910ee8ff4aef99e51119511f3fc055ae45309f9c270377148c8b3c57198ac88c

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,535 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>המביא גט ממדינת הים.</b> כל חוצה לארץ קרי מדינת הים:",
+                "<b>צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.</b> אית דאמרי טעמא, לפי שאין בני מדינת הים בני תורה, ואין יודעין שצריך לכתוב הגט לשם האשה. הלכך אומר השליח בפני נכתב ובפני נחתם, וממילא שיילינן ליה אם נכתב לשמה, והוא אומר אין. ואית דאמרי טעמא, לפי שאין שיירות מצויות משם לכאן, שאם יבא הבעל ויערער לומר לא כתבתיו שיהיו עדים מצויין להכיר חתימת העדים. והאמינוהו רבנן לשליח כבתרי, ושוב לא יועיל ערעור הבעל:",
+                "<b>מן הרקם ומן החגר.</b> בין קדש ובין ברד, מתרגמינן בין רקם ובין חגרא:",
+                "<b>אפילו מכפר לודים.</b> שהיא מחוצה לארץ:",
+                "<b>ללוד.</b> שהיא סמוכה לה והיא מארץ ישראל:",
+                "<b>מהגמוניא להגמוניא.</b> שני הגמונים בעיר אחת ומקפידים זה על זה: "
+            ],
+            [
+                "<b>מרקם למזרח.</b> מרקם עד סוף העולם למזרחו קרוי חו״ל, ורקם עצמה נדונה כמזרח העולם ולא כארץ ישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואם יש עליו עוררים.</b> שהבעל מערער שהוא מזויף:",
+                "<b>יתקיים בחותמיו.</b> אם יעידו העדים על חתימת ידיהם, או עדים אחרים יכירו חתימתם, כשר. ובזמן הזה, המביא גט בין בא״י בין בחו״ל צריך ליתנו לה בפני שנים וצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואם חתימת העדים ניכרת במקום נתינת הגט ונתקיים הגט בחותמיו, אין צריך לומר בפ״נ ובפ״נ:",
+                "<b>ואינו יכול לומר.</b> כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שוין למוליך ולמביא.</b> לומר בפ״נ ובפ״נ: "
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מגיטי נשים.</b> שאם יש עליו עד כותי אחד, כשר. אבל שניהם כותים, פוסל ת״ק אפילו בגיטי נשים. ורבן (שמעון בן) גמליאל עשה מעשה והכשיר אפילו כששניהם כותים. והאידנא דגזרו על הכותים שיהיו כגוים לכל דבריהם, לא שנא שאר שטרות ול״ש גיטי נשים אפילו עד אחד כותי פסול:",
+                "<b>בערכאות של גוים.</b> שהעידו העדים עדותם לפני השופט במקום מושב משפטיהם. והוא שידענו באותו שופט ובאותם עדים דלא מקבלי שוחדא. ודוקא בשטרי הלואות ושטרי מקח וממכר שהעדים ראו בנתינת הממון. אבל שטרי הודאות וגיטי נשים, וכל דבר שהוא מעשה ב״ד בערכאות שלהם, הכל פסול:",
+                "<b>ר״ש אומר כשרים.</b> לא הוזכרו בבית המדרש להפסל:",
+                "<b>אלא בזמן שנעשו בהדיוט.</b> ע״י גוים הדיוטות שאינם דיינים. ואין הלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>רצה לחזור בשניהן.</b> קודם שיגיע ליד האשה והעבד:",
+                "<b>יחזור.</b> ואין השליח יכול לזכות בהם לצרכן, דחוב הוא להן, שמאבדין מזונותיהן:",
+                "<b>וחכמים אומרים בגטי נשים.</b> יכול לחזור:",
+                "<b>אבל לא בשחרורי עבדים.</b> והלכה כחכמים:",
+                "<b>שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי.</b> הלכך כי משחרר ליה לא מפסיד ליה מזוני. אבל שלא לזון את אשתו אינו רשאי, הלכך כי מגרש לה מפסיד לה מזוני:",
+                "<b>מפני שהוא קנינו.</b> כלומר הא דהוא אכיל בתרומה כשהוא עבד כהן אינו אלא מפני שהוא קנינו של כהן, מידי דהוה אבהמתו של כהן שאוכלת בכרשיני תרומה, ולאו משום מעליותא היא, הלכך כי משחרר ליה אע״פ שמפסידו מלאכול בתרומה אין זו חובה לעבד:",
+                "<b>לא יתנו לאחר מיתה.</b> דגיטא לא הוי עד דמטי לידה וכי מטי לידה הא מית ואין גט לאחר מיתה. ושטר שחרור נמי כי מטא לידיה הא מית ופקע רשותיה מיניה:",
+                "<b>יתנו לאחר מיתה.</b> ואע״ג דלא אמר מנה זה, דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המביא.</b> נחתם חציו. אחד מן העדים חתם בפני:",
+                "<b>בפני נכתב חציו וכו׳ פסול.</b> ודוקא חציו האחרון. אבל בפני נכתב חציו הראשון שהוא שם האיש והאשה והזמן, כשר. וחציו הראשון נמי לא צריך שיראה הכתיבה עצמה, אלא אם שמע קול הקולמוס בלבד עובר על הנייר בשעת כתיבה, תו לא צריך:",
+                "<b>אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול.</b> בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם, דאצרכוהו רבנן לשליח המביא גט למימר תרווייהו. אבל אם הגט יוצא מתחת ידי שניהם, כשר. ששנים שהביאו גט אין צריך שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם:",
+                "<b>שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול.</b> בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם. אבל אם יוצא מתחת יד שניהם, כשר:",
+                "<b>ורבי יהודה מכשיר.</b> ואפילו יוצא מתחת ידו של אחד מהם. ואין הלכה כרבי יהודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>בלילה ונחתם ביום כשר.</b> שהיום הולך אחר הלילה ואין זה מוקדם:",
+                "<b>ביום ונחתם בלילה פסול.</b> שהרי מוקדם הוא. ותקנו חכמים זמן בגיטין, גזירה שמא יהיה נשוי עם בת אחותו ותזנה עליו וחס עליה שלא תחנק ונותן לה גט בלא זמן. וכשמעידים עליה בב״ד מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה: ",
+                "<b>ור״ש מכשיר.</b> דסבר ר״ש דחכמים תקנו זמן בגיטין משום פירי, שאם לא יהיה זמן בגט יהיה הבעל מוכר והולך פירות נכסי מלוג של אשתו לאחר גרושין, וכשתתבעו בדין יאמר קודם גירושין מכרתי. ולהכי מכשיר ר״ש בנכתב ביום ונחתם בלילה אע״פ שהוא מוקדם, דסבר משעה שנתן עיניו לגרש אע״פ שלא גירש שוב אין לו לבעל פירות. ואין הלכה כר״ש: "
+            ],
+            [
+                "<b>בדיו.</b> אלמיד״ר בערבי:",
+                "<b>סיקרא.</b> צבע אדום:",
+                "<b>קומוס.</b> שרף האילן:",
+                "<b>קנקנתום.</b> וידריאול״ו בלע״ז:",
+                "<b>על העלה של זית.</b> תלושה:",
+                "<b>ונותן לה את הפרה.</b> שאינו יכול לקצצו אחר כתיבה, דכתיב (דברים כ״ד:א׳) וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה, יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה:",
+                "<b>רבי יוסי הגלילי אומר כו׳</b> דרחמנא קרייה לגט ספר, מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, אף כל שאין בו רוח חיים ואינו אוכל. ורבנן אמרי אי כתב בספר כדקאמרת, השתא דכתיב ספר, לספירת דברים הוא דאתא. והלכה כחכמים: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין כותבין במחובר.</b> מפני שמחוסר קציצה:",
+                "<b>כתבו על המחובר וכו׳</b> הכי קאמר, כתב במחובר הטופס, שהוא כל הגט כולו חוץ ממקום האיש ומקום האשה והזמן:",
+                "<b>ותלשו וחתמו.</b> כלומר שכתב התורף שהוא מקום האיש והאשה והזמן אחר שתלשו:",
+                "<b>כשר.</b> דכיון שנכתב התורף בתלוש. אע״פ שהטופס נכתב במחובר, כשר:",
+                "<b>על הנייר המחוק.</b> שיכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכתוב עליו מה שירצה ולא מנכרא מלתא, שהרי עדים נמי על המחק הם חתומים:",
+                "<b>ודפתרא.</b> אין המחק שלו ניכר. דיפתרא, דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+                "<b>וחכמים מכשירין.</b> בגיטין בלבד. דסבירא להו עדי מסירה כרתי, והעדים שהגט נמסר בפניהם הם עיקר הגרושין, לא עדי חתימה. אבל בשאר שטרות דסמכינן אעדי חתימה, מודים חכמים שאין נכתבים לא על נייר מחוק ולא על דיפתרא. והלכה כחכמים: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו חרש שוטה וקטן.</b> והוא שגדול עומד על גביו ואומר לו כתוב לשם פלוני. אבל נכרי ועבד, אפילו גדול עומד על גביו, לכתחלה לא יכתוב גט, מפני שהם בני דעת ואדעתא דנפשייהו עבדי, שאפילו גדול אומר לו כתוב לשם פלוני הוא לא יכתוב אלא לדעת עצמו. ואם נכרי ועבד כתבו טופס הגט, וישראל בן דעת כתב התורף שהוא שם האיש והאשה והזמן שכל אלו צריכין לשמן, הגט כשר. וכן חרש שוטה וקטן דאמרינן במתניתין שכשרים לכתוב את הגט, ה״מ טופס, אבל תורף אינו כשר אלא שיכתבנו ישראל גדול ובן דעת:",
+                "<b>חושן מחרש שוטה וקטן.</b> דלאו בני דעה נינהו:",
+                "<b>וסומא.</b> פסול להביא גט מחוצה לארץ, שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אבל להביא גט בארץ ישראל שא״צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם, או אפילו בחו״ל אם הגט מקויים בחותמיו, או להיות שליח של אשה לקבל גיטה, לכל אלו הסומא כשר:",
+                "<b>ונכרי.</b> דליתיה בתורת גיטין וקדושין, ובמידי דלנפשיה לא חזי לא מצי למעבד שליחותא לאחריני: "
+            ],
+            [
+                "<b>קיבל הקטן.</b> הגט מיד הבעל:",
+                "<b>והגדיל.</b> קודם שמסרו לה:",
+                "<b>פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח.</b> אפילו לא חזר ונתפתח, הואיל והיה פתוח בשעת קבלת הגט שפיר מצי למיהוי שליח, דהא יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אלא איידי דבעי למתני סיפא וחזר ונשתפה, שצריך שיהיה בן דעת בשעת נתינה, תנא נמי רישא וחזר ונתפתח. וכל פסולי עדות בעבירה, פסולין להביא את הגט, שאין נאמנים לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואם הגט מקויים בחותמיו, כשרים להביאו: "
+            ],
+            [
+                "<b>חמותה ובת חמותה כו׳</b> אינן נאמנות לומר מת בעלה, משום דסניין לה ומכוונין לקלקלה:",
+                "<b>ובלבד שהיא צריכה לומר בפ״נ ובפ״נ.</b> ודוקא כשהתנה הבעל עמה בשעה שמסר הגט לידה ואמר לה לא תתגרשי אלא בבית דינו של פלוני ותאמרי בפ״נ ובפ״נ. והב״ד לוקחין אותו מידה אחר שאמרה בפ״נ ובפ״נ, וממנין שליח שיחזור ויתן אותו לה. אבל אשה שגיטה יוצא מתחת ידה בכל מקום שהיא, הרי זו מגורשת, ואפילו שאין הגט מקוים בחותמיו, ואינה צריכה שתאמר בפ״נ ובפ״נ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כל גט.</b> קול סופרים מקרין. הגדולים מקרין לתלמידיהם, כשיבא גט לפניך כתבהו כך. והזכירו שם אינש בעלמא:",
+                "<b>יותר מכן.</b> ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין אלא להתלמד, אלא אף זה שנכתב לשם גירושין גמורים ונמלך, פסול:",
+                "<b>יתר מכן היו לו ב׳ נשים כו׳</b> ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין של אדם זה, פסול. אלא אף זה שהיו לו שתי נשים שנכתב לשם גירושין דהאי גברא, פסול, כיון שנכתב שלא לשם גירושין של זו:",
+                "<b>גדולה וקטנה.</b> לאו דוקא:",
+                "<b>יתר מכן אמר ללבלר וכו׳</b> הא קמ״ל דלא אמרינן הוברר הדבר למפרע דבשעת כתיבה נמי דעתיה אהא ואיכא גירושין דידיה ודידה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב טופסי גיטין.</b> סופר שרוצה שיהיו מזומנין אצלו, שפע��ים אדם בא לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים:",
+                "<b>צריד שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן.</b> ובגמרא מוסיף אף מקום הרי את מותרת לכל אדם:",
+                "<b>מפני התקנה.</b> התירו לכתוב טופסי גיטין ושטרות שלא לשמן מפני תקנת הסופר שיהיו מזומנים לו, ובלבד שישייר תורף לכתבו לשמה. וגזרינן תורף שאר שטרות אטו תורף דגיטין:",
+                "<b>רבי יהודה פוסל בכולן.</b> דגזר טופס אטו תורף, ושאר שטרות אטו גיטין:",
+                "<b>ר״א מכשיר בכולן.</b> דלא גזר שאר שטרות אטו גיטין:",
+                "<b>חוץ מגטי נשים שנאמר וכתב לה לשניה.</b> וגזרינן טופס אטו תורף. והלכה בר״א: "
+            ],
+            [
+                "<b>לאלתר.</b> מיד. כשר:",
+                "<b>ואם לאו פסול.</b> ודוקא שאבד במקום שהשיירות מצויות, דאיכא למימר מעוברים ושבים נפל. אבל אם אבד במקום שאין השיירות מצויות, אפילו לאחר זמן מרובה כשר. ואפילו אבד במקום שהשיירות מצויות, אם יש לעדים בו סימן מובהק, כגון שיאמרו נקב יש בו בצד אות פלונית, או שיאמרו מעולם לא חתמנו בגט באלו השמות אלא בזה בלבד, כשר, ואפילו לאחר זמן מרובה:",
+                "<b>בחפיסא או בדלוסקמא.</b> אמתחות שרגילין לתת בהם שטרות ויש בהן סימן שהם שלו:",
+                "<b>אם מכירו כשר.</b> מלתא באנפי נפשה היא. והכי קאמר, מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אע״פ שאינו מכירו לגט, או שמכירו לגט אע״פ שמצאו בכל מקום, כשר:",
+                "<b>נותנו לה בחזקת שהוא קיים.</b> ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו, דאמרינן העמד דבר על חזקתו. אבל אם נודע שמת קודם שהגיע גט לידה, הגט בטל, דאין גט לאחר מיתה:",
+                "<b>מקריבין אותה.</b> ולא חיישינן שמא מתו בעליה, וחטאת שמתו בעליה למיתה עומדת: "
+            ],
+            [
+                "<b>כרקום.</b> תרגום מצור כרכומין:",
+                "<b>המטרפת.</b> ועדיין לא טבעה:",
+                "<b>לידון.</b> בדיני נפשות:",
+                "<b>בת ישראל לכהן.</b> חומרי מתים:",
+                "<b>בת כהן לישראל.</b> חומרי חיים: "
+            ],
+            [
+                "<b>המביא גט בארץ ישראל.</b> שאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם:",
+                "<b>משלחו ביד אחר.</b> ועושה שליח מאליו ולא בבית דין. ודוקא חלה:",
+                "<b>ואם אמר לו.</b> בעל לשליח:",
+                "<b>טול לי הימנה חפץ פלוני.</b> כשתתן לה את הגט. לא ישלחנו ביד אחר: "
+            ],
+            [
+                "<b>עושה ב״ד.</b> שליח, ומשלחו:",
+                "<b>שליח ב״ד אני.</b> ומסתמא ב״ד עשו הדבר בהכשרו. ושליח שני ממנה שליח שלישי עד מאה, וכולן בב״ד, מדתנן במתניתין אין השליח האחרון כו׳ אלא אומר שליח ב״ד אני: "
+            ],
+            [
+                "<b>להיות מפריש עליהן מחלקן.</b> כשיפריש התרומה ימכרנה ויעכב הדמים לעצמו בשביל חובו שיש לו על הכהן. ומעשר ראשון ומעשר עני יעכב ויאכל בשביל החוב שיש לו על הלוי ועל העני. אלא שמפריש ממעשר ראשון תרומת מעשר לכהן. ואם הוא רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לזה הכהן או הלוי או העני שהלוה להן, אין צריך לזכות להם מעשרותיו ותרומותיו על יד אחר, אלא לוקחן לעצמו מיד אחר שיפרישם. אבל אם רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לאחרים, אינו יכול לעכבן בחובו, עד שיזכה להם ע״י אחר תחילה, ואח״כ יחזור ויטלם בחובו:",
+                "<b>צריך ליטול רשות מן היורשים.</b> שירשו מהם קרקע משועבדת לבעל חוב, צריך ליטול מהם רשות אם רוצים לפרוע חוב זה מתרומות ומעשרות הללו, דשמא רוצים הם ליקח מתנותיהן ולפרוע חוב מורישם ממקום אחר: "
+            ],
+            [
+                "<b>המניח פירות להיות מפריש עליהן כו׳</b> סומך על אלו ואוכל טבלים אחרים שיש לו, ואומר, הרי תרומתן באותן פירות שהקציתי לכך:",
+                "<b>ואם אבדו.</b> הלך לבדקן ומצאן שאבדו:",
+                "<b>ה״ז חושש.</b> לאותן טבלים שתקן בהבטחתן של אלו. ואם לא אכלן צריך להפריש מהם, שמא כשאמר הרי תרומתן בפירות שהקציתי כבר היו אבודין:",
+                "<b>מעת לעת.</b> של בדיקה. כשבדקן ומצאן אבודין חושש שמא מאתמול בעת הזאת אבדו, ואם עשאן מעשר תוך מעת לעת על פירות אחרים צריך להפריש עליהם מספק. וטפי מהכי לא אחמור רבנן למיחש, אלא סומכין אחזקה:",
+                "<b>בודקין את היין.</b> שהניחו להיות מפריש עליו, צריך לבדקו, שמא החמיץ ואין תורמין מן החומץ על היין:",
+                "<b>בקדים של מוצאי החג.</b> כשמנשבת רוח קדים במוצאי החג:",
+                "<b>ובשעת כניסת מים.</b> כשהן כפול הלבן נקראים בוסר. וכשהלחלוחית נכנסת וגדילה בתוכו שיכול לעצור מהן כל שהוא, היינו כניסת מים. פירוש אחר, היו כותשים הענבים כשדהן בוסר ונותנים לתוכו מים ועושים חומץ לטבול. והלכה כרבי יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השולח והגיע בשליח.</b> שלא היה מתכוין לרדוף אחריו להשיגו, אלא שנשתהה השליח בדרך והיה לו לזה דרך לשם וראהו וביטל הגט, אפילו הכי בטל, ולא אמרינן לצעורא בעלמא מכוין, שאם היה בדעתו לבטלו היה רודף אחריו:",
+                "<b>אינו יכול לבטלו.</b> הא קא משמע לן דאף על פי דחזינן ליה דמהדר עליה מעיקרא לבטוליה, לא אמרינן אגלאי מלתא למפרע דבטולי בטליה. והיכא דיהיב אינש גיטא לדביתהו לזמן או על תנאי, אי אמר לה הרי זה גיטך מעכשיו ולזמן פלוני או אם יתקיים תנאי פלוני, מכי מטי גיטה לידה לא מצי תו לבטליה, ותהיה מגורשת לאותו זמן או כשיתקיים התנאי. ואי לא אמר לה מעכשיו, אפילו לבתר דמטא גטה לידה מצי מבטל ליה: "
+            ],
+            [
+                "<b>בראשונה.</b> לא היה מבטלו בפני האשה ולא בפני השליח, אלא במקום שהיה עומד היה מבטלו בפני שלשה:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שהשליח שאינו יודע בדבר מוליכו לה והיא נישאת בו. ומכח תקנת רבן גמליאל מלקין על מי שמבטל הגט או מוסר מודעא על הגט:",
+                "<b>בראשונה היה משנה שמו ושמה.</b> כשהיו לו שני שמות, אחד כאן ואחד במדינת הים, היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט, ולא היה מקפיד לכתוב את שניהם:",
+                "<b>מפני תיקון העולם.</b> שלא יוציאו לעז על בניה מן השני, לומר לא גרשה בעלה שאין זה שמו. ואדם שהוחזק בשני שמות בשני מקומות, חד במקום הכתיבה וחד במקום הנתינה אינה מגורשת עד שיכתוב שם של מקום הנתינה ושם של מקום הכתיבה עמו. אבל אם הוחזק בשני שמות במקום אחד וכתב אחד מן השמות, בדיעבד הגט כשר. מיהו לכתחילה צריך לכתוב שניהם. והיכא דשינה שמו או שמה בגט, אע״פ שכתב אחר כך וכל שם שיש לי, הגט בטל: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין אלמנה נפרעת.</b> כתובתה:",
+                "<b>מנכסי יתומים, אלא בשבועה.</b> שלא נתקבלה כלום:",
+                "<b>נמנעו מלהשביעה.</b> שמפני שהיא טורחת לפני היתומים מורה התירא לעצמה לישבע שלא לקחה כלום. ואף על פי שלקחה דבר מועט סבורה שבשכר טרחה נוטלתו ואינו מפרעון כתובתה. ולפיכך נמנעו מלהשביעה והיתה מפסדת כתובתה:",
+                "<b>התקין ר״ג שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו.</b> כגון קונם מיני מזונות עלי אם נהניתי מכתובתי:",
+                "<b>וגובה כתובתה.</b> ואם נשאת לאחר קודם שהדירוה היתומים על כתובתה, ואם ידירוה אחר שנשאת, שמא יפר לה בעלה, כיצד יעשו, משביעין אותה חוץ לב״ד שבועה דרבנן שאין ענשה מרובה, ונוטלת כתובתה אחר שנשאת. וכשבאת לגבות כתובתה קודם שתנשא לאחר (הרשות ביד היתומים, רצו משביעין אותה חוץ לב״ד, או מדירים אותה בב״ד:",
+                "<b>העדים חותמים על הגט מפני תקון העולם.</b> אתרווייהו קאי, גבי אלמנה שתהא נודרת ליורשים כל מה שירצו, מפני תקון העולם, שיהיו הנשים נישאות לבעליהן ולא תדאגנה להפסיד כתובתן. וגבי עדים חותמים על הגט מפני תיקון העולם, דהואיל ועדי מסירה כרתי, שהעדים שנמסר הגט בפניהם לאשה הם עיקר הגירושין, לא היה צריך שיחתמו עדים בגט, אלא מפני תיקון העולם, דחיישינן שמא ימות אחד מן העדים שנמסר הגט בפניהם, ונמצא הגט שבידה בלא עדים כחספא בעלמא: ",
+                "<b>הלל התקין פרוזבול.</b> שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט׳) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, עמד והתקין פרוזבול. וזה גופו של פרוזבול, מוסר אני לכם פלוני ופלוני דיינים. שכל חוב שיש לי אצל פלוני, שאגבנו כל זמן שארצה: "
+            ],
+            [
+                "<b>עבד שנשבה ופדאוהו.</b> ישראלים אחרים לאחר שנתיאש רבו ממנו:",
+                "<b>אם לשום עבד ישתעבד.</b> לרבו שני:",
+                "<b>לשום בן חורין לא ישתעבד.</b> לא לרבו ראשון, ולא לרבו שני. לרבו שני לא, דהא לשום בן חורין פרקיה. לרבו ראשון לא, דלמא ממנעי ולא פרקי:",
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד.</b> לרבו ראשון. שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומפיל עצמו לגייסות ומפקיע עצמו מיד רבו:",
+                "<b>אפותיקי.</b> פה תהא קאי. מזה תגבה חובך ולא ממקום אחר:",
+                "<b>ושחררו.</b> רבו ראשון:",
+                "<b>שורת הדין אין העבד חייב כלום.</b> לרבו שני. שהשחרור ששחררו רבו ראשון מפקיעו מידי שעבוד:",
+                "<b>אלא מפני תקון העולם.</b> שמא ימצאנו רבו שני בשוק ויאמר לו עבדי אתה ויוציא לעז על בניו:",
+                "<b>כופין את רבו.</b> שני, ועושהו בן חורין. וכותב לו העבד שט״ח על דמיו, כלומר כפי מה שהוא שוה לימכר בשוק, לא כפי החוב אם היה החוב יתר על דמיו:",
+                "<b>רשב״ג אמר אין העבד כותב.</b> שטר חוב, שהוא אינו חייב כלום. אלא רבו ראשון שהזיק שעבודו של זה, הוא שצריך לשלם לו דמיו, שהמזיק שעבודו של חברו חייב. והלכה כרשב״ג:   "
+            ],
+            [
+                "<b>מי שחציו עבד וחציו בן חורין.</b> כגון עבד של ב׳ שותפים ושחררו אחד מהם. א״נ שקבל רבו ממנו חצי דמיו ושחרר חציו באותם הדמים:",
+                "<b>תקנתם את רבו.</b> שאינו חסר כלום:",
+                "<b>לישא שפחה אינו יכול.</b> מפני צד חירות שבו:",
+                "<b>בת חורין אינו יכול.</b> מפני צד עבדות שבו:",
+                "<b>כופין את רבו ועושהו בן חורין.</b> וה״ה אם היה עבד של מאה שותפין ואחד מהם שחררו, שכופין את כלם לשחררו: "
+            ],
+            [
+                "<b>יצא בן חורין.</b> אם ברח מן הנכרי, או שקנסו אותו ב״ד לפדותו מן הנכרים, כדאמרינן כופין אותו לפדותו ואחר שפדאו לא ישתעבד בו. וקנס חכמים הוא, לפי שהפקיעו מן המצות. וכן לחו״ל יצא לחירות לפי שהוציאו מא״י:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שלא ימסרו הנכרים עצמן להרבות להביא שבויין כשרואין שמוכרין אותם ביותר מכדי דמיהם:",
+                "<b>ואין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם.</b> שמא יקצפו על השבויין העתידים לבא לידם ויתנום בשלשלאות וישימו בסד רגלם:",
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת השבויין.</b> דלא חייש רשב״ג על ��עתידים לבא בשביה, אלא על אותם שהם שבויים עתה עמו. שאם אין שבוי אלא הוא יחידי, מבריחין אותו, ואין לחוש כאן מפני תקנת שבויים אחרים כשאין שבויים אחרים עמו. והלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>משום שם רע.</b> שיצא עליה לעז זנות:",
+                "<b>משום נדר.</b> שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:",
+                "<b>לא יחזיר.</b> ואפילו נמצאו הדברים שקר, או הנדר התירו חכם. שמא תלך ותנשא לאחר וימצא הלעז של זנות שקר, והנדר יתירנו חכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים, ויאמר אלו הייתי יודע שכן אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה, ונמצא גט בטל ובניה ממזרים. לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית, ומתוך הדברים הללו הוא גומר ומגרש גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר.</b> רבי יהודה סבר דטעמא דאמור רבנן המוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר, כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים. ומש״ה קאמר דנדר שידעו בו רבים, עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי, וקנסוה ולא יחזיר. ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:",
+                "<b>לא יחזיר.</b> דר״מ סבר, טעמא משום קלקולא. הלכך נדר שאינו יכול להפר אבל חכם יכול להתיר, יכול הוא לקלקל את הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה:",
+                "<b>ושאינו צריך חקירת חכם.</b> אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה, לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע כו׳, שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:",
+                "<b>לא אסרו זה.</b> שצריך חקירת חכם, להחזיר:",
+                "<b>אלא מפני זה.</b> שאינו צריך. דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתירו לא הייתי מגרש, דאנן סהדי שאעפ״כ היה מגרש, שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב״ד בפני חכם לילך לבית דינו ולשאול על נדרה. אלא מפני נדר. שאינו צריך חכם ובעל יכול להפר, אסרו את כולן, שלא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה:",
+                "<b>א״ר יוסי בר׳ יהודה כו׳</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, במה דברים אמורים כשנדרה היא, אבל נדר הוא שיגרשנה וגרשה, יחזיר ולא חיישינן לקלקולא:",
+                "<b>ואמר ר׳ יוסי ברבי יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך</b>, כלומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך, וגירשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> כלומר שלא אמרו חכמים המגרש את אשתו משום נדר לא יחזירנה אלא מפני תקון העולם דחיישינן לקלקולא, והא לא שייך אלא משום נדר דידה, אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תקון העולם, התירו להחזיר. והלכה כר״י:   "
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר, לא יחזיר.</b> שמא תנשא ותלד ויאמר אילו הייתי יודע שכן, אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשך:",
+                "<b>וחכמים אומרים יחזיר.</b> שלא חיישינן לקלקולא. ובגמרא מפרש מאן חכמים, ר״מ, דאמר בעינן תנאי כפול. והכי במאי עסקינן דלא כפליה לתנאיה, שלא אמר לה הוי יודעת שמשום אילונית אני מוציאך, ואם אין את אילונית לא יהא גט, דהשתא הוי גט אפילו אינה אילונית:",
+                "<b>והיא תובעת כתובתה.</b> שהאילונית אין לה כתובה. ועכשיו שנמצא שאינה אילונית, תובעת כתובתה:",
+                "<b>שתיקותיך יפה ליך מדבוריך.</b> שיאמר אילו ידעתי שסופי ליתן לך כתובה לא גרשתיך, נמצא גט בטל ובניה ממזרים: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין פודין אותו.</b> והוא שרגיל בכך. כגון שמכר ושנה ושלש:",
+                "<b>לוקח ומביא ביכורים.</b> בכל שנה צריך ליקח מהנכרי ביכורי פירותיה בדמים, ומביאן לירושלים:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שלא יהא רגיל למכור קרקע בארץ ישראל לנכרים. ואם מכר יטרח לחזור ולפדות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הניזקין שמין להם בעידית.</b> אע״ג דמדאורייתא היא, דכתיב (שמות כ״ב:ד׳) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, האי תנא סבר דמיטב שדהו דניזק קאמר קרא, ומפני תקון העולם אמרו חכמים שישלם המזיק מעידית שבנכסיו, אע״פ שהם טובים מעידית של ניזק, כדי שיהו נזהרים מלהזיק:",
+                "<b>ובעל חוב בבינונית.</b> דמדאורייתא לא גבי אלא מזיבורית, דכתיב (דברים כ״ד:י״א) והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה, ואין דרכו של אדם להוציא אלא הפחות שבנכסיו, ומפני תקון העולם אמרו בעל חוב בבינונית, כדי שלא תנעול דלת בפני לווין:",
+                "<b>וכתובת אשה בזבורית.</b> דליכא למיחש בה לנעילת דלת. דיותר ממה שהאיש רוצה לישא, אשה רוצה להנשא:",
+                "<b>ר״מ אומר כו׳</b> ואין הלכה כרבי מאיר: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין נפרעים מנכסים משועבדים.</b> כגון לוה שמכר בינונית שלו שהיא משועבדת לבעל חוב, אין הבעל חוב יכול לטרוף אותה מן הלוקח אם נשאר אצל הלוה נכסים בני חורין, ואע״פ שאינן אלא זבורית: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות.</b> הגוזל שדה ומכרה לאחר, וזרעה וצמחה ועשאה פירות ובא נגזל וגבאה עם פירותיה מן הלוקח, אינו משלם ללוקח כי אם היציאה, וחוזר הלוקח על המוכר וגובה דמי הקרקע מנכסים משועבדים, שהרי מכרה לו באחריות וכתב לו שטר מכירה והרי היא מלוה בשטר, ואת הפירות מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:",
+                "<b>וכן לשבח קרקעות.</b> אם השביחה הלוקח בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה:",
+                "<b>ולמזון האשה והבנות.</b> דתנאי כתובה הוא, ואת תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי, ובנן נוקבין דיהויין ליכי מנאי יהויין יתבין בביתי ומתזנין מנכסאי וכו׳, כשבאות לגבות מזונותיהן אין גובים אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שהם דברים שאין להם קצבה ולא ידע כמה הם ולא מצי מזדהר:",
+                "<b>והמוצא מציאה.</b> והחזירה, והבעלים אומרים שלא החזיר כולה:",
+                "<b>לא ישבע מפני תקון העולם.</b> שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתומים שסמכו אצל בעל הבית.</b> לעשות מעשיהם על פיו ולא שנתמנה להם אפטרופוס, אפילו הכי כאפטרופוס הוא.",
+                "<b>אפטרופוס</b>, בלשון רומי קורין לאב פאט״ר ולקטנים פוטו״ס. ופירוש אפטרופוס אביהן של קטנים:",
+                "<b>שמינהו אבי יתומים ישבע.</b> דאי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא הוה ליה אפטרופוס, ומשום שבועה לא אתי לאמנועי:",
+                "<b>מנוהו בית דין לא ישבע.</b> דטובת חנם היא שזה עושה לבית דין לקבל דבריהם ולטרוח חנם ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי:",
+                "<b>אבא ששאול אומר חלוף הדברים.</b> מנוהו בית דין ישבע, דבההיא הנאה דקא נפיק עליה קלא דאינש מהימנא הוא דהא סמכי עליה בי דינא, משום שבועה לא אתי לאמנועי. מינהו אבי יתומים לא ישבע, דטובת חנם עושה לו לטרוח עם בניו, ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי. והלכה כאבא שאול:",
+                "<b>המטמא.</b> טהרותיו של. חברו:",
+                "<b>והמדמע.</b> מערב תרומה בחולין של חברו. ומפסידו, שצריך למכרו לכהנים בזול:",
+                "<b>והמנסר.</b> שמערב יין נסך ביין כשר ואוסרו בהנאה:",
+                "<b>במזיד חייב.</b> ובדין הוא שיהא פטור, דהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק, אלא מפני תקון העולם שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חברו ואומר פטור אני:",
+                "<b>הכהנים.</b> שפגלו. קרבנות, ששחטו וזרקו דמם במחשבת לאכול מהם חוץ לזמנו. ולא הורצו לבעלים:",
+                "<b>מזידים.</b> שידעו שפסולים בכך:",
+                "<b>חייבים.</b> לשלם דמיהן לבעלים, שהרי צריכין להביא אחרים, ואי נמי נדבה היא שאינו חייב בתשלומין, מכל מקום קשה בעיניו שלא הקריב קרבנו שהרי להביא דורון היה מבקש: "
+            ],
+            [
+                "<b>על החרשת שהשיאה אביה.</b> ואע״ג דהויא אשת איש גמורה שהרי קבל אביה קדושיה כשהיא קטנה, אפ״ה יוצאה בגט, ומקבלת את גטה כשהיא חרשת, ואע״ג דלית בה דעתא, דאשה מתגרשת בעל כרחה, הלכך לא בעינן דעתה:",
+                "<b>ועל קטנה בת ישראל.</b> שנשאת לכהן. והיא יתומה, דלא הוי נשואים אלא מדרבנן:",
+                "<b>שאוכלת בתרומה.</b> דרבנן. ולא גזרינן תרומה דרבנן אטו תרומה דאורייתא:",
+                "<b>מריש.</b> קורה:",
+                "<b>בירה.</b> בית גדול:",
+                "<b>מפני תקנת השבים.</b> שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר המריש עצמו, ימנע מלעשות תשובה:",
+                "<b>שלא נודעה לרבים.</b> שהיא גזולה:",
+                "<b>שהיא מכפרת.</b> ואין צריך להביא אחרת:",
+                "<b>מפני תקון מזבח.</b> שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה, ונמצא מזבח בטל, שנמנעים מלעבוד עבודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא היה סקריקון.</b> נכרי רוצח. כלומר לא דנו דין סקריקון, לומר שהקונה קרקע של ישראל מיד הנכרי רוצח, יהיה חייב לדון עם הבעלים:",
+                "<b>בשעת הרוגי המלחמה.</b> בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה. שהלוקח ממנו באותה שעה היה מקחו קיים ולא היה צריך לדון עם הישראל בעל הקרקע, משום דאגב אונסיה דישראל הוה גמר ומקנה לסיקריקון. וקיי״ל [ב״ב מז:] תלוהו וזבין זביניה זביני:",
+                "<b>אבל מהרוגי המלחמה ואילך.</b> שלא היתה הגזירה ליהרג, דנו דין סקריקון, לומר שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים. כמו שמפורש במשנה:",
+                "<b>מקחו בטל.</b> דאמרינן מיראה עבד:",
+                "<b>לקח מן האיש.</b> קרקע המיוחד לכתובת אשתו:",
+                "<b>מקחו בטל.</b> דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי:",
+                "<b>נותן לבעלים רביע.</b> ששיערו, דסיקריקון מתוך שבחנם בא לידו מוזיל גביה רבעא: "
+            ],
+            [
+                "<b>רומז ונרמז.</b> מה שהוא רומז או שאחרים רומזים לו ונתרצה, הכל קיים. רמיזה, בידיו ובראשו. קפיצה, עקימת שפתים, שנאמר (איוב ה׳:ט״ז) קפצה פיה. ואינו סימן ניכר כמו רמיזה:",
+                "<b>במטלטלין.</b> אם מכר מטלטלין. ואין הלכה כבן בתירה:",
+                "<b>הפעוטות.</b> הקטנים כבן ז׳ כבן ח׳ אם הוא חריף ויודע בטיב משא ומתן. או כבן ט׳ ובן י׳ אם אינו חריף כל כך:",
+                "<b>מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.</b> ומתנתן מתנה. אחד מתנת בריא, ואחד מתנת שכיב מרע. אחד מתנה מרובה, ואחד מתנה מועטת: "
+            ],
+            [
+                "<b>כהן קורא ראשון וכו׳</b> כשהן שוין בחכמה. אבל אם הישראל גדול בחכמה, קודם לכהן וללוי, דממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. הדין הוא דינא דגמרא. והאידנא נהוג שכהן אפילו עם הארץ קודם לחכם גדול שבישראל:",
+                "<b>מפני דרכי שלום.</b> דמדאורייתא יכול הכהן לתת רשות למי שירצה שיקרא בתורה לפניו, ומפני דרכי שלום אמרו שיקרא הוא ראשון ולא יתן רשות לאחר שיקרא, דלא ליתי לאנצויי ולומר מפני מה הרשה לזה ולא לאחר. ולא שנא בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים, ולא שנא בשני ובחמישי בזמן הזה, לעולם כהן קורא ראשון ואינו יכול לתת רשות לישראל שיקרא לפניו, כי היכי דלא ליתו לאנצויי. ואם אין שם כהן, נתפרדה החבילה, ולא יקרא לוי שני אלא כפי חשיבותו, ואית דאמרי לא יקרא לוי בתורה כלל, וכן המנהג:",
+                "<b>מערבין בבית ישן.</b> בני חצר שרגילים ליתן עירובן בכל שבת בבית אחד, אין משנין את מקומן ליתנו בבית אחר:",
+                "<b>מפני דרכי שלום.</b> שבני אדם שהיו רגילים לראות העירוב באותו בית, עכשיו שאין רואים אותו יאמרו שמטלטלין בלא עירוב, ואיכא חשדא:",
+                "<b>בור שהוא קרוב.</b> למוצא אמת המים הבא מן הנהר:",
+                "<b>מתמלא ראשון.</b> ואחריו יתמלאו התחתונים:",
+                "<b>מצודות חיה.</b> שאין להם תוך דליקני ליה כליו:",
+                "<b>יש בהן גזל מפני דרכי שלום.</b> ולא נפיק בדיינים:",
+                "<b>רבי יוסי אומר גזל גמור.</b> מדבריהם. ונפיק בדיינים. ומיהו מודה רבי יוסי דלא הוי גזל דאורייתא לעבור עליו בלאו. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>המנקף.</b> חותך. כמו ונקך סבכי היער (ישעיה י׳):"
+            ],
+            [
+                "<b>החשודה על השביעית.</b> לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך:",
+                "<b>לא תבור ולא תטחון עמה.</b> לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה:",
+                "<b>לאשת עם הארץ.</b> החשודה על המעשרות:",
+                "<b>ובוררת וטוחנת.</b> לפי שרוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>אבל משתטיל המים.</b> בעיסה:",
+                "<b>לא תגע עמה.</b> לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים שהרי הוכשרה לקבל טומאה, וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה:",
+                "<b>וכולן לא אמרו כו׳</b> לא התירו להשאילם כלים ולסייעם בלא שעת עבירה עצמה, אלא משום דרכי שלום:",
+                "<b>ומחזיקין ידי גוים.</b> לומר להם תחזקנה ידיכם:",
+                "<b>ושואלים בשלומם.</b> כל הימים ואפילו ביום חגם. ואע״פ שמטיל שם שמים על הנכרי, ששלום אחד משמותיו של הקב״ה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר התקבל.</b> אם רצה לחזור יחזור. דגט חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא מדעתו:",
+                "<b>לא יחזור.</b> דכיון דאיהי שויתיה שליח הרי הוא כידה ונתגרשה מיד בקבלתו של זה:",
+                "<b>אף האומרת טול לי גיטי.</b> לשון קבלה הוא. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל: "
+            ],
+            [
+                "<b>צריכה.</b> להביא לפנינו שתי כיתי עדים:",
+                "<b>שנים שיאמרו בפנינו אמרה.</b> לו לקבלו:",
+                "<b>ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע.</b> ובשעת השמד שנו, שגזרו על המצות והיו קורעים הגט מיד, שלא ייראה:",
+                "<b>ואפילו הן כו׳</b> שהשנים שאמרה בפניהם הם עצמם ראו כשקבלו:",
+                "<b>או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד.</b> שלישי, שנעשה עד בזו ובזו, מצטרך עמהם:",
+                "<b>היא ואביה.</b> או היא או אביה. היא יש לה יד דהא גדולה היא. ואביה נמי זכאי לקבלו:",
+                "<b>אינה מתגרשת.</b> ואפילו בקבלת אביה, דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ושלחה מביתו, מי שמשלחה ואינה חוזרת, יצאה זו שמשלחה וחוזרת: "
+            ],
+            [
+                "<b>במקום אחר פסול.</b> שהבעל מקפיד שאין רצונו שילעיזו עליו שם:",
+                "<b>הרי היא במקום פלוני.</b> אינו אלא כמראה מקום, שם תמצאנה:",
+                "<b>ורבי אליעזר מכשיר.</b> דסבר איהו דמדעתיה מגרש איכא קפידא, איהי דבעל כרחה מתגרשת מראה מקום היא לו. ואין הלכה כרבי אליעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>הבא לי גטי אוכלת בתרומה.</b> אם אשת כהן היא. עד שיגיע גט לידה:",
+                "<b>לאותו מקום.</b> שכך אמרה לו לא תהא שלוחי אלא שם:",
+                "<b>ורבי אליעזר אוסר מיד.</b> משפירש מאצלה. ורבי אליעזר לטעמיה דמכשיר כשקבלו במקופ אחר, דמראה מקום היא לו ומשעת קבלה איגרשה לה, לפיכך משעה שפירש מלפניה אסורה, שמא מצאו חוץ לעיר וקבלו הימנו. ואין הלכה כר״א: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתבו אגרת וכו׳</b> שהגט קרוי אגרת שכך כתוב בו ואגרת שבוקין:",
+                "<b>פטרוה לא אמר כלום.</b> דלמא לשון פטור וחובד קאמר, להקל מעליה חובות שחייבת:",
+                "<b>פרנסוה.</b> לשון עשיית צרכיה כמו מוציאים לפרנסה וכו׳. הלכך לא ידעינן אי צרכי הגט הוא, שלא תהא זקוקה ליבם, אי צרכי מלבוש וכסות הוא:",
+                "<b>כנימוס.</b> כחוק. לא ידעינן אי חוק גט אי חוק מזון וכסות. וכן כראוי:",
+                "<b>היוצא בקולר.</b> ליהרג בדין המלכות:",
+                "<b>ואמר כתבו.</b> אע״פ שלא אמר תנו:",
+                "<b>יכתבו ויתנו.</b> דאגב פחדיה. טריד ולא פריש:",
+                "<b>המפרש.</b> לים:",
+                "<b>והיוצא בשיירא.</b> למדבריות:",
+                "<b>המסוכן.</b> חולה. והלכה כר״ש שזורי: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר כל השומע את קולו.</b> ופירש שמו ושם עירו:",
+                "<b>רצה לשחק בה.</b> הואיל ולא אמר תנו:",
+                "<b>מעשה בבריא.</b> מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו, הרי זה גט, ומעשה נמי בבריא וכו׳. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:   "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לשנים תנו גט לאשתי.</b> אע״ג דלא אמר כתבו ותנו, הרי אלו יכתבו בעצמן. ולא יאמרו לסופר אחר שיכתוב, ולא לעדים לחתום, דלאו בית דין שוינהו לצוות על אחרים אלא עדים שוינהו, והן הן שלוחיו הן הן עדיו. ואם אמר לג׳ כתבו ותנו גט לאשתי, אע״פ שהן ראוין ליעשות ב״ד, כיון דבהדיא אמר להו כתבו, לאו בית דין שוינהו אלא עדים:",
+                "<b>אמר לג׳ תנו.</b> ולא אמר כתבו:",
+                "<b>הרי אלו יאמרו.</b> לעדים אחרים, לכתוב ולחתום וליתן, מפני שעשאן בית דין:",
+                "<b>מבית האסורים.</b> משמו של רבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים:",
+                "<b>נומינו לשליח.</b> אמרנו לרבי חנינא שנעשה שליח בהלכה זו לאמרה בבית המדרש:",
+                "<b>ילמדו.</b> אם אינם יודעים לכתוב. ילמדו לכתוב עד שיכתבוהו הן בעצמן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאחזו קורדייקוס.</b> שנתבלבלה דעתו מחמת שד השולט על השותה יין חדש:",
+                "<b>אין בדבריו האחרונים כלום.</b> וא״צ לחזור ולשאלו אחר שנתישבה דעתו, אלא כותבין הגט וסומכים על דבריו הראשונים. ומיהו כל זמן שדעתו מבולבלת אין כותבין הגט:",
+                "<b>הרכין.</b> הטה:",
+                "<b>בודקין אותו.</b> בדברים אחרים:",
+                "<b>הרי אלו יכתבו ויתנו.</b> אם הרכין על הגט הרכנת הן: "
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו.</b> לבריא או לשכיב מרע חכם:",
+                "<b>נכתוב גט לאשתך.</b> שלא תזקק ליבם: "
+            ],
+            [
+                "<b>זה גטך אם מתי.</b> לא אמר כלום. דמשמע לכשאמות, ואין גט לאחר מיתה:",
+                "<b>מחולי ��ה.</b> משמע מחולי זה ואילך, וכיון שמת מתוך החולי נמצא שאין הגט חל אלא לאחר מיתה:",
+                "<b>מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט.</b> מספקא לן אי תנאה הוי מהיום אם אמות, וכיון שמת נתקיים התנאי ונמצא שהוא גט משעת נתינתו. אי חזרה הוי שחזר בו ממאי דאמר מהיום, ואמר לאחר מיתה יהא גט, ואינו כלום כיון דלא אמר מהיום אם מתי:",
+                "<b>חולצת.</b> שמא אינו גט:",
+                "<b>ולא מתיבמת.</b> שמא גט הוא והויא לה גרושת אחיו וקיימא עליה באסור כרת: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא תתיחד עמו.</b> זה שנתן גט ואמר לה מהיום אם מתי, לא תתייחד עמו. שמא יבא עליה ותהא צריכה גט שני, דחיישינן שמא בעל לשם קדושין:",
+                "<b>מה היא באותן הימים.</b> לאו ארישא קאי באומר מהיום אם מתי, דההיא ודאי לכי מיית אגלאי מלתא דהוי גט משעת נתינה, והבא עליה פטור. אלא באומר לה במסירת הגט הרי זה גטך והתגרשי בו מעת שאני בעולם אם מתי, ר׳ יהודה סבר סמוך למיתה הוא דהדי גט ומקמי הכי אשת איש היא. ור׳ יוסי סבר מכי יהיב לה גיטא כל שעתא מספקא לן דלמא זו היא שעה הסמוכה למיתה והוי גט ספק, ואע״ג דחי טפי, אין ברירה, הלכך ספיקא היא והבא עליה באשם תלוי: "
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו מגורשת ותתן.</b> מגורשת מעכשיו משעת קבלת הגט, וחייבת ליתן מה שהתנה עמה. ואם אבד הגט או נקרע קודם שתתן, אינה צריכה גט אחר, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו:",
+                "<b>אמר רשב״ג מעשה בצידן.</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, אם אמר לה על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו, דוקא קאמר לה. רשב״ג אומר תתן לו את דמיה שלא נתכוין הבעל אלא להרווחה דידיה, ומעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו וכו׳ ואמרו חכמים תתן לו את דמיה. ואין הלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני.</b> בגמרא מוכח דכל סתם שלא קבע זמן כמה תשמש את אביו או כמה תניק את בנו, כמפרש יום אחד דמי, ונתקיים התנאי אם תשמש את אביו או תניק את בנו יום אחד בלבד:",
+                "<b>כמה היא מניקתו.</b> כלומר כמה הוא זמן היניקה, שאם הניקתו יום אחד בזוז הזמן, נתקיים וזתנאי:",
+                "<b>שתי שנים.</b> רבי יהודה אומר י״ח חודש. אבל אם הניקה אותו אחר ששלמו ב׳ שנים לרבנן וי״ח חדש לר׳ יהודה, אין זו יניקה, ולא נתקיים התנאי. ואין הלכה כר״י:",
+                "<b>מת הבן.</b> ולא הניקתו כלל:",
+                "<b>או מת האב.</b> ולא שמשתו:",
+                "<b>הרי זה גט.</b> דלאו לצעורה איכוין בתנאו, אלא להרווחה דידיה, והא לא אצטריך. ואם היה יודע שימות אביו או בנו לא היה מתנה:",
+                "<b>שלא בהקפדה.</b> אע״פ שהיא לא. הכעיסתו, ואין העכבה ממנה, אינו גט. וכ״ש אם היה בהקפדה:",
+                "<b>כזה גט.</b> הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה. ואין הלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>הגיע לאנטיפטרס.</b> מפרש בגמרא משנה זו, כגון דאתני שני תנאים, אי מטינא לגליל, לאלתר ליהוי גיטא. ואי לא מטינא לגליל, אי משתהינן תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא, ואי לא, לא ליהוי גיטא. והלך והגיע לאנטיפרס שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום, בטל הגט. דלא לגליל מטא, ולא אשתהי תלתין יומין:",
+                "<b>וכן אם היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי.</b> שהוא בקצה גבול הגליל:",
+                "<b>וכן אם היה הולך למדינת הים והגיע לעכו.</b> שהוא בקצה גבול של א״י וחזר בתוך ל׳ יום, בטל הגט. שהרי לא הלך למדינת הים וגם לא נשתהה ל׳ יום:",
+                "<b>כל זמן שאעבור מנגד פניך ל׳ יום.</b> כשאשתהה ל׳ יום עובר מנגד פניך אז יהא גט:",
+                "<b>והיה הולך ובא וכו׳</b> לאחר מכאן כשישתהה ל׳ יום עובר מנגד פניה, יהא גט. ולא אמרינן הואיל ומעיקרא היה הולך ובא, ניחוש שמא פייס קטטה שביניהם ובטל גיטא, דמאחר שלא נתייחד עמה בשעה שהיה הולך ובא, לא חיישינן שמא פייס. וכי מקיים תנאיה ושהה ל׳ יום עובר מנגד פניה, הוי גיטא. ובגמרא מוקי לה באומר בשעת התנאי ע״מ כן אני מוסר לה הגט, שתהא נאמנת עלי כמאה עדים כל זמן שתאמר שלא באתי ונתיחדתי ופייסתי. וכן הלכה. שאם לא אמר כן בשעת התנאי, חיישינן שמא יבא בעל ויערער ויאמר פייסתי:   "
+            ],
+            [
+                "<b>אינו גט.</b> דכיון דלא אמר מעכשיו, משמע לאחר שנים עשר חודש יהא גט, והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הזורק.</b> הרי זו מגורשת. דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ונתן בידה, ומדלא כתיב ובידה יתננו, משמע ונתן מכל מקום. בין בחצרה בין בגנה בין בקרפיפה. והוא שתהא עומדת בצד ביתה או בצד חצרה:",
+                "<b>קלתה.</b> כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:",
+                "<b>הרי זו מגורשת.</b> ואפילו היא בתוך ביתו, דמקום חיקה וקלתה קנוי לה, שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה: "
+            ],
+            [
+                "<b>או שמצאתו מאחוריו.</b> שהיה הגט על גבו ועקם גבו לה כדי שתטלנו:",
+                "<b>אינו גט עד שיאמר טלי גטך.</b> ולכי אמר טלי גטך מיהת הוי גט. אבל אם היה הגט על גבי קרקע, או על גבו או בגופו ולא עקם גבו או לא המציא גופו לה כדי שתטלנו, אפילו אמר טלי גטך אינו גט:",
+                "<b>קוראה והרי היא גיטה.</b> כשהיא קוראה בו רואה שהוא גטה:",
+                "<b>קרוב לה מגורשת, קרוב לו אינה מגורשת.</b> כל שהיא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו, זהו קרוב לה. וכל שהיא אינה יכולה לשמרו והוא יכול לשמרו זהו קרוב לו. שניהם יכולים לשמרו או שניהם אינם יכולים לשמרו, זהו מחצה על מחצה. ולענין פסק הלכה אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה או לרשותה: "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי.</b> בגמרא מוקמינן לה באומר זרוק לי חובי בתורת גטין, דכיון דא״ל הכי הוה ליה לחוב זה דין גט, ואם זרק אותו הלוה קרוב למלוה ואבד, זכה הלוה ואינו חייב לשלם. ואם קרוב ללוה, הלוה חייב וכו׳. אבל אם אמר לו זרוק לי חובי והפטר, מכיון שזרקו לו בכל ענין, פטור:",
+                "<b>לאויר הגג.</b> לפחות משלשה סמוך לקרקעית הגג, דכלבוד דמי:",
+                "<b>מרשות הגג.</b> יצא ממחיצת הגג ונכנס לתוך מחיצת המקום שהיא עומדת בו:",
+                "<b>או נשרף הרי זו מגורשת.</b> והוא שקדמה זריקת הגט בחצר קודם שתהא הדליקה באויר החצר. שאם היתה הדליקה בחצר תחלה, מעיקרא לשריפה קאזיל ואינה מגורשת: "
+            ],
+            [
+                "<b>בגט ישן.</b> שכתב לגרש את אשתו ואחר שנכתב הגט נתייחד עמה. ב״ש סברי לא אמרינן גזירה שמא יאמרו גטה קודם לבנה שמא ישהה את הגט שנה או שנתים בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו בתוך זמן זה ואח״כ יגרשנה בו וכשיראו זמן הגט קודם ללידת הבן יהיו סבורים שנתן לה גט משעת כתיבה והוי פגם שיאמרו מן הפנויה נולד. ופסק ההלכה לא יגרש אדם את אשתו בגט ישן. ואם גירש והלך הבעל למדינה אחרת, תנשא בו לכתחלה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב לשם מלכות שאינה הוגנת.</b> אם היה בבבל וכתב לחשבון שנות מלכות אדום, שאין להם מלכות במקום כתיבת הגט, תצא מזה ומזה. ונקראת מלכות [אדום] מלכות שאי��ה הוגנת שאין לה לא כתב ולא לשון:",
+                "<b>או שכתב לשם מלכות מדי.</b> לפי שצריך לכתוב לשם המלכות של מדינה שהגט נכתב בה, משום שלום מלכות, שיאמרו חשובים אנו בעיניהם שכותבים שטרותיהם בשמינו:",
+                "<b>תצא מזה ומזה.</b> אם נשאת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני:",
+                "<b>ואין לה לא פירות ולא בלאות וכו׳</b> כולה מתניתין מפרשה ביבמות פרק האשה רבה:",
+                "<b>והולד ממזר מזה ומזה.</b> מתניתין ר״מ היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגטין הולד ממזר. ואינה הלכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות.</b> חמש עשרה עריות שאמרו חכמים שצרותיהן מותרות לינשא לשוק בלא חליצה:",
+                "<b>הלכו הצרות.</b> של עריות:",
+                "<b>ונשאו.</b> לשוק:",
+                "<b>ונמצאו.</b> העריות אילונית, ואיגלאי מלתא שהיו קדושי המת בטעות, ונמצא שלא היו אלו צרותיהן ולא פטרום העריות האלו מן החליצה:",
+                "<b>תצא מזה.</b> מבעל שנישאת לו. ומן היבם:",
+                "<b>וכל הדרכים האלו בה.</b> וביבמות מוקמינן לה כר׳ עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין, ואינה הלכה:   "
+            ],
+            [
+                "<b>ונשאת לאחר.</b> דקיי״ל ביאת האחת פוטרת צרתה:",
+                "<b>ונמצאת זו.</b> שנתיבמה אילונית, ואין יבומיה יבומין. ונמצא שלא נפטרה צרתה ונשאת לשוק בלא חליצה:",
+                "<b>תצא מזה ומזה.</b> מבעל זה ומיבמה הראשון: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב סופר גט לאיש.</b> לגרש בו אשתו:",
+                "<b>ושובר לאשה.</b> שתמסור לבעלה כשיפרע לה כתובתה:",
+                "<b>וטעה הסופר.</b> כשמסר להן השטרות:",
+                "<b>ונתן גט לאשה ושובר לאיש.</b> והם מסרו זה לזה. והלכה זו ונשאת כסבורה שזה גט שמסר לה בעלה וזה סבור שמסרה לו אשתו שובר. ורמב״ם גריס ונתן גט לאיש ושובר לאשה. ופירש ונתן, שחשב שנתן גט לאיש ושובר לאשה, אבל הוא לא עשה אלא בהפך. ודחוק הוא:",
+                "<b>אם לאלתר.</b> כל זמן שלא נשאת יצא גט מתחת יד הבעל:",
+                "<b>אינו גט.</b> וצריכה גט אחר:",
+                "<b>ואם לאחר שנשאת.</b> הרי זה גט:",
+                "<b>לא כל הימנו.</b> אין הכל כדבריו של זה הראשון להאמינו:",
+                "<b>לאבד זכותו של שני.</b> שנשאה. דאמרינן קנוניא היא ביניהם והחליפו השטרות לאחר שנשאת. והלכה כרבי אליעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>ולנה עמו בפונדקי.</b> ויש שם עדי יחוד ואין שם עדי ביאה. בית הלל סברי הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה, ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי קידשה בביאה. וב״ש סברי לא אמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה עד שיראוה שנבעלה:",
+                "<b>גט קרח.</b> שקשריו מרובין מעדיו. דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבים גט פתאום לנשותיהם ומתחרטים ולא היו יכולים להחזירן, ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה, שמא בתוך כך יתפייס. וכותב שטה אחת או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד אחד חותם על הכרך מבחוץ, וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ, וכן עד שלישי. ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו, זהו קרח ופסול. דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה, וחיישינן דלמא הבעל אמר להו כולכם חתומו, והרי אחד שלא חתם. ואם נשאת אשה בגט זה, תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה. ומתניתין רבי מאיר היא, דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגטין הולד ממזר. ואינה הלכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הכל משלימין עליו.</b> ואפילו עבד, ואפילו פסול לע��ות מחמת עבירה:",
+                "<b>אלא קרוב שהוא ראוי להעיד בעדות אחרת.</b> שאין עליו פסול עדות אלא קורבה. אבל עבד או גזלן לא. עבד דלמא אתי לאסוקי ליוחסין. וגזלן דלמא אתו למימר עבד תשובה. אבל קרוב, כולי עלמא ידעי ליה דקרוב הוא. והלכה כבן ננס שהכל משלימין עליו. ומ״מ אין חותם עליו אלא ע״א פסול בלבד, והשאר צריך שיהיו כלם כשרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המגרש.</b> רבי אליעזר מתיר. טעמא דר״א, דכתיב (ויקרא כ״א:ז׳). ואשה גרושה מאישה לא יקחו, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, פסולה לכהונה. אלמא גט הוא והכא דשרייה לכל אדם חוץ מזה, מותרת לאחרים:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דאמרי איסור כהונה שאני, שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, ואע״ג דהוה גט לפסלה לכהונה, לא הוי גט להתירה לאחרים. והלכה כחכמים. ולא אסרי רבנן אלא כשאמר הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני, או חוץ מפלוני. אבל אי אמר לה הרי זה גטך על מנת שלא תנשאי לפלוני, מודו רבנן דהוי גט, שהרי התירה לכל אדם במסירת הגט אלא שהתנה עמה שלא תנשא לאותו פלוני, והוה כשאר תנאי בעלמא. ואסרי רבנן למגרש לומר הרי זה גטך על מנת שתנשאי לפלוני, שלא יאמרו נשותיהן נותנים זה לזה במתנה. וכל תנאי שמתנה אדם בגט קודם כתיבת הגט, אע״פ שלא נכתב התנאי בתוכו, הגט פסול. אלא אחר שנתנו לידה מתנה מה שהוא רוצה להתנות: "
+            ],
+            [
+                "<b>אלמנה לכהן גדול.</b> כיון דקדושין תופסים בחייבי לאוין, ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה, אשתכח דשייר בגיטא: "
+            ],
+            [
+                "<b>גופו של גט.</b> עיקר כתב הגט, כך יכתבו בו:",
+                "<b>ודין די יהוי ליכי מינאי.</b> שצריך להוכיח בתוכו שעל ידי ספר זה הוא מגרשה. ואי לא כתב ביה הכי, אתו למימר דבדיבור בעלמא גירשה ושטר ראיה בעלמא. והלכה כרבי יהודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב בכתב ידו ואין עליו עדים.</b> לרבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי, כתב ידו כמאה עדים דמי. ולר׳ אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי, הואיל וכתב ידו הוא, וכתב ונתן קרינן ביה, ואע״ג דליכא עדי מסירה כשר מדאורייתאש וחכמים פסלוהו דלמא אתי לאכשורי בכתב סופר:",
+                "<b>ואין בו זמן.</b> דזמן תקנתא דרבנן הוא. אי משום פירות, אי משום שמא יחפה על בת אחותו, כדאמרינן בפרק שני:",
+                "<b>ואין בו אלא עד אחד.</b> איכא למ״ד אכתב ידו קאי, ורישא אשמעינן דאפילו אין בו עד, הולד כשר. והכא אשמעינן דאפילו יש בו עד אחד לכתחלה לא. ואיכא למ״ד אכתב סופר קאי, ואפ״ה הולו. כשר, דסופר הוה ליה במקום עד שני:",
+                "<b>תקון העולם.</b> שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער לומר לא גרשתיה. והלכה כרבי אלעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>ששני גיטין ששוין.</b> בשמותיהם:",
+                "<b>הרי השני בטל.</b> דלא ידעינן דמאן ניהו:",
+                "<b>כלל.</b> זמן אחד לכולן, בכך בשבת גירש פלוני פלונית ופלוני פלונית:",
+                "<b>טופס לכל אחת.</b> זמן לכל אחת ואחת, בכך בשבת גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט. ובכך בשבת גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט, וכן כולם. והעדים מלמטן: "
+            ],
+            [
+                "<b>שני גיטין שכתבן.</b> בשני דפין זה בצד זה, ושני עברים חתומים מתחת הגט הראשון לתחת השני, שם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני. וכן עד שני תחתיו, וחזרו וחתמו תחתיהם שני ישראלים הדרים בארץ יון, וחתמו בכתב יוני, ודרך הכתב יוני שהולך מן השמאל אל הימין, נמצא שם העד ת��ת הגט שני, ושם אביו תחת הראשון.",
+                "<b>את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר.</b> אם העברים חתומים למעלה, שדרך כתב עברי שהולך מן הימין אל השמאל, ונמצא שם העד תחת הגט הימני, ושם אביו תחת הגט השמאלי, הימני כשר. ואם. היונים חתומים למעלה, השמאלי כשר. ששמות העדים תחת השמאלי הם. וטעמא, דחיישינן שמא העדים האחרונים הפכו את כתבם לסדר שכתבו העדים הראשונים, שאם העברים היו חתומים למעלה שהם הולכים מן הימני אל השמאלי וחתמו על הגט הימני, כשבאו שני היונים לחתום תחתיהם הלכו גם הם מן הימני אל השמאלי כסדר כתיבת העברים, ונמצא שארבעתם חתמו על הגט הימני. וכן אם היונים חתומים למעלה, שמא הפכו העברים שבאו אחריהם סדר כתב עברי, והלכו מן השמאלי אל הימני ונמצאו ארבעתם חתומים על השמאלי: ",
+                "ה״ג עד אחד עברי ועד אחד יוני, ועד אחד עברי ועד אחד יוני באים מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין. וטעמא, דחיישינן שמא העד עברי הראשון חתם על הגט הימני הראשון כפי סדר כתב עברי, והעד היוני השני חתם על הגט השמאלי השני כפי סדר כתב יוני שמתחילין מן השמאל, והעד השלישי העברי הפך כתב העברי והתחיל גם הוא מהשמאל כמו היוני שלפניו, ונמצא גם הוא חתום על הגט השמאלי, והעד היוני האחרון חתום כדרכו מן השמאל אל הימין וגם הוא חתום על השמאלי, ונמצאו ג׳ עדים חתומים על השמאלי, ואחד בלבד חתום על הימני. או בהפך שהעד השני היוני הפך כתבו לסדר כתב עברי והתחיל מן הימין אל השמאל כמו שחתם העד עברי הראשון, והעד עברי השלישי חתם כדרכו מן הימין, ונמצאו שלשתן חתומים על הגט הימני הראשון, והעד היוני האחרון לבדו חתם כדרכו על הגט השמאלי. ומשום דלא ידעינן בהי מינייהו חתימו תלתא ובהי מינייהו לא חתים אלא חד, שניהם פסולין: "
+            ],
+            [
+                "<b>בדף השני.</b> שאצלו ברוחב המגילה:",
+                "<b>מן הצד.</b> בגליון של ימין הגט. או בגליון השמאלי:",
+                "<b>או מאחוריו בגט פשוט.</b> שעדיו בתוכו:",
+                "<b>הקיף.</b> חיבר זה אצל זה:",
+                "<b>שניהם פסולים.</b> שאין נקראת החתימה לא עם זה ולא עם זה:",
+                "<b>את שהעדים נקרין בסופו.</b> שגג חתימה כלפי סופו, ולא שרגלי חתימה כלפי ראשו, כשר: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב סופר ועד.</b> חתם סופר ועד. דהוי להו שני עדים. ואשמעינן מתניתין דלא חיישינן שמא הבעל לא צווז לחתום לסופר, אלא אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב, ולפלוני ופלוני עדים ויחתומו, וחשו הנך עדים לכסופא דספרא שיאמר איני בעיניו כשר לעדות, ואחתמווזו בלא רשותו דבעל. להא לא חיישינן:",
+                "<b>חניכתו.</b> שם לווי של משפחה:",
+                "<b>מעושה.</b> בחזקה:",
+                "<b>בישראל כשר.</b> אם אנסוהו בדין. כגון כל הנך דכופין להוציא, או שהיתה אסורה לו. ואם אנסוהו שלא כדין, פסול. ופוסל מן הכהונה, משום ריח גט:",
+                "<b>ובנכרי.</b> כדין, פסול, ופוסל מן הכהונה. שלא כדין, אפילו ריח גט אין בו. ומי שחייב ליתן גט מן הדין ואין כח בדייני ישראל לכופו, חובטין אותו ע״י נכרים, שאומרים עשה מה שישראל אומר לך, ונותן הגט על פי דייני ישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>יצא שמה בעיר מקודשת.</b> פנויה שיצא עליה קול, פלונית נתקדשה היום לפלוני. ולא קול הברה בלבד, אלא כגון שהיו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסים ויוצאים ואומרים פלונית נתקדשה היום:",
+                "<b>מגורשת הרי זו מגורשת.</b> ארישא קאי, האי איתתא דיצא עליה קול מקודשת וחיישינן ליה ואסרנוה ��ינשא אלא לאותו האיש, אם חזר ויצא עליה קול מגורשת שגרשה אותו פלוני שיצא לה קול קדושין ממנו, הרי זו מגורשת ומותרת לכל, שהרי קול שחששנו לו תחלה שוברו עמו:",
+                "<b>ובלבד שלא יהא שם אמתלא.</b> שלא יהא עם הקול של קדושין או של גרושין אמתלא, טעם שהוא שובר את כח הקול: "
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו הקדיחה תבשילו.</b> שרפתהו ע״י האור או ע״י מלח. דדרשי בית הלל ערות דבר, או ערוה או דבר, כלומר שאר דבר סרחון שאינו ערוה:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה ממנה.</b> ודריש קרא הכי, אם לא תמצא חן של נוי בעיניו, או אם מצא בה ערוה, או דבר של סרחון, על כל אחד משלשה דברים הללו יכול לגרש. והלכה כבית הלל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,531 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Gittin",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Gittin",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>המביא גט ממדינת הים.</b> כל חוצה לארץ קרי מדינת הים:",
+                "<b>צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.</b> אית דאמרי טעמא, לפי שאין בני מדינת הים בני תורה, ואין יודעין שצריך לכתוב הגט לשם האשה. הלכך אומר השליח בפני נכתב ובפני נחתם, וממילא שיילינן ליה אם נכתב לשמה, והוא אומר אין. ואית דאמרי טעמא, לפי שאין שיירות מצויות משם לכאן, שאם יבא הבעל ויערער לומר לא כתבתיו שיהיו עדים מצויין להכיר חתימת העדים. והאמינוהו רבנן לשליח כבתרי, ושוב לא יועיל ערעור הבעל:",
+                "<b>מן הרקם ומן החגר.</b> בין קדש ובין ברד, מתרגמינן בין רקם ובין חגרא:",
+                "<b>אפילו מכפר לודים.</b> שהיא מחוצה לארץ:",
+                "<b>ללוד.</b> שהיא סמוכה לה והיא מארץ ישראל:",
+                "<b>מהגמוניא להגמוניא.</b> שני הגמונים בעיר אחת ומקפידים זה על זה: "
+            ],
+            [
+                "<b>מרקם למזרח.</b> מרקם עד סוף העולם למזרחו קרוי חו״ל, ורקם עצמה נדונה כמזרח העולם ולא כארץ ישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואם יש עליו עוררים.</b> שהבעל מערער שהוא מזויף:",
+                "<b>יתקיים בחותמיו.</b> אם יעידו העדים על חתימת ידיהם, או עדים אחרים יכירו חתימתם, כשר. ובזמן הזה, המביא גט בין בא״י בין בחו״ל צריך ליתנו לה בפני שנים וצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואם חתימת העדים ניכרת במקום נתינת הגט ונתקיים הגט בחותמיו, אין צריך לומר בפ״נ ובפ״נ:",
+                "<b>ואינו יכול לומר.</b> כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שוין למוליך ולמביא.</b> לומר בפ״נ ובפ״נ: "
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מגיטי נשים.</b> שאם יש עליו עד כותי אחד, כשר. אבל שניהם כותים, פוסל ת״ק אפילו בגיטי נשים. ורבן (שמעון בן) גמליאל עשה מעשה והכשיר אפילו כששניהם כותים. והאידנא דגזרו על הכותים שיהיו כגוים לכל דבריהם, לא שנא שאר שטרות ול״ש גיטי נשים אפילו עד אחד כותי פסול:",
+                "<b>בערכאות של גוים.</b> שהעידו העדים עדותם לפני השופט במקום מושב משפטיהם. והוא שידענו באותו שופט ובאותם עדים דלא מקבלי שוחדא. ודוקא בשטרי הלואות ושטרי מקח וממכר שהעדים ראו בנתינת הממון. אבל שטרי הודאות וגיטי נשים, וכל דבר שהוא מעשה ב״ד בערכאות שלהם, הכל פסול:",
+                "<b>ר״ש אומר כשרים.</b> לא הוזכרו בבית המדרש להפסל:",
+                "<b>אלא בזמן שנעשו בהדיוט.</b> ע״י גוים הדיוטות שאינם דיינים. ואין הלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>רצה לחזור בשניהן.</b> קודם שיגיע ליד האשה והעבד:",
+                "<b>יחזור.</b> ואין השליח יכול לזכות בהם לצרכן, דחוב הוא להן, שמאבדין מזונותיהן:",
+                "<b>וחכמים אומרים בגטי נשים.</b> יכול לחזור:",
+                "<b>אבל לא בשחרורי עבדים.</b> והלכה כחכמים:",
+                "<b>שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי.</b> הלכך כי משחרר ליה לא מפסיד ליה מזוני. אבל שלא לזון את אשתו אינו רשאי, הלכך כי מגרש לה מפסיד לה מזוני:",
+                "<b>מפני שהוא קנינו.</b> כלומר הא דהוא אכיל בתרומה כשהוא עבד כהן אינו אלא מפני שהוא קנינו של כהן, מידי דהוה אבהמתו של כהן שאוכלת בכרשיני תרומה, ולאו משום מעליותא היא, הלכך כי משחרר ליה אע״פ שמפסידו מלאכול בתרומה אין זו חובה לעבד:",
+                "<b>לא יתנו לאחר מיתה.</b> דגיטא לא הוי עד דמטי לידה וכי מטי לידה הא מית ואין גט לאחר מיתה. ושטר שחרור נמי כי מטא לידיה הא מית ופקע רשותיה מיניה:",
+                "<b>יתנו לאחר מיתה.</b> ואע״ג דלא אמר מנה זה, דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המביא.</b> נחתם חציו. אחד מן העדים חתם בפני:",
+                "<b>בפני נכתב חציו וכו׳ פסול.</b> ודוקא חציו האחרון. אבל בפני נכתב חציו הראשון שהוא שם האיש והאשה והזמן, כשר. וחציו הראשון נמי לא צריך שיראה הכתיבה עצמה, אלא אם שמע קול הקולמוס בלבד עובר על הנייר בשעת כתיבה, תו לא צריך:",
+                "<b>אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול.</b> בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם, דאצרכוהו רבנן לשליח המביא גט למימר תרווייהו. אבל אם הגט יוצא מתחת ידי שניהם, כשר. ששנים שהביאו גט אין צריך שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם:",
+                "<b>שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול.</b> בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם. אבל אם יוצא מתחת יד שניהם, כשר:",
+                "<b>ורבי יהודה מכשיר.</b> ואפילו יוצא מתחת ידו של אחד מהם. ואין הלכה כרבי יהודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>בלילה ונחתם ביום כשר.</b> שהיום הולך אחר הלילה ואין זה מוקדם:",
+                "<b>ביום ונחתם בלילה פסול.</b> שהרי מוקדם הוא. ותקנו חכמים זמן בגיטין, גזירה שמא יהיה נשוי עם בת אחותו ותזנה עליו וחס עליה שלא תחנק ונותן לה גט בלא זמן. וכשמעידים עליה בב״ד מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה: ",
+                "<b>ור״ש מכשיר.</b> דסבר ר״ש דחכמים תקנו זמן בגיטין משום פירי, שאם לא יהיה זמן בגט יהיה הבעל מוכר והולך פירות נכסי מלוג של אשתו לאחר גרושין, וכשתתבעו בדין יאמר קודם גירושין מכרתי. ולהכי מכשיר ר״ש בנכתב ביום ונחתם בלילה אע״פ שהוא מוקדם, דסבר משעה שנתן עיניו לגרש אע״פ שלא גירש שוב אין לו לבעל פירות. ואין הלכה כר״ש: "
+            ],
+            [
+                "<b>בדיו.</b> אלמיד״ר בערבי:",
+                "<b>סיקרא.</b> צבע אדום:",
+                "<b>קומוס.</b> שרף האילן:",
+                "<b>קנקנתום.</b> וידריאול״ו בלע״ז:",
+                "<b>על העלה של זית.</b> תלושה:",
+                "<b>ונותן לה את הפרה.</b> שאינו יכול לקצצו אחר כתיבה, דכתיב (דברים כ״ד:א׳) וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה, יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה:",
+                "<b>רבי יוסי הגלילי אומר כו׳</b> דרחמנא קרייה לגט ספר, מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, אף כל שאין בו רוח חיים ואינו אוכל. ורבנן אמרי אי כתב בספר כדקאמרת, השתא דכתיב ספר, לספירת דברים הוא דאתא. והלכה כחכמים: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין כותבין במחובר.</b> מפני שמחוסר קציצה:",
+                "<b>כתבו על המחובר וכו׳</b> הכי קאמר, כתב במחובר הטופס, שהוא כל הגט כולו חוץ ממקום האיש ומקום האשה והזמן:",
+                "<b>ותלשו וחתמו.</b> כלומר שכתב התורף שהוא מקום האיש והאשה והזמן אחר שתלשו:",
+                "<b>כשר.</b> דכיון שנכתב התורף בתלוש. אע״פ שהטופס נכתב במחובר, כשר:",
+                "<b>על הנייר המחוק.</b> שיכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכתוב עליו מה שירצה ולא מנכרא מלתא, שהרי עדים נמי על המחק הם חתומים:",
+                "<b>ודפתרא.</b> אין המחק שלו ניכר. דיפתרא, דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+                "<b>וחכמים מכשירין.</b> בגיטין בלבד. דסבירא להו עדי מסירה כרתי, והעדים שהגט נמסר בפניהם הם עיקר הגרושין, לא עדי חתימה. אבל בשאר שטרות דסמכינן אעדי חתימה, מודים חכמים שאין נכתבים לא על נייר מחוק ולא על דיפתרא. והלכה כחכמים: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו חרש שוטה וקטן.</b> והוא שגדול עומד על גביו ואומר לו כתוב לשם פלוני. אבל נכרי ועבד, אפילו גדול עומד על גביו, לכתחלה לא יכתוב גט, מפני שהם בני דעת ואדעתא דנפשייהו עבדי, שאפילו גדול אומר לו כתוב לשם פלוני הוא לא יכתוב אלא לדעת עצמו. ואם נכרי ועבד כתבו טופס הגט, וישראל בן דעת כתב התורף שהוא שם האיש והאשה והזמן שכל אלו צריכין לשמן, הגט כשר. וכן חרש שוטה וקטן דאמרינן במתניתין שכשרים לכתוב את הגט, ה״מ טופס, אבל תורף אינו כשר אלא שיכתבנו ישראל גדול ובן דעת:",
+                "<b>חושן מחרש שוטה וקטן.</b> דלאו בני דעה נינהו:",
+                "<b>וסומא.</b> פסול להביא גט מחוצה לארץ, שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אבל להביא גט בארץ ישראל שא״צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם, או אפילו בחו״ל אם הגט מקויים בחותמיו, או להיות שליח של אשה לקבל גיטה, לכל אלו הסומא כשר:",
+                "<b>ונכרי.</b> דליתיה בתורת גיטין וקדושין, ובמידי דלנפשיה לא חזי לא מצי למעבד שליחותא לאחריני: "
+            ],
+            [
+                "<b>קיבל הקטן.</b> הגט מיד הבעל:",
+                "<b>והגדיל.</b> קודם שמסרו לה:",
+                "<b>פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח.</b> אפילו לא חזר ונתפתח, הואיל והיה פתוח בשעת קבלת הגט שפיר מצי למיהוי שליח, דהא יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אלא איידי דבעי למתני סיפא וחזר ונשתפה, שצריך שיהיה בן דעת בשעת נתינה, תנא נמי רישא וחזר ונתפתח. וכל פסולי עדות בעבירה, פסולין להביא את הגט, שאין נאמנים לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואם הגט מקויים בחותמיו, כשרים להביאו: "
+            ],
+            [
+                "<b>חמותה ובת חמותה כו׳</b> אינן נאמנות לומר מת בעלה, משום דסניין לה ומכוונין לקלקלה:",
+                "<b>ובלבד שהיא צריכה לומר בפ״נ ובפ״נ.</b> ודוקא כשהתנה הבעל עמה בשעה שמסר הגט לידה ואמר לה לא תתגרשי אלא בבית דינו של פלוני ותאמרי בפ״נ ובפ״נ. והב״ד לוקחין אותו מידה אחר שאמרה בפ״נ ובפ״נ, וממנין שליח שיחזור ויתן אותו לה. אבל אשה שגיטה יוצא מתחת ידה בכל מקום שהיא, הרי זו מגורשת, ואפילו שאין הגט מקוים בחותמיו, ואינה צריכה שתאמר בפ״נ ובפ״נ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כל גט.</b> קול סופרים מקרין. הגדולים מקרין לתלמידיהם, כשיבא גט לפניך כתבהו כך. והזכירו שם אינש בעלמא:",
+                "<b>יותר מכן.</b> ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין אלא להתלמד, אלא אף זה שנכתב לשם גירושין גמורים ונמלך, פסול:",
+                "<b>יתר מכן היו לו ב׳ נשים כו׳</b> ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין של אדם זה, פסול. אלא אף זה שהיו לו שתי נשים שנכתב לשם גירושין דהאי גברא, פסול, כיון שנכתב שלא לשם גירושין של זו:",
+                "<b>גדולה וקטנה.</b> לאו דוקא:",
+                "<b>יתר מכן אמר ללבלר וכו׳</b> הא קמ״ל דלא אמרינן הוברר הדבר למפרע דבשעת כתיבה נמי דעתיה אהא ואיכא גירושין דידיה ודידה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב טופסי גיטין.</b> סופר שרוצה שיהיו מזומנין אצלו, שפעמים אדם בא לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים:",
+                "<b>צריד שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן.</b> ובגמרא מוסיף אף מקום הרי את מותרת לכל אדם:",
+                "<b>מפני התקנה.</b> התירו לכתוב טופסי גיטין ושטרות שלא לשמן מפני תקנת הסופר שיהיו מזומנים לו, ובלבד שישייר תורף לכתבו לשמה. וגזרינן תורף שאר שטרות אטו תורף דגיטין:",
+                "<b>רבי יהודה פוסל בכולן.</b> דגזר טופס אטו תורף, ושאר שטרות אטו גיטין:",
+                "<b>ר״א מכשיר בכולן.</b> דלא גזר שאר שטרות אטו גיטין:",
+                "<b>חוץ מגטי נשים שנאמר וכתב לה לשניה.</b> וגזרינן טופס אטו תורף. והלכה בר״א: "
+            ],
+            [
+                "<b>לאלתר.</b> מיד. כשר:",
+                "<b>ואם לאו פסול.</b> ודוקא שאבד במקום שהשיירות מצויות, דאיכא למימר מעוברים ושבים נפל. אבל אם אבד במקום שאין השיירות מצויות, אפילו לאחר זמן מרובה כשר. ואפילו אבד במקום שהשיירות מצויות, אם יש לעדים בו סימן מובהק, כגון שיאמרו נקב יש בו בצד אות פלונית, או שיאמרו מעולם לא חתמנו בגט באלו השמות אלא בזה בלבד, כשר, ואפילו לאחר זמן מרובה:",
+                "<b>בחפיסא או בדלוסקמא.</b> אמתחות שרגילין לתת בהם שטרות ויש בהן סימן שהם שלו:",
+                "<b>אם מכירו כשר.</b> מלתא באנפי נפשה היא. והכי קאמר, מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אע״פ שאינו מכירו לגט, או שמכירו לגט אע״פ שמצאו בכל מקום, כשר:",
+                "<b>נותנו לה בחזקת שהוא קיים.</b> ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו, דאמרינן העמד דבר על חזקתו. אבל אם נודע שמת קודם שהגיע גט לידה, הגט בטל, דאין גט לאחר מיתה:",
+                "<b>מקריבין אותה.</b> ולא חיישינן שמא מתו בעליה, וחטאת שמתו בעליה למיתה עומדת: "
+            ],
+            [
+                "<b>כרקום.</b> תרגום מצור כרכומין:",
+                "<b>המטרפת.</b> ועדיין לא טבעה:",
+                "<b>לידון.</b> בדיני נפשות:",
+                "<b>בת ישראל לכהן.</b> חומרי מתים:",
+                "<b>בת כהן לישראל.</b> חומרי חיים: "
+            ],
+            [
+                "<b>המביא גט בארץ ישראל.</b> שאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם:",
+                "<b>משלחו ביד אחר.</b> ועושה שליח מאליו ולא בבית דין. ודוקא חלה:",
+                "<b>ואם אמר לו.</b> בעל לשליח:",
+                "<b>טול לי הימנה חפץ פלוני.</b> כשתתן לה את הגט. לא ישלחנו ביד אחר: "
+            ],
+            [
+                "<b>עושה ב״ד.</b> שליח, ומשלחו:",
+                "<b>שליח ב״ד אני.</b> ומסתמא ב״ד עשו הדבר בהכשרו. ושליח שני ממנה שליח שלישי עד מאה, וכולן בב״ד, מדתנן במתניתין אין השליח האחרון כו׳ אלא אומר שליח ב״ד אני: "
+            ],
+            [
+                "<b>להיות מפריש עליהן מחלקן.</b> כשיפריש התרומה ימכרנה ויעכב הדמים לעצמו בשביל חובו שיש לו על הכהן. ומעשר ראשון ומעשר עני יעכב ויאכל בשביל החוב שיש לו על הלוי ועל העני. אלא שמפריש ממעשר ראשון תרומת מעשר לכהן. ואם הוא רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לזה הכהן או הלוי או העני שהלוה להן, אין צריך לזכות להם מעשרותיו ותרומותיו על יד אחר, אלא לוקחן לעצמו מיד אחר שיפרישם. אבל אם רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לאחרים, אינו יכול לעכבן בחובו, עד שיזכה להם ע״י אחר תחילה, ואח״כ יחזור ויטלם בחובו:",
+                "<b>צריך ליטול רשות מן היורשים.</b> שירשו מהם קרקע משועבדת לבעל חוב, צריך ליטול מהם רשות אם רוצים לפרוע חוב זה מתרומות ומעשרות הללו, דשמא רוצים הם ליקח מתנותיהן ולפרוע חוב מורישם ממקום אחר: "
+            ],
+            [
+                "<b>המניח פירות להיות מפריש עליהן כו׳</b> סומך על אלו ואוכל טבלים אחרים שיש לו, ואומר, הרי תרומתן באותן פירות שהקציתי לכך:",
+                "<b>ואם אבדו.</b> הלך לבדקן ומצאן שאבדו:",
+                "<b>ה״ז חושש.</b> לאותן טבלים שתקן בהבטחתן של אלו. ואם לא אכלן צריך להפריש מהם, שמא כשאמר הרי תרומתן בפ��רות שהקציתי כבר היו אבודין:",
+                "<b>מעת לעת.</b> של בדיקה. כשבדקן ומצאן אבודין חושש שמא מאתמול בעת הזאת אבדו, ואם עשאן מעשר תוך מעת לעת על פירות אחרים צריך להפריש עליהם מספק. וטפי מהכי לא אחמור רבנן למיחש, אלא סומכין אחזקה:",
+                "<b>בודקין את היין.</b> שהניחו להיות מפריש עליו, צריך לבדקו, שמא החמיץ ואין תורמין מן החומץ על היין:",
+                "<b>בקדים של מוצאי החג.</b> כשמנשבת רוח קדים במוצאי החג:",
+                "<b>ובשעת כניסת מים.</b> כשהן כפול הלבן נקראים בוסר. וכשהלחלוחית נכנסת וגדילה בתוכו שיכול לעצור מהן כל שהוא, היינו כניסת מים. פירוש אחר, היו כותשים הענבים כשדהן בוסר ונותנים לתוכו מים ועושים חומץ לטבול. והלכה כרבי יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השולח והגיע בשליח.</b> שלא היה מתכוין לרדוף אחריו להשיגו, אלא שנשתהה השליח בדרך והיה לו לזה דרך לשם וראהו וביטל הגט, אפילו הכי בטל, ולא אמרינן לצעורא בעלמא מכוין, שאם היה בדעתו לבטלו היה רודף אחריו:",
+                "<b>אינו יכול לבטלו.</b> הא קא משמע לן דאף על פי דחזינן ליה דמהדר עליה מעיקרא לבטוליה, לא אמרינן אגלאי מלתא למפרע דבטולי בטליה. והיכא דיהיב אינש גיטא לדביתהו לזמן או על תנאי, אי אמר לה הרי זה גיטך מעכשיו ולזמן פלוני או אם יתקיים תנאי פלוני, מכי מטי גיטה לידה לא מצי תו לבטליה, ותהיה מגורשת לאותו זמן או כשיתקיים התנאי. ואי לא אמר לה מעכשיו, אפילו לבתר דמטא גטה לידה מצי מבטל ליה: "
+            ],
+            [
+                "<b>בראשונה.</b> לא היה מבטלו בפני האשה ולא בפני השליח, אלא במקום שהיה עומד היה מבטלו בפני שלשה:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שהשליח שאינו יודע בדבר מוליכו לה והיא נישאת בו. ומכח תקנת רבן גמליאל מלקין על מי שמבטל הגט או מוסר מודעא על הגט:",
+                "<b>בראשונה היה משנה שמו ושמה.</b> כשהיו לו שני שמות, אחד כאן ואחד במדינת הים, היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט, ולא היה מקפיד לכתוב את שניהם:",
+                "<b>מפני תיקון העולם.</b> שלא יוציאו לעז על בניה מן השני, לומר לא גרשה בעלה שאין זה שמו. ואדם שהוחזק בשני שמות בשני מקומות, חד במקום הכתיבה וחד במקום הנתינה אינה מגורשת עד שיכתוב שם של מקום הנתינה ושם של מקום הכתיבה עמו. אבל אם הוחזק בשני שמות במקום אחד וכתב אחד מן השמות, בדיעבד הגט כשר. מיהו לכתחילה צריך לכתוב שניהם. והיכא דשינה שמו או שמה בגט, אע״פ שכתב אחר כך וכל שם שיש לי, הגט בטל: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין אלמנה נפרעת.</b> כתובתה:",
+                "<b>מנכסי יתומים, אלא בשבועה.</b> שלא נתקבלה כלום:",
+                "<b>נמנעו מלהשביעה.</b> שמפני שהיא טורחת לפני היתומים מורה התירא לעצמה לישבע שלא לקחה כלום. ואף על פי שלקחה דבר מועט סבורה שבשכר טרחה נוטלתו ואינו מפרעון כתובתה. ולפיכך נמנעו מלהשביעה והיתה מפסדת כתובתה:",
+                "<b>התקין ר״ג שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו.</b> כגון קונם מיני מזונות עלי אם נהניתי מכתובתי:",
+                "<b>וגובה כתובתה.</b> ואם נשאת לאחר קודם שהדירוה היתומים על כתובתה, ואם ידירוה אחר שנשאת, שמא יפר לה בעלה, כיצד יעשו, משביעין אותה חוץ לב״ד שבועה דרבנן שאין ענשה מרובה, ונוטלת כתובתה אחר שנשאת. וכשבאת לגבות כתובתה קודם שתנשא לאחר (הרשות ביד היתומים, רצו משביעין אותה חוץ לב״ד, או מדירים אותה בב״ד:",
+                "<b>העדים חותמים על הגט מפני תקון העולם.</b> אתרווייהו קאי, ג��י אלמנה שתהא נודרת ליורשים כל מה שירצו, מפני תקון העולם, שיהיו הנשים נישאות לבעליהן ולא תדאגנה להפסיד כתובתן. וגבי עדים חותמים על הגט מפני תיקון העולם, דהואיל ועדי מסירה כרתי, שהעדים שנמסר הגט בפניהם לאשה הם עיקר הגירושין, לא היה צריך שיחתמו עדים בגט, אלא מפני תיקון העולם, דחיישינן שמא ימות אחד מן העדים שנמסר הגט בפניהם, ונמצא הגט שבידה בלא עדים כחספא בעלמא: ",
+                "<b>הלל התקין פרוזבול.</b> שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט׳) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, עמד והתקין פרוזבול. וזה גופו של פרוזבול, מוסר אני לכם פלוני ופלוני דיינים. שכל חוב שיש לי אצל פלוני, שאגבנו כל זמן שארצה: "
+            ],
+            [
+                "<b>עבד שנשבה ופדאוהו.</b> ישראלים אחרים לאחר שנתיאש רבו ממנו:",
+                "<b>אם לשום עבד ישתעבד.</b> לרבו שני:",
+                "<b>לשום בן חורין לא ישתעבד.</b> לא לרבו ראשון, ולא לרבו שני. לרבו שני לא, דהא לשום בן חורין פרקיה. לרבו ראשון לא, דלמא ממנעי ולא פרקי:",
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד.</b> לרבו ראשון. שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומפיל עצמו לגייסות ומפקיע עצמו מיד רבו:",
+                "<b>אפותיקי.</b> פה תהא קאי. מזה תגבה חובך ולא ממקום אחר:",
+                "<b>ושחררו.</b> רבו ראשון:",
+                "<b>שורת הדין אין העבד חייב כלום.</b> לרבו שני. שהשחרור ששחררו רבו ראשון מפקיעו מידי שעבוד:",
+                "<b>אלא מפני תקון העולם.</b> שמא ימצאנו רבו שני בשוק ויאמר לו עבדי אתה ויוציא לעז על בניו:",
+                "<b>כופין את רבו.</b> שני, ועושהו בן חורין. וכותב לו העבד שט״ח על דמיו, כלומר כפי מה שהוא שוה לימכר בשוק, לא כפי החוב אם היה החוב יתר על דמיו:",
+                "<b>רשב״ג אמר אין העבד כותב.</b> שטר חוב, שהוא אינו חייב כלום. אלא רבו ראשון שהזיק שעבודו של זה, הוא שצריך לשלם לו דמיו, שהמזיק שעבודו של חברו חייב. והלכה כרשב״ג:   "
+            ],
+            [
+                "<b>מי שחציו עבד וחציו בן חורין.</b> כגון עבד של ב׳ שותפים ושחררו אחד מהם. א״נ שקבל רבו ממנו חצי דמיו ושחרר חציו באותם הדמים:",
+                "<b>תקנתם את רבו.</b> שאינו חסר כלום:",
+                "<b>לישא שפחה אינו יכול.</b> מפני צד חירות שבו:",
+                "<b>בת חורין אינו יכול.</b> מפני צד עבדות שבו:",
+                "<b>כופין את רבו ועושהו בן חורין.</b> וה״ה אם היה עבד של מאה שותפין ואחד מהם שחררו, שכופין את כלם לשחררו: "
+            ],
+            [
+                "<b>יצא בן חורין.</b> אם ברח מן הנכרי, או שקנסו אותו ב״ד לפדותו מן הנכרים, כדאמרינן כופין אותו לפדותו ואחר שפדאו לא ישתעבד בו. וקנס חכמים הוא, לפי שהפקיעו מן המצות. וכן לחו״ל יצא לחירות לפי שהוציאו מא״י:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שלא ימסרו הנכרים עצמן להרבות להביא שבויין כשרואין שמוכרין אותם ביותר מכדי דמיהם:",
+                "<b>ואין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם.</b> שמא יקצפו על השבויין העתידים לבא לידם ויתנום בשלשלאות וישימו בסד רגלם:",
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת השבויין.</b> דלא חייש רשב״ג על העתידים לבא בשביה, אלא על אותם שהם שבויים עתה עמו. שאם אין שבוי אלא הוא יחידי, מבריחין אותו, ואין לחוש כאן מפני תקנת שבויים אחרים כשאין שבויים אחרים עמו. והלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>משום שם רע.</b> שיצא עליה לעז זנות:",
+                "<b>משום נדר.</b> שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:",
+                "<b>לא יחזיר.</b> ואפילו נמצאו הדברים שקר, או הנדר התירו חכם. שמא תלך ותנשא לאחר וימצא הלעז של זנות שקר, והנדר יתירנו חכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים, ויאמר אלו הייתי יודע שכן אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה, ונמצא גט בטל ובניה ממזרים. לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית, ומתוך הדברים הללו הוא גומר ומגרש גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר.</b> רבי יהודה סבר דטעמא דאמור רבנן המוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר, כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים. ומש״ה קאמר דנדר שידעו בו רבים, עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי, וקנסוה ולא יחזיר. ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:",
+                "<b>לא יחזיר.</b> דר״מ סבר, טעמא משום קלקולא. הלכך נדר שאינו יכול להפר אבל חכם יכול להתיר, יכול הוא לקלקל את הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה:",
+                "<b>ושאינו צריך חקירת חכם.</b> אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה, לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע כו׳, שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:",
+                "<b>לא אסרו זה.</b> שצריך חקירת חכם, להחזיר:",
+                "<b>אלא מפני זה.</b> שאינו צריך. דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתירו לא הייתי מגרש, דאנן סהדי שאעפ״כ היה מגרש, שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב״ד בפני חכם לילך לבית דינו ולשאול על נדרה. אלא מפני נדר. שאינו צריך חכם ובעל יכול להפר, אסרו את כולן, שלא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה:",
+                "<b>א״ר יוסי בר׳ יהודה כו׳</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, במה דברים אמורים כשנדרה היא, אבל נדר הוא שיגרשנה וגרשה, יחזיר ולא חיישינן לקלקולא:",
+                "<b>ואמר ר׳ יוסי ברבי יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך</b>, כלומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך, וגירשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> כלומר שלא אמרו חכמים המגרש את אשתו משום נדר לא יחזירנה אלא מפני תקון העולם דחיישינן לקלקולא, והא לא שייך אלא משום נדר דידה, אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תקון העולם, התירו להחזיר. והלכה כר״י:   "
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר, לא יחזיר.</b> שמא תנשא ותלד ויאמר אילו הייתי יודע שכן, אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשך:",
+                "<b>וחכמים אומרים יחזיר.</b> שלא חיישינן לקלקולא. ובגמרא מפרש מאן חכמים, ר״מ, דאמר בעינן תנאי כפול. והכי במאי עסקינן דלא כפליה לתנאיה, שלא אמר לה הוי יודעת שמשום אילונית אני מוציאך, ואם אין את אילונית לא יהא גט, דהשתא הוי גט אפילו אינה אילונית:",
+                "<b>והיא תובעת כתובתה.</b> שהאילונית אין לה כתובה. ועכשיו שנמצא שאינה אילונית, תובעת כתובתה:",
+                "<b>שתיקותיך יפה ליך מדבוריך.</b> שיאמר אילו ידעתי שסופי ליתן לך כתובה לא גרשתיך, נמצא גט בטל ובניה ממזרים: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין פודין אותו.</b> והוא שרגיל בכך. כגון שמכר ושנה ושלש:",
+                "<b>לוקח ומביא ביכורים.</b> בכל שנה צריך ליקח מהנכרי ביכורי פירותיה בדמים, ומביאן ל��רושלים:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שלא יהא רגיל למכור קרקע בארץ ישראל לנכרים. ואם מכר יטרח לחזור ולפדות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הניזקין שמין להם בעידית.</b> אע״ג דמדאורייתא היא, דכתיב (שמות כ״ב:ד׳) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, האי תנא סבר דמיטב שדהו דניזק קאמר קרא, ומפני תקון העולם אמרו חכמים שישלם המזיק מעידית שבנכסיו, אע״פ שהם טובים מעידית של ניזק, כדי שיהו נזהרים מלהזיק:",
+                "<b>ובעל חוב בבינונית.</b> דמדאורייתא לא גבי אלא מזיבורית, דכתיב (דברים כ״ד:י״א) והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה, ואין דרכו של אדם להוציא אלא הפחות שבנכסיו, ומפני תקון העולם אמרו בעל חוב בבינונית, כדי שלא תנעול דלת בפני לווין:",
+                "<b>וכתובת אשה בזבורית.</b> דליכא למיחש בה לנעילת דלת. דיותר ממה שהאיש רוצה לישא, אשה רוצה להנשא:",
+                "<b>ר״מ אומר כו׳</b> ואין הלכה כרבי מאיר: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין נפרעים מנכסים משועבדים.</b> כגון לוה שמכר בינונית שלו שהיא משועבדת לבעל חוב, אין הבעל חוב יכול לטרוף אותה מן הלוקח אם נשאר אצל הלוה נכסים בני חורין, ואע״פ שאינן אלא זבורית: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות.</b> הגוזל שדה ומכרה לאחר, וזרעה וצמחה ועשאה פירות ובא נגזל וגבאה עם פירותיה מן הלוקח, אינו משלם ללוקח כי אם היציאה, וחוזר הלוקח על המוכר וגובה דמי הקרקע מנכסים משועבדים, שהרי מכרה לו באחריות וכתב לו שטר מכירה והרי היא מלוה בשטר, ואת הפירות מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:",
+                "<b>וכן לשבח קרקעות.</b> אם השביחה הלוקח בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה:",
+                "<b>ולמזון האשה והבנות.</b> דתנאי כתובה הוא, ואת תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי, ובנן נוקבין דיהויין ליכי מנאי יהויין יתבין בביתי ומתזנין מנכסאי וכו׳, כשבאות לגבות מזונותיהן אין גובים אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שהם דברים שאין להם קצבה ולא ידע כמה הם ולא מצי מזדהר:",
+                "<b>והמוצא מציאה.</b> והחזירה, והבעלים אומרים שלא החזיר כולה:",
+                "<b>לא ישבע מפני תקון העולם.</b> שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתומים שסמכו אצל בעל הבית.</b> לעשות מעשיהם על פיו ולא שנתמנה להם אפטרופוס, אפילו הכי כאפטרופוס הוא.",
+                "<b>אפטרופוס</b>, בלשון רומי קורין לאב פאט״ר ולקטנים פוטו״ס. ופירוש אפטרופוס אביהן של קטנים:",
+                "<b>שמינהו אבי יתומים ישבע.</b> דאי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא הוה ליה אפטרופוס, ומשום שבועה לא אתי לאמנועי:",
+                "<b>מנוהו בית דין לא ישבע.</b> דטובת חנם היא שזה עושה לבית דין לקבל דבריהם ולטרוח חנם ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי:",
+                "<b>אבא ששאול אומר חלוף הדברים.</b> מנוהו בית דין ישבע, דבההיא הנאה דקא נפיק עליה קלא דאינש מהימנא הוא דהא סמכי עליה בי דינא, משום שבועה לא אתי לאמנועי. מינהו אבי יתומים לא ישבע, דטובת חנם עושה לו לטרוח עם בניו, ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי. והלכה כאבא שאול:",
+                "<b>המטמא.</b> טהרותיו של. חברו:",
+                "<b>והמדמע.</b> מערב תרומה בחולין של חברו. ומפסידו, שצריך למכרו לכהנים בזול:",
+                "<b>והמנסר.</b> שמערב יין נסך ביין כשר ואוסרו בהנאה:",
+                "<b>במזיד חייב.</b> ובדין הוא שיהא פטור, דהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק, אלא מפני תקון העולם שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חברו ואומר פטור אני:",
+                "<b>הכהנים.</b> שפגלו. קרבנות, ששחטו וזרקו דמם במחשבת לאכול מהם חוץ לזמנו. ולא הורצו לבעלים:",
+                "<b>מזידים.</b> שידעו שפסולים בכך:",
+                "<b>חייבים.</b> לשלם דמיהן לבעלים, שהרי צריכין להביא אחרים, ואי נמי נדבה היא שאינו חייב בתשלומין, מכל מקום קשה בעיניו שלא הקריב קרבנו שהרי להביא דורון היה מבקש: "
+            ],
+            [
+                "<b>על החרשת שהשיאה אביה.</b> ואע״ג דהויא אשת איש גמורה שהרי קבל אביה קדושיה כשהיא קטנה, אפ״ה יוצאה בגט, ומקבלת את גטה כשהיא חרשת, ואע״ג דלית בה דעתא, דאשה מתגרשת בעל כרחה, הלכך לא בעינן דעתה:",
+                "<b>ועל קטנה בת ישראל.</b> שנשאת לכהן. והיא יתומה, דלא הוי נשואים אלא מדרבנן:",
+                "<b>שאוכלת בתרומה.</b> דרבנן. ולא גזרינן תרומה דרבנן אטו תרומה דאורייתא:",
+                "<b>מריש.</b> קורה:",
+                "<b>בירה.</b> בית גדול:",
+                "<b>מפני תקנת השבים.</b> שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר המריש עצמו, ימנע מלעשות תשובה:",
+                "<b>שלא נודעה לרבים.</b> שהיא גזולה:",
+                "<b>שהיא מכפרת.</b> ואין צריך להביא אחרת:",
+                "<b>מפני תקון מזבח.</b> שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה, ונמצא מזבח בטל, שנמנעים מלעבוד עבודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא היה סקריקון.</b> נכרי רוצח. כלומר לא דנו דין סקריקון, לומר שהקונה קרקע של ישראל מיד הנכרי רוצח, יהיה חייב לדון עם הבעלים:",
+                "<b>בשעת הרוגי המלחמה.</b> בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה. שהלוקח ממנו באותה שעה היה מקחו קיים ולא היה צריך לדון עם הישראל בעל הקרקע, משום דאגב אונסיה דישראל הוה גמר ומקנה לסיקריקון. וקיי״ל [ב״ב מז:] תלוהו וזבין זביניה זביני:",
+                "<b>אבל מהרוגי המלחמה ואילך.</b> שלא היתה הגזירה ליהרג, דנו דין סקריקון, לומר שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים. כמו שמפורש במשנה:",
+                "<b>מקחו בטל.</b> דאמרינן מיראה עבד:",
+                "<b>לקח מן האיש.</b> קרקע המיוחד לכתובת אשתו:",
+                "<b>מקחו בטל.</b> דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי:",
+                "<b>נותן לבעלים רביע.</b> ששיערו, דסיקריקון מתוך שבחנם בא לידו מוזיל גביה רבעא: "
+            ],
+            [
+                "<b>רומז ונרמז.</b> מה שהוא רומז או שאחרים רומזים לו ונתרצה, הכל קיים. רמיזה, בידיו ובראשו. קפיצה, עקימת שפתים, שנאמר (איוב ה׳:ט״ז) קפצה פיה. ואינו סימן ניכר כמו רמיזה:",
+                "<b>במטלטלין.</b> אם מכר מטלטלין. ואין הלכה כבן בתירה:",
+                "<b>הפעוטות.</b> הקטנים כבן ז׳ כבן ח׳ אם הוא חריף ויודע בטיב משא ומתן. או כבן ט׳ ובן י׳ אם אינו חריף כל כך:",
+                "<b>מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.</b> ומתנתן מתנה. אחד מתנת בריא, ואחד מתנת שכיב מרע. אחד מתנה מרובה, ואחד מתנה מועטת: "
+            ],
+            [
+                "<b>כהן קורא ראשון וכו׳</b> כשהן שוין בחכמה. אבל אם הישראל גדול בחכמה, קודם לכהן וללוי, דממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. הדין הוא דינא דגמרא. והאידנא נהוג שכהן אפילו עם הארץ קודם לחכם גדול שבישראל:",
+                "<b>מפני דרכי שלום.</b> דמדאורייתא יכול הכהן לתת רשות למי שירצה שיקרא בתורה לפניו, ומפני דרכי שלום אמרו שיקרא הוא ראשון ולא יתן רשות לאחר שיקרא, דלא ליתי לאנצויי ולומר מפני מה הרשה לזה ולא לאחר. ולא שנא בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים, ולא שנא בשני ובחמישי בזמן הזה, לעולם כהן קורא ראשון ואינו יכול לתת רשות לישראל שיקרא לפניו, כי היכי דלא ליתו לאנצויי. ואם אין שם כהן, נתפרדה החבילה, ולא יקרא לוי שני אלא כפי חשיבותו, ואית דאמרי לא יקרא לוי בתורה כלל, וכן המנהג:",
+                "<b>מערבין בבית ישן.</b> בני חצר שרגילים ליתן עירובן בכל שבת בבית אחד, אין משנין את מקומן ליתנו בבית אחר:",
+                "<b>מפני דרכי שלום.</b> שבני אדם שהיו רגילים לראות העירוב באותו בית, עכשיו שאין רואים אותו יאמרו שמטלטלין בלא עירוב, ואיכא חשדא:",
+                "<b>בור שהוא קרוב.</b> למוצא אמת המים הבא מן הנהר:",
+                "<b>מתמלא ראשון.</b> ואחריו יתמלאו התחתונים:",
+                "<b>מצודות חיה.</b> שאין להם תוך דליקני ליה כליו:",
+                "<b>יש בהן גזל מפני דרכי שלום.</b> ולא נפיק בדיינים:",
+                "<b>רבי יוסי אומר גזל גמור.</b> מדבריהם. ונפיק בדיינים. ומיהו מודה רבי יוסי דלא הוי גזל דאורייתא לעבור עליו בלאו. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>המנקף.</b> חותך. כמו ונקך סבכי היער (ישעיה י׳):"
+            ],
+            [
+                "<b>החשודה על השביעית.</b> לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך:",
+                "<b>לא תבור ולא תטחון עמה.</b> לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה:",
+                "<b>לאשת עם הארץ.</b> החשודה על המעשרות:",
+                "<b>ובוררת וטוחנת.</b> לפי שרוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>אבל משתטיל המים.</b> בעיסה:",
+                "<b>לא תגע עמה.</b> לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים שהרי הוכשרה לקבל טומאה, וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה:",
+                "<b>וכולן לא אמרו כו׳</b> לא התירו להשאילם כלים ולסייעם בלא שעת עבירה עצמה, אלא משום דרכי שלום:",
+                "<b>ומחזיקין ידי גוים.</b> לומר להם תחזקנה ידיכם:",
+                "<b>ושואלים בשלומם.</b> כל הימים ואפילו ביום חגם. ואע״פ שמטיל שם שמים על הנכרי, ששלום אחד משמותיו של הקב״ה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר התקבל.</b> אם רצה לחזור יחזור. דגט חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא מדעתו:",
+                "<b>לא יחזור.</b> דכיון דאיהי שויתיה שליח הרי הוא כידה ונתגרשה מיד בקבלתו של זה:",
+                "<b>אף האומרת טול לי גיטי.</b> לשון קבלה הוא. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל: "
+            ],
+            [
+                "<b>צריכה.</b> להביא לפנינו שתי כיתי עדים:",
+                "<b>שנים שיאמרו בפנינו אמרה.</b> לו לקבלו:",
+                "<b>ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע.</b> ובשעת השמד שנו, שגזרו על המצות והיו קורעים הגט מיד, שלא ייראה:",
+                "<b>ואפילו הן כו׳</b> שהשנים שאמרה בפניהם הם עצמם ראו כשקבלו:",
+                "<b>או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד.</b> שלישי, שנעשה עד בזו ובזו, מצטרך עמהם:",
+                "<b>היא ואביה.</b> או היא או אביה. היא יש לה יד דהא גדולה היא. ואביה נמי זכאי לקבלו:",
+                "<b>אינה מתגרשת.</b> ואפילו בקבלת אביה, דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ושלחה מביתו, מי שמשלחה ואינה חוזרת, יצאה זו שמשלחה וחוזרת: "
+            ],
+            [
+                "<b>במקום אחר פסול.</b> שהבעל מקפיד שאין רצונו שילעיזו עליו שם:",
+                "<b>הרי היא במקום פלוני.</b> אינו אלא כמראה מקום, שם תמצאנה:",
+                "<b>ורבי אליעזר מכשיר.</b> דסבר איהו דמדעתיה מגרש איכא קפידא, איהי דבעל כרחה מתגרשת מראה מקום היא לו. ואין הלכה כרבי אליעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>הבא לי גטי אוכלת בתרומה.</b> אם אשת כהן היא. עד שיגיע גט לידה:",
+                "<b>לאותו מקום.</b> שכך אמרה לו לא תהא שלוחי אלא שם:",
+                "<b>ורבי אליעזר אוסר מיד.</b> משפירש מאצלה. ורבי אליעזר לטעמיה דמכשיר כשקבלו במקופ אחר, דמראה מקום היא לו ומשעת קבלה איגרשה לה, לפיכך משעה שפירש מלפניה אסורה, שמא מצאו חוץ לעיר וקבלו הימנו. ואין הלכה כר״א: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתבו אגרת וכו׳</b> שהגט קרוי אגרת שכך כתוב בו ואגרת שבוקין:",
+                "<b>פטרוה לא אמר כלום.</b> דלמא לשון פטור וחובד קאמר, להקל מעליה חובות שחייבת:",
+                "<b>פרנסוה.</b> לשון עשיית צרכיה כמו מוציאים לפרנסה וכו׳. הלכך לא ידעינן אי צרכי הגט הוא, שלא תהא זקוקה ליבם, אי צרכי מלבוש וכסות הוא:",
+                "<b>כנימוס.</b> כחוק. לא ידעינן אי חוק גט אי חוק מזון וכסות. וכן כראוי:",
+                "<b>היוצא בקולר.</b> ליהרג בדין המלכות:",
+                "<b>ואמר כתבו.</b> אע״פ שלא אמר תנו:",
+                "<b>יכתבו ויתנו.</b> דאגב פחדיה. טריד ולא פריש:",
+                "<b>המפרש.</b> לים:",
+                "<b>והיוצא בשיירא.</b> למדבריות:",
+                "<b>המסוכן.</b> חולה. והלכה כר״ש שזורי: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר כל השומע את קולו.</b> ופירש שמו ושם עירו:",
+                "<b>רצה לשחק בה.</b> הואיל ולא אמר תנו:",
+                "<b>מעשה בבריא.</b> מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו, הרי זה גט, ומעשה נמי בבריא וכו׳. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:   "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לשנים תנו גט לאשתי.</b> אע״ג דלא אמר כתבו ותנו, הרי אלו יכתבו בעצמן. ולא יאמרו לסופר אחר שיכתוב, ולא לעדים לחתום, דלאו בית דין שוינהו לצוות על אחרים אלא עדים שוינהו, והן הן שלוחיו הן הן עדיו. ואם אמר לג׳ כתבו ותנו גט לאשתי, אע״פ שהן ראוין ליעשות ב״ד, כיון דבהדיא אמר להו כתבו, לאו בית דין שוינהו אלא עדים:",
+                "<b>אמר לג׳ תנו.</b> ולא אמר כתבו:",
+                "<b>הרי אלו יאמרו.</b> לעדים אחרים, לכתוב ולחתום וליתן, מפני שעשאן בית דין:",
+                "<b>מבית האסורים.</b> משמו של רבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים:",
+                "<b>נומינו לשליח.</b> אמרנו לרבי חנינא שנעשה שליח בהלכה זו לאמרה בבית המדרש:",
+                "<b>ילמדו.</b> אם אינם יודעים לכתוב. ילמדו לכתוב עד שיכתבוהו הן בעצמן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאחזו קורדייקוס.</b> שנתבלבלה דעתו מחמת שד השולט על השותה יין חדש:",
+                "<b>אין בדבריו האחרונים כלום.</b> וא״צ לחזור ולשאלו אחר שנתישבה דעתו, אלא כותבין הגט וסומכים על דבריו הראשונים. ומיהו כל זמן שדעתו מבולבלת אין כותבין הגט:",
+                "<b>הרכין.</b> הטה:",
+                "<b>בודקין אותו.</b> בדברים אחרים:",
+                "<b>הרי אלו יכתבו ויתנו.</b> אם הרכין על הגט הרכנת הן: "
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו.</b> לבריא או לשכיב מרע חכם:",
+                "<b>נכתוב גט לאשתך.</b> שלא תזקק ליבם: "
+            ],
+            [
+                "<b>זה גטך אם מתי.</b> לא אמר כלום. דמשמע לכשאמות, ואין גט לאחר מיתה:",
+                "<b>מחולי זה.</b> משמע מחולי זה ואילך, וכיון שמת מתוך החולי נמצא שאין הגט חל אלא לאחר מיתה:",
+                "<b>מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט.</b> מספקא לן אי תנאה הוי מהיום אם אמות, וכיון שמת נתקיים התנאי ונמצא שהוא גט משעת נתינתו. אי חזרה הוי שחזר בו ממאי דאמר מהיום, ואמר לאחר מ��תה יהא גט, ואינו כלום כיון דלא אמר מהיום אם מתי:",
+                "<b>חולצת.</b> שמא אינו גט:",
+                "<b>ולא מתיבמת.</b> שמא גט הוא והויא לה גרושת אחיו וקיימא עליה באסור כרת: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא תתיחד עמו.</b> זה שנתן גט ואמר לה מהיום אם מתי, לא תתייחד עמו. שמא יבא עליה ותהא צריכה גט שני, דחיישינן שמא בעל לשם קדושין:",
+                "<b>מה היא באותן הימים.</b> לאו ארישא קאי באומר מהיום אם מתי, דההיא ודאי לכי מיית אגלאי מלתא דהוי גט משעת נתינה, והבא עליה פטור. אלא באומר לה במסירת הגט הרי זה גטך והתגרשי בו מעת שאני בעולם אם מתי, ר׳ יהודה סבר סמוך למיתה הוא דהדי גט ומקמי הכי אשת איש היא. ור׳ יוסי סבר מכי יהיב לה גיטא כל שעתא מספקא לן דלמא זו היא שעה הסמוכה למיתה והוי גט ספק, ואע״ג דחי טפי, אין ברירה, הלכך ספיקא היא והבא עליה באשם תלוי: "
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו מגורשת ותתן.</b> מגורשת מעכשיו משעת קבלת הגט, וחייבת ליתן מה שהתנה עמה. ואם אבד הגט או נקרע קודם שתתן, אינה צריכה גט אחר, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו:",
+                "<b>אמר רשב״ג מעשה בצידן.</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, אם אמר לה על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו, דוקא קאמר לה. רשב״ג אומר תתן לו את דמיה שלא נתכוין הבעל אלא להרווחה דידיה, ומעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו וכו׳ ואמרו חכמים תתן לו את דמיה. ואין הלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני.</b> בגמרא מוכח דכל סתם שלא קבע זמן כמה תשמש את אביו או כמה תניק את בנו, כמפרש יום אחד דמי, ונתקיים התנאי אם תשמש את אביו או תניק את בנו יום אחד בלבד:",
+                "<b>כמה היא מניקתו.</b> כלומר כמה הוא זמן היניקה, שאם הניקתו יום אחד בזוז הזמן, נתקיים וזתנאי:",
+                "<b>שתי שנים.</b> רבי יהודה אומר י״ח חודש. אבל אם הניקה אותו אחר ששלמו ב׳ שנים לרבנן וי״ח חדש לר׳ יהודה, אין זו יניקה, ולא נתקיים התנאי. ואין הלכה כר״י:",
+                "<b>מת הבן.</b> ולא הניקתו כלל:",
+                "<b>או מת האב.</b> ולא שמשתו:",
+                "<b>הרי זה גט.</b> דלאו לצעורה איכוין בתנאו, אלא להרווחה דידיה, והא לא אצטריך. ואם היה יודע שימות אביו או בנו לא היה מתנה:",
+                "<b>שלא בהקפדה.</b> אע״פ שהיא לא. הכעיסתו, ואין העכבה ממנה, אינו גט. וכ״ש אם היה בהקפדה:",
+                "<b>כזה גט.</b> הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה. ואין הלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>הגיע לאנטיפטרס.</b> מפרש בגמרא משנה זו, כגון דאתני שני תנאים, אי מטינא לגליל, לאלתר ליהוי גיטא. ואי לא מטינא לגליל, אי משתהינן תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא, ואי לא, לא ליהוי גיטא. והלך והגיע לאנטיפרס שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום, בטל הגט. דלא לגליל מטא, ולא אשתהי תלתין יומין:",
+                "<b>וכן אם היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי.</b> שהוא בקצה גבול הגליל:",
+                "<b>וכן אם היה הולך למדינת הים והגיע לעכו.</b> שהוא בקצה גבול של א״י וחזר בתוך ל׳ יום, בטל הגט. שהרי לא הלך למדינת הים וגם לא נשתהה ל׳ יום:",
+                "<b>כל זמן שאעבור מנגד פניך ל׳ יום.</b> כשאשתהה ל׳ יום עובר מנגד פניך אז יהא גט:",
+                "<b>והיה הולך ובא וכו׳</b> לאחר מכאן כשישתהה ל׳ יום עובר מנגד פניה, יהא גט. ולא אמרינן הואיל ומעיקרא היה הולך ובא, ניחוש שמא פייס קטטה שביניהם ובטל גיטא, דמאחר שלא נתייחד עמה בשעה שהי�� הולך ובא, לא חיישינן שמא פייס. וכי מקיים תנאיה ושהה ל׳ יום עובר מנגד פניה, הוי גיטא. ובגמרא מוקי לה באומר בשעת התנאי ע״מ כן אני מוסר לה הגט, שתהא נאמנת עלי כמאה עדים כל זמן שתאמר שלא באתי ונתיחדתי ופייסתי. וכן הלכה. שאם לא אמר כן בשעת התנאי, חיישינן שמא יבא בעל ויערער ויאמר פייסתי:   "
+            ],
+            [
+                "<b>אינו גט.</b> דכיון דלא אמר מעכשיו, משמע לאחר שנים עשר חודש יהא גט, והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הזורק.</b> הרי זו מגורשת. דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ונתן בידה, ומדלא כתיב ובידה יתננו, משמע ונתן מכל מקום. בין בחצרה בין בגנה בין בקרפיפה. והוא שתהא עומדת בצד ביתה או בצד חצרה:",
+                "<b>קלתה.</b> כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:",
+                "<b>הרי זו מגורשת.</b> ואפילו היא בתוך ביתו, דמקום חיקה וקלתה קנוי לה, שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה: "
+            ],
+            [
+                "<b>או שמצאתו מאחוריו.</b> שהיה הגט על גבו ועקם גבו לה כדי שתטלנו:",
+                "<b>אינו גט עד שיאמר טלי גטך.</b> ולכי אמר טלי גטך מיהת הוי גט. אבל אם היה הגט על גבי קרקע, או על גבו או בגופו ולא עקם גבו או לא המציא גופו לה כדי שתטלנו, אפילו אמר טלי גטך אינו גט:",
+                "<b>קוראה והרי היא גיטה.</b> כשהיא קוראה בו רואה שהוא גטה:",
+                "<b>קרוב לה מגורשת, קרוב לו אינה מגורשת.</b> כל שהיא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו, זהו קרוב לה. וכל שהיא אינה יכולה לשמרו והוא יכול לשמרו זהו קרוב לו. שניהם יכולים לשמרו או שניהם אינם יכולים לשמרו, זהו מחצה על מחצה. ולענין פסק הלכה אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה או לרשותה: "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי.</b> בגמרא מוקמינן לה באומר זרוק לי חובי בתורת גטין, דכיון דא״ל הכי הוה ליה לחוב זה דין גט, ואם זרק אותו הלוה קרוב למלוה ואבד, זכה הלוה ואינו חייב לשלם. ואם קרוב ללוה, הלוה חייב וכו׳. אבל אם אמר לו זרוק לי חובי והפטר, מכיון שזרקו לו בכל ענין, פטור:",
+                "<b>לאויר הגג.</b> לפחות משלשה סמוך לקרקעית הגג, דכלבוד דמי:",
+                "<b>מרשות הגג.</b> יצא ממחיצת הגג ונכנס לתוך מחיצת המקום שהיא עומדת בו:",
+                "<b>או נשרף הרי זו מגורשת.</b> והוא שקדמה זריקת הגט בחצר קודם שתהא הדליקה באויר החצר. שאם היתה הדליקה בחצר תחלה, מעיקרא לשריפה קאזיל ואינה מגורשת: "
+            ],
+            [
+                "<b>בגט ישן.</b> שכתב לגרש את אשתו ואחר שנכתב הגט נתייחד עמה. ב״ש סברי לא אמרינן גזירה שמא יאמרו גטה קודם לבנה שמא ישהה את הגט שנה או שנתים בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו בתוך זמן זה ואח״כ יגרשנה בו וכשיראו זמן הגט קודם ללידת הבן יהיו סבורים שנתן לה גט משעת כתיבה והוי פגם שיאמרו מן הפנויה נולד. ופסק ההלכה לא יגרש אדם את אשתו בגט ישן. ואם גירש והלך הבעל למדינה אחרת, תנשא בו לכתחלה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב לשם מלכות שאינה הוגנת.</b> אם היה בבבל וכתב לחשבון שנות מלכות אדום, שאין להם מלכות במקום כתיבת הגט, תצא מזה ומזה. ונקראת מלכות [אדום] מלכות שאינה הוגנת שאין לה לא כתב ולא לשון:",
+                "<b>או שכתב לשם מלכות מדי.</b> לפי שצריך לכתוב לשם המלכות של מדינה שהגט נכתב בה, משום שלום מלכות, שיאמרו חשובים אנו בעיניהם שכותבים שטרותיהם בשמינו:",
+                "<b>תצא מזה ומזה.</b> אם נשאת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני:",
+                "<b>ואין לה לא פירות ולא בלאות וכו׳</b> כולה מתניתין מפרשה ביבמות פרק האשה רבה:",
+                "<b>והולד ממזר מזה ומזה.</b> מתניתין ר״מ היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגטין הולד ממזר. ואינה הלכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות.</b> חמש עשרה עריות שאמרו חכמים שצרותיהן מותרות לינשא לשוק בלא חליצה:",
+                "<b>הלכו הצרות.</b> של עריות:",
+                "<b>ונשאו.</b> לשוק:",
+                "<b>ונמצאו.</b> העריות אילונית, ואיגלאי מלתא שהיו קדושי המת בטעות, ונמצא שלא היו אלו צרותיהן ולא פטרום העריות האלו מן החליצה:",
+                "<b>תצא מזה.</b> מבעל שנישאת לו. ומן היבם:",
+                "<b>וכל הדרכים האלו בה.</b> וביבמות מוקמינן לה כר׳ עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין, ואינה הלכה:   "
+            ],
+            [
+                "<b>ונשאת לאחר.</b> דקיי״ל ביאת האחת פוטרת צרתה:",
+                "<b>ונמצאת זו.</b> שנתיבמה אילונית, ואין יבומיה יבומין. ונמצא שלא נפטרה צרתה ונשאת לשוק בלא חליצה:",
+                "<b>תצא מזה ומזה.</b> מבעל זה ומיבמה הראשון: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב סופר גט לאיש.</b> לגרש בו אשתו:",
+                "<b>ושובר לאשה.</b> שתמסור לבעלה כשיפרע לה כתובתה:",
+                "<b>וטעה הסופר.</b> כשמסר להן השטרות:",
+                "<b>ונתן גט לאשה ושובר לאיש.</b> והם מסרו זה לזה. והלכה זו ונשאת כסבורה שזה גט שמסר לה בעלה וזה סבור שמסרה לו אשתו שובר. ורמב״ם גריס ונתן גט לאיש ושובר לאשה. ופירש ונתן, שחשב שנתן גט לאיש ושובר לאשה, אבל הוא לא עשה אלא בהפך. ודחוק הוא:",
+                "<b>אם לאלתר.</b> כל זמן שלא נשאת יצא גט מתחת יד הבעל:",
+                "<b>אינו גט.</b> וצריכה גט אחר:",
+                "<b>ואם לאחר שנשאת.</b> הרי זה גט:",
+                "<b>לא כל הימנו.</b> אין הכל כדבריו של זה הראשון להאמינו:",
+                "<b>לאבד זכותו של שני.</b> שנשאה. דאמרינן קנוניא היא ביניהם והחליפו השטרות לאחר שנשאת. והלכה כרבי אליעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>ולנה עמו בפונדקי.</b> ויש שם עדי יחוד ואין שם עדי ביאה. בית הלל סברי הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה, ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי קידשה בביאה. וב״ש סברי לא אמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה עד שיראוה שנבעלה:",
+                "<b>גט קרח.</b> שקשריו מרובין מעדיו. דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבים גט פתאום לנשותיהם ומתחרטים ולא היו יכולים להחזירן, ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה, שמא בתוך כך יתפייס. וכותב שטה אחת או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד אחד חותם על הכרך מבחוץ, וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ, וכן עד שלישי. ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו, זהו קרח ופסול. דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה, וחיישינן דלמא הבעל אמר להו כולכם חתומו, והרי אחד שלא חתם. ואם נשאת אשה בגט זה, תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה. ומתניתין רבי מאיר היא, דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגטין הולד ממזר. ואינה הלכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הכל משלימין עליו.</b> ואפילו עבד, ואפילו פסול לעדות מחמת עבירה:",
+                "<b>אלא קרוב שהוא ראוי להעיד בעדות אחרת.</b> שאין עליו פסול עדות אלא קורבה. אבל עבד או גזלן לא. עבד דלמא אתי לאסוקי ליוחסין. וגזלן דלמא אתו למימר עבד תשובה. אבל קרוב, כולי עלמא ידעי ליה דקרוב הוא. והלכה כבן ננס שהכל משלימין עליו. ומ״מ א��ן חותם עליו אלא ע״א פסול בלבד, והשאר צריך שיהיו כלם כשרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המגרש.</b> רבי אליעזר מתיר. טעמא דר״א, דכתיב (ויקרא כ״א:ז׳). ואשה גרושה מאישה לא יקחו, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, פסולה לכהונה. אלמא גט הוא והכא דשרייה לכל אדם חוץ מזה, מותרת לאחרים:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דאמרי איסור כהונה שאני, שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, ואע״ג דהוה גט לפסלה לכהונה, לא הוי גט להתירה לאחרים. והלכה כחכמים. ולא אסרי רבנן אלא כשאמר הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני, או חוץ מפלוני. אבל אי אמר לה הרי זה גטך על מנת שלא תנשאי לפלוני, מודו רבנן דהוי גט, שהרי התירה לכל אדם במסירת הגט אלא שהתנה עמה שלא תנשא לאותו פלוני, והוה כשאר תנאי בעלמא. ואסרי רבנן למגרש לומר הרי זה גטך על מנת שתנשאי לפלוני, שלא יאמרו נשותיהן נותנים זה לזה במתנה. וכל תנאי שמתנה אדם בגט קודם כתיבת הגט, אע״פ שלא נכתב התנאי בתוכו, הגט פסול. אלא אחר שנתנו לידה מתנה מה שהוא רוצה להתנות: "
+            ],
+            [
+                "<b>אלמנה לכהן גדול.</b> כיון דקדושין תופסים בחייבי לאוין, ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה, אשתכח דשייר בגיטא: "
+            ],
+            [
+                "<b>גופו של גט.</b> עיקר כתב הגט, כך יכתבו בו:",
+                "<b>ודין די יהוי ליכי מינאי.</b> שצריך להוכיח בתוכו שעל ידי ספר זה הוא מגרשה. ואי לא כתב ביה הכי, אתו למימר דבדיבור בעלמא גירשה ושטר ראיה בעלמא. והלכה כרבי יהודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב בכתב ידו ואין עליו עדים.</b> לרבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי, כתב ידו כמאה עדים דמי. ולר׳ אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי, הואיל וכתב ידו הוא, וכתב ונתן קרינן ביה, ואע״ג דליכא עדי מסירה כשר מדאורייתאש וחכמים פסלוהו דלמא אתי לאכשורי בכתב סופר:",
+                "<b>ואין בו זמן.</b> דזמן תקנתא דרבנן הוא. אי משום פירות, אי משום שמא יחפה על בת אחותו, כדאמרינן בפרק שני:",
+                "<b>ואין בו אלא עד אחד.</b> איכא למ״ד אכתב ידו קאי, ורישא אשמעינן דאפילו אין בו עד, הולד כשר. והכא אשמעינן דאפילו יש בו עד אחד לכתחלה לא. ואיכא למ״ד אכתב סופר קאי, ואפ״ה הולו. כשר, דסופר הוה ליה במקום עד שני:",
+                "<b>תקון העולם.</b> שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער לומר לא גרשתיה. והלכה כרבי אלעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>ששני גיטין ששוין.</b> בשמותיהם:",
+                "<b>הרי השני בטל.</b> דלא ידעינן דמאן ניהו:",
+                "<b>כלל.</b> זמן אחד לכולן, בכך בשבת גירש פלוני פלונית ופלוני פלונית:",
+                "<b>טופס לכל אחת.</b> זמן לכל אחת ואחת, בכך בשבת גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט. ובכך בשבת גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט, וכן כולם. והעדים מלמטן: "
+            ],
+            [
+                "<b>שני גיטין שכתבן.</b> בשני דפין זה בצד זה, ושני עברים חתומים מתחת הגט הראשון לתחת השני, שם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני. וכן עד שני תחתיו, וחזרו וחתמו תחתיהם שני ישראלים הדרים בארץ יון, וחתמו בכתב יוני, ודרך הכתב יוני שהולך מן השמאל אל הימין, נמצא שם העד תחת הגט שני, ושם אביו תחת הראשון.",
+                "<b>את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר.</b> אם העברים חתומים למעלה, שדרך כתב עברי שהולך מן הימין אל השמאל, ונמצא שם העד תחת הגט הימני, ושם אביו תחת הגט השמאלי, הימני כשר. ואם. היונים חתומים למעלה, השמאלי כשר. ששמות העדים תחת השמאלי הם. וטעמא, דחיישינן שמא העדים האחרונים הפכו את כתבם לסדר שכתבו העדים הראשונים, שאם העברים היו חתומים למעלה שהם הולכים מן הימני אל השמאלי וחתמו על הגט הימני, כשבאו שני היונים לחתום תחתיהם הלכו גם הם מן הימני אל השמאלי כסדר כתיבת העברים, ונמצא שארבעתם חתמו על הגט הימני. וכן אם היונים חתומים למעלה, שמא הפכו העברים שבאו אחריהם סדר כתב עברי, והלכו מן השמאלי אל הימני ונמצאו ארבעתם חתומים על השמאלי: ",
+                "ה״ג עד אחד עברי ועד אחד יוני, ועד אחד עברי ועד אחד יוני באים מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין. וטעמא, דחיישינן שמא העד עברי הראשון חתם על הגט הימני הראשון כפי סדר כתב עברי, והעד היוני השני חתם על הגט השמאלי השני כפי סדר כתב יוני שמתחילין מן השמאל, והעד השלישי העברי הפך כתב העברי והתחיל גם הוא מהשמאל כמו היוני שלפניו, ונמצא גם הוא חתום על הגט השמאלי, והעד היוני האחרון חתום כדרכו מן השמאל אל הימין וגם הוא חתום על השמאלי, ונמצאו ג׳ עדים חתומים על השמאלי, ואחד בלבד חתום על הימני. או בהפך שהעד השני היוני הפך כתבו לסדר כתב עברי והתחיל מן הימין אל השמאל כמו שחתם העד עברי הראשון, והעד עברי השלישי חתם כדרכו מן הימין, ונמצאו שלשתן חתומים על הגט הימני הראשון, והעד היוני האחרון לבדו חתם כדרכו על הגט השמאלי. ומשום דלא ידעינן בהי מינייהו חתימו תלתא ובהי מינייהו לא חתים אלא חד, שניהם פסולין: "
+            ],
+            [
+                "<b>בדף השני.</b> שאצלו ברוחב המגילה:",
+                "<b>מן הצד.</b> בגליון של ימין הגט. או בגליון השמאלי:",
+                "<b>או מאחוריו בגט פשוט.</b> שעדיו בתוכו:",
+                "<b>הקיף.</b> חיבר זה אצל זה:",
+                "<b>שניהם פסולים.</b> שאין נקראת החתימה לא עם זה ולא עם זה:",
+                "<b>את שהעדים נקרין בסופו.</b> שגג חתימה כלפי סופו, ולא שרגלי חתימה כלפי ראשו, כשר: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב סופר ועד.</b> חתם סופר ועד. דהוי להו שני עדים. ואשמעינן מתניתין דלא חיישינן שמא הבעל לא צווז לחתום לסופר, אלא אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב, ולפלוני ופלוני עדים ויחתומו, וחשו הנך עדים לכסופא דספרא שיאמר איני בעיניו כשר לעדות, ואחתמווזו בלא רשותו דבעל. להא לא חיישינן:",
+                "<b>חניכתו.</b> שם לווי של משפחה:",
+                "<b>מעושה.</b> בחזקה:",
+                "<b>בישראל כשר.</b> אם אנסוהו בדין. כגון כל הנך דכופין להוציא, או שהיתה אסורה לו. ואם אנסוהו שלא כדין, פסול. ופוסל מן הכהונה, משום ריח גט:",
+                "<b>ובנכרי.</b> כדין, פסול, ופוסל מן הכהונה. שלא כדין, אפילו ריח גט אין בו. ומי שחייב ליתן גט מן הדין ואין כח בדייני ישראל לכופו, חובטין אותו ע״י נכרים, שאומרים עשה מה שישראל אומר לך, ונותן הגט על פי דייני ישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>יצא שמה בעיר מקודשת.</b> פנויה שיצא עליה קול, פלונית נתקדשה היום לפלוני. ולא קול הברה בלבד, אלא כגון שהיו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסים ויוצאים ואומרים פלונית נתקדשה היום:",
+                "<b>מגורשת הרי זו מגורשת.</b> ארישא קאי, האי איתתא דיצא עליה קול מקודשת וחיישינן ליה ואסרנוה לינשא אלא לאותו האיש, אם חזר ויצא עליה קול מגורשת שגרשה אותו פלוני שיצא לה קול קדושין ממנו, הרי זו מגורשת ומותרת לכל, שהרי קול שחששנו לו תחלה שוברו עמו:",
+                "<b>ובלבד שלא יהא שם אמתלא.</b> שלא יהא עם הקול של קדושין או של גרושין אמתלא, טעם שהוא שובר את כח ה��ול: "
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו הקדיחה תבשילו.</b> שרפתהו ע״י האור או ע״י מלח. דדרשי בית הלל ערות דבר, או ערוה או דבר, כלומר שאר דבר סרחון שאינו ערוה:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה ממנה.</b> ודריש קרא הכי, אם לא תמצא חן של נוי בעיניו, או אם מצא בה ערוה, או דבר של סרחון, על כל אחד משלשה דברים הללו יכול לגרש. והלכה כבית הלל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,42 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Ketubot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה כתובות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "validating a document is all verbal, and the mitzvah of validating a document is from the rabbis and we are more lenient "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json

@@ -0,0 +1,303 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Kiddushin",
+    "versionSource": "http://sefaria.org/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה קידושין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "האשה נקנית – since a woman is not betrothed other than with her knowledge, it [the Mishnah] teaches, “a woman is acquired” and it does not teach, “the man purchases. And since the first part [of the Mishnah] teaches, “a woman is acquired,” the end [of the Mishnah] teaches, the widow of a brother who died without issue (i.e, “yevamah”), and even though the widow of a brother who died without issue is acquired by the brother of her deceased husband whether of her own knowledge or without her knowledge.",
+                "נקנית בכסף – We learn/derive [through an analogy – Gezarah Shavah – of the words] קיחה קיחה from the field of Ephron. It is written here (Deuteronomy 24:1): “A man takes a wife [and possesses her],” and it is written there (Genesis 23:13): “Let me pay the price of the land; accept it from me, [that I may bury my dead there].”",
+                "בשטר – such if he wrote it [his betrothal] on blank paper/parchment or on earthenware, and even though it does not have the value of a Perutah/penny [the words]: “your daughter is betrothed/[literally: sanctified] to me; [or] your daughter is betrothed to me; or your daughter is my wife in matrimony” and he gave it to her before witnesses, as we derive it as it is written (Deuteronomy 24:2): “she leaves [his household] and becomes [the wife of another man].” Just as leaving is with a document, as it is written (Deuteronomy 24:1): “he writes her a bill of divorcement,” so her become the wife [of another man] is with a document.",
+                "ובביאה – He comes upon her [sexually] in front of witnesses for the purposes of betrothal/sanctification, as it is written (Deuteronomy 24:1): “A man takes a wife and possesses her,” and even though one does not have explicit “betrothal/sanctification” in the Torah greater than sanctification through coition (sexual connection), the Sages state that he who sanctifies [i.e., acquires his wife] through coition, we flog him as a punishment for disobedience (which is left to the discretion of the court) in order that Israelite men would not be promiscuous/lawless.",
+                "בפרוטה – which is one-half a barley of silver",
+                "היבמה נקנית – to be the wife of her deceased husband’s brother in all matters through coition, but [through] money [or] document are not effective for her from the Torah, but the Rabbis are those who decreed that word-of-mouth by the deceased husband’s brother makes her ineligible [to marry] the rest of the brothers, but not to exempt her from the ceremony of removing the shoe of her dead husband’s brother (Deuteronomy 25:5-11), nor to become defiled to her."
+            ],
+            [
+                "עבד עברי נקנה בכסף – as it is written: (Leviticus 25:51): “the price of his sale [shall be applied to the number of years, as though it were for a term as a hired laborer under the other’s authority],” which teaches that he is acquired through money.",
+                "ובשטר – as it says concerning the Hebrew bondwoman (Exodus 21:10): “If he marries another, [he must not withhold from this one her food, her clothing, or her conjugal rights],” the Biblical text makes a comparison to “another;” just as “another” [is acquired] by a document, so too the Hebrew bondwoman is acquired] by a document, and the [law concerning the] Hebrew slave is learned from the Hebrew bondwoman as it is written (Deuteronomy 15:12): “If a fellow Hebrew, man or woman [is sold to you, he shall serve you six years, and in the seventh year you shall set him free],” the Bible compares the Hebrew man to the Hebrew woman.",
+                "בשנים – at the end of six years, he shall go free, even if the year of release is was amidst the six years, he serves, as it written (Exodus 21:2): “he shall serve six years; [in the seventh he shall go free, without payment].” Sometimes he works in the seventh year.",
+                "וביובל – If [during the period of servitude] the Jubilee year comes in contact with [this period] he [i.e., the master] frees him [i.e., the slave].",
+                "ובגרעון כסף – as it is written with the Hebrew bondwoman (Exodus 21:8): “[…who designated her for himself,] he must let her be redeemed…”; there is a comparison made between the male Israelite slave and the female Israelite bondwoman – if his master purchased him for six Maneh and he is destined to leave [his control] at the end of six [years], it is determined that he purchases every year [of service] for a Maneh, and when he comes to redeem himself, his master deducts from his redemption price the value of the years of service that he performed.",
+                "יתירה עליו אמה – that she purchases herself with all of these signs of [feminine] adulthood, as we derive from (Exodus 21:11), “she shall go free,” they use the additional word [of] “going free” for the purpose of widening the scope of the law, that she goes free with [the appearance] of signs [of female adulthood].",
+                "ובמיתת האדון – as it is written (Exodus 21:5): “he shall then remain his slave for life.” To him, but not to his son. But if he [i.e., the slave] is sold and the master dies during the six years, he serves the son, as it says, (Exodus 21:2): “he shall serve six years,” whether to him or to his son. And specifically for a son who serves all six [years] if the master dies, but for a daughter or a brother or others who inherit, he does not serve, as it is written (Deuteronomy 15:12): “[If a fellow Hebrew, man or woman, is sold to you,] he shall serve you six years, [and in the seventh year you shall set him free,” to you, but not to those who inherit. And the Hebrew bondwoman acquires herself with the death of the master like the bondsman who has his ear bored through, as it is written concerning the bondsman who has his ear bored through (Deuteronomy 15:17): “Do the same with your female slave.”"
+            ],
+            [
+                "עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה – As it is written (Leviticus 25:46): “You may keep them as a possession for your children [after you], for them to inherit as property…,” they (i.e., the Rabbis) made an analogy [on a principle common to both between] עבדים /servants to קרקעות/property. Just as property is acquired by money, document and/or claim based upon undisturbed possession [during a legally fixed period], so also, a Canaanite slave is acquired by money, document and undisturbed possession. And the undisturbed possession of the [Canaanite] slave, such as that he unloosed the shoe for his master, or he helped him put on his shoe, or carried his utensils after his master to the bath house, or undressed him, or washed him, or anointed him, dragged [his possessions], or dressed him, or lifted him up or the master lifted up the slave, he has acquired him.",
+                "בכסף על ידי אחרים – and they will give it (i.e., the money) to the Master in order that this one (i.e., the Canaanite slave) will be a free person, but he himself cannot receive from them, and even on the condition that the Master does not have control over him, since he holds that there is no acquisition for the slave in any side without his Master [being involved].",
+                "ובשטר ע\"י עצמו – For he holds that is obligatory for the slave that he leave from under the hands of his master to freedom, for if the slave is of a Kohen, this disqualifies him from eating the Priest’s due, and if the slave is of an Israelite, it prohibits him from [marrying] a slave/handmaid; and because of this it is said that he does not go out to freedom with a document from/by others, but only by himself, and because it is an liability for him, we do not act on behalf of a person to the latter’s disadvantage other than in his presence (see Mishnah, Tractate Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11). And [through] money, which is via others, is different, for the acceptance by the master causes him to be liberated on his own, and these others cannot act on behalf of a person to the latter’s disadvantage, other than through the acceptance of the master, for the master is not made into his agent, but rather, for the needs of himself, and who transfers [possession] on his own.",
+                "וחכ\"א בכסף ע\"י עצמו – for they hold that there is acquisition for the slave without his master; therefore, he acquires himself through money, even through himself, and all the more so, through others.",
+                "ובשטר ע\"י אחרים – as they hold that it is a benefit to the slave that he would go out from under the hand of his master to freedom, and we do something for another’s benefit in his absence. And the Halakha is according to the Sages. But the Canaanite slave acquires his [freedom] if his master blinded his eye or caused him to lose a tooth or mutilated from him one of twenty-four heads of limbs, which are [the tops] of the fingers of the hand, and digits of the feet, and the tops of the ears, the head of the nose, and head of the male genitals, and the tops of a woman’s breasts, and that which is not considered in our Mishnah to be included in those things that the slave acquires himself, because one who goes free through the tops of his limbs requires a document of manumission from his master, that is, that he acquires himself through a document.",
+                "ובלבד שיהא הכסף משל אחרים – for a slave has nothing, for even what he finds and/or receives as a gift – everything belongs to his master. And if he came to be redeemed by himself, the monies must come from others who would give it him on the condition that his master has no control over him."
+            ],
+            [
+                "במסירה – the owners transfer it to the purchaser by a bit or by its hair.",
+                "בהגבהה – but not by taking possession by drawing towards one’s self the object to be acquired",
+                "נקנית במשיכה – and even though that it is possible [to be acquired] by lifting, nevertheless, it is acquired by “pulling” (i.e., drawing towards oneself the object to be acquired), because it clutches [the ground], for she becomes strong with her nails by grasping through the ground. And the Halakhic decision is that whether [we are speaking of] a small animal or a large animal, it is acquired by “pulling” and all the more so by lifting up, for “pulling” acquires in a market-stand/alley adjoining an open place to which merchants retire to transact business, which is the corner of the public domain, or in the courtyard of both of them (i.e., the seller and the purchaser). But “pulling” purchases in the public domain or in a courtyard that does not [belong] to them both. And “lifting” acquires in any place. And all that it is customary [to acquire] through “lifting” is not acquired other than through lifting. And Something that is acquired by transferring is not acquired by pulling. And similarly, a thing that is acquired by “pulling” is not acquired by transferring."
+            ],
+            [
+                "נכסים שיש להם אחריות – that is landed property, that the person who lends his fellow relies upon them that they are enduring and standing. And the explanation of the word אחריות/property which may be resorted to in case of non-payment is “return” – that the lender can return to them and forcibly seize the mortgaged property [that had been sold] if he would not find anything with borrower [upon his non-payment of the loan].",
+                "נקנין בכסף – as it is written (Jeremiah 32:44): “Fields shall be purchased [and deeds written and sealed...],” and these words [apply] in a place where it is not customary to write a document, but in a place where it is customary to write a document, he does not acquire it until he writes a document.",
+                "בשטר – that he writes on paper/parchment or on earthenware, that it is enough that is given to you or it is enough that is purchased by you, and he transfers it to the purchaser. And specifically, when it is a gift, land is purchased by a document. But in a sale, [it is not transferred] until he gives him the money, unless he sells his field because of its poor [quality], and in this, it is sold by a document alone. And from where do we learn that land is acquired by a document? It is written (Jeremiah 32:44): “[Fields shall be purchased,] and deeds written and sealed, [and witnesses called in the land of Benjamin and in the environs of Jerusalem, in the towns of Judah…].”",
+                "ובחזקה – such as that he dug a bit into the ground, or locked or fenced in or made a slight breach in the presence of the seller. But if it was not in his presence, he must say to him: “Go, take possession and acquire.” And from where do we learn that property is acquired by a claim based upon a presumption of undisturbed possession until evidence of a change is produced? As it is written (Deuteronomy 11:31): “…when you have occupied it and are settled in it.” How does one occupy it? Through settling it.",
+                "ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה – As it is written (Leviticus 25:14): “[When you sell property to your neighbor,] or buy any from your neighbor, [you shall not wrong one another].” A thing which is possible to give him from hand to hand is not acquired other than by giving [it] from hand to hand.",
+                "נקנין עם נכסים כו' – If he sold movables with the land, since the purchaser bought the land in one of these three [forms] of acquisition, the movables are purchased with it, and he (i.e., the seller) should say to him: “acquire these subsidiary to the property, and we derive this from a Biblical verse, as it is written in Chronicles (II Chronicles 21:3): “Their father gave them many gifts of silver, gold and [other] presents, as well as fortified towns [in Judah…..].”",
+                "וזוקקין – these properties which cannot be resorted to (i.e., movable properties), with property from which debts may eventually be collected (i.e., landed property). And even though no oath is imposed on these properties, where they claimed movables and landed property and mandated an oath on the movables, the movables obligate an oath on the landed properties through an oath of implication (i.e., the rule permitting the court to insert in an oath an affirmation to which the person concerned could not have been compelled directly). And we learned the oath of implication from the woman suspected of having committed adultery, as it is written (Numbers 5:22): “And the woman shall say, ‘Amen, Amen,’” “Amen” from this man, “Amen” from another man,” “Amen” that she did not act foolishly while she was betrothed; “Amen” that she did not act foolishly while married, a widow waiting for the יבם/the dead husband’s brother to marry or reject her and the case of a woman conduced to one’s house to consummate the marriage."
+            ],
+            [
+                "כל הנעשה דמים באחר – The Gemara explains (Kiddushin 28a-b): whatever is assessed as an equivalent (i.e., an exchange is meant and not a sale for cash), [for] anything – if one comes to give him money for another thing, must assess its value, that is, all the movables except for coins.",
+                "כיון שזכה זה – that is to say, once the first [person] pulls, the second is obligated for an exchange (I.e., a form of possession by handing to the purchaser an object as a symbolical substitute), in every place that they are, and if they died or lost it, and even though he had not pulled, since through the pulling by the seller of the scarf or the object, the object is acquired by the purchaser in whatever place he is in. And even though the object that they are purchasing is not worth at least a penny, and as long as it is not a coin or produce, with these – we do not acquire through them. And all things are acquired by exchange – movables, slaves and property, except for coinage which is not acquired through exchange, since the minds of people are [focused] on the form of the coin and not on its substance. For its form is likely to become nullified. Therefore, if a person purchased a coin without weight or without number, and said: “these are in exchange for a certain field,” or a certain slave, or a certain object, since this one pulled it, the other is liable in its exchange, for he has revealed his thought that he is not strict about its form since he didn’t weigh it or count it. For there is no way that the acquisition of the coin will take effect where it is lacking in his eyes, other than to acquire it along with land.",
+                "רשות הגבוה בכסף – the treasurer who gave monies for the animal for the needs of the Temple treasury, even if it is at the end of the world, he has acquired it. But regarding a commoner who cannot acquire other than through claim based upon undisturbed possession, that is until he pulls it. And if the commoner gave money for the object, as long as he didn’t pull the object, he did not acquire it, and the seller can return the monies if he retracts from the sale of the object, and he accepts upon himself [the curse] of “he who punished” ( see Mishnah Bava Metzia, Chapter 4, Mishnah 2) (for not standing by his word). But if the purchaser pulled the object, even though he had not given the monies that he had stipulated, neither party of them can retract. And if he did not give the monies and did not pull the object, but rather, were pardoned on the sale in the presence of witnesses and he (i.e., the purchaser) was reconciled that her would purchase it for such-and-such an amount, and his fellow was reconciled to sell it for such-and-such an amount, even if he said: “you are my witnesses,” there is nothing in those words, and even [the curse] “he who punished” (for not standing by his word) is not here.",
+                "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט – He who says: “This bull is for a burnt-offering” or “this house is devoted to the Temple treasury, even if it is at the end of the world, he has acquired it. And the common person does not acquire until he pulls the animal’ and takes hold of the house."
+            ],
+            [
+                "כל מצות הבן על האב – All commandments of the son which lie upon the father to do for his son. And they are six things: to circumcise him, to redeem him if he is a first-born, to teach him Torah, to teach him a trade/craft, to marry him off to a woman and to have his son taught swimming (Kiddushin 30b).",
+                "אנשים חייבים – The father is obligated in these commandments regarding his son, but the mother is exempt.",
+                "וכל מצות הבן – that lie upon the son to do for his father, which are fear and honor: fear – he should not sit in his place nor contradict his words, nor tip the scales against him; honor: feeds him and provides him drink, dresses and covers him, brings him in and takes him out.",
+                "אחד אנשים ואחד נשים חייבים – [both] daughters and sons are obligated [for this].",
+                "וכל מצות עשה שהזמן גרמה – that the time carried with it for the commandment that would come, such as Shofar, Sukkah, Lulav and Tzizit (ritual fringes)",
+                "שלא הזמן גרמה – such as Mezuzah, making a railing around the house (Deuteronomy 22:8), a lost object, and sending forth the mother-bird. And these two general principles are not exact/specific: As we hold: we don’t learn from general principles, even in a place where it says regarding them, “except for.” For the [eating of] Matzah on the night of Passover, rejoicing on the festivals and Hakhel (gathering together in Jerusalem – see Deuteronomy 31:12 on the holiday of Sukkot), they are all positive time-bound commandments but women are obligated [in them]. But the [commandments of] Torah study, being fruitful and multiplying, and the redemption of the [first-born] son, which are positive commandments which are not time-bound, and women are exempt [from them]. But the final principle of “all negative commandments, both men and women are obligated, except for [the commandments of] “you shall not round off [the side-growth on your head]” (Leviticus 19:27), nor “destroy the side-growth of your beard” (ibid.,) nor defile yourself to the dead (Leviticus 21:1). This general principle is exact, and we derive it as it is written (Numbers 5:6): “[Speak to the Israelites:] When a man or a woman commits any wrong towards a fellow man…” The Bible compares a woman to a man in all the punishments that are in the Torah.",
+                "חוץ מבל תקיף ובל תשחית – As it is written (Leviticus 19:27): “You shall not round off the side-growth on your head or destroy the side-growth of your beard.” That which is [forbidden] in destruction, it is [forbidden] in rounding-off. And these women, since they are not [involved] in destruction [of the side-growths of the beard] are also not [involved] in “rounding off” [the side-growth on your head]. And from where do we learn that they are not [commanded] in “destroying” [the side growth of the beard]? As it is written, “the side-growth of your beard.” And it is not written, “the side-growth of your beards.” What is “your beard?” Your beard, but not the beard of your wife.",
+                "ובל תטמא למתים – as it is written (Leviticus 21:1): “The LORD said to Moses:] Speak to the priests, the sons of Aaron….” [which means] the sons of Aaron, but not the daughters of Aaron."
+            ],
+            [
+                "הסמיכות והתנופות – And a woman does not wave it or bring the meal offering close in the southwest corner as per the law if she is female Kohen, and she does not take a handful of meal offering, nor does she offer incense nor does she pinch the bird’s neck with her finger nail nor does she receive the blood in the bowl out of which sprinkling is done nor does she sprinkle the blood.",
+                "חוץ מסוטה ונזירה שהן מניפות – their meal offerings are by themselves, as their meal-offerings require waving by its owners."
+            ],
+            [
+                "כל מצוה שאינה תלויה בארץ – Every commandment which is for the requirements of the body is called, ‘which is not tied to the land [of Israel],” and that which is for the requirement of the land [of Israel], is called, “which is tied to the land [of Israel].”",
+                "חוץ מן הערלה – which applies outside the Land [of Israel], a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional law, or traditional interpretation of a written law). But mixed seats in the vineyard outside of the Land [of Israel] (see Mishnah Kilyaim, Chapter 8, Mishnah 1) are Rabbinic, and it is permitted to sow mixed seeds outside the Land of Israel.",
+                "ר' אליעזר אומר: אף החדש – It is prohibited outside the Land of Israel from the Torah, even though it is an obligation of the land, as it states (Leviticus 23:21): “in all your settlements [throughout the ages].” In every place where you dwell. And the Halakah is according to Rabbi Eliezer.ו"
+            ],
+            [
+                "כל העושה מצוה אחת – greater than his merits, so that his merits would be greater than his sins.",
+                "מטיבין לו ומאריכין את ימיו – for the world to come.",
+                "ונוחל את הארץ – the land of the living.",
+                "וכל שאינו עושה מצוה אחת – for his sins were greater than his merits and he doesn’t do one Mitzvah so that half [of his deeds] would be meritorious and half for liability, but his sins remained greater.",
+                "ולא בדרך ארץ – that his dealings with others would not be joyous.",
+                "אינו מן הישוב – that are inappropriate for the public welfare, for their dwelling is like those who dwell with the insolent (see Psalms 1:1) and they are invalid to give testimony."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האיש מקדש בו ובשלוחו – at first by him and afterwards with his agent, for it is a greater Mitzvah by him than with his agent, for when he engages himself in the Mitzvah, he receives greater reward. And we derive [the concept] that the agent of a person is [considered] like that person (see also Mishnah Berakhot, Chapter 5, Mishnah 5) from a Biblical verse, as it is written (Exodus 12:6): “and all the assembled congregation of the Israelites shall slaughter it [at twilight],” for does the entire people of Israel slaughter the Passover [sacrifice]? But from here [we derive the concept] that the agent of a person is like that person.",
+                "האיש מקדש בת בתו כשהיא נערה – and all the more so when she is a minor. And the fact that the Mishnah took [the terminology] “a girl between the ages of twelve and twelve-and-one-half years of age” is the custom which comes to teach us that it is forbidden for a man to betroth his daughter when she is a minor until she grows [to adulthood] and says that I want [to be with] so-and-so.",
+                "ואם לאו, אינה מקודשת – for since he [i.e., the prospective husband] said, be betrothed to me, be betrothed to me, each one is [considered] betrothal on their own.",
+                "עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה – this one of them is not established other with the concluding one of them, for if he said to her, “be betrothed to me with this, with that and with the other” and she would consume one at a time, all that she has consumed would be like a loan regarding her, and when she reaches the final one, the betrothal is completed; if it has [the value of] the equivalent of a Perutah/penny, he would betroth with a loan and a Perutah, and we establish that he who betroths with a loan and a Perutah, her mind is on the Perutah and she is betrothed; but if the last [item] is not worth a Perutah, even though that what came before is worth the equivalent of a Perutah, when we arrive at the conclusion of the betrothal, it is a betrothal through a loan, and one who [tries to] betroths through a loan, [the woman] is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "של זהב ונמצא של כסף כו' – There are different people who prefer only that or that.",
+                "רבי שמעון אומר: אם הטעה לשבח, הרי זו מקודשת – Rabbi Shimon does not dispute other on [the question] of financial increase; for in and of itself, if it is of the same value, it would be fine for him. But regarding the increase in value of genealogies, such as “if he is a Levite, and it was found that he is a Kohen, Rabbi Shimon would admit that even if he had been deceived or he deceased her, even for something better, she is not betrothed, for his betterment is not pleasant for her since he exalts himself over her. And the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "שפחה גודלת – who plaits women’s hair. Another explanation: someone who is talkative and a master of language, as it states (Ezekiel 35:13): “And you spoke arrogantly against Me [and multiplied your words against Me: I have heard it].”",
+                "אע\"פ שאמרה בלבי היה להתקדש כו' – that words that are in the heart are not words."
+            ],
+            [
+                "הלך וקדשה במקום אחר – He is showing him [i.e., the agent] the place, and this is not a condition."
+            ],
+            [
+                "תצא שלא בכתובה – for he said that it is impossible for me with a woman who takes vows. But a Jewish bill of divorce is required from doubt, since he did not specify, perhaps his mind was on a woman who takes vows.",
+                "הפוסלים בכהנים – It is explained in Tractate Ketubot (Chapter 7, Mishnah 7)."
+            ],
+            [
+                "סבלונות – presents that the groom generally sends to his betrothed.",
+                "אינה מקודשת – and we don’t say that he knew that his [act of] betrothal was not a betrothal and that he determined to send her presents of betrothal for the purpose of betrothal, but we say that because of the first betrothal, he sent [them].",
+                "וכן קטן שקידש – and he sent presents of betrothal when he became an adult"
+            ],
+            [
+                "אינן מקודשות – as it says in Scripture (Leviticus 18:18): “Do not marry a woman as a rival to her sister [and uncover her nakedness in the other’s lifetime].” At the time when they became rivals/associate wives to each other you have no legal marriage, even with one of them. And the same law applies to all the cases of consanguinity (i.e., where a man and woman are forbidden to each other) where they have [the punishment of] Divine extirpation, for the betrothal does not take effect.",
+                "ושלהן היתה – We understand from our Mishnah that a person who betroths with stolen goods, and even with her stolen goods is not betrothed. And we do not say that when he received it, it took effect, for since it is taught that “it was theirs and it was Seventh-year produce,” that because it was of the Seventh year and the produce was ownerless, because of that, the women are betrothed, but sisters cannot be betrothed [to one man], but if it (i.e., the produce) was not of the Seventh-year, for it was [in reality] theirs (i.e., belonging to the sisters), betrothal does not take effect with any one of them. But especially when one betroths with stolen [produce] prior to despair [of the original owner of getting it back], we say that it is not a betrothal, but when one betroths with stolen [produce] after [the original owner] despairs [of getting it back], his betrothal is a betrothal. And we understand also that one who betroths with Seventh-year produce is betrothed. And we don’t say that they are not his monies to take possession of them, but rather, since he took possession of them, it is his money for all matters. And we also understand that a woman can become an agent for her fellow [female], and even in a case where she becomes her rival. And even though that in all testimony where a woman is fit to, the rival is not fit for it. But her agency, however, since it was done, it was done. For here in these betrothals, they are made rivals one to the other when she accepts it, for it is taught that sisters cannot become betrothed [to the same man], but women who are strangers (i.e., not related) may be betrothed [together]. And our Mishnah is reconciled in the Gemara (Kiddushin 52a) according to this Halakha, that a person who betroths a woman and her daughter or [betroths] a woman and her sister, both (i.e., woman and daughter AND woman and her sister) are viewed as one, and they are not betrothed. For one was [regarding] a woman and her daughter and one was [regarding] a woman and her sister, such as the case where he said to both of them: “One of you is betrothed to me,” but he did not explicate to which of them he is betrothing, and one of them accepted the betrothal/Kiddushin on behalf of her [female] partner (i.e., either her sister or her daughter), or both of them accepted the Kiddushin/betrothal as one, betrothed, but both of them require a Jewish bill of divorce. And if he said: “[to the one] who is appropriate for me for engage in sexual relations is betrothed to me,” they are not betrothed, for each one of them (i.e., these pairs of women – woman and sister; woman and daughter) there is [the question] of doubting her [on account of] the sister and of his wife, and none of them are appropriate for sexual relations. And there is also the story (spelled out in our Mishnah) and among them, two are sisters and one [man] collected a basked containing chosen fruits and said to the one appropriate for sexual relations, “become betrothed to me.” But the Sages said, that sisters may not become betrothed [to one man], but strangers who were worthy for sexual relationships can be betrothed. But if one [man] said: “All of you are betrothed to me,” not a single one of them are betrothed to him, for just as sisters cannot become betrothed [together to the same man], so all the others cannot betrothed to him, since he said, “all of you.”"
+            ],
+            [
+                "המקדש בחלקו – [the portion] that he divided with his brothers who are Kohanim.",
+                "אינה מקודשת – because the Kohanim became worthy from the table of “On-High” (i.e., God), and Scripture states (Numbers 18:9): “This shall be yours from the most holy sacrifices: the gifts….” Just as fire you cannot use other than for eating, so too, these gifts you shall not use them other then for eating. And regarding tithes, it is written that they are for God, and it shall remain in his status.",
+                "רבי יהודה אומר מזיד קידש – Second Tithe, for it goes out to become non-sacred produce through redemption, and it was removed to non-sacred produce via this sanctification (i.e., betrothal). And Rabbi Meir there is no path of redemption in this manner.",
+                "ובהקדש – of keeping the Temple in repair.",
+                "מדיד קידש – for since he new that it was dedicated to the Temple and he removed it to non-sacred status on purpose, his holiness became profaned.",
+                "ובשוגג – that he did not know that it was dedicated Temple property and he did not like it that dedicated Temple property would become profaned by his hand, his holiness was not profaned, and she is not betrothed. But Rabbi Yehuda held the opposite, and the Halakha is according to Rabbi Meir in tithing, and according to Rabbi Yehuda as regarding objects dedicated to the Temple worship."
+            ],
+            [
+                "המקדש בערלה וכו' אינה מקודשת – since all of them are forbidden to derive benefit [from them]. The fruit of trees from the first three years, as it is written (Leviticus 19:23): “[Three years it shall be forbidden to you,] not to be eaten,” both the prohibition of eating and the prohibition of deriving benefit by implication.",
+                "ובכלאי הכרם – as it is written (Deuteronomy 22:9): “[You shall not sow your vineyard with a second kind of seed,] else the crop [from the seed you have sown – and the yield of the vineyard may not be used],” lest it be burned by fire.",
+                "ובשור הנסקל – as it is written concerning it (Exodus 21:26): “[When an ox gores a man or a woman to death, that ox shall be stoned] and its flesh shall not be eaten….”",
+                "ובעגלה ערופה – as it is written about it “absolve” like with things dedicated to the Temple (Kiddushin 57a) as it states (Deuteronomy 21:8): “Absolve [O LORD, Your people Israel whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel] and they will be absolved of bloodguilt.”",
+                "בציפורי מצורע – As is taught in a Baraita (Kiddushin 57a – the School of Rabbi Yishmael): It is stated: an offering which makes it fit [for admission to the Temple or eating sacred food] and an offering which procures atonement are mentioned within [the Temple]; the guilt offering of the leper which qualifies him to eat sacred food, and his sin offering which atones, both of them are offered inside [the Temple]. And it is stated: an offering which makes him fit and atones outside, also qualifies him; the birds of the leper that qualify him to come into the camp [of Israel], and which atone; the heifer whose neck is broken – where it says concerning it “and they will be absolved of bloodguilt” (Deuteronomy 21:8), and both of them are performed outside of the Temple court. Just as it qualifies him and atones for him which is mentioned – inside the Temple, which are the guilt offering and sin-offering of the leper, that which qualifies him is like that which atones, for both of them are sacred things and it is prohibited to derive any benefit from them, so also that which qualifies him and atones for him outside, which are the birds of the leper and the heifer whose neck is broken, qualifies for him as it atones for him are also prohibited to derive benefit [from them]. And from when are the birds of the leper prohibited to derive benefit? From the time of their slaughter, and the slaughtered bird alone is prohibited to benefit from it; but the heifer whose neck is to be broken – its being brought down to an ever-flowing wadi, prohibit it [to derive benefit from it].",
+                "ובשער הנזיר – As Scripture states (Numbers 6:5): “[Throughout the term of his vow as nazirite, no razor shall touch his head;] it shall remain consecrated [until the completion of his term as nazirite of the LORD,] the hair of his head being left to grow untrimmed.” The growth of the untrimmed hair of his head makes it holy.",
+                "ופטר חמור – It is stated concerning him (i.e., the firstling ass) (Exodus 13:13): “[But every firstling ass you shall redeem with a sheep; if you do not redeem it] you must break its neck….” And it is stated concerning the heifer whose neck is to be broken (Deuteronomy 21:4): “There, in the wadi, they shall break the heifer’s neck. Just as the heifer whose neck is broken is prohibited to derive benefit from it, so also one may not derive benefit from the firstling ass, and it is not permitted to derive benefit from the heifer other an after its neck is broken.",
+                "ובבשר בחלב – it is stated three times [in the Torah: (Exodus 23:19; Exodus 34:26 and Deuteronomy 14:21): “You shall not boil a kid in its mother’s milk,” One of them prohibits eating and one prohibits deriving benefit and one of them prohibits cooking.",
+                "ובחולין שנשחטו בעזרה – as it is written (Deuteronomy 12:21): “[If the place where the LORD has chosen to establish His name] is too far from you, you may slaughter [any of the cattle or sheep that LORD gives you…].”If the Place is distant from you, you may slaughter, but you may not slaughter if the Place is close to you. It is possible that you may not eat it, but rather cast it to dogs, as we learn (Exodus 22:30): “[You shall be holy people to Me: you must not eat flesh torn by beasts in the field;] you shall cast it to the dogs.” That (i.e., flesh torn by beasts in the field) you shall cast to the dogs, but not non-sacred animals that were slaughtered in the Temple court.",
+                "מכרן וקדש בדמיהן מקודשת – for you may not have anything that stamps its purchase price [with its own sacred character] that will be like it other than idolatry and Seventh-year produce. Idolatry – as it states (Deuteronomy 7:26): “[You must not bring an abhorrent thing into your house,] or you will be proscribed like it; [you must reject it as abominable and abhorrent, for it is proscribed].” Everything from which you derive benefit, it becomes like it. And [concerning] Seventh-year produce, where it says (Leviticus 25:12): “[For it is a jubilee.] It shall be holy to you; [you may only eat the growth direct from the field.]” It stamps its purchase price like something dedicated to the Temple. And Idolatry and Seventh-year produce are two verses that come with the same teaching, and all cases which have two verses that come with the same teaching, we don’t learn anything from them."
+            ],
+            [
+                "המקדש בתרומות – The Great Terumah (i.e., the two-percent that every Israelite gives to a Kohen) and the “tithe-of-the tithe” (i.e., the one-tenth of the tenth that the Levite receives from an Israelite that goes to a Kohen).",
+                "ובמעשרות – First Tithe and the Poor Tithe.",
+                "ומתנות – the shoulder, the cheeks and the stomach (see Deuteronomy 18:3).",
+                "ובמי חטאת – and with the water of the ashes of a sin-offering, and they are suitable to be sold to the impure to take from the reward for bringing them to the Temple place and the reward for drawing water for the altar. But the reward for sprinkling and the reward for Kiddush, which is giving the ashes in water, is forbidden.",
+                "ואפילו ישראל – this is how it should be understood: And even an Israelite to whom fell Terumot and gifs from the house of his mother’s father who is a Kohen, for he was found worthy of them and he is able to sell them to Kohanim, and if he betrothed a woman with them, she is betrothed. And even if Terumot did not fall to him, but rather eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, which had not yet been dedicated, for since, the Kohen inherits them, he stands to raise them and these Terumot are his. And this Israelite who inherited them also can separate from them the Terumah and it is his, and he can sell them to Kohanim, for the gifts that had not been dedicated are like those that had been dedicated."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית וקדשה לעצמו – We say in the Gemara (Kiddushin 58b) what is \"והלך\" /”and he went ? That he went with deception, and for that reason, the Mishnah teaches: “He who says to his friend” and it doesn’t teach: “He who says to his agent,” to teach us that even though he had not made him his agent from the outset to this, but said to him: “Betroth to me a specific woman,” if he betrothed him to himself, , we call him that he went with reception and that he was a deceiver.",
+                "ובא אחר וקדשה בתוך ל' יום מקודשת לשני – and he can consummate a marriage by conducting a woman to his home, even within these thirty days.",
+                "מקודשת – and she requires a Jewish bill of divorce from both of them.",
+                "בת כהן לישראל – if this woman is the daughter of a Kohen, that became betrothed after thirty days, all thirty days, she may consume the Priest’s sacred gifts, for she was not invalidated from eating Terumah of her father’s house. But if she is the daughter of an Israelite [who is betrothed] to a Kohen, she does not eat Terumah, for she is not yet the wife of a Kohen."
+            ],
+            [
+                "הרי את מקודשת לי – with this Perutah/penny on the condition that I will give you two hundred Zuz.",
+                "ויתן – and when he gives it [to her], she is betrothed retroactively, but all who say, on condition is treated like one who says, “from now.”",
+                "הרי זו מקודשת ויש לו – if there witnesses that he has it (i.e., the money), and if it is not known that he has it, she is doubtfully betrothed, lest he has it, but that he intends to upset her.",
+                "ןאם הראה על השלחן – for he was a money-changer and he showed her money on the table that was not his, and she is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "בית כור – an appropriate place to seed a Kor, which is thirty Seah..",
+                "ויש לו – If there are witnesses that he has it, she is certainly betrothed, but if it is not known that he has it, she is doubtfully betrothed. And we don’t say that monies that people make is what they hide, for we fear lest he have it and he has the intention to upset her. But land we don’t suspect that perhaps he has it, for if there is that he has land, it has a voice.",
+                "ואם הראה בבקעה – that it is not his, and even though that he set it down for a tenant who will pay a fixed rent payable in kind or land tenancy on a fixed rent, she is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "כל תנאי – which is not a double [stipulation] (stating both alternatives) is not a [valid] condition, for even if the condition was not fulfilled, the words/matters were fulfilled.",
+                "אם יעברו ואם לא יעברו – and if he did not double the words, his condition would be fulfilled and they (i.e., Reuben, Gad, and one-half of the tribe of Manasseh would inherit the land of Gilead, even though they would not cross [the Jordan River to fight the battles in Canaan with their brethren]. And even though he (i.e., Moses) said, “If every shock-fighter among the Gadites and Reubenites crosses the Jordan with you…” we don’t have that it follows from the affirmation, we derive the negative by implication. And we learn from it also, that we require the condition before the action, for since he did not say, “give it to them if they will cross [the Jordan]” implies that if he had said such, its condition would not come and void the action of the gift that preceded it, and we also learn from it that we require the affirmative prior to the negative, for he (i.e., Moses) did not say, “if you will not cross, don’t give them, but if they do cross, give them.”",
+                "ר' חנינא כו' – He disputes the double condition, that there is no need to double, for it follows from the affirmation that we derive the negative by implication, and this is what Moses doubled, there was a need for that matter. And regarding the Halakhic decision, if he said, “on condition,” there is no need for the double stipulation, and neither the affirmation prior to the negative, nor the condition prior to the ac, but the condition stands. But, if he did not say, “on the condition,” he would need all of these things that we mentioned, “and if not,” the condition is void and the action is valid, and it doesn’t make a difference whether the condition was made in monetary matters or in [the realms] of Jewish divorce and betrothal – everything is equivalent in this matter."
+            ],
+            [
+                "והוכר עוברה דבריו קיימין – Maimonides wrote [in his commentary to the Mishnah] that he may not come upon her until he betroth her a second time, for a person does not ever give possession of (i.e., sell) what does not yet exist, and they did not say that his words are fulfilled other than to be stringent upon her so that she cannot marry anyone else."
+            ],
+            [
+                "ואעשה עמך כפועל – with the labor of one day [as the betrothal monies], and not that he is betrothing her with the salary of the work for since we hold that there regarding hiring there is from the beginning to the end, hence it is found that when he completes his work, his hire is like a loan to her, and one who betroths with a loan is not betrothed, but he betroths her now with a Perutah/penny , on the condition that afterward, he will act with her like a [day] laborer.",
+                "ע\"מ שירצה אבא – In the Gemara (Kiddushin 63b), it explains that the father will not protest, and when they established the time for his protest, such as if he (i.e. the potential husband) said if the father will not protest all thirty days. Therefore, the father desired it, if the thirty days passed and he did not protest, then she is betrothed. If he didn’t want it (i.e., the betrothal to take place), that he protested within the thirty day [period], she is not betrothed.",
+                "מת האב – within the thirty day [period], she is betrothed, for as we said, who is protesting?",
+                "מת הבן – within the thirty day [period], we teach the father that he should protest so that she would not be in need of her brother-in-law (i.e., the husband’s brother – in the case of his dying without issue, enters his estate and marries his wife)."
+            ],
+            [
+                "אני קדשתיה נאמן – to wed her, that he would not be arrogant before the father that who received the betrothal [monies] to say, “I am he,” for if it was not the truth, he would be afraid, as perhaps he would contradict him."
+            ],
+            [
+                "וגרשתיה – I received her Jewish bill of divorce.",
+                "והרי היא קטנה – now when I said this about her.",
+                "נאמן – to make her disqualified from the priesthood [through marriage]. He is believed about his daughter all the time that she is a minor, as it is written (Deuteronomy 22:16): “[And the girl’s father shall say to the elders,] ‘I gave this man my daughter to wife…” When he said “[this] man, he prohibited her to everyone else, for we do not know to whom [it was that he was talking about], and when he returned and said to this one, he made her permissible to him.",
+                "והרי היא גדולה – and if he said this after she had grown [into adulthood], but did not say this when she was still a minor, he is not believed.",
+                "נשבית ופדיתיה וכו' אינו נאמן – to disqualify her from the priesthood, for regarding marriage, the All-Merciful (i.e., the Torah) believes the father; regarding her being taken captive, he is not believed.",
+                "יש לי בנים – and my wife will not be dependent upon her brother-in-law (who in the case of his brother dying without issue enters into his estate and marries his wife).",
+                "יש לי אחים – and my wife will be dependent upon her brother-in-law, but up until now, she was in the status that she would not be dependent.",
+                "אין הבוגרות בכלל – because they are not in the domain of the father to become betrothed, and even though he had made the adult daughter an agent to receive her betrothal, we say (Kiddushin 64b) that a person does not put aside a Mitzvah which [primarily] rests on him [to see to the betrothal of his daughter] and perform one which is not incumbent upon him [concerning his adult daughter]. But minors and girls between the ages of twelve and twelve-and-one-half require a Jewish bill of divorce, out of doubt, for we don’t know which of them he (i.e., the father) had betrothed."
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתי גדולה – it was necessary for the Tanna [of our Mishnah] to teach us of the dispute of Rabbi Meir and Rabbi Yosi in the case of: “I betrothed the eldest” and “I betrothed the youngest.” For had [the Mishnah] only taught us regarding “I betrothed the eldest,” I would think that on this which Rabbi Meir is commenting upon, and since there is a younger [daughter] than her, it is to this one, “the elder” that he calls her, for it is praiseworthy for a person to call his daughter with the language of “older” even though she is “younger,” when there is younger sister younger than her. But, regarding a minor, I would say that he (i.e., Rabbi Meir) would agree with Rabbi Yosi, that all the while that he can call her “elder,” he would not call her “younger.” But if [the Mishnah only taught] that alone (i.e., the statement of Rabbi Meir), it is on that alone which Rabbi Meir is commenting upon but on this one (“I betrothed the younger”), I would say that Rabbi Yosi agrees with Rabbi Meir. Therefore, it was necessary to teach both of them. And the Halakha is according to Rabbi Yosi in both cases."
+            ],
+            [
+                "האומר לאשה קדשתיך וכו' – it is necessary for us to mention the case of when he says, “I have betrothed you,” and [the case] when she says, “you have betrothed me.” For if it (i.e., the Mishnah) [only] taught when he says to the woman: “I have betrothed you,” he is forbidden to her relatives while she is permitted to his relatives, I would think that the law is that she does not make herself forbidden to his relatives, for if he were to tell a lie, as a man doesn’t care [and hence speaks thus] if he forbids himself to her relatives for no reason, and he lies when he says, “I have betrothed you,” even though he has not [in reality] betrothed her, but she, when she states “You have betrothed me,” prohibits herself to the entire world until he gives her a Jewish bill of divorce, for if he had not established this for her, she would not have said it, and through her mouth he would be forbidden to all of her relatives, and even if he gave her a Jewish bill of divorce; this is what it comes to tell us, [that this is not the case]. (see Kiddushin 65a)",
+                "קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי וכו' – because you might think to say that since according to the Torah, the father is believed about his daughter, that the mother would be believed about her daughter, according to the Rabbis, but what it comes to tell us is that she is not believed."
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתך וכו' – Since the [Mishnah] taught above these clauses above [in the previous Mishnah], it (i.e., the Mishnah) also teaches this, and even though it is a Mishnah that is not necessary, and in all of these [sections] when she says: “You have betrothed me,” we request from him that he give [her] a Jewish bill of divorce in order that it will permit her [to marry others]. And if he gave a Jewish bill of divorce on his own accord, we force him to give [her] the Ketubah [settlement]."
+            ],
+            [
+                "כל מקום שיש קדושין ואין עבירה – that the betrothal takes effect, and there is no sin [associated] with her marriage. And this principle is not exact, for a male convert who marries an illegitimately born female, the betrothal is valid but there is no sin [associated] with it, for a community/congregation of converts is not called a community. And even though any child-born goes after the [status] of the male, [in this case] the child is illegitimate (i.e., a Mamzer), both whether a convert married an illegitimately born female or whether a Mamzer married a woman convert.",
+                "וכל מי שאין לה עליו קדושין וכו' הולד ממזר – In [Tractate] Yevamot (49a) we derive it from Scripture, as it is written (Deuteronomy 23:1): “No man shall marry his father’s former wife, [so as to remove his father’s garment],” and near it (verse 3), [it states]: “No one misbegotten [shall be admitted into the congregation of the LORD; none of his descendants, even in the tenth generation, shall be admitted into the congregation of the LORD].” And we maintain her as a widow whose husband died childless waiting for her brother-in-law to act (i.e., either to marry her or to absolve her of the obligation through the Halitzah/refusal ceremony) of his father, as she is the wife of the brother of his father and she is liable to Divine extirpation through him.",
+                "על אחת מכל העריות – of those liable for Divine extirpation.",
+                "ולד שפחה ונכרית – as it is written [regarding] a female maidservant (Exodus 21:4): “the wife and her children shall belong to the master…” and [regarding] a heathen woman, it is written (Deuteronomy 7:4): “For they will turn your children away from Me [to worship other gods]…,” and because it is not written, “and she will turn [your children] away [from Me], we learn from it that this is how it should be understood: “do not give your daughters to their sons [or take their daughters for your sons]” (Deuteronomy 7:3), for the husband of your daughter will turn away your son that your daughter will give birth to through him from Me, but, it does not repeat “his daughter you shall not take for your son,” for the child (literally “male,”) that comes from the heathen is not called “your son,” but rather, “her son.”"
+            ],
+            [
+                "ממזר שנשא שפחה – and even ab initio, a Mamzer can marry a maid-servant in order to purify his children. And the Halakah is according to Rabbi Tarfon. But Rabbi Tarfon admits that a slave who married a Mamzeret, the child is a Mamzer, for the slave has no pedigree"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עשרה יוחסין עלו מבבל – that Ezra set aside all of the ineligibles who were in Babylonia and they were brought up with him, in order that she shouldn’t be mixed with traced genealogies, because there was no Jewish court there.",
+                "חללי – Kohanim who were born from those who had been ineligible for the priesthood, such as a widow [married to] to a High Priest or a divorcee, the female issue of a Kohen’s illegitimate connection (or a Kohen’s wife illegitimately married to him), and/or a harlot to a common Kohen.",
+                "חרורי – freed slaves.",
+                "נתיני – Gibeonites who were circumcised in the days of Joshua, and were prohibited from marrying into the community [but would serve as water drawers and hewers of wood].",
+                "שתוקי ואסופי – we will explain them further on (Mishnah 2).",
+                "גיורי וחרורי ממזרין כו' כולם מותרים לבא זה בזה – for a community of converts is not considered a community, and Mamzerim are not warned about that they should not enter the community of converts, but Levites, and Israelites cannot [marry] with a Mamzer. And the illegitimate child of unknown fatherhood and the foundling, whose father and mother are unknown, are doubtful Mamzerim (i.e., illegitimate) and are permitted to be mixed with certain Mamzerim, for we say that into a clear congregation he may not enter, but into a doubtful congregation he may enter."
+            ],
+            [
+                "שתוקי. כל שהוא מכיר את אמו – that he calls, “Daddy,” but his mother silences him.",
+                "בדוקי – that they examine the mother. If she said that she was impregnated by an appropriate individual, the child is appropriate. And the Halakha is according to Abba Shaul."
+            ],
+            [
+                "כל האסורים לבא בקהל – even though we have taught in the beginning (Mishnah 1), that illegitimate children and Gibeonites who were circumcised at the time of Joshua are permitted to marry each other, it comes to tell us, for example, that an Ammonite or Moabite convert may marry an illegitimate child, an illegitimate child of unknown fatherhood and a foundling whose mother and father are unknown.",
+                "ר\"י אוסר – It explains in the Gemara (Kiddushin 74a-b) that this is how it should understood. Rabbi Yehuda who prohibits a convert [marrying] an illegitimately-born woman, that these words refer to a convert of all the other heathens who is permitted to enter the congregation [of Israel], he is the one who is prohibited to marry an illegitimately-born woman, according to Rabbi Yehuda who holds that a congregation of converts is a congregation. But an Ammonite or Moabite convert who is prohibited from entering the congregation [of the LORD], Rabbi Yehuda would admit that he is permitted to [marry] an illegitimately-born woman.",
+                "ודאן בודאן מותר – such as an illegitimately-born child with a Gibeonite.",
+                "ודאן בספיקן – An illegitimately born child and a Gibeonite with an illegitimate child of unknown fatherhood and a foundling whose mother and father are unknown.",
+                "ספיקן בספיקן – an illegitimate male child of unknown fatherhood with an illegitimate female child of unknown fatherhood and a male foundling whose mother and father are unknown with a female foundling whose mother and father are unknown and [the case of] a male foundling whose mother and father are unknown with an illegitimate female child of unknown fatherhood. Even though each of these contains a doubt, it is prohibited, lest one was really “kosher/fit” and the other was unfit. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer.",
+                "וכותי – this is its doubt, since they are not expert in the laws of Jewish divorce and betrothal. And nowadays, they (i.e., the Rabbis) made them to be like complete heathens for all their matters."
+            ],
+            [
+                "ארבע אמהות – two from the side of the father and two from the side of the mother.",
+                "שהם שמונה – four from [the side of] the father and four from [the side of] the mother. And what are they? Her mother, her mother’s mother, the mother of her father’s mother, the mother of the mother of her father’s mother, the mother of her father, the mother of her father’s mother, the mother of her father’s father, the mother of the mother of her father’s father. We examine them so that there was not among one of them a disqualification/blemish.",
+                "ואם היתה לויה וישראלית – And a Kohen comes to marry her.",
+                "מוסיפין עליהן עוד אחת – one mother for each and every pair, such as her mother, and her mother’s mother, and the mother of her mother’s mother, and similarly for all of them, and that we examine the mothers, but we don’t examine the fathers, lest there is a disqualification in her father or in her father’s father, because it is the manner of people, when they put each other to shame through a dispute, they put each other to shame through traced genealogy for if there was any disqualification from the side of the fathers, it was known. But the women do not put each other to shame with disqualification of genealogy but rather through unchastity, and if there is within them a matter of disqualification of genealogy, it has no voice. And this obligatory examination is not mentioned, other than with a family that raises a protest against her legitimacy, but a family that does not have an suspicion about he, does not require an examination, for all families stand under a presumption of fitness, and the man alone must check when he comes to marry a woman from a family where there is a doubt, but the daughter of Kohen who comes to marry does not have to check upon the man [and his family], for there is no specific law prohibiting women of legitimate birth to marry men of illegitimate birth (see Talmud Yevamot 84b), and the daughter of a Kohen is permitted, ab initio, to marry a convert and a man unfit for the priesthood because of his father’s illegitimate connection, and the same law, all the more so, applies for the daughter of a Levite and an Israelite woman."
+            ],
+            [
+                "אין בודקין מן המזבח ולמעלה – He began to examine the mothers, and found that her father’s father served at the Altar, there is no need to examine after the mother of her father’s father, since her son served at the Altar, it is known that he is of legitimate descent.",
+                "ולא מן הדוכן ולמעלה – if he found that he as a singer on the platform.",
+                "ולא מן הסנהדרין ולמעלה – and especially from the Sanhedrin/Jewish court that was in Jerusalem, and even from those who adjudicated only monetary cases, for they would not place anyone from the Sanhedrin other than a Kohen, Levite or Israelite of legitimate descent, as it is states (Numbers 11:16): “And let them take their place there with you,” those that are similar to you in descent and in wisdom.",
+                "וגבאי צדקה – since they would quarrel with these people, they would seize the Tzedakah, and even on Fridays, if they had with them a matter, it would have a voice.",
+                "בערכי ישנה של צפורי – In the Sanhedrins of the city whose name is Yeshanah, which is near to Sepphoris.",
+                "ערכי – Sanhedrins where they would arrange and establish the genealogies.",
+                "אסטרטיא של מלך – in the monthly division of each month to go out to the wars of the House of David, a particular family in a certain month. And they would not go out to war other than those with legitimate descent , so that their merit and the merit of their ancestors would help them."
+            ],
+            [
+                "בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם – the daughter of his son or the daughter of his son’s son, until the end of all the generations, but the daughter of his daughter from an Israelite [father] is fit for [marriage into] the priesthood.",
+                "בת גר זכר – even from an Israelites woman, is ineligible for [marriage into] the priesthood, just like the daughter of one unfit for the priesthood on account of his father’s illegitimate connection."
+            ],
+            [
+                "ור\"א בן יעקב אומר וכו' – We bring to a conclusion in the Gemara (Kiddushin 78b) that he (i.e., a Kohen) who comes to take counsel, we give him a ruling in accordance with Rabbi Eliezer ben Yaakov, that a Kohen should not marry the daughter of a male and female convert, but if he marry [the daughter of converts], the Halakha is according to Rabbi Yosi, and we do not compel him to divorce her (literally: “we do not withdraw her from his hand), and his seed from her is fit [for the priesthood]."
+            ],
+            [
+                "האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן – for he is a relative in relation to him, and a relative is not fit to testify.",
+                "ואפילו שמיהם – the husband and his wife, and it is not necessary that the father alone testifies that he is an illegitimate child, for he is not believed, who is not certain [of the child’s paternity], but even the mother who is certain [of the child’s paternity], she is [also] not believed (see Kiddushin 78b).",
+                "אפילו על עובר שבמעיה – who does not enjoy the presumption of fitness.",
+                "ר' יהודה אומר נאמנים – The reason of Rabbi Yehuda is that it is written (Deuteronomy 21:17): “[Instead, he must accept [the first-born, the son of the unloved one, and allot to him a double portion of all that he possesses….” – he will be accepted/recognized to others. From here [we learn that] the father is believed to disqualify his son, but the mother is not believed to disqualify her son. And especially regarding his son he believed, but not on the son of his son, for if this son had children, he would not not believed to disqualify them. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה – it was necessary for the Tanna [of our Mishnah] to inform us that the father that made [someone] his agent to betroth his daughter and a woman that made [someone] her agent to betroth herself, for had [the Mishnah] only mentioned [the case of] the father, I would think that the father that has established his traced genealogy, and when he found that he is of legitimate descent, he betrothed her to himself. And the case where say that he annulled his agent, but a woman who does not establish a traced genealogy, even though she betrothed herself, we don’t rely upon her betrothal, nor did she annul the agent, for she thought that perhaps, the agent would find a person of greater connection than this. And if we only mention about the woman, I would think that because the woman carefully investigates and marries, when she betroths herself, she voids the agent. But the man, who is not strict about his daughter, if she marries any husband, he has not voided the agency of the agent, and he who came first and betrothed her, though that perhaps he is not found. It is necessary. (See Tractate Kiddushin 79a)"
+            ],
+            [
+                "אינו צריך להביא ראיה לא על האשה – for she is of distinguished birth/well-connected , for she was examined when she got married.",
+                "ולא על הבנים – the small children who are clinging to/running after their mother."
+            ],
+            [],
+            [
+                "לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים – because they are light-headed and they both enjoy being enticed.",
+                "אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים – for one is embarrassed from his fellow. And the Halakhic decision is that a woman should not be alone with two men, and all the more so, one man with two women, other than if there were two women who were rivals or sisters-in-law (i.e. widows of a brother who died without issue), or a woman and the daughter of her husband, or a woman and her mother-in-law, or a woman with a baby girl that knows the flavor of sexual intercourse and does not deliver herself to sexual intercourse, since these [pairs[ hate each other and are fearful one of the other, and similarly, she is afraid of the minor lest she see her and tell. And we whip on the private meeting of a free woman with a man, and on the private meeting with those [forbidden] because of incest , other than a married woman who is not whipped , in order that we would not cast suspicion on the legitimacy of her children (see Talmud Kiddushin 81a), but it is permitted to be alone with an animal and with a male, for Israelites were not suspected on pederasty and on relations with animals.",
+                "הגדילו זו ישנה בבסותה וכו' – and this is case where the daughter was from twelve years of age and the boy from thirteen years of age and one day. And at the time where she is embarrassed to stand before him unclothed, even younger than this, they sleep he with his clothes [on] and she with her clothes [on]."
+            ],
+            [
+                "רווק – free, without a wife.",
+                "לא ילמד סופרים – he should not accustom himself to be one of the Scribes, that is to teach young children, because the mothers of these young children are found near him to bring their children to the school.",
+                "אף מי שאין לו אשה – even though he is not free, but rather, he has a wife who does not dwell with him, he should not teach young children. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "וחכמים מתירין – And the Halakha is according to the Sages, for Israelites were not suspected of pederasty.",
+                "כל שאומנותו בין הנשים – for the work of his craft is done for woman, and the women need him.",
+                "לא יתיחד עם הנשים – and even with many women, because they become intimate with him, and are partial with him. But if there was another man with the two women, the Mishnah would teach that he shouldn’t, [but] three or four are even better. But Maimonides interprets that we don’t permit it, even because of the needs of his life to be intimate with woman, since his livelihood is from them.",
+                "חמר גמל וספן – all these are the trades of robbery, when they sleep on the roads, they go in and collect wood and fruit from the vineyards, and furthermore, they have the advantage over other people and violate their conditions.",
+                "רועה – [his cattle] for he removes the cattle to graze in the field of others.",
+                "חנוני – is trained/experienced in fraud, to urinate water in wine and place pebbles in wheat, for a person is obligated to teach his son a clean craft."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/English/merged.json

@@ -0,0 +1,300 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Kiddushin",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Kiddushin",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "האשה נקנית – since a woman is not betrothed other than with her knowledge, it [the Mishnah] teaches, “a woman is acquired” and it does not teach, “the man purchases. And since the first part [of the Mishnah] teaches, “a woman is acquired,” the end [of the Mishnah] teaches, the widow of a brother who died without issue (i.e, “yevamah”), and even though the widow of a brother who died without issue is acquired by the brother of her deceased husband whether of her own knowledge or without her knowledge.",
+                "נקנית בכסף – We learn/derive [through an analogy – Gezarah Shavah – of the words] קיחה קיחה from the field of Ephron. It is written here (Deuteronomy 24:1): “A man takes a wife [and possesses her],” and it is written there (Genesis 23:13): “Let me pay the price of the land; accept it from me, [that I may bury my dead there].”",
+                "בשטר – such if he wrote it [his betrothal] on blank paper/parchment or on earthenware, and even though it does not have the value of a Perutah/penny [the words]: “your daughter is betrothed/[literally: sanctified] to me; [or] your daughter is betrothed to me; or your daughter is my wife in matrimony” and he gave it to her before witnesses, as we derive it as it is written (Deuteronomy 24:2): “she leaves [his household] and becomes [the wife of another man].” Just as leaving is with a document, as it is written (Deuteronomy 24:1): “he writes her a bill of divorcement,” so her become the wife [of another man] is with a document.",
+                "ובביאה – He comes upon her [sexually] in front of witnesses for the purposes of betrothal/sanctification, as it is written (Deuteronomy 24:1): “A man takes a wife and possesses her,” and even though one does not have explicit “betrothal/sanctification” in the Torah greater than sanctification through coition (sexual connection), the Sages state that he who sanctifies [i.e., acquires his wife] through coition, we flog him as a punishment for disobedience (which is left to the discretion of the court) in order that Israelite men would not be promiscuous/lawless.",
+                "בפרוטה – which is one-half a barley of silver",
+                "היבמה נקנית – to be the wife of her deceased husband’s brother in all matters through coition, but [through] money [or] document are not effective for her from the Torah, but the Rabbis are those who decreed that word-of-mouth by the deceased husband’s brother makes her ineligible [to marry] the rest of the brothers, but not to exempt her from the ceremony of removing the shoe of her dead husband’s brother (Deuteronomy 25:5-11), nor to become defiled to her."
+            ],
+            [
+                "עבד עברי נקנה בכסף – as it is written: (Leviticus 25:51): “the price of his sale [shall be applied to the number of years, as though it were for a term as a hired laborer under the other’s authority],” which teaches that he is acquired through money.",
+                "ובשטר – as it says concerning the Hebrew bondwoman (Exodus 21:10): “If he marries another, [he must not withhold from this one her food, her clothing, or her conjugal rights],” the Biblical text makes a comparison to “another;” just as “another” [is acquired] by a document, so too the Hebrew bondwoman is acquired] by a document, and the [law concerning the] Hebrew slave is learned from the Hebrew bondwoman as it is written (Deuteronomy 15:12): “If a fellow Hebrew, man or woman [is sold to you, he shall serve you six years, and in the seventh year you shall set him free],” the Bible compares the Hebrew man to the Hebrew woman.",
+                "בשנים – at the end of six years, he shall go free, even if the year of release is was amidst the six years, he serves, as it written (Exodus 21:2): “he shall serve six years; [in the seventh he shall go free, without payment].” Sometimes he works in the seventh year.",
+                "וביובל – If [during the period of servitude] the Jubilee year comes in contact with [this period] he [i.e., the master] frees him [i.e., the slave].",
+                "ובגרעון כסף – as it is written with the Hebrew bondwoman (Exodus 21:8): “[…who designated her for himself,] he must let her be redeemed…”; there is a comparison made between the male Israelite slave and the female Israelite bondwoman – if his master purchased him for six Maneh and he is destined to leave [his control] at the end of six [years], it is determined that he purchases every year [of service] for a Maneh, and when he comes to redeem himself, his master deducts from his redemption price the value of the years of service that he performed.",
+                "יתירה עליו אמה – that she purchases herself with all of these signs of [feminine] adulthood, as we derive from (Exodus 21:11), “she shall go free,” they use the additional word [of] “going free” for the purpose of widening the scope of the law, that she goes free with [the appearance] of signs [of female adulthood].",
+                "ובמיתת האדון – as it is written (Exodus 21:5): “he shall then remain his slave for life.” To him, but not to his son. But if he [i.e., the slave] is sold and the master dies during the six years, he serves the son, as it says, (Exodus 21:2): “he shall serve six years,” whether to him or to his son. And specifically for a son who serves all six [years] if the master dies, but for a daughter or a brother or others who inherit, he does not serve, as it is written (Deuteronomy 15:12): “[If a fellow Hebrew, man or woman, is sold to you,] he shall serve you six years, [and in the seventh year you shall set him free,” to you, but not to those who inherit. And the Hebrew bondwoman acquires herself with the death of the master like the bondsman who has his ear bored through, as it is written concerning the bondsman who has his ear bored through (Deuteronomy 15:17): “Do the same with your female slave.”"
+            ],
+            [
+                "עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה – As it is written (Leviticus 25:46): “You may keep them as a possession for your children [after you], for them to inherit as property…,” they (i.e., the Rabbis) made an analogy [on a principle common to both between] עבדים /servants to קרקעות/property. Just as property is acquired by money, document and/or claim based upon undisturbed possession [during a legally fixed period], so also, a Canaanite slave is acquired by money, document and undisturbed possession. And the undisturbed possession of the [Canaanite] slave, such as that he unloosed the shoe for his master, or he helped him put on his shoe, or carried his utensils after his master to the bath house, or undressed him, or washed him, or anointed him, dragged [his possessions], or dressed him, or lifted him up or the master lifted up the slave, he has acquired him.",
+                "בכסף על ידי אחרים – and they will give it (i.e., the money) to the Master in order that this one (i.e., the Canaanite slave) will be a free person, but he himself cannot receive from them, and even on the condition that the Master does not have control over him, since he holds that there is no acquisition for the slave in any side without his Master [being involved].",
+                "ובשטר ע\"י עצמו – For he holds that is obligatory for the slave that he leave from under the hands of his master to freedom, for if the slave is of a Kohen, this disqualifies him from eating the Priest’s due, and if the slave is of an Israelite, it prohibits him from [marrying] a slave/handmaid; and because of this it is said that he does not go out to freedom with a document from/by others, but only by himself, and because it is an liability for him, we do not act on behalf of a person to the latter’s disadvantage other than in his presence (see Mishnah, Tractate Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11). And [through] money, which is via others, is different, for the acceptance by the master causes him to be liberated on his own, and these others cannot act on behalf of a person to the latter’s disadvantage, other than through the acceptance of the master, for the master is not made into his agent, but rather, for the needs of himself, and who transfers [possession] on his own.",
+                "וחכ\"א בכסף ע\"י עצמו – for they hold that there is acquisition for the slave without his master; therefore, he acquires himself through money, even through himself, and all the more so, through others.",
+                "ובשטר ע\"י אחרים – as they hold that it is a benefit to the slave that he would go out from under the hand of his master to freedom, and we do something for another’s benefit in his absence. And the Halakha is according to the Sages. But the Canaanite slave acquires his [freedom] if his master blinded his eye or caused him to lose a tooth or mutilated from him one of twenty-four heads of limbs, which are [the tops] of the fingers of the hand, and digits of the feet, and the tops of the ears, the head of the nose, and head of the male genitals, and the tops of a woman’s breasts, and that which is not considered in our Mishnah to be included in those things that the slave acquires himself, because one who goes free through the tops of his limbs requires a document of manumission from his master, that is, that he acquires himself through a document.",
+                "ובלבד שיהא הכסף משל אחרים – for a slave has nothing, for even what he finds and/or receives as a gift – everything belongs to his master. And if he came to be redeemed by himself, the monies must come from others who would give it him on the condition that his master has no control over him."
+            ],
+            [
+                "במסירה – the owners transfer it to the purchaser by a bit or by its hair.",
+                "בהגבהה – but not by taking possession by drawing towards one’s self the object to be acquired",
+                "נקנית במשיכה – and even though that it is possible [to be acquired] by lifting, nevertheless, it is acquired by “pulling” (i.e., drawing towards oneself the object to be acquired), because it clutches [the ground], for she becomes strong with her nails by grasping through the ground. And the Halakhic decision is that whether [we are speaking of] a small animal or a large animal, it is acquired by “pulling” and all the more so by lifting up, for “pulling” acquires in a market-stand/alley adjoining an open place to which merchants retire to transact business, which is the corner of the public domain, or in the courtyard of both of them (i.e., the seller and the purchaser). But “pulling” purchases in the public domain or in a courtyard that does not [belong] to them both. And “lifting” acquires in any place. And all that it is customary [to acquire] through “lifting” is not acquired other than through lifting. And Something that is acquired by transferring is not acquired by pulling. And similarly, a thing that is acquired by “pulling” is not acquired by transferring."
+            ],
+            [
+                "נכסים שיש להם אחריות – that is landed property, that the person who lends his fellow relies upon them that they are enduring and standing. And the explanation of the word אחריות/property which may be resorted to in case of non-payment is “return” – that the lender can return to them and forcibly seize the mortgaged property [that had been sold] if he would not find anything with borrower [upon his non-payment of the loan].",
+                "נקנין בכסף – as it is written (Jeremiah 32:44): “Fields shall be purchased [and deeds written and sealed...],” and these words [apply] in a place where it is not customary to write a document, but in a place where it is customary to write a document, he does not acquire it until he writes a document.",
+                "בשטר – that he writes on paper/parchment or on earthenware, that it is enough that is given to you or it is enough that is purchased by you, and he transfers it to the purchaser. And specifically, when it is a gift, land is purchased by a document. But in a sale, [it is not transferred] until he gives him the money, unless he sells his field because of its poor [quality], and in this, it is sold by a document alone. And from where do we learn that land is acquired by a document? It is written (Jeremiah 32:44): “[Fields shall be purchased,] and deeds written and sealed, [and witnesses called in the land of Benjamin and in the environs of Jerusalem, in the towns of Judah…].”",
+                "ובחזקה – such as that he dug a bit into the ground, or locked or fenced in or made a slight breach in the presence of the seller. But if it was not in his presence, he must say to him: “Go, take possession and acquire.” And from where do we learn that property is acquired by a claim based upon a presumption of undisturbed possession until evidence of a change is produced? As it is written (Deuteronomy 11:31): “…when you have occupied it and are settled in it.” How does one occupy it? Through settling it.",
+                "ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה – As it is written (Leviticus 25:14): “[When you sell property to your neighbor,] or buy any from your neighbor, [you shall not wrong one another].” A thing which is possible to give him from hand to hand is not acquired other than by giving [it] from hand to hand.",
+                "נקנין עם נכסים כו' – If he sold movables with the land, since the purchaser bought the land in one of these three [forms] of acquisition, the movables are purchased with it, and he (i.e., the seller) should say to him: “acquire these subsidiary to the property, and we derive this from a Biblical verse, as it is written in Chronicles (II Chronicles 21:3): “Their father gave them many gifts of silver, gold and [other] presents, as well as fortified towns [in Judah…..].”",
+                "וזוקקין – these properties which cannot be resorted to (i.e., movable properties), with property from which debts may eventually be collected (i.e., landed property). And even though no oath is imposed on these properties, where they claimed movables and landed property and mandated an oath on the movables, the movables obligate an oath on the landed properties through an oath of implication (i.e., the rule permitting the court to insert in an oath an affirmation to which the person concerned could not have been compelled directly). And we learned the oath of implication from the woman suspected of having committed adultery, as it is written (Numbers 5:22): ���And the woman shall say, ‘Amen, Amen,’” “Amen” from this man, “Amen” from another man,” “Amen” that she did not act foolishly while she was betrothed; “Amen” that she did not act foolishly while married, a widow waiting for the יבם/the dead husband’s brother to marry or reject her and the case of a woman conduced to one’s house to consummate the marriage."
+            ],
+            [
+                "כל הנעשה דמים באחר – The Gemara explains (Kiddushin 28a-b): whatever is assessed as an equivalent (i.e., an exchange is meant and not a sale for cash), [for] anything – if one comes to give him money for another thing, must assess its value, that is, all the movables except for coins.",
+                "כיון שזכה זה – that is to say, once the first [person] pulls, the second is obligated for an exchange (I.e., a form of possession by handing to the purchaser an object as a symbolical substitute), in every place that they are, and if they died or lost it, and even though he had not pulled, since through the pulling by the seller of the scarf or the object, the object is acquired by the purchaser in whatever place he is in. And even though the object that they are purchasing is not worth at least a penny, and as long as it is not a coin or produce, with these – we do not acquire through them. And all things are acquired by exchange – movables, slaves and property, except for coinage which is not acquired through exchange, since the minds of people are [focused] on the form of the coin and not on its substance. For its form is likely to become nullified. Therefore, if a person purchased a coin without weight or without number, and said: “these are in exchange for a certain field,” or a certain slave, or a certain object, since this one pulled it, the other is liable in its exchange, for he has revealed his thought that he is not strict about its form since he didn’t weigh it or count it. For there is no way that the acquisition of the coin will take effect where it is lacking in his eyes, other than to acquire it along with land.",
+                "רשות הגבוה בכסף – the treasurer who gave monies for the animal for the needs of the Temple treasury, even if it is at the end of the world, he has acquired it. But regarding a commoner who cannot acquire other than through claim based upon undisturbed possession, that is until he pulls it. And if the commoner gave money for the object, as long as he didn’t pull the object, he did not acquire it, and the seller can return the monies if he retracts from the sale of the object, and he accepts upon himself [the curse] of “he who punished” ( see Mishnah Bava Metzia, Chapter 4, Mishnah 2) (for not standing by his word). But if the purchaser pulled the object, even though he had not given the monies that he had stipulated, neither party of them can retract. And if he did not give the monies and did not pull the object, but rather, were pardoned on the sale in the presence of witnesses and he (i.e., the purchaser) was reconciled that her would purchase it for such-and-such an amount, and his fellow was reconciled to sell it for such-and-such an amount, even if he said: “you are my witnesses,” there is nothing in those words, and even [the curse] “he who punished” (for not standing by his word) is not here.",
+                "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט – He who says: “This bull is for a burnt-offering” or “this house is devoted to the Temple treasury, even if it is at the end of the world, he has acquired it. And the common person does not acquire until he pulls the animal’ and takes hold of the house."
+            ],
+            [
+                "כל מצות הבן על האב – All commandments of the son which lie upon the father to do for his son. And they are six things: to circumcise him, to redeem him if he is a first-born, to teach him Torah, to teach him a trade/craft, to marry him off to a woman and to have his son taught swimming (Kiddushin 30b).",
+                "אנשים חייבים – The father is obligated in these commandments regarding his son, but the mother is exempt.",
+                "וכל מצות הבן – that lie upon the son to do for his father, which are fear and honor: fear – he should not sit in his place nor contradict his words, nor tip the scales against him; honor: feeds him and provides him drink, dresses and covers him, brings him in and takes him out.",
+                "אחד אנשים ואחד נשים חייבים – [both] daughters and sons are obligated [for this].",
+                "וכל מצות עשה שהזמן גרמה – that the time carried with it for the commandment that would come, such as Shofar, Sukkah, Lulav and Tzizit (ritual fringes)",
+                "שלא הזמן גרמה – such as Mezuzah, making a railing around the house (Deuteronomy 22:8), a lost object, and sending forth the mother-bird. And these two general principles are not exact/specific: As we hold: we don’t learn from general principles, even in a place where it says regarding them, “except for.” For the [eating of] Matzah on the night of Passover, rejoicing on the festivals and Hakhel (gathering together in Jerusalem – see Deuteronomy 31:12 on the holiday of Sukkot), they are all positive time-bound commandments but women are obligated [in them]. But the [commandments of] Torah study, being fruitful and multiplying, and the redemption of the [first-born] son, which are positive commandments which are not time-bound, and women are exempt [from them]. But the final principle of “all negative commandments, both men and women are obligated, except for [the commandments of] “you shall not round off [the side-growth on your head]” (Leviticus 19:27), nor “destroy the side-growth of your beard” (ibid.,) nor defile yourself to the dead (Leviticus 21:1). This general principle is exact, and we derive it as it is written (Numbers 5:6): “[Speak to the Israelites:] When a man or a woman commits any wrong towards a fellow man…” The Bible compares a woman to a man in all the punishments that are in the Torah.",
+                "חוץ מבל תקיף ובל תשחית – As it is written (Leviticus 19:27): “You shall not round off the side-growth on your head or destroy the side-growth of your beard.” That which is [forbidden] in destruction, it is [forbidden] in rounding-off. And these women, since they are not [involved] in destruction [of the side-growths of the beard] are also not [involved] in “rounding off” [the side-growth on your head]. And from where do we learn that they are not [commanded] in “destroying” [the side growth of the beard]? As it is written, “the side-growth of your beard.” And it is not written, “the side-growth of your beards.” What is “your beard?” Your beard, but not the beard of your wife.",
+                "ובל תטמא למתים – as it is written (Leviticus 21:1): “The LORD said to Moses:] Speak to the priests, the sons of Aaron….” [which means] the sons of Aaron, but not the daughters of Aaron."
+            ],
+            [
+                "הסמיכות והתנופות – And a woman does not wave it or bring the meal offering close in the southwest corner as per the law if she is female Kohen, and she does not take a handful of meal offering, nor does she offer incense nor does she pinch the bird’s neck with her finger nail nor does she receive the blood in the bowl out of which sprinkling is done nor does she sprinkle the blood.",
+                "חוץ מסוטה ונזירה שהן מניפות – their meal offerings are by themselves, as their meal-offerings require waving by its owners."
+            ],
+            [
+                "כל מצוה שאינה תלויה בארץ – Every commandment which is for the requirements of the body is called, ‘which is not tied to the land [of Israel],” and that which is for the requirement of the land [of Israel], is called, “which is tied to the land [of Israel].”",
+                "חוץ מן הערלה – which applies outside the Land [of Israel], a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional law, or traditional interpretation of a written law). But mixed seats in the vineyard outside of the Land [of Israel] (see Mishnah Kilyaim, Chapter 8, Mishnah 1) are Rabbinic, and it is permitted to sow mixed seeds outside the Land of Israel.",
+                "ר' אליעזר אומר: אף החדש – It is prohibited outside the Land of Israel from the Torah, even though it is an obligation of the land, as it states (Leviticus 23:21): “in all your settlements [throughout the ages].” In every place where you dwell. And the Halakah is according to Rabbi Eliezer.ו"
+            ],
+            [
+                "כל העושה מצוה אחת – greater than his merits, so that his merits would be greater than his sins.",
+                "מטיבין לו ומאריכין את ימיו – for the world to come.",
+                "ונוחל את הארץ – the land of the living.",
+                "וכל שאינו עושה מצוה אחת – for his sins were greater than his merits and he doesn’t do one Mitzvah so that half [of his deeds] would be meritorious and half for liability, but his sins remained greater.",
+                "ולא בדרך ארץ – that his dealings with others would not be joyous.",
+                "אינו מן הישוב – that are inappropriate for the public welfare, for their dwelling is like those who dwell with the insolent (see Psalms 1:1) and they are invalid to give testimony."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האיש מקדש בו ובשלוחו – at first by him and afterwards with his agent, for it is a greater Mitzvah by him than with his agent, for when he engages himself in the Mitzvah, he receives greater reward. And we derive [the concept] that the agent of a person is [considered] like that person (see also Mishnah Berakhot, Chapter 5, Mishnah 5) from a Biblical verse, as it is written (Exodus 12:6): “and all the assembled congregation of the Israelites shall slaughter it [at twilight],” for does the entire people of Israel slaughter the Passover [sacrifice]? But from here [we derive the concept] that the agent of a person is like that person.",
+                "האיש מקדש בת בתו כשהיא נערה – and all the more so when she is a minor. And the fact that the Mishnah took [the terminology] “a girl between the ages of twelve and twelve-and-one-half years of age” is the custom which comes to teach us that it is forbidden for a man to betroth his daughter when she is a minor until she grows [to adulthood] and says that I want [to be with] so-and-so.",
+                "ואם לאו, אינה מקודשת – for since he [i.e., the prospective husband] said, be betrothed to me, be betrothed to me, each one is [considered] betrothal on their own.",
+                "עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה – this one of them is not established other with the concluding one of them, for if he said to her, “be betrothed to me with this, with that and with the other” and she would consume one at a time, all that she has consumed would be like a loan regarding her, and when she reaches the final one, the betrothal is completed; if it has [the value of] the equivalent of a Perutah/penny, he would betroth with a loan and a Perutah, and we establish that he who betroths with a loan and a Perutah, her mind is on the Perutah and she is betrothed; but if the last [item] is not worth a Perutah, even though that what came before is worth the equivalent of a Perutah, when we arrive at the conclusion of the betrothal, it is a betrothal through a loan, and one who [tries to] betroths through a loan, [the woman] is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "של זהב ונמצא של כסף כו' – There are different people who prefer only that or that.",
+                "רבי שמעון אומר: אם הטעה לשבח, הרי זו מקודשת – Rabbi Shimon does not dispute other on [the question] of financial increase; for in and of itself, if it is of the same value, it would be fine for him. But regarding the increase in value of genealogies, such as “if he is a Levite, and it was found that he is a Kohen, Rabbi Shimon would admit that even if he had been deceived or he deceased her, even for something better, she is not betrothed, for his betterment is not pleasant for her since he exalts himself over her. And the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "שפחה גודלת – who plaits women’s hair. Another explanation: someone who is talkative and a master of language, as it states (Ezekiel 35:13): “And you spoke arrogantly against Me [and multiplied your words against Me: I have heard it].”",
+                "אע\"פ שאמרה בלבי היה להתקדש כו' – that words that are in the heart are not words."
+            ],
+            [
+                "הלך וקדשה במקום אחר – He is showing him [i.e., the agent] the place, and this is not a condition."
+            ],
+            [
+                "תצא שלא בכתובה – for he said that it is impossible for me with a woman who takes vows. But a Jewish bill of divorce is required from doubt, since he did not specify, perhaps his mind was on a woman who takes vows.",
+                "הפוסלים בכהנים – It is explained in Tractate Ketubot (Chapter 7, Mishnah 7)."
+            ],
+            [
+                "סבלונות – presents that the groom generally sends to his betrothed.",
+                "אינה מקודשת – and we don’t say that he knew that his [act of] betrothal was not a betrothal and that he determined to send her presents of betrothal for the purpose of betrothal, but we say that because of the first betrothal, he sent [them].",
+                "וכן קטן שקידש – and he sent presents of betrothal when he became an adult"
+            ],
+            [
+                "אינן מקודשות – as it says in Scripture (Leviticus 18:18): “Do not marry a woman as a rival to her sister [and uncover her nakedness in the other’s lifetime].” At the time when they became rivals/associate wives to each other you have no legal marriage, even with one of them. And the same law applies to all the cases of consanguinity (i.e., where a man and woman are forbidden to each other) where they have [the punishment of] Divine extirpation, for the betrothal does not take effect.",
+                "ושלהן היתה – We understand from our Mishnah that a person who betroths with stolen goods, and even with her stolen goods is not betrothed. And we do not say that when he received it, it took effect, for since it is taught that “it was theirs and it was Seventh-year produce,” that because it was of the Seventh year and the produce was ownerless, because of that, the women are betrothed, but sisters cannot be betrothed [to one man], but if it (i.e., the produce) was not of the Seventh-year, for it was [in reality] theirs (i.e., belonging to the sisters), betrothal does not take effect with any one of them. But especially when one betroths with stolen [produce] prior to despair [of the original owner of getting it back], we say that it is not a betrothal, but when one betroths with stolen [produce] after [the original owner] despairs [of getting it back], his betrothal is a betrothal. And we understand also that one who betroths with Seventh-year produce is betrothed. And we don’t say that they are not his monies to take possession of them, but rather, since he took possession of them, it is his money for all matters. And we also understand that a woman can become an agent for her fellow [female], and even in a case where she becomes her rival. And even though that in all testimony where a woman is fit to, the rival is not fit for it. But her agency, however, since it was done, it was done. For here in these betrothals, they are made rivals one to the other when she accepts it, for it is taught that sisters cannot become betrothed [to the same man], but women who are strangers (i.e., not related) may be betrothed [together]. And our Mishnah is reconciled in the Gemara (Kiddushin 52a) according to this Halakha, that a person who betroths a woman and her daughter or [betroths] a woman and her sister, both (i.e., woman and daughter AND woman and her sister) are viewed as one, and they are not betrothed. For one was [regarding] a woman and her daughter and one was [regarding] a woman and her sister, such as the case where he said to both of them: “One of you is betrothed to me,” but he did not explicate to which of them he is betrothing, and one of them accepted the betrothal/Kiddushin on behalf of her [female] partner (i.e., either her sister or her daughter), or both of them accepted the Kiddushin/betrothal as one, betrothed, but both of them require a Jewish bill of divorce. And if he said: “[to the one] who is appropriate for me for engage in sexual relations is betrothed to me,” they are not betrothed, for each one of them (i.e., these pairs of women – woman and sister; woman and daughter) there is [the question] of doubting her [on account of] the sister and of his wife, and none of them are appropriate for sexual relations. And there is also the story (spelled out in our Mishnah) and among them, two are sisters and one [man] collected a basked containing chosen fruits and said to the one appropriate for sexual relations, “become betrothed to me.” But the Sages said, that sisters may not become betrothed [to one man], but strangers who were worthy for sexual relationships can be betrothed. But if one [man] said: “All of you are betrothed to me,” not a single one of them are betrothed to him, for just as sisters cannot become betrothed [together to the same man], so all the others cannot betrothed to him, since he said, “all of you.”"
+            ],
+            [
+                "המקדש בחלקו – [the portion] that he divided with his brothers who are Kohanim.",
+                "אינה מקודשת – because the Kohanim became worthy from the table of “On-High” (i.e., God), and Scripture states (Numbers 18:9): “This shall be yours from the most holy sacrifices: the gifts….” Just as fire you cannot use other than for eating, so too, these gifts you shall not use them other then for eating. And regarding tithes, it is written that they are for God, and it shall remain in his status.",
+                "רבי יהודה אומר מזיד קידש – Second Tithe, for it goes out to become non-sacred produce through redemption, and it was removed to non-sacred produce via this sanctification (i.e., betrothal). And Rabbi Meir there is no path of redemption in this manner.",
+                "ובהקדש – of keeping the Temple in repair.",
+                "מדיד קידש – for since he new that it was dedicated to the Temple and he removed it to non-sacred status on purpose, his holiness became profaned.",
+                "ובשוגג – that he did not know that it was dedicated Temple property and he did not like it that dedicated Temple property would become profaned by his hand, his holiness was not profaned, and she is not betrothed. But Rabbi Yehuda held the opposite, and the Halakha is according to Rabbi Meir in tithing, and according to Rabbi Yehuda as regarding objects dedicated to the Temple worship."
+            ],
+            [
+                "המקדש בערלה וכו' אינה מקודשת – since all of them are forbidden to derive benefit [from them]. The fruit of trees from the first three years, as it is written (Leviticus 19:23): “[Three years it shall be forbidden to you,] not to be eaten,” both the prohibition of eating and the prohibition of deriving benefit by implication.",
+                "ובכלאי הכרם – as it is written (Deuteronomy 22:9): “[You shall not sow your vineyard with a second kind of seed,] else the crop [from the seed you have sown – and the yield of the vineyard may not be used],” lest it be burned by fire.",
+                "ובשור הנסקל – as it is written concerning it (Exodus 21:26): “[When an ox gores a man or a woman to death, that ox shall be stoned] and its flesh shall not be eaten….”",
+                "ובעגלה ערופה – as it is written about it “absolve” like with things dedicated to the Temple (Kiddushin 57a) as it states (Deuteronomy 21:8): “Absolve [O LORD, Your people Israel whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel] and they will be absolved of bloodguilt.”",
+                "בציפורי מצורע – As is taught in a Baraita (Kiddushin 57a – the School of Rabbi Yishmael): It is stated: an offering which makes it fit [for admission to the Temple or eating sacred food] and an offering which procures atonement are mentioned within [the Temple]; the guilt offering of the leper which qualifies him to eat sacred food, and his sin offering which atones, both of them are offered inside [the Temple]. And it is stated: an offering which makes him fit and atones outside, also qualifies him; the birds of the leper that qualify him to come into the camp [of Israel], and which atone; the heifer whose neck is broken – where it says concerning it “and they will be absolved of bloodguilt” (Deuteronomy 21:8), and both of them are performed outside of the Temple court. Just as it qualifies him and atones for him which is mentioned – inside the Temple, which are the guilt offering and sin-offering of the leper, that which qualifies him is like that which atones, for both of them are sacred things and it is prohibited to derive any benefit from them, so also that which qualifies him and atones for him outside, which are the birds of the leper and the heifer whose neck is broken, qualifies for him as it atones for him are also prohibited to derive benefit [from them]. And from when are the birds of the leper prohibited to derive benefit? From the time of their slaughter, and the slaughtered bird alone is prohibited to benefit from it; but the heifer whose neck is to be broken – its being brought down to an ever-flowing wadi, prohibit it [to derive benefit from it].",
+                "ובשער הנזיר – As Scripture states (Numbers 6:5): “[Throughout the term of his vow as nazirite, no razor shall touch his head;] it shall remain consecrated [until the completion of his term as nazirite of the LORD,] the hair of his head being left to grow untrimmed.” The growth of the untrimmed hair of his head makes it holy.",
+                "ופטר חמור – It is stated concerning him (i.e., the firstling ass) (Exodus 13:13): “[But every firstling ass you shall redeem with a sheep; if you do not redeem it] you must break its neck….” And it is stated concerning the heifer whose neck is to be broken (Deuteronomy 21:4): “There, in the wadi, they shall break the heifer’s neck. Just as the heifer whose neck is broken is prohibited to derive benefit from it, so also one may not derive benefit from the firstling ass, and it is not permitted to derive benefit from the heifer other an after its neck is broken.",
+                "ובבשר בחלב – it is stated three times [in the Torah: (Exodus 23:19; Exodus 34:26 and Deuteronomy 14:21): “You shall not boil a kid in its mother’s milk,” One of them prohibits eating and one prohibits deriving benefit and one of them prohibits cooking.",
+                "ובחולין שנשחטו בעזרה – as it is written (Deuteronomy 12:21): “[If the place where the LORD has chosen to establish His name] is too far from you, you may slaughter [any of the cattle or sheep that LORD gives you…].”If the Place is distant from you, you may slaughter, but you may not slaughter if the Place is close to you. It is possible that you may not eat it, but rather cast it to dogs, as we learn (Exodus 22:30): “[You shall be holy people to Me: you must not eat flesh torn by beasts in the field;] you shall cast it to the dogs.” That (i.e., flesh torn by beasts in the field) you shall cast to the dogs, but not non-sacred animals that were slaughtered in the Temple court.",
+                "מכרן וקדש בדמיהן מקודשת – for you may not have anything that stamps its purchase price [with its own sacred character] that will be like it other than idolatry and Seventh-year produce. Idolatry – as it states (Deuteronomy 7:26): “[You must not bring an abhorrent thing into your house,] or you will be proscribed like it; [you must reject it as abominable and abhorrent, for it is proscribed].” Everything from which you derive benefit, it becomes like it. And [concerning] Seventh-year produce, where it says (Leviticus 25:12): “[For it is a jubilee.] It shall be holy to you; [you may only eat the growth direct from the field.]” It stamps its purchase price like something dedicated to the Temple. And Idolatry and Seventh-year produce are two verses that come with the same teaching, and all cases which have two verses that come with the same teaching, we don’t learn anything from them."
+            ],
+            [
+                "המקדש בתרומות – The Great Terumah (i.e., the two-percent that every Israelite gives to a Kohen) and the “tithe-of-the tithe” (i.e., the one-tenth of the tenth that the Levite receives from an Israelite that goes to a Kohen).",
+                "ובמעשרות – First Tithe and the Poor Tithe.",
+                "ומתנות – the shoulder, the cheeks and the stomach (see Deuteronomy 18:3).",
+                "ובמי חטאת – and with the water of the ashes of a sin-offering, and they are suitable to be sold to the impure to take from the reward for bringing them to the Temple place and the reward for drawing water for the altar. But the reward for sprinkling and the reward for Kiddush, which is giving the ashes in water, is forbidden.",
+                "ואפילו ישראל – this is how it should be understood: And even an Israelite to whom fell Terumot and gifs from the house of his mother’s father who is a Kohen, for he was found worthy of them and he is able to sell them to Kohanim, and if he betrothed a woman with them, she is betrothed. And even if Terumot did not fall to him, but rather eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, which had not yet been dedicated, for since, the Kohen inherits them, he stands to raise them and these Terumot are his. And this Israelite who inherited them also can separate from them the Terumah and it is his, and he can sell them to Kohanim, for the gifts that had not been dedicated are like those that had been dedicated."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית וקדשה לעצמו – We say in the Gemara (Kiddushin 58b) what is \"והלך\" /”and he went ? That he went with deception, and for that reason, the Mishnah teaches: “He who says to his friend” and it doesn’t teach: “He who says to his agent,” to teach us that even though he had not made him his agent from the outset to this, but said to him: “Betroth to me a specific woman,” if he betrothed him to himself, , we call him that he went with reception and that he was a deceiver.",
+                "ובא אחר וקדשה בתוך ל' יום מקודשת לשני – and he can consummate a marriage by conducting a woman to his home, even within these thirty days.",
+                "מקודשת – and she requires a Jewish bill of divorce from both of them.",
+                "בת כהן לישראל – if this woman is the daughter of a Kohen, that became betrothed after thirty days, all thirty days, she may consume the Priest’s sacred gifts, for she was not invalidated from eating Terumah of her father’s house. But if she is the daughter of an Israelite [who is betrothed] to a Kohen, she does not eat Terumah, for she is not yet the wife of a Kohen."
+            ],
+            [
+                "הרי את מקודשת לי – with this Perutah/penny on the condition that I will give you two hundred Zuz.",
+                "ויתן – and when he gives it [to her], she is betrothed retroactively, but all who say, on condition is treated like one who says, “from now.”",
+                "הרי זו מקודשת ויש לו – if there witnesses that he has it (i.e., the money), and if it is not known that he has it, she is doubtfully betrothed, lest he has it, but that he intends to upset her.",
+                "ןאם הראה על השלחן – for he was a money-changer and he showed her money on the table that was not his, and she is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "בית כור – an appropriate place to seed a Kor, which is thirty Seah..",
+                "ויש לו – If there are witnesses that he has it, she is certainly betrothed, but if it is not known that he has it, she is doubtfully betrothed. And we don’t say that monies that people make is what they hide, for we fear lest he have it and he has the intention to upset her. But land we don’t suspect that perhaps he has it, for if there is that he has land, it has a voice.",
+                "ואם הראה בבקעה – that it is not his, and even though that he set it down for a tenant who will pay a fixed rent payable in kind or land tenancy on a fixed rent, she is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "כל תנאי – which is not a double [stipulation] (stating both alternatives) is not a [valid] condition, for even if the condition was not fulfilled, the words/matters were fulfilled.",
+                "אם יעברו ואם לא יעברו – and if he did not double the words, his condition would be fulfilled and they (i.e., Reuben, Gad, and one-half of the tribe of Manasseh would inherit the land of Gilead, even though they would not cross [the Jordan River to fight the battles in Canaan with their brethren]. And even though he (i.e., Moses) said, “If every shock-fighter among the Gadites and Reubenites crosses the Jordan with you…” we don’t have that it follows from the affirmation, we derive the negative by implication. And we learn from it also, that we require the condition before the action, for since he did not say, “give it to them if they will cross [the Jordan]” implies that if he had said such, its condition would not come and void the action of the gift that preceded it, and we also learn from it that we require the affirmative prior to the negative, for he (i.e., Moses) did not say, “if you will not cross, don’t give them, but if they do cross, give them.”",
+                "ר' חנינא כו' – He disputes the double condition, that there is no need to double, for it follows from the affirmation that we derive the negative by implication, and this is what Moses doubled, there was a need for that matter. And regarding the Halakhic decision, if he said, “on condition,” there is no need for the double stipulation, and neither the affirmation prior to the negative, nor the condition prior to the ac, but the condition stands. But, if he did not say, “on the condition,” he would need all of these things that we mentioned, “and if not,” the condition is void and the action is valid, and it doesn’t make a difference whether the condition was made in monetary matters or in [the realms] of Jewish divorce and betrothal – everything is equivalent in this matter."
+            ],
+            [
+                "והוכר עוברה דבריו קיימין – Maimonides wrote [in his commentary to the Mishnah] that he may not come upon her until he betroth her a second time, for a person does not ever give possession of (i.e., sell) what does not yet exist, and they did not say that his words are fulfilled other than to be stringent upon her so that she cannot marry anyone else."
+            ],
+            [
+                "ואעשה עמך כפועל – with the labor of one day [as the betrothal monies], and not that he is betrothing her with the salary of the work for since we hold that there regarding hiring there is from the beginning to the end, hence it is found that when he completes his work, his hire is like a loan to her, and one who betroths with a loan is not betrothed, but he betroths her now with a Perutah/penny , on the condition that afterward, he will act with her like a [day] laborer.",
+                "ע\"מ שירצה אבא – In the Gemara (Kiddushin 63b), it explains that the father will not protest, and when they established the time for his protest, such as if he (i.e. the potential husband) said if the father will not protest all thirty days. Therefore, the father desired it, if the thirty days passed and he did not protest, then she is betrothed. If he didn’t want it (i.e., the betrothal to take place), that he protested within the thirty day [period], she is not betrothed.",
+                "מת האב – within the thirty day [period], she is betrothed, for as we said, who is protesting?",
+                "מת הבן – within the thirty day [period], we teach the father that he should protest so that she would not be in need of her brother-in-law (i.e., the husband’s brother – in the case of his dying without issue, enters his estate and marries his wife)."
+            ],
+            [
+                "אני קדשתיה נאמן – to wed her, that he would not be arrogant before the father that who received the betrothal [monies] to say, “I am he,” for if it was not the truth, he would be afraid, as perhaps he would contradict him."
+            ],
+            [
+                "וגרשתיה – I received her Jewish bill of divorce.",
+                "והרי היא קטנה – now when I said this about her.",
+                "נאמן – to make her disqualified from the priesthood [through marriage]. He is believed about his daughter all the time that she is a minor, as it is written (Deuteronomy 22:16): “[And the girl’s father shall say to the elders,] ‘I gave this man my daughter to wife…” When he said “[this] man, he prohibited her to everyone else, for we do not know to whom [it was that he was talking about], and when he returned and said to this one, he made her permissible to him.",
+                "והרי היא גדולה – and if he said this after she had grown [into adulthood], but did not say this when she was still a minor, he is not believed.",
+                "נשבית ופדיתיה וכו' אינו נאמן – to disqualify her from the priesthood, for regarding marriage, the All-Merciful (i.e., the Torah) believes the father; regarding her being taken captive, he is not believed.",
+                "יש לי בנים – and my wife will not be dependent upon her brother-in-law (who in the case of his brother dying without issue enters into his estate and marries his wife).",
+                "יש לי אחים – and my wife will be dependent upon her brother-in-law, but up until now, she was in the status that she would not be dependent.",
+                "אין הבוגרות בכלל – because they are not in the domain of the father to become betrothed, and even though he had made the adult daughter an agent to receive her betrothal, we say (Kiddushin 64b) that a person does not put aside a Mitzvah which [primarily] rests on him [to see to the betrothal of his daughter] and perform one which is not incumbent upon him [concerning his adult daughter]. But minors and girls between the ages of twelve and twelve-and-one-half require a Jewish bill of divorce, out of doubt, for we don’t know which of them he (i.e., the father) had betrothed."
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתי גדולה – it was necessary for the Tanna [of our Mishnah] to teach us of the dispute of Rabbi Meir and Rabbi Yosi in the case of: “I betrothed the eldest” and “I betrothed the youngest.” For had [the Mishnah] only taught us regarding “I betrothed the eldest,” I would think that on this which Rabbi Meir is commenting upon, and since there is a younger [daughter] than her, it is to this one, “the elder” that he calls her, for it is praiseworthy for a person to call his daughter with the language of “older” even though she is “younger,” when there is younger sister younger than her. But, regarding a minor, I would say that he (i.e., Rabbi Meir) would agree with Rabbi Yosi, that all the while that he can call her “elder,” he would not call her “younger.” But if [the Mishnah only taught] that alone (i.e., the statement of Rabbi Meir), it is on that alone which Rabbi Meir is commenting upon but on this one (“I betrothed the younger”), I would say that Rabbi Yosi agrees with Rabbi Meir. Therefore, it was necessary to teach both of them. And the Halakha is according to Rabbi Yosi in both cases."
+            ],
+            [
+                "האומר לאשה קדשתיך וכו' – it is necessary for us to mention the case of when he says, “I have betrothed you,” and [the case] when she says, “you have betrothed me.” For if it (i.e., the Mishnah) [only] taught when he says to the woman: “I have betrothed you,” he is forbidden to her relatives while she is permitted to his relatives, I would think that the law is that she does not make herself forbidden to his relatives, for if he were to tell a lie, as a man doesn’t care [and hence speaks thus] if he forbids himself to her relatives for no reason, and he lies when he says, “I have betrothed you,” even though he has not [in reality] betrothed her, but she, when she states “You have betrothed me,” prohibits herself to the entire world until he gives her a Jewish bill of divorce, for if he had not established this for her, she would not have said it, and through her mouth he would be forbidden to all of her relatives, and even if he gave her a Jewish bill of divorce; this is what it comes to tell us, [that this is not the case]. (see Kiddushin 65a)",
+                "קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי וכו' – because you might think to say that since according to the Torah, the father is believed about his daughter, that the mother would be believed about her daughter, according to the Rabbis, but what it comes to tell us is that she is not believed."
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתך וכו' – Since the [Mishnah] taught above these clauses above [in the previous Mishnah], it (i.e., the Mishnah) also teaches this, and even though it is a Mishnah that is not necessary, and in all of these [sections] when she says: “You have betrothed me,” we request from him that he give [her] a Jewish bill of divorce in order that it will permit her [to marry others]. And if he gave a Jewish bill of divorce on his own accord, we force him to give [her] the Ketubah [settlement]."
+            ],
+            [
+                "כל מקום שיש קדושין ואין עבירה – that the betrothal takes effect, and there is no sin [associated] with her marriage. And this principle is not exact, for a male convert who marries an illegitimately born female, the betrothal is valid but there is no sin [associated] with it, for a community/congregation of converts is not called a community. And even though any child-born goes after the [status] of the male, [in this case] the child is illegitimate (i.e., a Mamzer), both whether a convert married an illegitimately born female or whether a Mamzer married a woman convert.",
+                "וכל מי שאין לה עליו קדושין וכו' הולד ממזר – In [Tractate] Yevamot (49a) we derive it from Scripture, as it is written (Deuteronomy 23:1): “No man shall marry his father’s former wife, [so as to remove his father’s garment],” and near it (verse 3), [it states]: “No one misbegotten [shall be admitted into the congregation of the LORD; none of his descendants, even in the tenth generation, shall be admitted into the congregation of the LORD].” And we maintain her as a widow whose husband died childless waiting for her brother-in-law to act (i.e., either to marry her or to absolve her of the obligation through the Halitzah/refusal ceremony) of his father, as she is the wife of the brother of his father and she is liable to Divine extirpation through him.",
+                "על אחת מכל העריות – of those liable for Divine extirpation.",
+                "ולד שפחה ונכרית – as it is written [regarding] a female maidservant (Exodus 21:4): “the wife and her children shall belong to the master…” and [regarding] a heathen woman, it is written (Deuteronomy 7:4): “For they will turn your children away from Me [to worship other gods]…,” and because it is not written, “and she will turn [your children] away [from Me], we learn from it that this is how it should be understood: “do not give your daughters to their sons [or take their daughters for your sons]” (Deuteronomy 7:3), for the husband of your daughter will turn away your son that your daughter will give birth to through him from Me, but, it does not repeat “his daughter you shall not take for your son,” for the child (literally “male,”) that comes from the heathen is not called “your son,” but rather, “her son.”"
+            ],
+            [
+                "ממזר שנשא שפחה – and even ab initio, a Mamzer can marry a maid-servant in order to purify his children. And the Halakah is according to Rabbi Tarfon. But Rabbi Tarfon admits that a slave who married a Mamzeret, the child is a Mamzer, for the slave has no pedigree"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עשרה יוחסין עלו מבבל – that Ezra set aside all of the ineligibles who were in Babylonia and they were brought up with him, in order that she shouldn’t be mixed with traced genealogies, because there was no Jewish court there.",
+                "חללי – Kohanim who were born from those who had been ineligible for the priesthood, such as a widow [married to] to a High Priest or a divorcee, the female issue of a Kohen’s illegitimate connection (or a Kohen’s wife illegitimately married to him), and/or a harlot to a common Kohen.",
+                "חרורי – freed slaves.",
+                "נתיני – Gibeonites who were circumcised in the days of Joshua, and were prohibited from marrying into the community [but would serve as water drawers and hewers of wood].",
+                "שתוקי ואסופי – we will explain them further on (Mishnah 2).",
+                "גיורי וחרורי ממזרין כו' כולם מותרים לבא זה בזה – for a community of converts is not considered a community, and Mamzerim are not warned about that they should not enter the community of converts, but Levites, and Israelites cannot [marry] with a Mamzer. And the illegitimate child of unknown fatherhood and the foundling, whose father and mother are unknown, are doubtful Mamzerim (i.e., illegitimate) and are permitted to be mixed with certain Mamzerim, for we say that into a clear congregation he may not enter, but into a doubtful congregation he may enter."
+            ],
+            [
+                "שתוקי. כל שהוא מכיר את אמו – that he calls, “Daddy,” but his mother silences him.",
+                "בדוקי – that they examine the mother. If she said that she was impregnated by an appropriate individual, the child is appropriate. And the Halakha is according to Abba Shaul."
+            ],
+            [
+                "כל האסורים לבא בקהל – even though we have taught in the beginning (Mishnah 1), that illegitimate children and Gibeonites who were circumcised at the time of Joshua are permitted to marry each other, it comes to tell us, for example, that an Ammonite or Moabite convert may marry an illegitimate child, an illegitimate child of unknown fatherhood and a foundling whose mother and father are unknown.",
+                "ר\"י אוסר – It explains in the Gemara (Kiddushin 74a-b) that this is how it should understood. Rabbi Yehuda who prohibits a convert [marrying] an illegitimately-born woman, that these words refer to a convert of all the other heathens who is permitted to enter the congregation [of Israel], he is the one who is prohibited to marry an illegitimately-born woman, according to Rabbi Yehuda who holds that a congregation of converts is a congregation. But an Ammonite or Moabite convert who is prohibited from entering the congregation [of the LORD], Rabbi Yehuda would admit that he is permitted to [marry] an illegitimately-born woman.",
+                "ודאן בודאן מותר – such as an illegitimately-born child with a Gibeonite.",
+                "ודאן בספיקן – An illegitimately born child and a Gibeonite with an illegitimate child of unknown fatherhood and a foundling whose mother and father are unknown.",
+                "ספיקן בספיקן – an illegitimate male child of unknown fatherhood with an illegitimate female child of unknown fatherhood and a male foundling whose mother and father are unknown with a female foundling whose mother and father are unknown and [the case of] a male foundling whose mother and father are unknown with an illegitimate female child of unknown fatherhood. Even though each of these contains a doubt, it is prohibited, lest one was really “kosher/fit” and the other was unfit. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer.",
+                "וכותי – this is its doubt, since they are not expert in the laws of Jewish divorce and betrothal. And nowadays, they (i.e., the Rabbis) made them to be like complete heathens for all their matters."
+            ],
+            [
+                "ארבע אמהות – two from the side of the father and two from the side of the mother.",
+                "שהם שמונה – four from [the side of] the father and four from [the side of] the mother. And what are they? Her mother, her mother’s mother, the mother of her father’s mother, the mother of the mother of her father’s mother, the mother of her father, the mother of her father’s mother, the mother of her father’s father, the mother of the mother of her father’s father. We examine them so that there was not among one of them a disqualification/blemish.",
+                "ואם היתה לויה וישראלית – And a Kohen comes to marry her.",
+                "מוסיפין עליהן עוד אחת – one mother for each and every pair, such as her mother, and her mother’s mother, and the mother of her mother’s mother, and similarly for all of them, and that we examine the mothers, but we don’t examine the fathers, lest there is a disqualification in her father or in her father’s father, because it is the manner of people, when they put each other to shame through a dispute, they put each other to shame through traced genealogy for if there was any disqualification from the side of the fathers, it was known. But the women do not put each other to shame with disqualification of genealogy but rather through unchastity, and if there is within them a matter of disqualification of genealogy, it has no voice. And this obligatory examination is not mentioned, other than with a family that raises a protest against her legitimacy, but a family that does not have an suspicion about he, does not require an examination, for all families stand under a presumption of fitness, and the man alone must check when he comes to marry a woman from a family where there is a doubt, but the daughter of Kohen who comes to marry does not have to check upon the man [and his family], for there is no specific law prohibiting women of legitimate birth to marry men of illegitimate birth (see Talmud Yevamot 84b), and the daughter of a Kohen is permitted, ab initio, to marry a convert and a man unfit for the priesthood because of his father’s illegitimate connection, and the same law, all the more so, applies for the daughter of a Levite and an Israelite woman."
+            ],
+            [
+                "אין בודקין מן המזבח ולמעלה – He began to examine the mothers, and found that her father’s father served at the Altar, there is no need to examine after the mother of her father’s father, since her son served at the Altar, it is known that he is of legitimate descent.",
+                "ולא מן הדוכן ולמעלה – if he found that he as a singer on the platform.",
+                "ולא מן הסנהדרין ולמעלה – and especially from the Sanhedrin/Jewish court that was in Jerusalem, and even from those who adjudicated only monetary cases, for they would not place anyone from the Sanhedrin other than a Kohen, Levite or Israelite of legitimate descent, as it is states (Numbers 11:16): “And let them take their place there with you,” those that are similar to you in descent and in wisdom.",
+                "וגבאי צדקה – since they would quarrel with these people, they would seize the Tzedakah, and even on Fridays, if they had with them a matter, it would have a voice.",
+                "בערכי ישנה של צפורי – In the Sanhedrins of the city whose name is Yeshanah, which is near to Sepphoris.",
+                "ערכי – Sanhedrins where they would arrange and establish the genealogies.",
+                "אסטרטיא של מלך – in the monthly division of each month to go out to the wars of the House of David, a particular family in a certain month. And they would not go out to war other than those with legitimate descent , so that their merit and the merit of their ancestors would help them."
+            ],
+            [
+                "בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם – the daughter of his son or the daughter of his son’s son, until the end of all the generations, but the daughter of his daughter from an Israelite [father] is fit for [marriage into] the priesthood.",
+                "בת גר זכר – even from an Israelites woman, is ineligible for [marriage into] the priesthood, just like the daughter of one unfit for the priesthood on account of his father’s illegitimate connection."
+            ],
+            [
+                "ור\"א בן יעקב אומר וכו' – We bring to a conclusion in the Gemara (Kiddushin 78b) that he (i.e., a Kohen) who comes to take counsel, we give him a ruling in accordance with Rabbi Eliezer ben Yaakov, that a Kohen should not marry the daughter of a male and female convert, but if he marry [the daughter of converts], the Halakha is according to Rabbi Yosi, and we do not compel him to divorce her (literally: “we do not withdraw her from his hand), and his seed from her is fit [for the priesthood]."
+            ],
+            [
+                "האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן – for he is a relative in relation to him, and a relative is not fit to testify.",
+                "ואפילו שמיהם – the husband and his wife, and it is not necessary that the father alone testifies that he is an illegitimate child, for he is not believed, who is not certain [of the child’s paternity], but even the mother who is certain [of the child’s paternity], she is [also] not believed (see Kiddushin 78b).",
+                "אפילו על עובר שבמעיה – who does not enjoy the presumption of fitness.",
+                "ר' יהודה אומר נאמנים – The reason of Rabbi Yehuda is that it is written (Deuteronomy 21:17): “[Instead, he must accept [the first-born, the son of the unloved one, and allot to him a double portion of all that he possesses….” – he will be accepted/recognized to others. From here [we learn that] the father is believed to disqualify his son, but the mother is not believed to disqualify her son. And especially regarding his son he believed, but not on the son of his son, for if this son had children, he would not not believed to disqualify them. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה – it was necessary for the Tanna [of our Mishnah] to inform us that the father that made [someone] his agent to betroth his daughter and a woman that made [someone] her agent to betroth herself, for had [the Mishnah] only mentioned [the case of] the father, I would think that the father that has established his traced genealogy, and when he found that he is of legitimate descent, he betrothed her to himself. And the case where say that he annulled his agent, but a woman who does not establish a traced genealogy, even though she betrothed herself, we don’t rely upon her betrothal, nor did she annul the agent, for she thought that perhaps, the agent would find a person of greater connection than this. And if we only mention about the woman, I would think that because the woman carefully investigates and marries, when she betroths herself, she voids the agent. But the man, who is not strict about his daughter, if she marries any husband, he has not voided the agency of the agent, and he who came first and betrothed her, though that perhaps he is not found. It is necessary. (See Tractate Kiddushin 79a)"
+            ],
+            [
+                "אינו צריך להביא ראיה לא על האשה – for she is of distinguished birth/well-connected , for she was examined when she got married.",
+                "ולא על הבנים – the small children who are clinging to/running after their mother."
+            ],
+            [],
+            [
+                "לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים – because they are light-headed and they both enjoy being enticed.",
+                "אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים – for one is embarrassed from his fellow. And the Halakhic decision is that a woman should not be alone with two men, and all the more so, one man with two women, other than if there were two women who were rivals or sisters-in-law (i.e. widows of a brother who died without issue), or a woman and the daughter of her husband, or a woman and her mother-in-law, or a woman with a baby girl that knows the flavor of sexual intercourse and does not deliver herself to sexual intercourse, since these [pairs[ hate each other and are fearful one of the other, and similarly, she is afraid of the minor lest she see her and tell. And we whip on the private meeting of a free woman with a man, and on the private meeting with those [forbidden] because of incest , other than a married woman who is not whipped , in order that we would not cast suspicion on the legitimacy of her children (see Talmud Kiddushin 81a), but it is permitted to be alone with an animal and with a male, for Israelites were not suspected on pederasty and on relations with animals.",
+                "הגדילו זו ישנה בבסותה וכו' – and this is case where the daughter was from twelve years of age and the boy from thirteen years of age and one day. And at the time where she is embarrassed to stand before him unclothed, even younger than this, they sleep he with his clothes [on] and she with her clothes [on]."
+            ],
+            [
+                "רווק – free, without a wife.",
+                "לא ילמד סופרים – he should not accustom himself to be one of the Scribes, that is to teach young children, because the mothers of these young children are found near him to bring their children to the school.",
+                "אף מי שאין לו אשה – even though he is not free, but rather, he has a wife who does not dwell with him, he should not teach young children. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "וחכמים מתירין – And the Halakha is according to the Sages, for Israelites were not suspected of pederasty.",
+                "כל שאומנותו בין הנשים – for the work of his craft is done for woman, and the women need him.",
+                "לא יתיחד עם הנשים – and even with many women, because they become intimate with him, and are partial with him. But if there was another man with the two women, the Mishnah would teach that he shouldn’t, [but] three or four are even better. But Maimonides interprets that we don’t permit it, even because of the needs of his life to be intimate with woman, since his livelihood is from them.",
+                "חמר גמל וספן – all these are the trades of robbery, when they sleep on the roads, they go in and collect wood and fruit from the vineyards, and furthermore, they have the advantage over other people and violate their conditions.",
+                "רועה – [his cattle] for he removes the cattle to graze in the field of others.",
+                "חנוני – is trained/experienced in fraud, to urinate water in wine and place pebbles in wheat, for a person is obligated to teach his son a clean craft."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה קידושין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,304 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Kiddushin",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה קידושין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>האשה נקנית.</b> לפי שאין האשה מתקדשת אלא מדעתה, תנא האשה נקנית ולא תנא האיש קונה. ואיידי דתנא רישא האשה נקנית, תנא סיפא היבמה נקנית, ואע״ג דיבמה נקנית ליבם בין מדעתה בין שלא מדעתה:",
+                "<b>נקנית בכסף.</b> דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא (דברים כ״ד:א׳) כי יקח איש אשה, וכתיב התם (בראשית כ״ו) נתתי כסך השדה קח ממני:",
+                "<b>בשטר.</b> כגון שכתב לה על הנייר או על החרס ואע״פ שאין בו שוה פרוטה, בתך מקודשת לי, בתך מאורסת לי, בתך לי לאנתו, ונתנו לה בפני עדים. וילפינן לה דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ויצאה והיתה, מה יציאה בשטר, כדכתיב (שם) וכתב לה ספר כריתות, אך הויה בשטר:",
+                "<b>ובביאה.</b> בא עליה בפני עדים לשם קדושין, דכתיב (שם) כי יקח איש אשה ובעלה. ואע״פ שאין לך קדושין מפורשים בתורה יותר מקדושי ביאה, אמרו חכמים שהמקדש בביאה מכין אותו מכת מרדות, שלא יהיו בני ישראל פרוצין:",
+                "<b>בפרוטה.</b> היא חצי שעורה של כסף:",
+                "<b>היבמה נקנית.</b> ליבם להיות כאשתו לכל דבר, בביאה. אבל כסף ושטר לא מהנו בה מדאורייתא ש אלא רבנן הוא דתקון דמהני בה מאמר לפסלה על שאר האחין, אבל לא לפטרה מן החליצה, ולא להטמא לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבד עברי נקנה בכסף.</b> דכתיב (ויקרא כ״ד) מכסף מקנתו, מלמד שהוא נקנה בכסף:",
+                "<b>ובשטר.</b> שנאמר באמה העבריה (שמות כ״א:י׳) אם אחרת יקח לו, הקישה הכתוב לאחרת. מה אחרת בשטר אף האמה בשטר, וילמוד עבד עברי מאמה העבריה, דכתיב (דברים ט״ו:י״ב) העברי או העבריה, מקיש עברי לעבריה:",
+                "<b>בשנים.</b> לסוף ו׳ שנים יצא חפשי, ואפילו היתה שמטה בתוך שש שנים, עובד, דכתיב (שמות כ״א) שש שנים יעבוד ובשביעית. פעמים שהוא עובד בשביעית: ",
+                "<b>וביובל.</b> אם פגע יובל בתוך שש שנים, מוציאו:",
+                "<b>ובגרעון כסף.</b> דכתיב באמה העבריה (שם) והפדה, והוקש עברי לעבריה, אם קנאו רבו בשש מנים והוא עתיד לצאת לסוף ו׳, נמצא קונה עבודת כל שנה במנה, כשבא לפדות עצמו מגרע לו רבו מפדיונו דמי עבודת השנים שעבד:",
+                "<b>יתירה עליו אמה.</b> שקונה עצמה בכל אלה ובסימני נערות, כדילפינן מויצאה חנם, ריבה לה יציאה לזו, שיוצאה בסימנים:",
+                "<b>ובמיתת האדון.</b> דכתיב ועבדו לעולם, לו ולא לבן. אבל הנמכר ומת האדון בתוך ו׳, עובד לבן, דכתיב שש שנים יעבוד, בין לו בין לבנו. ודוקא לבן עובד כל שש אם מת האדון, אבל לבת ולאח ולשאר יורשים אינו עובד, דכתיב (דברים ט״ז) ועבדך שש שנים, לך ולא ליורשים. ואמה העבריה קונה עצמה במיתת האדון כנרצע, דכתיב גבי נרצע (שם) ואף לאמתך תעשה כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה) והתנחלתם אותם לבניכם [אחריכם] לרשת אחוזה, הקיש עבדים לקרקעות, מה קרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה, אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה. וחזקת העבד, כגון שהתיר מנעל לרבו, או הנעילו, או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ, הפשיטו, הרחיצו, סכו, גרדו, הלבישו, הגביהו או שהגביה הרב את העבד, קנאו:",
+                "<b>בכסף ע״י אחרים.</b> שיתנוהו לרבו על מנת שיהיה זה בן חורין. אבל הוא עצמו לא יקבלו מהם ואפילו ע״מ שאין לרבו רשות בו, דקסבר אין קנין לעבד בשום צד בלא רבו:",
+                "<b>ובשטר ע״י עצמו.</b> דסבר חובה הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות, שאם עבד כהן הוא, פוסלו מלאכול בתרומה, ואם עבד ישראל הוא, אוסרו בשפחה. ומשום הכי קאמר דאינו יוצא לחירות בשטר ע״י אחרים אלא ע״י עצמו, דכיון דחובה היא לו אין חבין לאדם אלא בפניו. וכסף דע״י אחרים שאני, שכן קבלת רבו גרמה לו להשתחרר מאליו, ואין אחרים הללו חבין לו, אלא קבלת הרב, והרב אינו נעשה שלוחו, אלא לצורך עצמו, ומקנהו מאליו:",
+                "<b>וחכ״א בכסף ע״י עצמו.</b> דקסברי יש קנין לעבד בלא רבו, הלכך קונה את עצמו בכסף אפילו ע״י עצמו. וכ״ש ע״י אחרים:",
+                "<b>ובשטר ע״י אחרים.</b> דסברי זכות הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות, וזכין לאדם שלא בפניו. והלכה כחכמים. והעבד כנעני קונה עצמו אם סימא רבו את עינו או הפיל את שנו או קטע ממנו א׳ מכ״ד ראשי אברים, שהם [ראשי] אצבעות ידים, ואצבעות רגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הזכרות, וראשי שדים באשה. והוא דלא חשיב להו במתניתין בכלל הדברים שהעבד קונה את עצמו, משום דהיוצא בראשי אברים צריך גט שחרור מרבו, והיינו קונה את עצמו בשטר:",
+                "<b>ובלבד שיהא הכסף משל אחרים.</b> דעבד אין לו כלום, דאך מציאה וקבלת מתנה הכל לרבו. ואם בא להפדות ע״י עצמו צריך להיות הכסף משל אחרים שיתנוהו לו ע״מ שאין לרבו רשות בו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>במסירה.</b> בעלים מוסרין אותה ללוקח באפסר או בשערה:",
+                "<b>בהגבהה.</b> ולא במשיכה:",
+                "<b>נקנית במשיכה.</b> ואע״ג דאפשר בהגבהה, מ״מ נקנית במשיכה, משום דמסרכא, שהיא מתחזקת בצפרניה תמיד ליאחז ע״ג קרקע. ופסק ההלכה, בין בהמה דקה בין בהמה גסה נקנית במשיכה וכ״ש בהגבהה. ומשיכה קונה בסימטא שהיא זוית של רשות הרבים, ובחצר של שניהם. ומסירה קונה ברה״ר, ובחצר שאינה של שניהם. והגבהה קונה בכל מקום. וכל מה שדרכו בהגבהה אינו נקנה אלא בהגבהה. ודבר הנקנה במסירה אינו נקנה במשיכה. וכן דבר הנקנה במשיכה אינו נקנה במסירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכסים שיש להם אחריות.</b> היינו קרקעות, שהמלוה את חבירו סומך עליהם לפי שקיימים ועומדים. ופירוש אחריות. חזרה, שחוזר המלוה עליהם וטורף אותם מן הלקוחות כשלא ימצא כלום ללוה:",
+                "<b>נקנין בכסף.</b> דכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) שדות בכסף יקנו. והני מילי במקום שאין רגילין לכתוב שטר, אבל במקום שרגילין לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב שטר:",
+                "<b>בשטר.</b> שכותב על הנייר או על החרס שדי נתונה לך שדי קנויה לך ומוסרו לקונה. ודוקא במתנה נקנה הקרקע בשטר. אבל במכירה, עד שיתן את הכסף. אלא א״כ מוכר שדהו מפני רעתה, דבהא קנה בשטר לחודיה. ומנלן דמקרקעי נקנין בשטר, דכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) וכתוב בספר וחתום:",
+                "<b>ובחזקה.</b> כגון שחפר בקרקע מעט, או נעל, וגדר, ופרץ כל שהוא בפני המוכר. ואם היה שלא בפניו, צריך שיאמר לו לך חזק וקני. ומנא לן שקרקע נקנה בחזקה, דכתיב (דברים י״א:ל״א-ל״ב) וירשתם אותה וישבתם בה, במה ירשתם בישיבה:",
+                "<b>ושאין להם אחריית אין נקנין אלא במשיכה.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה:י״ד) או קנה מיד עמיתך, דבר שאפשר לתתו מיד ליד אינו נקנה אלא בנתינה מיד ליד:",
+                "<b>נקנין.</b> עם נכסים כו׳. אם מכר מטלטלין עם הקרקע, כיון שקנה לוקח הקרקע באחת מג׳ קנינים הללו, נקנו מטלטלין עמה. והוא שיאמר, לו קנה [הני] אגב קרקע. ונפקא לן מקרא דכתיב בדברי דימים (ב׳ כ״א ג׳) ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות:",
+                "<b>וזוקקין.</b> נכסים הללו שאין להם אחריות את הנכסים שיש להם אחריות כו׳. אע״ג דאין נשבעין על הקרקעות, היכא דטענו מטלטלין וקרקעות ונתחייב לישבע על המטלטלין, זוקקין המטלטלין את הקרקעות לישבע עליהם ע״י גלגול שבועה. ולמדנו גלגול שבועה מסוטה, דכתיב (במדבר ה׳:כ״ב) ואמרה האשה אמן אמן, אמן מאיש זה, אמן מאיש אחר. אמן שלא שטיתי ארוסה, אמן שלא שטיתי נשואה, שומרת יבם, וכנוסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנעשה דמים באחר.</b> מפרש בגמרא כל הנישום דמים באחר, כל דבר שאם בא לתתו דמים באחר צריך לשומו, דהיינו כל מטלטלין בר ממטבע:",
+                "<b>כיון שזכה זה.</b> כלומר כיון שמשך האחד נתחייב האחר בחליפין בכ״מ שהם, אם מתו או אבדו ואע״פ שלא משך, לפי שבמשיכת המוכר את הסודר או את החפץ, נקנה המקח ללוקח בכ״מ שהוא. ואע״פ שאין בחפץ שקונים בו שוה פרוטה. ובלבד שלא יהיה מטבע או פירות, שאלו אין קונין בהם. וכל הדברים נקנים בחליפין, מטלטלין עבדים וקרקעות. חוץ מהמטבע שאינו נקנה בחליפין, משום דדעתיה דאינש אצורתא דמטבע לא על גופיה, וצורתא עבידא דבטלה. לפיכך אם לקח אדם מטבע בלא משקל ובלא מנין, ואמר אלו חלופי שדה פלונית, או עבד פלוני, או חפץ פלוני, כיון שמשך זה, נתחייב האחר בחליפיו, דהא גלי דעתיה דלאו אצורתא קפיד הואיל ולא שקל ולא מנה. ואין שום דרך שיועיל בקניית המטבע היכא דליתיה בעיניה, אלא להקנותו אגב קרקע:",
+                "<b>רשות הגבוה בכסף.</b> גזבר שנתן מעות בבהמה לצורך הקדש, אפילו היא בסוף העולם, קנה. ובהדיוט לא קנה אלא בחזקה, כלומר עד שימשוך. ואם נתן ההדיוט דמים על החפץ, כל זמן שלא משך החפץ לא קנה, ומחזיר המוכר את הדמים אם חוזר בו ממכירת החפץ, וצריך לקבל עליו מי שפרע. אבל אם משך הלוקח החפץ, אע״פ שעדיין לא נתן הדמים שהתנה, אין שום אחד מהם יכול לחזור בו. ואם לא נתן דמים ולא משך החפץ, אלא שנתפשרו על המקח בפני עדים ונתרצה זה שיקנה בכך וכך, ונתרצה חבירו למכור בכך ובכך, אפילו אמר אתם עדי אין באלה הדברים כלום, ואפילו מי שפרע אין כאן:",
+                "<b>אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.</b> האומר שור זה עולה, בית זה הקדש, אפילו בסוף העולם, קנה. ובהדיוט לא קנה עד שימשוך בבהמה, ויחזיק בבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מצות הבן על האב.</b> כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו. והן ששה דברים, למולו, לפדותו אם הוא בכור, ללמדו תורה, ללמדו אומנות, להשיאו אשה, להשיטו בנהר:",
+                "<b>אנשים חייבים.</b> האב חייב במצות הללו לבנו, והאם פטורה:",
+                "<b>וכל מצות האב.</b> המוטלות על הבן לעשות לאביו, שהם מורא וכבוד. מורא, לא ישב במקומו, ולא יסתור את דבריו, ולא יכריע את דבריו. כבוד, מאכיל ומשקה. מלביש ומכסה. מכניס ומוציא:",
+                "<b>אחד אנשים ואחד נשים חייבים.</b> הבנים והבנות חייבים:",
+                "<b>וכל מצות עשה שהזמן גרמה.</b> שהזמן גרם למצוה שתבא, כגון שופר, סוכה, לולב, וציצית:",
+                "<b>שלא הזמן גרמה.</b> כגון מזוזה, מעקה, אבדה, ושלוח הקן. והני תרי כללי לאו דוקא, כדקיי״ל אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ, שהרי מצה בליל הפסח, ושמחה במועדים, והקהל בחג ��סוכות, כולן מ״ע שהזמן גרמה הן ונשים חייבות. ות״ת, ופריה ורביה, ופדיון הבן, ממ״ע שלא הזמן גרמה הן ונשים פטורות. אבל כללא בתרא דכל מצות לא תעשה אחד אנשים ואחד נשים חייבים. חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים, כללא דוקא הוא, וילפינן ליה מדכתיב במדבר ה׳) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:",
+                "<b>חוץ מבל תקיף ובל תשחית.</b> דכתיב (ויקרא י״ט) לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית את סאת זקנך. כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה, וכל שאינו בהשחתה אינו בהקפה. והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה. ומנלן דליתנהו בהשחתה, דכתיב פאת זקנך, ולא כתיב פאת זקנכם, מאי זקנך, זקנך ולא זקן אשתך:",
+                "<b>ובל תטמא למתים.</b> דכתיב (שם כ״א) אמור אל הכהנים בני אהרן, בני אהרן ולא בנות אהרן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסמיכות והתנופות.</b> אינה סומכת, ואינה מניפה, ואינה מגשת מנחה בקרן מערבית דרומית כמשפטה אם היא כהנת, ואינה קומצת ולא מקטרת, ואינה מולקת עוף, ואינה מקבלת דם במזרק, ואינה מזה דם:",
+                "<b>חוץ מסוטה ונזירה. שהן מניפות.</b> מנחתן בעצמן, שמנחתן טעונה תנופה בבעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מצוה.</b> שאינה תלויה בארץ. כל מצוה שהיא חובת הגוף, מיקרי אינה תלויה בארץ. ושהיא חובת קרקע, מיקרי תלויה בארץ:",
+                "<b>חוץ מן הערלה.</b> שנוהגת בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. וכלאי הכרם בחוצה לארץ מדרבנן. וכלאי זרעים מותרין לזרעם בחוץ לארץ:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אומר אף חדש.</b> אסור בחוץ לארץ מן התורה, אע״פ שהוא חובת קרקע. שנאמר (ויקרא כ״ג:כ\"א) בכל מושבותיכם, בכ״מ שאתם יושבים. והלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל העושה מצוה אחת.</b> יתירה על זכיותיו, כדי שיהיו זכיותיו מרובין מעונותיו:",
+                "<b>מטיבין לו ומאריכין את ימיו.</b> לעולם הבא:",
+                "<b>ונוחל את הארץ.</b> ארץ החיים:",
+                "<b>וכל שאינו עושה מצוה אחת.</b> שהיו עונותיו מרובין מזכיותיו, ואינו עושה מצוה אחת שיהיה מחצה זכאי ומחצה חייב, אלא נשארו עונותיו מרובין:",
+                "<b>ולא בדרך ארץ.</b> שאין משאו ומתנו בנחת עם הבריות:",
+                "<b>אינו מן הישוב.</b> אינו מועיל לישובו של עולם. והוי מושבו מושב לצים, ופסול לעדות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האיש מקדש בו ובשלוחו.</b> בו תחלה ואח״כ בשלוחו, שמצוה בו יותר מבשלוחו דכי עסיק גופו במצוה מקבל שכר טפי. וילפינן שלוחו של אדם כמותו מקרא, דכתיב (שמות י״ב:ו׳) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכי כל ישראל שוחטין, אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו:",
+                "<b>האיש מקדש את בתו כשהיא נערה.</b> וכ״ש כשהיא קטנה. והאי דנקט נערה, אורח ארעא אשמועינן שאסור לאדם לקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה:",
+                "<b>ואם לאו אינה מקודשת.</b> דכיון דאמר התקדשי התקדשי, כל חד הוי קדושין באפי נפשייהו:",
+                "<b>עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה.</b> האי אחת מהן לא מיתוקמא אלא באחרונה שבהן, דכי אמר לה התקדשי לי בזו ובזו ובזו והיתה אוכלת אחת אחת, כל אותן שאכלה הוו מלוה גבה, וכי מטיא אחרונה שבה נגמרין הקדושין, אי אית בה שוה פרוטה הוה ליה מקדש במלוה ופרוטה, וקיי״ל המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ומקודשת. אבל אי לית באחרונה שוה פרוטה, אע״ג דאיכא בקמאי שוה פרוטה, כי מטי גמר קדושין הוה ליה מקדש במלוה, והמקדש במלוה אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>של זהב ונמצא של כסף כו׳</b> דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת.</b> לא פליג רבי שמעון אלא על שבח דממון, דמסתמא ניחא לה באותו שבח. אבל על שבח דיוחסין, כגון לוי ונמצא כהן, מודה רבי שמעון דאפילו הטעתו או הטעה הוא אותה לשבח אינה מקודשת, דלא ניחא לה בשבחו מפני שמתגאה עליה. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>שפחה גודלת.</b> קולעת שער הנשים. פירוש אחר, דברנית ובעלת לשון, כמו שנאמר (יחזקאל ל״ה:י״ג) ותגדילו עלי בפיכם:",
+                "<b>אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש כו׳</b> דדברים שבלב אינם דברים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך וקדשה במקום אחר כו׳</b> דמראה מקום הוא לו. ואין זה תנאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>תצא שלא בכתובה.</b> דאמר אי אפשי באשה נדרנית. אבל גיטא בעיא מספק כיון דלא פירש, דלמא דעתיה נמי אנדרנית:",
+                "<b>הפוסלים בכהנים.</b> מפורש בכתובות [דף עה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סבלונות.</b> דורנות שדרך חתן לשלוח לארוסתו:",
+                "<b>אינה מקודשת.</b> ולא אמרינן יודע היה שאין קדושיו קדושין וגמר ושלח סבלונות לשם קדושין, אלא אמרינן מחמת קדושין הראשונים שלח:",
+                "<b>וכן קטן שקידש.</b> ושלח סבלונות משהגדיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן מקודשות.</b> דאמר קרא (ויקרא י״ח:י״ח) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור, בשעה שנעשו צרות זו לזו אין לך לקוחין אפילו באחת מהן. והוא הדין לכל שאר עריות שיש בהן כרת, שאין קדושין תופסין בהם.",
+                "<b>ושלהן היתה.</b> שמעינן מהא מתניתין דהמקדש בגזל ואפילו בגזל דידה אינה מקודשת, ולא אמרינן מדקבילתיה אחילתיה. מדקתני ושלהן היתה ושל שביעית היתה, משום דשל שביעית היתה שהפירות הפקר מש״ה הנשים מקודשות, אלא שאין אחיות מקודשות, אבל אם לא היתה שביעית הואיל ושלהן היתה לא היו קדושין תופסים באחת מהן. ודוקא בגזל שלפני יאוש בעלים אמרינן דלא הוה קדושין, אבל המקדש בגזל שלאחר יאוש קדושיו קדושין. ושמעינן נמי שהמקדש בפירות שביעית מקודשת, ולא אמרינן אינן ממונו לזכות בהן, אלא כיון שזכה בהן ממונו דם לכל דבר. ושמעינן נמי שאשה נעשית שליח לחברתה, ואפילו במקום שנעשית לה צרה. ואע״ג דבכל עדות שהאשה כשרה לה אין הצרה כשרה לה, שליחותה מיהא כיון דעבדא עבדא. דהא הכא בקדושין דללו הן נעשות צרות ע״י זו שקבלתה, וקתני אין האחיות מקודשות, הא נכריות מקודשות. ומתניתין מתרצה בגמרא אליבא דהלכתא הכי, המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה, שתיהן כאחת אינן מקודשות. הא אחת מאשה ובתה, אחת מאשה ואחותה, כגון שאמר לשתיהן אחת מכם מקודשת לי ולא פירש לאיזו מהן מקדש, וקבלה אחת מהן הקדושין על ידי חברתה, או שתיהן קבלו קדושין כאחת, מקודשות, ושתיהן צריכות גט. ואם אמר הראויה מכם לביאה מקודשת לי, אינן מקודשות, דכל אחת מהן איכא לספוקה באחות אשתו ואין שום אחת מהן ראויה לביאה. ומעשה נמי בחמש נשים ובהן שתי אחיות ולקט אחד כלכלה של תאנים ואמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי, ואמרו חכמים אין אחיות מתקדשות. הא נכריות שהיו ראויות לביאה, מתקדשות. אבל אם אמר כולכם מתקדשות לי, לא היתה שום אחת מהן מקודשת, דכי היכי דאין אחיות מקודשות כך אין האחרות מקודשות, דיכי דאמר כולכם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בחלקו.</b> שחלק עם אחיו הכהנים:",
+                "<b>אינה מקודשת.</b> דכהנים משלחן גבוה קא זכו, ואמר קרא (במדבר י״ח:ט׳) וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש, מה אש אין אתה משתמש בו אלא לאכילה, כך מתנות הללו לא תשתמש בהן אלא לאכילה, ובמעשר כתיב לה׳ הוא, בהווייתו יהא:",
+                "<b>רבי יהודה אומר מזיד קידש.</b> במעשר שני. הואיל ויוצא לחולין ע״י פדיון, והרי הוציאו לחולין ע״י קדושין הללו. ור״מ סבר לית דרך חלול בכך:",
+                "<b>ובהקדש.</b> של בדק הבית:",
+                "<b>מזיד קידש.</b> שכיון שידע שהוא הקדש והוציאו לחולין בכוונה, נתחללה קדושתו:",
+                "<b>ובשוגג.</b> דלא ידע שהוא הקדש ולא ניחא ליה דלתחלל הקדש על ידיה, לא נתחללה קדושתו, ואינה מקודשת. ורבי יהודה סבר איפכא. והלכה כר״מ במעשר, וכרבי יהודה בהקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בערלה וכו׳ אינה מקודשת.</b> דכולהו איסורי הנאה נינהו. ערלה, דכתיב לא יאכל, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע:",
+                "<b>ובכלאי הכרם.</b> דכתיב (דברים כ״ב:ט׳) פן תקדש, פן תוקד אש:",
+                "<b>ובשור הנסקל.</b> דכתיב ביה (שמות כ״א:כ״ח) ולא יאכל את בשרו:",
+                "<b>ובעגלה ערופה.</b> דכתיב ביה כפרה כקדשים, שנאמר (דברים כ״א:ח׳) ונכפר להם הדם:",
+                "<b>בציפורי מצורע.</b> דתניא, נאמר מכשיר ומכפר בפנים, אשמו של מצורע שהוא מכשיר אותו לאכול בקדשים, וחטאתו שמכפר, ושניהם נעשים בפנים. ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ, מכשיר, צפרי מצורע שמכשירין המצורע לבא אל תוך המחנה, ומכפר, עגלה ערופה, שנאמר בה ונכפר להם הדם, ושניהם נעשים חוץ לעזרה. מה מכשיר ומכפר האמור בפנים, שהם אשמו וחטאתו של מצורע, עשה בו מכשיר כמכפר, דתרווייהו קדשים נינהו ואסורים בהנאה, אף מכשיר ומכפר האמורים בחוץ, שהם צפרי מצורע ועגלה ערופה, עשה בו מכשיר כמכפר להיות אסורים בהנאה. ומאימתי אסורין צפורי מצורע בהנאה, משעת שחיטה. והצפור השחוטה בלבד היא שאסורה בהנאה. ועגלה ערופה, ירידתה אל נחל איתן אוסרתה:",
+                "<b>ובשער הנזיר.</b> דאמר קרא (במדבר ו׳:ה׳) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו, גדולו פרע שער ראשו יהיה קדוש:",
+                "<b>ופטר חמור.</b> נאמר בו (שמות י״ג) וערפתו, ונאמר בעגלה ערופה וערפו, מה עגלה ערופה אסורה בהנאה, אף פטר חמור אסור בהנאה. ואינו אסור בהנאה אלא אחר עריפה:",
+                "<b>ובבשר בחלב.</b> נאמר ג׳ פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו, אחד לאסור אכילה, ואחד לאסור הנאה, ואחד לאסור בשול:",
+                "<b>ובחולין שנשחטו בעזרה.</b> דכתיב (דברים י״ב:כ״א) כי ירחק ממך המקום וזבחת, ברחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב מקום. יכול לא יאכלנו אבל ישליכנו לכלבים, ת״ל (שמות כ״ב:ל׳) לכלב תשליכון אותו, אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה:",
+                "<b>מכרן וקדש בדמיהן מקודשת.</b> שאין לך דבר שתופס את דמיו להיות כמוהו אלא עבודה זרה ושביעית. עבודה זרה, שנאמר (דברים ז׳:כ״ו) והיית חרם כמוהו, כל מה שאתה מהווה ממנו הרי הוא כמוהו. ושביעית, שנאמר קודש היא, תופסת דמיה כהקדש. והוו עבודה זרה ושביעית שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בתרומות.</b> תרומה גדולה מעשר:",
+                "<b>ותרומות ובמעשרות.</b> מעשר ראשון ומעשר עני:",
+                "<b>ומתנות.</b> הזרוע והלחיים והקיבה:",
+                "<b>ובמי חטאת.</b> ובמי אפר חטאת. וראוים למכרם לטמאים ליקח מהם שכר הבאה ושכר מילוי המים. אבל שכר הזאה ושכר קדוש, והוא נתינת האפר במים, אסור:",
+                "<b>ואפילו ישראל.</b> הכי קאמ��, ואפילו ישראל שנפלו לו תרומות ומתנות מבית אבי אמו כהן, שזכה בהם ויכול למכרם לכהנים, אם קידש בהם את האשה, מקודשת. ואפילו לא נפלו לו תרומות אלא טבלים שעדיין לא הורמו, הואיל ומורישו כהן היה עומד להרימם והתרומות שלו, וזה הישראל שירש אותם נמי יפריש מהם התרומה והיא שלו, ויכול למכרה לכהנים. דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו.</b> אמרי׳ בגמרא מאי והלך, שהלך ברמאות. ולהכי תנן האומר לחברו ולא תנן האומר לשלוחו, לאשמועינן דאע״ג דלא עשאו שליח מתחלה לכך, אלא שאמר לו קדש לי אשה פלונית, אם קדשה לעצמו קרינן ביה שהלך ברמאות ורמאי הוי:",
+                "<b>ובא אחר וקדשה בתוך ל׳ יום מקודשת לשני.</b> ויכול לכנסה אפילו בתוך אלו הל׳ יום:",
+                "<b>בת כהן לישראל.</b> אם בת כהן היא זאת שנתקדשה לאחר שלשים יום, כל אותן שלשים יום תאכל בתרומה, שלא נפסלה מלאכול בתרומת בית אביה. ואם בת ישראל לכהן היא, לא תאכל בתרומה, שעדיין אינה אשת כהן:",
+                "<b>מקודשת.</b> וצריכה גט מתרווייהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי את מקודשת לי.</b> בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז:",
+                "<b>ויתן.</b> ומשיתן נתקדשה למפרע, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:",
+                "<b>הרי זו מקודשת ויש לו.</b> אם יש עדים שיש לו. ואם לא נודע שיש לו, הרי זו מקודשת מספק, שמא יש לו ומתכוין לקלקלה:",
+                "<b>ואם הראה על השלחן.</b> שהיה שולחני והראה על השלחן מעות שאינן שלו, אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית כור.</b> מקום הראוי לזרוע כור, שהוא שלשים סאין:",
+                "<b>ויש לו.</b> אם יש עדים שיש לו, מקודשת ודאי. ואם אין ידוע שיש לו, מקודשת מספק ולא אמרינן זוזי דעביד אינשי דמצנעי חיישינן דלמא אית ליה ומתכוין לקלקלה. אבל ארעא לא חיישינן דלמא אית ליה, דאם איתא דאית ליה ארעא, קלא אית ליה:",
+                "<b>ואם הראה בבקעה.</b> שאינה שלו. ואע״ג דנחת בה לחכירות או לקבלנות, אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל תנאי.</b> שאינו כפול וכו׳ אינו תנאי. ואע״פ שלא נתקיים התנאי נתקיימו הדברים:",
+                "<b>אם יעברו ואם לא יעברו.</b> ואי לא כפל הדברים היתה מתנתו קיימת והיו נוחלים את ארץ הגלעד אע״פ שלא היו עוברים. ואע״ג דאמר אם יעברו אתכם, לית לן מכלל הן אתה שומע לאו. ושמעינן מיניה נמי, דבעינן תנאי קודם למעשה, מדלא אמר תנו להם אם יעברו משמע דאי הוה אמר הכי, לא אתי תנאה ומבטל מעשה דמתנה דקדמיה. וש״מ נמי דבעינן הן קודם ללאו, דלא אמר תחלה אם לא יעברו אל תתנו ואם יעברו ונתתם:",
+                "<b>ר׳ חנינא כו׳</b> אתנאי כפול פליג, דאין צריך לכפול, דמכלל הן נשמע לאו. וזה שכפלו משה, צורך היה הדבר. ולענין פסק הלכה, אם אמר ע״מ, אין צריך תנאי כפול ולא הן קודם ללאו ולא תנאי קודם למעשה, אלא התנאי קיים. ואם לא אמר ע״מ, צריך כל הני דאמרינן. ואם לאו, התנאי בטל והמעשה קיים. ולא שנא בתנאי שבדיני ממונות, ולא שנא בתנאי שבגיטין וקדושין הכל שוה לדבר זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והוכר עוברה דבריו קיימין.</b> כתב הרמב״ם דאין לו לבא עליה עד שיקדשנה קדושין שניים, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ולא אמרו דבריו קיימים אלא להחמיר עליה שאסורה לינשא לאחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואעשה עמך כפועל.</b> בפעולת יום אחד. ולאו דמקדש לה בשכר פעולה, דכיון דקי״ל ישנה לשכירות מ��חילה ועד סוף, נמצא כשגמר פעולתו הוי שכירותו מלוה אצלה, והמקדש במלוה אינה מקודשת. אלא דמקדש לה השתא בפרוטה ע״מ שיעשה אח״כ עמה כפועל:",
+                "<b>ע״מ שירצה אבא.</b> בגמרא מפרש שלא ימחה אבא. וכשקבע זמן למחאתו, כגון שאמר שלא ימחה אבא כל שלשים יום. הלכך רצה האב, שעברו שלשים יום ולא מיחה, הרי זו מקודשת. לא רצה, שמיחה בתוך שלשים, אינה מקודשת:",
+                "<b>מת האב.</b> תוך שלשים, הרי זו מקודשת, דאמרינן מאן מחי:",
+                "<b>מת הבן.</b> בתוך ל׳, מלמדים את האב שימחה, כדי שלא תהא זקוקה ליבם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אני קדשתיה נאמן.</b> לכנסה. דלא חציף למימר קמיה דאב שקבל הקדושין, אני הוא, אם לא היה אמת, דמרתת דלמא מכחיש ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגרשתיה.</b> קבלתי את גטה:",
+                "<b>והרי היא קטנה.</b> עכשיו כשאמר עליה כך:",
+                "<b>נאמן.</b> לפסלה מן הכהונה. שהאב נאמן על בתו כל זמן שהיא קטנה, דכתיב (דברים כ״ב:ט״ז) את בתי נתתי לאיש הזה, כשאמר לאיש, אסרה על הכל, שאין אנו יודעים למי. כשחזר ואמר לזה, התירה לו:",
+                "<b>והרי היא גדולה.</b> ואם לאחר שגדלה אמר כך, ובקטנותה לא אמר, אינו נאמן:",
+                "<b>נשבית ופדיתיה וכו׳ אינו נאמן.</b> לפסלה מן הכהונה. דבנשואין הימניה רחמנא לאב. לשבויה לא הימניה:",
+                "<b>יש לי בנים.</b> ואין אשתי זקוקה ליבם:",
+                "<b>יש לי אחים.</b> ואשתי זקוקה ליבם. ועד עכשיו היתה בחזקת שאינה זקוקה:",
+                "<b>אין הבוגרות בכלל.</b> לפי שאינן ברשות האב לקדשן. ואף על פי שעשאתו הבוגרת שליח לקבל קדושיה, אמרינן לא שביק אינש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה. אבל הקטנות והנערות כולן צריכות גט מספק. דלא ידעינן איזו מהם קידש:"
+            ],
+            [
+                "<b>קדשתי את בתי גדולה.</b> איצטריך תנא לאשמועינן פלוגתא דר״מ ור׳ יוסי בקדשתי את הגדולה ובקדשתי את הקטנה. דאי אשמועינן בקדשתי את הגדולה, הוה אמינא בהא קאמר ר״מ, דכיון דאיכא דזוטרא מינה, להך גדולה קרי לה, דשבח הוא לאדם לקרות בתו בלשון גדולה אע״פ שהיא קטנה, כשיש קטנה למטה ממנה. אבל קטנה אימא מודי ליה לרבי יוסי דכל שהוא יכול לקרות אותה גדולה אין קורא אותה קטנה. ואי אתמר בהא, בהא קאמר רבי יוסי, אבל בהך אימא מודי ליה לרבי מאיר, לכך הוצרכו שתיהן. והלכה כרבי יוסי בשתיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר לאשה קדשתיך וכו׳.</b> איצטריך לאשמועינן באומר קדשתיך, ובאומרת קדשתני. דאי אשמועינן באומר לאשה קדשתיך שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, הוה אמינא דינא הוא דלא מתסרא איהי בקרוביו, דאיהו שקורי קא משקר, דגברא לא איכפת ליה אם אוסר עצמו חנם בקרובותיה, ומשקר ואמר קדשתיך. אע״פ שלא קדשה, אבל איהי כי אמרה קדשתני דאסרה נפשה אכולי עלמא עד שיתן לה גט, אי לאו דקים לה, לא הוה אמרה, ונתסר איהו על פיה בקרובותיה, ואפילו יהב לה גט. קמ״ל:",
+                "<b>קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי וכו׳</b> משום דהוה סלקא דעתין לומר מאחר שהאב נאמן על בתו מן התורה, תהיה האם נאמנת על בתה מדרבנן, קמ״ל דאינה נאמנת:  "
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתר וכו׳. איידי דתנא להני בבי דלעיל, תנא נמי להא, ואע״פ שהיא משנה שאינה צריכה. ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט כדי להתירה. ואם מעצמו נתן גט, כופין אותו ליתן כתובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מקום שיש קדושין ואין עבירה.</b> שקדושין תופסין בה ואין עבירה בנשואיה. והאי כללא לאו דוקא, שהרי גר שנשא ממזרת יש קדושין ואין עבירה, דקהל גרים לא אקרי קהל, ואף על פי כן אין הולד הולך אחר הזכר שהולד ממזר, אחד גר שנשא ממזרת ואחד ממזר שנשא גיורת:",
+                "<b>וכל מי שאין לה עליו קדושין וכו׳ הולד ממזר.</b> ביבמות נפקא לן מקרא דכתיב (דברים כ״ג:א׳) לא יקח איש את אשת אביו, וסמיך ליה לא יבא ממזר, ומוקמינן לה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו שהיא עליו בכרת:",
+                "<b>על אחת מכל העריות.</b> של חייבי כריתות:",
+                "<b>ולד שפחה ונכרית.</b> דכתיב בשפחה (שמות כ״א:ד׳) האשה וילדיה תהיה לאדוניה, ובנכרית כתיב (דברים ז׳:ד׳) כי יסיר את בנך מאחרי, ומדלא כתיב כי תסיר, ש״מ הכי קאמר בתך לא תתן לבנו כי יסיר בעל בתך את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי, אבל אבתו לא תקח לבנך לא מהדר, שאין הבן הבא מן הנכרית קרוי בנך אלא בנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממזר שנשא שפחה.</b> ואפילו לכתחלה יכול ממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו. והלכה כר״ט. ומודה ר״ט שעבד שנשא ממזרת, הולד ממזר, שעבד אין לו יחוס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עשרה יוחסין עלו מבבל.</b> שהפריש עזרא כל הפסולים שהיו בבבל והוליכן עמו, כדי שלא יתערבו עם המיוחסין, מאחר שאין שם ב״ד:",
+                "<b>חללי.</b> כהנים שנולדו מן הפסולות לכהונה, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה חללה זונה לכהן הדיוט:",
+                "<b>חרורי.</b> עבדים משוחררים:",
+                "<b>נתיני.</b> גבעונים שמלו בימי יהושע, ונאסרו לבא בקהל:",
+                "<b>שתוקי ואסופי.</b> מפרש להו ואזיל:",
+                "<b>גיורי וחרורי ממזרין כו׳ כולם מותרין לבא זה בזה.</b> דקהל גרים לא אקרי קהל, ולא הוזהרו ממזרים לבא בקהל גרים. אבל לויי וישראלי בממזרי לא. ושתוקי ואסופי ספק ממזרים הם ומותרין להתערב בממזר ודאי, דאמרינן בקהל ודאי הוא דלא יבא, הא בקהל ספק יבא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שתוקי, כל שהוא מכיר את אמו.</b> שקורא אבא, ואמו משתקתו:",
+                "<b>בדוקי.</b> שבודקין את אמו. אם אמרה לכשר נבעלתי, הולד כשר. והלכה כאבא שאול:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל האסורים לבא בקהל.</b> אע״ג דתנינן לה ברישא ממזרי ונתיני וכו׳ מותרים לבא זה בזה, הא קמ״ל כגון גר עמוני ומואבי עם ממזר שתוקי ואסופי:",
+                "<b>ר״י אוסר.</b> מפרש בגמרא דהכי קאמר, אפילו ר׳ יהודה שאוסר גר בממזרת, הני מילי גר של שאר נכרים שמותר לבא בקהל הוא דאסור בממזרת לרבי יהודה דס״ל קהל גרים אקרי קהל, אבל גר עמוני ומואבי שאסור לבא בקהל מודה רבי יהודה שמותר בממזרת:",
+                "<b>ודאן בודאן מותר.</b> כגון ממזרי בנתיני:",
+                "<b>ודאן בספיקן.</b> ממזרי ונתיני בשתוקי ואסופי:",
+                "<b>ספיקן בספיקן.</b> שתוקי בשתוקית ואסופי באסופית, ואסופי בשתוקית. אע״פ שזה ספק וזה ספק אסור, שמא זה כשר וזה פסול. והלכה כרבי אליעזר:",
+                "<b>כותי.</b> הוי ספיקייהו, לפי שאין בקיאין בתורת גטין וקדושין. והאידנא עשאום כנכרים גמורים לכל דבריהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ארבע אמהות.</b> ב׳ מצד האב וב׳ מצד האם:",
+                "<b>שהם שמנה.</b> ארבע מן האב וארבע מן האם ואלו הן. אמה. אם אמה. אם אבי אמה. אם אם אבי אמה. אם אביה. אם אם אביה. אם אבי אביה. אם אם אבי אביה. בודקים בהם שלא היה באחת מהן מן הפסולות:",
+                "<b>ואם היתה לויה וישראלית.</b> וכהן בא לכנסה:",
+                "<b>מוסיפין עליהן עוד אחת.</b> אם אחת בכל זוג וזוג. כגון אמה ואם אמה ואם אם אמה, וכן כולם. והא דבדקינן באמהות ולא בדקינן באבות שמא יש פסול באביה או באבי אביה, משום דדרך האנשים כשמגנין זה את זה מתוך קטטה, מגנין ביוחסין, ואם היה שום פסול מצד האבות היה ידוע. אבל הנשים אין זו מגנה את זו בפסול יחס אלא בזנות, וכי איכא בהו מילתא בפסול יוחסין לית ליד קלא. ולא נאמרה חיוב בדיקה זו אלא במשפחה שקרא עליה ערער, אבל משפחה שאין בה חשד אינו צריך לבדוק, שכל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות. ודאיש בלבד דוא שצריך לבדוק כשבא לישא אשה ממשפחה שיש בה חשד, אבל כהנת שבאת לינשא אינד צריכה לבדוק אחר האיש, שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים, וכהנת מותרת לכתחלה להנשא לגר ולחלל, וכ״ש לויה וישראלית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין בודקין מן המזבח ולמעלה.</b> התחיל לבדוק באמהות ומצא שאבי אביה שימש על גבי המזבח א״צ לבדוק אחר אם אבי אביה. דכיון דבנה שמש ע״ג דמזבח בידוע שמיוחס היה:",
+                "<b>ולא מן הדוכן ולמעלה.</b> אם מצא שהיה משורר על הדוכן:",
+                "<b>ולא מן הסנהדרין ולמעלה.</b> ודוקא מן הסנהדרין שבירושלים ואפילו מאותן שדנין דיני ממונות בלבד, שלא היו מעמידין מן הסנהדרין בירושלים אלא כהן ולוי וישראל מיוחס, שנאמר (במדבר י״א:ט״ז) והתיצבו שם עמך, בדומין לך ביחס ובחכמה:",
+                "<b>וגבאי צדקה.</b> כיון דמנצו בהדי אינשי, שממשכנין על הצדקה ואפילו בערב שבת, אי הוה בהו מלתא, קלא הוה להו:",
+                "<b>בערכי ישנה של צפורי.</b> בסנהדראות של עיר ששמה ישנה, הסמוכה לצפורי:",
+                "<b>ערכי.</b> סנדראות שהיו עורכין ומסדרין היחסין:",
+                "<b>אסטרטיא של מלך.</b> בחלוקת חודש בחודש לצאת למלחמת בית דוד משפחה פלונית בחודש פלוני. ולא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסין, שתהא זכותן וזכות אבותן מסייעתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם.</b> בת בנו או בת בן בנו, עד סוף כל הדורות. אבל בת בתו מישראל כשרה לכהונה, דבת חלל עצמה מישראל כשרה לכהונה:",
+                "<b>בת גר זכר.</b> אפילו מישראלית, פסולה לכהונה כבת חלל זכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א בן יעקב אומר כו׳</b> מסקינן בגמרא שהבא לימלך מורין לו כר״א ב״י שלא ישא כהן בת גר וגיורת. אבל אם נשא, הלכה כר׳ יוסי, ואין מוציאין אותה מידו, וזרעו ממנה כשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן.</b> דקרוב הוא אצלו ואין קרוב כשר להעיד:",
+                "<b>ואפילו שניהם.</b> הבעל ואשתו. ולא מבעיא כשהאב לבדו מעיד שהוא ממזר, דלא מרימן, דלא קים ליה בגויה. אלא אפילו אמו דקים ליה בגויה, אינה נאמנת:",
+                "<b>אפילו על עובר שבמעיה.</b> שלא היה לעולם בחזקת כשרות:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר נאמנים.</b> טעמא דר׳ יהודה דכתיב יכיר, יכירנו לאחרים. מכאן שהאב נאמן לפסול את בנו, ואין האם נאמנת על בנה. ודוקא על בנו הוא נאמן, אבל לא על בן בנו שאם היו לבן זה בנים אינו נאמן לפסלם. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה.</b> אצטריך תנא לאשמועינן באב שעשה שליח לקדש את בתו ובאשה שעשתה שליח לקדש את עצמה. דאי אשמועינן באב, ה״א אב דקים ליה ביוחסין, וכשמצא מיוחס זה קידשה לו, הוא דאמרינן דבטל את השליח אבל אתתא דלא קים לה ביוחסין אע״ג דקדשה את עצמה לא סמכה על קדושיה ולא בטלה את השליח, דסברה דלמא משכח שליח אדם מיוחס מזה. ואי אשמועינן בדידה, הוה אמינא משום דאתתא דייקא ומנסבא, כי קדשה עצמה בטלה את השליח, אבל אב דלא קפיד על בתו אם תנשא לבעל כל דהו, לא בטליה לשליחות דשליח, והאי דקדים וקדשה, סבר דלמא לא משכח, צריכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו צריך להביא ראיה לא על האשה.</b> שהיא מיוחסת, שכבר בדקה כשנשאה:",
+                "<b>ולא על הבנים.</b> בבנים קטנים שכרוכים אחרי אמן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים.</b> מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות:",
+                "<b>אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים.</b> שהאחד בוש מחברו. ופסק ההלכה, לא תתיחד אשה אחת עם שני אנשים, וכ״ש איש אחד עם ב׳ נשים. אלא א״כ היו שתי הנשים צרות או יבמות, או אשה ובת בעלה, או אשה וחמותה, או אשה עם תינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, לפי שאלו שונאות זו את זו, ומתיראות זו מזו. וכן היא מתיראת מן הקטנה שמא תראה ותגיד. ומלקים על יחוד הפנויה. ועל יחוד עם העריות, חוץ מאשת איש שאין מלקין עליה שלא להוציא לעז על בניה. ומותר להתיחד עם הבהמה ועם הזכר, שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:",
+                "<b>הגדילו זו ישנה בכסותה וכו׳</b> והוא שתהיה הבת מי״ב שנה ויום א׳, והבן מי״ג שנה ויום א׳. ובזמן שהיא בושה לעמוד לפניו ערומה, אפילו בפחות מכן ישנים הוא בבגדו והיא בבגדה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>רווק.</b> פנוי בלא אשה:",
+                "<b>לא ילמד סופרים.</b> לא ירגיל עצמו להיות מן הסופרים, כלומר מלמד תינוקות. מפני אמותיהן של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן אל בית הספר:",
+                "<b>אף מי שאין לו אשה.</b> אע״פ שאינו פנוי אלא יש לו אשה ואינה שרוייה עמו לא ילמד סופרים. ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים מתירין.</b> והלכה כחכמים. שלא נחשדו ישראל על הזכור:",
+                "<b>כל שאומנתו בין הנשים.</b> שמלאכת אומנתו נעשית לנשים, והנשים צריכות לו:",
+                "<b>לא יתיחד עם הנשים.</b> ואפילו עם הרבה נשים. לפי שלבן גס בו ומחפות עליו. ואילו אינש אחרינא עם שתי נשים תנן דלא, שלש וד׳ שפיר דמי. ורמב״ם פירש דלא שרינן אפילו משום כדי חייו להתיחד עם הנשים הואיל ופרנסתו מהן:",
+                "<b>חמר גמל וספן.</b> כל אלו אומנות לסטות, כשלנין בדרכים נכנסים ולוקטים עצים ופירות מן הכרמים. ועוד שנשכרים לבני אדם ומעבירין על תנאם:",
+                "<b>רועה.</b> [בהמות שלו] שמעביר הבהמות לרעות בשדה אחרים:",
+                "<b>חנוני.</b> מלומד באונאה, להטיל מים ביין, וצרורות בחיטין. שחייב אדם ללמד את בנו אומנות נקיה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,300 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Kiddushin",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Kiddushin",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>האשה נקנית.</b> לפי שאין האשה מתקדשת אלא מדעתה, תנא האשה נקנית ולא תנא האיש קונה. ואיידי דתנא רישא האשה נקנית, תנא סיפא היבמה נקנית, ואע״ג דיבמה נקנית ליבם בין מדעתה בין שלא מדעתה:",
+                "<b>נקנית בכסף.</b> דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא (דברים כ״ד:א׳) כי יקח איש אשה, וכתיב התם (בראשית כ״ו) נתתי כסך השדה קח ממני:",
+                "<b>בשטר.</b> כגון שכתב לה על הנייר או על החרס ואע״פ שאין בו שוה פרוטה, בתך מקודשת לי, בתך מאורסת לי, בתך לי לאנתו, ונתנו לה בפני עדים. וילפינן לה דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ויצאה והיתה, מה יציאה בשטר, כדכתיב (שם) וכתב לה ספר כריתות, אך הויה בשטר:",
+                "<b>ובביאה.</b> בא עליה בפני עדים לשם קדושין, דכתיב (שם) כי יקח איש אשה ובעלה. ואע״פ שאין לך קדושין מפורשים בתורה יותר מקדושי ביאה, אמרו חכמים שהמקדש בביאה מכין אותו מכת מרדות, שלא יהיו בני ישראל פרוצין:",
+                "<b>בפרוטה.</b> היא חצי שעורה של כסף:",
+                "<b>היבמה נקנית.</b> ליבם להיות כאשתו לכל דבר, בביאה. אבל כסף ושטר לא מהנו בה מדאורייתא ש אלא רבנן הוא דתקון דמהני בה מאמר לפסלה על שאר האחין, אבל לא לפטרה מן החליצה, ולא להטמא לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבד עברי נקנה בכסף.</b> דכתיב (ויקרא כ״ד) מכסף מקנתו, מלמד שהוא נקנה בכסף:",
+                "<b>ובשטר.</b> שנאמר באמה העבריה (שמות כ״א:י׳) אם אחרת יקח לו, הקישה הכתוב לאחרת. מה אחרת בשטר אף האמה בשטר, וילמוד עבד עברי מאמה העבריה, דכתיב (דברים ט״ו:י״ב) העברי או העבריה, מקיש עברי לעבריה:",
+                "<b>בשנים.</b> לסוף ו׳ שנים יצא חפשי, ואפילו היתה שמטה בתוך שש שנים, עובד, דכתיב (שמות כ״א) שש שנים יעבוד ובשביעית. פעמים שהוא עובד בשביעית: ",
+                "<b>וביובל.</b> אם פגע יובל בתוך שש שנים, מוציאו:",
+                "<b>ובגרעון כסף.</b> דכתיב באמה העבריה (שם) והפדה, והוקש עברי לעבריה, אם קנאו רבו בשש מנים והוא עתיד לצאת לסוף ו׳, נמצא קונה עבודת כל שנה במנה, כשבא לפדות עצמו מגרע לו רבו מפדיונו דמי עבודת השנים שעבד:",
+                "<b>יתירה עליו אמה.</b> שקונה עצמה בכל אלה ובסימני נערות, כדילפינן מויצאה חנם, ריבה לה יציאה לזו, שיוצאה בסימנים:",
+                "<b>ובמיתת האדון.</b> דכתיב ועבדו לעולם, לו ולא לבן. אבל הנמכר ומת האדון בתוך ו׳, עובד לבן, דכתיב שש שנים יעבוד, בין לו בין לבנו. ודוקא לבן עובד כל שש אם מת האדון, אבל לבת ולאח ולשאר יורשים אינו עובד, דכתיב (דברים ט״ז) ועבדך שש שנים, לך ולא ליורשים. ואמה העבריה קונה עצמה במיתת האדון כנרצע, דכתיב גבי נרצע (שם) ואף לאמתך תעשה כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה) והתנחלתם אותם לבניכם [אחריכם] לרשת אחוזה, הקיש עבדים לקרקעות, מה קרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה, אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה. וחזקת העבד, כגון שהתיר מנעל לרבו, או הנעילו, או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ, הפשיטו, הרחיצו, סכו, גרדו, הלבישו, הגביהו או שהגביה הרב את העבד, קנאו:",
+                "<b>בכסף ע״י אחרים.</b> שיתנוהו לרבו על מנת שיהיה זה בן חורין. אבל הוא עצמו לא יקבלו מהם ואפילו ע״מ שאין לרבו רשות בו, דקסבר אין קנין לעבד בשום צד בלא רבו:",
+                "<b>ובשטר ע״י עצמו.</b> דסבר ��ובה הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות, שאם עבד כהן הוא, פוסלו מלאכול בתרומה, ואם עבד ישראל הוא, אוסרו בשפחה. ומשום הכי קאמר דאינו יוצא לחירות בשטר ע״י אחרים אלא ע״י עצמו, דכיון דחובה היא לו אין חבין לאדם אלא בפניו. וכסף דע״י אחרים שאני, שכן קבלת רבו גרמה לו להשתחרר מאליו, ואין אחרים הללו חבין לו, אלא קבלת הרב, והרב אינו נעשה שלוחו, אלא לצורך עצמו, ומקנהו מאליו:",
+                "<b>וחכ״א בכסף ע״י עצמו.</b> דקסברי יש קנין לעבד בלא רבו, הלכך קונה את עצמו בכסף אפילו ע״י עצמו. וכ״ש ע״י אחרים:",
+                "<b>ובשטר ע״י אחרים.</b> דסברי זכות הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות, וזכין לאדם שלא בפניו. והלכה כחכמים. והעבד כנעני קונה עצמו אם סימא רבו את עינו או הפיל את שנו או קטע ממנו א׳ מכ״ד ראשי אברים, שהם [ראשי] אצבעות ידים, ואצבעות רגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הזכרות, וראשי שדים באשה. והוא דלא חשיב להו במתניתין בכלל הדברים שהעבד קונה את עצמו, משום דהיוצא בראשי אברים צריך גט שחרור מרבו, והיינו קונה את עצמו בשטר:",
+                "<b>ובלבד שיהא הכסף משל אחרים.</b> דעבד אין לו כלום, דאך מציאה וקבלת מתנה הכל לרבו. ואם בא להפדות ע״י עצמו צריך להיות הכסף משל אחרים שיתנוהו לו ע״מ שאין לרבו רשות בו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>במסירה.</b> בעלים מוסרין אותה ללוקח באפסר או בשערה:",
+                "<b>בהגבהה.</b> ולא במשיכה:",
+                "<b>נקנית במשיכה.</b> ואע״ג דאפשר בהגבהה, מ״מ נקנית במשיכה, משום דמסרכא, שהיא מתחזקת בצפרניה תמיד ליאחז ע״ג קרקע. ופסק ההלכה, בין בהמה דקה בין בהמה גסה נקנית במשיכה וכ״ש בהגבהה. ומשיכה קונה בסימטא שהיא זוית של רשות הרבים, ובחצר של שניהם. ומסירה קונה ברה״ר, ובחצר שאינה של שניהם. והגבהה קונה בכל מקום. וכל מה שדרכו בהגבהה אינו נקנה אלא בהגבהה. ודבר הנקנה במסירה אינו נקנה במשיכה. וכן דבר הנקנה במשיכה אינו נקנה במסירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכסים שיש להם אחריות.</b> היינו קרקעות, שהמלוה את חבירו סומך עליהם לפי שקיימים ועומדים. ופירוש אחריות. חזרה, שחוזר המלוה עליהם וטורף אותם מן הלקוחות כשלא ימצא כלום ללוה:",
+                "<b>נקנין בכסף.</b> דכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) שדות בכסף יקנו. והני מילי במקום שאין רגילין לכתוב שטר, אבל במקום שרגילין לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב שטר:",
+                "<b>בשטר.</b> שכותב על הנייר או על החרס שדי נתונה לך שדי קנויה לך ומוסרו לקונה. ודוקא במתנה נקנה הקרקע בשטר. אבל במכירה, עד שיתן את הכסף. אלא א״כ מוכר שדהו מפני רעתה, דבהא קנה בשטר לחודיה. ומנלן דמקרקעי נקנין בשטר, דכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) וכתוב בספר וחתום:",
+                "<b>ובחזקה.</b> כגון שחפר בקרקע מעט, או נעל, וגדר, ופרץ כל שהוא בפני המוכר. ואם היה שלא בפניו, צריך שיאמר לו לך חזק וקני. ומנא לן שקרקע נקנה בחזקה, דכתיב (דברים י״א:ל״א-ל״ב) וירשתם אותה וישבתם בה, במה ירשתם בישיבה:",
+                "<b>ושאין להם אחריית אין נקנין אלא במשיכה.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה:י״ד) או קנה מיד עמיתך, דבר שאפשר לתתו מיד ליד אינו נקנה אלא בנתינה מיד ליד:",
+                "<b>נקנין.</b> עם נכסים כו׳. אם מכר מטלטלין עם הקרקע, כיון שקנה לוקח הקרקע באחת מג׳ קנינים הללו, נקנו מטלטלין עמה. והוא שיאמר, לו קנה [הני] אגב קרקע. ונפקא לן מקרא דכתיב בדברי דימים (ב׳ כ״א ג׳) ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות:",
+                "<b>וזוקקין.</b> נכסים הללו שאין להם אחריות את הנכסים שיש להם אחריות כו׳. אע״ג דאין נשבעין על הקרקעות, היכא דטענו מטלטלין וקרקעות ונתחייב לישבע על המטלטלין, זוקקין המטלטלין את הקרקעות לישבע עליהם ע״י גלגול שבועה. ולמדנו גלגול שבועה מסוטה, דכתיב (במדבר ה׳:כ״ב) ואמרה האשה אמן אמן, אמן מאיש זה, אמן מאיש אחר. אמן שלא שטיתי ארוסה, אמן שלא שטיתי נשואה, שומרת יבם, וכנוסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנעשה דמים באחר.</b> מפרש בגמרא כל הנישום דמים באחר, כל דבר שאם בא לתתו דמים באחר צריך לשומו, דהיינו כל מטלטלין בר ממטבע:",
+                "<b>כיון שזכה זה.</b> כלומר כיון שמשך האחד נתחייב האחר בחליפין בכ״מ שהם, אם מתו או אבדו ואע״פ שלא משך, לפי שבמשיכת המוכר את הסודר או את החפץ, נקנה המקח ללוקח בכ״מ שהוא. ואע״פ שאין בחפץ שקונים בו שוה פרוטה. ובלבד שלא יהיה מטבע או פירות, שאלו אין קונין בהם. וכל הדברים נקנים בחליפין, מטלטלין עבדים וקרקעות. חוץ מהמטבע שאינו נקנה בחליפין, משום דדעתיה דאינש אצורתא דמטבע לא על גופיה, וצורתא עבידא דבטלה. לפיכך אם לקח אדם מטבע בלא משקל ובלא מנין, ואמר אלו חלופי שדה פלונית, או עבד פלוני, או חפץ פלוני, כיון שמשך זה, נתחייב האחר בחליפיו, דהא גלי דעתיה דלאו אצורתא קפיד הואיל ולא שקל ולא מנה. ואין שום דרך שיועיל בקניית המטבע היכא דליתיה בעיניה, אלא להקנותו אגב קרקע:",
+                "<b>רשות הגבוה בכסף.</b> גזבר שנתן מעות בבהמה לצורך הקדש, אפילו היא בסוף העולם, קנה. ובהדיוט לא קנה אלא בחזקה, כלומר עד שימשוך. ואם נתן ההדיוט דמים על החפץ, כל זמן שלא משך החפץ לא קנה, ומחזיר המוכר את הדמים אם חוזר בו ממכירת החפץ, וצריך לקבל עליו מי שפרע. אבל אם משך הלוקח החפץ, אע״פ שעדיין לא נתן הדמים שהתנה, אין שום אחד מהם יכול לחזור בו. ואם לא נתן דמים ולא משך החפץ, אלא שנתפשרו על המקח בפני עדים ונתרצה זה שיקנה בכך וכך, ונתרצה חבירו למכור בכך ובכך, אפילו אמר אתם עדי אין באלה הדברים כלום, ואפילו מי שפרע אין כאן:",
+                "<b>אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.</b> האומר שור זה עולה, בית זה הקדש, אפילו בסוף העולם, קנה. ובהדיוט לא קנה עד שימשוך בבהמה, ויחזיק בבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מצות הבן על האב.</b> כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו. והן ששה דברים, למולו, לפדותו אם הוא בכור, ללמדו תורה, ללמדו אומנות, להשיאו אשה, להשיטו בנהר:",
+                "<b>אנשים חייבים.</b> האב חייב במצות הללו לבנו, והאם פטורה:",
+                "<b>וכל מצות האב.</b> המוטלות על הבן לעשות לאביו, שהם מורא וכבוד. מורא, לא ישב במקומו, ולא יסתור את דבריו, ולא יכריע את דבריו. כבוד, מאכיל ומשקה. מלביש ומכסה. מכניס ומוציא:",
+                "<b>אחד אנשים ואחד נשים חייבים.</b> הבנים והבנות חייבים:",
+                "<b>וכל מצות עשה שהזמן גרמה.</b> שהזמן גרם למצוה שתבא, כגון שופר, סוכה, לולב, וציצית:",
+                "<b>שלא הזמן גרמה.</b> כגון מזוזה, מעקה, אבדה, ושלוח הקן. והני תרי כללי לאו דוקא, כדקיי״ל אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ, שהרי מצה בליל הפסח, ושמחה במועדים, והקהל בחג הסוכות, כולן מ״ע שהזמן גרמה הן ונשים חייבות. ות״ת, ופריה ורביה, ופדיון הבן, ממ״ע שלא הזמן גרמה הן ונשים פטורות. אבל כללא בתרא דכל מצות לא תעשה אחד אנשים ואחד נשים חייבים. חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים, כללא דוקא הוא, וילפינן ליה מדכתיב במדבר ה׳) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:",
+                "<b>חוץ מבל תקיף ובל תשחית.</b> דכתיב (ויקרא י״ט) לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית את סאת זקנך. כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה, וכל שאינו בהשחתה אינו בהקפה. והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה. ומנלן דליתנהו בהשחתה, דכתיב פאת זקנך, ולא כתיב פאת זקנכם, מאי זקנך, זקנך ולא זקן אשתך:",
+                "<b>ובל תטמא למתים.</b> דכתיב (שם כ״א) אמור אל הכהנים בני אהרן, בני אהרן ולא בנות אהרן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסמיכות והתנופות.</b> אינה סומכת, ואינה מניפה, ואינה מגשת מנחה בקרן מערבית דרומית כמשפטה אם היא כהנת, ואינה קומצת ולא מקטרת, ואינה מולקת עוף, ואינה מקבלת דם במזרק, ואינה מזה דם:",
+                "<b>חוץ מסוטה ונזירה. שהן מניפות.</b> מנחתן בעצמן, שמנחתן טעונה תנופה בבעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מצוה.</b> שאינה תלויה בארץ. כל מצוה שהיא חובת הגוף, מיקרי אינה תלויה בארץ. ושהיא חובת קרקע, מיקרי תלויה בארץ:",
+                "<b>חוץ מן הערלה.</b> שנוהגת בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. וכלאי הכרם בחוצה לארץ מדרבנן. וכלאי זרעים מותרין לזרעם בחוץ לארץ:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אומר אף חדש.</b> אסור בחוץ לארץ מן התורה, אע״פ שהוא חובת קרקע. שנאמר (ויקרא כ״ג:כ\"א) בכל מושבותיכם, בכ״מ שאתם יושבים. והלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל העושה מצוה אחת.</b> יתירה על זכיותיו, כדי שיהיו זכיותיו מרובין מעונותיו:",
+                "<b>מטיבין לו ומאריכין את ימיו.</b> לעולם הבא:",
+                "<b>ונוחל את הארץ.</b> ארץ החיים:",
+                "<b>וכל שאינו עושה מצוה אחת.</b> שהיו עונותיו מרובין מזכיותיו, ואינו עושה מצוה אחת שיהיה מחצה זכאי ומחצה חייב, אלא נשארו עונותיו מרובין:",
+                "<b>ולא בדרך ארץ.</b> שאין משאו ומתנו בנחת עם הבריות:",
+                "<b>אינו מן הישוב.</b> אינו מועיל לישובו של עולם. והוי מושבו מושב לצים, ופסול לעדות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האיש מקדש בו ובשלוחו.</b> בו תחלה ואח״כ בשלוחו, שמצוה בו יותר מבשלוחו דכי עסיק גופו במצוה מקבל שכר טפי. וילפינן שלוחו של אדם כמותו מקרא, דכתיב (שמות י״ב:ו׳) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכי כל ישראל שוחטין, אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו:",
+                "<b>האיש מקדש את בתו כשהיא נערה.</b> וכ״ש כשהיא קטנה. והאי דנקט נערה, אורח ארעא אשמועינן שאסור לאדם לקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה:",
+                "<b>ואם לאו אינה מקודשת.</b> דכיון דאמר התקדשי התקדשי, כל חד הוי קדושין באפי נפשייהו:",
+                "<b>עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה.</b> האי אחת מהן לא מיתוקמא אלא באחרונה שבהן, דכי אמר לה התקדשי לי בזו ובזו ובזו והיתה אוכלת אחת אחת, כל אותן שאכלה הוו מלוה גבה, וכי מטיא אחרונה שבה נגמרין הקדושין, אי אית בה שוה פרוטה הוה ליה מקדש במלוה ופרוטה, וקיי״ל המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ומקודשת. אבל אי לית באחרונה שוה פרוטה, אע״ג דאיכא בקמאי שוה פרוטה, כי מטי גמר קדושין הוה ליה מקדש במלוה, והמקדש במלוה אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>של זהב ונמצא של כסף כו׳</b> דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת.</b> לא פליג רבי שמעון אלא על שבח דממון, דמסתמא ניחא לה באותו שבח. אבל על שבח דיוחסין, כגון לוי ונמצא כהן, מודה רבי שמעון דאפילו הטעתו או הטעה הוא אותה לשבח אינה מקודשת, דלא ניחא לה בשבחו מפני שמתגאה עליה. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>שפחה גודלת.</b> קולעת שער הנשים. פירוש אחר, דברנית ובעלת לשון, כמו שנאמר (יחזקאל ל״ה:י״ג) ותגדילו עלי בפיכם:",
+                "<b>אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש כו׳</b> דדברים שבלב אינם דברים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך וקדשה במקום אחר כו׳</b> דמראה מקום הוא לו. ואין זה תנאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>תצא שלא בכתובה.</b> דאמר אי אפשי באשה נדרנית. אבל גיטא בעיא מספק כיון דלא פירש, דלמא דעתיה נמי אנדרנית:",
+                "<b>הפוסלים בכהנים.</b> מפורש בכתובות [דף עה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סבלונות.</b> דורנות שדרך חתן לשלוח לארוסתו:",
+                "<b>אינה מקודשת.</b> ולא אמרינן יודע היה שאין קדושיו קדושין וגמר ושלח סבלונות לשם קדושין, אלא אמרינן מחמת קדושין הראשונים שלח:",
+                "<b>וכן קטן שקידש.</b> ושלח סבלונות משהגדיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן מקודשות.</b> דאמר קרא (ויקרא י״ח:י״ח) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור, בשעה שנעשו צרות זו לזו אין לך לקוחין אפילו באחת מהן. והוא הדין לכל שאר עריות שיש בהן כרת, שאין קדושין תופסין בהם.",
+                "<b>ושלהן היתה.</b> שמעינן מהא מתניתין דהמקדש בגזל ואפילו בגזל דידה אינה מקודשת, ולא אמרינן מדקבילתיה אחילתיה. מדקתני ושלהן היתה ושל שביעית היתה, משום דשל שביעית היתה שהפירות הפקר מש״ה הנשים מקודשות, אלא שאין אחיות מקודשות, אבל אם לא היתה שביעית הואיל ושלהן היתה לא היו קדושין תופסים באחת מהן. ודוקא בגזל שלפני יאוש בעלים אמרינן דלא הוה קדושין, אבל המקדש בגזל שלאחר יאוש קדושיו קדושין. ושמעינן נמי שהמקדש בפירות שביעית מקודשת, ולא אמרינן אינן ממונו לזכות בהן, אלא כיון שזכה בהן ממונו דם לכל דבר. ושמעינן נמי שאשה נעשית שליח לחברתה, ואפילו במקום שנעשית לה צרה. ואע״ג דבכל עדות שהאשה כשרה לה אין הצרה כשרה לה, שליחותה מיהא כיון דעבדא עבדא. דהא הכא בקדושין דללו הן נעשות צרות ע״י זו שקבלתה, וקתני אין האחיות מקודשות, הא נכריות מקודשות. ומתניתין מתרצה בגמרא אליבא דהלכתא הכי, המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה, שתיהן כאחת אינן מקודשות. הא אחת מאשה ובתה, אחת מאשה ואחותה, כגון שאמר לשתיהן אחת מכם מקודשת לי ולא פירש לאיזו מהן מקדש, וקבלה אחת מהן הקדושין על ידי חברתה, או שתיהן קבלו קדושין כאחת, מקודשות, ושתיהן צריכות גט. ואם אמר הראויה מכם לביאה מקודשת לי, אינן מקודשות, דכל אחת מהן איכא לספוקה באחות אשתו ואין שום אחת מהן ראויה לביאה. ומעשה נמי בחמש נשים ובהן שתי אחיות ולקט אחד כלכלה של תאנים ואמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי, ואמרו חכמים אין אחיות מתקדשות. הא נכריות שהיו ראויות לביאה, מתקדשות. אבל אם אמר כולכם מתקדשות לי, לא היתה שום אחת מהן מקודשת, דכי היכי דאין אחיות מקודשות כך אין האחרות מקודשות, דיכי דאמר כולכם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בחלקו.</b> שחלק עם אחיו הכהנים:",
+                "<b>אינה מקודשת.</b> דכהנים משלחן גבוה קא זכו, ואמר קרא (במדבר י״ח:ט׳) וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש, מה אש אין אתה משתמש בו אלא לאכילה, כך מתנות הללו לא תשתמש בהן אלא לאכילה, ובמעשר כתיב לה׳ הוא, בהווייתו יהא:",
+                "<b>רבי יהודה אומר מזיד קידש.</b> במעשר שני. הואיל ויוצא לחולין ע״י פדיון, והרי הוציאו לחולין ע״י קדושין הללו. ור״מ סבר לית דרך חלול בכך:",
+                "<b>ובהקדש.</b> של בדק הבית:",
+                "<b>מזיד קידש.</b> שכיון שידע שהוא הקדש והוציאו לחולין בכוונה, נתחללה קדושתו:",
+                "<b>ובשוגג.</b> דלא ידע שהוא הקדש ולא ניחא ליה דלתחלל הקדש על ידיה, לא נתחללה קדושתו, ואינה מקודשת. ורבי יהודה סבר איפכא. והלכה כר״מ במעשר, וכרבי יהודה בהקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בערלה וכו׳ אינה מקודשת.</b> דכולהו איסורי הנאה נינהו. ערלה, דכתיב לא יאכל, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע:",
+                "<b>ובכלאי הכרם.</b> דכתיב (דברים כ״ב:ט׳) פן תקדש, פן תוקד אש:",
+                "<b>ובשור הנסקל.</b> דכתיב ביה (שמות כ״א:כ״ח) ולא יאכל את בשרו:",
+                "<b>ובעגלה ערופה.</b> דכתיב ביה כפרה כקדשים, שנאמר (דברים כ״א:ח׳) ונכפר להם הדם:",
+                "<b>בציפורי מצורע.</b> דתניא, נאמר מכשיר ומכפר בפנים, אשמו של מצורע שהוא מכשיר אותו לאכול בקדשים, וחטאתו שמכפר, ושניהם נעשים בפנים. ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ, מכשיר, צפרי מצורע שמכשירין המצורע לבא אל תוך המחנה, ומכפר, עגלה ערופה, שנאמר בה ונכפר להם הדם, ושניהם נעשים חוץ לעזרה. מה מכשיר ומכפר האמור בפנים, שהם אשמו וחטאתו של מצורע, עשה בו מכשיר כמכפר, דתרווייהו קדשים נינהו ואסורים בהנאה, אף מכשיר ומכפר האמורים בחוץ, שהם צפרי מצורע ועגלה ערופה, עשה בו מכשיר כמכפר להיות אסורים בהנאה. ומאימתי אסורין צפורי מצורע בהנאה, משעת שחיטה. והצפור השחוטה בלבד היא שאסורה בהנאה. ועגלה ערופה, ירידתה אל נחל איתן אוסרתה:",
+                "<b>ובשער הנזיר.</b> דאמר קרא (במדבר ו׳:ה׳) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו, גדולו פרע שער ראשו יהיה קדוש:",
+                "<b>ופטר חמור.</b> נאמר בו (שמות י״ג) וערפתו, ונאמר בעגלה ערופה וערפו, מה עגלה ערופה אסורה בהנאה, אף פטר חמור אסור בהנאה. ואינו אסור בהנאה אלא אחר עריפה:",
+                "<b>ובבשר בחלב.</b> נאמר ג׳ פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו, אחד לאסור אכילה, ואחד לאסור הנאה, ואחד לאסור בשול:",
+                "<b>ובחולין שנשחטו בעזרה.</b> דכתיב (דברים י״ב:כ״א) כי ירחק ממך המקום וזבחת, ברחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב מקום. יכול לא יאכלנו אבל ישליכנו לכלבים, ת״ל (שמות כ״ב:ל׳) לכלב תשליכון אותו, אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה:",
+                "<b>מכרן וקדש בדמיהן מקודשת.</b> שאין לך דבר שתופס את דמיו להיות כמוהו אלא עבודה זרה ושביעית. עבודה זרה, שנאמר (דברים ז׳:כ״ו) והיית חרם כמוהו, כל מה שאתה מהווה ממנו הרי הוא כמוהו. ושביעית, שנאמר קודש היא, תופסת דמיה כהקדש. והוו עבודה זרה ושביעית שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בתרומות.</b> תרומה גדולה מעשר:",
+                "<b>ותרומות ובמעשרות.</b> מעשר ראשון ומעשר עני:",
+                "<b>ומתנות.</b> הזרוע והלחיים והקיבה:",
+                "<b>ובמי חטאת.</b> ובמי אפר חטאת. וראוים למכרם לטמאים ליקח מהם שכר הבאה ושכר מילוי המים. אבל שכר הזאה ושכר קדוש, והוא נתינת האפר במים, אסור:",
+                "<b>ואפילו ישראל.</b> הכי קאמר, ואפילו ישראל שנפלו לו תרומות ומתנות מבית אבי אמו כהן, שזכה בהם ויכול למכרם לכהנים, אם קידש בהם את האשה, מקודשת. ואפילו לא נפלו לו תרומות אלא טבלים שעדיין לא הורמו, הואיל ומורישו כהן היה עומד להרימם והתרומות שלו, וזה הישראל שירש אותם נמי יפריש מהם התרומה והיא שלו, ויכול למכרה לכהנים. דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו.</b> אמרי׳ בגמרא מאי והלך, שהלך ברמאות. ולהכי תנן האומר לחברו ולא תנן האומר לשלוחו, לאשמועינן דאע״ג דלא עשאו שליח מתחלה לכך, אלא שאמר לו קדש לי אשה פלונית, אם קדשה לעצמו קרינן ביה שהלך ברמאות ורמאי הוי:",
+                "<b>ובא אחר וקדשה בתוך ל׳ יום מקודשת לשני.</b> ויכול לכנסה אפילו בתוך אלו הל׳ יום:",
+                "<b>בת כהן לישראל.</b> אם בת כהן היא זאת שנתקדשה לאחר שלשים יום, כל אותן שלשים יום תאכל בתרומה, שלא נפסלה מלאכול בתרומת בית אביה. ואם בת ישראל לכהן היא, לא תאכל בתרומה, שעדיין אינה אשת כהן:",
+                "<b>מקודשת.</b> וצריכה גט מתרווייהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי את מקודשת לי.</b> בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז:",
+                "<b>ויתן.</b> ומשיתן נתקדשה למפרע, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:",
+                "<b>הרי זו מקודשת ויש לו.</b> אם יש עדים שיש לו. ואם לא נודע שיש לו, הרי זו מקודשת מספק, שמא יש לו ומתכוין לקלקלה:",
+                "<b>ואם הראה על השלחן.</b> שהיה שולחני והראה על השלחן מעות שאינן שלו, אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית כור.</b> מקום הראוי לזרוע כור, שהוא שלשים סאין:",
+                "<b>ויש לו.</b> אם יש עדים שיש לו, מקודשת ודאי. ואם אין ידוע שיש לו, מקודשת מספק ולא אמרינן זוזי דעביד אינשי דמצנעי חיישינן דלמא אית ליה ומתכוין לקלקלה. אבל ארעא לא חיישינן דלמא אית ליה, דאם איתא דאית ליה ארעא, קלא אית ליה:",
+                "<b>ואם הראה בבקעה.</b> שאינה שלו. ואע״ג דנחת בה לחכירות או לקבלנות, אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל תנאי.</b> שאינו כפול וכו׳ אינו תנאי. ואע״פ שלא נתקיים התנאי נתקיימו הדברים:",
+                "<b>אם יעברו ואם לא יעברו.</b> ואי לא כפל הדברים היתה מתנתו קיימת והיו נוחלים את ארץ הגלעד אע״פ שלא היו עוברים. ואע״ג דאמר אם יעברו אתכם, לית לן מכלל הן אתה שומע לאו. ושמעינן מיניה נמי, דבעינן תנאי קודם למעשה, מדלא אמר תנו להם אם יעברו משמע דאי הוה אמר הכי, לא אתי תנאה ומבטל מעשה דמתנה דקדמיה. וש״מ נמי דבעינן הן קודם ללאו, דלא אמר תחלה אם לא יעברו אל תתנו ואם יעברו ונתתם:",
+                "<b>ר׳ חנינא כו׳</b> אתנאי כפול פליג, דאין צריך לכפול, דמכלל הן נשמע לאו. וזה שכפלו משה, צורך היה הדבר. ולענין פסק הלכה, אם אמר ע״מ, אין צריך תנאי כפול ולא הן קודם ללאו ולא תנאי קודם למעשה, אלא התנאי קיים. ואם לא אמר ע״מ, צריך כל הני דאמרינן. ואם לאו, התנאי בטל והמעשה קיים. ולא שנא בתנאי שבדיני ממונות, ולא שנא בתנאי שבגיטין וקדושין הכל שוה לדבר זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והוכר עוברה דבריו קיימין.</b> כתב הרמב״ם דאין לו לבא עליה עד שיקדשנה קדושין שניים, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ולא אמרו דבריו קיימים אלא להחמיר עליה שאסורה לינשא לאחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואעשה עמך כפועל.</b> בפעולת יום אחד. ולאו דמקדש לה בשכר פעולה, דכיון דקי״ל ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, נמצא כשגמר פעולתו הוי שכירותו מלוה אצלה, והמקדש במלוה אינה מקודשת. אלא דמקדש לה השתא בפרוטה ע״מ שיעשה אח״כ עמה כפועל:",
+                "<b>ע״מ שירצה אבא.</b> בגמרא מפרש שלא ימחה אבא. וכשקבע זמן למחאתו, כגון שאמר שלא ימחה אבא כל שלשים יום. הלכך רצה האב, ש��ברו שלשים יום ולא מיחה, הרי זו מקודשת. לא רצה, שמיחה בתוך שלשים, אינה מקודשת:",
+                "<b>מת האב.</b> תוך שלשים, הרי זו מקודשת, דאמרינן מאן מחי:",
+                "<b>מת הבן.</b> בתוך ל׳, מלמדים את האב שימחה, כדי שלא תהא זקוקה ליבם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אני קדשתיה נאמן.</b> לכנסה. דלא חציף למימר קמיה דאב שקבל הקדושין, אני הוא, אם לא היה אמת, דמרתת דלמא מכחיש ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגרשתיה.</b> קבלתי את גטה:",
+                "<b>והרי היא קטנה.</b> עכשיו כשאמר עליה כך:",
+                "<b>נאמן.</b> לפסלה מן הכהונה. שהאב נאמן על בתו כל זמן שהיא קטנה, דכתיב (דברים כ״ב:ט״ז) את בתי נתתי לאיש הזה, כשאמר לאיש, אסרה על הכל, שאין אנו יודעים למי. כשחזר ואמר לזה, התירה לו:",
+                "<b>והרי היא גדולה.</b> ואם לאחר שגדלה אמר כך, ובקטנותה לא אמר, אינו נאמן:",
+                "<b>נשבית ופדיתיה וכו׳ אינו נאמן.</b> לפסלה מן הכהונה. דבנשואין הימניה רחמנא לאב. לשבויה לא הימניה:",
+                "<b>יש לי בנים.</b> ואין אשתי זקוקה ליבם:",
+                "<b>יש לי אחים.</b> ואשתי זקוקה ליבם. ועד עכשיו היתה בחזקת שאינה זקוקה:",
+                "<b>אין הבוגרות בכלל.</b> לפי שאינן ברשות האב לקדשן. ואף על פי שעשאתו הבוגרת שליח לקבל קדושיה, אמרינן לא שביק אינש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה. אבל הקטנות והנערות כולן צריכות גט מספק. דלא ידעינן איזו מהם קידש:"
+            ],
+            [
+                "<b>קדשתי את בתי גדולה.</b> איצטריך תנא לאשמועינן פלוגתא דר״מ ור׳ יוסי בקדשתי את הגדולה ובקדשתי את הקטנה. דאי אשמועינן בקדשתי את הגדולה, הוה אמינא בהא קאמר ר״מ, דכיון דאיכא דזוטרא מינה, להך גדולה קרי לה, דשבח הוא לאדם לקרות בתו בלשון גדולה אע״פ שהיא קטנה, כשיש קטנה למטה ממנה. אבל קטנה אימא מודי ליה לרבי יוסי דכל שהוא יכול לקרות אותה גדולה אין קורא אותה קטנה. ואי אתמר בהא, בהא קאמר רבי יוסי, אבל בהך אימא מודי ליה לרבי מאיר, לכך הוצרכו שתיהן. והלכה כרבי יוסי בשתיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר לאשה קדשתיך וכו׳.</b> איצטריך לאשמועינן באומר קדשתיך, ובאומרת קדשתני. דאי אשמועינן באומר לאשה קדשתיך שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, הוה אמינא דינא הוא דלא מתסרא איהי בקרוביו, דאיהו שקורי קא משקר, דגברא לא איכפת ליה אם אוסר עצמו חנם בקרובותיה, ומשקר ואמר קדשתיך. אע״פ שלא קדשה, אבל איהי כי אמרה קדשתני דאסרה נפשה אכולי עלמא עד שיתן לה גט, אי לאו דקים לה, לא הוה אמרה, ונתסר איהו על פיה בקרובותיה, ואפילו יהב לה גט. קמ״ל:",
+                "<b>קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי וכו׳</b> משום דהוה סלקא דעתין לומר מאחר שהאב נאמן על בתו מן התורה, תהיה האם נאמנת על בתה מדרבנן, קמ״ל דאינה נאמנת:  "
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתר וכו׳. איידי דתנא להני בבי דלעיל, תנא נמי להא, ואע״פ שהיא משנה שאינה צריכה. ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט כדי להתירה. ואם מעצמו נתן גט, כופין אותו ליתן כתובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מקום שיש קדושין ואין עבירה.</b> שקדושין תופסין בה ואין עבירה בנשואיה. והאי כללא לאו דוקא, שהרי גר שנשא ממזרת יש קדושין ואין עבירה, דקהל גרים לא אקרי קהל, ואף על פי כן אין הולד הולך אחר הזכר שהולד ממזר, אחד גר שנשא ממזרת ואחד ממזר שנשא גיורת:",
+                "<b>וכל מי שאין לה עליו קדושין וכו׳ הולד ממזר.</b> ביבמות נפקא לן מקרא דכתיב (דברים כ״ג:א׳) לא יקח איש את אשת אביו, וסמיך ליה לא יבא ממזר, ומוקמינן לה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו שהיא עליו בכרת:",
+                "<b>על אחת מכל העריות.</b> של חייבי כריתות:",
+                "<b>ולד שפחה ונכרית.</b> דכתיב בשפחה (שמות כ״א:ד׳) האשה וילדיה תהיה לאדוניה, ובנכרית כתיב (דברים ז׳:ד׳) כי יסיר את בנך מאחרי, ומדלא כתיב כי תסיר, ש״מ הכי קאמר בתך לא תתן לבנו כי יסיר בעל בתך את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי, אבל אבתו לא תקח לבנך לא מהדר, שאין הבן הבא מן הנכרית קרוי בנך אלא בנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממזר שנשא שפחה.</b> ואפילו לכתחלה יכול ממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו. והלכה כר״ט. ומודה ר״ט שעבד שנשא ממזרת, הולד ממזר, שעבד אין לו יחוס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עשרה יוחסין עלו מבבל.</b> שהפריש עזרא כל הפסולים שהיו בבבל והוליכן עמו, כדי שלא יתערבו עם המיוחסין, מאחר שאין שם ב״ד:",
+                "<b>חללי.</b> כהנים שנולדו מן הפסולות לכהונה, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה חללה זונה לכהן הדיוט:",
+                "<b>חרורי.</b> עבדים משוחררים:",
+                "<b>נתיני.</b> גבעונים שמלו בימי יהושע, ונאסרו לבא בקהל:",
+                "<b>שתוקי ואסופי.</b> מפרש להו ואזיל:",
+                "<b>גיורי וחרורי ממזרין כו׳ כולם מותרין לבא זה בזה.</b> דקהל גרים לא אקרי קהל, ולא הוזהרו ממזרים לבא בקהל גרים. אבל לויי וישראלי בממזרי לא. ושתוקי ואסופי ספק ממזרים הם ומותרין להתערב בממזר ודאי, דאמרינן בקהל ודאי הוא דלא יבא, הא בקהל ספק יבא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שתוקי, כל שהוא מכיר את אמו.</b> שקורא אבא, ואמו משתקתו:",
+                "<b>בדוקי.</b> שבודקין את אמו. אם אמרה לכשר נבעלתי, הולד כשר. והלכה כאבא שאול:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל האסורים לבא בקהל.</b> אע״ג דתנינן לה ברישא ממזרי ונתיני וכו׳ מותרים לבא זה בזה, הא קמ״ל כגון גר עמוני ומואבי עם ממזר שתוקי ואסופי:",
+                "<b>ר״י אוסר.</b> מפרש בגמרא דהכי קאמר, אפילו ר׳ יהודה שאוסר גר בממזרת, הני מילי גר של שאר נכרים שמותר לבא בקהל הוא דאסור בממזרת לרבי יהודה דס״ל קהל גרים אקרי קהל, אבל גר עמוני ומואבי שאסור לבא בקהל מודה רבי יהודה שמותר בממזרת:",
+                "<b>ודאן בודאן מותר.</b> כגון ממזרי בנתיני:",
+                "<b>ודאן בספיקן.</b> ממזרי ונתיני בשתוקי ואסופי:",
+                "<b>ספיקן בספיקן.</b> שתוקי בשתוקית ואסופי באסופית, ואסופי בשתוקית. אע״פ שזה ספק וזה ספק אסור, שמא זה כשר וזה פסול. והלכה כרבי אליעזר:",
+                "<b>כותי.</b> הוי ספיקייהו, לפי שאין בקיאין בתורת גטין וקדושין. והאידנא עשאום כנכרים גמורים לכל דבריהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ארבע אמהות.</b> ב׳ מצד האב וב׳ מצד האם:",
+                "<b>שהם שמנה.</b> ארבע מן האב וארבע מן האם ואלו הן. אמה. אם אמה. אם אבי אמה. אם אם אבי אמה. אם אביה. אם אם אביה. אם אבי אביה. אם אם אבי אביה. בודקים בהם שלא היה באחת מהן מן הפסולות:",
+                "<b>ואם היתה לויה וישראלית.</b> וכהן בא לכנסה:",
+                "<b>מוסיפין עליהן עוד אחת.</b> אם אחת בכל זוג וזוג. כגון אמה ואם אמה ואם אם אמה, וכן כולם. והא דבדקינן באמהות ולא בדקינן באבות שמא יש פסול באביה או באבי אביה, משום דדרך האנשים כשמגנין זה את זה מתוך קטטה, מגנין ביוחסין, ואם היה שום פסול מצד האבות היה ידוע. אבל הנשים אין זו מגנה את זו בפסול יחס אלא בזנות, וכי איכא בהו מילתא בפסול יוחסין לית ליד קלא. ולא נאמרה חיוב בדיקה זו אלא במשפחה שקרא עליה ערער, אבל משפחה שאין בה חשד אינו צריך לבדוק, שכל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות. ודאיש בלבד דוא שצריך לבדוק כשבא לישא אשה ממשפחה שיש בה חשד, אבל כהנת שבאת לינשא אינד צריכה לבדוק אחר האיש, שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים, וכהנת מותרת לכתחלה להנשא לגר ולחלל, וכ״ש לויה וישראלית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין בודקין מן המזבח ולמעלה.</b> התחיל לבדוק באמהות ומצא שאבי אביה שימש על גבי המזבח א״צ לבדוק אחר אם אבי אביה. דכיון דבנה שמש ע״ג דמזבח בידוע שמיוחס היה:",
+                "<b>ולא מן הדוכן ולמעלה.</b> אם מצא שהיה משורר על הדוכן:",
+                "<b>ולא מן הסנהדרין ולמעלה.</b> ודוקא מן הסנהדרין שבירושלים ואפילו מאותן שדנין דיני ממונות בלבד, שלא היו מעמידין מן הסנהדרין בירושלים אלא כהן ולוי וישראל מיוחס, שנאמר (במדבר י״א:ט״ז) והתיצבו שם עמך, בדומין לך ביחס ובחכמה:",
+                "<b>וגבאי צדקה.</b> כיון דמנצו בהדי אינשי, שממשכנין על הצדקה ואפילו בערב שבת, אי הוה בהו מלתא, קלא הוה להו:",
+                "<b>בערכי ישנה של צפורי.</b> בסנהדראות של עיר ששמה ישנה, הסמוכה לצפורי:",
+                "<b>ערכי.</b> סנדראות שהיו עורכין ומסדרין היחסין:",
+                "<b>אסטרטיא של מלך.</b> בחלוקת חודש בחודש לצאת למלחמת בית דוד משפחה פלונית בחודש פלוני. ולא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסין, שתהא זכותן וזכות אבותן מסייעתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם.</b> בת בנו או בת בן בנו, עד סוף כל הדורות. אבל בת בתו מישראל כשרה לכהונה, דבת חלל עצמה מישראל כשרה לכהונה:",
+                "<b>בת גר זכר.</b> אפילו מישראלית, פסולה לכהונה כבת חלל זכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א בן יעקב אומר כו׳</b> מסקינן בגמרא שהבא לימלך מורין לו כר״א ב״י שלא ישא כהן בת גר וגיורת. אבל אם נשא, הלכה כר׳ יוסי, ואין מוציאין אותה מידו, וזרעו ממנה כשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן.</b> דקרוב הוא אצלו ואין קרוב כשר להעיד:",
+                "<b>ואפילו שניהם.</b> הבעל ואשתו. ולא מבעיא כשהאב לבדו מעיד שהוא ממזר, דלא מרימן, דלא קים ליה בגויה. אלא אפילו אמו דקים ליה בגויה, אינה נאמנת:",
+                "<b>אפילו על עובר שבמעיה.</b> שלא היה לעולם בחזקת כשרות:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר נאמנים.</b> טעמא דר׳ יהודה דכתיב יכיר, יכירנו לאחרים. מכאן שהאב נאמן לפסול את בנו, ואין האם נאמנת על בנה. ודוקא על בנו הוא נאמן, אבל לא על בן בנו שאם היו לבן זה בנים אינו נאמן לפסלם. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה.</b> אצטריך תנא לאשמועינן באב שעשה שליח לקדש את בתו ובאשה שעשתה שליח לקדש את עצמה. דאי אשמועינן באב, ה״א אב דקים ליה ביוחסין, וכשמצא מיוחס זה קידשה לו, הוא דאמרינן דבטל את השליח אבל אתתא דלא קים לה ביוחסין אע״ג דקדשה את עצמה לא סמכה על קדושיה ולא בטלה את השליח, דסברה דלמא משכח שליח אדם מיוחס מזה. ואי אשמועינן בדידה, הוה אמינא משום דאתתא דייקא ומנסבא, כי קדשה עצמה בטלה את השליח, אבל אב דלא קפיד על בתו אם תנשא לבעל כל דהו, לא בטליה לשליחות דשליח, והאי דקדים וקדשה, סבר דלמא לא משכח, צריכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו צריך להביא ראיה לא על האשה.</b> שהיא מיוחסת, שכבר בדקה כשנשאה:",
+                "<b>ולא על הבנים.</b> בבנים קטנים שכרוכים אחרי אמן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים.</b> מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות:",
+                "<b>אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים.</b> שהאחד בוש מחברו. ופסק ההלכה, לא תתיחד אשה אחת עם שני אנשים, וכ״ש איש אחד עם ב׳ נשים. אלא א״כ היו שתי הנשים צרות או יבמות, או אשה ובת בעלה, או אשה וחמותה, או אשה עם תינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, לפי שאלו שונאות זו את זו, ומתיראות זו מזו. וכן היא מתיראת מן הקטנה שמא תראה ותגיד. ומלקים על יחוד הפנויה. ועל יחוד עם העריות, חוץ מאשת איש שאין מלקין עליה שלא להוציא לעז על בניה. ומותר להתיחד עם הבהמה ועם הזכר, שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:",
+                "<b>הגדילו זו ישנה בכסותה וכו׳</b> והוא שתהיה הבת מי״ב שנה ויום א׳, והבן מי״ג שנה ויום א׳. ובזמן שהיא בושה לעמוד לפניו ערומה, אפילו בפחות מכן ישנים הוא בבגדו והיא בבגדה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>רווק.</b> פנוי בלא אשה:",
+                "<b>לא ילמד סופרים.</b> לא ירגיל עצמו להיות מן הסופרים, כלומר מלמד תינוקות. מפני אמותיהן של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן אל בית הספר:",
+                "<b>אף מי שאין לו אשה.</b> אע״פ שאינו פנוי אלא יש לו אשה ואינה שרוייה עמו לא ילמד סופרים. ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים מתירין.</b> והלכה כחכמים. שלא נחשדו ישראל על הזכור:",
+                "<b>כל שאומנתו בין הנשים.</b> שמלאכת אומנתו נעשית לנשים, והנשים צריכות לו:",
+                "<b>לא יתיחד עם הנשים.</b> ואפילו עם הרבה נשים. לפי שלבן גס בו ומחפות עליו. ואילו אינש אחרינא עם שתי נשים תנן דלא, שלש וד׳ שפיר דמי. ורמב״ם פירש דלא שרינן אפילו משום כדי חייו להתיחד עם הנשים הואיל ופרנסתו מהן:",
+                "<b>חמר גמל וספן.</b> כל אלו אומנות לסטות, כשלנין בדרכים נכנסים ולוקטים עצים ופירות מן הכרמים. ועוד שנשכרים לבני אדם ומעבירין על תנאם:",
+                "<b>רועה.</b> [בהמות שלו] שמעביר הבהמות לרעות בשדה אחרים:",
+                "<b>חנוני.</b> מלומד באונאה, להטיל מים ביין, וצרורות בחיטין. שחייב אדם ללמד את בנו אומנות נקיה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה קידושין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json

@@ -0,0 +1,414 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nazir",
+    "versionSource": "sefaria.org",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נזיר",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "כל כינויי נזירות – a word which is not the essence of the name is called a substituted word, like a person who calls his fellow by a nickname [Tractate Bava Metzia 58b].",
+                "האומר אהא – it is not a nickname but rather suggestions of nicknames, like a handle which the utensil is held by; such the vow is influenced by this language but our Mishnah is deficient and should be read as follows: all nicknames/substitute words for Naziriteship are like Naziriteship and all suggestions of Naziriteship are like Naziriteship. Which are the suggestions of Naziriteship? A person who says: “I will be [such]….,” “I will be handsome,” and which are the nicknames of Naziriteship? Nazik (a substitute for Nazir), Naziah, Paziah.",
+                "האומר אהא – that he saw a Nazirite passing before him and said: “I will be,” even though he did not say, “I will be like this,” if he intended to be a Nazirite like him, behold this is a Nazirite and even though he did not utter with his lips like this.",
+                "אהא נוה – that he would grab hold of his hair and state, “I will be handsome,” implying that “I will be handsome with the growth of this hair,” and if he intended for this purpose, He is a Nazirite, and even though he did not specify that these and other similar suggestions of Naziriteship and they are like being a Nazirite.",
+                "נזיק אזיח פזיח – the expressions of the [non-Jewish] nations that they call a Nazirite as such and their expressions are close to that of Israel and are called nicknames of Naziriteship.",
+                "הריני כזה – and he gesticulates/hints to the Nazirite that is opposite him.",
+                "הריני מסלסל הריני מכלכל הריני כזה – and all of them specifically when he grabs hold of his hair and his intention is to Naziriteshiip. ",
+                "מסלסל/he curls his hair (see Talmud Nazir 3a); ",
+                "מכלכל/grows a crown of hair, and its example is from she has a full growth of hair (around the puenda) [Talmud Niddah 52b], when the hair of [her] pudenda.",
+                "הרי עלי צפרים – two turtle doves or two pigeons and they are the sacrifice of a Nazirite who has become ritually defiled and like the example of a Nazirite that passes before him.",
+                "רבי מאיר אומר נזיר – since a Nazirite passes before him and birds are the sacrifice of a Nazirite that became ritually defiled, the words prove that when he says, “I pledge myself [to offer] birds,” he is speaking about Naziriteship.",
+                "וחכמים אומרים אינו נזיר – and the Halakha is according to the Sages that he is not a Nazirite, but he brings the birds to complete his vow."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים – if he mentioned one of all of these, he is a Nazirite as if he said, “I have become a Nazirite,” unspecified. But because the it was necessary to teach at the end [of the Mishnah] that of an eternal/life-long Nazirite and a Nazirite [like]/in the status of Samson, all of the details of Naziriteship are not upon them, it teaches here that all of the details of Naziriteship are upon him.",
+                "מה בין נזיר עולם וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: and if he took a vow to become an eternal Nazirite, behold, he is an eternal Nazirite. And what is the difference between an eternal/ life-long Nazirite and a Nazirite [like/ in the status of Samson? A life-long Nazirite, if his hair became too heavy, he lightens it with a razor from one twelve-month period to another that we derive from Absalom, who was a life-long Nazirite, as it is written concerning him (II Samuel 14:26): “When he cut his hair – he had to have it cut every year, for tit grew too heavy for him,” and it is written there (Leviticus 25:29): “the redemption period shall be a year.”",
+                "ואם נטמא טינו מביא קרבן טומאה – and even ab initio it is permissible to be defiled, for Samson would defile himself with the dead, and it is a well-known maxim, as it is taught, it he became ritually defiled, which implies indeed de-facto, but not ab initio, because the first clause [of the Mishnah] teaches concerning a life-long Nazirite – and if he became ritually defiled, the last clause [of the Mishnah] also [teaches] concerning a Nazirite in the status of Samson, “and if he became ritually defiled.”"
+            ],
+            [
+                "סתם נזירות שלשים יום – as it is written (Numbers 6:5): “it shall remain consecrated [until the completion of his term as a nazirite of the LORD].” [The word] \"יהיה\"/it shall remain – in Gematria is thirty. From here, they relied to state that there is no Naziriteship less than thirty days.",
+                "הריני נזיר אחת גדולה – whether he said: “I will be a Nazirite for a long period of time,” or whether he said, “I will be a Nazirite for a short period of time,” or whether he said I will be a Nazir from now until [as long as it takes to get to[ the end of the world,” he practices Naziriteship for thirty days. And “from now until the end of the world,” as he states, this is what it implies: upon me this Naziriteship was long as if it from now until [as long as it takes to get to] the end of the world.",
+                "ה:ג הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים – and this is its explanation: He said: I will be a Nazirite and one day, since he said, “I will be a Nazirite,” he accepted upon himself one [period of] Naziriteship and when he said more, “and one day,” behold, there is here another [period] of Naziriteship. For there is no Naziriteship less than thirty days, and similarly, also, when he said, “I will be a Nazirite and an additional hour” or “I will be a Nazirite, one has here two [periods] of Naziriteship where it is impossible to be a Nazirite for one hour or one-half of a [period of] Naziriteship that will not be a Naziiteship of thirty days, and because of this, he is a Nazirite for two [periods], and he shaes at the end of thirty days and then observes another [period] of Naziriteship.",
+                "הריני נזיר ל' יום ושעה אחת הרי זה נזיר ל' ואחד יום שאין נזירות לשעות – as it states (Numbers 6:5): “Throughout the term of his vow as nazirite” and he is as if he had said, “thirty one days,” and we don’t say that one hour that he stated is a [period of] Naziiteship of its own, for since one is able to combine it with the number of thirty that he mentioned first."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר כשער ראשי – or like the dust of the earth. וכעפר הארץ וכו' ה\"ז נזיר עולם – but not a real life-long Nazirite, for if he was a life-long Nazirite, he would shave once in twelve months but this one shaves once in thirty days for since his Naziriteship depends upon empty words as if he made the vow in the number of his Naziriteships like the hairs in his head or like the dust of the earth, which is not the case for a life-long Nazirite where he did not divide his Naziriteships but rather did them all in one [period] of Naziriteship.",
+                "רבי אומר אין זה מגלח לשלשים יום – for since he said: “I will be a Nazirite” – all of it is one [period] of Naziriteship and he does not shave other than every twelve months like a life-long Nazirite, and which one shaves every thirty days? The one who says, “Naziriteship will be upon me like the hairs of y head, for then it proves that his Naziriteships are interrupted, he accepted upon himself like the number of hairs on his head, but the Halakha is not according to Rabbi [Judah the Prince]."
+            ],
+            [
+                "אם אמר אחת גדולה נדרתי – One [period of] Naziriteship I accepted and it appeared to me as large as jugful, he is a Nazirite for thirty days. ",
+                "But if he said, “my vow is unspecified and I did not have in my heart other than how the Sages will judge my language,” this is a Nazirite for all of his days, and he shaves every twelve months."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני – he took hold of it on the road in order to go to that place, but if he did not take hold of it to go to that place, he is made like someone who says, “from here until [as long as it takes to go to] the end of the world and he is a Nazirite for thirty days, whether the place was near or it was far and even if was a distance of several years for he didn’t intend other than one long-period of Naziriteship."
+            ],
+            [
+                "מונה נזירו כמנין ימות השנה – three hundred and sixty five [periods] of Naziriteship like the number of days of the solar year.",
+                "אמר רבי יהודה מעשר היה כיון שהשלים מת – Rabbi Yehuda had the tradition that Rabbi [Judah the Prince] disputed the first Tanna/Teacher [of the Mishnah] and stated that the individual who states “Behold I am a Nazirite like the number of days of the solar year – is a life-long Nazirite.” And he brought the episode to prove that he is not a life-long Nazirite for this was the case, and when he completed [his Nazirite vow] he died, and regarding completion [of a term], the [notion of] a life-long Nazirite does not belong , but rather a real case would count his Naziritieships, and such is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ב\"ש אומרים נזיר – since the School of Shammai holds that a person does not utter his words for no purpose (i.e., he must have meant something – see Talmud Arakhin 5a) and when he said, “I will be a Nazirite,” he said it with the intention that he will be a Nazirite, and when he retracted and said, “from the dry figs and from the cakes of pressed figs,” he retracted for he needed to retract, and even as much time as needed for an utterance, he would not be able to retract, they held that something dedicated to the Temple by error is called sanctified, and no question or retraction belongs to it. And the same law applies regarding a Nazirite, as it is written concerning him (Numbers 6:5): “it shall remain consecrated,” therefore, he is a Naziite. But the School of Hillel holds that since he did not make the vow in the manner of those who vow, he is not a Nazirite, for there is no Naziriteship from dry figs and from the cakes of pressed figs.",
+                "אמר רבי יהודה אף כשאמרו ב\"ש לא אמרו אלא באומר הרי עלי קרבן – for the Schools of Shammai and Hillel did not dispute that with regard to Naziriteship, that he was not Nazirite, they did not dispute other than with someone who says in my heart that the dry figs are to me as a Korban/sacrifice. The School of Shammai holds that this was a vow from eating dry figs and the School of Hillel holds that this was not a vow."
+            ],
+            [
+                "אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם אומדת אני – he whose cow was lying down [under a burden] and it does not want to stand up and he said, “this cow thinks that she will not stand,” and she says in her heart, “I will be a Nazirite if I stand,” And I say, “I will be a Nazirite from her if she doesn’t stand,” and similarly, a locked door that cannot be opened and he says, “this door thinks I will not open it,” and it states, “I will be a Nazirite if it opens by me,” and I state: “I will be a Nazirite from it if it will not open,” and afterwards, the cow stands up on its own or that others raise it, but he did not raise it.” And similarly, the door opens on its own, or another comes and opens it and he did not open it.",
+                "בש\"א הרי זה נזיר – for they follow their own reasoning as they (i.e., the School of Shammai), state that one who takes a vow from dry figs and from cake pressed figs that he is a Nazirite, even though there is no Naziriteship from dried figs and from cake pressed figs, so also, even though there is no Naziriteship from a cow and from a door, he is a Nazirite, and even though the cow stood and/or the door opened, it was not it was not his intention other than he would raise it or open it by himself.",
+                "וב\"ה אומרים – to the words of the School of Shammai. For us, even if it (i.e., the cow) did not stand up at all, he would not be a Nazirite, for he mad ae a vow that is not in the manner of those who make vows, for there is no Naziriteship from a cow or from a door, but according to you, who say that a person does not utter words without a purpose for when he stated, “I will be a Nazirite,” it is with the intention that he will be a Nazirite that he stated it, however, they agree with us, at least, where she (i.e., the cow) stood on her own or others raised her up, that he is not a Nazirite, for he did not say other than if she will not stand, and behold, she stood.",
+                "א\"ר יהודה וכו' – The School of Shammai did not disagree with the School of Hillel regarding the matter of Naziriteship for he is not a Nazirite. They did not disagree other than when he says: “in my heart it was that this animal should be a sacrifice at the time that I stated that I will be a Nazirite from her if she will not stand.” For the School of Shammai holds that since he did not make her stand, it should be a sacrifice, and the School of Hillel holds that since it (i.e., the animal) stood, it is not a sacrifice."
+            ],
+            [
+                "מעשה באשה אחת וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: if he was drunk and said, “I am a Nazirite from it,” he is not a Nazirite, for it was not his intention other than to prohibit to himself that particular cup alone. And just as they did not bring him another cup, he said, “I am a Nazirite,” and there is an episode about one woman who said, “I am drunk, etc.”"
+            ],
+            [
+                "הרי זה נזיר – and he is prohibited with all of them, and in this, everyone admits because he made a condition against what is written in the Torah, and whomever makes a condition against [what] is written in the Torah, his condition is void.",
+                "אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור – for wine and shaving and defilement which are prohibited to a Nazirite, he who takes a Nazirite vow from one of them is a Nazirite with regard to all of them.",
+                "רבי שמעון מתיר – as he holds that he is not a Nazirite until he takes a Nazirite vow regarding all of them.",
+                "או מפני שאני קובר מתים הרי זה מותר – these are vows of on conditions unavoidably unfulfilled (see also Tractate Nedarim, Chapter 3, Mishnah 1), and this is one of four vows that the Sages permitted.",
+                "ורבי שמעון אוסר – that he holds that the four vows that the Sages permitted requires absolution by a scholar, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon in these two segments of our Mishnah."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ועלי לגלח נזיר – he accepted upon himself Naziriteship and furthermore, accepted upon himself to bring [hair] sacrifices for another Nazirite, and his friend also came and he stated the same thing.",
+                "אם היו פקחים – each one exempts his fellow with his [hair] sacrifices and even though that at the time that he took the first vow to shave a Nazirite, the second [person] was not yet a Nazirite."
+            ],
+            [
+                "[זה מגלח נזיר שלם] וזה מגלח נזיר שלם דברן ר\"מ – Rabbi Meir according to his method of reasoning that he holds that the first language takes effect and when he says, “I pledge myself to bring the [hair] offering,” a full [hair] offering is mentioned, and when he mentions after that, one-half of the Nazirite hair-offering, it is not within his powers to retract, even as much time as is needed for an utterance (e.g., a greeting). But the Rabbis hold that if he vowed and they opened with him, it is like a person who said, “half of the sacrifices of the Nazirite are upon me, for he is not liable other than for half of the [hair] sacrifices of the Nazirite, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "ונולד לו בן הרי זה נזיר – for in the language of humans one is not called a son other than a male, and not a female nor a child bearing unclear sexual traits or a child bearing the sexual traits of both sexes. A child is called even a daughter/female or a child bearing unclear sexual traits or a child bearing the sexual traits of both sexes."
+            ],
+            [
+                "הפילה אשתו – and he did not know if he was a living being or aborted/non-viable birth.",
+                "אינו נזיר – our Mishnah is [according to] Rabbi Yehuda who said that a person does not place down his soul on a doubt and if he states “when I will have a child,” he is speaking about a definitive child.",
+                "רבי שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא וכו' – Rabbi Shimon holds hat a doubtful Naziriteship is judged stringently; therefore, he must be a Nazirite from doubt and makes a condition and states that if he is a viable fetus, I am a Naziritie out of obligation, and if not, I am a Nazirite out of free-choice, and he shaves and brings his [hair] sacrifices at the end of the thirty day period. But without the condition, he would not be able to bring the sacrifice from doubt, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "חזרה וילדה הרי זה נזיר – for he did not practice Naziriteship on account of the non-viable birth/abortion. But now that she gave birth to a living child, the Nazirite [vow] takes effect and according to Rabbi Shimon, he must retract and make the condition for perhaps the first child was a viable child."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ונזיר לכשיהיה לו בן – whomever had accepted upon himself a [period of] Naziriteship, and additionally accepted upon himself another Naziriteship when he has for himself a son.",
+                "משלים את שלו – first and he shaves and brings his [hair] offering and afterwards counts that [Nazirite period] for [the birth of] his son.",
+                "הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר – he accepted upon himself first the Naziriteship for [the birth of] his son,",
+                "and he began to count his own, and afterwards, his son was born to him prior to his completing thirty days.",
+                "מניח את שלו ומונה את של בנו – for since he accepted upon himself the Naziriteship for [the birth of] his son first, immediately when his son was born to him, he needs to set aside his own and to count [the Naziriteship] of his son’s and afterwards, he completes his own."
+            ],
+            [
+                "עד שבעים לא הפסיד כלום – when he interrupts his Naziriteship and counts the Naziriteship for his son, and he shaves and returns and completes his own [for the completion] of his Naziriteship from the seventy that he had already counted until the one-hundred that he had vowed, they are thirty days that are found between shaving [his hair] of the Naziriteship of his son to the shaving of the completion of his Naziriteship which are thirty days, he does not lose anything. But if he counted more than seventy days before he began the Naziriteship for his son and he came to interrupt his own Naziriteship in order to begin the Naziriteship of his son, when he shaves on the Naziriteship of his son and he comes to complete his own Naziriteship until the one hundred days that he had vowed. If it was found that there were less than thirty days between shaving on his son’s Naziriteship and the shaving for his own Naziriteship, and it is impossible that there would be between each shaving less than thirty days, it is found that he loses all of those days that he counted above the seventy."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד – for an unspecified Naziriteship is thirty days.",
+                "ואם גלח יום שלשים יצא – for part of a day is considered an entire day.",
+                "הריני נזיר שלשים יום אם גלח יום ל' לא יצא – for since he specified thirty complete days as stated."
+            ],
+            [
+                "ואם גלח יום שששים חסר א' יצא – that the thirtieth day of the first Naziriteship counts [both] to here and to there and since the thirtieth day of the first [Naziriteship] is counted also from the second Naziriteship, it is found that the thirty days of the second [Naziriteship] cease with sixty [days] minus one."
+            ],
+            [
+                "נמצא יום שלשים סתר את הכל – for he was defiled in the midst of the days of his Naziriteship, and we don’t say that the thirtieth day counts both for here (i.e., the first Naziriteship) and there (i.e., the second Naziriteship), since part of a day is considered a complete day, but rather, when he shaved and brought his [hair] sacrifices on that day.",
+                "ר\"א אומר אינו סותר אלא שבעה – for he holds that we say that part of a day is considered as a whole day and it is as if he became defiled after fulfilling [his Naziriteship], and defilement after fulfilling [his Naziriteship] according to Rabbi Eliezer does not lose anything other than seven [days].",
+                "הריני נזיר שלשים יום נטמא יום ל' סתר את הכל – whether according to Rabbi Eliezer or according to the Rabbis, for since he said, “I am a Nazirite for thirty days,” everyone agrees that we require thirty complete days, and we don’t say in this that part of a day is considered a whole day. And Rabbi Eliezer who holds that a person (i.e., a Nazirite who is defiled on the fulfilling [the vow] exactly, loses only the thirtieth day and does not lose it all, we derive it from a Biblical verse, as it is written (Numbers 6:13): “This is the ritual of the nazirite: On the day that his term as Nazirite is completed.” If he is defiled on the day of completion, give him the Torah of Naziriteship, meaning to say an unspecified period of Naziriteship is thirty days; here that he said: “I am a Nazirite for thirty days,” and he was defiled on the thirtieth day which is the day of completion, since he lost all thirty, he lost everything. But the Rabbis also who dispute that of Rabbi Eliezer and state that someone who is defiled on the day of completion has lost everything and even if he counted a few days here, for when he said, “I am a Nazirite for thirty days and was defiled on the day of completion, since he also lost the thirtieth day, he lost everything; therefore, whether according to Rabbi Eliezer or according to the Rabbis, he lost everything, and in everything where Rabbi Eliezer and the Sages dispute, the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל – The Rabbis, according to their reasoning, that state that if he was defiled on the day of completion, it is as if he was defiled within his time [of the vow], and loses everything.",
+                "ר\"א אומר אינו סותר אלא ל' – for he (i.e., Rabbi Eliezer) holds that if he was defiled on the day of completion, he only loses thirty [days].",
+                "נטמא יום מאה ואחד – according to the Rabbis, he loses thirty [days], for they decreed that the one-hundred and first day which is the day of shaving, is on account of the one hundredth day. But nevertheless, they were not more stringent than him to make it like the one hundredth day which is the day of completion on which he would lose everything, and they decreed that he would lose only an unspecified Naziriteship which is only thirty days.",
+                "ור\"א אומר אינו סותר אלא שבעה – and he goes according to his reasoning that even on the thirtieth day, he did not decree when a person says, “I am a Nazirite for an unspecified time.”"
+            ],
+            [
+                "ואינו מביא קרבן טומאה – for as it is written a sacrifice for defilement, it is written for a pure Nazirite who was defiled; nevertheless, if he was warned about it, he is liable for whipping.",
+                "יצא ונכנס עולין לו מן המנין – and he brings a sacrifice of defilement; but our Mishnah is explained in the Gemara (Tractate Nazir 19a) as follows: if he left the cemetery and sprinkled on the third and seventh days and immersed [in the Mikveh] and became purified from his defilement and he began to count the days of his Naziritieship, even though he went back and entered afterwards into the cemetery, they count for him from the number those days which he counted after he purified, for since his purification interrupted whether [we are dealing with] the first days that he was a Nazirite and he is in the cemetery, or whether [we are dealing with] the latter days and even though he returned and entered the cemetery, the defilement of the cemetery do not cause him to lose the number of the days that were counted while in a state of purity, for the Nazirite does not lose other the twelve days defilements that are mentioned regarding it. And that which is stated furthermore, and he brings a sacrifice of defilement, this is how it should be stated: if he was defiled again with one of the defilements that the Nazirite shaves and brings the sacrifice of defilement and he loses [those days].",
+                "ר\"א אומר לא בו ביום – meaning to say, if on that selfsame day that he immersed [in a Mikveh] and became pure, on that same day he became defiled with one of the defilements that [causes] the Nazirite to shave, he does not lose that same day, as it is written (Numbers 6:12): “The previous period shall be void [since his consecrated hair was defiled],” the defilement does not cause him to lose until he will have two days of Naziriteship counted and the same law applies with a Nazirite in general who was defiled on the first day of the count of his Naziriteship, for the defilement does not cause him loss of the that day, but rather completes for him the number of the days of his Naziriteship, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "והשלים את נזירותו ואח\"כ בא לארץ – for Naziriteship is not practiced other than in the Land [of Israel] because of the Levitical uncleanness of the heathen countries, and whomever made the vow of Naziriteship outside the land [of Israel] we obligate him to ascend to the Land of Israel and practice there his Naziriteship.",
+                "נזיר בתחלה – he is required to observe in the Land of Israel according to the number of the days that he vowed for his Naziriteship and the days that he observed outside the Land [of Israel] is as if he had not observed his Naziriteship at all.",
+                "אמר ר\"י לא היתה נזיה אלא ארבע עשרה שנה – Rabbi Yehuda holds like Rabbi Eliezer wo stated above in our chapter [in Mishnah 4], that [a Nazirite] who became defiled on the day of completion, does not lose other than thirty days, and because of this, it is stated, that Queen Helena who became defiled at the end of fourteen years which on the day of completion, she did not lose everything and was not required to count another seven years, but rather, only thirty days, and because it was not a complete year, it did not count in the total, and this same law applies as if he said, that she was not a Nazirite other than for fourteen years and thirty days."
+            ],
+            [
+                "אלו מעידים שנדר שתים – two [periods of] Naziriteship and those [witnesses] testify that he took a vow for five [periods of] Naziriteship; at the same time that you state that he took a vow for two [Naziriteships], wwe testify that he took a vow of five Naziriteships, and he states that he did not take a vow at all.",
+                "",
+                "בש\"א נחלקה העדות – since they contradict each other, their words are voided, and there isn’t any testimony at all.",
+                "וב\"ה אומר יש בכלל חמש שתים – and he will be a Nazirite for two years."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאמר הריני נזיר. כולם נזירים – and he who caused each one of them to be seized within the time that is needed for an utterance by his fellow incidentally while the student greets his teacher, which is in order that he can say, “peace be upon you, my teacher [and rabbi].”",
+                "פי כפיו כו' – and he that would say, “my mouth is like his mouth [concerning abstention] from wine and my hair is like his hair from being sheared.",
+                "ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר – for he already fulfilled her vow when he said: “and I [too],” but if his wife made a vow to be a Nazirite and another person heard it and said, “and I [also],” and afterwards her husband annulled it, it is not annulled for this one who said, “an I [also],” for the husband cannot abrogate a vow from its essence like a Sage."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה – and exactly when he said it to her in the language of a question, meaning to say, “and you, what do you say? Will you become a Nazirite like me or not?” Then he is enabled to annul [her vow], but if he said, “I am becoming a Nazirite, and you,” as a statement (i.e., not as a question), and she answered, “Amen,” he is not able to annul her vow for it exists for her."
+            ],
+            [
+                "והיתה שותה יין ומיטמאה למתים – and afterwards, her husband annulled her vow, ",
+                "she receives forty stripes on account of the fact that she transgressed prior to his annulling her vow.",
+                "תספוג מכת מרדות – from the words of the Scribes, and the whipping for rebelliousness/disobedience that are mentioned in every place are according to what the eyes of the judge see, and according to the needs of the hour and especially the sin that she has already committed, but regarding positive commandments such as “make a Sukkah” or “don’t make it,” “take a Lulav [and Etrog]” or he doesn’t take it,” we whip him until he does it, or until his soul departs."
+            ],
+            [
+                "ואם שלה – such as the example that another person gave her [an animal] as a gift on the condition that her husband does not have control over them since usufruct (i.e., part of the wife’s estate of which the husband has the fruition without responsibility for loss or deterioration) and mort-main (i.e., wife’s estate held by her husband, which, in the case of her death or divorce, he must restore “in specie, being responsible with all his landed property for loss or deterioration) are mortgaged to her husband.",
+                "חטאת תמות – we wait for it until it dies.",
+                "ונאכלין ליום אחד – like he peace offerings of the Nazirite which are not eaten other than during the day and night.",
+                "ואין טעונין לחם – for all peace offerings of a Nazirite require bread, and this is the case, for since the husband annulled her vow, these peace offerings do not require [a] bread [offering] (unlike the of offering of a Nazirite).",
+                "והיו לה מעות סתומים – that she had set undesignated coins for the sacrifices of a Nazirite, and she did not designate the 0 these for a sin-offering, and these for a burnt offering and these for a peace offering.",
+                "יפלו לנדבה – to the chests in the Temple where they would cast the rest of the monies as a free-will [to",
+                "לא נהנין ולא מועלין – ab ignition it is prohibited to benefit from them and if he benefited, he is not liable to bring a sacrifice of religious sacrilege that is mentioned regarding whomever benefits from that which is dedicated [to the Temple]."
+            ],
+            [
+                "נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר – for after the blood is tossed [for her], she is able to drink wine and become defiled to the dead, and there is no longer a vow of self-affliction.",
+                "רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר – because of the loss of holy things.",
+                "תגלחת טומאה יפר – they need to return and to count a [period of] Naziriteship of purity and he can say that he doesn’t want a disgraceful wife, meaning to say, afflicted and prevented from drinking wine.",
+                "אף בתגלחת הטהרה יפר – in order that she doesn’t have to disgrace herself with shaving, for shaving for a woman is disgraceful, but the first Tanna/teacher holds that shaving is not disgraceful, for she can make a wig. But the Halakha is not according to Rabbi Akiva nor according to Rabbi [Judah the Prince]."
+            ],
+            [
+                "האיש מדיר את בנו בנזיר – when he is a minor until he reveals two [pubic] hairs (i.e., attains adulthood) after he will be thirteen years and one day old, and all of the laws of Naziriteship are upon hm and his father brings his sacrifices and if he becomes defiled he brings a sacrifice of defilement and that one (i.e., his father) imposes a vow upon him when he says to him: “you will be a Nazirite,” or “so-and-so my son is a Nazirite, and no one will be able to prevent it, neither his son nor the relatives, and this matter is Halakha from the authority of the received Tradition.",
+                "כיצד גלח או שגלחוהו קרובים – How shall the father act regarding the sacrifices at the time when the son shaved and he did not accept the Naziriteship or that his relatives shaved him, or that he protested or that the relatives protested on his behalf, that the Naziriteship is void, and especially when he protested, or the relatives protested immediately. But if he began to observe his Naziriteship, or accepted upon himself the Naziriteship, he further is not able to protest, neither him nor his relatives."
+            ],
+            [
+                "האיש מגלח על נזירות וביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה – and even if she is the daughter who inherits, and this matter is a Halakha from the authority of the received Tradition.",
+                "אמר רבי יוסי הרי אלו יפלו לנדבה וכו' – but the Halakha is not according to Rabbi Yosi, but rather, whether his father died and he (i.e., the son) said: “I am a Nazirite on the condition that I will shave on [account of] the monies of his father whether both he and his father were Nazirites and his father died, he shaves on behalf of the Naziriteship of his father and if there were many sons and one of them anticipated and shaved for the Naziriteship of his father, he benefits/is worthy."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש – for we derive it from the exchange of one sacrificial animal for another, which is, even by mistake/error, as it is written (Leviticus 27:10): “the thing vowed and its substitute shall be holy,” and we expound/interpret it to include something done inadvertently like something done willfully.",
+                "וב\"ה אומרים אינו הקדש – that we don’t learn the beginning of consecration is a matter that does not come from the power of consecration from the exchange of one sacrificial animal for another, which is the end of consecration which comes from the power of another thing that was consecrated."
+            ],
+            [
+                "דינר זהב– the first segment of the Mishnah comes to teach us with something that has attained the holiness of the object but here (i.e., in the latter segment of the Mishnah) it comes to teach us with something that has sanctified the holiness of the money."
+            ],
+            [
+                "מי שנדר בנזיר – in a language that resembled it for him that he was not a Nazirite.",
+                "ונשאל לחכם – and who said to him that there is something in that this language formulation of the language of Naziriteship, and he was not careful from drinking wine,",
+                "מונה משעה שנדר – and we don’t fine him that he transgressed and drank wine, even though, from doubt, it is prohibited, he should have separated himself until he would seek and ask a Sage.",
+                "נשאל לחכם והתירו – who said to him that there is nothing in this language of the language of Naziriteship.",
+                "תצא ותרעה בעדר – for setting aside [an animal] by error is a vain talk but it should become non-holy and in this, the School of Shammai agrees for since he is not a Nazirite when he states that it [i.e., the animal] should go for the sacrifices of the Nazirite, and he didn’t say anything, like a person who is not liable for a sin-offering and states: “behold, this is for my sin-offering.”",
+                "אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות – and what is the difference from the beginning of the chapter (i.e., Mishnah 1), when you (i.e., the School of Shammai) stated that [an act of] consecration done in error is binding [i.e., consecrated]?",
+                "אמרו להם בית שמאי – they were not anxious to respond t them the essence of their reasoning, but they spoke to them in accordance with their own words “from the ninth and the eleventh that they consecrated in error and we extend the scope/include from (Leviticus 27:32): “All tithes of he herd or flock – [of all that passes under the shepherd’s staff, every tenth one – shall be holy to the LORD].”",
+                "אמרו להם ב\"ה לא השבט קדשו – to be read [as a question – in astonishment], meaning to say, the decree of the Biblical verse is that the ninth and the eleventh which are near the tenth, the staff sanctifies them, if he called them “the tenth,” and we do not derive from this merely that an act of consecration made in error is consecrated, for were it not for this reason because of an act of consecration made in error, if so, then even the eighty and the twelfth also [would be included], but rather because the Biblical verse that sanctified the tenth, etc., and it is the decree of the Biblical verse (that the tenth one, approximately, would be sanctified) and we don’t derive anything from this."
+            ],
+            [
+                "מי שנדר בנזיר – and at the time that he took the vow [of becoming a Nazirite], he had the animals [for the sacrifice] and with the knowledge/intention that it was for this purpose he made the vow that he would offer up his sacrifices from those animals, and he went and found that they had been stolen and on account of this, regretted that he took the vow of becoming a Nazirite.",
+                "אם עד שלא נגנבו בהמותיו נדר, הרי זה נזיר – and a Sage should not absolve him through this opening for retracting a vow (i.e., suggesting reasons which, if known at the time, would have prevented the person from making the vow), for it was a novel incident changing the aspects of a vow and eventually nullifies it, and we don’t open with a novel incident.",
+                "ואם לאחר שנגנבו נדר – and he stated: “had I known that they would be stolen, I would not have made this vow, this is an opening that the Sage could annul.",
+                "וזו טעות טעה נחום הנדי כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהה\"ק חרב – and they made the vow prior to the Temple’s destruction and he (i.e., the Sage) released them and the Sages said to him that it was a novel incident changing the aspects of a vow, and eventually nullifying it, and we don’t open with a novel incident, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר שזה איש פלוני – “if this [person] who is walking towards me is so-and-so, I am a Nazirite,” and the second [person] says, “if this [person walking towards me] is not so-and-so, I am not a Nazirite.",
+                "כולם נזירים – and even those whose words were not confirmed/fulfilled, for just as a consecration done in error is a consecration, so also, Naziriteship [vowed] in error is Naziriteship (in accordance with the words of Bet Shammai as found in Tractate Nazir, Chapter 5, Mishnah 1).",
+                "ר\"ט אומר אין אחד מהם נזיר – for Rabbi Tarphon holds that there is no Naziriteship other than for a distinct and solemn specification of a vow (without a doubt – see Tosefta Nazirut, Chapter 3, Halakha 18 and Talmud Nazir 34a in the words of Rabbi Yehuda quoting Rabbi Tarphon), meaning to say, that it is clear and known to him at the time of his vow that he will be a Nazirite and all of these [examples mentioned in our Mishnah], it was not known to him at the time of his vow that it will be according to his declaration, and the Halakha is not according to Rabbi Tarphon."
+            ],
+            [
+                "הרתיע לאחוריו – the person who had come towards them was startled and moved backward and it was not known who it was.",
+                "אינו נזיר – not a single one of them is a Nazirite, for no one protested for himself regarding a doubt, and his intention was at the time of the vow that if the matter did not come to clarity, that his words would not be worth anything.",
+                "ר' שמעון אומר כו' – Rabbi Shimon, according to his reasoning, who said that a doubtful case of Naziriteship is [dealt with] stringently and what is their remedy, for it is impossible o bring a sacrifice out of doubt, but rather, each person needs to make a condition and state that if it is not according to his statement, he should be a Nazirite out of free will, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "ראה את הכוי six people who saw the bearded dear or antelope/Koy and one of them said: “Behold, I am a Nazirite if this is a beast of chase,” and the second said: “Behold, I am a Nazirite if it is not a beast of chase,” and the third said: “Behold, I am a Nazirite if it is of the genus of cattle,” and the fourth said: “Behold, I am a Nazirite if it is not of the genus of a cattle,” and the fifth said: “Behold, I am a Nazirite if this is a beast of chase and a genus of cattle,” and the sixth said: “Behold, I am a Nazirite if this is neither a beast of chase or of the genus of cattle,” and three others came in a general way and one of them said to those other six: “Behold, I am a Nazirite if one of you is a Nazirite,” and the second said: “Behold, I am a Nazirite if none of you are a Nazirite,” and the third said: “Behold, I am a Nazirite if all of you are Nazirites,” all of them are Nazirites – the first six and the latter three. According to the School of Shammai, they are definitive Nazirites, for a Naziriteship in error is a Nazirite. But according to the School of Hillel, they are doubtful Nazirites because the bearded dear or antelope/Koy is doubtfully of the genus of cattle and doubtfully a beast of chase and doubtfully a creature of its own."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שלשה מינים אסורין בנזיר הטומאה – as it is written (Numbers 6:5): “no razor shall touch his head.”",
+                "",
+                "",
+                "והיוצא מן הגפן – as for example, moist/fresh and dry grapes, the exterior and interior [of grapes] combine to make olive’s bulk to be flogged for them [by violating consumption of these things].",
+                "אינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית – and the same law applies regarding the measure for drinking up to an olive’s bulk for since it is written (Numbers 6:3): “nor eat fresh or dried,” we derive from it – just as “eating” is up to an olive’s bulk, so also, “drinking” is up to an olive’s bulk.",
+                "משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין – but the earlier version of the Mishnah is the opposite as we learn that we derive “eating” from “drinking” for the measure of ‘drinking” for a Nazirite [that is prohibited] is a Revi’it/one-quarter of a LOG (i.e., a LOG equals the volume of six eggs or a bottom of two fingers by two with the height of one and five-sixth of a finger) that we derive from [the analogy of] (Leviticus 10:9): “Drink no wine or other intoxicant, [you and your sons] שכר\\שכר (Numbers 6:3): “he shall not drink vinegar of wine or of any other intoxicant,” from the Temple (see Leviticus 10:9 above). And just as the measurement of the prohibition of “drinking,” is one-quarter of a LOG, so also, the measurement of [prohibited] eating is one-quarter of a LOG.”",
+                "אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב – for Rabbi Akiva holds that the measurement of prohibition for a Nazirite whether in regard to “eating,” or “drinking,” is [the equivalent] of an olive’s bulk [collectively], and the permitted combines with that which is prohibited to complete up to the [obligated] measure, but the Halakha is not according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "עד שיאכלו שני חרצנים וזגן – as it is written (Numbers 6:4): “he may not eat anything that is obtained from the grapevine, even seeds or skin,” and the least amount of חרצנים/exteriors is two, and they each have one זג/interior [of grapes], but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah, but rather, one who eats from the exterior and/or the interior is not flogged until he eats from them [in total] an olive’s bulk.",
+                "רבי יוסי אומר שלא תטעה – Rabbi Yossi would give a sign that one shouldn’t err.",
+                "זוג של בהמה – for the exterior is called a זוג/exterior."
+            ],
+            [
+                "סתם נזירות שלשים יום – even though it (i.e., the Mishnah) taught this above (Tractate Nazir, Chapter 1, Mishnah 3), because it was necessary to teach the concluding [fragment] of, “if he shaved or if robbers/thugs forcibly shaved him, he loses thirty days,” the Tanna/teacher repeated it (i.e., the teaching) here.",
+                "סותר שלשים יום – meaning to say, he loses thirty days until he will have thirty-days’ growth of hair, when he can shave the shearing of the commandment (for concluding the minimal amount of Naziriteship).",
+                "או שספסף כל שהוא – if he uprooted and removed even one hair, he is liable, as it is written (Numbers 6:5): “a razor shall not touch [his head],” to include all removals.",
+                "חופף – he rubs with his hand.",
+                "מפספס – with his nails or with a utensil, and as long as he doesn’t intend to remove anything, for a thing that is not intended is permissible.",
+                "אבל לא סורק – with a comb for it is an unavoidable result of an act which is forbidden, even though if he removes one hair, he is flogged, nevertheless, he doesn’t lose thirty days until he shaves the majority of his hair with a razor or with scissors at the side root of [his] hair.",
+                "לא יחוף באדמה – a species from the kinds of earth that removes the hair that is also an unavoidable result of an act and the Halakha is according to Rabbi Yishmael."
+            ],
+            [
+                "נזיר שהיה שותה יין כל היום – and no one other than one, warned him.",
+                "אל תשתה אל תשתה – that they warned him between each drink."
+            ],
+            [
+                "שהטומאה והתגלחת סותרים – as it written regarding ritual impurity (Numbers 6:12): “the previous period shall be void,” and shaving loses thirty days for we require (Numbers 6:5): “the hair of his head being left to grow untrimmed,” and there is no untrimmed growing that is less than thirty days.",
+                "שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו – as for example, to drink wine for a Mitzvah/commandment, as we say (Numbers 6:3): “he shall abstain from wine and any other intoxicant,” forbidding wine for a Mitzvah, like wine that is consumed optionally.",
+                "טומאה ותגלחת הותרו מכללן – defilement for the corpse with no one to bury it, [In which case, the Nazir is absolutely required to bury the corpse], as it is written (Numbers 6:7): “Even if his father or mother, [or his brother or sister should die, he must not defile himself for them].” For his father and/or mother, he does not defile himself, but he defiles himself for a corpse with no one to bury it. And shaving for a Nazirite who is a leper, the positive commandment of (Leviticus 14:8): “[The one to be cleansed shall wash his clothes,] shave off all his hair, [and bathe in water; then he shall be clean],” comes and overrides the negative commandment of (Numbers 6:5): “no razor shall touch his head.”"
+            ],
+            [
+                "מגלח בשביעי ומביא קרבן בשמיני – as It is written (Numbers 6:9-10): “[If a person dies suddenly near him, defiling his consecrated hair,] he shall shave his head on the day he becomes clean; he shall shave it on the seventh day. On the eighth day he shall bring two turtledoves or two pigeons [to the priest, at the entrance of the Tent of Meeting],” and a lamb for a guilt offering (see verse 12).",
+                "מה בין זה למצורע – as it is written in the portion of the leper in the second shaving (Leviticus 14:9-10): “On the seventh day he shall shave off he shall shave off all his hair…,” on the eighth day he shall take [two male lambs without blemish, one ewe lamb in its first year without blemish].” And we hold with regard to a leper, that if he shaves on the eighth day, he brings the sacrifice on the ninth [day].",
+                "אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו – For a Nazirite, his [ritual] purification is dependent upon sparkling on the third [day] and on the seventh [day] and ritual immersion’; therefore, since he became pure on the seventh day, even though he had not shaved until the eighth day, he bring his sacrifices on that selfsame day.",
+                "אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו – as it is written (Leviticus 14:9): “on the seventh day he shall shave off all his hair” and afterwards it is written (ibid.): “and bathe his body in water; [then he shall be clean],” but if he immersed prior to shaving, the immersion does not count for him; therefore, if he shaved on the eighth day, he yet requires [ritual] immersion at sunset, therefore, he cannot bring his sacrifices until the ninth [day], and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "שחט את השלמים ומגלח עליהם – as it is written regarding the Nazirite (Numbers 6:18 – though this verse is not exactly as found in the commentary – which is not found in this chapter): “The Nazirite shall then shave his consecrated hair at the entrance of the Tent of Meeting,” and we expound upon this verse, that he shall shave his head over the sacrifice that is written regarding it at the entrance of the Tent of Meeting, which is the peace offering, as it is written concerning them (Leviticus 3:2): “and slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting.”",
+                "שחטאת קודמת בכל מקום – [the sin offering precedes] the burnt offering and the peace offering, and it is the law that he may shave after the first [sacrifice], but the Halakha is according to Rabbi Yehuda that he shaves on the peace offering."
+            ],
+            [
+                "ולא פירש – even though regarding all of the sacrifices, the owners have to specify their purposes (literally: call them by name), here (i.e., with the Nazirite), it is not necessary, for when he says: “ these are for my Naziriteship,” it is as if he designated their purpose for each and every one, for a ewe-lamb is not appropriate other than for a sin-offering and a lamb is for a burnt offering and a ram is for a sin-offering.",
+                "ומשלח תחת הדוד – where they cook in it the peace offering sacrifice.",
+                "היה מגלח במדינה – in Jerusalem (as opposed of in Temple proper) , and even though it is written (Numbers 6:18): “at the entrance of the Tent of Meeting,” it is not exact, but rather to teach that he does not shave until the opening of the [Tent of Meeting] is open.",
+                "לא היה משלח תחת הדוד – as It is written (Numbers 6:18): “[The nazirite]…shall take the locks of his consecrated hair and put them on the fire [that is under the sacrifice of well-being].” He who is not wanting other than taking and placing, excluding the person who is wanting taking and bring and placing under the cauldron.”",
+                "במה דברים אמורים – that in the Temple, he (i.e., the Nazirite) takes the hair and casts it under the cauldron, with the shaving in a state of [ritual] purity, ",
+                "even if he shaved in the Temple, he does not take the hair and casts it under the cauldron of the guilt offering and the sin-offering of the fowl, for it is not written, ‘the placement of the hair under the cauldron, other than with a ritually pure Nazirite.",
+                "הכל משלחין – the [ritually] pure Nazirite in the Temple or in the provinces except for an impure [Nazirite] who shaved in the provinces because his [cut] hair is buried. And the Jewish legal decision is that one does not cast [his hair] underneath the cauldron other than a [ritually] pure Nazirite who shaved at the entrance of the Tent of Meeting which was performed according to the ritual commandment. But if he cast [his hair] under the cauldron for a sin-offering, he has fulfilled [his obligation], it is not stated that which is underneath the sacrifice of the peace offering (verse 18), other than for the Mitzvah."
+            ],
+            [
+                "ואח\"כ הותר הנזיר לשתות יין – as it is written (Numbers 6:20): “after that the nazirite may drink wine,” after all of the actions.",
+                "ר\"ש אומר כו' – It is written here, “after that the nazirite may drink wine” (Numbers 6:20) and it is written there (Numbers 6:19): “after he has shaved his consecrated hair.” Just as there, it is after the action of an individual, also here, it is after the action of an individual. For we have learned, that since one of the bloods [from the three sacrifices] is sprinkled upon him, it is permitted to drink wine and to become defiled to the dead, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "ונמצא פסול – as for example, if its blood was spilled or it left or was [ritually] defiled.",
+                "תגלחתו פסולה – since the sacrifice was disqualified that shaved upon, it was for him like bandits/thugs had shaved him for we said above (Tractate Nazir, Chapter 6, Mishnah 3; also see Talmud Nazir 39b as he source for Rabbi Eliezer’s comment ahead as pointed out in the commentary of Tosafot Yom Tov), according to Rabbi Eliezer, he loses seven days, and according to the Rabbis, he loses thirty days.",
+                "וזבחיו לא עלו לו – the rest of the sacrifices that he offered after his invalid shaving did not count for him, for since he needs to make void the days of the Nazirite’s vow which have been observed, until his hair grows, it is as if he offered them prior to their [appropriate] occasion.",
+                "על החטאת שלא לשמה – that is on the sacrifice and it is found invalid, for a sin-offering that is not offered for its own sake is invalid. And since it was necessary to teach about the burnt-offering and on the peace offering, concerning the dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis, it (i.e., our Mishnah) also teaches about the sin-offering.",
+                "על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו' תגלחתו פסולה – for since they did not count for the sake of the obligation of the peace offerings of he Nazirite and the burnt offering of the Nazirite, it is for him like he shaved on the burnt offering of a free-will offering and a free-will offering of a peace offering. But Rabbi Shimon holds that if he shaved on a free-will burnt offering and a free-will peace offering, he has fulfilled his obligation, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "אם גלח על שלשתן – after he offered all three (i.e., sin-offering, burnt-offering and peace offering), ",
+                "",
+                "his shaving is valid, according to all opinions, for it is taught in the Mishnah (i.e., this Mishnah), that if he cut his hair on one of the three [sacrifices which was found valid], he has fulfilled his religious obligation."
+            ],
+            [
+                "ר\"א אומר סותר את הכל – he doesn’t lose all of the days as is stated, but loses all of the sacrifices, and Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who stated that the Nazirite is not permitted to drink wine [at this point], but rather, after all of the deeds [together], after the bringing of all of the sacrifices. And when he became defiled prior to bringing all of them, it is as if he became defiled in the morning prior to offering in the name of any of them, and it is that this sacrifice that he offered is as if he had brought them while being filled.",
+                "וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר – an explanation: that when he will become [ritually] pure, and that sacrifice which he brought in purity, he should not go back and bring it. Our Rabbis, according to their reasoning who stated that after the single action, it is permitted to drink wine and it is permitted to shave/cut his hair. Therefore, prior to his becoming defiled, it was appropriate to shave/cut his hair and not lose that sacrifice, but the other sacrifices that he offered, from when he became defiled certainly he loses, for the Biblical verse is strict that all of the Nazirite sacrifices should be offered in [ritual] purity.",
+                "מרים התרמודית – She was from Tarmod, and the Halakha is according to the Sages."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כהן גדול ונזיר אינן מטמאין לקרוביהן – as it is written in the Torah portion of Emor (Leviticus 21:11 – “He shall not defile himself even for his father or mother.”) and the Torah portion of Naso (Numbers 6:7: “Even if his father or mother, or his brother or sister should die, he must not defile himself for them, since hair set apart for his God is upon his head.”)",
+                "היו מהלכים בדרך – not specifically regarding the High Priest do they dispute (i.e., Rabbi Eliezer and the Sages), for the same law applies regarding the common priest, they also dispute, and it is one reason."
+            ],
+            [
+                "על המת – even though it is not [a] complete [body] but rather that it has most of the human frame/skeleton which are two legs and one thigh, or the majority of number of limbs which are one-hundred and twenty-five limbs (out of two-hundred and forty-eight), even if there isn’t among them one quarter of a Kab (a measure of capacity, one-sixth of a Se’ah) which defiles in a tent, and a Nazirite shaves his hair upon [this contact]. But if the dead body lacks [both] the majority of number [of limbs] and the majority of the skeletal frame, the Naziite doesn’t shave on his being overshadowed [by the dead person] until it would have among the bones one-half of a Kab.",
+                "ועל כזית נצל – a thin secretion that comes out from the dead body like something moist that comes from the moldering of the flesh.",
+                "מלא תרוד רקב – a spoonful from the dust of the rottenness (i.e., a mass of earth from a grave containing parts of a decayed human body) of a dead body. But the rottenness does not defile other than when the dead person was buried naked in an ark of marble or something like this, for there is no other rottenness there other than from the body of the dead person. And the dead person was buried completely whole where there was no limb from it missing.",
+                "תרוד – a large spoon that holds a handful [of dust from the decaying body].",
+                "על השדרה – even if there isn’t any flesh at all.",
+                "וכן על עצם הגולגולת – of the head, even if there is no flesh in it.",
+                "ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי – everything for the limb ad been attached to a living person, he would be able to raise up the web of new flesh or skin on a healing wound as appropriate through the same flesh which it is called, as appropriate, and it is less than an olive’s bulk.",
+                "ועל חצי קב עצמות – and even though a quarter of a Kab of bones defiles in a tent, there is a usage dating from Moses as delivered from Sinai (a traditional interpretation of a written law) that a Nazirite does not shave/cut off his hair other than on one-half of a Kab, and similarly on one-half of a LOG of blood (a LOG equals the volume of six eggs), and even though one-quarter of a Kab defiles, in a tent, the Nazirite does not shave other than one-half of a LOG.",
+                "ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו – but not regarding his tent, for the bone that is a barley-bulk does not defile in a tent.",
+                "סותר את הקודמים – as it is written (Numbers 6:12): “The previous period shall be void,[since his consecrated hair was defiled].”",
+                "עד שיטהר – that he would immerse and sunset would pass after he would be sprinkled on the third and seventh days."
+            ],
+            [
+                "אבל הסככות – a tree that has branches separated one from the other, and here is an olive’s bulk from the dead underneath one of hem and the Nazirite passed by and it is not known whether he passed under the branch/foliage that formed a tent/spread itself over a corpse (see also Tractate Ohalot, Chapter 3, Mishnah 1).",
+                "והפרעות – stones or trees that protrude/project from the wall and defilement is underneath one of them.",
+                "ובית הפרס – a field in which a grave was ploughed up and makes an area of a square P’ras, declared unclean on account of crushed bones carried over it from a ploughed grave which is one hundred cubits which is its measurement, as the plough carries the bones.",
+                "וארץ העמים – that the Sages decreed [ritual] defilement on the land of the [foreign] nations.",
+                "גולל – the cover of the coffin.",
+                "דופק – the coffin itself that the covering buttresses it.",
+                "ורביעית דם – even on carrying it or coming in contact with it, the Nazirite does not shave/cut his hair.",
+                "ואהל ורובע עצמות – if he overshadowed on a quarter-of-a-Kab of bones of a dead person, he does not shave/cut his hair until he overshadows over one-half-a-Kab, but on contact with it and/or carrying of a quarter-Kab [of bones] he shaves/cuts his hair, and even if they are decaying and there doesn’t remain of them bone of a full barley’s bulk.",
+                "וכלים הנוגעים במת – which defile like the dead person himself, and he who touches them is defiled for a period of seven days.",
+                "וימי נזרו – the days of the passing of final judgement on a leper (after probationary enclosure – see Leviticus, chapter 13).",
+                "וימי ספירו – after he has become purified from his leprosy, as it is written (Leviticus 14:8): “but he must remain outside his tent seven days.”",
+                "על אלו אין הנזיר מגלח – on all of these of our Mishnah.",
+                "ומזה בשלישי ושביעי – But it does not refer to the days of his counting or to the days his completion, for the sprinkling on the third day and on the seventh day do not belong to them.",
+                "ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד – all of these that we stated do not count to the days of Naziriteship and he would become [ritually] pure after he sprinkles on the third and seventh days. If he was defiled through defilement with the dead, and after he completes the days of his completion [of his being shut out and purified from his being a leper] if he was leprous, he completes his Naziriteship on the number of days that he counted that he counted prior to becoming defiled, and does not bring a sacrifice for defilement.",
+                "באמת אמרו ימי זהב וזבה – all the days of their defilement and the days of their counting of seven clean days ",
+                "and the days of the leper’s being locked up for trial, and it is stated regarding it (Leviticus 13:50 – the wrong chapter is listed in the Hebrew edition of the Bartenura commentary): “[and the priest after examining the affection,] shall isolate the affected article for seven days,” they count towards the number of days of his Naziriteship, and it is not necessary to state that they don’t lose the prior days."
+            ],
+            [
+                "חייבין עליה על ביאת מקדש – if he was defiled by the same defilement and entered into the Temple, or he at Holy Things prior to his purifying from his defilement, he is liable for extirpation for it if it was done willfully, or if it was done inadvertently, a sliding-scale offering (where the financial situation of the sinner is taken into account in determining the nature of the sin-offering that he brings).",
+                "לא תהא זו קלה מן השרץ – that they are liable for it for entering into the Temple , as it is written in Leviticus (Chapter 5, Verse 2 – the chapter is not the one indicated by the Bartenura commentary: “or the carcass of an unclean creeping thing – [and the fact has escaped him, and then, being unclean, he realizes his guilt].” But the matter of Rabbi Meir does not apply, for contact with and/or carrying of a barley-corn’s bulk of a bone which is the more lenient, which does not defile in a tent [through overshadowing], the Nazirite shaves/cuts his hair for it, as it is taught in our Mishnah (Tractate Nazir, Chapter 7, Mishnah 3), and a quarter-Kab of blood which is more stringent which does defile in a tent [through overshadowing), the Nazirite does not shave for it.",
+                "אין דנין כאן ק\"ו – for we do not deduce an argument from minor to major (i.e., from the lesser to the greater) on a matter which is a Halakha transmitted to Moses from Sinai since the a barley-corn’s bulk of a bone is not written in the Torah, but it is a Halakha, and we don’t deduce an argument from minor to major from Halakha, whether they are the words of Rabbi Eliezer or whether they are the words of Rabbi Yehoshua who stated it, but rather, this what they stated is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שני נזירים שאמר להם אחד כו' – and they are silent for if they contradict, he is not believed, for one witness in a place where they contradict him is not believed, and our Mishnah speaks as for example that this person, the witness was not with them. But rather, he said, “I saw from afar defilement that was cast between them, that if the witness was with them in their place, it would be a case of uncertainty concerning ritual impurity in the public domain. And uncertain ritual purity in the public domain, in its uncertain state is [spiritually] pure, for uncertainty concerning ritual impurity we derive from the Sotah (i.e., the woman who is suspected of infidelity by her husband), as it is written regarding her (Numbers 5:13): “and she keeps secret the fact that she has defiled herself [without being forced, and there was no witness against her], and they were not other than her, and the person who engaged in sexual relations with her, and her uncertain state is seen as defiled. But whenever that they are more than two [people], even within the house, her uncertain state is seen as pure, and this is like uncertainty regarding ritual impurity in the public domain. Therefore, one must say that the witness was not with them in their place at the time of the uncertainty regarding ritual impurity.",
+                "וסופרים ל' יום – as for example when both made the vow of Naziriteship together and they took a vow of an undefined period of Naziriteship (i.e., thirty days). And the same law applies if both of them had taken a vow together and delineated their period of Naziriteship for a limited period, for after they had brought the sacrifice for defilement and the sacrifice of purity, they return and count the limited time period for their Naziriteship, and they set aside the sacrifice of spiritual purity.",
+                "וקרבן טומאה ספק – the sin-offering of fowl that comes for uncertain defilement and is not eaten.",
+                "אלא מביא חטאת עוף – for an uncertain defilement of Naziriteship. And he doesn’t bring the guilt-offering according to the Rabbis who state above that he brought his sin offering and did not bring his guilt-offering, he counts [his period of Naziriteship].",
+                "נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים – if he is a pure Nazirite, for the first burnt-offering was obligatory and now, he is offering the sin – offering and the peace-offering.",
+                "אבל הודו חכמים לבן זומא – and they did not take into consideration on one who brings his sacrifices in bits and pieces, and the Halakha is according to Ben Zoma."
+            ],
+            [
+                "נזיר שהוא טמא בספק ומוחלט בספק – uncertain if he had been defiled by contact with the dead and uncertain if he was a declared leper.",
+                "אוכל בקדשים אחר ששים יום – but not before then, for someone who is uncertain leper, he or a witness that brings his atonement is forbidden to eat Holy Things but because of being an uncertain impure Nazirite, he is not forbidden from eating Holy Things, for he is not called someone lacking atonement who is forbidden to eat Holy Things other than a person whose defilement comes out upon him from his body. How so? He took the Nazirite [vow] for thirty days, and on the first day, there occurred to him an uncertain defilement through contact with the dead and uncertain leprosy He sprinkles and repeats it and immerses and is purified from his defilement from contact with the dead, as if he came to shave/cut his hair according to the law of an impure Nazirite, or according to the law of a leper who became healed. But, he is not able to shave/cut his hair until the thirty days from the day that he took the vow of Nazirite, lest he is a pure Nazirite, and he is forbidden to shave until the fulfillment of the days of his Naziriteship and until he brings his sacrifices, and after thirty days, he shaves the uncertain shaving of leper. Uncertain shaving of defilement of a Nazirite and uncertainty shaving of someone pure, and he brings two birds according to the law of the shaving for a declared leper. And the sin offering of a fowl that comes on the uncertainty, because of the uncertainty of his being a defiled Nazirite, and the burnt offering of an animal because of his uncertain status as a pure Nazirite, and even though he doesn’t bring the rest of the sacrifices of someone who is a pure person who has shaved, we state that if he shaved on one of the three sacrifices, he has fulfilled his religious duty. And he makes a condition upon it that if he is not a pure Nazirite, that the burnt offering will be a free-will donation, and the law of a declared leper that requires two shavings – one after the completion of his declaration when he became healed from his leprosy. And one after the days of his counting, after he counted seven days from the first shaving, as it is written (Leviticus 14:9): “On the seventh day he shall shave off all of his hair – [of head, beard and eyebrows].”But the one who is an uncertain Nazirite is not able to shave. Therefore, he must wait thirty days of uncertain pure Naziriteship and then he takes a shave of uncertainty for the days of his counting of the leper and the uncertainty of a pure Naziriteship. And he brings a burnt offering of cattle of uncertain Naziriteship in order to shave on the sacrifices and make a condition upon it. And on the day after his shaving, he brings the sacrifice of the leper to permit Holy Things to him. And he brings the sin offering of fowl for the sin-offering of cattle does not come on that which is uncertain. And he doesn’t bring the guilt offering. For the guilt offering does not prevent him from eating Holy Things, and it is found that after sixty [days], he eats Holy Things, for then he brings his atonement of the uncertainty of being declared, but he is still forbidden to drink wine and to defile himself through contact with the dead for perhaps he was a declared leper. But the shaving for a leper does not count for him, neither for the shaving of a pure Nazirite, nor for the shaving of an impure Nazirite, and he still needs two shavings: one for the impure Nazirite and one for the pure Nazirite. And if he was a declared leper, all what he counted for the days of his Naziriteship do not count for him. For the days of his declared [leprosy] and the days of his counting do not count for him. And he needs to count another thirty days and after thirty days, he shaves from being an uncertain impure Nazirite and an uncertain pure Nazirite. And he brings the sin-offering of fowl on being an uncertain impure Nazirite and the burnt offering of cattle for being an uncertain pure Nazirite, in order that he can shave on the sacrifice and makes a condition upon it. But he is still prohibited to drink wine or to defile himself through contact with the dead. For perhaps he was a declared leper and therefore, the first two shavings did not count for him for the sake of his Naziriteship, not for defilement nor for purity, for perhaps he was an impure Nazirite. And the third shaving is the shaving of defilement. Therefore, he is required to count another thirty days of pure Naziriteship, and he brings the sacrifice of a pure Nazirite and makes the condition, and afterwards is permitted to drink wine and to become defiled through contact with the dead. And similarly, if he took a vow of Naziriteship for a year, and something happened to him at the beginning of his year of uncertain defilement through contact with the dead, and uncertain leprosy, he counts a full year and shaves the shaving of uncertain defilement and uncertain purity and uncertain leprosy, ad counts a second year and shaves and brings his atonement and eats Holy Things [if he is a Kohen] and counts another two years prior to his drinking wine and defiling himself through contact with the dead."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הגוים אין להם נזירות – even though that heathens sacrifice offerings for vows and free-will donations like Israelites, if he took the vow of becoming a Nazirite, the laws of the Nazirite vow do not apply to him and he is permitted to drink wine and defile himself through contact with the dead, as it is written at the beginning of the portion of the Nazirite (Numbers 6:2): “Speak to the Israelites.” Israelites take the vow of becoming a Nazirite; heathens do not take the vow of becoming a Nazirite.",
+                "שהוא כופה את עבדו – h forces him (i.e. his slave) to drink wine and to become defiled through contact with the dead against his will.",
+                "ואינו כופה את אשתו – against her will and in other vows which have affliction of the soul or being idle from work, the master cannot force the slave , but rather they are idle from them on their own, as it is written (Numbers 30:2): “[or takes an oath] imposing an obligation on himself;” he whose soul is acquired by him, excluding a slave whose soul is no acquired by him and similarly all of the oaths that a slave took whether they have an affliction of the soul or whether they don’t have an affliction of the soul or his master must force him for on their own they are idle, for he has no domain to himself, but vows which lack affliction of the soul nor have idleness from work to his master, the slave is obligated to fulfill them and his master is not able to force him upon them to cancel them.",
+                "מיפר נדרי שאתו ואינו מיפר נדרו עבדו – if he is satisfied/reconciled with the vow that his wife made after he nullified it, and he wants that she should fulfill it, she is not obligated to fulfill it after he has nullified it one time, and if he forces his slave to transgress his vow and afterwards he wants to have him fulfill it, the slave is obligated to fulfill it.",
+                "הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו – not specifically voided, but rather, forced his slave to drink wine and/or to defile himself through contact with the dead, and afterwards, the slave went free, the [now-former] slave is obligated to complete his Naziriteship after he went out to freedom. And Maimonides explained if he annulled his slave, he goes out to freedom, for a person who says to his slave, “it is annulled for you,” the master’s privilege over the slave rebounds from him (i.e., has no legal effect) and the slaves goes out to freedom on account of this but he must complete his Naziriteship, but my heart hesitates at this explanation.",
+                "עבד מכנגד פניו – [a slave] who fled from his master after he took the vow of Naziriteship.",
+                "ר\"מ אומר לא ישתה יין – in order that he will suffer and return to his master who will force him to violate his vow and he will be permitted to drink wine.",
+                "ור' יוסי אומר ישתה – that he will not get sick and die for he will eventually return to his master and his master will search for him and return him, and it is found that it is as if he is in the domain of his master."
+            ],
+            [
+                "נזיר שגלח – he brought his sacrifices and cut his hair/shaved upon them and afterwards it became known to him that he had become ritually unclean/impure during his days of Naziriteship.",
+                "אם טומאה ידועה – an impurity that it was possible that it was known such as the case of it was not the grave in the depth (i.e., a covered – up uncleanness discovered – In the Jerusalem Talmud Nazir 57f, it is asked? What is a grave of the depth? A corpse buried in stubble, straw, earth, or pebbles, but if buried in water, it does not make a grave of the depth – i.e., it does not make unclean that which was above it before discovery; or, a grave that nobody remembers to have existed).",
+                "סותר – and he returns and counts another [period] of Naziriteship.",
+                "טומאת התהום אינו סותר – if it became known to him that in the place that he passed was defilement in the depth, but it is a defilement that no one recognizes it even to the end of the world, even though he certainly was ritually impure, he does not lose [the days he had already counted], for such is the Halakha concerning a Nazirite.",
+                "אם עד שלא גלח – a shearing in purity even if he had already brought his sacrifices, for since it became known to him prior to his shaving/cutting his hair.",
+                "בין כך ובין כך – whether it is a known defilement whether it is a defilement of the depth, he loses [the days that he had counted in fulfillment of his Nazirite vow] for it is derived that defilement of the depth does not cause loss [of the period counted in fulfillment of his Nazirite vow] specifically after his shaving/cutting his hair in spiritual purity.",
+                "כיצד – the law of defilement of the depth.",
+                "ירד לטבול במערה – for he was defiled through the defilement of an unclean reptile, or another defilement of a similar nature which is not from a dead person, and he went down to immerse from his defilement, and it was found [there] an olive’s bulk from a dead person floating on the face of the water and it is uncertain/doubtful whether he became defiled through it or he was not defiled, he is impure, but we hold that an uncertain/doubtful defilement floating on top of the water is pure, but these words regard the defilement of an unclean reptile. But regarding the defilement through contact with the dead, he is impure, and if this uncertainty/doubt was known to him after he had cut his hair/shaved, he is impure, for this is known defilement, for since he was in a place where it was possible that people would see him. And that which it (i.e., the Mishnah) took [linguistically] that he went down to immerse, it is something remarkable that is being taught to us, for even though that a person who immerses from his defilement to ritual purity is warned from all things that defile, even so, he is defiled.",
+                "נמצא משוקע בקרקע המערה – in the place that he immersed and he has certainly become defiled. If it became known to him after he shaved/cut his hair, he is pure, and he doesn’t lose [any of the time of his vow as a Nazirite] for this is the defilement of the depth which was in a place where it was not known to any person.",
+                "ירד להקר טהור – even though he went down to cool off and chill himself, but he did not go down to immerse in order that he would be careful from defilement, even so, he is ritually pure, if he was not defiled through contact with the dead, but if he did go down to purify himself from defilement from contact with the dead, and he immersed in a cave where the dead was embedded in it and he completed his Naziriteship, or was a person who was defiled by contact with the dead that had immersed, and afterwards accepted upon himself Naziriteship, he is defiled and loses [the period that he had fulfilled of his Nazirite vow] for something presumed impure is impure and something presumed pure is pure.",
+                "שרגלים לדבר – meaning to say, there is a rationale and principle to the matter to state that one does not derive a Halakha for defilement in a depth, which for a Nazirite is pure, other than when he was a Nazirites who was presumed to be pure, and when he was presumed to be impure."
+            ],
+            [
+                "המוציא מת מתחלה – it was not known that there were was a grave there, that is what we said in the Gemara (Tractate Nazir 65a): “he who finds and not that it was accessible, ” and furthermore, we derive from the language of our Mishnah that someone died, but not that he was killed.",
+                "מושכב – and not that he was sitting.",
+                "כדרכו – and not that his head was placed between his thighs, for all of these, we suspect of them that they are heathens, for it is not the manner of Israelites to bury their dead in such a manner.",
+                "נוטלו ואת תפושתו – it is permissible to remove him from there and to bury him in another place, and he must take from the dirt of the grave with him which is pressed by the body in the grave (and which is considered “the dead man’s property”) which is all the crushed, loose earth that is below him and he digs in virgin ground three fingers as it is written (Genesis 47:30): “[When I lie down with my fathers,] take me up from Egypt and bury me in their burial-place,” for it is not necessary to state “from Egypt,” but rather this is what he said: from the dust of Egypt take my people.”",
+                "מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד' אמות עד שמנה – meaning to say from the first grave until the third [grave], there Is not less than four cubits and no more than eight [cubits].",
+                "הרי זו שכונת קברות – and it is recognized that for the sake of burial they were placed there and it is forbidden to remove them, and even one dead person, if it was known that for the sake of burial they were placed there, it is forbidden to remove it, other than that with one or two we leave undecided that they were not buried there other than temporarily and that it was their intention to remove them, but with three, it is proved that this is a special place for burials. And the length of the cave, its manner is to be six [cubits] and four [cubits] wide, and crosswise there is an excess of two cubits which is eight, therefore it is taught in the Mishnah: “from four until eight,” with the fulness of a coffin but those who bury it are not taught here.",
+                "ובודק הימנה ולהלן עשרים אמה – for the burial cave is four [cubits] by six [cubits] and the courtyard that the caves are open to it from here and there is six [cubits] by six [cubits]. And this is what the Rabbis hold in the chapter (Tractate Bava Batra] המוכר פירות/One who sells fruit [102b]. It is found that the length of two caves and the courtyard that is between them is eighteen cubits, and since that sometimes, he examines one cave with a diagonal line and the diagonal line of one cave has an excess of two cubits in nearness, which makes it twenty cubits: eight [cubits] of the first cave with a diagonal line and six [cubits] of the courtyard that is between the two caves and six [cubits] of the second cave, since we state one diagonal line/diameter. And further, one needs to check from above and from below twenty cubits which is forty cubits lest this is a cave that is in the east of the courtyard and there is yet another opposite on the western part of the courtyard. Alternatively, that which is in the western part of the courtyard, and there is yet another on the east of the courtyard.",
+                "מצא אחד בסוף עשרים בודק ממנו ולהלן כ' אמה – for who will say that from the cemetery there would be this cave for perhaps it is another grave, and another courtyard of another person, and one also needs to make for the sake of all of the examinations mentioned above just like there is a grave there, similarly, there are others.",
+                "שרגלים לדבר – that this field was made for graves and there were in it also other caves, and because of grounds for such a decision these Mishnayot are taught here."
+            ],
+            [
+                "כל ספק נגעים בתחלה טהור – such as the example of two [people] who came to a Kohen; on one of them was a bright white spot on the skin (eventually, one of the symptoms of leprosy) like the size of a bean, and on the other was a bright white spot on the skin like a Selah (a coin), and at the end of a week, on this one was like a Selah and that one was like a Selah and it was not known on which of them it spread, both of them are ritually pure, even though certainly one of them is ritually impure.",
+                "משנזקק לטומאה ספיקו טמא – such as the example of two who came to a Kohen; on one of them was a bright white spot on the skin like the size of a bean and the other, [a bright white spot on the skin] like the size of a Selah, and at the end of a week, this one’s was like a Selah and more, and the other one’s was like a Selah and more. Both reduced to become the size of like a Selah. Even though one of them is definitely ritually pure, for already, the spreading of the leprous spot occurred, both of them are impure, because a decision had been made in favor of uncleanness until they return to the size of a bean.",
+                "בשבעה דרכים בודקין את הזב – for if he saw, as a consequence of an accident, he is pure, for we expound upon זב מבשרו/”a discharge from his member/flesh” (Leviticus 15:2) and not on account of his accident.",
+                "עד שלא נזקק לטומאה – that is when he sees a second affliction/attack, he becomes a complete Zav/a man suffering from gonorrhea defiling by lying and sitting, but a first affliction/attack defiles by accident ritual impurity until nightfall according to the law of someone who experienced a seminar emission which combines with the second [affliction/attack], even if it was by accident.",
+                "במאכל – if he ate things that bring him towards a flux as for example, meat, oil, milk, and cheese, eggs and old wine.",
+                "ובמשתה – with increase/excess of drinking.",
+                "במשא – something heavy that he carried.",
+                "במראה – he saw a woman even without [impure] fantasy.",
+                "ובהרהור – even though he did not see [her], if one of these seven [things] happened to him before he saw the second affliction/attack, he does not become a Zav/gonorrhea, and a drop [of semen] does not defile through carrying.",
+                "משנזקק לטומאה – that he saw a second attack/affliction not by accident, ",
+                "we don’t examine him, but even if he saw a third [attack/affliction] by accident, he becomes a Zab/one afflicted with gonorrhea for a sacrifice.",
+                "וספיקו ושבכת זרעו טמאים – uncertain on account of effusion of his semen, as for example if he saw effusion of semen first and a bit of gonorrhea that comes afterwards, it does not defile for the person who sees an emission does not defile with gonorrhea from the time of twenty-four astronomical hours. And until a decision has been not been made for uncleanness, the flux purifies the gonorrhea because it is an accident. But after a decision has been made for uncleanness, the flux purifies the gonorrhea which does not leave undecided/in doubt for on account of the flux comes the gonorrhea.",
+                "שרגלים לדבר – for that attack/affliction is on account of an accident, because he has already become a Zav/gonorrhea.",
+                "ר\"נ פוטר שרגלים לדבר – for he did not die on account of a wound, since it was more lenient than what it was, and the Halakha is not according to Rabbi [Nehemiah]."
+            ],
+            [
+                "נזיר היה שמואל – and the person who says: “Behold, I am like Samuel or like the son of Elkanah, or like the person who hewed Agag in pieces [in Gilgal]”– is a Nazirite according to the words of Rabbi Nehorai and such is the Halakha.",
+                "אין מורא אלא של בשר ודם – so that the dominion and fear of man are not upon him."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/English/merged.json

@@ -0,0 +1,413 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nazir",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Nazir",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "כל כינויי נזירות – a word which is not the essence of the name is called a substituted word, like a person who calls his fellow by a nickname [Tractate Bava Metzia 58b].",
+                "האומר אהא – it is not a nickname but rather suggestions of nicknames, like a handle which the utensil is held by; such the vow is influenced by this language but our Mishnah is deficient and should be read as follows: all nicknames/substitute words for Naziriteship are like Naziriteship and all suggestions of Naziriteship are like Naziriteship. Which are the suggestions of Naziriteship? A person who says: “I will be [such]….,” “I will be handsome,” and which are the nicknames of Naziriteship? Nazik (a substitute for Nazir), Naziah, Paziah.",
+                "האומר אהא – that he saw a Nazirite passing before him and said: “I will be,” even though he did not say, “I will be like this,” if he intended to be a Nazirite like him, behold this is a Nazirite and even though he did not utter with his lips like this.",
+                "אהא נוה – that he would grab hold of his hair and state, “I will be handsome,” implying that “I will be handsome with the growth of this hair,” and if he intended for this purpose, He is a Nazirite, and even though he did not specify that these and other similar suggestions of Naziriteship and they are like being a Nazirite.",
+                "נזיק אזיח פזיח – the expressions of the [non-Jewish] nations that they call a Nazirite as such and their expressions are close to that of Israel and are called nicknames of Naziriteship.",
+                "הריני כזה – and he gesticulates/hints to the Nazirite that is opposite him.",
+                "הריני מסלסל הריני מכלכל הריני כזה – and all of them specifically when he grabs hold of his hair and his intention is to Naziriteshiip. ",
+                "מסלסל/he curls his hair (see Talmud Nazir 3a); ",
+                "מכלכל/grows a crown of hair, and its example is from she has a full growth of hair (around the puenda) [Talmud Niddah 52b], when the hair of [her] pudenda.",
+                "הרי עלי צפרים – two turtle doves or two pigeons and they are the sacrifice of a Nazirite who has become ritually defiled and like the example of a Nazirite that passes before him.",
+                "רבי מאיר אומר נזיר – since a Nazirite passes before him and birds are the sacrifice of a Nazirite that became ritually defiled, the words prove that when he says, “I pledge myself [to offer] birds,” he is speaking about Naziriteship.",
+                "וחכמים אומרים אינו נזיר – and the Halakha is according to the Sages that he is not a Nazirite, but he brings the birds to complete his vow."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים – if he mentioned one of all of these, he is a Nazirite as if he said, “I have become a Nazirite,” unspecified. But because the it was necessary to teach at the end [of the Mishnah] that of an eternal/life-long Nazirite and a Nazirite [like]/in the status of Samson, all of the details of Naziriteship are not upon them, it teaches here that all of the details of Naziriteship are upon him.",
+                "מה בין נזיר עולם וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: and if he took a vow to become an eternal Nazirite, behold, he is an eternal Nazirite. And what is the difference between an eternal/ life-long Nazirite and a Nazirite [like/ in the status of Samson? A life-long Nazirite, if his hair became too heavy, he lightens it with a razor from one twelve-month period to another that we derive from Absalom, who was a life-long Nazirite, as it is written concerning him (II Samuel 14:26): “When he cut his hair – he had to have it cut every year, for tit grew too heavy for him,” and it is written there (Leviticus 25:29): “the redemption period shall be a year.”",
+                "ואם נטמא טינו מביא קרבן טומאה – and even ab initio it is permissible to be defiled, for Samson would defile himself with the dead, and it is a well-known maxim, as it is taught, it he became ritually defiled, which implies indeed de-facto, but not ab initio, because the first clause [of the Mishnah] teaches concerning a life-long Nazirite – and if he became ritually defiled, the last clause [of the Mishnah] also [teaches] concerning a Nazirite in the status of Samson, “and if he became ritually defiled.”"
+            ],
+            [
+                "סתם נזירות שלשים יום – as it is written (Numbers 6:5): “it shall remain consecrated [until the completion of his term as a nazirite of the LORD].” [The word] \"יהיה\"/it shall remain – in Gematria is thirty. From here, they relied to state that there is no Naziriteship less than thirty days.",
+                "הריני נזיר אחת גדולה – whether he said: “I will be a Nazirite for a long period of time,” or whether he said, “I will be a Nazirite for a short period of time,” or whether he said I will be a Nazir from now until [as long as it takes to get to[ the end of the world,” he practices Naziriteship for thirty days. And “from now until the end of the world,” as he states, this is what it implies: upon me this Naziriteship was long as if it from now until [as long as it takes to get to] the end of the world.",
+                "ה:ג הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים – and this is its explanation: He said: I will be a Nazirite and one day, since he said, “I will be a Nazirite,” he accepted upon himself one [period of] Naziriteship and when he said more, “and one day,” behold, there is here another [period] of Naziriteship. For there is no Naziriteship less than thirty days, and similarly, also, when he said, “I will be a Nazirite and an additional hour” or “I will be a Nazirite, one has here two [periods] of Naziriteship where it is impossible to be a Nazirite for one hour or one-half of a [period of] Naziriteship that will not be a Naziiteship of thirty days, and because of this, he is a Nazirite for two [periods], and he shaes at the end of thirty days and then observes another [period] of Naziriteship.",
+                "הריני נזיר ל' יום ושעה אחת הרי זה נזיר ל' ואחד יום שאין נזירות לשעות – as it states (Numbers 6:5): “Throughout the term of his vow as nazirite” and he is as if he had said, “thirty one days,” and we don’t say that one hour that he stated is a [period of] Naziiteship of its own, for since one is able to combine it with the number of thirty that he mentioned first."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר כשער ראשי – or like the dust of the earth. וכעפר הארץ וכו' ה\"ז נזיר עולם – but not a real life-long Nazirite, for if he was a life-long Nazirite, he would shave once in twelve months but this one shaves once in thirty days for since his Naziriteship depends upon empty words as if he made the vow in the number of his Naziriteships like the hairs in his head or like the dust of the earth, which is not the case for a life-long Nazirite where he did not divide his Naziriteships but rather did them all in one [period] of Naziriteship.",
+                "רבי אומר אין זה מגלח לשלשים יום – for since he said: “I will be a Nazirite” – all of it is one [period] of Naziriteship and he does not shave other than every twelve months like a life-long Nazirite, and which one shaves every thirty days? The one who says, “Naziriteship will be upon me like the hairs of y head, for then it proves that his Naziriteships are interrupted, he accepted upon himself like the number of hairs on his head, but the Halakha is not according to Rabbi [Judah the Prince]."
+            ],
+            [
+                "אם אמר אחת גדולה נדרתי – One [period of] Naziriteship I accepted and it appeared to me as large as jugful, he is a Nazirite for thirty days. ",
+                "But if he said, “my vow is unspecified and I did not have in my heart other than how the Sages will judge my language,” this is a Nazirite for all of his days, and he shaves every twelve months."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני – he took hold of it on the road in order to go to that place, but if he did not take hold of it to go to that place, he is made like someone who says, “from here until [as long as it takes to go to] the end of the world and he is a Nazirite for thirty days, whether the place was near or it was far and even if was a distance of several years for he didn’t intend other than one long-period of Naziriteship."
+            ],
+            [
+                "מונה נזירו כמנין ימות השנה – three hundred and sixty five [periods] of Naziriteship like the number of days of the solar year.",
+                "אמר רבי יהודה מעשר היה כיון שהשלים מת – Rabbi Yehuda had the tradition that Rabbi [Judah the Prince] disputed the first Tanna/Teacher [of the Mishnah] and stated that the individual who states “Behold I am a Nazirite like the number of days of the solar year – is a life-long Nazirite.” And he brought the episode to prove that he is not a life-long Nazirite for this was the case, and when he completed [his Nazirite vow] he died, and regarding completion [of a term], the [notion of] a life-long Nazirite does not belong , but rather a real case would count his Naziritieships, and such is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ב\"ש אומרים נזיר – since the School of Shammai holds that a person does not utter his words for no purpose (i.e., he must have meant something – see Talmud Arakhin 5a) and when he said, “I will be a Nazirite,” he said it with the intention that he will be a Nazirite, and when he retracted and said, “from the dry figs and from the cakes of pressed figs,” he retracted for he needed to retract, and even as much time as needed for an utterance, he would not be able to retract, they held that something dedicated to the Temple by error is called sanctified, and no question or retraction belongs to it. And the same law applies regarding a Nazirite, as it is written concerning him (Numbers 6:5): “it shall remain consecrated,” therefore, he is a Naziite. But the School of Hillel holds that since he did not make the vow in the manner of those who vow, he is not a Nazirite, for there is no Naziriteship from dry figs and from the cakes of pressed figs.",
+                "אמר רבי יהודה אף כשאמרו ב\"ש לא אמרו אלא באומר הרי עלי קרבן – for the Schools of Shammai and Hillel did not dispute that with regard to Naziriteship, that he was not Nazirite, they did not dispute other than with someone who says in my heart that the dry figs are to me as a Korban/sacrifice. The School of Shammai holds that this was a vow from eating dry figs and the School of Hillel holds that this was not a vow."
+            ],
+            [
+                "אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם אומדת אני – he whose cow was lying down [under a burden] and it does not want to stand up and he said, “this cow thinks that she will not stand,” and she says in her heart, “I will be a Nazirite if I stand,” And I say, “I will be a Nazirite from her if she doesn’t stand,” and similarly, a locked door that cannot be opened and he says, “this door thinks I will not open it,” and it states, “I will be a Nazirite if it opens by me,” and I state: “I will be a Nazirite from it if it will not open,” and afterwards, the cow stands up on its own or that others raise it, but he did not raise it.” And similarly, the door opens on its own, or another comes and opens it and he did not open it.",
+                "בש\"א הרי זה נזיר – for they follow their own reasoning as they (i.e., the School of Shammai), state that one who takes a vow from dry figs and from cake pressed figs that he is a Nazirite, even though there is no Naziriteship from dried figs and from cake pressed figs, so also, even though there is no Naziriteship from a cow and from a door, he is a Nazirite, and even though the cow stood and/or the door opened, it was not it was not his intention other than he would raise it or open it by himself.",
+                "וב\"ה אומרים – to the words of the School of Shammai. For us, even if it (i.e., the cow) did not stand up at all, he would not be a Nazirite, for he mad ae a vow that is not in the manner of those who make vows, for there is no Naziriteship from a cow or from a door, but according to you, who say that a person does not utter words without a purpose for when he stated, “I will be a Nazirite,” it is with the intention that he will be a Nazirite that he stated it, however, they agree with us, at least, where she (i.e., the cow) stood on her own or others raised her up, that he is not a Nazirite, for he did not say other than if she will not stand, and behold, she stood.",
+                "א\"ר יהודה וכו' – The School of Shammai did not disagree with the School of Hillel regarding the matter of Naziriteship for he is not a Nazirite. They did not disagree other than when he says: “in my heart it was that this animal should be a sacrifice at the time that I stated that I will be a Nazirite from her if she will not stand.” For the School of Shammai holds that since he did not make her stand, it should be a sacrifice, and the School of Hillel holds that since it (i.e., the animal) stood, it is not a sacrifice."
+            ],
+            [
+                "מעשה באשה אחת וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: if he was drunk and said, “I am a Nazirite from it,” he is not a Nazirite, for it was not his intention other than to prohibit to himself that particular cup alone. And just as they did not bring him another cup, he said, “I am a Nazirite,” and there is an episode about one woman who said, “I am drunk, etc.”"
+            ],
+            [
+                "הרי זה נזיר – and he is prohibited with all of them, and in this, everyone admits because he made a condition against what is written in the Torah, and whomever makes a condition against [what] is written in the Torah, his condition is void.",
+                "אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור – for wine and shaving and defilement which are prohibited to a Nazirite, he who takes a Nazirite vow from one of them is a Nazirite with regard to all of them.",
+                "רבי שמעון מתיר – as he holds that he is not a Nazirite until he takes a Nazirite vow regarding all of them.",
+                "או מפני שאני קובר מתים הרי זה מותר – these are vows of on conditions unavoidably unfulfilled (see also Tractate Nedarim, Chapter 3, Mishnah 1), and this is one of four vows that the Sages permitted.",
+                "ורבי שמעון אוסר – that he holds that the four vows that the Sages permitted requires absolution by a scholar, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon in these two segments of our Mishnah."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ועלי לגלח נזיר – he accepted upon himself Naziriteship and furthermore, accepted upon himself to bring [hair] sacrifices for another Nazirite, and his friend also came and he stated the same thing.",
+                "אם היו פקחים – each one exempts his fellow with his [hair] sacrifices and even though that at the time that he took the first vow to shave a Nazirite, the second [person] was not yet a Nazirite."
+            ],
+            [
+                "[זה מגלח נזיר שלם] וזה מגלח נזיר שלם דברן ר\"מ – Rabbi Meir according to his method of reasoning that he holds that the first language takes effect and when he says, “I pledge myself to bring the [hair] offering,” a full [hair] offering is mentioned, and when he mentions after that, one-half of the Nazirite hair-offering, it is not within his powers to retract, even as much time as is needed for an utterance (e.g., a greeting). But the Rabbis hold that if he vowed and they opened with him, it is like a person who said, “half of the sacrifices of the Nazirite are upon me, for he is not liable other than for half of the [hair] sacrifices of the Nazirite, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "ונולד לו בן הרי זה נזיר – for in the language of humans one is not called a son other than a male, and not a female nor a child bearing unclear sexual traits or a child bearing the sexual traits of both sexes. A child is called even a daughter/female or a child bearing unclear sexual traits or a child bearing the sexual traits of both sexes."
+            ],
+            [
+                "הפילה אשתו – and he did not know if he was a living being or aborted/non-viable birth.",
+                "אינו נזיר – our Mishnah is [according to] Rabbi Yehuda who said that a person does not place down his soul on a doubt and if he states “when I will have a child,” he is speaking about a definitive child.",
+                "רבי שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא וכו' – Rabbi Shimon holds hat a doubtful Naziriteship is judged stringently; therefore, he must be a Nazirite from doubt and makes a condition and states that if he is a viable fetus, I am a Naziritie out of obligation, and if not, I am a Nazirite out of free-choice, and he shaves and brings his [hair] sacrifices at the end of the thirty day period. But without the condition, he would not be able to bring the sacrifice from doubt, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "חזרה וילדה הרי זה נזיר – for he did not practice Naziriteship on account of the non-viable birth/abortion. But now that she gave birth to a living child, the Nazirite [vow] takes effect and according to Rabbi Shimon, he must retract and make the condition for perhaps the first child was a viable child."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ונזיר לכשיהיה לו בן – whomever had accepted upon himself a [period of] Naziriteship, and additionally accepted upon himself another Naziriteship when he has for himself a son.",
+                "משלים את שלו – first and he shaves and brings his [hair] offering and afterwards counts that [Nazirite period] for [the birth of] his son.",
+                "הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר – he accepted upon himself first the Naziriteship for [the birth of] his son,",
+                "and he began to count his own, and afterwards, his son was born to him prior to his completing thirty days.",
+                "מניח את שלו ומונה את של בנו – for since he accepted upon himself the Naziriteship for [the birth of] his son first, immediately when his son was born to him, he needs to set aside his own and to count [the Naziriteship] of his son’s and afterwards, he completes his own."
+            ],
+            [
+                "עד שבעים לא הפסיד כלום – when he interrupts his Naziriteship and counts the Naziriteship for his son, and he shaves and returns and completes his own [for the completion] of his Naziriteship from the seventy that he had already counted until the one-hundred that he had vowed, they are thirty days that are found between shaving [his hair] of the Naziriteship of his son to the shaving of the completion of his Naziriteship which are thirty days, he does not lose anything. But if he counted more than seventy days before he began the Naziriteship for his son and he came to interrupt his own Naziriteship in order to begin the Naziriteship of his son, when he shaves on the Naziriteship of his son and he comes to complete his own Naziriteship until the one hundred days that he had vowed. If it was found that there were less than thirty days between shaving on his son’s Naziriteship and the shaving for his own Naziriteship, and it is impossible that there would be between each shaving less than thirty days, it is found that he loses all of those days that he counted above the seventy."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד – for an unspecified Naziriteship is thirty days.",
+                "ואם גלח יום שלשים יצא – for part of a day is considered an entire day.",
+                "הריני נזיר שלשים יום אם גלח יום ל' לא יצא – for since he specified thirty complete days as stated."
+            ],
+            [
+                "ואם גלח יום שששים חסר א' יצא – that the thirtieth day of the first Naziriteship counts [both] to here and to there and since the thirtieth day of the first [Naziriteship] is counted also from the second Naziriteship, it is found that the thirty days of the second [Naziriteship] cease with sixty [days] minus one."
+            ],
+            [
+                "נמצא יום שלשים סתר את הכל – for he was defiled in the midst of the days of his Naziriteship, and we don’t say that the thirtieth day counts both for here (i.e., the first Naziriteship) and there (i.e., the second Naziriteship), since part of a day is considered a complete day, but rather, when he shaved and brought his [hair] sacrifices on that day.",
+                "ר\"א אומר אינו סותר אלא שבעה – for he holds that we say that part of a day is considered as a whole day and it is as if he became defiled after fulfilling [his Naziriteship], and defilement after fulfilling [his Naziriteship] according to Rabbi Eliezer does not lose anything other than seven [days].",
+                "הריני נזיר שלשים יום נטמא יום ל' סתר את הכל – whether according to Rabbi Eliezer or according to the Rabbis, for since he said, “I am a Nazirite for thirty days,” everyone agrees that we require thirty complete days, and we don’t say in this that part of a day is considered a whole day. And Rabbi Eliezer who holds that a person (i.e., a Nazirite who is defiled on the fulfilling [the vow] exactly, loses only the thirtieth day and does not lose it all, we derive it from a Biblical verse, as it is written (Numbers 6:13): “This is the ritual of the nazirite: On the day that his term as Nazirite is completed.” If he is defiled on the day of completion, give him the Torah of Naziriteship, meaning to say an unspecified period of Naziriteship is thirty days; here that he said: “I am a Nazirite for thirty days,” and he was defiled on the thirtieth day which is the day of completion, since he lost all thirty, he lost everything. But the Rabbis also who dispute that of Rabbi Eliezer and state that someone who is defiled on the day of completion has lost everything and even if he counted a few days here, for when he said, “I am a Nazirite for thirty days and was defiled on the day of completion, since he also lost the thirtieth day, he lost everything; therefore, whether according to Rabbi Eliezer or according to the Rabbis, he lost everything, and in everything where Rabbi Eliezer and the Sages dispute, the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל – The Rabbis, according to their reasoning, that state that if he was defiled on the day of completion, it is as if he was defiled within his time [of the vow], and loses everything.",
+                "ר\"א אומר אינו סותר אלא ל' – for he (i.e., Rabbi Eliezer) holds that if he was defiled on the day of completion, he only loses thirty [days].",
+                "נטמא יום מאה ואחד – according to the Rabbis, he loses thirty [days], for they decreed that the one-hundred and first day which is the day of shaving, is on account of the one hundredth day. But nevertheless, they were not more stringent than him to make it like the one hundredth day which is the day of completion on which he would lose everything, and they decreed that he would lose only an unspecified Naziriteship which is only thirty days.",
+                "ור\"א אומר אינו סותר אלא שבעה – and he goes according to his reasoning that even on the thirtieth day, he did not decree when a person says, “I am a Nazirite for an unspecified time.”"
+            ],
+            [
+                "ואינו מביא קרבן טומאה – for as it is written a sacrifice for defilement, it is written for a pure Nazirite who was defiled; nevertheless, if he was warned about it, he is liable for whipping.",
+                "יצא ונכנס עולין לו מן המנין – and he brings a sacrifice of defilement; but our Mishnah is explained in the Gemara (Tractate Nazir 19a) as follows: if he left the cemetery and sprinkled on the third and seventh days and immersed [in the Mikveh] and became purified from his defilement and he began to count the days of his Naziritieship, even though he went back and entered afterwards into the cemetery, they count for him from the number those days which he counted after he purified, for since his purification interrupted whether [we are dealing with] the first days that he was a Nazirite and he is in the cemetery, or whether [we are dealing with] the latter days and even though he returned and entered the cemetery, the defilement of the cemetery do not cause him to lose the number of the days that were counted while in a state of purity, for the Nazirite does not lose other the twelve days defilements that are mentioned regarding it. And that which is stated furthermore, and he brings a sacrifice of defilement, this is how it should be stated: if he was defiled again with one of the defilements that the Nazirite shaves and brings the sacrifice of defilement and he loses [those days].",
+                "ר\"א אומר לא בו ביום – meaning to say, if on that selfsame day that he immersed [in a Mikveh] and became pure, on that same day he became defiled with one of the defilements that [causes] the Nazirite to shave, he does not lose that same day, as it is written (Numbers 6:12): “The previous period shall be void [since his consecrated hair was defiled],” the defilement does not cause him to lose until he will have two days of Naziriteship counted and the same law applies with a Nazirite in general who was defiled on the first day of the count of his Naziriteship, for the defilement does not cause him loss of the that day, but rather completes for him the number of the days of his Naziriteship, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "והשלים את נזירותו ואח\"כ בא לארץ – for Naziriteship is not practiced other than in the Land [of Israel] because of the Levitical uncleanness of the heathen countries, and whomever made the vow of Naziriteship outside the land [of Israel] we obligate him to ascend to the Land of Israel and practice there his Naziriteship.",
+                "נזיר בתחלה – he is required to observe in the Land of Israel according to the number of the days that he vowed for his Naziriteship and the days that he observed outside the Land [of Israel] is as if he had not observed his Naziriteship at all.",
+                "אמר ר\"י לא היתה נזיה אלא ארבע עשרה שנה – Rabbi Yehuda holds like Rabbi Eliezer wo stated above in our chapter [in Mishnah 4], that [a Nazirite] who became defiled on the day of completion, does not lose other than thirty days, and because of this, it is stated, that Queen Helena who became defiled at the end of fourteen years which on the day of completion, she did not lose everything and was not required to count another seven years, but rather, only thirty days, and because it was not a complete year, it did not count in the total, and this same law applies as if he said, that she was not a Nazirite other than for fourteen years and thirty days."
+            ],
+            [
+                "אלו מעידים שנדר שתים – two [periods of] Naziriteship and those [witnesses] testify that he took a vow for five [periods of] Naziriteship; at the same time that you state that he took a vow for two [Naziriteships], wwe testify that he took a vow of five Naziriteships, and he states that he did not take a vow at all.",
+                "",
+                "בש\"א נחלקה העדות – since they contradict each other, their words are voided, and there isn’t any testimony at all.",
+                "וב\"ה אומר יש בכלל חמש שתים – and he will be a Nazirite for two years."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאמר הריני נזיר. כולם נזירים – and he who caused each one of them to be seized within the time that is needed for an utterance by his fellow incidentally while the student greets his teacher, which is in order that he can say, “peace be upon you, my teacher [and rabbi].”",
+                "פי כפיו כו' – and he that would say, “my mouth is like his mouth [concerning abstention] from wine and my hair is like his hair from being sheared.",
+                "ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר – for he already fulfilled her vow when he said: “and I [too],” but if his wife made a vow to be a Nazirite and another person heard it and said, “and I [also],” and afterwards her husband annulled it, it is not annulled for this one who said, “an I [also],” for the husband cannot abrogate a vow from its essence like a Sage."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה – and exactly when he said it to her in the language of a question, meaning to say, “and you, what do you say? Will you become a Nazirite like me or not?” Then he is enabled to annul [her vow], but if he said, “I am becoming a Nazirite, and you,” as a statement (i.e., not as a question), and she answered, “Amen,” he is not able to annul her vow for it exists for her."
+            ],
+            [
+                "והיתה שותה יין ומיטמאה למתים – and afterwards, her husband annulled her vow, ",
+                "she receives forty stripes on account of the fact that she transgressed prior to his annulling her vow.",
+                "תספוג מכת מרדות – from the words of the Scribes, and the whipping for rebelliousness/disobedience that are mentioned in every place are according to what the eyes of the judge see, and according to the needs of the hour and especially the sin that she has already committed, but regarding positive commandments such as “make a Sukkah” or “don’t make it,” “take a Lulav [and Etrog]” or he doesn’t take it,” we whip him until he does it, or until his soul departs."
+            ],
+            [
+                "ואם שלה – such as the example that another person gave her [an animal] as a gift on the condition that her husband does not have control over them since usufruct (i.e., part of the wife’s estate of which the husband has the fruition without responsibility for loss or deterioration) and mort-main (i.e., wife’s estate held by her husband, which, in the case of her death or divorce, he must restore “in specie, being responsible with all his landed property for loss or deterioration) are mortgaged to her husband.",
+                "חטאת תמות – we wait for it until it dies.",
+                "ונאכלין ליום אחד – like he peace offerings of the Nazirite which are not eaten other than during the day and night.",
+                "ואין טעונין לחם – for all peace offerings of a Nazirite require bread, and this is the case, for since the husband annulled her vow, these peace offerings do not require [a] bread [offering] (unlike the of offering of a Nazirite).",
+                "והיו לה מעות סתומים – that she had set undesignated coins for the sacrifices of a Nazirite, and she did not designate the 0 these for a sin-offering, and these for a burnt offering and these for a peace offering.",
+                "יפלו לנדבה – to the chests in the Temple where they would cast the rest of the monies as a free-will [to",
+                "לא נהנין ולא מועלין – ab ignition it is prohibited to benefit from them and if he benefited, he is not liable to bring a sacrifice of religious sacrilege that is mentioned regarding whomever benefits from that which is dedicated [to the Temple]."
+            ],
+            [
+                "נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר – for after the blood is tossed [for her], she is able to drink wine and become defiled to the dead, and there is no longer a vow of self-affliction.",
+                "רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר – because of the loss of holy things.",
+                "תגלחת טומאה יפר – they need to return and to count a [period of] Naziriteship of purity and he can say that he doesn’t want a disgraceful wife, meaning to say, afflicted and prevented from drinking wine.",
+                "אף בתגלחת הטהרה יפר – in order that she doesn’t have to disgrace herself with shaving, for shaving for a woman is disgraceful, but the first Tanna/teacher holds that shaving is not disgraceful, for she can make a wig. But the Halakha is not according to Rabbi Akiva nor according to Rabbi [Judah the Prince]."
+            ],
+            [
+                "האיש מדיר את בנו בנזיר – when he is a minor until he reveals two [pubic] hairs (i.e., attains adulthood) after he will be thirteen years and one day old, and all of the laws of Naziriteship are upon hm and his father brings his sacrifices and if he becomes defiled he brings a sacrifice of defilement and that one (i.e., his father) imposes a vow upon him when he says to him: “you will be a Nazirite,” or “so-and-so my son is a Nazirite, and no one will be able to prevent it, neither his son nor the relatives, and this matter is Halakha from the authority of the received Tradition.",
+                "כיצד גלח או שגלחוהו קרובים – How shall the father act regarding the sacrifices at the time when the son shaved and he did not accept the Naziriteship or that his relatives shaved him, or that he protested or that the relatives protested on his behalf, that the Naziriteship is void, and especially when he protested, or the relatives protested immediately. But if he began to observe his Naziriteship, or accepted upon himself the Naziriteship, he further is not able to protest, neither him nor his relatives."
+            ],
+            [
+                "האיש מגלח על נזירות וביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה – and even if she is the daughter who inherits, and this matter is a Halakha from the authority of the received Tradition.",
+                "אמר רבי יוסי הרי אלו יפלו לנדבה וכו' – but the Halakha is not according to Rabbi Yosi, but rather, whether his father died and he (i.e., the son) said: “I am a Nazirite on the condition that I will shave on [account of] the monies of his father whether both he and his father were Nazirites and his father died, he shaves on behalf of the Naziriteship of his father and if there were many sons and one of them anticipated and shaved for the Naziriteship of his father, he benefits/is worthy."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש – for we derive it from the exchange of one sacrificial animal for another, which is, even by mistake/error, as it is written (Leviticus 27:10): “the thing vowed and its substitute shall be holy,” and we expound/interpret it to include something done inadvertently like something done willfully.",
+                "וב\"ה אומרים אינו הקדש – that we don’t learn the beginning of consecration is a matter that does not come from the power of consecration from the exchange of one sacrificial animal for another, which is the end of consecration which comes from the power of another thing that was consecrated."
+            ],
+            [
+                "דינר זהב– the first segment of the Mishnah comes to teach us with something that has attained the holiness of the object but here (i.e., in the latter segment of the Mishnah) it comes to teach us with something that has sanctified the holiness of the money."
+            ],
+            [
+                "מי שנדר בנזיר – in a language that resembled it for him that he was not a Nazirite.",
+                "ונשאל לחכם – and who said to him that there is something in that this language formulation of the language of Naziriteship, and he was not careful from drinking wine,",
+                "מונה משעה שנדר – and we don’t fine him that he transgressed and drank wine, even though, from doubt, it is prohibited, he should have separated himself until he would seek and ask a Sage.",
+                "נשאל לחכם והתירו – who said to him that there is nothing in this language of the language of Naziriteship.",
+                "תצא ותרעה בעדר – for setting aside [an animal] by error is a vain talk but it should become non-holy and in this, the School of Shammai agrees for since he is not a Nazirite when he states that it [i.e., the animal] should go for the sacrifices of the Nazirite, and he didn’t say anything, like a person who is not liable for a sin-offering and states: “behold, this is for my sin-offering.”",
+                "אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות – and what is the difference from the beginning of the chapter (i.e., Mishnah 1), when you (i.e., the School of Shammai) stated that [an act of] consecration done in error is binding [i.e., consecrated]?",
+                "אמרו להם בית שמאי – they were not anxious to respond t them the essence of their reasoning, but they spoke to them in accordance with their own words “from the ninth and the eleventh that they consecrated in error and we extend the scope/include from (Leviticus 27:32): “All tithes of he herd or flock – [of all that passes under the shepherd’s staff, every tenth one – shall be holy to the LORD].”",
+                "אמרו להם ב\"ה לא השבט קדשו – to be read [as a question – in astonishment], meaning to say, the decree of the Biblical verse is that the ninth and the eleventh which are near the tenth, the staff sanctifies them, if he called them “the tenth,” and we do not derive from this merely that an act of consecration made in error is consecrated, for were it not for this reason because of an act of consecration made in error, if so, then even the eighty and the twelfth also [would be included], but rather because the Biblical verse that sanctified the tenth, etc., and it is the decree of the Biblical verse (that the tenth one, approximately, would be sanctified) and we don’t derive anything from this."
+            ],
+            [
+                "מי שנדר בנזיר – and at the time that he took the vow [of becoming a Nazirite], he had the animals [for the sacrifice] and with the knowledge/intention that it was for this purpose he made the vow that he would offer up his sacrifices from those animals, and he went and found that they had been stolen and on account of this, regretted that he took the vow of becoming a Nazirite.",
+                "אם עד שלא נגנבו בהמותיו נדר, הרי זה נזיר – and a Sage should not absolve him through this opening for retracting a vow (i.e., suggesting reasons which, if known at the time, would have prevented the person from making the vow), for it was a novel incident changing the aspects of a vow and eventually nullifies it, and we don’t open with a novel incident.",
+                "ואם לאחר שנגנבו נדר – and he stated: “had I known that they would be stolen, I would not have made this vow, this is an opening that the Sage could annul.",
+                "וזו טעות טעה נחום הנדי כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהה\"ק חרב – and they made the vow prior to the Temple’s destruction and he (i.e., the Sage) released them and the Sages said to him that it was a novel incident changing the aspects of a vow, and eventually nullifying it, and we don’t open with a novel incident, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר שזה איש פלוני – “if this [person] who is walking towards me is so-and-so, I am a Nazirite,” and the second [person] says, “if this [person walking towards me] is not so-and-so, I am not a Nazirite.",
+                "כולם נזירים – and even those whose words were not confirmed/fulfilled, for just as a consecration done in error is a consecration, so also, Naziriteship [vowed] in error is Naziriteship (in accordance with the words of Bet Shammai as found in Tractate Nazir, Chapter 5, Mishnah 1).",
+                "ר\"ט אומר אין אחד מהם נזיר – for Rabbi Tarphon holds that there is no Naziriteship other than for a distinct and solemn specification of a vow (without a doubt – see Tosefta Nazirut, Chapter 3, Halakha 18 and Talmud Nazir 34a in the words of Rabbi Yehuda quoting Rabbi Tarphon), meaning to say, that it is clear and known to him at the time of his vow that he will be a Nazirite and all of these [examples mentioned in our Mishnah], it was not known to him at the time of his vow that it will be according to his declaration, and the Halakha is not according to Rabbi Tarphon."
+            ],
+            [
+                "הרתיע לאחוריו – the person who had come towards them was startled and moved backward and it was not known who it was.",
+                "אינו נזיר – not a single one of them is a Nazirite, for no one protested for himself regarding a doubt, and his intention was at the time of the vow that if the matter did not come to clarity, that his words would not be worth anything.",
+                "ר' שמעון אומר כו' – Rabbi Shimon, according to his reasoning, who said that a doubtful case of Naziriteship is [dealt with] stringently and what is their remedy, for it is impossible o bring a sacrifice out of doubt, but rather, each person needs to make a condition and state that if it is not according to his statement, he should be a Nazirite out of free will, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "ראה את הכוי six people who saw the bearded dear or antelope/Koy and one of them said: “Behold, I am a Nazirite if this is a beast of chase,” and the second said: “Behold, I am a Nazirite if it is not a beast of chase,” and the third said: “Behold, I am a Nazirite if it is of the genus of cattle,” and the fourth said: “Behold, I am a Nazirite if it is not of the genus of a cattle,” and the fifth said: “Behold, I am a Nazirite if this is a beast of chase and a genus of cattle,” and the sixth said: “Behold, I am a Nazirite if this is neither a beast of chase or of the genus of cattle,” and three others came in a general way and one of them said to those other six: “Behold, I am a Nazirite if one of you is a Nazirite,” and the second said: “Behold, I am a Nazirite if none of you are a Nazirite,” and the third said: “Behold, I am a Nazirite if all of you are Nazirites,” all of them are Nazirites – the first six and the latter three. According to the School of Shammai, they are definitive Nazirites, for a Naziriteship in error is a Nazirite. But according to the School of Hillel, they are doubtful Nazirites because the bearded dear or antelope/Koy is doubtfully of the genus of cattle and doubtfully a beast of chase and doubtfully a creature of its own."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שלשה מינים אסורין בנזיר הטומאה – as it is written (Numbers 6:5): “no razor shall touch his head.”",
+                "",
+                "",
+                "והיוצא מן הגפן – as for example, moist/fresh and dry grapes, the exterior and interior [of grapes] combine to make olive’s bulk to be flogged for them [by violating consumption of these things].",
+                "אינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית – and the same law applies regarding the measure for drinking up to an olive’s bulk for since it is written (Numbers 6:3): “nor eat fresh or dried,” we derive from it – just as “eating” is up to an olive’s bulk, so also, “drinking” is up to an olive’s bulk.",
+                "משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין – but the earlier version of the Mishnah is the opposite as we learn that we derive “eating” from “drinking” for the measure of ‘drinking” for a Nazirite [that is prohibited] is a Revi’it/one-quarter of a LOG (i.e., a LOG equals the volume of six eggs or a bottom of two fingers by two with the height of one and five-sixth of a finger) that we derive from [the analogy of] (Leviticus 10:9): “Drink no wine or other intoxicant, [you and your sons] שכר\\שכר (Numbers 6:3): “he shall not drink vinegar of wine or of any other intoxicant,” from the Temple (see Leviticus 10:9 above). And just as the measurement of the prohibition of “drinking,” is one-quarter of a LOG, so also, the measurement of [prohibited] eating is one-quarter of a LOG.”",
+                "אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב – for Rabbi Akiva holds that the measurement of prohibition for a Nazirite whether in regard to “eating,” or “drinking,” is [the equivalent] of an olive’s bulk [collectively], and the permitted combines with that which is prohibited to complete up to the [obligated] measure, but the Halakha is not according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "עד שיאכלו שני חרצנים וזגן – as it is written (Numbers 6:4): “he may not eat anything that is obtained from the grapevine, even seeds or skin,” and the least amount of חרצנים/exteriors is two, and they each have one זג/interior [of grapes], but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah, but rather, one who eats from the exterior and/or the interior is not flogged until he eats from them [in total] an olive’s bulk.",
+                "רבי יוסי אומר שלא תטעה – Rabbi Yossi would give a sign that one shouldn’t err.",
+                "זוג של בהמה – for the exterior is called a זוג/exterior."
+            ],
+            [
+                "סתם נזירות שלשים יום – even though it (i.e., the Mishnah) taught this above (Tractate Nazir, Chapter 1, Mishnah 3), because it was necessary to teach the concluding [fragment] of, “if he shaved or if robbers/thugs forcibly shaved him, he loses thirty days,” the Tanna/teacher repeated it (i.e., the teaching) here.",
+                "סותר שלשים יום – meaning to say, he loses thirty days until he will have thirty-days’ growth of hair, when he can shave the shearing of the commandment (for concluding the minimal amount of Naziriteship).",
+                "או שספסף כל שהוא – if he uprooted and removed even one hair, he is liable, as it is written (Numbers 6:5): “a razor shall not touch [his head],” to include all removals.",
+                "חופף – he rubs with his hand.",
+                "מפספס – with his nails or with a utensil, and as long as he doesn’t intend to remove anything, for a thing that is not intended is permissible.",
+                "אבל לא סורק – with a comb for it is an unavoidable result of an act which is forbidden, even though if he removes one hair, he is flogged, nevertheless, he doesn’t lose thirty days until he shaves the majority of his hair with a razor or with scissors at the side root of [his] hair.",
+                "לא יחוף באדמה – a species from the kinds of earth that removes the hair that is also an unavoidable result of an act and the Halakha is according to Rabbi Yishmael."
+            ],
+            [
+                "נזיר שהיה שותה יין כל היום – and no one other than one, warned him.",
+                "אל תשתה אל תשתה – that they warned him between each drink."
+            ],
+            [
+                "שהטומאה והתגלחת סותרים – as it written regarding ritual impurity (Numbers 6:12): “the previous period shall be void,” and shaving loses thirty days for we require (Numbers 6:5): “the hair of his head being left to grow untrimmed,” and there is no untrimmed growing that is less than thirty days.",
+                "שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו – as for example, to drink wine for a Mitzvah/commandment, as we say (Numbers 6:3): “he shall abstain from wine and any other intoxicant,” forbidding wine for a Mitzvah, like wine that is consumed optionally.",
+                "טומאה ותגלחת הותרו מכללן – defilement for the corpse with no one to bury it, [In which case, the Nazir is absolutely required to bury the corpse], as it is written (Numbers 6:7): “Even if his father or mother, [or his brother or sister should die, he must not defile himself for them].” For his father and/or mother, he does not defile himself, but he defiles himself for a corpse with no one to bury it. And shaving for a Nazirite who is a leper, the positive commandment of (Leviticus 14:8): “[The one to be cleansed shall wash his clothes,] shave off all his hair, [and bathe in water; then he shall be clean],” comes and overrides the negative commandment of (Numbers 6:5): “no razor shall touch his head.”"
+            ],
+            [
+                "מגלח בשביעי ומביא קרבן בשמיני – as It is written (Numbers 6:9-10): “[If a person dies suddenly near him, defiling his consecrated hair,] he shall shave his head on the day he becomes clean; he shall shave it on the seventh day. On the eighth day he shall bring two turtledoves or two pigeons [to the priest, at the entrance of the Tent of Meeting],” and a lamb for a guilt offering (see verse 12).",
+                "מה בין זה למצורע – as it is written in the portion of the leper in the second shaving (Leviticus 14:9-10): “On the seventh day he shall shave off he shall shave off all his hair…,” on the eighth day he shall take [two male lambs without blemish, one ewe lamb in its first year without blemish].” And we hold with regard to a leper, that if he shaves on the eighth day, he brings the sacrifice on the ninth [day].",
+                "אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו – For a Nazirite, his [ritual] purification is dependent upon sparkling on the third [day] and on the seventh [day] and ritual immersion’; therefore, since he became pure on the seventh day, even though he had not shaved until the eighth day, he bring his sacrifices on that selfsame day.",
+                "אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו – as it is written (Leviticus 14:9): “on the seventh day he shall shave off all his hair” and afterwards it is written (ibid.): “and bathe his body in water; [then he shall be clean],” but if he immersed prior to shaving, the immersion does not count for him; therefore, if he shaved on the eighth day, he yet requires [ritual] immersion at sunset, therefore, he cannot bring his sacrifices until the ninth [day], and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "שחט את השלמים ומגלח עליהם – as it is written regarding the Nazirite (Numbers 6:18 – though this verse is not exactly as found in the commentary – which is not found in this chapter): “The Nazirite shall then shave his consecrated hair at the entrance of the Tent of Meeting,” and we expound upon this verse, that he shall shave his head over the sacrifice that is written regarding it at the entrance of the Tent of Meeting, which is the peace offering, as it is written concerning them (Leviticus 3:2): “and slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting.”",
+                "שחטאת קודמת בכל מקום – [the sin offering precedes] the burnt offering and the peace offering, and it is the law that he may shave after the first [sacrifice], but the Halakha is according to Rabbi Yehuda that he shaves on the peace offering."
+            ],
+            [
+                "ולא פירש – even though regarding all of the sacrifices, the owners have to specify their purposes (literally: call them by name), here (i.e., with the Nazirite), it is not necessary, for when he says: “ these are for my Naziriteship,” it is as if he designated their purpose for each and every one, for a ewe-lamb is not appropriate other than for a sin-offering and a lamb is for a burnt offering and a ram is for a sin-offering.",
+                "ומשלח תחת הדוד – where they cook in it the peace offering sacrifice.",
+                "היה מגלח במדינה – in Jerusalem (as opposed of in Temple proper) , and even though it is written (Numbers 6:18): “at the entrance of the Tent of Meeting,” it is not exact, but rather to teach that he does not shave until the opening of the [Tent of Meeting] is open.",
+                "לא היה משלח תחת הדוד – as It is written (Numbers 6:18): “[The nazirite]…shall take the locks of his consecrated hair and put them on the fire [that is under the sacrifice of well-being].” He who is not wanting other than taking and placing, excluding the person who is wanting taking and bring and placing under the cauldron.”",
+                "במה דברים אמורים – that in the Temple, he (i.e., the Nazirite) takes the hair and casts it under the cauldron, with the shaving in a state of [ritual] purity, ",
+                "even if he shaved in the Temple, he does not take the hair and casts it under the cauldron of the guilt offering and the sin-offering of the fowl, for it is not written, ‘the placement of the hair under the cauldron, other than with a ritually pure Nazirite.",
+                "הכל משלחין – the [ritually] pure Nazirite in the Temple or in the provinces except for an impure [Nazirite] who shaved in the provinces because his [cut] hair is buried. And the Jewish legal decision is that one does not cast [his hair] underneath the cauldron other than a [ritually] pure Nazirite who shaved at the entrance of the Tent of Meeting which was performed according to the ritual commandment. But if he cast [his hair] under the cauldron for a sin-offering, he has fulfilled [his obligation], it is not stated that which is underneath the sacrifice of the peace offering (verse 18), other than for the Mitzvah."
+            ],
+            [
+                "ואח\"כ הותר הנזיר לשתות יין – as it is written (Numbers 6:20): “after that the nazirite may drink wine,” after all of the actions.",
+                "ר\"ש אומר כו' – It is written here, “after that the nazirite may drink wine” (Numbers 6:20) and it is written there (Numbers 6:19): “after he has shaved his consecrated hair.” Just as there, it is after the action of an individual, also here, it is after the action of an individual. For we have learned, that since one of the bloods [from the three sacrifices] is sprinkled upon him, it is permitted to drink wine and to become defiled to the dead, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "ונמצא פסול – as for example, if its blood was spilled or it left or was [ritually] defiled.",
+                "תגלחתו פסולה – since the sacrifice was disqualified that shaved upon, it was for him like bandits/thugs had shaved him for we said above (Tractate Nazir, Chapter 6, Mishnah 3; also see Talmud Nazir 39b as he source for Rabbi Eliezer’s comment ahead as pointed out in the commentary of Tosafot Yom Tov), according to Rabbi Eliezer, he loses seven days, and according to the Rabbis, he loses thirty days.",
+                "וזבחיו לא עלו לו – the rest of the sacrifices that he offered after his invalid shaving did not count for him, for since he needs to make void the days of the Nazirite’s vow which have been observed, until his hair grows, it is as if he offered them prior to their [appropriate] occasion.",
+                "על החטאת שלא לשמה – that is on the sacrifice and it is found invalid, for a sin-offering that is not offered for its own sake is invalid. And since it was necessary to teach about the burnt-offering and on the peace offering, concerning the dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis, it (i.e., our Mishnah) also teaches about the sin-offering.",
+                "על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו' תגלחתו פסולה – for since they did not count for the sake of the obligation of the peace offerings of he Nazirite and the burnt offering of the Nazirite, it is for him like he shaved on the burnt offering of a free-will offering and a free-will offering of a peace offering. But Rabbi Shimon holds that if he shaved on a free-will burnt offering and a free-will peace offering, he has fulfilled his obligation, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "אם גלח על שלשתן – after he offered all three (i.e., sin-offering, burnt-offering and peace offering), ",
+                "",
+                "his shaving is valid, according to all opinions, for it is taught in the Mishnah (i.e., this Mishnah), that if he cut his hair on one of the three [sacrifices which was found valid], he has fulfilled his religious obligation."
+            ],
+            [
+                "ר\"א אומר סותר את הכל – he doesn’t lose all of the days as is stated, but loses all of the sacrifices, and Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who stated that the Nazirite is not permitted to drink wine [at this point], but rather, after all of the deeds [together], after the bringing of all of the sacrifices. And when he became defiled prior to bringing all of them, it is as if he became defiled in the morning prior to offering in the name of any of them, and it is that this sacrifice that he offered is as if he had brought them while being filled.",
+                "וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר – an explanation: that when he will become [ritually] pure, and that sacrifice which he brought in purity, he should not go back and bring it. Our Rabbis, according to their reasoning who stated that after the single action, it is permitted to drink wine and it is permitted to shave/cut his hair. Therefore, prior to his becoming defiled, it was appropriate to shave/cut his hair and not lose that sacrifice, but the other sacrifices that he offered, from when he became defiled certainly he loses, for the Biblical verse is strict that all of the Nazirite sacrifices should be offered in [ritual] purity.",
+                "מרים התרמודית – She was from Tarmod, and the Halakha is according to the Sages."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כהן גדול ונזיר אינן מטמאין לקרוביהן – as it is written in the Torah portion of Emor (Leviticus 21:11 – “He shall not defile himself even for his father or mother.”) and the Torah portion of Naso (Numbers 6:7: “Even if his father or mother, or his brother or sister should die, he must not defile himself for them, since hair set apart for his God is upon his head.”)",
+                "היו מהלכים בדרך – not specifically regarding the High Priest do they dispute (i.e., Rabbi Eliezer and the Sages), for the same law applies regarding the common priest, they also dispute, and it is one reason."
+            ],
+            [
+                "על המת – even though it is not [a] complete [body] but rather that it has most of the human frame/skeleton which are two legs and one thigh, or the majority of number of limbs which are one-hundred and twenty-five limbs (out of two-hundred and forty-eight), even if there isn’t among them one quarter of a Kab (a measure of capacity, one-sixth of a Se’ah) which defiles in a tent, and a Nazirite shaves his hair upon [this contact]. But if the dead body lacks [both] the majority of number [of limbs] and the majority of the skeletal frame, the Naziite doesn’t shave on his being overshadowed [by the dead person] until it would have among the bones one-half of a Kab.",
+                "ועל כזית נצל – a thin secretion that comes out from the dead body like something moist that comes from the moldering of the flesh.",
+                "מלא תרוד רקב – a spoonful from the dust of the rottenness (i.e., a mass of earth from a grave containing parts of a decayed human body) of a dead body. But the rottenness does not defile other than when the dead person was buried naked in an ark of marble or something like this, for there is no other rottenness there other than from the body of the dead person. And the dead person was buried completely whole where there was no limb from it missing.",
+                "תרוד – a large spoon that holds a handful [of dust from the decaying body].",
+                "על השדרה – even if there isn’t any flesh at all.",
+                "וכן על עצם הגולגולת – of the head, even if there is no flesh in it.",
+                "ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי – everything for the limb ad been attached to a living person, he would be able to raise up the web of new flesh or skin on a healing wound as appropriate through the same flesh which it is called, as appropriate, and it is less than an olive’s bulk.",
+                "ועל חצי קב עצמות – and even though a quarter of a Kab of bones defiles in a tent, there is a usage dating from Moses as delivered from Sinai (a traditional interpretation of a written law) that a Nazirite does not shave/cut off his hair other than on one-half of a Kab, and similarly on one-half of a LOG of blood (a LOG equals the volume of six eggs), and even though one-quarter of a Kab defiles, in a tent, the Nazirite does not shave other than one-half of a LOG.",
+                "ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו – but not regarding his tent, for the bone that is a barley-bulk does not defile in a tent.",
+                "סותר את הקודמים – as it is written (Numbers 6:12): “The previous period shall be void,[since his consecrated hair was defiled].”",
+                "עד שיטהר – that he would immerse and sunset would pass after he would be sprinkled on the third and seventh days."
+            ],
+            [
+                "אבל הסככות – a tree that has branches separated one from the other, and here is an olive’s bulk from the dead underneath one of hem and the Nazirite passed by and it is not known whether he passed under the branch/foliage that formed a tent/spread itself over a corpse (see also Tractate Ohalot, Chapter 3, Mishnah 1).",
+                "והפרעות – stones or trees that protrude/project from the wall and defilement is underneath one of them.",
+                "ובית הפרס – a field in which a grave was ploughed up and makes an area of a square P’ras, declared unclean on account of crushed bones carried over it from a ploughed grave which is one hundred cubits which is its measurement, as the plough carries the bones.",
+                "וארץ העמים – that the Sages decreed [ritual] defilement on the land of the [foreign] nations.",
+                "גולל – the cover of the coffin.",
+                "דופק – the coffin itself that the covering buttresses it.",
+                "ורביעית דם – even on carrying it or coming in contact with it, the Nazirite does not shave/cut his hair.",
+                "ואהל ורובע עצמות – if he overshadowed on a quarter-of-a-Kab of bones of a dead person, he does not shave/cut his hair until he overshadows over one-half-a-Kab, but on contact with it and/or carrying of a quarter-Kab [of bones] he shaves/cuts his hair, and even if they are decaying and there doesn’t remain of them bone of a full barley’s bulk.",
+                "וכלים הנוגעים במת – which defile like the dead person himself, and he who touches them is defiled for a period of seven days.",
+                "וימי נזרו – the days of the passing of final judgement on a leper (after probationary enclosure – see Leviticus, chapter 13).",
+                "וימי ספירו – after he has become purified from his leprosy, as it is written (Leviticus 14:8): “but he must remain outside his tent seven days.”",
+                "על אלו אין הנזיר מגלח – on all of these of our Mishnah.",
+                "ומזה בשלישי ושביעי – But it does not refer to the days of his counting or to the days his completion, for the sprinkling on the third day and on the seventh day do not belong to them.",
+                "ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד – all of these that we stated do not count to the days of Naziriteship and he would become [ritually] pure after he sprinkles on the third and seventh days. If he was defiled through defilement with the dead, and after he completes the days of his completion [of his being shut out and purified from his being a leper] if he was leprous, he completes his Naziriteship on the number of days that he counted that he counted prior to becoming defiled, and does not bring a sacrifice for defilement.",
+                "באמת אמרו ימי זהב וזבה – all the days of their defilement and the days of their counting of seven clean days ",
+                "and the days of the leper’s being locked up for trial, and it is stated regarding it (Leviticus 13:50 – the wrong chapter is listed in the Hebrew edition of the Bartenura commentary): “[and the priest after examining the affection,] shall isolate the affected article for seven days,” they count towards the number of days of his Naziriteship, and it is not necessary to state that they don’t lose the prior days."
+            ],
+            [
+                "חייבין עליה על ביאת מקדש – if he was defiled by the same defilement and entered into the Temple, or he at Holy Things prior to his purifying from his defilement, he is liable for extirpation for it if it was done willfully, or if it was done inadvertently, a sliding-scale offering (where the financial situation of the sinner is taken into account in determining the nature of the sin-offering that he brings).",
+                "לא תהא זו קלה מן השרץ – that they are liable for it for entering into the Temple , as it is written in Leviticus (Chapter 5, Verse 2 – the chapter is not the one indicated by the Bartenura commentary: “or the carcass of an unclean creeping thing – [and the fact has escaped him, and then, being unclean, he realizes his guilt].” But the matter of Rabbi Meir does not apply, for contact with and/or carrying of a barley-corn’s bulk of a bone which is the more lenient, which does not defile in a tent [through overshadowing], the Nazirite shaves/cuts his hair for it, as it is taught in our Mishnah (Tractate Nazir, Chapter 7, Mishnah 3), and a quarter-Kab of blood which is more stringent which does defile in a tent [through overshadowing), the Nazirite does not shave for it.",
+                "אין דנין כאן ק\"ו – for we do not deduce an argument from minor to major (i.e., from the lesser to the greater) on a matter which is a Halakha transmitted to Moses from Sinai since the a barley-corn’s bulk of a bone is not written in the Torah, but it is a Halakha, and we don’t deduce an argument from minor to major from Halakha, whether they are the words of Rabbi Eliezer or whether they are the words of Rabbi Yehoshua who stated it, but rather, this what they stated is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שני נזירים שאמר להם אחד כו' – and they are silent for if they contradict, he is not believed, for one witness in a place where they contradict him is not believed, and our Mishnah speaks as for example that this person, the witness was not with them. But rather, he said, “I saw from afar defilement that was cast between them, that if the witness was with them in their place, it would be a case of uncertainty concerning ritual impurity in the public domain. And uncertain ritual purity in the public domain, in its uncertain state is [spiritually] pure, for uncertainty concerning ritual impurity we derive from the Sotah (i.e., the woman who is suspected of infidelity by her husband), as it is written regarding her (Numbers 5:13): “and she keeps secret the fact that she has defiled herself [without being forced, and there was no witness against her], and they were not other than her, and the person who engaged in sexual relations with her, and her uncertain state is seen as defiled. But whenever that they are more than two [people], even within the house, her uncertain state is seen as pure, and this is like uncertainty regarding ritual impurity in the public domain. Therefore, one must say that the witness was not with them in their place at the time of the uncertainty regarding ritual impurity.",
+                "וסופרים ל' יום – as for example when both made the vow of Naziriteship together and they took a vow of an undefined period of Naziriteship (i.e., thirty days). And the same law applies if both of them had taken a vow together and delineated their period of Naziriteship for a limited period, for after they had brought the sacrifice for defilement and the sacrifice of purity, they return and count the limited time period for their Naziriteship, and they set aside the sacrifice of spiritual purity.",
+                "וקרבן טומאה ספק – the sin-offering of fowl that comes for uncertain defilement and is not eaten.",
+                "אלא מביא חטאת עוף – for an uncertain defilement of Naziriteship. And he doesn’t bring the guilt-offering according to the Rabbis who state above that he brought his sin offering and did not bring his guilt-offering, he counts [his period of Naziriteship].",
+                "נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים – if he is a pure Nazirite, for the first burnt-offering was obligatory and now, he is offering the sin – offering and the peace-offering.",
+                "אבל הודו חכמים לבן זומא – and they did not take into consideration on one who brings his sacrifices in bits and pieces, and the Halakha is according to Ben Zoma."
+            ],
+            [
+                "נזיר שהוא טמא בספק ומוחלט בספק – uncertain if he had been defiled by contact with the dead and uncertain if he was a declared leper.",
+                "אוכל בקדשים אחר ששים יום – but not before then, for someone who is uncertain leper, he or a witness that brings his atonement is forbidden to eat Holy Things but because of being an uncertain impure Nazirite, he is not forbidden from eating Holy Things, for he is not called someone lacking atonement who is forbidden to eat Holy Things other than a person whose defilement comes out upon him from his body. How so? He took the Nazirite [vow] for thirty days, and on the first day, there occurred to him an uncertain defilement through contact with the dead and uncertain leprosy He sprinkles and repeats it and immerses and is purified from his defilement from contact with the dead, as if he came to shave/cut his hair according to the law of an impure Nazirite, or according to the law of a leper who became healed. But, he is not able to shave/cut his hair until the thirty days from the day that he took the vow of Nazirite, lest he is a pure Nazirite, and he is forbidden to shave until the fulfillment of the days of his Naziriteship and until he brings his sacrifices, and after thirty days, he shaves the uncertain shaving of leper. Uncertain shaving of defilement of a Nazirite and uncertainty shaving of someone pure, and he brings two birds according to the law of the shaving for a declared leper. And the sin offering of a fowl that comes on the uncertainty, because of the uncertainty of his being a defiled Nazirite, and the burnt offering of an animal because of his uncertain status as a pure Nazirite, and even though he doesn’t bring the rest of the sacrifices of someone who is a pure person who has shaved, we state that if he shaved on one of the three sacrifices, he has fulfilled his religious duty. And he makes a condition upon it that if he is not a pure Nazirite, that the burnt offering will be a free-will donation, and the law of a declared leper that requires two shavings – one after the completion of his declaration when he became healed from his leprosy. And one after the days of his counting, after he counted seven days from the first shaving, as it is written (Leviticus 14:9): “On the seventh day he shall shave off all of his hair – [of head, beard and eyebrows].”But the one who is an uncertain Nazirite is not able to shave. Therefore, he must wait thirty days of uncertain pure Naziriteship and then he takes a shave of uncertainty for the days of his counting of the leper and the uncertainty of a pure Naziriteship. And he brings a burnt offering of cattle of uncertain Naziriteship in order to shave on the sacrifices and make a condition upon it. And on the day after his shaving, he brings the sacrifice of the leper to permit Holy Things to him. And he brings the sin offering of fowl for the sin-offering of cattle does not come on that which is uncertain. And he doesn’t bring the guilt offering. For the guilt offering does not prevent him from eating Holy Things, and it is found that after sixty [days], he eats Holy Things, for then he brings his atonement of the uncertainty of being declared, but he is still forbidden to drink wine and to defile himself through contact with the dead for perhaps he was a declared leper. But the shaving for a leper does not count for him, neither for the shaving of a pure Nazirite, nor for the shaving of an impure Nazirite, and he still needs two shavings: one for the impure Nazirite and one for the pure Nazirite. And if he was a declared leper, all what he counted for the days of his Naziriteship do not count for him. For the days of his declared [leprosy] and the days of his counting do not count for him. And he needs to count another thirty days and after thirty days, he shaves from being an uncertain impure Nazirite and an uncertain pure Nazirite. And he brings the sin-offering of fowl on being an uncertain impure Nazirite and the burnt offering of cattle for being an uncertain pure Nazirite, in order that he can shave on the sacrifice and makes a condition upon it. But he is still prohibited to drink wine or to defile himself through contact with the dead. For perhaps he was a declared leper and therefore, the first two shavings did not count for him for the sake of his Naziriteship, not for defilement nor for purity, for perhaps he was an impure Nazirite. And the third shaving is the shaving of defilement. Therefore, he is required to count another thirty days of pure Naziriteship, and he brings the sacrifice of a pure Nazirite and makes the condition, and afterwards is permitted to drink wine and to become defiled through contact with the dead. And similarly, if he took a vow of Naziriteship for a year, and something happened to him at the beginning of his year of uncertain defilement through contact with the dead, and uncertain leprosy, he counts a full year and shaves the shaving of uncertain defilement and uncertain purity and uncertain leprosy, ad counts a second year and shaves and brings his atonement and eats Holy Things [if he is a Kohen] and counts another two years prior to his drinking wine and defiling himself through contact with the dead."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הגוים אין להם נזירות – even though that heathens sacrifice offerings for vows and free-will donations like Israelites, if he took the vow of becoming a Nazirite, the laws of the Nazirite vow do not apply to him and he is permitted to drink wine and defile himself through contact with the dead, as it is written at the beginning of the portion of the Nazirite (Numbers 6:2): “Speak to the Israelites.” Israelites take the vow of becoming a Nazirite; heathens do not take the vow of becoming a Nazirite.",
+                "שהוא כופה את עבדו – h forces him (i.e. his slave) to drink wine and to become defiled through contact with the dead against his will.",
+                "ואינו כופה את אשתו – against her will and in other vows which have affliction of the soul or being idle from work, the master cannot force the slave , but rather they are idle from them on their own, as it is written (Numbers 30:2): “[or takes an oath] imposing an obligation on himself;” he whose soul is acquired by him, excluding a slave whose soul is no acquired by him and similarly all of the oaths that a slave took whether they have an affliction of the soul or whether they don’t have an affliction of the soul or his master must force him for on their own they are idle, for he has no domain to himself, but vows which lack affliction of the soul nor have idleness from work to his master, the slave is obligated to fulfill them and his master is not able to force him upon them to cancel them.",
+                "מיפר נדרי שאתו ואינו מיפר נדרו עבדו – if he is satisfied/reconciled with the vow that his wife made after he nullified it, and he wants that she should fulfill it, she is not obligated to fulfill it after he has nullified it one time, and if he forces his slave to transgress his vow and afterwards he wants to have him fulfill it, the slave is obligated to fulfill it.",
+                "הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו – not specifically voided, but rather, forced his slave to drink wine and/or to defile himself through contact with the dead, and afterwards, the slave went free, the [now-former] slave is obligated to complete his Naziriteship after he went out to freedom. And Maimonides explained if he annulled his slave, he goes out to freedom, for a person who says to his slave, “it is annulled for you,” the master’s privilege over the slave rebounds from him (i.e., has no legal effect) and the slaves goes out to freedom on account of this but he must complete his Naziriteship, but my heart hesitates at this explanation.",
+                "עבד מכנגד פניו – [a slave] who fled from his master after he took the vow of Naziriteship.",
+                "ר\"מ אומר לא ישתה יין – in order that he will suffer and return to his master who will force him to violate his vow and he will be permitted to drink wine.",
+                "ור' יוסי אומר ישתה – that he will not get sick and die for he will eventually return to his master and his master will search for him and return him, and it is found that it is as if he is in the domain of his master."
+            ],
+            [
+                "נזיר שגלח – he brought his sacrifices and cut his hair/shaved upon them and afterwards it became known to him that he had become ritually unclean/impure during his days of Naziriteship.",
+                "אם טומאה ידועה – an impurity that it was possible that it was known such as the case of it was not the grave in the depth (i.e., a covered – up uncleanness discovered – In the Jerusalem Talmud Nazir 57f, it is asked? What is a grave of the depth? A corpse buried in stubble, straw, earth, or pebbles, but if buried in water, it does not make a grave of the depth – i.e., it does not make unclean that which was above it before discovery; or, a grave that nobody remembers to have existed).",
+                "סותר – and he returns and counts another [period] of Naziriteship.",
+                "טומאת התהום אינו סותר – if it became known to him that in the place that he passed was defilement in the depth, but it is a defilement that no one recognizes it even to the end of the world, even though he certainly was ritually impure, he does not lose [the days he had already counted], for such is the Halakha concerning a Nazirite.",
+                "אם עד שלא גלח – a shearing in purity even if he had already brought his sacrifices, for since it became known to him prior to his shaving/cutting his hair.",
+                "בין כך ובין כך – whether it is a known defilement whether it is a defilement of the depth, he loses [the days that he had counted in fulfillment of his Nazirite vow] for it is derived that defilement of the depth does not cause loss [of the period counted in fulfillment of his Nazirite vow] specifically after his shaving/cutting his hair in spiritual purity.",
+                "כיצד – the law of defilement of the depth.",
+                "ירד לטבול במערה – for he was defiled through the defilement of an unclean reptile, or another defilement of a similar nature which is not from a dead person, and he went down to immerse from his defilement, and it was found [there] an olive’s bulk from a dead person floating on the face of the water and it is uncertain/doubtful whether he became defiled through it or he was not defiled, he is impure, but we hold that an uncertain/doubtful defilement floating on top of the water is pure, but these words regard the defilement of an unclean reptile. But regarding the defilement through contact with the dead, he is impure, and if this uncertainty/doubt was known to him after he had cut his hair/shaved, he is impure, for this is known defilement, for since he was in a place where it was possible that people would see him. And that which it (i.e., the Mishnah) took [linguistically] that he went down to immerse, it is something remarkable that is being taught to us, for even though that a person who immerses from his defilement to ritual purity is warned from all things that defile, even so, he is defiled.",
+                "נמצא משוקע בקרקע המערה – in the place that he immersed and he has certainly become defiled. If it became known to him after he shaved/cut his hair, he is pure, and he doesn’t lose [any of the time of his vow as a Nazirite] for this is the defilement of the depth which was in a place where it was not known to any person.",
+                "ירד להקר טהור – even though he went down to cool off and chill himself, but he did not go down to immerse in order that he would be careful from defilement, even so, he is ritually pure, if he was not defiled through contact with the dead, but if he did go down to purify himself from defilement from contact with the dead, and he immersed in a cave where the dead was embedded in it and he completed his Naziriteship, or was a person who was defiled by contact with the dead that had immersed, and afterwards accepted upon himself Naziriteship, he is defiled and loses [the period that he had fulfilled of his Nazirite vow] for something presumed impure is impure and something presumed pure is pure.",
+                "שרגלים לדבר – meaning to say, there is a rationale and principle to the matter to state that one does not derive a Halakha for defilement in a depth, which for a Nazirite is pure, other than when he was a Nazirites who was presumed to be pure, and when he was presumed to be impure."
+            ],
+            [
+                "המוציא מת מתחלה – it was not known that there were was a grave there, that is what we said in the Gemara (Tractate Nazir 65a): “he who finds and not that it was accessible, ” and furthermore, we derive from the language of our Mishnah that someone died, but not that he was killed.",
+                "מושכב – and not that he was sitting.",
+                "כדרכו – and not that his head was placed between his thighs, for all of these, we suspect of them that they are heathens, for it is not the manner of Israelites to bury their dead in such a manner.",
+                "נוטלו ואת תפושתו – it is permissible to remove him from there and to bury him in another place, and he must take from the dirt of the grave with him which is pressed by the body in the grave (and which is considered “the dead man’s property”) which is all the crushed, loose earth that is below him and he digs in virgin ground three fingers as it is written (Genesis 47:30): “[When I lie down with my fathers,] take me up from Egypt and bury me in their burial-place,” for it is not necessary to state “from Egypt,” but rather this is what he said: from the dust of Egypt take my people.”",
+                "מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד' אמות עד שמנה – meaning to say from the first grave until the third [grave], there Is not less than four cubits and no more than eight [cubits].",
+                "הרי זו שכונת קברות – and it is recognized that for the sake of burial they were placed there and it is forbidden to remove them, and even one dead person, if it was known that for the sake of burial they were placed there, it is forbidden to remove it, other than that with one or two we leave undecided that they were not buried there other than temporarily and that it was their intention to remove them, but with three, it is proved that this is a special place for burials. And the length of the cave, its manner is to be six [cubits] and four [cubits] wide, and crosswise there is an excess of two cubits which is eight, therefore it is taught in the Mishnah: “from four until eight,” with the fulness of a coffin but those who bury it are not taught here.",
+                "ובודק הימנה ולהלן עשרים אמה – for the burial cave is four [cubits] by six [cubits] and the courtyard that the caves are open to it from here and there is six [cubits] by six [cubits]. And this is what the Rabbis hold in the chapter (Tractate Bava Batra] המוכר פירות/One who sells fruit [102b]. It is found that the length of two caves and the courtyard that is between them is eighteen cubits, and since that sometimes, he examines one cave with a diagonal line and the diagonal line of one cave has an excess of two cubits in nearness, which makes it twenty cubits: eight [cubits] of the first cave with a diagonal line and six [cubits] of the courtyard that is between the two caves and six [cubits] of the second cave, since we state one diagonal line/diameter. And further, one needs to check from above and from below twenty cubits which is forty cubits lest this is a cave that is in the east of the courtyard and there is yet another opposite on the western part of the courtyard. Alternatively, that which is in the western part of the courtyard, and there is yet another on the east of the courtyard.",
+                "מצא אחד בסוף עשרים בודק ממנו ולהלן כ' אמה – for who will say that from the cemetery there would be this cave for perhaps it is another grave, and another courtyard of another person, and one also needs to make for the sake of all of the examinations mentioned above just like there is a grave there, similarly, there are others.",
+                "שרגלים לדבר – that this field was made for graves and there were in it also other caves, and because of grounds for such a decision these Mishnayot are taught here."
+            ],
+            [
+                "כל ספק נגעים בתחלה טהור – such as the example of two [people] who came to a Kohen; on one of them was a bright white spot on the skin (eventually, one of the symptoms of leprosy) like the size of a bean, and on the other was a bright white spot on the skin like a Selah (a coin), and at the end of a week, on this one was like a Selah and that one was like a Selah and it was not known on which of them it spread, both of them are ritually pure, even though certainly one of them is ritually impure.",
+                "משנזקק לטומאה ספיקו טמא – such as the example of two who came to a Kohen; on one of them was a bright white spot on the skin like the size of a bean and the other, [a bright white spot on the skin] like the size of a Selah, and at the end of a week, this one’s was like a Selah and more, and the other one’s was like a Selah and more. Both reduced to become the size of like a Selah. Even though one of them is definitely ritually pure, for already, the spreading of the leprous spot occurred, both of them are impure, because a decision had been made in favor of uncleanness until they return to the size of a bean.",
+                "בשבעה דרכים בודקין את הזב – for if he saw, as a consequence of an accident, he is pure, for we expound upon זב מבשרו/”a discharge from his member/flesh” (Leviticus 15:2) and not on account of his accident.",
+                "עד שלא נזקק לטומאה – that is when he sees a second affliction/attack, he becomes a complete Zav/a man suffering from gonorrhea defiling by lying and sitting, but a first affliction/attack defiles by accident ritual impurity until nightfall according to the law of someone who experienced a seminar emission which combines with the second [affliction/attack], even if it was by accident.",
+                "במאכל – if he ate things that bring him towards a flux as for example, meat, oil, milk, and cheese, eggs and old wine.",
+                "ובמשתה – with increase/excess of drinking.",
+                "במשא – something heavy that he carried.",
+                "במראה – he saw a woman even without [impure] fantasy.",
+                "ובהרהור – even though he did not see [her], if one of these seven [things] happened to him before he saw the second affliction/attack, he does not become a Zav/gonorrhea, and a drop [of semen] does not defile through carrying.",
+                "משנזקק לטומאה – that he saw a second attack/affliction not by accident, ",
+                "we don’t examine him, but even if he saw a third [attack/affliction] by accident, he becomes a Zab/one afflicted with gonorrhea for a sacrifice.",
+                "וספיקו ושבכת זרעו טמאים – uncertain on account of effusion of his semen, as for example if he saw effusion of semen first and a bit of gonorrhea that comes afterwards, it does not defile for the person who sees an emission does not defile with gonorrhea from the time of twenty-four astronomical hours. And until a decision has been not been made for uncleanness, the flux purifies the gonorrhea because it is an accident. But after a decision has been made for uncleanness, the flux purifies the gonorrhea which does not leave undecided/in doubt for on account of the flux comes the gonorrhea.",
+                "שרגלים לדבר – for that attack/affliction is on account of an accident, because he has already become a Zav/gonorrhea.",
+                "ר\"נ פוטר שרגלים לדבר – for he did not die on account of a wound, since it was more lenient than what it was, and the Halakha is not according to Rabbi [Nehemiah]."
+            ],
+            [
+                "נזיר היה שמואל – and the person who says: “Behold, I am like Samuel or like the son of Elkanah, or like the person who hewed Agag in pieces [in Gilgal]”– is a Nazirite according to the words of Rabbi Nehorai and such is the Halakha.",
+                "אין מורא אלא של בשר ודם – so that the dominion and fear of man are not upon him."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נזיר",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,412 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nazir",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נזיר",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל כנויי נזירות.</b> דבר שאינו עיקרו של שם מקרי כינוי. כמו המכנה שם לחברו (ב״מ נח:):",
+                "<b>האומר אהא.</b> לאו כינוי הוא, אלא יד מקרי, כמו בית יד שהכלי נאחז בו כך הנדר נתפס בלשון זה. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, כל כינויי נזירות כנזירות וכל ידות נזירות כנזירות, אלו הן ידות נזירות האומר אהא, אהא נוה. ואלו הן כנויי נזירות נזיק נזיח פזיח:",
+                "<b>האומר אהא.</b> שראה נזיר עובר לפניו ואמר אהא, אע״פ שלא אמר אהא כזה, אם נתכוין להיות נזיר כמותו הרי זה נזיר, ואע״פ שלא הוציא בפיו כזה:",
+                "<b>אהא נוה.</b> שהיה תופס בשערו ואמר אהא נוה, משמע אהיה נאה בגדול שער זה. ואם נתכוין לשם כך הרי זה נזיר ואע״פ שלא פירש, שאלו וכיוצא בהם ידות לנזירות הם והוו כנזירות:",
+                "<b>נזיק נזיח פזיח.</b> לשונות של גוים הם שקורין כך לנזיר, ולשונם קרוב ללשון של ישראל. ומקרו כנויי נזירות:",
+                "<b>הריני כזה.</b> ורומז לנזיר שכנגדו:",
+                "<b>הריני מסלסל הריני מכלכל הרי עלי לשלח פרע.</b> וכלהו דוקא כשתופס בשערו ודעתו לנזירות:",
+                "<b>מסלסל.</b> מחליק בשער:",
+                "<b>מכלכל.</b> מגדל שער. ודוגמתו, משתכלכל העטרה [נדה נב:], משיגדל שער הערוה:",
+                "<b>הרי עלי צפרים.</b> שתי תורים או שני בני יונה, והם קרבן נזיר שנטמא. וכגון שנזיר עובר לפניו:",
+                "<b>רבי מאיר אומר נזיר.</b> הואיל ונזיר עובר לפניו וצפרים קרבן נזיר שנטמא הם, מוכיחין הדברים דהרי עלי צפרים לנזירות קאמר:",
+                "<b>וחכמים אומרים אינו נזיר.</b> והלכה כחכמים, שאינו נזיר אבל מביא צפרים לשלם נדרו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים וכו׳</b> אם הזכיר אחד מכל אלו, הרי זה נזיר כאילו אמר הריני נזיר סתם. ומשום דבעי למתנא סיפא דנזיר עולם ונזיר שמשון אין כל דקדוקי נזירות עליהם, תנא הכא כל דקדוקי נזירות עליו:",
+                "<b>מה בין נזיר עולם וכו׳</b> מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם נדר להיות נזיר עולם הרי זה נזיר עולם. ומה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער מי״ב חדש לי״ב חדש דילפינן מאבשלוס שהיה נזיר עולם וכתיב ביה (שמואל ב י״ד:כ״ו) ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו וכתיב התם (ויקרא כ״ה:כ״ט) ימים תהיה גאולתו:",
+                "<b>ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה.</b> ואפילו לכתחלה מותר ליטמא דשמשון היה מטמא למתים והכי גמירי לה והאי דקתני אם נטמא דמשמע דיעבד אין לכתחלה לא משום דתנא רישא גבי נזיר עולם ואם נטמא תנא סיפא נמי גבי נזיר שמשון ואם נטמא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סתם נזירות שלשים יום.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ה׳) קדוש יהיה. יהי״ה בגימטריא שלשים מכאן סמכו לומר שאין נזירות פחות מל׳ יום:",
+                "<b>הריני נזיר אחת גדולה.</b> בין שאמר הריני נזיר נזירות אחת גדולה, בין שאמר הריני נזיר אחת קטנה, ובין שאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוך העולם. נוהג נזירות שלשים ��ום. ומכאן ועד סוף העולם דקאמר הכי משמע ארוכה עלי זאת הנזירות כאילו היא מכאן ועד סוף העולם: ה״ג הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים. וה״פ אמר הריני נזיר ויום אחד כיון שאמר הריני נזיר קבל עליו נזירות אחת וכי אמר תו ויום אחד הרי יש כאן נזירות אחרת, דאין נזירות פחות משלשים יום. וכן נמי כי אמר הריני נזיר ושעה אחת והריני נזיר אחת ומחצה, יש כאן שתי נזירות שא״א להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות שלא יהיה נזיר ל׳ יום ומש״ה הרי זה נזיר שתים ומגלח לסוף ל׳ ונוהג נזירות אחרת: הריני נזיר ל׳ יום ושעה אחת, הרי זה נזיר ל׳ ואחד יום שאין נזירות לשעות. שנאמר (שם) ימי נזרו, והרי הוא כאילו אמר ל׳ ואחד יום ז׳. ולא אמרינן דשעה אחת דאמר הויא נזירות בפני עצמה, הואיל ויש לצרפה עם מנין שלשים שהזכיר תחלה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכו׳ ה״ז נזיר עולם.</b> ולא נזיר עולם ממש, דאילו נזיר עולם מגלח אחד לשנים עשר חודש וזה מגלח א׳ לל׳ יום. הואיל ותלה נזירותו בדברים חלוקים, הוי כאילו נדר במנין נזיריותיו כמנין שער ראשו ועפר הארץ, משא״כ בנזיר עולם שלא חלק נזיריות ש. לו אלא נעשה הכל נזירות אחת:",
+                "<b>רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום.</b> דכיון דאמר הריני נזיר, הכל נזירות אחת היא ואינו מגלח אלא לשנים עשר חדש כנזיר עולם. ואיזהו מגלח לשלשים יום, האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי, דאז מוכיח דנזיריות מופסקות קבל עליו כמנין שער ראשו. ואין הלכה כרבי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אמר אחת גדולה נדרתי.</b> נזירות אחת קבלתי ונראית לי גדולה כמלא הבית, נזיר ל׳ יום:",
+                "<b>ואם אמר סתם נדרתי.</b> ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים לשוני, הרי זה נזיר כל ימיו ומגלח כל י״ב חדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני.</b> והחזיק בדרך כדי ללכת לאותו מקום. אבל אם לא החזיק ללכת לאותו מקום, נעשה כאומר מכאן ועד סוף העולם והוי נזיר ל׳ יום, בין שהיה המקום קרוב בין שהיה רחוק ואפילו מהלך כמה שנים, שלא נתכוין אלא לנזירות אחת גדולה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מונה נזירות כמנין ימות השנה.</b> שס״ה נזירות כמנין ימות החמה:",
+                "<b>אמר רבי יהודה מעשה היה כיון שהשלים מת.</b> ר׳ יהודה שמעיה לרבי דאפליג אתנא קמא ואמר שהאומר הריני נזיר כמנין ימות החמה הוי נזיר עולם. והביא מעשה להוכיח שאינו נזיר עולם, דמעשה היה וכיון שהשלים מת, ובנזיר עולם לא שייך השלמה, אלא ודאי מונה נזיריות. וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ב״ש אומרים נזיר: דסבירא להו לב״ש אין אדם מוציא דבריו לבטלה, וכי אמר הריני נזיר אדעתא דליהוי נזיר קאמר, וכי הדר אמר מן הגרוגרות ומן הדבילה, מיהדר הוא דבעי הדר ביה, ואפילו בתוך כדי דבור לא מצי הדר ביה, דסבירא להו הקדש בטעות שמיה הקדש ולא שייך ביה שאלה ולא חזרה, והוא הדין בנזיר דכתיב ביה (במדבר ו׳) קדוש יהיה, הלכך הוי נזיר.</b> וב״ה סברי הואיל ולא נדר כדרך הנודרים לא הוי נזיר, שאין נזירות מן הגרוגרות ומן הדבילה: אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי הן עלי קרבן. דלא נחלקו בית שמאי ובית הלל לענין נזירות דלא הוי נזיר. לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שיהיו הגרוגרות עלי קרבן. ב״ש סברי דהוי נדור מן הגרוגרות, וב״ה סברי דלא הוי נדור:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני.</b> מי שהיתה פרתו רבוצה ואינה רוצה לעמוד, ואמר, פרה זו סבורה שלא תעמוד ואומרת בלבה הריני נזירה אם עומדת אני, ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תעמוד. וכן דלת נעולה שאינה יכולה להפתח, ואמר, סבורה דלת זו שלא אפתחנה ואומרת הריני נזירה אם נפתחת אני, ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תפתח. ואח״כ עמדה פרה זו מאליה או שהעמידוה אחרים ולא העמידה הוא, וכן הדלת נפתחה מאליה או בא אחר ופתחה ולא פתחה הוא:",
+                "<b>בית שמאי אומרים הרי זה נזיר.</b> דאזלי לטעמייהו דאמרי בנודר מן הגרוגרות ומן הדבילה שהוא נזיר אע״פ שאין נזירות מן הגרוגרות ומן הדבילה, הכי נמי אף ע״פ שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת הרי זה נזיר. ואע״פ שעמדה הבהמה ונפתחה הדלת לא היתה דעתו אלא שיעמידנה או יפתחנה הוא בעצמו:",
+                "<b>וב״ה אומרים.</b> לדבריהם דב״ש. לדידן אפילו אם לא עמדה כלל לא הוי נזיר, מפני שנדר שלא כדרך הנודרים, שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת, אלא לדידכו דאמריתו שאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר הריני נזיר אדעתא דלהוי נזיר קאמר, אודו לן מיהת היכא דעמדה מאיליה או אחרים העמידוה דלא הוי נזיר, שהרי הוא לא אמר אלא אם לא תעמוד והרי עמדה:",
+                "<b>א״ר יהודה וכו׳</b> לא נחלקו ב״ש על ב״ה לענין נזירות דלא הוי נזיר. לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שתהיה בהמה זו קרבן בשעה שאמרתי שאהיה נזיר ממנה אם לא תעמוד. דב״ש סברי הואיל ולא העמידה הוא הויא קרבן, וב״ה סברי הואיל ועמדה אינה קרבן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה באשה אחת וכו׳</b> מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אם היה שכור ואמר הריני נזיר ממנו, אינו נזיר, שלא היה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד, וכי היכי דלא לייתי ליה כוס אחרינא אמר הריני נזיר. ומעשה נמי באשה אחת שכורה וכו׳:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה נזיר ואסור בכולם.</b> ובהא כ״ע מודו, מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:",
+                "<b>אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור.</b> דיין ותגלחת וטומאה האסורים בנזיר, הנוזר מאחד מהן נזיר בכולן:",
+                "<b>ורבי שמעון מתיר.</b> דסבר אינו נזיר עד שיזור בכולן:",
+                "<b>או מפני שאני קובר מתים הרי זה מותר.</b> דהוי נדרי אונסים, והוא אחד מארבעה נדרים שהתירו חכמים:",
+                "<b>ורבי שמעון אוסר.</b> דסבר ארבעה נדרים שהתירו חכמים צריכים שאלה לחכם. ואין הלכה כר״ש בהני תרי בבי דמתניתין:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ועלי לגלח נזיר.</b> קיבל עליו נזירות, ועוד קיבל עליו להביא קרבנות על נזיר אחר, ובא חבירו גם הוא ואמר כן:",
+                "<b>אם היו פקחים.</b> כל אחד פוטר את חבירו בקרבנותיו, ואע״פ שבשעה שנדר הראשון לגלח נזיר אכתי לא הוי השני נזיר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>[זה מגלח נזיר שלם] וזה מגלח נזיר שלם דברי ר״מ.</b> ר״מ לטעמיה דסבר תפוס לשון ראשון, וכי אמר הרי עלי לגלח, תגלחת שלימה קאמר, וכי הדר קאמר חצי נזיר, לאו כל כמיניה למיהדר ביה אפילו תוך כדי דבור. ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא, והוי כאומר חצי קרבנות של נזיר עלי, שאינו חייב אלא חצי קרבנות של נזיר. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונולד לו בן הרי זה נזיר.</b> דבלשון בני אדם לא מיקרי בן אלא זכר, ולא נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס. וולד מקרי אפילו נקבה וטומטום ואנדרוגינוס:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הפילה אשתו.</b> ולא ידע אי בר קיימא הוא אי נפל הוא:",
+                "<b>אינו נזיר.</b> ומתניתין ר׳ יהודה היא דאמר לא מחית איניש נפשיה אספיקא, וכי אמר כשיהיה לי ולד, על ולד ודאי קאמר:",
+                "<b>רבי שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא וכו׳</b> ר׳ שמעון סבר ספק נזירות להחמיר, הלכך צריך להיות נזיר מספק, ומתנה ואומר אם בן קיימא הוא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה, ומגלח ומביא קרבנותיו לסוף שלשים יום. ובלא תנאי לא היה יכול להביא קרבן מספק. ואין הלכה כר״ש:",
+                "<b>חזרה וילדה הרי זה נזיר.</b> שהרי לא נהג נזירות מחמת הנפל, ועכשיו שילדה ולד של קיימא חלה נזירות. ולדברי ר״ש צריך לחזור ולהתנות, דשמא הראשון היה ולד של קיימא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ונזיר לכשיהיה לי בן.</b> מי שקבל עליו נזירות סתם, ועוד קבל עליו נזירות אחרת כשיהיה לו בן:",
+                "<b>משלים את שלו.</b> תחלה, ומגלח ומביא קרבן, ואח״כ מונה את של בנו:",
+                "<b>הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר.</b> שקיבל עליו תחלה נזירות בנו:",
+                "<b>והתחיל מונה את שלו ואח״כ נולד לו בן.</b> קודם שישלמו שלשים יום:",
+                "<b>מניח את שלו ומונה את של בנו.</b> דכיון שקיבל עליו נזירות בנו תחלה, מיד כשנולד לו בן צריך להניח את שלו ולמנות של בנו ואח״כ משלים את שלו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שבעים לא הפסיד כלום.</b> שכשהוא מפסיק נזירותו ומונה נזירות בנו ומגלח וחוזר ומשלים את שלו לתשלום נזירותו מן השבעים שמנה כבר עד המאה שנדר, הם ל׳ יום, נמצא בין תגלחת של נזירות בנו לתגלחת של תשלום נזירותו ל׳ יום ואינו מפסיד כלום. אבל אם מנה יותר משבעים יום קודם שהתחיל בנזירות בנו ובא להפסיק נזירותו כדי להתחיל נזירות בנו, כשיגלח על נזירות בנו ובא להשלים נזירותו עד מאה יום שנדר נמצאו פחות משלשים יום בין תגלחת של נזירות בנו לתגלחת של נזירותו, ואי אפשר להיות בין תגלחת לתגלחת פחות מל׳ יום, ונמצא מפסיד כל אותן הימים שמנה יותר מע׳:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד.</b> דסתם נזירות שלשים יום:",
+                "<b>ואם גלח יום שלשים יצא.</b> דמקצת היום ככולו:",
+                "<b>הריני נזיר שלשים יום אם גלח יום ל׳ לא יצא.</b> דהואיל ופירש שלשים יום שלמים קאמר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם גלח יום ששים חסר א׳ יצא.</b> שיום ל׳ של נזירות ראשונה עולה לכאן ולכאן, וכיון שיום ל׳ של הראשונה נמנה גם מן הנזירות השניה נמצאו שלשים יום של נזירות שניה כלים בששים חסר א׳:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמא יום שלשים סתר את הכל.</b> שהרי נטמא בתוך ימי הנזירות. ולא אמרינן דיום ל׳ עולה לכאן ולכאן דמקצת היום ככולו אלא כשגלח והביא קרבנותיו בו ביום:",
+                "<b>ר״א אומר אינו סותר אלא שבעה.</b> דסבירא ליה אמרינן מקצת היום ככולו וכאילו נטמא לאחר מלאת, וטומאה דלאחר מלאת לר״א אינה סותרת אלא שבעה:",
+                "<b>הריני נזיר שלשים יום נטמא יום ל׳ סתר את הכל.</b> בין לר״א בין לרבנן. דכיון דאמר הריני נזיר שלשים יום, הכל מודים דל׳ יום שלמים בעינן, ולא אמרינן בהא מקצת היום ככולו. ור״א דסבירא ליה שהנטמא ביום מלאת ממש סותר שלשים בלבד ואינו סותר הכל, יליף לה מקרא דכתיב (במדבר ו׳:י״ג) וזאת תורת הנזיר ביום מלאת, נטמא ביום מלאת תן לו תורת הנזיר, כלומר סתם נזירות שלשים יום, הכא שאמר הריני נזיר ל׳ יום ונטמא ביום ל׳ שהוא יום מלאת, לכי סתר כל השלשים, סתר את הכל ורבנן נמי דפליגי עליה דר״א ואמרי שהנטמא ביום מלאת סותר את הכל ואפילו מנה כמה ימים, הכא כי אמר הריני נזיר ל׳ יום ונטמא ביום מלאת לכי נמי סתר ל׳ סתר את הכל, הלכך בין לר״א בין לרבנן סתר את הכל. ובכל הא דאפליגו ר״א וחכמים הלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל.</b> רבנן לטעמייהו דאמרי נטמא יום מלאת כאילו נטמא בתוך זמנו וסותר את הכל:",
+                "<b>ר״א אומר לא סתר אלא ל׳</b> דסבירא ליה נטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים:",
+                "<b>נטמא יום מאה ואחד.</b> לרבנן סותר שלשים, דגזרו יום מאה ואחד שהוא יום תגלחת אטו יום מאה. ומ״מ לא החמירו עליו לעשותו כיום מאה שהוא יום מלאת שהוא סותר הכל, וגזרו שיסתור סתם נזירות שהוא שלשים יום בלבד:",
+                "<b>ור״א אומר אינו סותר אלא שבעה.</b> ואזדא לטעמיה דאפילו ביום שלשים לא גזר באומר הריני נזיר סתם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מביא קרבן טומאה.</b> דכי כתיב קרבן טומאה, בנזיר טהור שנטמא הוא דכתיב. ומ״מ אם התרו בו חייב מלקות:",
+                "<b>יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה.</b> הא מתניתין מפרשא בגמרא הכי, יצא מבית הקברות והזה שלישי ושביעי וטבל וטהר מטומאתו והתחיל למנות ימי נזירותו, אע״פ שחזר ונכנס אח״כ לבית הקברות, עולין לו מן המנין אלו הימים שמנה אחר שטהר, הואיל והפסיקה טהרה בין הימים הראשונים שנזר והוא בבית הקברות ובין אלו הימים האחרונים. ואע״פ שחזר ונכנס לבית הקברות, טומאת בית הקברות אינה סותרת מנין הימים שנמנו בטהרה, שאין סותר בנזיר אלא י״ב טומאות האמורות בו. והאי דקאמר תו ומביא קרבן טומאה, ה״ק אם נטמא שוב באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, מביא קרבן טומאה וסותר:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר לא בו ביום.</b> כלומר אם בו ביום שטבל וטהר בו ביום נטמא באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, אינו סותר אותו היום, דכתיב והימים הראשונים יפלו, אין הטומאה סותרת עד שיהיו לו ב׳ ימים של נזירות מנויין. וה״ה בנזיר בעלמא שנטמא ביום ראשון של מנין נזירותו, שאין הטומאה סותרת אותו היום, אלא משלים עליו מנין ימי נזירותו. והלכה כרבי אליעזר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והשלים את נזירותו ואח״כ בא לארץ.</b> שאין נזירות נוהגת אלא בארץ, משום טומאת ארץ העמים. ומי שנדר נזירות בחוצה לארץ מחייבין אותו לעלות לארץ ישראל ולהיות נוהג שם נזירותו:",
+                "<b>נזיר בתחלה.</b> צריך לנהוג בארץ ישראל כמנין הימים שנדר בנזירות, והימים שנהג בנזירות בחוצה לארץ כאילו לא נהג בהם נזירות כלל:",
+                "<b>אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה.</b> רבי יהודה סבירא ליה כר״א דאמר לעיל בפרקין הנטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים יום, ומשום הכי קאמר דהילני המלכה שנטמאה בסוף ארבע עשרה שנה שהיה ביום מלאת לא סתרה הכל ולא הוצרכה למנות עוד שבע שנים אחרות אלא ל׳ יום בלבד. ולפי שלא היתה שנה שלימה לא מנאה בחשבון והרי הוא כאילו אמר לא היתה נזירה אלא י״ד שנה ושלשים יום:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו מעידים שנדר שתים.</b> שתי נזיריות:",
+                "<b>ואלו מעידים שנדר חמש.</b> באותה שעה שאתם אומרים שנדר שתים, אנו מעידים שנדר חמש נזירות. והוא אומר שלא נדר כלל:",
+                "<b>בית שמאי אומרים נחלקה העדות.</b> הואיל ומכחישות זו את זו נת��טלו דבריהם ואין כאן עדות כלל:",
+                "<b>ובית הלל אומרים יש בבלל חמש שתים.</b> ויהא נזיר שתים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאמר הריני נזיר.</b> כולם נזירים. והוא שהתפיס כל אחד מהן בתוך דברי חבירו בכדי שאלת שלום תלמיד לרב, שהוא כדי שיאמר שלום עליך רבי:",
+                "<b>פי כפיו כו׳</b> והוא שיאמר פי כפיו מיין ושערי כשערו מלהגזז:",
+                "<b>ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר.</b> שכבר קיים נדרה כשאמר ואני. ואם אשה נדרה בנזיר ושמע אחר ואמר ואני, ואח״כ הפר לה בעלה. אינו מופר לזה שאמר ואני, שאין הבעל עוקר הנדר מעיקרו כמו החכם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה.</b> ודוקא כי אמר לה בלשון שאלה, כלומר ואת מה תאמרי תיהוי נזירה כמוני אם לאו, אז יכול להפר. אבל אם אמר הריני נזיר ואת, בניחותא, וענתה אמן, אינו יכול להפר שהרי קיים לה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והיתה שותה יין ומיטמאה למתים.</b> ואחר כך הפר לה בעלה:",
+                "<b>הרי זו סופגת את הארבעים.</b> על שעברה קודם הפרה:",
+                "<b>תספוג מכת מרדות.</b> מדברי סופרים. ומכות מרדות האמורה. בכל מקום, כפי מראה עיני הדיין וכפי צורך השעה. ודוקא בעבירה שכבר נעשתה, אבל גבי מצות עשה כגון עשה סוכה ואינו עושה, טול לולב ואינו נוטל, מכין אותו עד שיעשה או עד שתצא נפשו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם שלה.</b> כגון שנתן לה אחר במתנה ע״מ שאין לבעלה רשות בהן. דנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל כולן משועבדים לבעלה:",
+                "<b>חטאת תמות.</b> ממתינין לה עד שתמות:",
+                "<b>ונאכלין ליום אחד.</b> כשלמי נזיר שאין נאכלים אלא ליום ולילה:",
+                "<b>ואין טעונין לחם.</b> שכל שלמי נזיר טעונים לחם, וזו הואיל והפר לה בעלה אין שלמים הללו טעונין לחם:",
+                "<b>היו לה מעות סתומים.</b> שהפרישתן סתם לקרבנות נזיר, ולא פירשה אלו הם לחטאת ואלו הם לעולה ואלו הם לשלמים:",
+                "<b>יפלו לנדבה.</b> לתיבות שבמקדש שמשליכים בהם שאר מעות נדבה וקונים מהן קרבנות שכולן עולות:",
+                "<b>לא נהנין ולא מועלין.</b> לכתחילה אסור ליהנות בהן, ואם נהנה אינו חייב להביא קרבן מעילה האמור בכל מי שנהנה מן ההקדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר.</b> דלאחר שנזרק הדם היא יכולה לשתות יין וליטמא למתים, ואין כאן יותר נדר של ענוי נפש: רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר. משום הפסד קדשים:",
+                "<b>תגלחת טומאה יפר.</b> שצריכים לחזור ולמנות נזירות טהרה, ויכול לומר אי אפשי באשה מנוולת, כלומר מעונה ומנועה משתיית יין:",
+                "<b>אף בתגלחת הטהרה יפר.</b> כדי שלא תצטרך להתנוול בגילוח, דגילוח באשה ניוול הוא. ותנא קמא סבר אין הגלוח ניוול שהרי יכולה לעשות פאה נכרית. ואין הלכה לא כרבי עקיבא ולא כרבי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש מדיר את בנו בנזיר.</b> כשהוא קטן עד שיביא ב׳ שערות אחר שיהיה בן י״ג שנה ויום אחד, וכל דין נזירות עליו ואביו מביא קרבנותיו, ואם נטמא מביא קרבן טומאה. והאי מדירו, שאומר לו תהא נזיר או הרי בני פלוני נזיר, והוא שלא ימחה לא הבן ולא הקרובים. ודבר זה הלכה מפי הקבלה:",
+                "<b>כיצד גלח או שגלחוהו קרובים.</b> כיצד יעשה האב בקרבנות בזמן שגלח הבן ולא קבל הנזירות או שגלחוהו קרובים, או מיחה או שמיחוהו קרובים דבטל הנזירות. ודוקא כשמיחה הוא או מיחו ה��רובים מיד. אבל אם התחיל לנהוג נזירות או שקיבל עליו הנזירות, תו לא מצי לממחי לא הוא ולא קרובים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.</b> ואפילו היא בת יורשת. ודבר זה הלכה מפי הקבלה:",
+                "<b>אמר רבי יוסי הרי אלו יפלו לנדבה וכו׳</b> ואין הלכה כרבי יוסי. אלא בין שמת אביו ואמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא, בין שהיו הוא ואביו נזירים ומת אביו, מגלח על נזירות אביו. ואם היו בנים רבים וקדם אחד מהן וגילח על נזירות אביו, זכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש.</b> דילפינן מתמורה דהוי אפילו בטעות, דכתיב (ויקרא כ״ז:י׳) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש, ודרשינן יהיה לרבות שוגג כמזיד:",
+                "<b>ובית הלל אומרים אינו הקדש.</b> דלא גמרינן תחלת הקדש דבר שאינו בא מכח הקדש, מתמורה שהוא סוף הקדש שבא מכח דבר אחר שהיה הקדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>דינר זהב.</b> רישא אשמועינן במידי דקדוש קדושת הגוף, והכא אשמועינן במידי דקדוש קדושת דמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שנדר בנזיר.</b> בלשון שהיה דומה לו שלא היה נזיר:",
+                "<b>ונשאל לחכם ואסרו.</b> ואמר לו שיש בלשון זה לשון נזירות, והוא לא נזהר מלשתות יין:",
+                "<b>מונה משעה שנדר.</b> ולא קנסינן ליה על שעבר ושתה יין, אע״ג דמספק איסור היה לו לפרוש עד שישאל לחכם:",
+                "<b>נשאל לחכם והתירו.</b> שאמר לו שאין בלשון זה לשון נזירות:",
+                "<b>תצא ותרעה בעדר.</b> דהפרשה בטעות הואי ותצא לחולין. ובהא מודו ב״ש, דכיון דאינו נזיר, כי קאמר לקרבנות נזירותו, ולא מידי קאמר, כאדם שאינו חייב חטאת ואמר הרי זו לחטאתי:",
+                "<b>אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות.</b> ומאי שנא מריש פרקין דאמריתו הקדש בטעות הוי הקדש:",
+                "<b>אמרו להם בית שמאי.</b> לא חשו להשיבם עיקר טעמם, אלא לדבריהם קאמרי להו מתשיעי ואחד עשר דקדשו בטעות דמרבינן ליה מן וכל מעשר בקר וצאן (ויקרא כ״ז:ל״ב):",
+                "<b>אמרו להם ב״ה לא השבט קידשו.</b> בתמיה. כלומר גזרת הכתוב היא דתשיעי ואחד עשר הסמוכים לעשירי השבט מקדשן אם קרא להם עשירי, ולא ילפינן מיניה בעלמא דהקדש בטעות הוי הקדש, דאילו הוי טעמא משום הקדש בטעות א״כ אפילו שמיני ושנים עשר נמי, אלא הכתוב שקדש עשירי כו׳, וגזירת הכתוב היא ולא ילפינן מינה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שנדר בנזיר.</b> ובשעה שנדר היו לו בהמות ואדעתא דהכי נדר שיקריב קרבנותיו מאותם בהמות. והלך ומצאן שנגנבו ומחמת זה מתחרט על שנדר בנזיר:",
+                "<b>אם עד שלא נגנבו בהמותיו נדר הרי זה נזיר.</b> ולא יתיר לו החכם בפתח זה, דנולד הוי ואין פותחין בנולד:",
+                "<b>ואם לאחר שנגנבו נדר.</b> ואמר אילו הייתי יודע שנגנבו לא הייתי נודר, הרי זה פתח ויתירנו החכם: וזו טעות טעה נחום המדי שכשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהמ״ק חרב. והם נדרו קודם שחרב הבית, והתיר להן, ואמרו לו חכמים דנולד הוא ואין פותחין בנולד. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר שזה איש פלוני.</b> אם זה ההולך לנגדי הוא איש פלוני הריני נזיר, והשני אומר אם אין זה איש פלוני הריני נזיר:",
+                "<b>כולם נזירים.</b> ואפילו אותם שלא נתקיימו דבריהם. דכי היכי דהקדש בטעות הוי הקדש, הכי נמי נזירות בטעות הויא נזירות:",
+                "<b>ר״ט אומר אין אחד מהם נזיר.</b> דסבר ר״ט אין נזירות א��א להפלאה, כלומר שיהא ברור וידוע לו בשעת נדרו שיהא נזיר, וכל הני לא היה ידוע לו בשעת נדרו שיהיה כדבריו. ואין הלכה כר״ט:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הרתיע לאחוריו.</b> זה שבא כנגדן חזר לאחוריו ולא נודע מי הוא:",
+                "<b>אינו נזיר.</b> אין אחד מהם נזיר, דלא מחית אינש נפשיה אספיקא ודעתו היה בשעת הנדר שאם לא יבא הדבר לידי בירור שלא יהיה בדבריו כלום:",
+                "<b>ר׳ שמעון אומר כו׳</b> רבי שמעון לטעמיה דאמר ספק נזירות להחמיר. ומה תקנתן שהרי אי אפשר להביא קרבן מספק, אלא צריכים להתנות כל אחד ולומר אם אינו כדבריו שיהא נזיר נדבה. ואין הלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ראה את הכוי.</b> ששה בני אדם שראו את הכוי, ואמר אחד מהן הריני נזיר אם זה חיה, ואמר השני הריני נזיר אם אינו חיה, ואמר השלישי הריני נזיר אם הוא בהמה, ואמר הרביעי הריני נזיר אם אינו בהמה, ואמר החמישי הריני נזיר אם הוא חיה ובהמה, ואמר הששי הריני נזיר אם אינו לא חיה ולא בהמה, ואתו ג׳ אחריני מעלמא ואמר חד מינייהו לאילו הששה הריני נזיר אם אחד מכם נזיר, ואמר השני הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר, ואמר השלישי הריני נזיר אם כולכם נזירים, כולן נזירים. הששה הראשונים והשלשה האחרונים. לב״ש הוו נזירים ודאי, דנזירות בטעות הוי נזירות, ובין אותו שנתקיימו דבריו ובין אותו שלא נתקיימו דבריו הוי נזיר. ולבית הלל הוי נזירות ספק, מפני שהכוי ספק בהמה ספק חיה ספק בריה בפני עצמה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלשה מינין אסורין בנזיר, הטומאה.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ו׳) על כל נפשות מת לא יבא:",
+                "<b>התגלחת.</b> דכתיב (שם) תער לא יעבור על ראשו:",
+                "<b>והיוצא מן הגפן.</b> דכתיב (שם) וענבים לחים ויבשים לא יאכל:",
+                "<b>כל היוצא מן הגפן.</b> כגון ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים מצטרפין לכזית ללקות עליהן:",
+                "<b>ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית.</b> וה״ה לשיעור שתיה בכזית. דכיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל, גמרינן מינה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית:",
+                "<b>משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין.</b> אבל משנה ראשונה איפכא שמעינן לה, דגמרינן אכילה משתייה, ושיעור שתייה בנזיר רביעית, דגמרינן שכר שכר ממקדש, ומה שיעור איסור שתייה ברביעית, אף שיעור איסור אכילה ברביעית:",
+                "<b>אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב.</b> דס״ל לר׳ עקיבא שיעור איסורי נזיר בין באכילה בין בשתיה בכזית, והיתר מצטרך לאיסור להשלים לכשיעור. ואין הלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיאכל שני חרצנים וזגן.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ד׳) מחרצנים ועד זג, ומיעוט חרצנים שנים ויש להם זג אחד. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, אלא האוכל מן החרצן והזג אינו לוקה עד שיאכל מהן כזית:",
+                "<b>רבי יוסי אומר שלא תטעה.</b> רבי יוסי היה נותן סימן שלא תטעה:",
+                "<b>זוג של בהמה.</b> שהחיצון קרוי זוג:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סתם נזירות שלשים יום.</b> אע״ג דתני לה לעיל, משום דבעי למיתני סיפא גילח או שגלחוהו ליסטים סותר שלשים יום, הדר תנא ליה הכא:",
+                "<b>סותר שלשים יום.</b> כלומר סותר עד שיהיה לו גידול שער של שלשים יום כשהוא מגלח תגלחת של מצוה:",
+                "<b>או שספסף כל שהוא.</b> שעקר והשיר אפילו שער אחד, חייב, דכתיב (במדבר ו׳:ה׳) תער לא יעבור, לרבות כל המעבירין:",
+                "<b>חופף.</b> מחכך בידו:",
+                "<b>ומפספס.</b> בצפרניו או בכלי, ובלבד שלא יתכוין להשיר, דדבר שאין מתכוין מותר:",
+                "<b>אבל לא סורק.</b> במסרק דהוי פסיק רישיה ואסור. אע״ג דהמשיר אפילו שער א׳ לוקה, מ״מ אינו סותר ל׳ יום עד שיגלח רוב שערו בתער או במספרים בצד עיקרו של שער:",
+                "<b>לא יחוף באדמה.</b> מין ממיני אדמה שהיא משרת השער דהא נמי הוי פסיק רישיה. והלכה כרבי ישמעאל:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שהיה שותה יין כל היום.</b> ולא התרו בו אלא אחת:",
+                "<b>אל תשתה אל תשתה.</b> שהתרו בו בין שתייה לשתייה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שהטומאה והתגלחת סותרים.</b> דכתיב בטומאה (שם), והימים הראשונים יפלו. ותגלחת סותרת שלשים דבעינן גדל פרע שער ראשו (שם) ואין גידול פרע פחות מל׳ יום:",
+                "<b>שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו.</b> כגון לשתות יין מצוה, דאמרינן מיין ושכר יזיר (שם) לאסור יין מצוה כיין הרשות:",
+                "<b>טומאה ותגלחת הותרו מכללן.</b> טומאה, למת מצוה, דכתיב (במדבר ו׳) לאביו ולאמו לא יטמא, לאביו הוא דאינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה. ותגלחת, לנזיר מצורע, דאתי עשה דוגלח את כל שערו (ויקרא י״ד) ודחי את לא תעשה דתער לא יעבור על ראשו (במדבר ו׳):\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מגלח בשביעי ומביא קרבן בשמיני.</b> כדכתיב (שם) וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו. וביום השמיני יביא שתי תורים וגו׳ וכבש לאשם:",
+                "<b>מה בין זה למצורע.</b> דכתיב בפרשת מצורע בתגלחת שניה (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וכו׳. וביום השמיני יקח וכו׳. וקיי״ל במצורע דאם גלח בשמיני מביא קרבן בתשיעי:",
+                "<b>אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו.</b> נזיר טהרתו תלויה בהזאת שלישי ושביעי וטבילה, הלכך כיון שטהר בשביעי אע״פ שלא גלח עד יום השמיני, מביא קרבנותיו בו ביום:",
+                "<b>אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו.</b> כדכתיב (שם) ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר כתיב ורחץ את בשרו במים, ואם טבל עד שלא גלח לא עלתה לו טבילה, הלכך אם גלח בח׳ אכתי צריך טבילה והערב שמש, הלכך אינו יכול להביא קרבנותיו עד תשיעי. והלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שחט את השלמים ומגלח עליהם.</b> דכתיב בנזיר (במדבר ו׳) וגלח את ראשו פתח אהל מועד, ומפרשינן לקרא הכי, וגלח את ראשו על זבח שכתוב בו פתח אהל מועד, דהיינו שלמים דכתיב בהו (ויקרא ג׳) ושחטו פתח אהל מועד:",
+                "<b>שחטאת קודמת בכל מקום.</b> לעולה ושלמים, ודין הוא שיגלח על הראשון. והלכה כרבי יהודה שמגלח על השלמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא פירש.</b> אע״ג דכל הקרבנות צריך שיקראו להם הבעלים שם, הכא לא צריך, דמכי אמר אלו לנזירותי הוי כאילו קרא שם לכל אחד ואחד, דכבשה אינה ראויה אלא לחטאת, וכבש לעולה, ואיל לשלמים:",
+                "<b>ומשלח תחת הדוד.</b> שמבשלים בו זבח השלמים:",
+                "<b>היה מגלח במדינה.</b> בירושלים. ואע״ג דכתיב פתח אהל מועד, לאו דוקא, אלא ללמד שאינו מגלח עד שיהיה פתח אהל מועד פתוח:",
+                "<b>לא היה משלח תחת הדוד.</b> דכתיב (במדבר ו׳:י״ח) ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש, מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה, יצא זה שמחוסר לקיחה והבאה ונתינה תחת הדוד:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> שבמקדש נוטל שער ומשלח תחת הדוד, בתגלחת טהרה:",
+                "<b>אבל בתגלחת טומאה.</b> אפילו גלח במקדש, אינו נוטל שער ומשלח תחת הדוד של אשם וחטאת העוף, דלא כתיב נתינת שער תחת הדוד אלא בנזיר טהור:",
+                "<b>הכל משלחין.</b> טהור במקדש ובמדינה, וטמא במקדש. חוץ מטמא שגלח במדינה, מפני ששערו נקבר. ופסק ההלכה, שאין משלח תחת הדוד אלא נזיר טהור שגלח פתח אהל מועד שנעשה כמצותו. ואם שילח תחת הדוד של חטאת, יצא. לא נאמר אשר תחת זבח השלמים, אלא למצוה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כר הותר הנזיר לשתות יין.</b> דכתיב (במדבר ו׳:כ׳) ואחר ישתה הנזיר יין, אחר המעשים כולם:",
+                "<b>ר״ש אומר כו׳</b> כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין, וכתיב התם (שם) אחר התגלחו את נזרו, מה להלן אחר מעשה יחידי, אף כאן אחר מעשה יחידי, הא למדת שכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים מותר לשתות יין ולהטמא למתים. וכן הלכה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונמצא פסול.</b> כגון שנשפך דמו, או יצא או נטמא:",
+                "<b>תגלחתו פסולה.</b> הואיל ונפסל הזבח שגלח עליו, הוה ליה כגלחוהו לסטים דאמרינן לעיל לרבי אליעזר סותר שבעה ימים ולרבנן סותר שלשים יום:",
+                "<b>וזבחיו לא עלו לו.</b> שאר הזבחים שהקריב אחר תגלחתו הפסולה, לא עלו לו, דכיון דצריך לסתור עד שיגדל שערו, הוי כאילו הקריבן קודם זמנם:",
+                "<b>על החטאת שלא לשמה.</b> היינו על הזבח ונמצא פסול, דחטאת שלא לשמה פסולה. ואיידי דבעי למתני על העולה ועל השלמים פלוגתא דרבי שמעון ורבנן, תנא נמי על החטאת:",
+                "<b>על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו׳ תגלחתו פסולה.</b> דהואיל ולא עלו לשם חובת שלמי נזיר ועולת נזיר, הוי ליה כמגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה. ורבי שמעון סבר דאם גלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>אם גלח על שלשתן.</b> אחר שהקריבו שלשתן:",
+                "<b>ונמצא אחד מהן כשר.</b> והשאר פסולים:",
+                "<b>תגלחתו בשרה.</b> לדברי הכל. דהא תנן ואם גלח על אחד משלשתן יצא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א אומר סותר את הכל.</b> לא כל הימים קאמר, אלא סותר כל הקרבנות. ור״א לטעמיה דאמר שלא הותר הנזיר לשתות יין אלא אחר כל המעשים כולם, אחר הבאת כל הקרבנות, וכשנטמא קודם שהקריב כולם, הוי כאילו נטמא שחרית קודם שהקריב שום אחד מהם, והוי הקרבן שהקריב כאילו הביאו תוך מלאת:",
+                "<b>וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר.</b> פירוש, לכשיטהר. ואותו הזבח שהביא בטהרה לא יחזור ויביאנו. רבנן לטעמייהו דאמרי אחר מעשה יחידי מותר לשתות יין ומותר לגלח. הלכך קודם שנטמא היה ראוי לתגלחת ולא יסתור אותו זבח, אבל שאר הזבחים שהקריב משנטמא, ודאי סותר, דקרא קפיד שיהו קרבנות נזיר כולן בטהרה:",
+                "<b>מרים התרמודית.</b> מתרמוד היתה. והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כהן גדול ונזיר אינן מיטמאין לקרוביהן.</b> כדכתיב בפרשת אמור ובפרשת נשא:",
+                "<b>היו מהלכים בדרך.</b> לאו דוקא בכהן גדול פליגי, דהוא הדין בכהן הדיוט נמי פליגי, דחד טעמא הוא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>על המת.</b> אע״פ שאינו שלם אלא שיש בו רוב בנין שהם ב׳ שוקים וירך אחד, או רוב מנין האברים שהם קכ״ה אברים, אפילו אין בהם רובע קב מטמא באהל, ונזיר מגלח עליו. ואם אין במת לא רוב מנין ולא רוב בנין, אין הנזיר מגלח על אהלו עד שיהא בעצמות חצי קב:",
+                "<b>ועל כזית נצל.</b> מוהל היוצא מן המת כמין ליחה היוצאת מעיפוש הבשר:",
+                "<b>מלא תרוד רקב.</b> מלא כף מעפר רקבון של מת. ואין הרקבון מטמא אלא כשנקבר המת ערום בארון של שיש וכיוצא בו שאין שם רקבון אחר אלא מגופו של מת, ונקבר המת כ��לו שלם שלא נחסר ממנו אבר:",
+                "<b>תרוד.</b> כף גדולה שמחזקת מלא חפנים:",
+                "<b>על השדרה.</b> אפילו אין בה בשר כלל:",
+                "<b>וכן על עצם הגולגולת.</b> של הראש, אפילו אין בה בשר:",
+                "<b>ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי.</b> כל שאילו היה האבר מחובר באדם חי היה יכול להעלות ארוכה ע״י אותו בשר הוא נקרא כראוי. והוא פחות מכזית:",
+                "<b>ועל חצי קב עצמות.</b> ואע״ג דרובע קב עצמות מטמא באהל, הלכה למשה מסיני שאין הנזיר מגלח אלא על חצי קב, וכן על חצי לוג דם. ואע״ג דרובע דם מטמא באהל, אין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג:",
+                "<b>ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו.</b> אבל על אהלו לא, שאין עצם כשעורה מטמא באהל:",
+                "<b>וסותר את הקודמים.</b> כדכתיב (במדבר ו׳:י״ב) והימים הראשונים יפלו:",
+                "<b>עד שיטהר.</b> שיטבול ויעריב שמשו אחר שיזה שלישי ושביעי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל הסככות.</b> אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר ואין ידוע אם עבר תחת הענף המאהיל על המת:",
+                "<b>והפרעות.</b> אבנים או עצים בולטים מן הכותל וטומאה תחת אחד מהם:",
+                "<b>ובית הפרס.</b> שדה שנחרש בה קבר עושה בית הפרס מאה אמה, שכך שיערו שהמחרישה מוליכה את העצם:",
+                "<b>וארץ העמים.</b> שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים:",
+                "<b>גולל.</b> כסוי הארון:",
+                "<b>דופק.</b> הארון עצמו שהכסוי דופק עליו:",
+                "<b>ורביעית דם.</b> אפילו על משאו ומגעו אין הנזיר מגלח:",
+                "<b>ואהל ורובע עצמות.</b> אם האהיל על רובע קב של עצמות המת, אינו מגלח, עד שיאהיל על חצי קב. אבל על מגע ומשא של רובע עצמות, מגלח, ואפילו הם נמוקים ולא נשאר בהם עצם כשעורה שלם:",
+                "<b>וכלים הנוגעים במת, שהם מטמאים כמת עצמו.</b> והנוגע בהם טמא טומאת שבעה:",
+                "<b>וימי גמרו.</b> ימי חלוטו של מצורע:",
+                "<b>וימי ספרו.</b> לאחר שנטהר מצרעתו, דכתיב (ויקרא י״ד:ח׳) וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים:",
+                "<b>על אלו אין הנזיר מגלח.</b> על כל הנך דמתניתין:",
+                "<b>ומזה בשלישי ושביעי.</b> הא לא קאי אימי ספרו ואימי גמרו, דלא שייך בהו הזאה ג׳ וז׳:",
+                "<b>ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד.</b> כל אלה שאמרנו, אינן עולין לימי הנזירות ואין סותרין, אלא אחר שיזה ג׳ וז׳ ויטהר אם נטמא בטומאת מת, ואחר שישלים ימי גמרו וימי ספרו אם נצטרע, משלים נזירתו על מנין הימים שמנה קודם שנטמא, ואינו מביא קרבן טומאה:",
+                "<b>באמת אמרו ימי הזב והזבה.</b> כל ימי טומאתם וימי ספירתם שבעה נקיים:",
+                "<b>וימי הסגרו של מצורע.</b> שנאמר בו (שם ט״ז) והסגיר את הנגע שבעת ימים, עולין למנין ימי הנזירות, וא״צ לומר שאין סותרין את הקודמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליה על ביאת מקדש.</b> אם נטמא באותה טומאה ונכנס למקדש, או אכל קדשים קודם שטהר מטומאתו, חייבין עליה כרת אם היה מזיד, או קרבן עולה ויורד אם היה שוגג:",
+                "<b>לא תהא זו קלה מן השרץ.</b> דחייבין עליה על ביאת מקדש, כדכתיב בויקרא {ח׳} או בנבלת שרץ טמא. ומילתא דר״מ ליתא, שהרי מגע ומשא של עצם כשעורה שהוא קל שאינו מטמא באהל, הנזיר מגלח עליה כדתנן במתניתין, ורביעית דם שהיא חמורה שמטמא באהל אין הנזיר מגלח עליה:",
+                "<b>אין דנין כאן ק״ו.</b> שאין דנין ק״ו על דבר שהוא הלכה למשה מסיני, שעצם כשעורה אינו כתוב בתור�� אלא הלכה היא, ואין דנין ק״ו מהלכה. והן הן דברי ר״א הן הן דברי ר׳ יהושע שאמר אלא כך אמרו הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שני נזירים שאמר להם אחד כו׳</b> והם שותקים, דאם הם מכחישין אינו נאמן, דעד אחד במקום שמכחישין אותו אינו נאמן. ומתניתין איירי כגון שזה העד לא היה עמהם, אלא אמר ראיתי מרחוק טומאה שנזרקה ביניכם, שאם היה העד אצלם במקומם הויא לה ספק טומאה ברה״ר, וספק טומאה בר״ה ספיקו טהור, דכל ספק טומאה מסוטה ילפינן לה דכתיב בה (במדבר ה׳:י״ג) ונסתרה והיא נטמאה, ואינן אלא היא והבועל, וספיקה טמא. וכל זמן שהם יותר משנים אפילו בתוך הבית ספיקו טהור, דהויא לה כספק טומאה ברה״ר, לכך צ״ל שלא היה העד בשעת ספק טומאה אצלם במקומם:",
+                "<b>וסופרים ל׳ יום.</b> וכגון ששניהם נדרו נזירות ביחד ונדרו סתם נזירות. וה״ה אם נדרו שניהם ביחד ופירשו נזירותם לזמן קצוב, שלאחר שהביאו קרבן טומאה וקרבן טהרה חוזרים ומונים הזמן הקצוב לנזירותם, ומפרישין קרבן טהרה:",
+                "<b>וקרבן טומאה ספק.</b> חטאת העוף הבא על הטומאה, ספק ואינה נאכלת:",
+                "<b>אלא מביא חטאת עוף.</b> לספק טומאות נזירות. ואשם אינו מביא, כרבנן דאמרי לעיל הביא חטאתו ולא הביא אשמו מונה:",
+                "<b>נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים.</b> אם נזיר טהור הוא. דעולה ראשונה היתה חובה ועתה הוא מקריב חטאת ושלמים:",
+                "<b>אבל הודו חכמים לבן זומא.</b> ולא חששו על שמקריב קרבנותיו לחצאים. והלכה כבן זומא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק.</b> ספק אם נטמא במת וספק אם הוא מצורע מוחלט:",
+                "<b>אוכל בקדשים אחר ששים יום.</b> אבל קודם לכן לא, דספק מצורע הוא ועד שיביא כפרתו אסור לאכול בקדשים. אבל משום ספק נזיר טמא לא מתסר לאכול בקדשים, דלא מקרי מחוסר כפרה שאסור לאכול בקדשים אלא מי שטומאה יוצאה עליו מגופו. כיצד, נזר שלשים יום. וביום הראשון אירע לו ספק טומאת מת וספק צרעת, מזה ושונה וטובל ונטהר מטומאת מת כאילו בא לגלח כדין נזיר טמא או כדין מצורע שנתרפא, ואינו יכול לגלח עד שלשים יום מיום שנזר, שמא נזיר טהור הוא ואסור לגלח עד מלאת ימי נזרו ועד שיביא קרבנותיו, ולאחר שלשים יום מגלח, ספק תגלחת מצורע ספק תגלחת טומאה של נזיר וספק תגלחת טהרה. ומביא שתי ציפורים כדין תגלחת חלוטו של מצורע, וחטאת העוף הבאה על הספק משום ספק נזיר טמא, ועולת בהמה משום ספק נזיר טהור. ואע״פ שאינו מביא שאר קרבנות של תגלחת טהרה, הא אמרינן אם גלח על אחת משלשתן יצא. ומתנה עליה שאם אינו נזיר טהור שתהא עולת נדבה. ודין מצורע מוחלט שצריך שני תגלחות, אחת לאחר גמר חלוטו כשנרפא מצרעתו, ואחת לאחר ימי ספרו לאחר שספר שבעה מן התגלחת הראשונה, כדכתיב (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו, וזה שהוא ספק נזיר אינו יכול לגלח, הלכך צריך להמתין ל׳ יום של ספק נזירות טהרה ומגלח תגלחת של ספק ימי ספרו של מצורע וספק נזירות טהרה, ומביא עולת בהמה של ספק נזירות כדי לגלח על הקרבנות ומתנה עליה, ולמחרת יום תגלחתו מביא קרבן מצורע כדי להתירו בקדשים. ומביא חטאת עוף, שחטאת בהמה אינה באה על הספק. ואינו מביא אשם, שהאשם אינו מעכב מלאכול בקדשים. ונמצא שלאחר ס׳ יום אוכל בקדשים שאז מביא כפרתו על ספק חלוטו. ועדיין הוא אסור לשתות יין וליטמא למתים דשמא מוחלט היה, ותגלחת מצורע אינו עולה לא לתגלחת נזיר טהור ולא לתגלחת נזיר טמא, וטעון עוד שתי ת��לחות, אחד לנזיר טמא ואחת לנזיר טהור, ואם מצורע מוחלט היה, כל מה שמנה לימי נזירתו אין עולין לו, שימי חלוטו וימי ספירו אין עולין לו, וצריך למנות עוד ל׳ יום ולאחר ל׳ יום מגלח ספק נזיר טמא ספק נזיר טהור, ומביא חטאת העוף בספק נזיר טמא. ועולת בהמה בספק נזיר טהור כדי לגלח על הקרבן, ומתנה עליה. ועדיין אסור לשתות יין וליטמא למתים, דשמא מצורע מוחלט היה, ולפיכך השתי תגלחות הראשונות לא עלו לו לשם נזירות, לא של טומאה ולא של טהרה, ושמא נזיר טמא היה ותגלחת השלישית תגלחת של טומאה היא, לפיכך צריך למנות עוד שלשים יום של נזירות טהרה, ומביא קרבן נזיר טהור, ומתנה, ואח״כ מותר לשתות יין ולהטמא למתים. וכן אם נדר נזירות שנה ואירע לו בראש שנתו ספק טומאת מת וספק צרעת, מונה שנה ומגלח תגלחת של ספק טומאה וספק טהרה וספק צרעת, ומונה שנה שניה ומגלח ומביא כפרתו ואוכל בקדשים, ומונה עוד ב׳ שנים קודם שישתה יין ויטמא למתים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הגוים אין להם נזירות.</b> אף על גב דגוים מקריבין נדרים ונדבות כישראל, אם נדר בנזיר אין עליו תורת נזירות ומותר לשתות יין וליטמא למתים, דכתיב בריש פרשת נזיר (במדבר ו׳) דבר אל בני ישראל, בני ישראל נודרים בנזיר ואין גוים נודרים בנזיר:",
+                "<b>שהוא כופה את עבדו.</b> כופהו לשתות יין ולהטמא למתים בעל כרחו:",
+                "<b>ואינו כופה את אשתו.</b> בעל כרחה. ובשאר נדרים שיש בהם עינוי נפש או בטול מלאכה, אין הרב צריך לכוף את העבד אלא הם בטלים מאליהם, דכתיב (שם ל׳) לאסור אסר על נפשו, מי שנפשו קנויה לו, יצא עבד שאין נפשו קנויה לו. וכן השבועות כולם שנשבע העבד בין שיש בהם עינוי נפש בין שאין בהם עינוי נפש, אין רבו צריך לכופו, שמאליהם בטלים, שהרי אין לו רשות לעצמו. אבל נדרים שאין בהם עינוי נפש ואין בהם ביטול מלאכה לרבו, חייב העבד לקיימם ואין רבו יכול לכופו עליהם לבטלם:",
+                "<b>מיפר נדרי אשתו ואינו מיפר נדרי עבדו.</b> שאם נתרצה בנדר שנדרה אשתו אחר שהפר לה ורוצה שתקיימנו אינה חייבת לקיימו אחר שהפר לה פעם א׳. ואם כפה את עבדו לעבור על נדרו ורצה אח״כ בקיומו חייב העבד לקיימו:",
+                "<b>הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו.</b> לאו דוקא הפר אלא אם כפה את עבדו לשתות יין ולהטמא למתים ואח״כ יצא העבד לחירות, חייב העבד להשלים נזירותו אחר שיצא לחירות. ורמב״ם פירש הפר לעבדו יצא לחירות, שהאומר לעבדו מופר לך, פקע זכות האדון ממנו ויצא העבד לחירות בשביל כן וצריך שישלים נזירותו. ולבי מהסס בפי׳ זה:",
+                "<b>עבר מכנגד פניו.</b> שברח מרבו אחר שנדר בנזיר:",
+                "<b>ר״מ אומר לא ישתה.</b> יין כדי שיצטער וישוב לרבו שיכפהו לעבור על נדרו ויהיה מותר לשתות יין:",
+                "<b>ור׳ יוסי אומר ישתה.</b> שלא יחלה וימות. שהרי עתיד הוא לשוב לרבו שיבקש רבו אחריו ויחזירנו, ונמצא כאילו הוא ברשות רבו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שגלח.</b> שהביא קרבנותיו וגילח עליהן ואח״כ נודע לו שנטמא בימי נזירותו:",
+                "<b>אם טומאה ידועה.</b> טומאה שאפשר שהיתה ידועה, כגון שאינה קבר התהום:",
+                "<b>סותר.</b> וחוזר ומונה נזירות אחרת:",
+                "<b>ואם טומאת התהום אינו סותר.</b> אם נודע לו שבמקום שעבר היתה טומאת התהום והיא טומאה שאין אחד מכירה אפילו בסוף העולם, אע״פ שודאי טמא היה אינו סותר, דהלכה היא כך בנזיר:",
+                "<b>אם עד שלא גלח.</b> תגלחת טהרה, אע״פ שכבר הביא קרבנותיו. הואיל ונודע לו קודם הגילוח:",
+                "<b>בין כך ובין כך.</b> בין טומאה ידועה בין טומאת התהום, סותר. דהא דגמירי דטומאת התהום אינה סותרת, היינו דוקא אחר גלוח של טהרה:",
+                "<b>כיצד.</b> דין טומאת התהום:",
+                "<b>ירד לטבול במערה.</b> שהיה טמא טומאת שרץ או טומאה אחרת כיוצא בה שאינה של מת, וירד לטבול מטומאתו, ונמצא כזית מן המת צף על פני המים ספק נטמא בו או לא נטמא, טמא. והא דקיימא לן ספק טומאה צפה על פני המים טהור, הני מילי בטומאת שרץ, אבל בטומאת מת, טמא. ואם נודע לו ספק זה אף אחר שגלח, טמא, דהיינו טומאה ידועה, הואיל והיתה במקום שאפשר שיראוה בני אדם. והאי דנקט ירד לטבול, רבותא קמ״ל, דאע״ג דהטובל מטומאה לטהרה נזהר מכל דבר המטמא, אפ״ה טמא:",
+                "<b>נמצא משוקע בקרקע המערה.</b> במקום שטבל ובודאי נטמא. אם נודע לו אחר שגלח, טהור ואינו סותר, דהיינו טומאת התהום, שהיתה במקום שלא היתה ידועה לשום אדם:",
+                "<b>ירד להקר טהור.</b> אע״פ שירד להקר ולהצטנן ולא ירד לטבול כדי שיהיה נזהר מטומאה, אפ״ה טהור אם לא היה טמא מת. אבל אם ירד ליטהר מטומאת מת וטבל במערה שהיה המת משוקע בה והשלים נזירותו, או טמא מת שטבל ואח״כ קבל עליו נזירות, טמא וסותר, שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> כלומר טעם ועיקר יש לדבר לומר דלא גמירי הלכתא לטומאת התהום שהיא טהורה בנזיר אלא כשהיה הנזיר בחזקת טהור ולא כשהיה בחזקת טמא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>המוצא מת מתחלה.</b> שלא היה ידוע שהיה שם קבר. והיינו דאמרינן בגמרא המוצא ולא שהיה מצוי. ועוד דייקינן מלישנא דמתניתין מת ולא שהיה הרוג:",
+                "<b>מושכב.</b> ולא שהיה יושב:",
+                "<b>כדרכו.</b> ולא שהיה ראשו מונח בין ירכותיו. דכל הני חיישינן להו שמא גוים הם, שאין דרכן של ישראל לקבור מתיהן כך:",
+                "<b>נוטלו ואת תפושתו.</b> מותר לפנותו משם ולקברו במקום אחר, וצריך שיטול מן העפר של הקבר עמו כדי תפישה, שהוא כל העפר תיחוח שתחתיו. וחופר בקרקע בתולה ג׳ אצבעות. דכתיב (בראשית מ״ז:ל׳) ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם, שאין צריך לומר ממצרים, אלא הכי קאמר מעפר של מצרים טול עמי:",
+                "<b>מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד׳ אמות עד שמונה.</b> כלומר מקבר ראשון עד שלישי אין פחות מארבע אמות ולא יותר משמונה:",
+                "<b>הרי זה שכונת קברות.</b> וניכר שלשם קבורה נתנום שם ואסור לפנותם. ואפילו מת אחד אם ניכר שלשם קבורה נתון שם אסור לפנותו. אלא שבאחד או בשנים אנו תולין שלא נקברו שם אלא לפי שעה והיה דעתם לפנותם. אבל בג׳ מוכח שזה מקום מיוחד לקברות. ואורך המערה דרכה להיות ששה ורחבה ארבעה ואלכסונה עודף שתי אמות דהיינו שמונה. להכי תנן מארבע עד שמונה. כמלוא מטה וקובריה לא גרסינן לה הכא:",
+                "<b>ובודק הימנו ולהלן עשרים אמה.</b> שהמערה ארבע אמות על שש, והחצר שהמערות פתוחין לו מכאן ומכאן שש על שש, דהכי סבירא להו לרבנן בפרק המוכר פירות (בבא בתרא קב:), נמצא אורך שתי מערות וחצר שביניהן י״ח אמות. ולפי שפעמים בודק מערה אחת באלכסונה והאלכסון של מערה אחת עודף ב' אמות בקירוב, נמצאו כ' אמות, שמונה דמערה ראשונה באלכסונה, ושש דחצר שבין שתי המערות ושש דמערה שניה. דחד אלכסון אמרינן, תרי אלכסוני לא אמרינן, והיינו דקתני עשרים. ועוד צריך לבדוק מלמעלה ומלמטה כ' אמה, דהיינו ארבעים אמה, דשמא זו היא מערה שבמזרח החצר ויש עדיין אחרת כנגדה במערב החצר. ��י נמי, זו היא שבמערב החצר ויש עדיין אחרת במזרח החצר:",
+                "<b>מצא אחד בסוף עשרים בודק הימנו ולהלן כ׳ אמה.</b> דמי יימר דמבית הקברות הויא ההיא מערה, שמא קבר אחר הוא וחצר אחרת של אדם אחר וצריך לעשות גם לשם כל בדיקות דלעיל דכמו שיש שם קבר כמו כן יש אחרים:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> שזו השדה עשויה לקברים והיו בה גם מערות אחרות. ומשום רגלים לדבר תני כל הני משניות הכא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כל ספק נגעים בתחלה טהור.</b> כגון שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע, ובסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע, ואין ידוע באיזה מהן פשה, שניהן טהורין, ואע״ג דודאי א׳ מהן טמא:",
+                "<b>משנזקק לטומאה ספיקו טמא.</b> כגון שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע, ובסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד, חזרו להיות כסלע. אע״פ שהאחד מהם ודאי טהור שכבר הלך הפשיון, שניהם טמאים, כיון שנזקקו לטומאה. עד שיחזרו לכגריס:",
+                "<b>בשבעה דרכים בודקין את הזב.</b> שאם ראה מחמת אונס, טהור, דדרשינן זב מבשרו, ולא מחמת אנסו:",
+                "<b>עד שלא נזקק לטומאה.</b> דהיינו כשרואה ראיה שניה שבה נעשה זב גמור לטמא משכב ומושב. אבל ראיה ראשונה מטמאה באונס טומאת ערב כדין בעל קרי, ומצטרפת עם השניה אפילו היתה באונס:",
+                "<b>במאכל.</b> אם אכל דברים המביאים לידי זיבה, כגון בשר שמן חלב וגבינה ביצים יין ישן:",
+                "<b>ובמשתה.</b> ברבוי שתיה:",
+                "<b>במשא.</b> כבד שנשא:",
+                "<b>במראה.</b> ראה אשה אפילו לא הרהר:",
+                "<b>ובהרהור.</b> אע״פ שלא ראה. אם אירע לו אחד מאלו השבעה קודם שראה ראיה שניה, אינו נעשה זב, והטפה אינה מטמאה במשא:",
+                "<b>משנזקק לטומאה.</b> שראה ראיה שניה שלא באונס:",
+                "<b>אין בודקין אותו.</b> ואף אם ראה שלישית באונס נעשה זב לקרבן:",
+                "<b>וספיקו ושכבת זרעו טמאים.</b> ספיקו מחמת שכבת זרעו. כגון אם ראה שכבת זרע תחלה וטיפת זיבה הבאה אחר כך אינה מטמאה שהרואה קרי אינו מיטמא בזיבה מעת לעת. ועד שלא נזקק לטומאה הקרי מטהר את הזיבה משום דהוי אונס. ולאחר שנזקק לטומאה אין הקרי מטהר את הזיבה שאין תולין שמחמת הקרי באה הזיבה:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> שאין אותה ראיה מחמת אונס כיון שכבר נעשה זב:",
+                "<b>ר״נ פוטר שרגלים לדבר.</b> שלא מחמת מכה מת, כיון שהקל ממה שהיה. ואין הלכה כרבי נחמיה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר היה שמואל.</b> והאומר הריני כשמואל, או כבן אלקנה, או כמי ששיסף אגג בגלגל הוי נזיר לדברי ר׳ נהוראי. וכן הלכה:",
+                "<b>אין מורא אלא של בשר ודם.</b> שלא תהא מרות ואימת אדם עליו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,408 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nazir",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Nazir",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל כנויי נזירות.</b> דבר שאינו עיקרו של שם מקרי כינוי. כמו המכנה שם לחברו (ב״מ נח:):",
+                "<b>האומר אהא.</b> לאו כינוי הוא, אלא יד מקרי, כמו בית יד שהכלי נאחז בו כך הנדר נתפס בלשון זה. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, כל כינויי נזירות כנזירות וכל ידות נזירות כנזירות, אלו הן ידות נזירות האומר אהא, אהא נוה. ואלו הן כנויי נזירות נזיק נזיח פזיח:",
+                "<b>האומר אהא.</b> שראה נזיר עובר לפניו ואמר אהא, אע״פ שלא אמר אהא כזה, אם נתכוין להיות נזיר כמותו הרי זה נזיר, ואע״פ שלא הוציא בפיו כזה:",
+                "<b>אהא נוה.</b> שהיה תופס בשערו ואמר אהא נוה, משמע אהיה נאה בגדול שער זה. ואם נתכוין לשם כך הרי זה נזיר ואע״פ שלא פירש, שאלו וכיוצא בהם ידות לנזירות הם והוו כנזירות:",
+                "<b>נזיק נזיח פזיח.</b> לשונות של גוים הם שקורין כך לנזיר, ולשונם קרוב ללשון של ישראל. ומקרו כנויי נזירות:",
+                "<b>הריני כזה.</b> ורומז לנזיר שכנגדו:",
+                "<b>הריני מסלסל הריני מכלכל הרי עלי לשלח פרע.</b> וכלהו דוקא כשתופס בשערו ודעתו לנזירות:",
+                "<b>מסלסל.</b> מחליק בשער:",
+                "<b>מכלכל.</b> מגדל שער. ודוגמתו, משתכלכל העטרה [נדה נב:], משיגדל שער הערוה:",
+                "<b>הרי עלי צפרים.</b> שתי תורים או שני בני יונה, והם קרבן נזיר שנטמא. וכגון שנזיר עובר לפניו:",
+                "<b>רבי מאיר אומר נזיר.</b> הואיל ונזיר עובר לפניו וצפרים קרבן נזיר שנטמא הם, מוכיחין הדברים דהרי עלי צפרים לנזירות קאמר:",
+                "<b>וחכמים אומרים אינו נזיר.</b> והלכה כחכמים, שאינו נזיר אבל מביא צפרים לשלם נדרו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים וכו׳</b> אם הזכיר אחד מכל אלו, הרי זה נזיר כאילו אמר הריני נזיר סתם. ומשום דבעי למתנא סיפא דנזיר עולם ונזיר שמשון אין כל דקדוקי נזירות עליהם, תנא הכא כל דקדוקי נזירות עליו:",
+                "<b>מה בין נזיר עולם וכו׳</b> מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם נדר להיות נזיר עולם הרי זה נזיר עולם. ומה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער מי״ב חדש לי״ב חדש דילפינן מאבשלוס שהיה נזיר עולם וכתיב ביה (שמואל ב י״ד:כ״ו) ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו וכתיב התם (ויקרא כ״ה:כ״ט) ימים תהיה גאולתו:",
+                "<b>ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה.</b> ואפילו לכתחלה מותר ליטמא דשמשון היה מטמא למתים והכי גמירי לה והאי דקתני אם נטמא דמשמע דיעבד אין לכתחלה לא משום דתנא רישא גבי נזיר עולם ואם נטמא תנא סיפא נמי גבי נזיר שמשון ואם נטמא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סתם נזירות שלשים יום.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ה׳) קדוש יהיה. יהי״ה בגימטריא שלשים מכאן סמכו לומר שאין נזירות פחות מל׳ יום:",
+                "<b>הריני נזיר אחת גדולה.</b> בין שאמר הריני נזיר נזירות אחת גדולה, בין שאמר הריני נזיר אחת קטנה, ובין שאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוך העולם. נוהג נזירות שלשים יום. ומכאן ועד סוף העולם דקאמר הכי משמע ארוכה עלי זאת הנזירות כאילו היא מכאן ועד סוף העולם: ה״ג הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים. וה״פ אמר הריני נזיר ויום אחד כיון שאמר הריני נזיר קבל עליו נזירות אחת וכי אמר תו ויום אחד הרי יש כאן נזירות אחרת, דאין נזירות פחות משלשים יום. וכן נמי כי אמר הריני נזיר ושעה אחת והריני נזיר אחת ומחצה, יש כאן שתי נזירות שא״א להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות שלא יהיה נזיר ל׳ יום ומש״ה הרי זה נזיר שתים ומגלח לסוף ל׳ ונוהג נזירות אחרת: הריני נזיר ל׳ יום ושעה אחת, הרי זה נזיר ל׳ ואחד יום שאין נזירות לשעות. שנאמר (שם) ימי נזרו, והרי הוא כאילו אמר ל׳ ואחד יום ז׳. ולא אמרינן דשעה אחת דאמר הויא נזירות בפני עצמה, הואיל ויש לצרפה עם מנין שלשים שהזכיר תחלה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכו׳ ה״ז נזיר עולם.</b> ולא נזיר עולם ממש, דאילו נזיר עולם מגלח אחד לשנים עשר חודש וזה מגלח א׳ לל׳ יום. הואיל ותלה נזירותו בדברים חלוקים, הוי כאילו נדר במנין נזיריותיו כמנין שער ראשו ועפר הארץ, משא״כ בנזיר עולם שלא חלק נזיריות ש. לו אלא נעשה הכל נזירות אחת:",
+                "<b>רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום.</b> דכיון דאמר הריני נזיר, הכל נזירות אחת היא ואינו מגלח אלא לשנים עשר חדש כנזיר עולם. ואיזהו מגלח לשלשים יום, האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי, דאז מוכיח דנזיריות מופסקות קבל עליו כמנין שער ראשו. ואין הלכה כרבי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אמר אחת גדולה נדרתי.</b> נזירות אחת קבלתי ונראית לי גדולה כמלא הבית, נזיר ל׳ יום:",
+                "<b>ואם אמר סתם נדרתי.</b> ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים לשוני, הרי זה נזיר כל ימיו ומגלח כל י״ב חדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני.</b> והחזיק בדרך כדי ללכת לאותו מקום. אבל אם לא החזיק ללכת לאותו מקום, נעשה כאומר מכאן ועד סוף העולם והוי נזיר ל׳ יום, בין שהיה המקום קרוב בין שהיה רחוק ואפילו מהלך כמה שנים, שלא נתכוין אלא לנזירות אחת גדולה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מונה נזירות כמנין ימות השנה.</b> שס״ה נזירות כמנין ימות החמה:",
+                "<b>אמר רבי יהודה מעשה היה כיון שהשלים מת.</b> ר׳ יהודה שמעיה לרבי דאפליג אתנא קמא ואמר שהאומר הריני נזיר כמנין ימות החמה הוי נזיר עולם. והביא מעשה להוכיח שאינו נזיר עולם, דמעשה היה וכיון שהשלים מת, ובנזיר עולם לא שייך השלמה, אלא ודאי מונה נזיריות. וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ב״ש אומרים נזיר: דסבירא להו לב״ש אין אדם מוציא דבריו לבטלה, וכי אמר הריני נזיר אדעתא דליהוי נזיר קאמר, וכי הדר אמר מן הגרוגרות ומן הדבילה, מיהדר הוא דבעי הדר ביה, ואפילו בתוך כדי דבור לא מצי הדר ביה, דסבירא להו הקדש בטעות שמיה הקדש ולא שייך ביה שאלה ולא חזרה, והוא הדין בנזיר דכתיב ביה (במדבר ו׳) קדוש יהיה, הלכך הוי נזיר.</b> וב״ה סברי הואיל ולא נדר כדרך הנודרים לא הוי נזיר, שאין נזירות מן הגרוגרות ומן הדבילה: אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי הן עלי קרבן. דלא נחלקו בית שמאי ובית הלל לענין נזירות דלא הוי נזיר. לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שיהיו הגרוגרות עלי קרבן. ב״ש סברי דהוי נדור מן הגרוגרות, וב״ה סברי דלא הוי נדור:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני.</b> מי שהיתה פרתו רבוצה ואינה רוצה לעמוד, ואמר, פרה זו סבורה שלא תעמוד ואומרת בלבה הריני נזירה אם עומדת אני, ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תעמוד. וכן דלת נעולה שאינה יכולה להפתח, ואמר, סבורה דלת זו שלא אפתחנה ואומרת הריני נזירה אם נפתחת אני, ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תפתח. ואח״כ עמדה פרה זו מאליה או שהעמידוה אחרים ולא העמידה הוא, וכן הדלת נפתחה מאליה או בא אחר ופתחה ולא פתחה הוא:",
+                "<b>בית שמאי אומרים הרי זה נזיר.</b> דאזלי לטעמייהו דאמרי בנודר מן הגרוגרות ומן הדבילה שהוא נזיר אע״פ שאין נזירות מן הגרוגרות ומן הדבילה, הכי נמי אף ע״פ שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת הרי זה נזיר. ואע״פ שעמדה הבהמה ונפתחה הדלת לא היתה דעתו אלא שיעמידנה או יפתחנה הוא בעצמו:",
+                "<b>וב״ה אומרים.</b> לדבריהם דב״ש. לדידן אפילו אם לא עמדה כלל לא הוי נזיר, מפני שנדר שלא כדרך הנודרים, שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת, אלא לדידכו דאמריתו שאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר הריני נזיר אדעתא דלהוי נזיר קאמר, אודו לן מיהת היכא דעמדה מאיליה או אחרים העמידוה דלא הוי נזיר, שהרי הוא לא אמר אלא אם לא תעמוד והרי עמדה:",
+                "<b>א״ר יהודה וכו׳</b> לא נחלקו ב״ש על ב״ה לענין נזירות דלא הוי נזיר. לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שתהיה בהמה זו קרבן בשעה שאמרתי שאהיה נזיר ממנה אם לא תעמוד. דב״ש סברי הואיל ולא העמידה הוא הויא קרבן, וב״ה סברי הואיל ועמדה אינה קרבן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה באשה אחת וכו׳</b> מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אם היה שכור ואמר הריני נזיר ממנו, אינו נזיר, שלא היה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד, וכי היכי דלא לייתי ליה כוס אחרינא אמר הריני נזיר. ומעשה נמי באשה אחת שכורה וכו׳:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה נזיר ואסור בכולם.</b> ובהא כ״ע מודו, מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:",
+                "<b>אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור.</b> דיין ותגלחת וטומאה האסורים בנזיר, הנוזר מאחד מהן נזיר בכולן:",
+                "<b>ורבי שמעון מתיר.</b> דסבר אינו נזיר עד שיזור בכולן:",
+                "<b>או מפני שאני קובר מתים הרי זה מותר.</b> דהוי נדרי אונסים, והוא אחד מארבעה נדרים שהתירו חכמים:",
+                "<b>ורבי שמעון אוסר.</b> דסבר ארבעה נדרים שהתירו חכמים צריכים שאלה לחכם. ואין הלכה כר״ש בהני תרי בבי דמתניתין:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ועלי לגלח נזיר.</b> קיבל עליו נזירות, ועוד קיבל עליו להביא קרבנות על נזיר אחר, ובא חבירו גם הוא ואמר כן:",
+                "<b>אם היו פקחים.</b> כל אחד פוטר את חבירו בקרבנותיו, ואע״פ שבשעה שנדר הראשון לגלח נזיר אכתי לא הוי השני נזיר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>[זה מגלח נזיר שלם] וזה מגלח נזיר שלם דברי ר״מ.</b> ר״מ לטעמיה דסבר תפוס לשון ראשון, וכי אמר הרי עלי לגלח, תגלחת שלימה קאמר, וכי הדר קאמר חצי נזיר, לאו כל כמיניה למיהדר ביה אפילו תוך כדי דבור. ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא, והוי כאומר חצי קרבנות של נזיר עלי, שאינו חייב אלא חצי קרבנות של נזיר. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונולד לו בן הרי זה נזיר.</b> דבלשון בני אדם לא מיקרי בן אלא זכר, ולא נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס. וולד מקרי אפילו נקבה וטומטום ואנדרוגינוס:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הפילה אשתו.</b> ולא ידע אי בר קיימא הוא אי נפל הוא:",
+                "<b>אינו נזיר.</b> ומתניתין ר׳ יהודה היא דאמר לא מחית איניש נפשיה אספיקא, וכי אמר כשיהיה לי ולד, על ולד ודאי קאמר:",
+                "<b>רבי שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא וכו׳</b> ר׳ שמעון סבר ספק נזירות להחמיר, הלכך צריך להיות נזיר מספק, ומתנה ואומר אם בן קיימא הוא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה, ומגלח ומביא קרבנותיו לסוף שלשים יום. ובלא תנאי לא היה יכול להביא קרבן מספק. ואין הלכה כר״ש:",
+                "<b>חזרה וילדה הרי זה נזיר.</b> שהרי לא נהג נזירות מחמת הנפל, ועכשיו שילדה ולד של קיימא חלה נזירות. ולדברי ר״ש צריך לחזור ולהתנות, דשמא הראשון היה ולד של קיימא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ונזיר לכשיהיה לי בן.</b> מי שקבל עליו נזירות סתם, ועוד קבל עליו נזירות אחרת כשיהיה לו בן:",
+                "<b>משלים את שלו.</b> תחלה, ומגלח ומביא קרבן, ואח״כ מונה את של בנו:",
+                "<b>הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר.</b> שקיבל עליו תחלה נזירות בנו:",
+                "<b>והתחיל מונה את שלו ואח״כ נולד לו בן.</b> קודם שישלמו שלשים יום:",
+                "<b>מניח את שלו ומונה את של בנו.</b> דכיון שקיבל עליו נזירות בנו תחלה, מיד כשנולד לו בן צריך להניח את שלו ולמנות של בנו ואח״כ משלים את שלו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שבעים לא הפסיד כלום.</b> שכשהוא מפסיק נזירותו ומונה נזירות בנו ומגלח וחוזר ומשלים את שלו לתשלום נזירותו מן השבעים שמנה כבר עד המאה שנדר, הם ל׳ יום, נמצא בין תגלחת של נזירות בנו לתגלחת של תשלום נזירותו ל׳ יום ואינו מפסיד כלום. אבל אם מנה יותר משבעים יום קודם שהתחיל בנזירות בנו ובא להפסיק נזירותו כדי להתחיל נזירות בנו, כשיגלח על נזירות בנו ובא להשלים נזירותו עד מאה יום שנדר נמצאו פחות משלשים יום בין תגלחת של נזירות בנו לתגלחת של נזירותו, ואי אפשר להיות בין תגלחת לתגלחת פחות מל׳ יום, ונמצא מפסיד כל אותן הימים שמנה יותר מע׳:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד.</b> דסתם נזירות שלשים יום:",
+                "<b>ואם גלח יום שלשים יצא.</b> דמקצת היום ככולו:",
+                "<b>הריני נזיר שלשים יום אם גלח יום ל׳ לא יצא.</b> דהואיל ופירש שלשים יום שלמים קאמר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם גלח יום ששים חסר א׳ יצא.</b> שיום ל׳ של נזירות ראשונה עולה לכאן ולכאן, וכיון שיום ל׳ של הראשונה נמנה גם מן הנזירות השניה נמצאו שלשים יום של נזירות שניה כלים בששים חסר א׳:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמא יום שלשים סתר את הכל.</b> שהרי נטמא בתוך ימי הנזירות. ולא אמרינן דיום ל׳ עולה לכאן ולכאן דמקצת היום ככולו אלא כשגלח והביא קרבנותיו בו ביום:",
+                "<b>ר״א אומר אינו סותר אלא שבעה.</b> דסבירא ליה אמרינן מקצת היום ככולו וכאילו נטמא לאחר מלאת, וטומאה דלאחר מלאת לר״א אינה סותרת אלא שבעה:",
+                "<b>הריני נזיר שלשים יום נטמא יום ל׳ סתר את הכל.</b> בין לר״א בין לרבנן. דכיון דאמר הריני נזיר שלשים יום, הכל מודים דל׳ יום שלמים בעינן, ולא אמרינן בהא מקצת היום ככולו. ור״א דסבירא ליה שהנטמא ביום מלאת ממש סותר שלשים בלבד ואינו סותר הכל, יליף לה מקרא דכתיב (במדבר ו׳:י״ג) וזאת תורת הנזיר ביום מלאת, נטמא ביום מלאת תן לו תורת הנזיר, כלומר סתם נזירות שלשים יום, הכא שאמר הריני נזיר ל׳ יום ונטמא ביום ל׳ שהוא יום מלאת, לכי סתר כל השלשים, סתר את הכל ורבנן נמי דפליגי עליה דר״א ואמרי שהנטמא ביום מלאת סותר את הכל ואפילו מנה כמה ימים, הכא כי אמר הריני נזיר ל׳ יום ונטמא ביום מלאת לכי נמי סתר ל׳ סתר את הכל, הלכך בין לר״א בין לרבנן סתר את הכל. ובכל הא דאפליגו ר״א וחכמים הלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל.</b> רבנן לטעמייהו דאמרי נטמא יום מלאת כאילו נטמא בתוך זמנו וסותר את הכל:",
+                "<b>ר״א אומר לא סתר אלא ל׳</b> דסבירא ליה נטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים:",
+                "<b>נטמא יום מאה ואחד.</b> לרבנן סותר שלשים, דגזרו יום מאה ואחד שהוא יום תגלחת אטו יום מאה. ומ״מ לא החמירו עליו לעשותו כיום מאה שהוא יום מלאת שהוא סותר הכל, וגזרו שיסתור סתם נזירות שהוא שלשים יום בלבד:",
+                "<b>ור״א אומר אינו סותר אלא שבעה.</b> ואזדא לטעמיה דאפילו ביום שלשים לא גזר באומר הריני נזיר סתם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מביא קרבן טומאה.</b> דכי כתיב קרבן טומאה, בנזיר טהור שנטמא הוא דכתיב. ומ״מ אם התרו בו חייב מלקות:",
+                "<b>יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה.</b> הא מתניתין מפרשא בגמרא הכי, יצא מבית הקברות והזה שלישי ושביעי וטבל וטהר מטומאתו והתחיל למנות ימי נזירותו, אע״פ שחזר ונכנס אח״כ לבית הקברות, עולין לו מן המנין אלו הימים שמנה אחר שטהר, הואיל והפסיקה טהרה בין הימים הראשונים שנזר והוא בבית הקברות ובין אלו הימים האחרונים. ואע״פ שחזר ונכנס לבית הקברות, טומאת בית הקברות אינה סותרת מנין הימים שנמנו בטהרה, שאין סותר בנזיר אלא י״ב טומאות האמורות בו. והאי דקאמר תו ומביא קרבן טומאה, ה״ק אם נטמא שוב באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, מביא קרבן טומאה וסותר:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר לא בו ביום.</b> כלומר אם בו ביום שטבל וטהר בו ביום נטמא באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, אינו סותר אותו היום, דכתיב והימים הראשונים יפלו, אין הטומאה סותרת עד שיהיו לו ב׳ ימים של נזירות מנויין. וה״ה בנזיר בעלמא שנטמא ביום ראשון של מנין נזירותו, שאין הטומאה סותרת אותו היום, אלא משלים עליו מנין ימי נזירותו. והלכה כרבי אליעזר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והשלים את נזירותו ואח״כ בא לארץ.</b> שאין נזירות נוהגת אלא בארץ, משום טומאת ארץ העמים. ומי שנדר נזירות בחוצה לארץ מחייבין אותו לעלות לארץ ישראל ולהיות נוהג שם נזירותו:",
+                "<b>נזיר בתחלה.</b> צריך לנהוג בארץ ישראל כמנין הימים שנדר בנזירות, והימים שנהג בנזירות בחוצה לארץ כאילו לא נהג בהם נזירות כלל:",
+                "<b>אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה.</b> רבי יהודה סבירא ליה כר״א דאמר לעיל בפרקין הנטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים יום, ומשום הכי קאמר דהילני המלכה שנטמאה בסוף ארבע עשרה שנה שהיה ביום מלאת לא סתרה הכל ולא הוצרכה למנות עוד שבע שנים אחרות אלא ל׳ יום בלבד. ולפי שלא היתה שנה שלימה לא מנאה בחשבון והרי הוא כאילו אמר לא היתה נזירה אלא י״ד שנה ושלשים יום:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו מעידים שנדר שתים.</b> שתי נזיריות:",
+                "<b>ואלו מעידים שנדר חמש.</b> באותה שעה שאתם אומרים שנדר שתים, אנו מעידים שנדר חמש נזירות. והוא אומר שלא נדר כלל:",
+                "<b>בית שמאי אומרים נחלקה העדות.</b> הואיל ומכחישות זו את זו נתבטלו דבריהם ואין כאן עדות כלל:",
+                "<b>ובית הלל אומרים יש בבלל חמש שתים.</b> ויהא נזיר שתים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאמר הריני נזיר.</b> כולם נזירים. והוא שהתפיס כל אחד מהן בתוך דברי חבירו בכדי שאלת שלום תלמיד לרב, שהוא כדי שיאמר שלום עליך רבי:",
+                "<b>פי כפיו כו׳</b> והוא שיאמר פי כפיו מיין ושערי כשערו מלהגזז:",
+                "<b>ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר.</b> שכבר קיים נדרה כשאמר ואני. ואם אשה נדרה בנזיר ושמע אחר ואמר ואני, ואח״כ הפר לה בעלה. אינו מופר לזה שאמר ואני, שאין הבעל עוקר הנדר מעיקרו כמו החכם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה.</b> ודוקא כי אמר לה בלשון שאלה, כלומר ואת מה תאמרי תיהוי נזירה כמוני אם לאו, אז יכול להפר. אבל אם אמר הריני נזיר ואת, בניחותא, וענתה אמן, אינו יכול להפר שהרי קיים לה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והיתה שותה יין ומיטמאה למתים.</b> ואחר כך הפר לה בעלה:",
+                "<b>הרי זו סופגת את הארבעים.</b> על שעברה קודם הפרה:",
+                "<b>תספוג מכת מרדות.</b> מדברי סופרים. ומכות מרדות האמורה. בכל מקום, כפי מראה עיני הדיין וכפי צורך השעה. ודוקא בעבירה שכבר נעשתה, אבל גבי מצות עשה כגון עשה סוכה ואינו עושה, טול לולב ואינו נוטל, מכין אותו עד שיעשה או עד שתצא נפשו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם שלה.</b> כגון שנתן לה אחר במתנה ע״מ שאין לבעלה רשות בהן. דנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל כולן משועבדים לבעלה:",
+                "<b>חטאת תמות.</b> ממתינין לה עד שתמות:",
+                "<b>ונאכלין ליום אחד.</b> כשלמי נזיר שאין נאכלים אלא ליום ולילה:",
+                "<b>ואין טעונין לחם.</b> שכל שלמי נזיר טעונים לחם, וזו הואיל והפר לה בעלה אין שלמים הללו טעונין לחם:",
+                "<b>היו לה מעות סתומים.</b> שהפרישתן סתם לקרבנות נזיר, ולא פירשה אלו הם לחטאת ואלו הם לעולה ואלו הם לשלמים:",
+                "<b>יפלו לנדבה.</b> לתיבות שבמקדש שמשליכים בהם שאר מעות נדבה וקונים מהן קרבנות שכולן עולות:",
+                "<b>לא נהנין ולא מועלין.</b> לכתחילה אסור ליהנות בהן, ואם נהנה אינו חייב להביא קרבן מעילה האמור בכל מי שנהנה מן ההקדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר.</b> דלאחר שנזרק הדם היא יכולה לשתות יין וליטמא למתים, ואין כאן יותר נדר של ענוי נפש: רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר. משום הפסד קדשים:",
+                "<b>תגלחת טומאה יפר.</b> שצריכים לחזור ולמנות נזירות טהרה, ויכול לומר אי אפשי באשה מנוולת, כלומר מעונה ומנועה משתיית יין:",
+                "<b>אף בתגלחת הטהרה יפר.</b> כדי שלא תצטרך להתנוול בגילוח, דגילוח באשה ניוול הוא. ותנא קמא סבר אין הגלוח ניוול שהרי יכולה לעשות פאה נכרית. ואין הלכה לא כרבי עקיבא ולא כרבי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש מדיר את בנו בנזיר.</b> כשהוא קטן עד שיביא ב׳ שערות אחר שיהיה בן י״ג שנה ויום אחד, וכל דין נזירות עליו ואביו מביא קרבנותיו, ואם נטמא מביא קרבן טומאה. והאי מדירו, שאומר לו תהא נזיר או הרי בני פלוני נזיר, והוא שלא ימחה לא הבן ולא הקרובים. ודבר זה הלכה מפי הקבלה:",
+                "<b>כיצד גלח או שגלחוהו קרובים.</b> כיצד יעשה האב בקרבנות בזמן שגלח הבן ולא קבל הנזירות או שגלחוהו קרובים, או מיחה או שמיחוהו קרובים דבטל הנזירות. ודוקא כשמיחה הוא או מיחו הקרובים מיד. אבל אם התחיל לנהוג נזירות או שקיבל עליו הנזירות, תו לא מצי לממחי לא הוא ולא קרובים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.</b> ואפילו היא בת יורשת. ודבר זה הלכה מפי הקבלה:",
+                "<b>אמר רבי יוסי ��רי אלו יפלו לנדבה וכו׳</b> ואין הלכה כרבי יוסי. אלא בין שמת אביו ואמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא, בין שהיו הוא ואביו נזירים ומת אביו, מגלח על נזירות אביו. ואם היו בנים רבים וקדם אחד מהן וגילח על נזירות אביו, זכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש.</b> דילפינן מתמורה דהוי אפילו בטעות, דכתיב (ויקרא כ״ז:י׳) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש, ודרשינן יהיה לרבות שוגג כמזיד:",
+                "<b>ובית הלל אומרים אינו הקדש.</b> דלא גמרינן תחלת הקדש דבר שאינו בא מכח הקדש, מתמורה שהוא סוף הקדש שבא מכח דבר אחר שהיה הקדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>דינר זהב.</b> רישא אשמועינן במידי דקדוש קדושת הגוף, והכא אשמועינן במידי דקדוש קדושת דמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שנדר בנזיר.</b> בלשון שהיה דומה לו שלא היה נזיר:",
+                "<b>ונשאל לחכם ואסרו.</b> ואמר לו שיש בלשון זה לשון נזירות, והוא לא נזהר מלשתות יין:",
+                "<b>מונה משעה שנדר.</b> ולא קנסינן ליה על שעבר ושתה יין, אע״ג דמספק איסור היה לו לפרוש עד שישאל לחכם:",
+                "<b>נשאל לחכם והתירו.</b> שאמר לו שאין בלשון זה לשון נזירות:",
+                "<b>תצא ותרעה בעדר.</b> דהפרשה בטעות הואי ותצא לחולין. ובהא מודו ב״ש, דכיון דאינו נזיר, כי קאמר לקרבנות נזירותו, ולא מידי קאמר, כאדם שאינו חייב חטאת ואמר הרי זו לחטאתי:",
+                "<b>אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות.</b> ומאי שנא מריש פרקין דאמריתו הקדש בטעות הוי הקדש:",
+                "<b>אמרו להם בית שמאי.</b> לא חשו להשיבם עיקר טעמם, אלא לדבריהם קאמרי להו מתשיעי ואחד עשר דקדשו בטעות דמרבינן ליה מן וכל מעשר בקר וצאן (ויקרא כ״ז:ל״ב):",
+                "<b>אמרו להם ב״ה לא השבט קידשו.</b> בתמיה. כלומר גזרת הכתוב היא דתשיעי ואחד עשר הסמוכים לעשירי השבט מקדשן אם קרא להם עשירי, ולא ילפינן מיניה בעלמא דהקדש בטעות הוי הקדש, דאילו הוי טעמא משום הקדש בטעות א״כ אפילו שמיני ושנים עשר נמי, אלא הכתוב שקדש עשירי כו׳, וגזירת הכתוב היא ולא ילפינן מינה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שנדר בנזיר.</b> ובשעה שנדר היו לו בהמות ואדעתא דהכי נדר שיקריב קרבנותיו מאותם בהמות. והלך ומצאן שנגנבו ומחמת זה מתחרט על שנדר בנזיר:",
+                "<b>אם עד שלא נגנבו בהמותיו נדר הרי זה נזיר.</b> ולא יתיר לו החכם בפתח זה, דנולד הוי ואין פותחין בנולד:",
+                "<b>ואם לאחר שנגנבו נדר.</b> ואמר אילו הייתי יודע שנגנבו לא הייתי נודר, הרי זה פתח ויתירנו החכם: וזו טעות טעה נחום המדי שכשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהמ״ק חרב. והם נדרו קודם שחרב הבית, והתיר להן, ואמרו לו חכמים דנולד הוא ואין פותחין בנולד. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר שזה איש פלוני.</b> אם זה ההולך לנגדי הוא איש פלוני הריני נזיר, והשני אומר אם אין זה איש פלוני הריני נזיר:",
+                "<b>כולם נזירים.</b> ואפילו אותם שלא נתקיימו דבריהם. דכי היכי דהקדש בטעות הוי הקדש, הכי נמי נזירות בטעות הויא נזירות:",
+                "<b>ר״ט אומר אין אחד מהם נזיר.</b> דסבר ר״ט אין נזירות אלא להפלאה, כלומר שיהא ברור וידוע לו בשעת נדרו שיהא נזיר, וכל הני לא היה ידוע לו בשעת נדרו שיהיה כדבריו. ואין הלכה כר״ט:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הרתיע לאחוריו.</b> זה שבא כנגדן חזר לאחוריו ולא נודע מי הוא:",
+                "<b>אינו נזיר.</b> אין אחד מהם נזיר, דלא ��חית אינש נפשיה אספיקא ודעתו היה בשעת הנדר שאם לא יבא הדבר לידי בירור שלא יהיה בדבריו כלום:",
+                "<b>ר׳ שמעון אומר כו׳</b> רבי שמעון לטעמיה דאמר ספק נזירות להחמיר. ומה תקנתן שהרי אי אפשר להביא קרבן מספק, אלא צריכים להתנות כל אחד ולומר אם אינו כדבריו שיהא נזיר נדבה. ואין הלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ראה את הכוי.</b> ששה בני אדם שראו את הכוי, ואמר אחד מהן הריני נזיר אם זה חיה, ואמר השני הריני נזיר אם אינו חיה, ואמר השלישי הריני נזיר אם הוא בהמה, ואמר הרביעי הריני נזיר אם אינו בהמה, ואמר החמישי הריני נזיר אם הוא חיה ובהמה, ואמר הששי הריני נזיר אם אינו לא חיה ולא בהמה, ואתו ג׳ אחריני מעלמא ואמר חד מינייהו לאילו הששה הריני נזיר אם אחד מכם נזיר, ואמר השני הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר, ואמר השלישי הריני נזיר אם כולכם נזירים, כולן נזירים. הששה הראשונים והשלשה האחרונים. לב״ש הוו נזירים ודאי, דנזירות בטעות הוי נזירות, ובין אותו שנתקיימו דבריו ובין אותו שלא נתקיימו דבריו הוי נזיר. ולבית הלל הוי נזירות ספק, מפני שהכוי ספק בהמה ספק חיה ספק בריה בפני עצמה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלשה מינין אסורין בנזיר, הטומאה.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ו׳) על כל נפשות מת לא יבא:",
+                "<b>התגלחת.</b> דכתיב (שם) תער לא יעבור על ראשו:",
+                "<b>והיוצא מן הגפן.</b> דכתיב (שם) וענבים לחים ויבשים לא יאכל:",
+                "<b>כל היוצא מן הגפן.</b> כגון ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים מצטרפין לכזית ללקות עליהן:",
+                "<b>ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית.</b> וה״ה לשיעור שתיה בכזית. דכיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל, גמרינן מינה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית:",
+                "<b>משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין.</b> אבל משנה ראשונה איפכא שמעינן לה, דגמרינן אכילה משתייה, ושיעור שתייה בנזיר רביעית, דגמרינן שכר שכר ממקדש, ומה שיעור איסור שתייה ברביעית, אף שיעור איסור אכילה ברביעית:",
+                "<b>אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב.</b> דס״ל לר׳ עקיבא שיעור איסורי נזיר בין באכילה בין בשתיה בכזית, והיתר מצטרך לאיסור להשלים לכשיעור. ואין הלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיאכל שני חרצנים וזגן.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ד׳) מחרצנים ועד זג, ומיעוט חרצנים שנים ויש להם זג אחד. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, אלא האוכל מן החרצן והזג אינו לוקה עד שיאכל מהן כזית:",
+                "<b>רבי יוסי אומר שלא תטעה.</b> רבי יוסי היה נותן סימן שלא תטעה:",
+                "<b>זוג של בהמה.</b> שהחיצון קרוי זוג:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סתם נזירות שלשים יום.</b> אע״ג דתני לה לעיל, משום דבעי למיתני סיפא גילח או שגלחוהו ליסטים סותר שלשים יום, הדר תנא ליה הכא:",
+                "<b>סותר שלשים יום.</b> כלומר סותר עד שיהיה לו גידול שער של שלשים יום כשהוא מגלח תגלחת של מצוה:",
+                "<b>או שספסף כל שהוא.</b> שעקר והשיר אפילו שער אחד, חייב, דכתיב (במדבר ו׳:ה׳) תער לא יעבור, לרבות כל המעבירין:",
+                "<b>חופף.</b> מחכך בידו:",
+                "<b>ומפספס.</b> בצפרניו או בכלי, ובלבד שלא יתכוין להשיר, דדבר שאין מתכוין מותר:",
+                "<b>אבל לא סורק.</b> במסרק דהוי פסיק רישיה ואסור. אע״ג דהמשיר אפילו שער א׳ לוקה, מ״מ אינו סותר ל׳ יום עד שיגלח רוב שערו בתער או במספרים בצד עיקרו של שער:",
+                "<b>לא יחוף באדמה.</b> מין ממיני אדמה שהיא משרת השער דהא נמי הוי פסיק רישיה. והלכה כרבי ישמעאל:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שהיה שותה יין כל היום.</b> ולא התרו בו אלא אחת:",
+                "<b>אל תשתה אל תשתה.</b> שהתרו בו בין שתייה לשתייה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שהטומאה והתגלחת סותרים.</b> דכתיב בטומאה (שם), והימים הראשונים יפלו. ותגלחת סותרת שלשים דבעינן גדל פרע שער ראשו (שם) ואין גידול פרע פחות מל׳ יום:",
+                "<b>שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו.</b> כגון לשתות יין מצוה, דאמרינן מיין ושכר יזיר (שם) לאסור יין מצוה כיין הרשות:",
+                "<b>טומאה ותגלחת הותרו מכללן.</b> טומאה, למת מצוה, דכתיב (במדבר ו׳) לאביו ולאמו לא יטמא, לאביו הוא דאינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה. ותגלחת, לנזיר מצורע, דאתי עשה דוגלח את כל שערו (ויקרא י״ד) ודחי את לא תעשה דתער לא יעבור על ראשו (במדבר ו׳):\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מגלח בשביעי ומביא קרבן בשמיני.</b> כדכתיב (שם) וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו. וביום השמיני יביא שתי תורים וגו׳ וכבש לאשם:",
+                "<b>מה בין זה למצורע.</b> דכתיב בפרשת מצורע בתגלחת שניה (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וכו׳. וביום השמיני יקח וכו׳. וקיי״ל במצורע דאם גלח בשמיני מביא קרבן בתשיעי:",
+                "<b>אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו.</b> נזיר טהרתו תלויה בהזאת שלישי ושביעי וטבילה, הלכך כיון שטהר בשביעי אע״פ שלא גלח עד יום השמיני, מביא קרבנותיו בו ביום:",
+                "<b>אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו.</b> כדכתיב (שם) ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר כתיב ורחץ את בשרו במים, ואם טבל עד שלא גלח לא עלתה לו טבילה, הלכך אם גלח בח׳ אכתי צריך טבילה והערב שמש, הלכך אינו יכול להביא קרבנותיו עד תשיעי. והלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שחט את השלמים ומגלח עליהם.</b> דכתיב בנזיר (במדבר ו׳) וגלח את ראשו פתח אהל מועד, ומפרשינן לקרא הכי, וגלח את ראשו על זבח שכתוב בו פתח אהל מועד, דהיינו שלמים דכתיב בהו (ויקרא ג׳) ושחטו פתח אהל מועד:",
+                "<b>שחטאת קודמת בכל מקום.</b> לעולה ושלמים, ודין הוא שיגלח על הראשון. והלכה כרבי יהודה שמגלח על השלמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא פירש.</b> אע״ג דכל הקרבנות צריך שיקראו להם הבעלים שם, הכא לא צריך, דמכי אמר אלו לנזירותי הוי כאילו קרא שם לכל אחד ואחד, דכבשה אינה ראויה אלא לחטאת, וכבש לעולה, ואיל לשלמים:",
+                "<b>ומשלח תחת הדוד.</b> שמבשלים בו זבח השלמים:",
+                "<b>היה מגלח במדינה.</b> בירושלים. ואע״ג דכתיב פתח אהל מועד, לאו דוקא, אלא ללמד שאינו מגלח עד שיהיה פתח אהל מועד פתוח:",
+                "<b>לא היה משלח תחת הדוד.</b> דכתיב (במדבר ו׳:י״ח) ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש, מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה, יצא זה שמחוסר לקיחה והבאה ונתינה תחת הדוד:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> שבמקדש נוטל שער ומשלח תחת הדוד, בתגלחת טהרה:",
+                "<b>אבל בתגלחת טומאה.</b> אפילו גלח במקדש, אינו נוטל שער ומשלח תחת הדוד של אשם וחטאת העוף, דלא כתיב נתינת שער תחת הדוד אלא בנזיר טהור:",
+                "<b>הכל משלחין.</b> טהור במקדש ובמדינה, וטמא במקדש. חוץ מטמא שגלח במדינה, מפני ששערו נקבר. ופסק ההלכה, שאין משלח תחת הדוד אלא נזיר טהור שגלח פתח אהל מועד שנעשה כמצותו. ואם שילח תחת הדוד של חטאת, יצא. לא נאמר אשר תחת זבח השלמים, אלא למצוה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כר הותר הנזיר לשתות יין.</b> דכתיב (במדבר ו׳:כ׳) ואחר ישתה הנזיר יין, אחר המעשים כולם:",
+                "<b>ר״ש אומר כו׳</b> כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין, וכתיב התם (שם) אחר התגלחו את נזרו, מה להלן אחר מעשה יחידי, אף כאן אחר מעשה יחידי, הא למדת שכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים מותר לשתות יין ולהטמא למתים. וכן הלכה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונמצא פסול.</b> כגון שנשפך דמו, או יצא או נטמא:",
+                "<b>תגלחתו פסולה.</b> הואיל ונפסל הזבח שגלח עליו, הוה ליה כגלחוהו לסטים דאמרינן לעיל לרבי אליעזר סותר שבעה ימים ולרבנן סותר שלשים יום:",
+                "<b>וזבחיו לא עלו לו.</b> שאר הזבחים שהקריב אחר תגלחתו הפסולה, לא עלו לו, דכיון דצריך לסתור עד שיגדל שערו, הוי כאילו הקריבן קודם זמנם:",
+                "<b>על החטאת שלא לשמה.</b> היינו על הזבח ונמצא פסול, דחטאת שלא לשמה פסולה. ואיידי דבעי למתני על העולה ועל השלמים פלוגתא דרבי שמעון ורבנן, תנא נמי על החטאת:",
+                "<b>על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו׳ תגלחתו פסולה.</b> דהואיל ולא עלו לשם חובת שלמי נזיר ועולת נזיר, הוי ליה כמגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה. ורבי שמעון סבר דאם גלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>אם גלח על שלשתן.</b> אחר שהקריבו שלשתן:",
+                "<b>ונמצא אחד מהן כשר.</b> והשאר פסולים:",
+                "<b>תגלחתו בשרה.</b> לדברי הכל. דהא תנן ואם גלח על אחד משלשתן יצא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א אומר סותר את הכל.</b> לא כל הימים קאמר, אלא סותר כל הקרבנות. ור״א לטעמיה דאמר שלא הותר הנזיר לשתות יין אלא אחר כל המעשים כולם, אחר הבאת כל הקרבנות, וכשנטמא קודם שהקריב כולם, הוי כאילו נטמא שחרית קודם שהקריב שום אחד מהם, והוי הקרבן שהקריב כאילו הביאו תוך מלאת:",
+                "<b>וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר.</b> פירוש, לכשיטהר. ואותו הזבח שהביא בטהרה לא יחזור ויביאנו. רבנן לטעמייהו דאמרי אחר מעשה יחידי מותר לשתות יין ומותר לגלח. הלכך קודם שנטמא היה ראוי לתגלחת ולא יסתור אותו זבח, אבל שאר הזבחים שהקריב משנטמא, ודאי סותר, דקרא קפיד שיהו קרבנות נזיר כולן בטהרה:",
+                "<b>מרים התרמודית.</b> מתרמוד היתה. והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כהן גדול ונזיר אינן מיטמאין לקרוביהן.</b> כדכתיב בפרשת אמור ובפרשת נשא:",
+                "<b>היו מהלכים בדרך.</b> לאו דוקא בכהן גדול פליגי, דהוא הדין בכהן הדיוט נמי פליגי, דחד טעמא הוא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>על המת.</b> אע״פ שאינו שלם אלא שיש בו רוב בנין שהם ב׳ שוקים וירך אחד, או רוב מנין האברים שהם קכ״ה אברים, אפילו אין בהם רובע קב מטמא באהל, ונזיר מגלח עליו. ואם אין במת לא רוב מנין ולא רוב בנין, אין הנזיר מגלח על אהלו עד שיהא בעצמות חצי קב:",
+                "<b>ועל כזית נצל.</b> מוהל היוצא מן המת כמין ליחה היוצאת מעיפוש הבשר:",
+                "<b>מלא תרוד רקב.</b> מלא כף מעפר רקבון של מת. ואין הרקבון מטמא אלא כשנקבר המת ערום בארון של שיש וכיוצא בו שאין שם רקבון אחר אלא מגופו של מת, ונקבר המת כולו שלם שלא נחסר ממנו אבר:",
+                "<b>תרוד.</b> כף גדולה שמחזקת מלא חפנים:",
+                "<b>על השדרה.</b> אפילו אין בה בשר כלל:",
+                "<b>וכן על עצם הגולגולת.</b> של הראש, אפילו אין בה בשר:",
+                "<b>ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי.</b> כל שאילו ה��ה האבר מחובר באדם חי היה יכול להעלות ארוכה ע״י אותו בשר הוא נקרא כראוי. והוא פחות מכזית:",
+                "<b>ועל חצי קב עצמות.</b> ואע״ג דרובע קב עצמות מטמא באהל, הלכה למשה מסיני שאין הנזיר מגלח אלא על חצי קב, וכן על חצי לוג דם. ואע״ג דרובע דם מטמא באהל, אין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג:",
+                "<b>ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו.</b> אבל על אהלו לא, שאין עצם כשעורה מטמא באהל:",
+                "<b>וסותר את הקודמים.</b> כדכתיב (במדבר ו׳:י״ב) והימים הראשונים יפלו:",
+                "<b>עד שיטהר.</b> שיטבול ויעריב שמשו אחר שיזה שלישי ושביעי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל הסככות.</b> אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר ואין ידוע אם עבר תחת הענף המאהיל על המת:",
+                "<b>והפרעות.</b> אבנים או עצים בולטים מן הכותל וטומאה תחת אחד מהם:",
+                "<b>ובית הפרס.</b> שדה שנחרש בה קבר עושה בית הפרס מאה אמה, שכך שיערו שהמחרישה מוליכה את העצם:",
+                "<b>וארץ העמים.</b> שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים:",
+                "<b>גולל.</b> כסוי הארון:",
+                "<b>דופק.</b> הארון עצמו שהכסוי דופק עליו:",
+                "<b>ורביעית דם.</b> אפילו על משאו ומגעו אין הנזיר מגלח:",
+                "<b>ואהל ורובע עצמות.</b> אם האהיל על רובע קב של עצמות המת, אינו מגלח, עד שיאהיל על חצי קב. אבל על מגע ומשא של רובע עצמות, מגלח, ואפילו הם נמוקים ולא נשאר בהם עצם כשעורה שלם:",
+                "<b>וכלים הנוגעים במת, שהם מטמאים כמת עצמו.</b> והנוגע בהם טמא טומאת שבעה:",
+                "<b>וימי גמרו.</b> ימי חלוטו של מצורע:",
+                "<b>וימי ספרו.</b> לאחר שנטהר מצרעתו, דכתיב (ויקרא י״ד:ח׳) וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים:",
+                "<b>על אלו אין הנזיר מגלח.</b> על כל הנך דמתניתין:",
+                "<b>ומזה בשלישי ושביעי.</b> הא לא קאי אימי ספרו ואימי גמרו, דלא שייך בהו הזאה ג׳ וז׳:",
+                "<b>ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד.</b> כל אלה שאמרנו, אינן עולין לימי הנזירות ואין סותרין, אלא אחר שיזה ג׳ וז׳ ויטהר אם נטמא בטומאת מת, ואחר שישלים ימי גמרו וימי ספרו אם נצטרע, משלים נזירתו על מנין הימים שמנה קודם שנטמא, ואינו מביא קרבן טומאה:",
+                "<b>באמת אמרו ימי הזב והזבה.</b> כל ימי טומאתם וימי ספירתם שבעה נקיים:",
+                "<b>וימי הסגרו של מצורע.</b> שנאמר בו (שם ט״ז) והסגיר את הנגע שבעת ימים, עולין למנין ימי הנזירות, וא״צ לומר שאין סותרין את הקודמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליה על ביאת מקדש.</b> אם נטמא באותה טומאה ונכנס למקדש, או אכל קדשים קודם שטהר מטומאתו, חייבין עליה כרת אם היה מזיד, או קרבן עולה ויורד אם היה שוגג:",
+                "<b>לא תהא זו קלה מן השרץ.</b> דחייבין עליה על ביאת מקדש, כדכתיב בויקרא {ח׳} או בנבלת שרץ טמא. ומילתא דר״מ ליתא, שהרי מגע ומשא של עצם כשעורה שהוא קל שאינו מטמא באהל, הנזיר מגלח עליה כדתנן במתניתין, ורביעית דם שהיא חמורה שמטמא באהל אין הנזיר מגלח עליה:",
+                "<b>אין דנין כאן ק״ו.</b> שאין דנין ק״ו על דבר שהוא הלכה למשה מסיני, שעצם כשעורה אינו כתוב בתורה אלא הלכה היא, ואין דנין ק״ו מהלכה. והן הן דברי ר״א הן הן דברי ר׳ יהושע שאמר אלא כך אמרו הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שני נזירים שאמר להם אחד כו׳</b> והם שותקים, דאם הם מכחישין אינו נאמן, דעד אחד במקום שמכחישין אותו אינו נאמן. ומתניתין אייר�� כגון שזה העד לא היה עמהם, אלא אמר ראיתי מרחוק טומאה שנזרקה ביניכם, שאם היה העד אצלם במקומם הויא לה ספק טומאה ברה״ר, וספק טומאה בר״ה ספיקו טהור, דכל ספק טומאה מסוטה ילפינן לה דכתיב בה (במדבר ה׳:י״ג) ונסתרה והיא נטמאה, ואינן אלא היא והבועל, וספיקה טמא. וכל זמן שהם יותר משנים אפילו בתוך הבית ספיקו טהור, דהויא לה כספק טומאה ברה״ר, לכך צ״ל שלא היה העד בשעת ספק טומאה אצלם במקומם:",
+                "<b>וסופרים ל׳ יום.</b> וכגון ששניהם נדרו נזירות ביחד ונדרו סתם נזירות. וה״ה אם נדרו שניהם ביחד ופירשו נזירותם לזמן קצוב, שלאחר שהביאו קרבן טומאה וקרבן טהרה חוזרים ומונים הזמן הקצוב לנזירותם, ומפרישין קרבן טהרה:",
+                "<b>וקרבן טומאה ספק.</b> חטאת העוף הבא על הטומאה, ספק ואינה נאכלת:",
+                "<b>אלא מביא חטאת עוף.</b> לספק טומאות נזירות. ואשם אינו מביא, כרבנן דאמרי לעיל הביא חטאתו ולא הביא אשמו מונה:",
+                "<b>נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים.</b> אם נזיר טהור הוא. דעולה ראשונה היתה חובה ועתה הוא מקריב חטאת ושלמים:",
+                "<b>אבל הודו חכמים לבן זומא.</b> ולא חששו על שמקריב קרבנותיו לחצאים. והלכה כבן זומא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק.</b> ספק אם נטמא במת וספק אם הוא מצורע מוחלט:",
+                "<b>אוכל בקדשים אחר ששים יום.</b> אבל קודם לכן לא, דספק מצורע הוא ועד שיביא כפרתו אסור לאכול בקדשים. אבל משום ספק נזיר טמא לא מתסר לאכול בקדשים, דלא מקרי מחוסר כפרה שאסור לאכול בקדשים אלא מי שטומאה יוצאה עליו מגופו. כיצד, נזר שלשים יום. וביום הראשון אירע לו ספק טומאת מת וספק צרעת, מזה ושונה וטובל ונטהר מטומאת מת כאילו בא לגלח כדין נזיר טמא או כדין מצורע שנתרפא, ואינו יכול לגלח עד שלשים יום מיום שנזר, שמא נזיר טהור הוא ואסור לגלח עד מלאת ימי נזרו ועד שיביא קרבנותיו, ולאחר שלשים יום מגלח, ספק תגלחת מצורע ספק תגלחת טומאה של נזיר וספק תגלחת טהרה. ומביא שתי ציפורים כדין תגלחת חלוטו של מצורע, וחטאת העוף הבאה על הספק משום ספק נזיר טמא, ועולת בהמה משום ספק נזיר טהור. ואע״פ שאינו מביא שאר קרבנות של תגלחת טהרה, הא אמרינן אם גלח על אחת משלשתן יצא. ומתנה עליה שאם אינו נזיר טהור שתהא עולת נדבה. ודין מצורע מוחלט שצריך שני תגלחות, אחת לאחר גמר חלוטו כשנרפא מצרעתו, ואחת לאחר ימי ספרו לאחר שספר שבעה מן התגלחת הראשונה, כדכתיב (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו, וזה שהוא ספק נזיר אינו יכול לגלח, הלכך צריך להמתין ל׳ יום של ספק נזירות טהרה ומגלח תגלחת של ספק ימי ספרו של מצורע וספק נזירות טהרה, ומביא עולת בהמה של ספק נזירות כדי לגלח על הקרבנות ומתנה עליה, ולמחרת יום תגלחתו מביא קרבן מצורע כדי להתירו בקדשים. ומביא חטאת עוף, שחטאת בהמה אינה באה על הספק. ואינו מביא אשם, שהאשם אינו מעכב מלאכול בקדשים. ונמצא שלאחר ס׳ יום אוכל בקדשים שאז מביא כפרתו על ספק חלוטו. ועדיין הוא אסור לשתות יין וליטמא למתים דשמא מוחלט היה, ותגלחת מצורע אינו עולה לא לתגלחת נזיר טהור ולא לתגלחת נזיר טמא, וטעון עוד שתי תגלחות, אחד לנזיר טמא ואחת לנזיר טהור, ואם מצורע מוחלט היה, כל מה שמנה לימי נזירתו אין עולין לו, שימי חלוטו וימי ספירו אין עולין לו, וצריך למנות עוד ל׳ יום ולאחר ל׳ יום מגלח ספק נזיר טמא ספק נזיר טהור, ומביא חטאת העוף בספק נזיר טמא. ועולת בהמה בספק נזיר טהור כדי לגלח על הקרבן, ומתנה עליה. ועדיין אסור לשתות יין וליטמא למתים, דשמא מצורע מוחלט היה, ולפיכך השתי תגלחות הראשונות לא עלו לו לשם נזירות, לא של טומאה ולא של טהרה, ושמא נזיר טמא היה ותגלחת השלישית תגלחת של טומאה היא, לפיכך צריך למנות עוד שלשים יום של נזירות טהרה, ומביא קרבן נזיר טהור, ומתנה, ואח״כ מותר לשתות יין ולהטמא למתים. וכן אם נדר נזירות שנה ואירע לו בראש שנתו ספק טומאת מת וספק צרעת, מונה שנה ומגלח תגלחת של ספק טומאה וספק טהרה וספק צרעת, ומונה שנה שניה ומגלח ומביא כפרתו ואוכל בקדשים, ומונה עוד ב׳ שנים קודם שישתה יין ויטמא למתים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הגוים אין להם נזירות.</b> אף על גב דגוים מקריבין נדרים ונדבות כישראל, אם נדר בנזיר אין עליו תורת נזירות ומותר לשתות יין וליטמא למתים, דכתיב בריש פרשת נזיר (במדבר ו׳) דבר אל בני ישראל, בני ישראל נודרים בנזיר ואין גוים נודרים בנזיר:",
+                "<b>שהוא כופה את עבדו.</b> כופהו לשתות יין ולהטמא למתים בעל כרחו:",
+                "<b>ואינו כופה את אשתו.</b> בעל כרחה. ובשאר נדרים שיש בהם עינוי נפש או בטול מלאכה, אין הרב צריך לכוף את העבד אלא הם בטלים מאליהם, דכתיב (שם ל׳) לאסור אסר על נפשו, מי שנפשו קנויה לו, יצא עבד שאין נפשו קנויה לו. וכן השבועות כולם שנשבע העבד בין שיש בהם עינוי נפש בין שאין בהם עינוי נפש, אין רבו צריך לכופו, שמאליהם בטלים, שהרי אין לו רשות לעצמו. אבל נדרים שאין בהם עינוי נפש ואין בהם ביטול מלאכה לרבו, חייב העבד לקיימם ואין רבו יכול לכופו עליהם לבטלם:",
+                "<b>מיפר נדרי אשתו ואינו מיפר נדרי עבדו.</b> שאם נתרצה בנדר שנדרה אשתו אחר שהפר לה ורוצה שתקיימנו אינה חייבת לקיימו אחר שהפר לה פעם א׳. ואם כפה את עבדו לעבור על נדרו ורצה אח״כ בקיומו חייב העבד לקיימו:",
+                "<b>הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו.</b> לאו דוקא הפר אלא אם כפה את עבדו לשתות יין ולהטמא למתים ואח״כ יצא העבד לחירות, חייב העבד להשלים נזירותו אחר שיצא לחירות. ורמב״ם פירש הפר לעבדו יצא לחירות, שהאומר לעבדו מופר לך, פקע זכות האדון ממנו ויצא העבד לחירות בשביל כן וצריך שישלים נזירותו. ולבי מהסס בפי׳ זה:",
+                "<b>עבר מכנגד פניו.</b> שברח מרבו אחר שנדר בנזיר:",
+                "<b>ר״מ אומר לא ישתה.</b> יין כדי שיצטער וישוב לרבו שיכפהו לעבור על נדרו ויהיה מותר לשתות יין:",
+                "<b>ור׳ יוסי אומר ישתה.</b> שלא יחלה וימות. שהרי עתיד הוא לשוב לרבו שיבקש רבו אחריו ויחזירנו, ונמצא כאילו הוא ברשות רבו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שגלח.</b> שהביא קרבנותיו וגילח עליהן ואח״כ נודע לו שנטמא בימי נזירותו:",
+                "<b>אם טומאה ידועה.</b> טומאה שאפשר שהיתה ידועה, כגון שאינה קבר התהום:",
+                "<b>סותר.</b> וחוזר ומונה נזירות אחרת:",
+                "<b>ואם טומאת התהום אינו סותר.</b> אם נודע לו שבמקום שעבר היתה טומאת התהום והיא טומאה שאין אחד מכירה אפילו בסוף העולם, אע״פ שודאי טמא היה אינו סותר, דהלכה היא כך בנזיר:",
+                "<b>אם עד שלא גלח.</b> תגלחת טהרה, אע״פ שכבר הביא קרבנותיו. הואיל ונודע לו קודם הגילוח:",
+                "<b>בין כך ובין כך.</b> בין טומאה ידועה בין טומאת התהום, סותר. דהא דגמירי דטומאת התהום אינה סותרת, היינו דוקא אחר גלוח של טהרה:",
+                "<b>כיצד.</b> דין טומאת התהום:",
+                "<b>ירד לטבול במערה.</b> שהיה טמא טומאת שרץ ��ו טומאה אחרת כיוצא בה שאינה של מת, וירד לטבול מטומאתו, ונמצא כזית מן המת צף על פני המים ספק נטמא בו או לא נטמא, טמא. והא דקיימא לן ספק טומאה צפה על פני המים טהור, הני מילי בטומאת שרץ, אבל בטומאת מת, טמא. ואם נודע לו ספק זה אף אחר שגלח, טמא, דהיינו טומאה ידועה, הואיל והיתה במקום שאפשר שיראוה בני אדם. והאי דנקט ירד לטבול, רבותא קמ״ל, דאע״ג דהטובל מטומאה לטהרה נזהר מכל דבר המטמא, אפ״ה טמא:",
+                "<b>נמצא משוקע בקרקע המערה.</b> במקום שטבל ובודאי נטמא. אם נודע לו אחר שגלח, טהור ואינו סותר, דהיינו טומאת התהום, שהיתה במקום שלא היתה ידועה לשום אדם:",
+                "<b>ירד להקר טהור.</b> אע״פ שירד להקר ולהצטנן ולא ירד לטבול כדי שיהיה נזהר מטומאה, אפ״ה טהור אם לא היה טמא מת. אבל אם ירד ליטהר מטומאת מת וטבל במערה שהיה המת משוקע בה והשלים נזירותו, או טמא מת שטבל ואח״כ קבל עליו נזירות, טמא וסותר, שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> כלומר טעם ועיקר יש לדבר לומר דלא גמירי הלכתא לטומאת התהום שהיא טהורה בנזיר אלא כשהיה הנזיר בחזקת טהור ולא כשהיה בחזקת טמא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>המוצא מת מתחלה.</b> שלא היה ידוע שהיה שם קבר. והיינו דאמרינן בגמרא המוצא ולא שהיה מצוי. ועוד דייקינן מלישנא דמתניתין מת ולא שהיה הרוג:",
+                "<b>מושכב.</b> ולא שהיה יושב:",
+                "<b>כדרכו.</b> ולא שהיה ראשו מונח בין ירכותיו. דכל הני חיישינן להו שמא גוים הם, שאין דרכן של ישראל לקבור מתיהן כך:",
+                "<b>נוטלו ואת תפושתו.</b> מותר לפנותו משם ולקברו במקום אחר, וצריך שיטול מן העפר של הקבר עמו כדי תפישה, שהוא כל העפר תיחוח שתחתיו. וחופר בקרקע בתולה ג׳ אצבעות. דכתיב (בראשית מ״ז:ל׳) ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם, שאין צריך לומר ממצרים, אלא הכי קאמר מעפר של מצרים טול עמי:",
+                "<b>מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד׳ אמות עד שמונה.</b> כלומר מקבר ראשון עד שלישי אין פחות מארבע אמות ולא יותר משמונה:",
+                "<b>הרי זה שכונת קברות.</b> וניכר שלשם קבורה נתנום שם ואסור לפנותם. ואפילו מת אחד אם ניכר שלשם קבורה נתון שם אסור לפנותו. אלא שבאחד או בשנים אנו תולין שלא נקברו שם אלא לפי שעה והיה דעתם לפנותם. אבל בג׳ מוכח שזה מקום מיוחד לקברות. ואורך המערה דרכה להיות ששה ורחבה ארבעה ואלכסונה עודף שתי אמות דהיינו שמונה. להכי תנן מארבע עד שמונה. כמלוא מטה וקובריה לא גרסינן לה הכא:",
+                "<b>ובודק הימנו ולהלן עשרים אמה.</b> שהמערה ארבע אמות על שש, והחצר שהמערות פתוחין לו מכאן ומכאן שש על שש, דהכי סבירא להו לרבנן בפרק המוכר פירות (בבא בתרא קב:), נמצא אורך שתי מערות וחצר שביניהן י״ח אמות. ולפי שפעמים בודק מערה אחת באלכסונה והאלכסון של מערה אחת עודף ב' אמות בקירוב, נמצאו כ' אמות, שמונה דמערה ראשונה באלכסונה, ושש דחצר שבין שתי המערות ושש דמערה שניה. דחד אלכסון אמרינן, תרי אלכסוני לא אמרינן, והיינו דקתני עשרים. ועוד צריך לבדוק מלמעלה ומלמטה כ' אמה, דהיינו ארבעים אמה, דשמא זו היא מערה שבמזרח החצר ויש עדיין אחרת כנגדה במערב החצר. אי נמי, זו היא שבמערב החצר ויש עדיין אחרת במזרח החצר:",
+                "<b>מצא אחד בסוף עשרים בודק הימנו ולהלן כ׳ אמה.</b> דמי יימר דמבית הקברות הויא ההיא מערה, שמא קבר אחר הוא וחצר אחרת של אדם אחר וצריך לעשות גם לשם כל בדיקות דלעיל דכמו שיש שם קבר כמו כן יש אחרים:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> שזו השדה עשויה לקברים והיו בה גם מערות אחרות. ומשום רגלים לדבר תני כל הני משניות הכא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כל ספק נגעים בתחלה טהור.</b> כגון שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע, ובסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע, ואין ידוע באיזה מהן פשה, שניהן טהורין, ואע״ג דודאי א׳ מהן טמא:",
+                "<b>משנזקק לטומאה ספיקו טמא.</b> כגון שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע, ובסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד, חזרו להיות כסלע. אע״פ שהאחד מהם ודאי טהור שכבר הלך הפשיון, שניהם טמאים, כיון שנזקקו לטומאה. עד שיחזרו לכגריס:",
+                "<b>בשבעה דרכים בודקין את הזב.</b> שאם ראה מחמת אונס, טהור, דדרשינן זב מבשרו, ולא מחמת אנסו:",
+                "<b>עד שלא נזקק לטומאה.</b> דהיינו כשרואה ראיה שניה שבה נעשה זב גמור לטמא משכב ומושב. אבל ראיה ראשונה מטמאה באונס טומאת ערב כדין בעל קרי, ומצטרפת עם השניה אפילו היתה באונס:",
+                "<b>במאכל.</b> אם אכל דברים המביאים לידי זיבה, כגון בשר שמן חלב וגבינה ביצים יין ישן:",
+                "<b>ובמשתה.</b> ברבוי שתיה:",
+                "<b>במשא.</b> כבד שנשא:",
+                "<b>במראה.</b> ראה אשה אפילו לא הרהר:",
+                "<b>ובהרהור.</b> אע״פ שלא ראה. אם אירע לו אחד מאלו השבעה קודם שראה ראיה שניה, אינו נעשה זב, והטפה אינה מטמאה במשא:",
+                "<b>משנזקק לטומאה.</b> שראה ראיה שניה שלא באונס:",
+                "<b>אין בודקין אותו.</b> ואף אם ראה שלישית באונס נעשה זב לקרבן:",
+                "<b>וספיקו ושכבת זרעו טמאים.</b> ספיקו מחמת שכבת זרעו. כגון אם ראה שכבת זרע תחלה וטיפת זיבה הבאה אחר כך אינה מטמאה שהרואה קרי אינו מיטמא בזיבה מעת לעת. ועד שלא נזקק לטומאה הקרי מטהר את הזיבה משום דהוי אונס. ולאחר שנזקק לטומאה אין הקרי מטהר את הזיבה שאין תולין שמחמת הקרי באה הזיבה:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> שאין אותה ראיה מחמת אונס כיון שכבר נעשה זב:",
+                "<b>ר״נ פוטר שרגלים לדבר.</b> שלא מחמת מכה מת, כיון שהקל ממה שהיה. ואין הלכה כרבי נחמיה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר היה שמואל.</b> והאומר הריני כשמואל, או כבן אלקנה, או כמי ששיסף אגג בגלגל הוי נזיר לדברי ר׳ נהוראי. וכן הלכה:",
+                "<b>אין מורא אלא של בשר ודם.</b> שלא תהא מרות ואימת אדם עליו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נזיר",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,563 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nedarim",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל כנויי נדרים כנדרים.</b> בגמרא מוקמינן דרישא דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, כל ידות נדרים כנדרים, כל כנויי נדרים כנדרים. אלו הן ידות נדרים האומר לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך וכו׳. אלו הן כנויי נדרים קונם קונח קונס וכו׳. ידות נדרים, כמו בית יד של כלי שאוחזין אותו בו, כך ידות נדרים שבהם הנדרים נאחזים. כנויי נדרים, כמו המכנה שם לחבירו [בבא מציעא נ״ח:], שאינו עיקרו של שם:",
+                "<b>מודר אני ממך.</b> אם אמר אחד מלשונות הללו, מודר אני ממך שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך, או מופרש אני ממך שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך, או מרוחק אני ממך שאיני אוכל לך ואיני טועם לך, הוא ידות נדרים ואסור לאכול ולטעום עמו. אבל אם אמר לו מודר אני ממך בלבד, אין במשמעות דבריו אלא שלא ידבר עמו. ומופרש אני ממך בלבד, משמע שלא ישא ויתן עמו. ומרוחק אני ממך בלבד, משמע שלא ישב בארבע אמותיו. ואינו אסור לאכול עמו אא״כ פירש ואמר עם כל אחד מלשונות הללו, שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך:",
+                "<b>רבי עקיבא היה חוכך וכו׳</b> כלומר מחכך שפתיו זו בזו ולא רצה לאסור בפירוש, אבל היה נראה מדעתו שהיה אוסר:",
+                "<b>כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה.</b> אם אמר הרי עלי כנדרי רשעים שנדריהם נזיר וקרבן שבועה אם אוכל ככר זו, ועבר ואכלה, חייב להיות נזיר שלשים יום ולהביא קרבן עולה וחייב מלקות כעובר על שבועת ביטוי, שהרי הזכיר בנדרו נזיר וקרבן ושבועה. ומה שאמר כנדרי רשעים, לפי שהרשעים הם שנודרים ונשבעים, לא הכשרים, שהכשרים יראים שלא לעבור על בל תאחר ונזהרים שלא להוציא שבועה מפיהם, ולפיכך כנדרי כשרים לא אמר כלום:",
+                "<b>כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן.</b> אם אמר כנדבות כשרים הריני נזיר והרי זה קרבן אם אוכל ככר זו, ואכלה, חייב בנזיר ובקרבן, שהכשרים פעמים נודרים בנזיר לאפרושי מאיסור. ומתנדבים בקרבן שמביאים קרבנם לפתח העזרה ומקדישין אותה שם כדי שלא יבואו בה לידי מכשול. ונדבה היא כשיאמר הרי זו. ונדר הרי עלי. לפיכך הכשרים מתנדבים אבל אינם נודרים, כי היכי דלא ליתו לידי תקלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן.</b> לשונות של גוים הם, ויש מהם מי שקורא לקרבן כך ויש מי שקורא כך, ובכל לשון שיאמר מאלו הוא מתפיס בקרבן:",
+                "<b>נדר במותא.</b> כלומר נשבע במותא, והוא כינוי של מומתא, שהיא שבועה בלשון תרגום:"
+            ],
+            [
+                "<b>לחולין שאוכל לך.</b> הלמ״ד נקודה פתח, ומשמע לא חולין יהיה מה שאוכל לך אלא קודש:",
+                "<b>לא כשר.</b> יהיה, אלא פסול. והיינו קדשים דשייך בהו כשרות ופסלות:",
+                "<b>ולא דכי.</b> לא מותר. כמו אייל קמצא דכן, בע״ז [דף ל״ז]. ואע״ג דלשון מותר ואסור שייך נמי גבי נבילה וטרפה ואנן קיי״ל שאין מתפיסין אלא בדבר הנידר והנידב, הואיל ויש במשמעות מותר גם בקדשים, הא תנן סתם נדרים להחמיר, דכיון דדעתו להתפיסו בנדר אמרינן על דבר הנידר נתכוין:",
+                "<b>טהור.</b> אם אמר לא טהור מה שאוכל לך:",
+                "<b>טמא נותר פיגול.</b> אם אמר טמא מה שאוכל לך, וכן כולם. אסור, שכל אלו דברים הנוהגים בקדשים הם:",
+                "<b>כאימרא.</b> כשה של קרבן:",
+                "<b>כדירים.</b> כלשכת העצים או כלשכת הטלאים:",
+                "<b>כעצים.</b> כגזרי עצים של מערכה:",
+                "<b>כאישים.</b> כקרבנות שעל האש:",
+                "<b>כמזבח.</b> כקרבנות שעל גבי המזבח:",
+                "<b>כהיכל.</b> כקרבנות שבהיכל:",
+                "<b>כירושלים.</b> כקרבנות שבירושלים. פירוש אחר. כחומות ירושלים, דקסבר שחומות ירושלים משיירי הלשכה קא אתו:",
+                "<b>באחד מכל משמשי המזבח.</b> כגון מזלגות מזרקות ומחתות. אם אמר כמזלגות שאוכל לך, או כמזרקות שאוכל לך, וכן כולם, אף על פי שלא הזכיר קרבן, הרי זה כנודר בקרבן:",
+                "<b>רבי יהודה אומר האומר ירושלים.</b> בלא כ״ף, לא אמר כלום. ות״ק פליג עליה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר קרבן עולה מנחה חטאת תודה ושלמים.</b> כל הני קרבנות חובה הם, ותודה נמי דמיא לחובה, דארבעה צריכין להודות, וסלקא דעתך אמינא דאין זה נודר בדבר הנדור:",
+                "<b>ורבי יהודה מתיר.</b> משום דאמרן בלא כ״ף דמי לנשבע בחיי הקרבן ובחיי העולה ואין כאן לא נדר ולא שבועה. ורישא אשמועינן דפליג תנא קמא עליה דר׳ יהודה אפילו בירושלים אם הזכירה בלא כ״ף ואמר דהוי נדר. וסיפא אשמועינן דפליג ר״י עליה דתנא קמא אפילו בקרבן עולה ומנחה וכו׳ כשהזכירן בלא כ״ף דלא הוי נדר:",
+                "<b>קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור.</b> אע״ג דכל הני שמעינן להו כבר, הקרבן איצטריכא ליה, דסלקא דעתך אמינא בחיי הקרבן קאמר. והא דתנן לקמן בפ״ב הקרבן שאוכל לך מותר, התם הא קרבן קאמר, דמשמע חיי קרבן:",
+                "<b>לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר.</b> דנעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך. ואין הלכה כר׳ מאיר.",
+                "<b>קונם פי מדבר עמך.</b> ואע״ג דאין נדרים חלים על דבר שאין בו ממש ודבור אין בו ממש, מכל מקום כשאמר קונם פי מדבר עמך אסר הפה מלדבר, והפה דבר שיש בו ממש הוא. וכן יאסרו ידי למעשיהם, ורגלי להלוכן, וכל כיוצא בזה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ואלו מותרין.</b> חולין שאוכל לך. לסימן בעלמא נקטיה, כשם שחולין שאוכל לך אין צריך שאלה לחכם, כך כל הני דאמרינן במתניתין ברישא אין צריכין שאלת חכם:",
+                "<b>כעורות לבובין.</b> היו נוקבים הבהמה מחיים כנגד הלב ומוציאין הלב ומקריבין אותו לע״ז, ותקרובת ע״ז אסור בהנאה:",
+                "<b>כחלת אהרן.</b> שהיה ראשון לכהנים. ולא הוי דבר הנדור, שאין חלה ותרומה באין בנדר ונדבה:",
+                "<b>הרי זה מותר.</b> דאמר קרא (במדבר ל׳) איש כי ידור נדר, עד שידור בדבר הנדור. וחטאת שאיני אוכל לך דאמרינן בפרק קמא דאסור ואף על פי שאינו דבר הנדור, הוי טעמא, דאפשר שיביא חטאת על ידי נדר, כגון שנדר בנזיר ומתחייב להביא חטאת:",
+                "<b>הרי את עלי כאמא.</b> אע״ג דלאו דבר הנדור הוא. חמור מכל הני דלעיל, דצריך התירא מדרבנן אם הוא עם הארץ:",
+                "<b>פותחין לו פתח ממקום אחר.</b> כלומר מבקשים לו פתח וטעם לחרטתו. ולא סגי בכדו תהית או לבך עלך. וכל זה שלא יקל ראשו ולא ירגיל לאסור אשתו עליו:",
+                "<b>קונם שאיני ישן כו׳</b> הרי זה בבל יחל מדרבנן. אבל מן התורה אין הנדר חל, דנדרים אין חלים אלא על דבר שיש בו ממש:",
+                "<b>קונם שאיני משמשך.</b> בגמרא מקשה, והא משועבד לה והיאך יכול להפקיע שעבודה בנ��רו והא הוי כאוסר פירות חבירו על חבירו. ומשני, כגון דאמר הנאת תשמישך עלי קונם, שאסר ההנאה עליו, ואין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו:",
+                "<b>שבועה שאיני ישן וכו׳</b> אסור מן התורה, דשבועות חלין בין על דבר שיש בו ממש בין על דבר שאין בו ממש. ואם נשבע שלא יישן שלשה ימים רצופין לילה ויום, לוקה ויישן מיד, מפני שנשבע על דבר שאי אפשר לקיימו:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרבן לא אוכל לך כו׳</b> מותר, דהוי כנשבע בקרבן ונעשה כאומר בחיי הקרבן אם אוכל לך שום דבר:",
+                "<b>שבועה שלא אוכל לך.</b> ולא אמרינן בחיי שבועה קאמר כדאמרינן בקרבן, דשבועה לית בה מששא ולא שייך לומר בה בחיי שבועה:",
+                "<b>שבועה שאוכל לך.</b> זמנין דשבועה שאוכל לך דלא אכילנא משמע, כגון שהיה חבירו מסרב בו לאכול ואמר לא אכילנא לא אכילנא ושוב אמר שבועה שאוכל לך, דלא אכילנא משמע, והכי קאמר בשבועה יהא עלי אי אכילנא לך:",
+                "<b>זה חומר בשבועות.</b> לא מצינן לאוקמה אשבועה שלא אוכל לך וכו׳, דמדקתני זה חומר משמע דנדר הוי אלא דאינו חמור כשבועה, וגבי קרבן לא אוכל לך תנן מותר דלא הוי נדר כלל. משום הכי צריך לאוקמה אדלעיל דתנינא קונם שאיני ישן שאיני מדבר הרי זה בבל יחל, ואוקימנא מדרבנן, דמדאורייתא אין הנדר חל אלא על דבר שיש בו ממש, וזה חומר בשבועות מבנדרים, ששבועה חלה אפילו על דבר שאין בו ממש:",
+                "<b>תפילין שאני מניח.</b> משום דאסר חפצא עליה, ואינו נראה כנודר לבטל את המצוה שהרי לא קיבל על עצמו, אלא אסר החפץ עליו, ואם יקיים המצוה הויא מצוה הבאה בעבירה ודמי למי שחייב לאכול מצה בלילי פסח ולא מצא אלא מצה של טבל או של הקדש, שאסור לאכלה. אבל כל לשון שבועה הוא אוסר את עצמו מלעשות הדבר, וכיון שהוא מחוייב לעשות המצוה לאו כל כמיניה להפקיע עצמו מחיוב המצוה. ואם אמר הרי עלי קרבן אם אניח תפילין, חל הנדר וחייב להביא קרבן אם הניח תפילין:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת.</b> ויהיה נזיר שלשים יום אם אמר הריני נזיר סתם ויביא קרבן נזיר ויחזור להיות נזיר כמספר הפעמים שאמר שיהיה נזיר. ובשבועה אינו חייב אלא אחת, שאינו לוקה אלא מלקות אחת. אבל אם נשאל על השבועה הראשונה, חלה השבועה השניה. וכן אם נשאל על השניה, חלה השלישית. ואסור לאכול עד שיותרו כולם, מדלא תנן הרי זו שבועה אחת, אלא אינו חייב אלא אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופירושם להקל.</b> אע״ג דכשפירש דבריו אזלינן בתר פירושו, כי סתם ולא פירש אזלינן להחמיר, דסתם נודר דעתו לאסור:",
+                "<b>כבשר מליח.</b> היינו קרבן, דכתיב (ויקרא ב׳:י״ג) על כל קרבנך תקריב מלח:",
+                "<b>כחרם של כהנים מותר.</b> אע״ג דחרמי כהנים מועלים בהם עד שיבואו לידי כהנים והוי דבר הנדור, מ״מ סתם חרמי כהנים משמע שכבר באו ליד כהן:",
+                "<b>אם כמעשר בהמה אסור.</b> דהוי דבר הנדור, שצריך להקדישו, ואין מעשר בהמה אוסר הדיר כמו שמעשר דגן אוסר הגורן:",
+                "<b>שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה.</b> לפי שהיו רחוקים מירושלים:",
+                "<b>שאין אנשי גליל מכירין חרמי כהנים.</b> וכל מה שהיו מחרימין היו מפרישין לבדק הבית. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחרמו של ים.</b> לשון מצודה, כמו אשר היא מצודים וחרמים (קהלת ז׳.):",
+                "<b>הרי עצמי קרבן.</b> אסר עצמו כקרבן על חבירו:",
+                "<b>אין נשאלים עליהם.</b> אין צריכין שאלת חכם, שאינן חלים:",
+                "<b>ואם נשאלו.</b> ואם עם הארץ הוא זה שנדר כהאי גוונא ובא לישאל על נדרו, אין פותחין לו פתח לחרטה ואין מתירין לו. ואם עבר על נדרו זה מנדין אותו:",
+                "<b>פותחין לו פתח ממקום אחר.</b> מראים לו שהדבר קיים ופותחין לו פתח מטעם אחר ומתירין לו נדרו. אבל לא עונשין ולא מחמירין. וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ארבעה נדרים.</b> כולהו מפרש להו ואזיל:",
+                "<b>קונם שאיני פוחת לך מן הסלע.</b> קונם ככר זה עלי אם אני פוחת לך מן הסלע. והסלע הוא ד׳ דינרים:",
+                "<b>על השקל.</b> הוא חצי סלע:",
+                "<b>שניהם רוצים בשלשה דינרים.</b> ולא היה בלבם לשם נדר, אלא המוכר נדר לזרז הלוקח שיוסיף דמים, וכן הלוקח כדי שיפחות המוכר בדמי המקח, הלכך לא הוי נדר. ואע״ג דדברים שבלב אינם דברים, היכא דמוכחא מלתא כי הכא שכן דרך כל מוכרין ולוקחין לעשות כן, אזלינן בתר דברים שבלב:",
+                "<b>ר״א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו כו׳</b> מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, הרוצה שיאכל חבירו אצלו ומסרב בו ומדירו, נדרי זרוזין הוא. והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה, ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל. ויעמוד בראש השנה לאו דוקא אלא ה״ה בכל עת שירצה ולכל זמן שיקבע:",
+                "<b>ובלבד שיהיה זכור.</b> מן התנאי בשעת הנדר ודעתו על התנאי שיהיה קיים, אז הנדר בטל. אבל אם לא נזכר מן התנאי בשעת הנדר ולא בתוך כדי דבור משעה שנדר, הנדר קיים. ואין צ״ל אם נזכר מן התנאי בשעת הנדר ודעתו שיהיה התנאי בטל והנדר קיים, דפשיטא שהנדר קיים. ומשפטי השבועות והנדרים שוין לדין זה. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרי הבאי.</b> גוזמא ושפת יתר, והוא בעצמו יודע שלא היה כך:",
+                "<b>קונם אם לא ראיתי.</b> קונם עלי ככר זה אם לא ראיתי וכו׳:",
+                "<b>נדרי שגגות.</b> אמר קונם עלי ככר זה:",
+                "<b>אם אכלתי אם שתיתי ונזכר שאכל ושתה.</b> ובשעת הנדר היה סבור שלא אכל ולא שתה לא הוי נדר:",
+                "<b>קונם שאיני אוכל לך ואיני שותה, ושכח ואכל ושתה.</b> דבשעה שהנדר חל שהוא בשעת האכילה והשתיה שכח את הנדר, מותר, דילפינן משבועה דכתיב (ויקרא ה׳:ד׳) האדם בשבועה, דבעינן שיהיה אדם בשעה שהשבועה חלה עליו, כלומר שיהיה זכור מן השבועה, והוא הדין בנדר:",
+                "<b>קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי.</b> היינו נדרי שגגות, דכיון שנודע שלא גנבה לו נמצא שלא היה נדר:",
+                "<b>אלו ואלו מותרין.</b> דנדר שהותר מקצתו הותר כולו דאינו רוצה שיחול נדרו אלא כעין שנדר אותו, וכיון שמקצתו היה שוגג נתבטל כולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרי אונסין.</b> דמעיקרא לא היה בדעתו שיחול הנדר אם יעכבנו אונס, ובכהאי גוונא שהדברים מוכיחים, דברים שבלב הוו דברים:"
+            ],
+            [
+                "<b>להרגין.</b> לסטים שהורגין האדם ונוטלין את ממונו:",
+                "<b>ולחרמין.</b> גזלנים שאינם הורגים. ולא זו אף זו קתני:",
+                "<b>ולמוכסין.</b> במוכס העומד מאליו. אבל מוכס שהעמידו המלך, בין מלך ישראל בין מלך נכרי ולוקח דבר קצוב בחוק המלכות, דינא דמלכותא דינא ואסור לברוח מן המכס וכל שכן שאסור לידור ולישבע לו לשקר:",
+                "<b>שהן של תרומה.</b> אע״פ שהורגין וגוזלין, אין אוכלין דבר האסור. אי נמי, תרומה לא חשיבא להו מתוך שאינה נאכלת אלא לכהנים טהורים נמכרת בזול הרבה:",
+                "<b>לא יפתח לו בנדר.</b> אם לא שאל ממנו האנס שידור לא יתחיל הוא בנדר:",
+                "<b>במה שהוא מדירו.</b> אם שאל ממנו האנס לידור לא ידור לו אלא במה ששאל בלבד, ולא ידור לו בדבר אחר. וכל הני ארבעה נדרים דתנא במתניתין, דין הנדרים והשבועות שוים, ומה שמותר בנדר מותר בשבועה ואין צריכים התרה, חוץ מנדרי זירוזין בלבד שצריכים התרה מדברי סופרים, לפיכך השבועה אסורה בהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות.</b> ראה רוח סערה באה וירא שמא יקצצו נטיעותיו ואמר הרי אלו קרבן אם אינן נקצצות. או שראה דליקה נפלה בעיר וירא על טליתו שמא תשרף ואומר הרי זו קרבן אם לא תשרף:",
+                "<b>יש להם פדיון.</b> כשאר הקדשות, ויפדו ויקנה בדמיהן קרבן. דכיון דלא אמר הרי הן עלי כקרבן, לאו למיסרינהו עליה כקרבן איכוין אלא שיהיו לקנות בדמיהן קרבן:",
+                "<b>אין להם פדיון.</b> אלא המעות נתפסין בקדושה והנטיעות חוזרות להיות קדושות, דכיון דאמר עד שיקצצו, הכי קאמר, לכשאפדם יחזרו ויקדשו עד שיקצצו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר ביושבי יבשה.</b> שאין דרכם לרדת בים:",
+                "<b>בכלל יושבי יבשה.</b> שסופם לרדת ולישב ביבשה:",
+                "<b>לא כאלו ההולכים מעכו ליפו.</b> אית דמפרשי לה הכי, הא דתנן ברישא דמתניתין הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה דמשמע הא ביורדי הים אסור, לא כאלו שהולכים מעכו ליפו, שהנודר מיורדי הים אינו אסור בהם, דמשום דרך מועט כזה לא מקרו יורדי הים. ואית דמפרשי, לא כאלו ההולכים מעכו ליפו בלבד דבכלל יורדי הים הם ליאסר, וגם יושבי יבשה מקרו, אלא אף במי שדרכו לפרש, לפי שסופו לירד ליבשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהחמה רואה אותו.</b> מדלא קאמר מן הרואים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בקרחים ובבעלי השיבות.</b> מדלא קאמר בבעלי השער:",
+                "<b>שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים.</b> לפי שהאנשים פעמים מכסים ראשם ופעמים מגלים ומשחרות ראשם ניכר שהם אנשים, אבל נשים לעולם הולכות וראשם מכוסה. והקטנים בין זכרים בין נקבות הולכין בגילוי הראש ואינם ניכרים בין זכר לנקבה, ומשום הכי לא אקרו שחורי הראש אלא האנשים הגדולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הילודים.</b> משמע שנולדו כבר:",
+                "<b>מן הנולדים.</b> משמע העתידין להוולד:",
+                "<b>מן הנולדים רבי מאיר מתיר אף בילודים.</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, מן הנולדים אסור בילודים, ר״מ אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים, כי היכי דהנודר מן הילודים מותר בנולדים:",
+                "<b>אלא ממי שדרכו להוליד.</b> כגון אדם ובהמה, לאפוקי עופות ודגים שאין מולידים אלא מטילים ביצים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאוכלי שום.</b> אחד מעשר תקנות שתיקן עזרא שיהיו אוכלים שום לילי שבת, מפני שמרבים הזרע וליל שבת הוא זמן עונה של תלמידי חכמים:",
+                "<b>ומותר בכותים.</b> שאינן עולים לרגל. ואע״ג דמדאורייתא הוא, מפני שהם שונאים ירושלים ובחרו להם הר גריזים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר בישראל.</b> שיצאו מכלל בני נח:",
+                "<b>ואסור בעובדי כוכבים.</b> ואפילו באותם שהם מזרע אברהם:",
+                "<b>אסור בישראל.</b> וגרים נמי בכלל זרע אברהם נינהו, דכתיב (בראשית י״ז:ה׳) כי אב המון גוים נתתיך:",
+                "<b>ומותר בעובדי כוכבים.</b> ואפילו באותם שהם מזרע אברהם, דלא אקרו זרע אברהם אלא בני יעקב בלבד, דכתיב (שם כ״א) כי ביצחק יקרא לך זרע, ביצחק ולא כל יצחק:",
+                "<b>שאיני נהנה לישראל.</b> משל ישראל:",
+                "<b>שאין ישראל נהנים לי.</b> משלי:",
+                "<b>ומוכר ביותר אם שומעין לו גרסינן.</b> כלומר ימכור הדבר ביותר מכדי שויו אם ירצה חבירו לשמוע לו, ולקנות ממנו החפץ ביותר ממה ששוה:",
+                "<b>לערלים.</b> דעתו על מי שאינו מאמין בברית מילה:",
+                "<b>למולים.</b> המאמינים בברית מילה:",
+                "<b>מותר בערלי ישראל.</b> כגון מי שמתו אחיו מחמת מילה:",
+                "<b>ואסור במולי אומות.</b> כגון ערבי מהול וגבעוני מהול:",
+                "<b>שלש עשרה בריתות.</b> נאמרו בפרשת מילה שנאמרה לאברהם:",
+                "<b>שהיא דוחה את השבת.</b> דכתיב (ויקרא י״ב:ג׳) וביום השמיני ימול בשר ערלתו, ואפילו בשבת:",
+                "<b>שהיא דוחה את הנגעים.</b> דדרשינן ימול, ואפילו במקום בהרת, ואין כאן משום קוצץ בהרתו שהוא בלאו דהשמר בנגע הצרעת (דברים כ״ד:):"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין בין המודר.</b> אלא דריסת הרגל. לעבור דרך ארצו, או להשאיל כלים שאין עושין בהם אוכל נפש, שמותרין במודר הימנו מאכל, ואסורין במודר הימנו הנאה:",
+                "<b>נפה וכברה רחים ותנור.</b> שמתקנים בהם אוכל נפש. וכל שכן קדרה ושפוד שהאוכל עומד בתוכו. ומודר מאכל דתנן במתניתין, הוא שיאמר לו הנאת מאכלך עלי קונם:",
+                "<b>מקום שמשכירין כיוצא בהם.</b> דכיון דדרך להשכיר כיוצא בזה והוא מוחל לו השכירות, באותם הדמים יכול לקנות אוכל נפש והוא הדירו מהנאה המביאה לידי מאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוקל לו שקלו.</b> מחצית השקל שחייב כל אחד מישראל בכל שנה לצורך קרבנות צבור. והמדיר יכול לשקול בשבילו, דמצוה בעלמא קעביד:",
+                "<b>ופורע לו חובו.</b> אית דמוקמי לה דוקא בחוב שהתנה לוה עם המלוה שלא יפרענו אלא לכשירצה ולא יוכל המלוה ללחצו, והשתא לא אהני ליה מידי במה שפורע חובו. ואית דמוקמי לה בכל חוב שבעולם, שאינו אלא מונע את בעל חובו שלא יתבענו, ומניעת תביעה אינה בכלל הנאה:",
+                "<b>ומחזיר לו אבדתו.</b> בין שהיו נכסי מחזיר אסורים על בעל אבדה בין שהיו נכסי בעל אבדה אסורים על המחזיר משום דמצוה קעביד:",
+                "<b>ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש.</b> כששניהם מודרים הנאה זה מזה, אם הוא נוטל שכר נמצא נהנה, ואם אינו נוטל שכר נמצא מהנה, לפיכך תפול הנאה להקדש. ולא אמרינן יוליך הנאה לים המלח, לפי שאסר עליו הנאתו כהקדש, הלכך כל הנאה הבאה לידו ממנו הקדש היא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותורם תרומתו ומעשרותיו לדעתו.</b> כגון שאמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום. אבל לא יאמר לו לתרום, שהרי עושהו שליח והנאה היא לו שעושה שליחותו:",
+                "<b>ומקריב לו קיני זבין וזבות.</b> כהן שהדיר את ישראל הנאה ממנו, יכול להקריב קרבנותיו שמביא על זב וזבה ויולדת:",
+                "<b>ומלמדו מדרש.</b> ספרא וספרי, שהוא מדרש הפסוקים:",
+                "<b>הלכות.</b> הלכה למשה מסיני:",
+                "<b>אגדות.</b> דברי חכמים שהסמיכום על הפסוקים. וטעמא דשרי ללמדו כל הני, שאין אדם רשאי ליקח שכר כדי ללמד את חבירו את כל אלה, ואין כאן הנאה, דמצוה קעביד:",
+                "<b>אבל לא ילמדנו מקרא.</b> שמותר ליטול שכר על למוד המקרא, שאינו נוטל אלא שכר פיסוק טעמים לנגן המקראות כהלכתן, ולאו דאורייתא הוא ושרי ליטול שכר עליו, ואם אינו נוטל נמצא מהנהו, ואם נוטל נמצא נהנה. ודוקא במקום שנהגו ליטול שכר על המקרא, אבל במקום שאין נוטלין שכר על המקרא אף המקרא שרי ללמדו:",
+                "<b>אבל מלמד הוא את בניו.</b> ואע״ג דמצוה על האב ללמד את בנו וזה מוציאו מידי חובתו, לא מקריא הנאה, דמצות לאו ליהנות נתנו. וגם אפשר שהיה מוצא אחר שהיה מלמדו חנם:",
+                "<b>ולא יזון את בהמתו.</b> דניחא ליה בפיטומה וקא מהני ליה:",
+                "<b>טמאה נפשה וגופה לשמים.</b> דלמלאכה קיימא ואינו חושש על פיטומה:",
+                "<b>שאם ירצה מוכרה לעכו״ם.</b> לאכילה ונוטל דמים יתירים בשביל פיטומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עומד אבל לא יושב.</b> מתניתין איירי כשנכסי המבקר אסורים על החולה, ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה עם החולה, שאם יושב עמו ואינו נוטל שכרו הנהוג הרי מהנהו. אבל עמידה, זמן מועט הוא ואין רגילין ליטול עליה שכר:",
+                "<b>רפואת הנפש.</b> רפואת גופו:",
+                "<b>רפואת ממון.</b> רפואת בהמתו. לפי שחייב אדם לרפאות את חבירו כשחלה, שנאמר (דברים כ״ב) והשבותו לו, לרבות אבדת גופו, ומצוה קעביד, לפיכך אע״פ שהדירו הנאה ממנו מרפאו בידיו כשחלה בגופו. ואם חלתה בהמתו אינו יכול לרפאה בידים מפני שמהנהו, אבל אומר לו סם פלוני יפה לה, סם פלוני רע לה:",
+                "<b>אבל לא בקטנה.</b> מפני שמהנהו כשמגביה עליו את המים:",
+                "<b>אבל לא בימות הגשמים.</b> מפני שמחממו. והלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>אבל לא מן התמחוי.</b> לא יאכל עמו בכלי אחד, שמא יניח מלאכול מנה יפה שבו כדי שיאכל זה המודר הנאה ממנו, או שמא יקרב לפניו חתיכה שיאכל ונמצא מהנהו:",
+                "<b>אבל אוכל הוא [עמו] מן התמחוי החוזר.</b> לבעל הבית. ראובן אוכל בקערה שיודע שכשיחזירנה לבעל הבית יחזור בעל הבית וישלחנה לשמעון שמודר הנאה ממנו, ולא חיישינן שמא ישייר בקערה כדי שיאכל ממנה שמעון ונמצא מהנהו:",
+                "<b>האבוס שלפני הפועלים.</b> כלי גדול שממלאים אותו ואוכלים בו כל הפועלים ביחד:",
+                "<b>לא יעשה עמו באומן.</b> לא יקצור עמו באותה שורה שהוא קוצר. שגורם לו שממהר לעשות מלאכתו כשמוצא המקום פנוי ונמצא מהנהו. ואין הלכה כר״מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הנוטות.</b> פירות תלויין הנוטין חוץ מן הפרדס:",
+                "<b>ובשביעית לא ירד לתוך שדהו.</b> אע״ג דפירות שביעית רחמנא אפקרינהו, גוף הקרקע לא אפקר רחמנא, וחיישינן שמא בשעה שאינו אוכל מן הפירות ישהה בשדה ויתעכב שם ויהנה מגוף הקרקע שאינו הפקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו.</b> גזירה שמא ישאל ממנו, והוא אסר הנאת אותו פלוני עליו. וכן לא ילונו, גזירה שמא ילוה ממנו:",
+                "<b>ולא ימכור לו.</b> בפחות משויו, גזירה שמא יקח ממנו נמי בפחות משויו ונמצא נהנה:",
+                "<b>אם היה דרכו לחרוש הוא אסור.</b> דלא איכוין אלא שלא יחרוש הוא עצמו כמו שהיה רגיל, אבל אחרים יחרשו:",
+                "<b>ואם אין דרכו לחרוש.</b> דעתו היה שלא יחרשו בה לא הוא ולא אחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו מה יאכל.</b> אורחא דמלתא נקט, וה״ה אפילו יש לו מה יאכל:",
+                "<b>ובא זה ונוטל מזה.</b> אם ירצה ליתן לו, ואינו עובר על נדרו. אבל אינו יכול לכופו לשלם לו, דהא לא אמר לו תן לו ואני אפרע. ואם אמר לו כן, אסור, דהא שליח שוייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור״י אוסר.</b> דכיון שאין שם אחר שיכול לזכות אלא הוא, הוי כמתנה. ואין הלכה כר׳ יוסי. ודוקא באין לו מה יאכל הוא דשרו רבנן, אבל באינש אחרינא לא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השותפין.</b> שיש לכל אחד מהם בית בחצר, והחצר שלפני הבתים שניהם שותפין בה. ובזמן שיש בחצר דין חלוקה והוא שיהיה לכל בית ובית ארבע אמות בחצר לפני הבית וישאר עוד מן החצר ארבע אמות לזה, וארבע אמות לזה בהא מודו כולי עלמא דשניהם אסורים ליכנס בחצר עד שיחלוקו, הואיל ויש בה דין חלוקה. ולא אפליגו ר׳ אליעזר ורבנן אלא בחצר שאין בה דין חלוקה, רבנן אמרי כל אחד מהם בשל חברו הוא נכנס, ורבי אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה והאי בדידיה קאזיל והאי בדידיה קאזיל:",
+                "<b>ושניהם אסורים להעמיד שם רחים וכו׳</b> ומודה ר׳ אליעזר בן יעקב בכל הני דשותפים מעכבים זה על זה, דלא שייך להתיר מטעם ברירה. דכיון דבידו לעכב עליו ואינו מעכב נמצא מהנהו:",
+                "<b>וכופין את הנודר למכור את חלקו.</b> דחיישינן מאחר שרואה את חברו נכנס ישכח ויכנס גם הוא. אבל כששניהם אסורים לא חיישינן. ודוקא כשנדר מעצמו שלא יהנה בשל חברו הוא דכופין אותו למכור חלקו, אבל אם חברו הדירו שלא יהנה ממנו, אנוס הוא ואין כופין אותו למכור דמאי אית ליה למעבד, ואם אמרת כן כל שותף ידיר את חברו שלא יהנה ממנו כדי שיכופו אותו למכור לו חלקו:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה אחד מן השוק וכו׳</b> להודיעך כחו דרבי אליעזר בן יעקב נקט לה, דאפילו אחד מן השוק שאין לו חלק בחצר שרי ליה רבי אליעזר בן יעקב ליכנס מטעם ברירה. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ ובית הבד וכו׳</b> ראובן שנאסר עליו ליהנות בנכסי שמעון ויש לשמעון בעיר מרחץ ובית הבד שהשכירן לאחרים ובא ראובן להשתמש בהן, רואים אם נשאר לשמעון מקום בזה המרחץ ובית הבד שלא השכירו, כגון בור בבית המרחץ וכיוצא בזה, אסור לראובן להשתמש בהם. ואם לאו, מותר:",
+                "<b>ומת או שמכרם לאחר מותר.</b> דכיון שאמר ביתך שדך, לא נתכוון אלא בזמן שהם שלו. אבל אם אמר בית זה או שדה זו, אסרם עליו לעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני עליך חרם.</b> הנאתי תהיה אסורה עליך בחרם שלא תוכל ליהנות ממני:",
+                "<b>המודר אסור.</b> אע״פ שלא ענה אמן. שאדם יכול לאסור על חבירו שלא יהנה ממנו:",
+                "<b>הרי את עלי חרם.</b> שאסר על עצמו כל הנאה שתבוא לו מחברו, הנודר אסור:",
+                "<b>בדבר של עולי בבל.</b> כגון בור של עולי רגלים שהיו עולים מבבל לארץ ישראל לרגל, והיה אותו הבור באמצע הדרך וידן של כל ישראל שוה בו, והוי כהפקר, ולא כדבר שהוא של שותפים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרחבה.</b> השווקין שבעיר:",
+                "<b>והתיבה.</b> שמניחין בה ספרים:",
+                "<b>והספרים.</b> שקונים בני העיר ללמוד בהם:",
+                "<b>והכותב חלקו לנשיא.</b> מפרש בגמרא דהכי קתני, ומה תקנתן, יכתבו חלקן לנשיא, כלומר אלו שנדרו הנאה זה מזה ואסורים להשתמש ברחובה של עיר ובתיבה ובספרים, יכתוב כל אחד מהם חלקו שיש לו ברחבה ובתיבה ובספרים לנשיא, ואחר כך יוכל כל אחד מהם להשתמש בהם, שבממון של נשיא הם משתמשים ואין אחד מהם נהנה משל חבירו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר.</b> אם ירצו יכתבו חלקם להדיוט, אלא שאם כתבו לנשיא אין צריך לזכות לו ע״י אחר, דמשום חשיבותו של נשיא קונה אף על פי שלא זיכה לו על ידי אחר, ובהדיוט לא קנה עד שיזכה לו על ידי אחר:",
+                "<b>אנשי גליל אין צריכין לזכות.</b> אנשי גליל קנטרנים היו ובכעסן היו נודרים הנאה זה מזה, עמדו אבותיהן וכתבו חלקיהן לנשיא, שאם בניהם אחריהם ידרו הנאה זה מזה לא יהיו אסורים ברחבה של עיר או בתיבה או בספרים, דממון נשיא הם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה בבית חו��ון וכו׳</b> בגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו אסור, ומעשה נמי בבית חורון באחד שהוכיח סופו על תחלתו וכו׳:",
+                "<b>ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל.</b> אלמא לא נתנם אלא כדי שיבא אביו ויאכל, ואסור. אבל אם אמר הרי הן לפניך ואם רצונך יבא אבא ויאכל, מותר. ואם סעודתו מוכחת עליו שהרבה בסעודה יותר ממה שהיה צריך וניכרין הדברים שבשביל אביו עשה כדי שיבא ויאכל, אסור:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנודר מן המבושל.</b> שאמר קונם מבושל עלי:",
+                "<b>מותר בצלי ובשלוק.</b> כל שנתבשל יותר מבישולו הראוי נקרא שלוק:",
+                "<b>מעשה קדירה רך.</b> שנאכל עם הפת:",
+                "<b>עבה.</b> שנאכל בלא פת:",
+                "<b>ביצת טרמיטא.</b> מבושלת במים חמים ומשמרים אותה שלא תקפה:",
+                "<b>ובדלעת הרמוצה.</b> דלעת שטומנים אותה ברמץ, הוא אפר חם, ומתמתק בכך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממעשה רתחתה.</b> אוכל עשוי מקמח שהורתח בקדרה. וכללא דמלתא, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם לפי הזמן והמקום, ואי איכא דוכתא דקרו לצלי מבושל ולמבושל צלי, הנודר מן המבושל אסור בצלי, וכן כל כיוצא בזה. ואי רובא קרי ליה הכי ומיעוטא קרי ליה הכי, לא אמרינן זיל בתר רובא אלא הוי ספק נדרים, וכל ספק נדרים להחמיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו אסור אלא מן הכבוש של ירק.</b> דסתם כבוש של ירק הוא:",
+                "<b>כבוש שאיני טועם.</b> משמע כל מיני כבוש. וכן שלוק, צלוי, מליח, בלא ה״א, משמע כל מינים של שלוק, ושל צלוי ושל מליח:"
+            ],
+            [
+                "<b>דג דגים שאיני טועם.</b> לא דג ולא דגים והכל במשמע:",
+                "<b>טפלין.</b> מבלי מלח:",
+                "<b>בטרית טרופה.</b> דג שחותכים אותו חתיכות חתיכות ומוכרים אותו ויש לו שם בפני עצמו ואינו בכלל דג ודגים:",
+                "<b>ציר.</b> מים היוצאים מן הדגים המלוחים:",
+                "<b>ומורייס.</b> שומן היוצא מדגים מלוחים:",
+                "<b>צחנה.</b> תערובת מיני דגים טרופים נקראים צחנה. ודוגמתו במסכת ע״ז [דף מ׳.] ההיא ארבא דצחנתא:",
+                "<b>ומותר בציר ובמורייס.</b> הואיל ואין עיקר ממשות הדג מובלע בהם:",
+                "<b>הנודר מטרית טרופה אסור בציר ובמורייס.</b> דכיון דהזכיר טרופה, מכל דבר שמעורב בו מין דג משמע:"
+            ],
+            [
+                "<b>קום.</b> הוא נסיובי דחלבא, מים היוצאים מן הגבינה:",
+                "<b>אבא שאול אומר כו׳ בין מלוחה בין טפילה.</b> דלא תימא הגבינה המיוחדת שבגבינה משמע ואין דרך לאכלה בלא מלח. והלכה כאבא שאול:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר ברוטב ובקיפה.</b> רוטב הנקפה בשולי הקדרה נקרא קיפה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר.</b> הואיל ויש בו טעם בשר. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי.</b> דכיון שאמר בשר זה, שוייה עליה חתיכה דאיסורא ואסור בטעמו. אבל אם אמר קונם בשר עלי, לא אסר עצמו אלא בדבר הנקרא בשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר בתבשיל שיש בו טעם יין.</b> כרבנן דרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>סתוניות.</b> ענבים רעים הנשארים בגפנים בימות הסתיו, ואינם ראוים ליין ועושים מהם חומץ:",
+                "<b>כל ששם תולדתו קרויה עליו.</b> ואע״פ שנשתנה נקרא על שם עיקרו. כמו, דבש תמרים, חומץ סתוניות:",
+                "<b>וחכמים מתירין.</b> איכא בין ת״ק לחכמים, דת״ק סבר הנודר בסתוניות מותר בחומץ היוצא מהן ואסור בסתוניות, וחכמים מתירין בסתוניות עצמן, דכיון ד��תוניות לאו בני אכילה נינהו, כי נדר מסתוניות דעתו על החומץ היוצא מהן לא על הסתוניות עצמן. והלכה כחכמים. פירוש אחר, וחכמים מתירין חומץ הסתוניות כמו דבש תמרים, דסבירא להו לחכמים דבין בדברים הראויים לאכילה בין שאינן ראויין לאכילה האוסר דבר אחד על עצמו מותר ביוצא ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>קפלוטות.</b> מין ממיני הכרתים הגדלים בא״י:",
+                "<b>שהוא שם לווי.</b> הבא לומר ירקות שדה צריך לחבר שם לירק ולומר ירקות שדה. וכן כולם. אבל בשביעית לפי שאין ירקות גינה מצויין שאין גדלין בלא עבודה ואוכלים ירקות שדה, לפיכך ירקות סתם בשביעית הוו ירקות שדה. משא״כ בשאר שני השבוע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אספרגוס.</b> מין כרוב הוא, אלא שאין כרוב נקרא בשם אספרגוס. פירוש אחר, אספרגוס, המים ששלקו בהם הכרוב:",
+                "<b>מן הגריסין אסור במקפה.</b> שאע״פ שהם נתונים לתוך המקפה עדיין שם גריסין עליהם:",
+                "<b>ורבי יוסי מתיר.</b> דקסבר מקפה של גריסין מקרו, גריסין גרידא לא מקרו:",
+                "<b>מקפה.</b> תבשיל עב של קטנית או של ציקי קדרה:",
+                "<b>הנודר מן המקפה אסור בשום.</b> רגילים היו לתת שום בכל מקפה כדי שיתן טעם, והשום הוא המקפה:",
+                "<b>אסור באשישין.</b> פסולת של עדשים. ואין הלכה כר׳ יוסי בתלתא בבי דמתניתין:",
+                "<b>חטה חטים שאיני טועם.</b> חטה משמע פת אפויה, חטים משמע לכוס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנודר מן הירק.</b> לא מצאתי אלא דלועין. ואם מין ירק הוא אמאי לא זבין ליה:",
+                "<b>כן הדבר.</b> ומשם אני מביא ראיה. שמא אומר לא מצאתי אלא קטנית. ומדקא אתי להמלך על הדלועין אלמא מין ירק הוא. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בפול המצרי יבש.</b> דדגן כל מידי דמדגן משמע, כל דבר שעושין ממנו כרי, והא נמי מדגן הוא:",
+                "<b>הנודר מן הדגן אסור בכל.</b> מיני קטניות שעושין מהן כרי. ואין הלכה כרבי מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשק ביריעה ובחמילה.</b> מיני בגדים גסים ועבים ביותר ואין בני אדם רגילים להתכסות בהם:",
+                "<b>מותר בגיזי צמר.</b> שלא נתכוין אלא לבגד צמר:",
+                "<b>הכל לפי הנודר.</b> לפי שעת הנדר. כיון שניכר שמחמת כובד משאו נדר. מותר להתכסות. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנודר מן הבית.</b> שלא יכנס לבית. מותר ליכנס לעליה, דלאו בכלל בית הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>דרגש.</b> מטה קטנה שנותנין אותה לפני מטה גדולה וממנה עולין למטה הגדולה:",
+                "<b>לתחומה של עיר.</b> אלפים אמה לכל רוח סביבותיה:",
+                "<b>עיבורה של עיר.</b> הבתים היוצאים ממנה בתוך שבעים אמה ושיריים. כאשה מעוברת שכריסה בולט לחוץ:",
+                "<b>האגף.</b> [מקום] נעילת הדלת. ודוגמתו, יגיפו הדלתות בספר (עזרא) [נחמיה ז׳ ג׳] ואין הלכה כר״מ בכולה מתניתין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בחילופיהן ובגידוליהן.</b> אם החליפן לכתחלה אסור המחליף בדמיהן, דרבנן גזרו על דמי איסורי הנאה. וגידולי קונם אסורים כגידולי הקדש:",
+                "<b>שאיני אוכל שאיני טועם.</b> לא אסר עליו אלא אכילה וטעימה מהם בלבד:",
+                "<b>אבל בדבר שאין זרעו כלה.</b> כגון בצלים, וכיוצא בהן. אפילו גידולי גידולים הוי כמו גוף האיסור, כיון שאין הזרע כלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם מעשה ידיך עלי.</b> אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו. ואם נטעה אילן, גידוליו אסורין:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאת עושה איני אוכל עד הפסח.</b> הכי משמע שאת עושה עכשיו איני אוכל עד הפסח, אבל לאחר הפסח אני אוכל. אבל כל מה שאת עושה עד הפסח איני אוכל, משמע, כל מה שאת עושה מהיום עד שיבא הפסח איני אוכל אותו לעולם אפילו לאחר הפסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג.</b> מי שהיה עומד אחר החג ואסר הנאתו עליה עד הפסח אם תלך לבית אביה עד החג:",
+                "<b>לאחר הפסח בלא יחל דברו.</b> כלומר, אם הלכה לאחר הפסח, עוברת בבל יחל למפרע על מה שנהנית ממנו קודם הפסח:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>קונם יין.</b> עד שתחשך. שכן דרך לשון בני אדם, כשאומרים היום רוצים לומר עד השלמת היום:",
+                "<b>שבת זו.</b> היה עומד באמצע השבוע ואמר שבת זו אסור בכל השבוע:",
+                "<b>והשבת לשעבר.</b> ואסור נמי ביום השבת, כי הוא בכלל השבוע שעבר:",
+                "<b>חודש זה אסור בכל החודש.</b> אם עומד באמצע החודש ואמר חודש זה, אסור עד תשלום החודש, ויום ר״ח להבא, ומותר ביום ר״ח כי הוא נמנה עם החודש הבא, ואפילו היה ר״ח ביום שלשים לחודש שעבר. וכן שנה זו, אם עמד באמצע השנה ואמר שנה זו, אסור עד תשלום השנה, ומותר בר״ה שהוא נמנה עם השנה העתידה לבא:",
+                "<b>שבוע זה.</b> היה עומד באמצע השמיטה ואמר שבוע זה, אסור עד תשלום השמיטה, והשביעית בכלל שמיטה שעברה:",
+                "<b>אם אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, שנה אחת, שבוע אחד, אסור מיום ליום.</b> אם עומד באמצע היום ואומר יום אחד, אסור עד למחר כעת הזאת. וכן אם עומד בשמונה לחודש ואמר חודש עלי, אסור עד ח׳ לחודש הבא. וכן בשנה. וכן בשמיטה. וכן אם אמר קונם עלי יין יום סתם, או שבת, או חודש, או שנה סתם, אע״פ שלא אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, דינו מעת לעת. והאומר קונם עלי יין היום, אע״פ שהוא מותר כשתחשך, צריך שאלה לחכם, גזירה כשאמר היום שמא יבא להתיר כשיאמר יום סתם, דמיחלף ליה בין יום להיום, או בין שבת זו לשבת סתם. וכן כולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הפסח אסור עד שיגיע.</b> דבלשון בני אדם, עד ולא עד בכלל:",
+                "<b>עד שיהא, אסור עד שיצא.</b> דמשמע כל זמן שהוא הווה:",
+                "<b>עד לפני הפסח ר״מ אומר אסור עד שיגיע.</b> דלא מעייל אינש נפשיה אספיקא, ודבר המבורר לקרות פני הפסח קאמר, והיינו עד שיגיע. ורבי יוסי סבר, מעייל אינש נפשיה לאסור בכל מה שיוכל להסתפק. והלכה כר׳ יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הקציר.</b> של חטים ושעורים:",
+                "<b>עד הבציר.</b> של ענבים:",
+                "<b>עד המסיק.</b> של זיתים:",
+                "<b>אינו אסור אלא עד שיגיע.</b> הואיל ואין לקציר ובציר זמן קבוע, כדמפרש ואזיל, לא שנא אמר עד שיהא לא שנא אמר עד שיגיע, אינו אסור אלא עד שיגיע, שכל דבר שאין זמנו קצוב אין בדעת הנודר להכניס עצמו באיסור זמן שאין ידוע לו, ולפיכך אמרינן דודאי עד שיגיע קאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הקיץ עד שיהא הקיץ.</b> בין אמר עד הקיץ בין אמר עד שיהא הקיץ אינו אסור אלא עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות, כלומר שקוצצים תאנים הרבה ומכניסים אותם בסלים:",
+                "<b>עד שיקפלו המקצועות.</b> המחצלאות שמיבשים עליהם התאנים, לאחר שנתיבשו מקפלין אותן מחצלאות ומניחין אותן לשנה הבאה:",
+                "<b>הכל לפי מקום נדרו.</b> אם רוב תבואות המקום חטין, עד קציר חטים. ואם שעורים, עד קציר שעורים. וכן אם היה בהר בשעת הנדר, עד שיגיע זמן הקציר והבציר בהר. ואם בבקעה, עד שיגיע זמן הקציר והבציר של בקעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הגשמים עד שיהיו גשמים.</b> באיזה לשון משתי לשונות הללו שהוציא מפיו, מותר כיון שהתחילו הגשמים לירד ברביעה שניה, שהיא בשנה המאוחרת בר״ח כסליו. הלכך הנודר עד הגשמים אסור עד ראש חדש כסליו, אלא אם כן ירדו גשמים בתחלת זמנן שהוא בשנה המבכרת בי״ז במרחשון, ובשנה הבינונית בכ״ג בו. וכן הלכה. ולא כרשב״ג שאומר עד שיגיע זמנה של רביעה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח.</b> והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לילי הצום.</b> ליל צום כפור, שמצוה להרבות בסעודה בערב צום כפור:",
+                "<b>קונם שום שאיני טועם וכו׳</b> שעזרא תיקן שיהו אוכלים שום בלילי שבת מפני שמרבה הזרע. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי בנו, אלא כדאמרינן לעיל במתניתין כל שזמנו קבוע אמר עד שיגיע אסור עד שיגיע. עד שיהא, אסור עד שיצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>זהו כבודי.</b> שאפרנס בני משלי:",
+                "<b>היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו.</b> מפצירין בו שישא את בת אחותו מפני שהיא בת גילו ואמרינן [יבמות ס״ב.] הנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר (ישעיהו נ״ח:ט׳) ומבשרך לא תתעלם אז תקרא וה׳ יענה:",
+                "<b>שלא נתכוין זה אלא לשם אכילה ושתיה.</b> ומיהו גם באכילה ושתיה מותר, הואיל ולא הוציא מפיו אכילה ושתיה, דבנדרים בעינן שיוציא בשפתיו, כדכתיב (במדבר ל׳:ג׳) ככל היוצא מפיו יעשה. ולא דמי לרישא, דאישות בכלל הנאות איתיה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו.</b> כגון שיאמרו לו אילו היית יודע שיאמרו העולם לאביך ולאמך ראו גידולים שגדלתם, כמה בנכם קל בנדרים, ונמצאת מזלזל בכבודם, כלום היית נודר:",
+                "<b>וחכמים אוסרין.</b> דחיישינן שמא משקר, כי הוא בוש לומר שלא היה מניח מלידור בשביל כבודם, ונמצא שחכם מתיר נדר זה בלא חרטה. ומיירי שהוא אינו מתחרט מעיקרא מעצמו, דקיי״ל פותחין בחרטה ואין צריך למצוא לו פתח בשעה שהוא מתחרט מעצמו מעיקרא:",
+                "<b>יפתחו לו בכבוד המקום.</b> על מלתיה דר״א קא פריך, כי היכי דפותחין בכבוד אביו ואמו ולא חיישינן שמא ישקר, יפתחו לו נמי בכבוד המקום ויאמרו לו אילו היית יודע שתקרא רע לפני המקום כלום היית נודר. ואמרו לו חכמים דר״א, מהא לא תסייען, דאף ר״א מודה בהא, דודאי ישקר, דלא חציף אינש כולי האי דיאמר שלא היה מניח בשביל כבוד המקום, ולא דמי לרשב״ג דפתח לההוא גברא יש בוטה כמדקרות חרב כו׳. דהתם אומר לו מן הפסוקים כהך דתנן במתניתין שעובר על לא תשנא ולא תקום ולא תטור. אבל כשמזכירין לו כבוד המקום אז ודאי משקר. והלכה כחכמים:",
+                "<b>שבינו לבין אביו ואמו.</b> כגון שהדיר את אביו מנכסיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועוד אמר רבי אליעזר.</b> קולא אחרת בנדרים:",
+                "<b>פותחין.</b> בנדרים בנולד, כגון דבר שאינו מצוי ונולד ונתחדש אחר שנדר ואילו ידע בשעת הנדר שיתחדש דבר זה לא היה נודר:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דטעמא דחרטה, משום שע״י חרטה נעקר הנדר מעיקרו, ובדבר שאינו מצוי אינו נעשה נדר עקור מעיקרו, כי בשביל זה לא היה מניח מלידור כי היה סבור שלא יבוא לעולם:",
+                "<b>ונעשה סופר.</b> ת״ח והכל צריכים לו:",
+                "<b>או שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר.</b> וכגון שנדר לזמן ולא היה סבור שישיא את בנו בתוך אותו זמן ויצטרך לילך לחופת בנו. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש דברים שהם כנולד.</b> נראין כנולד:",
+                "<b>ואינן כנולד.</b> ופותחין בהם:",
+                "<b>אמרו לו מת וכו׳</b> ואע״ג דמיתה נולד הוי, הואיל ופירש בשעת נדרו בעבור מה היה נודר, נעשה כתולה נדרו בדבר, כאילו פירש כל זמן שאביה קיים, הלכך לא הוי נולד. אבל תנאי גמור לא הוי, הילכך צריך התרה. ובירושלמי מוכח שא״צ התרה. וכן פירש רמב״ם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי נודר הרי זה מותר.</b> אחר שיתירנו החכם. וכל המודר הנאה מחבירו, כשמתירין לו אין מתירין אלא בפני חבירו, דכתיב (שמות ד׳:י״ט) ויאמר ה׳ אל משה במדין לך שוב, אמר לו הקב״ה למשה, במדין נדרת במדין לך והתר את נדרך. לפי שנשבע משה לחותנו שלא יזוז ממדין בלא רשותו, דכתיב (שם ב׳) ויואל משה לשבת את האיש, והצריכו הקב״ה ללכת להתיר נדרו בפניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין לו בכתובת אשתו.</b> בפרעון כתובתה אם נדר לגרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין בימים טובים ובשבתות.</b> אם נדר להתענות, או שלא לאכול בשר לזמן קצוב, אומרים לו אילו שמת אל לבך לשבתות וימים טובים שבתוך זמן זה כלום היית נודר. ואין זה פותח בכבוד המקום:",
+                "<b>אותן הימים.</b> שמצא להם פתח להתחרט:",
+                "<b>מותרים.</b> שהחכם מתירן:",
+                "<b>ושאר הימים.</b> שאין עליהם חרטה, נשארין באיסורן:",
+                "<b>שנדר שהותר מקצתו הותר כולו.</b> אע״פ שלא מצא פתח על כולו. דלא נדר מעיקרא אלא על דעת שיתקיים כולו, נמצא התרת מקצתו פתח לכולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לזה ולזה.</b> כגון שאסר הראשון עליו בקונם, ואמר על השני הרי זה כראשון ועל השלישי הרי זה כשני, וכן כולם. הותר הראשון הותרו כולם, שכולם תלויין בו:",
+                "<b>לזה קרבן ולזה קרבן.</b> הא מתניתין רבי שמעון היא דאמר גבי שבועת הפקדון אם היו חמשה תובעים אותו וכפר ונשבע והודה שאינו חייב קרבן על כל אחד עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד, והכא נמי צריך שיאמר לזה קרבן ולזה קרבן. אבל חכמים אומרים אם אמר שבועה שאיני חייב לך ולא לך ולא לך, חייב על כל אחד ואחד, והכא נמי אם אמר לא לזה ולא לזה ולא לזה, אע״פ שלא הזכיר קרבן על כל אחד, הוי כל אחד נדר בפני עצמו. וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין.</b> ודוקא שאמר אילו ידעתי כן לא הייתי נודר כלל או הייתי אומר ישן מותר וחדש אסור. אבל אמר אילו הייתי יודע הייתי אומר כל יין אסור עלי חוץ מן הישן, הרי זה אין מותר לו אלא הישן בלבד, וכל שאר יין אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו.</b> אם נדר לגרש את אשתו:",
+                "<b>מה ראתה אמן להתגרש.</b> אם לא שנמצא בה ערות דבר, ונמצא פוגם את בניו. ולא חיישינן שמא ישקר, שהוא אינו מתחרט אלא שהוא בוש לומר שאינו חושש לכבוד בניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא שהנדר טעות.</b> מעיקרו, שבשעת הנדר היתה לבנה, ואינו צריך שאלה לחכם:",
+                "<b>מעשה באחד שנדר וכו׳</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, רבי ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשית יפה, שחורה ונעשית לבנה, ומעשה נמי וכו׳. דת״ק לא שרי אלא בזמן שהיה הנדר טעות מעיקרו, כגון שהיתה יפה בשעת הנדר. ורבי ישמעאל סבר שאע״פ שלא נעשית יפה אלא לאחר הנדר, הנדר מותר, דכיון שיכולין ליפותה לא היתה כעורה מעיקרא. ואין הלכה כרבי ישמעאל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>נערה המאורסה.</b> בת שתי�� עשרה שנה ויום אחד והביאה שתי שערות קרויה נערה, עד ששה חדשים. ובת י״א שנה ויום אחד, נדריה נבדקים, אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה, נדרה נדר, ואף היא אביה ובעלה מפירין נדריה:",
+                "<b>הפר האב ולא הפר הבעל.</b> משום דהוה אפשר למטעי ולפרש אביה ובעלה מפירין נדריה, או אביה או בעלה, תנא הפר האב ולא הפר הבעל וכו׳, לאשמועינן דתרווייהו צריכין להפר:",
+                "<b>ואין צריך לומר שקיים אחד מהם.</b> שאם קיים אחד מהם אין השני יכול להפר. והא קמשמע לן שאע״פ שנשאל האחד מהם שקיים על הקמתו, כדקיי״ל נשאלים על ההיקם, אין זה שנשאל על ההיקם יכול להפר יותר, הואיל ולא היו יכולים שניהם להפר בבת אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל.</b> שאין הבעל מפיר נדרי אשתו עד שתנשא:",
+                "<b>מת הבעל נתרוקנה רשות לאב.</b> ומפר כל ימי נערותה דכתיב (במדבר ל׳:י״ז) בנעוריה בית אביה:",
+                "<b>והאב אינו מפר בבגר.</b> כדכתיב (שם) בבית אביה בנעוריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתגרשה בו ביום.</b> ששמע האב, שאם עבר היום שוב אינו יכול להפר:",
+                "<b>ונתארסה.</b> לאחר, בו ביום:",
+                "<b>אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה.</b> שנדרה בפני הארוס הראשון, שהארוס מיפר בקודמין:",
+                "<b>כל זמן שלא יצאה לרשות עצמה.</b> לא מחמת בגר ולא מחמת נשואין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו.</b> קודם שתבא לרשות הבעל. וכן הארוס אומר לה כן:",
+                "<b>עד שלא תכנס לרשותו.</b> שמשנכנסה לרשותו אינו יכול להפר, שאין הבעל מפר בקודמין. ושמעינן ממתניתין שהבעל יכול להפר נדרי אשתו אפילו בלא שמיעה, מדקתני וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר וכו׳:"
+            ],
+            [
+                "<b>בוגרת ששהתה י״ב חודש.</b> בוגרת שאין אביה מיפר נדריה ותבעוה לינשא ושהתה י״ב חודש שמכאן ואילך בעלה חייב במזונותיה:",
+                "<b>ואלמנה.</b> ששהתה שלשים יום. משתבעוה לינשא שהיא אוכלת משל בעלה:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה.</b> הוא מיפר את נדריה. ואין הלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>שומרת יבם וכו׳ ר״א אומר יפר.</b> כשעשה בה יבמה מאמר מיירי, דסבירא ליה לר״א מאמר קונה ביבמה קנין גמור מן התורה. ואם היא נערה ויש לה אב, אביה ויבמה שעשה בה מאמר מפירין נדריה:",
+                "<b>רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים.</b> דלא סבירא ליה לר״י מאמר קונה קנין גמור, מיהו סבירא ליה דיש זיקה, וזיקה ככנוסה, וכשאין שם אלא יבם אחד מיפר, אבל כשיש שני יבמין אין שום אחד מהם מיפר שאין ברירה:",
+                "<b>ר״ע אומר לא לאחד ולא לשנים.</b> דסבר זיקה אינה ככנוסה, ומאמר אינו קונה קנין גמור מן התורה:",
+                "<b>אשה שקנה הוא לעצמו.</b> היינו ארוסתו:",
+                "<b>הרי הוא מיפר נדריה.</b> בשותפות עם אביה:",
+                "<b>אשה שהקנו לו מן השמים.</b> דהיינו יבמתו:",
+                "<b>אינו דין שיפר נדריה.</b> בשותפות עם אביה:",
+                "<b>שיש לאחרים רשות בה.</b> שגם היא זקוקה לשאר אחים:",
+                "<b>מה אתה משיב על יבם אחד.</b> כלומר תשובתך טובה על דברי ר״א שאומר שמיפר אפילו כשיש ב׳ יבמין, מה תשיבני על דברי שאני אומר לאחד ולא לשנים:",
+                "<b>אין היבמה גמורה ליבם.</b> להתחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאישה לענין חיוב מיתה. והלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי הן קיימין לא אמר כלום.</b> דהוה ליה קיום בטעות, לפי שיש נדרים שלא י��פוץ בקיומן:",
+                "<b>הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר.</b> דמסתמא אין אדם רוצה בנדרי אשתו:",
+                "<b>נדרים שבאו לכלל איסור.</b> לאחר שנדרה אסורה בהם אם לא יפר לה הבעל:",
+                "<b>שבאו לכלל הקם.</b> נדרים שחלו כבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרת נדרים.</b> שאמרה תורה (במדבר ל׳:ט׳) ואם ביום שמוע אישה יניא אותה:",
+                "<b>כל היום.</b> עד שתחשך, שנאמר ביום שמעו. והא דכתיב מיום אל יום צריכא, דלא תימא ביממא אין בליליא לא, קמ״ל מיום אל יום דזימנין שיש לו זמן להפר מעת לעת, כגון אם נדרה בתחלת הלילה:",
+                "<b>ויש בדבר להקל ולהחמיר.</b> כלומר פעמים שיש להפרה זמן מועט ופעמים זמן מרובה:",
+                "<b>נדרה בלילי שבת.</b> האי דנקט בלילי שבת לאשמועינן שמפירין נדרים בשבת ואפילו שלא לצורך השבת. והחכם אינו מתיר בשבת אלא נדרים שהן לצורך השבת, ואע״פ שהיה לו פנאי מבעוד יום יכול להתיר לצורך השבת:",
+                "<b>שאם לא הפר וחשכה אינו יכול להפר.</b> שאין הפרת נדרים מעת לעת אא״כ נדרה מתחלת הלילה. ולענין הפרה אינו מועיל עד שיאמר מופר לך כלישנא דקרא, דהפרת הבעל הוא מכאן ולהבא בלא טעם, כמו את בריתי הפר (בראשית י״ז:י״ד). וחכם הוא שאומר מותר לך אין כאן נדר ואין כאן שבועה שהוא עוקר הנדר מעיקרו. ואם אמר החכם בלשון הפרה והבעל בלשון התרה, אינו מותר ואינו מופר. ואם אמר אם לא נדרת מדירך אני, דבריו קיימים, ואין צריך שיאמר קיים ליכי, הואיל ואפילו שתק כל אותו היום הנדר קיים, בדבור כל דהו נמי הוי קיום. ובשבת יאמר טלי אכלי טלי שתי, ולא יפר כדרך שיאמר בחול, והנדר בטל מאליו. ואם אינו יכול להכריחה, מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו. ודוקא ביטול כגון טלי אכלי שהוא מכריחה לעבור על נדרה הוא שמועיל אם חשב בלבו אע״פ שלא הוציא בשפתיו, אבל הפרה שאינו מכריחה לעבור על הנדר צריך להוציא בשפתיו ולא סגי אם הפר בלבו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נדרים.</b> בגמרא מפרש דנדרים ושבועות קתני, דבלשון חכמים שבועות בכלל נדרים הם:",
+                "<b>אם ארחץ ואם לא ארחץ.</b> הכי קאמר, הנאת רחיצה אסורה עלי לעולם אם ארחץ היום, הרי נדר. אם לא ארחץ, שבועה שלא ארחץ, הרי שבועה. וכן אם אתקשט, הנאת קישוט אסורה עלי לעולם אם אתקשט היום. אם לא אתקשט, שבועה שלא אתקשט:",
+                "<b>אמר ר״י אין אלו נדרי עינוי נפש.</b> אנדר בלבד פליג ר׳ יוסי על ת״ק, ואמר דהנאת רחיצה אסורה עלי לעולם אם ארחץ היום, אין זה נדר של עינוי נפש, שהרי אפשר לה שלא תרחץ היום ולא תהיה הנאת רחיצה אסורה עליה לעולם, ומניעת יום אחד מרחיצה אינו עינוי נפש, דניוול של יום אחד לא הוי ניוול. ואין הלכה כר״י. ובין האב ובין הבעל נדרי עינוי נפש הוא דמפירין, דכתיב (במדבר ל׳:י״ז) בין איש לאשתו בין אב לבתו, מקיש אב לבעל, מה בעל אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש, אף אב אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש. ורמב״ם פסק שהאב מיפר כל נדרים ושבועות אפילו אותן שאינן של עינוי נפש, שנאמר (שם) כל נדריה ואסריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו.</b> שהוא מאמינו עד שירויח ויפרע לו:",
+                "<b>הרי זה יפר דברי רבי יוסי.</b> ר׳ יוסי לטעמיה דסבירא ליה שאין הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, שהוא מחלק בין עינוי מרובה לעינוי מועט ובין עינוי של זמן מרובה לזמן מועט, וכל מתניתין דהאי פירקא אזלא כוותיה ואינה הלכה. אלא הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, בין של יום אחד ואפ��לו שעה אחת, בין של זמן מרובה. בין עינוי גדול בין עינוי קטן, וכן מיפר נדרים ושבועות בדבר שבינו לבינה אף על פי שאין בהם עינוי נפש, כגון אם נשבעה או נדרה שלא תכחול או שלא תתקשט. וכן אם נדרה שלא תאכל מפירות מדינה זו, הבעל מיפר, שטורח הוא לו להביא לה פירות ממדינה אחרת, והוי דברים שבינו לבינה. ומה בין נדרים ושבועות שבינו לבינה לנדרים ושבועות שיש בהן עינוי נפש, נדרים ושבועות שיש בהם עינוי נפש מיפר לעצמו ולאחרים, כגון אם נדרה שלא תאכל בשר ולא תשתה יין, מיפר לה והיא מותרת לאכול ולשתות ואפילו לאחר שתתאלמן או תתגרש ותנשא לאחר. ונדרים ושבועות שבינו לבינה, כגון אם אסרה עליה תשמיש של כל אדם לעולם או שלא תכחול ותתקשט לעולם, מיפר חלקו, ותהא משמשתו וכוחלת ומתקשטת כל זמן שהיא תחתיו, וכשתתאלמן או תתגרש תהיה אסורה בתשמיש כל אדם ולכחול ולהתקשט. וכן כל כיוצא בזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני נהנית לבריות אינו יכול להפר.</b> שאין זה מנדרי עינוי נפש, שהרי יכולה להתפרנס משל בעל, דבעל לאו בכלל בריות הוא. והא מתניתין נמי רבי יוסי היא, ואין כן הלכה כדפרישנא לעיל. ולא מיבעיא אי אמרה קונם שאיני נהנית לבריות שאסרה הנאת כל הבריות עליה, שהוא מיפר משום נדרי עינוי נפש אליבא דחכמים, אלא אפילו אמרה קונם שאיני נהנית לפלוני שלא אסרה עליה אלא הנאת אותו פלוני בלבד, הבעל מיפר משום דברים שבינו לבינה, שטורח הוא לו כשלא תהנה מאותו פלוני, והתורה אמרה בין איש לאשתו, כל דבר שבין איש לאשתו הבעל מיפר:",
+                "<b>ויכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה.</b> הכי קאמר, ועוד טעמא אחרינא שקונם שאיני נהנית לבריות אין הבעל מיפר, שהרי יכולה ליהנות מלקט שכחה ופאה שאינה נהנית מן הבריות, דמתנות עניים נינהו, ונמצא שאין כאן עינוי נפש:",
+                "<b>קונם כהנים ולוים נהנים לי.</b> כי היכי דקונם שאיני נהנית לבריות מותרת במתנות עניים, הכי נמי המדיר כהנים ולוים מנכסיו מותרים במתנות כהונה ולויה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני עושה על פי אבא.</b> הקדש יהא כל מה שאני עושה מלבוא ע״פ אבא, כלומר, שלא יוכל אבא ליהנות ממעשה ידי:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> שאין זה דברים שבינו לבינה. ובהא מודו כולי עלמא שאוסרת הנאתה על פלוני אין הבעל מיפר. וכן הלכה:",
+                "<b>על פיך אינו צריך להפר.</b> משום דמשעבדא ליה. ואע״ג דהקדש מוציא מידי שעבוד, אלמוה רבנן לשעבודא דבעל שאין הקונם מפקיע שעבודו:",
+                "<b>יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו.</b> וההקדש חל על החלק העודף שאינו תחת שעבודו, לפיכך צריך להפר, וההפרה מועלת בו משום דהוי דברים שבינו לבינה שאי אפשר שלא יתערב אותו העודף בשל בעלה:",
+                "<b>רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה.</b> ועיקר מעשה ידיה צריך הפרה שמא יגרשנה ויפקע שעבודיה דבעל ואז יחול הנדר ותהא אסורה לחזור לו. והלכה כר׳ יוחנן בן נורי. ובאומרת יקדשו ידי לעושיהם, דידים איתנהו בעולם וחל עליהם הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה יחזור ויפר.</b> דהפרה בטעות לא הויא הפרה עד שיכוין לאשה שנדרה, דכתיב (במדבר ל׳:י״ב) לא הניא אותה, עד שתהיה ההפרה לעצמה של הנודרת. וגם שיכוין לנדר שנדרה, דכתיב (שם) ושמע אביה את נדרה, עד שידע איזה נדר נדרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קיים לתאנים כולו קיים כו׳</b> וטעמא, דכתיב (שם) אישה יקימנו, יקים ממנו, כשקיים מקצתו קיים כולו. אבל יפירנו, דליכא למדרש הכי, אינו מופר עד שיפר כולו. ואלו דברי יחיד ואינה הלכה, אלא הלכה כחכמים שאומרים מקיש הקמה להפרה, מה הפרה מה שהיפר היפר ומה שלא היפר לא היפר, דהא ליכא למדרש מיפירנו הפרה במקצת, אף הקמה מה שקיים קיים ומה שלא קיים לא קיים, דמיקימנו נמי לא דרשינן הקמה במקצת, אלא אורחיה דקרא למכתב הכי. ואף על גב דבהתרת חכם אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו, בהפרת הבעל והאב אינו כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>איני יודע שיש מפירין.</b> שיש לי רשות להפר:",
+                "<b>יפר.</b> ביום שנודע לו שיש לו רשות להפר, שהוא עליו כיום שמעו:",
+                "<b>איני יודע שזה נדר.</b> וצריך הפרה:",
+                "<b>רבי מאיר אומר לא יפר.</b> דכיון שיודע שיש בידו להפר אף על פי שלא ידע שהוא נדר מכל מקום היה לו להפר. ואין הלכה כרבי מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהם.</b> ותנאו קיים ולא קנה הבעל. ואף על גב דבמתנה זו מצילו מן הטורח, שהרי אשתו ניזונת מן המעות הללו, ומזונותיה היו עליו, אצולי מטרחא אינה חשובה הנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונדר אלמנה וגרושה כו׳</b> לגופיה לא צריך קרא, דכיון דאין לה בעל מי יפר, אלא כשנדרה כשהיא אלמנה לזמן, ולא הגיע זמן הנדר עד שנישאת:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> אע״פ שהנדר חל כשהיא תחתיו, דבתר שעת הנדר אזלינן:",
+                "<b>נדרה בו ביום, גרשה בו ביום, והחזירה בו ביום.</b> ואח״כ שמע את נדרה:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> כיון שיצאת לרשות עצמה בין נדר להפרה. דאין הבעל מיפר בקודמין:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשע נערות נדריהן קימים.</b> נערות לאו דוקא:",
+                "<b>בוגרת והיא יתומה.</b> שנישאת ומת בעלה כשהיא נערה, והיא יתומה בחיי האב שאחר שנישאת אין לאביה רשות בה, ובגרה אח״כ ונדרה, נדרה קיים, שאין האב יכול להפר שהרי היא בוגרת, ועוד שהיא יתומה בחיי האב:",
+                "<b>נערה ובגרה והיא יתומה.</b> שנישאת ומת בעלה. שנדרה כשהיא נערה ובגרה לאחר מכאן והיא יתומה בחיי האב כדפרישנא:",
+                "<b>נערה.</b> בשעה שנדרה. שלא בגרה עדיין והיא יתומה בחיי האב. והנך תלתא, יתומה בחיי אב כיילא להו:",
+                "<b>בוגרת ומת אביה.</b> שבשעה שנדרה היתה בוגרת ומת אביה, דהיינו יתומה ממש:",
+                "<b>נערה ובוגרת וכו׳</b> והנך תלתא נמי, מת אביה כייל להו:",
+                "<b>נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה כו׳</b> הנך תלתא דקתני, בוגרת כיילא להו. ובגמרא אמרינן, דחכמים לא שנו אלא ג׳ נערות, בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב:",
+                "<b>ר״י אומר כו׳</b> דכיון שנכנסה לחופה יצאתה מרשות אביה בהנהו נישואים:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך כו׳ הרי זה יפר.</b> דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו ע״י שהיא עושה לבעלה, גנאי הוא לבעל והוי דברים שבינו לבינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומרת טמאה אני לך.</b> באשת כהן מיירי, דנאסרה לבעלה באונס ולא הפסידה כתובתה. והאמינוה חכמים לאסור עצמה על בעלה. וכיון דיוצאת בגט נוטלת כתובתה, דמספר כתובתה נלמוד, לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי:",
+                "<b>השמים ביני ובינך.</b> מפרש בגמרא, דאינו יורה כחץ, כלומר דברים דקמי שמיא גליא ואינה יכולה לברר. ומיירי בבאה מחמת טענה דאמרה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה. דאי לאו הכי, אמרינן לה זילי לא מפקדת אפריה ורביה:",
+                "<b>נטולה אני מן היהודים.</b> שאסרה תשמיש של כל ישראל עליה. ואף על גב דאמרינן בפרק המדיר היכא דנדרה איהי דיוצאה בלא כתובה, דהיא נתנה אצבע בין שיניה, רש״י פירש ביבמות [דף קי״ב] כיון שאסרה הנאת תשמיש של כל ישראל עליה ודאי אנוסה היא כי קשה תשמיש לה, וסברה משנה ראשונה דאפילו דברים שבינו לבינה לא הוי, דאפשר שיגרשנה:",
+                "<b>חזרו לומר כו׳</b> נתקלקלו הדורות וחששו שהיא משקרת להפקיע עצמה מתחת בעלה:",
+                "<b>תביא ראיה לדבריה.</b> ולא מהימנינן לה בלי ראיה:",
+                "<b>יעשו דרך בקשה.</b> יבקשו ממנה שלא תדבר עוד בו ובירושלמי מפרש יעשו סעודה ויפייס:",
+                "<b>יפר חלקו ותהא משמשתו.</b> דהוי דברים שבינו לבינה ומיפר לעצמו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,559 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nedarim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Nedarim",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל כנויי נדרים כנדרים.</b> בגמרא מוקמינן דרישא דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, כל ידות נדרים כנדרים, כל כנויי נדרים כנדרים. אלו הן ידות נדרים האומר לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך וכו׳. אלו הן כנויי נדרים קונם קונח קונס וכו׳. ידות נדרים, כמו בית יד של כלי שאוחזין אותו בו, כך ידות נדרים שבהם הנדרים נאחזים. כנויי נדרים, כמו המכנה שם לחבירו [בבא מציעא נ״ח:], שאינו עיקרו של שם:",
+                "<b>מודר אני ממך.</b> אם אמר אחד מלשונות הללו, מודר אני ממך שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך, או מופרש אני ממך שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך, או מרוחק אני ממך שאיני אוכל לך ואיני טועם לך, הוא ידות נדרים ואסור לאכול ולטעום עמו. אבל אם אמר לו מודר אני ממך בלבד, אין במשמעות דבריו אלא שלא ידבר עמו. ומופרש אני ממך בלבד, משמע שלא ישא ויתן עמו. ומרוחק אני ממך בלבד, משמע שלא ישב בארבע אמותיו. ואינו אסור לאכול עמו אא״כ פירש ואמר עם כל אחד מלשונות הללו, שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך:",
+                "<b>רבי עקיבא היה חוכך וכו׳</b> כלומר מחכך שפתיו זו בזו ולא רצה לאסור בפירוש, אבל היה נראה מדעתו שהיה אוסר:",
+                "<b>כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה.</b> אם אמר הרי עלי כנדרי רשעים שנדריהם נזיר וקרבן שבועה אם אוכל ככר זו, ועבר ואכלה, חייב להיות נזיר שלשים יום ולהביא קרבן עולה וחייב מלקות כעובר על שבועת ביטוי, שהרי הזכיר בנדרו נזיר וקרבן ושבועה. ומה שאמר כנדרי רשעים, לפי שהרשעים הם שנודרים ונשבעים, לא הכשרים, שהכשרים יראים שלא לעבור על בל תאחר ונזהרים שלא להוציא שבועה מפיהם, ולפיכך כנדרי כשרים לא אמר כלום:",
+                "<b>כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן.</b> אם אמר כנדבות כשרים הריני נזיר והרי זה קרבן אם אוכל ככר זו, ואכלה, חייב בנזיר ובקרבן, שהכשרים פעמים נודרים בנזיר לאפרושי מאיסור. ומתנדבים בקרבן שמביאים קרבנם לפתח העזרה ומקדישין אותה שם כדי שלא יבואו בה לידי מכשול. ונדבה היא כשיאמר הרי זו. ונדר הרי עלי. לפיכך הכשרים מתנדבים אבל אינם נודרים, כי היכי דלא ליתו לידי תקלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן.</b> לשונות של גוים הם, ויש מהם מי שקורא לקרבן כך ויש מי שקורא כך, ובכל לשון שיאמר מאלו הוא מתפיס בקרבן:",
+                "<b>נדר במותא.</b> כלומר נשבע במותא, והוא כינוי של מומתא, שהיא שבועה בלשון תרגום:"
+            ],
+            [
+                "<b>לחולין שאוכל לך.</b> הלמ״ד נקודה פתח, ומשמע לא חולין יהיה מה שאוכל לך אלא קודש:",
+                "<b>לא כשר.</b> יהיה, אלא פסול. והיינו קדשים דשייך בהו כשרות ופסלות:",
+                "<b>ולא דכי.</b> לא מותר. כמו אייל קמצא דכן, בע״ז [דף ל״ז]. ואע״ג דלשון מותר ואסור שייך נמי גבי נבילה וטרפה ואנן קיי״ל שאין מתפיסין אלא בדבר הנידר והנידב, הואיל ויש במשמעות מותר גם בקדשים, הא תנן סתם נדרים להחמיר, דכיון דדעתו להתפיסו בנדר אמרינן על דבר הנידר נתכוין:",
+                "<b>טהור.</b> אם אמר לא טהור מה שאוכל לך:",
+                "<b>טמא נותר פיגול.</b> אם אמר טמא מה שאוכל לך, וכן כולם. אסור, שכל אלו דברים הנוהגים בקדשים הם:",
+                "<b>כאימרא.</b> כשה של קרבן:",
+                "<b>כדירים.</b> כלשכת העצים או כלשכת הטלאים:",
+                "<b>כעצים.</b> כגזרי עצים ש�� מערכה:",
+                "<b>כאישים.</b> כקרבנות שעל האש:",
+                "<b>כמזבח.</b> כקרבנות שעל גבי המזבח:",
+                "<b>כהיכל.</b> כקרבנות שבהיכל:",
+                "<b>כירושלים.</b> כקרבנות שבירושלים. פירוש אחר. כחומות ירושלים, דקסבר שחומות ירושלים משיירי הלשכה קא אתו:",
+                "<b>באחד מכל משמשי המזבח.</b> כגון מזלגות מזרקות ומחתות. אם אמר כמזלגות שאוכל לך, או כמזרקות שאוכל לך, וכן כולם, אף על פי שלא הזכיר קרבן, הרי זה כנודר בקרבן:",
+                "<b>רבי יהודה אומר האומר ירושלים.</b> בלא כ״ף, לא אמר כלום. ות״ק פליג עליה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר קרבן עולה מנחה חטאת תודה ושלמים.</b> כל הני קרבנות חובה הם, ותודה נמי דמיא לחובה, דארבעה צריכין להודות, וסלקא דעתך אמינא דאין זה נודר בדבר הנדור:",
+                "<b>ורבי יהודה מתיר.</b> משום דאמרן בלא כ״ף דמי לנשבע בחיי הקרבן ובחיי העולה ואין כאן לא נדר ולא שבועה. ורישא אשמועינן דפליג תנא קמא עליה דר׳ יהודה אפילו בירושלים אם הזכירה בלא כ״ף ואמר דהוי נדר. וסיפא אשמועינן דפליג ר״י עליה דתנא קמא אפילו בקרבן עולה ומנחה וכו׳ כשהזכירן בלא כ״ף דלא הוי נדר:",
+                "<b>קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור.</b> אע״ג דכל הני שמעינן להו כבר, הקרבן איצטריכא ליה, דסלקא דעתך אמינא בחיי הקרבן קאמר. והא דתנן לקמן בפ״ב הקרבן שאוכל לך מותר, התם הא קרבן קאמר, דמשמע חיי קרבן:",
+                "<b>לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר.</b> דנעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך. ואין הלכה כר׳ מאיר.",
+                "<b>קונם פי מדבר עמך.</b> ואע״ג דאין נדרים חלים על דבר שאין בו ממש ודבור אין בו ממש, מכל מקום כשאמר קונם פי מדבר עמך אסר הפה מלדבר, והפה דבר שיש בו ממש הוא. וכן יאסרו ידי למעשיהם, ורגלי להלוכן, וכל כיוצא בזה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ואלו מותרין.</b> חולין שאוכל לך. לסימן בעלמא נקטיה, כשם שחולין שאוכל לך אין צריך שאלה לחכם, כך כל הני דאמרינן במתניתין ברישא אין צריכין שאלת חכם:",
+                "<b>כעורות לבובין.</b> היו נוקבים הבהמה מחיים כנגד הלב ומוציאין הלב ומקריבין אותו לע״ז, ותקרובת ע״ז אסור בהנאה:",
+                "<b>כחלת אהרן.</b> שהיה ראשון לכהנים. ולא הוי דבר הנדור, שאין חלה ותרומה באין בנדר ונדבה:",
+                "<b>הרי זה מותר.</b> דאמר קרא (במדבר ל׳) איש כי ידור נדר, עד שידור בדבר הנדור. וחטאת שאיני אוכל לך דאמרינן בפרק קמא דאסור ואף על פי שאינו דבר הנדור, הוי טעמא, דאפשר שיביא חטאת על ידי נדר, כגון שנדר בנזיר ומתחייב להביא חטאת:",
+                "<b>הרי את עלי כאמא.</b> אע״ג דלאו דבר הנדור הוא. חמור מכל הני דלעיל, דצריך התירא מדרבנן אם הוא עם הארץ:",
+                "<b>פותחין לו פתח ממקום אחר.</b> כלומר מבקשים לו פתח וטעם לחרטתו. ולא סגי בכדו תהית או לבך עלך. וכל זה שלא יקל ראשו ולא ירגיל לאסור אשתו עליו:",
+                "<b>קונם שאיני ישן כו׳</b> הרי זה בבל יחל מדרבנן. אבל מן התורה אין הנדר חל, דנדרים אין חלים אלא על דבר שיש בו ממש:",
+                "<b>קונם שאיני משמשך.</b> בגמרא מקשה, והא משועבד לה והיאך יכול להפקיע שעבודה בנדרו והא הוי כאוסר פירות חבירו על חבירו. ומשני, כגון דאמר הנאת תשמישך עלי קונם, שאסר ההנאה עליו, ואין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו:",
+                "<b>שבועה שאיני ישן וכו׳</b> אסור מן התורה, דשבועות חלין בין על דבר שיש בו ממש בין על דבר שאין בו ממש. ואם נשבע שלא יישן ��לשה ימים רצופין לילה ויום, לוקה ויישן מיד, מפני שנשבע על דבר שאי אפשר לקיימו:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרבן לא אוכל לך כו׳</b> מותר, דהוי כנשבע בקרבן ונעשה כאומר בחיי הקרבן אם אוכל לך שום דבר:",
+                "<b>שבועה שלא אוכל לך.</b> ולא אמרינן בחיי שבועה קאמר כדאמרינן בקרבן, דשבועה לית בה מששא ולא שייך לומר בה בחיי שבועה:",
+                "<b>שבועה שאוכל לך.</b> זמנין דשבועה שאוכל לך דלא אכילנא משמע, כגון שהיה חבירו מסרב בו לאכול ואמר לא אכילנא לא אכילנא ושוב אמר שבועה שאוכל לך, דלא אכילנא משמע, והכי קאמר בשבועה יהא עלי אי אכילנא לך:",
+                "<b>זה חומר בשבועות.</b> לא מצינן לאוקמה אשבועה שלא אוכל לך וכו׳, דמדקתני זה חומר משמע דנדר הוי אלא דאינו חמור כשבועה, וגבי קרבן לא אוכל לך תנן מותר דלא הוי נדר כלל. משום הכי צריך לאוקמה אדלעיל דתנינא קונם שאיני ישן שאיני מדבר הרי זה בבל יחל, ואוקימנא מדרבנן, דמדאורייתא אין הנדר חל אלא על דבר שיש בו ממש, וזה חומר בשבועות מבנדרים, ששבועה חלה אפילו על דבר שאין בו ממש:",
+                "<b>תפילין שאני מניח.</b> משום דאסר חפצא עליה, ואינו נראה כנודר לבטל את המצוה שהרי לא קיבל על עצמו, אלא אסר החפץ עליו, ואם יקיים המצוה הויא מצוה הבאה בעבירה ודמי למי שחייב לאכול מצה בלילי פסח ולא מצא אלא מצה של טבל או של הקדש, שאסור לאכלה. אבל כל לשון שבועה הוא אוסר את עצמו מלעשות הדבר, וכיון שהוא מחוייב לעשות המצוה לאו כל כמיניה להפקיע עצמו מחיוב המצוה. ואם אמר הרי עלי קרבן אם אניח תפילין, חל הנדר וחייב להביא קרבן אם הניח תפילין:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת.</b> ויהיה נזיר שלשים יום אם אמר הריני נזיר סתם ויביא קרבן נזיר ויחזור להיות נזיר כמספר הפעמים שאמר שיהיה נזיר. ובשבועה אינו חייב אלא אחת, שאינו לוקה אלא מלקות אחת. אבל אם נשאל על השבועה הראשונה, חלה השבועה השניה. וכן אם נשאל על השניה, חלה השלישית. ואסור לאכול עד שיותרו כולם, מדלא תנן הרי זו שבועה אחת, אלא אינו חייב אלא אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופירושם להקל.</b> אע״ג דכשפירש דבריו אזלינן בתר פירושו, כי סתם ולא פירש אזלינן להחמיר, דסתם נודר דעתו לאסור:",
+                "<b>כבשר מליח.</b> היינו קרבן, דכתיב (ויקרא ב׳:י״ג) על כל קרבנך תקריב מלח:",
+                "<b>כחרם של כהנים מותר.</b> אע״ג דחרמי כהנים מועלים בהם עד שיבואו לידי כהנים והוי דבר הנדור, מ״מ סתם חרמי כהנים משמע שכבר באו ליד כהן:",
+                "<b>אם כמעשר בהמה אסור.</b> דהוי דבר הנדור, שצריך להקדישו, ואין מעשר בהמה אוסר הדיר כמו שמעשר דגן אוסר הגורן:",
+                "<b>שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה.</b> לפי שהיו רחוקים מירושלים:",
+                "<b>שאין אנשי גליל מכירין חרמי כהנים.</b> וכל מה שהיו מחרימין היו מפרישין לבדק הבית. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחרמו של ים.</b> לשון מצודה, כמו אשר היא מצודים וחרמים (קהלת ז׳.):",
+                "<b>הרי עצמי קרבן.</b> אסר עצמו כקרבן על חבירו:",
+                "<b>אין נשאלים עליהם.</b> אין צריכין שאלת חכם, שאינן חלים:",
+                "<b>ואם נשאלו.</b> ואם עם הארץ הוא זה שנדר כהאי גוונא ובא לישאל על נדרו, אין פותחין לו פתח לחרטה ואין מתירין לו. ואם עבר על נדרו זה מנדין אותו:",
+                "<b>פותחין לו פתח ממקום אחר.</b> מראים לו שהדבר קיים ופותחין לו פתח מטעם אחר ומתירין לו נדרו. אבל לא עונשין ולא מחמירין. וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ארבעה נדרים.</b> כולהו מפרש להו ואזיל:",
+                "<b>קונם שאיני פוחת לך מן הסלע.</b> קונם ככר זה עלי אם אני פוחת לך מן הסלע. והסלע הוא ד׳ דינרים:",
+                "<b>על השקל.</b> הוא חצי סלע:",
+                "<b>שניהם רוצים בשלשה דינרים.</b> ולא היה בלבם לשם נדר, אלא המוכר נדר לזרז הלוקח שיוסיף דמים, וכן הלוקח כדי שיפחות המוכר בדמי המקח, הלכך לא הוי נדר. ואע״ג דדברים שבלב אינם דברים, היכא דמוכחא מלתא כי הכא שכן דרך כל מוכרין ולוקחין לעשות כן, אזלינן בתר דברים שבלב:",
+                "<b>ר״א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו כו׳</b> מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, הרוצה שיאכל חבירו אצלו ומסרב בו ומדירו, נדרי זרוזין הוא. והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה, ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל. ויעמוד בראש השנה לאו דוקא אלא ה״ה בכל עת שירצה ולכל זמן שיקבע:",
+                "<b>ובלבד שיהיה זכור.</b> מן התנאי בשעת הנדר ודעתו על התנאי שיהיה קיים, אז הנדר בטל. אבל אם לא נזכר מן התנאי בשעת הנדר ולא בתוך כדי דבור משעה שנדר, הנדר קיים. ואין צ״ל אם נזכר מן התנאי בשעת הנדר ודעתו שיהיה התנאי בטל והנדר קיים, דפשיטא שהנדר קיים. ומשפטי השבועות והנדרים שוין לדין זה. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרי הבאי.</b> גוזמא ושפת יתר, והוא בעצמו יודע שלא היה כך:",
+                "<b>קונם אם לא ראיתי.</b> קונם עלי ככר זה אם לא ראיתי וכו׳:",
+                "<b>נדרי שגגות.</b> אמר קונם עלי ככר זה:",
+                "<b>אם אכלתי אם שתיתי ונזכר שאכל ושתה.</b> ובשעת הנדר היה סבור שלא אכל ולא שתה לא הוי נדר:",
+                "<b>קונם שאיני אוכל לך ואיני שותה, ושכח ואכל ושתה.</b> דבשעה שהנדר חל שהוא בשעת האכילה והשתיה שכח את הנדר, מותר, דילפינן משבועה דכתיב (ויקרא ה׳:ד׳) האדם בשבועה, דבעינן שיהיה אדם בשעה שהשבועה חלה עליו, כלומר שיהיה זכור מן השבועה, והוא הדין בנדר:",
+                "<b>קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי.</b> היינו נדרי שגגות, דכיון שנודע שלא גנבה לו נמצא שלא היה נדר:",
+                "<b>אלו ואלו מותרין.</b> דנדר שהותר מקצתו הותר כולו דאינו רוצה שיחול נדרו אלא כעין שנדר אותו, וכיון שמקצתו היה שוגג נתבטל כולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרי אונסין.</b> דמעיקרא לא היה בדעתו שיחול הנדר אם יעכבנו אונס, ובכהאי גוונא שהדברים מוכיחים, דברים שבלב הוו דברים:"
+            ],
+            [
+                "<b>להרגין.</b> לסטים שהורגין האדם ונוטלין את ממונו:",
+                "<b>ולחרמין.</b> גזלנים שאינם הורגים. ולא זו אף זו קתני:",
+                "<b>ולמוכסין.</b> במוכס העומד מאליו. אבל מוכס שהעמידו המלך, בין מלך ישראל בין מלך נכרי ולוקח דבר קצוב בחוק המלכות, דינא דמלכותא דינא ואסור לברוח מן המכס וכל שכן שאסור לידור ולישבע לו לשקר:",
+                "<b>שהן של תרומה.</b> אע״פ שהורגין וגוזלין, אין אוכלין דבר האסור. אי נמי, תרומה לא חשיבא להו מתוך שאינה נאכלת אלא לכהנים טהורים נמכרת בזול הרבה:",
+                "<b>לא יפתח לו בנדר.</b> אם לא שאל ממנו האנס שידור לא יתחיל הוא בנדר:",
+                "<b>במה שהוא מדירו.</b> אם שאל ממנו האנס לידור לא ידור לו אלא במה ששאל בלבד, ולא ידור לו בדבר אחר. וכל הני ארבעה נדרים דתנא במתניתין, דין הנדרים והשבועות שוים, ומה שמותר בנדר מותר בשבועה ואין צריכים התרה, חוץ מנדרי זירוזין בלבד שצריכים התרה מדברי ס��פרים, לפיכך השבועה אסורה בהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות.</b> ראה רוח סערה באה וירא שמא יקצצו נטיעותיו ואמר הרי אלו קרבן אם אינן נקצצות. או שראה דליקה נפלה בעיר וירא על טליתו שמא תשרף ואומר הרי זו קרבן אם לא תשרף:",
+                "<b>יש להם פדיון.</b> כשאר הקדשות, ויפדו ויקנה בדמיהן קרבן. דכיון דלא אמר הרי הן עלי כקרבן, לאו למיסרינהו עליה כקרבן איכוין אלא שיהיו לקנות בדמיהן קרבן:",
+                "<b>אין להם פדיון.</b> אלא המעות נתפסין בקדושה והנטיעות חוזרות להיות קדושות, דכיון דאמר עד שיקצצו, הכי קאמר, לכשאפדם יחזרו ויקדשו עד שיקצצו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר ביושבי יבשה.</b> שאין דרכם לרדת בים:",
+                "<b>בכלל יושבי יבשה.</b> שסופם לרדת ולישב ביבשה:",
+                "<b>לא כאלו ההולכים מעכו ליפו.</b> אית דמפרשי לה הכי, הא דתנן ברישא דמתניתין הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה דמשמע הא ביורדי הים אסור, לא כאלו שהולכים מעכו ליפו, שהנודר מיורדי הים אינו אסור בהם, דמשום דרך מועט כזה לא מקרו יורדי הים. ואית דמפרשי, לא כאלו ההולכים מעכו ליפו בלבד דבכלל יורדי הים הם ליאסר, וגם יושבי יבשה מקרו, אלא אף במי שדרכו לפרש, לפי שסופו לירד ליבשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהחמה רואה אותו.</b> מדלא קאמר מן הרואים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בקרחים ובבעלי השיבות.</b> מדלא קאמר בבעלי השער:",
+                "<b>שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים.</b> לפי שהאנשים פעמים מכסים ראשם ופעמים מגלים ומשחרות ראשם ניכר שהם אנשים, אבל נשים לעולם הולכות וראשם מכוסה. והקטנים בין זכרים בין נקבות הולכין בגילוי הראש ואינם ניכרים בין זכר לנקבה, ומשום הכי לא אקרו שחורי הראש אלא האנשים הגדולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הילודים.</b> משמע שנולדו כבר:",
+                "<b>מן הנולדים.</b> משמע העתידין להוולד:",
+                "<b>מן הנולדים רבי מאיר מתיר אף בילודים.</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, מן הנולדים אסור בילודים, ר״מ אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים, כי היכי דהנודר מן הילודים מותר בנולדים:",
+                "<b>אלא ממי שדרכו להוליד.</b> כגון אדם ובהמה, לאפוקי עופות ודגים שאין מולידים אלא מטילים ביצים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאוכלי שום.</b> אחד מעשר תקנות שתיקן עזרא שיהיו אוכלים שום לילי שבת, מפני שמרבים הזרע וליל שבת הוא זמן עונה של תלמידי חכמים:",
+                "<b>ומותר בכותים.</b> שאינן עולים לרגל. ואע״ג דמדאורייתא הוא, מפני שהם שונאים ירושלים ובחרו להם הר גריזים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר בישראל.</b> שיצאו מכלל בני נח:",
+                "<b>ואסור בעובדי כוכבים.</b> ואפילו באותם שהם מזרע אברהם:",
+                "<b>אסור בישראל.</b> וגרים נמי בכלל זרע אברהם נינהו, דכתיב (בראשית י״ז:ה׳) כי אב המון גוים נתתיך:",
+                "<b>ומותר בעובדי כוכבים.</b> ואפילו באותם שהם מזרע אברהם, דלא אקרו זרע אברהם אלא בני יעקב בלבד, דכתיב (שם כ״א) כי ביצחק יקרא לך זרע, ביצחק ולא כל יצחק:",
+                "<b>שאיני נהנה לישראל.</b> משל ישראל:",
+                "<b>שאין ישראל נהנים לי.</b> משלי:",
+                "<b>ומוכר ביותר אם שומעין לו גרסינן.</b> כלומר ימכור הדבר ביותר מכדי שויו אם ירצה חבירו לשמוע לו, ולקנות ממנו החפץ ביותר ממה ששוה:",
+                "<b>לערלים.</b> דעתו על מי שאינו מאמין בברית מילה:",
+                "<b>למולים.</b> המאמינים בברית מילה:",
+                "<b>מותר בערלי ישראל.</b> כגון מי שמתו אחיו מחמת מילה:",
+                "<b>ואסור במולי אומות.</b> כגון ערבי מהול וגבעוני מהול:",
+                "<b>שלש עשרה בריתות.</b> נאמרו בפרשת מילה שנאמרה לאברהם:",
+                "<b>שהיא דוחה את השבת.</b> דכתיב (ויקרא י״ב:ג׳) וביום השמיני ימול בשר ערלתו, ואפילו בשבת:",
+                "<b>שהיא דוחה את הנגעים.</b> דדרשינן ימול, ואפילו במקום בהרת, ואין כאן משום קוצץ בהרתו שהוא בלאו דהשמר בנגע הצרעת (דברים כ״ד:):"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין בין המודר.</b> אלא דריסת הרגל. לעבור דרך ארצו, או להשאיל כלים שאין עושין בהם אוכל נפש, שמותרין במודר הימנו מאכל, ואסורין במודר הימנו הנאה:",
+                "<b>נפה וכברה רחים ותנור.</b> שמתקנים בהם אוכל נפש. וכל שכן קדרה ושפוד שהאוכל עומד בתוכו. ומודר מאכל דתנן במתניתין, הוא שיאמר לו הנאת מאכלך עלי קונם:",
+                "<b>מקום שמשכירין כיוצא בהם.</b> דכיון דדרך להשכיר כיוצא בזה והוא מוחל לו השכירות, באותם הדמים יכול לקנות אוכל נפש והוא הדירו מהנאה המביאה לידי מאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוקל לו שקלו.</b> מחצית השקל שחייב כל אחד מישראל בכל שנה לצורך קרבנות צבור. והמדיר יכול לשקול בשבילו, דמצוה בעלמא קעביד:",
+                "<b>ופורע לו חובו.</b> אית דמוקמי לה דוקא בחוב שהתנה לוה עם המלוה שלא יפרענו אלא לכשירצה ולא יוכל המלוה ללחצו, והשתא לא אהני ליה מידי במה שפורע חובו. ואית דמוקמי לה בכל חוב שבעולם, שאינו אלא מונע את בעל חובו שלא יתבענו, ומניעת תביעה אינה בכלל הנאה:",
+                "<b>ומחזיר לו אבדתו.</b> בין שהיו נכסי מחזיר אסורים על בעל אבדה בין שהיו נכסי בעל אבדה אסורים על המחזיר משום דמצוה קעביד:",
+                "<b>ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש.</b> כששניהם מודרים הנאה זה מזה, אם הוא נוטל שכר נמצא נהנה, ואם אינו נוטל שכר נמצא מהנה, לפיכך תפול הנאה להקדש. ולא אמרינן יוליך הנאה לים המלח, לפי שאסר עליו הנאתו כהקדש, הלכך כל הנאה הבאה לידו ממנו הקדש היא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותורם תרומתו ומעשרותיו לדעתו.</b> כגון שאמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום. אבל לא יאמר לו לתרום, שהרי עושהו שליח והנאה היא לו שעושה שליחותו:",
+                "<b>ומקריב לו קיני זבין וזבות.</b> כהן שהדיר את ישראל הנאה ממנו, יכול להקריב קרבנותיו שמביא על זב וזבה ויולדת:",
+                "<b>ומלמדו מדרש.</b> ספרא וספרי, שהוא מדרש הפסוקים:",
+                "<b>הלכות.</b> הלכה למשה מסיני:",
+                "<b>אגדות.</b> דברי חכמים שהסמיכום על הפסוקים. וטעמא דשרי ללמדו כל הני, שאין אדם רשאי ליקח שכר כדי ללמד את חבירו את כל אלה, ואין כאן הנאה, דמצוה קעביד:",
+                "<b>אבל לא ילמדנו מקרא.</b> שמותר ליטול שכר על למוד המקרא, שאינו נוטל אלא שכר פיסוק טעמים לנגן המקראות כהלכתן, ולאו דאורייתא הוא ושרי ליטול שכר עליו, ואם אינו נוטל נמצא מהנהו, ואם נוטל נמצא נהנה. ודוקא במקום שנהגו ליטול שכר על המקרא, אבל במקום שאין נוטלין שכר על המקרא אף המקרא שרי ללמדו:",
+                "<b>אבל מלמד הוא את בניו.</b> ואע״ג דמצוה על האב ללמד את בנו וזה מוציאו מידי חובתו, לא מקריא הנאה, דמצות לאו ליהנות נתנו. וגם אפשר שהיה מוצא אחר שהיה מלמדו חנם:",
+                "<b>ולא יזון את בהמתו.</b> דניחא ליה בפיטומה וקא מהני ליה:",
+                "<b>טמאה נפשה וגופה לשמים.</b> דלמלאכה קיימא ואינו חושש על פיט��מה:",
+                "<b>שאם ירצה מוכרה לעכו״ם.</b> לאכילה ונוטל דמים יתירים בשביל פיטומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עומד אבל לא יושב.</b> מתניתין איירי כשנכסי המבקר אסורים על החולה, ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה עם החולה, שאם יושב עמו ואינו נוטל שכרו הנהוג הרי מהנהו. אבל עמידה, זמן מועט הוא ואין רגילין ליטול עליה שכר:",
+                "<b>רפואת הנפש.</b> רפואת גופו:",
+                "<b>רפואת ממון.</b> רפואת בהמתו. לפי שחייב אדם לרפאות את חבירו כשחלה, שנאמר (דברים כ״ב) והשבותו לו, לרבות אבדת גופו, ומצוה קעביד, לפיכך אע״פ שהדירו הנאה ממנו מרפאו בידיו כשחלה בגופו. ואם חלתה בהמתו אינו יכול לרפאה בידים מפני שמהנהו, אבל אומר לו סם פלוני יפה לה, סם פלוני רע לה:",
+                "<b>אבל לא בקטנה.</b> מפני שמהנהו כשמגביה עליו את המים:",
+                "<b>אבל לא בימות הגשמים.</b> מפני שמחממו. והלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>אבל לא מן התמחוי.</b> לא יאכל עמו בכלי אחד, שמא יניח מלאכול מנה יפה שבו כדי שיאכל זה המודר הנאה ממנו, או שמא יקרב לפניו חתיכה שיאכל ונמצא מהנהו:",
+                "<b>אבל אוכל הוא [עמו] מן התמחוי החוזר.</b> לבעל הבית. ראובן אוכל בקערה שיודע שכשיחזירנה לבעל הבית יחזור בעל הבית וישלחנה לשמעון שמודר הנאה ממנו, ולא חיישינן שמא ישייר בקערה כדי שיאכל ממנה שמעון ונמצא מהנהו:",
+                "<b>האבוס שלפני הפועלים.</b> כלי גדול שממלאים אותו ואוכלים בו כל הפועלים ביחד:",
+                "<b>לא יעשה עמו באומן.</b> לא יקצור עמו באותה שורה שהוא קוצר. שגורם לו שממהר לעשות מלאכתו כשמוצא המקום פנוי ונמצא מהנהו. ואין הלכה כר״מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הנוטות.</b> פירות תלויין הנוטין חוץ מן הפרדס:",
+                "<b>ובשביעית לא ירד לתוך שדהו.</b> אע״ג דפירות שביעית רחמנא אפקרינהו, גוף הקרקע לא אפקר רחמנא, וחיישינן שמא בשעה שאינו אוכל מן הפירות ישהה בשדה ויתעכב שם ויהנה מגוף הקרקע שאינו הפקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו.</b> גזירה שמא ישאל ממנו, והוא אסר הנאת אותו פלוני עליו. וכן לא ילונו, גזירה שמא ילוה ממנו:",
+                "<b>ולא ימכור לו.</b> בפחות משויו, גזירה שמא יקח ממנו נמי בפחות משויו ונמצא נהנה:",
+                "<b>אם היה דרכו לחרוש הוא אסור.</b> דלא איכוין אלא שלא יחרוש הוא עצמו כמו שהיה רגיל, אבל אחרים יחרשו:",
+                "<b>ואם אין דרכו לחרוש.</b> דעתו היה שלא יחרשו בה לא הוא ולא אחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו מה יאכל.</b> אורחא דמלתא נקט, וה״ה אפילו יש לו מה יאכל:",
+                "<b>ובא זה ונוטל מזה.</b> אם ירצה ליתן לו, ואינו עובר על נדרו. אבל אינו יכול לכופו לשלם לו, דהא לא אמר לו תן לו ואני אפרע. ואם אמר לו כן, אסור, דהא שליח שוייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור״י אוסר.</b> דכיון שאין שם אחר שיכול לזכות אלא הוא, הוי כמתנה. ואין הלכה כר׳ יוסי. ודוקא באין לו מה יאכל הוא דשרו רבנן, אבל באינש אחרינא לא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השותפין.</b> שיש לכל אחד מהם בית בחצר, והחצר שלפני הבתים שניהם שותפין בה. ובזמן שיש בחצר דין חלוקה והוא שיהיה לכל בית ובית ארבע אמות בחצר לפני הבית וישאר עוד מן החצר ארבע אמות לזה, וארבע אמות לזה בהא מודו כולי עלמא דשניהם אסורים ליכנס בחצר עד שיחלוקו, הואיל ויש בה דין חלוקה. ולא אפליגו ר׳ אליעזר ורבנן אלא בחצר שאין בה דין חלוקה, רבנן אמרי כל אחד מהם בשל חברו הוא נכנס, ורבי אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה והאי בדידיה קאזיל והאי בדידיה קאזיל:",
+                "<b>ושניהם אסורים להעמיד שם רחים וכו׳</b> ומודה ר׳ אליעזר בן יעקב בכל הני דשותפים מעכבים זה על זה, דלא שייך להתיר מטעם ברירה. דכיון דבידו לעכב עליו ואינו מעכב נמצא מהנהו:",
+                "<b>וכופין את הנודר למכור את חלקו.</b> דחיישינן מאחר שרואה את חברו נכנס ישכח ויכנס גם הוא. אבל כששניהם אסורים לא חיישינן. ודוקא כשנדר מעצמו שלא יהנה בשל חברו הוא דכופין אותו למכור חלקו, אבל אם חברו הדירו שלא יהנה ממנו, אנוס הוא ואין כופין אותו למכור דמאי אית ליה למעבד, ואם אמרת כן כל שותף ידיר את חברו שלא יהנה ממנו כדי שיכופו אותו למכור לו חלקו:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה אחד מן השוק וכו׳</b> להודיעך כחו דרבי אליעזר בן יעקב נקט לה, דאפילו אחד מן השוק שאין לו חלק בחצר שרי ליה רבי אליעזר בן יעקב ליכנס מטעם ברירה. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ ובית הבד וכו׳</b> ראובן שנאסר עליו ליהנות בנכסי שמעון ויש לשמעון בעיר מרחץ ובית הבד שהשכירן לאחרים ובא ראובן להשתמש בהן, רואים אם נשאר לשמעון מקום בזה המרחץ ובית הבד שלא השכירו, כגון בור בבית המרחץ וכיוצא בזה, אסור לראובן להשתמש בהם. ואם לאו, מותר:",
+                "<b>ומת או שמכרם לאחר מותר.</b> דכיון שאמר ביתך שדך, לא נתכוון אלא בזמן שהם שלו. אבל אם אמר בית זה או שדה זו, אסרם עליו לעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני עליך חרם.</b> הנאתי תהיה אסורה עליך בחרם שלא תוכל ליהנות ממני:",
+                "<b>המודר אסור.</b> אע״פ שלא ענה אמן. שאדם יכול לאסור על חבירו שלא יהנה ממנו:",
+                "<b>הרי את עלי חרם.</b> שאסר על עצמו כל הנאה שתבוא לו מחברו, הנודר אסור:",
+                "<b>בדבר של עולי בבל.</b> כגון בור של עולי רגלים שהיו עולים מבבל לארץ ישראל לרגל, והיה אותו הבור באמצע הדרך וידן של כל ישראל שוה בו, והוי כהפקר, ולא כדבר שהוא של שותפים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרחבה.</b> השווקין שבעיר:",
+                "<b>והתיבה.</b> שמניחין בה ספרים:",
+                "<b>והספרים.</b> שקונים בני העיר ללמוד בהם:",
+                "<b>והכותב חלקו לנשיא.</b> מפרש בגמרא דהכי קתני, ומה תקנתן, יכתבו חלקן לנשיא, כלומר אלו שנדרו הנאה זה מזה ואסורים להשתמש ברחובה של עיר ובתיבה ובספרים, יכתוב כל אחד מהם חלקו שיש לו ברחבה ובתיבה ובספרים לנשיא, ואחר כך יוכל כל אחד מהם להשתמש בהם, שבממון של נשיא הם משתמשים ואין אחד מהם נהנה משל חבירו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר.</b> אם ירצו יכתבו חלקם להדיוט, אלא שאם כתבו לנשיא אין צריך לזכות לו ע״י אחר, דמשום חשיבותו של נשיא קונה אף על פי שלא זיכה לו על ידי אחר, ובהדיוט לא קנה עד שיזכה לו על ידי אחר:",
+                "<b>אנשי גליל אין צריכין לזכות.</b> אנשי גליל קנטרנים היו ובכעסן היו נודרים הנאה זה מזה, עמדו אבותיהן וכתבו חלקיהן לנשיא, שאם בניהם אחריהם ידרו הנאה זה מזה לא יהיו אסורים ברחבה של עיר או בתיבה או בספרים, דממון נשיא הם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה בבית חורון וכו׳</b> בגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו אסור, ומעשה נמי בבית חורון באחד שהוכיח סופו על תחלתו וכו׳:",
+                "<b>ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל.</b> אלמא לא נתנם אלא כדי שיבא אביו ויאכל, ואסור. אבל אם אמר הרי הן לפניך ��אם רצונך יבא אבא ויאכל, מותר. ואם סעודתו מוכחת עליו שהרבה בסעודה יותר ממה שהיה צריך וניכרין הדברים שבשביל אביו עשה כדי שיבא ויאכל, אסור:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנודר מן המבושל.</b> שאמר קונם מבושל עלי:",
+                "<b>מותר בצלי ובשלוק.</b> כל שנתבשל יותר מבישולו הראוי נקרא שלוק:",
+                "<b>מעשה קדירה רך.</b> שנאכל עם הפת:",
+                "<b>עבה.</b> שנאכל בלא פת:",
+                "<b>ביצת טרמיטא.</b> מבושלת במים חמים ומשמרים אותה שלא תקפה:",
+                "<b>ובדלעת הרמוצה.</b> דלעת שטומנים אותה ברמץ, הוא אפר חם, ומתמתק בכך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממעשה רתחתה.</b> אוכל עשוי מקמח שהורתח בקדרה. וכללא דמלתא, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם לפי הזמן והמקום, ואי איכא דוכתא דקרו לצלי מבושל ולמבושל צלי, הנודר מן המבושל אסור בצלי, וכן כל כיוצא בזה. ואי רובא קרי ליה הכי ומיעוטא קרי ליה הכי, לא אמרינן זיל בתר רובא אלא הוי ספק נדרים, וכל ספק נדרים להחמיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו אסור אלא מן הכבוש של ירק.</b> דסתם כבוש של ירק הוא:",
+                "<b>כבוש שאיני טועם.</b> משמע כל מיני כבוש. וכן שלוק, צלוי, מליח, בלא ה״א, משמע כל מינים של שלוק, ושל צלוי ושל מליח:"
+            ],
+            [
+                "<b>דג דגים שאיני טועם.</b> לא דג ולא דגים והכל במשמע:",
+                "<b>טפלין.</b> מבלי מלח:",
+                "<b>בטרית טרופה.</b> דג שחותכים אותו חתיכות חתיכות ומוכרים אותו ויש לו שם בפני עצמו ואינו בכלל דג ודגים:",
+                "<b>ציר.</b> מים היוצאים מן הדגים המלוחים:",
+                "<b>ומורייס.</b> שומן היוצא מדגים מלוחים:",
+                "<b>צחנה.</b> תערובת מיני דגים טרופים נקראים צחנה. ודוגמתו במסכת ע״ז [דף מ׳.] ההיא ארבא דצחנתא:",
+                "<b>ומותר בציר ובמורייס.</b> הואיל ואין עיקר ממשות הדג מובלע בהם:",
+                "<b>הנודר מטרית טרופה אסור בציר ובמורייס.</b> דכיון דהזכיר טרופה, מכל דבר שמעורב בו מין דג משמע:"
+            ],
+            [
+                "<b>קום.</b> הוא נסיובי דחלבא, מים היוצאים מן הגבינה:",
+                "<b>אבא שאול אומר כו׳ בין מלוחה בין טפילה.</b> דלא תימא הגבינה המיוחדת שבגבינה משמע ואין דרך לאכלה בלא מלח. והלכה כאבא שאול:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר ברוטב ובקיפה.</b> רוטב הנקפה בשולי הקדרה נקרא קיפה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר.</b> הואיל ויש בו טעם בשר. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי.</b> דכיון שאמר בשר זה, שוייה עליה חתיכה דאיסורא ואסור בטעמו. אבל אם אמר קונם בשר עלי, לא אסר עצמו אלא בדבר הנקרא בשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר בתבשיל שיש בו טעם יין.</b> כרבנן דרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>סתוניות.</b> ענבים רעים הנשארים בגפנים בימות הסתיו, ואינם ראוים ליין ועושים מהם חומץ:",
+                "<b>כל ששם תולדתו קרויה עליו.</b> ואע״פ שנשתנה נקרא על שם עיקרו. כמו, דבש תמרים, חומץ סתוניות:",
+                "<b>וחכמים מתירין.</b> איכא בין ת״ק לחכמים, דת״ק סבר הנודר בסתוניות מותר בחומץ היוצא מהן ואסור בסתוניות, וחכמים מתירין בסתוניות עצמן, דכיון דסתוניות לאו בני אכילה נינהו, כי נדר מסתוניות דעתו על החומץ היוצא מהן לא על הסתוניות עצמן. והלכה כחכמים. פירוש אחר, וחכמים מתירין חומץ הסתוניות כמו דבש תמרים, דסבירא להו לחכמים דבין בדברים הראויים לאכילה בין שאינן ראויין לאכילה האוסר דבר אחד על עצמו מותר ��יוצא ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>קפלוטות.</b> מין ממיני הכרתים הגדלים בא״י:",
+                "<b>שהוא שם לווי.</b> הבא לומר ירקות שדה צריך לחבר שם לירק ולומר ירקות שדה. וכן כולם. אבל בשביעית לפי שאין ירקות גינה מצויין שאין גדלין בלא עבודה ואוכלים ירקות שדה, לפיכך ירקות סתם בשביעית הוו ירקות שדה. משא״כ בשאר שני השבוע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אספרגוס.</b> מין כרוב הוא, אלא שאין כרוב נקרא בשם אספרגוס. פירוש אחר, אספרגוס, המים ששלקו בהם הכרוב:",
+                "<b>מן הגריסין אסור במקפה.</b> שאע״פ שהם נתונים לתוך המקפה עדיין שם גריסין עליהם:",
+                "<b>ורבי יוסי מתיר.</b> דקסבר מקפה של גריסין מקרו, גריסין גרידא לא מקרו:",
+                "<b>מקפה.</b> תבשיל עב של קטנית או של ציקי קדרה:",
+                "<b>הנודר מן המקפה אסור בשום.</b> רגילים היו לתת שום בכל מקפה כדי שיתן טעם, והשום הוא המקפה:",
+                "<b>אסור באשישין.</b> פסולת של עדשים. ואין הלכה כר׳ יוסי בתלתא בבי דמתניתין:",
+                "<b>חטה חטים שאיני טועם.</b> חטה משמע פת אפויה, חטים משמע לכוס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנודר מן הירק.</b> לא מצאתי אלא דלועין. ואם מין ירק הוא אמאי לא זבין ליה:",
+                "<b>כן הדבר.</b> ומשם אני מביא ראיה. שמא אומר לא מצאתי אלא קטנית. ומדקא אתי להמלך על הדלועין אלמא מין ירק הוא. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בפול המצרי יבש.</b> דדגן כל מידי דמדגן משמע, כל דבר שעושין ממנו כרי, והא נמי מדגן הוא:",
+                "<b>הנודר מן הדגן אסור בכל.</b> מיני קטניות שעושין מהן כרי. ואין הלכה כרבי מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשק ביריעה ובחמילה.</b> מיני בגדים גסים ועבים ביותר ואין בני אדם רגילים להתכסות בהם:",
+                "<b>מותר בגיזי צמר.</b> שלא נתכוין אלא לבגד צמר:",
+                "<b>הכל לפי הנודר.</b> לפי שעת הנדר. כיון שניכר שמחמת כובד משאו נדר. מותר להתכסות. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנודר מן הבית.</b> שלא יכנס לבית. מותר ליכנס לעליה, דלאו בכלל בית הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>דרגש.</b> מטה קטנה שנותנין אותה לפני מטה גדולה וממנה עולין למטה הגדולה:",
+                "<b>לתחומה של עיר.</b> אלפים אמה לכל רוח סביבותיה:",
+                "<b>עיבורה של עיר.</b> הבתים היוצאים ממנה בתוך שבעים אמה ושיריים. כאשה מעוברת שכריסה בולט לחוץ:",
+                "<b>האגף.</b> [מקום] נעילת הדלת. ודוגמתו, יגיפו הדלתות בספר (עזרא) [נחמיה ז׳ ג׳] ואין הלכה כר״מ בכולה מתניתין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בחילופיהן ובגידוליהן.</b> אם החליפן לכתחלה אסור המחליף בדמיהן, דרבנן גזרו על דמי איסורי הנאה. וגידולי קונם אסורים כגידולי הקדש:",
+                "<b>שאיני אוכל שאיני טועם.</b> לא אסר עליו אלא אכילה וטעימה מהם בלבד:",
+                "<b>אבל בדבר שאין זרעו כלה.</b> כגון בצלים, וכיוצא בהן. אפילו גידולי גידולים הוי כמו גוף האיסור, כיון שאין הזרע כלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם מעשה ידיך עלי.</b> אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו. ואם נטעה אילן, גידוליו אסורין:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאת עושה איני אוכל עד הפסח.</b> הכי משמע שאת עושה עכשיו איני אוכל עד הפסח, אבל לאחר הפסח אני אוכל. אבל כל מה שאת עושה עד הפסח איני אוכל, משמע, כל מה שאת עושה מהיום עד שיבא הפסח איני אוכל אותו לעולם אפילו לאחר הפסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג.</b> מי שהיה עומד אחר החג ואסר הנאתו עליה עד הפסח אם תלך לבית אביה עד החג:",
+                "<b>לאחר הפסח בלא יחל דברו.</b> כלומר, אם הלכה לאחר הפסח, עוברת בבל יחל למפרע על מה שנהנית ממנו קודם הפסח:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>קונם יין.</b> עד שתחשך. שכן דרך לשון בני אדם, כשאומרים היום רוצים לומר עד השלמת היום:",
+                "<b>שבת זו.</b> היה עומד באמצע השבוע ואמר שבת זו אסור בכל השבוע:",
+                "<b>והשבת לשעבר.</b> ואסור נמי ביום השבת, כי הוא בכלל השבוע שעבר:",
+                "<b>חודש זה אסור בכל החודש.</b> אם עומד באמצע החודש ואמר חודש זה, אסור עד תשלום החודש, ויום ר״ח להבא, ומותר ביום ר״ח כי הוא נמנה עם החודש הבא, ואפילו היה ר״ח ביום שלשים לחודש שעבר. וכן שנה זו, אם עמד באמצע השנה ואמר שנה זו, אסור עד תשלום השנה, ומותר בר״ה שהוא נמנה עם השנה העתידה לבא:",
+                "<b>שבוע זה.</b> היה עומד באמצע השמיטה ואמר שבוע זה, אסור עד תשלום השמיטה, והשביעית בכלל שמיטה שעברה:",
+                "<b>אם אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, שנה אחת, שבוע אחד, אסור מיום ליום.</b> אם עומד באמצע היום ואומר יום אחד, אסור עד למחר כעת הזאת. וכן אם עומד בשמונה לחודש ואמר חודש עלי, אסור עד ח׳ לחודש הבא. וכן בשנה. וכן בשמיטה. וכן אם אמר קונם עלי יין יום סתם, או שבת, או חודש, או שנה סתם, אע״פ שלא אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, דינו מעת לעת. והאומר קונם עלי יין היום, אע״פ שהוא מותר כשתחשך, צריך שאלה לחכם, גזירה כשאמר היום שמא יבא להתיר כשיאמר יום סתם, דמיחלף ליה בין יום להיום, או בין שבת זו לשבת סתם. וכן כולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הפסח אסור עד שיגיע.</b> דבלשון בני אדם, עד ולא עד בכלל:",
+                "<b>עד שיהא, אסור עד שיצא.</b> דמשמע כל זמן שהוא הווה:",
+                "<b>עד לפני הפסח ר״מ אומר אסור עד שיגיע.</b> דלא מעייל אינש נפשיה אספיקא, ודבר המבורר לקרות פני הפסח קאמר, והיינו עד שיגיע. ורבי יוסי סבר, מעייל אינש נפשיה לאסור בכל מה שיוכל להסתפק. והלכה כר׳ יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הקציר.</b> של חטים ושעורים:",
+                "<b>עד הבציר.</b> של ענבים:",
+                "<b>עד המסיק.</b> של זיתים:",
+                "<b>אינו אסור אלא עד שיגיע.</b> הואיל ואין לקציר ובציר זמן קבוע, כדמפרש ואזיל, לא שנא אמר עד שיהא לא שנא אמר עד שיגיע, אינו אסור אלא עד שיגיע, שכל דבר שאין זמנו קצוב אין בדעת הנודר להכניס עצמו באיסור זמן שאין ידוע לו, ולפיכך אמרינן דודאי עד שיגיע קאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הקיץ עד שיהא הקיץ.</b> בין אמר עד הקיץ בין אמר עד שיהא הקיץ אינו אסור אלא עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות, כלומר שקוצצים תאנים הרבה ומכניסים אותם בסלים:",
+                "<b>עד שיקפלו המקצועות.</b> המחצלאות שמיבשים עליהם התאנים, לאחר שנתיבשו מקפלין אותן מחצלאות ומניחין אותן לשנה הבאה:",
+                "<b>הכל לפי מקום נדרו.</b> אם רוב תבואות המקום חטין, עד קציר חטים. ואם שעורים, עד קציר שעורים. וכן אם היה בהר בשעת הנדר, עד שיגיע זמן הקציר והבציר בהר. ואם בבקעה, עד שיגיע זמן הקציר והבציר של בקעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הגשמים עד שיהיו גשמים.</b> באיזה לשון משתי לשונות הללו שהוציא מפיו, מותר כיון שהתחילו הגשמים לירד ברביעה שניה, שהיא בשנה המאוחרת בר״ח כסליו. הלכך הנודר עד הגשמים אסור עד ראש חדש כסליו, אלא אם כן ��רדו גשמים בתחלת זמנן שהוא בשנה המבכרת בי״ז במרחשון, ובשנה הבינונית בכ״ג בו. וכן הלכה. ולא כרשב״ג שאומר עד שיגיע זמנה של רביעה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח.</b> והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לילי הצום.</b> ליל צום כפור, שמצוה להרבות בסעודה בערב צום כפור:",
+                "<b>קונם שום שאיני טועם וכו׳</b> שעזרא תיקן שיהו אוכלים שום בלילי שבת מפני שמרבה הזרע. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי בנו, אלא כדאמרינן לעיל במתניתין כל שזמנו קבוע אמר עד שיגיע אסור עד שיגיע. עד שיהא, אסור עד שיצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>זהו כבודי.</b> שאפרנס בני משלי:",
+                "<b>היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו.</b> מפצירין בו שישא את בת אחותו מפני שהיא בת גילו ואמרינן [יבמות ס״ב.] הנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר (ישעיהו נ״ח:ט׳) ומבשרך לא תתעלם אז תקרא וה׳ יענה:",
+                "<b>שלא נתכוין זה אלא לשם אכילה ושתיה.</b> ומיהו גם באכילה ושתיה מותר, הואיל ולא הוציא מפיו אכילה ושתיה, דבנדרים בעינן שיוציא בשפתיו, כדכתיב (במדבר ל׳:ג׳) ככל היוצא מפיו יעשה. ולא דמי לרישא, דאישות בכלל הנאות איתיה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו.</b> כגון שיאמרו לו אילו היית יודע שיאמרו העולם לאביך ולאמך ראו גידולים שגדלתם, כמה בנכם קל בנדרים, ונמצאת מזלזל בכבודם, כלום היית נודר:",
+                "<b>וחכמים אוסרין.</b> דחיישינן שמא משקר, כי הוא בוש לומר שלא היה מניח מלידור בשביל כבודם, ונמצא שחכם מתיר נדר זה בלא חרטה. ומיירי שהוא אינו מתחרט מעיקרא מעצמו, דקיי״ל פותחין בחרטה ואין צריך למצוא לו פתח בשעה שהוא מתחרט מעצמו מעיקרא:",
+                "<b>יפתחו לו בכבוד המקום.</b> על מלתיה דר״א קא פריך, כי היכי דפותחין בכבוד אביו ואמו ולא חיישינן שמא ישקר, יפתחו לו נמי בכבוד המקום ויאמרו לו אילו היית יודע שתקרא רע לפני המקום כלום היית נודר. ואמרו לו חכמים דר״א, מהא לא תסייען, דאף ר״א מודה בהא, דודאי ישקר, דלא חציף אינש כולי האי דיאמר שלא היה מניח בשביל כבוד המקום, ולא דמי לרשב״ג דפתח לההוא גברא יש בוטה כמדקרות חרב כו׳. דהתם אומר לו מן הפסוקים כהך דתנן במתניתין שעובר על לא תשנא ולא תקום ולא תטור. אבל כשמזכירין לו כבוד המקום אז ודאי משקר. והלכה כחכמים:",
+                "<b>שבינו לבין אביו ואמו.</b> כגון שהדיר את אביו מנכסיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועוד אמר רבי אליעזר.</b> קולא אחרת בנדרים:",
+                "<b>פותחין.</b> בנדרים בנולד, כגון דבר שאינו מצוי ונולד ונתחדש אחר שנדר ואילו ידע בשעת הנדר שיתחדש דבר זה לא היה נודר:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דטעמא דחרטה, משום שע״י חרטה נעקר הנדר מעיקרו, ובדבר שאינו מצוי אינו נעשה נדר עקור מעיקרו, כי בשביל זה לא היה מניח מלידור כי היה סבור שלא יבוא לעולם:",
+                "<b>ונעשה סופר.</b> ת״ח והכל צריכים לו:",
+                "<b>או שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר.</b> וכגון שנדר לזמן ולא היה סבור שישיא את בנו בתוך אותו זמן ויצטרך לילך לחופת בנו. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש דברים שהם כנולד.</b> נראין כנולד:",
+                "<b>ואינן כנולד.</b> ופותחין בהם:",
+                "<b>אמרו לו מת וכו׳</b> ואע״ג דמיתה נולד הוי, הואיל ופירש בשעת נדרו בעבור מה היה נודר, נעשה כתולה נדרו בדבר, כאילו פירש כל זמן שאביה קיים, הלכך לא הוי נולד. אבל תנאי גמור לא הוי, הילכך צריך התרה. ובירושלמי מוכח שא״צ התרה. וכן פירש רמב״ם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי נודר הרי זה מותר.</b> אחר שיתירנו החכם. וכל המודר הנאה מחבירו, כשמתירין לו אין מתירין אלא בפני חבירו, דכתיב (שמות ד׳:י״ט) ויאמר ה׳ אל משה במדין לך שוב, אמר לו הקב״ה למשה, במדין נדרת במדין לך והתר את נדרך. לפי שנשבע משה לחותנו שלא יזוז ממדין בלא רשותו, דכתיב (שם ב׳) ויואל משה לשבת את האיש, והצריכו הקב״ה ללכת להתיר נדרו בפניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין לו בכתובת אשתו.</b> בפרעון כתובתה אם נדר לגרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין בימים טובים ובשבתות.</b> אם נדר להתענות, או שלא לאכול בשר לזמן קצוב, אומרים לו אילו שמת אל לבך לשבתות וימים טובים שבתוך זמן זה כלום היית נודר. ואין זה פותח בכבוד המקום:",
+                "<b>אותן הימים.</b> שמצא להם פתח להתחרט:",
+                "<b>מותרים.</b> שהחכם מתירן:",
+                "<b>ושאר הימים.</b> שאין עליהם חרטה, נשארין באיסורן:",
+                "<b>שנדר שהותר מקצתו הותר כולו.</b> אע״פ שלא מצא פתח על כולו. דלא נדר מעיקרא אלא על דעת שיתקיים כולו, נמצא התרת מקצתו פתח לכולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לזה ולזה.</b> כגון שאסר הראשון עליו בקונם, ואמר על השני הרי זה כראשון ועל השלישי הרי זה כשני, וכן כולם. הותר הראשון הותרו כולם, שכולם תלויין בו:",
+                "<b>לזה קרבן ולזה קרבן.</b> הא מתניתין רבי שמעון היא דאמר גבי שבועת הפקדון אם היו חמשה תובעים אותו וכפר ונשבע והודה שאינו חייב קרבן על כל אחד עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד, והכא נמי צריך שיאמר לזה קרבן ולזה קרבן. אבל חכמים אומרים אם אמר שבועה שאיני חייב לך ולא לך ולא לך, חייב על כל אחד ואחד, והכא נמי אם אמר לא לזה ולא לזה ולא לזה, אע״פ שלא הזכיר קרבן על כל אחד, הוי כל אחד נדר בפני עצמו. וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין.</b> ודוקא שאמר אילו ידעתי כן לא הייתי נודר כלל או הייתי אומר ישן מותר וחדש אסור. אבל אמר אילו הייתי יודע הייתי אומר כל יין אסור עלי חוץ מן הישן, הרי זה אין מותר לו אלא הישן בלבד, וכל שאר יין אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו.</b> אם נדר לגרש את אשתו:",
+                "<b>מה ראתה אמן להתגרש.</b> אם לא שנמצא בה ערות דבר, ונמצא פוגם את בניו. ולא חיישינן שמא ישקר, שהוא אינו מתחרט אלא שהוא בוש לומר שאינו חושש לכבוד בניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא שהנדר טעות.</b> מעיקרו, שבשעת הנדר היתה לבנה, ואינו צריך שאלה לחכם:",
+                "<b>מעשה באחד שנדר וכו׳</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, רבי ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשית יפה, שחורה ונעשית לבנה, ומעשה נמי וכו׳. דת״ק לא שרי אלא בזמן שהיה הנדר טעות מעיקרו, כגון שהיתה יפה בשעת הנדר. ורבי ישמעאל סבר שאע״פ שלא נעשית יפה אלא לאחר הנדר, הנדר מותר, דכיון שיכולין ליפותה לא היתה כעורה מעיקרא. ואין הלכה כרבי ישמעאל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>נערה המאורסה.</b> בת שתים עשרה שנה ויום אחד והביאה שתי שערות קרויה נערה, עד ששה חדשים. ובת י״א שנה ויום אחד, נדריה נבדקים, אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה, נדרה נדר, ואף היא אביה ובעלה מפירין נדריה:",
+                "<b>הפר האב ולא הפר הבעל.</b> משום דהוה אפשר למטעי ולפרש אביה ובעלה מפירין נדריה, או אביה או בעלה, תנא הפר האב ולא הפר הבעל וכו׳, לאשמועינן דתרווייהו צריכין להפר:",
+                "<b>ואין צריך לומר שקיים אחד מהם.</b> שאם קיים אחד מהם אין השני יכול להפר. והא קמשמע לן שאע״פ שנשאל האחד מהם שקיים על הקמתו, כדקיי״ל נשאלים על ההיקם, אין זה שנשאל על ההיקם יכול להפר יותר, הואיל ולא היו יכולים שניהם להפר בבת אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל.</b> שאין הבעל מפיר נדרי אשתו עד שתנשא:",
+                "<b>מת הבעל נתרוקנה רשות לאב.</b> ומפר כל ימי נערותה דכתיב (במדבר ל׳:י״ז) בנעוריה בית אביה:",
+                "<b>והאב אינו מפר בבגר.</b> כדכתיב (שם) בבית אביה בנעוריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתגרשה בו ביום.</b> ששמע האב, שאם עבר היום שוב אינו יכול להפר:",
+                "<b>ונתארסה.</b> לאחר, בו ביום:",
+                "<b>אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה.</b> שנדרה בפני הארוס הראשון, שהארוס מיפר בקודמין:",
+                "<b>כל זמן שלא יצאה לרשות עצמה.</b> לא מחמת בגר ולא מחמת נשואין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו.</b> קודם שתבא לרשות הבעל. וכן הארוס אומר לה כן:",
+                "<b>עד שלא תכנס לרשותו.</b> שמשנכנסה לרשותו אינו יכול להפר, שאין הבעל מפר בקודמין. ושמעינן ממתניתין שהבעל יכול להפר נדרי אשתו אפילו בלא שמיעה, מדקתני וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר וכו׳:"
+            ],
+            [
+                "<b>בוגרת ששהתה י״ב חודש.</b> בוגרת שאין אביה מיפר נדריה ותבעוה לינשא ושהתה י״ב חודש שמכאן ואילך בעלה חייב במזונותיה:",
+                "<b>ואלמנה.</b> ששהתה שלשים יום. משתבעוה לינשא שהיא אוכלת משל בעלה:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה.</b> הוא מיפר את נדריה. ואין הלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>שומרת יבם וכו׳ ר״א אומר יפר.</b> כשעשה בה יבמה מאמר מיירי, דסבירא ליה לר״א מאמר קונה ביבמה קנין גמור מן התורה. ואם היא נערה ויש לה אב, אביה ויבמה שעשה בה מאמר מפירין נדריה:",
+                "<b>רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים.</b> דלא סבירא ליה לר״י מאמר קונה קנין גמור, מיהו סבירא ליה דיש זיקה, וזיקה ככנוסה, וכשאין שם אלא יבם אחד מיפר, אבל כשיש שני יבמין אין שום אחד מהם מיפר שאין ברירה:",
+                "<b>ר״ע אומר לא לאחד ולא לשנים.</b> דסבר זיקה אינה ככנוסה, ומאמר אינו קונה קנין גמור מן התורה:",
+                "<b>אשה שקנה הוא לעצמו.</b> היינו ארוסתו:",
+                "<b>הרי הוא מיפר נדריה.</b> בשותפות עם אביה:",
+                "<b>אשה שהקנו לו מן השמים.</b> דהיינו יבמתו:",
+                "<b>אינו דין שיפר נדריה.</b> בשותפות עם אביה:",
+                "<b>שיש לאחרים רשות בה.</b> שגם היא זקוקה לשאר אחים:",
+                "<b>מה אתה משיב על יבם אחד.</b> כלומר תשובתך טובה על דברי ר״א שאומר שמיפר אפילו כשיש ב׳ יבמין, מה תשיבני על דברי שאני אומר לאחד ולא לשנים:",
+                "<b>אין היבמה גמורה ליבם.</b> להתחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאישה לענין חיוב מיתה. והלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי הן קיימין לא אמר כלום.</b> דהוה ליה קיום בטעות, לפי שיש נדרים שלא יחפוץ בקיומן:",
+                "<b>הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר.</b> דמסתמא אין אדם רוצה בנדרי אשתו:",
+                "<b>נדרים שבאו לכלל איסור.</b> לאחר שנדרה אסורה בהם אם לא יפר לה הבעל:",
+                "<b>שבאו לכלל הקם.</b> נדרים שחלו כבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרת נדר��ם.</b> שאמרה תורה (במדבר ל׳:ט׳) ואם ביום שמוע אישה יניא אותה:",
+                "<b>כל היום.</b> עד שתחשך, שנאמר ביום שמעו. והא דכתיב מיום אל יום צריכא, דלא תימא ביממא אין בליליא לא, קמ״ל מיום אל יום דזימנין שיש לו זמן להפר מעת לעת, כגון אם נדרה בתחלת הלילה:",
+                "<b>ויש בדבר להקל ולהחמיר.</b> כלומר פעמים שיש להפרה זמן מועט ופעמים זמן מרובה:",
+                "<b>נדרה בלילי שבת.</b> האי דנקט בלילי שבת לאשמועינן שמפירין נדרים בשבת ואפילו שלא לצורך השבת. והחכם אינו מתיר בשבת אלא נדרים שהן לצורך השבת, ואע״פ שהיה לו פנאי מבעוד יום יכול להתיר לצורך השבת:",
+                "<b>שאם לא הפר וחשכה אינו יכול להפר.</b> שאין הפרת נדרים מעת לעת אא״כ נדרה מתחלת הלילה. ולענין הפרה אינו מועיל עד שיאמר מופר לך כלישנא דקרא, דהפרת הבעל הוא מכאן ולהבא בלא טעם, כמו את בריתי הפר (בראשית י״ז:י״ד). וחכם הוא שאומר מותר לך אין כאן נדר ואין כאן שבועה שהוא עוקר הנדר מעיקרו. ואם אמר החכם בלשון הפרה והבעל בלשון התרה, אינו מותר ואינו מופר. ואם אמר אם לא נדרת מדירך אני, דבריו קיימים, ואין צריך שיאמר קיים ליכי, הואיל ואפילו שתק כל אותו היום הנדר קיים, בדבור כל דהו נמי הוי קיום. ובשבת יאמר טלי אכלי טלי שתי, ולא יפר כדרך שיאמר בחול, והנדר בטל מאליו. ואם אינו יכול להכריחה, מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו. ודוקא ביטול כגון טלי אכלי שהוא מכריחה לעבור על נדרה הוא שמועיל אם חשב בלבו אע״פ שלא הוציא בשפתיו, אבל הפרה שאינו מכריחה לעבור על הנדר צריך להוציא בשפתיו ולא סגי אם הפר בלבו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נדרים.</b> בגמרא מפרש דנדרים ושבועות קתני, דבלשון חכמים שבועות בכלל נדרים הם:",
+                "<b>אם ארחץ ואם לא ארחץ.</b> הכי קאמר, הנאת רחיצה אסורה עלי לעולם אם ארחץ היום, הרי נדר. אם לא ארחץ, שבועה שלא ארחץ, הרי שבועה. וכן אם אתקשט, הנאת קישוט אסורה עלי לעולם אם אתקשט היום. אם לא אתקשט, שבועה שלא אתקשט:",
+                "<b>אמר ר״י אין אלו נדרי עינוי נפש.</b> אנדר בלבד פליג ר׳ יוסי על ת״ק, ואמר דהנאת רחיצה אסורה עלי לעולם אם ארחץ היום, אין זה נדר של עינוי נפש, שהרי אפשר לה שלא תרחץ היום ולא תהיה הנאת רחיצה אסורה עליה לעולם, ומניעת יום אחד מרחיצה אינו עינוי נפש, דניוול של יום אחד לא הוי ניוול. ואין הלכה כר״י. ובין האב ובין הבעל נדרי עינוי נפש הוא דמפירין, דכתיב (במדבר ל׳:י״ז) בין איש לאשתו בין אב לבתו, מקיש אב לבעל, מה בעל אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש, אף אב אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש. ורמב״ם פסק שהאב מיפר כל נדרים ושבועות אפילו אותן שאינן של עינוי נפש, שנאמר (שם) כל נדריה ואסריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו.</b> שהוא מאמינו עד שירויח ויפרע לו:",
+                "<b>הרי זה יפר דברי רבי יוסי.</b> ר׳ יוסי לטעמיה דסבירא ליה שאין הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, שהוא מחלק בין עינוי מרובה לעינוי מועט ובין עינוי של זמן מרובה לזמן מועט, וכל מתניתין דהאי פירקא אזלא כוותיה ואינה הלכה. אלא הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, בין של יום אחד ואפילו שעה אחת, בין של זמן מרובה. בין עינוי גדול בין עינוי קטן, וכן מיפר נדרים ושבועות בדבר שבינו לבינה אף על פי שאין בהם עינוי נפש, כגון אם נשבעה או נדרה שלא תכחול או שלא תתקשט. וכן אם נדרה שלא תאכל מפירות מדינה זו, הבעל מיפר, שטורח הוא לו להביא לה פירות ממדינה אחרת, והוי דברים שבינו לבינה. ומה בין נדרים ושבועות שבינו לבינה לנדרים ושבועות שיש בהן עינוי נפש, נדרים ושבועות שיש בהם עינוי נפש מיפר לעצמו ולאחרים, כגון אם נדרה שלא תאכל בשר ולא תשתה יין, מיפר לה והיא מותרת לאכול ולשתות ואפילו לאחר שתתאלמן או תתגרש ותנשא לאחר. ונדרים ושבועות שבינו לבינה, כגון אם אסרה עליה תשמיש של כל אדם לעולם או שלא תכחול ותתקשט לעולם, מיפר חלקו, ותהא משמשתו וכוחלת ומתקשטת כל זמן שהיא תחתיו, וכשתתאלמן או תתגרש תהיה אסורה בתשמיש כל אדם ולכחול ולהתקשט. וכן כל כיוצא בזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני נהנית לבריות אינו יכול להפר.</b> שאין זה מנדרי עינוי נפש, שהרי יכולה להתפרנס משל בעל, דבעל לאו בכלל בריות הוא. והא מתניתין נמי רבי יוסי היא, ואין כן הלכה כדפרישנא לעיל. ולא מיבעיא אי אמרה קונם שאיני נהנית לבריות שאסרה הנאת כל הבריות עליה, שהוא מיפר משום נדרי עינוי נפש אליבא דחכמים, אלא אפילו אמרה קונם שאיני נהנית לפלוני שלא אסרה עליה אלא הנאת אותו פלוני בלבד, הבעל מיפר משום דברים שבינו לבינה, שטורח הוא לו כשלא תהנה מאותו פלוני, והתורה אמרה בין איש לאשתו, כל דבר שבין איש לאשתו הבעל מיפר:",
+                "<b>ויכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה.</b> הכי קאמר, ועוד טעמא אחרינא שקונם שאיני נהנית לבריות אין הבעל מיפר, שהרי יכולה ליהנות מלקט שכחה ופאה שאינה נהנית מן הבריות, דמתנות עניים נינהו, ונמצא שאין כאן עינוי נפש:",
+                "<b>קונם כהנים ולוים נהנים לי.</b> כי היכי דקונם שאיני נהנית לבריות מותרת במתנות עניים, הכי נמי המדיר כהנים ולוים מנכסיו מותרים במתנות כהונה ולויה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני עושה על פי אבא.</b> הקדש יהא כל מה שאני עושה מלבוא ע״פ אבא, כלומר, שלא יוכל אבא ליהנות ממעשה ידי:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> שאין זה דברים שבינו לבינה. ובהא מודו כולי עלמא שאוסרת הנאתה על פלוני אין הבעל מיפר. וכן הלכה:",
+                "<b>על פיך אינו צריך להפר.</b> משום דמשעבדא ליה. ואע״ג דהקדש מוציא מידי שעבוד, אלמוה רבנן לשעבודא דבעל שאין הקונם מפקיע שעבודו:",
+                "<b>יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו.</b> וההקדש חל על החלק העודף שאינו תחת שעבודו, לפיכך צריך להפר, וההפרה מועלת בו משום דהוי דברים שבינו לבינה שאי אפשר שלא יתערב אותו העודף בשל בעלה:",
+                "<b>רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה.</b> ועיקר מעשה ידיה צריך הפרה שמא יגרשנה ויפקע שעבודיה דבעל ואז יחול הנדר ותהא אסורה לחזור לו. והלכה כר׳ יוחנן בן נורי. ובאומרת יקדשו ידי לעושיהם, דידים איתנהו בעולם וחל עליהם הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה יחזור ויפר.</b> דהפרה בטעות לא הויא הפרה עד שיכוין לאשה שנדרה, דכתיב (במדבר ל׳:י״ב) לא הניא אותה, עד שתהיה ההפרה לעצמה של הנודרת. וגם שיכוין לנדר שנדרה, דכתיב (שם) ושמע אביה את נדרה, עד שידע איזה נדר נדרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קיים לתאנים כולו קיים כו׳</b> וטעמא, דכתיב (שם) אישה יקימנו, יקים ממנו, כשקיים מקצתו קיים כולו. אבל יפירנו, דליכא למדרש הכי, אינו מופר עד שיפר כולו. ואלו דברי יחיד ואינה הלכה, אלא הלכה כחכמים שאומרים מקיש הקמה להפרה, מה הפרה מה שהיפר היפר ומה שלא היפר לא היפר, דהא ליכא למדרש מיפירנו הפרה במקצת, אף הקמה מה שקיים קיים ומה שלא קיים לא קיים, דמיקימנו נמי לא דרשינן הקמה במקצת, אלא אורחי�� דקרא למכתב הכי. ואף על גב דבהתרת חכם אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו, בהפרת הבעל והאב אינו כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>איני יודע שיש מפירין.</b> שיש לי רשות להפר:",
+                "<b>יפר.</b> ביום שנודע לו שיש לו רשות להפר, שהוא עליו כיום שמעו:",
+                "<b>איני יודע שזה נדר.</b> וצריך הפרה:",
+                "<b>רבי מאיר אומר לא יפר.</b> דכיון שיודע שיש בידו להפר אף על פי שלא ידע שהוא נדר מכל מקום היה לו להפר. ואין הלכה כרבי מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהם.</b> ותנאו קיים ולא קנה הבעל. ואף על גב דבמתנה זו מצילו מן הטורח, שהרי אשתו ניזונת מן המעות הללו, ומזונותיה היו עליו, אצולי מטרחא אינה חשובה הנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונדר אלמנה וגרושה כו׳</b> לגופיה לא צריך קרא, דכיון דאין לה בעל מי יפר, אלא כשנדרה כשהיא אלמנה לזמן, ולא הגיע זמן הנדר עד שנישאת:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> אע״פ שהנדר חל כשהיא תחתיו, דבתר שעת הנדר אזלינן:",
+                "<b>נדרה בו ביום, גרשה בו ביום, והחזירה בו ביום.</b> ואח״כ שמע את נדרה:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> כיון שיצאת לרשות עצמה בין נדר להפרה. דאין הבעל מיפר בקודמין:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשע נערות נדריהן קימים.</b> נערות לאו דוקא:",
+                "<b>בוגרת והיא יתומה.</b> שנישאת ומת בעלה כשהיא נערה, והיא יתומה בחיי האב שאחר שנישאת אין לאביה רשות בה, ובגרה אח״כ ונדרה, נדרה קיים, שאין האב יכול להפר שהרי היא בוגרת, ועוד שהיא יתומה בחיי האב:",
+                "<b>נערה ובגרה והיא יתומה.</b> שנישאת ומת בעלה. שנדרה כשהיא נערה ובגרה לאחר מכאן והיא יתומה בחיי האב כדפרישנא:",
+                "<b>נערה.</b> בשעה שנדרה. שלא בגרה עדיין והיא יתומה בחיי האב. והנך תלתא, יתומה בחיי אב כיילא להו:",
+                "<b>בוגרת ומת אביה.</b> שבשעה שנדרה היתה בוגרת ומת אביה, דהיינו יתומה ממש:",
+                "<b>נערה ובוגרת וכו׳</b> והנך תלתא נמי, מת אביה כייל להו:",
+                "<b>נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה כו׳</b> הנך תלתא דקתני, בוגרת כיילא להו. ובגמרא אמרינן, דחכמים לא שנו אלא ג׳ נערות, בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב:",
+                "<b>ר״י אומר כו׳</b> דכיון שנכנסה לחופה יצאתה מרשות אביה בהנהו נישואים:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך כו׳ הרי זה יפר.</b> דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו ע״י שהיא עושה לבעלה, גנאי הוא לבעל והוי דברים שבינו לבינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומרת טמאה אני לך.</b> באשת כהן מיירי, דנאסרה לבעלה באונס ולא הפסידה כתובתה. והאמינוה חכמים לאסור עצמה על בעלה. וכיון דיוצאת בגט נוטלת כתובתה, דמספר כתובתה נלמוד, לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי:",
+                "<b>השמים ביני ובינך.</b> מפרש בגמרא, דאינו יורה כחץ, כלומר דברים דקמי שמיא גליא ואינה יכולה לברר. ומיירי בבאה מחמת טענה דאמרה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה. דאי לאו הכי, אמרינן לה זילי לא מפקדת אפריה ורביה:",
+                "<b>נטולה אני מן היהודים.</b> שאסרה תשמיש של כל ישראל עליה. ואף על גב דאמרינן בפרק המדיר היכא דנדרה איהי דיוצאה בלא כתובה, דהיא נתנה אצבע בין שיניה, רש״י פירש ביבמות [דף קי״ב] כיון שאסרה הנאת תשמיש של כל ישראל עליה ודאי אנוסה היא כי קשה תשמיש לה, וסברה משנה ראשונה דאפילו דברים שבינו לבינה לא הוי, דאפשר שיגרשנה:",
+                "<b>חזרו לומר כו׳</b> נתקלקלו הדו��ות וחששו שהיא משקרת להפקיע עצמה מתחת בעלה:",
+                "<b>תביא ראיה לדבריה.</b> ולא מהימנינן לה בלי ראיה:",
+                "<b>יעשו דרך בקשה.</b> יבקשו ממנה שלא תדבר עוד בו ובירושלמי מפרש יעשו סעודה ויפייס:",
+                "<b>יפר חלקו ותהא משמשתו.</b> דהוי דברים שבינו לבינה ומיפר לעצמו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json

@@ -0,0 +1,493 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sotah",
+    "versionSource": "http://sefaria.org",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה סוטה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "המקנא לאשתו – even though that one suspects [one’s wife], which implies, post-facto, yes, and ab initio, no, the Halakha is that a man is obligated to be jealous over one’s wife if she is in need of this, and further on (Mishnah 2), it (i.e., the Mishnah) explains how one suspects [one’s wife].",
+                "מקנא לה על פי שנים – if he comes to cause her to drink the bitter waters, he must bring two witnesses, and to say to her in their presence, “do not hide yourself with a certain man,” but if he didn’t accuse her of unfaithfulness before two [witnesses], she is not prohibited to him through her retirement with this man under suspicious circumstances, and he doesn’t cause her to drink [the bitter waters].",
+                "על פי עד אחד או ע\"פ עצמו – even if there aren’t other than one witness that she secluded herself, or he himself states: “I saw her that she secluded herself [with him] after I suspected her of being unfaithful, she is forbidden through this woman’s retirement with a man under suspicious circumstances, until she drinks [the bitter waters], for her suspected retirement with this man under suspicious circumstances prohibits her to him (i.e., her husband) from a doubt.",
+                "ר' יהושע אומר כו' – one needs two witnesses even for the woman’s retirement with a man under suspicious circumstances. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua and even though we state in the Gemara (Talmud Sotah 2b) that at this time, a man should not say to his wife, even between him an her [alone] that she should not seclude herself with that particular man, for one fears for the words of Rabbi Yose the son of Rabbi Yehuda who stated that a warning [is effective] if given by one witness or on [the husband’s personal testimony. If she then secluded herself with the man, since we do no have now he water for a suspected woman to test her, the husband forbids her to himself for all time."
+            ],
+            [
+                "כיצד הוא מקנא לה אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני כו' – In the Gemara (Talmud Sotah 5b): He said in the presence of two [witnesses], “do not speak [with him]” and she speaks [with him], or “do not speak with him” and she secludes herself [with him], and it is nothing, and she is not prohibited neither to husband nor to [partaking of] Priest’s due–Terumah (if her husband is a Kohen). If he said to her, “do not seclude yourself [with him] and she spoke with him, for she was not yet secluded, she is permitted to her husband and she is permitted to eat Terumah if she is the wife of a Kohen. If she went with him into the house of seclusion and stayed with him [long enough] that she is impure, she is forbidden to her husband and forbidden to consume Terumah. And the measurement [of time] to become ritually impure is [the time it takes] to roast the egg of a chicken and to quaff it.",
+                "אם מת חולצת ולא מתיבמת – but if her husband dies prior to causing her to drink [the bitter waters], she is released by Halitzah (i.e., she removes the shoe of her dead husband’s brother [and spits in his face]) and does not engage in a levirate marriage [with her dead husband’s brother], as it is written (Deuteronomy 24:2): “She leaves his household and becomes the wife of another man.” And they (i.e., the Rabbis) expound: “to another man” but not to the levir, and even though she is not permitted to a stranger without Halitzah, for just as if her husband were alive, she would not be permitted [to another man] without a Get–Jewish bill of divorce, so similarly, she is not permitted from the levir without Halizah."
+            ],
+            [],
+            [
+                "היו מעלים אותה לב\"ד הגדול – as it is written concerning the woman suspected by her husband of having been unfaithful (Numbers 5:30): “And the priest shall carry out all of this ritual (i.e., Torah) with her,” and it is written there (Deuteronomy 17:11): “You shall act in accordance with the instructions (i.e., Torah) given you.” Just as there it takes place in the High Jewish Court, so here too, in the High Jewish Court.",
+                "ומאיימין עליה – in order that she will confess.",
+                "הרבה ילדות עושה – and causes to give birth to moral corruption.",
+                "דברים שאינן כדאי לשומען – which is not appropriate to hear these things that they say in her presence from the deeds of the righteous people such as Judah who admitted and was not ashamed for the incident with Tamar. Reuven admitted and was not ashamed with the episode of Bilhah."
+            ],
+            [
+                "שוברת כתובתה – she writes a receipt on her Ketubah–marriage contract: “I have run about as a prostitute–been unfaithful and I have lost [the right to] my Ketubah in order that she would not be able to return and claim her Ketubah from him, but in a place where they do not write a Ketubah, but rather rely upon a condition of the Jewish court, is where she writes a receipt, but in a place where they write a Ketubah, she tears up her Ketubah and does not write a receipt.",
+                "מעלין אותה לשער המזרח – they bring her up and take her down in order to tire her so that perhaps her mind will become insane and she will confess.",
+                "שעל פתח שער נקנור – a man whose name is Nicanor who brought doors to that opening from Alexandria of Egypt and miracles occurred for him and it is called the Gate of Nicanor in his name as we state in [Tractate] Yoma [38a].",
+                "ששם משקין את הסוטות – since we require “before God.”",
+                "ומטהרין את היולדות – in order that they will stand on top of their sacrifices and the same law applies regarding men and women with a flux which require a sacrifice.",
+                "ומטהרין את המצורע – as it is written (Leviticus 14:11): “These shall be presented before the LORD [with the man to be cleansed at the entrance of the Tent of Meeting] by the priest who performs the cleansing.”",
+                "אוחז בבגדיה – at their front of the neck.",
+                "אם נקרעו – he does not suspect and if they were torn, he does not suspect for the rending of garments is greater than rending, which was rent into many torn pieces. Another language: tearing from the sides is tearing by length.",
+                "עד שמגלה את לבה – as it is written (Numbers 5:18): “[the priest] shall bare the woman’s head.” I don’t know anything other than her head; her body – from where? The inference teaches us: “the woman.” If so, what is the inference concerning “her head?” It teaches that he cuts her hair.",
+                "רבי יהודה אומר כו' – perhaps she goes out innocent and the young priests become jealous of her for they saw that her heart was pleasant and her beautiful hair, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים – if they were black [clothing] that were nice for her, cover her with ugly black clothing.",
+                "קטליות – large that they place around the neck and because the woman chokes herself with them in order that she would appear to have a lot of skin, they are called קטליות –chains–necklaces.",
+                "נזמים וטבעות מעבירים ממנה – The Gemara (Talmud Sotah 8b) explains that you would not say that she should leave the earrings and rings after her clothes had been torn and revealed her heart–bosom that this is more of a disgrace to her just as it is a greater disgrace for a naked man that he should walk with shoes on his feet than walk barefoot. It comes to teach us that this is not the case.",
+                "חבל מצרי – It explains in the Jerusalem Talmud that because she acted in the ways of Egypt, but if there is no “common rope”–Egyptian rope, bring other ropes.",
+                "קושרו למעלה מדדיה – so that her clothing doesn’t fall and she would remain naked.",
+                "וכל הרוצה לראות יבא ויראה – and specifically, with men, it is optional and not obligatory, but with women, it is obligatory upon all the women that are found there to come and look as it is written (Ezekiel 23:48): “and all the women shall take warning [not to imitate your wantonness].” ",
+                "וכל הנשים מותרות לראותה. חייבין לראות – But women are permitted to look at her and obligated to look at her. This is explained in the Gemara (Talmud Sotah 8b)."
+            ],
+            [
+                "המקום ניולה – that a Kohen reveals her head and unravels her hair and rends her clothing.",
+                "היא גלתה את עצמה – she sat at the crossroads and revealed herself to an adulterer.",
+                "המקום גלה עליה – that a Kohen places her at the Nicanor Gate and shows her disgrace to everyone.",
+                "בירך התחילה בעבירה תחילה – on the way to sexual intercourse, the thigh benefits first through the closeness of the flesh.",
+                "ושאר כל הגוף לא פלט the other limbs of her body are not spared from the illness, even though they are not mentioned in the Bible other than the stomach and the thigh."
+            ],
+            [
+                "לונביאות – spears.",
+                "לב אביו – Absalom said to his father (i.e., King David): “Write for me that two people that I will choose from all of Israel will go with me.” He wrote for him. He would show his father’s signature to two [people] and they follow him. [He then shows it to] two others and they follow him until he gathered two hundred men. All of them are heads of the Sanhedrins. For he stole the heart of his father, the heart of the Jewish court and the heart of all Israel, as it is written (II Samuel 15:6): “Thus Absalom won away the hearts of the men of Israel.”"
+            ],
+            [
+                "וכן לענין הטובה – we give a man a reward of the nature of the good that he did. But, however, more than what he did he is recompensed, for a good measure is greater in payments than the measure of retribution."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה מביא – the husband.",
+                "את מנחתה – as it is written (Numbers 5:15): “[The man shall bring his wife to the priest.] And he shall bring as an offering for her [one-tenth of an ephah of barley flour].”",
+                "בכפיפה מצרית – a basket made from palm bark [from] the soft that grew around the palm tree.",
+                "כדי ליגעה – that she should confess [her sin of adultery] and not blot out the Name [of God] on the [bitter] waters. And according to the one who says that at the beginning, they would cause her to drink [the bitter waters], and afterwards bring her meal offering, even though the Name [of God] was blotted out, from when she hired, in order that she would confess and not die a disgraced–disfigured death, and even though the scroll was blotted out, if she said, “I am ritually impure,” she does not drink [the waters of bitterness].",
+                "תחלתן וסופן בכלי שרת – not in actual vessels dedicated to Temple service–sacred vessels is spoken of for a person does not bring his meal-offering from the midst of his home in sacred vessels but rather in women’s work baskets of silver or of gold which are appropriate for use as sacred vessels. ",
+                "וזו בכפיפה מצרית – And this is in a basket made of palm-twigs for it is not appropriate to make from it sacred vessels for it is similar to (Malachi 1:8): “Just offer it to your governor.”",
+                "כל המנחות טעונות שמן ולבונה – In the Gemara (Tractate Sotah 14b), the objection is raised: But this is the meal offering of sin-offering, as it is written about it (Leviticus 5:11): “he shall not add oil to it or lay frankincense on it, [for it is a sin offering].” But, that which we teach [in this Mishnah]: \"כל המנחות באות חטים\" –”All meal offerings derive from wheat,” is difficult, for this meal offering of the Omer comes from barley. And the Gemara (Talmud Sotah 14b) resolves the difficulty – one should not teach anything singly but rather, wrapped up–combined and it is taught and this is what it said: all of the meal offerings require oil and frankincense–\"כל המנחות טעונות שמן ולבונה\", but those that don’t require oil and frankincense come from wheat and the sin meal-offering comes from sifted fine flour, even though it does not require oil and frankincense, it comes from wheat and sifted fine flour. ",
+                "And it comes from grits–unsifted flour, and this does not require oil or frankincense and comes from barley and is derived from flour.",
+                "גרש – it is sifted and winnowed in thirteen sieves like a kind of fine sifted flour with wheat.",
+                "קמח – everything is combined like it is grinded."
+            ],
+            [
+                "היה מביא – the Kohen.",
+                "פיילי – a cup in the Greek language (see Talmud Sotah 15b).",
+                "מן הכיור – as it is written (Numbers 5:17): “[The priest shall take] sacral water [in an earthenware vessel],” but there is nothing sacred other than that which was sanctified in a utensil.",
+                "כשם שממעט – Rabbi Yehuda, in the writing of the scroll (see Tractate Sotah, Chapter 2, Mishnah 3), further on in our Mishnah, so he lessens here [the amount of] the water, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מקום היה שם – amidst the rest of the floor of the Temple.",
+                "וטבעת קבועה בה – to grab hold of the its ring and to lift it from the rest of the floor which was all of marble flagstone.",
+                "כדי שיראה – he has to place in it a measure that will be seen and recognized on the face of the water.",
+                "ונתן אל המים – since it is not written: “and place it in the water,” but rather (Numbers 5:17): “[the priest shall put it] into the water,” implying that it should not be absorbed into it."
+            ],
+            [
+                "מאם לא שכב איש אותך וגו' – the clean–pure; which are the curses that come on account of blessings that imply that surely if a man laid, you would not be clean.",
+                "ואינו כותב והשביע הכהן וגו' – for this is not other than a commandment upon the Kohen to have her take an oath.",
+                "ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן – it is nothing other than a receipt that the woman accepts upon herself the oaths and we derive it as it is written (Numbers 5:23): “[The priest shall put] these curses down in writing and rub it into the water of bitterness],” \"האלות\"–the curses – to include curses that come on account of the blessings. [The word] \"האלה\"–these – to exclude [the instructions] and the affirmations (see Talmud Sotah 17a – by the woman saying “Amen”).",
+                "ר' יוסי אומר אינו מפסיק – from when he starts: (Numbers 5:19): “If no man has lain with you” until (Numbers 5:24): “Amen, amen.” And he writes the instructions of (Numbers 5:21): “Here the priest shall administer the curse of adjuration to the woman” and the affirmations (Numbers 5:22): “And the woman shall say, ‘Amen, amen,’” for he expounds the word \"את\" (verse 19) to include instructions and affirmations.",
+                "רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב – meaning to say that he was careful so as not to write other than \"אלות\"–oaths, and not curses that come on account of the blessings and not instructions nor affirmations, for he expounds [the word] \"האלות\"–the oaths – and not curses that come on account of these blessings to exclude instructions and affirmations."
+            ],
+            [
+                "לוח – of wood.",
+                "נייר – of grasses–herbs that they pound–crush them and make them like a kind of leather.",
+                "דפתרא – a hide which is not worked completely through which is prepared with salt and flour but not with gall-nut [juice].",
+                "בספר – on parchment.",
+                "קומוס – resin of the tree which is melted in water.",
+                "קנקנתום – IRMINT and in the foreign language “vitriol.”",
+                "ולא בכל דבר שהוא רושם – and it is absorbed in the parchment and one cannot erase it for gum and vitriol make a lasting impression."
+            ],
+            [
+                "אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה – through the rule permitting the court to insert in an oath an affirmation to which the person concerned could not have been compelled directly, he places the burden upon her unchastity while betrothed and even though he did not have regarding him warnings of jealousy (given to the suspected wife) and a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances. And from here, this insertion of an oath to which a person could not have been compelled to take directly is from the Torah.",
+                "שומרת יבם וכנוסה – if she was his sister-in-law (i.e., the widow of his brother who died without issue) and he brought her into a levirate marriage and he was jealous of her and she retired with a man under suspicious circumstances, he inserts a claim of ritual impurity which she could not have been compelled to take directly that she had become defiled while she was awaiting levirate marriage . And our Mishnah is according to Rabbi Akiva who said that a woman awaiting levirate marriage is unchastity–lewdness, but it is not the Halakha but rather a woman awaiting levirate marriage who ran about as a prostitute is permitted to the levir. Therefore, he does not make this condition upon her if she was unchaste as a woman awaiting levirate marriage.",
+                "אמן שלא נטמאתי וכו' – My explanation is made for the “Amen” on the imprecation, “Amen” on the oath, as we taught above (in this Mishnah). And this is what it said: “Amen” that I did not become ritually impure – that is the “Amen” on the oath that the Kohen imposed upon her: “I impose upon you the oath that you did not become ritually impure. ",
+                "ואם נטמאתי יבואו בי – and if I become I became defiled, it should come upon me,” meaning the acceptance of the imprecation that the Kohen related to her and if you were ritually defiled, all of these curses will come upon you.",
+                "אמן שלא אטמא – that if you become ritually impure afterwards, the water will contest her, but the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "ולא משנתגרשה – for if she ran about as a prostitute–was unchaste after she was divorced, and he retracted [from his decision to divorce her] and restored her [as his wife] and he was jealous of her, and she retired with a man under suspicious circumstances, the [bitter] waters do not examine her on prostitution that is after divorce, for the divorced woman who engaged in prostitution is permitted to return to her husband, for the All-Merciful (i.e., God) suspended [the prohibition] on Kiddushin–betrothal, [not] on intercourse, as it is written (Deuteronomy 24:2): “She leaves his household and becomes the wife of another man.” Therefore, when she was betrothe to another man, even though she had not had sexual intimacy, she is prohibited to return to her husband, but if she had sexual intercourse without Kiddushin–betrothal, she is permitted to return to her husband."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה נוטל – her husband [would take] her meal-offering, for the command of the priesthood regarding meal-offering is from taking a fistful of the meal-offering and onward (see also Talmud Menahot 9a) and bringing near [the meal-offering] is also the beginning of taking a fistful of the meal-offering but a foreigner (i.e., non-Kohen) does not make an offering on the altar but the sanctification of the utensils and the pouring of oil (on the flour – see Leviticus 2:1) and the mixing, as meal-offerings require oil are appropriate for non-Kohanim.",
+                "",
+                "וכהן מניח ידו תחתיה – as it states regarding peace offerings (Leviticus 7:30): “his own hands shall present [the LORD’s offerings by fire],” and it is stated regarding the meal-offering of the woman suspected of unfaithfulness by her husband (Numbers 5:25): “Then the priest shall take from the woman’s hand [the meal-offering of jealousy,” just as with peace-offerings, the Kohen places his hand underneath the hand of the owners and waves it, so also in the meal-offering of the woman suspected of unfaithfulness by her husband, the Kohen places his hand underneath the hand of the woman and waves it."
+            ],
+            [
+                "והגיש – to the southwestern corner.",
+                "והשאר נאכל לכהנים – for all the grabbed [portions of the meal-offerings] are their remnants and are eaten.",
+                "היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה – Three Biblical verses are written: The first [verse]: \"והשקה\"–and he is to make the woman drink [the waters of bitterness]” (Numbers 5:24) is first; and after that:\"ישקה\" –Last, he shall make [the woman] drink the water” (Numbers 5:26) and last \"והשקה\" –Once he made her drink [the water]” (Numbers 5:27). The first mention of \"והשקה\"–and he is to make [the woman] drink [the waters of bitterness” is for itself – that he causes her to drink after the scroll is blotted out before the offering of the meal-offering. And afterwards, \"ישקה\" –”and he [shall make the woman] drink the water” – even though that it implies that she was specifically forced, the Biblical verse that is mentioned first is expounded for itself. But the Biblical verses that are mentioned after this are given for being expounded. Therefore, and afterwards \"ישקה\"–”and he [shall make the woman] drink [the waters of bitterness],” even though it is written after the offering of the meal-offering it refers to preceding the offering. But, it refers to the blotting out [of the parchment] that is written above, as it states, that if it was not blotted out, it is well, but if the form of the letters are recognized, he should not cause her to drink [the waters of bitterness]. And the concluding \"והשקה\"–Once he made her drink [the water] comes to teach us that if the scroll was blotted out and she states, “I will not drink,” they chide–scold her and force her to drink [the waters of bitterness].",
+                "רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך ישקה – that [the words[ \"ואחר ישקה\"–”Last, he shall make [the woman] drink [the water]” – specifically him, and specifically he wrote it after the offering [of meal-offering], and the first mention of \"והשקה\" –”and he is to make the woman drink [the waters of bitterness],” that if he forced her to drink post-facto, and afterwards made the offering of her meal-offering, it is fit. And the last [mention]: \"והשקה\" –”Once he made her drink [the water], that if the scroll was blotted out and she stated, “I will not drink,” we chide–scold her and cause her to drink it against her will. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "מגילתה נגנזת – at the side of the Temple (in the hall containing the golden altar).",
+                "ומנחתה מתפזרת על הדשן – and is burned on the place where the ashes of the sacrifices were deposited that was in the Temple courtyard where they burn there the unfit things for the Holy of Holies, for since it was sanctified with the sacred vessels–dedicated for the Temple service, it requires burning in the courtyard.",
+                "ואין מגילתה כשרה לשקות [בה] סוטה אחרת – for we require writing for her sake, as it is written (there – Numbers 5:30): “and the priest shall carry out [all this ritual with her].” All of the carrying out of the ritual is for her sake.",
+                "המים נשפכים – for since she said hat “I am ritually impure,” she is examined and stands, and the waters of bitterness were not given [to her] other than to verify through them the doubt.",
+                "מערערים אותה – for perhaps she is ritually pure, and on account of her being frightened she says it."
+            ],
+            [
+                "אינה מספקת לשתות – in the Gemara (Tractate Sotah 20b), that our Mishnah is according to Rabbi Akiva who holds like Rabbi Shimon who said that one offers her meal-offering and afterwards cause her to drink it. [for as long as] her meal-offering is not offered, the waters do not examine her, as it is written (Numbers 5:15): “a meal offering of remembrance which recalls wrongdoing.”",
+                "מתמלאת גידין – since her flesh blows up, she appears like her sinews have become swollen.",
+                "שלא תטמא את העזרה – it is stated not from defilement from contact with the dead, but rather that she should not spread the condition of uncleanness from her period of menstruation and defile Nicanor [Gate] and the Women’s Court when she would go out through there for a menstruant woman and a woman with a flux are forbidden to enter the Temple mount. But a dead person himself is permitted to enter into the Temple Mount and [into] Nicanor [Gate] which were not sanctified with the holiness of the Temple Courtyard.",
+                "יש לה זכות וכו' – In the Gemara (Tractate Sotah 21a) it explains that the merit of [studying] the Torah is what suspends its effect for her as she brought her children to school and waited for her husband that he will leave outside of the city to engage in the study of Torah.",
+                "כאלו מלמדה תפלות – the juxtaposition of sexual connection of men that from the Torah she understands shrewdness and makes her words in chastity as it is written (Proverbs 8:12): “I, Wisdom, lives with prudence; [I attain knowledge and foresight]” (see Talmud Sotah 21b).",
+                "רוצה אשה בקב – to feed a small amount of food so that sexual intercourse will be available to her.",
+                "מתשעה קבין ופרישות – to separate from sexual intercourse; therefore, there is no good that is Torah study.",
+                "חסיד שוטה – It explains in the Gemara (Talmud Sotah 21b) such as the example that a woman drowned in the river and he said: “It is not the way of the world to look at this woman and to save her.”",
+                "רשע ערום – such as the example where a person speaks in a misleading manner to the judge prior to his fellow litigant coming and when the gates of merit were opened in the heart of the judge to my words, it is difficult to remove them and behold, his wickedness and shrewdness of that [litigant] who transgressed on (Exodus 23:1): “You must not carry false rumors.”",
+                "ואשה פרושה – such as the example of a woman sorcerer who would close the womb of women that are giving birth through sorcery and the woman giving birth would have difficulty doing so. She would say: “I will go and pray; perhaps my prayer will be accepted and she dissolves her witchcraft and she gives birth.",
+                "ומכות פרושים –that he hits himself to show that he is humble and modest, like the example that he walks at the rear at the side of greatness and does not raise his foot from the ground and as a result knocks his fingers on stones and he is that which called in the Gemara (Talmud Sotah 22b) a knocker–borrower (an opprobrious epithet for a sort of sanctimonious Pharisees), or someone who makes himself as one who closes his eyes so as to not look at women. And because of this, he strikes his head and the wall and blood leaves him. And he who is called a bleeder, meaning to say that he bleeds himself as a result of his [excess] piety.",
+                "הרי אלו מכלי עולם – that they want to demonstrate to humanity that they are pious but their inner being is not like their outer shell."
+            ],
+            [
+                "מדחה אתה את הטוב – weakens and darkens. The missing resemblance is called “feeble”–”faint” in the language of the Mishnah.",
+                "מתנוונה והולכת – to continually become more faint."
+            ],
+            [
+                "נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי. הרי היא כ��ל המנחות – that it was defiled before it was sanctified in a utensil.",
+                "ותפדה – and it is removed for non-holy produce, and from the monies [from the sale of it], he should purchase another.",
+                "ותשרף – when the body was sanctified with holiness and it doesn’t go out anymore for non-holy produce.",
+                "וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות – and even if a fistful was brought according to the law and not defiled, its remnants are burned on the place where the ashes of sacrifices were deposited and are not consumed because her husband, the Kohen has a portion in it, for it comes from what is his , and the Torah stated (Leviticus 6:16): “So, too, every meal offering of a priest shall be a whole offering: it shall not be eaten.” But the bride is not a whole offering because she has a part in it, and it comes for her atonement. How is this so? The handful of the meal offering which the priest takes to be put on the altar is offered on its own and the left overs are offered on their own."
+            ],
+            [
+                "כהנת שנשאת לישראל – the daughter of a Kohen.",
+                "מנחתה נאכלת – it is written (Leviticus 6:16): “So, too, every meal offering of a priest shall be a whole offering [it shall not be eaten].” A Kohen, but not the daughter of a Kohen, and similarly a daughter of a Priest who is a widow and–or a divorcee who brought a free-will donation of meal-offering is consumed.",
+                "כהנת מתחללת – from the priest’s due and from the priesthood if she was engaged in a sexual affair to those who are unfit, she never can return to her state of fitness ever.",
+                "כהן אינו מתחלל – if he married a divorcee, the priest’s wife’s illegitimately married to him or a harlot, but rather all the while that he is with her, he is unfit for Divine service. When he divorces her, he returns to his state of spiritual fitness, as it is written (Leviticus 21:15): “that he may not profane his offspring among his kin;” his progeny are profaned but he is not is not profaned.",
+                "כהנת מטמאה למתים – as it is written (Leviticus 21:1): “[Speak to the priests,] the sons of Aaron,” and not the daughters of Aaron.",
+                "ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים – for the sin offering and guilt offering and meal-offering, with all of them it is written (Leviticus 6:11): “Only the males among Aaron’s descendants shall eat of it.”"
+            ],
+            [
+                "האיש פורע ופורם – when he is afflicted with leprosy, he lets his hair grow and tears his garments, as it is written (Leviticus 13:44): “The man is leprous; he is unclean.” A man lets his hair grow and he tears his garments. A woman does not let her hair grow and she does not tear her garments.",
+                "האיש מדיר בנו בנזיר – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Nazir, Chapter 4, Mishnah 6) – His minor son and his Naziriteship falls upon him, and even when he grows up, and this Halakha is in [Tractate] Nazir and it has no support from the Torah.",
+                "האיש מגלח על נזירו אביו – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Nazir, Chapter 5, Mishnah 7) – if his father made a vow in his Naziriteship and separated out his sacrifice (i.e., hair offering), and died, and his son was a Nazir, or that he took the vow of Naziriteship after the death of his father, the son shaves his head on the day of his fulfillment [of the vow] and he brings the sacrifices that his father separated out. And also this Halakha has no support.",
+                "האיש מקדש את בתו – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Kiddushin, Chapter 2, Mishnah 1) – he accepts the betrothal of his minor daughter against her will, as it is written (Deuteronomy 22:16): “I gave this man my daughter to wife.”",
+                "האיש נסקל ערום – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Sanhedrin, Chapter 6, Mishnayot 3-4) – as it is written (Leviticus 24:14): “and let [the whole community] stone him,” but it is impossible to state him and not her, for behold it is written (Deuteronomy 17:5): “you shall take the man or the woman [who did that wicked thing] out [to the public place],” but rather, him but not his clothing, but her (i.e., this woman) with her clothes.",
+                "האיש נתלה – as it is written (Deuteronomy 21:22): “and you impale him on a stake,” him and not her.",
+                "האיש נמכר בגניבתו – as it is written (Exodus 22:2): “he shall be sold for his theft,” and not her theft."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ארוסה ושומרת יבם – a betrothed woman whose betrothed is jealous of her and the childless brother’s widow awaiting levirate marriage whose levir is jealous of her.",
+                "",
+                "ולא נוטלות כתובה – for she caused to make herself prohibited upon him for she had retired under suspicious circumstances after a warning given to the suspected wife–manifestation of jealousy that from this manifestation of jealousy and the prohibition, one does not do less, as it is written (Numbers 5:12): “Speak to the Israelite people, etc.” which includes the betrothed woman and the childless brother’s widow awaiting levirate marriage.",
+                "תחת אישה – The verse states that she sits underneath him.",
+                "נתינה – from the Gibeonites and they are prohibited from entering the congregation [of the Lord].",
+                "לא שותות – this portion was not stated other than when it was appropriate to fulfill it, as it is written (Numbers 5:12): “if any man’s wife has gone astray.” The Biblical verse speaks of what is appropriate to marriage, except for a widow [married] with a High Priest [or a divorcee or a woman released from a levirate marriage by Halitzah with a regular Kohen,] etc.",
+                "ולא נוטלות כתובה – even though the rest of the widows with a Kohen Gadol–High Priest collect their Ketubot, as we state in [Tractate] Ketubot [100b and Tractate Yevamot 84a]. This woman does not have her Ketubah because her retiring under suspicious circumstances caused this to her."
+            ],
+            [
+                "אמר בעלה איני מקשה ושבעלה בא עליה בדרך – since he causes her that she should not drink [the waters of bitterness], she takes–receives her Ketubah.",
+                "מתו בעליהן – all of the women suspected of infidelity who are appropriate to drink, but did not have an opportunity to be caused [by their husbands] to drink [the bitter waters] until they died.",
+                "ב\"ש אומרים נוטלות כתובה – for a document that is designated for collection is considered as collected.",
+                "ולא שותות – as it is written (there – Numbers 5:15): “The man shall bring his wife [to the priest].”",
+                "וב\"ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן – meaning to say that from out of the fact that they don’t drink [the waters of bitterness] , they don’t take their Ketubot, for the document that is designated for collection is not considered as already collected."
+            ],
+            [
+                "מעוברת חבירו – who died or divorced her and left her pregnant or nursing and the Sages forbid her to marry until the child born would be two years old and he went and married her prior to that time and was jealous of her and she had retired under suspicious circumstances.",
+                "לא שותה – for she is not appropriate to fulfill it for Rabbi Meir holds ha a person who marries a woman who was impregnated by another or who had her become a nursing mother from another should divorce her and never ever return her. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+                "יכול הוא להפרישה – until twenty-four months [have passed] and then to retore her. Therefore, we can her worthy of marriage.",
+                "אילונית – she is man-like and does not give birth (i.e., barren, incapable of conception – see Talmud Ketubot 11a for its etymology from \"איל\"–ram-like).",
+                "ושאינה ראויה לילד – for she had drank that cup of impotence–sterility, and it is prohibited to establish them for one who has not children.",
+                "ר\"א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת – and he will be permitted to uphold this one. Therefore, she is appropriate for marriage. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "אשת כהן שותה ומותרת לבעלה – if she is found innocent, for you might have thought for since she is the wife of a Koehn that was forced [to have sexual intercourse with another man], she is forbidden to her husband, let us fear lest she was forced to have sexual intercourse [with another man] and therefore, the [bitter] waters did not examine her, this comes to teach us that this is not the case.",
+                "אשת סריס – that you should not say that apart from “your wife” (Numbers 5:19), the All-Merciful said. But this one is not son of that one. This is what it comes to tell us.",
+                "על ידי כל העריות מקנאים – if he was jealous of her from her father or from her brother, or from one of all of the prohibited relationships and she had retired under suspicious circumstances, it is a manifestation of warning and she is prohibited to him and she drinks [the waters of bitterness]. So that she will not state that “she was defiled,” “she was defiled,” twice – the first [time] to her husband and the [second] to the one who had engaged in intercourse with her, for where he is forbidden to her with this act of prostitution excluding that where is he is prohibited to her and we establish [stating not], this is what it comes to tell us [that this is not the case].",
+                "חוץ מן הקטן – younger than nine years of age and one day where Maimonides explained that his coition is not coition. But to me, it appears that a minor child younger than age thirteen and one day who had not brought signs of puberty, as it is written (Numbers 5:13): “in that a man has had carnal relations with her,” a man, but not a minor child.",
+                "ממי שאינו איש – excluding an animal."
+            ],
+            [
+                "אלו שב\"ד מקנאין להם – if they see them that they are acting with licentiousness.",
+                "ולא להשקותה אמרו – for we surely require (Numbers 5:15): “that man shall bring his wife [to the priest]” and we don’t have it, and her husband also, when he will come, he cannot cause her to drink [the waters of bitterness] through this warning given to the suspected wife for we require (Numbers 5:14): “and he is wrought up about the wife [who has defiled herself]” and (Numbers 5:15): “that man shall bring his wife,” and Rabbi Yosi does not require: “he is wrought up about the wife”–\"וקנא\" and “that man shall bring his wife”–\"והביא\" and the Halakha is not according to Rabbi Yosi. But a blind person does not cause his wife to drink, as it states (there – Numbers 5:13): “unbeknown to her husband”–\"מעיני אישה\" (literally, from the eyes of her husband), and from what is stated (Numbers 5:29): “a woman who goes astray while married to her husband”–\"אשה תחת אישה\" – we learned that whatever prevents the husband from causing [her] to drink, prevents the woman from drinking [the waters of bitterness] if his wife had the same thing. Therefore, if she was blind, she does not drink, and if she was lame, she does not drink, as it states (Numbers 5:18): “After he (i.e., the priest) has made the woman stand [before the LORD],” and similarly, if she had her hand or fingers cut off, as it states (Numbers 5:18): “and place upon her hands [the meal offering of remembrance],” or mute, as we require (Numbers 5:22): “And the woman shall say, [“Amen, amen],” and similarly, if the husband was lame, or had his fingers or hand cut off or was mute, he does not cause her to drink [the waters of bitterness, since it is written (Numbers 5:29): “when a woman goes astray while married to her husband”–\"אשה תחת אישה\" – as we have stated."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כך בודקין – adulterer.",
+                "ובאו ובאו – both of them (Numbers 5:22 and Numbers 5:27) have an extra [letter] “vav” for interpretation.",
+                "נטמאה ונטמאה – (Numbers 5:27 and Numbers 5:29) the extra “vav” in the second word \"ונטמאה\" –and defiles herself (Numbers 5:29) is for interpretation.",
+                "רבי אומר שני פעמים וכו' – Rebbe (i.e., Rabbi Judah the Prince) did not expound the extra letter “vav” as Rabbi Akiva but rather the inclusion of the Biblical verses he expounds whether the two forms of \"ובאו\" –”and they enter” (verse 22) and “the spell-inducing waters enter” or whether two forms of \"ונטמאה\" –”if she defiled herself” (verses 28 and 29)."
+            ],
+            [
+                "בו ביום דרש – every place where it teaches: \"בו ביום\"–on that selfsame day is the day where they appointed Rabbi Eleazar ben Azariah to the presidency, when the [number of] students were increased, they gave permission to all to enter (see Talmud Berakhot 28a). [And because of] of this exposition of נטמאה ונטמאה–she defiled herself (Numbers 5:27); and defiles herself (Numbers 5:29), also was expounded on that selfsame day, we take it as a tradition for all of these here.",
+                "כלי חרס – it is a first level of ritual impurity which was defiled from the unclean reptile which is one of the direct causes of Levitical impurity.",
+                "אינו אומר טמא – (Leviticus 11:33): “everything inside it shall be unclean”; it does not say טמא–is impure–unclean but rather יטמא–will be unclean–impure. It comes to expound also – that יטמא means – that it defiles other things.",
+                "למד על ככר שני – therefore it took the tradition of a loaf because it is found in an oven.",
+                "שמטמא את השלישי – and even that which is non-holy, for the Biblical verse was written undefined.",
+                "דור אחר – from those who will come in the future who will purify the third level of Levitical impurity, and even Terumah–priest’s due which has no Biblical verse regarding it from the Torah.",
+                "והרי עקיב�� תלמידך מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא – even for non-holy produce, but the Halakha is not according to Rabbi Akiva and something that is second level of Levitical impurity does not make something third level of Levitical impurity for non-holy produce, but only for produce dedicated to the Temple."
+            ],
+            [
+                "מגרש – an open place free from sowing and from trees for the beauty of the city. But two-thousand [cubits] is not mentioned there for the Levites and is not mentioned other than [for leaving from the limits of] Shabbat.",
+                "שדות וכרמים – and two-thousand [cubits] surrounding they gave to the Levites, and from them they left one-thousand [cubits] surrounding the city for the fields and the rest of the fields and vineyards. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yosi HaGlili that the Sabbath limit is two-thousand [cubits] according to the Rabbis."
+            ],
+            [
+                "שאין ת\"ל לאמר – which is not similar to the other [mentions] of [the word] \"לאמר\" –saying, that are in the Torah for the Divine Presence speaks to Moses stating the utterance to Israel. But here, we don’t say this.",
+                "בקורין את ההלל – headings of chapters alone that they would answer following them."
+            ],
+            [
+                "מאהבה – that he loved “the place” (i.e., God).",
+                "שקול – the weight will be equivalent, not outweighing to one side or the other, and he holds the Biblical verse with the letter “Vav,” and its implication is that the Biblical verse ended with a “Vav.” \"הן יקטלני\"–He may well slay me (Job 13:15) – though he kills me, “yet I will trust in Him no longer,” or, “yet I will trust in Him.” (whether one reads the word as לא or לו ).",
+                "מיראה – from fear of retribution that will not come upon him.",
+                "ירא אלהים – and he doesn’t love God."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "משקינא לה ונסתרה אפילו שמע מעף הפורח that she retired under suspicious circumstances–secluded herself, ",
+                "יוציא ויתן כתובה – he should divorce her and provide her Ketubah settlement. Rabbi Eliezer, according to his reasoning who said in the first chapter (Tractate Sotah, Chapter 1, Mishnah 1), that a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances does not require testimony and even a slave and even a maid-servant are believed, that is (identical with) a flying bird for a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances is compared through close analogy of Biblical verses to ritual defilement and everyone is believed regarding her. Therefore, if she retired with a man under suspicious circumstances and he does not want to have to cause her to drink [the bitter waters], he should divorce her and provide her with her Ketubah settlement.",
+                "רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה – women who spin by the light of the moon. Rabbi Yehoshua, according to his reasoning, who said that we cause her to drink [by the testimony] of two [witnesses]. However, when they (i.e., the women twisting yarn) speak of her by [the light of] the moon, the matter is ugly licentiousness, and she should be divorced for even water, moreover, does not examine her as it is taught in the first chapter. But she is ritually pure, and women twisting yarn by moonlight should be talking about her. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "אני ראיתיה שנטמאת – in that retirement [of hers] under suspicious circumstances which is through two witnesses according to Rabbi Yehoshua or through the flying bird according to Rabbi Eliezer.",
+                "לא היתה שותה – for one witness is believed concerning her even to cause her to lose her Ketubah settlement for there is a basis for it.",
+                "אף לפסלה מכתובתה – that she should not drink [the bitter waters] not take [the settlement of] her Ketubah.",
+                "יבמתה – the wife of her husband’s brother.",
+                "ובת בעלה – from another wife.",
+                "הרי אלו נאמנות – for this testimony, even though they are ineligible for all other testimony which is to her detriment because the Torah believed all testimony that there is concerning her. But, however, not to make her ineligible for her Ketubah [settlement], for they hate her, but rather, that she should not be suspected by her husband of having been unfaithful."
+            ],
+            [
+                "שהיה בדין – that one witness should not be believed concerning her if it is not from the decree of the Biblical verse.",
+                "עדות הראשונה – her retirement under suspicious circumstances which does not make her forbidden [to her husband] eternally other than until she drinks [the bitter waters].",
+                "אינה מתקיימת בפחות משנים – since we require to state from an analogy–Gezerah Shavah, and this is Rabbi Yehoshua’s view.",
+                "עדות האחרונה – ritual impurity.",
+                "כל [עדות] שיש בה – it is believed concerning her, as it is written (Numbers 5:13): “and there is no witness against her,” and all mentions of the word \"עד\"–witness that is mentioned in the Torah, undefined, is not other than two, as it necessitated the Bible to state (Deuteronomy 19:15): “A single witness may not validate against a person [any guilt or blame for any offense that may be committed: a case can be valid only on the testimony of two witnesses or more].” We learn from this that \"עד\"–witness implies two [witnesses], until the Biblical verse explicitly specifies one [witness]. And as it states, that she was not caught to be forbidden, so we see that one witness is believed."
+            ],
+            [
+                "עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת – establish one near one, and there is doubt regarding her and she drinks, and especially when they come one in the presence of the other. But this one after that one, when the first stated that she was defiled, he is believed as two [witnesses]. But the second who states that was not defiled, is just considered as one, for the words of the one are not in place of two [witnesses].",
+                "ושנים אומרים לא נטמאת – meaning to say that she was not defiled in your presence, that when you came and found that they retired under suspicious circumstances together and we also were with you and in your presence she was not defiled, the one witness was dismissed and his words were voided because of the two [witnesses] and she remains in a state of “doubt” if she had been defiled before they came and found them [together] and therefore, she drinks [the bitter waters]. And we are taught by the Tanna–teacher in these two clauses of our Mishnah that they are ineligible for [providing] testimony, they went after the majority opinion whether for leniency or stringency, meaning to say, whether to cause her to drink or not to cause her to drink."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו נאמרין. פרשת סוטה – as it is written (Numbers 5:19): “[The priest shall adjure the woman,] saying to her, [“If no man has lain with you, if you have not gone astray in defilement while married to your husband, be immune to harm from this water of bitterness that induces the spell].” In any language that he states it.",
+                "וידוי מעשר – (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house, etc.” He states it in any language that he wishes, as it is written (ibid.): “You shall declare before the LORD your God,” in every language that he speaks.",
+                "קריאת שמע – as it is written (Deuteronomy 6:4): “Hear O Israel ” in any language that you hear.",
+                "ותפלה – a congregation–community that prays, prays–recites the Amidah in any language, but an individual does not pray other than in the holy tongue (i.e., Hebrew).",
+                "וברכת המזון – as it is written (Deuteronomy 8:10): ‘and you shall bless–give thanks [the LORD your God],” in any language that you bless–give thanks.",
+                "ושבועת העדות ושבועת הפקדון – in any language that he made them take an oath and did not give thanks, they are liable. The oath of testimony, we derive it as it is written regarding it (Leviticus 5:1): “[If a person incurs guilt] when he heard a public imprecation,” and the oath of deposit, he derives it [through an analogy] from the oath of testimony (Tractate Sotah 33a): \"תחטא\" –incurs guilt (Leviticus 5:1) and \"תחטא\"–sins (Leviticus 5:21)."
+            ],
+            [
+                "מקרא בכורים – that he would recite from (Deuteronomy 26:5): “My father was a fugitive Aramean,” until the conclusion of the portion.",
+                "וחליצת יבמה – she states (Deuteronomy 25:7): “My husband’s brother refuses to establish a name in Israel for his brother,” and he states (Deuteronomy 25:8): “I do not want to marry her.” And after the ceremony of removing the shoe of the brother-in-law–levir, she says (Deuteronomy 25:9): “Thus shall be done to the man [who will not uphold his brother’s house!]”",
+                "ברכות וקללות – that the Jewish people recited at Mount Gerizim and Mount Ebal.",
+                "",
+                "ברכות כ\"ג – after the Divine Service on the Day (i.e., Yom Kippur) in the innermost sanctum (i.e., the Holy of Holies), he would read the portion in the Torah and make the eight blessings that are explained in our Mishnah.",
+                "ופרשת המלך – this is the portion of \"הקהל\"–Gathering the people (see Deuteronomy 31:10-13), as it explains at the end of our chapter (Mishnah 8).",
+                "ופרשת עגלה ערופה – (Deuteronomy 21:7): “Our hands did not shed this blood,” (Deuteronomy 21:8): “Absolve, O LORD, your people Israel, etc.”",
+                "פרשת משוח מלחמה – (Deuteronomy 20:2): “Before you join battle, etc,” (Deuteronomy 20:3): “Hear, O Israel! You are about to join battle [with your enemy].”"
+            ],
+            [
+                "כיצד – like from where.",
+                "ולהלן הוא אומר – in the blessings and curses of Har Gerizim (Deuteronomy 27:11-14).",
+                "מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש – as it is written (Deuteronomy 27:14): “[The Levites] shall then proclaim in a loud voice to all the people of Israel.” And it is written there (Exodus 19:19): “God answered him in thunder.” Just as there, it is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), so here too, in the Holy Tongue."
+            ],
+            [
+                "וענתה ואמרה ככה – there is no need to teach it through a Gezerah Shavah (analogy), for it is learned from itself, (Deuteronomy 25:9): ‘and [she shall] make this declaration: Thus [shall be done to the man who will not build up his brother’s house!].” In such a language she should state this."
+            ],
+            [
+                "שבשומרון – near Shomron–Samaria.",
+                "מכאן ומכאן – on the mountains.",
+                "בשבעים לשון – in the writing of seventy nations and all who wish to teach it should come to study so that there won’t be any fault-finding for the nations to state that we didn’t have from where to learn.",
+                "את האבנים – they concealed the alter after they offered the burnt offerings and the peace offerings.",
+                "ולנו במקומן – in their lodgings in Gilgal, and there, they established the stones."
+            ],
+            [
+                "במדינה אומר אותה שלש ברכות – that the Kohanim interrupt between each verse, [and the community] answers [Amen].",
+                "ובמקדש ברכה אחת – because they do not answer “Amen” in the Temple and there is no interruption here.",
+                "ככתבה – with a Yud, Heih (i.e., the letters of the name of God).",
+                "בכנויו – with an Aleph, Daleth [Nun, Yud] for we don’t mention God’s name as it is written other than in the Temple alone, as it states (Exodus 20:21): “in every place where I cause My name to be mentioned, I will come to you and bless you.” The Biblical text transposed it and expounded upon it: In every place that I will come to you and bless you, which is in the Temple–Sanctuary, there I will mention My name.",
+                "כנגד כתפותיהם – because it requires the lifting of the palms of the hands, as it is written (Leviticus 9:22): “Aaron lifted up his hands toward the people and blessed them.” And it is written (Deuteronomy 18:5): “him and his descendants [to be in attendance for service in the name of the LORD] for all time.” Just as he is with the raising of his hands, so too his descendants–children also with the raising of their hands for all time.",
+                "ובמקדש – when they bless the people with the holy name of God and Divine Presence is above from the second joints of their fingers, they lift their hands above their heads.",
+                "שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ – because the name of God is written upon it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "ברכות כ\"ג – on Yom Kippur after the Divine Service–Avodah had been completed, he reads the Torah and makes eight blessings–benedictions.",
+                "חזן הכנסת – the sexton of the assembly upon whom the duties of the assembly are upon him to bring in",
+                "ראש הכנסת – through his lips are decided all the matters of the congregation, who will recite the prayers leading up to the Shema for the benefit of those who come too late for the regular service, who will recite the Maftir–Haftarah from the prophets and who will go down before the Ark (to serve as the representative of the congregation).",
+                "סגן – who is ready in place of the Kohen Gadol–High Priest for if something should happen to him to make him unfit for service, he will serve in his place.",
+                "והסגן לכ\"ג – and all of them are because of the honor of the High Priest, as it is written (Proverbs 14:28): “A numerous people is the glory of the king.”",
+                "וכ\"ג עומד ומקבל – it follows that he was sitting, we learn from this that he would read in the Women’s Court, for if it was in the Court of Israel, we hold that there is no sitting in that court other than only the kings of the house of David.",
+                "וקורא אחרי מות – which is the order of [the ritual of] Yom Kippur.",
+                "ואך בעשור – in the Torah portion (Leviticus 22:26 and following): “When an ox or a a sheep or a goat is born” that is near the portion of Aharei Mot (Leviticus 16) and he is able to roll the Torah scroll to there while the Aramaic translator is translating the concluding verse of Aharei Mot and there is no delay in order that the Aramaic translator should interrupt–stop.",
+                "וגולל את התורה – and even though he did not read about the tenth [day of Tishrei] in the book of Numbers (chapter 29, verses 7-11), he reads it by heart. But he should not roll the Torah scroll to there because it is far and there is a delay that would cause the Aramaic translator to interrupt and it is a reproach to the community, and to read from two Torah scrolls is impossible because single person does not read from two Torah scrolls in the congregation because of the defect of the first Torah scroll.",
+                "יותר ממה שקריתי לפניכם – what I am about to read further by heart, they should not say that it is missing from this Scroll, therefore, I won’t roll it there, and why so much? In order not to cast aspersion against the Torah scroll.",
+                "על התורה – the blessing that is after it (i.e., the Haftarah).",
+                "ועל העבודה – May the LORD our God accept [our worship].",
+                "ועל ההודאה – We give thanks to You.",
+                "ועל מחילת עון – You have chosen us that we conclude it with “the king who pardons and forgives our iniquities.”",
+                "ועל המקדש – that th Divine Presence should rest on the Temple and we conclude it with Praised is the LORD Who dwells in Zion.",
+                "ועל הכהנים – that He should accept their sacrifices with favor and we conclude it with [the blessing] “who sanctifies the Kohanim.”"
+            ],
+            [
+                "[בשמיני] – In the eight year of the Sabbatical year–Shemittah that just passed, which is at the conclusion of this seventh year at the conclusion of the first day of Yom Tov (i.e., Sukkot), as it is written (Deuteronomy 31:10): “On the Feast of Booths.” I hear–learn even on the last day of Yom Tov of the holiday, the inference teaches us (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear [before the LORD your God],”from the beginning of the Intermediate Days [of the Festival].",
+                "אגריפס המלך – he was from the seed of Herod and in his days, the Second Temple was destroyed.",
+                "זלגו עיניו דמעות – fo this Biblical verse disqualifies him from being King.",
+                "אחינו אתה – his mother is from the Israelites.",
+                "וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע – that is in [the Torah portion of] Vaethanan, and connects with the portion of the Shema (Deuteronomy 6:4-9) and “If you will surely hearken” (Deuteronomy 11:13-21), for in the portion of the Shema is the acceptance of the kingdom of heaven and in the “If you will surely hearken” portion is the acceptance of the yoke of the commandments and he skips and reads (Deuteronomy 14:22): You shall set aside every year a tenth part” and from there he skips and reads (Deuteronomy 26:1ven 2): “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” because it is the time of the ingathering [of the crops] and the giving of gifts to the poor and separating the priest’s due and the tithes and even though the portion of the king is between the “You shall set aside every year a tenth part” and “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” he reads them together to not interrupt the [verses about the] tithes and afterwards the blessings and curses (Deuteronomy chapter 27-28) which are the acceptance of the decrees and punishments of the Torah and then he returns and reads the portion of the king (Deuteronomy 17:15-20): “You shall be free to set a king over yourselves.”"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "משוח מלחמה. ודבר אל העם בלשון הקדש – it is stated here (Deuteronomy 20:2): “[Before you join battle, the priest shall come forward] and address the troops.” And it is stated elsewhere (Exodus 19:19): “As Moses spoke, [God answered him in thunder].” Just as elsewhere is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), even here too is in the Holy Tongue.",
+                "",
+                "הגפת תריסין – striking of those defending each other to cause the hearing of a voice and to threaten.",
+                "הקלגסין – sticks whose heads are curved and they beat them on stones and they fly off on their enemies.",
+                "ש��בך – the officer of the army Hadarezer in [Second] Samuel [10:16]."
+            ],
+            [
+                "אחד הבונה ואחד הלוקח – a house built which for him was new.",
+                "ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל – and in this, it is a vineyard, two against two, and one goes out with a tail, and even from five types they combine."
+            ],
+            [
+                "אילני סרק – such as cedar and sycamore that don’t produce fruit.",
+                "והמחזיר את גרושתו – and he betrothed her, he does not return to her for she is not new to him and in Scripture it is written (Deuteronomy 24:5): “[When a man has taken] a new bride, [he shall not go out with the army or be assigned to it for any purpose].”",
+                "אלמנה – and a High Priest betrothed her, he does not return [to her – a widow],as it is written (Deuteronomy 20:7): “[Is there anyone who has paid the bride-price for a wife,] but has not yet married er? [Let him go back to his home, lest he die in battle and another marry her],” but it was possible. To state, and he did not take her? What is “to take her?” that she is appropriate for him to take her [as a wife].",
+                "על מכונו – tore it down and built it like the first measure, he does not return [to live in it], for it is not new and it is worse than someone who purchases it or who inherits it.",
+                "הבונה בית לבנים בשרון – it is a place whose name is Sharon, and its land is not nice for bricks and it is not something enduring for they had to renew it twice every seven years."
+            ],
+            [
+                "ואלו שאין זזין ממקומן – for those above go until the border. And there, we hear the words of the Kohen and they return from the battlefield into the midst of the land of Israel. But they do not return to their homes but rather engage in providing water and food to those who go to war and these do not move from their places and even to go to the border line and to return at the direction of the Kohen.",
+                "הבונה בית וחנכו – and do not live in it for a year yet, and similarly, one who plants a vineyard and redeem it, and the fourth year has not yet passed upon it.",
+                "נקי יהיה לביתו – for his house.",
+                "יהיה – an amplification which the Biblical verse adds to you which is something other that should be like this."
+            ],
+            [
+                "ויספו השוטרים – on the words of the Kohen.",
+                "בקשרי המלחמה – that they become knotty to stand squeezed together that the enemies will not separate them.",
+                "לפיכך – the person who is fearful is the person who fears from sins that are in his hand, the Torah hung “built, and planted and betrothed” to return on their account, so that the return would be dependent upon this and he would not be embarrassed to state regarding it from the sins that are in his hand and he is fearful and returns.",
+                "ר' יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו' – for Rabbi Yosi HaGlili, even if he transgressed on the words of the Scribes, he returns, for according to Rabbi Yosi, until he transgresses the words of the Torah is similar to a widow marrying a High Priest."
+            ],
+            [
+                "ובעקבו של עם – at the rear of the people who guard that the last ones who are behind them should not flee.",
+                "זקפים – warriors appointed to this, for if one of the fighters falls, he will restore him and raise him up.",
+                "ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל – to guard that they will not flee.",
+                "כשילים – iron hatchets–spades.",
+                "לקפח את שוקיו – to sever his foreleg.",
+                "שתחלת ניסה נפילה – it is transposed language for the beginning of falling (i.e., in slaughter) is the rout (see Talmud Sotah 44b)."
+            ],
+            [
+                "בד\"א – that they return from the battlefield and there are those who do not move from their places in an optional war.",
+                "אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים – a war of the Land of Israel, and the war against Amalek. Everyone admits that it is obligatory, and everyone goes out in it [to fight]. But the wars of the House of David to extend and widen the brder of Israel and to assess taxes from peoples such as the war of Aram Naharayim and Aram Tzobah (Syria), everyone agrees that it is option. But the First Tanna–Teacher and Rabbi Yehudah did not disagree other than with a war that Israel fights with its enemies in order that they not grow stronger over them and trouble hem. The first Tanna–teacher calls that an optional war, and holds that a person is not permitted to make himself idle from the commandment in order to fight in a war like this, but Rabbi Yehuda holds that this also is a commanded war, for after it is to save Israel from the hand of their enemies, and one who engages in a commandment is exempt from another commandment. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עגלה ערופה בלשון הקדש – what the elders say (Deuteronomy 21:7): “Our hands did not shed this blood,” and the Kohanim state (Deuteronomy 27:8): “Absolve, O LORD, Your people Israel [whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel],” it was necessary to state this in the Holy Tongue (i.e., Hebrew).",
+                "שנאמר כי ימצא וכו' – and in the same portion it states (Deuteronomy 21:7): ‘And they shall make this declaration,” and it states further on (Deuteronomy 27:14): “The Levites shall then proclaim [in a loud voice to all the people of Israel.” Just as there it is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), even here is in the Holy Tongue.",
+                "היו יוצאים – and they come there and measure from the slain to the side of the villages that surround him to know which is closest.",
+                "אין ב\"ד שקול – a Jewish court is not made where it will be possible to divide into equal shares but rather, that the majority will be on the one side, to fulfill (Exodus 23:2): “[you shall not give perverse testimony in a dispute] so as to pervert in favor of the mighty.”"
+            ],
+            [
+                "נמצא סמוך לספר – near the border of non-Jews",
+                "לא היו מודדים – they would not measure, as it is written (Deuteronomy 21:1): “someone slain is found [lying in the open],” excluding someone who brings himself that is nearby the border of the non-Jews as if he brought himself to death.",
+                "לעיר שאין בה ב\"ד לא היו מודדין. אין מודדין אלא מעיר שיש בה ב\"ד – this is what he said: if he is found near a city that lacks in it a Jewish court, we don’t measure it, but rather, [near to] a city that has a Jewish court close to it. What city that has a Jewish court near it? And if he did not repeat this teaching, I would think that we don’t measure at all, the inference teaches us (Deuteronomy 21:3): “The elders of the town [nearest the corpse] shall then take a [heifer which has never been worked, which has never pulled in a yoke],” anyמway, for this “the city” is an additional Biblical verse” for one could have written “and the city that is closest to the slain and its elders went out.”",
+                "מכוון – squeezed in–confined, that it is not closer to this or fro that one, even as much as a thread’s length.",
+                "מביאות שתי עגלות דברי ר\"א – but the Halakha is not like this, but rather, both bring one heifer jointly . And we state this in the Gemara in [Tractate] Bekhorot [18a).",
+                "אין ירושלם מביאה עגלה ערופה – as it is written (Deuteronomy 21:1): “in the land that the LORD your God is assigning you [as a possession) to possess,” excluding Jerusalem that was not allotted to the tribes."
+            ],
+            [
+                "נמצא ראשו במקום אחד – now the Tanna is not speaking about the matter of measuring, since the end (actually, the beginning of Mishnah 4 of this chapter) teaches, from where do they measure–\"מאין מודדין\" – it follows that in the first part of the Mishnah we do not deal with measurement, but rather, we are dealing with the corpse of a person whose relatives are unknown and whose burial is obligatory on everyone that acquires its place for where his head is found in one place and his body in another place, we bring the head to the body and we bury it where the body is found, for the body fell in its place for the head is unsteady, which are the words of Rabbi Eliezer.",
+                "רבי עקיבא אומר מוליכין הגוף אצל הראש – for the head, where it fell, it fell, and its body runs and goes, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "ר:א אומר מטיבורו – he holds that the real life is in his navel.",
+                "ר' עקיבא אומר מחוטמו – real life is from his nose (cessation of breath from the nostrils is the main sign of death – see Talmud Yoma 85a), as it is written (Genesis 7:22): “All in whose nostrils was the merest breath of life.”",
+                "מקום שנעשה חלל מצוארו – it is not called slain, other than from the neck, as it is written (Ezekiel 21:34): “you shall be wielded over the necks of the dishonored withed ones.” Therefore, from it (i.e., the neck) they would measure, as it is written (Deuteronomy 21:3): “[The elders of the town nearest] to the corpse,” But the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "נפטרו זקני ירושלם – who do not come other than to measure, as it is written (Deuteronomy 21:2): “Your elders and magistrates shall go out and measure [the distances from the corpse to the nearby towns].”",
+                "אע\"פ שאינו איתן כשר – it did not state \"איתן\"–everflowing–strong wadi (Deuteronomy 21:4) as an indispensable condition but rather for the Mitzvah.",
+                "בקופיץ – a large knife.",
+                "מאחריה – opposite its neck.",
+                "מקומה אסור – forever.",
+                "ומותר לסרוק שם פשתן – work that is not on the body of the land, as it is written (Deuteronomy 21:4): “[a heifer] which has never been worked, which has never pulled a yoke.” Just as sowing is special which is on the main body of the land, so also, all work which is on the main body of the land.",
+                "לנקר את האבנים – to chisel the stones."
+            ],
+            [
+                "ולא בא לידינו ופטרנוהו – without food.",
+                "ולא ראענוהו והנחנוהו – without accompaniment."
+            ],
+            [
+                "תצא ותרעה בעדר – like other non-holy animals.",
+                "כפרה ספיקה – which had performed its own [work].",
+                "ואחר כך נמצא ההורגד ה\"ז יהרג – as it is written at the end of the portion of the heifer whose neck was broken (Deuteronomy 21:9): “Thus you will remove from your midst guilt for the blood of the innocent.”"
+            ],
+            [
+                "עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית – as for example when both came at the same time [then] they would break the neck. But if one came first and said “I saw the killer”, and they believed him like two [witnesses]. For the Torah believed him, as it is written (Deuteronomy 21:1): “the identity of the slayer not being known,” but if they did know, even through one witness, they don’t break the neck, even though one witness had come and afterwards his testimony is contradicted, the second is not believed, because the words of the one is not in the of two [witnesses].",
+                "עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפים – as, for example, the two [witnesses] and the one are invalid witnesses, for in the case of invalid witnesses, one goes according to the majority of opinions."
+            ],
+            [
+                "בטלה עגלה ערופה – because they knew of them who was accustomed to kill.",
+                "בטלו האשכולות – a person who has everything (this is a Notarikon – describing the word אשכולות – see the commentary of Tosafot Yom Tov who also quotes Maimonides on this matter), meaning to say, their Torah is true without reproach."
+            ],
+            [
+                "הודיית מעשר – the confession of the tithe (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; and I have given it to the Levite,” because Ezra fined the Levites that they did not give to them the tithe [of the tithe] when he came up [to the Land of Israel] from the Diaspora, and the Levites did not go up with him, and he (i.e., Ezra) commanded that they should give the tithe [of the tithe] to the Kohanim, and Yohanan the High Priest annulled the confession because he was not able to say, “and I have given it to the Levite.”",
+                "בטל את המעוררים – for the Levites would say on each day on the platform (Psalms 44:24): “rouse yourself, why do you sleep, O God.” He stated: Is there sleep before God? (see Talmud Sotah 48a and Tosefta Sotah 13:9). And he stood and annulled them.",
+                "ואת הנקפין – that they would wound the calf of the sacrifice between its horns in order that blood would fall between its eyes so that it would not see and it would be easy to bend over and to slaughter it and he would stand and annul it for it appeared as having a blemish (and unfit for the altar) and he established for them rings in the ground for them to place the neck of the animal within it.",
+                "נוקפין – beat and its example [Tractate Hullin 7b], “no person bruises his finger here on earth [unless it was so decreed against him in heaven].”",
+                "היה פטיש מכה בירושלים – on the Intermediate days of the Festival those artisans of copper and iron would beat with a hammer in order to perform work which cannot be postponed without irretrievable loss, and he stood and cancelled them because the thing becomes more known and there is a disregard of the Intermediate Days of the Festival.",
+                "ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי – for he said to the people of his generation that just as regarding the great heave offering��priest’s share of the crop, its punishment [for non-fulfilment] is death, so too, the tenth of the tenth [given by the Levites to the Kohanim] and separation of priestly shares is required before one is able to partake of them, [non-fulfillment] is punishable by death and he established that they should take out from the doubtfully tithed produce only the tenth-of-a-tenth and the Second Tithe, and they should not take out it the First Tithe and the Poor Man’s Tithe for one can say to the Levite and–or the Poor Person: Bring proof that it is produce from which priestly gifts and tithes had not yet been separated and take it. And from this ordinance and onward, a person who takes his fruit from the marketplace would not ask if they had been properly prepared [by the giving of the priestly gifts and tithes] or not, but immediately, he separates from them the tenth-of-the-tenth and the Second Tithe, and consumes the rest for anyone who purchases from those who did not observe certain religious customs regarding tithing, their produce is considered doubtfully tithed."
+            ],
+            [
+                "סנהדרין – the judges are there, and they are called a Sanhedrin in that they detest a majestic appearance–an imposing figure in judgment.",
+                "בטל השיר – as it is written (Lamentations 5:14): “The old men are gone from the gate, The young men from their music” when the elders who were the Sanhedrin who were sitting at the gate were made idle, the young men were also made idle from their music."
+            ],
+            [
+                "משמתו נביאים הראשונים – all the prophets are called the Early Prophets, except for Haggai, Zechariah and Malachi and their associates for they were the Latter [Prophets] who were during the days of the Second Temple.",
+                "השמיר – a kind of worm-like creature like the size of a barley-corn that they would show it–place it upon the stones marked with ink and they would split open on their own, [and through it] would open the stones of the Ephod and the Breastplate, as it is written concerning them (Exodus 28:20 – see also Talmud Sotah 48b): “in their mountings,” that they would be complete and not lacking [but he would write on them with ink] and the Shamir would show them outside upon the ink.",
+                "ונופת צופים – honey that comes from a place whose name is the inner portion of the cells and is more praiseworthy.",
+                "ופסקו אנשי אמנה – that believe in the Holy One, blessed be He."
+            ],
+            [
+                "הטהרה בטלה את הטעם – the ritual purity that ceased from Israel, the taste and aroma of the fruits were abolished, for at the time that Israel was ritually pure and engaged in ritual purity, even the Holy One, blessed be He would purify the produce from a bad taste and a bad smell.",
+                "מעשר בטל שומן דגן – for the tithe was called fat, as it is written (Numbers 18:12): “All the best of the oil.”"
+            ],
+            [
+                "בפולמוס של אספסיינוס – the army that Vespasian brought against Jerusalem.",
+                "גזרו על עטרות חתנים – they would make garlands for the grooms from salt stone which is clear like the appearance of a jewel and they dye it with sulfur–bitumen like the appearance of embroidery which they call NEEL. And there are those who interpret–explain it as garlands of myrtle and of roses and both are forbidden, but only garlands of reeds are permitted.",
+                "ועל האירוס – it is made like a winnow–sieve whose walls are round and they spread on its mouth a thin piece of leather and beat it with a thin mallet and it emits a clear sound and it the foreign language we call it TANBORO.",
+                "עטרות כלות – similar to a city that is made from gold.",
+                "ושלא ילמד אדם את בנו יונית – the explanation is Greek wisdom and there are hints and riddles that the Greeks had and only those who were accustomed to them would know them, and in the Gemara (Talmud Sotah 49b) it explains the reason because of an incident when the Hasmonean kings fought one another (the allusion is to the struggle between the two sons of Alexander Jannaeus, Hyrcanus and Aristobulus; Hyrcanus had the assistance of the Romans who besieged Jerusalem). Those who were inside would let down to those who were outside denarii (i.e., money) in a basket and haul up for them [animals for] the daily offerings. There was one elder there who was learned in Greek wisdom, speaking with them in Greek: As long as you are engaged in the Temple service, they will never surrender to you. That same day, they let down denarii in the basket and hauled up for them a pig. At that time, they said: “Cursed be the person who raises a pig and cursed be the man who teaches his son Greek wisdom.",
+                "בפולמוס האחרון – this is the destruction of the [Second] Temple and it was of Titus.",
+                "באפריון – like a tent of golden robes and cloaks.",
+                "ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון – because of modesty and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "בטלו מושלי משלים – such as the parables of the foxes that we state in [Tractate] Sanhedrin [38b] when Rabbi Meir would expound on the lesson and would divide his exposition into three parts: one-third devoted to legal discussion, one-third to homily and one-third to parables.",
+                "השקדנים – they are attendant on the doors of the Academy–Bet Midrash night and day as we state in [Tractate] Yevamot [63b] as Ben Azzai stated: What can I do when my soul is attached to–in love with the Torah.",
+                "הדרשנים – he was expert in Midrash and the rationales of the Biblical verses, as it states [Talmud Berakhot 12b – actually Tractate Berakhot, Chapter 1, Mishnah 5]: “And I did not succeed (in proving) that the Exodus from Egypt should be mentioned at night until [I heard] the exposition of Ben Zoma.”",
+                "בטל כבוד תורה – He would give attention to expound upon each and every stroke on letter [Tractate Menahot 29b]. This is the great honor of the Torah which has nothing to abolish it.",
+                "שבטלו אנשי מעשה – they do wondrous deeds as we state in [Tractate] Taanit [25a]: he will ordain that vinegar should burn, and to goats that they should bring wolves on their horns.”",
+                "קטנותם של חסידים – they wee the pious individuals walking and becoming scarce and he was from their most inferior and their end.",
+                "משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה – and until he died [Tractate Megillah 21a], there was health in the world, and hey would study the Torah while standing. And when he died, feebleness of strength came to the world and they began to study while sitting, and this is the abolishment of the honor of the Torah.",
+                "משמת רבי בטלה ענוה – the students of Rebbe (i.e., Rabbi Judah the Patriarch) added and wrote this in the Mishnah."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/English/merged.json

@@ -0,0 +1,491 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sotah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Sotah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "המקנא לאשתו – even though that one suspects [one’s wife], which implies, post-facto, yes, and ab initio, no, the Halakha is that a man is obligated to be jealous over one’s wife if she is in need of this, and further on (Mishnah 2), it (i.e., the Mishnah) explains how one suspects [one’s wife].",
+                "מקנא לה על פי שנים – if he comes to cause her to drink the bitter waters, he must bring two witnesses, and to say to her in their presence, “do not hide yourself with a certain man,” but if he didn’t accuse her of unfaithfulness before two [witnesses], she is not prohibited to him through her retirement with this man under suspicious circumstances, and he doesn’t cause her to drink [the bitter waters].",
+                "על פי עד אחד או ע\"פ עצמו – even if there aren’t other than one witness that she secluded herself, or he himself states: “I saw her that she secluded herself [with him] after I suspected her of being unfaithful, she is forbidden through this woman’s retirement with a man under suspicious circumstances, until she drinks [the bitter waters], for her suspected retirement with this man under suspicious circumstances prohibits her to him (i.e., her husband) from a doubt.",
+                "ר' יהושע אומר כו' – one needs two witnesses even for the woman’s retirement with a man under suspicious circumstances. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua and even though we state in the Gemara (Talmud Sotah 2b) that at this time, a man should not say to his wife, even between him an her [alone] that she should not seclude herself with that particular man, for one fears for the words of Rabbi Yose the son of Rabbi Yehuda who stated that a warning [is effective] if given by one witness or on [the husband’s personal testimony. If she then secluded herself with the man, since we do no have now he water for a suspected woman to test her, the husband forbids her to himself for all time."
+            ],
+            [
+                "כיצד הוא מקנא לה אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני כו' – In the Gemara (Talmud Sotah 5b): He said in the presence of two [witnesses], “do not speak [with him]” and she speaks [with him], or “do not speak with him” and she secludes herself [with him], and it is nothing, and she is not prohibited neither to husband nor to [partaking of] Priest’s due–Terumah (if her husband is a Kohen). If he said to her, “do not seclude yourself [with him] and she spoke with him, for she was not yet secluded, she is permitted to her husband and she is permitted to eat Terumah if she is the wife of a Kohen. If she went with him into the house of seclusion and stayed with him [long enough] that she is impure, she is forbidden to her husband and forbidden to consume Terumah. And the measurement [of time] to become ritually impure is [the time it takes] to roast the egg of a chicken and to quaff it.",
+                "אם מת חולצת ולא מתיבמת – but if her husband dies prior to causing her to drink [the bitter waters], she is released by Halitzah (i.e., she removes the shoe of her dead husband’s brother [and spits in his face]) and does not engage in a levirate marriage [with her dead husband’s brother], as it is written (Deuteronomy 24:2): “She leaves his household and becomes the wife of another man.” And they (i.e., the Rabbis) expound: “to another man” but not to the levir, and even though she is not permitted to a stranger without Halitzah, for just as if her husband were alive, she would not be permitted [to another man] without a Get–Jewish bill of divorce, so similarly, she is not permitted from the levir without Halizah."
+            ],
+            [],
+            [
+                "היו מעלים אותה לב\"ד הגדול – as it is written concerning the woman suspected by her husband of having been unfaithful (Numbers 5:30): “And the priest shall carry out all of this ritual (i.e., Torah) with her,” and it is written there (Deuteronomy 17:11): “You shall act in accordance with the instructions (i.e., Torah) given you.” Just as there it takes place in the High Jewish Court, so here too, in the High Jewish Court.",
+                "ומאיימין עליה – in order that she will confess.",
+                "הרבה ילדות עושה – and causes to give birth to moral corruption.",
+                "דברים שאינן כדאי לשומען – which is not appropriate to hear these things that they say in her presence from the deeds of the righteous people such as Judah who admitted and was not ashamed for the incident with Tamar. Reuven admitted and was not ashamed with the episode of Bilhah."
+            ],
+            [
+                "שוברת כתובתה – she writes a receipt on her Ketubah–marriage contract: “I have run about as a prostitute–been unfaithful and I have lost [the right to] my Ketubah in order that she would not be able to return and claim her Ketubah from him, but in a place where they do not write a Ketubah, but rather rely upon a condition of the Jewish court, is where she writes a receipt, but in a place where they write a Ketubah, she tears up her Ketubah and does not write a receipt.",
+                "מעלין אותה לשער המזרח – they bring her up and take her down in order to tire her so that perhaps her mind will become insane and she will confess.",
+                "שעל פתח שער נקנור – a man whose name is Nicanor who brought doors to that opening from Alexandria of Egypt and miracles occurred for him and it is called the Gate of Nicanor in his name as we state in [Tractate] Yoma [38a].",
+                "ששם משקין את הסוטות – since we require “before God.”",
+                "ומטהרין את היולדות – in order that they will stand on top of their sacrifices and the same law applies regarding men and women with a flux which require a sacrifice.",
+                "ומטהרין את המצורע – as it is written (Leviticus 14:11): “These shall be presented before the LORD [with the man to be cleansed at the entrance of the Tent of Meeting] by the priest who performs the cleansing.”",
+                "אוחז בבגדיה – at their front of the neck.",
+                "אם נקרעו – he does not suspect and if they were torn, he does not suspect for the rending of garments is greater than rending, which was rent into many torn pieces. Another language: tearing from the sides is tearing by length.",
+                "עד שמגלה את לבה – as it is written (Numbers 5:18): “[the priest] shall bare the woman’s head.” I don’t know anything other than her head; her body – from where? The inference teaches us: “the woman.” If so, what is the inference concerning “her head?” It teaches that he cuts her hair.",
+                "רבי יהודה אומר כו' – perhaps she goes out innocent and the young priests become jealous of her for they saw that her heart was pleasant and her beautiful hair, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים – if they were black [clothing] that were nice for her, cover her with ugly black clothing.",
+                "קטליות – large that they place around the neck and because the woman chokes herself with them in order that she would appear to have a lot of skin, they are called קטליות –chains–necklaces.",
+                "נזמים וטבעות מעבירים ממנה – The Gemara (Talmud Sotah 8b) explains that you would not say that she should leave the earrings and rings after her clothes had been torn and revealed her heart–bosom that this is more of a disgrace to her just as it is a greater disgrace for a naked man that he should walk with shoes on his feet than walk barefoot. It comes to teach us that this is not the case.",
+                "חבל מצרי – It explains in the Jerusalem Talmud that because she acted in the ways of Egypt, but if there is no “common rope”–Egyptian rope, bring other ropes.",
+                "קושרו למעלה מדדיה – so that her clothing doesn’t fall and she would remain naked.",
+                "וכל הרוצה לראות יבא ויראה – and specifically, with men, it is optional and not obligatory, but with women, it is obligatory upon all the women that are found there to come and look as it is written (Ezekiel 23:48): “and all the women shall take warning [not to imitate your wantonness].” ",
+                "וכל הנשים מותרות לראותה. חייבין לראות – But women are permitted to look at her and obligated to look at her. This is explained in the Gemara (Talmud Sotah 8b)."
+            ],
+            [
+                "המקום ניולה – that a Kohen reveals her head and unravels her hair and rends her clothing.",
+                "היא גלתה את עצמה – she sat at the crossroads and revealed herself to an adulterer.",
+                "המקום גלה עליה – that a Kohen places her at the Nicanor Gate and shows her disgrace to everyone.",
+                "בירך התחילה בעבירה תחילה – on the way to sexual intercourse, the thigh benefits first through the closeness of the flesh.",
+                "ושאר כל הגוף לא פלט the other limbs of her body are not spared from the illness, even though they are not mentioned in the Bible other than the stomach and the thigh."
+            ],
+            [
+                "לונביאות – spears.",
+                "לב אביו – Absalom said to his father (i.e., King David): “Write for me that two people that I will choose from all of Israel will go with me.” He wrote for him. He would show his father’s signature to two [people] and they follow him. [He then shows it to] two others and they follow him until he gathered two hundred men. All of them are heads of the Sanhedrins. For he stole the heart of his father, the heart of the Jewish court and the heart of all Israel, as it is written (II Samuel 15:6): “Thus Absalom won away the hearts of the men of Israel.”"
+            ],
+            [
+                "וכן לענין הטובה – we give a man a reward of the nature of the good that he did. But, however, more than what he did he is recompensed, for a good measure is greater in payments than the measure of retribution."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה מביא – the husband.",
+                "את מנחתה – as it is written (Numbers 5:15): “[The man shall bring his wife to the priest.] And he shall bring as an offering for her [one-tenth of an ephah of barley flour].”",
+                "בכפיפה מצרית – a basket made from palm bark [from] the soft that grew around the palm tree.",
+                "כדי ליגעה – that she should confess [her sin of adultery] and not blot out the Name [of God] on the [bitter] waters. And according to the one who says that at the beginning, they would cause her to drink [the bitter waters], and afterwards bring her meal offering, even though the Name [of God] was blotted out, from when she hired, in order that she would confess and not die a disgraced–disfigured death, and even though the scroll was blotted out, if she said, “I am ritually impure,” she does not drink [the waters of bitterness].",
+                "תחלתן וסופן בכלי שרת – not in actual vessels dedicated to Temple service–sacred vessels is spoken of for a person does not bring his meal-offering from the midst of his home in sacred vessels but rather in women’s work baskets of silver or of gold which are appropriate for use as sacred vessels. ",
+                "וזו בכפיפה מצרית – And this is in a basket made of palm-twigs for it is not appropriate to make from it sacred vessels for it is similar to (Malachi 1:8): “Just offer it to your governor.”",
+                "כל המנחות טעונות שמן ולבונה – In the Gemara (Tractate Sotah 14b), the objection is raised: But this is the meal offering of sin-offering, as it is written about it (Leviticus 5:11): “he shall not add oil to it or lay frankincense on it, [for it is a sin offering].” But, that which we teach [in this Mishnah]: \"כל המנחות באות חטים\" –”All meal offerings derive from wheat,” is difficult, for this meal offering of the Omer comes from barley. And the Gemara (Talmud Sotah 14b) resolves the difficulty – one should not teach anything singly but rather, wrapped up–combined and it is taught and this is what it said: all of the meal offerings require oil and frankincense–\"כל המנחות טעונות שמן ולבונה\", but those that don’t require oil and frankincense come from wheat and the sin meal-offering comes from sifted fine flour, even though it does not require oil and frankincense, it comes from wheat and sifted fine flour. ",
+                "And it comes from grits–unsifted flour, and this does not require oil or frankincense and comes from barley and is derived from flour.",
+                "גרש – it is sifted and winnowed in thirteen sieves like a kind of fine sifted flour with wheat.",
+                "קמח – everything is combined like it is grinded."
+            ],
+            [
+                "היה מביא – the Kohen.",
+                "פיילי – a cup in the Greek language (see Talmud Sotah 15b).",
+                "מן הכיור – as it is written (Numbers 5:17): “[The priest shall take] sacral water [in an earthenware vessel],” but there is nothing sacred other than that which was sanctified in a utensil.",
+                "כשם שממעט – Rabbi Yehuda, in the writing of the scroll (see Tractate Sotah, Chapter 2, Mishnah 3), further on in our Mishnah, so he lessens here [the amount of] the water, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מקום היה שם – amidst the rest of the floor of the Temple.",
+                "וטבעת קבועה בה – to grab hold of the its ring and to lift it from the rest of the floor which was all of marble flagstone.",
+                "כדי שיראה – he has to place in it a measure that will be seen and recognized on the face of the water.",
+                "ונתן אל המים – since it is not written: “and place it in the water,” but rather (Numbers 5:17): “[the priest shall put it] into the water,” implying that it should not be absorbed into it."
+            ],
+            [
+                "מאם לא שכב איש אותך וגו' – the clean–pure; which are the curses that come on account of blessings that imply that surely if a man laid, you would not be clean.",
+                "ואינו כותב והשביע הכהן וגו' – for this is not other than a commandment upon the Kohen to have her take an oath.",
+                "ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן – it is nothing other than a receipt that the woman accepts upon herself the oaths and we derive it as it is written (Numbers 5:23): “[The priest shall put] these curses down in writing and rub it into the water of bitterness],” \"האלות\"–the curses – to include curses that come on account of the blessings. [The word] \"האלה\"–these – to exclude [the instructions] and the affirmations (see Talmud Sotah 17a – by the woman saying “Amen”).",
+                "ר' יוסי אומר אינו מפסיק – from when he starts: (Numbers 5:19): “If no man has lain with you” until (Numbers 5:24): “Amen, amen.” And he writes the instructions of (Numbers 5:21): “Here the priest shall administer the curse of adjuration to the woman” and the affirmations (Numbers 5:22): “And the woman shall say, ‘Amen, amen,’” for he expounds the word \"את\" (verse 19) to include instructions and affirmations.",
+                "רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב – meaning to say that he was careful so as not to write other than \"אלות\"–oaths, and not curses that come on account of the blessings and not instructions nor affirmations, for he expounds [the word] \"האלות\"–the oaths – and not curses that come on account of these blessings to exclude instructions and affirmations."
+            ],
+            [
+                "לוח – of wood.",
+                "נייר – of grasses–herbs that they pound–crush them and make them like a kind of leather.",
+                "דפתרא – a hide which is not worked completely through which is prepared with salt and flour but not with gall-nut [juice].",
+                "בספר – on parchment.",
+                "קומוס – resin of the tree which is melted in water.",
+                "קנקנתום – IRMINT and in the foreign language “vitriol.”",
+                "ולא בכל דבר שהוא רושם – and it is absorbed in the parchment and one cannot erase it for gum and vitriol make a lasting impression."
+            ],
+            [
+                "אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה – through the rule permitting the court to insert in an oath an affirmation to which the person concerned could not have been compelled directly, he places the burden upon her unchastity while betrothed and even though he did not have regarding him warnings of jealousy (given to the suspected wife) and a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances. And from here, this insertion of an oath to which a person could not have been compelled to take directly is from the Torah.",
+                "שומרת יבם וכנוסה – if she was his sister-in-law (i.e., the widow of his brother who died without issue) and he brought her into a levirate marriage and he was jealous of her and she retired with a man under suspicious circumstances, he inserts a claim of ritual impurity which she could not have been compelled to take directly that she had become defiled while she was awaiting levirate marriage . And our Mishnah is according to Rabbi Akiva who said that a woman awaiting levirate marriage is unchastity–lewdness, but it is not the Halakha but rather a woman awaiting levirate marriage who ran about as a prostitute is permitted to the levir. Therefore, he does not make this condition upon her if she was unchaste as a woman awaiting levirate marriage.",
+                "אמן שלא נטמאתי וכו' – My explanation is made for the “Amen” on the imprecation, “Amen” on the oath, as we taught above (in this Mishnah). And this is what it said: “Amen” that I did not become ritually impure – that is the “Amen” on the oath that the Kohen imposed upon her: “I impose upon you the oath that you did not become ritually impure. ",
+                "ואם נטמאתי יבואו בי – and if I become I became defiled, it should come upon me,” meaning the acceptance of the imprecation that the Kohen related to her and if you were ritually defiled, all of these curses will come upon you.",
+                "אמן שלא אטמא – that if you become ritually impure afterwards, the water will contest her, but the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "ולא משנתגרשה – for if she ran about as a prostitute–was unchaste after she was divorced, and he retracted [from his decision to divorce her] and restored her [as his wife] and he was jealous of her, and she retired with a man under suspicious circumstances, the [bitter] waters do not examine her on prostitution that is after divorce, for the divorced woman who engaged in prostitution is permitted to return to her husband, for the All-Merciful (i.e., God) suspended [the prohibition] on Kiddushin–betrothal, [not] on intercourse, as it is written (Deuteronomy 24:2): “She leaves his household and becomes the wife of another man.” Therefore, when she was betrothe to another man, even though she had not had sexual intimacy, she is prohibited to return to her husband, but if she had sexual intercourse without Kiddushin–betrothal, she is permitted to return to her husband."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה נוטל – her husband [would take] her meal-offering, for the command of the priesthood regarding meal-offering is from taking a fistful of the meal-offering and onward (see also Talmud Menahot 9a) and bringing near [the meal-offering] is also the beginning of taking a fistful of the meal-offering but a foreigner (i.e., non-Kohen) does not make an offering on the altar but the sanctification of the utensils and the pouring of oil (on the flour – see Leviticus 2:1) and the mixing, as meal-offerings require oil are appropriate for non-Kohanim.",
+                "",
+                "וכהן מניח ידו תחתיה – as it states regarding peace offerings (Leviticus 7:30): “his own hands shall present [the LORD’s offerings by fire],” and it is stated regarding the meal-offering of the woman suspected of unfaithfulness by her husband (Numbers 5:25): “Then the priest shall take from the woman’s hand [the meal-offering of jealousy,” just as with peace-offerings, the Kohen places his hand underneath the hand of the owners and waves it, so also in the meal-offering of the woman suspected of unfaithfulness by her husband, the Kohen places his hand underneath the hand of the woman and waves it."
+            ],
+            [
+                "והגיש – to the southwestern corner.",
+                "והשאר נאכל לכהנים – for all the grabbed [portions of the meal-offerings] are their remnants and are eaten.",
+                "היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה – Three Biblical verses are written: The first [verse]: \"והשקה\"–and he is to make the woman drink [the waters of bitterness]” (Numbers 5:24) is first; and after that:\"ישקה\" –Last, he shall make [the woman] drink the water” (Numbers 5:26) and last \"והשקה\" –Once he made her drink [the water]” (Numbers 5:27). The first mention of \"והשקה\"–and he is to make [the woman] drink [the waters of bitterness” is for itself – that he causes her to drink after the scroll is blotted out before the offering of the meal-offering. And afterwards, \"ישקה\" –”and he [shall make the woman] drink the water” – even though that it implies that she was specifically forced, the Biblical verse that is mentioned first is expounded for itself. But the Biblical verses that are mentioned after this are given for being expounded. Therefore, and afterwards \"ישקה\"–”and he [shall make the woman] drink [the waters of bitterness],” even though it is written after the offering of the meal-offering it refers to preceding the offering. But, it refers to the blotting out [of the parchment] that is written above, as it states, that if it was not blotted out, it is well, but if the form of the letters are recognized, he should not cause her to drink [the waters of bitterness]. And the concluding \"והשקה\"–Once he made her drink [the water] comes to teach us that if the scroll was blotted out and she states, “I will not drink,” they chide–scold her and force her to drink [the waters of bitterness].",
+                "רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך ישקה – that [the words[ \"ואחר ישקה\"–”Last, he shall make [the woman] drink [the water]” – specifically him, and specifically he wrote it after the offering [of meal-offering], and the first mention of \"והשקה\" –”and he is to make the woman drink [the waters of bitterness],” that if he forced her to drink post-facto, and afterwards made the offering of her meal-offering, it is fit. And the last [mention]: \"והשקה\" –”Once he made her drink [the water], that if the scroll was blotted out and she stated, “I will not drink,” we chide–scold her and cause her to drink it against her will. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "מגילתה נגנזת – at the side of the Temple (in the hall containing the golden altar).",
+                "ומנחתה מתפזרת על הדשן – and is burned on the place where the ashes of the sacrifices were deposited that was in the Temple courtyard where they burn there the unfit things for the Holy of Holies, for since it was sanctified with the sacred vessels–dedicated for the Temple service, it requires burning in the courtyard.",
+                "ואין מגילתה כשרה לשקות [בה] סוטה אחרת – for we require writing for her sake, as it is written (there – Numbers 5:30): “and the priest shall carry out [all this ritual with her].” All of the carrying out of the ritual is for her sake.",
+                "המים נשפכים – for since she said hat “I am ritually impure,” she is examined and stands, and the waters of bitterness were not given [to her] other than to verify through them the doubt.",
+                "מערערים אותה – for perhaps she is ritually pure, and on account of her being frightened she says it."
+            ],
+            [
+                "אינה מספקת לשתות – in the Gemara (Tractate Sotah 20b), that our Mishnah is according to Rabbi Akiva who holds like Rabbi Shimon who said that one offers her meal-offering and afterwards cause her to drink it. [for as long as] her meal-offering is not offered, the waters do not examine her, as it is written (Numbers 5:15): “a meal offering of remembrance which recalls wrongdoing.”",
+                "מתמלאת גידין – since her flesh blows up, she appears like her sinews have become swollen.",
+                "שלא תטמא את העזרה – it is stated not from defilement from contact with the dead, but rather that she should not spread the condition of uncleanness from her period of menstruation and defile Nicanor [Gate] and the Women’s Court when she would go out through there for a menstruant woman and a woman with a flux are forbidden to enter the Temple mount. But a dead person himself is permitted to enter into the Temple Mount and [into] Nicanor [Gate] which were not sanctified with the holiness of the Temple Courtyard.",
+                "יש לה זכות וכו' – In the Gemara (Tractate Sotah 21a) it explains that the merit of [studying] the Torah is what suspends its effect for her as she brought her children to school and waited for her husband that he will leave outside of the city to engage in the study of Torah.",
+                "כאלו מלמדה תפלות – the juxtaposition of sexual connection of men that from the Torah she understands shrewdness and makes her words in chastity as it is written (Proverbs 8:12): “I, Wisdom, lives with prudence; [I attain knowledge and foresight]” (see Talmud Sotah 21b).",
+                "רוצה אשה בקב – to feed a small amount of food so that sexual intercourse will be available to her.",
+                "מתשעה קבין ופרישות – to separate from sexual intercourse; therefore, there is no good that is Torah study.",
+                "חסיד שוטה – It explains in the Gemara (Talmud Sotah 21b) such as the example that a woman drowned in the river and he said: “It is not the way of the world to look at this woman and to save her.”",
+                "רשע ערום – such as the example where a person speaks in a misleading manner to the judge prior to his fellow litigant coming and when the gates of merit were opened in the heart of the judge to my words, it is difficult to remove them and behold, his wickedness and shrewdness of that [litigant] who transgressed on (Exodus 23:1): “You must not carry false rumors.”",
+                "ואשה פרושה – such as the example of a woman sorcerer who would close the womb of women that are giving birth through sorcery and the woman giving birth would have difficulty doing so. She would say: “I will go and pray; perhaps my prayer will be accepted and she dissolves her witchcraft and she gives birth.",
+                "ומכות פרושים –that he hits himself to show that he is humble and modest, like the example that he walks at the rear at the side of greatness and does not raise his foot from the ground and as a result knocks his fingers on stones and he is that which called in the Gemara (Talmud Sotah 22b) a knocker–borrower (an opprobrious epithet for a sort of sanctimonious Pharisees), or someone who makes himself as one who closes his eyes so as to not look at women. And because of this, he strikes his head and the wall and blood leaves him. And he who is called a bleeder, meaning to say that he bleeds himself as a result of his [excess] piety.",
+                "הרי אלו מכלי עולם – that they want to demonstrate to humanity that they are pious but their inner being is not like their outer shell."
+            ],
+            [
+                "מדחה אתה את הטוב – weakens and darkens. The missing resemblance is called “feeble”–”faint” in the language of the Mishnah.",
+                "מתנוונה והולכת – to continually become more faint."
+            ],
+            [
+                "נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי. הרי היא ככל המנחות – that it was defiled before it was sanctified in a utensil.",
+                "ותפדה – and it is removed for non-holy produce, and from the monies [from the sale of it], he should purchase another.",
+                "ותשרף – when the body was sanctified with holiness and it doesn’t go out anymore for non-holy produce.",
+                "וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות – and even if a fistful was brought according to the law and not defiled, its remnants are burned on the place where the ashes of sacrifices were deposited and are not consumed because her husband, the Kohen has a portion in it, for it comes from what is his , and the Torah stated (Leviticus 6:16): “So, too, every meal offering of a priest shall be a whole offering: it shall not be eaten.” But the bride is not a whole offering because she has a part in it, and it comes for her atonement. How is this so? The handful of the meal offering which the priest takes to be put on the altar is offered on its own and the left overs are offered on their own."
+            ],
+            [
+                "כהנת שנשאת לישראל – the daughter of a Kohen.",
+                "מנחתה נאכלת – it is written (Leviticus 6:16): “So, too, every meal offering of a priest shall be a whole offering [it shall not be eaten].” A Kohen, but not the daughter of a Kohen, and similarly a daughter of a Priest who is a widow and–or a divorcee who brought a free-will donation of meal-offering is consumed.",
+                "כהנת מתחללת – from the priest’s due and from the priesthood if she was engaged in a sexual affair to those who are unfit, she never can return to her state of fitness ever.",
+                "כהן אינו מתחלל – if he married a divorcee, the priest’s wife’s illegitimately married to him or a harlot, but rather all the while that he is with her, he is unfit for Divine service. When he divorces her, he returns to his state of spiritual fitness, as it is written (Leviticus 21:15): “that he may not profane his offspring among his kin;” his progeny are profaned but he is not is not profaned.",
+                "כהנת מטמאה למתים – as it is written (Leviticus 21:1): “[Speak to the priests,] the sons of Aaron,” and not the daughters of Aaron.",
+                "ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים – for the sin offering and guilt offering and meal-offering, with all of them it is written (Leviticus 6:11): “Only the males among Aaron’s descendants shall eat of it.”"
+            ],
+            [
+                "האיש פורע ופורם – when he is afflicted with leprosy, he lets his hair grow and tears his garments, as it is written (Leviticus 13:44): “The man is leprous; he is unclean.” A man lets his hair grow and he tears his garments. A woman does not let her hair grow and she does not tear her garments.",
+                "האיש מדיר בנו בנזיר – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Nazir, Chapter 4, Mishnah 6) – His minor son and his Naziriteship falls upon him, and even when he grows up, and this Halakha is in [Tractate] Nazir and it has no support from the Torah.",
+                "האיש מגלח על נזירו אביו – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Nazir, Chapter 5, Mishnah 7) – if his father made a vow in his Naziriteship and separated out his sacrifice (i.e., hair offering), and died, and his son was a Nazir, or that he took the vow of Naziriteship after the death of his father, the son shaves his head on the day of his fulfillment [of the vow] and he brings the sacrifices that his father separated out. And also this Halakha has no support.",
+                "האיש מקדש את בתו – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Kiddushin, Chapter 2, Mishnah 1) – he accepts the betrothal of his minor daughter against her will, as it is written (Deuteronomy 22:16): “I gave this man my daughter to wife.”",
+                "האיש נסקל ערום – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Sanhedrin, Chapter 6, Mishnayot 3-4) – as it is written (Leviticus 24:14): “and let [the whole community] stone him,” but it is impossible to state him and not her, for behold it is written (Deuteronomy 17:5): “you shall take the man or the woman [who did that wicked thing] out [to the public place],” but rather, him but not his clothing, but her (i.e., this woman) with her clothes.",
+                "האיש נתלה – as it is written (Deuteronomy 21:22): “and you impale him on a stake,” him and not her.",
+                "האיש נמכר בגניבתו – as it is written (Exodus 22:2): “he shall be sold for his theft,” and not her theft."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ארוסה ושומרת יבם – a betrothed woman whose betrothed is jealous of her and the childless brother’s widow awaiting levirate marriage whose levir is jealous of her.",
+                "",
+                "ולא נוטלות כתובה – for she caused to make herself prohibited upon him for she had retired under suspicious circumstances after a warning given to the suspected wife–manifestation of jealousy that from this manifestation of jealousy and the prohibition, one does not do less, as it is written (Numbers 5:12): “Speak to the Israelite people, etc.” which includes the betrothed woman and the childless brother’s widow awaiting levirate marriage.",
+                "תחת אישה – The verse states that she sits underneath him.",
+                "נתינה – from the Gibeonites and they are prohibited from entering the congregation [of the Lord].",
+                "לא שותות – this portion was not stated other than when it was appropriate to fulfill it, as it is written (Numbers 5:12): “if any man’s wife has gone astray.” The Biblical verse speaks of what is appropriate to marriage, except for a widow [married] with a High Priest [or a divorcee or a woman released from a levirate marriage by Halitzah with a regular Kohen,] etc.",
+                "ולא נוטלות כתובה – even though the rest of the widows with a Kohen Gadol–High Priest collect their Ketubot, as we state in [Tractate] Ketubot [100b and Tractate Yevamot 84a]. This woman does not have her Ketubah because her retiring under suspicious circumstances caused this to her."
+            ],
+            [
+                "אמר בעלה איני מקשה ושבעלה בא עליה בדרך – since he causes her that she should not drink [the waters of bitterness], she takes–receives her Ketubah.",
+                "מתו בעליהן – all of the women suspected of infidelity who are appropriate to drink, but did not have an opportunity to be caused [by their husbands] to drink [the bitter waters] until they died.",
+                "ב\"ש אומרים נוטלות כתובה – for a document that is designated for collection is considered as collected.",
+                "ולא שותות – as it is written (there – Numbers 5:15): “The man shall bring his wife [to the priest].”",
+                "וב\"ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן – meaning to say that from out of the fact that they don’t drink [the waters of bitterness] , they don’t take their Ketubot, for the document that is designated for collection is not considered as already collected."
+            ],
+            [
+                "מעוברת חבירו – who died or divorced her and left her pregnant or nursing and the Sages forbid her to marry until the child born would be two years old and he went and married her prior to that time and was jealous of her and she had retired under suspicious circumstances.",
+                "לא שותה – for she is not appropriate to fulfill it for Rabbi Meir holds ha a person who marries a woman who was impregnated by another or who had her become a nursing mother from another should divorce her and never ever return her. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+                "יכול הוא להפרישה – until twenty-four months [have passed] and then to retore her. Therefore, we can her worthy of marriage.",
+                "אילונית – she is man-like and does not give birth (i.e., barren, incapable of conception – see Talmud Ketubot 11a for its etymology from \"איל\"–ram-like).",
+                "ושאינה ראויה לילד – for she had drank that cup of impotence–sterility, and it is prohibited to establish them for one who has not children.",
+                "ר\"א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת – and he will be permitted to uphold this one. Therefore, she is appropriate for marriage. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "אשת כהן שותה ומותרת לבעלה – if she is found innocent, for you might have thought for since she is the wife of a Koehn that was forced [to have sexual intercourse with another man], she is forbidden to her husband, let us fear lest she was forced to have sexual intercourse [with another man] and therefore, the [bitter] waters did not examine her, this comes to teach us that this is not the case.",
+                "אשת סריס – that you should not say that apart from “your wife” (Numbers 5:19), the All-Merciful said. But this one is not son of that one. This is what it comes to tell us.",
+                "על ידי כל העריות מקנאים – if he was jealous of her from her father or from her brother, or from one of all of the prohibited relationships and she had retired under suspicious circumstances, it is a manifestation of warning and she is prohibited to him and she drinks [the waters of bitterness]. So that she will not state that “she was defiled,” “she was defiled,” twice – the first [time] to her husband and the [second] to the one who had engaged in intercourse with her, for where he is forbidden to her with this act of prostitution excluding that where is he is prohibited to her and we establish [stating not], this is what it comes to tell us [that this is not the case].",
+                "חוץ מן הקטן – younger than nine years of age and one day where Maimonides explained that his coition is not coition. But to me, it appears that a minor child younger than age thirteen and one day who had not brought signs of puberty, as it is written (Numbers 5:13): “in that a man has had carnal relations with her,” a man, but not a minor child.",
+                "ממי שאינו איש – excluding an animal."
+            ],
+            [
+                "אלו שב\"ד מקנאין להם – if they see them that they are acting with licentiousness.",
+                "ולא להשקותה אמרו – for we surely require (Numbers 5:15): “that man shall bring his wife [to the priest]” and we don’t have it, and her husband also, when he will come, he cannot cause her to drink [the waters of bitterness] through this warning given to the suspected wife for we require (Numbers 5:14): “and he is wrought up about the wife [who has defiled herself]” and (Numbers 5:15): “that man shall bring his wife,” and Rabbi Yosi does not require: “he is wrought up about the wife”–\"וקנא\" and “that man shall bring his wife”–\"והביא\" and the Halakha is not according to Rabbi Yosi. But a blind person does not cause his wife to drink, as it states (there – Numbers 5:13): “unbeknown to her husband”–\"מעיני אישה\" (literally, from the eyes of her husband), and from what is stated (Numbers 5:29): “a woman who goes astray while married to her husband”–\"אשה תחת אישה\" – we learned that whatever prevents the husband from causing [her] to drink, prevents the woman from drinking [the waters of bitterness] if his wife had the same thing. Therefore, if she was blind, she does not drink, and if she was lame, she does not drink, as it states (Numbers 5:18): “After he (i.e., the priest) has made the woman stand [before the LORD],” and similarly, if she had her hand or fingers cut off, as it states (Numbers 5:18): “and place upon her hands [the meal offering of remembrance],” or mute, as we require (Numbers 5:22): “And the woman shall say, [“Amen, amen],” and similarly, if the husband was lame, or had his fingers or hand cut off or was mute, he does not cause her to drink [the waters of bitterness, since it is written (Numbers 5:29): “when a woman goes astray while married to her husband”–\"אשה תחת אישה\" – as we have stated."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כך בודקין – adulterer.",
+                "ובאו ובאו – both of them (Numbers 5:22 and Numbers 5:27) have an extra [letter] “vav” for interpretation.",
+                "נטמאה ונטמאה – (Numbers 5:27 and Numbers 5:29) the extra “vav” in the second word \"ונטמאה\" –and defiles herself (Numbers 5:29) is for interpretation.",
+                "רבי אומר שני פעמים וכו' – Rebbe (i.e., Rabbi Judah the Prince) did not expound the extra letter “vav” as Rabbi Akiva but rather the inclusion of the Biblical verses he expounds whether the two forms of \"ובאו\" –”and they enter” (verse 22) and “the spell-inducing waters enter” or whether two forms of \"ונטמאה\" –”if she defiled herself” (verses 28 and 29)."
+            ],
+            [
+                "בו ביום דרש – every place where it teaches: \"בו ביום\"–on that selfsame day is the day where they appointed Rabbi Eleazar ben Azariah to the presidency, when the [number of] students were increased, they gave permission to all to enter (see Talmud Berakhot 28a). [And because of] of this exposition of נטמאה ונטמאה–she defiled herself (Numbers 5:27); and defiles herself (Numbers 5:29), also was expounded on that selfsame day, we take it as a tradition for all of these here.",
+                "כלי חרס – it is a first level of ritual impurity which was defiled from the unclean reptile which is one of the direct causes of Levitical impurity.",
+                "אינו אומר טמא – (Leviticus 11:33): “everything inside it shall be unclean”; it does not say טמא–is impure–unclean but rather יטמא–will be unclean–impure. It comes to expound also – that יטמא means – that it defiles other things.",
+                "למד על ככר שני – therefore it took the tradition of a loaf because it is found in an oven.",
+                "שמטמא את השלישי – and even that which is non-holy, for the Biblical verse was written undefined.",
+                "דור אחר – from those who will come in the future who will purify the third level of Levitical impurity, and even Terumah–priest’s due which has no Biblical verse regarding it from the Torah.",
+                "והרי עקיבא תלמידך מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא – even for non-holy produce, but the Halakha is not according to Rabbi Akiva and something that is second level of Levitical impurity does not make something third level of Levitical impurity for non-holy produce, but only for produce dedicated to the Temple."
+            ],
+            [
+                "מגרש – an open place free from sowing and from trees for the beauty of the city. But two-thousand [cubits] is not mentioned there for the Levites and is not mentioned other than [for leaving from the limits of] Shabbat.",
+                "שדות וכרמים – and two-thousand [cubits] surrounding they gave to the Levites, and from them they left one-thousand [cubits] surrounding the city for the fields and the rest of the fields and vineyards. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yosi HaGlili that the Sabbath limit is two-thousand [cubits] according to the Rabbis."
+            ],
+            [
+                "שאין ת\"ל לאמר – which is not similar to the other [mentions] of [the word] \"לאמר\" –saying, that are in the Torah for the Divine Presence speaks to Moses stating the utterance to Israel. But here, we don’t say this.",
+                "בקורין את ההלל – headings of chapters alone that they would answer following them."
+            ],
+            [
+                "מאהבה – that he loved “the place” (i.e., God).",
+                "שקול – the weight will be equivalent, not outweighing to one side or the other, and he holds the Biblical verse with the letter “Vav,” and its implication is that the Biblical verse ended with a “Vav.” \"הן יקטלני\"–He may well slay me (Job 13:15) – though he kills me, “yet I will trust in Him no longer,” or, “yet I will trust in Him.” (whether one reads the word as לא or לו ).",
+                "מיראה – from fear of retribution that will not come upon him.",
+                "ירא אלהים – and he doesn’t love God."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "משקינא לה ונסתרה אפילו שמע מעף הפורח that she retired under suspicious circumstances–secluded herself, ",
+                "יוציא ויתן כתובה – he should divorce her and provide her Ketubah settlement. Rabbi Eliezer, according to his reasoning who said in the first chapter (Tractate Sotah, Chapter 1, Mishnah 1), that a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances does not require testimony and even a slave and even a maid-servant are believed, that is (identical with) a flying bird for a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances is compared through close analogy of Biblical verses to ritual defilement and everyone is believed regarding her. Therefore, if she retired with a man under suspicious circumstances and he does not want to have to cause her to drink [the bitter waters], he should divorce her and provide her with her Ketubah settlement.",
+                "רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה – women who spin by the light of the moon. Rabbi Yehoshua, according to his reasoning, who said that we cause her to drink [by the testimony] of two [witnesses]. However, when they (i.e., the women twisting yarn) speak of her by [the light of] the moon, the matter is ugly licentiousness, and she should be divorced for even water, moreover, does not examine her as it is taught in the first chapter. But she is ritually pure, and women twisting yarn by moonlight should be talking about her. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "אני ראיתיה שנטמאת – in that retirement [of hers] under suspicious circumstances which is through two witnesses according to Rabbi Yehoshua or through the flying bird according to Rabbi Eliezer.",
+                "לא היתה שותה – for one witness is believed concerning her even to cause her to lose her Ketubah settlement for there is a basis for it.",
+                "אף לפסלה מכתובתה – that she should not drink [the bitter waters] not take [the settlement of] her Ketubah.",
+                "יבמתה – the wife of her husband’s brother.",
+                "ובת בעלה – from another wife.",
+                "הרי אלו נאמנות – for this testimony, even though they are ineligible for all other testimony which is to her detriment because the Torah believed all testimony that there is concerning her. But, however, not to make her ineligible for her Ketubah [settlement], for they hate her, but rather, that she should not be suspected by her husband of having been unfaithful."
+            ],
+            [
+                "שהיה בדין – that one witness should not be believed concerning her if it is not from the decree of the Biblical verse.",
+                "עדות הראשונה – her retirement under suspicious circumstances which does not make her forbidden [to her husband] eternally other than until she drinks [the bitter waters].",
+                "אינה מתקיימת בפחות משנים – since we require to state from an analogy–Gezerah Shavah, and this is Rabbi Yehoshua’s view.",
+                "עדות האחרונה – ritual impurity.",
+                "כל [עדות] שיש בה – it is believed concerning her, as it is written (Numbers 5:13): “and there is no witness against her,” and all mentions of the word \"עד\"–witness that is mentioned in the Torah, undefined, is not other than two, as it necessitated the Bible to state (Deuteronomy 19:15): “A single witness may not validate against a person [any guilt or blame for any offense that may be committed: a case can be valid only on the testimony of two witnesses or more].” We learn from this that \"עד\"–witness implies two [witnesses], until the Biblical verse explicitly specifies one [witness]. And as it states, that she was not caught to be forbidden, so we see that one witness is believed."
+            ],
+            [
+                "עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת – establish one near one, and there is doubt regarding her and she drinks, and especially when they come one in the presence of the other. But this one after that one, when the first stated that she was defiled, he is believed as two [witnesses]. But the second who states that was not defiled, is just considered as one, for the words of the one are not in place of two [witnesses].",
+                "ושנים אומרים לא נטמאת – meaning to say that she was not defiled in your presence, that when you came and found that they retired under suspicious circumstances together and we also were with you and in your presence she was not defiled, the one witness was dismissed and his words were voided because of the two [witnesses] and she remains in a state of “doubt” if she had been defiled before they came and found them [together] and therefore, she drinks [the bitter waters]. And we are taught by the Tanna–teacher in these two clauses of our Mishnah that they are ineligible for [providing] testimony, they went after the majority opinion whether for leniency or stringency, meaning to say, whether to cause her to drink or not to cause her to drink."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו נאמרין. פרשת סוטה – as it is written (Numbers 5:19): “[The priest shall adjure the woman,] saying to her, [“If no man has lain with you, if you have not gone astray in defilement while married to your husband, be immune to harm from this water of bitterness that induces the spell].” In any language that he states it.",
+                "וידוי מעשר – (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house, etc.” He states it in any language that he wishes, as it is written (ibid.): “You shall declare before the LORD your God,” in every language that he speaks.",
+                "קריאת שמע – as it is written (Deuteronomy 6:4): “Hear O Israel ” in any language that you hear.",
+                "ותפלה – a congregation–community that prays, prays–recites the Amidah in any language, but an individual does not pray other than in the holy tongue (i.e., Hebrew).",
+                "וברכת המזון – as it is written (Deuteronomy 8:10): ‘and you shall bless–give thanks [the LORD your God],” in any language that you bless–give thanks.",
+                "ושבועת העדות ושבועת הפקדון – in any language that he made them take an oath and did not give thanks, they are liable. The oath of testimony, we derive it as it is written regarding it (Leviticus 5:1): “[If a person incurs guilt] when he heard a public imprecation,” and the oath of deposit, he derives it [through an analogy] from the oath of testimony (Tractate Sotah 33a): \"תחטא\" –incurs guilt (Leviticus 5:1) and \"תחטא\"–sins (Leviticus 5:21)."
+            ],
+            [
+                "מקרא בכורים – that he would recite from (Deuteronomy 26:5): “My father was a fugitive Aramean,” until the conclusion of the portion.",
+                "וחליצת יבמה – she states (Deuteronomy 25:7): “My husband’s brother refuses to establish a name in Israel for his brother,” and he states (Deuteronomy 25:8): “I do not want to marry her.” And after the ceremony of removing the shoe of the brother-in-law–levir, she says (Deuteronomy 25:9): “Thus shall be done to the man [who will not uphold his brother’s house!]”",
+                "ברכות וקללות – that the Jewish people recited at Mount Gerizim and Mount Ebal.",
+                "",
+                "ברכות כ\"ג – after the Divine Service on the Day (i.e., Yom Kippur) in the innermost sanctum (i.e., the Holy of Holies), he would read the portion in the Torah and make the eight blessings that are explained in our Mishnah.",
+                "ופרשת המלך – this is the portion of \"הקהל\"–Gathering the people (see Deuteronomy 31:10-13), as it explains at the end of our chapter (Mishnah 8).",
+                "ופרשת עגלה ערופה – (Deuteronomy 21:7): “Our hands did not shed this blood,” (Deuteronomy 21:8): “Absolve, O LORD, your people Israel, etc.”",
+                "פרשת משוח מלחמה – (Deuteronomy 20:2): “Before you join battle, etc,” (Deuteronomy 20:3): “Hear, O Israel! You are about to join battle [with your enemy].”"
+            ],
+            [
+                "כיצד – like from where.",
+                "ולהלן הוא אומר – in the blessings and curses of Har Gerizim (Deuteronomy 27:11-14).",
+                "מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש – as it is written (Deuteronomy 27:14): “[The Levites] shall then proclaim in a loud voice to all the people of Israel.” And it is written there (Exodus 19:19): “God answered him in thunder.” Just as there, it is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), so here too, in the Holy Tongue."
+            ],
+            [
+                "וענתה ואמרה ככה – there is no need to teach it through a Gezerah Shavah (analogy), for it is learned from itself, (Deuteronomy 25:9): ‘and [she shall] make this declaration: Thus [shall be done to the man who will not build up his brother’s house!].” In such a language she should state this."
+            ],
+            [
+                "שבשומרון – near Shomron–Samaria.",
+                "מכאן ומכאן – on the mountains.",
+                "בשבעים לשון – in the writing of seventy nations and all who wish to teach it should come to study so that there won’t be any fault-finding for the nations to state that we didn’t have from where to learn.",
+                "את האבנים – they concealed the alter after they offered the burnt offerings and the peace offerings.",
+                "ולנו במקומן – in their lodgings in Gilgal, and there, they established the stones."
+            ],
+            [
+                "במדינה אומר אותה שלש ברכות – that the Kohanim interrupt between each verse, [and the community] answers [Amen].",
+                "ובמקדש ברכה אחת – because they do not answer “Amen” in the Temple and there is no interruption here.",
+                "ככתבה – with a Yud, Heih (i.e., the letters of the name of God).",
+                "בכנויו – with an Aleph, Daleth [Nun, Yud] for we don’t mention God’s name as it is written other than in the Temple alone, as it states (Exodus 20:21): “in every place where I cause My name to be mentioned, I will come to you and bless you.” The Biblical text transposed it and expounded upon it: In every place that I will come to you and bless you, which is in the Temple–Sanctuary, there I will mention My name.",
+                "כנגד כתפותיהם – because it requires the lifting of the palms of the hands, as it is written (Leviticus 9:22): “Aaron lifted up his hands toward the people and blessed them.” And it is written (Deuteronomy 18:5): “him and his descendants [to be in attendance for service in the name of the LORD] for all time.” Just as he is with the raising of his hands, so too his descendants–children also with the raising of their hands for all time.",
+                "ובמקדש – when they bless the people with the holy name of God and Divine Presence is above from the second joints of their fingers, they lift their hands above their heads.",
+                "שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ – because the name of God is written upon it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "ברכות כ\"ג – on Yom Kippur after the Divine Service–Avodah had been completed, he reads the Torah and makes eight blessings–benedictions.",
+                "חזן הכנסת – the sexton of the assembly upon whom the duties of the assembly are upon him to bring in",
+                "ראש הכנסת – through his lips are decided all the matters of the congregation, who will recite the prayers leading up to the Shema for the benefit of those who come too late for the regular service, who will recite the Maftir–Haftarah from the prophets and who will go down before the Ark (to serve as the representative of the congregation).",
+                "סגן – who is ready in place of the Kohen Gadol–High Priest for if something should happen to him to make him unfit for service, he will serve in his place.",
+                "והסגן לכ\"ג – and all of them are because of the honor of the High Priest, as it is written (Proverbs 14:28): “A numerous people is the glory of the king.”",
+                "וכ\"ג עומד ומקבל – it follows that he was sitting, we learn from this that he would read in the Women’s Court, for if it was in the Court of Israel, we hold that there is no sitting in that court other than only the kings of the house of David.",
+                "וקורא אחרי מות – which is the order of [the ritual of] Yom Kippur.",
+                "ואך בעשור – in the Torah portion (Leviticus 22:26 and following): “When an ox or a a sheep or a goat is born” that is near the portion of Aharei Mot (Leviticus 16) and he is able to roll the Torah scroll to there while the Aramaic translator is translating the concluding verse of Aharei Mot and there is no delay in order that the Aramaic translator should interrupt–stop.",
+                "וגולל את התורה – and even though he did not read about the tenth [day of Tishrei] in the book of Numbers (chapter 29, verses 7-11), he reads it by heart. But he should not roll the Torah scroll to there because it is far and there is a delay that would cause the Aramaic translator to interrupt and it is a reproach to the community, and to read from two Torah scrolls is impossible because single person does not read from two Torah scrolls in the congregation because of the defect of the first Torah scroll.",
+                "יותר ממה שקריתי לפניכם – what I am about to read further by heart, they should not say that it is missing from this Scroll, therefore, I won’t roll it there, and why so much? In order not to cast aspersion against the Torah scroll.",
+                "על התורה – the blessing that is after it (i.e., the Haftarah).",
+                "ועל העבודה – May the LORD our God accept [our worship].",
+                "ועל ההודאה – We give thanks to You.",
+                "ועל מחילת עון – You have chosen us that we conclude it with “the king who pardons and forgives our iniquities.”",
+                "ועל המקדש – that th Divine Presence should rest on the Temple and we conclude it with Praised is the LORD Who dwells in Zion.",
+                "ועל הכהנים – that He should accept their sacrifices with favor and we conclude it with [the blessing] “who sanctifies the Kohanim.”"
+            ],
+            [
+                "[בשמיני] – In the eight year of the Sabbatical year–Shemittah that just passed, which is at the conclusion of this seventh year at the conclusion of the first day of Yom Tov (i.e., Sukkot), as it is written (Deuteronomy 31:10): “On the Feast of Booths.” I hear–learn even on the last day of Yom Tov of the holiday, the inference teaches us (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear [before the LORD your God],”from the beginning of the Intermediate Days [of the Festival].",
+                "אגריפס המלך – he was from the seed of Herod and in his days, the Second Temple was destroyed.",
+                "זלגו עיניו דמעות – fo this Biblical verse disqualifies him from being King.",
+                "אחינו אתה – his mother is from the Israelites.",
+                "וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע – that is in [the Torah portion of] Vaethanan, and connects with the portion of the Shema (Deuteronomy 6:4-9) and “If you will surely hearken” (Deuteronomy 11:13-21), for in the portion of the Shema is the acceptance of the kingdom of heaven and in the “If you will surely hearken” portion is the acceptance of the yoke of the commandments and he skips and reads (Deuteronomy 14:22): You shall set aside every year a tenth part” and from there he skips and reads (Deuteronomy 26:1ven 2): “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” because it is the time of the ingathering [of the crops] and the giving of gifts to the poor and separating the priest’s due and the tithes and even though the portion of the king is between the “You shall set aside every year a tenth part” and “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” he reads them together to not interrupt the [verses about the] tithes and afterwards the blessings and curses (Deuteronomy chapter 27-28) which are the acceptance of the decrees and punishments of the Torah and then he returns and reads the portion of the king (Deuteronomy 17:15-20): “You shall be free to set a king over yourselves.”"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "משוח מלחמה. ודבר אל העם בלשון הקדש – it is stated here (Deuteronomy 20:2): “[Before you join battle, the priest shall come forward] and address the troops.” And it is stated elsewhere (Exodus 19:19): “As Moses spoke, [God answered him in thunder].” Just as elsewhere is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), even here too is in the Holy Tongue.",
+                "",
+                "הגפת תריסין – striking of those defending each other to cause the hearing of a voice and to threaten.",
+                "הקלגסין – sticks whose heads are curved and they beat them on stones and they fly off on their enemies.",
+                "שובך – the officer of the army Hadarezer in [Second] Samuel [10:16]."
+            ],
+            [
+                "אחד הבונה ואחד הלוקח – a house built which for him was new.",
+                "ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל – and in this, it is a vineyard, two against two, and one goes out with a tail, and even from five types they combine."
+            ],
+            [
+                "אילני סרק – such as cedar and sycamore that don’t produce fruit.",
+                "והמחזיר את גרושתו – and he betrothed her, he does not return to her for she is not new to him and in Scripture it is written (Deuteronomy 24:5): “[When a man has taken] a new bride, [he shall not go out with the army or be assigned to it for any purpose].”",
+                "אלמנה – and a High Priest betrothed her, he does not return [to her – a widow],as it is written (Deuteronomy 20:7): “[Is there anyone who has paid the bride-price for a wife,] but has not yet married er? [Let him go back to his home, lest he die in battle and another marry her],” but it was possible. To state, and he did not take her? What is “to take her?” that she is appropriate for him to take her [as a wife].",
+                "על מכונו – tore it down and built it like the first measure, he does not return [to live in it], for it is not new and it is worse than someone who purchases it or who inherits it.",
+                "הבונה בית לבנים בשרון – it is a place whose name is Sharon, and its land is not nice for bricks and it is not something enduring for they had to renew it twice every seven years."
+            ],
+            [
+                "ואלו שאין זזין ממקומן – for those above go until the border. And there, we hear the words of the Kohen and they return from the battlefield into the midst of the land of Israel. But they do not return to their homes but rather engage in providing water and food to those who go to war and these do not move from their places and even to go to the border line and to return at the direction of the Kohen.",
+                "הבונה בית וחנכו – and do not live in it for a year yet, and similarly, one who plants a vineyard and redeem it, and the fourth year has not yet passed upon it.",
+                "נקי יהיה לביתו – for his house.",
+                "יהיה – an amplification which the Biblical verse adds to you which is something other that should be like this."
+            ],
+            [
+                "ויספו השוטרים – on the words of the Kohen.",
+                "בקשרי המלחמה – that they become knotty to stand squeezed together that the enemies will not separate them.",
+                "לפיכך – the person who is fearful is the person who fears from sins that are in his hand, the Torah hung “built, and planted and betrothed” to return on their account, so that the return would be dependent upon this and he would not be embarrassed to state regarding it from the sins that are in his hand and he is fearful and returns.",
+                "ר' יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו' – for Rabbi Yosi HaGlili, even if he transgressed on the words of the Scribes, he returns, for according to Rabbi Yosi, until he transgresses the words of the Torah is similar to a widow marrying a High Priest."
+            ],
+            [
+                "ובעקבו של עם – at the rear of the people who guard that the last ones who are behind them should not flee.",
+                "זקפים – warriors appointed to this, for if one of the fighters falls, he will restore him and raise him up.",
+                "ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל – to guard that they will not flee.",
+                "כשילים – iron hatchets–spades.",
+                "לקפח את שוקיו – to sever his foreleg.",
+                "שתחלת ניסה נפילה – it is transposed language for the beginning of falling (i.e., in slaughter) is the rout (see Talmud Sotah 44b)."
+            ],
+            [
+                "בד\"א – that they return from the battlefield and there are those who do not move from their places in an optional war.",
+                "אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים – a war of the Land of Israel, and the war against Amalek. Everyone admits that it is obligatory, and everyone goes out in it [to fight]. But the wars of the House of David to extend and widen the brder of Israel and to assess taxes from peoples such as the war of Aram Naharayim and Aram Tzobah (Syria), everyone agrees that it is option. But the First Tanna–Teacher and Rabbi Yehudah did not disagree other than with a war that Israel fights with its enemies in order that they not grow stronger over them and trouble hem. The first Tanna–teacher calls that an optional war, and holds that a person is not permitted to make himself idle from the commandment in order to fight in a war like this, but Rabbi Yehuda holds that this also is a commanded war, for after it is to save Israel from the hand of their enemies, and one who engages in a commandment is exempt from another commandment. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עגלה ערופה בלשון הקדש – what the elders say (Deuteronomy 21:7): “Our hands did not shed this blood,” and the Kohanim state (Deuteronomy 27:8): “Absolve, O LORD, Your people Israel [whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel],” it was necessary to state this in the Holy Tongue (i.e., Hebrew).",
+                "שנאמר כי ימצא וכו' – and in the same portion it states (Deuteronomy 21:7): ‘And they shall make this declaration,” and it states further on (Deuteronomy 27:14): “The Levites shall then proclaim [in a loud voice to all the people of Israel.” Just as there it is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), even here is in the Holy Tongue.",
+                "היו יוצאים – and they come there and measure from the slain to the side of the villages that surround him to know which is closest.",
+                "אין ב\"ד שקול – a Jewish court is not made where it will be possible to divide into equal shares but rather, that the majority will be on the one side, to fulfill (Exodus 23:2): “[you shall not give perverse testimony in a dispute] so as to pervert in favor of the mighty.”"
+            ],
+            [
+                "נמצא סמוך לספר – near the border of non-Jews",
+                "לא היו מודדים – they would not measure, as it is written (Deuteronomy 21:1): “someone slain is found [lying in the open],” excluding someone who brings himself that is nearby the border of the non-Jews as if he brought himself to death.",
+                "לעיר שאין בה ב\"ד לא היו מודדין. אין מודדין אלא מעיר שיש בה ב\"ד – this is what he said: if he is found near a city that lacks in it a Jewish court, we don’t measure it, but rather, [near to] a city that has a Jewish court close to it. What city that has a Jewish court near it? And if he did not repeat this teaching, I would think that we don’t measure at all, the inference teaches us (Deuteronomy 21:3): “The elders of the town [nearest the corpse] shall then take a [heifer which has never been worked, which has never pulled in a yoke],” anyמway, for this “the city” is an additional Biblical verse” for one could have written “and the city that is closest to the slain and its elders went out.”",
+                "מכוון – squeezed in–confined, that it is not closer to this or fro that one, even as much as a thread’s length.",
+                "מביאות שתי עגלות דברי ר\"א – but the Halakha is not like this, but rather, both bring one heifer jointly . And we state this in the Gemara in [Tractate] Bekhorot [18a).",
+                "אין ירושלם מביאה עגלה ערופה – as it is written (Deuteronomy 21:1): “in the land that the LORD your God is assigning you [as a possession) to possess,” excluding Jerusalem that was not allotted to the tribes."
+            ],
+            [
+                "נמצא ראשו במקום אחד – now the Tanna is not speaking about the matter of measuring, since the end (actually, the beginning of Mishnah 4 of this chapter) teaches, from where do they measure–\"מאין מודדין\" – it follows that in the first part of the Mishnah we do not deal with measurement, but rather, we are dealing with the corpse of a person whose relatives are unknown and whose burial is obligatory on everyone that acquires its place for where his head is found in one place and his body in another place, we bring the head to the body and we bury it where the body is found, for the body fell in its place for the head is unsteady, which are the words of Rabbi Eliezer.",
+                "רבי עקיבא אומר מוליכין הגוף אצל הראש – for the head, where it fell, it fell, and its body runs and goes, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "ר:א אומר מטיבורו – he holds that the real life is in his navel.",
+                "ר' עקיבא אומר מחוטמו – real life is from his nose (cessation of breath from the nostrils is the main sign of death – see Talmud Yoma 85a), as it is written (Genesis 7:22): “All in whose nostrils was the merest breath of life.”",
+                "מקום שנעשה חלל מצוארו – it is not called slain, other than from the neck, as it is written (Ezekiel 21:34): “you shall be wielded over the necks of the dishonored withed ones.” Therefore, from it (i.e., the neck) they would measure, as it is written (Deuteronomy 21:3): “[The elders of the town nearest] to the corpse,” But the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "נפטרו זקני ירושלם – who do not come other than to measure, as it is written (Deuteronomy 21:2): “Your elders and magistrates shall go out and measure [the distances from the corpse to the nearby towns].”",
+                "אע\"פ שאינו איתן כשר – it did not state \"איתן\"–everflowing–strong wadi (Deuteronomy 21:4) as an indispensable condition but rather for the Mitzvah.",
+                "בקופיץ – a large knife.",
+                "מאחריה – opposite its neck.",
+                "מקומה אסור – forever.",
+                "ומותר לסרוק שם פשתן – work that is not on the body of the land, as it is written (Deuteronomy 21:4): “[a heifer] which has never been worked, which has never pulled a yoke.” Just as sowing is special which is on the main body of the land, so also, all work which is on the main body of the land.",
+                "לנקר את האבנים – to chisel the stones."
+            ],
+            [
+                "ולא בא לידינו ופטרנוהו – without food.",
+                "ולא ראענוהו והנחנוהו – without accompaniment."
+            ],
+            [
+                "תצא ותרעה בעדר – like other non-holy animals.",
+                "כפרה ספיקה – which had performed its own [work].",
+                "ואחר כך נמצא ההורגד ה\"ז יהרג – as it is written at the end of the portion of the heifer whose neck was broken (Deuteronomy 21:9): “Thus you will remove from your midst guilt for the blood of the innocent.”"
+            ],
+            [
+                "עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית – as for example when both came at the same time [then] they would break the neck. But if one came first and said “I saw the killer”, and they believed him like two [witnesses]. For the Torah believed him, as it is written (Deuteronomy 21:1): “the identity of the slayer not being known,” but if they did know, even through one witness, they don’t break the neck, even though one witness had come and afterwards his testimony is contradicted, the second is not believed, because the words of the one is not in the of two [witnesses].",
+                "עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפים – as, for example, the two [witnesses] and the one are invalid witnesses, for in the case of invalid witnesses, one goes according to the majority of opinions."
+            ],
+            [
+                "בטלה עגלה ערופה – because they knew of them who was accustomed to kill.",
+                "בטלו האשכולות – a person who has everything (this is a Notarikon – describing the word אשכולות – see the commentary of Tosafot Yom Tov who also quotes Maimonides on this matter), meaning to say, their Torah is true without reproach."
+            ],
+            [
+                "הודיית מעשר – the confession of the tithe (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; and I have given it to the Levite,” because Ezra fined the Levites that they did not give to them the tithe [of the tithe] when he came up [to the Land of Israel] from the Diaspora, and the Levites did not go up with him, and he (i.e., Ezra) commanded that they should give the tithe [of the tithe] to the Kohanim, and Yohanan the High Priest annulled the confession because he was not able to say, “and I have given it to the Levite.”",
+                "בטל את המעוררים – for the Levites would say on each day on the platform (Psalms 44:24): “rouse yourself, why do you sleep, O God.” He stated: Is there sleep before God? (see Talmud Sotah 48a and Tosefta Sotah 13:9). And he stood and annulled them.",
+                "ואת הנקפין – that they would wound the calf of the sacrifice between its horns in order that blood would fall between its eyes so that it would not see and it would be easy to bend over and to slaughter it and he would stand and annul it for it appeared as having a blemish (and unfit for the altar) and he established for them rings in the ground for them to place the neck of the animal within it.",
+                "נוקפין – beat and its example [Tractate Hullin 7b], “no person bruises his finger here on earth [unless it was so decreed against him in heaven].”",
+                "היה פטיש מכה בירושלים – on the Intermediate days of the Festival those artisans of copper and iron would beat with a hammer in order to perform work which cannot be postponed without irretrievable loss, and he stood and cancelled them because the thing becomes more known and there is a disregard of the Intermediate Days of the Festival.",
+                "ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי – for he said to the people of his generation that just as regarding the great heave offering–priest’s share of the crop, its punishment [for non-fulfilment] is death, so too, the tenth of the tenth [given by the Levites to the Kohanim] and separation of priestly shares is required before one is able to partake of them, [non-fulfillment] is punishable by death and he established that they should take out from the doubtfully tithed produce only the tenth-of-a-tenth and the Second Tithe, and they should not take out it the First Tithe and the Poor Man’s Tithe for one can say to the Levite and–or the Poor Person: Bring proof that it is produce from which priestly gifts and tithes had not yet been separated and take it. And from this ordinance and onward, a person who takes his fruit from the marketplace would not ask if they had been properly prepared [by the giving of the priestly gifts and tithes] or not, but immediately, he separates from them the tenth-of-the-tenth and the Second Tithe, and consumes the rest for anyone who purchases from those who did not observe certain religious customs regarding tithing, their produce is considered doubtfully tithed."
+            ],
+            [
+                "סנהדרין – the judges are there, and they are called a Sanhedrin in that they detest a majestic appearance–an imposing figure in judgment.",
+                "בטל השיר – as it is written (Lamentations 5:14): “The old men are gone from the gate, The young men from their music” when the elders who were the Sanhedrin who were sitting at the gate were made idle, the young men were also made idle from their music."
+            ],
+            [
+                "משמתו נביאים הראשונים – all the prophets are called the Early Prophets, except for Haggai, Zechariah and Malachi and their associates for they were the Latter [Prophets] who were during the days of the Second Temple.",
+                "השמיר – a kind of worm-like creature like the size of a barley-corn that they would show it–place it upon the stones marked with ink and they would split open on their own, [and through it] would open the stones of the Ephod and the Breastplate, as it is written concerning them (Exodus 28:20 – see also Talmud Sotah 48b): “in their mountings,” that they would be complete and not lacking [but he would write on them with ink] and the Shamir would show them outside upon the ink.",
+                "ונופת צופים – honey that comes from a place whose name is the inner portion of the cells and is more praiseworthy.",
+                "ופסקו אנשי אמנה – that believe in the Holy One, blessed be He."
+            ],
+            [
+                "הטהרה בטלה את הטעם – the ritual purity that ceased from Israel, the taste and aroma of the fruits were abolished, for at the time that Israel was ritually pure and engaged in ritual purity, even the Holy One, blessed be He would purify the produce from a bad taste and a bad smell.",
+                "מעשר בטל שומן דגן – for the tithe was called fat, as it is written (Numbers 18:12): “All the best of the oil.”"
+            ],
+            [
+                "בפולמוס של אספסיינוס – the army that Vespasian brought against Jerusalem.",
+                "גזרו על עטרות חתנים – they would make garlands for the grooms from salt stone which is clear like the appearance of a jewel and they dye it with sulfur–bitumen like the appearance of embroidery which they call NEEL. And there are those who interpret–explain it as garlands of myrtle and of roses and both are forbidden, but only garlands of reeds are permitted.",
+                "ועל האירוס – it is made like a winnow–sieve whose walls are round and they spread on its mouth a thin piece of leather and beat it with a thin mallet and it emits a clear sound and it the foreign language we call it TANBORO.",
+                "עטרות כלות – similar to a city that is made from gold.",
+                "ושלא ילמד אדם את בנו יונית – the explanation is Greek wisdom and there are hints and riddles that the Greeks had and only those who were accustomed to them would know them, and in the Gemara (Talmud Sotah 49b) it explains the reason because of an incident when the Hasmonean kings fought one another (the allusion is to the struggle between the two sons of Alexander Jannaeus, Hyrcanus and Aristobulus; Hyrcanus had the assistance of the Romans who besieged Jerusalem). Those who were inside would let down to those who were outside denarii (i.e., money) in a basket and haul up for them [animals for] the daily offerings. There was one elder there who was learned in Greek wisdom, speaking with them in Greek: As long as you are engaged in the Temple service, they will never surrender to you. That same day, they let down denarii in the basket and hauled up for them a pig. At that time, they said: “Cursed be the person who raises a pig and cursed be the man who teaches his son Greek wisdom.",
+                "בפולמוס האחרון – this is the destruction of the [Second] Temple and it was of Titus.",
+                "באפריון – like a tent of golden robes and cloaks.",
+                "ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון – because of modesty and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "בטלו מושלי משלים – such as the parables of the foxes that we state in [Tractate] Sanhedrin [38b] when Rabbi Meir would expound on the lesson and would divide his exposition into three parts: one-third devoted to legal discussion, one-third to homily and one-third to parables.",
+                "השקדנים – they are attendant on the doors of the Academy–Bet Midrash night and day as we state in [Tractate] Yevamot [63b] as Ben Azzai stated: What can I do when my soul is attached to–in love with the Torah.",
+                "הדרשנים – he was expert in Midrash and the rationales of the Biblical verses, as it states [Talmud Berakhot 12b – actually Tractate Berakhot, Chapter 1, Mishnah 5]: “And I did not succeed (in proving) that the Exodus from Egypt should be mentioned at night until [I heard] the exposition of Ben Zoma.”",
+                "בטל כבוד תורה – He would give attention to expound upon each and every stroke on letter [Tractate Menahot 29b]. This is the great honor of the Torah which has nothing to abolish it.",
+                "שבטלו אנשי מעשה – they do wondrous deeds as we state in [Tractate] Taanit [25a]: he will ordain that vinegar should burn, and to goats that they should bring wolves on their horns.”",
+                "קטנותם של חסידים – they wee the pious individuals walking and becoming scarce and he was from their most inferior and their end.",
+                "משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה – and until he died [Tractate Megillah 21a], there was health in the world, and hey would study the Torah while standing. And when he died, feebleness of strength came to the world and they began to study while sitting, and this is the abolishment of the honor of the Torah.",
+                "משמת רבי בטלה ענוה – the students of Rebbe (i.e., Rabbi Judah the Patriarch) added and wrote this in the Mishnah."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה סוטה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,504 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sotah",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה סוטה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>המקנא לאשתו.</b> אע״ג דהמקנא משמע דיעבד אין לכתחילה לא, ההלכה היא שחייב אדם לקנאות לאשתו אם היא צריכה לכך. ולקמן מפרש כיצד מקנא:",
+                "<b>מקנא לה על פי שנים.</b> אם בא להשקותה מי המרים, צריך להביא שני עדים ולומר לה בפניהם אל תסתרי עם איש פלוני. ואם לא קנא לה בפני שנים, אינה נאסרת עליו בסתירה זו ואינו משקה אותה:",
+                "<b>על פי עד אחד או ע״פ עצמו.</b> אפילו אין עדים שנסתרה אלא עד אחד, או הוא עצמו אומר ראיתיה שנסתרה אחר שקנאתי לה, נאסרה בסתירה זו עד שתשתה, שסתירתה אוסרתה עליו מספק:",
+                "<b>ר׳ יהושע אומר כו׳</b> צריך ב׳ עדים אף לסתירה. והלכה כרבי יהושע. ואעפ״כ אמרינן בגמרא דבזמן הזה לא לימא איניש לביתיה אפילו בינו לבינה אל תסתרי עם איש פלוני, שיש לחוש לדברי ר״י ברבי יהודה דאמר מקנא אדם לאשתו על פי עד אחד או על פי עצמו. ואם נסתרה אחר שקנא לה בינו לבינה, נאסרה עליו איסור עולם בזמן הזה שאין שם מי המרים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד הוא מקנא לה אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני כו׳</b> בגמרא מפרש למתניתין הכי, אמר לה בפני שנים אל תדברי ודברה, אל תדברי ונסתרה, ולא כלום הוא ואינה אסורה לא לבעלה ולא לתרומה. אמר לה אל תסתרי ודברה עמו שלא בסתר, עדיין מותרת לבעלה ומותרת לאכול בתרומה אם אשת כהן היא: נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה. ושיעור כדי טומאה, כדי לצלות ביצת תרנגולת ולגמעה:",
+                "<b>ואם מת חולצת ולא מתיבמת.</b> ואם מת בעלה קודם שישקנה, חולצת ולא מתיבמת. דכתיב באשה שמצא בה ערות דבר (דברים כ״ד:ב׳) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, ודרשינן לאיש אחר ולא ליבם. ואעפ״כ אינה מותרת לזר בלא חליצה, שכשם שאם היה בעלה חי לא היתה מותרת בלא גט, כך אינה מותרת מן היבם בלא חליצה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו אסורות לאכול בתרומה.</b> לעולם. ואפילו היא בת כהן. ואילו שאר סוטות אינן אסורות אלא עד שישתו וימצאו טהורות:",
+                "<b>ושבאו עדים שהיא טמאה.</b> ואפילו לאחר ששתתה ולא בדקוה המים, אסורה איסור עולם. לפי שאין המים בודקים באשה שיש בה עדים שנטמאת, שנאמר (במדבר ה׳:י״ג) ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה, דליכא דידע בה הוא שהמים בודקים, אבל איכא דידע בה, אפילו העדים הם במדינת הים אין המים בודקים:",
+                "<b>ושבעלה בא עליה בדרך.</b> דשוב אין המים בודקים אותה, דכתיב (במדבד ה׳) ונקה האיש מעון, בזמן שהאיש מנוקה מעון, שלא בא עליה לאחר סתירה, אז והאשה ההיא תשא את עונה. אין האיש מנוקה מעון, אין המים בודקים את אשתו:",
+                "<b>שני תלמידי חכמים.</b> שידעו להתרות בו:",
+                "<b>ר״י אומר בעלה נאמן עליה.</b> אם הבעל נאמן על אשתו באיסור חמור של נדה, לא יהא נאמן באיסור קל של לאו גרידא. וטעמייהו דרבנן, מתוך שאיסור קל הוא תקיף עליה יצריה. ואין הלכה כרבי יהודה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היו מעלין אותה לב״ד הגדול.</b> דכתיב בסוטה (שם) ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת, וכתיב התם (דברים י״ז:י״א) ע״פ התורה אשר יורוך, מה להלן בב״ד הגדול אף כאן בב״ד הגדול:",
+                "<b>ומאיימין עליה.</b> כדי שתודה:",
+                "<b>הרבה ילדות עושה.</b> וגורם לילדה שתבא לידי קלקול:",
+                "<b>דברים שאינן כדאי לשומען.</b> שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה ממעשיהן של צדיקים, כגון יהודה הודה ולא בוש במעשה תמר, ראובן הודה ולא בוש במעשה בלהה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שוברת כתובתה.</b> כותבת שובר על כתובתה, זניתי ואבדתי כתובתי כדי שלא תוכל לחזור ולתבוע כתובתה ממנו. ובמקום שאין כותבין כתובה אלא סומכין על תנאי ב״ד הוא שכותבת שובר, אבל במקום שכותבים כתובה, מקרעת כתובתה ואינה כותבת שובר:",
+                "<b>מעלין אותה, לשער המזרח.</b> מעלין ומורידין אותה, כדי ליגעה אולי תטרוף דעתה ותודה:",
+                "<b>שעל פתח שער נקנור.</b> אדם ששמו נקנור שהביא דלתות לאותו פתח מאלכסנדריא של מצרים ונעשו לו נסים ונקרא שער נקנור על שמו כדאמרינן ביומא [לח.]:",
+                "<b>ששם משקין את הסוטות.</b> דבעינן לפני ה׳:",
+                "<b>ומטהרין את היולדות.</b> כדי שיעמדו על גבי קרבנן. וה״ה זבין וזבות הטעונים קרבן:",
+                "<b>ומטהרין את המצורעים.</b> כדכתיב (ויקרא י״ד:י״א) והעמיד הכהן המטהר וכו׳ לפני ה׳:",
+                "<b>אוחז בבגדיה.</b> בבית הצואר שלהן:",
+                "<b>אם נקרעו.</b> אינו חושש, ואם נפרמו אינו חושש. פרימה גדולה מקריעה שנקרע לקרעים הרבה. לשון אחר, פרימה מן הצדדין קריעה באורך:",
+                "<b>עד שמגלה את לבה.</b> דכתיב (במדבר ה׳:י״ח) ופרע את ראש האשה, אין לי אלא ראשה גופה מנין. ת״ל האשה, א״כ מה ת״ל את ראש, מלמד שסותר את שערה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר כו׳</b> שמא תצא זכאה ויתגרו בה פרחי כהונה שראו לבה נאה ושערה נאה. ואין הלכה כר״י:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים.</b> ואם היו שחורים יפין לה, מכסה בבגדים מכוערים:",
+                "<b>קטליות.</b> ענקים שמשימים סביב הצואר. ומפני שהאשה חונקת עצמה בהם כדי שתראה בעלת בשר נקראים קטליות:",
+                "<b>נזמים וטבעות מעבירים ממנה.</b> מפרש בגמרא דלא תימא שיניחו לה הנזמים והטבעות אחר שקרעו בגדיה וגלו את ליבה שזה יותר גנאי לה, כמו שגנאי יותר לאדם ערום שילך במנעלים ברגליו מלילך יחף, קמ״ל דלא:",
+                "<b>חבל מצרי.</b> מפרש בירושלמי לפי שעשתה מעשה מצרים. ואם אין חבל מצרי מביא שאר חבלים:",
+                "<b>וקושרו למעלה מדדיה.</b> שלא יפלו בגדיה ותשאר ערומה:",
+                "<b>וכל הרוצה לראות בא לראות.</b> ודוקא באנשים רשות ואינו חובה. אבל בנשים, חובה על כל הנשים המצויות שם לבא ולראות, כדכתיב ונוסרו וכל הנשים:",
+                "<b>וכל הנשים מותרות לראותה.</b> חייבין לראותה. הכי מפרש לה בגמרא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>המקום ניוולה.</b> שמגלה כהן את ראשה וסותר את שערה וקורע את בגדיה:",
+                "<b>היא גילתה את עצמה.</b> ישבה בפרשת דרכים וגילתה עצמה לנואף:",
+                "<b>המקום גילה עליה.</b> שכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל:",
+                "<b>בירך התחילה בעבירה תחלה.</b> בדרך תשמיש הירך נהנה תחלה בקירוב בשר:",
+                "<b>ושאר כל הגוף לא פלט.</b> שאר אברי גופה אינם פלטים מן החולי, ואע״פ שלא הוזכרו במקרא אלא בטן וירך:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לונביאות.</b> חניתות:",
+                "<b>לב אביו.</b> אמר לו אבשלום לאביו, כתוב לי שילכו עמי שנים איש שאבחר מכל ישראל, כתב לו. והיה מראה חותמו של אביו לשנים, והולכים אחריו, לשנים אחרים והולכים אחריו, עד שכינס מאתים איש, כולן ראשי סנהדראות. הרי שגנב לב אביו ולב ב״ד. ולב כל ישראל, דכתיב ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן לענין הטובה.</b> נותנים לו לאדם שכר מעין הטובה שעשה. ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה מביא.</b> הבעל:",
+                "<b>את מנחתה.</b> כדכתיב (במדבר ה׳:ט״ו) והביא את קרבנה:",
+                "<b>בכפיפה מצרית.</b> סל עשוי מצורי הדקל מן (הרך) [זרדים] הגדלים סביבות הדקל:",
+                "<b>כדי ליגעה.</b> שתודה ולא ימחה השם על המים. ולמאן דאמר שבתחלה היה משקה אותה ואח״כ מביא מנחתה, אע״פ שנמחק השם, מיגעה כדי שתודה ולא תמות מיתה מנוולת, שאע״פ שנמחקה המגילה אם אמרה טמאה אני אינה שותה:",
+                "<b>תחלתן וסופן בכלי שרת.</b> לאו בכלי שרת ממש קאמר, שאין אדם מביא מנחתו מתוך ביתו בכלי שרת, אלא בקלתות של כסף ושל זהב שהם ראוים לכלי שרת:",
+                "<b>וזו בכפיפה מצרית.</b> שאין ראוי לעשות ממנה כלי שרת, דדמי להקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳):",
+                "<b>כל המנחות טעונות שמן ולבונה.</b> בגמרא פריך, והא איכא מנחת חוטא דכתיב בה (ויקרא ה׳:י״א) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה. וכן הא דתנינן כל המנחות באות חטים, קשה, דהא מנחת העומר באה מן השעורים. ומתרץ בגמרא לא תיתני מילתא באנפי נפשיה אלא כרוך ותני והכי קאמר, כל המנחות טעונות שמן ולבונה ואותן שאינם טעונות שמן ולבונה באות מן החיטין ובאות סולת. מנחת חוטא אע״פ שאינה טעונה שמן ולבונה באה חיטין ובאה סולת. מנחת העומר אע״פ שבאה מן השעורין טעונה שמן ולבונה:",
+                "<b>ובאה גרש.</b> וזו אינה טעונה שמן ולבונה ובאה מן השעורים ובאה קמח:",
+                "<b>גרש.</b> מבורר ומנופה בשלש עשרה נפה כעין סולת בחטים:",
+                "<b>קמח.</b> הכל מעורב כמו שנטחן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היה מביא.</b> הכהן:",
+                "<b>פיילי.</b> כוס בלשון יוני:",
+                "<b>מן הכיור.</b> דכתיב (במדבר ה׳:י״ז) מים קדושים, ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי:",
+                "<b>כשם שממעט.</b> ר׳ יהודה בכתב המגילה, לקמן במתניתין, כך ממעט כאן במים. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>מקום היה שם.</b> ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל:",
+                "<b>וטבעת קבועה בה.</b> לאוחזה בטבעתה ולהגביהה משאר הרצפה שהיא כולה באבני שיש:",
+                "<b>כדי שיראה.</b> צריך שיתן בה שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים:",
+                "<b>ונתן אל המים.</b> מדלא כתיב ונתן במים, אלא אל המים, משמע שלא יהא נבלע בתוכן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאם לא שכב איש אותך וגו׳</b> הנקי. שהן קללות הבאות מחמת ברכות, דמשמע הא אם שכב לא תנקי:",
+                "<b>ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וגו׳</b> שאין זה אלא מצוה על הכהן להשביעה:",
+                "<b>ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן.</b> שאינו אלא קבלה שהאשה מקבלת עליה האלות. ויליף לה מדכתיב האלות האלה. האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר אינו מפסיק.</b> משהתחיל אם לא שכב איש אותך עד אמן אמן. וכותב צוואות דוהשביע הכהן את האשה וקבלות דואמרה האשה אמן אמן, דדריש את, לרבות צוואות וקבלות:",
+                "<b>רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב.</b> כלומר היה זהיר בעצמו שלא לכתוב אלא אלות בלבד, ולא קללות הבאות מחמת ברכות, ולא צוואות, ולא קבלות. דדריש האלות ולא קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לוח.</b> של עץ:",
+                "<b>נייר.</b> של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור:",
+                "<b>דפתרא.</b> עור שאינו מעובד כל צרכו, דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+                "<b>בספר.</b> בקלף:",
+                "<b>קומוס.</b> שרף האילן ומתיכו במים:",
+                "<b>קנקנתום.</b> אירמנ״ט. ובלע״ז ודריאו״לו:",
+                "<b>ולא בכל דבר שהוא רושם.</b> ונבלע בקלף ואינו יכול למחות דקומוס וקנקנתום עבדי רושם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה.</b> על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של ארוסין ואף על פי שלא היה בו בקנוי וסתירה. ומכאן לגלגול שבועה מן התורה:",
+                "<b>שומרת יבם וכנוסה.</b> ואם היתה יבמתו וכנסה, וקנא לה ונסתרה, מגלגל עליה טומאה שנטמאה כשהיא שומרת יבם. ומתניתין רבי עקיבא היא דאמר שומרת יבם ערוה. ואינה הלכה. אלא שומרת יבם שזנתה מותרת ליבם. לפיכך אינו מתנה עליה אם זנתה שומרת יבם:",
+                "<b>אמן שלא נטמאתי וכו׳</b> פירושי קמפרש לאמן על האלה, אמן על השבועה דתנינן לעיל. והכי קאמר, אמן שלא נטמאתי הוא אמן על דשבועה שהשביעה הכהן משביע אני עליך שלא נטמאת:",
+                "<b>ואם נטמאתי יבואו בי.</b> היינו קבלת אלה, שאמר לה הכהן ואם נטמאת יבאו ביך כל הקללות הללו:",
+                "<b>אמן שלא אטמא.</b> שאם תיטמא לאחר זמן מים מערערים אותה. ואין הלכה כר״מ:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא משנתגרשה </b> שאם זנתה לאחר שגירשה וחזר והחזירה וקינא לה ונסתרה, אין המים בודקים על זנות שלאחר גירושין, דגרושה שזנתה מותרת לחזור לבעלה, דבקדושין תלה רחמנא האיסור לא בביאה, דכתיב (דברים כ״ד:ב׳) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. לפיכך, נתקדשה לאיש אחר, אע\"פ שלא נבעלה. אסורה לחזור לבעלה. ואם נבעלה בלא קדושין, מותרת לחזור לבעלה:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה נוטל.</b> בעלה את המנחה, שאין מצות כהונה במנחות אלא מקמיצה ואילך. והגשה נמי תחילת קמיצה היא שאין זר קרב למזבח. אבל קדושי כלי ויציקה ובלילה, במנחות הטעונות שמן, כשר בזר:",
+                "<b>ונותנה על ידה.</b> להניף:",
+                "<b>וכהן מניח ידו תחתיה.</b> שנאמר בשלמים (ויקרא ז׳:ל׳) ידיו תביאנה, ונאמר במנחת סוטה (במדבר ה׳:כ״ה) ולקח הכהן מיד האשה, מה בשלמים כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף, כך במנחת סוטה כהן מניח ידו תחת יד האשה ומניף:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והגיש.</b> לקרן מערבית דרומית:",
+                "<b>והשאר נאכל לכהנים.</b> שכל הנקמצות שייריהן נאכלים:",
+                "<b>היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה.</b> תלתא קראי כתיבי. והשקה קמא, ואחר ישקה, והשקה בתרא. והשקה קמא, לגופיה, שמשקה אחר שנמחקה המגילה קודם הקטרת המנחה. ואחר ישקה, אע״ג דמשמע דוקא, על כרחיך מקרא האמור ראשון נדרש לגופו, ומקראות יתירות האמורות אחריו ניתנו לידרש, הלכך ואחר ישקה אע״פ שנכתב אחר הקטרת המנחה אקודם הקטרה קאי, ואמחיקה הכתובה למעלה קאי, וקאמר דאם לא נמחקה יפה ועדיין רישומן של אותיות ניכר לא ישקנה. והשקה בתרא, לאשמועינן שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה:",
+                "<b>רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה.</b> על כרחך ואחר ישקה דוקא הוא ודוקא כתביה לאחר הקטרה. והשקה קמא, שאם בדיעבד השקה ואחר כך הקריב מנחתה, כשרה. והשקה בתרא, שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה. ואין הלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מגילתה נגנזת.</b> בצד ההיכל:",
+                "<b>ומנחתה מתפזרת על הדשן.</b> ונשרפת על בית הדשן שהיה בעזרה ששורפים שם פסולי קדשי קדשים, דהואיל וקדשה בכלי שרת טעונה שריפה בעזרה:",
+                "<b>ואין מגילתה כשרה להשקות [בה] סוטה אחרת.</b> דבעינן כתיבה לשמה, דכתיב (שם) ועשה לה הכהן, כל עשייתה לשמה:",
+                "<b>המים נשפכים.</b> דכיון דאמרה טמאה אני, בדוקה ועומדת היא. ומים המרים לא נתנו אלא לברר בהם את הספק:",
+                "<b>מערערים אותה.</b> דדלמא טהורה היא, ומחמת בעיתותא קאמרה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה מספקת לשתות וכו׳</b> בגמרא מוכיח דמתניתין ר׳ עקיבא היא דסבר כר״ש דאמר מקריב מנחתה ואח״כ משקה אותה, דכמה דלא קרבה מנחתה לא בדקי לה מיא, דכתיב (במדבר ה׳:ט״ו) מנחת זכרון מזכרת עון:",
+                "<b>מתמלאת גידים.</b> מתוך שבשרה נפוח נראית כמלאה גידים:",
+                "<b>שלא תטמא את העזרה.</b> לא מטומאת מת קאמר, אלא שלא תפרוס נדה ותטמא שער נקנור ועזרת נשים שתצא דרך שם, שנדה וזבה אסורין לכנוס בהר הבית. אבל המת עצמו מותר להכניסו להר הבית ולשער נקנור שלא נתקדשו בקדושת העזרה:",
+                "<b>יש לה זכות וכו׳</b> בגמרא מפרש דזכות דתורה הוא דתולה לה שהוליכה בניה לבית הספר והמתינה לבעלה שיצא חוץ לעיר לעסוק בתורה:",
+                "<b>כאילו מלמדה תפלות.</b> חבור משכב אנשים. שמתוך התורה היא מבינה ערמימות ועושה דבריה בהצנע. כדכתיב (משלי ח׳:י״ב) אני חכמה שכנתי ערמה:",
+                "<b>רוצה אשה בקב.</b> ליזון מזונות מועטים, ויהא תשמיש מצוי לה:",
+                "<b>מתשעה קבין ופרישות.</b> לפרוש מן התשמיש, הלכך אין טוב שתלמוד תורה:",
+                "<b>חסיד שוטה.</b> מפרש כגמרא כגון דטבעה אשה בנהר ואמר לאו אורח ארעא לאסתכולי באתתא ולאצולה:",
+                "<b>רשע ערום.</b> כגון המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו. ומשנפתחו בלב הדיין שערי זכות לדברי זה, קשה לסלקן, והרי רשעתו וערמתו של זה שעבר על לא תשיא שמע שוא (שמות כ״ג:א׳):",
+                "<b>ואשה פרושה.</b> כגון אשה כשפנית שהיתה עוצרת רחם הנשים היולדות בכשפיה ובשעה שהיתה היולדת מקשה בלדתה היתה אומרת אלך ואתפלל אולי תקובל תפלתי וסותרת כשפיה ויולדת:",
+                "<b>ומכות פרושים.</b> שמכה עצמו להראות שהוא עניו וצנוע, כגון שמהלך עקב בצד גודל ואינו מרים רגלו מן הארץ ומתוך כך מנקף אצבעותיו באבנים, והוא שנקרא בגמרא פרוש נקפי. או מי שעושה עצמו כעוצם עיניו שלא להסתכל בנשים, ומתוך כך מכה ראשו בכותל ויוצא ממנו דם, והוא הנקרא פרוש קוזאי, כלומר שמקיז דם מראשו מחמת פרישותו:",
+                "<b>הרי אלו מכלי העולם.</b> שרוצים להראות לבריות שהם חסידים ואין תוכם כברם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מדהה אתה את המים.</b> מחסר ומחשיך. הגוון החסר נקרא דיהה בלשון משנה:",
+                "<b>מתנוונה והולכת.</b> נחלית והולכת:  "
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות.</b> שנטמאו עד שלא קדשו בכלי:",
+                "<b>ותפדה.</b> ותצא לחולין ומן המעות יקנה אחרת:",
+                "<b>ותשרף.</b> שקדשה קדושת הגוף ואינה יוצאה עוד לחולין:",
+                "<b>וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות.</b> ואפילו קרב קומץ כהלכתו ולא נטמאת, נשרפים שיריה על בית הדשן ואינן נאכלים, מפני שיש לכהן בעלה חלק בה שמשלו היא באה, והתורה אמרה (ויקרא ו׳:ט״ז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל, ואין כולה כליל מפני שיש לה חלק בה שלכפרתה היא באה, הא כיצד, הקומץ קרב בעצמו והשירים קרבין בעצמן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>וכהנת שנשאת לישראל.</b> בת כהן:",
+                "<b>מנחתה נאכלת.</b> דכל מנחת כהן כליל תהיה, כתיב, כהן ולא כהנת. וכן כהנת אלמנה וגרושה שהביאה מנחת נדבה נאכלת:",
+                "<b>כהנת מתחללת.</b> מן התרומה ומן הכהונה. אם נבעלה לפסולים שוב אינה חוזרת לכשרותה לעולם:",
+                "<b>כהן אינו מתחלל.</b> אם נשא גרושה חללה או זונה, אלא כל זמן שהוא עמה הוא פסול לעבודה, משגרשה חוזר להכשרו, דכתיב (שם כ״א) ולא יחלל זרעו, זרעו חלל, והוא אינו חלל:",
+                "<b>כהנת מטמאה למתים.</b> דכתיב (שם) בני אהרן, ולא בנות אהרן:",
+                "<b>ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.</b> דחטאת ואשם ומנחה בכולהו כתיב (שם ו׳) כל זכר בבני אהרן יאכלנו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>האיש פורע ופורם.</b> כשהוא מנוגע פורע את ראשו ופורם את בגדיו, דכתיב (שם י״ג) איש צרוע הוא וכו׳, איש פורע ופורם, ואין אשה פורעת ופורמת:",
+                "<b>האיש מדיר בנו בנזיר.</b> בנו קטן. וחלה נזירתו עליו ואפילו לכשיגדל. וזו הלכה היא בנזיר ואין לה סמך מן התורה:",
+                "<b>האיש מגלח על נזירות אביו.</b> אם נדר אביו בנזירות והפריש קרבנותיו ומת והיה בנו נזיר או שנדר בנזירות לאחר מיתת אביו. הרי הבן מגלח ביום מלאת ומביא קרבנות שהפריש אביו. וגם זו הלכה ואין לה סמך:",
+                "<b>האיש מקדש את בתו.</b> מקבל קדושי בתו קטנה שלא מדעתה דכתיב (דברים כ״ב:ט״ז) את בתי נתתי לאיש הזה:",
+                "<b>האיש נסקל ערום.</b> דכתיב (ויקרא כ״ד) ורגמו אותו, ואי אפשר לומר אותו ולא אותה, דהא כתיב (דברים י״ז) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא, אלא אותו בלא כסותו אבל אותה בכסותה:",
+                "<b>האיש נתלה.</b> דכתיב (שם כ״א) ותלית אותו על עץ, אותו ולא אותה:",
+                "<b>האיש נמכר בגניבתו.</b> דבתיב (שמות ב״ב) ונמבר בגניבתו, ולא בגניבתה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ארוסה ושומרת יבם.</b> ארוסה שקנא לה ארוס ושומרת יבם שקנא לה יבם:",
+                "<b>לא שותות.</b> דמעטינהו קרא:",
+                "<b>ולא נוטלות כתובה.</b> שהיא גרמה לאסור עצמה עליו, שנסתרה אחר קינוי, דמקינוי ואיסור לא אמעיט, דכתיב (במדבר ה) דבר אל בני ישראל כו׳, לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי:",
+                "<b>תחת אישה.</b> ביושבת תחתיו הכתוב מדבר:",
+                "<b>נתינה.</b> מן הגבעונים. ואסורים לבא בקהל:",
+                "<b>לא שותות.</b> דלא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה, דכתיב (שם) כי תשטה אשתו, בראויה לאישות הכתוב מדבר, פרט לאלמנה לכהן גדול וכו׳:",
+                "<b>ולא נוטלות כתובה.</b> ואע״ג דשאר אלמנות לכהן גדול גובות כתובתן כדאמרינן בכתובות [ק: וכן ביבמות פד.] זו אין לה כתובה, שסתירתה גרמה לה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר בעלה איני משקה ושבעלה בא עליה בדרך.</b> שהוא גורם לה שלא תשתה, נוטלת כתובתה:",
+                "<b>מתו בעליהן.</b> של כל סוטות הראויות לשתות, ולא הספיקו להשקותן עד שמתו:",
+                "<b>ב״ש אומרים נוטלות כתובה.</b> דשטר העומד לגבות כגבוי דמי:",
+                "<b>ולא שותות.</b> דכתיב (שם) והביא האיש את אשתו:",
+                "<b>וב״ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן.</b> כלומר מתוך שלא שותות אין נוטלות כתובתן, דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעוברת חבירו.</b> שמת או גרשה והניחה מעוברת או מניקה. ואסרוה חכמים לינשא עד שיהיה הולד בן שתי שנים. והלך זה ונשאה קודם הזמן, וקינא לה ונסתרה:",
+                "<b>לא שותה.</b> שהרי אינה ראויה לקיימה, דס״ל לר״מ הנושא מעוברת חבירו או מינקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית. ואין הלבה כרבי מאיר:",
+                "<b>יכול הוא להפרישה.</b> עד כ״ד חדשים ולהחזירה, הלכך ראויה לאישות קרינא בה:",
+                "<b>איילונית.</b> דוכרניתא דלא ילדה:",
+                "<b>ושאינה ראויה לילד.</b> ששתתה כוס עקרין. ואסור לקיימן למי שאין לו בנים:",
+                "<b>ר״א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת.</b> ויהיה מותר לקיים את זאת, הלכך ראויה לאישות היא. ואין הלכה כר׳ אליעזר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אשת כהן שותה ומותרת לבעלה.</b> אם נמצאת נקיה. דמהו דתימא הואיל ואשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה, ניחוש לה שמא נאנסה ולכך לא בדקוה המים, קמ״ל:",
+                "<b>אשת סריס שותה.</b> דלא תימא מבלעדי אישך אמר רחמנא, והאי לאו בר הכי הוא, קמ״ל:",
+                "<b>על ידי כל העריות מקנאים.</b> אם קינא לה מאביה או מאחיה ומאחד מבל עריות, ונסתרה, הוי קינוי ונאסרת עליו ושותה. דלא תימא נטמאה נטמאה ב׳ פעמים, אחד לבעל ואחד לבועל, היכא דמתסרא עליה בהאי זנות, לאפוקי הא דאסירא עליה וקיימא אימא לא קא משמע לן:",
+                "<b>חוץ מן הקטן.</b> פחות מבן ט׳ שנים ויום אחד, שאין ביאתו ביאה, כך פירש רמב״ם. ולי נראה קטן פחות מבן י״ג שנה ויום א׳ ולא הביא סימנים, דכתיב (במדבר ה׳:י״ג) ושכב איש אותה, איש ולא קטן:",
+                "<b>וממי שאינו איש.</b> למעוטי בהמה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אלו שב״ד מקנאין להם.</b> אם רואים אותם שמתנהגות בפריצות:",
+                "<b>ולא להשקותה אמרו.</b> דהא בעינן והביא האיש את אשתו, וליכא. ובעלה נמי לבשיבא אינו יכול להשקותה בקינוי זה, דבעינן וקינא והביא. ור״י לא בעי וקינא והביא. ואין הלכה כר״י. וסומא אינו משקה את אשתו, שנאמר (שם) מעיני אישה. וממה שנאמר (שם) אשה תחת אישה, למדנו שכל המונע הבעל מלהשקות מונע האשה מלשתות אם היה אותו הדבר באשה, לפיכך אם היתה היא סומא אינה שותה. ואם היתה חגרת אינה שותה, שנאמר (שם) והעמיד אותה הכהן. וכן אם היתה גדמת, שנאמר (שם) ונתן על כפיה. או אלמת, דבעינן ואמרה האשה. וכן אם היה הבעל חגר או גדם או אלם אינו משקה מדכתיב אשה תחת אישה כדאמרן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כך בודקים אותו.</b> את הבועל:",
+                "<b>ובאו ובאו.</b> שניהם בוי״ו יתירא לדרשא:",
+                "<b>נטמאה ונטמאה.</b> וי״ו יתירא דבונטמאה שניה לדרשא:",
+                "<b>רבי אומר שני פעמים וכו׳</b> רבי לא דריש וי״ו יתירה כרבי עקיבא, אלא רבוי דקראי קא דריש, בין בובאו ובאו, בין בנטמאה ונטמאה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בו ביום דרש.</b> כל היכי דתנינן בו ביום, ביום שהושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיאות שנתרבו התלמידים, שנתנו רשות לכל ליכנס. ומשום דהך דרשה דנטמאה ונטמאה נמי בו ביום נדרשה, נקטינהו לכל הנך הכא:",
+                "<b>כלי חרס.</b> הוא ראשון, שנטמא מן השרץ שהוא אב. והאוכל שבתובו שני שטמאו הכלי:",
+                "<b>אינו אומר טמא.</b> כל אשר בתובו טמא. אלא יטמא, למדרש ביה נמי יטמא, שמטמא את אחרים:",
+                "<b>למד על ככר שני.</b> להכי נקט ככר, לפי שהוא מצוי בתנור:",
+                "<b>שמטמא את השלישי.</b> ואפילו בחולין. דקרא סתמא כתיב:",
+                "<b>דור אחר.</b> מן העתידים לבא. שיטהר את השלישי, ואף בתרומה, שאין לו מקרא מן התורה:",
+                "<b>והרי עקיבא תלמידד מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא.</b> אף בחולין. ואין הלכה כר״ע, דאין שני עושה שלישי בחולין, אלא בתרומה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מגרש.</b> רחבה פנויה מזריעה ומאילנות לנוי העיר: ואלפים לא הוזכר לתתם ללויים ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת:",
+                "<b>שדות וכרמים.</b> ואלפים סביב נתנו ללוים. מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש, והשאר שדות וכרמים. והלכה כרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שתחום אלפים אמה דרבנן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין ת״ל לאמר.</b> שאין דומה לשאר לאמר שבתורה שהשכינה מדברת למשה לאמר הדבור לישראל, אבל כאן אין לומר כן:",
+                "<b>כקורין את.</b> ההלל. ראשי פרקים בלבד היו עונים אחריו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאהבה.</b> שאהב את המקום:",
+                "<b>שקול.</b> משקלו שוה אינו מכריע לכאן ולכאן. יש לו הכתוב בוי״ו ומשמעותו כאילו היה לא באל״ף. ויש לא באל״ף ומשמעותו כאילו כתוב בוי״ו. הן יקטלני, הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד. או לו אני מיחל:",
+                "<b>מיראה.</b> מדאגת פורענות שלא תבא עליו:",
+                "<b>ירא אלהים.</b> ולא אוהב אלהים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח.</b> שנסתרה:",
+                "<b>יוציא ויתן כתובה.</b> ר׳ אליעזר לטעמיה דאמר בפ״ק סתירה לא בעיא עדות ואפילו עבד ואפילו שפחה נאמנים דהיינו נמי כעוף הפורח, דאתקש סתירה לטומאה דכולהו מהימני בה, הלכך נאסרה עליו. ואם אינו רוצה להשקותה יוציא ויתן כתובה:",
+                "<b>רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה.</b> נשים הטוות לאור הלבנה. רבי יהושע לטעמיה דאמר משקה על פי שנים. מיהו משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה בפריצותה מכוער הדבר ותצא, דהא אפילו מיא תו לא בדקי לה כדתניא בפ״ק, וטהורה היא, ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. והלכה כרבי יהושע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אני ראיתיה שנטמאת.</b> באותה סתירה, שהיא ע״פ עדים לר׳ יהושע, או ע״פ עוף הפורח לר׳ אליעזר:",
+                "<b>לא היתה שותה.</b> דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלים לדבר:",
+                "<b>אף לפסלה מכתובתה.</b> שלא תשתה ולא תטול כתובתה:",
+                "<b>יבמתה.</b> אשת אחי בעלה:",
+                "<b>ובת בעלה.</b> מאשה אחרת:",
+                "<b>הרי אלו נאמנות.</b> לעדות זו, אע״פ שהן פסולות לכל שאר עדות שהוא לרעתה, לפי שהתורה האמינה כל עדות שיש בה. ומיהו לא לפסלה מכתובתה, הואיל ושונאות אותה, אלא שלא תשתה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיה בדין.</b> שלא יהא נאמן בה עד אחד, אם לא מגזירת הכתוב: ",
+                "<b>עדות הראשונה.</b> סתירה:",
+                "<b>שאין אוסרתה איסור עולם.</b> אלא עד שתשתה:",
+                "<b>אינה מתקיימת בפחות משנים.</b> כדבעינן למימר מגזירה שוה, ור׳ יהושע היא:",
+                "<b>עדות האחרונה.</b> טומאה:",
+                "<b>כל עדות שיש בה.</b> נאמן בה דכתיב ועד אין בה, וכל עד האמור בתורה סתם אינו אלא שנים, מדאיצטריך קרא לומר (דברים י״ט:ט״ו) לא יקום עד אחד באיש, שמע מינה דעד שנים במשמע, עד שיפרוט לך הכתוב אחד. והכי קאמר קרא תרי לית בה אלא חד, וקאמר והיא לא נתפסה לאוסרה, אלמא עד אחד מהימן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת.</b> אוקי חד להדי חד, והרי היא בספיקה ושותה. ודוקא בי אתו בהדי הדדי, אבל בזה אחר זה, כשאמר הראשון נטמאת, הוי מהימן כבתרי. והשני האומר לא נטמאת הוי ליה חד, ואין דבריו של אחד במקום שנים:",
+                "<b>ושנים אומרים לא נטמאת.</b> כלומר לא נטמאת בפניך, שכשבאת ומצאת שנסתרו יחד גם אנו היינו עמך ובפנינו לא נטמאת, הרי נסתלק העד ובטלו דבריו מפני השנים, והרי היא בספיקה אם נטמאת קודם שבאו אלו ומצאום, ולפיכך שותה. ואשמועינן תנא בהני תרי בבי דמתניתין דבפסולי עדות הלך אחר רוב דעות בין לקולא בין לחומרא כלומר בין להשקותה בין שלא להשקותה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נאמרין.</b> פרשת סוטה. דכתיב (במדבר ה׳) ואמר אל האשה בכל לשון שהוא אומר:",
+                "<b>וידוי מעשר.</b> בערתי הקדש מן הבית כו׳, אומר בכל לשון שירצה, דכתיב (דברים כ״ו:ה׳) ואמרת לפני ה׳ אלהיך, בכל לשון שאתה אומר:",
+                "<b>קריאת שמע.</b> דכתיב (שס ו׳) שמע ישראל, בכל לשון שאתה שומע:",
+                "<b>ותפלה.</b> צבור שמתפללין, מתפללין בכל לשון. אבל יחיד אינו מתפלל אלא בלשון הקודש:",
+                "<b>וברכת המזון.</b> דכתיב (שם ח׳) וברכת, בכל לשון שאתה מברך:",
+                "<b>ושבועת העדות ושבועת הפקדון.</b> בכל לשון שהשביעום ולא הודו, חייבין. שבועת העדות ילפינן לה דכתיב בה (ויקרא ה׳:א׳) ושמעה קול אלה, בכל לשון שאתה שומע. ושבועת הפקדון גמר תחטא תחטא משבועת העדות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מקרא בכורים.</b> שהיה קורא מארמי אובד אבי (דברים כ״ו:ה׳) עד סוף הפרשה:",
+                "<b>וחליצת יבמה.</b> היא אומרת (שם כ״ה) מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי, והוא אומר לה חפצתי לקחתה, ואחר החליצה אומרת ככה יעשה לאיש:",
+                "<b>ברכות וקללות.</b> שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל:",
+                "<b>ברכת כהנים.</b> נשיאת כפים:",
+                "<b>ברכות כהן גדול.</b> ביום הכיפורים אחר עבודת היום שלפני ולפנים הוא קורא את הפרשה בתורה ומברך שמנה ברכות המפורשות במתניתין:",
+                "<b>ופרשת המלך.</b> היא פרשת הקהל, כדמפרש בסוף פרקין:",
+                "<b>ופרשת עגלה ערופה.</b> (שם כ״א) ידינו לא שפכו את הדם הזה, כפר לעמך ישראל וגו׳:",
+                "<b>פרשת משוח מלחמה.</b> (שם כ׳) והיה כקרבכם וגו׳ שמע ישראל אתם קרבים היום וגו׳:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד.</b> כמו מנין:",
+                "<b>ולהלן הוא אומר.</b> בברכות וקללות של הר גריזים:",
+                "<b>מה עניה האמורה להלן בלשון הקודש.</b> דכתיב (שט כ״ז) ואמרו אל כל איש ישראל קול רם, וכתיב התם (שמות י״ט:י״ט) והאלהים יעננו בקול, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>וענתה ואמרה ככה.</b> אינו צריך ללמדה בגזרה שוה שמעצמה היא למדה. וענתה ואמרה ככה כלשון הזה תאמר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשומרון.</b> אצל שומרון:",
+                "<b>מכאן ומכאן.</b> על ההרים:",
+                "<b>בשבעים לשון.</b> בבתב של שבעים אומות, וכל הרוצה ללמדה יבא וילמוד. שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר לא היה לנו מהיכן ללמוד:",
+                "<b>את האבנים.</b> סתרו את המזבח לאחר שהעלו העולות והשלמים:",
+                "<b>ולנו במקומן.</b> בבית מלונם בגלגל, ושם הקימו את האבנים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>במדינה אומר אותה שלש ברכות.</b> שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסוק, ועונים הצבור אמן:",
+                "<b>ובמקדש ברכה אחת.</b> לפי שאין עונים אמן במקדש ואין כאן שום הפסק:",
+                "<b>ככתבה.</b> ביו״ד ה״א:",
+                "<b>בכנויו.</b> באל״ף דל״ת. שאין מזכירין השם בכתבו אלא במקדש בלבד, שנאמר (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, סרס המקרא ודרשהו, בכל המקום אשר אבוא אליך וברכתיך, דהיינו במקדש, שם אזכיר את שמי:",
+                "<b>כנגד כתפיהן.</b> מפני שצריך נשיאת כפים, דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וכתיב (דברים י״ח:ה׳) הוא ובניו כל הימים, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאת כפים כל הימים:",
+                "<b>ובמקדש.</b> שמברכים את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם, מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם:",
+                "<b>שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ.</b> מפני שהשם כתוב בו. ואין הלכה כר׳ יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ברכות כהן גדול.</b> ביוה״כ, לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה ומברך שמונה ברכות:",
+                "<b>חזן הכנסת.</b> שמש הכנסת שטורח עסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא להפשיט את התיבה ולהכין [הכל]:",
+                "<b>ראש הכנסת.</b> על פיו נחתכין דברי הכנסת, מי יפרוס על שמע, מי יפטיר בנביא, מי ירד לפני התיבה:",
+                "<b>סגן.</b> המוכן תחת כהן גדול. שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:",
+                "<b>והסגן לכהן גדול.</b> וכולן משום כבודו של כהן גדול, דכתיב (משלי י״ד:כ״ח) ברוב עם הדרת מלך:",
+                "<b>וכהן גדול עומד ומקבל.</b> מכלל דיושב היה, שמע מינה בעזרת נשים היה קורא. דאי בעזרת ישראל קיי״ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:",
+                "<b>וקורא אחרי מות.</b> שהוא מסדר יום הכיפורים:",
+                "<b>ואד בעשור.</b> שבפרשת שור או כשב, דסמוכה היא לפרשת אחרי מות ויכול לגלול ספר תורה לשם בעוד שהמתורגמן מתרגם פסוק אחרון של פרשת אחרי מות, ואין כאן שהות כדי שיפסיק המתורגמן:",
+                "<b>וגולל את התורה.</b> ואע״פ שעדיין לא קרא בעשור של חומש הפקודים, יקרא אותה על פה ולא יגלול ס״ת לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק התורגמן ואיכא גנאי לצבור. ולקרות בב׳ ס״ת א״א, לפי שאין אדם אחד קורא בשני ספרי תורה בצבור, משום פגמו של ספר תורה הראשון:",
+                "<b>יותר ממה שקריתי לפניכם.</b> מה שאני עתיד לקרות עוד על פה, אל תאמרו שחסר מן הספר הזה לכך איני גוללו שם. וכל כך למה, שלא להוציא לעז על ס״ת:",
+                "<b>על התורה.</b> ברכה שלאחריה:",
+                "<b>ועל העבודה.</b> רצה ה׳ אלהינו:",
+                "<b>ועל ההודאה.</b> מודים אנחנו לך.",
+                "<b>ועל מחילת עון.</b> אתה בחרתנו, שחותם בה מלך מוחל וסולח לעונותינו:",
+                "<b>ועל המקדש.</b> שתשרה שכינה בבית המקדש, וחותם בה בא״י שוכן בציון:",
+                "<b>ועל שיקובל הכהנים.</b> קרבנותיהם ברצון. וחותם בה מקדש הכהנים:",
+                "<b>ועל שאר התפלה.</b> שיהו ישראל נושעין מאויביהם. וחותם בה עמך ישראל צריכים ישועה בא״י שומע תפלה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>בשמיני.</b> בשנה שמינית של שמיטה שעברה, שהיא מוצאי שביעית זו. במוצאי יו״ט ראשון, דכתיב (דברים ל״א) בחג הסוכות, שומע אני אפילו ביו״ט אחרון של חג, ת״ל שם בבוא כל ישראל ליראות, מתחילת חול המועד:",
+                "<b>אגריפס המלך.</b> מזרעו של הורודוס היה, ובימיו נחרב בית שני:",
+                "<b>זלגו עיניו דמעות.</b> שהמקרא הזה פוסלו מן המלכות:",
+                "<b>אחינו אתה.</b> שאמו מישראל:",
+                "<b>וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע.</b> שבואתחנן. ומחבר עם פרשת שמע פרשת והיה אם שמוע, שיש בפרשת שמע קבלת מלכות שמים ובפרשת והיה אם שמוע קבלת עול מצות. ומדלג, וקורא עשר תעשר. ומשם מדלג וקורא כי תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומות ומעשרות. ואע״פ שפרשת המלך בין עשר לכי תכלה לעשר היה קורא אותם יחד, שלא להפסיק במעשרות. ואח״כ ברכות וקללות, שהן קבלת גזרות ועונשים של תורה. וחוזר וקורא פרשת המלך, שום תשים עליך מלך:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>משוח מלחמה.</b> ודבר אל העם בלשון הקודש. נאמר כאן (דברים כ׳:ב׳) ודבר אל העם, ונאמר להלן (שמות י״ט:י״ט) משה ידבר, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:",
+                "<b>לכל כושל.</b> כל הכושלים שאינן יכולין ללכת ברגליהן:",
+                "<b>הגפת תריסין.</b> הכאת המגינים זו בזו להשמיע קול ולאיים:",
+                "<b>הקלגסין.</b> מקלות שראשיהן עקומים ומכין בהם על גבי אבנים והם מנתזים על האויבים:",
+                "<b>שובך.</b> שר צבא הדרעזר בשמואל (ב׳ י ט״ז):  "
+            ],
+            [
+                "<b>אחד הבונה ואחד הלוקח.</b> בית בנוי, שהרי אצלו הוא חדש:",
+                "<b>ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל.</b> דבהכי הוי כרם, שתים כנגד שתים, ואחת יוצאת זנב:",
+                "<b>ואפילו מחמשה מינים.</b> מצטרפים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אילני סרק.</b> כגון ארזים ושקמים שאינם עושים פרי:",
+                "<b>והמחזיר את גרושתו.</b> ואירסה, אינו חוזר, שאינה חדשה לו, וקרא כתיב אשה חדשה:",
+                "<b>אלמנה.</b> ואירסה כהן גדול, אינו חוזר בשבילה, דכתיב ולא לקחה, והיה אפשר לומר ולא לקח, מאי לקחה, שתהא ראויה לו ללקיחה:",
+                "<b>על מכונו.</b> סתרו ובנאו כמדה ראשונה. אינו חוזר, דלאו חדש הוא, וגרע מהלוקח והיורש:",
+                "<b>הבונה בית לבנים בשרון.</b> מקום הוא ששמו שרון, ואין הקרקע שלו יפה ללבנים, ולא הוי דבר של קיימא, שהיו צריכין לחדשה שני פעמים כל שבע שנים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו שאין זזין ממקומן.</b> דהנך דלעיל הולכים עד הגבול ושם שומעין דברי כהן וחוזרים מן המערכה לתוך ארץ ישראל ואין חוזרין לבתיהן אלא עוסקים לספק מים ומזון להולכים למלחמה. ואלו אין זזין ממקומן ואפילו ללכת עד הספר ולשוב על פי כהן:",
+                "<b>הבונה בית וחנכו.</b> ולא דר בו עדיין שנה. וכן הנוטע כרם וחללו, ועדיין לא עברה שנה רביעית שלימה עליו:",
+                "<b>נקי יהיה לביתו.</b> בשביל ביתו:",
+                "<b>יהיה.</b> לריבויא הוא. הוסיף לך הכתוב הויה אחרת להיות כזו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ויספו השוטרים.</b> על דברי כהן:",
+                "<b>בקשרי המלחמה.</b> כשמתקשרין לעמוד צפופין שלא יפרקום אויבים:",
+                "<b>לפיכך.</b> שהירא זהו הירא מעבירות שבידו, תלתה תורה בבנה ונטע ואירס לחזור בגללן, כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש לומר עליו מעבירות שבידו הוא ירא וחוזר:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו׳</b> לר׳ יוסי הגלילי אפילו עבר על דברי סופרים חוזר. ולר׳ יוסי עד שיעבור על דברי תורה, דומיא דאלמנה לכהן גדול:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ובעקבו של עם.</b> בסופו של עם, שמשמרים שלא יחזרו האחרונים לאחוריהם לנוס:",
+                "<b>זקפים.</b> גבורים ממונים לכך שאם יפול אחד מן הנלחמים יעמידוהו ויזקפוהו:",
+                "<b>ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהם.</b> לשמור שלא ינוסו:",
+                "<b>כשילים.</b> קרדומות של ברזל:",
+                "<b>לקפח את שוקיו.</b> לחתוך את שוקיו:",
+                "<b>שתחלת ניסה נפילה.</b> לשון מסורס הוא, שתחלת נפילה ניסה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בד״א.</b> שחוזרים מן המערכה, ויש שאין זזין ממקומם. במלחמת הרשות:",
+                "<b>אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים.</b> מלחמת א״י ומלחמת עמלק הכל מודים שהיא חובה והכל יוצאים בה. ומלחמת בית דוד שהיא לרווחה להרחיב גבול ישראל ולקחת מס מהעמים כגון מלחמת ארם נהרים וארם צובה, הכל מודים שהיא רשות. לא נחלקו ת״ק ורבי יהודה אלא במלחמה שנלחמים ישראל עם אויביהם כדי שלא יתגברו עליהם ויצרו להם. ת״ק קרי לה מלחמת רשות וסובר שאין אדם רשאי להתבטל מן המצוה כדי להלחם במלחמה כזו. ור׳ יהודה סבר שגם זו מלחמת מצוה, מאחר שהוא להושיע את ישראל מיד שונאיהם, והעוסק במצוה פטור מן המצוה. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עגלה ערופה בלשון הקודש.</b> מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל וגו׳, בלשון הקודש הוזקקו לאמרן:",
+                "<b>שנאמר כי ימצא כו׳</b> ובאותו פרשה נאמר וענו ואמרו, ונאמר להלן (דברים כ״ז:י״ד) וענו הלוים ואמרו, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:",
+                "<b>היו יוצאים.</b> ובאים שם ומודדים מן החלל לצד העיירות שסביבותיו לידע איזו קרובה:",
+                "<b>אין ב״ד שקול.</b> אין ב״ד עשויין שיהא אפשר לחלוק שוה בשוה, אלא שיהא הרוב לצד אחד לקיים אחרי רבים להטות. (שמות כ״ג:ב׳):\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא סמור לספר.</b> אצל גבול הגוים:",
+                "<b>לא היו מודדים.</b> דכתיב כי ימצא חלל, פרט לממציא את עצמו, שסמוך לגבול הגוים כאילו המציא עצמו למיתה הוא:",
+                "<b>לעיר שאין בה בית דין לא היו מודדין.</b> אין מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין. ה״ק נמצא סמוך לעיר שאין בה ב״ד אין מודדין לה, אלא לעיר שיש בה ב״ד מודדין. איזו עיר שיש בה ב״ד קרובה לו. ואי לא הדר תנייה, הוה אמינא אין מודדין כלל, ת״ל ולקחו זקני העיר, מכל מקום, דהאי העיר קרא יתירא הוא, דמצי למכתב והיה העיר הקרובה אל החלל ויצאו זקניה:",
+                "<b>מכוון.</b> מצומצם שאין זו קרובה לו מזו אפילו מלא חוט:",
+                "<b>שתיהן מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר.</b> ואין כן הלכה, אלא שתיהן מביאות עגלה אחת בשותפות. והכי אמרינן בגמרא בבכורות:",
+                "<b>אין ירושלים מביאה עגלה ערופה.</b> דכתיב (דבריט כ״א) באדמה אשר ה׳ אלהיך נותן לך נחלה לרשתה, פרט לירושלים שלא נתחלקה לשבטים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא ראשו במקום אחד.</b> השתא לא מיירי תנא לענין מדידה. דמדקתני סיפא מאין היו מודדין, מכלל דרישא לאו במדידה עסקינן. אלא במת מצוה קנה מקומו עסקינן, דהיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר, מוליכין ראשו אצל גופו וקוברין אותו במקום שנמצא הגוף, דגופיה בדוכתיה נפל ורישא הוא דנייד. דברי רבי אליעזר:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר מוליכין הגוף אצל הראש.</b> דרישא היכא דנפיל נפיל וגופיה רהיט ואזיל. והלכה כרבי עקיבא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א אומר מטיבורו.</b> קסבר עיקר חיותא בטיבוריה הוא:",
+                "<b>ר׳ עקיבא אומר מחוטמו.</b> עיקר חיותא מחוטמו הוא, דכתיב (בראשית ז׳:כ״ב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:",
+                "<b>ממקום שנעשה חלל מצוארו.</b> דאין קרוי חלל אלא מן הצואר, כדכתיב (יחזקאל כ״א:ל״ד) על צוארי חללי רשעים, הלכך ממנו היו מודדים, כדכתיב אל החלל. והלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נפטרו זקני ירושלים.</b> שאינן באין אלא למדוד, כדכתיב ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו:",
+                "<b>אע״פ שאינו איתן כשר.</b> שלא נאמר איתן לעכובא אלא למצוה:",
+                "<b>בקופיץ.</b> סכין גדול:",
+                "<b>מאחוריה.</b> ממול ערפה:",
+                "<b>מקומה אסור.</b> לעולם:",
+                "<b>ומותר לסרוק שם פשתן.</b> עבודה שאינה בגופה של קרקע, דכתיב (דברים כ״א:ד׳) אשר לא יעבד ולא יזרע, מה זריעה מיוחדת שהיא בגופו של קרקע אף כל עבודה שהיא בגופו של קרקע:",
+                "<b>לנקר שם אבנים.</b> לסתת שם אבנים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לא בא לידינו ופטרנוהו.</b> בלא מזונות:",
+                "<b>ולא ראינוהו והנחנוהו.</b> בלא לויה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>תצא ותרעה בעדר.</b> כשאר חולין:",
+                "<b>כפרה ספיקה.</b> היא עשתה את שלה:",
+                "<b>ואחר כך נמצא ההורג הרי זה יהרג.</b> דכתיב בסוף פרשת עגלה ערופה (דברים כ״א:ט׳) ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית.</b> וכגון שבאו שניהם בבת אחת [אז] היו עורפים. אבל אם בא אחד תחלה ואמר ראיתי את ההורג, והימנוהו כבי תרי, שהתורה האמינתהו דכתיב (שם) לא נודע מי הכהו, הא נודע אפילו על פי עד אחד אין עורפין, אע״פ שבא עד אחד אח״כ והכחישו, אינו נאמן השני, שאין דבריו של אחד במקום שנים:",
+                "<b>עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפים.</b> וכגון שהשנים והאחד פסולי עדות הן, דבפסולי עדות הלך אחר רוב דעות:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בטלה עגלה ערופה.</b> לפי שמכירין היו בהם מי רגיל להרוג:",
+                "<b>בטלו האשכולות.</b> איש שהכל בו. כלומר תורתם אמת מבלי דופי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הודיית מעשר.</b> מן הבית וגם נתתיו ללוי. מן הבית וגם נתתיו ללוי. לפי שעזרא קנס את הלוים שלא יתנו להם מעשר כשעלה מן הגולה ובני לוי לא עלו עמו, וצוה שיתנו המעשר לכהנים. ויוחנן כהן גדול בטל הודוי, שלא היה יכול לומר וגם נתתיו ללוי:",
+                "<b>בטל את המעוררים.</b> שהיו הלוים בכל יום אומרים על הדוכן עורה למה תישן ה׳, אמר וכי יש שינה לפני המקום, ועמד ובטלן:",
+                "<b>את הנוקפין.</b> שהיו מסרטין לעגל של קרבן בין קרניו כדי שיפול לו דם בעיניו כדי שלא יראה ויהא נוח לכפתו ולשוחטו. ועמד הוא ובטלו, שנראה כבעל מום. והתקין להם טבעות בקרקע להכניס צואר הבהמה לתוכה:",
+                "<b>נוקפין.</b> מכין. ודוגמתו [חולין ז׳.] אין אדם נוקף אצבעו מלמטה:",
+                "<b>היה פטיש מכה בירושלים.</b> בחול המועד. חרשי נחשת וברזל היו מכין בפטיש לעשות מלאכת האבד שהיא מותרת במועד. ועמד הוא ובטלן, משום דאוושא מלתא טובא ואיכא זלזול מועד:",
+                "<b>ובימיו אין אדם צריר, ל.</b> שאול על הדמאי. שהוא אמר לבני דורו כשם שתרומה גדולה עון מיתה, כך תרומת מעשר וטבל עון מיתה. ותיקן שיוציאו מן הדמאי תרומת מעשר ומעשר שני בלבד, ולא יוציאו ממנו מעשר ראשון ולא מעשר עני, שיכולין לומר ללוי או לעני הבא ראיה שהוא טבל וטול. ומתקנה זו ואילך הלוקח פירות מן השוק לא היה שואל אם הן מתוקנין אם לאו, אלא מיד מפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני ואוכל את השאר, שכל הלוקח מעם הארץ פירות הם בחזקת שהם דמאי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סנהדרין.</b> שם הדיינים. ונקראים סנהדרין ששונאים הדרת פנים בדין:",
+                "<b>בטל השיר.</b> דכתיב (איכה ה׳:י״ד) זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם בזמן שבטלו הזקנים היושבים בשער שהם הסנהדרין בטלו הבחורים מנגינתם גם כן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>משמתו נב��אים הראשונים.</b> כל הנביאים נקראים נביאים ראשונים, חוץ מחגי זכריה ומלאכי וחבריהן דאחרונים נינהו, שהיו בבנין בית שני:",
+                "<b>בטל השמיר.</b> כמין תולעת, ברייתו בשעורה. שהיו מראים אותו על האבנים הרשומות בדיו והן נבקעות מאיליהן, ובו פיתחו אבני האפוד והחושן, דכתיב בהו במלואותם שיהיו שלימות שלא יחסרו בהם אלא כותב עליהן בדיו ומראה להם שמיר על פני הדיו בחוץ:",
+                "<b>ונופת צופים.</b> דבש הבא ממקום ששמו, ציפיאה, ומשובח מאד:",
+                "<b>ופסקו אנשי אמנה.</b> אנשים שמאמינים בהקדוש ברוך הוא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הטהרה בטלה את הטעם.</b> טהרה שפסקה מישראל, בטלה טעם הפירות וריחם. שבזמן שהיו ישראל טהורים ועוסקים בטהרה אף הקב״ה היה מטהר את הפירות מטעם רע וריח רע:",
+                "<b>מעשר בטל שומן דגן.</b> דמעשר איקרי חלב, כדכתיב (במדבר י״ח:י״ב) כל חלב יצהר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בפולמוס של אספסיינוס.</b> חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים:",
+                "<b>גזרו על עטרות חתנים.</b> היו עושים לחתנים עטרות מאבן מלח שהוא צלול כעין הבדולח וצובעין אותה בגפרית כעין ציורין שקורין ניי״ל. ואית דמפרשי עטרות של הדס ושל ורד. ושניהם אסורים, ואין מותר אלא עטרות של קנים:",
+                "<b>ועל האירוס.</b> עשוי כמין נפה שדפנותיה עגולות ושוטחים על פיה עור דק ומכין עליו במקל דק ומוציא קול צלול. ובלע״ז קורין לו טנבורו:",
+                "<b>עטרות כלות.</b> כעין עיר עשויה מזהב:",
+                "<b>ושלא ילמד אדם את בנו יונית.</b> פירוש, חכמה יונית. והם רמזים וחידות שהיו ליונים, ולא היו מכירים בהם אלא הרגילים בהם. ובגמרא מפרש טעמא משום מעשה שהיה (כשיצאו) [צ״ל כשצרו] מלכי חשמונאי זה על זה, היו אותן שבפנים משלשלים לאותן שבחוץ בכל יום דינרין בקופה ומעלין להן תמידין, היה שם זקן אחד ולעז להם בחכמה יונית, כל זמן שהם עסוקין בעבודה אין נמסרין בידכם. אותו היום שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר. באותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזיר, וארור אדם שילמד לבנו חכמה יונית:",
+                "<b>בפולמוס האחרון.</b> הוא חורבן הבית. ושל טיטוס נמי הוה:",
+                "<b>באפריון.</b> כמו אהל של מעילין וטליתות מוזהבות:",
+                "<b>ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון.</b> משום צניעותא. וכן הלכה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בטלו מושלי משלים.</b> כגון ממשלות שועלים, דאמרינן בסנהדרין [לח:] כי הוי דריש רבי מאיר בפרקא הוה דריש תלתא שמעתתא ותלתא אגדתא ותלתא מתלי:",
+                "<b>השקדנים.</b> שוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום, כדאמרינן ביבמות [סג:] דאמר בן עזאי מה אעשה ונפשי חשקה בתורה:",
+                "<b>הדרשנים.</b> שהיה בקי במדרש טעמי מקראות, כדאמר [ברכות יב.] ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא:",
+                "<b>בטל כבוד תורה.</b> שהיה נותן לב לדרוש על כל קוץ וקוץ [מנחות כח.]. וזהו כבוד תורה גדול, שאין בה דבר לבטלה:",
+                "<b>בטלו אנשי מעשה.</b> שעושים מעשים מופלאים כדאמרינן בתעניות [כה.] יאמר לחומץ וידליק ולעזים להביא זאבים בקרניהם:",
+                "<b>קטנותם של חסידים.</b> שהיו החסידים הולכים ומתקטנין והוא היה מקטניהן וסופן:",
+                "<b>משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה.</b> שעד שמת הוא היה בריאות בעולם והיו לומדים תורה מעומד [מגילה כא] ומשמת באת תשות כח לעולם והתחילו ללמוד מיושב. וזהו בטל כבוד תורה:",
+                "<b>משמת רבי בטלה ענוה.</b> תלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,500 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sotah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Sotah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>המקנא לאשתו.</b> אע״ג דהמקנא משמע דיעבד אין לכתחילה לא, ההלכה היא שחייב אדם לקנאות לאשתו אם היא צריכה לכך. ולקמן מפרש כיצד מקנא:",
+                "<b>מקנא לה על פי שנים.</b> אם בא להשקותה מי המרים, צריך להביא שני עדים ולומר לה בפניהם אל תסתרי עם איש פלוני. ואם לא קנא לה בפני שנים, אינה נאסרת עליו בסתירה זו ואינו משקה אותה:",
+                "<b>על פי עד אחד או ע״פ עצמו.</b> אפילו אין עדים שנסתרה אלא עד אחד, או הוא עצמו אומר ראיתיה שנסתרה אחר שקנאתי לה, נאסרה בסתירה זו עד שתשתה, שסתירתה אוסרתה עליו מספק:",
+                "<b>ר׳ יהושע אומר כו׳</b> צריך ב׳ עדים אף לסתירה. והלכה כרבי יהושע. ואעפ״כ אמרינן בגמרא דבזמן הזה לא לימא איניש לביתיה אפילו בינו לבינה אל תסתרי עם איש פלוני, שיש לחוש לדברי ר״י ברבי יהודה דאמר מקנא אדם לאשתו על פי עד אחד או על פי עצמו. ואם נסתרה אחר שקנא לה בינו לבינה, נאסרה עליו איסור עולם בזמן הזה שאין שם מי המרים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד הוא מקנא לה אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני כו׳</b> בגמרא מפרש למתניתין הכי, אמר לה בפני שנים אל תדברי ודברה, אל תדברי ונסתרה, ולא כלום הוא ואינה אסורה לא לבעלה ולא לתרומה. אמר לה אל תסתרי ודברה עמו שלא בסתר, עדיין מותרת לבעלה ומותרת לאכול בתרומה אם אשת כהן היא: נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה. ושיעור כדי טומאה, כדי לצלות ביצת תרנגולת ולגמעה:",
+                "<b>ואם מת חולצת ולא מתיבמת.</b> ואם מת בעלה קודם שישקנה, חולצת ולא מתיבמת. דכתיב באשה שמצא בה ערות דבר (דברים כ״ד:ב׳) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, ודרשינן לאיש אחר ולא ליבם. ואעפ״כ אינה מותרת לזר בלא חליצה, שכשם שאם היה בעלה חי לא היתה מותרת בלא גט, כך אינה מותרת מן היבם בלא חליצה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו אסורות לאכול בתרומה.</b> לעולם. ואפילו היא בת כהן. ואילו שאר סוטות אינן אסורות אלא עד שישתו וימצאו טהורות:",
+                "<b>ושבאו עדים שהיא טמאה.</b> ואפילו לאחר ששתתה ולא בדקוה המים, אסורה איסור עולם. לפי שאין המים בודקים באשה שיש בה עדים שנטמאת, שנאמר (במדבר ה׳:י״ג) ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה, דליכא דידע בה הוא שהמים בודקים, אבל איכא דידע בה, אפילו העדים הם במדינת הים אין המים בודקים:",
+                "<b>ושבעלה בא עליה בדרך.</b> דשוב אין המים בודקים אותה, דכתיב (במדבד ה׳) ונקה האיש מעון, בזמן שהאיש מנוקה מעון, שלא בא עליה לאחר סתירה, אז והאשה ההיא תשא את עונה. אין האיש מנוקה מעון, אין המים בודקים את אשתו:",
+                "<b>שני תלמידי חכמים.</b> שידעו להתרות בו:",
+                "<b>ר״י אומר בעלה נאמן עליה.</b> אם הבעל נאמן על אשתו באיסור חמור של נדה, לא יהא נאמן באיסור קל של לאו גרידא. וטעמייהו דרבנן, מתוך שאיסור קל הוא תקיף עליה יצריה. ואין הלכה כרבי יהודה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היו מעלין אותה לב״ד הגדול.</b> דכתיב בסוטה (שם) ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת, וכתיב התם (דברים י״ז:י״א) ע״פ התורה אשר יורוך, מה להלן בב״ד הגדול אף כאן בב״ד הגדול:",
+                "<b>ומאיימין עליה.</b> כדי שתודה:",
+                "<b>הרבה ילדות עושה.</b> וגורם לילדה שתבא לידי קלקול:",
+                "<b>דברים שאינן כדאי ל��ומען.</b> שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה ממעשיהן של צדיקים, כגון יהודה הודה ולא בוש במעשה תמר, ראובן הודה ולא בוש במעשה בלהה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שוברת כתובתה.</b> כותבת שובר על כתובתה, זניתי ואבדתי כתובתי כדי שלא תוכל לחזור ולתבוע כתובתה ממנו. ובמקום שאין כותבין כתובה אלא סומכין על תנאי ב״ד הוא שכותבת שובר, אבל במקום שכותבים כתובה, מקרעת כתובתה ואינה כותבת שובר:",
+                "<b>מעלין אותה, לשער המזרח.</b> מעלין ומורידין אותה, כדי ליגעה אולי תטרוף דעתה ותודה:",
+                "<b>שעל פתח שער נקנור.</b> אדם ששמו נקנור שהביא דלתות לאותו פתח מאלכסנדריא של מצרים ונעשו לו נסים ונקרא שער נקנור על שמו כדאמרינן ביומא [לח.]:",
+                "<b>ששם משקין את הסוטות.</b> דבעינן לפני ה׳:",
+                "<b>ומטהרין את היולדות.</b> כדי שיעמדו על גבי קרבנן. וה״ה זבין וזבות הטעונים קרבן:",
+                "<b>ומטהרין את המצורעים.</b> כדכתיב (ויקרא י״ד:י״א) והעמיד הכהן המטהר וכו׳ לפני ה׳:",
+                "<b>אוחז בבגדיה.</b> בבית הצואר שלהן:",
+                "<b>אם נקרעו.</b> אינו חושש, ואם נפרמו אינו חושש. פרימה גדולה מקריעה שנקרע לקרעים הרבה. לשון אחר, פרימה מן הצדדין קריעה באורך:",
+                "<b>עד שמגלה את לבה.</b> דכתיב (במדבר ה׳:י״ח) ופרע את ראש האשה, אין לי אלא ראשה גופה מנין. ת״ל האשה, א״כ מה ת״ל את ראש, מלמד שסותר את שערה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר כו׳</b> שמא תצא זכאה ויתגרו בה פרחי כהונה שראו לבה נאה ושערה נאה. ואין הלכה כר״י:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים.</b> ואם היו שחורים יפין לה, מכסה בבגדים מכוערים:",
+                "<b>קטליות.</b> ענקים שמשימים סביב הצואר. ומפני שהאשה חונקת עצמה בהם כדי שתראה בעלת בשר נקראים קטליות:",
+                "<b>נזמים וטבעות מעבירים ממנה.</b> מפרש בגמרא דלא תימא שיניחו לה הנזמים והטבעות אחר שקרעו בגדיה וגלו את ליבה שזה יותר גנאי לה, כמו שגנאי יותר לאדם ערום שילך במנעלים ברגליו מלילך יחף, קמ״ל דלא:",
+                "<b>חבל מצרי.</b> מפרש בירושלמי לפי שעשתה מעשה מצרים. ואם אין חבל מצרי מביא שאר חבלים:",
+                "<b>וקושרו למעלה מדדיה.</b> שלא יפלו בגדיה ותשאר ערומה:",
+                "<b>וכל הרוצה לראות בא לראות.</b> ודוקא באנשים רשות ואינו חובה. אבל בנשים, חובה על כל הנשים המצויות שם לבא ולראות, כדכתיב ונוסרו וכל הנשים:",
+                "<b>וכל הנשים מותרות לראותה.</b> חייבין לראותה. הכי מפרש לה בגמרא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>המקום ניוולה.</b> שמגלה כהן את ראשה וסותר את שערה וקורע את בגדיה:",
+                "<b>היא גילתה את עצמה.</b> ישבה בפרשת דרכים וגילתה עצמה לנואף:",
+                "<b>המקום גילה עליה.</b> שכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל:",
+                "<b>בירך התחילה בעבירה תחלה.</b> בדרך תשמיש הירך נהנה תחלה בקירוב בשר:",
+                "<b>ושאר כל הגוף לא פלט.</b> שאר אברי גופה אינם פלטים מן החולי, ואע״פ שלא הוזכרו במקרא אלא בטן וירך:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לונביאות.</b> חניתות:",
+                "<b>לב אביו.</b> אמר לו אבשלום לאביו, כתוב לי שילכו עמי שנים איש שאבחר מכל ישראל, כתב לו. והיה מראה חותמו של אביו לשנים, והולכים אחריו, לשנים אחרים והולכים אחריו, עד שכינס מאתים איש, כולן ראשי סנהדראות. הרי שגנב לב אביו ולב ב״ד. ולב כל ישראל, דכתיב ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן לענין הטובה.</b> נותנים לו לאדם שכר מעין הטובה שעשה. ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה מביא.</b> הבעל:",
+                "<b>את מנחתה.</b> כדכתיב (במדבר ה׳:ט״ו) והביא את קרבנה:",
+                "<b>בכפיפה מצרית.</b> סל עשוי מצורי הדקל מן (הרך) [זרדים] הגדלים סביבות הדקל:",
+                "<b>כדי ליגעה.</b> שתודה ולא ימחה השם על המים. ולמאן דאמר שבתחלה היה משקה אותה ואח״כ מביא מנחתה, אע״פ שנמחק השם, מיגעה כדי שתודה ולא תמות מיתה מנוולת, שאע״פ שנמחקה המגילה אם אמרה טמאה אני אינה שותה:",
+                "<b>תחלתן וסופן בכלי שרת.</b> לאו בכלי שרת ממש קאמר, שאין אדם מביא מנחתו מתוך ביתו בכלי שרת, אלא בקלתות של כסף ושל זהב שהם ראוים לכלי שרת:",
+                "<b>וזו בכפיפה מצרית.</b> שאין ראוי לעשות ממנה כלי שרת, דדמי להקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳):",
+                "<b>כל המנחות טעונות שמן ולבונה.</b> בגמרא פריך, והא איכא מנחת חוטא דכתיב בה (ויקרא ה׳:י״א) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה. וכן הא דתנינן כל המנחות באות חטים, קשה, דהא מנחת העומר באה מן השעורים. ומתרץ בגמרא לא תיתני מילתא באנפי נפשיה אלא כרוך ותני והכי קאמר, כל המנחות טעונות שמן ולבונה ואותן שאינם טעונות שמן ולבונה באות מן החיטין ובאות סולת. מנחת חוטא אע״פ שאינה טעונה שמן ולבונה באה חיטין ובאה סולת. מנחת העומר אע״פ שבאה מן השעורין טעונה שמן ולבונה:",
+                "<b>ובאה גרש.</b> וזו אינה טעונה שמן ולבונה ובאה מן השעורים ובאה קמח:",
+                "<b>גרש.</b> מבורר ומנופה בשלש עשרה נפה כעין סולת בחטים:",
+                "<b>קמח.</b> הכל מעורב כמו שנטחן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היה מביא.</b> הכהן:",
+                "<b>פיילי.</b> כוס בלשון יוני:",
+                "<b>מן הכיור.</b> דכתיב (במדבר ה׳:י״ז) מים קדושים, ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי:",
+                "<b>כשם שממעט.</b> ר׳ יהודה בכתב המגילה, לקמן במתניתין, כך ממעט כאן במים. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>מקום היה שם.</b> ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל:",
+                "<b>וטבעת קבועה בה.</b> לאוחזה בטבעתה ולהגביהה משאר הרצפה שהיא כולה באבני שיש:",
+                "<b>כדי שיראה.</b> צריך שיתן בה שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים:",
+                "<b>ונתן אל המים.</b> מדלא כתיב ונתן במים, אלא אל המים, משמע שלא יהא נבלע בתוכן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאם לא שכב איש אותך וגו׳</b> הנקי. שהן קללות הבאות מחמת ברכות, דמשמע הא אם שכב לא תנקי:",
+                "<b>ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וגו׳</b> שאין זה אלא מצוה על הכהן להשביעה:",
+                "<b>ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן.</b> שאינו אלא קבלה שהאשה מקבלת עליה האלות. ויליף לה מדכתיב האלות האלה. האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר אינו מפסיק.</b> משהתחיל אם לא שכב איש אותך עד אמן אמן. וכותב צוואות דוהשביע הכהן את האשה וקבלות דואמרה האשה אמן אמן, דדריש את, לרבות צוואות וקבלות:",
+                "<b>רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב.</b> כלומר היה זהיר בעצמו שלא לכתוב אלא אלות בלבד, ולא קללות הבאות מחמת ברכות, ולא צוואות, ולא קבלות. דדריש האלות ולא קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לוח.</b> של עץ:",
+                "<b>נייר.</b> של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור:",
+                "<b>דפתרא.</b> עור שאינו מעובד כל צרכו, דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+                "<b>בספר.</b> בקלף:",
+                "<b>קומוס.</b> שרף האילן ומתיכו במים:",
+                "<b>קנקנתום.</b> אירמנ״ט. ובלע״ז ודריאו״לו:",
+                "<b>ולא בכל דבר שהוא רושם.</b> ונבלע בקלף ואינו יכול למחות דקומוס וקנקנתום עבדי רושם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה.</b> על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של ארוסין ואף על פי שלא היה בו בקנוי וסתירה. ומכאן לגלגול שבועה מן התורה:",
+                "<b>שומרת יבם וכנוסה.</b> ואם היתה יבמתו וכנסה, וקנא לה ונסתרה, מגלגל עליה טומאה שנטמאה כשהיא שומרת יבם. ומתניתין רבי עקיבא היא דאמר שומרת יבם ערוה. ואינה הלכה. אלא שומרת יבם שזנתה מותרת ליבם. לפיכך אינו מתנה עליה אם זנתה שומרת יבם:",
+                "<b>אמן שלא נטמאתי וכו׳</b> פירושי קמפרש לאמן על האלה, אמן על השבועה דתנינן לעיל. והכי קאמר, אמן שלא נטמאתי הוא אמן על דשבועה שהשביעה הכהן משביע אני עליך שלא נטמאת:",
+                "<b>ואם נטמאתי יבואו בי.</b> היינו קבלת אלה, שאמר לה הכהן ואם נטמאת יבאו ביך כל הקללות הללו:",
+                "<b>אמן שלא אטמא.</b> שאם תיטמא לאחר זמן מים מערערים אותה. ואין הלכה כר״מ:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא משנתגרשה </b> שאם זנתה לאחר שגירשה וחזר והחזירה וקינא לה ונסתרה, אין המים בודקים על זנות שלאחר גירושין, דגרושה שזנתה מותרת לחזור לבעלה, דבקדושין תלה רחמנא האיסור לא בביאה, דכתיב (דברים כ״ד:ב׳) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. לפיכך, נתקדשה לאיש אחר, אע\"פ שלא נבעלה. אסורה לחזור לבעלה. ואם נבעלה בלא קדושין, מותרת לחזור לבעלה:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה נוטל.</b> בעלה את המנחה, שאין מצות כהונה במנחות אלא מקמיצה ואילך. והגשה נמי תחילת קמיצה היא שאין זר קרב למזבח. אבל קדושי כלי ויציקה ובלילה, במנחות הטעונות שמן, כשר בזר:",
+                "<b>ונותנה על ידה.</b> להניף:",
+                "<b>וכהן מניח ידו תחתיה.</b> שנאמר בשלמים (ויקרא ז׳:ל׳) ידיו תביאנה, ונאמר במנחת סוטה (במדבר ה׳:כ״ה) ולקח הכהן מיד האשה, מה בשלמים כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף, כך במנחת סוטה כהן מניח ידו תחת יד האשה ומניף:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והגיש.</b> לקרן מערבית דרומית:",
+                "<b>והשאר נאכל לכהנים.</b> שכל הנקמצות שייריהן נאכלים:",
+                "<b>היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה.</b> תלתא קראי כתיבי. והשקה קמא, ואחר ישקה, והשקה בתרא. והשקה קמא, לגופיה, שמשקה אחר שנמחקה המגילה קודם הקטרת המנחה. ואחר ישקה, אע״ג דמשמע דוקא, על כרחיך מקרא האמור ראשון נדרש לגופו, ומקראות יתירות האמורות אחריו ניתנו לידרש, הלכך ואחר ישקה אע״פ שנכתב אחר הקטרת המנחה אקודם הקטרה קאי, ואמחיקה הכתובה למעלה קאי, וקאמר דאם לא נמחקה יפה ועדיין רישומן של אותיות ניכר לא ישקנה. והשקה בתרא, לאשמועינן שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה:",
+                "<b>רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה.</b> על כרחך ואחר ישקה דוקא הוא ודוקא כתביה לאחר הקטרה. והשקה קמא, שאם בדיעבד השקה ואחר כך הקריב מנחתה, כשרה. והשקה בתרא, שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה. ואין הלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מגילתה נגנזת.</b> בצד ההיכל:",
+                "<b>ומנחתה מתפזרת על הדשן.</b> ונשרפת על בית הדשן שהיה בעזרה ששורפים שם פסולי קדשי קדשים, דהואיל וקדשה בכלי שרת טעונה שריפה בעזרה:",
+                "<b>ואין מגילתה כשרה להשקות [בה] סוטה אחרת.</b> דבעינן כתיבה לשמה, דכתיב (שם) ועשה לה הכהן, כל עשייתה לשמה:",
+                "<b>המים נשפכים.</b> דכיון דאמרה טמאה אני, בדוקה ועומדת היא. ומים המרים לא נתנו אלא לברר בהם את הספק:",
+                "<b>מערערים אותה.</b> דדלמא טהורה היא, ומחמת בעיתותא קאמרה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה מספקת לשתות וכו׳</b> בגמרא מוכיח דמתניתין ר׳ עקיבא היא דסבר כר״ש דאמר מקריב מנחתה ואח״כ משקה אותה, דכמה דלא קרבה מנחתה לא בדקי לה מיא, דכתיב (במדבר ה׳:ט״ו) מנחת זכרון מזכרת עון:",
+                "<b>מתמלאת גידים.</b> מתוך שבשרה נפוח נראית כמלאה גידים:",
+                "<b>שלא תטמא את העזרה.</b> לא מטומאת מת קאמר, אלא שלא תפרוס נדה ותטמא שער נקנור ועזרת נשים שתצא דרך שם, שנדה וזבה אסורין לכנוס בהר הבית. אבל המת עצמו מותר להכניסו להר הבית ולשער נקנור שלא נתקדשו בקדושת העזרה:",
+                "<b>יש לה זכות וכו׳</b> בגמרא מפרש דזכות דתורה הוא דתולה לה שהוליכה בניה לבית הספר והמתינה לבעלה שיצא חוץ לעיר לעסוק בתורה:",
+                "<b>כאילו מלמדה תפלות.</b> חבור משכב אנשים. שמתוך התורה היא מבינה ערמימות ועושה דבריה בהצנע. כדכתיב (משלי ח׳:י״ב) אני חכמה שכנתי ערמה:",
+                "<b>רוצה אשה בקב.</b> ליזון מזונות מועטים, ויהא תשמיש מצוי לה:",
+                "<b>מתשעה קבין ופרישות.</b> לפרוש מן התשמיש, הלכך אין טוב שתלמוד תורה:",
+                "<b>חסיד שוטה.</b> מפרש כגמרא כגון דטבעה אשה בנהר ואמר לאו אורח ארעא לאסתכולי באתתא ולאצולה:",
+                "<b>רשע ערום.</b> כגון המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו. ומשנפתחו בלב הדיין שערי זכות לדברי זה, קשה לסלקן, והרי רשעתו וערמתו של זה שעבר על לא תשיא שמע שוא (שמות כ״ג:א׳):",
+                "<b>ואשה פרושה.</b> כגון אשה כשפנית שהיתה עוצרת רחם הנשים היולדות בכשפיה ובשעה שהיתה היולדת מקשה בלדתה היתה אומרת אלך ואתפלל אולי תקובל תפלתי וסותרת כשפיה ויולדת:",
+                "<b>ומכות פרושים.</b> שמכה עצמו להראות שהוא עניו וצנוע, כגון שמהלך עקב בצד גודל ואינו מרים רגלו מן הארץ ומתוך כך מנקף אצבעותיו באבנים, והוא שנקרא בגמרא פרוש נקפי. או מי שעושה עצמו כעוצם עיניו שלא להסתכל בנשים, ומתוך כך מכה ראשו בכותל ויוצא ממנו דם, והוא הנקרא פרוש קוזאי, כלומר שמקיז דם מראשו מחמת פרישותו:",
+                "<b>הרי אלו מכלי העולם.</b> שרוצים להראות לבריות שהם חסידים ואין תוכם כברם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מדהה אתה את המים.</b> מחסר ומחשיך. הגוון החסר נקרא דיהה בלשון משנה:",
+                "<b>מתנוונה והולכת.</b> נחלית והולכת:  "
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות.</b> שנטמאו עד שלא קדשו בכלי:",
+                "<b>ותפדה.</b> ותצא לחולין ומן המעות יקנה אחרת:",
+                "<b>ותשרף.</b> שקדשה קדושת הגוף ואינה יוצאה עוד לחולין:",
+                "<b>וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות.</b> ואפילו קרב קומץ כהלכתו ולא נטמאת, נשרפים שיריה על בית הדשן ואינן נאכלים, מפני שיש לכהן בעלה חלק בה שמשלו היא באה, והתורה אמרה (ויקרא ו׳:ט״ז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל, ואין כולה כליל מפני שיש לה חלק בה שלכפרתה היא באה, הא כיצד, הקומץ קרב בעצמו והשירים קרבין בעצמן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>וכהנת שנשאת לישראל.</b> בת כהן:",
+                "<b>מנחתה נאכלת.</b> דכל מנחת כהן כליל תהיה, כתיב, כהן ולא כהנת. וכן כהנת אלמנה וגרושה שהביאה מנחת נדבה נאכלת:",
+                "<b>כהנת מתחללת.</b> מן התרומה ומן הכהונה. אם נבעלה לפסולים שוב אינה חוזרת לכשרותה לעולם:",
+                "<b>כהן אינו מתחלל.</b> אם נשא גרושה חללה או זונה, אלא כל זמן שהוא עמה הוא פסול לעבודה, משגרשה חוזר להכשרו, דכתיב (שם כ״א) ולא יחלל זרעו, זרעו חלל, והוא אינו חלל:",
+                "<b>כהנת מטמאה למתים.</b> דכתיב (שם) בני אהרן, ולא בנות אהרן:",
+                "<b>ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.</b> דחטאת ואשם ומנחה בכולהו כתיב (שם ו׳) כל זכר בבני אהרן יאכלנו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>האיש פורע ופורם.</b> כשהוא מנוגע פורע את ראשו ופורם את בגדיו, דכתיב (שם י״ג) איש צרוע הוא וכו׳, איש פורע ופורם, ואין אשה פורעת ופורמת:",
+                "<b>האיש מדיר בנו בנזיר.</b> בנו קטן. וחלה נזירתו עליו ואפילו לכשיגדל. וזו הלכה היא בנזיר ואין לה סמך מן התורה:",
+                "<b>האיש מגלח על נזירות אביו.</b> אם נדר אביו בנזירות והפריש קרבנותיו ומת והיה בנו נזיר או שנדר בנזירות לאחר מיתת אביו. הרי הבן מגלח ביום מלאת ומביא קרבנות שהפריש אביו. וגם זו הלכה ואין לה סמך:",
+                "<b>האיש מקדש את בתו.</b> מקבל קדושי בתו קטנה שלא מדעתה דכתיב (דברים כ״ב:ט״ז) את בתי נתתי לאיש הזה:",
+                "<b>האיש נסקל ערום.</b> דכתיב (ויקרא כ״ד) ורגמו אותו, ואי אפשר לומר אותו ולא אותה, דהא כתיב (דברים י״ז) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא, אלא אותו בלא כסותו אבל אותה בכסותה:",
+                "<b>האיש נתלה.</b> דכתיב (שם כ״א) ותלית אותו על עץ, אותו ולא אותה:",
+                "<b>האיש נמכר בגניבתו.</b> דבתיב (שמות ב״ב) ונמבר בגניבתו, ולא בגניבתה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ארוסה ושומרת יבם.</b> ארוסה שקנא לה ארוס ושומרת יבם שקנא לה יבם:",
+                "<b>לא שותות.</b> דמעטינהו קרא:",
+                "<b>ולא נוטלות כתובה.</b> שהיא גרמה לאסור עצמה עליו, שנסתרה אחר קינוי, דמקינוי ואיסור לא אמעיט, דכתיב (במדבר ה) דבר אל בני ישראל כו׳, לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי:",
+                "<b>תחת אישה.</b> ביושבת תחתיו הכתוב מדבר:",
+                "<b>נתינה.</b> מן הגבעונים. ואסורים לבא בקהל:",
+                "<b>לא שותות.</b> דלא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה, דכתיב (שם) כי תשטה אשתו, בראויה לאישות הכתוב מדבר, פרט לאלמנה לכהן גדול וכו׳:",
+                "<b>ולא נוטלות כתובה.</b> ואע״ג דשאר אלמנות לכהן גדול גובות כתובתן כדאמרינן בכתובות [ק: וכן ביבמות פד.] זו אין לה כתובה, שסתירתה גרמה לה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר בעלה איני משקה ושבעלה בא עליה בדרך.</b> שהוא גורם לה שלא תשתה, נוטלת כתובתה:",
+                "<b>מתו בעליהן.</b> של כל סוטות הראויות לשתות, ולא הספיקו להשקותן עד שמתו:",
+                "<b>ב״ש אומרים נוטלות כתובה.</b> דשטר העומד לגבות כגבוי דמי:",
+                "<b>ולא שותות.</b> דכתיב (שם) והביא האיש את אשתו:",
+                "<b>וב״ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן.</b> כלומר מתוך שלא שותות אין נוטלות כתובתן, דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעוברת חבירו.</b> שמת או גרשה והניחה מעוברת או מניקה. ואסרוה חכמים לינשא עד שיהיה הולד בן שתי שנים. והלך זה ונשאה קודם הזמן, וקינא לה ונסתרה:",
+                "<b>לא שותה.</b> שהרי אינה ראויה לקיימה, דס״ל לר״מ הנושא מעוברת חבירו או מינקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית. ואין הלבה כרבי מאיר:",
+                "<b>יכול הוא להפרישה.</b> עד כ״ד חדשים ולהחזירה, הלכך ראויה לאישות קרינא בה:",
+                "<b>איילונית.</b> דוכרניתא דלא ילדה:",
+                "<b>ושאינה ראויה לילד.</b> ששתתה כוס עקרין. ואסור לקיימן למי שאין לו בנים:",
+                "<b>ר״א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת.</b> ויהיה מותר לקיים את זאת, הלכך ראויה לאישות היא. ואין הלכה כר׳ אליעזר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אשת כהן שותה ומותרת לבעלה.</b> אם נמצאת נקיה. דמהו דתימא הואיל ואשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה, ניחוש לה שמא נאנסה ולכך לא בדקוה המים, קמ״ל:",
+                "<b>אשת סריס שותה.</b> דלא תימא מבלעדי אישך אמר רחמנא, והאי לאו בר הכי הוא, קמ״ל:",
+                "<b>על ידי כל העריות מקנאים.</b> אם קינא לה מאביה או מאחיה ומאחד מבל עריות, ונסתרה, הוי קינוי ונאסרת עליו ושותה. דלא תימא נטמאה נטמאה ב׳ פעמים, אחד לבעל ואחד לבועל, היכא דמתסרא עליה בהאי זנות, לאפוקי הא דאסירא עליה וקיימא אימא לא קא משמע לן:",
+                "<b>חוץ מן הקטן.</b> פחות מבן ט׳ שנים ויום אחד, שאין ביאתו ביאה, כך פירש רמב״ם. ולי נראה קטן פחות מבן י״ג שנה ויום א׳ ולא הביא סימנים, דכתיב (במדבר ה׳:י״ג) ושכב איש אותה, איש ולא קטן:",
+                "<b>וממי שאינו איש.</b> למעוטי בהמה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אלו שב״ד מקנאין להם.</b> אם רואים אותם שמתנהגות בפריצות:",
+                "<b>ולא להשקותה אמרו.</b> דהא בעינן והביא האיש את אשתו, וליכא. ובעלה נמי לבשיבא אינו יכול להשקותה בקינוי זה, דבעינן וקינא והביא. ור״י לא בעי וקינא והביא. ואין הלכה כר״י. וסומא אינו משקה את אשתו, שנאמר (שם) מעיני אישה. וממה שנאמר (שם) אשה תחת אישה, למדנו שכל המונע הבעל מלהשקות מונע האשה מלשתות אם היה אותו הדבר באשה, לפיכך אם היתה היא סומא אינה שותה. ואם היתה חגרת אינה שותה, שנאמר (שם) והעמיד אותה הכהן. וכן אם היתה גדמת, שנאמר (שם) ונתן על כפיה. או אלמת, דבעינן ואמרה האשה. וכן אם היה הבעל חגר או גדם או אלם אינו משקה מדכתיב אשה תחת אישה כדאמרן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כך בודקים אותו.</b> את הבועל:",
+                "<b>ובאו ובאו.</b> שניהם בוי״ו יתירא לדרשא:",
+                "<b>נטמאה ונטמאה.</b> וי״ו יתירא דבונטמאה שניה לדרשא:",
+                "<b>רבי אומר שני פעמים וכו׳</b> רבי לא דריש וי״ו יתירה כרבי עקיבא, אלא רבוי דקראי קא דריש, בין בובאו ובאו, בין בנטמאה ונטמאה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בו ביום דרש.</b> כל היכי דתנינן בו ביום, ביום שהושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיאות שנתרבו התלמידים, שנתנו רשות לכל ליכנס. ומשום דהך דרשה דנטמאה ונטמאה נמי בו ביום נדרשה, נקטינהו לכל הנך הכא:",
+                "<b>כלי חרס.</b> הוא ראשון, שנטמא מן השרץ שהוא אב. והאוכל שבתובו שני שטמאו הכלי:",
+                "<b>אינו אומר טמא.</b> כל אשר בתובו טמא. אלא יטמא, למדרש ביה נמי יטמא, שמטמא את אחרים:",
+                "<b>למד על ככר שני.</b> להכי נקט ככר, לפי שהוא מצוי בתנור:",
+                "<b>שמטמא את השלישי.</b> ואפילו בחולין. דקרא סתמא כתיב:",
+                "<b>דור אחר.</b> מן העתידים לבא. שיטהר את השלישי, ואף בתרומה, שאין לו מקרא מן התורה:",
+                "<b>והרי עקיבא תלמידד מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא.</b> אף בחולין. ואין הלכה כר״ע, דאין שני עושה שלישי בחולין, אלא בתרומה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מגרש.</b> רחבה פנויה מזריעה ומאילנות לנוי העיר: ואלפים לא הוזכר לתתם ללויים ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת:",
+                "<b>שדות וכרמים.</b> ואלפים סביב נתנו ללוים. מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש, והשאר שדות וכרמים. והלכה כרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שתחום אלפים אמה דרבנן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין ת״ל לאמר.</b> שאין דומה לשאר לאמר שבתורה שהשכינה מדברת למשה לאמר הדבור לישראל, אבל כאן אין לומר כן:",
+                "<b>כקורין את.</b> ההלל. ראשי פרקים בלבד היו עונים אחריו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאהבה.</b> שאהב את המקום:",
+                "<b>שקול.</b> משקלו שוה אינו מכריע לכאן ולכאן. יש לו הכתוב בוי״ו ומשמעותו כאילו היה לא באל״ף. ויש לא באל״ף ומשמעותו כאילו כתוב בוי״ו. הן יקטלני, הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד. או לו אני מיחל:",
+                "<b>מיראה.</b> מדאגת פורענות שלא תבא עליו:",
+                "<b>ירא אלהים.</b> ולא אוהב אלהים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח.</b> שנסתרה:",
+                "<b>יוציא ויתן כתובה.</b> ר׳ אליעזר לטעמיה דאמר בפ״ק סתירה לא בעיא עדות ואפילו עבד ואפילו שפחה נאמנים דהיינו נמי כעוף הפורח, דאתקש סתירה לטומאה דכולהו מהימני בה, הלכך נאסרה עליו. ואם אינו רוצה להשקותה יוציא ויתן כתובה:",
+                "<b>רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה.</b> נשים הטוות לאור הלבנה. רבי יהושע לטעמיה דאמר משקה על פי שנים. מיהו משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה בפריצותה מכוער הדבר ותצא, דהא אפילו מיא תו לא בדקי לה כדתניא בפ״ק, וטהורה היא, ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. והלכה כרבי יהושע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אני ראיתיה שנטמאת.</b> באותה סתירה, שהיא ע״פ עדים לר׳ יהושע, או ע״פ עוף הפורח לר׳ אליעזר:",
+                "<b>לא היתה שותה.</b> דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלים לדבר:",
+                "<b>אף לפסלה מכתובתה.</b> שלא תשתה ולא תטול כתובתה:",
+                "<b>יבמתה.</b> אשת אחי בעלה:",
+                "<b>ובת בעלה.</b> מאשה אחרת:",
+                "<b>הרי אלו נאמנות.</b> לעדות זו, אע״פ שהן פסולות לכל שאר עדות שהוא לרעתה, לפי שהתורה האמינה כל עדות שיש בה. ומיהו לא לפסלה מכתובתה, הואיל ושונאות אותה, אלא שלא תשתה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיה בדין.</b> שלא יהא נאמן בה עד אחד, אם לא מגזירת הכתוב: ",
+                "<b>עדות הראשונה.</b> סתירה:",
+                "<b>שאין אוסרתה איסור עולם.</b> אלא עד שתשתה:",
+                "<b>אינה מתקיימת בפחות משנים.</b> כדבעינן למימר מגזירה שוה, ור׳ יהושע היא:",
+                "<b>עדות האחרונה.</b> טומאה:",
+                "<b>כל עדות שיש בה.</b> נאמן בה דכתיב ועד אין בה, וכל עד האמור בתורה סתם אינו אלא שנים, מדאיצטריך קרא לומר (דברים י״ט:ט״ו) לא יקום עד אחד באיש, שמע מינה דעד שנים במשמע, עד שיפרוט לך הכתוב אחד. והכי קאמר קרא תרי לית בה אלא חד, וקאמר והיא לא נתפסה לאוסרה, אלמא עד אחד מהימן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת.</b> אוקי חד להדי חד, והרי היא בספיקה ושותה. ודוקא בי אתו בהדי הדדי, אבל בזה אחר זה, כשאמר הראשון נטמאת, הוי מהימן כבתרי. והשני האומר לא נטמאת הוי ליה חד, ואין דבריו של אחד במקום שנים:",
+                "<b>ושנים אומרים לא נטמאת.</b> כלומר לא נטמאת בפניך, שכשבאת ומצאת שנסתרו יחד גם אנו היינו עמך ובפנינו לא נטמאת, הרי נסתלק העד ובטלו דבריו מפני השנים, והרי היא בספיקה אם נטמאת קודם שבאו אלו ומצאום, ולפיכך שותה. ואשמועינן תנא בהני תרי בבי דמתניתין דבפסולי עדות הלך אחר רוב דעות בין לקולא בין לחומרא כלומר בין להשקותה בין שלא להשקותה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נאמרין.</b> פרשת סוטה. דכתיב (במדבר ה׳) ואמר אל האשה בכל לשון שהוא אומר:",
+                "<b>וידוי מעשר.</b> בערתי הקדש מן הבית כו׳, אומר בכל לשון שירצה, דכתיב (דברים כ״ו:ה׳) ואמרת לפני ה׳ אלהיך, בכל לשון שאתה אומר:",
+                "<b>קריאת שמע.</b> דכתיב (שס ו׳) שמע ישראל, בכל לשון שאתה שומע:",
+                "<b>ותפלה.</b> צבור שמתפללין, מתפללין בכל לשון. אבל יחיד אינו מתפלל אלא בלשון הקודש:",
+                "<b>וברכת המזון.</b> דכתיב (שם ח׳) וברכת, בכל לשון שאתה מברך:",
+                "<b>ושבועת העדות ושבועת הפקדון.</b> בכל לשון שהשביעום ולא הודו, חייבין. שבועת העדות ילפינן לה דכתיב בה (ויקרא ה׳:א׳) ושמעה קול אלה, בכל לשון שאתה שומע. ושבועת הפקדון גמר תחטא תחטא משבועת העדות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מקרא בכורים.</b> שהיה קורא מארמי אובד אבי (דברים כ״ו:ה׳) עד סוף הפרשה:",
+                "<b>וחליצת יבמה.</b> היא אומרת (שם כ״ה) מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי, והוא אומר לה חפצתי לקחתה, ואחר החליצה אומרת ככה יעשה לאיש:",
+                "<b>ברכות וקללות.</b> שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל:",
+                "<b>ברכת כהנים.</b> נשיאת כפים:",
+                "<b>ברכות כהן גדול.</b> ביום הכיפורים אחר עבודת היום שלפני ולפנים הוא קורא את הפרשה בתורה ומברך שמנה ברכות המפורשות במתניתין:",
+                "<b>ופרשת המלך.</b> היא פרשת הקהל, כדמפרש בסוף פרקין:",
+                "<b>ופרשת עגלה ערופה.</b> (שם כ״א) ידינו לא שפכו את הדם הזה, כפר לעמך ישראל וגו׳:",
+                "<b>פרשת משוח מלחמה.</b> (שם כ׳) והיה כקרבכם וגו׳ שמע ישראל אתם קרבים היום וגו׳:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד.</b> כמו מנין:",
+                "<b>ולהלן הוא אומר.</b> בברכות וקללות של הר גריזים:",
+                "<b>מה עניה האמורה להלן בלשון הקודש.</b> דכתיב (שט כ״ז) ואמרו אל כל איש ישראל קול רם, וכתיב התם (שמות י״ט:י״ט) והאלהים יעננו בקול, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>וענתה ואמרה ככה.</b> אינו צריך ללמדה בגזרה שוה שמעצמה היא למדה. וענתה ואמרה ככה כלשון הזה תאמר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשומרון.</b> אצל שומרון:",
+                "<b>מכאן ומכאן.</b> על ההרים:",
+                "<b>בשבעים לשון.</b> בבתב של שבעים אומות, וכל הרוצה ללמדה יבא וילמוד. שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר לא היה לנו מהיכן ללמוד:",
+                "<b>את האבנים.</b> סתרו את המזבח לאחר שהעלו העולות והשלמים:",
+                "<b>ולנו במקומן.</b> בבית מלונם בגלגל, ושם הקימו את האבנים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>במדינה אומר אותה שלש ברכות.</b> שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסוק, ועונים הצבור אמן:",
+                "<b>ובמקדש ברכה אחת.</b> לפי שאין עונים אמן במקדש ואין כאן שום הפסק:",
+                "<b>ככתבה.</b> ביו״ד ה״א:",
+                "<b>בכנויו.</b> באל״ף דל״ת. שאין מזכירין השם בכתבו אלא במקדש בלבד, שנאמר (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, סרס המקרא ודרשהו, בכל המקום אשר אבוא אליך וברכתיך, דהיינו במקדש, שם אזכיר את שמי:",
+                "<b>כנגד כתפיהן.</b> מפני שצריך נשיאת כפים, דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וכתיב (דברים י״ח:ה׳) הוא ובניו כל הימים, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאת כפים כל הימים:",
+                "<b>ובמקדש.</b> שמברכים את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם, מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם:",
+                "<b>שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ.</b> מפני שהשם כתוב בו. ואין הלכה כר׳ יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ברכות כהן גדול.</b> ביוה״כ, לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה ומברך שמונה ברכות:",
+                "<b>חזן הכנסת.</b> שמש הכנסת שטורח עסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא להפשיט את התיבה ולהכין [הכל]:",
+                "<b>ראש הכנסת.</b> על פיו נחתכין דברי הכנסת, מי יפרוס על שמע, מי יפטיר בנביא, מי ירד לפני התיבה:",
+                "<b>סגן.</b> המוכן תחת כהן גדול. שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:",
+                "<b>והסגן לכהן גדול.</b> וכולן משום כבודו של כהן גדול, דכתיב (משלי י״ד:כ״ח) ברוב עם הדרת מלך:",
+                "<b>וכהן גדול עומד ומקבל.</b> מכלל דיושב היה, שמע מינה בעזרת נשים היה קורא. דאי בעזרת ישראל קיי״ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:",
+                "<b>וקורא אחרי מות.</b> שהוא מסדר יום הכיפורים:",
+                "<b>ואד בעשור.</b> שבפרשת שור או כשב, דסמוכה היא לפרשת אחרי מות ויכול לגלול ספר תורה לשם בעוד שהמתורגמן מתרגם פסוק אחרון של פרשת אחרי מות, ואין כאן שהות כדי שיפסיק המתורגמן:",
+                "<b>וגולל את התורה.</b> ואע״פ שעדיין לא קרא בעשור של חומש הפקודים, יקרא אותה על פה ולא יגלול ס״ת לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק התורגמן ואיכא גנאי לצבור. ולקרות בב׳ ס״ת א״א, לפי שאין אדם אחד קורא בשני ספרי תורה בצבור, משום פגמו של ספר תורה הראשון:",
+                "<b>יותר ממה שקריתי לפניכם.</b> מה שאני עתיד לקרות עוד על פה, אל תאמרו שחסר מן הספר הזה לכך איני גוללו שם. וכל כך למה, שלא להוציא לעז על ס״ת:",
+                "<b>על התורה.</b> ברכה שלאחריה:",
+                "<b>ועל העבודה.</b> רצה ה׳ אלהינו:",
+                "<b>ועל ההודאה.</b> מודים אנחנו לך.",
+                "<b>ועל מחילת עון.</b> אתה בחרתנו, שחותם בה מלך מוחל וסולח לעונותינו:",
+                "<b>ועל המקדש.</b> שתשרה שכינה בבית המקדש, וחותם בה בא״י שוכן בציון:",
+                "<b>ועל שיקובל הכהנים.</b> קרבנותיהם ברצון. וחותם בה מקדש הכהנים:",
+                "<b>ועל שאר התפלה.</b> שיהו ישראל נושעין מאויביהם. וחותם בה עמך ישראל צריכים ישועה בא״י שומע תפלה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>בשמיני.</b> בשנה שמינית של שמיטה שעברה, שהיא מוצאי שביעית זו. במוצאי יו״ט ראשון, דכתיב (דברים ל״א) בחג הסוכות, שומע אני אפילו ביו״ט אחרון של חג, ת״ל שם בבוא כל ישראל ליראות, מתחילת חול המועד:",
+                "<b>אגריפס המלך.</b> מזרעו של הורודוס היה, ובימיו נחרב בית שני:",
+                "<b>זלגו עיניו דמעות.</b> שהמקרא הזה פוסלו מן המלכות:",
+                "<b>אחינו אתה.</b> שאמו מישראל:",
+                "<b>וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע.</b> שבואתחנן. ומחבר עם פרשת שמע פרשת והיה אם שמוע, שיש בפרשת שמע קבלת מלכות שמים ובפרשת והיה אם שמוע קבלת עול מצות. ומדלג, וקורא עשר תעשר. ומשם מדלג וקורא כי תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומות ומעשרות. ואע״פ שפרשת המלך בין עשר לכי תכלה לעשר היה קורא אותם יחד, שלא להפסיק במעשרות. ואח״כ ברכות וקללות, שהן קבלת גזרות ועונשים של תורה. וחוזר וקורא פרשת המל��, שום תשים עליך מלך:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>משוח מלחמה.</b> ודבר אל העם בלשון הקודש. נאמר כאן (דברים כ׳:ב׳) ודבר אל העם, ונאמר להלן (שמות י״ט:י״ט) משה ידבר, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:",
+                "<b>לכל כושל.</b> כל הכושלים שאינן יכולין ללכת ברגליהן:",
+                "<b>הגפת תריסין.</b> הכאת המגינים זו בזו להשמיע קול ולאיים:",
+                "<b>הקלגסין.</b> מקלות שראשיהן עקומים ומכין בהם על גבי אבנים והם מנתזים על האויבים:",
+                "<b>שובך.</b> שר צבא הדרעזר בשמואל (ב׳ י ט״ז):  "
+            ],
+            [
+                "<b>אחד הבונה ואחד הלוקח.</b> בית בנוי, שהרי אצלו הוא חדש:",
+                "<b>ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל.</b> דבהכי הוי כרם, שתים כנגד שתים, ואחת יוצאת זנב:",
+                "<b>ואפילו מחמשה מינים.</b> מצטרפים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אילני סרק.</b> כגון ארזים ושקמים שאינם עושים פרי:",
+                "<b>והמחזיר את גרושתו.</b> ואירסה, אינו חוזר, שאינה חדשה לו, וקרא כתיב אשה חדשה:",
+                "<b>אלמנה.</b> ואירסה כהן גדול, אינו חוזר בשבילה, דכתיב ולא לקחה, והיה אפשר לומר ולא לקח, מאי לקחה, שתהא ראויה לו ללקיחה:",
+                "<b>על מכונו.</b> סתרו ובנאו כמדה ראשונה. אינו חוזר, דלאו חדש הוא, וגרע מהלוקח והיורש:",
+                "<b>הבונה בית לבנים בשרון.</b> מקום הוא ששמו שרון, ואין הקרקע שלו יפה ללבנים, ולא הוי דבר של קיימא, שהיו צריכין לחדשה שני פעמים כל שבע שנים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו שאין זזין ממקומן.</b> דהנך דלעיל הולכים עד הגבול ושם שומעין דברי כהן וחוזרים מן המערכה לתוך ארץ ישראל ואין חוזרין לבתיהן אלא עוסקים לספק מים ומזון להולכים למלחמה. ואלו אין זזין ממקומן ואפילו ללכת עד הספר ולשוב על פי כהן:",
+                "<b>הבונה בית וחנכו.</b> ולא דר בו עדיין שנה. וכן הנוטע כרם וחללו, ועדיין לא עברה שנה רביעית שלימה עליו:",
+                "<b>נקי יהיה לביתו.</b> בשביל ביתו:",
+                "<b>יהיה.</b> לריבויא הוא. הוסיף לך הכתוב הויה אחרת להיות כזו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ויספו השוטרים.</b> על דברי כהן:",
+                "<b>בקשרי המלחמה.</b> כשמתקשרין לעמוד צפופין שלא יפרקום אויבים:",
+                "<b>לפיכך.</b> שהירא זהו הירא מעבירות שבידו, תלתה תורה בבנה ונטע ואירס לחזור בגללן, כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש לומר עליו מעבירות שבידו הוא ירא וחוזר:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו׳</b> לר׳ יוסי הגלילי אפילו עבר על דברי סופרים חוזר. ולר׳ יוסי עד שיעבור על דברי תורה, דומיא דאלמנה לכהן גדול:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ובעקבו של עם.</b> בסופו של עם, שמשמרים שלא יחזרו האחרונים לאחוריהם לנוס:",
+                "<b>זקפים.</b> גבורים ממונים לכך שאם יפול אחד מן הנלחמים יעמידוהו ויזקפוהו:",
+                "<b>ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהם.</b> לשמור שלא ינוסו:",
+                "<b>כשילים.</b> קרדומות של ברזל:",
+                "<b>לקפח את שוקיו.</b> לחתוך את שוקיו:",
+                "<b>שתחלת ניסה נפילה.</b> לשון מסורס הוא, שתחלת נפילה ניסה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בד״א.</b> שחוזרים מן המערכה, ויש שאין זזין ממקומם. במלחמת הרשות:",
+                "<b>אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים.</b> מלחמת א״י ומלחמת עמלק הכל מודים שהיא חובה והכל יוצאים בה. ומלחמת בית דוד שהיא לרווחה להרחיב גבול ישראל ולקחת מס מהעמים כגון מלחמת ארם נהרים וארם צובה, הכל ��ודים שהיא רשות. לא נחלקו ת״ק ורבי יהודה אלא במלחמה שנלחמים ישראל עם אויביהם כדי שלא יתגברו עליהם ויצרו להם. ת״ק קרי לה מלחמת רשות וסובר שאין אדם רשאי להתבטל מן המצוה כדי להלחם במלחמה כזו. ור׳ יהודה סבר שגם זו מלחמת מצוה, מאחר שהוא להושיע את ישראל מיד שונאיהם, והעוסק במצוה פטור מן המצוה. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עגלה ערופה בלשון הקודש.</b> מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל וגו׳, בלשון הקודש הוזקקו לאמרן:",
+                "<b>שנאמר כי ימצא כו׳</b> ובאותו פרשה נאמר וענו ואמרו, ונאמר להלן (דברים כ״ז:י״ד) וענו הלוים ואמרו, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:",
+                "<b>היו יוצאים.</b> ובאים שם ומודדים מן החלל לצד העיירות שסביבותיו לידע איזו קרובה:",
+                "<b>אין ב״ד שקול.</b> אין ב״ד עשויין שיהא אפשר לחלוק שוה בשוה, אלא שיהא הרוב לצד אחד לקיים אחרי רבים להטות. (שמות כ״ג:ב׳):\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא סמור לספר.</b> אצל גבול הגוים:",
+                "<b>לא היו מודדים.</b> דכתיב כי ימצא חלל, פרט לממציא את עצמו, שסמוך לגבול הגוים כאילו המציא עצמו למיתה הוא:",
+                "<b>לעיר שאין בה בית דין לא היו מודדין.</b> אין מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין. ה״ק נמצא סמוך לעיר שאין בה ב״ד אין מודדין לה, אלא לעיר שיש בה ב״ד מודדין. איזו עיר שיש בה ב״ד קרובה לו. ואי לא הדר תנייה, הוה אמינא אין מודדין כלל, ת״ל ולקחו זקני העיר, מכל מקום, דהאי העיר קרא יתירא הוא, דמצי למכתב והיה העיר הקרובה אל החלל ויצאו זקניה:",
+                "<b>מכוון.</b> מצומצם שאין זו קרובה לו מזו אפילו מלא חוט:",
+                "<b>שתיהן מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר.</b> ואין כן הלכה, אלא שתיהן מביאות עגלה אחת בשותפות. והכי אמרינן בגמרא בבכורות:",
+                "<b>אין ירושלים מביאה עגלה ערופה.</b> דכתיב (דבריט כ״א) באדמה אשר ה׳ אלהיך נותן לך נחלה לרשתה, פרט לירושלים שלא נתחלקה לשבטים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא ראשו במקום אחד.</b> השתא לא מיירי תנא לענין מדידה. דמדקתני סיפא מאין היו מודדין, מכלל דרישא לאו במדידה עסקינן. אלא במת מצוה קנה מקומו עסקינן, דהיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר, מוליכין ראשו אצל גופו וקוברין אותו במקום שנמצא הגוף, דגופיה בדוכתיה נפל ורישא הוא דנייד. דברי רבי אליעזר:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר מוליכין הגוף אצל הראש.</b> דרישא היכא דנפיל נפיל וגופיה רהיט ואזיל. והלכה כרבי עקיבא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א אומר מטיבורו.</b> קסבר עיקר חיותא בטיבוריה הוא:",
+                "<b>ר׳ עקיבא אומר מחוטמו.</b> עיקר חיותא מחוטמו הוא, דכתיב (בראשית ז׳:כ״ב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:",
+                "<b>ממקום שנעשה חלל מצוארו.</b> דאין קרוי חלל אלא מן הצואר, כדכתיב (יחזקאל כ״א:ל״ד) על צוארי חללי רשעים, הלכך ממנו היו מודדים, כדכתיב אל החלל. והלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נפטרו זקני ירושלים.</b> שאינן באין אלא למדוד, כדכתיב ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו:",
+                "<b>אע״פ שאינו איתן כשר.</b> שלא נאמר איתן לעכובא אלא למצוה:",
+                "<b>בקופיץ.</b> סכין גדול:",
+                "<b>מאחוריה.</b> ממול ערפה:",
+                "<b>מקומה אסור.</b> לעולם:",
+                "<b>ומותר לסרוק שם פשתן.</b> עבודה שאינה בגופה של קרקע, דכתיב (דברים כ״א:ד׳) אשר לא יעבד ולא יזרע, מה זריעה מיוחדת שהיא בגופו של קרקע אף כל עבודה שהיא בגופו של קרקע:",
+                "<b>לנקר שם אבנים.</b> לסתת שם אבנים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לא בא לידינו ופטרנוהו.</b> בלא מזונות:",
+                "<b>ולא ראינוהו והנחנוהו.</b> בלא לויה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>תצא ותרעה בעדר.</b> כשאר חולין:",
+                "<b>כפרה ספיקה.</b> היא עשתה את שלה:",
+                "<b>ואחר כך נמצא ההורג הרי זה יהרג.</b> דכתיב בסוף פרשת עגלה ערופה (דברים כ״א:ט׳) ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית.</b> וכגון שבאו שניהם בבת אחת [אז] היו עורפים. אבל אם בא אחד תחלה ואמר ראיתי את ההורג, והימנוהו כבי תרי, שהתורה האמינתהו דכתיב (שם) לא נודע מי הכהו, הא נודע אפילו על פי עד אחד אין עורפין, אע״פ שבא עד אחד אח״כ והכחישו, אינו נאמן השני, שאין דבריו של אחד במקום שנים:",
+                "<b>עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפים.</b> וכגון שהשנים והאחד פסולי עדות הן, דבפסולי עדות הלך אחר רוב דעות:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בטלה עגלה ערופה.</b> לפי שמכירין היו בהם מי רגיל להרוג:",
+                "<b>בטלו האשכולות.</b> איש שהכל בו. כלומר תורתם אמת מבלי דופי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הודיית מעשר.</b> מן הבית וגם נתתיו ללוי. מן הבית וגם נתתיו ללוי. לפי שעזרא קנס את הלוים שלא יתנו להם מעשר כשעלה מן הגולה ובני לוי לא עלו עמו, וצוה שיתנו המעשר לכהנים. ויוחנן כהן גדול בטל הודוי, שלא היה יכול לומר וגם נתתיו ללוי:",
+                "<b>בטל את המעוררים.</b> שהיו הלוים בכל יום אומרים על הדוכן עורה למה תישן ה׳, אמר וכי יש שינה לפני המקום, ועמד ובטלן:",
+                "<b>את הנוקפין.</b> שהיו מסרטין לעגל של קרבן בין קרניו כדי שיפול לו דם בעיניו כדי שלא יראה ויהא נוח לכפתו ולשוחטו. ועמד הוא ובטלו, שנראה כבעל מום. והתקין להם טבעות בקרקע להכניס צואר הבהמה לתוכה:",
+                "<b>נוקפין.</b> מכין. ודוגמתו [חולין ז׳.] אין אדם נוקף אצבעו מלמטה:",
+                "<b>היה פטיש מכה בירושלים.</b> בחול המועד. חרשי נחשת וברזל היו מכין בפטיש לעשות מלאכת האבד שהיא מותרת במועד. ועמד הוא ובטלן, משום דאוושא מלתא טובא ואיכא זלזול מועד:",
+                "<b>ובימיו אין אדם צריר, ל.</b> שאול על הדמאי. שהוא אמר לבני דורו כשם שתרומה גדולה עון מיתה, כך תרומת מעשר וטבל עון מיתה. ותיקן שיוציאו מן הדמאי תרומת מעשר ומעשר שני בלבד, ולא יוציאו ממנו מעשר ראשון ולא מעשר עני, שיכולין לומר ללוי או לעני הבא ראיה שהוא טבל וטול. ומתקנה זו ואילך הלוקח פירות מן השוק לא היה שואל אם הן מתוקנין אם לאו, אלא מיד מפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני ואוכל את השאר, שכל הלוקח מעם הארץ פירות הם בחזקת שהם דמאי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סנהדרין.</b> שם הדיינים. ונקראים סנהדרין ששונאים הדרת פנים בדין:",
+                "<b>בטל השיר.</b> דכתיב (איכה ה׳:י״ד) זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם בזמן שבטלו הזקנים היושבים בשער שהם הסנהדרין בטלו הבחורים מנגינתם גם כן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>משמתו נביאים הראשונים.</b> כל הנביאים נקראים נביאים ראשונים, חוץ מחגי זכריה ומלאכי וחבריהן דאחרונים נינהו, שהיו בבנין בית שני:",
+                "<b>בטל השמיר.</b> כמין תולעת, ברייתו בשעורה. שהיו מראים אותו על האבנים הרשומות בדיו והן נבקעות מאיליהן, ובו פיתחו אבני האפוד והחושן, דכתיב בהו במלואותם שיהיו שלימות שלא יחסרו בהם אלא כותב עליהן בדיו ומראה להם שמיר על פני הדיו בחוץ:",
+                "<b>ונופת צופים.</b> דבש הבא ממקום ששמו, ציפיאה, ומשובח מאד:",
+                "<b>ופסקו אנשי אמנה.</b> אנשים שמאמינים בהקדוש ברוך הוא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הטהרה בטלה את הטעם.</b> טהרה שפסקה מישראל, בטלה טעם הפירות וריחם. שבזמן שהיו ישראל טהורים ועוסקים בטהרה אף הקב״ה היה מטהר את הפירות מטעם רע וריח רע:",
+                "<b>מעשר בטל שומן דגן.</b> דמעשר איקרי חלב, כדכתיב (במדבר י״ח:י״ב) כל חלב יצהר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בפולמוס של אספסיינוס.</b> חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים:",
+                "<b>גזרו על עטרות חתנים.</b> היו עושים לחתנים עטרות מאבן מלח שהוא צלול כעין הבדולח וצובעין אותה בגפרית כעין ציורין שקורין ניי״ל. ואית דמפרשי עטרות של הדס ושל ורד. ושניהם אסורים, ואין מותר אלא עטרות של קנים:",
+                "<b>ועל האירוס.</b> עשוי כמין נפה שדפנותיה עגולות ושוטחים על פיה עור דק ומכין עליו במקל דק ומוציא קול צלול. ובלע״ז קורין לו טנבורו:",
+                "<b>עטרות כלות.</b> כעין עיר עשויה מזהב:",
+                "<b>ושלא ילמד אדם את בנו יונית.</b> פירוש, חכמה יונית. והם רמזים וחידות שהיו ליונים, ולא היו מכירים בהם אלא הרגילים בהם. ובגמרא מפרש טעמא משום מעשה שהיה (כשיצאו) [צ״ל כשצרו] מלכי חשמונאי זה על זה, היו אותן שבפנים משלשלים לאותן שבחוץ בכל יום דינרין בקופה ומעלין להן תמידין, היה שם זקן אחד ולעז להם בחכמה יונית, כל זמן שהם עסוקין בעבודה אין נמסרין בידכם. אותו היום שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר. באותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזיר, וארור אדם שילמד לבנו חכמה יונית:",
+                "<b>בפולמוס האחרון.</b> הוא חורבן הבית. ושל טיטוס נמי הוה:",
+                "<b>באפריון.</b> כמו אהל של מעילין וטליתות מוזהבות:",
+                "<b>ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון.</b> משום צניעותא. וכן הלכה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בטלו מושלי משלים.</b> כגון ממשלות שועלים, דאמרינן בסנהדרין [לח:] כי הוי דריש רבי מאיר בפרקא הוה דריש תלתא שמעתתא ותלתא אגדתא ותלתא מתלי:",
+                "<b>השקדנים.</b> שוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום, כדאמרינן ביבמות [סג:] דאמר בן עזאי מה אעשה ונפשי חשקה בתורה:",
+                "<b>הדרשנים.</b> שהיה בקי במדרש טעמי מקראות, כדאמר [ברכות יב.] ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא:",
+                "<b>בטל כבוד תורה.</b> שהיה נותן לב לדרוש על כל קוץ וקוץ [מנחות כח.]. וזהו כבוד תורה גדול, שאין בה דבר לבטלה:",
+                "<b>בטלו אנשי מעשה.</b> שעושים מעשים מופלאים כדאמרינן בתעניות [כה.] יאמר לחומץ וידליק ולעזים להביא זאבים בקרניהם:",
+                "<b>קטנותם של חסידים.</b> שהיו החסידים הולכים ומתקטנין והוא היה מקטניהן וסופן:",
+                "<b>משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה.</b> שעד שמת הוא היה בריאות בעולם והיו לומדים תורה מעומד [מגילה כא] ומשמת באת תשות כח לעולם והתחילו ללמוד מיושב. וזהו בטל כבוד תורה:",
+                "<b>משמת רבי בטלה ענוה.</b> תלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה סוטה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Challah/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,308 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Challah",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>חמשה דברים חייבים בחלה.</b> דגמרינן חלה מפסח נאמר בפסח מצות לחם עוני (דברים ט״ז:ג׳) ונאמר לחם בחלה והיה באכלכם מלחם הארץ (במדבר ט״ו:י״ט) מה לחם האמור בפסח דבר הבא לידי חמוץ אף לחם האמור בחלה דבר הבא לידי חמוץ. ואין לך בא לידי חמוץ אלא אלו חמשת המינים בלבד:",
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה.</b> להשלים שיעור העיסה החייבת בחלה. ולא שיצטרפו כולן יחד, דמין בשאינו מינו אינו מצטרף, כדתנן לקמן ריש פ״ד, אלא החטים מצטרפים עם הכוסמין בלבד מפני שהם מינן, והשעורים מצטרפים עם הכל חוץ מן החטין, ואע״ג דכוסמין מין חטין הם, לאו מין חטין דוקא אלא מין שעורים ואף מין חטים, ומצטרפין עם החטים והשעורים. ובירושלמי משמע דאם נלושו יחד מצטרפין אפילו מין בשאינו מינו, אבל אם לא נלושו יחד אלא שאחר כך היו נוגעין העיסות זו בזו, מין במינו מצטרפין, שלא במינו אין מצטרפין:",
+                "<b>ואסורים בחדש.</b> כדכתיב (ויקרא כ״ג:י״ד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, וגמרינן לחם לחם מפסח:",
+                "<b>ומלקצור מלפני הפסח.</b> שאסור לקצור מאחד מחמשת המינים קודם קצירת העומר, דכתיב בעומר (שם) ראשית קצירכם שתהא תחלה לכל הנקצרים, ואתיא ראשית ראשית מחלה, כתיב התם (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם, וכתיב הכא ראשית קצירכם, מה להלן מחמשת המינים אף כאן מחמשת המינים:",
+                "<b>ואם השרישו.</b> אחד מחמשת המינין הללו, קודם קצירת העומר:",
+                "<b>העומר מתירן.</b> ומותר לקצרו אחר קצירת העומר, דכתיב (שמות כ״ג:ט״ז) אשר תזרע בשדה, משעה שנזרע ונשרש בשדה:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא השרישו אלא אחר קצירת העומר:",
+                "<b>אסורים עד שיבא עומר הבא.</b> של שנה הבאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא ידי חובתו.</b> דכתיב (דברים טז) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידי חובת מצה, דברים שאין באים לידי חמוץ אין אדם יוצא בהן ידי חובת מצה:",
+                "<b>נתערב אחד מהן בכל המינים.</b> נתערב אחד מחמשת המינים הללו בשאר תערובות, כגון כותח הבבלי ושכר המדי:",
+                "<b>ה״ז עובר בפסח.</b> על בל יראה ובל ימצא, אם הניחו ברשותו:",
+                "<b>הנודר מן הדגן אסור בכל המינים.</b> דדגן כל דמידגן משמע, וקטנית וזרעים מידי דמידגן הוא:",
+                "<b>אינו אסור אלא בהן.</b> דדגן ותבואה אחד הוא. והלכה כחכמים:",
+                "<b>וחייבים בחלה ובמעשרות.</b> איידי דבעי למיתני אלו חייבים בחלה ופטורים מן המעשרות ואלו חייבים במעשרות ופטורים מן החלה, תנא הכא וחייבים בחלה ובמעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלקט והשכחה והפאה וההפקר.</b> פטורים מן המעשרות. דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך, ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן לו, יצאו אלו שיש לו עמך:",
+                "<b>ומותר העומר.</b> שהעומר היה בא משלש סאין, ומוציאין ממנו עשרון סלת מנופה בשלש עשרה נפה, והשאר נפדה ונאכל לכל אדם. וחייב בחלה ופטור ממעשר, לפי ��בשעת מירוח היה של הקדש:",
+                "<b>ותבואה שלא הביאה שליש.</b> חייבת בחלה שאף היא באה לידי חמוץ, וכל דבר הבא לידי חמוץ לחם אקרי וחייב בחלה. ופטורה מן המעשרות, דבמעשרות כתיב (דברים יד) תבואת זרעך דבר שזורעים אותו וצומח, והאי אי זרעי ליה לא צמח:",
+                "<b>תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) כתרומת גורן כן תרימו אותה, מה תרומה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש אף חלה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש. ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופרגין.</b> קורין לו בערבי כשכא״ש, ובלע״ז פפאור״ו:",
+                "<b>ופחות מחמשת רבעים בתבואה.</b> תבואה שעושה פחות מחמשת רבעים קמח חייב במעשרות, והעיסה שנילושה מן הקמח ההוא פטורה מן החלה, לפי ששיעור העיסה להתחייב בחלה היא חמשת רבעים קמח ועוד, כלומר מעט יותר מחמשת רבעים:",
+                "<b>הסופגנים.</b> לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג. פ״א רקיקים דקים, תרגום ורקיקי מצות, ואספוגין:",
+                "<b>הדובשנים.</b> מטוגנים בדבש, אי נמי נילושים בדבש:",
+                "<b>האסקריטין.</b> תרגום צפיחית, אסקריטון. ובלילתן רכה מאד:",
+                "<b>וחלת המשרת.</b> חלה חלוטה במחבת, תרגום מחבת, משריתא:",
+                "<b>המדומע.</b> סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה סאין של חולין, ונעשו כולן מדומע ואסורים לזרים, ופטור מן החלה דכתיב (במדבר ט״ו:י״ט) תרימו תרומה, ולא שכבר נתרמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עסה שתחלתה סופגנים.</b> כגון עיסה שבלילתה רכה:",
+                "<b>וסופה סופגנים.</b> שמטגנים אותה בשמן ודבש, או מבשלה במים:",
+                "<b>תחלתה עיסה וסופה סופגנים.</b> שבלילתה עבה ואח״כ מטגנים אותה בשמן ודבש או מבשלה במים:",
+                "<b>תחלתה סופגנין וסופה עיסה.</b> בלילתה רכה, ואופה אותה בתנור:",
+                "<b>קנובקעות.</b> לחם שמחזירים אותו לסלתו, ועושים ממנו מאכל לתינוקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעיסה.</b> קמח ע״ג מים רותחים:",
+                "<b>החליטה.</b> מים רותחים על גבי קמח, ומפורש בגמרא דתרי תנאי נינהו ומי ששנה זו לא שנה זו, דתנא אחד תנא מעיסה והוא הדין חליטה, וסבר בין מעיסה בין חליטה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין, ואידך תנא, תנא חליטה והוא הדין מעיסה, וסבר בין חליטה בין מעיסה בית שמאי מחייבים ובית הלל פוטרים. ולענין פסק הלכה בין מעיסה בין חליטה אם נאפות בתנור חייבות בחלה, ואם במרחשת או במחבת ובכל דבר שהאור עוברת תחתיו פטורות מן החלה:",
+                "<b>עשאן לעצמו.</b> לצורך תודתו ונזירותו:",
+                "<b>פטור.</b> כיון דגלגלן לקדשן דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש:",
+                "<b>למכור בשוק.</b> לבני אדם שצריכים לחלות תודה ורקיקי נזיר:",
+                "<b>חייב.</b> דכל לשוק אימלוכי ממליך, אי מזביננא מזביננא ואי לא אכילנא להו אנא:"
+            ],
+            [
+                "<b>נחתום שעשה שאור לחלק.</b> ויש בו כדי חיוב חלה, אלא שדעתו למכרו לבני אדם לחלקו לכמה עיסות ואין בכל חלק וחלק כשיעור:",
+                "<b>חייב בחלה.</b> שדעתו אם לא ימצא קונים שיעשנו עיסה ויאפה אותה כולה כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>עיסת כלבים.</b> נעשית מקמח, ומורסן הרבה מעורב בה:",
+                "<b>בזמן שהרועים אוכלים ממנה.</b> שלא נתערב בה מורסן כל כך:",
+                "<b>חייבת בחלה.</b> דכיון דחזיא לרועים לחם קרינן בה:",
+                "<b>ומערבין בה.</b> ערובי חצרות, להוציא מן הבתים לחצר:",
+                "<b>ומשתתפין בה.</b> שתופי מבואות, להוציא מן החצרות למבוי:",
+                "<b>ומברכין עליה.</b> ברכת המוציא:",
+                "<b>ומזמנין עליה.</b> שלשה שאכלו ממנה כאחת חייבים לזמן:",
+                "<b>ונאפית ביום טוב.</b> משום חלק רועים:",
+                "<b>ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח.</b> לילה ראשונה שחייב לאכול כזית מצה:",
+                "<b>אינה חייבת בחלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם שלכם חייבת ולא של חיה:",
+                "<b>מטמאה טומאת אוכלין.</b> כיון דעל ידי הדחק נאכלת לאדם, מטמאה, עד שתפסל מלאכול לכלב:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליהן מיתה.</b> זר האוכלן מזיד חייב מיתה בידי שמים, דחלה אקריא תרומה ובתרומה כתיב (ויקרא כ״ב:ט׳) ומתו בו כי יחללוהו:",
+                "<b>וחומש.</b> האוכלן שוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:",
+                "<b>ואסורים לזרים.</b> בחנם היא שנויה, דכיון שחייבים הזרים עליהם מיתה וחומש פשיטא דאסורים לזרים. ולרבי יוחנן דאמר חצי שיעור מדאורייתא, מצינן למימר דתנא אסורים לזרים לחצי שיעור שאין בו לא מיתה ולא חומש, אבל איסורא דאורייתא מיהא איכא:",
+                "<b>והן נכסי כהן.</b> שיכול למכרן וליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:",
+                "<b>ועולין באחד ומאה.</b> אם נתערבו במאה של חולין:",
+                "<b>וטעונים רחיצת ידים.</b> הבא ליגע בהן צריך ליטול ידיו תחלה, שסתם ידים פוסלות את התרומה, ואת החלה שאף היא נקראת תרומה:",
+                "<b>והערב שמש.</b> טמא שטבל אינו אוכל בתרומה עד שיעריב שמשו, כדכתיב (ויקרא כ״ב:ז׳) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, והוא הדין לחלה:",
+                "<b>ואינן ניטלים מן הטהור על הטמא.</b> גזרה שמא יתרום שלא מן המוקף, משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו. ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף כדתנן בסמוך:",
+                "<b>ואין ניטלין אלא מן המוקף.</b> גרסינן, ופירוש מוקף קרוב וסמוך:",
+                "<b>מן הדבר הגמור.</b> שנגמרה מלאכתן, וחלה משתתגלגל העיסה:",
+                "<b>עד שישייר מקצת.</b> דחלה ותרומה כתיב בהו ראשית, ובעינן שיהו שיריהן נכרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:י״ח) אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבים בין בפירות הארץ בין בפירות חוצה לארץ:",
+                "<b>מכאן לשם.</b> מא״י לחו״ל:",
+                "<b>ר״א מחייב.</b> דכתיב (שם) והיה באכלכם מלחם הארץ, בין שאתם אוכלים אותו בארץ בין שאתם אוכלים אותו בחו״ל, הואיל ולחם הארץ הוא, חייב בחלה:",
+                "<b>ורבי עקיבא פוטר.</b> דשמה משמע ליה מיעוטא, שמה אתם חייבים, ואין אתם חייבים בחוצה לארץ, אע״פ שאתם אוכלים מלחם הארץ. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עפר חו״ל הבא בספינה לארץ.</b> בספינה נקובה איירי, ורגבי האדמה סותמין את הנקב שאין המים נכנסים בה:",
+                "<b>חייבת במעשרות.</b> אם זרע וצמחו הזרעים בעפר שבתוך הספינה. ואע״פ שמעפר חו״ל הוא, הואיל והיא נקובה הזרע יונק מלחות עפרה של ארץ ישראל:",
+                "<b>אימתי בזמן שהספינה גוששת.</b> נוגעת בגושי העפר, כלומר שהיא דבוקה בארץ:",
+                "<b>עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה.</b> בירושלמי מוכיח קצת שאין הלכה כסתם משנה זו, ועיסה שנילושה במי פירות פטורה מחלה. הלכך אין ללוש עיסה שיש בה שיעור חלה במי ביצים או במי פירות לבדם בלא תערובת מים, הואיל ולא אתבריר הלכה אי חייבת בחלה או פטורה:",
+                "<b>ונאכלת בידים מסואבות.</b> שאין אוכל מוכשר לקבל טומאה עד שיבואו עליו מים או אחד משבעה משקין, [ומה] שלא הוכשר לקבל טומאה אין הידים מסואבות פוסלות אותה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקוצה חלתה ערומה.</b> מפרשת חלה ומברכת על הפרשתה, והוא שפניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה. והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה. אבל האיש אינו יכול לברך ערום שאי אפשר לו לכסות ערותו שבולטים הביצים והגיד:",
+                "<b>מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה.</b> כגון שהוא טמא, ואין שם ארבעים סאה שיטבול בהן:",
+                "<b>יעשנה קבין.</b> יעשה כל עיסתו קב קב, כדי שלא תתחייב בחלה ויצטרך להפריש בטומאה:",
+                "<b>יעשנה בטומאה.</b> דהכי עדיף טפי ממה שיפטור עיסתו מן החלה ולא יהיה בה חלק לשם. ואין הלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>קבים.</b> קב קב בפני עצמו:",
+                "<b>ונגעו זה בזה.</b> אין הנגיעה מצרפתן להתחייב בחלה:",
+                "<b>עד שישוכו.</b> שיתדבקו זה בזה כל כך שאם בא להפרידם נתלש מזו לזו:",
+                "<b>אף הרודה ונותן לסל.</b> הרודה חלות מן התנור לאחר שנאפו ונותנם בסל:",
+                "<b>הסל מצרפן לחלה.</b> ואף על פי שאין נושכות. והלכה כרבי אליעזר. והא דמצרכי רבנן נשיכה ור׳ אליעזר נגיעה, הני מילי לצרף שני עיסות יחד שאין בכל אחת כשיעור, אבל לענין לתרום [מן] המוקף אף נגיעה לא בעי, רק שיהיו סמוכים זה לזה. ובשלהי פרקין דאמר רבי אליעזר נותן פחות מכביצה באמצע כדי לתרום מן המוקף, אלמא בעינן נגיעה לענין מוקף, טהורה וטמאה שאני מפני שהוא דבר שמקפיד על תערובתו אין הכלי מצרף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה חלה.</b> דראשית עריסותיכם כתיב:",
+                "<b>וגזל ביד כהן.</b> וצריך להחזירה לבעלים, שאם תשאר בידו יהיה סבור שעיסתו פטורה:",
+                "<b>העיסה עצמה.</b> שהפריש חלתה קמח חייבת בחלה:",
+                "<b>והקמח.</b> שבא ליד כהן בתורת חלה:",
+                "<b>אם יש בו כשעור.</b> חמשת רבעים קמח, חייבת בחלה:",
+                "<b>ואסורה לזרים.</b> כל הקמח שבא ליד כהן, וחומרא בעלמא הוא, לפי שראו שבא ליד כהן שלא יאמרו ראינו זר אוכל חלות:",
+                "<b>וקפשה זקן זר.</b> חטפה זקן זר ואכלה:",
+                "<b>קלקל לעצמו.</b> דאכלה ואיענש:",
+                "<b>ותיקן לאחרים.</b> שאחרים אוכלין ותולין בו, ומוצאים פתח להתיר, לפי שראוהו שאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשת רבעים.</b> של קב חייבין בחלה, דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם, ועיסת מדבר היתה עומר לגלגולת, והעומר עשירית האיפה הוא, האיפה שלש סאין, והסאה ששה קבין, הרי י״ח קבין באיפה, והקב ד׳ לוגין, הרי ע״ב לוגין. עשירית ע׳ ז׳ לוגין, ועשירית שני לוגין הוא ביצה וחומש ביצה, שהלוג הוא ששה ביצים. כשבאו לירושלים והוסיפו שתות על המדות נמצא ו׳ לוגין [הם] ה׳, ולוג הז׳ [צ״ל ולוג הוא] חמשה ביצים, שכל ששה נעשים חמשה, וביצה וחומש ביצה נעשית ביצה. נמצא העומר שהיה במדבר שבעה לוגים וביצה וחומש ביצה, נעשה בירושלים ששה לוגין. כשבאו לציפורי והוסיפו שתות על המדות של ירושלים, נעשו הו׳ לוגין חמשה. והיינו חמשת רבעים קמח. ונקראו הלוגין רבעים, לפי שהלוג הוא רובע הקב, שהקב ד׳ לוגין:",
+                "<b>הן ושאורן.</b> השאור שנותנין לתוכן:",
+                "<b>וסובן.</b> הוא הדק:",
+                "<b>מורסנן.</b> הוא הגס. כולן מצטרפין עם הקמח להשלים השיעור, שכן עני אוכל פתו בעיסה מעורבת עם סובין ומורסנן:",
+                "<b>ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורים.</b> שאין דרך עיסה להחזיר מורסן לתוכה לאחר שנטל ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשרים וארבעה.</b> לפי שבעל הבית עיסתו מעוטה, ובפחות מאחד מעשרים וארבעה אין בה כדי מתנה, והתורה אמרה תתנו שיהא בו כדי נתינה:",
+                "<b>והעושה למשתה בנו.</b> אף על פי שעושה עיסה מרובה לא פלוג בעיסת בעל הבית:",
+                "<b>נחתום העושה למכור בשוק.</b> עיסתו מרובה, ובאחד ממ״ח יש בה כדי מתנה:",
+                "<b>וכן האשה העושה למכור.</b> אע״פ שעיסתה מעוטה לא פלוג בפת העשוי למכור:",
+                "<b>נטמאת.</b> הואיל ולשריפה עומדת א׳ ממ״ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטלת מן הטהור על הטמא.</b> ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה:",
+                "<b>נוטל כדי חלה.</b> שיעור חלה שצריך ליטול מן הטהור והטמא, נוטל מאותה עיסה הטהורה שלא הורמה חלתה:",
+                "<b>ונותן פחות מכביצה באמצע.</b> בין הטמאה והטהורה, דפחות מכביצה אינו מטמא, ומניח החלה על אותו פחות מכביצה המחבר בין הטמאה והטהורה, שאין החלה מקבלת טומאה בכך:",
+                "<b>כדי שיטול מן המוקף.</b> שתהיה הטמאה מחוברת לטהורה ע״י אותו פחות מכביצה, וכאילו הטמאה וטהורה עיסה אחת:",
+                "<b>וחכמים אוסרין.</b> ליטול מן הטהורה על הטמאה, דחיישינן שמא יגע זו בזו אלא נוטל מן הטהור לעצמו ומן הטמא לעצמו. והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אוכלין עראי עד שתתגלגל.</b> שתתערב יפה, לפי שאין שם עיסה עליה קודם גלגול:",
+                "<b>ותטמטם בשעורים.</b> לפי שעיסת השעורים מתפרדת ואינה מתערבת יפה כעיסה של חטים אלא מטמטם ביד:",
+                "<b>חייב מיתה.</b> דנגמרה מלאכתה וטבל הוא במיתה:",
+                "<b>מגבהת חלתה.</b> תקנת חכמים היא בעיסה טהורה למהר להפריש חלה בטהרה, שמא תטמא העיסה, דעיקר מצוה היא להמתין עד אחר גמר לישה:",
+                "<b>ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח.</b> שנתערבו במים, דבפחות מהן לא הגיעה העיסה לכלל חיוב חלה. ואית ספרים דגרסי ובלבד שלא יהיה שם חמשת רביעית קמח, כלומר שלא ישארו חמשת רביעיות קמח שלא נתערבו במים, דאם נשארו חמשת רביעיות לא נפטרו בחלה שהפריש קודם שנתגלגלו. ובירושלמי מוכיח שאם אמר ה״ז חלה על השאור ועל העיסה ועל הקמח הנשאר לכשתתגלגל העיסה כולה תתקדש זו שבידי לשם חלה, הרי זה מותר. וכן ילמד אדם בתוך ביתו לנשים לומר כן כשמפרישות חלה מיד אחר גלגול העיסה קודם עריכת הלחם:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדמעה עיסתה.</b> נתערב בה תרומה בפחות ממאה חולין:",
+                "<b>משגלגלה חייבת.</b> דכיון דנתחייבה בחלה כבר, תו לא פקע ע״י דמוע:",
+                "<b>עד שלא גלגלה תעשה בטומאה.</b> כיון דאפילו אם תעשה בטהרה אין הכהן רשאי לאכלה מפני ספק שנולד בה, יכול לטמאתה מיד קודם גלגול:",
+                "<b>משגלגלה תעשה בטהרה.</b> אם נולד בה ספק לאחר הגלגול אסור לטמאותה, דחולין הטבולים לחלה כחלה דמו, ותרומה תלויה צריכה שמור:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גלגלה ופדאתה.</b> ולאחר שפדאתה גלגלה, חייבת, כיון דבשעת הגלגול לא היתה הקדש:",
+                "<b>שבשעת חובתה היתה פטורה.</b> דגלגול הקדש פוטר, דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא באו לעונת המעשרות.</b> כל אחד כמשפט המפורש בפ״ק דמעשרות:",
+                "<b>וגמרן הגזבר.</b> שנגמרו בעודן תחת יד הגזבר:",
+                "<b>שבשעת חובתן היו פטורים.</b> דכתיב דגנך. ולא דגן הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה.</b> שאין גלגולו של ישראל מחייב העיסה ש�� עובד כוכבים. וכן עיסה של ישראל אין גלגול העובד כוכבים פוטרת:",
+                "<b>אם אין בשל ישראל כשעור.</b> שחייבין להפריש ממנה חלה, שהן ה׳ רביעיות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ספק חייב.</b> משום דהוי ספק איסורא, ולחומרא, ומפריש חלה ומוכרה לכהן:",
+                "<b>ואין חייבין עליה חומש.</b> זר האוכלה אינו משלם את החומש, אבל הקרן משלם, דתשלומי תרומה כפרה נינהו, הלכך מפריש תשלומין ומכפרים מספק, ומוכרן לכהן:",
+                "<b>אחר הקרימה בתנור.</b> דסבר ר״ע אין גמר מלאכתה של חלה עד שיקרמו פני הפת בתנור, וזו היא עונתה לחלה, הלכך אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת בתנור, חייב בחלה. ואין הלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אורז.</b> לאו מין דגן הוא, וכל שאינו מין דגן פטור מן החלה, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח:",
+                "<b>אם יש בה טעם דגן חייב בחלה.</b> ואע״ג דאין בדגן כשיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש לו פרנסה ממקום אחר.</b> אם יש לו קמח אחר חוץ מעיסה זו, מביא קמח כשיעור שאם יצרפנו לשאור זה שחייב בחלה יהיה בו חמשת רבעים שהוא שיעור חלה, ולש עיסה ומערב עם העיסה שיש בה השאור, ומוציא ממנה כשיעור חלה שצריך להפריש מחמשת רבעים:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שאין לו קמח, מוציא חלה אחת מכ״ד על כל העיסה, דטבל אוסר בכל שהוא במינו, ונעשית כולה טבולה לחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיתי מסיק.</b> זיתים שבעל הבית מלקט. ולקיטת הזיתים קרויה מסיקה:",
+                "<b>זיתי נקוף.</b> זיתים שעניים מלקטים. כמה דאת אומר (ישעיהו י״ז:ו׳) כנוקף זית שנים שלשה גרגרים, והם פטורים מן המעשר:",
+                "<b>ענבי בציר.</b> שחייבים במעשר:",
+                "<b>עם ענבי עוללות.</b> שפטורים מן המעשר:",
+                "<b>אם יש לו.</b> טבל אחר כיוצא בזה, מוציא ממנו לפי חשבון כשיעור מה שצריך להוציא מזיתי מסיק, או מענבי בציר שחייבים במעשר:",
+                "<b>ואם לאו.</b> אם אין לו טבל אחר, מוציאים אותו כאילו כולו טבל, ומוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל:",
+                "<b>והשאר מעשר.</b> ראשון:",
+                "<b>ומעשר שני.</b> או מעשר עני, אין מוציא אלא לפי חשבון. ולא שלא יפריש אלא לפי חשבון, דהא אי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיפריש תחלה מעשר על הכל, ועוד אי לא מפריש מעשר על הכל הרי כל מה שמעשר יש בהן חולין לפי חשבון, ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, אלא כל המעשרות צריך להפריש על הכל, אבל א״צ ליתן ללוי ולעני אלא לפי חשבון, והשאר מערב עם פירותיו. וכן מע״ש א״צ לפדות אלא לפי חשבון, אבל תרומה ותרומת מעשר שהן במיתה. כשמפריש על הכל נמצאו חולין שבהן מדומעין, וצריך שיתן הכל לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל שאור מעיסת חטין.</b> שלא הורמה חלתה:",
+                "<b>ואם לאו פטורה.</b> דאין הטבל אוסרה, כיון דליכא טעם:",
+                "<b>א״כ למה אמרו הטבל אוסר בכל שהוא.</b> דאמרן לעיל כשאין לו פרנסה שמביא על הכל. ה״מ במינו, אבל שלא במינו כי האי דחטין באורז, בנותן טעם, דטעמא דטבל בכל שהוא. משום דכהתרו דחטה אחת פוטרת את הכרי כך איסורו, והאי טעמא לא שייך אלא מין במינו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שתי נשים.</b> אפילו הן ממין אחד פטורים. ואין נשיכה וצירוף סל מצרפן, כיון שמקפידות. ואפילו לשו שני קבין כאחד, כיון דסופן ליחלק פטורות. וסתם מתניתין כבית הלל דאמרי קביים לחלה, ואינה הלכה, דקיימא לן דחמשה רבעים הוא שיעור חלה:",
+                "<b>ובזמן שהן של אשה אחת.</b> סתם אשה אחת אינה מקפדת אם העיסות נוגעות זו בזו:",
+                "<b>מין במינו חייב.</b> בנשיכה או בצרוף סל:"
+            ],
+            [
+                "<b>החטים אינן מצטרפות עם הכל.</b> אם היו שתי עיסות אחת של חטים ואחת של מין אחר מחמשת המינים, ואין באחת מהן שיעור חלה ונושכות זו בזו:",
+                "<b>השעורים מצטרפות עם הכל.</b> אף עם הכוסמין, ואע״ג דמין חטים הן, לאו דוקא מין חטים אלא מין שעורים ואף מין חטים, והכי פרישנא לה בריש פרק קמא:",
+                "<b>שאר המינים מצטרפין זה עם זה.</b> כגון כוסמין ושבולת שועל ושיפון. והלכה כר׳ יוחנן בן נורי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני קבין.</b> של אחד מחמשת המינים שחייבין בחלה:",
+                "<b>וקב אורז או תרומה.</b> שאין חייבין בחלה באמצע:",
+                "<b>אין מצטרפין.</b> להתחייב בחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יטול מן האמצע.</b> ממקום שנושכין זה את זה, נמצא מפריש משתיהן:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> שהרואה סבור שמותר לתרום ולעשר מן החדש על הישן ומן הישן על החדש. והלכה כחכמים:",
+                "<b>מן הקב.</b> שאין בו שיעור חלה:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר חלה.</b> והוא שהשלים על העיסה אחר כן כשיעור חלה, דכיון שנשלם השיעור הויא חלה למפרע:",
+                "<b>אינה חלה.</b> כיון שבשעה שהפרישה היתה העיסה פטורה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא פוטר.</b> ואזדא לטעמיה דהדרא והויא חלה למפרע:",
+                "<b>נמצא חומרו קולו.</b> חומרו של רבי עקיבא דאמר לעיל בנוטל חלה מקב דהויא חלה וקדשה, גורם לו להקל ולפטור בשני קבים שנטלה חלתו של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל אדם כדי חלה וכו׳</b> הרוצה ללוש כמה עיסות של דמאי טמא, יכול לקבוע חלתן מעיסה טהורה שלא הורמה חלתה ושתהיה זאת העיסה הטהורה קבועה לחלה על כל עיסות שילוש מן הדמאי הטמא:",
+                "<b>עד שתסרח.</b> עיסה זו ולא תהיה ראויה למאכל אדם, שבדמאי הקילו לתרום מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף, והקילו נמי לתרום מן הרע על היפה. וחלת דמאי היינו הלוקח תבואה מעם הארץ ומאכילה לעניים ולאכסניא, כדתנן מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי. וחלה שמפרישים ממנה היא חלת דמאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסוריא.</b> ארצות שכבש דוד, ואינה קדושה כקדושת א״י:",
+                "<b>רבי אליעזר מחייב וכו׳</b> קסבר עשו סוריא כא״י לענין מעשרות ושביעית:",
+                "<b>ורבן גמליאל פוטר.</b> דסבר לא עשו סוריא כא״י, ואינו חייב במעשרות בסוריא אלא בזמן שהקרקע של ישראל ואין לעובד כוכבים חלק בו:",
+                "<b>ר״ג אומר שתי חלות בסוריא.</b> כדרך שמפרישים שתי חלות בחוצה לארץ, האחת נשרפת מפני שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים, והשנית תנתן לכהן כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:",
+                "<b>ור׳ אליעזר אומר חלה אחת.</b> ר׳ אליעזר לטעמיה דאמר עשו סוריא כארץ ישראל ואין עפרה מטמא כעפר ארץ העמים, הלכך חלה אחת ותו לא:",
+                "<b>אחזו קולו של רבן גמליאל.</b> דפוטר סוריא ממעשרות ושביעית:",
+                "<b>וקולו של ר׳ אליעזר.</b> דאומר בסוריא חלה אחת. ואנן קי״ל שהעושה כקולי דמר וכקולי דמר רשע, הלכך חזרו לעשות כרבן גמליאל בשתי דרכים, שאין סוריא כא״י לא לענין מעשרות ושביעית כשיש לעובד כוכבים חלק בקרקע, ולא לענין חלה. וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש ארצות.</b> חלוקות בדין חלה:",
+                "<b>מארץ ישראל ועד כזיב.</b> כלומר כל ארץ ישראל עד כזיב, שהיא רצועה היוצאה מעכו לצד צפון, וכבשוה עולי בבל וקדשה קדושה שניה:",
+                "<b>מפרישים חלה אחת.</b> וניתנת לכהן ואוכלה בטהרה:",
+                "<b>מכזיב ועד הנהר.</b> לצד מזרח ומכזיב ועד אמנה לצד מערב. ואינה א״י ממש לפי שכבשוה עולי מצרים ולא כבשוה עולי בבל וקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא. ",
+                "<b>מפרישין שתי חלות.</b> הראשונה נשרפת לפי שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים כיון שלא כבשוה עולי בבל והשניה נאכלת לפי שאין טומאת החלה הראשונה מפורסמת שהרי אינה ארץ העמים גמורה ואם לא היו מפרישין חלה שניה הנאכלת יאמרו תרומה טהורה נשרפת אבל כשמפרישין חלה שניה ונאכלת הרואה נותן על לבו להבין טעם הדבר, או שואל לחכמים ואומרים לו:",
+                "<b>של אור יש לה שיעור.</b> מפני שזאת הארץ היתה קדושה כבר, נראית חלתה כשל תורה, הלכך יפריש כשיעור שמפרישים מעיסה טמאה, א׳ מכ״ד או ממ״ח:",
+                "<b>ושל כהן אין לה שיעור.</b> לפי שהיא מדברי סופרים:",
+                "<b>מן הנהר ומן אמנה ולפנים.</b> כלומר מתחלת הנהר ולפנים ממנה, וכן מתחלת אמנה ולפנים ממנו, חוצה, לארץ ממש, ומפרישין שתי חלות ושתיהן מדברי סופרים:",
+                "<b>אחת לאור.</b> שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים ממש:",
+                "<b>ואחת לכהן.</b> כדי שלא תשתכח תורת חלה שנתנת לכהן:",
+                "<b>של אור אין לה שיעור.</b> הואיל ושתיהן מדברי סופרים, מוטב להרבות באותה שנותנין לכהן שנאכלת ולא בנשרפת:",
+                "<b>וטבול יום אוכלה.</b> לחלת האור של חו״ל. וטבול יום דקאמר הכא הוא כהן שטבל לקריו, שאין חלת האור של חו״ל אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו, אבל טמא בשאר טומאות מותר בה. הלכך בחו״ל היכא דאיכא כהן קטן שלא ראה קרי מימיו או כהן גדול בשנים שטבל לקריו, מפריש חלה אחת בלבד ונותנה לכהן. ואי ליכא כהן קטן או כהן גדול שטבל לקריו ואיכא כהן בעל קרי מפריש שתי חלות אחת לאור ואין לה שיעור ואחת לכהן ויש לה שיעור, אחד מארבעים ושמנה, כדין כל עיסה שנטמאה באונס דטומאת ארץ העמים טומאת אונס היא, ואוכלה הכהן בקריו כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:",
+                "<b>אינו צריך טבילה.</b> ובעל קרי מותר בחלת חו״ל. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>ואסורה לזבים ולזבות.</b> רבנן קאמרי לה, דאילו לר׳ יוסי שריא לזבים ולזבות כי היכי דשריא לבעל קרי:",
+                "<b>ונאכלת עם הזר על השלחן.</b> דלא גזרינן העלאה אטו אכילה:",
+                "<b>ונתנת לכל כהן.</b> בין לכהן חבר בין לכהן עם הארץ כך פי׳ רמב״ם. ואין שיטת הגמרא מוכחת כן, אלא בין לכהן שאוכל חוליו בטהרה, בין לכהן שאינו אוכל חוליו בטהרה. אבל לעם הארץ אין נותנין שום מתנה ממתנות כהונה דכתיב (דברי הימים ב ל״א:ד׳) לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה׳ אין נותנין מנה אלא לכהנים המחזיקים בתורת ה׳. וכן הא דתנן לקמן אילו נתנין לכל כהן, לאו לכהן עם הארץ, אלא לכל כהן אע״פ שאינו אוכל חוליו בטהרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרמים.</b> לכהנים כדכתיב (במדבר י״ח:י״ד) כל חרם בישראל לך יהיה:",
+                "<b>והבכורות.</b> אי תם הוא הרי זה קדשי מקדש ואי בעל מום הוא כתיב (דברים י״ב:ט״ו) הטמא והטהור יאכלנו:",
+                "<b>ופדיון פטר חמור.</b> פודהו בשה ואין בו קדושה:",
+                "<b>ראשית הגז.</b> דכתיב (שם יח) וראשית גז צאנך תתן לו:",
+                "<b>ושמן שרפה.</b> שמן תרומה שנטמא:",
+                "<b>וקדשי מקדש.</b> דלא אסרו לתת לכהן שאינו נזהר מטומאה אלא דבר שיש בו איסור טומאה בגבולין, כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה אבל קדשי מקדש ובכורים שמביאין אותם לעזרה, לא חששו, דטהורי מטהר נפשיה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר בבכורים.</b> דחייש דלמא לא מזדהר בהו, הואיל ואין עושין בהן עבודה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>רבי עקיבא מתיר.</b> ר׳ עקיבא לטעמיה, דאמר בפרק שני דמעשר שני דכרשינין כל מעשיהן בטומאה דלא חשיבי אוכל:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דחשיבי להו אוכל הואיל והן נאכלין בשנות רעבון. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביתר.</b> שם מקום בחו״ל:",
+                "<b>ולא קבלו ממנו.</b> דלאכלן אי אפשר שהרי נטמאו בארץ העמים. ולשרפן אי אפשר לפי שאין טומאה זו ידועה, שמא יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת להחזירן למקומן אי אפשר שלא יאמרו תרומה יוצאה מארץ ישראל לחוץ לארץ, אלא מניחן עד ערב פסח ושורפן:",
+                "<b>וחג הקציר בכורי מעשיך.</b> דשתי הלחם אקרו בכורים, ומתירין את החדש במקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו.</b> דכתיב (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות מחו״ל שאי אתה מביא מעשר דגן אין אתה מביא בכורות:",
+                "<b>הביא בכורים יין ושמן ולא קבלו ממנו.</b> לפי שלא בצרום מתחלה לכך דאילו בצרום מתחלה לכך שרי, דהכי תנן פרק בתרא דתרומות אין מביאין בכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים וענבים בלבד:",
+                "<b>פסח קטן.</b> פסח שני. ובניו קטנים היו ובפסח ראשון בלבד הן חייבים שהכל חייבים בראיה כדכתיב (שמות כ״ג:י״ז) יראה כל זכורך אבל לא בפסח שני:",
+                "<b>מאפמיא.</b> גרסינן, והוא שם מקום בסוריא:",
+                "<b>כקונה בפרוורי ירושלים.</b> מגרשי ירושלים וכפרים שסביבותיה. תרגום מגרשיה פרווהא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Challah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,304 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Challah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Challah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>חמשה דברים חייבים בחלה.</b> דגמרינן חלה מפסח נאמר בפסח מצות לחם עוני (דברים ט״ז:ג׳) ונאמר לחם בחלה והיה באכלכם מלחם הארץ (במדבר ט״ו:י״ט) מה לחם האמור בפסח דבר הבא לידי חמוץ אף לחם האמור בחלה דבר הבא לידי חמוץ. ואין לך בא לידי חמוץ אלא אלו חמשת המינים בלבד:",
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה.</b> להשלים שיעור העיסה החייבת בחלה. ולא שיצטרפו כולן יחד, דמין בשאינו מינו אינו מצטרף, כדתנן לקמן ריש פ״ד, אלא החטים מצטרפים עם הכוסמין בלבד מפני שהם מינן, והשעורים מצטרפים עם הכל חוץ מן החטין, ואע״ג דכוסמין מין חטין הם, לאו מין חטין דוקא אלא מין שעורים ואף מין חטים, ומצטרפין עם החטים והשעורים. ובירושלמי משמע דאם נלושו יחד מצטרפין אפילו מין בשאינו מינו, אבל אם לא נלושו יחד אלא שאחר כך היו נוגעין העיסות זו בזו, מין במינו מצטרפין, שלא במינו אין מצטרפין:",
+                "<b>ואסורים בחדש.</b> כדכתיב (ויקרא כ״ג:י״ד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, וגמרינן לחם לחם מפסח:",
+                "<b>ומלקצור מלפני הפסח.</b> שאסור לקצור מאחד מחמשת המינים קודם קצירת העומר, דכתיב בעומר (שם) ראשית קצירכם שתהא תחלה לכל הנקצרים, ואתיא ראשית ראשית מחלה, כתיב התם (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם, וכתיב הכא ראשית קצירכם, מה להלן מחמשת המינים אף כאן מחמשת המינים:",
+                "<b>ואם השרישו.</b> אחד מחמשת המינין הללו, קודם קצירת העומר:",
+                "<b>העומר מתירן.</b> ומותר לקצרו אחר קצירת העומר, דכתיב (שמות כ״ג:ט״ז) אשר תזרע בשדה, משעה שנזרע ונשרש בשדה:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא השרישו אלא אחר קצירת העומר:",
+                "<b>אסורים עד שיבא עומר הבא.</b> של שנה הבאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא ידי חובתו.</b> דכתיב (דברים טז) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידי חובת מצה, דברים שאין באים לידי חמוץ אין אדם יוצא בהן ידי חובת מצה:",
+                "<b>נתערב אחד מהן בכל המינים.</b> נתערב אחד מחמשת המינים הללו בשאר תערובות, כגון כותח הבבלי ושכר המדי:",
+                "<b>ה״ז עובר בפסח.</b> על בל יראה ובל ימצא, אם הניחו ברשותו:",
+                "<b>הנודר מן הדגן אסור בכל המינים.</b> דדגן כל דמידגן משמע, וקטנית וזרעים מידי דמידגן הוא:",
+                "<b>אינו אסור אלא בהן.</b> דדגן ותבואה אחד הוא. והלכה כחכמים:",
+                "<b>וחייבים בחלה ובמעשרות.</b> איידי דבעי למיתני אלו חייבים בחלה ופטורים מן המעשרות ואלו חייבים במעשרות ופטורים מן החלה, תנא הכא וחייבים בחלה ובמעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלקט והשכחה והפאה וההפקר.</b> פטורים מן המעשרות. דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך, ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן לו, יצאו אלו שיש לו עמך:",
+                "<b>ומותר העומר.</b> שהעומר היה בא משלש סאין, ומוציאין ממנו עשרון סלת מנופה בשלש עשרה נפה, והשאר נפדה ונאכל לכל אדם. וחייב בחלה ופטור ממעשר, לפי שבשעת מירוח היה של הקדש:",
+                "<b>ותבואה שלא הביאה שליש.</b> חייבת בחלה שאף היא באה לידי חמוץ, וכל דבר הבא לידי חמוץ לחם אקרי וחייב בחלה. ופטורה מן המעשרות, דבמעשרות כתיב (דברים יד) תבואת זרעך דבר שזורעים אותו וצומח, והאי אי זרעי ליה לא צמח:",
+                "<b>תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) כתרומת גורן כן תרימו אותה, מה תרומה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש אף חלה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש. ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופרגין.</b> קורין לו בערבי כשכא״ש, ובלע״ז פפאור״ו:",
+                "<b>ופחות מחמשת רבעים בתבואה.</b> תבואה שעושה פחות מחמשת רבעים קמח חייב במעשרות, והעיסה שנילושה מן הקמח ההוא פטורה מן החלה, לפי ששיעור העיסה להתחייב בחלה היא חמשת רבעים קמח ועוד, כלומר מעט יותר מחמשת רבעים:",
+                "<b>הסופגנים.</b> לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג. פ״א רקיקים דקים, תרגום ורקיקי מצות, ואספוגין:",
+                "<b>הדובשנים.</b> מטוגנים בדבש, אי נמי נילושים בדבש:",
+                "<b>האסקריטין.</b> תרגום צפיחית, אסקריטון. ובלילתן רכה מאד:",
+                "<b>וחלת המשרת.</b> חלה חלוטה במחבת, תרגום מחבת, משריתא:",
+                "<b>המדומע.</b> סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה סאין של חולין, ונעשו כולן מדומע ואסורים לזרים, ופטור מן החלה דכתיב (במדבר ט״ו:י״ט) תרימו תרומה, ולא שכבר נתרמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עסה שתחלתה סופגנים.</b> כגון עיסה שבלילתה רכה:",
+                "<b>וסופה סופגנים.</b> שמטגנים אותה בשמן ודבש, או מבשלה במים:",
+                "<b>תחלתה עיסה וסופה סופגנים.</b> שבלילתה עבה ואח״כ מטגנים אותה בשמן ודבש או מבשלה במים:",
+                "<b>תחלתה סופגנין וסופה עיסה.</b> בלילתה רכה, ואופה אותה בתנור:",
+                "<b>קנובקעות.</b> לחם שמחזירים אותו לסלתו, ועושים ממנו מאכל לתינוקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעיסה.</b> קמח ע״ג מים רותחים:",
+                "<b>החליטה.</b> מים רותחים על גבי קמח, ומפורש בגמרא דתרי תנאי נינהו ומי ששנה זו לא שנה זו, דתנא אחד תנא מעיסה והוא הדין חליטה, וסבר בין מעיסה בין חליטה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין, ואידך תנא, תנא חליטה והוא הדין מעיסה, וסבר בין חליטה בין מעיסה בית שמאי מחייבים ובית הלל פוטרים. ולענין פסק הלכה בין מעיסה בין חליטה אם נאפות בתנור חייבות בחלה, ואם במרחשת או במחבת ובכל דבר שהאור עוברת תחתיו פטורות מן החלה:",
+                "<b>עשאן לעצמו.</b> לצורך תודתו ונזירותו:",
+                "<b>פטור.</b> כיון דגלגלן לקדשן דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש:",
+                "<b>למכור בשוק.</b> לבני אדם שצריכים לחלות תודה ורקיקי נזיר:",
+                "<b>חייב.</b> דכל לשוק אימלוכי ממליך, אי מזביננא מזביננא ואי לא אכילנא להו אנא:"
+            ],
+            [
+                "<b>נחתום שעשה שאור לחלק.</b> ויש בו כדי חיוב חלה, אלא שדעתו למכרו לבני אדם לחלקו לכמה עיסות ואין בכל חלק וחלק כשיעור:",
+                "<b>חייב בחלה.</b> שדעתו אם לא ימצא קונים שיעשנו עיסה ויאפה אותה כולה כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>עיסת כלבים.</b> נעשית מקמח, ומורסן הרבה מעורב בה:",
+                "<b>בזמן שהרועים אוכלים ממנה.</b> שלא נתערב בה מורסן כל כך:",
+                "<b>חייבת בחלה.</b> דכיון דחזיא לרועים לחם קרינן בה:",
+                "<b>ומערבין בה.</b> ערובי חצרות, להוציא מן הבתים לחצר:",
+                "<b>ומשתתפין בה.</b> שתופי מבואות, להוציא מן החצרות למבוי:",
+                "<b>ומברכין עליה.</b> ברכת המוציא:",
+                "<b>ומזמנין עליה.</b> שלשה שאכלו ממנה כאחת חייבים לזמן:",
+                "<b>ונאפית ביום טוב.</b> משום חלק רועים:",
+                "<b>ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח.</b> לילה ראשונה שחייב לאכול כזית מצה:",
+                "<b>אינה חייבת בחלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם שלכם חייבת ולא של חיה:",
+                "<b>מטמאה טומאת אוכלין.</b> כיון דעל ידי הדחק נאכלת לאדם, מטמאה, עד שתפסל מלאכול לכלב:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליהן מיתה.</b> זר האוכלן מזיד חייב מיתה בידי שמים, דחלה אקריא תרומה ובתרומה כתיב (ויקרא כ״ב:ט׳) ומתו בו כי יחללוהו:",
+                "<b>וחומש.</b> האוכלן שוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:",
+                "<b>ואסורים לזרים.</b> בחנם היא שנויה, דכיון שחייבים הזרים עליהם מיתה וחומש פשיטא דאסורים לזרים. ולרבי יוחנן דאמר חצי שיעור מדאורייתא, מצינן למימר דתנא אסורים לזרים לחצי שיעור שאין בו לא מיתה ולא חומש, אבל איסורא דאורייתא מיהא איכא:",
+                "<b>והן נכסי כהן.</b> שיכול למכרן וליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:",
+                "<b>ועולין באחד ומאה.</b> אם נתערבו במאה של חולין:",
+                "<b>וטעונים רחיצת ידים.</b> הבא ליגע בהן צריך ליטול ידיו תחלה, שסתם ידים פוסלות את התרומה, ואת החלה שאף היא נקראת תרומה:",
+                "<b>והערב שמש.</b> טמא שטבל אינו אוכל בתרומה עד שיעריב שמשו, כדכתיב (ויקרא כ״ב:ז׳) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, והוא הדין לחלה:",
+                "<b>ואינן ניטלים מן הטהור על הטמא.</b> גזרה שמא יתרום שלא מן המוקף, משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו. ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף כדתנן בסמוך:",
+                "<b>ואין ניטלין אלא מן המוקף.</b> גרסינן, ופירוש מוקף קרוב וסמוך:",
+                "<b>מן הדבר הגמור.</b> שנגמרה מלאכתן, וחלה משתתגלגל העיסה:",
+                "<b>עד שישייר מקצת.</b> דחלה ותרומה כתיב בהו ראשית, ובעינן שיהו שיריהן נכרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:י״ח) אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבים בין בפירות הארץ בין בפירות חוצה לארץ:",
+                "<b>מכאן לשם.</b> מא״י לחו״ל:",
+                "<b>ר״א מחייב.</b> דכתיב (שם) והיה באכלכם מלחם הארץ, בין שאתם אוכלים אותו בארץ בין שאתם אוכלים אותו בחו״ל, הואיל ולחם הארץ הוא, חייב בחלה:",
+                "<b>ורבי עקיבא פוטר.</b> דשמה משמע ליה מיעוטא, שמה אתם חייבים, ואין אתם חייבים בחוצה לארץ, אע״פ שאתם אוכלים מלחם הארץ. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עפר חו״ל הבא בספינה לארץ.</b> בספינה נקובה איירי, ורגבי האדמה סותמין את הנקב שאין המים נכנסים בה:",
+                "<b>חייבת במעשרות.</b> אם זרע וצמחו הזרעים בעפר שבתוך הספינה. ואע״פ שמעפר חו״ל הוא, הואיל והיא נקובה הזרע יונק מלחות עפרה של ארץ ישראל:",
+                "<b>אימתי בזמן שהספינה גוששת.</b> נוגעת בגושי העפר, כלומר שהיא דבוקה בארץ:",
+                "<b>עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה.</b> בירושלמי מוכיח קצת שאין הלכה כסתם משנה זו, ועיסה שנילושה במי פירות פטורה מחלה. הלכך אין ללוש עיסה שיש בה שיעור חלה במי ביצים או במי פירות לבדם בלא תערובת מים, הואיל ולא אתבריר הלכה אי חייבת בחלה או פטורה:",
+                "<b>ונאכלת בידים מסואבות.</b> שאין אוכל מוכשר לקבל טומאה עד שיבואו עליו מים או אחד משבעה משקין, [ומה] שלא הוכשר לקבל טומאה אין הידים מסואבות פוסלות אותה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקוצה חלתה ערומה.</b> מפרשת חלה ומברכת על הפרשתה, והוא שפניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה. והעגבות אין בהן משום ערו�� לענין ברכה. אבל האיש אינו יכול לברך ערום שאי אפשר לו לכסות ערותו שבולטים הביצים והגיד:",
+                "<b>מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה.</b> כגון שהוא טמא, ואין שם ארבעים סאה שיטבול בהן:",
+                "<b>יעשנה קבין.</b> יעשה כל עיסתו קב קב, כדי שלא תתחייב בחלה ויצטרך להפריש בטומאה:",
+                "<b>יעשנה בטומאה.</b> דהכי עדיף טפי ממה שיפטור עיסתו מן החלה ולא יהיה בה חלק לשם. ואין הלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>קבים.</b> קב קב בפני עצמו:",
+                "<b>ונגעו זה בזה.</b> אין הנגיעה מצרפתן להתחייב בחלה:",
+                "<b>עד שישוכו.</b> שיתדבקו זה בזה כל כך שאם בא להפרידם נתלש מזו לזו:",
+                "<b>אף הרודה ונותן לסל.</b> הרודה חלות מן התנור לאחר שנאפו ונותנם בסל:",
+                "<b>הסל מצרפן לחלה.</b> ואף על פי שאין נושכות. והלכה כרבי אליעזר. והא דמצרכי רבנן נשיכה ור׳ אליעזר נגיעה, הני מילי לצרף שני עיסות יחד שאין בכל אחת כשיעור, אבל לענין לתרום [מן] המוקף אף נגיעה לא בעי, רק שיהיו סמוכים זה לזה. ובשלהי פרקין דאמר רבי אליעזר נותן פחות מכביצה באמצע כדי לתרום מן המוקף, אלמא בעינן נגיעה לענין מוקף, טהורה וטמאה שאני מפני שהוא דבר שמקפיד על תערובתו אין הכלי מצרף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה חלה.</b> דראשית עריסותיכם כתיב:",
+                "<b>וגזל ביד כהן.</b> וצריך להחזירה לבעלים, שאם תשאר בידו יהיה סבור שעיסתו פטורה:",
+                "<b>העיסה עצמה.</b> שהפריש חלתה קמח חייבת בחלה:",
+                "<b>והקמח.</b> שבא ליד כהן בתורת חלה:",
+                "<b>אם יש בו כשעור.</b> חמשת רבעים קמח, חייבת בחלה:",
+                "<b>ואסורה לזרים.</b> כל הקמח שבא ליד כהן, וחומרא בעלמא הוא, לפי שראו שבא ליד כהן שלא יאמרו ראינו זר אוכל חלות:",
+                "<b>וקפשה זקן זר.</b> חטפה זקן זר ואכלה:",
+                "<b>קלקל לעצמו.</b> דאכלה ואיענש:",
+                "<b>ותיקן לאחרים.</b> שאחרים אוכלין ותולין בו, ומוצאים פתח להתיר, לפי שראוהו שאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשת רבעים.</b> של קב חייבין בחלה, דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם, ועיסת מדבר היתה עומר לגלגולת, והעומר עשירית האיפה הוא, האיפה שלש סאין, והסאה ששה קבין, הרי י״ח קבין באיפה, והקב ד׳ לוגין, הרי ע״ב לוגין. עשירית ע׳ ז׳ לוגין, ועשירית שני לוגין הוא ביצה וחומש ביצה, שהלוג הוא ששה ביצים. כשבאו לירושלים והוסיפו שתות על המדות נמצא ו׳ לוגין [הם] ה׳, ולוג הז׳ [צ״ל ולוג הוא] חמשה ביצים, שכל ששה נעשים חמשה, וביצה וחומש ביצה נעשית ביצה. נמצא העומר שהיה במדבר שבעה לוגים וביצה וחומש ביצה, נעשה בירושלים ששה לוגין. כשבאו לציפורי והוסיפו שתות על המדות של ירושלים, נעשו הו׳ לוגין חמשה. והיינו חמשת רבעים קמח. ונקראו הלוגין רבעים, לפי שהלוג הוא רובע הקב, שהקב ד׳ לוגין:",
+                "<b>הן ושאורן.</b> השאור שנותנין לתוכן:",
+                "<b>וסובן.</b> הוא הדק:",
+                "<b>מורסנן.</b> הוא הגס. כולן מצטרפין עם הקמח להשלים השיעור, שכן עני אוכל פתו בעיסה מעורבת עם סובין ומורסנן:",
+                "<b>ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורים.</b> שאין דרך עיסה להחזיר מורסן לתוכה לאחר שנטל ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשרים וארבעה.</b> לפי שבעל הבית עיסתו מעוטה, ובפחות מאחד מעשרים וארבעה אין בה כדי מתנה, והתורה אמרה תתנו שיהא בו כדי נתינה:",
+                "<b>והעושה למשתה בנו.</b> אף על פי שעושה עיסה מרובה לא פלוג בעיס�� בעל הבית:",
+                "<b>נחתום העושה למכור בשוק.</b> עיסתו מרובה, ובאחד ממ״ח יש בה כדי מתנה:",
+                "<b>וכן האשה העושה למכור.</b> אע״פ שעיסתה מעוטה לא פלוג בפת העשוי למכור:",
+                "<b>נטמאת.</b> הואיל ולשריפה עומדת א׳ ממ״ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטלת מן הטהור על הטמא.</b> ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה:",
+                "<b>נוטל כדי חלה.</b> שיעור חלה שצריך ליטול מן הטהור והטמא, נוטל מאותה עיסה הטהורה שלא הורמה חלתה:",
+                "<b>ונותן פחות מכביצה באמצע.</b> בין הטמאה והטהורה, דפחות מכביצה אינו מטמא, ומניח החלה על אותו פחות מכביצה המחבר בין הטמאה והטהורה, שאין החלה מקבלת טומאה בכך:",
+                "<b>כדי שיטול מן המוקף.</b> שתהיה הטמאה מחוברת לטהורה ע״י אותו פחות מכביצה, וכאילו הטמאה וטהורה עיסה אחת:",
+                "<b>וחכמים אוסרין.</b> ליטול מן הטהורה על הטמאה, דחיישינן שמא יגע זו בזו אלא נוטל מן הטהור לעצמו ומן הטמא לעצמו. והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אוכלין עראי עד שתתגלגל.</b> שתתערב יפה, לפי שאין שם עיסה עליה קודם גלגול:",
+                "<b>ותטמטם בשעורים.</b> לפי שעיסת השעורים מתפרדת ואינה מתערבת יפה כעיסה של חטים אלא מטמטם ביד:",
+                "<b>חייב מיתה.</b> דנגמרה מלאכתה וטבל הוא במיתה:",
+                "<b>מגבהת חלתה.</b> תקנת חכמים היא בעיסה טהורה למהר להפריש חלה בטהרה, שמא תטמא העיסה, דעיקר מצוה היא להמתין עד אחר גמר לישה:",
+                "<b>ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח.</b> שנתערבו במים, דבפחות מהן לא הגיעה העיסה לכלל חיוב חלה. ואית ספרים דגרסי ובלבד שלא יהיה שם חמשת רביעית קמח, כלומר שלא ישארו חמשת רביעיות קמח שלא נתערבו במים, דאם נשארו חמשת רביעיות לא נפטרו בחלה שהפריש קודם שנתגלגלו. ובירושלמי מוכיח שאם אמר ה״ז חלה על השאור ועל העיסה ועל הקמח הנשאר לכשתתגלגל העיסה כולה תתקדש זו שבידי לשם חלה, הרי זה מותר. וכן ילמד אדם בתוך ביתו לנשים לומר כן כשמפרישות חלה מיד אחר גלגול העיסה קודם עריכת הלחם:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדמעה עיסתה.</b> נתערב בה תרומה בפחות ממאה חולין:",
+                "<b>משגלגלה חייבת.</b> דכיון דנתחייבה בחלה כבר, תו לא פקע ע״י דמוע:",
+                "<b>עד שלא גלגלה תעשה בטומאה.</b> כיון דאפילו אם תעשה בטהרה אין הכהן רשאי לאכלה מפני ספק שנולד בה, יכול לטמאתה מיד קודם גלגול:",
+                "<b>משגלגלה תעשה בטהרה.</b> אם נולד בה ספק לאחר הגלגול אסור לטמאותה, דחולין הטבולים לחלה כחלה דמו, ותרומה תלויה צריכה שמור:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גלגלה ופדאתה.</b> ולאחר שפדאתה גלגלה, חייבת, כיון דבשעת הגלגול לא היתה הקדש:",
+                "<b>שבשעת חובתה היתה פטורה.</b> דגלגול הקדש פוטר, דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא באו לעונת המעשרות.</b> כל אחד כמשפט המפורש בפ״ק דמעשרות:",
+                "<b>וגמרן הגזבר.</b> שנגמרו בעודן תחת יד הגזבר:",
+                "<b>שבשעת חובתן היו פטורים.</b> דכתיב דגנך. ולא דגן הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה.</b> שאין גלגולו של ישראל מחייב העיסה של עובד כוכבים. וכן עיסה של ישראל אין גלגול העובד כוכבים פוטרת:",
+                "<b>אם אין בשל ישראל כשעור.</b> שחייבין להפריש ממנה חלה, שהן ה׳ רביעיות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ספק חייב.</b> משום דהוי ספק איסורא, ולחומרא, ומפריש חלה ומוכרה לכהן:",
+                "<b>ואין חייבין עליה חומש.</b> זר האוכלה אינו משלם את החומש, אבל הקרן משלם, דתשלומי תרומה כפרה נינהו, הלכך מפריש תשלומין ומכפרים מספק, ומוכרן לכהן:",
+                "<b>אחר הקרימה בתנור.</b> דסבר ר״ע אין גמר מלאכתה של חלה עד שיקרמו פני הפת בתנור, וזו היא עונתה לחלה, הלכך אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת בתנור, חייב בחלה. ואין הלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אורז.</b> לאו מין דגן הוא, וכל שאינו מין דגן פטור מן החלה, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח:",
+                "<b>אם יש בה טעם דגן חייב בחלה.</b> ואע״ג דאין בדגן כשיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש לו פרנסה ממקום אחר.</b> אם יש לו קמח אחר חוץ מעיסה זו, מביא קמח כשיעור שאם יצרפנו לשאור זה שחייב בחלה יהיה בו חמשת רבעים שהוא שיעור חלה, ולש עיסה ומערב עם העיסה שיש בה השאור, ומוציא ממנה כשיעור חלה שצריך להפריש מחמשת רבעים:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שאין לו קמח, מוציא חלה אחת מכ״ד על כל העיסה, דטבל אוסר בכל שהוא במינו, ונעשית כולה טבולה לחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיתי מסיק.</b> זיתים שבעל הבית מלקט. ולקיטת הזיתים קרויה מסיקה:",
+                "<b>זיתי נקוף.</b> זיתים שעניים מלקטים. כמה דאת אומר (ישעיהו י״ז:ו׳) כנוקף זית שנים שלשה גרגרים, והם פטורים מן המעשר:",
+                "<b>ענבי בציר.</b> שחייבים במעשר:",
+                "<b>עם ענבי עוללות.</b> שפטורים מן המעשר:",
+                "<b>אם יש לו.</b> טבל אחר כיוצא בזה, מוציא ממנו לפי חשבון כשיעור מה שצריך להוציא מזיתי מסיק, או מענבי בציר שחייבים במעשר:",
+                "<b>ואם לאו.</b> אם אין לו טבל אחר, מוציאים אותו כאילו כולו טבל, ומוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל:",
+                "<b>והשאר מעשר.</b> ראשון:",
+                "<b>ומעשר שני.</b> או מעשר עני, אין מוציא אלא לפי חשבון. ולא שלא יפריש אלא לפי חשבון, דהא אי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיפריש תחלה מעשר על הכל, ועוד אי לא מפריש מעשר על הכל הרי כל מה שמעשר יש בהן חולין לפי חשבון, ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, אלא כל המעשרות צריך להפריש על הכל, אבל א״צ ליתן ללוי ולעני אלא לפי חשבון, והשאר מערב עם פירותיו. וכן מע״ש א״צ לפדות אלא לפי חשבון, אבל תרומה ותרומת מעשר שהן במיתה. כשמפריש על הכל נמצאו חולין שבהן מדומעין, וצריך שיתן הכל לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל שאור מעיסת חטין.</b> שלא הורמה חלתה:",
+                "<b>ואם לאו פטורה.</b> דאין הטבל אוסרה, כיון דליכא טעם:",
+                "<b>א״כ למה אמרו הטבל אוסר בכל שהוא.</b> דאמרן לעיל כשאין לו פרנסה שמביא על הכל. ה״מ במינו, אבל שלא במינו כי האי דחטין באורז, בנותן טעם, דטעמא דטבל בכל שהוא. משום דכהתרו דחטה אחת פוטרת את הכרי כך איסורו, והאי טעמא לא שייך אלא מין במינו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שתי נשים.</b> אפילו הן ממין אחד פטורים. ואין נשיכה וצירוף סל מצרפן, כיון שמקפידות. ואפילו לשו שני קבין כאחד, כיון דסופן ליחלק פטורות. וסתם מתניתין כבית הלל דאמרי קביים לחלה, ואינה הלכה, דקיימא לן דחמשה רבעים הוא שיעור חלה:",
+                "<b>ובזמן שהן של אשה אחת.</b> סתם אשה אחת אינה מקפדת אם העיסות נוגעות זו בזו:",
+                "<b>מין במינו חייב.</b> בנשיכה או בצרוף סל:"
+            ],
+            [
+                "<b>החטים אינן מצטרפות עם הכל.</b> אם היו שתי עיסות אחת של חטים ואחת של מין אחר מחמשת המינים, ואין באחת מהן שיעור חלה ונושכות זו בזו:",
+                "<b>השעורים מצטרפות עם הכל.</b> אף עם הכוסמין, ואע״ג דמין חטים הן, לאו דוקא מין חטים אלא מין שעורים ואף מין חטים, והכי פרישנא לה בריש פרק קמא:",
+                "<b>שאר המינים מצטרפין זה עם זה.</b> כגון כוסמין ושבולת שועל ושיפון. והלכה כר׳ יוחנן בן נורי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני קבין.</b> של אחד מחמשת המינים שחייבין בחלה:",
+                "<b>וקב אורז או תרומה.</b> שאין חייבין בחלה באמצע:",
+                "<b>אין מצטרפין.</b> להתחייב בחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יטול מן האמצע.</b> ממקום שנושכין זה את זה, נמצא מפריש משתיהן:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> שהרואה סבור שמותר לתרום ולעשר מן החדש על הישן ומן הישן על החדש. והלכה כחכמים:",
+                "<b>מן הקב.</b> שאין בו שיעור חלה:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר חלה.</b> והוא שהשלים על העיסה אחר כן כשיעור חלה, דכיון שנשלם השיעור הויא חלה למפרע:",
+                "<b>אינה חלה.</b> כיון שבשעה שהפרישה היתה העיסה פטורה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא פוטר.</b> ואזדא לטעמיה דהדרא והויא חלה למפרע:",
+                "<b>נמצא חומרו קולו.</b> חומרו של רבי עקיבא דאמר לעיל בנוטל חלה מקב דהויא חלה וקדשה, גורם לו להקל ולפטור בשני קבים שנטלה חלתו של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל אדם כדי חלה וכו׳</b> הרוצה ללוש כמה עיסות של דמאי טמא, יכול לקבוע חלתן מעיסה טהורה שלא הורמה חלתה ושתהיה זאת העיסה הטהורה קבועה לחלה על כל עיסות שילוש מן הדמאי הטמא:",
+                "<b>עד שתסרח.</b> עיסה זו ולא תהיה ראויה למאכל אדם, שבדמאי הקילו לתרום מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף, והקילו נמי לתרום מן הרע על היפה. וחלת דמאי היינו הלוקח תבואה מעם הארץ ומאכילה לעניים ולאכסניא, כדתנן מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי. וחלה שמפרישים ממנה היא חלת דמאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסוריא.</b> ארצות שכבש דוד, ואינה קדושה כקדושת א״י:",
+                "<b>רבי אליעזר מחייב וכו׳</b> קסבר עשו סוריא כא״י לענין מעשרות ושביעית:",
+                "<b>ורבן גמליאל פוטר.</b> דסבר לא עשו סוריא כא״י, ואינו חייב במעשרות בסוריא אלא בזמן שהקרקע של ישראל ואין לעובד כוכבים חלק בו:",
+                "<b>ר״ג אומר שתי חלות בסוריא.</b> כדרך שמפרישים שתי חלות בחוצה לארץ, האחת נשרפת מפני שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים, והשנית תנתן לכהן כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:",
+                "<b>ור׳ אליעזר אומר חלה אחת.</b> ר׳ אליעזר לטעמיה דאמר עשו סוריא כארץ ישראל ואין עפרה מטמא כעפר ארץ העמים, הלכך חלה אחת ותו לא:",
+                "<b>אחזו קולו של רבן גמליאל.</b> דפוטר סוריא ממעשרות ושביעית:",
+                "<b>וקולו של ר׳ אליעזר.</b> דאומר בסוריא חלה אחת. ואנן קי״ל שהעושה כקולי דמר וכקולי דמר רשע, הלכך חזרו לעשות כרבן גמליאל בשתי דרכים, שאין סוריא כא״י לא לענין מעשרות ושביעית כשיש לעובד כוכבים חלק בקרקע, ולא לענין חלה. וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש ארצות.</b> חלוקות בדין חלה:",
+                "<b>מארץ ישראל ועד כזיב.</b> כלומר כל ארץ ישראל עד כזיב, שהיא רצועה היוצאה מעכו לצד צפון, וכבשוה עולי בבל וקדשה קדושה שניה:",
+                "<b>מפרישים חלה אחת.</b> וניתנת לכהן ואוכלה בטהרה:",
+                "<b>מכזיב ועד הנהר.</b> לצד מזרח ומכזיב ועד אמנה לצד מערב. ואינה א״י ממש לפי שכבשוה עולי מצרים ולא כבשוה עולי בבל וקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא. ",
+                "<b>מפרישין שתי חלות.</b> הראשונה נשרפת לפי שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים כיון שלא כבשוה עולי בבל והשניה נאכלת לפי שאין טומאת החלה הראשונה מפורסמת שהרי אינה ארץ העמים גמורה ואם לא היו מפרישין חלה שניה הנאכלת יאמרו תרומה טהורה נשרפת אבל כשמפרישין חלה שניה ונאכלת הרואה נותן על לבו להבין טעם הדבר, או שואל לחכמים ואומרים לו:",
+                "<b>של אור יש לה שיעור.</b> מפני שזאת הארץ היתה קדושה כבר, נראית חלתה כשל תורה, הלכך יפריש כשיעור שמפרישים מעיסה טמאה, א׳ מכ״ד או ממ״ח:",
+                "<b>ושל כהן אין לה שיעור.</b> לפי שהיא מדברי סופרים:",
+                "<b>מן הנהר ומן אמנה ולפנים.</b> כלומר מתחלת הנהר ולפנים ממנה, וכן מתחלת אמנה ולפנים ממנו, חוצה, לארץ ממש, ומפרישין שתי חלות ושתיהן מדברי סופרים:",
+                "<b>אחת לאור.</b> שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים ממש:",
+                "<b>ואחת לכהן.</b> כדי שלא תשתכח תורת חלה שנתנת לכהן:",
+                "<b>של אור אין לה שיעור.</b> הואיל ושתיהן מדברי סופרים, מוטב להרבות באותה שנותנין לכהן שנאכלת ולא בנשרפת:",
+                "<b>וטבול יום אוכלה.</b> לחלת האור של חו״ל. וטבול יום דקאמר הכא הוא כהן שטבל לקריו, שאין חלת האור של חו״ל אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו, אבל טמא בשאר טומאות מותר בה. הלכך בחו״ל היכא דאיכא כהן קטן שלא ראה קרי מימיו או כהן גדול בשנים שטבל לקריו, מפריש חלה אחת בלבד ונותנה לכהן. ואי ליכא כהן קטן או כהן גדול שטבל לקריו ואיכא כהן בעל קרי מפריש שתי חלות אחת לאור ואין לה שיעור ואחת לכהן ויש לה שיעור, אחד מארבעים ושמנה, כדין כל עיסה שנטמאה באונס דטומאת ארץ העמים טומאת אונס היא, ואוכלה הכהן בקריו כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:",
+                "<b>אינו צריך טבילה.</b> ובעל קרי מותר בחלת חו״ל. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>ואסורה לזבים ולזבות.</b> רבנן קאמרי לה, דאילו לר׳ יוסי שריא לזבים ולזבות כי היכי דשריא לבעל קרי:",
+                "<b>ונאכלת עם הזר על השלחן.</b> דלא גזרינן העלאה אטו אכילה:",
+                "<b>ונתנת לכל כהן.</b> בין לכהן חבר בין לכהן עם הארץ כך פי׳ רמב״ם. ואין שיטת הגמרא מוכחת כן, אלא בין לכהן שאוכל חוליו בטהרה, בין לכהן שאינו אוכל חוליו בטהרה. אבל לעם הארץ אין נותנין שום מתנה ממתנות כהונה דכתיב (דברי הימים ב ל״א:ד׳) לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה׳ אין נותנין מנה אלא לכהנים המחזיקים בתורת ה׳. וכן הא דתנן לקמן אילו נתנין לכל כהן, לאו לכהן עם הארץ, אלא לכל כהן אע״פ שאינו אוכל חוליו בטהרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרמים.</b> לכהנים כדכתיב (במדבר י״ח:י״ד) כל חרם בישראל לך יהיה:",
+                "<b>והבכורות.</b> אי תם הוא הרי זה קדשי מקדש ואי בעל מום הוא כתיב (דברים י״ב:ט״ו) הטמא והטהור יאכלנו:",
+                "<b>ופדיון פטר חמור.</b> פודהו בשה ואין בו קדושה:",
+                "<b>ראשית הגז.</b> דכתיב (שם יח) וראשית גז צאנך תתן לו:",
+                "<b>ושמן שרפה.</b> שמן תרומה שנטמא:",
+                "<b>וקדשי מקדש.</b> דלא אסרו לתת לכהן שאינו נזהר מטומאה אלא דבר שיש בו איסור טומאה בגבולין, כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה אבל קדשי מקדש ובכורים שמביאין אותם לעזרה, לא חששו, דטהורי מטהר נפשיה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר בבכורים.</b> דחייש דלמא לא מזדהר בהו, הואיל ואין עושין בהן עבודה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>רבי עקיבא מתיר.</b> ר׳ עקיבא לטעמיה, דאמר בפרק שני דמעשר שני דכרשינין כל מעשיהן בטומאה דלא חשיבי אוכל:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דחשיבי להו אוכל הואיל והן נאכלין בשנות רעבון. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביתר.</b> שם מקום בחו״ל:",
+                "<b>ולא קבלו ממנו.</b> דלאכלן אי אפשר שהרי נטמאו בארץ העמים. ולשרפן אי אפשר לפי שאין טומאה זו ידועה, שמא יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת להחזירן למקומן אי אפשר שלא יאמרו תרומה יוצאה מארץ ישראל לחוץ לארץ, אלא מניחן עד ערב פסח ושורפן:",
+                "<b>וחג הקציר בכורי מעשיך.</b> דשתי הלחם אקרו בכורים, ומתירין את החדש במקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו.</b> דכתיב (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות מחו״ל שאי אתה מביא מעשר דגן אין אתה מביא בכורות:",
+                "<b>הביא בכורים יין ושמן ולא קבלו ממנו.</b> לפי שלא בצרום מתחלה לכך דאילו בצרום מתחלה לכך שרי, דהכי תנן פרק בתרא דתרומות אין מביאין בכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים וענבים בלבד:",
+                "<b>פסח קטן.</b> פסח שני. ובניו קטנים היו ובפסח ראשון בלבד הן חייבים שהכל חייבים בראיה כדכתיב (שמות כ״ג:י״ז) יראה כל זכורך אבל לא בפסח שני:",
+                "<b>מאפמיא.</b> גרסינן, והוא שם מקום בסוריא:",
+                "<b>כקונה בפרוורי ירושלים.</b> מגרשי ירושלים וכפרים שסביבותיה. תרגום מגרשיה פרווהא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json

@@ -0,0 +1,378 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Demai",
+    "versionSource": "sefaria.org",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "הקלין שבדמאי – that the Sages were lenient with regard to these produce which are mentioned in our Mishnah to not tithe what is doubtfully tithed, because their presumption is that they come from that which is ownerless because they are not important and they have two aspects of doubtfulness: there is a doubt that they come from that which is ownerless and they are exempt from the tithes. And even if you can say that they come from what is guarded and are liable for tithes perhaps they were tithed. Butדמאי /doubtfully tithed produce are the grain and the fruit that are taken from those who are not observing certain religious customs regarding tithes for they are suspect on tithing. But a חבר/member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse who purchases produce from those who are not observing certain religious customs regarding tithes/עמי הארץ must separate from them only the heave-offering of the tithe and the Second Tithe if it is the year of the Second Tithe (i.e., years 1, 2, 4 and 5 of the seven-year cycle), but [regarding] תרומה גדולה/the Great Tithe (i.e., two percent) those who are not observing certain religious customs regarding tithes are not suspected [of violating] because it [is punishable] by death, and there is no limit/definite quantity or size that one piece of wheat can exempt all of the pile and everyone is careful concerning it. But First Tithe and the Tithe of the Poor there is no need to remove from that which is doubtfully tithed even though those who do not observe certain religious customs regarding tithes are suspected of [not observing] them, because the owner of the produce can say to the Levite or to the poor person who come to take the tithes: “bring proof that this produce is tithed and take it,” for we hold in every place (see Tractate Bava Kamma, Chapter 3, Mishnah 11): “He who wants to exact [compensation] from his fellow bears the burden of proof.” But [regarding] the heave-offering of the tithe, one doesn’t say this, for a person who eats produce that is forbidden pending the separation of sacred gifts that were not separated from it is liable for death and because of the prohibition, we separate out for the heave-offering of the tithe, and also Second Tithe in order that they will not consume it in a state of ritual impurity, or that they should not eat it outside of Jerusalem.",
+                "השיתין – desert/wild figs.",
+                "הרימין (lote) – it is explained in the Arukh as POLTZARA”KI in the foreign language.",
+                "והעוזרדין (sorb-apply/crab-apple) – In Arabic ZA’A’RUD, and in the foreign language SORBISH.",
+                "ובנות שוח – white figs that grow every three years , and grow in the forests.",
+                "ובנות שקמה (young sycamore trees) – a fig that is grafted with a platanus.",
+                "ונובלות תמרה – dates which do not ripen on the tree and they detach them and place them one upon the other until they ripen. But there are those who say that the inferior quality of dates are dates that the wind blew them down prior to their ripening.",
+                "גופנים (late grapes) – grapes that they place them in the vine at the end of the harvesting season and they ripen with difficulty.",
+                "הנצפה – caper-bush that they call in the foreign language KAIPRI.",
+                "האוג (red berry of the Venus summachtree) – a red fruit that we call in the foreign language KORNIOLI. But Maimonides says that it is a tree that makes a kind very red clusters of grapes, and we call them in the foreign language SUMMACH. But this fruit was not important in Judea.",
+                "והחומץ – at first, the wine that was in Judea would not ferment because they would bring from it libations and all the vinegar that was in Judea was not in it but rather from the husks and stalks of (pressed) grapes, seeped in water,, used ass an inferior wine; therefore the vinegar in Judea is exempt [from tithing]. But after the libations were abolished and the vinegar came from the wine, the vinegar was liable for being doubtfully tithed even in Judea like in the rest of the places.",
+                "והכוסבר (coriander) – like (Exodus 16:31): “[The house of Israel named it manna;] it was like coriander seed, [white and it tasted like wafers in honey];” the Jerusalem Targum calls כוסבר – KOLIANDARO in the foreign language.",
+                "דיופרא (a species of figs) – bearing its fruit twice a year. דיו in the Greek language is “two.”",
+                "שקמונה – name of a place.",
+                "המוסטפוס (fruit burst open – naturally or through scarification) – that ripened on the tree until it burst open from on its own. For all of these are important and their presumption is that they don’t come from something ownerless. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "דמאי אין לו חומש – a person who redeems Second Tithe of doubtfully tithed produce does not give the extra one-fifth (i.e., if he is only bringing the monetary value of his produce and not the actual produce to Jerusalem) because since most of those who are not observing certain religious custom regarding tithes/עמי הארץ – do tithe. Therefore, the principal that is indispensable (i.e., does not invalidate an act by omission) according to the laws of the Torah is brought according to the Rabbis, but the [added] one-fifth is not indispensable according to the Torah can be consumed.",
+                "ואין לו ביעור – at the end of three years, a person is obligated to remove/destroy all of his tithes, as it is written (Deuteronomy 26:13): “[you shall declare before the LORD your God:] ‘I have cleared out the consecrated portion from the house [- and have given it to the Levite, the stranger, the fatherless and the widow, that they may eat their fill in your settlements’],” but the Rabbis did not institute this with doubtfully tithed produce.",
+                "ונאכל לאונן – for certainly [tithed] Second Tithe is prohibited to a mourner before the burial of a kinsman/אונן as it is written (Deuteronomy 26:14): “I have not eaten of it while in mourning,” but Second Tithe of doubtfully tithed produce, they (i.e., the Rabbis) did not make a decree concerning this.",
+                "ונכנס לירושלים ויוצא – it is redeemed and consumed outside of Jerusalem, which is not the case concerning definitely [tithed produce] which the walls [of Jerusalem] retain/protect and people are unable to redeem it and to remove outside the wall [of Jerusalem] after he has entered, but with doubtfully tithed produce, it is not decreed.",
+                "ומאבדים מעוטו בדרך (and they lose/abandon a small portion of it on the roads) – if it was doubtfully tithed Second Tithe on the roads in a place where there are hords of wild beasts or robbers, even if there was a small amount and he could bring it without trouble or without loss , it does not concern/worry him and he leaves it to be abandoned on the road in the place where he is. And Maimonides explained that if at the time that he is bringing Second Tithe of doubtfully tithed produce in Jerusalem and a small amount was lost to him on the way, it should not concern him, what is not the case with certainly tithed produce that he must bring all of it up or its monetary value [plus the added one-fifth] and not lose any of it on the way.",
+                "ונותנים אותו לעם הארץ – to eat in Jerusalem, and even though he is suspected of consuming it while in a state of ritual impurity, which is not the case with certainly tithed [produce] that we don’t hand over to a person who does not observe certain religious practices related to tithes (i.e., an עם הארץ ) because he is not careful to consume it in a state of ritual purity.",
+                "ויאכל כנגדו (and he consumes its equivalent) – corresponding to what he gave to a person who does not observe religious practices related to tithes , he takes from his possessions and consumes with the ritual purity of the Second Tithe in Jerusalem.",
+                "ומחללים אותו כסף על כסף (and they redeem it [exchange its redemption money] silver for silver) – if he has silver coins of Second Tithe of doubtfully tithed produce and he needs it, he is able to redeem it for unconsecrated silver coins, what is not the case with certainly tithed [Second Tithe] that he doesn’t redeem silver for silver but rather Selas of the two kings that he can redeem one for the other if the second is current coinage but that of [only] one king, he cannot for this is not the manner of redemption, but for doubtfully tithed produce, it is permitted.",
+                "כסף על נחשת (silver for copper) – even it is not an emergency, but of certainly [tithed produce] in an emergency one can [make this exchange], but not in a time which is not an emergency.",
+                "ויחזור ויפדה את הפירות – we have this reading, and we don’t have the reading of\"ובלבד שיחזור ויפדה\" /provided that he again redeem the produce [for money].” And this is what he said: And he can return and redeem the produce if he wants, the words of Rabbi Meir, but the Sages say: He cannot return and redeem them but rather, he brings up the produce to Jerusalem [and consumes it there]. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הלוקח לזרע – he purchased grain to sow it, he is exempt [from tithes] with doubtfully tithed produce, whereas eatables which ae forbidden pending the separation of sacred gifts, is definitely prohibited to sow [with them].",
+                "ולבהמה – he purchased from the beginning to feed his cattle he is exempt [from tithing] that which is doubtfully tithed. But if he purchased from the beginning for humans and changed his mind regarding it [and gave it] to his cattle, he is liable to tithe that which is doubtfully tithed.",
+                "וקמח לעורות – to tan the hides.",
+                "מכזיב ולהלן – Keziv is the end of the place where those who came up from Babylonia conquered and from there and onwards, those who came up from Egypt conquered, but those who came up from Babylonia did not conquer, but they were not liable for [tithing] doubtfully tithed produce other than from those lands that those who came up from Babylonia conquered alone, therefore from Keziv and onwards is exempt from [tithing] that which is doubtfully tithed, and we don’t worry that perhaps from the produce of the Land [of Israel] that those who came up from Babylonia brought there, for the presumption of that which is outside the Land [of Israel] is exempt until it is known to you that it is liable, and the presumption of the Land of Israel is that it is obligatory until it is known to you that it is exempt.",
+                "חלת עם הארץ – that the kneader/baker who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse prepared for him and wants to give to it to a Kohen who is a member of the order of Levitical laws in daily intercourse is exempt from tithing.",
+                "והמדומע – a person who does not observe certain religious customs concerning tithes that fell to him a Seah of heave-offering in less than one-hundred Seah of unconsecrated produce, that everything became mixed in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests, that is to say, a mixture of heave-offering and he gives everything to a Kohen, he is exempt from tithing that which is doubtfully tithed.",
+                "והלקוח בכסף מעשר – that he acquired doubtfully tithed produce with the monies of Second Tithe, whether they are the monies of Second Tithe of produce doubtfully tithed or with the monies of Second Tithe that are definitely [tithed], he is exempt from tithing.",
+                "ושירי מנחות – that the person who takes a handful of the meal offering which the priest takes to be put on the altar and the left-overs are eaten by the Kohen and we don’t worry that perhaps a person who does not observe certain religious customs concerning tithes (i.e., an עם הארץ) brings something that is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "שמן ערב (spiced oil) – balsamum oil, and there are those who interpret olive coil that is combined with myrrh and aloe and spices."
+            ],
+            [
+                "מערבין בו – the joining of borders and the joining of courtyards.",
+                "ומשתתפין בו -the merging of alleyways and even though that he did not see it, because if he wanted, he could declare all his property ownerless and would be poor and it is appropriate for him, and this is taught in the Mishnah (Tractate Demai, Chapter 3, Mishnah 1): We feed the poor people doubtfully tithed produce, now also it is appropriate for him.",
+                "ומברכין עליו – the prayer after the meal/ברכת המזון.",
+                "ומזמנין עליו – and even though he ate while sinning hat he wasn’t poor, for if he wanted he could declare ownerless all his possessions and he would be poor and it would be appropriate for him.",
+                "ומפרישין אותו ערום – when he comes to separate from it the heave-offering of the tithe [for the Levite] and he Second Tithe, he is able to separate it and he is naked and does not need to make a blessing, for if he made a blessing, we require (Deuteronomy 23:15): “let your camp be holy,” but it is not.",
+                "בין השמשות – on the eve of the Sabbath, for when it doubtfully dark we tithe the doubtfully tithed, but we don’t tithe that which is definitely tithed.",
+                "אם הקדים מעשר שני לראשון – if he separated out the Second Tithe prior to his separating out the First Tithe in order to take the heave-offering of the tithe that is in it, it does not matter. What is not the case regarding definitely tithed where it teaches in the Mishnah (Tractate Maaser Sheni, Chapter 5, Mishnah 11) (Deuteronomy 26:13): “just as you commanded me,” but if he separated Second Tithe prior to the First [Tithe], he is not able to confess (Deuteronomy 26:5-10).",
+                "הגרדי – the weaver.",
+                "חייב בדמאי – for on his body he gives it and anointing is considered like drinking.",
+                "והסורק (the wool comber) – with a comb he places on the wool it is like oil to anoint/pour oil the utensils and he is exempt from tithing that which is doubtfully tithed."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו דברים. בכל מקום – even from Keziv and further out, If he purchased them from those not observing certain religious customs regarding tithes/עמי הארץ that it is known that they came from the Land of Israel, for it is distinguishable that there are none like them in appearance other than from the Land of Israel.",
+                "כל המשתמש ממנו פטור – even in the Land of Israel that is more recognized and one does not come to exchange them (i.e., the rice that is grown outside the Land of Israel) with the rice of the Land of Israel. But the rest of the things that are mentioned in our Mishnah (i.e., pressed figs, dates, carobs and cumin) there are those from them in the Land of Israel that are similar to those that are outside of the Land [of Israel], but those are that are important that it is custom to carry them because of their importance to places that don’t have a similar kind, required tithing, for it is known that they are from the Land of Israel."
+            ],
+            [
+                "להיות נאמן – on the tithes and that his produce will not be doubtfully tithed from here and onwards.",
+                "את שהוא לוקח – [what he purchases] in order to sell, for whereas in order that he eats it, it is taught in the first clause [of our Mishnah]: “he tithes what he eats.”",
+                "ואת שהוא מוכר – from the produce of his lands.",
+                "על עצמו אינו נאמן – for behold he consumes something that is not legally fit for use by giving the priestly dues when he is a guest with those who do not observed certain religious customs regarding tithes/עם הארץ. But Rabbi Yehuda holds that he doesn’t lose his trustworthiness through this. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "להיות חבר – in the matter of ritual purity, which is being separate and that his clothing and his drinks will be ritually pure. And even a Sage/תלמיד חכם (i.e., a “Fellow”) is not trustworthy with regard to ritual purity until he accepts upon himself the words of the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse, unless he is an Elder/זקן and sits in the academy/ישיבה, and a person who accepts upon himself the words of members of order for the observance of Levitical laws in daily intercourse needs to accustom himself for thirty days and afterwards his clothing and his drink will be ritually pure. And there is no acceptance of the words of the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse with less than three members, unless the member is a Sage/ תלמיד חכם that does not need to be before three members. And not only this but also that others accept before him.",
+                "לח ויבש – and they don’t transmit ritual purity to a person who does not observe certain religious customs regarding tithes/עם הארץ , for it is prohibited to cause ritual impurity to unconsecrated produce in the Land of Israel.",
+                "ואינו לוקח ממנו לח – but he does acquire something dry from him that was not susceptible to receive ritual impurity all the while that something liquid does not come upon it. But the person who does not observed certain religious customs regarding tithes (i.e., עם הארץ ) is believed to state that it was susceptible [to receive ritual impurity] but was not defiled.",
+                "ולא יתארח אצל עם הארץ – so that he will not become ritually impure and come and defile his purity.",
+                "ולא מארחו –[nor host] a person who does not observe certain religious customs regarding tithes.",
+                "אצלו בכסותו – that the clothing of a person who does not observe certain religious customs regarding tithes/עם הארץ, his ritual defilement is more severe than the ritual defilement of person who does not observe certain religious customs regarding tithes himself for we suspect that perhaps his wife sat on them while she was a menstruant woman and the clothing of a person who does not observe certain religious customs regarding tithes is Levitical uncleanness arising from someone with gonorrhea’s immediate contact by treading or leading against to the Pharisees. Alternatively, for this reason they said that he cannot host him (i.e., a person who does not observe certain religious customs regarding tithes) other than with his clothing for from the contact itself, he can be more careful from contact with his clothing.",
+                "אף לא יגדל בהמה דקה – that it is forbidden to raise [small] cattle in the Land of Israel that won’t graze in the fields of others.",
+                "ולא יהא פרוץ בנדרים – for he will ultimately will come to desecration.",
+                "ולא יהא פרוץ בשחוק – for laughter and light-headedness will accustom a person to licentiousness.",
+                "ומשמש – [and serve] the Sages in the House of Study.",
+                "לא באו אלו לכלל – that their matters do not touch upon purity. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הנחתומים – a baker who observes certain religious customs regarding tithes (i.e., he is a חבר) who purchased grain from aa person who does not observe certain religious customs regarding tithes (i.e., an עם הארץ ) which is doubtfully tithed produce, the Sages did not obligate him to separate [tithes].",
+                "אלא כדי תרומת מעשר – [the heave-offering of the tithe that the Levite gives to the Kohen] which is one out of one-hundred (i.e., 1/100) but not Second Tithe (In years 1,2,4 and 5 of the seven-year cycle which is eaten in Jerusalem), because the officers of the king and his taskmasters beat them in every hour and say to them: see them cheaply, the Sages did not force them to give the Second Tithe for its trouble is great for one needs to consume it I Jerusalem. And especially when one sells it to a person who observes certain religious customs regarding tithes, for the person who acquires it separates out the Second Tithe, but if he sells it to someone who does not observe certain religious customs regarding tithes, he is liable to separate out the Second Tithe before he sells it.",
+                "החנונים – [the storekeepers] who sell a little bit at a time in the store, are not permitted to sell that which is doubtfully tithed, for since they profit a great deal on them, it is upon them to make things legally fit for use by giving the priestly dues. Alternatively, because they regularly sell to young children so that the young children will not eat that which is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "כל המשפיעים (all wholesale dealers) – who sell with great abundance together.",
+                "במדה גסה – further on it explains what is a selling in bulk.",
+                "רשאין למכור את הדמאי – it is the manner of man sellers together to increase on the measure and for that reason, they were called wholesale dealers who make an overflowing measure and add to the measures, and because of this they did not place upon them to separate out [tithes] on the doubtfully tithed produce other than for someone who purchases from them.",
+                "סיטונות (wholesale provision merchants) – they are the large business men who purchase grain from those who own it and sell it to storekeepers in a large measure/bulk."
+            ],
+            [
+                "את שדרכו להמדד בדקה ומדדו בגסה – we have the reading.",
+                "טפילה דקה לגסה (the small quantity is subject to the [rules governing] large quantities) – and he is exempt [from tithing doubtfully tithed produce] when he sells in bulk and we don’t say since that it is his manner to be accustomed to small amounts, he is liable [to tithe doubtfully tithed produce] when he measures with bulk/large quantities.",
+                "ובלח דינר – a measure that has what is worth a Denar, because the measure was not known for that which was wet, for the market price always changes, therefore, they estimated in monetary value.",
+                "אכסרה (in a lump) – not by measure and not by weight but rather according to an estimation, and he is exempt [from tithing doubtfully tithed produce] for it is like one is selling in bulk. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאכילין את העניים דמאי – even if they are members of the order for the observance of Levitical laws to daily intercourse and one needs to inform them and the one who wishes to tithe will tithe them.",
+                "ואת אכסניא – army of the king of Israel that passes from place to place and it is upon the people of that place to support them, they feed them doubtfully tithed produce, at the time when it passes, but if he stayed there overnight, it is obligatory to make things legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי – they were poor. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel for since he is liable for their food, it is found that he repays his obligation with doubtfully tithed produce.",
+                "ואת שאינו מעושר למעשר – and the give him at a higher price because of his tithings, and it would be found that every person is eating that which is legally fit for use by having given the priestly dues. But the School of Shammai, according to their reasoning that states, they don’t feed the poor people doubtfully tithed produce.",
+                "הרוצה לתקן יתקן – for the doubtfully tithed produce was not permitted to the poor other than when they eat one meal with the owner, but the produce that would come into their hands, it is obligatory for them to tithe the doubtfully tithed produce. You can also deduce it from as it is taught in the Mishnah: “We feed the poor doubtfully tithed produce,” but it does not teach that the poor eat doubtfully tithed produce. Such Maimonides wrote."
+            ],
+            [
+                "לחזום (to trim leaves of vegetables for the sake of lightening the burden) – to cut and to sever but there is nothing similar to it in the Mishnah.",
+                "להקל ממשאו – that it will it will not weigh upon him.",
+                "לא ישליך עד שיעשר – lest those not observing religious customs regarding tithes and Levitical cleanness find them and eat them when they are not legally fit for use by giving the priestly dues, and it is found that he places a stumbling-block [before them]. But these words concern vegetables that are put up in bunches (which are subject to tithes from the time they are tied), for if they are not gathered in bunches, they are not yet obligated in tithes.",
+                "הלוקח ירק מן השוק – and he took tied up bundles of vegetables in his hand whose value was known as such and -such bundles for a penny, and after he had taken them, he changed his mind upon them to return them to the seller.",
+                "לא יחזיר עד שיעשר – and he will give him the cost of the tithing that he sets aside, for when when he lifts them they became his, and he is liable for them to tithe them.",
+                "שאינו מעושר אלא מנין – this [word] \"מעושר\" its meaning is \"מחוסר\"/lacking, meaning to say, he already bought them through lifting them and nothing was lacking other than to count them, for he already knew such-and-such bundles for a penny.",
+                "היה עומד ולוקח – but he did not take them in his hand and he did not lift them up.",
+                "טוען אחר – another load of vegetables."
+            ],
+            [
+                "לא יצניע עד שיעשר – since it is forbidden to remove from his hand something that is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "",
+                "שאין אדם רשאי למכרו דמאין – as for example at a small quantities (i.e., retail) as we stated in the chapter above (Tractate Demai, Chapter 2, Mishnayot 4-5).",
+                "לא ישלח לחבירו דמאי – in a small measuer, but he sends him a large measure, since he is permitted to sell it in a large measure.",
+                "רבי יוסי מתיר – permits sending to his friend something that is definitely tithed, even in a small measure, as long as he informs him. But Rabbi Yossi agrees that with something doubtfully tithed, it is forbidden with a small measure. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "לטוחן כותי – to a Cuthean who mijlls grain.",
+                "הרי אלו בחזקתן – - they do not suspect that perhaps they switches those that were made legally fit for use by giving the priestly dues with others that are not legally fit for use.",
+                "לטוחן עובד כוכבים דמאי – for an idolator is suspected of exchanging. But after [the effigy] of a dove was found at the top of Mount Gerizim that they were worshipping it, a Cuthean is [considered] like an idolater.",
+                "אצל העובד כוכבים כפירותיו – and the produce of idolaters are exempt from tithing. But the first clause [of the Mishnah] because it was the manner of people to bring many baskets of wheat and to leave them with the miller, we suspect lest this basket was exchanged with other baskets of Israelites which are doubtfully tithed, but regarding produce one is not able to say lest he exchanged them with produce of an Isaelite but rather lest the idolater exchanged them with his produce, therefore they are like the produce of the idolater. But Rabbi Shimon holds that even with produce we suspect lest they were exchanged in the house of the idolater with produce of another Israelite, for just as this Israelite deposited his produce in the hands of an idolater, so there is reason to suspect lest another Israelite is among those who are suspect sn tithing, he also deposited [produce] in his care and these were exchanged with those. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "פונדקית – mistress of the inn and those who travel on the way lodge with her [at the inn].",
+                "מעשר את שהוא נותן לה – a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse doesn’t release anything from his hand that is not made legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "ואת שהוא נוטל ממנה – for even though someone not observing certain religious customs concerning tithing is not suspected of exchanging as we stated above (in Mishnah 4), the mistress of an inn is suspected of exchanging, which she intends for good and gives from her own which is better to a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse, for she says to her heart that it appropriate that I will feed from own which is worm and good to a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and I will take his which is cold and worse.",
+                "אין אנו אחראין לרמאין – that is to say, the responsibility of deceivers is not upon us to guard them that they will not eat something that is not tithed. Therefore he does not tithe what he gives her (i.e., the mistress of the inn) and if the mistress of the inn acquires it for herself and to eat it when it is not legally fit for use by giving the priestly dues, the person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse has nothing from this and does not tithe other than what he takes alone. But Rabbi Yossi holds that she intends to steal. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "המתקלקל – bread or a cooked dish that spoiled.",
+                "אמר רבי יהודה – In the Jerusalem Talmud it explains that the first clause is also the words of Rabbi Yehuda. And this is what he said: Because she is suspected of exchanging that which is spoiled, these are the words of Rabbi Yehuda for Rabbi Yehuda states that she desires the well-being of her daughter, etc.",
+                "בנותן לחמותו שביעית – by giving her to bake and to cook in the seventh year.",
+                "שאינה חשודה להאיל את בתה שביעית – for the seventh year is more stringent to them and even if it [what she had prepared] would be spoiled, she would not exchange it for seventh year produce. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הלוקח פירות. בשבת יאכל על פיו – for the fear of the Sabbath is upon him, for they fear to violate the Sabbath and to lie on the Sabbath more than on the weekdays.",
+                "תרומת מעשר של דמאי – And for this, [the Mishnah] took [the language] the “tenth of the tenth” (i.e., what the Levite must give to the Kohen after receiving his share of the “tenth”- after the original first two percent had been given to a Kohen by an Israelite), for the ignoramuses were suspected of this (i.e., of not fulfilling this Mitzvah) for they hold that [by not fulfilling it] it [is not punishable] by the death-penalty all the while that the First Tithe is not separated, but the Great Terumah/priest’s due (i.e., the initial two-percent that went to the Kohen), they are not suspected of [not fulfilling] it. But the “tenth-of-the-tenth” where one out of one-hundredth [of the portion which] is [questionably tithed] returned to its place (i.e., original pile), with less than one-hundred portions [fully tithed] all of it is “suspect.”",
+                "שואלו ואוכל על פיו – For after it is called by name “Terumah”/priest’s due, the fear of “suspicion” of the ignoramus who is seen to lie. And the Halakha is according to Rabbi Shimon Shezuri."
+            ],
+            [
+                "המדיר את חבירו שיאכל אצלו – for he said to him: “I make a vow [of abstinence] on what you cause me benefit, if you don’t eat with me.",
+                "שבת הראשונה – of the wedding meal of a young man who married a virgin, they permitted him to eat with him (who had doubtfully tithed) because of fear."
+            ],
+            [
+                "אין צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי – for those not observing certain religious customs regarding tithes, they are not suspect regarding the Poor Man’s tithe for they know that the produce that is subject to sacred gifts are [punishable] by death and they set it aside and take it for themselves.",
+                "וחכמים אומרים – nevertheless they designate it, for he doesn’t lose anything through this, and he does not need to separate and give them to the poor because the poor regarding himself removes something from his fellow and (see quote from Tractate Bava Kamma, Chapter 3, Mishnah 11): “He who wants to exact [compensation] from his fellow bears the burden of proof.”"
+            ],
+            [
+                "מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי – that stated that the heave-offering of the tithe (i.e., by which the Levite gives a Kohen one-tenth of what he had received from an Israelite) that I am obligated to separate from this pile, will be placed in the north or in the south and he should not set it aside. But the heave-offering of the tithe of doubtfully tithed produce that he took because the Israelite designated it and gave it to the Kohen and he takes the tithe for himself, but the heave-offering of that which is definitely required being tithed an Israelite does not designate it, but rather he gives the tithe to the Levie and the Levite separates the heave-offering of the tithe and gives it to the Kohen.",
+                "לא יטלם – in order to give them to the Kohen or to the poor person that is in the courtyard or that is the alleyway, for it is forbidden to give gifts to the Kohen or to the poor on Shabbat. But when he is accustomed to eat with him, meaning to say who regularly eats at his table, it is permitted, as long as he informs them that they are the heave-offering of the tithe or of the Poor Man’s tithe, for if he does not inform them and they think that he is feeding them from his own, it would be like feeding his guests heave-offering and/or Poor Man’s tithe(s) which is forbidden."
+            ],
+            [
+                "אינו נאמן – for even if he would find that he acquired it from someone who is not [deemed] trustworthy, he is able to escape and to state: “in my eyes, he was trustworthy.” But when he stated to him: “from a certain person” (i.e., the agent was believed) he was not able to escape, for he is not permitted to take it from another person."
+            ],
+            [
+                "איש פלוני נאמן ה\"ז נאמן – even though that he was not worthy to be believed since he himself is suspect, there is a leniency that they made with an lodger/guest because of providing for his life. And especially when he doesn’t know a person there, but if he knows a person there, he should not take from anyone other than a specialist.",
+                "מי כאן מוכר ישן – for he fears lest they will feed him “new” grain (see Leviticus 23:14 and Tractate Menahot, Chapter 10, Mishnah 5) prior to the Omer being offered up as a sacrifice, and most of those not observing certain religious customs regarding tithes are not suspected on that which is “new” and if is like doubtfully tithed produce for most of those who are not observing certain religious customs regarding tithes do tithe, therefore, they were not so stringent upon themselves that we would say that they are rendering a service to each other [by mutual recommendations]- you testify about me and I will testify about you."
+            ],
+            [
+                "החמרים – that bring grain from the inexpensive place to the more expensive place.",
+                "אין נאמנים – for surely they are rendering a service to each other [by mutual recommendations] and he praises his colleague [and his grain] in this city in order that his colleague should praise his [grain] in another city.",
+                "ר' יהודה אומר נאמנים – for since most of those who are not observing certain religious customs regarding tithing do tithe, with doubtfully tithed produce they are lenient because of the lives of the people of the city that that those who sell grain and produce would regularly come there. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הלוקח מן הנחתום – when the baker [who does not observe certain religious customs regarding tithing] sells [loaves of bread] in large measures (i.e., bulk), a person who purchases from him is obligated to make things legally fit for use by giving the priestly dues, and the baker is exempt [from tithing]. But surely, in that it is taught in the Mishnah above in chapter 2 (in Mishnah 4) that bakers are obligated to separate so that there is a measure for a limit for the heave-offering of tithe [which is given to the Levite] and Hallah [given to a Kohen, usually one forty-eighth for a commercial baker as opposed one twenty-fourth for a private person]. There (i.e., in Tractate Hallah, Chapter 2, Mishnah 4) it is speaking about a person who sells in small quantities (i.e., retail) because he profits greatly, they {i.e., the Rabbis) placed upon him [the responsibility] to tithe; alternatively, because the young children that purchase from someone [who sells] in small portions (i.e., retail), in order that they will not consume eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, they (i.e., the Rabbis) placed upon him [the obligation] to make things legally fit for use by giving the priestly dues. The terms מדה גסה/large quantities and דקה/small quantities is explained at the end of the second chapter [of Tractate Demai, Mishnah 5].",
+                "נואל כדי תרומת מעשר – which is one [part] in one-hundred (i.e, 1/100) and so he can give Hallah [to the Kohen] one in forty-eight [parts] (i.e., 1/48). But he should not separate them from the loaf that he purchased from the baker, but rather established for them a place and leaves them attached in their place.",
+                "אחד ממאה ממה שיש כן – from everything that is here, implying, even with according to the quantity of Hallah that he separated is made into a tithe, and it is found that he separates the tithe (i.e., First Tithe) even from the Hallah portion.",
+                "ושאר מעשר – that is another nine [parts] that are next to it, he established a place for the entire [First] Tithe, and that one that one-part that I called it by the name of “[First] Tithe} at first is made into the heave-offering of the tithe (i.e., that which the Levite gives to the Kohen) on the nine [parts] that are near it.",
+                "והשאר חלה – one out of forty-eight [parts] (i.e., 1/48) that I separated out as Hallah [for the Kohen].",
+                "ומעשר שני בצפונו או בדרומו – he establishes for himself a place and afterwards he redeems it, but he does not need to add the [additional] one-fifth."
+            ],
+            [
+                "נוטל אחד משלשים ושלש ושליש – which is one-third from one-hundred (i.e., thirty-three and one-third). And the Seah that he takes there has three thirds, two of them for the heave-offering which is two from one-hundred (i.e., 2/100 or 1/50) and one for the heave-offering of the tithe which is one out of one-hundred (i.e., 1/100). And he states regarding that Seah that he took one out of one-hundred that is here, whether all of it, which is a third of that Seah.",
+                "הרי הוא בצד זה חולין – its explanation: it should remain unconsecrated like it is now in is eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifs at the side of the two-thirds that are with him, and the rest, which is two third-thirds will be heave-offering on everything.",
+                "מהחולין שיש כאן – that is the third that I spoke of that should remain unconsecrated, behold this is at the side of that tithe.",
+                "ושאר מעשר – that is another nine next to this one-third, those ten thirds will be a tithe on the one-hundred thirds. And not exactly ten, but rather a bit less according to the when we reach the [various] years of Terumah.",
+                "זה שעשיתי מעשר – that is the one-third that he designated by name to be Tithe first is made the heave-offering of the tithe on the nine thirds. But not a complete third, but rather missing a small amount. And for this it is stated from that unconsecrated that is here, which implies, but not all of the unconsecrated produce. But our Mishnah is like Abba Eleazar ben Gomel who stated at the end of the chapter כל הגט /”All bills of divorce” (Tractate Gittin 31a): just as the owner has the permission to separate the priestly gift of the Great Terumah (i.e., Terumah Gedolah – which is 1/50 which goes to a Kohen), so too he has the permission to separate the heave-offering of the tithe (i.e., the one-tenth of which the Levite ordinarily gives to the Kohen after receiving the First Tithe). And he is also permitted to separate the heave-offering of the tithe through a generous estimation in the chapter \"כל המנחות באות מצה\"/”All meal offerings are brought unleavened” (in the fifth chapter of Menahot 54b-55a), therefore, that one-third that he separates [to be donated] from the whole even though is was appropriate to be missing a little bit, with a generous portion/good will, he separates [these tithes] and it is permitted."
+            ],
+            [
+                "ומן הצוננים על החמה – even though he is tithing from the bad for the beautiful, he holds like Rabbi Illai who stated (Tractate Kiddushin 46b): A person who separates the priestly gift from the bad for the beautiful, his heave-offering is a [legitimate] heave-offering, and regarding doubtfully tithed produce, they (i.e., the Rabbis) permitted this even ab initio.",
+                "ואפילו מדפוסים הרבה – and we don’t suspect that perhaps yesterday the baker purchased the grain from someone who separates tithes and today [he purchased the grain] from someone who does not separate tithes, and if is found that he sets aside [for tithes] from that which is exempt for that which has an obligation, for the baker buys from one person, even though he makes it from many [different] molds.",
+                "רבי יהודה אוסר – when both of them were from yesterday evening or both of them are from today, Rabbi Yehuda agrees with Rabbi Meir , that even if they come from different molds, they are permitted, because he doesn’t worry about molds. But one from yesterday and another from today, even from one mold, he forbids as I state, etc.: (“Yesterday’s grain may have from one man and today’s grain from another” – i.e., yesterday’s wheat may have been tithed while that of today was not tithed, or vice versa).",
+                "ר' שמעון אמסור בתרומת מעשר - for even if both of them were from today or both of them were from yesterday, since they are from two molds, we state that he purchase the grain from two people and perhaps one of them tithed and the other did not [tithe] and it is found that he is separating from that which is exempt for that which is one with an obligation.",
+                "ומתיר בחלה – for regarding the dough offering, everyone agrees that even that of yesterday with that of today, and even from two molds, that alternatively he bought from two people, we don’t worry for with the baker he is obligated to separate Hallah in that he formed the dough by rolling."
+            ],
+            [
+                "פלטר – he that purchases many loaves at one time from the bakery shop and afterwards sells them one-by-one in the marketplace.",
+                "מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר – for Rabbi Meir holds that a bakery shop that purchases from two or three bakers, and we say that this mold he brought from this baker and that mold [he purchased] from another baker. But Rabbi Yehuda holds that he bought [only] from one baker and even though they (i.e., the loaves) are from different molds, all of them are from one baker. Therefore, if all of them were from yesterday or all of them from today, he separates tithes from one to cover all of them according to the law of the baker.",
+                "מנפול (a trading mart enjoying a monopoly)– he purchases from many bakery shops and sells to others, and since he is accustomed to purchase from many people, a person who purchases from him tithes for each and every one. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הלוקח מן העני – going around begging at the doors.",
+                "פלחי דבילה – pieces of cakes of pressed figs.",
+                "בולל ונוטל – stamping on the dates or the dried-figs and combining them together and they are mixed and combined and it is found that he separates for tithing from that which is obligatory for he holds that there is a mixture in something dry. But slices of bread or pieces of fig-cake are not mixed and he comes to separate tithes from that which is exempt for that which is liable [for tithing].",
+                "שהמתנה מרובה – at the time when all give a large gift, that all of the gifts are equivalent, then the mixture is effective.",
+                "אבל בזמן ש המתנה מועטת – that is to say, one gift is smaller than its neighbor or is not mixed well, for perhaps not all of them had separated his priestly gifts and we are suspect that perhaps he is separating tithes from the majority for the minority. So appears the explanation of this Mishnah in the Jerusalem Talmud."
+            ],
+            [
+                "סיטון (wholesale provision dealer) – a merchant who purchases grain from many different owners together and sells to others at wholesale prices (and the purchaser must tithe them -see Tractate Demai, Chapter 2, Mishnah 4).",
+                "לא יעשר מזה על זה – for perhaps what he purchased from him the second time, he had acquired it from another individual, and he would come to set aside [tithes] from that which is exempt for that which is obligatory.",
+                "ואפילו מאותו סוג (and even from the same chest – and the same quality) – that is to say, from the same chest. And similar to this is found in Tractate Kelim Chapter 167, Mishnah 3: “The large provisions chest.”",
+                "ואפילו מאותו המין (and even from the same type) – that both of them are reddish dark-colored wheat or both of them are white. But if the wholesale provision dealer stated that he purchased them from one person, he is believed."
+            ],
+            [
+                "מעשר מזה על זה – for all of it is tithed or all of it is not tithed, and as long as they are from one kind and within the year, for we don’t separate priestly gifts from this year on that [of] another year.",
+                "ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת – owners of the gardens perhaps this one tithed and that one did not tithe [his produce]."
+            ],
+            [
+                "משני מקומות – that the two sellers informed him that it is eatables forbidden pending the separation of sacred gifts.",
+                "אלא לצורך – as for example when there was mixed to his fellow a small amount of unconsecrated produce in a large amount of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts (i.e., טבל). For these eatables forbidden pending separation of sacred gifts have no remedy until he tithes for it from another place. And especially to a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., a חבר) who is permitted to sell eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, but not to those not observing certain religious customs regarding tithes (i.e., the עם הארץ ). But those not observing certain religious customs regarding tithes who had mixed unconsecrated produce with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts - how does he act? He walks near the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and he purchases for him eatables forbidden pending the separation of sacred gifts from another place and tithes it for him."
+            ],
+            [
+                "משל ישראל על של עובד כוכבים – this Tanna/teacher thinks that there is no acquisition for an idolater in the Land of Israel to release it from tithing and this is Rabbi Meir, but it is not Halakha for we hold that there is an acquisition for idolaters in the Land of Israel to release it from tithing, as it is written (Leviticus 25:23): “But the land must not be sold beyond reclaim, [for the Land is Me; you are but strangers resident Me].,” but if it is sold it is a final sale.",
+                "על של כותים – the produce of the Cutheans are definitely eatables forbidden pending the separation of sacred gifts (i.e., טבל) we sell them, for even though when we consume their produce it is tithed, when they sell it, it is not tithe because they are not concerned about (Leviticus 19:14): “or place a stumbling block before the blind.”",
+                "רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים – for sometimes he tithes for himself and changes his mind and sells it, but lest one thing is tithe and the other is not, and it is found that he separates for tithes from that which is exempt for that which on which there is an obligation. And in our time, the Cutheans were made [by the Rabbis] like complete idolaters for all of their matters."
+            ],
+            [
+                "עציץ נקוב – a utensil that they put into it dust and sow it, if it is perforated in order that a small root which is less than the volume of an olive exists, it is like the land and its produce are completely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts according to the Torah.",
+                "תרם מן הארץ – even ab initio also, he is able to separate the priestly gifts, but because of the concluding clause [of the Mishnah] it took the language of “post-facto.”",
+                "תרומה ויחזור ויתרום – for he [separated tithes] from that which is exempt on that which is obligatory, therefore, he should go back and separate the priestly dues again, but nevertheless, because he designated its name as “heave-offering,” he gives it to the Kohen so that people aren’t induced to disregard the heave-offering. But he does not have to remove from it heave-offering and tithes like in the concluding clause [of the Mishnah] because according to the Torah it is not an eatable that is forbidden pending the separation of priestly gifts, but from the perforated [pot] on that which is not perforated, that is what is obligated to separate the heave-offering on that which is exempt [from it], it is according to the Torah, eatables that are forbidden pending the separation of priestly gifts, therefore, he should not consume it until he removes the heave-offering and tithes (see also Tractate Yevamot 89b – “that he should remove heave offering and tithes from another place”)."
+            ],
+            [
+                "מן הדמאי על הדמאי – perhaps this was tithe and that [portion] was not tithed.",
+                "תרומה – it is not necessary to make things legally fit for use by giving the priestly gifts since it is doubtfully tithed, but most of those who do not observe certain religious customs regarding tithes do tithe (especially the Large Heave-Offering – the 1/50 portion to the Kohen, which otherwise brings the death penalty).",
+                "תרומה ולא תאכל – for it is similar to someone who separates for tithing from a perforated [pot] for something that comes from something that is not perforated (see the previous Mishnah) , from that which is liable [for tithing] on that which is exempt, for if the doubtfully tithed produce is tithe, it is found that the heave-offering are eatables forbidden pending the separation of sacred gifts according to the Torah, therefore, one should not eat of them."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המקבל שדה – (i.e., an אריס) for fifty percent, for a third or a fourth in the manner of tenant farmers who till the owner’s ground for a certain share of the crops.",
+                "חולק לפניהם – and he does not have to tithe the portion of that belongs to the owner of the field, but he places before them part of the profit of the ground which is not tithed, and the Sages did not obligate to the sharecropper that he would tithe the part of the owner [of the field] but he gives hm what he arranged with him when it is tithe because of the settlement of the Land of Israel in order that others not be prevented from being sharecroppers who till the land as tenants for a percentage of the yield.",
+                "החוכר – the sharecropper for a fixed amount – such-and-such KORS per year, whether it produces a lot or whether it produces only a little.",
+                "תורם ונותן לו – but he does not tithe, for every tenant farmer on this condition goes down to the field that he will give him his stipulated rent from the produce that grows in the field in their eatables that are forbidden pending the separation of priestly gifts, but however, because cannot delay the heave-offering, it is impossible for the granary to be uprooted unless the priestly gifts have been separated because of this, he separates the priestly gifts and gives it to him (i.e., the owner), and it is logical that he deducts for him the heave-offering from his tenancy for what then is the difference of heave-offering from tithes?",
+                "אמר ר' יהודה – when is it sufficient for the sharecropper for a fixed amount that he would separate the priestly gifts alone and not tithe? When he (i.e., the tenant farmer) gives him (i.e., the owner of the field his fixed amount from that field and from that species. But if he gave him from a different field, even it was from the same species, or from a different species even it was from the same field as for example, that he sowed part of he field with one species according to the measurement of his tenancy, he liable even to tithe, for it is similar to someone paying back his lien. Alternatively, it is not the intention of the [one who hired the tenant farmer] to receive produce that are not eatable pending the separation of priestly gifts but rather when he pays him from that field and from that species."
+            ],
+            [
+                "החוכר מן העובד כוכבים – the Sages fined a person who is a sharecropper renting a field from an idolater for a fixed amount, that he should tithe what he gives him, in order that there should be no Israelite who is a sharecropper renting a field from an idolater for a fixed amount, that it should remain fallow ground in his hand and because of this, he should need to sell it to an Israel for a small amount of money. But when he is a tenant farmer for the field for a percentage of the crop, he was not fined because the idolater desires more that he should be a sharecropper for a fixed amount than serving as a tenant farmer for a percentage of the yield.",
+                "שדה של אבותיו – that the idolater stole it (i.e., the field) from his ancestors, and hey fined him in that he would need to tithe in order to impel/press him that he should purchase it from the idolater because it is beloved to him in that it belonged to his ancestors, he will not allow to receive it from the idolater for more than its appropriate worth, and when the tithing becomes burdensome upon him, he will purchase it. And we hold according to Rabbi Yehuda, who does not dispute the first Tanna/teacher on this."
+            ],
+            [
+                "כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה – when the owner of the field takes “one-half,” or “one-third” or “one-fourth” [as the share from the renter in a tenant farmer arrangement] from what the field produced, he takes also “one-half,” or “one-third,” or “one-fourth” from the heave-offering and the tithes that are placed upon it and gives the to any Kohen or Levi that he desires.",
+                "אף המעשרות שלהן – if the person who rents as the tenant farmer is a Kohen, all of the heave-offering is his, and if he is a Levite, all of the [First] Tithe is his.",
+                "שעל מנת כן – they went down to lease the field as a tenant farmer for a specific share/אריסות , but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer for on this condition they went down with what they acquired."
+            ],
+            [
+                "המעשרות לבעלים – in this, even the Rabbis dispute upon that of Rabbi Eliezer {above in the previous Mishnah}, they agree, for since the field is of the owners, it is the place of Tithes, he left over the remnants [for them].",
+                "הקרתני – the language of קריה/townsman or village, meaning to say, a person who dwells in the town in the village (i.e., provincial), for such is the manner of villagers to lease a field from the those dwelling in walled cities [like Jerusalem].",
+                "יכול הוא הקרתני וכו' – therefore everyone takes his par in the Second Tithe [by going up to Jerusalem to consume it there]. And such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "המקבל זיתים לשמן – an Israelite who leased olive trees [to work on them as a tenant farmer] from a Kohen or from a Levite.",
+                "כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה – but even though that of above (Mishnah 4) it belongs to the owners, here it is different for he did not lease the land but rather [only] the trees, but the Rabbis did not make trees like the land.",
+                "או למחצית שכר – that he would sell the oil and they would divide the profit/gain In the middle [from the sale].",
+                "המעשרות לבעלים – For Rabbi Yehuda made the olives like land. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "לא ימכור אדם זיתיו – olives hat became detached from the tree and were not susceptible to receive ritual impurity, as for example, they did not perspire/drip the dripping of the vat/pit where olives are packed until they form a viscid mass where it makes them susceptible to receive ritual impurity.",
+                "אלא לחבר – to separate that which is presumed/adhering to ritual purity and he will not sell them to someone who is not a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse/חבר and he will not tread/stamp upon them in ritual impurity.",
+                "אף למעשר – even to someone who did not accept upon himself other than to tithe but did not accept upon himself to be presumed/adhering to ritual purity can sell them, for since they yet are not susceptible it can stated that perhaps he ate them prior to their perspiring, for even though most of the olives are not ready to be consumed as such, by pretext, anything that we are able to hang on it, we hang upon it. But Maimonides establishes their dispute of that of the School of Shammai and the School of Hillel, for the School of Shammai holds that it is forbidden to cause ritual impurity to unconsecrated produce that is in the Land of Israel while the School of Hillel holds that it is permissible to cause ritual impurity to unconsecrated produce in the Land of Israel.",
+                "וצנועי בית הלל – the conscientiously pious ones who are exacting in observance of the commandments who were in the School of Hillel [and who followed the School of Shammai – who would not sell their olives to anyone other than someone who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse]."
+            ],
+            [
+                "אחד מעשר – one who can be relied on in matters of tithes and Terumah on the tithes.",
+                "ואחד אינו מעשר – cannot be relied upon regarding the tithes.",
+                "המעשר מעשר את שלו – he makes things legally fit for use by giving the priestly dues on the half of all of what was grown in the vineyard belonging to both of them.",
+                "וחלקו בכל מקום שהוא – In the Jerusalem Talmud it explains that this is what he said: and the portion of his colleague, that is, of that which he did not tithe in every place is doubtfully tithed produce. And because there is no choice, we suspect lest half of the part of the person who tithes is in the hand of his colleague who does not tithe and half of the portion of his colleague is in his hand, therefore, even though he already made things legally fit by giving priestly dues of the half of all things that he grew in the vineyard, he is obligated to make things legally fit by giving priestly dues according to the law of doubtfully tithed produce for half of the portion of his colleague that is in his hand."
+            ],
+            [
+                "טול אתה חטין שבמקום פלוני – here we are speaking that they divided a field when its crop is full grown (i.e., when it is with its standing crop) and grapes that are attached in the vineyard, therefore, there is a choice and we say: “this is his half that reaches [up to here] the one who separates tithes - tithes his [own] and that is enough. But above (i.e., in Mishnah 7), we are dealing with his part that is detached from the ground and there is no choice, for each and every stalk belongs to sharing partners and he needs to tithe on the portion of his colleague that is in his hand.",
+                "אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים – for one cannot say here that this is his portion that reaches him rather, that it is like they exchange with each other, and it is found that this one that tithes sells his portion to someone who does not tithe."
+            ],
+            [
+                "חבר – who is trustworthy in ritual purity and one does not have to say for tithes [as well].",
+                "שירשו את אביהן עם הארץ – and the produce that he placed down were doubtfully tithed and with the presumption of being ritual impure.",
+                "טול אתה בלח – that are susceptible to receive ritual impurity and I [will take] the dry that has not become susceptible to receive ritual impurity, because it is forbidden for a person who is a member of the order for the observance of the Levitical laws in daily intercourse (i.e., a חבר), to sell to an עם הארץ – a person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness something moist and dry as is taught above in Chapter 2 [Mishnah 3]."
+            ],
+            [
+                "טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות – even though that they exchange idolatry and wine known to have been manipulated by an idolater they are forbidden to derive benefit from them, here it is permitted until they don’t come in to his (i.e., the convert’s) hand because the inheritance by a convert of his [non-Jewish] father is not from the Torah, but rather from the Scribes/Soferim (i.e., scholars of the ante-Tannaitic period beginning with Ezra). And this is not similar to a person who is a member of the order for the observance of the Levitical laws in daily intercourse/חבר and an עם הארץ /a person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness who inherited their father who was an עם הארץ – for even prior to it coming to his hand, it is prohibited to tell him: “you take the wheat and I will take the barley,” for there, the inheritance is from the Torah, and it is as if it had come into his hand."
+            ],
+            [
+                "סוריא – these are the lands that [King] David conquered that were not from the Land of Israel as for example, Aram Naharyim and Aram Zoba, and because all of the Land of Israel was not yet conquered . therefore, they were not sanctified with the sanctity of the Land [of Israel] even though it was the conquest of the majority [of the people] but in some of the laws it is like the Land of Israel and in some of the laws it is like outside the Land of Israel (see also Tractate Gittin 8a). And a person who purchases produce in Syria is not liable to separate from them doubtfully tithed produce because most of the produce that is sold in Syria comes from outside the Land of Israel, therefore if he said that they are tithed, he is believed because if he had desired, he could have said that they are from outside the Land of Israel and he would be believed, as it is taught in the Mishnah in Chapter 1 [Mishnah 3 of Tractate Demai] and elsewhere he is believed, here also, when he said: “they were from the Land of Israel and that I tithed them,” he is believed.",
+                "שהפה שאסר – when he said that they are from the Land of Israel and they are liable for tithing, this is the [same] mouth that permitted when he said: “I have tithed them,” for just as we believe him in what he forbids when he stated that they are from the Land of Israel, he is believed also in what he permits when he said, “I tithed them.”",
+                "משלי הן – from the field that I have here in Syria, he is obligated to tithe as the produce of Syria they (i.e., the Rabbis) decreed concerning the doubtfully tithed produce that was known to have grown there.",
+                "ואם ידוע שיש לו שדה – and there isn’t here: “the mouth that prohibited is the mouth that permitted,” for since it is known that he has a field, it is not explicitly stated, that he brought the produce from his field but he was not trustworthy to state that they come from outside the Land of Israel, therefore, when he said, “I tithed them,” he is not believed, for there is the lack of a מיגו – he could have made an argument more advantageous for himself."
+            ],
+            [
+                "עם הארץ שאמר לחבר קח לי – as for example, that the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., the חבר) was going to the market to purchase vegetables for himself and said to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness (i.e., an עם הארץ) said to him: “Buy for me also a bunch of vegetables and the member of the religious order for the observance of Levitical laws in daily intercourse took two undefined bunches – and did not explicitly state: “this one is for me, and that one is for the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, he is exempt from tithing that which he gives to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, for there is a choice that when he gives it to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, that is the one (i.e., the bunch) that he took initially for his own deeds, and that a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse does not exchange with what is his. Another explanation from the Jerusalem Talmud: A person who is an עם הארץ that said to a חבר: “Buy for me a bunch of vegetables and the seller is a חבר.” And he knows that the purchaser is buying for an עם הארץ and that the חבר did not purchase anting for himself, this bunch of vegetables is exempt from tithing of doubtfully tithed produce, for since the seller is a חבר and he knows that he (i.e., the purchaser who is a חבר) is buying for the needs of an עם הארץ , he doesn’t sell him unless he has tithed it, for this what we said above in Chapter Two [Mishnah 2] that is prohibited to sell to an עם הארץ unless he had tithed it first. But if the חבר purchased one for himself and one for the עם הארץ and hey became combined, he is required to tithe for perhaps what he sold him for himself was not tithed, for someone who sells to a חבר does not have to tithe and it is upon the purchaser to tithe, as we stated above in Chapter 2.",
+                "ואפילו הן מאה – even if one of his became combined with one-hundred of that belonging to the עם הארץ.",
+                "גלוסקין – a nice loaf of bread."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המזמין את חבירו. אומר מע\"ש – and where he stipulated/make a condition from the eve of the Sabbath (i.e., Friday), it is permitted to separate tithes but if he didn’t stipulate [from the eve of the Sabbath], it is forbidden, for it is taught in the Mishnah [Tractate Shabbat, Chapter 2, Mishnah 7]: “if it is a matter of whether or not it is getting dark, they do tithe what is doubtfully tithed produce,” but if it is definitely dark, they do not. But here we are speaking when his fellow invited him and did not lodge him, for if he did lodge him, it states above in Chapter Four [Mishnah 2]: “He eats with him on the first Shabbat, even though he doesn’t believe him regarding tithing.” Alternatively, there, [it refers to] a young man who married a virgin, and here on the rest of the Sabbaths.",
+                "הרי הוא מעשר – but the Great Tithe/Terumah Gedolah (i.e., the 1/50th for the Kohen) he does not have to separate out for those who do not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness (i.e., the עם הארץ) are not suspected regarded it [as they do tithe it – for failure to so invokes the death penalty], as we explained in Chapter 1 (see Mishnah 3), but on one out of one-hundred that he separates on the morrow, he says: “Behold this is First Tithe,” and the rest of the tithe which is nine [parts] that he is still liable for in order that there will be ten out of one-hundred, he measures for him the one and afterwards says: “this is the one that I made for [First] Tithe at first, it is made for the heave-offering of the tithe on the nine [parts] that are near it.",
+                "מעשר שני – will be to its north or to its south, and will be redeemed with the coinage, and it is found that on the morrow, there is no need to separate tithe, other than the heave-offering of the tithe alone, and he eats and drinks the rest."
+            ],
+            [
+                "מזגו לו את הכוס – [cup of wine] on the Sabbath day.",
+                "אומר וכו' – it is not enough for him for what he stipulated from the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), but he needs to once again say on the Sabbath: “When I come to eat and to drink what I shall leave [at the bottom] from the cup [of wine],etc.” In the Jerusalem Talmud, an objection is raised if when he says “from now it will be heave-offering,” for everything is mixed together and it becomes מדומע /mixed with heave-offering/Terumah in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests (i.e., mixing secular with sacred things), and if when he says, “when I drink it” – it was not heave-offering, but only after that he drank it, and it was found that he was drinking eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, and it answers that when he says, “from now and when I will drink it, it will be heave-offering,” and it is found that he didn’t drink eatables forbidden pending the separation of priestly gifts and also that it was not something mixed with heave-offering in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests.",
+                "בפיו – in the mouth of the cup."
+            ],
+            [
+                "שאינו מאמין לבעל הבית – on the tithes.",
+                "וחושך גרוגרת אחת - he is prevented from eating one dried-fig corresponding to that of the heave-offering of the tithe [that the Levite gives to the Kohen] that he set aside, in order that he would not steal from the owner of the house.",
+                "לא יחשוך (he should not diminish/withhold) – and purchase one dried-fig and eat for if he didn’t eat, he would be starving himself and he would diminish from his meal and it is found that he would diminish through this the work of the owner of the house for he is not able to perform his labor.",
+                "לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין – that the heave-offering of the tithe will be from the owner of the house and the Second Tithe from the worker, therefore, the owner of the house is obligated to give him the dried-fig that he set aside for tithing the heave-offering of the tithe."
+            ],
+            [
+                "הלוקח יין מבין הכותים – before they (i.e., the Rabbis) decreed regarding their wine, their wine was definitely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts (i.e., טבל), but here we are speaking about someone who purchases on the Eve of the Sabbath at twilight or who purchases while it is still daytime and forgot to separate [tithes] until twilight, and then it is prohibit to separate [tithes] as it is taught in the Mishnah [Tractate Shabbat, Chapter 2, Mishnah 7]: “If it is a matter of doubt whether or not it is getting dark, they do not tithe that which is certainly not tithed produce,” therefore it is forbidden to establish for it a place for the establishment of a place is considered like setting something aside and that is forbidden at twilight, and because of this it (i.e., our Mishnah) does not teach in the concluding clause “and Second Tithe is redeemed for coins,” for since it is not permitted to establish for it a place to the north or to the south, it is impossible to redeem it, but [only] to designate for it a name, that he said, “that in the future I will separate,” is permitted, for all that much is not decreed at twilight.",
+                "שאני עתיד להפריש – here it does not teach, “that I will separate tomorrow,” as it is taught above (see Chapter 7, Mishnah 1) regarding inviting one’s fellow over, for especially, when specifically when he doesn’t make fit for use by separating the priestly gifts other than what he is eating and drinking, they (i.e., the Rabbis) permitted him to separate for the morrow from the left-over of his food and his drink that remains on the rim of the cup, but to make fit for use all of the leather bottle/skin on Shabbat, they (i.e., the Rabbis) did not permit to him. But here he does not designate a name for the heave-offering of the tithe as in the segment dealing with doubtfully tithed produce as above, concerning the case of someone who invites his fellow (see again, Tractate Demai, Chapter 7, Mishnah 1) because regarding doubtfully tithed produce that he tithes, and they are his, he designates them for the heave-offering of the tithe in order to make things legally fit by giving priestly dues for the tithe and to consume it, but here, which is certainly eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, he must give the [First] Tithe to the Levite and the Levite will designate it for the heave-offering of the tithe.",
+                "ועשרה מעשר ראשון ותשעה מעשר שני – not exactly, for after he separated from one-hundred, two LOGS (i.e., 1/50th - the Great Terumah for the Kohen), and there remains ninety-eight, the [First] Tithe will not be other than ten LOGS less one-fifth and Second Tithe [will be] eight LOGS and eight tenths and one fifth of a tenth.",
+                "מיחל ושותה (he regards as unconsecrated produce)– he begins and drinks. Another explanation: he pours and drinks. [The word] \"מיחל\" is like מיהל – the language from (Isaiah 1:22): “[Your silver has turned to dross;] Your wine is cut with water.” But the anonymous Mishnah comes from Rabbi Meir who said that even according to the Torah there is a choice, and that which remains in the bottom of the cup it is as It was separated from the outset. But it is not the Halakha but rather we hold according to the Rabbis who state that there is a choice/subsequent selection (i.e., the legal effect resulting from an actual selection or disposal of things previously undefined as to their purpose), but according to the Torah, there is no choice, and therefore, regarding something that is definitely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts (i.e., טבל), he should not eat nor drink until he separates [tithes]."
+            ],
+            [
+                "והוא בבית המדרש – on the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) and he feared that lest he would sanctify the day and would not be able to tithe."
+            ],
+            [
+                "כלכלות – baskets.",
+                "מעשרות זו בזו – the tithes that I have to separate from this basket will be placed in its neighbor.",
+                "הראשונה מעושרת – [the first – basket- is tithed] and he separates from the second [basket] the tithes of both of them.",
+                "של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת – but the second [basket] is not tithed, for immediately when he said, “[the tithes] of this one are in that one,” the first [basket] was made legally fit and became exempted from the tithes, but when he returned and stated, “of this one are in that one,” it is found that he was separating from this one [basket] that already had been exempted through the other one which is liable, and we don’t separate tithes from that which is exempt on that which is required, and he didn’t say anything, and takes from the second [basket] and the tithes for both of them.",
+                "מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה (their tithes are [designated such that] the tithes of each basket are in the other) – the tithes that are obligatory for these two baskets will be of one basket for the other, for he has designated the tithes of both of them as one and separates [tithes] from one for the other, and from the other for the one, for in each one, left eatables forbidden to be consumed prior to offering the priestly gifts (i.e.,טבל) in order to give tithes of its neighboring [basket]. But he does not separate [tithes] on them from another place, for he has designated a name and established the tithes of each one of them that are in the neighboring basked. Another explanation and this is essential: their tithes he tithes one basket with the other, he has designated by name and he separates [tithes] from whichever one that he wants and this is how we explain this matter of their tithes from either of them that I would want that the tithes will be a basket in his neighboring [basket]."
+            ],
+            [
+                "מאה טבל ומאה חולין – that became combined/mixed together.",
+                "נוטל מאה ואחד – he takes one hundred [parts] to separate from them First Tithe and Second Tithe according to the law of all eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, and one [part] he takes from the one-hundred [of] unconsecrated produce for the heave-offering of the tithe (i.e., which the Levite gives to the Kohen) as if they were eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, for the unconsecrated produce becomes like the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts itself as regards the heave-offering of the tithe alone, but not as regarding to First Tithe and Second Tithe, and it is found that this loses through this mixture one [part] alone, as he is separating [tithes] from the unconsecrated produce. But the טבל/eatables forbidden pending the separation of priestly gifts that we are speaking about here is that they have had the Great Terumah (i.e., the 1/50th that goes to a Kohen) separated from it already, but the [other] tithes nor the heave-offering of the tithe have yet been separated from it.",
+                "מאה טבל ומאה מעשר – that the heave-offering of the tithe had not been separated from the [First] Tithe and they became mixed together, he takes one-hundred [parts] of eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל to separate from them the tithes as explained above, and he takes one [part] from the one-hundred [parts] of [First] Tithe which are made like the טבל/eatables forbidden pending the separation of sacred gifts itself to make oneself liable for תרומת מעשר/ the heave-offering of the tithe (the 1/10th that the Levite gives to the Kohen) and there remained ninety-nine [parts], he separates from them the heave-offering of the tithe according to the calculations which are ten [parts] minus the tenth of a part. But if the [First] Tithe did not become combined with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, he would not separate any other than ten [parts] for the heave-offering of the tithe that are within it – [but] now that they had become mixed up with the eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts, he separates eleven [parts] minus a tenth, it is found that he loses one [part] less a tenth.",
+                "מאה חולין מתוקנין ומאה מעשר – First [Tithe] from which the heave-offering/תרומה had not been separated out [for the Levite] that had become combined, he takes one-hundred parts for the sake of First Tithe in order to separate from them ten [parts] for the heave-offering of the tithe [that the Levite gives to the Kohen] that is in them and ten [parts] he takes from the one-hundred of unconsecrated produce that is legally fit for use following the separation of priestly dues as if they were First Tithe, for ten [parts] are for the heave-offering of the tithe and it is found that he loses ten [parts]. But, that we are not so stringent when they become combined with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל to oblige separating from the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts ten [parts] for the heave-offering of the tithe like the one-hundred of [First] Tithe, because of this is the law for every thing that becomes mixed that it returns to be like it was at its beginning therefore, the [First] Tithe returns to become like eatables forbidden pending the separation of sacred gifts but the טבל /eatables forbidden pending the separation of sacred gifts does not return to become like [First] Tithe.",
+                "מאה טבל ותשעים מעשר וכו' לא הפסיד כלום – for since there is are in the טבל /eatables forbidden pending the separation of sacred gifts ten extra, we judge it as if it has provision from another place. And all eatables forbidden pending the separation of sacred gifts that became mixed with unconsecrated produce, if there are other eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבלים that he can separate on this mixture from another place, he does not separate other than according to the calculation of the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts alone. But here, when the טבל/eatables forbidden pending the separation of sacred gifts is greater by ten on [the First Tithe] we calculate as if they are from another place and one separates from them according to the calculation of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל alone, and he doesn’t lose anything.",
+                "כל זמן שהטבל מרובה – and it will be greater by ten, and this is brought in the Jerusalem Talmud."
+            ],
+            [
+                "עשר שורות של עשר עשר כדי יין – that are arranged in the Land [of Israel] that in every matter that you count whether from the east to the west or from the north to the south, you will find ten rows [jugs of wine] ten which are one-hundred jugs [of wine].",
+                "שורה החיצונה אחת מעשר – one earthen wine jug that is in the outer row, I have established as [First] Tithe on the other earthen wine jugs that I have.",
+                "ואין ידוע איזה – [it is not known which] outer row, for behold there are four outer rows corresponding to the four directions.",
+                "נוטל שתי חביות באלכסון (he must take two barrels from diagonally opposite corners) – one to the southeastern corner and second to it in the northwestern corner, for each earthen jug [of wine] that is in the corner is counted for two directions, and he should fill up from both of them one earthen jug [of wine] and it will be tithed [as heave-offering of the tithe for the one-hundred jugs].",
+                "חצי שורה החיצונה אחת מעשר (a half of one outside row is designated as [First] Tithe [for fifty jugs])- but if he said, one earthen jug [of wine] that is in the middle of the outer row, it I have established as [heave-offering of the First] Tithe on the other earthen jugs [of wine] that I have.",
+                "ואין ידוע איזה – [and it is not known which] half row from the four outer rows.",
+                "נוטל ארבע חביות מד' זויות – because there is on each corner from he two halves that are in the two outer rows that are near it, and he fills up one earthen jug from those four one and it will be the [heave-offering of the] tithe.",
+                "שורה אחת מעשר – but if he said, one earthen jug [of wine] that is in one row from these ten rows – it I have established for [First] Tithe and it is not known in which row it is.",
+                "נוטל שורה אחת באלכסון – that is to say, he takes ten earthen jugs from one row from the southeastern corner until the northwestern corner, or from the southwestern corner until the northeastern corner and he fills from all of these ten earthen jugs [of wine] one earthen jug and it will be [the heave-offering of the First] . But for what reason does he take in a diagonal line and he doesn’t take from one entire row straight from east to west or from north to south? For when he takes in a diagonal line, whether one counts all the entire rows from east to west or whether that he counts them from north to south, it is found that he takes one earthen jug [of wine] from each and every row, what is not the case if he were to take one row the length of from east to west or from north to south."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/English/merged.json

@@ -0,0 +1,377 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Demai",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Demai",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "הקלין שבדמאי – that the Sages were lenient with regard to these produce which are mentioned in our Mishnah to not tithe what is doubtfully tithed, because their presumption is that they come from that which is ownerless because they are not important and they have two aspects of doubtfulness: there is a doubt that they come from that which is ownerless and they are exempt from the tithes. And even if you can say that they come from what is guarded and are liable for tithes perhaps they were tithed. Butדמאי /doubtfully tithed produce are the grain and the fruit that are taken from those who are not observing certain religious customs regarding tithes for they are suspect on tithing. But a חבר/member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse who purchases produce from those who are not observing certain religious customs regarding tithes/עמי הארץ must separate from them only the heave-offering of the tithe and the Second Tithe if it is the year of the Second Tithe (i.e., years 1, 2, 4 and 5 of the seven-year cycle), but [regarding] תרומה גדולה/the Great Tithe (i.e., two percent) those who are not observing certain religious customs regarding tithes are not suspected [of violating] because it [is punishable] by death, and there is no limit/definite quantity or size that one piece of wheat can exempt all of the pile and everyone is careful concerning it. But First Tithe and the Tithe of the Poor there is no need to remove from that which is doubtfully tithed even though those who do not observe certain religious customs regarding tithes are suspected of [not observing] them, because the owner of the produce can say to the Levite or to the poor person who come to take the tithes: “bring proof that this produce is tithed and take it,” for we hold in every place (see Tractate Bava Kamma, Chapter 3, Mishnah 11): “He who wants to exact [compensation] from his fellow bears the burden of proof.” But [regarding] the heave-offering of the tithe, one doesn’t say this, for a person who eats produce that is forbidden pending the separation of sacred gifts that were not separated from it is liable for death and because of the prohibition, we separate out for the heave-offering of the tithe, and also Second Tithe in order that they will not consume it in a state of ritual impurity, or that they should not eat it outside of Jerusalem.",
+                "השיתין – desert/wild figs.",
+                "הרימין (lote) – it is explained in the Arukh as POLTZARA”KI in the foreign language.",
+                "והעוזרדין (sorb-apply/crab-apple) – In Arabic ZA’A’RUD, and in the foreign language SORBISH.",
+                "ובנות שוח – white figs that grow every three years , and grow in the forests.",
+                "ובנות שקמה (young sycamore trees) – a fig that is grafted with a platanus.",
+                "ונובלות תמרה – dates which do not ripen on the tree and they detach them and place them one upon the other until they ripen. But there are those who say that the inferior quality of dates are dates that the wind blew them down prior to their ripening.",
+                "גופנים (late grapes) – grapes that they place them in the vine at the end of the harvesting season and they ripen with difficulty.",
+                "הנצפה – caper-bush that they call in the foreign language KAIPRI.",
+                "האוג (red berry of the Venus summachtree) – a red fruit that we call in the foreign language KORNIOLI. But Maimonides says that it is a tree that makes a kind very red clusters of grapes, and we call them in the foreign language SUMMACH. But this fruit was not important in Judea.",
+                "והחומץ – at first, the wine that was in Judea would not ferment because they would bring from it libations and all the vinegar that was in Judea was not in it but rather from the husks and stalks of (pressed) grapes, seeped in water,, used ass an inferior wine; therefore the vinegar in Judea is exempt [from tithing]. But after the libations were abolished and the vinegar came from the wine, the vinegar was liable for being doubtfully tithed even in Judea like in the rest of the places.",
+                "והכוסבר (coriander) – like (Exodus 16:31): “[The house of Israel named it manna;] it was like coriander seed, [white and it tasted like wafers in honey];” the Jerusalem Targum calls כוסבר – KOLIANDARO in the foreign language.",
+                "דיופרא (a species of figs) – bearing its fruit twice a year. דיו in the Greek language is “two.”",
+                "שקמונה – name of a place.",
+                "המוסטפוס (fruit burst open – naturally or through scarification) – that ripened on the tree until it burst open from on its own. For all of these are important and their presumption is that they don’t come from something ownerless. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "דמאי אין לו חומש – a person who redeems Second Tithe of doubtfully tithed produce does not give the extra one-fifth (i.e., if he is only bringing the monetary value of his produce and not the actual produce to Jerusalem) because since most of those who are not observing certain religious custom regarding tithes/עמי הארץ – do tithe. Therefore, the principal that is indispensable (i.e., does not invalidate an act by omission) according to the laws of the Torah is brought according to the Rabbis, but the [added] one-fifth is not indispensable according to the Torah can be consumed.",
+                "ואין לו ביעור – at the end of three years, a person is obligated to remove/destroy all of his tithes, as it is written (Deuteronomy 26:13): “[you shall declare before the LORD your God:] ‘I have cleared out the consecrated portion from the house [- and have given it to the Levite, the stranger, the fatherless and the widow, that they may eat their fill in your settlements’],” but the Rabbis did not institute this with doubtfully tithed produce.",
+                "ונאכל לאונן – for certainly [tithed] Second Tithe is prohibited to a mourner before the burial of a kinsman/אונן as it is written (Deuteronomy 26:14): “I have not eaten of it while in mourning,” but Second Tithe of doubtfully tithed produce, they (i.e., the Rabbis) did not make a decree concerning this.",
+                "ונכנס לירושלים ויוצא – it is redeemed and consumed outside of Jerusalem, which is not the case concerning definitely [tithed produce] which the walls [of Jerusalem] retain/protect and people are unable to redeem it and to remove outside the wall [of Jerusalem] after he has entered, but with doubtfully tithed produce, it is not decreed.",
+                "ומאבדים מעוטו בדרך (and they lose/abandon a small portion of it on the roads) – if it was doubtfully tithed Second Tithe on the roads in a place where there are hords of wild beasts or robbers, even if there was a small amount and he could bring it without trouble or without loss , it does not concern/worry him and he leaves it to be abandoned on the road in the place where he is. And Maimonides explained that if at the time that he is bringing Second Tithe of doubtfully tithed produce in Jerusalem and a small amount was lost to him on the way, it should not concern him, what is not the case with certainly tithed produce that he must bring all of it up or its monetary value [plus the added one-fifth] and not lose any of it on the way.",
+                "ונותנים אותו לעם הארץ – to eat in Jerusalem, and even though he is suspected of consuming it while in a state of ritual impurity, which is not the case with certainly tithed [produce] that we don’t hand over to a person who does not observe certain religious practices related to tithes (i.e., an עם הארץ ) because he is not careful to consume it in a state of ritual purity.",
+                "ויאכל כנגדו (and he consumes its equivalent) – corresponding to what he gave to a person who does not observe religious practices related to tithes , he takes from his possessions and consumes with the ritual purity of the Second Tithe in Jerusalem.",
+                "ומחללים אותו כסף על כסף (and they redeem it [exchange its redemption money] silver for silver) – if he has silver coins of Second Tithe of doubtfully tithed produce and he needs it, he is able to redeem it for unconsecrated silver coins, what is not the case with certainly tithed [Second Tithe] that he doesn’t redeem silver for silver but rather Selas of the two kings that he can redeem one for the other if the second is current coinage but that of [only] one king, he cannot for this is not the manner of redemption, but for doubtfully tithed produce, it is permitted.",
+                "כסף על נחשת (silver for copper) – even it is not an emergency, but of certainly [tithed produce] in an emergency one can [make this exchange], but not in a time which is not an emergency.",
+                "ויחזור ויפדה את הפירות – we have this reading, and we don’t have the reading of\"ובלבד שיחזור ויפדה\" /provided that he again redeem the produce [for money].” And this is what he said: And he can return and redeem the produce if he wants, the words of Rabbi Meir, but the Sages say: He cannot return and redeem them but rather, he brings up the produce to Jerusalem [and consumes it there]. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הלוקח לזרע – he purchased grain to sow it, he is exempt [from tithes] with doubtfully tithed produce, whereas eatables which ae forbidden pending the separation of sacred gifts, is definitely prohibited to sow [with them].",
+                "ולבהמה – he purchased from the beginning to feed his cattle he is exempt [from tithing] that which is doubtfully tithed. But if he purchased from the beginning for humans and changed his mind regarding it [and gave it] to his cattle, he is liable to tithe that which is doubtfully tithed.",
+                "וקמח לעורות – to tan the hides.",
+                "מכזיב ולהלן – Keziv is the end of the place where those who came up from Babylonia conquered and from there and onwards, those who came up from Egypt conquered, but those who came up from Babylonia did not conquer, but they were not liable for [tithing] doubtfully tithed produce other than from those lands that those who came up from Babylonia conquered alone, therefore from Keziv and onwards is exempt from [tithing] that which is doubtfully tithed, and we don’t worry that perhaps from the produce of the Land [of Israel] that those who came up from Babylonia brought there, for the presumption of that which is outside the Land [of Israel] is exempt until it is known to you that it is liable, and the presumption of the Land of Israel is that it is obligatory until it is known to you that it is exempt.",
+                "חלת עם הארץ – that the kneader/baker who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse prepared for him and wants to give to it to a Kohen who is a member of the order of Levitical laws in daily intercourse is exempt from tithing.",
+                "והמדומע – a person who does not observe certain religious customs concerning tithes that fell to him a Seah of heave-offering in less than one-hundred Seah of unconsecrated produce, that everything became mixed in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests, that is to say, a mixture of heave-offering and he gives everything to a Kohen, he is exempt from tithing that which is doubtfully tithed.",
+                "והלקוח בכסף מעשר – that he acquired doubtfully tithed produce with the monies of Second Tithe, whether they are the monies of Second Tithe of produce doubtfully tithed or with the monies of Second Tithe that are definitely [tithed], he is exempt from tithing.",
+                "ושירי מנחות – that the person who takes a handful of the meal offering which the priest takes to be put on the altar and the left-overs are eaten by the Kohen and we don’t worry that perhaps a person who does not observe certain religious customs concerning tithes (i.e., an עם הארץ) brings something that is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "שמן ערב (spiced oil) – balsamum oil, and there are those who interpret olive coil that is combined with myrrh and aloe and spices."
+            ],
+            [
+                "מערבין בו – the joining of borders and the joining of courtyards.",
+                "ומשתתפין בו -the merging of alleyways and even though that he did not see it, because if he wanted, he could declare all his property ownerless and would be poor and it is appropriate for him, and this is taught in the Mishnah (Tractate Demai, Chapter 3, Mishnah 1): We feed the poor people doubtfully tithed produce, now also it is appropriate for him.",
+                "ומברכין עליו – the prayer after the meal/ברכת המזון.",
+                "ומזמנין עליו – and even though he ate while sinning hat he wasn’t poor, for if he wanted he could declare ownerless all his possessions and he would be poor and it would be appropriate for him.",
+                "ומפרישין אותו ערום – when he comes to separate from it the heave-offering of the tithe [for the Levite] and he Second Tithe, he is able to separate it and he is naked and does not need to make a blessing, for if he made a blessing, we require (Deuteronomy 23:15): “let your camp be holy,” but it is not.",
+                "בין השמשות – on the eve of the Sabbath, for when it doubtfully dark we tithe the doubtfully tithed, but we don’t tithe that which is definitely tithed.",
+                "אם הקדים מעשר שני לראשון – if he separated out the Second Tithe prior to his separating out the First Tithe in order to take the heave-offering of the tithe that is in it, it does not matter. What is not the case regarding definitely tithed where it teaches in the Mishnah (Tractate Maaser Sheni, Chapter 5, Mishnah 11) (Deuteronomy 26:13): “just as you commanded me,” but if he separated Second Tithe prior to the First [Tithe], he is not able to confess (Deuteronomy 26:5-10).",
+                "הגרדי – the weaver.",
+                "חייב בדמאי – for on his body he gives it and anointing is considered like drinking.",
+                "והסורק (the wool comber) – with a comb he places on the wool it is like oil to anoint/pour oil the utensils and he is exempt from tithing that which is doubtfully tithed."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו דברים. בכל מקום – even from Keziv and further out, If he purchased them from those not observing certain religious customs regarding tithes/עמי הארץ that it is known that they came from the Land of Israel, for it is distinguishable that there are none like them in appearance other than from the Land of Israel.",
+                "כל המשתמש ממנו פטור – even in the Land of Israel that is more recognized and one does not come to exchange them (i.e., the rice that is grown outside the Land of Israel) with the rice of the Land of Israel. But the rest of the things that are mentioned in our Mishnah (i.e., pressed figs, dates, carobs and cumin) there are those from them in the Land of Israel that are similar to those that are outside of the Land [of Israel], but those are that are important that it is custom to carry them because of their importance to places that don’t have a similar kind, required tithing, for it is known that they are from the Land of Israel."
+            ],
+            [
+                "להיות נאמן – on the tithes and that his produce will not be doubtfully tithed from here and onwards.",
+                "את שהוא לוקח – [what he purchases] in order to sell, for whereas in order that he eats it, it is taught in the first clause [of our Mishnah]: “he tithes what he eats.”",
+                "ואת שהוא מוכר – from the produce of his lands.",
+                "על עצמו אינו נאמן – for behold he consumes something that is not legally fit for use by giving the priestly dues when he is a guest with those who do not observed certain religious customs regarding tithes/עם הארץ. But Rabbi Yehuda holds that he doesn’t lose his trustworthiness through this. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "להיות חבר – in the matter of ritual purity, which is being separate and that his clothing and his drinks will be ritually pure. And even a Sage/תלמיד חכם (i.e., a “Fellow”) is not trustworthy with regard to ritual purity until he accepts upon himself the words of the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse, unless he is an Elder/זקן and sits in the academy/ישיבה, and a person who accepts upon himself the words of members of order for the observance of Levitical laws in daily intercourse needs to accustom himself for thirty days and afterwards his clothing and his drink will be ritually pure. And there is no acceptance of the words of the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse with less than three members, unless the member is a Sage/ תלמיד חכם that does not need to be before three members. And not only this but also that others accept before him.",
+                "לח ויבש – and they don’t transmit ritual purity to a person who does not observe certain religious customs regarding tithes/עם הארץ , for it is prohibited to cause ritual impurity to unconsecrated produce in the Land of Israel.",
+                "ואינו לוקח ממנו לח – but he does acquire something dry from him that was not susceptible to receive ritual impurity all the while that something liquid does not come upon it. But the person who does not observed certain religious customs regarding tithes (i.e., עם הארץ ) is believed to state that it was susceptible [to receive ritual impurity] but was not defiled.",
+                "ולא יתארח אצל עם הארץ – so that he will not become ritually impure and come and defile his purity.",
+                "ולא מארחו –[nor host] a person who does not observe certain religious customs regarding tithes.",
+                "אצלו בכסותו – that the clothing of a person who does not observe certain religious customs regarding tithes/עם הארץ, his ritual defilement is more severe than the ritual defilement of person who does not observe certain religious customs regarding tithes himself for we suspect that perhaps his wife sat on them while she was a menstruant woman and the clothing of a person who does not observe certain religious customs regarding tithes is Levitical uncleanness arising from someone with gonorrhea’s immediate contact by treading or leading against to the Pharisees. Alternatively, for this reason they said that he cannot host him (i.e., a person who does not observe certain religious customs regarding tithes) other than with his clothing for from the contact itself, he can be more careful from contact with his clothing.",
+                "אף לא יגדל בהמה דקה – that it is forbidden to raise [small] cattle in the Land of Israel that won’t graze in the fields of others.",
+                "ולא יהא פרוץ בנדרים – for he will ultimately will come to desecration.",
+                "ולא יהא פרוץ בשחוק �� for laughter and light-headedness will accustom a person to licentiousness.",
+                "ומשמש – [and serve] the Sages in the House of Study.",
+                "לא באו אלו לכלל – that their matters do not touch upon purity. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הנחתומים – a baker who observes certain religious customs regarding tithes (i.e., he is a חבר) who purchased grain from aa person who does not observe certain religious customs regarding tithes (i.e., an עם הארץ ) which is doubtfully tithed produce, the Sages did not obligate him to separate [tithes].",
+                "אלא כדי תרומת מעשר – [the heave-offering of the tithe that the Levite gives to the Kohen] which is one out of one-hundred (i.e., 1/100) but not Second Tithe (In years 1,2,4 and 5 of the seven-year cycle which is eaten in Jerusalem), because the officers of the king and his taskmasters beat them in every hour and say to them: see them cheaply, the Sages did not force them to give the Second Tithe for its trouble is great for one needs to consume it I Jerusalem. And especially when one sells it to a person who observes certain religious customs regarding tithes, for the person who acquires it separates out the Second Tithe, but if he sells it to someone who does not observe certain religious customs regarding tithes, he is liable to separate out the Second Tithe before he sells it.",
+                "החנונים – [the storekeepers] who sell a little bit at a time in the store, are not permitted to sell that which is doubtfully tithed, for since they profit a great deal on them, it is upon them to make things legally fit for use by giving the priestly dues. Alternatively, because they regularly sell to young children so that the young children will not eat that which is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "כל המשפיעים (all wholesale dealers) – who sell with great abundance together.",
+                "במדה גסה – further on it explains what is a selling in bulk.",
+                "רשאין למכור את הדמאי – it is the manner of man sellers together to increase on the measure and for that reason, they were called wholesale dealers who make an overflowing measure and add to the measures, and because of this they did not place upon them to separate out [tithes] on the doubtfully tithed produce other than for someone who purchases from them.",
+                "סיטונות (wholesale provision merchants) – they are the large business men who purchase grain from those who own it and sell it to storekeepers in a large measure/bulk."
+            ],
+            [
+                "את שדרכו להמדד בדקה ומדדו בגסה – we have the reading.",
+                "טפילה דקה לגסה (the small quantity is subject to the [rules governing] large quantities) – and he is exempt [from tithing doubtfully tithed produce] when he sells in bulk and we don’t say since that it is his manner to be accustomed to small amounts, he is liable [to tithe doubtfully tithed produce] when he measures with bulk/large quantities.",
+                "ובלח דינר – a measure that has what is worth a Denar, because the measure was not known for that which was wet, for the market price always changes, therefore, they estimated in monetary value.",
+                "אכסרה (in a lump) – not by measure and not by weight but rather according to an estimation, and he is exempt [from tithing doubtfully tithed produce] for it is like one is selling in bulk. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאכילין את העניים דמאי – even if they are members of the order for the observance of Levitical laws to daily intercourse and one needs to inform them and the one who wishes to tithe will tithe them.",
+                "ואת אכסניא – army of the king of Israel that passes from place to place and it is upon the people of that place to support them, they feed them doubtfully tithed produce, at the time when it passes, but if he stayed there overnight, it is obligatory to make things legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי – they were poor. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel for since he is liable for their food, it is found that he repays his obligation with doubtfully tithed produce.",
+                "ואת שאינו מעושר למעשר – and the give him at a higher price because of his tithings, and it would be found that every person is eating that which is legally fit for use by having given the priestly dues. But the School of Shammai, according to their reasoning that states, they don’t feed the poor people doubtfully tithed produce.",
+                "הרוצה לתקן יתקן – for the doubtfully tithed produce was not permitted to the poor other than when they eat one meal with the owner, but the produce that would come into their hands, it is obligatory for them to tithe the doubtfully tithed produce. You can also deduce it from as it is taught in the Mishnah: “We feed the poor doubtfully tithed produce,” but it does not teach that the poor eat doubtfully tithed produce. Such Maimonides wrote."
+            ],
+            [
+                "לחזום (to trim leaves of vegetables for the sake of lightening the burden) – to cut and to sever but there is nothing similar to it in the Mishnah.",
+                "להקל ממשאו – that it will it will not weigh upon him.",
+                "לא ישליך עד שיעשר – lest those not observing religious customs regarding tithes and Levitical cleanness find them and eat them when they are not legally fit for use by giving the priestly dues, and it is found that he places a stumbling-block [before them]. But these words concern vegetables that are put up in bunches (which are subject to tithes from the time they are tied), for if they are not gathered in bunches, they are not yet obligated in tithes.",
+                "הלוקח ירק מן השוק – and he took tied up bundles of vegetables in his hand whose value was known as such and -such bundles for a penny, and after he had taken them, he changed his mind upon them to return them to the seller.",
+                "לא יחזיר עד שיעשר – and he will give him the cost of the tithing that he sets aside, for when when he lifts them they became his, and he is liable for them to tithe them.",
+                "שאינו מעושר אלא מנין – this [word] \"מעושר\" its meaning is \"מחוסר\"/lacking, meaning to say, he already bought them through lifting them and nothing was lacking other than to count them, for he already knew such-and-such bundles for a penny.",
+                "היה עומד ולוקח – but he did not take them in his hand and he did not lift them up.",
+                "טוען אחר – another load of vegetables."
+            ],
+            [
+                "לא יצניע עד שיעשר – since it is forbidden to remove from his hand something that is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "",
+                "שאין אדם רשאי למכרו דמאין – as for example at a small quantities (i.e., retail) as we stated in the chapter above (Tractate Demai, Chapter 2, Mishnayot 4-5).",
+                "לא ישלח לחבירו דמאי – in a small measuer, but he sends him a large measure, since he is permitted to sell it in a large measure.",
+                "רבי יוסי מתיר – permits sending to his friend something that is definitely tithed, even in a small measure, as long as he informs him. But Rabbi Yossi agrees that with something doubtfully tithed, it is forbidden with a small measure. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "לטוחן כותי – to a Cuthean who mijlls grain.",
+                "הרי אלו בחזקתן – - they do not suspect that perhaps they switches those that were made legally fit for use by giving the priestly dues with others that are not legally fit for use.",
+                "לטוחן עובד כוכבים דמאי – for an idolator is suspected of exchanging. But after [the effigy] of a dove was found at the top of Mount Gerizim that they were worshipping it, a Cuthean is [considered] like an idolater.",
+                "אצל העובד כוכבים כפירותיו – and the produce of idolaters are exempt from tithing. But the first clause [of the Mishnah] because it was the manner of people to bring many baskets of wheat and to leave them with the miller, we suspect lest this basket was exchanged with other baskets of Israelites which are doubtfully tithed, but regarding produce one is not able to say lest he exchanged them with produce of an Isaelite but rather lest the idolater exchanged them with his produce, therefore they are like the produce of the idolater. But Rabbi Shimon holds that even with produce we suspect lest they were exchanged in the house of the idolater with produce of another Israelite, for just as this Israelite deposited his produce in the hands of an idolater, so there is reason to suspect lest another Israelite is among those who are suspect sn tithing, he also deposited [produce] in his care and these were exchanged with those. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "פונדקית – mistress of the inn and those who travel on the way lodge with her [at the inn].",
+                "מעשר את שהוא נותן לה – a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse doesn’t release anything from his hand that is not made legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "ואת שהוא נוטל ממנה – for even though someone not observing certain religious customs concerning tithing is not suspected of exchanging as we stated above (in Mishnah 4), the mistress of an inn is suspected of exchanging, which she intends for good and gives from her own which is better to a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse, for she says to her heart that it appropriate that I will feed from own which is worm and good to a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and I will take his which is cold and worse.",
+                "אין אנו אחראין לרמאין – that is to say, the responsibility of deceivers is not upon us to guard them that they will not eat something that is not tithed. Therefore he does not tithe what he gives her (i.e., the mistress of the inn) and if the mistress of the inn acquires it for herself and to eat it when it is not legally fit for use by giving the priestly dues, the person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse has nothing from this and does not tithe other than what he takes alone. But Rabbi Yossi holds that she intends to steal. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "המתקלקל – bread or a cooked dish that spoiled.",
+                "אמר רבי יהודה – In the Jerusalem Talmud it explains that the first clause is also the words of Rabbi Yehuda. And this is what he said: Because she is suspected of exchanging that which is spoiled, these are the words of Rabbi Yehuda for Rabbi Yehuda states that she desires the well-being of her daughter, etc.",
+                "בנותן לחמותו שביעית – by giving her to bake and to cook in the seventh year.",
+                "שאינה חשודה להאיל את בתה שביעית – for the seventh year is more stringent to them and even if it [what she had prepared] would be spoiled, she would not exchange it for seventh year produce. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הלוקח פירות. בשבת יאכל על פיו – for the fear of the Sabbath is upon him, for they fear to violate the Sabbath and to lie on the Sabbath more than on the weekdays.",
+                "תרומת מעשר של דמאי – And for this, [the Mishnah] took [the language] the “tenth of the tenth” (i.e., what the Levite must give to the Kohen after receiving his share of the “tenth”- after the original first two percent had been given to a Kohen by an Israelite), for the ignoramuses were suspected of this (i.e., of not fulfilling this Mitzvah) for they hold that [by not fulfilling it] it [is not punishable] by the death-penalty all the while that the First Tithe is not separated, but the Great Terumah/priest’s due (i.e., the initial two-percent that went to the Kohen), they are not suspected of [not fulfilling] it. But the “tenth-of-the-tenth” where one out of one-hundredth [of the portion which] is [questionably tithed] returned to its place (i.e., original pile), with less than one-hundred portions [fully tithed] all of it is “suspect.”",
+                "שואלו ואוכל על פיו – For after it is called by name “Terumah”/priest’s due, the fear of “suspicion” of the ignoramus who is seen to lie. And the Halakha is according to Rabbi Shimon Shezuri."
+            ],
+            [
+                "המדיר את חבירו שיאכל אצלו – for he said to him: “I make a vow [of abstinence] on what you cause me benefit, if you don’t eat with me.",
+                "שבת הראשונה – of the wedding meal of a young man who married a virgin, they permitted him to eat with him (who had doubtfully tithed) because of fear."
+            ],
+            [
+                "אין צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי – for those not observing certain religious customs regarding tithes, they are not suspect regarding the Poor Man’s tithe for they know that the produce that is subject to sacred gifts are [punishable] by death and they set it aside and take it for themselves.",
+                "וחכמים אומרים – nevertheless they designate it, for he doesn’t lose anything through this, and he does not need to separate and give them to the poor because the poor regarding himself removes something from his fellow and (see quote from Tractate Bava Kamma, Chapter 3, Mishnah 11): “He who wants to exact [compensation] from his fellow bears the burden of proof.”"
+            ],
+            [
+                "מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי – that stated that the heave-offering of the tithe (i.e., by which the Levite gives a Kohen one-tenth of what he had received from an Israelite) that I am obligated to separate from this pile, will be placed in the north or in the south and he should not set it aside. But the heave-offering of the tithe of doubtfully tithed produce that he took because the Israelite designated it and gave it to the Kohen and he takes the tithe for himself, but the heave-offering of that which is definitely required being tithed an Israelite does not designate it, but rather he gives the tithe to the Levie and the Levite separates the heave-offering of the tithe and gives it to the Kohen.",
+                "לא יטלם – in order to give them to the Kohen or to the poor person that is in the courtyard or that is the alleyway, for it is forbidden to give gifts to the Kohen or to the poor on Shabbat. But when he is accustomed to eat with him, meaning to say who regularly eats at his table, it is permitted, as long as he informs them that they are the heave-offering of the tithe or of the Poor Man’s tithe, for if he does not inform them and they think that he is feeding them from his own, it would be like feeding his guests heave-offering and/or Poor Man’s tithe(s) which is forbidden."
+            ],
+            [
+                "אינו נאמן – for even if he would find that he acquired it from someone who is not [deemed] trustworthy, he is able to escape and to state: “in my eyes, he was trustworthy.” But when he stated to him: “from a certain person” (i.e., the agent was believed) he was not able to escape, for he is not permitted to take it from another person."
+            ],
+            [
+                "איש פלוני נאמן ה\"ז נאמן – even though that he was not worthy to be believed since he himself is suspect, there is a leniency that they made with an lodger/guest because of providing for his life. And especially when he doesn’t know a person there, but if he knows a person there, he should not take from anyone other than a specialist.",
+                "מי כאן מוכר ישן – for he fears lest they will feed him “new” grain (see Leviticus 23:14 and Tractate Menahot, Chapter 10, Mishnah 5) prior to the Omer being offered up as a sacrifice, and most of those not observing certain religious customs regarding tithes are not suspected on that which is “new” and if is like doubtfully tithed produce for most of those who are not observing certain religious customs regarding tithes do tithe, therefore, they were not so stringent upon themselves that we would say that they are rendering a service to each other [by mutual recommendations]- you testify about me and I will testify about you."
+            ],
+            [
+                "החמרים – that bring grain from the inexpensive place to the more expensive place.",
+                "אין נאמנים – for surely they are rendering a service to each other [by mutual recommendations] and he praises his colleague [and his grain] in this city in order that his colleague should praise his [grain] in another city.",
+                "ר' יהודה אומר נאמנים – for since most of those who are not observing certain religious customs regarding tithing do tithe, with doubtfully tithed produce they are lenient because of the lives of the people of the city that that those who sell grain and produce would regularly come there. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הלוקח מן הנחתום – when the baker [who does not observe certain religious customs regarding tithing] sells [loaves of bread] in large measures (i.e., bulk), a person who purchases from him is obligated to make things legally fit for use by giving the priestly dues, and the baker is exempt [from tithing]. But surely, in that it is taught in the Mishnah above in chapter 2 (in Mishnah 4) that bakers are obligated to separate so that there is a measure for a limit for the heave-offering of tithe [which is given to the Levite] and Hallah [given to a Kohen, usually one forty-eighth for a commercial baker as opposed one twenty-fourth for a private person]. There (i.e., in Tractate Hallah, Chapter 2, Mishnah 4) it is speaking about a person who sells in small quantities (i.e., retail) because he profits greatly, they {i.e., the Rabbis) placed upon him [the responsibility] to tithe; alternatively, because the young children that purchase from someone [who sells] in small portions (i.e., retail), in order that they will not consume eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, they (i.e., the Rabbis) placed upon him [the obligation] to make things legally fit for use by giving the priestly dues. The terms מדה גסה/large quantities and דקה/small quantities is explained at the end of the second chapter [of Tractate Demai, Mishnah 5].",
+                "נואל כדי תרומת מעשר – which is one [part] in one-hundred (i.e, 1/100) and so he can give Hallah [to the Kohen] one in forty-eight [parts] (i.e., 1/48). But he should not separate them from the loaf that he purchased from the baker, but rather established for them a place and leaves them attached in their place.",
+                "אחד ממאה ממה שיש כן – from everything that is here, implying, even with according to the quantity of Hallah that he separated is made into a tithe, and it is found that he separates the tithe (i.e., First Tithe) even from the Hallah portion.",
+                "ושאר מעשר – that is another nine [parts] that are next to it, he established a place for the entire [First] Tithe, and that one that one-part that I called it by the name of “[First] Tithe} at first is made into the heave-offering of the tithe (i.e., that which the Levite gives to the Kohen) on the nine [parts] that are near it.",
+                "והשאר חלה – one out of forty-eight [parts] (i.e., 1/48) that I separated out as Hallah [for the Kohen].",
+                "ומעשר שני בצפונו או בדרומו – he establishes for himself a place and afterwards he redeems it, but he does not need to add the [additional] one-fifth."
+            ],
+            [
+                "נוטל אחד משלשים ושלש ושליש – which is one-third from one-hundred (i.e., thirty-three and one-third). And the Seah that he takes there has three thirds, two of them for the heave-offering which is two from one-hundred (i.e., 2/100 or 1/50) and one for the heave-offering of the tithe which is one out of one-hundred (i.e., 1/100). And he states regarding that Seah that he took one out of one-hundred that is here, whether all of it, which is a third of that Seah.",
+                "הרי הוא בצד זה חולין – its explanation: it should remain unconsecrated like it is now in is eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifs at the side of the two-thirds that are with him, and the rest, which is two third-thirds will be heave-offering on everything.",
+                "מהחולין שיש כאן – that is the third that I spoke of that should remain unconsecrated, behold this is at the side of that tithe.",
+                "ושאר מעשר – that is another nine next to this one-third, those ten thirds will be a tithe on the one-hundred thirds. And not exactly ten, but rather a bit less according to the when we reach the [various] years of Terumah.",
+                "זה שעשיתי מעשר – that is the one-third that he designated by name to be Tithe first is made the heave-offering of the tithe on the nine thirds. But not a complete third, but rather missing a small amount. And for this it is stated from that unconsecrated that is here, which implies, but not all of the unconsecrated produce. But our Mishnah is like Abba Eleazar ben Gomel who stated at the end of the chapter כל הגט /”All bills of divorce” (Tractate Gittin 31a): just as the owner has the permission to separate the priestly gift of the Great Terumah (i.e., Terumah Gedolah – which is 1/50 which goes to a Kohen), so too he has the permission to separate the heave-offering of the tithe (i.e., the one-tenth of which the Levite ordinarily gives to the Kohen after receiving the First Tithe). And he is also permitted to separate the heave-offering of the tithe through a generous estimation in the chapter \"כל המנחות באות מצה\"/”All meal offerings are brought unleavened” (in the fifth chapter of Menahot 54b-55a), therefore, that one-third that he separates [to be donated] from the whole even though is was appropriate to be missing a little bit, with a generous portion/good will, he separates [these tithes] and it is permitted."
+            ],
+            [
+                "ומן הצוננים על החמה – even though he is tithing from the bad for the beautiful, he holds like Rabbi Illai who stated (Tractate Kiddushin 46b): A person who separates the priestly gift from the bad for the beautiful, his heave-offering is a [legitimate] heave-offering, and regarding doubtfully tithed produce, they (i.e., the Rabbis) permitted this even ab initio.",
+                "ואפילו מדפוסים הרבה – and we don’t suspect that perhaps yesterday the baker purchased the grain from someone who separates tithes and today [he purchased the grain] from someone who does not separate tithes, and if is found that he sets aside [for tithes] from that which is exempt for that which has an obligation, for the baker buys from one person, even though he makes it from many [different] molds.",
+                "רבי יהודה אוסר – when both of them were from yesterday evening or both of them are from today, Rabbi Yehuda agrees with Rabbi Meir , that even if they come from different molds, they are permitted, because he doesn’t worry about molds. But one from yesterday and another from today, even from one mold, he forbids as I state, etc.: (“Yesterday’s grain may have from one man and today’s grain from another” – i.e., yesterday’s wheat may have been tithed while that of today was not tithed, or vice versa).",
+                "ר' שמעון אמסור בתרומת מעשר - for even if both of them were from today or both of them were from yesterday, since they are from two molds, we state that he purchase the grain from two people and perhaps one of them tithed and the other did not [tithe] and it is found that he is separating from that which is exempt for that which is one with an obligation.",
+                "ומתיר בחלה – for regarding the dough offering, everyone agrees that even that of yesterday with that of today, and even from two molds, that alternatively he bought from two people, we don’t worry for with the baker he is obligated to separate Hallah in that he formed the dough by rolling."
+            ],
+            [
+                "פלטר – he that purchases many loaves at one time from the bakery shop and afterwards sells them one-by-one in the marketplace.",
+                "מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר – for Rabbi Meir holds that a bakery shop that purchases from two or three bakers, and we say that this mold he brought from this baker and that mold [he purchased] from another baker. But Rabbi Yehuda holds that he bought [only] from one baker and even though they (i.e., the loaves) are from different molds, all of them are from one baker. Therefore, if all of them were from yesterday or all of them from today, he separates tithes from one to cover all of them according to the law of the baker.",
+                "מנפול (a trading mart enjoying a monopoly)– he purchases from many bakery shops and sells to others, and since he is accustomed to purchase from many people, a person who purchases from him tithes for each and every one. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הלוקח מן העני – going around begging at the doors.",
+                "פלחי דבילה – pieces of cakes of pressed figs.",
+                "בולל ונוטל – stamping on the dates or the dried-figs and combining them together and they are mixed and combined and it is found that he separates for tithing from that which is obligatory for he holds that there is a mixture in something dry. But slices of bread or pieces of fig-cake are not mixed and he comes to separate tithes from that which is exempt for that which is liable [for tithing].",
+                "שהמתנה מרובה – at the time when all give a large gift, that all of the gifts are equivalent, then the mixture is effective.",
+                "אבל בזמן ש המתנה מועטת – that is to say, one gift is smaller than its neighbor or is not mixed well, for perhaps not all of them had separated his priestly gifts and we are suspect that perhaps he is separating tithes from the majority for the minority. So appears the explanation of this Mishnah in the Jerusalem Talmud."
+            ],
+            [
+                "סיטון (wholesale provision dealer) – a merchant who purchases grain from many different owners together and sells to others at wholesale prices (and the purchaser must tithe them -see Tractate Demai, Chapter 2, Mishnah 4).",
+                "לא יעשר מזה על זה – for perhaps what he purchased from him the second time, he had acquired it from another individual, and he would come to set aside [tithes] from that which is exempt for that which is obligatory.",
+                "ואפילו מאותו סוג (and even from the same chest – and the same quality) – that is to say, from the same chest. And similar to this is found in Tractate Kelim Chapter 167, Mishnah 3: “The large provisions chest.”",
+                "ואפילו מאותו המין (and even from the same type) – that both of them are reddish dark-colored wheat or both of them are white. But if the wholesale provision dealer stated that he purchased them from one person, he is believed."
+            ],
+            [
+                "מעשר מזה על זה – for all of it is tithed or all of it is not tithed, and as long as they are from one kind and within the year, for we don’t separate priestly gifts from this year on that [of] another year.",
+                "ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת – owners of the gardens perhaps this one tithed and that one did not tithe [his produce]."
+            ],
+            [
+                "משני מקומות – that the two sellers informed him that it is eatables forbidden pending the separation of sacred gifts.",
+                "אלא לצורך – as for example when there was mixed to his fellow a small amount of unconsecrated produce in a large amount of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts (i.e., טבל). For these eatables forbidden pending separation of sacred gifts have no remedy until he tithes for it from another place. And especially to a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., a חבר) who is permitted to sell eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, but not to those not observing certain religious customs regarding tithes (i.e., the עם הארץ ). But those not observing certain religious customs regarding tithes who had mixed unconsecrated produce with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts - how does he act? He walks near the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and he purchases for him eatables forbidden pending the separation of sacred gifts from another place and tithes it for him."
+            ],
+            [
+                "משל ישראל על של עובד כוכבים – this Tanna/teacher thinks that there is no acquisition for an idolater in the Land of Israel to release it from tithing and this is Rabbi Meir, but it is not Halakha for we hold that there is an acquisition for idolaters in the Land of Israel to release it from tithing, as it is written (Leviticus 25:23): “But the land must not be sold beyond reclaim, [for the Land is Me; you are but strangers resident Me].,” but if it is sold it is a final sale.",
+                "על של כותים – the produce of the Cutheans are definitely eatables forbidden pending the separation of sacred gifts (i.e., טבל) we sell them, for even though when we consume their produce it is tithed, when they sell it, it is not tithe because they are not concerned about (Leviticus 19:14): “or place a stumbling block before the blind.”",
+                "רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים – for sometimes he tithes for himself and changes his mind and sells it, but lest one thing is tithe and the other is not, and it is found that he separates for tithes from that which is exempt for that which on which there is an obligation. And in our time, the Cutheans were made [by the Rabbis] like complete idolaters for all of their matters."
+            ],
+            [
+                "עציץ נקוב – a utensil that they put into it dust and sow it, if it is perforated in order that a small root which is less than the volume of an olive exists, it is like the land and its produce are completely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts according to the Torah.",
+                "תרם מן הארץ – even ab initio also, he is able to separate the priestly gifts, but because of the concluding clause [of the Mishnah] it took the language of “post-facto.”",
+                "תרומה ויחזור ויתרום – for he [separated tithes] from that which is exempt on that which is obligatory, therefore, he should go back and separate the priestly dues again, but nevertheless, because he designated its name as “heave-offering,” he gives it to the Kohen so that people aren’t induced to disregard the heave-offering. But he does not have to remove from it heave-offering and tithes like in the concluding clause [of the Mishnah] because according to the Torah it is not an eatable that is forbidden pending the separation of priestly gifts, but from the perforated [pot] on that which is not perforated, that is what is obligated to separate the heave-offering on that which is exempt [from it], it is according to the Torah, eatables that are forbidden pending the separation of priestly gifts, therefore, he should not consume it until he removes the heave-offering and tithes (see also Tractate Yevamot 89b – “that he should remove heave offering and tithes from another place”)."
+            ],
+            [
+                "מן הדמאי על הדמאי – perhaps this was tithe and that [portion] was not tithed.",
+                "תרומה – it is not necessary to make things legally fit for use by giving the priestly gifts since it is doubtfully tithed, but most of those who do not observe certain religious customs regarding tithes do tithe (especially the Large Heave-Offering – the 1/50 portion to the Kohen, which otherwise brings the death penalty).",
+                "תרומה ולא תאכל – for it is similar to someone who separates for tithing from a perforated [pot] for something that comes from something that is not perforated (see the previous Mishnah) , from that which is liable [for tithing] on that which is exempt, for if the doubtfully tithed produce is tithe, it is found that the heave-offering are eatables forbidden pending the separation of sacred gifts according to the Torah, therefore, one should not eat of them."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המקבל שדה – (i.e., an אריס) for fifty percent, for a third or a fourth in the manner of tenant farmers who till the owner’s ground for a certain share of the crops.",
+                "חולק לפניהם – and he does not have to tithe the portion of that belongs to the owner of the field, but he places before them part of the profit of the ground which is not tithed, and the Sages did not obligate to the sharecropper that he would tithe the part of the owner [of the field] but he gives hm what he arranged with him when it is tithe because of the settlement of the Land of Israel in order that others not be prevented from being sharecroppers who till the land as tenants for a percentage of the yield.",
+                "החוכר – the sharecropper for a fixed amount – such-and-such KORS per year, whether it produces a lot or whether it produces only a little.",
+                "תורם ונותן לו – but he does not tithe, for every tenant farmer on this condition goes down to the field that he will give him his stipulated rent from the produce that grows in the field in their eatables that are forbidden pending the separation of priestly gifts, but however, because cannot delay the heave-offering, it is impossible for the granary to be uprooted unless the priestly gifts have been separated because of this, he separates the priestly gifts and gives it to him (i.e., the owner), and it is logical that he deducts for him the heave-offering from his tenancy for what then is the difference of heave-offering from tithes?",
+                "אמר ר' יהודה – when is it sufficient for the sharecropper for a fixed amount that he would separate the priestly gifts alone and not tithe? When he (i.e., the tenant farmer) gives him (i.e., the owner of the field his fixed amount from that field and from that species. But if he gave him from a different field, even it was from the same species, or from a different species even it was from the same field as for example, that he sowed part of he field with one species according to the measurement of his tenancy, he liable even to tithe, for it is similar to someone paying back his lien. Alternatively, it is not the intention of the [one who hired the tenant farmer] to receive produce that are not eatable pending the separation of priestly gifts but rather when he pays him from that field and from that species."
+            ],
+            [
+                "החוכר מן העובד כוכבים – the Sages fined a person who is a sharecropper renting a field from an idolater for a fixed amount, that he should tithe what he gives him, in order that there should be no Israelite who is a sharecropper renting a field from an idolater for a fixed amount, that it should remain fallow ground in his hand and because of this, he should need to sell it to an Israel for a small amount of money. But when he is a tenant farmer for the field for a percentage of the crop, he was not fined because the idolater desires more that he should be a sharecropper for a fixed amount than serving as a tenant farmer for a percentage of the yield.",
+                "שדה של אבותיו – that the idolater stole it (i.e., the field) from his ancestors, and hey fined him in that he would need to tithe in order to impel/press him that he should purchase it from the idolater because it is beloved to him in that it belonged to his ancestors, he will not allow to receive it from the idolater for more than its appropriate worth, and when the tithing becomes burdensome upon him, he will purchase it. And we hold according to Rabbi Yehuda, who does not dispute the first Tanna/teacher on this."
+            ],
+            [
+                "כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה – when the owner of the field takes “one-half,” or “one-third” or “one-fourth” [as the share from the renter in a tenant farmer arrangement] from what the field produced, he takes also “one-half,” or “one-third,” or “one-fourth” from the heave-offering and the tithes that are placed upon it and gives the to any Kohen or Levi that he desires.",
+                "אף המעשרות שלהן – if the person who rents as the tenant farmer is a Kohen, all of the heave-offering is his, and if he is a Levite, all of the [First] Tithe is his.",
+                "שעל מנת כן – they went down to lease the field as a tenant farmer for a specific share/אריסות , but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer for on this condition they went down with what they acquired."
+            ],
+            [
+                "המעשרות לבעלים – in this, even the Rabbis dispute upon that of Rabbi Eliezer {above in the previous Mishnah}, they agree, for since the field is of the owners, it is the place of Tithes, he left over the remnants [for them].",
+                "הקרתני – the language of קריה/townsman or village, meaning to say, a person who dwells in the town in the village (i.e., provincial), for such is the manner of villagers to lease a field from the those dwelling in walled cities [like Jerusalem].",
+                "יכול הוא הקרתני וכו' – therefore everyone takes his par in the Second Tithe [by going up to Jerusalem to consume it there]. And such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "המקבל זיתים לשמן – an Israelite who leased olive trees [to work on them as a tenant farmer] from a Kohen or from a Levite.",
+                "כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה – but even though that of above (Mishnah 4) it belongs to the owners, here it is different for he did not lease the land but rather [only] the trees, but the Rabbis did not make trees like the land.",
+                "או למ��צית שכר – that he would sell the oil and they would divide the profit/gain In the middle [from the sale].",
+                "המעשרות לבעלים – For Rabbi Yehuda made the olives like land. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "לא ימכור אדם זיתיו – olives hat became detached from the tree and were not susceptible to receive ritual impurity, as for example, they did not perspire/drip the dripping of the vat/pit where olives are packed until they form a viscid mass where it makes them susceptible to receive ritual impurity.",
+                "אלא לחבר – to separate that which is presumed/adhering to ritual purity and he will not sell them to someone who is not a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse/חבר and he will not tread/stamp upon them in ritual impurity.",
+                "אף למעשר – even to someone who did not accept upon himself other than to tithe but did not accept upon himself to be presumed/adhering to ritual purity can sell them, for since they yet are not susceptible it can stated that perhaps he ate them prior to their perspiring, for even though most of the olives are not ready to be consumed as such, by pretext, anything that we are able to hang on it, we hang upon it. But Maimonides establishes their dispute of that of the School of Shammai and the School of Hillel, for the School of Shammai holds that it is forbidden to cause ritual impurity to unconsecrated produce that is in the Land of Israel while the School of Hillel holds that it is permissible to cause ritual impurity to unconsecrated produce in the Land of Israel.",
+                "וצנועי בית הלל – the conscientiously pious ones who are exacting in observance of the commandments who were in the School of Hillel [and who followed the School of Shammai – who would not sell their olives to anyone other than someone who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse]."
+            ],
+            [
+                "אחד מעשר – one who can be relied on in matters of tithes and Terumah on the tithes.",
+                "ואחד אינו מעשר – cannot be relied upon regarding the tithes.",
+                "המעשר מעשר את שלו – he makes things legally fit for use by giving the priestly dues on the half of all of what was grown in the vineyard belonging to both of them.",
+                "וחלקו בכל מקום שהוא – In the Jerusalem Talmud it explains that this is what he said: and the portion of his colleague, that is, of that which he did not tithe in every place is doubtfully tithed produce. And because there is no choice, we suspect lest half of the part of the person who tithes is in the hand of his colleague who does not tithe and half of the portion of his colleague is in his hand, therefore, even though he already made things legally fit by giving priestly dues of the half of all things that he grew in the vineyard, he is obligated to make things legally fit by giving priestly dues according to the law of doubtfully tithed produce for half of the portion of his colleague that is in his hand."
+            ],
+            [
+                "טול אתה חטין שבמקום פלוני – here we are speaking that they divided a field when its crop is full grown (i.e., when it is with its standing crop) and grapes that are attached in the vineyard, therefore, there is a choice and we say: “this is his half that reaches [up to here] the one who separates tithes - tithes his [own] and that is enough. But above (i.e., in Mishnah 7), we are dealing with his part that is detached from the ground and there is no choice, for each and every stalk belongs to sharing partners and he needs to tithe on the portion of his colleague that is in his hand.",
+                "אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים – for one cannot say here that this is his portion that reaches him rather, that it is like they exchange with each other, and it is found that this one that tithes sells his portion to someone who does not tithe."
+            ],
+            [
+                "חבר – who is trustworthy in ritual purity and one does not have to say for tithes [as well].",
+                "שירשו את אביהן עם הארץ – and the produce that he placed down were doubtfully tithed and with the presumption of being ritual impure.",
+                "טול אתה בלח – that are susceptible to receive ritual impurity and I [will take] the dry that has not become susceptible to receive ritual impurity, because it is forbidden for a person who is a member of the order for the observance of the Levitical laws in daily intercourse (i.e., a חבר), to sell to an עם הארץ – a person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness something moist and dry as is taught above in Chapter 2 [Mishnah 3]."
+            ],
+            [
+                "טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות – even though that they exchange idolatry and wine known to have been manipulated by an idolater they are forbidden to derive benefit from them, here it is permitted until they don’t come in to his (i.e., the convert’s) hand because the inheritance by a convert of his [non-Jewish] father is not from the Torah, but rather from the Scribes/Soferim (i.e., scholars of the ante-Tannaitic period beginning with Ezra). And this is not similar to a person who is a member of the order for the observance of the Levitical laws in daily intercourse/חבר and an עם הארץ /a person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness who inherited their father who was an עם הארץ – for even prior to it coming to his hand, it is prohibited to tell him: “you take the wheat and I will take the barley,” for there, the inheritance is from the Torah, and it is as if it had come into his hand."
+            ],
+            [
+                "סוריא – these are the lands that [King] David conquered that were not from the Land of Israel as for example, Aram Naharyim and Aram Zoba, and because all of the Land of Israel was not yet conquered . therefore, they were not sanctified with the sanctity of the Land [of Israel] even though it was the conquest of the majority [of the people] but in some of the laws it is like the Land of Israel and in some of the laws it is like outside the Land of Israel (see also Tractate Gittin 8a). And a person who purchases produce in Syria is not liable to separate from them doubtfully tithed produce because most of the produce that is sold in Syria comes from outside the Land of Israel, therefore if he said that they are tithed, he is believed because if he had desired, he could have said that they are from outside the Land of Israel and he would be believed, as it is taught in the Mishnah in Chapter 1 [Mishnah 3 of Tractate Demai] and elsewhere he is believed, here also, when he said: “they were from the Land of Israel and that I tithed them,” he is believed.",
+                "שהפה שאסר – when he said that they are from the Land of Israel and they are liable for tithing, this is the [same] mouth that permitted when he said: “I have tithed them,” for just as we believe him in what he forbids when he stated that they are from the Land of Israel, he is believed also in what he permits when he said, “I tithed them.”",
+                "משלי הן – from the field that I have here in Syria, he is obligated to tithe as the produce of Syria they (i.e., the Rabbis) decreed concerning the doubtfully tithed produce that was known to have grown there.",
+                "ואם ידוע שיש לו שדה – and there isn’t here: “the mouth that prohibited is the mouth that permitted,” for since it is known that he has a field, it is not explicitly stated, that he brought the produce from his field but he was not trustworthy to state that they come from outside the Land of Israel, therefore, when he said, “I tithed them,” he is not believed, for there is the lack of a מיגו – he could have made an argument more advantageous for himself."
+            ],
+            [
+                "עם הארץ שאמר לחבר קח לי – as for example, that the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., the חבר) was going to the market to purchase vegetables for himself and said to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness (i.e., an עם הארץ) said to him: “Buy for me also a bunch of vegetables and the member of the religious order for the observance of Levitical laws in daily intercourse took two undefined bunches – and did not explicitly state: “this one is for me, and that one is for the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, he is exempt from tithing that which he gives to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, for there is a choice that when he gives it to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, that is the one (i.e., the bunch) that he took initially for his own deeds, and that a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse does not exchange with what is his. Another explanation from the Jerusalem Talmud: A person who is an עם הארץ that said to a חבר: “Buy for me a bunch of vegetables and the seller is a חבר.” And he knows that the purchaser is buying for an עם הארץ and that the חבר did not purchase anting for himself, this bunch of vegetables is exempt from tithing of doubtfully tithed produce, for since the seller is a חבר and he knows that he (i.e., the purchaser who is a חבר) is buying for the needs of an עם הארץ , he doesn’t sell him unless he has tithed it, for this what we said above in Chapter Two [Mishnah 2] that is prohibited to sell to an עם הארץ unless he had tithed it first. But if the חבר purchased one for himself and one for the עם הארץ and hey became combined, he is required to tithe for perhaps what he sold him for himself was not tithed, for someone who sells to a חבר does not have to tithe and it is upon the purchaser to tithe, as we stated above in Chapter 2.",
+                "ואפילו הן מאה – even if one of his became combined with one-hundred of that belonging to the עם הארץ.",
+                "גלוסקין – a nice loaf of bread."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המזמין את חבירו. אומר מע\"ש – and where he stipulated/make a condition from the eve of the Sabbath (i.e., Friday), it is permitted to separate tithes but if he didn’t stipulate [from the eve of the Sabbath], it is forbidden, for it is taught in the Mishnah [Tractate Shabbat, Chapter 2, Mishnah 7]: “if it is a matter of whether or not it is getting dark, they do tithe what is doubtfully tithed produce,” but if it is definitely dark, they do not. But here we are speaking when his fellow invited him and did not lodge him, for if he did lodge him, it states above in Chapter Four [Mishnah 2]: “He eats with him on the first Shabbat, even though he doesn’t believe him regarding tithing.” Alternatively, there, [it refers to] a young man who married a virgin, and here on the rest of the Sabbaths.",
+                "הרי הוא מעשר – but the Great Tithe/Terumah Gedolah (i.e., the 1/50th for the Kohen) he does not have to separate out for those who do not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness (i.e., the עם הארץ) are not suspected regarded it [as they do tithe it – for failure to so invokes the death penalty], as we explained in Chapter 1 (see Mishnah 3), but on one out of one-hundred that he separates on the morrow, he says: “Behold this is First Tithe,” and the rest of the tithe which is nine [parts] that he is still liable for in order that there will be ten out of one-hundred, he measures for him the one and afterwards says: “this is the one that I made for [First] Tithe at first, it is made for the heave-offering of the tithe on the nine [parts] that are near it.",
+                "מעשר שני – will be to its north or to its south, and will be redeemed with the coinage, and it is found that on the morrow, there is no need to separate tithe, other than the heave-offering of the tithe alone, and he eats and drinks the rest."
+            ],
+            [
+                "מזגו לו את הכוס – [cup of wine] on the Sabbath day.",
+                "אומר וכו' – it is not enough for him for what he stipulated from the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), but he needs to once again say on the Sabbath: “When I come to eat and to drink what I shall leave [at the bottom] from the cup [of wine],etc.” In the Jerusalem Talmud, an objection is raised if when he says “from now it will be heave-offering,” for everything is mixed together and it becomes מדומע /mixed with heave-offering/Terumah in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests (i.e., mixing secular with sacred things), and if when he says, “when I drink it” – it was not heave-offering, but only after that he drank it, and it was found that he was drinking eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, and it answers that when he says, “from now and when I will drink it, it will be heave-offering,” and it is found that he didn’t drink eatables forbidden pending the separation of priestly gifts and also that it was not something mixed with heave-offering in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests.",
+                "בפיו – in the mouth of the cup."
+            ],
+            [
+                "שאינו מאמין לבעל הבית – on the tithes.",
+                "וחושך גרוגרת אחת - he is prevented from eating one dried-fig corresponding to that of the heave-offering of the tithe [that the Levite gives to the Kohen] that he set aside, in order that he would not steal from the owner of the house.",
+                "לא יחשוך (he should not diminish/withhold) – and purchase one dried-fig and eat for if he didn’t eat, he would be starving himself and he would diminish from his meal and it is found that he would diminish through this the work of the owner of the house for he is not able to perform his labor.",
+                "לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין – that the heave-offering of the tithe will be from the owner of the house and the Second Tithe from the worker, therefore, the owner of the house is obligated to give him the dried-fig that he set aside for tithing the heave-offering of the tithe."
+            ],
+            [
+                "הלוקח יין מבין הכותים – before they (i.e., the Rabbis) decreed regarding their wine, their wine was definitely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts (i.e., טבל), but here we are speaking about someone who purchases on the Eve of the Sabbath at twilight or who purchases while it is still daytime and forgot to separate [tithes] until twilight, and then it is prohibit to separate [tithes] as it is taught in the Mishnah [Tractate Shabbat, Chapter 2, Mishnah 7]: “If it is a matter of doubt whether or not it is getting dark, they do not tithe that which is certainly not tithed produce,” therefore it is forbidden to establish for it a place for the establishment of a place is considered like setting something aside and that is forbidden at twilight, and because of this it (i.e., our Mishnah) does not teach in the concluding clause “and Second Tithe is redeemed for coins,” for since it is not permitted to establish for it a place to the north or to the south, it is impossible to redeem it, but [only] to designate for it a name, that he said, “that in the future I will separate,” is permitted, for all that much is not decreed at twilight.",
+                "שאני עתיד להפריש – here it does not teach, “that I will separate tomorrow,” as it is taught above (see Chapter 7, Mishnah 1) regarding inviting one’s fellow over, for especially, when specifically when he doesn’t make fit for use by separating the priestly gifts other than what he is eating and drinking, they (i.e., the Rabbis) permitted him to separate for the morrow from the left-over of his food and his drink that remains on the rim of the cup, but to make fit for use all of the leather bottle/skin on Shabbat, they (i.e., the Rabbis) did not permit to him. But here he does not designate a name for the heave-offering of the tithe as in the segment dealing with doubtfully tithed produce as above, concerning the case of someone who invites his fellow (see again, Tractate Demai, Chapter 7, Mishnah 1) because regarding doubtfully tithed produce that he tithes, and they are his, he designates them for the heave-offering of the tithe in order to make things legally fit by giving priestly dues for the tithe and to consume it, but here, which is certainly eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, he must give the [First] Tithe to the Levite and the Levite will designate it for the heave-offering of the tithe.",
+                "ועשרה מעשר ראשון ותשעה מעשר שני – not exactly, for after he separated from one-hundred, two LOGS (i.e., 1/50th - the Great Terumah for the Kohen), and there remains ninety-eight, the [First] Tithe will not be other than ten LOGS less one-fifth and Second Tithe [will be] eight LOGS and eight tenths and one fifth of a tenth.",
+                "מיחל ושותה (he regards as unconsecrated produce)– he begins and drinks. Another explanation: he pours and drinks. [The word] \"מיחל\" is like מיהל – the language from (Isaiah 1:22): “[Your silver has turned to dross;] Your wine is cut with water.” But the anonymous Mishnah comes from Rabbi Meir who said that even according to the Torah there is a choice, and that which remains in the bottom of the cup it is as It was separated from the outset. But it is not the Halakha but rather we hold according to the Rabbis who state that there is a choice/subsequent selection (i.e., the legal effect resulting from an actual selection or disposal of things previously undefined as to their purpose), but according to the Torah, there is no choice, and therefore, regarding something that is definitely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts (i.e., טבל), he should not eat nor drink until he separates [tithes]."
+            ],
+            [
+                "והוא בבית המדרש – on the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) and he feared that lest he would sanctify the day and would not be able to tithe."
+            ],
+            [
+                "כלכלות – baskets.",
+                "מעשרות זו בזו – the tithes that I have to separate from this basket will be placed in its neighbor.",
+                "הראשונה מעושרת – [the first – basket- is tithed] and he separates from the second [basket] the tithes of both of them.",
+                "של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת – but the second [basket] is not tithed, for immediately when he said, “[the tithes] of this one are in that one,” the first [basket] was made legally fit and became exempted from the tithes, but when he returned and stated, “of this one are in that one,” it is found that he was separating from this one [basket] that already had been exempted through the other one which is liable, and we don’t separate tithes from that which is exempt on that which is required, and he didn’t say anything, and takes from the second [basket] and the tithes for both of them.",
+                "מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה (their tithes are [designated such that] the tithes of each basket are in the other) – the tithes that are obligatory for these two baskets will be of one basket for the other, for he has designated the tithes of both of them as one and separates [tithes] from one for the other, and from the other for the one, for in each one, left eatables forbidden to be consumed prior to offering the priestly gifts (i.e.,טבל) in order to give tithes of its neighboring [basket]. But he does not separate [tithes] on them from another place, for he has designated a name and established the tithes of each one of them that are in the neighboring basked. Another explanation and this is essential: their tithes he tithes one basket with the other, he has designated by name and he separates [tithes] from whichever one that he wants and this is how we explain this matter of their tithes from either of them that I would want that the tithes will be a basket in his neighboring [basket]."
+            ],
+            [
+                "מאה טבל ומאה חולין – that became combined/mixed together.",
+                "נוטל מאה ואחד – he takes one hundred [parts] to separate from them First Tithe and Second Tithe according to the law of all eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, and one [part] he takes from the one-hundred [of] unconsecrated produce for the heave-offering of the tithe (i.e., which the Levite gives to the Kohen) as if they were eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, for the unconsecrated produce becomes like the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts itself as regards the heave-offering of the tithe alone, but not as regarding to First Tithe and Second Tithe, and it is found that this loses through this mixture one [part] alone, as he is separating [tithes] from the unconsecrated produce. But the טבל/eatables forbidden pending the separation of priestly gifts that we are speaking about here is that they have had the Great Terumah (i.e., the 1/50th that goes to a Kohen) separated from it already, but the [other] tithes nor the heave-offering of the tithe have yet been separated from it.",
+                "מאה טבל ומאה מעשר – that the heave-offering of the tithe had not been separated from the [First] Tithe and they became mixed together, he takes one-hundred [parts] of eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל to separate from them the tithes as explained above, and he takes one [part] from the one-hundred [parts] of [First] Tithe which are made like the טבל/eatables forbidden pending the separation of sacred gifts itself to make oneself liable for תרומת מעשר/ the heave-offering of the tithe (the 1/10th that the Levite gives to the Kohen) and there remained ninety-nine [parts], he separates from them the heave-offering of the tithe according to the calculations which are ten [parts] minus the tenth of a part. But if the [First] Tithe did not become combined with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, he would not separate any other than ten [parts] for the heave-offering of the tithe that are within it – [but] now that they had become mixed up with the eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts, he separates eleven [parts] minus a tenth, it is found that he loses one [part] less a tenth.",
+                "מאה חולין מתוקנין ומאה מעשר – First [Tithe] from which the heave-offering/תרומה had not been separated out [for the Levite] that had become combined, he takes one-hundred parts for the sake of First Tithe in order to separate from them ten [parts] for the heave-offering of the tithe [that the Levite gives to the Kohen] that is in them and ten [parts] he takes from the one-hundred of unconsecrated produce that is legally fit for use following the separation of priestly dues as if they were First Tithe, for ten [parts] are for the heave-offering of the tithe and it is found that he loses ten [parts]. But, that we are not so stringent when they become combined with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל to oblige separating from the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts ten [parts] for the heave-offering of the tithe like the one-hundred of [First] Tithe, because of this is the law for every thing that becomes mixed that it returns to be like it was at its beginning therefore, the [First] Tithe returns to become like eatables forbidden pending the separation of sacred gifts but the טבל /eatables forbidden pending the separation of sacred gifts does not return to become like [First] Tithe.",
+                "מאה טבל ותשעים מעשר וכו' לא הפסיד כלום – for since there is are in the טבל /eatables forbidden pending the separation of sacred gifts ten extra, we judge it as if it has provision from another place. And all eatables forbidden pending the separation of sacred gifts that became mixed with unconsecrated produce, if there are other eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבלים that he can separate on this mixture from another place, he does not separate other than according to the calculation of the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts alone. But here, when the טבל/eatables forbidden pending the separation of sacred gifts is greater by ten on [the First Tithe] we calculate as if they are from another place and one separates from them according to the calculation of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל alone, and he doesn’t lose anything.",
+                "כל זמן שהטבל מרובה – and it will be greater by ten, and this is brought in the Jerusalem Talmud."
+            ],
+            [
+                "עשר שורות של עשר עשר כדי יין – that are arranged in the Land [of Israel] that in every matter that you count whether from the east to the west or from the north to the south, you will find ten rows [jugs of wine] ten which are one-hundred jugs [of wine].",
+                "שורה החיצונה אחת מעשר – one earthen wine jug that is in the outer row, I have established as [First] Tithe on the other earthen wine jugs that I have.",
+                "ואין ידוע איזה – [it is not known which] outer row, for behold there are four outer rows corresponding to the four directions.",
+                "נוטל שתי חביות באלכסון (he must take two barrels from diagonally opposite corners) – one to the southeastern corner and second to it in the northwestern corner, for each earthen jug [of wine] that is in the corner is counted for two directions, and he should fill up from both of them one earthen jug [of wine] and it will be tithed [as heave-offering of the tithe for the one-hundred jugs].",
+                "חצי שורה החיצונה אחת מעשר (a half of one outside row is designated as [First] Tithe [for fifty jugs])- but if he said, one earthen jug [of wine] that is in the middle of the outer row, it I have established as [heave-offering of the First] Tithe on the other earthen jugs [of wine] that I have.",
+                "ואין ידוע איזה – [and it is not known which] half row from the four outer rows.",
+                "נוטל ארבע חביות מד' זויות – because there is on each corner from he two halves that are in the two outer rows that are near it, and he fills up one earthen jug from those four one and it will be the [heave-offering of the] tithe.",
+                "שורה אחת מעשר – but if he said, one earthen jug [of wine] that is in one row from these ten rows – it I have established for [First] Tithe and it is not known in which row it is.",
+                "נוטל שורה אחת באלכסון – that is to say, he takes ten earthen jugs from one row from the southeastern corner until the northwestern corner, or from the southwestern corner until the northeastern corner and he fills from all of these ten earthen jugs [of wine] one earthen jug and it will be [the heave-offering of the First] . But for what reason does he take in a diagonal line and he doesn’t take from one entire row straight from east to west or from north to south? For when he takes in a diagonal line, whether one counts all the entire rows from east to west or whether that he counts them from north to south, it is found that he takes one earthen jug [of wine] from each and every row, what is not the case if he were to take one row the length of from east to west or from north to south."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,381 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Demai",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>הקלין שבדמאי.</b> שהקלו חכמים על הפירות הללו הנזכרים במתניתין שלא לעשרן דמאי, לפי שחזקתן באים מן ההפקר משום דלא חשיבי, ואית בהו תרי ספיקי ספק באים מן ההפקר ופטורים מן המעשר, ואפילו אם תמצא לומר שבאים מן השמור וחייבים במעשר שמא נתעשרו. ודמאי הם התבואה והפירות הנלקחים מעמי הארץ שהם חשודים על המעשרות. והחבר הלוקח פירות מעמי הארץ צריך להפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני בלבד אם היא שנת מעשר שני, אבל תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ עליה לפי שהיא במיתה, ואין לה שיעור שחטה אחת פוטרת כל הכרי והכל נזהרים בה. ומעשר ראשון ומעשר עני א״צ להוציא מן הדמאי אע״פ שעמי הארץ חשודים עליהם, לפי שיכול בעל הפירות לומר ללוי או לעני הבאים ליטול המעשרות הבא ראיה שאין פירות הללו מעושרים וטול, דקי״ל בכל דוכתא המוציא מחבירו עליו הראיה. אבל בתרומת מעשר ליכא למימר הכי, שהאוכל טבל שלא הורמו ממנו מתנות כהונה חייב מיתה ומשום אסורא מפרישינן לה לתרומת מעשר, ומעשר שני נמי כדי שלא לאכלו בטומאה או שלא לאכלו חוץ לירושלים:",
+                "<b>השיתין.</b> תאנים מדבריות:",
+                "<b>והרימין.</b> פי׳ הערוך פולצרא״קי בלע״ז:",
+                "<b>ועוזרדין.</b> בערבי זערו״ד ובלע״ז סורבי״ש:",
+                "<b>ובנות שוח.</b> תאנים לבנות המתגדלות משלש שנים לשלש שנים, ומתגדלים ביערים:",
+                "<b>ובנות שקמה.</b> תאנה המורכבת בערמון:",
+                "<b>ונובלות תמרה.</b> תמרים שאינם מתבשלין באילן ותולשין אותן ומניחים אותם זה על זה עד שיתבשלו. ויש אומרים נובלות תמרה תמרים שהפילתן הרוח קודם בשולן:",
+                "<b>גופנים.</b> ענבים שמניחים אותן בגפן בסוף הבציר ובקושי מתבשלים:",
+                "<b>הנצפה.</b> צלף שקורין קאיפר״י בלע״ז:",
+                "<b>האוג.</b> פרי אדום שקורין לו בלע״ז קורניאול״י. ורמב״ם אומר שהוא אילן שעושה כמין אשכלות אדומות אדומות וקורין לו בערבי סומא״ק. ולא היה זה הפרי חשוב ביהודה:",
+                "<b>והחומץ.</b> בתחלה לא היה היין שביהודה מחמיץ לפי שהיו מביאים ממנו נסכים וכל החומץ שביהודה לא היה בא אלא מן התמד לפיכך החומץ שביהודה פטור. אבל לאחר שבטלו נסכים והחומץ בא מן היין החומץ חייב בדמאי אף ביהודה כמו בשאר מקומות:",
+                "<b>והכוסבר.</b> כזרע גד (שמות ט״ז:ל״א) תרגום ירושלמי כוסבר כוליאנדר״ו בלע״ז:",
+                "<b>דיופרא.</b> שטוען פירותיו שני פעמים בשנה. דיו בלשון יון שנים:",
+                "<b>שקמונה.</b> שם מקום:",
+                "<b>המוסטפוס.</b> שנתבשלו באילן עד שנתבקעו מאליהן. שכל אלו חשובים הן וחזקתן שאין באין מן ההפקר. ואין הלכה כר״י:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הדמאי אין לו חומש.</b> הפודה מעשר שני של דמאי אינו נותן את החומש משום דרוב עמי הארץ מעשרין הם. הלכך קרן דמעכב בדאורייתא איתא בדרבנן, חומש דלא מעכב בדאורייתא יאכל:",
+                "<b>ואין לו ביעור.</b> בסוף שלש שנים שחייב לבער כל מעשרותיו כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית ולא תקנוהו רבנן בדמאי:",
+                "<b>ונאכל לאונן.</b> דמעשר שני של ודאי אסור לאונן כדכתיב (שם) לא אכלתי באוני ממנו, ומעשר שני של דמאי לא גזרו בו:",
+                "<b>ונכנס לירושלים ויוצא.</b> נפדה ונאכל חוץ לירושלים, מה שאין כן בודאי שהמחיצות קולטות ואין יכולין לפדותו ולהוציאו חוץ לחומה לאחר שנכנס, ובדמאי לא גזור:",
+                "<b>ומאבדים מעוטו בדרכים.</b> אם היה מעשר שני של דמאי בדרכים במקום גדודי חיה ולסטים, אפילו היה דבר מועט ויכול להביאו בלא טורח ובלא הפסד אינו חושש לו ומניח אותו ליאבד בדרך במקום שהוא שם. ורמב״ם פירש שאם בשעה שמוליך מעשר שני של דמאי בירושלים נאבד ממנו מעט בדרך אינו חושש לו, מה שאין כן בודאי שצריך שיעלהו כולו או דמיו ולא יפסד ממנו כלום בדרכים:",
+                "<b>ונותנים אותו לעם הארץ.</b> לאכלו בירושלים ואע״פ שהוא חשוד לאכלו בטומאה, מה שאין כן בודאי שאין מוסרים אותו לעם הארץ לפי שאינו נזהר לאכלו בטהרה:",
+                "<b>ויאכל כנגדו.</b> כנגד מה שנתן לעם הארץ לוקח מנכסיו ואוכל בטהרת מעשר בירושלים:",
+                "<b>ומחללים אותו כסף על כסף.</b> אם יש לו כסף מעשר שני של דמאי והוא צריך לו יכול לחללו על כסף חולין, מה שאין כן בודאי שאין מחללין כסף על כסף אלא בסלעים של שני מלכים שיכול לחלל זה על זה אם השני חריף אבל של מלך אחד לא דלאו דרך חלול הוא, ובדמאי שרי:",
+                "<b>כסף על נחשת.</b> אפילו שלא מדוחק. אבל של ודאי מדוחק אין, שלא מדוחק לא:",
+                "<b>ויחזור ויפדה את הפירות.</b> גרסינן, ולא גרסינן ובלבד שיחזור ויפדה. והכי קאמר ויכול לחזור ולפדות את הפירות אם ירצה דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים אינו יכול לחזור ולפדותם אלא מעלה הפירות לירושלים. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח לזרע.</b> לקח תבואה לזרעה פטור בדמאי, דאילו טבל ודאי אסור לזרוע:",
+                "<b>ולבהמה.</b> לקח מתחלה להאכיל לבהמה פטור מן הדמאי. אבל לקח מתחלה לאדם ונמלך עליה לבהמה חייב לעשר בדמאי:",
+                "<b>וקמח לעורות.</b> לעבד בו עורות:",
+                "<b>מכזיב ולהלן.</b> כזיב הוא סוף המקום שכבשו עולי בבל ומשם ולהלן כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, ולא נתחייבו בדמאי אלא הארצות שכבשו עולי בבל בלבד, הלכך מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי ולא חיישינן שמא מפירות הארץ שכבשו עולי בבל הוליכו לשם, שחזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע לך שהוא חייב וחזקת ארץ ישראל חייב עד שיודע לך שהוא פטור:",
+                "<b>חלת עם הארץ.</b> שתקן לו גבל חבר ורוצה ליתנה לכהן חבר פטור מלעשר:",
+                "<b>והמדומע.</b> עם הארץ שנפלה לו סאה של תרומה לפחות ממאה סאין של חולין שנעשה הכל מדומע כלומר עירוב תרומה ונותן הכל לכהן פטור מלעשר דמאי:",
+                "<b>והלקוח בכסף מעשר.</b> שלקח דמאי במעות של מעשר שני, בין במעות מעשר שני של דמאי בין במעות מעשר שני של ודאי פטור מלעשר:",
+                "<b>ושירי מנחות.</b> שהקומץ למזבח והשירים נאכלים לכהנים ולא חיישינן שמא הביא עם הארץ דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>שמן ערב.</b> שמן אפרסמון. וי״מ שמן זית מעורב עם מור ואהלות ובשמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מערבין בו.</b> ערובי תחומין וחצרות:",
+                "<b>ומשתתפין בו.</b> שתופי מבואות ואע״ג דלא חזי ליה, מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה הוי עני וחזי ליה דהא תנן מאכילין את העניים דמאי השתא נמי חזי ליה:",
+                "<b>ומברכין עליו.</b> ברכת המזון:",
+                "<b>ומזמנין עליו.</b> ואע״ג דאכל בעבירה דלאו עני הוא מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והוי עני וחזי ליה:",
+                "<b>ומפרישין אותו ערום.</b> כשבא להפריש ממנו תרומת מעשר ומעשר שני יכול להפריש והוא ערום דלא בעי ברוכי, דאילו בעי ברוכי הא בעינן והיה מחניך קדוש (דברים כ״ג:ט״ו) וליכא:",
+                "<b>בין השמשות.</b> של ערב שבת, דספק חשיכה מעשרין את הדמאי ואין מעשרין את הודאי:",
+                "<b>ואם הקדים מעשר שני לראשון.</b> שהפריש מעשר שני של דמאי קודם שהפריש מעשר ראשון כדי ליטול תרומת מעשר שבו אין בכך כלום. מה שאין כן בודאי דתנן ככל מצותך אשר צויתני (שם כו) הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות:",
+                "<b>הגרדי.</b> האורג:",
+                "<b>חייב בדמאי.</b> שעל גופו הוא נותנו וסיכה כשתיה:",
+                "<b>ושהסורק.</b> הצמר במסרק נותן על הצמר הוי כשמן לסוך בו את הכלים ופטור מן הדמאי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו דברים.</b> בכל מקום. אפילו מכזיב ולהלן אם לקחן מעם הארץ דבידוע שמארץ ישראל באו דמינכרי שאין דוגמתן אלא בארץ ישראל:",
+                "<b>והאורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו פטור.</b> אפילו בארץ ישראל דמנכר טפי ולא אתי לאחלופי באורז של א״י. אבל שאר דברים הנזכרים במתניתין איכא מינייהו בארץ ישראל דדמו לאותן שבחוצה לארץ, אלא דהנהו דחשיבי שדרך לנושאם מתוך חשיבותן למקומות שאין כיוצא בהן בעו עשורי דבידוע שמארץ ישראל הן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>להיות נאמן.</b> על המעשרות ולא יהיו פירותיו דמאי מכאן ואילך:",
+                "<b>את שהוא לוקח.</b> ע״מ למכור, דאילו על מנת לאכול הא תנא רישא מעשר את שהוא אוכל:",
+                "<b>ואת שהוא מוכר.</b> מפירות קרקעותיו:",
+                "<b>על עצמו אינו נאמן.</b> שהרי הוא אוכל דבר שאינו מתוקן כשהוא מתארח אצל עם הארץ. ור״י סבר שאינו מפסיד נאמנותו בכך. ואין הלכה כר' יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>להיות חבר.</b> לענין טהרות דהיינו פרוש ויהיו בגדיו ומשקים שלו טהורים. ואפילו תלמיד חכם אינו נאמן לענין טהרות עד שיקבל עליו דברי חברות, אלא א״כ היה זקן ויושב בישיבה. והמקבל עליו דברי חברות צריך להרגיל עצמו שלשים יום ואח״כ יהיו בגדיו ומשקים שלו טהורים. ואין קבלת דברי חברות בפחות משלשה חברים, אלא א״כ היה המקבל תלמיד חכם שאין צריך בפני שלשה, ולא עוד אלא שאחרים מקבלים לפניו:",
+                "<b>לח ויבש.</b> דאין מוסרים טהרות לעם הארץ, שאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל:",
+                "<b>ואין לוקח ממנו לח.</b> אבל יבש לוקח ממנו שלא הוכשר לקבל טומאה כל זמן שלא בא עליו משקה. ונאמן עם הארץ לומר הפירות הללו לא הוכשרו אבל אינו נאמן לומר הוכשרו אבל לא נטמאו:",
+                "<b>ולא יתארח אצל עם הארץ.</b> שלא יטמא ויבא ויטמא טהרות:",
+                "<b>ולא מארחו.</b> לעם הארץ:",
+                "<b>אצלו בכסותו.</b> דכסות עם הארץ טומאתו חמורה מטומאת עם הארץ עצמו דחיישינן שמא ישבה עליהן אשתו נדה ובגדי עם הארץ מדרס לפרושים. אי נמי לכך אמרו לא מארחו אצלו בכסותו דממגע עצמו יכול ליזהר טפי ממגע כסותו:",
+                "<b>אף לא יגדל בהמה דקה.</b> שאסור לגדל בהמה [דקה] בארץ ישראל שלא ירעו בשדות אחרים:",
+                "<b>ולא יהא פרוץ בנדרים.</b> שסופו לבא לידי חלול:",
+                "<b>ולא יהא פרוץ בשחוק.</b> דשחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה:",
+                "<b>ומשמש.</b> תלמידי חכמים בבית המדרש:",
+                "<b>לא באו אלו לכלל.</b> דאין ענינם נוגע לטהרות. ואין הלכה ��ר״י:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הנחתומים.</b> נחתום חבר שלקח תבואה מעם הארץ שהיא דמאי לא חייבו אותו חכמים להפריש:",
+                "<b>אלא כדי תרומת מעשר.</b> שהיא אחד ממאה אבל לא מעשר שני, מתוך ששוטרי המלך ונוגשיו חובטים אותם בכל שעה ואומרים להם מכרו בזול לא הטריחו עליהם חכמים במעשר שני שטרחו מרובה שצריך לאכלו בירושלים. ודוקא כשמוכר לחבר שהלוקח יפריש מעשר שני, אבל אם מוכר לעם הארץ חייב להפריש מעשר שני קודם שימכור:",
+                "<b>החנונים.</b> שמוכרים מעט מעט בחנות, אינן רשאין למכור את הדמאי, הואיל והן משתכרים הרבה עליהם מוטל לתקן. אי נמי מפני שרגילין למכור לתינוקות שלא יאכלו התנוקות דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>כל המשפיעים.</b> שמוכרים בשפע הרבה ביחד:",
+                "<b>במדה גסה.</b> לקמן מפרש כמה היא מדה גסה:",
+                "<b>רשאין למכור את הדמאי.</b> דרך המוכרים הרבה ביחד להוסיף על המדה ולכך נקראו משפיעים שעושין מדה גדושה ומוסיפים על המדות. ומשום הכי לא הטילו עליהם להפריש את הדמאי אלא על הלוקח מהם:",
+                "<b>סיטונות.</b> הם הסוחרים הגדולים הקונים תבואה מבעלי התבואה ומוכרים אותה לחנונים במדה גסה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>את שדרכו להמדד בדקה ומדדו בגסה.</b> גרסינן:",
+                "<b>טפילה דקה לגסה.</b> ופטור כשהוא מוכר בגסה, ולא אמרינן כיון דדרכו למוד בדקה חייב אף כשמודד בגסה:",
+                "<b>ובלח דינר.</b> מדה שיש בה מה שהוא שוה דינר. לפי שלא היתה מדה ידועה ללח שהשער משתנה תמיד לכך שיערו בדמים:",
+                "<b>אכסרה.</b> לא במדה ולא במשקל אלא לפי האומד, פטור דהוי כמוכר בגסה. ואין הלכה כר׳ יוסי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאכילין את העניים דמאי.</b> אפילו הן חברים וצריך להודיען והרוצה לעשרן יעשרן:",
+                "<b>ואת האכסניא.</b> חיל של מלך ישראל העובר ממקום למקום ומוטל על בני המקום לפרנסם, מאכילין אותם דמאי. בזמן שהיא עוברת אבל לנו שם בלילה חייבין לתקן:",
+                "<b>רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי.</b> עניים היו. ואין הלכה כר״ג דכיון דחייב במזונותיהן נמצא פורע את חובו בדמאי:",
+                "<b>ואת שאינו מעושר למעשר.</b> ונותנין לו ביותר מכדי מעשרותיו ונמצאו כל האדם אוכלים מתוקן. וב״ש לטעמייהו דאמרי אין מאכילין את העניים דמאי: ",
+                "<b>והרוצה לתקן יתקן.</b> שלא הותר הדמאי לעניים אלא כשאוכלין אכילה אחת אצל בעל הבית אבל הפירות שיבואו לידם חייבים הם לעשרן דמאי. דיקא נמי דקתני מאכילין את העניים דמאי ולא תני העניים אוכלין דמאי. כ״כ הרמב״ם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לחזום.</b> לכרות ולחתך ואין לו דומה במשנה:",
+                "<b>להקל ממשאו.</b> שלא יכבד עליו:",
+                "<b>לא ישליך עד שיעשר.</b> שמא ימצאם עם הארץ ויאכל אותם כשאינם מתוקנים ונמצא נותן מכשול. והני מילי בירק הנאגד דאי בשלא נאגד אכתי לא אתחייב במעשר:",
+                "<b>הלוקח ירק מן השוק.</b> ונטל אגודות ירק בידו ששומתן ידועה כך וכך אגודות בפרוטה ולאחר שנטלן נמלך עליהן להחזירן למוכר:",
+                "<b>לא יחזיר עד שיעשר.</b> ויתן לו דמי המעשר שהוא מפריש, דמכי אגבהינהו נעשו שלו ונתחייב עליהן לעשרן:",
+                "<b>שאינו מעושר אלא מנין.</b> האי מעושר הוי פירושא מחוסר, כלומר כבר קנה אותם בהגבהה ולא היה מחוסר אלא למנותן שכבר היה ידוע כך וכך אגודות בפרוטה:",
+                "<b>היה עומד ולוקח.</b> ולא נטלם בידו ולא הגביהם:",
+                "<b>טוען אחר.</b> משאוי אחר של ירקות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא יצניע עד שיעשר.</b> דאסור להוציא מידו דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>שלא יאבדו.</b> ולא נתכוין לזכות בהן:",
+                "<b>שאין אדם רשאי למכרו דמאי.</b> כגון במדה דקה דאמרינן בפירקין דלעיל:",
+                "<b>לא ישלח לחבירו דמאי.</b> בדקה, אבל שולח לו בגסה כיון שרשאי למוכרו בגסה:",
+                "<b>רבי יוסי מתיר.</b> לשלוח לחברו ודאי אפילו בדקה, ובלבד שיודיעו. ומודה רבי יוסי שבדמאי אסור בדקה. ואין הלכה כרבי יוסי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לטוחן כותי.</b> לכותי שטוחן התבואה:",
+                "<b>הרי הן בחזקתן.</b> דלא חשידי שמא החליפו אלו המתוקנים באחרים שאינן מתוקנין:",
+                "<b>לטוחן עובד כוכבים דמאי.</b> דעובד כוכבים חשוד להחליף ולבתר דאשכחו יונה בראש הר גריזים לכותים שהיו עובדים אותה, כותי הרי הוא כעובד כוכבים:",
+                "<b>אצל העובד כוכבים כפירותיו.</b> ופירות של עובד כוכבים פטורים מן המעשר. ורישא מפני שדרך בני אדם להוליך קופות רבות של חטים ולהניחן אצל הטוחן חיישינן שמא נתחלפה קופה זו בקופות אחרות של ישראל שהן דמאי, אבל פירות ליכא למימר שמא החליפן בפירות של ישראל אלא שמא החליפן העובד כוכבים בפירותיו לפיכך הרי הן כפירותיו של עובד כוכבים. ורבי שמעון סבר דאף בפירות חיישינן שמא נתחלפו בבית העובד כוכבים בפירות של ישראל אחר, שכשם שישראל זה הפקיד פירותיו ביד העובד כוכבים כך יש לחוש שמא ישראל אחר מן החשודים על המעשרות הפקיד גם כן בידו ונתחלפו אלו באלו. ואין הלכה כר׳ שמעון:  "
+            ],
+            [
+                "<b>פונדקית.</b> שומרת הפונדק והולכי דרכים מתאכסנים אצלה:",
+                "<b>מעשר את שהוא נותן לה.</b> דאין חבר מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>ואת שהוא נוטל ממנה.</b> דאע״ג דעם הארץ אינו חשוד להחליף כדאמרן לעיל, הפונדקית חשודה להחליף שהיא מתכוונת לטובה ונותנת משלה שהוא יותר יפה לחבר ואומרת בלבה ראוי שאאכיל משלי שהוא חם ויפה לחבר ואני אטול את שלו הקר והגרוע:",
+                "<b>אין אנו אחראין לרמאים.</b> כלומר אין אחריות הרמאים עלינו לשומרם שלא יאכלו דבר שאינו מעושר. לפיכך אינו מעשר מה שהוא נותן לה ואם תקחנו הפונדקית לעצמה ותאכלנו כשאינו מתוקן אין לחבר מזה כלום ואינו מעשר אלא מה שהוא נוטל בלבד. ור׳ יוסי סבר דלגזול היא מתכונת, ואין הלכה כר׳ יוסי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המתקלקל.</b> פת או תבשיל שנתקלקל:",
+                "<b>אמר רבי יהודה.</b> בירושלמי מפרש דקמייתא נמי מלתיה דר׳ יהודה היא. והכי קאמר מפני שהיא חשודה להחליף את המתקלקל דברי ר׳ יהודה שרבי יהודה אומר רוצה היא בתקנת בתה וכו׳:",
+                "<b>בנותן לחמותו שביעית.</b> בנותן לה לאפות ולבשל בשנה השביעית:",
+                "<b>שאינה חשודה להאכיל את בתה שביעית.</b> דחמירא להו שביעית ואפילו אם יתקלקל לא תחליפנו בפירות שביעית. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלוקח פירות.</b> בשבת יאכל על פיו. דאימת שבת עליו, שמתיראים לעבור עבירה ולשקר בשבת יותר מבחול:",
+                "<b>תרומת מעשר של דמאי.</b> להכי נקט תרומת מעשר, דעמי הארץ נחשדו עליה דסברי אינה במיתה כל זמן שלא הופרש מעשר ראשון, אבל תרומה גדולה לא נחשדו עליה. ותרומת מעשר הויא אחד ממאה וכשחזרה למקומה לפחות ממאה חזרה ומדמעת:",
+                "<b>שואלו ואוכל על פיו.</b> דמאחר שנקרא לה שם תרומה אימת ��מוע על עם הארץ וירא לשקר. והלכה כר׳ שמעון שזורי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המדיר את חבירו שיאכל עמו.</b> דאמר ליה קונם מה שאתה נהנה לי אם אין אתה סועד אצלי:",
+                "<b>שבת הראשונה.</b> של סעודת נשואין לבחור שנשא בתולה התירו לו לאכול עמו משום איבה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אין צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי.</b> דלא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני שהם יודעים שפירות הטבולים למעשר עני הם במיתה ומפרישים אותו ולוקחים אותו לעצמן:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> אף על פי כן קורא לו שם, שהרי אינו מפסיד כלום בזה דאינו צריך להפריש וליתן לעני משום דעני הוי בזה מוציא מחבירו והמוציא מחבירו עליו הראיה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי.</b> שאמר תרומת מעשר שאני חייב להפריש מכרי זה יהא מונח בצפונו או בדרומו ולא הפרישה. ותרומת מעשר של דמאי דנקט לפי שהישראל קורא לה שם ונותנה לכהן ולוקח המעשר לעצמו, אבל תרומת מעשר של ודאי אין הישראל קורא לה שם אלא הוא נותן מעשר ללוי והלוי מפריש תרומת מעשר ונותנה לכהן:",
+                "<b>לא יטלם.</b> כדי ליתנם לכהן או לעני שבחצר ושבמבוי, שאסור ליתן מתנות לכהן ולעני בשבת. אבל בלמודים לאכול אצלו כלומר הרגילין לאכול על שלחנו שרי, ובלבד שיודיעם שהם של תרומת מעשר או של מעשר עני שאם אינו מודיעם והם סבורים שמשלו הוא מאכילם הוה ליה כמאכיל אורחיו תרומה ומעשרות שהוא אסור:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אינו נאמן.</b> דאפילו ימצא שלקח ממי שאינו נאמן מצי לאשתמוטי ולומר בעיני היה נאמן. אבל כי אמר ליה מאיש פלוני לא מצי לאשתמוטי דהא אינו רשאי ליקח מאחר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>איש פלוני נאמן הרי זה נאמן.</b> אע״ג דלא היה ראוי להאמינו כיון שהוא עצמו חשוד, קולא היא שהקלו באכסנאי משום חיי נפש. ודוקא כשאין מכיר אדם שם אבל אם מכיר אדם שם לא יטול אלא מן המומחה:",
+                "<b>מי כאן מוכר ישן.</b> שירא שמא יאכילוהו חדש קודם שיקרב העומר. ורוב עמי הארץ אין חשודים על החדש והוי כדמאי דרוב עמי הארץ מעשרים הן, הלכך לא החמירו עליהן כל כך דנימא שהם גומלים חסד זה לזה תעיד אתה עלי ואני אעיד עליך:  "
+            ],
+            [
+                "<b>החמרים.</b> המביאים תבואה ממקום הזול למקום היוקר:",
+                "<b>אין נאמנים.</b> דודאי גומלים זה את זה ומשבח של חבירו בעיר זו כדי שישבח חבירו את שלו בעיר אחרת:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר נאמנים.</b> הואיל ורוב ע״ה מעשרים הן בדמאי הקילו משום חייהן של בני העיר שיהיו מוכרי תבואה ופירות רגילין לבא שם. ואין הלכה כר״י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלוקח מן הנחתום.</b> כשהנחתום מוכר במדה גסה הלוקח ממנו חייב לתקן מה שהוא לוקח והנחתום פטור. והא דתנן לעיל בפרק ב׳ שהנחתומים חייבים להפריש כדי שיעור תרומת מעשר וחלה, התם מיירי במוכר במדה דקה שמפני שהוא משתכר הרבה הטילו עליו לעשר, אי נמי מפני התינוקות שלוקחים ממי שמוכר בדקה כדי שלא יאכלו טבלים הטילו עליו לתקן. מדה גסה ודקה מפורשים לעיל ספ״ב:",
+                "<b>נוטל כדי תרומת מעשר.</b> דהיינו אחד ממאה וכדי חלה אחד ממ״ח. ולא שיפרישם מן הככר שלקח מן הנחתום, אלא קובע להם מקום ומניחם מחוברים במקומם:",
+                "<b>אחד ממאה ממה שיש כאן.</b> מכל מה שיש כאן משמע אף עם כדי שיעור חלה שהפריש עשוי מעשר, ונמצא מפריש מעשר אף מן החלה:",
+                "<b>ושאר מעשר.</b> דהיינו עוד תשעה סמוך לו הרי קבע מקום לכל המעשר, ואותו האחד שקראתי לו שם מעשר תחילה עשוי תרומת מעשר על התשעה הסמוכים לו:",
+                "<b>והשאר חלה.</b> א׳ ממ״ח שהפרשתי חלה:",
+                "<b>ומעשר שני בצפונו או בדרומו.</b> קובע לו מקום ואחר כך מחללו, ואינו צריך להוסיף חומש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל אחד משלשים ושלש ושליש.</b> היינו שליש ממאה. וסאה שנוטל יש בהם ג׳ שלישים, שנים מהן לתרומה שהיא תרי ממאה ואחד לתרומת מעשר שהיא אחד ממאה. ואומר על אותה סאה שנטל אחד ממאה שיש כאן בין הכל דהיינו שליש אותה סאה:",
+                "<b>הרי הוא בצד זה חולין.</b> פירוש ישאר חולין כמו שהוא עתה בטבלו בצד שני שלישים שעמו, והשאר דהיינו שני שלישים יהיו תרומה על הכל:",
+                "<b>מהחולין שיש כאן.</b> דהיינו השליש שאמרתי עליו שישאר חולין. הרי זה בצד זה מעשר:",
+                "<b>ושאר מעשר.</b> דהיינו עוד תשעה סמוך לשליש זה, אותם עשרה שלישים יהיו מעשר על המאה שלישים. ולאו דוקא עשרה אלא מעט פחות כפי המגיע לשנים של תרומה:",
+                "<b>זה שעשיתי מעשר.</b> היינו השליש שקרא עליו שם מעשר תחלה עשוי תרומת מעשר על תשעה השלישים. ולא שליש שלם אלא חסר דבר מועט, ולהכי קאמר מהחולין שיש כאן דמשמע ולא כל החולין. ומתניתין אתיא כאבא אלעזר בן גומל דאמר בסוף פרק כל הגט (גיטין לא.) כשם שיש לו לבעל הבית רשות לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לתרום תרומת מעשר. ואיהו נמי שרי להפריש תרומת מעשר באומד בעין יפה בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נד: נה.) הלכך אותו שליש שהוא מפריש משלם אע״פ שהיה ראוי להיות חסר מעט, בעין יפה הוא מפריש ושרי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הצוננת על החמה.</b> אע״פ שהוא מעשר מן הרע על היפה סבר לה כר׳ אלעאי דאמר (קדושין מו.) התורם מן הרע על היפה תרומתו תרומה, ובדמאי התירו אפילו לכתחילה:",
+                "<b>ואפילו מדפוסים הרבה.</b> ולא חיישינן שמא אתמול קנה הנחתום תבואה ממי שהוא מעשר והיום ממי שאינו מעשר ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, דנחתום מחד גברא זבין אע״פ שהוא עושה מדפוסים הרבה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר.</b> כששניהם של אמש או שניהם של היום מודה רבי יהודה לרבי מאיר דאפילו מדפוסים הרבה שרי, דלא חייש לדפוסים. אבל אחד של אמש ואחד של היום אפילו מדפוס אחד אסר, שאני אומר וכו׳:",
+                "<b>ר׳ שמעון אוסר בתרומת מעשר.</b> דאפילו שניהם של היום או של אמש כיון דבשני דפוסים הוא אמרינן מתרי גברי זבן את התבואה ושמא האחד עישר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>ומתיר בחלה.</b> דבחלה כולי עלמא מודו אפילו של אמש בשל היום ואפילו משני דפוסים, דאי נמי מתרי גברי זבן לא חיישינן שהרי אצל הנחתום מתחייבה בחלה שהוא גלגל את העיסה. והלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>פלטר.</b> הוא הלוקח מן הנחתומים ככרות הרבה בבת אחת ומוכרן אחר כך בשוק אחד אחד:",
+                "<b>מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר.</b> דסבירא ליה לרבי מאיר פלטר מתרי תלתא נחתומי זבן, ואנו אומרים דפוס זה קנה מנחתום אחד והשני מנחתום אחר. ורבי יהודה סבר פלטר מחד נחתום זבן ואע״פ שהם משני דפוסים כולן מנחתום אחד הן, הלכך אם כולן משל אמש או משל היום מעשר מאחד על הכל כדין נחתום:",
+                "<b>מנפול.</b> קונה מן פלטרין הרבה ומוכר לאחרים, וכיון שהוא רגיל לקנות מאנשים הרבה הלוקח ממנו מעשר על כל אחד ואחד. והלכה כרבי יהודה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הל��קח מן העני.</b> המחזר על הפתחים:",
+                "<b>פלחי דבילה.</b> חתיכות של דבילה:",
+                "<b>בולל ונוטל.</b> דורס התמרים או הגרוגרות ומערבן יחד והן נבללים ומתערבים ונמצא מפריש מן החיוב, דקסבר יש בלילה בדבר היבש. אבל פרוסות של לחם ופלחי דבילה אין נבללין ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>בזמן שהמתנה מרובה.</b> בזמן שהכל נותנין מתנה מרובה, שכל המתנות שוות אז מועלת בלילה:",
+                "<b>אבל בזמן שהמתנה מועטת.</b> כלומר שמתנה אחת מעוטה מחברתה לא מהניא בלילה, דדלמא כל חד וחד לא מתרמי דידיה וחיישינן שמא מן הרוב מפריש על המועט. כך נראה פירוש משנה זו בירושלמי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סיטון.</b> סוחר הלוקח תבואה מבעלי בתים הרבה ביחד ומוכר לאחרים במדה גסה:",
+                "<b>לא יעשר מזה על זה.</b> דשמא מה שלקח ממנו בשניה מאדם אחר קנאו, ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>ואפילו מאותו הסוג.</b> כלומר מאותה קופה. ודומה לו במסכת כלים (פט״ז מ״ג) הסוגים הגדולים:",
+                "<b>ואפילו מאותו המין.</b> דשניהם שחמתית או שניהם לבנה. ואם אמר הסיטון דמאדם אחד קנה נאמן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעשר מזה על זה.</b> דכולו מעושר או כולו אינו מעושר. ובלבד שיהיה ממין אחד ובתוך שנתו, שאין תורמין משל שנה זו על [של] שנה אחרת:",
+                "<b>ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת.</b> דבעלי הגנות שמא זה עישר וזה לא עישר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>משני מקומות.</b> ששני המוכרים הודיעוהו שהוא טבל:",
+                "<b>אלא לצורך.</b> כגון שנתערב לחברו חולין מועטין בטבל מרובה, שאין לטבל זה תקנה עד שיעשר עליו ממקום אחר. ודוקא לחבר מותר למכור טבל אבל לא לעם הארץ. וע״ה שנתערב לו חולין בטבל כיצד הוא עושה הולך אצל חבר והוא לוקח לו טבל ממקום אחר ומעשר לו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>משל ישראל על של עובד כוכבים.</b> האי תנא סבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר ורבי מאיר היא, ואינה הלכה דקיימא לן יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר דכתיב (ויקרא כ״ה:כ״ג) והארץ לא תמכר לצמיתות הא אם נמכרה צמותה היא:",
+                "<b>על של כותים.</b> פירות הכותים ודאי טבל מוכרין אותן. דאע״פ דכשאוכלין פירותיהן עשורי מעשרי, כשמוכרין אינן מעשרין דלא חיישי על לפני עור לא תתן מכשול:",
+                "<b>רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים.</b> דזימנין דמעשר לנפשיה ונמלך ומוכרו, ושמא האחד מעושר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב. ובזמן הזה הכותים עשאום כעובדי כוכבים גמורים לכל דבריהם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עציץ נקוב.</b> כלי שמשימין בתוכו עפר וזורעים בו, אם נקוב כדי שרש קטן שהוא פחות מכזית הרי הוא כארץ ופירותיו טבל גמור דאורייתא:",
+                "<b>תרם מן הארץ.</b> אפילו לכתחלה נמי מצי לתרום, ומשום סיפא נקט לשון דיעבד:",
+                "<b>תרומה ויחזור ויתרום.</b> דמן הפטור על החיוב הפריש ולאו תרומה היא הלכך יחזור ויתרום, ומכל מקום כיון שקרא לה שם תרומה נותנה לכהן דלא ליתי לזלזולי בתרומה. ואין צריך להוציא עליה תרומה ומעשר כמו בסיפא משום דמדאורייתא לאו טבל הוא, אבל מן הנקוב על שאינו נקוב דמן החיוב על הפטור הפריש התרומה הויא טבל דאורייתא, הלכך לא יאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מן הדמאי על הדמאי.</b> דלמא האי מעושר והאי לא מעושר:",
+                "<b>תרומה.</b> ואין צריך לתקן את התרומה כיון דספק הוא ורוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל.</b> דהוי דומיא דמפריש מן הנקוב על שאינו נקוב מן החיוב על הפטור. שאם הדמאי מעושר נמצאת התרומה טבל דאורייתא הלכך לא תאכל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המקבל שדה.</b> למחצה לשליש ולרביע כדרך האריסין:",
+                "<b>חולק לפניהם.</b> ואינו צריך לעשר חלק בעל השדה אבל מניח לפניהם חלק שכר הקרקע כשאינו מעושר, ולא חייבו חכמים למקבל שיעשר על חלקו של בעל השדה ויתן לו מה שפסק עמו כשהוא מעושר מפני ישוב ארץ ישראל כדי שלא ימנעו מלקבל השדות באריסות:",
+                "<b>החוכר.</b> מקבל השדה בדבר קצוב כך וכך כורין לשנה בין שהיא עושה הרבה בין שהיא עושה מעט: ",
+                "<b>תורם ונותן לו</b> אבל לא מעשר, דכל חוכר על מנת כן יורד לשדה שיתן לו חכירותו מפירות הגדלים בשדה בטבלם, ומיהו משום דאין להשהות התרומה דאי אפשר לגורן שתעקר אלא אם כן נתרמה משום הכי תורם ונותן לו, ומסתבר דמנכה לו התרומה מחכירותו דמאי שנא תרומה ממעשר:",
+                "<b>אמר ר׳ יהודה.</b> אימתי סגי לחוכר שיתרום לבד ואינו מעשר, כשנותן לו חכירותו מאותה שדה ומאותו המין. אבל אם נתן לו משדה אחרת אף מאותו המין, או ממין אחר אף מאותה שדה כגון שזרע מקצת השדה מין אחר כשיעור חכירותו חייב אף לעשר, דדמי לפורע חובו. אי נמי אין דעת [המחכיר] לקבל פירות טבולים אלא כשפורע לו מאותה שדה ומאותו המין:  "
+            ],
+            [
+                "<b>החוכר שדה מן העובד כוכבים.</b> קנס קנסו חכמים לחוכר שדה מן העובד כוכבים שיהא מעשר מה שנותן לו, כדי שלא יהא שום ישראל חוכר שדה ממנו ותשאר בורה בידו ומתוך כך יצטרך למכרה לישראל בדמים מועטים. ובמקבל באריסות לא קנסו שיותר חפץ העובד כוכבים בחכירות מבאריסות:",
+                "<b>שדה של אבותיו.</b> שגזלה העובד כוכבים מאבותיו, וקנסוהו שיצטרך לעשר כדי שידחוק עצמו ויקננה מן העובד כוכבים שמתוך שהיא חביבה עליו שהיתה של אבותיו לא יניח לקבלה מן העובד כוכבים ביותר מן הראוי לה וכשיכבד עליו המעשר יקננה. וכוותיה דרבי יהודה קיימא לן דלא פליג תנא קמא עליה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כשם שחולקין בחולין כך חולקים בתרומה.</b> כשנוטל בעל השדה מחצה ושליש ורביע ממה שהוציאה השדה נוטל גם כן מחצה ושליש ורביע מן התרומה והמעשרות המוטלות עליה ונותנן הוא לכל כהן ולוי שירצה:",
+                "<b>אף המעשרות שלהן.</b> אם המקבל כהן כל התרומה שלו, ואם לוי הוא כל המעשר שלו:",
+                "<b>שעל מנת כן.</b> ירדו לקבל שדה זו באריסות. ואין הלכה כרבי אליעזר דאע״ג דעל מנת כן ירדו במה קנו: "
+            ],
+            [
+                "<b>המעשרות לבעלים.</b> בהא אפילו רבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר מודו, דכיון דשדה של בעלים מקום מעשר שיורי שייריה:",
+                "<b>הקרתני.</b> לשון קריה, כלומר האיש היושב בקריה בכפרים. שכן דרך בני הכפרים לקבל שדה מבני הכרכים:",
+                "<b>יכול הוא הקרתני וכו׳</b> הלכך כל אחד נוטל חלקו במעשר שני. וכן הלכה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המקבל זיתים לשמן.</b> ישראל שקבל זיתים מכהן או מלוי:",
+                "<b>כשם שחולקין בחולין כך חולקים בתרומה.</b> ואע״ג דלעיל לבעלים, הכא שאני דלא קיבל קרקע אלא אילנות, ורבנן לא עבדי זיתים כקרקע:",
+                "<b>או למחצית שכר.</b> שימכר השמן ויחלקו הריוח לאמצע:",
+                "<b>המעשרות לבעלים.</b> דר׳ יהודה עביד זיתים כקרקע. ואין הלכה כרבי י��ודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם זיתיו.</b> זיתים שנתלשו מן האילן ולא הוכשרו לקבל טומאה, כגון שעדיין לא הזיעו זיעת המעטן שהיא מכשירתן לקבל טומאה:",
+                "<b>אלא לחבר.</b> לפרוש המוחזק לטהרות ולא ימכרם למי שאינו חבר שלא ידרוך אותם בטומאה:",
+                "<b>אף למעשר.</b> אף למי שלא קיבל עליו אלא לעשר אבל לא קבל עליו להיות מוחזק לטהרות יכול למוכרם, דכיון דאכתי לא הוכשרו אימור שמא יאכלם קודם שיזיעו. ואע״ג דרוב זיתים אין עומדין לאכלן כך, בעלילה כל דהו דמצינן לתלות תלינן. ורמב״ם מוקי פלוגתייהו דבית שמאי ובית הלל דב״ש סברי אסור לגרום טומאה לחולין שבא״י וב״ה סברי מותר לגרום טומאה לחולין שבא״י:",
+                "<b>וצנועי בית הלל.</b> ותיקין המדקדקים במצות שהיו בב״ה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשר.</b> נאמן על המעשרות:",
+                "<b>ואחד אינו מעשר.</b> אינו נאמן על המעשרות:",
+                "<b>המעשר מעשר את שלו.</b> מתקן החצי מכל מה שגדל בכרם של שניהם:",
+                "<b>וחלקו בכל מקום שהוא.</b> בירושלמי מפרש דהכי קאמר וחלקו של חברו דהיינו של זה שאינו מעשר בכל מקום שהוא דמאי הוא. ומשום דאין ברירה חיישינן שמא חצי חלקו של המעשר ביד חברו שאינו מעשר וחצי חלק חברו בידו, הלכך אע״פ שכבר תיקן החצי מכל מה שגדל בכרם חייב לתקן בתורת דמאי חצי חלק חברו שבידו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>טול אתה חטין שבמקום פלוני.</b> הכא מיירי שחלקו שדה בקמותיה וענבים המחוברים בכרם הלכך יש ברירה ואמרינן זהו חלקו המגיעו והמעשר מעשר את שלו ודיו. ולעיל איירי שחלקו בתלוש והתם אין ברירה דכל קלח וקלח של שותפים הוא וצריך לעשר דמאי על חלק חברו שבידו:",
+                "<b>אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים.</b> דליכא למימר הכא זהו חלקו המגיעו אלא הוו כמחליפים זה לזה, ונמצא זה המעשר מוכר חלקו למי שאינו מעשר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>חבר.</b> הנאמן לטהרות ואין צריך לומר למעשרות:",
+                "<b>שירשו את אביהן עם הארץ.</b> ופירות שהניח הוו דמאי ובחזקת טמאים:",
+                "<b>טול אתה בלח.</b> שהוכשר לקבל טומאה ואני ביבש שלא הוכשר לקבל טומאה לפי שאסור לחבר למכור לעם הארץ לח ויבש כדתנן לעיל בפרק שני:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות.</b> אע״ג דחלופי עבודת כוכבים ויין נסך אסורים בהנאה הכא שרי עד שלא באו לידו משום דירושת גר את אביו אינה מן התורה אלא מדברי סופרים. ולא דמי לחבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ דאפילו קודם שבאו לידו אסור לומר לו טול אתה חטים ואני שעורים, דהתם הויא ירושה דאורייתא והוי כאילו בא לידו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סוריא.</b> הם ארצות שכבש דוד שלא היו מארץ ישראל כגון ארם נהרים וארם צובה, ולפי שעדיין לא נכבשה כל א״י לפיכך לא קדשו בקדושת הארץ אף על פי שהיה כבוש של רבים ובמקצת דינים היא כארץ ישראל ובמקצת דינים היא כחוצה לארץ. והקונה פירות בסוריא אינו חייב להפריש מהן דמאי לפי שרוב פירות הנמכרים בסוריא מחו״ל הן באים, הלכך כי אמר מעושרין הן נאמן מגו דאי בעי אמר של חו״ל הן והיה נאמן כדתנן בפ״ק מכזיב ולהלן נאמן, השתא נמי כי אמר של א״י הם ועשרתים נאמן:",
+                "<b>שהפה שאסר.</b> כשאמר של א״י הם וחייבים במעשר, הוא הפה שהתיר כשאמר עשרתים וכי היכי דמהמנינן ליה במאי דאסר כשאמר של א״י הם נהמניה נמי במה שהתיר כשאמר עשרתים:",
+                "<b>משלי הן.</b> מן השדה שיש לי כאן בסוריא חייבים לעשר דבפירות של סוריא גזרו על הדמאי כשידוע שגדלו שם:",
+                "<b>ואם ידוע שיש לו שדה.</b> אין כאן הפה שאסר הוא הפה שהתיר, דכיון שידוע שיש לו שדה מסתמא משדהו הביא הפירות ולא היה נאמן לומר מחו״ל הם באים הלכך כי אמר עשרתים אינו נאמן דליכא מגו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עם הארץ שאמר לחבר קח לי.</b> כגון שהיה החבר הולך לשוק לקנות ירק לעצמו ואמר לו עם הארץ קח לי ג״כ אגודה של ירק ולקח חבר שתי אגודות סתם ולא פירש זו לי וזו לעם הארץ, פטור מלעשר אותה שנותן לעם הארץ דיש ברירה כשנותנה לעם הארץ שזו היא אותה שלקח מתחילה לצרכו ואין חבר מחליפה בשלו. פירוש אחר מן הירושלמי עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודת ירק והמוכר חבר הוא. ויודע שזה הלוקח בשביל עם הארץ הוא לוקח ולא לקח החבר לעצמו כלום, פטורה האגודה הזאת ממעשר דמאי שכיון שהמוכר חבר ויודע שלצורך עם הארץ הוא קונה אינו מוכר לו אלא אם כן עישר, דהכי אמרינן לעיל פרק ב׳ שאסור למכור לעם הארץ אלא אם כן עישר תחלה. אבל אם קנה החבר אחת לעצמו ואחת לעם הארץ ונתערבו, חייב לעשר דשמא מה שמכר לו לעצמו אינו מעושר, שהמוכר לחבר אינו צריך לעשר והקונה עליו מוטל לעשר כדאמרן לעיל פרק ב׳:",
+                "<b>ואפילו הן מאה.</b> ואפילו נתערבה אחת שלו במאה של עם הארץ:",
+                "<b>גלוסקן.</b> ככר לחם יפה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המזמין את חבירו.</b> אומר מע״ש וכו׳. והיכא דהתנה מע״ש מותר להפריש בשבת אבל לא התנה אסור דתנן ספק חשיכה מעשרים את הדמאי הא ודאי חשיכה לא. והכא מיירי בהזמינו חברו ולא הדירו דאי הדירו הא אמרינן לעיל פ״ד אוכל עמו בשבת ראשונה אע״פ שאינו מאמינו על המעשרות. א״נ התם בשבת ראשונה של בחור שנשא בתולה והכא בשאר שבתות:",
+                "<b>הרי הוא מעשר.</b> ותרומה גדולה אינו צריך להפריש דלא נחשדו עמי הארץ עליה כדפרשינן בפ״ק. ועל אחד ממאה שמפריש למחר אומר הרי הוא מעשר ראשון ושאר מעשר דהיינו תשעה שהוא חייב עדיין כדי שיהו עשרה למאה מודד לו האחד ואח״כ אומר זה האחד שעשיתי תחילה מעשר עשוי תרומת מעשר על תשעה הסמוכים לו:",
+                "<b>מעשר שני.</b> יהיה בצפונו או בדרומו ומחולל יהיה על המעות, ונמצא למחר שאין צריך להפריש כי אם תרומת מעשר בלבד ואוכל ושותה את השאר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מזגו לו את הכוס.</b> ביום השבת:",
+                "<b>אומר וכו׳</b> ואין די לו במה שהתנה מערב שבת אבל צריך לחזור ולומר בשבת כשבא לאכול ולשתות מה שאני עתיד לשייר מן הכוס וכו׳. בירושלמי פריך אם באומר מעכשיו תהא תרומה הרי הכל מתערב יחד ונעשה מדומע ואם באומר לכשאשתה הא לא הוי תרומה אלא לאחר ששתה ונמצא שותה טבל, ומשני באומר מעכשיו ולכשאשתה תהא תרומה ונמצא שלא שתה טבל וגם לא היה מדומע:",
+                "<b>בפיו.</b> בפי הכוס:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינו מאמין לבעל הבית.</b> על המעשרות:",
+                "<b>וחושך גרוגרת אחת.</b> נמנע מלאכול גרוגרת אחת כנגד אותה של תרומת מעשר שהפריש שלא יהא גוזל את בעל הבית:",
+                "<b>לא יחשוך.</b> ויקנה גרוגרת אחת ויאכל שאם לא יאכל מרעיב עצמו וממעט מסעודתו ונמצא ממעט בכך מלאכתו של בעל הבית שלא יוכל לעשות מלאכה:",
+                "<b>לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין.</b> שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית ומעשר שני משל פועל הלכך חייב בעל הבית ליתן לו הגרוגרת שהפריש לתרומת מעשר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח יין מבין הכותים.</b> קודם שגזרו על יינן והיה יינן ודאי טבל, והכא איירי בלוקח ערב שבת בין השמשות או שלקח מבעוד יום ושכח להפריש עד בין השמשות ואז אסור להפריש דתנן ספק חשיכה אין מעשרין את הודאי הלכך אסור לקבוע לו מקום דקביעות מקום חשוב כהפרשה ואסור בין השמשות, ומשום הכי לא קתני בסיפא ומעשר שני מחולל על המעות, דכיון דאינו רשאי לקבוע לו מקום בצפונו או בדרומו אי אפשר לחללו, אבל לקרות שם דאמר שאני עתיד להפריש שרי דכולי האי לא גזור בין השמשות:",
+                "<b>שאני עתיד להפריש.</b> הכא לא קתני שאני עתיד להפריש למחר כדקתני לעיל גבי המזמין את חבירו, דדוקא כשאינו מתקן אלא מה שאוכל ושותה התירו להפריש למחר ממותר אכילתו ושתייתו הנשאר בשולי הכוס אבל לתקן את כל הנאד בשבת לא התירו. והכא אינו קורא שם לתרומת מעשר כמו בבבא של דמאי וכדלעיל גבי המזמין את חברו משום דגבי דמאי דמעשרן והן שלו קורא שם לתרומת מעשר כדי לתקן את המעשר ולאכלו, אבל כאן שהוא טבל ודאי צריך ליתן המעשר ללוי והלוי יקרא שם לתרומת מעשר:",
+                "<b>ועשרה מעשר ראשון ותשעה מעשר שני.</b> לאו דוקא, שהרי לאחר שהפריש ממאה שני לוגין לתרומה גדולה ונשאר תשעים ושמונה לא יהיה המעשר אלא עשרה לוגין פחות חומש ומעשר שני שמנה לוגין ושמנה עשיריות וחומש עשירית:",
+                "<b>מיחל ושותה.</b> מתחיל ושותה. פירוש אחר מוזג ושותה, מיחל כמו מיהל לשון סבאך מהול במים (ישעיהו א׳:כ״ב). וסתם מתניתין אתיא כרבי מאיר דאמר אף בדאורייתא יש ברירה וזה שנשאר בשולי הכוס הוי כאילו הופרש מתחלה. ואינה הלכה אלא קי״ל דבדרבנן יש ברירה אבל בדאורייתא אין ברירה הלכך בודאי טבל לא יאכל ולא ישתה עד שיפריש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והוא בבית המדרש.</b> בערב שבת ומתיירא שמא יקדש עליו היום ולא יוכל לעשר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלות.</b> סלים:",
+                "<b>מעשרות זו בזו.</b> מעשרות שאני צריך להפריש מכלכלה זו יהיו מונחים בחברתה:",
+                "<b>הראשונה מעושרת.</b> ומפריש מן השניה המעשרות של שתיהן:",
+                "<b>של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת.</b> אבל השניה אינה מעושרת, דמיד כשאמר של זו בזו נתקנה הראשונה ונפטרה מן המעשרות וכי הדר ואמר של זו בזו נמצא מפריש מזו שכבר נפטרת על זו שהיא חייבת ואין מפרישין מן הפטור על החיוב ולא אמר כלום, ונוטל מן השניה המעשרות של שתיהן:",
+                "<b>מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה.</b> המעשרות המחוייבות לשתי כלכלות הללו יהיו של כלכלה בחברתה, הרי קרא שם מעשרות שתיהן כאחת ומפריש מזו על זו ומזו על זו דבכל אחת שייר טבל כדי מעשרות חברתה. אבל אינו מפריש עליהן ממקום אחר שהרי קרא שם וקבע מעשרות כל אחת מהן בחברתה. פי׳ אחר ועיקר, מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם ומפריש מאיזו מהן שירצה דהכי מפרשינן למלתיה מעשרותיהן מאיזה מהן שארצה יהיו מעשרות כלכלה בחברתה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאה טבל ומאה חולין.</b> שנתערבו:",
+                "<b>נוטל מאה ואחד.</b> נוטל מאה להפריש מהן מעשר ראשון ומעשר שני כדין כל טבל, ואחד נוטל מן המאה (דלשם) [צ״ל של] חולין לתרומת מעשר כאילו היו טבל, שהחולין נעשים כטבל עצמו לענין תרומת מעשר בלבד אבל לא לענין מעשר ראשון ומעשר שני, ונמצא זה מפסיד ע״י תערובת זו אחת בלבד שמפריש מן החולין. וטבל דאיירי ביה הכא הוא שהורמה ממנו תרומה גדולה אבל לא הורמו ממנו מעשרות ולא תרומת מעשר:",
+                "<b>מאה טבל ��מאה מעשר.</b> שלא הורמה מן המעשר הזה תרומת מעשר ונתערבו נוטל מאה של טבל להפריש מהן המעשרות כדפרישית לעיל, ונוטל אחת מן המאה של מעשר שהם נעשים כטבל עצמו להתחייב בתרומת מעשר ונשארו צ״ט מפריש מהן תרומת מעשר לפי חשבון שהם עשר פחות עשירית של אחד. ואם לא נתערב המעשר בטבל לא היה מפריש אלא עשרה לתרומת מעשר שבהן השתא מפני שנתערבו בטבל מפריש י״א פחות עשירית נמצא מפסיד א׳ פחות עשירית:",
+                "<b>מאה חולין מתוקנין ומאה מעשר.</b> ראשון שלא נטלה תרומתו שנתערבו נוטל מאה לשם מעשר ראשון כדי להפריש מהן עשרה לתרומת מעשר שבהן ועשר נוטל מן המאה חולין מתוקנין כאילו היו הם מעשר ראשון דעשרה מהם לתרומת מעשר ונמצא מפסיד עשרה. והא דלא מחמרינן הכי כשנתערב עם טבל להזקיק הטבל להפריש ממנו עשרה לתרומת מעשר כמאה של מעשר, משום שכך הוא הדין שכל דבר המתערב חוזר להיות כתחלתו הילכך המעשר חוזר להיות כטבל ואין הטבל חוזר להיות כמעשר:",
+                "<b>מאה טבל ותשעים מעשר וכו׳ לא הפסיד כלום.</b> דכיון דאיכא בטבל עשרה יתירים דיינינן ליה כאילו יש לו פרנסה ממקום אחר. וכל טבל שנתערב בחולין אם יש לו טבלים אחרים שיכול להפריש על זה התערובת ממקום אחר אינו מפריש אלא לפי חשבון של הטבל בלבד, והכא שהטבל יתר עשר על [המעשר] חשבינן כאילו הם ממקום אחר ומפריש מהן לפי חשבון של טבל בלבד ואינו מפסיד כלום:",
+                "<b>כל זמן שהטבל מרובה.</b> והוא שיהיה מרובה עשר, והכי איתא בירושלמי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר שורות של עשר עשר כדי יין.</b> מסודרים בארץ שבכל ענין שתמנה בין ממזרח למערב בין מצפון לדרום תמצא עשר שורות של עשר עשר שהן מאה כדות:",
+                "<b>שורה החיצונה אחת מעשר.</b> חבית אחת שבשורה החיצונה קבעתי מעשר על כדות אחרות שיש לי:",
+                "<b>ואין ידוע איזו.</b> חיצונה, שהרי יש כאן ארבע שורות חיצונות לארבע רוחות:",
+                "<b>נוטל שתי חביות באלכסון.</b> אחת למקצוע דרומית מזרחית ושנייה לה במקצוע מערבית צפונית, שכל חבית שבמקצוע נמנית לשתי רוחות, וימלא משתיהן חבית א׳ ותהיה מעשר:",
+                "<b>חצי שורה החיצונה אחת מעשר.</b> ואם אמר חבית א׳ שבחצי שורה החיצונה בה קבעתי מעשר על כדות אחרות שיש לי:",
+                "<b>ואין ידוע איזו.</b> חצי שורה מארבע שורות החיצונות:",
+                "<b>נוטל ארבע חביות מד׳ זויות.</b> מפני שיש בכל זוית משתי חצאים שבשתי שורות החיצונות הסמוכות לה וממלא מארבעתן חבית אחת ותהיה מעשר:",
+                "<b>שורה אחת מעשר וכו׳</b> ואם אמר חבית אחת שבשורה אחת מאלו עשר שורות בה קבעתי מעשר ואין ידוע באיזו שורה היא:",
+                "<b>נוטל שורה אחת באלכסון.</b> כלומר נוטל עשר כדות משורה אחת ממקצוע דרומית מזרחית עד מקצוע מערבית צפונית, או ממקצוע דרומית מערבית עד מקצוע מזרחית צפונית וממלא מכל העשר חביות חבית אחת ותהיה מעשר. ומפני מה נוטל באלכסון ואינו נוטל שורה אחת כולה ביושר ממזרח למערב או מצפון לדרום, דכשהוא נוטל באלכסון בין שתמנה השורות כולן ממזרח למערב בין שתמנה אותן מצפון לדרום נמצא נוטל חבית אחת מכל שורה ושורה, מה שאין כן אם היה נוטל שורה אחת באורך ממזרח למערב או מצפון לדרום:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,377 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Demai",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Demai",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>הקלין שבדמאי.</b> שהקלו חכמים על הפירות הללו הנזכרים במתניתין שלא לעשרן דמאי, לפי שחזקתן באים מן ההפקר משום דלא חשיבי, ואית בהו תרי ספיקי ספק באים מן ההפקר ופטורים מן המעשר, ואפילו אם תמצא לומר שבאים מן השמור וחייבים במעשר שמא נתעשרו. ודמאי הם התבואה והפירות הנלקחים מעמי הארץ שהם חשודים על המעשרות. והחבר הלוקח פירות מעמי הארץ צריך להפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני בלבד אם היא שנת מעשר שני, אבל תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ עליה לפי שהיא במיתה, ואין לה שיעור שחטה אחת פוטרת כל הכרי והכל נזהרים בה. ומעשר ראשון ומעשר עני א״צ להוציא מן הדמאי אע״פ שעמי הארץ חשודים עליהם, לפי שיכול בעל הפירות לומר ללוי או לעני הבאים ליטול המעשרות הבא ראיה שאין פירות הללו מעושרים וטול, דקי״ל בכל דוכתא המוציא מחבירו עליו הראיה. אבל בתרומת מעשר ליכא למימר הכי, שהאוכל טבל שלא הורמו ממנו מתנות כהונה חייב מיתה ומשום אסורא מפרישינן לה לתרומת מעשר, ומעשר שני נמי כדי שלא לאכלו בטומאה או שלא לאכלו חוץ לירושלים:",
+                "<b>השיתין.</b> תאנים מדבריות:",
+                "<b>והרימין.</b> פי׳ הערוך פולצרא״קי בלע״ז:",
+                "<b>ועוזרדין.</b> בערבי זערו״ד ובלע״ז סורבי״ש:",
+                "<b>ובנות שוח.</b> תאנים לבנות המתגדלות משלש שנים לשלש שנים, ומתגדלים ביערים:",
+                "<b>ובנות שקמה.</b> תאנה המורכבת בערמון:",
+                "<b>ונובלות תמרה.</b> תמרים שאינם מתבשלין באילן ותולשין אותן ומניחים אותם זה על זה עד שיתבשלו. ויש אומרים נובלות תמרה תמרים שהפילתן הרוח קודם בשולן:",
+                "<b>גופנים.</b> ענבים שמניחים אותן בגפן בסוף הבציר ובקושי מתבשלים:",
+                "<b>הנצפה.</b> צלף שקורין קאיפר״י בלע״ז:",
+                "<b>האוג.</b> פרי אדום שקורין לו בלע״ז קורניאול״י. ורמב״ם אומר שהוא אילן שעושה כמין אשכלות אדומות אדומות וקורין לו בערבי סומא״ק. ולא היה זה הפרי חשוב ביהודה:",
+                "<b>והחומץ.</b> בתחלה לא היה היין שביהודה מחמיץ לפי שהיו מביאים ממנו נסכים וכל החומץ שביהודה לא היה בא אלא מן התמד לפיכך החומץ שביהודה פטור. אבל לאחר שבטלו נסכים והחומץ בא מן היין החומץ חייב בדמאי אף ביהודה כמו בשאר מקומות:",
+                "<b>והכוסבר.</b> כזרע גד (שמות ט״ז:ל״א) תרגום ירושלמי כוסבר כוליאנדר״ו בלע״ז:",
+                "<b>דיופרא.</b> שטוען פירותיו שני פעמים בשנה. דיו בלשון יון שנים:",
+                "<b>שקמונה.</b> שם מקום:",
+                "<b>המוסטפוס.</b> שנתבשלו באילן עד שנתבקעו מאליהן. שכל אלו חשובים הן וחזקתן שאין באין מן ההפקר. ואין הלכה כר״י:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הדמאי אין לו חומש.</b> הפודה מעשר שני של דמאי אינו נותן את החומש משום דרוב עמי הארץ מעשרין הם. הלכך קרן דמעכב בדאורייתא איתא בדרבנן, חומש דלא מעכב בדאורייתא יאכל:",
+                "<b>ואין לו ביעור.</b> בסוף שלש שנים שחייב לבער כל מעשרותיו כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית ולא תקנוהו רבנן בדמאי:",
+                "<b>ונאכל לאונן.</b> דמעשר שני של ודאי אסור לאונן כדכתיב (שם) לא אכלתי באוני ממנו, ומעשר שני של דמאי לא גזרו בו:",
+                "<b>ונכנס לירושלים ויוצא.</b> נפדה ונאכל חוץ לירושלים, מה שאין כן בודאי שהמחיצות קולטות ואין יכולין לפדותו ולהוציאו חוץ לחומה לאחר שנכנס, ובדמאי לא גזור:",
+                "<b>ומאבדים מעוטו בדרכים.</b> אם היה מעשר שני של דמאי בדרכים במקום גדודי חיה ולסטים, אפילו היה דבר מועט ויכול להביאו בלא טורח ובלא הפסד אינו חושש לו ומניח אותו ליאבד בדרך במקום שהוא שם. ורמב״ם פירש שאם בשעה שמוליך מעשר שני של דמאי בירושלים נאבד ממנו מעט בדרך אינו חושש לו, מה שאין כן בודאי שצריך שיעלהו כולו או דמיו ולא יפסד ממנו כלום בדרכים:",
+                "<b>ונותנים אותו לעם הארץ.</b> לאכלו בירושלים ואע״פ שהוא חשוד לאכלו בטומאה, מה שאין כן בודאי שאין מוסרים אותו לעם הארץ לפי שאינו נזהר לאכלו בטהרה:",
+                "<b>ויאכל כנגדו.</b> כנגד מה שנתן לעם הארץ לוקח מנכסיו ואוכל בטהרת מעשר בירושלים:",
+                "<b>ומחללים אותו כסף על כסף.</b> אם יש לו כסף מעשר שני של דמאי והוא צריך לו יכול לחללו על כסף חולין, מה שאין כן בודאי שאין מחללין כסף על כסף אלא בסלעים של שני מלכים שיכול לחלל זה על זה אם השני חריף אבל של מלך אחד לא דלאו דרך חלול הוא, ובדמאי שרי:",
+                "<b>כסף על נחשת.</b> אפילו שלא מדוחק. אבל של ודאי מדוחק אין, שלא מדוחק לא:",
+                "<b>ויחזור ויפדה את הפירות.</b> גרסינן, ולא גרסינן ובלבד שיחזור ויפדה. והכי קאמר ויכול לחזור ולפדות את הפירות אם ירצה דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים אינו יכול לחזור ולפדותם אלא מעלה הפירות לירושלים. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח לזרע.</b> לקח תבואה לזרעה פטור בדמאי, דאילו טבל ודאי אסור לזרוע:",
+                "<b>ולבהמה.</b> לקח מתחלה להאכיל לבהמה פטור מן הדמאי. אבל לקח מתחלה לאדם ונמלך עליה לבהמה חייב לעשר בדמאי:",
+                "<b>וקמח לעורות.</b> לעבד בו עורות:",
+                "<b>מכזיב ולהלן.</b> כזיב הוא סוף המקום שכבשו עולי בבל ומשם ולהלן כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, ולא נתחייבו בדמאי אלא הארצות שכבשו עולי בבל בלבד, הלכך מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי ולא חיישינן שמא מפירות הארץ שכבשו עולי בבל הוליכו לשם, שחזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע לך שהוא חייב וחזקת ארץ ישראל חייב עד שיודע לך שהוא פטור:",
+                "<b>חלת עם הארץ.</b> שתקן לו גבל חבר ורוצה ליתנה לכהן חבר פטור מלעשר:",
+                "<b>והמדומע.</b> עם הארץ שנפלה לו סאה של תרומה לפחות ממאה סאין של חולין שנעשה הכל מדומע כלומר עירוב תרומה ונותן הכל לכהן פטור מלעשר דמאי:",
+                "<b>והלקוח בכסף מעשר.</b> שלקח דמאי במעות של מעשר שני, בין במעות מעשר שני של דמאי בין במעות מעשר שני של ודאי פטור מלעשר:",
+                "<b>ושירי מנחות.</b> שהקומץ למזבח והשירים נאכלים לכהנים ולא חיישינן שמא הביא עם הארץ דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>שמן ערב.</b> שמן אפרסמון. וי״מ שמן זית מעורב עם מור ואהלות ובשמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מערבין בו.</b> ערובי תחומין וחצרות:",
+                "<b>ומשתתפין בו.</b> שתופי מבואות ואע״ג דלא חזי ליה, מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה הוי עני וחזי ליה דהא תנן מאכילין את העניים דמאי השתא נמי חזי ליה:",
+                "<b>ומברכין עליו.</b> ברכת המזון:",
+                "<b>ומזמנין עליו.</b> ואע״ג דאכל בעבירה דלאו עני הוא מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והוי עני וחזי ליה:",
+                "<b>ומפרישין אותו ערום.</b> כשבא להפריש ממנו תרומת מעשר ומעשר שני יכול להפריש והוא ערום דלא בעי ברוכי, דאילו בעי ברוכי הא בעינן והיה מחניך קדוש (דברים כ״ג:ט״ו) וליכא:",
+                "<b>בין ה��משות.</b> של ערב שבת, דספק חשיכה מעשרין את הדמאי ואין מעשרין את הודאי:",
+                "<b>ואם הקדים מעשר שני לראשון.</b> שהפריש מעשר שני של דמאי קודם שהפריש מעשר ראשון כדי ליטול תרומת מעשר שבו אין בכך כלום. מה שאין כן בודאי דתנן ככל מצותך אשר צויתני (שם כו) הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות:",
+                "<b>הגרדי.</b> האורג:",
+                "<b>חייב בדמאי.</b> שעל גופו הוא נותנו וסיכה כשתיה:",
+                "<b>ושהסורק.</b> הצמר במסרק נותן על הצמר הוי כשמן לסוך בו את הכלים ופטור מן הדמאי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו דברים.</b> בכל מקום. אפילו מכזיב ולהלן אם לקחן מעם הארץ דבידוע שמארץ ישראל באו דמינכרי שאין דוגמתן אלא בארץ ישראל:",
+                "<b>והאורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו פטור.</b> אפילו בארץ ישראל דמנכר טפי ולא אתי לאחלופי באורז של א״י. אבל שאר דברים הנזכרים במתניתין איכא מינייהו בארץ ישראל דדמו לאותן שבחוצה לארץ, אלא דהנהו דחשיבי שדרך לנושאם מתוך חשיבותן למקומות שאין כיוצא בהן בעו עשורי דבידוע שמארץ ישראל הן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>להיות נאמן.</b> על המעשרות ולא יהיו פירותיו דמאי מכאן ואילך:",
+                "<b>את שהוא לוקח.</b> ע״מ למכור, דאילו על מנת לאכול הא תנא רישא מעשר את שהוא אוכל:",
+                "<b>ואת שהוא מוכר.</b> מפירות קרקעותיו:",
+                "<b>על עצמו אינו נאמן.</b> שהרי הוא אוכל דבר שאינו מתוקן כשהוא מתארח אצל עם הארץ. ור״י סבר שאינו מפסיד נאמנותו בכך. ואין הלכה כר' יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>להיות חבר.</b> לענין טהרות דהיינו פרוש ויהיו בגדיו ומשקים שלו טהורים. ואפילו תלמיד חכם אינו נאמן לענין טהרות עד שיקבל עליו דברי חברות, אלא א״כ היה זקן ויושב בישיבה. והמקבל עליו דברי חברות צריך להרגיל עצמו שלשים יום ואח״כ יהיו בגדיו ומשקים שלו טהורים. ואין קבלת דברי חברות בפחות משלשה חברים, אלא א״כ היה המקבל תלמיד חכם שאין צריך בפני שלשה, ולא עוד אלא שאחרים מקבלים לפניו:",
+                "<b>לח ויבש.</b> דאין מוסרים טהרות לעם הארץ, שאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל:",
+                "<b>ואין לוקח ממנו לח.</b> אבל יבש לוקח ממנו שלא הוכשר לקבל טומאה כל זמן שלא בא עליו משקה. ונאמן עם הארץ לומר הפירות הללו לא הוכשרו אבל אינו נאמן לומר הוכשרו אבל לא נטמאו:",
+                "<b>ולא יתארח אצל עם הארץ.</b> שלא יטמא ויבא ויטמא טהרות:",
+                "<b>ולא מארחו.</b> לעם הארץ:",
+                "<b>אצלו בכסותו.</b> דכסות עם הארץ טומאתו חמורה מטומאת עם הארץ עצמו דחיישינן שמא ישבה עליהן אשתו נדה ובגדי עם הארץ מדרס לפרושים. אי נמי לכך אמרו לא מארחו אצלו בכסותו דממגע עצמו יכול ליזהר טפי ממגע כסותו:",
+                "<b>אף לא יגדל בהמה דקה.</b> שאסור לגדל בהמה [דקה] בארץ ישראל שלא ירעו בשדות אחרים:",
+                "<b>ולא יהא פרוץ בנדרים.</b> שסופו לבא לידי חלול:",
+                "<b>ולא יהא פרוץ בשחוק.</b> דשחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה:",
+                "<b>ומשמש.</b> תלמידי חכמים בבית המדרש:",
+                "<b>לא באו אלו לכלל.</b> דאין ענינם נוגע לטהרות. ואין הלכה כר״י:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הנחתומים.</b> נחתום חבר שלקח תבואה מעם הארץ שהיא דמאי לא חייבו אותו חכמים להפריש:",
+                "<b>אלא כדי תרומת מעשר.</b> שהיא אחד ממאה אבל לא מעשר שני, מתוך ששוטרי המלך ונוגשיו חובטים אותם בכל שעה ואומרים להם מכרו בזול לא הטר��חו עליהם חכמים במעשר שני שטרחו מרובה שצריך לאכלו בירושלים. ודוקא כשמוכר לחבר שהלוקח יפריש מעשר שני, אבל אם מוכר לעם הארץ חייב להפריש מעשר שני קודם שימכור:",
+                "<b>החנונים.</b> שמוכרים מעט מעט בחנות, אינן רשאין למכור את הדמאי, הואיל והן משתכרים הרבה עליהם מוטל לתקן. אי נמי מפני שרגילין למכור לתינוקות שלא יאכלו התנוקות דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>כל המשפיעים.</b> שמוכרים בשפע הרבה ביחד:",
+                "<b>במדה גסה.</b> לקמן מפרש כמה היא מדה גסה:",
+                "<b>רשאין למכור את הדמאי.</b> דרך המוכרים הרבה ביחד להוסיף על המדה ולכך נקראו משפיעים שעושין מדה גדושה ומוסיפים על המדות. ומשום הכי לא הטילו עליהם להפריש את הדמאי אלא על הלוקח מהם:",
+                "<b>סיטונות.</b> הם הסוחרים הגדולים הקונים תבואה מבעלי התבואה ומוכרים אותה לחנונים במדה גסה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>את שדרכו להמדד בדקה ומדדו בגסה.</b> גרסינן:",
+                "<b>טפילה דקה לגסה.</b> ופטור כשהוא מוכר בגסה, ולא אמרינן כיון דדרכו למוד בדקה חייב אף כשמודד בגסה:",
+                "<b>ובלח דינר.</b> מדה שיש בה מה שהוא שוה דינר. לפי שלא היתה מדה ידועה ללח שהשער משתנה תמיד לכך שיערו בדמים:",
+                "<b>אכסרה.</b> לא במדה ולא במשקל אלא לפי האומד, פטור דהוי כמוכר בגסה. ואין הלכה כר׳ יוסי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאכילין את העניים דמאי.</b> אפילו הן חברים וצריך להודיען והרוצה לעשרן יעשרן:",
+                "<b>ואת האכסניא.</b> חיל של מלך ישראל העובר ממקום למקום ומוטל על בני המקום לפרנסם, מאכילין אותם דמאי. בזמן שהיא עוברת אבל לנו שם בלילה חייבין לתקן:",
+                "<b>רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי.</b> עניים היו. ואין הלכה כר״ג דכיון דחייב במזונותיהן נמצא פורע את חובו בדמאי:",
+                "<b>ואת שאינו מעושר למעשר.</b> ונותנין לו ביותר מכדי מעשרותיו ונמצאו כל האדם אוכלים מתוקן. וב״ש לטעמייהו דאמרי אין מאכילין את העניים דמאי: ",
+                "<b>והרוצה לתקן יתקן.</b> שלא הותר הדמאי לעניים אלא כשאוכלין אכילה אחת אצל בעל הבית אבל הפירות שיבואו לידם חייבים הם לעשרן דמאי. דיקא נמי דקתני מאכילין את העניים דמאי ולא תני העניים אוכלין דמאי. כ״כ הרמב״ם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לחזום.</b> לכרות ולחתך ואין לו דומה במשנה:",
+                "<b>להקל ממשאו.</b> שלא יכבד עליו:",
+                "<b>לא ישליך עד שיעשר.</b> שמא ימצאם עם הארץ ויאכל אותם כשאינם מתוקנים ונמצא נותן מכשול. והני מילי בירק הנאגד דאי בשלא נאגד אכתי לא אתחייב במעשר:",
+                "<b>הלוקח ירק מן השוק.</b> ונטל אגודות ירק בידו ששומתן ידועה כך וכך אגודות בפרוטה ולאחר שנטלן נמלך עליהן להחזירן למוכר:",
+                "<b>לא יחזיר עד שיעשר.</b> ויתן לו דמי המעשר שהוא מפריש, דמכי אגבהינהו נעשו שלו ונתחייב עליהן לעשרן:",
+                "<b>שאינו מעושר אלא מנין.</b> האי מעושר הוי פירושא מחוסר, כלומר כבר קנה אותם בהגבהה ולא היה מחוסר אלא למנותן שכבר היה ידוע כך וכך אגודות בפרוטה:",
+                "<b>היה עומד ולוקח.</b> ולא נטלם בידו ולא הגביהם:",
+                "<b>טוען אחר.</b> משאוי אחר של ירקות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא יצניע עד שיעשר.</b> דאסור להוציא מידו דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>שלא יאבדו.</b> ולא נתכוין לזכות בהן:",
+                "<b>שאין אדם רשאי למכרו דמאי.</b> כגון במדה דקה דאמרינן בפירקין דלעיל:",
+                "<b>לא ישלח לחבירו דמאי.</b> בדקה, אבל שולח לו בגסה כיון שרשאי למוכרו בגסה:",
+                "<b>רבי יוסי מתיר.</b> לשלוח לחברו ודאי אפילו בדקה, ובלבד שיודיעו. ומודה רבי יוסי שבדמאי אסור בדקה. ואין הלכה כרבי יוסי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לטוחן כותי.</b> לכותי שטוחן התבואה:",
+                "<b>הרי הן בחזקתן.</b> דלא חשידי שמא החליפו אלו המתוקנים באחרים שאינן מתוקנין:",
+                "<b>לטוחן עובד כוכבים דמאי.</b> דעובד כוכבים חשוד להחליף ולבתר דאשכחו יונה בראש הר גריזים לכותים שהיו עובדים אותה, כותי הרי הוא כעובד כוכבים:",
+                "<b>אצל העובד כוכבים כפירותיו.</b> ופירות של עובד כוכבים פטורים מן המעשר. ורישא מפני שדרך בני אדם להוליך קופות רבות של חטים ולהניחן אצל הטוחן חיישינן שמא נתחלפה קופה זו בקופות אחרות של ישראל שהן דמאי, אבל פירות ליכא למימר שמא החליפן בפירות של ישראל אלא שמא החליפן העובד כוכבים בפירותיו לפיכך הרי הן כפירותיו של עובד כוכבים. ורבי שמעון סבר דאף בפירות חיישינן שמא נתחלפו בבית העובד כוכבים בפירות של ישראל אחר, שכשם שישראל זה הפקיד פירותיו ביד העובד כוכבים כך יש לחוש שמא ישראל אחר מן החשודים על המעשרות הפקיד גם כן בידו ונתחלפו אלו באלו. ואין הלכה כר׳ שמעון:  "
+            ],
+            [
+                "<b>פונדקית.</b> שומרת הפונדק והולכי דרכים מתאכסנים אצלה:",
+                "<b>מעשר את שהוא נותן לה.</b> דאין חבר מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>ואת שהוא נוטל ממנה.</b> דאע״ג דעם הארץ אינו חשוד להחליף כדאמרן לעיל, הפונדקית חשודה להחליף שהיא מתכוונת לטובה ונותנת משלה שהוא יותר יפה לחבר ואומרת בלבה ראוי שאאכיל משלי שהוא חם ויפה לחבר ואני אטול את שלו הקר והגרוע:",
+                "<b>אין אנו אחראין לרמאים.</b> כלומר אין אחריות הרמאים עלינו לשומרם שלא יאכלו דבר שאינו מעושר. לפיכך אינו מעשר מה שהוא נותן לה ואם תקחנו הפונדקית לעצמה ותאכלנו כשאינו מתוקן אין לחבר מזה כלום ואינו מעשר אלא מה שהוא נוטל בלבד. ור׳ יוסי סבר דלגזול היא מתכונת, ואין הלכה כר׳ יוסי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המתקלקל.</b> פת או תבשיל שנתקלקל:",
+                "<b>אמר רבי יהודה.</b> בירושלמי מפרש דקמייתא נמי מלתיה דר׳ יהודה היא. והכי קאמר מפני שהיא חשודה להחליף את המתקלקל דברי ר׳ יהודה שרבי יהודה אומר רוצה היא בתקנת בתה וכו׳:",
+                "<b>בנותן לחמותו שביעית.</b> בנותן לה לאפות ולבשל בשנה השביעית:",
+                "<b>שאינה חשודה להאכיל את בתה שביעית.</b> דחמירא להו שביעית ואפילו אם יתקלקל לא תחליפנו בפירות שביעית. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלוקח פירות.</b> בשבת יאכל על פיו. דאימת שבת עליו, שמתיראים לעבור עבירה ולשקר בשבת יותר מבחול:",
+                "<b>תרומת מעשר של דמאי.</b> להכי נקט תרומת מעשר, דעמי הארץ נחשדו עליה דסברי אינה במיתה כל זמן שלא הופרש מעשר ראשון, אבל תרומה גדולה לא נחשדו עליה. ותרומת מעשר הויא אחד ממאה וכשחזרה למקומה לפחות ממאה חזרה ומדמעת:",
+                "<b>שואלו ואוכל על פיו.</b> דמאחר שנקרא לה שם תרומה אימת דמוע על עם הארץ וירא לשקר. והלכה כר׳ שמעון שזורי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המדיר את חבירו שיאכל עמו.</b> דאמר ליה קונם מה שאתה נהנה לי אם אין אתה סועד אצלי:",
+                "<b>שבת הראשונה.</b> של סעודת נשואין לבחור שנשא בתולה התירו לו לאכול עמו משום איבה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אין צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי.</b> דלא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני שהם יודעים שפירות הטבולים למעשר עני הם במיתה ומפרישים אותו ולוקחים אותו לעצמן:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> אף על פי כן קורא לו שם, שהרי אינו מפסיד כלום בזה דאינו צריך להפריש וליתן לעני משום דעני הוי בזה מוציא מחבירו והמוציא מחבירו עליו הראיה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי.</b> שאמר תרומת מעשר שאני חייב להפריש מכרי זה יהא מונח בצפונו או בדרומו ולא הפרישה. ותרומת מעשר של דמאי דנקט לפי שהישראל קורא לה שם ונותנה לכהן ולוקח המעשר לעצמו, אבל תרומת מעשר של ודאי אין הישראל קורא לה שם אלא הוא נותן מעשר ללוי והלוי מפריש תרומת מעשר ונותנה לכהן:",
+                "<b>לא יטלם.</b> כדי ליתנם לכהן או לעני שבחצר ושבמבוי, שאסור ליתן מתנות לכהן ולעני בשבת. אבל בלמודים לאכול אצלו כלומר הרגילין לאכול על שלחנו שרי, ובלבד שיודיעם שהם של תרומת מעשר או של מעשר עני שאם אינו מודיעם והם סבורים שמשלו הוא מאכילם הוה ליה כמאכיל אורחיו תרומה ומעשרות שהוא אסור:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אינו נאמן.</b> דאפילו ימצא שלקח ממי שאינו נאמן מצי לאשתמוטי ולומר בעיני היה נאמן. אבל כי אמר ליה מאיש פלוני לא מצי לאשתמוטי דהא אינו רשאי ליקח מאחר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>איש פלוני נאמן הרי זה נאמן.</b> אע״ג דלא היה ראוי להאמינו כיון שהוא עצמו חשוד, קולא היא שהקלו באכסנאי משום חיי נפש. ודוקא כשאין מכיר אדם שם אבל אם מכיר אדם שם לא יטול אלא מן המומחה:",
+                "<b>מי כאן מוכר ישן.</b> שירא שמא יאכילוהו חדש קודם שיקרב העומר. ורוב עמי הארץ אין חשודים על החדש והוי כדמאי דרוב עמי הארץ מעשרים הן, הלכך לא החמירו עליהן כל כך דנימא שהם גומלים חסד זה לזה תעיד אתה עלי ואני אעיד עליך:  "
+            ],
+            [
+                "<b>החמרים.</b> המביאים תבואה ממקום הזול למקום היוקר:",
+                "<b>אין נאמנים.</b> דודאי גומלים זה את זה ומשבח של חבירו בעיר זו כדי שישבח חבירו את שלו בעיר אחרת:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר נאמנים.</b> הואיל ורוב ע״ה מעשרים הן בדמאי הקילו משום חייהן של בני העיר שיהיו מוכרי תבואה ופירות רגילין לבא שם. ואין הלכה כר״י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלוקח מן הנחתום.</b> כשהנחתום מוכר במדה גסה הלוקח ממנו חייב לתקן מה שהוא לוקח והנחתום פטור. והא דתנן לעיל בפרק ב׳ שהנחתומים חייבים להפריש כדי שיעור תרומת מעשר וחלה, התם מיירי במוכר במדה דקה שמפני שהוא משתכר הרבה הטילו עליו לעשר, אי נמי מפני התינוקות שלוקחים ממי שמוכר בדקה כדי שלא יאכלו טבלים הטילו עליו לתקן. מדה גסה ודקה מפורשים לעיל ספ״ב:",
+                "<b>נוטל כדי תרומת מעשר.</b> דהיינו אחד ממאה וכדי חלה אחד ממ״ח. ולא שיפרישם מן הככר שלקח מן הנחתום, אלא קובע להם מקום ומניחם מחוברים במקומם:",
+                "<b>אחד ממאה ממה שיש כאן.</b> מכל מה שיש כאן משמע אף עם כדי שיעור חלה שהפריש עשוי מעשר, ונמצא מפריש מעשר אף מן החלה:",
+                "<b>ושאר מעשר.</b> דהיינו עוד תשעה סמוך לו הרי קבע מקום לכל המעשר, ואותו האחד שקראתי לו שם מעשר תחילה עשוי תרומת מעשר על התשעה הסמוכים לו:",
+                "<b>והשאר חלה.</b> א׳ ממ״ח שהפרשתי חלה:",
+                "<b>ומעשר שני בצפונו או בדרומו.</b> קובע לו מקום ואחר כך מחללו, ואינו צריך להוסיף חומש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל אחד משלשים ושלש ושליש.</b> היינו שליש ממאה. וסאה שנוטל יש בהם ג׳ שלישים, שנים מהן לתרומה שהיא תרי ממאה ואחד לתרומת מעשר שהיא אחד ממאה. ואומר על אותה סאה שנטל אחד ממאה שיש כאן בין הכל דהיינו שליש אותה סאה:",
+                "<b>הרי הוא בצד זה חולין.</b> פירוש ישאר חולין כמו שהוא עתה בטבלו בצד שני שלישים שעמו, והשאר דהיינו שני שלישים יהיו תרומה על הכל:",
+                "<b>מהחולין שיש כאן.</b> דהיינו השליש שאמרתי עליו שישאר חולין. הרי זה בצד זה מעשר:",
+                "<b>ושאר מעשר.</b> דהיינו עוד תשעה סמוך לשליש זה, אותם עשרה שלישים יהיו מעשר על המאה שלישים. ולאו דוקא עשרה אלא מעט פחות כפי המגיע לשנים של תרומה:",
+                "<b>זה שעשיתי מעשר.</b> היינו השליש שקרא עליו שם מעשר תחלה עשוי תרומת מעשר על תשעה השלישים. ולא שליש שלם אלא חסר דבר מועט, ולהכי קאמר מהחולין שיש כאן דמשמע ולא כל החולין. ומתניתין אתיא כאבא אלעזר בן גומל דאמר בסוף פרק כל הגט (גיטין לא.) כשם שיש לו לבעל הבית רשות לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לתרום תרומת מעשר. ואיהו נמי שרי להפריש תרומת מעשר באומד בעין יפה בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נד: נה.) הלכך אותו שליש שהוא מפריש משלם אע״פ שהיה ראוי להיות חסר מעט, בעין יפה הוא מפריש ושרי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הצוננת על החמה.</b> אע״פ שהוא מעשר מן הרע על היפה סבר לה כר׳ אלעאי דאמר (קדושין מו.) התורם מן הרע על היפה תרומתו תרומה, ובדמאי התירו אפילו לכתחילה:",
+                "<b>ואפילו מדפוסים הרבה.</b> ולא חיישינן שמא אתמול קנה הנחתום תבואה ממי שהוא מעשר והיום ממי שאינו מעשר ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, דנחתום מחד גברא זבין אע״פ שהוא עושה מדפוסים הרבה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר.</b> כששניהם של אמש או שניהם של היום מודה רבי יהודה לרבי מאיר דאפילו מדפוסים הרבה שרי, דלא חייש לדפוסים. אבל אחד של אמש ואחד של היום אפילו מדפוס אחד אסר, שאני אומר וכו׳:",
+                "<b>ר׳ שמעון אוסר בתרומת מעשר.</b> דאפילו שניהם של היום או של אמש כיון דבשני דפוסים הוא אמרינן מתרי גברי זבן את התבואה ושמא האחד עישר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>ומתיר בחלה.</b> דבחלה כולי עלמא מודו אפילו של אמש בשל היום ואפילו משני דפוסים, דאי נמי מתרי גברי זבן לא חיישינן שהרי אצל הנחתום מתחייבה בחלה שהוא גלגל את העיסה. והלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>פלטר.</b> הוא הלוקח מן הנחתומים ככרות הרבה בבת אחת ומוכרן אחר כך בשוק אחד אחד:",
+                "<b>מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר.</b> דסבירא ליה לרבי מאיר פלטר מתרי תלתא נחתומי זבן, ואנו אומרים דפוס זה קנה מנחתום אחד והשני מנחתום אחר. ורבי יהודה סבר פלטר מחד נחתום זבן ואע״פ שהם משני דפוסים כולן מנחתום אחד הן, הלכך אם כולן משל אמש או משל היום מעשר מאחד על הכל כדין נחתום:",
+                "<b>מנפול.</b> קונה מן פלטרין הרבה ומוכר לאחרים, וכיון שהוא רגיל לקנות מאנשים הרבה הלוקח ממנו מעשר על כל אחד ואחד. והלכה כרבי יהודה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח מן העני.</b> המחזר על הפתחים:",
+                "<b>פלחי דבילה.</b> חתיכות של דבילה:",
+                "<b>בולל ונוטל.</b> דורס התמרים או הגרוגרות ומערבן יחד והן נבללים ומתערבים ונמצא מפריש מן החיוב, דקסבר יש בלילה בדבר היבש. אבל פרוסות של לחם ופלחי דבילה אין נבללין ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>בזמן שהמתנה מרובה.</b> בזמן שהכל נותנין מתנה מרובה, שכל המתנות שוות אז מועלת בלילה:",
+                "<b>אבל בזמן שהמתנה מועטת.</b> כלומר שמתנה אחת מעוטה מחברתה לא מהניא בלילה, דדלמא כל חד וחד לא מתרמי דידיה וחיישינן שמא מן הרוב מפריש על המועט. כך נראה פירוש משנה זו בירושלמי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סיטון.</b> סוחר הלוקח תבואה מבעלי בתים הרבה ביחד ומוכר לאחרים במדה גסה:",
+                "<b>לא יעשר מזה על זה.</b> דשמא מה שלקח ממנו בשניה מאדם אחר קנאו, ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>ואפילו מאותו הסוג.</b> כלומר מאותה קופה. ודומה לו במסכת כלים (פט״ז מ״ג) הסוגים הגדולים:",
+                "<b>ואפילו מאותו המין.</b> דשניהם שחמתית או שניהם לבנה. ואם אמר הסיטון דמאדם אחד קנה נאמן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעשר מזה על זה.</b> דכולו מעושר או כולו אינו מעושר. ובלבד שיהיה ממין אחד ובתוך שנתו, שאין תורמין משל שנה זו על [של] שנה אחרת:",
+                "<b>ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת.</b> דבעלי הגנות שמא זה עישר וזה לא עישר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>משני מקומות.</b> ששני המוכרים הודיעוהו שהוא טבל:",
+                "<b>אלא לצורך.</b> כגון שנתערב לחברו חולין מועטין בטבל מרובה, שאין לטבל זה תקנה עד שיעשר עליו ממקום אחר. ודוקא לחבר מותר למכור טבל אבל לא לעם הארץ. וע״ה שנתערב לו חולין בטבל כיצד הוא עושה הולך אצל חבר והוא לוקח לו טבל ממקום אחר ומעשר לו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>משל ישראל על של עובד כוכבים.</b> האי תנא סבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר ורבי מאיר היא, ואינה הלכה דקיימא לן יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר דכתיב (ויקרא כ״ה:כ״ג) והארץ לא תמכר לצמיתות הא אם נמכרה צמותה היא:",
+                "<b>על של כותים.</b> פירות הכותים ודאי טבל מוכרין אותן. דאע״פ דכשאוכלין פירותיהן עשורי מעשרי, כשמוכרין אינן מעשרין דלא חיישי על לפני עור לא תתן מכשול:",
+                "<b>רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים.</b> דזימנין דמעשר לנפשיה ונמלך ומוכרו, ושמא האחד מעושר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב. ובזמן הזה הכותים עשאום כעובדי כוכבים גמורים לכל דבריהם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עציץ נקוב.</b> כלי שמשימין בתוכו עפר וזורעים בו, אם נקוב כדי שרש קטן שהוא פחות מכזית הרי הוא כארץ ופירותיו טבל גמור דאורייתא:",
+                "<b>תרם מן הארץ.</b> אפילו לכתחלה נמי מצי לתרום, ומשום סיפא נקט לשון דיעבד:",
+                "<b>תרומה ויחזור ויתרום.</b> דמן הפטור על החיוב הפריש ולאו תרומה היא הלכך יחזור ויתרום, ומכל מקום כיון שקרא לה שם תרומה נותנה לכהן דלא ליתי לזלזולי בתרומה. ואין צריך להוציא עליה תרומה ומעשר כמו בסיפא משום דמדאורייתא לאו טבל הוא, אבל מן הנקוב על שאינו נקוב דמן החיוב על הפטור הפריש התרומה הויא טבל דאורייתא, הלכך לא יאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מן הדמאי על הדמאי.</b> דלמא האי מעושר והאי לא מעושר:",
+                "<b>תרומה.</b> ואין צריך לתקן את התרומה כיון דספק הוא ורוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל.</b> דהוי דומיא דמפריש מן הנקוב על שאינו נקוב מן החיוב על הפטור. שאם הדמאי מעושר נמצאת התרומה טבל דאורייתא הלכך לא תאכל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המקבל שדה.</b> למחצה לשליש ולרביע כדרך האריסין:",
+                "<b>חולק לפניהם.</b> ואינו צריך לעשר חלק בעל השדה אבל מניח לפניהם חלק שכר הקרקע כשאינו מעושר, ולא חייבו חכמים למקבל שיעשר על חלקו של בעל השדה ויתן לו מה שפסק עמו כשהוא מעושר מפני ישוב ארץ ישראל כדי שלא ימנעו מלקבל השדות באריסות:",
+                "<b>החוכר.</b> מקבל השדה בדבר קצוב כך וכך כורין לשנה בין שהיא עושה הרבה בין שהיא עושה מעט: ",
+                "<b>תורם ונותן לו</b> אבל לא מעשר, דכל חוכר על מנת כן יורד לשדה שיתן לו חכירותו מפירות הגדלים בשדה בטבלם, ומיהו משום דאין להשהות התרומה דאי אפשר לגורן שתעקר אלא אם כן נתרמה משום הכי תורם ונותן לו, ומסתבר דמנכה לו התרומה מחכירותו דמאי שנא תרומה ממעשר:",
+                "<b>אמר ר׳ יהודה.</b> אימתי סגי לחוכר שיתרום לבד ואינו מעשר, כשנותן לו חכירותו מאותה שדה ומאותו המין. אבל אם נתן לו משדה אחרת אף מאותו המין, או ממין אחר אף מאותה שדה כגון שזרע מקצת השדה מין אחר כשיעור חכירותו חייב אף לעשר, דדמי לפורע חובו. אי נמי אין דעת [המחכיר] לקבל פירות טבולים אלא כשפורע לו מאותה שדה ומאותו המין:  "
+            ],
+            [
+                "<b>החוכר שדה מן העובד כוכבים.</b> קנס קנסו חכמים לחוכר שדה מן העובד כוכבים שיהא מעשר מה שנותן לו, כדי שלא יהא שום ישראל חוכר שדה ממנו ותשאר בורה בידו ומתוך כך יצטרך למכרה לישראל בדמים מועטים. ובמקבל באריסות לא קנסו שיותר חפץ העובד כוכבים בחכירות מבאריסות:",
+                "<b>שדה של אבותיו.</b> שגזלה העובד כוכבים מאבותיו, וקנסוהו שיצטרך לעשר כדי שידחוק עצמו ויקננה מן העובד כוכבים שמתוך שהיא חביבה עליו שהיתה של אבותיו לא יניח לקבלה מן העובד כוכבים ביותר מן הראוי לה וכשיכבד עליו המעשר יקננה. וכוותיה דרבי יהודה קיימא לן דלא פליג תנא קמא עליה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כשם שחולקין בחולין כך חולקים בתרומה.</b> כשנוטל בעל השדה מחצה ושליש ורביע ממה שהוציאה השדה נוטל גם כן מחצה ושליש ורביע מן התרומה והמעשרות המוטלות עליה ונותנן הוא לכל כהן ולוי שירצה:",
+                "<b>אף המעשרות שלהן.</b> אם המקבל כהן כל התרומה שלו, ואם לוי הוא כל המעשר שלו:",
+                "<b>שעל מנת כן.</b> ירדו לקבל שדה זו באריסות. ואין הלכה כרבי אליעזר דאע״ג דעל מנת כן ירדו במה קנו: "
+            ],
+            [
+                "<b>המעשרות לבעלים.</b> בהא אפילו רבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר מודו, דכיון דשדה של בעלים מקום מעשר שיורי שייריה:",
+                "<b>הקרתני.</b> לשון קריה, כלומר האיש היושב בקריה בכפרים. שכן דרך בני הכפרים לקבל שדה מבני הכרכים:",
+                "<b>יכול הוא הקרתני וכו׳</b> הלכך כל אחד נוטל חלקו במעשר שני. וכן הלכה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המקבל זיתים לשמן.</b> ישראל שקבל זיתים מכהן או מלוי:",
+                "<b>כשם שחולקין בחולין כך חולקים בתרומה.</b> ואע״ג דלעיל לבעלים, הכא שאני דלא קיבל קרקע אלא אילנות, ורבנן לא עבדי זיתים כקרקע:",
+                "<b>או למחצית שכר.</b> שימכר השמן ויחלקו הריוח לאמצע:",
+                "<b>המעשרות לבעלים.</b> דר׳ יהודה עביד זיתים כקרקע. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם זיתיו.</b> זיתים שנתלשו מן האילן ולא הוכשרו לקבל טומאה, כגון שעדיין לא הזיעו זיעת המעטן שהיא מכשירתן לקבל טומאה:",
+                "<b>אלא לחבר.</b> לפרוש המוחזק לטהרות ולא ימכרם למי שאינו חבר שלא ידרוך אותם בטומאה:",
+                "<b>אף למעשר.</b> אף למי שלא קיבל עליו אלא לעשר אבל לא קבל עליו להיות מוחזק לטהרות יכול למוכרם, דכיון דאכתי לא הוכשרו אימור שמא יאכלם קודם שיזיעו. ואע״ג דרוב זיתים אין עומדין לאכלן כך, בעלילה כל דהו דמצינן לתלות תלינן. ורמב״ם מוקי פלוגתייהו דבית שמאי ובית הלל דב״ש סברי אסור לגרום טומאה לחולין שבא״י וב״ה סברי מותר לגרום טומאה לחולין שבא״י:",
+                "<b>וצנועי בית הלל.</b> ותיקין המדקדקים במצות שהיו בב״ה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשר.</b> נאמן על המעשרות:",
+                "<b>ואחד אינו מעשר.</b> אינו נאמן על המעשרות:",
+                "<b>המעשר מעשר את שלו.</b> מתקן החצי מכל מה שגדל בכרם של שניהם:",
+                "<b>וחלקו בכל מקום שהוא.</b> בירושלמי מפרש דהכי קאמר וחלקו של חברו דהיינו של זה שאינו מעשר בכל מקום שהוא דמאי הוא. ומשום דאין ברירה חיישינן שמא חצי חלקו של המעשר ביד חברו שאינו מעשר וחצי חלק חברו בידו, הלכך אע״פ שכבר תיקן החצי מכל מה שגדל בכרם חייב לתקן בתורת דמאי חצי חלק חברו שבידו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>טול אתה חטין שבמקום פלוני.</b> הכא מיירי שחלקו שדה בקמותיה וענבים המחוברים בכרם הלכך יש ברירה ואמרינן זהו חלקו המגיעו והמעשר מעשר את שלו ודיו. ולעיל איירי שחלקו בתלוש והתם אין ברירה דכל קלח וקלח של שותפים הוא וצריך לעשר דמאי על חלק חברו שבידו:",
+                "<b>אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים.</b> דליכא למימר הכא זהו חלקו המגיעו אלא הוו כמחליפים זה לזה, ונמצא זה המעשר מוכר חלקו למי שאינו מעשר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>חבר.</b> הנאמן לטהרות ואין צריך לומר למעשרות:",
+                "<b>שירשו את אביהן עם הארץ.</b> ופירות שהניח הוו דמאי ובחזקת טמאים:",
+                "<b>טול אתה בלח.</b> שהוכשר לקבל טומאה ואני ביבש שלא הוכשר לקבל טומאה לפי שאסור לחבר למכור לעם הארץ לח ויבש כדתנן לעיל בפרק שני:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות.</b> אע״ג דחלופי עבודת כוכבים ויין נסך אסורים בהנאה הכא שרי עד שלא באו לידו משום דירושת גר את אביו אינה מן התורה אלא מדברי סופרים. ולא דמי לחבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ דאפילו קודם שבאו לידו אסור לומר לו טול אתה חטים ואני שעורים, דהתם הויא ירושה דאורייתא והוי כאילו בא לידו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סוריא.</b> הם ארצות שכבש דוד שלא היו מארץ ישראל כגון ארם נהרים וארם צובה, ולפי שעדיין לא נכבשה כל א״י לפיכך לא קדשו בקדושת הארץ אף על פי שהיה כבוש של רבים ובמקצת דינים היא כארץ ישראל ובמקצת דינים היא כחוצה לארץ. והקונה פירות בסוריא אינו חייב להפריש מהן דמאי לפי שרוב פירות הנמכרים בסוריא מחו״ל הן באים, הלכך כי אמר מעושרין הן נאמן מגו דאי בעי אמר של חו״ל הן והיה נאמן כדתנן בפ״ק מכזיב ולהלן נאמן, השתא נמי כי אמר של א״י הם ועשרתים נאמן:",
+                "<b>שהפה שאסר.</b> כשאמר של א״י הם וחייבים במעשר, הוא הפה שהתיר כשאמר עשרתים וכי היכי דמהמנינן ליה במאי דאסר כשאמר של א״י הם נהמניה נמי במה שהתיר כשאמר עשרתים:",
+                "<b>משלי הן.</b> מן השדה שיש לי כאן בסוריא חייבים לעשר דבפירות של סוריא גזרו על הדמאי כשידוע שגדלו שם:",
+                "<b>ואם ידוע שיש לו שדה.</b> אין כאן הפה שאסר הוא הפה שהתיר, דכיון שידוע שיש לו שדה מסתמא משדהו הביא הפירות ולא היה נאמן לומר מחו״ל הם באים הלכך כי אמר עשרתים אינו נאמן דליכא מגו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עם הארץ שאמר לחבר קח לי.</b> כגון שהיה החבר הולך לשוק לקנות ירק לעצמו ואמר לו עם הארץ קח לי ג״כ אגודה של ירק ולקח חבר שתי אגודות סתם ולא פירש זו לי וזו לעם הארץ, פטור מלעשר אותה שנותן לעם הארץ דיש ברירה כשנותנה לעם הארץ שזו היא אותה שלקח מתחילה לצרכו ואין חבר מחליפה בשלו. פירוש אחר מן הירושלמי עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודת ירק והמוכר חבר הוא. ויודע שזה הלוקח בשביל עם הארץ הוא לוקח ולא לקח החבר לעצמו כלום, פטורה האגודה הזאת ממעשר דמאי שכיון שהמוכר חבר ויודע שלצורך עם הארץ הוא קונה אינו מוכר לו אלא אם כן עישר, דהכי אמרינן לעיל פרק ב׳ שאסור למכור לעם הארץ אלא אם כן עישר תחלה. אבל אם קנה החבר אחת לעצמו ואחת לעם הארץ ונתערבו, חייב לעשר דשמא מה שמכר לו לעצמו אינו מעושר, שהמוכר לחבר אינו צריך לעשר והקונה עליו מוטל לעשר כדאמרן לעיל פרק ב׳:",
+                "<b>ואפילו הן מאה.</b> ואפילו נתערבה אחת שלו במאה של עם הארץ:",
+                "<b>גלוסקן.</b> ככר לחם יפה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המזמין את חבירו.</b> אומר מע״ש וכו׳. והיכא דהתנה מע״ש מותר להפריש בשבת אבל לא התנה אסור דתנן ספק חשיכה מעשרים את הדמאי הא ודאי חשיכה לא. והכא מיירי בהזמינו חברו ולא הדירו דאי הדירו הא אמרינן לעיל פ״ד אוכל עמו בשבת ראשונה אע״פ שאינו מאמינו על המעשרות. א״נ התם בשבת ראשונה של בחור שנשא בתולה והכא בשאר שבתות:",
+                "<b>הרי הוא מעשר.</b> ותרומה גדולה אינו צריך להפריש דלא נחשדו עמי הארץ עליה כדפרשינן בפ״ק. ועל אחד ממאה שמפריש למחר אומר הרי הוא מעשר ראשון ושאר מעשר דהיינו תשעה שהוא חייב עדיין כדי שיהו עשרה למאה מודד לו האחד ואח״כ אומר זה האחד שעשיתי תחילה מעשר עשוי תרומת מעשר על תשעה הסמוכים לו:",
+                "<b>מעשר שני.</b> יהיה בצפונו או בדרומו ומחולל יהיה על המעות, ונמצא למחר שאין צריך להפריש כי אם תרומת מעשר בלבד ואוכל ושותה את השאר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מזגו לו את הכוס.</b> ביום השבת:",
+                "<b>אומר וכו׳</b> ואין די לו במה שהתנה מערב שבת אבל צריך לחזור ולומר בשבת כשבא לאכול ולשתות מה שאני עתיד לשייר מן הכוס וכו׳. בירושלמי פריך אם באומר מעכשיו תהא תרומה הרי הכל מתערב יחד ונעשה מדומע ואם באומר לכשאשתה הא לא הוי תרומה אלא לאחר ששתה ונמצא שותה טבל, ומשני באומר מעכשיו ולכשאשתה תהא תרומה ונמצא שלא שתה טבל וגם לא היה מדומע:",
+                "<b>בפיו.</b> בפי הכוס:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינו מאמין לבעל הבית.</b> על המעשרות:",
+                "<b>וחושך גרוגרת אחת.</b> נמנע מלאכול גרוגרת אחת כנגד אותה של תרומת מעשר שהפריש שלא יהא גוזל את בעל הבית:",
+                "<b>לא יחשוך.</b> ויקנה גרוגרת אחת ויאכל שאם לא יאכל מרעיב עצמו וממעט מסעודתו ונמצא ממעט בכך מלאכתו של בעל הבית שלא יוכל לעשות מלאכה:",
+                "<b>לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין.</b> שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית ומעשר שני משל פועל הלכך חייב בעל הבית ליתן לו הגרוגרת שהפריש לתרומת מעשר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח יין מבין הכותים.</b> קודם שגזרו על יינן והיה יינן ודאי טבל, והכא איירי בלוקח ערב שבת בין השמשות או שלקח מבעוד יום ושכח להפריש עד בין השמשות ואז אסור להפריש דתנן ספק חשיכה אין מעשרין את הודאי הלכך אסור לקבוע לו מקום דקביעות מקום חשוב כהפרשה ואסור בין השמשות, ומ��ום הכי לא קתני בסיפא ומעשר שני מחולל על המעות, דכיון דאינו רשאי לקבוע לו מקום בצפונו או בדרומו אי אפשר לחללו, אבל לקרות שם דאמר שאני עתיד להפריש שרי דכולי האי לא גזור בין השמשות:",
+                "<b>שאני עתיד להפריש.</b> הכא לא קתני שאני עתיד להפריש למחר כדקתני לעיל גבי המזמין את חבירו, דדוקא כשאינו מתקן אלא מה שאוכל ושותה התירו להפריש למחר ממותר אכילתו ושתייתו הנשאר בשולי הכוס אבל לתקן את כל הנאד בשבת לא התירו. והכא אינו קורא שם לתרומת מעשר כמו בבבא של דמאי וכדלעיל גבי המזמין את חברו משום דגבי דמאי דמעשרן והן שלו קורא שם לתרומת מעשר כדי לתקן את המעשר ולאכלו, אבל כאן שהוא טבל ודאי צריך ליתן המעשר ללוי והלוי יקרא שם לתרומת מעשר:",
+                "<b>ועשרה מעשר ראשון ותשעה מעשר שני.</b> לאו דוקא, שהרי לאחר שהפריש ממאה שני לוגין לתרומה גדולה ונשאר תשעים ושמונה לא יהיה המעשר אלא עשרה לוגין פחות חומש ומעשר שני שמנה לוגין ושמנה עשיריות וחומש עשירית:",
+                "<b>מיחל ושותה.</b> מתחיל ושותה. פירוש אחר מוזג ושותה, מיחל כמו מיהל לשון סבאך מהול במים (ישעיהו א׳:כ״ב). וסתם מתניתין אתיא כרבי מאיר דאמר אף בדאורייתא יש ברירה וזה שנשאר בשולי הכוס הוי כאילו הופרש מתחלה. ואינה הלכה אלא קי״ל דבדרבנן יש ברירה אבל בדאורייתא אין ברירה הלכך בודאי טבל לא יאכל ולא ישתה עד שיפריש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והוא בבית המדרש.</b> בערב שבת ומתיירא שמא יקדש עליו היום ולא יוכל לעשר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלות.</b> סלים:",
+                "<b>מעשרות זו בזו.</b> מעשרות שאני צריך להפריש מכלכלה זו יהיו מונחים בחברתה:",
+                "<b>הראשונה מעושרת.</b> ומפריש מן השניה המעשרות של שתיהן:",
+                "<b>של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת.</b> אבל השניה אינה מעושרת, דמיד כשאמר של זו בזו נתקנה הראשונה ונפטרה מן המעשרות וכי הדר ואמר של זו בזו נמצא מפריש מזו שכבר נפטרת על זו שהיא חייבת ואין מפרישין מן הפטור על החיוב ולא אמר כלום, ונוטל מן השניה המעשרות של שתיהן:",
+                "<b>מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה.</b> המעשרות המחוייבות לשתי כלכלות הללו יהיו של כלכלה בחברתה, הרי קרא שם מעשרות שתיהן כאחת ומפריש מזו על זו ומזו על זו דבכל אחת שייר טבל כדי מעשרות חברתה. אבל אינו מפריש עליהן ממקום אחר שהרי קרא שם וקבע מעשרות כל אחת מהן בחברתה. פי׳ אחר ועיקר, מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם ומפריש מאיזו מהן שירצה דהכי מפרשינן למלתיה מעשרותיהן מאיזה מהן שארצה יהיו מעשרות כלכלה בחברתה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאה טבל ומאה חולין.</b> שנתערבו:",
+                "<b>נוטל מאה ואחד.</b> נוטל מאה להפריש מהן מעשר ראשון ומעשר שני כדין כל טבל, ואחד נוטל מן המאה (דלשם) [צ״ל של] חולין לתרומת מעשר כאילו היו טבל, שהחולין נעשים כטבל עצמו לענין תרומת מעשר בלבד אבל לא לענין מעשר ראשון ומעשר שני, ונמצא זה מפסיד ע״י תערובת זו אחת בלבד שמפריש מן החולין. וטבל דאיירי ביה הכא הוא שהורמה ממנו תרומה גדולה אבל לא הורמו ממנו מעשרות ולא תרומת מעשר:",
+                "<b>מאה טבל ומאה מעשר.</b> שלא הורמה מן המעשר הזה תרומת מעשר ונתערבו נוטל מאה של טבל להפריש מהן המעשרות כדפרישית לעיל, ונוטל אחת מן המאה של מעשר שהם נעשים כטבל עצמו להתחייב בתרומת מעשר ונשארו צ״ט מפריש מהן תרומת מעשר לפי חשבון שהם עשר פחות עשירית של אחד. ואם לא נתערב ה��עשר בטבל לא היה מפריש אלא עשרה לתרומת מעשר שבהן השתא מפני שנתערבו בטבל מפריש י״א פחות עשירית נמצא מפסיד א׳ פחות עשירית:",
+                "<b>מאה חולין מתוקנין ומאה מעשר.</b> ראשון שלא נטלה תרומתו שנתערבו נוטל מאה לשם מעשר ראשון כדי להפריש מהן עשרה לתרומת מעשר שבהן ועשר נוטל מן המאה חולין מתוקנין כאילו היו הם מעשר ראשון דעשרה מהם לתרומת מעשר ונמצא מפסיד עשרה. והא דלא מחמרינן הכי כשנתערב עם טבל להזקיק הטבל להפריש ממנו עשרה לתרומת מעשר כמאה של מעשר, משום שכך הוא הדין שכל דבר המתערב חוזר להיות כתחלתו הילכך המעשר חוזר להיות כטבל ואין הטבל חוזר להיות כמעשר:",
+                "<b>מאה טבל ותשעים מעשר וכו׳ לא הפסיד כלום.</b> דכיון דאיכא בטבל עשרה יתירים דיינינן ליה כאילו יש לו פרנסה ממקום אחר. וכל טבל שנתערב בחולין אם יש לו טבלים אחרים שיכול להפריש על זה התערובת ממקום אחר אינו מפריש אלא לפי חשבון של הטבל בלבד, והכא שהטבל יתר עשר על [המעשר] חשבינן כאילו הם ממקום אחר ומפריש מהן לפי חשבון של טבל בלבד ואינו מפסיד כלום:",
+                "<b>כל זמן שהטבל מרובה.</b> והוא שיהיה מרובה עשר, והכי איתא בירושלמי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר שורות של עשר עשר כדי יין.</b> מסודרים בארץ שבכל ענין שתמנה בין ממזרח למערב בין מצפון לדרום תמצא עשר שורות של עשר עשר שהן מאה כדות:",
+                "<b>שורה החיצונה אחת מעשר.</b> חבית אחת שבשורה החיצונה קבעתי מעשר על כדות אחרות שיש לי:",
+                "<b>ואין ידוע איזו.</b> חיצונה, שהרי יש כאן ארבע שורות חיצונות לארבע רוחות:",
+                "<b>נוטל שתי חביות באלכסון.</b> אחת למקצוע דרומית מזרחית ושנייה לה במקצוע מערבית צפונית, שכל חבית שבמקצוע נמנית לשתי רוחות, וימלא משתיהן חבית א׳ ותהיה מעשר:",
+                "<b>חצי שורה החיצונה אחת מעשר.</b> ואם אמר חבית א׳ שבחצי שורה החיצונה בה קבעתי מעשר על כדות אחרות שיש לי:",
+                "<b>ואין ידוע איזו.</b> חצי שורה מארבע שורות החיצונות:",
+                "<b>נוטל ארבע חביות מד׳ זויות.</b> מפני שיש בכל זוית משתי חצאים שבשתי שורות החיצונות הסמוכות לה וממלא מארבעתן חבית אחת ותהיה מעשר:",
+                "<b>שורה אחת מעשר וכו׳</b> ואם אמר חבית אחת שבשורה אחת מאלו עשר שורות בה קבעתי מעשר ואין ידוע באיזו שורה היא:",
+                "<b>נוטל שורה אחת באלכסון.</b> כלומר נוטל עשר כדות משורה אחת ממקצוע דרומית מזרחית עד מקצוע מערבית צפונית, או ממקצוע דרומית מערבית עד מקצוע מזרחית צפונית וממלא מכל העשר חביות חבית אחת ותהיה מעשר. ומפני מה נוטל באלכסון ואינו נוטל שורה אחת כולה ביושר ממזרח למערב או מצפון לדרום, דכשהוא נוטל באלכסון בין שתמנה השורות כולן ממזרח למערב בין שתמנה אותן מצפון לדרום נמצא נוטל חבית אחת מכל שורה ושורה, מה שאין כן אם היה נוטל שורה אחת באורך ממזרח למערב או מצפון לדרום:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json

@@ -0,0 +1,362 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Maasrot",
+    "versionSource": "http://sefaria.org/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל – to exclude woad/a plant producing a deep blue dye, which they call “NEEL” in Arabic and madder/a plant used in dying red which they call ALETZPUR in Arabic for these do not consume. Even though they are eaten in distress, but they are not liable for tithes.",
+                "ונשמר – to exclude that which is ownerless, which have no owners to guard/watch it.",
+                "וגידולו מן הארץ – to exclude morils/a kind of mushroom, and truffles and all of these we derive from Scripture, as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside every year a tenth part of all of the yield of your sowing,” – “all the yield”– similar to produce that he eats, - “your sowing” – that which is unique to you, excluding that which is ownerless that have no specific/special owners; “your seed” – that which you sow it and it grows, excluding morils and truffles which are not sown.",
+                "כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל – such as vegetables that immediately when they grow are appropriate for food and we guard them until they grow and add food.",
+                "חייב קטן וגדול – for they are appropriate for food, whether for adults or minors.",
+                "וכל שאין תחלתו אוכל – such as kinds of fruits.",
+                "אינו חייב עד שיעשה אוכל – as it is written (Leviticus 27:30): “whether from the ground or fruit from the tree” until it grows and makes fruit."
+            ],
+            [
+                "מאימתי הפירות חייבין במעשרות – for at their beginning, they are not food and it is necessary to give a measurement for each fruit when its time arrives to be appropriate for eating.",
+                "שיבחינו – the beginning of their ripening is called “BOHAL”/a certain stage in the growth of the fig (intermediate between פנה / and צמל/the last stage in the growth of a fig – when its head becomes white, and an example of this is the beginning of the days of female puberty – [between childhood and full womanhood] in a woman is called “BOHAL”, and it explains in the Gemara (Talmud Niddah 47a) when their heads whiten is the beginning of their ripening.",
+                "האבשים (a species of inferior grapes) – a species from the kinds of bad grapes like (Isaiah 5:4): “Instead, it yielded wild grapes.”",
+                "משהבאישו – that they ripened so much that the pomace of kernels/shells of grapes that are inside can be seen from the outside from within the husk and a cluster that has within it one berry that reached this measurement, it is entirely joined to tithing.",
+                "והאוג (red berry of the Venus summachtree) – a tree whose fruits are red and they call them KORNEOLI in the foreign language.",
+                "והתותים (mulberries) – In Arabic it is TUT, and in the foreign language it is MORAS.",
+                "שימסו – when the eatable portion (core) can be mashed from under his hand and if even a single slice of pomegranate reached this measurement, it is liable for tithing.",
+                "משיטילו שאור – if it were to open like leaven which has in it fissures.",
+                "משיטילו גידים – when they begin to ripen, there appears in them a kind of red veins.",
+                "משיעשו מגורה – when they separate the food from the outer husk/skin, and the food would be like it is placed in store room/bin which is a storehouse.",
+                "מישיעשו קליפה – the lower husk nearest the food which is not made until the completion of the ripening of the fruit. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "משינקדו – from when they will have on them black dots, for at the completion of their ripening they begin to blacken.",
+                "וכל השחורים – such as the berries of myrtle and the berries of thorn-bushes.",
+                "האגסים – in Arabic AGGAS and in the foreign language PEARS.",
+                "קרוסטמלין (Crustumenian pear – red on one side) – small apples that are similar to gall-nut that they call a species of oak from which the gall-nut are collected.",
+                "פרישין (name of a fruit/quince) – is called KONDUNISH in the foreign tongue and in Arabic SPERGEL.",
+                "עוזרדין (medlar/crabapple/sorb-apple) – in Arabic ZAROD and in the foreign tongue SURBASH.",
+                "משיקריחו – these fruits in their small size are covered with thin hairs, like a sort of down/feathers, and when they begin to ripen , they gradually become bald/smooth and at the completion of their ripening , everything falls out.",
+                "תלתן משיצמח (fenugree)-when it will be completed in its ripening until that if they would seed it, it would grow, and a sign to know when it reached to this measurement is when one places it into the water and every single berry that most of it sinks into the water, it is with the knowledge that if one sews it, it will grow, and we expound upon it as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside every year a tenth part of all the yield of your sowing,” something that is sown and grows.",
+                "משיכניסו שליש – when they have grown one-third from what they will eventually grow; alternatively, when one comes to store away and to press them out, one removes from them now one-third from what they will produce when they ripen well."
+            ],
+            [
+                "ובירק הקשואים והאבטיחים - that is to say that these four species of vegetation which are cucumbers, melons, gourds and squash/cucumber-melon. But with the fruits of the tree, apples and citrons are obligated/liable [for tithing] whether large or small because they are food at their beginning and at the end, and they are consumed whether they are big or small.",
+                "רבי שמעון פוטר את ה אתרוגי בקטנן- because he holds that they are not consumed when small, and they are not food at their beginning, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "שקדים המרים – are eaten when they are small, but are not eaten when they are large. But the opposite is the case with sweet almonds."
+            ],
+            [
+                "איזהו גרנן למעשרות (what is their harvesting time for making them liable for tithes) – when are the fruits appointed for tithing and it is forbidden to eat of them as an incidental meal like the grain in the threshing floor for even though the produce arrived at the season of tithing, it is still permitted to eat from them an incidental meal until it would be their harvesting time.",
+                "משיפקסו – as soon as their blossoms are removed and this is the hair that grows on them when they are small and when they ripen sufficiently, it falls out.",
+                "משיעמיד ערימה – when he makes of them a heap/pile.",
+                "משישלק (as soon as the gardener trims them) – trimming for a melon is like blossoms falling out for gourds.",
+                "מוקצה (until the melon is stored away) – because we don’t make piles from the melons, but rather spread them out and the place where we spread out the fruit is called a storage.",
+                "ירק הנאגד (vegetables put up in bunches when they are tied) – for it is the manner to sell it in bunches.",
+                "ואם אינו ממלא את הכלי – such as the case when he wants to fill two or three utensils, he eats an incidental meal from each one until he fills up the concluding one.",
+                "כלכלה (basket containing chosen fruits designated for use) – He who harvests/gathers vegetables into the basket containing chosen fruits, which is a basket.",
+                "עד שיחפה – the vegetation with the long and thin foliage of a palm-branch spreading from the stem or with leaves that are used to cover it.",
+                "בד\"א – that this is their harvesting time for making them liable for tithes.",
+                "במוליך לשוק – to sell [in the marketplace] for it was not dependent upon his intention lest he find buyers and the produce will be subject to sacred gifts being set aside (and as such forbidden to be consumed until such time), that the sale will establish it for tithing.",
+                "אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו – since the matter was dependent upon his intention and the produce would not be subject to sacred gifts being set aside until he arrives home for the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts are not liable for tithing until he sees the house, as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; [and I have given it to the Levite, the stranger, the fatherless, and the widow, just as You commanded me.”"
+            ],
+            [
+                "הפרד (dried pomegranates) – it was the practice to spread/separate the pomegranates and to dry them and those dried berries are called פרד/split and dried pomegranates on account that we separate them in order that the [(heat of the) sun] can enter into from every side.",
+                "משיפקל (to strip them) – like to peel/husk them, that is to say when he removes from upon them the bad husks.",
+                "משימרח – after we clean the grain from its chaff, we collect/heap them in one place in the threshing floor/granary and beautify the face of the pile and we divide it and it is called giving the pile of grain an even shape.",
+                "משיכבור – for it was the practice to uproot the peas with the dust, one must sift them in a basket used as a sieve/a large round vessel.",
+                "",
+                "מן הצדדים – the sides of the pile that were not shaped into an even pile.",
+                "וממה שמתוך התבן – that was not winnowed from the chaff."
+            ],
+            [
+                "משיקפה (from when he skims) – when he will remove the shells of grapes (i.e., the exterior) and the pomace of grapes (i.e., the interior) that cause the wine to rise in the wine pit at the time of its foaming.",
+                "מן הגת העליונה – for it still had not gone down into the pit.",
+                "ומן הצינור (and from the duct/water-pipe) – that is made at the mouth of the vat used for wine-pressing, and the wine splashes from the duct to the pit, but the wine that is in the vat used for wine pressing or in the duct are not completed in its work.",
+                "לעוקה (trough) – an indentation/hole that is before the building containing the tank and all implements for pressing olives, that the oil goes down into it.",
+                "עקל (a bale of loose texture containing the olive pulp to be pressed) – a utensil made from ropes that collects the olives into it when they sweep the beam on them.",
+                "ממל (crushing tool/press-beam) – the upper millstone that crushes the olives with it.",
+                "מבין הפצים (oil from between the boards of the press) - - oil that comes out between the boards.",
+                "המיטה- a thin cake that and when they remove it from the oven, they customarily smooth its face with oil and it comes to tell us that it is not considered as cooked, for the fire establishes it for [its liability for] tithing and it is prohibited to eat an incidental meal from all the grain and fruit and vegetables that had been cooked by fire, but this is not considered cooking",
+                "וכן לתמחוי (a plate for various dishes) – it is a secondary utensil and it doesn’t cook.",
+                "אבל לא יתן – oil for the boiling pot or the tightly covered stew-pot when they are foaming/growing hot, even though that he removed them from the flame and would eat an incidental meal, for all the while that when the hand is put into them it is immediately withdrawn (feeling the scald), it is considered like cooking and establishes it [as liable] for tithing.",
+                "לכל הוא נותן – for all the boiling pots that are boiling or the tightly covered stew-pots that are bubbling, he places [his hand] after he has removed them from the fire, it does not establish it [as liable] for tithing.",
+                "חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר – for the sharpness of the vinegar and juice aids in cooking. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "העגול של דבילה – it was customary to smoothen its face with liquids and that is the completion of work [to make it liable] for tithing.",
+                "בתאנים ובענבים של טבל - with liquids that come out from the figs and grapes of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda in the entire Mishnah.",
+                "",
+                "המחליק בענבים – he rubs the grapes on the cake of pressed figs.",
+                "לא הוכשר – the cake [is not fit for Levitical uncleanness] to become susceptible to ritual uncleanness and that which comes forth from the grapes is not considered liquid, but the first Tanna/teacher and Rabbi Yehuda dispute regarding liquid that stands to become clear whether it is considered a liquid or not.",
+                "משידוש – we dry the figs and afterwards thresh them with staffs into the arched, pouched vessel/jug or press it with hands into the store-house, and threshing the jug and making the molds for pressed cakes of figs in the store-room is the completion of labor [to make it liable for tithing].",
+                "לא יאכל מהן עראי – for he holds that the upper layer does not need the lower layer, and the lower layer does not need the upper layer and their work had already been completed. But Rabbi Yosi holds that each still needs the other and their work was not completed. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה עובר בשוק – an illiterate who is suspected of [not removing] tithes.",
+                "אוכלין ופטורים – a devoted object/sacrifice which is offered on the Altar that did not see the presence of the Temple and were not appointed for Tithes, and even though a sale establishes it for tithes, this gift he gives to them and the gift does not establish it.",
+                "מתקנים ודאי (that undoubtedly requires the separation of tithes – to make things legally fit for use) – for the giver did not tithe for he held that they would eat it in the marketplace and would not require tithing, but since they brought them into the house, they were appointed [for tithing], and specifically when he gave them a little bit that was appropriate to eat it in the marketplace. But, if he gave them a large portion or that the recipient was a person who did not have the practice of eating in the marketplace, or that the thing that he was given is not consumed like it is, in all of these, it is like he said [to them]: “bring them into your homes,” and it is forbidden to eat from them an incidental meal, for it is not explicitly stated, it was already established for tithing.",
+                "אין מתקנים אלא דמאי – and he would give the heave-offering/Terumah and tithes to the Kohen, but First Tithe and the Poor [Tithe] he would take for himself."
+            ],
+            [
+                "ואמר טלו לכם תאנים – the owner of the gate or the owner of the store said so (to take figs for themselves).",
+                "ובעל השער ובעל החנות חייבין – for the house of a person makes obligatory the setting aside of tithes and not to others.",
+                "ורבי יהודה פוטר – because a person is embarrassed to eat at the gate or in the store, but the courtyard establishes [liability] for tithing, for a person is not embarrassed to eat in it.",
+                "עד שיחזיר פניו – in the place where he sits and sells, he is embarrassed to eat without turning his face, but in a place that he doesn’t sit and sell, he is not embarrassed [to eat] and we hold that a place where he is embarrassed, he is exempt [from tithing] and a place where he is not embarrassed, he is obligated [to tithe] but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המעלה פירות מן מגליל – he harvested fruit/produce In the Galilee in order to sell them in Judea and they were not established for tithing, even if he lodged along the way until he would arrive in Judea for it was his intention to sell them there.",
+                "וכן בחזרה – if prior to his arrival in Judea, he changed his mind to return them to the Galilee, he consumes from them an incidental meal on the road until he would arrive in the Galilee.",
+                "עד שהוא מגיע למקום השביתה – to the place where he wants to rest there on the Sabbath, and immediately upon his arrival there, his produce/fruit became established for tithing, even though Shabbat had not yet arrived, but the Halakha Is not according to Rabbi Meir.",
+                "והרוכלין המחזרין בעיירות – to sell spices and women’s anointing [perfumes] and he brings with him produce/fruit, they consume from them an incidental meal until they arrive at the place of lodging and when they arrive there, the produce has been established for tithing.",
+                "ר' יהודה אומר בית ראשון – [the first house] that is in the city where he is lodging there, establishes for tithing, and even if he dodges in the other portion of the city, because a person wants to empty/remove his utensils at the first house that he approaches in order to lodge there, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "עד שלא נגמרה מלאכתן – their harvesting time for making them liable to tithes had not arrived, each and every fruit, according to what is explained above (chapter 1 of Tractate Maaserot, Mishnayot 2-7).",
+                "ר' אליעזר אוסר לאכול מהן עראי – until he separates all of their tithes of Terumah/heave-offering, making obligatory the setting aside of tithes.",
+                "וחכמים מתירים – as they hold that the heave-offering/Terumah does not make obligatory the setting aside of tithes unless he made the heave-offering from the basket containing chosen fruits designated for use.",
+                "כלכלת תאנים שתרמה – if their harvesting time for making them liable to tithes had not arrived.",
+                "ר' שמעון מתיר – even if he separated the heave offering from the basket containing chosen fruits designated for use.",
+                "וחכמים אומרים – and the Halakha is according to the Sages, that the heave-offering establishes the obligation to tithe, for when he made the heave-offering/Terumah from the basket containing the chosen fruits designated for use. But after he separated the heave-offering, it is forbidden to eat an incidental meal from that basket containing the chosen fruits designated for use until he separates all of the tithes."
+            ],
+            [
+                "עד שיעשר – for the sale makes it obligatory for the setting aside of tithes.",
+                "ואם צירף – if the owner of the garden took two at once, and gave it to him, he is liable [to tithe], but at the time when the purchaser harvests and ate, Rabbi Meir admits that he eats one at a time.",
+                "אמר רבי יהודה עשה בגנת ורדין וכו' – and there, the owner of the garden was harvesting, for they would not permit a person to enter there because of the roses but even though that the heave-offerings and tithes were not ever separated out, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "שאבור – that I will select and choose.",
+                "בורר ואוכל – he detaches one by one and eats, but if he didn’t detach and combined two of them, he is liable [for tithing].",
+                "מגרגר – he harvests each berry and eats them.",
+                "פורט – while the pomegranate is attached [to the ground], he splits it into segments/singles them out and eats berry after berry.",
+                "ובאבטיח סופת ואוכל – that is to say, he cuts small slices and eats [them]."
+            ],
+            [
+                "לקצות בתאנים – to make a fig-harvest (by cutting and packing figs). There are those who interpret to spread them out to dry and there are those interpret to cut them with a tool to cut fig-cakes (i.e., a knife or a saw) for they regularly cut the figs.",
+                "ואמר לו ע\"מ שאוכל תאנים – but there was no need for this condition for without that , he eats according to the law of the Torah, as it is written (Deuteronomy 23:25): “When you enter another man’s vineyard, you may eat as many grapes [as you want, until you are full, but you must not put any in your vessel].” But the Biblical verse speaks about the worker, therefore, it is not like a purchase and it doesn’t establish [for requiring] tithing.",
+                "ע\"מ שאוכל אני ובני – the eating of my children is a purchase and establishes [requiring] tithing.",
+                "ולאחר הקציעה – for his work was already complete, he does not eat according to the law of the Torah, but he comes to eat on the strength of the condition and it is like a purchase.",
+                "האוכל מן התורה פטור – And in the chapter (Chapter 7 of Tractate Bava Metzia, Mishnah 2), “He who hires workers” [87a-b], it explains: Which are those who eat from the law of the Torah? He who works on that which is attached to the ground at the time when the work is completed and [that which is] detached [from the ground] until the work has not yet been completed."
+            ],
+            [
+                "בלבסים – a kind from the species of bad figs (Lesbians/early figs).",
+                "בבנות שבע – a kind of white and good fig.",
+                "לא איכל בבנות שבע – as it is written (Deuteronomy 23:25): “When you enter another man’s vineyard and you eat as many grapes,” what does the inference teach us, “you eat grapes,” for don’t we know that there isn’t anything in a vineyard other than grapes? From here, if he was working with figs, he should not eat grapes.",
+                "אבל מונע את עצמו – a worker is permitted to prevent himself that he should not eat a the time that he is working with the bad ones until he reaches to good ones, and he eats from the good ones that which he could have eaten from the bad ones.",
+                "זה לאכול וזה לאכול – you should eat from my figs and I will eat from yours.",
+                "",
+                "זה לאכול וזה לקצות – you eat from my fig-harvest that are spread out to dry or the cut pieces with the tool for cutting fig-cakes (i.e., the knife or saw) and I eat from your fig-harvest; in each of these there is a purchase and it establishes [the obligation] for tithing.",
+                "המחליף לאכול חייב, לקצות פטור – for a purchase does not establish the thing where the work had not been completed. Therefore, these fig-harvests where their work was not completed, the purchase does not establish them [as liable for tithing] and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המעביר תאנים – on the path of his courtyard, to bring them to a place where they do the fig-harvest.",
+                "אוכלין ופטורין – since the courtyard does not establish [as liable for] tithing, for its work had not been completed. But he is forbidden to eat other than in the place where they do the fig-harvest/fig-packing, because in his place, it is recognized that the work had not been completed and when he is not in his place, it is not recognized. But his children are permitted [to eat] even in the place where they don’t do the fig-harvest, for it is not dependent upon them to change their mind, and since the knowledge of their father is to make of them a fig-harvest/fig-packing, they are permitted [to eat], but he who is in his hand to change his mind is not permitted [to eat] other than in the place where they make the fig-harvest/fig-packing.",
+                "אבל אם יש להם עליו מזונות – that he cut for them, and they don’t eat from the laws of the Torah, since that it is not the completion of the work, for he did not hire them other than to transfer them to the place where they perform the fig-harvest/fig-packing.",
+                "הרי אלו לא יאכלו – for it is a transaction, and concerning the purchaser, it is considered like the work had been completed, for the eyes of the purchaser are upon his purchase."
+            ],
+            [
+                "המוציא פועליו לשדה – to another labor and not to harvest, fruit that now they don’t eat from the laws of the Torah.",
+                "אוכלין ופטורין – if he gave to them, for a gift is not like a sale.",
+                "ואם יש להן עליו מזונות – that he cut for them.",
+                "אוכלין אחת וכו' – for it is not fixed.",
+                "ולא מן המוקצה – a pile of figs."
+            ],
+            [
+                "לעשות בזיתים – to hoe and to cover up the roots of olive trees under the olives, but not to harvest, for now, he does not eat from the laws of the Torah.",
+                "ואם צירף – two together, he liable, for this is something fixed/established.",
+                "לנכש בבצלים – to uproot the bad grasses that grow within the onions.",
+                "מקרסם – to cut, and it is similar to (Psalms 80:14): “wild boards gnaw at it [and creatures of the field feed on it?]”"
+            ],
+            [
+                "ואפילו בצד שדה קציעות -for the matter is proved that from this field they fell, and even so, they are permitted because of theft, for in general, the owners despaired from [finding] them.",
+                "ופטורות מן המעשר – like the law of renunciation of ownership.",
+                "ובזיתים ובחרובים חייבים – because the owners do not despair of [recovering] them, for their appearance proves to them that they fell from this tree. But figs with their falling are repulsive and it is not known from which tree it is.",
+                "אם דרסו רוב דם – if most people of that city already tread their dried figs in their fields, they can say that this is from their treading, and their work was already completed, and it is obligated to tithe.",
+                "פלחי דבילה – after they were trodden in a round cake, they divide the cake into several segments/slices, and there is in a slice many cakes of figs stuck to each other.",
+                "עד שלא כנסן לראש הגג – to make of them a pile, and that is their harvesting time to make them liable to tithes, as is taught in the Mishnayot (2-7) in the first chapter.",
+                "מוריד מהן לבהמה – but he cannot eat them, for we don’t consume on the stored objects other than in their place, meaning to say, the fruit, when we spread them out to dry, that their work was not completed, we don’t eat from them other than in their place, for when they are not in their place, it is not recognized that their work was not completed, but, however, when you feed from them to the cattle, even not in their place, because the carobs are not food for cattle, it is well knwn that their work was not completed and they have not dried out completely.",
+                "מפני שהוא מחזיר את המותר – to the place that he stretched them out to dry, and wherever its surplus returns, it is not made obligatory for the setting aside of tithes."
+            ],
+            [
+                "היזו היא חצר שחייבת במעשר – that establishes [liability] for tithing like a house.",
+                "חצר צורית – for in Tzur, they would place a guard at the entrance of the courtyard.",
+                "כל שאחד פותח ואחד נועל – such as, for example in the courtyard, two houses for two people. When one of them opens the entrance to the courtyard, the second comes and locks it. And when one locks, it, the second protests with his hand and opens it. It is found that the courtyard is not guarded.",
+                "ואין אומרים לו מה אתה מבקש פטורה – and even though he is not embarrassed to eat within it.",
+                "והחיצונה פטורה – since there is in the internal section entering one’s ground, it is not guarded, and we hold that the Halakha is according to all of them for stringency."
+            ],
+            [
+                "אע\"פ שהן של חצר חייבת – and the brings up the fruit/produce to the roof through the courtyard, even though it doesn’t make it obligatory for the setting aside of tithes, since for at the time that he brought them into the courtyard, it was his intention to raise them and to eat the on the roof. And these words apply when there is a on the roof four cubits by four cubits, but if there isn’t four cubits by four cubits on the roof, it is nullified regarding the courtyard.",
+                "בית שער – near the entrance to the courtyard.",
+                "אכסדרה – surrounded by three partitions and from a beam above.",
+                "מרפסת – a place in front of the upper chambers, and they go out from the upper chambers to the balcony and from the balcony they descend by ladder to the courtyard."
+            ],
+            [
+                "הצריפים – they lack a roof, but the beams above approach each other and become wider and enlarged downward.",
+                "הבורגנים (turrets) – like kinds of dove-cotes, made in the fields to store in them the fruit/produce.",
+                "והאלקטיות (sheds) – booths that they make during the hot days for shade; It is the Aramaic Targum for summer (sun-dried [fruits]).",
+                "סכת גינוסר- the Sea of Galilee we translate [into Aramaic] as Ginosar, and it is a place in the Land of Israel that its fruits are plentiful and good, and its drwellers make booths and dwell in them during the season of the fruits.",
+                "אע\"פ שיש שם רחים ותרנגולים – it is not fixed/established [for liability for tithing].",
+                "סוכת היוצרים – it is customary to make two booths, one inside the other; in the inner one they hide their pots/dishes, and dwell there, and in the outer one, they do their work and sell their dishes.",
+                "כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים – and the inner booth, the creator does not dwell there during the rainy season, therefore it is exempt [from being liable for tithing]. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+                "רבי יהודה מחייב – Rabbi Yehuda according to his reasoning who holds that we require that the Sukkah is a permanent dwelling and is liable for a Mezuzah. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "תאנה שהיא עומדת בחצר – a fig tree that stands in the courtyard, and the courtyard establishes [liability] for tithing.",
+                "ואם צירף – two [together], he is liable [to tithe].",
+                "ר\"ש אומר אחת בימינו – even three in a case like this, is not a combination, and is permitted, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "עלה לראשה – to the top of the fig [tree].",
+                "ממלא חיקו ואוכל – there, and as long as he doesn’t bring it down to the courtyard."
+            ],
+            [
+                "נוטל את האשכול – he eats in his normal manner and he doesn’t need to pick single berries, and similarly with pomegranates, he does not need to eat single grapes, and similarly, with a melon, he does not need to eat a slice, that is to cut thin slices.",
+                "ר\"ע אומר – and the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+                "כוסבר – this is its name in Arabic and it is coriander seed.",
+                "מקרסם – cut/sever.",
+                "סיאה – in Arabic PUDNAG, and in the foreign language POLIO.",
+                "",
+                "הקורנית – in Arabic CHASHA, and in the foreign language SHADRIAH.",
+                "אם היו נשמרים חייבים – for there is no liability for tithing other than eating and something guarded."
+            ],
+            [
+                "אוכל כדרכו – from the branches/bough that stands in the garden.",
+                "אוכל אחת אחת – from the branch that extends to the courtyard",
+                "ואם צירף – two [figs together], he is liable [for tithing].",
+                "הכל הולך אחר העיקר – for we cast the bough after its root, which is the place of the absorbing of the tree.",
+                "ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר – even the bough/branch that extends outside the wall, if he did not redeem it within the year, it becomes permanently irredeemable/sold, as if it was within the wall, since the root of the tree is within the wall.",
+                "ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף – even after the bough/branch, it is stated, for if its root is inside within the wall of the city of refuge and its bough extends outside the border, for just as at its root, the blood avenger is not able to kill the murderer through its bough, he also is not able to kill him for we cast the bough after its root, but if its root is outside and its bough is inside, just as that with its bough he is not able to kill him, with its root, he also is not able to kill him, for we cast its root after its bough for stringency. And similarly in Jerusalem, he follow after the bough regarding the Second Tithe, that is also for stringency, for its root is outside and its bough is inside, just as with its bough, he is not able to redeem, for pure tithes are redeemed within Jerusalem by its roots, he also would not abe able to redeem it, but if its root is inside and its bough is outside, just as that in the place of its bough, he is not able to eat it without redeeming it, for it is outside of Jerusalem, so here too, in a place where its root, even though it is inside, he is not able to eat it without redemption."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הכובש (press/pickle) – vegetables or olives with vinegar or with wine, and similarly who boils or salts, even in the field he is obligated [to tithe]. For the flame and the salt and the business transaction and the heave-offering and the Sabbath and the courtyard guard it, each one of these establishes [the liability] for tithing.",
+                "המכמן באדמה (hide fruits in the ground) – he who stores away produce under the ground in the manner that they customarily hide fruit that are not ripened all their need in order that they can [fully] ripen.",
+                "והמטבל (and one who seasons) – produce with salt or with brine or with vinegar and consumes it is exempt [from giving tithes], and it does not establish it [as liable] for tithing like one who pickles or salts, but rather, he eats from them an incidental meal/snack and is exempt from tithing.",
+                "הפוצע זיתים – crushes and pounds hem in order that their vegetable sap/resin should depart, which is their bitterness.",
+                "הסוחט זיתים על בשרו – to rub his body.",
+                "לתוך ידו חייב – for what he put into his hand is considered as if he put it into a small pit, which is that pit that the wine and the oil descend into.",
+                "המקפה לתבשיל (he skims [a ladle of wine for use] in a stew) – he draws refuse that the wine brings up at the time of its boiling is called pulp, and if after he placed the wine in the cooked dish , he removed from it the exterior husks and the interior pomace that float above, this is the incidental froth and does not establish [liability for] tithing like the rest of the froth of wine in general, and we are speaking regarding a cold cooked dish, for itf it was a boiling cooked dish, we would say that the flame established [the liability for tithing, and without the froth, it would be established [liable for] tithing , on account of he flame.",
+                "לקדרה – an empty [pot], before that he put into it the cooked dish, he placed in it the wine and skimmed it, it wold be like he is skimming in a small pit and he is liable [for tithing]."
+            ],
+            [
+                "תינוקות שטמנו תאנים – in the field, for if it were in the house, not on Shabbat, the house would establish it [for liability] for tithing. And it (i.e., the Mishnah) took [the word] “children/תינוקות “ to inform us that they have a recognized thought-pattern through their actions.",
+                "לא יאכלו למוצ\"ש – for since the Sabbath established them for [liability for] tithing, it is forbidden forever until they tithe.",
+                "כלכלת שבת – a basket filled with chosen fruits designated for use on Shabbat.",
+                "וב\"ה מחייבין – [to be liable for] tithing immediately, even prior to the sabbath, for since they were designated for the Sabbath, they were established [as liable for tithing] immediately.",
+                "לשלוח לחבירו – it was made iiable for setting aside of tithes immediately, and he may not eat an incidental meal until he tithes, and even if they had not been sent, because since he designated it to be sent, he is stringent upon it like with a basket designated for the Sabbath, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המעטן (vat or pit where olives are packed until they form a viscid mass) – place where pile upolives in order that they are softened and appropriate to extract their oil.",
+                "טובל אחד אחד במלח – for it does not establish [as liable for tithing] other than with salt and in a combination of two, therefore, if he salted it and placed it before him, he is liable [for tithing].",
+                "מן המעטן הטהור חייב – as, for example, that a person who takes them is ritually impure, for it is impossible for him to return the surplus, for all those that he has taken have become ritually defiled in his hand.",
+                "מן הטמא פטור – for since the vat/pit where the olives are packed is all ritually impure [and the person] who takes them is ritually impure, he is return the surplus."
+            ],
+            [
+                "שותין על הגת – and as for example, when he brought his head and most of his body inside, for one cannot make a decree lest he bring the utensil to him and he drinks outside of the winepress.",
+                "",
+                "ר\"א ב\"ר צדוק מחייב – for he decreed lest he he take out from wine outside of the winepress.",
+                "על החמין חייב – which establishes it [as liable for tithing], because e is not able to return the surplus for he has ruined the wine that is in the winepress, but if he poured with cold [wine], he exempt for he can return the surplus, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המקלף – he removes their husks.",
+                "מקלף אחת אחת – one piece of barley and especially when he is not near the threshing floor/granary, but if he was near the threshing floor/granary, even if he peeled more, he is exempt [from liability for tithing] because he can return the surplus.",
+                "",
+                "מנפה [winnows] – to produce the chaff.",
+                "מיד ליד – he empties them from one hand to the other hand [and eats them without tithing].",
+                "ירקה פטור - for the seed is the essence and the herb (foliage/leaves) is not considered [important for tithing] unless he intended to use the herbs (foliage/leaves) [if they are to be eaten].",
+                "מתעשרת זרע וירק – he is liable to tithe whether he ate the seed or whether he ate the leaves, the foliage as they exist.",
+                "השבת (dill)– such is its name in Arabic and in the foreign tongue ANITO.",
+                "וזירים (pods) – vine-shoots, and even if he merely sowed, he tithes the seed, the herb {foliage/leaves) and the pods, because dills make long vine-shoots , but the coriander, one does no tithe the pods unless he sowed first for the pods.",
+                "",
+                "השחלים (cress) – in Arabic HAB AT SHAR, and in the foreign tongue, KRISHON.",
+                "הגרגיר – this is its name in Arabic, and in the foreign tongue, IROGA, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "התמרות של תלתן – there are those who explain it as sprouts of fenugreek, similar to what vines have and they are eaten. And there are those wo interpret that when the calyx/capsule of plants begins to grow, it appears in the place of its growth like a sort of thick berry, and it is called a fruit-like excrescence on leaves, berry as we state [Tractate Sukkah 33a] concerning the myrtle whose head is lopped off and an excrescence ascended upon it, and on fenugreek and mustard seed and white bean, they are considered food.",
+                "הצלף (caper-bush/tree) – KAPRI – in the foreign language.",
+                "תמרות – the sprouts that are on it, and there are those who interpret, the flower.",
+                "האביונות (caper-tree/caper berry) – which is the essence of the fruit, and the flowers of the caper-bush which protect the fruit.",
+                "ר\"ע וכו' – and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "העוקר שתלים –[he who uproots/takes out] shoots/young plants after they have sprouted and grown a bit, they uproot them and plant them in another place and they thicken and extend and grow there.",
+                "פטור – even though they have seen the presence of the house, because they their work has not yet been completed.",
+                "לקח במחובר לקרקע – he who purchases produce/fruit which are attached is exempt [from tithing] for the purchase does not establish [liability for separating] tithes but rather when one purchases that which is detached [from the ground], and not when it is attached.",
+                "לקט – plants to send to his colleague, he is exempt [from tithing].",
+                "אם יש כיוצא בהם נמכרים בדוק – they are considered as if their work had been completed, but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah."
+            ],
+            [
+                "ונוטע בתוך שלו לזרע – [turnips and radishes] that the seed [will ripen] in them in the place of their planting.",
+                "מפני שהוא גרנן – their uprooting is their harvesting time, for they have no other harvesting time to make them liable for tithing, for their sowing is exempt from tithing, as it is written (Leviticus 27:30- listed incorrectly in the text of the Mishnah): “[All tithes from the land,] whether seed from the ground [or fruit from the tree, are the LORD’s,” but not every seed, except for garden seeds (i.e., seeds of vegetables) which are not eaten (see Mishnah Kilayim, Chapter 2, Mishnah 2), and it is found that their work had been completed and it is prohibited to plant them until one sets aside tithes.",
+                "טהרו מלטמא – as they are like they are sown, and the Torah increased the purity of seeds, as it is written (Leviticus 11:37): “[If such a carcass falls upon] seed grain that is to be sown, it is clean.” But, for all the rest of the things are like they are detached, and their presumption is for tithing and Seventh year produce, and even to purify them from ritual uncleanness , and especially when they had taken root in the attic that underneath them is the dust of the concrete pavement of stone chippings, but if they had taken root in the basket/pile is considered as detached even regarding ritual defilement.",
+                "והן מגולין – their leaves, in the manner of their growh, they are as planted in the field, and a person who uproots from them on Shabbat is liable for Seventh Year produce and tithes."
+            ],
+            [
+                "לא ימכור אדם פירותיו וכו' – for he transgresses (Leviticus 19:14): “[You shall not insult the deaf,] or place a stumbling block before the blind.”",
+                "ואם בכרו – if there are ripening early which arrived at the season of [liability] for tithing and the rest did not arrive [yet at that season], he taks them, and sells the rest."
+            ],
+            [
+                "תבנו – ears of corn that were threshed and sometimes, there remains in them wheat.",
+                "גפתו – refuse of olives.",
+                "זגין – refuse of grapes.",
+                "להוציא מהן משקין – it is referring to its [olive] peat and interior kernels.",
+                "על הקטועין – improperly threshed ears of corn.",
+                "על הצדדין – sides of the pile, and similar one who separates heave offing in the pit, in his heart on what is in the exterior and what is the interior parts of the grape, and one who separates the heave offering in the olive press,, in his heart, on what is within the peat."
+            ],
+            [
+                "הלוקח שדה ירק – from the heathen.",
+                "בסוריא – they are the lands that [King] David conquered, such as Damascus, Aram Naharayim and Aram Zovah. But in some of the things, he made them like the Land of Israel, and in some of them, not.",
+                "אם עד שלא בא לעונת המעשרות חייב – since for at the time that they come towards the liability [for tithing], they are in the possession of an Israelite. But if if the time of the liability [for tithing arrived when it was in the possession of an idolater, he is exempt [from tithing].And regarding this thing, they made Syria like the conquest of an individual, which is not called a conquest.",
+                "ולוקט כדרכו – and he is exempt from tithing even what was added in his possession. But he should not hire workers, for we are concerned that perhaps they will come to work this, even in a field that he purchased even before the time arrived for tithing. But Rabbi Yehuda did not make [this] decree.",
+                "פטור – even though he doesn’t have in the body of the land anything.",
+                "רבי יהודה אומר אף לפי חשבון – He is referring to the matter of the first Tanna/teacher. But this is what he said: that just as he is liable [for tithing] if he purchased prior to the arrival of the time for tithing, to tithe on everything, that is so, that he is liable [for tithing] if the season for tithing has arrived, to tithe according to the percentage that was added to his possession, such as for example, if they brought one-third in the hand of the heathen, he is liable to tithe on the two-thirds that were added to his possession. But the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "המתמד – if he places water on the exterior shells and on the interior pomace or on the lees/sediment, it is called מתמד/making pomace wine putting water on by measure, and finds – after pressing - the same quantity. But here we are speaking with place waters specifically on the lees/sediment.",
+                "ומצא כדי מדתו – not exactly the same measure, for even if he placed three jugs of water and found three-and-one-half [jugs], he is exempt [from tithing]. For the taste of the lees/sediment of eatables forbidden prior to the setting aside of priestly gifts is not considered a complete taste but rather merely an acrid taste.",
+                "",
+                "רבי יהודה מחייב – for he holds that it is impossible that all of the water would depart outside, but rather, half-a-jug of water would remain within the lees/sediment, and it would be found that these three-and-one-half jugs that left, they have within them one jug of wine and two-and-one-half of water, and they would be like mixed wine, for it is the manner of mixing wine. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מצא יותר מכדי מדתו – and this is removing three and finding four.",
+                "מוציא עליו ממקום אחר – even from another place, meaning to say, that there is no question from this and requiring it – that is permitted, but rather, even from another place, one is able to tithe according to the percentage of the surplus of the measure."
+            ],
+            [
+                "שלנו – an overnight.",
+                "הערימה החייבת – the pile which became obligated for tithing, as it is taught in the first chapter (Tractate Maaserot, Mishnah 6), and if he doesn’t give the pile an even shape, when he makes the pile."
+            ],
+            [
+                "שום בעל בכי – pungent garlic that he who consumes it cries and his eyes flow with tears. But it appears to me that it is garlic that grows in Mount Lebanon, for they call Lebanon in Arabic by that language.",
+                "רכפא – name of a place.",
+                "גריסין הקילקין – pounded beams that come from Sicily, the name of a place, and they are square, as it is taught in [Tractate] Negaim (Chapter 4, Mishnayot 8-10): “like the square Sicilian pounded bean.",
+                "ועדשים המצריות – it has one sharp head, and these species are desert-like and their presumption is that they are ownerless because they are not sewn in a garden. Therefore, they are exempt from tithing.",
+                "אף הקורקס – in Arabic KALKAS, and it is a kind of the species of carob.",
+                "הקוטנם – from the species of lentils, and the Halakha is according to the anonymous Mishnah.",
+                "ונלקחים מכל אדם – even from those who are suspected of selling Seventh-year produce.",
+                "זרע הלוף העליון – I heard the [edible] leaves of the wild colocasia/LOF/arum – trained for the leaves (similar to colocasia, with edible leaves and root, and bearing beans) but the seed of the LOF that is regular is liable [for tithing]. And Maimonides explains that this Mishnah is transposed/not in order regarding the higher pods of arum, and arum/LOF is from the species of onions.",
+                "שאע\"פ שאביהן תרומה – even though that one of each of these which are garden seeds which are not eat, which are heave-offering/Terumah, and their seeds, the large ones are eaten, and we don’t state that hose which grow as Terumah/heave offering are Terumah, but rather, that the seed sewn is from things that are appropriate for eating.",
+                "שאביהן – the seed, which is the “father” to that which grew from it."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/English/merged.json

@@ -0,0 +1,360 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Maasrot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Maasrot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל – to exclude woad/a plant producing a deep blue dye, which they call “NEEL” in Arabic and madder/a plant used in dying red which they call ALETZPUR in Arabic for these do not consume. Even though they are eaten in distress, but they are not liable for tithes.",
+                "ונשמר – to exclude that which is ownerless, which have no owners to guard/watch it.",
+                "וגידולו מן הארץ – to exclude morils/a kind of mushroom, and truffles and all of these we derive from Scripture, as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside every year a tenth part of all of the yield of your sowing,” – “all the yield”– similar to produce that he eats, - “your sowing” – that which is unique to you, excluding that which is ownerless that have no specific/special owners; “your seed” – that which you sow it and it grows, excluding morils and truffles which are not sown.",
+                "כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל – such as vegetables that immediately when they grow are appropriate for food and we guard them until they grow and add food.",
+                "חייב קטן וגדול – for they are appropriate for food, whether for adults or minors.",
+                "וכל שאין תחלתו אוכל – such as kinds of fruits.",
+                "אינו חייב עד שיעשה אוכל – as it is written (Leviticus 27:30): “whether from the ground or fruit from the tree” until it grows and makes fruit."
+            ],
+            [
+                "מאימתי הפירות חייבין במעשרות – for at their beginning, they are not food and it is necessary to give a measurement for each fruit when its time arrives to be appropriate for eating.",
+                "שיבחינו – the beginning of their ripening is called “BOHAL”/a certain stage in the growth of the fig (intermediate between פנה / and צמל/the last stage in the growth of a fig – when its head becomes white, and an example of this is the beginning of the days of female puberty – [between childhood and full womanhood] in a woman is called “BOHAL”, and it explains in the Gemara (Talmud Niddah 47a) when their heads whiten is the beginning of their ripening.",
+                "האבשים (a species of inferior grapes) – a species from the kinds of bad grapes like (Isaiah 5:4): “Instead, it yielded wild grapes.”",
+                "משהבאישו – that they ripened so much that the pomace of kernels/shells of grapes that are inside can be seen from the outside from within the husk and a cluster that has within it one berry that reached this measurement, it is entirely joined to tithing.",
+                "והאוג (red berry of the Venus summachtree) – a tree whose fruits are red and they call them KORNEOLI in the foreign language.",
+                "והתותים (mulberries) – In Arabic it is TUT, and in the foreign language it is MORAS.",
+                "שימסו – when the eatable portion (core) can be mashed from under his hand and if even a single slice of pomegranate reached this measurement, it is liable for tithing.",
+                "משיטילו שאור – if it were to open like leaven which has in it fissures.",
+                "משיטילו גידים – when they begin to ripen, there appears in them a kind of red veins.",
+                "משיעשו מגורה – when they separate the food from the outer husk/skin, and the food would be like it is placed in store room/bin which is a storehouse.",
+                "מישיעשו קליפה – the lower husk nearest the food which is not made until the completion of the ripening of the fruit. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "משינקדו – from when they will have on them black dots, for at the completion of their ripening they begin to blacken.",
+                "וכל השחורים – such as the berries of myrtle and the berries of thorn-bushes.",
+                "האגסים – in Arabic AGGAS and in the foreign language PEARS.",
+                "קרוסטמלין (Crustumenian pear – red on one side) – small apples that are similar to gall-nut that they call a species of oak from which the gall-nut are collected.",
+                "פרישין (name of a fruit/quince) – is called KONDUNISH in the foreign tongue and in Arabic SPERGEL.",
+                "עוזרדין (medlar/crabapple/sorb-apple) – in Arabic ZAROD and in the foreign tongue SURBASH.",
+                "משיקריחו – these fruits in their small size are covered with thin hairs, like a sort of down/feathers, and when they begin to ripen , they gradually become bald/smooth and at the completion of their ripening , everything falls out.",
+                "תלתן משיצמח (fenugree)-when it will be completed in its ripening until that if they would seed it, it would grow, and a sign to know when it reached to this measurement is when one places it into the water and every single berry that most of it sinks into the water, it is with the knowledge that if one sews it, it will grow, and we expound upon it as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside every year a tenth part of all the yield of your sowing,” something that is sown and grows.",
+                "משיכניסו שליש – when they have grown one-third from what they will eventually grow; alternatively, when one comes to store away and to press them out, one removes from them now one-third from what they will produce when they ripen well."
+            ],
+            [
+                "ובירק הקשואים והאבטיחים - that is to say that these four species of vegetation which are cucumbers, melons, gourds and squash/cucumber-melon. But with the fruits of the tree, apples and citrons are obligated/liable [for tithing] whether large or small because they are food at their beginning and at the end, and they are consumed whether they are big or small.",
+                "רבי שמעון פוטר את ה אתרוגי בקטנן- because he holds that they are not consumed when small, and they are not food at their beginning, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "שקדים המרים – are eaten when they are small, but are not eaten when they are large. But the opposite is the case with sweet almonds."
+            ],
+            [
+                "איזהו גרנן למעשרות (what is their harvesting time for making them liable for tithes) – when are the fruits appointed for tithing and it is forbidden to eat of them as an incidental meal like the grain in the threshing floor for even though the produce arrived at the season of tithing, it is still permitted to eat from them an incidental meal until it would be their harvesting time.",
+                "משיפקסו – as soon as their blossoms are removed and this is the hair that grows on them when they are small and when they ripen sufficiently, it falls out.",
+                "משיעמיד ערימה – when he makes of them a heap/pile.",
+                "משישלק (as soon as the gardener trims them) – trimming for a melon is like blossoms falling out for gourds.",
+                "מוקצה (until the melon is stored away) – because we don’t make piles from the melons, but rather spread them out and the place where we spread out the fruit is called a storage.",
+                "ירק הנאגד (vegetables put up in bunches when they are tied) – for it is the manner to sell it in bunches.",
+                "ואם אינו ממלא את הכלי – such as the case when he wants to fill two or three utensils, he eats an incidental meal from each one until he fills up the concluding one.",
+                "כלכלה (basket containing chosen fruits designated for use) – He who harvests/gathers vegetables into the basket containing chosen fruits, which is a basket.",
+                "עד שיחפה – the vegetation with the long and thin foliage of a palm-branch spreading from the stem or with leaves that are used to cover it.",
+                "בד\"א – that this is their harvesting time for making them liable for tithes.",
+                "במוליך לשוק – to sell [in the marketplace] for it was not dependent upon his intention lest he find buyers and the produce will be subject to sacred gifts being set aside (and as such forbidden to be consumed until such time), that the sale will establish it for tithing.",
+                "אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו – since the matter was dependent upon his intention and the produce would not be subject to sacred gifts being set aside until he arrives home for the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts are not liable for tithing until he sees the house, as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; [and I have given it to the Levite, the stranger, the fatherless, and the widow, just as You commanded me.”"
+            ],
+            [
+                "הפרד (dried pomegranates) – it was the practice to spread/separate the pomegranates and to dry them and those dried berries are called פרד/split and dried pomegranates on account that we separate them in order that the [(heat of the) sun] can enter into from every side.",
+                "משיפקל (to strip them) – like to peel/husk them, that is to say when he removes from upon them the bad husks.",
+                "משימרח – after we clean the grain from its chaff, we collect/heap them in one place in the threshing floor/granary and beautify the face of the pile and we divide it and it is called giving the pile of grain an even shape.",
+                "משיכבור – for it was the practice to uproot the peas with the dust, one must sift them in a basket used as a sieve/a large round vessel.",
+                "",
+                "מן הצדדים – the sides of the pile that were not shaped into an even pile.",
+                "וממה שמתוך התבן – that was not winnowed from the chaff."
+            ],
+            [
+                "משיקפה (from when he skims) – when he will remove the shells of grapes (i.e., the exterior) and the pomace of grapes (i.e., the interior) that cause the wine to rise in the wine pit at the time of its foaming.",
+                "מן הגת העליונה – for it still had not gone down into the pit.",
+                "ומן הצינור (and from the duct/water-pipe) – that is made at the mouth of the vat used for wine-pressing, and the wine splashes from the duct to the pit, but the wine that is in the vat used for wine pressing or in the duct are not completed in its work.",
+                "לעוקה (trough) – an indentation/hole that is before the building containing the tank and all implements for pressing olives, that the oil goes down into it.",
+                "עקל (a bale of loose texture containing the olive pulp to be pressed) – a utensil made from ropes that collects the olives into it when they sweep the beam on them.",
+                "ממל (crushing tool/press-beam) – the upper millstone that crushes the olives with it.",
+                "מבין הפצים (oil from between the boards of the press) - - oil that comes out between the boards.",
+                "המיטה- a thin cake that and when they remove it from the oven, they customarily smooth its face with oil and it comes to tell us that it is not considered as cooked, for the fire establishes it for [its liability for] tithing and it is prohibited to eat an incidental meal from all the grain and fruit and vegetables that had been cooked by fire, but this is not considered cooking",
+                "וכן לתמחוי (a plate for various dishes) – it is a secondary utensil and it doesn’t cook.",
+                "אבל לא יתן – oil for the boiling pot or the tightly covered stew-pot when they are foaming/growing hot, even though that he removed them from the flame and would eat an incidental meal, for all the while that when the hand is put into them it is immediately withdrawn (feeling the scald), it is considered like cooking and establishes it [as liable] for tithing.",
+                "לכל הוא נותן – for all the boiling pots that are boiling or the tightly covered stew-pots that are bubbling, he places [his hand] after he has removed them from the fire, it does not establish it [as liable] for tithing.",
+                "חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר – for the sharpness of the vinegar and juice aids in cooking. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "העגול של דבילה – it was customary to smoothen its face with liquids and that is the completion of work [to make it liable] for tithing.",
+                "בתאנים ובענבים של טבל - with liquids that come out from the figs and grapes of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda in the entire Mishnah.",
+                "",
+                "המחליק בענבים – he rubs the grapes on the cake of pressed figs.",
+                "לא הוכשר – the cake [is not fit for Levitical uncleanness] to become susceptible to ritual uncleanness and that which comes forth from the grapes is not considered liquid, but the first Tanna/teacher and Rabbi Yehuda dispute regarding liquid that stands to become clear whether it is considered a liquid or not.",
+                "משידוש – we dry the figs and afterwards thresh them with staffs into the arched, pouched vessel/jug or press it with hands into the store-house, and threshing the jug and making the molds for pressed cakes of figs in the store-room is the completion of labor [to make it liable for tithing].",
+                "לא יאכל מהן עראי – for he holds that the upper layer does not need the lower layer, and the lower layer does not need the upper layer and their work had already been completed. But Rabbi Yosi holds that each still needs the other and their work was not completed. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה עובר בשוק – an illiterate who is suspected of [not removing] tithes.",
+                "אוכלין ופטורים – a devoted object/sacrifice which is offered on the Altar that did not see the presence of the Temple and were not appointed for Tithes, and even though a sale establishes it for tithes, this gift he gives to them and the gift does not establish it.",
+                "מתקנים ודאי (that undoubtedly requires the separation of tithes – to make things legally fit for use) – for the giver did not tithe for he held that they would eat it in the marketplace and would not require tithing, but since they brought them into the house, they were appointed [for tithing], and specifically when he gave them a little bit that was appropriate to eat it in the marketplace. But, if he gave them a large portion or that the recipient was a person who did not have the practice of eating in the marketplace, or that the thing that he was given is not consumed like it is, in all of these, it is like he said [to them]: “bring them into your homes,” and it is forbidden to eat from them an incidental meal, for it is not explicitly stated, it was already established for tithing.",
+                "אין מתקנים אלא דמאי – and he would give the heave-offering/Terumah and tithes to the Kohen, but First Tithe and the Poor [Tithe] he would take for himself."
+            ],
+            [
+                "ואמר טלו לכם תאנים – the owner of the gate or the owner of the store said so (to take figs for themselves).",
+                "ובעל השער ובעל החנות חייבין – for the house of a person makes obligatory the setting aside of tithes and not to others.",
+                "ורבי יהודה פוטר – because a person is embarrassed to eat at the gate or in the store, but the courtyard establishes [liability] for tithing, for a person is not embarrassed to eat in it.",
+                "עד שיחזיר פניו – in the place where he sits and sells, he is embarrassed to eat without turning his face, but in a place that he doesn’t sit and sell, he is not embarrassed [to eat] and we hold that a place where he is embarrassed, he is exempt [from tithing] and a place where he is not embarrassed, he is obligated [to tithe] but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המעלה פירות מן מגליל – he harvested fruit/produce In the Galilee in order to sell them in Judea and they were not established for tithing, even if he lodged along the way until he would arrive in Judea for it was his intention to sell them there.",
+                "וכן בחזרה – if prior to his arrival in Judea, he changed his mind to return them to the Galilee, he consumes from them an incidental meal on the road until he would arrive in the Galilee.",
+                "עד שהוא מגיע למקום השביתה – to the place where he wants to rest there on the Sabbath, and immediately upon his arrival there, his produce/fruit became established for tithing, even though Shabbat had not yet arrived, but the Halakha Is not according to Rabbi Meir.",
+                "והרוכלין המחזרין בעיירות – to sell spices and women’s anointing [perfumes] and he brings with him produce/fruit, they consume from them an incidental meal until they arrive at the place of lodging and when they arrive there, the produce has been established for tithing.",
+                "ר' יהודה אומר בית ראשון – [the first house] that is in the city where he is lodging there, establishes for tithing, and even if he dodges in the other portion of the city, because a person wants to empty/remove his utensils at the first house that he approaches in order to lodge there, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "עד שלא נגמרה מלאכתן – their harvesting time for making them liable to tithes had not arrived, each and every fruit, according to what is explained above (chapter 1 of Tractate Maaserot, Mishnayot 2-7).",
+                "ר' אליעזר אוסר לאכול מהן עראי – until he separates all of their tithes of Terumah/heave-offering, making obligatory the setting aside of tithes.",
+                "וחכמים מתירים – as they hold that the heave-offering/Terumah does not make obligatory the setting aside of tithes unless he made the heave-offering from the basket containing chosen fruits designated for use.",
+                "כלכלת תאנים שתרמה – if their harvesting time for making them liable to tithes had not arrived.",
+                "ר' שמעון מתיר – even if he separated the heave offering from the basket containing chosen fruits designated for use.",
+                "וחכמים אומרים – and the Halakha is according to the Sages, that the heave-offering establishes the obligation to tithe, for when he made the heave-offering/Terumah from the basket containing the chosen fruits designated for use. But after he separated the heave-offering, it is forbidden to eat an incidental meal from that basket containing the chosen fruits designated for use until he separates all of the tithes."
+            ],
+            [
+                "עד שיעשר – for the sale makes it obligatory for the setting aside of tithes.",
+                "ואם צירף – if the owner of the garden took two at once, and gave it to him, he is liable [to tithe], but at the time when the purchaser harvests and ate, Rabbi Meir admits that he eats one at a time.",
+                "אמר רבי יהודה עשה בגנת ורדין וכו' – and there, the owner of the garden was harvesting, for they would not permit a person to enter there because of the roses but even though that the heave-offerings and tithes were not ever separated out, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "שאבור – that I will select and choose.",
+                "בורר ואוכל – he detaches one by one and eats, but if he didn’t detach and combined two of them, he is liable [for tithing].",
+                "מגרגר – he harvests each berry and eats them.",
+                "פורט – while the pomegranate is attached [to the ground], he splits it into segments/singles them out and eats berry after berry.",
+                "ובאבטיח סופת ואוכל – that is to say, he cuts small slices and eats [them]."
+            ],
+            [
+                "לקצות בתאנים – to make a fig-harvest (by cutting and packing figs). There are those who interpret to spread them out to dry and there are those interpret to cut them with a tool to cut fig-cakes (i.e., a knife or a saw) for they regularly cut the figs.",
+                "ואמר לו ע\"מ שאוכל תאנים – but there was no need for this condition for without that , he eats according to the law of the Torah, as it is written (Deuteronomy 23:25): “When you enter another man’s vineyard, you may eat as many grapes [as you want, until you are full, but you must not put any in your vessel].” But the Biblical verse speaks about the worker, therefore, it is not like a purchase and it doesn’t establish [for requiring] tithing.",
+                "ע\"מ שאוכל אני ובני – the eating of my children is a purchase and establishes [requiring] tithing.",
+                "ולאחר הקציעה – for his work was already complete, he does not eat according to the law of the Torah, but he comes to eat on the strength of the condition and it is like a purchase.",
+                "האוכל מן התורה פטור – And in the chapter (Chapter 7 of Tractate Bava Metzia, Mishnah 2), “He who hires workers” [87a-b], it explains: Which are those who eat from the law of the Torah? He who works on that which is attached to the ground at the time when the work is completed and [that which is] detached [from the ground] until the work has not yet been completed."
+            ],
+            [
+                "בלבסים – a kind from the species of bad figs (Lesbians/early figs).",
+                "בבנות שבע – a kind of white and good fig.",
+                "לא איכל בבנות שבע – as it is written (Deuteronomy 23:25): “When you enter another man’s vineyard and you eat as many grapes,” what does the inference teach us, “you eat grapes,” for don’t we know that there isn’t anything in a vineyard other than grapes? From here, if he was working with figs, he should not eat grapes.",
+                "אבל מונע את עצמו – a worker is permitted to prevent himself that he should not eat a the time that he is working with the bad ones until he reaches to good ones, and he eats from the good ones that which he could have eaten from the bad ones.",
+                "זה לאכול וזה לאכול – you should eat from my figs and I will eat from yours.",
+                "",
+                "זה לאכול וזה לקצות – you eat from my fig-harvest that are spread out to dry or the cut pieces with the tool for cutting fig-cakes (i.e., the knife or saw) and I eat from your fig-harvest; in each of these there is a purchase and it establishes [the obligation] for tithing.",
+                "המחליף לאכול חייב, לקצות פטור – for a purchase does not establish the thing where the work had not been completed. Therefore, these fig-harvests where their work was not completed, the purchase does not establish them [as liable for tithing] and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המעביר תאנים – on the path of his courtyard, to bring them to a place where they do the fig-harvest.",
+                "אוכלין ופטורין – since the courtyard does not establish [as liable for] tithing, for its work had not been completed. But he is forbidden to eat other than in the place where they do the fig-harvest/fig-packing, because in his place, it is recognized that the work had not been completed and when he is not in his place, it is not recognized. But his children are permitted [to eat] even in the place where they don’t do the fig-harvest, for it is not dependent upon them to change their mind, and since the knowledge of their father is to make of them a fig-harvest/fig-packing, they are permitted [to eat], but he who is in his hand to change his mind is not permitted [to eat] other than in the place where they make the fig-harvest/fig-packing.",
+                "אבל אם יש להם עליו מזונות – that he cut for them, and they don’t eat from the laws of the Torah, since that it is not the completion of the work, for he did not hire them other than to transfer them to the place where they perform the fig-harvest/fig-packing.",
+                "הרי אלו לא יאכלו – for it is a transaction, and concerning the purchaser, it is considered like the work had been completed, for the eyes of the purchaser are upon his purchase."
+            ],
+            [
+                "המוציא פועליו לשדה – to another labor and not to harvest, fruit that now they don’t eat from the laws of the Torah.",
+                "אוכלין ופטורין – if he gave to them, for a gift is not like a sale.",
+                "ואם יש להן עליו מזונות – that he cut for them.",
+                "אוכלין אחת וכו' – for it is not fixed.",
+                "ולא מן המוקצה – a pile of figs."
+            ],
+            [
+                "לעשות בזיתים – to hoe and to cover up the roots of olive trees under the olives, but not to harvest, for now, he does not eat from the laws of the Torah.",
+                "ואם צירף – two together, he liable, for this is something fixed/established.",
+                "לנכש בבצלים – to uproot the bad grasses that grow within the onions.",
+                "מקרסם – to cut, and it is similar to (Psalms 80:14): “wild boards gnaw at it [and creatures of the field feed on it?]”"
+            ],
+            [
+                "ואפילו בצד שדה קציעות -for the matter is proved that from this field they fell, and even so, they are permitted because of theft, for in general, the owners despaired from [finding] them.",
+                "ופטורות מן המעשר – like the law of renunciation of ownership.",
+                "ובזיתים ובחרובים חייבים – because the owners do not despair of [recovering] them, for their appearance proves to them that they fell from this tree. But figs with their falling are repulsive and it is not known from which tree it is.",
+                "אם דרסו רוב דם – if most people of that city already tread their dried figs in their fields, they can say that this is from their treading, and their work was already completed, and it is obligated to tithe.",
+                "פלחי דבילה – after they were trodden in a round cake, they divide the cake into several segments/slices, and there is in a slice many cakes of figs stuck to each other.",
+                "עד שלא כנסן לראש הגג – to make of them a pile, and that is their harvesting time to make them liable to tithes, as is taught in the Mishnayot (2-7) in the first chapter.",
+                "מוריד מהן לבהמה – but he cannot eat them, for we don’t consume on the stored objects other than in their place, meaning to say, the fruit, when we spread them out to dry, that their work was not completed, we don’t eat from them other than in their place, for when they are not in their place, it is not recognized that their work was not completed, but, however, when you feed from them to the cattle, even not in their place, because the carobs are not food for cattle, it is well knwn that their work was not completed and they have not dried out completely.",
+                "מפני שהוא מחזיר את המותר – to the place that he stretched them out to dry, and wherever its surplus returns, it is not made obligatory for the setting aside of tithes."
+            ],
+            [
+                "היזו היא חצר שחייבת במעשר – that establishes [liability] for tithing like a house.",
+                "חצר צורית – for in Tzur, they would place a guard at the entrance of the courtyard.",
+                "כל שאחד פותח ואחד נועל – such as, for example in the courtyard, two houses for two people. When one of them opens the entrance to the courtyard, the second comes and locks it. And when one locks, it, the second protests with his hand and opens it. It is found that the courtyard is not guarded.",
+                "ואין אומרים לו מה אתה מבקש פטורה – and even though he is not embarrassed to eat within it.",
+                "והחיצונה פטורה – since there is in the internal section entering one’s ground, it is not guarded, and we hold that the Halakha is according to all of them for stringency."
+            ],
+            [
+                "אע\"פ שהן של חצר חייבת – and the brings up the fruit/produce to the roof through the courtyard, even though it doesn’t make it obligatory for the setting aside of tithes, since for at the time that he brought them into the courtyard, it was his intention to raise them and to eat the on the roof. And these words apply when there is a on the roof four cubits by four cubits, but if there isn’t four cubits by four cubits on the roof, it is nullified regarding the courtyard.",
+                "בית שער – near the entrance to the courtyard.",
+                "אכסדרה – surrounded by three partitions and from a beam above.",
+                "מרפסת – a place in front of the upper chambers, and they go out from the upper chambers to the balcony and from the balcony they descend by ladder to the courtyard."
+            ],
+            [
+                "הצריפים – they lack a roof, but the beams above approach each other and become wider and enlarged downward.",
+                "הבורגנים (turrets) – like kinds of dove-cotes, made in the fields to store in them the fruit/produce.",
+                "והאלקטיות (sheds) – booths that they make during the hot days for shade; It is the Aramaic Targum for summer (sun-dried [fruits]).",
+                "סכת גינוסר- the Sea of Galilee we translate [into Aramaic] as Ginosar, and it is a place in the Land of Israel that its fruits are plentiful and good, and its drwellers make booths and dwell in them during the season of the fruits.",
+                "אע\"פ שיש שם רחים ותרנגולים – it is not fixed/established [for liability for tithing].",
+                "סוכת היוצרים – it is customary to make two booths, one inside the other; in the inner one they hide their pots/dishes, and dwell there, and in the outer one, they do their work and sell their dishes.",
+                "כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים – and the inner booth, the creator does not dwell there during the rainy season, therefore it is exempt [from being liable for tithing]. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+                "רבי יהודה מחייב – Rabbi Yehuda according to his reasoning who holds that we require that the Sukkah is a permanent dwelling and is liable for a Mezuzah. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "תאנה שהיא עומדת בחצר – a fig tree that stands in the courtyard, and the courtyard establishes [liability] for tithing.",
+                "ואם צירף – two [together], he is liable [to tithe].",
+                "ר\"ש אומר אחת בימינו – even three in a case like this, is not a combination, and is permitted, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "עלה לראשה – to the top of the fig [tree].",
+                "ממלא חיקו ואוכל – there, and as long as he doesn’t bring it down to the courtyard."
+            ],
+            [
+                "נוטל את האשכול – he eats in his normal manner and he doesn’t need to pick single berries, and similarly with pomegranates, he does not need to eat single grapes, and similarly, with a melon, he does not need to eat a slice, that is to cut thin slices.",
+                "ר\"ע אומר – and the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+                "כוסבר – this is its name in Arabic and it is coriander seed.",
+                "מקרסם – cut/sever.",
+                "סיאה – in Arabic PUDNAG, and in the foreign language POLIO.",
+                "",
+                "הקורנית – in Arabic CHASHA, and in the foreign language SHADRIAH.",
+                "אם היו נשמרים חייבים – for there is no liability for tithing other than eating and something guarded."
+            ],
+            [
+                "אוכל כדרכו – from the branches/bough that stands in the garden.",
+                "אוכל אחת אחת – from the branch that extends to the courtyard",
+                "ואם צירף – two [figs together], he is liable [for tithing].",
+                "הכל הולך אחר העיקר – for we cast the bough after its root, which is the place of the absorbing of the tree.",
+                "ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר – even the bough/branch that extends outside the wall, if he did not redeem it within the year, it becomes permanently irredeemable/sold, as if it was within the wall, since the root of the tree is within the wall.",
+                "ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף – even after the bough/branch, it is stated, for if its root is inside within the wall of the city of refuge and its bough extends outside the border, for just as at its root, the blood avenger is not able to kill the murderer through its bough, he also is not able to kill him for we cast the bough after its root, but if its root is outside and its bough is inside, just as that with its bough he is not able to kill him, with its root, he also is not able to kill him, for we cast its root after its bough for stringency. And similarly in Jerusalem, he follow after the bough regarding the Second Tithe, that is also for stringency, for its root is outside and its bough is inside, just as with its bough, he is not able to redeem, for pure tithes are redeemed within Jerusalem by its roots, he also would not abe able to redeem it, but if its root is inside and its bough is outside, just as that in the place of its bough, he is not able to eat it without redeeming it, for it is outside of Jerusalem, so here too, in a place where its root, even though it is inside, he is not able to eat it without redemption."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הכובש (press/pickle) – vegetables or olives with vinegar or with wine, and similarly who boils or salts, even in the field he is obligated [to tithe]. For the flame and the salt and the business transaction and the heave-offering and the Sabbath and the courtyard guard it, each one of these establishes [the liability] for tithing.",
+                "המכמן באדמה (hide fruits in the ground) – he who stores away produce under the ground in the manner that they customarily hide fruit that are not ripened all their need in order that they can [fully] ripen.",
+                "והמטבל (and one who seasons) – produce with salt or with brine or with vinegar and consumes it is exempt [from giving tithes], and it does not establish it [as liable] for tithing like one who pickles or salts, but rather, he eats from them an incidental meal/snack and is exempt from tithing.",
+                "הפוצע זיתים – crushes and pounds hem in order that their vegetable sap/resin should depart, which is their bitterness.",
+                "הסוחט זיתים על בשרו – to rub his body.",
+                "לתוך ידו חייב – for what he put into his hand is considered as if he put it into a small pit, which is that pit that the wine and the oil descend into.",
+                "המקפה לתבשיל (he skims [a ladle of wine for use] in a stew) – he draws refuse that the wine brings up at the time of its boiling is called pulp, and if after he placed the wine in the cooked dish , he removed from it the exterior husks and the interior pomace that float above, this is the incidental froth and does not establish [liability for] tithing like the rest of the froth of wine in general, and we are speaking regarding a cold cooked dish, for itf it was a boiling cooked dish, we would say that the flame established [the liability for tithing, and without the froth, it would be established [liable for] tithing , on account of he flame.",
+                "לקדרה – an empty [pot], before that he put into it the cooked dish, he placed in it the wine and skimmed it, it wold be like he is skimming in a small pit and he is liable [for tithing]."
+            ],
+            [
+                "תינוקות שטמנו תאנים – in the field, for if it were in the house, not on Shabbat, the house would establish it [for liability] for tithing. And it (i.e., the Mishnah) took [the word] “children/תינוקות “ to inform us that they have a recognized thought-pattern through their actions.",
+                "לא יאכלו למוצ\"ש – for since the Sabbath established them for [liability for] tithing, it is forbidden forever until they tithe.",
+                "כלכלת שבת – a basket filled with chosen fruits designated for use on Shabbat.",
+                "וב\"ה מחייבין – [to be liable for] tithing immediately, even prior to the sabbath, for since they were designated for the Sabbath, they were established [as liable for tithing] immediately.",
+                "לשלוח לחבירו – it was made iiable for setting aside of tithes immediately, and he may not eat an incidental meal until he tithes, and even if they had not been sent, because since he designated it to be sent, he is stringent upon it like with a basket designated for the Sabbath, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המעטן (vat or pit where olives are packed until they form a viscid mass) – place where pile upolives in order that they are softened and appropriate to extract their oil.",
+                "טובל אחד אחד במלח – for it does not establish [as liable for tithing] other than with salt and in a combination of two, therefore, if he salted it and placed it before him, he is liable [for tithing].",
+                "מן המעטן הטהור חייב – as, for example, that a person who takes them is ritually impure, for it is impossible for him to return the surplus, for all those that he has taken have become ritually defiled in his hand.",
+                "מן הטמא פטור – for since the vat/pit where the olives are packed is all ritually impure [and the person] who takes them is ritually impure, he is return the surplus."
+            ],
+            [
+                "שותין על הגת – and as for example, when he brought his head and most of his body inside, for one cannot make a decree lest he bring the utensil to him and he drinks outside of the winepress.",
+                "",
+                "ר\"א ב\"ר צדוק מחייב – for he decreed lest he he take out from wine outside of the winepress.",
+                "על החמין חייב – which establishes it [as liable for tithing], because e is not able to return the surplus for he has ruined the wine that is in the winepress, but if he poured with cold [wine], he exempt for he can return the surplus, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המקלף – he removes their husks.",
+                "מקלף אחת אחת – one piece of barley and especially when he is not near the threshing floor/granary, but if he was near the threshing floor/granary, even if he peeled more, he is exempt [from liability for tithing] because he can return the surplus.",
+                "",
+                "מנפה [winnows] – to produce the chaff.",
+                "מיד ליד – he empties them from one hand to the other hand [and eats them without tithing].",
+                "ירקה פטור - for the seed is the essence and the herb (foliage/leaves) is not considered [important for tithing] unless he intended to use the herbs (foliage/leaves) [if they are to be eaten].",
+                "מתעשרת זרע וירק – he is liable to tithe whether he ate the seed or whether he ate the leaves, the foliage as they exist.",
+                "השבת (dill)– such is its name in Arabic and in the foreign tongue ANITO.",
+                "וזירים (pods) – vine-shoots, and even if he merely sowed, he tithes the seed, the herb {foliage/leaves) and the pods, because dills make long vine-shoots , but the coriander, one does no tithe the pods unless he sowed first for the pods.",
+                "",
+                "השחלים (cress) – in Arabic HAB AT SHAR, and in the foreign tongue, KRISHON.",
+                "הגרגיר – this is its name in Arabic, and in the foreign tongue, IROGA, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "התמרות של תלתן – there are those who explain it as sprouts of fenugreek, similar to what vines have and they are eaten. And there are those wo interpret that when the calyx/capsule of plants begins to grow, it appears in the place of its growth like a sort of thick berry, and it is called a fruit-like excrescence on leaves, berry as we state [Tractate Sukkah 33a] concerning the myrtle whose head is lopped off and an excrescence ascended upon it, and on fenugreek and mustard seed and white bean, they are considered food.",
+                "הצלף (caper-bush/tree) – KAPRI – in the foreign language.",
+                "תמרות – the sprouts that are on it, and there are those who interpret, the flower.",
+                "האביונות (caper-tree/caper berry) – which is the essence of the fruit, and the flowers of the caper-bush which protect the fruit.",
+                "ר\"ע וכו' – and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "העוקר שתלים –[he who uproots/takes out] shoots/young plants after they have sprouted and grown a bit, they uproot them and plant them in another place and they thicken and extend and grow there.",
+                "פטור – even though they have seen the presence of the house, because they their work has not yet been completed.",
+                "לקח במחובר לקרקע – he who purchases produce/fruit which are attached is exempt [from tithing] for the purchase does not establish [liability for separating] tithes but rather when one purchases that which is detached [from the ground], and not when it is attached.",
+                "לקט – plants to send to his colleague, he is exempt [from tithing].",
+                "אם יש כיוצא בהם נמכרים בדוק – they are considered as if their work had been completed, but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah."
+            ],
+            [
+                "ונוטע בתוך שלו לזרע – [turnips and radishes] that the seed [will ripen] in them in the place of their planting.",
+                "מפני שהוא גרנן – their uprooting is their harvesting time, for they have no other harvesting time to make them liable for tithing, for their sowing is exempt from tithing, as it is written (Leviticus 27:30- listed incorrectly in the text of the Mishnah): “[All tithes from the land,] whether seed from the ground [or fruit from the tree, are the LORD’s,” but not every seed, except for garden seeds (i.e., seeds of vegetables) which are not eaten (see Mishnah Kilayim, Chapter 2, Mishnah 2), and it is found that their work had been completed and it is prohibited to plant them until one sets aside tithes.",
+                "טהרו מלטמא – as they are like they are sown, and the Torah increased the purity of seeds, as it is written (Leviticus 11:37): “[If such a carcass falls upon] seed grain that is to be sown, it is clean.” But, for all the rest of the things are like they are detached, and their presumption is for tithing and Seventh year produce, and even to purify them from ritual uncleanness , and especially when they had taken root in the attic that underneath them is the dust of the concrete pavement of stone chippings, but if they had taken root in the basket/pile is considered as detached even regarding ritual defilement.",
+                "והן מגולין – their leaves, in the manner of their growh, they are as planted in the field, and a person who uproots from them on Shabbat is liable for Seventh Year produce and tithes."
+            ],
+            [
+                "לא ימכור אדם פירותיו וכו' – for he transgresses (Leviticus 19:14): “[You shall not insult the deaf,] or place a stumbling block before the blind.”",
+                "ואם בכרו – if there are ripening early which arrived at the season of [liability] for tithing and the rest did not arrive [yet at that season], he taks them, and sells the rest."
+            ],
+            [
+                "תבנו – ears of corn that were threshed and sometimes, there remains in them wheat.",
+                "גפתו – refuse of olives.",
+                "זגין – refuse of grapes.",
+                "להוציא מהן משקין – it is referring to its [olive] peat and interior kernels.",
+                "על הקטועין – improperly threshed ears of corn.",
+                "על הצדדין – sides of the pile, and similar one who separates heave offing in the pit, in his heart on what is in the exterior and what is the interior parts of the grape, and one who separates the heave offering in the olive press,, in his heart, on what is within the peat."
+            ],
+            [
+                "הלוקח שדה ירק – from the heathen.",
+                "בסוריא – they are the lands that [King] David conquered, such as Damascus, Aram Naharayim and Aram Zovah. But in some of the things, he made them like the Land of Israel, and in some of them, not.",
+                "אם עד שלא בא לעונת המעשרות חייב – since for at the time that they come towards the liability [for tithing], they are in the possession of an Israelite. But if if the time of the liability [for tithing arrived when it was in the possession of an idolater, he is exempt [from tithing].And regarding this thing, they made Syria like the conquest of an individual, which is not called a conquest.",
+                "ולוקט כדרכו – and he is exempt from tithing even what was added in his possession. But he should not hire workers, for we are concerned that perhaps they will come to work this, even in a field that he purchased even before the time arrived for tithing. But Rabbi Yehuda did not make [this] decree.",
+                "פטור – even though he doesn’t have in the body of the land anything.",
+                "רבי יהודה אומר אף לפי חשבון – He is referring to the matter of the first Tanna/teacher. But this is what he said: that just as he is liable [for tithing] if he purchased prior to the arrival of the time for tithing, to tithe on everything, that is so, that he is liable [for tithing] if the season for tithing has arrived, to tithe according to the percentage that was added to his possession, such as for example, if they brought one-third in the hand of the heathen, he is liable to tithe on the two-thirds that were added to his possession. But the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "המתמד – if he places water on the exterior shells and on the interior pomace or on the lees/sediment, it is called מתמד/making pomace wine putting water on by measure, and finds – after pressing - the same quantity. But here we are speaking with place waters specifically on the lees/sediment.",
+                "ומצא כדי מדתו – not exactly the same measure, for even if he placed three jugs of water and found three-and-one-half [jugs], he is exempt [from tithing]. For the taste of the lees/sediment of eatables forbidden prior to the setting aside of priestly gifts is not considered a complete taste but rather merely an acrid taste.",
+                "",
+                "רבי יהודה מחייב – for he holds that it is impossible that all of the water would depart outside, but rather, half-a-jug of water would remain within the lees/sediment, and it would be found that these three-and-one-half jugs that left, they have within them one jug of wine and two-and-one-half of water, and they would be like mixed wine, for it is the manner of mixing wine. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מצא יותר מכדי מדתו – and this is removing three and finding four.",
+                "מוציא עליו ממקום אחר – even from another place, meaning to say, that there is no question from this and requiring it – that is permitted, but rather, even from another place, one is able to tithe according to the percentage of the surplus of the measure."
+            ],
+            [
+                "שלנו – an overnight.",
+                "הערימה החייבת – the pile which became obligated for tithing, as it is taught in the first chapter (Tractate Maaserot, Mishnah 6), and if he doesn’t give the pile an even shape, when he makes the pile."
+            ],
+            [
+                "שום בעל בכי – pungent garlic that he who consumes it cries and his eyes flow with tears. But it appears to me that it is garlic that grows in Mount Lebanon, for they call Lebanon in Arabic by that language.",
+                "רכפא – name of a place.",
+                "גריסין הקילקין – pounded beams that come from Sicily, the name of a place, and they are square, as it is taught in [Tractate] Negaim (Chapter 4, Mishnayot 8-10): “like the square Sicilian pounded bean.",
+                "ועדשים המצריות – it has one sharp head, and these species are desert-like and their presumption is that they are ownerless because they are not sewn in a garden. Therefore, they are exempt from tithing.",
+                "אף הקורקס – in Arabic KALKAS, and it is a kind of the species of carob.",
+                "הקוטנם – from the species of lentils, and the Halakha is according to the anonymous Mishnah.",
+                "ונלקחים מכל אדם – even from those who are suspected of selling Seventh-year produce.",
+                "זרע הלוף העליון – I heard the [edible] leaves of the wild colocasia/LOF/arum – trained for the leaves (similar to colocasia, with edible leaves and root, and bearing beans) but the seed of the LOF that is regular is liable [for tithing]. And Maimonides explains that this Mishnah is transposed/not in order regarding the higher pods of arum, and arum/LOF is from the species of onions.",
+                "שאע\"פ שאביהן תרומה – even though that one of each of these which are garden seeds which are not eat, which are heave-offering/Terumah, and their seeds, the large ones are eaten, and we don’t state that hose which grow as Terumah/heave offering are Terumah, but rather, that the seed sewn is from things that are appropriate for eating.",
+                "שאביהן – the seed, which is the “father” to that which grew from it."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,364 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Maasrot",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל.</b> למעוטי סטיס שקורין בערבי ני״ל, וקוצה שקורין בערבי אלעצפו״ר, שאלו אינן אוכל, אע״פ שהן נאכלים ע״י הדחק. ואינם חייבים במעשרות:",
+                "<b>ונשמר.</b> למעוטי הפקר שאין לו בעלים שישמרוהו:",
+                "<b>וגדוליו מן הארץ.</b> למעוטי כמהין ופטריות. וכל הני ילפינן מקרא, דכתיב (דברים י״ד:כ״ב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך וכו׳. את כל תבואת, דומיא דתבואה שהוא אוכל. זרעך, המיוחד לך פרט להפקר שאין לו בעלים מיוחדים. זרעך דבר שזורעים אותו ומצמיח, פרט לכמהין ופטריות שאינן נזרעות:",
+                "<b>כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל.</b> כגון ירקות, שמיד כשהן גדלים ראוין לאכילה, ומשמרין אותו עד שיגדל ויוסיף אוכל:",
+                "<b>חייב קטן וגדול.</b> שהרי ראוין לאכילה בין גדולים בין קטנים:",
+                "<b>וכל שאין תחלתו אוכל.</b> כגון מיני פירות:",
+                "<b>אינו חייב עד שיעשה אוכל.</b> דכתיב (ויקרא כ״ז:ל׳) מזרע הארץ מפרי העץ, עד שיגדל ויעשה פרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאימתי הפירות חייבים במעשרות.</b> דתחלתן אינו אוכל וצריך ליתן שיעור לכל פרי ופרי מאימתי יגיע זמנו להיות ראוי לאכילה:",
+                "<b>משיבחילו.</b> תחילת בשולם קרוי בוחל, ודוגמא לזו תחילת ימי הנעורים באשה קרוי בוחל. ומפרש בגמרא משילבין ראשיהם זהו התחלת בשולם:",
+                "<b>האבשים.</b> מין ממיני הענבים הרעים כמו ויעש באושים (ישעיה ה):",
+                "<b>משהבאישו.</b> שנתבשלו כל כך עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקליפה. ואשכול שיש בו גרגיר א׳ שהגיע לשיעור זה הוי כולו חבור למעשרות:",
+                "<b>והאוג.</b> אילן שפירותיו אדומים, וקורין לו בלע״ז קורניאול״י:",
+                "<b>והתותים.</b> בערבי תו״ת ובלע״ז מורא״ש:",
+                "<b>משימסו.</b> משיתמעך האוכל מתחת ידו. ואם הגיעה אפילו פרידה אחת של רמון לשיעור זה כל הרמון חייב במעשרות:",
+                "<b>משיטילו שאור.</b> משיפתחו כשאור שיש בו סדקים:",
+                "<b>משיטילו גידים.</b> כשמתחילים להתבשל נראים בהם כמין גידים אדומים:",
+                "<b>משיעשו מגורה.</b> משיבדל האוכל מן הקליפה החיצונה ויהיה האוכל כאילו מונח במגורה דהיינו אוצר:",
+                "<b>משיעשו קליפה.</b> הקליפה התחתונה הסמוכה לאוכל ואינה נעשית אלא אחר גמר בשול הפרי. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>משינקדו.</b> משיהיה בהם נקודות שחורות. כי בגמר בשולם הם מתחילים להשחיר:",
+                "<b>וכל השחורים.</b> כגון ענבי הדס וענבי סנה:",
+                "<b>אגסים.</b> בערבי אג״ס, ובלע״ז פירא״ש:",
+                "<b>קרוסטמלין.</b> תפוחים קטנים הדומים לעפצים שקורין מילין:",
+                "<b>פרישין.</b> קונדוניי״ש בלע״ז, ובערבי ספרג״ל:",
+                "<b>עוזרדין.</b> בערבי זערו״ד, ובלע״ז סורב״ש:",
+                "<b>משיקריחו.</b> פירות הללו בקטנן מכוסים שערות דקות כמין נוצה, וכשיתחילו להתבשל נקרחים מעט מעט, ובגמר בשולם נופל הכל:",
+                "<b>התלתן משיצמח.</b> משהיה נגמר בבשולו עד שאם היו זורעים אותו היה צומח. וסימן לידע מתי הגיע לשיעור זה, נותן אותו לתוך המים וכל פרידה ששוקעת רובה במים בידוע שאם יזרענה תצמיח. ודרשינן לה מדכתיב (דברים יד) עשר תעשר את כל תבואת זרעך, דבר שהוא נזרע ומצמיח:",
+                "<b>משיכניסו שליש.</b> שנתגדלו שליש ממה שעתידין להתגדל. אי נמי כשבא לעצרן ולסוחטן מוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא כשנתבשלו יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובירק הקשואים והאבטיחים.</b> הכי קאמר ד׳ מינים הללו בירק, שהן הקשואין והאבטיחים והדלועין והמלפפונות, ובפירות האילן התפוחים והאתרוגים, חייבים בין גדולים בין קטנים, לפי שתחלתן אוכל וסופן אוכל והן נאכלים בין גדולים בין קטנים:",
+                "<b>רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן.</b> דסבירא ליה שאין נאכלים קטנים, ולא הוי תחלתן אוכל. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>שקדים המרים.</b> נאכלים בקטנן ואין נאכלים בגדלן. ושקדים מתוקים איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו גרנן למעשרות.</b> אימתי הוקבעו הפירות למעשר ואסור לאכול מהן עראי, כמו התבואה בגורן. שאף על פי שהגיעו הפירות לעונת המעשרות עדיין מותר לאכול מהן עראי עד שיהא גרנן למעשרות:",
+                "<b>משיפקסו.</b> משינטל פיקס שלהם והוא שער הצומח בהן כשהן קטנים וכשנתבשלו כל צרכן נושר:",
+                "<b>משיעמיד ערימה.</b> שיעשה מהן כרי:",
+                "<b>משישלק.</b> שילוק לאבטיח כמו פיקוס לדלועים:",
+                "<b>מוקצה.</b> לפי שאין עושים ערימה מן האבטיחים אלא שוטחים אותם, ומקום ששוטחים בו הפירות קרוי מוקצה:",
+                "<b>ירק הנאגד.</b> שדרכו למכרו אגודות:",
+                "<b>ואם אינו ממלא את הכלי.</b> כגון שרוצה למלאות שנים או שלשה כלים, אוכל מכל אחד עראי עד שימלא את האחרון:",
+                "<b>כלכלה.</b> המלקט ירק לתוך הכלכלה דהיינו סל:",
+                "<b>משיחפה.</b> את הירק בהוצין או בעלין שדרכן לכסות בו:",
+                "<b>בד״א.</b> שזהו גרנן למעשרות:",
+                "<b>במוליך לשוק.</b> למכור, דלאו בדעתו הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויהיו הפירות טבולים שהמקח קובע למעשר:",
+                "<b>אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו.</b> דבדעתו תלוי הדבר ולא יהיו הפירות טבולים עד שיגיע לביתו, שהטבל אינו חייב במעשר עד שיראה פני הבית, דכתיב (דברים כו) בערתי הקדש מן הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרד.</b> רגילין היו לפרד ברמונים וליבשן, ואותן הגרגרים יבשים קרויין פרד ע״ש שמפרידים אותן כדי שתכנס בהן [החמה] מכל צד:",
+                "<b>משיפקל.</b> כמו משיקלף, כלומר משיסיר מעליהן הקליפות הרעות:",
+                "<b>משימרח.</b> אחר שמנקין התבואה מן המוץ שלה צוברים אותה במקום א׳ בגורן ומיפה פני הכרי ומחליקין אותו, והוא הנקרא מרוח:",
+                "<b>משיכבור.</b> לפי שרגילים לעקור הקטנית עם העפר צריך לכברם בכברה:",
+                "<b>קוטעים.</b> שבלים קטועים שלא נדושו:",
+                "<b>מן הצדדים.</b> צדי הכרי שלא נתמרח:",
+                "<b>וממה שבתוך התבן.</b> שלא נזרה מן המוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיקפה.</b> משיסיר החרצנים והזגים שמעלה היין בתוך בור של יין בשעת רתיחתו:",
+                "<b>מן הגת העליונה.</b> שעדיין לא ירד לבור:",
+                "<b>ומן הצינור.</b> העשוי בפי הגת, והיין מקלח מן הצנור לבור. והיין שבגת או שבצנור עדיין לא נגמרה מלאכתו:",
+                "<b>לעוקה.</b> גומא שלפני בית הבד שהשמן יורד לתוכה:",
+                "<b>עקל.</b> כלי עשו�� מחבלים שצוברים הזיתים לתוכו כשמכבידים הקורה עליהם:",
+                "<b>ממל.</b> הרכב העליונה שטוחנין בה הזיתים:",
+                "<b>מבין הפצים.</b> שמן היוצא מבין הנסרים:",
+                "<b>חמיטה.</b> היא עוגה דקה, וכשמוציאין אותה מן התנור רגילים להחליק פניה בשמן, וקמ״ל דלא חשיב כמבושל. שהאש קובעת למעשר ואסור לאכול עראי מכל תבואה ופירות וירקות שנתבשלו באור, אבל האי לא חשיב בישול:",
+                "<b>וכן לתמחוי.</b> דכלי שני הוא ואינו מבשל:",
+                "<b>אבל לא יתן.</b> שמן לקדרה ולאילפס כשהן מרתיחים. אע״פ שהעבירן מן האור, ויאכל אכילת עראי, דכל זמן שהיד סולדת בהן חשוב כמבשל וקבע למעשר:",
+                "<b>לכל הוא נותן.</b> לכל אלפסין רותחין ולכל קדרות רותחות הוא נותן, לאחר שהעבירן מן האור, ואינו קובע למעשר:",
+                "<b>חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.</b> שחריפתו של חומץ וציר מסייע לבשל. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העגול של דבילה.</b> רגילין להחליק פניו במשקין, והוא גמר מלאכתו למעשר:",
+                "<b>בתאנים ובענבים של טבל.</b> במשקין היוצאים מתאנים וענבים של טבל מחליקים בהם העגול של דבילה ולא חשיבי כיון דאזלי לאבוד:",
+                "<b>ורבי יהודה אוסר.</b> דמשקין חשובין הם ואסורים משום טבל. ואין הלכה כרבי יהודה בכולה מתני׳:",
+                "<b>המחליק בענבים.</b> משפשף הענבים על עגול של דבילה:",
+                "<b>לא הוכשר.</b> העגול לקבל טומאה דלא חשיב משקה זה שיוצא מן הענבים. ובמשקה העומד לצחצח פליגי [בה] תנא קמא ור׳ יהודה אי חשיב משקה אי לא:",
+                "<b>משידוש.</b> מיבשים התאנים ואח״כ דשים אותם במקלות לתוך החבית, או מעגלין אותה בידים לתוך האוצר. ודישת החבית ועגול המגורה הוא גמר מלאכתן:",
+                "<b>לא יאכל מהן עראי.</b> דקא סבר לא עליון צריך לתחתון ולא תחתון צריך לעליון וכבר נגמרה מלאכתן. ורבי יוסי סבר עדיין צריכין זה לזה ולא נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה עובר בשוק.</b> עם הארץ החשוד על המעשרות:",
+                "<b>אוכלין ופטורים.</b> דאימור לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר. ואע״ג דמכר קובע למעשר האי מתנה יהיב להו ומתנה אינה קובעת:",
+                "<b>מתקנים ודאי.</b> שהנותן לא עישר דסבר הוא שיאכלו בשוק ולא בעי עשורי, וכיון דהכניסום לבית הוקבעו. ודוקא שנתן להם דבר מועט שראוי לאכלו בשוק, אבל אם נתן דבר מרובה, או שהיה המקבל אדם שאין דרכו לאכול בשוק, או הדבר הניתן אינו נאכל כך כמות שהוא, בכל אלו הוי כאומר הכניסו לבתיכם, ואסור לאכול מהם עראי דמסתמא כבר הוקבעו למעשר:",
+                "<b>אין מתקנים אלא דמאי.</b> ונותן תרומת מעשר לכהן, ומעשר ראשון ועני נוטל לעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר טלו לכם תאנים.</b> בעל השער או בעל החנות אמר כן:",
+                "<b>ובעל השער ובעל החנות חייבין.</b> דביתו של אדם טובל לו, אבל לא לאחרים:",
+                "<b>ורבי יהודה פוטר.</b> משום דשער וחנות אדם בוש לאכול בתוכו. וחצר הקובעת למעשר היא כל שאין אדם בוש לאכול בתוכה:",
+                "<b>עד שיחזיר פניו.</b> במקום שיושב ומוכר הוא בוש לאכול בלא חזרת פנים אבל במקום שאינו יושב ומוכר אינו בוש, וקיימא לן מקום שהוא בוש פטור מקום שאינו בוש חייב, ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעלה פירות מן הגליל.</b> ליקט פירות בגליל כדי למכרן ביהודה לא הוקבעו למעשר אפילו לן בדרך, עד שיגיע ליהודה שדעתו למכרם שם: ",
+                "<b>וכן בחזרה.</b> אם קודם שהגיע ליהודה נמלך להחזירן לגליל, אוכל מהן עראי בדרך עד שיגיע לגליל:",
+                "<b>עד שהוא מגיע למקום השביתה.</b> למקום שהוא רוצה לנוח שם בשבת, ומיד כשיגיע שם הוקבעו פירותיו למעשר אע״פ שעדיין לא הגיעה שבת. ואין הלכה כר״מ:",
+                "<b>והרוכלין המחזרין בעיירות.</b> למכור בשמים ותמרוקי הנשים ומוליכין עמהם פירות, אוכלים מהן עראי עד שיגיעו למקום הלינה, וכשמגיעים שם הוקבעו הפירות למעשר.",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר בית ראשון.</b> שבעיר שהוא לן שם, קובע למעשר ואפילו הוא לן בקצה האחר של העיר, לפי שאדם רוצה לפנות כליו בבית ראשון שהוא פוגע כדי ללון שם. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא נגמרה מלאכתן.</b> שלא הגיע גרנן למעשר. כל פרי ופרי, כפי מה שמפורש לעיל:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אוסר לאכול מהן עראי.</b> עד שיפריש כל מעשרותיהן, דתרומה טובלת:",
+                "<b>וחכמים מתירים.</b> דסברי אין תרומה טובלת אלא א״כ תרם מתוך הכלכלה:",
+                "<b>כלכלת תאנים שתרמה.</b> עד שלא הגיע גרנן למעשרות:",
+                "<b>ר׳ שמעון מתיר.</b> אפילו תרם מתוך הכלכלה:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> והלכה כחכמים דתרומה קובעת למעשר כשתרם מתוך הכלכלה, ולאחר שתרם אסור לאכול עראי מאותה כלכלה עד שיפריש כל המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיעשר.</b> דמקח טובל:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שלקח בעל הגינה ב׳ כאחת ונתן לו חייב. אבל בזמן שהקונה ליקט ואכל מודה רבי מאיר דאוכל אחת אחת:",
+                "<b>אמר רבי יהודה מעשה בגנת ורדין וכו׳</b> והתם בעל הגינה היה מלקט, שלא היו מניחים ליכנס שם אדם מפני הורדים, ואעפ״כ לא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאבור.</b> שאברור ואבחר:",
+                "<b>בורר ואוכל.</b> תולש אחת אחת ואוכל אבל אם תלש וצירף שתים חייב:",
+                "<b>מגרגר.</b> מלקט גרגיר גרגיר ואוכל:",
+                "<b>פורט.</b> בעוד הרמון במחובר פורט ממנו גרגיר גרגיר ואוכל:",
+                "<b>ובאבטיח סופת ואוכל.</b> גרסינן, כלומר חותך חתיכות דקות ואוכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקצות בתאנים.</b> לעשות קציעות. יש מפרשים לשטחן ליבש, וי״מ לחתכן במקצועות שרגילים לחתוך בהם התאנים:",
+                "<b>ואמר לו ע״מ שאוכל תאנים.</b> ולא היה צריך לתנאי זה דבלאו הכי אוכל בדין תורה דכתיב (דברים כ״ג:כ״ה) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו׳, ובפועל הכתוב מדבר, הלכך לא הוי כמקח ואינו קובע למעשר:",
+                "<b>ע״מ שאוכל אני ובני.</b> אכילת בנו הוי מקח וקובע:",
+                "<b>ולאחר הקציעה.</b> שגמר כבר פעולתו, אינו אוכל בדין תורה ובא לאכול מכח התנאי והוי כמקח:",
+                "<b>האוכל מן התורה פטור.</b> ובפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פז) מפרש אלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בלבסים.</b> מין ממיני התאנים הרעים:",
+                "<b>בבנות שבע.</b> מין של תאנים לבנים וטובים:",
+                "<b>לא יאכל בבנות שבע.</b> דכתיב (דברים כג) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים, מה תלמוד לומר ואכלת ענבים וכי לא ידענו שאין בכרם אלא ענבים, מכאן שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים:",
+                "<b>אבל מונע את עצמו.</b> פועל רשאי להיות מונע את עצמו שלא לאכול בשעה שעושה ברעות עד שמגיע ליפות, ואוכל מן היפות מה שהיה לו לאכול ברעות:",
+                "<b>זה לאכול וזה לאכול.</b> אכול אתה בתאנים שלי ואני אוכל בשלך:",
+                "<b>זה לקצות וזה לקצות.</b> אכול אתה בקציעות שלי השטוחות ליבש או החתוכות במקצועות ואני אוכל בקציעות שלך:",
+                "<b>זה לאכול וזה לקצות.</b> אכול אתה בתאנים הלחים שלי ואני אוכל בקציעות שלך, בכל אלו הוי מקח וקובע למעשרות:",
+                "<b>המחליף לאכול חייב, לקצות פטור.</b> דאין מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו, הלכך קציעות הללו שלא נגמרה מלאכתן אין המקח קובע בהן. והלכה כר״י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המעביר תאנים.</b> דרך חצרו, להוליכם למקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>אוכלין ופטורין.</b> דחצר אינה קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו, אבל הוא אסור לאכול אלא במקום שעושים הקציעות, משום דבמקומו ניכר שלא נגמרה מלאכתו ושלא במקומו אינו ניכר. ובניו מותרין אפילו במקום שאין עושין בו הקציעות, שאין תלוי בהם לימלך וכיון שדעת אביהן לעשות מהן קציעות מותרין, אבל הוא שבידו לימלך אינו מותר אלא במקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>אבל אם יש להם עליו מזונות.</b> שקצץ להן, דאינן אוכלין מן התורה, כיון שאינו גמר מלאכה דלא שכרן אלא להעבירן עד מקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>הרי אלו לא יאכלו.</b> דהוי מקח, ולגבי לוקח חשיבי כנגמרה מלאכתן שהלוקח עיניו במקחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוציא פועליו לשדה.</b> למלאכה אחרת ולא ללקוט פירות, דהשתא אין אוכלין מן התורה:",
+                "<b>אוכלין ופטורין.</b> אם נתן להם, דמתנה אינה כמכר:",
+                "<b>ואם יש להן עליו מזונות.</b> שקצץ להן:",
+                "<b>אוכלין אחת אחת וכו׳</b> דלא הוי קבע:",
+                "<b>ולא מן המוקצה.</b> כרי של תאנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעשות בזיתים.</b> לעדור ולקשקש תחת הזיתים, ולא ללקט, דהשתא אינו אוכל מן התורה:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שנים ביחד חייב דהוי קבע:",
+                "<b>לנכש בבצלים.</b> לתלוש העשבים הרעים הגדלים בתוך הבצלים:",
+                "<b>מקרסם.</b> מחתך, ודומה לו יכרסמנה חזיר מיער (תהילים פ׳:י״ד):"
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו בצד שדה קציעות.</b> דמוכחא מלתא דמהך שדה נפול, אפילו הכי מותרות משום גזל דמסתמא נתיאשו הבעלים מהן:",
+                "<b>ופטורות מן המעשר.</b> כדין הפקר:",
+                "<b>ובזיתים ובחרובים חייבין.</b> לפי שאין הבעלים מתיאשים מהן, שמראיתו מוכיח עליו שמאילן זה נפל. אבל תאנה עם נפילתה נמאסת ולא ידוע מאיזה אילן היא:",
+                "<b>אם דרסו רוב אדם.</b> אם רוב אנשי אותה העיר דרסו כבר הגרוגרות שלהן בשדותיהן, אית לן למימר זו מן הדרוסות הן וכבר נגמרה מלאכתן, וחייב לעשר:",
+                "<b>פלחי דבילה.</b> אחר שנדרסו בעגול מחלקים העגול לכמה פלחין, ויש בפלח הרבה דבלות דבוקות זו בזו:",
+                "<b>עד שלא כנסן לראש הגג.</b> לעשות מהן ערימה, שהוא גרנן של חרובין למעשר כדתנן בפרק קמא:",
+                "<b>מוריד מהן לבהמה.</b> אבל הוא לא יאכל, שאין אוכלים על המוקצה אלא במקומן, כלומר הפירות ששוטחין אותם ליבש שלא נגמרה מלאכתן אין אוכלים מהן אלא במקומן, דשלא במקומן אינו ניכר שלא נגמרה מלאכתן, ומיהו כשמאכיל מהן לבהמה אפילו שלא במקומן, מתוך שאין החרובין מאכל בהמה מידע ידיע דלא נגמרה מלאכתן ולא יבשו כל צרכן:",
+                "<b>מפני שהוא מחזיר את המותר.</b> למקום ששוטחן שם ליבש, וכל היכא דמותרו חוזר לא טביל:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא חצר שחייבת במעשר.</b> ש��ובעת למעשר כמו בית:",
+                "<b>חצר צורית.</b> שכן בצור היו מושיבין שומר בפתח החצר:",
+                "<b>כל שאחד פותח ואחד נועל.</b> כגון שיש בחצר שני בתים לשני בני אדם, וכשאחד מהן פותח פתח החצר בא השני ונועל, וכשאחד נועל השני מוחה בידו ופותח, נמצאת חצר שאינה משתמרת:",
+                "<b>ואין אומרים לו מה אתה מבקש פטורה.</b> ואף על פי שאינו בוש לאכול בתוכה:",
+                "<b>והחיצונה פטורה.</b> כיון שיש לפנימית דריסת הרגל עליה אינה משתמרת. וקיימא לן הלכה כדברי כולן להחמיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שהן של חצר החייבת.</b> והעלה הפירות לגג דרך חצר, אף על פי כן לא טבלי, הואיל ובשעה שהכניסן לחצר היה בדעתו להעלותן ולאכלן בגג. והני מילי כשיש בגג ארבע אמות על ארבע אמות, אבל אם אין בגג ארבע אמות על ארבע אמות בטל לגבי חצר:",
+                "<b>בית שער.</b> אצל פתח החצר:",
+                "<b>אכסדרה.</b> מוקפת משלש מחיצות ומקורה למעלה:",
+                "<b>מרפסת.</b> מקום לפני העליות, ויוצאים מן העליות למרפסת ומן המרפסת יורדים בסולם לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצריפים.</b> אין להם גג, אלא הקורות למעלה נוגעות זו בזו והולכים ומתרחבים למטה:",
+                "<b>והבורגנים.</b> כמין שובכים, עשויין בשדות לאצור בהן פירות:",
+                "<b>והאלקטיות.</b> סוכות שעושים בימות החמה לצל. תרגום קיץ קייטא:",
+                "<b>סכת גינוסר.</b> ים כנרת מתרגמינן גינוסר, והוא מקום בארץ הגליל שפירותיו מרובים וטובים, ויושביו עושים סכות ודרים שם כל זמן הפירות:",
+                "<b>אף על פי שיש שם רחים ותרנגולים.</b> לא הוי קבע:",
+                "<b>סוכת היוצרים.</b> רגילים לעשות שתי סכות זו לפנים מזו בפנימית מצניע קדרותיו ודר שם, ובחיצונה עושה מלאכתו ומוכר קדרותיו:",
+                "<b>כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים.</b> וסוכה פנימית אין היוצר דר בה בימות הגשמים, הלכך פטורה, ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>רבי יהודה מחייב.</b> רבי יהודה לטעמיה, דסבר סוכה דירת קבע בעינן וחייבת במזוזה. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תאנה שהיא עומדת בחצר.</b> אילן של תאנה שהוא עומד בחצר, וחצר קובעת למעשר:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שתים חייב:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אחת בימינו.</b> אפי׳ שלש כהאי גוונא לא הוי צירוף ושרי. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>עלה לראשה.</b> לראש התאנה:",
+                "<b>ממלא חיקו ואוכל.</b> שם ובלבד שלא יוריד לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל את האשכול.</b> אוכל כדרכו ואין צריך לגרגר, וכן ברמון אין צריך לפרט, וכן באבטיח אין צריך לספות, דהיינו לחתוך חתיכות דקות:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר וכו׳</b> והלכה כר״ע:",
+                "<b>כוסבר.</b> כך שמה בערבי והוא זרע גד ובלע״ז קוליינדר״ו:",
+                "<b>מקרסם.</b> מחתך:",
+                "<b>סיאה.</b> בערבי פודנ״ג, ובלע״ז פוליי״ו:",
+                "<b>אזוב.</b> בערבי זעת״ר:",
+                "<b>והקורנית.</b> בערבי חש״א, ובלע״ז שדריא״ה:",
+                "<b>אם היו נשמרים חייבין.</b> דאין חייב במעשר אלא אוכל ונשמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל כדרכו.</b> מן הנוף העומד בגנה:",
+                "<b>אוכל אחת אחת.</b> מן הנוף הנוטה לחצר:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שנים חייב:",
+                "<b>הכל הולך אחר העיקר.</b> דשדינן נופו בתר עיקרו, שהוא מקום יניקת האילן:",
+                "<b>ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר.</b> אף הנוף הנוטה חוץ לחומה אם לא גאלו בתוך השנה נחלט ��צמיתות כאילו היה בתוך החומה, הואיל ועיקר האילן בתוך החומה הוא:",
+                "<b>ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף.</b> אף אחר הנוף קאמר, שאם עיקרו בפנים בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום, כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם קטיל ליה לרוצח בנופו נמי לא מצי קטיל ליה דשדינן נופו בתר עיקרו. ואי עיקרו בחוץ ונופו בפנים, כי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה, בעיקרו נמי לא מצי קטיל ליה, דשדי עיקרו בתר נופו לחומרא. וכן בירושלים הלך אחר הנוף לענין מעשר שני, היינו נמי לחומרא, דעיקרו בחוץ ונופו לפנים, כי היכי דבנופו לא מצי פריק, דאין מעשר טהור נפדה בתוך ירושלים בעיקרו נמי לא מצי פריק ליה, ואי עיקרו בפנים ונופו לחוץ, כי היכי דבמקום נופו לא מצי אכיל ליה בלא פדייה, שהרי הוא חוץ לירושלים ה״נ במקום עיקרו אע״פ שהוא בפנים לא מצי אכיל ליה בלא פדיה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הכובש.</b> ירקות או זיתים בחומץ או ביין, וכן השולק או המולח, אף בשדה חייב. שהאור והמלח והמקח והתרומה והשבת והחצר המשתמרת, כ״א מאלו קובע למעשר:",
+                "<b>המכמן באדמה.</b> המטמין פירות תחת הקרקע כדרך שרגילין להטמין פירות שאין מבושלים כל צרכן כדי שיתבשלו:",
+                "<b>והמטבל.</b> פירות במלח או בציר או בחומץ ואוכל, פטור, ואינו קובע למעשר כמו הכובש או המולח, אלא אוכל מהן אכילת עראי ופטור מן המעשר:",
+                "<b>הפוצע זיתים.</b> ממעך וכותש אותם כדי שיצא השרף, דהיינו המרירות שלהן:",
+                "<b>הסוחט זיתים על בשרו.</b> לסוך גופו:",
+                "<b>לתוך ידו חייב.</b> דמה שנתן לתוך ידו נחשב כאילו נתן לתוך בור קטן דהיינו החפירה שהיין והשמן יורדים בה:",
+                "<b>המקפה לתבשיל.</b> השולה פסולת שמעלה היין בעת רתיחתו נקרא מקפה, ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו החרצנים והזגים הצפין למעלה, קפוי עראי הוא זה ואינו קובע למעשר כשאר מקפה יין בעלמא. ובתבשיל צונן איירי, דאי בתבשיל רותח הא אמרינן שהאור קובעת למעשר, ובלא הקפאה היה נקבע למעשר מחמת האור:",
+                "<b>לקדרה.</b> רקנית, קודם שנתן לתוכה התבשיל נתן בתוכה יין והקפהו הוה ליה כמקפה בבור קטן וחייב:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תינוקות שטמנו תאנים.</b> בשדה, דאי בבית, בלא שבת בית קובעת. ונקט תינוקות, לאשמועינן דיש להם מחשבה הניכרת מתוך מעשיהם:",
+                "<b>לא יאכלו למוצ״ש.</b> דכיון שקבעתן שבת למעשר אסורים לעולם עד שיתעשרו:",
+                "<b>כלכלת שבת.</b> כלכלה מלאה פירות שיחדה לשבת:",
+                "<b>וב״ה מחייבין.</b> במעשר מיד אפילו קודם השבת, דכיון שיחדה לשבת הוקבעה מיד:",
+                "<b>לשלוח לחבירו.</b> נטבל מיד ולא יאכל עראי עד שיעשר. ואפי׳ לא שלחה, לפי שכיון שיחדה לשלחה הוא מקפיד עליה כמו בכלכלת שבת. ואין הלכה כר״י:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעטן.</b> מקום שצוברין שם הזיתים כדי שיתרככו ויהיו ראויות להוציא שמנן:",
+                "<b>טובל אחד אחד במלח.</b> שאין קובע אלא במלח וצירוף שתים, הלכך אם מלח ונתן לפניו חייב:",
+                "<b>מן המעטן הטהור חייב.</b> וכגון שהאדם הנוטלן טמא, שא״א לו להחזיר את המותר שכבר נטמאו כל אותן שנטל בידו:",
+                "<b>מן הטמא פטור.</b> שכיון שהמעטן כולו טמא [והאדם] הנוטלן טמא הרי הוא מחזיר את הנותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שותין על הגת.</b> וכגון שהכניס שם ראשו ורובו, דליכא למגזר שמא יביא הכלי אליו וישתה חוץ לגת, דחוץ לגת הוי קבע ואסור לשתות:",
+                "<b>בין על החמין.</b> בין שמזג היין בחמין, בין שמזגו בצונן:",
+                "<b>ר״א ב״ר צדוק מחייב.</b> דגזר שמא יוציא מן היין חוץ לגת:",
+                "<b>על החמין חייב.</b> שהוא קובע, לפי שאינו יכול להחזיר המותר שיקלקל היין שבגת, אבל מזג בצונן פטור שיכול להחזיר המותר. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקלף.</b> מסיר קליפתן:",
+                "<b>מקלף אחת אחת.</b> שעורה אחת. ודוקא כשאינו סמוך לגורן אבל אם היה סמוך לגורן אפילו קילף יותר פטור, מפני שהוא מחזיר את המותר:",
+                "<b>המולל מלילות.</b> המהבהב שבולין באור וממעכן בידו להסיר הפסולת:",
+                "<b>מנפה.</b> להפריח המוץ:",
+                "<b>מיד ליד.</b> מנערן מידו אחת לידו האחרת:",
+                "<b>ירקה פטור.</b> שהזרע עיקר וירקה לא חשיב אא״כ כוון לירק:",
+                "<b>מתעשרת זרע וירק.</b> חייב לעשר בין אכל הזרע בין אכל העלין ירק כמות שהן:",
+                "<b>השבת.</b> כך שמה בערבי, ובלע״ז אניט״ו.",
+                "<b>וזירים.</b> זמורות, ואפילו זרעה סתם מתעשרת זרע וירק וזירים, לפי שהשבת עושה זמורות ארוכות. אבל הכוסבר אינה מתעשרת זירים אא״כ זרעה תחלה לזירים:",
+                "<b>אינו מתעשר זרע וירק.</b> אם זרע סתם ולא פירש:",
+                "<b>השחלים.</b> בערבי חב אל שאר, ובלע״ז קרישון:",
+                "<b>הגרגיר.</b> כך שמו בערבי, ובלע״ז אירוג״א. והלכה כחכמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>התמרות של תלתן.</b> יש מפרשים לולבי תלתן, כעין שיש לגפנים, והן נאכלים. וי״מ כשמתחיל הגבעול לצמוח נראה במקום צמיחתו כמין גרגיר עב ונקרא תמרה כדאמרינן [סוכה לג] גבי הדס נקטם ראשו ועלתה בו תמרה. ובתלתן וחרדל ופול הלבן חשובין אוכל:",
+                "<b>הצלף</b> בלע״ז קאפר״י:",
+                "<b>תמרות.</b> לולבין שבו, ויש מפרשים הפרח:",
+                " <b>אביונות.</b> הוא עיקר הפרי, וקפריסין הוא שומר הפרי:",
+                "<b>ר״ע וכו׳</b> והלכה כרבי עקיבא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>העוקר שתלים.</b> נטיעות אחר שצמחו וגדלו קצת עוקרין אותן ושותלין אותם במקום אחר והם מתעבים ומתרחבים ומתגדלין שם:",
+                "<b>פטור.</b> אפילו ראו פני הבית, מפני שעדיין לא נגמרה מלאכתן:",
+                "<b>לקח במחובר לקרקע.</b> הקונה פירות כשהן מחוברין פטור שאין המקח קובע למעשר אלא בקונה בתלוש, לא במחובר:",
+                "<b>לקט.</b> שתילין לשלוח לחברו פטור:",
+                "<b>אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק.</b> חשיבי כאילו נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוטע בתוך שלו לזרע.</b> [שיתבשל] בהם הזרע במקום נטיעתן:",
+                "<b>מפני שהוא גרנן.</b> עקירתן הוא גרנן, שאין להם גורן אחר להתחייב במעשר, דזרען פטור מן המעשר דכתיב (ויקרא כו) מזרע הארץ, ולא כל זרע, פרט לזרעוני גינה שאינן נאכלין, ונמצא שנגמרה מלאכתן ואסור לנוטען עד שיעשר:",
+                "<b>טהרו מלטמא.</b> דכזרועין דמו, והתורה רבתה בטהרת זרעים דכתיב (שם יא) על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא. אבל לכל שאר מילי כתלושין דמו, ובחזקתן הן למעשר ולשביעית, ואפילו לטהרת טומאה, דוקא השרישו בעליה שיש תחתיהן עפר המעזיבה, אבל השרישו בקופה כתלושים דמי אף לענין טומאה:",
+                "<b>והן מגולין.</b> העלין שלהן, כדרך גדילתן. כנטועים בשדה דמו, והתולש מהן בשבת חייב, וחייבין בשביעית ובמעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם פירותיו וכו׳</b> דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא י״ט:י״ד):",
+                "<b>ואם בכרו.</b> אם יש בהן בכורות שהגיעו לעונת מעשרות והשאר לא הגיעו, נוטלן ומוכר את השאר:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבנו.</b> שבולין שנדושו ופעמים נשאר בהן חטין:",
+                "<b>גפתו.</b> פסולת של זיתים:",
+                "<b>זגיו.</b> פסולת של ענבים:",
+                "<b>להוציא מהן משקין.</b> אגפתו וזגיו קאי:",
+                "<b>על הקטועין.</b> שבולות קטועות שלא נדושו:",
+                "<b>ועל הצדדין.</b> צדי הכרי. וכן התורם בבור, בלבו על מה שבחרצנים ועל מה שבזגין. והתורם בבית הבד, בלבו על מה שבתוך הגפת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח שדה ירק.</b> מן הנכרי:",
+                "<b>בסוריא.</b> הם ארצות שכבש דוד, כגון דמשק וארם נהרים וארם צובה. ובמקצת דברים עשאום כארץ ישראל ובמקצתן לא:",
+                "<b>אם עד שלא בא לעונת המעשרות חייב.</b> הואיל ובשעה שבאים לידי חיוב ברשותו של ישראל הם. אבל אם הגיע עת החיוב ברשות העובד כוכבים פטור, דלדבר זה עשו סוריא ככבוש יחיד ולאו שמיה כבוש:",
+                "<b>ולוקט כדרכו.</b> ופטור מלעשר אף מה שנוסף ברשותו. אבל פועלים לא ישכור, דחיישינן דלמא אתי למעבד הכי אף בשדה שלקח עד שלא בא לעונת המעשרות. ורבי יהודה לא גזר:",
+                "<b>פטור.</b> כיון שאין לו בגוף הקרקע כלום:",
+                "<b>רבי אומר אף לפי חשבון.</b> אמילתיה דתנא קמא קאי, והכי קאמר כי היכי דמחייב אם לקח עד שלא בא לעונת המעשרות לעשר על הכל, הכי נמי מחייב אם הגיע לעונת מעשרות לעשר לפי חשבון שנתוסף ברשותו, כגון אם הביאו שליש ביד הנכרי חייב לעשר על שני שלישים שנתוספו ברשותו. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>המתמד.</b> הנותן מים בחרצנין ובזגין או בשמרים נקרא מתמד. והכא מיירי בנותן מים בשמרים דוקא:",
+                "<b>ומצא כדי מדתו.</b> לאו דוקא כדי מדתו, דאפילו נתן ג׳ כדות של מים ומצא ג׳ וחצי פטור, עד שיתן ג׳ וימצא ד׳:",
+                "<b>פטור.</b> ואע״ג דשמרים יהבי בהו טעם, פטור, דטעם שמרים של טבל לא חשיב טעם גמור אלא קיוהא בעלמא:",
+                "<b>רבי יהודה מחייב.</b> דסבר אי אפשר שיצאו כל המים לחוץ אלא נשאר חצי כד של מים בתוך השמרים, ונמצא שאלו הג׳ כדות וחצי שיצאו יש בהן כד א׳ של יין ושנים וחצי מים, והוו כיין מזוג, שכן דרך מזיגת היין. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>מצא יותר מכדי מדתו.</b> והוא דרמא תלתא ואשכח ארבעה:",
+                "<b>מוציא עליו ממקום אחר.</b> אף ממקום אחר, כלומר לא מיבעיא מיניה וביה דשרי, אלא אף ממקום אחר יכול לעשר לפי חשבון היתר על מדתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלנו.</b> לינת לילה:",
+                "<b>הערימה החייבת.</b> הכרי שנתחייב במעשר, כההיא דתנן בפרק קמא ואם אינו ממרח משיעמיד ערימה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שום בעל בכי.</b> שום חריף שהאוכלו בוכה ועיניו זולגות דמעות. ול״נ שום הגדל בהר הלבנון, שכן בערבי קורין ללבנון בע״ל:",
+                "<b>רכפא.</b> שם מקום:",
+                "<b>גריסין הקילקין.</b> גריסין של פול הבאים מן הקלקי, שם מקום, והן מרובעות כדתנן בנגעים כגריס הקלקי המרובע:",
+                "<b>ועדשים המצריות.</b> ראשן אחד חד, והמינין הללו כולם הם מדבריות וחזקתן מן ההפקר לפי שאינן נזרעים בגינה, לפיכך פטורים מן המעשרות:",
+                "<b>אף הקורקס.</b> בערבי קלקא״ס, והוא מין ממיני הכרוב:",
+                "<b>הקוטנים.</b> ממיני העדשים. והלכה כסתם משנה:",
+                "<b>ונלקחים מכל אדם.</b> אף מן החשודים למכור פירות שביעית:",
+                "<b>זרע הלוף העליון.</b> אני שמעתי הלוף השוטה. אבל זרע הלוף הפקח חייב. ורמב״ם פי׳ שהמשנה מסורסת זרע העליון של לוף. ולוף הוא ממיני הבצלים:",
+                "<b>שאע״פ שאביהן תרומה.</b> אע״פ שאחד מכל אלו זרעוני גינה שאינם נאכלים הן תרומה. וזרען, הרי הגדולים נאכלין. ולא אמרינן גדולי תרומה תרומה אלא כשהזרע הזרוע הוא מדברים הראויין לאכילה:",
+                "<b>שאביהן.</b> הזרע. שהוא אב למה שגדל ממנו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,360 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Maasrot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Maasrot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל.</b> למעוטי סטיס שקורין בערבי ני״ל, וקוצה שקורין בערבי אלעצפו״ר, שאלו אינן אוכל, אע״פ שהן נאכלים ע״י הדחק. ואינם חייבים במעשרות:",
+                "<b>ונשמר.</b> למעוטי הפקר שאין לו בעלים שישמרוהו:",
+                "<b>וגדוליו מן הארץ.</b> למעוטי כמהין ופטריות. וכל הני ילפינן מקרא, דכתיב (דברים י״ד:כ״ב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך וכו׳. את כל תבואת, דומיא דתבואה שהוא אוכל. זרעך, המיוחד לך פרט להפקר שאין לו בעלים מיוחדים. זרעך דבר שזורעים אותו ומצמיח, פרט לכמהין ופטריות שאינן נזרעות:",
+                "<b>כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל.</b> כגון ירקות, שמיד כשהן גדלים ראוין לאכילה, ומשמרין אותו עד שיגדל ויוסיף אוכל:",
+                "<b>חייב קטן וגדול.</b> שהרי ראוין לאכילה בין גדולים בין קטנים:",
+                "<b>וכל שאין תחלתו אוכל.</b> כגון מיני פירות:",
+                "<b>אינו חייב עד שיעשה אוכל.</b> דכתיב (ויקרא כ״ז:ל׳) מזרע הארץ מפרי העץ, עד שיגדל ויעשה פרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאימתי הפירות חייבים במעשרות.</b> דתחלתן אינו אוכל וצריך ליתן שיעור לכל פרי ופרי מאימתי יגיע זמנו להיות ראוי לאכילה:",
+                "<b>משיבחילו.</b> תחילת בשולם קרוי בוחל, ודוגמא לזו תחילת ימי הנעורים באשה קרוי בוחל. ומפרש בגמרא משילבין ראשיהם זהו התחלת בשולם:",
+                "<b>האבשים.</b> מין ממיני הענבים הרעים כמו ויעש באושים (ישעיה ה):",
+                "<b>משהבאישו.</b> שנתבשלו כל כך עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקליפה. ואשכול שיש בו גרגיר א׳ שהגיע לשיעור זה הוי כולו חבור למעשרות:",
+                "<b>והאוג.</b> אילן שפירותיו אדומים, וקורין לו בלע״ז קורניאול״י:",
+                "<b>והתותים.</b> בערבי תו״ת ובלע״ז מורא״ש:",
+                "<b>משימסו.</b> משיתמעך האוכל מתחת ידו. ואם הגיעה אפילו פרידה אחת של רמון לשיעור זה כל הרמון חייב במעשרות:",
+                "<b>משיטילו שאור.</b> משיפתחו כשאור שיש בו סדקים:",
+                "<b>משיטילו גידים.</b> כשמתחילים להתבשל נראים בהם כמין גידים אדומים:",
+                "<b>משיעשו מגורה.</b> משיבדל האוכל מן הקליפה החיצונה ויהיה האוכל כאילו מונח במגורה דהיינו אוצר:",
+                "<b>משיעשו קליפה.</b> הקליפה התחתונה הסמוכה לאוכל ואינה נעשית אלא אחר גמר בשול הפרי. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>משינקדו.</b> משיהיה בהם נקודות שחורות. כי בגמר בשולם הם מתחילים להשחיר:",
+                "<b>וכל השחורים.</b> כגון ענבי הדס וענבי סנה:",
+                "<b>אגסים.</b> בערבי אג״ס, ובלע״ז פירא״ש:",
+                "<b>קרוסטמלין.</b> תפוחים קטנים הדומים לעפצים שקורין מילין:",
+                "<b>פרישין.</b> קונדוניי״ש בלע״ז, ובערבי ספרג״ל:",
+                "<b>עוזרדין.</b> בערבי זערו״ד, ובלע״ז סורב״ש:",
+                "<b>משיקריחו.</b> פירות הללו בקטנן מכוסים שערות דקות כמין נוצה, וכשיתחילו להתבשל נקרחים מעט מעט, ובגמר בשולם נופל הכל:",
+                "<b>התלתן משיצמח.</b> משהיה נגמר בבשולו עד שאם היו זורעים אותו היה צומח. וסימן לידע מתי הגיע לשיעור זה, נותן אותו לתוך המים וכל פרידה ששוקעת רובה במים בידוע שאם יזרענה תצמיח. ודרשינן לה מדכתיב (דברים יד) עשר תעשר את כל תבואת זרעך, דבר שהוא נזרע ומצמיח:",
+                "<b>משיכניסו שלי��.</b> שנתגדלו שליש ממה שעתידין להתגדל. אי נמי כשבא לעצרן ולסוחטן מוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא כשנתבשלו יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובירק הקשואים והאבטיחים.</b> הכי קאמר ד׳ מינים הללו בירק, שהן הקשואין והאבטיחים והדלועין והמלפפונות, ובפירות האילן התפוחים והאתרוגים, חייבים בין גדולים בין קטנים, לפי שתחלתן אוכל וסופן אוכל והן נאכלים בין גדולים בין קטנים:",
+                "<b>רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן.</b> דסבירא ליה שאין נאכלים קטנים, ולא הוי תחלתן אוכל. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>שקדים המרים.</b> נאכלים בקטנן ואין נאכלים בגדלן. ושקדים מתוקים איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו גרנן למעשרות.</b> אימתי הוקבעו הפירות למעשר ואסור לאכול מהן עראי, כמו התבואה בגורן. שאף על פי שהגיעו הפירות לעונת המעשרות עדיין מותר לאכול מהן עראי עד שיהא גרנן למעשרות:",
+                "<b>משיפקסו.</b> משינטל פיקס שלהם והוא שער הצומח בהן כשהן קטנים וכשנתבשלו כל צרכן נושר:",
+                "<b>משיעמיד ערימה.</b> שיעשה מהן כרי:",
+                "<b>משישלק.</b> שילוק לאבטיח כמו פיקוס לדלועים:",
+                "<b>מוקצה.</b> לפי שאין עושים ערימה מן האבטיחים אלא שוטחים אותם, ומקום ששוטחים בו הפירות קרוי מוקצה:",
+                "<b>ירק הנאגד.</b> שדרכו למכרו אגודות:",
+                "<b>ואם אינו ממלא את הכלי.</b> כגון שרוצה למלאות שנים או שלשה כלים, אוכל מכל אחד עראי עד שימלא את האחרון:",
+                "<b>כלכלה.</b> המלקט ירק לתוך הכלכלה דהיינו סל:",
+                "<b>משיחפה.</b> את הירק בהוצין או בעלין שדרכן לכסות בו:",
+                "<b>בד״א.</b> שזהו גרנן למעשרות:",
+                "<b>במוליך לשוק.</b> למכור, דלאו בדעתו הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויהיו הפירות טבולים שהמקח קובע למעשר:",
+                "<b>אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו.</b> דבדעתו תלוי הדבר ולא יהיו הפירות טבולים עד שיגיע לביתו, שהטבל אינו חייב במעשר עד שיראה פני הבית, דכתיב (דברים כו) בערתי הקדש מן הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרד.</b> רגילין היו לפרד ברמונים וליבשן, ואותן הגרגרים יבשים קרויין פרד ע״ש שמפרידים אותן כדי שתכנס בהן [החמה] מכל צד:",
+                "<b>משיפקל.</b> כמו משיקלף, כלומר משיסיר מעליהן הקליפות הרעות:",
+                "<b>משימרח.</b> אחר שמנקין התבואה מן המוץ שלה צוברים אותה במקום א׳ בגורן ומיפה פני הכרי ומחליקין אותו, והוא הנקרא מרוח:",
+                "<b>משיכבור.</b> לפי שרגילים לעקור הקטנית עם העפר צריך לכברם בכברה:",
+                "<b>קוטעים.</b> שבלים קטועים שלא נדושו:",
+                "<b>מן הצדדים.</b> צדי הכרי שלא נתמרח:",
+                "<b>וממה שבתוך התבן.</b> שלא נזרה מן המוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיקפה.</b> משיסיר החרצנים והזגים שמעלה היין בתוך בור של יין בשעת רתיחתו:",
+                "<b>מן הגת העליונה.</b> שעדיין לא ירד לבור:",
+                "<b>ומן הצינור.</b> העשוי בפי הגת, והיין מקלח מן הצנור לבור. והיין שבגת או שבצנור עדיין לא נגמרה מלאכתו:",
+                "<b>לעוקה.</b> גומא שלפני בית הבד שהשמן יורד לתוכה:",
+                "<b>עקל.</b> כלי עשוי מחבלים שצוברים הזיתים לתוכו כשמכבידים הקורה עליהם:",
+                "<b>ממל.</b> הרכב העליונה שטוחנין בה הזיתים:",
+                "<b>מבין הפצים.</b> שמן היוצא מבין הנסרים:",
+                "<b>חמיטה.</b> היא עוגה דקה, וכשמוציאין אותה מן התנור רגילים להחליק פניה בשמן, וקמ״ל דלא חשיב ��מבושל. שהאש קובעת למעשר ואסור לאכול עראי מכל תבואה ופירות וירקות שנתבשלו באור, אבל האי לא חשיב בישול:",
+                "<b>וכן לתמחוי.</b> דכלי שני הוא ואינו מבשל:",
+                "<b>אבל לא יתן.</b> שמן לקדרה ולאילפס כשהן מרתיחים. אע״פ שהעבירן מן האור, ויאכל אכילת עראי, דכל זמן שהיד סולדת בהן חשוב כמבשל וקבע למעשר:",
+                "<b>לכל הוא נותן.</b> לכל אלפסין רותחין ולכל קדרות רותחות הוא נותן, לאחר שהעבירן מן האור, ואינו קובע למעשר:",
+                "<b>חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.</b> שחריפתו של חומץ וציר מסייע לבשל. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העגול של דבילה.</b> רגילין להחליק פניו במשקין, והוא גמר מלאכתו למעשר:",
+                "<b>בתאנים ובענבים של טבל.</b> במשקין היוצאים מתאנים וענבים של טבל מחליקים בהם העגול של דבילה ולא חשיבי כיון דאזלי לאבוד:",
+                "<b>ורבי יהודה אוסר.</b> דמשקין חשובין הם ואסורים משום טבל. ואין הלכה כרבי יהודה בכולה מתני׳:",
+                "<b>המחליק בענבים.</b> משפשף הענבים על עגול של דבילה:",
+                "<b>לא הוכשר.</b> העגול לקבל טומאה דלא חשיב משקה זה שיוצא מן הענבים. ובמשקה העומד לצחצח פליגי [בה] תנא קמא ור׳ יהודה אי חשיב משקה אי לא:",
+                "<b>משידוש.</b> מיבשים התאנים ואח״כ דשים אותם במקלות לתוך החבית, או מעגלין אותה בידים לתוך האוצר. ודישת החבית ועגול המגורה הוא גמר מלאכתן:",
+                "<b>לא יאכל מהן עראי.</b> דקא סבר לא עליון צריך לתחתון ולא תחתון צריך לעליון וכבר נגמרה מלאכתן. ורבי יוסי סבר עדיין צריכין זה לזה ולא נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה עובר בשוק.</b> עם הארץ החשוד על המעשרות:",
+                "<b>אוכלין ופטורים.</b> דאימור לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר. ואע״ג דמכר קובע למעשר האי מתנה יהיב להו ומתנה אינה קובעת:",
+                "<b>מתקנים ודאי.</b> שהנותן לא עישר דסבר הוא שיאכלו בשוק ולא בעי עשורי, וכיון דהכניסום לבית הוקבעו. ודוקא שנתן להם דבר מועט שראוי לאכלו בשוק, אבל אם נתן דבר מרובה, או שהיה המקבל אדם שאין דרכו לאכול בשוק, או הדבר הניתן אינו נאכל כך כמות שהוא, בכל אלו הוי כאומר הכניסו לבתיכם, ואסור לאכול מהם עראי דמסתמא כבר הוקבעו למעשר:",
+                "<b>אין מתקנים אלא דמאי.</b> ונותן תרומת מעשר לכהן, ומעשר ראשון ועני נוטל לעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר טלו לכם תאנים.</b> בעל השער או בעל החנות אמר כן:",
+                "<b>ובעל השער ובעל החנות חייבין.</b> דביתו של אדם טובל לו, אבל לא לאחרים:",
+                "<b>ורבי יהודה פוטר.</b> משום דשער וחנות אדם בוש לאכול בתוכו. וחצר הקובעת למעשר היא כל שאין אדם בוש לאכול בתוכה:",
+                "<b>עד שיחזיר פניו.</b> במקום שיושב ומוכר הוא בוש לאכול בלא חזרת פנים אבל במקום שאינו יושב ומוכר אינו בוש, וקיימא לן מקום שהוא בוש פטור מקום שאינו בוש חייב, ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעלה פירות מן הגליל.</b> ליקט פירות בגליל כדי למכרן ביהודה לא הוקבעו למעשר אפילו לן בדרך, עד שיגיע ליהודה שדעתו למכרם שם: ",
+                "<b>וכן בחזרה.</b> אם קודם שהגיע ליהודה נמלך להחזירן לגליל, אוכל מהן עראי בדרך עד שיגיע לגליל:",
+                "<b>עד שהוא מגיע למקום השביתה.</b> למקום שהוא רוצה לנוח שם בשבת, ומיד כשיגיע שם הוקבעו פירותיו למעשר אע״פ שעדיין לא הגיעה שבת. ואין הלכה כר״מ:",
+                "<b>והרוכלין המחזרין בעיירות.</b> למכור בשמים ותמרוקי הנשים ומוליכין עמהם פירות, אוכלים מהן עראי עד שיגיעו למקום הלינה, וכשמגיעים שם הוקבעו הפירות למעשר.",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר בית ראשון.</b> שבעיר שהוא לן שם, קובע למעשר ואפילו הוא לן בקצה האחר של העיר, לפי שאדם רוצה לפנות כליו בבית ראשון שהוא פוגע כדי ללון שם. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא נגמרה מלאכתן.</b> שלא הגיע גרנן למעשר. כל פרי ופרי, כפי מה שמפורש לעיל:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אוסר לאכול מהן עראי.</b> עד שיפריש כל מעשרותיהן, דתרומה טובלת:",
+                "<b>וחכמים מתירים.</b> דסברי אין תרומה טובלת אלא א״כ תרם מתוך הכלכלה:",
+                "<b>כלכלת תאנים שתרמה.</b> עד שלא הגיע גרנן למעשרות:",
+                "<b>ר׳ שמעון מתיר.</b> אפילו תרם מתוך הכלכלה:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> והלכה כחכמים דתרומה קובעת למעשר כשתרם מתוך הכלכלה, ולאחר שתרם אסור לאכול עראי מאותה כלכלה עד שיפריש כל המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיעשר.</b> דמקח טובל:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שלקח בעל הגינה ב׳ כאחת ונתן לו חייב. אבל בזמן שהקונה ליקט ואכל מודה רבי מאיר דאוכל אחת אחת:",
+                "<b>אמר רבי יהודה מעשה בגנת ורדין וכו׳</b> והתם בעל הגינה היה מלקט, שלא היו מניחים ליכנס שם אדם מפני הורדים, ואעפ״כ לא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאבור.</b> שאברור ואבחר:",
+                "<b>בורר ואוכל.</b> תולש אחת אחת ואוכל אבל אם תלש וצירף שתים חייב:",
+                "<b>מגרגר.</b> מלקט גרגיר גרגיר ואוכל:",
+                "<b>פורט.</b> בעוד הרמון במחובר פורט ממנו גרגיר גרגיר ואוכל:",
+                "<b>ובאבטיח סופת ואוכל.</b> גרסינן, כלומר חותך חתיכות דקות ואוכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקצות בתאנים.</b> לעשות קציעות. יש מפרשים לשטחן ליבש, וי״מ לחתכן במקצועות שרגילים לחתוך בהם התאנים:",
+                "<b>ואמר לו ע״מ שאוכל תאנים.</b> ולא היה צריך לתנאי זה דבלאו הכי אוכל בדין תורה דכתיב (דברים כ״ג:כ״ה) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו׳, ובפועל הכתוב מדבר, הלכך לא הוי כמקח ואינו קובע למעשר:",
+                "<b>ע״מ שאוכל אני ובני.</b> אכילת בנו הוי מקח וקובע:",
+                "<b>ולאחר הקציעה.</b> שגמר כבר פעולתו, אינו אוכל בדין תורה ובא לאכול מכח התנאי והוי כמקח:",
+                "<b>האוכל מן התורה פטור.</b> ובפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פז) מפרש אלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בלבסים.</b> מין ממיני התאנים הרעים:",
+                "<b>בבנות שבע.</b> מין של תאנים לבנים וטובים:",
+                "<b>לא יאכל בבנות שבע.</b> דכתיב (דברים כג) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים, מה תלמוד לומר ואכלת ענבים וכי לא ידענו שאין בכרם אלא ענבים, מכאן שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים:",
+                "<b>אבל מונע את עצמו.</b> פועל רשאי להיות מונע את עצמו שלא לאכול בשעה שעושה ברעות עד שמגיע ליפות, ואוכל מן היפות מה שהיה לו לאכול ברעות:",
+                "<b>זה לאכול וזה לאכול.</b> אכול אתה בתאנים שלי ואני אוכל בשלך:",
+                "<b>זה לקצות וזה לקצות.</b> אכול אתה בקציעות שלי השטוחות ליבש או החתוכות במקצועות ואני אוכל בקציעות שלך:",
+                "<b>זה לאכול וזה לקצות.</b> אכול אתה בתאנים הלחים שלי ואני אוכל בקציעות שלך, בכל אלו הוי מקח וקובע למעשרות:",
+                "<b>המחליף לאכול חייב, לקצות פטור.</b> דאין מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו, הלכך קציעות הללו שלא נגמרה מלאכתן אין המקח קובע בהן. והלכה כר״י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המעביר תאנים.</b> דרך חצרו, להוליכם למקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>אוכלין ופטורין.</b> דחצר אינה קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו, אבל הוא אסור לאכול אלא במקום שעושים הקציעות, משום דבמקומו ניכר שלא נגמרה מלאכתו ושלא במקומו אינו ניכר. ובניו מותרין אפילו במקום שאין עושין בו הקציעות, שאין תלוי בהם לימלך וכיון שדעת אביהן לעשות מהן קציעות מותרין, אבל הוא שבידו לימלך אינו מותר אלא במקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>אבל אם יש להם עליו מזונות.</b> שקצץ להן, דאינן אוכלין מן התורה, כיון שאינו גמר מלאכה דלא שכרן אלא להעבירן עד מקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>הרי אלו לא יאכלו.</b> דהוי מקח, ולגבי לוקח חשיבי כנגמרה מלאכתן שהלוקח עיניו במקחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוציא פועליו לשדה.</b> למלאכה אחרת ולא ללקוט פירות, דהשתא אין אוכלין מן התורה:",
+                "<b>אוכלין ופטורין.</b> אם נתן להם, דמתנה אינה כמכר:",
+                "<b>ואם יש להן עליו מזונות.</b> שקצץ להן:",
+                "<b>אוכלין אחת אחת וכו׳</b> דלא הוי קבע:",
+                "<b>ולא מן המוקצה.</b> כרי של תאנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעשות בזיתים.</b> לעדור ולקשקש תחת הזיתים, ולא ללקט, דהשתא אינו אוכל מן התורה:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שנים ביחד חייב דהוי קבע:",
+                "<b>לנכש בבצלים.</b> לתלוש העשבים הרעים הגדלים בתוך הבצלים:",
+                "<b>מקרסם.</b> מחתך, ודומה לו יכרסמנה חזיר מיער (תהילים פ׳:י״ד):"
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו בצד שדה קציעות.</b> דמוכחא מלתא דמהך שדה נפול, אפילו הכי מותרות משום גזל דמסתמא נתיאשו הבעלים מהן:",
+                "<b>ופטורות מן המעשר.</b> כדין הפקר:",
+                "<b>ובזיתים ובחרובים חייבין.</b> לפי שאין הבעלים מתיאשים מהן, שמראיתו מוכיח עליו שמאילן זה נפל. אבל תאנה עם נפילתה נמאסת ולא ידוע מאיזה אילן היא:",
+                "<b>אם דרסו רוב אדם.</b> אם רוב אנשי אותה העיר דרסו כבר הגרוגרות שלהן בשדותיהן, אית לן למימר זו מן הדרוסות הן וכבר נגמרה מלאכתן, וחייב לעשר:",
+                "<b>פלחי דבילה.</b> אחר שנדרסו בעגול מחלקים העגול לכמה פלחין, ויש בפלח הרבה דבלות דבוקות זו בזו:",
+                "<b>עד שלא כנסן לראש הגג.</b> לעשות מהן ערימה, שהוא גרנן של חרובין למעשר כדתנן בפרק קמא:",
+                "<b>מוריד מהן לבהמה.</b> אבל הוא לא יאכל, שאין אוכלים על המוקצה אלא במקומן, כלומר הפירות ששוטחין אותם ליבש שלא נגמרה מלאכתן אין אוכלים מהן אלא במקומן, דשלא במקומן אינו ניכר שלא נגמרה מלאכתן, ומיהו כשמאכיל מהן לבהמה אפילו שלא במקומן, מתוך שאין החרובין מאכל בהמה מידע ידיע דלא נגמרה מלאכתן ולא יבשו כל צרכן:",
+                "<b>מפני שהוא מחזיר את המותר.</b> למקום ששוטחן שם ליבש, וכל היכא דמותרו חוזר לא טביל:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא חצר שחייבת במעשר.</b> שקובעת למעשר כמו בית:",
+                "<b>חצר צורית.</b> שכן בצור היו מושיבין שומר בפתח החצר:",
+                "<b>כל שאחד פותח ואחד נועל.</b> כגון שיש בחצר שני בתים לשני בני אדם, וכשאחד מהן פותח פתח החצר בא השני ונועל, וכשאחד נועל השני מוחה בידו ופותח, נמצאת חצר שאינה משתמרת:",
+                "<b>ואין אומרים לו מה אתה מבקש פטורה.</b> ואף על פי שאינו בוש לאכול בתוכה:",
+                "<b>והחיצונה פטורה.</b> כיון שיש לפנימית דריסת הרגל עליה אינה משתמרת. וקיימא לן הלכה כדברי כולן להחמיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שהן של חצר החייבת.</b> והעלה הפירות לגג דרך חצר, אף על פי כן לא טבלי, הואיל ובשעה שהכניסן לחצר היה בדעתו להעלותן ולאכלן בגג. והני מילי כשיש בגג ארבע אמות על ארבע אמות, אבל אם אין בגג ארבע אמות על ארבע אמות בטל לגבי חצר:",
+                "<b>בית שער.</b> אצל פתח החצר:",
+                "<b>אכסדרה.</b> מוקפת משלש מחיצות ומקורה למעלה:",
+                "<b>מרפסת.</b> מקום לפני העליות, ויוצאים מן העליות למרפסת ומן המרפסת יורדים בסולם לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצריפים.</b> אין להם גג, אלא הקורות למעלה נוגעות זו בזו והולכים ומתרחבים למטה:",
+                "<b>והבורגנים.</b> כמין שובכים, עשויין בשדות לאצור בהן פירות:",
+                "<b>והאלקטיות.</b> סוכות שעושים בימות החמה לצל. תרגום קיץ קייטא:",
+                "<b>סכת גינוסר.</b> ים כנרת מתרגמינן גינוסר, והוא מקום בארץ הגליל שפירותיו מרובים וטובים, ויושביו עושים סכות ודרים שם כל זמן הפירות:",
+                "<b>אף על פי שיש שם רחים ותרנגולים.</b> לא הוי קבע:",
+                "<b>סוכת היוצרים.</b> רגילים לעשות שתי סכות זו לפנים מזו בפנימית מצניע קדרותיו ודר שם, ובחיצונה עושה מלאכתו ומוכר קדרותיו:",
+                "<b>כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים.</b> וסוכה פנימית אין היוצר דר בה בימות הגשמים, הלכך פטורה, ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>רבי יהודה מחייב.</b> רבי יהודה לטעמיה, דסבר סוכה דירת קבע בעינן וחייבת במזוזה. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תאנה שהיא עומדת בחצר.</b> אילן של תאנה שהוא עומד בחצר, וחצר קובעת למעשר:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שתים חייב:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אחת בימינו.</b> אפי׳ שלש כהאי גוונא לא הוי צירוף ושרי. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>עלה לראשה.</b> לראש התאנה:",
+                "<b>ממלא חיקו ואוכל.</b> שם ובלבד שלא יוריד לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל את האשכול.</b> אוכל כדרכו ואין צריך לגרגר, וכן ברמון אין צריך לפרט, וכן באבטיח אין צריך לספות, דהיינו לחתוך חתיכות דקות:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר וכו׳</b> והלכה כר״ע:",
+                "<b>כוסבר.</b> כך שמה בערבי והוא זרע גד ובלע״ז קוליינדר״ו:",
+                "<b>מקרסם.</b> מחתך:",
+                "<b>סיאה.</b> בערבי פודנ״ג, ובלע״ז פוליי״ו:",
+                "<b>אזוב.</b> בערבי זעת״ר:",
+                "<b>והקורנית.</b> בערבי חש״א, ובלע״ז שדריא״ה:",
+                "<b>אם היו נשמרים חייבין.</b> דאין חייב במעשר אלא אוכל ונשמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל כדרכו.</b> מן הנוף העומד בגנה:",
+                "<b>אוכל אחת אחת.</b> מן הנוף הנוטה לחצר:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שנים חייב:",
+                "<b>הכל הולך אחר העיקר.</b> דשדינן נופו בתר עיקרו, שהוא מקום יניקת האילן:",
+                "<b>ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר.</b> אף הנוף הנוטה חוץ לחומה אם לא גאלו בתוך השנה נחלט לצמיתות כאילו היה בתוך החומה, הואיל ועיקר האילן בתוך החומה הוא:",
+                "<b>ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף.</b> אף אחר הנוף קאמר, שאם עיקרו בפנים בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום, כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם קטיל ליה לרוצח בנופו נמי לא מצי קטיל ליה ד��דינן נופו בתר עיקרו. ואי עיקרו בחוץ ונופו בפנים, כי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה, בעיקרו נמי לא מצי קטיל ליה, דשדי עיקרו בתר נופו לחומרא. וכן בירושלים הלך אחר הנוף לענין מעשר שני, היינו נמי לחומרא, דעיקרו בחוץ ונופו לפנים, כי היכי דבנופו לא מצי פריק, דאין מעשר טהור נפדה בתוך ירושלים בעיקרו נמי לא מצי פריק ליה, ואי עיקרו בפנים ונופו לחוץ, כי היכי דבמקום נופו לא מצי אכיל ליה בלא פדייה, שהרי הוא חוץ לירושלים ה״נ במקום עיקרו אע״פ שהוא בפנים לא מצי אכיל ליה בלא פדיה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הכובש.</b> ירקות או זיתים בחומץ או ביין, וכן השולק או המולח, אף בשדה חייב. שהאור והמלח והמקח והתרומה והשבת והחצר המשתמרת, כ״א מאלו קובע למעשר:",
+                "<b>המכמן באדמה.</b> המטמין פירות תחת הקרקע כדרך שרגילין להטמין פירות שאין מבושלים כל צרכן כדי שיתבשלו:",
+                "<b>והמטבל.</b> פירות במלח או בציר או בחומץ ואוכל, פטור, ואינו קובע למעשר כמו הכובש או המולח, אלא אוכל מהן אכילת עראי ופטור מן המעשר:",
+                "<b>הפוצע זיתים.</b> ממעך וכותש אותם כדי שיצא השרף, דהיינו המרירות שלהן:",
+                "<b>הסוחט זיתים על בשרו.</b> לסוך גופו:",
+                "<b>לתוך ידו חייב.</b> דמה שנתן לתוך ידו נחשב כאילו נתן לתוך בור קטן דהיינו החפירה שהיין והשמן יורדים בה:",
+                "<b>המקפה לתבשיל.</b> השולה פסולת שמעלה היין בעת רתיחתו נקרא מקפה, ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו החרצנים והזגים הצפין למעלה, קפוי עראי הוא זה ואינו קובע למעשר כשאר מקפה יין בעלמא. ובתבשיל צונן איירי, דאי בתבשיל רותח הא אמרינן שהאור קובעת למעשר, ובלא הקפאה היה נקבע למעשר מחמת האור:",
+                "<b>לקדרה.</b> רקנית, קודם שנתן לתוכה התבשיל נתן בתוכה יין והקפהו הוה ליה כמקפה בבור קטן וחייב:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תינוקות שטמנו תאנים.</b> בשדה, דאי בבית, בלא שבת בית קובעת. ונקט תינוקות, לאשמועינן דיש להם מחשבה הניכרת מתוך מעשיהם:",
+                "<b>לא יאכלו למוצ״ש.</b> דכיון שקבעתן שבת למעשר אסורים לעולם עד שיתעשרו:",
+                "<b>כלכלת שבת.</b> כלכלה מלאה פירות שיחדה לשבת:",
+                "<b>וב״ה מחייבין.</b> במעשר מיד אפילו קודם השבת, דכיון שיחדה לשבת הוקבעה מיד:",
+                "<b>לשלוח לחבירו.</b> נטבל מיד ולא יאכל עראי עד שיעשר. ואפי׳ לא שלחה, לפי שכיון שיחדה לשלחה הוא מקפיד עליה כמו בכלכלת שבת. ואין הלכה כר״י:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעטן.</b> מקום שצוברין שם הזיתים כדי שיתרככו ויהיו ראויות להוציא שמנן:",
+                "<b>טובל אחד אחד במלח.</b> שאין קובע אלא במלח וצירוף שתים, הלכך אם מלח ונתן לפניו חייב:",
+                "<b>מן המעטן הטהור חייב.</b> וכגון שהאדם הנוטלן טמא, שא״א לו להחזיר את המותר שכבר נטמאו כל אותן שנטל בידו:",
+                "<b>מן הטמא פטור.</b> שכיון שהמעטן כולו טמא [והאדם] הנוטלן טמא הרי הוא מחזיר את הנותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שותין על הגת.</b> וכגון שהכניס שם ראשו ורובו, דליכא למגזר שמא יביא הכלי אליו וישתה חוץ לגת, דחוץ לגת הוי קבע ואסור לשתות:",
+                "<b>בין על החמין.</b> בין שמזג היין בחמין, בין שמזגו בצונן:",
+                "<b>ר״א ב״ר צדוק מחייב.</b> דגזר שמא יוציא מן היין חוץ לגת:",
+                "<b>על החמין חייב.</b> שהוא קובע, לפי שאינו יכול להחזיר המותר שיקלקל היין שבגת, אבל מזג בצונן פטור שיכול להחזיר המותר. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקלף.</b> מסיר קליפתן:",
+                "<b>מקלף אחת אחת.</b> שעורה אחת. ודוקא כשאינו סמוך לגורן אבל אם היה סמוך לגורן אפילו קילף יותר פטור, מפני שהוא מחזיר את המותר:",
+                "<b>המולל מלילות.</b> המהבהב שבולין באור וממעכן בידו להסיר הפסולת:",
+                "<b>מנפה.</b> להפריח המוץ:",
+                "<b>מיד ליד.</b> מנערן מידו אחת לידו האחרת:",
+                "<b>ירקה פטור.</b> שהזרע עיקר וירקה לא חשיב אא״כ כוון לירק:",
+                "<b>מתעשרת זרע וירק.</b> חייב לעשר בין אכל הזרע בין אכל העלין ירק כמות שהן:",
+                "<b>השבת.</b> כך שמה בערבי, ובלע״ז אניט״ו.",
+                "<b>וזירים.</b> זמורות, ואפילו זרעה סתם מתעשרת זרע וירק וזירים, לפי שהשבת עושה זמורות ארוכות. אבל הכוסבר אינה מתעשרת זירים אא״כ זרעה תחלה לזירים:",
+                "<b>אינו מתעשר זרע וירק.</b> אם זרע סתם ולא פירש:",
+                "<b>השחלים.</b> בערבי חב אל שאר, ובלע״ז קרישון:",
+                "<b>הגרגיר.</b> כך שמו בערבי, ובלע״ז אירוג״א. והלכה כחכמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>התמרות של תלתן.</b> יש מפרשים לולבי תלתן, כעין שיש לגפנים, והן נאכלים. וי״מ כשמתחיל הגבעול לצמוח נראה במקום צמיחתו כמין גרגיר עב ונקרא תמרה כדאמרינן [סוכה לג] גבי הדס נקטם ראשו ועלתה בו תמרה. ובתלתן וחרדל ופול הלבן חשובין אוכל:",
+                "<b>הצלף</b> בלע״ז קאפר״י:",
+                "<b>תמרות.</b> לולבין שבו, ויש מפרשים הפרח:",
+                " <b>אביונות.</b> הוא עיקר הפרי, וקפריסין הוא שומר הפרי:",
+                "<b>ר״ע וכו׳</b> והלכה כרבי עקיבא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>העוקר שתלים.</b> נטיעות אחר שצמחו וגדלו קצת עוקרין אותן ושותלין אותם במקום אחר והם מתעבים ומתרחבים ומתגדלין שם:",
+                "<b>פטור.</b> אפילו ראו פני הבית, מפני שעדיין לא נגמרה מלאכתן:",
+                "<b>לקח במחובר לקרקע.</b> הקונה פירות כשהן מחוברין פטור שאין המקח קובע למעשר אלא בקונה בתלוש, לא במחובר:",
+                "<b>לקט.</b> שתילין לשלוח לחברו פטור:",
+                "<b>אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק.</b> חשיבי כאילו נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוטע בתוך שלו לזרע.</b> [שיתבשל] בהם הזרע במקום נטיעתן:",
+                "<b>מפני שהוא גרנן.</b> עקירתן הוא גרנן, שאין להם גורן אחר להתחייב במעשר, דזרען פטור מן המעשר דכתיב (ויקרא כו) מזרע הארץ, ולא כל זרע, פרט לזרעוני גינה שאינן נאכלין, ונמצא שנגמרה מלאכתן ואסור לנוטען עד שיעשר:",
+                "<b>טהרו מלטמא.</b> דכזרועין דמו, והתורה רבתה בטהרת זרעים דכתיב (שם יא) על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא. אבל לכל שאר מילי כתלושין דמו, ובחזקתן הן למעשר ולשביעית, ואפילו לטהרת טומאה, דוקא השרישו בעליה שיש תחתיהן עפר המעזיבה, אבל השרישו בקופה כתלושים דמי אף לענין טומאה:",
+                "<b>והן מגולין.</b> העלין שלהן, כדרך גדילתן. כנטועים בשדה דמו, והתולש מהן בשבת חייב, וחייבין בשביעית ובמעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם פירותיו וכו׳</b> דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא י״ט:י״ד):",
+                "<b>ואם בכרו.</b> אם יש בהן בכורות שהגיעו לעונת מעשרות והשאר לא הגיעו, נוטלן ומוכר את השאר:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבנו.</b> שבולין שנדושו ופעמים נשאר בהן חטין:",
+                "<b>גפתו.</b> פסולת של זיתים:",
+                "<b>זגיו.</b> פסולת של ענבים:",
+                "<b>להוציא מהן משקין.</b> אגפתו וזגיו קאי:",
+                "<b>על הקטועין.</b> שבולות קטועות שלא נדושו:",
+                "<b>ועל הצדדין.</b> צדי הכרי. וכן התורם בבור, בלבו על מה שבחרצנים ועל מה שבזגין. והתורם בבית הבד, בלבו על מה שבתוך הגפת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח שדה ירק.</b> מן הנכרי:",
+                "<b>בסוריא.</b> הם ארצות שכבש דוד, כגון דמשק וארם נהרים וארם צובה. ובמקצת דברים עשאום כארץ ישראל ובמקצתן לא:",
+                "<b>אם עד שלא בא לעונת המעשרות חייב.</b> הואיל ובשעה שבאים לידי חיוב ברשותו של ישראל הם. אבל אם הגיע עת החיוב ברשות העובד כוכבים פטור, דלדבר זה עשו סוריא ככבוש יחיד ולאו שמיה כבוש:",
+                "<b>ולוקט כדרכו.</b> ופטור מלעשר אף מה שנוסף ברשותו. אבל פועלים לא ישכור, דחיישינן דלמא אתי למעבד הכי אף בשדה שלקח עד שלא בא לעונת המעשרות. ורבי יהודה לא גזר:",
+                "<b>פטור.</b> כיון שאין לו בגוף הקרקע כלום:",
+                "<b>רבי אומר אף לפי חשבון.</b> אמילתיה דתנא קמא קאי, והכי קאמר כי היכי דמחייב אם לקח עד שלא בא לעונת המעשרות לעשר על הכל, הכי נמי מחייב אם הגיע לעונת מעשרות לעשר לפי חשבון שנתוסף ברשותו, כגון אם הביאו שליש ביד הנכרי חייב לעשר על שני שלישים שנתוספו ברשותו. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>המתמד.</b> הנותן מים בחרצנין ובזגין או בשמרים נקרא מתמד. והכא מיירי בנותן מים בשמרים דוקא:",
+                "<b>ומצא כדי מדתו.</b> לאו דוקא כדי מדתו, דאפילו נתן ג׳ כדות של מים ומצא ג׳ וחצי פטור, עד שיתן ג׳ וימצא ד׳:",
+                "<b>פטור.</b> ואע״ג דשמרים יהבי בהו טעם, פטור, דטעם שמרים של טבל לא חשיב טעם גמור אלא קיוהא בעלמא:",
+                "<b>רבי יהודה מחייב.</b> דסבר אי אפשר שיצאו כל המים לחוץ אלא נשאר חצי כד של מים בתוך השמרים, ונמצא שאלו הג׳ כדות וחצי שיצאו יש בהן כד א׳ של יין ושנים וחצי מים, והוו כיין מזוג, שכן דרך מזיגת היין. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>מצא יותר מכדי מדתו.</b> והוא דרמא תלתא ואשכח ארבעה:",
+                "<b>מוציא עליו ממקום אחר.</b> אף ממקום אחר, כלומר לא מיבעיא מיניה וביה דשרי, אלא אף ממקום אחר יכול לעשר לפי חשבון היתר על מדתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלנו.</b> לינת לילה:",
+                "<b>הערימה החייבת.</b> הכרי שנתחייב במעשר, כההיא דתנן בפרק קמא ואם אינו ממרח משיעמיד ערימה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שום בעל בכי.</b> שום חריף שהאוכלו בוכה ועיניו זולגות דמעות. ול״נ שום הגדל בהר הלבנון, שכן בערבי קורין ללבנון בע״ל:",
+                "<b>רכפא.</b> שם מקום:",
+                "<b>גריסין הקילקין.</b> גריסין של פול הבאים מן הקלקי, שם מקום, והן מרובעות כדתנן בנגעים כגריס הקלקי המרובע:",
+                "<b>ועדשים המצריות.</b> ראשן אחד חד, והמינין הללו כולם הם מדבריות וחזקתן מן ההפקר לפי שאינן נזרעים בגינה, לפיכך פטורים מן המעשרות:",
+                "<b>אף הקורקס.</b> בערבי קלקא״ס, והוא מין ממיני הכרוב:",
+                "<b>הקוטנים.</b> ממיני העדשים. והלכה כסתם משנה:",
+                "<b>ונלקחים מכל אדם.</b> אף מן החשודים למכור פירות שביעית:",
+                "<b>זרע הלוף העליון.</b> אני שמעתי הלוף השוטה. אבל זרע הלוף הפקח חייב. ורמב״ם פי׳ שהמשנה מסורסת זרע העליון של לוף. ולוף הוא ממיני הבצלים:",
+                "<b>שאע״פ שאביהן תרומה.</b> אע״פ שאחד מכל אלו זרעוני גינה שאינם נאכלים הן תרומה. וזרען, הרי הגדולים נאכלין. ולא אמרינן גדולי תרומה תרומה אלא כשהזרע הזרוע הוא מדברים הראויין לאכילה:",
+                "<b>שאביהן.</b> הזרע. שהוא אב למה שגדל ממנו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json

@@ -0,0 +1,462 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "versionSource": "http://sefaria.org/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "status": "locked",
+    "priority": 2.0,
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "אלו דברים שאין להם שיעור – From the Torah [itself, it (the corner of the field) has no fixed measure], but from [the perspective of] the Rabbis, it has (another) measure, for it is taught at the end of the Mishnah (actually in Mishnah 2), “we don’t [bring any] less than one-sixtieth.",
+                "הפאה – that an individual is obligated to leave at the edge of his field for the poor, as it is written (Leviticus 23:22), “[And when you reap the harvest of your land,] you shall not reap all the way to the edges of your field,[or gather the gleanings of your harvest; you shall leave them for the poor and the stranger: I the LORD am your God.].”",
+                "והביכורים – As it is written (Exodus 23:19), “The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God…”(see also the exact same formulation in Exodus 34:26, which is the chapter source for the next Biblical quote), and the Torah did not provide for them a [fixed] measure.",
+                "והראיון – That a person is obligated to appear in the Temple court on the three Pilgrimage festivals (Passover, Shavuot and Sukkot), as it is written (Exodus 34:23), “Three times a year all your males shall appear [before the Sovereign LORD, the God of Israel,”(see also, Exodus 23:20 and Deuteronomy 16:16) for virtually identical language)” and this appearance in the Temple has no fixed measure, for whenever that he (i.e., that person) wishes to, he goes up and appears and then leaves. Another interpretation: The burnt offerings of “appearing” and the peace offerings [brought] as the festive offering of the visitors of the Temple on the festivals which [a person] is obligated to bring as it is written (Exodus 34:20) “…None shall appear before Me empty-handed” (see also Deuteronomy 16:16 for an identical command)., have no [fixed] measure from the Torah, as it is written (Deuteronomy 16:17), “but each with his own gift, [according to the blessing that the LORD your God has bestowed upon you],” but the Sages gave them a measure (see Mishnah Hagigah 1:2 in a dispute between the School of Shammai and the School of Hillel), the burnt offering is one m’ah silver and the festival offering is two silver pieces.",
+                "וגמילות חסדים – [and deeds of lovingkindness] of one’s body, such as visiting the sick and burying the dead and others like them, but deeds of lovingkindness [performed] with one’s money , such as the redemption of captives, the clothing of the naked and the feeding of the hungry and others like them, there is a [fixed] measure that one should give every time such a Mitzvah should come to his hand [to perform which is], one fifth of the profit of one’s possessions, and beyond that, one is not obligated [to give], as we say, a person who wants to be liberal (in his giving of tzedakah on a large scale), should not give more than twenty percent (see Ketubot 50a). Therefore, it is necessary for a person to separate out one fifth of his profit at all times so that it would be [readily] found whenever [an opportunity] to perform an act of lovingkindness comes to his hand, in order that he can sustain him (i.e. the less fortunate), and in that way, he fulfills his obligation.",
+                "ותלמוד תורה – [The Study of Torah] has no fixed measure, as it is written (Joshua 1:8), “[Let not this Book of the Teaching cease from your lips,] but recite it day and night, [so that you may faithfully observe all that is written in it…].”",
+                "ותלמוד תורה כנגד כולם – it (Torah study) is of equal importance to them all."
+            ],
+            [
+                "אין פוחתין לפאה מששים – from according to the Rabbis [no less than 1/60th]",
+                "אף על פי שאמרו אין לפאה שיעור – As we have stated (that there is no measure) from the Torah itself.",
+                "הכל לפי גודל השדה – If his field was large and the [number of] poor people few, he provides and increases upon the 1/60th measure – according to the size of his field; and if his field is small and the poor are many, he adds upon the 1/60th according to the multitude of the poor [in the midst of the community].",
+                "ולפי הענוה – [according to their humility]. There are those who have as their reading of the text ענוה – with a [letter] VAV, that is to say, according to his great measure of humility, he will increase [his gift] to the poor, based upon the language [found in] (Psalms 18:36), “Your care has made me great.” And Maimonides explained the expression as עניה [with a YOD], that is to say, how the earth will “respond” [as in Hosea 2:24 – “And the earth will respond with new grain and wine and oil…”]. And there are those who have as their reading of the text ענבה – with a BET, and its explanation is the large size of the grain and their smallness, for if the ears of corn of the field are in one place are full and good and in another shriveled [and] thin, he should not leave the corner of the field complete from the bad [grain], but he should estimate one-sixtieth for the bad [parts] and for the pleasing [parts]."
+            ],
+            [
+                "מתחלת השדה ומאמצעה – And one does not need to place down the “corner” at the end of the field, as it is written (Leviticus 19:9): “[When you reap the harvest of your land,] you shall not reap all the way to the edges of your field…” said the Torah: Give the “corner” and even though you still have standing grain to reap.",
+                "ובלבד שיתן בסוף כשיעור – Even though the Bible extends [the application (of the word פאה ) to include] the beginning and in the middle of the field which have [upon them] the Torah-obligation of [giving] Peah [upon it] to what he had given, nevertheless, he is only exempt if he gives at the end of the field a payment [equivalent to] the measurement of one-sixtieth, together with what he had given in the middle and at the beginning, such is derived in the Jerusalem Talmud. And Maimonides explained that only as long as he gives at the end according to the measure of PEAH that is required for the entire field, that he must set aside at the end of the field one-sixtieth apart from what he had left at the beginning and middle [of the field].",
+                "ואם שייר קלח אחד – At the edge of the field and left it for the [obligatory] “corner”, he relies upon it, and everything that he left in the middle and at the beginning, the law of “Peah” is upon it.",
+                "ואם לאו – If he did not leave even one stalk at the edge of the field for [the fulfillment of the commandment of] “the corner,” what he had left in the middle and at the beginning [of the field] are not considered “the corner” but it has only the principle of HEFKER/renunciation of ownership and he (Rabbi Yehuda) disagrees with [the opinion of] Rabbi Shimon who says, that nevertheless, it is considered “PEAH/the corner” - but that the owner of the field is not exempted [from his obligation to give PEAH] with this [alone]. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "כל דבר שהוא אוכל – [Food] that excludes the after-growth of a plant producing a deep blue dye/woad, for even though they are “food” from an emergency perspective, it is not called “food” and one is not liable for [the mitzvah of] Peah/the corner of the field [regarding this product]., as it is written (Leviticus 19:9), “When you reap the harvest [of your land, you shall not reap all the way to the edges of your field, or gather the gleanings of your harvest],” there is no “harvest” other than that which is appropriate for eating.",
+                "ונשמר – Excluding that which is ownerless/HEFKER which has no guardians, is not liable for [the Mitzvah of] the “corner of the field/PEAH,” as it is written (Leviticus 19:10), “…you shall leave them for the poor and stranger [I the LORD am your God],” excluding that which is ownerless, which has already forsaken.",
+                "וגידולו מן הארץ –[something that grows in the ground], excluding morils and truffles lack roots in the land, and their growth is from the air which are not liable for [the Mitzvah of] the corner of the field/PEAH, as it is written (Leviticus 19:9), “[When you reap] the harvest of your land…”",
+                "ולקיטתו כאחד – [and such fruits harvested all at once (not singly as they become ripe)] excluding figs and those [fruits] similar to them from the trees when the fruits are harvested first as they ripen , as it is written (Leviticus 19:9), “[When you reap] the harvest [of your land]…,” implying when many of something are harvested together.",
+                "ומכניסו לקיום – excluding vegetables which do not endure as they grow moldy immediately, as it is written (Leviticus 23:22), “[And when you reap the harvest of your land], you shall not reap all the way to the edges your field, [or gather the gleanings of your harvest]…” as vegetation is not reaped.",
+                "תבואה והקטניות – grain of the five kinds – wheat, barley, spelt, oats and rye. KITNIYOT/pulse beans, beans and lentils and things similar to this.",
+                "בכלל הזה – To be obligated in [the Mitzvah of] PEAH/the corner of the field, when they will complete all of these conditions."
+            ],
+            [
+                "האוג – [the red berry of the Venus’ summachtree] – a tree whose fruit is red which is called in a foreign language KURNI ULIM. And Maimonides explained that it is a plant that dresses hides and is called in Arabic SIMMAC, and its clusters are appropriate for eating, but not specifically these which the Tanna [of our Mishnah] enumerated are liable for [the Mitzvah of] PEAH/the corner of the field and not other kinds of trees other than these, rather these and anything similar to them are mentioned."
+            ],
+            [
+                "לעולם הוא נותן משום פאה – Whomever did not leave the corner of the field with attached produce, is liable to set aside [for the commandment of Peah] from what is detached from the soil. And that corner of the field’s produce that one sets aside from what is detached from the soil is given to the poor and is exempt from tithing.",
+                "עד שימרח – He should make a heap and pile of grain. But if one came to separate out the corner [of the field] after giving the pile an even shape, he must first separate out the heave-offering/sacred donation to the Kohen and the tithes and afterwards take the corner, for nothing is exempt from tithes other than the corner that was taken prior to giving the pile an even shape.",
+                "ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות – He who makes his grain ownerless and another [person] comes and takes possession of it, the person who benefits from it is not liable for tithes, as it is written (Deuteronomy 14:29): “Then the Levite, who has no hereditary portion as you have…” excluding the situation where it is ownerless, where “your hand” and “his hand” are equivalent. But an individual who declares his grain ownerless after giving the pile an even shape, this [grain being] ownerless does not exempt him from tithing.",
+                "ומאכיל לבהמה – And even if he himself is permitted to eat an incidental meal (i.e., snack) prior to giving the pile an even shape, but the cattle eat even a regular meal.",
+                "נוטל מן הגורן וזורע וכו' – since from the Torah, one who sows the field is exempt from tithing even after giving the pile an even shape, as it is written (Deuteronomy 14:22-23): “You shall set aside every year a tenth part [of all the yield of your sowing that is brought from the field]. You shall consume [the tithes of your new grain and wine and oil…].” But we do not call one who sows “you shall consume,” but according to the Rabbis, he is liable. Rabbi Akiba thinks that prior to giving the pile an even shape, one is exempt from tithes, even according to the Rabbis. But the Halakha is not according to Rabbi Akiba.",
+                "שלקחו את הגורן – who purchased grain from the threshing floor/granary, and the Sages fined him so that they would be liable to separate out the heave-offerings and tithes and give them to other Kohanim and Levites in order that they would not jump to purchase grain or wine in the wine-presses or granaries. But if they purchased it prior to giving the pile an even shape, this grain was not yet appointed [as ready] to be given as tithes, and the tithes are theirs.",
+                "המקדיש ופודה – A person who sanctifies his granary [to the Temple] and redeems it from the hand of the treasurer, and it is a stack of grain or standing corn that was not yet appointed [as ready] to be given as tithes when it was in the hands of the sacred Temple property, the one who redeems it must take out from it the tithes. But if the granary had been shaped into an even pile by the hand of the treasurer, since at the time that it was worthy of being appointed [as ready] to be given as tithes, that is, at the time of when it had been shaped into an even pile, it was in the hand of the Temple, the redeemer is not liable to remove from it the tithes as that which is dedicated to the Temple is exempt from tithing."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו מפסיקין – between one field and another and they would be considered like two fields, regarding [the case] that if he left the corner fallow in one of them over its neighbor, he did not fulfill [the Mitzvah] of Peah, as it is written (Leviticus 19:9): “….you shall not reap all the way to the edges of your field…,” for he did not leave the corner fallow from one field to its neighbor.",
+                "הנחל – river",
+                "שלולית – canal that imparts booty (alluvium) to its banks (see Talmud Bava Kamma 61a), that other canals drink from it.",
+                "ודרך היחיד – four cubits",
+                "ודרך הרבים – sixteen cubits, and because of the concluding section [of the Mishnah] it used it, for it was necessary for the Mishnah to teach the ending section that all of these do not form a division at a tree. And it comes to tell us that even the communal path which is sixteen cubits wide does not form a division at a tree.",
+                "שביל הרבים ושביל היחיד – many small paths that took a foot and left a foot, and we learn that even the communal path if it is fixed for the days of sunshine (i.e., summer months) and the days of rain (i.e., winter months), that means to say, that people walk on it, even at the time when the fields are sown during the rainy seasons that separate between sown fields, and if not, they do not separate.",
+                "הבור – a field that is not sown [as it is written] (Genesis 47:19): “that the land may not become a waste,” which we translate [in Aramaic]: “and the land lay waste.”",
+                "והניר – ploughing, like (Jeremiah 4:3): “Break up the untilled ground, [and do not sow among thorns].”",
+                "וזרע אחר – like the example of two fields that are sown with wheat and between them is a piece of land sown with another kind. And the measurement of the width of the fallow land or the newly broken land and another seed is of three furrows with the handle of the plow.",
+                "והקוצר לשחת מפסיק – for he (i.e., Rabbi Meir) holds that a person who harvests young grain [for use as fodder] – is not for harvesting, and we don’t consider it as the beginning of harvesting. Corn that is used as fodder at its earliest stage which is grain that did not bring forth a third, and we harvest it to feed it to animals. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת – which was so wide that until one stands in the middle [of the channel] , he is unable to reap from one side or the other.",
+                "ר' יהודה אומר מפסקת – And he disagrees with the First Tanna, that he said above regarding the pool, that is the canal that in every manner it forms a division; but Rabbi Yehuda holds that if he is able to reap as one, it does not divide. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+                "וכל ההרים אשר במעדר יעדרון – A mountain whose thin-point is upright and cattle with its utensils are unable to to pass there, and there is a division between the two fields.",
+                "הוא נותן פאה לכל – that is to say, he gives provides one “Peah”/corner for the two fields and it is not considered a division, for since they are hoed with a mattock, that is to say, that people dig the mountain with the utensil that they dig up the ground, this is not a division. For the person who sees it says that this not uncultivated ground, but the next day, they hoe it with a mattock and seed it and the two fields which are as one."
+            ],
+            [
+                "הכל מפסיק לזרעים – It is explains in the Gemara of the Jerusalem Talmud (Peah 17a) that the word הכל/all of these – includes a rock hat would pass over the face of the entire field. If it is necessary to uproot the plough from this side in order to place it on that side, one makes a division.",
+                "אלא גדר – ten handbreadths high.",
+                "שער כותש – the branches of a tree are called שער. And the explanation is a thick hair crown, i.e., ramifications forming a sort of arbor – that the boughs of the trees combine one with the other above from the fence like these leaves that are caught in the mortar-shaped cavity. [The Gemara asks: Does this mean, like the pestle in the mortar (i.e., the partition is formed by a depression in the ground between the two fields, out of which the fence rises), or does it mean, pressing up (overgrowing) the fence? The ‘hair (ramification) presses, and not the ‘fence presence’, it is evident that it means overgrowing the fence.’]."
+            ],
+            [
+                "כל הרואים זה את זה – All the while that he stands near one of the trees, he can see the other tree; even though there is a fence between them, it does not divide, and he takes [one portion of] Peah from the one tree on behalf of its neighbor.",
+                "לזיתים שהיו להם בכל רוח – They would give [one portion of] Peah on all the olives that they had on the eastern side of the city, and another [portion of] Peah for all the olives that they had on eh western side, and similarly for the four directions.",
+                "שהיו להם בכל העיר – they do not give other than one [portion of] Peah for all of them, even though they don’t see each other, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer the son of Rabbi Tzadok who quoted him. But the Halakha is according to Rabban Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "שני מיני חיטין – such as reddish, dark-colored wheat and white-colored wheat"
+            ],
+            [
+                "הלבלר – the scribe",
+                "הזוגות – they are those mentioned two-by-two in the first chapter of Mishnah Avot (from Mishnah 4), where two [individuals] received [the tradition] from two [others] [until] from the mouth of Shimon HaTzaddik/the Righteous."
+            ],
+            [
+                "שדה שקצרוה גוים – for themselves. But the heathen workers did not harvest it for an Israelite, for then, it is as if an Israelite harvested it.",
+                "קרסמוה נמלים – it is the manner of ants to sever the branch of an ear of corn from the bottom, and this is called the plucking of tops off, in the language of (Psalms 80:14): “wild boars gnaw at it.”",
+                "פטורה – as it is written concerning the corner (Leviticus 23:22): “and when you reap [the harvest of your land…” until you, yourselves will be the reapers/harvesters.",
+                "שחובת הקציר בקמה – that is to say, the obligation for the corner of this that is left standing, and assuming that if the field was destroyed, the corner returned to the sheaves and he is liable to separate the corner from the sheaves; these words apply where the field was destroyed, but here it was not destroyed."
+            ],
+            [
+                "הלוקח נותן פאה לכל – that the obligation of the corner from what he had harvested remains in that one-half that the purchaser bought, and it is as if he did not sell him other than what had remained in the field after he removed from it the appropriate corner to be removed from that field, and similarly, one who redeems from the hand of the treasurer removes from the one-half that he redeemed the appropriate corner for the entire field."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מלבנות – a square garden-bed, and because they were made like the white frames, they are called garden-beds/plots.",
+                "שבין הזיתים – and the same law applies for all other kinds of trees, and he (i.e., the anonymous Tanna/teacher of the Mishnah) took [the word] “olives,” to teach us, that even olives are liable in Peah/the corner of the field [to be left for the poor], are not from the legal decisions of the School of Hillel, and all the more so, the rest of the trees which are not liable for Peah/the corner of the field, for it is obvious that they did not make this legal decision.",
+                "ב\"ש אומרים פאה מכל אחד ואחד – from each small garden-bed/plot and garden-bed/plot, since the small garden-beds/plots stand each piece detached and they do combine with one another, as the School of Shammai holds that the olives are detached. But where the beginnings of the rows are combined with each other, they admit that they are not separate. And at the time when the trees are distant from each other until in the ground, there is a field requiring one Se’ah of seed (a square measure), fifty cubits by fifty cubits and there aren’t ten trees in it, the School of Hillel admits that we give Peah for each and every garden-bed, since the trees are far apart, things appear that it is not for the trees that these small garden-beds were made. And when the trees are joined closely and there are ten trees in less than a field requiring one Se’ah of seed, the School of Shammai admits that we give one Peah for everything, they only disputed when there are ten trees in a field requiring one Se’ah of seed."
+            ],
+            [
+                "המנמר – he harvests his field place by place, that would speckled, from the [Biblical] language (Jeremiah 13:23): “[Can the Cushite change his skin,] Or the leopard his spots?..,” for he reaped the grain that ripened first, the first of the field.",
+                "ושייר קלחים לחים – those that had not ripened.",
+                "נותן פאה לכל אחד ואחד – and when he returns to harvest the moist stalks that he left, those that are speckled interrupts and it is not considered the beginning of the harvest.",
+                "בזרוע שבת – vegetation that we call in the foreign language ANITAV.",
+                "שהוא נותן פאה לכל אחת ואחת – because it is not their manner to sow from them one field; therefore, all of these garden-beds are considered as if each one of them are one field, and dill and mustard are liable for Peah, even though we don’t give a corner of the field for vegetation, because it is used for seeding and it is considered for kinds of seeds, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המחליק בצלים – there are those who interpret the language [in Biblical terms] (Genesis 27:11): “[Jacob answered his mother Rebekah, ‘But my brother Esau is a hairy man] and I am smooth-skinned,’” for when they were detached/plucked, the place remained smooth/empty. And there are those who interpret it as when he levels [a field by taking out crops], when he takes part of the moist/fresh onions to sell them in the market place and another part he leaves the dry ones for the granary for storage.",
+                "נותן פאה לאלו לעצמן – they are like two different kinds of wheat.",
+                "וכן בכרם – and similarly one who clears the vineyard, its law is like one who clears out the onions.",
+                "המדל נותן מן המשוייר על מה ששייר – at the time that the onions are sown close together, he takes from one from among them in order that the remainder will grow with open space and become large. That is what is called to thin out the vineyard by lifting up and loosening them from their place and our Mishnah (Tractate Shevi’it, Chapter 4, Mishnah 4) teaches: “Who is one who levels his field? He takes one and leaves two,” and those which he uproots to give space to the rest are not liable for Peah because it is for the repair of the remainder, therefore, he gives Peah from the remainder alone and what has been uprooted is exempt from anything and it is not considered reaping.",
+                "המחליק מאחת יד – that is to say, from one matter, or all of it for the granary or all of it to the market. And Maimonides explains “with a unity of hand” (i.e., all of them for one purpose), that the part which he takes to sell in the marketplace he does take from here and there, but all of it is from one side."
+            ],
+            [
+                "האמהות של בצלים – large onions that we leave them to grow seeds, and as a result that they remain in the ground and are not worthy for eating other than in the case of an emergency, therefore, Rabbi Yosi exempted them, but the Halakha is not according to him.",
+                "מלבנות הבצלים שבין הירק – Rabbi Yosi holds that the vegetable is considered like a different seed, for it is not the manner for people to bring in onions among the vegetables, and it is taught in the Mishnah above in Chapter two (Mishnah one) interrupts, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "שלקחו את האילן – from those trees that are considered in the first chapter [of our Tractate, Mishnah 5] that are liable for Peah.",
+                "המוכר קלחי אילן – the roots of the plants that are liable for Peah, but he did not sell him the actual ground, the purchaser gives Peah/corner of the field [for the poor] for each one of them.",
+                "בזמן שלא שייר – that is to say, if the owner of the field had not begun to reap or harvest the fruit, then the purchaser is liable to give Peah, but if the owner of the field had begun to reap his field before he sold these, what remains from the field that was not reaped or harvested , the owner of the field is the one who gives the Peah on everything, for since he had begun in reaping or the harvesting of the fruit, he becomes liable for Peah on all of the field. But Rabbi Yehuda comes to explain the words of the First Tanna/teacher, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "קרקע בית רובע – a place where it is appropriate to sow in it one-quarter of a Kab, and they explained it as ten and one-half cubits by ten cubits by proportion.",
+                "העושה סאתים – Rabbi Yehoshua does not follow after sowing, but rather the ground that produces two Se’ah which is twelve Kabs.",
+                "לקצור ולשנות – it is the manner of reapers that he grasps a palm’s worth from the flour and reaps, as it is written (Psalms 129:7): “that affords no handful for the reaper, [no armful for the gatherer of sheaves],” that the reaper did not have a handful. And if there is among the standing corn in order to fill his hand twice, he is liable for Peah.",
+                "קרקע כל שהוא חייבת בפאה – as he holds, “the corner of your field” (Leviticus 19:9) is implied, and he is in dispute with everyone.",
+                "ובכורים – as it is written regarding them “your land” (Exodus 23:19, 24:36). And these words concern the first-fruits of wheat and barley, but the first-fruits of trees – he is not liable other than if he has land sixteen cubits around the tree which is the measure of its absorption.",
+                "ולכתוב עליה פרוזבול – Hillel instituted the Prosbul, when he saw that people were prevented from making loans to the poor because the [upcoming] seventh year cancels the debt, he instituted that one should transfer their documents to the Jewish court and write: “I transfer to you, so-and-so and so-and-so the judges every liable that I have that I will collect at the time when I desire,” and when they have written for him this document the seventh year does not cancel his debt (see Mishnah Shevi’it, Chapter 10, Mishnayot 3-4), and specifically when the borrower has a parcel of land, even a bit, and it is then considered as if the debt is collected already in the hand of the Jewish court, and further, we don’t call it (Deuteronomy 15:2): “he shall not dun,” and we consider the land, however small, as if it is worth the entire debt as there is no overreaching for land.",
+                "ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות – for movables are acquired with the land, by money, by documentation, or by claim of undisturbed possession (during a legally fixed period)."
+            ],
+            [
+                "שכיב מרע – he who lies on his bed on account of illness.",
+                "שייר קרקע כל שהוא – all these he left a bit of land, as is taught in our Mishnah, from here until the end of our chapter, not exactly land as the same law applies with a bit of movables, but since the first part of the Mishnah teaches regarding the corner and First Fruits and Prosbul/a declaration made in court before the execution of a loan to the effect that the law of limitation by the entrance of the Sabbatical year shall not apply to the loan to be transacted – a bit of land is taught in all of these are also a bit of land.",
+                "מתנתו קיימת – if they purchased from his hand on the gift even though he rose from his illness, he cannot retract, since he left for himself a bit, he revealed his thinking that it was not on account of death that he wrote the gift.",
+                "לא שייר קרקע כל שהוא – for himself, from something undefined, a person does not leave himself poorly dressed, and if he had not thought that he would certainly die, he would not give all his possessions, therefore if he stood, he retracts and even if they purchased it from his hand.",
+                "וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה – we are speaking of someone near death who distributes his possessions to his children and writes to his wife a portion among the children, and she herself heard and was silent and didn’t say, “I am collecting my Ketubah” or something similar, she loses her Ketubah.",
+                "רבי יוסי אומר אם קבלה עליה – that she would be a partner among the children, and even if they did not purchase from her hand, and he did not command that they should write such in her presence, she lost her Ketubah and furthermore she is not able to retract, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "הכותב כל נכסיו לעבדו – that he wrote, “all my property to so-and-so my slave,” for the slave is include in the property and he (the owner) gave him his selfhood and that which when it states, “my slave” that is my slave that was already.",
+                "שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין – all where he puts down a measurement, we say that he also left to himself, and when he said: “all my property is yours,” he is speaking of the rest of his property, but he deceived him that he came and not to free him. Since he (i.e., the owner) did not say to him “yourself and my property, and even if he doesn’t have any property other than the slave and the land that he left, nevertheless, he (i.e., the slave) does not go out to freedom, for since the word “all my property” is not fulfilled, for it comes as “except for” and he annuls it and we don’t argue his words and they are completely annulled, and he (i.e., the slave) did not acquire his self-food nor the property.",
+                "ר\"ש אומר לעולם הו בן חורין – whether he has no property other than the slave and the land that he left, or whether he has other property, he (i.e., the slave) is always a free man, and we establish the word, “all my property” with the slave alone, when he doesn’t have other property, and we don’t say when he said, “except for,” this nullifies his word that he said, “all my property,” for we separate his word, and we fulfill him regarding his slave and he goes out as a free man.",
+                "חוץ מאחד מרבוא – and he didn’t explain what he leaves aside, but there we said that one-ten-thousandth part that he said, is the servant, and he is not considered other than one of one-ten-thousandth of his property and even though he is worth more, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הפאה ניתנת במחובר – as it is written (Leviticus 19:10): “[You shall not pick your vineyard bare, or gather the fallen fruit of your vineyard;] you shall leave them for the poor and the stranger: …],” lay it down before them and they will plunder it.",
+                "בדלית – a vine that is suspended on the wood or on the trees.",
+                "מוריד ומחלק – as it is written (Leviticus 19:10): ��you shall leave them [for the poor and the stranger…],”those which have no danger you leave before them, and if you do not leave them when there is a danger ascending [to get] them, but one brings them down from the tree and distributes it to them.",
+                "כחליקי אגוזים – on the name of the smooth nut-trees and they have no connection like the rest of the trees that are called nut trees too smooth for climbing, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "אפילו תשעים ותשעה – it refers to the beginning of the Mishnah, that Peah/the corner is given unharvested."
+            ],
+            [
+                "בדלית ובדקל – that their observance is with something detached."
+            ],
+            [
+                "נטל – one of the poor people [took] part of the Peah that he had already gleaned and he threw/tossed it on the rest in order to acquire it.",
+                "אין לו בה כלום – even with what he had gleaned, for we fine him and remove from him [both] the detached and attached.",
+                "נפל לו עליה וכו' – even though four cubits of a person acquires for him in an alley/recess and at the sides of the public domain; here in the field of his fellow the Rabbis did not establish for him that his four cubits would acquire for him; alternatively, since he fell upon it he revealed his intention that through falling it is appropriate that it would acquire for him; in the four cubits it is not appropriate for him that he would acquire it."
+            ],
+            [],
+            [
+                "שלש אבעיות ביום – three times the owner revealed/exposed and appeared in his field in order that the poor could take Peah. The word אבעיות – means revealing (Obadiah 1:6): “[How thoroughly rifled is Esau,] How ransacked his hoards!” We translate this [in Aramaic] as revealing a hidden object.",
+                "בשחר – because of those nursing among them who are sleeping in the morning, and then they have the free time to glean.",
+                "ובחצות – because of the young children who are accustomed to go out at noon and walk to glean Peah.",
+                "ובמנחה – because of the elderly who walk with their crutches and they don’t arrive to the field until the afternoon.",
+                "שלא יפחתו – from these three times. And the Halakha is that we don’t distribute Peah other than at these three times; we don’t make it any less or any more than this.",
+                "של בית נמר – It is the name of a place, as it is written (Numbers 32:36): “Beth-nimrah, [and Beth-haran as fortified towns or as enclosures for flocks].” They tie a rope at the same of the standing corn and continue reaping until the rope runs out and place the Peah the entire rope, and they go back and tie and place the Peah, that is from each and every artisan, that is to say, from each and every row and for this reason they mention these for praise."
+            ],
+            [
+                "נכרי שקצר את שדהו וכו' – as it is written concerning gleaning and the corner of the field (Leviticus 19:9): “When you reap [the harvest of your land…],” excluding that when heathens reaped it, and concerning that which is forgotten, it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap the harvest in your field and overlook a sheaf in the field, [do not turn back to get it]..,” from here they said that a heathen which reaped his field and afterwards converted is exempt.",
+                "שאין השכחה אלא בשעת עמור – and at the time of carrying sheaves home, he was a convert and liable in all the commandments, but the Rabbis hold that since there is the forgotten sheaf of the Omer, and there is that which is forgotten with the standing corn, as it is written (Deuteronomy 24:19): “and overlook a sheaf in the field,” to include that which is forgotten with the standing corn, that which exists with that which is forgotten of the standing corn exists with that which is forgotten of the grain sheaf, and that convert who harvests while reaped that which was not that which was forgotten of the standing corn for at that time he was a heathen, and even though he has not converted, it is not that which is forgotten of the grain sheaf. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "קמה ופדה עומרים פטורה – Since the Biblical verse that we exclude the harvest of a heathen, also excludes the harvest of that which is sanctified [to the Temple] for it is not your harvest, but regarding the matter of that which is forgotten, there is a dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis when one sanctified the standing corn and redeemed sheaves of grain just as they disputed regarding a heathen that reaped his field and afterwards converted."
+            ],
+            [
+                "עד שלא באו לעונת המעשרות – that is giving the pile of grain an even shape when he smooths the face of the pile with a winnowing shovel, but if at that same time, if they were in the hand of the [Temple] treasurer, they are exempt, and if not, the Sanctification does not redeem them.",
+                "וגמרן הגזבר – when it had been processed while still in the hand of the treasurer."
+            ],
+            [
+                "רבי אליעזר אומר זכה לו – a dispute of Rabbi Eliezer and the Rabbis concerning a rich person that gathered Peah to make assignment to a poor person, for Rabbi Eliezer holds that we say two Miggos (i.e., that a deponent’s statement is accepted as true on the ground that, if he had intended to tell a lie, he might have invented one more advantageous to his case); [the first] Miggo – that if he had wanted to make his possessions ownerless he would be a poor person and that it is appropriate for him, now also, it is appropriate for him. And [the second] Miggo, that if he wanted, he could have taken possession for himself, he also gave possession to his friend, but the Rabbis hold that we say [only] one Miggo; two Miggos we don’t say, but from a poor person to a poor person, everyone says that it is appropriate, and the Halakha is according to the Sages.",
+                "של נכרי חייב במעשרות – for since the heathen is not liable in gleanings, that which is forgotten and the corner of the field/Peah, it is like the other grain of the heathen which is liable for tithes.",
+                "אלא אם כן הפקיר – to the ppor and to the rich, for that which is ownerless is exempt from tithes. But our Mishnah is according to Rabbi Meir who said that there is no acquisition in the Land of Israel for a heathen to be released from tithes. But the Halakha is not according to this."
+            ],
+            [
+                "הנושר בשעת הקצירה – ears of corn that fall at the time of harvesting.",
+                "הכהו קוץ – whenever it falls on account of an accident, it is not gleaning, as it is written (Leviticus 19:9): “or gather the gleanings of your harvest,” there is no cleaning other that on account of harvesting.",
+                "תוך היד – it refers to falling, that is, if it is within the hand and it falls [or] within the sickle and it falls, for that which falls from one’s hand and from the sickle is for the poor, but if it falls from the back of the hand [or] from the shaking of the hand,a nd from the back of the sickle from the power of the movement of the sickle, it belongs to the owner, and this not through the [act of] harvesting.",
+                "ראש היד when his hand is full and here are ears of corn between the tops of his fingers and the palm of his hand, when it falls from there, and similarly when it falls from the top of the sickle.",
+                "רבי ישמעאל אומר לעניים – it is compared to within one’s hand and within the sickle.",
+                "ורבי עקיבא אומר לבעל הבית – that it is compared to the back of he hand and the back of the sickle. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "חורי הנמלים – it is the manner of ants to bring grain into their holes/cavities.",
+                "שבתוך הקמה – until he had started to reap.",
+                "של בעל הבית – and he poor have nothing from the standing corn.",
+                "שלאחר הקוצרים – after they had begun to harvest, and we suspect less the ants brought it there from the gleanings. Therefore, the upper wheat that are in the cavity or the upper ears of corn go to the poor for there is from the gleanings there, but the lower wheat belongs to the owner as it was from the standing corn. And which are the upper parts? The white ones. And which are the lower parts? The greenish ones that turn black and are recognized as being old.",
+                "ר\"מ אומר הכל לעניים – for it is impossible for a granary without jaundicing/mildew, and lest those green ones from the new grain that was harvested now, there is within it a part for the poor.",
+                "שספק לקט לקט – as it is written (Leviticus 19:10): “you shall leave them for the poor and the stranger,” leave before them of your own, and the Halakha is according to Rabbi Meir."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "גדיש שלא לוקט תחתיו – he who collected and heaped up stacks of grain to one place within the field, where the poor people there had not yet gleaned the poor man’s share of the crop.",
+                "כל הנוגעות בארץ לעניים – the Rabbis fined him since he heaped up stacks on top of the gleanings, and even heaped up stacks of wheat on top of gleanings of barley, whomever comes in contact with/touches the wheat on the ground is for the poor.",
+                "הרוח שפזרה את העמרים – on top of the gleanings.",
+                "גשי נפילה – according to the measure that normally falls at the time of harvesting, which are four Kabim for a Kor of seed, and a Kor is thirty Se’ah, and because the first Tanna/teacher who stated that we estimate how much it is appropriate to make as gleanings, Rabban Gamaliel teaches us that the matter does not require an estimation for it is already defined/determined as the field requires for seed, with thirty Se’ah of seed, it is customary to fall from it four Kabim at the time of harvest, and such is given to the poor."
+            ],
+            [
+                "שבולת שבקציר – he left a remnant in his harvesting one sheaf that he did not reap, and the top of that sheaf touches/reaches the standing corn, if that sheaf is cut with the standing corn, it belongs to the owner of the house, as the standing corn saves it and we don’t call it (Deuteronomy 24:19): “do not turn back to get it…”",
+                "מעשר שבולת אחת ונותן לו – since he is is obligated to give him tithed things like that which was a sheaf of gleanings which is exempt from tithes, and even though that they had yet been shaped into an even pile, the title of tithe applies upon it such as First Tithe in which the sheaves had been advanced hat the name of Tithe fell upon hem, even though they had yet formed an even pile. And how does he do this? He brings two sheaves from this pile that had been combined in the sheaves of the gleaning, and says about one of them if this gleaning is good, and if not, it is from the set tithes of the second, and he gives him the first. And in the Jerusalem Talmud, an objection is raised, for we suspect lest that this second time when he established it for tithes of this gleaning, since it is exempt from Tithes, the Tithes do not establish it, for we don’t’ separate from that which is exempt for what is liable. And we respond that the person who takes a third sheaf and says if the second one that I had established it is for Tithes is for gleaning, and it cannot be for tithes, the third is tithed for the first.",
+                "א\"ר אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו – Rabbi Eliezer to the words of the Rabbis said to them that, that you who dispute me regarding a rich person who gleans Peah for a poor person, for I say that he should take possession and you stated that he should not take possession, how can this poor person exchange a matter that has not come into his possession? For surely, the owner of the field is not able to make assignment to him the gleanings according to their words, and it is found that this gleaning does not come into the possession of the poor person, other than according to their words, he can assign the poor person the entire pile on the condition to return it, for a gift given on the condition to return it is called a gift, and it is found that that sheaf which is gleanings comes to the hand of the poor person and he can exchange it for another. But the Rabbis state here that they did what they cannot assign as one who assigns it and we consider it as that sheaf of gleanings as if it comes into the hands of the poor person, even though that he did not merit it, for regarding this he can exchange it for another. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אין מגלגלין בטופח – a form of thin pulse, which we call in Arabic Gilabaan. But Maimonides explained that it is a kind of seed which we call it Kortmin, and it is likened to barley. And Rabbi Meir states that we don’t irrigate this species with other kinds of seeds, to reap them together, for the greening that was appropriate to fall from the other kinds of seeds would fall from this worst species and it is found to cause loss to the poor.",
+                "וחכמים מתירים מפני שאפשר – that gleanings will fall from the rest of the seeds as from the irrigating engine. And the Halakha is according to the Sages. Another explanation: We don’t bring up water in a wheel from the well to water the field or to sprinkle it until the irrigating engine waters on it at the time when the poor come for the gleanings, because it causes loss to the poor. But the Sages permit it, since it is possible that they would estimate the loss of the poor in this and give the owner the family according to the estimation that they would estimate upon it, and for Rabbi Meir who stated that we don’t irrigate, we estimate for the owner of the house his loss and take it from the poor."
+            ],
+            [
+                "עני היה באותה שעה – and he is exempt from paying, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המחליף עם העניים – he gives grain or fruit to a poor person in exchange for what he gleaned.",
+                "שלו פטור – from tithing. What the poor person gave him which is gleaning, the forgotten sheaf and [from] the corner of the field.",
+                "ושל עניים חייב – what the owner of the house gave the poor person from his grain, and he is lible to tithe prior to giving it to the poor person.",
+                "שנים שקבלו את השדה – and both of them are poor.",
+                "באריסות – for one-half, for one-third and/or for one-fourth, and they are made like the owner of the house, and if the owner of the house is poor, he is prohibited from the gleanings of his field, as it is written (Leviticus 19:10): “or gather [the fallen fruit of your vineyard; you shall leave them] for the poor…,” it is a warning to the poor that he should not glean his gleanings and he is liable to separate out the Poor Man’s tithe and to give it to another poor person. And specially everyone regarding his portion is made like the owner of the house, and not on the part of his fellow. Therefore, it is permissible for this one to give that one the Poor Man’s Tithe.",
+                "שקבלה ממנו למחצה – if he owned that which was attached [to the ground] but if he said to him… [שליש] מה שאתה קוצר – you have no part other than that which is detached [from the ground] and he is liable for gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, everything is upon the owner of the field, and even though that you forgotten the sheaves when detached at he time of the heaping up of the sheaves/carrying the sheaves home nevertheless, here he is exempt, and we don’t call it, “your harvest” (Leviticus 21:9), since he did not merit it other than when it was detached. And a proselyte who converted after the harvest and is liable in the forgotten sheaf above, according to Rabbi Yehuda, that is because we call it “your field” (Leviticus 21:9). But nevertheless, for this reason, we do not obligate a convert in gleaning after it had been uprooted from being attached to the ground."
+            ],
+            [
+                "המוכר שדהו – He sold him a field and its standing corn, but if he sold only the standing corn and left the field to himself, both are forbidden for the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, for near this, I call it “your field” and near that I call “your harvest.”",
+                "המוכר מותר – [to have] the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field if he is poor.",
+                "על מנת שילקט בנו אחריו – and through this, the worker deducts it from the rent, it is found that he repays his liability from the poor.",
+                "אל תסג גבול עולים – that is to say, don’t read it as “always” but rather as those who ascend, there are those who interpret these as those who went up from Egypt that they would not change the warnings in the Torah that were given to those who left Egypt, and there are those who interpret those to ascend as those people whose property decreased, and calling them those who ascend is a language of honor, such as they call a blind person, who is capable of sight."
+            ],
+            [
+                "ולא שכחו בעל הבית – such as the case where the owner of the house is in the field and refers concerning him and he acquires it, but the owner of the house is in the city, it is considered forgetting, even though the owner of the house did not forget it."
+            ],
+            [
+                "לכובעות – to make of them a kind of hat at the top, for such they were accustomed to making wreaths of ears of corn and to put them on the head.",
+                "לכומסאות – they are not tall nor project above like hats, but are bent below so that they would be seen so much, as it states (Deuteronomy 32:34): “Lo, I have it all put away [Sealed up in My storehouses].”",
+                "ולחררה – reaped a little bit and made a temporary stack in the field, in order to roll the dough to make a thick cake baked on coals. Another explanation: There are those who harvest the grain and make a pile in one place until they are collected, and then they carry them to the place where they thresh the grain, and the place of the threshing is called a granary. And what they make a pile of on the ground is called stack covers, like the image of a hat which they place on a head, and what they make a pile of in a ditch in the field is called sheaves put at the bottom of a stack as foundation , like the language of (Deuteronomy 32:34): “Lo, I have it all put away,” and what they make a pile in a round heap like the image of the stone of a millstone is called a temporary stack in the field, on account that the temporary sheaf is round.",
+                "ולעמרים – he made small sheaves and he will end up making from two or three one sheaf.",
+                "אין לו שכחה – that is to say, what he forgot in the field at the time that he brings in from one of these places is not “forgotten,” as it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap the harvest in your field and overlook a sheaf in the field, [do not turn back to get it;]...,” just as there is reaping that has no reaping after it, so too carrying sheaves home, which have no other sheaves, which excludes those which have sheaves heaped up afterwards.",
+                "ממנו ולגורן יש לו שכחה – A person who brings from one of these places to the granary and forgot one heap of sheaves from these places, is considered “forgotten.”",
+                "המעמר לגדיש – and wants that they should remain in one place and there he will thresh them, there is something forgotten.",
+                "ממנו ולגורן – if he had his mind upon them and afterwards brought them to another place to thresh them, he has nothing forgotten."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בית שמאי אומרים הבקר לעניים – Whomever declares something ownerless [only] for the poor but not for the rich, he has the law of ownerless, and is exempt from tithes, as it is written regarding gleaning and the corner of the field (Leviticus 19:10): “you shall leave them for the poor and the stranger.” What does the inference of “you shall leave them” teach us? It comes to teach on another kind of “leaving,” which is being ownerless, which is like this, just as this is for the poor but not the rich, even this, which is said in another place, is for the poor and not the rich.",
+                "אף לעשירים בשמטה – as it is written (Exodus 23:11): “But in the seventh you shall let it rest and lie fallow.” What does the word ונטשתה /”to be released” come to teach us? It teaches about another renunciation/resignation like this which is being ownerless, which is in the seventh year. Just as the seventh year is for both the poor and the rich, so also being ownerless is for the poor and the rich."
+            ],
+            [
+                "לגפה – stone fence set up one on the other without plaster.",
+                "ולכלים – utensil of the plough/strigil.",
+                "בית שמאי אומרים אינו שכחה – the dispute of the School of Shammai and the School of Hillel regarding the Omer/quantity of grain in a sheaf that he took possession of to bring it to the city and placed it at the side of a stone fence or at the side of the pile and forgot it there. ",
+                "ובית הלל אומרים שכחה – And it is taught later in our Mishnah (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), that he picked it up to bring into the city and forgot it, the School of Hillel admits to the School of Shammai that it is not forgotten, this is when he did not place it near the stone fence or near the pile. Another explanation: The School of Shammai states that it is nit forgotten, even with Omer that he did not take pick it up, it is not forgotten, for since he had placed it next to a specific place, he would ultimately remember it, and the School of Hillel states that all the while that he did not pick it up, the School of Hillel admits that if he took possession of it and afterwards forgot it, that it is not forgotten, as we will say shortly."
+            ],
+            [
+                "ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח – Nearby ahead, it explains this (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 4)."
+            ],
+            [
+                "שנים שהתחילו מאמצע שורה – of sheaves, this one turned his face to the north and that one turned his face to the south.",
+                "ושכחו לפניהם – after they had started to bind and pile the sheaves, they skipped and forgot it, that is forgetting, as we call it (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.”",
+                "ולאחריהם אינו שכחה – if when they turned their faces – this one to the north and that one to the south, and they began to bind and pile the sheaves, and there remained one sheaf between them that they had forgotten, that is not forgetting, because both of them relied upon each upon the other and through that it was forgotten.",
+                "יחיד שהתחיל מראש השורה – Now it explains to that which is taught in the Mishnah above (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), [as regards a sheaf at] the end of the row, [the presence of] a sheaf at the end of the row across from it proves [that the first sheaf has not been forgotten], such as there are ten rows here of ten by ten Omers set up by rows from the north to the south, and he began to bind and pile the sheaves at the end of one row and he forgot an Omer behind it, that is forgetting, since he passed it and an Omer stands near it, we call that (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.” Bu if he forgot one Omer/sheaf or two at the end of the row, that is in front of him, and he placed them and return and began to bind and pile the sheaves from the beginning of the second row, that is not forgetting, for we don’t call it “Do not turn back” (ibid.), for I saw that it is his intention to work on another row from those which he left from east to west, and that is what is taught in the Mishnah (in Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), at the end of the row across from it proves the point, for the Omer sheaves of the other rows prove concerning those which he left that they were not forgotten and are fit to be considered with them in another row."
+            ],
+            [
+                "הוצני פשתן – like when the flax is uprooted from the field, it is called (hard) flax-stalks (before they are prepared for spinning), that stand like flax-stalks.",
+                "שני גרגרים – grapes.",
+                "אלו כדברי ב\"ה – And their reason is because it is written (Leviticus 19:10): “You shall leave them for the poor and the stranger,” one for the poor and one for the stranger/convert, that is two, and the School of Shammai states three for the poor and four for the owner of the house, as it is written (Deuteronomy 24:19): “it shall go to the stranger, the fatherless and the widow – [in order that the LORD your God may bless you in all your undertakings],” there is three for the poor."
+            ],
+            [
+                "העומר שיש בו סאתים אינו שכחה – as it is written (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it,” Omer that you can lift it all up as one and carry it on his shoulders, excluding this of two Se’ah that you are not able to life all of it as one.",
+                "אמרו לו יפה כחו – as we have said, two is forgotten; three is not forgotten.",
+                "לא אם אמרת בעומר אחד שהוא בגדיש – the law is that one Omer that contains two Se’ah, there will not be any forgetting, because it is like a grain heap, and forgetting does not belong with a pile.",
+                "תאמר בשני עמרים – which are like the other small Omer piles.",
+                "ככריכות – in small bundles."
+            ],
+            [
+                "קמה שיש בה סאתים ושכחה אינו שכחה – since we derived the forgotten standing crop from the forgotten Omer. Just as an Omer which contains two Se’ah is not forgotten, so also the standing crop which has two Se’ah is not forgotten, and the forgotten standing crop we derive it from the Biblical verse, as it is written (Deuteronomy 24:19): “[When you reap the harvest in your field] and overlook a sheaf in the field,” to include the forgotten standing crop.",
+                "טופח – a kind of very thin pulse, and we call it in Arabic “Gilba’an.” But in the standing barley grain, we are speaking of when they were emptied of grain/blasted and they became thin like an inferior kind of barley, and even so, we see them as if they are thick like the rest of the barley, and if when we consider them thick like other barley, there would be in them two Se’ah, even though that now they are blasted and don’t have two Se’ah, they are not forgotten. And we should not interpret that of the inferior barley explicitly that they should consider it as if they are like thick barley, but with barley that was blasted and became inferior, and this is what we say in the Jerusalem Talmud, we see the blasted [barley] as if they are full.",
+                "ענוה של שעורים – the word ענוה /fertility with [the letter] ו' (Vav), like [the word] ענבה /stalk of grapes with a ב' (Bet), that is to say, a grain/berry of barley."
+            ],
+            [
+                "הקמה מצלת את העומר – a standing crop that was not forgotten that was at the side of Omer that had been forgotten, prevents/saves the Omer that it would be forgotten, as it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap [the harvest in your field] and overlook a sheaf in the field…” the Omer that is is around it that was harvested is forgotten, and not the Omer that is around it that is standing crop.",
+                "ואת הקמה – if he forgot a standing crop and the heads of its ears of corn are attached to another standing crop that was not forgotten, that standing crop that was not forgotten prevents/saves the forgotten standing crop that is attached to it, and it is not forgotten.",
+                "העומר אינו מציל – if the Omer was forgotten or the standing crop was forgotten at the side of the Omer that was not forgotten, the Omer that is not forgotten does not save either the forgotten Omer or the forgotten standing crop."
+            ],
+            [
+                "עקורה – detached, and is not uprooted, is attached to the ground, and does not combine to the two Se’ah and a fiber is not forgotten, but if he forgot them, it is forgotten, and especially if he forgotten both of them, for if he forgot the uprooted but did not forget that which was not uprooted, that which was not uprooted saves/prevents that which is uprooted that is next to it.",
+                "וכן באילן – A Se���ah of detached fruit next to an attached does not combine, and they are forgotten.",
+                "והשום והבצלים – A Se’ah of standing crop of garlic and a Se’ah of standing crop of onions does not combine to two Se’ah of standing crop. Alternatively, a Se’ah of uprooted garlic and a Se’ah of garlic that is not uprooted, and similarly, a Se’ah of uprooted onions and a Se’ah of onions that are not uprooted do not combine.",
+                "אם באת – for example when there is leaning between one Se’ah and [another] Se’ah , and similarly, in a vineyard, there is the poor man’s share of grapes between a Se’ah and [another] Se’ah. But regarding fruit of a tree, there is not found the domain of the poor in the middle, for there is no gleaning or poor man’s share of grapes with a train. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "שנתנה לשחת – to reap while it is still moist to feed to cattle.",
+                "לאלומה – to reap in order to prohibit through it other sheaves, like (Genesis 37:7): “binding sheaves [in the field]…”",
+                "אגודי השום – garlic that had been harvested/collected in order to bind to them other garlic.",
+                "ואגודות השום והבצלים – if he forgot them, they are not forgotten, for it is manner of garlic and onions that we make of them small bundles and we go back and bundle them with five or six of the small ones to one bundle, and on those small ones it is stated that there is no forgetting, because it is like binding and piling sheaves to a place which is not the completion of the work, for we say about at the end of the chapter [of the Mishnah] הגדיש (chapter five) that it is not forgetting.",
+                "הלוף – Maimonides explains that it is a species from the kind of onions.",
+                "רבי יהודה אומר אין להם שכחה – for all of those that are hidden, as it is written (Leviticus 19:9): “your field,” just as a field is revealed/in the open, so all that is revealed, excluding that which is hidden.",
+                "וחכמים אומרים יש להם שכחה – as it is written, “your field” (ibid.), which implies revealed, and it is written (Leviticus 19:9): “your harvest,” that also implies revealed. This is a one limitation following another limitation, and a double limitation serves to widen the scope (i.e., it is an exemplification), and we include that which is hidden. And an explanation of the word טמון /hidden is something that is eaten from it which is hidden under the ground, such as radish, and onion and the garlic and the turnip and similar things to it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הקוצר בלילה והמעמר – at night.",
+                "והסומא – whether during the day and/or at night.",
+                "אם היה מתכוין ליטול הגס הגס – since he intended to take the large [sheaves] even the thin ones have no forgetting.",
+                "על מנת מה שאני שוכח אני נוטל יש לו שכחה – because he makes a condition against what is written in the Torah and his condition is null/void."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כל זית. כזית הנטופה בשעתו – on account that it drips oil, they called it “dripping,” even though it does not drip every year long since when they raised up this name on that fact that at its time, it drips. If he forgot it, It is not forgetting, as it is written (Deuteronomy 24:19): “And overlook a sheaf in the field,” a sheaf that you always forget it, excluding that which you remember after a while.",
+                "שופכני – that its olives spill much oil.",
+                "בישני – that it embarrasses all the rest of the trees from the great among of oil that goes out from it, more than its neighbors.",
+                "שהוא עושה הרבה – many olives.",
+                "שנים שכחה – our anonymous Mishnah is according to the School of Hillel who said above that two are for the poor.",
+                "רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים – Rabbi Yosi did not say this other than when Hadrian the Caesar came and destroyed all the country and there were no olives found, but when the olives are found, Rabbi Yosi admits that there is forgetting for olives, and similarly, he whose olives were dripping or dry (not producing oil), they have forgetting."
+            ],
+            [
+                "שלש שורות של שני מלבנים – three rows of olive trees and between the first row and the second there is a square garden-bed in the form of a small grain plot (of three handbreadths in width) that is between the olives as is taught in the Mishnah above at the beginning of chapter three (Mishnah 1)., and similarly, between the second row and the third row, and he forget the middle tree that is in the middle row, that is not forgetting for the trees that surround it hid it, and it is similar to covering it with straw or poor people stood opposite it as is taught in the Mishnah above that is not forgetting.",
+                "במה דברים אמורים – it refers to the Mishnah that is above (Mishnah 1 of Chapter Seven), with a dripping oil at its time, and its forgetting is not forgetting. What are we referring to? At the time when he not begun [to harvest the tree] with it, but if he begun with it and had forgotten it, it is forgetting until there is in it two Se’ah.",
+                "כל מזן שיש לו תחתיו יש לו בראשו – If the owner of the olives is reminded from the olives that he forgot on the tree while he has olives underneath it, he can go back and harvest them, and it is not considered forgotten what he forgot at the top of the tree other than after no olives remained underneath the tree.",
+                "רבי מאיר אומר משתלך המחבא – that is to say, from when the harvester checked with the rods by which hidden olives are knocked down (i.e., searching after the hidden olives) , then all that remains is for the poor when the owner of the tree has no olives underneath [the tree], but all the while that the harvester did not check with the rods by which hidden olives are knocked down, even though there are no olives underneath, he can go back and harvest. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "איזהו פרט – that is mentioned in the Torah (Leviticus 19:10): “or gather the fallen fruit of your vineyard.”",
+                "עקץ – sever/cut [by the stalk].",
+                "הוסבך בעלים – it became tied and caught in the trees, and through this fell and was separated into single grapes.",
+                "הרי הוא של בעל הבית – it was not separated through the cutting [of the branches].",
+                "המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר – he places a basket underneath the grapes when the individual grapes fall into it.",
+                "הרי זה גוזל את העניים – that fallen grapes when falling, the poor have taken possession before they reach the ground.",
+                "אל תסג גבול עולים – this is explained above in chapter 5 (Tractate Peah, Mishnah 6)."
+            ],
+            [
+                "איזו היא עוללת – as it states in the Torah (Leviticus 19:10): “You shall not pick your vineyard bare.”",
+                "כתף – the middle shoot/twig of the cluster is attached to many small clusters, and they lie one on top of the other it is like a burden that is on the shoulder of a person which is called a shoulder, and when they are scattered in one shoot/twig one hear and the other there, there is no “shoulder,” (i.e., grapes on an arm of a vine which branches off into twigs).",
+                "נטף – they are berries of grapes that are attached at the end of the shoot/twig that is customary that many grapes would be hanging there, and on account that its grapes drop downward, it is called נטף/grapes hanging down directly from the trunk, and in the language of the Bible, they call a cluster that lacks a shoulder (i.e., grapes on the arm of a vine which branches off into twigs) and grapes hanging down directly from the trunk עולל/picked bare, because it is in front of the rest of the clusters of grapes like something picked bare before the person.",
+                "אם ספק – that the small clusters appear to be hanging/suspended on a shoot/twig, as if the lie one on top of the other and they don’t lie nicely, for now there is doubt if it has grapes on the arm of a vine which branches off into twigs (i.e., a shoulder) or not.",
+                "שבארכובה – a young shoot of a vine that many clusters hang on it and when the person cutting grapes cuts them and it is called a knee/joint and sometimes it has a small single bunch (on a single branch, or hanging down directly from the trunk) with the clusters.",
+                "נקרצת – it is cut and severed and its example we taught in Talmud Yoma (31b): “he cut [the windpipe and the gullet] and another priest completed the slaughtering on his behalf” and in the Bible (Jeremiah 46:20): “a butcher from the north is coming.”",
+                "גרגר יחידי – such as a cluster that lacks small clusters lying one on top of the other but the single berries (not growing in clusters) are attached to the shoot/twig itself.",
+                "רבי יהודה אומר אשכול – as it is written (Isaiah 17:6): “Only gleanings shall be left of him, as when one beats an olive tree, two or three berries…” are a small single bunch, more than this is a cluster.",
+                "וחכמים אומרים עוללת – and they are not considered berries that lie one on top of the other to be called a shoulder (grapes on an arm of a vine which branches off into twigs). And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המדל בגפנים – when the vines are joined in close contact one after another, he uproots from those that are in-between and the others are fixed with this.",
+                "כך הוא מדל בשל עניים – even though they have Peah or a small single bunch (on a single branch – or hanging down from the trunk)/gleaning reserved for the poor so the thinning of theirs like with his, for he holds that they have a partnership law and just as he thins his own, so too he thins that [the vines] of his friends and even the poor are included.",
+                "רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי – He holds that the poor have a law of acquisition with their part, and just as the seller says to his fellow – ten clusters of grapes it is prohibited to touch them, so too regarding that of the poor. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "כרם רבעי – A person who plants a food-bearing tree, in the fourth year, he brings the fruit to Jerusalem and eats them there in the holiness of the Second Tithe, or redeems them and brings their monetary-value to Jerusalem, as it is written (Leviticus 19:24): “In the fourth year all its fruit shall be set aside for jubilation before the LORD,” and we expound on [the word] הלולים/jubilation like redeemed to become secular again, as the All Merciful said, redeem it and then eat it.",
+                "בית שמאי אומרים אין לו חומש – even though it requires redemption like the Second Tithe, the owners do not add the one-fifth for the Torah did not write [an added] fifth concerning it.",
+                "ואין לו ביעור – He is not obligated to remove it from the house on the Eve of Passover of the fourth year and the seventh year as one removes the tithes as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house.”",
+                "וב\"ה אומרים יש לו – [He has the added] fifth and he has removal. The School of Hillel derives [through a Gezerah Shavah/analogy] as he learns the fourth year fruit from the Second Tithe (Leviticus 19:24: “In the fourth year all its fruit shall be set aside (קדש) for jubilation before the LORD,” and Leviticus 27:30: “All tithes from the land, whether seed from the ground or fruit from the tree are the LORD’s; they are holy to the LORD.”). Just as the Second Tithe has the additional fifth and it has the removal from the house, so also the fourth-year fruit has the added firth and the it has removal from the house. But the School of Shammai does not derive “holy/holy” from the Second Tithe (see the above verses).",
+                "יש לו פרט ויש לו עוללות – they are considered like non-sacred/secular produce.",
+                "והעניים פודין לעצמן – from the grapes fallen off during cutting/the poor man’s share and the gleaning reserved for the poor (i.e., the small single bunch on a single branch or hanging down directly from the trunk) that they had gleaned, eating them in their place and bringing their monetary value to Jerusalem.",
+                "ובית הלל אומרים כולו לגת – because they derive it from the Second Tithe and they hold that the Second Tithe is the money of the Most-High (God), therefore, the poor have no share in it. And they tread on the gleaning reserved for the poor with the rest of the wine and owners bring everything to Jerusalem."
+            ],
+            [
+                "שכולו עוללות – throughout the entire vineyard there is not a bunch of grapes that has grapes on an arm of the vine which branches off into twigs (כתף) and grapes hanging down directly from the trunk (נטף).",
+                "אם אין בציר – and what is the measure of a harvest? Three bunches which makes a fourth.",
+                "אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות – But Rabbi Eliezer said that you should say this since the poor don’t have [a share in] grapes hanging down directly from the trunk prior to the harvest, the owner of the house will get possession of them, and therefore it says (Leviticus 19:10): “You shall not pick your vineyard bare.”"
+            ],
+            [
+                "משנודעו הועללות – when it is recognized what are grapes hanging down directly from the trunk and what is a bundle [of grapes].",
+                "העוללות לעניים – A person cannot dedicate/sanctify [to the Temple] something that is not his.",
+                "יתנו שכר גדולן להקדש – that which grows in value all the while that they are in the ground of something dedicated to the Temple. And the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+                "בעריס – a vineyards where its vines hang on poles and trees, based upon the language (Song of Songs 1:16): “Our couch is in a bower.”",
+                "כל שאינו יכול לפשוט – that is to say, after he has passed by them, and if in the place where he remembers he cannot stretch his hand and take, it is called concerning him, (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.”",
+                "אבל רוגליות –[grapes growing in a row on isolated vines] grapes that stand on the ground when they tread upon them with the foot.",
+                "משיעבור ממנה – that is forgetting, for each and every vine among the grapes growing in a row on isolated vines is considered like a border-bed/furrow on its own, and it is prohibited to return from one border bed to another border bed."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאימתי. הנמושות – there are those who explain this [word נמושות/the last troop of gleaners ] as old people who are walking on their staffs, and there are those who interpret this as the gleaners after the gleaners (the poor who come for the second gleanings – see Talmud Bava Metzia 21b) , for after they would go in the field, gleaners after the gleaners or these elderly people who come late to walk go to glean after everyone that is poor has already despaired from that field, and all that is found in it after that is ownerless to all, whether for the poor or for the rich.",
+                "רביעה שניה – the rain is called fructification (in the fall) because it fructifies the ground (see Talmud Ta’anit 6a), and gives birth and causes to grow like a male who copulates with a female and she becomes pregnant from him, from the language (Leviticus 19:19): “You shall not let cattle mate [with a different kind]…” Another explanation: Fructification on account that the rain causes the dust to lie down, which is the Aramaic translation of lying down to cause fructification. And he time for the second rainfall in an average year is on the twenty-third of Mar Heshvan.",
+                "שאינן מוסקין – harvesting of olives like reaping grain and cutting grapes and plucking figs and harvesting dates, so too harvesting olives.",
+                "ולא יהא מביא בארבעה איסרות – that is two Pundiyons/Dupondium (a Roman coin equal to two Asses) as a Pundiyon is two Issars, and we teach in the Mishnah that a poor person that goes from place to place from the [town] square receives not less that a Pundiyon/Dupondium, that is the food for two meals, and since he does not bring olives worth four Issars, that is the food for two meals for himself and two meals for his wife, for even he does not go out to glean. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "נאמנים – the poor [are believed] to state that this wheat is of gleanings, forgotten sheaves and the corner of the field, and they are exempt from tithing.",
+                "בשעתן – at the time of the harvest.",
+                "בכל שנתו – in the third year and in the sixth year where the Poor Tithe applies to them.",
+                "ובן לוי נאמן לעולם – since the First Tithe applies in each year, and since that he said that they are First Tithe, we do not suspect lest he did not separate from them the Tithe of the Tithe, and just as an Israelite was not suspected regarding the Large Terumah (i.e., two percent to the Kohen), the Levite was not suspect on the Tithe of the Tithe (that was given by a Levite to a Kohen).",
+                "אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן – It was practice to give them this and not on anything that they were not accustomed to give them similar to this, and further on, it explains this."
+            ],
+            [
+                "נאמנים על החיטים – [they are believed] to say that they are of the Poor Man’s tithe that was given to me, but they are not believed to say that flour and this bread is of the Poor Man’s tithe, that flour and bread were given to me, for it is not the manner to distribute [processed] Poor Man’s tithe of flour and bread.",
+                "שעורה של אורז – there are those who explain spike of rice, for it was not their manner to distributer rice of the Poor Man’s Tithe other than spike/ears of corn. And there are those who explain barley of of rice prior to its being crushed in a mortar and the remove of its shell [it is called barley] and after threshing while its hide is on it, it is the practice to distribute it to the poor.",
+                "גריסין – that they are ground in a millstone of grist-grinder’s mills.",
+                "נאמנים על השמן – it is the manner to distribute the Poor Man’s Tithe in oil.",
+                "ואין נאמנים לומר של זיתי נקוף הוא – the olives left on the tree for the poor/the gleanings are from the gifts of the poor, that we beat and knock the olive to empty the olives that remained from the harvesting. And this striking is the language like pounding an olive. But the poor person is not believed to state that this oil I removed from pounded olives and he is exempt from tithes, because it is not customary to make oil from pounded olives. But the poor person who states that this flour or bread is from the gleanings, forgotten sheaf and corner of the field that I gleaned and that I grinded the flour and baked the bread, is believed for it is the manner of the poor person to make bread from gleanings, forgotten sheaves and the corner of the field."
+            ],
+            [
+                "נאמנים – the poor people [are believed] about raw vegetables to state that they are from the Poor Man’s Tithe, for vegetables are liable for tithes from the Rabbis.",
+                "דבר מועט – they are believed even on that which is cooked, for sometimes the owner of the house forgot to tithe and tithes from that which is cooked from within the pot.",
+                "מלפסו – the pot/dish or round pot that he is cooking in."
+            ],
+            [
+                "אין פוחתין לעניים בגורן – when they distribute the Poor Man’s Tithe in the granary/threshing floor, they don’t give to each and every poor person less than this measure, as it is written (Deuteronomy 26:12): “that they may eat their full in your settlements,” give him according to his fullness/satisfaction.",
+                "דבלה – dry figs after they had been tread in a round mould [in which figs are pressed] which is called cake of pressed figs. And further, they are not sold by measurement but rather by weight, therefore it teaches [in the Mishnah] a Maneh of a cake of pressed figs, and a Maneh is a weight of one hundred Denars and a Denar is a weight of six Ma’ah and the weight of a M’ah is sixteen berries/grains of barley.",
+                "פרס – one-half of a Maneh, and in all of the measurements that are stated in our Mishnah, the Halakha is according to the first Tanna/teacher and the Halakha is according to Abba Shaul. And these things are not said other than to distribute the Poor Man’s Tithe in the threshing floor/granary, butr he who distributes the Poor Man’s Tithe in his home, distributes according to his desires and the Sages did not give him a measurement."
+            ],
+            [
+                "מדה זו – since we don’t give any less to the poor that is stated for Kohanim, Levites and Israelites, each one of them to whom we distribute the Poor Man’s Tithe in the threshing floor/granary should not receive less than this measurement.",
+                "היה מציל – for he does not want to distribute to the poor who came all the Poor Man’s Tithe that is in his hand, but he wants to save from it for his poor relatives.",
+                "נוטל מחצה – and hides it for the needs of his relatives.",
+                "ונותן מחצה – to the poor people came, and if after he took the half and hid it for the needs of his relatives, he had a little bit, that is to say, that thre didn’t remain to him enough to give to every one of the poor people according to the fixed measurement mentioned above in our Mishnah, he places it before them what remains in his hand in order that they can divide it among themselves."
+            ],
+            [
+                "ככר בפונדיון – bread that is sold for a Pundiyon when the wheat is sold at four S’eah for a Selah, and these four Se’ah are twenty-four Kabs, and each Se’ah is six Kabs and the Selah is four Denars and each Denar is six Ma’ahs , it is found that the Selah is twenty-four Ma’ah and and it is found that twenty-four kabs for twenty-four Ma’ah, a Kab for each Ma’ah. But because the storekeeper wants to make money for his expenditures of baking and grinding, it is impossible to sell the bread which is one-half Kab per Pundiyon according to the value that they sell grain in the market place, four Se’ah for a Selah, therefore, the bread is not sold for a Pundiyon but only for one-quarter Kab. And when they distribute the grain to the poor in the grainary and it is upon him to grind [it] and bake [it], they don’t give less than one-half Kab, but when they give him a baked loaf, he does not get other than one-quarter of a Kab which is six eggs. This is explained in the [eighth] chapter of Tractate Eruvin, the Chapter “How do you prepare a Shittuf for the Sabbath line?”",
+                "פרנסת לינה – a bed, pillows and cushions.",
+                "מזון שלש סעודות – for a person is liable to eat three meals on the Sabbath.",
+                "לא יטול מן התמחוי – because the soup-kitchen is distributed every day and the treasurers/managers go back out to the openings of the home owners on each day and take from them food for the needs of the poor, and the utensil that they place the food is called a תמחוי/ charity plate.",
+                "לא יטול מן הקופה – for the communal fund is distributed from Friday to Friday.",
+                "נגבית בשנים – because they may [forcibly] take collateral, and one doesn’t make an authority over a community with less than two [people].",
+                "ומתחלקת בשלשה – because it is like the monetary matters and monetary matters are with three (see the beginning of Tractate Sanhedrin)."
+            ],
+            [
+                "מאתים זוז – the Rabbis have established that [two hundred zuz] is sufficient for one year for clothing and food.",
+                "או לכתובת אשתו – and even if she is dwelling beneath him.",
+                "ואת כלי תשמישו – nice utensils that he makes use of on Shabbat and Festivals, and these words when he comes to take gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field and he doesn’t take from the charitable communal fund that he can support himself in private, and he doesn’t take from is in the hand of the treasurer/manager, but if he takes from the charitable communal fund then we don’t let him to take even gleanings, the forgotten sheaf or the corner of the field until he sells his tools/dishes."
+            ],
+            [
+                "מי שיש לו חמשים זוז וכו' – for fifty [zuz] for good service is like two-hundred for one who does not work.",
+                "וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל וכו' – such as case where he pushes himself in his work and suffices with the work of his hands in order that he doesn’t have to be supported from others, but if the work of his hands is not sufficient for him and he afflicts himself in a life of pain that near death, on this they said, that whomever needs to take and does not take, he is like one who sheds blood and it is forbidden to have mercy upon him, for he does not have consideration for his own soul, how much more so upon the souls of others."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,152 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [
+                "THESE DIVIDE: between fields such that they are considered two fields, regarding a case in which one left a corner in one of them to exempt the other, it does not fulfill his obligation to leave a corner [in that field]. This is derived from Scripture, which states (Leviticus 19) \"the corner of your field\", [and our Rabbis derived from this] that one may not leave a corner of one field on behalf of another field. ",
+                "THE STREAM: A river.",
+                "AND THE CANAL: A canal of water which distributes its abundance to its offshoots; other canals are irrigated from it.",
+                "AND THE PRIVATE ROAD: [Which is] 4 cubits [wide]",
+                "AND THE PUBLIC ROAD: [Which is] 16 cubits [wide]. The Mishnah included this because of the end of the Mishnah, which states that all of these do not divide between trees. This teaches us that even a public road, which is 16 cubits wide, does not divide between trees. ",
+                "THE PUBLIC PATH AND THE PRIVATE PATH: A path is very small, such that he can raise one foot and put down the other. And this teaches us that even a public path, if it is permanent during the dry and rainy seasons--meaning to say, that people walk on it even when the fields are sown during the rainy season--divides between sown fields. If it is not [permanent], it does not divide.",
+                "THE FALLOW FIELD: An field that has not been sown. The verse \"So that the land will not become desolate\" (Genesis 47), is translated into Aramaic as \"v'ar'a la tavur\" (i.e. this term is from an Aramaic root which means 'desolate'\".",
+                "AND THE PLOWED FIELD: [\"Nir\" means] plowing. As in the verse, \"Plow for yourselves a plowing\" (Jeremiah 4). ",
+                "AND OTHER SEEDS: For instance, if two of the fields are sown with wheat and between them is an area of ground which is sown which a different type of seed. And the measurement of a fallow field, a plowed field, and a field sown with other seeds [regarding this law] is an area with the capacity for three rows created by the plow.",
+                "AND ONE WHO HARVESTS [GRAIN] FOR FODDER, DIVIDES: For he is of the opinion that any harvesting for fodder is not considered harvesting, and likewise we do not consider it the beginning of his harvest. Fodder is grain that has not reached a third of its maturity, and people harvest it to feed it to animals. And the law does not follow Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "A CANAL [SO WIDE] THAT ONE CANNOT HARVEST [BOTH SIDES OF IT] AT ONCE: That it is so wide such that one who stands in the middle of it cannot harvest [produce] on both sides at once.",
+                "RABBI YEHUDA SAYS IT DOES DIVIDE: And he argues on the first Tanna [of the Mishnah] who said above that a canal divides in any case, while Rabbi Yehuda holds that [only] if it is [narrow enough such that it is] possible to harvest [produce on] both sides at once it does not divide. The halakhah is in accordance with Rabbi Yehuda.",
+                "AND ALL MOUNTAINS WHICH ARE PLOWED WITH A HOE: A mountain whose peak is vertical such that cattle cannot traverse it with their plows, and which lies between two fields.",
+                "HE MAY GIVE A CORNER FOR ALL [OF THE FIELDS]: That is to say that he may give one corner for both of the two fields, since the mountain is not considered a division. Since they can be plowed with hoes, meaning that people plow the mountain with certain tool which they use to dig in the ground, it is not considered a division. For one who sees it says that it is not a fallow land, but rather they will plow it tomorrow with a hoe and sow it, and therefore the two fields are considered to be one. "
+            ],
+            [
+                "ALL [ OF THE AFOREMENTIONED DIVISIONS] DIVIDE FOR SEED CROPS: It is explained in the Talmud Yerushalmi that the word \"everything\" comes to include a stone that lies along the entire field. If he needs to lift the plow on one side [of the stone] in order to place it on the other side, the stone is considered a division.",
+                "EXCEPT A FENCE: Which is ten cubits high.",
+                " INTERMINGLING BRANCHES (lit. Tangled hair): Tree branches are called \"hair\". And the explanation of \"tangled hair\", is that the branches of the trees intermingle with one another above the fence, like a pestle which is stuck in a mortar.  "
+            ],
+            [
+                "ALL THAT ARE IN SIGHT OF ONE ANOTHER: As long as one who stands next to one of the trees can see another tree, even if there is a fence between them, it [the fence] does not divide, and therefore one may take a corner from one tree on behalf of another.",
+                "FOR OLIVE TREES THAT THEY HAD ON EACH SIDE: They would give one corner for all of the olive trees which they owned east of the city, and another corner for all the olive trees which they owned to its west, and so on for the four directions.",
+                "WHICH THEY HAD IN THE ENTIRE CITY: They would only give one corner for all of them [the carob trees], even though they [the trees] were not in sight of one another. But the halakhah is not in accordance with R. Eliezer son of R. Zadok who said in his [R. Gamaliel's] name, but rather the halakhah is in accordance with R. Gamliel. "
+            ],
+            [
+                "TWO SPECIES OF WHEAT: For instance, dark and white. "
+            ],
+            [
+                "HA-LAVLAR: The scribe.",
+                "THE PAIRS: These refer to the pairs mentioned in the first chapter of Tractate Avot, who received [the tradition] pair from pair up until Shimon HaZadik. "
+            ],
+            [
+                "IF A FIELD WAS HARVESTED BY SAMARITANS: For themselves. And not that Samaritan workers harvested it for a Jew, for then it would be considered as if the Jew harvested it.",
+                "IF ANTS CHEWED IT UP: The habit of the ant is to cut the shaft of the stalk at the bottom. This is called chewing, as referenced in the verse \"The boar out of the woods will chew it\" (Psalms 80). ",
+                "IT IS EXEMPT: For it is written regarding Peah, \"and when you harvest\", [and the Sages derived the following]: \"Until you yourselves are the harvesters\". ",
+                "SINCE THE OBLIGATION OF PEAH APPLIES ONLY REGARDING STANDING GRAIN: That is to say, he left his Peah obligation among the standing grain. And although it is true that if the field was harvested, the Peah obligation reverts to the bundles [of produce] and he therefore is obligated to separate Peah from the bundles, that law applies in a case where he himself harvested the field, but in this case he did not harvest himself. "
+            ],
+            [
+                "THE BUYER GIVES PEAH FOR ALL [THE FIELD]: Because the obligation of Peah, which applied to the produce he harvested, remains for this half which the buyer purchased, and it is as if he only sold him the remaining half after he had already separated the Peah which befits that field. Similarly, one who redeems [a field] from the treasurer takes out a from the half which he redeemed a Peah portion that is appropriate for the entire field. "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "RECTANGULAR BEDS OF GRAIN: Rectangular beds. And because they are shaped like molds of bricks they are called \"malbinot\"--brick-like beds.",
+                "THAT ARE BETWEEN OLIVE-TREES: And the same is true for all other trees. But the author of the Mishnah chose to teach \"olive-trees\" to teach us that even olive-trees, which are obligated in Peah, do not divide according to Beit Hillel. Certainly other trees which are not obligated in Peah obviously do not divide.",
+                "THE HOUSE OF SHAMMAI SAYS: PEAH FROM EACH BED: From each rectangular bed - since the beds exist separately and do not overlap with one another, the House of Shammai holds that olive-trees divide. But in a case where the rows [of beds] overlap with one another, [they agree that] they [the olive-trees] do not divide. And when the trees are so distant from one another such that in an area of land which has the capacity of a Seah of seeds - which is an area of 50 cubits by 50 cubits - there are less than ten trees, the House of Hillel agrees that one must give Peah for each rectangular bed, since the trees are so distant from one another that it appears that the rectangular beds were not intentionally planted among the trees [but rather incidentally]. However, when the trees are close together such that there are ten [or more] trees in an area smaller than that which has the capacity of a Seah of seeds, the House of Shammai agrees that one gives one Peah portion for all [of the rectangular beds]. They only argue regarding a case in which there are exactly ten trees in an area of land that has the capacity of a Seah of seeds."
+            ],
+            [
+                "IF ONE HARVESTS: One who harvests his field in different places makes it appear spotted, as in the verse \"...and a leopard its spots\" (Jeremiah 13); he harvested the grain in the field that ripened first [regardless of its location].",
+                "AND LEFT OVER MOIST STALKS: Those that did not ripen.",
+                "HE GIVES PEAH FROM EACH AND EVERY ONE: When he returns to gather the moist stalks that he left over, because \"spotting\" is considered a division and is not considered the beginning of harvesting.",
+                "[IN A CASE OF] ONE WHO SOWS DILL: A vegetable which is called \"aneto\" (dill) in the foreign language (Italian).",
+                "THAT HE GIVES PEAH FROM EACH AND EVERY ONE: Because it is not typical to sow an entire field of them [dill and mustard], each of these beds is therefore considered an entire field. And dill and mustard are obligated in Peah even though we do not give Peah from vegetables, because they are grown for their seeds and are therefore considered like species of seeds. And the halakhah is in accordance with the Sages."
+            ],
+            [
+                "ONE WHO SEPARATES ONIONS: There are those who explain [this term] as related to the verse \"And I am a smooth-skinned man\" (Genesis 26). Others explain \" ha-mahalik\" as a variation of \"ha-mihalek\" (one who separates), which refers to one who takes a portion of the onions, while moist, to sell them in the market and leaves another portion to dry so they can be brought to the storehouse for storage.",
+                "GIVES PEAH FOR BOTH INDIVIDUALLY: Since they are similar to two species of wheat [with respect to the laws of Peah].",
+                "AND THUS IT IS FOR A VINEYARD: And the law is the same regarding one who separates [his grape crop] in a vineyard.",
+                "ONE WHO THINS OUT [THE FIELD] GIVES FROM THE REMNANT FOR THE REMAINDER: In a case in which the onions are planted close together, he takes one onion plant from among them in order that the others can grow more freely and become large. This is called thinning, since he draws and removes them from their place and indeed the Mishnah states \"What is considered thinning? Taking one and leaving two\". But those that he uproots in order to create space for the remaining [plants], are not obligated in Peah, because they are only [uprooted] for the purpose of improving the remaining [plants]. Therefore, he gives Peah only from the remainder, and the uprooted plant is completely exempt, since is not considered harvesting [to uproot it]. ",
+                "ONE WHO SEPARATES FROM ONE PARTICULAR AREA: That is to say, [he separates his produce], for one purpose, either entirely for storage or entirely for [sale in] the market. But Maimonides explained \"me'ahat yad\" as meaning \"from one place\", such that he does not take the portion that he intends to sell in the market from various places [in the field], but rather entirely from one side [of the field]."
+            ],
+            [
+                "[SEED] ONIONS: [These are] Large onions that people leave [in the ground] in order to sprout, and because they stay in the ground they are not edible except in cases of necessity; therefore, Rabbi Yose exempted [them]. However, the Halakhah is not in accordance with him.",
+                "FOR RECTANGULAR BEDS OF ONIONS THAT ARE BETWEEN VEGETABLES: Rabbi Yose held that vegetables are similar to a \"different crop\" [with respect to the law that they divide], because it is unusual to plant onions between vegetables, and we taught earlier in the second chapter that a different crop divides [between crops]. But the Halakhah is not in accordance with Rabbi Yose."
+            ],
+            [
+                "THAT BUY A TREE: [That is,] of one of the [species of] trees that are obligated in Peah, as delineated in the first chapter.",
+                "ONE WHO SELLS THE STEMS OF TREES: Roots of plants that are obligated in Peah. But [the seller] did not sell him the land, so the buyer gives Peah from each and every stem. ",
+                "IN A TIME WHEN THE FIELD OWNER DID NOT RETAIN ANYTHING: That is to say, if the owner of the field did not begin harvesting or gathering produce, then in that case the buyer is obligated to give Peah. However, if the owner of the field began to harvest his field before he sold these [stems], such that the rest of the field has not been harvested or its produce gathered, then the owner of the field gives Peah from the entire field. For once he begins harvesting or gathering produce, he is obligated in Peah for the entire field. And Rabbi Yehuda comes to explain the initial Tanna's statement, and the law is as such. "
+            ],
+            [
+                "LAND [THE SIZE OF] THE QUARTER MEASUREMENT, is an area fit for sowing a quarter of a kav [of seeds]. And [the Sages] specified it as [an area of] approximately ten and a half cubits by ten cubits.",
+                "THAT WHICH MAKES TWO SE'AH: Rabbi Yehoshua does not consider sowing [in his measurement], but rather [production, for he holds that the measurement is an area of] land that produces two Se'ah, which equals twelve Kav. ",
+                "[THE SIZE THAT WOULD BE NEEDED] IN ORDER TO HARVEST AND REPEAT: The manner of harvesters is to grab as much grain as can fit in his palm and cut, as it is written in Scripture, \"Wherewith the reaper filleth not his hand\" (Psalms 129). So if there is enough standing grain such that one can fill his palm twice [with grain], it [the field] is obligated in Peah.",
+                "ANY SIZE OF LAND IS OBLIGATED IN PEAH, for he holds \"the corner of thy field\" (Leviticus 19)  implies a field of any size, and he thereby argues with all of them [the other Tannaim].",
+                "AND IN BIKURIM, [he is obligated], since \"Your ground\" is written concerning it [which implies ground of any size]. However, this is only true regarding Bikurim of wheat and barley, but regarding Bikurim of [fruits from] trees, he is only obligated if he has an area of sixteen square cubits, which is the amount of land required for the tree's nutrition, around the tree.",
+                "AND A PRUZBUL MAY BE WRITTEN FOR IT: Hillel instituted the Pruzbul when he saw that people were withholding from lending to poor people due to the seventh [Shemittah] year which releases debts. He instituted that one may transfer his documents [of debts he is owed] to Beit Din, and that one should write [the following]: \"I am hereby transferring to you, so-and-so and so-and-so the judges, any debt that I am entitled to I may collect whenever I wish.\" Once they write him this document, the seventh year no longer releases the debt he is owed. However, this is only when the borrower possesses a plot of land of any size, for then it is considered as if the debt is already collected by Beit Din, and we no longer consider it [collection of the debt a violation of] \"he shall not exact it\" (Deuteronomy 15). This is because we consider the collection of the land as if he collected the entire debt, because there is no [issue of] extortion regarding real estate. ",
+                "AND MOVABLE PROPERTY CAN BE BOUGHT ALONG WITH IT, because chattel are purchased along with land using money, a contract, or a physical acquisition, as the Mishnah teaches in the first chapter of Kiddushin, where [this law] is explicit. "
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "He is exempt from repayment. The halacha follows the chachamim."
+            ],
+            [
+                "He gives grain or fruit to the poor person in exchange for what he gleaned.",
+                "[It is exempt] from tithes. That which the poor person ave to him since it is leket, shecheya, and peah.",
+                "What the owner gives to the poor person from his produce, and he is obligated to take tithes before he gives it to the poor person.",
+                "And they are poor."
+            ],
+            [
+                "He sells his field and the standing produce. However, if he sells the standing produce only and left the land for himself, then both are forbidden in leket, shichah, and peah, because one is the owner of the field, and one owns the harvest.",
+                "In leket, shichah, and peah, if he is poor.",
+                "On the condition that his son may collect behind him, for by doing so, the worker reduces for him from the hiring, and it happens that he makes up his deficit from that belonging to the poor.",
+                "Don't read 'olam' (world), rather read it 'olim' (ascending), and there are some who say this refers to those who came up from Egypt so we shouldn't change the warnings in the Torah given to those who came out of Egypt. There are some who say this refers to people who have lost their possessions, and we call them ascending as a term of respect."
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "Rabbi Yosi says there is no \"forgetting\" for olives. Rabbi Yosi only spoke for the time when Hadrian the Caesar came and destroyed the whole land, and olives weren't freely available, but when olives are freely available, Rabbi Yosi agrees that there is \"forgetting\" with olives.",
+                "Similarly, someone who all of his olive trees are in the above mentioned categories of \"dripping oil\", \"its olives spill oil\" and \"embarassing the other olive trees\", then the trees do have \"forgetting\" [i.e. if all his trees are nameworthy, they lose their \"unforgetfulness\" quality]."
+            ],
+            [],
+            [
+                "",
+                "",
+                "It got tangled in the leaves: it got tied up and caught in the leaves and because of that fell and became Peret."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/merged.json

@@ -0,0 +1,463 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Peah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "אלו דברים שאין להם שיעור – From the Torah [itself, it (the corner of the field) has no fixed measure], but from [the perspective of] the Rabbis, it has (another) measure, for it is taught at the end of the Mishnah (actually in Mishnah 2), “we don’t [bring any] less than one-sixtieth.",
+                "הפאה – that an individual is obligated to leave at the edge of his field for the poor, as it is written (Leviticus 23:22), “[And when you reap the harvest of your land,] you shall not reap all the way to the edges of your field,[or gather the gleanings of your harvest; you shall leave them for the poor and the stranger: I the LORD am your God.].”",
+                "והביכורים – As it is written (Exodus 23:19), “The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God…”(see also the exact same formulation in Exodus 34:26, which is the chapter source for the next Biblical quote), and the Torah did not provide for them a [fixed] measure.",
+                "והראיון – That a person is obligated to appear in the Temple court on the three Pilgrimage festivals (Passover, Shavuot and Sukkot), as it is written (Exodus 34:23), “Three times a year all your males shall appear [before the Sovereign LORD, the God of Israel,”(see also, Exodus 23:20 and Deuteronomy 16:16) for virtually identical language)” and this appearance in the Temple has no fixed measure, for whenever that he (i.e., that person) wishes to, he goes up and appears and then leaves. Another interpretation: The burnt offerings of “appearing” and the peace offerings [brought] as the festive offering of the visitors of the Temple on the festivals which [a person] is obligated to bring as it is written (Exodus 34:20) “…None shall appear before Me empty-handed” (see also Deuteronomy 16:16 for an identical command)., have no [fixed] measure from the Torah, as it is written (Deuteronomy 16:17), “but each with his own gift, [according to the blessing that the LORD your God has bestowed upon you],” but the Sages gave them a measure (see Mishnah Hagigah 1:2 in a dispute between the School of Shammai and the School of Hillel), the burnt offering is one m’ah silver and the festival offering is two silver pieces.",
+                "וגמילות חסדים – [and deeds of lovingkindness] of one’s body, such as visiting the sick and burying the dead and others like them, but deeds of lovingkindness [performed] with one’s money , such as the redemption of captives, the clothing of the naked and the feeding of the hungry and others like them, there is a [fixed] measure that one should give every time such a Mitzvah should come to his hand [to perform which is], one fifth of the profit of one’s possessions, and beyond that, one is not obligated [to give], as we say, a person who wants to be liberal (in his giving of tzedakah on a large scale), should not give more than twenty percent (see Ketubot 50a). Therefore, it is necessary for a person to separate out one fifth of his profit at all times so that it would be [readily] found whenever [an opportunity] to perform an act of lovingkindness comes to his hand, in order that he can sustain him (i.e. the less fortunate), and in that way, he fulfills his obligation.",
+                "ותלמוד תורה – [The Study of Torah] has no fixed measure, as it is written (Joshua 1:8), “[Let not this Book of the Teaching cease from your lips,] but recite it day and night, [so that you may faithfully observe all that is written in it…].”",
+                "ותלמוד תורה כנגד כולם – it (Torah study) is of equal importance to them all."
+            ],
+            [
+                "אין פוחתין לפאה מששים – from according to the Rabbis [no less than 1/60th]",
+                "אף על פי שאמרו אין לפאה שיעור – As we have stated (that there is no measure) from the Torah itself.",
+                "הכל לפי גודל השדה – If his field was large and the [number of] poor people few, he provides and increases upon the 1/60th measure – according to the size of his field; and if his field is small and the poor are many, he adds upon the 1/60th according to the multitude of the poor [in the midst of the community].",
+                "ולפי הענוה – [according to their humility]. There are those who have as their reading of the text ענוה – with a [letter] VAV, that is to say, according to his great measure of humility, he will increase [his gift] to the poor, based upon the language [found in] (Psalms 18:36), “Your care has made me great.” And Maimonides explained the expression as עניה [with a YOD], that is to say, how the earth will “respond” [as in Hosea 2:24 – “And the earth will respond with new grain and wine and oil…”]. And there are those who have as their reading of the text ענבה – with a BET, and its explanation is the large size of the grain and their smallness, for if the ears of corn of the field are in one place are full and good and in another shriveled [and] thin, he should not leave the corner of the field complete from the bad [grain], but he should estimate one-sixtieth for the bad [parts] and for the pleasing [parts]."
+            ],
+            [
+                "מתחלת השדה ומאמצעה – And one does not need to place down the “corner” at the end of the field, as it is written (Leviticus 19:9): “[When you reap the harvest of your land,] you shall not reap all the way to the edges of your field…” said the Torah: Give the “corner” and even though you still have standing grain to reap.",
+                "ובלבד שיתן בסוף כשיעור – Even though the Bible extends [the application (of the word פאה ) to include] the beginning and in the middle of the field which have [upon them] the Torah-obligation of [giving] Peah [upon it] to what he had given, nevertheless, he is only exempt if he gives at the end of the field a payment [equivalent to] the measurement of one-sixtieth, together with what he had given in the middle and at the beginning, such is derived in the Jerusalem Talmud. And Maimonides explained that only as long as he gives at the end according to the measure of PEAH that is required for the entire field, that he must set aside at the end of the field one-sixtieth apart from what he had left at the beginning and middle [of the field].",
+                "ואם שייר קלח אחד – At the edge of the field and left it for the [obligatory] “corner”, he relies upon it, and everything that he left in the middle and at the beginning, the law of “Peah” is upon it.",
+                "ואם לאו – If he did not leave even one stalk at the edge of the field for [the fulfillment of the commandment of] “the corner,” what he had left in the middle and at the beginning [of the field] are not considered “the corner” but it has only the principle of HEFKER/renunciation of ownership and he (Rabbi Yehuda) disagrees with [the opinion of] Rabbi Shimon who says, that nevertheless, it is considered “PEAH/the corner” - but that the owner of the field is not exempted [from his obligation to give PEAH] with this [alone]. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "כל דבר שהוא אוכל – [Food] that excludes the after-growth of a plant producing a deep blue dye/woad, for even though they are “food” from an emergency perspective, it is not called “food” and one is not liable for [the mitzvah of] Peah/the corner of the field [regarding this product]., as it is written (Leviticus 19:9), “When you reap the harvest [of your land, you shall not reap all the way to the edges of your field, or gather the gleanings of your harvest],” there is no “harvest” other than that which is appropriate for eating.",
+                "ונשמר – Excluding that which is ownerless/HEFKER which has no guardians, is not liable for [the Mitzvah of] the “corner of the field/PEAH,” as it is written (Leviticus 19:10), “…you shall leave them for the poor and stranger [I the LORD am your God],” excluding that which is ownerless, which has already forsaken.",
+                "וגידולו מן הארץ –[something that grows in the ground], excluding morils and truffles lack roots in the land, and their growth is from the air which are not liable for [the Mitzvah of] the corner of the field/PEAH, as it is written (Leviticus 19:9), “[When you reap] the harvest of your land…”",
+                "ולקיטתו כאחד – [and such fruits harvested all at once (not singly as they become ripe)] excluding figs and those [fruits] similar to them from the trees when the fruits are harvested first as they ripen , as it is written (Leviticus 19:9), “[When you reap] the harvest [of your land]…,” implying when many of something are harvested together.",
+                "ומכניסו לקיום – excluding vegetables which do not endure as they grow moldy immediately, as it is written (Leviticus 23:22), “[And when you reap the harvest of your land], you shall not reap all the way to the edges your field, [or gather the gleanings of your harvest]…” as vegetation is not reaped.",
+                "תבואה והקטניות – grain of the five kinds – wheat, barley, spelt, oats and rye. KITNIYOT/pulse beans, beans and lentils and things similar to this.",
+                "בכלל הזה – To be obligated in [the Mitzvah of] PEAH/the corner of the field, when they will complete all of these conditions."
+            ],
+            [
+                "האוג – [the red berry of the Venus’ summachtree] – a tree whose fruit is red which is called in a foreign language KURNI ULIM. And Maimonides explained that it is a plant that dresses hides and is called in Arabic SIMMAC, and its clusters are appropriate for eating, but not specifically these which the Tanna [of our Mishnah] enumerated are liable for [the Mitzvah of] PEAH/the corner of the field and not other kinds of trees other than these, rather these and anything similar to them are mentioned."
+            ],
+            [
+                "לעולם הוא נותן משום פאה – Whomever did not leave the corner of the field with attached produce, is liable to set aside [for the commandment of Peah] from what is detached from the soil. And that corner of the field’s produce that one sets aside from what is detached from the soil is given to the poor and is exempt from tithing.",
+                "עד שימרח – He should make a heap and pile of grain. But if one came to separate out the corner [of the field] after giving the pile an even shape, he must first separate out the heave-offering/sacred donation to the Kohen and the tithes and afterwards take the corner, for nothing is exempt from tithes other than the corner that was taken prior to giving the pile an even shape.",
+                "ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות – He who makes his grain ownerless and another [person] comes and takes possession of it, the person who benefits from it is not liable for tithes, as it is written (Deuteronomy 14:29): “Then the Levite, who has no hereditary portion as you have…” excluding the situation where it is ownerless, where “your hand” and “his hand” are equivalent. But an individual who declares his grain ownerless after giving the pile an even shape, this [grain being] ownerless does not exempt him from tithing.",
+                "ומאכיל לבהמה – And even if he himself is permitted to eat an incidental meal (i.e., snack) prior to giving the pile an even shape, but the cattle eat even a regular meal.",
+                "נוטל מן הגורן וזורע וכו' – since from the Torah, one who sows the field is exempt from tithing even after giving the pile an even shape, as it is written (Deuteronomy 14:22-23): “You shall set aside every year a tenth part [of all the yield of your sowing that is brought from the field]. You shall consume [the tithes of your new grain and wine and oil…].” But we do not call one who sows “you shall consume,” but according to the Rabbis, he is liable. Rabbi Akiba thinks that prior to giving the pile an even shape, one is exempt from tithes, even according to the Rabbis. But the Halakha is not according to Rabbi Akiba.",
+                "שלקחו את הגורן – who purchased grain from the threshing floor/granary, and the Sages fined him so that they would be liable to separate out the heave-offerings and tithes and give them to other Kohanim and Levites in order that they would not jump to purchase grain or wine in the wine-presses or granaries. But if they purchased it prior to giving the pile an even shape, this grain was not yet appointed [as ready] to be given as tithes, and the tithes are theirs.",
+                "המקדיש ופודה – A person who sanctifies his granary [to the Temple] and redeems it from the hand of the treasurer, and it is a stack of grain or standing corn that was not yet appointed [as ready] to be given as tithes when it was in the hands of the sacred Temple property, the one who redeems it must take out from it the tithes. But if the granary had been shaped into an even pile by the hand of the treasurer, since at the time that it was worthy of being appointed [as ready] to be given as tithes, that is, at the time of when it had been shaped into an even pile, it was in the hand of the Temple, the redeemer is not liable to remove from it the tithes as that which is dedicated to the Temple is exempt from tithing."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו מפסיקין – between one field and another and they would be considered like two fields, regarding [the case] that if he left the corner fallow in one of them over its neighbor, he did not fulfill [the Mitzvah] of Peah, as it is written (Leviticus 19:9): “….you shall not reap all the way to the edges of your field…,” for he did not leave the corner fallow from one field to its neighbor.",
+                "הנחל – river",
+                "שלולית – canal that imparts booty (alluvium) to its banks (see Talmud Bava Kamma 61a), that other canals drink from it.",
+                "ודרך היחיד – four cubits",
+                "ודרך הרבים – sixteen cubits, and because of the concluding section [of the Mishnah] it used it, for it was necessary for the Mishnah to teach the ending section that all of these do not form a division at a tree. And it comes to tell us that even the communal path which is sixteen cubits wide does not form a division at a tree.",
+                "שביל הרבים ושביל היחיד – many small paths that took a foot and left a foot, and we learn that even the communal path if it is fixed for the days of sunshine (i.e., summer months) and the days of rain (i.e., winter months), that means to say, that people walk on it, even at the time when the fields are sown during the rainy seasons that separate between sown fields, and if not, they do not separate.",
+                "הבור – a field that is not sown [as it is written] (Genesis 47:19): “that the land may not become a waste,” which we translate [in Aramaic]: “and the land lay waste.”",
+                "והניר – ploughing, like (Jeremiah 4:3): “Break up the untilled ground, [and do not sow among thorns].”",
+                "וזרע אחר – like the example of two fields that are sown with wheat and between them is a piece of land sown with another kind. And the measurement of the width of the fallow land or the newly broken land and another seed is of three furrows with the handle of the plow.",
+                "והקוצר לשחת מפסיק – for he (i.e., Rabbi Meir) holds that a person who harvests young grain [for use as fodder] – is not for harvesting, and we don’t consider it as the beginning of harvesting. Corn that is used as fodder at its earliest stage which is grain that did not bring forth a third, and we harvest it to feed it to animals. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת – which was so wide that until one stands in the middle [of the channel] , he is unable to reap from one side or the other.",
+                "ר' יהודה אומר מפסקת – And he disagrees with the First Tanna, that he said above regarding the pool, that is the canal that in every manner it forms a division; but Rabbi Yehuda holds that if he is able to reap as one, it does not divide. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+                "וכל ההרים אשר במעדר יעדרון – A mountain whose thin-point is upright and cattle with its utensils are unable to to pass there, and there is a division between the two fields.",
+                "הוא נותן פאה לכל – that is to say, he gives provides one “Peah”/corner for the two fields and it is not considered a division, for since they are hoed with a mattock, that is to say, that people dig the mountain with the utensil that they dig up the ground, this is not a division. For the person who sees it says that this not uncultivated ground, but the next day, they hoe it with a mattock and seed it and the two fields which are as one."
+            ],
+            [
+                "הכל מפסיק לזרעים – It is explains in the Gemara of the Jerusalem Talmud (Peah 17a) that the word הכל/all of these – includes a rock hat would pass over the face of the entire field. If it is necessary to uproot the plough from this side in order to place it on that side, one makes a division.",
+                "אלא גדר – ten handbreadths high.",
+                "שער כותש – the branches of a tree are called שער. And the explanation is a thick hair crown, i.e., ramifications forming a sort of arbor – that the boughs of the trees combine one with the other above from the fence like these leaves that are caught in the mortar-shaped cavity. [The Gemara asks: Does this mean, like the pestle in the mortar (i.e., the partition is formed by a depression in the ground between the two fields, out of which the fence rises), or does it mean, pressing up (overgrowing) the fence? The ‘hair (ramification) presses, and not the ‘fence presence’, it is evident that it means overgrowing the fence.’]."
+            ],
+            [
+                "כל הרואים זה את זה – All the while that he stands near one of the trees, he can see the other tree; even though there is a fence between them, it does not divide, and he takes [one portion of] Peah from the one tree on behalf of its neighbor.",
+                "לזיתים שהיו להם בכל רוח – They would give [one portion of] Peah on all the olives that they had on the eastern side of the city, and another [portion of] Peah for all the olives that they had on eh western side, and similarly for the four directions.",
+                "שהיו להם בכל העיר – they do not give other than one [portion of] Peah for all of them, even though they don’t see each other, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer the son of Rabbi Tzadok who quoted him. But the Halakha is according to Rabban Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "שני מיני חיטין – such as reddish, dark-colored wheat and white-colored wheat"
+            ],
+            [
+                "הלבלר – the scribe",
+                "הזוגות – they are those mentioned two-by-two in the first chapter of Mishnah Avot (from Mishnah 4), where two [individuals] received [the tradition] from two [others] [until] from the mouth of Shimon HaTzaddik/the Righteous."
+            ],
+            [
+                "שדה שקצרוה גוים – for themselves. But the heathen workers did not harvest it for an Israelite, for then, it is as if an Israelite harvested it.",
+                "קרסמוה נמלים – it is the manner of ants to sever the branch of an ear of corn from the bottom, and this is called the plucking of tops off, in the language of (Psalms 80:14): “wild boars gnaw at it.”",
+                "פטורה – as it is written concerning the corner (Leviticus 23:22): “and when you reap [the harvest of your land…” until you, yourselves will be the reapers/harvesters.",
+                "שחובת הקציר בקמה – that is to say, the obligation for the corner of this that is left standing, and assuming that if the field was destroyed, the corner returned to the sheaves and he is liable to separate the corner from the sheaves; these words apply where the field was destroyed, but here it was not destroyed."
+            ],
+            [
+                "הלוקח נותן פאה לכל – that the obligation of the corner from what he had harvested remains in that one-half that the purchaser bought, and it is as if he did not sell him other than what had remained in the field after he removed from it the appropriate corner to be removed from that field, and similarly, one who redeems from the hand of the treasurer removes from the one-half that he redeemed the appropriate corner for the entire field."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מלבנות – a square garden-bed, and because they were made like the white frames, they are called garden-beds/plots.",
+                "שבין הזיתים – and the same law applies for all other kinds of trees, and he (i.e., the anonymous Tanna/teacher of the Mishnah) took [the word] “olives,” to teach us, that even olives are liable in Peah/the corner of the field [to be left for the poor], are not from the legal decisions of the School of Hillel, and all the more so, the rest of the trees which are not liable for Peah/the corner of the field, for it is obvious that they did not make this legal decision.",
+                "ב\"ש אומרים פאה מכל אחד ואחד – from each small garden-bed/plot and garden-bed/plot, since the small garden-beds/plots stand each piece detached and they do combine with one another, as the School of Shammai holds that the olives are detached. But where the beginnings of the rows are combined with each other, they admit that they are not separate. And at the time when the trees are distant from each other until in the ground, there is a field requiring one Se’ah of seed (a square measure), fifty cubits by fifty cubits and there aren’t ten trees in it, the School of Hillel admits that we give Peah for each and every garden-bed, since the trees are far apart, things appear that it is not for the trees that these small garden-beds were made. And when the trees are joined closely and there are ten trees in less than a field requiring one Se’ah of seed, the School of Shammai admits that we give one Peah for everything, they only disputed when there are ten trees in a field requiring one Se’ah of seed."
+            ],
+            [
+                "המנמר – he harvests his field place by place, that would speckled, from the [Biblical] language (Jeremiah 13:23): “[Can the Cushite change his skin,] Or the leopard his spots?..,” for he reaped the grain that ripened first, the first of the field.",
+                "ושייר קלחים לחים – those that had not ripened.",
+                "נותן פאה לכל אחד ואחד – and when he returns to harvest the moist stalks that he left, those that are speckled interrupts and it is not considered the beginning of the harvest.",
+                "בזרוע שבת – vegetation that we call in the foreign language ANITAV.",
+                "שהוא נותן פאה לכל אחת ואחת – because it is not their manner to sow from them one field; therefore, all of these garden-beds are considered as if each one of them are one field, and dill and mustard are liable for Peah, even though we don’t give a corner of the field for vegetation, because it is used for seeding and it is considered for kinds of seeds, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המחליק בצלים – there are those who interpret the language [in Biblical terms] (Genesis 27:11): “[Jacob answered his mother Rebekah, ‘But my brother Esau is a hairy man] and I am smooth-skinned,’” for when they were detached/plucked, the place remained smooth/empty. And there are those who interpret it as when he levels [a field by taking out crops], when he takes part of the moist/fresh onions to sell them in the market place and another part he leaves the dry ones for the granary for storage.",
+                "נותן פאה לאלו לעצמן – they are like two different kinds of wheat.",
+                "וכן בכרם – and similarly one who clears the vineyard, its law is like one who clears out the onions.",
+                "המדל נותן מן המשוייר על מה ששייר – at the time that the onions are sown close together, he takes from one from among them in order that the remainder will grow with open space and become large. That is what is called to thin out the vineyard by lifting up and loosening them from their place and our Mishnah (Tractate Shevi’it, Chapter 4, Mishnah 4) teaches: “Who is one who levels his field? He takes one and leaves two,” and those which he uproots to give space to the rest are not liable for Peah because it is for the repair of the remainder, therefore, he gives Peah from the remainder alone and what has been uprooted is exempt from anything and it is not considered reaping.",
+                "המחליק מאחת יד – that is to say, from one matter, or all of it for the granary or all of it to the market. And Maimonides explains “with a unity of hand” (i.e., all of them for one purpose), that the part which he takes to sell in the marketplace he does take from here and there, but all of it is from one side."
+            ],
+            [
+                "האמהות של בצלים – large onions that we leave them to grow seeds, and as a result that they remain in the ground and are not worthy for eating other than in the case of an emergency, therefore, Rabbi Yosi exempted them, but the Halakha is not according to him.",
+                "מלבנות הבצלים שבין הירק – Rabbi Yosi holds that the vegetable is considered like a different seed, for it is not the manner for people to bring in onions among the vegetables, and it is taught in the Mishnah above in Chapter two (Mishnah one) interrupts, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "שלקחו את האילן – from those trees that are considered in the first chapter [of our Tractate, Mishnah 5] that are liable for Peah.",
+                "המוכר קלחי אילן – the roots of the plants that are liable for Peah, but he did not sell him the actual ground, the purchaser gives Peah/corner of the field [for the poor] for each one of them.",
+                "בזמן שלא שייר – that is to say, if the owner of the field had not begun to reap or harvest the fruit, then the purchaser is liable to give Peah, but if the owner of the field had begun to reap his field before he sold these, what remains from the field that was not reaped or harvested , the owner of the field is the one who gives the Peah on everything, for since he had begun in reaping or the harvesting of the fruit, he becomes liable for Peah on all of the field. But Rabbi Yehuda comes to explain the words of the First Tanna/teacher, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "קרקע בית רובע – a place where it is appropriate to sow in it one-quarter of a Kab, and they explained it as ten and one-half cubits by ten cubits by proportion.",
+                "העושה סאתים – Rabbi Yehoshua does not follow after sowing, but rather the ground that produces two Se’ah which is twelve Kabs.",
+                "לקצור ולשנות – it is the manner of reapers that he grasps a palm’s worth from the flour and reaps, as it is written (Psalms 129:7): “that affords no handful for the reaper, [no armful for the gatherer of sheaves],” that the reaper did not have a handful. And if there is among the standing corn in order to fill his hand twice, he is liable for Peah.",
+                "קרקע כל שהוא חייבת בפאה – as he holds, “the corner of your field” (Leviticus 19:9) is implied, and he is in dispute with everyone.",
+                "ובכורים – as it is written regarding them “your land” (Exodus 23:19, 24:36). And these words concern the first-fruits of wheat and barley, but the first-fruits of trees – he is not liable other than if he has land sixteen cubits around the tree which is the measure of its absorption.",
+                "ולכתוב עליה פרוזבול – Hillel instituted the Prosbul, when he saw that people were prevented from making loans to the poor because the [upcoming] seventh year cancels the debt, he instituted that one should transfer their documents to the Jewish court and write: “I transfer to you, so-and-so and so-and-so the judges every liable that I have that I will collect at the time when I desire,” and when they have written for him this document the seventh year does not cancel his debt (see Mishnah Shevi’it, Chapter 10, Mishnayot 3-4), and specifically when the borrower has a parcel of land, even a bit, and it is then considered as if the debt is collected already in the hand of the Jewish court, and further, we don’t call it (Deuteronomy 15:2): “he shall not dun,” and we consider the land, however small, as if it is worth the entire debt as there is no overreaching for land.",
+                "ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות �� for movables are acquired with the land, by money, by documentation, or by claim of undisturbed possession (during a legally fixed period)."
+            ],
+            [
+                "שכיב מרע – he who lies on his bed on account of illness.",
+                "שייר קרקע כל שהוא – all these he left a bit of land, as is taught in our Mishnah, from here until the end of our chapter, not exactly land as the same law applies with a bit of movables, but since the first part of the Mishnah teaches regarding the corner and First Fruits and Prosbul/a declaration made in court before the execution of a loan to the effect that the law of limitation by the entrance of the Sabbatical year shall not apply to the loan to be transacted – a bit of land is taught in all of these are also a bit of land.",
+                "מתנתו קיימת – if they purchased from his hand on the gift even though he rose from his illness, he cannot retract, since he left for himself a bit, he revealed his thinking that it was not on account of death that he wrote the gift.",
+                "לא שייר קרקע כל שהוא – for himself, from something undefined, a person does not leave himself poorly dressed, and if he had not thought that he would certainly die, he would not give all his possessions, therefore if he stood, he retracts and even if they purchased it from his hand.",
+                "וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה – we are speaking of someone near death who distributes his possessions to his children and writes to his wife a portion among the children, and she herself heard and was silent and didn’t say, “I am collecting my Ketubah” or something similar, she loses her Ketubah.",
+                "רבי יוסי אומר אם קבלה עליה – that she would be a partner among the children, and even if they did not purchase from her hand, and he did not command that they should write such in her presence, she lost her Ketubah and furthermore she is not able to retract, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "הכותב כל נכסיו לעבדו – that he wrote, “all my property to so-and-so my slave,” for the slave is include in the property and he (the owner) gave him his selfhood and that which when it states, “my slave” that is my slave that was already.",
+                "שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין – all where he puts down a measurement, we say that he also left to himself, and when he said: “all my property is yours,” he is speaking of the rest of his property, but he deceived him that he came and not to free him. Since he (i.e., the owner) did not say to him “yourself and my property, and even if he doesn’t have any property other than the slave and the land that he left, nevertheless, he (i.e., the slave) does not go out to freedom, for since the word “all my property” is not fulfilled, for it comes as “except for” and he annuls it and we don’t argue his words and they are completely annulled, and he (i.e., the slave) did not acquire his self-food nor the property.",
+                "ר\"ש אומר לעולם הו בן חורין – whether he has no property other than the slave and the land that he left, or whether he has other property, he (i.e., the slave) is always a free man, and we establish the word, “all my property” with the slave alone, when he doesn’t have other property, and we don’t say when he said, “except for,” this nullifies his word that he said, “all my property,” for we separate his word, and we fulfill him regarding his slave and he goes out as a free man.",
+                "חוץ מאחד מרבוא – and he didn’t explain what he leaves aside, but there we said that one-ten-thousandth part that he said, is the servant, and he is not considered other than one of one-ten-thousandth of his property and even though he is worth more, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הפאה ניתנת במחובר – as it is written (Leviticus 19:10): “[You shall not pick your vineyard bare, or gather the fallen fruit of your vineyard;] you shall leave them for the poor and the stranger: …],” lay it down before them and they will plunder it.",
+                "בדלית – a vine that is suspended on the wood or on the trees.",
+                "מוריד ומחלק – as it is written (Leviticus 19:10): “you shall leave them [for the poor and the stranger…],”those which have no danger you leave before them, and if you do not leave them when there is a danger ascending [to get] them, but one brings them down from the tree and distributes it to them.",
+                "כחליקי אגוזים – on the name of the smooth nut-trees and they have no connection like the rest of the trees that are called nut trees too smooth for climbing, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "אפילו תשעים ותשעה – it refers to the beginning of the Mishnah, that Peah/the corner is given unharvested."
+            ],
+            [
+                "בדלית ובדקל – that their observance is with something detached."
+            ],
+            [
+                "נטל – one of the poor people [took] part of the Peah that he had already gleaned and he threw/tossed it on the rest in order to acquire it.",
+                "אין לו בה כלום – even with what he had gleaned, for we fine him and remove from him [both] the detached and attached.",
+                "נפל לו עליה וכו' – even though four cubits of a person acquires for him in an alley/recess and at the sides of the public domain; here in the field of his fellow the Rabbis did not establish for him that his four cubits would acquire for him; alternatively, since he fell upon it he revealed his intention that through falling it is appropriate that it would acquire for him; in the four cubits it is not appropriate for him that he would acquire it."
+            ],
+            [],
+            [
+                "שלש אבעיות ביום – three times the owner revealed/exposed and appeared in his field in order that the poor could take Peah. The word אבעיות – means revealing (Obadiah 1:6): “[How thoroughly rifled is Esau,] How ransacked his hoards!” We translate this [in Aramaic] as revealing a hidden object.",
+                "בשחר – because of those nursing among them who are sleeping in the morning, and then they have the free time to glean.",
+                "ובחצות – because of the young children who are accustomed to go out at noon and walk to glean Peah.",
+                "ובמנחה – because of the elderly who walk with their crutches and they don’t arrive to the field until the afternoon.",
+                "שלא יפחתו – from these three times. And the Halakha is that we don’t distribute Peah other than at these three times; we don’t make it any less or any more than this.",
+                "של בית נמר – It is the name of a place, as it is written (Numbers 32:36): “Beth-nimrah, [and Beth-haran as fortified towns or as enclosures for flocks].” They tie a rope at the same of the standing corn and continue reaping until the rope runs out and place the Peah the entire rope, and they go back and tie and place the Peah, that is from each and every artisan, that is to say, from each and every row and for this reason they mention these for praise."
+            ],
+            [
+                "נכרי שקצר את שדהו וכו' – as it is written concerning gleaning and the corner of the field (Leviticus 19:9): “When you reap [the harvest of your land…],” excluding that when heathens reaped it, and concerning that which is forgotten, it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap the harvest in your field and overlook a sheaf in the field, [do not turn back to get it]..,” from here they said that a heathen which reaped his field and afterwards converted is exempt.",
+                "שאין השכחה אלא בשעת עמור – and at the time of carrying sheaves home, he was a convert and liable in all the commandments, but the Rabbis hold that since there is the forgotten sheaf of the Omer, and there is that which is forgotten with the standing corn, as it is written (Deuteronomy 24:19): “and overlook a sheaf in the field,” to include that which is forgotten with the standing corn, that which exists with that which is forgotten of the standing corn exists with that which is forgotten of the grain sheaf, and that convert who harvests while reaped that which was not that which was forgotten of the standing corn for at that time he was a heathen, and even though he has not converted, it is not that which is forgotten of the grain sheaf. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "קמה ופדה עומרים פטורה – Since the Biblical verse that we exclude the harvest of a heathen, also excludes the harvest of that which is sanctified [to the Temple] for it is not your harvest, but regarding the matter of that which is forgotten, there is a dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis when one sanctified the standing corn and redeemed sheaves of grain just as they disputed regarding a heathen that reaped his field and afterwards converted."
+            ],
+            [
+                "עד שלא באו לעונת המעשרות – that is giving the pile of grain an even shape when he smooths the face of the pile with a winnowing shovel, but if at that same time, if they were in the hand of the [Temple] treasurer, they are exempt, and if not, the Sanctification does not redeem them.",
+                "וגמרן הגזבר – when it had been processed while still in the hand of the treasurer."
+            ],
+            [
+                "רבי אליעזר אומר זכה לו – a dispute of Rabbi Eliezer and the Rabbis concerning a rich person that gathered Peah to make assignment to a poor person, for Rabbi Eliezer holds that we say two Miggos (i.e., that a deponent’s statement is accepted as true on the ground that, if he had intended to tell a lie, he might have invented one more advantageous to his case); [the first] Miggo – that if he had wanted to make his possessions ownerless he would be a poor person and that it is appropriate for him, now also, it is appropriate for him. And [the second] Miggo, that if he wanted, he could have taken possession for himself, he also gave possession to his friend, but the Rabbis hold that we say [only] one Miggo; two Miggos we don’t say, but from a poor person to a poor person, everyone says that it is appropriate, and the Halakha is according to the Sages.",
+                "של נכרי חייב במעשרות – for since the heathen is not liable in gleanings, that which is forgotten and the corner of the field/Peah, it is like the other grain of the heathen which is liable for tithes.",
+                "אלא אם כן הפקיר – to the ppor and to the rich, for that which is ownerless is exempt from tithes. But our Mishnah is according to Rabbi Meir who said that there is no acquisition in the Land of Israel for a heathen to be released from tithes. But the Halakha is not according to this."
+            ],
+            [
+                "הנושר בשעת הקצירה – ears of corn that fall at the time of harvesting.",
+                "הכהו קוץ – whenever it falls on account of an accident, it is not gleaning, as it is written (Leviticus 19:9): “or gather the gleanings of your harvest,” there is no cleaning other that on account of harvesting.",
+                "תוך היד – it refers to falling, that is, if it is within the hand and it falls [or] within the sickle and it falls, for that which falls from one’s hand and from the sickle is for the poor, but if it falls from the back of the hand [or] from the shaking of the hand,a nd from the back of the sickle from the power of the movement of the sickle, it belongs to the owner, and this not through the [act of] harvesting.",
+                "ראש היד when his hand is full and here are ears of corn between the tops of his fingers and the palm of his hand, when it falls from there, and similarly when it falls from the top of the sickle.",
+                "רבי ישמעאל אומר לעניים – it is compared to within one’s hand and within the sickle.",
+                "ורבי עקיבא אומר לבעל הבית – that it is compared to the back of he hand and the back of the sickle. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "חורי הנמלים – it is the manner of ants to bring grain into their holes/cavities.",
+                "שבתוך הקמה – until he had started to reap.",
+                "של בעל הבית – and he poor have nothing from the standing corn.",
+                "שלאחר הקוצרים – after they had begun to harvest, and we suspect less the ants brought it there from the gleanings. Therefore, the upper wheat that are in the cavity or the upper ears of corn go to the poor for there is from the gleanings there, but the lower wheat belongs to the owner as it was from the standing corn. And which are the upper parts? The white ones. And which are the lower parts? The greenish ones that turn black and are recognized as being old.",
+                "ר\"מ אומר הכל לעניים – for it is impossible for a granary without jaundicing/mildew, and lest those green ones from the new grain that was harvested now, there is within it a part for the poor.",
+                "שספק לקט לקט – as it is written (Leviticus 19:10): “you shall leave them for the poor and the stranger,” leave before them of your own, and the Halakha is according to Rabbi Meir."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "גדיש שלא לוקט תחתיו – he who collected and heaped up stacks of grain to one place within the field, where the poor people there had not yet gleaned the poor man’s share of the crop.",
+                "כל הנוגעות בארץ לעניים – the Rabbis fined him since he heaped up stacks on top of the gleanings, and even heaped up stacks of wheat on top of gleanings of barley, whomever comes in contact with/touches the wheat on the ground is for the poor.",
+                "הרוח שפזרה את העמרים – on top of the gleanings.",
+                "גשי נפילה – according to the measure that normally falls at the time of harvesting, which are four Kabim for a Kor of seed, and a Kor is thirty Se’ah, and because the first Tanna/teacher who stated that we estimate how much it is appropriate to make as gleanings, Rabban Gamaliel teaches us that the matter does not require an estimation for it is already defined/determined as the field requires for seed, with thirty Se’ah of seed, it is customary to fall from it four Kabim at the time of harvest, and such is given to the poor."
+            ],
+            [
+                "שבולת שבקציר – he left a remnant in his harvesting one sheaf that he did not reap, and the top of that sheaf touches/reaches the standing corn, if that sheaf is cut with the standing corn, it belongs to the owner of the house, as the standing corn saves it and we don’t call it (Deuteronomy 24:19): “do not turn back to get it…”",
+                "מעשר שבולת אחת ונותן לו – since he is is obligated to give him tithed things like that which was a sheaf of gleanings which is exempt from tithes, and even though that they had yet been shaped into an even pile, the title of tithe applies upon it such as First Tithe in which the sheaves had been advanced hat the name of Tithe fell upon hem, even though they had yet formed an even pile. And how does he do this? He brings two sheaves from this pile that had been combined in the sheaves of the gleaning, and says about one of them if this gleaning is good, and if not, it is from the set tithes of the second, and he gives him the first. And in the Jerusalem Talmud, an objection is raised, for we suspect lest that this second time when he established it for tithes of this gleaning, since it is exempt from Tithes, the Tithes do not establish it, for we don’t’ separate from that which is exempt for what is liable. And we respond that the person who takes a third sheaf and says if the second one that I had established it is for Tithes is for gleaning, and it cannot be for tithes, the third is tithed for the first.",
+                "א\"ר אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו – Rabbi Eliezer to the words of the Rabbis said to them that, that you who dispute me regarding a rich person who gleans Peah for a poor person, for I say that he should take possession and you stated that he should not take possession, how can this poor person exchange a matter that has not come into his possession? For surely, the owner of the field is not able to make assignment to him the gleanings according to their words, and it is found that this gleaning does not come into the possession of the poor person, other than according to their words, he can assign the poor person the entire pile on the condition to return it, for a gift given on the condition to return it is called a gift, and it is found that that sheaf which is gleanings comes to the hand of the poor person and he can exchange it for another. But the Rabbis state here that they did what they cannot assign as one who assigns it and we consider it as that sheaf of gleanings as if it comes into the hands of the poor person, even though that he did not merit it, for regarding this he can exchange it for another. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אין מגלגלין בטופח – a form of thin pulse, which we call in Arabic Gilabaan. But Maimonides explained that it is a kind of seed which we call it Kortmin, and it is likened to barley. And Rabbi Meir states that we don’t irrigate this species with other kinds of seeds, to reap them together, for the greening that was appropriate to fall from the other kinds of seeds would fall from this worst species and it is found to cause loss to the poor.",
+                "וחכמים מתירים מפני שאפשר – that gleanings will fall from the rest of the seeds as from the irrigating engine. And the Halakha is according to the Sages. Another explanation: We don’t bring up water in a wheel from the well to water the field or to sprinkle it until the irrigating engine waters on it at the time when the poor come for the gleanings, because it causes loss to the poor. But the Sages permit it, since it is possible that they would estimate the loss of the poor in this and give the owner the family according to the estimation that they would estimate upon it, and for Rabbi Meir who stated that we don’t irrigate, we estimate for the owner of the house his loss and take it from the poor."
+            ],
+            [
+                "עני היה באותה שעה – and he is exempt from paying, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המחליף עם העניים – he gives grain or fruit to a poor person in exchange for what he gleaned.",
+                "שלו פטור – from tithing. What the poor person gave him which is gleaning, the forgotten sheaf and [from] the corner of the field.",
+                "ושל עניים חייב – what the owner of the house gave the poor person from his grain, and he is lible to tithe prior to giving it to the poor person.",
+                "שנים שקבלו את השדה – and both of them are poor.",
+                "באריסות – for one-half, for one-third and/or for one-fourth, and they are made like the owner of the house, and if the owner of the house is poor, he is prohibited from the gleanings of his field, as it is written (Leviticus 19:10): “or gather [the fallen fruit of your vineyard; you shall leave them] for the poor…,” it is a warning to the poor that he should not glean his gleanings and he is liable to separate out the Poor Man’s tithe and to give it to another poor person. And specially everyone regarding his portion is made like the owner of the house, and not on the part of his fellow. Therefore, it is permissible for this one to give that one the Poor Man’s Tithe.",
+                "שקבלה ממנו למחצה – if he owned that which was attached [to the ground] but if he said to him… [שליש] מה שאתה קוצר – you have no part other than that which is detached [from the ground] and he is liable for gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, everything is upon the owner of the field, and even though that you forgotten the sheaves when detached at he time of the heaping up of the sheaves/carrying the sheaves home nevertheless, here he is exempt, and we don’t call it, “your harvest” (Leviticus 21:9), since he did not merit it other than when it was detached. And a proselyte who converted after the harvest and is liable in the forgotten sheaf above, according to Rabbi Yehuda, that is because we call it “your field” (Leviticus 21:9). But nevertheless, for this reason, we do not obligate a convert in gleaning after it had been uprooted from being attached to the ground."
+            ],
+            [
+                "המוכר שדהו – He sold him a field and its standing corn, but if he sold only the standing corn and left the field to himself, both are forbidden for the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, for near this, I call it “your field” and near that I call “your harvest.”",
+                "המוכר מותר – [to have] the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field if he is poor.",
+                "על מנת שילקט בנו אחריו – and through this, the worker deducts it from the rent, it is found that he repays his liability from the poor.",
+                "אל תסג גבול עולים – that is to say, don’t read it as “always” but rather as those who ascend, there are those who interpret these as those who went up from Egypt that they would not change the warnings in the Torah that were given to those who left Egypt, and there are those who interpret those to ascend as those people whose property decreased, and calling them those who ascend is a language of honor, such as they call a blind person, who is capable of sight."
+            ],
+            [
+                "ולא שכחו בעל הבית – such as the case where the owner of the house is in the field and refers concerning him and he acquires it, but the owner of the house is in the city, it is considered forgetting, even though the owner of the house did not forget it."
+            ],
+            [
+                "לכובעות – to make of them a kind of hat at the top, for such they were accustomed to making wreaths of ears of corn and to put them on the head.",
+                "לכומסאות – they are not tall nor project above like hats, but are bent below so that they would be seen so much, as it states (Deuteronomy 32:34): “Lo, I have it all put away [Sealed up in My storehouses].”",
+                "ולחררה – reaped a little bit and made a temporary stack in the field, in order to roll the dough to make a thick cake baked on coals. Another explanation: There are those who harvest the grain and make a pile in one place until they are collected, and then they carry them to the place where they thresh the grain, and the place of the threshing is called a granary. And what they make a pile of on the ground is called stack covers, like the image of a hat which they place on a head, and what they make a pile of in a ditch in the field is called sheaves put at the bottom of a stack as foundation , like the language of (Deuteronomy 32:34): “Lo, I have it all put away,” and what they make a pile in a round heap like the image of the stone of a millstone is called a temporary stack in the field, on account that the temporary sheaf is round.",
+                "ולעמרים – he made small sheaves and he will end up making from two or three one sheaf.",
+                "אין לו שכחה – that is to say, what he forgot in the field at the time that he brings in from one of these places is not “forgotten,” as it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap the harvest in your field and overlook a sheaf in the field, [do not turn back to get it;]...,” just as there is reaping that has no reaping after it, so too carrying sheaves home, which have no other sheaves, which excludes those which have sheaves heaped up afterwards.",
+                "ממנו ולגורן יש לו שכחה – A person who brings from one of these places to the granary and forgot one heap of sheaves from these places, is considered “forgotten.”",
+                "המעמר לגדיש – and wants that they should remain in one place and there he will thresh them, there is something forgotten.",
+                "ממנו ולגורן – if he had his mind upon them and afterwards brought them to another place to thresh them, he has nothing forgotten."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בית שמאי אומרים הבקר לעניים – Whomever declares something ownerless [only] for the poor but not for the rich, he has the law of ownerless, and is exempt from tithes, as it is written regarding gleaning and the corner of the field (Leviticus 19:10): “you shall leave them for the poor and the stranger.” What does the inference of “you shall leave them” teach us? It comes to teach on another kind of “leaving,” which is being ownerless, which is like this, just as this is for the poor but not the rich, even this, which is said in another place, is for the poor and not the rich.",
+                "אף לעשירים בשמטה – as it is written (Exodus 23:11): “But in the seventh you shall let it rest and lie fallow.” What does the word ונטשתה /”to be released” come to teach us? It teaches about another renunciation/resignation like this which is being ownerless, which is in the seventh year. Just as the seventh year is for both the poor and the rich, so also being ownerless is for the poor and the rich."
+            ],
+            [
+                "לגפה – stone fence set up one on the other without plaster.",
+                "ולכלים – utensil of the plough/strigil.",
+                "בית שמאי אומרים אינו שכחה – the dispute of the School of Shammai and the School of Hillel regarding the Omer/quantity of grain in a sheaf that he took possession of to bring it to the city and placed it at the side of a stone fence or at the side of the pile and forgot it there. ",
+                "ובית הלל אומרים שכחה – And it is taught later in our Mishnah (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), that he picked it up to bring into the city and forgot it, the School of Hillel admits to the School of Shammai that it is not forgotten, this is when he did not place it near the stone fence or near the pile. Another explanation: The School of Shammai states that it is nit forgotten, even with Omer that he did not take pick it up, it is not forgotten, for since he had placed it next to a specific place, he would ultimately remember it, and the School of Hillel states that all the while that he did not pick it up, the School of Hillel admits that if he took possession of it and afterwards forgot it, that it is not forgotten, as we will say shortly."
+            ],
+            [
+                "ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח – Nearby ahead, it explains this (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 4)."
+            ],
+            [
+                "שנים שהתחילו מאמצע שורה – of sheaves, this one turned his face to the north and that one turned his face to the south.",
+                "ושכחו לפניהם – after they had started to bind and pile the sheaves, they skipped and forgot it, that is forgetting, as we call it (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.”",
+                "ולאחריהם אינו שכחה – if when they turned their faces – this one to the north and that one to the south, and they began to bind and pile the sheaves, and there remained one sheaf between them that they had forgotten, that is not forgetting, because both of them relied upon each upon the other and through that it was forgotten.",
+                "יחיד שהתחיל מראש השורה – Now it explains to that which is taught in the Mishnah above (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), [as regards a sheaf at] the end of the row, [the presence of] a sheaf at the end of the row across from it proves [that the first sheaf has not been forgotten], such as there are ten rows here of ten by ten Omers set up by rows from the north to the south, and he began to bind and pile the sheaves at the end of one row and he forgot an Omer behind it, that is forgetting, since he passed it and an Omer stands near it, we call that (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.” Bu if he forgot one Omer/sheaf or two at the end of the row, that is in front of him, and he placed them and return and began to bind and pile the sheaves from the beginning of the second row, that is not forgetting, for we don’t call it “Do not turn back” (ibid.), for I saw that it is his intention to work on another row from those which he left from east to west, and that is what is taught in the Mishnah (in Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), at the end of the row across from it proves the point, for the Omer sheaves of the other rows prove concerning those which he left that they were not forgotten and are fit to be considered with them in another row."
+            ],
+            [
+                "הוצני פשתן – like when the flax is uprooted from the field, it is called (hard) flax-stalks (before they are prepared for spinning), that stand like flax-stalks.",
+                "שני גרגרים – grapes.",
+                "אלו כדברי ב\"ה – And their reason is because it is written (Leviticus 19:10): “You shall leave them for the poor and the stranger,” one for the poor and one for the stranger/convert, that is two, and the School of Shammai states three for the poor and four for the owner of the house, as it is written (Deuteronomy 24:19): “it shall go to the stranger, the fatherless and the widow – [in order that the LORD your God may bless you in all your undertakings],” there is three for the poor."
+            ],
+            [
+                "העומר שיש בו סאתים אינו שכחה – as it is written (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it,” Omer that you can lift it all up as one and carry it on his shoulders, excluding this of two Se’ah that you are not able to life all of it as one.",
+                "אמרו לו יפה כחו – as we have said, two is forgotten; three is not forgotten.",
+                "לא אם אמרת בעומר אחד שהוא בגדיש – the law is that one Omer that contains two Se’ah, there will not be any forgetting, because it is like a grain heap, and forgetting does not belong with a pile.",
+                "תאמר בשני עמרים – which are like the other small Omer piles.",
+                "ככריכות – in small bundles."
+            ],
+            [
+                "קמה שיש בה סאתים ושכחה אינו שכחה – since we derived the forgotten standing crop from the forgotten Omer. Just as an Omer which contains two Se’ah is not forgotten, so also the standing crop which has two Se’ah is not forgotten, and the forgotten standing crop we derive it from the Biblical verse, as it is written (Deuteronomy 24:19): “[When you reap the harvest in your field] and overlook a sheaf in the field,” to include the forgotten standing crop.",
+                "טופח – a kind of very thin pulse, and we call it in Arabic “Gilba’an.” But in the standing barley grain, we are speaking of when they were emptied of grain/blasted and they became thin like an inferior kind of barley, and even so, we see them as if they are thick like the rest of the barley, and if when we consider them thick like other barley, there would be in them two Se’ah, even though that now they are blasted and don’t have two Se’ah, they are not forgotten. And we should not interpret that of the inferior barley explicitly that they should consider it as if they are like thick barley, but with barley that was blasted and became inferior, and this is what we say in the Jerusalem Talmud, we see the blasted [barley] as if they are full.",
+                "ענוה של שעורים – the word ענוה /fertility with [the letter] ו' (Vav), like [the word] ענבה /stalk of grapes with a ב' (Bet), that is to say, a grain/berry of barley."
+            ],
+            [
+                "הקמה מצלת את העומר – a standing crop that was not forgotten that was at the side of Omer that had been forgotten, prevents/saves the Omer that it would be forgotten, as it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap [the harvest in your field] and overlook a sheaf in the field…” the Omer that is is around it that was harvested is forgotten, and not the Omer that is around it that is standing crop.",
+                "ואת הקמה – if he forgot a standing crop and the heads of its ears of corn are attached to another standing crop that was not forgotten, that standing crop that was not forgotten prevents/saves the forgotten standing crop that is attached to it, and it is not forgotten.",
+                "העומר אינו מציל – if the Omer was forgotten or the standing crop was forgotten at the side of the Omer that was not forgotten, the Omer that is not forgotten does not save either the forgotten Omer or the forgotten standing crop."
+            ],
+            [
+                "עקורה – detached, and is not uprooted, is attached to the ground, and does not combine to the two Se’ah and a fiber is not forgotten, but if he forgot them, it is forgotten, and especially if he forgotten both of them, for if he forgot the uprooted but did not forget that which was not uprooted, that which was not uprooted saves/prevents that which is uprooted that is next to it.",
+                "וכן באילן – A Se’ah of detached fruit next to an attached does not combine, and they are forgotten.",
+                "והשום והבצלים – A Se’ah of standing crop of garlic and a Se’ah of standing crop of onions does not combine to two Se’ah of standing crop. Alternatively, a Se’ah of uprooted garlic and a Se’ah of garlic that is not uprooted, and similarly, a Se’ah of uprooted onions and a Se’ah of onions that are not uprooted do not combine.",
+                "אם באת – for example when there is leaning between one Se’ah and [another] Se’ah , and similarly, in a vineyard, there is the poor man’s share of grapes between a Se’ah and [another] Se’ah. But regarding fruit of a tree, there is not found the domain of the poor in the middle, for there is no gleaning or poor man’s share of grapes with a train. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "שנתנה לשחת – to reap while it is still moist to feed to cattle.",
+                "לאלומה – to reap in order to prohibit through it other sheaves, like (Genesis 37:7): “binding sheaves [in the field]…”",
+                "אגודי השום – garlic that had been harvested/collected in order to bind to them other garlic.",
+                "ואגודות השום והבצלים – if he forgot them, they are not forgotten, for it is manner of garlic and onions that we make of them small bundles and we go back and bundle them with five or six of the small ones to one bundle, and on those small ones it is stated that there is no forgetting, because it is like binding and piling sheaves to a place which is not the completion of the work, for we say about at the end of the chapter [of the Mishnah] הגדיש (chapter five) that it is not forgetting.",
+                "הלוף – Maimonides explains that it is a species from the kind of onions.",
+                "רבי יהודה אומר אין להם שכחה – for all of those that are hidden, as it is written (Leviticus 19:9): “your field,” just as a field is revealed/in the open, so all that is revealed, excluding that which is hidden.",
+                "וחכמים אומרים יש להם שכחה – as it is written, “your field” (ibid.), which implies revealed, and it is written (Leviticus 19:9): “your harvest,” that also implies revealed. This is a one limitation following another limitation, and a double limitation serves to widen the scope (i.e., it is an exemplification), and we include that which is hidden. And an explanation of the word טמון /hidden is something that is eaten from it which is hidden under the ground, such as radish, and onion and the garlic and the turnip and similar things to it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הקוצר בלילה והמעמר – at night.",
+                "והסומא – whether during the day and/or at night.",
+                "אם היה מתכוין ליטול הגס הגס – since he intended to take the large [sheaves] even the thin ones have no forgetting.",
+                "על מנת מה שאני שוכח אני נוטל יש לו שכחה – because he makes a condition against what is written in the Torah and his condition is null/void."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כל זית. כזית הנטופה בשעתו – on account that it drips oil, they called it “dripping,” even though it does not drip every year long since when they raised up this name on that fact that at its time, it drips. If he forgot it, It is not forgetting, as it is written (Deuteronomy 24:19): “And overlook a sheaf in the field,” a sheaf that you always forget it, excluding that which you remember after a while.",
+                "שופכני – that its olives spill much oil.",
+                "בישני – that it embarrasses all the rest of the trees from the great among of oil that goes out from it, more than its neighbors.",
+                "שהוא עושה הרבה – many olives.",
+                "שנים שכחה – our anonymous Mishnah is according to the School of Hillel who said above that two are for the poor.",
+                "רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים – Rabbi Yosi did not say this other than when Hadrian the Caesar came and destroyed all the country and there were no olives found, but when the olives are found, Rabbi Yosi admits that there is forgetting for olives, and similarly, he whose olives were dripping or dry (not producing oil), they have forgetting.",
+                "Similarly, someone who all of his olive trees are in the above mentioned categories of \"dripping oil\", \"its olives spill oil\" and \"embarassing the other olive trees\", then the trees do have \"forgetting\" [i.e. if all his trees are nameworthy, they lose their \"unforgetfulness\" quality]."
+            ],
+            [
+                "שלש שורות של שני מלבנים – three rows of olive trees and between the first row and the second there is a square garden-bed in the form of a small grain plot (of three handbreadths in width) that is between the olives as is taught in the Mishnah above at the beginning of chapter three (Mishnah 1)., and similarly, between the second row and the third row, and he forget the middle tree that is in the middle row, that is not forgetting for the trees that surround it hid it, and it is similar to covering it with straw or poor people stood opposite it as is taught in the Mishnah above that is not forgetting.",
+                "במה דברים אמורים – it refers to the Mishnah that is above (Mishnah 1 of Chapter Seven), with a dripping oil at its time, and its forgetting is not forgetting. What are we referring to? At the time when he not begun [to harvest the tree] with it, but if he begun with it and had forgotten it, it is forgetting until there is in it two Se’ah.",
+                "כל מזן שיש לו תחתיו יש לו בראשו – If the owner of the olives is reminded from the olives that he forgot on the tree while he has olives underneath it, he can go back and harvest them, and it is not considered forgotten what he forgot at the top of the tree other than after no olives remained underneath the tree.",
+                "רבי מאיר אומר משתלך המחבא – that is to say, from when the harvester checked with the rods by which hidden olives are knocked down (i.e., searching after the hidden olives) , then all that remains is for the poor when the owner of the tree has no olives underneath [the tree], but all the while that the harvester did not check with the rods by which hidden olives are knocked down, even though there are no olives underneath, he can go back and harvest. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "איזהו פרט – that is mentioned in the Torah (Leviticus 19:10): “or gather the fallen fruit of your vineyard.”",
+                "עקץ – sever/cut [by the stalk].",
+                "הוסבך בעלים – it became tied and caught in the trees, and through this fell and was separated into single grapes.",
+                "הרי הוא של בעל הבית – it was not separated through the cutting [of the branches].",
+                "המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר – he places a basket underneath the grapes when the individual grapes fall into it.",
+                "הרי זה גוזל את העניים – that fallen grapes when falling, the poor have taken possession before they reach the ground.",
+                "אל תסג גבול עולים – this is explained above in chapter 5 (Tractate Peah, Mishnah 6)."
+            ],
+            [
+                "איזו היא עוללת – as it states in the Torah (Leviticus 19:10): “You shall not pick your vineyard bare.”",
+                "כתף – the middle shoot/twig of the cluster is attached to many small clusters, and they lie one on top of the other it is like a burden that is on the shoulder of a person which is called a shoulder, and when they are scattered in one shoot/twig one hear and the other there, there is no “shoulder,” (i.e., grapes on an arm of a vine which branches off into twigs).",
+                "נטף – they are berries of grapes that are attached at the end of the shoot/twig that is customary that many grapes would be hanging there, and on account that its grapes drop downward, it is called נטף/grapes hanging down directly from the trunk, and in the language of the Bible, they call a cluster that lacks a shoulder (i.e., grapes on the arm of a vine which branches off into twigs) and grapes hanging down directly from the trunk עולל/picked bare, because it is in front of the rest of the clusters of grapes like something picked bare before the person.",
+                "אם ספק – that the small clusters appear to be hanging/suspended on a shoot/twig, as if the lie one on top of the other and they don’t lie nicely, for now there is doubt if it has grapes on the arm of a vine which branches off into twigs (i.e., a shoulder) or not.",
+                "שבארכובה – a young shoot of a vine that many clusters hang on it and when the person cutting grapes cuts them and it is called a knee/joint and sometimes it has a small single bunch (on a single branch, or hanging down directly from the trunk) with the clusters.",
+                "נקרצת – it is cut and severed and its example we taught in Talmud Yoma (31b): “he cut [the windpipe and the gullet] and another priest completed the slaughtering on his behalf” and in the Bible (Jeremiah 46:20): “a butcher from the north is coming.”",
+                "גרגר יחידי – such as a cluster that lacks small clusters lying one on top of the other but the single berries (not growing in clusters) are attached to the shoot/twig itself.",
+                "רבי יהודה אומר אשכול – as it is written (Isaiah 17:6): “Only gleanings shall be left of him, as when one beats an olive tree, two or three berries…” are a small single bunch, more than this is a cluster.",
+                "וחכמים אומרים עוללת – and they are not considered berries that lie one on top of the other to be called a shoulder (grapes on an arm of a vine which branches off into twigs). And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המדל בגפנים – when the vines are joined in close contact one after another, he uproots from those that are in-between and the others are fixed with this.",
+                "כך הוא מדל בשל עניים – even though they have Peah or a small single bunch (on a single branch – or hanging down from the trunk)/gleaning reserved for the poor so the thinning of theirs like with his, for he holds that they have a partnership law and just as he thins his own, so too he thins that [the vines] of his friends and even the poor are included.",
+                "רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי – He holds that the poor have a law of acquisition with their part, and just as the seller says to his fellow – ten clusters of grapes it is prohibited to touch them, so too regarding that of the poor. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "כרם רבעי – A person who plants a food-bearing tree, in the fourth year, he brings the fruit to Jerusalem and eats them there in the holiness of the Second Tithe, or redeems them and brings their monetary-value to Jerusalem, as it is written (Leviticus 19:24): “In the fourth year all its fruit shall be set aside for jubilation before the LORD,” and we expound on [the word] הלולים/jubilation like redeemed to become secular again, as the All Merciful said, redeem it and then eat it.",
+                "בית שמאי אומרים אין לו חומש – even though it requires redemption like the Second Tithe, the owners do not add the one-fifth for the Torah did not write [an added] fifth concerning it.",
+                "ואין לו ביעור – He is not obligated to remove it from the house on the Eve of Passover of the fourth year and the seventh year as one removes the tithes as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house.”",
+                "וב\"ה אומרים יש לו – [He has the added] fifth and he has removal. The School of Hillel derives [through a Gezerah Shavah/analogy] as he learns the fourth year fruit from the Second Tithe (Leviticus 19:24: “In the fourth year all its fruit shall be set aside (קדש) for jubilation before the LORD,” and Leviticus 27:30: “All tithes from the land, whether seed from the ground or fruit from the tree are the LORD’s; they are holy to the LORD.”). Just as the Second Tithe has the additional fifth and it has the removal from the house, so also the fourth-year fruit has the added firth and the it has removal from the house. But the School of Shammai does not derive “holy/holy” from the Second Tithe (see the above verses).",
+                "יש לו פרט ויש לו עוללות – they are considered like non-sacred/secular produce.",
+                "והעניים פודין לעצמן – from the grapes fallen off during cutting/the poor man’s share and the gleaning reserved for the poor (i.e., the small single bunch on a single branch or hanging down directly from the trunk) that they had gleaned, eating them in their place and bringing their monetary value to Jerusalem.",
+                "ובית הלל אומרים כולו לגת – because they derive it from the Second Tithe and they hold that the Second Tithe is the money of the Most-High (God), therefore, the poor have no share in it. And they tread on the gleaning reserved for the poor with the rest of the wine and owners bring everything to Jerusalem."
+            ],
+            [
+                "שכולו עוללות – throughout the entire vineyard there is not a bunch of grapes that has grapes on an arm of the vine which branches off into twigs (כתף) and grapes hanging down directly from the trunk (נטף).",
+                "אם אין בציר – and what is the measure of a harvest? Three bunches which makes a fourth.",
+                "אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות – But Rabbi Eliezer said that you should say this since the poor don’t have [a share in] grapes hanging down directly from the trunk prior to the harvest, the owner of the house will get possession of them, and therefore it says (Leviticus 19:10): “You shall not pick your vineyard bare.”"
+            ],
+            [
+                "משנודעו הועללות – when it is recognized what are grapes hanging down directly from the trunk and what is a bundle [of grapes].",
+                "העוללות לעניים – A person cannot dedicate/sanctify [to the Temple] something that is not his.",
+                "יתנו שכר גדולן להקדש – that which grows in value all the while that they are in the ground of something dedicated to the Temple. And the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+                "בעריס – a vineyards where its vines hang on poles and trees, based upon the language (Song of Songs 1:16): “Our couch is in a bower.”",
+                "כל שאינו יכול לפשוט – that is to say, after he has passed by them, and if in the place where he remembers he cannot stretch his hand and take, it is called concerning him, (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.”",
+                "אבל רוגליות –[grapes growing in a row on isolated vines] grapes that stand on the ground when they tread upon them with the foot.",
+                "משיעבור ממנה – that is forgetting, for each and every vine among the grapes growing in a row on isolated vines is considered like a border-bed/furrow on its own, and it is prohibited to return from one border bed to another border bed."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאימתי. הנמושות – there are those who explain this [word נמושות/the last troop of gleaners ] as old people who are walking on their staffs, and there are those who interpret this as the gleaners after the gleaners (the poor who come for the second gleanings – see Talmud Bava Metzia 21b) , for after they would go in the field, gleaners after the gleaners or these elderly people who come late to walk go to glean after everyone that is poor has already despaired from that field, and all that is found in it after that is ownerless to all, whether for the poor or for the rich.",
+                "רביעה שניה – the rain is called fructification (in the fall) because it fructifies the ground (see Talmud Ta’anit 6a), and gives birth and causes to grow like a male who copulates with a female and she becomes pregnant from him, from the language (Leviticus 19:19): “You shall not let cattle mate [with a different kind]…” Another explanation: Fructification on account that the rain causes the dust to lie down, which is the Aramaic translation of lying down to cause fructification. And he time for the second rainfall in an average year is on the twenty-third of Mar Heshvan.",
+                "שאינן מוסקין – harvesting of olives like reaping grain and cutting grapes and plucking figs and harvesting dates, so too harvesting olives.",
+                "ולא יהא מביא בארבעה איסרות – that is two Pundiyons/Dupondium (a Roman coin equal to two Asses) as a Pundiyon is two Issars, and we teach in the Mishnah that a poor person that goes from place to place from the [town] square receives not less that a Pundiyon/Dupondium, that is the food for two meals, and since he does not bring olives worth four Issars, that is the food for two meals for himself and two meals for his wife, for even he does not go out to glean. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "נאמנים – the poor [are believed] to state that this wheat is of gleanings, forgotten sheaves and the corner of the field, and they are exempt from tithing.",
+                "בשעתן – at the time of the harvest.",
+                "בכל שנתו – in the third year and in the sixth year where the Poor Tithe applies to them.",
+                "ובן לוי נאמן לעולם – since the First Tithe applies in each year, and since that he said that they are First Tithe, we do not suspect lest he did not separate from them the Tithe of the Tithe, and just as an Israelite was not suspected regarding the Large Terumah (i.e., two percent to the Kohen), the Levite was not suspect on the Tithe of the Tithe (that was given by a Levite to a Kohen).",
+                "אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן – It was practice to give them this and not on anything that they were not accustomed to give them similar to this, and further on, it explains this."
+            ],
+            [
+                "נאמנים על החיטים – [they are believed] to say that they are of the Poor Man’s tithe that was given to me, but they are not believed to say that flour and this bread is of the Poor Man’s tithe, that flour and bread were given to me, for it is not the manner to distribute [processed] Poor Man’s tithe of flour and bread.",
+                "שעורה של אורז – there are those who explain spike of rice, for it was not their manner to distributer rice of the Poor Man’s Tithe other than spike/ears of corn. And there are those who explain barley of of rice prior to its being crushed in a mortar and the remove of its shell [it is called barley] and after threshing while its hide is on it, it is the practice to distribute it to the poor.",
+                "גריסין – that they are ground in a millstone of grist-grinder’s mills.",
+                "נאמנים על השמן – it is the manner to distribute the Poor Man’s Tithe in oil.",
+                "ואין נאמנים לומר של זיתי נקוף הוא – the olives left on the tree for the poor/the gleanings are from the gifts of the poor, that we beat and knock the olive to empty the olives that remained from the harvesting. And this striking is the language like pounding an olive. But the poor person is not believed to state that this oil I removed from pounded olives and he is exempt from tithes, because it is not customary to make oil from pounded olives. But the poor person who states that this flour or bread is from the gleanings, forgotten sheaf and corner of the field that I gleaned and that I grinded the flour and baked the bread, is believed for it is the manner of the poor person to make bread from gleanings, forgotten sheaves and the corner of the field."
+            ],
+            [
+                "נאמנים – the poor people [are believed] about raw vegetables to state that they are from the Poor Man’s Tithe, for vegetables are liable for tithes from the Rabbis.",
+                "דבר מועט – they are believed even on that which is cooked, for sometimes the owner of the house forgot to tithe and tithes from that which is cooked from within the pot.",
+                "מלפסו – the pot/dish or round pot that he is cooking in."
+            ],
+            [
+                "אין פוחתין לעניים בגורן – when they distribute the Poor Man’s Tithe in the granary/threshing floor, they don’t give to each and every poor person less than this measure, as it is written (Deuteronomy 26:12): “that they may eat their full in your settlements,” give him according to his fullness/satisfaction.",
+                "דבלה – dry figs after they had been tread in a round mould [in which figs are pressed] which is called cake of pressed figs. And further, they are not sold by measurement but rather by weight, therefore it teaches [in the Mishnah] a Maneh of a cake of pressed figs, and a Maneh is a weight of one hundred Denars and a Denar is a weight of six Ma’ah and the weight of a M’ah is sixteen berries/grains of barley.",
+                "פרס – one-half of a Maneh, and in all of the measurements that are stated in our Mishnah, the Halakha is according to the first Tanna/teacher and the Halakha is according to Abba Shaul. And these things are not said other than to distribute the Poor Man’s Tithe in the threshing floor/granary, butr he who distributes the Poor Man’s Tithe in his home, distributes according to his desires and the Sages did not give him a measurement."
+            ],
+            [
+                "מדה זו – since we don’t give any less to the poor that is stated for Kohanim, Levites and Israelites, each one of them to whom we distribute the Poor Man’s Tithe in the threshing floor/granary should not receive less than this measurement.",
+                "היה מציל – for he does not want to distribute to the poor who came all the Poor Man’s Tithe that is in his hand, but he wants to save from it for his poor relatives.",
+                "נוטל מחצה – and hides it for the needs of his relatives.",
+                "ונותן מחצה – to the poor people came, and if after he took the half and hid it for the needs of his relatives, he had a little bit, that is to say, that thre didn’t remain to him enough to give to every one of the poor people according to the fixed measurement mentioned above in our Mishnah, he places it before them what remains in his hand in order that they can divide it among themselves."
+            ],
+            [
+                "ככר בפונדיון – bread that is sold for a Pundiyon when the wheat is sold at four S’eah for a Selah, and these four Se’ah are twenty-four Kabs, and each Se’ah is six Kabs and the Selah is four Denars and each Denar is six Ma’ahs , it is found that the Selah is twenty-four Ma’ah and and it is found that twenty-four kabs for twenty-four Ma’ah, a Kab for each Ma’ah. But because the storekeeper wants to make money for his expenditures of baking and grinding, it is impossible to sell the bread which is one-half Kab per Pundiyon according to the value that they sell grain in the market place, four Se’ah for a Selah, therefore, the bread is not sold for a Pundiyon but only for one-quarter Kab. And when they distribute the grain to the poor in the grainary and it is upon him to grind [it] and bake [it], they don’t give less than one-half Kab, but when they give him a baked loaf, he does not get other than one-quarter of a Kab which is six eggs. This is explained in the [eighth] chapter of Tractate Eruvin, the Chapter “How do you prepare a Shittuf for the Sabbath line?”",
+                "פרנסת לינה – a bed, pillows and cushions.",
+                "מזון שלש סעודות – for a person is liable to eat three meals on the Sabbath.",
+                "לא יטול מן התמחוי – because the soup-kitchen is distributed every day and the treasurers/managers go back out to the openings of the home owners on each day and take from them food for the needs of the poor, and the utensil that they place the food is called a תמחוי/ charity plate.",
+                "לא יטול מן הקופה – for the communal fund is distributed from Friday to Friday.",
+                "נגבית בשנים – because they may [forcibly] take collateral, and one doesn’t make an authority over a community with less than two [people].",
+                "ומתחלקת בשלשה – because it is like the monetary matters and monetary matters are with three (see the beginning of Tractate Sanhedrin)."
+            ],
+            [
+                "מאתים זוז – the Rabbis have established that [two hundred zuz] is sufficient for one year for clothing and food.",
+                "או לכתובת אשתו – and even if she is dwelling beneath him.",
+                "ואת כלי תשמישו – nice utensils that he makes use of on Shabbat and Festivals, and these words when he comes to take gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field and he doesn’t take from the charitable communal fund that he can support himself in private, and he doesn’t take from is in the hand of the treasurer/manager, but if he takes from the charitable communal fund then we don’t let him to take even gleanings, the forgotten sheaf or the corner of the field until he sells his tools/dishes."
+            ],
+            [
+                "מי שיש לו חמשים זוז וכו' – for fifty [zuz] for good service is like two-hundred for one who does not work.",
+                "וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל וכו' – such as case where he pushes himself in his work and suffices with the work of his hands in order that he doesn’t have to be supported from others, but if the work of his hands is not sufficient for him and he afflicts himself in a life of pain that near death, on this they said, that whomever needs to take and does not take, he is like one who sheds blood and it is forbidden to have mercy upon him, for he does not have consideration for his own soul, how much more so upon the souls of others."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ],
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,462 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>אלו דברים שאין להם שיעור.</b> מדאורייתא, אבל מדרבנן יש להם שיעור, דהא תנן בסיפא אין פוחתין לפאה מששים:",
+                "<b>הפאה.</b> שאדם חייב להניח בסוף שדהו לעניים, כדכתיב (ויקרא כ״ג:כ״ב) לא תכלה פאת שדך בקצרך:",
+                "<b>והבכורים.</b> דכתיב (שמות כ״ג:י״ט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך, ולא נתנה תורה בהם שיעור:",
+                "<b>והראיון.</b> שחייב אדם להראות בעזרה בשלש רגלים, דכתיב (שם) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, וזאת הראיה אין לה שיעור דכל אימת דבעי עייל ומתחזי ונפיק. פירוש אחר עולת ראיה ושלמי חגיגה שחייב להביא כדכתיב (שם) ולא יראו פני ריקם, אין לה שיעור מדאורייתא דכתיב (דברים ט״ז:י״ז) איש כמתנת ידו, אלא שחכמים נתנו בה שיעור, העולה מעה כסף וחגיגה שתי כסף:",
+                "<b>וגמילות חסדים.</b> דבגופו, כגון ביקור חולים ולקבור מתים וכיוצא בהן, אבל גמילות חסדים דבממונו, כגון פדיון שבוים ולהלביש ערומים ולהאכיל את הרעבים וכיוצא בהן יש להן שיעור, שיתן בכל פעם שתבא מצוה כזו לידו חמישית מן הריוח שבנכסיו, ותו לא מחייב, דהכי אמרינן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. הלכך מבעי ליה לאינש לאפרושי חמישית הריוח בכל עת כדי שיהא מצוי כל זמן שיבא גמילות חסד לידו שיקיימנו, ובהכי נפיק ידי חובתו:",
+                "<b>ותלמוד תורה.</b> אין לה שיעור דכתיב (יהושע א׳:ח׳) והגית בו יומם ולילה:",
+                "<b>ות״ת כנגד כולם.</b> שקול כנגד כולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין פוחתין לפאה מששים.</b> מדרבנן:",
+                "<b>אע״פ שאמרו אין לפאה שיעור.</b> מדאורייתא כדאמרן:",
+                "<b>הכל לפי גודל השדה.</b> אם שדהו גדולה ועניים מועטים נותן ומוסיף על ששים לפי גודל שדהו, ואם שדהו קטנה ועניים מרובים מוסיף על ששים לפי רוב העניים:",
+                "<b>ולפי הענוה.</b> אית דגרסי ענוה בוי״ו, כלומר לפי רוב ענותו ירבה לעניים, לשון וענותך תרבני (תהילים י״ח:ל״ו). ורמב״ם פירש לשון עניה כלומר מה שתענה הארץ. ואית דגרסי ענבה בבי״ת, ופירשו גודל הגרגרים וקטנן, שאם היו השבלים של שדה במקום אחד מלאות וטובות ובמקום אחר צנומות דקות לא יניח הפאה כולה מן הרעות אלא ישער ששים לרע וליפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתחלת השדה ומאמצעה.</b> ואין צריך להניח פאה בסוף שדה, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) לא תכלה פאת שדך לקצור, אמרה תורה תן פאה ואף על פי שיש לך עדיין קמה לקצור:",
+                "<b>ובלבד שיתן בסוף כשיעור.</b> אע״ג דרבי קרא בתחלה ובאמצע שיש תורת פאה למה שנתן, מכל מקום לא מפטר אלא אם כן נותן בסוף השדה תשלום שיעור אחד מששים עם מה שנתן באמצע ובתחלה כן מוכח בירושלמי. ורמב״ם פירש ובלבד שיתן בסוף כשיעור פאה הצריכה לכל השדה, שצריך שיניח בסוף השדה אחד מששים חוץ ממה שהניח בתחלה ובאמצע:",
+                "<b>אם שייר קלח אחד.</b> בסוף השדה והניח אותו לפאה סומך עליו, וכל מה שהניח באמצע ובתחילה תורת פאה עליה:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא הניח אפילו קלח אחד בסוף השדה לפאה, הרי מה שהניח באמצע ובתחילה אינה חשובה פאה אלא דין הפקר יש לה. ופליג אדרבי שמעון דאמר דמכל מקום היא חשובה פאה אלא דלא מפטר בעל השדה בהכי. והלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל דבר שהוא אוכל.</b> למעוטי ספיחי סטיס, שאע״פ שהן אוכל על ידי הדחק לאו אוכל מקרו ואין חייבין בפאה, דכתיב (ויקרא יט) ובקצרכם, ואין קצירה אלא בדבר הראוי לאכילה:",
+                "<b>ונשמר.</b> למעוטי הפקר שאין לו שומרים שאינו חייב בפאה, דכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב אותם, פרט להפקר שכבר נעזב:",
+                "<b>וגידוליו מן הארץ.</b> למעוטי כמהין ופטריות, שאין להם שורש בארץ וגדוליהם מן האויר, שאין חייבין בפאה דכתיב (שם) קציר ארצכם:",
+                "<b>ולקיטתו כאחד.</b> למעוטי תאנה וכיוצא בה, מן האילנות שנלקטים הפירות שמתבשלים בהם ראשון ראשון, דכתיב (שם) קציר משמע דבר הנקצר הרבה ביחד:",
+                "<b>ומכניסו לקיום.</b> למעוטי ירק שאינו מתקיים אלא מתעפש מיד, דכתיב (שם כג) פאת שדך בקצרך ואין הירק נקצר:",
+                "<b>והתבואה והקטניות.</b> תבואה מחמשת המינים, חטה ושעורה וכוסמת שבולת שועל ושיפון קטניות פולין ואפונים ועדשים ודומיהן:",
+                "<b>בכלל הזה.</b> להתחייב בפאה כשישלמו בהם כל התנאים הללו:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוג.</b> אילן שהפרי שלו אדום, וקורין לו בלע״ז קורנ״י אולי״ס. ורמב״ם פירש שהוא צמח שמעבדים בו העורות וקורין לו בערבי סומא״ק, והאשכלות שלו ראויין לאכילה. ולאו דוקא אלו שמנה התנא חייבים בפאה ולא מיני אילנות אחרים, אלא אלו ודומיהן קאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם הוא נותן משום פאה.</b> מי שלא הניח פאה בשדה במחובר חייב להפריש מן התלוש, והפאה שמפריש מן התלוש ונותן לעניים פטורה מן המעשרות:",
+                "<b>עד שימרח.</b> שיעשה כרי וצבור של תבואה, אבל אם בא להפריש פאה אחר המירוח צריך שיפריש התרומה והמעשרות תחלה ואחר כך יטול הפאה, שאין פטור מן המעשרות אלא הפאה שנטלה קודם המרוח:",
+                "<b>ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות.</b> (משום הפקר) המפקיר תבואתו ובא אחר וזכה בה, אין הזוכה בה חייב במעשרות דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא הפקר שידך וידו שוין, אבל המפקיר תבואתו לאחר המרוח אין ההפקר ההוא פוטר מן המעשר:",
+                "<b>ומאכיל לבהמה וכו׳</b> ואפילו הוא עצמו מותר לאכול אכילת עראי קודם מירוח, אבל הבהמה אוכלת אפילו אכילת קבע:",
+                "<b>נוטל מן הגורן וזורע וכו׳</b> דמן התורה הזורע פטור מן המעשר אפילו לאחר מרוח דכתיב (שם) עשר תעשר ואכלת וזורע לא קרינן ביה ואכלת, מיהו מדרבנן חייב. סבירא ליה לר׳ עקיבא דקודם מרוח פטור מן המעשר אפילו מדרבנן. ואין הלכה כר׳ עקיבא:",
+                "<b>שלקחו את הגורן.</b> שקנו תבואה מן הגורן, וקנסו חכמים שיהיו חייבים להפריש תרומות ומעשרות ולתת אותם לכהנים ולוים אחרים כדי שלא יהיו קופצים לקנות תבואה או יין לגתות ולגרנות. ואם קנו קודם מרוח, שעדיין לא הוקבעה תבואה זו למעשר, המעשרות שלהם:",
+                "<b>המקדיש ופודה.</b> המקדיש גרנו ופדאו מיד הגזבר, והוא גדיש או קמה שלא הוקבע למעשר כשהיה ביד ההקדש, חייב הפודה להוציא ממנו המעשרות. אבל אם נתמרח הגורן ביד הגזבר הואיל ובשעה שהיה ראוי שיוקבע למעשר דהיינו בזמן המרוח היתה ביד הקדש, אין הפודה חייב להוציא ממנו מעשרות שההקדש פטור מן המעשרות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו מפסיקין.</b> בין שדה לשדה ויהיו נחשבים כשתי שדות, לענין שאם הניח פאה באחת מהן על חברתה לא עלתה לו לפאה, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) פאת שדך שלא יניח פאה משדה לחברתה:",
+                "<b>הנחל.</b> נהר:",
+                "<b>והשלולית.</b> אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה שאמות אחרות של מים שותות ממנה:",
+                "<b>ודרך היחיד.</b> ד׳ אמות:",
+                "<b>ודרך הרבים.</b> שש עשרה אמה, ומשום סיפא נקט לה דבעי למתני סיפא שכל אלו אין מפסיקין באילן, וקמ״ל דאפילו דרך הרבים שהיא רחבה ט״ז אמה אינה מפסקת באילן:",
+                "<b>שביל הרבים ושביל היחיד.</b> שביל זוטר טובא דשקיל כרעא ומנח כרעא. ואשמעינן דאפילו שביל דרבים אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים מפסיק בין השדות הזרועות ואי לא לא מפסיק:",
+                "<b>הבור.</b> שדה שאינה זרועה. והאדמה לא תשם (בראשית מ״ז:י״ט) מתרגמינן וארעא לא תבור:",
+                "<b>והניר.</b> חרישה. כמו נירו לכם ניר (ירמיהו ד׳:ג׳):",
+                "<b>וזרע אחר.</b> כגון ששתי השדות זרועים חטים וביניהם קרקע זרוע מין אחר. ושיעור רוחב הבור והניר וזרע אחר כדי שלשה תלמים של מענית המחרישה:",
+                "<b>והקוצר לשחת מפסיק.</b> דקסבר כל לשחת לאו קצירה היא, דלא חשבינן לה אתחלתא דקצירה. שחת תבואה שלא הביאה שליש, וקוצרים אותה להאכיל לבהמות. ואין הלכה כרבי מאיר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת.</b> שהיא רחבה כל כך עד שהעומד באמצע אינו יכול לקצור מכאן ומכאן:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר מפסקת.</b> ופליג את״ק דאמר לעיל על שלולית דהיינו אמת המים דבכל ענין מפסיק, ור׳ יהודה סבר דאם יכולה להקצר כאחת אינה מפסקת. והלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>וכל ההרים אשר במעדר יעדרון.</b> הר שחודו זקוף ואין בקר בכליו יכולין לעבור שם, ומפסיק בין שתי השדות:",
+                "<b>הוא נותן פאה לכל.</b> כלומר נותן פאה אחת לכל שתי השדות ולא חשיב הפסק. הואיל והם נעדרים במעדר, כלומר שבני אדם חופרים אותו הר בכלי שחופרים בו את הקרקע, אין זה הפסק. שהרואה אומר אין זה קרקע בור אלא למחר חופרים אותו במעדר וזורעים אותו ושתי השדות הם אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל מפסיק לזרעים.</b> מפרש בגמרא בירושלמי דהכל לאתויי סלע שהיה עובר על פני כל השדה. אם צריך הוא לעקור את המחרישה מצד זה כדי לתת אותה לצד זה, מפסיק:",
+                "<b>אלא גדר.</b> גבוה עשרה טפחים:",
+                "<b>שער כותש.</b> ענפי האילן קרויין שער. ופירוש שער כותש, שהנופות של אילנות מתערבין זה עם זה למעלה מן הגדר כעלי זה התקוע במכתש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הרואים זה את זה.</b> כל זמן שהעומד אצל אחד מהאילנות יכול לראות האילן האחר, אע״פ שיש ביניהן גדר, אינו מפסיק, ולוקח פאה מאילן אחד על חבירו:",
+                "<b>לזיתים שהיו להם בכל רוח.</b> פאה אחת היו נותנים על כל הזיתים שהיו להם לצד מזרחה של עיר, ופאה אחרת על כל הזיתים שהיו להם לצד מערבה, וכן לארבע רוחות:",
+                "<b>שהיו להם בכל העיר.</b> אין נותנים כי אם פאה אחת לכולן, אע״פ שאין רואין זה את זה, ואין הלכה כרבי אליעזר בר׳ צדוק שאמר משמו, אבל הלכה כר״ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני מיני חטין.</b> כגון שחמתית ולבנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלבלר.</b> הסופר:",
+                "<b>הזוגות.</b> הם כל אותן שנים שנים הנזכרים בפ״ק דמסכת אבות, שקבלו שנים מפי שנים [עד] מפי שמעון הצדיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>שדה שקצרוה כותים.</b> לעצמן. ולא שקצרוה פועלי כותים לישראל, דאז הוי כאילו קצרוה ישראל:",
+                "<b>קרסמוה נמלים.</b> דרך הנמלה לחתוך קנה השבולת מלמטה. ולזה קורים קרסום, לשון יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ):",
+                "<b>פטורה.</b> דכתיב גבי פאה ובקצרכם, עד שתהיו אתם הקוצרים:",
+                "<b>שחובת הקציר בקמה.</b> כלומר חובת הפאה של זה הניחה בקמה. ונהי דאם כלה שדה, חזרה פאה לעומרים וחייב להפריש פאה מן העומרים, ה״מ היכא דכלה הוא אבל הכא הוא לא כלה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח נותן פאה לכל.</b> שחובת הפאה ממה שקצר נשאר בזה החצי שקנה הלוקח, והוי כאילו לא מכר לו אלא מה שנשאר בשדה אחר שיוציא ממנה הפאה שראוי להוציא מאותה שדה. וכן הפודה מיד הגזבר מוציא מן החצי שפדה הפאה הראויה לשדה כולה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מלבנות.</b> ערוגות מרובעות. ובשביל שעשויות כדפוסי הלבנות קרויין מלבנות:",
+                "<b>שבין הזיתים.</b> וה״ה לכל שאר אילנות. ונקט זיתים לאשמועינן דאפילו זיתים שחייבים בפאה לא מפסקי לב״ה, וכ״ש שאר אילנות שאין חייבין בפאה דפשיטא דלא מפסקי:",
+                "<b>ב״ש אומרים פאה מכל אחד ואחד.</b> מכל מלבן ומלבן, הואיל ועומדות הערוגות פסקי פסקי ואין מתערבין זו עם זו קסברי ב״ש דמפסקי זיתים. [אבל] היכא דראשי שורות מתערבים מזה לזה [מודו] דלא מפסקי. ובזמן שהאילנות מרוחקים זה מזה עד שבקרקע בית סאה שהוא נ׳ אמה על נ׳ אמה אין בו י׳ אילנות, מודים ב״ה שנותן פאה לכל מלבן ומלבן, דהואיל והאילנות מרוחקים נראין הדברים שלא בשביל האילנות נעשו המלבנות. ובזמן שהאילנות רצופים ויש עשר אילנות בפחות מבית סאה מודים בית שמאי שנותן פאה אחת על הכל, לא נחלקו אלא כשיש עשר אילנות בבית סאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המנמר.</b> מלקט שדהו מקומות מקומות, דמחזי כמנומר, לשון ונמר חברבורותיו (ירמיהו י״ג:כ״ג), שקצר התבואה שנתבשלה ראשון ראשון בשדה:",
+                "<b>ושייר קלחים לחים.</b> אותן שלא נתבשלו:",
+                "<b>נותן פאה לכל אחד ואחד.</b> כשחוזר ללקט הקלחים לחים ששייר. דנמור מפסיק ולאו אתחלתא דקצירה חשיבא:",
+                "<b>בזורע שבת.</b> ירק שקורין לו אניט״ו בלע״ז:",
+                "<b>שהוא נותן פאה לכל אחת ואחת.</b> מפני שאין דרכן לזרוע מהן שדה אחת, לפיכך חשובין כל אותן ערוגות כאילו כל אחת מהן שדה אחת. ושבת וחרדל חייבים בפאה אף על פי שאין נותנין פאה לירק, משום דלזרע עבידי וכמיני זרעים חשיבי. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליק בצלים.</b> אית דמפרשי ל׳ ואנכי איש חלק (בראשית כו), על שם שכשנתלשו נשאר המקום חלק. ואית דמפרשי המחליק כמו המחלק, שנוטל חלק מן הבצלים לחים למכרן בשוק וחלק אחר מניח יבשים לגורן לקיום:",
+                "<b>נותן פאה לאלו לעצמן.</b> דכשני מיני חטים דמו:",
+                "<b>וכן בכרם.</b> וכן המחליק בכרם דינו כמחליק בבצלים:",
+                "<b>המדל נותן מן המשוייר על מה ששייר.</b> בזמן שהבצלים זרועים רצופים נוטל מהם אחד מבינתיים כדי שהנשארים יתגדלו בריוח ויעשו גסים. וזהו הנקרא מדל שדולה ושולף אותם ממקומם, ותנן איזהו מדל נוטל אחת ומניח שנים. ואותן שעוקר ליתן ריוח לנשארים אינם חייבין בפאה לפי שתקנת הנשארים היא, הילכך נותן פאה מן הנשאר לבד והנעקר פטור מכלום דלא חשיבא קצירה:",
+                "<b>המחליק מאחת יד.</b> כלומר מענין אחד, או כולו לגורן או כולו לשוק. ורמב״ם פירש מאחת יד ממקום אח��, שהחלק שנוטל למכור בשוק אינו נוטל אותו מכאן ומכאן אלא כולו מצד אחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>האמהות של בצלים.</b> בצלים גדולים שמניחין אותן לגדל זרע, ומתוך שמשתהין בארץ לא חזו לאכילה אלא על ידי הדחק, ולכך פטר רבי יוסי. ואין הלכה כמותו:",
+                "<b>מלבנות הבצלים שבין הירק.</b> סבר רבי יוסי דירק כזרע אחר דמי, שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, ותנן לעיל בפרק שני דזרע אחר מפסיק. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלקחו את האילן.</b> מהנך אילנות דחשיב בפרק קמא שחייבים בפאה:",
+                "<b>המוכר קלחי אילן.</b> שרשי צמחים שחייבין בפאה, ולא מכר לו הקרקע, נותן הלוקח פאה מכל אחד ואחד:",
+                "<b>בזמן שלא שייר.</b> כלומר אם לא התחיל בעל השדה לקצור או ללקט פירות, אז הוא דחייב הלוקח ליתן פאה. אבל אם התחיל בעל השדה לקצור שדהו קודם שמכר את אלו, שנשאר מן השדה שלא נקצר או שלא נלקט, בעל השדה הוא הנותן פאה על הכל, דמכי אתחיל בקצירה או בלקיטת הפירות איחייב בפאה של כל השדה. ורבי יהודה לפרושי מלתיה דת״ק אתא וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרקע בית רובע.</b> מקום שראוי לזרוע בו רובע הקב. ופירשו בו שהוא עשר אמות ומחצה על עשר אמות בקירוב:",
+                "<b>העושה סאתים.</b> רבי יהושע לא אזיל בתר זריעה, אלא קרקע המוציאה סאתיים שהן י״ב קבין:",
+                "<b>לקצור ולשנות.</b> דרך הקוצרים אוחז מלא כפו מן הקמה וקוצר, כדכתיב (תהלים קכט) שלא מלא כפו קוצר. ואם יש בקמה כדי למלאות כפו שני פעמים חייבת בפאה:",
+                "<b>קרקע כל שהוא חייבת בפאה.</b> דס״ל פאת שדך כל שהוא משמע, ופליג אכולהו:",
+                "<b>ובבכורים.</b> דכתיב בהו אדמתך. והני מילי בבכורי חטה ושעורה, אבל בבכורים של אילן אינו חייב אלא אם כן יש לו קרקע שש עשרה אמות סביב לאילן שהוא שיעור יניקתו:",
+                "<b>ולכתוב עליה פרוזבול.</b> הלל תקן פרוזבול, כשראה שהיו נמנעים מלהלוות לעניים מפני השביעית שמשמטת החוב, תקן שיהא מוסר שטרותיו לבית דין, וכותב מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין כל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, ומשכתבו לו שטר זה שוב אין שביעית משמטת חובו. ודוקא כשיש קרקע כל דהוא ללוה דאז חשיב כאילו החוב גבוי כבר ביד בית דין ותו לא קרינא ביה לא יגוש, וחשבינן לקרקע כל שהוא כאילו שווה כל החוב דאין אונאה לקרקעות:",
+                "<b>ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות.</b> דמטלטלין נקנין אגב קרקע, בכסף בשטר ובחזקה, כדתנן בפ״ק דקדושין ושם מפורש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שכיב מרע.</b> השוכב על מטתו מחמת חולי:",
+                "<b>שייר קרקע כל שהוא.</b> כל הני שייר קרקע כל שהוא, דתנן במתניתין, מכאן ועד סוף פרקין, לאו דוקא קרקע דהוא הדין מטלטלים כל שהן. אלא איידי דתנא רישא גבי פאה ובכורים ופרוזבול קרקע כל שהוא תנא בכל הנך נמי קרקע כל שהוא:",
+                "<b>מתנתו קיימת.</b> אם קנו מידו על המתנה אף על פי שעמד מחליו אינו יכול לחזור בו, הואיל ושייר לעצמו כל שהוא גלי דעתיה דלאו מחמת מיתה כתב המתנה:",
+                "<b>לא שייר קרקע כל שהוא.</b> לעצמו, מסתמא לא שביק איניש נפשיה ערטילאי, ואם לא שהיה חושב ודאי שימות לא היה נותן כל נכסיו, הלכך אם עמד חוזר ואפילו קנו מידו:",
+                "<b>וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה.</b> בשכיב מרע מיירי, שמחלק נכסיו לבניו וכתב לאשתו חלק בין הבנים ושמעה איהי ושתקה ולא אמרה כתובתי אני גובה או כיוצא בזה אבדה כתו��תה:",
+                "<b>רבי יוסי אומר אם קבלה עליה.</b> שתהא שותפת בין הבנים, אפילו לא קנו מידה, והוא לא צוה שיכתבו כך בפניה, אבדה כתובתה ושוב אינה יכולה לחזור בה. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב כל נכסיו לעבדו.</b> שכתב כל נכסי נתונים לפלוני עבדי, הרי העבד בכלל הנכסים ונתן לו את עצמו. והא דקאמר עבדי היינו עבדי שהיה כבר:",
+                "<b>שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין.</b> דכל היכא דנחית לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר, וכי אמר כל נכסי לך אשאר נכסים קאמר ולחנופי ליה קאתי ולא שחרריה, כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסי. ואפילו אין לו שום נכסים אלא העבד והקרקע ששייר מכל מקום לא יצא לחירות, דכיון דאין מתקיים דבור כל נכסי דהא אתא חוץ ובטל ליה דלא פלגינן דבורא והוי בטל לגמרי ולא קנה לא עצמו ולא נכסים:",
+                "<b>ר״ש אומר לעולם הוא בן חורין.</b> בין אין לו נכסים אחרים אלא העבד והקרקע ששייר, ובין יש לו נכסים אחרים לעולם הוא בן חורין. ומוקמינן דבור כל נכסי בעבד לבדו כשאין לו נכסים אחרים, ולא אמרינן דבמה שאמר חוץ בטל דבורו שאמר כל נכסי, דפלגינן דבורא, ומקיימינן ליה בעבד ויצא בן חורין:",
+                "<b>חוץ מאחד מרבוא.</b> ולא פירש מהו משייר, דהתם אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו עבד, ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים ואע״ג דשוי טפי, ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הפאה ניתנת במחובר.</b> דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב, הנח לפניהם והם יבוזו:",
+                "<b>בדלית.</b> גפן המודלית על גבי עצים או על גבי אילנות:",
+                "<b>מוריד ומחלק.</b> דכתיב (שם) תעזוב אותם, אותם שאין בהם סכנה אתה עוזב לפניהם ואי אתה עוזב אותם שיש סכנה בעלייתם, אלא מוריד מן האילן ומחלק להם:",
+                "<b>בחליקי אגוזים.</b> על שם שאילנות של אגוזים חלקים ואין בהם קשרים כשאר אילנות קרויין חליקי אגוזים. ואין הלכה כר״ש:",
+                "<b>אפילו תשעים ותשעה.</b> ארישא קאי, בפאה הניתנת במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בדלית ובדקל.</b> שמצותן בתלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטל.</b> אחד מן העניים מקצת פאה שלקט כבר וזרק לו על השאר כדי לקנות:",
+                "<b>אין לו בה כלום.</b> אפילו במה שלקט, דקונסין אותו ומוציאין ממנו התלוש והמחובר:",
+                "<b>נפל לו עליה וכו׳</b> אע״ג דארבע אמות של אדם קונות לו בסמטא ובצדי רשות הרבים, הכא בשדה חבירו לא תקינו ליה רבנן שיקנו לו ארבע אמותיו. אי נמי כיון דנפל עליה גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דלקני, בארבע אמות לא ניחא ליה דלקני:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלש אבעיות ביום.</b> שלש פעמים מתגלה בעל הבית ונראה בתוך שדהו כדי שיקחו העניים פאה. אבעיות לשון גלוי, נבעו מצפוניו (עובדיה א׳:ו׳) מתרגמינן אגליין מטמרוהי:",
+                "<b>בשחר.</b> מפני המיניקות שבניהם ישנים בשחר ואז יש להם פנאי ללקט:",
+                "<b>ובחצות.</b> מפני התינוקות שדרכן לצאת בחצות והולכים ללקוט פאה:",
+                "<b>ובמנחה.</b> מפני הזקנים ההולכים על משענתם ואין מגיעים לשדה עד שעת המנחה:",
+                "<b>שלא יפחתו.</b> משלש עתים הללו. והלכה שאין נותנין פאה אלא בשלש עתים הללו, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהם:",
+                "<b>של בית נמר.</b> שם מקום, כדכתיב (במדבר לב) את בית נמרה. קושרים חבל בצד הקמה וקוצרים והולכים עד שיכלה החבל ומניחים פאה לכל החבל, וחוזרים וקושרים ומניחים פאה, והיינו מכל אומן ואומן כלומר מכל שורה ושורה ועל זה מזכירין אותן לשבח:"
+            ],
+            [
+                "<b>עובד כוכבים שקצר את שדהו וכו׳</b> דכתיב גבי לקט ופאה ובקצרכם פרט לשקצרוה עובדי כוכבים, וגבי שכחה כתיב (דברים כד יט) כי תקצור קצירך ושכחת עומר, מכאן אמרו עובד כוכבים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר פטור:",
+                "<b>שאין השכחה אלא בשעת עמור.</b> ובשעת עמור מיהא גר היה וחייב בכל המצות, ורבנן סברי הואיל ואיכא שכחה בעומר ואיכא שכחה בקמה כדכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה לרבות שכחת קמה, את שישנו בשכחת קמה ישנו בשכחת עומר, והאי עובד כוכבים שקצר שלא היה בשכחת קמה דאותה שעה עובד כוכבים היה אע״פ שעכשיו נתגייר אינו בשכחת עומר. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>קמה ופדה עומרים פטורה.</b> דמקרא דממעטינן קציר עובדי כוכבים ממעטינן נמי קציר הקדש דלאו קצירך הוא ולענין שכחה פליגי רבי יהודה ורבנן בהקדיש קמה ופדה עומרים כי היכי דפליגי בעובד כוכבים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא באו לעונת המעשרות.</b> היינו מרוח כשהוא משוה פני הכרי ברחת, אם באותה שעה היו ביד הגזבר פטורים, ואם לאו אין ההקדש פוטרן:",
+                "<b>וגמרן הגזבר.</b> שנגמרו בעודן ביד הגזבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר זכה לו.</b> פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בעשיר שלקט פאה לזכות בה לעני. דרבי אליעזר סבר אמרינן תרי מגו, מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי חזי ליה. ומגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, ורבנן סברי חד מיגו אמרינן תרי מיגו לא אמרינן. אבל מעני לעני, דברי הכל זכה לו:",
+                "<b>של עובד כוכבים חייב במעשרות.</b> דהואיל ואין העובד כוכבים חייב בלקט שכחה ופאה הוו להו כשאר תבואה של עובד כוכבים שחייבת במעשר:",
+                "<b>אלא א״כ הפקיר.</b> לעניים ולעשירים, דהפקר פטור מן המעשר. ומתניתין ר״מ היא דאמר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר. ואין כן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנושר בשעת הקצירה.</b> שבלים הנופלים בשעת הקצירה:",
+                "<b>הכהו קוץ.</b> כל היכא דנושר מחמת אונס אינו לקט, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) ולקט קצירך, אין לקט אלא מחמת קציר:",
+                "<b>תוך היד.</b> אנשר קאי, כלומר תוך היד ונשר, תוך המגל ונשר, דהנושר מתוך היד ומתוך המגל לעניים. אבל הנושר מאחר היד מנדנוד ידו ומאחר המגל מכח תנועת המגל, לבעל הבית, דאין זה בדרך קצירה:",
+                "<b>ראש היד.</b> כשידו מלאה ויש שבלים בין ראשי אצבעותיו לפס ידו, הנושר משם, וכן הנושר מראש המגל:",
+                "<b>רבי ישמעאל אומר לעניים.</b> דדמי לתוך היד ולתוך המגל:",
+                "<b>ורבי עקיבא אומר לבעל הבית.</b> דמדמי ליה לאחר היד ולאחר המגל. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>חורי הנמלים.</b> דרך הנמלים לכנוס תבואה בחוריהן:",
+                "<b>שבתוך הקמה.</b> עד שלא התחילו לקצור:",
+                "<b>של בעל הבית.</b> שאין לעניים בקמה כלום:",
+                "<b>שלאחר הקוצרים.</b> לאחר שהתחילו לקצור חיישינן שמא הביאו שם הנמלים מן הלקט. הלכך החטים העליונים שבחורים או שבלים העליונים לעניים דיש שם מן הלקט, אבל חטים התחתונים לבעל הבית דמן הקמה היה. ואלו הן עליונים כל שהן לבנים, ואלו הן תחתונים הירוקים שנוטים להשחיר ונכרים שהם ישנים:",
+                "<b>ר״מ אומר הכל לעניים.</b> שאי אפשר לגורן בלא ירקון, ושמא אלו הירוקים מן התבואה חדשה שקצרו עכשיו שיש בה חלק לעניים:",
+                "<b>שספק לקט לקט.</b> דכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב הנח לפניהם משלך. והלכה כר״מ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>גדיש שלא לוקט תחתיו.</b> מי שאסף והגדיש את העומרים למקום אחד בתוך השדה שעדיין לא לקטו שם העניים את הלקט:",
+                "<b>כל הנוגעות בארץ לעניים.</b> דקנסוהו רבנן לפי שהגדיש על גב הלקט, ואפילו הגדיש חטים על גבי לקט של שעורים הוי כל הנוגע מן החטים בארץ לעניים:",
+                "<b>הרוח שפזרה את העמרים.</b> על גבי הלקט:",
+                "<b>כדי נפילה.</b> כדי שיעור שרגיל ליפול בשעת קצירה, שהם ארבעה קבין לכור זרע, והכור הוא שלושים סאין. ומשום דאמר תנא קמא אומדים כמה לקט ראויה לעשות קא משמע לן רבן שמעון בן גמליאל אין הדבר צריך אומד שכבר קצוב ועומד כדי נפילה, בשלשים סאין של זרע רגיל ליפול ממנו בשעת קצירה ארבעה קבין וכך יתן לעניים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שבולת שבקציר.</b> שייר בקצירתו שבולת אחת שלא קצר, וראש אותה שבולת מגיע לקמה, אם אותה שבולת נקצרת עם הקמה הרי היא של בעל הבית, שהקמה מצילתה דלא קרינן בה לא תשוב לקחתו (דברים כ״ד:י״ט):",
+                "<b>מעשר שבולת אחת ונותן לו.</b> לפי שחייב ליתן לו דבר מתוקן כמו שהיתה שבולת של לקט דפטורה מן המעשרות ואף על פי שעדיין לא נתמרח חל מעשר עליו כמו מעשר ראשון שהקדימו בשבלין שחל עליו שם מעשר אף ע״פ שעדיין לא נתמרח. וכיצד הוא עושה, מביא שתי שבלים מגדיש זה שנתערבה בו שבולת של לקט, ואומר על אחת מהן אם זו לקט מוטב, ואם לאו הרי מעשרותיה קבועים בזו השנית, ונותן לו את הראשונה. ובירושלמי פריך וניחוש שמא זאת השניה שקבע עליה המעשרות של לקט היא, וכיון שהיא פטורה מן המעשר אין המעשרות קובעים בה שאין מפרישין מן הפטור על החיוב, ומשני שלוקח שבולת שלישית ואומר אם השנייה שקבעתי בה המעשרות היא לקט ואינה יכולה להיות מעשר, הרי זו השלישית מעשר על הראשונה:",
+                "<b>אמר רבי אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו.</b> רבי אליעזר לדבריהם דרבנן קאמר להו, לדידכו דפלגיתו עלי בעשיר שלקט פאה לעני שאני אומר זכה לו ואתון אמריתו דלא זכה לו, היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו, דהא אין בעל השדה יכול לזכות לו את הלקט לפי דבריכם, ונמצא דלקט זה לא בא ברשותו של עני, אלא לדבריכם מזכה את העני בכל הגדיש על מנת להחזיר דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה, ונמצאת אותה שבולת שהיא לקט באה ליד העני ויכול להחליפה באחרת. ורבנן אמרי הכא עשו את שאינו זוכה כזוכה, וחשבינן להאי שבולת של לקט כאילו באה לידו של עני, אע״ג דלא זכה בה, לענין זה שיכול להחליפה באחרת. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מגלגלין בטופח.</b> מין קטנית דק, שקורין לו בערבי גילבא״ן. ורמב״ם פי׳ שהוא מין זרע שקורין לו קורטמ״ן ודומה לשעורים. ואומר ר״מ שאין מגלגלין זה המין עם שאר מיני זרעים, לקצור אותם ביחד, כי הלקט שהיה ראוי ליפול משאר מיני זרעים יפול מזה המין הגרוע ונמצא מפסיד לעניים:",
+                "<b>וחכמים מתירים מפני שאפשר.</b> שיפול לקט משאר זרעים כמו מן הטופח. והלכה כחכמים. פי׳ אחר אין מעלין מים בגלגל מן הבור להשקות את השדה או להרביצה עד שיהא משקה טופח עליה בשעה שהעניים באים בשביל הלקט, מפני שהוא מפסיד לעניים. וחכמים מתירין, מפני שאפשר שישומו ההפסד של עניים בזה ויתן בעל השדה כפי השומא שישומו עליו, ולר׳ מאיר דאמר אין מגל��לין שמין לבעל הבית הפסדו ונוטל מן העניים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עני היה באותה שעה.</b> ופטור מלשלם. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליף עם העניים.</b> נותן תבואה או פירות לעני בחלוף מה שלקט:",
+                "<b>שלו פטור.</b> מן המעשר. מה שנתן לו העני שהוא של לקט שכחה ופאה:",
+                "<b>ושל עניים חייב.</b> מה שנתן בעל הבית לעני מתבואתו, וחייב לעשר קודם שיתן אותו לעני:",
+                "<b>שנים שקבלו את השדה.</b> והם עניים:",
+                "<b>באריסות.</b> למחצה לשליש ולרביע, והם נעשים כבעל הבית, ובעל הבית עני אסור בלקט של שדהו דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לא תלקט לעני, אזהרה לעני שלא ילקט הלקט שלו, וחייב להפריש מעשר עני ולתת אותו לעני אחר. ודוקא כל אחד על חלקו נעשה כבעל הבית, ולא על חלק חבירו. הלכך מותרין ליתן זה לזה מעשר עני:",
+                "<b>שקבלה ממנו למחצה.</b> שזכה במחובר. אבל אם אמר ליה [שליש] מה שאתה קוצר, אין לו חלק אלא בתלוש, וחיוב לקט שכחה ופאה הכל על בעל השדה, ואף על פי ששכחת העמרים בתלוש בשעת עמור, מכל מקום כאן פטור דלא קרינן ביה קצירך הואיל ולא זכה אלא בתלוש. וגר שנתגייר לאחר קצירה דחייב בשכחה לעיל לרבי יהודה, היינו משום דקרינן ביה שדך. ומכל מקום מהאי טעמא לא מחייבינן גר בלקט מאחר שעיקרו במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוכר שדהו.</b> שמכר לו שדה וקמתה. אבל מכר את הקמה בלבד ושייר השדה לעצמו, שניהם אסורים בלקט שכחה ופאה, שאצל זה אני קורא שדך ואצל זה אני קורא קצירך:",
+                "<b>המוכר מותר.</b> בלקט שכחה ופאה אם הוא עני:",
+                "<b>על מנת שילקט בנו אחריו.</b> שע״י כן הפועל מנכה לו מן השכירות, ונמצא פורע חובו משל עניים:",
+                "<b>אל תסג גבול עולים.</b> כלומר אל תקרי עולם אלא עולים, אית דמפרשי אלו עולי מצרים שלא תשנה האזהרות שבתורה שנתנה ליוצאי מצרים, ואית דמפרשי עולים אלו בני אדם שירדו מנכסיהם, וקרי להו עולים לשון כבוד, כדרך שקורין לעור סגי נהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שכחו בעל הבית.</b> כגון דבעל הבית בשדה, דקאי גביה וזכי ביה. אבל בעל הבית בעיר הוי שכחה אף על גב דלא שכחו בעל הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכובעות.</b> לעשות מהן כמין כובע בראש, שכך היו רגילין לעשות עטרות של שבולין ולשום בראש:",
+                "<b>לכומסאות.</b> אינם גבוהים ובולטים למעלה ככובעות, אלא נכפפים למטה שאינו נראה כל כך, כמה דתימא (דברים ל״ב:ל״ד) הלא הוא כמוס עמדי:",
+                "<b>ולחררה.</b> קצר מעט ועמר, כדי לגלגל עיסה לעשות חררה קטנה ע״ג גחלים. פ״א יש שקוצרים התבואה ומגדישים אותה במקום אחד עד שתתאסף. ואז נושאים אותה למקום שדשים התבואה, ומקום הדישה נקרא גורן, ומה שמגדישים על גבי קרקע נקרא כובעות, כדמות כובע שמשימין בראש, ומה שמגדישים בחפירה בארץ נקרא כומסאות, לשון כמוס עמדי, ומה שמגדישים בעגולה כדמות אבן הרחים נקרא חררה, ע״ש שהחררה עגולה:",
+                "<b>ולעמרים.</b> עשה עמרים קטנים, וסופו לעשות משנים ושלשה עומר אחד:",
+                "<b>אין לו שכחה.</b> כלומר מה ששכח בשדה בשעה שמוליך לא׳ מן המקומות הללו אינו שכחה דכתיב (שם כט) כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה, מה קציר שאין אחריו קציר אף עמור שאין אחריו עמור, יצא אלו שיש אחריהן עמור:",
+                "<b>ממנו ולגורן יש לו שכחה.</b> המוליך מאחת מהמקומות הללו לגורן ושכח עומר באחת מן המקומות הללו, הוי שכחה:",
+                "<b>המעמר לגדיש.</b> ורוצה שישא��ו באותו מקום ושם ידוש אותם, יש לו שכחה:",
+                "<b>ממנו ולגורן.</b> ואם נמלך עליהם אח״כ ומוליכם למקום אחר לדוש אותם, אין לו שכחה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים הבקר לעניים.</b> מי שהפקיר לעניים ולא לעשירים דין הפקר יש לו, ופטור מן המעשר, דכתיב בלקט ופאה (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב אותם, מה תלמוד לומר תעזוב אותם, למד על עזיבה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כזו, מה זו לעניים ולא לעשירים אף מה שנאמר במקום אחר לעניים ולא לעשירים:",
+                "<b>אף לעשירים כשמטה.</b> דכתיב (שמות כה) והשביעית תשמטנה ונטשתה, מה ת״ל ונטשתה, למד על נטישה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כשביעית, מה שביעית לעניים ולעשירים אף הפקר לעניים ולעשירים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לגפה.</b> גדר אבנים סדורות זו על זו בלא טיט:",
+                "<b>ולכלים.</b> כלי המחרישה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים אינו שכחה.</b> פלוגתייהו דב״ש וב״ה בעומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ונתנו בצד הגפה או בצד הגדיש ושכחו שם, שבית שמאי אומרים אינו שכחה שהרי זכה בו:",
+                "<b>ובית הלל אומרים שכחה.</b> והא דתנן לקמן במתניתין העומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ושכחו מודים בית הלל לב״ש שאינו שכחה, זהו כשלא הניחו אצל הגפה או אצל הגדיש. פירוש אחר בש״א אינו שכחה אפילו בעומר שלא החזיק בו כלל לא הוי שכחה, דהואיל והניחו אצל דבר המסויים עתיד לזכרו, ובה״א שכחה כל זמן שלא החזיק בו. ומודים ב״ה שאם החזיק בו ואח״כ שכחו שאינו שכחה, כדאמרינן בסמוך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח.</b> לקמן בסמוך מפרש לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנים שהתחילו מאמצע שורה.</b> של עמרים, זה הפך פניו לצפון וזה הפך פניו לדרום:",
+                "<b>ושכחו לפניהם.</b> לאחר שהתחילו לעמר דלגו עומר ושכחוהו, הוי שכחה, דקרינן ביה לא תשוב לקחתו (דברים כ״ד:י״ט):",
+                "<b>ולאחריהם אינו שכחה.</b> אם כשהפכו פניהם זה לצפון וזה לדרום והתחילו לעמר נשאר עומר אחד ביניהם ושכחוהו, אינו שכחה. לפי ששניהם סמכו זה על זה ומתוך כך נשכח:",
+                "<b>יחיד שהתחיל מראש השורה.</b> השתא מפרש להא דתנן לעיל ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח. כגון שיש כאן עשר שורות של עשר עשר עמרין מסודרין בשורות מצפון לדרום, והתחיל לעמר בראש שורה אחת ושכח עומר אחד לאחריו, הוי שכחה, כיון שעבר ממנו ועמר עומר הסמוך לו קרינן ביה לא תשוב לקחתו, אבל אם שכח עומר אחד או שנים בסוף השורה, דהיינו לפניו, והניחם וחזר והתחיל לעמר מתחלת שורה שניה, לא הוי שכחה, דלא קרינן ביה לא תשוב, שאני אומר דעתו לעשות שורה אחרת מאותם שהניח ממזרח למערב. והיינו דתנן העומר שכנגדו מוכיח, שהעומרים [של] שורות אחרות מוכיחים על אלו שהניח שלא שכחן שראויין להתחשב עמהן בשורה אחרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוצני פשתן.</b> כמו שנעקר הפשתן מן השדה נקרא הוצני, שעומד כמו הוצין:",
+                "<b>שני גרגרים.</b> ענבים:",
+                "<b>אלו כדברי ב״ה.</b> וטעמייהו משום דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב אותם, חד לעני וחד לגר, הרי שנים. ובית שמאי אמרי שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית. דכתיב (דברים כ״ד:י״ט) לגר ליתום ולאלמנה יהיה, הרי שלשה לעניים:"
+            ],
+            [
+                "<b>העומר שיש בו סאתים אינו שכחה.</b> דכתיב (שם) לא תשוב לקחתו, עומר שאתה יכול להגביהו כולו כאחת ולשאת אותו על כתפו, יצא זה של סאתים שאי אתה יכול להגביה כולו כאחת:",
+                "<b>אמרו לו יפה כחו.</b> כדאמרינן שתים שכחה שלש אינן שכחה:",
+                "<b>לא אם אמרת בעומר אחד שהוא כגדיש.</b> דין הוא שעומר אחד שיש בו סאתים לא יהיה שכחה, מפני שהוא כגדיש ואין שייך שכחה בגדיש:",
+                "<b>תאמר בשני עמרים.</b> שהם כמו שאר עמרים קטנים:",
+                "<b>ככריכות.</b> כאגודות קטנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>קמה שיש בה סאתים ושכחה אינו שכחה.</b> דילפינן שכחת קמה משכחת עומר, מה עומר שיש בו סאתים אינו שכחה אף קמה שיש בה סאתים אינה שכחה ושכחת קמה ילפינן לה מקרא דכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה, לרבות שכחת קמה:",
+                "<b>טופח.</b> מין קטנית דק מאד, וקורין לו בערבי גילבא״ן. ובקמה של שעורים איירי שנשתדפו ונעשו דקות כטופח, ואפ״ה רואים אותם כאילו הן גסים כשאר שעורים, ואם כשנחשוב אותן גסים כשאר שעורים יהיה בהן סאתים אע״פ שעכשיו שהם שדופות אין בהם סאתים, לא הוי שכחה. ואין לפרש דשל טופח ממש יחשבו כאילו הם כשעורים הגסים, אלא בשעורים שנשתדפו ונעשו כטופח, דהכי אמרינן בירושלמי רואים את השדופות כאילו הן מלאות:",
+                "<b>ענוה של שעורים.</b> ענוה בוי״ו כמו ענבה בבי״ת כלומר גרגיר שעורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקמה מצלת את העומר.</b> קמה שלא שכחה שהיתה בצד עומר ששכחו, מצלת על העומר, דלא הוי שכחה דכתיב (שם) כי תקצור ושכחת עומר, עומר שסביבותיו קציר הוי שכחה, ולא עומר שסביבותיו קמה:",
+                "<b>ואת הקמה.</b> אם שכח קמה והיו ראשי שבלים שלה מחוברים לקמה אחרת שלא שכחה, זאת הקמה שלא שכחה מצלת על הקמה השכוחה המחוברת אליה, ולא הויא שכחה:",
+                "<b>העומר אינו מציל.</b> אם היה עומר שכוח או קמה שכוחה בצד עומר שאינו שכוח, אין העומר שאינו שכוח מציל לא על העומר ולא על הקמה השכוחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עקורה.</b> תלושה, ושאינה עקורה מחוברת לקרקע, אינן מצטרפין לסאתים ונימא דלא הוו שכחה, אלא אם שכחן הוו שכחה. ודוקא בשכח שניהם דאם שכח עקורה ולא שכח שאינה עקורה היתה שאינה עקורה מצלת על העקורה שאצלה:",
+                "<b>וכן באילן.</b> סאה פירות תלושין אצל סאה מחוברין אין מצטרפין, והוו שכחה:",
+                "<b>והשום והבצלים.</b> סאה קמה של שום וסאה קמה של בצלים אין מצטרפין לסאתים קמה. אי נמי סאה שום עקור וסאה שום שאינו עקור, וכן סאה בצלים עקורים וסאה בצלים שאינן עקורין אין מצטרפין:",
+                "<b>אם באת.</b> כגון שיש לקט בין סאה לסאה, וכן בכרם יש פרט בין סאה לסאה. אבל בפירות האילן לא משכחת רשות עני באמצע, דאין לקט ופרט באילן. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתנה לשחת.</b> לקצור בעודה לחה להאכיל לבהמה:",
+                "<b>לאלומה.</b> לקצור כדי לאסור בה עומרים אחרים, כמו מאלמים אלומים (בראשית לז):",
+                "<b>אגודי השום.</b> שומין שלקטן כדי לאגוד בהן שומים אחרים:",
+                "<b>ואגודות השום והבצלים.</b> אם שכחן אינן שכחה, דדרך שומין ובצלים שעושים מהן אגודות קטנות וחוזרים ואוגדים בחמש או שש מאלו הקטנות לאגודה אחת, ועל אותן הקטנות קאמר דלא הוו שכחה. משום דהוי כמעמר למקום שאינו גמר מלאכה, דאמרינן לעיל בסוף פרק גדיש דלא הוי שכחה:",
+                "<b>הלוף.</b> רמב״ם אמר שהוא מין ממיני הבצלים:",
+                "<b>רבי יהודה אומר אין להם שכחה.</b> לכל הטמונים, דכתיב שדך מה שדה בגלוי אף כל בגלוי, פרט לטמון:",
+                "<b>וחכמים אומרים יש להם שכחה.</b> כתיב שדך דמשמע גלוי וכתיב קצירך דמשמע נמי גלוי, הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ומרבינן את הטמון. ופירוש טמון דבר שהנאכל ממנו הוא טמון תחת הקרקע, כמו הצנון והבצל והשום והלפת וכיוצא בהן. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקוצר בלילה והמעמר.</b> בלילה:",
+                "<b>והסומא.</b> בין ביום בין בלילה:",
+                "<b>אם היה מתכוין ליטול הגס הגס.</b> כיון דמתכוין ליטול הגסין אפילו דקין אין להם שכחה:",
+                "<b>על מנת מה שאני שוכח אני נוטל יש לו שכחה.</b> דמתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כל זית.</b> כזית הנטופה בשעתו. על שם שהוא נוטף שמן קראו לו נטופה, אע״פ שאינו נוטף בכל שנה הואיל והעלו לו שם זה על שהוא נוטף בשעתו, אם שכחו אינו שכחה דכתיב (דברים כ״ד:י״ט) ושכחת עומר בשדה, עומר שאתה שוכחו לעולם יצא זה שאתה זוכרו לאחר זמן:",
+                "<b>שופכני.</b> שזיתיו שופכים שמן הרבה:",
+                "<b>בישני.</b> שהוא מבייש כל שאר אילנות מרוב השמן שיוצא ממנו יותר מחביריו:",
+                "<b>שהוא עושה הרבה.</b> זיתים מרובים:",
+                "<b>שנים שכחה.</b> סתם מתניתין כבית הלל דאמרי לעיל שנים לעניים:",
+                "<b>רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים.</b> לא אמר רבי יוסי אלא בזמן שבא אדרינוס קיסר והחריב את כל הארץ ולא היו זיתים מצויין, אבל בזמן שזיתים מצויין מודה רבי יוסי דיש שכחה לזיתים. וכן מי שהיו כל זיתיו נטופה או שופכני או בישני יש להם שכחה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש שורות של שני מלבנים.</b> שלש שורות של אילני זיתים ובין שורה ראשונה לשניה ערוגה מרובעת כדמות מלבנות התבואה שבין הזיתים דתנן לעיל בריש פרק ג׳, וכן בין שורה שניה לשלישית ושכח אילן אמצעי שבשורה האמצעית, אינה שכחה שהאילנות שסביביו הסתירוהו, ודמי לחפוהו בקש או עמדו עניים כנגדו דתנן לעיל דאינו שכחה:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> אמתניתין דלעיל קמהדר דתנן בזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה. במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו אבל התחיל בו ושכחו הרי זו שכחה עד שיהיה בו סאתים:",
+                "<b>כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו.</b> אם נזכר בעל הזיתים מן הזיתים ששכח באילן בעוד שיש לו זיתים תחתיו יכול לחזור וללקטן, ולא חשיבא שכחה מה ששכח בראש האילן אלא לאחר שלא נשארו לו זיתים תחת האילן:",
+                "<b>רבי מאיר אומר משתלך המחבא.</b> כלומר משבדק המלקט בכל מחבואי הזיתים, אז הוי הנשאר לעניים כשאין לבעל האילן זיתים תחתיו, אבל כל זמן שלא בדק המלקט בכל מחבואי הזיתים אף על פי שאין זיתים תחתיו יכול לחזור וללקט. ואין הלכה כרבי מאיר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו פרט.</b> האמור בתורה (ויקרא י״ט:י׳) ופרט כרמך לא תלקט:",
+                "<b>עקץ.</b> חתך:",
+                "<b>הוסבך בעלים.</b> נקשר ונאחז בעלים ועל ידי כך נפל ונפרט:",
+                "<b>הרי הוא של בעל הבית.</b> שלא נפרט דרך בצירה:",
+                "<b>המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר.</b> נותן סל תחת הענבים שיפול הפרט לתוכו:",
+                "<b>הרי זה גוזל את העניים.</b> דפרט בנשירתו זכו בו עניים קודם שיגיע לארץ:",
+                "<b>אל תסג גבול עולים.</b> מפורש לעיל בפרק ה׳:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא עוללת.</b> האמורה בתורה (שם) וכרמך לא תעולל:",
+                "<b>כתף.</b> השרביט האמצעי של האשכול מחוברים בו אשכולות קטנות הרבה, וכשהן שוכבים זה על זה כמשאוי שעל כתפו של אדם הוא נקרא כתף, וכשהן מפוזרים בשרביט אח�� לכאן ואחד לכאן אין כאן כתף:",
+                "<b>נטף.</b> הן גרגרים של ענבים המחוברים בסוף השרביט שרגילים להיות תלוים שם ענבים הרבה, ועל שם שענביו נוטפות למטה נקרא נטף, ובלשון מקרא קורא לאשכול שאין לו לא כתף ולא נטף עולל, לפי שהוא לפני שאר האשכולות כעולל לפני האיש:",
+                "<b>אם ספק.</b> שנראים האשכולות הקטנות התלויות בשרביט כאילו שוכבות זו על זו ואין שוכבות יפה, דהשתא הוי ספק אם יש לה כתף אם לאו:",
+                "<b>שבארכובה.</b> יחור של זמורה שתלויין בה אשכולות הרבה והבוצר קוצצה, והיא נקראת ארכובה ופעמים שיש בה עוללות עם האשכלות:",
+                "<b>נקרצת.</b> נקצצת ונחתכת. ודוגמתו שנינו ביומא קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו. ובמקרא, (ירמיהו מ״ו:כ׳) קרץ מצפון בא:",
+                "<b>גרגר יחידי.</b> כגון אשכול שאין לו אשכולות קטנות שוכבות זו על זו אלא הגרגרים מחוברים בשרביט עצמו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר אשכול.</b> דכתיב (ישעיהו י״ז:ו׳) ונשאר בו עוללות כנוקף זית שנים שלשה גרגרים. שנים שלשה גרגרים עוללות, יותר מכאן אשכול:",
+                "<b>וחכמים אומרים עוללת.</b> דלא חשיבי הגרגרים השוכבים זה על זה להקרא כתף. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדל בגפנים.</b> כשהגפנים תכופים זה אחר זה עוקר מאותם שבינתים והאחרים מתוקנים בכך:",
+                "<b>כך הוא מדל בשל עניים.</b> אע״פ שיש בהם פאה או עוללות של עניים כך מדל בשלהם כמו בשלו, קסבר עניים דין שותף יש להם וכשם ששותף כמו שהוא מדל בשלו כך מדל בשל חבירו אף עניים כן:",
+                "<b>רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי.</b> קסבר עניים דין קונה יש להם בחלקם, וכשם שהמוכר לחבירו י׳ אשכולות אסור ליגע בהן אף בשל עניים כן. והלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כרם רבעי.</b> הנוטע כל עץ מאכל, בשנה הרביעית מעלה הפירות לירושלים ואוכלם שם בקדושת מעשר שני, או פודה אותם ומעלה הדמים לירושלים דכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים, ודרשינן הלולים כמו חלולים, אמר רחמנא אחליה והדר אכליה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים אין לו חומש.</b> אף על פי שטעון פדיון כמעשר שני אין הבעלים מוסיפים את החומש דלא כתבה תורה בו חומש:",
+                "<b>ואין לו ביעור.</b> אינו חייב לבערו מן הבית בערב פסח של רביעית ושל שביעית כשמבער המעשרות כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית:",
+                "<b>ובית הלל אומרים יש לו.</b> חומש ויש לו ביעור. בית הלל ילפי קדש קדש ממעשר, מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור, ובית שמאי לא ילפי קדש קדש ממעשר:",
+                "<b>יש לו פרט ויש לו עוללות.</b> דכחולין חשבי ליה:",
+                "<b>והעניים פודין לעצמן.</b> מן הפרט והעוללות שלקטו, ואוכלים אותן במקומן ומעלין הדמים לירושלים:",
+                "<b>ובית הלל אומרים כולו לגת.</b> משום דילפי ממעשר וסברי להו מעשר שני ממון גבוה הוא הלכך אין לעניים חלק בו, ודורכים העוללות עם שאר היין והבעלים מעלים הכל לירושלים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שכולו עוללות.</b> שאין בכל הכרם אשכול שיש לו כתף ונטף:",
+                "<b>אם אין בציר.</b> וכמה שיעור בציר שלשה אשכולות שעושים רביעית:",
+                "<b>אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות.</b> ורבי אליעזר אמר דלא תימא הואיל ואין לעניים בעוללות קודם לבציר יזכה בהם בעל הבית, לכך נאמר וכרמך לא תעולל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משנודעו העוללות.</b> שניכר מה הוא עוללת ומה הוא אשכול:",
+                "<b>העוללות לעניים.</b> שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו:",
+                "<b>יתנו שכר גדולן להקדש.</b> מה שמשביחין כל שעה בתוך קרקע של הקדש. והלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>בעריס.</b> כרם שהגפנים שלה מודלות על גבי כלונסות ועצים, לשון אף ערשנו רעננה (ש״ה א):",
+                "<b>כל שאינו יכול לפשוט.</b> כלומר לאחר שעבר מעליה, אם במקום שנזכר אינו יכול לפשוט ידו וליטול קרינא ביה לא תשוב לקחתו (דברים כד):",
+                "<b>אבל רוגליות.</b> הגפנים העומדים על גבי קרקע שדורכים עליהם ברגל:",
+                "<b>משיעבור ממנה.</b> הוי שכחה דכל גפן וגפן מן הרוגליות חשיבא כאומן בפני עצמו, ואסור לשוב מאומן לאומן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאימתי הנמושות.</b> אית דמפרשי זקנים ההולכים על משענתם. ואית דמפרשי לקוטי בתר לקוטי. שמאחר שילכו בשדה לוקטים אחר לוקטים או הזקנים הללו שמאחרים ללכת ללקט אחר הכל כבר נתיאשו העניים מאותה שדה, וכל הנמצא בה אחר כך הוא הפקר לכל, בין לעניים בין לעשירים:",
+                "<b>רביעה שניה.</b> המטר נקרא רביעה מפני שהוא רובע את הארץ ומולידה ומצמיחה כזכר הרובע את הנקבה והיא מתעברת ממנו, לשון בהמתך לא תרביע (ויקרא י״ט:י״ט). פירוש אחר רביעה על שם שהמטר משכיב העפר ומרביצו, תרגום רובץ רביע. וזמן רביעה שניה בשנה בינונית הוא בכ״ג במרחשון:",
+                "<b>שאינן מוסקין.</b> מסיקה בזיתים כמו קוצר בתבואה, בוצר בענבים, אורה בתאנים, גודר בתמרים, כך מוסק בזיתים:",
+                "<b>ולא יהא מביא בארבעה איסרות.</b> דהיינו שני פונדיונים, שהפונדיון שני איסרין, ותנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון, דהיינו מזון שתי סעודות, וכיון שאינו מביא זיתים שוה ארבעה איסרות, דהיינו מזון שתי סעודות לו ושתי סעודות לאשתו, אף הוא אינו יוצא ללקוט. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים.</b> העניים לומר חטים הללו של לקט שכחה ופאה הן, ופטורים מן המעשר:",
+                "<b>בשעתן.</b> בשעת הקציר:",
+                "<b>בכל שנתו.</b> בשנה שלישית ובשנה ששית, שמעשר עני נוהג בהן:",
+                "<b>ובן לוי נאמן לעולם.</b> דמעשר ראשון נוהג בכל שנה, וכיון דאמר של מעשר ראשון הם לא חיישינן שמא לא הפריש מהן תרומת מעשר, דכי היכי דלא נחשדו ישראל על תרומה גדולה כך לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר:",
+                "<b>אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן.</b> נוהגים לתת להם כן ולא על דבר שאין רגילים לתת להם כיוצא בו, ולקמן מפרש ואזיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים על החטים.</b> לומר של מעשר עני הם שניתן לי, אבל אין נאמנים לומר קמח ופת זה של מעשר עני, שניתן לי קמח ופת, דאין דרך לחלק מעשר עני קמח ופת:",
+                "<b>שעורה של אורז.</b> אית דמפרשי שבולת של אורז, שלא היה דרכם לחלק אורז של מעשר עני אלא בשבולים. ואית דמפרשי שעורה של אורז קודם שנכתש במכתש והוסרה קליפתו [שעורה קורא] לו, ולאחר דישה בעודו בקליפתו דרך לחלקו לעניים:",
+                "<b>גריסין.</b> שטחנן בריחים של גרוסות:",
+                "<b>נאמנים על השמן.</b> שדרך לחלק מעשר עני בשמן:",
+                "<b>ואין נאמנים לומר של זיתי נקוף הוא.</b> זיתי נקוף ממתנות עניים הן, שחובטים ומנקפים בזית להשיר הזיתים שנשארו מן המסיקה. ונקוף לשון כנוקף זית. ואין העני נאמן לומר שמן זה הוצאתי מזיתי נקוף ופטור מן המעשר, לפי שאין רגילין לעשות שמן מזיתי נקוף. אבל עני האומר קמח זה או פת זו מלקט שכחה ופאה שלקטתי וטחנתי קמח ואפיתי לחם, נאמן שדרך העני לעשות לחם מלקט שכחה ופאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים.</b> העניים על הירק חי לומר של מעשר עני הוא, דירק חייב במעשר מדרבנן:",
+                "<b>דבר מועט.</b> נאמנים אף על המבושל, דפעמים שבעה״ב שכח מלעשר ומעשר מן המבושל מתוך הקדרה:",
+                "<b>מלפסו.</b> הקדרה או הפרור שמבשל בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין פוחתין לעניים בגורן.</b> כשמחלקין מעשר עני בגורן אין נותנין לכל עני ועני פחות משיעור זה דכתיב (דברים כ״ו:י״ב) ואכלו בשעריך ושבעו תן לו כדי שבעו:",
+                "<b>דבלה.</b> תאנים יבישים לאחר שנדרסים בעגול קרויין דבלה. ושוב אין נמכרים במדה אלא במשקל, להכי תני מנה דבלה, ומנה הוא משקל מאה דינרים והדינר משקל ששה מעים ומשקל המעה ט״ז גרגרי שעורה:",
+                "<b>פרס.</b> חצי מנה, ובכל המדות האמורות במתניתין הלכה כת״ק והלכה כאבא שאול. ולא נאמרו דברים הללו אלא למחלק מעשר עני בגורן, אבל המחלק מעשר עני בתוך ביתו מחלק כפי רצונו ולא נתנו בו חכמים שיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדה זו.</b> דאין פוחתין לעני אמורה בכהנים לוים וישראלים, כל אחד מהם שמחלק מעשר עני בגורן לא יפחות מזה השיעור:",
+                "<b>היה מציל.</b> שאין רוצה לחלק לעניים שבאו כל מעשר עני שבידו, ורוצה להציל ממנו לקרוביו העניים:",
+                "<b>נוטל מחצה.</b> ומצניע לצורך קרוביו:",
+                "<b>ונותן מחצה.</b> לעניים שבאו. ואם לאחר שנטל מחצה והצניע לצורך קרוביו היה לו דבר מועט, כלומר שלא נשאר לו כדי לתת לכל אחד מן העניים שבאו כשיעור הקצוב לעיל במתניתין, נותן לפניהם מה שנשאר בידו והן מחלקים ביניהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מככר בפונדיון.</b> ככר הנמכר בפונדיון כשהחטים נמכרים ארבע סאים לסלע. וארבע סאין הן כ״ד קבין, שכל סאה היא ששה קבין והסלע הוא ד׳ דינרים וכל דינר ששה מעין נמצא הסלע כ״ד מעין נמצאו כ״ד קבין לכ״ד מעין, קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונים, הרי הככר הנמכר בפונדיון הוא חצי קב. אבל מפני שהחנוני רוצה להשתכר ליציאת האפייה והטחינה אי אפשר שימכר הככר שהוא חצי קב בפונדיון כפי הערך שמוכרים התבואה בשוק ארבע סאים בסלע לפיכך לא יהיה הככר הנמכר בפונדיון אלא רובע הקב בלבד. וכשמחלקים תבואה לעני בגורן ועליו לטחון ולאפות אין פוחתין מחצי קב, אבל כשנותנים לו ככר אפוי לא יהיה אלא רובע הקב שהם ששה ביצים. והכי מפורש בפרק כיצד משתתפין בעירובין (פ״ב):",
+                "<b>פרנסת לינה.</b> מטה וכרים וכסתות:",
+                "<b>מזון שלש סעודות.</b> שחייב אדם לאכול בשבת שלש סעודות:",
+                "<b>לא יטול מן התמחוי.</b> לפי שהתמחוי מתחלק בכל יום, שהגבאים מחזירים על פתחי בעלי בתים בכל יום ולוקחים מהם תבשיל לצורך העניים, והכלי שמשימים בו את התבשיל נקרא תמחוי:",
+                "<b>לא יטול מן הקופה.</b> לפי שהקופה מתחלקת מערב שבת לע״ש:",
+                "<b>נגבית בשנים.</b> לפי שממשכנים על הצדקה, ואין עושים שררה על הצבור פחות משנים:",
+                "<b>ומתחלקת בשלשה.</b> לפי שהיא כדיני ממונות ודיני ממונות בשלשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאתים זוז.</b> קים להו לרבנן שאלו מספיקים לשנה אחת לכסות ולמזונות:",
+                "<b>או לכתובת אשתו.</b> ואפילו היא יושבת תחתיו:",
+                "<b>ואת כלי תשמישו.</b> כלים יפים שמשתמש בהם בשבתות וברגלים. והני מילי כשבא ליטול לקט שכחה ופאה ואינו נוטל מקופה של צדקה שמתפרנס בצנעה ואינו נוטל ממה שביד גבאי, אבל אם נוטל מקופה של צדקה אז אין מניחין אותו ליטול אפילו לקט שכחה ופאה עד שימכור כלי תשמישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שיש לו חמשים זוז וכו׳</b> דחמשין דעבדין טבין כמאתים דלא עבדין:",
+                "<b>וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל וכו׳</b> כגון שדוחק עצמו במלאכה ומסתפק במעשה ידיו כדי שלא יתפרנס מאחרים. אבל אם אין מעשה ידיו מספיקין לו ומסגף עצמו בחיי צער קרובין למיתה על זה אמרו כל הצריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ואסור לרחם עליו על נפשיה לא חייס כל שכן על אחרים:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,458 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Peah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>אלו דברים שאין להם שיעור.</b> מדאורייתא, אבל מדרבנן יש להם שיעור, דהא תנן בסיפא אין פוחתין לפאה מששים:",
+                "<b>הפאה.</b> שאדם חייב להניח בסוף שדהו לעניים, כדכתיב (ויקרא כ״ג:כ״ב) לא תכלה פאת שדך בקצרך:",
+                "<b>והבכורים.</b> דכתיב (שמות כ״ג:י״ט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך, ולא נתנה תורה בהם שיעור:",
+                "<b>והראיון.</b> שחייב אדם להראות בעזרה בשלש רגלים, דכתיב (שם) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, וזאת הראיה אין לה שיעור דכל אימת דבעי עייל ומתחזי ונפיק. פירוש אחר עולת ראיה ושלמי חגיגה שחייב להביא כדכתיב (שם) ולא יראו פני ריקם, אין לה שיעור מדאורייתא דכתיב (דברים ט״ז:י״ז) איש כמתנת ידו, אלא שחכמים נתנו בה שיעור, העולה מעה כסף וחגיגה שתי כסף:",
+                "<b>וגמילות חסדים.</b> דבגופו, כגון ביקור חולים ולקבור מתים וכיוצא בהן, אבל גמילות חסדים דבממונו, כגון פדיון שבוים ולהלביש ערומים ולהאכיל את הרעבים וכיוצא בהן יש להן שיעור, שיתן בכל פעם שתבא מצוה כזו לידו חמישית מן הריוח שבנכסיו, ותו לא מחייב, דהכי אמרינן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. הלכך מבעי ליה לאינש לאפרושי חמישית הריוח בכל עת כדי שיהא מצוי כל זמן שיבא גמילות חסד לידו שיקיימנו, ובהכי נפיק ידי חובתו:",
+                "<b>ותלמוד תורה.</b> אין לה שיעור דכתיב (יהושע א׳:ח׳) והגית בו יומם ולילה:",
+                "<b>ות״ת כנגד כולם.</b> שקול כנגד כולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין פוחתין לפאה מששים.</b> מדרבנן:",
+                "<b>אע״פ שאמרו אין לפאה שיעור.</b> מדאורייתא כדאמרן:",
+                "<b>הכל לפי גודל השדה.</b> אם שדהו גדולה ועניים מועטים נותן ומוסיף על ששים לפי גודל שדהו, ואם שדהו קטנה ועניים מרובים מוסיף על ששים לפי רוב העניים:",
+                "<b>ולפי הענוה.</b> אית דגרסי ענוה בוי״ו, כלומר לפי רוב ענותו ירבה לעניים, לשון וענותך תרבני (תהילים י״ח:ל״ו). ורמב״ם פירש לשון עניה כלומר מה שתענה הארץ. ואית דגרסי ענבה בבי״ת, ופירשו גודל הגרגרים וקטנן, שאם היו השבלים של שדה במקום אחד מלאות וטובות ובמקום אחר צנומות דקות לא יניח הפאה כולה מן הרעות אלא ישער ששים לרע וליפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתחלת השדה ומאמצעה.</b> ואין צריך להניח פאה בסוף שדה, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) לא תכלה פאת שדך לקצור, אמרה תורה תן פאה ואף על פי שיש לך עדיין קמה לקצור:",
+                "<b>ובלבד שיתן בסוף כשיעור.</b> אע״ג דרבי קרא בתחלה ובאמצע שיש תורת פאה למה שנתן, מכל מקום לא מפטר אלא אם כן נותן בסוף השדה תשלום שיעור אחד מששים עם מה שנתן באמצע ובתחלה כן מוכח בירושלמי. ורמב״ם פירש ובלבד שיתן בסוף כשיעור פאה הצריכה לכל השדה, שצריך שיניח בסוף השדה אחד מששים חוץ ממה שהניח בתחלה ובאמצע:",
+                "<b>אם שייר קלח אחד.</b> בסוף השדה והניח אותו לפאה סומך עליו, וכל מה שהניח באמצע ובתחילה תורת פאה עליה:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא הניח אפילו קלח אחד בסוף השדה לפאה, הרי מה שהניח באמצע ובתחילה אינה חשובה פאה אלא דין הפקר יש לה. ופליג אדרבי שמעון דאמר דמכל מקום היא חשובה פאה אלא דלא מפטר בעל השדה בהכי. והלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל דבר שהוא אוכל.</b> למעוטי ספיחי סטיס, שאע״פ שהן אוכל על ידי הדחק לאו אוכל מקרו ואין חייבין בפאה, דכתיב (ויקרא יט) ובקצרכם, ואין קצירה אלא בדבר הראוי לאכילה:",
+                "<b>ונשמר.</b> למעוטי הפקר שאין לו שומרים שאינו חייב בפאה, דכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב אותם, פרט להפקר שכבר נעזב:",
+                "<b>וגידוליו מן הארץ.</b> למעוטי כמהין ופטריות, שאין להם שורש בארץ וגדוליהם מן האויר, שאין חייבין בפאה דכתיב (שם) קציר ארצכם:",
+                "<b>ולקיטתו כאחד.</b> למעוטי תאנה וכיוצא בה, מן האילנות שנלקטים הפירות שמתבשלים בהם ראשון ראשון, דכתיב (שם) קציר משמע דבר הנקצר הרבה ביחד:",
+                "<b>ומכניסו לקיום.</b> למעוטי ירק שאינו מתקיים אלא מתעפש מיד, דכתיב (שם כג) פאת שדך בקצרך ואין הירק נקצר:",
+                "<b>והתבואה והקטניות.</b> תבואה מחמשת המינים, חטה ושעורה וכוסמת שבולת שועל ושיפון קטניות פולין ואפונים ועדשים ודומיהן:",
+                "<b>בכלל הזה.</b> להתחייב בפאה כשישלמו בהם כל התנאים הללו:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוג.</b> אילן שהפרי שלו אדום, וקורין לו בלע״ז קורנ״י אולי״ס. ורמב״ם פירש שהוא צמח שמעבדים בו העורות וקורין לו בערבי סומא״ק, והאשכלות שלו ראויין לאכילה. ולאו דוקא אלו שמנה התנא חייבים בפאה ולא מיני אילנות אחרים, אלא אלו ודומיהן קאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם הוא נותן משום פאה.</b> מי שלא הניח פאה בשדה במחובר חייב להפריש מן התלוש, והפאה שמפריש מן התלוש ונותן לעניים פטורה מן המעשרות:",
+                "<b>עד שימרח.</b> שיעשה כרי וצבור של תבואה, אבל אם בא להפריש פאה אחר המירוח צריך שיפריש התרומה והמעשרות תחלה ואחר כך יטול הפאה, שאין פטור מן המעשרות אלא הפאה שנטלה קודם המרוח:",
+                "<b>ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות.</b> (משום הפקר) המפקיר תבואתו ובא אחר וזכה בה, אין הזוכה בה חייב במעשרות דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא הפקר שידך וידו שוין, אבל המפקיר תבואתו לאחר המרוח אין ההפקר ההוא פוטר מן המעשר:",
+                "<b>ומאכיל לבהמה וכו׳</b> ואפילו הוא עצמו מותר לאכול אכילת עראי קודם מירוח, אבל הבהמה אוכלת אפילו אכילת קבע:",
+                "<b>נוטל מן הגורן וזורע וכו׳</b> דמן התורה הזורע פטור מן המעשר אפילו לאחר מרוח דכתיב (שם) עשר תעשר ואכלת וזורע לא קרינן ביה ואכלת, מיהו מדרבנן חייב. סבירא ליה לר׳ עקיבא דקודם מרוח פטור מן המעשר אפילו מדרבנן. ואין הלכה כר׳ עקיבא:",
+                "<b>שלקחו את הגורן.</b> שקנו תבואה מן הגורן, וקנסו חכמים שיהיו חייבים להפריש תרומות ומעשרות ולתת אותם לכהנים ולוים אחרים כדי שלא יהיו קופצים לקנות תבואה או יין לגתות ולגרנות. ואם קנו קודם מרוח, שעדיין לא הוקבעה תבואה זו למעשר, המעשרות שלהם:",
+                "<b>המקדיש ופודה.</b> המקדיש גרנו ופדאו מיד הגזבר, והוא גדיש או קמה שלא הוקבע למעשר כשהיה ביד ההקדש, חייב הפודה להוציא ממנו המעשרות. אבל אם נתמרח הגורן ביד הגזבר הואיל ובשעה שהיה ראוי שיוקבע למעשר דהיינו בזמן המרוח היתה ביד הקדש, אין הפודה חייב להוציא ממנו מעשרות שההקדש פטור מן המעשרות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו מפסיקין.</b> בין שדה לשדה ויהיו נחשבים כשתי שדות, לענין שאם הניח פאה באחת מהן על חברתה לא עלתה לו לפאה, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) פאת שדך שלא יניח פאה משדה לחברתה:",
+                "<b>הנחל.</b> נהר:",
+                "<b>והשלולית.</b> אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה שאמות אחרות של מים שותות ממנה:",
+                "<b>ודרך היחיד.</b> ד׳ אמות:",
+                "<b>ודרך הרבים.</b> שש עשרה אמה, ומשום סיפא נקט לה דבעי למתני סיפא שכל אלו אין מפסיקין באילן, וקמ״ל דאפילו דרך הרבים שהיא רחבה ט״ז אמה אינה מפסקת באילן:",
+                "<b>שביל הרבים ושביל היחיד.</b> שביל זוטר טובא דשקיל כרעא ומנח כרעא. ואשמעינן דאפילו שביל דרבים אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים מפסיק בין השדות הזרועות ואי לא לא מפסיק:",
+                "<b>הבור.</b> שדה שאינה זרועה. והאדמה לא תשם (בראשית מ״ז:י״ט) מתרגמינן וארעא לא תבור:",
+                "<b>והניר.</b> חרישה. כמו נירו לכם ניר (ירמיהו ד׳:ג׳):",
+                "<b>וזרע אחר.</b> כגון ששתי השדות זרועים חטים וביניהם קרקע זרוע מין אחר. ושיעור רוחב הבור והניר וזרע אחר כדי שלשה תלמים של מענית המחרישה:",
+                "<b>והקוצר לשחת מפסיק.</b> דקסבר כל לשחת לאו קצירה היא, דלא חשבינן לה אתחלתא דקצירה. שחת תבואה שלא הביאה שליש, וקוצרים אותה להאכיל לבהמות. ואין הלכה כרבי מאיר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת.</b> שהיא רחבה כל כך עד שהעומד באמצע אינו יכול לקצור מכאן ומכאן:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר מפסקת.</b> ופליג את״ק דאמר לעיל על שלולית דהיינו אמת המים דבכל ענין מפסיק, ור׳ יהודה סבר דאם יכולה להקצר כאחת אינה מפסקת. והלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>וכל ההרים אשר במעדר יעדרון.</b> הר שחודו זקוף ואין בקר בכליו יכולין לעבור שם, ומפסיק בין שתי השדות:",
+                "<b>הוא נותן פאה לכל.</b> כלומר נותן פאה אחת לכל שתי השדות ולא חשיב הפסק. הואיל והם נעדרים במעדר, כלומר שבני אדם חופרים אותו הר בכלי שחופרים בו את הקרקע, אין זה הפסק. שהרואה אומר אין זה קרקע בור אלא למחר חופרים אותו במעדר וזורעים אותו ושתי השדות הם אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל מפסיק לזרעים.</b> מפרש בגמרא בירושלמי דהכל לאתויי סלע שהיה עובר על פני כל השדה. אם צריך הוא לעקור את המחרישה מצד זה כדי לתת אותה לצד זה, מפסיק:",
+                "<b>אלא גדר.</b> גבוה עשרה טפחים:",
+                "<b>שער כותש.</b> ענפי האילן קרויין שער. ופירוש שער כותש, שהנופות של אילנות מתערבין זה עם זה למעלה מן הגדר כעלי זה התקוע במכתש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הרואים זה את זה.</b> כל זמן שהעומד אצל אחד מהאילנות יכול לראות האילן האחר, אע״פ שיש ביניהן גדר, אינו מפסיק, ולוקח פאה מאילן אחד על חבירו:",
+                "<b>לזיתים שהיו להם בכל רוח.</b> פאה אחת היו נותנים על כל הזיתים שהיו להם לצד מזרחה של עיר, ופאה אחרת על כל הזיתים שהיו להם לצד מערבה, וכן לארבע רוחות:",
+                "<b>שהיו להם בכל העיר.</b> אין נותנים כי אם פאה אחת לכולן, אע״פ שאין רואין זה את זה, ואין הלכה כרבי אליעזר בר׳ צדוק שאמר משמו, אבל הלכה כר״ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני מיני חטין.</b> כגון שחמתית ולבנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלבלר.</b> הסופר:",
+                "<b>הזוגות.</b> הם כל אותן שנים שנים הנזכרים בפ״ק דמסכת אבות, שקבלו שנים מפי שנים [עד] מפי שמעון הצדיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>שדה שקצרוה כותים.</b> לעצמן. ולא שקצרוה פועלי כותים לישראל, דאז הוי כאילו קצרוה ישראל:",
+                "<b>קרסמוה נמלים.</b> דרך הנמלה לחתוך קנה השבולת מלמטה. ולזה קורים קרסום, לשון יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ):",
+                "<b>פטורה.</b> דכתיב גבי פאה ובקצרכם, עד ��תהיו אתם הקוצרים:",
+                "<b>שחובת הקציר בקמה.</b> כלומר חובת הפאה של זה הניחה בקמה. ונהי דאם כלה שדה, חזרה פאה לעומרים וחייב להפריש פאה מן העומרים, ה״מ היכא דכלה הוא אבל הכא הוא לא כלה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח נותן פאה לכל.</b> שחובת הפאה ממה שקצר נשאר בזה החצי שקנה הלוקח, והוי כאילו לא מכר לו אלא מה שנשאר בשדה אחר שיוציא ממנה הפאה שראוי להוציא מאותה שדה. וכן הפודה מיד הגזבר מוציא מן החצי שפדה הפאה הראויה לשדה כולה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מלבנות.</b> ערוגות מרובעות. ובשביל שעשויות כדפוסי הלבנות קרויין מלבנות:",
+                "<b>שבין הזיתים.</b> וה״ה לכל שאר אילנות. ונקט זיתים לאשמועינן דאפילו זיתים שחייבים בפאה לא מפסקי לב״ה, וכ״ש שאר אילנות שאין חייבין בפאה דפשיטא דלא מפסקי:",
+                "<b>ב״ש אומרים פאה מכל אחד ואחד.</b> מכל מלבן ומלבן, הואיל ועומדות הערוגות פסקי פסקי ואין מתערבין זו עם זו קסברי ב״ש דמפסקי זיתים. [אבל] היכא דראשי שורות מתערבים מזה לזה [מודו] דלא מפסקי. ובזמן שהאילנות מרוחקים זה מזה עד שבקרקע בית סאה שהוא נ׳ אמה על נ׳ אמה אין בו י׳ אילנות, מודים ב״ה שנותן פאה לכל מלבן ומלבן, דהואיל והאילנות מרוחקים נראין הדברים שלא בשביל האילנות נעשו המלבנות. ובזמן שהאילנות רצופים ויש עשר אילנות בפחות מבית סאה מודים בית שמאי שנותן פאה אחת על הכל, לא נחלקו אלא כשיש עשר אילנות בבית סאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המנמר.</b> מלקט שדהו מקומות מקומות, דמחזי כמנומר, לשון ונמר חברבורותיו (ירמיהו י״ג:כ״ג), שקצר התבואה שנתבשלה ראשון ראשון בשדה:",
+                "<b>ושייר קלחים לחים.</b> אותן שלא נתבשלו:",
+                "<b>נותן פאה לכל אחד ואחד.</b> כשחוזר ללקט הקלחים לחים ששייר. דנמור מפסיק ולאו אתחלתא דקצירה חשיבא:",
+                "<b>בזורע שבת.</b> ירק שקורין לו אניט״ו בלע״ז:",
+                "<b>שהוא נותן פאה לכל אחת ואחת.</b> מפני שאין דרכן לזרוע מהן שדה אחת, לפיכך חשובין כל אותן ערוגות כאילו כל אחת מהן שדה אחת. ושבת וחרדל חייבים בפאה אף על פי שאין נותנין פאה לירק, משום דלזרע עבידי וכמיני זרעים חשיבי. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליק בצלים.</b> אית דמפרשי ל׳ ואנכי איש חלק (בראשית כו), על שם שכשנתלשו נשאר המקום חלק. ואית דמפרשי המחליק כמו המחלק, שנוטל חלק מן הבצלים לחים למכרן בשוק וחלק אחר מניח יבשים לגורן לקיום:",
+                "<b>נותן פאה לאלו לעצמן.</b> דכשני מיני חטים דמו:",
+                "<b>וכן בכרם.</b> וכן המחליק בכרם דינו כמחליק בבצלים:",
+                "<b>המדל נותן מן המשוייר על מה ששייר.</b> בזמן שהבצלים זרועים רצופים נוטל מהם אחד מבינתיים כדי שהנשארים יתגדלו בריוח ויעשו גסים. וזהו הנקרא מדל שדולה ושולף אותם ממקומם, ותנן איזהו מדל נוטל אחת ומניח שנים. ואותן שעוקר ליתן ריוח לנשארים אינם חייבין בפאה לפי שתקנת הנשארים היא, הילכך נותן פאה מן הנשאר לבד והנעקר פטור מכלום דלא חשיבא קצירה:",
+                "<b>המחליק מאחת יד.</b> כלומר מענין אחד, או כולו לגורן או כולו לשוק. ורמב״ם פירש מאחת יד ממקום אחד, שהחלק שנוטל למכור בשוק אינו נוטל אותו מכאן ומכאן אלא כולו מצד אחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>האמהות של בצלים.</b> בצלים גדולים שמניחין אותן לגדל זרע, ומתוך שמשתהין בארץ לא חזו לאכילה אלא על ידי הדחק, ולכך פטר רבי יוסי. ואין הלכה כמותו:",
+                "<b>מלב��ות הבצלים שבין הירק.</b> סבר רבי יוסי דירק כזרע אחר דמי, שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, ותנן לעיל בפרק שני דזרע אחר מפסיק. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלקחו את האילן.</b> מהנך אילנות דחשיב בפרק קמא שחייבים בפאה:",
+                "<b>המוכר קלחי אילן.</b> שרשי צמחים שחייבין בפאה, ולא מכר לו הקרקע, נותן הלוקח פאה מכל אחד ואחד:",
+                "<b>בזמן שלא שייר.</b> כלומר אם לא התחיל בעל השדה לקצור או ללקט פירות, אז הוא דחייב הלוקח ליתן פאה. אבל אם התחיל בעל השדה לקצור שדהו קודם שמכר את אלו, שנשאר מן השדה שלא נקצר או שלא נלקט, בעל השדה הוא הנותן פאה על הכל, דמכי אתחיל בקצירה או בלקיטת הפירות איחייב בפאה של כל השדה. ורבי יהודה לפרושי מלתיה דת״ק אתא וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרקע בית רובע.</b> מקום שראוי לזרוע בו רובע הקב. ופירשו בו שהוא עשר אמות ומחצה על עשר אמות בקירוב:",
+                "<b>העושה סאתים.</b> רבי יהושע לא אזיל בתר זריעה, אלא קרקע המוציאה סאתיים שהן י״ב קבין:",
+                "<b>לקצור ולשנות.</b> דרך הקוצרים אוחז מלא כפו מן הקמה וקוצר, כדכתיב (תהלים קכט) שלא מלא כפו קוצר. ואם יש בקמה כדי למלאות כפו שני פעמים חייבת בפאה:",
+                "<b>קרקע כל שהוא חייבת בפאה.</b> דס״ל פאת שדך כל שהוא משמע, ופליג אכולהו:",
+                "<b>ובבכורים.</b> דכתיב בהו אדמתך. והני מילי בבכורי חטה ושעורה, אבל בבכורים של אילן אינו חייב אלא אם כן יש לו קרקע שש עשרה אמות סביב לאילן שהוא שיעור יניקתו:",
+                "<b>ולכתוב עליה פרוזבול.</b> הלל תקן פרוזבול, כשראה שהיו נמנעים מלהלוות לעניים מפני השביעית שמשמטת החוב, תקן שיהא מוסר שטרותיו לבית דין, וכותב מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין כל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, ומשכתבו לו שטר זה שוב אין שביעית משמטת חובו. ודוקא כשיש קרקע כל דהוא ללוה דאז חשיב כאילו החוב גבוי כבר ביד בית דין ותו לא קרינא ביה לא יגוש, וחשבינן לקרקע כל שהוא כאילו שווה כל החוב דאין אונאה לקרקעות:",
+                "<b>ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות.</b> דמטלטלין נקנין אגב קרקע, בכסף בשטר ובחזקה, כדתנן בפ״ק דקדושין ושם מפורש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שכיב מרע.</b> השוכב על מטתו מחמת חולי:",
+                "<b>שייר קרקע כל שהוא.</b> כל הני שייר קרקע כל שהוא, דתנן במתניתין, מכאן ועד סוף פרקין, לאו דוקא קרקע דהוא הדין מטלטלים כל שהן. אלא איידי דתנא רישא גבי פאה ובכורים ופרוזבול קרקע כל שהוא תנא בכל הנך נמי קרקע כל שהוא:",
+                "<b>מתנתו קיימת.</b> אם קנו מידו על המתנה אף על פי שעמד מחליו אינו יכול לחזור בו, הואיל ושייר לעצמו כל שהוא גלי דעתיה דלאו מחמת מיתה כתב המתנה:",
+                "<b>לא שייר קרקע כל שהוא.</b> לעצמו, מסתמא לא שביק איניש נפשיה ערטילאי, ואם לא שהיה חושב ודאי שימות לא היה נותן כל נכסיו, הלכך אם עמד חוזר ואפילו קנו מידו:",
+                "<b>וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה.</b> בשכיב מרע מיירי, שמחלק נכסיו לבניו וכתב לאשתו חלק בין הבנים ושמעה איהי ושתקה ולא אמרה כתובתי אני גובה או כיוצא בזה אבדה כתובתה:",
+                "<b>רבי יוסי אומר אם קבלה עליה.</b> שתהא שותפת בין הבנים, אפילו לא קנו מידה, והוא לא צוה שיכתבו כך בפניה, אבדה כתובתה ושוב אינה יכולה לחזור בה. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב כל נכסיו לעבדו.</b> שכתב כל נכסי נתונים לפלוני ��בדי, הרי העבד בכלל הנכסים ונתן לו את עצמו. והא דקאמר עבדי היינו עבדי שהיה כבר:",
+                "<b>שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין.</b> דכל היכא דנחית לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר, וכי אמר כל נכסי לך אשאר נכסים קאמר ולחנופי ליה קאתי ולא שחרריה, כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסי. ואפילו אין לו שום נכסים אלא העבד והקרקע ששייר מכל מקום לא יצא לחירות, דכיון דאין מתקיים דבור כל נכסי דהא אתא חוץ ובטל ליה דלא פלגינן דבורא והוי בטל לגמרי ולא קנה לא עצמו ולא נכסים:",
+                "<b>ר״ש אומר לעולם הוא בן חורין.</b> בין אין לו נכסים אחרים אלא העבד והקרקע ששייר, ובין יש לו נכסים אחרים לעולם הוא בן חורין. ומוקמינן דבור כל נכסי בעבד לבדו כשאין לו נכסים אחרים, ולא אמרינן דבמה שאמר חוץ בטל דבורו שאמר כל נכסי, דפלגינן דבורא, ומקיימינן ליה בעבד ויצא בן חורין:",
+                "<b>חוץ מאחד מרבוא.</b> ולא פירש מהו משייר, דהתם אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו עבד, ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים ואע״ג דשוי טפי, ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הפאה ניתנת במחובר.</b> דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב, הנח לפניהם והם יבוזו:",
+                "<b>בדלית.</b> גפן המודלית על גבי עצים או על גבי אילנות:",
+                "<b>מוריד ומחלק.</b> דכתיב (שם) תעזוב אותם, אותם שאין בהם סכנה אתה עוזב לפניהם ואי אתה עוזב אותם שיש סכנה בעלייתם, אלא מוריד מן האילן ומחלק להם:",
+                "<b>בחליקי אגוזים.</b> על שם שאילנות של אגוזים חלקים ואין בהם קשרים כשאר אילנות קרויין חליקי אגוזים. ואין הלכה כר״ש:",
+                "<b>אפילו תשעים ותשעה.</b> ארישא קאי, בפאה הניתנת במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בדלית ובדקל.</b> שמצותן בתלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטל.</b> אחד מן העניים מקצת פאה שלקט כבר וזרק לו על השאר כדי לקנות:",
+                "<b>אין לו בה כלום.</b> אפילו במה שלקט, דקונסין אותו ומוציאין ממנו התלוש והמחובר:",
+                "<b>נפל לו עליה וכו׳</b> אע״ג דארבע אמות של אדם קונות לו בסמטא ובצדי רשות הרבים, הכא בשדה חבירו לא תקינו ליה רבנן שיקנו לו ארבע אמותיו. אי נמי כיון דנפל עליה גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דלקני, בארבע אמות לא ניחא ליה דלקני:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלש אבעיות ביום.</b> שלש פעמים מתגלה בעל הבית ונראה בתוך שדהו כדי שיקחו העניים פאה. אבעיות לשון גלוי, נבעו מצפוניו (עובדיה א׳:ו׳) מתרגמינן אגליין מטמרוהי:",
+                "<b>בשחר.</b> מפני המיניקות שבניהם ישנים בשחר ואז יש להם פנאי ללקט:",
+                "<b>ובחצות.</b> מפני התינוקות שדרכן לצאת בחצות והולכים ללקוט פאה:",
+                "<b>ובמנחה.</b> מפני הזקנים ההולכים על משענתם ואין מגיעים לשדה עד שעת המנחה:",
+                "<b>שלא יפחתו.</b> משלש עתים הללו. והלכה שאין נותנין פאה אלא בשלש עתים הללו, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהם:",
+                "<b>של בית נמר.</b> שם מקום, כדכתיב (במדבר לב) את בית נמרה. קושרים חבל בצד הקמה וקוצרים והולכים עד שיכלה החבל ומניחים פאה לכל החבל, וחוזרים וקושרים ומניחים פאה, והיינו מכל אומן ואומן כלומר מכל שורה ושורה ועל זה מזכירין אותן לשבח:"
+            ],
+            [
+                "<b>עובד כוכבים שקצר את שדהו וכו׳</b> דכתיב גבי לקט ופאה ובקצרכם פרט לשקצרוה עובדי כוכבים, וגבי שכחה כתיב (דברים כד יט) כי תקצור קצירך ושכחת עומר, מכאן אמרו עובד כוכ��ים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר פטור:",
+                "<b>שאין השכחה אלא בשעת עמור.</b> ובשעת עמור מיהא גר היה וחייב בכל המצות, ורבנן סברי הואיל ואיכא שכחה בעומר ואיכא שכחה בקמה כדכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה לרבות שכחת קמה, את שישנו בשכחת קמה ישנו בשכחת עומר, והאי עובד כוכבים שקצר שלא היה בשכחת קמה דאותה שעה עובד כוכבים היה אע״פ שעכשיו נתגייר אינו בשכחת עומר. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>קמה ופדה עומרים פטורה.</b> דמקרא דממעטינן קציר עובדי כוכבים ממעטינן נמי קציר הקדש דלאו קצירך הוא ולענין שכחה פליגי רבי יהודה ורבנן בהקדיש קמה ופדה עומרים כי היכי דפליגי בעובד כוכבים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא באו לעונת המעשרות.</b> היינו מרוח כשהוא משוה פני הכרי ברחת, אם באותה שעה היו ביד הגזבר פטורים, ואם לאו אין ההקדש פוטרן:",
+                "<b>וגמרן הגזבר.</b> שנגמרו בעודן ביד הגזבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר זכה לו.</b> פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בעשיר שלקט פאה לזכות בה לעני. דרבי אליעזר סבר אמרינן תרי מגו, מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי חזי ליה. ומגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, ורבנן סברי חד מיגו אמרינן תרי מיגו לא אמרינן. אבל מעני לעני, דברי הכל זכה לו:",
+                "<b>של עובד כוכבים חייב במעשרות.</b> דהואיל ואין העובד כוכבים חייב בלקט שכחה ופאה הוו להו כשאר תבואה של עובד כוכבים שחייבת במעשר:",
+                "<b>אלא א״כ הפקיר.</b> לעניים ולעשירים, דהפקר פטור מן המעשר. ומתניתין ר״מ היא דאמר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר. ואין כן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנושר בשעת הקצירה.</b> שבלים הנופלים בשעת הקצירה:",
+                "<b>הכהו קוץ.</b> כל היכא דנושר מחמת אונס אינו לקט, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) ולקט קצירך, אין לקט אלא מחמת קציר:",
+                "<b>תוך היד.</b> אנשר קאי, כלומר תוך היד ונשר, תוך המגל ונשר, דהנושר מתוך היד ומתוך המגל לעניים. אבל הנושר מאחר היד מנדנוד ידו ומאחר המגל מכח תנועת המגל, לבעל הבית, דאין זה בדרך קצירה:",
+                "<b>ראש היד.</b> כשידו מלאה ויש שבלים בין ראשי אצבעותיו לפס ידו, הנושר משם, וכן הנושר מראש המגל:",
+                "<b>רבי ישמעאל אומר לעניים.</b> דדמי לתוך היד ולתוך המגל:",
+                "<b>ורבי עקיבא אומר לבעל הבית.</b> דמדמי ליה לאחר היד ולאחר המגל. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>חורי הנמלים.</b> דרך הנמלים לכנוס תבואה בחוריהן:",
+                "<b>שבתוך הקמה.</b> עד שלא התחילו לקצור:",
+                "<b>של בעל הבית.</b> שאין לעניים בקמה כלום:",
+                "<b>שלאחר הקוצרים.</b> לאחר שהתחילו לקצור חיישינן שמא הביאו שם הנמלים מן הלקט. הלכך החטים העליונים שבחורים או שבלים העליונים לעניים דיש שם מן הלקט, אבל חטים התחתונים לבעל הבית דמן הקמה היה. ואלו הן עליונים כל שהן לבנים, ואלו הן תחתונים הירוקים שנוטים להשחיר ונכרים שהם ישנים:",
+                "<b>ר״מ אומר הכל לעניים.</b> שאי אפשר לגורן בלא ירקון, ושמא אלו הירוקים מן התבואה חדשה שקצרו עכשיו שיש בה חלק לעניים:",
+                "<b>שספק לקט לקט.</b> דכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב הנח לפניהם משלך. והלכה כר״מ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>גדיש שלא לוקט תחתיו.</b> מי שאסף והגדיש את העומרים למקום אחד בתוך השדה שעדיין לא לקטו שם העניים את הלקט:",
+                "<b>כל הנוגעות בארץ לעניים.</b> דקנסוהו רבנן לפי שהגדיש על גב הלקט, ואפילו הגדיש חטים על גבי לקט של שעורים הוי כל הנוגע מן החטים בארץ לעניים:",
+                "<b>הרוח שפזרה את העמרים.</b> על גבי הלקט:",
+                "<b>כדי נפילה.</b> כדי שיעור שרגיל ליפול בשעת קצירה, שהם ארבעה קבין לכור זרע, והכור הוא שלושים סאין. ומשום דאמר תנא קמא אומדים כמה לקט ראויה לעשות קא משמע לן רבן שמעון בן גמליאל אין הדבר צריך אומד שכבר קצוב ועומד כדי נפילה, בשלשים סאין של זרע רגיל ליפול ממנו בשעת קצירה ארבעה קבין וכך יתן לעניים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שבולת שבקציר.</b> שייר בקצירתו שבולת אחת שלא קצר, וראש אותה שבולת מגיע לקמה, אם אותה שבולת נקצרת עם הקמה הרי היא של בעל הבית, שהקמה מצילתה דלא קרינן בה לא תשוב לקחתו (דברים כ״ד:י״ט):",
+                "<b>מעשר שבולת אחת ונותן לו.</b> לפי שחייב ליתן לו דבר מתוקן כמו שהיתה שבולת של לקט דפטורה מן המעשרות ואף על פי שעדיין לא נתמרח חל מעשר עליו כמו מעשר ראשון שהקדימו בשבלין שחל עליו שם מעשר אף ע״פ שעדיין לא נתמרח. וכיצד הוא עושה, מביא שתי שבלים מגדיש זה שנתערבה בו שבולת של לקט, ואומר על אחת מהן אם זו לקט מוטב, ואם לאו הרי מעשרותיה קבועים בזו השנית, ונותן לו את הראשונה. ובירושלמי פריך וניחוש שמא זאת השניה שקבע עליה המעשרות של לקט היא, וכיון שהיא פטורה מן המעשר אין המעשרות קובעים בה שאין מפרישין מן הפטור על החיוב, ומשני שלוקח שבולת שלישית ואומר אם השנייה שקבעתי בה המעשרות היא לקט ואינה יכולה להיות מעשר, הרי זו השלישית מעשר על הראשונה:",
+                "<b>אמר רבי אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו.</b> רבי אליעזר לדבריהם דרבנן קאמר להו, לדידכו דפלגיתו עלי בעשיר שלקט פאה לעני שאני אומר זכה לו ואתון אמריתו דלא זכה לו, היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו, דהא אין בעל השדה יכול לזכות לו את הלקט לפי דבריכם, ונמצא דלקט זה לא בא ברשותו של עני, אלא לדבריכם מזכה את העני בכל הגדיש על מנת להחזיר דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה, ונמצאת אותה שבולת שהיא לקט באה ליד העני ויכול להחליפה באחרת. ורבנן אמרי הכא עשו את שאינו זוכה כזוכה, וחשבינן להאי שבולת של לקט כאילו באה לידו של עני, אע״ג דלא זכה בה, לענין זה שיכול להחליפה באחרת. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מגלגלין בטופח.</b> מין קטנית דק, שקורין לו בערבי גילבא״ן. ורמב״ם פי׳ שהוא מין זרע שקורין לו קורטמ״ן ודומה לשעורים. ואומר ר״מ שאין מגלגלין זה המין עם שאר מיני זרעים, לקצור אותם ביחד, כי הלקט שהיה ראוי ליפול משאר מיני זרעים יפול מזה המין הגרוע ונמצא מפסיד לעניים:",
+                "<b>וחכמים מתירים מפני שאפשר.</b> שיפול לקט משאר זרעים כמו מן הטופח. והלכה כחכמים. פי׳ אחר אין מעלין מים בגלגל מן הבור להשקות את השדה או להרביצה עד שיהא משקה טופח עליה בשעה שהעניים באים בשביל הלקט, מפני שהוא מפסיד לעניים. וחכמים מתירין, מפני שאפשר שישומו ההפסד של עניים בזה ויתן בעל השדה כפי השומא שישומו עליו, ולר׳ מאיר דאמר אין מגלגלין שמין לבעל הבית הפסדו ונוטל מן העניים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עני היה באותה שעה.</b> ופטור מלשלם. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליף עם העניים.</b> נותן תבואה או פירות לעני בחלוף מה שלקט:",
+                "<b>שלו פטור.</b> מן המעשר. מה שנתן לו ה��ני שהוא של לקט שכחה ופאה:",
+                "<b>ושל עניים חייב.</b> מה שנתן בעל הבית לעני מתבואתו, וחייב לעשר קודם שיתן אותו לעני:",
+                "<b>שנים שקבלו את השדה.</b> והם עניים:",
+                "<b>באריסות.</b> למחצה לשליש ולרביע, והם נעשים כבעל הבית, ובעל הבית עני אסור בלקט של שדהו דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לא תלקט לעני, אזהרה לעני שלא ילקט הלקט שלו, וחייב להפריש מעשר עני ולתת אותו לעני אחר. ודוקא כל אחד על חלקו נעשה כבעל הבית, ולא על חלק חבירו. הלכך מותרין ליתן זה לזה מעשר עני:",
+                "<b>שקבלה ממנו למחצה.</b> שזכה במחובר. אבל אם אמר ליה [שליש] מה שאתה קוצר, אין לו חלק אלא בתלוש, וחיוב לקט שכחה ופאה הכל על בעל השדה, ואף על פי ששכחת העמרים בתלוש בשעת עמור, מכל מקום כאן פטור דלא קרינן ביה קצירך הואיל ולא זכה אלא בתלוש. וגר שנתגייר לאחר קצירה דחייב בשכחה לעיל לרבי יהודה, היינו משום דקרינן ביה שדך. ומכל מקום מהאי טעמא לא מחייבינן גר בלקט מאחר שעיקרו במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוכר שדהו.</b> שמכר לו שדה וקמתה. אבל מכר את הקמה בלבד ושייר השדה לעצמו, שניהם אסורים בלקט שכחה ופאה, שאצל זה אני קורא שדך ואצל זה אני קורא קצירך:",
+                "<b>המוכר מותר.</b> בלקט שכחה ופאה אם הוא עני:",
+                "<b>על מנת שילקט בנו אחריו.</b> שע״י כן הפועל מנכה לו מן השכירות, ונמצא פורע חובו משל עניים:",
+                "<b>אל תסג גבול עולים.</b> כלומר אל תקרי עולם אלא עולים, אית דמפרשי אלו עולי מצרים שלא תשנה האזהרות שבתורה שנתנה ליוצאי מצרים, ואית דמפרשי עולים אלו בני אדם שירדו מנכסיהם, וקרי להו עולים לשון כבוד, כדרך שקורין לעור סגי נהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שכחו בעל הבית.</b> כגון דבעל הבית בשדה, דקאי גביה וזכי ביה. אבל בעל הבית בעיר הוי שכחה אף על גב דלא שכחו בעל הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכובעות.</b> לעשות מהן כמין כובע בראש, שכך היו רגילין לעשות עטרות של שבולין ולשום בראש:",
+                "<b>לכומסאות.</b> אינם גבוהים ובולטים למעלה ככובעות, אלא נכפפים למטה שאינו נראה כל כך, כמה דתימא (דברים ל״ב:ל״ד) הלא הוא כמוס עמדי:",
+                "<b>ולחררה.</b> קצר מעט ועמר, כדי לגלגל עיסה לעשות חררה קטנה ע״ג גחלים. פ״א יש שקוצרים התבואה ומגדישים אותה במקום אחד עד שתתאסף. ואז נושאים אותה למקום שדשים התבואה, ומקום הדישה נקרא גורן, ומה שמגדישים על גבי קרקע נקרא כובעות, כדמות כובע שמשימין בראש, ומה שמגדישים בחפירה בארץ נקרא כומסאות, לשון כמוס עמדי, ומה שמגדישים בעגולה כדמות אבן הרחים נקרא חררה, ע״ש שהחררה עגולה:",
+                "<b>ולעמרים.</b> עשה עמרים קטנים, וסופו לעשות משנים ושלשה עומר אחד:",
+                "<b>אין לו שכחה.</b> כלומר מה ששכח בשדה בשעה שמוליך לא׳ מן המקומות הללו אינו שכחה דכתיב (שם כט) כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה, מה קציר שאין אחריו קציר אף עמור שאין אחריו עמור, יצא אלו שיש אחריהן עמור:",
+                "<b>ממנו ולגורן יש לו שכחה.</b> המוליך מאחת מהמקומות הללו לגורן ושכח עומר באחת מן המקומות הללו, הוי שכחה:",
+                "<b>המעמר לגדיש.</b> ורוצה שישארו באותו מקום ושם ידוש אותם, יש לו שכחה:",
+                "<b>ממנו ולגורן.</b> ואם נמלך עליהם אח״כ ומוליכם למקום אחר לדוש אותם, אין לו שכחה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים הבקר לעניים.</b> מי שהפקיר לעניים ולא לעשירים דין הפקר יש לו, ופטור מן המעשר, דכתיב בלקט ופאה (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב אותם, מה תלמוד לומר תעזוב אותם, למד על עזיבה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כזו, מה זו לעניים ולא לעשירים אף מה שנאמר במקום אחר לעניים ולא לעשירים:",
+                "<b>אף לעשירים כשמטה.</b> דכתיב (שמות כה) והשביעית תשמטנה ונטשתה, מה ת״ל ונטשתה, למד על נטישה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כשביעית, מה שביעית לעניים ולעשירים אף הפקר לעניים ולעשירים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לגפה.</b> גדר אבנים סדורות זו על זו בלא טיט:",
+                "<b>ולכלים.</b> כלי המחרישה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים אינו שכחה.</b> פלוגתייהו דב״ש וב״ה בעומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ונתנו בצד הגפה או בצד הגדיש ושכחו שם, שבית שמאי אומרים אינו שכחה שהרי זכה בו:",
+                "<b>ובית הלל אומרים שכחה.</b> והא דתנן לקמן במתניתין העומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ושכחו מודים בית הלל לב״ש שאינו שכחה, זהו כשלא הניחו אצל הגפה או אצל הגדיש. פירוש אחר בש״א אינו שכחה אפילו בעומר שלא החזיק בו כלל לא הוי שכחה, דהואיל והניחו אצל דבר המסויים עתיד לזכרו, ובה״א שכחה כל זמן שלא החזיק בו. ומודים ב״ה שאם החזיק בו ואח״כ שכחו שאינו שכחה, כדאמרינן בסמוך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח.</b> לקמן בסמוך מפרש לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנים שהתחילו מאמצע שורה.</b> של עמרים, זה הפך פניו לצפון וזה הפך פניו לדרום:",
+                "<b>ושכחו לפניהם.</b> לאחר שהתחילו לעמר דלגו עומר ושכחוהו, הוי שכחה, דקרינן ביה לא תשוב לקחתו (דברים כ״ד:י״ט):",
+                "<b>ולאחריהם אינו שכחה.</b> אם כשהפכו פניהם זה לצפון וזה לדרום והתחילו לעמר נשאר עומר אחד ביניהם ושכחוהו, אינו שכחה. לפי ששניהם סמכו זה על זה ומתוך כך נשכח:",
+                "<b>יחיד שהתחיל מראש השורה.</b> השתא מפרש להא דתנן לעיל ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח. כגון שיש כאן עשר שורות של עשר עשר עמרין מסודרין בשורות מצפון לדרום, והתחיל לעמר בראש שורה אחת ושכח עומר אחד לאחריו, הוי שכחה, כיון שעבר ממנו ועמר עומר הסמוך לו קרינן ביה לא תשוב לקחתו, אבל אם שכח עומר אחד או שנים בסוף השורה, דהיינו לפניו, והניחם וחזר והתחיל לעמר מתחלת שורה שניה, לא הוי שכחה, דלא קרינן ביה לא תשוב, שאני אומר דעתו לעשות שורה אחרת מאותם שהניח ממזרח למערב. והיינו דתנן העומר שכנגדו מוכיח, שהעומרים [של] שורות אחרות מוכיחים על אלו שהניח שלא שכחן שראויין להתחשב עמהן בשורה אחרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוצני פשתן.</b> כמו שנעקר הפשתן מן השדה נקרא הוצני, שעומד כמו הוצין:",
+                "<b>שני גרגרים.</b> ענבים:",
+                "<b>אלו כדברי ב״ה.</b> וטעמייהו משום דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב אותם, חד לעני וחד לגר, הרי שנים. ובית שמאי אמרי שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית. דכתיב (דברים כ״ד:י״ט) לגר ליתום ולאלמנה יהיה, הרי שלשה לעניים:"
+            ],
+            [
+                "<b>העומר שיש בו סאתים אינו שכחה.</b> דכתיב (שם) לא תשוב לקחתו, עומר שאתה יכול להגביהו כולו כאחת ולשאת אותו על כתפו, יצא זה של סאתים שאי אתה יכול להגביה כולו כאחת:",
+                "<b>אמרו לו יפה כחו.</b> כדאמרינן שתים שכחה שלש אינן שכחה:",
+                "<b>לא אם אמרת בעומר אחד שהוא כגדיש.</b> דין הוא שעומר אחד שיש בו סאתים לא יהיה שכחה, מפני שהוא כגדיש ואין שייך שכחה בגדיש:",
+                "<b>תאמר בשני עמרים.</b> שהם כמו שאר עמרים קטנים:",
+                "<b>ככריכות.</b> כאגודות קטנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>קמה שיש בה סאתים ושכחה אינו שכחה.</b> דילפינן שכחת קמה משכחת עומר, מה עומר שיש בו סאתים אינו שכחה אף קמה שיש בה סאתים אינה שכחה ושכחת קמה ילפינן לה מקרא דכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה, לרבות שכחת קמה:",
+                "<b>טופח.</b> מין קטנית דק מאד, וקורין לו בערבי גילבא״ן. ובקמה של שעורים איירי שנשתדפו ונעשו דקות כטופח, ואפ״ה רואים אותם כאילו הן גסים כשאר שעורים, ואם כשנחשוב אותן גסים כשאר שעורים יהיה בהן סאתים אע״פ שעכשיו שהם שדופות אין בהם סאתים, לא הוי שכחה. ואין לפרש דשל טופח ממש יחשבו כאילו הם כשעורים הגסים, אלא בשעורים שנשתדפו ונעשו כטופח, דהכי אמרינן בירושלמי רואים את השדופות כאילו הן מלאות:",
+                "<b>ענוה של שעורים.</b> ענוה בוי״ו כמו ענבה בבי״ת כלומר גרגיר שעורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקמה מצלת את העומר.</b> קמה שלא שכחה שהיתה בצד עומר ששכחו, מצלת על העומר, דלא הוי שכחה דכתיב (שם) כי תקצור ושכחת עומר, עומר שסביבותיו קציר הוי שכחה, ולא עומר שסביבותיו קמה:",
+                "<b>ואת הקמה.</b> אם שכח קמה והיו ראשי שבלים שלה מחוברים לקמה אחרת שלא שכחה, זאת הקמה שלא שכחה מצלת על הקמה השכוחה המחוברת אליה, ולא הויא שכחה:",
+                "<b>העומר אינו מציל.</b> אם היה עומר שכוח או קמה שכוחה בצד עומר שאינו שכוח, אין העומר שאינו שכוח מציל לא על העומר ולא על הקמה השכוחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עקורה.</b> תלושה, ושאינה עקורה מחוברת לקרקע, אינן מצטרפין לסאתים ונימא דלא הוו שכחה, אלא אם שכחן הוו שכחה. ודוקא בשכח שניהם דאם שכח עקורה ולא שכח שאינה עקורה היתה שאינה עקורה מצלת על העקורה שאצלה:",
+                "<b>וכן באילן.</b> סאה פירות תלושין אצל סאה מחוברין אין מצטרפין, והוו שכחה:",
+                "<b>והשום והבצלים.</b> סאה קמה של שום וסאה קמה של בצלים אין מצטרפין לסאתים קמה. אי נמי סאה שום עקור וסאה שום שאינו עקור, וכן סאה בצלים עקורים וסאה בצלים שאינן עקורין אין מצטרפין:",
+                "<b>אם באת.</b> כגון שיש לקט בין סאה לסאה, וכן בכרם יש פרט בין סאה לסאה. אבל בפירות האילן לא משכחת רשות עני באמצע, דאין לקט ופרט באילן. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתנה לשחת.</b> לקצור בעודה לחה להאכיל לבהמה:",
+                "<b>לאלומה.</b> לקצור כדי לאסור בה עומרים אחרים, כמו מאלמים אלומים (בראשית לז):",
+                "<b>אגודי השום.</b> שומין שלקטן כדי לאגוד בהן שומים אחרים:",
+                "<b>ואגודות השום והבצלים.</b> אם שכחן אינן שכחה, דדרך שומין ובצלים שעושים מהן אגודות קטנות וחוזרים ואוגדים בחמש או שש מאלו הקטנות לאגודה אחת, ועל אותן הקטנות קאמר דלא הוו שכחה. משום דהוי כמעמר למקום שאינו גמר מלאכה, דאמרינן לעיל בסוף פרק גדיש דלא הוי שכחה:",
+                "<b>הלוף.</b> רמב״ם אמר שהוא מין ממיני הבצלים:",
+                "<b>רבי יהודה אומר אין להם שכחה.</b> לכל הטמונים, דכתיב שדך מה שדה בגלוי אף כל בגלוי, פרט לטמון:",
+                "<b>וחכמים אומרים יש להם שכחה.</b> כתיב שדך דמשמע גלוי וכתיב קצירך דמשמע נמי גלוי, הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ומרבינן את הטמון. ופירוש טמון דבר שהנאכל ממנו הוא טמון תחת הקרקע, כמו הצנון והבצל והשום והלפת וכיוצא בהן. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקוצר בלילה והמעמר.</b> בלילה:",
+                "<b>והסומא.</b> בין ביום בין בלילה:",
+                "<b>אם היה מתכוין ליטול הגס הגס.</b> כיון דמתכוין ליטול הגסין אפילו דקין אין להם שכחה:",
+                "<b>על מנת מה שאני שוכח אני נוטל יש לו שכחה.</b> דמתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כל זית.</b> כזית הנטופה בשעתו. על שם שהוא נוטף שמן קראו לו נטופה, אע״פ שאינו נוטף בכל שנה הואיל והעלו לו שם זה על שהוא נוטף בשעתו, אם שכחו אינו שכחה דכתיב (דברים כ״ד:י״ט) ושכחת עומר בשדה, עומר שאתה שוכחו לעולם יצא זה שאתה זוכרו לאחר זמן:",
+                "<b>שופכני.</b> שזיתיו שופכים שמן הרבה:",
+                "<b>בישני.</b> שהוא מבייש כל שאר אילנות מרוב השמן שיוצא ממנו יותר מחביריו:",
+                "<b>שהוא עושה הרבה.</b> זיתים מרובים:",
+                "<b>שנים שכחה.</b> סתם מתניתין כבית הלל דאמרי לעיל שנים לעניים:",
+                "<b>רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים.</b> לא אמר רבי יוסי אלא בזמן שבא אדרינוס קיסר והחריב את כל הארץ ולא היו זיתים מצויין, אבל בזמן שזיתים מצויין מודה רבי יוסי דיש שכחה לזיתים. וכן מי שהיו כל זיתיו נטופה או שופכני או בישני יש להם שכחה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש שורות של שני מלבנים.</b> שלש שורות של אילני זיתים ובין שורה ראשונה לשניה ערוגה מרובעת כדמות מלבנות התבואה שבין הזיתים דתנן לעיל בריש פרק ג׳, וכן בין שורה שניה לשלישית ושכח אילן אמצעי שבשורה האמצעית, אינה שכחה שהאילנות שסביביו הסתירוהו, ודמי לחפוהו בקש או עמדו עניים כנגדו דתנן לעיל דאינו שכחה:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> אמתניתין דלעיל קמהדר דתנן בזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה. במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו אבל התחיל בו ושכחו הרי זו שכחה עד שיהיה בו סאתים:",
+                "<b>כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו.</b> אם נזכר בעל הזיתים מן הזיתים ששכח באילן בעוד שיש לו זיתים תחתיו יכול לחזור וללקטן, ולא חשיבא שכחה מה ששכח בראש האילן אלא לאחר שלא נשארו לו זיתים תחת האילן:",
+                "<b>רבי מאיר אומר משתלך המחבא.</b> כלומר משבדק המלקט בכל מחבואי הזיתים, אז הוי הנשאר לעניים כשאין לבעל האילן זיתים תחתיו, אבל כל זמן שלא בדק המלקט בכל מחבואי הזיתים אף על פי שאין זיתים תחתיו יכול לחזור וללקט. ואין הלכה כרבי מאיר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו פרט.</b> האמור בתורה (ויקרא י״ט:י׳) ופרט כרמך לא תלקט:",
+                "<b>עקץ.</b> חתך:",
+                "<b>הוסבך בעלים.</b> נקשר ונאחז בעלים ועל ידי כך נפל ונפרט:",
+                "<b>הרי הוא של בעל הבית.</b> שלא נפרט דרך בצירה:",
+                "<b>המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר.</b> נותן סל תחת הענבים שיפול הפרט לתוכו:",
+                "<b>הרי זה גוזל את העניים.</b> דפרט בנשירתו זכו בו עניים קודם שיגיע לארץ:",
+                "<b>אל תסג גבול עולים.</b> מפורש לעיל בפרק ה׳:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא עוללת.</b> האמורה בתורה (שם) וכרמך לא תעולל:",
+                "<b>כתף.</b> השרביט האמצעי של האשכול מחוברים בו אשכולות קטנות הרבה, וכשהן שוכבים זה על זה כמשאוי שעל כתפו של אדם הוא נקרא כתף, וכשהן מפוזרים בשרביט אחד לכאן ואחד לכאן אין כאן כתף:",
+                "<b>נטף.</b> הן גרגרים של ענבים המחוברים בסוף השרביט שרגילים להיות תלוים שם ענבים הרבה, ועל שם שענביו נוטפות למטה נקרא נטף, ובלשון מקרא קורא לאשכול שאין לו לא כתף ולא נטף עולל, לפי שהוא לפני שאר האשכולות כעולל לפני האיש:",
+                "<b>אם ספק.</b> שנראים האשכולות הקטנות התלויות בשרביט כאילו שוכבות זו על זו ואין שוכבות יפה, דהשתא הוי ספק אם יש לה כתף אם לאו:",
+                "<b>שבארכובה.</b> יחור של זמורה שתלויין בה אשכולות הרבה והבוצר קוצצה, והיא נקראת ארכובה ופעמים שיש בה עוללות עם האשכלות:",
+                "<b>נקרצת.</b> נקצצת ונחתכת. ודוגמתו שנינו ביומא קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו. ובמקרא, (ירמיהו מ״ו:כ׳) קרץ מצפון בא:",
+                "<b>גרגר יחידי.</b> כגון אשכול שאין לו אשכולות קטנות שוכבות זו על זו אלא הגרגרים מחוברים בשרביט עצמו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר אשכול.</b> דכתיב (ישעיהו י״ז:ו׳) ונשאר בו עוללות כנוקף זית שנים שלשה גרגרים. שנים שלשה גרגרים עוללות, יותר מכאן אשכול:",
+                "<b>וחכמים אומרים עוללת.</b> דלא חשיבי הגרגרים השוכבים זה על זה להקרא כתף. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדל בגפנים.</b> כשהגפנים תכופים זה אחר זה עוקר מאותם שבינתים והאחרים מתוקנים בכך:",
+                "<b>כך הוא מדל בשל עניים.</b> אע״פ שיש בהם פאה או עוללות של עניים כך מדל בשלהם כמו בשלו, קסבר עניים דין שותף יש להם וכשם ששותף כמו שהוא מדל בשלו כך מדל בשל חבירו אף עניים כן:",
+                "<b>רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי.</b> קסבר עניים דין קונה יש להם בחלקם, וכשם שהמוכר לחבירו י׳ אשכולות אסור ליגע בהן אף בשל עניים כן. והלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כרם רבעי.</b> הנוטע כל עץ מאכל, בשנה הרביעית מעלה הפירות לירושלים ואוכלם שם בקדושת מעשר שני, או פודה אותם ומעלה הדמים לירושלים דכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים, ודרשינן הלולים כמו חלולים, אמר רחמנא אחליה והדר אכליה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים אין לו חומש.</b> אף על פי שטעון פדיון כמעשר שני אין הבעלים מוסיפים את החומש דלא כתבה תורה בו חומש:",
+                "<b>ואין לו ביעור.</b> אינו חייב לבערו מן הבית בערב פסח של רביעית ושל שביעית כשמבער המעשרות כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית:",
+                "<b>ובית הלל אומרים יש לו.</b> חומש ויש לו ביעור. בית הלל ילפי קדש קדש ממעשר, מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור, ובית שמאי לא ילפי קדש קדש ממעשר:",
+                "<b>יש לו פרט ויש לו עוללות.</b> דכחולין חשבי ליה:",
+                "<b>והעניים פודין לעצמן.</b> מן הפרט והעוללות שלקטו, ואוכלים אותן במקומן ומעלין הדמים לירושלים:",
+                "<b>ובית הלל אומרים כולו לגת.</b> משום דילפי ממעשר וסברי להו מעשר שני ממון גבוה הוא הלכך אין לעניים חלק בו, ודורכים העוללות עם שאר היין והבעלים מעלים הכל לירושלים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שכולו עוללות.</b> שאין בכל הכרם אשכול שיש לו כתף ונטף:",
+                "<b>אם אין בציר.</b> וכמה שיעור בציר שלשה אשכולות שעושים רביעית:",
+                "<b>אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות.</b> ורבי אליעזר אמר דלא תימא הואיל ואין לעניים בעוללות קודם לבציר יזכה בהם בעל הבית, לכך נאמר וכרמך לא תעולל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משנודעו העוללות.</b> שניכר מה הוא עוללת ומה הוא אשכול:",
+                "<b>העוללות לעניים.</b> שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו:",
+                "<b>יתנו שכר גדולן להקדש.</b> מה שמשביחין כל שעה בתוך קרקע של הקדש. והלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>בעריס.</b> כרם שהגפנים שלה מודלות על גבי כלונסות ��עצים, לשון אף ערשנו רעננה (ש״ה א):",
+                "<b>כל שאינו יכול לפשוט.</b> כלומר לאחר שעבר מעליה, אם במקום שנזכר אינו יכול לפשוט ידו וליטול קרינא ביה לא תשוב לקחתו (דברים כד):",
+                "<b>אבל רוגליות.</b> הגפנים העומדים על גבי קרקע שדורכים עליהם ברגל:",
+                "<b>משיעבור ממנה.</b> הוי שכחה דכל גפן וגפן מן הרוגליות חשיבא כאומן בפני עצמו, ואסור לשוב מאומן לאומן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאימתי הנמושות.</b> אית דמפרשי זקנים ההולכים על משענתם. ואית דמפרשי לקוטי בתר לקוטי. שמאחר שילכו בשדה לוקטים אחר לוקטים או הזקנים הללו שמאחרים ללכת ללקט אחר הכל כבר נתיאשו העניים מאותה שדה, וכל הנמצא בה אחר כך הוא הפקר לכל, בין לעניים בין לעשירים:",
+                "<b>רביעה שניה.</b> המטר נקרא רביעה מפני שהוא רובע את הארץ ומולידה ומצמיחה כזכר הרובע את הנקבה והיא מתעברת ממנו, לשון בהמתך לא תרביע (ויקרא י״ט:י״ט). פירוש אחר רביעה על שם שהמטר משכיב העפר ומרביצו, תרגום רובץ רביע. וזמן רביעה שניה בשנה בינונית הוא בכ״ג במרחשון:",
+                "<b>שאינן מוסקין.</b> מסיקה בזיתים כמו קוצר בתבואה, בוצר בענבים, אורה בתאנים, גודר בתמרים, כך מוסק בזיתים:",
+                "<b>ולא יהא מביא בארבעה איסרות.</b> דהיינו שני פונדיונים, שהפונדיון שני איסרין, ותנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון, דהיינו מזון שתי סעודות, וכיון שאינו מביא זיתים שוה ארבעה איסרות, דהיינו מזון שתי סעודות לו ושתי סעודות לאשתו, אף הוא אינו יוצא ללקוט. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים.</b> העניים לומר חטים הללו של לקט שכחה ופאה הן, ופטורים מן המעשר:",
+                "<b>בשעתן.</b> בשעת הקציר:",
+                "<b>בכל שנתו.</b> בשנה שלישית ובשנה ששית, שמעשר עני נוהג בהן:",
+                "<b>ובן לוי נאמן לעולם.</b> דמעשר ראשון נוהג בכל שנה, וכיון דאמר של מעשר ראשון הם לא חיישינן שמא לא הפריש מהן תרומת מעשר, דכי היכי דלא נחשדו ישראל על תרומה גדולה כך לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר:",
+                "<b>אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן.</b> נוהגים לתת להם כן ולא על דבר שאין רגילים לתת להם כיוצא בו, ולקמן מפרש ואזיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים על החטים.</b> לומר של מעשר עני הם שניתן לי, אבל אין נאמנים לומר קמח ופת זה של מעשר עני, שניתן לי קמח ופת, דאין דרך לחלק מעשר עני קמח ופת:",
+                "<b>שעורה של אורז.</b> אית דמפרשי שבולת של אורז, שלא היה דרכם לחלק אורז של מעשר עני אלא בשבולים. ואית דמפרשי שעורה של אורז קודם שנכתש במכתש והוסרה קליפתו [שעורה קורא] לו, ולאחר דישה בעודו בקליפתו דרך לחלקו לעניים:",
+                "<b>גריסין.</b> שטחנן בריחים של גרוסות:",
+                "<b>נאמנים על השמן.</b> שדרך לחלק מעשר עני בשמן:",
+                "<b>ואין נאמנים לומר של זיתי נקוף הוא.</b> זיתי נקוף ממתנות עניים הן, שחובטים ומנקפים בזית להשיר הזיתים שנשארו מן המסיקה. ונקוף לשון כנוקף זית. ואין העני נאמן לומר שמן זה הוצאתי מזיתי נקוף ופטור מן המעשר, לפי שאין רגילין לעשות שמן מזיתי נקוף. אבל עני האומר קמח זה או פת זו מלקט שכחה ופאה שלקטתי וטחנתי קמח ואפיתי לחם, נאמן שדרך העני לעשות לחם מלקט שכחה ופאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים.</b> העניים על הירק חי לומר של מעשר עני הוא, דירק חייב במעשר מדרבנן:",
+                "<b>דבר מועט.</b> נאמנים אף על המבושל, דפעמים שבעה״ב שכח מלעשר ומעשר מן המבושל מתוך הקדרה:",
+                "<b>מלפסו.</b> הקדרה או הפרור שמבשל בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין פוחתין לעניים בגורן.</b> כשמחלקין מעשר עני בגורן אין נותנין לכל עני ועני פחות משיעור זה דכתיב (דברים כ״ו:י״ב) ואכלו בשעריך ושבעו תן לו כדי שבעו:",
+                "<b>דבלה.</b> תאנים יבישים לאחר שנדרסים בעגול קרויין דבלה. ושוב אין נמכרים במדה אלא במשקל, להכי תני מנה דבלה, ומנה הוא משקל מאה דינרים והדינר משקל ששה מעים ומשקל המעה ט״ז גרגרי שעורה:",
+                "<b>פרס.</b> חצי מנה, ובכל המדות האמורות במתניתין הלכה כת״ק והלכה כאבא שאול. ולא נאמרו דברים הללו אלא למחלק מעשר עני בגורן, אבל המחלק מעשר עני בתוך ביתו מחלק כפי רצונו ולא נתנו בו חכמים שיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדה זו.</b> דאין פוחתין לעני אמורה בכהנים לוים וישראלים, כל אחד מהם שמחלק מעשר עני בגורן לא יפחות מזה השיעור:",
+                "<b>היה מציל.</b> שאין רוצה לחלק לעניים שבאו כל מעשר עני שבידו, ורוצה להציל ממנו לקרוביו העניים:",
+                "<b>נוטל מחצה.</b> ומצניע לצורך קרוביו:",
+                "<b>ונותן מחצה.</b> לעניים שבאו. ואם לאחר שנטל מחצה והצניע לצורך קרוביו היה לו דבר מועט, כלומר שלא נשאר לו כדי לתת לכל אחד מן העניים שבאו כשיעור הקצוב לעיל במתניתין, נותן לפניהם מה שנשאר בידו והן מחלקים ביניהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מככר בפונדיון.</b> ככר הנמכר בפונדיון כשהחטים נמכרים ארבע סאים לסלע. וארבע סאין הן כ״ד קבין, שכל סאה היא ששה קבין והסלע הוא ד׳ דינרים וכל דינר ששה מעין נמצא הסלע כ״ד מעין נמצאו כ״ד קבין לכ״ד מעין, קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונים, הרי הככר הנמכר בפונדיון הוא חצי קב. אבל מפני שהחנוני רוצה להשתכר ליציאת האפייה והטחינה אי אפשר שימכר הככר שהוא חצי קב בפונדיון כפי הערך שמוכרים התבואה בשוק ארבע סאים בסלע לפיכך לא יהיה הככר הנמכר בפונדיון אלא רובע הקב בלבד. וכשמחלקים תבואה לעני בגורן ועליו לטחון ולאפות אין פוחתין מחצי קב, אבל כשנותנים לו ככר אפוי לא יהיה אלא רובע הקב שהם ששה ביצים. והכי מפורש בפרק כיצד משתתפין בעירובין (פ״ב):",
+                "<b>פרנסת לינה.</b> מטה וכרים וכסתות:",
+                "<b>מזון שלש סעודות.</b> שחייב אדם לאכול בשבת שלש סעודות:",
+                "<b>לא יטול מן התמחוי.</b> לפי שהתמחוי מתחלק בכל יום, שהגבאים מחזירים על פתחי בעלי בתים בכל יום ולוקחים מהם תבשיל לצורך העניים, והכלי שמשימים בו את התבשיל נקרא תמחוי:",
+                "<b>לא יטול מן הקופה.</b> לפי שהקופה מתחלקת מערב שבת לע״ש:",
+                "<b>נגבית בשנים.</b> לפי שממשכנים על הצדקה, ואין עושים שררה על הצבור פחות משנים:",
+                "<b>ומתחלקת בשלשה.</b> לפי שהיא כדיני ממונות ודיני ממונות בשלשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאתים זוז.</b> קים להו לרבנן שאלו מספיקים לשנה אחת לכסות ולמזונות:",
+                "<b>או לכתובת אשתו.</b> ואפילו היא יושבת תחתיו:",
+                "<b>ואת כלי תשמישו.</b> כלים יפים שמשתמש בהם בשבתות וברגלים. והני מילי כשבא ליטול לקט שכחה ופאה ואינו נוטל מקופה של צדקה שמתפרנס בצנעה ואינו נוטל ממה שביד גבאי, אבל אם נוטל מקופה של צדקה אז אין מניחין אותו ליטול אפילו לקט שכחה ופאה עד שימכור כלי תשמישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שיש לו חמשים זוז וכו׳</b> דחמשין דעבדין טבין כמאתים דלא עבדין:",
+                "<b>וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל וכו׳</b> כגון שדוחק עצמו במלאכה ומסתפק במעשה ידיו כדי שלא יתפרנס מאחרים. אבל אם אין מעשה ידיו מספיקין לו ומסגף עצמו בחיי צער קרובין למיתה על זה אמרו כל הצריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ואסור לרחם עליו על נפשיה לא חייס כל שכן על אחרים:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/Bartenura on Mishnah Terumot temp.json

@@ -0,0 +1,42 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Terumot",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah Terumot temp",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון.</b> לפי מה שיש תרומה בסאה זו של דימוע בעינן מאה מן החולין, ולא בעינן מאה סאין כנגד כל אותה סאה של דימוע, שאינה נחשבת כולה תרומה לאסור חולין שניים:",
+                "<b>ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון.</b> עסה של חולין שנתחמצה בשאור של תרומה הרי כולה אסורה לזרים ואם נפל מאותה עסה לתוך עסה אחרת של חולין וחמצתה אינה אוסרת אלא לפי חשבון שאור של תרומה שמעורב בה, ולא מתסרה אחרונה אלא אם כן נפל מן הראשונה שיעור גדול כל כך שיש בשאור של תרומה המעורב בה כדי לחמץ האחרונה בלא צירוף החולין המדומעין:",
+                "<b>ואין מים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון.</b> מקוה שיש בו עשרים ואחד סאים מי גשמים, ממלא בכתף תשע עשרה סאים ופותקן למקוה דרך המשכה והן טהורין. ואף על גב דשלשה לוגין מים שאובים פוסלים את המקוה, השאובה כשרה כשהיא דרך המשכה והי׳ שם רוב שיעור המקוה שהם עשרים ואחד סאים מי גשמים. והיינו לפי חשבון, דאין השאובים פוסלין המקוה כשהן דרך המשכה אלא אם כן הם עשרים [סאים] מים שאובים, שאין שם רוב שיעור מקוה ממי גשמים. והלכה כחכמים. "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}