961296e4da69bd47d5ea74c8d40edea2a49412ff39ddd326fdea883f3e24e1cd

.gitattributes

@@ -49,3 +49,7 @@ json/Halakhah/Tur/Commentary/Bach/Hebrew/merged.json filter=lfs diff=lfs merge=l
 json/Halakhah/Tur/Commentary/Prisha/Hebrew/merged.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
 json/Halakhah/Tur/Commentary/Drisha/Hebrew/merged.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
 json/Halakhah/Arukh[[:space:]]HaShulchan/Hebrew/merged.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+json/Halakhah/Arukh[[:space:]]HaShulchan/Hebrew/Aruch[[:space:]]HaShulchan,[[:space:]]Vilna[[:space:]]1923-29.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+json/Halakhah/Arukh[[:space:]]HaShulchan/Hebrew/Arukh[[:space:]]HaShulchan,[[:space:]]Orach[[:space:]]Chayim[[:space:]]--[[:space:]]Wikisource.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+json/Halakhah/Sifrei[[:space:]]Mitzvot/Minchat[[:space:]]Chinukh/Hebrew/merged.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+json/Halakhah/Sifrei[[:space:]]Mitzvot/Minchat[[:space:]]Chinukh/Hebrew/Minchat[[:space:]]Chinuch,[[:space:]]Piotrkew,[[:space:]]1902.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text

json/Halakhah/Arukh HaShulchan/Hebrew/Aruch HaShulchan, Vilna 1923-29.json

@@ -0,0 +1,3 @@
+version https://git-lfs.github.com/spec/v1
+oid sha256:ab8d2d4fb56798162d2970073e83d07247d10ccb579e08dca8ac9777d93ab858
+size 11487066

json/Halakhah/Arukh HaShulchan/Hebrew/Arukh HaShulchan, Orach Chayim -- Wikisource.json

@@ -0,0 +1,3 @@
+version https://git-lfs.github.com/spec/v1
+oid sha256:18708901d7dfb91c9c557485554c7ab0572be1665f420a152198d228447211f7
+size 10577926

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Kitzur Sefer Haredim of Rabbi Elazar Azcari/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,23 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Kitzur Sefer Haredim of Rabbi Elazar Azcari",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "קיצור ספר חרדים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": [
+        "Abridged Book of Trembling Ones - Commandment of Moshe.   The abridgment was done by the writer of the Chayei Adam.  Chapter 1 - Positive commandments from the Torah which are dependent on the heart:"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter"
+    ]
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Kitzur Sefer Haredim of Rabbi Elazar Azcari/English/merged.json

@@ -0,0 +1,23 @@
+{
+    "title": "Kitzur Sefer Haredim of Rabbi Elazar Azcari",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Kitzur_Sefer_Haredim_of_Rabbi_Elazar_Azcari",
+    "text": [
+        "Abridged Book of Trembling Ones - Commandment of Moshe.   The abridgment was done by the writer of the Chayei Adam.  Chapter 1 - Positive commandments from the Torah which are dependent on the heart:"
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "קיצור ספר חרדים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter"
+    ]
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Kitzur Sefer Haredim of Rabbi Elazar Azcari/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,36 @@
+{
+    "title": "Kitzur Sefer Haredim of Rabbi Elazar Azcari",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Kitzur_Sefer_Haredim_of_Rabbi_Elazar_Azcari",
+    "text": [
+        "<big><strong><b>קיצור ספר חרדים - מצות משה</b></strong></big><br>הקיצור נעשה בידי בעל <b>חיי אדם</b><br><b>פרק א - מצות עשה מן התורה התלויות בלב:</b><br> שיאמין שיש אלוה שהמציא כל הנמצאות מן האין המוחלט ומשגיח ומושל בהם כרצונו, כדכתיב: \"אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך\", ר\"ל שאני משגיח. והראיה: ש\"הוצאתיך מארץ מצרים\". <br>אלוה הזה הוא יחיד בלי שום שיתוף, שנאמר: \"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד\". ועניין האמונה בשתי מצות אלו, שיקבע האדם בלבו דבר זה שהוא אמת, ואפילו יאמרו להורגו אם לא יוציא מפיו או אפילו להרכין בראשו שח\"ו יש עוד אלוה, ייהרג ואל יעבור. <br>השם הנכבד והנורא הזה מצווה ליראה אותו, שנאמר: \"את ה' אלוהיך תירא\". והיראה הוא משני פנים: הראשון - מחמת יראת העונש. ואף שאין זה עיקר היראה, מכל מקום הלוואי שתהיה יראה זו על פנינו כל ימינו שלא נחטא. והשני - מי שזכה לו אשרי לו, דהיינו שיירא מלפני רוממותו יתברך, שהוא מלך גדול בכל העולמות וזהו יראת הרוממות. <br>מכלל היראה שלא להוציא שם שמים מפיו אלא במורא הלב ובכוונה רצויה ולצורך גדול ולא לבטלה, והמוציא שם שמים לבטלה ביטל מצות יראה. וירגיל אדם עצמו שלא להזכיר אפילו בשאר לשונות, אלא כשירצה להזכירו יאמר \"העליון\". <br>מצות עשה מן התורה לאהוב את ה', שנאמר: \"ואהבת את ה'\", שמחמת אהבתו יתברך לא ישים לב על שאר עניינים, רק שחושק ויש לו געגועים תמיד לעבוד אותו. ומכלל מצווה זו לומר לפניו דברי שבחות ותהילות. ומכלל מצווה זו שלא להשתמש מתענוגי העולם הזה אלא מה שצריך לקיום גופו ופרנסתו. ותכף כשיש לו פנאי יפנה עצמו ומחשבתו לעבודת הבורא יתברך שמו. ומכלל מצווה זו שידרוש לאחרים תורה ודברי כבושין, כדי שיביא אהבתו בלבם. דלשון \"ואהבת\" הוא פועל יוצא, שתאהב אותו על אחרים. <br>מצות עשה מן התורה שתהיה מחשבתו דבוקה תמיד בו יתברך, וכמו שנאמר: \"ובו תדבק\". ונאמר \"לאהבה אתו ולדבקה בו\". ועל זה אמר שלמה \"בכל דרכיך דעהו\", שאפילו מה שיאכל וישתה וישן, יהיה מחשבתו כדי שיהיה בריא וחזק לעבודתו, והתשמיש יהיה לקיים מצוותו. וכן אפילו כשילך לפרנסה, יהיה תמיד מחשבתו שהוא עוסק בשביל שירוויח לפרנס אותו ובני ביתו, כדי שיהיה בריא לעבודתו. <br>מכלל מצווה \"ובו תדבק\", קבלו חכמנו זיכרונם לברכה שבכללה לדבק עצמו בתלמיד חכם ובעובדי ה', וישתדל לישא בת תלמיד חכם, וישיא לתלמיד חכם. וכן כל מעשיו שיכול לעשות בהתחברות תלמיד חכם. ובכללו לירא מפני תלמיד חכם, כדכתיב: \"את ה' אלוהיך תירא\". וקבלו חכמנו ז\"ל, דאתי לרבות תלמיד חכם. וכן לאהוב תלמיד חכם כבניו, דכתיב \"ואהבת את ה'\"- בא לרבות תלמידי חכמים. <br>ובעבור לחזק מצות אלו בלב כל ישראל בא המצווה לקרות קריאת שמע בכל יום ערב ובוקר, כדי לקבל עלינו שתי פעמים בכל יום עול מלכות שמים. ולכן לא סגי כשיקרא בפה, אלא שצריך לכוון פירוש המלות בפסוק \"שמע ישראל\". ואם לאו - לא יצא, דמאי מהני דיבור פה, אם אינו בלב שלם. <br>בקריאת שמע, כשיאמר \"בכל נפשך ובכל מאודך\", יכוון לקיים עוד מצות עשה מן התורה, לקדש השם אם יאנסוהו לעבור - על אחת משלוש מצות החמורות, והן עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, אפילו בצנעה, או על אחד משאר לא תעשה, ויכווין הגוי להעביר אותו על הדת ויהיה בפרהסיא בפני עשרה ישראלים, או בשעת השמד כשיאנסוהו לעבור אפילו על מנהג ישראל, ימסור עצמו למיתות אכזריות ולא יעבור. ועל זאת נאמר \"ונקדשתי בתוך בני ישראל\". <br>להרבה פוסקים מצות עשה מן התורה להתפלל בכל יום בכוונת הלב, שנאמר \"ואותו תעבודו\", וכתיב \"ולעבדו בכל לבבכם\", ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה: איזה עבודה שהיא בלב, זו תפלה. והמתפלל בלא כוונה, ופשיטא כשלא התפלל כלל, ביטל עשה זו, ועונשו חמור. ולכן כתבנו בהלכות תפילה, שראוי לכל איש שאחר תפילת שמונה עשרה, יתפלל תפילה קצרה מה שהוא צריך, ויהיה בלב שלם כדי לקיים מצווה זו. נראה לי דלכולי עלמא על כל פנים העושה איזה מצווה מן המצות בלא כונה, ביטל עשה זו, שהרי לכולי עלמא נאמר מקרא זה על כל המצות. ואף למאן דאמר מצות אינן צריכות כוונה, היינו שעל כל פנים יוצא ידי המצווה, ומכל מקום עבר על עשה זו. <br>מצות עשה מן התורה להידמות אליו יתברך, שנאמר: \"והלכת בדרכיו\", וקבלו חכמינו ז\"ל דרוצה לומר \"מה הוא רחום אף אתה רחום\". וזה הוא שאמר יתברך על אברהם \"אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'\". וכן כל הכינויים שמכנים בו להקב\"ה, יראה האדם שגם הוא יהיה בו מידה זו. מצות עשה לירא מן המקדש, ובכללם בתי כנסיות ובתי מדרשות שהם נקראים 'מקדש מעט': לישב בו במורא ובכובד ראש, ולא ינהג בם קלות ראש ושיחה בטילה. <br>מצוות עשה כשיבא לאדם איזה ספק איסור, וכל שכן ודאי איסור, לפרוש ממנו. וזהו שנאמר: \"ובחרת בחיים\". שהרי אפילו בדרכי העולם בוחר לנפשו הדרך היותר משומר ובטוח מכל נזק. מצות עשה שיהיה האדם תמים עם ה', כמו שכתוב \"תמים תהיה עם ה' אלוהיך\" והשואל בחוזי כוכבים וכיוצא בזה, ביטל מצוות עשה זו. אלא יבטח בה' כי הוא מפר אותותם, וישים כל בטחונו בה'. <br>מצות עשה להתבונן בגדולתו יתברך, שנאמר: \"וידעת היום וכו', כי ה' הוא האלוהים\" וכתיב \"שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה\". <br>מצות עשה לזכור תמיד זיכרון חסדיו אשר עשה עם אבותינו, כמה שכתוב: \"וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך וכו', ויאכילך את המן, שמלתך לא בלתה מעליך\". וכל שכן שמחויב כל אדם לזכור החסדים שעושה תמיד עם כלל ישראל, וכל שכן מה שעושה עמו מיום היוולדו. <br>מצות עשה לירא מאביו ואמו, כמה שכתוב \"איש אמו ואביו תיראו\". וכן לכבד אותם. וכבר בארנו כל פרטי דיניהם בחכמת אדם בהלכות כבוד אב ואם. וכן חייב לכבד אחיו הגדול ואשת אביו ואבי אמו וחמיו וחמותו. וכן לכבד כל יראי ה', כמה שכתוב \"ואת יראי ה' יכבד\". <br>וכן חייב לאהוב כל איש מישראל, כמה שכתוב \"ואהבת לרעך כמוך\". לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כמו שהוא חס על ממון עצמו ועל כבוד עצמו, ויהא שמח בטובתו ומיצר בצרתו. והמתכבד בקלון חברו, אעפ\"י שאין חברו שם ולא הגיע לו בושת, אלא ערך מעשיו הטובים וחכמתו נגד מעשה וחכמת חברו, כדי שיראה מתוכו שהוא מכובד וחברו בזוי -אין לו חלק לעולם הבא. <br>מצות עשה לדון כל סתם אדם מישראל שאינו מוחזק ברשע, ידון כל מעשיו לכף זכות. כדכתיב: \"בצדק תשפוט את עמיתך\". <br>לאהוב את הגר, כדכתיב: \" ואהבתם את הגר\". <br>מצות עשה להצדיק הדין על המאורע בין בגופו בין בבניו ובין בממונו שנאמר: \"וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ד' אלוהיך מייסרך\". ויקבע זה בלבבו, ולא יצדיק נפשו מאלוהים, וכל שכן שלא יתלה הדבר במקרה, כי אז כמסיר השגחתו ממנו, ואז ילך עמו השם יתברך גם כן בחמת קרי, כמו שנאמר: \"ואם תלכו עמי קרי כו'\". וזה הוא מכלל מצות עשה \"ואהבת את ה' וכו', ובכל מאודך\", ואמרו חז\"ל בכל מידה ומידה שמודד לך, הווה מודה לו במאוד מאוד. <br>מצוות עשה שיקבל אדם דברי המוכיח, דכתיב \"ומלתם את ערלת לבבכם\". ולא מבעי שלא ישנאהו, אלא אדרבה יאהבנו, כמו שנאמר \"הוכח לחכם ויאהבך\". <br>מצות עשה שישוב החוטא מחטאו שנאמר: \"ושבת עד ה\"'. ועיקר התשובה הוא בלב, שיתחרט חרטה גדולה ויסכים הסכמה חזקה שלא יחטא עוד עד יום מותו. <br>מצות עשה שישים האדם על לבו לקבל עליו עול מצוותיו, כמה שכתוב \"ושמתם את דברי אלה על לבבכם\". וזה יכווין כל אדם בשעת קריאת שמע. <br>עוד באומרו \"וקשרתם לאות\" יכוון האדם שהוא עבד נרצע להקב\"ה, ולא ימרוד בו. ולזה נתן הקדוש ברוך הוא אות ברית בבשרו, ואות תפילין בזרועו ובראשו, וציצית בבגדו, כדרך המלכים שנותנים חותמיהם על עבדיהם. <br>מצווה שישים האדם על לבו דיבור מרים ועונשה: על שספרה לשון הרע לקתה בצרעת, דכתיב \"זכור את אשר עשה ה' למרים\", וסמוך ליה \"השמר בנגע הצרעת\". <br>שיהיה המקום שמהרהר שם דברי תורה נקי מכל טינוף שנאמר: \"ושבת וכסית צאתך וכו', כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך והיה מחניך קדוש\". <br>מצות עשה שיהיה תקוע בלבו השנאה על עמלק עד שאם יהיה באפשרי להרוג אותו ולאבד זכרו בזמן שיד ישראל תקיפה לא יתרשל מזה, שנאמר: \"זכור את אשר עשה לך עמלק וכו', אל תשכח\".",
+        "<b>פרק ב - מצות לא תעשה התלויות בלב:</b><br> שלא יעלה על לב שיש אלוה זולת הבורא יתברך שמו שנאמר: \"לא יהיה לך\" כו'. שלא יתאווה בלב להשיג ולקנות מכל מה ששייך לחברו, בין קרקעות או מטלטלין וכל שכן אשתו, אפילו בדרך היתר, היינו שיגרשנה בעלה והוא ישאנה. וכיון שגמר והסכים בלבו להשתדל בכל עוז לקנותו, תכף עובר על \"לא תתאוה\", דאין תאווה אלא בלב. ועל זה נאמר \"לא תתאוה אשת רעך\" כו'. ולאחר שהרבה עליו רעים, או ריבה לו מעות עד שנתרצה לו, הרי זה עובר על לאו ד\"לא תחמוד\". ולכן אסור להפציר בחברו למכור לו דבר, אלא אם כן זה רוצה למכרו. שלא להתגאות שנאמר: \"פן תאכל ושבעת ורם לבבך\" וכל מקום שנאמר \"פן\" הוא לא תעשה. ועוד נלמד לזה לאו מדכתיב \"השמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך\". וכל המתגאה בודאי שוכח את ה', שאילו היה זוכרו, היה קובע בנפשו מדת היראה והצניעות והענוה. ועוד, שהוא נלמד בקל וחומר ממלך, שהרי אפילו בו כתיב \"ולא ירום לבבו\", כל שכן להדיוט. ולכן אמרו חכמינו ז\"ל \"כל המתגאה כאלו עובד עבודה זרה\". שלא לכעוס. ועל זה נאמר \"לא יהיה בך אל זר\", והרי זה כאלו עובד עבודה זרה. ועוד אמרו בזוהר, שעל זה נאמר \"אלהי מסכה לא תעשה לך\" כו', שלא תעשה את עצמך למסכה, שעל ידי הכעס נעקר ממנו חס ושלום הנשמה הקדושה, ושורה במקומה רוח הטומאה. שלא לנסות את ה'. שלא יאמר אעשה מעשים טובים, ואראה אם יגיע לי מזה טובה. שנאמר: \"לא תנסו את ה'\". רק במעשר שרי לנסות בשביל שיתעשר, שנאמר: \"והביאו את המעשר וכו', ובחנוני נא בזאת\". אסור לשנוא אחד מישראל, שנאמר: \"לא תשנא את אחיך בלבבך\". וכל שלא דבר עמו שלושה ימים מחמת שנאה, עובר על לאו זה. אבל אם רואה בחברו שעובר עבירה, ואינו מקבל תוכחה, מותר לשנאותו, ומצווה לשנאותו, כדכתיב: \" הלא משנאיך ה' אשנא\". שלא לנקום ולנטור. שנאמר: \"לא תקום ולא תטור\". איזה היא נקימה? אמר לו השאל לי חפץ פלוני, ואמר לו איני משאילך, כמו שאתה לא השאלתני את הדבר פלוני שבקשתי ממך. ואיזו היא נטירה? אמר לו אף על פי שאתה לא השאלתני, אין אני כמותך, אלא אף על פי כן אני משאילך. ואין העונש על הדיבור, אלא על נטירה, רק צריך שימחה הדבר מלבו לגמרי, כאלו לא חטא כנגדו. שלא לפנות אחרי ע\"ז במחשבה, ושלא להרהר בה ולא ידבר מדבריה, שנאמר: \"אל תפנו אל האלילים\". שלא לגור מן המייראים את ישראל על אמונת ה' שנאמר: \"בזדון דבר הנביא לא תגור ממנו\". והוא הדין בכל אדם המיירא לעבור. אלא צריך שיאמץ לבו באמונתו. שלא להאמין ולקבל למי שמדבר לשון הרע על חברו, שנאמר: \"לא תשא שמע שוא\". ומכל מקום למיחש מבעי, שאם יאמר לך אדם פלוני מבקש להרע לך, אף על פי שאסור להאמינו ולשנוא את חברו, מכל מקום יחוש שמא אמת הדבר, וישמור עצמו ממנו. ובכלל האזהרה, שאם הוא דיין ושגג, ושמע דברי אחד מבעלי דינין קודם שבא חברו, שירחיק הדבר מלבו ולא יאמין לו כלל לדבריו, עד שיטענו שניהם לפניו. שלא יחזיק אדם בעיניו שהוא צדיק שנאמר: \"אל תאמר בלבבך בצדקתי\". ואף אם רואה שמצליח בכל דבר, יתלה שהוא בזכות אבותיו, או ידאג שמא חס ושלום כל צדקותיו לא לרצון לפני ה', ולכן משפיע לו טובה בעולם הזה. שלא לשנוא המוכיח אותו לשוב, ואדרבא יקבל דבריו, שנאמר: \"וערפכם לא תקשו\". שלא יהיה אכזר על עניים ואביונים שנאמר: \"לא תקפוץ את ידך\". ואפילו אם יתן, אלא שלבו יהיה אכזר על העני, על זה נאמר \"ולא תאמץ לבבך\". אלא צריך שיתן ברחמנות. שלא יהיה צר עין, אלא כל מה שנותן יתן בנדיבות וטוב לב, שנאמר: \"ולא ירע לבבך בתתך לו\". שלא לחשוב לעשות עבירה, שנאמר: \"ולא תתורו אחרי לבבכם\" כו'. שלא יהרהר הרהורים רעים, שעל ידי זה יבא לידי טומאה בלילה\" שנאמר: \"ונשמרת מכל דבר רע\". ובכל מקום שנאמר: \"השמר\", הוא לא תעשה. שלא יתייאש האדם מן הרחמים והתפילה, אפילו יראה האדם צרה קרובה. אלא יקווה לישועת ה'. שנאמר: \"כי תאמר בלבבך רבים הגוים וכו', לא תירא מהם\". שלא יכיר פנים למי שבא לפניך למשפט, מפני מורא שישנא אותך או שיירע לך, שנאמר: \"לא תגורו מפני איש\". ובכלל זה שלא יכיר ויירא משום דבר ולמנוע מן המצווה מחמת יראת איש. שלא לחבב דבר ממנהגי הגויים ולספר בשבחו, שדבר זה גורם להידבק ולהתחבר עמו, וללמוד ממעשיו, שנאמר: \"לא תחנם\", וקבלו חכמינו שרצה לומר לא יהיה להם חן בעיניך. שלא לאהוב את המסית, בין יהודי או גוי המסית אותו לעבור על רצון הבורא. שנאמר גבי מסית \"לא תאבה ולא תשמע לו\", וקבלו חכמינו ז\"ל שרצה לומר לא תאהבהו. שלא לרחם ולחמול על המחטיאים והמשילים בני אדם, שנאמר לגבי מסית \"לא תחוס עיניך ולא תחמול\", ואמרו חכמינו ז\"ל כל הנעשה רחמן על האכזרים סוף נעשה אכזר על הרחמנים. שלא לחון את מי שמחויב להלקותו או לעונשו. שלא יאמר שמא בשגגה בא לידו. ועל זה נאמר \"וקצותה את כפה לא תחוס עיניך\". שלא נימנע מלהלוות לעני מיראתו שמא לא יחזיר לו, שנאמר: \"השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השמטה ורעה עיניך באחיך האביון\". ר\"ל דבשלמא לעשיר לא ימנע מלהלוות אף על פי שקרבה שמיטה, דמסתמא יחזיר לו. ואף על פי שיאמר לו \"משמט אני\", יאמר לו \"אף על פי כן\", כדאיתא בגמרא. אבל האביון, כשיאמר לו \"משמט אני\", מסתמא ילך לדרכו.",
+        "<b>פרק ג - מצות עשה ולא תעשה מדרבנן התלויות בלב:</b><br> לעולם יהא אדם ערום ביראה ויעשה תחבולות נגד היצר הרע, שנאמר: \"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה\". ואין מלחמה גדולה כמו מלחמת היצר הרע. ואם רואה שיצרו מפתה אותו, יגביר עליו היצר טוב שנאמר: \"רגזו ואל תחטאו\". שלא ישכח חורבן בית קדשינו בכל דבר שמחה ולא שלחנו שנאמר: \"אם אשכחך ירושלים וכו', אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי\". אין עומדין להתפלל מתוך קלות ראש, שנאמר: \"וגילו ברעדה\". אמרו חז\"ל בכל מקום שיש שם גילה, שם תהא רעדה. וכל שכן בש��ת שמחתו תהיה יראת ה' על פניו שלא יחטא. שיהיה שמח תמיד בשעת עשייתו המצות שנאמר: \"עבדו את ה' בשמחה\". שיהיה אדם נבזה בעיניו ויכבד ליראי ה', כמה שכתוב \"נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד\". שיהיה שפל רוח בפני כל אדם. לא יוציא דבר מפיו עד שיחשוב מקודם מה שידבר, כמו כתוב \"לב צדיק יהגה לענות\". שיהיה כל מעשיו, בין אכילה ושתיה ושינה ומשא ומתן ודבורו ועסקיו עם אשתו - הכל לשם שמים. כמה שכתוב \"בכל דרכיך דעהו\", וחז\"ל אמרו \"וכל מעשיך יהיו לשם שמים\". לעולם יהיה דעתו של אדם מעורבת בין הבריות. אך לא כמו שחושבים ההמון שכאשר ישב בין בני אדם המדברים דברים בטלים וכיוצא בו גם הוא יעשה כמותן, אלא שלא יהיה עצב בין השמחים ולא שמח בין האבלים, ויהיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות. וזהו שאמרו במשנה \"מעט שיחה מעט שחוק\", ולא אסר הכל אלא הריבוי. יהיה אדם אוהב שכניו ומקרב קרובים ולגמול עימהם חסד יותר מלשאר אדם. ועליו נאמר \"אז תקרא וה' יענה\". יחזיק טובה למטיב לו אפילו מעט, ידמה בעיניו שהוא הרבה. ואם רגיל להטיב עמו, ופעם אחת לא הטיב לו, לא יכעס על זה, ואל יהיה כפוי טובה. ואמרו הכופר בטובתו של חברו סופו לכפור בטובתו של מקום. אם רואה אדם שעבר עבירה הוכיחו ולא שב - מצווה לשנאו. וכל שכן שמצווה לשנוא את הרשעים שנאמר: \"יראת ה' שנואת רע\". וכתיב \"הלא משנאיך ה' אשנא\". וזהו שונא האמור בתורה. שיקבל כל הבא עליו בשמחה, ויאמר גם זו לטובה, כי בודאי הוא לכפרת עונותיו שנאמר: \"חסד ומשפט אשירה\". ואם חרפו אותו בני אדם, אף שיודע להשיב להם חסרונם ישתוק ויקבל גידופיהם. ועל זה אמרו: \"הנעלבין ואין עולבין, שומעין חרפתם ואינן משיבין, ועונים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו\". שידבק האדם בדרך טובה, וזהו שיהיה לו לב טוב, עין טוב וחבר טוב, נאמן לחברו ושכן טוב לשכניו, ויהיה רואה את הנולד מהמעשה קודם שיעשנה, והדיבור קודם שיוציאנו. \"אל תשמח ישראל אל גיל כעמים\", שלא ישמח אפילו בשמחת מצווה כדרך שמחת האומות. \"גם אל כל הדברים תשמע אל תתן לבך אשר לא תשמע עבדך מקללך\". בא הכתוב להזהיר שלא יכעס על שום דברים אשר ישמע, וימחל לחברו. נראה לי זהו שמסיים הפסוק \"כי ידעת גם אתה כי פעמים הרבה קללת אחרים\", ורצה לומר: כיון שגם אתה נכשל בזה, מהראוי שימחלו זה לזה. אף אם רואה האדם שמצליח מאוד, אל יתייאש מן הפורענות כדכתיב: \" אשרי אדם מפחד תמיד\". אל תהי בז לכל אדם, לא גדול ולא קטן, לא גוי ולא ישראל, שאין לך אדם שאין לו שעה וינקום ממך. אל תהי חכם בעיניך. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. אל תעשה תפילתך כמשא עליך, לאמור מתי תשליכנו, אלא יהיה תחנונים. בנפול אויבך אל תשמח. אל יהיה האדם בעת זווגו עם אשתו כבהמות המשמשין, אלא יהיה בצניעות ובקדושה. ועל זה נאמר \"אל תהיו כסוס כפרד\". הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. רוצה לומר עולם הזה ועולם הבא. אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך. אל תצר צרת מחר, כי לא תדע מה ילד יום.",
+        "<b>פרק ד. - מצות עשה מן התורה התלויות בעיניים:</b><br> להסתכל בציצית דכתיב \"וראיתם אותו וזכרתם\" - ראייה מביאה לידי זכירה, וזכירה מביאה לידי עשייה. דברים שבכתב אסור לאומרן בעל פה אם בא להוציא אחרים. וראוי להיזהר שלא יאמר שום דבר בעל פה אם לא שהוא שגור בפי הכל. אבל מה שאינו שגור, אף על פי שהוא שגור בה, ראוי להחמיר אף על פי שהוא אינו מוציא אחרים, שנאמר \"כתוב לך את הדברים\". לבכות על אדם כשר שמת שנאמר: \"ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה\", וזהו מכלל אהבת תלמיד חכם. מצות לא תעשה מן התורה התלויות בעיניים אסור להסתכל בעריות לשם זנות, שנאמר: \"ולא תתורו וכו', אחרי עיניכם\" כו'.  ואפילו שלא לשם זנות, אלא שנהנה בראייתו, עובר בלאו שנאמר: \"ונשמרת מכל דבר רע\". והשמר הוא לאו, דמכח זה יבא לידי תאווה וקרי. שלא להסתכל בעבודה זרה, והוא בכלל שנאמר: \"אל תפנו אל האלילים\" כו'.  הגאוה הוא תלוי בלב וגם בעינים, שנאמר: \"גבה עינים\" וכו', והוא בכלל לאו ד\"לא תתורו אחרי עיניכם\". מצות עשה ולא תעשה מדברי סופרים התלויות בעיניים.  צריך שיסגור עיניו בשעה שמתפלל מפחד השכינה העומדת לנגדו, או שיתפלל מתוך הסידור.  בעת עניית קדושה ישא עיניו מעט למרום. שיסתכל לפעמים לשמים, כמה שכתוב \"כי אראה שמים וכו', מה אנוש\" כו', וכן ישים מחשבה זו בלבו בעת הסתכלות. מדרכי ענוה שיהיה שח עיניים, שנאמר: \"ושח עינים יושיע\". אסור להסתכל בפנויה, אפילו אם אינה נידה, לשם זנות, שנאמר: \"מה אתבונן על בתולה\". ואפילו להסתכל בבגדי צבע של אשה שהוא מכירה, אפילו כשהם שטוחים בכותל. ואם נתכוון להסתכל בה לישא אותה, מותר וגם חייב, דאסור לקדש אשה עד שיראנה. אסור להסתכל בשעה שבהמה ועוף נזקקים זה לזה. אסור להסתכל בברית הקודש, בין שלו בין של אחרים, וכל שכן של גוי שהוא ערלה. אסור להסתכל בפני אדם רשע וגוי. אסור להסתכל בקשת ובלבנה, ובידי הכוהנים בשעת הדוכן. אסור להשתמש בפני נר חנוכה ואפילו תשמיש קל ואפילו לדבר מצווה. אין להסתכל בפני האוכל שלא לביישו.",
+        "<b>פרק ה. - מצות עשה מן התורה תלויות באוזניים:</b><br> שישמע דברי תורה מכל מלמדיו, שנאמר: \"והיה עקב תשמעון\", שאם לא ישמע לא ילמד.  לקבל תוכחה מן המוכיח, שנאמר: \"ומלתם את ערלת לבבכם\". וכתיב \"אוזן שומעת תוכחת חיים\".  לשמוע קול שופר בראש השנה.  לשמעו אל התקנות והגדרים שיעשו בכל דור ודור, שנאמר: \"לבלתי שמוע אל השופט\" כו'.  כל הברכות והתפילות צריך שישמיע לאוזניו, וכן קריאת שמע, שנאמר: \"שמע ישראל\". וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה, שרצה לומר השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך. אם ישמע אדם דבר שאינו הגון, ישים אצבעו באזנו, שנאמר: \"ויתד תהיה לך על אזנך\". ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה, אל תקרא אזנך אלא אוזניך. לשמוע אל נביא אמת שיהיה ראוי לנבואה, ולא יגרע ולא יוסיף מתורת משה, שנאמר: \"אליו תשמעון\". מצות לא תעשה מן התורה התלויות באוזניים שלא לשמוע למסית לעבור על דין תורה שנאמר: \"לא תאבה לו ולא תשמע אליו\".  שלא לשמוע למתנבא בשם עבודה זרה שנאמר: \"לא תשמע אל דברי הנביא ההוא\".  שלא לשמוע כלל דברי לשון הרע ודברי גנות על חברו שנאמר: \"לא תשא שמע שוא\". וכבר כתבנו במצות התלויות בלב שמפסוק זה אזהרה גם כן שלא לקבלו ולהאמינו. ואזהרה מפסוק זה שלא ישמע הדיין דברי בעל דין אחר קודם שבא חברו, וגם אזהרה לבעל דין שלא יסדר טענותיו לפני הדיין קודם שבא חברו, דקרינן בי' נמי לא תשיא כדלקמן. מצות עשה ולא תעשה מדברי סופרים התלויות באוזניים להטות אוזן לשמוע קריאת ספר התורה כמו שנאמר: \"ואזני כל העם אל הספר תורה\".  להטות אוזן לשמוע חזרת הש\"ץ, וכן הברכות, כדי שידע על מה יענה אמן. שישמיע לאוזניו כל הברכות. בכל ענייני עולם ישמע עצה דכתיב \"שמע עצה\" כו'. שלא ישמיע לאוזניו דברים בטלים. שלא לשמוע קול שירי נשים אף על פי שאינו מהרהר, כי קול באשה ערווה. משחרב בית המקדש אסור לשמוע קול ניגון כלי זמר, ואוזן הש��מעה תעקר, אם לא בחתונה.",
+        "<b>פרק ו. - מצות עשה מן התורה התלויים בדבור בפה וקנה:</b><br> לכבד את אביו ואמו בדברים בדבורי נחת ורכות, שנאמר: \"כבד את אביך\". וסתם כיבוד הוא בדיבור. ושאר דיני כיבוד ומורא מבואר הכל בחיבורי חיי אדם הלכות כיבוד אב. ומאוד צריך להיזהר בכבוד ומורא אב ואם, ששקלן הכתוב לכבוד ויראת הקדוש ברוך הוא. מדכתיב \"את אביך ואת אמך\" כתבו הפוסקים דמרבינן אשת אביו ובעל אמו ואחות אמו ואבי אביו ואבי אמו שהן בכלל אביו ואמו, וחמיו וחמותו הם ג\"כ בכלל זה. להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה בפה, שנאמר: \"למען תזכור את יום צאתך ממצרים\". ולכן תיקנו פרשת ציצית וכבר כתבנו דמצוות צריכות כוונה לצאת. לברך ברכת המזון שנאמר: \"ואכלת ושבעת וברכת\". לברך ברכת התורה בכל יום לפניה, שנאמר: \"כי שם ה' אקרא הבו גודל\" כו'. ללמוד תורה, שנאמר: \"ולמדתם אותם\". ללמד לאחרים וכל שכן לבניו, שנאמר: \"ושננתם לבניך\". לקרות קריאת שמע ערב ובוקר, שנאמר: \"ודברת בם וכו', ובשכבך ובקומך\". שיברכו הכוהנים את העם, והוא נקרא נשיאות כפים שנאמר: \"כה תברכו\". כל מי שהגיע להוראה דהיינו בן ארבעים שנה וראוי להורות חייב להורות, שנאמר: \"ולהורות את בני ישראל\". להזכיר בפה מעשה עמלק, שנאמר: \"זכור את אשר עשה לך עמלק\". ויש פוסקים דבזה שאנו קורין בתורה פרשה זו יצאנו ידי חובתנו, ויש פוסקים שצריך להזכיר בכל יום. יש פוסקים שחייב לזכור אשר הקציפו אבותינו את ה' במדבר, וקל וחומר מה שאנו מקציפים אותו שנאמר: \"זכור את תשכח את אשר הקצפת\". וכתיב \"והתודו את עונם ואת עון אבותם\" כו'. יש פוסקים שחייב להזכיר בפה מה שעשה ה' למרים, בעבור שדיברה לשון הרע, שנאמר \"זכור את אשר עשה ה' אלוהיך למרים\". חייב להתוודות על עוונותיו שחטא, ויפרט החטא שנאמר: \"איש או אשה אשר יעשו מכל חטאת האדם והתודו\" כו'. שידבר אמת אפילו במילי דעלמא דלית ביה דרא דממונא, שנאמר: \"מדבר שקר תרחק\". השח שיחה בטלה עובר בעשה, שנאמר: \"ודברת בם\" ולא בדברים בטלים. ולאו הבא מכלל עשה - עשה. הרואה בחברו חטא חייב להוכיחו ולהחזירו למוטב, בין שחטא בדבר שבינו לבין חברו או בינו לבין קונו. וצריך להוכיחו בינו לבין עצמו בנחת ולשון רכה, ויודיעו שאינו מוכיחו לרעה אלא משום טובתו. אם קבל מוטב, ואם לאו יוכיחנו פעם שני ושלישי, וכן תמיד, עד שיבזהו או יכנו. ועל זה נאמר \"הוכח תוכיח את עמיתך\". וכן אם הלשינו על חברו, או שחברו עשה לו רעה, או לקרובו, יתווכח עמו בדברים רכים. וכתיב \"והוכיח אברהם את אבימלך\". אבל אם אינו מוכיחו, ושומר השנאה בלבו, הרי זה מכלל הרשעים. כמו שכתוב \"ולא דיבר אבשלום אל אמנון מאומה\" כו'. כשיש מחלוקת בין חכמים, בין באסור והיתר או דיני ממונות, וכן בכל דבר מצווה, לילך אחר הרוב שנאמר: \"אחרי רבים להטות\". והעובר על זה עונשו גדול מאוד, כי הוא יסוד התורה. היודע עדות לחברו בדיני ממונות, אף על פי שהוא רק עד אחד, מכל מקום מצווה להעיד בבית דין, כיון שיגיע לחברו מזה תועלת, שנאמר: \"אם לא יגיד\" כו'. מצות עשה לחקור העדים בבית דין, שנאמר: \"ודרשת וחקרת\". מצות עשה על בית דין לדון כל דיני ממונות. שחייב ליתן פי שנים לבנו הבכור, ואם העביר הבכורה ממנו עובר בעשה. וחייב להודיע מי הוא הבכור, שנאמר \"את הבכור יכיר לתת לו פי שנים\". מצות עשה לקדש הכוהנים, לנהוג בהם כבוד, ולהקדים אותם לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון ולברך ראשון, וליתן להם מנה יפה בצדקה המתחלקות ראשון. וכן בסעודה יתנו לכהן מנה יפה ראשון. ויש אומרים אף כשיחלקו שותפות שיש לו עם ישראל, יאמר לו הישראל ברור לך איזה חלק שתרצה, שנאמר: \"וקדשתו\". מצות עשה לבקר חולים, שנאמר: \"והודעת להם את הדרך ילכו בה\", וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה שרצה לומר זו ביקור חולים. ומכלל המצווה לדבר עם החולה, שיש לו נחת מן הדיבור. ומכלל מצווה זו להשיב את החולה בתשובה, ושכרו גדול מאוד מאוד, כמו שכתוב \"אשרי משכיל אל דל\". מצות עשה לגמול חסד עם כל אדם מה שיכול בדברים טובים, והיא מכלל גמילות חסד. וכן להספיד על אדם כשר שמת, שנאמר: \"והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה\", וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה זה גמילות חסדים. מצות עשה לזכור בפה זיכרון יוצרנו ובוראנו, שנאמר: \"וזכרת את ה' אלהיך כגון שיאמר מלא כל הארץ כבודו או שיאמר אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך. להפר נדרי אשתו אם נדרה נדרי עינוי נפש או דברים שבינו לבינה, שנאמר: \"ואישה יפירנו כמבואר בהלכות נדרים. מצות עשה להעמיד דיינים הגונים בכל עיר ועיר ושוטרים שירדו לקיים דברי הדיינים, שנאמר: \"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. לרדוף אחרי השלום, שהרי אפילו בשעת מלחמה צווה יתברך \"וקראת אליה לשלום\". והרוצה לזכות במצווה זו ייזהר במצות \"בצדק תשפוט עמיתך\", שיהיה דן לכף זכות. מצות עשה למנוע מלידור שום נדר, שנאמר: \"וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא\", זולת בעת צרה, דאז מצווה לנדור כמבואר בהלכות נדרים. מצות עשה שיהיה פיו ולבו שווים, אפילו במילי דעלמא, שנאמר: \"הין צדק יהיה לך\", ודרשו רבותינו זיכרונם לברכה שיהיה הן שלך צדק ולאו שלך צדק.",
+        "<b>פרק ז. - מצות עשה מן התורה התלויים בדבור פה התלויים בזמן:</b><br> לקדש שבת בדברים בכניסתו, שנאמר: \"זכור את יום השבת לקדשו\". וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה, שרצונו לומר לקדש אותו בדברים. ומצווה זו יוצא במה שמתפלל ערבית בשבת, שמברך מקדש השבת וקידוש על הכוס הוא דרבנן. ופשוטו של מקרא הוא שתמיד יהיה יום שבת שגור בפיו, שאפילו כשמונה הימים יאמר היום יום אחד בשבת שני בשבת וכן כולם. וכן אם יזדמן לאדם דבר טוב, יאמר זה יהיה לשבת. ומה שאמרו בגמרא אבל הלל מידה אחרת היה לו, רוצה לומר בודאי גם הלל מודה לזה, אלא שהיה זהיר מאוד במצות ביטחון, ולכן לא קיים מצווה זו במאכלים. מכלל מצווה זו היא להבדיל במוצאי שבת. ולדעת מקצת פוסקים הבדלה אינו אלא מדרבנן. ויש אומרים דגם קידוש והבדלה בכל יום טוב הוא מדאורייתא, שגם יום טוב נקרא שבת. ויש אומרים דלדעת מאן דאמר דהבדלה הוא דאורייתא, צריך שיבדיל דווקא לאור הנר, דכתיב \"וירא וכו', את האור וכו', ויבדל\". שיהיה שמח בפסח שבועות וסוכות, שנאמר: \"ושמחת בחגך\". מצות עשה לספר ביציאת מצרים בליל פסח, שנאמר: \"והגדת לבנך\" כו'. יש אומרים דמצות עשה לקרות הלל, שנאמר: \"הוא תהלתך\" כו'. אבל רוב הפוסקים סבירא להו דאינו אלא מדרבנן, והוא מכלל המצווה שנצטווינו לשמוח ברגלים. ומרוב השמחה יש להלל ולשורר לפניו ית'. מצות עשה לספור העומר, שנאמר: \"תספרו חמישים יום\". ומכלל המצווה גם לספור שבועות, שנאמר: \"שבעה שבועות\". ודעת רוב הפוסקים דבזמן הזה אינו אלא מדרבנן. חוב שעברה עליו שמיטה, ולא נכתב עליו מקודם פרוזבול, ובא חברו לפרעו, מצווה לומר \"משמט אני\", שנאמר: \"וזה דבר השמיטה\". ואם אמר לו הלוה \"אף על פי כן קבל ממני\", מותר לקבל ממנו. ובחוצה לארץ לכולי עלמא אינו אלא מדרבנן. רוצח שגלה, ורצו אנשי העיר לכבדו, יאמר להם רוצח אני, שנאמר: \"וזה דבר הרוצח\". לקדש בכור בהמה טהורה, דכתיב \"כל הבכור אשר יולד וכו', תקדיש\". אף על פי דממילא קדוש, מכל מקום מצווה להקדישו בפה. וזה נוהג בזמן הזה אף בחוץ לארץ מן התורה. ומכל מקום בשבת ויום טוב אסור להקדישו מדרבנן. מצות עשה מן התורה שעל כל צרה שלא תבוא על הציבור, לזעוק ולהריע בכנופיא, לעורר לב האדם לתשובה, שנאמר: \"על הצר הצורר אתכם והרעותם\" כו'. וכן כל יחיד חייב לזעוק ולהתפלל על צרתו, שאפילו לפוסקים דתפלה מדרבנן, מודו שבעת צרה הוא מצות עשה דאורייתא.",
+        "<b>פרק ח. - מצות לא תעשה מן התורה התלויים בפה על ידי דבור:</b><br> לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא. ונחלק לארבעה חלקים. א)         שלא לישבע על דבר ידוע שהוא אינו כן, כגון על איש שהוא אשה ועל אבן שהוא זהב ולהיפך. ב)         שלא לישבע לאמת את הידוע שהוא כן, כגון על איש שהוא איש ועל אבן שהוא אבן. ג)         שלא לישבע לבטל את המצווה, כגון שלא להניח תפילין או להתענות בשבת או לקלל ולהכות את ישראל או לגוזלו ולהפסיד ממונו. ושבועה זו היא שווא, שהרי מוזהר ומושבע עליו שלא יעשה כשבועתו. ד)         שלא לישבע לעשות דבר שאי אפשר לו לקיים, כגון שלא יישן שלושה ימים, ושלא יאכל שבעה ימים רצופים. וכל אלו ארבעה מינים הוא שבועת שווא, והעובר ונשבע לוקה. אע\"ג דהוי לאו שאין בו מעשה, קבלו חכמינו זיכרונם לברכה שלוקין בזה. לא תשבעו בשמי לשקר, והיינו שבועת ביטוי שחייבין עליהם קרבן עולה ויורד. ונחלק ג\"כ לארבעה חלקים: שניים להבא ושניים לשעבר. כיצד לשעבר? נשבע שעשה דבר זה ולא עשה, וכן להיפך. וכיצד להבא? שאעשה דבר זה, ושלא אעשה. מדכתיב \"לא תשא\", יש במשמעותו לשווא, ותרגום \"למגנא\", רצונו לומר בחינם, והיינו אפילו נשבע לאמת דבריו דבר שאינו ידוע, רק אין כאן מי שיכריח אותו לישבע, עובר על \"לא תשא וכו', לשוא\". ואינו מותר לשבוע אלא כשיתחייב שבועה בבית דין, אז ישבע. מדכתיב \"לא תשא\", יש במשמעותו נמי שלא יקבל שבועת שווא. דהיינו: אם חייבו בית דין את האדם לישבע, והוא יודע שאינו יכול לישבע באמת, אסור לו לקבל השבועה, שיאמר בפיו אשבע, אף על פי שבלבו שלא ישבע, אלא שאומר כן שיפחיד חברו - גם זה אסור. בכלל האזהרה שלא לסבב להשביע את חברו חינם. כגון שהיה חייב לו חמישים זוז, ותבעו מאה כדי שיודה לו חמישים. או שלא היה חייב לו כלום, ותבעו כדי להשביע, הרי זה בכלל \"לא תשא\" קרי ביה לא תשיא, \"לשוא\" שרוצה לומר לחנם. המזכיר את השם לבטלה, אף על פי שאינו בדרך שבועה, עובר על \"לא תשא\". והמברך ברכה לבטלה עובר על לא תשא מדרבנן. כשיתחייב שבועה וישבע באמת, יש אומרים דמצווה לישבע, דכתיב \"ובשמו תשבע\", ויש אומרים דבא להורות דדווקא בשמו תשבע ולא בשם ע\"ז, והוי לאו הבא מכלל עשה, מלבד הלאו, שנאמר: \"ושם אלוהים אחרים לא תזכירו\". ובכלל לאו זה אפילו להזכיר שם עבודה זרה אסור, אלא אם כן יכנה לה שם של גנאי. ואם שמם כשם אדם מותר להזכירו, ובלבד שלא יזכירם כדרך שמזכירם הגוי, דזה אסור. סיפא דהאי קרא \"לא ישמע על פיך\", שאסור לגרום לאחרים שישבעו בעבודה זרה, דהיינו שישביע את הגוי. ולכן אסרו לעשות שותפות עם הגוי. \"לא תנאף\" קרי ביה לא תנאיף, אזהרה שלא להיות סרסור להביא נשים לחברו לניאוף, ואפילו לנכרי בת ישראל, או אפילו נכרית אשה האסורה לו. \"לא תענה ברעך עד שקר\". \"אלוהים לא תקלל\" כמשמעו. ועונשו \"ונוקב שם ה' יומת\". ובכלל לאו זה שלא לקלל הדיין, שנקרא גם כן אלהים, כדכתיב: \" עד האלהים יבא דבר שניהם\", שאם דן דינך ולא ישר בעיניך אסור לקללו. וה��קלל מלך ישראל או ראש ישיבה עובר בלאו \"ונשיא בעמך לא תאור\". והמקלל לאחד מישראל, ואפילו הוא חרש ואינו שומע, לוקה, שנאמר: \"לא תקלל חרש\". ודווקא כשקילל בשם. המקלל את עצמו בשם לוקה, שנאמר: \"השמר לך ושמור נפשך מאוד\", ולוקה. ואם קילל בין לעצמו או לאחרים בלא שם, אף על גב דאינו לוקה, איסור דאורייתא איכא. ובכל מקום שאסור, אין חילוק אם מזכיר השם בלשון הקודש או בשאר לשונות. המקלל אביו או אמו בשם, חייב סקילה. \"ארור מקלה אביו ואמו\", רוצה לומר שמקלה בכבודם, שאינו מכבדם כראוי, והוא ארור מן השמים. \"אלמנה ויתום לא תענון\" ולא מיבעי בעינוי ממש, אלא אפילו לדבר עימהם דברים קשים, שלא יצערנו בדברים וקנטרים. וענש עליהם מיתה, שנאמר: \"והרגתי אתכם בחרב\". \"לא תונו איש את עמיתו\", אזהרה על אונאות דברים: שלא יצערנו בדברים קנטורים. וענש עליהם מיתה, שנאמר: \"והרגתי\", שנאמר: \"וגר לא תונה\". שלא להלבין פני חברו, פירוש להוכיחו להושיבו מעון. אם אינו רגיל עמו וילבין פניו - אסור להוכיחו, שנאמר: \"הוכח תוכיח... ולא תשא עליו חטא\". ואם הוא רשע מותר להוכיחו ברבים. ובכלל לאו זה כל שמבזה חברו ומלבין פניו. ולכן אמרו \"המכנה שם לחברו, והמלבין פניו, אין לו חלק לעולם הבא\". \"לא תשא שמע שוא\", קרי ביה 'לא תשיא', אזהרה שלא לספר לשון הרע. ואזהרה לבעל דין שלא ישמיע דברי טענותיו לדיין עד שיהא חברו עמו. \"ולפני עור לא תיתן מכשול\", אזהרה לאדם שלא יתן לחברו עצה שאינה הוגנת לו. \"לא תלך רכיל\", אזהרה שלא יטעין דברים מזה לזה. וגם אזהרה שלא להוציא שם רע. וסמיך ליה \"לא תעמוד על דם רעך\", להורות שאם שמעת שזה רוצה להזיק לחברו אסור לך להימנע מהיות רכיל, אלא תגיד לו, כדי שישמור את נפשו. ואינו אסור אלא להוליך דברים של חרפה וגנות שאמר על חברו. המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר \"לא יהיה כקורח ועדתו\". אבל במחלוקת נגד המתייצבים על דרך לא טוב, מצווה להחזיק במחלוקת, שנאמר: \"ראה כל גאה הכניעהו והדוך רשעים תחתם טמנם בעפר יחד כו'\". ואם מונע עצמו נענש מפשעיהם, ועובר בלאו \"ולא תשא עליו חטא\". ופשיטא המחזיק בידי רשעים עובר בלאו, שנאמר: \"לא תהיה אחרי רבים לרעות\". אסור להחניף בשום דבר, וכל שכן הרואה בחברו שעובר עבירה, אף על גב שאין בידו למחות שירא ממנו ישתוק ולא יאמר כלום, אבל אם מחניף אותו, ואומר שאין זה עבירה, עובר בלאו, שנאמר: \"ולא תחניפו את הארץ\". וכת חנפים הם מן ארבע כתות שאינם מקבלים פני השכינה. אסור לנבל פיו, שנאמר: \"ולא יראה בך ערות דבר\", רוצה לומר אפילו דיבור פה. והמנבל פיו ייסורין באין עליו, ומעמיקים לו גהינם. שלא להוציא מפיו דברי תורה או תפילה כשהוא ערום או נגד ערווה, שנאמר: \"ולא יראה בך ערות דבר, והיה מחניך קדוש\". וכן נגד צואה אם אינה מכוסה, למקצת פוסקים. אף על פי שאינה ברשותו אסור מן התורה ד\"ולא יראה\" קאי גם על הצואה הכתובה קודם לזה. \"לא תנחשו\", אזהרה למנחשים ואומרים פתי נפלה מפי, מקלי נפלה מידי, וכיוצא מהבלים אלו, ועל ידי זה מונע ממעשה שרצה לעשות. גם בכלל זה השם סימנים כאליעזר עבד אברהם וסומך על סימן זה. ואליעזר לא סמך על הסימן, שהרי שאל לה בת מי את. \"לא תעוננו\", מלשון עת ועונה. אלו נותני עתים. שאומרים ר\"ח היום, מוצאי שבת היום, שחרית הוא. בכלל זה העושה אחיזת עיניים להראות לבריות דבר שאינו כן. כגון שייקח חבל וישימו אותה בכנף בגדו ויוציא נחש, או שישליך טבעת לאוויר, ואח\"כ יוציא אותו מאדם אחד העומד לפניו. ובכלל זה משחקי קלפים. ולכן אם הוא יהודי אסור לצוות לו לעשות. \"וחובר חבר\", האומר דברי לחש על נחש ועקרב שלא יזיקו. אבל מי שנשכו נחש ועקרב מותר ללחוש על מקום הנשיכה. שלא לשאול באוב וידעוני. שלא לשאול למת, שנאמר: \"ודורש אל המתים\", זה המרעיב עצמו ולן בבית הקברות כדי שיבוא אליו המת בחלום ויודיע לו מה ששאל לו. הלוחש על המכה וקורא פסוק על התינוק שלא יבעת, והמניח ס\"ת או תפילין על הקטן שיישן, לא די שהם בכלל המנחשים וחברים, אלא שהם בכלל הכופרים בתורה, שעושין דבר תורה רפואת הגוף. אבל הבריא מותר לומר פסוקים ומזמורים להגן עליו זכות קריאתן, שינצל מכל פגע. שלא למנות בדיינים אדם שאינו בקי בדינים, שנאמר: \"לא תכירו פנים במשפט\". שלא להעמיד בארץ ישראל שום שררה ודיין על ישראל אלא מישראל ולא מגרים, אלא אם כן הייתה אמו מישראל, שנאמר: \"לא תוכל לתת עליו איש נכרי\". שלא יורה שתוי, שנאמר: \"יין ושכר אל תשת\" וסמיך ליה \"ולהורות את בני ישראל\". \"ולפני עור לא תתן מכשול\" - נכלל בו גם כן ליזהר מאוד בדין שלא להורות שלא כדת. שלא להטות הדין, שנאמר: \"לא תעשו עול במשפט\". ובגר ויתום עובר שני לאוין, שנאמר: \"לא תטה משפט גר ויתום\". אפילו אחד רשע ואחד כשר, אסור להטות הדין אף על פי שהוא רשע, שנאמר: \"לא תטה משפט אביונך\", וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה שרוצה לומר בעל עבירות שהוא אביון במצוות. ואם אחד עני ואחד עשיר, לא תאמר כיון שמצווה על זה לפרנסו אזכה את העני ונמצא מתפרנס בנקיות. על זה נאמר \"לא תשא פני דל\". ולא יאמר איך אבייש את העשיר אלא אזכנו, וכשיצא לחוץ אומר לו תן לו שאתה חייב לו, על זה נאמר \"ולא תהדר פני גדול\". שלא לכפור ממון. אף על פי שלא נשבע עליו עובר בלאו, דכתיב \"ולא תכחשו\". ופסול לעדות. \"ולא תשקרו\", אזהרה שלא לישבע לשקר על כפירת ממון, מלבד לאו הכולל דלא תשבעו בשמי לשקר. רשע פסול לעדות, שנאמר: \"אל תשת ידך עם רשע\", וקבלו חכמינו ז\"ל דרצה לומר אל תשת רשע עד. ובכלל לאו זה שאפילו עד כשר שיודע שהעד השני הוא רשע, ואין הדיינין מכירין רשעו, אף על פי שהעדות אמת אסור להצטרף עמו להעיד. וכל שכן כשיודע שהעד השני הוא עד שקר שאסור להעיד עמו. וכל מי שעבר עבירה שחייב עליו מלקות מן התורה או גנב או גזל או הלוה בריבית, הוי רשע ופסול לעדות. קרוב פסול לעדות, ואפילו אין הבית דין יודע בו שהוא קרוב אסור לו לילך ולהעיד אפילו אמת. \"לא יקום עד אחד\" כו', אזהרה לבית דין שלא יחתכו הדין על פי עד אחד. וגם אזהרה לעד שלא ילך להעיד ביחידי בדבר אסור, אלא אם כן הוא בכפירת ממון, דאז מחייב אותו שבועה מצווה להעיד אפילו ביחידי. היודע שהלווה אין לו במה לשלם, אסור לנגוש אותו, שנאמר: \"לא תהיה לו כנושה\". ואפילו לעבור לפניו אסור שלא יחשוב שבא לתובעו. \"לא תשימון עליו נשך\", אזהרה כוללת שלא יהא אדם סרסור וערב בין הלוה והמלווה בריבית, מלבד הלאו דלפני עור. היודע עדות לחברו אינו רשאי לשתוק, שנאמר: \"לא תעמוד על דם רעך\". ודמים תרתי משמע. שלא יאמר אדם אפילו דרך שחוק, 'כך אמרו משמים', אף על פי שאין דעתו שנאמרה לו בנבואה, שזה הוא בכלל המתנבא מה שלא נאמר לו, וכתיב \"והנביא אשר ידבר בשם ה'...\"",
+        "<b>פרק ט. - מצות עשה ומצות לא תעשה התלויים בדבור פה מדרבנן:</b><br> כשמזכיר את הצדיק יברכו, שנאמר: \"זכר צדיק לברכה\". וכשמזכיר רשע יקללו, שנאמר: \"ושם רשעים ירקב\". לפייס העני בדברים רבים, ויאמר לו אילו היה לי הייתי נותן לך הרבה, דכתיב \"ותפק לרעב נפשך\".  להקדים שלום לכל אד�� אפילו לגוי בשוק, דכתיב \"בקש שלום ורדפהו\".  שירגיל אדם עצמו במענה רך, דכתיב \"מענה רך ישיב חמה\". אף על פי שכנגדו מדבר עמו קשות.  שיהא אדם מדבר ומרבה שלום עם אחיו וקרוביו וכל אדם, כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה.  מצווה לשנות מפני דרכי שלום, שנאמר: \"ואני זקנתי\". וכן \"אביך צוה שא נא\". וכתב בספר חסידים, דדווקא לאחר שנעשה מותר לשנות, אבל כשאחד מבקש להלות לו מעות, והוא אינו רוצה, אסור לומר אין לי, אלא יאמר איני רוצה. משהתחיל לקרות בתורה, אסור לדבר אפילו בדבר הלכה, דכתיב \"ואזני כל העם אל ספר התורה\". לרוב הפוסקים התפלה היא מדרבנן, ומנין התפלות להתפלל שלוש פעמים ביום לכולי עלמא דרבנן. וכן כל הברכות כולן חוץ מברכת המזון וברכת התורה שחרית כולן מדרבנן. ארבעה צריכין להודות ברכת הגומל. להתפלל תפלת הדרך. לענות קדיש וקדושה. לענות אמן על כל ברכה שישמע. שיתן ריווח בין דבקים בקריאת שמע וכן בכל הברכות. שלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן. שילמד תורה אפילו מעט על השולחן בשעת שאוכל. הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו נאמר \"נתתי להם חוקים לא טובים\". מי שיש לו קול ערב ישיר לפניו ית', דכתיב \"כבד את ה' מהונך\", ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה \"מחונך\" רצה לומר מכל מה שחננך. לספוד על חורבן בית המקדש, שנאמר: \"אם אשכחך ירושלים\". אסור למלאות פיו שחוק עד שיבנה בית המקדש, שנאמר: \"אז ימלא שחוק פינו\". אסור לשתות יין בשיר אפילו בפה, שנאמר: \"בשיר לא ישתו יין\" אלא שירות ותשבחות. לא יישן עד שיעסוק בתורה, שנאמר: \"ושבע ילין בל יפקד רע\". יקרא קריאת שמע סמוך לשכיבה ויישן מתוך דברי תורה או קריאת שמע, שנאמר: \"אמרו בלבבכם על משכבכם\". יקום בעוד לילה לעסוק בתורה דכתיב \"קומי רוני בלילה\". ואשרי מי שקם בחצות ומתאונן אז על החורבן. ענה כסיל כאיוולתו בדברי תורה, אבל לא לאפיקורס ישראל. אמור לחכמה אחותי את. אם ברור לך הדין כאחותך שהיא אסורה לך, אמור. ואם לאו לא תאמר. למד לשונך לומר איני יודע בכל ענייני עולם, שמא תתבדה. ללמוד עם התלמידים עד שתהא סדורה להם, שנאמר: \"אשר תשים לפניהם\". שיחזור על לימודו בקול ולא בלחש, דכתיב \"ערוכה בכל ושמורה\". שיתפלל אדם על מזונו קודם סעודת ערב ובוקר. אסור ללמד אפילו אות אחד מן התורה לגוי, דכתיב \"מגיד דבריו ליעקב\" כו'. לקרות מגילה בפורים. קריאת הלל בחנוכה לכולי עלמא מדרבנן, וכן בר\"ח אינו אלא מנהג. לקדש על היין בשבתות וימים טובים, וכן להבדיל על היין. לומר \"ויכלו\" בליל שבת. לקרות בתורה בציבור.",
+        "<b>פרק י. - מצות לא תעשה מדרבנן התלויים בדבור פה:</b><br> כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר בלאו, שנאמר: \"אל תגזל דל\". אף על גב שכאשר חטא לו חברו מצווה עליו שלא ישטמנו בלבו כמידת הרשעים, אלא יאמר לו מדוע עשית לי כך, כמבואר לעיל במצות הוכח תוכיח, דווקא אם יודע ומכיר באיש הזה שכאשר יתווכח עמו יקבל ממנו, אבל אם יודע בו שיעמוד ברשעו, על זה אמרו כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. ועל זה נאמר \"אל תוכח לץ\". אל תצא לריב מהר, ואמרו זיכרונם לברכה מתון מתון ארבע מאות זוזי שוין. ואין למהירות רק החרטה. אל תען כסיל במילי דעלמא. אסור להפסיק בדברי תורה במילי דעלמא, והפוסק מאכילין אותו גחלי רתמים. אין משיחין בסעודה מפני הסכנה. אין משיחין בבית הכסא מפני סכנת שדים. המהלך בדרך, וכן הניעור בלילה ושנה ומפסיק ממשנתו לדברים בטלים, מתחייב בנפשו. אסור להפסיק בדיבור משהתחיל \"ברוך שאמר\" עד לאחר תחנון. אסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש, וכן בין גאולה לתפלה, אפילו לענות קדיש וקדושה. אסור להפסיק באמצע הלל. אסור להגביר קולו בתפלתו כל כך שיוכל חברו לשמוע. אסור לברך בלחש, וכן אפילו תפלת שמונה עשרה בלחש, אלא על כל פנים ישמיע לאוזניו. \"אל תהי בז לכל אדם\" בין גדול ובין קטן, בין גוי ובין ישראל, אלא כל אדם יהיה בעיניך כליסטים להישמר ממנו, ולכבדו כשר גדול. אל תהי דן יחידי. אל תרבה שיחה עם האישה, ואפילו באישתו ואפילו כשהיא טהורה. שלא לדבר דברים בטלים, שנאמר: \"הוגעתם ה' בדבריכם\". אל יפתח פה לשטן, וצריך להיזהר מאוד שלא יאמר לחברו שישתמד, וכן שאל יאמר שאם יעשה זה לא יהיה יהודי. ויהוא בן נמשי יוכיח: שאמר דרך ערמה אחאב עבד מעט ויהוא יעבוד הרבה, ולבסוף עבד באמת עבודה זרה. אל תריב עם אדם אף אם הזיקך ממון, אם לא גמלך רעה, והיינו שהחטיאך. שכל המחטיא חברו כאילו הורגו. שלא ללמוד קטגוריה על ישראל אפילו הם רשעים, שנאמר: \"אל תלשין עבד אל אדוניו דור אביו יקלל\". ואיתא במדרש, שהשליש שאמר לאלישע \"הנה ה' עושה ארובות בשמים\" וכו', לא שהכחיש שאי אפשר ביכולת ה' לעשות, אלא כך אמר: הדור הזה כדור המבול, שראוי לעשות ארובות בשמים, כמ\"ש בדור המבול וארובות השמים נפתחו, ואיך יהיה כדבר הזה? ולכן כיוון שהלשין על ישראל, השיב לו אלישע הנך רואה בעיניך כו'. כשחייב לחברו ממון, אל ידחה אותו בלך ושוב, שנאמר \"אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן\". שלא לדבר בדברי סחורה בשבת, שנאמר: \"ממצוא חפציך ודבר דבר\". ואפילו בדברים בטלים אסור לדבר. אסור להתעצל בהספדו של חכם. בחנוכה ופורים ור\"ח אסור להספיד. אסור למנות ישראל אפילו לדבר מצווה, שנאמר: \"לא ימד ולא יספר\". אסור ליתן שלום לרשע, ומפני דרכי שלום יכוון שנותן שלום לרבו וכיוצא בו. וכן שלח דוד לנבל \"ואמרתם כה לחי ואתה שלום\" רצה לומר כה תאמרו לחיי עולמים. אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעת הגוי, ושל שום אדם.",
+        "<b>פרק יא. - מצות עשה מן התורה התלויים בפה על ידי אכילה:</b><br> לאכול ולשתות בשבת ויום טוב. וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה, מדכתיב \"עצרת תהיה לכם\". ויש אומרים דשלוש סעודות בשבת הוי דאורייתא, מדכתיב שלוש פעמים \"היום\". ויש אומרים שגם בראש חודש הוא דאורייתא, דאקרי גם כן \"מועד\". לאכול ולשתות בערב יום הכיפורים, דכתיב \"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש\", וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה דרצה לומר שתאכלו בתשעה לחודש, ויהיה נחשב כאילו התעניתם. לאכול כזית מצה בליל ראשון של פסח, שנאמר: \"בערב תאכלו מצות\". לאכול כזית פת בסוכה בליל ראשון של סוכות, דקבלו חכמינו זיכרונם לברכה לילף גזירה שווה ט\"ו ט\"ו מחג הפסח. עינוי מאכילה ושתייה ביום הכיפורים מצות עשה, שנאמר: \"ועניתם את נפשותיכם\". הנזהר בפסח מחמץ מקיים מצות עשה, שנאמר: \"שבעת ימים תאכלו מצה\", ואין זה חוב כל שבעה ימים, אלא לדיוקא אבל לא חמץ, והוי לאו הבא מכלל עשה עשה. לאכול בשר ולשתות יין ביום טוב וכל דבר המשמחו, שנאמר: \"ושמחת בחגיך\". הנמנע לאכול בהמה טמאה מקיים עשה, דכתיב \"אותה תאכלו\", משמע \"אבל לא טמאה\". וכן הנמנע מלאכול עוף טמא, דכתיב \"כל צפור טהורה תאכלו\", לדיוקא \"אבל לא טמאה\". וכן בדג טמא דכתיב \"כל אשר לו סנפיר וכו', תאכלו\", וכן חגב טמא דכתיב \"אשר לו כרעים תאכלו\", משמע אבל אין לו אסור. לכולן הוי לאו הבא מכלל עשה - עשה. וכן \"וזבחת מבקרך ומצאנך\", הא בלא שחיטה לא תאכלו. אסור לאדם שיטעום כלום ע�� שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: \"עשב בשדך\" והדר \"ואכלת\". וכל שכן שאסור לצער בעלי חיים, דקי\"ל צער בעלי חיים דאורייתא, והוא מכלל מצוות \"והלכת בדרכיו\", מה הוא מרחם על בריותיו, אף אתה תרחם על הבריות.",
+        "<b>פרק יב. - מצות לא תעשה מן התורה התלויים בפה באכילה:</b><br> \"כל חלב לא תאכלו\", וענוש כרת. \"וכל דם\" על דם הנפש בכרת, ועל דם האיברים ודם התמצית בלאו. \"כל נבלה לא תאכלו\", היינו בהמה או חיה ועוף טהורים שמתו, או שאירע פסול בשחיטתן, וכן בהמה שנולדה כל שבעה ימים הוי ספק נפל והוי נבלה, שאין שחיטה מטהרתו. \"טרפה לא תאכלו\", היינו שאירע פסול באחד מן האברים שקבלו חכמינו זיכרונם לברכה שנטרפה בזה, בין בהמה חיה או עוף. לא יאכלו גיד הנשה. שלא לאכול אבר מן החי, שנאמר: \"לא תאכל הנפש עם הבשר\". רצה לומר הבשר כל זמן שהנפש בו. שלא לאכול בהמה וחיה ועוף הטמאים. שלא לאכול דגים טמאים. שלא לאכול שרץ העוף ושרץ הארץ ושרץ המים. שלא לאכול ערלה, שנאמר: \"שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל\". ואפילו הקליפות והגרעינים של הפרי אסור בהנאה, אבל העלין והעץ מותר בהנאה. שלא לאכול חדש, דהיינו חמשת מיני דגן, עד ט\"ז ניסן, ובחוץ לארץ עד י\"ז. ונוהג בחוץ לארץ מן התורה. שלא לאכול תקרובת עבודה זרה ולשתות יין שנתנסך לעבודה זרה, שנאמר: \"השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וקרא לך ואכלת מזבחו\" וכתיב \"ישתו יין נסיכם\". \"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם\", אזהרה שלא יאכל דבר שיש בו סכנה. שלא לאכול בכור תם אפילו בחוץ לארץ ובזמן הזה, שנאמר: \"לא תוכל לאכול בשעריך וכו', ובכורות\" כו'. ואם הטיל בו מום אסור באכילה, שנאמר: \"לא תאכל כל תועבה\", דהיינו כל שתעבתי לך ואסרתי להטיל בו מום. המת ותכריכיו אסורים בהנאה מן התורה דילפנין גזרה שווה \"ותמת שם מרים\" ובעגלה ערופה כתיב \"וערפו שם\" כו'. שלא לילך בחוקות העמים להיות זוללים וסובאים. שלא יחתוך בשר מבהמה לאחר שחיטה לאוכלה תכף, אלא ימתין עד שתצא נפשה, שנאמר: \"לא תאכלו על הדם\". שלא לאכול דבר שנפשו קצה בהם ובכלים מאוסים, שנאמר: \"אל תשקצו את נפשותיכם\". שלא לאכול חמץ כל ימי הפסח ועונשו כרת, שנאמר: \"כי כל אוכל חמץ ונכרתה\". והאוכל חמץ בערב פסח לאחר חצי היום לוקה, דכתיב \"לא תאכל עליו חמץ\", דהיינו על זמן פסח שהוא לאחר חצי היום. האוכל ושותה ביום הכיפורים חייב כרת, שנאמר: \"כי כל הנפש אשר לא תעונה\" כו'. שלא לאכול משעלה עמוד השחר עד שיתפלל, שנאמר: \"לא תאכלו על הדם\" ודרשינן עד שתתפללו על דמכם.",
+        "<b>פרק יג - מצות עשה ולא תעשה התלויים בפה באכילה מדרבנן:</b><br> לענג השבת בתבשילין טובים, ויסדר שולחנו במוצאי שבת אפילו לכזית, כדי ללוות המלכה. סעודת פורים. סעודת אירוסין ונישואין ומילה ופדיון הבן וסיום מסכתא. ארבע כוסות בפסח. אכילת מרור בזמן הזה מדרבנן, אבל בזמן המקדש הוא מן התורה. טיבול בחרוסת. מצות עשה להתענות על כל צרה שלא תבוא, והוא מדרכי תשובה שלא יתלו במקרה. מצות עשה להתענות התעניות הכתובים. שלא לאכול החוטים והקרומים הידועים שצריך לנקר מן הבהמה משום חלב או דם. ויש אומרים שאסורים מן התורה. שלא לאכול שומנו של גיד הנשה. בשר ששהה שלושה ימים בלי מליחה ולא נשרה במים בינתים, אסור לאוכלו כי אם צלי, שכבר נקרש דמו בתוכו, ואינו יוצא על ידי מליחה. אסור לאכול גבינת הגויים. חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואה אסור לאוכלו. פת של גוים, במקום שנהגו איסור, אסור לאוכלו. בישולי גוי כל דבר שאינו נאכל כמו הוא חי, ועולה על שלחן מלכים, ואפילו ביצה שבישל או צלה גוי, אסור לאוכלו. אסור לבשל בקדרה שבישל בו דבר איסור אפילו לאחר ששהה כ\"ד שעות וכבר נפגם טעמו, אפילו הכי אסור מדרבנן. ובתוך עשרים וארבעה שעות אסור מן התורה. סתם יינם, או יין שנגע בו הגוי, אסור לשתותו. אסור לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה, אע\"פ שהזמינו מפני הבושה. כל הנהנה מצר עין, אף על פי שהוא עשיר, עובר בשני לאוין, שנאמר: \"אל תלחם לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו\". אסור לקבוע סעודה בערב שבת מפני כבוד השבת. מי שהוא אבל, אסור לאכול סעודה ראשונה משלו, ולמקצת פוסקים כל יום ראשון.",
+        "<b>פרק יד - מצוות עשה ומצוות לא תעשה מן התורה ומדרבנן התלויים בחוטם:</b><br> \"לא תנאף\", אף שהוא אזהרה לכל מיני ניאוף, מכללם דרשו חכמינו זיכרונם לברכה לא תהנה לאף, מכאן אזהרה שאסור להריח ריח של עריות המבושמות. <br>שאסור להריח מבשמים של עבודה זרה, שנאמר: \"ולא ידבק בידך מאומה\", ולכן אין מברכים על ריחות הללו אפילו באה לו הנאה בעל כורחו, כיון שאסור ליהנות מהם. <br>אסור להריח בשבת ויום טוב בפירות בעודן מחוברים באילן, שמא יתלוש. <br>מצווה להריח בשמים במוצאי שבת בהבדלה."
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "קיצור ספר חרדים רבי אלעזר אזכרי",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "קיצור ספר חרדים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter"
+    ]
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Kitzur Sefer Haredim of Rabbi Elazar Azcari/Hebrew/קיצור ספר חרדים רבי אלעזר אזכרי.json

@@ -0,0 +1,38 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Kitzur Sefer Haredim of Rabbi Elazar Azcari",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "קיצור ספר חרדים רבי אלעזר אזכרי",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "קיצור ספר חרדים",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": [
+        "<big><strong><b>קיצור ספר חרדים - מצות משה</b></strong></big><br>הקיצור נעשה בידי בעל <b>חיי אדם</b><br><b>פרק א - מצות עשה מן התורה התלויות בלב:</b><br> שיאמין שיש אלוה שהמציא כל הנמצאות מן האין המוחלט ומשגיח ומושל בהם כרצונו, כדכתיב: \"אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך\", ר\"ל שאני משגיח. והראיה: ש\"הוצאתיך מארץ מצרים\". <br>אלוה הזה הוא יחיד בלי שום שיתוף, שנאמר: \"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד\". ועניין האמונה בשתי מצות אלו, שיקבע האדם בלבו דבר זה שהוא אמת, ואפילו יאמרו להורגו אם לא יוציא מפיו או אפילו להרכין בראשו שח\"ו יש עוד אלוה, ייהרג ואל יעבור. <br>השם הנכבד והנורא הזה מצווה ליראה אותו, שנאמר: \"את ה' אלוהיך תירא\". והיראה הוא משני פנים: הראשון - מחמת יראת העונש. ואף שאין זה עיקר היראה, מכל מקום הלוואי שתהיה יראה זו על פנינו כל ימינו שלא נחטא. והשני - מי שזכה לו אשרי לו, דהיינו שיירא מלפני רוממותו יתברך, שהוא מלך גדול בכל העולמות וזהו יראת הרוממות. <br>מכלל היראה שלא להוציא שם שמים מפיו אלא במורא הלב ובכוונה רצויה ולצורך גדול ולא לבטלה, והמוציא שם שמים לבטלה ביטל מצות יראה. וירגיל אדם עצמו שלא להזכיר אפילו בשאר לשונות, אלא כשירצה להזכירו יאמר \"העליון\". <br>מצות עשה מן התורה לאהוב את ה', שנאמר: \"ואהבת את ה'\", שמחמת אהבתו יתברך לא ישים לב על שאר עניינים, רק שחושק ויש לו געגועים תמיד לעבוד אותו. ומכלל מצווה זו לומר לפניו דברי שבחות ותהילות. ומכלל מצווה זו שלא להשתמש מתענוגי העולם הזה אלא מה שצריך לקיום גופו ופרנסתו. ותכף כשיש לו פנאי יפנה עצמו ומחשבתו לעבודת הבורא יתברך שמו. ומכלל מצווה זו שידרוש לאחרים תורה ודברי כבושין, כדי שיביא אהבתו בלבם. דלשון \"ואהבת\" הוא פועל יוצא, שתאהב אותו על אחרים. <br>מצות עשה מן התורה שתהיה מחשבתו דבוקה תמיד בו יתברך, וכמו שנאמר: \"ובו תדבק\". ונאמר \"לאהבה אתו ולדבקה בו\". ועל זה אמר שלמה \"בכל דרכיך דעהו\", שאפילו מה שיאכל וישתה וישן, יהיה מחשבתו כדי שיהיה בריא וחזק לעבודתו, והתשמיש יהיה לקיים מצוותו. וכן אפילו כשילך לפרנסה, יהיה תמיד מחשבתו שהוא עוסק בשביל שירוויח לפרנס אותו ובני ביתו, כדי שיהיה בריא לעבודתו. <br>מכלל מצווה \"ובו תדבק\", קבלו חכמנו זיכרונם לברכה שבכללה לדבק עצמו בתלמיד חכם ובעובדי ה', וישתדל לישא בת תלמיד חכם, וישיא לתלמיד חכם. וכן כל מעשיו שיכול לעשות בהתחברות תלמיד חכם. ובכללו לירא מפני תלמיד חכם, כדכתיב: \"את ה' אלוהיך תירא\". וקבלו חכמנו ז\"ל, דאתי לרבות תלמיד חכם. וכן לאהוב תלמיד חכם כבניו, דכתיב \"ואהבת את ה'\"- בא לרבות תלמידי חכמים. <br>ובעבור לחזק מצות אלו בלב כל ישראל בא המצווה לקרות קריאת שמע בכל יום ערב ובוקר, כדי לקבל עלינו שתי פעמים בכל יום עול מלכות שמים. ולכן לא סגי כשיקרא בפה, אלא שצריך לכוון פירוש המלות בפסוק \"שמע ישראל\". ואם לאו - לא יצא, דמאי מהני דיבור פה, אם אינו בלב שלם. <br>בקריאת שמע, כשיאמר \"בכל נפשך ובכל מאודך\", יכוון לקיים עוד מצות עשה מן התורה, לקדש השם אם יאנסוהו לעבור - על אחת מ��לוש מצות החמורות, והן עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, אפילו בצנעה, או על אחד משאר לא תעשה, ויכווין הגוי להעביר אותו על הדת ויהיה בפרהסיא בפני עשרה ישראלים, או בשעת השמד כשיאנסוהו לעבור אפילו על מנהג ישראל, ימסור עצמו למיתות אכזריות ולא יעבור. ועל זאת נאמר \"ונקדשתי בתוך בני ישראל\". <br>להרבה פוסקים מצות עשה מן התורה להתפלל בכל יום בכוונת הלב, שנאמר \"ואותו תעבודו\", וכתיב \"ולעבדו בכל לבבכם\", ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה: איזה עבודה שהיא בלב, זו תפלה. והמתפלל בלא כוונה, ופשיטא כשלא התפלל כלל, ביטל עשה זו, ועונשו חמור. ולכן כתבנו בהלכות תפילה, שראוי לכל איש שאחר תפילת שמונה עשרה, יתפלל תפילה קצרה מה שהוא צריך, ויהיה בלב שלם כדי לקיים מצווה זו. נראה לי דלכולי עלמא על כל פנים העושה איזה מצווה מן המצות בלא כונה, ביטל עשה זו, שהרי לכולי עלמא נאמר מקרא זה על כל המצות. ואף למאן דאמר מצות אינן צריכות כוונה, היינו שעל כל פנים יוצא ידי המצווה, ומכל מקום עבר על עשה זו. <br>מצות עשה מן התורה להידמות אליו יתברך, שנאמר: \"והלכת בדרכיו\", וקבלו חכמינו ז\"ל דרוצה לומר \"מה הוא רחום אף אתה רחום\". וזה הוא שאמר יתברך על אברהם \"אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'\". וכן כל הכינויים שמכנים בו להקב\"ה, יראה האדם שגם הוא יהיה בו מידה זו. מצות עשה לירא מן המקדש, ובכללם בתי כנסיות ובתי מדרשות שהם נקראים 'מקדש מעט': לישב בו במורא ובכובד ראש, ולא ינהג בם קלות ראש ושיחה בטילה. <br>מצוות עשה כשיבא לאדם איזה ספק איסור, וכל שכן ודאי איסור, לפרוש ממנו. וזהו שנאמר: \"ובחרת בחיים\". שהרי אפילו בדרכי העולם בוחר לנפשו הדרך היותר משומר ובטוח מכל נזק. מצות עשה שיהיה האדם תמים עם ה', כמו שכתוב \"תמים תהיה עם ה' אלוהיך\" והשואל בחוזי כוכבים וכיוצא בזה, ביטל מצוות עשה זו. אלא יבטח בה' כי הוא מפר אותותם, וישים כל בטחונו בה'. <br>מצות עשה להתבונן בגדולתו יתברך, שנאמר: \"וידעת היום וכו', כי ה' הוא האלוהים\" וכתיב \"שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה\". <br>מצות עשה לזכור תמיד זיכרון חסדיו אשר עשה עם אבותינו, כמה שכתוב: \"וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך וכו', ויאכילך את המן, שמלתך לא בלתה מעליך\". וכל שכן שמחויב כל אדם לזכור החסדים שעושה תמיד עם כלל ישראל, וכל שכן מה שעושה עמו מיום היוולדו. <br>מצות עשה לירא מאביו ואמו, כמה שכתוב \"איש אמו ואביו תיראו\". וכן לכבד אותם. וכבר בארנו כל פרטי דיניהם בחכמת אדם בהלכות כבוד אב ואם. וכן חייב לכבד אחיו הגדול ואשת אביו ואבי אמו וחמיו וחמותו. וכן לכבד כל יראי ה', כמה שכתוב \"ואת יראי ה' יכבד\". <br>וכן חייב לאהוב כל איש מישראל, כמה שכתוב \"ואהבת לרעך כמוך\". לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כמו שהוא חס על ממון עצמו ועל כבוד עצמו, ויהא שמח בטובתו ומיצר בצרתו. והמתכבד בקלון חברו, אעפ\"י שאין חברו שם ולא הגיע לו בושת, אלא ערך מעשיו הטובים וחכמתו נגד מעשה וחכמת חברו, כדי שיראה מתוכו שהוא מכובד וחברו בזוי -אין לו חלק לעולם הבא. <br>מצות עשה לדון כל סתם אדם מישראל שאינו מוחזק ברשע, ידון כל מעשיו לכף זכות. כדכתיב: \"בצדק תשפוט את עמיתך\". <br>לאהוב את הגר, כדכתיב: \" ואהבתם את הגר\". <br>מצות עשה להצדיק הדין על המאורע בין בגופו בין בבניו ובין בממונו שנאמר: \"וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ד' אלוהיך מייסרך\". ויקבע זה בלבבו, ולא יצדיק נפשו מאלוהים, וכל שכן שלא יתלה הדבר במקרה, כי אז כמסיר השגחתו ממנו, ואז ילך עמו השם יתברך גם כן בחמת קרי, כמו שנאמר: \"ואם תלכו עמי קרי כו'\". וזה הוא מכלל מצות עשה \"ואהבת את ה' וכו', ובכל מאודך\", ואמרו חז\"ל בכל מידה ומידה שמודד לך, הווה מודה לו במאוד מאוד. <br>מצוות עשה שיקבל אדם דברי המוכיח, דכתיב \"ומלתם את ערלת לבבכם\". ולא מבעי שלא ישנאהו, אלא אדרבה יאהבנו, כמו שנאמר \"הוכח לחכם ויאהבך\". <br>מצות עשה שישוב החוטא מחטאו שנאמר: \"ושבת עד ה\"'. ועיקר התשובה הוא בלב, שיתחרט חרטה גדולה ויסכים הסכמה חזקה שלא יחטא עוד עד יום מותו. <br>מצות עשה שישים האדם על לבו לקבל עליו עול מצוותיו, כמה שכתוב \"ושמתם את דברי אלה על לבבכם\". וזה יכווין כל אדם בשעת קריאת שמע. <br>עוד באומרו \"וקשרתם לאות\" יכוון האדם שהוא עבד נרצע להקב\"ה, ולא ימרוד בו. ולזה נתן הקדוש ברוך הוא אות ברית בבשרו, ואות תפילין בזרועו ובראשו, וציצית בבגדו, כדרך המלכים שנותנים חותמיהם על עבדיהם. <br>מצווה שישים האדם על לבו דיבור מרים ועונשה: על שספרה לשון הרע לקתה בצרעת, דכתיב \"זכור את אשר עשה ה' למרים\", וסמוך ליה \"השמר בנגע הצרעת\". <br>שיהיה המקום שמהרהר שם דברי תורה נקי מכל טינוף שנאמר: \"ושבת וכסית צאתך וכו', כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך והיה מחניך קדוש\". <br>מצות עשה שיהיה תקוע בלבו השנאה על עמלק עד שאם יהיה באפשרי להרוג אותו ולאבד זכרו בזמן שיד ישראל תקיפה לא יתרשל מזה, שנאמר: \"זכור את אשר עשה לך עמלק וכו', אל תשכח\".",
+        "<b>פרק ב - מצות לא תעשה התלויות בלב:</b><br> שלא יעלה על לב שיש אלוה זולת הבורא יתברך שמו שנאמר: \"לא יהיה לך\" כו'. שלא יתאווה בלב להשיג ולקנות מכל מה ששייך לחברו, בין קרקעות או מטלטלין וכל שכן אשתו, אפילו בדרך היתר, היינו שיגרשנה בעלה והוא ישאנה. וכיון שגמר והסכים בלבו להשתדל בכל עוז לקנותו, תכף עובר על \"לא תתאוה\", דאין תאווה אלא בלב. ועל זה נאמר \"לא תתאוה אשת רעך\" כו'. ולאחר שהרבה עליו רעים, או ריבה לו מעות עד שנתרצה לו, הרי זה עובר על לאו ד\"לא תחמוד\". ולכן אסור להפציר בחברו למכור לו דבר, אלא אם כן זה רוצה למכרו. שלא להתגאות שנאמר: \"פן תאכל ושבעת ורם לבבך\" וכל מקום שנאמר \"פן\" הוא לא תעשה. ועוד נלמד לזה לאו מדכתיב \"השמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך\". וכל המתגאה בודאי שוכח את ה', שאילו היה זוכרו, היה קובע בנפשו מדת היראה והצניעות והענוה. ועוד, שהוא נלמד בקל וחומר ממלך, שהרי אפילו בו כתיב \"ולא ירום לבבו\", כל שכן להדיוט. ולכן אמרו חכמינו ז\"ל \"כל המתגאה כאלו עובד עבודה זרה\". שלא לכעוס. ועל זה נאמר \"לא יהיה בך אל זר\", והרי זה כאלו עובד עבודה זרה. ועוד אמרו בזוהר, שעל זה נאמר \"אלהי מסכה לא תעשה לך\" כו', שלא תעשה את עצמך למסכה, שעל ידי הכעס נעקר ממנו חס ושלום הנשמה הקדושה, ושורה במקומה רוח הטומאה. שלא לנסות את ה'. שלא יאמר אעשה מעשים טובים, ואראה אם יגיע לי מזה טובה. שנאמר: \"לא תנסו את ה'\". רק במעשר שרי לנסות בשביל שיתעשר, שנאמר: \"והביאו את המעשר וכו', ובחנוני נא בזאת\". אסור לשנוא אחד מישראל, שנאמר: \"לא תשנא את אחיך בלבבך\". וכל שלא דבר עמו שלושה ימים מחמת שנאה, עובר על לאו זה. אבל אם רואה בחברו שעובר עבירה, ואינו מקבל תוכחה, מותר לשנאותו, ומצווה לשנאותו, כדכתיב: \" הלא משנאיך ה' אשנא\". שלא לנקום ולנטור. שנאמר: \"לא תקום ולא תטור\". איזה היא נקימה? אמר לו השאל לי חפץ פלוני, ואמר לו איני משאילך, כמו שאתה לא השאלתני את הדבר פלוני שבקשתי ממך. ואיזו היא נטירה? אמר ל�� אף על פי שאתה לא השאלתני, אין אני כמותך, אלא אף על פי כן אני משאילך. ואין העונש על הדיבור, אלא על נטירה, רק צריך שימחה הדבר מלבו לגמרי, כאלו לא חטא כנגדו. שלא לפנות אחרי ע\"ז במחשבה, ושלא להרהר בה ולא ידבר מדבריה, שנאמר: \"אל תפנו אל האלילים\". שלא לגור מן המייראים את ישראל על אמונת ה' שנאמר: \"בזדון דבר הנביא לא תגור ממנו\". והוא הדין בכל אדם המיירא לעבור. אלא צריך שיאמץ לבו באמונתו. שלא להאמין ולקבל למי שמדבר לשון הרע על חברו, שנאמר: \"לא תשא שמע שוא\". ומכל מקום למיחש מבעי, שאם יאמר לך אדם פלוני מבקש להרע לך, אף על פי שאסור להאמינו ולשנוא את חברו, מכל מקום יחוש שמא אמת הדבר, וישמור עצמו ממנו. ובכלל האזהרה, שאם הוא דיין ושגג, ושמע דברי אחד מבעלי דינין קודם שבא חברו, שירחיק הדבר מלבו ולא יאמין לו כלל לדבריו, עד שיטענו שניהם לפניו. שלא יחזיק אדם בעיניו שהוא צדיק שנאמר: \"אל תאמר בלבבך בצדקתי\". ואף אם רואה שמצליח בכל דבר, יתלה שהוא בזכות אבותיו, או ידאג שמא חס ושלום כל צדקותיו לא לרצון לפני ה', ולכן משפיע לו טובה בעולם הזה. שלא לשנוא המוכיח אותו לשוב, ואדרבא יקבל דבריו, שנאמר: \"וערפכם לא תקשו\". שלא יהיה אכזר על עניים ואביונים שנאמר: \"לא תקפוץ את ידך\". ואפילו אם יתן, אלא שלבו יהיה אכזר על העני, על זה נאמר \"ולא תאמץ לבבך\". אלא צריך שיתן ברחמנות. שלא יהיה צר עין, אלא כל מה שנותן יתן בנדיבות וטוב לב, שנאמר: \"ולא ירע לבבך בתתך לו\". שלא לחשוב לעשות עבירה, שנאמר: \"ולא תתורו אחרי לבבכם\" כו'. שלא יהרהר הרהורים רעים, שעל ידי זה יבא לידי טומאה בלילה\" שנאמר: \"ונשמרת מכל דבר רע\". ובכל מקום שנאמר: \"השמר\", הוא לא תעשה. שלא יתייאש האדם מן הרחמים והתפילה, אפילו יראה האדם צרה קרובה. אלא יקווה לישועת ה'. שנאמר: \"כי תאמר בלבבך רבים הגוים וכו', לא תירא מהם\". שלא יכיר פנים למי שבא לפניך למשפט, מפני מורא שישנא אותך או שיירע לך, שנאמר: \"לא תגורו מפני איש\". ובכלל זה שלא יכיר ויירא משום דבר ולמנוע מן המצווה מחמת יראת איש. שלא לחבב דבר ממנהגי הגויים ולספר בשבחו, שדבר זה גורם להידבק ולהתחבר עמו, וללמוד ממעשיו, שנאמר: \"לא תחנם\", וקבלו חכמינו שרצה לומר לא יהיה להם חן בעיניך. שלא לאהוב את המסית, בין יהודי או גוי המסית אותו לעבור על רצון הבורא. שנאמר גבי מסית \"לא תאבה ולא תשמע לו\", וקבלו חכמינו ז\"ל שרצה לומר לא תאהבהו. שלא לרחם ולחמול על המחטיאים והמשילים בני אדם, שנאמר לגבי מסית \"לא תחוס עיניך ולא תחמול\", ואמרו חכמינו ז\"ל כל הנעשה רחמן על האכזרים סוף נעשה אכזר על הרחמנים. שלא לחון את מי שמחויב להלקותו או לעונשו. שלא יאמר שמא בשגגה בא לידו. ועל זה נאמר \"וקצותה את כפה לא תחוס עיניך\". שלא נימנע מלהלוות לעני מיראתו שמא לא יחזיר לו, שנאמר: \"השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השמטה ורעה עיניך באחיך האביון\". ר\"ל דבשלמא לעשיר לא ימנע מלהלוות אף על פי שקרבה שמיטה, דמסתמא יחזיר לו. ואף על פי שיאמר לו \"משמט אני\", יאמר לו \"אף על פי כן\", כדאיתא בגמרא. אבל האביון, כשיאמר לו \"משמט אני\", מסתמא ילך לדרכו.",
+        "<b>פרק ג - מצות עשה ולא תעשה מדרבנן התלויות בלב:</b><br> לעולם יהא אדם ערום ביראה ויעשה תחבולות נגד היצר הרע, שנאמר: \"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה\". ואין מלחמה גדולה כמו מלחמת היצר הרע. ואם רואה שיצרו מפתה אותו, יגביר עליו היצר טוב שנאמר: \"רגזו ואל תחטאו\". שלא ישכח חורבן בית קדשינו בכל דבר שמחה ולא שלחנו שנאמר: \"אם אשכחך ירושלים וכו', אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי\". אין עומדין להתפלל מתוך קלות ראש, שנאמר: \"וגילו ברעדה\". אמרו חז\"ל בכל מקום שיש שם גילה, שם תהא רעדה. וכל שכן בשעת שמחתו תהיה יראת ה' על פניו שלא יחטא. שיהיה שמח תמיד בשעת עשייתו המצות שנאמר: \"עבדו את ה' בשמחה\". שיהיה אדם נבזה בעיניו ויכבד ליראי ה', כמה שכתוב \"נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד\". שיהיה שפל רוח בפני כל אדם. לא יוציא דבר מפיו עד שיחשוב מקודם מה שידבר, כמו כתוב \"לב צדיק יהגה לענות\". שיהיה כל מעשיו, בין אכילה ושתיה ושינה ומשא ומתן ודבורו ועסקיו עם אשתו - הכל לשם שמים. כמה שכתוב \"בכל דרכיך דעהו\", וחז\"ל אמרו \"וכל מעשיך יהיו לשם שמים\". לעולם יהיה דעתו של אדם מעורבת בין הבריות. אך לא כמו שחושבים ההמון שכאשר ישב בין בני אדם המדברים דברים בטלים וכיוצא בו גם הוא יעשה כמותן, אלא שלא יהיה עצב בין השמחים ולא שמח בין האבלים, ויהיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות. וזהו שאמרו במשנה \"מעט שיחה מעט שחוק\", ולא אסר הכל אלא הריבוי. יהיה אדם אוהב שכניו ומקרב קרובים ולגמול עימהם חסד יותר מלשאר אדם. ועליו נאמר \"אז תקרא וה' יענה\". יחזיק טובה למטיב לו אפילו מעט, ידמה בעיניו שהוא הרבה. ואם רגיל להטיב עמו, ופעם אחת לא הטיב לו, לא יכעס על זה, ואל יהיה כפוי טובה. ואמרו הכופר בטובתו של חברו סופו לכפור בטובתו של מקום. אם רואה אדם שעבר עבירה הוכיחו ולא שב - מצווה לשנאו. וכל שכן שמצווה לשנוא את הרשעים שנאמר: \"יראת ה' שנואת רע\". וכתיב \"הלא משנאיך ה' אשנא\". וזהו שונא האמור בתורה. שיקבל כל הבא עליו בשמחה, ויאמר גם זו לטובה, כי בודאי הוא לכפרת עונותיו שנאמר: \"חסד ומשפט אשירה\". ואם חרפו אותו בני אדם, אף שיודע להשיב להם חסרונם ישתוק ויקבל גידופיהם. ועל זה אמרו: \"הנעלבין ואין עולבין, שומעין חרפתם ואינן משיבין, ועונים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו\". שידבק האדם בדרך טובה, וזהו שיהיה לו לב טוב, עין טוב וחבר טוב, נאמן לחברו ושכן טוב לשכניו, ויהיה רואה את הנולד מהמעשה קודם שיעשנה, והדיבור קודם שיוציאנו. \"אל תשמח ישראל אל גיל כעמים\", שלא ישמח אפילו בשמחת מצווה כדרך שמחת האומות. \"גם אל כל הדברים תשמע אל תתן לבך אשר לא תשמע עבדך מקללך\". בא הכתוב להזהיר שלא יכעס על שום דברים אשר ישמע, וימחל לחברו. נראה לי זהו שמסיים הפסוק \"כי ידעת גם אתה כי פעמים הרבה קללת אחרים\", ורצה לומר: כיון שגם אתה נכשל בזה, מהראוי שימחלו זה לזה. אף אם רואה האדם שמצליח מאוד, אל יתייאש מן הפורענות כדכתיב: \" אשרי אדם מפחד תמיד\". אל תהי בז לכל אדם, לא גדול ולא קטן, לא גוי ולא ישראל, שאין לך אדם שאין לו שעה וינקום ממך. אל תהי חכם בעיניך. אל תאמין בעצמך עד יום מותך. אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. אל תעשה תפילתך כמשא עליך, לאמור מתי תשליכנו, אלא יהיה תחנונים. בנפול אויבך אל תשמח. אל יהיה האדם בעת זווגו עם אשתו כבהמות המשמשין, אלא יהיה בצניעות ובקדושה. ועל זה נאמר \"אל תהיו כסוס כפרד\". הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. רוצה לומר עולם הזה ועולם הבא. אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך. אל תצר צרת מחר, כי לא תדע מה ילד יום.",
+        "<b>פרק ד. - מצות עשה מן התורה התלויות בעיניים:</b><br> להסתכל בציצית דכתיב \"וראיתם אותו וזכרתם\" - ראייה מביאה לידי זכירה, וזכירה מביאה לידי עשייה. דברים שבכתב אסור לאומרן בעל פה אם בא להוציא אחרים. וראוי להיזהר שלא יאמר שום דבר בעל פה אם לא שהוא שגור בפי הכל. אבל מה שאינו שגור, אף על פי שהוא שגור בה, ראוי להחמיר אף על פי שהוא אינו מוציא אחרים, שנאמר \"כתוב לך את הדברים\". לבכות על אדם כשר שמת שנאמר: \"ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה\", וזהו מכלל אהבת תלמיד חכם. מצות לא תעשה מן התורה התלויות בעיניים אסור להסתכל בעריות לשם זנות, שנאמר: \"ולא תתורו וכו', אחרי עיניכם\" כו'.  ואפילו שלא לשם זנות, אלא שנהנה בראייתו, עובר בלאו שנאמר: \"ונשמרת מכל דבר רע\". והשמר הוא לאו, דמכח זה יבא לידי תאווה וקרי. שלא להסתכל בעבודה זרה, והוא בכלל שנאמר: \"אל תפנו אל האלילים\" כו'.  הגאוה הוא תלוי בלב וגם בעינים, שנאמר: \"גבה עינים\" וכו', והוא בכלל לאו ד\"לא תתורו אחרי עיניכם\". מצות עשה ולא תעשה מדברי סופרים התלויות בעיניים.  צריך שיסגור עיניו בשעה שמתפלל מפחד השכינה העומדת לנגדו, או שיתפלל מתוך הסידור.  בעת עניית קדושה ישא עיניו מעט למרום. שיסתכל לפעמים לשמים, כמה שכתוב \"כי אראה שמים וכו', מה אנוש\" כו', וכן ישים מחשבה זו בלבו בעת הסתכלות. מדרכי ענוה שיהיה שח עיניים, שנאמר: \"ושח עינים יושיע\". אסור להסתכל בפנויה, אפילו אם אינה נידה, לשם זנות, שנאמר: \"מה אתבונן על בתולה\". ואפילו להסתכל בבגדי צבע של אשה שהוא מכירה, אפילו כשהם שטוחים בכותל. ואם נתכוון להסתכל בה לישא אותה, מותר וגם חייב, דאסור לקדש אשה עד שיראנה. אסור להסתכל בשעה שבהמה ועוף נזקקים זה לזה. אסור להסתכל בברית הקודש, בין שלו בין של אחרים, וכל שכן של גוי שהוא ערלה. אסור להסתכל בפני אדם רשע וגוי. אסור להסתכל בקשת ובלבנה, ובידי הכוהנים בשעת הדוכן. אסור להשתמש בפני נר חנוכה ואפילו תשמיש קל ואפילו לדבר מצווה. אין להסתכל בפני האוכל שלא לביישו.",
+        "<b>פרק ה. - מצות עשה מן התורה תלויות באוזניים:</b><br> שישמע דברי תורה מכל מלמדיו, שנאמר: \"והיה עקב תשמעון\", שאם לא ישמע לא ילמד.  לקבל תוכחה מן המוכיח, שנאמר: \"ומלתם את ערלת לבבכם\". וכתיב \"אוזן שומעת תוכחת חיים\".  לשמוע קול שופר בראש השנה.  לשמעו אל התקנות והגדרים שיעשו בכל דור ודור, שנאמר: \"לבלתי שמוע אל השופט\" כו'.  כל הברכות והתפילות צריך שישמיע לאוזניו, וכן קריאת שמע, שנאמר: \"שמע ישראל\". וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה, שרצה לומר השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך. אם ישמע אדם דבר שאינו הגון, ישים אצבעו באזנו, שנאמר: \"ויתד תהיה לך על אזנך\". ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה, אל תקרא אזנך אלא אוזניך. לשמוע אל נביא אמת שיהיה ראוי לנבואה, ולא יגרע ולא יוסיף מתורת משה, שנאמר: \"אליו תשמעון\". מצות לא תעשה מן התורה התלויות באוזניים שלא לשמוע למסית לעבור על דין תורה שנאמר: \"לא תאבה לו ולא תשמע אליו\".  שלא לשמוע למתנבא בשם עבודה זרה שנאמר: \"לא תשמע אל דברי הנביא ההוא\".  שלא לשמוע כלל דברי לשון הרע ודברי גנות על חברו שנאמר: \"לא תשא שמע שוא\". וכבר כתבנו במצות התלויות בלב שמפסוק זה אזהרה גם כן שלא לקבלו ולהאמינו. ואזהרה מפסוק זה שלא ישמע הדיין דברי בעל דין אחר קודם שבא חברו, וגם אזהרה לבעל דין שלא יסדר טענותיו לפני הדיין קודם שבא חברו, דקרינן בי' נמי לא תשיא כדלקמן. מצות עשה ולא תעשה מדברי סופרים התלויות באוזניים להטות אוזן לשמוע קריאת ספר התורה כמו שנאמר: \"ואזני כל העם אל הספר תורה\".  להטות אוזן לשמוע חזרת הש\"ץ, וכן הברכות, כדי שידע על מה יענה אמן. שישמיע לאוזניו כל הברכות. בכל ענייני עולם ישמע עצה דכתיב \"שמע עצה\" כו'. שלא ישמיע לאוזניו דברים בטלים. שלא לשמוע קול שירי נשים אף על פי שאינו מהרהר, כי קול באשה ערווה. משחרב בית המקדש אסור לשמוע קול ניגון כלי זמר, ואוזן השומעה תעקר, אם לא בחתונה.",
+        "<b>פרק ו. - מצות עשה מן התורה התלויים בדבור בפה וקנה:</b><br> לכבד את אביו ואמו בדברים בדבורי נחת ורכות, שנאמר: \"כבד את אביך\". וסתם כיבוד הוא בדיבור. ושאר דיני כיבוד ומורא מבואר הכל בחיבורי חיי אדם הלכות כיבוד אב. ומאוד צריך להיזהר בכבוד ומורא אב ואם, ששקלן הכתוב לכבוד ויראת הקדוש ברוך הוא. מדכתיב \"את אביך ואת אמך\" כתבו הפוסקים דמרבינן אשת אביו ובעל אמו ואחות אמו ואבי אביו ואבי אמו שהן בכלל אביו ואמו, וחמיו וחמותו הם ג\"כ בכלל זה. להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה בפה, שנאמר: \"למען תזכור את יום צאתך ממצרים\". ולכן תיקנו פרשת ציצית וכבר כתבנו דמצוות צריכות כוונה לצאת. לברך ברכת המזון שנאמר: \"ואכלת ושבעת וברכת\". לברך ברכת התורה בכל יום לפניה, שנאמר: \"כי שם ה' אקרא הבו גודל\" כו'. ללמוד תורה, שנאמר: \"ולמדתם אותם\". ללמד לאחרים וכל שכן לבניו, שנאמר: \"ושננתם לבניך\". לקרות קריאת שמע ערב ובוקר, שנאמר: \"ודברת בם וכו', ובשכבך ובקומך\". שיברכו הכוהנים את העם, והוא נקרא נשיאות כפים שנאמר: \"כה תברכו\". כל מי שהגיע להוראה דהיינו בן ארבעים שנה וראוי להורות חייב להורות, שנאמר: \"ולהורות את בני ישראל\". להזכיר בפה מעשה עמלק, שנאמר: \"זכור את אשר עשה לך עמלק\". ויש פוסקים דבזה שאנו קורין בתורה פרשה זו יצאנו ידי חובתנו, ויש פוסקים שצריך להזכיר בכל יום. יש פוסקים שחייב לזכור אשר הקציפו אבותינו את ה' במדבר, וקל וחומר מה שאנו מקציפים אותו שנאמר: \"זכור את תשכח את אשר הקצפת\". וכתיב \"והתודו את עונם ואת עון אבותם\" כו'. יש פוסקים שחייב להזכיר בפה מה שעשה ה' למרים, בעבור שדיברה לשון הרע, שנאמר \"זכור את אשר עשה ה' אלוהיך למרים\". חייב להתוודות על עוונותיו שחטא, ויפרט החטא שנאמר: \"איש או אשה אשר יעשו מכל חטאת האדם והתודו\" כו'. שידבר אמת אפילו במילי דעלמא דלית ביה דרא דממונא, שנאמר: \"מדבר שקר תרחק\". השח שיחה בטלה עובר בעשה, שנאמר: \"ודברת בם\" ולא בדברים בטלים. ולאו הבא מכלל עשה - עשה. הרואה בחברו חטא חייב להוכיחו ולהחזירו למוטב, בין שחטא בדבר שבינו לבין חברו או בינו לבין קונו. וצריך להוכיחו בינו לבין עצמו בנחת ולשון רכה, ויודיעו שאינו מוכיחו לרעה אלא משום טובתו. אם קבל מוטב, ואם לאו יוכיחנו פעם שני ושלישי, וכן תמיד, עד שיבזהו או יכנו. ועל זה נאמר \"הוכח תוכיח את עמיתך\". וכן אם הלשינו על חברו, או שחברו עשה לו רעה, או לקרובו, יתווכח עמו בדברים רכים. וכתיב \"והוכיח אברהם את אבימלך\". אבל אם אינו מוכיחו, ושומר השנאה בלבו, הרי זה מכלל הרשעים. כמו שכתוב \"ולא דיבר אבשלום אל אמנון מאומה\" כו'. כשיש מחלוקת בין חכמים, בין באסור והיתר או דיני ממונות, וכן בכל דבר מצווה, לילך אחר הרוב שנאמר: \"אחרי רבים להטות\". והעובר על זה עונשו גדול מאוד, כי הוא יסוד התורה. היודע עדות לחברו בדיני ממונות, אף על פי שהוא רק עד אחד, מכל מקום מצווה להעיד בבית דין, כיון שיגיע לחברו מזה תועלת, שנאמר: \"אם לא יגיד\" כו'. מצות עשה לחקור העדים בבית דין, שנאמר: \"ודרשת וחקרת\". מצות עשה על בית דין לדון כל דיני ממונות. שחייב ליתן פי שנים לבנו הבכור, ואם העביר הבכורה ממנו עובר בעשה. וחייב להודיע מי הוא הבכור, שנאמר \"את הבכור יכיר לתת לו פי שנים\". מצות עשה לקדש הכוהנים, לנהוג בהם כבוד, ולהקדים אותם לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון ולברך ראשון, וליתן להם מנה יפה בצדקה המתחלקות ראשון. וכן בסעודה יתנו לכהן מנה יפה ראשון. ויש אומרים אף כשיחלקו שותפות שיש לו עם ישראל, יאמר לו הישראל ברור לך איזה חלק שתרצה, שנאמר: \"וקדשתו\". מצות עשה לבקר חולים, שנאמר: \"והודעת להם את הדרך ילכו בה\", וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה שרצה לומר זו ביקור חולים. ומכלל המצווה לדבר עם החולה, שיש לו נחת מן הדיבור. ומכלל מצווה זו להשיב את החולה בתשובה, ושכרו גדול מאוד מאוד, כמו שכתוב \"אשרי משכיל אל דל\". מצות עשה לגמול חסד עם כל אדם מה שיכול בדברים טובים, והיא מכלל גמילות חסד. וכן להספיד על אדם כשר שמת, שנאמר: \"והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה\", וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה זה גמילות חסדים. מצות עשה לזכור בפה זיכרון יוצרנו ובוראנו, שנאמר: \"וזכרת את ה' אלהיך כגון שיאמר מלא כל הארץ כבודו או שיאמר אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך. להפר נדרי אשתו אם נדרה נדרי עינוי נפש או דברים שבינו לבינה, שנאמר: \"ואישה יפירנו כמבואר בהלכות נדרים. מצות עשה להעמיד דיינים הגונים בכל עיר ועיר ושוטרים שירדו לקיים דברי הדיינים, שנאמר: \"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. לרדוף אחרי השלום, שהרי אפילו בשעת מלחמה צווה יתברך \"וקראת אליה לשלום\". והרוצה לזכות במצווה זו ייזהר במצות \"בצדק תשפוט עמיתך\", שיהיה דן לכף זכות. מצות עשה למנוע מלידור שום נדר, שנאמר: \"וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא\", זולת בעת צרה, דאז מצווה לנדור כמבואר בהלכות נדרים. מצות עשה שיהיה פיו ולבו שווים, אפילו במילי דעלמא, שנאמר: \"הין צדק יהיה לך\", ודרשו רבותינו זיכרונם לברכה שיהיה הן שלך צדק ולאו שלך צדק.",
+        "<b>פרק ז. - מצות עשה מן התורה התלויים בדבור פה התלויים בזמן:</b><br> לקדש שבת בדברים בכניסתו, שנאמר: \"זכור את יום השבת לקדשו\". וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה, שרצונו לומר לקדש אותו בדברים. ומצווה זו יוצא במה שמתפלל ערבית בשבת, שמברך מקדש השבת וקידוש על הכוס הוא דרבנן. ופשוטו של מקרא הוא שתמיד יהיה יום שבת שגור בפיו, שאפילו כשמונה הימים יאמר היום יום אחד בשבת שני בשבת וכן כולם. וכן אם יזדמן לאדם דבר טוב, יאמר זה יהיה לשבת. ומה שאמרו בגמרא אבל הלל מידה אחרת היה לו, רוצה לומר בודאי גם הלל מודה לזה, אלא שהיה זהיר מאוד במצות ביטחון, ולכן לא קיים מצווה זו במאכלים. מכלל מצווה זו היא להבדיל במוצאי שבת. ולדעת מקצת פוסקים הבדלה אינו אלא מדרבנן. ויש אומרים דגם קידוש והבדלה בכל יום טוב הוא מדאורייתא, שגם יום טוב נקרא שבת. ויש אומרים דלדעת מאן דאמר דהבדלה הוא דאורייתא, צריך שיבדיל דווקא לאור הנר, דכתיב \"וירא וכו', את האור וכו', ויבדל\". שיהיה שמח בפסח שבועות וסוכות, שנאמר: \"ושמחת בחגך\". מצות עשה לספר ביציאת מצרים בליל פסח, שנאמר: \"והגדת לבנך\" כו'. יש אומרים דמצות עשה לקרות הלל, שנאמר: \"הוא תהלתך\" כו'. אבל רוב הפוסקים סבירא להו דאינו אלא מדרבנן, והוא מכלל המצווה שנצטווינו לשמוח ברגלים. ומרוב השמחה יש להלל ולשורר לפניו ית'. מצות עשה לספור העומר, שנאמר: \"תספרו חמישים יום\". ומכלל המצווה גם לספור שבועות, שנאמר: \"שבעה שבועות\". ודעת רוב הפוסקים דבזמן הזה אינו אלא מדרבנן. חוב שעברה עליו שמיטה, ולא נכתב עליו מקודם פרוזבול, ובא חברו לפרעו, מצווה לומר \"משמט אני\", שנאמר: \"וזה דבר השמיטה\". ואם אמר לו הלוה \"אף על פי כן קבל ממני\", מותר לקבל ממנו. ובחוצה לארץ לכולי עלמא אינו אלא מדרבנן. רוצח שגלה, ורצו אנשי העיר לכבדו, יאמר להם רוצח אני, שנאמר: \"וזה דבר הרוצח\". לקדש בכור בהמה טהורה, דכתיב \"כל הבכור אשר יולד וכו', תקדיש\". אף על פי דממילא קדוש, מכל מקום מצווה להקדישו בפה. וזה נוהג בזמן הזה אף בחוץ לארץ מן התורה. ומכל מקום בשבת ויום טוב אסור להקדישו מדרבנן. מצות עשה מן התורה שעל כל צרה שלא תבוא על הציבור, לזעוק ולהריע בכנופיא, לעורר לב האדם לתשובה, שנאמר: \"על הצר הצורר אתכם והרעותם\" כו'. וכן כל יחיד חייב לזעוק ולהתפלל על צרתו, שאפילו לפוסקים דתפלה מדרבנן, מודו שבעת צרה הוא מצות עשה דאורייתא.",
+        "<b>פרק ח. - מצות לא תעשה מן התורה התלויים בפה על ידי דבור:</b><br> לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא. ונחלק לארבעה חלקים. א)         שלא לישבע על דבר ידוע שהוא אינו כן, כגון על איש שהוא אשה ועל אבן שהוא זהב ולהיפך. ב)         שלא לישבע לאמת את הידוע שהוא כן, כגון על איש שהוא איש ועל אבן שהוא אבן. ג)         שלא לישבע לבטל את המצווה, כגון שלא להניח תפילין או להתענות בשבת או לקלל ולהכות את ישראל או לגוזלו ולהפסיד ממונו. ושבועה זו היא שווא, שהרי מוזהר ומושבע עליו שלא יעשה כשבועתו. ד)         שלא לישבע לעשות דבר שאי אפשר לו לקיים, כגון שלא יישן שלושה ימים, ושלא יאכל שבעה ימים רצופים. וכל אלו ארבעה מינים הוא שבועת שווא, והעובר ונשבע לוקה. אע\"ג דהוי לאו שאין בו מעשה, קבלו חכמינו זיכרונם לברכה שלוקין בזה. לא תשבעו בשמי לשקר, והיינו שבועת ביטוי שחייבין עליהם קרבן עולה ויורד. ונחלק ג\"כ לארבעה חלקים: שניים להבא ושניים לשעבר. כיצד לשעבר? נשבע שעשה דבר זה ולא עשה, וכן להיפך. וכיצד להבא? שאעשה דבר זה, ושלא אעשה. מדכתיב \"לא תשא\", יש במשמעותו לשווא, ותרגום \"למגנא\", רצונו לומר בחינם, והיינו אפילו נשבע לאמת דבריו דבר שאינו ידוע, רק אין כאן מי שיכריח אותו לישבע, עובר על \"לא תשא וכו', לשוא\". ואינו מותר לשבוע אלא כשיתחייב שבועה בבית דין, אז ישבע. מדכתיב \"לא תשא\", יש במשמעותו נמי שלא יקבל שבועת שווא. דהיינו: אם חייבו בית דין את האדם לישבע, והוא יודע שאינו יכול לישבע באמת, אסור לו לקבל השבועה, שיאמר בפיו אשבע, אף על פי שבלבו שלא ישבע, אלא שאומר כן שיפחיד חברו - גם זה אסור. בכלל האזהרה שלא לסבב להשביע את חברו חינם. כגון שהיה חייב לו חמישים זוז, ותבעו מאה כדי שיודה לו חמישים. או שלא היה חייב לו כלום, ותבעו כדי להשביע, הרי זה בכלל \"לא תשא\" קרי ביה לא תשיא, \"לשוא\" שרוצה לומר לחנם. המזכיר את השם לבטלה, אף על פי שאינו בדרך שבועה, עובר על \"לא תשא\". והמברך ברכה לבטלה עובר על לא תשא מדרבנן. כשיתחייב שבועה וישבע באמת, יש אומרים דמצווה לישבע, דכתיב \"ובשמו תשבע\", ויש אומרים דבא להורות דדווקא בשמו תשבע ולא בשם ע\"ז, והוי לאו הבא מכלל עשה, מלבד הלאו, שנאמר: \"ושם אלוהים אחרים לא תזכירו\". ובכלל לאו זה אפילו להזכיר שם עבודה זרה אסור, אלא אם כן יכנה לה שם של גנאי. ואם שמם כשם אדם מותר להזכירו, ובלבד שלא יזכירם כדרך שמזכירם הגוי, דזה אסור. סיפא דהאי קרא \"לא ישמע על פיך\", שאסור לגרום לאחרים שישבעו בעבודה זרה, דהיינו שישביע את הגוי. ולכן אסרו לעשות שותפות עם הגוי. \"לא תנאף\" קרי ביה לא תנאיף, אזהרה שלא להיות סרסור להביא נשים לחברו לניאוף, ואפילו לנכרי בת ישראל, או אפילו נכרית אשה האסורה לו. \"לא תענה ברעך עד שקר\". \"אלוהים לא תקלל\" כמשמעו. ועונשו \"ונוקב שם ה' יומת\". ובכלל לאו זה שלא לקלל הדיין, שנקרא גם כן אלהים, כדכתיב: \" עד האלהים יבא דבר שניהם\", שאם דן דינך ולא ישר בעיניך אסור לקללו. והמקלל מלך ישראל או ראש ישיבה עובר בלאו \"ונשיא בעמך לא תאור\". והמקלל לאחד מישראל, ואפילו הוא חרש ואינו שומע, לוקה, שנאמר: \"לא תקלל חרש\". ודווקא כשקילל בשם. המקלל את עצמו בשם לוקה, שנאמר: \"השמר לך ושמור נפשך מאוד\", ולוקה. ואם קילל בין לעצמו או לאחרים בלא שם, אף על גב דאינו לוקה, איסור דאורייתא איכא. ובכל מקום שאסור, אין חילוק אם מזכיר השם בלשון הקודש או בשאר לשונות. המקלל אביו או אמו בשם, חייב סקילה. \"ארור מקלה אביו ואמו\", רוצה לומר שמקלה בכבודם, שאינו מכבדם כראוי, והוא ארור מן השמים. \"אלמנה ויתום לא תענון\" ולא מיבעי בעינוי ממש, אלא אפילו לדבר עימהם דברים קשים, שלא יצערנו בדברים וקנטרים. וענש עליהם מיתה, שנאמר: \"והרגתי אתכם בחרב\". \"לא תונו איש את עמיתו\", אזהרה על אונאות דברים: שלא יצערנו בדברים קנטורים. וענש עליהם מיתה, שנאמר: \"והרגתי\", שנאמר: \"וגר לא תונה\". שלא להלבין פני חברו, פירוש להוכיחו להושיבו מעון. אם אינו רגיל עמו וילבין פניו - אסור להוכיחו, שנאמר: \"הוכח תוכיח... ולא תשא עליו חטא\". ואם הוא רשע מותר להוכיחו ברבים. ובכלל לאו זה כל שמבזה חברו ומלבין פניו. ולכן אמרו \"המכנה שם לחברו, והמלבין פניו, אין לו חלק לעולם הבא\". \"לא תשא שמע שוא\", קרי ביה 'לא תשיא', אזהרה שלא לספר לשון הרע. ואזהרה לבעל דין שלא ישמיע דברי טענותיו לדיין עד שיהא חברו עמו. \"ולפני עור לא תיתן מכשול\", אזהרה לאדם שלא יתן לחברו עצה שאינה הוגנת לו. \"לא תלך רכיל\", אזהרה שלא יטעין דברים מזה לזה. וגם אזהרה שלא להוציא שם רע. וסמיך ליה \"לא תעמוד על דם רעך\", להורות שאם שמעת שזה רוצה להזיק לחברו אסור לך להימנע מהיות רכיל, אלא תגיד לו, כדי שישמור את נפשו. ואינו אסור אלא להוליך דברים של חרפה וגנות שאמר על חברו. המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר \"לא יהיה כקורח ועדתו\". אבל במחלוקת נגד המתייצבים על דרך לא טוב, מצווה להחזיק במחלוקת, שנאמר: \"ראה כל גאה הכניעהו והדוך רשעים תחתם טמנם בעפר יחד כו'\". ואם מונע עצמו נענש מפשעיהם, ועובר בלאו \"ולא תשא עליו חטא\". ופשיטא המחזיק בידי רשעים עובר בלאו, שנאמר: \"לא תהיה אחרי רבים לרעות\". אסור להחניף בשום דבר, וכל שכן הרואה בחברו שעובר עבירה, אף על גב שאין בידו למחות שירא ממנו ישתוק ולא יאמר כלום, אבל אם מחניף אותו, ואומר שאין זה עבירה, עובר בלאו, שנאמר: \"ולא תחניפו את הארץ\". וכת חנפים הם מן ארבע כתות שאינם מקבלים פני השכינה. אסור לנבל פיו, שנאמר: \"ולא יראה בך ערות דבר\", רוצה לומר אפילו דיבור פה. והמנבל פיו ייסורין באין עליו, ומעמיקים לו גהינם. שלא להוציא מפיו דברי תורה או תפילה כשהוא ערום או נגד ערווה, שנאמר: \"ולא יראה בך ערות דבר, והיה מחניך קדוש\". וכן נגד צואה אם אינה מכוסה, למקצת פוסקים. אף על פי שאינה ברשותו אסור מן התורה ד\"ולא יראה\" קאי גם על הצואה הכתובה קודם לזה. \"לא תנחשו\", אזהרה למנחשים ואומרים פתי נפלה מפי, מקלי נפלה מידי, וכיוצא מהבלים אלו, ועל ידי זה מונע ממעשה שרצה לעשות. גם בכלל זה השם סימנים כאליעזר עבד אברהם וסומך על סימן זה. ואליעזר לא סמך על הסימן, שהרי שאל לה בת מי את. \"לא תעוננו\", מלשון עת ועונה. אלו נותני עתים. שאומרים ר\"ח היום, מוצאי שבת היום, שחרית הוא. בכלל זה העושה אחיזת עיניים להראות לבריות דבר שאינו כן. כגון שייקח חבל וישימו אותה בכנף בגדו ויוציא נחש, או שישליך טבעת לאוויר, ואח\"כ יוציא אותו מאדם אחד העומד לפניו. ובכלל זה משחקי קלפים. ולכן אם הוא יהודי אסור לצוות לו לעשות. \"וחובר חבר\", האומר דברי לחש על נחש ועקרב שלא יזיקו. אבל מי שנשכו נחש ועקרב מותר ללחוש על מקום הנשיכה. שלא לשאול באוב וידעוני. שלא לשאול למת, שנאמר: \"ודורש אל המתים\", זה המרעיב עצמו ולן בבית הקברות כדי שיבוא אליו המת בחלום ויודיע לו מה ששאל לו. הלוחש על המכה וקורא פסוק על התינוק שלא יבעת, והמניח ס\"ת או תפילין על הקטן שיישן, לא די שהם בכלל המנחשים וחברים, אלא שהם בכלל הכופרים בתורה, שעושין דבר תורה רפואת הגוף. אבל הבריא מותר לומר פסוקים ומזמורים להגן עליו זכות קריאתן, שינצל מכל פגע. שלא למנות בדיינים אדם שאינו בקי בדינים, שנאמר: \"לא תכירו פנים במשפט\". שלא להעמיד בארץ ישראל שום שררה ודיין על ישראל אלא מישראל ולא מגרים, אלא אם כן הייתה אמו מישראל, שנאמר: \"לא תוכל לתת עליו איש נכרי\". שלא יורה שתוי, שנאמר: \"יין ושכר אל תשת\" וסמיך ליה \"ולהורות את בני ישראל\". \"ולפני עור לא תתן מכשול\" - נכלל בו גם כן ליזהר מאוד בדין שלא להורות שלא כדת. שלא להטות הדין, שנאמר: \"לא תעשו עול במשפט\". ובגר ויתום עובר שני לאוין, שנאמר: \"לא תטה משפט גר ויתום\". אפילו אחד רשע ואחד כשר, אסור להטות הדין אף על פי שהוא רשע, שנאמר: \"לא תטה משפט אביונך\", וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה שרוצה לומר בעל עבירות שהוא אביון במצוות. ואם אחד עני ואחד עשיר, לא תאמר כיון שמצווה על זה לפרנסו אזכה את העני ונמצא מתפרנס בנקיות. על זה נאמר \"לא תשא פני דל\". ולא יאמר איך אבייש את העשיר אלא אזכנו, וכשיצא לחוץ אומר לו תן לו שאתה חייב לו, על זה נאמר \"ולא תהדר פני גדול\". שלא לכפור ממון. אף על פי שלא נשבע עליו עובר בלאו, דכתיב \"ולא תכחשו\". ופסול לעדות. \"ולא תשקרו\", אזהרה שלא לישבע לשקר על כפירת ממון, מלבד לאו הכולל דלא תשבעו בשמי לשקר. רשע פסול לעדות, שנאמר: \"אל תשת ידך עם רשע\", וקבלו חכמינו ז\"ל דרצה לומר אל תשת רשע עד. ובכלל לאו זה שאפילו עד כשר שיודע שהעד השני הוא רשע, ואין הדיינין מכירין רשעו, אף על פי שהעדות אמת אסור להצטרף עמו להעיד. וכל שכן כשיודע שהעד השני הוא עד שקר שאסור להעיד עמו. וכל מי שעבר עבירה שחייב עליו מלקות מן התורה או גנב או גזל או הלוה בריבית, הוי רשע ופסול לעדות. קרוב פסול לעדות, ואפילו אין הבית דין יודע בו שהוא קרוב אסור לו לילך ולהעיד אפילו אמת. \"לא יקום עד אחד\" כו', אזהרה לבית דין שלא יחתכו הדין על פי עד אחד. וגם אזהרה לעד שלא ילך להעיד ביחידי בדבר אסור, אלא אם כן הוא בכפירת ממון, דאז מחייב אותו שבועה מצווה להעיד אפילו ביחידי. היודע שהלווה אין לו במה לשלם, אסור לנגוש אותו, שנאמר: \"לא תהיה לו כנושה\". ואפילו לעבור לפניו אסור שלא יחשוב שבא לתובעו. \"לא תשימון עליו נשך\", אזהרה כוללת שלא יהא אדם סרסור וערב בין הלוה והמלווה בריבית, מלבד הלאו דלפני עור. היודע עדות לחברו אינו רשאי לשתוק, שנאמר: \"לא תעמוד על דם רעך\". ודמים תרתי משמע. שלא יאמר אדם אפילו דרך שחוק, 'כך אמרו משמים', אף על פי שאין דעתו שנאמרה לו בנבואה, שזה הוא בכלל המתנבא מה שלא נאמר לו, וכתיב \"והנביא אשר ידבר בשם ה'...\"",
+        "<b>פרק ט. - מצות עשה ומצות לא תעשה התלויים בדבור פה מדרבנן:</b><br> כשמז��יר את הצדיק יברכו, שנאמר: \"זכר צדיק לברכה\". וכשמזכיר רשע יקללו, שנאמר: \"ושם רשעים ירקב\". לפייס העני בדברים רבים, ויאמר לו אילו היה לי הייתי נותן לך הרבה, דכתיב \"ותפק לרעב נפשך\".  להקדים שלום לכל אדם אפילו לגוי בשוק, דכתיב \"בקש שלום ורדפהו\".  שירגיל אדם עצמו במענה רך, דכתיב \"מענה רך ישיב חמה\". אף על פי שכנגדו מדבר עמו קשות.  שיהא אדם מדבר ומרבה שלום עם אחיו וקרוביו וכל אדם, כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה.  מצווה לשנות מפני דרכי שלום, שנאמר: \"ואני זקנתי\". וכן \"אביך צוה שא נא\". וכתב בספר חסידים, דדווקא לאחר שנעשה מותר לשנות, אבל כשאחד מבקש להלות לו מעות, והוא אינו רוצה, אסור לומר אין לי, אלא יאמר איני רוצה. משהתחיל לקרות בתורה, אסור לדבר אפילו בדבר הלכה, דכתיב \"ואזני כל העם אל ספר התורה\". לרוב הפוסקים התפלה היא מדרבנן, ומנין התפלות להתפלל שלוש פעמים ביום לכולי עלמא דרבנן. וכן כל הברכות כולן חוץ מברכת המזון וברכת התורה שחרית כולן מדרבנן. ארבעה צריכין להודות ברכת הגומל. להתפלל תפלת הדרך. לענות קדיש וקדושה. לענות אמן על כל ברכה שישמע. שיתן ריווח בין דבקים בקריאת שמע וכן בכל הברכות. שלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן. שילמד תורה אפילו מעט על השולחן בשעת שאוכל. הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו נאמר \"נתתי להם חוקים לא טובים\". מי שיש לו קול ערב ישיר לפניו ית', דכתיב \"כבד את ה' מהונך\", ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה \"מחונך\" רצה לומר מכל מה שחננך. לספוד על חורבן בית המקדש, שנאמר: \"אם אשכחך ירושלים\". אסור למלאות פיו שחוק עד שיבנה בית המקדש, שנאמר: \"אז ימלא שחוק פינו\". אסור לשתות יין בשיר אפילו בפה, שנאמר: \"בשיר לא ישתו יין\" אלא שירות ותשבחות. לא יישן עד שיעסוק בתורה, שנאמר: \"ושבע ילין בל יפקד רע\". יקרא קריאת שמע סמוך לשכיבה ויישן מתוך דברי תורה או קריאת שמע, שנאמר: \"אמרו בלבבכם על משכבכם\". יקום בעוד לילה לעסוק בתורה דכתיב \"קומי רוני בלילה\". ואשרי מי שקם בחצות ומתאונן אז על החורבן. ענה כסיל כאיוולתו בדברי תורה, אבל לא לאפיקורס ישראל. אמור לחכמה אחותי את. אם ברור לך הדין כאחותך שהיא אסורה לך, אמור. ואם לאו לא תאמר. למד לשונך לומר איני יודע בכל ענייני עולם, שמא תתבדה. ללמוד עם התלמידים עד שתהא סדורה להם, שנאמר: \"אשר תשים לפניהם\". שיחזור על לימודו בקול ולא בלחש, דכתיב \"ערוכה בכל ושמורה\". שיתפלל אדם על מזונו קודם סעודת ערב ובוקר. אסור ללמד אפילו אות אחד מן התורה לגוי, דכתיב \"מגיד דבריו ליעקב\" כו'. לקרות מגילה בפורים. קריאת הלל בחנוכה לכולי עלמא מדרבנן, וכן בר\"ח אינו אלא מנהג. לקדש על היין בשבתות וימים טובים, וכן להבדיל על היין. לומר \"ויכלו\" בליל שבת. לקרות בתורה בציבור.",
+        "<b>פרק י. - מצות לא תעשה מדרבנן התלויים בדבור פה:</b><br> כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר בלאו, שנאמר: \"אל תגזל דל\". אף על גב שכאשר חטא לו חברו מצווה עליו שלא ישטמנו בלבו כמידת הרשעים, אלא יאמר לו מדוע עשית לי כך, כמבואר לעיל במצות הוכח תוכיח, דווקא אם יודע ומכיר באיש הזה שכאשר יתווכח עמו יקבל ממנו, אבל אם יודע בו שיעמוד ברשעו, על זה אמרו כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. ועל זה נאמר \"אל תוכח לץ\". אל תצא לריב מהר, ואמרו זיכרונם לברכה מתון מתון ארבע מאות זוזי שוין. ואין למהירות רק החרטה. אל תען כסיל במילי דעלמא. אסור להפסיק בדברי תורה במילי דעלמא, והפוסק מאכילין אותו גחלי רתמים. אין משיחין בסעודה מפני הסכנה. אין משיחין בבית הכסא מפני סכנת שדים. המהלך בדרך, וכן הניעור בלילה ושנה ומפסיק ממשנתו לדברים בטלים, מתחייב בנפשו. אסור להפסיק בדיבור משהתחיל \"ברוך שאמר\" עד לאחר תחנון. אסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש, וכן בין גאולה לתפלה, אפילו לענות קדיש וקדושה. אסור להפסיק באמצע הלל. אסור להגביר קולו בתפלתו כל כך שיוכל חברו לשמוע. אסור לברך בלחש, וכן אפילו תפלת שמונה עשרה בלחש, אלא על כל פנים ישמיע לאוזניו. \"אל תהי בז לכל אדם\" בין גדול ובין קטן, בין גוי ובין ישראל, אלא כל אדם יהיה בעיניך כליסטים להישמר ממנו, ולכבדו כשר גדול. אל תהי דן יחידי. אל תרבה שיחה עם האישה, ואפילו באישתו ואפילו כשהיא טהורה. שלא לדבר דברים בטלים, שנאמר: \"הוגעתם ה' בדבריכם\". אל יפתח פה לשטן, וצריך להיזהר מאוד שלא יאמר לחברו שישתמד, וכן שאל יאמר שאם יעשה זה לא יהיה יהודי. ויהוא בן נמשי יוכיח: שאמר דרך ערמה אחאב עבד מעט ויהוא יעבוד הרבה, ולבסוף עבד באמת עבודה זרה. אל תריב עם אדם אף אם הזיקך ממון, אם לא גמלך רעה, והיינו שהחטיאך. שכל המחטיא חברו כאילו הורגו. שלא ללמוד קטגוריה על ישראל אפילו הם רשעים, שנאמר: \"אל תלשין עבד אל אדוניו דור אביו יקלל\". ואיתא במדרש, שהשליש שאמר לאלישע \"הנה ה' עושה ארובות בשמים\" וכו', לא שהכחיש שאי אפשר ביכולת ה' לעשות, אלא כך אמר: הדור הזה כדור המבול, שראוי לעשות ארובות בשמים, כמ\"ש בדור המבול וארובות השמים נפתחו, ואיך יהיה כדבר הזה? ולכן כיוון שהלשין על ישראל, השיב לו אלישע הנך רואה בעיניך כו'. כשחייב לחברו ממון, אל ידחה אותו בלך ושוב, שנאמר \"אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן\". שלא לדבר בדברי סחורה בשבת, שנאמר: \"ממצוא חפציך ודבר דבר\". ואפילו בדברים בטלים אסור לדבר. אסור להתעצל בהספדו של חכם. בחנוכה ופורים ור\"ח אסור להספיד. אסור למנות ישראל אפילו לדבר מצווה, שנאמר: \"לא ימד ולא יספר\". אסור ליתן שלום לרשע, ומפני דרכי שלום יכוון שנותן שלום לרבו וכיוצא בו. וכן שלח דוד לנבל \"ואמרתם כה לחי ואתה שלום\" רצה לומר כה תאמרו לחיי עולמים. אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעת הגוי, ושל שום אדם.",
+        "<b>פרק יא. - מצות עשה מן התורה התלויים בפה על ידי אכילה:</b><br> לאכול ולשתות בשבת ויום טוב. וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה, מדכתיב \"עצרת תהיה לכם\". ויש אומרים דשלוש סעודות בשבת הוי דאורייתא, מדכתיב שלוש פעמים \"היום\". ויש אומרים שגם בראש חודש הוא דאורייתא, דאקרי גם כן \"מועד\". לאכול ולשתות בערב יום הכיפורים, דכתיב \"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש\", וקבלו חכמינו זיכרונם לברכה דרצה לומר שתאכלו בתשעה לחודש, ויהיה נחשב כאילו התעניתם. לאכול כזית מצה בליל ראשון של פסח, שנאמר: \"בערב תאכלו מצות\". לאכול כזית פת בסוכה בליל ראשון של סוכות, דקבלו חכמינו זיכרונם לברכה לילף גזירה שווה ט\"ו ט\"ו מחג הפסח. עינוי מאכילה ושתייה ביום הכיפורים מצות עשה, שנאמר: \"ועניתם את נפשותיכם\". הנזהר בפסח מחמץ מקיים מצות עשה, שנאמר: \"שבעת ימים תאכלו מצה\", ואין זה חוב כל שבעה ימים, אלא לדיוקא אבל לא חמץ, והוי לאו הבא מכלל עשה עשה. לאכול בשר ולשתות יין ביום טוב וכל דבר המשמחו, שנאמר: \"ושמחת בחגיך\". הנמנע לאכול בהמה טמאה מקיים עשה, דכתיב \"אותה תאכלו\", משמע \"אבל לא טמאה\". וכן הנמנע מלאכול עוף טמא, דכתיב \"כל צפור טהורה תאכלו\", לדיוקא \"אבל לא טמאה\". וכן בדג טמא דכתיב \"כל אשר לו סנפיר וכו', תאכלו\", וכן חגב טמא דכתיב \"אשר לו כרעים תאכלו\", משמע אבל אין לו אסור. לכולן הוי לאו הבא מכלל עשה - עשה. וכן \"וזבחת מבקרך ומצאנך\", הא בלא שחיטה לא תאכלו. אסור לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: \"עשב בשדך\" והדר \"ואכלת\". וכל שכן שאסור לצער בעלי חיים, דקי\"ל צער בעלי חיים דאורייתא, והוא מכלל מצוות \"והלכת בדרכיו\", מה הוא מרחם על בריותיו, אף אתה תרחם על הבריות.",
+        "<b>פרק יב. - מצות לא תעשה מן התורה התלויים בפה באכילה:</b><br> \"כל חלב לא תאכלו\", וענוש כרת. \"וכל דם\" על דם הנפש בכרת, ועל דם האיברים ודם התמצית בלאו. \"כל נבלה לא תאכלו\", היינו בהמה או חיה ועוף טהורים שמתו, או שאירע פסול בשחיטתן, וכן בהמה שנולדה כל שבעה ימים הוי ספק נפל והוי נבלה, שאין שחיטה מטהרתו. \"טרפה לא תאכלו\", היינו שאירע פסול באחד מן האברים שקבלו חכמינו זיכרונם לברכה שנטרפה בזה, בין בהמה חיה או עוף. לא יאכלו גיד הנשה. שלא לאכול אבר מן החי, שנאמר: \"לא תאכל הנפש עם הבשר\". רצה לומר הבשר כל זמן שהנפש בו. שלא לאכול בהמה וחיה ועוף הטמאים. שלא לאכול דגים טמאים. שלא לאכול שרץ העוף ושרץ הארץ ושרץ המים. שלא לאכול ערלה, שנאמר: \"שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל\". ואפילו הקליפות והגרעינים של הפרי אסור בהנאה, אבל העלין והעץ מותר בהנאה. שלא לאכול חדש, דהיינו חמשת מיני דגן, עד ט\"ז ניסן, ובחוץ לארץ עד י\"ז. ונוהג בחוץ לארץ מן התורה. שלא לאכול תקרובת עבודה זרה ולשתות יין שנתנסך לעבודה זרה, שנאמר: \"השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וקרא לך ואכלת מזבחו\" וכתיב \"ישתו יין נסיכם\". \"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם\", אזהרה שלא יאכל דבר שיש בו סכנה. שלא לאכול בכור תם אפילו בחוץ לארץ ובזמן הזה, שנאמר: \"לא תוכל לאכול בשעריך וכו', ובכורות\" כו'. ואם הטיל בו מום אסור באכילה, שנאמר: \"לא תאכל כל תועבה\", דהיינו כל שתעבתי לך ואסרתי להטיל בו מום. המת ותכריכיו אסורים בהנאה מן התורה דילפנין גזרה שווה \"ותמת שם מרים\" ובעגלה ערופה כתיב \"וערפו שם\" כו'. שלא לילך בחוקות העמים להיות זוללים וסובאים. שלא יחתוך בשר מבהמה לאחר שחיטה לאוכלה תכף, אלא ימתין עד שתצא נפשה, שנאמר: \"לא תאכלו על הדם\". שלא לאכול דבר שנפשו קצה בהם ובכלים מאוסים, שנאמר: \"אל תשקצו את נפשותיכם\". שלא לאכול חמץ כל ימי הפסח ועונשו כרת, שנאמר: \"כי כל אוכל חמץ ונכרתה\". והאוכל חמץ בערב פסח לאחר חצי היום לוקה, דכתיב \"לא תאכל עליו חמץ\", דהיינו על זמן פסח שהוא לאחר חצי היום. האוכל ושותה ביום הכיפורים חייב כרת, שנאמר: \"כי כל הנפש אשר לא תעונה\" כו'. שלא לאכול משעלה עמוד השחר עד שיתפלל, שנאמר: \"לא תאכלו על הדם\" ודרשינן עד שתתפללו על דמכם.",
+        "<b>פרק יג - מצות עשה ולא תעשה התלויים בפה באכילה מדרבנן:</b><br> לענג השבת בתבשילין טובים, ויסדר שולחנו במוצאי שבת אפילו לכזית, כדי ללוות המלכה. סעודת פורים. סעודת אירוסין ונישואין ומילה ופדיון הבן וסיום מסכתא. ארבע כוסות בפסח. אכילת מרור בזמן הזה מדרבנן, אבל בזמן המקדש הוא מן התורה. טיבול בחרוסת. מצות עשה להתענות על כל צרה שלא תבוא, והוא מדרכי תשובה שלא יתלו במקרה. מצות עשה להתענות התעניות הכתובים. שלא לאכול החוטים והקרומים הידועים שצריך לנקר מן הבהמה משום חלב או דם. ויש אומרים שאסורים מן התורה. שלא לאכול שומנו של גיד הנשה. בשר ששהה שלושה ימים בלי מליחה ולא נשרה במים בינתים, אסור לאוכלו כי אם צלי, שכבר נקרש דמו בתוכו, ואינו יוצא על ידי מליחה. אסור לאכול גבינת הגויים. חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואה אסור לאוכלו. פת של גוים, במקום שנהגו איסור, אסור לאוכלו. בישולי גוי כל דבר שאינו נאכל כמו הוא חי, ועולה על שלחן מלכים, ואפילו ביצה שבישל או צלה גוי, אסור לאוכלו. אסור לבשל בקדרה שבישל בו דבר איסור אפילו לאחר ששהה כ\"ד שעות וכבר נפגם טעמו, אפילו הכי אסור מדרבנן. ובתוך עשרים וארבעה שעות אסור מן התורה. סתם יינם, או יין שנגע בו הגוי, אסור לשתותו. אסור לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה, אע\"פ שהזמינו מפני הבושה. כל הנהנה מצר עין, אף על פי שהוא עשיר, עובר בשני לאוין, שנאמר: \"אל תלחם לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו\". אסור לקבוע סעודה בערב שבת מפני כבוד השבת. מי שהוא אבל, אסור לאכול סעודה ראשונה משלו, ולמקצת פוסקים כל יום ראשון.",
+        "<b>פרק יד - מצוות עשה ומצוות לא תעשה מן התורה ומדרבנן התלויים בחוטם:</b><br> \"לא תנאף\", אף שהוא אזהרה לכל מיני ניאוף, מכללם דרשו חכמינו זיכרונם לברכה לא תהנה לאף, מכאן אזהרה שאסור להריח ריח של עריות המבושמות. <br>שאסור להריח מבשמים של עבודה זרה, שנאמר: \"ולא ידבק בידך מאומה\", ולכן אין מברכים על ריחות הללו אפילו באה לו הנאה בעל כורחו, כיון שאסור ליהנות מהם. <br>אסור להריח בשבת ויום טוב בפירות בעודן מחוברים באילן, שמא יתלוש. <br>מצווה להריח בשמים במוצאי שבת בהבדלה."
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter"
+    ]
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Minchat Chinukh/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,935 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Minchat Chinukh",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "מנחת חינוך",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "1. Laws of the Mitzvah etc. - [For reference, see] the Talmud - Yevamos 62, the Rambam - Laws of Marriage, Chapter 15, and the Shulchan Aruch Even HaEzer Seif (chapter) 1. The time of the mitzvah [i.e. when one is obligated] is from the age of 18, and one who proceeds [i.e. fulfills earlier than 18] is praiseworthy. [For reference] in regards to being involved in Torah studies [i.e. as potentially delaying one's fulfillment of the mitzvah] see in the aforementioned Rambam and the Maggid Mishnah [on the Rambam]. It is not necessary [to detail the laws regarding] the matter that is explicit in the Shulchan Aruch and Later Sages (Acharonim); however, there are some ideas and opinions to note with the help of Hashem."
+                ],
+                [
+                    "How many children [does one have and become exempt] etc. - It is explained in the Gemara, Rambam, and Shulchan Aruch that it is necessary that there is to him a male and female [to fulfill the mitzvah, i.e. two children, one son and one daughter.] (Additionally,) there cannot be to him a sterile (saris) male nor an underdeveloped (ailonis) female because it necessary that (the children one fulfills the mitzvah with) be able to have children (themselves). If there is to him a Tumtum and a son or a daughter [that is one child of definite sex and one who is a Tumtom], we do not say [the following reasoning to say one fulfills the mitzvah]: (Firstly,) since a Tumtum is a safek [possibility] (that is possibly male or female, creating a potential fulfilment of the mitzvah with the other sibling who is of definite gender) as explained [regarding the Tumtum status as a safek/possible male possible female] in the Gemara here (Yevamos) 62a and the Rambam Laws of Marriage, Chapter 2 Law 25, and (secondly,) the Rambam's opinion, Laws of Forbidden Intercourse Chapter 18 Law 17 and Laws of Defilement of a Corpse Chapter 9 Law 12, that a possibility on a Torah (obligation or infraction) is treated leniently from a Torah perspective. [Ed. to illustrate regarding a negative command (Parenthetically it is a dispute if the Rambam says this regarding a positive command like in our case of procreation or just by a negative command which the cases cited discuss), the Rambam states in the Laws of Forbidden Intercourse (cited in the Minchas Chinuch) that if a girl is held captive, and the question was if she was defiled, which would disallow a marriage into the Kahuna (Priesthood). The Rambam states we are lenient regarding testimony, that is we accept testimony that usually would not suffice in other legal cases, because the whole issue is only Divrei Sofrim (i.e. an early Rabbinical enactment, which in this case is to be sure of a Torah infraction not just depend on a possibility that there is no issue) while from the letter of the Torah law, we would say since it is possible she was not defiled then she would be permitted.] If so, it is perhaps [to the Rambam] to him a male and female [despite one being a Tumtom], and he has fulfilled the command (per the reasoning mentioned, that 1) Tumtum is a Safek 2) Per the Rambam, a Safek is enough to fulfill one's obligation at least on a Torah level). This is not so [as stated]. Because a Tumtum is not able to have children, nor even to have intimacy because of (their genitalia) are blocked (or hidden). See Tosafos Yevamos 62a titled \"From the Outside\" that even when the balls appear from the outside, (therefore this Tumtum) is certainly male; nonetheless, it is not able to have intimacy at all, so the father (of this Tumtum plus in this case a definite female daughter or in any other case a Tumtum as stated above) has not fulfilled the command out of certainty, not just out of doubt.                                                            If one fathers an Androganus (Hermaphodite) and a son or a daughter, and an Androganus has to it both qualities of male and female [both genitalia etc.] as explained by the Rambam - Laws of Marriage Chapter 2 Law 24. [Ed. there are four stances of the Rishonim regarding the status of an Androganus - the Minchas Chinuch will analyze according to each if one of the children (of the two required) one has is an Androganus will one fulfill the mitzvah of procreation.] (Opinion 1.) The opinion of the Rambam is that in all matters the Androganus is treated as a safek (doubt), see Laws of Avodah Zarah Chapter 12 Law 4. Nonetheless, the opinion of the Rambam, Laws of Levirate Marriage Chapter 6 Law 2, is that an Androganus is not able to have children. This is also the opinion of the Rif there, end of Chapter 1. If so, there certainly one has not fulfilled the mitzvah because (the Androgynous child) is unable to have children. (Opinion 2.) Even to the opinion of the Ri (Tosafos) and the Rosh (in) Yevamos 82b and 83a in the sugya (discussion) thereof an Androganus that (the Gemara) decides legally (per these Rishonim) that an Androganus is a certain male [which is, of course, better vis-a-vis regarding legally fulfilling the mitzvah of procreation that requires a male and female than if the child was only doubtful male/doubtful female] nonetheless they are unable to have children (per this opinion) as explained in the Bais Yosef in the Tur, Even HaEzer Siman 172 Titled \"And that which was written, However\", and (the Bais Yosef) argues on the Tur that says the opinion of the Ri and Rosh is that an Androganus is a certain male, [meaning in a case of levirate marriage they would need to] do chalitzah or yibum, though (in fact) they would exempt from chalitzah or yibum [ed. the two ways to release the levirate bond that comes about if a married brother dies childless] because they are unable to have children [i.e. irregardless that they would be a brother because they are considered a certain male to this opinion]. See there (in the Bais Yosef). However (despite the Bais Yosef's explanation) from the words of Tosafos Yevamos 82b Titled \"We Taught (in the Mishnah\" it is clear that an Androganus is able to have children. [Ed. prior to discussing the ramifications of opinion 2  if one says that the Androganus is a certain male and can have children, he brings another source that discusses the issue prior as a matter of reference.] See the Noda B'Yehudah, Mahadura Tenina (first edition) Even HaEzer Siman 1 that deals with this distinction [if or if not per this opinion can the Androganus have children], and he brings the words of Tosafos; furthermore, see there what he brings from particular sefer [Chasdei Dovid, Bochorim Chapter 2, Titled \"Androganus\"] who dissects the matter. If so that (an Androganus) is able to have children, per this opinion that (an Androganus) is a certain male then legally he is like a complete son [and therefore in addition to a daughter would fulfill the mitzvah of his father]. And to the opinion that the Androganus is a safek (case of doubt) [Ed. Opinion 1] - if one also says they have children as these matters"
+                ]
+            ],
+            [],
+            [
+                [
+                    "\"The laws of the mitzvah...\" The laws of the Gid Hanashe [the sciatic nerve] are explained in the Shulchan Aruch [Code of Jewish Law], and it is not my method to expound on them, but with G-d's help I will bring remarks from other books or what HaShem Yitborach has favored me with, and I will write a bit about the laws of Gid Hanashe. We observe the laws of Gid Hanashe with domesticated animals and kosher wild animals, even among improperly slaughtered animals and sick animals which may not be eaten. If a domesticated or wild animals Kaf Hayerech [the protruding end of the thigh] is elongated instead of round this is difficult and not simple in the Talmud; shall we decide the question according to this particular animal and not prohibit its Gid, or according to its species and prohibit it? Likewise, what about a bird whose thigh is shaped like that of an animal? This is also difficult, and the solution in light of the doubt is that we prohibit it, but we do not punish someone (with lashes) for eating it, as is explained in Maimonides' Mishne Torah. Two nerves on the inner thigh are forbidden at a Torah level and one at the Rabbinic level, both on the right and on the left sides. We only observe the prohibition for kosher domestic and wild animals, but not non-kosher ones, which is like the opinion in the Gemarra of Rebbe Shimon who concludes from the part of the pasuk that reads \"[the Children of Israel] do not eat...,\" those animals whose meat is permitted are subject to the prohibition of Gid HaNasheh, while those whose meat is prohibited are not subject to it. It is also said in the name of the RASHB'A that the Gid HaNashe is prohibited in human flesh because he follows the opinion that human flesh is permitted at a Torah level! This position is discussed in the Maggid Mishna [commentary on Maimonides], but according to Maimonides and others who say that human flesh is prohibited at a Torah level as a positive commandment, then the meat is prohibited and the Gid prohibition does not apply. Should you ask what difference does it make whether human flesh is prohibited by negative or positive commandment as long as it is prohibited at a Torah level, in my humble opinion and the book Sha'ar haMelech, Maimonides and many others think that nerves do not transmit flavor, therefore one must say that according to that opinion, one who eats only the Gid HaNashe from a non-kosher animal is totally exempt because he the pasuk in the Torah states that the Gid prohibition only applies to kosher animals and he is exempt from the prohibition of eating non-kosher animals because the gid does not transmit flavor (ie, it isn't really food). One who eats nerves and bones is exempt only from the Gid prohibition because even though these are not really food because the Torah prohibits it, but Maimonides writes that one who eats Gid HaNashe from an improperly slaughtered or sickly animal or of an Olah sacrifice (all of which is brought on the altar and not eaten) is liable twice, once for the Gid and once for the broader prohibition of eating prohibited food. Many are surprised in the name of the RASHB'A because if the Gid is not really food but a person is liable according to the language of the pasuk (which describes food that the Children of Israel \"eat,\" ie kosher food), then he can he be liable for these? It appears these positions in the Gemarra and Maimonides conflict. Perhaps one is exempt for non-kosher species of animals but liable for improperly slaughtered ones. This will be discussed in other works and described later herein."
+                ]
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                [
+                    "A person does not fulfill the commandment until the Torah is written in ‎accordance with the laws of a Sefer Torah. If there is a disqualification, even a missing or extra ‎letter, then a person does not fulfill this mitzvah, for it is not a Sefer Torah at all. The gemara ‎‎(Menachot 30a) asks, \"Could a Torah be missing a letter? It is written(Devarim 31:26), 'Take this ‎Sefer Torah'!\" The Rambam (Hilchot Tefillin, Mezuzahv'Sefer Torah 7:11) lists disqualifications and ‎says, \"It does not have the status of a Sefer Torah, only as a chumash from which they teach ‎children.\" The Ran (Megilah) also writes that a person does not fulfill the mitzvah of writing a sefer ‎Torah with [a Torah that is] missing a letter. According to this, we cannot fulfill the mitzvah, for the ‎gemara (Kiddushin 30)explains that previous generations were expert in which letters to exclude ‎and which to include, but we are not expert. Therefore, we who are not expert might include a ‎letter in a word that should be written without it, or the reverse, and consequently we would not ‎fulfill the mitzvah [of writing a Torah] at all. The Shaagat Aryeh (36) has already suggested that we ‎might be exempt from this mitzvah today because we are not expert in missing and extra letters. ‎We can suggest that we are expert in the four chapters of the tefillin, for if this were not so, then ‎we could not fulfill the mitzvah of tefillin. We must say that since tefillin area constant mitzvah and ‎only include four‏ ‏paragraphs, we did not forget how to write‏ ‏it. As to the entire Torah, we are not ‎expert.‎‏ ‏Nonetheless, this remains difficult; writing a Torah is also a mitzvah, so how could people‏ ‏have failed to set their hearts against‏ ‏forgetting it?... How could the proper writing‏ ‏of the Torah ‎have been forgotten in the days‏ ‏of the Amoraim [recorders of the gemara]?‎‏ ‏In my humble ‎opinion, the explanation is‏ ‏that there are two types of missing or extra‏ ‏letters. One type involves a ‎missing or extra‏ ‏letter which changes the meaning of the‏ ‏word, or has the potential to change the‏ ‏meaning, like the examples cited in the‏ ‏gemara (Sanhedrin 4a)... According to theone who says ‎that we translate based on the‏ ‏word as it is written, a word which has an‏ ‏extra letter or is missing a ‎letter changes the‏ ‏message of G-d, for many laws will be‏ ‏altered from their true status. Even‏ ‏according to the opinion that we translate‏ ‏based on the word as it is pronounced, so‏ ‏that should ‎law does not change [based‏ ‏upon our incorrect writing], the Torah‏ ‏must still be written as it was ‎given. Therefore, when a Torah is missing a‏ ‏letter, since the Torah was given to us to‏ ‏be written ‎thus and not the way the word is pronounced [this change will disqualify ‎‏ ‏the Sefer Torah]… ‎However, other‏ ‏missing or extra letters do not change the‏ ‏meaning of the word…‎‏ ‏Certainly, the ‎first type of letters [i.e. the‏ ‏letters that would change the meaning of a word] were not forgotten… ‎but the‏ ‏missing or extra letters that would not‏ ‏change the meaning or cause harm by their absence ‎or inclusion were not‏ ‏known… and these letters, which do not‏ ‏change anything, do not harm this‏ ‏mitzvah and a person fulfills entirely the‏ ‏mitzvah to write a Torah with this act of writing… G-d ‎forbid that the Jewish‏ ‏people could not fulfill a biblical mitzvah‏ ‏for many generations.‎"
+                ]
+            ]
+        ],
+        "Positive Commandments according to Nahmanides": [],
+        "Negative Commandments accoding to Nahmanides": [],
+        "Corrections From the Son of the Author": [],
+        "Comment from Rabbi Israel Parnes": [],
+        "Kometz Mincha": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "Mitzvah #237. And it seems to me that if one ends their own life with full knowledge and awareness of what they are doing, and someone else can save them, it's possible that they are not obligated in the prohibition of \"don't stand idly by the blood of your neighbor\" and for the positive commandment of \"and you shall reserve [their property] to them\" which comes to include returning one's \"self\" (lit. body) to them, for the obligation of returning a lost object does not apply in a case where someone loses their money intentionally / with negligence, as it's explained in Shulchan Arukh Choshen Mishpat 261. This prohibition is not cautioned against, as the Talmud challenges in Sanhedrin 73a: Why do we learn to rescue someone who is drowning in a river from \"do not stand idly by?\" Rather, we learn it from \"you shall return it to him.\" This suggests that \"you shall return it to him\" includes returning one's body/life to them. One cansay the practical difference between these is with a case of someone who ends their life with full intention and awareness, that one is not obligated to \"return their life to them,\" as they are not obligated to return their money to them. If so, you must say that the Torah wrote this prohibition of \"don't stand idly by the blood of your neighbor,\" even though this too one is not obligated [in this case]. So it seems clear to me."
+            ]
+        ],
+        "Minchat Anee": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "מנחת חינוך",
+        "enTitle": "Minchat Chinukh",
+        "key": "Minchat Chinukh",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמת המחבר",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה שמנה הרמב\"ן",
+                "enTitle": "Positive Commandments according to Nahmanides"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה שמנה הרמב\"ן",
+                "enTitle": "Negative Commandments accoding to Nahmanides"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הגהות בן הגאון המחבר ז\"ל",
+                "enTitle": "Corrections From the Son of the Author"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הערה מאת הר' ישראל פרנס, מו\"ץ בטרנופול",
+                "enTitle": "Comment from Rabbi Israel Parnes"
+            },
+            {
+                "heTitle": "קומץ מנחה",
+                "enTitle": "Kometz Mincha"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנחת עני",
+                "enTitle": "Minchat Anee"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Minchat Chinukh/English/YU Torah miTzion Beit Midrash.json

@@ -0,0 +1,685 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Minchat Chinukh",
+    "versionSource": "http://www.torontotorah.com",
+    "versionTitle": "YU Torah miTzion Beit Midrash",
+    "status": "locked",
+    "versionTitleInHebrew": "ישיבה-יוניברסיטי בית מדרש תורה מציון",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "מנחת חינוך",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                [
+                    "A person does not fulfill the commandment until the Torah is written in ‎accordance with the laws of a Sefer Torah. If there is a disqualification, even a missing or extra ‎letter, then a person does not fulfill this mitzvah, for it is not a Sefer Torah at all. The gemara ‎‎(Menachot 30a) asks, \"Could a Torah be missing a letter? It is written(Devarim 31:26), 'Take this ‎Sefer Torah'!\" The Rambam (Hilchot Tefillin, Mezuzahv'Sefer Torah 7:11) lists disqualifications and ‎says, \"It does not have the status of a Sefer Torah, only as a chumash from which they teach ‎children.\" The Ran (Megilah) also writes that a person does not fulfill the mitzvah of writing a sefer ‎Torah with [a Torah that is] missing a letter. According to this, we cannot fulfill the mitzvah, for the ‎gemara (Kiddushin 30)explains that previous generations were expert in which letters to exclude ‎and which to include, but we are not expert. Therefore, we who are not expert might include a ‎letter in a word that should be written without it, or the reverse, and consequently we would not ‎fulfill the mitzvah [of writing a Torah] at all. The Shaagat Aryeh (36) has already suggested that we ‎might be exempt from this mitzvah today because we are not expert in missing and extra letters. ‎We can suggest that we are expert in the four chapters of the tefillin, for if this were not so, then ‎we could not fulfill the mitzvah of tefillin. We must say that since tefillin area constant mitzvah and ‎only include four‏ ‏paragraphs, we did not forget how to write‏ ‏it. As to the entire Torah, we are not ‎expert.‎‏ ‏Nonetheless, this remains difficult; writing a Torah is also a mitzvah, so how could people‏ ‏have failed to set their hearts against‏ ‏forgetting it?... How could the proper writing‏ ‏of the Torah ‎have been forgotten in the days‏ ‏of the Amoraim [recorders of the gemara]?‎‏ ‏In my humble ‎opinion, the explanation is‏ ‏that there are two types of missing or extra‏ ‏letters. One type involves a ‎missing or extra‏ ‏letter which changes the meaning of the‏ ‏word, or has the potential to change the‏ ‏meaning, like the examples cited in the‏ ‏gemara (Sanhedrin 4a)... According to theone who says ‎that we translate based on the‏ ‏word as it is written, a word which has an‏ ‏extra letter or is missing a ‎letter changes the‏ ‏message of G-d, for many laws will be‏ ‏altered from their true status. Even‏ ‏according to the opinion that we translate‏ ‏based on the word as it is pronounced, so‏ ‏that should ‎law does not change [based‏ ‏upon our incorrect writing], the Torah‏ ‏must still be written as it was ‎given. Therefore, when a Torah is missing a‏ ‏letter, since the Torah was given to us to‏ ‏be written ‎thus and not the way the word is pronounced [this change will disqualify ‎‏ ‏the Sefer Torah]… ‎However, other‏ ‏missing or extra letters do not change the‏ ‏meaning of the word…‎‏ ‏Certainly, the ‎first type of letters [i.e. the‏ ‏letters that would change the meaning of a word] were not forgotten… ‎but the‏ ‏missing or extra letters that would not‏ ‏change the meaning or cause harm by their absence ‎or inclusion were not‏ ‏known… and these letters, which do not‏ ‏change anything, do not harm this‏ ‏mitzvah and a person fulfills entirely the‏ ‏mitzvah to write a Torah with this act of writing… G-d ‎forbid that the Jewish‏ ‏people could not fulfill a biblical mitzvah‏ ‏for many generations.‎"
+                ]
+            ]
+        ],
+        "Positive Commandments according to Nahmanides": [],
+        "Negative Commandments accoding to Nahmanides": [],
+        "Corrections From the Son of the Author": [],
+        "Comment from Rabbi Israel Parnes": [],
+        "Kometz Mincha": [],
+        "Minchat Anee": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "מנחת חינוך",
+        "enTitle": "Minchat Chinukh",
+        "key": "Minchat Chinukh",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמת המחבר",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה שמנה הרמב\"ן",
+                "enTitle": "Positive Commandments according to Nahmanides"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה שמנה הרמב\"ן",
+                "enTitle": "Negative Commandments accoding to Nahmanides"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הגהות בן הגאון המחבר ז\"ל",
+                "enTitle": "Corrections From the Son of the Author"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הערה מאת הר' ישראל פרנס, מו\"ץ בטרנופול",
+                "enTitle": "Comment from Rabbi Israel Parnes"
+            },
+            {
+                "heTitle": "קומץ מנחה",
+                "enTitle": "Kometz Mincha"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנחת עני",
+                "enTitle": "Minchat Anee"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Minchat Chinukh/English/merged.json

@@ -0,0 +1,935 @@
+{
+    "title": "Minchat Chinukh",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Minchat_Chinukh",
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "1. Laws of the Mitzvah etc. - [For reference, see] the Talmud - Yevamos 62, the Rambam - Laws of Marriage, Chapter 15, and the Shulchan Aruch Even HaEzer Seif (chapter) 1. The time of the mitzvah [i.e. when one is obligated] is from the age of 18, and one who proceeds [i.e. fulfills earlier than 18] is praiseworthy. [For reference] in regards to being involved in Torah studies [i.e. as potentially delaying one's fulfillment of the mitzvah] see in the aforementioned Rambam and the Maggid Mishnah [on the Rambam]. It is not necessary [to detail the laws regarding] the matter that is explicit in the Shulchan Aruch and Later Sages (Acharonim); however, there are some ideas and opinions to note with the help of Hashem."
+                ],
+                [
+                    "How many children [does one have and become exempt] etc. - It is explained in the Gemara, Rambam, and Shulchan Aruch that it is necessary that there is to him a male and female [to fulfill the mitzvah, i.e. two children, one son and one daughter.] (Additionally,) there cannot be to him a sterile (saris) male nor an underdeveloped (ailonis) female because it necessary that (the children one fulfills the mitzvah with) be able to have children (themselves). If there is to him a Tumtum and a son or a daughter [that is one child of definite sex and one who is a Tumtom], we do not say [the following reasoning to say one fulfills the mitzvah]: (Firstly,) since a Tumtum is a safek [possibility] (that is possibly male or female, creating a potential fulfilment of the mitzvah with the other sibling who is of definite gender) as explained [regarding the Tumtum status as a safek/possible male possible female] in the Gemara here (Yevamos) 62a and the Rambam Laws of Marriage, Chapter 2 Law 25, and (secondly,) the Rambam's opinion, Laws of Forbidden Intercourse Chapter 18 Law 17 and Laws of Defilement of a Corpse Chapter 9 Law 12, that a possibility on a Torah (obligation or infraction) is treated leniently from a Torah perspective. [Ed. to illustrate regarding a negative command (Parenthetically it is a dispute if the Rambam says this regarding a positive command like in our case of procreation or just by a negative command which the cases cited discuss), the Rambam states in the Laws of Forbidden Intercourse (cited in the Minchas Chinuch) that if a girl is held captive, and the question was if she was defiled, which would disallow a marriage into the Kahuna (Priesthood). The Rambam states we are lenient regarding testimony, that is we accept testimony that usually would not suffice in other legal cases, because the whole issue is only Divrei Sofrim (i.e. an early Rabbinical enactment, which in this case is to be sure of a Torah infraction not just depend on a possibility that there is no issue) while from the letter of the Torah law, we would say since it is possible she was not defiled then she would be permitted.] If so, it is perhaps [to the Rambam] to him a male and female [despite one being a Tumtom], and he has fulfilled the command (per the reasoning mentioned, that 1) Tumtum is a Safek 2) Per the Rambam, a Safek is enough to fulfill one's obligation at least on a Torah level). This is not so [as stated]. Because a Tumtum is not able to have children, nor even to have intimacy because of (their genitalia) are blocked (or hidden). See Tosafos Yevamos 62a titled \"From the Outside\" that even when the balls appear from the outside, (therefore this Tumtum) is certainly male; nonetheless, it is not able to have intimacy at all, so the father (of this Tumtum plus in this case a definite female daughter or in any other case a Tumtum as stated above) has not fulfilled the command out of certainty, not just out of doubt.                                                            If one fathers an Androganus (Hermaphodite) and a son or a daughter, and an Androganus has to it both qualities of male and female [both genitalia etc.] as explained by the Rambam - Laws of Marriage Chapter 2 Law 24. [Ed. there are four stances of the Rishonim regarding the status of an Androganus - the Minchas Chinuch will analyze according to each if one of the children (of the two required) one has is an Androganus will one fulfill the mitzvah of procreation.] (Opinion 1.) The opinion of the Rambam is that in all matters the Androganus is treated as a safek (doubt), see Laws of Avodah Zarah Chapter 12 Law 4. Nonetheless, the opinion of the Rambam, Laws of Levirate Marriage Chapter 6 Law 2, is that an Androganus is not able to have children. This is also the opinion of the Rif there, end of Chapter 1. If so, there certainly one has not fulfilled the mitzvah because (the Androgynous child) is unable to have children. (Opinion 2.) Even to the opinion of the Ri (Tosafos) and the Rosh (in) Yevamos 82b and 83a in the sugya (discussion) thereof an Androganus that (the Gemara) decides legally (per these Rishonim) that an Androganus is a certain male [which is, of course, better vis-a-vis regarding legally fulfilling the mitzvah of procreation that requires a male and female than if the child was only doubtful male/doubtful female] nonetheless they are unable to have children (per this opinion) as explained in the Bais Yosef in the Tur, Even HaEzer Siman 172 Titled \"And that which was written, However\", and (the Bais Yosef) argues on the Tur that says the opinion of the Ri and Rosh is that an Androganus is a certain male, [meaning in a case of levirate marriage they would need to] do chalitzah or yibum, though (in fact) they would exempt from chalitzah or yibum [ed. the two ways to release the levirate bond that comes about if a married brother dies childless] because they are unable to have children [i.e. irregardless that they would be a brother because they are considered a certain male to this opinion]. See there (in the Bais Yosef). However (despite the Bais Yosef's explanation) from the words of Tosafos Yevamos 82b Titled \"We Taught (in the Mishnah\" it is clear that an Androganus is able to have children. [Ed. prior to discussing the ramifications of opinion 2  if one says that the Androganus is a certain male and can have children, he brings another source that discusses the issue prior as a matter of reference.] See the Noda B'Yehudah, Mahadura Tenina (first edition) Even HaEzer Siman 1 that deals with this distinction [if or if not per this opinion can the Androganus have children], and he brings the words of Tosafos; furthermore, see there what he brings from particular sefer [Chasdei Dovid, Bochorim Chapter 2, Titled \"Androganus\"] who dissects the matter. If so that (an Androganus) is able to have children, per this opinion that (an Androganus) is a certain male then legally he is like a complete son [and therefore in addition to a daughter would fulfill the mitzvah of his father]. And to the opinion that the Androganus is a safek (case of doubt) [Ed. Opinion 1] - if one also says they have children as these matters"
+                ]
+            ],
+            [],
+            [
+                [
+                    "\"The laws of the mitzvah...\" The laws of the Gid Hanashe [the sciatic nerve] are explained in the Shulchan Aruch [Code of Jewish Law], and it is not my method to expound on them, but with G-d's help I will bring remarks from other books or what HaShem Yitborach has favored me with, and I will write a bit about the laws of Gid Hanashe. We observe the laws of Gid Hanashe with domesticated animals and kosher wild animals, even among improperly slaughtered animals and sick animals which may not be eaten. If a domesticated or wild animals Kaf Hayerech [the protruding end of the thigh] is elongated instead of round this is difficult and not simple in the Talmud; shall we decide the question according to this particular animal and not prohibit its Gid, or according to its species and prohibit it? Likewise, what about a bird whose thigh is shaped like that of an animal? This is also difficult, and the solution in light of the doubt is that we prohibit it, but we do not punish someone (with lashes) for eating it, as is explained in Maimonides' Mishne Torah. Two nerves on the inner thigh are forbidden at a Torah level and one at the Rabbinic level, both on the right and on the left sides. We only observe the prohibition for kosher domestic and wild animals, but not non-kosher ones, which is like the opinion in the Gemarra of Rebbe Shimon who concludes from the part of the pasuk that reads \"[the Children of Israel] do not eat...,\" those animals whose meat is permitted are subject to the prohibition of Gid HaNasheh, while those whose meat is prohibited are not subject to it. It is also said in the name of the RASHB'A that the Gid HaNashe is prohibited in human flesh because he follows the opinion that human flesh is permitted at a Torah level! This position is discussed in the Maggid Mishna [commentary on Maimonides], but according to Maimonides and others who say that human flesh is prohibited at a Torah level as a positive commandment, then the meat is prohibited and the Gid prohibition does not apply. Should you ask what difference does it make whether human flesh is prohibited by negative or positive commandment as long as it is prohibited at a Torah level, in my humble opinion and the book Sha'ar haMelech, Maimonides and many others think that nerves do not transmit flavor, therefore one must say that according to that opinion, one who eats only the Gid HaNashe from a non-kosher animal is totally exempt because he the pasuk in the Torah states that the Gid prohibition only applies to kosher animals and he is exempt from the prohibition of eating non-kosher animals because the gid does not transmit flavor (ie, it isn't really food). One who eats nerves and bones is exempt only from the Gid prohibition because even though these are not really food because the Torah prohibits it, but Maimonides writes that one who eats Gid HaNashe from an improperly slaughtered or sickly animal or of an Olah sacrifice (all of which is brought on the altar and not eaten) is liable twice, once for the Gid and once for the broader prohibition of eating prohibited food. Many are surprised in the name of the RASHB'A because if the Gid is not really food but a person is liable according to the language of the pasuk (which describes food that the Children of Israel \"eat,\" ie kosher food), then he can he be liable for these? It appears these positions in the Gemarra and Maimonides conflict. Perhaps one is exempt for non-kosher species of animals but liable for improperly slaughtered ones. This will be discussed in other works and described later herein."
+                ]
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                [
+                    "A person does not fulfill the commandment until the Torah is written in ‎accordance with the laws of a Sefer Torah. If there is a disqualification, even a missing or extra ‎letter, then a person does not fulfill this mitzvah, for it is not a Sefer Torah at all. The gemara ‎‎(Menachot 30a) asks, \"Could a Torah be missing a letter? It is written(Devarim 31:26), 'Take this ‎Sefer Torah'!\" The Rambam (Hilchot Tefillin, Mezuzahv'Sefer Torah 7:11) lists disqualifications and ‎says, \"It does not have the status of a Sefer Torah, only as a chumash from which they teach ‎children.\" The Ran (Megilah) also writes that a person does not fulfill the mitzvah of writing a sefer ‎Torah with [a Torah that is] missing a letter. According to this, we cannot fulfill the mitzvah, for the ‎gemara (Kiddushin 30)explains that previous generations were expert in which letters to exclude ‎and which to include, but we are not expert. Therefore, we who are not expert might include a ‎letter in a word that should be written without it, or the reverse, and consequently we would not ‎fulfill the mitzvah [of writing a Torah] at all. The Shaagat Aryeh (36) has already suggested that we ‎might be exempt from this mitzvah today because we are not expert in missing and extra letters. ‎We can suggest that we are expert in the four chapters of the tefillin, for if this were not so, then ‎we could not fulfill the mitzvah of tefillin. We must say that since tefillin area constant mitzvah and ‎only include four‏ ‏paragraphs, we did not forget how to write‏ ‏it. As to the entire Torah, we are not ‎expert.‎‏ ‏Nonetheless, this remains difficult; writing a Torah is also a mitzvah, so how could people‏ ‏have failed to set their hearts against‏ ‏forgetting it?... How could the proper writing‏ ‏of the Torah ‎have been forgotten in the days‏ ‏of the Amoraim [recorders of the gemara]?‎‏ ‏In my humble ‎opinion, the explanation is‏ ‏that there are two types of missing or extra‏ ‏letters. One type involves a ‎missing or extra‏ ‏letter which changes the meaning of the‏ ‏word, or has the potential to change the‏ ‏meaning, like the examples cited in the‏ ‏gemara (Sanhedrin 4a)... According to theone who says ‎that we translate based on the‏ ‏word as it is written, a word which has an‏ ‏extra letter or is missing a ‎letter changes the‏ ‏message of G-d, for many laws will be‏ ‏altered from their true status. Even‏ ‏according to the opinion that we translate‏ ‏based on the word as it is pronounced, so‏ ‏that should ‎law does not change [based‏ ‏upon our incorrect writing], the Torah‏ ‏must still be written as it was ‎given. Therefore, when a Torah is missing a‏ ‏letter, since the Torah was given to us to‏ ‏be written ‎thus and not the way the word is pronounced [this change will disqualify ‎‏ ‏the Sefer Torah]… ‎However, other‏ ‏missing or extra letters do not change the‏ ‏meaning of the word…‎‏ ‏Certainly, the ‎first type of letters [i.e. the‏ ‏letters that would change the meaning of a word] were not forgotten… ‎but the‏ ‏missing or extra letters that would not‏ ‏change the meaning or cause harm by their absence ‎or inclusion were not‏ ‏known… and these letters, which do not‏ ‏change anything, do not harm this‏ ‏mitzvah and a person fulfills entirely the‏ ‏mitzvah to write a Torah with this act of writing… G-d ‎forbid that the Jewish‏ ‏people could not fulfill a biblical mitzvah‏ ‏for many generations.‎"
+                ]
+            ]
+        ],
+        "Positive Commandments according to Nahmanides": [],
+        "Negative Commandments accoding to Nahmanides": [],
+        "Corrections From the Son of the Author": [],
+        "Comment from Rabbi Israel Parnes": [],
+        "Kometz Mincha": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "Mitzvah #237. And it seems to me that if one ends their own life with full knowledge and awareness of what they are doing, and someone else can save them, it's possible that they are not obligated in the prohibition of \"don't stand idly by the blood of your neighbor\" and for the positive commandment of \"and you shall reserve [their property] to them\" which comes to include returning one's \"self\" (lit. body) to them, for the obligation of returning a lost object does not apply in a case where someone loses their money intentionally / with negligence, as it's explained in Shulchan Arukh Choshen Mishpat 261. This prohibition is not cautioned against, as the Talmud challenges in Sanhedrin 73a: Why do we learn to rescue someone who is drowning in a river from \"do not stand idly by?\" Rather, we learn it from \"you shall return it to him.\" This suggests that \"you shall return it to him\" includes returning one's body/life to them. One cansay the practical difference between these is with a case of someone who ends their life with full intention and awareness, that one is not obligated to \"return their life to them,\" as they are not obligated to return their money to them. If so, you must say that the Torah wrote this prohibition of \"don't stand idly by the blood of your neighbor,\" even though this too one is not obligated [in this case]. So it seems clear to me."
+            ]
+        ],
+        "Minchat Anee": []
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "מנחת חינוך",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "מנחת חינוך",
+        "enTitle": "Minchat Chinukh",
+        "key": "Minchat Chinukh",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמת המחבר",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה שמנה הרמב\"ן",
+                "enTitle": "Positive Commandments according to Nahmanides"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה שמנה הרמב\"ן",
+                "enTitle": "Negative Commandments accoding to Nahmanides"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הגהות בן הגאון המחבר ז\"ל",
+                "enTitle": "Corrections From the Son of the Author"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הערה מאת הר' ישראל פרנס, מו\"ץ בטרנופול",
+                "enTitle": "Comment from Rabbi Israel Parnes"
+            },
+            {
+                "heTitle": "קומץ מנחה",
+                "enTitle": "Kometz Mincha"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מנחת עני",
+                "enTitle": "Minchat Anee"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Minchat Chinukh/Hebrew/Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902.json

@@ -0,0 +1,3 @@
+version https://git-lfs.github.com/spec/v1
+oid sha256:12b48098bdb889f7528d0d83538f12e80c6a0760aab436f97e101c37612e1e16
+size 11039093

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Minchat Chinukh/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,3 @@
+version https://git-lfs.github.com/spec/v1
+oid sha256:36ef588c22adc800a2f7172095debd35d73cc7645d4566d1a3f3576843afbfed
+size 11038864

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot HaKatzar/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,59 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer HaMitzvot HaKatzar",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר המצות הקצר",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [
+            "Maimonides wrote the end of the laws of Meilah (Chapter 8, Halacha 8): \"It is proper for a person, according to his ability, to think about the laws of the Holy Torah, to understand the ideas behind them. And if there is a law for which you cannot find a rational basis or virtue, nevertheless do not view it as being unimportant. Don't second guess God's instructions, or else He might punish you. Don't treat this subject of Jewish Law as if it were any other trivial subject. After all, look how stringent the Torah was regarding the laws of meilah! Even when a person makes a verbal declaration to consecrate sticks and stones with God's name, they are now holy, and if a person misappropriates them, he has committed the crime of meilah! And even if it was done by accident, the sinner would need an atonement. How much more so, then, the laws which God commanded us, a person shouldn't just flippant are called If for merely And his thought in him shall not be as his thought in the rest of the sand. Come and see, how much Torah has aggravated embezzlement! And what if trees and stones and dirt and ashes, since the Lord of the world was called by them only in things were sanctified, and all who practiced them practiced sand above them, and even had an inadvertent need atonement, light and substance for the commandment engraved for us by the Holy One, He will uncover things that are not so blessed by the name, and his thought will not be considered in the words of the sand:",
+            "After all, it is said in the Torah (Leviticus 19:17): \"And you kept all my statutes and all my judgments and did them,\" and our sages said their remembrance of the blessing (Torah of the priests there): To give observance and doing to the laws as judgments. And the doing is known - that the laws will be done; And guarding - to beware of them, and not to seem to be inferior to the sentences, and the sentences - are the commandments whose taste is visible and the good of doing them in this world is known, such as robbery and bloodshed and honor of father and mother. And the laws - are commandments whose taste is not known. And our sages said their remembrance of the blessing (Shochar Tov Psalms IX): I have made laws for you and you have no permission to meditate on them, and the creation of man has been violated in them, and the nations of the world understand them, such as the prohibition of pork and meat in milk and decapitated cart",
+            "And how much was King David peace be upon him, sorry from the heretics and from the Acre who would reply to the laws. And as long as they persecuted him in the false answers they made according to the shortness of man, he would add adherence to the Torah, which is said (Psalms Kit, set): With all my heart I will keep your precepts \", and it is said there (name Kit, Pooh):\" All your commandments I believe a false persecutor lie \":",
+            "And all the sacrifices are all from all the laws are. Sages said, that for the work of sacrifice the world stands; That in the making of laws and judgments the righteous gain the life of the next world. And the Torah preceded a commandment on the laws, which is said (Leviticus 18: 5): \"And ye have kept my statutes and my judgments, which if a man do, he shall even live in them\":",
+            "At the end of Halachot Tmura (Chapter 4, Halacha 13) Maimonides wrote: \"Most of the laws of the Torah are nothing but remote advice, from the greatest of advice, to correct opinions and straighten all deeds, and he also says (Proverbs 22:20):\" I did not write to you Thirds in councils and opinion, to inform you adorned with truths to return sayings to your senders. \"Thus far the language of Maimonides his memory for blessing:",
+            "And here is a scripture in the reading (Psalms Kib, a): \"Blessed is the man who fears the Lord with his commandments, and Pashtia recites - D. Fear the Lord\" Kai on the Levin in our holy Torah, very \"and\" in his commandments he wished very much \" And his intention, that man should keep himself from transgressing the unfulfilled, and establish the commandments made:",
+            "And we commanded in Chazal (Avodah Zara 19a), who were precise in the box \"in his commandments\" and interpreted \"not in the reward of his commandments.\" And here is a seeming miracle - the unknown that the reward of mitzvos is that he will enjoy the ziv of the Divine in heaven, which is great in pleasure in its value, which we can not surpass in the mind. And when the sages wanted to reveal to us the greatness of this pleasure, they did not find him a fixed footage, only included him in one great rule, and said (Avot PD Miz): \"Beautiful one hour of contentment in the next world from all the life of this world\":",
+            "And simply, the motto of \"all the life of this world\" also includes the lives of kings and ministers with all their pleasures and greatness and a majority of ten; And every kind of pleasure life that can only be obtained by the human mind, is nothing compared to the pleasure of \"enjoying the ziv of the Divine,\" and \"beautiful one hour of contentment in the next world from all the life of this world\":",
+            "And according to this it will be marvelous - who will not long for and long for the reward of mitzvos, which is a very great reward beyond measure? And let us take an example: for we see with our own eyes that he who is chosen by the people - out of a few tens of thousands of men - will always be the face of the king, and no more, but he will be at the head of the ministers; And whoever he wants to give him who knows how much - will in no way want to exchange the large sum of money they will give him, for the right he has to see the king always and stand at the head of the ministers and if so, all the more so, easy and material son of easy and material, to enjoy the Divine Which is a greater real pleasure than we can imagine, surely not all the treasures of kings and their treasures will be compared in his eyes for a moment of contentment in the next world, and if so, how can one decide to say that no man desires a reward of mitzvah? And this is a great miracle:",
+            "And I said to the well, a known thing is in every place that is said \"very,\" a teacher of infinity and purpose, unceasing; And this is the meaning of the words \"in his commandments he desires very much and not in the reward of his commandments\":",
+            "Duff though Barno is valuable in the reward of a mitzvah that is upstairs, and the magnitude of a person's desire to achieve this pleasure, yet \"in his mitzvos he very much desires\" we were endlessly passionate and longing, after looking at the size of the mitzvah itself as far as it goes, and even rewarding nothing. And zero is considered compared to the greatness of doing the mitzvah itself, and there is no end to the person's desire to keep the mitzvah:",
+            "Here, after we have explained all of the above, surely every man of Israel will desire to keep all the commandments that he is allowed to keep. But if a person takes before his eyes all the two hundred and forty-eight commandments made in the Holy Torah, he will find many commandments made that he cannot keep. Because there are many mitzvos that are practiced in Eretz Yisrael and not abroad, and there are mitzvot that are practiced only while the Temple existed, and there are affiliations to holiness and purity, and there are practices in nearby courts and we do not have nearby courts; And if he has to find out for himself the mitzvos that he was allowed to perform, it will be difficult for him:",
+            "Therefore we have gathered here with the help of Hashem Yitbarach, in a special pamphlet, all the mitzvot he did that allowed us at this time to perform and all the levin that man will prevent them from doing at this time, as Maimonides and many of the first mentioned in their remembrance of the blessing:",
+            "And so that it will not be difficult for a person to learn all the mitzvos he did at once, I advised to study half of them on Monday of the week and half of them on Thursday of the week, and he will do every week and week, And then he will do the same in the Levin, learning half of them on Monday of the week and half of them on the Thursday of the week, until later on all the Levin will have to live in his mouth who should be wary of them. And whenever you come across one of these commandments he will remember Cayman, and as the sages said about the verse (in the wilderness of Tu, Let): \"And you saw him and remembered all the commandments of God and did"
+        ],
+        "Positive Commandment": [
+            "1. It is a positive commandment to believe that there is a God who exists. As it says (Exodus 20:2), \"I am the Lord your God...\" He - may He blessed and elevated - caused to exist everything that exists and all the worlds, from His power and His desire, may He be blessed, and he oversees everything. This is the foundation of the religion. One who does not believe that is a denier of that which is fundamental, and he has no portion or merit in Israel. We are obligated to stake our lives and our possessions on this belief. It is fundamental for a person to establish in his mind that this is the truth, and no alternative is possible. This [commandment] applies in all times and all places, to males and females.",
+            "2. It is a positive commandment to believe in God's oneness, believing with complete faith that He is One, without contemporary. As it is said (Deuteronomy 6:4): \"Hear, O Israel: the Lord is our God - the Lord is one!\" This is the fundament of the faith. After the initial knowledge that there is one God who exists, one needs to belief with complete faith that He is one - in simple and ultimate unity, that He has no body, that the concepts which apply to a physical body do not apply to Him, that things which happen to a body cannot happen to Him, that he has no second, and that there is no power beside Him. This belief is obligatory upon us in all times and all places, to males and females.",
+            "It is a positive commandment to love God, may He be blessed, with all one's heart, and all one's soul, and all one's might. As it is said (Deuteronomy 6:5): \"You shall love the LORD your God with all your heart and with all your soul and with all your might.\" The way to love Him is to meditate on His acts until one contemplates them to the degree to which he is able - when the heart is aflame with the love of Him. This is the love which is incumbent upon us. One should direct all of his thoughts toward the love of God, may He be blessed. A person can only love the Holy One, blessed be He from the knowledge with which he knows Him, so in proportion to that knowledge will be the love: if [the knowledge is] small, [the love will be] small; if great, great. Therefore, a person needs to focus himself on understanding and comprehending, through wisdom and known philosophies, the honor of his Master, in proportion to the ability which he has to understand and attain. This is one of the commandments which a person is obligated in at all times, at every moment. Included in this commandment is [the requirement] to bring people close to His service, may He be blessed, and to love Him for what he has created, as our forefather Avraham, peace be upon him, did, as it is said (Genesis 12:5): \"And the souls which he created in Haran.\" Because of this, the Holy One, blessed be He, called Avraham His beloved, as it is said (Isaiah 41:8): \"Avraham my beloved.\""
+        ],
+        "Negative Commandments": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצות הקצר",
+        "enTitle": "Sefer HaMitzvot HaKatzar",
+        "key": "Sefer HaMitzvot HaKatzar",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandment"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot HaKatzar/English/The Concise Book of Mitzvoth The Commandments Which Can Be Observed Today, trans. Charles Wengrov .json

@@ -0,0 +1,40 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer HaMitzvot HaKatzar",
+    "versionSource": "https://www.amazon.com/Concise-Book-Mitzvoth-Commandments-we-lo-taaseh/dp/0873064941",
+    "versionTitle": "The Concise Book of Mitzvoth: The Commandments Which Can Be Observed Today, trans. Charles Wengrov ",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר המצות הקצר",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "Positive Commandment": [],
+        "Negative Commandments": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצות הקצר",
+        "enTitle": "Sefer HaMitzvot HaKatzar",
+        "key": "Sefer HaMitzvot HaKatzar",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandment"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot HaKatzar/English/merged.json

@@ -0,0 +1,60 @@
+{
+    "title": "Sefer HaMitzvot HaKatzar",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_HaMitzvot_HaKatzar",
+    "text": {
+        "Introduction": [
+            "Maimonides wrote the end of the laws of Meilah (Chapter 8, Halacha 8): \"It is proper for a person, according to his ability, to think about the laws of the Holy Torah, to understand the ideas behind them. And if there is a law for which you cannot find a rational basis or virtue, nevertheless do not view it as being unimportant. Don't second guess God's instructions, or else He might punish you. Don't treat this subject of Jewish Law as if it were any other trivial subject. After all, look how stringent the Torah was regarding the laws of meilah! Even when a person makes a verbal declaration to consecrate sticks and stones with God's name, they are now holy, and if a person misappropriates them, he has committed the crime of meilah! And even if it was done by accident, the sinner would need an atonement. How much more so, then, the laws which God commanded us, a person shouldn't just flippant are called If for merely And his thought in him shall not be as his thought in the rest of the sand. Come and see, how much Torah has aggravated embezzlement! And what if trees and stones and dirt and ashes, since the Lord of the world was called by them only in things were sanctified, and all who practiced them practiced sand above them, and even had an inadvertent need atonement, light and substance for the commandment engraved for us by the Holy One, He will uncover things that are not so blessed by the name, and his thought will not be considered in the words of the sand:",
+            "After all, it is said in the Torah (Leviticus 19:17): \"And you kept all my statutes and all my judgments and did them,\" and our sages said their remembrance of the blessing (Torah of the priests there): To give observance and doing to the laws as judgments. And the doing is known - that the laws will be done; And guarding - to beware of them, and not to seem to be inferior to the sentences, and the sentences - are the commandments whose taste is visible and the good of doing them in this world is known, such as robbery and bloodshed and honor of father and mother. And the laws - are commandments whose taste is not known. And our sages said their remembrance of the blessing (Shochar Tov Psalms IX): I have made laws for you and you have no permission to meditate on them, and the creation of man has been violated in them, and the nations of the world understand them, such as the prohibition of pork and meat in milk and decapitated cart",
+            "And how much was King David peace be upon him, sorry from the heretics and from the Acre who would reply to the laws. And as long as they persecuted him in the false answers they made according to the shortness of man, he would add adherence to the Torah, which is said (Psalms Kit, set): With all my heart I will keep your precepts \", and it is said there (name Kit, Pooh):\" All your commandments I believe a false persecutor lie \":",
+            "And all the sacrifices are all from all the laws are. Sages said, that for the work of sacrifice the world stands; That in the making of laws and judgments the righteous gain the life of the next world. And the Torah preceded a commandment on the laws, which is said (Leviticus 18: 5): \"And ye have kept my statutes and my judgments, which if a man do, he shall even live in them\":",
+            "At the end of Halachot Tmura (Chapter 4, Halacha 13) Maimonides wrote: \"Most of the laws of the Torah are nothing but remote advice, from the greatest of advice, to correct opinions and straighten all deeds, and he also says (Proverbs 22:20):\" I did not write to you Thirds in councils and opinion, to inform you adorned with truths to return sayings to your senders. \"Thus far the language of Maimonides his memory for blessing:",
+            "And here is a scripture in the reading (Psalms Kib, a): \"Blessed is the man who fears the Lord with his commandments, and Pashtia recites - D. Fear the Lord\" Kai on the Levin in our holy Torah, very \"and\" in his commandments he wished very much \" And his intention, that man should keep himself from transgressing the unfulfilled, and establish the commandments made:",
+            "And we commanded in Chazal (Avodah Zara 19a), who were precise in the box \"in his commandments\" and interpreted \"not in the reward of his commandments.\" And here is a seeming miracle - the unknown that the reward of mitzvos is that he will enjoy the ziv of the Divine in heaven, which is great in pleasure in its value, which we can not surpass in the mind. And when the sages wanted to reveal to us the greatness of this pleasure, they did not find him a fixed footage, only included him in one great rule, and said (Avot PD Miz): \"Beautiful one hour of contentment in the next world from all the life of this world\":",
+            "And simply, the motto of \"all the life of this world\" also includes the lives of kings and ministers with all their pleasures and greatness and a majority of ten; And every kind of pleasure life that can only be obtained by the human mind, is nothing compared to the pleasure of \"enjoying the ziv of the Divine,\" and \"beautiful one hour of contentment in the next world from all the life of this world\":",
+            "And according to this it will be marvelous - who will not long for and long for the reward of mitzvos, which is a very great reward beyond measure? And let us take an example: for we see with our own eyes that he who is chosen by the people - out of a few tens of thousands of men - will always be the face of the king, and no more, but he will be at the head of the ministers; And whoever he wants to give him who knows how much - will in no way want to exchange the large sum of money they will give him, for the right he has to see the king always and stand at the head of the ministers and if so, all the more so, easy and material son of easy and material, to enjoy the Divine Which is a greater real pleasure than we can imagine, surely not all the treasures of kings and their treasures will be compared in his eyes for a moment of contentment in the next world, and if so, how can one decide to say that no man desires a reward of mitzvah? And this is a great miracle:",
+            "And I said to the well, a known thing is in every place that is said \"very,\" a teacher of infinity and purpose, unceasing; And this is the meaning of the words \"in his commandments he desires very much and not in the reward of his commandments\":",
+            "Duff though Barno is valuable in the reward of a mitzvah that is upstairs, and the magnitude of a person's desire to achieve this pleasure, yet \"in his mitzvos he very much desires\" we were endlessly passionate and longing, after looking at the size of the mitzvah itself as far as it goes, and even rewarding nothing. And zero is considered compared to the greatness of doing the mitzvah itself, and there is no end to the person's desire to keep the mitzvah:",
+            "Here, after we have explained all of the above, surely every man of Israel will desire to keep all the commandments that he is allowed to keep. But if a person takes before his eyes all the two hundred and forty-eight commandments made in the Holy Torah, he will find many commandments made that he cannot keep. Because there are many mitzvos that are practiced in Eretz Yisrael and not abroad, and there are mitzvot that are practiced only while the Temple existed, and there are affiliations to holiness and purity, and there are practices in nearby courts and we do not have nearby courts; And if he has to find out for himself the mitzvos that he was allowed to perform, it will be difficult for him:",
+            "Therefore we have gathered here with the help of Hashem Yitbarach, in a special pamphlet, all the mitzvot he did that allowed us at this time to perform and all the levin that man will prevent them from doing at this time, as Maimonides and many of the first mentioned in their remembrance of the blessing:",
+            "And so that it will not be difficult for a person to learn all the mitzvos he did at once, I advised to study half of them on Monday of the week and half of them on Thursday of the week, and he will do every week and week, And then he will do the same in the Levin, learning half of them on Monday of the week and half of them on the Thursday of the week, until later on all the Levin will have to live in his mouth who should be wary of them. And whenever you come across one of these commandments he will remember Cayman, and as the sages said about the verse (in the wilderness of Tu, Let): \"And you saw him and remembered all the commandments of God and did"
+        ],
+        "Positive Commandment": [
+            "1. It is a positive commandment to believe that there is a God who exists. As it says (Exodus 20:2), \"I am the Lord your God...\" He - may He blessed and elevated - caused to exist everything that exists and all the worlds, from His power and His desire, may He be blessed, and he oversees everything. This is the foundation of the religion. One who does not believe that is a denier of that which is fundamental, and he has no portion or merit in Israel. We are obligated to stake our lives and our possessions on this belief. It is fundamental for a person to establish in his mind that this is the truth, and no alternative is possible. This [commandment] applies in all times and all places, to males and females.",
+            "2. It is a positive commandment to believe in God's oneness, believing with complete faith that He is One, without contemporary. As it is said (Deuteronomy 6:4): \"Hear, O Israel: the Lord is our God - the Lord is one!\" This is the fundament of the faith. After the initial knowledge that there is one God who exists, one needs to belief with complete faith that He is one - in simple and ultimate unity, that He has no body, that the concepts which apply to a physical body do not apply to Him, that things which happen to a body cannot happen to Him, that he has no second, and that there is no power beside Him. This belief is obligatory upon us in all times and all places, to males and females.",
+            "It is a positive commandment to love God, may He be blessed, with all one's heart, and all one's soul, and all one's might. As it is said (Deuteronomy 6:5): \"You shall love the LORD your God with all your heart and with all your soul and with all your might.\" The way to love Him is to meditate on His acts until one contemplates them to the degree to which he is able - when the heart is aflame with the love of Him. This is the love which is incumbent upon us. One should direct all of his thoughts toward the love of God, may He be blessed. A person can only love the Holy One, blessed be He from the knowledge with which he knows Him, so in proportion to that knowledge will be the love: if [the knowledge is] small, [the love will be] small; if great, great. Therefore, a person needs to focus himself on understanding and comprehending, through wisdom and known philosophies, the honor of his Master, in proportion to the ability which he has to understand and attain. This is one of the commandments which a person is obligated in at all times, at every moment. Included in this commandment is [the requirement] to bring people close to His service, may He be blessed, and to love Him for what he has created, as our forefather Avraham, peace be upon him, did, as it is said (Genesis 12:5): \"And the souls which he created in Haran.\" Because of this, the Holy One, blessed be He, called Avraham His beloved, as it is said (Isaiah 41:8): \"Avraham my beloved.\""
+        ],
+        "Negative Commandments": []
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ספר המצות הקצר",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצות הקצר",
+        "enTitle": "Sefer HaMitzvot HaKatzar",
+        "key": "Sefer HaMitzvot HaKatzar",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandment"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot/Commentary/Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,106 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "השגות הרמב\"ן על ספר המצוות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot",
+        "Sefer HaMitzvot",
+        "Commentary"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [
+            "",
+            "",
+            "I come with my wish to learn from those who have come before, to confirm their rules, and to wear them as adorning jewels; but I shall not be a dumb mule and carry their books like a fool. I shall explicate their methods and assess their worth. But if my thoughts cannot abide them, I shall humbly take issue with them, and judge as my eyes are given to see, with the clear legal vision given to me. I shall not show favoritism to received teaching. For God grants wisdom in all ages and days, and withholds not grace from those who walk in God's ways. "
+        ],
+        "Shorashim": [],
+        "On the counting of Mitzvot": [],
+        "Positive Commandments": [
+            [
+                "",
+                "... in the words of our Rabbis OBM it is explicit that *he accepts His kingship YT3LH* and *is belief in divinity*, it says in Mechilta \"Don't have other gods 3L PNY why because he said I am Hashem your god, parable to a king that enters a land the servents say to him decree for them decrees he says to them not until they accept my kingship will i decree for them decrees because if my kindhsip they don't accept how will they fulfill my decrees, thus says the omnipresent to Israel I am Hashem your god, you accepted my kingship in Egypt, they said as they accepted my kingship so to the will accept my decree have no other. it appears to the baal halachot not to count this in 613."
+            ]
+        ],
+        "Positive Commandments Omitted by Rambam": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "We were commanded when we besiege a city, to eat from the tree upon its borders all the days of the siege. And if we cut them for no reason in the way of destructiveness, we would transgress a positive commandment, on top of the explicit negative commandment about it. And He, may He be elevated, stated it, \"as you may eat from it\" - [as] a positive commandment - \"but you may not cut it down\" - [as] a negative commandment. And it is fitting for [Rambam] to count also this, according to his calculation of the commandments. And you should know that this commandment - in both its positive and its negative [forms] - is when we besiege the city to fight against it, to snatch it. As we were commanded to be concerned about it the way we would be concerned about our own, [since] perhaps we will conquer it. But upon our leaving the land of the enemy, we destroy and wreck every good tree. Likewise during the days of the siege, it is permitted to hurt the people of the city by the destruction of the trees so that they will not live off of them. The Torah only forbade its destruction for no reason..."
+            ]
+        ],
+        "Negative Commandments": [],
+        "Negative Commandments Omitted by Rambam": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "\nWe should be careful to not feel pained by giving tzedaka to the poor, nor should we give stingily, nor think of it as below us. Rather this should be in our eyes a merit, a benefit and an addition to his income, since God, Blessed be He, will compensate us in multiple ways......"
+            ]
+        ],
+        "Conclusion": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "השגות הרמב\"ן על ספר המצוות",
+        "enTitle": "Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot",
+        "key": "Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שורשים",
+                "enTitle": "Shorashim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הקדמה לפרטי המצוות",
+                "enTitle": "On the counting of Mitzvot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת העשין",
+                "enTitle": "Positive Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת הלאוין",
+                "enTitle": "Negative Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "סיום",
+                "enTitle": "Conclusion"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot/Commentary/Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot/English/YU Torah miTzion Beit Midrash.json

@@ -0,0 +1,73 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot",
+    "versionSource": "http://www.torontotorah.com",
+    "versionTitle": "YU Torah miTzion Beit Midrash",
+    "versionTitleInHebrew": "ישיבה-יוניברסיטי בית מדרש תורה מציון",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "השגות הרמב\"ן על ספר המצוות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot",
+        "Sefer HaMitzvot",
+        "Commentary"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "Shorashim": [],
+        "On the counting of Mitzvot": [],
+        "Positive Commandments": [],
+        "Positive Commandments Omitted by Rambam": [],
+        "Negative Commandments": [],
+        "Negative Commandments Omitted by Rambam": [
+            [],
+            [
+                "The second mitzvah [that the Rambam‏ ‏‎“forgot” to include in his Book of‎‏ ‏Mitzvot] is that we have ‎been warned to‏ ‏never forget standing at Har Sinai, and‏ ‏to never remove this event from our‏ ‏consciousness. Rather, our eyes and our‏ ‏hearts should be directed there all of the‏ ‏days. It is as the ‎Exalted One said, “Be‏ ‏careful, and guard your soul greatly, lest you forget the things that your eyes ‎saw‏ ‏and lest they leave your heart all the‏ ‏days of your life. And you shall make‏ ‏them known to ‎your children and their‏ ‏children - the day that you stood before‏ ‏Hashem your G-d at Chorev,‎‏ ‏etc.” ‎‎(Devarim 4:9-10).‎‏ ‏The intent in this [commandment] is of tremendous importance. For if the words ‎of Torah were to come upon us only from the mouth of the prophet, peace be upon him, then ‎even if his prophecy was demonstrated to us to be truthful with signs and with wonders, if at some ‎later point in time a prophet or dreamer would arise and command us to do something which was ‎against the Torah, providing signs and wonders [to support his words], the Torah would be ‎removed by the second [prophet], or [at the very least] an uncertainty could enter our hearts over ‎this issue.‎‏ ‏However, once the explanation of the Torah arrived to our ears from the Mouth of G-d ‎and our eyes saw that there was no intermediary, we will refute any who argue or present doubt ‎and we will demonstrate his falseness. Signs won’t benefit him, nor will any wonder save him from ‎our hands. For we will recognize and testify to his falsehoods and recklessness. This is the meaning ‎of the statement regarding the gathering at Sinai, “And in you [Moshe] they shall always believe.” ‎‎(Shemot 19:9). This is[also] the meaning of the passage, “If a prophet or dreamer shall rise up ‎amongst you etc.” (Devarim 13:2). The master [Rambam] has already explained his in the Book of ‎Knowledge (The Foundations of the Torah, Chapter 8). And this is a critical foundation of the Torah ‎and is the prohibition that comes to us from the verse, “lest you forget the things that your eyes ‎saw.” It is a warning lest they leave your heart, such that you will not don’t convey them to your ‎children and their children through all of the generations.‎"
+            ]
+        ],
+        "Conclusion": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "השגות הרמב\"ן על ספר המצוות",
+        "enTitle": "Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot",
+        "key": "Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שורשים",
+                "enTitle": "Shorashim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הקדמה לפרטי המצוות",
+                "enTitle": "On the counting of Mitzvot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת העשין",
+                "enTitle": "Positive Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת הלאוין",
+                "enTitle": "Negative Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "סיום",
+                "enTitle": "Conclusion"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot/Commentary/Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot/English/merged.json

@@ -0,0 +1,112 @@
+{
+    "title": "Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot",
+    "text": {
+        "Introduction": [
+            "",
+            "",
+            "I come with my wish to learn from those who have come before, to confirm their rules, and to wear them as adorning jewels; but I shall not be a dumb mule and carry their books like a fool. I shall explicate their methods and assess their worth. But if my thoughts cannot abide them, I shall humbly take issue with them, and judge as my eyes are given to see, with the clear legal vision given to me. I shall not show favoritism to received teaching. For God grants wisdom in all ages and days, and withholds not grace from those who walk in God's ways. "
+        ],
+        "Shorashim": [],
+        "On the counting of Mitzvot": [],
+        "Positive Commandments": [
+            [
+                "",
+                "... in the words of our Rabbis OBM it is explicit that *he accepts His kingship YT3LH* and *is belief in divinity*, it says in Mechilta \"Don't have other gods 3L PNY why because he said I am Hashem your god, parable to a king that enters a land the servents say to him decree for them decrees he says to them not until they accept my kingship will i decree for them decrees because if my kindhsip they don't accept how will they fulfill my decrees, thus says the omnipresent to Israel I am Hashem your god, you accepted my kingship in Egypt, they said as they accepted my kingship so to the will accept my decree have no other. it appears to the baal halachot not to count this in 613."
+            ]
+        ],
+        "Positive Commandments Omitted by Rambam": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "We were commanded when we besiege a city, to eat from the tree upon its borders all the days of the siege. And if we cut them for no reason in the way of destructiveness, we would transgress a positive commandment, on top of the explicit negative commandment about it. And He, may He be elevated, stated it, \"as you may eat from it\" - [as] a positive commandment - \"but you may not cut it down\" - [as] a negative commandment. And it is fitting for [Rambam] to count also this, according to his calculation of the commandments. And you should know that this commandment - in both its positive and its negative [forms] - is when we besiege the city to fight against it, to snatch it. As we were commanded to be concerned about it the way we would be concerned about our own, [since] perhaps we will conquer it. But upon our leaving the land of the enemy, we destroy and wreck every good tree. Likewise during the days of the siege, it is permitted to hurt the people of the city by the destruction of the trees so that they will not live off of them. The Torah only forbade its destruction for no reason..."
+            ]
+        ],
+        "Negative Commandments": [],
+        "Negative Commandments Omitted by Rambam": [
+            [],
+            [
+                "The second mitzvah [that the Rambam‏ ‏‎“forgot” to include in his Book of‎‏ ‏Mitzvot] is that we have ‎been warned to‏ ‏never forget standing at Har Sinai, and‏ ‏to never remove this event from our‏ ‏consciousness. Rather, our eyes and our‏ ‏hearts should be directed there all of the‏ ‏days. It is as the ‎Exalted One said, “Be‏ ‏careful, and guard your soul greatly, lest you forget the things that your eyes ‎saw‏ ‏and lest they leave your heart all the‏ ‏days of your life. And you shall make‏ ‏them known to ‎your children and their‏ ‏children - the day that you stood before‏ ‏Hashem your G-d at Chorev,‎‏ ‏etc.” ‎‎(Devarim 4:9-10).‎‏ ‏The intent in this [commandment] is of tremendous importance. For if the words ‎of Torah were to come upon us only from the mouth of the prophet, peace be upon him, then ‎even if his prophecy was demonstrated to us to be truthful with signs and with wonders, if at some ‎later point in time a prophet or dreamer would arise and command us to do something which was ‎against the Torah, providing signs and wonders [to support his words], the Torah would be ‎removed by the second [prophet], or [at the very least] an uncertainty could enter our hearts over ‎this issue.‎‏ ‏However, once the explanation of the Torah arrived to our ears from the Mouth of G-d ‎and our eyes saw that there was no intermediary, we will refute any who argue or present doubt ‎and we will demonstrate his falseness. Signs won’t benefit him, nor will any wonder save him from ‎our hands. For we will recognize and testify to his falsehoods and recklessness. This is the meaning ‎of the statement regarding the gathering at Sinai, “And in you [Moshe] they shall always believe.” ‎‎(Shemot 19:9). This is[also] the meaning of the passage, “If a prophet or dreamer shall rise up ‎amongst you etc.” (Devarim 13:2). The master [Rambam] has already explained his in the Book of ‎Knowledge (The Foundations of the Torah, Chapter 8). And this is a critical foundation of the Torah ‎and is the prohibition that comes to us from the verse, “lest you forget the things that your eyes ‎saw.” It is a warning lest they leave your heart, such that you will not don’t convey them to your ‎children and their children through all of the generations.‎"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "\nWe should be careful to not feel pained by giving tzedaka to the poor, nor should we give stingily, nor think of it as below us. Rather this should be in our eyes a merit, a benefit and an addition to his income, since God, Blessed be He, will compensate us in multiple ways......"
+            ]
+        ],
+        "Conclusion": []
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ],
+        [
+            "YU Torah miTzion Beit Midrash",
+            "http://www.torontotorah.com"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "השגות הרמב\"ן על ספר המצוות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot",
+        "Sefer HaMitzvot",
+        "Commentary"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "השגות הרמב\"ן על ספר המצוות",
+        "enTitle": "Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot",
+        "key": "Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שורשים",
+                "enTitle": "Shorashim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הקדמה לפרטי המצוות",
+                "enTitle": "On the counting of Mitzvot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת העשין",
+                "enTitle": "Positive Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת הלאוין",
+                "enTitle": "Negative Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "סיום",
+                "enTitle": "Conclusion"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot/Commentary/Megilat Esther on Sefer HaMitzvot/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,96 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Megilat Esther on Sefer HaMitzvot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "מגילת אסתר על ספר המצוות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot",
+        "Sefer HaMitzvot",
+        "Commentary"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "Shorashim": [],
+        "Positive Commandments": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                [
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "And that which [Ramban] said that the making of the ark should also be brought into the count [of the commandments] - it appears to me [that the reason it is not counted] is because it is not practiced for [all] the generations. For we will never need to make another, since the one Betzalel made exists for [all] the generations, and it did not get lost from the world, as it is hidden away. Also when it returns to us, it will never be lost. And if so, there is no scenario in the world in which we would make another ark. And [regarding] that which the author of the Zohar HaRakiya said, in Positive Commandment 120, that one can bring a proof that is practiced for [all] the generations from that which they said as a question (rhetorically) in Menachot (28b) in Chapter 3, \"If that is so, that which is written (Deuteronomy 10:1), 'Make for you an Ark of wood,' should also be for you, but not for all generations\" - it appears to me that it is not for that reason. As the explanation of that which it said, \"'for you,' but not for all generations,\" is not to say, \"Is this commandment not practiced for [all] the generations?\" Rather its explanation is, \"And is the ark that was made in the days of Moshe fitting to be used [only] by Moshe and not by [all] the generations?\" As behold, this is the challenge that they challenged about that which it said there, \"The Sages taught, 'All of the vessels that Moses fashioned were fit for his generation and were fit for [all] the generations. Yet the trumpets that Moses fashioned were fit for his generation but were unfit for [all] the generations': What is the reason [the trumpets were unfit]? If we say because the verse states (Numbers 10:2), 'Make for you,' for you, but not for [all] the generations; if that is so, that which is written, 'Make for you an Ark of wood,' should also be, for you, but not for [all] the generations!\""
+                ]
+            ]
+        ],
+        "Positive Commandments Omitted by Rambam": [],
+        "Negative Commandments Omitted by Rambam": [],
+        "Conclusion": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "מגילת אסתר על ספר המצוות",
+        "enTitle": "Megilat Esther on Sefer HaMitzvot",
+        "key": "Megilat Esther on Sefer HaMitzvot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שורשים",
+                "enTitle": "Shorashim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת העשין",
+                "enTitle": "Positive Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת הלאוין",
+                "enTitle": "Negative Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "סיום",
+                "enTitle": "Conclusion"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot/Commentary/Megilat Esther on Sefer HaMitzvot/English/merged.json

@@ -0,0 +1,99 @@
+{
+    "title": "Megilat Esther on Sefer HaMitzvot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Megilat_Esther_on_Sefer_HaMitzvot",
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "Shorashim": [],
+        "Positive Commandments": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                [
+                    "",
+                    "",
+                    "",
+                    "And that which [Ramban] said that the making of the ark should also be brought into the count [of the commandments] - it appears to me [that the reason it is not counted] is because it is not practiced for [all] the generations. For we will never need to make another, since the one Betzalel made exists for [all] the generations, and it did not get lost from the world, as it is hidden away. Also when it returns to us, it will never be lost. And if so, there is no scenario in the world in which we would make another ark. And [regarding] that which the author of the Zohar HaRakiya said, in Positive Commandment 120, that one can bring a proof that is practiced for [all] the generations from that which they said as a question (rhetorically) in Menachot (28b) in Chapter 3, \"If that is so, that which is written (Deuteronomy 10:1), 'Make for you an Ark of wood,' should also be for you, but not for all generations\" - it appears to me that it is not for that reason. As the explanation of that which it said, \"'for you,' but not for all generations,\" is not to say, \"Is this commandment not practiced for [all] the generations?\" Rather its explanation is, \"And is the ark that was made in the days of Moshe fitting to be used [only] by Moshe and not by [all] the generations?\" As behold, this is the challenge that they challenged about that which it said there, \"The Sages taught, 'All of the vessels that Moses fashioned were fit for his generation and were fit for [all] the generations. Yet the trumpets that Moses fashioned were fit for his generation but were unfit for [all] the generations': What is the reason [the trumpets were unfit]? If we say because the verse states (Numbers 10:2), 'Make for you,' for you, but not for [all] the generations; if that is so, that which is written, 'Make for you an Ark of wood,' should also be, for you, but not for [all] the generations!\""
+                ]
+            ]
+        ],
+        "Positive Commandments Omitted by Rambam": [],
+        "Negative Commandments Omitted by Rambam": [],
+        "Conclusion": []
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "מגילת אסתר על ספר המצוות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot",
+        "Sefer HaMitzvot",
+        "Commentary"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "מגילת אסתר על ספר המצוות",
+        "enTitle": "Megilat Esther on Sefer HaMitzvot",
+        "key": "Megilat Esther on Sefer HaMitzvot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שורשים",
+                "enTitle": "Shorashim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת העשין",
+                "enTitle": "Positive Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שכחת הלאוין",
+                "enTitle": "Negative Commandments Omitted by Rambam"
+            },
+            {
+                "heTitle": "סיום",
+                "enTitle": "Conclusion"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot/Sefer HaMitzvot/English/Rabbi David Etengoff.json

@@ -0,0 +1,278 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer HaMitzvot",
+    "versionSource": "http://www.thejewishstar.com/stories/what-is-halachic-love,13500",
+    "versionTitle": "Rabbi David Etengoff",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר המצוות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot",
+        "Sefer HaMitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Introductions": {
+            "Translator's Introduction": [],
+            "The Rambam's Introduction": []
+        },
+        "Shorashim": [],
+        "Introduction to the counting of the Mitzvot": [],
+        "Positive Commandments": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "My mercy and love for my brother [my fellow Jew] should be exactly like the mercy and love I have for myself; [specifically in regards to] his money, physical welfare, and everything that will ever be in his possession or he will want. And, everything that I wish for myself, I should desire for him. [Conversely,] anything that I would hate for myself or for anyone who associates with me, I should find hateful to him in the exact same fashion. This is what the Torah stated: “… and you shall love your neighbor as yourself"
+            ]
+        ],
+        "Conclusion for Positive Commandments": [],
+        "Negative Commandments": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצוות",
+        "enTitle": "Sefer HaMitzvot",
+        "key": "Sefer HaMitzvot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמות",
+                "enTitle": "Introductions",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמת המתרגם",
+                        "enTitle": "Translator's Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמת הרמב\"ם",
+                        "enTitle": "The Rambam's Introduction"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שורשים",
+                "enTitle": "Shorashim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הקדמה למניין המצוות",
+                "enTitle": "Introduction to the counting of the Mitzvot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "סיום מצוות עשה",
+                "enTitle": "Conclusion for Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot/Sefer HaMitzvot/English/Sanctifying G-d's Name.json

@@ -0,0 +1,81 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer HaMitzvot",
+    "versionSource": "https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/940234/jewish/Positive-Commandment-9.htm",
+    "versionTitle": "Sanctifying G-d's Name",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר המצוות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot",
+        "Sefer HaMitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Introductions": {
+            "Translator's Introduction": [],
+            "The Rambam's Introduction": []
+        },
+        "Shorashim": [],
+        "Introduction to the counting of the Mitzvot": [],
+        "Positive Commandments": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "The 9th mitzvah is that we are commanded to sanctify G‑d's Name. The biblical source of this commandment is G‑d's statement1, \"Sanctify Me amidst the Jewish people.\" This mitzvah requires us to publicize the true religion to the masses. This must be done without fear of retribution, to the extent that even if a powerful tyrant tries to force us to deny G‑d (exalted be He), we may not obey him. We must rather unquestioningly submit to death, not even allowing him to think that we have denied G‑d (exalted be He) [by outwardly denying Him], even if we still maintain belief in Him in our hearts. This is the mitzvah of \"Sanctifying G‑d's Name,\" in which all Jews are obligated. This means that allow ourselves to be killed by a tyrant for love of G‑d (exalted be He) and belief in His Oneness. [This is] similar to the actions of Chanaya, Mishael, and Azaryah in the days of the wicked Nebuchadnezzar, who forced people to bow down to a statue, and everyone — including Jews — bowed down. There was nobody there to sanctify G‑d's Name, and this was a tremendous shame to the Jewish people. Everyone did not fulfill this mitzvah, and there was nobody to fulfill it; everyone was afraid. This commandment is obligatory only in such an awesome setting, when all inhabitants of the world were terrified, and it was then necessary to spread and announce His Unity. But G‑d had already promised through His prophet Isaiah that the Jewish people would not be completely disgraced on that difficult occasion; and that a few young men3 would be present who would not be afraid of death, and would give up their lives and publicize faith in G‑d, sanctifying G‑d's Name in public as we have been commanded through Moses. This promise is in the verse4, \"Now, Jacob will not be afraid, nor will his face turn white; for he will see in his midst his children, the work of My hands. They will sanctify My Name, the Holy One of Jacob, and strengthen the G‑d of Israel.\" [We see that this action is obligatory, and therefore counts as a mitzvah from] the Sifra: \"Upon this condition I took them out of Egypt; on condition5 that they publicly sanctify My Name.\" In the end of tractate Sanhedrin, they ask, \"Is a non-Jew commanded to sanctify G‑d's Name or not? Here is a statement which proves it: 'The seven commandments of the non-Jews.' If you include this one [i.e. to sanctify G‑d's Name], there would be eight!\" From this we see that, for Jews, [sanctification of G‑d's Name] counts as a mitzvah. They bring proof that this is counted among the mitzvos from the verse, \"Sanctify Me amidst the Jewish people.\" The details of this commandment have been explained in the 7th chapter of the tractate Sanhedrin."
+            ]
+        ],
+        "Conclusion for Positive Commandments": [],
+        "Negative Commandments": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצוות",
+        "enTitle": "Sefer HaMitzvot",
+        "key": "Sefer HaMitzvot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמות",
+                "enTitle": "Introductions",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמת המתרגם",
+                        "enTitle": "Translator's Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמת הרמב\"ם",
+                        "enTitle": "The Rambam's Introduction"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שורשים",
+                "enTitle": "Shorashim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הקדמה למניין המצוות",
+                "enTitle": "Introduction to the counting of the Mitzvot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "סיום מצוות עשה",
+                "enTitle": "Conclusion for Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot/Sefer HaMitzvot/English/Sefer HaMitzvot LaRambam, Mitzvot Ase Mitzvah 109 partial.json

@@ -0,0 +1,181 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer HaMitzvot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_HaChinukh",
+    "versionTitle": "Sefer HaMitzvot LaRambam, Mitzvot Ase : Mitzvah 109 (partial)",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר המצוות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot",
+        "Sefer HaMitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Introductions": {
+            "Translator's Introduction": [],
+            "The Rambam's Introduction": []
+        },
+        "Shorashim": [],
+        "Introduction to the counting of the Mitzvot": [],
+        "Positive Commandments": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "And our intention in writing that immersion is a positive commandment is not that it is a commandment upon everyone impure to become purified regardless, like anyone who is covered by a cloak must make fringes (tsisit), and so [too,] all who have a roof are obligated to make a parapet for it. [Rather,] the matter is that the Torah informed us that one who wants to become pure from his impurity will not have a possibility to do this without immersion in water. And [so] it commanded us to accept the matter and to do it like this when we want to become pure. But if one wants to stay in in his impurity and not to enter the encampment of the Divine Presence for a long time, the option is in his hand.\" "
+            ]
+        ],
+        "Conclusion for Positive Commandments": [],
+        "Negative Commandments": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצוות",
+        "enTitle": "Sefer HaMitzvot",
+        "key": "Sefer HaMitzvot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמות",
+                "enTitle": "Introductions",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמת המתרגם",
+                        "enTitle": "Translator's Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמת הרמב\"ם",
+                        "enTitle": "The Rambam's Introduction"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שורשים",
+                "enTitle": "Shorashim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הקדמה למניין המצוות",
+                "enTitle": "Introduction to the counting of the Mitzvot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "סיום מצוות עשה",
+                "enTitle": "Conclusion for Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer HaMitzvot/Sefer HaMitzvot/English/Sefer HaMitzvot temp.json

@@ -0,0 +1,75 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer HaMitzvot",
+    "versionSource": "https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/940228/jewish/Positive-Commandment-3.htm",
+    "versionTitle": "Sefer HaMitzvot temp",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר המצוות",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot",
+        "Sefer HaMitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Introductions": {
+            "Translator's Introduction": [],
+            "The Rambam's Introduction": []
+        },
+        "Shorashim": [],
+        "Introduction to the counting of the Mitzvot": [],
+        "Positive Commandments": [
+            [],
+            [],
+            [
+                "The 3rd mitzva is that we are commanded to love G‑d (exalted be He), i.e. to meditate upon and closely examine His mitzvos, His commandments, and His works, in order to understand Him; and through this understanding to achieve a feeling of ecstasy. This is the goal of the commandment to love G‑d.<br>[We can see that meditation is the way to create this feeling of love1 from] the Sifri: \"From the statement, 'You shall love G‑d your Lord'2, can I know how to love G‑d? The Torah therefore says, 'and these words which I command you today shall be upon your heart'3; i.e. that through this [meditation about His commandments] you will understand the nature of 'the One Who spoke, and thereby brought the world into being.' \"<br>From this it is clear that meditation will lead to understanding, and then a feeling of enjoyment and love will follow automatically [since the second verse explains the way to reach the goal of the previous verse.]<br>Our Sages also said that this mitzvah includes calling out to all mankind to serve G‑d (exalted be He) and to believe in Him. This is because when you love a person, for example, you praise him and call out to others to draw close to him. So too, if you truly love G‑d — through your understanding and realization of His true existence — you will certainly spread this true knowledge that you know to the ignorant and the foolish.<br>[We see that this mitzvah includes spreading love for G‑d to others from] the Sifri: \" 'You shall love G‑d,' i.e. make Him beloved among the creatures as your father Avraham did, as it is written, 'The souls that he made in Charan.'4\"<br>The meaning of this Sifri: Avraham, as a result of his deep understanding of G‑d, acquired love for G‑d, as the verse testifies, \"Avraham, who loved Me\"5. This powerful love therefore caused him to call out to all mankind to believe in G‑d. So too, you shall love Him to the extent that you draw others to Him."
+            ]
+        ],
+        "Conclusion for Positive Commandments": [],
+        "Negative Commandments": []
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצוות",
+        "enTitle": "Sefer HaMitzvot",
+        "key": "Sefer HaMitzvot",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמות",
+                "enTitle": "Introductions",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמת המתרגם",
+                        "enTitle": "Translator's Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמת הרמב\"ם",
+                        "enTitle": "The Rambam's Introduction"
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "שורשים",
+                "enTitle": "Shorashim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "הקדמה למניין המצוות",
+                "enTitle": "Introduction to the counting of the Mitzvot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "סיום מצוות עשה",
+                "enTitle": "Conclusion for Positive Commandments"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצוות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments"
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer Hamitzvot of Rasag/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,327 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Positive Commandments": {
+            "": [
+                "<b> Aleph </b> Fear Hashem, your God",
+                "And serve Them with prayer",
+                "At night",
+                "And in the morning, proclaim Their unity",
+                "With the \"sign\"",
+                "And with totafot (=tefilin) for praise.",
+                "<b> Bet </b> On your corners, perpetual tzitzit,",
+                "And on your doorways, eternal mezuza.",
+                "Honor your parents",
+                "Fear them, as God has given them greatness.",
+                "<b> Gimel </b> Greatness to my elders",
+                "And you must respect them",
+                "And uphold fear towards the Temple.",
+                "To study",
+                "And to teach the commands",
+                "And the ruler must read it to the nation, to uphold it.",
+                "<b> Dalet </b> Reject false gods",
+                "And crush them",
+                "And treasure your neighbor like yourself.",
+                "Bring atonement fees (=half shekel)",
+                "And pursue justice",
+                "And uphold the justness of your weights. ",
+                "<b> Hey </b> Surely raise up [a fallen animal]",
+                "And surely unload [an overburdened load]",
+                "And surely lend what is needed.",
+                "Surely return lost objects",
+                "Surely give gifts [to a freed slave]",
+                "And rebuke when advantageous.",
+                "<b> Vav </b> And your brother may live with you",
+                "And bless with joyful song when you are satisfied.",
+                "Surely circumcise those born to your household",
+                "And those you purchase, for a covenant of remembrance.",
+                "<b> Zayin </b> Remember",
+                "To guard the Shabbat - you",
+                "And your children",
+                "And your servants",
+                "And your animals must rest on it.",
+                "The first",
+                "And seventh of the Nissan [holiday, i.e. Passover]",
+                "Shavuot",
+                "And the Shofar-blowing [holiday, i.e. Rosh Hashana] - to specify them for sanctity.",
+                "<b> Chet </b> Sanctify the laws of Kippurim",
+                "And the [Sukkot] holiday",
+                "And the eighth day of it.",
+                "Celebrate three pilgrimage festivals",
+                "And with gifts of your hand, as Their goodness has blessed.",
+                "<b> Tet </b> Their goodness with Pesach [sacrifice]",
+                "Matza",
+                "And maror",
+                "To clear out leaven, and to destroy it.",
+                "Shavuot",
+                "And Sukkah",
+                "And lulav",
+                "Blowing of shofar",
+                "And affliction, without foods.",
+                "Leap months",
+                "And Pesach Sheini",
+                "And completing celebration of the holidays.",
+                "Write this scroll of allusions",
+                "And candles on the days of Chanukah, until they are completed.",
+                "<b> Kaf </b> At the completion of six years, let the land rest",
+                "And in them, seek any Jewish slave who was taken.",
+                "The fiftieth year, and fallow it",
+                "And even the [slave] with a pierced ear will be freed then.",
+                "<b> Lamed </b> To give teruma",
+                "And the \"first fruits\" of your kneading trough [challah]",
+                "And the perfumed sacred \"hilulim\" [neta revai].",
+                "But you must return a collateral object that [the borrower] needs, and you will be blessed in all transactions.",
+                "<b> Mem </b> Acquisition by money, contract, and intercourse - through them will you gain control of a wife.",
+                "Her food",
+                "Her clothing",
+                "And periodic intimacy, while she remains",
+                "And divorce when she leaves, to separate.",
+                "<b> Nun </b> If you long for a beautiful [war captive], convert her",
+                "And differentiate between a Sotah and a rebellious one.",
+                "Do chalitza or yibum for your yevama, perhaps a remnant can be raised up.",
+                "<b> Samech </b> To prevent the remnant from falling, place a fence [on a roof]",
+                "And redeem the first issue of any womb when it opens.",
+                "And the [first] offspring of your animals must be sanctified",
+                "And the property must be redeemed or butchered.",
+                "<b> Ayin </b> When time comes to tie the first fruits, sanctify them without anger.",
+                "[Treat] righteous converts as native-born",
+                "And surrender carcasses to foreigners.",
+                "<b> Peh </b> If the first fruits have developed, offer them",
+                "And read [the declaration] in Temples.",
+                "Animal tithes",
+                "And first tithes",
+                "And tithes for the downtrodden poor.",
+                "<b> Tzadi </b> March the second tithe to the chosen place, or redeem it and its monetary value will be sanctified.",
+                "And confess when you uphold all these 'I have cleared out all the sacred tithes.'",
+                "<b> Kuf </b> Your first shearing is sacred",
+                "And your sacrifices get four placements [of blood on the altar]",
+                "You must investigate properly the laws of slaughter",
+                "And cover flowing blood.",
+                "<b> Resh </b> If your borders are wide and you want [meat], fatten My goodness and be satisfied.",
+                "Incline after the majority",
+                "When the seven faces are investigating. <b> Shin </b> These ninety-seven positive commandments you must always complete. Since they are personal mitzvot, study them and sing of their delicacy. <b> Tav </b> Your good yield, which I have hidden, I made for those who take refuge, saying, \"If you walk in my ways, keeping my rules and laws.\" ",
+                "<b> Tav </b> Guard what [speech] leaves your lips",
+                "When you make oaths",
+                "And specify them, to estrange voluntarily. ",
+                "Bring sacrifices if you [a nazir] become suddenly impure",
+                "And for your completed nazir ritual, for triumph.",
+                "<b> Shin </b> A carefree girl's oaths and prohibitions are her father's",
+                "And her husband, the silly one.",
+                "To the place where I choose, bring My sacrifices willingly.",
+                "<b> Resh </b> Desirable from the eighth day [of age]",
+                "Burnt offerings from the herd",
+                "And the flock",
+                "And poultry, to be appeased.",
+                "Also peace-offerings from the herd",
+                "And the flock",
+                "And the forty loaves for the expected thanksgiving-offering.",
+                "<b> Kuf </b> To wave the fatty sacrifices",
+                "The breast and thigh go to those who serve with love.",
+                "To burn the remainder in the morning",
+                "The burnt-offering's hide goes to the priestly troops.",
+                "Characteristic meal-offerings",
+                "Pans",
+                "Pots",
+                "Loaves and its wafers, to be evaluated.",
+                "Covenantal salt",
+                "And eating sacred foods",
+                "And dividing the meal-offerings, you must follow.",
+                "<b> Peh </b> The breadcrumbs for the pans",
+                "And equal division",
+                "And the property of the priestly watch that is blessing. ",
+                "Washing with water",
+                "And clearing the ashes",
+                "And clearing out the worthy firewood.",
+                "<b> Ayin </b> The valuation of each person's life according to their age",
+                "And the animals that may not be brought to the Sanctuary.",
+                "Valuations of houses",
+                "And the one-fifth [penalty] for their owners,",
+                "Fields of inherited territory",
+                "And those purchased - to redeem them.",
+                "<b> Samech </b> The communal goat offerings for idolatry",
+                "And for the individual - to bring them.",
+                "Consecrated fields",
+                "And theft from a foreigner",
+                "And the sin-offering over what is concealed.",
+                "<b> Nun </b> Something concealed from the public",
+                "And the anointed [High Priest] must bring a bull",
+                "And the chief must atone with a goat. ",
+                "A commoner with a lamb",
+                "And young birds",
+                "And with a tenth-ephah [of flour] to be beautified.",
+                "<b> Mem </b> An embezzler",
+                "And a thief must repay the balance and a fifth, and their mistake will be canceled with a guilt-offering.",
+                "And the guilt-offering for doubt",
+                "And for [sex with] the betrothed [maidservant]",
+                "And atoning for using consecrated items with a fifth of their value.",
+                "<b> Lamed </b> To atone for what touches a sin-offering",
+                "And that its blood on any object is subject to the rules of the unblemished [offering].",
+                "The Levites must donate from their tithe to those [priests] who serve the Ruler inside.",
+                "<b> Kaf </b> \"Thus shall you bless\" - and this is your rule, 85 commandments in total. ",
+                "And priests must separate themselves from a corpse",
+                "Only for their closest may they become impure.",
+                "<b> Yud </b> One becomes impure from clean animal carcasses - one who touches",
+                "And one who carries",
+                "And one who eats, according to the law.",
+                "And one who touches something impure",
+                "And one who carries it",
+                "And one who touches vermin directly.",
+                "<b> Tet </b> Impurity of utensils",
+                "And breaking pottery",
+                "Food",
+                "And drink",
+                "And seeds as they are juiced.",
+                "An oven or stove must be smashed,",
+                "To learn the laws of a spring and cistern. ",
+                "<b> Chet </b> The laws of seeing semen",
+                "And its effects",
+                "And for one's bedmate, not to be mixed up.",
+                "The procedure for a zav",
+                "And his purification",
+                "And his sacrifice,",
+                "And a menstruant",
+                "And her sexual partner, they are warned.",
+                "<b> Zayin </b> A zava must count",
+                "And bring a sacrifice",
+                "A week",
+                "And two weeks are counted for those who give birth.",
+                "Thirty three",
+                "And double that",
+                "And to bring a sacrifice and to instruct...",
+                "<b> Vav </b> And to instruct on the appearance of the bright skin flesh [tzaraat]",
+                "And the connected laws about healing.",
+                "If it erupts,",
+                "And the scars ",
+                "Baldness and the like",
+                "And netakim.",
+                "<b> Hey </b> To purify the bohak",
+                "And the garment, ",
+                "For the rich who are purified",
+                "And for the poor - laws. ",
+                "Laws of houses",
+                "And purifying them, so that the devout may inherit them.",
+                "<b> Dalet </b> Those who cling to the dead must be purified on the third and seventh day, as is written about them.",
+                "The one who sprinkles the water for impurity must launder",
+                "And similarly one who touches them becomes impure. <b> Gimel </b> Concluded are the forty five commandments about separating impurity, not to approach it. Included were one hundred and three priestly commandments, which are intertwined with them. <b> Bet </b> Among them were included the first set, in total two hundred practices. <b> Aleph </b> These are the positive commandments that the lofty Sages discussed. "
+            ]
+        },
+        "Negative Commandments": {
+            "Introduction": [],
+            "": [
+                "<b> Aleph. </b> Other gods- do not have them",
+                "Do not make them",
+                "Or serve them",
+                "Or bow to them.",
+                "And you must not bring an abomination [idol]",
+                "Or its accessories",
+                "And your mouth must not be heard to mention them.",
+                "<b> Bet. </b> Do not implement an Ashera",
+                "Or a pillar",
+                "Or a bowing-stone for their sake.",
+                "Do not eat from their sacrifices",
+                "And do not follow the customs of their nations.",
+                "<b> Gimel. </b> Their [Canaanite] nations- do not make treaties with them",
+                "And be careful not to intermarry with them.",
+                "Necromancy",
+                "And sorcery",
+                "Do not study it",
+                "And be warned away from their unreliability. ",
+                "",
+                "<b> Dalet. </b> Reject divination",
+                "And soothsaying",
+                "And magic",
+                "Witchcraft",
+                "And spells",
+                "And be unfamiliar with consulting the dead.",
+                "From balding",
+                "And rounding [the hairline]",
+                "And destroying [hair]",
+                "And cutting",
+                "And tattooing- restrict yourselves. ",
+                "<b> Hey. </b> Restrict yourselves from swearing unnecessarily",
+                "Or for lies",
+                "And do not profane the Lord's name..."
+            ]
+        },
+        "Laws of the Courts": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        },
+        "Communal Laws": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+        "enTitle": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "key": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "מצות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "עונשים",
+                "enTitle": "Laws of the Courts",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "פרשיות ציבור",
+                "enTitle": "Communal Laws",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer Hamitzvot of Rasag/English/merged.json

@@ -0,0 +1,328 @@
+{
+    "title": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_Hamitzvot_of_Rasag",
+    "text": {
+        "Positive Commandments": {
+            "": [
+                "<b> Aleph </b> Fear Hashem, your God",
+                "And serve Them with prayer",
+                "At night",
+                "And in the morning, proclaim Their unity",
+                "With the \"sign\"",
+                "And with totafot (=tefilin) for praise.",
+                "<b> Bet </b> On your corners, perpetual tzitzit,",
+                "And on your doorways, eternal mezuza.",
+                "Honor your parents",
+                "Fear them, as God has given them greatness.",
+                "<b> Gimel </b> Greatness to my elders",
+                "And you must respect them",
+                "And uphold fear towards the Temple.",
+                "To study",
+                "And to teach the commands",
+                "And the ruler must read it to the nation, to uphold it.",
+                "<b> Dalet </b> Reject false gods",
+                "And crush them",
+                "And treasure your neighbor like yourself.",
+                "Bring atonement fees (=half shekel)",
+                "And pursue justice",
+                "And uphold the justness of your weights. ",
+                "<b> Hey </b> Surely raise up [a fallen animal]",
+                "And surely unload [an overburdened load]",
+                "And surely lend what is needed.",
+                "Surely return lost objects",
+                "Surely give gifts [to a freed slave]",
+                "And rebuke when advantageous.",
+                "<b> Vav </b> And your brother may live with you",
+                "And bless with joyful song when you are satisfied.",
+                "Surely circumcise those born to your household",
+                "And those you purchase, for a covenant of remembrance.",
+                "<b> Zayin </b> Remember",
+                "To guard the Shabbat - you",
+                "And your children",
+                "And your servants",
+                "And your animals must rest on it.",
+                "The first",
+                "And seventh of the Nissan [holiday, i.e. Passover]",
+                "Shavuot",
+                "And the Shofar-blowing [holiday, i.e. Rosh Hashana] - to specify them for sanctity.",
+                "<b> Chet </b> Sanctify the laws of Kippurim",
+                "And the [Sukkot] holiday",
+                "And the eighth day of it.",
+                "Celebrate three pilgrimage festivals",
+                "And with gifts of your hand, as Their goodness has blessed.",
+                "<b> Tet </b> Their goodness with Pesach [sacrifice]",
+                "Matza",
+                "And maror",
+                "To clear out leaven, and to destroy it.",
+                "Shavuot",
+                "And Sukkah",
+                "And lulav",
+                "Blowing of shofar",
+                "And affliction, without foods.",
+                "Leap months",
+                "And Pesach Sheini",
+                "And completing celebration of the holidays.",
+                "Write this scroll of allusions",
+                "And candles on the days of Chanukah, until they are completed.",
+                "<b> Kaf </b> At the completion of six years, let the land rest",
+                "And in them, seek any Jewish slave who was taken.",
+                "The fiftieth year, and fallow it",
+                "And even the [slave] with a pierced ear will be freed then.",
+                "<b> Lamed </b> To give teruma",
+                "And the \"first fruits\" of your kneading trough [challah]",
+                "And the perfumed sacred \"hilulim\" [neta revai].",
+                "But you must return a collateral object that [the borrower] needs, and you will be blessed in all transactions.",
+                "<b> Mem </b> Acquisition by money, contract, and intercourse - through them will you gain control of a wife.",
+                "Her food",
+                "Her clothing",
+                "And periodic intimacy, while she remains",
+                "And divorce when she leaves, to separate.",
+                "<b> Nun </b> If you long for a beautiful [war captive], convert her",
+                "And differentiate between a Sotah and a rebellious one.",
+                "Do chalitza or yibum for your yevama, perhaps a remnant can be raised up.",
+                "<b> Samech </b> To prevent the remnant from falling, place a fence [on a roof]",
+                "And redeem the first issue of any womb when it opens.",
+                "And the [first] offspring of your animals must be sanctified",
+                "And the property must be redeemed or butchered.",
+                "<b> Ayin </b> When time comes to tie the first fruits, sanctify them without anger.",
+                "[Treat] righteous converts as native-born",
+                "And surrender carcasses to foreigners.",
+                "<b> Peh </b> If the first fruits have developed, offer them",
+                "And read [the declaration] in Temples.",
+                "Animal tithes",
+                "And first tithes",
+                "And tithes for the downtrodden poor.",
+                "<b> Tzadi </b> March the second tithe to the chosen place, or redeem it and its monetary value will be sanctified.",
+                "And confess when you uphold all these 'I have cleared out all the sacred tithes.'",
+                "<b> Kuf </b> Your first shearing is sacred",
+                "And your sacrifices get four placements [of blood on the altar]",
+                "You must investigate properly the laws of slaughter",
+                "And cover flowing blood.",
+                "<b> Resh </b> If your borders are wide and you want [meat], fatten My goodness and be satisfied.",
+                "Incline after the majority",
+                "When the seven faces are investigating. <b> Shin </b> These ninety-seven positive commandments you must always complete. Since they are personal mitzvot, study them and sing of their delicacy. <b> Tav </b> Your good yield, which I have hidden, I made for those who take refuge, saying, \"If you walk in my ways, keeping my rules and laws.\" ",
+                "<b> Tav </b> Guard what [speech] leaves your lips",
+                "When you make oaths",
+                "And specify them, to estrange voluntarily. ",
+                "Bring sacrifices if you [a nazir] become suddenly impure",
+                "And for your completed nazir ritual, for triumph.",
+                "<b> Shin </b> A carefree girl's oaths and prohibitions are her father's",
+                "And her husband, the silly one.",
+                "To the place where I choose, bring My sacrifices willingly.",
+                "<b> Resh </b> Desirable from the eighth day [of age]",
+                "Burnt offerings from the herd",
+                "And the flock",
+                "And poultry, to be appeased.",
+                "Also peace-offerings from the herd",
+                "And the flock",
+                "And the forty loaves for the expected thanksgiving-offering.",
+                "<b> Kuf </b> To wave the fatty sacrifices",
+                "The breast and thigh go to those who serve with love.",
+                "To burn the remainder in the morning",
+                "The burnt-offering's hide goes to the priestly troops.",
+                "Characteristic meal-offerings",
+                "Pans",
+                "Pots",
+                "Loaves and its wafers, to be evaluated.",
+                "Covenantal salt",
+                "And eating sacred foods",
+                "And dividing the meal-offerings, you must follow.",
+                "<b> Peh </b> The breadcrumbs for the pans",
+                "And equal division",
+                "And the property of the priestly watch that is blessing. ",
+                "Washing with water",
+                "And clearing the ashes",
+                "And clearing out the worthy firewood.",
+                "<b> Ayin </b> The valuation of each person's life according to their age",
+                "And the animals that may not be brought to the Sanctuary.",
+                "Valuations of houses",
+                "And the one-fifth [penalty] for their owners,",
+                "Fields of inherited territory",
+                "And those purchased - to redeem them.",
+                "<b> Samech </b> The communal goat offerings for idolatry",
+                "And for the individual - to bring them.",
+                "Consecrated fields",
+                "And theft from a foreigner",
+                "And the sin-offering over what is concealed.",
+                "<b> Nun </b> Something concealed from the public",
+                "And the anointed [High Priest] must bring a bull",
+                "And the chief must atone with a goat. ",
+                "A commoner with a lamb",
+                "And young birds",
+                "And with a tenth-ephah [of flour] to be beautified.",
+                "<b> Mem </b> An embezzler",
+                "And a thief must repay the balance and a fifth, and their mistake will be canceled with a guilt-offering.",
+                "And the guilt-offering for doubt",
+                "And for [sex with] the betrothed [maidservant]",
+                "And atoning for using consecrated items with a fifth of their value.",
+                "<b> Lamed </b> To atone for what touches a sin-offering",
+                "And that its blood on any object is subject to the rules of the unblemished [offering].",
+                "The Levites must donate from their tithe to those [priests] who serve the Ruler inside.",
+                "<b> Kaf </b> \"Thus shall you bless\" - and this is your rule, 85 commandments in total. ",
+                "And priests must separate themselves from a corpse",
+                "Only for their closest may they become impure.",
+                "<b> Yud </b> One becomes impure from clean animal carcasses - one who touches",
+                "And one who carries",
+                "And one who eats, according to the law.",
+                "And one who touches something impure",
+                "And one who carries it",
+                "And one who touches vermin directly.",
+                "<b> Tet </b> Impurity of utensils",
+                "And breaking pottery",
+                "Food",
+                "And drink",
+                "And seeds as they are juiced.",
+                "An oven or stove must be smashed,",
+                "To learn the laws of a spring and cistern. ",
+                "<b> Chet </b> The laws of seeing semen",
+                "And its effects",
+                "And for one's bedmate, not to be mixed up.",
+                "The procedure for a zav",
+                "And his purification",
+                "And his sacrifice,",
+                "And a menstruant",
+                "And her sexual partner, they are warned.",
+                "<b> Zayin </b> A zava must count",
+                "And bring a sacrifice",
+                "A week",
+                "And two weeks are counted for those who give birth.",
+                "Thirty three",
+                "And double that",
+                "And to bring a sacrifice and to instruct...",
+                "<b> Vav </b> And to instruct on the appearance of the bright skin flesh [tzaraat]",
+                "And the connected laws about healing.",
+                "If it erupts,",
+                "And the scars ",
+                "Baldness and the like",
+                "And netakim.",
+                "<b> Hey </b> To purify the bohak",
+                "And the garment, ",
+                "For the rich who are purified",
+                "And for the poor - laws. ",
+                "Laws of houses",
+                "And purifying them, so that the devout may inherit them.",
+                "<b> Dalet </b> Those who cling to the dead must be purified on the third and seventh day, as is written about them.",
+                "The one who sprinkles the water for impurity must launder",
+                "And similarly one who touches them becomes impure. <b> Gimel </b> Concluded are the forty five commandments about separating impurity, not to approach it. Included were one hundred and three priestly commandments, which are intertwined with them. <b> Bet </b> Among them were included the first set, in total two hundred practices. <b> Aleph </b> These are the positive commandments that the lofty Sages discussed. "
+            ]
+        },
+        "Negative Commandments": {
+            "Introduction": [],
+            "": [
+                "<b> Aleph. </b> Other gods- do not have them",
+                "Do not make them",
+                "Or serve them",
+                "Or bow to them.",
+                "And you must not bring an abomination [idol]",
+                "Or its accessories",
+                "And your mouth must not be heard to mention them.",
+                "<b> Bet. </b> Do not implement an Ashera",
+                "Or a pillar",
+                "Or a bowing-stone for their sake.",
+                "Do not eat from their sacrifices",
+                "And do not follow the customs of their nations.",
+                "<b> Gimel. </b> Their [Canaanite] nations- do not make treaties with them",
+                "And be careful not to intermarry with them.",
+                "Necromancy",
+                "And sorcery",
+                "Do not study it",
+                "And be warned away from their unreliability. ",
+                "",
+                "<b> Dalet. </b> Reject divination",
+                "And soothsaying",
+                "And magic",
+                "Witchcraft",
+                "And spells",
+                "And be unfamiliar with consulting the dead.",
+                "From balding",
+                "And rounding [the hairline]",
+                "And destroying [hair]",
+                "And cutting",
+                "And tattooing- restrict yourselves. ",
+                "<b> Hey. </b> Restrict yourselves from swearing unnecessarily",
+                "Or for lies",
+                "And do not profane the Lord's name..."
+            ]
+        },
+        "Laws of the Courts": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        },
+        "Communal Laws": {
+            "Introduction": [],
+            "": []
+        }
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+        "enTitle": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "key": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "מצות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "עונשים",
+                "enTitle": "Laws of the Courts",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "פרשיות ציבור",
+                "enTitle": "Communal Laws",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer Hamitzvot of Rasag/Hebrew/Sefer Hamitzvot L'Rasag, Warsaw, 1914. Vocalized Edition.json

@@ -0,0 +1,721 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002027638",
+    "versionTitle": "Sefer Hamitzvot L'Rasag, Warsaw, 1914. Vocalized Edition",
+    "status": "locked",
+    "priority": 3.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionNotes": "",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Positive Commandments": {
+            "": [
+                "<big><strong>אֶ</strong></big>ת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא",
+                "וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד בִּתְפִלָּה.",
+                "עֶרֶב",
+                "וּבֹקֶר יַחֲדֵהוּ",
+                "בְּאוֹת",
+                "וְטוֹטָפֹת לִתְהִלָּה:",
+                "<big><strong>בִּ</strong></big>כְנָפֶיךָ צִצִית נֶצַח",
+                "וּבִפְתָחֶיךָ מְזוּזָה סֶלָה.",
+                "כַּבֵּד הוֹרֶיךָ",
+                "יְרָא מֵהֶם כְּלָאֵל נָתַן לָמוֹ <big><strong>גְּדֻלָּה</strong></big>:",
+                "<big><strong>גְּדֻלָּה</strong></big> לִזְקֵנַי",
+                "וְהַדְרָתָם",
+                "וּמוֹרָא לַמִּקְדָּשׁ תָּקִים.",
+                "לִלְמֹד",
+                "וּלְלַמֵּד דָּת",
+                "וְהַמֶּלֶךְ יִקְרָאֶנָּה לָעָם בִּלְהָקִים:",
+                "<big><strong>דְּ</strong></big>חֵה הָאֱלִילִים",
+                "וְנִתַּצְתָּם",
+                "וְרֵעֶךָ כָּמוֹךָ תַּחַשְׁקֵם.",
+                "הָבִיאָהּ כֹּפֶר",
+                "וְצֶדֶק תִּרְדֹּף",
+                "וּמִשְׁקְלוֹתֶיךָ לַצַּדְּקָם <big><strong>הָקֵם</strong></big>:",
+                "<big><strong>הָקֵם</strong></big> תָּקִים",
+                "וְעָזוֹב תַּעֲזֹב",
+                "וְהַעַבֵט תַּעֲבִיט דֵּי חֶסְרוֹן.",
+                "הָשֵׁב תָּשִׁיב אֲבֵדָה",
+                "וְהַעֲנֵיק תַּעֲנִיק",
+                "וְהוֹכֵחַ לְכִשְׁרוֹן:",
+                "<big><strong>וְ</strong></big>חֵי אָחִיךָ עִמָּךְ",
+                "וּבֵרַכְתָּ בְשָּׂבְעֲךָ בְּרוֹן.",
+                "הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ",
+                "וּמִקְנַת כַּסְפְּךָ לִבְרִית <big><strong>זִכָּרוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>זִכָּרוֹן</strong></big>",
+                "שְׁמֹר הַשַּׁבָּת אַתָּה",
+                "וּבָנֶיךָ",
+                "וַעֲבָדֶךָ",
+                "וּבְהֶמְתְּךָ יִשְׁבְּתוּ בּוֹ.",
+                "רִאשׁוֹן",
+                "וּשְׁבִיעִי בְּנִיסָן",
+                "עֲצֶרֶת",
+                "וּתְרוּעָה קֹדֶשׁ לְנָקְבוּ:",
+                "<big><strong>חֻ</strong></big>קַּת הַכִּפּוּרִים קַדְּשֵׁהוּ",
+                "וְהֶחָג",
+                "וְהַשְּׁמִינִי בוֹ.",
+                "שָׁלֹש רְגָלִים תָּחֹג",
+                "וּמַתְּנַת יָד כְּבִרְכַּת <big><strong>טוּבוֹ</strong></big>:",
+                "<big><strong>טוּבוֹ</strong></big> בְּפֶסַח",
+                "מַצָּה",
+                "וּמָרוֹר",
+                "לְבַעֵר חָמֵץ וּלְכַלּוֹת.",
+                "שָׁבוּעוֹת",
+                "וְסֻכָּה",
+                "וְלוּלָב",
+                "תְּקִיעָה",
+                "וְעִנּוּי מִמַּאֲכָלוֹת:",
+                "<big><strong>יַ</strong></big>רְחֵי עִבּוּר",
+                "וּפֶסַח שֵׁנִי",
+                "וְשִׂמְחַת הַחַגִּים לְמַלֹּאת.",
+                "כְּתוֹב זֹאת רֶמֶז מְגִלָּה",
+                "וְנֵר יְמֵי חֲנֻכָּה עַד <big><strong>כְּלוֹת</strong></big>:",
+                "<big><strong>כְּלוֹת</strong></big> שֵׁשׁ שָׁנִים [תַּשְׁמֵט] הָאָרֶץ",
+                "וּבָהֶם תְּחַפֵּשׁ עֶבֶד עִבְרִי הַנִּלְקָח.",
+                "שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וּנְטַשְׁתָּהּ",
+                "וְגַם הָרָ��וּעַ בָהּ יְפֻקַּח:",
+                "<big><strong>לָ</strong></big>תֵת תְּרוּמָה",
+                "וְרֵאשִׁית עֲרִיסֶךָ",
+                "וְהִלּוּלֵי קֹדֶשׁ מְרֻקָּח.",
+                "אַךְ תָּשִׁיב חֲבֹל לִצְרִיכָיו וּתְבֹרַךְ בְּכָל <big><strong>מִקָּח</strong></big>:",
+                "<big><strong>מִקַּח</strong></big> כֶּסֶף וּשְׁטָר וּבִיאָה בָּם בְּאִשָּׁה תָּרִיד.",
+                "שְׁאֵרָהּ",
+                "כְּסוּתָהּ",
+                "וְעוֹנָתָהּ בְּעוֹדֶנָּה",
+                "וּכְרִיתוּת בְּצֵאתָהּ לְהַפְרִיד:",
+                "<big><strong>נִ</strong></big>כְסַפְתָּ לִיפַת תֹּאַר גַּיְּרֶנָּה",
+                "וְתִבְחוֹן הַשּׂוֹטָה מֵהַמְרִיד.",
+                "יְבִמְתְּךָ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם אוּלַי יָקוּם <big><strong>שָׂרִיד</strong></big>:",
+                "<big><strong>שָׂרִיד</strong></big> מֵהַפִּיל שִׂים מַעֲקֶה",
+                "וּפְדֵה פֶּטֶר רֶחֶם בַּהִפָּתַח.",
+                "וּשְׁגַר בְּהֵמָה יְקַדֵּשׁוּן",
+                "וְיִפָּדֶה הָרֶכֶשׁ אוֹ יְנֻתַּח:",
+                "<big><strong>עֵ</strong></big>ת הַמְּקֻשָּׁרוֹת תְּבַכֵּרְנָה הַקְדִּישֵׁם מֵאֵין רֶתַח.",
+                "גֵּרֵי צֶדֶק כָאֶזְרָח",
+                "וְהַנְּבֵלָה לְתוֹשָׁבֵי <big><strong>פֶתַח</strong></big>:",
+                "<big><strong>פֶּתַח</strong></big> הַבִּכּוּרִים אִם פִּתֵּחוּ הֲבִיאֵם",
+                "וְתִקְרָא בְמִקְדָּשִׁים.",
+                "מַעֲשַׂר בְּהֵמָה",
+                "וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן",
+                "וּמַעֲשֵׂר אֶבְיוֹנִים מְדֻשִּׁים:",
+                "<big><strong>צָ</strong></big>עוֹד בַּשֵּׁנִי לַבְּחִירָה אוֹ תִפְדֵּהוּ וְדָמָיו מְקֻדָּשִׁים.",
+                "וְהִתְוַדִּיתָ בְּקַיֶּמְךָ כָּל אֵלֶּה בִּעַרְתִּי כָּל מַעְשְׂרוֹת <big><strong>קֳדָשִׁים</strong></big>:",
+                "<big><strong>קֳדָשִׁים</strong></big> רֵאשִׁית גִּזֶּךָ",
+                "וּמַתְּנוֹת זְבָחֶיךָ אַרְבַּע.",
+                "הִלְכוֹת שְׁחִיטָה תַּחְקֹר כַּדָּת",
+                "וּלְכַסּוֹת דָּם הַנּוֹבַע:",
+                "<big><strong>רָ</strong></big>חַב גְּבוּלֶךָ וְהִתְאַוִּית תְּדַשְּׁנֶה טוּבִי וְתִשְׂבַּע.",
+                "תֵּט אַחֲרֵי רַבִּים",
+                "בְּמִדְרְשֵׁי פָּנִים <big><strong>שֶׁבַע</strong></big>: <big><strong>שֶׁבַע</strong></big> וְתִשְׁעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה אֵלֶּה תָּמִיד תִּגְמֹר. כִּי מִצְוֹת הַגּוּף הֵמָּה הַשְׂכִּילֵם וּמְעַדַנֵּיהֶם תִּזְמֹר: <big><strong>תְּ</strong></big>בוֹאָתְךָ טוֹבָה אֲשֶׁר צָפַנְתִּי פָּעַלְתִּי לַחוֹסִים לֵאמֹר. אִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי <big><strong>תִּשְׁמֹר</strong></big>:",
+                "<big><strong>תִּשְׁמֹר</strong></big> מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ",
+                "כִּי תִדֹּר",
+                "וְתַפְלִיא לְהַזִּיר לְרָצוֹן.",
+                "תַּקְרִיב אִם תִּטְמָא בְּפֶתַע",
+                "וְעַל תּוֹרַת נְזִרָךְ לְעֶלְצוֹן:",
+                "<big><strong>שַׁ</strong></big>אֲנַנָּה בִּנְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ לְאָבִיהָ",
+                "וְאִשָׁהּ הַמֶּלְצוֹן.",
+                "אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֶבְחֲרָה בּוֹ תָבִיאוּ קָרְבָּנִי <big><strong>רָצוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>רָצוֹן</strong></big> מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי",
+                "עוֹלַת בָּקָר",
+                "וְצֹאן",
+                "וָעוֹף לְרִצְיוֹן.",
+                "גַּם שַׁלְמֵי בָקָר",
+                "וָצֹאן",
+                "וְאַרְבָּעִים לַחֲמֵי תּוֹדַת צִפְיוֹן:",
+                "<big><strong>קָ</strong></big>רְבַּן חֲלָבִים לְהָנִיף",
+                "חָזֶה וָשׁוֹק לִמְשָׁרְתֵי חֶבְיוֹן.",
+                "לִשְׂרֹף נוֹתָר לַבֹּקֶר",
+                "עוֹר הָעוֹלָה לְכֹהֲנֵי <big><strong>צִבְיוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>צִבְיוֹן</strong></big> מִנְחַת סֹלֶת",
+                "מַחֲבַת",
+                "וּמַרְחֶשֶׁת",
+                "חַלּוֹת וּרְקִיקֶיהָ לְהַעֲרֵךְ.",
+                "בְּרִית מֶלַח",
+                "וּמַכֹּלֶת קֳדָשִׁים",
+                "וּמַחְלְקוֹת מְנָחוֹת תַּדְרֵךְ:",
+                "<big><strong>פִּ</strong></big>תֵּי הַחֲבִתִּים",
+                "וְחֵלֶק כְּחֵלֶק",
+                "וּמִמְכַּר מִשְׁמָר הַמְּבָרֵךְ.",
+                "רְחִיצַת מַיִם",
+                "וּתְרוּמַת דֶּשֶׁן",
+                "וּבַעֵר עֲצֵי אִשֵּׁה <big><strong>עֶרֶךְ</strong></big>:",
+                "<big><strong>עֶרֶךְ</strong></big> נֶפֶשׁ הָאָדָם כְּפִי שָׁנָיו",
+                "וּבְהֵמָה שֶׁלֹּא תָּבֹא אוּלָם.",
+                "עֶרְכֵי בָתִּים",
+                "וְחֹמֶשׁ בַּעֲלֵיהֶן",
+                "שְׂדֵה אֲחֻזָּה",
+                "וּמִקְּנֶה לְגָאֳלָם:",
+                "<big><strong>שְׂ</strong></big>עִירֵי עֲבוֹדַת נֵכָר לָעָם",
+                "וְלַיָּחִיד לְהוֹבִילָם.",
+                "שְׂדֵה חֲרָמִים",
+                "וְגֶזֶל הַגֵּר",
+                "וְחַטָּאת עַל כָּל <big><strong>נֶעְלָם</strong></big>:",
+                "<big><strong>נֶעְלָם</strong></big> מִקָּהָל",
+                "וּמָשִׁיחַ יָבִיא פָּר",
+                "וְהַנָּשִׂיא בְּשָׂעִיר יִתְכַּפֵּר.",
+                "עַם הָאָרֶץ בְּשֶׂה",
+                "וְגוֹזָלִים",
+                "וּבַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה לְהַשַּׁפֵּר:",
+                "<big><strong>מ</strong></big>וֹעֵל",
+                "וְגוֹזֵל יָשִׁיב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ וּבָאָשָׁם שִׁגְגָתוֹ יָפֵר.",
+                "וְאָשָׁם תָּלוּי",
+                "וּלְנֶחֱרֶפֶת",
+                "וְהֶקְדֵּשׁ בַּחֲמִישִׁיתוֹ <big><strong>לְכַפֵּר</strong></big>:",
+                "<big><strong>לְכַפֵּר</strong></big> מַגַּע חַטָּאת",
+                "וְדָמָהּ בְּכָל כְּלִי כְּחֻקַּת תְּמִימָה.",
+                "הַלְּוִיִּם יָרִימוּ מִמַּעַשְׂרוֹתָם לִמְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה:",
+                "<big><strong>כֹּ</strong></big>ה תְבָרְכוּ וְזֶה חָקְכֶם חֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה מִצְוֹת שַׁלְמָה.",
+                "וְקַדֵּשׁ מְכַהֵן מִן הַנֶּפֶשׁ",
+                "כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ <big><strong>יִטַּמָּא</strong></big>:",
+                "<big><strong>יִטַּמָּא</strong></big> מִן נִבְלַת בֶּהֱמַת טוֹהַר הַנּוֹגֵעַ",
+                "וְהַנּוֹשֵׂא",
+                "וְהָאֹכֵל כַּחֹק.",
+                "וְנוֹגֵעַ בְּטֻמְאָה",
+                "וְנוֹשְׂאָהּ",
+                "וְנוֹגֵעַ בַּשֶּׁרֶץ בִּדְחֹק:",
+                "<big><strong>טֻ</strong></big>מְאַת כֵּלִים",
+                "וְשֶׁבֶר חֶרֶשׂ",
+                "אֹכֶל",
+                "וּמַשְׁקֶה",
+                "וְזֵרוּעַ בִּמְחֹק.",
+                "תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ",
+                "בְּמַעֲיָן וָבוֹר לִלְמֹד <big><strong>חֹק</strong></big>:",
+                "<big><strong>חֹק</strong></big> שִׁכְבַת זֶרַע לְרוֹאֶהָ",
+                "וִיצוּעוֹ",
+                "וְלַשֹׁכֶבֶת חֵקוֹ מֵהַמְרוֹת.",
+                "דָּתֵי זָב",
+                "וְטַהֲרָתוֹ",
+                "וְקָרְבָּנוֹ",
+                "וְנִדָּה",
+                "וּבוֹעֲלָהּ נִזְהָרוֹת:",
+                "<big><strong>זָ</strong></big>בָה לִסְפֹּר",
+                "וּלְהַקְרִיב",
+                "שָׁבוּעַ",
+                "וּשְׁבוּעַיִם לַיּוֹלֶדֶת סְפוּרוֹת.",
+                "שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה",
+                "וְכִפְלָם",
+                "וּלְהָבִיא קָרְבָּן <big><strong>וּלְהוֹרוֹת</strong></big>:",
+                "<big><strong>וּלְהוֹרוֹת</strong></big> מַרְאֵה עוֹר הַבָּשָׂר הַבַּהֶרֶת",
+                "וְהַמִּחְיָה רְתוּקִים.",
+                "אִם פָּרוֹחַ",
+                "וְהַצָּרֶבֶת",
+                "קָרַחַת וּרְעוּתָהּ",
+                "וְהַנְּתָקִים:",
+                "<big><strong>הַ</strong></big>בֹּהַק לְטַהֵר",
+                "וְהַבֶּגֶד",
+                "לְעֹשֶׁר הַמִּטַּהֵר",
+                "וְלְעָנְיוֹ חֻקִּים.",
+                "חֻקֵּי הַבַּיִת",
+                "וְטַהֲרוֹתָיו וְאָז יִירְשׁוּ בָּמוֹ <big><strong>דְּבֵקִים</strong></big>:",
+                "<big><strong>דְּבֵקִים</strong></big> בַּמֵּת יתְחַטְּאוּן בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי כִּכְתָבָם.",
+                "מַזֶּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס",
+                "וְכֵן יִטַמָּא הַנּוֹגֵעַ בָּם: <big><strong>גְּ</strong></big>מָר אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת פְּרִישַׁת טְמָאוֹת מִלְּקָרְבָם. הֻכְלְלוּ מֵאָה וְשָׁלֹשׁ מִצְוֹת כְּהֻנָּה כְּהִתְעָרְבוּ <big><strong>בָם</strong></big>: <big><strong>בָּם</strong></big> כְּנִכְלְלוּ הָרִאשׁוֹנוֹת נִמְצְאוּ מָאתַיִם נְגוֹהִים. אֵלֶּה הֵם מִצְוֹת עֲשֵׂה דְּבָרוֹ חָכְמוֹת רָאמוֹת גְּבוֹהִים:"
+            ]
+        },
+        "Negative Commandments": {
+            "Introduction": [],
+            "": [
+                "<big><strong>אֱלֹהִים</strong></big> אֲחֵרִים לֹא יִהְיֶה לְךָ",
+                "לֹא תַעֲשֵׂם",
+                "וְתָעָבְדֵם",
+                "וְתִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם.",
+                "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה",
+                "וְצִפּוּיֶהָ",
+                "וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ זִכְרוֹנֵיהֶם:",
+                "<big><strong>בַּ</strong></big>ל תָּקִים אֲשֵׁרָה",
+                "וּמַצֵּבָה",
+                "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לְמַעֲנֵיהֶם.",
+                "אַל תֹּאכְלוּ מִזִּבְחָם",
+                "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת <big><strong>גּוֹיֵיהֶם</strong></big>:",
+                "<big><strong>גּוֹיֵיהֶם</strong></big> מִכְּרֹת לָמוֹ בְּרִית",
+                "וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם הַזָּהֵרוּ.",
+                "אוֹבוֹת",
+                "וְיִדְּעוֹנִים",
+                "לֹא תִלְמָדוּ",
+                "וּמִשְּׁאֹל בְּפַחֲזוּתָם הוָּסֵרוּ:",
+                "",
+                "<big><strong>דְּ</strong></big>חוּ נְחָשִׁים",
+                "וְעוֹנֲנִים",
+                "וְקֹסֵם",
+                "מְכַשֵּׁף",
+                "וְחֹבֵר",
+                "וְדוֹרְשֵׁי מֵת תִּזְרוּ.",
+                "מִקְּרֹחַ",
+                "וְהַקִּיף",
+                "וְהַשְׁחֵת",
+                "מִשֶּׂרֶט",
+                "וּכְתֹבֶת <big><strong>הִנָּזֵרוּ</strong></big>:",
+                "<big><strong>הִנָּזְרוּ</strong></big> פֶּן תִשָּׁבְעוּ לַשָּׁוְא",
+                "וְלַשֶּׁקֶר",
+                "וְלֹא תְחַלְּלוּ שֵׁם אָדוֹן.",
+                "לֹא תַעֲנֶה שָׁוְא",
+                "וְתִשָּׂא שָׁמְעוֹ",
+                "וְתָשֵׁת יָדְךָ לֶחָנֵף",
+                "וְרַבֵּי מָדוֹן:",
+                "<big><strong>וְ</strong></big>עַל רִיב לִנְטוֹת",
+                "וְגַם מִשְׁפָּט",
+                "וְהַכֵּר פָּנִים",
+                "וְקַחַת שֹׁחַד לָאֲבַדּוֹן.",
+                "עָוֶל מִשְׁפָּט",
+                "וּשְׂאֵת פְּנֵי דַל",
+                "וְהִדּוּר",
+                "פֶּן תְּכַחֲשׁוּן <big><strong>זָדוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>זָדוֹן</strong></big> לֹא תְזִידוּן",
+                "לָאוֹר נָשִׂיא",
+                "לְקַלֵּל שׁוֹפֵט",
+                "וּלְהַקְשׁוֹת עֹרֶף.",
+                "לַעֲשֹׁק",
+                "וְלִגְזֹל",
+                "וְלָלִין פְּעֻלָּה",
+                "לִנְקֹם",
+                "וְלִנְטֹר",
+                "וּלְהַכְשִׁיל מִטָּרֵף:",
+                "<big><strong>חִ</strong></big>דְלוּ לָכֶם מִכָּל אֵלֶּה וּשְׂאֵת חֵטְא",
+                "וְחֵרֵשׁ מִלְּחָרֵף.",
+                "מִשְּׂנוֹא",
+                "וּמֵרְצֹחַ",
+                "וְרָכִיל",
+                "וּמֵעֲמֹד עַל דַּם <big><strong>טָרֶף</strong></big>:",
+                "<big><strong>טֶרֶף</strong></big> אֵבֶר מִן הֶחָי",
+                "וְגִיד הַנָּשֶׁה",
+                "נְבֵלָה",
+                "וּטְרֵפָה",
+                "חֵלֶב",
+                "וָדָם.",
+                "עַל הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ",
+                "וּבָשָׂר בֶּחָלָב",
+                "אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּהִתְיַחֲדָם:",
+                "<big><strong>י</strong></big>וֹצֵא חוּץ",
+                "מִסִּימָנֵי דָג",
+                "וְהַחַיָּה",
+                "וְהָעוֹף",
+                "וְהֶחָגָב בְּנוּדָם.",
+                "וְרִמְשֵׁי אֶרֶץ בַּל יֹאכְלוּ עַמִּי",
+                "אַל יְשַׁקְּצוּ",
+                "וִיטַמְּאוּ בָּם <big><strong>כְּבוֹדָם</strong></big>:",
+                "<big><strong>כְּבוֹדָם</strong></big> הַלֵּוִי לֹא יַעַזְבוּנְהוּ",
+                "לֹא יְעֲנוּן יָתוֹם וְאַלְמָנָה פֶּן אֶחֱרֶה.",
+                "",
+                "בַּל יוֹנוּ גֵר",
+                "וְיִלְחָצוּהוּ",
+                "וְיִקְּחוּ כֹפֶר לָרוֹצֵחַ מִתְגָּרֶה:",
+                "<big><strong>לֹ</strong></big>א יוֹנוּ רֵעַ",
+                "וִיאַמְּצוּ לֵבָב",
+                "הַמִּדָּהּ",
+                "וְהַמִּשְׁקָל",
+                "וְהַמְּשׂוֹרָה לְהַמְרֵה.",
+                "לֹא תַחְמֹד",
+                "וְלֹא תִגְנֹב",
+                "וְלֹא תִנְאָף זֶה כְּלָל <big><strong>מַעֲרֶה</strong></big>:",
+                "<big><strong>מַעֲרֶה</strong></big> אֵם",
+                "וְאֵשֶׁת אָב",
+                "וְהַכַּלָּה",
+                "וְהַנִּדָּה",
+                "וְאֵשֶׁת אִישׁ בָּם קִנֵּאתִי.",
+                "שְׁלָשָׁה דּוֹרוֹת מִזַּרְעֶךָ",
+                "",
+                "",
+                "וְכָּהֵם מֵחֲמוֹתְךָ גִּנִּיתִי:",
+                "",
+                "",
+                "<big><strong>נְ</strong></big>וַת אָח",
+                "וְדוֹד",
+                "וְאָחוֹת",
+                "אַחְיוֹת אָב",
+                "וָאֵם פִּנִּיתִי. אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכׇל אֵלֶּה כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר <big><strong>שָׂנֵאתִי</strong></big>:",
+                "<big><strong>שָׂנֵאתִי</strong></big> אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ",
+                "קָדֵשׁ",
+                "וּקְדֵשָׁה",
+                "וִיבָמָהּ הַחוּצָה.",
+                "וּגְרוּשָׁה אַחֲרֵי הֻטַּמָּאָה",
+                "וְאַל תְּחַלֵּל בִּתְּךָ לְנָּאֳצָהּ:",
+                "<big><strong>עַ</strong></big>גְבוֹת זָכָר",
+                "וְזִרְמַת בְּהֵמָה",
+                "וּבַל תַּרְבִּיעֶנָּה אִשָּׁה לְשִׁמְצָה.",
+                "וּמֵהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ זֶרַע",
+                "וּמִלְּסָרֵס כָּל חַיָּה <big><strong>פְרוּצָה</strong></big>:",
+                "<big><strong>פְּרוּצָה</strong></big> תִּלְבֹּשֶׁת שַׁעַטְנֵז",
+                "וּבַל תִּתְעַלֵּם מֵאֲבֵדָה",
+                "וְנֹפֵל.",
+                "לֹא תַשִּׁיכוּ",
+                "וְלֹא תְשִׂימֻנְהוּ",
+                "וּתְהִי כְּנֹשֶׁה",
+                "וּתְמַשְׁכֵּן הַשָּׁפֵל:",
+                "<big><strong>צ</strong></big>וּר לֹא תְנַסּוּ",
+                "וְתִתְּצוּ מוֹרָאוֹ",
+                "וְלֹא תִשְׁמַע אֶל נָבִיא שֶׁקֶר טֹפֵל.",
+                "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב",
+                "וּבֶגֶד אַלְמָנָה אֵלֶיהָ <big><strong>קַפֵּל</strong></big>:",
+                "<big><strong>קַפֵּל</strong></big> כְּלִי גֶּבֶר מֵאִשָּׁה",
+                "וְהַחֲלֵף",
+                "וּבַל תַּסְגִּיר לְאֶרֶץ מְרָתַיִם.",
+                "זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ",
+                "לֹא תִתְעַשֵּׁת בַּנֶּגַע לְמַרְאֵה עֵינַיִם:",
+                "<big><strong>רַ</strong></big>ק לֹא תִקַּח הָאֵם",
+                "וְעָרְלָה",
+                "וְלֹא יִדְבַּק חֵרֶם בְּיָדַיִם.",
+                "נָקִי בַּדִּין מֵעֲנֹשׁ",
+                "מִבַּיִת",
+                "וּמִכִּיס מִדּוֹת <big><strong>שְׁתַּיִם</strong></big>: <big><strong>שְׁתַּיִם</strong></big> וְאַרְבָּעִים וּמֵאָה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה הָרַע. אֵלֶּה הֵם חוֹבוֹת הַגּוּף וּשְׁתַּיִם הַקִּיצוֹנוֹת מֵהִשְׂתָּרַע: תָּגוּר כִּי אֲנִי דַּיָּן לְהִפָּרַע וְלֹא יְגוּרֵנִי רַע. לֹא תוֹסֵף עָלָיו וּמִמֶּנּוּ לֹא <big><strong>תִגְרַע</strong></big>:",
+                "<big><strong>תִּגְרַע</strong></big> זֶרַע",
+                "וְקָצִיר בַּשְּׁבִיעִית",
+                "וְכִשְׁנֵיהֶם בַּיּוֹבֵל מִדִּרְשׁוֹן.",
+                "",
+                "אַל תַּחְשְׁבוּ בְּלִיַּעַל",
+                "וְתִגְּשׂוּ",
+                "לֹא תְפַאֵר",
+                "וּתְעוֹלֵל נִטְשׁוֹן:",
+                "<big><strong>שִׁ</strong></big>כְחָה",
+                "פֵּאָה",
+                "פֶּרֶט",
+                "וָלֶקֶט",
+                "וְלֹא יִצָּבֵא הַנָּקִי בְּרִגְשׁוֹן.",
+                "לֹא תַעֲשֶׂה כׇל מְלָאכָה בְּשַׁבָּת נְתַתִּיו זֶכֶר לְיוֹם <big><strong>רִאשׁוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>רִאשׁוֹן</strong></big>",
+                "וּשְׁבִיעִי בַּפֶּסַח",
+                "שִׁשָּׁה בְּסִיוָן",
+                "וְהַכֶּסֶא חִוִּיתִיךָ.",
+                "הֶעָשׂוֹר",
+                "וְהֶחָג",
+                "וַעֲצֶרֶת וּמִמְּלֶאכֶת עֲבוֹדָה הִזְהַרְתִּיךָ:",
+                "<big><strong>קְ</strong></big>צִיר חָדָשׁ",
+                "וּמַחְמֶצֶת",
+                "לֹא יֵרָאֶה",
+                "וְלֹא יִמָּצֵא פְּקַדְתִּיךָ.",
+                "נָא",
+                "וּבָשֵׁל",
+                "וּשְׁבָר עֶצֶם",
+                "מֵהוֹתִיר",
+                "וְהוֹצִיא",
+                "וְזֶבַח עַל חָמֵץ <big><strong>צִוִּיתִיךָ</strong></big>:",
+                "<big><strong>צִוִּיתִיךָ</strong></big> בַּל תִּפְּסַח בִּשְׁעָרֶיךָ",
+                "נֵכָר",
+                "וְעָרֵל",
+                "וְתוֹשָׁב לֹא יִכְרוּ עָלָיו.",
+                "בַּל תַּבְעֵר",
+                "וְתֵצֵא גְּבוּל בְּשַׁבָּת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מִצְוֹת זְמַן נִקְווּ אֵלָיו:",
+                "<big><strong>פִּ</strong></big>טּוּם שֶׁמֶן",
+                "וּקְטֹרֶת",
+                "וְלֹא יִסָּךְ",
+                "וְזָר בַּל יִקְרַב הֵיכָלָיו.",
+                "לֹא תַעֲלוּ עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת",
+                "וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ <big><strong>עָלָיו</strong></big>:",
+                "<big><strong>עָלָיו</strong></big> אֵין מַעֲלוֹת",
+                "וְנָפַת חֶרֶב",
+                "וְתִכְבֶּה אֵשׁ הַחִיצוֹן לִרְגֹּעַ.",
+                "מֵאֲכֹל חַטַּאת פְּנִימָה",
+                "וּמִנְחַת כֹּהֵן",
+                "מוּמָם וְטָמֵא מִלִּנְגֹּעַ:",
+                "<big><strong>שׂ</strong></big>וּמַת שֶׁמֶן",
+                "זַכָּה בְּמִנְחַת חָב",
+                "וְהַבְדָּלַת מָלוּק בִּפְגֹעַ.",
+                "אֶל תַּקְטִירוּ שְׂאוֹר",
+                "וּדְבָשׁ",
+                "וְטָמֵא לְהַקְרִיב לְבִלְתִּי <big><strong>נְגֹעַ</strong></big>:",
+                "<big><strong>נְגֹעַ</strong></big> אֵין לַיּוֹלֶדֶת",
+                "וְלֹא תָבוֹא",
+                "וְטָמֵא לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ.",
+                "מוּמֵי בְּ��ֵמָה מִשְּׁחֹט",
+                "וּמֵהַקְרִיב",
+                "וְשָׂרוּעַ לְנֵדֶר בַּל תְּקַדֵּשׁ:",
+                "<big><strong>מֵ</strong></big>הוֹתִיר תּוֹדָה",
+                "וּמִלְּחַמֵּץ מִנְחָה",
+                "וְלֹא יָלִין חֵלֶב חוּץ הַקֹּדֶשׁ.",
+                "פֶּן תַּעֲלֶה בְּכָל מָקוֹם",
+                "אֶתְנָן",
+                "וּמְחִיר מֵהָבִיא <big><strong>לַקֹּדֶשׁ</strong></big>:",
+                "<big><strong>לַקֹּדֶשׁ</strong></big> אִם נִטַּמָּא לֹא יֵאָכֵל",
+                "וּמִבֶּן נֵכָר לֹא יֶאֱתָיוּ.",
+                "לְוִיַּי לֹא יִגְּעוּ",
+                "וְיִרְאוּ כְּבַלַּע",
+                "וְיַעַבְרוּ מֵחֲמִשִּׁים",
+                "וּבְחֶלְבּוֹ יִשְׁוָיוּ:",
+                "<big><strong>כֹּ</strong></big>הֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ קָדָשַׁי",
+                "וּבַל יֹאכְלוּ בִּגְבוּלִין ",
+                "וִישְׁתָּיו. ",
+                "הֵן אֵלֶּה מִצְוֹת לְקָרְבְּנֵיהֶם עִם לֹא יָמִיר אַרְבָּעִים <big><strong>יִהְיוּ</strong></big>:",
+                "<big><strong>יִהְיוּ</strong></big> קְדוֹשִׁים מִטֻּמְאַת מֵת",
+                "מִגְּרוּשָׁה",
+                "חֲלָלָהּ",
+                "זוֹנָה לְנַקּוֹתָם.",
+                "גְּדוֹלָם לֹא יִפְרַע",
+                "וְיִפְרֹם",
+                "וְיֵצֵא",
+                "יְרַחֵק אַלְמָנָה",
+                "וּקְרוֹבָיו בְּמוֹתָם:",
+                "<big><strong>טַ</strong></big>רְפָּם אֵשֶׁת זָר לֹא תֹאכֵל",
+                "בַּל יִפְדּוּ חֵרֶם",
+                "וְיַקְדִּישׁוּ בְכוֹרֹתָם.",
+                "לֹא יַסְגִּירוּ חָלוּט",
+                "וְיִשְׁכָּרוּ",
+                "וּבַל יִנְחֲלוּ זוּלָתִי <big><strong>חֻקּוֹתָם</strong></big>:",
+                "<big><strong>חֻקּוֹתָם</strong></big> נוֹסָפֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כֻּלָּם תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם נְכוֹנִים. הַמֶּלֶךְ אַל יָשִׁיב עַם",
+                "וְאַל יַרְבֶּה סוּסִים",
+                "וְנָשִׁים",
+                "וּמָמוֹנִים:",
+                "<big><strong>ז</strong></big>וֹמֵם נֶדֶר לֹא יֵחַל",
+                "בַּל יְאַחֲרֵהוּ",
+                "וּמְלֵאַת זֵרְעוֹנִים.",
+                "אַל יְגַלַּח הַנָּזִיר ",
+                "וְיִטַּמָּא ",
+                "וְיֵשְׁתְּ דָּם עֵנָב <big><strong>וּגְפָנִים</strong></big>:",
+                "<big><strong>וּגְפָנִים</strong></big> פֶּן תִּקְדַּשׁ",
+                "וְכִלְאֵי זֶרַע",
+                "וְרִבְעֵי בְּהֵמוֹת מוּנָחוֹת.",
+                "לֹא תִתְעַמֵּר",
+                "וְתַשְׁחִית עֵץ",
+                "וְיוֹסִיף הַמַּלְקֶה עֲלֵי נְכוֹחוֹת:",
+                "<big><strong>הַ</strong></big>מִּגְרָשׁ לֹא יִמָּכֵר",
+                "וְהַמַּעֲשֵׂר לַמֵּת",
+                "וְלַטָּמֵא",
+                "וְלַאֲנָחוֹת.",
+                "וּמִקְנָה הַנִּמְכֶּרֶת בַּל יִגְאֹל",
+                "עֲבוֹדָה",
+                "וְגִזָּה מִקֳּדָשִׁים <big><strong>דְּחוֹת</strong></big>:",
+                "<big><strong>דְּחוֹת</strong></big> מִן קָהָל פָּצוּעַ",
+                "וְכָרוּת",
+                "מַמְזֵר",
+                "עַמּוֹנִי",
+                "וּמוֹאָבִי.",
+                "לֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלוֹמָם לָעַד",
+                "מִצְרִי",
+                "וֶאֱדוֹמִי עַד שְׁלֹשָה מֵהָבִיא:",
+                "<big><strong>גַּ</strong></big>רְזֶן לֹא תָנִיף",
+                "וְתִתֶּן אֶל כֶּלִי",
+                "וְתַחֲרֹשׁ בְּכִלְאַיִם כְּתַעֲבִי.",
+                "לֹא יֵעָבֵד בַּנַּחַל",
+                "וְלֹא תִבָּנֶה עִיר בָּגְדָה <big><strong>בִּי</strong></big>:",
+                "<big><strong>בִּי</strong></big> הִשְׁבַּעְתִּיךָ לֹא תַסִּיג",
+                "וְתַחְסֹם",
+                "וְאָחִיךָ בְּפֶרֶךְ לֹא תְכַלֶּה.",
+                "פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם",
+                "וְעִבְרִית לְעַם נָכְרִי לֹא תְסֻלֶּה:",
+                "<big><strong>א</strong></big>וֹנֵס",
+                "וְהַמַּלְשִׁין בַּל יְשַׁלֵּחוּ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לְמַלֵּא. הַכֹּל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה לֹא תַעֲשֶׂה אַחַת מִמְּצוֹת <big><strong>אֵלֶּה</strong></big>:"
+            ]
+        },
+        "Laws of the Courts": {
+            "Introduction": [
+                "<big><strong>אֵלֶּה</strong></big> שִׁבְעִים וְאֶחָד הַמּוּמָתִים מִצְוָתָם שֵׁנִית לְבֵית דִּין הֶחֱזַרְתִּי. בְּשֶׁבַע דְּרָכִים לְהַשְׁמִיד תְּמוּתַת זֵדִים פִּזַּרְתִּי:",
+                "<big><strong>בְּ</strong></big>רֶשֶׁף וְרֶגֶם וְרֶצַח וּמָוֶת מִבְּלִי רוֹשֶׁם הִזְהַרְתִּי. כָּרֹת וְאַבֵּד מֵאִתִּי וּפִגְעוֹן הַמְּקַנְּאִים <big><strong>גָּזַרְתִּי</strong></big>:"
+            ],
+            "": [
+                "<big><strong>גָּזַרְתִּי</strong></big> עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְכָרֵת מוֹשֵׁךְ עָרְלַת בְּשָׂרוֹ מִחוּץ.",
+                "לֹא פָסַח",
+                "וְלֹא הִתְעַנָּה",
+                "וּבַכִּפּוּרִים בִּמְלַאכְתּוֹ נָחוּץ:",
+                "<big><strong>דַּ</strong></big>ם",
+                "וָחֵלֶב הָאוֹכְלֵמוֹ",
+                "וְטָמֵא בְּאָכְלוֹ קֹדֶשׁ לַחוּץ.",
+                "וְהַבָּא בֵּיתִי וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו",
+                "הַשּׁוֹחֵט",
+                "וּמַעֲלֶה <big><strong>הַחוּץ</strong></big>:",
+                "<big><strong>הַחוּץ</strong></big> רֹקֵחַ שַׁמְנִי",
+                "וּקְטָרְתִּי",
+                "וְהַסָּךְ מִשְׁחָתִי בְּמִרְמָה.",
+                "לוֹעֲטֵי נוֹתָר",
+                "וּפִגּוּל",
+                "וְחָמֵץ בַּפֶּסַח לְלָחְמָה:",
+                "<big><strong>וְ</strong></big>גַם אֵלֶּה יִסָּפְרוּ שֵׁנִית כִּי מִצְוֹתַי לְהַכְרִיתָם יָזְמָה. אַף הַמַּעֲרֶה מְקוֹר נִדָּה כִּי הִיא <big><strong>זִמָּה</strong></big>:",
+                "<big><strong>זִמָּה</strong></big> מִבּוֹא הָאָחוֹת",
+                "וַאֲשֶׁר אַחְיוֹת הוֹרָיו צוֹעֶה.",
+                "",
+                "דּוֹדָתוֹ",
+                "וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ",
+                "וְאֵשֶׁת אָחִיו לִבְלִי חֹק מִמַּתְעֶה:",
+                "<big><strong>חֲ</strong></big>רֹג תַּחַרְגוּ מִכֻּלָּנָה פֶּן אַכְרִית כְּפֶרֶץ נִבְעֶה. וְאַחֲרֵיהֶם סְקֹל שְׁמֹנָה עָשָׂר בַּתְּחִלָּה מַסִּית <big><strong>טוֹעֶה</strong></big>:",
+                "<big><strong>טוֹעֶה</strong></big> וּמַדִּיחַ רֵעֵהוּ",
+                "וּמִתְלַהֲלֵהַּ בְּאוֹבוֹ",
+                "וְיִדְּעוֹנוֹ.",
+                "מְגַדֵּף",
+                "וְעוֹבֵד אֵל נֵכָר",
+                "אַף הַמַּעֲבִיר לוֹ אֶת בְּנוֹ:",
+                "<big><strong>יֶ</strong></big>לֶד סוֹרֵר וּמוֹרֶה",
+                "וְהַמְּקַלֵּל הוֹרָיו בְּמַעֲנוֹ.",
+                "מְכַשֵּׁף",
+                "וּבָא אֱלֵי אֵם כִּי עָמַד עַל <big><strong>כַּנּוֹ</strong></big>:",
+                "<big><strong>כַּנּוֹ</strong></big> בְּרֶדֶת עֲדֵי כַּלָּתוֹ",
+                "וְאֵשֶׁת אָבִיו יְעוּדָה.",
+                "עַל תַּבְלִית מִשְׁכְּבֵי בְּהֵמָה",
+                "",
+                "וְתוֹעֲבַת זָכוּר צְמוּדָה:",
+                "<big><strong>לְ</strong></big>פִי כְבוֹד הַשַּׁבָּת מְחֲלְלֶיהָ",
+                "וּבָאֵי מְאֹרָשָׂה חֲמוּדָה. לִרְגָבִים וְגַל (עפר) [אֲבָנִים] יוּקָמוּ מְדַדְתִּים מִדָּה נֶגֶד <big><strong>מִדָּה</strong></big>:",
+                "<big><strong>מִדָּה</strong></big> שֵׁנִית אָשִׁיב זֶכֶר אֵלֶּה לְהוֹדִיעַ כִּי הֵמָּה הַנִּשְׂרָפִים. שְׁלֹשָׁה מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ",
+                "",
+                "",
+                "וְכָהֵנָּה מֵעֶזְרָתוֹ רְצוּפִים:",
+                "",
+                "",
+                "<big><strong>נָ</strong></big>שִׁים שָׁלשׁ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ",
+                "",
+                "",
+                "וּבַת כֹּהֵן תּוּקַד לִרְשָׁפִים. עֶשֶׂר עֲבֵרוֹת אֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם לְבַדָּנָה <big><strong>שְׂרוּפִים</strong></big>:",
+                "<big><strong>שְׂרוּפִים</strong></big> כְּמִסְפָּרָם עֲשָׂרָה אֲחֵרִים יָמוּתוּ בִּידֵי שָׁמָיִם. הָאוֹכֵל טֶבֶל",
+                "וּתְרוּמָה",
+                "וְכֹהֵן בְּטַמְּאוֹ קָדְשֵׁי שָׁמָיִם:",
+                "<big><strong>ע</strong></big>וֹרֵךְ שַׁי בְּטֻמְאָה",
+                "וְשָׁכוּר",
+                "וָזָר",
+                "וּטְבוּל עַרְבָּיִם.",
+                "חֲסַר כִּפּוּר",
+                "וּפָרוּעַ",
+                "מִבְּלִי רְחֹץ יָדַיִם וּ<big><strong>פְעָמָיִם</strong></big>:",
+                "<big><strong>פַּעֲמַיִם</strong></big> אַזְכִּיר שְׁמוֹנַת אֵלֶּה לְעֹנֶשׁ חֶנֶק הִצַּבְתִּים. גּוֹנֵב נֶפֶשׁ",
+                "וּמַמְרֶה חֲכָמַי",
+                "וּמַכֶּה אָב וָאֵם הֶעֱצַבְתִּים:",
+                "<big><strong>צ</strong></big>וֹפֶה עִם אֱלֹהַי לֶאֱלִיל",
+                "וְהַמְּשַׁקְּרִים בְּאִמְרֵי פִי חֲצַבְתִּים.",
+                "הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ זוֹמְמֵי כֹהֶנֶת וְזוֹנֶיהָ <big><strong>קְצַבְתִּים</strong></big>:",
+                "<big><strong>קְצַבְתִּים</strong></big> שְׁנֵי אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים וְהֵם כְּטָפֵל יְדוּעִים. תַּחְתָּם אָבִיא גּוֹנְבֵי קְסָווֹת",
+                "וּבוֹעֵל אֲרָמִית מְקַנְּאֵיהֶם פּוֹגְעִים:",
+                "<big><strong>ר</strong></big>וֹצֵחַ",
+                "וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת שְׁנֵיהֶם לְפִי חֶרֶב גֹּוְעִים. פְּרָט שִׁבְעַת מִינֵי מָוֶת כְּלָל אַחַת וְ<big><strong>שִׁבְעִים</strong></big>: <big><strong>שִׁבְעִים</strong></big> וְאֶחָד סַנְהֶדְרַי יִשְׁפְּטוּם עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בִּקְטַנָּה. יִכָּרְתוּ רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה: <big><strong>תְּ</strong></big>מִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ וְלַחֲכָמִים לְבַדָּם נִתָּנָה. אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק <big><strong>תְּבוּנָה</strong></big>:"
+            ]
+        },
+        "Communal Laws": {
+            "Introduction": [
+                "<big><strong>תְּבוּנָה</strong></big> אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם כָּל הָאֻמִּים עוּשׁוּ וָבֹאוּ. שֵׂכֶל חָכְמַת בָּנַי וּבִינָתָם תִּרְאוּ חֲתַת וְתִירָאוּ:",
+                "<big><strong>שִׁ</strong></big>שִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לָהֶם נִקְרָאוּ. שִׂיחוּ רַק עַם חָכָם וְנָבֹון הַגּוֹי הַגָּדֹול וּכְבוֹדָם <big><strong>רְאוּ</strong></big>:"
+            ],
+            "": [
+                "<big><strong>רְאוּ</strong></big> שֹׁפְטֵיהֶם וְשֹׁטְרֵיהֶם מַה נֶהְדָּרוּ בְּמַרְאָם.",
+                "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים וְיַחְקְרוּ הֵיטֵב בְּמַלְאָם:",
+                "<big><strong>קָ</strong></big>מֵי סָרָה כַּאֲשֶׁר זָמָמוּ",
+                "וּמִן הַלִּשְׁכָּה יִלְמְדוּ פְלִיאָם.",
+                "עוֹרְכֵי מִלְחֶמֶת מה יָפוּ בַּהֲשִׁיבָם הַמְּחַנְּכִים מִן <big><strong>צְבָאָם</strong></big>:",
+                "<big><strong>צְבָאָם</strong></big> בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה מַחֲנֵיהֶם מְקַדְּשִׁים וּמְכַבְּדִים.",
+                "יִצּוֹרוּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ",
+                "וְיַעַרְפוּ לְכַפֵּר דְּמֵי נוֹדְדִים:",
+                "<big><strong>פָּ</strong></big>רָשַׁת מַלְקוֹת יְיַסֵּרוּן",
+                "וְהֵם בִּתְרוּעַת מֶלֶךְ נוֹעָדִים.",
+                "יִקְרְאוּ לְשָׁלוֹם בַּקְּרָב וְהַמַּשְׁלִימִים יִהְיוּ לָמוֹ <big><strong>עֲבָדִים</strong></big>:",
+                "<big><strong>עֲבָדִים</strong></big> הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה מִשְׁפְּטֵי חֻקָּם לְגַלּוֹת.",
+                "",
+                "דִּין הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ",
+                "וּבְהָרָה",
+                "וּמַשְׁחִית עַיִן",
+                "וּמַכֶּה בַּשֵּׁבֶט בְּכַלּוֹת:",
+                "<big><strong>סֵ</strong></big>דֶר נוֹגֵחַ",
+                "וְנוֹגֵף",
+                "וְגֻמָּץ",
+                "הַמַּבְעֶה",
+                "וְהַהֶבְעֵר לְתַגְמוּלוֹת.",
+                "בְּשׁוֹמְרֵי חִנָּם",
+                "וְשָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר",
+                "וְהַשּׁוֹאֵל",
+                "וּפָרָשַׁת <big><strong>נְחָלוֹת</strong></big>:",
+                "<big><strong>נְחָלוֹת</strong></big> וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת",
+                "וְהַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם יָכִיל.",
+                "נוֹתְנֵי מוּם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם",
+                "וְהָאוֹנֵס",
+                "וְהַמְּפַתֶּה בְּהַנְכִיל:",
+                "<big><strong>מ</strong></big>וֹצִיא דִּבָּה לַעֲנֹשׁ",
+                "וּמַחֲזֶקֶת מְּבוּשִׁים לְהַשְׁכִּיל.",
+                "יִקְבְּרוּ נִבְלַת הַתָּלוּי",
+                "תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל",
+                "וְכִפְלַיִם <big><strong>לְהַשְׂכִּיל</strong></big>:",
+                "<big><strong>לְהַשְׂכִּיל</strong></big> עַל מְצִיאַת שָׂדֶה כִּי תִנָּקֶה מֵהוּחְפָּר.",
+                "וְקִדַּשְׁתֶּם שְׁנַת הַדְּרוֹר בְּהַעֲבָרַת שׁוֹפָר:",
+                "<big><strong>כָּ</strong></big>ל מוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ פֵּרַשְׁתִּי בִּגְאֻלַּת מֶכֶר נִשְׁפָּר.",
+                "",
+                "סְכוּם אַרְבָּעִים מִצְוֹת וְנִמְכַָּר לְגוֹי בְּפִדְיוֹן <big><strong>יְכֻפָּר</strong></big>:",
+                "<big><strong>יְכֻפָּר</strong></big> לָכֶם בְּשַׁבַּתְּכֶם בְּחַטַּאת הַכִּפּוּרִים עַל הַסֵּדֶר.",
+                "פָּרָשַׁת תְּמִידִין",
+                "גַּם מוּסָפִין",
+                "וּפָרָה לְמִשְׁמֶרֶת בְּתֶדֶר:",
+                "<big><strong>טְ</strong></big>נֵא הָעֹומֶר",
+                "וְהַבִּכּוּרִים",
+                "וְשִׁלּוּחַ טְמֵאִים מִמַּחֲנֶה הֶדֶר.",
+                "אַהֲרֹן וּבָנָיו לְמִלּוּאֵיהֶם",
+                "וְטָהֳרַת בְּנֵי לֵוִי לָבוֹא <big><strong>חֶדֶר</strong></big>:",
+                "<big><strong>חֶדֶר</strong></big> הַמִּשְׁכָּן מַה נִכְבָּד אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ בַמַּחֲנֶה.",
+                "אֲרוֹן הַבְּרִית",
+                "וְהַשֻּׁלְחָן",
+                "וְאוֹר הַמְּנוֹרָה לֹא יְשֻׁנֶּה:",
+                "<big><strong>זָ</strong></big>הָב מְזֻקָּק לִקְטֹרֶת",
+                "וּנְחֹשֶׁת נָבוּב לְדַשְּׁנֶה.",
+                "לִכְרוֹת בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת בְּרִיתוֹת אַרְבָּעִים <big><strong>וּשְׁמוֹנֶה</strong></big>:",
+                "<big><strong>וּשְׁמֹנָה</strong></big> וְאַרְבָּעִים מִגְרְשֵׁי לֵוִי",
+                "שֵׁשׁ מֵהֶן לַמִקְלָט בְּגָדְרִי.",
+                "לִכְתֹּוב תּוֹרָתִי עַל אֲבָנִים",
+                "זֶכֶר הַמְּזַנְּבִים בְעֶדְרִי:",
+                "<big><strong>הַ</strong></big>שְּׁמוֹנָה בְּגָדִים לְתִפְאֶרֶת",
+                "וְשֶׁמֶן זַךְ לִמְאוֹר דְּבִירִי.",
+                "וְשֶׁמֶן רוֹקֵחַ",
+                "וְהַמְּמֻלָּח עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת <big><strong>דְּבָרִי</strong></big>: <big><strong>דְּבָרִי</strong></big> הִגַּדְתִּי לְיַעֲקֹ�� אוֹתוֹ מִכָּל גּוֹי בְּאַשְּׁרִי. פִּנּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא יְכִילוּהוּ אַל תְּפִירֵהוּ אַתָּה בָּחֳרִי: <big><strong>גּ</strong></big>וֹי אֶחָד בָּאָרֶץ נְטַעְתִּיךָ הֶעֱטִיתִיךָ כָּלִיל הוּא בַהֲדָרִי. פְּאֵר בְּךָ אֶתְפָּאָר כְּמַלְאָכִי עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל <big><strong>בְּחִירִי</strong></big>: <big><strong>בְּחִירִי</strong></big> הִנֵּה אֵלֶּה מִצְוֹתַי שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִסְפָּרָם. חֲזַק וֶאֱמָץ וַעֲשֵׂה כִּי בְעֶזְרְךָ אֵל רָם: <big><strong>אָ</strong></big>נָּא יְיָ זְכֹר לִמְקַבְּלֵיהֶם וְאִם דַּל מִמַּעַשׂ דּוֹרָם. כַּאֲשֶׁר זִכִּיתָנוּ לְהַזְכִּירָם זַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹתָם וּלְשָׁמְרָם:"
+            ]
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+        "enTitle": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "key": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "מצות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "עונשים",
+                "enTitle": "Laws of the Courts",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "פרשיות ציבור",
+                "enTitle": "Communal Laws",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer Hamitzvot of Rasag/Hebrew/Sefer Hamitzvot L'Rasag, Warsaw, 1914.json

@@ -0,0 +1,719 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002027638",
+    "versionTitle": "Sefer Hamitzvot L'Rasag, Warsaw, 1914",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "text": {
+        "Positive Commandments": {
+            "": [
+                "<big>א</big>ת יי אלהיך תירא",
+                "ואותו תעבוד בתפלה.",
+                "ערב",
+                "ובקר יחדוהו",
+                "באות",
+                "וטוטפת לתהלה:",
+                "<big>ב</big>כנפיך צצית נצח",
+                "ובפתחיך מזוזה סלה.",
+                "כבד הוריך",
+                "ירא מהם כלאל נתן למו גדולה:",
+                "<big>ג</big>דולה לזקני",
+                "והדרתם",
+                "ומורא למקדש תקים.",
+                "ללמוד",
+                "וללמד דת",
+                "והמלך יקראנה לעם בלהקים:",
+                "<big>ד</big>חה האלילים",
+                "ונתצתם",
+                "וריעך כמוך תחשקם.",
+                "הביאה כפר",
+                "וצדק תרדוף",
+                "ומשקלותיך לצדקם הקם:",
+                "<big>ה</big>קם תקים",
+                "ועזוב תעזוב",
+                "והעבט תעביט די חסרון.",
+                "השב תשיב אבדה",
+                "והעניק תעניק",
+                "והוכיח לכשרון:",
+                "<big>ו</big>חי אחיך עמך",
+                "וברכת בשבעך ברון.",
+                "המול ימול יליד ביתך",
+                "ומקנת כספך לברית זכרון:",
+                "<big>ז</big>כר",
+                "שמור השבת אתה",
+                "ובניך",
+                "ועבדך",
+                "ובהמתך ישבתו בו.",
+                "ראשון",
+                "ושביעי בניסן",
+                "עצרת",
+                "ותרועה קדש לנקבו:",
+                "<big>ח</big>קת הכפורים קדשהו",
+                "והחג",
+                "והשמיני בו.",
+                "שלש רגלים תחוג",
+                "ומתנת יד כברכת טובו:",
+                "<big>ט</big>ובו בפסח",
+                "מצה",
+                "ומרור",
+                "לבער חמץ ולכלות.",
+                "שבועות",
+                "וסוכה",
+                "ולולב",
+                "תקיעה",
+                "וענוי ממאכלות:",
+                "<big>י</big>רחי עיבור",
+                "ופסח שני",
+                "ושמחת החגים למלאת.",
+                "כתוב זאת רמז מגלה",
+                "ונר ימי חנוכה עד כלות:",
+                "<big>כ</big>לות שש שנים הארץ",
+                "ובהם תחפיש עבד עברי הנלקח.",
+                "שנת החמשים ונטשתה",
+                "וגם הרצוע בה יפקח:",
+                "<big>ל</big>תת תרומה",
+                "וראשית עריסך",
+                "והלולי קדש מרקח.",
+                "אך תשיב חבול לצריכיו ותבורך בכל מקח:",
+                "<big>מ</big>קח כסף ושטר וביאה בם באשה תריד.",
+                "שארה",
+                "כסותה",
+                "ועונתה בעודנה",
+                "וכריתות בצאתה להפריד:",
+                "<big>נ</big>כספת ליפת תואר גיירנה",
+                "ותבחון השוטה מהמריד.",
+                "יבמתך חלוץ או יבם אולי יקום שריד:",
+                "<big>ש</big>ריד מהפיל שים מעקה",
+                "ופדה פטר רחם בהפתח.",
+                "ושגר בהמה יקדשון",
+                "ויפדה הרכש או ינותח:",
+                "<big>ע</big>ת המקושרות תבכרנה הקדישם מאין רתח.",
+                "גירי צדק כאזרח",
+                "והנבלה לתושבי פתח:",
+                "<big>פ</big>תח הבכורים אם פתחו הביאם",
+                "ותקרא במקדשים.",
+                "מעשר בהמה",
+                "ומעשר ראשון",
+                "ומעשר אביונים מדושים:",
+                "<big>צ</big>עוד בשני לבחירה או תפדהו ודמיו מקדשים.",
+                "והתודית בקימך כל אלה ביערתי כל מעשרות קדשים:",
+                "<big>ק</big>דש ראשית גזך",
+                "ומתנות זבחיך ארבע.",
+                "הלכות שחיטה תחקור כדת",
+                "ולכסות דם הנובע:",
+                "<big>ר</big>חב גבולך והתאוית תדשנה טובי ותשבע.",
+                "תט אחרי רבים",
+                "במדרשי פנים שבע: <big>ש</big>בע ותשעים מצות עשה אלה תמיד תגמור. כי מצות הגוף המה השכילם ומעדניהם תזמור: <big>ת</big>בואתך טובה אשר צפנתי פעלתי לחוסים לאמר. אם תלך בדרכי חקי ומשפטי תשמור:",
+                "<big>ת</big>שמור מוצא שפתיך",
+                "כי תדור",
+                "ותפליא להזיר לרצון.",
+                "תקריב אם תטמא בפתע",
+                "ועל תורת נזרך לעלצון:",
+                "<big>ש</big>אננה בנדריה ואסריה לאביה",
+                "ואישה המלצון.",
+                "אל המקום אשר אבחרה בו תביאו קרבני רצון:",
+                "<big>ר</big>צון מיום השמיני",
+                "עולת בקר",
+                "וצאן",
+                "ועוף לרציון.",
+                "גם שלמי בקר",
+                "וצאן",
+                "וארבעים לחמי תודת צפיון:",
+                "<big>ק</big>רבן חלבים להניף",
+                "חזה ושוק למשרתי חביון.",
+                "לשרוף נותר לבקר",
+                "עור העולה לכהני צביון:",
+                "<big>צ</big>ביון מנחת סלת",
+                "מחבת",
+                "ומרחשת",
+                "חלות ורקיקיה להערך.",
+                "ברית מלח",
+                "ומכלת קדשים",
+                "ומחלקות מנחות תדרך:",
+                "<big>פ</big>תי החבתים",
+                "וחלק כחלק",
+                "וממכר משמר המברך.",
+                "רחיצת מים",
+                "ותרומת דשן",
+                "ובער עצי אשה ערך:",
+                "<big>ע</big>רך נפש האדם כפי שניו",
+                "ובהמה שלא תבא אולם.",
+                "ערכי בתים",
+                "וחומש בעליהן",
+                "שדי אחוזה",
+                "ומקנה לגאלם:",
+                "<big>ש</big>עירי עבודת נכר לעם",
+                "וליחיד להובילם.",
+                "שדה חרמים",
+                "וגוזל הגר",
+                "וחטאת על כל נעלם:",
+                "<big>נ</big>עלם מקהל",
+                "ומשיח יביא פר",
+                "והנשיא בשעיר יתכפר.",
+                "עם הארץ בשה",
+                "וגוזלים",
+                "ובעשירית האיפה להשפר:",
+                "<big>מ</big>ועל",
+                "וגוזל ישיב קרן וחומש ובאשם שגגתו יפר.",
+                "ואשם תלוי",
+                "ולנחרפת",
+                "והקדש בחמישיתו לכפר:",
+                "<big>ל</big>כפר מגע חטאת",
+                "ודמה בכל כלי כחקת תמימה.",
+                "הלוים ירימו ממעשרותם למשרתי המלך פנימה:",
+                "<big>כ</big>ה תברכו וזה חקכם חמשים ושמנה מצות שלימה.",
+                "וקדש מְכַהֵן מן הנפש",
+                "כי אם לשארו יטמא:",
+                "<big>י</big>טמא מן נבלת בהמת טוהר הנוגע",
+                "והנושא",
+                "והאוכל כחוק.",
+                "ונוגע בטמאה",
+                "ונושאה",
+                "ונוגע בשרץ בדחוק:",
+                "<big>ט</big>ומאת כלים",
+                "ושבר חרש",
+                "אוכל",
+                "ומשקה",
+                "וזרוע במחוק.",
+                "תנור וכירים יתץ",
+                "במעין ובור ללמוד חוק:",
+                "<big>ח</big>וק שכבת זרע לרואה",
+                "ויצועו",
+                "ולשכבת חיקו מהמרות.",
+                "דתי זב",
+                "וטהרתו",
+                "וקרבנו",
+                "ונדה",
+                "ובועלה נזהרות:",
+                "<big>ז</big>בה לספר",
+                "ולהקריב",
+                "שבוע",
+                "ושבועים ליולדת ספורות.",
+                "שלשים ושלשה",
+                "וכפלם",
+                "ולהביא קרבן ולהורות:",
+                "<big>ו</big>להורות מראה עור הבשר הבהרת",
+                "והמחיה רתוקים.",
+                "אם פרוח",
+                "והצרבת",
+                "קרחת ורעותה",
+                "והנתקים:",
+                "<big>ה</big>בוהק לטהר",
+                "והבגד",
+                "לעשיר המטהר",
+                "ולעניו חקים.",
+                "חקי הבית",
+                "וטהרותיו ואז יירשו במו דבקים:",
+                "<big>ד</big>בקים במת יתחטאון בשלישי ובשביעי ככתבם.",
+                "מזה מי הנדה יכבס",
+                "וכן יטמא הנוגע בם: <big>ג</big>מר ארבעים וחמש מצות פרישת טמאות מלקרבם. הוכללו מאה ושלש מצות כהנה כהתערבו בם: <big>ב</big>ם כנכללו הראשונות נמצאו מאתים נגוהים. אלה הם מצות עשה דברו חכמות ראמות גבוהים: <big>א</big>זנך הט ושמע ועשה שמור מצותי וחיה מבלהים. אין חקר לשכר עושיהם ואראנו בישע אלהים: "
+            ]
+        },
+        "Negative Commandments": {
+            "Introduction": [],
+            "": [
+                "<big>א</big>להים אחרים לא יהיה לך",
+                "לא תעשם",
+                "ותעבדם",
+                "ותשתחוה להם.",
+                "ולא תביא תועבה",
+                "וצפויה",
+                "ולא ישמע על פיך זכרוניהם:",
+                "<big>ב</big>ל תקים אשרה",
+                "ומצבה",
+                "ואבן משכית למעניהם.",
+                "אל תאכלו מזבחם",
+                "ולא תלכו בחקות גוייהם:",
+                "<big>ג</big>וייהם מכרות למו ברית",
+                "ומהתחתן בם הזהרו.",
+                "אובות",
+                "וידעונים",
+                "לא תלמדו",
+                "ומשאול בפחזותם הוסרו:",
+                "",
+                "דחו נחשים",
+                "ועוננים",
+                "וקסם",
+                "מכשף",
+                "וחבר",
+                "ודורשי מת תזרו.",
+                "מקרח",
+                "והקיף",
+                "והשחת",
+                "משרט",
+                "וכתובת הנזרו:",
+                "<big>ה</big>נזרו פן תשבעו לשוא",
+                "ולשקר",
+                "ולא תחללו שם אדון.",
+                "לא תענה שוא",
+                "ותשא שמעו",
+                "ותשת ידך לחנף",
+                "ורבי מדון:",
+                "<big>ו</big>על ריב לנטות",
+                "וגם משפט",
+                "והכר פנים",
+                "וקחת שחד לאבדון.",
+                "עול משפט",
+                "ושאת פני דל",
+                "והדור",
+                "פן תכחשון זדון:",
+                "<big>ז</big>דון לא תזידון",
+                "לאור נשיא",
+                "לקלל שופט",
+                "ולהקשות ערף.",
+                "לעשק",
+                "ולגזול",
+                "וללין פעולה",
+                "לנקום",
+                "ולנטור",
+                "ולהכשיל מטרף:",
+                "<big>ח</big>דלו לכם מכל אלה ושאת חטא",
+                "וחרש לחרף.",
+                "משנוא",
+                "ומרצוח",
+                "ורכיל",
+                "ומעמוד על דם טרף:",
+                "<big>ט</big>רף אבר מן החי",
+                "וגיד הנשה",
+                "נבלה",
+                "וטרפה",
+                "חלב",
+                "ודם.",
+                "על הדם לא תאכלו",
+                "ובשר בחלב",
+                "אתו ואת בנו בהתיחדם:",
+                "<big>י</big>וצא חוץ",
+                "מסימני דג",
+                "והחיה",
+                "והעוף",
+                "והחגב בנודם.",
+                "ורמשי ארץ בל יאכלו עמי",
+                "אל ישקצו",
+                "ויטמאו בם כבודם:",
+                "<big>כ</big>בודם הלוי לא יעזבונהו",
+                "לא יענון יתום ואלמנה פן אחרה.",
+                "",
+                "בל יונו גר",
+                "וילחצוהו",
+                "ויקחו כופר לרוצח מתגרה:",
+                "<big>ל</big>א יונו רע",
+                "ויאמצו לבב",
+                "המדה",
+                "והמשקל",
+                "והמשורה להמרה.",
+                "לא תחמד",
+                "ולא תגנב",
+                "ולא תנאף זה כלל מערה:",
+                "<big>מ</big>ערה אם",
+                "ואשת אב",
+                "והכלה",
+                "והנדה",
+                "ואשת איש בם קנאתי.",
+                "שלשה דורות מזרעך",
+                "",
+                "",
+                "וכהם מחמותך גניתי:",
+                "",
+                "",
+                "נות אח",
+                "ודוד",
+                "ואחות",
+                "אחיות אב",
+                "ואם פניתי. אל תטמאו בכל אלה כי את כל אלה אשר שנאתי:",
+                "<big>ש</big>נאתי אשה אל אחותה",
+                "קדש",
+                "וקדשה",
+                "ויבמה החוצה.",
+                "וגרושה אחרי הטמאה",
+                "ואל תחלל בתך לנאצה:",
+                "<big>ע</big>גבות זכר",
+                "וזרמת בהמה",
+                "ובל תרביענה אשה לשמצה.",
+                "ומהעביר למולך זרע",
+                "ומלסרס כל חיה פרוצה:",
+                "<big>פ</big>רוצה תלבושת שעטנז",
+                "ובל תתעלם מאבדה",
+                "ונפל.",
+                "לא תשיכו",
+                "ולא תשימנהו",
+                "ותהי כנשה",
+                "ותמשכן השפל:",
+                "<big>צ</big>ור לא תנסו",
+                "ותתנו מוראו",
+                "ולא תשמע אל נביא שקר טפל.",
+                "לא יחבול רחיים ורכב",
+                "ובגד אלמנה אליה קפל:",
+                "<big>ק</big>פל כלי גבר מאשה",
+                "והחלף",
+                "ובל תסגר לארץ מרתים.",
+                "זר לא יאכל קדש",
+                "לא תתעשת בנגע למראה עינים:",
+                "<big>ר</big>ק לא תקח האם",
+                "וערלה",
+                "ולא ידבק חרם בידים.",
+                "נקי בדין מענוש",
+                "מבית",
+                "ומכיס מדות שתים: <big>ש</big>תים וארבעים ומאה מצות לא תעשה הרע. אלה הם חובות הגוף ושתים הקיצונות מהשתרע: <big>ת</big>גור כי אני דיין להפרע ולא יגורני רע. לא תוסף עליו וממנו לא תגרע:",
+                "<big>ת</big>גרע זרע",
+                "וקציר בשביעית",
+                "וכשניהם ביובל מדרשון.",
+                "",
+                "אל תחשבו בליעל",
+                "ותגשו",
+                "לא תפאר",
+                "ותעולל נטשון:",
+                "<big>ש</big>כחה",
+                "פאה",
+                "פרט",
+                "ולקט",
+                "ולא יצבא הנקי ברגשון.",
+                "לא תעשה כל מלאכה בשבת נתתיו זכר ליום ראשון:",
+                "<big>ר</big>אשון",
+                "ושביעי בפסח",
+                "ששה בסיון",
+                "והכסא חויתיך.",
+                "העשור",
+                "והחג",
+                "ועצרת וממלאכת עבודה הזהרתיך:",
+                "<big>ק</big>ציר חדש",
+                "ומחמצת",
+                "לא יראה",
+                "ולא ימצא פקדתיך.",
+                "נא",
+                "ובשל",
+                "ושבר עצם",
+                "מהותיר",
+                "והוציא",
+                "וזבח על חמץ צויתיך:",
+                "<big>צ</big>ויתיך בל תפסח בשעריך",
+                "נכר",
+                "וערל",
+                "ותושב לא יכרו עליו.",
+                "בל תבער",
+                "ותצא גבול בשבת שלשים ושבע מצות זמן נקוו אליו:",
+                "<big>פ</big>טום שמן",
+                "וקטרת",
+                "ולא יסך",
+                "וזר בל יקרב היכליו.",
+                "לא תעלו על מזבח הקטרת",
+                "ונסך לא תסכו עליו:",
+                "<big>ע</big>ליו אין מעלות",
+                "ונפת חרב",
+                "ותכבה אש החיצון לרגוע.",
+                "מאכל חטאת פנימה",
+                "ומנחת כהן",
+                "מומם וטמא מלנגוע:",
+                "<big>ש</big>ומת שמן",
+                "זכה במנחת חב",
+                "והבדלת מלוק בפגוע.",
+                "אל תקטירו שאור",
+                "ודבש",
+                "וטמא להקריב לבלתי נגוע:",
+                "<big>נ</big>גוע אי�� ליולדת",
+                "ולא תבוא",
+                "וטמא לא יאכל קדש.",
+                "מומי בהמה משחוט",
+                "ומהקריב",
+                "ושרוע לנדר בל תקדש:",
+                "<big>מ</big>הותיר תודה",
+                "ומלחמץ מנחה",
+                "ולא ילין חלב חוץ הקודש.",
+                "פן תעלה בכל מקום",
+                "אתנן",
+                "ומחיר מהביא לקודש:",
+                "<big>ל</big>קדש אם נטמא לא יאכל",
+                "ומבן נכר לא יאתיו.",
+                "לויי לא יגעו",
+                "ויראו כבלע",
+                "ויעברו מחמשים",
+                "ובחלבו ישויו:",
+                "<big>כ</big>הני לא יחללו קדשי",
+                "ובל יאכלו בגבולין וישתיו.",
+                "הן אלה מצות לקרבניהם",
+                "עם לא ימיר ארבעים יהיו:",
+                "<big>י</big>היו קדושים מטמאת מת",
+                "מגרושה",
+                "חללה",
+                "זונה לנקותם.",
+                "גדולם לא יפרע",
+                "ויפרום",
+                "ויצא",
+                "ורחק אלמנה",
+                "וקרוביו במותם:",
+                "<big>ט</big>רפם אשת זר לא תאכל",
+                "בל יפדו חרם",
+                "ויקדישו בכור תם.",
+                "לא יסגירו חלוט",
+                "וישכרו",
+                "ובל ינחלו זולתי חקותם:",
+                "<big>ח</big>קותם נוספת חמש עשרה כלם תשעים ושתים נכונים. המלך אל ישיב עם",
+                "ואל ירבה סוסים",
+                "ונשים",
+                "וממונים:",
+                "<big>ז</big>ומם נדר לא יחל",
+                "בל יאחרהו",
+                "ומלאת זרעונים.",
+                "אל יגלח הנזיר ויטמא",
+                "וישת דם ענב",
+                "וגפנים:",
+                "<big>ו</big>גפנים פן תקדש",
+                "וכלאי זרע",
+                "ורבעי בהמות מונחות.",
+                "לא תתעמר",
+                "ותשחית עץ",
+                "ויוסיף המלקה עלי נכוחות:",
+                "<big>ה</big>מגרש לא ימכר",
+                "והמעשר למת",
+                "ולטמא",
+                "ולאנחות.",
+                "ומקנה הנמכרת בל יגאול",
+                "עבודה",
+                "וגזה מקדשים דחות:",
+                "<big>ד</big>חות מן קהל פצוע",
+                "וכרות",
+                "ממזר",
+                "עמוני",
+                "ומואבי.",
+                "לא תדרשו שלומם לעד",
+                "מצרי",
+                "ואדומי עד שלשה מהביא:",
+                "<big>ג</big>רזן לא תניף",
+                "ותתן אל כלי",
+                "ותחרש בכלאים כתעבי.",
+                "לא יעבד בנחל",
+                "ולא תבנה עיר בגדה בי:",
+                "<big>ב</big>י השבעתיך לא תסוג",
+                "ותחסום",
+                "ואחיך בפרך לא תכלה.",
+                "פן ירדוף גואל הדם",
+                "ועברית לעם נכרי לא תסלה:",
+                "<big>א</big>ונס",
+                "והמלשין בל ישלחו מאה ושלשים וחמש מצות למלא. הכל מאתים ושבעים ושבעה לא תעשה אחת ממצות אלה: "
+            ]
+        },
+        "Laws of the Courts": {
+            "Introduction": [
+                "<big>א</big>לה שבעים ואחד המומתים מצותם שנית לבית דין החזרתי. בשבע דרכים להשמיד תמותת זדים פזרתי:",
+                "<big>ב</big>רשף ורגם ורצח ומות מבלי רושם הזהרתי. כרת ואבד מאתי ופגעון המקנאים גזרתי:\n"
+            ],
+            "": [
+                "<big>ג</big>זרתי עשרים ושלשה לכרת מושך ערלת בשרו מחוץ.",
+                "לא פסח",
+                "ולא התענה ובכפורים",
+                "במלאכתו נחוץ:",
+                "<big>ד</big>ם",
+                "וחלב האוכלמו",
+                "וטמא באכלו קודש לחוץ.",
+                "והבא ביתי וטמאתו עליו",
+                "השוחט",
+                "ומעלה החוץ:",
+                "<big>ה</big>חוץ רקח שמני",
+                "וקטרתי",
+                "והסך משחתי במרמה.",
+                "לועטי נותר",
+                "ופגול",
+                "וחמץ בפסח ללחמה:",
+                "<big>ו</big>גם אלה יספרו שנית כי מצותי להכריתם יזמה. אף המערה מקור נדה כי היא זמה:",
+                "<big>ז</big>מה מבוא האחות",
+                "ואשר אחיות הוריו צועה.",
+                "",
+                "דודתו",
+                "ואחות אשתו",
+                "ואשת אחיו לבלי חוק ממתעה:",
+                "<big>ח</big>רוג תחרגו מכלנה פן אכרית כפרץ נבעה. ואחריהם סקול שמנה עשר בתחלה מסית טועה:",
+                "<big>ט</big>ועה ומדיח רעהו",
+                "ומתלהלה באובו",
+                "וידעונו.",
+                "מגדף",
+                "ועובד אל נכר",
+                "אף המעביר לו את בנו:",
+                "<big>י</big>לד סורר ומורה",
+                "והמקלל הוריו במענו.",
+                "מכשף",
+                "ובא אלי אם כי עמד על כנו:",
+                "<big>כ</big>נו ברדת עדי כלתו",
+                "ואשת אביו יעודה.",
+                "על תבלית משכבי בהמה",
+                "",
+                "ותועבות זכור צמודה:",
+                "<big>ל</big>פי כבוד השבת מחלליה",
+                "ובאי מאורשה חמודה. לרגבים וגל עפר יוקמו מדדתים מדה נגד מדה:",
+                "<big>מ</big>דה שנית אשוב זכר אלה להודיע כי המה הנשרפים. שלשה מיוצאי ירכו",
+                "",
+                "",
+                "וכהנה מעזרתו רצופים:",
+                "",
+                "",
+                "נשים שלש למעלה ממנו",
+                "",
+                "",
+                "ובת כהן תוקד לרשפים. עשר עבירות אלה בנפשותם לבדנה שרופים:",
+                "<big>ש</big>רופים כמספרם עשרה אחרים ימותו בידי שמים. האוכל טבל",
+                "ותרומה",
+                "וכהן בטמאו קדשי שמים:",
+                "<big>ע</big>ורך שי בטמאה",
+                "ושכור",
+                "וזר",
+                "וטבול ערבים.",
+                "חסר כפור",
+                "ופרוע",
+                "מבלי רחוץ ידים ופעמים:",
+                "<big>פ</big>עמים אזכור שמונת אלה לעונש חנק הצבתים. גונב נפש",
+                "וממרה חכמי",
+                "ומכה אב ואם העצבתים:",
+                "<big>צ</big>ופה עם אלהי לאליל",
+                "והמשקרים באמרי פי חצבתים.",
+                "הבא אל אשת רעהו זוממי כהנת וזוניה קצבתים:",
+                "<big>ק</big>צבתים שני אלה האחרונים והם בטפל ידועים. תחתם אביא גונבי קסוות",
+                "ובועל ארמית מקנאיהם פוגעים:",
+                "<big>ר</big>וצח",
+                "ואנשי עיר הנדחת שניהם לפי חרב גועים. פרט שבעת מיני מות כלל אחת ושבעים: <big>ש</big>בעים ואחד סנהדרי ישפטום עשרים ושלשה בקטנה. יכרתו רשעים מארץ ובוגדים יסחו ממנה: <big>ת</big>מימים יותרו בה ולחכמים לבדה נתנה. אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה: "
+            ]
+        },
+        "Communal Laws": {
+            "Introduction": [
+                "<big>ת</big>בונה אם יש את נפשכם כל האמים עושו ובאו. שכל חכמת בני ובינתם תראו חתת ותיראו:",
+                "<big>ש</big>שים וחמש פרשיות חקים ומשפטים להם נקראו. שיחו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול וכבודם ראו:\n"
+            ],
+            "": [
+                "<big>ר</big>או שפטיהם ושטריהם מה נהדרו במראם.",
+                "על פי שני עדים ויחקרו היטב במלאם:",
+                "<big>ק</big>מי סרה כאשר זממו",
+                "ומן הלשכה ילמדו פליאם.",
+                "עורכי מלחמתי מה יפו בהשיבם המחנכים מן צבאם:",
+                "<big>צ</big>באם בסוד קדושים רבה מחניהם מקדשים ומכבדים.",
+                "יצודו אשימה עלי מלך",
+                "ויערפו לכפר דמי נודדים:",
+                "<big>פ</big>רשת מלקות ייסרון",
+                "והם בתרועת מלך נועדים.",
+                "יקראו לשלום בקרב והמשלימים יהיו למו עבדים:",
+                "<big>ע</big>בדים העברי ו��עבריה משפטי חקם לגלות.",
+                "",
+                "דין החובל בחבירו",
+                "ובהרה",
+                "ומשחית עין",
+                "ומכה בשבט בכלות:",
+                "<big>ס</big>דר נוגח",
+                "ונוגף",
+                "וגומץ",
+                "המבעה",
+                "וההבער לתגמולות.",
+                "בשומר חנם",
+                "ושכר והשוכר",
+                "והשואל",
+                "ופרשת נחלות:",
+                "<big>נ</big>חלות וכל בת יורשת",
+                "והבכור פי שנים יכיל.",
+                "נותני מום ומשפטיהם",
+                "והאונס",
+                "והמפתה בהנכיל:",
+                "<big>מ</big>וציא דבה לענוש",
+                "ומחזקת מבושים להשכיל.",
+                "יקברו נבלת התלוי",
+                "תשלומי כפל",
+                "וכפלים להשכיל:",
+                "<big>ל</big>השכיל על מציאת שדה כי תנקה מהוחפר.",
+                "וקדשתם שנת הדרור בהעברת שופר:",
+                "<big>כ</big>ל מושבי הארץ פרשתי בגאולת מכר נשפר.",
+                "",
+                "סכום ארבעים מצוות ונמכר לגוי בפדיון יכופר:",
+                "<big>י</big>כפר לכם בשבתכם בחטאת הכפורים על הסדר.",
+                "פרשת תמידין",
+                "גם מוספין",
+                "ופרה למשמרת בתדר:",
+                "<big>ט</big>נא העומר",
+                "והבכורים",
+                "ושלוח טמאים ממחנה הדר.",
+                "אהרן ובניו למלואיהם",
+                "וטהרת בני לוי לבוא חדר:",
+                "<big>ח</big>דר המשכן מה נכבד אשרי עין ראתהו במחנה.",
+                "ארון הברית",
+                "והשלחן",
+                "ואור המנורה לא ישונה:",
+                "<big>ז</big>הב מזוקק לקטורת",
+                "ונחושת נבוב לדשנה.",
+                "לכרות בברכות וקללות בריתות ארבעים ושמונה:",
+                "<big>ו</big>שמנה וארבעים מגרשי לוי",
+                "שש מהן למקלט בגדרי.",
+                "לכתוב תורתי על אבנים",
+                "זכר המזנבים בעדרי:",
+                "<big>ה</big>שמונה בגדים לתפארת",
+                "ושמן זך למאור דבורי.",
+                "ושמן רוקח",
+                "והממולח עשרים וחמש מצות דברי: <big>ד</big>בר הגדתי ליעקב אותו מכל גוי באשרי. פנות שמים וארץ לא יכילוהו אל תפירהו אתה בחרי: <big>ג</big>וי אחד בארץ נטעתיך העטיתיך כליל הוא בהדרי. פארי בך אתפאר כמלאכי עבדי יעקב וישראל בחירי: <big>ב</big>חירי הנה אלה מצותי שש מאות ושלש עשרה מספרם. חזק ואמץ כי בעזרך אל רם: <big>א</big>נא יי זכור למקבליהם ואם דל ממעש דורם. כאשר זכינו להזכירם זכנו לעשותם ולשמרם: "
+            ]
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+        "enTitle": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "key": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "מצות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "עונשים",
+                "enTitle": "Laws of the Courts",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "פרשיות ציבור",
+                "enTitle": "Communal Laws",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Halakhah/Sifrei Mitzvot/Sefer Hamitzvot of Rasag/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,716 @@
+{
+    "title": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_Hamitzvot_of_Rasag",
+    "text": {
+        "Positive Commandments": {
+            "": [
+                "<big><strong>אֶ</strong></big>ת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא",
+                "וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד בִּתְפִלָּה.",
+                "עֶרֶב",
+                "וּבֹקֶר יַחֲדֵהוּ",
+                "בְּאוֹת",
+                "וְטוֹטָפֹת לִתְהִלָּה:",
+                "<big><strong>בִּ</strong></big>כְנָפֶיךָ צִצִית נֶצַח",
+                "וּבִפְתָחֶיךָ מְזוּזָה סֶלָה.",
+                "כַּבֵּד הוֹרֶיךָ",
+                "יְרָא מֵהֶם כְּלָאֵל נָתַן לָמוֹ <big><strong>גְּדֻלָּה</strong></big>:",
+                "<big><strong>גְּדֻלָּה</strong></big> לִזְקֵנַי",
+                "וְהַדְרָתָם",
+                "וּמוֹרָא לַמִּקְדָּשׁ תָּקִים.",
+                "לִלְמֹד",
+                "וּלְלַמֵּד דָּת",
+                "וְהַמֶּלֶךְ יִקְרָאֶנָּה לָעָם בִּלְהָקִים:",
+                "<big><strong>דְּ</strong></big>חֵה הָאֱלִילִים",
+                "וְנִתַּצְתָּם",
+                "וְרֵעֶךָ כָּמוֹךָ תַּחַשְׁקֵם.",
+                "הָבִיאָהּ כֹּפֶר",
+                "וְצֶדֶק תִּרְדֹּף",
+                "וּמִשְׁקְלוֹתֶיךָ לַצַּדְּקָם <big><strong>הָקֵם</strong></big>:",
+                "<big><strong>הָקֵם</strong></big> תָּקִים",
+                "וְעָזוֹב תַּעֲזֹב",
+                "וְהַעַבֵט תַּעֲבִיט דֵּי חֶסְרוֹן.",
+                "הָשֵׁב תָּשִׁיב אֲבֵדָה",
+                "וְהַעֲנֵיק תַּעֲנִיק",
+                "וְהוֹכֵחַ לְכִשְׁרוֹן:",
+                "<big><strong>וְ</strong></big>חֵי אָחִיךָ עִמָּךְ",
+                "וּבֵרַכְתָּ בְשָּׂבְעֲךָ בְּרוֹן.",
+                "הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ",
+                "וּמִקְנַת כַּסְפְּךָ לִבְרִית <big><strong>זִכָּרוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>זִכָּרוֹן</strong></big>",
+                "שְׁמֹר הַשַּׁבָּת אַתָּה",
+                "וּבָנֶיךָ",
+                "וַעֲבָדֶךָ",
+                "וּבְהֶמְתְּךָ יִשְׁבְּתוּ בּוֹ.",
+                "רִאשׁוֹן",
+                "וּשְׁבִיעִי בְּנִיסָן",
+                "עֲצֶרֶת",
+                "וּתְרוּעָה קֹדֶשׁ לְנָקְבוּ:",
+                "<big><strong>חֻ</strong></big>קַּת הַכִּפּוּרִים קַדְּשֵׁהוּ",
+                "וְהֶחָג",
+                "וְהַשְּׁמִינִי בוֹ.",
+                "שָׁלֹש רְגָלִים תָּחֹג",
+                "וּמַתְּנַת יָד כְּבִרְכַּת <big><strong>טוּבוֹ</strong></big>:",
+                "<big><strong>טוּבוֹ</strong></big> בְּפֶסַח",
+                "מַצָּה",
+                "וּמָרוֹר",
+                "לְבַעֵר חָמֵץ וּלְכַלּוֹת.",
+                "שָׁבוּעוֹת",
+                "וְסֻכָּה",
+                "וְלוּלָב",
+                "תְּקִיעָה",
+                "וְעִנּוּי מִמַּאֲכָלוֹת:",
+                "<big><strong>יַ</strong></big>רְחֵי עִבּוּר",
+                "וּפֶסַח שֵׁנִי",
+                "וְשִׂמְחַת הַחַגִּים לְמַלֹּאת.",
+                "כְּתוֹב זֹאת רֶמֶז מְגִלָּה",
+                "וְנֵר יְמֵי חֲנֻכָּה עַד <big><strong>כְּלוֹת</strong></big>:",
+                "<big><strong>כְּלוֹת</strong></big> שֵׁשׁ שָׁנִים [תַּשְׁמֵט] הָאָרֶץ",
+                "וּבָהֶם תְּחַפֵּשׁ עֶבֶד עִבְרִי הַנִּלְקָח.",
+                "שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וּנְטַשְׁתָּהּ",
+                "וְגַם הָרָצוּעַ בָהּ יְפֻקַּח:",
+                "<big><strong>לָ</strong></big>תֵת תְּרוּמָה",
+                "וְרֵאשִׁית עֲרִיסֶךָ",
+                "וְהִלּוּלֵי קֹדֶשׁ מְרֻקָּח.",
+                "אַךְ תָּשִׁיב חֲבֹל לִצְרִיכָיו וּתְבֹרַךְ בְּכָל <big><strong>מִקָּח</strong></big>:",
+                "<big><strong>מִקַּח</strong></big> כֶּסֶף וּשְׁטָר וּבִיאָה בָּם בְּאִשָּׁה תָּרִיד.",
+                "שְׁאֵרָהּ",
+                "כְּסוּתָהּ",
+                "וְעוֹנָתָהּ בְּעוֹדֶנָּה",
+                "וּכְרִיתוּת בְּצֵאתָהּ לְהַפְרִיד:",
+                "<big><strong>נִ</strong></big>כְסַפְתָּ לִיפַת תֹּאַר גַּיְּרֶנָּה",
+                "וְתִבְחוֹן הַשּׂוֹטָה מֵהַמְרִיד.",
+                "יְבִמְתְּךָ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם אוּלַי יָקוּם <big><strong>שָׂרִיד</strong></big>:",
+                "<big><strong>שָׂרִיד</strong></big> מֵהַפִּיל שִׂים מַעֲקֶה",
+                "וּפְדֵה פֶּטֶר רֶחֶם בַּהִפָּתַח.",
+                "וּשְׁגַר בְּהֵמָה יְקַדֵּשׁוּן",
+                "וְיִפָּדֶה הָרֶכֶשׁ אוֹ יְנֻתַּח:",
+                "<big><strong>עֵ</strong></big>ת הַמְּקֻשָּׁרוֹת תְּבַכֵּרְנָה הַקְדִּישֵׁם מֵאֵין רֶתַח.",
+                "גֵּרֵי צֶדֶק כָאֶזְרָח",
+                "וְהַנְּבֵלָה לְתוֹשָׁבֵי <big><strong>פֶתַח</strong></big>:",
+                "<big><strong>פֶּתַח</strong></big> הַבִּכּוּרִים אִם פִּתֵּחוּ הֲבִיאֵם",
+                "וְתִקְרָא בְמִקְדָּשִׁים.",
+                "מַעֲשַׂר בְּהֵמָה",
+                "וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן",
+                "וּמַעֲשֵׂר אֶבְיוֹנִים מְדֻשִּׁים:",
+                "<big><strong>צָ</strong></big>עוֹד בַּשֵּׁנִי לַבְּחִירָה אוֹ תִפְדֵּהוּ וְדָמָיו מְקֻדָּשִׁים.",
+                "וְהִתְוַדִּיתָ בְּקַיֶּמְךָ כָּל אֵלֶּה בִּעַרְתִּי כָּל מַעְשְׂרוֹת <big><strong>קֳדָשִׁים</strong></big>:",
+                "<big><strong>קֳדָשִׁים</strong></big> רֵאשִׁית גִּזֶּךָ",
+                "וּמַתְּנוֹת זְבָחֶיךָ אַרְבַּע.",
+                "הִלְכוֹת שְׁחִיטָה תַּחְקֹר כַּדָּת",
+                "וּלְכַסּוֹת דָּם הַנּוֹבַע:",
+                "<big><strong>רָ</strong></big>חַב גְּבוּלֶךָ וְהִתְאַוִּית תְּדַשְּׁנֶה טוּבִי וְתִשְׂבַּע.",
+                "תֵּט אַחֲרֵי רַבִּים",
+                "בְּמִדְרְשֵׁי פָּנִים <big><strong>שֶׁבַע</strong></big>: <big><strong>שֶׁבַע</strong></big> וְתִשְׁעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה אֵלֶּה תָּמִיד תִּגְמֹר. כִּי מִצְוֹת הַגּוּף הֵמָּה הַשְׂכִּילֵם וּמְעַדַנֵּיהֶם תִּזְמֹר: <big><strong>תְּ</strong></big>בוֹאָתְךָ טוֹבָה אֲשֶׁר צָפַנְתִּי פָּעַלְתִּי לַחוֹסִים לֵאמֹר. אִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי <big><strong>תִּשְׁמֹר</strong></big>:",
+                "<big><strong>תִּשְׁמֹר</strong></big> מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ",
+                "כִּי תִדֹּר",
+                "וְתַפְלִיא לְהַזִּיר לְרָצוֹן.",
+                "תַּקְרִיב אִם תִּטְמָא בְּפֶתַע",
+                "וְעַל תּוֹרַת נְזִרָךְ לְעֶלְצוֹן:",
+                "<big><strong>שַׁ</strong></big>אֲנַנָּה בִּנְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ לְאָבִיהָ",
+                "וְאִשָׁהּ הַמֶּלְצוֹן.",
+                "אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֶבְחֲרָה בּוֹ תָבִיאוּ קָרְבָּנִי <big><strong>רָצוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>רָצוֹן</strong></big> מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי",
+                "עוֹלַת בָּקָר",
+                "וְצֹאן",
+                "וָעוֹף לְרִצְיוֹן.",
+                "גַּם שַׁלְמֵי בָקָר",
+                "וָצֹאן",
+                "וְאַרְבָּעִים לַחֲמֵי תּוֹדַת צִפְיוֹן:",
+                "<big><strong>קָ</strong></big>רְבַּן חֲלָבִים לְהָנִיף",
+                "חָזֶה וָשׁוֹק לִמְשָׁרְתֵי חֶבְיוֹן.",
+                "לִשְׂרֹף נוֹתָר לַבֹּקֶר",
+                "עוֹר הָעוֹלָה לְכֹהֲנֵי <big><strong>צִבְיוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>צִבְיוֹן</strong></big> מִנְחַת סֹלֶת",
+                "מַחֲבַת",
+                "וּמַרְחֶשֶׁת",
+                "חַלּוֹת וּרְקִיקֶיהָ ��ְהַעֲרֵךְ.",
+                "בְּרִית מֶלַח",
+                "וּמַכֹּלֶת קֳדָשִׁים",
+                "וּמַחְלְקוֹת מְנָחוֹת תַּדְרֵךְ:",
+                "<big><strong>פִּ</strong></big>תֵּי הַחֲבִתִּים",
+                "וְחֵלֶק כְּחֵלֶק",
+                "וּמִמְכַּר מִשְׁמָר הַמְּבָרֵךְ.",
+                "רְחִיצַת מַיִם",
+                "וּתְרוּמַת דֶּשֶׁן",
+                "וּבַעֵר עֲצֵי אִשֵּׁה <big><strong>עֶרֶךְ</strong></big>:",
+                "<big><strong>עֶרֶךְ</strong></big> נֶפֶשׁ הָאָדָם כְּפִי שָׁנָיו",
+                "וּבְהֵמָה שֶׁלֹּא תָּבֹא אוּלָם.",
+                "עֶרְכֵי בָתִּים",
+                "וְחֹמֶשׁ בַּעֲלֵיהֶן",
+                "שְׂדֵה אֲחֻזָּה",
+                "וּמִקְּנֶה לְגָאֳלָם:",
+                "<big><strong>שְׂ</strong></big>עִירֵי עֲבוֹדַת נֵכָר לָעָם",
+                "וְלַיָּחִיד לְהוֹבִילָם.",
+                "שְׂדֵה חֲרָמִים",
+                "וְגֶזֶל הַגֵּר",
+                "וְחַטָּאת עַל כָּל <big><strong>נֶעְלָם</strong></big>:",
+                "<big><strong>נֶעְלָם</strong></big> מִקָּהָל",
+                "וּמָשִׁיחַ יָבִיא פָּר",
+                "וְהַנָּשִׂיא בְּשָׂעִיר יִתְכַּפֵּר.",
+                "עַם הָאָרֶץ בְּשֶׂה",
+                "וְגוֹזָלִים",
+                "וּבַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה לְהַשַּׁפֵּר:",
+                "<big><strong>מ</strong></big>וֹעֵל",
+                "וְגוֹזֵל יָשִׁיב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ וּבָאָשָׁם שִׁגְגָתוֹ יָפֵר.",
+                "וְאָשָׁם תָּלוּי",
+                "וּלְנֶחֱרֶפֶת",
+                "וְהֶקְדֵּשׁ בַּחֲמִישִׁיתוֹ <big><strong>לְכַפֵּר</strong></big>:",
+                "<big><strong>לְכַפֵּר</strong></big> מַגַּע חַטָּאת",
+                "וְדָמָהּ בְּכָל כְּלִי כְּחֻקַּת תְּמִימָה.",
+                "הַלְּוִיִּם יָרִימוּ מִמַּעַשְׂרוֹתָם לִמְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה:",
+                "<big><strong>כֹּ</strong></big>ה תְבָרְכוּ וְזֶה חָקְכֶם חֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה מִצְוֹת שַׁלְמָה.",
+                "וְקַדֵּשׁ מְכַהֵן מִן הַנֶּפֶשׁ",
+                "כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ <big><strong>יִטַּמָּא</strong></big>:",
+                "<big><strong>יִטַּמָּא</strong></big> מִן נִבְלַת בֶּהֱמַת טוֹהַר הַנּוֹגֵעַ",
+                "וְהַנּוֹשֵׂא",
+                "וְהָאֹכֵל כַּחֹק.",
+                "וְנוֹגֵעַ בְּטֻמְאָה",
+                "וְנוֹשְׂאָהּ",
+                "וְנוֹגֵעַ בַּשֶּׁרֶץ בִּדְחֹק:",
+                "<big><strong>טֻ</strong></big>מְאַת כֵּלִים",
+                "וְשֶׁבֶר חֶרֶשׂ",
+                "אֹכֶל",
+                "וּמַשְׁקֶה",
+                "וְזֵרוּעַ בִּמְחֹק.",
+                "תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ",
+                "בְּמַעֲיָן וָבוֹר לִלְמֹד <big><strong>חֹק</strong></big>:",
+                "<big><strong>חֹק</strong></big> שִׁכְבַת זֶרַע לְרוֹאֶהָ",
+                "וִיצוּעוֹ",
+                "וְלַשֹׁכֶבֶת חֵקוֹ מֵהַמְרוֹת.",
+                "דָּתֵי זָב",
+                "וְטַהֲרָתוֹ",
+                "וְקָרְבָּנוֹ",
+                "וְנִדָּה",
+                "וּבוֹעֲלָהּ נִזְהָרוֹת:",
+                "<big><strong>זָ</strong></big>בָה לִסְפֹּר",
+                "וּלְהַקְרִיב",
+                "שָׁבוּעַ",
+                "וּשְׁבוּעַיִם לַיּוֹלֶדֶת סְפוּרוֹת.",
+                "שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה",
+                "וְכִפְלָם",
+                "וּלְהָבִיא קָרְבָּן <big><strong>וּלְהוֹרוֹת</strong></big>:",
+                "<big><strong>וּלְהוֹרוֹת</strong></big> מַרְאֵה עוֹר הַבָּשָׂר הַבַּהֶרֶת",
+                "וְהַמִּחְיָה רְתוּקִים.",
+                "אִם פָּרוֹחַ",
+                "וְהַצָּרֶבֶת",
+                "קָרַחַת וּרְעוּתָהּ",
+                "וְהַנ��ְתָקִים:",
+                "<big><strong>הַ</strong></big>בֹּהַק לְטַהֵר",
+                "וְהַבֶּגֶד",
+                "לְעֹשֶׁר הַמִּטַּהֵר",
+                "וְלְעָנְיוֹ חֻקִּים.",
+                "חֻקֵּי הַבַּיִת",
+                "וְטַהֲרוֹתָיו וְאָז יִירְשׁוּ בָּמוֹ <big><strong>דְּבֵקִים</strong></big>:",
+                "<big><strong>דְּבֵקִים</strong></big> בַּמֵּת יתְחַטְּאוּן בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי כִּכְתָבָם.",
+                "מַזֶּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס",
+                "וְכֵן יִטַמָּא הַנּוֹגֵעַ בָּם: <big><strong>גְּ</strong></big>מָר אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת פְּרִישַׁת טְמָאוֹת מִלְּקָרְבָם. הֻכְלְלוּ מֵאָה וְשָׁלֹשׁ מִצְוֹת כְּהֻנָּה כְּהִתְעָרְבוּ <big><strong>בָם</strong></big>: <big><strong>בָּם</strong></big> כְּנִכְלְלוּ הָרִאשׁוֹנוֹת נִמְצְאוּ מָאתַיִם נְגוֹהִים. אֵלֶּה הֵם מִצְוֹת עֲשֵׂה דְּבָרוֹ חָכְמוֹת רָאמוֹת גְּבוֹהִים:"
+            ]
+        },
+        "Negative Commandments": {
+            "Introduction": [],
+            "": [
+                "<big><strong>אֱלֹהִים</strong></big> אֲחֵרִים לֹא יִהְיֶה לְךָ",
+                "לֹא תַעֲשֵׂם",
+                "וְתָעָבְדֵם",
+                "וְתִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם.",
+                "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה",
+                "וְצִפּוּיֶהָ",
+                "וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ זִכְרוֹנֵיהֶם:",
+                "<big><strong>בַּ</strong></big>ל תָּקִים אֲשֵׁרָה",
+                "וּמַצֵּבָה",
+                "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לְמַעֲנֵיהֶם.",
+                "אַל תֹּאכְלוּ מִזִּבְחָם",
+                "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת <big><strong>גּוֹיֵיהֶם</strong></big>:",
+                "<big><strong>גּוֹיֵיהֶם</strong></big> מִכְּרֹת לָמוֹ בְּרִית",
+                "וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם הַזָּהֵרוּ.",
+                "אוֹבוֹת",
+                "וְיִדְּעוֹנִים",
+                "לֹא תִלְמָדוּ",
+                "וּמִשְּׁאֹל בְּפַחֲזוּתָם הוָּסֵרוּ:",
+                "",
+                "<big><strong>דְּ</strong></big>חוּ נְחָשִׁים",
+                "וְעוֹנֲנִים",
+                "וְקֹסֵם",
+                "מְכַשֵּׁף",
+                "וְחֹבֵר",
+                "וְדוֹרְשֵׁי מֵת תִּזְרוּ.",
+                "מִקְּרֹחַ",
+                "וְהַקִּיף",
+                "וְהַשְׁחֵת",
+                "מִשֶּׂרֶט",
+                "וּכְתֹבֶת <big><strong>הִנָּזֵרוּ</strong></big>:",
+                "<big><strong>הִנָּזְרוּ</strong></big> פֶּן תִשָּׁבְעוּ לַשָּׁוְא",
+                "וְלַשֶּׁקֶר",
+                "וְלֹא תְחַלְּלוּ שֵׁם אָדוֹן.",
+                "לֹא תַעֲנֶה שָׁוְא",
+                "וְתִשָּׂא שָׁמְעוֹ",
+                "וְתָשֵׁת יָדְךָ לֶחָנֵף",
+                "וְרַבֵּי מָדוֹן:",
+                "<big><strong>וְ</strong></big>עַל רִיב לִנְטוֹת",
+                "וְגַם מִשְׁפָּט",
+                "וְהַכֵּר פָּנִים",
+                "וְקַחַת שֹׁחַד לָאֲבַדּוֹן.",
+                "עָוֶל מִשְׁפָּט",
+                "וּשְׂאֵת פְּנֵי דַל",
+                "וְהִדּוּר",
+                "פֶּן תְּכַחֲשׁוּן <big><strong>זָדוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>זָדוֹן</strong></big> לֹא תְזִידוּן",
+                "לָאוֹר נָשִׂיא",
+                "לְקַלֵּל שׁוֹפֵט",
+                "וּלְהַקְשׁוֹת עֹרֶף.",
+                "לַעֲשֹׁק",
+                "וְלִגְזֹל",
+                "וְלָלִין פְּעֻלָּה",
+                "לִנְקֹם",
+                "וְלִנְטֹר",
+                "וּלְהַכְשִׁיל מִטָּרֵף:",
+                "<big><strong>חִ</strong></big>דְלוּ לָכֶם מִכָּל אֵלֶּה וּשְׂאֵת חֵטְא",
+                "וְחֵרֵשׁ מִלְּחָרֵף.",
+                "מִשְּׂנוֹא",
+                "וּמֵרְצֹחַ",
+                "וְרָכִיל",
+                "וּמֵעֲמֹד עַל דַּם <big><strong>טָרֶף</strong></big>:",
+                "<big><strong>טֶרֶף</strong></big> אֵבֶר מִן הֶחָי",
+                "וְגִיד הַנָּשֶׁה",
+                "נְבֵלָה",
+                "וּטְרֵפָה",
+                "חֵלֶב",
+                "וָדָם.",
+                "עַל הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ",
+                "וּבָשָׂר בֶּחָלָב",
+                "אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּהִתְיַחֲדָם:",
+                "<big><strong>י</strong></big>וֹצֵא חוּץ",
+                "מִסִּימָנֵי דָג",
+                "וְהַחַיָּה",
+                "וְהָעוֹף",
+                "וְהֶחָגָב בְּנוּדָם.",
+                "וְרִמְשֵׁי אֶרֶץ בַּל יֹאכְלוּ עַמִּי",
+                "אַל יְשַׁקְּצוּ",
+                "וִיטַמְּאוּ בָּם <big><strong>כְּבוֹדָם</strong></big>:",
+                "<big><strong>כְּבוֹדָם</strong></big> הַלֵּוִי לֹא יַעַזְבוּנְהוּ",
+                "לֹא יְעֲנוּן יָתוֹם וְאַלְמָנָה פֶּן אֶחֱרֶה.",
+                "",
+                "בַּל יוֹנוּ גֵר",
+                "וְיִלְחָצוּהוּ",
+                "וְיִקְּחוּ כֹפֶר לָרוֹצֵחַ מִתְגָּרֶה:",
+                "<big><strong>לֹ</strong></big>א יוֹנוּ רֵעַ",
+                "וִיאַמְּצוּ לֵבָב",
+                "הַמִּדָּהּ",
+                "וְהַמִּשְׁקָל",
+                "וְהַמְּשׂוֹרָה לְהַמְרֵה.",
+                "לֹא תַחְמֹד",
+                "וְלֹא תִגְנֹב",
+                "וְלֹא תִנְאָף זֶה כְּלָל <big><strong>מַעֲרֶה</strong></big>:",
+                "<big><strong>מַעֲרֶה</strong></big> אֵם",
+                "וְאֵשֶׁת אָב",
+                "וְהַכַּלָּה",
+                "וְהַנִּדָּה",
+                "וְאֵשֶׁת אִישׁ בָּם קִנֵּאתִי.",
+                "שְׁלָשָׁה דּוֹרוֹת מִזַּרְעֶךָ",
+                "",
+                "",
+                "וְכָּהֵם מֵחֲמוֹתְךָ גִּנִּיתִי:",
+                "",
+                "",
+                "<big><strong>נְ</strong></big>וַת אָח",
+                "וְדוֹד",
+                "וְאָחוֹת",
+                "אַחְיוֹת אָב",
+                "וָאֵם פִּנִּיתִי. אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכׇל אֵלֶּה כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר <big><strong>שָׂנֵאתִי</strong></big>:",
+                "<big><strong>שָׂנֵאתִי</strong></big> אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ",
+                "קָדֵשׁ",
+                "וּקְדֵשָׁה",
+                "וִיבָמָהּ הַחוּצָה.",
+                "וּגְרוּשָׁה אַחֲרֵי הֻטַּמָּאָה",
+                "וְאַל תְּחַלֵּל בִּתְּךָ לְנָּאֳצָהּ:",
+                "<big><strong>עַ</strong></big>גְבוֹת זָכָר",
+                "וְזִרְמַת בְּהֵמָה",
+                "וּבַל תַּרְבִּיעֶנָּה אִשָּׁה לְשִׁמְצָה.",
+                "וּמֵהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ זֶרַע",
+                "וּמִלְּסָרֵס כָּל חַיָּה <big><strong>פְרוּצָה</strong></big>:",
+                "<big><strong>פְּרוּצָה</strong></big> תִּלְבֹּשֶׁת שַׁעַטְנֵז",
+                "וּבַל תִּתְעַלֵּם מֵאֲבֵדָה",
+                "וְנֹפֵל.",
+                "לֹא תַשִּׁיכוּ",
+                "וְלֹא תְשִׂימֻנְהוּ",
+                "וּתְהִי כְּנֹשֶׁה",
+                "וּתְמַשְׁכֵּן הַשָּׁפֵל:",
+                "<big><strong>צ</strong></big>וּר לֹא תְנַסּוּ",
+                "וְתִתְּצוּ מוֹרָאוֹ",
+                "וְלֹא תִשְׁמַע אֶל נָבִיא שֶׁקֶר טֹפֵל.",
+                "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב",
+                "וּבֶגֶד אַלְמָנָה אֵלֶיהָ <big><strong>קַפֵּל</strong></big>:",
+                "<big><strong>קַפֵּל</strong></big> כְּלִי גֶּבֶר מֵאִשָּׁה",
+                "וְהַחֲלֵף",
+                "וּבַל תַּסְגִּיר לְאֶרֶץ מְרָתַיִם.",
+                "זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ",
+                "לֹא תִתְעַשֵּׁת בַּנֶּגַע לְמַרְאֵה עֵינַיִם:",
+                "<big><strong>רַ</strong></big>ק לֹא תִקַּח הָאֵם",
+                "וְעָרְלָה",
+                "וְלֹא יִדְבַּק חֵרֶם בְּיָדַיִם.",
+                "נָקִי בַּדִּין מֵעֲנֹשׁ",
+                "מִבַּיִת",
+                "וּמִכִּיס מִדּוֹת <big><strong>שְׁתַּיִם</strong></big>: <big><strong>שְׁתַּיִם</strong></big> וְאַרְבָּעִים וּמֵאָה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה הָרַע. אֵלֶּה הֵם חוֹבוֹת הַגּוּף וּשְׁתַּיִם הַקִּיצוֹנוֹת מֵהִשְׂתָּרַע: תָּגוּר כִּי אֲנִי דַּיָּן לְהִפָּרַע וְלֹא יְגוּרֵנִי רַע. לֹא תוֹסֵף עָלָיו וּמִמֶּנּוּ לֹא <big><strong>תִגְרַע</strong></big>:",
+                "<big><strong>תִּגְרַע</strong></big> זֶרַע",
+                "וְקָצִיר בַּשְּׁבִיעִית",
+                "וְכִשְׁנֵיהֶם בַּיּוֹבֵל מִדִּרְשׁוֹן.",
+                "",
+                "אַל תַּחְשְׁבוּ בְּלִיַּעַל",
+                "וְתִגְּשׂוּ",
+                "לֹא תְפַאֵר",
+                "וּתְעוֹלֵל נִטְשׁוֹן:",
+                "<big><strong>שִׁ</strong></big>כְחָה",
+                "פֵּאָה",
+                "פֶּרֶט",
+                "וָלֶקֶט",
+                "וְלֹא יִצָּבֵא הַנָּקִי בְּרִגְשׁוֹן.",
+                "לֹא תַעֲשֶׂה כׇל מְלָאכָה בְּשַׁבָּת נְתַתִּיו זֶכֶר לְיוֹם <big><strong>רִאשׁוֹן</strong></big>:",
+                "<big><strong>רִאשׁוֹן</strong></big>",
+                "וּשְׁבִיעִי בַּפֶּסַח",
+                "שִׁשָּׁה בְּסִיוָן",
+                "וְהַכֶּסֶא חִוִּיתִיךָ.",
+                "הֶעָשׂוֹר",
+                "וְהֶחָג",
+                "וַעֲצֶרֶת וּמִמְּלֶאכֶת עֲבוֹדָה הִזְהַרְתִּיךָ:",
+                "<big><strong>קְ</strong></big>צִיר חָדָשׁ",
+                "וּמַחְמֶצֶת",
+                "לֹא יֵרָאֶה",
+                "וְלֹא יִמָּצֵא פְּקַדְתִּיךָ.",
+                "נָא",
+                "וּבָשֵׁל",
+                "וּשְׁבָר עֶצֶם",
+                "מֵהוֹתִיר",
+                "וְהוֹצִיא",
+                "וְזֶבַח עַל חָמֵץ <big><strong>צִוִּיתִיךָ</strong></big>:",
+                "<big><strong>צִוִּיתִיךָ</strong></big> בַּל תִּפְּסַח בִּשְׁעָרֶיךָ",
+                "נֵכָר",
+                "וְעָרֵל",
+                "וְתוֹשָׁב לֹא יִכְרוּ עָלָיו.",
+                "בַּל תַּבְעֵר",
+                "וְתֵצֵא גְּבוּל בְּשַׁבָּת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מִצְוֹת זְמַן נִקְווּ אֵלָיו:",
+                "<big><strong>פִּ</strong></big>טּוּם שֶׁמֶן",
+                "וּקְטֹרֶת",
+                "וְלֹא יִסָּךְ",
+                "וְזָר בַּל יִקְרַב הֵיכָלָיו.",
+                "לֹא תַעֲלוּ עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת",
+                "וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ <big><strong>עָלָיו</strong></big>:",
+                "<big><strong>עָלָיו</strong></big> אֵין מַעֲלוֹת",
+                "וְנָפַת חֶרֶב",
+                "וְתִכְבֶּה אֵשׁ הַחִיצוֹן לִרְגֹּעַ.",
+                "מֵאֲכֹל חַטַּאת פְּנִימָה",
+                "וּמִנְחַת כֹּהֵן",
+                "מוּמָם וְטָמֵא מִלִּנְגֹּעַ:",
+                "<big><strong>שׂ</strong></big>וּמַת שֶׁמֶן",
+                "זַכָּה בְּמִנְחַת חָב",
+                "וְהַבְדָּלַת מָלוּק בִּפְגֹעַ.",
+                "אֶל תַּקְטִירוּ שְׂאוֹר",
+                "וּדְבָשׁ",
+                "וְטָמֵא לְהַקְרִיב לְבִלְתִּי <big><strong>נְגֹעַ</strong></big>:",
+                "<big><strong>נְגֹעַ</strong></big> אֵין לַיּוֹלֶדֶת",
+                "וְלֹא תָבוֹא",
+                "וְטָמֵא לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ.",
+                "מוּמֵי בְּהֵמָה מִשְּׁחֹט",
+                "וּמֵהַקְרִיב",
+                "וְשָׂרוּעַ לְנֵדֶר בַּל תְּקַדֵּשׁ:",
+                "<big><strong>מֵ</strong></big>הוֹתִיר תּוֹדָה",
+                "וּמִלְּחַמֵּץ מִנְחָה",
+                "וְלֹא יָלִין חֵלֶב חוּץ הַקֹּדֶשׁ.",
+                "פֶּן תַּעֲלֶה בְּכָל מָקוֹם",
+                "אֶתְנָן",
+                "וּמְחִיר מֵהָבִיא <big><strong>לַקֹּדֶשׁ</strong></big>:",
+                "<big><strong>לַקֹּדֶשׁ</strong></big> אִם נִטַּמָּא לֹא יֵאָכֵל",
+                "וּמִבֶּן נֵכָר לֹא יֶאֱתָיוּ.",
+                "לְוִיַּי לֹא יִגְּעוּ",
+                "וְיִרְאוּ כְּבַלַּע",
+                "וְיַעַבְרוּ מֵחֲמִשִּׁים",
+                "וּבְחֶלְבּוֹ יִשְׁוָיוּ:",
+                "<big><strong>כֹּ</strong></big>הֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ קָדָשַׁי",
+                "וּבַל יֹאכְלוּ בִּגְבוּלִין ",
+                "וִישְׁתָּיו. ",
+                "הֵן אֵלֶּה מִצְוֹת לְקָרְבְּנֵיהֶם עִם לֹא יָמִיר אַרְבָּעִים <big><strong>יִהְיוּ</strong></big>:",
+                "<big><strong>יִהְיוּ</strong></big> קְדוֹשִׁים מִטֻּמְאַת מֵת",
+                "מִגְּרוּשָׁה",
+                "חֲלָלָהּ",
+                "זוֹנָה לְנַקּוֹתָם.",
+                "גְּדוֹלָם לֹא יִפְרַע",
+                "וְיִפְרֹם",
+                "וְיֵצֵא",
+                "יְרַחֵק אַלְמָנָה",
+                "וּקְרוֹבָיו בְּמוֹתָם:",
+                "<big><strong>טַ</strong></big>רְפָּם אֵשֶׁת זָר לֹא תֹאכֵל",
+                "בַּל יִפְדּוּ חֵרֶם",
+                "וְיַקְדִּישׁוּ בְכוֹרֹתָם.",
+                "לֹא יַסְגִּירוּ חָלוּט",
+                "וְיִשְׁכָּרוּ",
+                "וּבַל יִנְחֲלוּ זוּלָתִי <big><strong>חֻקּוֹתָם</strong></big>:",
+                "<big><strong>חֻקּוֹתָם</strong></big> נוֹסָפֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כֻּלָּם תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם נְכוֹנִים. הַמֶּלֶךְ אַל יָשִׁיב עַם",
+                "וְאַל יַרְבֶּה סוּסִים",
+                "וְנָשִׁים",
+                "וּמָמוֹנִים:",
+                "<big><strong>ז</strong></big>וֹמֵם נֶדֶר לֹא יֵחַל",
+                "בַּל יְאַחֲרֵהוּ",
+                "וּמְלֵאַת זֵרְעוֹנִים.",
+                "אַל יְגַלַּח הַנָּזִיר ",
+                "וְיִטַּמָּא ",
+                "וְיֵשְׁתְּ דָּם עֵנָב <big><strong>וּגְפָנִים</strong></big>:",
+                "<big><strong>וּגְפָנִים</strong></big> פֶּן תִּקְדַּשׁ",
+                "וְכִלְאֵי זֶרַע",
+                "וְרִבְעֵי בְּהֵמוֹת מוּנָחוֹת.",
+                "לֹא תִתְעַמֵּר",
+                "וְתַשְׁחִית עֵץ",
+                "וְיוֹסִיף הַמַּלְקֶה עֲלֵי נְכוֹחוֹת:",
+                "<big><strong>הַ</strong></big>מִּגְרָשׁ לֹא יִמָּכֵר",
+                "וְהַמַּעֲשֵׂר לַמֵּת",
+                "וְלַטָּמֵא",
+                "וְלַאֲנָחוֹת.",
+                "וּמִקְנָה הַנִּמְכֶּרֶת בַּל יִגְאֹל",
+                "עֲבוֹדָה",
+                "וְגִזָּה מִקֳּדָשִׁים <big><strong>דְּחוֹת</strong></big>:",
+                "<big><strong>דְּחוֹת</strong></big> מִן קָהָל פָּצוּעַ",
+                "וְכָרוּת",
+                "מַמְזֵר",
+                "עַמּוֹנִי",
+                "וּמוֹאָבִי.",
+                "לֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלוֹמָם לָעַד",
+                "מִצְרִי",
+                "וֶאֱדוֹמִי עַד שְׁלֹשָה מֵהָבִיא:",
+                "<big><strong>גַּ</strong></big>רְזֶן לֹא תָנִיף",
+                "וְתִתֶּן אֶל כֶּלִי",
+                "וְתַחֲרֹשׁ בְּכִלְאַיִם כְּתַעֲבִי.",
+                "לֹא יֵעָבֵד בַּנַּחַל",
+                "וְלֹא תִבָּנֶה עִיר בָּגְדָה <big><strong>בִּי</strong></big>:",
+                "<big><strong>בִּי</strong></big> הִשְׁבַּעְתִּיךָ לֹא תַסִּיג",
+                "וְתַחְסֹם",
+                "וְאָחִיךָ בְּפֶרֶךְ לֹא תְכַלֶּה.",
+                "פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם",
+                "וְעִבְרִית לְעַם נָכְרִי לֹא תְסֻלֶּה:",
+                "<big><strong>א</strong></big>וֹנֵס",
+                "וְהַמַּלְשִׁין בַּל יְשַׁלֵּחוּ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לְמַלֵּא. הַכּ��ל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה לֹא תַעֲשֶׂה אַחַת מִמְּצוֹת <big><strong>אֵלֶּה</strong></big>:"
+            ]
+        },
+        "Laws of the Courts": {
+            "Introduction": [
+                "<big><strong>אֵלֶּה</strong></big> שִׁבְעִים וְאֶחָד הַמּוּמָתִים מִצְוָתָם שֵׁנִית לְבֵית דִּין הֶחֱזַרְתִּי. בְּשֶׁבַע דְּרָכִים לְהַשְׁמִיד תְּמוּתַת זֵדִים פִּזַּרְתִּי:",
+                "<big><strong>בְּ</strong></big>רֶשֶׁף וְרֶגֶם וְרֶצַח וּמָוֶת מִבְּלִי רוֹשֶׁם הִזְהַרְתִּי. כָּרֹת וְאַבֵּד מֵאִתִּי וּפִגְעוֹן הַמְּקַנְּאִים <big><strong>גָּזַרְתִּי</strong></big>:"
+            ],
+            "": [
+                "<big><strong>גָּזַרְתִּי</strong></big> עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה לְכָרֵת מוֹשֵׁךְ עָרְלַת בְּשָׂרוֹ מִחוּץ.",
+                "לֹא פָסַח",
+                "וְלֹא הִתְעַנָּה",
+                "וּבַכִּפּוּרִים בִּמְלַאכְתּוֹ נָחוּץ:",
+                "<big><strong>דַּ</strong></big>ם",
+                "וָחֵלֶב הָאוֹכְלֵמוֹ",
+                "וְטָמֵא בְּאָכְלוֹ קֹדֶשׁ לַחוּץ.",
+                "וְהַבָּא בֵּיתִי וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו",
+                "הַשּׁוֹחֵט",
+                "וּמַעֲלֶה <big><strong>הַחוּץ</strong></big>:",
+                "<big><strong>הַחוּץ</strong></big> רֹקֵחַ שַׁמְנִי",
+                "וּקְטָרְתִּי",
+                "וְהַסָּךְ מִשְׁחָתִי בְּמִרְמָה.",
+                "לוֹעֲטֵי נוֹתָר",
+                "וּפִגּוּל",
+                "וְחָמֵץ בַּפֶּסַח לְלָחְמָה:",
+                "<big><strong>וְ</strong></big>גַם אֵלֶּה יִסָּפְרוּ שֵׁנִית כִּי מִצְוֹתַי לְהַכְרִיתָם יָזְמָה. אַף הַמַּעֲרֶה מְקוֹר נִדָּה כִּי הִיא <big><strong>זִמָּה</strong></big>:",
+                "<big><strong>זִמָּה</strong></big> מִבּוֹא הָאָחוֹת",
+                "וַאֲשֶׁר אַחְיוֹת הוֹרָיו צוֹעֶה.",
+                "",
+                "דּוֹדָתוֹ",
+                "וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ",
+                "וְאֵשֶׁת אָחִיו לִבְלִי חֹק מִמַּתְעֶה:",
+                "<big><strong>חֲ</strong></big>רֹג תַּחַרְגוּ מִכֻּלָּנָה פֶּן אַכְרִית כְּפֶרֶץ נִבְעֶה. וְאַחֲרֵיהֶם סְקֹל שְׁמֹנָה עָשָׂר בַּתְּחִלָּה מַסִּית <big><strong>טוֹעֶה</strong></big>:",
+                "<big><strong>טוֹעֶה</strong></big> וּמַדִּיחַ רֵעֵהוּ",
+                "וּמִתְלַהֲלֵהַּ בְּאוֹבוֹ",
+                "וְיִדְּעוֹנוֹ.",
+                "מְגַדֵּף",
+                "וְעוֹבֵד אֵל נֵכָר",
+                "אַף הַמַּעֲבִיר לוֹ אֶת בְּנוֹ:",
+                "<big><strong>יֶ</strong></big>לֶד סוֹרֵר וּמוֹרֶה",
+                "וְהַמְּקַלֵּל הוֹרָיו בְּמַעֲנוֹ.",
+                "מְכַשֵּׁף",
+                "וּבָא אֱלֵי אֵם כִּי עָמַד עַל <big><strong>כַּנּוֹ</strong></big>:",
+                "<big><strong>כַּנּוֹ</strong></big> בְּרֶדֶת עֲדֵי כַּלָּתוֹ",
+                "וְאֵשֶׁת אָבִיו יְעוּדָה.",
+                "עַל תַּבְלִית מִשְׁכְּבֵי בְּהֵמָה",
+                "",
+                "וְתוֹעֲבַת זָכוּר צְמוּדָה:",
+                "<big><strong>לְ</strong></big>פִי כְבוֹד הַשַּׁבָּת מְחֲלְלֶיהָ",
+                "וּבָאֵי מְאֹרָשָׂה חֲמוּדָה. לִרְגָבִים וְגַל (עפר) [אֲבָנִים] יוּקָמוּ מְדַדְתִּים מִדָּה נֶגֶד <big><strong>מִדָּה</strong></big>:",
+                "<big><strong>מִדָּה</strong></big> שֵׁנִית אָשִׁיב זֶכֶר אֵלֶּה לְהוֹדִיעַ כִּי הֵמָּה הַנִּשְׂרָפִים. שְׁלֹשָׁה מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ",
+                "",
+                "",
+                "וְכָהֵנָּה מֵעֶזְרָתוֹ רְצוּפִים:",
+                "",
+                "",
+                "<big><strong>נָ</strong></big>שִׁים שָׁלשׁ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ",
+                "",
+                "",
+                "וּבַת כֹּהֵן תּוּקַד לִרְשָׁפִים. עֶשֶׂר עֲבֵרוֹת אֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם לְבַדָּנָה <big><strong>שְׂרוּפִים</strong></big>:",
+                "<big><strong>שְׂרוּפִים</strong></big> כְּמִסְפָּרָם עֲשָׂרָה אֲחֵרִים יָמוּתוּ בִּידֵי שָׁמָיִם. הָאוֹכֵל טֶבֶל",
+                "וּתְרוּמָה",
+                "וְכֹהֵן בְּטַמְּאוֹ קָדְשֵׁי שָׁמָיִם:",
+                "<big><strong>ע</strong></big>וֹרֵךְ שַׁי בְּטֻמְאָה",
+                "וְשָׁכוּר",
+                "וָזָר",
+                "וּטְבוּל עַרְבָּיִם.",
+                "חֲסַר כִּפּוּר",
+                "וּפָרוּעַ",
+                "מִבְּלִי רְחֹץ יָדַיִם וּ<big><strong>פְעָמָיִם</strong></big>:",
+                "<big><strong>פַּעֲמַיִם</strong></big> אַזְכִּיר שְׁמוֹנַת אֵלֶּה לְעֹנֶשׁ חֶנֶק הִצַּבְתִּים. גּוֹנֵב נֶפֶשׁ",
+                "וּמַמְרֶה חֲכָמַי",
+                "וּמַכֶּה אָב וָאֵם הֶעֱצַבְתִּים:",
+                "<big><strong>צ</strong></big>וֹפֶה עִם אֱלֹהַי לֶאֱלִיל",
+                "וְהַמְּשַׁקְּרִים בְּאִמְרֵי פִי חֲצַבְתִּים.",
+                "הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ זוֹמְמֵי כֹהֶנֶת וְזוֹנֶיהָ <big><strong>קְצַבְתִּים</strong></big>:",
+                "<big><strong>קְצַבְתִּים</strong></big> שְׁנֵי אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים וְהֵם כְּטָפֵל יְדוּעִים. תַּחְתָּם אָבִיא גּוֹנְבֵי קְסָווֹת",
+                "וּבוֹעֵל אֲרָמִית מְקַנְּאֵיהֶם פּוֹגְעִים:",
+                "<big><strong>ר</strong></big>וֹצֵחַ",
+                "וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת שְׁנֵיהֶם לְפִי חֶרֶב גֹּוְעִים. פְּרָט שִׁבְעַת מִינֵי מָוֶת כְּלָל אַחַת וְ<big><strong>שִׁבְעִים</strong></big>: <big><strong>שִׁבְעִים</strong></big> וְאֶחָד סַנְהֶדְרַי יִשְׁפְּטוּם עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בִּקְטַנָּה. יִכָּרְתוּ רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה: <big><strong>תְּ</strong></big>מִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ וְלַחֲכָמִים לְבַדָּם נִתָּנָה. אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק <big><strong>תְּבוּנָה</strong></big>:"
+            ]
+        },
+        "Communal Laws": {
+            "Introduction": [
+                "<big><strong>תְּבוּנָה</strong></big> אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם כָּל הָאֻמִּים עוּשׁוּ וָבֹאוּ. שֵׂכֶל חָכְמַת בָּנַי וּבִינָתָם תִּרְאוּ חֲתַת וְתִירָאוּ:",
+                "<big><strong>שִׁ</strong></big>שִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לָהֶם נִקְרָאוּ. שִׂיחוּ רַק עַם חָכָם וְנָבֹון הַגּוֹי הַגָּדֹול וּכְבוֹדָם <big><strong>רְאוּ</strong></big>:"
+            ],
+            "": [
+                "<big><strong>רְאוּ</strong></big> שֹׁפְטֵיהֶם וְשֹׁטְרֵיהֶם מַה נֶהְדָּרוּ בְּמַרְאָם.",
+                "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים וְיַחְקְרוּ הֵיטֵב בְּמַלְאָם:",
+                "<big><strong>קָ</strong></big>מֵי סָרָה כַּאֲשֶׁר זָמָמוּ",
+                "וּמִן הַלִּשְׁכָּה יִלְמְדוּ פְלִיאָם.",
+                "עוֹרְכֵי מִלְחֶמֶת מה יָפוּ בַּהֲשִׁיבָם הַמְּחַנְּכִים מִן <big><strong>צְבָאָם</strong></big>:",
+                "<big><strong>צְבָאָם</strong></big> בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה מַחֲנֵיהֶם מְקַדְּשִׁים וּמְכַבְּדִים.",
+                "יִצּוֹרוּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ",
+                "וְיַעַרְפוּ לְכַפֵּר דְּמֵי נוֹדְדִים:",
+                "<big><strong>פָּ</strong></big>רָשַׁת מַלְקוֹת יְיַסֵּרוּן",
+                "וְהֵם בִּתְרוּעַת מֶלֶךְ נוֹעָדִים.",
+                "יִקְרְאוּ לְשָׁלוֹם בַּקְּרָב וְהַמַּשְׁלִימִים יִהְיוּ לָמוֹ <big><strong>עֲבָדִים</strong></big>:",
+                "<big><strong>עֲבָדִים</strong></big> הָעִבְרִי וְה��עִבְרִיָּה מִשְׁפְּטֵי חֻקָּם לְגַלּוֹת.",
+                "",
+                "דִּין הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ",
+                "וּבְהָרָה",
+                "וּמַשְׁחִית עַיִן",
+                "וּמַכֶּה בַּשֵּׁבֶט בְּכַלּוֹת:",
+                "<big><strong>סֵ</strong></big>דֶר נוֹגֵחַ",
+                "וְנוֹגֵף",
+                "וְגֻמָּץ",
+                "הַמַּבְעֶה",
+                "וְהַהֶבְעֵר לְתַגְמוּלוֹת.",
+                "בְּשׁוֹמְרֵי חִנָּם",
+                "וְשָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר",
+                "וְהַשּׁוֹאֵל",
+                "וּפָרָשַׁת <big><strong>נְחָלוֹת</strong></big>:",
+                "<big><strong>נְחָלוֹת</strong></big> וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת",
+                "וְהַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם יָכִיל.",
+                "נוֹתְנֵי מוּם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם",
+                "וְהָאוֹנֵס",
+                "וְהַמְּפַתֶּה בְּהַנְכִיל:",
+                "<big><strong>מ</strong></big>וֹצִיא דִּבָּה לַעֲנֹשׁ",
+                "וּמַחֲזֶקֶת מְּבוּשִׁים לְהַשְׁכִּיל.",
+                "יִקְבְּרוּ נִבְלַת הַתָּלוּי",
+                "תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל",
+                "וְכִפְלַיִם <big><strong>לְהַשְׂכִּיל</strong></big>:",
+                "<big><strong>לְהַשְׂכִּיל</strong></big> עַל מְצִיאַת שָׂדֶה כִּי תִנָּקֶה מֵהוּחְפָּר.",
+                "וְקִדַּשְׁתֶּם שְׁנַת הַדְּרוֹר בְּהַעֲבָרַת שׁוֹפָר:",
+                "<big><strong>כָּ</strong></big>ל מוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ פֵּרַשְׁתִּי בִּגְאֻלַּת מֶכֶר נִשְׁפָּר.",
+                "",
+                "סְכוּם אַרְבָּעִים מִצְוֹת וְנִמְכַָּר לְגוֹי בְּפִדְיוֹן <big><strong>יְכֻפָּר</strong></big>:",
+                "<big><strong>יְכֻפָּר</strong></big> לָכֶם בְּשַׁבַּתְּכֶם בְּחַטַּאת הַכִּפּוּרִים עַל הַסֵּדֶר.",
+                "פָּרָשַׁת תְּמִידִין",
+                "גַּם מוּסָפִין",
+                "וּפָרָה לְמִשְׁמֶרֶת בְּתֶדֶר:",
+                "<big><strong>טְ</strong></big>נֵא הָעֹומֶר",
+                "וְהַבִּכּוּרִים",
+                "וְשִׁלּוּחַ טְמֵאִים מִמַּחֲנֶה הֶדֶר.",
+                "אַהֲרֹן וּבָנָיו לְמִלּוּאֵיהֶם",
+                "וְטָהֳרַת בְּנֵי לֵוִי לָבוֹא <big><strong>חֶדֶר</strong></big>:",
+                "<big><strong>חֶדֶר</strong></big> הַמִּשְׁכָּן מַה נִכְבָּד אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ בַמַּחֲנֶה.",
+                "אֲרוֹן הַבְּרִית",
+                "וְהַשֻּׁלְחָן",
+                "וְאוֹר הַמְּנוֹרָה לֹא יְשֻׁנֶּה:",
+                "<big><strong>זָ</strong></big>הָב מְזֻקָּק לִקְטֹרֶת",
+                "וּנְחֹשֶׁת נָבוּב לְדַשְּׁנֶה.",
+                "לִכְרוֹת בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת בְּרִיתוֹת אַרְבָּעִים <big><strong>וּשְׁמוֹנֶה</strong></big>:",
+                "<big><strong>וּשְׁמֹנָה</strong></big> וְאַרְבָּעִים מִגְרְשֵׁי לֵוִי",
+                "שֵׁשׁ מֵהֶן לַמִקְלָט בְּגָדְרִי.",
+                "לִכְתֹּוב תּוֹרָתִי עַל אֲבָנִים",
+                "זֶכֶר הַמְּזַנְּבִים בְעֶדְרִי:",
+                "<big><strong>הַ</strong></big>שְּׁמוֹנָה בְּגָדִים לְתִפְאֶרֶת",
+                "וְשֶׁמֶן זַךְ לִמְאוֹר דְּבִירִי.",
+                "וְשֶׁמֶן רוֹקֵחַ",
+                "וְהַמְּמֻלָּח עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת <big><strong>דְּבָרִי</strong></big>: <big><strong>דְּבָרִי</strong></big> הִגַּדְתִּי לְיַעֲקֹב אוֹתוֹ מִכָּל גּוֹי בְּאַשְּׁרִי. פִּנּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא יְכִילוּהוּ אַל תְּפִירֵהוּ אַתָּה בָּחֳרִי: <big><strong>גּ</strong></big>וֹי אֶחָד בָּאָרֶץ נְטַעְתִּיךָ הֶעֱטִיתִיךָ כָּלִיל הוּא בַהֲדָרִי. פְּאֵר בְּךָ אֶתְפָּאָר כְּמַלְאָכִי עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִש��ְרָאֵל <big><strong>בְּחִירִי</strong></big>: <big><strong>בְּחִירִי</strong></big> הִנֵּה אֵלֶּה מִצְוֹתַי שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִסְפָּרָם. חֲזַק וֶאֱמָץ וַעֲשֵׂה כִּי בְעֶזְרְךָ אֵל רָם: <big><strong>אָ</strong></big>נָּא יְיָ זְכֹר לִמְקַבְּלֵיהֶם וְאִם דַּל מִמַּעַשׂ דּוֹרָם. כַּאֲשֶׁר זִכִּיתָנוּ לְהַזְכִּירָם זַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹתָם וּלְשָׁמְרָם:"
+            ]
+        }
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefer Hamitzvot L'Rasag, Warsaw, 1914. Vocalized Edition",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002027638"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+    "categories": [
+        "Halakhah",
+        "Sifrei Mitzvot"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר המצוות לרס\"ג",
+        "enTitle": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "key": "Sefer Hamitzvot of Rasag",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "מצות עשה",
+                "enTitle": "Positive Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצות לא תעשה",
+                "enTitle": "Negative Commandments",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "עונשים",
+                "enTitle": "Laws of the Courts",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "פרשיות ציבור",
+                "enTitle": "Communal Laws",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "פתיחה",
+                        "enTitle": "Introduction"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}