diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..a7fd7bd325a3daacfa19ae328e3118d7c14f26f1
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,533 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "http://sefaria.org/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "המביא גט ממדינת הים – All [areas] that are outside of the land of Israel are called, “countries aboard.”",
+                "צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם – There are those who give the [following] reason, because there aren’t Torah scholars found in countries abroad, and they don’t know that one must write the Jewish bill of divorce for [the express purpose of] the [specific] woman. Therefore, the agent states, “it was written in my presence and it was signed in my presence.” And of itself, we ask him [the agent] if it [the Jewish bill of divorce] was written for her sake [alone], and he answers in the affirmative; [on the other hand,] there are those who say that the reason [that he must say that the Jewish bill of divorce was written in his presence and signed in his presence], because caravans [bearing numbers of people] are not found [traveling] from there to here, for if the husband would coביןme and raise a complaint [contesting the legality of the action] saying: “I did not write it,” witnesses would be found to recognize the signatures of those who witnessed [the writing of the Jewish bill of divorce]. But the Rabbis believed the agent as if he were two [witnesses], and furthermore, the complaint of the husband would have no effect.",
+                "בין קדש ובין ברד – (As is written in Genesis 16:14): “[Therefore the well was called Beer-lahai-roi;] it is between Kadesh and Bered.” And the Aramaic (Onkelos) translation of this is: \"מן הרקם ומן החגר\" .",
+                "אפילו מכפר לודים – which is considered outside of the land of Israel.",
+                "ללוד – which is near it and it is from the land of Israel.",
+                "מהגמוניא להגמוניא – there were in one town two jurisdictions jealous of each other (Gittin 4a)."
+            ],
+            [
+                "מרקם למזרח – from Rekem until the end of the world to its east is called outside the land of Israel. But Rekem itself is judged as being in the eastern part of the world and not in the land of Israel."
+            ],
+            [
+                "ואם יש עליו עוררים – that the husband complains that it [the Jewish bill of divorce] is forged.",
+                "יתקיים בחותמיו – if the witnesses will testify on their own signatures, or other witnesses who recognize their signatures [of the original witnesses], it is valid. And in our times, a person who brings a Jewish bill of divorce whether from the land of Israel or from outside the land of Israel must give it to her [the wife] in the presence of two [witnesses] and must say: ”It was written my presence and signed in my presence.” And if the signatures of the witnesses are recognized in the location where the Jewish bill of divorce is delivered and the Jewish bill of divorce is validated through its signatories, there is no need to say: “it was written in my presence and signed in my presence.”",
+                "ואינו יכול לומר – [it was written in my presence and signed in my presence] for example, that it [the Jewish bill of divorce] was given to her when he was lucid but he was not able to say: “it was written in my presence and signed in my presence” until he became a deaf-mute."
+            ],
+            [
+                "שוין למוליך ומביא – to state “it was written in my presence and signed in my presence.”"
+            ],
+            [
+                "חוץ מגיטי נשים – that if there was upon it [a Jewish bill of divorce] one witnesses who is a Cuthean/a member of the sect of the Samaritans (on occasion, this word is used in place of גוי/non-Jew; עכו\"ם /idol worshiper or מין/sectarian as a result of censorship), it is valid, if both of the them are Cutheans, the first teacher of the Mishnah disqualifies them for Jewish bills of divorce, but Rabban Gamaliel relates a story where he validated [it], even where both of them [the witnesses] were Cutheans. But nowadays, they [the Rabbis] decreed [against] the Cutheans as they were [to be considered] as non-Jews in all matters, making no distinction between other documents and Jewish bills of divorce, for even if one witness was a Cuthean, it [the document] is invalid.",
+                "בערכאות של גוים – that the witnesses would offer their testimony before the sitting judge in the place where their matters of justice take place. But this is where they knew that judge and of those witnesses who do not accept bribes. And this specifically [refers to] loan documents and documents of sale where the witnesses saw funds exchanged. But documents of admission and Jewish bills of divorce, and any thing which is a legal matter in their [i.e., Roman] gentile offices, everything is invalid.",
+                "רבי שמעון אומר כשרים – they were not mentioned in the Jewish academy (Bet Midrash) to be invalidated.",
+                "אלא בזמן שנעשו בהדיוט – through non-Jewish commoners who are not judges, but the Halakha does not follow like [the opinion of] Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "רצה לחזור בשניהן – before it [the Jewish bill of divorce or the bill of manumission] reaches the hand of the woman and/or the slave.",
+                "יחזור – But the agent cannot provide their needs for their benefit since it [the document] is something to their detriment and they lose their food/support.",
+                "וחכמים אומרים: בגיטי נשים – He (i.e., the husband) can retract (his Jewish bill of divorce), ",
+                "אבל לא בשחרורי עבדים – but he cannot retract in his bill of manumission of slaves. And the Halakha is according to the Sages.",
+                "שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי – Therefore, when he (i.e., the owner) frees him (i.e., his slave), he does not cause him to lose his support/food, but he is not permitted to feed his wife; therefore, if he divorces her, she causes her to lose her support/food.",
+                "מפני שהוא קנינו – That is to say, since he {i.e., the slave] eats the heave-offering/Terumah when the slave is the servant of a Kohen/Priest, it is only because he is the purchase-property of the Kohen/Priest, since regarding the cattle of Kohen/Priest which can eat the veches of Terumah/heave-offering, but it is not a a perfect comparison. Therefore, when he frees him (i.e. the slave), even though he causes him to lose the ability to eat Terumah/heave-offering, it is not an obligation for the slave [to do so].",
+                "לא יתנו לאחר מיתה – The Get/Jewish bill of divorce does not take effect until it reaches her hand, and if it reaches her hand, he has died, and there is no Jewish bill of divorce after death. And similarly, the document of manumission, when it reaches his (i.e. the slave’s) hand if he died, his ownership over him is broken.",
+                "יתנו לאחר מיתה – even though he (i.e., the now deceased owner) did not say, “this Maneh”/weight equivalent to fifty silver shekels, since the words of someone who is on his death bed are regarded as if they are written and transmitted."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המביא – נחתם חציו – one of the witnesses signed in my presence.",
+                "נכתב חציו וכו' פסול – and specifically the final half. But [if the agent said}: “in my presence, the first-half was written, which is the [the section containing the] name of the man and [the name of] the woman and the time (i.e. date), it is valid. And [regarding] the first half as well, it is not necessary for him [the agent] to see the writing itself, but if he heard the sound of the reed/writing pen alone passing over the paper at the time of the writing [of the Jewish bill of divorce], nothing further is necessary.",
+                "אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול – at the time when the Jewish bill of divorce leaves from under the hand of one of them (i.e., the agents), and since the Rabbis required for the agent who brings the Jewish bill of divorce to say both [things] (i.e. that the Get was written in my presence and that the Get was signed in my presence), but if the Jewish bill of divorce leaves the hands of both of them (i.e., the agents), it is considered valid. For two [individuals] who brought a Jewish bill of divorce, they do not need to say, “in our presence it was written and in our presence it was signed.”",
+                "שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול – At the time when the Jewish bill of divorce leaves under the hand of one of them, but if it leaves the hand of both of them, it is valid.",
+                "ור' יהודה מכשיר – And even if the Jewish bill of divorce leaves the hand of one of them, and the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "בלילה ונחתם ביום כשר – since the daytime goes after the [previous] night, and this is not in advance/early.",
+                "ביום ונחתם בלילה פסול – since it is early. And the Sages instituted the time in Jewish bills of divorce, decreed, less a person would be married with his sister’s daughter (niece}, and she will commit an offense against him, and he has compassion upon her that she not be strangled to death, and he gives her a Jewish bill of divorce without the time included, and when they testify against her in the Jewish court, she takes out her Jewish bill of divorce and states that she was a divorcee and was a free (literally, “open”) woman at that time.",
+                "ור\"ש מכשיר – (a Jewish bill of divorce written in the daytime and signed at night), for Rabbi Shimon thinks (i.e., “holds”) that the Sages established [putting] the time in the Jewish bill of divorce because of the usufruct [involved], for if the time would not be [stated] in the Jewish bill of divorce, the husband would sell the usufruct (the wife’s estate of which the husband has fruition without responsibility for loss or deterioration – while married] of his wife after the divorce, and when she would claim against him in court, he would claim that he sold it prior to the divorce. And Rabbi Shimon validates this when it [the Jewish bill of divorce] was written during the day time and signed at night, even though it is in advance. For he holds that from the time that he desired to divorce her even though he had not [yet] divorced her, from then on, the husband does not have [access to] the usufruct, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "בדיו – “Almidar” in Arabic",
+                "סיקרא – Red color",
+                "קומוס – resin/sap of the tree",
+                "קנקנתום – Vidriolov in foreign tongue",
+                "על העלה של זית – detached",
+                "ונותן לה את הפרה – as he is not able to cut it after it is written, as it is written (Deuteronomy 24:3); “[then this latter man rejects her,] writes her a bill of divorcement, hands it to her [and sends her away from his house;…” which is not requiring other than writing and giving [the Jewish bill of divorce], excluding the situation which is requiring the writing [of the Jewish bill of divorce], cutting it [from where it was written] and giving it [to the woman].",
+                "רבי יוסי הגלילי אומר וכו' – Since the All-Merciful (i.e., the Torah) refers to a Jewish bill of a divorce as a ספר/bill [of divorcement] (Deuteronomy 25:1, 3); just as a bill (book) is unique and has no life-spirit in it and does not eat, so too everything which has no life-spirit in it and does not eat. And the Rabbis state that if he wrote it [the Jewish bill of divorce] in a document as you stated, here where it the word \"ספר\"/bill – it comes [to refer not to the writing material but merely to] the act of writing the words (formula of divorce (see Gittin 21b). And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אין כותבין במחובר – because it is missing “cutting.”",
+                "כתבו על המחובר וכו' – This is how it should be said: If he wrote [the Jewish bill of the divorce] the blank form of the document [of the Jewish bill of divorce] on something attached, which is the entire Jewish bill of divorce except for the place of the man and the place of the woman and the time (i.e., date).",
+                "תלשו וחתמו – that is to say, that he [the scribe] wrote that part of the document that makes it binding, which is the place of the man and the place of the woman and the time (i.e., date).",
+                "כשר – For since the part of the document that makes it binding was written on [something] detached, even though the blank form of the document was written while it was attached, it is valid.",
+                "על נייר המחוק – because he can go back and erase it until [the names of the witnesses] and write upon it what he wants and no one would recognize anything, for the signature of the witnesses is written over an erasure.",
+                "דיפתרא – its erasure is not recognized. דיפתרא – that is, [prepared] with salt and flour, but not prepared with gall-nut juice.",
+                "וחכמים מכשירין – [The Sages validate] only in Jewish bills of divorce alone, as they think that the witnesses who deliver the Jewish bill of divorce [to the woman] make it [the divorce] final. For the Jewish bill of divorce that is delivered in the presence of the witnesses is the essence of the Jewish divorce, and not the witnesses who signed it [i.e., the Jewish bill of divorce]. But on other documents, we rely upon the witnesses who signed it [i.e., the document]. The Sages admit that it [the Jewish bill of divorce] cannot be written either on a blotted-out paper or on something prepared with gall-nut juice. And the Halakha is according the Sages."
+            ],
+            [
+                "ואפילו חרש שוטה וקטן – [and concerning them – the deaf-mute, imbecile and minor], a Jewish adult stands over them and says to him: Write this for the sake of “so-and-so.” But a heathen and a slave, even if an adult Jew stands over them, ab initio, he should not write the Jewish bill of divorce, because they have the temperament [to write a Jewish bill of divorce], and on their personal knowledge we operate, for even if a Jewish adult says to him: “Write for the sake of “so-and-so” , he should not write other than for himself. But if a heathen or slave wrote the blank form of the document [of the Jewish bill of divorce] and a Jew possessing awareness wrote the part of the document that makes it binding; which is the name of the man and the woman and the time (i.e., date), for all of these require [being written] for their sake (i.e., the man, the woman and the Jewish bill of divorce), the Jewish bill of divorce is valid. And similarly, a when we say in our Mishnah that a deaf-mute, imbecile and/or minor are fit to write a Jewish bill of divorce, these words refer to the blank form of the document, but not the part of the document that makes it binding, is not valid, other than if it is written by an adult Jew who possesses awareness.",
+                "חוץ מחרש שוטה וקטן – who all lack awareness.",
+                "וסומא – [A blind person] is prohibited from bring a Jewish bill of divorce from outside the land of Israel, because he is unable to say, “it was written in my presence and signed in my presence.” But, to bring a Jewish bill of divorce in the land of Israel, where it is not necessary to say, “it was written in my presence and signed in my presence,” or even in the Diaspora, if the Jewish bill of divorce is verified through its signatories, or to serve as the agent of the woman to receive her Jewish bill of divorce, for all of these, the blind person is considered valid.",
+                "ונכרי – he is not [included] in laws of Divorce and Kiddushin/betrothal for the sake of marriage, and anything of his own person is not worthy, he cannot perform the act of agency for another."
+            ],
+            [
+                "קיבל הקטן – [The minor received] the Jewish bill of divorce from the hand of the husband.",
+                "והגדיל – [became an adult] prior to his delivery of it [i.e., the Jewish bill of divorce] to her [i.e., the wife].",
+                "פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח – even if he was not restored to being sighted, since he was able to see at the time when he received the Jewish bill of divorce, he well is able to serve as an agent for he is able to say: “it was written in my presence and it was signed in my presence.” But, since it is required for [the Mishnah] to teach the concluding segment, “and he returned to being sighted,” that he [the agent] must be cognitively aware at the time of the giving [of the Jewish bill of divorce], the Mishnah teaches also at the beginning, “and he returned to being sighted.” But all those who are invalid for testimony through sin, are also invalid to bring the Jewish bill of divorce, for they are not believed to say, “it was written in my presence and signed in my presence.” But if the Jewish bill of divorce is verified through its signatories, they are valid to bring it (i.e., the Jewish bill of divorce)."
+            ],
+            [
+                "וחמותה ובת חמותה כו' – [they] are not believed to say that her husband died, because they hate her and intend to disgrace her.",
+                "ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם – and especially when the husband made a condition with her at the time that he delivered the Jewish bill of divorce to her hand and said to her: You will not be divorced other than in the court of so-and-so, and you will say, “it was written in my presence and signed in my presence.” And the court takes it [i.e., the Jewish bill of divorce] from her hand after she said, “it was written in my presence and signed in my presence,” and appoint an agent who will go back and give it [i.e., the Jewish bill of divorce] to her, but the wife whose Jewish bill of divorce leaves her hand in whatever place she happens to be, is [considered to be] divorced. And even if the Jewish bill of divorce’s signatories are not verified, and she does not have to say, “it was written in my presence and signed in my presence.”"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כל גט – קול סופרים מקרין – The adults read [the Jewish bill of divorce] to their students, and when the Jewish bill of divorce comes before you, write it as such, and they mentioned the name of any person.",
+                "יותר מכן – and not only this – that the Jewish bill of divorce that was not written for the sake of Jewish divorce but only for practice (see Gittin 24b), but even that which was written for the sake of Jewish divorce completely, but he [i.e., the husband], changed his mind, it is invalid.",
+                "יתר מכאן היו לו ב' נשים כו' – and not only this alone that it (i.e., the Jewish bill of divorce) was written not for the sake of divorce of this person, it is invalid. But even if he had two wives and it was written for the sake of [the] divorce of this man, it is invalid, since it was not written for the sake of divorce of that woman.",
+                "גדולה וקטנה – not exactly.",
+                "יתר מכאן – it comes to teach us that we do not say that the matter is clear retroactively, for at the time it is written, it was also his intention for this one, and there is a divorce for him and her."
+            ],
+            [
+                "הכותב טופסי גיטין – A scribe who wants that they should be ready at hand with him, for there are times when a person comes to hire him [to write a Jewish bill of divorce] and he is preoccupied with other documents.",
+                "צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקים הזמן – And in the Gemara, it adds even a place for [the phrase] “you are permitted to any man.”",
+                "מפני התקנה – They permitted him to write blank forms of Jewish divorce bills and other documents not for their sake, because of the scribal ordinance that they be ready at hand with him, as long as he leaves space for the part of the document that makes it binding to write it for its own sake. And we decree that the part of the document that makes it valid for writing other documents because of the part of the document that makes bills of Jewish divorce valid.",
+                "רבי יהודה פוסל בכולן – For he decreed the blank forms of other documents on account of the parts of the document that make them binding, and other documents on account of Jewish bills of divorce.",
+                "ר\"א מכשיר בכולן – for he did not decree other documents on account of bills of Jewish divorce.",
+                "חוץ מגטי נשים שנאמר \"וכתב לה\" – לשמה – And they decree that the blank forms of the document (for a Jewish bill of divorce) on account of the parts of the document that make them binding. But, the Halakha is according to Rabbi Eliezer [which are not permitted – as they must be written explicitly for the sake of the divorce and for that particular couple]."
+            ],
+            [
+                "לאלתר – immediately, it is valid.",
+                "ואם לאו פסול – And especially if it [the Jewish bill of divorce] was lost in a place where [regular] caravans are found, and one could say that it [the Jewish bill of divorce] fell from those who come and go. But if it was lost in a place where caravans are not [regularly] found, even after a lengthy period of time, it is valid. And even if it was lost in a place where the caravans are [regularly] found, if there [is known] to the witnesses a distinguished mark of identification, such as if they [i.e., the witnesses] say that it [i.e, the Jewish bill of divorce document] has a perforation on the side of a certain letter, or they say, that we never signed the Jewish bill of divorce with these names but rather on this one alone, it is valid, even after a lengthy period of time.",
+                "בחפיסא או בדלוסקמא – sacks in which documents are regularly placed therein and they contain a particular sign that they belong to him.",
+                "אם מכירו כשר – this is a matter for itself, and this is how it should be read: If they found it in a small leather bag or in a case, even though he does not recognize it as a Jewish bill of divorce, or that he recognizes as a Jewish bill of divorce, even though he found it in any place, it is valid.",
+                "נותנו לה בחזקת שהוא קיים – And we don’t fear lest the husband died and his agency is voided, for we say, that a matter stands on its presumption. But if it is known that the husband died prior to the Jewish bill of divorce reaching her hand, the Jewish bill of divorce is voided, for there is no Jewish bill of divorce after death.",
+                "מקריבין אותה – and we don’t fear lest its owner(s) died, and the sin offering of those whose owners died, are considered as if their death is established."
+            ],
+            [
+                "כרקום – from the Aramaic translation, works of siege (the husband is presumed to be alive in such a setting as opposed to when the city is conquered).",
+                "המטרפת – but has not yet sunk.",
+                "לידון – in [a matter of] capital crimes.",
+                "בת ישראל לכהן – the stringencies regarding death",
+                "בת כהן לישראל – the stringencies regarding life"
+            ],
+            [
+                "המביא גט בארץ ישראל – where it is not necessary to say, “it was written in my presence and signed in my presence.”",
+                "משלחו ביד אחר – And makes him [of the other] an agent on his own and not in the Jewish court, and specifically if he had become ill.",
+                "ואם אמר לו – the husband to the agent",
+                "טול לי הימנה חפץ פלוני – When you give her the Jewish bill of divorce"
+            ],
+            [
+                "עושה בית דין – [the court appoints] an agent and sends him",
+                "שליח בית דין אני – without further qualification, the Jewish court did this validating him, and the second agent appoints a third agent, [and so-on-and-so-forth] until [the] one-hundred[th agent], and all of them are [appointed] in the Jewish court, since it is taught in our Mishnah, “the last agent [does not have to say, ‘it was written in my presence and signed in my presence’]” but only says that “I am the agent of the [Jewish] court.”"
+            ],
+            [
+                "להיות מפריש עליהן מחלקן – When he separates out the Terumah/heave-offering (which goes to the Kohen) , he should [first] sell it, he should detain the money to himself on account of his own obligation that he has towards the Kohen/priest. And the first tithe and second tithe he should withhold [them] and eat it for the obligation that he has towards the Levite and the poor, but he (the Levite) separates out from the first tithe [that he has received] the heave-offering (of one-tenth) [that he is required to give to the Kohen/priest]. But if he is accustomed to give his heave-offerings and tithes to this particular Kohen or particular Levite or the poor person who lent to them, he does not need to transfer to them their tithes and heave-offerings through another person, but he takes them for himself immediately after he has separated them out. But if he was accustomed to give his heave-offerings and tithes to others, he may not withhold them through his obligation, until he takes possession of them through another [Kohen or Levite] first and thereafter he should go back and take them as part of his obligatory [gift].",
+                "צריך ליטול רשות מן היורשים – That inherited from them property that had been mortgaged to a creditor, he must take permission from them if they want to repay this loan through these heave-offerings and tithes [that they have received], lest they wish to take their [priestly/Levitical] gifts and to repay their hereditary loans from another place."
+            ],
+            [
+                "המניח פירות להיות מפריש עליהן כו' – He relies upon these and eat from other TEVEL/eatables forbidden to be consumed prior to the separation of sacred gifts that he has, and says, ‘Behold their heave-offerings [come] from these fruits that I have set aside for this purpose.’",
+                "ואם אבדו – He went to check them and found that they had become lost.",
+                "הרי זה חושש – for these selfsame eatables forbidden to be consumed prior to the separation of sacred gifts, which he had legally fit for use by giving the priestly dues with the promise of those. And if he did not eat them, he must separate [tithes] from them, lest when he says: ‘Behold their priest-due is with the fruit that I have set aside’ have already become lost.",
+                "מעת לעת – of being examined. And when he checked them and found them to be lost, he fears lest from yesterday at that particular time they had been lost, and if he had designed them as tithes in the midst of the time period of twenty-four astronomical hours over other fruit. He must separate from them [tithes] out of doubt, and more than this, the Rabbis were not stringent to fear, but they rely upon the presumptive continuance of an actual condition until evidence of change is produced.",
+                "בודקין את היין – that he left it to [have tithes] separated out, he must check it, lest it soured, since we don’t offer heave-offerings from wine that had soured.",
+                "בקדים של מוצאי החג – since when the east wind blows at the conclusion of the festival [of Sukkot].",
+                "בשעת כניסת המים – when they are like the white bean (see Mishnah Kilayim 1:1), they are called half-ripe fruit (i.e. grapes). But when the moistness enters and grows in it when one is able to store away from them a bit, that is at the time when the water enters. Another explanation: When they were crushing the grapes when they were half-ripe, and putting water into it, and making vinegar to make it subject to setting aside sacred gifts. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "השולח גט והגיע בשליח – for he had not intended to pursue after him to overtake him, but rather, when the agent got detained along the way and he [the husband] was on the path to there and saw him and nullified the Jewish bill of divorce, even so, it is nullified. And we don’t say that he intended to merely cause suffering, for if he had intended to nullify it, he (the husband) would have pursued after him.",
+                "אינו יכול לבטלו – that comes to teach us that even though we saw him that he ran after him to nullify it, we don’t say that this matter was revealed retroactively that he (i.e., the husband) had revoked the Jewish bill of divorce. For where a person gives a Jewish bill of divorce to his wife for a time or on condition, or says to her, “Behold this is your Jewish bill of divorce from now or from this [particular] time”; or if the specific condition had been fulfilled, and if he did not say to her “from now” – even if after her Jewish bill of divorce had reached her hand, he can annul it."
+            ],
+            [
+                "בראשונה – He would not nullify it in the presence of the woman nor in the presence of the agent, but in the place where he is standing, he would nullify it in the presence of three [judges].",
+                "מפני תקון העולם – that the agent who does not know of the matter would bring it to her and she would [as a result] marry [again] through it. And on the strength of the ordinance of Rabban Gamaliel, we flog whomever nullifies the Jewish bill of divorce [in a Jewish court in another place] or issues a protest/ declaration before witnesses against a forced or unduly influenced action concerning the Jewish bill of divorce.",
+                "בראשונה היה משנה שמו ושמה – when he (i.e. the husband) had two names – one here (in the land of Israel) and another abroad, he would divorce her with the name common used in the place where the Jewish bill of divorce was written, and he would not be exacting to write both [names].",
+                "מפני תיקון העולם – so as to not cast aspersion on [the legitimacy of] her children from the second [name of her] husband, to say, that her husband didn’t divorce her for that is not his name. And a person who is known by two names in two [different] places, one in the place where [the Jewish bill of divorce] was written and another in the place where it is delivered/given, she is not divorced until the name of the place where [the Jewish bill of divorce] is delivered/given, and the name of the place where it was written with it. But, if he was known by two names in one place and he wrote [in the Jewish bill of divorce] (only) one of those names, post facto, the Jewish bill of divorce is valid. However, ab initio, one must write both of [the names] and where he changed his name or her name in the Jewish bill of divorce, even though he wrote after it, “and every name that he has,” the Jewish bill of divorce is null and void."
+            ],
+            [
+                "אין אלמנה נפרעת – Her Ketubah/Jewish marriage contract",
+                "מנכסי יתומים, אלא בשבועה – she had not been made the recipient of anything",
+                "נמנעו מלהשביע – because she is preoccupied before the orphans, she provides herself with a legal permission to take an oath that she had not taken anything. But even though she took a small amount, she believes that she is taking it as payment for her trouble [involved], but it is not for the paying off of the obligations [owed her] from her Jewish marriage contract.",
+                "התקין רבן גמליאל שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו – such as קונם/taking upon myself a vow of abstinence from kinds of food if I have derived benefit from my Jewish marriage contract.",
+                "וגובה כתובתה – but if she married to another [man] prior to being made by the orphans to take a vow, and if they made her take a vow after she got married, lest her husband makes her take a vow, How should do this? They make her take an oath imposed by the Rabbis outside of the court for which her punishment would not be great, and she collects her Ketubah/Jewish marriage contract after she has married. But, if she comes to collect [the value of] her Ketubah before she marries another [man], it is up to the orphans [as to what to do]: if they want, they have her take an oath outside of the court or make her take a vow in court.",
+                "העדים חותמים על הגט מפני תיקון העולם – It refers to both [the witnesses signing on the Jewish bill of divorce as well as the widow taking a vow before the orphans before collecting the value of her Jewish marriage contract], concerning a widow who takes a vow to the orphans on whatever they want, for the sake of the social order, so that women can marry their husbands without worrying about losing the value of their Ketubah. But concerning the witnesses who sign the Jewish bill of divorce for the sake of the social order, for since it is the witnesses to the delivery [of the Jewish bill of divorce] that effect the divorce, for the witnesses in whose presence the Jewish bill of divorce is delivered to the woman are the essential [aspect] of the divorce. It would not have been necessary for witnesses to sign the Jewish bill of divorce, other than for the sake of the social order, for we are concerned lest one of the witnesses before whom the Jewish bill of divorce was delivered would die, and that the bill of divorce in her hand without witnesses would be like a mere potsherd.",
+                "הלל התקין פרוזבול – for he [Hillel] saw that the people were prevented from making loans to one another and they violated what is written in the Torah (Deuteronomy 15:9): “Beware lest you harbor the base thought, [the seventh year, the year of remission is approaching…’],” he [Hillel] ordained the Prozbul. And this is the body of the Prozbul: “I hand over to you, so-and-so and so-and-so, the judges that every debt obligation that I have with so-and-so, I will collect it whenever I want.”"
+            ],
+            [
+                "עבד שנשבה ופדאוהו – Other Israelites [redeemed him] after his master had despaired of recovering him [of getting him back from captivity].",
+                "אם לשום עבד ישתעבד – to his second master.",
+                "לשום בן חורין לא ישתעבד – No to his first master nor to his second master. Not to his second master, that behold for the sake of become a free person, he would be redeemed; not to his first master either so that everyone would subject himself to the army and remove himself from his master.",
+                "",
+                "אפותיקי – Here you would stand. From this, you will collect your lien and not from another place.",
+                "ושחררו – his first master",
+                "שורת הדין אין העבד חייב כלום – to his second master, for the manumission that the first master freed him removes him from enslavement.",
+                "אלא מפני תקון העולם – lest his second master would find him in the market and say to him: “you are my servant and cast aspersion on the purity of his children.",
+                "כופין את רבו – The second [master], and make him (i.e., the slave) a free man. And the slave should write a document of liability regarding his worth, that is to say, according to what he would be worth to be sold in the marketplace, not according to the liability if the liability was greater than his monetary worth.",
+                "רשב\"ג אמר אין העבד כותב – [the slave does not write] a document of liability, for he is not liable for anything., but the first master who damaged his servitude, he is the one who must pay his worth, for the one who damages the servitude of his fellow is liable and the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "מי שחציו עבד וחציו בן חורין – such as a slave of two partners, who was freed by one of them. Alternatively, his master received from him half of his financial worth, and freed that half on account of those funds.",
+                "תקנתם את רבו – who is not lacking for anything",
+                "לישא שפחה אינו יכול – because of the side of “freedom” within him.",
+                "בת חורין אינו יכול – because of the side of enslavement within him.",
+                "כופין את רבו ועושהו בן חורין – And the same law applies if he was the slave of one-hundred partners and one of them freed him; we force all of them to free him."
+            ],
+            [
+                "בן חורין – if he fled from the heathen, or the or the court fined him [i.e., the original owner] to redeem him from the heathens, as we said – we force him to redeem him and after he has redeemed him, he does not free him, and this is a fine of the Sages, because he releases him from the commandments. And similarly, if he [i.e., the master], sold him outside of the Land [of Israel], he [i.e., the slave] goes free, since he took him outside of the Land of Israel.",
+                "מפני תקון העולם – they would not surrender the heathens themselves [to the authorities] to increase and bring captives when we see that they are selling them for more than their worth.",
+                "אין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם – lest they arouse to anger the captives who will eventually come into their hands and place them in chains and put them on the splints of his legs.",
+                "רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת השבויין – Rabban Shimon ben Gamaliel has not been concerned about the future as a captive, other than with those who are currently in captivity with him. If there is no other captive than him alone, we force him [to free him] and we are not concerned here about the decree of other captives when there are no others with him. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "משום שם רע – talk casting aspersion against her [on account of] unchastity",
+                "משום נדר – that she took an vow and he [i.e., her husband] said: It is impossible for me [to be married] to a woman who takes vows.",
+                "לא יחזיר – And even if it were found that the words [against her] were false, or that the vow was released by a Sage, lest she go and marry another and it is found that the words of aspersion against her [on account of] unchastity were found to be false, and that her vow would be released by a Sage, and she would not be considered unrestrained in taking vows, and he [i.e. the husband] would say: If I had known that this was the case, even if they gave me one-hundred Maneh, I would not divorce her, and the Jewish bill of divorce would be considered void and her children would be illegitimate. Therefore, we say to him: Note that one who dismisses his wife because of an evil name or because of a vow cannot remarry [her] ever. And because of these words, he completes her divorce’ and no one is able to further disgrace her through immorality.",
+                "רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר – Rabbi Yehuda thinks that the reason that what the Rabbis said – that a person who dismisses {i.e, divorce) his wife because of a bad name or because of a vow, should not remarry her in order that Jewish women should not be loose in moral conduct or in vows (Gittin 46a), and because of this, it is stated that a vow that the public knew about – ten or more Israelites [involved], there is greater licentiousness, and they fine her and he cannot remarry her. But, if the public did not know about it, there is no licentiousness at all and they do not fine her.",
+                "לא יחזיר – since Rabbi Meir thinks that the reason is because of moral corruption. Therefore, a vow which cannot be annulled but that a Sage can release it, he [i.e., the husband] can corrupt the Jewish bill of divorce after she has married another [man] and say: If had known that a Sage can release it [the vow, I would not have divorced her.",
+                "ושאינו צריך חקירת חכם – but rather he can annul it [the vow] and there would be no need for the Sages to prohibit him from remarrying her, because he is not able to damage her and say, “If I had known etc.,” for it is an open vow and he can either annul it or not annul it.",
+                "לא אסרו זה – that requires the study of a Sage [to find the means of absolving the vow to permit him] to remarry [her].",
+                "אלא מפני זה – that it is not necessary, for had it been necessary, we would not have to worry about disgracing her by immorality, since he would not be able to say: Had I known that a Sage can release it [i.e., the vow] , I would not have divorced [her], for we testify that even though this is the case, he would divorce her, and a man does not want to have his wife despised/humbled in the Jewish court in front of a Sage where she would go to the court and make petition about her vow, but because a vow that does not require a Sage [to release her] and the husband can annul it, they forbade all of them so that he would not say: “If I had known that I could annul it, it would not have divorced her.”",
+                "א\"ר יוסי ברבי יהודה כו' In the Gemara it explains that the Mishnah is deficient (i.e., missing something) and it should be taught as follows: What are we speaking about: When she made the vow, but if he made the vow that he would divorce her and he divorced her, he may remarry her and we don’t worry about her degeneracy.",
+                "ואמר ר' יוסי ברבי יהודה: מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך – that is to say, that all the fruit that is in the world will be forbidden to me if I do not divorce you, and he divorced her, but the Sages ruled leniently to him that he may remarry her.",
+                "מפני תקון העולם – that is to say, that the Sages did not say that a man who divorces his wife because of a vow should not remarry her other than because of the sake of the social order for we fear for moral degeneracy, but that does not belong other than on account of a vow she took , but if he took a vow, and there is nothing here [concerning] the sake of the social order, they permitted him to remarry her. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "רבי יהודה אומר לא יחזיר – Lest she marry [another man] and give birth [to a child] and he (i.e., the first husband] would say: had I known that this is the case, even if they would have given me one-hundred Maneh, I would not divorce you.",
+                "וחכמים אומרים: יחזיר – for they were not concerned for her degeneracy, and in the Gemara, it explains who the Sages are: Rabbi Meir – who stated that we require a double condition and this is what we are dealing with – that he did not make a double condition, for he [i.e., the husband] did not say to her: “You should know that since you are incapable of conception, I am releasing you [from being my wife], and if you are not incapable of conception, it is not a Jewish bill of divorce, and now it is a Jewish bill of divorce even if she is not incapable of conception.",
+                "והיא תובעת כתובתה – a woman incapable of conception has no [rights regarding her] Ketubah/Jewish marriage contract , and now that she was found to not be incapable of conception, she is demanding [payment of] her Ketubah.",
+                "שתיקותיך יפה ליך מדבוריך – that he would say: If I had known that in the end, I would have to give you your Ketubah [payment], I would not have divorced you, and it is found that the Jewish bill of divorce is voided and her children are illegitimate."
+            ],
+            [
+                "אין פודין אותו – and he is accustomed to it, such as the case where he sold and resold and sold a third time.",
+                "לוקח ומביא ביכורים – In each year, one must purchase from the heathen the first of its fruits with money and bring them to Jerusalem.",
+                "מפני תקון העולם – so that he not be accustomed to sell land in the Land of Israel to heathens, and if he sold it, he work to return and redeem them."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הניזקין שמין להם בעידית – Even though that it is from Torah, as it is written (Exodus 22:4): “[When a man lets his lifestock loose to graze in another’s land, and so allows a field or a vineyard to be grazed bare,] he must make restitution (from the best) for the impairment of that field or vineyard.” This Tanna [of our Mishnah] thinks that it is the best field of the one who suffered damage that is spoken of in the Biblical verse, but for the sake of the social order, the Sages said that the one who caused the damage should pay from the best of his property, even if they (i.e., his properties) are better than the best of the one who suffered the damage, in order that we should be careful from causing damage.",
+                "ובעל חוב בבינונית – that from the Torah he does not collect other than from the lowest quality land of the estate, as it is written (Deuteronomy 24:11): “[You must remain outside,] while the man to whom you made the loan brings the pledge out to you.” But it is not the manner of a person to bring out other than the worst of his possessions, but for the sake of the social order, they [i.e., the Sages] said that the borrower pays with his middle-range [property, in order that we not shut the door to borrowers.",
+                "וכתובת אשה בזבורית – for we do not suspect her to shut the door, for more than a man wants to marry, a woman wants to be married.",
+                "ר\"מ אומר כו'- The Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "אין נפרעים מכנסים משועבדים – such as a borrower who sold his middle-range [property] which was mortgaged to the creditor, the creditor cannot seize it from the purchaser if free-standing property remains with the borrower, and even though they are not other than the lowest level property."
+            ],
+            [
+                "אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות – The one who steals a field and sells it to another [person], who sowed it and caused it to grow and made fruits and the person from whom it was stolen comes and collects it with its fruits from the purchaser, does not pay the purchaser other than the expenses [laid out following the purchase] and the purchaser goes back to the seller and collects the cost of the land from his mortgaged possessions, for he [the thief] sold it to him [the purchaser who was unaware that the land had been stolen] with surety and wrote him a document of sale , and it is a loan document, and the fruit come from free-standing property and not from mortgaged property.",
+                "לשבח קרקעות – and similarly, if the purchase increased the value of the property by planting trees or manuring it or doing similar things.",
+                "ולמזון אשה והבנות – for it is a condition of the Jewish marriage contract, “for you will dwell in my house and be supported from my possessions, and the female issue that you will have from me will dwell in my house and be supported from my possessions, etc., and when they come to claim their food, they do not collect it other than from free-standing property and not from mortgaged [properties].”",
+                "מפני תקון העולם – for they are many which have no limit and no one knows how much they are and one is not able to be careful with this.",
+                "והמוצא מציאה – and returned [the lost object], and the owners say that the entirety was not returned.",
+                "לא ישבע מפני תקון העולם – for if you say that he should take an oath, there are no individuals who deals with the return of lost objects."
+            ],
+            [
+                "יתומים שסמכו אצל בעל הבית – to do their work at his direction, for an administrator/guardian had not been appointed for them; but nevertheless, he was like an administrator.",
+                "אפוטרופוס – In the Roman language they would call a father PATER and children [would be called] POTOS. An explanation of APOTROPOS is the father of minor children.",
+                "שמינהו אבי יתומים ישבע – for if not [i.e. if he did not take an oath], that he had benefit from him, he would not have had an administrator, and because of the oath taken, he might shrink from serving as a guardian.",
+                "מנוהו בית דין לא ישבע – as a gratuitous favor, as he does this for the Jewish court to accept their words and to trouble himself without pay, and if they bring a dispute [by requiring that] he take an oath [that he was faithful to his task], he can shrink from it [i.e., becoming a guardian].",
+                "אבא שאול אומר חילוף הדברים – if he court appointed him, he should take an oath, since the benefit [he receives] has a voice that he is an honorable person [by not stealing from the funds in his care] for the Jewish court relies upon him and because of the oath taken, he will not shrink [from his duties in becoming a guardian]; [on the other hand], if the father of the orphans appointed him, he should not take an oath, as it is a gratuitous favor that he does for him to go to the trouble [of caring for] his children, and if they were to raise a dispute against him [by requiring that] he take an oath, he would shrink from his duties [of serving as a guardian]. And the Halakha is according to Abba Shaul.",
+                "המטמא – [he defiles] the pure objects of his fellow.",
+                "המדמע – he mixes the heave-offering/sacred donation for the Kohanim with unconsecrated foods and causes it to lose value, as it is necessary to sell it to the Kohanim cheaply.",
+                "המנסך – mixing wine poured for libations with kosher wine and it is forbidden to derive benefit [from it].",
+                "במזיד חייב – but by law, he would be exempt, for damage that is not discernible in the object itself is not itself called damage (see Talmud Gittin 53a), but for the sake of the social order [we do not do this], so that every person would not go and defile his fellow’s pure objects, and say that I am exempt.",
+                "הכהנים שפיגלו – [because of an improper intention in the mind of the officiating Kohen making] the sacrifices [rejectable] in that they slaughtered [the animals] and sprinkled their blood with the thought of eating from them at an inappropriate time, and it as not acceptable to the owners [of the sacrifices].",
+                "מזידים – that they knew that they would be invalid by doing this.",
+                "חייבים – to pay their value to the owners, for they would have to bring other [sacrifices]; alternatively, it is a donation and is not obligated for indemnity payment. Nevertheless, it is difficult in his eyes that he would not make the sacrificial offering, for he was requested to bring a gift."
+            ],
+            [
+                "על החרשת שהשיאה אביה – and even though she is a completely married woman, for her father had received her betrothal when she was a child/minor, even so she goes free with a Jewish bill of divorce and receives her Jewish bill of divorce while she is deaf-mute; and even though she lacks “knowledge,” since a woman is divorced against her will, therefore, we don’t require “knowledge.”",
+                "וכל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן – and she is an orphan, and her marriage is not valid other than according to the Rabbis.",
+                "שאוכלת בתרומה – according to the Rabbis, for we do not make the decree that [eating] Terumah/heave-offering according to the Rabbis is like [eating] Terumah of the Torah-law.",
+                "מריש – beam",
+                "בירה – a large house",
+                "מפני תקנת השבים – for it you require him [i.e., the thief] to take down (literally, “exterminate”) his home (or an entire group of buildings) and return the [stolen] beam itself (see Talmud Gittin 47a), he would be prevented from repenting.",
+                "שלא נודעה לרבים – that t was stolen",
+                "שהיא מכפרת – and there is no need to bring another.",
+                "מפני תקון מזבח – so that the Kohanim will not be sad that they unconsecrated meat that was slaughtered in the Temple courtyard, and it would lead to the altar being void, that they were prevented from performing the Temple ritual."
+            ],
+            [
+                "לא היה סקריקון – a murdering heathen, that is do say, that they did not adjudicate the law concerning the purchase of confiscated property (see Talmud Gittin 55b) to say that whomever purchases Jewish land from a murdering heathen, will be liable to adjudicate with the owners.",
+                "משעת הרוגי מלחמה – At the time when the decree was difficult for the Jews [that they would be] killed during warfare, for a person who buys from him at that time, his purchase is valid, and there was no need to adjudicate with an Israelite who owns the land, since as a result of unavoidable compulsion where an Israelite would complete a sale to the heathen murderers, and we hold (Talmud Bava Batra 47b): “If a person consents to sell something through fear of physical violence (literally, “if they hang him and he sells”), the sale is valid.",
+                "אבל מהרוגי המלחמה ואילך – when there was no decree to be killed, they adjudicated the law concerning the purchase of confiscated propery, to say that when he purchases it from him, they should do a judgment with the owners as it is explained in the Mishnah.",
+                "מקחו בטל – for as we say that he did it out of fear.",
+                "לקח מן האיש – land that is designated for his wife’s Ketubah.",
+                "מקחו בטל – for she said that I did it only to gratify my husband (but did not mean to sell – see Talmud Ketubot 95a).",
+                "נותן לבעלים רביע – that they estimated, for the heathen murderers which it had come into his hand without paying for it, he bought [the confiscated field] for one-fourth less than its real value."
+            ],
+            [
+                "רומז ונרמז – what her [i.e., the deaf-mute] gesticulates or that others gesticulate to him and is satisfied by it, everything exists. Gesticulation is with one’s hands or with one’s head. Mimic intimation [is accomplished] by the curving of the lips, as it says (Job 5:16): “[So there is hope for the wretched;] the mouth of wrongdoing is stopped.” But mimic intimation is not recognized as is gesticulation.",
+                "במטלטלין – if he sold movables, and the Halakha is not according to Ben Beteira.",
+                "הפעוטות – minors at the age of seven or eight, if he is sharp/bright and knows the nature of business relationships, or if he the age of nine or ten and is not so sharp.",
+                "מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין – and their gifts are gifts, whether it is a gift of a healthy individual or the gift of someone on his death-bed, whether it is a large gift or a small gift."
+            ],
+            [
+                "כהן קורא ראשון – When they are equal in wisdom, but if the Israelite is greater in wisdom, he precedes the Kohen and the Levite (see Mishnah Horayot, Chapter 3, Mishnah 8) for a Sage who is illegitimate comes before a High Priest who is an ignoramus. The law is the law of the Gemara, but today it is the practice that the Kohen, even if he is an ignoramus, comes before a great Sage who is an Israelite.",
+                "מפני דרכי שלום – that from the Torah, a Kohen can give permission to whomever he wishes that would read from the Torah before him, but for the sake of the social order, they said that he [i.e., the Kohen] should read first and not give permission to another to read [before him], so that it doesn’t come to wrangling. But if there is no Kohen there, the cord has been severed and a Levite should not read second, other than according to his importance. And there are those who say that the Levite should not [in this case where there is no Kohen] read (i.e., called up to) the Torah at all and this is the custom.",
+                "מערבין בבית ישן – members of a courtyard who are accustomed to place their Eruv (contribute their share towards a dish which is deposited in one of the dwellings, by which act all the dwellings are considered as common to all – whereby the carrying of objects on Shabbat from one to another and across the court are permitted) in one [particular] house, should not change their place to place it in another house.",
+                "מפני דרכי שלום – that people who are accustomed to see the Eruv in the same house, [and] now that they don’t see it, will say that they are carrying [on the Sabbath] without an Eruv, and there is suspicion.",
+                "בור שהוא קרוב – to one who finds a canal that comes from the river.",
+                "מתמלא ראשון – and afterwards the lower ones are filled.",
+                "מצודות חיה – that lack a receptacle where he acquires his utensils (?)",
+                "יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום – and is not removed by the judges",
+                "רבי יוסי אומר: גזל גמור – According to the Rabbis and is removed by judges. However, Rabbi Yosi admits that it is not theft according to the Torah, to transgress with a negative commandment. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+                "המנקף – cut off/sever, like Isaiah 10:34: “The thickets of the forest shall be hacked away with iron…”"
+            ],
+            [
+                "החשודה על השביעית – to guard/preserve the seventh year fruit and hide them from removal [of the fruit] (in the third and sixth years of the Sabbath period) and beyond.",
+                "לא תבור ולא תטחון עמה – to assist her, since it is forbidden to help with his hands those who sin while they are sinning.",
+                "לאשת עם הארץ – who is suspect regarding tithing",
+                "ובוררת וטוחנת – since most ignoramuses do tithe",
+                "אבל משתטיל המים – in the dough",
+                "לא תגע עמה – since when she rolls it, it becomes liable for setting aside Hallah (i.e., the piece of dough taken off, thrown into the oven and burned), and she becomes defiled through impure utensils , which had become susceptible to receive impurity; and she who helps her to roll [the dough] is forbidden to cause the Hallah to become impure.",
+                "וכולן לא אמרו כו' – they did not permit them to lend utensils and assist them outside of the time of the sin itself, other than because of the ways of peace.",
+                "ומחזיקין ידי גוים – to tell them that they should strengthen their hands",
+                "ושואלים בשלומם – all the days, even on the days of their holidays, and even though he places the name of heaven on the heathen [but nevertheless] peace is one of the names of the Holy One, blessed be He."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האומר: התקבל – אם רצה לחזור יחזור – for the Jewish bill of divorce is debt that he has towards her (acting in behalf of a person to the latter’s disadvantage), and we do not do something that will do harm to a person without the other’s knowledge (see Mishnah Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11 and Mishnah Gittin, Chapter 1, Mishnah 6).",
+                "לא יחזור – for since she made him equivalent as her agent, behold he is like her hand and and is divorced immediately when he receives from this one [i.e., the husband].",
+                "אף האומרת טול לי גיטי – this is the language of reception. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "צריכה – to bring before us two sets of witnesses",
+                "שנים שיאמרו בפנינו אמרה – to him [i.e., the husband] to receive it [i.e., the Jewish bill of divorce].",
+                "ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע – And this was taught during the time of religious persecution, where they decreed against [the observance of] the commandments and they would immediately tear the Jewish bill of divorce, so that they should it should not be seen.",
+                "",
+                "או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד – a third [individual] who was made a witness with this group and the other group, who joins with them.",
+                "היא ואביה – either she [i.e., the betrothed maiden, between the ages of twelve and twelve-and-one-half] or her father, for she has “a hand,” because she is considered an adult, and her father also has authority to receive it.",
+                "אינה מתגרשת – and even with her father receiving it [i.e., the Jewish bill of divorce], as it is written (Deuteronomy 24:1): “…and sends her away from his house,” [which describes] someone who sends her away but she does not return, excluding [a case] where he sends her away but she returns."
+            ],
+            [
+                "במקום אחר פסול – for the husband is strict that it is not his desire that they should cast suspicion upon him there.",
+                "הרי היא במקום פלומי – he [i.e., the husband] is doing nothing more than showing him the place, for there she can be found.",
+                "רבי אליעזר מכשיר – for he holds that he [i.e., the husband] is divorcing [her] of his own free will, there is an intimation that you care for a thing to be exactly as you want it, for she is divorced against her will, and she is merely showing him the place. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "הבא לי גטי אוכלת בתרומה – if she is the wife of a Kohen, until the Jewish bill of divorce reaches her hand.",
+                "לאותו מקום – since she said to him (i.e., the agent): you will not be my agent other than “there.”",
+                "ורבי אליעזר אוסר מיד – from when he separated from her. And Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who validates [the Jewish bill of divorce] when it is received in a different placer, for he she is merely showing him the place, and from the time that he [i.e., the agent] receives it, she will be divorced from him. Therefore, from the moment that he separated from her presence, she is prohibited [from consuming the heave-offering/sanctified food of the Kohen] lest the husband find the agent outside the city and he receives it [i.e., the Jewish bill of divorce] from him. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "כתבו אגרת וכו' – For the Jewish bill of divorce is called a “letter” since [the words] “a letter of divorce” in it [i.e., the Jewish bill of divorce].",
+                "פטרוה לא אמר כלום – perhaps the language of “exempt” and “liable” is being said, to lighten from her the obligations that she is liable for.",
+                "פרנסוה – the language of performing her needs, such as taking out for [the purposes] of [providing] sustenance etc. Therefore, we do not know if these are the needs of the Jewish bill of divorce, that she will not be dependent upon/tied to leviratical marriage (i.e., she cannot marry otherwise until released from him), or [the document is speaking of] the needs of clothing and covering.",
+                "כנימוס – according to law, and we do not know if it is the Jewish law of divorce or the law of [provision of] food and clothing, and similarly as appropriate.",
+                "היוצא בקולר – to be killed as per the law of the kingdom.",
+                "ואמר כתבו – even though he did not say, “give it” [to my wife].",
+                "יכתבו ויתנו – for on account of his fear, he was troubled and did not expound [on his intentions].",
+                "המפרש – on the sea",
+                "והיוצא בשיירא – to the deserts",
+                "המסוכן – the infirm, and Halakha is according to Rabbi Shimon Shezuri"
+            ],
+            [
+                "ואמר: כל השומע את קולו – and he mentioned his name and the name of his city",
+                "רצה לשחק בה – for since he did not say, “give it”",
+                "מעשה בבריא – The Gemara explains that the Mishnah is deficient and this is how it should be explained: And if his end result is evidence of his [thinking at the] beginning, then it is surely a Jewish bill of divorce. And there is a story also about a healthy individual. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "אמר לשנים תנו גט לאשתי – even though he did not say, “write and give,” they should write [it] on their own, and not tell another scribe that he should write it, nor for witnesses to attest it with their signatures, for the Jewish court did consider that they should command others, but rather [only] on the witnesses, “these are the agents,” “these are the witnesses,.” But if he [i.e., the husband] said to three [individuals]: write and give a Jewish bill of divorce to my wife,” even though they are worthy to serve as a Jewish court, since in public, he said to them, “write,” he did not compare them to a Jewish court, but rather only as witnesses.",
+                "אמר לג' תנו – but did not say, “write”",
+                "הרי אלו יאמרו – to other witnesses to write, affix their signatures nad give it, because they were made into a Jewish court.",
+                "בבית האסורים – in the name of Rabbi Akiba who was imprisoned.",
+                "נומינו לשליח – We said to Rabbi Hanina that we should appoint an agent with regard to this Halakha and to mention it in the Bet Midrash/academy.",
+                "ילמדו – if they do not know how to write [a Jewish bill of divorce], they should learn to write until they can write them on their own."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאחזו קורדייקוס – that his mind became confused as a result of a devil who reigns over those who drink new wine.",
+                "אין בדבריו האחרונים כלום – And there is no need to return and request another when he was clear-minded once again, but we write the Jewish bill of divorce and rely upon his earlier words. However, as long as his mind is confused, we do not write the Jewish bill of divorce.",
+                "הרכין – tilted/bent",
+                "בודקין אותו – with other words",
+                "הרי אלו יכתבו ויתנו – if he inclined his head over the Jewish bill of divorce an inclination of “yes.”"
+            ],
+            [
+                "אמרו לו – to a healthy person or to a Sage on his death-bed.",
+                "נכתוב גט לאשתך – that she should not be in need of the husband’s brother (in the case of the husband dying without issue, whose brother enters the estate and marries his wife)."
+            ],
+            [
+                "זה גטך אם מתי, לא אמר כלום – that implies, when I will die, but there is no Jewish bill of divorce after death.",
+                "מחולי זה – implying – from this illness and onwards, for since he died in the midst of this illness, the Jewish bill of divorce would not take effect until after death.",
+                "מהיום ולאחר מילה גט ואינו גט – we doubt if he had made a condition to her, “from today if I die,” for when he died, the condition was fulfilled, and it follows that it was a Jewish bill of Divorce from the time he gave it [to her]; and if he retracted, it is that retracted from what he said “from today,” for he said, “after death it will be a Jewish bill of divorce,” and that is meaningless, since he did not say, “from today if I die.”",
+                "חולצת – lest it is not a Jewish bill of divorce",
+                "ולא מתיבמת – lest it was a Jewish divorce, and she would thereby the divorcee of his brother, we establish that she is subject to a prohibition which would involve extirpation [for it being violated]."
+            ],
+            [
+                "לא תתיחד עמו – This one who gave [her] a Jewish bill of divorce and said to her, “from today if I die,” she should not be alone with him, lest that he should come up upon her and she would need a second Jewish bill of divorce, for we are concerned lest he engaged in a sexual act with her for the purposes of betrothal.",
+                "מה היא באותן הימים – This is not referring to the first part of the Mishnah, when he [i.e., the husband] says [to his wife] , “ [you will be divorced] from today if I die.” For this is surely the case that when he dies, the matter is revealed that it would be a Jewish bill of divorce from the time of the giving of [the Jewish bill of divorce] and he who comes upon her, is exempt. But when he says to her [at the time] when the Jewish bill of divorce is delivered, “this is your Jewish bill of divorce, and you will be divorced by it from the time that I am in the world, if I die,” Rabbi Yehuda thinks that this [this takes place] close to [his] death, that it is a [legitimate] bill of divorce, and before this, she is a married woman. But Rabbi Yosi holds that from when he gives her the Jewish bill of divorce, all that time, it is doubtful to us perhaps this is the time close to his death, and it is a questionable Jewish bill of divorce. And even though he lives more, there is no alternative. Therefore, it is doubtful and he who comes upon her {in a sexual act] is liable for special guilt-offering, made when in doubt as to the commission of a sinful act."
+            ],
+            [
+                "הרי זו מגורשת ותתן – she is divorced from now – from the time of the receiving of the Jewish bill of divorce, and she is required to give [according to] the condition he made with her. But if the Jewish bill of divorce was lost or torn prior to it being given, there is no need for a new Jewish bill of divorce, for anyone who states \"on condition” is like someone who says, “from now.”",
+                "אמר רשב\"ג מעשה בצידן – The Gemara explains that this Mishnah is deficient and should be read as follows: If he [i.e., the husband] said to her: “on condition that you give me my suit but his suit was lost, specifically when he mentions it; Rabban Shimon ben Gamaliel states that she should give him its monetary value since the husband only had the intention for his own comfort; and there was an episode in Sidon with one who said to his wife, etc., and the Sages said that she should give him its monetary value, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני – In the Gemara it is proven that every undefined [period] where the time was not fixed- how much time she should wait upon his father or how long she should nurse his son, it is like specifying one day and the condition is fulfilled if she waits upon his father or nurses his son for only one day.",
+                "כמה היא מניקתו – that is to say, how long is the period of nursing, for she nursed him one day in that time period, the condition has been fulfilled.",
+                "שתי שנים רבי יהודה אומר: י\"ח חודש – but if she nursed him after the two year period of the Rabbis was completed or eighteen months according to Rabbi Yehuda, this is not nursing, and the condition has not been fulfilled. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מת הבן – and she had not nursed him at all",
+                "או מת האב – and she had not waited upon him",
+                "הרי זה גט – for he did not intend through his condition to cause her pain, but rather for his own comfort, and for this, it was not necessary, for if he knew that his father or son would die, he would not have made the condition.",
+                "שלא בהקפדה – even though she did not provoke him to anger , and there was no delay on her part, it is not a Jewish bill of divorce. And all the more so, if he exhibited a temper.",
+                "כזה גט – since she did not cause him to lose his temper and there was no delay on her part, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "הגיע לאנטיפטרס – The Gemara explains this Mishnah, such as two conditions were made: either I reach the Galilee, immediately it is a Jewish bill of divorce or if I do not reach the Galilee if we delay for thirty days and I do not come, it is a Jewish bill of divorce (i.e., it takes effect), and if not, it is not a Jewish bill of divorce (i.e., it does not take effect). If he went and arrived at Antipras which is at the end of the land of Judea and returned prior to thirty days, the Jewish bill of divorce is nullified, for he did not arrive in the Galilee and did not stay there for thirty days. And similarly if…",
+                "היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי – which is at the edge of the border of the Galilee, for he did not go abroad nor did he stay there for thirty days.",
+                "",
+                "כל זמן שאעבור מנגד פניך ל' יום – By my staying there thirty days, I have been out of your sight, then it will be a Jewish bill of divorce.",
+                "והיה הולך ובא וכו' – And afterwards, when he will tarry there for thirty days, he will be out of her sight, and it will be a Jewish bill of divorce. But we do not say that since, from the beginning, he was coming and going, for we suspect lest he appeased a quarrel between them, and the Jewish bill of divorce was nullified, that in the aftermath, he did not cohabit with her at the time when he was coming and going , we do not suspect that perhaps he appeased [her], but when he fulfills his conditions and tarries for thirty days with him being out of her sight, it is a Jewish bill of divorce. And in the Gemara, it is maintained [that this refers to] when he says at the time of [making] the condition, “on the condition of this, I deliver the Jewish bill of divorce” – that she will be trustworthy to me like one-hundred witnesses as song as she says that I did not come and cohabit [with her] and that I appeased [her]. And such is the Halakha, for if he did not say this at the time of the condition, we suspect lest the husband will comeand raise a complaint and say that I appeased [her]."
+            ],
+            [
+                "אינו גט – but since he did not say, “from now,” it implies that after twelve months it would be a Jewish bill of divorce, and behold, he died within that time period, and she would need her dead husband’s brother [if they had no children in their marriage while he was alive] to marry her."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הזורק. הרי זו מגורשת – As it is written (Deuteronomy 24:1): “…[and he writes her a bill of divorcement], hands it to her...,” and since it is not written, “and in her hand he should give it,” implying nevertheless, “and he gives,” whether in her court or in her garden or in her enclosure. And [it means] that she is standing at the side of her house or at the side of her courtyard.",
+                "קלתה – a utensil in which women place yarn and needles/pins.",
+                "הרי זו מגורשת – and even if she is inside his house, for the place of her lap and vase-shaped basket is acquired by her, for a man (i.e., husband) is not stringent regarding the place of her lap or on the place of her vase-shaped basket."
+            ],
+            [
+                "או שמצאתו מאחוריו – the Jewish bill of divorce was on his back and he curved his back towards her so that she could take it.",
+                "אינו גט עד שיאמר טלי גטך – and he said [to her]: “take your Jewish bill of divorce,” however, it is a Jewish bill of divorce. But if the Jewish bill of divorce was on the ground, or on his back or or his body and he did not curve his back nor presented his body to her in order that she could take it, even if he said: “take your Jewish bill of divorce,” it is not a Jewish bill of divorce.",
+                "קוראה והרי היא גיטה – and when she reads through it, he sees that it is her Jewish bill of divorce.",
+                "קרוב לה מגורשת, קרוב לו אינה מגורשת – All the while that she is able to guard it, and he is unable to guard it, this is what is “close to her,” and all that she is unable to guard, but he is able to guard, it is “close to him.” Both of them are able to guard it or both of them are unable to guard it, this is half-and-half, and regarding a Halakhic decision, she is not divorced until the Jewish bill of divorce reaches her hand or her domain."
+            ],
+            [
+                "אמר לו בעל חובו: זרוק לי חובי – In the Gemara we establish it for when the creditor says, throw me my debt (the monies owed by the debtor) in the [manner similar to the] nature of Jewish divorce, and since he [i.e., the creditor] said this to him [i.e., the borrower], this obligation of indebtedness has the same [format] as the law the law of Jewish divorce, for if the borrower threw it closer to the creditor, and it [became] lost , the borrower is acquitted and he is not liable to pay [again], but if it landed closer to the borrower, he is liable to pay. But if the creditor said to him: throw me my debt and it shall be dismissed, since he threw it to him in any matter, he is exempt.",
+                "לאויר הגג – wherever there is a gap of less than three handbreadths near the bottom of the roof, it isd considered a “Lavud” – the legal fiction of considering separated parts as united.",
+                "מרשות הגג – if it left the divided off space of the roof and entered into the partition of the space where it is standing (serving as a legal fiction – as if one of its broadside were prolonged to form a partition).",
+                "או נשרף הרי זו מגורשת – the throwing of the Jewish bill of divorce into the courtyard preceded its being burned in the airspace of the courtyard, for if it had been burned in the courtyard first, in principle, from the beginning, it was being tossed into the fire, and she is not divorced."
+            ],
+            [
+                "בגט ישן – He [i.e., the husband] wrote to divorce his wife and after the Jewish bill of divorce had been written, he was [found to be] alone with her. The School of Shammai holds that we do not say that there is a decree lest people would say that her Jewish bill of divorce came before her children [arrived] lest the [delivery of the Jewish bill of divorce] is delayed a year or two [years] between the writing and the delivery, and she will have had children from him in the midst of that time and afterwards, will divorce her with it; and when people will see the date of the Jewish bill of divorce which is prior to the birth of her son, people would think that he [i.e., the husband] gave her the Jewish bill of divorce at the time it was written, and there would be a discredit [to her] as [people] would say that the children were born from a “free” (i.e., unmarried) woman, and the Halakhic decision is that a person should not divorce his wife with an “old Jewish bill of divorce.” But if the husband divorced her and then went to another country, she may ab initio, remarry through this."
+            ],
+            [
+                "כתב לשם מלכות שאינה הוגנת – If he was in Babylonia and wrote “for Heshbon in the years of the kingdom of Edom” where there is no such kingdom in the place where the Jewish bill of divorce is written, she should go free [with a corresponding Jewish bill of divorce, if she married on account of the “Jewish bill of divorce” that she received from the first one] from this one and that one, and it is called “The Kingdom of Edom,” a kingdom which is not corresponding to/befitting it, which lacks a form of writing and a language.",
+                "אי שכתב מלכות מדי – since it is necessary to write the name of the kingdom of the state in which the Jewish bill of divorce is written , out of concern for the peace of the kingdom, so that they will say, “we are important in their eyes where they write their documents in our names.",
+                "תצא מזה ומזה – if she married via the Jewish bill of divorce [that she had received], she should go free from the first [marriage] as well as from the second [marriage].",
+                "ואין לה לא פירות ולא בלאות וכו' – Our entire Mishnah is explained in the Tractate Yevamot in the chapter “The Great Wife” (Chapter 10, Mishnah 1).",
+                "והולד ממזר מזה ומזה – Our Mishnah [is according to] Rabbi Meir, who said that he who deviates from the coinage that the Sages formulated in [the realm of] Gittin/Jewish bills of divorce, the offspring are illegitimate/Mamzerim but this is not the Halakha."
+            ],
+            [
+                "כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות – fifteen rival wives (see Tractate Yevamot, Chapter 1, Mishnah 1) that the Sages say that [married severally to the brother of a man with whom marriage is forbidden] cause the exemption from levirate marriage [and from the removal of the shoe] (of their associates and eventually the associates of their associates] to marry in the market place without the removal of the shoe.",
+                "הלכו הצרות – of women forbidden to a man on account of consanguinity",
+                "ונשאו – in the marketplace",
+                "ונמצאו – these women forbidden to a man on account of consanguinity אילוניות – And the matter was discovered that they were betrothed in error to the dead man, and it was found that these were not their associates and that these women forbidden to a man on account of consanguinity were not exempted from the ceremony of her removing the shoe of her dead-husband’s brother who refused to marry her.",
+                "תצא מזה – from the husband that she had been married to and from the Yabam (the brother of the dead-husband, since she had had no issue from her husband). -",
+                "וכל הדברים האלו בה – And in [Tractate] Yevamot, we establish it according to Rabbi Akiba who said that there is are illegitimate children from the violation of negative commandments, but it is not the Halakha."
+            ],
+            [
+                "ונשאת לאחר – since we establish for us that the sexual act of the one exempts her associate co-wife.",
+                "ונמצאת זו – who had been married by the dead-husband’s brother was found to be incapable of bearing children, her act of marrying her dead-husband’s brother is not effective, and she did not exempt her associate wives and went to the marketplace to get married without the ceremony of the removal of the shoe of her dead-husband’s brother [who refused to marry her].",
+                "תצא מזה ומזה – [she should leave] this husband and from her first brother-in-law."
+            ],
+            [
+                "כתב סופר גט לאיש – [in order to] divorce his wife with it [the Jewish bill of divorce]",
+                "ושובר לאשה – [the receipt] that she will deliver to her husband when he has paid off her Ketubah.",
+                "וטעה הסופר – when he delivered the documents to them",
+                "ונתן גט לאשה ושובר לאיש – and they (i.e., the now-supposedly former husband and supposedly former wife) delivered [the appropriate documents] each to the other, and she went and married [someone else] thinking that this was the Jewish bill of divorce that her husband delivered to her and this one (i.e., the husband) thought that his wife had delivered him the receipt. And Maimonides has the reading: “and he (i.e., the scribe) gave the Jewish bill of divorce to the man and the receipt to the woman, and he explains [the word] “ונתן /and he gave” that he (i.e., the scribe) thought that he gave the Jewish bill of divorce to the man and the receipt to the woman but [in reality] he did the exact opposite, and this is [a] forced [interpretation].",
+                "אם לאלתר – all the while that she did not marry, the Jewish bill of divorce left the hands of the husband",
+                "אינו גט – and she requires a new Jewish bill of divorce",
+                "ואם לאחר שנשאת – behold, this is a [legitimate] Jewish bill of divorce",
+                "לא כל הימנו – Everything is not according to the words of the first husband to believe him.",
+                "לאבד זכותו של שני – [of the second husband] that she married, for we say that there was a conspiracy between them and they switched the documents after she had married. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer"
+            ],
+            [
+                "ולנה עמו בפונדקי – and there are witnesses testifying of the privacy between a man and a woman there but there are no witnesses there for the actual sexual act. The School of Hillel holds that the witnesses testifying to the privacy between a man and a woman are the very same individuals who testify about the actual sexual act, for the presumption is that nobody wants to make his intercourse with a woman one of prostitution (but wants to make her his wife thereby –see Talmud Ketubot 73a), for he has betrothed her with his sexual act. And the School of Shammai holds that they don’t say that the witnesses testifying the privacy between a man and a woman are not the very same individuals who testify about the actual sexual act, until she demonstrates that she has engaged in sexual relations.",
+                "גט קרח – [a Jewish bill of divorce that lacks signatures on each of its folds] – that its folds are greater than its witnesses (see the next Mishnah for this definition), for the Rabbis decreed a folded [bill of divorce] document because of impetuous Kohanim who would suddenly write a Jewish bill of divorce for their wives and then regret it and they would not be able to restore them [as their wives] (since Kohanim are prohibited, according to the Torah, to marry a divorcee), and they (i.e., the Rabbis) decreed for them a folded Jewish bill of divorce, which is not easy to write quickly, lest while it is [being written], he becomes appeased. Hence, they write one or two lines and wrap them on the blank part and sew it/fasten it and one witness affixes his signature on the outside part of the fold, and then he returns and writes two or more lines from inside and folds them on the blank part, and the other witnesses affixes his signature on the outside part of the fold, and similarly [for] the third witness. But if there is a fold that is binding them without the signature of a witness from the back, it is a Jewish bill of divorce lacking signatures on each of its fold and is invalid. For by definition, for the number of folds should be the number of witnesses, ab initio, for we are concerned that perhaps the husband said to them: “you will all affix your signatures,” but one witness did not affix his signature, and if the woman married with this Jewish bill of divorce, she should leave both this one (i.e., her new husband) as well as that one {i.e., her former husband). And all of these foregoing conditions apply to her. And our Mishnah is according to Rabbi Meir who said that whomever changes from the formula that our Sages established (see Talmud Gittin 5b), In Jewish bills of divorce, the offspring are illegitimate. But this is not the Halakha."
+            ],
+            [
+                "הכל משלימין עליו – and even a slave, and even someone who is ineligible to provide testimony on account of sin.",
+                "אלא קרוב שהוא ראוי להעיד בעדות אחרת – for he doesn’t have disqualification to give testimony other than for those near. But a slave or a thief cannot. A slave, - perhaps he will come to bring up genealogical connections; and a thief, perhaps he will come to say that he effectuated repentance; but someone related, everyone knows concerning him that he is a relative, and the Halakah is according to Ben Nanas that anyone may complete it. Nevertheless, only one ineligible witness may affix his signature upon it, and all the rest, require that all of them are valid [witnesses]."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המגרש...רבי אליעזר מתיר – The reason of Rabbi Eliezer, as is written (concerning the laws of the Kohanim) (Leviticus 21:7): “nor shall they marry one divorced from her husband. [For they are holy to their God].” Even if they were not divorced from other than their husband, since he said to her: You are divorced from me, but you are not permitted to all [other] men, is for she is forbidden to the priesthood. So we see that it is a Jewish bill of divorce, and here she is permitted to any men except from this, she is permitted to others.",
+                "וחכמים אוסרים – since they say that the prohibition of the priesthood is different. For the Biblical verse has increased for them (i.e., the priesthood) additional commandments, and even though that the Jewish bill of divorce would make her ineligible to the priesthood, it would not be a Jewish bill of divorce that would permit her to others. And the Halakah is according to the Sages. But the Rabbis did not forbid other than when he said: “You are permitted to all other men other than so-and-so.” The Rabbis admit that it is a Jewish bill of divorce in that it permitted her to all men through the delivery of the Jewish bill of divorce, but that he made a condition with her that she would not marry that particular individual, for it would be like other kinds of conditions in general. But the Rabbis forbade the one who divorces to say: “Behold, this is your Jewish bill of divorce on the condition that you should marry so-and-so,” so that they would not say that they give their wives to one another as gifts. And every condition that a person makes with regard to a Jewish bill of divorce prior to the writing of the Jewish bill of divorce, even though the condition is not written within it, the Jewish bill of divorce is invalid, but after it was given to her in her hand, he can make whatever condition he wishes to make."
+            ],
+            [
+                "אלמנה לכהן גדול – since the betrothal takes legal effect when violating negative commandments, for in those [mentioned in the Mishnah] do not take legal effect due because of the prohibition of marital state within it; It is to be forgotten if he left it in the Jewish bill of divorce."
+            ],
+            [
+                "גופו של גט – the essence of the writing of the Jewish bill of divorce, such they should write in it.",
+                "ודין די יהוי ליכי מינאי – it is necessary to prove in its interior that via this “book,” he divorces her, for it he not written this in it, people would come to say that through mere speech he divorced her and the document is mere proof. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "כתב בכתב ידו ואין עליו עדים – For Rabbi Meir who said that the witnesses who affix their signatures [to the Jewish bill of divorce] make the divorce final, one’s signature is considered like one-hundred witnesses. But for Rabbi Eliezer who says that the witnesses who deliver [the Jewish bill of divorce] make the divorce final, since it is his handwriting, and the Biblical text reads (Deuteronomy 24:1): “and he writes [her a bill of divorcement, hands it [to her]…,” and even though the witnesses who deliver the [Jewish bill of divorce] are not valid from the Torah and the Sages invalidated it lest they come to make it fit through the writing of the scribe.",
+                "ואין בו זמן – for the date is an ordinance of the Rabbis, whether because of the usufruct or because lest he is partial over his sister’s daughter, as we said in the second chapter.",
+                "ואין בו אלא עד אחד – there is, according to the one who says that it refers to his handwriting, and the first part of our Mishnah comes to teach us that even if there is no witnesses [that has signed the Jewish bill of divorce], the child is valid. And here it comes to teach us that even when there is ab initio, one witness [whose signature is affixed], it is not valid. And according to the one who says that it refers to the handwriting of the scribe, even so, the offspring is valid, for the scribe is in place of the second witness.",
+                "תקון עולם – lest the witnesses to the delivery [of the Jewish bill of divorce] die and the husband comes and raises a complaint saying that I did not divorce her. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "שני גיטין שוין – in their names",
+                "הרי השני בטל – for we don’t know whom he is",
+                "כלל – one time for all of them, on such-and-such day of the week, so-and-so divorced this woman and that person divorced the other person.",
+                "טופס לכל אחת – a particular time to each one, on such-and-such a day of the week, a certain man divorced a certain woman and completed [the writing of] the Jewish bill of divorcer. And on such -and-such a day of the week a certain man divorced a certain woman and completed the Jewish bill of divorce, and similarly for all of them. And the witnesses [sign] below at the bottom."
+            ],
+            [
+                "כשני דפין שכתבן – on two pages this one on the side of the other, and two Hebrews inscribing their signatures under the first Jewish bill of divorce to under the second [Jewish bill of divorce]. The name of the first witness is under the first [Jewish bill of divorce] and the name of his father is under the second {Jewish bill of divorce], and similarly, the seonc witness underneath him. And afterwards, they went back and had two Israelites who live in the land of Greece, who signed in Greek writing , and the manner of Greek writing is that it goes from left to rightg, so that we would find the name of the witness under the second [Jewish bill of divorce] and the name of his father under the first [Jewish bill of divorce].",
+                "את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר – if the Hebrews who affixed their signatures above, for it is the manner of Hebrew writing that it goes from the right to the left, and we find the name of the witness underneath the right-hand Jewish bill of divorce, and the name of his father underneath the left-hand Jewish bill of divorce, the right-hand [Jewish bill of divorce] is valid. But if the Greek signatures [are found] above, the left-hand [Jewish bill of divorce] is valid, for the names of the witnesses are under the left-hand [Jewish bill of divorce]. And the reason for this is that we suspect lest the latter witnesses swriched their writing to the order/manner of the first set of witnesses, for if the Hebrew [writers] were above , which they go from the right to the left and they affixed their signatures on the right-hand Jewish bill of divorce, when the two Greek [Jews] came to affix their signatures underneath theirs, they also went from the right to the left, like the order of Hebrew writing. And we found that all four of them affixed their signatures on the right-hand Jewish bill of divorce. And similarly, if the Greek [Jews] had affixed their signatures above , lest the Hebrew writers who came after them switched the order of their Hebrew writing, and went from the left to the right, so that it was found that all four of them affixed their signatures on the left-side [Jewish bill of divorce].",
+                "ה\"ג עד אחד עברי ועד אחד יוני, ועד אחד עברי ועד אחד יוני באים מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין – And the reason is that we suspect lest the Hebrew [writing] witness affixed his signature on the first right-hand side Jewish bill of divorce, according to the manner of Hebrew writing, and the Greek [Jewish] second witness affixed his signature on the second left-hand side Jewish bill of divorce, according to the manner of Greek writing which begins from the left, but the third Hebrew witness, switched the Hebrew writing and also began from the left like the Greek [Jew] before him, and it was found that he too had his signature affixed on the left-side Jewish bill of divorce; but the final Greek [Jewish] witness had his signature affixed in his [normal] manner, from the left to the right, and he too had his signature affixed on the left-side Jewish bill of divorce; hence it was found that three witnesses had their signatures affixed on the left-side Jewish bill of divorce, with only one [witness] with his signature affixed on the right-side [Jewish bill of divorce]. Or the opposite, where the second Greek witness, reversed his writing to the order of Hebrew writing and began from the right to the left like the first Hebrew witness who affixed his signature, and the third Hebrew witness affixed his signature as per his manner from the right-side, and we found that three of them had affixed their signatures on the first right-side Jewish bill of divorce, but the final Greek [Jewish] witness alone affixed his signature as per his manner on the left-hand side Jewish bill of divorce. And because we do not know upon which of them three of them affixed their signatures and which of them only one of them affixed his signature, both [Jewish bills of divorce] are invalid."
+            ],
+            [
+                "בדף השני – which near on the width of the scroll",
+                "מן הצד – on the margin on the right side of the Jewish bill of divorce or on he left-hand margin.",
+                "או מאחוריו בגט פשוט – that its witnesses are inside it",
+                "הקיף – attached this one next to that one",
+                "שניהם פסולים – for it is not called “affixing one’s signature” neither with this one or with that one.",
+                "את שהעדים נקרין בסופו – he made a mistake while affixing his signature towards the end, but if the feet of the signature are not facing towards the head, it is valid."
+            ],
+            [
+                "כתב סופר ועד – the scribe affixed his signature as a witness , for they had two witnesses, and our Mishnah comes to teach us that we don’t suspect lest the husband did not command the scribe to affix his signature but said to two [individuals]: “say to the scribe and he will write,” and to so-and-so and another person [will be] witnesses and they will affix their signatures to it, and these witnesses were suspect and put to the shame by the scribe who would say: “I am not valid in his (i.e., the husband’s) eyes and I will affix my signature to it without the permission of the husband.” To that we do not suspect.",
+                "חניכתו – the accompanying name of the family",
+                "מעושה – with force",
+                "בישראל כשר – if they forced him in court, such as all of those where they force him to divorce, or that she was forbidden to him, and if they forced him inappropriately, it is invalid, and disqualifies to marry into the priesthood because of the slight resemblance to a Jewish bill of divorce",
+                "ובנכרי – according to law, it is invalid and disqualifies from marrying into the priesthood; and in appropriate, even it does not have the slightest resemblance to a Jewish bill of divorce (by which the woman concerned might be precluded from marrying a Kohen); and whomever is liable to give a Jewish bill of divorce according to the law, and there is no power in the Jewish judges to force him, but when the gentile authorities bind him over and say: do as the Israelites tell you, and he gives the Jewish bill of divorce according to the judges of Israel."
+            ],
+            [
+                "יצא שמה בעיר מקודשת – a free woman where a voice went forth about her: “so-and-so became betrothed today to a certain man, and not only an indistinct rumor (see Gittin 89a) but such as where candles were kindled and beds were made, and people would come and go and say,”so-and-so became betrothed today.”",
+                "מגורשת -הרי זו מגורשת – It is referring to the first part of the Mishnah – where this woman upon whom a voice went out that she is betrothed and we are concerned for him and prohibit her to marry anyone other than to that man. And if he returned and a voice went out about her that she is divorced, for that same individual with whom a voice went out that she had become betrothed , she is divorced and permitted to all, for the voice that we were suspect of at first, his receipt is with him.",
+                "ובלבד שלא יהא שם כמתלא – as long as there is not with the voice of [her] betrothal or the voice of [her] divorce providing no reasonable explanation to show how the report may have arisen by mistake."
+            ],
+            [
+                "אפילו הקדיחה תבשילו – she burned it by fire or by salt. For the School of Hillel explains ערות דבר/something obnoxious about her (Deuteronomy 24:1) as either obnoxious or something, that is to say, like the rest of offensive [matters] which are not unchastity.",
+                "רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה – And he explains the verse in this way: if she will not find grace of beauty in his eyes, or if he found in her something unseemly, or a matter of something offensive. On each one of these three things, he can divorce her, and the Halakha is according to the School of Hillel"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..5e4590837e44dcc9d2e4bb42fb171ec4fb1f56b3
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,531 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Gittin",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Gittin",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "המביא גט ממדינת הים – All [areas] that are outside of the land of Israel are called, “countries aboard.”",
+                "צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם – There are those who give the [following] reason, because there aren’t Torah scholars found in countries abroad, and they don’t know that one must write the Jewish bill of divorce for [the express purpose of] the [specific] woman. Therefore, the agent states, “it was written in my presence and it was signed in my presence.” And of itself, we ask him [the agent] if it [the Jewish bill of divorce] was written for her sake [alone], and he answers in the affirmative; [on the other hand,] there are those who say that the reason [that he must say that the Jewish bill of divorce was written in his presence and signed in his presence], because caravans [bearing numbers of people] are not found [traveling] from there to here, for if the husband would coביןme and raise a complaint [contesting the legality of the action] saying: “I did not write it,” witnesses would be found to recognize the signatures of those who witnessed [the writing of the Jewish bill of divorce]. But the Rabbis believed the agent as if he were two [witnesses], and furthermore, the complaint of the husband would have no effect.",
+                "בין קדש ובין ברד – (As is written in Genesis 16:14): “[Therefore the well was called Beer-lahai-roi;] it is between Kadesh and Bered.” And the Aramaic (Onkelos) translation of this is: \"מן הרקם ומן החגר\" .",
+                "אפילו מכפר לודים – which is considered outside of the land of Israel.",
+                "ללוד – which is near it and it is from the land of Israel.",
+                "מהגמוניא להגמוניא – there were in one town two jurisdictions jealous of each other (Gittin 4a)."
+            ],
+            [
+                "מרקם למזרח – from Rekem until the end of the world to its east is called outside the land of Israel. But Rekem itself is judged as being in the eastern part of the world and not in the land of Israel."
+            ],
+            [
+                "ואם יש עליו עוררים – that the husband complains that it [the Jewish bill of divorce] is forged.",
+                "יתקיים בחותמיו – if the witnesses will testify on their own signatures, or other witnesses who recognize their signatures [of the original witnesses], it is valid. And in our times, a person who brings a Jewish bill of divorce whether from the land of Israel or from outside the land of Israel must give it to her [the wife] in the presence of two [witnesses] and must say: ”It was written my presence and signed in my presence.” And if the signatures of the witnesses are recognized in the location where the Jewish bill of divorce is delivered and the Jewish bill of divorce is validated through its signatories, there is no need to say: “it was written in my presence and signed in my presence.”",
+                "ואינו יכול לומר – [it was written in my presence and signed in my presence] for example, that it [the Jewish bill of divorce] was given to her when he was lucid but he was not able to say: “it was written in my presence and signed in my presence” until he became a deaf-mute."
+            ],
+            [
+                "שוין למוליך ומביא – to state “it was written in my presence and signed in my presence.”"
+            ],
+            [
+                "חוץ מגיטי נשים – that if there was upon it [a Jewish bill of divorce] one witnesses who is a Cuthean/a member of the sect of the Samaritans (on occasion, this word is used in place of גוי/non-Jew; עכו\"ם /idol worshiper or מין/sectarian as a result of censorship), it is valid, if both of the them are Cutheans, the first teacher of the Mishnah disqualifies them for Jewish bills of divorce, but Rabban Gamaliel relates a story where he validated [it], even where both of them [the witnesses] were Cutheans. But nowadays, they [the Rabbis] decreed [against] the Cutheans as they were [to be considered] as non-Jews in all matters, making no distinction between other documents and Jewish bills of divorce, for even if one witness was a Cuthean, it [the document] is invalid.",
+                "בערכאות של גוים – that the witnesses would offer their testimony before the sitting judge in the place where their matters of justice take place. But this is where they knew that judge and of those witnesses who do not accept bribes. And this specifically [refers to] loan documents and documents of sale where the witnesses saw funds exchanged. But documents of admission and Jewish bills of divorce, and any thing which is a legal matter in their [i.e., Roman] gentile offices, everything is invalid.",
+                "רבי שמעון אומר כשרים – they were not mentioned in the Jewish academy (Bet Midrash) to be invalidated.",
+                "אלא בזמן שנעשו בהדיוט – through non-Jewish commoners who are not judges, but the Halakha does not follow like [the opinion of] Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "רצה לחזור בשניהן – before it [the Jewish bill of divorce or the bill of manumission] reaches the hand of the woman and/or the slave.",
+                "יחזור – But the agent cannot provide their needs for their benefit since it [the document] is something to their detriment and they lose their food/support.",
+                "וחכמים אומרים: בגיטי נשים – He (i.e., the husband) can retract (his Jewish bill of divorce), ",
+                "אבל לא בשחרורי עבדים – but he cannot retract in his bill of manumission of slaves. And the Halakha is according to the Sages.",
+                "שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי – Therefore, when he (i.e., the owner) frees him (i.e., his slave), he does not cause him to lose his support/food, but he is not permitted to feed his wife; therefore, if he divorces her, she causes her to lose her support/food.",
+                "מפני שהוא קנינו – That is to say, since he {i.e., the slave] eats the heave-offering/Terumah when the slave is the servant of a Kohen/Priest, it is only because he is the purchase-property of the Kohen/Priest, since regarding the cattle of Kohen/Priest which can eat the veches of Terumah/heave-offering, but it is not a a perfect comparison. Therefore, when he frees him (i.e. the slave), even though he causes him to lose the ability to eat Terumah/heave-offering, it is not an obligation for the slave [to do so].",
+                "לא יתנו לאחר מיתה – The Get/Jewish bill of divorce does not take effect until it reaches her hand, and if it reaches her hand, he has died, and there is no Jewish bill of divorce after death. And similarly, the document of manumission, when it reaches his (i.e. the slave’s) hand if he died, his ownership over him is broken.",
+                "יתנו לאחר מיתה – even though he (i.e., the now deceased owner) did not say, “this Maneh”/weight equivalent to fifty silver shekels, since the words of someone who is on his death bed are regarded as if they are written and transmitted."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המביא – נחתם חציו – one of the witnesses signed in my presence.",
+                "נכתב חציו וכו' פסול – and specifically the final half. But [if the agent said}: “in my presence, the first-half was written, which is the [the section containing the] name of the man and [the name of] the woman and the time (i.e. date), it is valid. And [regarding] the first half as well, it is not necessary for him [the agent] to see the writing itself, but if he heard the sound of the reed/writing pen alone passing over the paper at the time of the writing [of the Jewish bill of divorce], nothing further is necessary.",
+                "אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול – at the time when the Jewish bill of divorce leaves from under the hand of one of them (i.e., the agents), and since the Rabbis required for the agent who brings the Jewish bill of divorce to say both [things] (i.e. that the Get was written in my presence and that the Get was signed in my presence), but if the Jewish bill of divorce leaves the hands of both of them (i.e., the agents), it is considered valid. For two [individuals] who brought a Jewish bill of divorce, they do not need to say, “in our presence it was written and in our presence it was signed.”",
+                "שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול – At the time when the Jewish bill of divorce leaves under the hand of one of them, but if it leaves the hand of both of them, it is valid.",
+                "ור' יהודה מכשיר – And even if the Jewish bill of divorce leaves the hand of one of them, and the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "בלילה ונחתם ביום כשר – since the daytime goes after the [previous] night, and this is not in advance/early.",
+                "ביום ונחתם בלילה פסול – since it is early. And the Sages instituted the time in Jewish bills of divorce, decreed, less a person would be married with his sister’s daughter (niece}, and she will commit an offense against him, and he has compassion upon her that she not be strangled to death, and he gives her a Jewish bill of divorce without the time included, and when they testify against her in the Jewish court, she takes out her Jewish bill of divorce and states that she was a divorcee and was a free (literally, “open”) woman at that time.",
+                "ור\"ש מכשיר – (a Jewish bill of divorce written in the daytime and signed at night), for Rabbi Shimon thinks (i.e., “holds”) that the Sages established [putting] the time in the Jewish bill of divorce because of the usufruct [involved], for if the time would not be [stated] in the Jewish bill of divorce, the husband would sell the usufruct (the wife’s estate of which the husband has fruition without responsibility for loss or deterioration – while married] of his wife after the divorce, and when she would claim against him in court, he would claim that he sold it prior to the divorce. And Rabbi Shimon validates this when it [the Jewish bill of divorce] was written during the day time and signed at night, even though it is in advance. For he holds that from the time that he desired to divorce her even though he had not [yet] divorced her, from then on, the husband does not have [access to] the usufruct, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "בדיו – “Almidar” in Arabic",
+                "סיקרא – Red color",
+                "קומוס – resin/sap of the tree",
+                "קנקנתום – Vidriolov in foreign tongue",
+                "על העלה של זית – detached",
+                "ונותן לה את הפרה – as he is not able to cut it after it is written, as it is written (Deuteronomy 24:3); “[then this latter man rejects her,] writes her a bill of divorcement, hands it to her [and sends her away from his house;…” which is not requiring other than writing and giving [the Jewish bill of divorce], excluding the situation which is requiring the writing [of the Jewish bill of divorce], cutting it [from where it was written] and giving it [to the woman].",
+                "רבי יוסי הגלילי אומר וכו' – Since the All-Merciful (i.e., the Torah) refers to a Jewish bill of a divorce as a ספר/bill [of divorcement] (Deuteronomy 25:1, 3); just as a bill (book) is unique and has no life-spirit in it and does not eat, so too everything which has no life-spirit in it and does not eat. And the Rabbis state that if he wrote it [the Jewish bill of divorce] in a document as you stated, here where it the word \"ספר\"/bill – it comes [to refer not to the writing material but merely to] the act of writing the words (formula of divorce (see Gittin 21b). And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אין כותבין במחובר – because it is missing “cutting.”",
+                "כתבו על המחובר וכו' – This is how it should be said: If he wrote [the Jewish bill of the divorce] the blank form of the document [of the Jewish bill of divorce] on something attached, which is the entire Jewish bill of divorce except for the place of the man and the place of the woman and the time (i.e., date).",
+                "תלשו וחתמו – that is to say, that he [the scribe] wrote that part of the document that makes it binding, which is the place of the man and the place of the woman and the time (i.e., date).",
+                "כשר – For since the part of the document that makes it binding was written on [something] detached, even though the blank form of the document was written while it was attached, it is valid.",
+                "על נייר המחוק – because he can go back and erase it until [the names of the witnesses] and write upon it what he wants and no one would recognize anything, for the signature of the witnesses is written over an erasure.",
+                "דיפתרא – its erasure is not recognized. דיפתרא – that is, [prepared] with salt and flour, but not prepared with gall-nut juice.",
+                "וחכמים מכשירין – [The Sages validate] only in Jewish bills of divorce alone, as they think that the witnesses who deliver the Jewish bill of divorce [to the woman] make it [the divorce] final. For the Jewish bill of divorce that is delivered in the presence of the witnesses is the essence of the Jewish divorce, and not the witnesses who signed it [i.e., the Jewish bill of divorce]. But on other documents, we rely upon the witnesses who signed it [i.e., the document]. The Sages admit that it [the Jewish bill of divorce] cannot be written either on a blotted-out paper or on something prepared with gall-nut juice. And the Halakha is according the Sages."
+            ],
+            [
+                "ואפילו חרש שוטה וקטן – [and concerning them – the deaf-mute, imbecile and minor], a Jewish adult stands over them and says to him: Write this for the sake of “so-and-so.” But a heathen and a slave, even if an adult Jew stands over them, ab initio, he should not write the Jewish bill of divorce, because they have the temperament [to write a Jewish bill of divorce], and on their personal knowledge we operate, for even if a Jewish adult says to him: “Write for the sake of “so-and-so” , he should not write other than for himself. But if a heathen or slave wrote the blank form of the document [of the Jewish bill of divorce] and a Jew possessing awareness wrote the part of the document that makes it binding; which is the name of the man and the woman and the time (i.e., date), for all of these require [being written] for their sake (i.e., the man, the woman and the Jewish bill of divorce), the Jewish bill of divorce is valid. And similarly, a when we say in our Mishnah that a deaf-mute, imbecile and/or minor are fit to write a Jewish bill of divorce, these words refer to the blank form of the document, but not the part of the document that makes it binding, is not valid, other than if it is written by an adult Jew who possesses awareness.",
+                "חוץ מחרש שוטה וקטן – who all lack awareness.",
+                "וסומא – [A blind person] is prohibited from bring a Jewish bill of divorce from outside the land of Israel, because he is unable to say, “it was written in my presence and signed in my presence.” But, to bring a Jewish bill of divorce in the land of Israel, where it is not necessary to say, “it was written in my presence and signed in my presence,” or even in the Diaspora, if the Jewish bill of divorce is verified through its signatories, or to serve as the agent of the woman to receive her Jewish bill of divorce, for all of these, the blind person is considered valid.",
+                "ונכרי – he is not [included] in laws of Divorce and Kiddushin/betrothal for the sake of marriage, and anything of his own person is not worthy, he cannot perform the act of agency for another."
+            ],
+            [
+                "קיבל הקטן – [The minor received] the Jewish bill of divorce from the hand of the husband.",
+                "והגדיל – [became an adult] prior to his delivery of it [i.e., the Jewish bill of divorce] to her [i.e., the wife].",
+                "פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח – even if he was not restored to being sighted, since he was able to see at the time when he received the Jewish bill of divorce, he well is able to serve as an agent for he is able to say: “it was written in my presence and it was signed in my presence.” But, since it is required for [the Mishnah] to teach the concluding segment, “and he returned to being sighted,” that he [the agent] must be cognitively aware at the time of the giving [of the Jewish bill of divorce], the Mishnah teaches also at the beginning, “and he returned to being sighted.” But all those who are invalid for testimony through sin, are also invalid to bring the Jewish bill of divorce, for they are not believed to say, “it was written in my presence and signed in my presence.” But if the Jewish bill of divorce is verified through its signatories, they are valid to bring it (i.e., the Jewish bill of divorce)."
+            ],
+            [
+                "וחמותה ובת חמותה כו' – [they] are not believed to say that her husband died, because they hate her and intend to disgrace her.",
+                "ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם – and especially when the husband made a condition with her at the time that he delivered the Jewish bill of divorce to her hand and said to her: You will not be divorced other than in the court of so-and-so, and you will say, “it was written in my presence and signed in my presence.” And the court takes it [i.e., the Jewish bill of divorce] from her hand after she said, “it was written in my presence and signed in my presence,” and appoint an agent who will go back and give it [i.e., the Jewish bill of divorce] to her, but the wife whose Jewish bill of divorce leaves her hand in whatever place she happens to be, is [considered to be] divorced. And even if the Jewish bill of divorce’s signatories are not verified, and she does not have to say, “it was written in my presence and signed in my presence.”"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כל גט – קול סופרים מקרין – The adults read [the Jewish bill of divorce] to their students, and when the Jewish bill of divorce comes before you, write it as such, and they mentioned the name of any person.",
+                "יותר מכן – and not only this – that the Jewish bill of divorce that was not written for the sake of Jewish divorce but only for practice (see Gittin 24b), but even that which was written for the sake of Jewish divorce completely, but he [i.e., the husband], changed his mind, it is invalid.",
+                "יתר מכאן היו לו ב' נשים כו' – and not only this alone that it (i.e., the Jewish bill of divorce) was written not for the sake of divorce of this person, it is invalid. But even if he had two wives and it was written for the sake of [the] divorce of this man, it is invalid, since it was not written for the sake of divorce of that woman.",
+                "גדולה וקטנה – not exactly.",
+                "יתר מכאן – it comes to teach us that we do not say that the matter is clear retroactively, for at the time it is written, it was also his intention for this one, and there is a divorce for him and her."
+            ],
+            [
+                "הכותב טופסי גיטין – A scribe who wants that they should be ready at hand with him, for there are times when a person comes to hire him [to write a Jewish bill of divorce] and he is preoccupied with other documents.",
+                "צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקים הזמן – And in the Gemara, it adds even a place for [the phrase] “you are permitted to any man.”",
+                "מפני התקנה – They permitted him to write blank forms of Jewish divorce bills and other documents not for their sake, because of the scribal ordinance that they be ready at hand with him, as long as he leaves space for the part of the document that makes it binding to write it for its own sake. And we decree that the part of the document that makes it valid for writing other documents because of the part of the document that makes bills of Jewish divorce valid.",
+                "רבי יהודה פוסל בכולן – For he decreed the blank forms of other documents on account of the parts of the document that make them binding, and other documents on account of Jewish bills of divorce.",
+                "ר\"א מכשיר בכולן – for he did not decree other documents on account of bills of Jewish divorce.",
+                "חוץ מגטי נשים שנאמר \"וכתב לה\" – לשמה – And they decree that the blank forms of the document (for a Jewish bill of divorce) on account of the parts of the document that make them binding. But, the Halakha is according to Rabbi Eliezer [which are not permitted – as they must be written explicitly for the sake of the divorce and for that particular couple]."
+            ],
+            [
+                "לאלתר – immediately, it is valid.",
+                "ואם לאו פסול – And especially if it [the Jewish bill of divorce] was lost in a place where [regular] caravans are found, and one could say that it [the Jewish bill of divorce] fell from those who come and go. But if it was lost in a place where caravans are not [regularly] found, even after a lengthy period of time, it is valid. And even if it was lost in a place where the caravans are [regularly] found, if there [is known] to the witnesses a distinguished mark of identification, such as if they [i.e., the witnesses] say that it [i.e, the Jewish bill of divorce document] has a perforation on the side of a certain letter, or they say, that we never signed the Jewish bill of divorce with these names but rather on this one alone, it is valid, even after a lengthy period of time.",
+                "בחפיסא או בדלוסקמא – sacks in which documents are regularly placed therein and they contain a particular sign that they belong to him.",
+                "אם מכירו כשר – this is a matter for itself, and this is how it should be read: If they found it in a small leather bag or in a case, even though he does not recognize it as a Jewish bill of divorce, or that he recognizes as a Jewish bill of divorce, even though he found it in any place, it is valid.",
+                "נותנו לה בחזקת שהוא קיים – And we don’t fear lest the husband died and his agency is voided, for we say, that a matter stands on its presumption. But if it is known that the husband died prior to the Jewish bill of divorce reaching her hand, the Jewish bill of divorce is voided, for there is no Jewish bill of divorce after death.",
+                "מקריבין אותה – and we don’t fear lest its owner(s) died, and the sin offering of those whose owners died, are considered as if their death is established."
+            ],
+            [
+                "כרקום – from the Aramaic translation, works of siege (the husband is presumed to be alive in such a setting as opposed to when the city is conquered).",
+                "המטרפת – but has not yet sunk.",
+                "לידון – in [a matter of] capital crimes.",
+                "בת ישראל לכהן – the stringencies regarding death",
+                "בת כהן לישראל – the stringencies regarding life"
+            ],
+            [
+                "המביא גט בארץ ישראל – where it is not necessary to say, “it was written in my presence and signed in my presence.”",
+                "משלחו ביד אחר – And makes him [of the other] an agent on his own and not in the Jewish court, and specifically if he had become ill.",
+                "ואם אמר לו – the husband to the agent",
+                "טול לי הימנה חפץ פלוני – When you give her the Jewish bill of divorce"
+            ],
+            [
+                "עושה בית דין – [the court appoints] an agent and sends him",
+                "שליח בית דין אני – without further qualification, the Jewish court did this validating him, and the second agent appoints a third agent, [and so-on-and-so-forth] until [the] one-hundred[th agent], and all of them are [appointed] in the Jewish court, since it is taught in our Mishnah, “the last agent [does not have to say, ‘it was written in my presence and signed in my presence’]” but only says that “I am the agent of the [Jewish] court.”"
+            ],
+            [
+                "להיות מפריש עליהן מחלקן – When he separates out the Terumah/heave-offering (which goes to the Kohen) , he should [first] sell it, he should detain the money to himself on account of his own obligation that he has towards the Kohen/priest. And the first tithe and second tithe he should withhold [them] and eat it for the obligation that he has towards the Levite and the poor, but he (the Levite) separates out from the first tithe [that he has received] the heave-offering (of one-tenth) [that he is required to give to the Kohen/priest]. But if he is accustomed to give his heave-offerings and tithes to this particular Kohen or particular Levite or the poor person who lent to them, he does not need to transfer to them their tithes and heave-offerings through another person, but he takes them for himself immediately after he has separated them out. But if he was accustomed to give his heave-offerings and tithes to others, he may not withhold them through his obligation, until he takes possession of them through another [Kohen or Levite] first and thereafter he should go back and take them as part of his obligatory [gift].",
+                "צריך ליטול רשות מן היורשים – That inherited from them property that had been mortgaged to a creditor, he must take permission from them if they want to repay this loan through these heave-offerings and tithes [that they have received], lest they wish to take their [priestly/Levitical] gifts and to repay their hereditary loans from another place."
+            ],
+            [
+                "המניח פירות להיות מפריש עליהן כו' – He relies upon these and eat from other TEVEL/eatables forbidden to be consumed prior to the separation of sacred gifts that he has, and says, ‘Behold their heave-offerings [come] from these fruits that I have set aside for this purpose.’",
+                "ואם אבדו – He went to check them and found that they had become lost.",
+                "הרי זה חושש – for these selfsame eatables forbidden to be consumed prior to the separation of sacred gifts, which he had legally fit for use by giving the priestly dues with the promise of those. And if he did not eat them, he must separate [tithes] from them, lest when he says: ‘Behold their priest-due is with the fruit that I have set aside’ have already become lost.",
+                "מעת לעת – of being examined. And when he checked them and found them to be lost, he fears lest from yesterday at that particular time they had been lost, and if he had designed them as tithes in the midst of the time period of twenty-four astronomical hours over other fruit. He must separate from them [tithes] out of doubt, and more than this, the Rabbis were not stringent to fear, but they rely upon the presumptive continuance of an actual condition until evidence of change is produced.",
+                "בודקין את היין – that he left it to [have tithes] separated out, he must check it, lest it soured, since we don’t offer heave-offerings from wine that had soured.",
+                "בקדים של מוצאי החג – since when the east wind blows at the conclusion of the festival [of Sukkot].",
+                "בשעת כניסת המים – when they are like the white bean (see Mishnah Kilayim 1:1), they are called half-ripe fruit (i.e. grapes). But when the moistness enters and grows in it when one is able to store away from them a bit, that is at the time when the water enters. Another explanation: When they were crushing the grapes when they were half-ripe, and putting water into it, and making vinegar to make it subject to setting aside sacred gifts. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "השולח גט והגיע בשליח – for he had not intended to pursue after him to overtake him, but rather, when the agent got detained along the way and he [the husband] was on the path to there and saw him and nullified the Jewish bill of divorce, even so, it is nullified. And we don’t say that he intended to merely cause suffering, for if he had intended to nullify it, he (the husband) would have pursued after him.",
+                "אינו יכול לבטלו – that comes to teach us that even though we saw him that he ran after him to nullify it, we don’t say that this matter was revealed retroactively that he (i.e., the husband) had revoked the Jewish bill of divorce. For where a person gives a Jewish bill of divorce to his wife for a time or on condition, or says to her, “Behold this is your Jewish bill of divorce from now or from this [particular] time”; or if the specific condition had been fulfilled, and if he did not say to her “from now” – even if after her Jewish bill of divorce had reached her hand, he can annul it."
+            ],
+            [
+                "בראשונה – He would not nullify it in the presence of the woman nor in the presence of the agent, but in the place where he is standing, he would nullify it in the presence of three [judges].",
+                "מפני תקון העולם – that the agent who does not know of the matter would bring it to her and she would [as a result] marry [again] through it. And on the strength of the ordinance of Rabban Gamaliel, we flog whomever nullifies the Jewish bill of divorce [in a Jewish court in another place] or issues a protest/ declaration before witnesses against a forced or unduly influenced action concerning the Jewish bill of divorce.",
+                "בראשונה היה משנה שמו ושמה – when he (i.e. the husband) had two names – one here (in the land of Israel) and another abroad, he would divorce her with the name common used in the place where the Jewish bill of divorce was written, and he would not be exacting to write both [names].",
+                "מפני תיקון העולם – so as to not cast aspersion on [the legitimacy of] her children from the second [name of her] husband, to say, that her husband didn’t divorce her for that is not his name. And a person who is known by two names in two [different] places, one in the place where [the Jewish bill of divorce] was written and another in the place where it is delivered/given, she is not divorced until the name of the place where [the Jewish bill of divorce] is delivered/given, and the name of the place where it was written with it. But, if he was known by two names in one place and he wrote [in the Jewish bill of divorce] (only) one of those names, post facto, the Jewish bill of divorce is valid. However, ab initio, one must write both of [the names] and where he changed his name or her name in the Jewish bill of divorce, even though he wrote after it, “and every name that he has,” the Jewish bill of divorce is null and void."
+            ],
+            [
+                "אין אלמנה נפרעת – Her Ketubah/Jewish marriage contract",
+                "מנכסי יתומים, אלא בשבועה – she had not been made the recipient of anything",
+                "נמנעו מלהשביע – because she is preoccupied before the orphans, she provides herself with a legal permission to take an oath that she had not taken anything. But even though she took a small amount, she believes that she is taking it as payment for her trouble [involved], but it is not for the paying off of the obligations [owed her] from her Jewish marriage contract.",
+                "התקין רבן גמליאל שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו – such as קונם/taking upon myself a vow of abstinence from kinds of food if I have derived benefit from my Jewish marriage contract.",
+                "וגובה כתובתה – but if she married to another [man] prior to being made by the orphans to take a vow, and if they made her take a vow after she got married, lest her husband makes her take a vow, How should do this? They make her take an oath imposed by the Rabbis outside of the court for which her punishment would not be great, and she collects her Ketubah/Jewish marriage contract after she has married. But, if she comes to collect [the value of] her Ketubah before she marries another [man], it is up to the orphans [as to what to do]: if they want, they have her take an oath outside of the court or make her take a vow in court.",
+                "העדים חותמים על הגט מפני תיקון העולם – It refers to both [the witnesses signing on the Jewish bill of divorce as well as the widow taking a vow before the orphans before collecting the value of her Jewish marriage contract], concerning a widow who takes a vow to the orphans on whatever they want, for the sake of the social order, so that women can marry their husbands without worrying about losing the value of their Ketubah. But concerning the witnesses who sign the Jewish bill of divorce for the sake of the social order, for since it is the witnesses to the delivery [of the Jewish bill of divorce] that effect the divorce, for the witnesses in whose presence the Jewish bill of divorce is delivered to the woman are the essential [aspect] of the divorce. It would not have been necessary for witnesses to sign the Jewish bill of divorce, other than for the sake of the social order, for we are concerned lest one of the witnesses before whom the Jewish bill of divorce was delivered would die, and that the bill of divorce in her hand without witnesses would be like a mere potsherd.",
+                "הלל התקין פרוזבול – for he [Hillel] saw that the people were prevented from making loans to one another and they violated what is written in the Torah (Deuteronomy 15:9): “Beware lest you harbor the base thought, [the seventh year, the year of remission is approaching…’],” he [Hillel] ordained the Prozbul. And this is the body of the Prozbul: “I hand over to you, so-and-so and so-and-so, the judges that every debt obligation that I have with so-and-so, I will collect it whenever I want.”"
+            ],
+            [
+                "עבד שנשבה ופדאוהו – Other Israelites [redeemed him] after his master had despaired of recovering him [of getting him back from captivity].",
+                "אם לשום עבד ישתעבד – to his second master.",
+                "לשום בן חורין לא ישתעבד – No to his first master nor to his second master. Not to his second master, that behold for the sake of become a free person, he would be redeemed; not to his first master either so that everyone would subject himself to the army and remove himself from his master.",
+                "",
+                "אפותיקי – Here you would stand. From this, you will collect your lien and not from another place.",
+                "ושחררו – his first master",
+                "שורת הדין אין העבד חייב כלום – to his second master, for the manumission that the first master freed him removes him from enslavement.",
+                "אלא מפני תקון העולם – lest his second master would find him in the market and say to him: “you are my servant and cast aspersion on the purity of his children.",
+                "כופין את רבו – The second [master], and make him (i.e., the slave) a free man. And the slave should write a document of liability regarding his worth, that is to say, according to what he would be worth to be sold in the marketplace, not according to the liability if the liability was greater than his monetary worth.",
+                "רשב\"ג אמר אין העבד כותב – [the slave does not write] a document of liability, for he is not liable for anything., but the first master who damaged his servitude, he is the one who must pay his worth, for the one who damages the servitude of his fellow is liable and the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "מי שחציו עבד וחציו בן חורין – such as a slave of two partners, who was freed by one of them. Alternatively, his master received from him half of his financial worth, and freed that half on account of those funds.",
+                "תקנתם את רבו – who is not lacking for anything",
+                "לישא שפחה אינו יכול – because of the side of “freedom” within him.",
+                "בת חורין אינו יכול – because of the side of enslavement within him.",
+                "כופין את רבו ועושהו בן חורין – And the same law applies if he was the slave of one-hundred partners and one of them freed him; we force all of them to free him."
+            ],
+            [
+                "בן חורין – if he fled from the heathen, or the or the court fined him [i.e., the original owner] to redeem him from the heathens, as we said – we force him to redeem him and after he has redeemed him, he does not free him, and this is a fine of the Sages, because he releases him from the commandments. And similarly, if he [i.e., the master], sold him outside of the Land [of Israel], he [i.e., the slave] goes free, since he took him outside of the Land of Israel.",
+                "מפני תקון העולם – they would not surrender the heathens themselves [to the authorities] to increase and bring captives when we see that they are selling them for more than their worth.",
+                "אין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם – lest they arouse to anger the captives who will eventually come into their hands and place them in chains and put them on the splints of his legs.",
+                "רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת השבויין – Rabban Shimon ben Gamaliel has not been concerned about the future as a captive, other than with those who are currently in captivity with him. If there is no other captive than him alone, we force him [to free him] and we are not concerned here about the decree of other captives when there are no others with him. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "משום שם רע – talk casting aspersion against her [on account of] unchastity",
+                "משום נדר – that she took an vow and he [i.e., her husband] said: It is impossible for me [to be married] to a woman who takes vows.",
+                "לא יחזיר – And even if it were found that the words [against her] were false, or that the vow was released by a Sage, lest she go and marry another and it is found that the words of aspersion against her [on account of] unchastity were found to be false, and that her vow would be released by a Sage, and she would not be considered unrestrained in taking vows, and he [i.e. the husband] would say: If I had known that this was the case, even if they gave me one-hundred Maneh, I would not divorce her, and the Jewish bill of divorce would be considered void and her children would be illegitimate. Therefore, we say to him: Note that one who dismisses his wife because of an evil name or because of a vow cannot remarry [her] ever. And because of these words, he completes her divorce’ and no one is able to further disgrace her through immorality.",
+                "רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר – Rabbi Yehuda thinks that the reason that what the Rabbis said – that a person who dismisses {i.e, divorce) his wife because of a bad name or because of a vow, should not remarry her in order that Jewish women should not be loose in moral conduct or in vows (Gittin 46a), and because of this, it is stated that a vow that the public knew about – ten or more Israelites [involved], there is greater licentiousness, and they fine her and he cannot remarry her. But, if the public did not know about it, there is no licentiousness at all and they do not fine her.",
+                "לא יחזיר – since Rabbi Meir thinks that the reason is because of moral corruption. Therefore, a vow which cannot be annulled but that a Sage can release it, he [i.e., the husband] can corrupt the Jewish bill of divorce after she has married another [man] and say: If had known that a Sage can release it [the vow, I would not have divorced her.",
+                "ושאינו צריך חקירת חכם – but rather he can annul it [the vow] and there would be no need for the Sages to prohibit him from remarrying her, because he is not able to damage her and say, “If I had known etc.,” for it is an open vow and he can either annul it or not annul it.",
+                "לא אסרו זה – that requires the study of a Sage [to find the means of absolving the vow to permit him] to remarry [her].",
+                "אלא מפני זה – that it is not necessary, for had it been necessary, we would not have to worry about disgracing her by immorality, since he would not be able to say: Had I known that a Sage can release it [i.e., the vow] , I would not have divorced [her], for we testify that even though this is the case, he would divorce her, and a man does not want to have his wife despised/humbled in the Jewish court in front of a Sage where she would go to the court and make petition about her vow, but because a vow that does not require a Sage [to release her] and the husband can annul it, they forbade all of them so that he would not say: “If I had known that I could annul it, it would not have divorced her.”",
+                "א\"ר יוסי ברבי יהודה כו' In the Gemara it explains that the Mishnah is deficient (i.e., missing something) and it should be taught as follows: What are we speaking about: When she made the vow, but if he made the vow that he would divorce her and he divorced her, he may remarry her and we don’t worry about her degeneracy.",
+                "ואמר ר' יוסי ברבי יהודה: מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך – that is to say, that all the fruit that is in the world will be forbidden to me if I do not divorce you, and he divorced her, but the Sages ruled leniently to him that he may remarry her.",
+                "מפני תקון העולם – that is to say, that the Sages did not say that a man who divorces his wife because of a vow should not remarry her other than because of the sake of the social order for we fear for moral degeneracy, but that does not belong other than on account of a vow she took , but if he took a vow, and there is nothing here [concerning] the sake of the social order, they permitted him to remarry her. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "רבי יהודה אומר לא יחזיר – Lest she marry [another man] and give birth [to a child] and he (i.e., the first husband] would say: had I known that this is the case, even if they would have given me one-hundred Maneh, I would not divorce you.",
+                "וחכמים אומרים: יחזיר – for they were not concerned for her degeneracy, and in the Gemara, it explains who the Sages are: Rabbi Meir – who stated that we require a double condition and this is what we are dealing with – that he did not make a double condition, for he [i.e., the husband] did not say to her: “You should know that since you are incapable of conception, I am releasing you [from being my wife], and if you are not incapable of conception, it is not a Jewish bill of divorce, and now it is a Jewish bill of divorce even if she is not incapable of conception.",
+                "והיא תובעת כתובתה – a woman incapable of conception has no [rights regarding her] Ketubah/Jewish marriage contract , and now that she was found to not be incapable of conception, she is demanding [payment of] her Ketubah.",
+                "שתיקותיך יפה ליך מדבוריך – that he would say: If I had known that in the end, I would have to give you your Ketubah [payment], I would not have divorced you, and it is found that the Jewish bill of divorce is voided and her children are illegitimate."
+            ],
+            [
+                "אין פודין אותו – and he is accustomed to it, such as the case where he sold and resold and sold a third time.",
+                "לוקח ומביא ביכורים – In each year, one must purchase from the heathen the first of its fruits with money and bring them to Jerusalem.",
+                "מפני תקון העולם – so that he not be accustomed to sell land in the Land of Israel to heathens, and if he sold it, he work to return and redeem them."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הניזקין שמין להם בעידית – Even though that it is from Torah, as it is written (Exodus 22:4): “[When a man lets his lifestock loose to graze in another’s land, and so allows a field or a vineyard to be grazed bare,] he must make restitution (from the best) for the impairment of that field or vineyard.” This Tanna [of our Mishnah] thinks that it is the best field of the one who suffered damage that is spoken of in the Biblical verse, but for the sake of the social order, the Sages said that the one who caused the damage should pay from the best of his property, even if they (i.e., his properties) are better than the best of the one who suffered the damage, in order that we should be careful from causing damage.",
+                "ובעל חוב בבינונית – that from the Torah he does not collect other than from the lowest quality land of the estate, as it is written (Deuteronomy 24:11): “[You must remain outside,] while the man to whom you made the loan brings the pledge out to you.” But it is not the manner of a person to bring out other than the worst of his possessions, but for the sake of the social order, they [i.e., the Sages] said that the borrower pays with his middle-range [property, in order that we not shut the door to borrowers.",
+                "וכתובת אשה בזבורית – for we do not suspect her to shut the door, for more than a man wants to marry, a woman wants to be married.",
+                "ר\"מ אומר כו'- The Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "אין נפרעים מכנסים משועבדים – such as a borrower who sold his middle-range [property] which was mortgaged to the creditor, the creditor cannot seize it from the purchaser if free-standing property remains with the borrower, and even though they are not other than the lowest level property."
+            ],
+            [
+                "אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות – The one who steals a field and sells it to another [person], who sowed it and caused it to grow and made fruits and the person from whom it was stolen comes and collects it with its fruits from the purchaser, does not pay the purchaser other than the expenses [laid out following the purchase] and the purchaser goes back to the seller and collects the cost of the land from his mortgaged possessions, for he [the thief] sold it to him [the purchaser who was unaware that the land had been stolen] with surety and wrote him a document of sale , and it is a loan document, and the fruit come from free-standing property and not from mortgaged property.",
+                "לשבח קרקעות – and similarly, if the purchase increased the value of the property by planting trees or manuring it or doing similar things.",
+                "ולמזון אשה והבנות – for it is a condition of the Jewish marriage contract, “for you will dwell in my house and be supported from my possessions, and the female issue that you will have from me will dwell in my house and be supported from my possessions, etc., and when they come to claim their food, they do not collect it other than from free-standing property and not from mortgaged [properties].”",
+                "מפני תקון העולם – for they are many which have no limit and no one knows how much they are and one is not able to be careful with this.",
+                "והמוצא מציאה – and returned [the lost object], and the owners say that the entirety was not returned.",
+                "לא ישבע מפני תקון העולם – for if you say that he should take an oath, there are no individuals who deals with the return of lost objects."
+            ],
+            [
+                "יתומים שסמכו אצל בעל הבית – to do their work at his direction, for an administrator/guardian had not been appointed for them; but nevertheless, he was like an administrator.",
+                "אפוטרופוס – In the Roman language they would call a father PATER and children [would be called] POTOS. An explanation of APOTROPOS is the father of minor children.",
+                "שמינהו אבי יתומים ישבע – for if not [i.e. if he did not take an oath], that he had benefit from him, he would not have had an administrator, and because of the oath taken, he might shrink from serving as a guardian.",
+                "מנוהו בית דין לא ישבע – as a gratuitous favor, as he does this for the Jewish court to accept their words and to trouble himself without pay, and if they bring a dispute [by requiring that] he take an oath [that he was faithful to his task], he can shrink from it [i.e., becoming a guardian].",
+                "אבא שאול אומר חילוף הדברים – if he court appointed him, he should take an oath, since the benefit [he receives] has a voice that he is an honorable person [by not stealing from the funds in his care] for the Jewish court relies upon him and because of the oath taken, he will not shrink [from his duties in becoming a guardian]; [on the other hand], if the father of the orphans appointed him, he should not take an oath, as it is a gratuitous favor that he does for him to go to the trouble [of caring for] his children, and if they were to raise a dispute against him [by requiring that] he take an oath, he would shrink from his duties [of serving as a guardian]. And the Halakha is according to Abba Shaul.",
+                "המטמא – [he defiles] the pure objects of his fellow.",
+                "המדמע – he mixes the heave-offering/sacred donation for the Kohanim with unconsecrated foods and causes it to lose value, as it is necessary to sell it to the Kohanim cheaply.",
+                "המנסך – mixing wine poured for libations with kosher wine and it is forbidden to derive benefit [from it].",
+                "במזיד חייב – but by law, he would be exempt, for damage that is not discernible in the object itself is not itself called damage (see Talmud Gittin 53a), but for the sake of the social order [we do not do this], so that every person would not go and defile his fellow’s pure objects, and say that I am exempt.",
+                "הכהנים שפיגלו – [because of an improper intention in the mind of the officiating Kohen making] the sacrifices [rejectable] in that they slaughtered [the animals] and sprinkled their blood with the thought of eating from them at an inappropriate time, and it as not acceptable to the owners [of the sacrifices].",
+                "מזידים – that they knew that they would be invalid by doing this.",
+                "חייבים – to pay their value to the owners, for they would have to bring other [sacrifices]; alternatively, it is a donation and is not obligated for indemnity payment. Nevertheless, it is difficult in his eyes that he would not make the sacrificial offering, for he was requested to bring a gift."
+            ],
+            [
+                "על החרשת שהשיאה אביה – and even though she is a completely married woman, for her father had received her betrothal when she was a child/minor, even so she goes free with a Jewish bill of divorce and receives her Jewish bill of divorce while she is deaf-mute; and even though she lacks “knowledge,” since a woman is divorced against her will, therefore, we don’t require “knowledge.”",
+                "וכל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן – and she is an orphan, and her marriage is not valid other than according to the Rabbis.",
+                "שאוכלת בתרומה – according to the Rabbis, for we do not make the decree that [eating] Terumah/heave-offering according to the Rabbis is like [eating] Terumah of the Torah-law.",
+                "מריש – beam",
+                "בירה – a large house",
+                "מפני תקנת השבים – for it you require him [i.e., the thief] to take down (literally, “exterminate”) his home (or an entire group of buildings) and return the [stolen] beam itself (see Talmud Gittin 47a), he would be prevented from repenting.",
+                "שלא נודעה לרבים – that t was stolen",
+                "שהיא מכפרת – and there is no need to bring another.",
+                "מפני תקון מזבח – so that the Kohanim will not be sad that they unconsecrated meat that was slaughtered in the Temple courtyard, and it would lead to the altar being void, that they were prevented from performing the Temple ritual."
+            ],
+            [
+                "לא היה סקריקון – a murdering heathen, that is do say, that they did not adjudicate the law concerning the purchase of confiscated property (see Talmud Gittin 55b) to say that whomever purchases Jewish land from a murdering heathen, will be liable to adjudicate with the owners.",
+                "משעת הרוגי מלחמה – At the time when the decree was difficult for the Jews [that they would be] killed during warfare, for a person who buys from him at that time, his purchase is valid, and there was no need to adjudicate with an Israelite who owns the land, since as a result of unavoidable compulsion where an Israelite would complete a sale to the heathen murderers, and we hold (Talmud Bava Batra 47b): “If a person consents to sell something through fear of physical violence (literally, “if they hang him and he sells”), the sale is valid.",
+                "אבל מהרוגי המלחמה ואילך – when there was no decree to be killed, they adjudicated the law concerning the purchase of confiscated propery, to say that when he purchases it from him, they should do a judgment with the owners as it is explained in the Mishnah.",
+                "מקחו בטל – for as we say that he did it out of fear.",
+                "לקח מן האיש – land that is designated for his wife’s Ketubah.",
+                "מקחו בטל – for she said that I did it only to gratify my husband (but did not mean to sell – see Talmud Ketubot 95a).",
+                "נותן לבעלים רביע – that they estimated, for the heathen murderers which it had come into his hand without paying for it, he bought [the confiscated field] for one-fourth less than its real value."
+            ],
+            [
+                "רומז ונרמז – what her [i.e., the deaf-mute] gesticulates or that others gesticulate to him and is satisfied by it, everything exists. Gesticulation is with one’s hands or with one’s head. Mimic intimation [is accomplished] by the curving of the lips, as it says (Job 5:16): “[So there is hope for the wretched;] the mouth of wrongdoing is stopped.” But mimic intimation is not recognized as is gesticulation.",
+                "במטלטלין – if he sold movables, and the Halakha is not according to Ben Beteira.",
+                "הפעוטות – minors at the age of seven or eight, if he is sharp/bright and knows the nature of business relationships, or if he the age of nine or ten and is not so sharp.",
+                "מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין – and their gifts are gifts, whether it is a gift of a healthy individual or the gift of someone on his death-bed, whether it is a large gift or a small gift."
+            ],
+            [
+                "כהן קורא ראשון – When they are equal in wisdom, but if the Israelite is greater in wisdom, he precedes the Kohen and the Levite (see Mishnah Horayot, Chapter 3, Mishnah 8) for a Sage who is illegitimate comes before a High Priest who is an ignoramus. The law is the law of the Gemara, but today it is the practice that the Kohen, even if he is an ignoramus, comes before a great Sage who is an Israelite.",
+                "מפני דרכי שלום – that from the Torah, a Kohen can give permission to whomever he wishes that would read from the Torah before him, but for the sake of the social order, they said that he [i.e., the Kohen] should read first and not give permission to another to read [before him], so that it doesn’t come to wrangling. But if there is no Kohen there, the cord has been severed and a Levite should not read second, other than according to his importance. And there are those who say that the Levite should not [in this case where there is no Kohen] read (i.e., called up to) the Torah at all and this is the custom.",
+                "מערבין בבית ישן – members of a courtyard who are accustomed to place their Eruv (contribute their share towards a dish which is deposited in one of the dwellings, by which act all the dwellings are considered as common to all – whereby the carrying of objects on Shabbat from one to another and across the court are permitted) in one [particular] house, should not change their place to place it in another house.",
+                "מפני דרכי שלום – that people who are accustomed to see the Eruv in the same house, [and] now that they don’t see it, will say that they are carrying [on the Sabbath] without an Eruv, and there is suspicion.",
+                "בור שהוא קרוב – to one who finds a canal that comes from the river.",
+                "מתמלא ראשון – and afterwards the lower ones are filled.",
+                "מצודות חיה – that lack a receptacle where he acquires his utensils (?)",
+                "יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום – and is not removed by the judges",
+                "רבי יוסי אומר: גזל גמור – According to the Rabbis and is removed by judges. However, Rabbi Yosi admits that it is not theft according to the Torah, to transgress with a negative commandment. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+                "המנקף – cut off/sever, like Isaiah 10:34: “The thickets of the forest shall be hacked away with iron…”"
+            ],
+            [
+                "החשודה על השביעית – to guard/preserve the seventh year fruit and hide them from removal [of the fruit] (in the third and sixth years of the Sabbath period) and beyond.",
+                "לא תבור ולא תטחון עמה – to assist her, since it is forbidden to help with his hands those who sin while they are sinning.",
+                "לאשת עם הארץ – who is suspect regarding tithing",
+                "ובוררת וטוחנת – since most ignoramuses do tithe",
+                "אבל משתטיל המים – in the dough",
+                "לא תגע עמה – since when she rolls it, it becomes liable for setting aside Hallah (i.e., the piece of dough taken off, thrown into the oven and burned), and she becomes defiled through impure utensils , which had become susceptible to receive impurity; and she who helps her to roll [the dough] is forbidden to cause the Hallah to become impure.",
+                "וכולן לא אמרו כו' – they did not permit them to lend utensils and assist them outside of the time of the sin itself, other than because of the ways of peace.",
+                "ומחזיקין ידי גוים – to tell them that they should strengthen their hands",
+                "ושואלים בשלומם – all the days, even on the days of their holidays, and even though he places the name of heaven on the heathen [but nevertheless] peace is one of the names of the Holy One, blessed be He."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האומר: התקבל – אם רצה לחזור יחזור – for the Jewish bill of divorce is debt that he has towards her (acting in behalf of a person to the latter’s disadvantage), and we do not do something that will do harm to a person without the other’s knowledge (see Mishnah Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11 and Mishnah Gittin, Chapter 1, Mishnah 6).",
+                "לא יחזור – for since she made him equivalent as her agent, behold he is like her hand and and is divorced immediately when he receives from this one [i.e., the husband].",
+                "אף האומרת טול לי גיטי – this is the language of reception. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "צריכה – to bring before us two sets of witnesses",
+                "שנים שיאמרו בפנינו אמרה – to him [i.e., the husband] to receive it [i.e., the Jewish bill of divorce].",
+                "ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע – And this was taught during the time of religious persecution, where they decreed against [the observance of] the commandments and they would immediately tear the Jewish bill of divorce, so that they should it should not be seen.",
+                "",
+                "או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד – a third [individual] who was made a witness with this group and the other group, who joins with them.",
+                "היא ואביה – either she [i.e., the betrothed maiden, between the ages of twelve and twelve-and-one-half] or her father, for she has “a hand,” because she is considered an adult, and her father also has authority to receive it.",
+                "אינה מתגרשת – and even with her father receiving it [i.e., the Jewish bill of divorce], as it is written (Deuteronomy 24:1): “…and sends her away from his house,” [which describes] someone who sends her away but she does not return, excluding [a case] where he sends her away but she returns."
+            ],
+            [
+                "במקום אחר פסול – for the husband is strict that it is not his desire that they should cast suspicion upon him there.",
+                "הרי היא במקום פלומי – he [i.e., the husband] is doing nothing more than showing him the place, for there she can be found.",
+                "רבי אליעזר מכשיר – for he holds that he [i.e., the husband] is divorcing [her] of his own free will, there is an intimation that you care for a thing to be exactly as you want it, for she is divorced against her will, and she is merely showing him the place. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "הבא לי גטי אוכלת בתרומה – if she is the wife of a Kohen, until the Jewish bill of divorce reaches her hand.",
+                "לאותו מקום – since she said to him (i.e., the agent): you will not be my agent other than “there.”",
+                "ורבי אליעזר אוסר מיד – from when he separated from her. And Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who validates [the Jewish bill of divorce] when it is received in a different placer, for he she is merely showing him the place, and from the time that he [i.e., the agent] receives it, she will be divorced from him. Therefore, from the moment that he separated from her presence, she is prohibited [from consuming the heave-offering/sanctified food of the Kohen] lest the husband find the agent outside the city and he receives it [i.e., the Jewish bill of divorce] from him. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "כתבו אגרת וכו' – For the Jewish bill of divorce is called a “letter” since [the words] “a letter of divorce” in it [i.e., the Jewish bill of divorce].",
+                "פטרוה לא אמר כלום – perhaps the language of “exempt” and “liable” is being said, to lighten from her the obligations that she is liable for.",
+                "פרנסוה – the language of performing her needs, such as taking out for [the purposes] of [providing] sustenance etc. Therefore, we do not know if these are the needs of the Jewish bill of divorce, that she will not be dependent upon/tied to leviratical marriage (i.e., she cannot marry otherwise until released from him), or [the document is speaking of] the needs of clothing and covering.",
+                "כנימוס – according to law, and we do not know if it is the Jewish law of divorce or the law of [provision of] food and clothing, and similarly as appropriate.",
+                "היוצא בקולר – to be killed as per the law of the kingdom.",
+                "ואמר כתבו – even though he did not say, “give it” [to my wife].",
+                "יכתבו ויתנו – for on account of his fear, he was troubled and did not expound [on his intentions].",
+                "המפרש – on the sea",
+                "והיוצא בשיירא – to the deserts",
+                "המסוכן – the infirm, and Halakha is according to Rabbi Shimon Shezuri"
+            ],
+            [
+                "ואמר: כל השומע את קולו – and he mentioned his name and the name of his city",
+                "רצה לשחק בה – for since he did not say, “give it”",
+                "מעשה בבריא – The Gemara explains that the Mishnah is deficient and this is how it should be explained: And if his end result is evidence of his [thinking at the] beginning, then it is surely a Jewish bill of divorce. And there is a story also about a healthy individual. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "אמר לשנים תנו גט לאשתי – even though he did not say, “write and give,” they should write [it] on their own, and not tell another scribe that he should write it, nor for witnesses to attest it with their signatures, for the Jewish court did consider that they should command others, but rather [only] on the witnesses, “these are the agents,” “these are the witnesses,.” But if he [i.e., the husband] said to three [individuals]: write and give a Jewish bill of divorce to my wife,” even though they are worthy to serve as a Jewish court, since in public, he said to them, “write,” he did not compare them to a Jewish court, but rather only as witnesses.",
+                "אמר לג' תנו – but did not say, “write”",
+                "הרי אלו יאמרו – to other witnesses to write, affix their signatures nad give it, because they were made into a Jewish court.",
+                "בבית האסורים – in the name of Rabbi Akiba who was imprisoned.",
+                "נומינו לשליח – We said to Rabbi Hanina that we should appoint an agent with regard to this Halakha and to mention it in the Bet Midrash/academy.",
+                "ילמדו – if they do not know how to write [a Jewish bill of divorce], they should learn to write until they can write them on their own."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאחזו קורדייקוס – that his mind became confused as a result of a devil who reigns over those who drink new wine.",
+                "אין בדבריו האחרונים כלום – And there is no need to return and request another when he was clear-minded once again, but we write the Jewish bill of divorce and rely upon his earlier words. However, as long as his mind is confused, we do not write the Jewish bill of divorce.",
+                "הרכין – tilted/bent",
+                "בודקין אותו – with other words",
+                "הרי אלו יכתבו ויתנו – if he inclined his head over the Jewish bill of divorce an inclination of “yes.”"
+            ],
+            [
+                "אמרו לו – to a healthy person or to a Sage on his death-bed.",
+                "נכתוב גט לאשתך – that she should not be in need of the husband’s brother (in the case of the husband dying without issue, whose brother enters the estate and marries his wife)."
+            ],
+            [
+                "זה גטך אם מתי, לא אמר כלום – that implies, when I will die, but there is no Jewish bill of divorce after death.",
+                "מחולי זה – implying – from this illness and onwards, for since he died in the midst of this illness, the Jewish bill of divorce would not take effect until after death.",
+                "מהיום ולאחר מילה גט ואינו גט – we doubt if he had made a condition to her, “from today if I die,” for when he died, the condition was fulfilled, and it follows that it was a Jewish bill of Divorce from the time he gave it [to her]; and if he retracted, it is that retracted from what he said “from today,” for he said, “after death it will be a Jewish bill of divorce,” and that is meaningless, since he did not say, “from today if I die.”",
+                "חולצת – lest it is not a Jewish bill of divorce",
+                "ולא מתיבמת – lest it was a Jewish divorce, and she would thereby the divorcee of his brother, we establish that she is subject to a prohibition which would involve extirpation [for it being violated]."
+            ],
+            [
+                "לא תתיחד עמו – This one who gave [her] a Jewish bill of divorce and said to her, “from today if I die,” she should not be alone with him, lest that he should come up upon her and she would need a second Jewish bill of divorce, for we are concerned lest he engaged in a sexual act with her for the purposes of betrothal.",
+                "מה היא באותן הימים – This is not referring to the first part of the Mishnah, when he [i.e., the husband] says [to his wife] , “ [you will be divorced] from today if I die.” For this is surely the case that when he dies, the matter is revealed that it would be a Jewish bill of divorce from the time of the giving of [the Jewish bill of divorce] and he who comes upon her, is exempt. But when he says to her [at the time] when the Jewish bill of divorce is delivered, “this is your Jewish bill of divorce, and you will be divorced by it from the time that I am in the world, if I die,” Rabbi Yehuda thinks that this [this takes place] close to [his] death, that it is a [legitimate] bill of divorce, and before this, she is a married woman. But Rabbi Yosi holds that from when he gives her the Jewish bill of divorce, all that time, it is doubtful to us perhaps this is the time close to his death, and it is a questionable Jewish bill of divorce. And even though he lives more, there is no alternative. Therefore, it is doubtful and he who comes upon her {in a sexual act] is liable for special guilt-offering, made when in doubt as to the commission of a sinful act."
+            ],
+            [
+                "הרי זו מגורשת ותתן – she is divorced from now – from the time of the receiving of the Jewish bill of divorce, and she is required to give [according to] the condition he made with her. But if the Jewish bill of divorce was lost or torn prior to it being given, there is no need for a new Jewish bill of divorce, for anyone who states \"on condition” is like someone who says, “from now.”",
+                "אמר רשב\"ג מעשה בצידן – The Gemara explains that this Mishnah is deficient and should be read as follows: If he [i.e., the husband] said to her: “on condition that you give me my suit but his suit was lost, specifically when he mentions it; Rabban Shimon ben Gamaliel states that she should give him its monetary value since the husband only had the intention for his own comfort; and there was an episode in Sidon with one who said to his wife, etc., and the Sages said that she should give him its monetary value, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני – In the Gemara it is proven that every undefined [period] where the time was not fixed- how much time she should wait upon his father or how long she should nurse his son, it is like specifying one day and the condition is fulfilled if she waits upon his father or nurses his son for only one day.",
+                "כמה היא מניקתו – that is to say, how long is the period of nursing, for she nursed him one day in that time period, the condition has been fulfilled.",
+                "שתי שנים רבי יהודה אומר: י\"ח חודש – but if she nursed him after the two year period of the Rabbis was completed or eighteen months according to Rabbi Yehuda, this is not nursing, and the condition has not been fulfilled. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מת הבן – and she had not nursed him at all",
+                "או מת האב – and she had not waited upon him",
+                "הרי זה גט – for he did not intend through his condition to cause her pain, but rather for his own comfort, and for this, it was not necessary, for if he knew that his father or son would die, he would not have made the condition.",
+                "שלא בהקפדה – even though she did not provoke him to anger , and there was no delay on her part, it is not a Jewish bill of divorce. And all the more so, if he exhibited a temper.",
+                "כזה גט – since she did not cause him to lose his temper and there was no delay on her part, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "הגיע לאנטיפטרס – The Gemara explains this Mishnah, such as two conditions were made: either I reach the Galilee, immediately it is a Jewish bill of divorce or if I do not reach the Galilee if we delay for thirty days and I do not come, it is a Jewish bill of divorce (i.e., it takes effect), and if not, it is not a Jewish bill of divorce (i.e., it does not take effect). If he went and arrived at Antipras which is at the end of the land of Judea and returned prior to thirty days, the Jewish bill of divorce is nullified, for he did not arrive in the Galilee and did not stay there for thirty days. And similarly if…",
+                "היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי – which is at the edge of the border of the Galilee, for he did not go abroad nor did he stay there for thirty days.",
+                "",
+                "כל זמן שאעבור מנגד פניך ל' יום – By my staying there thirty days, I have been out of your sight, then it will be a Jewish bill of divorce.",
+                "והיה הולך ובא וכו' – And afterwards, when he will tarry there for thirty days, he will be out of her sight, and it will be a Jewish bill of divorce. But we do not say that since, from the beginning, he was coming and going, for we suspect lest he appeased a quarrel between them, and the Jewish bill of divorce was nullified, that in the aftermath, he did not cohabit with her at the time when he was coming and going , we do not suspect that perhaps he appeased [her], but when he fulfills his conditions and tarries for thirty days with him being out of her sight, it is a Jewish bill of divorce. And in the Gemara, it is maintained [that this refers to] when he says at the time of [making] the condition, “on the condition of this, I deliver the Jewish bill of divorce” – that she will be trustworthy to me like one-hundred witnesses as song as she says that I did not come and cohabit [with her] and that I appeased [her]. And such is the Halakha, for if he did not say this at the time of the condition, we suspect lest the husband will comeand raise a complaint and say that I appeased [her]."
+            ],
+            [
+                "אינו גט – but since he did not say, “from now,” it implies that after twelve months it would be a Jewish bill of divorce, and behold, he died within that time period, and she would need her dead husband’s brother [if they had no children in their marriage while he was alive] to marry her."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הזורק. הרי זו מגורשת – As it is written (Deuteronomy 24:1): “…[and he writes her a bill of divorcement], hands it to her...,” and since it is not written, “and in her hand he should give it,” implying nevertheless, “and he gives,” whether in her court or in her garden or in her enclosure. And [it means] that she is standing at the side of her house or at the side of her courtyard.",
+                "קלתה – a utensil in which women place yarn and needles/pins.",
+                "הרי זו מגורשת – and even if she is inside his house, for the place of her lap and vase-shaped basket is acquired by her, for a man (i.e., husband) is not stringent regarding the place of her lap or on the place of her vase-shaped basket."
+            ],
+            [
+                "או שמצאתו מאחוריו – the Jewish bill of divorce was on his back and he curved his back towards her so that she could take it.",
+                "אינו גט עד שיאמר טלי גטך – and he said [to her]: “take your Jewish bill of divorce,” however, it is a Jewish bill of divorce. But if the Jewish bill of divorce was on the ground, or on his back or or his body and he did not curve his back nor presented his body to her in order that she could take it, even if he said: “take your Jewish bill of divorce,” it is not a Jewish bill of divorce.",
+                "קוראה והרי היא גיטה – and when she reads through it, he sees that it is her Jewish bill of divorce.",
+                "קרוב לה מגורשת, קרוב לו אינה מגורשת – All the while that she is able to guard it, and he is unable to guard it, this is what is “close to her,” and all that she is unable to guard, but he is able to guard, it is “close to him.” Both of them are able to guard it or both of them are unable to guard it, this is half-and-half, and regarding a Halakhic decision, she is not divorced until the Jewish bill of divorce reaches her hand or her domain."
+            ],
+            [
+                "אמר לו בעל חובו: זרוק לי חובי – In the Gemara we establish it for when the creditor says, throw me my debt (the monies owed by the debtor) in the [manner similar to the] nature of Jewish divorce, and since he [i.e., the creditor] said this to him [i.e., the borrower], this obligation of indebtedness has the same [format] as the law the law of Jewish divorce, for if the borrower threw it closer to the creditor, and it [became] lost , the borrower is acquitted and he is not liable to pay [again], but if it landed closer to the borrower, he is liable to pay. But if the creditor said to him: throw me my debt and it shall be dismissed, since he threw it to him in any matter, he is exempt.",
+                "לאויר הגג – wherever there is a gap of less than three handbreadths near the bottom of the roof, it isd considered a “Lavud” – the legal fiction of considering separated parts as united.",
+                "מרשות הגג – if it left the divided off space of the roof and entered into the partition of the space where it is standing (serving as a legal fiction – as if one of its broadside were prolonged to form a partition).",
+                "או נשרף הרי זו מגורשת – the throwing of the Jewish bill of divorce into the courtyard preceded its being burned in the airspace of the courtyard, for if it had been burned in the courtyard first, in principle, from the beginning, it was being tossed into the fire, and she is not divorced."
+            ],
+            [
+                "בגט ישן – He [i.e., the husband] wrote to divorce his wife and after the Jewish bill of divorce had been written, he was [found to be] alone with her. The School of Shammai holds that we do not say that there is a decree lest people would say that her Jewish bill of divorce came before her children [arrived] lest the [delivery of the Jewish bill of divorce] is delayed a year or two [years] between the writing and the delivery, and she will have had children from him in the midst of that time and afterwards, will divorce her with it; and when people will see the date of the Jewish bill of divorce which is prior to the birth of her son, people would think that he [i.e., the husband] gave her the Jewish bill of divorce at the time it was written, and there would be a discredit [to her] as [people] would say that the children were born from a “free” (i.e., unmarried) woman, and the Halakhic decision is that a person should not divorce his wife with an “old Jewish bill of divorce.” But if the husband divorced her and then went to another country, she may ab initio, remarry through this."
+            ],
+            [
+                "כתב לשם מלכות שאינה הוגנת – If he was in Babylonia and wrote “for Heshbon in the years of the kingdom of Edom” where there is no such kingdom in the place where the Jewish bill of divorce is written, she should go free [with a corresponding Jewish bill of divorce, if she married on account of the “Jewish bill of divorce” that she received from the first one] from this one and that one, and it is called “The Kingdom of Edom,” a kingdom which is not corresponding to/befitting it, which lacks a form of writing and a language.",
+                "אי שכתב מלכות מדי – since it is necessary to write the name of the kingdom of the state in which the Jewish bill of divorce is written , out of concern for the peace of the kingdom, so that they will say, “we are important in their eyes where they write their documents in our names.",
+                "תצא מזה ומזה – if she married via the Jewish bill of divorce [that she had received], she should go free from the first [marriage] as well as from the second [marriage].",
+                "ואין לה לא פירות ולא בלאות וכו' – Our entire Mishnah is explained in the Tractate Yevamot in the chapter “The Great Wife” (Chapter 10, Mishnah 1).",
+                "והולד ממזר מזה ומזה – Our Mishnah [is according to] Rabbi Meir, who said that he who deviates from the coinage that the Sages formulated in [the realm of] Gittin/Jewish bills of divorce, the offspring are illegitimate/Mamzerim but this is not the Halakha."
+            ],
+            [
+                "כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות – fifteen rival wives (see Tractate Yevamot, Chapter 1, Mishnah 1) that the Sages say that [married severally to the brother of a man with whom marriage is forbidden] cause the exemption from levirate marriage [and from the removal of the shoe] (of their associates and eventually the associates of their associates] to marry in the market place without the removal of the shoe.",
+                "הלכו הצרות – of women forbidden to a man on account of consanguinity",
+                "ונשאו – in the marketplace",
+                "ונמצאו – these women forbidden to a man on account of consanguinity אילוניות – And the matter was discovered that they were betrothed in error to the dead man, and it was found that these were not their associates and that these women forbidden to a man on account of consanguinity were not exempted from the ceremony of her removing the shoe of her dead-husband’s brother who refused to marry her.",
+                "תצא מזה – from the husband that she had been married to and from the Yabam (the brother of the dead-husband, since she had had no issue from her husband). -",
+                "וכל הדברים האלו בה – And in [Tractate] Yevamot, we establish it according to Rabbi Akiba who said that there is are illegitimate children from the violation of negative commandments, but it is not the Halakha."
+            ],
+            [
+                "ונשאת לאחר – since we establish for us that the sexual act of the one exempts her associate co-wife.",
+                "ונמצאת זו – who had been married by the dead-husband’s brother was found to be incapable of bearing children, her act of marrying her dead-husband’s brother is not effective, and she did not exempt her associate wives and went to the marketplace to get married without the ceremony of the removal of the shoe of her dead-husband’s brother [who refused to marry her].",
+                "תצא מזה ומזה – [she should leave] this husband and from her first brother-in-law."
+            ],
+            [
+                "כתב סופר גט לאיש – [in order to] divorce his wife with it [the Jewish bill of divorce]",
+                "ושובר לאשה – [the receipt] that she will deliver to her husband when he has paid off her Ketubah.",
+                "וטעה הסופר – when he delivered the documents to them",
+                "ונתן גט לאשה ושובר לאיש – and they (i.e., the now-supposedly former husband and supposedly former wife) delivered [the appropriate documents] each to the other, and she went and married [someone else] thinking that this was the Jewish bill of divorce that her husband delivered to her and this one (i.e., the husband) thought that his wife had delivered him the receipt. And Maimonides has the reading: “and he (i.e., the scribe) gave the Jewish bill of divorce to the man and the receipt to the woman, and he explains [the word] “ונתן /and he gave” that he (i.e., the scribe) thought that he gave the Jewish bill of divorce to the man and the receipt to the woman but [in reality] he did the exact opposite, and this is [a] forced [interpretation].",
+                "אם לאלתר – all the while that she did not marry, the Jewish bill of divorce left the hands of the husband",
+                "אינו גט – and she requires a new Jewish bill of divorce",
+                "ואם לאחר שנשאת – behold, this is a [legitimate] Jewish bill of divorce",
+                "לא כל הימנו – Everything is not according to the words of the first husband to believe him.",
+                "לאבד זכותו של שני – [of the second husband] that she married, for we say that there was a conspiracy between them and they switched the documents after she had married. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer"
+            ],
+            [
+                "ולנה עמו בפונדקי – and there are witnesses testifying of the privacy between a man and a woman there but there are no witnesses there for the actual sexual act. The School of Hillel holds that the witnesses testifying to the privacy between a man and a woman are the very same individuals who testify about the actual sexual act, for the presumption is that nobody wants to make his intercourse with a woman one of prostitution (but wants to make her his wife thereby –see Talmud Ketubot 73a), for he has betrothed her with his sexual act. And the School of Shammai holds that they don’t say that the witnesses testifying the privacy between a man and a woman are not the very same individuals who testify about the actual sexual act, until she demonstrates that she has engaged in sexual relations.",
+                "גט קרח – [a Jewish bill of divorce that lacks signatures on each of its folds] – that its folds are greater than its witnesses (see the next Mishnah for this definition), for the Rabbis decreed a folded [bill of divorce] document because of impetuous Kohanim who would suddenly write a Jewish bill of divorce for their wives and then regret it and they would not be able to restore them [as their wives] (since Kohanim are prohibited, according to the Torah, to marry a divorcee), and they (i.e., the Rabbis) decreed for them a folded Jewish bill of divorce, which is not easy to write quickly, lest while it is [being written], he becomes appeased. Hence, they write one or two lines and wrap them on the blank part and sew it/fasten it and one witness affixes his signature on the outside part of the fold, and then he returns and writes two or more lines from inside and folds them on the blank part, and the other witnesses affixes his signature on the outside part of the fold, and similarly [for] the third witness. But if there is a fold that is binding them without the signature of a witness from the back, it is a Jewish bill of divorce lacking signatures on each of its fold and is invalid. For by definition, for the number of folds should be the number of witnesses, ab initio, for we are concerned that perhaps the husband said to them: “you will all affix your signatures,” but one witness did not affix his signature, and if the woman married with this Jewish bill of divorce, she should leave both this one (i.e., her new husband) as well as that one {i.e., her former husband). And all of these foregoing conditions apply to her. And our Mishnah is according to Rabbi Meir who said that whomever changes from the formula that our Sages established (see Talmud Gittin 5b), In Jewish bills of divorce, the offspring are illegitimate. But this is not the Halakha."
+            ],
+            [
+                "הכל משלימין עליו – and even a slave, and even someone who is ineligible to provide testimony on account of sin.",
+                "אלא קרוב שהוא ראוי להעיד בעדות אחרת – for he doesn’t have disqualification to give testimony other than for those near. But a slave or a thief cannot. A slave, - perhaps he will come to bring up genealogical connections; and a thief, perhaps he will come to say that he effectuated repentance; but someone related, everyone knows concerning him that he is a relative, and the Halakah is according to Ben Nanas that anyone may complete it. Nevertheless, only one ineligible witness may affix his signature upon it, and all the rest, require that all of them are valid [witnesses]."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המגרש...רבי אליעזר מתיר – The reason of Rabbi Eliezer, as is written (concerning the laws of the Kohanim) (Leviticus 21:7): “nor shall they marry one divorced from her husband. [For they are holy to their God].” Even if they were not divorced from other than their husband, since he said to her: You are divorced from me, but you are not permitted to all [other] men, is for she is forbidden to the priesthood. So we see that it is a Jewish bill of divorce, and here she is permitted to any men except from this, she is permitted to others.",
+                "וחכמים אוסרים – since they say that the prohibition of the priesthood is different. For the Biblical verse has increased for them (i.e., the priesthood) additional commandments, and even though that the Jewish bill of divorce would make her ineligible to the priesthood, it would not be a Jewish bill of divorce that would permit her to others. And the Halakah is according to the Sages. But the Rabbis did not forbid other than when he said: “You are permitted to all other men other than so-and-so.” The Rabbis admit that it is a Jewish bill of divorce in that it permitted her to all men through the delivery of the Jewish bill of divorce, but that he made a condition with her that she would not marry that particular individual, for it would be like other kinds of conditions in general. But the Rabbis forbade the one who divorces to say: “Behold, this is your Jewish bill of divorce on the condition that you should marry so-and-so,” so that they would not say that they give their wives to one another as gifts. And every condition that a person makes with regard to a Jewish bill of divorce prior to the writing of the Jewish bill of divorce, even though the condition is not written within it, the Jewish bill of divorce is invalid, but after it was given to her in her hand, he can make whatever condition he wishes to make."
+            ],
+            [
+                "אלמנה לכהן גדול – since the betrothal takes legal effect when violating negative commandments, for in those [mentioned in the Mishnah] do not take legal effect due because of the prohibition of marital state within it; It is to be forgotten if he left it in the Jewish bill of divorce."
+            ],
+            [
+                "גופו של גט – the essence of the writing of the Jewish bill of divorce, such they should write in it.",
+                "ודין די יהוי ליכי מינאי – it is necessary to prove in its interior that via this “book,” he divorces her, for it he not written this in it, people would come to say that through mere speech he divorced her and the document is mere proof. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "כתב בכתב ידו ואין עליו עדים – For Rabbi Meir who said that the witnesses who affix their signatures [to the Jewish bill of divorce] make the divorce final, one’s signature is considered like one-hundred witnesses. But for Rabbi Eliezer who says that the witnesses who deliver [the Jewish bill of divorce] make the divorce final, since it is his handwriting, and the Biblical text reads (Deuteronomy 24:1): “and he writes [her a bill of divorcement, hands it [to her]…,” and even though the witnesses who deliver the [Jewish bill of divorce] are not valid from the Torah and the Sages invalidated it lest they come to make it fit through the writing of the scribe.",
+                "ואין בו זמן – for the date is an ordinance of the Rabbis, whether because of the usufruct or because lest he is partial over his sister’s daughter, as we said in the second chapter.",
+                "ואין בו אלא עד אחד – there is, according to the one who says that it refers to his handwriting, and the first part of our Mishnah comes to teach us that even if there is no witnesses [that has signed the Jewish bill of divorce], the child is valid. And here it comes to teach us that even when there is ab initio, one witness [whose signature is affixed], it is not valid. And according to the one who says that it refers to the handwriting of the scribe, even so, the offspring is valid, for the scribe is in place of the second witness.",
+                "תקון עולם – lest the witnesses to the delivery [of the Jewish bill of divorce] die and the husband comes and raises a complaint saying that I did not divorce her. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "שני גיטין שוין – in their names",
+                "הרי השני בטל – for we don’t know whom he is",
+                "כלל – one time for all of them, on such-and-such day of the week, so-and-so divorced this woman and that person divorced the other person.",
+                "טופס לכל אחת – a particular time to each one, on such-and-such a day of the week, a certain man divorced a certain woman and completed [the writing of] the Jewish bill of divorcer. And on such -and-such a day of the week a certain man divorced a certain woman and completed the Jewish bill of divorce, and similarly for all of them. And the witnesses [sign] below at the bottom."
+            ],
+            [
+                "כשני דפין שכתבן – on two pages this one on the side of the other, and two Hebrews inscribing their signatures under the first Jewish bill of divorce to under the second [Jewish bill of divorce]. The name of the first witness is under the first [Jewish bill of divorce] and the name of his father is under the second {Jewish bill of divorce], and similarly, the seonc witness underneath him. And afterwards, they went back and had two Israelites who live in the land of Greece, who signed in Greek writing , and the manner of Greek writing is that it goes from left to rightg, so that we would find the name of the witness under the second [Jewish bill of divorce] and the name of his father under the first [Jewish bill of divorce].",
+                "את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר – if the Hebrews who affixed their signatures above, for it is the manner of Hebrew writing that it goes from the right to the left, and we find the name of the witness underneath the right-hand Jewish bill of divorce, and the name of his father underneath the left-hand Jewish bill of divorce, the right-hand [Jewish bill of divorce] is valid. But if the Greek signatures [are found] above, the left-hand [Jewish bill of divorce] is valid, for the names of the witnesses are under the left-hand [Jewish bill of divorce]. And the reason for this is that we suspect lest the latter witnesses swriched their writing to the order/manner of the first set of witnesses, for if the Hebrew [writers] were above , which they go from the right to the left and they affixed their signatures on the right-hand Jewish bill of divorce, when the two Greek [Jews] came to affix their signatures underneath theirs, they also went from the right to the left, like the order of Hebrew writing. And we found that all four of them affixed their signatures on the right-hand Jewish bill of divorce. And similarly, if the Greek [Jews] had affixed their signatures above , lest the Hebrew writers who came after them switched the order of their Hebrew writing, and went from the left to the right, so that it was found that all four of them affixed their signatures on the left-side [Jewish bill of divorce].",
+                "ה\"ג עד אחד עברי ועד אחד יוני, ועד אחד עברי ועד אחד יוני באים מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין – And the reason is that we suspect lest the Hebrew [writing] witness affixed his signature on the first right-hand side Jewish bill of divorce, according to the manner of Hebrew writing, and the Greek [Jewish] second witness affixed his signature on the second left-hand side Jewish bill of divorce, according to the manner of Greek writing which begins from the left, but the third Hebrew witness, switched the Hebrew writing and also began from the left like the Greek [Jew] before him, and it was found that he too had his signature affixed on the left-side Jewish bill of divorce; but the final Greek [Jewish] witness had his signature affixed in his [normal] manner, from the left to the right, and he too had his signature affixed on the left-side Jewish bill of divorce; hence it was found that three witnesses had their signatures affixed on the left-side Jewish bill of divorce, with only one [witness] with his signature affixed on the right-side [Jewish bill of divorce]. Or the opposite, where the second Greek witness, reversed his writing to the order of Hebrew writing and began from the right to the left like the first Hebrew witness who affixed his signature, and the third Hebrew witness affixed his signature as per his manner from the right-side, and we found that three of them had affixed their signatures on the first right-side Jewish bill of divorce, but the final Greek [Jewish] witness alone affixed his signature as per his manner on the left-hand side Jewish bill of divorce. And because we do not know upon which of them three of them affixed their signatures and which of them only one of them affixed his signature, both [Jewish bills of divorce] are invalid."
+            ],
+            [
+                "בדף השני – which near on the width of the scroll",
+                "מן הצד – on the margin on the right side of the Jewish bill of divorce or on he left-hand margin.",
+                "או מאחוריו בגט פשוט – that its witnesses are inside it",
+                "הקיף – attached this one next to that one",
+                "שניהם פסולים – for it is not called “affixing one’s signature” neither with this one or with that one.",
+                "את שהעדים נקרין בסופו – he made a mistake while affixing his signature towards the end, but if the feet of the signature are not facing towards the head, it is valid."
+            ],
+            [
+                "כתב סופר ועד – the scribe affixed his signature as a witness , for they had two witnesses, and our Mishnah comes to teach us that we don’t suspect lest the husband did not command the scribe to affix his signature but said to two [individuals]: “say to the scribe and he will write,” and to so-and-so and another person [will be] witnesses and they will affix their signatures to it, and these witnesses were suspect and put to the shame by the scribe who would say: “I am not valid in his (i.e., the husband’s) eyes and I will affix my signature to it without the permission of the husband.” To that we do not suspect.",
+                "חניכתו – the accompanying name of the family",
+                "מעושה – with force",
+                "בישראל כשר – if they forced him in court, such as all of those where they force him to divorce, or that she was forbidden to him, and if they forced him inappropriately, it is invalid, and disqualifies to marry into the priesthood because of the slight resemblance to a Jewish bill of divorce",
+                "ובנכרי – according to law, it is invalid and disqualifies from marrying into the priesthood; and in appropriate, even it does not have the slightest resemblance to a Jewish bill of divorce (by which the woman concerned might be precluded from marrying a Kohen); and whomever is liable to give a Jewish bill of divorce according to the law, and there is no power in the Jewish judges to force him, but when the gentile authorities bind him over and say: do as the Israelites tell you, and he gives the Jewish bill of divorce according to the judges of Israel."
+            ],
+            [
+                "יצא שמה בעיר מקודשת – a free woman where a voice went forth about her: “so-and-so became betrothed today to a certain man, and not only an indistinct rumor (see Gittin 89a) but such as where candles were kindled and beds were made, and people would come and go and say,”so-and-so became betrothed today.”",
+                "מגורשת -הרי זו מגורשת – It is referring to the first part of the Mishnah – where this woman upon whom a voice went out that she is betrothed and we are concerned for him and prohibit her to marry anyone other than to that man. And if he returned and a voice went out about her that she is divorced, for that same individual with whom a voice went out that she had become betrothed , she is divorced and permitted to all, for the voice that we were suspect of at first, his receipt is with him.",
+                "ובלבד שלא יהא שם כמתלא – as long as there is not with the voice of [her] betrothal or the voice of [her] divorce providing no reasonable explanation to show how the report may have arisen by mistake."
+            ],
+            [
+                "אפילו הקדיחה תבשילו – she burned it by fire or by salt. For the School of Hillel explains ערות דבר/something obnoxious about her (Deuteronomy 24:1) as either obnoxious or something, that is to say, like the rest of offensive [matters] which are not unchastity.",
+                "רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה ממנה – And he explains the verse in this way: if she will not find grace of beauty in his eyes, or if he found in her something unseemly, or a matter of something offensive. On each one of these three things, he can divorce her, and the Halakha is according to the School of Hillel"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..b6862b1f1cd918940d925330c1df3c74d3e5f39a
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,535 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Gittin",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>המביא גט ממדינת הים.</b> כל חוצה לארץ קרי מדינת הים:",
+                "<b>צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.</b> אית דאמרי טעמא, לפי שאין בני מדינת הים בני תורה, ואין יודעין שצריך לכתוב הגט לשם האשה. הלכך אומר השליח בפני נכתב ובפני נחתם, וממילא שיילינן ליה אם נכתב לשמה, והוא אומר אין. ואית דאמרי טעמא, לפי שאין שיירות מצויות משם לכאן, שאם יבא הבעל ויערער לומר לא כתבתיו שיהיו עדים מצויין להכיר חתימת העדים. והאמינוהו רבנן לשליח כבתרי, ושוב לא יועיל ערעור הבעל:",
+                "<b>מן הרקם ומן החגר.</b> בין קדש ובין ברד, מתרגמינן בין רקם ובין חגרא:",
+                "<b>אפילו מכפר לודים.</b> שהיא מחוצה לארץ:",
+                "<b>ללוד.</b> שהיא סמוכה לה והיא מארץ ישראל:",
+                "<b>מהגמוניא להגמוניא.</b> שני הגמונים בעיר אחת ומקפידים זה על זה: "
+            ],
+            [
+                "<b>מרקם למזרח.</b> מרקם עד סוף העולם למזרחו קרוי חו״ל, ורקם עצמה נדונה כמזרח העולם ולא כארץ ישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואם יש עליו עוררים.</b> שהבעל מערער שהוא מזויף:",
+                "<b>יתקיים בחותמיו.</b> אם יעידו העדים על חתימת ידיהם, או עדים אחרים יכירו חתימתם, כשר. ובזמן הזה, המביא גט בין בא״י בין בחו״ל צריך ליתנו לה בפני שנים וצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואם חתימת העדים ניכרת במקום נתינת הגט ונתקיים הגט בחותמיו, אין צריך לומר בפ״נ ובפ״נ:",
+                "<b>ואינו יכול לומר.</b> כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שוין למוליך ולמביא.</b> לומר בפ״נ ובפ״נ: "
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מגיטי נשים.</b> שאם יש עליו עד כותי אחד, כשר. אבל שניהם כותים, פוסל ת״ק אפילו בגיטי נשים. ורבן (שמעון בן) גמליאל עשה מעשה והכשיר אפילו כששניהם כותים. והאידנא דגזרו על הכותים שיהיו כגוים לכל דבריהם, לא שנא שאר שטרות ול״ש גיטי נשים אפילו עד אחד כותי פסול:",
+                "<b>בערכאות של גוים.</b> שהעידו העדים עדותם לפני השופט במקום מושב משפטיהם. והוא שידענו באותו שופט ובאותם עדים דלא מקבלי שוחדא. ודוקא בשטרי הלואות ושטרי מקח וממכר שהעדים ראו בנתינת הממון. אבל שטרי הודאות וגיטי נשים, וכל דבר שהוא מעשה ב״ד בערכאות שלהם, הכל פסול:",
+                "<b>ר״ש אומר כשרים.</b> לא הוזכרו בבית המדרש להפסל:",
+                "<b>אלא בזמן שנעשו בהדיוט.</b> ע״י גוים הדיוטות שאינם דיינים. ואין הלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>רצה לחזור בשניהן.</b> קודם שיגיע ליד האשה והעבד:",
+                "<b>יחזור.</b> ואין השליח יכול לזכות בהם לצרכן, דחוב הוא להן, שמאבדין מזונותיהן:",
+                "<b>וחכמים אומרים בגטי נשים.</b> יכול לחזור:",
+                "<b>אבל לא בשחרורי עבדים.</b> והלכה כחכמים:",
+                "<b>שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי.</b> הלכך כי משחרר ליה לא מפסיד ליה מזוני. אבל שלא לזון את אשתו אינו רשאי, הלכך כי מגרש לה מפסיד לה מזוני:",
+                "<b>מפני שהוא קנינו.</b> כלומר הא דהוא אכיל בתרומה כשהוא עבד כהן אינו אלא מפני שהוא קנינו של כהן, מידי דהוה אבהמתו של כהן שאוכלת בכרשיני תרומה, ולאו משום מעליותא היא, הלכך כי משחרר ליה אע״פ שמפסידו מלאכול בתרומה אין זו חובה לעבד:",
+                "<b>לא יתנו לאחר מיתה.</b> דגיטא לא הוי עד דמטי לידה וכי מטי לידה הא מית ואין גט לאחר מיתה. ושטר שחרור נמי כי מטא לידיה הא מית ופקע רשותיה מיניה:",
+                "<b>יתנו לאחר מיתה.</b> ואע״ג דלא אמר מנה זה, דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המביא.</b> נחתם חציו. אחד מן העדים חתם בפני:",
+                "<b>בפני נכתב חציו וכו׳ פסול.</b> ודוקא חציו האחרון. אבל בפני נכתב חציו הראשון שהוא שם האיש והאשה והזמן, כשר. וחציו הראשון נמי לא צריך שיראה הכתיבה עצמה, אלא אם שמע קול הקולמוס בלבד עובר על הנייר בשעת כתיבה, תו לא צריך:",
+                "<b>אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול.</b> בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם, דאצרכוהו רבנן לשליח המביא גט למימר תרווייהו. אבל אם הגט יוצא מתחת ידי שניהם, כשר. ששנים שהביאו גט אין צריך שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם:",
+                "<b>שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול.</b> בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם. אבל אם יוצא מתחת יד שניהם, כשר:",
+                "<b>ורבי יהודה מכשיר.</b> ואפילו יוצא מתחת ידו של אחד מהם. ואין הלכה כרבי יהודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>בלילה ונחתם ביום כשר.</b> שהיום הולך אחר הלילה ואין זה מוקדם:",
+                "<b>ביום ונחתם בלילה פסול.</b> שהרי מוקדם הוא. ותקנו חכמים זמן בגיטין, גזירה שמא יהיה נשוי עם בת אחותו ותזנה עליו וחס עליה שלא תחנק ונותן לה גט בלא זמן. וכשמעידים עליה בב״ד מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה: ",
+                "<b>ור״ש מכשיר.</b> דסבר ר״ש דחכמים תקנו זמן בגיטין משום פירי, שאם לא יהיה זמן בגט יהיה הבעל מוכר והולך פירות נכסי מלוג של אשתו לאחר גרושין, וכשתתבעו בדין יאמר קודם גירושין מכרתי. ולהכי מכשיר ר״ש בנכתב ביום ונחתם בלילה אע״פ שהוא מוקדם, דסבר משעה שנתן עיניו לגרש אע״פ שלא גירש שוב אין לו לבעל פירות. ואין הלכה כר״ש: "
+            ],
+            [
+                "<b>בדיו.</b> אלמיד״ר בערבי:",
+                "<b>סיקרא.</b> צבע אדום:",
+                "<b>קומוס.</b> שרף האילן:",
+                "<b>קנקנתום.</b> וידריאול״ו בלע״ז:",
+                "<b>על העלה של זית.</b> תלושה:",
+                "<b>ונותן לה את הפרה.</b> שאינו יכול לקצצו אחר כתיבה, דכתיב (דברים כ״ד:א׳) וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה, יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה:",
+                "<b>רבי יוסי הגלילי אומר כו׳</b> דרחמנא קרייה לגט ספר, מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, אף כל שאין בו רוח חיים ואינו אוכל. ורבנן אמרי אי כתב בספר כדקאמרת, השתא דכתיב ספר, לספירת דברים הוא דאתא. והלכה כחכמים: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין כותבין במחובר.</b> מפני שמחוסר קציצה:",
+                "<b>כתבו על המחובר וכו׳</b> הכי קאמר, כתב במחובר הטופס, שהוא כל הגט כולו חוץ ממקום האיש ומקום האשה והזמן:",
+                "<b>ותלשו וחתמו.</b> כלומר שכתב התורף שהוא מקום האיש והאשה והזמן אחר שתלשו:",
+                "<b>כשר.</b> דכיון שנכתב התורף בתלוש. אע״פ שהטופס נכתב במחובר, כשר:",
+                "<b>על הנייר המחוק.</b> שיכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכתוב עליו מה שירצה ולא מנכרא מלתא, שהרי עדים נמי על המחק הם חתומים:",
+                "<b>ודפתרא.</b> אין המחק שלו ניכר. דיפתרא, דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+                "<b>וחכמים מכשירין.</b> בגיטין בלבד. דסבירא להו עדי מסירה כרתי, והעדים שהגט נמסר בפניהם הם עיקר הגרושין, לא עדי חתימה. אבל בשאר שטרות דסמכינן אעדי חתימה, מודים חכמים שאין נכתבים לא על נייר מחוק ולא על דיפתרא. והלכה כחכמים: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו חרש שוטה וקטן.</b> והוא שגדול עומד על גביו ואומר לו כתוב לשם פלוני. אבל נכרי ועבד, אפילו גדול עומד על גביו, לכתחלה לא יכתוב גט, מפני שהם בני דעת ואדעתא דנפשייהו עבדי, שאפילו גדול אומר לו כתוב לשם פלוני הוא לא יכתוב אלא לדעת עצמו. ואם נכרי ועבד כתבו טופס הגט, וישראל בן דעת כתב התורף שהוא שם האיש והאשה והזמן שכל אלו צריכין לשמן, הגט כשר. וכן חרש שוטה וקטן דאמרינן במתניתין שכשרים לכתוב את הגט, ה״מ טופס, אבל תורף אינו כשר אלא שיכתבנו ישראל גדול ובן דעת:",
+                "<b>חושן מחרש שוטה וקטן.</b> דלאו בני דעה נינהו:",
+                "<b>וסומא.</b> פסול להביא גט מחוצה לארץ, שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אבל להביא גט בארץ ישראל שא״צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם, או אפילו בחו״ל אם הגט מקויים בחותמיו, או להיות שליח של אשה לקבל גיטה, לכל אלו הסומא כשר:",
+                "<b>ונכרי.</b> דליתיה בתורת גיטין וקדושין, ובמידי דלנפשיה לא חזי לא מצי למעבד שליחותא לאחריני: "
+            ],
+            [
+                "<b>קיבל הקטן.</b> הגט מיד הבעל:",
+                "<b>והגדיל.</b> קודם שמסרו לה:",
+                "<b>פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח.</b> אפילו לא חזר ונתפתח, הואיל והיה פתוח בשעת קבלת הגט שפיר מצי למיהוי שליח, דהא יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אלא איידי דבעי למתני סיפא וחזר ונשתפה, שצריך שיהיה בן דעת בשעת נתינה, תנא נמי רישא וחזר ונתפתח. וכל פסולי עדות בעבירה, פסולין להביא את הגט, שאין נאמנים לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואם הגט מקויים בחותמיו, כשרים להביאו: "
+            ],
+            [
+                "<b>חמותה ובת חמותה כו׳</b> אינן נאמנות לומר מת בעלה, משום דסניין לה ומכוונין לקלקלה:",
+                "<b>ובלבד שהיא צריכה לומר בפ״נ ובפ״נ.</b> ודוקא כשהתנה הבעל עמה בשעה שמסר הגט לידה ואמר לה לא תתגרשי אלא בבית דינו של פלוני ותאמרי בפ״נ ובפ״נ. והב״ד לוקחין אותו מידה אחר שאמרה בפ״נ ובפ״נ, וממנין שליח שיחזור ויתן אותו לה. אבל אשה שגיטה יוצא מתחת ידה בכל מקום שהיא, הרי זו מגורשת, ואפילו שאין הגט מקוים בחותמיו, ואינה צריכה שתאמר בפ״נ ובפ״נ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כל גט.</b> קול סופרים מקרין. הגדולים מקרין לתלמידיהם, כשיבא גט לפניך כתבהו כך. והזכירו שם אינש בעלמא:",
+                "<b>יותר מכן.</b> ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין אלא להתלמד, אלא אף זה שנכתב לשם גירושין גמורים ונמלך, פסול:",
+                "<b>יתר מכן היו לו ב׳ נשים כו׳</b> ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין של אדם זה, פסול. אלא אף זה שהיו לו שתי נשים שנכתב לשם גירושין דהאי גברא, פסול, כיון שנכתב שלא לשם גירושין של זו:",
+                "<b>גדולה וקטנה.</b> לאו דוקא:",
+                "<b>יתר מכן אמר ללבלר וכו׳</b> הא קמ״ל דלא אמרינן הוברר הדבר למפרע דבשעת כתיבה נמי דעתיה אהא ואיכא גירושין דידיה ודידה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב טופסי גיטין.</b> סופר שרוצה שיהיו מזומנין אצלו, שפעמים אדם בא לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים:",
+                "<b>צריד שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן.</b> ובגמרא מוסיף אף מקום הרי את מותרת לכל אדם:",
+                "<b>מפני התקנה.</b> התירו לכתוב טופסי גיטין ושטרות שלא לשמן מפני תקנת הסופר שיהיו מזומנים לו, ובלבד שישייר תורף לכתבו לשמה. וגזרינן תורף שאר שטרות אטו תורף דגיטין:",
+                "<b>רבי יהודה פוסל בכולן.</b> דגזר טופס אטו תורף, ושאר שטרות אטו גיטין:",
+                "<b>ר״א מכשיר בכולן.</b> דלא גזר שאר שטרות אטו גיטין:",
+                "<b>חוץ מגטי נשים שנאמר וכתב לה לשניה.</b> וגזרינן טופס אטו תורף. והלכה בר״א: "
+            ],
+            [
+                "<b>לאלתר.</b> מיד. כשר:",
+                "<b>ואם לאו פסול.</b> ודוקא שאבד במקום שהשיירות מצויות, דאיכא למימר מעוברים ושבים נפל. אבל אם אבד במקום שאין השיירות מצויות, אפילו לאחר זמן מרובה כשר. ואפילו אבד במקום שהשיירות מצויות, אם יש לעדים בו סימן מובהק, כגון שיאמרו נקב יש בו בצד אות פלונית, או שיאמרו מעולם לא חתמנו בגט באלו השמות אלא בזה בלבד, כשר, ואפילו לאחר זמן מרובה:",
+                "<b>בחפיסא או בדלוסקמא.</b> אמתחות שרגילין לתת בהם שטרות ויש בהן סימן שהם שלו:",
+                "<b>אם מכירו כשר.</b> מלתא באנפי נפשה היא. והכי קאמר, מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אע״פ שאינו מכירו לגט, או שמכירו לגט אע״פ שמצאו בכל מקום, כשר:",
+                "<b>נותנו לה בחזקת שהוא קיים.</b> ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו, דאמרינן העמד דבר על חזקתו. אבל אם נודע שמת קודם שהגיע גט לידה, הגט בטל, דאין גט לאחר מיתה:",
+                "<b>מקריבין אותה.</b> ולא חיישינן שמא מתו בעליה, וחטאת שמתו בעליה למיתה עומדת: "
+            ],
+            [
+                "<b>כרקום.</b> תרגום מצור כרכומין:",
+                "<b>המטרפת.</b> ועדיין לא טבעה:",
+                "<b>לידון.</b> בדיני נפשות:",
+                "<b>בת ישראל לכהן.</b> חומרי מתים:",
+                "<b>בת כהן לישראל.</b> חומרי חיים: "
+            ],
+            [
+                "<b>המביא גט בארץ ישראל.</b> שאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם:",
+                "<b>משלחו ביד אחר.</b> ועושה שליח מאליו ולא בבית דין. ודוקא חלה:",
+                "<b>ואם אמר לו.</b> בעל לשליח:",
+                "<b>טול לי הימנה חפץ פלוני.</b> כשתתן לה את הגט. לא ישלחנו ביד אחר: "
+            ],
+            [
+                "<b>עושה ב״ד.</b> שליח, ומשלחו:",
+                "<b>שליח ב״ד אני.</b> ומסתמא ב״ד עשו הדבר בהכשרו. ושליח שני ממנה שליח שלישי עד מאה, וכולן בב״ד, מדתנן במתניתין אין השליח האחרון כו׳ אלא אומר שליח ב״ד אני: "
+            ],
+            [
+                "<b>להיות מפריש עליהן מחלקן.</b> כשיפריש התרומה ימכרנה ויעכב הדמים לעצמו בשביל חובו שיש לו על הכהן. ומעשר ראשון ומעשר עני יעכב ויאכל בשביל החוב שיש לו על הלוי ועל העני. אלא שמפריש ממעשר ראשון תרומת מעשר לכהן. ואם הוא רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לזה הכהן או הלוי או העני שהלוה להן, אין צריך לזכות להם מעשרותיו ותרומותיו על יד אחר, אלא לוקחן לעצמו מיד אחר שיפרישם. אבל אם רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לאחרים, אינו יכול לעכבן בחובו, עד שיזכה להם ע״י אחר תחילה, ואח״כ יחזור ויטלם בחובו:",
+                "<b>צריך ליטול רשות מן היורשים.</b> שירשו מהם קרקע משועבדת לבעל חוב, צריך ליטול מהם רשות אם רוצים לפרוע חוב זה מתרומות ומעשרות הללו, דשמא רוצים הם ליקח מתנותיהן ולפרוע חוב מורישם ממקום אחר: "
+            ],
+            [
+                "<b>המניח פירות להיות מפריש עליהן כו׳</b> סומך על אלו ואוכל טבלים אחרים שיש לו, ואומר, הרי תרומתן באותן פירות שהקציתי לכך:",
+                "<b>ואם אבדו.</b> הלך לבדקן ומצאן שאבדו:",
+                "<b>ה״ז חושש.</b> לאותן טבלים שתקן בהבטחתן של אלו. ואם לא אכלן צריך להפריש מהם, שמא כשאמר הרי תרומתן בפירות שהקציתי כבר היו אבודין:",
+                "<b>מעת לעת.</b> של בדיקה. כשבדקן ומצאן אבודין חושש שמא מאתמול בעת הזאת אבדו, ואם עשאן מעשר תוך מעת לעת על פירות אחרים צריך להפריש עליהם מספק. וטפי מהכי לא אחמור רבנן למיחש, אלא סומכין אחזקה:",
+                "<b>בודקין את היין.</b> שהניחו להיות מפריש עליו, צריך לבדקו, שמא החמיץ ואין תורמין מן החומץ על היין:",
+                "<b>בקדים של מוצאי החג.</b> כשמנשבת רוח קדים במוצאי החג:",
+                "<b>ובשעת כניסת מים.</b> כשהן כפול הלבן נקראים בוסר. וכשהלחלוחית נכנסת וגדילה בתוכו שיכול לעצור מהן כל שהוא, היינו כניסת מים. פירוש אחר, היו כותשים הענבים כשדהן בוסר ונותנים לתוכו מים ועושים חומץ לטבול. והלכה כרבי יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השולח והגיע בשליח.</b> שלא היה מתכוין לרדוף אחריו להשיגו, אלא שנשתהה השליח בדרך והיה לו לזה דרך לשם וראהו וביטל הגט, אפילו הכי בטל, ולא אמרינן לצעורא בעלמא מכוין, שאם היה בדעתו לבטלו היה רודף אחריו:",
+                "<b>אינו יכול לבטלו.</b> הא קא משמע לן דאף על פי דחזינן ליה דמהדר עליה מעיקרא לבטוליה, לא אמרינן אגלאי מלתא למפרע דבטולי בטליה. והיכא דיהיב אינש גיטא לדביתהו לזמן או על תנאי, אי אמר לה הרי זה גיטך מעכשיו ולזמן פלוני או אם יתקיים תנאי פלוני, מכי מטי גיטה לידה לא מצי תו לבטליה, ותהיה מגורשת לאותו זמן או כשיתקיים התנאי. ואי לא אמר לה מעכשיו, אפילו לבתר דמטא גטה לידה מצי מבטל ליה: "
+            ],
+            [
+                "<b>בראשונה.</b> לא היה מבטלו בפני האשה ולא בפני השליח, אלא במקום שהיה עומד היה מבטלו בפני שלשה:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שהשליח שאינו יודע בדבר מוליכו לה והיא נישאת בו. ומכח תקנת רבן גמליאל מלקין על מי שמבטל הגט או מוסר מודעא על הגט:",
+                "<b>בראשונה היה משנה שמו ושמה.</b> כשהיו לו שני שמות, אחד כאן ואחד במדינת הים, היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט, ולא היה מקפיד לכתוב את שניהם:",
+                "<b>מפני תיקון העולם.</b> שלא יוציאו לעז על בניה מן השני, לומר לא גרשה בעלה שאין זה שמו. ואדם שהוחזק בשני שמות בשני מקומות, חד במקום הכתיבה וחד במקום הנתינה אינה מגורשת עד שיכתוב שם של מקום הנתינה ושם של מקום הכתיבה עמו. אבל אם הוחזק בשני שמות במקום אחד וכתב אחד מן השמות, בדיעבד הגט כשר. מיהו לכתחילה צריך לכתוב שניהם. והיכא דשינה שמו או שמה בגט, אע״פ שכתב אחר כך וכל שם שיש לי, הגט בטל: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין אלמנה נפרעת.</b> כתובתה:",
+                "<b>מנכסי יתומים, אלא בשבועה.</b> שלא נתקבלה כלום:",
+                "<b>נמנעו מלהשביעה.</b> שמפני שהיא טורחת לפני היתומים מורה התירא לעצמה לישבע שלא לקחה כלום. ואף על פי שלקחה דבר מועט סבורה שבשכר טרחה נוטלתו ואינו מפרעון כתובתה. ולפיכך נמנעו מלהשביעה והיתה מפסדת כתובתה:",
+                "<b>התקין ר״ג שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו.</b> כגון קונם מיני מזונות עלי אם נהניתי מכתובתי:",
+                "<b>וגובה כתובתה.</b> ואם נשאת לאחר קודם שהדירוה היתומים על כתובתה, ואם ידירוה אחר שנשאת, שמא יפר לה בעלה, כיצד יעשו, משביעין אותה חוץ לב״ד שבועה דרבנן שאין ענשה מרובה, ונוטלת כתובתה אחר שנשאת. וכשבאת לגבות כתובתה קודם שתנשא לאחר (הרשות ביד היתומים, רצו משביעין אותה חוץ לב״ד, או מדירים אותה בב״ד:",
+                "<b>העדים חותמים על הגט מפני תקון העולם.</b> אתרווייהו קאי, גבי אלמנה שתהא נודרת ליורשים כל מה שירצו, מפני תקון העולם, שיהיו הנשים נישאות לבעליהן ולא תדאגנה להפסיד כתובתן. וגבי עדים חותמים על הגט מפני תיקון העולם, דהואיל ועדי מסירה כרתי, שהעדים שנמסר הגט בפניהם לאשה הם עיקר הגירושין, לא היה צריך שיחתמו עדים בגט, אלא מפני תיקון העולם, דחיישינן שמא ימות אחד מן העדים שנמסר הגט בפניהם, ונמצא הגט שבידה בלא עדים כחספא בעלמא: ",
+                "<b>הלל התקין פרוזבול.</b> שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט׳) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, עמד והתקין פרוזבול. וזה גופו של פרוזבול, מוסר אני לכם פלוני ופלוני דיינים. שכל חוב שיש לי אצל פלוני, שאגבנו כל זמן שארצה: "
+            ],
+            [
+                "<b>עבד שנשבה ופדאוהו.</b> ישראלים אחרים לאחר שנתיאש רבו ממנו:",
+                "<b>אם לשום עבד ישתעבד.</b> לרבו שני:",
+                "<b>לשום בן חורין לא ישתעבד.</b> לא לרבו ראשון, ולא לרבו שני. לרבו שני לא, דהא לשום בן חורין פרקיה. לרבו ראשון לא, דלמא ממנעי ולא פרקי:",
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד.</b> לרבו ראשון. שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומפיל עצמו לגייסות ומפקיע עצמו מיד רבו:",
+                "<b>אפותיקי.</b> פה תהא קאי. מזה תגבה חובך ולא ממקום אחר:",
+                "<b>ושחררו.</b> רבו ראשון:",
+                "<b>שורת הדין אין העבד חייב כלום.</b> לרבו שני. שהשחרור ששחררו רבו ראשון מפקיעו מידי שעבוד:",
+                "<b>אלא מפני תקון העולם.</b> שמא ימצאנו רבו שני בשוק ויאמר לו עבדי אתה ויוציא לעז על בניו:",
+                "<b>כופין את רבו.</b> שני, ועושהו בן חורין. וכותב לו העבד שט״ח על דמיו, כלומר כפי מה שהוא שוה לימכר בשוק, לא כפי החוב אם היה החוב יתר על דמיו:",
+                "<b>רשב״ג אמר אין העבד כותב.</b> שטר חוב, שהוא אינו חייב כלום. אלא רבו ראשון שהזיק שעבודו של זה, הוא שצריך לשלם לו דמיו, שהמזיק שעבודו של חברו חייב. והלכה כרשב״ג:   "
+            ],
+            [
+                "<b>מי שחציו עבד וחציו בן חורין.</b> כגון עבד של ב׳ שותפים ושחררו אחד מהם. א״נ שקבל רבו ממנו חצי דמיו ושחרר חציו באותם הדמים:",
+                "<b>תקנתם את רבו.</b> שאינו חסר כלום:",
+                "<b>לישא שפחה אינו יכול.</b> מפני צד חירות שבו:",
+                "<b>בת חורין אינו יכול.</b> מפני צד עבדות שבו:",
+                "<b>כופין את רבו ועושהו בן חורין.</b> וה״ה אם היה עבד של מאה שותפין ואחד מהם שחררו, שכופין את כלם לשחררו: "
+            ],
+            [
+                "<b>יצא בן חורין.</b> אם ברח מן הנכרי, או שקנסו אותו ב״ד לפדותו מן הנכרים, כדאמרינן כופין אותו לפדותו ואחר שפדאו לא ישתעבד בו. וקנס חכמים הוא, לפי שהפקיעו מן המצות. וכן לחו״ל יצא לחירות לפי שהוציאו מא״י:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שלא ימסרו הנכרים עצמן להרבות להביא שבויין כשרואין שמוכרין אותם ביותר מכדי דמיהם:",
+                "<b>ואין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם.</b> שמא יקצפו על השבויין העתידים לבא לידם ויתנום בשלשלאות וישימו בסד רגלם:",
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת השבויין.</b> דלא חייש רשב״ג על העתידים לבא בשביה, אלא על אותם שהם שבויים עתה עמו. שאם אין שבוי אלא הוא יחידי, מבריחין אותו, ואין לחוש כאן מפני תקנת שבויים אחרים כשאין שבויים אחרים עמו. והלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>משום שם רע.</b> שיצא עליה לעז זנות:",
+                "<b>משום נדר.</b> שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:",
+                "<b>לא יחזיר.</b> ואפילו נמצאו הדברים שקר, או הנדר התירו חכם. שמא תלך ותנשא לאחר וימצא הלעז של זנות שקר, והנדר יתירנו חכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים, ויאמר אלו הייתי יודע שכן אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה, ונמצא גט בטל ובניה ממזרים. לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית, ומתוך הדברים הללו הוא גומר ומגרש גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר.</b> רבי יהודה סבר דטעמא דאמור רבנן המוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר, כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים. ומש״ה קאמר דנדר שידעו בו רבים, עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי, וקנסוה ולא יחזיר. ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:",
+                "<b>לא יחזיר.</b> דר״מ סבר, טעמא משום קלקולא. הלכך נדר שאינו יכול להפר אבל חכם יכול להתיר, יכול הוא לקלקל את הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה:",
+                "<b>ושאינו צריך חקירת חכם.</b> אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה, לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע כו׳, שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:",
+                "<b>לא אסרו זה.</b> שצריך חקירת חכם, להחזיר:",
+                "<b>אלא מפני זה.</b> שאינו צריך. דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתירו לא הייתי מגרש, דאנן סהדי שאעפ״כ היה מגרש, שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב״ד בפני חכם לילך לבית דינו ולשאול על נדרה. אלא מפני נדר. שאינו צריך חכם ובעל יכול להפר, אסרו את כולן, שלא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה:",
+                "<b>א״ר יוסי בר׳ יהודה כו׳</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, במה דברים אמורים כשנדרה היא, אבל נדר הוא שיגרשנה וגרשה, יחזיר ולא חיישינן לקלקולא:",
+                "<b>ואמר ר׳ יוסי ברבי יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך</b>, כלומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך, וגירשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> כלומר שלא אמרו חכמים המגרש את אשתו משום נדר לא יחזירנה אלא מפני תקון העולם דחיישינן לקלקולא, והא לא שייך אלא משום נדר דידה, אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תקון העולם, התירו להחזיר. והלכה כר״י:   "
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר, לא יחזיר.</b> שמא תנשא ותלד ויאמר אילו הייתי יודע שכן, אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשך:",
+                "<b>וחכמים אומרים יחזיר.</b> שלא חיישינן לקלקולא. ובגמרא מפרש מאן חכמים, ר״מ, דאמר בעינן תנאי כפול. והכי במאי עסקינן דלא כפליה לתנאיה, שלא אמר לה הוי יודעת שמשום אילונית אני מוציאך, ואם אין את אילונית לא יהא גט, דהשתא הוי גט אפילו אינה אילונית:",
+                "<b>והיא תובעת כתובתה.</b> שהאילונית אין לה כתובה. ועכשיו שנמצא שאינה אילונית, תובעת כתובתה:",
+                "<b>שתיקותיך יפה ליך מדבוריך.</b> שיאמר אילו ידעתי שסופי ליתן לך כתובה לא גרשתיך, נמצא גט בטל ובניה ממזרים: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין פודין אותו.</b> והוא שרגיל בכך. כגון שמכר ושנה ושלש:",
+                "<b>לוקח ומביא ביכורים.</b> בכל שנה צריך ליקח מהנכרי ביכורי פירותיה בדמים, ומביאן לירושלים:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שלא יהא רגיל למכור קרקע בארץ ישראל לנכרים. ואם מכר יטרח לחזור ולפדות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הניזקין שמין להם בעידית.</b> אע״ג דמדאורייתא היא, דכתיב (שמות כ״ב:ד׳) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, האי תנא סבר דמיטב שדהו דניזק קאמר קרא, ומפני תקון העולם אמרו חכמים שישלם המזיק מעידית שבנכסיו, אע״פ שהם טובים מעידית של ניזק, כדי שיהו נזהרים מלהזיק:",
+                "<b>ובעל חוב בבינונית.</b> דמדאורייתא לא גבי אלא מזיבורית, דכתיב (דברים כ״ד:י״א) והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה, ואין דרכו של אדם להוציא אלא הפחות שבנכסיו, ומפני תקון העולם אמרו בעל חוב בבינונית, כדי שלא תנעול דלת בפני לווין:",
+                "<b>וכתובת אשה בזבורית.</b> דליכא למיחש בה לנעילת דלת. דיותר ממה שהאיש רוצה לישא, אשה רוצה להנשא:",
+                "<b>ר״מ אומר כו׳</b> ואין הלכה כרבי מאיר: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין נפרעים מנכסים משועבדים.</b> כגון לוה שמכר בינונית שלו שהיא משועבדת לבעל חוב, אין הבעל חוב יכול לטרוף אותה מן הלוקח אם נשאר אצל הלוה נכסים בני חורין, ואע״פ שאינן אלא זבורית: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות.</b> הגוזל שדה ומכרה לאחר, וזרעה וצמחה ועשאה פירות ובא נגזל וגבאה עם פירותיה מן הלוקח, אינו משלם ללוקח כי אם היציאה, וחוזר הלוקח על המוכר וגובה דמי הקרקע מנכסים משועבדים, שהרי מכרה לו באחריות וכתב לו שטר מכירה והרי היא מלוה בשטר, ואת הפירות מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:",
+                "<b>וכן לשבח קרקעות.</b> אם השביחה הלוקח בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה:",
+                "<b>ולמזון האשה והבנות.</b> דתנאי כתובה הוא, ואת תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי, ובנן נוקבין דיהויין ליכי מנאי יהויין יתבין בביתי ומתזנין מנכסאי וכו׳, כשבאות לגבות מזונותיהן אין גובים אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שהם דברים שאין להם קצבה ולא ידע כמה הם ולא מצי מזדהר:",
+                "<b>והמוצא מציאה.</b> והחזירה, והבעלים אומרים שלא החזיר כולה:",
+                "<b>לא ישבע מפני תקון העולם.</b> שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתומים שסמכו אצל בעל הבית.</b> לעשות מעשיהם על פיו ולא שנתמנה להם אפטרופוס, אפילו הכי כאפטרופוס הוא.",
+                "<b>אפטרופוס</b>, בלשון רומי קורין לאב פאט״ר ולקטנים פוטו״ס. ופירוש אפטרופוס אביהן של קטנים:",
+                "<b>שמינהו אבי יתומים ישבע.</b> דאי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא הוה ליה אפטרופוס, ומשום שבועה לא אתי לאמנועי:",
+                "<b>מנוהו בית דין לא ישבע.</b> דטובת חנם היא שזה עושה לבית דין לקבל דבריהם ולטרוח חנם ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי:",
+                "<b>אבא ששאול אומר חלוף הדברים.</b> מנוהו בית דין ישבע, דבההיא הנאה דקא נפיק עליה קלא דאינש מהימנא הוא דהא סמכי עליה בי דינא, משום שבועה לא אתי לאמנועי. מינהו אבי יתומים לא ישבע, דטובת חנם עושה לו לטרוח עם בניו, ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי. והלכה כאבא שאול:",
+                "<b>המטמא.</b> טהרותיו של. חברו:",
+                "<b>והמדמע.</b> מערב תרומה בחולין של חברו. ומפסידו, שצריך למכרו לכהנים בזול:",
+                "<b>והמנסר.</b> שמערב יין נסך ביין כשר ואוסרו בהנאה:",
+                "<b>במזיד חייב.</b> ובדין הוא שיהא פטור, דהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק, אלא מפני תקון העולם שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חברו ואומר פטור אני:",
+                "<b>הכהנים.</b> שפגלו. קרבנות, ששחטו וזרקו דמם במחשבת לאכול מהם חוץ לזמנו. ולא הורצו לבעלים:",
+                "<b>מזידים.</b> שידעו שפסולים בכך:",
+                "<b>חייבים.</b> לשלם דמיהן לבעלים, שהרי צריכין להביא אחרים, ואי נמי נדבה היא שאינו חייב בתשלומין, מכל מקום קשה בעיניו שלא הקריב קרבנו שהרי להביא דורון היה מבקש: "
+            ],
+            [
+                "<b>על החרשת שהשיאה אביה.</b> ואע״ג דהויא אשת איש גמורה שהרי קבל אביה קדושיה כשהיא קטנה, אפ״ה יוצאה בגט, ומקבלת את גטה כשהיא חרשת, ואע״ג דלית בה דעתא, דאשה מתגרשת בעל כרחה, הלכך לא בעינן דעתה:",
+                "<b>ועל קטנה בת ישראל.</b> שנשאת לכהן. והיא יתומה, דלא הוי נשואים אלא מדרבנן:",
+                "<b>שאוכלת בתרומה.</b> דרבנן. ולא גזרינן תרומה דרבנן אטו תרומה דאורייתא:",
+                "<b>מריש.</b> קורה:",
+                "<b>בירה.</b> בית גדול:",
+                "<b>מפני תקנת השבים.</b> שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר המריש עצמו, ימנע מלעשות תשובה:",
+                "<b>שלא נודעה לרבים.</b> שהיא גזולה:",
+                "<b>שהיא מכפרת.</b> ואין צריך להביא אחרת:",
+                "<b>מפני תקון מזבח.</b> שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה, ונמצא מזבח בטל, שנמנעים מלעבוד עבודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא היה סקריקון.</b> נכרי רוצח. כלומר לא דנו דין סקריקון, לומר שהקונה קרקע של ישראל מיד הנכרי רוצח, יהיה חייב לדון עם הבעלים:",
+                "<b>בשעת הרוגי המלחמה.</b> בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה. שהלוקח ממנו באותה שעה היה מקחו קיים ולא היה צריך לדון עם הישראל בעל הקרקע, משום דאגב אונסיה דישראל הוה גמר ומקנה לסיקריקון. וקיי״ל [ב״ב מז:] תלוהו וזבין זביניה זביני:",
+                "<b>אבל מהרוגי המלחמה ואילך.</b> שלא היתה הגזירה ליהרג, דנו דין סקריקון, לומר שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים. כמו שמפורש במשנה:",
+                "<b>מקחו בטל.</b> דאמרינן מיראה עבד:",
+                "<b>לקח מן האיש.</b> קרקע המיוחד לכתובת אשתו:",
+                "<b>מקחו בטל.</b> דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי:",
+                "<b>נותן לבעלים רביע.</b> ששיערו, דסיקריקון מתוך שבחנם בא לידו מוזיל גביה רבעא: "
+            ],
+            [
+                "<b>רומז ונרמז.</b> מה שהוא רומז או שאחרים רומזים לו ונתרצה, הכל קיים. רמיזה, בידיו ובראשו. קפיצה, עקימת שפתים, שנאמר (איוב ה׳:ט״ז) קפצה פיה. ואינו סימן ניכר כמו רמיזה:",
+                "<b>במטלטלין.</b> אם מכר מטלטלין. ואין הלכה כבן בתירה:",
+                "<b>הפעוטות.</b> הקטנים כבן ז׳ כבן ח׳ אם הוא חריף ויודע בטיב משא ומתן. או כבן ט׳ ובן י׳ אם אינו חריף כל כך:",
+                "<b>מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.</b> ומתנתן מתנה. אחד מתנת בריא, ואחד מתנת שכיב מרע. אחד מתנה מרובה, ואחד מתנה מועטת: "
+            ],
+            [
+                "<b>כהן קורא ראשון וכו׳</b> כשהן שוין בחכמה. אבל אם הישראל גדול בחכמה, קודם לכהן וללוי, דממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. הדין הוא דינא דגמרא. והאידנא נהוג שכהן אפילו עם הארץ קודם לחכם גדול שבישראל:",
+                "<b>מפני דרכי שלום.</b> דמדאורייתא יכול הכהן לתת רשות למי שירצה שיקרא בתורה לפניו, ומפני דרכי שלום אמרו שיקרא הוא ראשון ולא יתן רשות לאחר שיקרא, דלא ליתי לאנצויי ולומר מפני מה הרשה לזה ולא לאחר. ולא שנא בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים, ולא שנא בשני ובחמישי בזמן הזה, לעולם כהן קורא ראשון ואינו יכול לתת רשות לישראל שיקרא לפניו, כי היכי דלא ליתו לאנצויי. ואם אין שם כהן, נתפרדה החבילה, ולא יקרא לוי שני אלא כפי חשיבותו, ואית דאמרי לא יקרא לוי בתורה כלל, וכן המנהג:",
+                "<b>מערבין בבית ישן.</b> בני חצר שרגילים ליתן עירובן בכל שבת בבית אחד, אין משנין את מקומן ליתנו בבית אחר:",
+                "<b>מפני דרכי שלום.</b> שבני אדם שהיו רגילים לראות העירוב באותו בית, עכשיו שאין רואים אותו יאמרו שמטלטלין בלא עירוב, ואיכא חשדא:",
+                "<b>בור שהוא קרוב.</b> למוצא אמת המים הבא מן הנהר:",
+                "<b>מתמלא ראשון.</b> ואחריו יתמלאו התחתונים:",
+                "<b>מצודות חיה.</b> שאין להם תוך דליקני ליה כליו:",
+                "<b>יש בהן גזל מפני דרכי שלום.</b> ולא נפיק בדיינים:",
+                "<b>רבי יוסי אומר גזל גמור.</b> מדבריהם. ונפיק בדיינים. ומיהו מודה רבי יוסי דלא הוי גזל דאורייתא לעבור עליו בלאו. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>המנקף.</b> חותך. כמו ונקך סבכי היער (ישעיה י׳):"
+            ],
+            [
+                "<b>החשודה על השביעית.</b> לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך:",
+                "<b>לא תבור ולא תטחון עמה.</b> לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה:",
+                "<b>לאשת עם הארץ.</b> החשודה על המעשרות:",
+                "<b>ובוררת וטוחנת.</b> לפי שרוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>אבל משתטיל המים.</b> בעיסה:",
+                "<b>לא תגע עמה.</b> לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים שהרי הוכשרה לקבל טומאה, וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה:",
+                "<b>וכולן לא אמרו כו׳</b> לא התירו להשאילם כלים ולסייעם בלא שעת עבירה עצמה, אלא משום דרכי שלום:",
+                "<b>ומחזיקין ידי גוים.</b> לומר להם תחזקנה ידיכם:",
+                "<b>ושואלים בשלומם.</b> כל הימים ואפילו ביום חגם. ואע״פ שמטיל שם שמים על הנכרי, ששלום אחד משמותיו של הקב״ה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר התקבל.</b> אם רצה לחזור יחזור. דגט חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא מדעתו:",
+                "<b>לא יחזור.</b> דכיון דאיהי שויתיה שליח הרי הוא כידה ונתגרשה מיד בקבלתו של זה:",
+                "<b>אף האומרת טול לי גיטי.</b> לשון קבלה הוא. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל: "
+            ],
+            [
+                "<b>צריכה.</b> להביא לפנינו שתי כיתי עדים:",
+                "<b>שנים שיאמרו בפנינו אמרה.</b> לו לקבלו:",
+                "<b>ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע.</b> ובשעת השמד שנו, שגזרו על המצות והיו קורעים הגט מיד, שלא ייראה:",
+                "<b>ואפילו הן כו׳</b> שהשנים שאמרה בפניהם הם עצמם ראו כשקבלו:",
+                "<b>או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד.</b> שלישי, שנעשה עד בזו ובזו, מצטרך עמהם:",
+                "<b>היא ואביה.</b> או היא או אביה. היא יש לה יד דהא גדולה היא. ואביה נמי זכאי לקבלו:",
+                "<b>אינה מתגרשת.</b> ואפילו בקבלת אביה, דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ושלחה מביתו, מי שמשלחה ואינה חוזרת, יצאה זו שמשלחה וחוזרת: "
+            ],
+            [
+                "<b>במקום אחר פסול.</b> שהבעל מקפיד שאין רצונו שילעיזו עליו שם:",
+                "<b>הרי היא במקום פלוני.</b> אינו אלא כמראה מקום, שם תמצאנה:",
+                "<b>ורבי אליעזר מכשיר.</b> דסבר איהו דמדעתיה מגרש איכא קפידא, איהי דבעל כרחה מתגרשת מראה מקום היא לו. ואין הלכה כרבי אליעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>הבא לי גטי אוכלת בתרומה.</b> אם אשת כהן היא. עד שיגיע גט לידה:",
+                "<b>לאותו מקום.</b> שכך אמרה לו לא תהא שלוחי אלא שם:",
+                "<b>ורבי אליעזר אוסר מיד.</b> משפירש מאצלה. ורבי אליעזר לטעמיה דמכשיר כשקבלו במקופ אחר, דמראה מקום היא לו ומשעת קבלה איגרשה לה, לפיכך משעה שפירש מלפניה אסורה, שמא מצאו חוץ לעיר וקבלו הימנו. ואין הלכה כר״א: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתבו אגרת וכו׳</b> שהגט קרוי אגרת שכך כתוב בו ואגרת שבוקין:",
+                "<b>פטרוה לא אמר כלום.</b> דלמא לשון פטור וחובד קאמר, להקל מעליה חובות שחייבת:",
+                "<b>פרנסוה.</b> לשון עשיית צרכיה כמו מוציאים לפרנסה וכו׳. הלכך לא ידעינן אי צרכי הגט הוא, שלא תהא זקוקה ליבם, אי צרכי מלבוש וכסות הוא:",
+                "<b>כנימוס.</b> כחוק. לא ידעינן אי חוק גט אי חוק מזון וכסות. וכן כראוי:",
+                "<b>היוצא בקולר.</b> ליהרג בדין המלכות:",
+                "<b>ואמר כתבו.</b> אע״פ שלא אמר תנו:",
+                "<b>יכתבו ויתנו.</b> דאגב פחדיה. טריד ולא פריש:",
+                "<b>המפרש.</b> לים:",
+                "<b>והיוצא בשיירא.</b> למדבריות:",
+                "<b>המסוכן.</b> חולה. והלכה כר״ש שזורי: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר כל השומע את קולו.</b> ופירש שמו ושם עירו:",
+                "<b>רצה לשחק בה.</b> הואיל ולא אמר תנו:",
+                "<b>מעשה בבריא.</b> מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו, הרי זה גט, ומעשה נמי בבריא וכו׳. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:   "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לשנים תנו גט לאשתי.</b> אע״ג דלא אמר כתבו ותנו, הרי אלו יכתבו בעצמן. ולא יאמרו לסופר אחר שיכתוב, ולא לעדים לחתום, דלאו בית דין שוינהו לצוות על אחרים אלא עדים שוינהו, והן הן שלוחיו הן הן עדיו. ואם אמר לג׳ כתבו ותנו גט לאשתי, אע״פ שהן ראוין ליעשות ב״ד, כיון דבהדיא אמר להו כתבו, לאו בית דין שוינהו אלא עדים:",
+                "<b>אמר לג׳ תנו.</b> ולא אמר כתבו:",
+                "<b>הרי אלו יאמרו.</b> לעדים אחרים, לכתוב ולחתום וליתן, מפני שעשאן בית דין:",
+                "<b>מבית האסורים.</b> משמו של רבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים:",
+                "<b>נומינו לשליח.</b> אמרנו לרבי חנינא שנעשה שליח בהלכה זו לאמרה בבית המדרש:",
+                "<b>ילמדו.</b> אם אינם יודעים לכתוב. ילמדו לכתוב עד שיכתבוהו הן בעצמן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאחזו קורדייקוס.</b> שנתבלבלה דעתו מחמת שד השולט על השותה יין חדש:",
+                "<b>אין בדבריו האחרונים כלום.</b> וא״צ לחזור ולשאלו אחר שנתישבה דעתו, אלא כותבין הגט וסומכים על דבריו הראשונים. ומיהו כל זמן שדעתו מבולבלת אין כותבין הגט:",
+                "<b>הרכין.</b> הטה:",
+                "<b>בודקין אותו.</b> בדברים אחרים:",
+                "<b>הרי אלו יכתבו ויתנו.</b> אם הרכין על הגט הרכנת הן: "
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו.</b> לבריא או לשכיב מרע חכם:",
+                "<b>נכתוב גט לאשתך.</b> שלא תזקק ליבם: "
+            ],
+            [
+                "<b>זה גטך אם מתי.</b> לא אמר כלום. דמשמע לכשאמות, ואין גט לאחר מיתה:",
+                "<b>מחולי זה.</b> משמע מחולי זה ואילך, וכיון שמת מתוך החולי נמצא שאין הגט חל אלא לאחר מיתה:",
+                "<b>מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט.</b> מספקא לן אי תנאה הוי מהיום אם אמות, וכיון שמת נתקיים התנאי ונמצא שהוא גט משעת נתינתו. אי חזרה הוי שחזר בו ממאי דאמר מהיום, ואמר לאחר מיתה יהא גט, ואינו כלום כיון דלא אמר מהיום אם מתי:",
+                "<b>חולצת.</b> שמא אינו גט:",
+                "<b>ולא מתיבמת.</b> שמא גט הוא והויא לה גרושת אחיו וקיימא עליה באסור כרת: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא תתיחד עמו.</b> זה שנתן גט ואמר לה מהיום אם מתי, לא תתייחד עמו. שמא יבא עליה ותהא צריכה גט שני, דחיישינן שמא בעל לשם קדושין:",
+                "<b>מה היא באותן הימים.</b> לאו ארישא קאי באומר מהיום אם מתי, דההיא ודאי לכי מיית אגלאי מלתא דהוי גט משעת נתינה, והבא עליה פטור. אלא באומר לה במסירת הגט הרי זה גטך והתגרשי בו מעת שאני בעולם אם מתי, ר׳ יהודה סבר סמוך למיתה הוא דהדי גט ומקמי הכי אשת איש היא. ור׳ יוסי סבר מכי יהיב לה גיטא כל שעתא מספקא לן דלמא זו היא שעה הסמוכה למיתה והוי גט ספק, ואע״ג דחי טפי, אין ברירה, הלכך ספיקא היא והבא עליה באשם תלוי: "
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו מגורשת ותתן.</b> מגורשת מעכשיו משעת קבלת הגט, וחייבת ליתן מה שהתנה עמה. ואם אבד הגט או נקרע קודם שתתן, אינה צריכה גט אחר, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו:",
+                "<b>אמר רשב״ג מעשה בצידן.</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, אם אמר לה על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו, דוקא קאמר לה. רשב״ג אומר תתן לו את דמיה שלא נתכוין הבעל אלא להרווחה דידיה, ומעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו וכו׳ ואמרו חכמים תתן לו את דמיה. ואין הלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני.</b> בגמרא מוכח דכל סתם שלא קבע זמן כמה תשמש את אביו או כמה תניק את בנו, כמפרש יום אחד דמי, ונתקיים התנאי אם תשמש את אביו או תניק את בנו יום אחד בלבד:",
+                "<b>כמה היא מניקתו.</b> כלומר כמה הוא זמן היניקה, שאם הניקתו יום אחד בזוז הזמן, נתקיים וזתנאי:",
+                "<b>שתי שנים.</b> רבי יהודה אומר י״ח חודש. אבל אם הניקה אותו אחר ששלמו ב׳ שנים לרבנן וי״ח חדש לר׳ יהודה, אין זו יניקה, ולא נתקיים התנאי. ואין הלכה כר״י:",
+                "<b>מת הבן.</b> ולא הניקתו כלל:",
+                "<b>או מת האב.</b> ולא שמשתו:",
+                "<b>הרי זה גט.</b> דלאו לצעורה איכוין בתנאו, אלא להרווחה דידיה, והא לא אצטריך. ואם היה יודע שימות אביו או בנו לא היה מתנה:",
+                "<b>שלא בהקפדה.</b> אע״פ שהיא לא. הכעיסתו, ואין העכבה ממנה, אינו גט. וכ״ש אם היה בהקפדה:",
+                "<b>כזה גט.</b> הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה. ואין הלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>הגיע לאנטיפטרס.</b> מפרש בגמרא משנה זו, כגון דאתני שני תנאים, אי מטינא לגליל, לאלתר ליהוי גיטא. ואי לא מטינא לגליל, אי משתהינן תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא, ואי לא, לא ליהוי גיטא. והלך והגיע לאנטיפרס שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום, בטל הגט. דלא לגליל מטא, ולא אשתהי תלתין יומין:",
+                "<b>וכן אם היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי.</b> שהוא בקצה גבול הגליל:",
+                "<b>וכן אם היה הולך למדינת הים והגיע לעכו.</b> שהוא בקצה גבול של א״י וחזר בתוך ל׳ יום, בטל הגט. שהרי לא הלך למדינת הים וגם לא נשתהה ל׳ יום:",
+                "<b>כל זמן שאעבור מנגד פניך ל׳ יום.</b> כשאשתהה ל׳ יום עובר מנגד פניך אז יהא גט:",
+                "<b>והיה הולך ובא וכו׳</b> לאחר מכאן כשישתהה ל׳ יום עובר מנגד פניה, יהא גט. ולא אמרינן הואיל ומעיקרא היה הולך ובא, ניחוש שמא פייס קטטה שביניהם ובטל גיטא, דמאחר שלא נתייחד עמה בשעה שהיה הולך ובא, לא חיישינן שמא פייס. וכי מקיים תנאיה ושהה ל׳ יום עובר מנגד פניה, הוי גיטא. ובגמרא מוקי לה באומר בשעת התנאי ע״מ כן אני מוסר לה הגט, שתהא נאמנת עלי כמאה עדים כל זמן שתאמר שלא באתי ונתיחדתי ופייסתי. וכן הלכה. שאם לא אמר כן בשעת התנאי, חיישינן שמא יבא בעל ויערער ויאמר פייסתי:   "
+            ],
+            [
+                "<b>אינו גט.</b> דכיון דלא אמר מעכשיו, משמע לאחר שנים עשר חודש יהא גט, והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הזורק.</b> הרי זו מגורשת. דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ונתן בידה, ומדלא כתיב ובידה יתננו, משמע ונתן מכל מקום. בין בחצרה בין בגנה בין בקרפיפה. והוא שתהא עומדת בצד ביתה או בצד חצרה:",
+                "<b>קלתה.</b> כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:",
+                "<b>הרי זו מגורשת.</b> ואפילו היא בתוך ביתו, דמקום חיקה וקלתה קנוי לה, שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה: "
+            ],
+            [
+                "<b>או שמצאתו מאחוריו.</b> שהיה הגט על גבו ועקם גבו לה כדי שתטלנו:",
+                "<b>אינו גט עד שיאמר טלי גטך.</b> ולכי אמר טלי גטך מיהת הוי גט. אבל אם היה הגט על גבי קרקע, או על גבו או בגופו ולא עקם גבו או לא המציא גופו לה כדי שתטלנו, אפילו אמר טלי גטך אינו גט:",
+                "<b>קוראה והרי היא גיטה.</b> כשהיא קוראה בו רואה שהוא גטה:",
+                "<b>קרוב לה מגורשת, קרוב לו אינה מגורשת.</b> כל שהיא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו, זהו קרוב לה. וכל שהיא אינה יכולה לשמרו והוא יכול לשמרו זהו קרוב לו. שניהם יכולים לשמרו או שניהם אינם יכולים לשמרו, זהו מחצה על מחצה. ולענין פסק הלכה אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה או לרשותה: "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי.</b> בגמרא מוקמינן לה באומר זרוק לי חובי בתורת גטין, דכיון דא״ל הכי הוה ליה לחוב זה דין גט, ואם זרק אותו הלוה קרוב למלוה ואבד, זכה הלוה ואינו חייב לשלם. ואם קרוב ללוה, הלוה חייב וכו׳. אבל אם אמר לו זרוק לי חובי והפטר, מכיון שזרקו לו בכל ענין, פטור:",
+                "<b>לאויר הגג.</b> לפחות משלשה סמוך לקרקעית הגג, דכלבוד דמי:",
+                "<b>מרשות הגג.</b> יצא ממחיצת הגג ונכנס לתוך מחיצת המקום שהיא עומדת בו:",
+                "<b>או נשרף הרי זו מגורשת.</b> והוא שקדמה זריקת הגט בחצר קודם שתהא הדליקה באויר החצר. שאם היתה הדליקה בחצר תחלה, מעיקרא לשריפה קאזיל ואינה מגורשת: "
+            ],
+            [
+                "<b>בגט ישן.</b> שכתב לגרש את אשתו ואחר שנכתב הגט נתייחד עמה. ב״ש סברי לא אמרינן גזירה שמא יאמרו גטה קודם לבנה שמא ישהה את הגט שנה או שנתים בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו בתוך זמן זה ואח״כ יגרשנה בו וכשיראו זמן הגט קודם ללידת הבן יהיו סבורים שנתן לה גט משעת כתיבה והוי פגם שיאמרו מן הפנויה נולד. ופסק ההלכה לא יגרש אדם את אשתו בגט ישן. ואם גירש והלך הבעל למדינה אחרת, תנשא בו לכתחלה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב לשם מלכות שאינה הוגנת.</b> אם היה בבבל וכתב לחשבון שנות מלכות אדום, שאין להם מלכות במקום כתיבת הגט, תצא מזה ומזה. ונקראת מלכות [אדום] מלכות שאינה הוגנת שאין לה לא כתב ולא לשון:",
+                "<b>או שכתב לשם מלכות מדי.</b> לפי שצריך לכתוב לשם המלכות של מדינה שהגט נכתב בה, משום שלום מלכות, שיאמרו חשובים אנו בעיניהם שכותבים שטרותיהם בשמינו:",
+                "<b>תצא מזה ומזה.</b> אם נשאת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני:",
+                "<b>ואין לה לא פירות ולא בלאות וכו׳</b> כולה מתניתין מפרשה ביבמות פרק האשה רבה:",
+                "<b>והולד ממזר מזה ומזה.</b> מתניתין ר״מ היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגטין הולד ממזר. ואינה הלכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות.</b> חמש עשרה עריות שאמרו חכמים שצרותיהן מותרות לינשא לשוק בלא חליצה:",
+                "<b>הלכו הצרות.</b> של עריות:",
+                "<b>ונשאו.</b> לשוק:",
+                "<b>ונמצאו.</b> העריות אילונית, ואיגלאי מלתא שהיו קדושי המת בטעות, ונמצא שלא היו אלו צרותיהן ולא פטרום העריות האלו מן החליצה:",
+                "<b>תצא מזה.</b> מבעל שנישאת לו. ומן היבם:",
+                "<b>וכל הדרכים האלו בה.</b> וביבמות מוקמינן לה כר׳ עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין, ואינה הלכה:   "
+            ],
+            [
+                "<b>ונשאת לאחר.</b> דקיי״ל ביאת האחת פוטרת צרתה:",
+                "<b>ונמצאת זו.</b> שנתיבמה אילונית, ואין יבומיה יבומין. ונמצא שלא נפטרה צרתה ונשאת לשוק בלא חליצה:",
+                "<b>תצא מזה ומזה.</b> מבעל זה ומיבמה הראשון: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב סופר גט לאיש.</b> לגרש בו אשתו:",
+                "<b>ושובר לאשה.</b> שתמסור לבעלה כשיפרע לה כתובתה:",
+                "<b>וטעה הסופר.</b> כשמסר להן השטרות:",
+                "<b>ונתן גט לאשה ושובר לאיש.</b> והם מסרו זה לזה. והלכה זו ונשאת כסבורה שזה גט שמסר לה בעלה וזה סבור שמסרה לו אשתו שובר. ורמב״ם גריס ונתן גט לאיש ושובר לאשה. ופירש ונתן, שחשב שנתן גט לאיש ושובר לאשה, אבל הוא לא עשה אלא בהפך. ודחוק הוא:",
+                "<b>אם לאלתר.</b> כל זמן שלא נשאת יצא גט מתחת יד הבעל:",
+                "<b>אינו גט.</b> וצריכה גט אחר:",
+                "<b>ואם לאחר שנשאת.</b> הרי זה גט:",
+                "<b>לא כל הימנו.</b> אין הכל כדבריו של זה הראשון להאמינו:",
+                "<b>לאבד זכותו של שני.</b> שנשאה. דאמרינן קנוניא היא ביניהם והחליפו השטרות לאחר שנשאת. והלכה כרבי אליעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>ולנה עמו בפונדקי.</b> ויש שם עדי יחוד ואין שם עדי ביאה. בית הלל סברי הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה, ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי קידשה בביאה. וב״ש סברי לא אמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה עד שיראוה שנבעלה:",
+                "<b>גט קרח.</b> שקשריו מרובין מעדיו. דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבים גט פתאום לנשותיהם ומתחרטים ולא היו יכולים להחזירן, ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה, שמא בתוך כך יתפייס. וכותב שטה אחת או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד אחד חותם על הכרך מבחוץ, וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ, וכן עד שלישי. ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו, זהו קרח ופסול. דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה, וחיישינן דלמא הבעל אמר להו כולכם חתומו, והרי אחד שלא חתם. ואם נשאת אשה בגט זה, תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה. ומתניתין רבי מאיר היא, דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגטין הולד ממזר. ואינה הלכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הכל משלימין עליו.</b> ואפילו עבד, ואפילו פסול לעדות מחמת עבירה:",
+                "<b>אלא קרוב שהוא ראוי להעיד בעדות אחרת.</b> שאין עליו פסול עדות אלא קורבה. אבל עבד או גזלן לא. עבד דלמא אתי לאסוקי ליוחסין. וגזלן דלמא אתו למימר עבד תשובה. אבל קרוב, כולי עלמא ידעי ליה דקרוב הוא. והלכה כבן ננס שהכל משלימין עליו. ומ״מ אין חותם עליו אלא ע״א פסול בלבד, והשאר צריך שיהיו כלם כשרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המגרש.</b> רבי אליעזר מתיר. טעמא דר״א, דכתיב (ויקרא כ״א:ז׳). ואשה גרושה מאישה לא יקחו, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, פסולה לכהונה. אלמא גט הוא והכא דשרייה לכל אדם חוץ מזה, מותרת לאחרים:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דאמרי איסור כהונה שאני, שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, ואע״ג דהוה גט לפסלה לכהונה, לא הוי גט להתירה לאחרים. והלכה כחכמים. ולא אסרי רבנן אלא כשאמר הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני, או חוץ מפלוני. אבל אי אמר לה הרי זה גטך על מנת שלא תנשאי לפלוני, מודו רבנן דהוי גט, שהרי התירה לכל אדם במסירת הגט אלא שהתנה עמה שלא תנשא לאותו פלוני, והוה כשאר תנאי בעלמא. ואסרי רבנן למגרש לומר הרי זה גטך על מנת שתנשאי לפלוני, שלא יאמרו נשותיהן נותנים זה לזה במתנה. וכל תנאי שמתנה אדם בגט קודם כתיבת הגט, אע״פ שלא נכתב התנאי בתוכו, הגט פסול. אלא אחר שנתנו לידה מתנה מה שהוא רוצה להתנות: "
+            ],
+            [
+                "<b>אלמנה לכהן גדול.</b> כיון דקדושין תופסים בחייבי לאוין, ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה, אשתכח דשייר בגיטא: "
+            ],
+            [
+                "<b>גופו של גט.</b> עיקר כתב הגט, כך יכתבו בו:",
+                "<b>ודין די יהוי ליכי מינאי.</b> שצריך להוכיח בתוכו שעל ידי ספר זה הוא מגרשה. ואי לא כתב ביה הכי, אתו למימר דבדיבור בעלמא גירשה ושטר ראיה בעלמא. והלכה כרבי יהודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב בכתב ידו ואין עליו עדים.</b> לרבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי, כתב ידו כמאה עדים דמי. ולר׳ אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי, הואיל וכתב ידו הוא, וכתב ונתן קרינן ביה, ואע״ג דליכא עדי מסירה כשר מדאורייתאש וחכמים פסלוהו דלמא אתי לאכשורי בכתב סופר:",
+                "<b>ואין בו זמן.</b> דזמן תקנתא דרבנן הוא. אי משום פירות, אי משום שמא יחפה על בת אחותו, כדאמרינן בפרק שני:",
+                "<b>ואין בו אלא עד אחד.</b> איכא למ״ד אכתב ידו קאי, ורישא אשמעינן דאפילו אין בו עד, הולד כשר. והכא אשמעינן דאפילו יש בו עד אחד לכתחלה לא. ואיכא למ״ד אכתב סופר קאי, ואפ״ה הולו. כשר, דסופר הוה ליה במקום עד שני:",
+                "<b>תקון העולם.</b> שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער לומר לא גרשתיה. והלכה כרבי אלעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>ששני גיטין ששוין.</b> בשמותיהם:",
+                "<b>הרי השני בטל.</b> דלא ידעינן דמאן ניהו:",
+                "<b>כלל.</b> זמן אחד לכולן, בכך בשבת גירש פלוני פלונית ופלוני פלונית:",
+                "<b>טופס לכל אחת.</b> זמן לכל אחת ואחת, בכך בשבת גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט. ובכך בשבת גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט, וכן כולם. והעדים מלמטן: "
+            ],
+            [
+                "<b>שני גיטין שכתבן.</b> בשני דפין זה בצד זה, ושני עברים חתומים מתחת הגט הראשון לתחת השני, שם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני. וכן עד שני תחתיו, וחזרו וחתמו תחתיהם שני ישראלים הדרים בארץ יון, וחתמו בכתב יוני, ודרך הכתב יוני שהולך מן השמאל אל הימין, נמצא שם העד תחת הגט שני, ושם אביו תחת הראשון.",
+                "<b>את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר.</b> אם העברים חתומים למעלה, שדרך כתב עברי שהולך מן הימין אל השמאל, ונמצא שם העד תחת הגט הימני, ושם אביו תחת הגט השמאלי, הימני כשר. ואם. היונים חתומים למעלה, השמאלי כשר. ששמות העדים תחת השמאלי הם. וטעמא, דחיישינן שמא העדים האחרונים הפכו את כתבם לסדר שכתבו העדים הראשונים, שאם העברים היו חתומים למעלה שהם הולכים מן הימני אל השמאלי וחתמו על הגט הימני, כשבאו שני היונים לחתום תחתיהם הלכו גם הם מן הימני אל השמאלי כסדר כתיבת העברים, ונמצא שארבעתם חתמו על הגט הימני. וכן אם היונים חתומים למעלה, שמא הפכו העברים שבאו אחריהם סדר כתב עברי, והלכו מן השמאלי אל הימני ונמצאו ארבעתם חתומים על השמאלי: ",
+                "ה״ג עד אחד עברי ועד אחד יוני, ועד אחד עברי ועד אחד יוני באים מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין. וטעמא, דחיישינן שמא העד עברי הראשון חתם על הגט הימני הראשון כפי סדר כתב עברי, והעד היוני השני חתם על הגט השמאלי השני כפי סדר כתב יוני שמתחילין מן השמאל, והעד השלישי העברי הפך כתב העברי והתחיל גם הוא מהשמאל כמו היוני שלפניו, ונמצא גם הוא חתום על הגט השמאלי, והעד היוני האחרון חתום כדרכו מן השמאל אל הימין וגם הוא חתום על השמאלי, ונמצאו ג׳ עדים חתומים על השמאלי, ואחד בלבד חתום על הימני. או בהפך שהעד השני היוני הפך כתבו לסדר כתב עברי והתחיל מן הימין אל השמאל כמו שחתם העד עברי הראשון, והעד עברי השלישי חתם כדרכו מן הימין, ונמצאו שלשתן חתומים על הגט הימני הראשון, והעד היוני האחרון לבדו חתם כדרכו על הגט השמאלי. ומשום דלא ידעינן בהי מינייהו חתימו תלתא ובהי מינייהו לא חתים אלא חד, שניהם פסולין: "
+            ],
+            [
+                "<b>בדף השני.</b> שאצלו ברוחב המגילה:",
+                "<b>מן הצד.</b> בגליון של ימין הגט. או בגליון השמאלי:",
+                "<b>או מאחוריו בגט פשוט.</b> שעדיו בתוכו:",
+                "<b>הקיף.</b> חיבר זה אצל זה:",
+                "<b>שניהם פסולים.</b> שאין נקראת החתימה לא עם זה ולא עם זה:",
+                "<b>את שהעדים נקרין בסופו.</b> שגג חתימה כלפי סופו, ולא שרגלי חתימה כלפי ראשו, כשר: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב סופר ועד.</b> חתם סופר ועד. דהוי להו שני עדים. ואשמעינן מתניתין דלא חיישינן שמא הבעל לא צווז לחתום לסופר, אלא אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב, ולפלוני ופלוני עדים ויחתומו, וחשו הנך עדים לכסופא דספרא שיאמר איני בעיניו כשר לעדות, ואחתמווזו בלא רשותו דבעל. להא לא חיישינן:",
+                "<b>חניכתו.</b> שם לווי של משפחה:",
+                "<b>מעושה.</b> בחזקה:",
+                "<b>בישראל כשר.</b> אם אנסוהו בדין. כגון כל הנך דכופין להוציא, או שהיתה אסורה לו. ואם אנסוהו שלא כדין, פסול. ופוסל מן הכהונה, משום ריח גט:",
+                "<b>ובנכרי.</b> כדין, פסול, ופוסל מן הכהונה. שלא כדין, אפילו ריח גט אין בו. ומי שחייב ליתן גט מן הדין ואין כח בדייני ישראל לכופו, חובטין אותו ע״י נכרים, שאומרים עשה מה שישראל אומר לך, ונותן הגט על פי דייני ישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>יצא שמה בעיר מקודשת.</b> פנויה שיצא עליה קול, פלונית נתקדשה היום לפלוני. ולא קול הברה בלבד, אלא כגון שהיו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסים ויוצאים ואומרים פלונית נתקדשה היום:",
+                "<b>מגורשת הרי זו מגורשת.</b> ארישא קאי, האי איתתא דיצא עליה קול מקודשת וחיישינן ליה ואסרנוה לינשא אלא לאותו האיש, אם חזר ויצא עליה קול מגורשת שגרשה אותו פלוני שיצא לה קול קדושין ממנו, הרי זו מגורשת ומותרת לכל, שהרי קול שחששנו לו תחלה שוברו עמו:",
+                "<b>ובלבד שלא יהא שם אמתלא.</b> שלא יהא עם הקול של קדושין או של גרושין אמתלא, טעם שהוא שובר את כח הקול: "
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו הקדיחה תבשילו.</b> שרפתהו ע״י האור או ע״י מלח. דדרשי בית הלל ערות דבר, או ערוה או דבר, כלומר שאר דבר סרחון שאינו ערוה:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה ממנה.</b> ודריש קרא הכי, אם לא תמצא חן של נוי בעיניו, או אם מצא בה ערוה, או דבר של סרחון, על כל אחד משלשה דברים הללו יכול לגרש. והלכה כבית הלל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..afac056a5cbc621bccc2d81c2063007359d39770
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Gittin/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,531 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Gittin",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Gittin",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>המביא גט ממדינת הים.</b> כל חוצה לארץ קרי מדינת הים:",
+                "<b>צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.</b> אית דאמרי טעמא, לפי שאין בני מדינת הים בני תורה, ואין יודעין שצריך לכתוב הגט לשם האשה. הלכך אומר השליח בפני נכתב ובפני נחתם, וממילא שיילינן ליה אם נכתב לשמה, והוא אומר אין. ואית דאמרי טעמא, לפי שאין שיירות מצויות משם לכאן, שאם יבא הבעל ויערער לומר לא כתבתיו שיהיו עדים מצויין להכיר חתימת העדים. והאמינוהו רבנן לשליח כבתרי, ושוב לא יועיל ערעור הבעל:",
+                "<b>מן הרקם ומן החגר.</b> בין קדש ובין ברד, מתרגמינן בין רקם ובין חגרא:",
+                "<b>אפילו מכפר לודים.</b> שהיא מחוצה לארץ:",
+                "<b>ללוד.</b> שהיא סמוכה לה והיא מארץ ישראל:",
+                "<b>מהגמוניא להגמוניא.</b> שני הגמונים בעיר אחת ומקפידים זה על זה: "
+            ],
+            [
+                "<b>מרקם למזרח.</b> מרקם עד סוף העולם למזרחו קרוי חו״ל, ורקם עצמה נדונה כמזרח העולם ולא כארץ ישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואם יש עליו עוררים.</b> שהבעל מערער שהוא מזויף:",
+                "<b>יתקיים בחותמיו.</b> אם יעידו העדים על חתימת ידיהם, או עדים אחרים יכירו חתימתם, כשר. ובזמן הזה, המביא גט בין בא״י בין בחו״ל צריך ליתנו לה בפני שנים וצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואם חתימת העדים ניכרת במקום נתינת הגט ונתקיים הגט בחותמיו, אין צריך לומר בפ״נ ובפ״נ:",
+                "<b>ואינו יכול לומר.</b> כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שוין למוליך ולמביא.</b> לומר בפ״נ ובפ״נ: "
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מגיטי נשים.</b> שאם יש עליו עד כותי אחד, כשר. אבל שניהם כותים, פוסל ת״ק אפילו בגיטי נשים. ורבן (שמעון בן) גמליאל עשה מעשה והכשיר אפילו כששניהם כותים. והאידנא דגזרו על הכותים שיהיו כגוים לכל דבריהם, לא שנא שאר שטרות ול״ש גיטי נשים אפילו עד אחד כותי פסול:",
+                "<b>בערכאות של גוים.</b> שהעידו העדים עדותם לפני השופט במקום מושב משפטיהם. והוא שידענו באותו שופט ובאותם עדים דלא מקבלי שוחדא. ודוקא בשטרי הלואות ושטרי מקח וממכר שהעדים ראו בנתינת הממון. אבל שטרי הודאות וגיטי נשים, וכל דבר שהוא מעשה ב״ד בערכאות שלהם, הכל פסול:",
+                "<b>ר״ש אומר כשרים.</b> לא הוזכרו בבית המדרש להפסל:",
+                "<b>אלא בזמן שנעשו בהדיוט.</b> ע״י גוים הדיוטות שאינם דיינים. ואין הלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>רצה לחזור בשניהן.</b> קודם שיגיע ליד האשה והעבד:",
+                "<b>יחזור.</b> ואין השליח יכול לזכות בהם לצרכן, דחוב הוא להן, שמאבדין מזונותיהן:",
+                "<b>וחכמים אומרים בגטי נשים.</b> יכול לחזור:",
+                "<b>אבל לא בשחרורי עבדים.</b> והלכה כחכמים:",
+                "<b>שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי.</b> הלכך כי משחרר ליה לא מפסיד ליה מזוני. אבל שלא לזון את אשתו אינו רשאי, הלכך כי מגרש לה מפסיד לה מזוני:",
+                "<b>מפני שהוא קנינו.</b> כלומר הא דהוא אכיל בתרומה כשהוא עבד כהן אינו אלא מפני שהוא קנינו של כהן, מידי דהוה אבהמתו של כהן שאוכלת בכרשיני תרומה, ולאו משום מעליותא היא, הלכך כי משחרר ליה אע״פ שמפסידו מלאכול בתרומה אין זו חובה לעבד:",
+                "<b>לא יתנו לאחר מיתה.</b> דגיטא לא הוי עד דמטי לידה וכי מטי לידה הא מית ואין גט לאחר מיתה. ושטר שחרור נמי כי מטא לידיה הא מית ופקע רשותיה מיניה:",
+                "<b>יתנו לאחר מיתה.</b> ואע״ג דלא אמר מנה זה, דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המביא.</b> נחתם חציו. אחד מן העדים חתם בפני:",
+                "<b>בפני נכתב חציו וכו׳ פסול.</b> ודוקא חציו האחרון. אבל בפני נכתב חציו הראשון שהוא שם האיש והאשה והזמן, כשר. וחציו הראשון נמי לא צריך שיראה הכתיבה עצמה, אלא אם שמע קול הקולמוס בלבד עובר על הנייר בשעת כתיבה, תו לא צריך:",
+                "<b>אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול.</b> בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם, דאצרכוהו רבנן לשליח המביא גט למימר תרווייהו. אבל אם הגט יוצא מתחת ידי שניהם, כשר. ששנים שהביאו גט אין צריך שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם:",
+                "<b>שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול.</b> בזמן שהגט יוצא מתחת יד אחד מהם. אבל אם יוצא מתחת יד שניהם, כשר:",
+                "<b>ורבי יהודה מכשיר.</b> ואפילו יוצא מתחת ידו של אחד מהם. ואין הלכה כרבי יהודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>בלילה ונחתם ביום כשר.</b> שהיום הולך אחר הלילה ואין זה מוקדם:",
+                "<b>ביום ונחתם בלילה פסול.</b> שהרי מוקדם הוא. ותקנו חכמים זמן בגיטין, גזירה שמא יהיה נשוי עם בת אחותו ותזנה עליו וחס עליה שלא תחנק ונותן לה גט בלא זמן. וכשמעידים עליה בב״ד מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה: ",
+                "<b>ור״ש מכשיר.</b> דסבר ר״ש דחכמים תקנו זמן בגיטין משום פירי, שאם לא יהיה זמן בגט יהיה הבעל מוכר והולך פירות נכסי מלוג של אשתו לאחר גרושין, וכשתתבעו בדין יאמר קודם גירושין מכרתי. ולהכי מכשיר ר״ש בנכתב ביום ונחתם בלילה אע״פ שהוא מוקדם, דסבר משעה שנתן עיניו לגרש אע״פ שלא גירש שוב אין לו לבעל פירות. ואין הלכה כר״ש: "
+            ],
+            [
+                "<b>בדיו.</b> אלמיד״ר בערבי:",
+                "<b>סיקרא.</b> צבע אדום:",
+                "<b>קומוס.</b> שרף האילן:",
+                "<b>קנקנתום.</b> וידריאול״ו בלע״ז:",
+                "<b>על העלה של זית.</b> תלושה:",
+                "<b>ונותן לה את הפרה.</b> שאינו יכול לקצצו אחר כתיבה, דכתיב (דברים כ״ד:א׳) וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה, יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה:",
+                "<b>רבי יוסי הגלילי אומר כו׳</b> דרחמנא קרייה לגט ספר, מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, אף כל שאין בו רוח חיים ואינו אוכל. ורבנן אמרי אי כתב בספר כדקאמרת, השתא דכתיב ספר, לספירת דברים הוא דאתא. והלכה כחכמים: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין כותבין במחובר.</b> מפני שמחוסר קציצה:",
+                "<b>כתבו על המחובר וכו׳</b> הכי קאמר, כתב במחובר הטופס, שהוא כל הגט כולו חוץ ממקום האיש ומקום האשה והזמן:",
+                "<b>ותלשו וחתמו.</b> כלומר שכתב התורף שהוא מקום האיש והאשה והזמן אחר שתלשו:",
+                "<b>כשר.</b> דכיון שנכתב התורף בתלוש. אע״פ שהטופס נכתב במחובר, כשר:",
+                "<b>על הנייר המחוק.</b> שיכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכתוב עליו מה שירצה ולא מנכרא מלתא, שהרי עדים נמי על המחק הם חתומים:",
+                "<b>ודפתרא.</b> אין המחק שלו ניכר. דיפתרא, דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+                "<b>וחכמים מכשירין.</b> בגיטין בלבד. דסבירא להו עדי מסירה כרתי, והעדים שהגט נמסר בפניהם הם עיקר הגרושין, לא עדי חתימה. אבל בשאר שטרות דסמכינן אעדי חתימה, מודים חכמים שאין נכתבים לא על נייר מחוק ולא על דיפתרא. והלכה כחכמים: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו חרש שוטה וקטן.</b> והוא שגדול עומד על גביו ואומר לו כתוב לשם פלוני. אבל נכרי ועבד, אפילו גדול עומד על גביו, לכתחלה לא יכתוב גט, מפני שהם בני דעת ואדעתא דנפשייהו עבדי, שאפילו גדול אומר לו כתוב לשם פלוני הוא לא יכתוב אלא לדעת עצמו. ואם נכרי ועבד כתבו טופס הגט, וישראל בן דעת כתב התורף שהוא שם האיש והאשה והזמן שכל אלו צריכין לשמן, הגט כשר. וכן חרש שוטה וקטן דאמרינן במתניתין שכשרים לכתוב את הגט, ה״מ טופס, אבל תורף אינו כשר אלא שיכתבנו ישראל גדול ובן דעת:",
+                "<b>חושן מחרש שוטה וקטן.</b> דלאו בני דעה נינהו:",
+                "<b>וסומא.</b> פסול להביא גט מחוצה לארץ, שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אבל להביא גט בארץ ישראל שא״צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם, או אפילו בחו״ל אם הגט מקויים בחותמיו, או להיות שליח של אשה לקבל גיטה, לכל אלו הסומא כשר:",
+                "<b>ונכרי.</b> דליתיה בתורת גיטין וקדושין, ובמידי דלנפשיה לא חזי לא מצי למעבד שליחותא לאחריני: "
+            ],
+            [
+                "<b>קיבל הקטן.</b> הגט מיד הבעל:",
+                "<b>והגדיל.</b> קודם שמסרו לה:",
+                "<b>פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח.</b> אפילו לא חזר ונתפתח, הואיל והיה פתוח בשעת קבלת הגט שפיר מצי למיהוי שליח, דהא יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אלא איידי דבעי למתני סיפא וחזר ונשתפה, שצריך שיהיה בן דעת בשעת נתינה, תנא נמי רישא וחזר ונתפתח. וכל פסולי עדות בעבירה, פסולין להביא את הגט, שאין נאמנים לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואם הגט מקויים בחותמיו, כשרים להביאו: "
+            ],
+            [
+                "<b>חמותה ובת חמותה כו׳</b> אינן נאמנות לומר מת בעלה, משום דסניין לה ומכוונין לקלקלה:",
+                "<b>ובלבד שהיא צריכה לומר בפ״נ ובפ״נ.</b> ודוקא כשהתנה הבעל עמה בשעה שמסר הגט לידה ואמר לה לא תתגרשי אלא בבית דינו של פלוני ותאמרי בפ״נ ובפ״נ. והב״ד לוקחין אותו מידה אחר שאמרה בפ״נ ובפ״נ, וממנין שליח שיחזור ויתן אותו לה. אבל אשה שגיטה יוצא מתחת ידה בכל מקום שהיא, הרי זו מגורשת, ואפילו שאין הגט מקוים בחותמיו, ואינה צריכה שתאמר בפ״נ ובפ״נ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כל גט.</b> קול סופרים מקרין. הגדולים מקרין לתלמידיהם, כשיבא גט לפניך כתבהו כך. והזכירו שם אינש בעלמא:",
+                "<b>יותר מכן.</b> ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין אלא להתלמד, אלא אף זה שנכתב לשם גירושין גמורים ונמלך, פסול:",
+                "<b>יתר מכן היו לו ב׳ נשים כו׳</b> ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין של אדם זה, פסול. אלא אף זה שהיו לו שתי נשים שנכתב לשם גירושין דהאי גברא, פסול, כיון שנכתב שלא לשם גירושין של זו:",
+                "<b>גדולה וקטנה.</b> לאו דוקא:",
+                "<b>יתר מכן אמר ללבלר וכו׳</b> הא קמ״ל דלא אמרינן הוברר הדבר למפרע דבשעת כתיבה נמי דעתיה אהא ואיכא גירושין דידיה ודידה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב טופסי גיטין.</b> סופר שרוצה שיהיו מזומנין אצלו, שפעמים אדם בא לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים:",
+                "<b>צריד שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן.</b> ובגמרא מוסיף אף מקום הרי את מותרת לכל אדם:",
+                "<b>מפני התקנה.</b> התירו לכתוב טופסי גיטין ושטרות שלא לשמן מפני תקנת הסופר שיהיו מזומנים לו, ובלבד שישייר תורף לכתבו לשמה. וגזרינן תורף שאר שטרות אטו תורף דגיטין:",
+                "<b>רבי יהודה פוסל בכולן.</b> דגזר טופס אטו תורף, ושאר שטרות אטו גיטין:",
+                "<b>ר״א מכשיר בכולן.</b> דלא גזר שאר שטרות אטו גיטין:",
+                "<b>חוץ מגטי נשים שנאמר וכתב לה לשניה.</b> וגזרינן טופס אטו תורף. והלכה בר״א: "
+            ],
+            [
+                "<b>לאלתר.</b> מיד. כשר:",
+                "<b>ואם לאו פסול.</b> ודוקא שאבד במקום שהשיירות מצויות, דאיכא למימר מעוברים ושבים נפל. אבל אם אבד במקום שאין השיירות מצויות, אפילו לאחר זמן מרובה כשר. ואפילו אבד במקום שהשיירות מצויות, אם יש לעדים בו סימן מובהק, כגון שיאמרו נקב יש בו בצד אות פלונית, או שיאמרו מעולם לא חתמנו בגט באלו השמות אלא בזה בלבד, כשר, ואפילו לאחר זמן מרובה:",
+                "<b>בחפיסא או בדלוסקמא.</b> אמתחות שרגילין לתת בהם שטרות ויש בהן סימן שהם שלו:",
+                "<b>אם מכירו כשר.</b> מלתא באנפי נפשה היא. והכי קאמר, מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אע״פ שאינו מכירו לגט, או שמכירו לגט אע״פ שמצאו בכל מקום, כשר:",
+                "<b>נותנו לה בחזקת שהוא קיים.</b> ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו, דאמרינן העמד דבר על חזקתו. אבל אם נודע שמת קודם שהגיע גט לידה, הגט בטל, דאין גט לאחר מיתה:",
+                "<b>מקריבין אותה.</b> ולא חיישינן שמא מתו בעליה, וחטאת שמתו בעליה למיתה עומדת: "
+            ],
+            [
+                "<b>כרקום.</b> תרגום מצור כרכומין:",
+                "<b>המטרפת.</b> ועדיין לא טבעה:",
+                "<b>לידון.</b> בדיני נפשות:",
+                "<b>בת ישראל לכהן.</b> חומרי מתים:",
+                "<b>בת כהן לישראל.</b> חומרי חיים: "
+            ],
+            [
+                "<b>המביא גט בארץ ישראל.</b> שאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם:",
+                "<b>משלחו ביד אחר.</b> ועושה שליח מאליו ולא בבית דין. ודוקא חלה:",
+                "<b>ואם אמר לו.</b> בעל לשליח:",
+                "<b>טול לי הימנה חפץ פלוני.</b> כשתתן לה את הגט. לא ישלחנו ביד אחר: "
+            ],
+            [
+                "<b>עושה ב״ד.</b> שליח, ומשלחו:",
+                "<b>שליח ב״ד אני.</b> ומסתמא ב״ד עשו הדבר בהכשרו. ושליח שני ממנה שליח שלישי עד מאה, וכולן בב״ד, מדתנן במתניתין אין השליח האחרון כו׳ אלא אומר שליח ב״ד אני: "
+            ],
+            [
+                "<b>להיות מפריש עליהן מחלקן.</b> כשיפריש התרומה ימכרנה ויעכב הדמים לעצמו בשביל חובו שיש לו על הכהן. ומעשר ראשון ומעשר עני יעכב ויאכל בשביל החוב שיש לו על הלוי ועל העני. אלא שמפריש ממעשר ראשון תרומת מעשר לכהן. ואם הוא רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לזה הכהן או הלוי או העני שהלוה להן, אין צריך לזכות להם מעשרותיו ותרומותיו על יד אחר, אלא לוקחן לעצמו מיד אחר שיפרישם. אבל אם רגיל ליתן תרומותיו ומעשרותיו לאחרים, אינו יכול לעכבן בחובו, עד שיזכה להם ע״י אחר תחילה, ואח״כ יחזור ויטלם בחובו:",
+                "<b>צריך ליטול רשות מן היורשים.</b> שירשו מהם קרקע משועבדת לבעל חוב, צריך ליטול מהם רשות אם רוצים לפרוע חוב זה מתרומות ומעשרות הללו, דשמא רוצים הם ליקח מתנותיהן ולפרוע חוב מורישם ממקום אחר: "
+            ],
+            [
+                "<b>המניח פירות להיות מפריש עליהן כו׳</b> סומך על אלו ואוכל טבלים אחרים שיש לו, ואומר, הרי תרומתן באותן פירות שהקציתי לכך:",
+                "<b>ואם אבדו.</b> הלך לבדקן ומצאן שאבדו:",
+                "<b>ה״ז חושש.</b> לאותן טבלים שתקן בהבטחתן של אלו. ואם לא אכלן צריך להפריש מהם, שמא כשאמר הרי תרומתן בפירות שהקציתי כבר היו אבודין:",
+                "<b>מעת לעת.</b> של בדיקה. כשבדקן ומצאן אבודין חושש שמא מאתמול בעת הזאת אבדו, ואם עשאן מעשר תוך מעת לעת על פירות אחרים צריך להפריש עליהם מספק. וטפי מהכי לא אחמור רבנן למיחש, אלא סומכין אחזקה:",
+                "<b>בודקין את היין.</b> שהניחו להיות מפריש עליו, צריך לבדקו, שמא החמיץ ואין תורמין מן החומץ על היין:",
+                "<b>בקדים של מוצאי החג.</b> כשמנשבת רוח קדים במוצאי החג:",
+                "<b>ובשעת כניסת מים.</b> כשהן כפול הלבן נקראים בוסר. וכשהלחלוחית נכנסת וגדילה בתוכו שיכול לעצור מהן כל שהוא, היינו כניסת מים. פירוש אחר, היו כותשים הענבים כשדהן בוסר ונותנים לתוכו מים ועושים חומץ לטבול. והלכה כרבי יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השולח והגיע בשליח.</b> שלא היה מתכוין לרדוף אחריו להשיגו, אלא שנשתהה השליח בדרך והיה לו לזה דרך לשם וראהו וביטל הגט, אפילו הכי בטל, ולא אמרינן לצעורא בעלמא מכוין, שאם היה בדעתו לבטלו היה רודף אחריו:",
+                "<b>אינו יכול לבטלו.</b> הא קא משמע לן דאף על פי דחזינן ליה דמהדר עליה מעיקרא לבטוליה, לא אמרינן אגלאי מלתא למפרע דבטולי בטליה. והיכא דיהיב אינש גיטא לדביתהו לזמן או על תנאי, אי אמר לה הרי זה גיטך מעכשיו ולזמן פלוני או אם יתקיים תנאי פלוני, מכי מטי גיטה לידה לא מצי תו לבטליה, ותהיה מגורשת לאותו זמן או כשיתקיים התנאי. ואי לא אמר לה מעכשיו, אפילו לבתר דמטא גטה לידה מצי מבטל ליה: "
+            ],
+            [
+                "<b>בראשונה.</b> לא היה מבטלו בפני האשה ולא בפני השליח, אלא במקום שהיה עומד היה מבטלו בפני שלשה:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שהשליח שאינו יודע בדבר מוליכו לה והיא נישאת בו. ומכח תקנת רבן גמליאל מלקין על מי שמבטל הגט או מוסר מודעא על הגט:",
+                "<b>בראשונה היה משנה שמו ושמה.</b> כשהיו לו שני שמות, אחד כאן ואחד במדינת הים, היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט, ולא היה מקפיד לכתוב את שניהם:",
+                "<b>מפני תיקון העולם.</b> שלא יוציאו לעז על בניה מן השני, לומר לא גרשה בעלה שאין זה שמו. ואדם שהוחזק בשני שמות בשני מקומות, חד במקום הכתיבה וחד במקום הנתינה אינה מגורשת עד שיכתוב שם של מקום הנתינה ושם של מקום הכתיבה עמו. אבל אם הוחזק בשני שמות במקום אחד וכתב אחד מן השמות, בדיעבד הגט כשר. מיהו לכתחילה צריך לכתוב שניהם. והיכא דשינה שמו או שמה בגט, אע״פ שכתב אחר כך וכל שם שיש לי, הגט בטל: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין אלמנה נפרעת.</b> כתובתה:",
+                "<b>מנכסי יתומים, אלא בשבועה.</b> שלא נתקבלה כלום:",
+                "<b>נמנעו מלהשביעה.</b> שמפני שהיא טורחת לפני היתומים מורה התירא לעצמה לישבע שלא לקחה כלום. ואף על פי שלקחה דבר מועט סבורה שבשכר טרחה נוטלתו ואינו מפרעון כתובתה. ולפיכך נמנעו מלהשביעה והיתה מפסדת כתובתה:",
+                "<b>התקין ר״ג שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו.</b> כגון קונם מיני מזונות עלי אם נהניתי מכתובתי:",
+                "<b>וגובה כתובתה.</b> ואם נשאת לאחר קודם שהדירוה היתומים על כתובתה, ואם ידירוה אחר שנשאת, שמא יפר לה בעלה, כיצד יעשו, משביעין אותה חוץ לב״ד שבועה דרבנן שאין ענשה מרובה, ונוטלת כתובתה אחר שנשאת. וכשבאת לגבות כתובתה קודם שתנשא לאחר (הרשות ביד היתומים, רצו משביעין אותה חוץ לב״ד, או מדירים אותה בב״ד:",
+                "<b>העדים חותמים על הגט מפני תקון העולם.</b> אתרווייהו קאי, גבי אלמנה שתהא נודרת ליורשים כל מה שירצו, מפני תקון העולם, שיהיו הנשים נישאות לבעליהן ולא תדאגנה להפסיד כתובתן. וגבי עדים חותמים על הגט מפני תיקון העולם, דהואיל ועדי מסירה כרתי, שהעדים שנמסר הגט בפניהם לאשה הם עיקר הגירושין, לא היה צריך שיחתמו עדים בגט, אלא מפני תיקון העולם, דחיישינן שמא ימות אחד מן העדים שנמסר הגט בפניהם, ונמצא הגט שבידה בלא עדים כחספא בעלמא: ",
+                "<b>הלל התקין פרוזבול.</b> שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט׳) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, עמד והתקין פרוזבול. וזה גופו של פרוזבול, מוסר אני לכם פלוני ופלוני דיינים. שכל חוב שיש לי אצל פלוני, שאגבנו כל זמן שארצה: "
+            ],
+            [
+                "<b>עבד שנשבה ופדאוהו.</b> ישראלים אחרים לאחר שנתיאש רבו ממנו:",
+                "<b>אם לשום עבד ישתעבד.</b> לרבו שני:",
+                "<b>לשום בן חורין לא ישתעבד.</b> לא לרבו ראשון, ולא לרבו שני. לרבו שני לא, דהא לשום בן חורין פרקיה. לרבו ראשון לא, דלמא ממנעי ולא פרקי:",
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד.</b> לרבו ראשון. שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומפיל עצמו לגייסות ומפקיע עצמו מיד רבו:",
+                "<b>אפותיקי.</b> פה תהא קאי. מזה תגבה חובך ולא ממקום אחר:",
+                "<b>ושחררו.</b> רבו ראשון:",
+                "<b>שורת הדין אין העבד חייב כלום.</b> לרבו שני. שהשחרור ששחררו רבו ראשון מפקיעו מידי שעבוד:",
+                "<b>אלא מפני תקון העולם.</b> שמא ימצאנו רבו שני בשוק ויאמר לו עבדי אתה ויוציא לעז על בניו:",
+                "<b>כופין את רבו.</b> שני, ועושהו בן חורין. וכותב לו העבד שט״ח על דמיו, כלומר כפי מה שהוא שוה לימכר בשוק, לא כפי החוב אם היה החוב יתר על דמיו:",
+                "<b>רשב״ג אמר אין העבד כותב.</b> שטר חוב, שהוא אינו חייב כלום. אלא רבו ראשון שהזיק שעבודו של זה, הוא שצריך לשלם לו דמיו, שהמזיק שעבודו של חברו חייב. והלכה כרשב״ג:   "
+            ],
+            [
+                "<b>מי שחציו עבד וחציו בן חורין.</b> כגון עבד של ב׳ שותפים ושחררו אחד מהם. א״נ שקבל רבו ממנו חצי דמיו ושחרר חציו באותם הדמים:",
+                "<b>תקנתם את רבו.</b> שאינו חסר כלום:",
+                "<b>לישא שפחה אינו יכול.</b> מפני צד חירות שבו:",
+                "<b>בת חורין אינו יכול.</b> מפני צד עבדות שבו:",
+                "<b>כופין את רבו ועושהו בן חורין.</b> וה״ה אם היה עבד של מאה שותפין ואחד מהם שחררו, שכופין את כלם לשחררו: "
+            ],
+            [
+                "<b>יצא בן חורין.</b> אם ברח מן הנכרי, או שקנסו אותו ב״ד לפדותו מן הנכרים, כדאמרינן כופין אותו לפדותו ואחר שפדאו לא ישתעבד בו. וקנס חכמים הוא, לפי שהפקיעו מן המצות. וכן לחו״ל יצא לחירות לפי שהוציאו מא״י:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שלא ימסרו הנכרים עצמן להרבות להביא שבויין כשרואין שמוכרין אותם ביותר מכדי דמיהם:",
+                "<b>ואין מבריחין את השבויין מפני תקון העולם.</b> שמא יקצפו על השבויין העתידים לבא לידם ויתנום בשלשלאות וישימו בסד רגלם:",
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת השבויין.</b> דלא חייש רשב״ג על העתידים לבא בשביה, אלא על אותם שהם שבויים עתה עמו. שאם אין שבוי אלא הוא יחידי, מבריחין אותו, ואין לחוש כאן מפני תקנת שבויים אחרים כשאין שבויים אחרים עמו. והלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>משום שם רע.</b> שיצא עליה לעז זנות:",
+                "<b>משום נדר.</b> שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:",
+                "<b>לא יחזיר.</b> ואפילו נמצאו הדברים שקר, או הנדר התירו חכם. שמא תלך ותנשא לאחר וימצא הלעז של זנות שקר, והנדר יתירנו חכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים, ויאמר אלו הייתי יודע שכן אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה, ונמצא גט בטל ובניה ממזרים. לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית, ומתוך הדברים הללו הוא גומר ומגרש גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר.</b> רבי יהודה סבר דטעמא דאמור רבנן המוציא את אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר, כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים. ומש״ה קאמר דנדר שידעו בו רבים, עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי, וקנסוה ולא יחזיר. ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:",
+                "<b>לא יחזיר.</b> דר״מ סבר, טעמא משום קלקולא. הלכך נדר שאינו יכול להפר אבל חכם יכול להתיר, יכול הוא לקלקל את הגט לאחר שתנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה:",
+                "<b>ושאינו צריך חקירת חכם.</b> אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה, לפי שאינו יכול לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע כו׳, שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:",
+                "<b>לא אסרו זה.</b> שצריך חקירת חכם, להחזיר:",
+                "<b>אלא מפני זה.</b> שאינו צריך. דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אילו הייתי יודע שחכם יכול להתירו לא הייתי מגרש, דאנן סהדי שאעפ״כ היה מגרש, שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב״ד בפני חכם לילך לבית דינו ולשאול על נדרה. אלא מפני נדר. שאינו צריך חכם ובעל יכול להפר, אסרו את כולן, שלא יאמר אילו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה:",
+                "<b>א״ר יוסי בר׳ יהודה כו׳</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, במה דברים אמורים כשנדרה היא, אבל נדר הוא שיגרשנה וגרשה, יחזיר ולא חיישינן לקלקולא:",
+                "<b>ואמר ר׳ יוסי ברבי יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך</b>, כלומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך, וגירשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> כלומר שלא אמרו חכמים המגרש את אשתו משום נדר לא יחזירנה אלא מפני תקון העולם דחיישינן לקלקולא, והא לא שייך אלא משום נדר דידה, אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תקון העולם, התירו להחזיר. והלכה כר״י:   "
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר, לא יחזיר.</b> שמא תנשא ותלד ויאמר אילו הייתי יודע שכן, אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשך:",
+                "<b>וחכמים אומרים יחזיר.</b> שלא חיישינן לקלקולא. ובגמרא מפרש מאן חכמים, ר״מ, דאמר בעינן תנאי כפול. והכי במאי עסקינן דלא כפליה לתנאיה, שלא אמר לה הוי יודעת שמשום אילונית אני מוציאך, ואם אין את אילונית לא יהא גט, דהשתא הוי גט אפילו אינה אילונית:",
+                "<b>והיא תובעת כתובתה.</b> שהאילונית אין לה כתובה. ועכשיו שנמצא שאינה אילונית, תובעת כתובתה:",
+                "<b>שתיקותיך יפה ליך מדבוריך.</b> שיאמר אילו ידעתי שסופי ליתן לך כתובה לא גרשתיך, נמצא גט בטל ובניה ממזרים: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין פודין אותו.</b> והוא שרגיל בכך. כגון שמכר ושנה ושלש:",
+                "<b>לוקח ומביא ביכורים.</b> בכל שנה צריך ליקח מהנכרי ביכורי פירותיה בדמים, ומביאן לירושלים:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שלא יהא רגיל למכור קרקע בארץ ישראל לנכרים. ואם מכר יטרח לחזור ולפדות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הניזקין שמין להם בעידית.</b> אע״ג דמדאורייתא היא, דכתיב (שמות כ״ב:ד׳) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, האי תנא סבר דמיטב שדהו דניזק קאמר קרא, ומפני תקון העולם אמרו חכמים שישלם המזיק מעידית שבנכסיו, אע״פ שהם טובים מעידית של ניזק, כדי שיהו נזהרים מלהזיק:",
+                "<b>ובעל חוב בבינונית.</b> דמדאורייתא לא גבי אלא מזיבורית, דכתיב (דברים כ״ד:י״א) והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה, ואין דרכו של אדם להוציא אלא הפחות שבנכסיו, ומפני תקון העולם אמרו בעל חוב בבינונית, כדי שלא תנעול דלת בפני לווין:",
+                "<b>וכתובת אשה בזבורית.</b> דליכא למיחש בה לנעילת דלת. דיותר ממה שהאיש רוצה לישא, אשה רוצה להנשא:",
+                "<b>ר״מ אומר כו׳</b> ואין הלכה כרבי מאיר: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין נפרעים מנכסים משועבדים.</b> כגון לוה שמכר בינונית שלו שהיא משועבדת לבעל חוב, אין הבעל חוב יכול לטרוף אותה מן הלוקח אם נשאר אצל הלוה נכסים בני חורין, ואע״פ שאינן אלא זבורית: "
+            ],
+            [
+                "<b>אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות.</b> הגוזל שדה ומכרה לאחר, וזרעה וצמחה ועשאה פירות ובא נגזל וגבאה עם פירותיה מן הלוקח, אינו משלם ללוקח כי אם היציאה, וחוזר הלוקח על המוכר וגובה דמי הקרקע מנכסים משועבדים, שהרי מכרה לו באחריות וכתב לו שטר מכירה והרי היא מלוה בשטר, ואת הפירות מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:",
+                "<b>וכן לשבח קרקעות.</b> אם השביחה הלוקח בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה:",
+                "<b>ולמזון האשה והבנות.</b> דתנאי כתובה הוא, ואת תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי, ובנן נוקבין דיהויין ליכי מנאי יהויין יתבין בביתי ומתזנין מנכסאי וכו׳, כשבאות לגבות מזונותיהן אין גובים אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:",
+                "<b>מפני תקון העולם.</b> שהם דברים שאין להם קצבה ולא ידע כמה הם ולא מצי מזדהר:",
+                "<b>והמוצא מציאה.</b> והחזירה, והבעלים אומרים שלא החזיר כולה:",
+                "<b>לא ישבע מפני תקון העולם.</b> שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתומים שסמכו אצל בעל הבית.</b> לעשות מעשיהם על פיו ולא שנתמנה להם אפטרופוס, אפילו הכי כאפטרופוס הוא.",
+                "<b>אפטרופוס</b>, בלשון רומי קורין לאב פאט״ר ולקטנים פוטו״ס. ופירוש אפטרופוס אביהן של קטנים:",
+                "<b>שמינהו אבי יתומים ישבע.</b> דאי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא הוה ליה אפטרופוס, ומשום שבועה לא אתי לאמנועי:",
+                "<b>מנוהו בית דין לא ישבע.</b> דטובת חנם היא שזה עושה לבית דין לקבל דבריהם ולטרוח חנם ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי:",
+                "<b>אבא ששאול אומר חלוף הדברים.</b> מנוהו בית דין ישבע, דבההיא הנאה דקא נפיק עליה קלא דאינש מהימנא הוא דהא סמכי עליה בי דינא, משום שבועה לא אתי לאמנועי. מינהו אבי יתומים לא ישבע, דטובת חנם עושה לו לטרוח עם בניו, ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי. והלכה כאבא שאול:",
+                "<b>המטמא.</b> טהרותיו של. חברו:",
+                "<b>והמדמע.</b> מערב תרומה בחולין של חברו. ומפסידו, שצריך למכרו לכהנים בזול:",
+                "<b>והמנסר.</b> שמערב יין נסך ביין כשר ואוסרו בהנאה:",
+                "<b>במזיד חייב.</b> ובדין הוא שיהא פטור, דהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק, אלא מפני תקון העולם שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חברו ואומר פטור אני:",
+                "<b>הכהנים.</b> שפגלו. קרבנות, ששחטו וזרקו דמם במחשבת לאכול מהם חוץ לזמנו. ולא הורצו לבעלים:",
+                "<b>מזידים.</b> שידעו שפסולים בכך:",
+                "<b>חייבים.</b> לשלם דמיהן לבעלים, שהרי צריכין להביא אחרים, ואי נמי נדבה היא שאינו חייב בתשלומין, מכל מקום קשה בעיניו שלא הקריב קרבנו שהרי להביא דורון היה מבקש: "
+            ],
+            [
+                "<b>על החרשת שהשיאה אביה.</b> ואע״ג דהויא אשת איש גמורה שהרי קבל אביה קדושיה כשהיא קטנה, אפ״ה יוצאה בגט, ומקבלת את גטה כשהיא חרשת, ואע״ג דלית בה דעתא, דאשה מתגרשת בעל כרחה, הלכך לא בעינן דעתה:",
+                "<b>ועל קטנה בת ישראל.</b> שנשאת לכהן. והיא יתומה, דלא הוי נשואים אלא מדרבנן:",
+                "<b>שאוכלת בתרומה.</b> דרבנן. ולא גזרינן תרומה דרבנן אטו תרומה דאורייתא:",
+                "<b>מריש.</b> קורה:",
+                "<b>בירה.</b> בית גדול:",
+                "<b>מפני תקנת השבים.</b> שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר המריש עצמו, ימנע מלעשות תשובה:",
+                "<b>שלא נודעה לרבים.</b> שהיא גזולה:",
+                "<b>שהיא מכפרת.</b> ואין צריך להביא אחרת:",
+                "<b>מפני תקון מזבח.</b> שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה, ונמצא מזבח בטל, שנמנעים מלעבוד עבודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא היה סקריקון.</b> נכרי רוצח. כלומר לא דנו דין סקריקון, לומר שהקונה קרקע של ישראל מיד הנכרי רוצח, יהיה חייב לדון עם הבעלים:",
+                "<b>בשעת הרוגי המלחמה.</b> בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה. שהלוקח ממנו באותה שעה היה מקחו קיים ולא היה צריך לדון עם הישראל בעל הקרקע, משום דאגב אונסיה דישראל הוה גמר ומקנה לסיקריקון. וקיי״ל [ב״ב מז:] תלוהו וזבין זביניה זביני:",
+                "<b>אבל מהרוגי המלחמה ואילך.</b> שלא היתה הגזירה ליהרג, דנו דין סקריקון, לומר שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים. כמו שמפורש במשנה:",
+                "<b>מקחו בטל.</b> דאמרינן מיראה עבד:",
+                "<b>לקח מן האיש.</b> קרקע המיוחד לכתובת אשתו:",
+                "<b>מקחו בטל.</b> דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי:",
+                "<b>נותן לבעלים רביע.</b> ששיערו, דסיקריקון מתוך שבחנם בא לידו מוזיל גביה רבעא: "
+            ],
+            [
+                "<b>רומז ונרמז.</b> מה שהוא רומז או שאחרים רומזים לו ונתרצה, הכל קיים. רמיזה, בידיו ובראשו. קפיצה, עקימת שפתים, שנאמר (איוב ה׳:ט״ז) קפצה פיה. ואינו סימן ניכר כמו רמיזה:",
+                "<b>במטלטלין.</b> אם מכר מטלטלין. ואין הלכה כבן בתירה:",
+                "<b>הפעוטות.</b> הקטנים כבן ז׳ כבן ח׳ אם הוא חריף ויודע בטיב משא ומתן. או כבן ט׳ ובן י׳ אם אינו חריף כל כך:",
+                "<b>מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.</b> ומתנתן מתנה. אחד מתנת בריא, ואחד מתנת שכיב מרע. אחד מתנה מרובה, ואחד מתנה מועטת: "
+            ],
+            [
+                "<b>כהן קורא ראשון וכו׳</b> כשהן שוין בחכמה. אבל אם הישראל גדול בחכמה, קודם לכהן וללוי, דממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. הדין הוא דינא דגמרא. והאידנא נהוג שכהן אפילו עם הארץ קודם לחכם גדול שבישראל:",
+                "<b>מפני דרכי שלום.</b> דמדאורייתא יכול הכהן לתת רשות למי שירצה שיקרא בתורה לפניו, ומפני דרכי שלום אמרו שיקרא הוא ראשון ולא יתן רשות לאחר שיקרא, דלא ליתי לאנצויי ולומר מפני מה הרשה לזה ולא לאחר. ולא שנא בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים, ולא שנא בשני ובחמישי בזמן הזה, לעולם כהן קורא ראשון ואינו יכול לתת רשות לישראל שיקרא לפניו, כי היכי דלא ליתו לאנצויי. ואם אין שם כהן, נתפרדה החבילה, ולא יקרא לוי שני אלא כפי חשיבותו, ואית דאמרי לא יקרא לוי בתורה כלל, וכן המנהג:",
+                "<b>מערבין בבית ישן.</b> בני חצר שרגילים ליתן עירובן בכל שבת בבית אחד, אין משנין את מקומן ליתנו בבית אחר:",
+                "<b>מפני דרכי שלום.</b> שבני אדם שהיו רגילים לראות העירוב באותו בית, עכשיו שאין רואים אותו יאמרו שמטלטלין בלא עירוב, ואיכא חשדא:",
+                "<b>בור שהוא קרוב.</b> למוצא אמת המים הבא מן הנהר:",
+                "<b>מתמלא ראשון.</b> ואחריו יתמלאו התחתונים:",
+                "<b>מצודות חיה.</b> שאין להם תוך דליקני ליה כליו:",
+                "<b>יש בהן גזל מפני דרכי שלום.</b> ולא נפיק בדיינים:",
+                "<b>רבי יוסי אומר גזל גמור.</b> מדבריהם. ונפיק בדיינים. ומיהו מודה רבי יוסי דלא הוי גזל דאורייתא לעבור עליו בלאו. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>המנקף.</b> חותך. כמו ונקך סבכי היער (ישעיה י׳):"
+            ],
+            [
+                "<b>החשודה על השביעית.</b> לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך:",
+                "<b>לא תבור ולא תטחון עמה.</b> לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה:",
+                "<b>לאשת עם הארץ.</b> החשודה על המעשרות:",
+                "<b>ובוררת וטוחנת.</b> לפי שרוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>אבל משתטיל המים.</b> בעיסה:",
+                "<b>לא תגע עמה.</b> לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים שהרי הוכשרה לקבל טומאה, וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה:",
+                "<b>וכולן לא אמרו כו׳</b> לא התירו להשאילם כלים ולסייעם בלא שעת עבירה עצמה, אלא משום דרכי שלום:",
+                "<b>ומחזיקין ידי גוים.</b> לומר להם תחזקנה ידיכם:",
+                "<b>ושואלים בשלומם.</b> כל הימים ואפילו ביום חגם. ואע״פ שמטיל שם שמים על הנכרי, ששלום אחד משמותיו של הקב״ה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר התקבל.</b> אם רצה לחזור יחזור. דגט חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא מדעתו:",
+                "<b>לא יחזור.</b> דכיון דאיהי שויתיה שליח הרי הוא כידה ונתגרשה מיד בקבלתו של זה:",
+                "<b>אף האומרת טול לי גיטי.</b> לשון קבלה הוא. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל: "
+            ],
+            [
+                "<b>צריכה.</b> להביא לפנינו שתי כיתי עדים:",
+                "<b>שנים שיאמרו בפנינו אמרה.</b> לו לקבלו:",
+                "<b>ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע.</b> ובשעת השמד שנו, שגזרו על המצות והיו קורעים הגט מיד, שלא ייראה:",
+                "<b>ואפילו הן כו׳</b> שהשנים שאמרה בפניהם הם עצמם ראו כשקבלו:",
+                "<b>או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד.</b> שלישי, שנעשה עד בזו ובזו, מצטרך עמהם:",
+                "<b>היא ואביה.</b> או היא או אביה. היא יש לה יד דהא גדולה היא. ואביה נמי זכאי לקבלו:",
+                "<b>אינה מתגרשת.</b> ואפילו בקבלת אביה, דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ושלחה מביתו, מי שמשלחה ואינה חוזרת, יצאה זו שמשלחה וחוזרת: "
+            ],
+            [
+                "<b>במקום אחר פסול.</b> שהבעל מקפיד שאין רצונו שילעיזו עליו שם:",
+                "<b>הרי היא במקום פלוני.</b> אינו אלא כמראה מקום, שם תמצאנה:",
+                "<b>ורבי אליעזר מכשיר.</b> דסבר איהו דמדעתיה מגרש איכא קפידא, איהי דבעל כרחה מתגרשת מראה מקום היא לו. ואין הלכה כרבי אליעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>הבא לי גטי אוכלת בתרומה.</b> אם אשת כהן היא. עד שיגיע גט לידה:",
+                "<b>לאותו מקום.</b> שכך אמרה לו לא תהא שלוחי אלא שם:",
+                "<b>ורבי אליעזר אוסר מיד.</b> משפירש מאצלה. ורבי אליעזר לטעמיה דמכשיר כשקבלו במקופ אחר, דמראה מקום היא לו ומשעת קבלה איגרשה לה, לפיכך משעה שפירש מלפניה אסורה, שמא מצאו חוץ לעיר וקבלו הימנו. ואין הלכה כר״א: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתבו אגרת וכו׳</b> שהגט קרוי אגרת שכך כתוב בו ואגרת שבוקין:",
+                "<b>פטרוה לא אמר כלום.</b> דלמא לשון פטור וחובד קאמר, להקל מעליה חובות שחייבת:",
+                "<b>פרנסוה.</b> לשון עשיית צרכיה כמו מוציאים לפרנסה וכו׳. הלכך לא ידעינן אי צרכי הגט הוא, שלא תהא זקוקה ליבם, אי צרכי מלבוש וכסות הוא:",
+                "<b>כנימוס.</b> כחוק. לא ידעינן אי חוק גט אי חוק מזון וכסות. וכן כראוי:",
+                "<b>היוצא בקולר.</b> ליהרג בדין המלכות:",
+                "<b>ואמר כתבו.</b> אע״פ שלא אמר תנו:",
+                "<b>יכתבו ויתנו.</b> דאגב פחדיה. טריד ולא פריש:",
+                "<b>המפרש.</b> לים:",
+                "<b>והיוצא בשיירא.</b> למדבריות:",
+                "<b>המסוכן.</b> חולה. והלכה כר״ש שזורי: "
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר כל השומע את קולו.</b> ופירש שמו ושם עירו:",
+                "<b>רצה לשחק בה.</b> הואיל ולא אמר תנו:",
+                "<b>מעשה בבריא.</b> מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו, הרי זה גט, ומעשה נמי בבריא וכו׳. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:   "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לשנים תנו גט לאשתי.</b> אע״ג דלא אמר כתבו ותנו, הרי אלו יכתבו בעצמן. ולא יאמרו לסופר אחר שיכתוב, ולא לעדים לחתום, דלאו בית דין שוינהו לצוות על אחרים אלא עדים שוינהו, והן הן שלוחיו הן הן עדיו. ואם אמר לג׳ כתבו ותנו גט לאשתי, אע״פ שהן ראוין ליעשות ב״ד, כיון דבהדיא אמר להו כתבו, לאו בית דין שוינהו אלא עדים:",
+                "<b>אמר לג׳ תנו.</b> ולא אמר כתבו:",
+                "<b>הרי אלו יאמרו.</b> לעדים אחרים, לכתוב ולחתום וליתן, מפני שעשאן בית דין:",
+                "<b>מבית האסורים.</b> משמו של רבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים:",
+                "<b>נומינו לשליח.</b> אמרנו לרבי חנינא שנעשה שליח בהלכה זו לאמרה בבית המדרש:",
+                "<b>ילמדו.</b> אם אינם יודעים לכתוב. ילמדו לכתוב עד שיכתבוהו הן בעצמן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאחזו קורדייקוס.</b> שנתבלבלה דעתו מחמת שד השולט על השותה יין חדש:",
+                "<b>אין בדבריו האחרונים כלום.</b> וא״צ לחזור ולשאלו אחר שנתישבה דעתו, אלא כותבין הגט וסומכים על דבריו הראשונים. ומיהו כל זמן שדעתו מבולבלת אין כותבין הגט:",
+                "<b>הרכין.</b> הטה:",
+                "<b>בודקין אותו.</b> בדברים אחרים:",
+                "<b>הרי אלו יכתבו ויתנו.</b> אם הרכין על הגט הרכנת הן: "
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו.</b> לבריא או לשכיב מרע חכם:",
+                "<b>נכתוב גט לאשתך.</b> שלא תזקק ליבם: "
+            ],
+            [
+                "<b>זה גטך אם מתי.</b> לא אמר כלום. דמשמע לכשאמות, ואין גט לאחר מיתה:",
+                "<b>מחולי זה.</b> משמע מחולי זה ואילך, וכיון שמת מתוך החולי נמצא שאין הגט חל אלא לאחר מיתה:",
+                "<b>מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט.</b> מספקא לן אי תנאה הוי מהיום אם אמות, וכיון שמת נתקיים התנאי ונמצא שהוא גט משעת נתינתו. אי חזרה הוי שחזר בו ממאי דאמר מהיום, ואמר לאחר מיתה יהא גט, ואינו כלום כיון דלא אמר מהיום אם מתי:",
+                "<b>חולצת.</b> שמא אינו גט:",
+                "<b>ולא מתיבמת.</b> שמא גט הוא והויא לה גרושת אחיו וקיימא עליה באסור כרת: "
+            ],
+            [
+                "<b>לא תתיחד עמו.</b> זה שנתן גט ואמר לה מהיום אם מתי, לא תתייחד עמו. שמא יבא עליה ותהא צריכה גט שני, דחיישינן שמא בעל לשם קדושין:",
+                "<b>מה היא באותן הימים.</b> לאו ארישא קאי באומר מהיום אם מתי, דההיא ודאי לכי מיית אגלאי מלתא דהוי גט משעת נתינה, והבא עליה פטור. אלא באומר לה במסירת הגט הרי זה גטך והתגרשי בו מעת שאני בעולם אם מתי, ר׳ יהודה סבר סמוך למיתה הוא דהדי גט ומקמי הכי אשת איש היא. ור׳ יוסי סבר מכי יהיב לה גיטא כל שעתא מספקא לן דלמא זו היא שעה הסמוכה למיתה והוי גט ספק, ואע״ג דחי טפי, אין ברירה, הלכך ספיקא היא והבא עליה באשם תלוי: "
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו מגורשת ותתן.</b> מגורשת מעכשיו משעת קבלת הגט, וחייבת ליתן מה שהתנה עמה. ואם אבד הגט או נקרע קודם שתתן, אינה צריכה גט אחר, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו:",
+                "<b>אמר רשב״ג מעשה בצידן.</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, אם אמר לה על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו, דוקא קאמר לה. רשב״ג אומר תתן לו את דמיה שלא נתכוין הבעל אלא להרווחה דידיה, ומעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו וכו׳ ואמרו חכמים תתן לו את דמיה. ואין הלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני.</b> בגמרא מוכח דכל סתם שלא קבע זמן כמה תשמש את אביו או כמה תניק את בנו, כמפרש יום אחד דמי, ונתקיים התנאי אם תשמש את אביו או תניק את בנו יום אחד בלבד:",
+                "<b>כמה היא מניקתו.</b> כלומר כמה הוא זמן היניקה, שאם הניקתו יום אחד בזוז הזמן, נתקיים וזתנאי:",
+                "<b>שתי שנים.</b> רבי יהודה אומר י״ח חודש. אבל אם הניקה אותו אחר ששלמו ב׳ שנים לרבנן וי״ח חדש לר׳ יהודה, אין זו יניקה, ולא נתקיים התנאי. ואין הלכה כר״י:",
+                "<b>מת הבן.</b> ולא הניקתו כלל:",
+                "<b>או מת האב.</b> ולא שמשתו:",
+                "<b>הרי זה גט.</b> דלאו לצעורה איכוין בתנאו, אלא להרווחה דידיה, והא לא אצטריך. ואם היה יודע שימות אביו או בנו לא היה מתנה:",
+                "<b>שלא בהקפדה.</b> אע״פ שהיא לא. הכעיסתו, ואין העכבה ממנה, אינו גט. וכ״ש אם היה בהקפדה:",
+                "<b>כזה גט.</b> הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה. ואין הלכה כרשב״ג: "
+            ],
+            [
+                "<b>הגיע לאנטיפטרס.</b> מפרש בגמרא משנה זו, כגון דאתני שני תנאים, אי מטינא לגליל, לאלתר ליהוי גיטא. ואי לא מטינא לגליל, אי משתהינן תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא, ואי לא, לא ליהוי גיטא. והלך והגיע לאנטיפרס שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום, בטל הגט. דלא לגליל מטא, ולא אשתהי תלתין יומין:",
+                "<b>וכן אם היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי.</b> שהוא בקצה גבול הגליל:",
+                "<b>וכן אם היה הולך למדינת הים והגיע לעכו.</b> שהוא בקצה גבול של א״י וחזר בתוך ל׳ יום, בטל הגט. שהרי לא הלך למדינת הים וגם לא נשתהה ל׳ יום:",
+                "<b>כל זמן שאעבור מנגד פניך ל׳ יום.</b> כשאשתהה ל׳ יום עובר מנגד פניך אז יהא גט:",
+                "<b>והיה הולך ובא וכו׳</b> לאחר מכאן כשישתהה ל׳ יום עובר מנגד פניה, יהא גט. ולא אמרינן הואיל ומעיקרא היה הולך ובא, ניחוש שמא פייס קטטה שביניהם ובטל גיטא, דמאחר שלא נתייחד עמה בשעה שהיה הולך ובא, לא חיישינן שמא פייס. וכי מקיים תנאיה ושהה ל׳ יום עובר מנגד פניה, הוי גיטא. ובגמרא מוקי לה באומר בשעת התנאי ע״מ כן אני מוסר לה הגט, שתהא נאמנת עלי כמאה עדים כל זמן שתאמר שלא באתי ונתיחדתי ופייסתי. וכן הלכה. שאם לא אמר כן בשעת התנאי, חיישינן שמא יבא בעל ויערער ויאמר פייסתי:   "
+            ],
+            [
+                "<b>אינו גט.</b> דכיון דלא אמר מעכשיו, משמע לאחר שנים עשר חודש יהא גט, והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הזורק.</b> הרי זו מגורשת. דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ונתן בידה, ומדלא כתיב ובידה יתננו, משמע ונתן מכל מקום. בין בחצרה בין בגנה בין בקרפיפה. והוא שתהא עומדת בצד ביתה או בצד חצרה:",
+                "<b>קלתה.</b> כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:",
+                "<b>הרי זו מגורשת.</b> ואפילו היא בתוך ביתו, דמקום חיקה וקלתה קנוי לה, שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה: "
+            ],
+            [
+                "<b>או שמצאתו מאחוריו.</b> שהיה הגט על גבו ועקם גבו לה כדי שתטלנו:",
+                "<b>אינו גט עד שיאמר טלי גטך.</b> ולכי אמר טלי גטך מיהת הוי גט. אבל אם היה הגט על גבי קרקע, או על גבו או בגופו ולא עקם גבו או לא המציא גופו לה כדי שתטלנו, אפילו אמר טלי גטך אינו גט:",
+                "<b>קוראה והרי היא גיטה.</b> כשהיא קוראה בו רואה שהוא גטה:",
+                "<b>קרוב לה מגורשת, קרוב לו אינה מגורשת.</b> כל שהיא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו, זהו קרוב לה. וכל שהיא אינה יכולה לשמרו והוא יכול לשמרו זהו קרוב לו. שניהם יכולים לשמרו או שניהם אינם יכולים לשמרו, זהו מחצה על מחצה. ולענין פסק הלכה אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה או לרשותה: "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי.</b> בגמרא מוקמינן לה באומר זרוק לי חובי בתורת גטין, דכיון דא״ל הכי הוה ליה לחוב זה דין גט, ואם זרק אותו הלוה קרוב למלוה ואבד, זכה הלוה ואינו חייב לשלם. ואם קרוב ללוה, הלוה חייב וכו׳. אבל אם אמר לו זרוק לי חובי והפטר, מכיון שזרקו לו בכל ענין, פטור:",
+                "<b>לאויר הגג.</b> לפחות משלשה סמוך לקרקעית הגג, דכלבוד דמי:",
+                "<b>מרשות הגג.</b> יצא ממחיצת הגג ונכנס לתוך מחיצת המקום שהיא עומדת בו:",
+                "<b>או נשרף הרי זו מגורשת.</b> והוא שקדמה זריקת הגט בחצר קודם שתהא הדליקה באויר החצר. שאם היתה הדליקה בחצר תחלה, מעיקרא לשריפה קאזיל ואינה מגורשת: "
+            ],
+            [
+                "<b>בגט ישן.</b> שכתב לגרש את אשתו ואחר שנכתב הגט נתייחד עמה. ב״ש סברי לא אמרינן גזירה שמא יאמרו גטה קודם לבנה שמא ישהה את הגט שנה או שנתים בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו בתוך זמן זה ואח״כ יגרשנה בו וכשיראו זמן הגט קודם ללידת הבן יהיו סבורים שנתן לה גט משעת כתיבה והוי פגם שיאמרו מן הפנויה נולד. ופסק ההלכה לא יגרש אדם את אשתו בגט ישן. ואם גירש והלך הבעל למדינה אחרת, תנשא בו לכתחלה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב לשם מלכות שאינה הוגנת.</b> אם היה בבבל וכתב לחשבון שנות מלכות אדום, שאין להם מלכות במקום כתיבת הגט, תצא מזה ומזה. ונקראת מלכות [אדום] מלכות שאינה הוגנת שאין לה לא כתב ולא לשון:",
+                "<b>או שכתב לשם מלכות מדי.</b> לפי שצריך לכתוב לשם המלכות של מדינה שהגט נכתב בה, משום שלום מלכות, שיאמרו חשובים אנו בעיניהם שכותבים שטרותיהם בשמינו:",
+                "<b>תצא מזה ומזה.</b> אם נשאת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני:",
+                "<b>ואין לה לא פירות ולא בלאות וכו׳</b> כולה מתניתין מפרשה ביבמות פרק האשה רבה:",
+                "<b>והולד ממזר מזה ומזה.</b> מתניתין ר״מ היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגטין הולד ממזר. ואינה הלכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות.</b> חמש עשרה עריות שאמרו חכמים שצרותיהן מותרות לינשא לשוק בלא חליצה:",
+                "<b>הלכו הצרות.</b> של עריות:",
+                "<b>ונשאו.</b> לשוק:",
+                "<b>ונמצאו.</b> העריות אילונית, ואיגלאי מלתא שהיו קדושי המת בטעות, ונמצא שלא היו אלו צרותיהן ולא פטרום העריות האלו מן החליצה:",
+                "<b>תצא מזה.</b> מבעל שנישאת לו. ומן היבם:",
+                "<b>וכל הדרכים האלו בה.</b> וביבמות מוקמינן לה כר׳ עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין, ואינה הלכה:   "
+            ],
+            [
+                "<b>ונשאת לאחר.</b> דקיי״ל ביאת האחת פוטרת צרתה:",
+                "<b>ונמצאת זו.</b> שנתיבמה אילונית, ואין יבומיה יבומין. ונמצא שלא נפטרה צרתה ונשאת לשוק בלא חליצה:",
+                "<b>תצא מזה ומזה.</b> מבעל זה ומיבמה הראשון: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב סופר גט לאיש.</b> לגרש בו אשתו:",
+                "<b>ושובר לאשה.</b> שתמסור לבעלה כשיפרע לה כתובתה:",
+                "<b>וטעה הסופר.</b> כשמסר להן השטרות:",
+                "<b>ונתן גט לאשה ושובר לאיש.</b> והם מסרו זה לזה. והלכה זו ונשאת כסבורה שזה גט שמסר לה בעלה וזה סבור שמסרה לו אשתו שובר. ורמב״ם גריס ונתן גט לאיש ושובר לאשה. ופירש ונתן, שחשב שנתן גט לאיש ושובר לאשה, אבל הוא לא עשה אלא בהפך. ודחוק הוא:",
+                "<b>אם לאלתר.</b> כל זמן שלא נשאת יצא גט מתחת יד הבעל:",
+                "<b>אינו גט.</b> וצריכה גט אחר:",
+                "<b>ואם לאחר שנשאת.</b> הרי זה גט:",
+                "<b>לא כל הימנו.</b> אין הכל כדבריו של זה הראשון להאמינו:",
+                "<b>לאבד זכותו של שני.</b> שנשאה. דאמרינן קנוניא היא ביניהם והחליפו השטרות לאחר שנשאת. והלכה כרבי אליעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>ולנה עמו בפונדקי.</b> ויש שם עדי יחוד ואין שם עדי ביאה. בית הלל סברי הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה, ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי קידשה בביאה. וב״ש סברי לא אמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה עד שיראוה שנבעלה:",
+                "<b>גט קרח.</b> שקשריו מרובין מעדיו. דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבים גט פתאום לנשותיהם ומתחרטים ולא היו יכולים להחזירן, ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה, שמא בתוך כך יתפייס. וכותב שטה אחת או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד אחד חותם על הכרך מבחוץ, וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ, וכן עד שלישי. ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו, זהו קרח ופסול. דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה, וחיישינן דלמא הבעל אמר להו כולכם חתומו, והרי אחד שלא חתם. ואם נשאת אשה בגט זה, תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה. ומתניתין רבי מאיר היא, דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגטין הולד ממזר. ואינה הלכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הכל משלימין עליו.</b> ואפילו עבד, ואפילו פסול לעדות מחמת עבירה:",
+                "<b>אלא קרוב שהוא ראוי להעיד בעדות אחרת.</b> שאין עליו פסול עדות אלא קורבה. אבל עבד או גזלן לא. עבד דלמא אתי לאסוקי ליוחסין. וגזלן דלמא אתו למימר עבד תשובה. אבל קרוב, כולי עלמא ידעי ליה דקרוב הוא. והלכה כבן ננס שהכל משלימין עליו. ומ״מ אין חותם עליו אלא ע״א פסול בלבד, והשאר צריך שיהיו כלם כשרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המגרש.</b> רבי אליעזר מתיר. טעמא דר״א, דכתיב (ויקרא כ״א:ז׳). ואשה גרושה מאישה לא יקחו, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, פסולה לכהונה. אלמא גט הוא והכא דשרייה לכל אדם חוץ מזה, מותרת לאחרים:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דאמרי איסור כהונה שאני, שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, ואע״ג דהוה גט לפסלה לכהונה, לא הוי גט להתירה לאחרים. והלכה כחכמים. ולא אסרי רבנן אלא כשאמר הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני, או חוץ מפלוני. אבל אי אמר לה הרי זה גטך על מנת שלא תנשאי לפלוני, מודו רבנן דהוי גט, שהרי התירה לכל אדם במסירת הגט אלא שהתנה עמה שלא תנשא לאותו פלוני, והוה כשאר תנאי בעלמא. ואסרי רבנן למגרש לומר הרי זה גטך על מנת שתנשאי לפלוני, שלא יאמרו נשותיהן נותנים זה לזה במתנה. וכל תנאי שמתנה אדם בגט קודם כתיבת הגט, אע״פ שלא נכתב התנאי בתוכו, הגט פסול. אלא אחר שנתנו לידה מתנה מה שהוא רוצה להתנות: "
+            ],
+            [
+                "<b>אלמנה לכהן גדול.</b> כיון דקדושין תופסים בחייבי לאוין, ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה, אשתכח דשייר בגיטא: "
+            ],
+            [
+                "<b>גופו של גט.</b> עיקר כתב הגט, כך יכתבו בו:",
+                "<b>ודין די יהוי ליכי מינאי.</b> שצריך להוכיח בתוכו שעל ידי ספר זה הוא מגרשה. ואי לא כתב ביה הכי, אתו למימר דבדיבור בעלמא גירשה ושטר ראיה בעלמא. והלכה כרבי יהודה: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב בכתב ידו ואין עליו עדים.</b> לרבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי, כתב ידו כמאה עדים דמי. ולר׳ אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי, הואיל וכתב ידו הוא, וכתב ונתן קרינן ביה, ואע״ג דליכא עדי מסירה כשר מדאורייתאש וחכמים פסלוהו דלמא אתי לאכשורי בכתב סופר:",
+                "<b>ואין בו זמן.</b> דזמן תקנתא דרבנן הוא. אי משום פירות, אי משום שמא יחפה על בת אחותו, כדאמרינן בפרק שני:",
+                "<b>ואין בו אלא עד אחד.</b> איכא למ״ד אכתב ידו קאי, ורישא אשמעינן דאפילו אין בו עד, הולד כשר. והכא אשמעינן דאפילו יש בו עד אחד לכתחלה לא. ואיכא למ״ד אכתב סופר קאי, ואפ״ה הולו. כשר, דסופר הוה ליה במקום עד שני:",
+                "<b>תקון העולם.</b> שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער לומר לא גרשתיה. והלכה כרבי אלעזר: "
+            ],
+            [
+                "<b>ששני גיטין ששוין.</b> בשמותיהם:",
+                "<b>הרי השני בטל.</b> דלא ידעינן דמאן ניהו:",
+                "<b>כלל.</b> זמן אחד לכולן, בכך בשבת גירש פלוני פלונית ופלוני פלונית:",
+                "<b>טופס לכל אחת.</b> זמן לכל אחת ואחת, בכך בשבת גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט. ובכך בשבת גירש פלוני לפלונית, והשלים הגט, וכן כולם. והעדים מלמטן: "
+            ],
+            [
+                "<b>שני גיטין שכתבן.</b> בשני דפין זה בצד זה, ושני עברים חתומים מתחת הגט הראשון לתחת השני, שם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני. וכן עד שני תחתיו, וחזרו וחתמו תחתיהם שני ישראלים הדרים בארץ יון, וחתמו בכתב יוני, ודרך הכתב יוני שהולך מן השמאל אל הימין, נמצא שם העד תחת הגט שני, ושם אביו תחת הראשון.",
+                "<b>את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר.</b> אם העברים חתומים למעלה, שדרך כתב עברי שהולך מן הימין אל השמאל, ונמצא שם העד תחת הגט הימני, ושם אביו תחת הגט השמאלי, הימני כשר. ואם. היונים חתומים למעלה, השמאלי כשר. ששמות העדים תחת השמאלי הם. וטעמא, דחיישינן שמא העדים האחרונים הפכו את כתבם לסדר שכתבו העדים הראשונים, שאם העברים היו חתומים למעלה שהם הולכים מן הימני אל השמאלי וחתמו על הגט הימני, כשבאו שני היונים לחתום תחתיהם הלכו גם הם מן הימני אל השמאלי כסדר כתיבת העברים, ונמצא שארבעתם חתמו על הגט הימני. וכן אם היונים חתומים למעלה, שמא הפכו העברים שבאו אחריהם סדר כתב עברי, והלכו מן השמאלי אל הימני ונמצאו ארבעתם חתומים על השמאלי: ",
+                "ה״ג עד אחד עברי ועד אחד יוני, ועד אחד עברי ועד אחד יוני באים מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין. וטעמא, דחיישינן שמא העד עברי הראשון חתם על הגט הימני הראשון כפי סדר כתב עברי, והעד היוני השני חתם על הגט השמאלי השני כפי סדר כתב יוני שמתחילין מן השמאל, והעד השלישי העברי הפך כתב העברי והתחיל גם הוא מהשמאל כמו היוני שלפניו, ונמצא גם הוא חתום על הגט השמאלי, והעד היוני האחרון חתום כדרכו מן השמאל אל הימין וגם הוא חתום על השמאלי, ונמצאו ג׳ עדים חתומים על השמאלי, ואחד בלבד חתום על הימני. או בהפך שהעד השני היוני הפך כתבו לסדר כתב עברי והתחיל מן הימין אל השמאל כמו שחתם העד עברי הראשון, והעד עברי השלישי חתם כדרכו מן הימין, ונמצאו שלשתן חתומים על הגט הימני הראשון, והעד היוני האחרון לבדו חתם כדרכו על הגט השמאלי. ומשום דלא ידעינן בהי מינייהו חתימו תלתא ובהי מינייהו לא חתים אלא חד, שניהם פסולין: "
+            ],
+            [
+                "<b>בדף השני.</b> שאצלו ברוחב המגילה:",
+                "<b>מן הצד.</b> בגליון של ימין הגט. או בגליון השמאלי:",
+                "<b>או מאחוריו בגט פשוט.</b> שעדיו בתוכו:",
+                "<b>הקיף.</b> חיבר זה אצל זה:",
+                "<b>שניהם פסולים.</b> שאין נקראת החתימה לא עם זה ולא עם זה:",
+                "<b>את שהעדים נקרין בסופו.</b> שגג חתימה כלפי סופו, ולא שרגלי חתימה כלפי ראשו, כשר: "
+            ],
+            [
+                "<b>כתב סופר ועד.</b> חתם סופר ועד. דהוי להו שני עדים. ואשמעינן מתניתין דלא חיישינן שמא הבעל לא צווז לחתום לסופר, אלא אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב, ולפלוני ופלוני עדים ויחתומו, וחשו הנך עדים לכסופא דספרא שיאמר איני בעיניו כשר לעדות, ואחתמווזו בלא רשותו דבעל. להא לא חיישינן:",
+                "<b>חניכתו.</b> שם לווי של משפחה:",
+                "<b>מעושה.</b> בחזקה:",
+                "<b>בישראל כשר.</b> אם אנסוהו בדין. כגון כל הנך דכופין להוציא, או שהיתה אסורה לו. ואם אנסוהו שלא כדין, פסול. ופוסל מן הכהונה, משום ריח גט:",
+                "<b>ובנכרי.</b> כדין, פסול, ופוסל מן הכהונה. שלא כדין, אפילו ריח גט אין בו. ומי שחייב ליתן גט מן הדין ואין כח בדייני ישראל לכופו, חובטין אותו ע״י נכרים, שאומרים עשה מה שישראל אומר לך, ונותן הגט על פי דייני ישראל: "
+            ],
+            [
+                "<b>יצא שמה בעיר מקודשת.</b> פנויה שיצא עליה קול, פלונית נתקדשה היום לפלוני. ולא קול הברה בלבד, אלא כגון שהיו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסים ויוצאים ואומרים פלונית נתקדשה היום:",
+                "<b>מגורשת הרי זו מגורשת.</b> ארישא קאי, האי איתתא דיצא עליה קול מקודשת וחיישינן ליה ואסרנוה לינשא אלא לאותו האיש, אם חזר ויצא עליה קול מגורשת שגרשה אותו פלוני שיצא לה קול קדושין ממנו, הרי זו מגורשת ומותרת לכל, שהרי קול שחששנו לו תחלה שוברו עמו:",
+                "<b>ובלבד שלא יהא שם אמתלא.</b> שלא יהא עם הקול של קדושין או של גרושין אמתלא, טעם שהוא שובר את כח הקול: "
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו הקדיחה תבשילו.</b> שרפתהו ע״י האור או ע״י מלח. דדרשי בית הלל ערות דבר, או ערוה או דבר, כלומר שאר דבר סרחון שאינו ערוה:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר אפילו מצא אחרת נאה ממנה.</b> ודריש קרא הכי, אם לא תמצא חן של נוי בעיניו, או אם מצא בה ערוה, או דבר של סרחון, על כל אחד משלשה דברים הללו יכול לגרש. והלכה כבית הלל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה גיטין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..a387e93c7c1352b7c194cd95d95abdd9965dcdb6
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,661 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Ketubot",
+    "versionSource": "http://sefaria.org/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה כתובות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "בתולה נשאת ליום רביעי – but not on Thursday night, for one would suspect that he would be excited/troubled with the marriage [ceremony] and he would not be able to engage in intercourse.",
+                "שמא יש לו טענת בתולים – such that he [i.e., the husband] would say, I engaged in sexual intercourse but I did not find blood; it made no difference whether she was a minor or a young maiden or an adult, or whether I found an absence of virginity [in her]. If she was a minor or a young maiden , but if she was an adult, there can be no claim of the absence of virginity.",
+                "ישכים ויבא לב\"ד – all the while his anger is upon him, lest he become appeased and be pacified and sustain her and lest she invite unfaithfulness against him and she became forbidden to him. , and the Gemara raises the question , if she should get married on Sunday and if he has a claim [against her] concerning her virginity , he should get up early on Monday morning to go to the Jewish court. And they responded that the Sages were considerate towards the daughters of Israel (in ordaining weddings to be held on the fourth day of the week) that he should be engaged in preparations for the [wedding] meal for three days, Sunday Monday and Tuesday and on Wednesday, he would consummate the marriage. And at a time when the Jewish courts would not be in session on Mondays and Thursdays, a woman may be married on any day, but that he should be engaged in the preparations for the [wedding] meal for three days. And because of the ordinance for the poor, we have the practice in some places to marry on Fridays. And the reason that a widow [would marry] on Thursdays, is because the Sages were considerate towards the daughters of Israel that he should be happy with her for three days: Thurday, Friday and Shabbat. And a person who marries a widow it is prohibited to engage in work for three days, but one who marries a virgin [is prohibited to engage in work] all seven days. And regarding the wedding blessings [in the Birkat HaMazon/the blessing following the meal], it makes no difference whether a young man married a widow or whether a widower married a virgin, we recite the wedding blessings all seven days. But a widower who married a widow, [recites them] one day."
+            ],
+            [
+                "בתולה אלמה גרושה – that is to say, a virgin who is a widow or divorcee or a woman who was released from leviratical marriage [by a halitzah] by the brother of now-deceased betrothed, and she went back and married [another], her Ketubah/marriage contract from the second husband is two hundred [zuz].",
+                "ויש לה טענת בתולים – if the second [husband] did not find her to be a virgin, she has lost her Ketubah, for it is a mistaken purchase as there was a presumption of her being a virgin when she married."
+            ],
+            [
+                "שבא על הקטנה – [a minor girl who is] less than three years and one day [old], for her coition is not coition.",
+                "וקטן – [a minor boy who is] less than nine [years of age] as his coition is not coition if he engages in sexual relations with an adult women.",
+                "ומוכת עץ – if [piece of wood] had been inserted in her at that same place",
+                "כתובתן מאתים – it they simply married in an undefined manner",
+                "וחכמים אומרים: מוכת עץ כתובתה מנה – And the Halakha is according to the Sages, and even if he did not know her, her Ketubah is a Maneh, and it is considered an errant purchase."
+            ],
+            [
+                "בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן הנשואים – if she went back and got married in an undefined manner, her Ketubah is a Maneh, for she is under the presumption [of being] no longer a virgin, we confirm , when she enters the marriage canopy."
+            ],
+            [
+                "האוכל אצל חמיו ביהודה – When they were making the festive meal [celebrating her] betrothal in the house of the bride’s father in Judea, it was the practice that the betrothing [male] would be alone with his betrothed [female] in order that he may become bold towards her (i.e., become intimate). Therefore, when she gets married after that, there is no claim of [her not being] a virgin."
+            ],
+            [
+                "ונסתחפה שדך – an inundating rain has come upon your field ( which is a euphemism) and ruined it, that is to say, your luck has caused this- and you [must] give me my Ketubah-value.",
+                "והיה מקחי מקח טעות – and you don’t have a Ketubah [settlement] from me.",
+                "נאמנת – and we make her take an equitable oath (i.e., one who is sued for a debt denies the latter entirely) that such is according to her words and she takes her Ketubah-value. And such is the Halakha. And if she said: “You found me to be a virgin,” she is not believed, but the Rabbis found the husband to be trustworthy and even without an oath, for it is presumption that a husband will not busy himself with the [wedding] meal and cause her a loss."
+            ],
+            [
+                "דרוסת איש – she had sexual relations with a man.",
+                "נאמנת – and she does not lose her Ketubah-payment. But nevertheless, if she was the wife of a Kohen and following the time of her betrothal, when she married, he claimed that “you had engaged in sexual relations with a man” we remove her from him, lest after he had betrothed her, she had had sexual relations with [another] man, since he said to her, “you had sexual relations with a man,” she is considered to him as a piece [of meat] that is forbidden, and even if by uncontrollable accident had engaged in sexual relations, we establish for ourselves that if she is the wife of a Kohen who had by uncontrollable accident [had sexual relations with another man], she is forbidden to her husband, and he must divorce her and provide her Ketubah-settlement."
+            ],
+            [
+                "מדברת – engaging in sexual relations with",
+                "וכהן הוא – of traceable genealogy, distinguished birth/well-connected",
+                "נאמנת – and she is fit to marry into the priesthood."
+            ],
+            [
+                "מה טיבו של עובר זה וכו' – Rabban Gamaliel states that she is to be believed and she and are daughter are fit to [be married into] the priesthood. But [concerning] the matter of inheritance, Rabban Gamaliel did not state that this fetus should inherit him, and the Halakha is according to Rabban Gamaliel in all the sections of our Mishnah. And even so, ab initio, she should not marry into the priesthood – neither one who speaks (i.e., one who has had sexual relationships) with one person and not the pregnant, other than if most of the people of the city are of traceable genealogy and this particular woman was impregnated from one of them who had separated himself outside of the city and had sexual relations [with her], for we say: “whatever comes out of a mixed multitude is presumed to have come from the majority “(i.e., has the legal status of the majority -see Talmud Ketubot 15a and Zevahim 73a), and so, she may marry into the priesthood whether she or her daughter."
+            ],
+            [
+                "אם רוב העיר משיאין לכהונה – Even though that a majority of one in a general way is sufficient, regarding priestly descent is concerned, they put up a higher standard (i.e., made the law more stringent – Talmud Ketubot 13a). And here, the rabbis required a double majority: most of the party [of priests] that pass through the place and most of the people of the city. But, ab initio, we do not marry into the priesthood other than with the double majority – and such is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האשה שנתארמלה או נתגרשה – and she claims her Ketubah.",
+                "הוא אומר – it refers to [her stating] “when I was divorced,” for if [it was] “when I was a widow,” the heirs would say, ‘our father married you when you were a widow,” and you have only a Maneh [as the payment for the Ketubah for a non-virgin].",
+                "הינומא – there are those who say that it is a canopy of myrtles that they make for virgins and there are those who say that it is a veil that they place on the eyes and she is drowsy in it (see Talmud Ketubot 17b).",
+                "וראשה פרוע – her hair is on her shoulder; such was how they would practice to remove the virgins from the home of their fathers to the wedding chamber.",
+                "אף חלוק קליות – in the place of Rabbi Yohanan ben Beroka they had the practice to distribute parched corn at the nuptials of virgins and if there weren’t witnesses that they did so at her wedding according to the custom of the nuptials of virgins and the Ketubah/marriage contract was lost, the husband is believed and she doesn’t collect anything other than a Maneh."
+            ],
+            [
+                "ומודה רבי יהושע – even though that above in the first chapter (Mishnah 6), regarding what she says: “after you betrothed me, I was raped,” Rabbi Yehoshua disputes Rabban Gamaliel and states, “we do not believe the woman.” In what she said: “after you betrothed me, I was raped,” and she disqualifies herself from [being able to marry into] the priesthood through “Miggo”-the legal rule according to which the deponent’s statement is accepted as true on the ground that, if he (or she) had intended to tell a lie, he/she might have invented one more advantageous to his/her case (see Talmud Ketubot 16a), for if she had wanted, she could have stated, “I was one who lost my hymen through an accidental lesion and was fit [to being able to marry into] the priesthood. These words [apply] where there is [a case] of prohibition or permission to prohibit [her to marry into] the priesthood or to validate it – in this Rabbi Yehoshua disputes Rabban Gamaliel and states that we don’t believe her through “Miggo,” but where there isn’t a case of prohibition and permission other than money at stake/eventual loss (see Talmud Ketubot 23b) such as, for example, where a person says to his fellow: “this field was your father’s, and I purchased it from him,” Rabbi Yehoshua agrees with Rabban Gamaliel that in a case like this, we believe him through “Miggo,” for if he had wanted, he could have said, “it is mine,” and when he said, “this field was your father’s, and I purchased it from him,” he Is believed.",
+                "ואם יש עדים שהיא של אביו אינו נאמן – In the Gemara (Talmud Ketubot 17b) it explains that this Mishnah comes to inform us as for example, that he did not consume other than two years in the presence of the father and one year in the presence of the son, since he did not pay him three years of legal claim of undisturbed possession during a legally fixed period in the lifetime of the father, the year that he ate in the presence of the son does not count for him for the count of the years of presumptive ownership."
+            ],
+            [
+                "אנוסים היינו – compulsion at the pain of death lest he kill him, but compulsion of money, lest he take his money [from him] and all the more so, if he said to him: “for most of the money that he gave us,” they are not believed, for no one incriminates himself (i.e., his testimony against himself has no legal effect), for a person is close to himself, and is not believed about himself, neither for acquittal nor for conviction. And similarly, those who are ineligible for testimony, which is on account of nearness but on account of transgression, they are not believed.",
+                "יוצא ממקום אחר – inscribed in another document that is in the possession of the Jewish court , and this same document came before us with this one and the writing of the signatories are similar one to the other."
+            ],
+            [
+                "הרי אלו נאמנים – for surely there are two witnesses on all of the handwritings.",
+                "צריכים לצרף עמהם אחר – that on their own signatures they testify, not on the Maneh/monetary portion (the weight of gold or silver equal to one hundred common or fifty sacred shekels) in the document , and they require two witnesses for each handwriting.",
+                "וחכ\"א אומרים אינם צריכין לצרף עמהם חר – that on the Maneh/monetary portion in the document they are testifying and when this one says, “this is my signature,” and the other [witness] says, “this is my signature,” it is found that there are two witnesses for the monetary amount in the document and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אם שנשאת – she did not actually get married, but rather, when they permitted her to get married, witnesses came that she had been taken captive, ",
+                "she should not go forth (i.e., leave through divorce) from her first permission [to marry] and she should marry ab initio, but if witnesses came that she had been defiled, even if she had several children, she should go forth (i.e., leave the marriage)."
+            ],
+            [
+                "שתי נשים שנשבו – that there are witnesses that they were taken captive.",
+                "שמעידות זו את זו – each one of them says, “my companion is pure.”",
+                "הרי אלו נאמנות – for with a captive woman, they were lenient to declare fit one witness, and even a slave and even a woman and even a minor who makes a statement in ignorance of its legal bearing, and as long as the witness testifies that he did not leave from her from the time that she was taken captive until the time that she left from the domain of the heathens (see also Tractate Yevamot, Chapter 16, Mishnah 7 and more crucially, the earliest of Mishnah texts, Tractate Eduyot, Chapter 6, Mishnah 1, especially the words of Rabbi Yehuda ben Baba)."
+            ],
+            [
+                "אינן נאמנים – to give to them Terumah/priest’s due.",
+                "ובזמן שהן מעידין זה על זה – for each one says, “I and my colleague is a Kohen.”"
+            ],
+            [
+                "ר' יהודה אומר אין מעלין לכהונה ע\"פ עד אחד – even where there are not [witnesses] repaying each other (with mutual recommendations), and all the more so here, where one can be suspicious of repaying each other: “you testify about me and I [will testify] about you.”",
+                "עוררין – that they call upon him a name of disqualification, but there is no contesting the legitimacy of a person with less than two [people].",
+                "מעלין – where there aren’t [witnesses] repaying each other (with mutual recommendations), which is exactly what is between Rabbi Eliezer and the first Tanna/teacher of Rabbi Yehuda.",
+                "רשב\"ג אומר מעלין לכהונה – In the Gemara (Tractate Ketubot 26a-26b) an objection is raised: Rabban Shimon ben Gamaliel is identical with Rabbi Eliezer and brings up that they disagree on whether they combine for testimony, such as the example that we treat here a case where the father of this [person] is a Kohen, and a rumor came out concerning him that he is the son of a divorced woman or a the son of a halutzah (where she removed the shoe of her dead husband’s brother who refused to leviratical marriage, and they put him down (from the status of priesthood) and one witness came and testified, “I know that he is a Kohen,” and they raised him [again] and [then] came two [other witnesses] and said [that] “he is the son of a divorced woman or the son of halutzah,” and they put him down [again] and [then] one witness came and said: “I know that he is a Kohen,” Rabban Shimon ben Gamaliel says that they raise him to the priesthood on [the testimony] of this last witness because they combine him with the first witness whose “voice” was voided, and who stated: “I know that he is a Kohen,” and even though they did not make their testimonies at the same time, their testimony combines and we state, we establish these two [witnesses] who stated that he is a Kohen with those two [witnesses] who stated that he is a the son of a divorced woman or the son of a halutzah, and we establish a person with his legal presumption, but for Rabbi Eliezer, we don’t raise him up until two witnesses will testify at the same time that he is a Kohen, but the Halakah is according to Rabban Shimon ben Gamaliel that the witnesses combine, even though they did not testify as one."
+            ],
+            [
+                "ע\"י ממון מותרת לבעלה – for they are afraid of losing their money and don’t make it ownerless, and especially when the hand of the Israelites is strong over the idolaters, then she is permitted [to return] to her husband, even if her husband is a Kohen and it is not similar to a woman taken captive because they are frightened to lose their money, but when the hand of the idolaters is stronger, even through the case of money, she is prohibited to her husband if her husband is a Kohen, but if her husband is an Israelite, she is permitted in all matters, for the wife of an Israelite who meets with an accident is permitted to her husband.",
+                "",
+                "כרכום – Aramaic translation is works of siege.",
+                "פסולות – they are prohibited to [marry] a Kohen for the wife of a Kohen is prohibited when she meets with an accident and if there is in the city a hiding place (see Tractate Ketubot 27a) that one woman can hide there, each one of the women of that city are believe to state, “I was hidden and I was not defiled,” and since she is able to say, “I was hidden,” she is believed; also when she stated: “I was not hidden and I was not defiled.”",
+                "המעון הזה – it is an oath.",
+                "אין אדם מעיד ע\"י עצמו – and if a man testified about a woman taken captive that she is ritually pure, he should not marry her if he is a Kohen because of the suspicion and if he redeemed her from prison with his money, he may testify on her behalf and marries her for a person does not throw money at random (unless sure that there is no legal impediment to marrying the woman whom he is about to redeem)and if he did not known that she is pure, he would not give his money for her."
+            ],
+            [
+                "זה כתב ידו של אבא – and they confirm the document on his word for the substantiation of documents, according to the Rabbis, and the Rabbis affirmed what the Rabbis established.",
+                "שיצתה בהינומא וראשה פרוע – and she takes her Ketubah of two hundred [zuz] and even though they do not release money other than through clear testimony, it is different here, for most of the women are married as virgins, it is revealed as something general.",
+                "ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר – when we were studying as school children, ",
+                "to eat Terumah and through this testimony, we feed Terumah of the Rabbis to him, such as for example Terumah/priest’s due that we remove from a pot without holes and things similar to it, but Terumah, according to the Torah, we don’t feed him through testimony such as this, and we do not suspect lest he ws the servant of a Kohen, for it is prohibited to teach the slave Torah.",
+                "ושהיה חולק עמנו על הגורן – and we do not suspect lest he was the servant of Kohen, for we do not distribute Terumah to a slave other than if his master is with him.",
+                "ושהמקום הזה בית הפרס – A person who plows the grave makes a a field of a square P’ras, declared unclean on account of crushed bones carried over it from a ploughed grave which is one hundred cubits for this is what they measured that the plough drags the bones of the dead and the defilement of the field of a square P’ras according to the Rabbis.",
+                "ועד כאן היינו באין בשבת – the Rabbinic Sabbath limits.",
+                "מעמד ומספד – a place which he had herei. to eulogize his dead and to make the “standing up and sitting down” (i.e., the halting of the funeral escort on returning from burial for lamentation or consolation) which they would do for the dead, in this he Is not believed, which is a monetary matter, and which requires complete testimony."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו נערות – for even though they are ineligible/invalid [as marriageable parners], they are assessed a fine. If a man perpetrated violence against one of them, he gives to her father fifty silver [coins].",
+                "הנתינה – from the Gibeonites and on account that Joshua made them choppers of wood and water carriers, they are called Netinim, and they forbidden to enter into the community [of Israel].",
+                "על הכותית – This Tanna/teacher holds that Kutim are “lion-proselytes,” (i.e., proselytes from mere fear, with reference to II Kings 17:25) and are considered as heathens.",
+                "פחותות מבת שלש שנים – that is they have the legal presumption of being virgins, even though they had intercourse during captivity or while in a gentile status, their virginity returns.",
+                "ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו – that she was betrothed to one of them or divorced from betrothal, and she was still a virgin.",
+                "שאע\"פ הן בהכרת אין בהן מיתת ב\"ד – and extirpation does not exempt from payment/indemnity, and these words [apply] where there had been no warning but if they ad been warning, one is exempt from the fine, for hold that those who are liable for extirpation who had been warned are flogged, for no one is flogged and pays a fine."
+            ],
+            [
+                "יתריות על בנות שלש שנים – for since they are appropriate for coition with the legal presumption that they are ownerless, and they had intercourse in their gentile status, and the captive woman while she is in her captivity.",
+                "הרי היא בקדושתה – and she is not in the legal status of one no longer a virgin even though she had been taken captive while she was an adult, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "ולא יהיה און ענוש יענש – surely if there will be an accident with one of these two people who are arguing that one of them was killed , the person who killed is not punished monetarily for he is liable death penalty by the Jewish court because they killed this one, there is no difference regarding the sin which makes one liable for death by the Jewish court whether inadvertently or willfully, is always exempt from payment/indemnity, but concerning a transgression where one is liable for extirpation through it, or stripes/flogging, he is not exempt from payment/indemnity until there will be witnesses and warning and he will be flogged and then does not pay."
+            ],
+            [
+                "רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס – as the Biblical verse states (Deuteronomy 22:28): “[If a man comes upon a virgin] who is not engaged [and seizes her and lies with her, and they are discovered],” but if she is engaged one time, furthermore, there is no indemnity.",
+                "רבי עקיבא אומר יש לה קנס וקנסה לעצמה – since we expound upon “who is not engaged” (Deuteronomy 22:28) to her father, but she is engaged to herself, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "האונס נותן את הצער – someone who had intercourse by compulsion is not the same as someone who had intercourse willingly, and the seduced woman does not have pain, for regarding ‘’suffering,” in the Torah concerning compulsion, but “suffering” is not stated regarding a seduced woman.",
+                "והאונס נותן מיד – to her father, even though he married her/consummated a marriage by conducting a woman to his house.",
+                "לכיוציא – meaning to say that if he will not marry her/consummate a marriage by conducting a woman to his house, for if he does not marry [her], he doesn’t pay the fine, as it is written (Exodus 22:15): “[If a man seduces a virgin for whom the bride-price has not been paid, and lies with her] he must make her his wife by payment of the bride-price,” and “if her father refuses [to give her to him], he must weigh out the silver [in accordance with the bride-price for virgins]” (Exodus 22:16); but concerning the rape, it is written (Deuteronomy 22:29): “[the man who lay with her] shall pay the girl’s father fifty [shekels of] silver and she shall be his wife.”",
+                "שותה בעציצו – in a despised utensil that he chose for It, meaning to say, he is forced to marry her."
+            ],
+            [
+                "מוכת שחין – a leprous woman."
+            ],
+            [
+                "יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור – for since she is an orphan and her fine is hers, the logical support is towards him, for of her own free will she was seduced to him and he is exempt. But not only an orphan, but rather, any young woman who was betrothed and divorced, the rapist is liable and the seducer is exempt like the orphan-girl, for the fine is for herself, as is stated by Rabbi Akiva above (in Mishnah 3 of this chapter) and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "הכל לפי המבייש – an average person who shames, his shame is harder than a despised person and/or from an important person. This is what I found in the explanations of my teachers. But in the [eight chapter of Bava Kamma], the Chapter of החובל /One who causes injury, I found that a simple person who is shamed, his shame is greater, and this is the essence (see the statement in Tractate Bava Kamma, Chapter 8, Mishnah 6: זה הכלל: הכל לפי כבודו – This is the general principle: Everything is according to one’s station/status).",
+                "והמתבייש – according to his importance is his shame.",
+                "כאילו היא שפחה – we appraise how much a man wants to give whether for a virgin maidservant or for a maidservant who has had intercourse to marry her to his servant whose master has satisfaction from him. And in the Gemara (Tractate Ketubot 40b) raises a question: from where [in the Torah] do we learn that he pays for shame, and damage and pain? I would say that the All-Merciful said (Deuteronomy 22:29): “fifty [shekels of] silver,” to all the words and he answers, Scripture states (Deuteronomy 22:29): “The man who lay her shall pay the girl’s father fifty [shekels of] silver,[and she shall be his wife].” The pleasure of lying is separate, the fifty [shekels of] silver is outside of the shame and the damage and the pain."
+            ],
+            [
+                "כל מקום שיש מכר – to the father regarding his daughter, that is, while she is in her youth, he has no fine in regard to her, for there is no fine for a minor. But the Halakha is not like this Mishnah, for this Mishnah is according to Rabbi Meir who states that a minor girl has no fine, but the Sages state that a minor girl has a fine. And a minor girl in this regard is someone from age three until age twelve years and one day who brings forth two [pubic] hairs.",
+                "וכל מקום שיש קנס – when she is a young woman and this is when she is from twelve years and one day old and she brought forth two [pubic] hairs – like this she has a fine.",
+                "אין מכר – for a man does not sell her daughter when she is a young woman.",
+                "הבוגרת – from twelve years of age and six months and one day, and she has brought forth two [pubic] hairs, she is what is called a mature woman and her father cannot sell her and she does not have a fine."
+            ],
+            [
+                "האומר פתיתי את בתו של פלוני – needless to say the person who states I raped [her], that he does not damage her so much for there is no such great evil talk of an outraged woman (i.e., who had been raped) for it is self-evident that he pays shame and damages by his own testimony [but rather] even a person who says, “I seduced [her], causes her greater damage for the evil talk of a seduced woman is greater, and you might think I would say that we don’t believe him to attach merit to the evil report, it comes to teach us that it is beneficial to her for herself to attach merit to the evil report in order to profit from the money",
+                "ואינו משלם קנס – for he admits that with regard to a fine, he is exempt, as Scripture states (Exodus 22:8): “He whom God declares guilty [shall pay double to the other],” except for one who accuses himself (see Talmud Bava Kamma 64b).",
+                "המית שורי את פלוני – and behold I am liable for indemnity through his own [testimony], for he holds that the fine is an indemnification.",
+                "עבדו של פלוני – and behold I am liable thirty Selah, he is exempt, for they are a fine and even if it is not worth a Selah, he gives thirty [Selaim]."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "נערה: והצער בתפוסה – and the “pain” also goes to her father with someone who was raped.",
+                "מת האב – from when she stood in court during her being a young woman, whether she became an adult prior to [her father’s] death or whether she had not become a young man, they belong to the brothers, for since he stood before the court, the father took possession.",
+                "לא הספיק לעמוד בדין וכו' – since he did not stand before the court, it is not his money to bequeath to his sons.",
+                "רבי שמעון אומר – even though he stood in court, it is not the money of the father to bequeath to his sons until it reaches his hand, as it is written (Deuteronomy 22:29): The man who lay with her shall pay the girls father fifty [shekels of] silver.” The Torah did not cause the father to take possession until the time of the giving [of the money], but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "מעשה ידיה – that she did during the life of her father, even though she had no collected, [such as, for example], the salary/reward for work.",
+                "ומציאתה – In the Gemara (Tractate Ketubot 43a), it raises the question: “from whom is she to collect anything she finds?” And it responds as such: this is what he said: her handiwork is like anything she finds. Just as whatever she finds during the lifetime of her father belongs to her father, and after the death of her father is hers, meaning to say, that the brothers do not take possession of what the daughter has found after the death of the father, so too her handiwork [earned] during the lifetime of her father, belongs to the father and the brothers took possession of it [after their father’s death], even though she did not collect the earnings of her labor, but her handiwork that comes after the death of the father is hers, and the brothers do not have possession of the handiwork of the daughter who performs it after the death of the father."
+            ],
+            [
+                "כתובתה של אב – Her Ketubah which she collects from these years of betrothal, and he (i.e., the anonymous Tanna/teacher of the Mishnah) holds that there is a Ketubah for a betrothed woman, and in the days of her being a young woman (i.e., ages 12-12 ½) and a minor girl is stated.",
+                "כתובתה שלה – from when he (i.e., the father) married her off, his control has no legal effect and we follow after the collection and collection after this is what [occurs] and we don’t follow after the writing, to state that since, the first was written while she was under the control of her father, it should be for the father.",
+                "הראשונה של אב – for Rabbi Yehuda holds that we follow after the writing, and since the first Ketubah was written before the marriages while the daughter was under the control of the father, it belongs to the father, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "וזנתה – [she fornicated] from the betrothal and she is a young woman.",
+                "הרי זו בחנק – and even she converted younger than the age of three years, for she is in the status of a virgin, for when it is written [in the Torah] regarding [the penalty of] stoning, it is written with regard to an engaged young woman, with the daughter of an Israelite, as it is written (Deuteronomy 22:21): “for she did a shameful thing in Israel, [committing fornication while under her father’s authority].”",
+                "ולא מאה סלע – for if the husband was found to be lying, for the entire portion is written with regard to an Israelite (and not a convert).",
+                "ולידתה בקדושה ה\"ז סקילה – as Scripture states (Deuteronomy 22:21): “[and the men of the town] shall stone her to death,” for it does not need to say, “that she dies,” but rather, to include her conception that was not in a state of sanctity; but however, for a fine, we don’t include her, since for death she is included, but not for a fine.",
+                "יש לה אב – we are speaking about an Israelite woman.",
+                "ואין לה פתח בית אביה – as for example, when the father does not have a house."
+            ],
+            [
+                "האב זכאי בבתו – when she is a minor and when she is a young woman (i.e., from age twelve and one-day to twelve and one-half years of age).",
+                "בקידושיה בכסף – for the money of her betrothal is his (i.e., the father’s) as it is written concerning the Hebrew maidservant (Exodus 21:11): “she shall go free, without payment,” and we expound, that there is no money to this master, meaning to say to the master who purchased her that she left him gratuitously/for no reason with the signs of young womanhood, but if another master has money and the father appointed him, the money of her betrothal/sanctification is his, eve when she is a young woman until she becomes an adult woman.",
+                "בשטר ובביאה – that he receives the betrothal document on her behalf and hands her over for sexual intercourse for the sake of betrothal to whomever he desires, as it is written (Deuteronomy 24:2): “[she leaves his household] and becomes the wife of another man” (Tosafot Yom Tov omits the first part of the Biblical verse); there is an analogy of the word הויות/becomes – to each other just as “money” is one of the הויות/becomes – in the domain of her father, so also the “document” and “sexual intercourse” while she is in the domain of her father.",
+                "במציאתה – because of enmity/aversion.",
+                "ובמעשה ידיה – as it is written (Exodus 21:7): “When a man sells his daughter as a slave, [she shall not be feed as male slaves are].” Just as a maid servant, her handiwork belongs to her master, also the daughter, her handiwork belongs to her father.",
+                "ובהפרת נדריה – as it is written (Numbers 30:17): “[and his daughter] while in her father’s household by reason of her youth.”",
+                "ומקבל גיטה – as it is written (Deuteronomy 24;2) “she leaves [his household] and becomes [the wife of another man.” An analogy is made between [“leaving” to “becoming]; just as the father receives her betrothal while she is a minor and during her period as a young woman, so too he receives her bill of divorcement.",
+                "ואינו אוכל פירות בחייה – if land fell to her from the house of the father of her mother, her father cannot consume their fruits during her lifetime other than if she dies and he inherits her.",
+                "יתר עליו הבעל – for he takes possession of all of what is taught above that the father retains control, and he consumes the fruits of the property that fell to her in inheritance once she married him.",
+                "ובפרקונה – if she is taken captive, he is liable to redeem her.",
+                "בקבורתה – The Sages established her burial in place of her inheritance for he inherits her if she dies.",
+                "משני חלילים – for a eulogy."
+            ],
+            [
+                "לעולם היא ברשות האב – if an Israelite woman is betrothed to a Kohen she does not eat Terumah/priest’s due, and even if the time arrived that they established for marriage and she did not get married, as the husband is liable for her sustenance she cannot eat Terumah.",
+                "עד שתכנס לחופה – for the sake of marriage that she will be handed over to the domain of the husband.",
+                "שלוחי האב – that the agents of the father ra into the agents of the husband and handed her over to re su"
+            ],
+            [
+                "האב אינו חייב במזונות בתו – during his lifetime [the father is not liable for her sustenance], whereas after [his] death, the daughters are supported from his property from the stipulations of the Ketubah (i.e., Jewish marriage contract) [and his daughter] not specifically, for the same law applies to his son, for the father is not liable to support/feed neither his sons nor his daughters when they are minors, but rather, if he is a man believed to be wealthy, meaning to say, that he is a rich man, the Jewish court takes from against his will in the manner that they force all the rest of the people of the city regarding tzedakah/charity and through it they support his minor age sons and daughters, but if he is not believed to be wealthy, the Jewish court shames/reviles him and announces to him that it is cruelty to him if he does not support his children, and that he is worse than the desert creatures who have compassion upon the offspring, ut they cannot compel him on this, whether his children are male or female and especially when the sons are young, but the youngest of the young and they are the least of the children of Shesh, the Jewish court forces the father and removes [funds] from his hand, against his will to support his children who are he smallest of the small, both the boys and the girls.",
+                "בכרם – on account that they would sit row by row like a vineyard.",
+                "הבנים ירשו והבנות יזונו (see Tractate Bava Batra, Chapter 9, Mishnah 1 and Tractate Ketubot, Chapter 13, Mishnah 3, where this phrase appears as well) – from the provisions of the Ketubah that the male children will inherit the Ketubah of their mother and the female children will be supported from his (i.e., the father’s) property.",
+                "מת הבנים – the male [children] die, ",
+                "[the daughters] do not inherit the Ketubah of their mother, other than after the death of their father; ",
+                "similarly, the daughters are not supported from the property of the father from the strength of the provisions of the Ketubah other than until after the death of their father."
+            ],
+            [
+                "ולא כתב לה כל נכסים כו' חייב – to make all of his property is a surety to her, and he is not able to say, “you don’t have other than the field that is written to you in your Ketubah."
+            ],
+            [
+                "ובכהנת – for he cannot uphold her [as his wife] once she is taken captive, for the wife of a Kohen is prohibited to her husband once she is raped, he writes to her, “I will redeem you and return you to your country,” and he is obligated to give her the Ketubah settlement and even though that against his will, he needs to divorce her."
+            ],
+            [
+                "אינו רשאי – for he is already obligated to redeem her when she is taken captive.",
+                "חייב לרפאותה – for healing is like food/support.",
+                "רשאי – for he is not obligated to support/feed his divorced wife."
+            ],
+            [
+                "יתר על חולקיהום דעם אחוהון – if you die during my life and I betroth you, your children will take your Ketubah after my death when they will come to divide my possessions with the children that I will have from another wife, and the practical difference, for example, is that the Ketubah of this one is greater than that of the other wife, or the children of the other wife are more numerous from the children of this one and it is good for these that they will take the Ketubah of their mother and even if the Ketubot are equivalent for there is not written that the male issue collect, other than from the landed properties, but not from movable properties, and especially where the father left a measure of two of the Ketubot and one Dinar more, then the children inherit the Ketubah of male issue since there remains a place for the inheritance of the Torah for after each one of the children will take the Ketubah of his mother, there remains one Dinar to divide and to inherit the property of their father, but if the father did not leave other than according to the measure of two Ketubot or less than this, they divide the property equally and the Ketubah of male issue is not practiced by them."
+            ],
+            [
+                "עד דתתנסבן – until they will become betrothed, and if they became adult women, even though they had not become betrothed, they have no support /food, for we hold that an adult woman has no support."
+            ],
+            [
+                "מיגד אלמנותיך – during your widowhood.",
+                "אנשי יהודה כותבין כו' – but the Halakha is not like the men of Judea but rather, all the while that she is not married and she did not claim her Ketubah in the Jewish court, she is supported from her husband and lives in the house that she lived in during the life of her husband, and uses all the utensils that she would use during the life of her husband."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אף על פי. אם רצה להוסיף אפי' מאה אמה יוסיף (this fragment quotes Tractate Ketubot, Chapter 4, Mishnah 7) – and we don’t say that he is not permitted to in order as to not embarrass whomever that lacks it.",
+                "שלא כתב לה – the supplement from his knowledge/desire, other than on the condition of marrying her.",
+                "והיא כותבת – even though she did not receive [everything], she pardons and writes that she received it.",
+                "רמ\"א כו' – and the Halakha is according to Rabbi Meir in his decrees (i.e., that a virgin receives two hundred Zuz and a widow receives 100 Maneh or else it is fornication)."
+            ],
+            [
+                "נותנין לבתולה – the time to bring her into the canopy from the day that the husband demanded her after he betrothed her to warn her on the mattes the Huppah to prepare her ornaments/possessions.",
+                "לפרנס עצמה – with her ornaments/possessions for twelve months, as it is written (Genesis 24:55): “Let the maiden remain with us some days;” And what are “days” – a year, as it is written (Leviticus 25:29): “[If a man sells a dwelling house in a walled city, I may be redeemed until a year has elapsed since its sale;] the redemption period shall be a year.”",
+                "לפרנס עצמו – the needs of the meal and the Huppah/marriage.",
+                "ולאלמנה שלשים יום – who does not trouble [herself] so much with her ornaments because they are already in her hand.",
+                "ולא נשאו – for the owners delay and since the Tanna/teacher in the first segment taught about her, the end of the Mishnah also teaches about her.",
+                "ואוכלת בתרומה – if he is a Kohen, and she is an Israelite, that from the time that he betrothed her, she consumes the Terumah/Priest’s due from Torah law, as it is written (Leviticus 22:11): “But a person who is a priest’s property by purchase may eat of them.” And this person who is [the priest’s] property by purchase , but the Rabbis decreed upon an Israelite woman who is betrothed to a Kohen should not consume Terumah as a decree lest he offer her a cup to drink in her father’s house and she will give her some to her brothers and her sisters, and when the time arrives and she hasn’t married, she eats from his food, and does not eat in her father’s house, other than if her husband who is a Kohen designates a place and feeds her there, but there is no further decree lest she provide drink from a cup of Terumah to her brothers or to her sisters.",
+                "",
+                "ר' עקיבא אומר מחצה חולין – to eat during her impurity."
+            ],
+            [
+                "היבם אינו מאכיל בתרומה – while she is a widow waiting for her brother-in-law to marry or reject her, as it is written (Leviticus 22:11): “But a person who is a priest’s property by purchase [may eat of them],” but this is the purchase of his brother.",
+                "עשתה ששה חדשים בפני הבעל – from these twelve months that are fixed for her from when the husband makes a claim upon her.",
+                "או אפי' כולן בפני הבעל ואחד בפני ביבם – even though that most is in the presence of the husband, inevitably, he is not liable for her support during his life, and the same law applies also if he had been liable during his lifetime, she did not consume once e died, for the property by purchase bursts open, but rather, if all of it was in the presence of the husband, she would consume anyway during his lifetime.",
+                "או כולן בפני היבם – and one does not have to say if all of them were in the presence of the levir.",
+                "זו נשנה ראשונה – that when the time arrives, she eats priest’s due/Terumah.",
+                "אין האשה אוכלת – for we suspect lest there is found in her a defect and she is found to be a foreigner retroactively that his business transaction had been in error. And regarding the “First Mishnah,” lest they find in her a defect and we don’t take into consideration for there is no reason to fear that she would have her brothers and sisters drink it for he sets aside for a place for her; therefore, they permit her to eat Terumah/priest’s due when the time arrives."
+            ],
+            [
+                "הרי זו עושה ואוכלת – for they degreed support in place of the work of her hands/her labor (i.e., her wages), therefore she works and consumes according to the words of everyone.",
+                "המותר – he dedicated to the Temple the excess of his wife’s wages, what she does more than what is appropriate for her support and did not dedicate to the Temple her wages themselves.",
+                "ר' מאיר אומר הקדש – for he holds that a person who dedicates something [to the Temple] that did not ever exist, and this is not the Halakha, but rather, the Halakha is according to Rabbi Yohanan ben HaSandlar who stated that it is non-holy/unconsecrated, for a person does not dedicate/sanctify something that never existed."
+            ],
+            [
+                "טוחנת – with hand millstones which are small and if they are large millstones, she prepares all the needs of the grinding as for example, she places it in the grain-receiver/hopper and receives the grain.",
+                "הכניסה לו שפחה אחת – money or property in order to purchase one maidservant.",
+                "יושבת בקתדרא – on a resting/lounge chair and she does not go on his errands to here or there and even though she pours for him the cup [for drinks] and makes the bed for him and washes his face, hands and feet, for these labors, they are not performed by a woman other than his wife alone.",
+                "שיעמום – shock/sudden calamity, which is the Aramaic translation of (Deuteronomy 28:28): “and dismay” is and sudden calamity of the heart, and the dispute of Rabbi Eliezer and Rabban Shimon ben Gamaliel regards a woman who is not idle, but rather engages in all sorts of merriment and there is lewdness involved. But there isn’t boredom/shock for there is no boredom but rather with one who sits and gazes/is astonished and is completely idle, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "המדיר את אשתו מתשמיש המטה – aa for example, that he said: the benefit of your sexual intercourse will be forbidden upon me, but the benefit of my sexual intercourse will be forbidden to you; he is not forbidden for he is subjugated to her, as it is written (Exodus 21:10): “he must not withhold her conjugal rights.”",
+                "ב\"ש אומרים שתי שבתות – if he took a vow for two weeks, she should wait, for such as we found with a woman who gives birth to a female who is ritually impure for two weeks.",
+                "וב\"ה אומרים שבת אחת – for such we have found with a menstruant woman who is ritually impure for seven [days] and we learn something that is frequent. The anger [that a person expresses] over his wife and takes a vow concerning her is something that is frequent, [which we learn] from the menstruant woman something that is frequent, to exclude giving birth which is not all that frequent. But the School of Shammai holds that we learn something that he caused to her. The vow of a man which he causes her to wait/delay from giving birth, which is upon his hand comes upon her, to exclude the menstruant woman that of its own comes to her. And more than one week according to the School of Hillel and two weeks according to the School of Shammai, he should divorce [her] and give [her] the Ketubah settlement, and even if he was a camel driver whose period is thirty days or a sailor whose period is sixth months.",
+                "התלמידים וכו' שלשים יום – and our Mishnah is according to Rabbi Eliezer and the Rabbis dispute it and state even two or three years, and the Halakha is according to the Sages.",
+                "הטיילים – who have no work nor business.",
+                "החמרים – who go out to the villages to bring grain.",
+                "הגמלים – who bring packages on the camels from a place far away.",
+                "הספנים – who go on a voyage to the Great Sea (Mediterranean). He who his beginning was the master of a craft whose period [permitted before he must have sexual relations with his wife] is close and he requested to become the master of a craft whose period is further off, his wife waits for him, except for that of the study of Torah where the woman is unable to wait for her husband who was at leisure ora worker who does not become a Sage."
+            ],
+            [
+                "המורדת – from providing sexual relations, but from work, we force her to do work and we don’t judge her as rebellious.",
+                "טרפעיקין – Every half a denar (Quinarius – see Talmud Ketubot 64a) is a weight of forty-eight barley-corns of refined silver according to the weight of three Darkmonim which is called DRAHAS in Arabic, as each Darkmon is sixteen intermediate barley-corns of silver.",
+                "עד כנגד כתובתה – and afterwards he gives her a Jewish bill of divorce and she leaves without the Ketubah settlement but he doesn’t restrain her in order to lessen on the property that fell to her from her father’s house and to cause her to lose out.",
+                "מוסיפין על כתובתה שלשה דינרים – because of the pain that a difficult man that he is prevented from sexual intercourse more than the pain of his wife. Therefore, when she rebels and causes him pain, we decrease her [Ketubah] by seven Denarim, but when he rebels and causes her pain, we don’t increase [the Ketubah] to her other than by three Denarim, and where she rebels, we state in the Gemara (Talmud Ketubot 63b) took a second note and an announcement regarding her shall be made on four consecutive Sabbaths and that then the court shall send her [the following warning]: ‘Be it known to you that even if your Ketubah is for one hundred Maneh, you have forfeited it.’ The same [law is applicable] to a betrothed or married woman and even to a menstruant [and even to a sick woman] and even to one awaiting the decision of the levir. But prior to the announcement, they inform her that they want to make an announcement about her and after the announcement, they inform her that she has already fulfilled the announcement, and if she stood in her rebellion, she would be divorced without her Ketubah settlement."
+            ],
+            [
+                "המשרה את אשתו על יד שליש – he gives her support through an administrator and does not eat with him (II Kings 6:23): “And he prepared a lavish feast for them [and, after they had eaten and drunk, he let them go, and they returned to their master. And the Aramean bands stopped invading the Land of Israel];” service.",
+                "לא יפחות לה – in a week.",
+                "לא פסק לה שעורים – double from the wheat, but Rabbi Yishmael, who was near Edom where the barley was the worst.",
+                "דבילה – figs that were tread in a circule and sold by wheat and not by measure.",
+                "מפץ – softer than a matting.",
+                "כפה – one veil.",
+                "ומנעלים ממועד למועד – new shoes for each of the Three Pilgrimage Festivals.",
+                "חדשים – hard for her during the months of sunlight (i.e. heat) because they are hot, and nice for her in the rainy days.",
+                "והשחקים שלה – even when he purchases her new ones because she covers herself with them during the days of her menstruation."
+            ],
+            [
+                "נותן לה מעה כסף – in each week for the needs of small things.",
+                "ואוכלת עמו ליל שבת – even though that on all the rest of the days [of the week], he can give her support through a third party if he wants, on Friday night, which is the night of conjugal relations, he is obliged to eat with her.",
+                "מעשה ידיה – athe excess of her handiwork, meaning to say, what she does greater than her support/food.",
+                "שתי – it is hard to wave double of woof and the weight of Judea is double that of the Galilee.",
+                "הכל לפי כבודו – and also according to the custom of the country/province."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מציאת האשה. וירושתה – if an inheritance fell to her, ",
+                "he (i.e., her husband) enjoys the usufruct during her lifetime and the principal is hers.",
+                "ופגמה – damages for injury that she has [sustained], the diminution of monies that they assess concerning her – how beautiful she was to sell in the marketplace and how much she is worth currently.",
+                "ובזמן שבגלוי – for the shame is his and furthermore, she is repulsive to him and he suffers for her.",
+                "ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות – during her lifetime and he principal is her, when he dies or divorces her but if she dies, she inheris it, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "ומת חתנו – and she fell before the levir [for him to consummate the marriage].",
+                "יכול הוא שיאמר – either remove the shoe or fulfill the role of the levir (i.e., marry your sister-in-law), or give what had been decided or let her sit until her head becomes white (i.e., she becomes old), and even though his brother was an ignoramus and he (who had died) was a Sage, he (i.e., the father-in-law) can say – “to your brother, I would want to give [her], but to you, I would not want to give [her].”"
+            ],
+            [
+                "והוא פוסק כנגדן ט\"ו מנה – they are one thousand Denars [that the woman brings into the marriage], which are ten Maneh, and when the groom comes to accept upon himself and to write in the Ketubah , he writes one third more, which are fifteen Maneh, and if the bride brought in to him discernible Denarim because he profits through them.",
+                "וכנגד השום – if she brought in [to the marriage] clothing and ornaments that require estimation, he agrees to restore one-fifth less, so if he brought in an estimated value of one-thousand Zuz, he doesn’t accept upon himself other than eight hundred, for it the manner of those who come to estimate clothing and the property of the bride to estimate them as greater than their worth in honor of the bride and to make her more beloved to her husband.",
+                "שום במנה ושוה במנה – meaning to say, if they did not estimate the property of the bride and her adornments other than like they are worth in the marketplace.",
+                "אין לי אלא מנה – they should not write into the document of the Ketubah other than a Man as they have estimated.",
+                "שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר – the estimation that he accepts her for a Maneh that they told him, write “Maneh” in the Ketubah and she shall bring in an estimation of a Maneh. They must place it in the house of the wedding ceremony thirty one Selah and a Sinar which is a Maneh and a fifth larger.",
+                "ובארבע מאות – the estimated value that the groom accepts upon himself to write four hundred [in the Ketubah], she gives five hundred according to the valuation of those designated/appointed.",
+                "וכשחתן פוסק וכו' – and if they estimated first and she brought in to him whether a small or a large valuation, he writes into the document one-fifth less."
+            ],
+            [],
+            [
+                "המשיא את היתומה – collectors/managers of charity.",
+                "אם יש בכיס – of charity."
+            ],
+            [
+                "מה שראוי ליתן לה – one tenth of the property.",
+                "אם השיא – the father, during his lifetime.",
+                "[married off the first daughter], he should give, etc. (i.e., to the second what the first received), whether it is less than one tenth or whether it is more. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda, for we go after the approximate mental assessment of the father. But if it is impossible to stand by the approximate mental assessment of the father, we give her one-tenth of his possessions as they are found now at the time of her wedding from his immovable (i.e. landed) possessions, but from movable possessions, she does not receive one-tenth. And there are those according to the one who states that in this time, from movable [possessions] she also has one-tenth. But if she married and she did not claim from the heirs, she claims after she got married and we don’t say that she resigned her claim regarding them. And especially, when she was supported from the property of her father but if the heirs stopped from giving her support, [she resigned her claim unless she derived benefit] but if she was an adult woman, she has no support from the property of her father and she resigned her claim regarding the heirs and she is not able to claim further, and even if she was supported from their property."
+            ],
+            [
+                "המשליש מעות לבתו – He [i.e., the father] transferred money in the hands of a third-party for the needs of his daughter to purchase for her a field or a dowry when she gets married.",
+                "",
+                "יעשה שליש כו' – he should purchase/acquire the field and we don’t listen to her for it is a Mitzvah to fulfill the words of the dead person.",
+                "וכי אינה אלא שדה – meaning to say, even if the field was already acquired and she wants to sell, she can sell it; therefore we listen to her. And the dispute of Rabbi Yosi and Rabbi Meir is specifically with regard to an adult woman from betrothal. For is she had already gotten married, everyone states that we listen to her, and with a minor also, Rabbi Yosi admits that there is nothing in the actions a minor at all, and we don’t listen to her. And the Halakha is according to Rabbi Meir."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המדיר את אשתו מליהנות לו – on the benefit of sexual relations, this vow does not take effect because he is subjugated to her and he doesn’t have the power to cancel his obligation of his subjugation and on the benefit of food, even though he is subjugated to her, we find that the vow exists such as we supply her handiwork for her food. And in the Gemara (Talmud Ketubot 70b), it raises a question: if so, why should he appoint an administrator? And it answers – such as the case that we don’t supply the things that she was accustomed to in her father’s house and for this alone, he should appoint an administrator who will provide for her and not that he sill appoint an agent to support her, for the agent of a person is like that person, but rather, he says, all who support does not cause loss.",
+                "יתר מכן יוציא ויתן כתובה – for up to thirty days, people don’t listen and there is no disgrace. More than thirty days, people here and there is disgrace.",
+                "בישראל – if he is an Israelite (as opposed to being a Kohen), he can restore his divorced wife.",
+                "ובכהנת – for if he disvorces her, he is not able to restore her [as his wife], the Rabbis hive him more time, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "אחד מכל הפירות – such as for example, she said, “I take a vow against consuming this produce,” and it is fulfilled for her.",
+                "ר' יהודה אומר כו' – and the Halakha is not according to him."
+            ],
+            [
+                "שלא תתקשט באחד מכל המינים – [for she said]: “I take a vow that this shame be upon me and he fulfilled it for her.",
+                "בעניות שלא נתן קצבה לדבר – until when/how long was it prohibited to her, he should divorce her and give her the Ketubah settlement, but if he set a limit, she should wait until that time, and what is that limit? Twelve months.",
+                "ובעשירות שלשים יום – for it is the case that an important woman benefits from the scent of her adornments for thirty days and this one will benefit from the scent of the adornments that she was adorned with prior to the vow thirty days, and the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה – This Mishnah, we explain it in the Gemara (Talmud Ketubot 71b) as such: [one] Festival he should uphold the marriage. When is this said? With an Israelite woman but with the daughter of a Kohen, two months he should uphold the marriage and three [months], he should divorce her and grant her the Ketubah settlement but our Mishnah is according to Rabbi Yehuda who disputes [regarding the marriage] of an Israelite to a daughter of a Kohen, but the Halakha is not according to him."
+            ],
+            [
+                "שנועל בפניה – the door of joy and the removal of sorrow, and to the house of mourning, he locks it (i.e., the door) in her face, for tomorrow she may die, and no one will eulogize her.",
+                "דבר אחר מחמת – as for example, that under the presumption that lawless human beings are found there.",
+                "שתאמרי לפלוני וכו' – things of degradation/disgrace.",
+                "שתהא ממלאה ומערה לאשפה – there are those who interpret that after she has sexual intercourse and her womb is filled with semen, it would shake it out in order that the seed won’t be absorbed and she will become pregnant. And there are those who interpret that she will fill ten pitches of water and she will pour them out to the ground, because she appears as a women suspected of infidelity by her husband."
+            ],
+            [
+                "מאכילתו שאינו מעושר – and it was not known to him until after she fed him, such as for example, tat she said to him: So-and-so, a Kohen prepared for me the heap [of grain] and left; he asked him and it was found to be a lie.",
+                "ומשמשתו נדה – as for example, when she was presumed to be a menstruant woman/Niddah in his neighborhood when they saw her dress in the clothing of menstruant woman and to her husband she said, “I am ritually pure.”",
+                "ולא קוצה לה חלה – that she said to him: So-and-so prepared for me the dough and they asked him and it was found that to be a lie.",
+                "וטווה בשור – and she shows her arms to people.",
+                "ומדברת עם בני אדם – playing with the boys.",
+                "ומקללת יולדיו בפניו – she curses and blasphemes the father of her husband in the presence of her husband.",
+                "הקולנית – she claims sexual intercourse in a loud voice until her neighbors hear her, and all of these require witnesses and warning to cause them to lose their Ketubah settlements, and they don’t have neither the Ketubah nor the supplement and they don’t take anything other than their outworn garments that exist alone."
+            ],
+            [
+                "שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים – on which vows did they say that she should not eat meat and not drink wine and not adorn herself in colorful clothing, but in the rest of the vows, she is betrothed/sanctified.",
+                "כל המומין הפוסלין בכהנים – with regard to first-born he counts them, and they added to them with regard to women: sweat, and bad breath or bad smell in another place in body. And warts that have in them hair, whether small or large when it is corresponding to her face or in the case where it is underneath the covering that on her head, for sometimes it is seen and sometimes it is not seen for if she is in a revealed place at all times, he sees it and is appeased, but if the wart has no hair, it is not a blemish until it as a large as an Issar. And her voice is thick and different from the voice of other women, and the dog bit her and made in the place of the bite became scarred (see Talmud Ketubot 75a), meaning to say, causing it to shrink like wounds by fire. And her breasts are larger than her neighbors by a handbreadth and just as the breasts are distant from one another until there is a and-breadth between each breast. These are blemishes in women and even though they are not [viewed as] blemishes in Kohanim."
+            ],
+            [
+                "האב צריך להביא ראיה – if he comes to claim her Ketubah from the betrothal, from this that he (i.e., the husband) refuses to take her, he (i.e., the father) needs to bring proof that after she became betrothed, she had blemishes. And even though there is for a woman a presumption regarding her body, for since, these blemishes were found in the domain of her father. And one can say here that they were prior to betrothal, and therefore, if he didn’t bring proof, the husband is believed.",
+                "נכנסה לרשות הבעל – she married and now comes to divorce her without a Ketubah on account of the blemishes in her. It is upon him to bring proof that prior to her becoming betrothed she had these blemishes, for since these blemishes were not found other than in his domain (i.e., of the husband), we say that here they were found, here they were. But after she got married, they came to her and his field was flooded (see Mishnah Ketubot, Chapter 1, Mishnah 6).",
+                "אינו יכול לטון – for he knew and was appeased."
+            ],
+            [
+                "שנולדו בו מומין – from when he married her.",
+                "מומין גדולים – his eye became blinded, his hand was mutilated, his leg was broken, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel and even with large blemishes, we don’t force him to divorce [her]."
+            ],
+            [
+                "מוכה שחין – a leper/Metzora.",
+                "בעל פוליפוס – the smell of the nose.",
+                "והמקמץ – who collects the feces of dogs.",
+                "והמצרף נחשת – cuts off the copper from the place where he finds it from the land and it smells badly.",
+                "והבורסי – dresses hides.",
+                "מפני שממיקתו – makes it loathsome. It is the language of (Zechariah 14:12): “Their flesh shall rot away,” and the Halakha is according to the Sages."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האשה. עד שלא תתארס – and she became betrothed.",
+                "ב\"ש אומרים תמכור – while she is betrothed, but not from when she gets married.",
+                "הואיל וזכה באשה – that she is his betrothed,",
+                "should he not take possession of her property, in astonishment.",
+                "על החדשים – [inheritance] that fell/came to her from when she got married, we are confounded: What did the Sages see to state that if she sold them or gave them away, the husband removes [them] from the hand of those who bought the property, but rather, that you burden us with property that fell/came to her while she was still betrothed meaning to say, that if she sold it, her sale is void, because the husband took possession of them."
+            ],
+            [
+                "נכסים ידועים לבעל ונכסים שאינן ידועים – there are those who interpret “known property” from land, and that which is “not known [property]” as movable property and there are those who state that both (i.e., landed property and movable possessions) are known and these are the ones that are not known: all [the while] that she sits/dwells here and property fell/came to her abroad. And the Halakhic decision is that whether [we are speaking of] property that fell/came to her until she had become betrothed, or whether they fell/came to her from after she was betrothed, if she sold them after she got married, the husband removes [them] from the hand of the purchaser – the usufruct during her lifetime and the body of the land after her death. And the Halakha is according to Rabbi Shimon who divides between property that is known to the husband to possessions which are not known."
+            ],
+            [
+                "שמין אותן – for he (i.e., Rabbi Meir) holds that what grew in his domain, they are usufruct, and what didn’t grow in his domain, they are the principal; therefore, what that the monetary [value] of the land is expensive now for this produce, it is principal, and he needs to give her the money and purchase with them land and he eats its usufruct.",
+                "וחכמים אומרים – even those that did not grow in his domain, the status of usufruct has been given to them for since that the land belongs to her, and Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "ביציאתה – if he comes to divorce her.",
+                "פירות המחוברים לקרקע בכניסתה שלו – meaning to say, at the time of their falling/coming [into inheritance] they are his (i.e., the husband’s) according to the words of the Sages, but there is a difference between the Sages and Rabbi Shimon regarding produce that was attached [to the ground] at the time of her going forth [from the marriage; i.e., divorce}, but the Sages do not speak of them and they don’t hold [this way] regarding that that Rabbi Shimon stated, that when she went forth [from the marriage because of divorce], whatever grew in his domain is his, but the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור – she can prevent/detain it and the Halakha is according to him.",
+                "רבי יהודה אומר לא תמכור – and the Halakha is according to him.",
+                "קימעא – a small amount and even just a little bit.",
+                "ישבע במה הוציא ויטול – and this oath is similar to the Torah and these words [regard] that there was improvement/gain corresponding to the [financial] outlay or more, but if the outlay was greater than the improvement/gain, he should take the oath of the Torah that he made an outlay corresponding to the improvement/gain, and he should take corresponding to the improvement/gain and the rest he loses. And all of this [occurs] when the husband divorced her. But if she rebelled, whether the husband consumed or whether he did not consume, he should take an oath how much he spent and take corresponding to the improvement/gain and in property of mort-main, all the improvement/gain belongs to the husband, for we say, that if he increased [his outlay], he increased for himself."
+            ],
+            [
+                "שנפלו לה נכסים – from her father’s house/estate while she is still a woman awaiting levirate marriage with her dead husband’s brother.",
+                "מה יעשו בכתובתה – [whether it is] a Maneh, or two-hundred and the supplement and the dowry that she brought in to him, go in with her [when she gets married], and when she goes out from her husband (i.e., gets divorced), go out with her and he has accepted upon himself surety (which may be resorted to in case of non-payment).",
+                "ובנכסים הנכנסין והיוצאין – usufruct that when she enters [into marriage], they enter with her and when she leaves from her husband, they leave with her.",
+                "בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב – for she was doubtfully married to the levir and he takes possession of one half of her inheritance from doubt.",
+                "נכסים בחזקתן – the mort-main property are in their legal status/presumption and it is not explained in the possession of whom - if it is in the possession of the heirs of the husband, for since surety/property that may be resorted to in the event of non-payment is upon him or if [it is in the possession of] the heirs of the wife, which were hers, and in the fourth chapter of [Tractate] Yevamot (Mishnah 3), you will find this Mishnah."
+            ],
+            [
+                "ילקח בהן קרקע – because her Ketubah is based upon the property of her first husband; therefore, the property of the dead is surety for her Ketubah but the levir eats from the usufruct and if he performs levirate marriage with her, and [and holds] that movable possessions are mortgaged to the Ketubah.",
+                "שמין אותם – all that grew in the domain of the dead [brother] is surety to the Ketubah.",
+                "וחכמים אומרים פירות המחוברים לקרקע שלו – In the Gemara (Tractate Ketubot 82a) it raises the question: but aren’t all his landed property a surety and a pledge for her Ketubah? And it answers (in the words of Resh Lakish): Read, “belongs to her” (the Sages’ dispute is limited to detached produce and money which, they maintain, as movables and not pledged to the Ketubah).",
+                "כל הקודם זכה – for they hold that movables are not mortgaged to the Ketubah other than if she took hold of them and we require from the lifetime of the husband is the taking hold/possession and the same law applies regarding money, for is the difference of money from detached produce, and the Halakha is according to the Sages.",
+                "הרי היא כאשתו – for when he divorces her with a Jewish bill of divorce and restores her [as his wife], and we don’t speak about (Deuteronomy 25:5): “and perform the levir’s duty,” the All-Merciful said, and still the first levirate marriages are upon her and a Jewish bill of divorce is not sufficient for her, and that is so, that she was divorced, we would say that it a Mitzvah that the All-Merciful cast upon her that when she performs it and established upon her the prohibition of the wife of a brother , and he cannot bring her back, this comes to teach us that the All-Merciful stated (Deuteronomy 25:5): “he shall take her as his wife and perform the levir’s duty.” Since he took her, she is like his wife."
+            ],
+            [
+                "כל נכסיו – that he inherited from his brothers is surety for her Ketubah.",
+                "גירשה אין לה אלא כתובה – but all the while that he did not divorce [her], all of his proerpty is mortgaged to her.",
+                "הרי היא ככל הנשים – for a person who divorces his wife and restored her [as his wife In remarriage] on the condition of her first Ketubah he has remarried her and it is necessary to teach us that regarding the widow of a brother who died without issue that she should not say that she is his wife, for he wrote for her a Ketubah from his money, but his widow of a brother who died without issue, who is not his, he wrote for her other than the property of her first husband, which were pledged and surety when he divorced her and restored her [as his wife]. I might sya this is her Ketubah from her. This comes to teach us that this is not the case."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך – while she still is betrothed, he (i.e., the future husband) writes her: “When you marry me, I have [no] claims whatsoever on your property,” even though they were not acquired from him , she an sell them and give them and her sale is valid , for an inheritance that comes to a person of from another place, a man may make a condition upon her that she will not inherit it, and if they acquired I from her, even after she has married, her sale is valid, but he consumes the usufruct, and if she dies, he inherits her, for that is the implication of: “I have no claims on your property,” but their usufruct, I have a claim and as long as they are your property while you are alive, I have no claim on them – but after death, I have a claim on them.",
+                "רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות – In the Gemara (Tractate Ketubot 83b), it explains what is usufruct and what is usufruct of the usufruct (i.e., produce vs. yield of the produce)? If she brought in [to the marriage] land and it produced fruit/usufruct, these are usufruct. If he sold these fruits/usufruct and purchased with them fields and they produced fruit/usufruct, these are yield of the produce/usufruct of the usufruct. And when he said to her, I have no claim against your property and their usufruct alone, he can consume the usufruct of the usufruct , according to the words of Rabbi Yehuda, he did not remove himself other than from the usufruct/produce alone and the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+                "רשב\"ג אומר אם מתה יירשנה מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה – as it is written (Numbers 27:11): “[If his father had no brothers, you shall assign his property to his nearest relative in his own clan,] and he shall inherit it.” From here [we learn] that the husband inherits his wife, but the final result of the matter is that the inheriting of wife by her husband is not from the Torah, but rather from the Rabbis, and the Biblical verse is a mere support, but nevertheless, the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel not because it makes a condition against what is written in the Torah, but rather because the Sages made it stringent measure for the protection of the law (i.e., the Written Torah)."
+            ],
+            [
+                "ינתנו לכושל שבהן – there are those who interpret it as one whose promissory note was postdated (which is not disqualified necessarily by the Sages, provided that the lender was willing to accept it – as it presents no opportunity for defrauding other creditors) which is the weakest and with legal disadvantage of them all, for he cannot seize properties for a debt that precede it, and there are those who interpret that is for the Ketubah of a wife and it is called weak, and it is not her manner to return after the property of the dead and to request where he has land like the man. And even tough movables of orphans are not mortgaged to the creditor nor to the Ketubah of a woman, here, where they are not in their domain, he leaves them, Rabbi Tarfon holds that we remove them from the hand of the borrower or from the hand of the one holding the deposit and give them to creditor and for the Ketubah.",
+                "ינתנו ליורשים – possession does not take effect.",
+                "שכולן צריכין שבועה – for a person who comes to collect from the property of orphans, he should not collect without an oath, and all the while that they did not take an oath, we don’t known if they have anything against him; therefore, when the dead person dies, he orphans took possession of them and they are in their domain."
+            ],
+            [
+                "כל הקודם בהם זכה – if the heirs came earlier, they take possession and we don’t remove it from their hands for orphans’ movables are not mortgaged to a creditor or for a Ketubah. If one of them – the wife or the lender he takes possession, [for Rabbi] Tarfon holds that taking possession after death has legal effect.",
+                "זכתה אשה יותר על כתובתה – if she got there ealier and took hold of it and it has more than [the value of] the Ketubah or the creditor arrived first and seized it and there is more than the lien [due him].",
+                "המותר – should be given to the weakest. This owner of the document whose had is at a disadvantage, if it were to come into the hand of the orphans, furthermore, he cannot remove it from them – neither the wife nor the creditor. But nowadays, we have the practice in all Jewish courts throughout Israel that possessions of the orphans are mortgaged to the creditor; a person who died and left movables, and he had on them a creditor and the Ketubah of a wife , all who comes first gained possession, whether the creditor was early or whether the creditor was later, for there is no antecedent with regard to movables. But if none of them came early, they divide the movables between themselves , as we state further on in Chapter [Ten, Mishnah 2) “He who was married.”"
+            ],
+            [
+                "חנונית – to sell and to buy in the store",
+                "אפוטרופא – to deal with his money and engage in business.",
+                "משביעה כל זמן שירצה – an oath like that of the Torah on a claim of perhaps, and he is able to assess her that she did not make a fraudulent representation/overcharging regarding her spindle and her dough.",
+                "... but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "משביע הוא את יורשיה – if he divorced her or she died and her heirs claim from him her Ketubah, they take the oath of heirs that she did not deposit anything with us at the time of death nor say to us anything before then and we did not find among her documents that the document of her Ketubah had been paid off.",
+                "ואת הבאים ברשותה – if she sold her Ketubah to others and she was divorced or died and the purchaser of mortgaged property claim her Ketubah, even they are bound to swear the oath of heirs.",
+                "אבל יורשיו משביעין אותה – if she became a widow and he or her heirs collect money from the orphans, they require an oath, for they are not exempted other than from him, if she collects her Ketubah settlement during his lifetime.",
+                "לבאין ברשותי – if I sell my property and you come to collect from the bought properties."
+            ],
+            [
+                "והלכה מקבר מעלה – this one who exempted her husband from the oath.",
+                "לבית אביה – who did not engaged further in property.",
+                "אין היורשים משביעין אותה – with what she had engaged in between death and the burial for if the heirs are able to cause her to take an oath on this while she needs to bring witnesses in what she is selling and buying for the needs of the burial of the dead, the dead body will be delayed [from being buried] and will be disgraced.",
+                "על העתיד לבוא – she did not delay in her hands at all from the business that was done by the guardian upon him after the burial of her husband and he did not benefit from his exemption, for the property belongs to the orphans.",
+                "על שעבר – on the business that was during the lifetime of her husband."
+            ],
+            [
+                "לא תפרע אלא בשבועה – a person who collects payment from his colleague is not exacting to pay attention of what he has collected and this since he was paid in part, it is possible that he was paid in full, and the Rabbis placed upon him an oath in order that he pay special attention.",
+                "עד אחד מעיד שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה – it is the ordinance of the Sages in order to appease the mind of the owner and these oaths, even though they are the ordinance of the Sages, they are not other than like that of the Torah, in seizing an object for all of the oaths that the Sages ordained are like those of the Torah.",
+                "מנכסים משועבדים – because if he would collect from the borrower himself, the borrower would claim: “swear to me that I have not paid you,” we cause him to take an oath and we make a claim because of the mortgaged properties, for perhaps, if you had collected the borrower, he would claim against you: “swear to me that I have not paid you and you require that I should also take an oath now.”"
+            ],
+            [
+                "רבי שמעון – This [statement] refers to what is above (see Mishnah 4), referring to the Rabbis who stated that a person sets up his wife as a storekeeper or appointed her as a guardian, he may impose upon her an oath [that she has not misappropriated any of his property any time that he wants, and if he wrote her: “I don’t nor do my heirs have a vow or an oath against you,” the heirs cannot cause her to take an oath. And he comes to dispute and state that whenever she claims her Ketubah, the heirs force her to take an oath and even if he wrote her that neither he nor his heirs have on her a vow or an oath, if she does not claim her Ketubah, the heirs cannot force her to take an oath on being a guardian during the lifetime of her husband, and even if he did not exempt her from the oath, for Rabbi Eliezer and his dispute (even on her spindle and on her dough, they may force her to take an oath) that we stated above (see the end of Mishnah 4), that we force her to take an oath whenever he wants, and the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "הוציאה גט ואין עמו כתובה – in a place where they don’t write a Ketubah, and they rely upon the stipulation of the Jewish court.",
+                "גובה כתובתה – for it is a stipulation of the Ketubah is an act of the Jewish court and all acts of the Jewish court are like one that holds a document. And specifically, one that is a Maneh or two hundred [Zuz] is collected, but the supplement has no testimony that she should remove the document of the Ketubah.",
+                "פרוזבול – Hillel ordained Prozbul in order that the seventh year would not cancel [a debt] forhe would transfer his documents to the Jewish court which would collect from the borrower his obligation all the while that he would make a claim against him, for now we do not call him (Deuteronomy 15:2): “he shall not dun [his fellow or kinsman, for the remission proclaimed is of the LORD],” for he does not claim anything but rather, the Jewish court makes a claim against him.",
+                "הרי אלו א יפרעו – we suspect lest her Ketubah [settlement] was already collected, and [regarding Prozbul] the seventh year caused the release from debt.",
+                "מן הסכנה – that the heathens decreed against [performance of] the commandments, and they were afraid to keep their Jewish bills of divorce and when she would receive it, she would burn it and similar with their Prozbul documents."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שהיה. יורשי הראשונה קודמם ליורשי השניה – if his wives died after him until they did not have sufficient time to collect [their Ketubah settlement].",
+                "שניה ויורשיה קודמים – that she is a creditor and the inheritors of the first wife come to inherit from their father, according to the Ketubah “male issue,” for we are inheritors, it is taught in the Mishnah. Therefore, they pay the obligation first and what remains they shall succeed to the dowry, therefore, we pay the obligation first and what remains, they inherit, and specifically when the second [wife] took an oath on her Ketubah, then she or her heirs take her Ketubah. But if she died after her husband passed away, and she did not take an oath on her Ketubah, her heirs do not take anything from her Ketubah for we hold that a person does not bequeath an oath to his children, meaning to say, money that a person doesn’t take possession of other than through an oath, and if he dies prior to his taking an oath, that money a man cannot bequeath to his children."
+            ],
+            [
+                "ויתומים מבקשים כתובת אמן – since the Ketubah [of] their mother was greater than that of the other, and her children say that the Ketubah of the male issue is taken, and similarly you (the children of the other wife) and the rest we will divide.",
+                "חולקים בשוה – like the rest of all the inheritances and they don’t take the Ketubah of male issue.",
+                "אם אמרו יתומים – the children of the larger Ketubah.",
+                "הרי אנו מעלין על נכסי אבינו – we reckon their funds upon us to receive them as of a higher price in order that there will an additional Denar and they take the Ketubah of their mother."
+            ],
+            [
+                "היו שם נכסים בראוי – as for example, merchandise that is in the hands of others or a loan.",
+                "אינן כבמוחזק – they are not considered to be as if they are in possession in his hand and there is here and there is an excess of a Denar.",
+                "שאין להם אחריות – movable possessions.",
+                "שיש להם אחריות – land/property and the Halakha is according to Rabbi Shimon and even at this time where we have the practice that movable property of the orphans is mortgaged to the creditor, the Ketubah of male issue is not practiced with movable possessions, but only with land/property."
+            ],
+            [
+                "של זו מנה ושל זו מאתים כו' – and the [Ketubot of the] three of them were signed on one day, for if it were on three [separate] days, the earliest one with a document comes first in collection, or if he didn’t leave anything other than movable possessions, for there is no law of precedence in movable possessions.",
+                "חולקות בשוה – for the power of them three of them similar with the hypothecary obligation of the Maneh and for all of them there is a Maneh.",
+                "היו שם מאתים – there isn’t for the person who has hypothecary obligation for a Maneh other than a Maneh, but the second Maneh there is no hypothecary obligation for a document of the owner of the Maneh.",
+                "של מנה נוטלת חמשיםי – In the Gemara (Talmud Ketubot 93a), the question is raised that one-third of a Maneh was appropriate to be taken, and how does she take “fifty” which is one-half of a Maneh and it answers that the our Mishnah is speaking about when the owner of the two hundred said to the owner of the Maneh: I have no claim and I don’t have anything to do with the Maneh that is subjugated to you, and your portion will not be reduced on my account; therefore, she and the owner of the three hundred divide it, and because the portion of owner of the two hundred was not given to the owner of the portion of the Maneh as a gift, but rather she said to her that she would not quarrel with her, and because of her, her portion would not be reduced after the owner of the Maneh took fifty, there remained the merit of the owner of the “two hundred” as equal with the merit of the owner of the “three hundred,” and each of them take three golden Denarim, which are seventy five silver Denarim as every golden Denare is twenty-five silver Denarim.",
+                "היו שם שלש מאות – the first Maneh is subjugated to everyone and the second is to the owner of the “two hundred” and to the owner of the “three hundred,” and the third to the owner of the “three hundred” alone.",
+                "של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה – such as the example where the owner of three hundred said to the owner of the Maneh and to the owner of the “two hundred”: “I have no claim against you with the Maneh.” Therefore, the first Maneh the owner of the “two hundred” and the owner of the Maneh divide; it is found that the owner of the Maneh takes “fifty” and the second Maneh, the owners of the “two hundred” and the “three hundred”; it is found that the owner of “two hundred” takes a Maneh – fifty that was divided from the first Mnaeh with the owner of the Maneh and fifty from the second Maneh that she divided with the owner of the “three-hundred,” and third Maneh – the owner of the “three hundred” takes it all; it is found that she takes six golden Denars which a Maneh and one-half of the entire third Maneh that remains to her and one-half of the Maneh that she divided with the owner of the “two hundred.” And in the Gemara (Talmud Ketubot 93a) reaches the conclusion that our Mishnah is [according to] Rabbi Natan and is not the Halakha, for Rabbi [Yehuda HaNasi] sai: I do not approve (literally, “see”) of Rabbi Natan’s views in these cases for [the three wives] take equal shares, for since all of his landed property is pledged to the Ketubah, all three of the Manehs are subjugated to the owner of the Maneh like the rest of her colleagues until she collects all of the Ketubah settlement; therefore, they divide it equally, and as such, the owner of the Maneh takes like the owner of the “two hundred and the “three hundred.” But the three who put their money into a single purse, this one of Maneh, and that one of “two hundred” and the other of “three hundred,” the profit in their monies that was grew in value, they take a Denar – for each one takes according to his funds. And specifically, when they grew in value as a result of the monies themselves, such as the coinage changed or they added to it or subtracted from it, then they divide the prophet or the loss according to the money, but if they purchased goods from the monies that they placed into the purse and they earned in value through the goods or lost, they do not divide the gain or the loss other than according to the number of partners, not according to the money and as such they take in the loss and/or in the gain – whomever placed in a small amount of money in the purse is like that individual that placed a lot of money, if they not make a condition from the beginning that they would divide it according to thej money. And such is how they judge in all the Jewish courts."
+            ],
+            [
+                "הראשונה קודמת לשניה – hers whose time of her Ketubah precedes that of the second, whose time is later, and similarly for all of them.",
+                "הראשונה נשבעת לשניה – if the second [wife] claims: “swear to me that you have not collected from my husband anything, for perhaps there will not remain for me from what I will collect my Ketubah and even the third [wife] will claim the same thing to the second [wife] and the fourth [wife] to the third, but the fourth collects without an oath as for example if there is no heir or another creditor who will make her take an oath.",
+                "בן ננס אומר כו' – the disagreement of the first Tanna and Ben Nanos is explained in the Gemara (Talmud Ketubot 94a) as in the case where there is found one field from these field that the first three wives have collected which is not his, and it was known that he stole it, and eventually that its owners will come and take it and when the fourth [wife] comes to collect her Ketubah settlement from the fourth field, this one comes and says to her: “tomorrow the person who had been robbed will come and take his field; it is my desire that you will take an oath that you have not collected your Ketubah during the lifetime of the husband”; the First Tanna/teacher holds that the creditor of a later date who came early and collected, what he had collected, he did not collect; therefore, why should she take an oath if the person who was robbed will come and snatch it from this one. Let her return to the fourth [wife] and take from her what she collected, and hence the fourth [wife] would be a creditor of a later date. And Ben Nanos holds that a creditor o a later date who came early and collected what he collected, he has collected, and if she (i.e. the wife who came early) takes possession of this, the third [wife] cannot return to her, and therefore, takes an oath to her that she did not collect anything from the property of her husband and the Halakha is according to the First Tanna/teacher. Of itself, we learn that if she did not take hold of movable property, that she must take an oath, according to everyone’s opinion since there is no precedence as regards to movable property and what she collected, she collected."
+            ],
+            [
+                "וכתבה ראשונה ללוקח וכו' – as, for example when they purchased it from her hand, and in the Gemara (Talmud Ketubot 95a) it raises the question: Could she not say: “I merely wished to oblige my husband (i.e., her purchase was not to be taken seriously)? And it responds, as for example, that the husband sold this field [of his wife] to another man prior to that one, and the wife did not want to endorse it for this one, but she endorsed it for the other, and if it is that it is acting [in a manner that is] obliging to her husband, she would have endorsed the first [sale].",
+                "פשרה – adjustment/compromise; not everything to this one, nor everything to that one, and the language of “tepid,” – not hot nor cold.",
+                "וכן ב\"ח – and two mortgaged properties. Reuven has a claim against Shimon for a Maneh, and he has two fields and sold them to two people – to this one for fifty and to that one for fifty, and the creditor wrote to the second purchaser: “I have nothing against you.” The creditor takes from the hand of the first, for he is not able to say to say to him: “I left you a place that you can collect from him, for his debt corresponds to both, and the first purchaser removes from the hand of the second, and the creditor returns and removes even that from the first, and the second purchaser from the creditor and goes back in turn until they make a compromise.",
+                "וכן אשה בעלת חוב – she had her Ketubah on her husband, and he sold his two fields to two [different] people but neither of the two had other than up to her Ketubah, and she wrote to the second [purchaser]: “I have no claim against you and nothing to do with you.” The woman removes from the first purchaser and he removes it from the hand of the second [and the woman from the first] and the second from the woman and the first purchaser from the hand of the second and it goes back in turn [until they make a compromise]."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלה ניזונת מנכסי יתומין – whether land or movables, for it is the condition of the Jewish marriage contract: “And you will dwell in my house and be supported from my property.”",
+                "ואין חייבין בקבורתה – for the husband is liable in her burial in place of her inheritance, and now those who inherit her collect her Ketubah settlement from those who inherit the husband – and they would bury her and of itself, we learn that if she died, and did not take an oath about her Ketubah, for now, her heirs do not collect her Ketubah, and it is placed upon the husband’s heirs to bury her."
+            ],
+            [
+                "בין מן האירוסין – for she has no support/food and sells [it] for her Ketubah settlement.",
+                "בין מן הנשואין – which she sells for support/food.",
+                "מוכרת שלא בבית דין – meaning to say, that is not in a Jewish court of specialists/experts, but nonetheless, she needs to sell in the presence of three who would be expert in estimation of the land.",
+                "רבי שמעון אומר מן הנשואין – that she sells for food, selling not before a Jewish court for it is impossible to her to be sitting [and suffering] until she they would obligate for her a Jewish court. But from the betrothal, where here sale is not for anything other than the Ketubah, she does not sell it other than in a Jewish court, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "מכרה כתובתה – a Maneh [out of] two hundred, ",
+                "she cannot sell the rest. The supplement [is not sold] other than in a Jewish court, and our Mishnah is according to Rabbi Shimon who said: she does not sell when not in a Jewish court other than for food, and this, since she has collected part of her Ketubah settlement, she lacks food/support.",
+                "וחכמים אומרים מוכרת – for the Ketubah even for periods of time and even though this is the case, she sells it in the meanwhile for food/support that she has not lost her support/food and even though she collected part of her Ketubah settlement.",
+                "וכותבת – in the document of sale that I sold them for food/support.",
+                "וגרושה לא תמכור – her Ketubah other than before a Jewish court. What is the reason? The Rabbis stated that a widow whether from betrothal or from marriage sells not in the presence of a Jewish court because no man wants that his wife should be despised in a Jewish court and this is the case since she is a divorcee and he doesn’t care, but the Halakha is according to the Sages that a woman sells whether for her Ketubah settlement or for food/support not in the presence of the Jewish court of specialists and even if she had received part of her Ketubah settlement, she sells for food/support until she receives all of her Ketubah settlement and when she sells, whether for her Ketubah or for food/support, she needs an oath and does not require announcement."
+            ],
+            [
+                "שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה – for we tell her “you have suffered loss/ruin and that which is worth a Maneh [that was sold] for two hundred, even though it gained in value, one cannot say: “I will make a profit for a person who sends his agent to the market to do business and he purchased it cheaply, everything goes to the owner of the money and we don’t hear from here other than regarding a thing that has no limit such as the case of land whose manner is for it to be sold through mere sight/estimate – this one for less and that one for more, but a thing that has a limit and the agent purchased it for less, the law is not made clear to us from this and becomes fit for something remarkable for they argued about it and the conclusion is according to [what] appears to us that the agent and the person sending the agent are arguing about.",
+                "מכרה בטל – that same Denar, she does not have permission to sell, it is found that the entire sale is in error, for it took place at one time.",
+                "לעולם מכרה קיים – and she should return the Denar to the inheritors for what loss did she cause them? Until it would be a fraudulent representation in order that if it were no overreaching, the field would remain worth nine Kabim which is the measure of the field, ",
+                "and in the garden within one-half of Kab which is the measure of a garden. But the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "אגרת בקורת – an announcement that through this announcement, people inspect her and in this, the First Tanna/teacher agrees with Rabban Gamaliel and the Halakha is according to the First Tanna."
+            ],
+            [
+                "השנייה – incest of second degree which is from the enactments of the Soferim.",
+                "אין להם כתובה – [worth] a Maneh or two hundred. She refuses because she leaves on her own. The second decree [incest] is fined by the Rabbis because she persuades him to marry her and she doesn’t lose anything in her marriage, for she is not made ritually invalid through them and her offspring is ritually valid. A sterile woman/incapable of conception [does not receive her Ketubah] because it is a business transaction in error.",
+                "ולא פירות – the usufruct that the husband consumed we don’t remove from him.",
+                "ולא מזונות – an example such as if she borrowed and consumed while still under him (i.e., his domain) and afterwards, refused [to be married to him], the husband is not liable for her support while she is under him (i.e., in his domain), and the second degree [incest] and the woman incapable of conception/sterile have no support while they are under him and all the more so, if they borrowed and consumed for the husband is not obligated to pay.",
+                "ולא בלאות – that were lost or worn out completely whether from the usufruct (the wife’s estate of which the husband has the fruition without responsibility for loss or deterioration) or from the wife’s estate held by her husband, which in case of her death or divorce, he must restore in specie, being responsible with all his landed property for loss or deterioration (i.e. mort-main), the woman who refuses to marry her husband cannot remove from them from the hand of her husband but the worn-out garments (or the woman’s right to claim compensation for the wear or ruin of the things which she brought along as her property, whether she refuses him in marriage or is second-degree of incest or is a sterile woman, and even if she ran about as a prostitute, she does not lose her worn-out garments/claim for compensation for the wear or ruin of things which she brought along as her property, but the woman charged with second-degree incest has no claim for compensation for the wear or ruin of things which she brought along as her property of the usufruct, but she does have the compensation for wear or ruin of things of the mort-main."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הנושא את האשה ופסקה עמו – in the document and symbolic form of making an agreement binding, or he (i.e., the husband) aid to witnesses: “you are my witnesses that I obligate myself to support her (i.e., my wife-to-be’s) daughter that she has from another man.",
+                "לכשתבא אצלי – meaning to say, if I would sustain her mother, I would feed her.",
+                "מוליך לה מזונותיה למקום שאמה שם – for we hold that a daughter is with her mother whether as an adult or as a child – all the time that the mother wants. And the son, until six years with his mother, and the father is obligated to provide support and he is with his mother, if the mother wants."
+            ],
+            [
+                "בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין – but not mortgaged [properties] for we do not release for the support of the wife and the daughters from mortgaged properties because of the welfare of the world, for those who bought the property do not know how much food provisions will cost so that they would beware to leave them a place from which to collect.",
+                "והיא ניזונת – that same daughter.",
+                "שהיא כבעלת חוב – for she has upon them a document of support (i.e., food).",
+                "כל זמן שאת עמי – and not if I die or if you die or I will divorce you."
+            ],
+            [
+                "ונותנין לה מדור – and similarly, utensils, male servants and maid servants that she would use them during the lifetime of her husband and if the house fell, they don’t have to build her another house, for it is taught in the Mishnah: “you will dwell in my house,” and even if she wanted to build it from her from her own funds, we don’t listen do her.",
+                "אם את אצלנו יש ליך מזונות – that the blessing of the house is plentiful."
+            ],
+            [
+                "כל זמן שהיא בבית אביה – and the heirs gave to support there.",
+                "גובה כתובתה – when she desires.",
+                "שתעשה טובה – from the property of orphans, she gives bread and salt to her neighbors up to [the value of] her Ketubah settlement.",
+                "וחכמים אומרים – they did not mention twenty five years to cause her to lose her Ketubah settlement because of the good that she will do from the property of the orphans, but rather, concerning the issue of renunciation, it was mentioned by them that since she was silent and had not claimed [her Ketubah settlement] all these years, she renounced [it], therefore, all the time that she is in the house of her husband, her silence is renunciation since because they honor her, she is ashamed to claim her Ketubah settlement; but in her father’s house, since she had been silent for twenty-five years, it is a renunciation.",
+                "מתה יורשיה מזכירין כתובתה – meaning to say, they need to claim her Ketubah settlement within twenty-five years and especially when she took an oath on her Ketubah prior to her passing. This is the case where her heirs are able to claim her Ketubah settlement, but if she had not taken an oath regarding her Ketubah, her heirs do not inherit from her Ketubah anything, and no one bequeaths an oath to his children."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שני דייני גזילות (note that the opening words of this comment are different from what is written in the Mishnah, and seem to reflect a different manuscript in the hands of Rabbi Obadiah of Bertinoro) – they were making decrees regarding thieves and imposing fines upon them.",
+                "שני דברים – that the Sages do not agree with him.",
+                "תשבע בסוף – when they heard regarding him that he (i.e., the husband) had died, and she (i.e., the wife, now the widow) comes to collect her Ketubah, she takes an oath that she has not held back any property of her husband at all (after her husband’s death).",
+                "ולא תשבע בתחלה – at the time of collection of support. But Maimonides explained that she should take an oath at the end when her husband would come and contradict her and say, “I left you support,” she should take an oath claiming that he had not left her anything.",
+                "רבי יוחנן בן זכאי אומר – and the Halakha is according to him, and especially after three months from the husband departing, they provide/assign support to the wife if she claimed support, but not prior to this time, for it is a legal presumption that a man does not leave his house empty and leaves."
+            ],
+            [
+                "אבד את מעותיו – that he said, “I did not say to you, lend me and I will pay it back,” but if he lent the woman money for her support/maintenance on the condition that she should pay him, he makes a claim [against her] and she makes a claim the husband and he pays. But if the husband claims, “I left her support,” and she states, “he did not leave me, and wants to remove [money] from him, the husband takes an oath of inducement (an oath instituted by the Sages where the defendant completely denies a claim, based upon the tradition of Rav Nahman – to clear himself of suspicion), and he is exempted, and the moneys would be liability upon her when she becomes a widow or a divorcee, and in this Mishnah also, the Halakha is according to Rabban Yohanan ben Zakkai."
+            ],
+            [
+                "בנכסים מועטים – that they lack support for twelve months for males and females. And Maimonides explained that everyone who lack the means to support the boys and girls until the girls become adults is called meager resources/a small amount of property.",
+                "בשביל שאני זכר הפסדתי – meaning to say, with the fact that I am a male and designated/predestined to inherit with a great deal of property, I have lost out when there is a small amount of property/meager resources. But the Halakha is not according to Admon."
+            ],
+            [
+                "והודה בקנקנים – empty [jars] without oil as for example where his fellow made a claim against him for ten pitchers of oil that I have that are with you. ",
+                "Admon states that there is an implication in this claim [for] oil and pitchers, and when he admitted to him about the empty pitchers, that is a partial admission of guilt and he requires taking an oath. ",
+                "But the Sages state that there is no implication in this claim other than the oil alone which is the measure of ten pitchers, and when he admitted to him regarding the empty pitchers, what he claimed against him was not admitted to him, and what he admitted to him was not claimed against him, and there is no partial admission from the kind of a claim and he is not liable to take an oath, but the Halakha is according to Admon."
+            ],
+            [
+                "ופשט את הרגל – it is the language of contempt/disgrace, meaning to say, “take the plaster and dust that is under my feet. Another explanation: “Suspend me by my feet on the tree, for I lack what I can give to you” (i.e., he defaulted). And Maimonides explained, “and he shows him the foot”/ופשט את הרגל (i.e., refuses to give it to him), that he walked on the road from afar.",
+                "עד שתלבין ראשה – until she gets old and we don’t force him neither to marry [her] or to set her free."
+            ],
+            [
+                "העורר על השדה וכו' – Reuven protests concerning the field that is in the hand of Shimon, and says to him: “Levi who sold it to you stole it from me, and he is inscribed on the bill of sale that Levi wrote to Shimon who sold it to him.",
+                "אדמון אומר יכול הוא שיאמר – just as I did not protest at the time when you purchased this field from Levi and I signed/inscribed as a witness in the midst of the document because Levi is a strong man and difficult to remove something from his hand, it was pleasant for me that it should be in your hand than that I would [try] to remove it from you in court.",
+                "אבד את זכותו – for since and he signed, he admitted that he had no business with this, but the Halakha is not like Admon, and especially when he signed it as a witness, this is what Admon and the Sages were arguing about, but if he is signed as a judge to uphold the document, everyone agrees that he did not lose his right because he would be able to say: “I did not know what was written in the document for the judge who signs as the legal endorsement of a note, stating that it has been produced in court and found valid – to uphold the document and it is not necessary that he knew what was written in the document other than that he should recognize the signatures alone."
+            ],
+            [
+                "ואבדה דרך שדהו – that the owners of the field who took possession of it that was in his narrow path marking the boundary between fields.",
+                "ילך לו בקצרה – by force against their will, he should take for himself the path to his field, but he should choose for himself the shortest path so that he would not have to take a lot. And at the time when people surround it from the four directions Admon agrees with the Sages that each person can say, “I brought proof that your path is [where the money was] collected and taken. But if one person surrounded it from the four directions, the Sages agree that whatever side you take, his path is with him. They did not dispute other than when one person surrounded it when he came under the power of four people. Admon states that one can say to him, whatever side you take, my path is with you. But the Sages say that one can say to him: How? If you were silent, you were silent, but if not, return the document to his master, and you will not be able to talk about the law with/to sue him. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "והלה הוציא שמכר לו את השדה – the borrower brought out against him the latter bill of sale to the loan document and stats that your document is forged, or it is paid off , for if I had been liable to you, you would not have sold me the field that was yours to collect your lien.",
+                "זה היה פקח שמכר לו את השדה – because this one abandoned his movable property, and he did not have from where he could he could mortgage on his lien and now he takes the property. Bu in a place where the purchaser gives Zuzim/money and afterwards the writing of a bill/document of sale, everyone does not disagree that the seller should have tarried with his lien of the money that received and should not write for him the document and since he wrote it, it proves that he does not have a lien upon him, but they argue in a place where they wrote the document and afterwards the purchaser gives the Zuzim/money. Admon holds that he should have sent a declaration (especially a protest before witnesses against a forced or unduly influenced action): “I will not see you other than in order that I am able to mortgage it.” But the Sages state: the fact that he did not send a declaration because he was afraid lest the matter should become known and he would have been prevented from purchasing the field, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "וחכ\"א זה גובה שטר חובו – And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "שלש ארצות לנשואין – if a person married a woman in one of these [lands], he cannot force her to go out after him one country/land to another.",
+                "כרך – larger than a city, and it is a place of markets, and from everywhere around it, [people] come there for business and for all things that are found in it.",
+                "אבל לא מעיר לעיר – for dwelling in the cities is hard for everyone resides there and crowds and the houses are close to one another and there is no air.",
+                "ולא מכרך לעיר – since in the [big] city, is found all kinds of things; in the town, all sorts of things are not found.",
+                "מפני שהנוה היפה בודק – the body and makes it sick. For the change in the period, even for [her] good is the beginning of stomach illness. But the Halakha is according to Rabban Gamaliel. But if a person from the land of the Galilee married a woman from the land of Judea or its opposite, we force her to go out with him, for it is on that account that he married her. And in every place, we remove [someone] from a city where most of it is idolatrous to a city where the majority is Israelite, but not from a city where its majority is Israelite to a city where its majority is idolatrous."
+            ],
+            [
+                "הכל מעלין – a person may force all the members of his household to make Aliyah with him to Jerusalem, and even if he purchased a Hebrew slave, that slave should go after him against his will, and even from a nice neighborhood to a bad neighborhood, and even from a city whose majority was Israelite to a city whose majority was idolatrous.",
+                "ואין הכל מוציאין – and we do not remove any individual [from Jerusalem].",
+                "אחד האנשים ואחד הנשים – If he (i.e., the husband) says to make Aliyah and she says that she doesn’t make Aliyah, she should be divorced without her Ketubah [monies], but if she states that [that she wants to make] Aliyah and he he says not to make Aliyah, he should divorce her and give her her Ketubah [monies].",
+                "קפוטקיא – this is Caphtor, and we call it Dima’t in Arabic. Its monies are large and weigh more than tose of the land of Israel. But because the Ketubah/marriage contract of a woman is from the words of the Scribes, they were lenient concerning it to pay her off with the least [amount of] money. But Rabbi Shimon ben Gamaliel holds that the Ketubah is from the Torah, and because of this, he goes according to the stricter position in this. But, the Halakah is not according to him."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/Sefaria Community Translation.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..a58c6c525b6884367aca4423c0a1529200351b04
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/Sefaria Community Translation.json	
@@ -0,0 +1,42 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Ketubot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה כתובות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "validating a document is all verbal, and the mitzvah of validating a document is from the rabbis and we are more lenient "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..3f935b3830821b5fc113c5ffad2c39991ed05902
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,663 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Ketubot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Ketubot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "בתולה נשאת ליום רביעי – but not on Thursday night, for one would suspect that he would be excited/troubled with the marriage [ceremony] and he would not be able to engage in intercourse.",
+                "שמא יש לו טענת בתולים – such that he [i.e., the husband] would say, I engaged in sexual intercourse but I did not find blood; it made no difference whether she was a minor or a young maiden or an adult, or whether I found an absence of virginity [in her]. If she was a minor or a young maiden , but if she was an adult, there can be no claim of the absence of virginity.",
+                "ישכים ויבא לב\"ד – all the while his anger is upon him, lest he become appeased and be pacified and sustain her and lest she invite unfaithfulness against him and she became forbidden to him. , and the Gemara raises the question , if she should get married on Sunday and if he has a claim [against her] concerning her virginity , he should get up early on Monday morning to go to the Jewish court. And they responded that the Sages were considerate towards the daughters of Israel (in ordaining weddings to be held on the fourth day of the week) that he should be engaged in preparations for the [wedding] meal for three days, Sunday Monday and Tuesday and on Wednesday, he would consummate the marriage. And at a time when the Jewish courts would not be in session on Mondays and Thursdays, a woman may be married on any day, but that he should be engaged in the preparations for the [wedding] meal for three days. And because of the ordinance for the poor, we have the practice in some places to marry on Fridays. And the reason that a widow [would marry] on Thursdays, is because the Sages were considerate towards the daughters of Israel that he should be happy with her for three days: Thurday, Friday and Shabbat. And a person who marries a widow it is prohibited to engage in work for three days, but one who marries a virgin [is prohibited to engage in work] all seven days. And regarding the wedding blessings [in the Birkat HaMazon/the blessing following the meal], it makes no difference whether a young man married a widow or whether a widower married a virgin, we recite the wedding blessings all seven days. But a widower who married a widow, [recites them] one day."
+            ],
+            [
+                "בתולה אלמה גרושה – that is to say, a virgin who is a widow or divorcee or a woman who was released from leviratical marriage [by a halitzah] by the brother of now-deceased betrothed, and she went back and married [another], her Ketubah/marriage contract from the second husband is two hundred [zuz].",
+                "ויש לה טענת בתולים – if the second [husband] did not find her to be a virgin, she has lost her Ketubah, for it is a mistaken purchase as there was a presumption of her being a virgin when she married."
+            ],
+            [
+                "שבא על הקטנה – [a minor girl who is] less than three years and one day [old], for her coition is not coition.",
+                "וקטן – [a minor boy who is] less than nine [years of age] as his coition is not coition if he engages in sexual relations with an adult women.",
+                "ומוכת עץ – if [piece of wood] had been inserted in her at that same place",
+                "כתובתן מאתים – it they simply married in an undefined manner",
+                "וחכמים אומרים: מוכת עץ כתובתה מנה – And the Halakha is according to the Sages, and even if he did not know her, her Ketubah is a Maneh, and it is considered an errant purchase."
+            ],
+            [
+                "בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן הנשואים – if she went back and got married in an undefined manner, her Ketubah is a Maneh, for she is under the presumption [of being] no longer a virgin, we confirm , when she enters the marriage canopy."
+            ],
+            [
+                "האוכל אצל חמיו ביהודה – When they were making the festive meal [celebrating her] betrothal in the house of the bride’s father in Judea, it was the practice that the betrothing [male] would be alone with his betrothed [female] in order that he may become bold towards her (i.e., become intimate). Therefore, when she gets married after that, there is no claim of [her not being] a virgin."
+            ],
+            [
+                "ונסתחפה שדך – an inundating rain has come upon your field ( which is a euphemism) and ruined it, that is to say, your luck has caused this- and you [must] give me my Ketubah-value.",
+                "והיה מקחי מקח טעות – and you don’t have a Ketubah [settlement] from me.",
+                "נאמנת – and we make her take an equitable oath (i.e., one who is sued for a debt denies the latter entirely) that such is according to her words and she takes her Ketubah-value. And such is the Halakha. And if she said: “You found me to be a virgin,” she is not believed, but the Rabbis found the husband to be trustworthy and even without an oath, for it is presumption that a husband will not busy himself with the [wedding] meal and cause her a loss."
+            ],
+            [
+                "דרוסת איש – she had sexual relations with a man.",
+                "נאמנת – and she does not lose her Ketubah-payment. But nevertheless, if she was the wife of a Kohen and following the time of her betrothal, when she married, he claimed that “you had engaged in sexual relations with a man” we remove her from him, lest after he had betrothed her, she had had sexual relations with [another] man, since he said to her, “you had sexual relations with a man,” she is considered to him as a piece [of meat] that is forbidden, and even if by uncontrollable accident had engaged in sexual relations, we establish for ourselves that if she is the wife of a Kohen who had by uncontrollable accident [had sexual relations with another man], she is forbidden to her husband, and he must divorce her and provide her Ketubah-settlement."
+            ],
+            [
+                "מדברת – engaging in sexual relations with",
+                "וכהן הוא – of traceable genealogy, distinguished birth/well-connected",
+                "נאמנת – and she is fit to marry into the priesthood."
+            ],
+            [
+                "מה טיבו של עובר זה וכו' – Rabban Gamaliel states that she is to be believed and she and are daughter are fit to [be married into] the priesthood. But [concerning] the matter of inheritance, Rabban Gamaliel did not state that this fetus should inherit him, and the Halakha is according to Rabban Gamaliel in all the sections of our Mishnah. And even so, ab initio, she should not marry into the priesthood – neither one who speaks (i.e., one who has had sexual relationships) with one person and not the pregnant, other than if most of the people of the city are of traceable genealogy and this particular woman was impregnated from one of them who had separated himself outside of the city and had sexual relations [with her], for we say: “whatever comes out of a mixed multitude is presumed to have come from the majority “(i.e., has the legal status of the majority -see Talmud Ketubot 15a and Zevahim 73a), and so, she may marry into the priesthood whether she or her daughter."
+            ],
+            [
+                "אם רוב העיר משיאין לכהונה – Even though that a majority of one in a general way is sufficient, regarding priestly descent is concerned, they put up a higher standard (i.e., made the law more stringent – Talmud Ketubot 13a). And here, the rabbis required a double majority: most of the party [of priests] that pass through the place and most of the people of the city. But, ab initio, we do not marry into the priesthood other than with the double majority – and such is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האשה שנתארמלה או נתגרשה – and she claims her Ketubah.",
+                "הוא אומר – it refers to [her stating] “when I was divorced,” for if [it was] “when I was a widow,” the heirs would say, ‘our father married you when you were a widow,” and you have only a Maneh [as the payment for the Ketubah for a non-virgin].",
+                "הינומא – there are those who say that it is a canopy of myrtles that they make for virgins and there are those who say that it is a veil that they place on the eyes and she is drowsy in it (see Talmud Ketubot 17b).",
+                "וראשה פרוע – her hair is on her shoulder; such was how they would practice to remove the virgins from the home of their fathers to the wedding chamber.",
+                "אף חלוק קליות – in the place of Rabbi Yohanan ben Beroka they had the practice to distribute parched corn at the nuptials of virgins and if there weren’t witnesses that they did so at her wedding according to the custom of the nuptials of virgins and the Ketubah/marriage contract was lost, the husband is believed and she doesn’t collect anything other than a Maneh."
+            ],
+            [
+                "ומודה רבי יהושע – even though that above in the first chapter (Mishnah 6), regarding what she says: “after you betrothed me, I was raped,” Rabbi Yehoshua disputes Rabban Gamaliel and states, “we do not believe the woman.” In what she said: “after you betrothed me, I was raped,” and she disqualifies herself from [being able to marry into] the priesthood through “Miggo”-the legal rule according to which the deponent’s statement is accepted as true on the ground that, if he (or she) had intended to tell a lie, he/she might have invented one more advantageous to his/her case (see Talmud Ketubot 16a), for if she had wanted, she could have stated, “I was one who lost my hymen through an accidental lesion and was fit [to being able to marry into] the priesthood. These words [apply] where there is [a case] of prohibition or permission to prohibit [her to marry into] the priesthood or to validate it – in this Rabbi Yehoshua disputes Rabban Gamaliel and states that we don’t believe her through “Miggo,” but where there isn’t a case of prohibition and permission other than money at stake/eventual loss (see Talmud Ketubot 23b) such as, for example, where a person says to his fellow: “this field was your father’s, and I purchased it from him,” Rabbi Yehoshua agrees with Rabban Gamaliel that in a case like this, we believe him through “Miggo,” for if he had wanted, he could have said, “it is mine,” and when he said, “this field was your father’s, and I purchased it from him,” he Is believed.",
+                "ואם יש עדים שהיא של אביו אינו נאמן – In the Gemara (Talmud Ketubot 17b) it explains that this Mishnah comes to inform us as for example, that he did not consume other than two years in the presence of the father and one year in the presence of the son, since he did not pay him three years of legal claim of undisturbed possession during a legally fixed period in the lifetime of the father, the year that he ate in the presence of the son does not count for him for the count of the years of presumptive ownership."
+            ],
+            [
+                "אנוסים היינו – compulsion at the pain of death lest he kill him, but compulsion of money, lest he take his money [from him] and all the more so, if he said to him: “for most of the money that he gave us,” they are not believed, for no one incriminates himself (i.e., his testimony against himself has no legal effect), for a person is close to himself, and is not believed about himself, neither for acquittal nor for conviction. And similarly, those who are ineligible for testimony, which is on account of nearness but on account of transgression, they are not believed.",
+                "יוצא ממקום אחר – inscribed in another document that is in the possession of the Jewish court , and this same document came before us with this one and the writing of the signatories are similar one to the other."
+            ],
+            [
+                "הרי אלו נאמנים – for surely there are two witnesses on all of the handwritings.",
+                "צריכים לצרף עמהם אחר – that on their own signatures they testify, not on the Maneh/monetary portion (the weight of gold or silver equal to one hundred common or fifty sacred shekels) in the document , and they require two witnesses for each handwriting.",
+                "וחכ\"א אומרים אינם צריכין לצרף עמהם חר – that on the Maneh/monetary portion in the document they are testifying and when this one says, “this is my signature,” and the other [witness] says, “this is my signature,” it is found that there are two witnesses for the monetary amount in the document and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אם שנשאת – she did not actually get married, but rather, when they permitted her to get married, witnesses came that she had been taken captive, ",
+                "she should not go forth (i.e., leave through divorce) from her first permission [to marry] and she should marry ab initio, but if witnesses came that she had been defiled, even if she had several children, she should go forth (i.e., leave the marriage)."
+            ],
+            [
+                "שתי נשים שנשבו – that there are witnesses that they were taken captive.",
+                "שמעידות זו את זו – each one of them says, “my companion is pure.”",
+                "הרי אלו נאמנות – for with a captive woman, they were lenient to declare fit one witness, and even a slave and even a woman and even a minor who makes a statement in ignorance of its legal bearing, and as long as the witness testifies that he did not leave from her from the time that she was taken captive until the time that she left from the domain of the heathens (see also Tractate Yevamot, Chapter 16, Mishnah 7 and more crucially, the earliest of Mishnah texts, Tractate Eduyot, Chapter 6, Mishnah 1, especially the words of Rabbi Yehuda ben Baba)."
+            ],
+            [
+                "אינן נאמנים – to give to them Terumah/priest’s due.",
+                "ובזמן שהן מעידין זה על זה – for each one says, “I and my colleague is a Kohen.”"
+            ],
+            [
+                "ר' יהודה אומר אין מעלין לכהונה ע\"פ עד אחד – even where there are not [witnesses] repaying each other (with mutual recommendations), and all the more so here, where one can be suspicious of repaying each other: “you testify about me and I [will testify] about you.”",
+                "עוררין – that they call upon him a name of disqualification, but there is no contesting the legitimacy of a person with less than two [people].",
+                "מעלין – where there aren’t [witnesses] repaying each other (with mutual recommendations), which is exactly what is between Rabbi Eliezer and the first Tanna/teacher of Rabbi Yehuda.",
+                "רשב\"ג אומר מעלין לכהונה – In the Gemara (Tractate Ketubot 26a-26b) an objection is raised: Rabban Shimon ben Gamaliel is identical with Rabbi Eliezer and brings up that they disagree on whether they combine for testimony, such as the example that we treat here a case where the father of this [person] is a Kohen, and a rumor came out concerning him that he is the son of a divorced woman or a the son of a halutzah (where she removed the shoe of her dead husband’s brother who refused to leviratical marriage, and they put him down (from the status of priesthood) and one witness came and testified, “I know that he is a Kohen,” and they raised him [again] and [then] came two [other witnesses] and said [that] “he is the son of a divorced woman or the son of halutzah,” and they put him down [again] and [then] one witness came and said: “I know that he is a Kohen,” Rabban Shimon ben Gamaliel says that they raise him to the priesthood on [the testimony] of this last witness because they combine him with the first witness whose “voice” was voided, and who stated: “I know that he is a Kohen,” and even though they did not make their testimonies at the same time, their testimony combines and we state, we establish these two [witnesses] who stated that he is a Kohen with those two [witnesses] who stated that he is a the son of a divorced woman or the son of a halutzah, and we establish a person with his legal presumption, but for Rabbi Eliezer, we don’t raise him up until two witnesses will testify at the same time that he is a Kohen, but the Halakah is according to Rabban Shimon ben Gamaliel that the witnesses combine, even though they did not testify as one."
+            ],
+            [
+                "ע\"י ממון מותרת לבעלה – for they are afraid of losing their money and don’t make it ownerless, and especially when the hand of the Israelites is strong over the idolaters, then she is permitted [to return] to her husband, even if her husband is a Kohen and it is not similar to a woman taken captive because they are frightened to lose their money, but when the hand of the idolaters is stronger, even through the case of money, she is prohibited to her husband if her husband is a Kohen, but if her husband is an Israelite, she is permitted in all matters, for the wife of an Israelite who meets with an accident is permitted to her husband.",
+                "",
+                "כרכום – Aramaic translation is works of siege.",
+                "פסולות – they are prohibited to [marry] a Kohen for the wife of a Kohen is prohibited when she meets with an accident and if there is in the city a hiding place (see Tractate Ketubot 27a) that one woman can hide there, each one of the women of that city are believe to state, “I was hidden and I was not defiled,” and since she is able to say, “I was hidden,” she is believed; also when she stated: “I was not hidden and I was not defiled.”",
+                "המעון הזה – it is an oath.",
+                "אין אדם מעיד ע\"י עצמו – and if a man testified about a woman taken captive that she is ritually pure, he should not marry her if he is a Kohen because of the suspicion and if he redeemed her from prison with his money, he may testify on her behalf and marries her for a person does not throw money at random (unless sure that there is no legal impediment to marrying the woman whom he is about to redeem)and if he did not known that she is pure, he would not give his money for her."
+            ],
+            [
+                "validating a document is all verbal, and the mitzvah of validating a document is from the rabbis and we are more lenient ",
+                "שיצתה בהינומא וראשה פרוע – and she takes her Ketubah of two hundred [zuz] and even though they do not release money other than through clear testimony, it is different here, for most of the women are married as virgins, it is revealed as something general.",
+                "ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר – when we were studying as school children, ",
+                "to eat Terumah and through this testimony, we feed Terumah of the Rabbis to him, such as for example Terumah/priest’s due that we remove from a pot without holes and things similar to it, but Terumah, according to the Torah, we don’t feed him through testimony such as this, and we do not suspect lest he ws the servant of a Kohen, for it is prohibited to teach the slave Torah.",
+                "ושהיה חולק עמנו על הגורן – and we do not suspect lest he was the servant of Kohen, for we do not distribute Terumah to a slave other than if his master is with him.",
+                "ושהמקום הזה בית הפרס – A person who plows the grave makes a a field of a square P’ras, declared unclean on account of crushed bones carried over it from a ploughed grave which is one hundred cubits for this is what they measured that the plough drags the bones of the dead and the defilement of the field of a square P’ras according to the Rabbis.",
+                "ועד כאן היינו באין בשבת – the Rabbinic Sabbath limits.",
+                "מעמד ומספד – a place which he had herei. to eulogize his dead and to make the “standing up and sitting down” (i.e., the halting of the funeral escort on returning from burial for lamentation or consolation) which they would do for the dead, in this he Is not believed, which is a monetary matter, and which requires complete testimony."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו נערות – for even though they are ineligible/invalid [as marriageable parners], they are assessed a fine. If a man perpetrated violence against one of them, he gives to her father fifty silver [coins].",
+                "הנתינה – from the Gibeonites and on account that Joshua made them choppers of wood and water carriers, they are called Netinim, and they forbidden to enter into the community [of Israel].",
+                "על הכותית – This Tanna/teacher holds that Kutim are “lion-proselytes,” (i.e., proselytes from mere fear, with reference to II Kings 17:25) and are considered as heathens.",
+                "פחותות מבת שלש שנים – that is they have the legal presumption of being virgins, even though they had intercourse during captivity or while in a gentile status, their virginity returns.",
+                "ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו – that she was betrothed to one of them or divorced from betrothal, and she was still a virgin.",
+                "שאע\"פ הן בהכרת אין בהן מיתת ב\"ד – and extirpation does not exempt from payment/indemnity, and these words [apply] where there had been no warning but if they ad been warning, one is exempt from the fine, for hold that those who are liable for extirpation who had been warned are flogged, for no one is flogged and pays a fine."
+            ],
+            [
+                "יתריות על בנות שלש שנים – for since they are appropriate for coition with the legal presumption that they are ownerless, and they had intercourse in their gentile status, and the captive woman while she is in her captivity.",
+                "הרי היא בקדושתה – and she is not in the legal status of one no longer a virgin even though she had been taken captive while she was an adult, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "ולא יהיה און ענוש יענש – surely if there will be an accident with one of these two people who are arguing that one of them was killed , the person who killed is not punished monetarily for he is liable death penalty by the Jewish court because they killed this one, there is no difference regarding the sin which makes one liable for death by the Jewish court whether inadvertently or willfully, is always exempt from payment/indemnity, but concerning a transgression where one is liable for extirpation through it, or stripes/flogging, he is not exempt from payment/indemnity until there will be witnesses and warning and he will be flogged and then does not pay."
+            ],
+            [
+                "רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס – as the Biblical verse states (Deuteronomy 22:28): “[If a man comes upon a virgin] who is not engaged [and seizes her and lies with her, and they are discovered],” but if she is engaged one time, furthermore, there is no indemnity.",
+                "רבי עקיבא אומר יש לה קנס וקנסה לעצמה – since we expound upon “who is not engaged” (Deuteronomy 22:28) to her father, but she is engaged to herself, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "האונס נותן את הצער – someone who had intercourse by compulsion is not the same as someone who had intercourse willingly, and the seduced woman does not have pain, for regarding ‘’suffering,” in the Torah concerning compulsion, but “suffering” is not stated regarding a seduced woman.",
+                "והאונס נותן מיד – to her father, even though he married her/consummated a marriage by conducting a woman to his house.",
+                "לכיוציא – meaning to say that if he will not marry her/consummate a marriage by conducting a woman to his house, for if he does not marry [her], he doesn’t pay the fine, as it is written (Exodus 22:15): “[If a man seduces a virgin for whom the bride-price has not been paid, and lies with her] he must make her his wife by payment of the bride-price,” and “if her father refuses [to give her to him], he must weigh out the silver [in accordance with the bride-price for virgins]” (Exodus 22:16); but concerning the rape, it is written (Deuteronomy 22:29): “[the man who lay with her] shall pay the girl’s father fifty [shekels of] silver and she shall be his wife.”",
+                "שותה בעציצו – in a despised utensil that he chose for It, meaning to say, he is forced to marry her."
+            ],
+            [
+                "מוכת שחין – a leprous woman."
+            ],
+            [
+                "יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור – for since she is an orphan and her fine is hers, the logical support is towards him, for of her own free will she was seduced to him and he is exempt. But not only an orphan, but rather, any young woman who was betrothed and divorced, the rapist is liable and the seducer is exempt like the orphan-girl, for the fine is for herself, as is stated by Rabbi Akiva above (in Mishnah 3 of this chapter) and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "הכל לפי המבייש – an average person who shames, his shame is harder than a despised person and/or from an important person. This is what I found in the explanations of my teachers. But in the [eight chapter of Bava Kamma], the Chapter of החובל /One who causes injury, I found that a simple person who is shamed, his shame is greater, and this is the essence (see the statement in Tractate Bava Kamma, Chapter 8, Mishnah 6: זה הכלל: הכל לפי כבודו – This is the general principle: Everything is according to one’s station/status).",
+                "והמתבייש – according to his importance is his shame.",
+                "כאילו היא שפחה – we appraise how much a man wants to give whether for a virgin maidservant or for a maidservant who has had intercourse to marry her to his servant whose master has satisfaction from him. And in the Gemara (Tractate Ketubot 40b) raises a question: from where [in the Torah] do we learn that he pays for shame, and damage and pain? I would say that the All-Merciful said (Deuteronomy 22:29): “fifty [shekels of] silver,” to all the words and he answers, Scripture states (Deuteronomy 22:29): “The man who lay her shall pay the girl’s father fifty [shekels of] silver,[and she shall be his wife].” The pleasure of lying is separate, the fifty [shekels of] silver is outside of the shame and the damage and the pain."
+            ],
+            [
+                "כל מקום שיש מכר – to the father regarding his daughter, that is, while she is in her youth, he has no fine in regard to her, for there is no fine for a minor. But the Halakha is not like this Mishnah, for this Mishnah is according to Rabbi Meir who states that a minor girl has no fine, but the Sages state that a minor girl has a fine. And a minor girl in this regard is someone from age three until age twelve years and one day who brings forth two [pubic] hairs.",
+                "וכל מקום שיש קנס – when she is a young woman and this is when she is from twelve years and one day old and she brought forth two [pubic] hairs – like this she has a fine.",
+                "אין מכר – for a man does not sell her daughter when she is a young woman.",
+                "הבוגרת – from twelve years of age and six months and one day, and she has brought forth two [pubic] hairs, she is what is called a mature woman and her father cannot sell her and she does not have a fine."
+            ],
+            [
+                "האומר פתיתי את בתו של פלוני – needless to say the person who states I raped [her], that he does not damage her so much for there is no such great evil talk of an outraged woman (i.e., who had been raped) for it is self-evident that he pays shame and damages by his own testimony [but rather] even a person who says, “I seduced [her], causes her greater damage for the evil talk of a seduced woman is greater, and you might think I would say that we don’t believe him to attach merit to the evil report, it comes to teach us that it is beneficial to her for herself to attach merit to the evil report in order to profit from the money",
+                "ואינו משלם קנס – for he admits that with regard to a fine, he is exempt, as Scripture states (Exodus 22:8): “He whom God declares guilty [shall pay double to the other],” except for one who accuses himself (see Talmud Bava Kamma 64b).",
+                "המית שורי את פלוני – and behold I am liable for indemnity through his own [testimony], for he holds that the fine is an indemnification.",
+                "עבדו של פלוני – and behold I am liable thirty Selah, he is exempt, for they are a fine and even if it is not worth a Selah, he gives thirty [Selaim]."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "נערה: והצער בתפוסה – and the “pain” also goes to her father with someone who was raped.",
+                "מת האב – from when she stood in court during her being a young woman, whether she became an adult prior to [her father’s] death or whether she had not become a young man, they belong to the brothers, for since he stood before the court, the father took possession.",
+                "לא הספיק לעמוד בדין וכו' – since he did not stand before the court, it is not his money to bequeath to his sons.",
+                "רבי שמעון אומר – even though he stood in court, it is not the money of the father to bequeath to his sons until it reaches his hand, as it is written (Deuteronomy 22:29): The man who lay with her shall pay the girls father fifty [shekels of] silver.” The Torah did not cause the father to take possession until the time of the giving [of the money], but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "מעשה ידיה – that she did during the life of her father, even though she had no collected, [such as, for example], the salary/reward for work.",
+                "ומציאתה – In the Gemara (Tractate Ketubot 43a), it raises the question: “from whom is she to collect anything she finds?” And it responds as such: this is what he said: her handiwork is like anything she finds. Just as whatever she finds during the lifetime of her father belongs to her father, and after the death of her father is hers, meaning to say, that the brothers do not take possession of what the daughter has found after the death of the father, so too her handiwork [earned] during the lifetime of her father, belongs to the father and the brothers took possession of it [after their father’s death], even though she did not collect the earnings of her labor, but her handiwork that comes after the death of the father is hers, and the brothers do not have possession of the handiwork of the daughter who performs it after the death of the father."
+            ],
+            [
+                "כתובתה של אב – Her Ketubah which she collects from these years of betrothal, and he (i.e., the anonymous Tanna/teacher of the Mishnah) holds that there is a Ketubah for a betrothed woman, and in the days of her being a young woman (i.e., ages 12-12 ½) and a minor girl is stated.",
+                "כתובתה שלה – from when he (i.e., the father) married her off, his control has no legal effect and we follow after the collection and collection after this is what [occurs] and we don’t follow after the writing, to state that since, the first was written while she was under the control of her father, it should be for the father.",
+                "הראשונה של אב – for Rabbi Yehuda holds that we follow after the writing, and since the first Ketubah was written before the marriages while the daughter was under the control of the father, it belongs to the father, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "וזנתה – [she fornicated] from the betrothal and she is a young woman.",
+                "הרי זו בחנק – and even she converted younger than the age of three years, for she is in the status of a virgin, for when it is written [in the Torah] regarding [the penalty of] stoning, it is written with regard to an engaged young woman, with the daughter of an Israelite, as it is written (Deuteronomy 22:21): “for she did a shameful thing in Israel, [committing fornication while under her father’s authority].”",
+                "ולא מאה סלע – for if the husband was found to be lying, for the entire portion is written with regard to an Israelite (and not a convert).",
+                "ולידתה בקדושה ה\"ז סקילה – as Scripture states (Deuteronomy 22:21): “[and the men of the town] shall stone her to death,” for it does not need to say, “that she dies,” but rather, to include her conception that was not in a state of sanctity; but however, for a fine, we don’t include her, since for death she is included, but not for a fine.",
+                "יש לה אב – we are speaking about an Israelite woman.",
+                "ואין לה פתח בית אביה – as for example, when the father does not have a house."
+            ],
+            [
+                "האב זכאי בבתו – when she is a minor and when she is a young woman (i.e., from age twelve and one-day to twelve and one-half years of age).",
+                "בקידושיה בכסף – for the money of her betrothal is his (i.e., the father’s) as it is written concerning the Hebrew maidservant (Exodus 21:11): “she shall go free, without payment,” and we expound, that there is no money to this master, meaning to say to the master who purchased her that she left him gratuitously/for no reason with the signs of young womanhood, but if another master has money and the father appointed him, the money of her betrothal/sanctification is his, eve when she is a young woman until she becomes an adult woman.",
+                "בשטר ובביאה – that he receives the betrothal document on her behalf and hands her over for sexual intercourse for the sake of betrothal to whomever he desires, as it is written (Deuteronomy 24:2): “[she leaves his household] and becomes the wife of another man” (Tosafot Yom Tov omits the first part of the Biblical verse); there is an analogy of the word הויות/becomes – to each other just as “money” is one of the הויות/becomes – in the domain of her father, so also the “document” and “sexual intercourse” while she is in the domain of her father.",
+                "במציאתה – because of enmity/aversion.",
+                "ובמעשה ידיה – as it is written (Exodus 21:7): “When a man sells his daughter as a slave, [she shall not be feed as male slaves are].” Just as a maid servant, her handiwork belongs to her master, also the daughter, her handiwork belongs to her father.",
+                "ובהפרת נדריה – as it is written (Numbers 30:17): “[and his daughter] while in her father’s household by reason of her youth.”",
+                "ומקבל גיטה – as it is written (Deuteronomy 24;2) “she leaves [his household] and becomes [the wife of another man.” An analogy is made between [“leaving” to “becoming]; just as the father receives her betrothal while she is a minor and during her period as a young woman, so too he receives her bill of divorcement.",
+                "ואינו אוכל פירות בחייה – if land fell to her from the house of the father of her mother, her father cannot consume their fruits during her lifetime other than if she dies and he inherits her.",
+                "יתר עליו הבעל – for he takes possession of all of what is taught above that the father retains control, and he consumes the fruits of the property that fell to her in inheritance once she married him.",
+                "ובפרקונה – if she is taken captive, he is liable to redeem her.",
+                "בקבורתה – The Sages established her burial in place of her inheritance for he inherits her if she dies.",
+                "משני חלילים – for a eulogy."
+            ],
+            [
+                "לעולם היא ברשות האב – if an Israelite woman is betrothed to a Kohen she does not eat Terumah/priest’s due, and even if the time arrived that they established for marriage and she did not get married, as the husband is liable for her sustenance she cannot eat Terumah.",
+                "עד שתכנס לחופה – for the sake of marriage that she will be handed over to the domain of the husband.",
+                "שלוחי האב – that the agents of the father ra into the agents of the husband and handed her over to re su"
+            ],
+            [
+                "האב אינו חייב במזונות בתו – during his lifetime [the father is not liable for her sustenance], whereas after [his] death, the daughters are supported from his property from the stipulations of the Ketubah (i.e., Jewish marriage contract) [and his daughter] not specifically, for the same law applies to his son, for the father is not liable to support/feed neither his sons nor his daughters when they are minors, but rather, if he is a man believed to be wealthy, meaning to say, that he is a rich man, the Jewish court takes from against his will in the manner that they force all the rest of the people of the city regarding tzedakah/charity and through it they support his minor age sons and daughters, but if he is not believed to be wealthy, the Jewish court shames/reviles him and announces to him that it is cruelty to him if he does not support his children, and that he is worse than the desert creatures who have compassion upon the offspring, ut they cannot compel him on this, whether his children are male or female and especially when the sons are young, but the youngest of the young and they are the least of the children of Shesh, the Jewish court forces the father and removes [funds] from his hand, against his will to support his children who are he smallest of the small, both the boys and the girls.",
+                "בכרם – on account that they would sit row by row like a vineyard.",
+                "הבנים ירשו והבנות יזונו (see Tractate Bava Batra, Chapter 9, Mishnah 1 and Tractate Ketubot, Chapter 13, Mishnah 3, where this phrase appears as well) – from the provisions of the Ketubah that the male children will inherit the Ketubah of their mother and the female children will be supported from his (i.e., the father’s) property.",
+                "מת הבנים – the male [children] die, ",
+                "[the daughters] do not inherit the Ketubah of their mother, other than after the death of their father; ",
+                "similarly, the daughters are not supported from the property of the father from the strength of the provisions of the Ketubah other than until after the death of their father."
+            ],
+            [
+                "ולא כתב לה כל נכסים כו' חייב – to make all of his property is a surety to her, and he is not able to say, “you don’t have other than the field that is written to you in your Ketubah."
+            ],
+            [
+                "ובכהנת – for he cannot uphold her [as his wife] once she is taken captive, for the wife of a Kohen is prohibited to her husband once she is raped, he writes to her, “I will redeem you and return you to your country,” and he is obligated to give her the Ketubah settlement and even though that against his will, he needs to divorce her."
+            ],
+            [
+                "אינו רשאי – for he is already obligated to redeem her when she is taken captive.",
+                "חייב לרפאותה – for healing is like food/support.",
+                "רשאי – for he is not obligated to support/feed his divorced wife."
+            ],
+            [
+                "יתר על חולקיהום דעם אחוהון – if you die during my life and I betroth you, your children will take your Ketubah after my death when they will come to divide my possessions with the children that I will have from another wife, and the practical difference, for example, is that the Ketubah of this one is greater than that of the other wife, or the children of the other wife are more numerous from the children of this one and it is good for these that they will take the Ketubah of their mother and even if the Ketubot are equivalent for there is not written that the male issue collect, other than from the landed properties, but not from movable properties, and especially where the father left a measure of two of the Ketubot and one Dinar more, then the children inherit the Ketubah of male issue since there remains a place for the inheritance of the Torah for after each one of the children will take the Ketubah of his mother, there remains one Dinar to divide and to inherit the property of their father, but if the father did not leave other than according to the measure of two Ketubot or less than this, they divide the property equally and the Ketubah of male issue is not practiced by them."
+            ],
+            [
+                "עד דתתנסבן – until they will become betrothed, and if they became adult women, even though they had not become betrothed, they have no support /food, for we hold that an adult woman has no support."
+            ],
+            [
+                "מיגד אלמנותיך – during your widowhood.",
+                "אנשי יהודה כותבין כו' – but the Halakha is not like the men of Judea but rather, all the while that she is not married and she did not claim her Ketubah in the Jewish court, she is supported from her husband and lives in the house that she lived in during the life of her husband, and uses all the utensils that she would use during the life of her husband."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אף על פי. אם רצה להוסיף אפי' מאה אמה יוסיף (this fragment quotes Tractate Ketubot, Chapter 4, Mishnah 7) – and we don’t say that he is not permitted to in order as to not embarrass whomever that lacks it.",
+                "שלא כתב לה – the supplement from his knowledge/desire, other than on the condition of marrying her.",
+                "והיא כותבת – even though she did not receive [everything], she pardons and writes that she received it.",
+                "רמ\"א כו' – and the Halakha is according to Rabbi Meir in his decrees (i.e., that a virgin receives two hundred Zuz and a widow receives 100 Maneh or else it is fornication)."
+            ],
+            [
+                "נותנין לבתולה – the time to bring her into the canopy from the day that the husband demanded her after he betrothed her to warn her on the mattes the Huppah to prepare her ornaments/possessions.",
+                "לפרנס עצמה – with her ornaments/possessions for twelve months, as it is written (Genesis 24:55): “Let the maiden remain with us some days;” And what are “days” – a year, as it is written (Leviticus 25:29): “[If a man sells a dwelling house in a walled city, I may be redeemed until a year has elapsed since its sale;] the redemption period shall be a year.”",
+                "לפרנס עצמו – the needs of the meal and the Huppah/marriage.",
+                "ולאלמנה שלשים יום – who does not trouble [herself] so much with her ornaments because they are already in her hand.",
+                "ולא נשאו – for the owners delay and since the Tanna/teacher in the first segment taught about her, the end of the Mishnah also teaches about her.",
+                "ואוכלת בתרומה – if he is a Kohen, and she is an Israelite, that from the time that he betrothed her, she consumes the Terumah/Priest’s due from Torah law, as it is written (Leviticus 22:11): “But a person who is a priest’s property by purchase may eat of them.” And this person who is [the priest’s] property by purchase , but the Rabbis decreed upon an Israelite woman who is betrothed to a Kohen should not consume Terumah as a decree lest he offer her a cup to drink in her father’s house and she will give her some to her brothers and her sisters, and when the time arrives and she hasn’t married, she eats from his food, and does not eat in her father’s house, other than if her husband who is a Kohen designates a place and feeds her there, but there is no further decree lest she provide drink from a cup of Terumah to her brothers or to her sisters.",
+                "",
+                "ר' עקיבא אומר מחצה חולין – to eat during her impurity."
+            ],
+            [
+                "היבם אינו מאכיל בתרומה – while she is a widow waiting for her brother-in-law to marry or reject her, as it is written (Leviticus 22:11): “But a person who is a priest’s property by purchase [may eat of them],” but this is the purchase of his brother.",
+                "עשתה ששה חדשים בפני הבעל – from these twelve months that are fixed for her from when the husband makes a claim upon her.",
+                "או אפי' כולן בפני הבעל ואחד בפני ביבם – even though that most is in the presence of the husband, inevitably, he is not liable for her support during his life, and the same law applies also if he had been liable during his lifetime, she did not consume once e died, for the property by purchase bursts open, but rather, if all of it was in the presence of the husband, she would consume anyway during his lifetime.",
+                "או כולן בפני היבם – and one does not have to say if all of them were in the presence of the levir.",
+                "זו נשנה ראשונה – that when the time arrives, she eats priest’s due/Terumah.",
+                "אין האשה אוכלת – for we suspect lest there is found in her a defect and she is found to be a foreigner retroactively that his business transaction had been in error. And regarding the “First Mishnah,” lest they find in her a defect and we don’t take into consideration for there is no reason to fear that she would have her brothers and sisters drink it for he sets aside for a place for her; therefore, they permit her to eat Terumah/priest’s due when the time arrives."
+            ],
+            [
+                "הרי זו עושה ואוכלת – for they degreed support in place of the work of her hands/her labor (i.e., her wages), therefore she works and consumes according to the words of everyone.",
+                "המותר – he dedicated to the Temple the excess of his wife’s wages, what she does more than what is appropriate for her support and did not dedicate to the Temple her wages themselves.",
+                "ר' מאיר אומר הקדש – for he holds that a person who dedicates something [to the Temple] that did not ever exist, and this is not the Halakha, but rather, the Halakha is according to Rabbi Yohanan ben HaSandlar who stated that it is non-holy/unconsecrated, for a person does not dedicate/sanctify something that never existed."
+            ],
+            [
+                "טוחנת – with hand millstones which are small and if they are large millstones, she prepares all the needs of the grinding as for example, she places it in the grain-receiver/hopper and receives the grain.",
+                "הכניסה לו שפחה אחת – money or property in order to purchase one maidservant.",
+                "יושבת בקתדרא – on a resting/lounge chair and she does not go on his errands to here or there and even though she pours for him the cup [for drinks] and makes the bed for him and washes his face, hands and feet, for these labors, they are not performed by a woman other than his wife alone.",
+                "שיעמום – shock/sudden calamity, which is the Aramaic translation of (Deuteronomy 28:28): “and dismay” is and sudden calamity of the heart, and the dispute of Rabbi Eliezer and Rabban Shimon ben Gamaliel regards a woman who is not idle, but rather engages in all sorts of merriment and there is lewdness involved. But there isn’t boredom/shock for there is no boredom but rather with one who sits and gazes/is astonished and is completely idle, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "המדיר את אשתו מתשמיש המטה – aa for example, that he said: the benefit of your sexual intercourse will be forbidden upon me, but the benefit of my sexual intercourse will be forbidden to you; he is not forbidden for he is subjugated to her, as it is written (Exodus 21:10): “he must not withhold her conjugal rights.”",
+                "ב\"ש אומרים שתי שבתות – if he took a vow for two weeks, she should wait, for such as we found with a woman who gives birth to a female who is ritually impure for two weeks.",
+                "וב\"ה אומרים שבת אחת – for such we have found with a menstruant woman who is ritually impure for seven [days] and we learn something that is frequent. The anger [that a person expresses] over his wife and takes a vow concerning her is something that is frequent, [which we learn] from the menstruant woman something that is frequent, to exclude giving birth which is not all that frequent. But the School of Shammai holds that we learn something that he caused to her. The vow of a man which he causes her to wait/delay from giving birth, which is upon his hand comes upon her, to exclude the menstruant woman that of its own comes to her. And more than one week according to the School of Hillel and two weeks according to the School of Shammai, he should divorce [her] and give [her] the Ketubah settlement, and even if he was a camel driver whose period is thirty days or a sailor whose period is sixth months.",
+                "התלמידים וכו' שלשים יום – and our Mishnah is according to Rabbi Eliezer and the Rabbis dispute it and state even two or three years, and the Halakha is according to the Sages.",
+                "הטיילים – who have no work nor business.",
+                "החמרים – who go out to the villages to bring grain.",
+                "הגמלים – who bring packages on the camels from a place far away.",
+                "הספנים – who go on a voyage to the Great Sea (Mediterranean). He who his beginning was the master of a craft whose period [permitted before he must have sexual relations with his wife] is close and he requested to become the master of a craft whose period is further off, his wife waits for him, except for that of the study of Torah where the woman is unable to wait for her husband who was at leisure ora worker who does not become a Sage."
+            ],
+            [
+                "המורדת – from providing sexual relations, but from work, we force her to do work and we don’t judge her as rebellious.",
+                "טרפעיקין – Every half a denar (Quinarius – see Talmud Ketubot 64a) is a weight of forty-eight barley-corns of refined silver according to the weight of three Darkmonim which is called DRAHAS in Arabic, as each Darkmon is sixteen intermediate barley-corns of silver.",
+                "עד כנגד כתובתה – and afterwards he gives her a Jewish bill of divorce and she leaves without the Ketubah settlement but he doesn’t restrain her in order to lessen on the property that fell to her from her father’s house and to cause her to lose out.",
+                "מוסיפין על כתובתה שלשה דינרים – because of the pain that a difficult man that he is prevented from sexual intercourse more than the pain of his wife. Therefore, when she rebels and causes him pain, we decrease her [Ketubah] by seven Denarim, but when he rebels and causes her pain, we don’t increase [the Ketubah] to her other than by three Denarim, and where she rebels, we state in the Gemara (Talmud Ketubot 63b) took a second note and an announcement regarding her shall be made on four consecutive Sabbaths and that then the court shall send her [the following warning]: ‘Be it known to you that even if your Ketubah is for one hundred Maneh, you have forfeited it.’ The same [law is applicable] to a betrothed or married woman and even to a menstruant [and even to a sick woman] and even to one awaiting the decision of the levir. But prior to the announcement, they inform her that they want to make an announcement about her and after the announcement, they inform her that she has already fulfilled the announcement, and if she stood in her rebellion, she would be divorced without her Ketubah settlement."
+            ],
+            [
+                "המשרה את אשתו על יד שליש – he gives her support through an administrator and does not eat with him (II Kings 6:23): “And he prepared a lavish feast for them [and, after they had eaten and drunk, he let them go, and they returned to their master. And the Aramean bands stopped invading the Land of Israel];” service.",
+                "לא יפחות לה – in a week.",
+                "לא פסק לה שעורים – double from the wheat, but Rabbi Yishmael, who was near Edom where the barley was the worst.",
+                "דבילה – figs that were tread in a circule and sold by wheat and not by measure.",
+                "מפץ – softer than a matting.",
+                "כפה – one veil.",
+                "ומנעלים ממועד למועד – new shoes for each of the Three Pilgrimage Festivals.",
+                "חדשים – hard for her during the months of sunlight (i.e. heat) because they are hot, and nice for her in the rainy days.",
+                "והשחקים שלה – even when he purchases her new ones because she covers herself with them during the days of her menstruation."
+            ],
+            [
+                "נותן לה מעה כסף – in each week for the needs of small things.",
+                "ואוכלת עמו ליל שבת – even though that on all the rest of the days [of the week], he can give her support through a third party if he wants, on Friday night, which is the night of conjugal relations, he is obliged to eat with her.",
+                "מעשה ידיה – athe excess of her handiwork, meaning to say, what she does greater than her support/food.",
+                "שתי – it is hard to wave double of woof and the weight of Judea is double that of the Galilee.",
+                "הכל לפי כבודו – and also according to the custom of the country/province."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מציאת האשה. וירושתה – if an inheritance fell to her, ",
+                "he (i.e., her husband) enjoys the usufruct during her lifetime and the principal is hers.",
+                "ופגמה – damages for injury that she has [sustained], the diminution of monies that they assess concerning her – how beautiful she was to sell in the marketplace and how much she is worth currently.",
+                "ובזמן שבגלוי – for the shame is his and furthermore, she is repulsive to him and he suffers for her.",
+                "ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות – during her lifetime and he principal is her, when he dies or divorces her but if she dies, she inheris it, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "ומת חתנו – and she fell before the levir [for him to consummate the marriage].",
+                "יכול הוא שיאמר – either remove the shoe or fulfill the role of the levir (i.e., marry your sister-in-law), or give what had been decided or let her sit until her head becomes white (i.e., she becomes old), and even though his brother was an ignoramus and he (who had died) was a Sage, he (i.e., the father-in-law) can say – “to your brother, I would want to give [her], but to you, I would not want to give [her].”"
+            ],
+            [
+                "והוא פוסק כנגדן ט\"ו מנה – they are one thousand Denars [that the woman brings into the marriage], which are ten Maneh, and when the groom comes to accept upon himself and to write in the Ketubah , he writes one third more, which are fifteen Maneh, and if the bride brought in to him discernible Denarim because he profits through them.",
+                "וכנגד השום – if she brought in [to the marriage] clothing and ornaments that require estimation, he agrees to restore one-fifth less, so if he brought in an estimated value of one-thousand Zuz, he doesn’t accept upon himself other than eight hundred, for it the manner of those who come to estimate clothing and the property of the bride to estimate them as greater than their worth in honor of the bride and to make her more beloved to her husband.",
+                "שום במנה ושוה במנה – meaning to say, if they did not estimate the property of the bride and her adornments other than like they are worth in the marketplace.",
+                "אין לי אלא מנה – they should not write into the document of the Ketubah other than a Man as they have estimated.",
+                "שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר – the estimation that he accepts her for a Maneh that they told him, write “Maneh” in the Ketubah and she shall bring in an estimation of a Maneh. They must place it in the house of the wedding ceremony thirty one Selah and a Sinar which is a Maneh and a fifth larger.",
+                "ובארבע מאות – the estimated value that the groom accepts upon himself to write four hundred [in the Ketubah], she gives five hundred according to the valuation of those designated/appointed.",
+                "וכשחתן פוסק וכו' – and if they estimated first and she brought in to him whether a small or a large valuation, he writes into the document one-fifth less."
+            ],
+            [],
+            [
+                "המשיא את היתומה – collectors/managers of charity.",
+                "אם יש בכיס – of charity."
+            ],
+            [
+                "מה שראוי ליתן לה – one tenth of the property.",
+                "אם השיא – the father, during his lifetime.",
+                "[married off the first daughter], he should give, etc. (i.e., to the second what the first received), whether it is less than one tenth or whether it is more. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda, for we go after the approximate mental assessment of the father. But if it is impossible to stand by the approximate mental assessment of the father, we give her one-tenth of his possessions as they are found now at the time of her wedding from his immovable (i.e. landed) possessions, but from movable possessions, she does not receive one-tenth. And there are those according to the one who states that in this time, from movable [possessions] she also has one-tenth. But if she married and she did not claim from the heirs, she claims after she got married and we don’t say that she resigned her claim regarding them. And especially, when she was supported from the property of her father but if the heirs stopped from giving her support, [she resigned her claim unless she derived benefit] but if she was an adult woman, she has no support from the property of her father and she resigned her claim regarding the heirs and she is not able to claim further, and even if she was supported from their property."
+            ],
+            [
+                "המשליש מעות לבתו – He [i.e., the father] transferred money in the hands of a third-party for the needs of his daughter to purchase for her a field or a dowry when she gets married.",
+                "",
+                "יעשה שליש כו' – he should purchase/acquire the field and we don’t listen to her for it is a Mitzvah to fulfill the words of the dead person.",
+                "וכי אינה אלא שדה – meaning to say, even if the field was already acquired and she wants to sell, she can sell it; therefore we listen to her. And the dispute of Rabbi Yosi and Rabbi Meir is specifically with regard to an adult woman from betrothal. For is she had already gotten married, everyone states that we listen to her, and with a minor also, Rabbi Yosi admits that there is nothing in the actions a minor at all, and we don’t listen to her. And the Halakha is according to Rabbi Meir."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המדיר את אשתו מליהנות לו – on the benefit of sexual relations, this vow does not take effect because he is subjugated to her and he doesn’t have the power to cancel his obligation of his subjugation and on the benefit of food, even though he is subjugated to her, we find that the vow exists such as we supply her handiwork for her food. And in the Gemara (Talmud Ketubot 70b), it raises a question: if so, why should he appoint an administrator? And it answers – such as the case that we don’t supply the things that she was accustomed to in her father’s house and for this alone, he should appoint an administrator who will provide for her and not that he sill appoint an agent to support her, for the agent of a person is like that person, but rather, he says, all who support does not cause loss.",
+                "יתר מכן יוציא ויתן כתובה – for up to thirty days, people don’t listen and there is no disgrace. More than thirty days, people here and there is disgrace.",
+                "בישראל – if he is an Israelite (as opposed to being a Kohen), he can restore his divorced wife.",
+                "ובכהנת – for if he disvorces her, he is not able to restore her [as his wife], the Rabbis hive him more time, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "אחד מכל הפירות – such as for example, she said, “I take a vow against consuming this produce,” and it is fulfilled for her.",
+                "ר' יהודה אומר כו' – and the Halakha is not according to him."
+            ],
+            [
+                "שלא תתקשט באחד מכל המינים – [for she said]: “I take a vow that this shame be upon me and he fulfilled it for her.",
+                "בעניות שלא נתן קצבה לדבר – until when/how long was it prohibited to her, he should divorce her and give her the Ketubah settlement, but if he set a limit, she should wait until that time, and what is that limit? Twelve months.",
+                "ובעשירות שלשים יום – for it is the case that an important woman benefits from the scent of her adornments for thirty days and this one will benefit from the scent of the adornments that she was adorned with prior to the vow thirty days, and the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה – This Mishnah, we explain it in the Gemara (Talmud Ketubot 71b) as such: [one] Festival he should uphold the marriage. When is this said? With an Israelite woman but with the daughter of a Kohen, two months he should uphold the marriage and three [months], he should divorce her and grant her the Ketubah settlement but our Mishnah is according to Rabbi Yehuda who disputes [regarding the marriage] of an Israelite to a daughter of a Kohen, but the Halakha is not according to him."
+            ],
+            [
+                "שנועל בפניה – the door of joy and the removal of sorrow, and to the house of mourning, he locks it (i.e., the door) in her face, for tomorrow she may die, and no one will eulogize her.",
+                "דבר אחר מחמת – as for example, that under the presumption that lawless human beings are found there.",
+                "שתאמרי לפלוני וכו' – things of degradation/disgrace.",
+                "שתהא ממלאה ומערה לאשפה – there are those who interpret that after she has sexual intercourse and her womb is filled with semen, it would shake it out in order that the seed won’t be absorbed and she will become pregnant. And there are those who interpret that she will fill ten pitches of water and she will pour them out to the ground, because she appears as a women suspected of infidelity by her husband."
+            ],
+            [
+                "מאכילתו שאינו מעושר – and it was not known to him until after she fed him, such as for example, tat she said to him: So-and-so, a Kohen prepared for me the heap [of grain] and left; he asked him and it was found to be a lie.",
+                "ומשמשתו נדה – as for example, when she was presumed to be a menstruant woman/Niddah in his neighborhood when they saw her dress in the clothing of menstruant woman and to her husband she said, “I am ritually pure.”",
+                "ולא קוצה לה חלה – that she said to him: So-and-so prepared for me the dough and they asked him and it was found that to be a lie.",
+                "וטווה בשור – and she shows her arms to people.",
+                "ומדברת עם בני אדם – playing with the boys.",
+                "ומקללת יולדיו בפניו – she curses and blasphemes the father of her husband in the presence of her husband.",
+                "הקולנית – she claims sexual intercourse in a loud voice until her neighbors hear her, and all of these require witnesses and warning to cause them to lose their Ketubah settlements, and they don’t have neither the Ketubah nor the supplement and they don’t take anything other than their outworn garments that exist alone."
+            ],
+            [
+                "שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים – on which vows did they say that she should not eat meat and not drink wine and not adorn herself in colorful clothing, but in the rest of the vows, she is betrothed/sanctified.",
+                "כל המומין הפוסלין בכהנים – with regard to first-born he counts them, and they added to them with regard to women: sweat, and bad breath or bad smell in another place in body. And warts that have in them hair, whether small or large when it is corresponding to her face or in the case where it is underneath the covering that on her head, for sometimes it is seen and sometimes it is not seen for if she is in a revealed place at all times, he sees it and is appeased, but if the wart has no hair, it is not a blemish until it as a large as an Issar. And her voice is thick and different from the voice of other women, and the dog bit her and made in the place of the bite became scarred (see Talmud Ketubot 75a), meaning to say, causing it to shrink like wounds by fire. And her breasts are larger than her neighbors by a handbreadth and just as the breasts are distant from one another until there is a and-breadth between each breast. These are blemishes in women and even though they are not [viewed as] blemishes in Kohanim."
+            ],
+            [
+                "האב צריך להביא ראיה – if he comes to claim her Ketubah from the betrothal, from this that he (i.e., the husband) refuses to take her, he (i.e., the father) needs to bring proof that after she became betrothed, she had blemishes. And even though there is for a woman a presumption regarding her body, for since, these blemishes were found in the domain of her father. And one can say here that they were prior to betrothal, and therefore, if he didn’t bring proof, the husband is believed.",
+                "נכנסה לרשות הבעל – she married and now comes to divorce her without a Ketubah on account of the blemishes in her. It is upon him to bring proof that prior to her becoming betrothed she had these blemishes, for since these blemishes were not found other than in his domain (i.e., of the husband), we say that here they were found, here they were. But after she got married, they came to her and his field was flooded (see Mishnah Ketubot, Chapter 1, Mishnah 6).",
+                "אינו יכול לטון – for he knew and was appeased."
+            ],
+            [
+                "שנולדו בו מומין – from when he married her.",
+                "מומין גדולים – his eye became blinded, his hand was mutilated, his leg was broken, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel and even with large blemishes, we don’t force him to divorce [her]."
+            ],
+            [
+                "מוכה שחין – a leper/Metzora.",
+                "בעל פוליפוס – the smell of the nose.",
+                "והמקמץ – who collects the feces of dogs.",
+                "והמצרף נחשת – cuts off the copper from the place where he finds it from the land and it smells badly.",
+                "והבורסי – dresses hides.",
+                "מפני שממיקתו – makes it loathsome. It is the language of (Zechariah 14:12): “Their flesh shall rot away,” and the Halakha is according to the Sages."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האשה. עד שלא תתארס – and she became betrothed.",
+                "ב\"ש אומרים תמכור – while she is betrothed, but not from when she gets married.",
+                "הואיל וזכה באשה – that she is his betrothed,",
+                "should he not take possession of her property, in astonishment.",
+                "על החדשים – [inheritance] that fell/came to her from when she got married, we are confounded: What did the Sages see to state that if she sold them or gave them away, the husband removes [them] from the hand of those who bought the property, but rather, that you burden us with property that fell/came to her while she was still betrothed meaning to say, that if she sold it, her sale is void, because the husband took possession of them."
+            ],
+            [
+                "נכסים ידועים לבעל ונכסים שאינן ידועים – there are those who interpret “known property” from land, and that which is “not known [property]” as movable property and there are those who state that both (i.e., landed property and movable possessions) are known and these are the ones that are not known: all [the while] that she sits/dwells here and property fell/came to her abroad. And the Halakhic decision is that whether [we are speaking of] property that fell/came to her until she had become betrothed, or whether they fell/came to her from after she was betrothed, if she sold them after she got married, the husband removes [them] from the hand of the purchaser – the usufruct during her lifetime and the body of the land after her death. And the Halakha is according to Rabbi Shimon who divides between property that is known to the husband to possessions which are not known."
+            ],
+            [
+                "שמין אותן – for he (i.e., Rabbi Meir) holds that what grew in his domain, they are usufruct, and what didn’t grow in his domain, they are the principal; therefore, what that the monetary [value] of the land is expensive now for this produce, it is principal, and he needs to give her the money and purchase with them land and he eats its usufruct.",
+                "וחכמים אומרים – even those that did not grow in his domain, the status of usufruct has been given to them for since that the land belongs to her, and Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "ביציאתה – if he comes to divorce her.",
+                "פירות המחוברים לקרקע בכניסתה שלו – meaning to say, at the time of their falling/coming [into inheritance] they are his (i.e., the husband’s) according to the words of the Sages, but there is a difference between the Sages and Rabbi Shimon regarding produce that was attached [to the ground] at the time of her going forth [from the marriage; i.e., divorce}, but the Sages do not speak of them and they don’t hold [this way] regarding that that Rabbi Shimon stated, that when she went forth [from the marriage because of divorce], whatever grew in his domain is his, but the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור – she can prevent/detain it and the Halakha is according to him.",
+                "רבי יהודה אומר לא תמכור – and the Halakha is according to him.",
+                "קימעא – a small amount and even just a little bit.",
+                "ישבע במה הוציא ויטול – and this oath is similar to the Torah and these words [regard] that there was improvement/gain corresponding to the [financial] outlay or more, but if the outlay was greater than the improvement/gain, he should take the oath of the Torah that he made an outlay corresponding to the improvement/gain, and he should take corresponding to the improvement/gain and the rest he loses. And all of this [occurs] when the husband divorced her. But if she rebelled, whether the husband consumed or whether he did not consume, he should take an oath how much he spent and take corresponding to the improvement/gain and in property of mort-main, all the improvement/gain belongs to the husband, for we say, that if he increased [his outlay], he increased for himself."
+            ],
+            [
+                "שנפלו לה נכסים – from her father’s house/estate while she is still a woman awaiting levirate marriage with her dead husband’s brother.",
+                "מה יעשו בכתובתה – [whether it is] a Maneh, or two-hundred and the supplement and the dowry that she brought in to him, go in with her [when she gets married], and when she goes out from her husband (i.e., gets divorced), go out with her and he has accepted upon himself surety (which may be resorted to in case of non-payment).",
+                "ובנכסים הנכנסין והיוצאין – usufruct that when she enters [into marriage], they enter with her and when she leaves from her husband, they leave with her.",
+                "בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב – for she was doubtfully married to the levir and he takes possession of one half of her inheritance from doubt.",
+                "נכסים בחזקתן – the mort-main property are in their legal status/presumption and it is not explained in the possession of whom - if it is in the possession of the heirs of the husband, for since surety/property that may be resorted to in the event of non-payment is upon him or if [it is in the possession of] the heirs of the wife, which were hers, and in the fourth chapter of [Tractate] Yevamot (Mishnah 3), you will find this Mishnah."
+            ],
+            [
+                "ילקח בהן קרקע – because her Ketubah is based upon the property of her first husband; therefore, the property of the dead is surety for her Ketubah but the levir eats from the usufruct and if he performs levirate marriage with her, and [and holds] that movable possessions are mortgaged to the Ketubah.",
+                "שמין אותם – all that grew in the domain of the dead [brother] is surety to the Ketubah.",
+                "וחכמים אומרים פירות המחוברים לקרקע שלו – In the Gemara (Tractate Ketubot 82a) it raises the question: but aren’t all his landed property a surety and a pledge for her Ketubah? And it answers (in the words of Resh Lakish): Read, “belongs to her” (the Sages’ dispute is limited to detached produce and money which, they maintain, as movables and not pledged to the Ketubah).",
+                "כל הקודם זכה – for they hold that movables are not mortgaged to the Ketubah other than if she took hold of them and we require from the lifetime of the husband is the taking hold/possession and the same law applies regarding money, for is the difference of money from detached produce, and the Halakha is according to the Sages.",
+                "הרי היא כאשתו – for when he divorces her with a Jewish bill of divorce and restores her [as his wife], and we don’t speak about (Deuteronomy 25:5): “and perform the levir’s duty,” the All-Merciful said, and still the first levirate marriages are upon her and a Jewish bill of divorce is not sufficient for her, and that is so, that she was divorced, we would say that it a Mitzvah that the All-Merciful cast upon her that when she performs it and established upon her the prohibition of the wife of a brother , and he cannot bring her back, this comes to teach us that the All-Merciful stated (Deuteronomy 25:5): “he shall take her as his wife and perform the levir’s duty.” Since he took her, she is like his wife."
+            ],
+            [
+                "כל נכסיו – that he inherited from his brothers is surety for her Ketubah.",
+                "גירשה אין לה אלא כתובה – but all the while that he did not divorce [her], all of his proerpty is mortgaged to her.",
+                "הרי היא ככל הנשים – for a person who divorces his wife and restored her [as his wife In remarriage] on the condition of her first Ketubah he has remarried her and it is necessary to teach us that regarding the widow of a brother who died without issue that she should not say that she is his wife, for he wrote for her a Ketubah from his money, but his widow of a brother who died without issue, who is not his, he wrote for her other than the property of her first husband, which were pledged and surety when he divorced her and restored her [as his wife]. I might sya this is her Ketubah from her. This comes to teach us that this is not the case."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך – while she still is betrothed, he (i.e., the future husband) writes her: “When you marry me, I have [no] claims whatsoever on your property,” even though they were not acquired from him , she an sell them and give them and her sale is valid , for an inheritance that comes to a person of from another place, a man may make a condition upon her that she will not inherit it, and if they acquired I from her, even after she has married, her sale is valid, but he consumes the usufruct, and if she dies, he inherits her, for that is the implication of: “I have no claims on your property,” but their usufruct, I have a claim and as long as they are your property while you are alive, I have no claim on them – but after death, I have a claim on them.",
+                "רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות – In the Gemara (Tractate Ketubot 83b), it explains what is usufruct and what is usufruct of the usufruct (i.e., produce vs. yield of the produce)? If she brought in [to the marriage] land and it produced fruit/usufruct, these are usufruct. If he sold these fruits/usufruct and purchased with them fields and they produced fruit/usufruct, these are yield of the produce/usufruct of the usufruct. And when he said to her, I have no claim against your property and their usufruct alone, he can consume the usufruct of the usufruct , according to the words of Rabbi Yehuda, he did not remove himself other than from the usufruct/produce alone and the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+                "רשב\"ג אומר אם מתה יירשנה מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה – as it is written (Numbers 27:11): “[If his father had no brothers, you shall assign his property to his nearest relative in his own clan,] and he shall inherit it.” From here [we learn] that the husband inherits his wife, but the final result of the matter is that the inheriting of wife by her husband is not from the Torah, but rather from the Rabbis, and the Biblical verse is a mere support, but nevertheless, the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel not because it makes a condition against what is written in the Torah, but rather because the Sages made it stringent measure for the protection of the law (i.e., the Written Torah)."
+            ],
+            [
+                "ינתנו לכושל שבהן – there are those who interpret it as one whose promissory note was postdated (which is not disqualified necessarily by the Sages, provided that the lender was willing to accept it – as it presents no opportunity for defrauding other creditors) which is the weakest and with legal disadvantage of them all, for he cannot seize properties for a debt that precede it, and there are those who interpret that is for the Ketubah of a wife and it is called weak, and it is not her manner to return after the property of the dead and to request where he has land like the man. And even tough movables of orphans are not mortgaged to the creditor nor to the Ketubah of a woman, here, where they are not in their domain, he leaves them, Rabbi Tarfon holds that we remove them from the hand of the borrower or from the hand of the one holding the deposit and give them to creditor and for the Ketubah.",
+                "ינתנו ליורשים – possession does not take effect.",
+                "שכולן צריכין שבועה – for a person who comes to collect from the property of orphans, he should not collect without an oath, and all the while that they did not take an oath, we don’t known if they have anything against him; therefore, when the dead person dies, he orphans took possession of them and they are in their domain."
+            ],
+            [
+                "כל הקודם בהם זכה – if the heirs came earlier, they take possession and we don’t remove it from their hands for orphans’ movables are not mortgaged to a creditor or for a Ketubah. If one of them – the wife or the lender he takes possession, [for Rabbi] Tarfon holds that taking possession after death has legal effect.",
+                "זכתה אשה יותר על כתובתה – if she got there ealier and took hold of it and it has more than [the value of] the Ketubah or the creditor arrived first and seized it and there is more than the lien [due him].",
+                "המותר – should be given to the weakest. This owner of the document whose had is at a disadvantage, if it were to come into the hand of the orphans, furthermore, he cannot remove it from them – neither the wife nor the creditor. But nowadays, we have the practice in all Jewish courts throughout Israel that possessions of the orphans are mortgaged to the creditor; a person who died and left movables, and he had on them a creditor and the Ketubah of a wife , all who comes first gained possession, whether the creditor was early or whether the creditor was later, for there is no antecedent with regard to movables. But if none of them came early, they divide the movables between themselves , as we state further on in Chapter [Ten, Mishnah 2) “He who was married.”"
+            ],
+            [
+                "חנונית – to sell and to buy in the store",
+                "אפוטרופא – to deal with his money and engage in business.",
+                "משביעה כל זמן שירצה – an oath like that of the Torah on a claim of perhaps, and he is able to assess her that she did not make a fraudulent representation/overcharging regarding her spindle and her dough.",
+                "... but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "משביע הוא את יורשיה – if he divorced her or she died and her heirs claim from him her Ketubah, they take the oath of heirs that she did not deposit anything with us at the time of death nor say to us anything before then and we did not find among her documents that the document of her Ketubah had been paid off.",
+                "ואת הבאים ברשותה – if she sold her Ketubah to others and she was divorced or died and the purchaser of mortgaged property claim her Ketubah, even they are bound to swear the oath of heirs.",
+                "אבל יורשיו משביעין אותה – if she became a widow and he or her heirs collect money from the orphans, they require an oath, for they are not exempted other than from him, if she collects her Ketubah settlement during his lifetime.",
+                "לבאין ברשותי – if I sell my property and you come to collect from the bought properties."
+            ],
+            [
+                "והלכה מקבר מעלה – this one who exempted her husband from the oath.",
+                "לבית אביה – who did not engaged further in property.",
+                "אין היורשים משביעין אותה – with what she had engaged in between death and the burial for if the heirs are able to cause her to take an oath on this while she needs to bring witnesses in what she is selling and buying for the needs of the burial of the dead, the dead body will be delayed [from being buried] and will be disgraced.",
+                "על העתיד לבוא – she did not delay in her hands at all from the business that was done by the guardian upon him after the burial of her husband and he did not benefit from his exemption, for the property belongs to the orphans.",
+                "על שעבר – on the business that was during the lifetime of her husband."
+            ],
+            [
+                "לא תפרע אלא בשבועה – a person who collects payment from his colleague is not exacting to pay attention of what he has collected and this since he was paid in part, it is possible that he was paid in full, and the Rabbis placed upon him an oath in order that he pay special attention.",
+                "עד אחד מעיד שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה – it is the ordinance of the Sages in order to appease the mind of the owner and these oaths, even though they are the ordinance of the Sages, they are not other than like that of the Torah, in seizing an object for all of the oaths that the Sages ordained are like those of the Torah.",
+                "מנכסים משועבדים – because if he would collect from the borrower himself, the borrower would claim: “swear to me that I have not paid you,” we cause him to take an oath and we make a claim because of the mortgaged properties, for perhaps, if you had collected the borrower, he would claim against you: “swear to me that I have not paid you and you require that I should also take an oath now.”"
+            ],
+            [
+                "רבי שמעון – This [statement] refers to what is above (see Mishnah 4), referring to the Rabbis who stated that a person sets up his wife as a storekeeper or appointed her as a guardian, he may impose upon her an oath [that she has not misappropriated any of his property any time that he wants, and if he wrote her: “I don’t nor do my heirs have a vow or an oath against you,” the heirs cannot cause her to take an oath. And he comes to dispute and state that whenever she claims her Ketubah, the heirs force her to take an oath and even if he wrote her that neither he nor his heirs have on her a vow or an oath, if she does not claim her Ketubah, the heirs cannot force her to take an oath on being a guardian during the lifetime of her husband, and even if he did not exempt her from the oath, for Rabbi Eliezer and his dispute (even on her spindle and on her dough, they may force her to take an oath) that we stated above (see the end of Mishnah 4), that we force her to take an oath whenever he wants, and the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "הוציאה גט ואין עמו כתובה – in a place where they don’t write a Ketubah, and they rely upon the stipulation of the Jewish court.",
+                "גובה כתובתה – for it is a stipulation of the Ketubah is an act of the Jewish court and all acts of the Jewish court are like one that holds a document. And specifically, one that is a Maneh or two hundred [Zuz] is collected, but the supplement has no testimony that she should remove the document of the Ketubah.",
+                "פרוזבול – Hillel ordained Prozbul in order that the seventh year would not cancel [a debt] forhe would transfer his documents to the Jewish court which would collect from the borrower his obligation all the while that he would make a claim against him, for now we do not call him (Deuteronomy 15:2): “he shall not dun [his fellow or kinsman, for the remission proclaimed is of the LORD],” for he does not claim anything but rather, the Jewish court makes a claim against him.",
+                "הרי אלו א יפרעו – we suspect lest her Ketubah [settlement] was already collected, and [regarding Prozbul] the seventh year caused the release from debt.",
+                "מן הסכנה – that the heathens decreed against [performance of] the commandments, and they were afraid to keep their Jewish bills of divorce and when she would receive it, she would burn it and similar with their Prozbul documents."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שהיה. יורשי הראשונה קודמם ליורשי השניה – if his wives died after him until they did not have sufficient time to collect [their Ketubah settlement].",
+                "שניה ויורשיה קודמים – that she is a creditor and the inheritors of the first wife come to inherit from their father, according to the Ketubah “male issue,” for we are inheritors, it is taught in the Mishnah. Therefore, they pay the obligation first and what remains they shall succeed to the dowry, therefore, we pay the obligation first and what remains, they inherit, and specifically when the second [wife] took an oath on her Ketubah, then she or her heirs take her Ketubah. But if she died after her husband passed away, and she did not take an oath on her Ketubah, her heirs do not take anything from her Ketubah for we hold that a person does not bequeath an oath to his children, meaning to say, money that a person doesn’t take possession of other than through an oath, and if he dies prior to his taking an oath, that money a man cannot bequeath to his children."
+            ],
+            [
+                "ויתומים מבקשים כתובת אמן – since the Ketubah [of] their mother was greater than that of the other, and her children say that the Ketubah of the male issue is taken, and similarly you (the children of the other wife) and the rest we will divide.",
+                "חולקים בשוה – like the rest of all the inheritances and they don’t take the Ketubah of male issue.",
+                "אם אמרו יתומים – the children of the larger Ketubah.",
+                "הרי אנו מעלין על נכסי אבינו – we reckon their funds upon us to receive them as of a higher price in order that there will an additional Denar and they take the Ketubah of their mother."
+            ],
+            [
+                "היו שם נכסים בראוי – as for example, merchandise that is in the hands of others or a loan.",
+                "אינן כבמוחזק – they are not considered to be as if they are in possession in his hand and there is here and there is an excess of a Denar.",
+                "שאין להם אחריות – movable possessions.",
+                "שיש להם אחריות – land/property and the Halakha is according to Rabbi Shimon and even at this time where we have the practice that movable property of the orphans is mortgaged to the creditor, the Ketubah of male issue is not practiced with movable possessions, but only with land/property."
+            ],
+            [
+                "של זו מנה ושל זו מאתים כו' – and the [Ketubot of the] three of them were signed on one day, for if it were on three [separate] days, the earliest one with a document comes first in collection, or if he didn’t leave anything other than movable possessions, for there is no law of precedence in movable possessions.",
+                "חולקות בשוה – for the power of them three of them similar with the hypothecary obligation of the Maneh and for all of them there is a Maneh.",
+                "היו שם מאתים – there isn’t for the person who has hypothecary obligation for a Maneh other than a Maneh, but the second Maneh there is no hypothecary obligation for a document of the owner of the Maneh.",
+                "של מנה נוטלת חמשיםי – In the Gemara (Talmud Ketubot 93a), the question is raised that one-third of a Maneh was appropriate to be taken, and how does she take “fifty” which is one-half of a Maneh and it answers that the our Mishnah is speaking about when the owner of the two hundred said to the owner of the Maneh: I have no claim and I don’t have anything to do with the Maneh that is subjugated to you, and your portion will not be reduced on my account; therefore, she and the owner of the three hundred divide it, and because the portion of owner of the two hundred was not given to the owner of the portion of the Maneh as a gift, but rather she said to her that she would not quarrel with her, and because of her, her portion would not be reduced after the owner of the Maneh took fifty, there remained the merit of the owner of the “two hundred” as equal with the merit of the owner of the “three hundred,” and each of them take three golden Denarim, which are seventy five silver Denarim as every golden Denare is twenty-five silver Denarim.",
+                "היו שם שלש מאות – the first Maneh is subjugated to everyone and the second is to the owner of the “two hundred” and to the owner of the “three hundred,” and the third to the owner of the “three hundred” alone.",
+                "של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה – such as the example where the owner of three hundred said to the owner of the Maneh and to the owner of the “two hundred”: “I have no claim against you with the Maneh.” Therefore, the first Maneh the owner of the “two hundred” and the owner of the Maneh divide; it is found that the owner of the Maneh takes “fifty” and the second Maneh, the owners of the “two hundred” and the “three hundred”; it is found that the owner of “two hundred” takes a Maneh – fifty that was divided from the first Mnaeh with the owner of the Maneh and fifty from the second Maneh that she divided with the owner of the “three-hundred,” and third Maneh – the owner of the “three hundred” takes it all; it is found that she takes six golden Denars which a Maneh and one-half of the entire third Maneh that remains to her and one-half of the Maneh that she divided with the owner of the “two hundred.” And in the Gemara (Talmud Ketubot 93a) reaches the conclusion that our Mishnah is [according to] Rabbi Natan and is not the Halakha, for Rabbi [Yehuda HaNasi] sai: I do not approve (literally, “see”) of Rabbi Natan’s views in these cases for [the three wives] take equal shares, for since all of his landed property is pledged to the Ketubah, all three of the Manehs are subjugated to the owner of the Maneh like the rest of her colleagues until she collects all of the Ketubah settlement; therefore, they divide it equally, and as such, the owner of the Maneh takes like the owner of the “two hundred and the “three hundred.” But the three who put their money into a single purse, this one of Maneh, and that one of “two hundred” and the other of “three hundred,” the profit in their monies that was grew in value, they take a Denar – for each one takes according to his funds. And specifically, when they grew in value as a result of the monies themselves, such as the coinage changed or they added to it or subtracted from it, then they divide the prophet or the loss according to the money, but if they purchased goods from the monies that they placed into the purse and they earned in value through the goods or lost, they do not divide the gain or the loss other than according to the number of partners, not according to the money and as such they take in the loss and/or in the gain – whomever placed in a small amount of money in the purse is like that individual that placed a lot of money, if they not make a condition from the beginning that they would divide it according to thej money. And such is how they judge in all the Jewish courts."
+            ],
+            [
+                "הראשונה קודמת לשניה – hers whose time of her Ketubah precedes that of the second, whose time is later, and similarly for all of them.",
+                "הראשונה נשבעת לשניה – if the second [wife] claims: “swear to me that you have not collected from my husband anything, for perhaps there will not remain for me from what I will collect my Ketubah and even the third [wife] will claim the same thing to the second [wife] and the fourth [wife] to the third, but the fourth collects without an oath as for example if there is no heir or another creditor who will make her take an oath.",
+                "בן ננס אומר כו' – the disagreement of the first Tanna and Ben Nanos is explained in the Gemara (Talmud Ketubot 94a) as in the case where there is found one field from these field that the first three wives have collected which is not his, and it was known that he stole it, and eventually that its owners will come and take it and when the fourth [wife] comes to collect her Ketubah settlement from the fourth field, this one comes and says to her: “tomorrow the person who had been robbed will come and take his field; it is my desire that you will take an oath that you have not collected your Ketubah during the lifetime of the husband”; the First Tanna/teacher holds that the creditor of a later date who came early and collected, what he had collected, he did not collect; therefore, why should she take an oath if the person who was robbed will come and snatch it from this one. Let her return to the fourth [wife] and take from her what she collected, and hence the fourth [wife] would be a creditor of a later date. And Ben Nanos holds that a creditor o a later date who came early and collected what he collected, he has collected, and if she (i.e. the wife who came early) takes possession of this, the third [wife] cannot return to her, and therefore, takes an oath to her that she did not collect anything from the property of her husband and the Halakha is according to the First Tanna/teacher. Of itself, we learn that if she did not take hold of movable property, that she must take an oath, according to everyone’s opinion since there is no precedence as regards to movable property and what she collected, she collected."
+            ],
+            [
+                "וכתבה ראשונה ללוקח וכו' – as, for example when they purchased it from her hand, and in the Gemara (Talmud Ketubot 95a) it raises the question: Could she not say: “I merely wished to oblige my husband (i.e., her purchase was not to be taken seriously)? And it responds, as for example, that the husband sold this field [of his wife] to another man prior to that one, and the wife did not want to endorse it for this one, but she endorsed it for the other, and if it is that it is acting [in a manner that is] obliging to her husband, she would have endorsed the first [sale].",
+                "פשרה – adjustment/compromise; not everything to this one, nor everything to that one, and the language of “tepid,” – not hot nor cold.",
+                "וכן ב\"ח – and two mortgaged properties. Reuven has a claim against Shimon for a Maneh, and he has two fields and sold them to two people – to this one for fifty and to that one for fifty, and the creditor wrote to the second purchaser: “I have nothing against you.” The creditor takes from the hand of the first, for he is not able to say to say to him: “I left you a place that you can collect from him, for his debt corresponds to both, and the first purchaser removes from the hand of the second, and the creditor returns and removes even that from the first, and the second purchaser from the creditor and goes back in turn until they make a compromise.",
+                "וכן אשה בעלת חוב – she had her Ketubah on her husband, and he sold his two fields to two [different] people but neither of the two had other than up to her Ketubah, and she wrote to the second [purchaser]: “I have no claim against you and nothing to do with you.” The woman removes from the first purchaser and he removes it from the hand of the second [and the woman from the first] and the second from the woman and the first purchaser from the hand of the second and it goes back in turn [until they make a compromise]."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלה ניזונת מנכסי יתומין – whether land or movables, for it is the condition of the Jewish marriage contract: “And you will dwell in my house and be supported from my property.”",
+                "ואין חייבין בקבורתה – for the husband is liable in her burial in place of her inheritance, and now those who inherit her collect her Ketubah settlement from those who inherit the husband – and they would bury her and of itself, we learn that if she died, and did not take an oath about her Ketubah, for now, her heirs do not collect her Ketubah, and it is placed upon the husband’s heirs to bury her."
+            ],
+            [
+                "בין מן האירוסין – for she has no support/food and sells [it] for her Ketubah settlement.",
+                "בין מן הנשואין – which she sells for support/food.",
+                "מוכרת שלא בבית דין – meaning to say, that is not in a Jewish court of specialists/experts, but nonetheless, she needs to sell in the presence of three who would be expert in estimation of the land.",
+                "רבי שמעון אומר מן הנשואין – that she sells for food, selling not before a Jewish court for it is impossible to her to be sitting [and suffering] until she they would obligate for her a Jewish court. But from the betrothal, where here sale is not for anything other than the Ketubah, she does not sell it other than in a Jewish court, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "מכרה כתובתה – a Maneh [out of] two hundred, ",
+                "she cannot sell the rest. The supplement [is not sold] other than in a Jewish court, and our Mishnah is according to Rabbi Shimon who said: she does not sell when not in a Jewish court other than for food, and this, since she has collected part of her Ketubah settlement, she lacks food/support.",
+                "וחכמים אומרים מוכרת – for the Ketubah even for periods of time and even though this is the case, she sells it in the meanwhile for food/support that she has not lost her support/food and even though she collected part of her Ketubah settlement.",
+                "וכותבת – in the document of sale that I sold them for food/support.",
+                "וגרושה לא תמכור – her Ketubah other than before a Jewish court. What is the reason? The Rabbis stated that a widow whether from betrothal or from marriage sells not in the presence of a Jewish court because no man wants that his wife should be despised in a Jewish court and this is the case since she is a divorcee and he doesn’t care, but the Halakha is according to the Sages that a woman sells whether for her Ketubah settlement or for food/support not in the presence of the Jewish court of specialists and even if she had received part of her Ketubah settlement, she sells for food/support until she receives all of her Ketubah settlement and when she sells, whether for her Ketubah or for food/support, she needs an oath and does not require announcement."
+            ],
+            [
+                "שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה – for we tell her “you have suffered loss/ruin and that which is worth a Maneh [that was sold] for two hundred, even though it gained in value, one cannot say: “I will make a profit for a person who sends his agent to the market to do business and he purchased it cheaply, everything goes to the owner of the money and we don’t hear from here other than regarding a thing that has no limit such as the case of land whose manner is for it to be sold through mere sight/estimate – this one for less and that one for more, but a thing that has a limit and the agent purchased it for less, the law is not made clear to us from this and becomes fit for something remarkable for they argued about it and the conclusion is according to [what] appears to us that the agent and the person sending the agent are arguing about.",
+                "מכרה בטל – that same Denar, she does not have permission to sell, it is found that the entire sale is in error, for it took place at one time.",
+                "לעולם מכרה קיים – and she should return the Denar to the inheritors for what loss did she cause them? Until it would be a fraudulent representation in order that if it were no overreaching, the field would remain worth nine Kabim which is the measure of the field, ",
+                "and in the garden within one-half of Kab which is the measure of a garden. But the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "אגרת בקורת – an announcement that through this announcement, people inspect her and in this, the First Tanna/teacher agrees with Rabban Gamaliel and the Halakha is according to the First Tanna."
+            ],
+            [
+                "השנייה – incest of second degree which is from the enactments of the Soferim.",
+                "אין להם כתובה – [worth] a Maneh or two hundred. She refuses because she leaves on her own. The second decree [incest] is fined by the Rabbis because she persuades him to marry her and she doesn’t lose anything in her marriage, for she is not made ritually invalid through them and her offspring is ritually valid. A sterile woman/incapable of conception [does not receive her Ketubah] because it is a business transaction in error.",
+                "ולא פירות – the usufruct that the husband consumed we don’t remove from him.",
+                "ולא מזונות – an example such as if she borrowed and consumed while still under him (i.e., his domain) and afterwards, refused [to be married to him], the husband is not liable for her support while she is under him (i.e., in his domain), and the second degree [incest] and the woman incapable of conception/sterile have no support while they are under him and all the more so, if they borrowed and consumed for the husband is not obligated to pay.",
+                "ולא בלאות – that were lost or worn out completely whether from the usufruct (the wife’s estate of which the husband has the fruition without responsibility for loss or deterioration) or from the wife’s estate held by her husband, which in case of her death or divorce, he must restore in specie, being responsible with all his landed property for loss or deterioration (i.e. mort-main), the woman who refuses to marry her husband cannot remove from them from the hand of her husband but the worn-out garments (or the woman’s right to claim compensation for the wear or ruin of the things which she brought along as her property, whether she refuses him in marriage or is second-degree of incest or is a sterile woman, and even if she ran about as a prostitute, she does not lose her worn-out garments/claim for compensation for the wear or ruin of things which she brought along as her property, but the woman charged with second-degree incest has no claim for compensation for the wear or ruin of things which she brought along as her property of the usufruct, but she does have the compensation for wear or ruin of things of the mort-main."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הנושא את האשה ופסקה עמו – in the document and symbolic form of making an agreement binding, or he (i.e., the husband) aid to witnesses: “you are my witnesses that I obligate myself to support her (i.e., my wife-to-be’s) daughter that she has from another man.",
+                "לכשתבא אצלי – meaning to say, if I would sustain her mother, I would feed her.",
+                "מוליך לה מזונותיה למקום שאמה שם – for we hold that a daughter is with her mother whether as an adult or as a child – all the time that the mother wants. And the son, until six years with his mother, and the father is obligated to provide support and he is with his mother, if the mother wants."
+            ],
+            [
+                "בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין – but not mortgaged [properties] for we do not release for the support of the wife and the daughters from mortgaged properties because of the welfare of the world, for those who bought the property do not know how much food provisions will cost so that they would beware to leave them a place from which to collect.",
+                "והיא ניזונת – that same daughter.",
+                "שהיא כבעלת חוב – for she has upon them a document of support (i.e., food).",
+                "כל זמן שאת עמי – and not if I die or if you die or I will divorce you."
+            ],
+            [
+                "ונותנין לה מדור – and similarly, utensils, male servants and maid servants that she would use them during the lifetime of her husband and if the house fell, they don’t have to build her another house, for it is taught in the Mishnah: “you will dwell in my house,” and even if she wanted to build it from her from her own funds, we don’t listen do her.",
+                "אם את אצלנו יש ליך מזונות – that the blessing of the house is plentiful."
+            ],
+            [
+                "כל זמן שהיא בבית אביה – and the heirs gave to support there.",
+                "גובה כתובתה – when she desires.",
+                "שתעשה טובה – from the property of orphans, she gives bread and salt to her neighbors up to [the value of] her Ketubah settlement.",
+                "וחכמים אומרים – they did not mention twenty five years to cause her to lose her Ketubah settlement because of the good that she will do from the property of the orphans, but rather, concerning the issue of renunciation, it was mentioned by them that since she was silent and had not claimed [her Ketubah settlement] all these years, she renounced [it], therefore, all the time that she is in the house of her husband, her silence is renunciation since because they honor her, she is ashamed to claim her Ketubah settlement; but in her father’s house, since she had been silent for twenty-five years, it is a renunciation.",
+                "מתה יורשיה מזכירין כתובתה – meaning to say, they need to claim her Ketubah settlement within twenty-five years and especially when she took an oath on her Ketubah prior to her passing. This is the case where her heirs are able to claim her Ketubah settlement, but if she had not taken an oath regarding her Ketubah, her heirs do not inherit from her Ketubah anything, and no one bequeaths an oath to his children."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שני דייני גזילות (note that the opening words of this comment are different from what is written in the Mishnah, and seem to reflect a different manuscript in the hands of Rabbi Obadiah of Bertinoro) – they were making decrees regarding thieves and imposing fines upon them.",
+                "שני דברים – that the Sages do not agree with him.",
+                "תשבע בסוף – when they heard regarding him that he (i.e., the husband) had died, and she (i.e., the wife, now the widow) comes to collect her Ketubah, she takes an oath that she has not held back any property of her husband at all (after her husband’s death).",
+                "ולא תשבע בתחלה – at the time of collection of support. But Maimonides explained that she should take an oath at the end when her husband would come and contradict her and say, “I left you support,” she should take an oath claiming that he had not left her anything.",
+                "רבי יוחנן בן זכאי אומר – and the Halakha is according to him, and especially after three months from the husband departing, they provide/assign support to the wife if she claimed support, but not prior to this time, for it is a legal presumption that a man does not leave his house empty and leaves."
+            ],
+            [
+                "אבד את מעותיו – that he said, “I did not say to you, lend me and I will pay it back,” but if he lent the woman money for her support/maintenance on the condition that she should pay him, he makes a claim [against her] and she makes a claim the husband and he pays. But if the husband claims, “I left her support,” and she states, “he did not leave me, and wants to remove [money] from him, the husband takes an oath of inducement (an oath instituted by the Sages where the defendant completely denies a claim, based upon the tradition of Rav Nahman – to clear himself of suspicion), and he is exempted, and the moneys would be liability upon her when she becomes a widow or a divorcee, and in this Mishnah also, the Halakha is according to Rabban Yohanan ben Zakkai."
+            ],
+            [
+                "בנכסים מועטים – that they lack support for twelve months for males and females. And Maimonides explained that everyone who lack the means to support the boys and girls until the girls become adults is called meager resources/a small amount of property.",
+                "בשביל שאני זכר הפסדתי – meaning to say, with the fact that I am a male and designated/predestined to inherit with a great deal of property, I have lost out when there is a small amount of property/meager resources. But the Halakha is not according to Admon."
+            ],
+            [
+                "והודה בקנקנים – empty [jars] without oil as for example where his fellow made a claim against him for ten pitchers of oil that I have that are with you. ",
+                "Admon states that there is an implication in this claim [for] oil and pitchers, and when he admitted to him about the empty pitchers, that is a partial admission of guilt and he requires taking an oath. ",
+                "But the Sages state that there is no implication in this claim other than the oil alone which is the measure of ten pitchers, and when he admitted to him regarding the empty pitchers, what he claimed against him was not admitted to him, and what he admitted to him was not claimed against him, and there is no partial admission from the kind of a claim and he is not liable to take an oath, but the Halakha is according to Admon."
+            ],
+            [
+                "ופשט את הרגל – it is the language of contempt/disgrace, meaning to say, “take the plaster and dust that is under my feet. Another explanation: “Suspend me by my feet on the tree, for I lack what I can give to you” (i.e., he defaulted). And Maimonides explained, “and he shows him the foot”/ופשט את הרגל (i.e., refuses to give it to him), that he walked on the road from afar.",
+                "עד שתלבין ראשה – until she gets old and we don’t force him neither to marry [her] or to set her free."
+            ],
+            [
+                "העורר על השדה וכו' – Reuven protests concerning the field that is in the hand of Shimon, and says to him: “Levi who sold it to you stole it from me, and he is inscribed on the bill of sale that Levi wrote to Shimon who sold it to him.",
+                "אדמון אומר יכול הוא שיאמר – just as I did not protest at the time when you purchased this field from Levi and I signed/inscribed as a witness in the midst of the document because Levi is a strong man and difficult to remove something from his hand, it was pleasant for me that it should be in your hand than that I would [try] to remove it from you in court.",
+                "אבד את זכותו – for since and he signed, he admitted that he had no business with this, but the Halakha is not like Admon, and especially when he signed it as a witness, this is what Admon and the Sages were arguing about, but if he is signed as a judge to uphold the document, everyone agrees that he did not lose his right because he would be able to say: “I did not know what was written in the document for the judge who signs as the legal endorsement of a note, stating that it has been produced in court and found valid – to uphold the document and it is not necessary that he knew what was written in the document other than that he should recognize the signatures alone."
+            ],
+            [
+                "ואבדה דרך שדהו – that the owners of the field who took possession of it that was in his narrow path marking the boundary between fields.",
+                "ילך לו בקצרה – by force against their will, he should take for himself the path to his field, but he should choose for himself the shortest path so that he would not have to take a lot. And at the time when people surround it from the four directions Admon agrees with the Sages that each person can say, “I brought proof that your path is [where the money was] collected and taken. But if one person surrounded it from the four directions, the Sages agree that whatever side you take, his path is with him. They did not dispute other than when one person surrounded it when he came under the power of four people. Admon states that one can say to him, whatever side you take, my path is with you. But the Sages say that one can say to him: How? If you were silent, you were silent, but if not, return the document to his master, and you will not be able to talk about the law with/to sue him. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "והלה הוציא שמכר לו את השדה – the borrower brought out against him the latter bill of sale to the loan document and stats that your document is forged, or it is paid off , for if I had been liable to you, you would not have sold me the field that was yours to collect your lien.",
+                "זה היה פקח שמכר לו את השדה – because this one abandoned his movable property, and he did not have from where he could he could mortgage on his lien and now he takes the property. Bu in a place where the purchaser gives Zuzim/money and afterwards the writing of a bill/document of sale, everyone does not disagree that the seller should have tarried with his lien of the money that received and should not write for him the document and since he wrote it, it proves that he does not have a lien upon him, but they argue in a place where they wrote the document and afterwards the purchaser gives the Zuzim/money. Admon holds that he should have sent a declaration (especially a protest before witnesses against a forced or unduly influenced action): “I will not see you other than in order that I am able to mortgage it.” But the Sages state: the fact that he did not send a declaration because he was afraid lest the matter should become known and he would have been prevented from purchasing the field, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "וחכ\"א זה גובה שטר חובו – And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "שלש ארצות לנשואין – if a person married a woman in one of these [lands], he cannot force her to go out after him one country/land to another.",
+                "כרך – larger than a city, and it is a place of markets, and from everywhere around it, [people] come there for business and for all things that are found in it.",
+                "אבל לא מעיר לעיר – for dwelling in the cities is hard for everyone resides there and crowds and the houses are close to one another and there is no air.",
+                "ולא מכרך לעיר – since in the [big] city, is found all kinds of things; in the town, all sorts of things are not found.",
+                "מפני שהנוה היפה בודק – the body and makes it sick. For the change in the period, even for [her] good is the beginning of stomach illness. But the Halakha is according to Rabban Gamaliel. But if a person from the land of the Galilee married a woman from the land of Judea or its opposite, we force her to go out with him, for it is on that account that he married her. And in every place, we remove [someone] from a city where most of it is idolatrous to a city where the majority is Israelite, but not from a city where its majority is Israelite to a city where its majority is idolatrous."
+            ],
+            [
+                "הכל מעלין – a person may force all the members of his household to make Aliyah with him to Jerusalem, and even if he purchased a Hebrew slave, that slave should go after him against his will, and even from a nice neighborhood to a bad neighborhood, and even from a city whose majority was Israelite to a city whose majority was idolatrous.",
+                "ואין הכל מוציאין – and we do not remove any individual [from Jerusalem].",
+                "אחד האנשים ואחד הנשים – If he (i.e., the husband) says to make Aliyah and she says that she doesn’t make Aliyah, she should be divorced without her Ketubah [monies], but if she states that [that she wants to make] Aliyah and he he says not to make Aliyah, he should divorce her and give her her Ketubah [monies].",
+                "קפוטקיא – this is Caphtor, and we call it Dima’t in Arabic. Its monies are large and weigh more than tose of the land of Israel. But because the Ketubah/marriage contract of a woman is from the words of the Scribes, they were lenient concerning it to pay her off with the least [amount of] money. But Rabbi Shimon ben Gamaliel holds that the Ketubah is from the Torah, and because of this, he goes according to the stricter position in this. But, the Halakah is not according to him."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ],
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה כתובות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..905f879bc43afcec3ee8335d9e53538c7069c27e
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,668 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Ketubot",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה כתובות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בתולה נשאת ליום רביעי.</b> ולא בליל חמישי, דאיכא למיחש שמא יהיה טרוד בנישואים ולא מצי בעיל:",
+                "<b>שאם יש לו טענת בתולים.</b> כגון שיאמר בעלתי ולא מצאתי דם, לא שנא אם היא קטנה או נערה או בוגרת. או פתח פתוח מצאתי, אם היא קטנה או נערה, אבל בוגרת אין לה טענת פתח פתוח:",
+                "<b>ישכים ויבא לב״ד.</b> בעוד כעסו עליו, שמא יתפייס ותתקרר דעתו ויקיימנה ושמא זנתה תחתיו והרי היא אסורה עליו. ובגמרא פריך ותנשא באחד בשבת ואם יש לו טענת בתולים ישכים ביום שני לבית דין. ומשני, שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים, אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת, וברביעי כונסה. ובזמן שאין בתי דינין יושבים בשני ובחמישי, אשה נישאת בכל יום, והוא שטרח בסעודה שלשה ימים. ומפני תקנת עניים נוהגים בקצת מקומות לישא בערב שבת. וטעמא דאלמנה ליום חמישי, שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים, חמישי בשבת וששי בשבת ושבת. והנושא את האלמנה אסור בעשיית מלאכה ג׳ ימים. והנושא את הבתולה כל שבעה. ולענין ברכת חתנים, בין בחור שנשא אלמנה בין אלמן שנשא בתולה מברכים ברכת חתנים כל שבעה ואלמן שנשא אלמנה, יום אחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתולה אלמנה גרושה.</b> כלומר, בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן האירוסין, וחזרה ונישאת, כתובתה מן השני מאתים:",
+                "<b>ויש לה טענת בתולים.</b> אם לא מצא לה השני בתולים, אבדה כתובתה, דמקח טעות הוא שהרי בחזקת בתולה נשאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבא על הקטנה.</b> פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שאין ביאתה ביאה:",
+                "<b>וקטן.</b> פחות מבן תשע שאין ביאתו ביאה ובא על הגדולה:",
+                "<b>ומוכת עץ.</b> שנתקע לה עץ באותו מקום:",
+                "<b>כתובתן מאתים.</b> אם נישאו סתם:",
+                "<b>וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה.</b> והלכתא כותייהו. ואפילו לא הכיר בה, כתובתה מנה, ולא הוי מקח טעות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן הנשואים.</b> אם חזרה ונישאת סתם, כתובתה מנה, דבחזקת בעולה קיימא משנכנסה לחופה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוכל אצל חמיו ביהודה.</b> כשהיו עושין סעודת אירוסין בבית אבי הכלה ביהודה, היו נוהגים שהארוס מתייחד עם ארוסתו כדי שיהא לבו גס בה, לפיכך כשנישאת אחר כך אין לו טענת בתולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונסתחפה שדך.</b> מטר סוחף בא על שדך והפסידה, כלומר מזלך גרם ותן לי כתובתי:",
+                "<b>והיה מקחי מקח טעות.</b> ואין לך כתובה ממני:",
+                "<b>נאמנת.</b> ומשביעין אותה שבועת היסת שכן הוא כדבריה, ותטול כתובתה. וכן הלכה. ואי אמרה בתולה מצאני, אינה נאמנת, דהימנוהו רבנן לבעל ואפילו בלא שבועה, דחזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>דרוסת איש.</b> בעולת איש:",
+                "<b>נאמנת.</b> ולא הפסידה כתובתה. ומכל מקום אי אשת כהן היא ולאחר זמן האירוסין כשנשאה טען דרוסת איש את, מפקינן לה מיניה, דשמא לאחר שארס אותה נבעלה, ומכי אמר דרוסת איש את שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא. ואפילו נבעלה באונס, הא קיי״ל אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. ומגרש לה ויהיב לה כתובתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדברת.</b> מתיחדת:",
+                "<b>וכהן הוא.</b> מיוחס:",
+                "<b>נאמנת.</b> כשירה לכהונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה טיבו של עובר זה וכו׳</b> רבן גמליאל אומר נאמנת, וכשרים לכהונה היא ובתה. אבל לענין ירושה לא אמר רבן גמליאל שזה העובר יירשנו. והלכה כרבן גמליאל בכל הני בבי דמתניתין. ואפילו הכי לכתחילה לא תנשא לכהונה לא המדברת עם אחד ולא המעוברת, אלא אם כן היו רוב אנשי העיר מיוחסים ונבעלה זאת האשה מאחד מהם שפירש חוץ לעיר ובעל, דאמרינן כל דפריש מרובא פריש, ואז תנשא לכתחלה לכהונה בין היא בין בתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם רוב העיר משיאין לכהונה.</b> אע״ג דרובא חד סגי בעלמא, מעלה עשו ביוחסין, והכא אצרכוה רבנן תרי רובי, רוב סיעה העוברת שם ורוב העיר. ואין משיאין לכתחלה לכהונה אלא בתרי רובי, וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה שנתארמלה או נתגרשה.</b> ותובעת כתובתה:",
+                "<b>הוא אומר.</b> קאי אנתגרשה. ואי אנתארמלה, היורשים אומרים אלמנה נשאך אבינו ואין לך אלא מנה:",
+                "<b>הינומא.</b> איכא מאן דאמר חופה של הדס שעושים לבתולות. ואיכא מאן דאמר צעיף שנותנים על העינים ומתנמנמת בו:",
+                "<b>וראשה פרוע.</b> שערה על כתיפה. כך היו נוהגים להוציא הבתולות מבית אביהן לבית החתונה:",
+                "<b>אף חילוק קליות.</b> במקומו של ר׳ יוחנן בן ברוקא היו נוהגים לחלק קליות בנשואי הבתולות. ואי ליכא סהדי שעשו בנשואיה כמנהג נישואי הבתולות, ושטר הכתובה אבד, בעל מהימן ואינו גובה אלא מנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודה רבי יהושע.</b> אף על גב דלעיל בפ״ק גבי היא אומרת משארסתני נאנסתי פליג רבי יהושע ארבן גמליאל ואמר דלא מהמנינן לאשה במאי דאמרה משארסתני נאנסתי ופסלה עצמה מן הכהונה במגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני והיתה כשרה לכהונה. הני מילי היכא דאיכא איסור והיתר לפסול לכהונה או להכשיר, בהא פליג רבי יהושע ארבן גמליאל ואמר דלא מהימנינן לה במגו, אבל היכא דליכא איסור והיתר אלא דררא דממונא, כגון האומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו, מודה ר׳ יהושע לר׳ גמליאל דבכהאי גונא מהימנינן ליה במגו דאי בעי אמר שלי היא ואמר של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן:",
+                "<b>ואם יש עדים שהיא של אביו אינו נאמן.</b> בגמרא מפרש דהא מתניתין אתא לאשמועינן כגון שלא אכלה אלא שתי שנים בפני האב ושנה אחת בפני הבן, כיון דלא שלמו לו שלש שני חזקה בחיי האב, השנה שאכלה בפני הבן אינו עולה למנין שני חזקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אנוסים היינו.</b> אונס נפשות שמא יהרגנו. אבל אונס ממון שמא יקח ממונו, וכ״ש אם אמרו בשביל רוב ממון שנתן לנו, אינן נאמנין, דאין אדם משים עצמו רשע, דאדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן על עצמו לא לזכות ולא לחובה. וכן פסולי עדות היינו, מחמת קורבה. אבל מחמת עבירה אינן נאמנים:",
+                "<b>יוצא ממקום אחר.</b> חתומים בשטר אחר שהוחזק בב״ד ובא אותו שטר לפנינו עם זה וכתב חותמן דומין זה לשל זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו נאמנים.</b> דהא איכא תרי סהדי על כל כתב וכתב:",
+                "<b>צריכים לצרף עמהם אחר.</b> שעל כתב ידן הן מעידין לא על מנה שבשטר. וצריך תרי סהדי על כל כתב וכתב:",
+                "<b>וחכמים אומרים אינם צריכין לצרף עמהם אחר.</b> שעל מנה שבשטר הם מעידים, וכשזה אומר זה כתב ידי וזה אומר זה כתב ידי נמצאו שני עדים על מנה שבשטר. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם משנישאת.</b> לא נישאת ממש, אלא אם משהתירוה לינשא באו עדים שנשבית:",
+                "<b>לא תצא.</b> מהיתרה הראשון, ותנשא לכתחלה. אבל אם באו עדים שנטמאת, אפילו היו לה כמה בנים תצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי נשים שנשבו.</b> שיש עדים שנשבו:",
+                "<b>שמעידות זו את זו.</b> כל אחת אומרת חברתי טהורה:",
+                "<b>הרי אלו נאמנות.</b> דבשבויה הקלו להכשיר עד אחד ואפילו עבד ואפילו אשה ואפילו קטן מסיח לפי תומו. ובלבד שיעיד העד שלא פירש ממנה משעה שנשבית עד שיצאה מרשות הגוים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן נאמנים.</b> ליתן להם תרומה:",
+                "<b>ובזמן שהן מעידין זה על זה.</b> שכל אחד אומר אני וחברי כהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר׳ יהודה אומר אין מעלין לכהונה ע״פ עד אחד.</b> אפילו היכא דליכא גומלין ; וכ״ש הכא דאיכא למיחש לגומלין, העד אתה עלי ואני עליך:",
+                "<b>עוררין.</b> שקורין עליו שם פסול. ואין ערעור פחות משנים:",
+                "<b>מעלין.</b> היכא דליכא גומלים. והיינו דאיכא בין ר׳ אליעזר לתנא קמא דר׳ יהודה:",
+                "<b>רבי שמעון בן גמליאל אומר מעלין לכהונה.</b> בגמרא פריך, רשב״ג היינו ר׳ אליעזר. ומסיק, דבמצטרפין לעדות קמפלגי, כגון דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא, ונפק עליה קלא דבן גרושה או בן חלוצה הוא ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר ידענא ביה דכהן הוא ואסקיניה, ואתו בי תרי ואמרי בן גרושה או בן חלוצה הוא ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר ידענא ביה דכהן הוא, ר׳ שמעון בן גמליאל אומר מעלין לכהונה על פי זה העד האחרון מפני שמצרפין אותו עם העד הראשון שביטל הקול ואמר ידענא ביה דכהן הוא, ואף על פי שלא העידו עדותן בבת אחת עדותן מצטרפת, ואמרינן אוקי הני תרי דאמרי כהן הוא להדי תרי דאמרי דבן גרושה הוא, ואוקי גברא אחזקתיה. ולר׳ אלעזר לא מסקינן ליה עד שיעידו שני עדים בזמן אחד דכהן הוא. והלכה כר׳ שמעון בן גמליאל שהעדים מצטרפין אף על פי שלא העידו עדותן כאחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ע״י ממון מותרת לבעלה.</b> שמפחדין להפסיד ממונם ולא מפקרי לה. ודוקא כשיד ישראל תקיפה על העובדי כוכבים אז מותרת לבעלה אפילו בעלה כהן, ולא דמי לשבויה, משום דמרתתי להפסיד ממונן. אבל כשיד העובדי כוכבים תקיפה, אפילו על ידי ממון אסורה לבעלה אם בעלה כהן. ואם בעלה ישראל מותרת בכל ענין, דאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה:",
+                "<b>על ידי נפשות.</b> שהיתה נידונת למות, אסורה אפילו לבעלה ישראל, דחיישינן שמא נבעלה ברצון לאחד מהן:",
+                "<b>כרכום.</b> תרגום מצור, כרכומא:",
+                "<b>פסולות.</b> אסורות לכהן, דאשת כהן אסורה כשנאנסה. ואם יש בעיר מחבואה אחת שיכולה אשה אחת להחבא שם, כל אחת ואחת מנשי העיר נאמנות לומר במחבואה נחבאתי ולא נטמאתי, ומתוך שיכולה לומר נחבאתי, נאמנת גם כן כשאמרה לא נחבאתי ולא נטמאתי:",
+                "<b>המעון הזה.</b> שבועה היא:",
+                "<b>אין אדם מעיד ע״י עצמו.</b> ואם העיד אדם על שבויה שהיא טהורה הרי זה לא ישאנה אם הוא כהן, מפני החשד. ואם פדה אותה מן השבי בממונו הרי זה מעיד עליה ונושאה, דלא שדי אינש זוזי בכדי, ואם לא ידע שהיא טהורה לא נתן ממונו עליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה כתב ידו של אבא.</b> ומקיימין השטר על פיו, שקיום שטרות דרבנן והימנוהו רבנן בדרבנן:",
+                "<b>שיצתה בהינומא וראשה פרוע.</b> ונוטלת כתובה מאתים. ואף על גב דלא מפקינן ממונא אלא בעדות ברורה, הכא שאני, הואיל ורוב נשים בתולות נישאות, גילוי מלתא בעלמא הוא:",
+                "<b>ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר.</b> כשהיינו לומדין תינוקות בבית רבן:",
+                "<b>לאכול בתרומה.</b> ועל פי עדות זו מאכילין ליה תרומה דרבנן, כגון תרומה שמוציאין מעציץ שאינו נקוב וכיוצא בזה. אבל תרומה דאורייתא אין מאכילין על פי עדות כזה. ולא חיישינן שמא עבד כהן היה, שאסור ללמד את העבד תורה:",
+                "<b>ושהיה חולק עמנו על הגורן.</b> ולא חיישינן שמא עבד כהן היה, שאין חולקים תרומה לעבד אא״כ רבו עמו:",
+                "<b>ושהמקום הזה בית הפרס.</b> החורש את הקבר הרי זה עושה בית הפרס מאה אמה, שכך שיערו שהמחרישה מולכת עצמות המת. וטומאת בית הפרס דרבנן:",
+                "<b>ועד כאן היינו באין בשבת.</b> דתחומים דרבנן:",
+                "<b>מעמד ומספד.</b> מקום היה לו כאן להספיד מתיו ולעשות מעמדות ומושבות שהיו עושין למת, בהא לא מהימן, שהוא דבר שבממון וצריך עדות גמורה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נערות.</b> שאף על פי שהן פסולות יש להן קנס. אם אנס אדם אחת מהן נותן לאביה חמשים כסף:",
+                "<b>הנתינה.</b> מן הגבעונים. ועל שם שנתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים נקראים נתינים. והם אסורים לבא בקהל:",
+                "<b>ועל הכותית.</b> האי תנא סבר כותים גירי אריות הם וכגוים הם חשובים:",
+                "<b>פחותות מבת שלש שנים.</b> דבחזקת בתולות הן, שאף על פי שנבעלו בשביה או בגיותן, בתוליהן חוזרים:",
+                "<b>ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו.</b> שנתקדשה לאחד מהן ונתגרשה מן האירוסין, ועדיין בתולה היא:",
+                "<b>שאע״פ שהן בהכרת אין בהן מיתת ב״ד.</b> וכרת אינו פוטר מן התשלומין. והני מלי, שלא היתה שם התראה. אבל אם היתה שם התראה פטור מן הקנס, דקיי״ל כל חייבי כריתות שהתרו בהן לוקין, ואין אדם לוקה ומשלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתירות על בנות שלש שנים.</b> דכיון דראויות לביאה בחזקת הפקר הן ונבעלות בגיותן, והשבויה בשבייתה:",
+                "<b>הרי היא בקדושתה.</b> ואינה בחזקת בעולה אף על פי שנשבית כשהיא גדולה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>ולא יהיה אסון ענוש יענש.</b> הא אם יהיה אסון באחד משני אלו האנשים המריבין, שנהרג אחד מהן, לא יענש ההורג בממון, שהרי הוא חייב מיתת בית דין כיון שהרגו לזה. ואין הפרש בעבירה שחייבין עליה מיתת ב״ד בין שוגג למזיד לעולם פטור מתשלומין. אבל בעבירה שחייבין עליה כרת או מלקות אינו פטור מן התשלומין עד שיהיה שם עדים והתראה וילקה, ואז אינו משלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס.</b> דאמר קרא (דברים כ״ב) אשר לא אורשה, הא אורשה פעם אחת שוב אין לה קנס:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר יש לה קנס וקנסה לעצמה.</b> דדרשינן אשר לא אורשה לאביה. הא אורשה לעצמה. והלכה כר׳ עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>האונס נותן את הצער.</b> שאינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון, והמפותה אין לה צער, שהרי נאמר עינוי בתורה אצל אונס ולא נאמר עינוי אצל מפותה:",
+                "<b>האונס נותן מיד.</b> לאביה אף על פי שכונסה:",
+                "<b>לכשיוציא.</b> כלומר לכשלא יכנוס. שאם יכנוס אינו נותן קנס, כדכתיב (שמות כ״ב) מהר ימהרנה ואם מאן ימאן כסף ישקול. אבל גבי אונס כתיב (דברים כ״ב) ונתן חמשים כסף ולו תהיה לאשה:",
+                "<b>שותה בעציצו.</b> בכלי מאוס שבחר בו, כלומר על כרחו ישאנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוכת שחין.</b> מצורעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור.</b> דכיון דיתומה היא וקנסה שלה הוא, הא אחילתיה גביה, דמדעתה נתפתתה לו ופטור. ולא יתומה בלבד אלא כל נערה שנתארסה ונתגרשה אונס חייב ומפתה פטור. כיתומה, דהא קנסה לעצמה כדאמר ר׳ עקיבא לעיל, וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל לפי המבייש.</b> אדם בינוני המבייש, בשתו קשה מאדם בזוי ומאדם חשוב. כך מצאתי בפירושי רבותי. ובפרק החובל מצאתי דאדם קל שבייש, בושתו מרובה. וכן עיקר:",
+                "<b>והמתבייש.</b> לפי חשיבותו בושתו:",
+                "<b>כאילו היא שפחה.</b> אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לרבו קורת רוח הימנו. ובגמרא פריך מנלן דנותן בושת ופגם וצער, אימא חמשים כסף אמר רחמנא לכל מילי. ומתרץ, אמר קרא (דברים כ״ב:כ״ט) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף, הנאת שכיבה לבד היא חמשים כסף חוץ מהבושת והפגם והצער:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מקום שיש מכר.</b> לאב בבתו, דהיינו בקטנותה, אין לו בה קנס, דאין קנס לקטנה. ולית הלכתא כהא מתניתין, דהא מתניתין ר׳ מאיר היא דאמר קטנה אין לה קנס. אבל חכמים אומרים קטנה יש לה קנס, והלכה כחכמים. וקטנה לענין זה היא מבת ג׳ עד י״ב שנה ויום אחד ותביא שתי שערות:",
+                "<b>כל מקום שיש קנס.</b> משהיא נערה. והיא כשתהיה בת י״ב שנה ויום אחד והביאה שתי שערות, שזו יש לה קנס:",
+                "<b>אין מכר.</b> שאין אדם מוכר את בתו כשהיא נערה:",
+                "<b>הבוגרת.</b> מבת שתים עשרה שנה וששה חדשים ויום אחד והביאה שתי שערות היא הנקראת בוגרת, ואין אביה יכול למכרה ואין לה קנס:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר פתיתי את בתו של פלוני.</b> לא מבעיא האומר אנסתי שאינו פוגם אותה כל כך שאין לעז של אנוסה גדול כל כך דפשיטא דמשלם בושת ופגם על פי עצמו, אלא אפילו האומר פתיתי, דפגים לה טפי שלעז של מפותה גדול וסד״א דלא מהימנינן ליה להחזיק הלעז, קמ״ל דניחא לה לדידה להחזיק הלעז כדי להשתכר הממון:",
+                "<b>ואינו משלם קנס.</b> דמודה בקנס פטור, דאמר קרא (שמות כ״ב:ח׳) אשר ירשיעון אלהים, פרט למרשיע את עצמו:",
+                "<b>המית שורי את פלוני.</b> והריני חייב בכופר. משלם על פי עצמו. דקסבר כופרא ממונא:",
+                "<b>עבדו של פלוני.</b> והריני חייב שלשים סלע, פטור, דקנס נינהו, שאפילו אינו שוה סלע נותן שלשים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>נערה.</b> והצער בתפוסה. והצער נמי לאביה באנוסה:",
+                "<b>מת האב.</b> משעמדה בדין בנערותה, בין בגרה קודם מיתה בין לא בגרה, הרי הן של אחין, דכיון דעמדה בדין זכה בהן אב:",
+                "<b>לא הספיקה לעמוד בדין וכו׳</b> כיון דלא עמד בדין לאו ממון הוא להורישו לבניו:",
+                "<b>רבי שמעון אומר.</b> אע״פ שעמד בדין לא הוי ממון דאב להורישו לבניו עד דמטי לידיה, דכתיב (דברים כ, ב) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף, לא זכתה תורה לאב אלא משעת נתינה. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>מעשה ידיה.</b> שעשתה בחיי אביה, אף על פי שלא גבתה, כגון שכר פעולה:",
+                "<b>ומציאתה.</b> בגמרא פריך, מציאתה ממאן גביא. ומשני, הכי קאמר, מעשה ידיה כמציאתה מה מציאתה בחיי האב לאב אחר מיתת האב לעצמה, כלומר שאין האחים זוכים במה שמצאה הבת לאחר מיתת האב, כך מעשה ידיה בחיי האב לאב, וזכו בהן האחים אך על פי שלא גבתה שכר פעולתה. אבל מעשה ידיה שלאחר מיתת האב לעצמה, ואין לאחין זכות במעשי ידי הבת שעושה לאחר מיתת האב:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתובתה של אב.</b> כתובתה שהיא גובה משני אירוסין הללו. וקסבר יש כתובה לארוסה. ובימי נערות וקטנות קאמר:",
+                "<b>כתובתה שלה.</b> דמשהשיאה פקע רשותו, ובתר גוביינא אזלינן, וגוביינא בתר הכי הוא. ולא אזלינן בתר כתיבה לומר הואיל והראשונה נכתבה בעודה ברשות האב תיהוי דאב:",
+                "<b>הראשונה של אב.</b> דקסבר ר׳ יהודה בתר כתיבה אזלינן, והואיל וכתובה ראשונה נכתבה לפי הנשואין בעוד שהבת ברשות האב, הויא דאב. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזנתה.</b> מן האירוסין והיא נערה:",
+                "<b>הרי זו בחנק.</b> ואפילו נתגיירה פחותה מבת ג׳ שנים דבחזקת בתולה היא. דכי כתיבא סקילה בנערה מאורסה בבת ישראל כתיב, דכתיב (דברים כ״ב:כ״א) כי עשתה נבלה בישראל:",
+                "<b>ולא מאה סלע.</b> אם נמצא הבעל שקרן. דכולה פרשה בישראל כתיבא:",
+                "<b>ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה.</b> דאמר קרא (שם) וסקלוה באבנים ומתה, שאין צריך לומר ומתה אלא לרבות הורתה שלא בקדושה. ומיהו לקנס לא מרבינן לה, דלמיתה נתרבית ולא לקנס:",
+                "<b>יש לה אב.</b> בישראלית קמיירי:",
+                "<b>ואין לה פתח בית אב.</b> כגון שאין לאב בית:"
+            ],
+            [
+                "<b>האב זכאי בבתו.</b> בקטנותה ובנערותה:",
+                "<b>בקדושיה בכסף.</b> שכסף קדושיה שלו, דכתיב באמה העבריה (שמות כ״א:י״א) ויצאה חנם אין כסף, ודרשינן, אין כסף לאדון זה, כלומר לאדון שקנאה שיצאה מאתו חנם בסימני נערות, אבל יש כסף לאדון אחר, ומנו אב, שכסף קדושיה שלו אפילו כשהיא נערה עד שתבגר:",
+                "<b>בשטר ובביאה.</b> שמקבל שטר קדושין עליה ומוסרה לביאה לשם קדושין למי שירצה, דכתיב והיתה, אתקוש הויות להדדי, מה כסף שהוא אחד מן ההויות, ברשות אביה, אך קדושי שטר וביאה ברשות אביה:",
+                "<b>במציאתה.</b> משום איבה:",
+                "<b>ובמעשה ידיה.</b> דכתיב (שמות כ״א:ז׳) וכי ימכור איש את בתו לאמה, מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה:",
+                "<b>ובהפרת נדריה.</b> דכתיב (במדבר ל) בנעוריה בית אביה:",
+                "<b>ומקבל גיטה.</b> דכתיב (דבדים כ״ד) ויצאה והיתה, איתקש יציאה להויה, כשם שהאב מקבל קדושיה בקטנותה ונערותה, כך מקבל גיטה:",
+                "<b>ואינו אוכל פירות בחייה.</b> אם נפלו לה קרקעות מבית אבי אמה, אין אביה אוכל פירותיהן בחייה, אא״כ מתה והוא יורשה:",
+                "<b>יתר עליו הבעל.</b> שהוא זוכה בכל השנויים למעלה שהאב וכאי בבתו, ואוכל פירות הנכסים שנפלו לה בירושה משנישאת לו:",
+                "<b>ובפרקונה.</b> אם נשבית חייב לפדותה:",
+                "<b>בקבורתה.</b> שחכמים תקנו קבורתה תחת ירושתה שהוא יורשה אם מתה:",
+                "<b>משני חלילים.</b> להספד:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם היא ברשות האב.</b> אם בת ישראל מאורסת לכהן היא אינה אוכלת בתרומה, ואפילו הגיע הזמן שקבעו לנשואין ולא נישאת שהבעל חייב במזונותיה אינה אוכלת בתרומה:",
+                "<b>עד שתכנס לחופה.</b> לשם נישואין, שתהא מסורה לרשות הבעל:",
+                "<b>מסרו שלוחי האב.</b> שפגעו שלוחי האב בשלוחי הבעל ומסרוה להם:"
+            ],
+            [
+                "<b>האב אינו חייב במזונות בתו.</b> בחייו. דאילו לאחר מיתה ניזונות הבנות מנכסיו מתנאי כתובה. ובתו לאו דוקא, דה״ה בנו, שאין האב חייב לזון לא בניו ולא בנותיו כשהם קטנים, אלא אם הוא גברא דאמיד, כלומר שהוא איש עשיר, בית דין נוטלים ממנו בעל כרחו כדרך שכופין כל שאר בני העיר על הצדקה ומפרנסים בה בניו ובנותיו הקטנים, והם אינו גברא דאמיד ב״ד מחרפים אותו ומודיעים אותו שאכזריות היא לו אם לא יפרנס את בניו, ושהוא פחות מן החיות המדבריות שהם מרחמין על בניהם, אבל אין יכולין לכופו על זה, בין שהבנים זכרים בין נקבות. ודוקא שהבנים קטנים. אבל קטני קטנים והם הפחותים מבני שש, ב״ד כופין את האב ומוציאים מידו בעל כרחו כדי לפרנס בניו שהם קטני קטנים, אחד זכרים ואחד נקבות:",
+                "<b>בכרם.</b> על שם שהיו יושבים שורות שורות ככרם:",
+                "<b>הבנים יירשו והבנות יזונו.</b> מתנאי כתובה, שהבנים זכרים ירשו כתובת אמן והבנות נקבות יזונו מנכסיו:",
+                "<b>מה הבנים.</b> זכרים:",
+                "<b>אין יורשין.</b> כתובת אמן אלא לאחר מיתת אביהן:",
+                "<b>כך הבנות אינן נזונות.</b> מנכסי האב מכח תנאי כתובה אלא לאחר מיתת אביהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא כתב לה כל נכסים כו׳ חייב.</b> להיות כל נכסיו אחראין לה. ולא יכול למימר אין ליך אלא שדה הכתובה ליך בכתובתיך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובכהנת.</b> שאינו יכול לקיימה משנשבית, שאשת כהן אסורה לבעלה משנאנסה, כותב לה אפרקינך ואהדרינך למדינתך. וחייב לתת לה כתובתה. ואע״פ שבעל כרחו צריך לגרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו רשאי.</b> שכבר נתחייב בפרקונה משנשבית:",
+                "<b>חייב לרפאותה.</b> שהרפואה כמזונות:",
+                "<b>רשאי.</b> שאין חייב לזון גרושתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתר על חולקיהון דעם אחוהון.</b> אם תמותי בחיי ואירשך יטלו בניך כתובתיך אחרי מותי כשיבואו לחלוק בנכסי עם בנים שיהיו לי מאשה אחרת. ונפקא מינה, כגון שכתובה של זו מרובה משל אחרת או שבני האשה אחרת מרובים מבניה של זאת וטוב לאלו שיטלו כתובת אמן ואפילו הכתובות שוות. ואין כתובת בנין דכרין נגבית אפילו בזמן הזה אלא ממקרקעי אבל לא ממטלטלי. ודוקא כשהניח האב שיעור שתי הכתובות ודינר יותר, אז יורשין הבנים כתובת בנין דכרין, הואיל ונשאר מקום לירושה של תורה, שאחר שיטול כל אחד מהבנים כתובת אמו נשאר דינר לחלוק ולירש בנכסי אביהן, אבל אם לא הניח האב אלא כשיעור ב׳ הכתובות או פחות מזה חולקים הנכסים בשוה ואין כתובת בנין דכרין נוהגת בהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד דיתנסבן.</b> עד שיתארסו. ואם בגרו אע״פ שלא נתארסו אין להם מזונות, דקיימא לן בוגרת אין לה מזונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>מיגד אלמנותיך.</b> משך אלמנותיך:",
+                "<b>אנשי יהודה כותבין כו׳</b> ואין הלכה כאנשי יהודה, אלא כל זמן שלא נישאת ושלא תבעה כתובתה בבית דין ניזונית משל בעלה ודרה בבית שהיתה דרה בחיי בעלה ומשתמשת בכל הכלים שהיתה משתמשת בהן בחיי בעלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אף על פי.</b> אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף. ולא אמרינן שאינו רשאי כדי שלא לבייש את מי שאין לו:",
+                "<b>שלא כתב לה.</b> תוספת מדעתו, אלא על מנת לכונסה:",
+                "<b>והיא כותבת.</b> אע״פ שלא נתקבלה מוחלת וכותבת שנתקבלה:",
+                "<b>ר׳ מאיר אומר כו׳</b> והלכה כר״מ בגזירותיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותנין לבתולה.</b> זמן לכנסה לחופה מיום שתבעה הבעל לאחר שקידשה להזהירה על עסקי חופה להכין תכשיטיה:",
+                "<b>לפרנס עצמה.</b> בתכשיטיה שנים עשר חודש, דכתיב (בראשית כ״ד:נ״ה) תשב הנערה אתנו ימים, ומאי ימים, שנה, דכתיב (ויקרא כ״ד) ימים תהיה גאולתו:",
+                "<b>לפרנס עצמו.</b> בצרכי סעודה וחופה:",
+                "<b>ולאלמנה שלשים יום.</b> שאינה טורחת כ״כ בתכשיטיה שכבר יש בידה:",
+                "<b>ולא נשאו.</b> שהבעלים מעכבים. ואיידי דתנא רישא בדידהי תנא סיפא נמי בדידהי:",
+                "<b>ואוכלת בתרומה.</b> ואם כהן הוא והיא ישראלית שמשעה שקידשה אוכלת בתרומה מן התורה, דכתיב (שם כ״ב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, והאי קנין כספו הוא, אלא דרבנן גזור על בת ישראל המאורסת לכהן שלא תאכל בתרומה גזירה שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותיה, וכשהגיע הזמן ולא נישאת שאוכלת משלו אינה אוכלת בבית אביה אלא בעלה כהן מייחד לה מקום ומאכילה שם וליכא למגזר תו שמא תשקה מכוס של תרומה לאחיה ולאחיותיה:",
+                "<b>נותנים לה הכל תרומה.</b> אם ירצה. וכשיגיעו ימי טומאתה תמכרנה ותקח חולין:",
+                "<b>ר׳ עקיבא אומר מחצה חולין.</b> לאכול בימי טומאתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היבם אינו מאכיל בתרומה.</b> בעודה שומרת יבם, דכתיב (ויקרא כ״ב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, והאי קנין אחיו הוא:",
+                "<b>עשתה ששה חדשים בפני הבעל.</b> מהנך י״ב חודש הקבועים לה משתבעה הבעל:",
+                "<b>או אפילו כולן בפני הבעל ואחד בפני היבם.</b> אף על גב דרובא בפני הבעל, סוף סוף לא נתחייב במזונותיה בחייו. והוא הדין נמי אם נתחייב בחייו לא אכלה משמת, דקנין כספו פקע, אלא דאי כולם בפני הבעל הוה אכלה מיהא בחייו:",
+                "<b>או כולן בפני היבם.</b> ואצ״ל אם היו כולן בפני היבם:",
+                "<b>זו משנה ראשונה.</b> דמשהגיע זמן אוכלת בתרומה:",
+                "<b>אין האשה אוכלת.</b> דחיישינן שמא ימצא בה מום ונמצאת זרה למפרע שהיה מקחו מקח טעות. ולמשנה ראשונה שמא ימצא בה מום לא חיישינן, וליכא למיחש נמי שמא תשקה לאחיה ולאחיותיה דהא מייחד לה דוכתא, הילכך שרי לה לאכול בתרומה משהגיע זמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו עושה ואוכלת.</b> שתקנו מזונות תחת מעשה ידיה, לפיכך עושה ואוכלת לדברי הכל:",
+                "<b>המותר.</b> הקדיש את מותר מעשה ידי אשתו מה שהיא עושה יותר על הראוי למזונותיה, ולא הקדיש מעשה ידיה עצמן:",
+                "<b>ר׳ מאיר אומר הקדש.</b> דסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. ואין כן הלכה, אלא הלכה כר׳ יוחנן בן הסנדלר דאמר חולין, שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>טוחנת.</b> ברחים של יד שהם קטנים. ואם רחים גדולים הם, מכינה כל צרכי הטחינה, כגון נותנתו באפרכסת וקולטת הקמח:",
+                "<b>הכניסה לו שפחה אחת.</b> מעות או נכסים כדי לקנות בהם שפחה אחת:",
+                "<b>יושבת בקתדרא.</b> על כסא מנוחה ואינה הולכת בשליחותו לכאן ולכאן ואעפ״כ מוזגת לו את הכוס ומצעת לו את המטה ורוחצת לו פניו ידיו ורגליו שמלאכות אלו אין משתמשים בהם באשה אלא באשתו בלבד:",
+                "<b>שעמום.</b> בהלה. תרגום ובתמהון לבב (דברים כ״ח:כ״ח) ובשעמימות לבא. ופלוגתייהו דר׳ אליעזר ורבן שמעון בן גמליאל הוי באשה שאינה בטלה אלא משחקת במיני הצחוק דלידי זמה איכא, לידי שעמום ליכא, שאין שעמום אלא ביושב ותוהה ובטל לגמרי. והלכה כר׳ אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדיר את אשתו מתשמיש המטה.</b> כגון שאמר יאסר הנאת תשמישך עלי. אבל הנאת תשמישי אסור עליך, לא מתסרא, דהא משועבד לה, דכתיב (שמות כ״א) ועונתה לא יגרע:",
+                "<b>ב״ש אומרים שתי שבתות.</b> אם הדירה שתי שבתות תמתין, שכן מצינו ביולדת נקבה שטמאה שבועים:",
+                "<b>וב״ה אומרים שבת אחת.</b> שכן מצינו בנדה שטמאה שבעה. וגמרינן מידי דשכיח, הכעס שכועס אדם על אשתו ומדירה דהוא מידי דשכיח, מנדה שהוא מידי דשכיח. לאפוקי לידה דלא שכיח כולי האי. וב״ש סברי גמרינן מידי דהוא גרם לה, נדר האיש שהוא גורם לה לשהות, מלידה שעל ידו באה לה. לאפוקי נדה דממילא קאתי לה. ויותר על שבת אחת לבית הלל או שתי שבתות לבית שמאי יוציא ויתן כתובה, ואפילו היה גמל שעונתו לשלשים יום או ספן שעונתו לששה חדשים:",
+                "<b>התלמידים וכו׳ שלשים יום.</b> ומתניתין ר׳ אליעזר היא. ופליגי רבנן עליה ואומרים אפילו שתים ושלש שנים, והלכה כחכמים:",
+                "<b>הטיילים.</b> שאין להם מלאכה ולא סחורה:",
+                "<b>החמרים.</b> שיוצאים לכפרים להביא תבואה:",
+                "<b>הגמלים.</b> מביאין חבילות על הגמלים ממקום רחוק:",
+                "<b>הספנים.</b> המפרשים לים הגדול. ומי שהיה בתחלתו בעל אומנות שעונתו קרובה ובקש ליעשות בעל אומנות שעונתו רחוקה אשתו מעכבת עליו, חוץ מתלמוד תורה, שאין האשה יכולה לעכב על בעלה שהיה טייל או פועל שלא ייעשה תלמיד חכם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המורדת.</b> מתשמיש. אבל ממלאכה כופין אותה לעשות מלאכה ולא דיינינן לה כמורדת:",
+                "<b>טרפעיקין.</b> כל טרפעיק הוא משקל ארבעים ושמונה שעורות של כסף צרוף, כמשקל שלשה דרכמונים שקורין בערבי דראה״ם שכל דרכמון שש עשרה שעורות בינוניות של כסף:",
+                "<b>עד כנגד כתובתה.</b> ואח״כ נותן לה גט ויוצאה בלא כתובה. אבל אינו משהה אותה כדי לפחות על הנכסים שנפלו לה מבית אביה ולהפסידם ממנה.",
+                "<b>מוסיפין על כתובתה שלשה דינרים.</b> משום דצערא דגברא קשה כשהוא נמנע מן התשמיש יותר מצערא דאתתא, לפיכך כשהיא מורדת ומצערתו פוחתין לה שבעה דינרין וכשהוא מורד ומצערה אין מוסיפין לה אלא ג׳ דינרים והיכא דמורדת אמרינן בגמרא חזרו ונמנו שיהיו מכריזין עליה ארבע שבתות זו אחר זו בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואומר פלונית מרדה בבעלה ושולחין לה מבית דין הוי יודעת שאפילו כתובתך מאה מנה הפסדת את כולן, אחת ארוסה ואחת נשואה ואפילו נדה ואפילו חולה ואפילו שומרת יבם. וקודם הכרזה מודיעים לה שרוצים להכריז עליה, ואחר הכרזה מודיעין אותה שכבר שלמה ההכרזה, ואם עמדה במרדה תצא בלא כתובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המשרה את אשתו על ידי שליש.</b> שנותן מזונותיה על ידי אפוטרופוס ואינה אוכלת עמו. תרגום ויכרה להם כרה גדולה (מלכים ב ו׳:כ״ג,), שירותא:",
+                "<b>לא יפחות לה.</b> בשבוע:",
+                "<b>לא פסק לה שעורים.</b> כפלים מן החטים, אלא ר׳ ישמעאל שהיה סמוך לאדום ששם השעורים רעות ביותר:",
+                "<b>דבילה.</b> תאנים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל ולא במדה:",
+                "<b>מפץ.</b> רך ממחצלת:",
+                "<b>כיפה.</b> צעיף אחד:",
+                "<b>ומנעלים ממועד למועד.</b> מנעלים חדשים לכל שלש רגלים:",
+                "<b>חדשים.</b> קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים, ויפים לה בימות הגשמים:",
+                "<b>והשחקים שלה.</b> אף כשיקנה לה חדשים, מפני שמתכסה בהן בימי נדתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן לה מעה כסף.</b> בכל שבת לצורך דברים קטנים:",
+                "<b>ואוכלת עמו לילי שבת.</b> אע״ג דבכל שאר הימים יכול לתת מזונותיה על ידי שליש אם ירצה, בליל שבת שהוא ליל עונה חייב לאכול עמה:",
+                "<b>מעשה ידיה.</b> מותר מעשה ידיה כלומר מה שעושה יותר על מזונותיה:",
+                "<b>שתי.</b> קשה לטוות כפלים כשל ערב. ומשקל של יהודה כפלים כשל גליל:",
+                "<b>הכל לפי כבודו.</b> וכפי מנהג המדינה נמי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מציאת האשה.</b> וירושתה. אם נפלה לה ירושה:",
+                "<b>הוא אוכל פירות בחייה.</b> והקרן שלה:",
+                "<b>ופגמה.</b> חבלה שיש בה פחת דמים ששמין אותה כמה היתה יפה לימכר בשוק וכמה היא שוה עכשיו:",
+                "<b>ובזמן שבגלוי.</b> שהבושת שלו. ועוד, שנמאסת עליו והוא סובלה:",
+                "<b>ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.</b> בחייה, והקרן שלה לכשימות או יגרשנה. ואם תמות היא, יורשה. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומת חתנו.</b> ונפלה לפני יבם:",
+                "<b>יכול הוא שיאמר.</b> או חלוץ או יבם. ואילו לאחיו, או יתן מה שפסק או תשב עד שתלבין ראשה. ואע״ג דאחיו עם הארץ והוא תלמיד חכם יכול הוא לומר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך איני רוצה ליתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והוא פוסק כנגדן ט״ו מנה.</b> אלף דינר הן עשרה מנה, וכשבא החתן לקבל עליו ולכתוב בכתובה, כותב שליש יותר, שהן ט״ו מנה, אם הכניסה לו הכלה דינרין בעין, מפני שהוא משתכר בהן:",
+                "<b>וכנגד השום.</b> ואם הכניסה לו בגדים ותכשיטים שצריכין שומא, הוא פוסק פחות חומש, שאם הכניסה שום של אלף זוז אינו מקבל עליו אלא ח׳ מאות, שדרך הבאים לשום הבגדים ונכסים של הכלה לשומם יותר משוויים לכבוד הכלה ולחבבה על בעלה:",
+                "<b>שום במנה ושוה במנה.</b> כלומר אם לא שמו נכסי הכלה ותכשיטיה אלא כמו שהם שוים בשוק:",
+                "<b>אין לו אלא מנה.</b> לא יכתבו בשטר הכתובה אלא מנה כמו ששמו:",
+                "<b>שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר.</b> שום שהוא מקבלה במנה, שאמרו לו כתוב מנה בכתובה והיא תכניס לך שום של מנה, צריך שישומו אותו בבית החתונה שלשים ואחד סלע ודינר שהוא מנה וחומשו:",
+                "<b>ובארבע מאות.</b> שום, כשיקבל עליו החתן לכתוב ד׳ מאות. היא נותנת חמש מאות לפי שומת הנועדים:",
+                "<b>וכשחתן פוסק וכו׳</b> ואם שמו הם תחלה והכניסה לו, בין שום קטן בין שום גדול, הוא כותב בשטר פחות חומש:"
+            ],
+            [
+                "<b>פסקה להכניס לו כספים.</b> דינרים בעין שמוכנין להשתכר בהן מיד:",
+                "<b>סלע.</b> שהוא ארבעה דינרין נעשה ליכתב בשטר הכתובה בששה דינרין, בתוספת שליש. ואשמעינן תנא דבדינרין בעין, בין שהן מרובים כגון אלף דינר דקתני ברישא, בין שהם מועטים כגון סלע דקתני בסיפא, לעולם נכתבים בשטר הכתובה בשליש יותר, מפני שעומדין להשתכר בהן מיד. ובדברים שצריכין שומא כגון בגדים ותכשיטים, בין שהם מרובים כגון וכנגד השום דקתני דקאי אאלף זוז דאמר ברישא, בין שהם מועטים כגון הא דקתני שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר, לעולם פוחתין חומש בשטר הכתובה ממה ששמו אותם בבית החתונה, לא שנא אם שמו אותם תחלה ואח״כ באין לכתוב הכתובה שאז צריך לפחות בשטר הכתובה החומש מן השומא ששמו בבית הכלה כדקתני וכשהחתן פוסק וכו׳, ולא שנא אם הוא כתב תחלה הכתובה שאז צריך שתהיה השומא בתוספת חומש ממה שכתוב בכתובה כדקתני ובד׳ מאות שום היא נותנת חמש מאות:",
+                "<b>לקופה.</b> שיתן לה עשרה זוז על כל מנה ומנה שהיא מביאה לו, כדי לקנות לה מהם בשמים ותמרוקי הנשים. ולא אתפרש במתניתין אם לכל שבוע או לכל חודש או לכל שנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן המשיא את היתומה.</b> גבאי צדקה:",
+                "<b>אם יש בכיס.</b> של צדקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שראוי ליתן לה.</b> עישור נכסים:",
+                "<b>אם השיא.</b> האב בחייו:",
+                "<b>את הבת הראשונה ינתן וכו׳</b> בין שהוא פחות מעישור בין שהוא יותר. והלכה כרבי יהודה דאזלינן בתר אומדן דעתיה דאב. ואם א״א לעמוד על אומדן דעתו של אב יהבינן לה עישור נכסים דמשתכחי השתא בשעת נשואיה ממקרקעי. אבל ממטלטלי אין לה עישור. ואיכא למ״ד דבזמן הזה ממטלטלי נמי אית לה עישור. ואם נישאת ולא תבעה מן היורשים, תובעת לאחר שנישאת, ולא אמרינן אחולי אחלה גבייהו. ודוקא כשהיתה ניזונית מנכסי אביה, אבל אם פסקו היורשים מלתת לה מזונות [אחולי אחלה אלא אם כן מחתה]. ואם היתה בוגרת שאין לה מזונות ועמדה ונישאת ולא תבעה מה שראוי לה לנדוניתה מנכסי אביה אחולי אחלה גבי יורשים ואינה יכולה לתבוע עוד, ואפילו היתה ניזונת מנכסיהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המשליש מעות לבתו.</b> מסר מעות ביד שליש לצורך בתו לקנות לה שדה או נדוניא לכשתנשא:",
+                "<b>נאמן בעלי עלי.</b> ותנם לו:",
+                "<b>יעשה שליש כו׳</b> יקנה השדה. ואין שומעין לה דמצוה לקיים דברי המת:",
+                "<b>וכי אינה אלא שדה.</b> כלומר אפילו כבר נקנה השדה והיא רוצה למוכרה יכולה למכור, הלכך שומעין לה. ופלוגתא דרב יוסי ור״מ דוקא בגדולה מן האירוסין, דאילו לאחר שנישאת דברי הכל שומעין לה. ובקטנה נמי מודה רבי יוסי דאין במעשה קטנה כלום ואין שומעין לה. והלכה כר״מ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המדיר את אשתו מליהנות לו.</b> על הנאת תשמיש אין הנדר חל, משום דמשועבד לה ולאו כל כמיניה להפקיע שעבודו. ועל הנאת מזונות אף על גב דמשועבד לה אשכחן דחל הנדר כגון שמספיקין מעשה ידיה למזונותיה. ובגמרא פריך א״כ למה יעמיד פרנס, ומשני, כגון שאין מספיקין לדברים שהיתה רגילה בהם בבית אביה, ועל זה בלבד יעמיד פרנס שיפרנסנה. ולא שיעמיד שליח לפרנסה, שהרי שלוחו של אדם כמותו, אלא שאומר כל המפרנס אינו מפסיד:",
+                "<b>יתר מכן יוציא ויתן כתובה.</b> דעד שלשים יום לא שמעי אינשי וליכא זילותא. טפי משלשים יום שמעי אינשי ואיכא זילותא:",
+                "<b>בישראל.</b> אם ישראל הוא שיכול להחזיר את גרושתו:",
+                "<b>ובכהנת.</b> שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה יהבו ליה רבנן זימנא טפי. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מכל הפירות.</b> כגון שאמרה היא קונם פרי פלוני עלי, והוא קיים לה:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר כו׳</b> ולית הלכתא כותיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלא תתקשט באחד מכל המינים.</b> [שאמרה היא] קונם בושם פלוני עלי, והוא קיים לה:",
+                "<b>בעניות שלא נתן קצבה לדבר.</b> עד מתי אסרו עליה, הוא דיוציא ויתן כתובה. אבל אם נתן קצבה, תמתין עד אותו זמן. וכמה קצבה י״ב חדש:",
+                "<b>ובעשירות שלשים יום.</b> שכן אשה חשובה נהנית מריח קשוטיה שלשים יום, וזאת תהנה מריח הקשוטים שנתקשטה לפני הנדר שלשים יום. והלכה כר׳ יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה.</b> הא מתניתין מפרשים לה בגמרא הכי, רגל אחד יקיים, במה דברים אמורים באשת ישראל, אבל בכהנת שנים יקיים, שלשה יוציא ויתן כתובה. ומתניתין ר׳ יהודה היא דמפליג בין ישראל לכהנת, ולית הלכתא כוותיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנועל בפניה.</b> דלת של שמחה והסרת יגון. ולבית האבל נועל בפניה, שלמחר היא מתה ואין אדם סופדה:",
+                "<b>מחמת דבר אחר.</b> כגון דאתחזק שבני אדם פרוצים מצויין שם:",
+                "<b>שתאמרי לפלוני וכו׳</b> דברים של קלות:",
+                "<b>שתהא ממלאה ומערה לאשפה.</b> אית דמפרשי לאחר שתשמש וימלא רחמה שכבת זרע תנפצנו כדי שלא יקלוט הזרע ותתעבר. ואית דמפרשי שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה, מפני שנראית כשוטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאכילתו שאינו מעושר.</b> ולא נודע לו אלא אחר שאכלו, כגון דאמרה ליה פלוני כהן תיקן לי את הכרי ואזל שייליה ואשתכח שיקרא:",
+                "<b>ומשמשתו נדה.</b> כגון שהוחזקה נדה בשכנותיה שראוה לובשת בגדי נדות ולבעלה אמרה טהורה אני:",
+                "<b>ולא קוצה לה חלה.</b> דאמרה ליה פלוני תיקן לי את העיסה ואזל שייליה ואשתכח שיקרא:",
+                "<b>וטווה בשוק.</b> ומראה זרועותיה לבני אדם:",
+                "<b>ומדברת עם בני אדם.</b> משחקת עם הבחורים:",
+                "<b>ומקללת יולדיו בפניו.</b> מקללת ומחרפת אבי בעלה בפני בעלה:",
+                "<b>הקולנית.</b> תובעת תשמיש בקול רם עד ששכנותיה שומעות אותה. וכל הני צריכות עדים והתראה להפסידן כתובתן. ואין להן לא כתובה ולא תוספת ואינן נוטלות אלא בלאותיהן הקיימים בלבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים.</b> באלו נדרים אמרו, שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תתקשט בבגדי צבעונים. אבל בשאר נדרים מקודשת:",
+                "<b>כל המומין הפוסלין בכהנים.</b> בבכורות קא מני להו. והוסיפו עליהן בנשים, זיעה. וריח הפה או ריח רע במקום אחר בגופה. ושומא שיש בה שער, בין קטנה בין גדולה כשהיא כנגד פניה, וכגון שהיא תחת כפה שבראשה דזימנין מתחזיא וזימנין דלא מתחזיא, שאם היא במקום המגולה תמיד הרי ראה ונתפייס, ואם השומא אין בה שער אינה מום עד שתהא גדולה כאיסר. וקולה עבה ומשונה מקול שאר הנשים. ונשכה כלב ונעשה במקום הנשיכה צלקת, כלומר כווץ כמו מכות אש. ודדיה גסים מחברותיה טפח. ושדדיה רחוקים זה מזה עד שיש טפח בין דד לדד. אלו מומין בנשים, ואע״פ שאינה מומין בכהנים: "
+            ],
+            [
+                "<b>האב צריך להביא ראיה.</b> אם בא לתבוע כתובתה מן האירוסין מזה שממאן לקחתה, צריך שיביא ראיה שלאחר שנתארסה היו בה מומין הללו. ואף על פי שיש לאשה חזקה דגופה, הואיל ונמצאו המומין ברשות האב ואיכא למימר כאן היו קודם אירוסין, ולפיכך אם לא הביא ראיה, בעל מהימן:",
+                "<b>נכנסה לרשות הבעל.</b> נשאה, ועתה בא להוציאה בלא כתובה על מומין שבה, עליו להביא ראיה שקודם שנתארסה היו בה מומין הללו. דכיון דלא נמצאו מומין הללו אלא ברשותו, אומרים כאן נמצאו כאן היו ולאחר שנישאת באו לה ונסתחפה שדהו:",
+                "<b>אינו יכול לטעון.</b> דידע ונתפייס:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנולדו בו מומין.</b> משנשאה:",
+                "<b>מומין גדולים.</b> נסמית עינו נקטעה ידו נשברה רגלו. ואין הלכה כרשב״ג, ואפילו במומין גדולים אין כופין אותו להוציא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוכה שחין.</b> מצורע:",
+                "<b>בעל פוליפוס.</b> ריח החוטם:",
+                "<b>והמקמץ.</b> מקבץ צואת כלבים:",
+                "<b>והמצרף נחושת.</b> המחתך נחושת ממקום מוצאו מן הארץ, ומסריח הוא:",
+                "<b>והבורסי.</b> מעבד עורות:",
+                "<b>מפני שממקתו.</b> ממסמסתו. לשון המק בשרו (זכריה י״ד.) והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה.</b> עד שלא תתארס. ונתארסה:",
+                "<b>ב״ש אומרים תמכור.</b> בעודה ארוסה, אבל משנישאת לא:",
+                "<b>הואיל וזכה באשה.</b> שהיא ארוסתו:",
+                "<b>לא יזכה בנכסים.</b> בתמיה:",
+                "<b>על החדשים.</b> שנפלו לה משנישאת אנו בושין מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות, אלא שאתם מגלגלים עלינו נכסים שנפלו לה בעודה ארוסה לומר שאם מכרה מכרה בטל לפי שזכה בהם הבעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכסים ידועים לבעל ונכסים שאין ידועים.</b> אית דמפרשים נכסים ידועים, מקרקעי. ושאין ידועים, מטלטלי. ואית דאמרי, אלו ואלו ידועים הם. ואלו הם שאינם ידועים, כל שהיא יושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים. ופסק ההלכה, בין נכסים שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה אם מכרה אותם אחר שנישאת הבעל מוציא מיד הלקוחות פירות בחייה וגוף הקרקע לאחר מיתתה. והלכה כר״ש שחולק בין נכסים הידועים לבעל לנכסים שאינם ידועים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמין אותן.</b> דקסבר מה שגדל ברשותו הוו פירות ומה שלא גדל ברשותו הוי קרן. ולפיכך מה שדמי הקרקע יקרים עכשיו בשביל תבואה זו, הוי קרן, וצריך ליתן לה דמים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירותיה:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> אף אלו שלא גדלו ברשותו תורת פירות נתנו בהם, הואיל והקרקע קיימא לה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ביציאתה.</b> אם בא לגרשה:",
+                "<b>פירות המחוברים לקרקע בכניסתה שלו.</b> כלומר בשעת נפילתן שלו, כדברי חכמים. ואיכא בין חכמים לר״ש פירות המחוברין בשעת יציאה, דלא איירי בהו חכמים ולית להו הא דאמר ר״ש ביציאתה שלה דקסברי, מה שגדל ברשותו שלו. והלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור.</b> יכולה היא לעכב. והלכתא כוותיה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר לא תמכור.</b> והלכתא כוותיה:",
+                "<b>קימעא.</b> דבר מועט ואפילו כל שהוא:",
+                "<b>ישבע כמה הוציא ויטול.</b> ושבועה זו כעין של תורה היא, והני מילי, שהיה השבח כנגד ההוצאה או יותר, אבל אם היתה ההוצאה יתירה על השבח ישבע שבועת התורה שהוציא כנגד השבח ויטול כנגד השבח בלבד והשאר יפסיד. וכל זה כשגירשה הבעל, אבל אם מרדה היא, בין אכל הבעל בין לא אכל, ישבע כמה הוציא ויטול כנגד השבח. ובנכסי צאן ברזל, כל השבח של בעל, דאמרינן אם הוסיפו הוסיפו לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנפלו לה נכסים.</b> מבית אביה, בעודה שומרת יבם:",
+                "<b>מה יעשו בכתובתה.</b> מנה ומאתים ותוספת ונדוניא שהכניסה לו וקיבל עליו אחריות:",
+                "<b>ובנכסים הנכנסין והיוצאין.</b> נכסי מלוג, שכשהיא נכנסת נכנסים עמה וכשיוצאת מבעלה יוצאים עמה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב.</b> דספק נשואה ליבם היא וזוכה בחצי ירושתה מספק:",
+                "<b>נכסים בחזקתן.</b> נכסי צאן ברזל בחזקתן. ולא איתפרש בחזקת מי, אי בחזקת יורשי הבעל הואיל ואחריותן עליו, אי בחזקת יורשי האשה שהיו שלה. ובפ״ד מיבמות תמצא המשנה הזאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ילקח בהן קרקע.</b> לפי שכתובתה על נכסי בעלה הראשון, לפיכך נכסי המת אחראין לכתובתה אלא שהיבם אוכל פירות אם מיבם אותה, וסבר מטלטלי משתעבדי לכתובה:",
+                "<b>שמין אותם.</b> דכל מה שגדל ברשות המת אחראין לכתובה:",
+                "<b>וחכמים אומרים פירות המחוברים לקרקע שלו.</b> בגמרא פריך, והא כל נכסיו אחראין וערבאין לכתובה, ומשני, תני שלה:",
+                "<b>כל הקודם זכה.</b> קסברי, מטלטלי לכתובה לא משתעבדי אא״כ תפסה. ומחיים דבעל בעינן תפיסה. והוא הדין נמי דפליגי אכספים, דמאי שנא כספים מפירות תלושין. והלכה כחכמים:",
+                "<b>הרי היא כאשתו.</b> שמגרשה בגט, ומחזירה. ולא אמרינן ויבמה אמר רחמנא ועדיין יבומין ראשונים עליה ולא תסגי לה בגט. והכי נמי כשגירשה הוה אמינא מצוה דרמיא רחמנא עליה הא קעבדה, ותיקו עליה באיסור אשת אח ולא מצי להחזירה, קמ״ל דאמר רחמנא (דברים כ״ה:ה׳) ולקחה לו לאשה, כיון שלקחה הרי היא כאשתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל נכסיו.</b> שירש מאחיו, אחראין לכתובתה:",
+                "<b>גירשה אין לה אלא כתובה.</b> אבל כל זמן שלא גירש היו כל הנכסים משועבדים לה:",
+                "<b>הרי היא ככל הנשים.</b> שהמגרש את אשתו ומחזירה, על מנת כתובה הראשונה החזירה. ואצטריך לאשמועינן הא ביבמה, דלא תימא אשתו היא דאיהו כתב לה כתובה מממונו, אבל יבמתו דלאו איהו כתב לה אלא נכסי בעלה הראשון הוא דהוו אחראין וערבאין, היכא דגרשה ואהדרה אימא כתובתה מיניה, קמשמע לן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך.</b> בעודה ארוסה כותב לה, לכשתנשאי לי דין ודברים אין לי בנכסיך. אע״ג דלא קנו מיניה, מוכרת ונותנת ומכרה קיים, שנחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה. ואי קנו מיניה, אפילו לאחר שנישאת מכרה קיים, אבל פירות אוכל, ואם מתה יורשה, דהכי משמע, בנכסיך אין לי דין אבל בפירותיהן יש לי דין, וכל זמן שהן נכסיך שאת בחיים אין לי דין ודברים בהם, הא לאחר מיתה יש לי בהם דין ודברים:",
+                "<b>רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות.</b> בגמרא מפרש אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות, הכניסה לו קרקע ועשתה פירות אלו הן פירות, מכר אלו הפירות ולקח בהן קרקע ועשתה פירות הרי הן פירי פירות. וכשאמר לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן בלבד, אוכל פירי פירות לדברי ר׳ יהודה, דהא לא סליק נפשיה אלא מן הפירות בלבד. והלכה כר״י:",
+                "<b>רשב״ג אומר אם מתה יירשנה מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה.</b> דכתיב (במדבר כ״ז:י״א) וירש אותה, מכאן שהבעל יורש את אשתו אבל מסקנא דמלתא, שירושת הבעל את אשתו אינו מן התורה אלא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא. ואף על פי כן הלכה כרשב״ג לא מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה אלא שחכמים עשו לה חיזוק כשל תורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ינתנו לכושל שבהן.</b> אית דמפרשי, למי ששטרו מאוחר, שהוא כושל וחלש שבכולן שאינו יכול לטרוף לקוחות הקודמים לו. ואית דמפרשי, לכתובת אשה, והיא קרויה כושל שאין דרכה לחזור אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו קרקע כמו האיש. ואע״ג דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב ולא לכתובת אשה, הכא דלאו ברשותייהו מנחי, סבירא לר׳ טרפון דמוציאין מיד הלוה או מיד שהפקדון אצלו ונותנין לבעל חוב ולכתובה:",
+                "<b>ינתנו ליורשים.</b> ולא מהניא תפיסה:",
+                "<b>שכולן צריכין שבועה.</b> שהבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וכל זמן שלא נשבעו אין אנו יודעים אם יש להם עליו כלום, הלכך משמת המת זכו בהן היורשים וברשותן הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הקודם בה זכה.</b> קדמו יורשים זכו ואין מוציאין מידם, דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב ולכתובה. קדם אחד מהם האשה או המלוה זכה הוא, דר׳ טרפון אית ליה תפיסה דלאחר מיתה מהניא:",
+                "<b>זכתה אשה יותר על כתובתה.</b> אם קדמה ותפסה ויש יותר מן הכתובה, או קדם בעל חוב ותפס ויש ותר על חובו:",
+                "<b>המותר כו׳ ינתנו לכושל.</b> זה בעל השטר שידו על התחתונה. ואם יבואו ליד היתומים שוב לא יוציאו מהם לא אשה ולא בעל חוב. והאידנא דנהיגי בכל בתי דינים שבישראל דמטלטלי דיתמי משעבדי לבעל חוב, מי שמת והניח מטלטלין והיה עליו בעל חוב וכתובת אשה, כל הקודם זכה בין בעל חוב מוקדם בין בעל חוב מאוחר, שאין דין קדימה במטלטלין. ואם לא קדם אחד מהם, יחלקו המטלטלין ביניהם, כדאמרינן לקמן בפרק מי שהיה נשוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>חנונית.</b> למכור ולקנות בחנות:",
+                "<b>אפוטרופא.</b> להתעסק בממונו ולישא וליתן:",
+                "<b>משביעה כל זמן שירצה.</b> שבועה כעין של תורה על טענת שמא, ויכול לגלגל עליה שלא עשתה אונאה על פלכה ועל עיסתה:",
+                "<b>ר״א אומר.</b> אפילו לכתחילה שלא ע״י גלגול יכול להשביעה על פלכה ועל עיסתה. ואין הלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>משביע הוא את יורשיה.</b> אם גירשה ומתה ויורשיה תובעין הימנו כתובתה, נשבעים שבועת היורשים שלא פקדתנו בשעת מיתה ולא אמרה לנו קודם לכן ולא מצינו בין שטרותיה ששטר כתובתה פרוע:",
+                "<b>ואת הבאים ברשותה.</b> אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעים כתובתה, נשבעים אף הן שבועת היורשים:",
+                "<b>אבל יורשיו משביעין אותה.</b> אם נתאלמנה והיא או יורשיה נפרעין מן היתומים, צריכים שבועה, שהרי לא פטרן אלא ממנו אם תגבה כתובתה בחייו:",
+                "<b>לבאין ברשותי.</b> אם אמכור נכסי ואת באה ליפרע מן הלקוחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלכה מקבר בעלה.</b> זו שפטרה בעלה מן השבועה:",
+                "<b>לבית אביה.</b> שלא נתעסקה שוב בנכסים:",
+                "<b>אין היורשים משביעין אותה.</b> במה שנתעסקה בין מיתה לקבורה. שאם היו יורשים יכולים להשביעה על כך, מתוך שהיא צריכה להביא עדים במה שהיא מוכרת וקונה לצורך קבורת המת ישהה המת ויתנוול:",
+                "<b>על העתיד לבוא.</b> שלא עיכבה בידיה כלום מן העסק שנעשית אפוטרופא עליו לאחר קבורת בעלה, דלא מהניא ביה פטור דידיה שהרי הנכסים של יתומים הם:",
+                "<b>על שעבר.</b> על עסק שבחיי בעלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא תפרע אלא בשבועה.</b> הנפרע מחבירו אינו מדקדק לשום לב על כל מה שפרעו, וזו הואיל ונפרעה במקצת אפשר שנפרעה הכל ורמו רבנן שבועה עלה כי היכי דתידוק:",
+                "<b>עד אחד מעיד שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה.</b> תקנת חכמים היא כדי להפיס דעתו של בעל. ושבועות הללו אף על פי שתקנת חכמים הן, אינן אלא כעין של תורה בנקיטת חפץ, שכל שבועות שתיקנו במשנה כעין של תורה הן:",
+                "<b>מנכסים משועבדים.</b> משום דאי הוה גבי מן הלוה גופיה והוה טעין לוה אשתבע לי דלא פרעתיך משבעינן ליה, ואנן טענינן בשביל לקוחות דלמא אי הוה גבית מן הלוה הוה טעין לך אשתבע לי דלא פרעתיך ובעית אשתבועי, השתא נמי אשתבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון.</b> קאי לעיל ארבנן דאמרי המושיב את אשתו חנונית או אפוטרופא משביעה כל זמן שירצה ואם כתב לה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך אין יורשין משביעין אותה, ואתא הוא לאפלוגי ואמר דכל זמן שהיא תובעת כתובתה יורשין משביעין אותה ואפילו כתב לה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך. ואם אינה תובעת כתובתה אין יורשין משביעין אותה על אפוטרופא שבחיי בעלה ואפילו לא פטרה מן השבועה, דלית ליה דר׳ אליעזר ומחלוקתו דאמרי לעיל במתניתין משביעה כל זמן שירצה. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוציאה גט ואין עמו כתובה.</b> במקום שאין כותבים כתובה וסומכים על תנאי בית דין:",
+                "<b>גובה כתובתה.</b> דתנאי כתובה מעשה בית דין הוא, וכל מעשה בית דין כמאן דנקיט שטרא דמי. ודוקא מנה מאתים הוא דגביא, אבל תוספת אין לה עד שתוציא שטר כתובה:",
+                "<b>פרוזבול.</b> הלל תיקן פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית. שמוסר שטרותיו לבית דין שיגבה מן הלוה חובו כל זמן שיתבענו דהשתא לא קרינא ביה לא יגוש. שאינו תובעו כלום אלא בית דין תובעין:",
+                "<b>הרי אלו לא יפרעו.</b> חיישינן שמא כבר גבתה כתובתה, וזה השמיטתו שביעית:",
+                "<b>מן הסכנה.</b> שגזרו גוים על המצות והיו יראים לשמור גיטיהן ומשקיבלתו שורפתו. וכן פרוזבוליהן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שהיה.</b> יורשי הראשונה קודמים ליורשי השניה. אם מתו נשיו אחריו עד שלא הספיקו לגבות:",
+                "<b>שניה ויורשיה קודמים.</b> שהיא בעלת חוב, ויורשי ראשונה באים לירש מאביהן כתובת בנין דכרין, דהא אינון ירתון תנן, לפיכך פורעין את החוב תחלה ומה שנשאר יירשו. ודוקא כשנשבעה השניה על כתובתה אז היא או יורשיה נוטלים כתובתה. אבל אם מתה היא לאחר שמת בעלה ולא נשבעה על כתובתה, אין יורשיה נוטלים כלום מכתובתה, דקיימא לן אין אדם מוריש שבועה לבניו, כלומר ממון שאין אדם זוכה בו אלא בשבועה ומת קודם שנשבע. אותו ממון אין אדם מורישו לבניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויתומים מבקשים כתובת אמן.</b> שכתובה של אחת מרובה משל חברתה, ואומרים בניה כתובת בנין דכרין ניטול, וכן אתם, והשאר נחלוק:",
+                "<b>חולקים בשוה.</b> כשאר כל הירושות, ואין נוטלים כתובת בנין דכרין:",
+                "<b>אם אמרו יתומים.</b> בני הכתובה הגדולה:",
+                "<b>הרי אנו מעלין על נכסי אבינו.</b> מעלין דמיהן לקבלם עלינו ביוקר כדי שיהיה שם מותר דינר ויטלו כתובת אמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>היו שם נכסים בראוי.</b> כגון עסקא שביד אחרים או הלואה:",
+                "<b>אינן כבמוחזק.</b> אינן נחשבים להיות כאילו הן מוחזקים בידו ויש כאן מותר דינר:",
+                "<b>שאין להם אחריות.</b> מטלטלים:",
+                "<b>שיש להם אחריות.</b> קרקעות. והלכה כרבי שמעון. ואף בזמן הזה דנהיגי דמטלטלי דיתמי משעבדי לבעל חוב, אין כתובת בנין דכרין נוהגת במטלטלין אלא בקרקעות:"
+            ],
+            [
+                "<b>של זו מנה ושל זו מאתים כו׳</b> ושלשתן נחתמו ביום אחד. דאי בתלתא יומי, הקודמת בשטר קודמת בגיבוי. או שלא הניח אלא מטלטלין, שאין דין קדימה במטלטלין:",
+                "<b>חולקות בשוה.</b> שהרי כח שלשתן שוה בשעבוד מנה דבכולהו איכא מנה:",
+                "<b>היו שם מאתים.</b> אין לבעלת מנה שעבוד אלא במנה, אבל במנה שני אין שעבוד לשטר של בעלת מנה:",
+                "<b>של מנה נוטלת חמשים.</b> בגמרא פריך, שלישית מנה היה ראוי שתטול והיאך נוטלת חמשים שהוא חצי מנה. ומשני, דמתניתין איירי דאמרה לה בעלת מאתים לבעלת מנה, דין ודברים אין לי עמך במנה המשועבד לך ולא יתמעט חלקך בשבילי, הלכך היא ובעלת שלש מאות חולקות אותו. ומפני שלא נתנה בעלת המאתים לבעלת המנה חלקה במתנה אלא אמרה לה שלא תריב עמה ובשבילה לא יתמעט חלקה, לאחר שלקחה בעלת המנה חמשים נשאר זכות בעלת המאתים שוה עם זכות בעלת השלש מאות במנה וחצי הנשאר, וכל אחת מהן נוטלת ג׳ דינרי זהב שהן שבעים וחמישה דינרים של כסף שכל דינר זהב הוא עשרים וחמשה דינרים של כסף:",
+                "<b>היו שם שלש מאות.</b> מנה ראשון משועבד לכולם, והשני לבעלת מאתים ולבעלת שלש מאות, והשלישי לבעלת שלש מאות בלבד:",
+                "<b>של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה.</b> כגון דאמרה להו בעלת שלש מאות לבעלת מנה ולבעלת מאתים, דין ודברים אין לי עמכם במנה, הלכך מנה הראשון חולקות בעלת מאתים ובעלת מנה, נמצאת בעלת מנה נוטלת חמשים, ומנה השני חולקות בעלת מאתים ובעלת שלש מאות, נמצאת בעלת מאתים נוטלת מנה, חמשים שחלקה מהמנה הראשון עם בעלת המנה, וחמשים מהמנה השני שחלקה עם בעלת השלש מאות. והמנה השלישי נוטלת כולו בעלת השלש מאות, נמצאת נוטלת ששה דינרי זהב שהם מנה ומחצה, המנה השלישי כולו שנשאר לה וחצי המנה שחלקה עם בעלת המאתים. ובגמרא מסיק דמתניתין רבי נתן היא ואינה הלכה, דאמר רבי אין אני רואה דבריו של רבי נתן בזה, אלא חולקות בשוה, דהואיל וכל נכסיו אחראין לכתובה כל שלשת המנים משועבדים לבעלת המנה כשאר חברותיה, עד שתגבה כל כתובתה, הלכך חולקות בשוה, וכך נוטלת בעלת המנה כמו בעלת המאתים ושלש מאות. אבל בשלשה שהטילו מעות לכיס זה מנה וזה מאתים וזה שלש מאות דהתם שבח שהשביחו מעותיהן קא שקלי, דינא הוא שכל אחד יטול לפי מעותיו. ודוקא כשהשביחו מחמת המעות עצמן כגון שנשתנה המטבע או הוסיפו עליו או פחתו אז חולקים השבח וההפסד לפי הממון. אבל אם קנו סחורה מן המעות שהטילו לכיס והרויחו בסחורה או הפסידו, אין מחלקים הריוח וההפסד אלא לפי מספר השותפין ולא לפי הממון, וכך נוטל בהפסד ובשבח מי שנותן בכיס מעות מועטים כמו אותו שנתן מעות מרובים אם לא התנו תחלה שיחלקו לפי ממון. וכן דנים בכל בתי דינים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הראשונה קודמת לשניה.</b> אותה שזמן כתובתה מוקדם קודמת לשניה שזמנה מאוחר. וכן כולם:",
+                "<b>הראשונה נשבעת לשניה.</b> אם שניה טוענת השבעי לי שלא גבית משל בעלי כלום, דלמא לא ישאר לי ממה שאגבה כתובתי. ואף שלישית תאמר כן לשניה, ורביעית לשלישית. אבל הרביעית נפרעת שלא בשבועה, וכגון שאין שם יורש או בעל חוב אחר שישביעה:",
+                "<b>בן ננס אומר כו׳</b> פלוגתייהו דתנא קמא ובן ננס מפרש בגמרא כגון שנמצאת שדה אחת מאלו השדות שגבו השלש נשים הראשונות, שאינה שלו, שנודע שגזלה וסוף שיבואו בעליה ויטלוה, וכשבאה הרביעית לגבות כתובתה משדה רביעית באה זאת ואומרת לה למחר יבא הנגזל ויטול שדהו מידי, רצוני שתשבעי לי שלא גבית כתובתיך בחיי הבעל. תנא קמא סבר בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה, הלכך למה תשבע, אם יבא הנגזל ויטרוף מזו תחזור היא על הרביעית ותטול ממנה מה שגבתה, דהויא לה רביעית בעל חוב מאוחר. ובן ננס סבר, בעל חוב מאוחר שקדם וגבה, מה שגבה גבה, ואם תחזיק זאת אין השלישית יכולה לחזור עליה, ולכך תשבע לה שלא גבתה מנכסי בעלה כלום. והלכה כתנא קמא. וממילא שמעינן שאם תפסה מטלטלין שצריכה לישבע לדברי הכל כיון שאין דין קדימה במטלטלין ומה שגבה גבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכתבה ראשונה ללוקח וכו׳</b> וכגון שקנו מידה. ובגמרא פריך, ותימא נחת רוח עשיתי לבעלי. ומשני, כגון שמכר הבעל שדה זו לאיש אחר קודם לזה ולא רצתה האשה לחתום לו, ולזה חתמה, דאם איתא דנחת רוח עושה לבעלה היתה חותמת לראשון:",
+                "<b>פשרה.</b> ביצוע. לא כולו לזה ולא כולו לזה. ולשון פושרין הוא, לא חמים ולא קרים:",
+                "<b>וכן בעל חוב.</b> ושני לקוחות. ראובן נושה בשמעון מנה ולו שתי שדות ומכרן לשנים זו בחמשים וזו בחמשים וכתב בעל חוב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך, בעל חוב נוטל מיד הראשון, שהרי אינו יכול לומר לו הנחתי לך מקום שתגבה ממנו, שחובו כנגד שניהם ולוקח ראשון מוציא מיד השני, ובעל חוב חוזר ומוציא את זו מן הראשון, ולוקח שני מבעל חוב, וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה:",
+                "<b>וכן אשה בעלת חוב.</b> שהיה לה כתובתה על בעלה ומכר שתי שדותיו לשנים ואין בשניהם אלא כדי כתובתה, וכתבה לשני דין ודברים אין לי עמך, האשה מוציאה מיד לוקח ראשון. והוא מן השני, והשני מן האשה [והאשה מן הראשון] ולוקח ראשון מיד השני, וחוזרים חלילה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלמנה ניזונת מנכסי יתומין.</b> בין קרקעות בין מטלטלין. דתנאי כתובה הוא, ואת תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי:",
+                "<b>ואין חייבין בקבורתה.</b> שהבעל חייב בקבורתה תחת ירושתה, ועכשיו שיורשיה גובין כתובתה מיורשי הבעל, הם יקברוה. וממילא שמעינן שאם מתה ולא נשבעה על כתובתה שעכשיו אין יורשיה גובין כתובתה, על יורשי הבעל מוטל לקברה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין מן הארוסין.</b> שאין לה מזונות ומוכרת לכתובתה:",
+                "<b>בין מן הנשואין.</b> שהיא מוכרת למזונות:",
+                "<b>מוכרת שלא בבית דין.</b> כלומר שלא בבית דין מומחין. ומכל מקום צריכה למכור בפני שלשה שיהיו בקיאין בשומת קרקע:",
+                "<b>רבי שמעון אומר מן הנשואין.</b> שהיא מוכרת למזונות, מוכרת שלא בבית דין, שאי אפשר לה להיות יושבת ומתענה עד שיזדקקו לה בין דין. אבל מן הארוסין שאין מכירתה אלא לכתובה, אינה מוכרת אלא בבית דין. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכרה כתובתה.</b> מנה מאתים:",
+                "<b>לא תמכור את השאר.</b> התוספת, אלא בבית דין. ומתניתין ר״ש היא דאמר אין מוכרת שלא בב״ד אלא למזונות, וזו הואיל וגבתה מקצת כתובתה אין לה מזונות:",
+                "<b>וחכמים אומרים מוכרת היא.</b> לכתובה, אפילו לפרקים. ואף על פי כן מוכרת היא בינתים למזונות, שלא איבדה מזונותיה ואף על פי שגבתה קצת כתובתה:",
+                "<b>וכותבת.</b> בשטר המכירה, למזונות מכרתי:",
+                "<b>וגרושה לא תמכור.</b> לכתובה, אלא בב״ד. דטעמא מאי אמור רבנן אלמנה בין מן האירוסין מן הנשואין מוכרת שלא בב״ד לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב״ד, וזו הואיל וגרושה היא לא אכפת ליה. והלכה כחכמים שאשה מוכרת בין לכתובה בין למזונות שלא בב״ד מומחים, ואפילו התקבלה מקצת כתובתה מוכרת למזונות עד שתתקבל כל כתובתה. וכשמוכרת, בין לכתובה בין למזונות צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה.</b> דאמרינן לה את אפסדת. ושוה מנה במאתים אף על גב דהיא הרויחה לא מצית למימר אנא ארווחי, שהשולח שלוחו לשוק לסחורה ולקח בזול הכל לבעל המעות. ולא שמעינן מהכא אלא בדבר שאין לו קצבה כגון קרקע שדרכו להמכר באומד זה בפחות וזה ביתר, אבל דבר שיש לו קצבה וקנה השליח בפחות לא איתברירא לן דינא מהכא. וחזינא לרבוותא דאפליגו בה. ומסקנא לפום מאי דחזי לן, שחולקין השליח והמשלח:",
+                "<b>מכרה בטל.</b> שאותו דינר אין לה רשות למכור, נמצא שכל המכר טעות, שהרי בבת אחת היה:",
+                "<b>לעולם מכרה קיים.</b> והיא תחזיר את הדינר ליורשין, דמה הפסידתן. עד שיהא באונאה כדי שאילו לא היתה האונאה היה משתייר שדה בת תשעה קבין, שהוא שיעור שדה: ",
+                "<b>ובגינה בת חצי קב.</b> שהוא שיעור גינה. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אגרת בקורת.</b> הכרזה. שעל ידי ההכרזה בני אדם מבקרים בה. ובהא מודה תנא קמא לרבן שמעון בן גמליאל. והלכה כתנא קמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>השניה.</b> שניות לעריות, שהן מדברי סופרים:",
+                "<b>אין להם כתובה.</b> מנה מאתיים. ממאנת, משום דמעצמה יוצאה. שניה, קנסוה רבנן מפני שהיא מרגילתו לנשאה שאינה נפסדת כלום בנשואין שהרי אינה נפסלת בהן וולדה כשר. אילונית, משום דמקח טעות הוא:",
+                "<b>ולא פירות.</b> הפירות שאכל הבעל אין מוציאין ממנו:",
+                "<b>ולא מזונות.</b> כגון אם לותה ואכלה בעודה תחתיו ואחר כך מיאנה, אין הבעל חייב לשלם. אבל חייב במזונותיה בעודה תחתיו. והשניה והאילונית אין להם מזונות בעודן תחתיו, וכל שכן אם לוו ואכלו שאין הבעל חייב לשלם:",
+                "<b>ולא בלאות.</b> שנאבדו ובלו לגמרי. בין מנכסי מלוג בין מנכסי צאן ברזל אין הממאנת יכולה להוציא מיד בעלה. אבל בלאותיה הקיימים נוטלת לעולם, בין הממאנת בין השניה בין האילונית ואפילו זנתה לא הפסידה בלאותיה הקיימים. והשניה אין לה בלאות של נכסי מלוג, אבל בלאות של נכסי צאן ברזל יש לה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנושא את האשה ופסקה עמו.</b> בשטר וקנין, או שאמר לעדים אתם עדי שאני מחייב עצמי לזון את בתה שיש לה מאיש אחר:",
+                "<b>לכשתבוא אצלי.</b> כלומר אם הייתי מקיים את אמה הייתי זנה:",
+                "<b>מוליך לה מזונותיה למקום שאמה שם.</b> דקיי״ל בת אצל אמה בין גדולה בין קטנה כל זמן שהאם רוצה, והבן עד שש שנים אצל אמו וחייב האב לפרנסו והוא אצל אמו אם האם רוצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין.</b> ולא ממשועבדים, שאין מוציאים למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים, מפני תיקון העולם, שאין הלקוחות יודעים כמה יעלו המזונות כי היכי דליזהרו להניח להם מקום לגבות:",
+                "<b>והיא ניזונת.</b> אותה הבת:",
+                "<b>שהיא כבעלת חוב.</b> שיש לה עליהן שטר מזונות:",
+                "<b>כל זמן שאת עמי.</b> ולא אם אמות או תמותי או אגרשך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונותנין לה מדור.</b> וכן כלי תשמיש ועבדים ושפחות שהיתה משתמשת בהם בחיי בעלה. ואם נפל הבית אין חייבים לבנות לה בית אחר, דאת תהא יתבא בביתי תנן. ואפילו רצתה לבנותו מממונה אין שומעין לה:",
+                "<b>אם את אצלנו יש ליך מזונות.</b> שברכת הבית ברובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל זמן שהיא בבית אביה.</b> והיורשים נתנו לה מזונותיה שם:",
+                "<b>גובה כתובתה.</b> כשתרצה:",
+                "<b>שתעשה טובה.</b> מנכסי יתומים, נותנת לחם ומלח לשכנותיה כדי כתובתה:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> לא הוזכרו חמש ועשרים שנה להפסידה כתובתה בשביל הטובה שתעשה מנכסי היתומים אלא לענין המחילה הוזכרו דהואיל ושתקה ולא תבעה כל השנים הללו מחלה, הלכך כל זמן שהיא בבית בעלה אין שתיקתה מחילה שמפני שמכבדים אותה היא בושה לתבוע כתובתה, אבל בבית אביה מששתקה כ״ה שנים מחילה היא:",
+                "<b>מתה יורשיה מזכירין כתובתה.</b> כלומר צריכין לתבוע כתובתה בתוך כ״ה שנה. ודוקא כשנשבעה על כתובתה קודם שמתה הוא דיורשיה יכולים לתבוע כתובתה. אבל אם לא נשבעה על כתובתה, אין יורשיה יורשים מכתובתה כלום, שאין אדם מוריש שבועה לבניו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שני דייני גזילות.</b> שהיו גוזרין גזירות על הגזלנים וקונסים עלינן קנסות:",
+                "<b>שני דברים.</b> שאין חכמים מודים לו:",
+                "<b>תשבע בסוף.</b> כשישמעו בו שמת ותבוא לגבות כתובתה, תשבע שלא עיכבה בידה משל בעלה כלום:",
+                "<b>ולא תשבע בתחלה.</b> בשעת גביית מזונות. ורמב״ם פירש, תשבע בסוף, כשיבא בעלה ויכחישנה ויאמר הנחתי לך מזונות, תשבע שלא הניח לה כלום:",
+                "<b>רבן יוחנן בן זכאי אומר.</b> והלכה כמותו. ודוקא אחר שלשה חדשים ליציאת הבעל פוסקין מזונות לאשה אם תבעה מזונות, אבל קודם זמן זה לא, שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן ויוצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>איבד את מעותיו.</b> דאמר, לא אמרתי לך הלויני ואני אפרע. אבל אם הלוה את האשה מעות למזונותיה על מנת שתשלם לו, הוא תובעה והיא תובעת את הבעל וישלם. ואם הבעל טוען הנחתי לה מזונות, והיא אומרת לא הניח ורוצה להוציא ממנו, נשבע הבעל שבועת היסת ונפטר, ויהיו המעות חוב עליה לכשתתאלמן או תתגרש. ובהא מתניתין נמי הלכה כרבן יוחנן בן זכאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובנכסים מועטים.</b> שאין בהם פרנסה שנים עשר חודש לזכרים ולנקבות. ורמב״ם פירש, כל שאין בהם לפרנס הבנים והבנות עד שיבגרו הבנות, קרוי נכסים מועטים:",
+                "<b>בשביל שאני זכר הפסדתי.</b> כלומר, בשביל שאני זכר וראוי לירש בנכסים מרובים הפסדתי בנכסים מועטים. ואין הלכה כאדמון:"
+            ],
+            [
+                "<b>והודה בקנקנים.</b> ריקים בלא שמן. וכגון שטענו חבירו עשרה כדי שמן יש לי אצלך:",
+                "<b>אדמון אומר.</b> יש במשמעות טענה זו שמן וכדים, וכשהודה לו בכדים ריקים הוי הודאה במקצת וחייב שבועה:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> אין במשמעות טענה זו אלא שמן בלבד שיעור עשרה כדים, וכשהודה לו בכדים ריקים, מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו, ואין כאן הודאה במקצת ממין הטענה ואינו חייב שבועה. והלכה כאדמון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופשט לו את הרגל.</b> לשון בזיון, כלומר טול טיט ואבק שתחת רגלי. פירוש אחר, תלה אותי ברגלי על העץ, שאין לי מה ליתן לך. ורמב״ם פירש ופשט לו את הרגל, שהלך בדרך מרחוק:",
+                "<b>עד שתלבין ראשה.</b> עד שתזקין. ואין כופין אותו לא לכנוס ולא לפטור:",
+                "<b>אדמון אומר כו׳</b> והלכה כאדמון:"
+            ],
+            [
+                "<b>העורר על השדה וכו׳</b> ראובן מערער על השדה שביד שמעון ואומר לו, לוי שמכר לך גזלה ממני, והוא חתום על שטר המכירה שכתב לוי לשמעון שמכר לו:",
+                "<b>אדמון אומר יכול הוא שיאמר.</b> מה שלא ערערתי בשעה שלקחת שדה זו מלוי וחתמתי עד בתוך השטר, לפי שלוי אדם חזק וקשה להוציאה מידו ונוח לי שתהא בידך שאוציאנה ממך בדין:",
+                "<b>איבד את זכותו.</b> דהואיל וחתם הודה שאין לו עסק בה. ואין הלכה כאדמון. ודוקא כשחתם בה בעד הוא דפליגי אדמון וחכמים, אבל אם הוא חתום בדיין לקיים את השטר, הכל מודים שלא איבד את זכותו, מפני שיכול לומר לא הייתי יודע מה שכתוב בשטר, שהדיין החותם על ההנפק לקיים את השטר אין צריך שידע מה שכתוב בשטר אלא שיכיר חתימת העדים בלבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואבדה דרך שדהו.</b> שהחזיקו בה בעלי השדות שבמצריו:",
+                "<b>ילך לו בקצרה.</b> על כרחם יטול לו דרך לשדהו, אבל יברור לו דרך קצרה שלא ירבה ליטול. ובזמן שד׳ בני אדם מקיפים אותו מד׳ רוחות מודה אדמון לחכמים שכל אחד יכול לומר אייתי ראיה דדרכך גבאי ושקול. ואם אדם אחד הקיפהו מד׳ רוחות מודים חכמים לאדמון דממה נפשך אורחיה גביה הוא. לא נחלקו אלא כשהקיפהו אדם אחד שבא מכח ארבעה בני אדם. אדמון אומר, מצי אמר ליה ממה נפשך אורחי גבך, וחכמים אומרים מצי אמר ליה היאך, אי שתקת שתקת, ואי לא, מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלה הוציא שמכר לו את השדה.</b> הלוה הוציא עליו שטר מכירה מאוחרת לשטר ההלואה, ואומר שטרך מזויף או פרוע, שאם הייתי חייב לך לא היית מוכר לי את השדה, שהיה לך לגבות חובך:",
+                "<b>זה היה פקח שמכר לו את השדה.</b> לפי שהיה זה מבריח מטלטליו, ולא היה לו מהיכן ימשכננו על חובו, ועכשיו יטול את הקרקע. ובאתרא דהלוקח יהיב זוזי והדר כתבי שטר מכירה כולי עלמא לא פליגי שהיה למוכר לעכב בחובו המעות שקיבל ולא יכתוב לו השטר, וכיון שכתבו הוכיח שאין לו עליו חוב. כי פליגי, באתרא דכתבי שטרא והדר יהיב הלוקח זוזי, אדמון סבר, איבעי ליה לממסר מודעה איני מוכר לו אלא כדי שאוכל למשכנו. וחכ״א האי דלא מסר מודעא כי ירא שמא ישמע הדבר וימנע מלקנות את השדה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים זה גובה שטר חובו.</b> והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש ארצות, לנשואין.</b> שאם נשא אשה באחת מהן אינו יכול לכופה לצאת אחריו מארץ אל ארץ:",
+                "<b>כרך.</b> גדול מעיר. והוא מקום שווקים, ומכל סביביו באין שם לסחורה וכל דבר מצוי בו:",
+                "<b>אבל לא מעיר לכרך.</b> שישיבת הכרכין קשה, מפני שהכל מתיישבים שם ודוחקים ומקרבים הבתים זו לזו ואין שם אויר:",
+                "<b>ולא מכרך לעיר.</b> דבכרך שכיחי כל מילי, בעיר לא שכיחי כל מילי: ",
+                "<b>מפני שהנוה היפה בודק.</b> את הגוף ומחליאו, ששינוי וסת אפילו לטובה תחלת חולי מעים. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ואם איש מארץ הגליל נשא אשה בארץ יהודה או איפכא, כופין אותה לצאת עמו, שעל מנת כן נשאה. ובכל מקום מוציאים מעיר שרובה עובדי כוכבים לעיר שרובה ישראל, אבל לא מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עובדי כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל מעלין.</b> את כל בני ביתו אדם כופה לעלות עמו לירושלים, ואפילו אם קנה עבד עברי ילך העבד אחריו על כרחו, ואפילו מנוה היפה לנוה הרע, ואפילו מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עובדי כוכבים:",
+                "<b>ואין הכל מוציאין.</b> ואין מוציאין שום אדם:",
+                "<b>אחד האנשים ואחד הנשים.</b> אם הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות, תצא בלא כתובה. ואם היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות, יוציא ויתן כתובה:",
+                "<b>קפוטקיא.</b> היא כפתור. וקורין לה בערבי דמא״ת. ומעותיה גדולות ושוקלות יותר משל ארץ ישראל. ומשום דכתובת אשה מדברי סופרים, הקלו בה לפרוע אותה בפחות שבמעות. ורבן שמעון בן גמליאל סבר כתובה דאורייתא, ומשום הכי אזיל בה לחומרא. ולית הלכתא כוותיה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..1a4d40f871aa9b0a3bb541e62f8a28d6b291fec8
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Ketubot/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,664 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Ketubot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Ketubot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בתולה נשאת ליום רביעי.</b> ולא בליל חמישי, דאיכא למיחש שמא יהיה טרוד בנישואים ולא מצי בעיל:",
+                "<b>שאם יש לו טענת בתולים.</b> כגון שיאמר בעלתי ולא מצאתי דם, לא שנא אם היא קטנה או נערה או בוגרת. או פתח פתוח מצאתי, אם היא קטנה או נערה, אבל בוגרת אין לה טענת פתח פתוח:",
+                "<b>ישכים ויבא לב״ד.</b> בעוד כעסו עליו, שמא יתפייס ותתקרר דעתו ויקיימנה ושמא זנתה תחתיו והרי היא אסורה עליו. ובגמרא פריך ותנשא באחד בשבת ואם יש לו טענת בתולים ישכים ביום שני לבית דין. ומשני, שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים, אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת, וברביעי כונסה. ובזמן שאין בתי דינין יושבים בשני ובחמישי, אשה נישאת בכל יום, והוא שטרח בסעודה שלשה ימים. ומפני תקנת עניים נוהגים בקצת מקומות לישא בערב שבת. וטעמא דאלמנה ליום חמישי, שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים, חמישי בשבת וששי בשבת ושבת. והנושא את האלמנה אסור בעשיית מלאכה ג׳ ימים. והנושא את הבתולה כל שבעה. ולענין ברכת חתנים, בין בחור שנשא אלמנה בין אלמן שנשא בתולה מברכים ברכת חתנים כל שבעה ואלמן שנשא אלמנה, יום אחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתולה אלמנה גרושה.</b> כלומר, בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן האירוסין, וחזרה ונישאת, כתובתה מן השני מאתים:",
+                "<b>ויש לה טענת בתולים.</b> אם לא מצא לה השני בתולים, אבדה כתובתה, דמקח טעות הוא שהרי בחזקת בתולה נשאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבא על הקטנה.</b> פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שאין ביאתה ביאה:",
+                "<b>וקטן.</b> פחות מבן תשע שאין ביאתו ביאה ובא על הגדולה:",
+                "<b>ומוכת עץ.</b> שנתקע לה עץ באותו מקום:",
+                "<b>כתובתן מאתים.</b> אם נישאו סתם:",
+                "<b>וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה.</b> והלכתא כותייהו. ואפילו לא הכיר בה, כתובתה מנה, ולא הוי מקח טעות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן הנשואים.</b> אם חזרה ונישאת סתם, כתובתה מנה, דבחזקת בעולה קיימא משנכנסה לחופה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוכל אצל חמיו ביהודה.</b> כשהיו עושין סעודת אירוסין בבית אבי הכלה ביהודה, היו נוהגים שהארוס מתייחד עם ארוסתו כדי שיהא לבו גס בה, לפיכך כשנישאת אחר כך אין לו טענת בתולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונסתחפה שדך.</b> מטר סוחף בא על שדך והפסידה, כלומר מזלך גרם ותן לי כתובתי:",
+                "<b>והיה מקחי מקח טעות.</b> ואין לך כתובה ממני:",
+                "<b>נאמנת.</b> ומשביעין אותה שבועת היסת שכן הוא כדבריה, ותטול כתובתה. וכן הלכה. ואי אמרה בתולה מצאני, אינה נאמנת, דהימנוהו רבנן לבעל ואפילו בלא שבועה, דחזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>דרוסת איש.</b> בעולת איש:",
+                "<b>נאמנת.</b> ולא הפסידה כתובתה. ומכל מקום אי אשת כהן היא ולאחר זמן האירוסין כשנשאה טען דרוסת איש את, מפקינן לה מיניה, דשמא לאחר שארס אותה נבעלה, ומכי אמר דרוסת איש את שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא. ואפילו נבעלה באונס, הא קיי״ל אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. ומגרש לה ויהיב לה כתובתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדברת.</b> מתיחדת:",
+                "<b>וכהן הוא.</b> מיוחס:",
+                "<b>נאמנת.</b> כשירה לכהונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה טיבו של עובר זה וכו׳</b> רבן גמליאל אומר נאמנת, וכשרים לכהונה היא ובתה. אבל לענין ירושה לא אמר רבן גמליאל שזה העובר יירשנו. והלכה כרבן גמליאל בכל הני בבי דמתניתין. ואפילו הכי לכתחילה לא תנשא לכהונה לא המדברת עם אחד ולא המעוברת, אלא אם כן היו רוב אנשי העיר מיוחסים ונבעלה זאת האשה מאחד מהם שפירש חוץ לעיר ובעל, דאמרינן כל דפריש מרובא פריש, ואז תנשא לכתחלה לכהונה בין היא בין בתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם רוב העיר משיאין לכהונה.</b> אע״ג דרובא חד סגי בעלמא, מעלה עשו ביוחסין, והכא אצרכוה רבנן תרי רובי, רוב סיעה העוברת שם ורוב העיר. ואין משיאין לכתחלה לכהונה אלא בתרי רובי, וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה שנתארמלה או נתגרשה.</b> ותובעת כתובתה:",
+                "<b>הוא אומר.</b> קאי אנתגרשה. ואי אנתארמלה, היורשים אומרים אלמנה נשאך אבינו ואין לך אלא מנה:",
+                "<b>הינומא.</b> איכא מאן דאמר חופה של הדס שעושים לבתולות. ואיכא מאן דאמר צעיף שנותנים על העינים ומתנמנמת בו:",
+                "<b>וראשה פרוע.</b> שערה על כתיפה. כך היו נוהגים להוציא הבתולות מבית אביהן לבית החתונה:",
+                "<b>אף חילוק קליות.</b> במקומו של ר׳ יוחנן בן ברוקא היו נוהגים לחלק קליות בנשואי הבתולות. ואי ליכא סהדי שעשו בנשואיה כמנהג נישואי הבתולות, ושטר הכתובה אבד, בעל מהימן ואינו גובה אלא מנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודה רבי יהושע.</b> אף על גב דלעיל בפ״ק גבי היא אומרת משארסתני נאנסתי פליג רבי יהושע ארבן גמליאל ואמר דלא מהמנינן לאשה במאי דאמרה משארסתני נאנסתי ופסלה עצמה מן הכהונה במגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני והיתה כשרה לכהונה. הני מילי היכא דאיכא איסור והיתר לפסול לכהונה או להכשיר, בהא פליג רבי יהושע ארבן גמליאל ואמר דלא מהימנינן לה במגו, אבל היכא דליכא איסור והיתר אלא דררא דממונא, כגון האומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו, מודה ר׳ יהושע לר׳ גמליאל דבכהאי גונא מהימנינן ליה במגו דאי בעי אמר שלי היא ואמר של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן:",
+                "<b>ואם יש עדים שהיא של אביו אינו נאמן.</b> בגמרא מפרש דהא מתניתין אתא לאשמועינן כגון שלא אכלה אלא שתי שנים בפני האב ושנה אחת בפני הבן, כיון דלא שלמו לו שלש שני חזקה בחיי האב, השנה שאכלה בפני הבן אינו עולה למנין שני חזקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אנוסים היינו.</b> אונס נפשות שמא יהרגנו. אבל אונס ממון שמא יקח ממונו, וכ״ש אם אמרו בשביל רוב ממון שנתן לנו, אינן נאמנין, דאין אדם משים עצמו רשע, דאדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן על עצמו לא לזכות ולא לחובה. וכן פסולי עדות היינו, מחמת קורבה. אבל מחמת עבירה אינן נאמנים:",
+                "<b>יוצא ממקום אחר.</b> חתומים בשטר אחר שהוחזק בב״ד ובא אותו שטר לפנינו עם זה וכתב חותמן דומין זה לשל זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו נאמנים.</b> דהא איכא תרי סהדי על כל כתב וכתב:",
+                "<b>צריכים לצרף עמהם אחר.</b> שעל כתב ידן הן מעידין לא על מנה שבשטר. וצריך תרי סהדי על כל כתב וכתב:",
+                "<b>וחכמים אומרים אינם צריכין לצרף עמהם אחר.</b> שעל מנה שבשטר הם מעידים, וכשזה אומר זה כתב ידי וזה אומר זה כתב ידי נמצאו שני עדים על מנה שבשטר. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם משנישאת.</b> לא נישאת ממש, אלא אם משהתירוה לינשא באו עדים שנשבית:",
+                "<b>לא תצא.</b> מהיתרה הראשון, ותנשא לכתחלה. אבל אם באו עדים שנטמאת, אפילו היו לה כמה בנים תצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי נשים שנשבו.</b> שיש עדים שנשבו:",
+                "<b>שמעידות זו את זו.</b> כל אחת אומרת חברתי טהורה:",
+                "<b>הרי אלו נאמנות.</b> דבשבויה הקלו להכשיר עד אחד ואפילו עבד ואפילו אשה ואפילו קטן מסיח לפי תומו. ובלבד שיעיד העד שלא פירש ממנה משעה שנשבית עד שיצאה מרשות הגוים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן נאמנים.</b> ליתן להם תרומה:",
+                "<b>ובזמן שהן מעידין זה על זה.</b> שכל אחד אומר אני וחברי כהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר׳ יהודה אומר אין מעלין לכהונה ע״פ עד אחד.</b> אפילו היכא דליכא גומלין ; וכ״ש הכא דאיכא למיחש לגומלין, העד אתה עלי ואני עליך:",
+                "<b>עוררין.</b> שקורין עליו שם פסול. ואין ערעור פחות משנים:",
+                "<b>מעלין.</b> היכא דליכא גומלים. והיינו דאיכא בין ר׳ אליעזר לתנא קמא דר׳ יהודה:",
+                "<b>רבי שמעון בן גמליאל אומר מעלין לכהונה.</b> בגמרא פריך, רשב״ג היינו ר׳ אליעזר. ומסיק, דבמצטרפין לעדות קמפלגי, כגון דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא, ונפק עליה קלא דבן גרושה או בן חלוצה הוא ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר ידענא ביה דכהן הוא ואסקיניה, ואתו בי תרי ואמרי בן גרושה או בן חלוצה הוא ואחתיניה, ואתא עד אחד ואמר ידענא ביה דכהן הוא, ר׳ שמעון בן גמליאל אומר מעלין לכהונה על פי זה העד האחרון מפני שמצרפין אותו עם העד הראשון שביטל הקול ואמר ידענא ביה דכהן הוא, ואף על פי שלא העידו עדותן בבת אחת עדותן מצטרפת, ואמרינן אוקי הני תרי דאמרי כהן הוא להדי תרי דאמרי דבן גרושה הוא, ואוקי גברא אחזקתיה. ולר׳ אלעזר לא מסקינן ליה עד שיעידו שני עדים בזמן אחד דכהן הוא. והלכה כר׳ שמעון בן גמליאל שהעדים מצטרפין אף על פי שלא העידו עדותן כאחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ע״י ממון מותרת לבעלה.</b> שמפחדין להפסיד ממונם ולא מפקרי לה. ודוקא כשיד ישראל תקיפה על העובדי כוכבים אז מותרת לבעלה אפילו בעלה כהן, ולא דמי לשבויה, משום דמרתתי להפסיד ממונן. אבל כשיד העובדי כוכבים תקיפה, אפילו על ידי ממון אסורה לבעלה אם בעלה כהן. ואם בעלה ישראל מותרת בכל ענין, דאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה:",
+                "<b>על ידי נפשות.</b> שהיתה נידונת למות, אסורה אפילו לבעלה ישראל, דחיישינן שמא נבעלה ברצון לאחד מהן:",
+                "<b>כרכום.</b> תרגום מצור, כרכומא:",
+                "<b>פסולות.</b> אסורות לכהן, דאשת כהן אסורה כשנאנסה. ואם יש בעיר מחבואה אחת שיכולה אשה אחת להחבא שם, כל אחת ואחת מנשי העיר נאמנות לומר במחבואה נחבאתי ולא נטמאתי, ומתוך שיכולה לומר נחבאתי, נאמנת גם כן כשאמרה לא נחבאתי ולא נטמאתי:",
+                "<b>המעון הזה.</b> שבועה היא:",
+                "<b>אין אדם מעיד ע״י עצמו.</b> ואם העיד אדם על שבויה שהיא טהורה הרי זה לא ישאנה אם הוא כהן, מפני החשד. ואם פדה אותה מן השבי בממונו הרי זה מעיד עליה ונושאה, דלא שדי אינש זוזי בכדי, ואם לא ידע שהיא טהורה לא נתן ממונו עליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה כתב ידו של אבא.</b> ומקיימין השטר על פיו, שקיום שטרות דרבנן והימנוהו רבנן בדרבנן:",
+                "<b>שיצתה בהינומא וראשה פרוע.</b> ונוטלת כתובה מאתים. ואף על גב דלא מפקינן ממונא אלא בעדות ברורה, הכא שאני, הואיל ורוב נשים בתולות נישאות, גילוי מלתא בעלמא הוא:",
+                "<b>ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר.</b> כשהיינו לומדין תינוקות בבית רבן:",
+                "<b>לאכול בתרומה.</b> ועל פי עדות זו מאכילין ליה תרומה דרבנן, כגון תרומה שמוציאין מעציץ שאינו נקוב וכיוצא בזה. אבל תרומה דאורייתא אין מאכילין על פי עדות כזה. ולא חיישינן שמא עבד כהן היה, שאסור ללמד את העבד תורה:",
+                "<b>ושהיה חולק עמנו על הגורן.</b> ולא חיישינן שמא עבד כהן היה, שאין חולקים תרומה לעבד אא״כ רבו עמו:",
+                "<b>ושהמקום הזה בית הפרס.</b> החורש את הקבר הרי זה עושה בית הפרס מאה אמה, שכך שיערו שהמחרישה מולכת עצמות המת. וטומאת בית הפרס דרבנן:",
+                "<b>ועד כאן היינו באין בשבת.</b> דתחומים דרבנן:",
+                "<b>מעמד ומספד.</b> מקום היה לו כאן להספיד מתיו ולעשות מעמדות ומושבות שהיו עושין למת, בהא לא מהימן, שהוא דבר שבממון וצריך עדות גמורה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נערות.</b> שאף על פי שהן פסולות יש להן קנס. אם אנס אדם אחת מהן נותן לאביה חמשים כסף:",
+                "<b>הנתינה.</b> מן הגבעונים. ועל שם שנתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים נקראים נתינים. והם אסורים לבא בקהל:",
+                "<b>ועל הכותית.</b> האי תנא סבר כותים גירי אריות הם וכגוים הם חשובים:",
+                "<b>פחותות מבת שלש שנים.</b> דבחזקת בתולות הן, שאף על פי שנבעלו בשביה או בגיותן, בתוליהן חוזרים:",
+                "<b>ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו.</b> שנתקדשה לאחד מהן ונתגרשה מן האירוסין, ועדיין בתולה היא:",
+                "<b>שאע״פ שהן בהכרת אין בהן מיתת ב״ד.</b> וכרת אינו פוטר מן התשלומין. והני מלי, שלא היתה שם התראה. אבל אם היתה שם התראה פטור מן הקנס, דקיי״ל כל חייבי כריתות שהתרו בהן לוקין, ואין אדם לוקה ומשלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתירות על בנות שלש שנים.</b> דכיון דראויות לביאה בחזקת הפקר הן ונבעלות בגיותן, והשבויה בשבייתה:",
+                "<b>הרי היא בקדושתה.</b> ואינה בחזקת בעולה אף על פי שנשבית כשהיא גדולה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>ולא יהיה אסון ענוש יענש.</b> הא אם יהיה אסון באחד משני אלו האנשים המריבין, שנהרג אחד מהן, לא יענש ההורג בממון, שהרי הוא חייב מיתת בית דין כיון שהרגו לזה. ואין הפרש בעבירה שחייבין עליה מיתת ב״ד בין שוגג למזיד לעולם פטור מתשלומין. אבל בעבירה שחייבין עליה כרת או מלקות אינו פטור מן התשלומין עד שיהיה שם עדים והתראה וילקה, ואז אינו משלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס.</b> דאמר קרא (דברים כ״ב) אשר לא אורשה, הא אורשה פעם אחת שוב אין לה קנס:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר יש לה קנס וקנסה לעצמה.</b> דדרשינן אשר לא אורשה לאביה. הא אורשה לעצמה. והלכה כר׳ עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>האונס נותן את הצער.</b> שאינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון, והמפותה אין לה צער, שהרי נאמר עינוי בתורה אצל אונס ולא נאמר עינוי אצל מפותה:",
+                "<b>האונס נותן מיד.</b> לאביה אף על פי שכונסה:",
+                "<b>לכשיוציא.</b> כלומר לכשלא יכנוס. שאם יכנוס אינו נותן קנס, כדכתיב (שמות כ״ב) מהר ימהרנה ואם מאן ימאן כסף ישקול. אבל גבי אונס כתיב (דברים כ״ב) ונתן חמשים כסף ולו תהיה לאשה:",
+                "<b>שותה בעציצו.</b> בכלי מאוס שבחר בו, כלומר על כרחו ישאנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוכת שחין.</b> מצורעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור.</b> דכיון דיתומה היא וקנסה שלה הוא, הא אחילתיה גביה, דמדעתה נתפתתה לו ופטור. ולא יתומה בלבד אלא כל נערה שנתארסה ונתגרשה אונס חייב ומפתה פטור. כיתומה, דהא קנסה לעצמה כדאמר ר׳ עקיבא לעיל, וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל לפי המבייש.</b> אדם בינוני המבייש, בשתו קשה מאדם בזוי ומאדם חשוב. כך מצאתי בפירושי רבותי. ובפרק החובל מצאתי דאדם קל שבייש, בושתו מרובה. וכן עיקר:",
+                "<b>והמתבייש.</b> לפי חשיבותו בושתו:",
+                "<b>כאילו היא שפחה.</b> אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לרבו קורת רוח הימנו. ובגמרא פריך מנלן דנותן בושת ופגם וצער, אימא חמשים כסף אמר רחמנא לכל מילי. ומתרץ, אמר קרא (דברים כ״ב:כ״ט) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף, הנאת שכיבה לבד היא חמשים כסף חוץ מהבושת והפגם והצער:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מקום שיש מכר.</b> לאב בבתו, דהיינו בקטנותה, אין לו בה קנס, דאין קנס לקטנה. ולית הלכתא כהא מתניתין, דהא מתניתין ר׳ מאיר היא דאמר קטנה אין לה קנס. אבל חכמים אומרים קטנה יש לה קנס, והלכה כחכמים. וקטנה לענין זה היא מבת ג׳ עד י״ב שנה ויום אחד ותביא שתי שערות:",
+                "<b>כל מקום שיש קנס.</b> משהיא נערה. והיא כשתהיה בת י״ב שנה ויום אחד והביאה שתי שערות, שזו יש לה קנס:",
+                "<b>אין מכר.</b> שאין אדם מוכר את בתו כשהיא נערה:",
+                "<b>הבוגרת.</b> מבת שתים עשרה שנה וששה חדשים ויום אחד והביאה שתי שערות היא הנקראת בוגרת, ואין אביה יכול למכרה ואין לה קנס:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר פתיתי את בתו של פלוני.</b> לא מבעיא האומר אנסתי שאינו פוגם אותה כל כך שאין לעז של אנוסה גדול כל כך דפשיטא דמשלם בושת ופגם על פי עצמו, אלא אפילו האומר פתיתי, דפגים לה טפי שלעז של מפותה גדול וסד״א דלא מהימנינן ליה להחזיק הלעז, קמ״ל דניחא לה לדידה להחזיק הלעז כדי להשתכר הממון:",
+                "<b>ואינו משלם קנס.</b> דמודה בקנס פטור, דאמר קרא (שמות כ״ב:ח׳) אשר ירשיעון אלהים, פרט למרשיע את עצמו:",
+                "<b>המית שורי את פלוני.</b> והריני חייב בכופר. משלם על פי עצמו. דקסבר כופרא ממונא:",
+                "<b>עבדו של פלוני.</b> והריני חייב שלשים סלע, פטור, דקנס נינהו, שאפילו אינו שוה סלע נותן שלשים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>נערה.</b> והצער בתפוסה. והצער נמי לאביה באנוסה:",
+                "<b>מת האב.</b> משעמדה בדין בנערותה, בין בגרה קודם מיתה בין לא בגרה, הרי הן של אחין, דכיון דעמדה בדין זכה בהן אב:",
+                "<b>לא הספיקה לעמוד בדין וכו׳</b> כיון דלא עמד בדין לאו ממון הוא להורישו לבניו:",
+                "<b>רבי שמעון אומר.</b> אע״פ שעמד בדין לא הוי ממון דאב להורישו לבניו עד דמטי לידיה, דכתיב (דברים כ, ב) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף, לא זכתה תורה לאב אלא משעת נתינה. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>מעשה ידיה.</b> שעשתה בחיי אביה, אף על פי שלא גבתה, כגון שכר פעולה:",
+                "<b>ומציאתה.</b> בגמרא פריך, מציאתה ממאן גביא. ומשני, הכי קאמר, מעשה ידיה כמציאתה מה מציאתה בחיי האב לאב אחר מיתת האב לעצמה, כלומר שאין האחים זוכים במה שמצאה הבת לאחר מיתת האב, כך מעשה ידיה בחיי האב לאב, וזכו בהן האחים אך על פי שלא גבתה שכר פעולתה. אבל מעשה ידיה שלאחר מיתת האב לעצמה, ואין לאחין זכות במעשי ידי הבת שעושה לאחר מיתת האב:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתובתה של אב.</b> כתובתה שהיא גובה משני אירוסין הללו. וקסבר יש כתובה לארוסה. ובימי נערות וקטנות קאמר:",
+                "<b>כתובתה שלה.</b> דמשהשיאה פקע רשותו, ובתר גוביינא אזלינן, וגוביינא בתר הכי הוא. ולא אזלינן בתר כתיבה לומר הואיל והראשונה נכתבה בעודה ברשות האב תיהוי דאב:",
+                "<b>הראשונה של אב.</b> דקסבר ר׳ יהודה בתר כתיבה אזלינן, והואיל וכתובה ראשונה נכתבה לפי הנשואין בעוד שהבת ברשות האב, הויא דאב. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזנתה.</b> מן האירוסין והיא נערה:",
+                "<b>הרי זו בחנק.</b> ואפילו נתגיירה פחותה מבת ג׳ שנים דבחזקת בתולה היא. דכי כתיבא סקילה בנערה מאורסה בבת ישראל כתיב, דכתיב (דברים כ״ב:כ״א) כי עשתה נבלה בישראל:",
+                "<b>ולא מאה סלע.</b> אם נמצא הבעל שקרן. דכולה פרשה בישראל כתיבא:",
+                "<b>ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה.</b> דאמר קרא (שם) וסקלוה באבנים ומתה, שאין צריך לומר ומתה אלא לרבות הורתה שלא בקדושה. ומיהו לקנס לא מרבינן לה, דלמיתה נתרבית ולא לקנס:",
+                "<b>יש לה אב.</b> בישראלית קמיירי:",
+                "<b>ואין לה פתח בית אב.</b> כגון שאין לאב בית:"
+            ],
+            [
+                "<b>האב זכאי בבתו.</b> בקטנותה ובנערותה:",
+                "<b>בקדושיה בכסף.</b> שכסף קדושיה שלו, דכתיב באמה העבריה (שמות כ״א:י״א) ויצאה חנם אין כסף, ודרשינן, אין כסף לאדון זה, כלומר לאדון שקנאה שיצאה מאתו חנם בסימני נערות, אבל יש כסף לאדון אחר, ומנו אב, שכסף קדושיה שלו אפילו כשהיא נערה עד שתבגר:",
+                "<b>בשטר ובביאה.</b> שמקבל שטר קדושין עליה ומוסרה לביאה לשם קדושין למי שירצה, דכתיב והיתה, אתקוש הויות להדדי, מה כסף שהוא אחד מן ההויות, ברשות אביה, אך קדושי שטר וביאה ברשות אביה:",
+                "<b>במציאתה.</b> משום איבה:",
+                "<b>ובמעשה ידיה.</b> דכתיב (שמות כ״א:ז׳) וכי ימכור איש את בתו לאמה, מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה:",
+                "<b>ובהפרת נדריה.</b> דכתיב (במדבר ל) בנעוריה בית אביה:",
+                "<b>ומקבל גיטה.</b> דכתיב (דבדים כ״ד) ויצאה והיתה, איתקש יציאה להויה, כשם שהאב מקבל קדושיה בקטנותה ונערותה, כך מקבל גיטה:",
+                "<b>ואינו אוכל פירות בחייה.</b> אם נפלו לה קרקעות מבית אבי אמה, אין אביה אוכל פירותיהן בחייה, אא״כ מתה והוא יורשה:",
+                "<b>יתר עליו הבעל.</b> שהוא זוכה בכל השנויים למעלה שהאב וכאי בבתו, ואוכל פירות הנכסים שנפלו לה בירושה משנישאת לו:",
+                "<b>ובפרקונה.</b> אם נשבית חייב לפדותה:",
+                "<b>בקבורתה.</b> שחכמים תקנו קבורתה תחת ירושתה שהוא יורשה אם מתה:",
+                "<b>משני חלילים.</b> להספד:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם היא ברשות האב.</b> אם בת ישראל מאורסת לכהן היא אינה אוכלת בתרומה, ואפילו הגיע הזמן שקבעו לנשואין ולא נישאת שהבעל חייב במזונותיה אינה אוכלת בתרומה:",
+                "<b>עד שתכנס לחופה.</b> לשם נישואין, שתהא מסורה לרשות הבעל:",
+                "<b>מסרו שלוחי האב.</b> שפגעו שלוחי האב בשלוחי הבעל ומסרוה להם:"
+            ],
+            [
+                "<b>האב אינו חייב במזונות בתו.</b> בחייו. דאילו לאחר מיתה ניזונות הבנות מנכסיו מתנאי כתובה. ובתו לאו דוקא, דה״ה בנו, שאין האב חייב לזון לא בניו ולא בנותיו כשהם קטנים, אלא אם הוא גברא דאמיד, כלומר שהוא איש עשיר, בית דין נוטלים ממנו בעל כרחו כדרך שכופין כל שאר בני העיר על הצדקה ומפרנסים בה בניו ובנותיו הקטנים, והם אינו גברא דאמיד ב״ד מחרפים אותו ומודיעים אותו שאכזריות היא לו אם לא יפרנס את בניו, ושהוא פחות מן החיות המדבריות שהם מרחמין על בניהם, אבל אין יכולין לכופו על זה, בין שהבנים זכרים בין נקבות. ודוקא שהבנים קטנים. אבל קטני קטנים והם הפחותים מבני שש, ב״ד כופין את האב ומוציאים מידו בעל כרחו כדי לפרנס בניו שהם קטני קטנים, אחד זכרים ואחד נקבות:",
+                "<b>בכרם.</b> על שם שהיו יושבים שורות שורות ככרם:",
+                "<b>הבנים יירשו והבנות יזונו.</b> מתנאי כתובה, שהבנים זכרים ירשו כתובת אמן והבנות נקבות יזונו מנכסיו:",
+                "<b>מה הבנים.</b> זכרים:",
+                "<b>אין יורשין.</b> כתובת אמן אלא לאחר מיתת אביהן:",
+                "<b>כך הבנות אינן נזונות.</b> מנכסי האב מכח תנאי כתובה אלא לאחר מיתת אביהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא כתב לה כל נכסים כו׳ חייב.</b> להיות כל נכסיו אחראין לה. ולא יכול למימר אין ליך אלא שדה הכתובה ליך בכתובתיך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובכהנת.</b> שאינו יכול לקיימה משנשבית, שאשת כהן אסורה לבעלה משנאנסה, כותב לה אפרקינך ואהדרינך למדינתך. וחייב לתת לה כתובתה. ואע״פ שבעל כרחו צריך לגרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו רשאי.</b> שכבר נתחייב בפרקונה משנשבית:",
+                "<b>חייב לרפאותה.</b> שהרפואה כמזונות:",
+                "<b>רשאי.</b> שאין חייב לזון גרושתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתר על חולקיהון דעם אחוהון.</b> אם תמותי בחיי ואירשך יטלו בניך כתובתיך אחרי מותי כשיבואו לחלוק בנכסי עם בנים שיהיו לי מאשה אחרת. ונפקא מינה, כגון שכתובה של זו מרובה משל אחרת או שבני האשה אחרת מרובים מבניה של זאת וטוב לאלו שיטלו כתובת אמן ואפילו הכתובות שוות. ואין כתובת בנין דכרין נגבית אפילו בזמן הזה אלא ממקרקעי אבל לא ממטלטלי. ודוקא כשהניח האב שיעור שתי הכתובות ודינר יותר, אז יורשין הבנים כתובת בנין דכרין, הואיל ונשאר מקום לירושה של תורה, שאחר שיטול כל אחד מהבנים כתובת אמו נשאר דינר לחלוק ולירש בנכסי אביהן, אבל אם לא הניח האב אלא כשיעור ב׳ הכתובות או פחות מזה חולקים הנכסים בשוה ואין כתובת בנין דכרין נוהגת בהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד דיתנסבן.</b> עד שיתארסו. ואם בגרו אע״פ שלא נתארסו אין להם מזונות, דקיימא לן בוגרת אין לה מזונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>מיגד אלמנותיך.</b> משך אלמנותיך:",
+                "<b>אנשי יהודה כותבין כו׳</b> ואין הלכה כאנשי יהודה, אלא כל זמן שלא נישאת ושלא תבעה כתובתה בבית דין ניזונית משל בעלה ודרה בבית שהיתה דרה בחיי בעלה ומשתמשת בכל הכלים שהיתה משתמשת בהן בחיי בעלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אף על פי.</b> אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף. ולא אמרינן שאינו רשאי כדי שלא לבייש את מי שאין לו:",
+                "<b>שלא כתב לה.</b> תוספת מדעתו, אלא על מנת לכונסה:",
+                "<b>והיא כותבת.</b> אע״פ שלא נתקבלה מוחלת וכותבת שנתקבלה:",
+                "<b>ר׳ מאיר אומר כו׳</b> והלכה כר״מ בגזירותיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותנין לבתולה.</b> זמן לכנסה לחופה מיום שתבעה הבעל לאחר שקידשה להזהירה על עסקי חופה להכין תכשיטיה:",
+                "<b>לפרנס עצמה.</b> בתכשיטיה שנים עשר חודש, דכתיב (בראשית כ״ד:נ״ה) תשב הנערה אתנו ימים, ומאי ימים, שנה, דכתיב (ויקרא כ״ד) ימים תהיה גאולתו:",
+                "<b>לפרנס עצמו.</b> בצרכי סעודה וחופה:",
+                "<b>ולאלמנה שלשים יום.</b> שאינה טורחת כ״כ בתכשיטיה שכבר יש בידה:",
+                "<b>ולא נשאו.</b> שהבעלים מעכבים. ואיידי דתנא רישא בדידהי תנא סיפא נמי בדידהי:",
+                "<b>ואוכלת בתרומה.</b> ואם כהן הוא והיא ישראלית שמשעה שקידשה אוכלת בתרומה מן התורה, דכתיב (שם כ״ב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, והאי קנין כספו הוא, אלא דרבנן גזור על בת ישראל המאורסת לכהן שלא תאכל בתרומה גזירה שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותיה, וכשהגיע הזמן ולא נישאת שאוכלת משלו אינה אוכלת בבית אביה אלא בעלה כהן מייחד לה מקום ומאכילה שם וליכא למגזר תו שמא תשקה מכוס של תרומה לאחיה ולאחיותיה:",
+                "<b>נותנים לה הכל תרומה.</b> אם ירצה. וכשיגיעו ימי טומאתה תמכרנה ותקח חולין:",
+                "<b>ר׳ עקיבא אומר מחצה חולין.</b> לאכול בימי טומאתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היבם אינו מאכיל בתרומה.</b> בעודה שומרת יבם, דכתיב (ויקרא כ״ב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, והאי קנין אחיו הוא:",
+                "<b>עשתה ששה חדשים בפני הבעל.</b> מהנך י״ב חודש הקבועים לה משתבעה הבעל:",
+                "<b>או אפילו כולן בפני הבעל ואחד בפני היבם.</b> אף על גב דרובא בפני הבעל, סוף סוף לא נתחייב במזונותיה בחייו. והוא הדין נמי אם נתחייב בחייו לא אכלה משמת, דקנין כספו פקע, אלא דאי כולם בפני הבעל הוה אכלה מיהא בחייו:",
+                "<b>או כולן בפני היבם.</b> ואצ״ל אם היו כולן בפני היבם:",
+                "<b>זו משנה ראשונה.</b> דמשהגיע זמן אוכלת בתרומה:",
+                "<b>אין האשה אוכלת.</b> דחיישינן שמא ימצא בה מום ונמצאת זרה למפרע שהיה מקחו מקח טעות. ולמשנה ראשונה שמא ימצא בה מום לא חיישינן, וליכא למיחש נמי שמא תשקה לאחיה ולאחיותיה דהא מייחד לה דוכתא, הילכך שרי לה לאכול בתרומה משהגיע זמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו עושה ואוכלת.</b> שתקנו מזונות תחת מעשה ידיה, לפיכך עושה ואוכלת לדברי הכל:",
+                "<b>המותר.</b> הקדיש את מותר מעשה ידי אשתו מה שהיא עושה יותר על הראוי למזונותיה, ולא הקדיש מעשה ידיה עצמן:",
+                "<b>ר׳ מאיר אומר הקדש.</b> דסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. ואין כן הלכה, אלא הלכה כר׳ יוחנן בן הסנדלר דאמר חולין, שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>טוחנת.</b> ברחים של יד שהם קטנים. ואם רחים גדולים הם, מכינה כל צרכי הטחינה, כגון נותנתו באפרכסת וקולטת הקמח:",
+                "<b>הכניסה לו שפחה אחת.</b> מעות או נכסים כדי לקנות בהם שפחה אחת:",
+                "<b>יושבת בקתדרא.</b> על כסא מנוחה ואינה הולכת בשליחותו לכאן ולכאן ואעפ״כ מוזגת לו את הכוס ומצעת לו את המטה ורוחצת לו פניו ידיו ורגליו שמלאכות אלו אין משתמשים בהם באשה אלא באשתו בלבד:",
+                "<b>שעמום.</b> בהלה. תרגום ובתמהון לבב (דברים כ״ח:כ״ח) ובשעמימות לבא. ופלוגתייהו דר׳ אליעזר ורבן שמעון בן גמליאל הוי באשה שאינה בטלה אלא משחקת במיני הצחוק דלידי זמה איכא, לידי שעמום ליכא, שאין שעמום אלא ביושב ותוהה ובטל לגמרי. והלכה כר׳ אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדיר את אשתו מתשמיש המטה.</b> כגון שאמר יאסר הנאת תשמישך עלי. אבל הנאת תשמישי אסור עליך, לא מתסרא, דהא משועבד לה, דכתיב (שמות כ״א) ועונתה לא יגרע:",
+                "<b>ב״ש אומרים שתי שבתות.</b> אם הדירה שתי שבתות תמתין, שכן מצינו ביולדת נקבה שטמאה שבועים:",
+                "<b>וב״ה אומרים שבת אחת.</b> שכן מצינו בנדה שטמאה שבעה. וגמרינן מידי דשכיח, הכעס שכועס אדם על אשתו ומדירה דהוא מידי דשכיח, מנדה שהוא מידי דשכיח. לאפוקי לידה דלא שכיח כולי האי. וב״ש סברי גמרינן מידי דהוא גרם לה, נדר האיש שהוא גורם לה לשהות, מלידה שעל ידו באה לה. לאפוקי נדה דממילא קאתי לה. ויותר על שבת אחת לבית הלל או שתי שבתות לבית שמאי יוציא ויתן כתובה, ואפילו היה גמל שעונתו לשלשים יום או ספן שעונתו לששה חדשים:",
+                "<b>התלמידים וכו׳ שלשים יום.</b> ומתניתין ר׳ אליעזר היא. ופליגי רבנן עליה ואומרים אפילו שתים ושלש שנים, והלכה כחכמים:",
+                "<b>הטיילים.</b> שאין להם מלאכה ולא סחורה:",
+                "<b>החמרים.</b> שיוצאים לכפרים להביא תבואה:",
+                "<b>הגמלים.</b> מביאין חבילות על הגמלים ממקום רחוק:",
+                "<b>הספנים.</b> המפרשים לים הגדול. ומי שהיה בתחלתו בעל אומנות שעונתו קרובה ובקש ליעשות בעל אומנות שעונתו רחוקה אשתו מעכבת עליו, חוץ מתלמוד תורה, שאין האשה יכולה לעכב על בעלה שהיה טייל או פועל שלא ייעשה תלמיד חכם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המורדת.</b> מתשמיש. אבל ממלאכה כופין אותה לעשות מלאכה ולא דיינינן לה כמורדת:",
+                "<b>טרפעיקין.</b> כל טרפעיק הוא משקל ארבעים ושמונה שעורות של כסף צרוף, כמשקל שלשה דרכמונים שקורין בערבי דראה״ם שכל דרכמון שש עשרה שעורות בינוניות של כסף:",
+                "<b>עד כנגד כתובתה.</b> ואח״כ נותן לה גט ויוצאה בלא כתובה. אבל אינו משהה אותה כדי לפחות על הנכסים שנפלו לה מבית אביה ולהפסידם ממנה.",
+                "<b>מוסיפין על כתובתה שלשה דינרים.</b> משום דצערא דגברא קשה כשהוא נמנע מן התשמיש יותר מצערא דאתתא, לפיכך כשהיא מורדת ומצערתו פוחתין לה שבעה דינרין וכשהוא מורד ומצערה אין מוסיפין לה אלא ג׳ דינרים והיכא דמורדת אמרינן בגמרא חזרו ונמנו שיהיו מכריזין עליה ארבע שבתות זו אחר זו בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואומר פלונית מרדה בבעלה ושולחין לה מבית דין הוי יודעת שאפילו כתובתך מאה מנה הפסדת את כולן, אחת ארוסה ואחת נשואה ואפילו נדה ואפילו חולה ואפילו שומרת יבם. וקודם הכרזה מודיעים לה שרוצים להכריז עליה, ואחר הכרזה מודיעין אותה שכבר שלמה ההכרזה, ואם עמדה במרדה תצא בלא כתובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המשרה את אשתו על ידי שליש.</b> שנותן מזונותיה על ידי אפוטרופוס ואינה אוכלת עמו. תרגום ויכרה להם כרה גדולה (מלכים ב ו׳:כ״ג,), שירותא:",
+                "<b>לא יפחות לה.</b> בשבוע:",
+                "<b>לא פסק לה שעורים.</b> כפלים מן החטים, אלא ר׳ ישמעאל שהיה סמוך לאדום ששם השעורים רעות ביותר:",
+                "<b>דבילה.</b> תאנים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל ולא במדה:",
+                "<b>מפץ.</b> רך ממחצלת:",
+                "<b>כיפה.</b> צעיף אחד:",
+                "<b>ומנעלים ממועד למועד.</b> מנעלים חדשים לכל שלש רגלים:",
+                "<b>חדשים.</b> קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים, ויפים לה בימות הגשמים:",
+                "<b>והשחקים שלה.</b> אף כשיקנה לה חדשים, מפני שמתכסה בהן בימי נדתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן לה מעה כסף.</b> בכל שבת לצורך דברים קטנים:",
+                "<b>ואוכלת עמו לילי שבת.</b> אע״ג דבכל שאר הימים יכול לתת מזונותיה על ידי שליש אם ירצה, בליל שבת שהוא ליל עונה חייב לאכול עמה:",
+                "<b>מעשה ידיה.</b> מותר מעשה ידיה כלומר מה שעושה יותר על מזונותיה:",
+                "<b>שתי.</b> קשה לטוות כפלים כשל ערב. ומשקל של יהודה כפלים כשל גליל:",
+                "<b>הכל לפי כבודו.</b> וכפי מנהג המדינה נמי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מציאת האשה.</b> וירושתה. אם נפלה לה ירושה:",
+                "<b>הוא אוכל פירות בחייה.</b> והקרן שלה:",
+                "<b>ופגמה.</b> חבלה שיש בה פחת דמים ששמין אותה כמה היתה יפה לימכר בשוק וכמה היא שוה עכשיו:",
+                "<b>ובזמן שבגלוי.</b> שהבושת שלו. ועוד, שנמאסת עליו והוא סובלה:",
+                "<b>ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.</b> בחייה, והקרן שלה לכשימות או יגרשנה. ואם תמות היא, יורשה. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומת חתנו.</b> ונפלה לפני יבם:",
+                "<b>יכול הוא שיאמר.</b> או חלוץ או יבם. ואילו לאחיו, או יתן מה שפסק או תשב עד שתלבין ראשה. ואע״ג דאחיו עם הארץ והוא תלמיד חכם יכול הוא לומר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך איני רוצה ליתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והוא פוסק כנגדן ט״ו מנה.</b> אלף דינר הן עשרה מנה, וכשבא החתן לקבל עליו ולכתוב בכתובה, כותב שליש יותר, שהן ט״ו מנה, אם הכניסה לו הכלה דינרין בעין, מפני שהוא משתכר בהן:",
+                "<b>וכנגד השום.</b> ואם הכניסה לו בגדים ותכשיטים שצריכין שומא, הוא פוסק פחות חומש, שאם הכניסה שום של אלף זוז אינו מקבל עליו אלא ח׳ מאות, שדרך הבאים לשום הבגדים ונכסים של הכלה לשומם יותר משוויים לכבוד הכלה ולחבבה על בעלה:",
+                "<b>שום במנה ושוה במנה.</b> כלומר אם לא שמו נכסי הכלה ותכשיטיה אלא כמו שהם שוים בשוק:",
+                "<b>אין לו אלא מנה.</b> לא יכתבו בשטר הכתובה אלא מנה כמו ששמו:",
+                "<b>שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר.</b> שום שהוא מקבלה במנה, שאמרו לו כתוב מנה בכתובה והיא תכניס לך שום של מנה, צריך שישומו אותו בבית החתונה שלשים ואחד סלע ודינר שהוא מנה וחומשו:",
+                "<b>ובארבע מאות.</b> שום, כשיקבל עליו החתן לכתוב ד׳ מאות. היא נותנת חמש מאות לפי שומת הנועדים:",
+                "<b>וכשחתן פוסק וכו׳</b> ואם שמו הם תחלה והכניסה לו, בין שום קטן בין שום גדול, הוא כותב בשטר פחות חומש:"
+            ],
+            [
+                "<b>פסקה להכניס לו כספים.</b> דינרים בעין שמוכנין להשתכר בהן מיד:",
+                "<b>סלע.</b> שהוא ארבעה דינרין נעשה ליכתב בשטר הכתובה בששה דינרין, בתוספת שליש. ואשמעינן תנא דבדינרין בעין, בין שהן מרובים כגון אלף דינר דקתני ברישא, בין שהם מועטים כגון סלע דקתני בסיפא, לעולם נכתבים בשטר הכתובה בשליש יותר, מפני שעומדין להשתכר בהן מיד. ובדברים שצריכין שומא כגון בגדים ותכשיטים, בין שהם מרובים כגון וכנגד השום דקתני דקאי אאלף זוז דאמר ברישא, בין שהם מועטים כגון הא דקתני שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר, לעולם פוחתין חומש בשטר הכתובה ממה ששמו אותם בבית החתונה, לא שנא אם שמו אותם תחלה ואח״כ באין לכתוב הכתובה שאז צריך לפחות בשטר הכתובה החומש מן השומא ששמו בבית הכלה כדקתני וכשהחתן פוסק וכו׳, ולא שנא אם הוא כתב תחלה הכתובה שאז צריך שתהיה השומא בתוספת חומש ממה שכתוב בכתובה כדקתני ובד׳ מאות שום היא נותנת חמש מאות:",
+                "<b>לקופה.</b> שיתן לה עשרה זוז על כל מנה ומנה שהיא מביאה לו, כדי לקנות לה מהם בשמים ותמרוקי הנשים. ולא אתפרש במתניתין אם לכל שבוע או לכל חודש או לכל שנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן המשיא את היתומה.</b> גבאי צדקה:",
+                "<b>אם יש בכיס.</b> של צדקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שראוי ליתן לה.</b> עישור נכסים:",
+                "<b>אם השיא.</b> האב בחייו:",
+                "<b>את הבת הראשונה ינתן וכו׳</b> בין שהוא פחות מעישור בין שהוא יותר. והלכה כרבי יהודה דאזלינן בתר אומדן דעתיה דאב. ואם א״א לעמוד על אומדן דעתו של אב יהבינן לה עישור נכסים דמשתכחי השתא בשעת נשואיה ממקרקעי. אבל ממטלטלי אין לה עישור. ואיכא למ״ד דבזמן הזה ממטלטלי נמי אית לה עישור. ואם נישאת ולא תבעה מן היורשים, תובעת לאחר שנישאת, ולא אמרינן אחולי אחלה גבייהו. ודוקא כשהיתה ניזונית מנכסי אביה, אבל אם פסקו היורשים מלתת לה מזונות [אחולי אחלה אלא אם כן מחתה]. ואם היתה בוגרת שאין לה מזונות ועמדה ונישאת ולא תבעה מה שראוי לה לנדוניתה מנכסי אביה אחולי אחלה גבי יורשים ואינה יכולה לתבוע עוד, ואפילו היתה ניזונת מנכסיהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המשליש מעות לבתו.</b> מסר מעות ביד שליש לצורך בתו לקנות לה שדה או נדוניא לכשתנשא:",
+                "<b>נאמן בעלי עלי.</b> ותנם לו:",
+                "<b>יעשה שליש כו׳</b> יקנה השדה. ואין שומעין לה דמצוה לקיים דברי המת:",
+                "<b>וכי אינה אלא שדה.</b> כלומר אפילו כבר נקנה השדה והיא רוצה למוכרה יכולה למכור, הלכך שומעין לה. ופלוגתא דרב יוסי ור״מ דוקא בגדולה מן האירוסין, דאילו לאחר שנישאת דברי הכל שומעין לה. ובקטנה נמי מודה רבי יוסי דאין במעשה קטנה כלום ואין שומעין לה. והלכה כר״מ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המדיר את אשתו מליהנות לו.</b> על הנאת תשמיש אין הנדר חל, משום דמשועבד לה ולאו כל כמיניה להפקיע שעבודו. ועל הנאת מזונות אף על גב דמשועבד לה אשכחן דחל הנדר כגון שמספיקין מעשה ידיה למזונותיה. ובגמרא פריך א״כ למה יעמיד פרנס, ומשני, כגון שאין מספיקין לדברים שהיתה רגילה בהם בבית אביה, ועל זה בלבד יעמיד פרנס שיפרנסנה. ולא שיעמיד שליח לפרנסה, שהרי שלוחו של אדם כמותו, אלא שאומר כל המפרנס אינו מפסיד:",
+                "<b>יתר מכן יוציא ויתן כתובה.</b> דעד שלשים יום לא שמעי אינשי וליכא זילותא. טפי משלשים יום שמעי אינשי ואיכא זילותא:",
+                "<b>בישראל.</b> אם ישראל הוא שיכול להחזיר את גרושתו:",
+                "<b>ובכהנת.</b> שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה יהבו ליה רבנן זימנא טפי. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מכל הפירות.</b> כגון שאמרה היא קונם פרי פלוני עלי, והוא קיים לה:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר כו׳</b> ולית הלכתא כותיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלא תתקשט באחד מכל המינים.</b> [שאמרה היא] קונם בושם פלוני עלי, והוא קיים לה:",
+                "<b>בעניות שלא נתן קצבה לדבר.</b> עד מתי אסרו עליה, הוא דיוציא ויתן כתובה. אבל אם נתן קצבה, תמתין עד אותו זמן. וכמה קצבה י״ב חדש:",
+                "<b>ובעשירות שלשים יום.</b> שכן אשה חשובה נהנית מריח קשוטיה שלשים יום, וזאת תהנה מריח הקשוטים שנתקשטה לפני הנדר שלשים יום. והלכה כר׳ יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה.</b> הא מתניתין מפרשים לה בגמרא הכי, רגל אחד יקיים, במה דברים אמורים באשת ישראל, אבל בכהנת שנים יקיים, שלשה יוציא ויתן כתובה. ומתניתין ר׳ יהודה היא דמפליג בין ישראל לכהנת, ולית הלכתא כוותיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנועל בפניה.</b> דלת של שמחה והסרת יגון. ולבית האבל נועל בפניה, שלמחר היא מתה ואין אדם סופדה:",
+                "<b>מחמת דבר אחר.</b> כגון דאתחזק שבני אדם פרוצים מצויין שם:",
+                "<b>שתאמרי לפלוני וכו׳</b> דברים של קלות:",
+                "<b>שתהא ממלאה ומערה לאשפה.</b> אית דמפרשי לאחר שתשמש וימלא רחמה שכבת זרע תנפצנו כדי שלא יקלוט הזרע ותתעבר. ואית דמפרשי שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה, מפני שנראית כשוטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאכילתו שאינו מעושר.</b> ולא נודע לו אלא אחר שאכלו, כגון דאמרה ליה פלוני כהן תיקן לי את הכרי ואזל שייליה ואשתכח שיקרא:",
+                "<b>ומשמשתו נדה.</b> כגון שהוחזקה נדה בשכנותיה שראוה לובשת בגדי נדות ולבעלה אמרה טהורה אני:",
+                "<b>ולא קוצה לה חלה.</b> דאמרה ליה פלוני תיקן לי את העיסה ואזל שייליה ואשתכח שיקרא:",
+                "<b>וטווה בשוק.</b> ומראה זרועותיה לבני אדם:",
+                "<b>ומדברת עם בני אדם.</b> משחקת עם הבחורים:",
+                "<b>ומקללת יולדיו בפניו.</b> מקללת ומחרפת אבי בעלה בפני בעלה:",
+                "<b>הקולנית.</b> תובעת תשמיש בקול רם עד ששכנותיה שומעות אותה. וכל הני צריכות עדים והתראה להפסידן כתובתן. ואין להן לא כתובה ולא תוספת ואינן נוטלות אלא בלאותיהן הקיימים בלבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים.</b> באלו נדרים אמרו, שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תתקשט בבגדי צבעונים. אבל בשאר נדרים מקודשת:",
+                "<b>כל המומין הפוסלין בכהנים.</b> בבכורות קא מני להו. והוסיפו עליהן בנשים, זיעה. וריח הפה או ריח רע במקום אחר בגופה. ושומא שיש בה שער, בין קטנה בין גדולה כשהיא כנגד פניה, וכגון שהיא תחת כפה שבראשה דזימנין מתחזיא וזימנין דלא מתחזיא, שאם היא במקום המגולה תמיד הרי ראה ונתפייס, ואם השומא אין בה שער אינה מום עד שתהא גדולה כאיסר. וקולה עבה ומשונה מקול שאר הנשים. ונשכה כלב ונעשה במקום הנשיכה צלקת, כלומר כווץ כמו מכות אש. ודדיה גסים מחברותיה טפח. ושדדיה רחוקים זה מזה עד שיש טפח בין דד לדד. אלו מומין בנשים, ואע״פ שאינה מומין בכהנים: "
+            ],
+            [
+                "<b>האב צריך להביא ראיה.</b> אם בא לתבוע כתובתה מן האירוסין מזה שממאן לקחתה, צריך שיביא ראיה שלאחר שנתארסה היו בה מומין הללו. ואף על פי שיש לאשה חזקה דגופה, הואיל ונמצאו המומין ברשות האב ואיכא למימר כאן היו קודם אירוסין, ולפיכך אם לא הביא ראיה, בעל מהימן:",
+                "<b>נכנסה לרשות הבעל.</b> נשאה, ועתה בא להוציאה בלא כתובה על מומין שבה, עליו להביא ראיה שקודם שנתארסה היו בה מומין הללו. דכיון דלא נמצאו מומין הללו אלא ברשותו, אומרים כאן נמצאו כאן היו ולאחר שנישאת באו לה ונסתחפה שדהו:",
+                "<b>אינו יכול לטעון.</b> דידע ונתפייס:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנולדו בו מומין.</b> משנשאה:",
+                "<b>מומין גדולים.</b> נסמית עינו נקטעה ידו נשברה רגלו. ואין הלכה כרשב״ג, ואפילו במומין גדולים אין כופין אותו להוציא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מוכה שחין.</b> מצורע:",
+                "<b>בעל פוליפוס.</b> ריח החוטם:",
+                "<b>והמקמץ.</b> מקבץ צואת כלבים:",
+                "<b>והמצרף נחושת.</b> המחתך נחושת ממקום מוצאו מן הארץ, ומסריח הוא:",
+                "<b>והבורסי.</b> מעבד עורות:",
+                "<b>מפני שממקתו.</b> ממסמסתו. לשון המק בשרו (זכריה י״ד.) והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה.</b> עד שלא תתארס. ונתארסה:",
+                "<b>ב״ש אומרים תמכור.</b> בעודה ארוסה, אבל משנישאת לא:",
+                "<b>הואיל וזכה באשה.</b> שהיא ארוסתו:",
+                "<b>לא יזכה בנכסים.</b> בתמיה:",
+                "<b>על החדשים.</b> שנפלו לה משנישאת אנו בושין מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות, אלא שאתם מגלגלים עלינו נכסים שנפלו לה בעודה ארוסה לומר שאם מכרה מכרה בטל לפי שזכה בהם הבעל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכסים ידועים לבעל ונכסים שאין ידועים.</b> אית דמפרשים נכסים ידועים, מקרקעי. ושאין ידועים, מטלטלי. ואית דאמרי, אלו ואלו ידועים הם. ואלו הם שאינם ידועים, כל שהיא יושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים. ופסק ההלכה, בין נכסים שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה אם מכרה אותם אחר שנישאת הבעל מוציא מיד הלקוחות פירות בחייה וגוף הקרקע לאחר מיתתה. והלכה כר״ש שחולק בין נכסים הידועים לבעל לנכסים שאינם ידועים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמין אותן.</b> דקסבר מה שגדל ברשותו הוו פירות ומה שלא גדל ברשותו הוי קרן. ולפיכך מה שדמי הקרקע יקרים עכשיו בשביל תבואה זו, הוי קרן, וצריך ליתן לה דמים וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירותיה:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> אף אלו שלא גדלו ברשותו תורת פירות נתנו בהם, הואיל והקרקע קיימא לה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ביציאתה.</b> אם בא לגרשה:",
+                "<b>פירות המחוברים לקרקע בכניסתה שלו.</b> כלומר בשעת נפילתן שלו, כדברי חכמים. ואיכא בין חכמים לר״ש פירות המחוברין בשעת יציאה, דלא איירי בהו חכמים ולית להו הא דאמר ר״ש ביציאתה שלה דקסברי, מה שגדל ברשותו שלו. והלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור.</b> יכולה היא לעכב. והלכתא כוותיה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר לא תמכור.</b> והלכתא כוותיה:",
+                "<b>קימעא.</b> דבר מועט ואפילו כל שהוא:",
+                "<b>ישבע כמה הוציא ויטול.</b> ושבועה זו כעין של תורה היא, והני מילי, שהיה השבח כנגד ההוצאה או יותר, אבל אם היתה ההוצאה יתירה על השבח ישבע שבועת התורה שהוציא כנגד השבח ויטול כנגד השבח בלבד והשאר יפסיד. וכל זה כשגירשה הבעל, אבל אם מרדה היא, בין אכל הבעל בין לא אכל, ישבע כמה הוציא ויטול כנגד השבח. ובנכסי צאן ברזל, כל השבח של בעל, דאמרינן אם הוסיפו הוסיפו לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנפלו לה נכסים.</b> מבית אביה, בעודה שומרת יבם:",
+                "<b>מה יעשו בכתובתה.</b> מנה ומאתים ותוספת ונדוניא שהכניסה לו וקיבל עליו אחריות:",
+                "<b>ובנכסים הנכנסין והיוצאין.</b> נכסי מלוג, שכשהיא נכנסת נכנסים עמה וכשיוצאת מבעלה יוצאים עמה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב.</b> דספק נשואה ליבם היא וזוכה בחצי ירושתה מספק:",
+                "<b>נכסים בחזקתן.</b> נכסי צאן ברזל בחזקתן. ולא איתפרש בחזקת מי, אי בחזקת יורשי הבעל הואיל ואחריותן עליו, אי בחזקת יורשי האשה שהיו שלה. ובפ״ד מיבמות תמצא המשנה הזאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ילקח בהן קרקע.</b> לפי שכתובתה על נכסי בעלה הראשון, לפיכך נכסי המת אחראין לכתובתה אלא שהיבם אוכל פירות אם מיבם אותה, וסבר מטלטלי משתעבדי לכתובה:",
+                "<b>שמין אותם.</b> דכל מה שגדל ברשות המת אחראין לכתובה:",
+                "<b>וחכמים אומרים פירות המחוברים לקרקע שלו.</b> בגמרא פריך, והא כל נכסיו אחראין וערבאין לכתובה, ומשני, תני שלה:",
+                "<b>כל הקודם זכה.</b> קסברי, מטלטלי לכתובה לא משתעבדי אא״כ תפסה. ומחיים דבעל בעינן תפיסה. והוא הדין נמי דפליגי אכספים, דמאי שנא כספים מפירות תלושין. והלכה כחכמים:",
+                "<b>הרי היא כאשתו.</b> שמגרשה בגט, ומחזירה. ולא אמרינן ויבמה אמר רחמנא ועדיין יבומין ראשונים עליה ולא תסגי לה בגט. והכי נמי כשגירשה הוה אמינא מצוה דרמיא רחמנא עליה הא קעבדה, ותיקו עליה באיסור אשת אח ולא מצי להחזירה, קמ״ל דאמר רחמנא (דברים כ״ה:ה׳) ולקחה לו לאשה, כיון שלקחה הרי היא כאשתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל נכסיו.</b> שירש מאחיו, אחראין לכתובתה:",
+                "<b>גירשה אין לה אלא כתובה.</b> אבל כל זמן שלא גירש היו כל הנכסים משועבדים לה:",
+                "<b>הרי היא ככל הנשים.</b> שהמגרש את אשתו ומחזירה, על מנת כתובה הראשונה החזירה. ואצטריך לאשמועינן הא ביבמה, דלא תימא אשתו היא דאיהו כתב לה כתובה מממונו, אבל יבמתו דלאו איהו כתב לה אלא נכסי בעלה הראשון הוא דהוו אחראין וערבאין, היכא דגרשה ואהדרה אימא כתובתה מיניה, קמשמע לן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך.</b> בעודה ארוסה כותב לה, לכשתנשאי לי דין ודברים אין לי בנכסיך. אע״ג דלא קנו מיניה, מוכרת ונותנת ומכרה קיים, שנחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה. ואי קנו מיניה, אפילו לאחר שנישאת מכרה קיים, אבל פירות אוכל, ואם מתה יורשה, דהכי משמע, בנכסיך אין לי דין אבל בפירותיהן יש לי דין, וכל זמן שהן נכסיך שאת בחיים אין לי דין ודברים בהם, הא לאחר מיתה יש לי בהם דין ודברים:",
+                "<b>רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות.</b> בגמרא מפרש אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות, הכניסה לו קרקע ועשתה פירות אלו הן פירות, מכר אלו הפירות ולקח בהן קרקע ועשתה פירות הרי הן פירי פירות. וכשאמר לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן בלבד, אוכל פירי פירות לדברי ר׳ יהודה, דהא לא סליק נפשיה אלא מן הפירות בלבד. והלכה כר״י:",
+                "<b>רשב״ג אומר אם מתה יירשנה מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה.</b> דכתיב (במדבר כ״ז:י״א) וירש אותה, מכאן שהבעל יורש את אשתו אבל מסקנא דמלתא, שירושת הבעל את אשתו אינו מן התורה אלא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא. ואף על פי כן הלכה כרשב״ג לא מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה אלא שחכמים עשו לה חיזוק כשל תורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ינתנו לכושל שבהן.</b> אית דמפרשי, למי ששטרו מאוחר, שהוא כושל וחלש שבכולן שאינו יכול לטרוף לקוחות הקודמים לו. ואית דמפרשי, לכתובת אשה, והיא קרויה כושל שאין דרכה לחזור אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו קרקע כמו האיש. ואע״ג דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב ולא לכתובת אשה, הכא דלאו ברשותייהו מנחי, סבירא לר׳ טרפון דמוציאין מיד הלוה או מיד שהפקדון אצלו ונותנין לבעל חוב ולכתובה:",
+                "<b>ינתנו ליורשים.</b> ולא מהניא תפיסה:",
+                "<b>שכולן צריכין שבועה.</b> שהבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וכל זמן שלא נשבעו אין אנו יודעים אם יש להם עליו כלום, הלכך משמת המת זכו בהן היורשים וברשותן הן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הקודם בה זכה.</b> קדמו יורשים זכו ואין מוציאין מידם, דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב ולכתובה. קדם אחד מהם האשה או המלוה זכה הוא, דר׳ טרפון אית ליה תפיסה דלאחר מיתה מהניא:",
+                "<b>זכתה אשה יותר על כתובתה.</b> אם קדמה ותפסה ויש יותר מן הכתובה, או קדם בעל חוב ותפס ויש ותר על חובו:",
+                "<b>המותר כו׳ ינתנו לכושל.</b> זה בעל השטר שידו על התחתונה. ואם יבואו ליד היתומים שוב לא יוציאו מהם לא אשה ולא בעל חוב. והאידנא דנהיגי בכל בתי דינים שבישראל דמטלטלי דיתמי משעבדי לבעל חוב, מי שמת והניח מטלטלין והיה עליו בעל חוב וכתובת אשה, כל הקודם זכה בין בעל חוב מוקדם בין בעל חוב מאוחר, שאין דין קדימה במטלטלין. ואם לא קדם אחד מהם, יחלקו המטלטלין ביניהם, כדאמרינן לקמן בפרק מי שהיה נשוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>חנונית.</b> למכור ולקנות בחנות:",
+                "<b>אפוטרופא.</b> להתעסק בממונו ולישא וליתן:",
+                "<b>משביעה כל זמן שירצה.</b> שבועה כעין של תורה על טענת שמא, ויכול לגלגל עליה שלא עשתה אונאה על פלכה ועל עיסתה:",
+                "<b>ר״א אומר.</b> אפילו לכתחילה שלא ע״י גלגול יכול להשביעה על פלכה ועל עיסתה. ואין הלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>משביע הוא את יורשיה.</b> אם גירשה ומתה ויורשיה תובעין הימנו כתובתה, נשבעים שבועת היורשים שלא פקדתנו בשעת מיתה ולא אמרה לנו קודם לכן ולא מצינו בין שטרותיה ששטר כתובתה פרוע:",
+                "<b>ואת הבאים ברשותה.</b> אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעים כתובתה, נשבעים אף הן שבועת היורשים:",
+                "<b>אבל יורשיו משביעין אותה.</b> אם נתאלמנה והיא או יורשיה נפרעין מן היתומים, צריכים שבועה, שהרי לא פטרן אלא ממנו אם תגבה כתובתה בחייו:",
+                "<b>לבאין ברשותי.</b> אם אמכור נכסי ואת באה ליפרע מן הלקוחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלכה מקבר בעלה.</b> זו שפטרה בעלה מן השבועה:",
+                "<b>לבית אביה.</b> שלא נתעסקה שוב בנכסים:",
+                "<b>אין היורשים משביעין אותה.</b> במה שנתעסקה בין מיתה לקבורה. שאם היו יורשים יכולים להשביעה על כך, מתוך שהיא צריכה להביא עדים במה שהיא מוכרת וקונה לצורך קבורת המת ישהה המת ויתנוול:",
+                "<b>על העתיד לבוא.</b> שלא עיכבה בידיה כלום מן העסק שנעשית אפוטרופא עליו לאחר קבורת בעלה, דלא מהניא ביה פטור דידיה שהרי הנכסים של יתומים הם:",
+                "<b>על שעבר.</b> על עסק שבחיי בעלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא תפרע אלא בשבועה.</b> הנפרע מחבירו אינו מדקדק לשום לב על כל מה שפרעו, וזו הואיל ונפרעה במקצת אפשר שנפרעה הכל ורמו רבנן שבועה עלה כי היכי דתידוק:",
+                "<b>עד אחד מעיד שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה.</b> תקנת חכמים היא כדי להפיס דעתו של בעל. ושבועות הללו אף על פי שתקנת חכמים הן, אינן אלא כעין של תורה בנקיטת חפץ, שכל שבועות שתיקנו במשנה כעין של תורה הן:",
+                "<b>מנכסים משועבדים.</b> משום דאי הוה גבי מן הלוה גופיה והוה טעין לוה אשתבע לי דלא פרעתיך משבעינן ליה, ואנן טענינן בשביל לקוחות דלמא אי הוה גבית מן הלוה הוה טעין לך אשתבע לי דלא פרעתיך ובעית אשתבועי, השתא נמי אשתבע:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון.</b> קאי לעיל ארבנן דאמרי המושיב את אשתו חנונית או אפוטרופא משביעה כל זמן שירצה ואם כתב לה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך אין יורשין משביעין אותה, ואתא הוא לאפלוגי ואמר דכל זמן שהיא תובעת כתובתה יורשין משביעין אותה ואפילו כתב לה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך. ואם אינה תובעת כתובתה אין יורשין משביעין אותה על אפוטרופא שבחיי בעלה ואפילו לא פטרה מן השבועה, דלית ליה דר׳ אליעזר ומחלוקתו דאמרי לעיל במתניתין משביעה כל זמן שירצה. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוציאה גט ואין עמו כתובה.</b> במקום שאין כותבים כתובה וסומכים על תנאי בית דין:",
+                "<b>גובה כתובתה.</b> דתנאי כתובה מעשה בית דין הוא, וכל מעשה בית דין כמאן דנקיט שטרא דמי. ודוקא מנה מאתים הוא דגביא, אבל תוספת אין לה עד שתוציא שטר כתובה:",
+                "<b>פרוזבול.</b> הלל תיקן פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית. שמוסר שטרותיו לבית דין שיגבה מן הלוה חובו כל זמן שיתבענו דהשתא לא קרינא ביה לא יגוש. שאינו תובעו כלום אלא בית דין תובעין:",
+                "<b>הרי אלו לא יפרעו.</b> חיישינן שמא כבר גבתה כתובתה, וזה השמיטתו שביעית:",
+                "<b>מן הסכנה.</b> שגזרו גוים על המצות והיו יראים לשמור גיטיהן ומשקיבלתו שורפתו. וכן פרוזבוליהן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שהיה.</b> יורשי הראשונה קודמים ליורשי השניה. אם מתו נשיו אחריו עד שלא הספיקו לגבות:",
+                "<b>שניה ויורשיה קודמים.</b> שהיא בעלת חוב, ויורשי ראשונה באים לירש מאביהן כתובת בנין דכרין, דהא אינון ירתון תנן, לפיכך פורעין את החוב תחלה ומה שנשאר יירשו. ודוקא כשנשבעה השניה על כתובתה אז היא או יורשיה נוטלים כתובתה. אבל אם מתה היא לאחר שמת בעלה ולא נשבעה על כתובתה, אין יורשיה נוטלים כלום מכתובתה, דקיימא לן אין אדם מוריש שבועה לבניו, כלומר ממון שאין אדם זוכה בו אלא בשבועה ומת קודם שנשבע. אותו ממון אין אדם מורישו לבניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויתומים מבקשים כתובת אמן.</b> שכתובה של אחת מרובה משל חברתה, ואומרים בניה כתובת בנין דכרין ניטול, וכן אתם, והשאר נחלוק:",
+                "<b>חולקים בשוה.</b> כשאר כל הירושות, ואין נוטלים כתובת בנין דכרין:",
+                "<b>אם אמרו יתומים.</b> בני הכתובה הגדולה:",
+                "<b>הרי אנו מעלין על נכסי אבינו.</b> מעלין דמיהן לקבלם עלינו ביוקר כדי שיהיה שם מותר דינר ויטלו כתובת אמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>היו שם נכסים בראוי.</b> כגון עסקא שביד אחרים או הלואה:",
+                "<b>אינן כבמוחזק.</b> אינן נחשבים להיות כאילו הן מוחזקים בידו ויש כאן מותר דינר:",
+                "<b>שאין להם אחריות.</b> מטלטלים:",
+                "<b>שיש להם אחריות.</b> קרקעות. והלכה כרבי שמעון. ואף בזמן הזה דנהיגי דמטלטלי דיתמי משעבדי לבעל חוב, אין כתובת בנין דכרין נוהגת במטלטלין אלא בקרקעות:"
+            ],
+            [
+                "<b>של זו מנה ושל זו מאתים כו׳</b> ושלשתן נחתמו ביום אחד. דאי בתלתא יומי, הקודמת בשטר קודמת בגיבוי. או שלא הניח אלא מטלטלין, שאין דין קדימה במטלטלין:",
+                "<b>חולקות בשוה.</b> שהרי כח שלשתן שוה בשעבוד מנה דבכולהו איכא מנה:",
+                "<b>היו שם מאתים.</b> אין לבעלת מנה שעבוד אלא במנה, אבל במנה שני אין שעבוד לשטר של בעלת מנה:",
+                "<b>של מנה נוטלת חמשים.</b> בגמרא פריך, שלישית מנה היה ראוי שתטול והיאך נוטלת חמשים שהוא חצי מנה. ומשני, דמתניתין איירי דאמרה לה בעלת מאתים לבעלת מנה, דין ודברים אין לי עמך במנה המשועבד לך ולא יתמעט חלקך בשבילי, הלכך היא ובעלת שלש מאות חולקות אותו. ומפני שלא נתנה בעלת המאתים לבעלת המנה חלקה במתנה אלא אמרה לה שלא תריב עמה ובשבילה לא יתמעט חלקה, לאחר שלקחה בעלת המנה חמשים נשאר זכות בעלת המאתים שוה עם זכות בעלת השלש מאות במנה וחצי הנשאר, וכל אחת מהן נוטלת ג׳ דינרי זהב שהן שבעים וחמישה דינרים של כסף שכל דינר זהב הוא עשרים וחמשה דינרים של כסף:",
+                "<b>היו שם שלש מאות.</b> מנה ראשון משועבד לכולם, והשני לבעלת מאתים ולבעלת שלש מאות, והשלישי לבעלת שלש מאות בלבד:",
+                "<b>של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה.</b> כגון דאמרה להו בעלת שלש מאות לבעלת מנה ולבעלת מאתים, דין ודברים אין לי עמכם במנה, הלכך מנה הראשון חולקות בעלת מאתים ובעלת מנה, נמצאת בעלת מנה נוטלת חמשים, ומנה השני חולקות בעלת מאתים ובעלת שלש מאות, נמצאת בעלת מאתים נוטלת מנה, חמשים שחלקה מהמנה הראשון עם בעלת המנה, וחמשים מהמנה השני שחלקה עם בעלת השלש מאות. והמנה השלישי נוטלת כולו בעלת השלש מאות, נמצאת נוטלת ששה דינרי זהב שהם מנה ומחצה, המנה השלישי כולו שנשאר לה וחצי המנה שחלקה עם בעלת המאתים. ובגמרא מסיק דמתניתין רבי נתן היא ואינה הלכה, דאמר רבי אין אני רואה דבריו של רבי נתן בזה, אלא חולקות בשוה, דהואיל וכל נכסיו אחראין לכתובה כל שלשת המנים משועבדים לבעלת המנה כשאר חברותיה, עד שתגבה כל כתובתה, הלכך חולקות בשוה, וכך נוטלת בעלת המנה כמו בעלת המאתים ושלש מאות. אבל בשלשה שהטילו מעות לכיס זה מנה וזה מאתים וזה שלש מאות דהתם שבח שהשביחו מעותיהן קא שקלי, דינא הוא שכל אחד יטול לפי מעותיו. ודוקא כשהשביחו מחמת המעות עצמן כגון שנשתנה המטבע או הוסיפו עליו או פחתו אז חולקים השבח וההפסד לפי הממון. אבל אם קנו סחורה מן המעות שהטילו לכיס והרויחו בסחורה או הפסידו, אין מחלקים הריוח וההפסד אלא לפי מספר השותפין ולא לפי הממון, וכך נוטל בהפסד ובשבח מי שנותן בכיס מעות מועטים כמו אותו שנתן מעות מרובים אם לא התנו תחלה שיחלקו לפי ממון. וכן דנים בכל בתי דינים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הראשונה קודמת לשניה.</b> אותה שזמן כתובתה מוקדם קודמת לשניה שזמנה מאוחר. וכן כולם:",
+                "<b>הראשונה נשבעת לשניה.</b> אם שניה טוענת השבעי לי שלא גבית משל בעלי כלום, דלמא לא ישאר לי ממה שאגבה כתובתי. ואף שלישית תאמר כן לשניה, ורביעית לשלישית. אבל הרביעית נפרעת שלא בשבועה, וכגון שאין שם יורש או בעל חוב אחר שישביעה:",
+                "<b>בן ננס אומר כו׳</b> פלוגתייהו דתנא קמא ובן ננס מפרש בגמרא כגון שנמצאת שדה אחת מאלו השדות שגבו השלש נשים הראשונות, שאינה שלו, שנודע שגזלה וסוף שיבואו בעליה ויטלוה, וכשבאה הרביעית לגבות כתובתה משדה רביעית באה זאת ואומרת לה למחר יבא הנגזל ויטול שדהו מידי, רצוני שתשבעי לי שלא גבית כתובתיך בחיי הבעל. תנא קמא סבר בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה, הלכך למה תשבע, אם יבא הנגזל ויטרוף מזו תחזור היא על הרביעית ותטול ממנה מה שגבתה, דהויא לה רביעית בעל חוב מאוחר. ובן ננס סבר, בעל חוב מאוחר שקדם וגבה, מה שגבה גבה, ואם תחזיק זאת אין השלישית יכולה לחזור עליה, ולכך תשבע לה שלא גבתה מנכסי בעלה כלום. והלכה כתנא קמא. וממילא שמעינן שאם תפסה מטלטלין שצריכה לישבע לדברי הכל כיון שאין דין קדימה במטלטלין ומה שגבה גבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכתבה ראשונה ללוקח וכו׳</b> וכגון שקנו מידה. ובגמרא פריך, ותימא נחת רוח עשיתי לבעלי. ומשני, כגון שמכר הבעל שדה זו לאיש אחר קודם לזה ולא רצתה האשה לחתום לו, ולזה חתמה, דאם איתא דנחת רוח עושה לבעלה היתה חותמת לראשון:",
+                "<b>פשרה.</b> ביצוע. לא כולו לזה ולא כולו לזה. ולשון פושרין הוא, לא חמים ולא קרים:",
+                "<b>וכן בעל חוב.</b> ושני לקוחות. ראובן נושה בשמעון מנה ולו שתי שדות ומכרן לשנים זו בחמשים וזו בחמשים וכתב בעל חוב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך, בעל חוב נוטל מיד הראשון, שהרי אינו יכול לומר לו הנחתי לך מקום שתגבה ממנו, שחובו כנגד שניהם ולוקח ראשון מוציא מיד השני, ובעל חוב חוזר ומוציא את זו מן הראשון, ולוקח שני מבעל חוב, וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה:",
+                "<b>וכן אשה בעלת חוב.</b> שהיה לה כתובתה על בעלה ומכר שתי שדותיו לשנים ואין בשניהם אלא כדי כתובתה, וכתבה לשני דין ודברים אין לי עמך, האשה מוציאה מיד לוקח ראשון. והוא מן השני, והשני מן האשה [והאשה מן הראשון] ולוקח ראשון מיד השני, וחוזרים חלילה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלמנה ניזונת מנכסי יתומין.</b> בין קרקעות בין מטלטלין. דתנאי כתובה הוא, ואת תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי:",
+                "<b>ואין חייבין בקבורתה.</b> שהבעל חייב בקבורתה תחת ירושתה, ועכשיו שיורשיה גובין כתובתה מיורשי הבעל, הם יקברוה. וממילא שמעינן שאם מתה ולא נשבעה על כתובתה שעכשיו אין יורשיה גובין כתובתה, על יורשי הבעל מוטל לקברה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין מן הארוסין.</b> שאין לה מזונות ומוכרת לכתובתה:",
+                "<b>בין מן הנשואין.</b> שהיא מוכרת למזונות:",
+                "<b>מוכרת שלא בבית דין.</b> כלומר שלא בבית דין מומחין. ומכל מקום צריכה למכור בפני שלשה שיהיו בקיאין בשומת קרקע:",
+                "<b>רבי שמעון אומר מן הנשואין.</b> שהיא מוכרת למזונות, מוכרת שלא בבית דין, שאי אפשר לה להיות יושבת ומתענה עד שיזדקקו לה בין דין. אבל מן הארוסין שאין מכירתה אלא לכתובה, אינה מוכרת אלא בבית דין. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>מכרה כתובתה.</b> מנה מאתים:",
+                "<b>לא תמכור את השאר.</b> התוספת, אלא בבית דין. ומתניתין ר״ש היא דאמר אין מוכרת שלא בב״ד אלא למזונות, וזו הואיל וגבתה מקצת כתובתה אין לה מזונות:",
+                "<b>וחכמים אומרים מוכרת היא.</b> לכתובה, אפילו לפרקים. ואף על פי כן מוכרת היא בינתים למזונות, שלא איבדה מזונותיה ואף על פי שגבתה קצת כתובתה:",
+                "<b>וכותבת.</b> בשטר המכירה, למזונות מכרתי:",
+                "<b>וגרושה לא תמכור.</b> לכתובה, אלא בב״ד. דטעמא מאי אמור רבנן אלמנה בין מן האירוסין מן הנשואין מוכרת שלא בב״ד לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב״ד, וזו הואיל וגרושה היא לא אכפת ליה. והלכה כחכמים שאשה מוכרת בין לכתובה בין למזונות שלא בב״ד מומחים, ואפילו התקבלה מקצת כתובתה מוכרת למזונות עד שתתקבל כל כתובתה. וכשמוכרת, בין לכתובה בין למזונות צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה.</b> דאמרינן לה את אפסדת. ושוה מנה במאתים אף על גב דהיא הרויחה לא מצית למימר אנא ארווחי, שהשולח שלוחו לשוק לסחורה ולקח בזול הכל לבעל המעות. ולא שמעינן מהכא אלא בדבר שאין לו קצבה כגון קרקע שדרכו להמכר באומד זה בפחות וזה ביתר, אבל דבר שיש לו קצבה וקנה השליח בפחות לא איתברירא לן דינא מהכא. וחזינא לרבוותא דאפליגו בה. ומסקנא לפום מאי דחזי לן, שחולקין השליח והמשלח:",
+                "<b>מכרה בטל.</b> שאותו דינר אין לה רשות למכור, נמצא שכל המכר טעות, שהרי בבת אחת היה:",
+                "<b>לעולם מכרה קיים.</b> והיא תחזיר את הדינר ליורשין, דמה הפסידתן. עד שיהא באונאה כדי שאילו לא היתה האונאה היה משתייר שדה בת תשעה קבין, שהוא שיעור שדה: ",
+                "<b>ובגינה בת חצי קב.</b> שהוא שיעור גינה. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אגרת בקורת.</b> הכרזה. שעל ידי ההכרזה בני אדם מבקרים בה. ובהא מודה תנא קמא לרבן שמעון בן גמליאל. והלכה כתנא קמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>השניה.</b> שניות לעריות, שהן מדברי סופרים:",
+                "<b>אין להם כתובה.</b> מנה מאתיים. ממאנת, משום דמעצמה יוצאה. שניה, קנסוה רבנן מפני שהיא מרגילתו לנשאה שאינה נפסדת כלום בנשואין שהרי אינה נפסלת בהן וולדה כשר. אילונית, משום דמקח טעות הוא:",
+                "<b>ולא פירות.</b> הפירות שאכל הבעל אין מוציאין ממנו:",
+                "<b>ולא מזונות.</b> כגון אם לותה ואכלה בעודה תחתיו ואחר כך מיאנה, אין הבעל חייב לשלם. אבל חייב במזונותיה בעודה תחתיו. והשניה והאילונית אין להם מזונות בעודן תחתיו, וכל שכן אם לוו ואכלו שאין הבעל חייב לשלם:",
+                "<b>ולא בלאות.</b> שנאבדו ובלו לגמרי. בין מנכסי מלוג בין מנכסי צאן ברזל אין הממאנת יכולה להוציא מיד בעלה. אבל בלאותיה הקיימים נוטלת לעולם, בין הממאנת בין השניה בין האילונית ואפילו זנתה לא הפסידה בלאותיה הקיימים. והשניה אין לה בלאות של נכסי מלוג, אבל בלאות של נכסי צאן ברזל יש לה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנושא את האשה ופסקה עמו.</b> בשטר וקנין, או שאמר לעדים אתם עדי שאני מחייב עצמי לזון את בתה שיש לה מאיש אחר:",
+                "<b>לכשתבוא אצלי.</b> כלומר אם הייתי מקיים את אמה הייתי זנה:",
+                "<b>מוליך לה מזונותיה למקום שאמה שם.</b> דקיי״ל בת אצל אמה בין גדולה בין קטנה כל זמן שהאם רוצה, והבן עד שש שנים אצל אמו וחייב האב לפרנסו והוא אצל אמו אם האם רוצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין.</b> ולא ממשועבדים, שאין מוציאים למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים, מפני תיקון העולם, שאין הלקוחות יודעים כמה יעלו המזונות כי היכי דליזהרו להניח להם מקום לגבות:",
+                "<b>והיא ניזונת.</b> אותה הבת:",
+                "<b>שהיא כבעלת חוב.</b> שיש לה עליהן שטר מזונות:",
+                "<b>כל זמן שאת עמי.</b> ולא אם אמות או תמותי או אגרשך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונותנין לה מדור.</b> וכן כלי תשמיש ועבדים ושפחות שהיתה משתמשת בהם בחיי בעלה. ואם נפל הבית אין חייבים לבנות לה בית אחר, דאת תהא יתבא בביתי תנן. ואפילו רצתה לבנותו מממונה אין שומעין לה:",
+                "<b>אם את אצלנו יש ליך מזונות.</b> שברכת הבית ברובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל זמן שהיא בבית אביה.</b> והיורשים נתנו לה מזונותיה שם:",
+                "<b>גובה כתובתה.</b> כשתרצה:",
+                "<b>שתעשה טובה.</b> מנכסי יתומים, נותנת לחם ומלח לשכנותיה כדי כתובתה:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> לא הוזכרו חמש ועשרים שנה להפסידה כתובתה בשביל הטובה שתעשה מנכסי היתומים אלא לענין המחילה הוזכרו דהואיל ושתקה ולא תבעה כל השנים הללו מחלה, הלכך כל זמן שהיא בבית בעלה אין שתיקתה מחילה שמפני שמכבדים אותה היא בושה לתבוע כתובתה, אבל בבית אביה מששתקה כ״ה שנים מחילה היא:",
+                "<b>מתה יורשיה מזכירין כתובתה.</b> כלומר צריכין לתבוע כתובתה בתוך כ״ה שנה. ודוקא כשנשבעה על כתובתה קודם שמתה הוא דיורשיה יכולים לתבוע כתובתה. אבל אם לא נשבעה על כתובתה, אין יורשיה יורשים מכתובתה כלום, שאין אדם מוריש שבועה לבניו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שני דייני גזילות.</b> שהיו גוזרין גזירות על הגזלנים וקונסים עלינן קנסות:",
+                "<b>שני דברים.</b> שאין חכמים מודים לו:",
+                "<b>תשבע בסוף.</b> כשישמעו בו שמת ותבוא לגבות כתובתה, תשבע שלא עיכבה בידה משל בעלה כלום:",
+                "<b>ולא תשבע בתחלה.</b> בשעת גביית מזונות. ורמב״ם פירש, תשבע בסוף, כשיבא בעלה ויכחישנה ויאמר הנחתי לך מזונות, תשבע שלא הניח לה כלום:",
+                "<b>רבן יוחנן בן זכאי אומר.</b> והלכה כמותו. ודוקא אחר שלשה חדשים ליציאת הבעל פוסקין מזונות לאשה אם תבעה מזונות, אבל קודם זמן זה לא, שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן ויוצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>איבד את מעותיו.</b> דאמר, לא אמרתי לך הלויני ואני אפרע. אבל אם הלוה את האשה מעות למזונותיה על מנת שתשלם לו, הוא תובעה והיא תובעת את הבעל וישלם. ואם הבעל טוען הנחתי לה מזונות, והיא אומרת לא הניח ורוצה להוציא ממנו, נשבע הבעל שבועת היסת ונפטר, ויהיו המעות חוב עליה לכשתתאלמן או תתגרש. ובהא מתניתין נמי הלכה כרבן יוחנן בן זכאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובנכסים מועטים.</b> שאין בהם פרנסה שנים עשר חודש לזכרים ולנקבות. ורמב״ם פירש, כל שאין בהם לפרנס הבנים והבנות עד שיבגרו הבנות, קרוי נכסים מועטים:",
+                "<b>בשביל שאני זכר הפסדתי.</b> כלומר, בשביל שאני זכר וראוי לירש בנכסים מרובים הפסדתי בנכסים מועטים. ואין הלכה כאדמון:"
+            ],
+            [
+                "<b>והודה בקנקנים.</b> ריקים בלא שמן. וכגון שטענו חבירו עשרה כדי שמן יש לי אצלך:",
+                "<b>אדמון אומר.</b> יש במשמעות טענה זו שמן וכדים, וכשהודה לו בכדים ריקים הוי הודאה במקצת וחייב שבועה:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> אין במשמעות טענה זו אלא שמן בלבד שיעור עשרה כדים, וכשהודה לו בכדים ריקים, מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו, ואין כאן הודאה במקצת ממין הטענה ואינו חייב שבועה. והלכה כאדמון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופשט לו את הרגל.</b> לשון בזיון, כלומר טול טיט ואבק שתחת רגלי. פירוש אחר, תלה אותי ברגלי על העץ, שאין לי מה ליתן לך. ורמב״ם פירש ופשט לו את הרגל, שהלך בדרך מרחוק:",
+                "<b>עד שתלבין ראשה.</b> עד שתזקין. ואין כופין אותו לא לכנוס ולא לפטור:",
+                "<b>אדמון אומר כו׳</b> והלכה כאדמון:"
+            ],
+            [
+                "<b>העורר על השדה וכו׳</b> ראובן מערער על השדה שביד שמעון ואומר לו, לוי שמכר לך גזלה ממני, והוא חתום על שטר המכירה שכתב לוי לשמעון שמכר לו:",
+                "<b>אדמון אומר יכול הוא שיאמר.</b> מה שלא ערערתי בשעה שלקחת שדה זו מלוי וחתמתי עד בתוך השטר, לפי שלוי אדם חזק וקשה להוציאה מידו ונוח לי שתהא בידך שאוציאנה ממך בדין:",
+                "<b>איבד את זכותו.</b> דהואיל וחתם הודה שאין לו עסק בה. ואין הלכה כאדמון. ודוקא כשחתם בה בעד הוא דפליגי אדמון וחכמים, אבל אם הוא חתום בדיין לקיים את השטר, הכל מודים שלא איבד את זכותו, מפני שיכול לומר לא הייתי יודע מה שכתוב בשטר, שהדיין החותם על ההנפק לקיים את השטר אין צריך שידע מה שכתוב בשטר אלא שיכיר חתימת העדים בלבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואבדה דרך שדהו.</b> שהחזיקו בה בעלי השדות שבמצריו:",
+                "<b>ילך לו בקצרה.</b> על כרחם יטול לו דרך לשדהו, אבל יברור לו דרך קצרה שלא ירבה ליטול. ובזמן שד׳ בני אדם מקיפים אותו מד׳ רוחות מודה אדמון לחכמים שכל אחד יכול לומר אייתי ראיה דדרכך גבאי ושקול. ואם אדם אחד הקיפהו מד׳ רוחות מודים חכמים לאדמון דממה נפשך אורחיה גביה הוא. לא נחלקו אלא כשהקיפהו אדם אחד שבא מכח ארבעה בני אדם. אדמון אומר, מצי אמר ליה ממה נפשך אורחי גבך, וחכמים אומרים מצי אמר ליה היאך, אי שתקת שתקת, ואי לא, מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלה הוציא שמכר לו את השדה.</b> הלוה הוציא עליו שטר מכירה מאוחרת לשטר ההלואה, ואומר שטרך מזויף או פרוע, שאם הייתי חייב לך לא היית מוכר לי את השדה, שהיה לך לגבות חובך:",
+                "<b>זה היה פקח שמכר לו את השדה.</b> לפי שהיה זה מבריח מטלטליו, ולא היה לו מהיכן ימשכננו על חובו, ועכשיו יטול את הקרקע. ובאתרא דהלוקח יהיב זוזי והדר כתבי שטר מכירה כולי עלמא לא פליגי שהיה למוכר לעכב בחובו המעות שקיבל ולא יכתוב לו השטר, וכיון שכתבו הוכיח שאין לו עליו חוב. כי פליגי, באתרא דכתבי שטרא והדר יהיב הלוקח זוזי, אדמון סבר, איבעי ליה לממסר מודעה איני מוכר לו אלא כדי שאוכל למשכנו. וחכ״א האי דלא מסר מודעא כי ירא שמא ישמע הדבר וימנע מלקנות את השדה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים זה גובה שטר חובו.</b> והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש ארצות, לנשואין.</b> שאם נשא אשה באחת מהן אינו יכול לכופה לצאת אחריו מארץ אל ארץ:",
+                "<b>כרך.</b> גדול מעיר. והוא מקום שווקים, ומכל סביביו באין שם לסחורה וכל דבר מצוי בו:",
+                "<b>אבל לא מעיר לכרך.</b> שישיבת הכרכין קשה, מפני שהכל מתיישבים שם ודוחקים ומקרבים הבתים זו לזו ואין שם אויר:",
+                "<b>ולא מכרך לעיר.</b> דבכרך שכיחי כל מילי, בעיר לא שכיחי כל מילי: ",
+                "<b>מפני שהנוה היפה בודק.</b> את הגוף ומחליאו, ששינוי וסת אפילו לטובה תחלת חולי מעים. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ואם איש מארץ הגליל נשא אשה בארץ יהודה או איפכא, כופין אותה לצאת עמו, שעל מנת כן נשאה. ובכל מקום מוציאים מעיר שרובה עובדי כוכבים לעיר שרובה ישראל, אבל לא מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עובדי כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל מעלין.</b> את כל בני ביתו אדם כופה לעלות עמו לירושלים, ואפילו אם קנה עבד עברי ילך העבד אחריו על כרחו, ואפילו מנוה היפה לנוה הרע, ואפילו מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עובדי כוכבים:",
+                "<b>ואין הכל מוציאין.</b> ואין מוציאין שום אדם:",
+                "<b>אחד האנשים ואחד הנשים.</b> אם הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות, תצא בלא כתובה. ואם היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות, יוציא ויתן כתובה:",
+                "<b>קפוטקיא.</b> היא כפתור. וקורין לה בערבי דמא״ת. ומעותיה גדולות ושוקלות יותר משל ארץ ישראל. ומשום דכתובת אשה מדברי סופרים, הקלו בה לפרוע אותה בפחות שבמעות. ורבן שמעון בן גמליאל סבר כתובה דאורייתא, ומשום הכי אזיל בה לחומרא. ולית הלכתא כוותיה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה כתובות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..4ff55213fb53ae33d41edcf8621ebfa745962723
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,303 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Kiddushin",
+    "versionSource": "http://sefaria.org/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה קידושין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "האשה נקנית – since a woman is not betrothed other than with her knowledge, it [the Mishnah] teaches, “a woman is acquired” and it does not teach, “the man purchases. And since the first part [of the Mishnah] teaches, “a woman is acquired,” the end [of the Mishnah] teaches, the widow of a brother who died without issue (i.e, “yevamah”), and even though the widow of a brother who died without issue is acquired by the brother of her deceased husband whether of her own knowledge or without her knowledge.",
+                "נקנית בכסף – We learn/derive [through an analogy – Gezarah Shavah – of the words] קיחה קיחה from the field of Ephron. It is written here (Deuteronomy 24:1): “A man takes a wife [and possesses her],” and it is written there (Genesis 23:13): “Let me pay the price of the land; accept it from me, [that I may bury my dead there].”",
+                "בשטר – such if he wrote it [his betrothal] on blank paper/parchment or on earthenware, and even though it does not have the value of a Perutah/penny [the words]: “your daughter is betrothed/[literally: sanctified] to me; [or] your daughter is betrothed to me; or your daughter is my wife in matrimony” and he gave it to her before witnesses, as we derive it as it is written (Deuteronomy 24:2): “she leaves [his household] and becomes [the wife of another man].” Just as leaving is with a document, as it is written (Deuteronomy 24:1): “he writes her a bill of divorcement,” so her become the wife [of another man] is with a document.",
+                "ובביאה – He comes upon her [sexually] in front of witnesses for the purposes of betrothal/sanctification, as it is written (Deuteronomy 24:1): “A man takes a wife and possesses her,” and even though one does not have explicit “betrothal/sanctification” in the Torah greater than sanctification through coition (sexual connection), the Sages state that he who sanctifies [i.e., acquires his wife] through coition, we flog him as a punishment for disobedience (which is left to the discretion of the court) in order that Israelite men would not be promiscuous/lawless.",
+                "בפרוטה – which is one-half a barley of silver",
+                "היבמה נקנית – to be the wife of her deceased husband’s brother in all matters through coition, but [through] money [or] document are not effective for her from the Torah, but the Rabbis are those who decreed that word-of-mouth by the deceased husband’s brother makes her ineligible [to marry] the rest of the brothers, but not to exempt her from the ceremony of removing the shoe of her dead husband’s brother (Deuteronomy 25:5-11), nor to become defiled to her."
+            ],
+            [
+                "עבד עברי נקנה בכסף – as it is written: (Leviticus 25:51): “the price of his sale [shall be applied to the number of years, as though it were for a term as a hired laborer under the other’s authority],” which teaches that he is acquired through money.",
+                "ובשטר – as it says concerning the Hebrew bondwoman (Exodus 21:10): “If he marries another, [he must not withhold from this one her food, her clothing, or her conjugal rights],” the Biblical text makes a comparison to “another;” just as “another” [is acquired] by a document, so too the Hebrew bondwoman is acquired] by a document, and the [law concerning the] Hebrew slave is learned from the Hebrew bondwoman as it is written (Deuteronomy 15:12): “If a fellow Hebrew, man or woman [is sold to you, he shall serve you six years, and in the seventh year you shall set him free],” the Bible compares the Hebrew man to the Hebrew woman.",
+                "בשנים – at the end of six years, he shall go free, even if the year of release is was amidst the six years, he serves, as it written (Exodus 21:2): “he shall serve six years; [in the seventh he shall go free, without payment].” Sometimes he works in the seventh year.",
+                "וביובל – If [during the period of servitude] the Jubilee year comes in contact with [this period] he [i.e., the master] frees him [i.e., the slave].",
+                "ובגרעון כסף – as it is written with the Hebrew bondwoman (Exodus 21:8): “[…who designated her for himself,] he must let her be redeemed…”; there is a comparison made between the male Israelite slave and the female Israelite bondwoman – if his master purchased him for six Maneh and he is destined to leave [his control] at the end of six [years], it is determined that he purchases every year [of service] for a Maneh, and when he comes to redeem himself, his master deducts from his redemption price the value of the years of service that he performed.",
+                "יתירה עליו אמה – that she purchases herself with all of these signs of [feminine] adulthood, as we derive from (Exodus 21:11), “she shall go free,” they use the additional word [of] “going free” for the purpose of widening the scope of the law, that she goes free with [the appearance] of signs [of female adulthood].",
+                "ובמיתת האדון – as it is written (Exodus 21:5): “he shall then remain his slave for life.” To him, but not to his son. But if he [i.e., the slave] is sold and the master dies during the six years, he serves the son, as it says, (Exodus 21:2): “he shall serve six years,” whether to him or to his son. And specifically for a son who serves all six [years] if the master dies, but for a daughter or a brother or others who inherit, he does not serve, as it is written (Deuteronomy 15:12): “[If a fellow Hebrew, man or woman, is sold to you,] he shall serve you six years, [and in the seventh year you shall set him free,” to you, but not to those who inherit. And the Hebrew bondwoman acquires herself with the death of the master like the bondsman who has his ear bored through, as it is written concerning the bondsman who has his ear bored through (Deuteronomy 15:17): “Do the same with your female slave.”"
+            ],
+            [
+                "עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה – As it is written (Leviticus 25:46): “You may keep them as a possession for your children [after you], for them to inherit as property…,” they (i.e., the Rabbis) made an analogy [on a principle common to both between] עבדים /servants to קרקעות/property. Just as property is acquired by money, document and/or claim based upon undisturbed possession [during a legally fixed period], so also, a Canaanite slave is acquired by money, document and undisturbed possession. And the undisturbed possession of the [Canaanite] slave, such as that he unloosed the shoe for his master, or he helped him put on his shoe, or carried his utensils after his master to the bath house, or undressed him, or washed him, or anointed him, dragged [his possessions], or dressed him, or lifted him up or the master lifted up the slave, he has acquired him.",
+                "בכסף על ידי אחרים – and they will give it (i.e., the money) to the Master in order that this one (i.e., the Canaanite slave) will be a free person, but he himself cannot receive from them, and even on the condition that the Master does not have control over him, since he holds that there is no acquisition for the slave in any side without his Master [being involved].",
+                "ובשטר ע\"י עצמו – For he holds that is obligatory for the slave that he leave from under the hands of his master to freedom, for if the slave is of a Kohen, this disqualifies him from eating the Priest’s due, and if the slave is of an Israelite, it prohibits him from [marrying] a slave/handmaid; and because of this it is said that he does not go out to freedom with a document from/by others, but only by himself, and because it is an liability for him, we do not act on behalf of a person to the latter’s disadvantage other than in his presence (see Mishnah, Tractate Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11). And [through] money, which is via others, is different, for the acceptance by the master causes him to be liberated on his own, and these others cannot act on behalf of a person to the latter’s disadvantage, other than through the acceptance of the master, for the master is not made into his agent, but rather, for the needs of himself, and who transfers [possession] on his own.",
+                "וחכ\"א בכסף ע\"י עצמו – for they hold that there is acquisition for the slave without his master; therefore, he acquires himself through money, even through himself, and all the more so, through others.",
+                "ובשטר ע\"י אחרים – as they hold that it is a benefit to the slave that he would go out from under the hand of his master to freedom, and we do something for another’s benefit in his absence. And the Halakha is according to the Sages. But the Canaanite slave acquires his [freedom] if his master blinded his eye or caused him to lose a tooth or mutilated from him one of twenty-four heads of limbs, which are [the tops] of the fingers of the hand, and digits of the feet, and the tops of the ears, the head of the nose, and head of the male genitals, and the tops of a woman’s breasts, and that which is not considered in our Mishnah to be included in those things that the slave acquires himself, because one who goes free through the tops of his limbs requires a document of manumission from his master, that is, that he acquires himself through a document.",
+                "ובלבד שיהא הכסף משל אחרים – for a slave has nothing, for even what he finds and/or receives as a gift – everything belongs to his master. And if he came to be redeemed by himself, the monies must come from others who would give it him on the condition that his master has no control over him."
+            ],
+            [
+                "במסירה – the owners transfer it to the purchaser by a bit or by its hair.",
+                "בהגבהה – but not by taking possession by drawing towards one’s self the object to be acquired",
+                "נקנית במשיכה – and even though that it is possible [to be acquired] by lifting, nevertheless, it is acquired by “pulling” (i.e., drawing towards oneself the object to be acquired), because it clutches [the ground], for she becomes strong with her nails by grasping through the ground. And the Halakhic decision is that whether [we are speaking of] a small animal or a large animal, it is acquired by “pulling” and all the more so by lifting up, for “pulling” acquires in a market-stand/alley adjoining an open place to which merchants retire to transact business, which is the corner of the public domain, or in the courtyard of both of them (i.e., the seller and the purchaser). But “pulling” purchases in the public domain or in a courtyard that does not [belong] to them both. And “lifting” acquires in any place. And all that it is customary [to acquire] through “lifting” is not acquired other than through lifting. And Something that is acquired by transferring is not acquired by pulling. And similarly, a thing that is acquired by “pulling” is not acquired by transferring."
+            ],
+            [
+                "נכסים שיש להם אחריות – that is landed property, that the person who lends his fellow relies upon them that they are enduring and standing. And the explanation of the word אחריות/property which may be resorted to in case of non-payment is “return” – that the lender can return to them and forcibly seize the mortgaged property [that had been sold] if he would not find anything with borrower [upon his non-payment of the loan].",
+                "נקנין בכסף – as it is written (Jeremiah 32:44): “Fields shall be purchased [and deeds written and sealed...],” and these words [apply] in a place where it is not customary to write a document, but in a place where it is customary to write a document, he does not acquire it until he writes a document.",
+                "בשטר – that he writes on paper/parchment or on earthenware, that it is enough that is given to you or it is enough that is purchased by you, and he transfers it to the purchaser. And specifically, when it is a gift, land is purchased by a document. But in a sale, [it is not transferred] until he gives him the money, unless he sells his field because of its poor [quality], and in this, it is sold by a document alone. And from where do we learn that land is acquired by a document? It is written (Jeremiah 32:44): “[Fields shall be purchased,] and deeds written and sealed, [and witnesses called in the land of Benjamin and in the environs of Jerusalem, in the towns of Judah…].”",
+                "ובחזקה – such as that he dug a bit into the ground, or locked or fenced in or made a slight breach in the presence of the seller. But if it was not in his presence, he must say to him: “Go, take possession and acquire.” And from where do we learn that property is acquired by a claim based upon a presumption of undisturbed possession until evidence of a change is produced? As it is written (Deuteronomy 11:31): “…when you have occupied it and are settled in it.” How does one occupy it? Through settling it.",
+                "ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה – As it is written (Leviticus 25:14): “[When you sell property to your neighbor,] or buy any from your neighbor, [you shall not wrong one another].” A thing which is possible to give him from hand to hand is not acquired other than by giving [it] from hand to hand.",
+                "נקנין עם נכסים כו' – If he sold movables with the land, since the purchaser bought the land in one of these three [forms] of acquisition, the movables are purchased with it, and he (i.e., the seller) should say to him: “acquire these subsidiary to the property, and we derive this from a Biblical verse, as it is written in Chronicles (II Chronicles 21:3): “Their father gave them many gifts of silver, gold and [other] presents, as well as fortified towns [in Judah…..].”",
+                "וזוקקין – these properties which cannot be resorted to (i.e., movable properties), with property from which debts may eventually be collected (i.e., landed property). And even though no oath is imposed on these properties, where they claimed movables and landed property and mandated an oath on the movables, the movables obligate an oath on the landed properties through an oath of implication (i.e., the rule permitting the court to insert in an oath an affirmation to which the person concerned could not have been compelled directly). And we learned the oath of implication from the woman suspected of having committed adultery, as it is written (Numbers 5:22): “And the woman shall say, ‘Amen, Amen,’” “Amen” from this man, “Amen” from another man,” “Amen” that she did not act foolishly while she was betrothed; “Amen” that she did not act foolishly while married, a widow waiting for the יבם/the dead husband’s brother to marry or reject her and the case of a woman conduced to one’s house to consummate the marriage."
+            ],
+            [
+                "כל הנעשה דמים באחר – The Gemara explains (Kiddushin 28a-b): whatever is assessed as an equivalent (i.e., an exchange is meant and not a sale for cash), [for] anything – if one comes to give him money for another thing, must assess its value, that is, all the movables except for coins.",
+                "כיון שזכה זה – that is to say, once the first [person] pulls, the second is obligated for an exchange (I.e., a form of possession by handing to the purchaser an object as a symbolical substitute), in every place that they are, and if they died or lost it, and even though he had not pulled, since through the pulling by the seller of the scarf or the object, the object is acquired by the purchaser in whatever place he is in. And even though the object that they are purchasing is not worth at least a penny, and as long as it is not a coin or produce, with these – we do not acquire through them. And all things are acquired by exchange – movables, slaves and property, except for coinage which is not acquired through exchange, since the minds of people are [focused] on the form of the coin and not on its substance. For its form is likely to become nullified. Therefore, if a person purchased a coin without weight or without number, and said: “these are in exchange for a certain field,” or a certain slave, or a certain object, since this one pulled it, the other is liable in its exchange, for he has revealed his thought that he is not strict about its form since he didn’t weigh it or count it. For there is no way that the acquisition of the coin will take effect where it is lacking in his eyes, other than to acquire it along with land.",
+                "רשות הגבוה בכסף – the treasurer who gave monies for the animal for the needs of the Temple treasury, even if it is at the end of the world, he has acquired it. But regarding a commoner who cannot acquire other than through claim based upon undisturbed possession, that is until he pulls it. And if the commoner gave money for the object, as long as he didn’t pull the object, he did not acquire it, and the seller can return the monies if he retracts from the sale of the object, and he accepts upon himself [the curse] of “he who punished” ( see Mishnah Bava Metzia, Chapter 4, Mishnah 2) (for not standing by his word). But if the purchaser pulled the object, even though he had not given the monies that he had stipulated, neither party of them can retract. And if he did not give the monies and did not pull the object, but rather, were pardoned on the sale in the presence of witnesses and he (i.e., the purchaser) was reconciled that her would purchase it for such-and-such an amount, and his fellow was reconciled to sell it for such-and-such an amount, even if he said: “you are my witnesses,” there is nothing in those words, and even [the curse] “he who punished” (for not standing by his word) is not here.",
+                "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט – He who says: “This bull is for a burnt-offering” or “this house is devoted to the Temple treasury, even if it is at the end of the world, he has acquired it. And the common person does not acquire until he pulls the animal’ and takes hold of the house."
+            ],
+            [
+                "כל מצות הבן על האב – All commandments of the son which lie upon the father to do for his son. And they are six things: to circumcise him, to redeem him if he is a first-born, to teach him Torah, to teach him a trade/craft, to marry him off to a woman and to have his son taught swimming (Kiddushin 30b).",
+                "אנשים חייבים – The father is obligated in these commandments regarding his son, but the mother is exempt.",
+                "וכל מצות הבן – that lie upon the son to do for his father, which are fear and honor: fear – he should not sit in his place nor contradict his words, nor tip the scales against him; honor: feeds him and provides him drink, dresses and covers him, brings him in and takes him out.",
+                "אחד אנשים ואחד נשים חייבים – [both] daughters and sons are obligated [for this].",
+                "וכל מצות עשה שהזמן גרמה – that the time carried with it for the commandment that would come, such as Shofar, Sukkah, Lulav and Tzizit (ritual fringes)",
+                "שלא הזמן גרמה – such as Mezuzah, making a railing around the house (Deuteronomy 22:8), a lost object, and sending forth the mother-bird. And these two general principles are not exact/specific: As we hold: we don’t learn from general principles, even in a place where it says regarding them, “except for.” For the [eating of] Matzah on the night of Passover, rejoicing on the festivals and Hakhel (gathering together in Jerusalem – see Deuteronomy 31:12 on the holiday of Sukkot), they are all positive time-bound commandments but women are obligated [in them]. But the [commandments of] Torah study, being fruitful and multiplying, and the redemption of the [first-born] son, which are positive commandments which are not time-bound, and women are exempt [from them]. But the final principle of “all negative commandments, both men and women are obligated, except for [the commandments of] “you shall not round off [the side-growth on your head]” (Leviticus 19:27), nor “destroy the side-growth of your beard” (ibid.,) nor defile yourself to the dead (Leviticus 21:1). This general principle is exact, and we derive it as it is written (Numbers 5:6): “[Speak to the Israelites:] When a man or a woman commits any wrong towards a fellow man…” The Bible compares a woman to a man in all the punishments that are in the Torah.",
+                "חוץ מבל תקיף ובל תשחית – As it is written (Leviticus 19:27): “You shall not round off the side-growth on your head or destroy the side-growth of your beard.” That which is [forbidden] in destruction, it is [forbidden] in rounding-off. And these women, since they are not [involved] in destruction [of the side-growths of the beard] are also not [involved] in “rounding off” [the side-growth on your head]. And from where do we learn that they are not [commanded] in “destroying” [the side growth of the beard]? As it is written, “the side-growth of your beard.” And it is not written, “the side-growth of your beards.” What is “your beard?” Your beard, but not the beard of your wife.",
+                "ובל תטמא למתים – as it is written (Leviticus 21:1): “The LORD said to Moses:] Speak to the priests, the sons of Aaron….” [which means] the sons of Aaron, but not the daughters of Aaron."
+            ],
+            [
+                "הסמיכות והתנופות – And a woman does not wave it or bring the meal offering close in the southwest corner as per the law if she is female Kohen, and she does not take a handful of meal offering, nor does she offer incense nor does she pinch the bird’s neck with her finger nail nor does she receive the blood in the bowl out of which sprinkling is done nor does she sprinkle the blood.",
+                "חוץ מסוטה ונזירה שהן מניפות – their meal offerings are by themselves, as their meal-offerings require waving by its owners."
+            ],
+            [
+                "כל מצוה שאינה תלויה בארץ – Every commandment which is for the requirements of the body is called, ‘which is not tied to the land [of Israel],” and that which is for the requirement of the land [of Israel], is called, “which is tied to the land [of Israel].”",
+                "חוץ מן הערלה – which applies outside the Land [of Israel], a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional law, or traditional interpretation of a written law). But mixed seats in the vineyard outside of the Land [of Israel] (see Mishnah Kilyaim, Chapter 8, Mishnah 1) are Rabbinic, and it is permitted to sow mixed seeds outside the Land of Israel.",
+                "ר' אליעזר אומר: אף החדש – It is prohibited outside the Land of Israel from the Torah, even though it is an obligation of the land, as it states (Leviticus 23:21): “in all your settlements [throughout the ages].” In every place where you dwell. And the Halakah is according to Rabbi Eliezer.ו"
+            ],
+            [
+                "כל העושה מצוה אחת – greater than his merits, so that his merits would be greater than his sins.",
+                "מטיבין לו ומאריכין את ימיו – for the world to come.",
+                "ונוחל את הארץ – the land of the living.",
+                "וכל שאינו עושה מצוה אחת – for his sins were greater than his merits and he doesn’t do one Mitzvah so that half [of his deeds] would be meritorious and half for liability, but his sins remained greater.",
+                "ולא בדרך ארץ – that his dealings with others would not be joyous.",
+                "אינו מן הישוב – that are inappropriate for the public welfare, for their dwelling is like those who dwell with the insolent (see Psalms 1:1) and they are invalid to give testimony."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האיש מקדש בו ובשלוחו – at first by him and afterwards with his agent, for it is a greater Mitzvah by him than with his agent, for when he engages himself in the Mitzvah, he receives greater reward. And we derive [the concept] that the agent of a person is [considered] like that person (see also Mishnah Berakhot, Chapter 5, Mishnah 5) from a Biblical verse, as it is written (Exodus 12:6): “and all the assembled congregation of the Israelites shall slaughter it [at twilight],” for does the entire people of Israel slaughter the Passover [sacrifice]? But from here [we derive the concept] that the agent of a person is like that person.",
+                "האיש מקדש בת בתו כשהיא נערה – and all the more so when she is a minor. And the fact that the Mishnah took [the terminology] “a girl between the ages of twelve and twelve-and-one-half years of age” is the custom which comes to teach us that it is forbidden for a man to betroth his daughter when she is a minor until she grows [to adulthood] and says that I want [to be with] so-and-so.",
+                "ואם לאו, אינה מקודשת – for since he [i.e., the prospective husband] said, be betrothed to me, be betrothed to me, each one is [considered] betrothal on their own.",
+                "עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה – this one of them is not established other with the concluding one of them, for if he said to her, “be betrothed to me with this, with that and with the other” and she would consume one at a time, all that she has consumed would be like a loan regarding her, and when she reaches the final one, the betrothal is completed; if it has [the value of] the equivalent of a Perutah/penny, he would betroth with a loan and a Perutah, and we establish that he who betroths with a loan and a Perutah, her mind is on the Perutah and she is betrothed; but if the last [item] is not worth a Perutah, even though that what came before is worth the equivalent of a Perutah, when we arrive at the conclusion of the betrothal, it is a betrothal through a loan, and one who [tries to] betroths through a loan, [the woman] is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "של זהב ונמצא של כסף כו' – There are different people who prefer only that or that.",
+                "רבי שמעון אומר: אם הטעה לשבח, הרי זו מקודשת – Rabbi Shimon does not dispute other on [the question] of financial increase; for in and of itself, if it is of the same value, it would be fine for him. But regarding the increase in value of genealogies, such as “if he is a Levite, and it was found that he is a Kohen, Rabbi Shimon would admit that even if he had been deceived or he deceased her, even for something better, she is not betrothed, for his betterment is not pleasant for her since he exalts himself over her. And the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "שפחה גודלת – who plaits women’s hair. Another explanation: someone who is talkative and a master of language, as it states (Ezekiel 35:13): “And you spoke arrogantly against Me [and multiplied your words against Me: I have heard it].”",
+                "אע\"פ שאמרה בלבי היה להתקדש כו' – that words that are in the heart are not words."
+            ],
+            [
+                "הלך וקדשה במקום אחר – He is showing him [i.e., the agent] the place, and this is not a condition."
+            ],
+            [
+                "תצא שלא בכתובה – for he said that it is impossible for me with a woman who takes vows. But a Jewish bill of divorce is required from doubt, since he did not specify, perhaps his mind was on a woman who takes vows.",
+                "הפוסלים בכהנים – It is explained in Tractate Ketubot (Chapter 7, Mishnah 7)."
+            ],
+            [
+                "סבלונות – presents that the groom generally sends to his betrothed.",
+                "אינה מקודשת – and we don’t say that he knew that his [act of] betrothal was not a betrothal and that he determined to send her presents of betrothal for the purpose of betrothal, but we say that because of the first betrothal, he sent [them].",
+                "וכן קטן שקידש – and he sent presents of betrothal when he became an adult"
+            ],
+            [
+                "אינן מקודשות – as it says in Scripture (Leviticus 18:18): “Do not marry a woman as a rival to her sister [and uncover her nakedness in the other’s lifetime].” At the time when they became rivals/associate wives to each other you have no legal marriage, even with one of them. And the same law applies to all the cases of consanguinity (i.e., where a man and woman are forbidden to each other) where they have [the punishment of] Divine extirpation, for the betrothal does not take effect.",
+                "ושלהן היתה – We understand from our Mishnah that a person who betroths with stolen goods, and even with her stolen goods is not betrothed. And we do not say that when he received it, it took effect, for since it is taught that “it was theirs and it was Seventh-year produce,” that because it was of the Seventh year and the produce was ownerless, because of that, the women are betrothed, but sisters cannot be betrothed [to one man], but if it (i.e., the produce) was not of the Seventh-year, for it was [in reality] theirs (i.e., belonging to the sisters), betrothal does not take effect with any one of them. But especially when one betroths with stolen [produce] prior to despair [of the original owner of getting it back], we say that it is not a betrothal, but when one betroths with stolen [produce] after [the original owner] despairs [of getting it back], his betrothal is a betrothal. And we understand also that one who betroths with Seventh-year produce is betrothed. And we don’t say that they are not his monies to take possession of them, but rather, since he took possession of them, it is his money for all matters. And we also understand that a woman can become an agent for her fellow [female], and even in a case where she becomes her rival. And even though that in all testimony where a woman is fit to, the rival is not fit for it. But her agency, however, since it was done, it was done. For here in these betrothals, they are made rivals one to the other when she accepts it, for it is taught that sisters cannot become betrothed [to the same man], but women who are strangers (i.e., not related) may be betrothed [together]. And our Mishnah is reconciled in the Gemara (Kiddushin 52a) according to this Halakha, that a person who betroths a woman and her daughter or [betroths] a woman and her sister, both (i.e., woman and daughter AND woman and her sister) are viewed as one, and they are not betrothed. For one was [regarding] a woman and her daughter and one was [regarding] a woman and her sister, such as the case where he said to both of them: “One of you is betrothed to me,” but he did not explicate to which of them he is betrothing, and one of them accepted the betrothal/Kiddushin on behalf of her [female] partner (i.e., either her sister or her daughter), or both of them accepted the Kiddushin/betrothal as one, betrothed, but both of them require a Jewish bill of divorce. And if he said: “[to the one] who is appropriate for me for engage in sexual relations is betrothed to me,” they are not betrothed, for each one of them (i.e., these pairs of women – woman and sister; woman and daughter) there is [the question] of doubting her [on account of] the sister and of his wife, and none of them are appropriate for sexual relations. And there is also the story (spelled out in our Mishnah) and among them, two are sisters and one [man] collected a basked containing chosen fruits and said to the one appropriate for sexual relations, “become betrothed to me.” But the Sages said, that sisters may not become betrothed [to one man], but strangers who were worthy for sexual relationships can be betrothed. But if one [man] said: “All of you are betrothed to me,” not a single one of them are betrothed to him, for just as sisters cannot become betrothed [together to the same man], so all the others cannot betrothed to him, since he said, “all of you.”"
+            ],
+            [
+                "המקדש בחלקו – [the portion] that he divided with his brothers who are Kohanim.",
+                "אינה מקודשת – because the Kohanim became worthy from the table of “On-High” (i.e., God), and Scripture states (Numbers 18:9): “This shall be yours from the most holy sacrifices: the gifts….” Just as fire you cannot use other than for eating, so too, these gifts you shall not use them other then for eating. And regarding tithes, it is written that they are for God, and it shall remain in his status.",
+                "רבי יהודה אומר מזיד קידש – Second Tithe, for it goes out to become non-sacred produce through redemption, and it was removed to non-sacred produce via this sanctification (i.e., betrothal). And Rabbi Meir there is no path of redemption in this manner.",
+                "ובהקדש – of keeping the Temple in repair.",
+                "מדיד קידש – for since he new that it was dedicated to the Temple and he removed it to non-sacred status on purpose, his holiness became profaned.",
+                "ובשוגג – that he did not know that it was dedicated Temple property and he did not like it that dedicated Temple property would become profaned by his hand, his holiness was not profaned, and she is not betrothed. But Rabbi Yehuda held the opposite, and the Halakha is according to Rabbi Meir in tithing, and according to Rabbi Yehuda as regarding objects dedicated to the Temple worship."
+            ],
+            [
+                "המקדש בערלה וכו' אינה מקודשת – since all of them are forbidden to derive benefit [from them]. The fruit of trees from the first three years, as it is written (Leviticus 19:23): “[Three years it shall be forbidden to you,] not to be eaten,” both the prohibition of eating and the prohibition of deriving benefit by implication.",
+                "ובכלאי הכרם – as it is written (Deuteronomy 22:9): “[You shall not sow your vineyard with a second kind of seed,] else the crop [from the seed you have sown – and the yield of the vineyard may not be used],” lest it be burned by fire.",
+                "ובשור הנסקל – as it is written concerning it (Exodus 21:26): “[When an ox gores a man or a woman to death, that ox shall be stoned] and its flesh shall not be eaten….”",
+                "ובעגלה ערופה – as it is written about it “absolve” like with things dedicated to the Temple (Kiddushin 57a) as it states (Deuteronomy 21:8): “Absolve [O LORD, Your people Israel whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel] and they will be absolved of bloodguilt.”",
+                "בציפורי מצורע – As is taught in a Baraita (Kiddushin 57a – the School of Rabbi Yishmael): It is stated: an offering which makes it fit [for admission to the Temple or eating sacred food] and an offering which procures atonement are mentioned within [the Temple]; the guilt offering of the leper which qualifies him to eat sacred food, and his sin offering which atones, both of them are offered inside [the Temple]. And it is stated: an offering which makes him fit and atones outside, also qualifies him; the birds of the leper that qualify him to come into the camp [of Israel], and which atone; the heifer whose neck is broken – where it says concerning it “and they will be absolved of bloodguilt” (Deuteronomy 21:8), and both of them are performed outside of the Temple court. Just as it qualifies him and atones for him which is mentioned – inside the Temple, which are the guilt offering and sin-offering of the leper, that which qualifies him is like that which atones, for both of them are sacred things and it is prohibited to derive any benefit from them, so also that which qualifies him and atones for him outside, which are the birds of the leper and the heifer whose neck is broken, qualifies for him as it atones for him are also prohibited to derive benefit [from them]. And from when are the birds of the leper prohibited to derive benefit? From the time of their slaughter, and the slaughtered bird alone is prohibited to benefit from it; but the heifer whose neck is to be broken – its being brought down to an ever-flowing wadi, prohibit it [to derive benefit from it].",
+                "ובשער הנזיר – As Scripture states (Numbers 6:5): “[Throughout the term of his vow as nazirite, no razor shall touch his head;] it shall remain consecrated [until the completion of his term as nazirite of the LORD,] the hair of his head being left to grow untrimmed.” The growth of the untrimmed hair of his head makes it holy.",
+                "ופטר חמור – It is stated concerning him (i.e., the firstling ass) (Exodus 13:13): “[But every firstling ass you shall redeem with a sheep; if you do not redeem it] you must break its neck….” And it is stated concerning the heifer whose neck is to be broken (Deuteronomy 21:4): “There, in the wadi, they shall break the heifer’s neck. Just as the heifer whose neck is broken is prohibited to derive benefit from it, so also one may not derive benefit from the firstling ass, and it is not permitted to derive benefit from the heifer other an after its neck is broken.",
+                "ובבשר בחלב – it is stated three times [in the Torah: (Exodus 23:19; Exodus 34:26 and Deuteronomy 14:21): “You shall not boil a kid in its mother’s milk,” One of them prohibits eating and one prohibits deriving benefit and one of them prohibits cooking.",
+                "ובחולין שנשחטו בעזרה – as it is written (Deuteronomy 12:21): “[If the place where the LORD has chosen to establish His name] is too far from you, you may slaughter [any of the cattle or sheep that LORD gives you…].”If the Place is distant from you, you may slaughter, but you may not slaughter if the Place is close to you. It is possible that you may not eat it, but rather cast it to dogs, as we learn (Exodus 22:30): “[You shall be holy people to Me: you must not eat flesh torn by beasts in the field;] you shall cast it to the dogs.” That (i.e., flesh torn by beasts in the field) you shall cast to the dogs, but not non-sacred animals that were slaughtered in the Temple court.",
+                "מכרן וקדש בדמיהן מקודשת – for you may not have anything that stamps its purchase price [with its own sacred character] that will be like it other than idolatry and Seventh-year produce. Idolatry – as it states (Deuteronomy 7:26): “[You must not bring an abhorrent thing into your house,] or you will be proscribed like it; [you must reject it as abominable and abhorrent, for it is proscribed].” Everything from which you derive benefit, it becomes like it. And [concerning] Seventh-year produce, where it says (Leviticus 25:12): “[For it is a jubilee.] It shall be holy to you; [you may only eat the growth direct from the field.]” It stamps its purchase price like something dedicated to the Temple. And Idolatry and Seventh-year produce are two verses that come with the same teaching, and all cases which have two verses that come with the same teaching, we don’t learn anything from them."
+            ],
+            [
+                "המקדש בתרומות – The Great Terumah (i.e., the two-percent that every Israelite gives to a Kohen) and the “tithe-of-the tithe” (i.e., the one-tenth of the tenth that the Levite receives from an Israelite that goes to a Kohen).",
+                "ובמעשרות – First Tithe and the Poor Tithe.",
+                "ומתנות – the shoulder, the cheeks and the stomach (see Deuteronomy 18:3).",
+                "ובמי חטאת – and with the water of the ashes of a sin-offering, and they are suitable to be sold to the impure to take from the reward for bringing them to the Temple place and the reward for drawing water for the altar. But the reward for sprinkling and the reward for Kiddush, which is giving the ashes in water, is forbidden.",
+                "ואפילו ישראל – this is how it should be understood: And even an Israelite to whom fell Terumot and gifs from the house of his mother’s father who is a Kohen, for he was found worthy of them and he is able to sell them to Kohanim, and if he betrothed a woman with them, she is betrothed. And even if Terumot did not fall to him, but rather eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, which had not yet been dedicated, for since, the Kohen inherits them, he stands to raise them and these Terumot are his. And this Israelite who inherited them also can separate from them the Terumah and it is his, and he can sell them to Kohanim, for the gifts that had not been dedicated are like those that had been dedicated."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית וקדשה לעצמו – We say in the Gemara (Kiddushin 58b) what is \"והלך\" /”and he went ? That he went with deception, and for that reason, the Mishnah teaches: “He who says to his friend” and it doesn’t teach: “He who says to his agent,” to teach us that even though he had not made him his agent from the outset to this, but said to him: “Betroth to me a specific woman,” if he betrothed him to himself, , we call him that he went with reception and that he was a deceiver.",
+                "ובא אחר וקדשה בתוך ל' יום מקודשת לשני – and he can consummate a marriage by conducting a woman to his home, even within these thirty days.",
+                "מקודשת – and she requires a Jewish bill of divorce from both of them.",
+                "בת כהן לישראל – if this woman is the daughter of a Kohen, that became betrothed after thirty days, all thirty days, she may consume the Priest’s sacred gifts, for she was not invalidated from eating Terumah of her father’s house. But if she is the daughter of an Israelite [who is betrothed] to a Kohen, she does not eat Terumah, for she is not yet the wife of a Kohen."
+            ],
+            [
+                "הרי את מקודשת לי – with this Perutah/penny on the condition that I will give you two hundred Zuz.",
+                "ויתן – and when he gives it [to her], she is betrothed retroactively, but all who say, on condition is treated like one who says, “from now.”",
+                "הרי זו מקודשת ויש לו – if there witnesses that he has it (i.e., the money), and if it is not known that he has it, she is doubtfully betrothed, lest he has it, but that he intends to upset her.",
+                "ןאם הראה על השלחן – for he was a money-changer and he showed her money on the table that was not his, and she is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "בית כור – an appropriate place to seed a Kor, which is thirty Seah..",
+                "ויש לו – If there are witnesses that he has it, she is certainly betrothed, but if it is not known that he has it, she is doubtfully betrothed. And we don’t say that monies that people make is what they hide, for we fear lest he have it and he has the intention to upset her. But land we don’t suspect that perhaps he has it, for if there is that he has land, it has a voice.",
+                "ואם הראה בבקעה – that it is not his, and even though that he set it down for a tenant who will pay a fixed rent payable in kind or land tenancy on a fixed rent, she is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "כל תנאי – which is not a double [stipulation] (stating both alternatives) is not a [valid] condition, for even if the condition was not fulfilled, the words/matters were fulfilled.",
+                "אם יעברו ואם לא יעברו – and if he did not double the words, his condition would be fulfilled and they (i.e., Reuben, Gad, and one-half of the tribe of Manasseh would inherit the land of Gilead, even though they would not cross [the Jordan River to fight the battles in Canaan with their brethren]. And even though he (i.e., Moses) said, “If every shock-fighter among the Gadites and Reubenites crosses the Jordan with you…” we don’t have that it follows from the affirmation, we derive the negative by implication. And we learn from it also, that we require the condition before the action, for since he did not say, “give it to them if they will cross [the Jordan]” implies that if he had said such, its condition would not come and void the action of the gift that preceded it, and we also learn from it that we require the affirmative prior to the negative, for he (i.e., Moses) did not say, “if you will not cross, don’t give them, but if they do cross, give them.”",
+                "ר' חנינא כו' – He disputes the double condition, that there is no need to double, for it follows from the affirmation that we derive the negative by implication, and this is what Moses doubled, there was a need for that matter. And regarding the Halakhic decision, if he said, “on condition,” there is no need for the double stipulation, and neither the affirmation prior to the negative, nor the condition prior to the ac, but the condition stands. But, if he did not say, “on the condition,” he would need all of these things that we mentioned, “and if not,” the condition is void and the action is valid, and it doesn’t make a difference whether the condition was made in monetary matters or in [the realms] of Jewish divorce and betrothal – everything is equivalent in this matter."
+            ],
+            [
+                "והוכר עוברה דבריו קיימין – Maimonides wrote [in his commentary to the Mishnah] that he may not come upon her until he betroth her a second time, for a person does not ever give possession of (i.e., sell) what does not yet exist, and they did not say that his words are fulfilled other than to be stringent upon her so that she cannot marry anyone else."
+            ],
+            [
+                "ואעשה עמך כפועל – with the labor of one day [as the betrothal monies], and not that he is betrothing her with the salary of the work for since we hold that there regarding hiring there is from the beginning to the end, hence it is found that when he completes his work, his hire is like a loan to her, and one who betroths with a loan is not betrothed, but he betroths her now with a Perutah/penny , on the condition that afterward, he will act with her like a [day] laborer.",
+                "ע\"מ שירצה אבא – In the Gemara (Kiddushin 63b), it explains that the father will not protest, and when they established the time for his protest, such as if he (i.e. the potential husband) said if the father will not protest all thirty days. Therefore, the father desired it, if the thirty days passed and he did not protest, then she is betrothed. If he didn’t want it (i.e., the betrothal to take place), that he protested within the thirty day [period], she is not betrothed.",
+                "מת האב – within the thirty day [period], she is betrothed, for as we said, who is protesting?",
+                "מת הבן – within the thirty day [period], we teach the father that he should protest so that she would not be in need of her brother-in-law (i.e., the husband’s brother – in the case of his dying without issue, enters his estate and marries his wife)."
+            ],
+            [
+                "אני קדשתיה נאמן – to wed her, that he would not be arrogant before the father that who received the betrothal [monies] to say, “I am he,” for if it was not the truth, he would be afraid, as perhaps he would contradict him."
+            ],
+            [
+                "וגרשתיה – I received her Jewish bill of divorce.",
+                "והרי היא קטנה – now when I said this about her.",
+                "נאמן – to make her disqualified from the priesthood [through marriage]. He is believed about his daughter all the time that she is a minor, as it is written (Deuteronomy 22:16): “[And the girl’s father shall say to the elders,] ‘I gave this man my daughter to wife…” When he said “[this] man, he prohibited her to everyone else, for we do not know to whom [it was that he was talking about], and when he returned and said to this one, he made her permissible to him.",
+                "והרי היא גדולה – and if he said this after she had grown [into adulthood], but did not say this when she was still a minor, he is not believed.",
+                "נשבית ופדיתיה וכו' אינו נאמן – to disqualify her from the priesthood, for regarding marriage, the All-Merciful (i.e., the Torah) believes the father; regarding her being taken captive, he is not believed.",
+                "יש לי בנים – and my wife will not be dependent upon her brother-in-law (who in the case of his brother dying without issue enters into his estate and marries his wife).",
+                "יש לי אחים – and my wife will be dependent upon her brother-in-law, but up until now, she was in the status that she would not be dependent.",
+                "אין הבוגרות בכלל – because they are not in the domain of the father to become betrothed, and even though he had made the adult daughter an agent to receive her betrothal, we say (Kiddushin 64b) that a person does not put aside a Mitzvah which [primarily] rests on him [to see to the betrothal of his daughter] and perform one which is not incumbent upon him [concerning his adult daughter]. But minors and girls between the ages of twelve and twelve-and-one-half require a Jewish bill of divorce, out of doubt, for we don’t know which of them he (i.e., the father) had betrothed."
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתי גדולה – it was necessary for the Tanna [of our Mishnah] to teach us of the dispute of Rabbi Meir and Rabbi Yosi in the case of: “I betrothed the eldest” and “I betrothed the youngest.” For had [the Mishnah] only taught us regarding “I betrothed the eldest,” I would think that on this which Rabbi Meir is commenting upon, and since there is a younger [daughter] than her, it is to this one, “the elder” that he calls her, for it is praiseworthy for a person to call his daughter with the language of “older” even though she is “younger,” when there is younger sister younger than her. But, regarding a minor, I would say that he (i.e., Rabbi Meir) would agree with Rabbi Yosi, that all the while that he can call her “elder,” he would not call her “younger.” But if [the Mishnah only taught] that alone (i.e., the statement of Rabbi Meir), it is on that alone which Rabbi Meir is commenting upon but on this one (“I betrothed the younger”), I would say that Rabbi Yosi agrees with Rabbi Meir. Therefore, it was necessary to teach both of them. And the Halakha is according to Rabbi Yosi in both cases."
+            ],
+            [
+                "האומר לאשה קדשתיך וכו' – it is necessary for us to mention the case of when he says, “I have betrothed you,” and [the case] when she says, “you have betrothed me.” For if it (i.e., the Mishnah) [only] taught when he says to the woman: “I have betrothed you,” he is forbidden to her relatives while she is permitted to his relatives, I would think that the law is that she does not make herself forbidden to his relatives, for if he were to tell a lie, as a man doesn’t care [and hence speaks thus] if he forbids himself to her relatives for no reason, and he lies when he says, “I have betrothed you,” even though he has not [in reality] betrothed her, but she, when she states “You have betrothed me,” prohibits herself to the entire world until he gives her a Jewish bill of divorce, for if he had not established this for her, she would not have said it, and through her mouth he would be forbidden to all of her relatives, and even if he gave her a Jewish bill of divorce; this is what it comes to tell us, [that this is not the case]. (see Kiddushin 65a)",
+                "קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי וכו' – because you might think to say that since according to the Torah, the father is believed about his daughter, that the mother would be believed about her daughter, according to the Rabbis, but what it comes to tell us is that she is not believed."
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתך וכו' – Since the [Mishnah] taught above these clauses above [in the previous Mishnah], it (i.e., the Mishnah) also teaches this, and even though it is a Mishnah that is not necessary, and in all of these [sections] when she says: “You have betrothed me,” we request from him that he give [her] a Jewish bill of divorce in order that it will permit her [to marry others]. And if he gave a Jewish bill of divorce on his own accord, we force him to give [her] the Ketubah [settlement]."
+            ],
+            [
+                "כל מקום שיש קדושין ואין עבירה – that the betrothal takes effect, and there is no sin [associated] with her marriage. And this principle is not exact, for a male convert who marries an illegitimately born female, the betrothal is valid but there is no sin [associated] with it, for a community/congregation of converts is not called a community. And even though any child-born goes after the [status] of the male, [in this case] the child is illegitimate (i.e., a Mamzer), both whether a convert married an illegitimately born female or whether a Mamzer married a woman convert.",
+                "וכל מי שאין לה עליו קדושין וכו' הולד ממזר – In [Tractate] Yevamot (49a) we derive it from Scripture, as it is written (Deuteronomy 23:1): “No man shall marry his father’s former wife, [so as to remove his father’s garment],” and near it (verse 3), [it states]: “No one misbegotten [shall be admitted into the congregation of the LORD; none of his descendants, even in the tenth generation, shall be admitted into the congregation of the LORD].” And we maintain her as a widow whose husband died childless waiting for her brother-in-law to act (i.e., either to marry her or to absolve her of the obligation through the Halitzah/refusal ceremony) of his father, as she is the wife of the brother of his father and she is liable to Divine extirpation through him.",
+                "על אחת מכל העריות – of those liable for Divine extirpation.",
+                "ולד שפחה ונכרית – as it is written [regarding] a female maidservant (Exodus 21:4): “the wife and her children shall belong to the master…” and [regarding] a heathen woman, it is written (Deuteronomy 7:4): “For they will turn your children away from Me [to worship other gods]…,” and because it is not written, “and she will turn [your children] away [from Me], we learn from it that this is how it should be understood: “do not give your daughters to their sons [or take their daughters for your sons]” (Deuteronomy 7:3), for the husband of your daughter will turn away your son that your daughter will give birth to through him from Me, but, it does not repeat “his daughter you shall not take for your son,” for the child (literally “male,”) that comes from the heathen is not called “your son,” but rather, “her son.”"
+            ],
+            [
+                "ממזר שנשא שפחה – and even ab initio, a Mamzer can marry a maid-servant in order to purify his children. And the Halakah is according to Rabbi Tarfon. But Rabbi Tarfon admits that a slave who married a Mamzeret, the child is a Mamzer, for the slave has no pedigree"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עשרה יוחסין עלו מבבל – that Ezra set aside all of the ineligibles who were in Babylonia and they were brought up with him, in order that she shouldn’t be mixed with traced genealogies, because there was no Jewish court there.",
+                "חללי – Kohanim who were born from those who had been ineligible for the priesthood, such as a widow [married to] to a High Priest or a divorcee, the female issue of a Kohen’s illegitimate connection (or a Kohen’s wife illegitimately married to him), and/or a harlot to a common Kohen.",
+                "חרורי – freed slaves.",
+                "נתיני – Gibeonites who were circumcised in the days of Joshua, and were prohibited from marrying into the community [but would serve as water drawers and hewers of wood].",
+                "שתוקי ואסופי – we will explain them further on (Mishnah 2).",
+                "גיורי וחרורי ממזרין כו' כולם מותרים לבא זה בזה – for a community of converts is not considered a community, and Mamzerim are not warned about that they should not enter the community of converts, but Levites, and Israelites cannot [marry] with a Mamzer. And the illegitimate child of unknown fatherhood and the foundling, whose father and mother are unknown, are doubtful Mamzerim (i.e., illegitimate) and are permitted to be mixed with certain Mamzerim, for we say that into a clear congregation he may not enter, but into a doubtful congregation he may enter."
+            ],
+            [
+                "שתוקי. כל שהוא מכיר את אמו – that he calls, “Daddy,” but his mother silences him.",
+                "בדוקי – that they examine the mother. If she said that she was impregnated by an appropriate individual, the child is appropriate. And the Halakha is according to Abba Shaul."
+            ],
+            [
+                "כל האסורים לבא בקהל – even though we have taught in the beginning (Mishnah 1), that illegitimate children and Gibeonites who were circumcised at the time of Joshua are permitted to marry each other, it comes to tell us, for example, that an Ammonite or Moabite convert may marry an illegitimate child, an illegitimate child of unknown fatherhood and a foundling whose mother and father are unknown.",
+                "ר\"י אוסר – It explains in the Gemara (Kiddushin 74a-b) that this is how it should understood. Rabbi Yehuda who prohibits a convert [marrying] an illegitimately-born woman, that these words refer to a convert of all the other heathens who is permitted to enter the congregation [of Israel], he is the one who is prohibited to marry an illegitimately-born woman, according to Rabbi Yehuda who holds that a congregation of converts is a congregation. But an Ammonite or Moabite convert who is prohibited from entering the congregation [of the LORD], Rabbi Yehuda would admit that he is permitted to [marry] an illegitimately-born woman.",
+                "ודאן בודאן מותר – such as an illegitimately-born child with a Gibeonite.",
+                "ודאן בספיקן – An illegitimately born child and a Gibeonite with an illegitimate child of unknown fatherhood and a foundling whose mother and father are unknown.",
+                "ספיקן בספיקן – an illegitimate male child of unknown fatherhood with an illegitimate female child of unknown fatherhood and a male foundling whose mother and father are unknown with a female foundling whose mother and father are unknown and [the case of] a male foundling whose mother and father are unknown with an illegitimate female child of unknown fatherhood. Even though each of these contains a doubt, it is prohibited, lest one was really “kosher/fit” and the other was unfit. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer.",
+                "וכותי – this is its doubt, since they are not expert in the laws of Jewish divorce and betrothal. And nowadays, they (i.e., the Rabbis) made them to be like complete heathens for all their matters."
+            ],
+            [
+                "ארבע אמהות – two from the side of the father and two from the side of the mother.",
+                "שהם שמונה – four from [the side of] the father and four from [the side of] the mother. And what are they? Her mother, her mother’s mother, the mother of her father’s mother, the mother of the mother of her father’s mother, the mother of her father, the mother of her father’s mother, the mother of her father’s father, the mother of the mother of her father’s father. We examine them so that there was not among one of them a disqualification/blemish.",
+                "ואם היתה לויה וישראלית – And a Kohen comes to marry her.",
+                "מוסיפין עליהן עוד אחת – one mother for each and every pair, such as her mother, and her mother’s mother, and the mother of her mother’s mother, and similarly for all of them, and that we examine the mothers, but we don’t examine the fathers, lest there is a disqualification in her father or in her father’s father, because it is the manner of people, when they put each other to shame through a dispute, they put each other to shame through traced genealogy for if there was any disqualification from the side of the fathers, it was known. But the women do not put each other to shame with disqualification of genealogy but rather through unchastity, and if there is within them a matter of disqualification of genealogy, it has no voice. And this obligatory examination is not mentioned, other than with a family that raises a protest against her legitimacy, but a family that does not have an suspicion about he, does not require an examination, for all families stand under a presumption of fitness, and the man alone must check when he comes to marry a woman from a family where there is a doubt, but the daughter of Kohen who comes to marry does not have to check upon the man [and his family], for there is no specific law prohibiting women of legitimate birth to marry men of illegitimate birth (see Talmud Yevamot 84b), and the daughter of a Kohen is permitted, ab initio, to marry a convert and a man unfit for the priesthood because of his father’s illegitimate connection, and the same law, all the more so, applies for the daughter of a Levite and an Israelite woman."
+            ],
+            [
+                "אין בודקין מן המזבח ולמעלה – He began to examine the mothers, and found that her father’s father served at the Altar, there is no need to examine after the mother of her father’s father, since her son served at the Altar, it is known that he is of legitimate descent.",
+                "ולא מן הדוכן ולמעלה – if he found that he as a singer on the platform.",
+                "ולא מן הסנהדרין ולמעלה – and especially from the Sanhedrin/Jewish court that was in Jerusalem, and even from those who adjudicated only monetary cases, for they would not place anyone from the Sanhedrin other than a Kohen, Levite or Israelite of legitimate descent, as it is states (Numbers 11:16): “And let them take their place there with you,” those that are similar to you in descent and in wisdom.",
+                "וגבאי צדקה – since they would quarrel with these people, they would seize the Tzedakah, and even on Fridays, if they had with them a matter, it would have a voice.",
+                "בערכי ישנה של צפורי – In the Sanhedrins of the city whose name is Yeshanah, which is near to Sepphoris.",
+                "ערכי – Sanhedrins where they would arrange and establish the genealogies.",
+                "אסטרטיא של מלך – in the monthly division of each month to go out to the wars of the House of David, a particular family in a certain month. And they would not go out to war other than those with legitimate descent , so that their merit and the merit of their ancestors would help them."
+            ],
+            [
+                "בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם – the daughter of his son or the daughter of his son’s son, until the end of all the generations, but the daughter of his daughter from an Israelite [father] is fit for [marriage into] the priesthood.",
+                "בת גר זכר – even from an Israelites woman, is ineligible for [marriage into] the priesthood, just like the daughter of one unfit for the priesthood on account of his father’s illegitimate connection."
+            ],
+            [
+                "ור\"א בן יעקב אומר וכו' – We bring to a conclusion in the Gemara (Kiddushin 78b) that he (i.e., a Kohen) who comes to take counsel, we give him a ruling in accordance with Rabbi Eliezer ben Yaakov, that a Kohen should not marry the daughter of a male and female convert, but if he marry [the daughter of converts], the Halakha is according to Rabbi Yosi, and we do not compel him to divorce her (literally: “we do not withdraw her from his hand), and his seed from her is fit [for the priesthood]."
+            ],
+            [
+                "האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן – for he is a relative in relation to him, and a relative is not fit to testify.",
+                "ואפילו שמיהם – the husband and his wife, and it is not necessary that the father alone testifies that he is an illegitimate child, for he is not believed, who is not certain [of the child’s paternity], but even the mother who is certain [of the child’s paternity], she is [also] not believed (see Kiddushin 78b).",
+                "אפילו על עובר שבמעיה – who does not enjoy the presumption of fitness.",
+                "ר' יהודה אומר נאמנים – The reason of Rabbi Yehuda is that it is written (Deuteronomy 21:17): “[Instead, he must accept [the first-born, the son of the unloved one, and allot to him a double portion of all that he possesses….” – he will be accepted/recognized to others. From here [we learn that] the father is believed to disqualify his son, but the mother is not believed to disqualify her son. And especially regarding his son he believed, but not on the son of his son, for if this son had children, he would not not believed to disqualify them. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה – it was necessary for the Tanna [of our Mishnah] to inform us that the father that made [someone] his agent to betroth his daughter and a woman that made [someone] her agent to betroth herself, for had [the Mishnah] only mentioned [the case of] the father, I would think that the father that has established his traced genealogy, and when he found that he is of legitimate descent, he betrothed her to himself. And the case where say that he annulled his agent, but a woman who does not establish a traced genealogy, even though she betrothed herself, we don’t rely upon her betrothal, nor did she annul the agent, for she thought that perhaps, the agent would find a person of greater connection than this. And if we only mention about the woman, I would think that because the woman carefully investigates and marries, when she betroths herself, she voids the agent. But the man, who is not strict about his daughter, if she marries any husband, he has not voided the agency of the agent, and he who came first and betrothed her, though that perhaps he is not found. It is necessary. (See Tractate Kiddushin 79a)"
+            ],
+            [
+                "אינו צריך להביא ראיה לא על האשה – for she is of distinguished birth/well-connected , for she was examined when she got married.",
+                "ולא על הבנים – the small children who are clinging to/running after their mother."
+            ],
+            [],
+            [
+                "לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים – because they are light-headed and they both enjoy being enticed.",
+                "אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים – for one is embarrassed from his fellow. And the Halakhic decision is that a woman should not be alone with two men, and all the more so, one man with two women, other than if there were two women who were rivals or sisters-in-law (i.e. widows of a brother who died without issue), or a woman and the daughter of her husband, or a woman and her mother-in-law, or a woman with a baby girl that knows the flavor of sexual intercourse and does not deliver herself to sexual intercourse, since these [pairs[ hate each other and are fearful one of the other, and similarly, she is afraid of the minor lest she see her and tell. And we whip on the private meeting of a free woman with a man, and on the private meeting with those [forbidden] because of incest , other than a married woman who is not whipped , in order that we would not cast suspicion on the legitimacy of her children (see Talmud Kiddushin 81a), but it is permitted to be alone with an animal and with a male, for Israelites were not suspected on pederasty and on relations with animals.",
+                "הגדילו זו ישנה בבסותה וכו' – and this is case where the daughter was from twelve years of age and the boy from thirteen years of age and one day. And at the time where she is embarrassed to stand before him unclothed, even younger than this, they sleep he with his clothes [on] and she with her clothes [on]."
+            ],
+            [
+                "רווק – free, without a wife.",
+                "לא ילמד סופרים – he should not accustom himself to be one of the Scribes, that is to teach young children, because the mothers of these young children are found near him to bring their children to the school.",
+                "אף מי שאין לו אשה – even though he is not free, but rather, he has a wife who does not dwell with him, he should not teach young children. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "וחכמים מתירין – And the Halakha is according to the Sages, for Israelites were not suspected of pederasty.",
+                "כל שאומנותו בין הנשים – for the work of his craft is done for woman, and the women need him.",
+                "לא יתיחד עם הנשים – and even with many women, because they become intimate with him, and are partial with him. But if there was another man with the two women, the Mishnah would teach that he shouldn’t, [but] three or four are even better. But Maimonides interprets that we don’t permit it, even because of the needs of his life to be intimate with woman, since his livelihood is from them.",
+                "חמר גמל וספן – all these are the trades of robbery, when they sleep on the roads, they go in and collect wood and fruit from the vineyards, and furthermore, they have the advantage over other people and violate their conditions.",
+                "רועה – [his cattle] for he removes the cattle to graze in the field of others.",
+                "חנוני – is trained/experienced in fraud, to urinate water in wine and place pebbles in wheat, for a person is obligated to teach his son a clean craft."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..a85c563ad824e9a104a545d94c2ef7f8e3931e01
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,300 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Kiddushin",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Kiddushin",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "האשה נקנית – since a woman is not betrothed other than with her knowledge, it [the Mishnah] teaches, “a woman is acquired” and it does not teach, “the man purchases. And since the first part [of the Mishnah] teaches, “a woman is acquired,” the end [of the Mishnah] teaches, the widow of a brother who died without issue (i.e, “yevamah”), and even though the widow of a brother who died without issue is acquired by the brother of her deceased husband whether of her own knowledge or without her knowledge.",
+                "נקנית בכסף – We learn/derive [through an analogy – Gezarah Shavah – of the words] קיחה קיחה from the field of Ephron. It is written here (Deuteronomy 24:1): “A man takes a wife [and possesses her],” and it is written there (Genesis 23:13): “Let me pay the price of the land; accept it from me, [that I may bury my dead there].”",
+                "בשטר – such if he wrote it [his betrothal] on blank paper/parchment or on earthenware, and even though it does not have the value of a Perutah/penny [the words]: “your daughter is betrothed/[literally: sanctified] to me; [or] your daughter is betrothed to me; or your daughter is my wife in matrimony” and he gave it to her before witnesses, as we derive it as it is written (Deuteronomy 24:2): “she leaves [his household] and becomes [the wife of another man].” Just as leaving is with a document, as it is written (Deuteronomy 24:1): “he writes her a bill of divorcement,” so her become the wife [of another man] is with a document.",
+                "ובביאה – He comes upon her [sexually] in front of witnesses for the purposes of betrothal/sanctification, as it is written (Deuteronomy 24:1): “A man takes a wife and possesses her,” and even though one does not have explicit “betrothal/sanctification” in the Torah greater than sanctification through coition (sexual connection), the Sages state that he who sanctifies [i.e., acquires his wife] through coition, we flog him as a punishment for disobedience (which is left to the discretion of the court) in order that Israelite men would not be promiscuous/lawless.",
+                "בפרוטה – which is one-half a barley of silver",
+                "היבמה נקנית – to be the wife of her deceased husband’s brother in all matters through coition, but [through] money [or] document are not effective for her from the Torah, but the Rabbis are those who decreed that word-of-mouth by the deceased husband’s brother makes her ineligible [to marry] the rest of the brothers, but not to exempt her from the ceremony of removing the shoe of her dead husband’s brother (Deuteronomy 25:5-11), nor to become defiled to her."
+            ],
+            [
+                "עבד עברי נקנה בכסף – as it is written: (Leviticus 25:51): “the price of his sale [shall be applied to the number of years, as though it were for a term as a hired laborer under the other’s authority],” which teaches that he is acquired through money.",
+                "ובשטר – as it says concerning the Hebrew bondwoman (Exodus 21:10): “If he marries another, [he must not withhold from this one her food, her clothing, or her conjugal rights],” the Biblical text makes a comparison to “another;” just as “another” [is acquired] by a document, so too the Hebrew bondwoman is acquired] by a document, and the [law concerning the] Hebrew slave is learned from the Hebrew bondwoman as it is written (Deuteronomy 15:12): “If a fellow Hebrew, man or woman [is sold to you, he shall serve you six years, and in the seventh year you shall set him free],” the Bible compares the Hebrew man to the Hebrew woman.",
+                "בשנים – at the end of six years, he shall go free, even if the year of release is was amidst the six years, he serves, as it written (Exodus 21:2): “he shall serve six years; [in the seventh he shall go free, without payment].” Sometimes he works in the seventh year.",
+                "וביובל – If [during the period of servitude] the Jubilee year comes in contact with [this period] he [i.e., the master] frees him [i.e., the slave].",
+                "ובגרעון כסף – as it is written with the Hebrew bondwoman (Exodus 21:8): “[…who designated her for himself,] he must let her be redeemed…”; there is a comparison made between the male Israelite slave and the female Israelite bondwoman – if his master purchased him for six Maneh and he is destined to leave [his control] at the end of six [years], it is determined that he purchases every year [of service] for a Maneh, and when he comes to redeem himself, his master deducts from his redemption price the value of the years of service that he performed.",
+                "יתירה עליו אמה – that she purchases herself with all of these signs of [feminine] adulthood, as we derive from (Exodus 21:11), “she shall go free,” they use the additional word [of] “going free” for the purpose of widening the scope of the law, that she goes free with [the appearance] of signs [of female adulthood].",
+                "ובמיתת האדון – as it is written (Exodus 21:5): “he shall then remain his slave for life.” To him, but not to his son. But if he [i.e., the slave] is sold and the master dies during the six years, he serves the son, as it says, (Exodus 21:2): “he shall serve six years,” whether to him or to his son. And specifically for a son who serves all six [years] if the master dies, but for a daughter or a brother or others who inherit, he does not serve, as it is written (Deuteronomy 15:12): “[If a fellow Hebrew, man or woman, is sold to you,] he shall serve you six years, [and in the seventh year you shall set him free,” to you, but not to those who inherit. And the Hebrew bondwoman acquires herself with the death of the master like the bondsman who has his ear bored through, as it is written concerning the bondsman who has his ear bored through (Deuteronomy 15:17): “Do the same with your female slave.”"
+            ],
+            [
+                "עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה – As it is written (Leviticus 25:46): “You may keep them as a possession for your children [after you], for them to inherit as property…,” they (i.e., the Rabbis) made an analogy [on a principle common to both between] עבדים /servants to קרקעות/property. Just as property is acquired by money, document and/or claim based upon undisturbed possession [during a legally fixed period], so also, a Canaanite slave is acquired by money, document and undisturbed possession. And the undisturbed possession of the [Canaanite] slave, such as that he unloosed the shoe for his master, or he helped him put on his shoe, or carried his utensils after his master to the bath house, or undressed him, or washed him, or anointed him, dragged [his possessions], or dressed him, or lifted him up or the master lifted up the slave, he has acquired him.",
+                "בכסף על ידי אחרים – and they will give it (i.e., the money) to the Master in order that this one (i.e., the Canaanite slave) will be a free person, but he himself cannot receive from them, and even on the condition that the Master does not have control over him, since he holds that there is no acquisition for the slave in any side without his Master [being involved].",
+                "ובשטר ע\"י עצמו – For he holds that is obligatory for the slave that he leave from under the hands of his master to freedom, for if the slave is of a Kohen, this disqualifies him from eating the Priest’s due, and if the slave is of an Israelite, it prohibits him from [marrying] a slave/handmaid; and because of this it is said that he does not go out to freedom with a document from/by others, but only by himself, and because it is an liability for him, we do not act on behalf of a person to the latter’s disadvantage other than in his presence (see Mishnah, Tractate Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11). And [through] money, which is via others, is different, for the acceptance by the master causes him to be liberated on his own, and these others cannot act on behalf of a person to the latter’s disadvantage, other than through the acceptance of the master, for the master is not made into his agent, but rather, for the needs of himself, and who transfers [possession] on his own.",
+                "וחכ\"א בכסף ע\"י עצמו – for they hold that there is acquisition for the slave without his master; therefore, he acquires himself through money, even through himself, and all the more so, through others.",
+                "ובשטר ע\"י אחרים – as they hold that it is a benefit to the slave that he would go out from under the hand of his master to freedom, and we do something for another’s benefit in his absence. And the Halakha is according to the Sages. But the Canaanite slave acquires his [freedom] if his master blinded his eye or caused him to lose a tooth or mutilated from him one of twenty-four heads of limbs, which are [the tops] of the fingers of the hand, and digits of the feet, and the tops of the ears, the head of the nose, and head of the male genitals, and the tops of a woman’s breasts, and that which is not considered in our Mishnah to be included in those things that the slave acquires himself, because one who goes free through the tops of his limbs requires a document of manumission from his master, that is, that he acquires himself through a document.",
+                "ובלבד שיהא הכסף משל אחרים – for a slave has nothing, for even what he finds and/or receives as a gift – everything belongs to his master. And if he came to be redeemed by himself, the monies must come from others who would give it him on the condition that his master has no control over him."
+            ],
+            [
+                "במסירה – the owners transfer it to the purchaser by a bit or by its hair.",
+                "בהגבהה – but not by taking possession by drawing towards one’s self the object to be acquired",
+                "נקנית במשיכה – and even though that it is possible [to be acquired] by lifting, nevertheless, it is acquired by “pulling” (i.e., drawing towards oneself the object to be acquired), because it clutches [the ground], for she becomes strong with her nails by grasping through the ground. And the Halakhic decision is that whether [we are speaking of] a small animal or a large animal, it is acquired by “pulling” and all the more so by lifting up, for “pulling” acquires in a market-stand/alley adjoining an open place to which merchants retire to transact business, which is the corner of the public domain, or in the courtyard of both of them (i.e., the seller and the purchaser). But “pulling” purchases in the public domain or in a courtyard that does not [belong] to them both. And “lifting” acquires in any place. And all that it is customary [to acquire] through “lifting” is not acquired other than through lifting. And Something that is acquired by transferring is not acquired by pulling. And similarly, a thing that is acquired by “pulling” is not acquired by transferring."
+            ],
+            [
+                "נכסים שיש להם אחריות – that is landed property, that the person who lends his fellow relies upon them that they are enduring and standing. And the explanation of the word אחריות/property which may be resorted to in case of non-payment is “return” – that the lender can return to them and forcibly seize the mortgaged property [that had been sold] if he would not find anything with borrower [upon his non-payment of the loan].",
+                "נקנין בכסף – as it is written (Jeremiah 32:44): “Fields shall be purchased [and deeds written and sealed...],” and these words [apply] in a place where it is not customary to write a document, but in a place where it is customary to write a document, he does not acquire it until he writes a document.",
+                "בשטר – that he writes on paper/parchment or on earthenware, that it is enough that is given to you or it is enough that is purchased by you, and he transfers it to the purchaser. And specifically, when it is a gift, land is purchased by a document. But in a sale, [it is not transferred] until he gives him the money, unless he sells his field because of its poor [quality], and in this, it is sold by a document alone. And from where do we learn that land is acquired by a document? It is written (Jeremiah 32:44): “[Fields shall be purchased,] and deeds written and sealed, [and witnesses called in the land of Benjamin and in the environs of Jerusalem, in the towns of Judah…].”",
+                "ובחזקה – such as that he dug a bit into the ground, or locked or fenced in or made a slight breach in the presence of the seller. But if it was not in his presence, he must say to him: “Go, take possession and acquire.” And from where do we learn that property is acquired by a claim based upon a presumption of undisturbed possession until evidence of a change is produced? As it is written (Deuteronomy 11:31): “…when you have occupied it and are settled in it.” How does one occupy it? Through settling it.",
+                "ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה – As it is written (Leviticus 25:14): “[When you sell property to your neighbor,] or buy any from your neighbor, [you shall not wrong one another].” A thing which is possible to give him from hand to hand is not acquired other than by giving [it] from hand to hand.",
+                "נקנין עם נכסים כו' – If he sold movables with the land, since the purchaser bought the land in one of these three [forms] of acquisition, the movables are purchased with it, and he (i.e., the seller) should say to him: “acquire these subsidiary to the property, and we derive this from a Biblical verse, as it is written in Chronicles (II Chronicles 21:3): “Their father gave them many gifts of silver, gold and [other] presents, as well as fortified towns [in Judah…..].”",
+                "וזוקקין – these properties which cannot be resorted to (i.e., movable properties), with property from which debts may eventually be collected (i.e., landed property). And even though no oath is imposed on these properties, where they claimed movables and landed property and mandated an oath on the movables, the movables obligate an oath on the landed properties through an oath of implication (i.e., the rule permitting the court to insert in an oath an affirmation to which the person concerned could not have been compelled directly). And we learned the oath of implication from the woman suspected of having committed adultery, as it is written (Numbers 5:22): “And the woman shall say, ‘Amen, Amen,’” “Amen” from this man, “Amen” from another man,” “Amen” that she did not act foolishly while she was betrothed; “Amen” that she did not act foolishly while married, a widow waiting for the יבם/the dead husband’s brother to marry or reject her and the case of a woman conduced to one’s house to consummate the marriage."
+            ],
+            [
+                "כל הנעשה דמים באחר – The Gemara explains (Kiddushin 28a-b): whatever is assessed as an equivalent (i.e., an exchange is meant and not a sale for cash), [for] anything – if one comes to give him money for another thing, must assess its value, that is, all the movables except for coins.",
+                "כיון שזכה זה – that is to say, once the first [person] pulls, the second is obligated for an exchange (I.e., a form of possession by handing to the purchaser an object as a symbolical substitute), in every place that they are, and if they died or lost it, and even though he had not pulled, since through the pulling by the seller of the scarf or the object, the object is acquired by the purchaser in whatever place he is in. And even though the object that they are purchasing is not worth at least a penny, and as long as it is not a coin or produce, with these – we do not acquire through them. And all things are acquired by exchange – movables, slaves and property, except for coinage which is not acquired through exchange, since the minds of people are [focused] on the form of the coin and not on its substance. For its form is likely to become nullified. Therefore, if a person purchased a coin without weight or without number, and said: “these are in exchange for a certain field,” or a certain slave, or a certain object, since this one pulled it, the other is liable in its exchange, for he has revealed his thought that he is not strict about its form since he didn’t weigh it or count it. For there is no way that the acquisition of the coin will take effect where it is lacking in his eyes, other than to acquire it along with land.",
+                "רשות הגבוה בכסף – the treasurer who gave monies for the animal for the needs of the Temple treasury, even if it is at the end of the world, he has acquired it. But regarding a commoner who cannot acquire other than through claim based upon undisturbed possession, that is until he pulls it. And if the commoner gave money for the object, as long as he didn’t pull the object, he did not acquire it, and the seller can return the monies if he retracts from the sale of the object, and he accepts upon himself [the curse] of “he who punished” ( see Mishnah Bava Metzia, Chapter 4, Mishnah 2) (for not standing by his word). But if the purchaser pulled the object, even though he had not given the monies that he had stipulated, neither party of them can retract. And if he did not give the monies and did not pull the object, but rather, were pardoned on the sale in the presence of witnesses and he (i.e., the purchaser) was reconciled that her would purchase it for such-and-such an amount, and his fellow was reconciled to sell it for such-and-such an amount, even if he said: “you are my witnesses,” there is nothing in those words, and even [the curse] “he who punished” (for not standing by his word) is not here.",
+                "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט – He who says: “This bull is for a burnt-offering” or “this house is devoted to the Temple treasury, even if it is at the end of the world, he has acquired it. And the common person does not acquire until he pulls the animal’ and takes hold of the house."
+            ],
+            [
+                "כל מצות הבן על האב – All commandments of the son which lie upon the father to do for his son. And they are six things: to circumcise him, to redeem him if he is a first-born, to teach him Torah, to teach him a trade/craft, to marry him off to a woman and to have his son taught swimming (Kiddushin 30b).",
+                "אנשים חייבים – The father is obligated in these commandments regarding his son, but the mother is exempt.",
+                "וכל מצות הבן – that lie upon the son to do for his father, which are fear and honor: fear – he should not sit in his place nor contradict his words, nor tip the scales against him; honor: feeds him and provides him drink, dresses and covers him, brings him in and takes him out.",
+                "אחד אנשים ואחד נשים חייבים – [both] daughters and sons are obligated [for this].",
+                "וכל מצות עשה שהזמן גרמה – that the time carried with it for the commandment that would come, such as Shofar, Sukkah, Lulav and Tzizit (ritual fringes)",
+                "שלא הזמן גרמה – such as Mezuzah, making a railing around the house (Deuteronomy 22:8), a lost object, and sending forth the mother-bird. And these two general principles are not exact/specific: As we hold: we don’t learn from general principles, even in a place where it says regarding them, “except for.” For the [eating of] Matzah on the night of Passover, rejoicing on the festivals and Hakhel (gathering together in Jerusalem – see Deuteronomy 31:12 on the holiday of Sukkot), they are all positive time-bound commandments but women are obligated [in them]. But the [commandments of] Torah study, being fruitful and multiplying, and the redemption of the [first-born] son, which are positive commandments which are not time-bound, and women are exempt [from them]. But the final principle of “all negative commandments, both men and women are obligated, except for [the commandments of] “you shall not round off [the side-growth on your head]” (Leviticus 19:27), nor “destroy the side-growth of your beard” (ibid.,) nor defile yourself to the dead (Leviticus 21:1). This general principle is exact, and we derive it as it is written (Numbers 5:6): “[Speak to the Israelites:] When a man or a woman commits any wrong towards a fellow man…” The Bible compares a woman to a man in all the punishments that are in the Torah.",
+                "חוץ מבל תקיף ובל תשחית – As it is written (Leviticus 19:27): “You shall not round off the side-growth on your head or destroy the side-growth of your beard.” That which is [forbidden] in destruction, it is [forbidden] in rounding-off. And these women, since they are not [involved] in destruction [of the side-growths of the beard] are also not [involved] in “rounding off” [the side-growth on your head]. And from where do we learn that they are not [commanded] in “destroying” [the side growth of the beard]? As it is written, “the side-growth of your beard.” And it is not written, “the side-growth of your beards.” What is “your beard?” Your beard, but not the beard of your wife.",
+                "ובל תטמא למתים – as it is written (Leviticus 21:1): “The LORD said to Moses:] Speak to the priests, the sons of Aaron….” [which means] the sons of Aaron, but not the daughters of Aaron."
+            ],
+            [
+                "הסמיכות והתנופות – And a woman does not wave it or bring the meal offering close in the southwest corner as per the law if she is female Kohen, and she does not take a handful of meal offering, nor does she offer incense nor does she pinch the bird’s neck with her finger nail nor does she receive the blood in the bowl out of which sprinkling is done nor does she sprinkle the blood.",
+                "חוץ מסוטה ונזירה שהן מניפות – their meal offerings are by themselves, as their meal-offerings require waving by its owners."
+            ],
+            [
+                "כל מצוה שאינה תלויה בארץ – Every commandment which is for the requirements of the body is called, ‘which is not tied to the land [of Israel],” and that which is for the requirement of the land [of Israel], is called, “which is tied to the land [of Israel].”",
+                "חוץ מן הערלה – which applies outside the Land [of Israel], a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional law, or traditional interpretation of a written law). But mixed seats in the vineyard outside of the Land [of Israel] (see Mishnah Kilyaim, Chapter 8, Mishnah 1) are Rabbinic, and it is permitted to sow mixed seeds outside the Land of Israel.",
+                "ר' אליעזר אומר: אף החדש – It is prohibited outside the Land of Israel from the Torah, even though it is an obligation of the land, as it states (Leviticus 23:21): “in all your settlements [throughout the ages].” In every place where you dwell. And the Halakah is according to Rabbi Eliezer.ו"
+            ],
+            [
+                "כל העושה מצוה אחת – greater than his merits, so that his merits would be greater than his sins.",
+                "מטיבין לו ומאריכין את ימיו – for the world to come.",
+                "ונוחל את הארץ – the land of the living.",
+                "וכל שאינו עושה מצוה אחת – for his sins were greater than his merits and he doesn’t do one Mitzvah so that half [of his deeds] would be meritorious and half for liability, but his sins remained greater.",
+                "ולא בדרך ארץ – that his dealings with others would not be joyous.",
+                "אינו מן הישוב – that are inappropriate for the public welfare, for their dwelling is like those who dwell with the insolent (see Psalms 1:1) and they are invalid to give testimony."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האיש מקדש בו ובשלוחו – at first by him and afterwards with his agent, for it is a greater Mitzvah by him than with his agent, for when he engages himself in the Mitzvah, he receives greater reward. And we derive [the concept] that the agent of a person is [considered] like that person (see also Mishnah Berakhot, Chapter 5, Mishnah 5) from a Biblical verse, as it is written (Exodus 12:6): “and all the assembled congregation of the Israelites shall slaughter it [at twilight],” for does the entire people of Israel slaughter the Passover [sacrifice]? But from here [we derive the concept] that the agent of a person is like that person.",
+                "האיש מקדש בת בתו כשהיא נערה – and all the more so when she is a minor. And the fact that the Mishnah took [the terminology] “a girl between the ages of twelve and twelve-and-one-half years of age” is the custom which comes to teach us that it is forbidden for a man to betroth his daughter when she is a minor until she grows [to adulthood] and says that I want [to be with] so-and-so.",
+                "ואם לאו, אינה מקודשת – for since he [i.e., the prospective husband] said, be betrothed to me, be betrothed to me, each one is [considered] betrothal on their own.",
+                "עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה – this one of them is not established other with the concluding one of them, for if he said to her, “be betrothed to me with this, with that and with the other” and she would consume one at a time, all that she has consumed would be like a loan regarding her, and when she reaches the final one, the betrothal is completed; if it has [the value of] the equivalent of a Perutah/penny, he would betroth with a loan and a Perutah, and we establish that he who betroths with a loan and a Perutah, her mind is on the Perutah and she is betrothed; but if the last [item] is not worth a Perutah, even though that what came before is worth the equivalent of a Perutah, when we arrive at the conclusion of the betrothal, it is a betrothal through a loan, and one who [tries to] betroths through a loan, [the woman] is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "של זהב ונמצא של כסף כו' – There are different people who prefer only that or that.",
+                "רבי שמעון אומר: אם הטעה לשבח, הרי זו מקודשת – Rabbi Shimon does not dispute other on [the question] of financial increase; for in and of itself, if it is of the same value, it would be fine for him. But regarding the increase in value of genealogies, such as “if he is a Levite, and it was found that he is a Kohen, Rabbi Shimon would admit that even if he had been deceived or he deceased her, even for something better, she is not betrothed, for his betterment is not pleasant for her since he exalts himself over her. And the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "שפחה גודלת – who plaits women’s hair. Another explanation: someone who is talkative and a master of language, as it states (Ezekiel 35:13): “And you spoke arrogantly against Me [and multiplied your words against Me: I have heard it].”",
+                "אע\"פ שאמרה בלבי היה להתקדש כו' – that words that are in the heart are not words."
+            ],
+            [
+                "הלך וקדשה במקום אחר – He is showing him [i.e., the agent] the place, and this is not a condition."
+            ],
+            [
+                "תצא שלא בכתובה – for he said that it is impossible for me with a woman who takes vows. But a Jewish bill of divorce is required from doubt, since he did not specify, perhaps his mind was on a woman who takes vows.",
+                "הפוסלים בכהנים – It is explained in Tractate Ketubot (Chapter 7, Mishnah 7)."
+            ],
+            [
+                "סבלונות – presents that the groom generally sends to his betrothed.",
+                "אינה מקודשת – and we don’t say that he knew that his [act of] betrothal was not a betrothal and that he determined to send her presents of betrothal for the purpose of betrothal, but we say that because of the first betrothal, he sent [them].",
+                "וכן קטן שקידש – and he sent presents of betrothal when he became an adult"
+            ],
+            [
+                "אינן מקודשות – as it says in Scripture (Leviticus 18:18): “Do not marry a woman as a rival to her sister [and uncover her nakedness in the other’s lifetime].” At the time when they became rivals/associate wives to each other you have no legal marriage, even with one of them. And the same law applies to all the cases of consanguinity (i.e., where a man and woman are forbidden to each other) where they have [the punishment of] Divine extirpation, for the betrothal does not take effect.",
+                "ושלהן היתה – We understand from our Mishnah that a person who betroths with stolen goods, and even with her stolen goods is not betrothed. And we do not say that when he received it, it took effect, for since it is taught that “it was theirs and it was Seventh-year produce,” that because it was of the Seventh year and the produce was ownerless, because of that, the women are betrothed, but sisters cannot be betrothed [to one man], but if it (i.e., the produce) was not of the Seventh-year, for it was [in reality] theirs (i.e., belonging to the sisters), betrothal does not take effect with any one of them. But especially when one betroths with stolen [produce] prior to despair [of the original owner of getting it back], we say that it is not a betrothal, but when one betroths with stolen [produce] after [the original owner] despairs [of getting it back], his betrothal is a betrothal. And we understand also that one who betroths with Seventh-year produce is betrothed. And we don’t say that they are not his monies to take possession of them, but rather, since he took possession of them, it is his money for all matters. And we also understand that a woman can become an agent for her fellow [female], and even in a case where she becomes her rival. And even though that in all testimony where a woman is fit to, the rival is not fit for it. But her agency, however, since it was done, it was done. For here in these betrothals, they are made rivals one to the other when she accepts it, for it is taught that sisters cannot become betrothed [to the same man], but women who are strangers (i.e., not related) may be betrothed [together]. And our Mishnah is reconciled in the Gemara (Kiddushin 52a) according to this Halakha, that a person who betroths a woman and her daughter or [betroths] a woman and her sister, both (i.e., woman and daughter AND woman and her sister) are viewed as one, and they are not betrothed. For one was [regarding] a woman and her daughter and one was [regarding] a woman and her sister, such as the case where he said to both of them: “One of you is betrothed to me,” but he did not explicate to which of them he is betrothing, and one of them accepted the betrothal/Kiddushin on behalf of her [female] partner (i.e., either her sister or her daughter), or both of them accepted the Kiddushin/betrothal as one, betrothed, but both of them require a Jewish bill of divorce. And if he said: “[to the one] who is appropriate for me for engage in sexual relations is betrothed to me,” they are not betrothed, for each one of them (i.e., these pairs of women – woman and sister; woman and daughter) there is [the question] of doubting her [on account of] the sister and of his wife, and none of them are appropriate for sexual relations. And there is also the story (spelled out in our Mishnah) and among them, two are sisters and one [man] collected a basked containing chosen fruits and said to the one appropriate for sexual relations, “become betrothed to me.” But the Sages said, that sisters may not become betrothed [to one man], but strangers who were worthy for sexual relationships can be betrothed. But if one [man] said: “All of you are betrothed to me,” not a single one of them are betrothed to him, for just as sisters cannot become betrothed [together to the same man], so all the others cannot betrothed to him, since he said, “all of you.”"
+            ],
+            [
+                "המקדש בחלקו – [the portion] that he divided with his brothers who are Kohanim.",
+                "אינה מקודשת – because the Kohanim became worthy from the table of “On-High” (i.e., God), and Scripture states (Numbers 18:9): “This shall be yours from the most holy sacrifices: the gifts….” Just as fire you cannot use other than for eating, so too, these gifts you shall not use them other then for eating. And regarding tithes, it is written that they are for God, and it shall remain in his status.",
+                "רבי יהודה אומר מזיד קידש – Second Tithe, for it goes out to become non-sacred produce through redemption, and it was removed to non-sacred produce via this sanctification (i.e., betrothal). And Rabbi Meir there is no path of redemption in this manner.",
+                "ובהקדש – of keeping the Temple in repair.",
+                "מדיד קידש – for since he new that it was dedicated to the Temple and he removed it to non-sacred status on purpose, his holiness became profaned.",
+                "ובשוגג – that he did not know that it was dedicated Temple property and he did not like it that dedicated Temple property would become profaned by his hand, his holiness was not profaned, and she is not betrothed. But Rabbi Yehuda held the opposite, and the Halakha is according to Rabbi Meir in tithing, and according to Rabbi Yehuda as regarding objects dedicated to the Temple worship."
+            ],
+            [
+                "המקדש בערלה וכו' אינה מקודשת – since all of them are forbidden to derive benefit [from them]. The fruit of trees from the first three years, as it is written (Leviticus 19:23): “[Three years it shall be forbidden to you,] not to be eaten,” both the prohibition of eating and the prohibition of deriving benefit by implication.",
+                "ובכלאי הכרם – as it is written (Deuteronomy 22:9): “[You shall not sow your vineyard with a second kind of seed,] else the crop [from the seed you have sown – and the yield of the vineyard may not be used],” lest it be burned by fire.",
+                "ובשור הנסקל – as it is written concerning it (Exodus 21:26): “[When an ox gores a man or a woman to death, that ox shall be stoned] and its flesh shall not be eaten….”",
+                "ובעגלה ערופה – as it is written about it “absolve” like with things dedicated to the Temple (Kiddushin 57a) as it states (Deuteronomy 21:8): “Absolve [O LORD, Your people Israel whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel] and they will be absolved of bloodguilt.”",
+                "בציפורי מצורע – As is taught in a Baraita (Kiddushin 57a – the School of Rabbi Yishmael): It is stated: an offering which makes it fit [for admission to the Temple or eating sacred food] and an offering which procures atonement are mentioned within [the Temple]; the guilt offering of the leper which qualifies him to eat sacred food, and his sin offering which atones, both of them are offered inside [the Temple]. And it is stated: an offering which makes him fit and atones outside, also qualifies him; the birds of the leper that qualify him to come into the camp [of Israel], and which atone; the heifer whose neck is broken – where it says concerning it “and they will be absolved of bloodguilt” (Deuteronomy 21:8), and both of them are performed outside of the Temple court. Just as it qualifies him and atones for him which is mentioned – inside the Temple, which are the guilt offering and sin-offering of the leper, that which qualifies him is like that which atones, for both of them are sacred things and it is prohibited to derive any benefit from them, so also that which qualifies him and atones for him outside, which are the birds of the leper and the heifer whose neck is broken, qualifies for him as it atones for him are also prohibited to derive benefit [from them]. And from when are the birds of the leper prohibited to derive benefit? From the time of their slaughter, and the slaughtered bird alone is prohibited to benefit from it; but the heifer whose neck is to be broken – its being brought down to an ever-flowing wadi, prohibit it [to derive benefit from it].",
+                "ובשער הנזיר – As Scripture states (Numbers 6:5): “[Throughout the term of his vow as nazirite, no razor shall touch his head;] it shall remain consecrated [until the completion of his term as nazirite of the LORD,] the hair of his head being left to grow untrimmed.” The growth of the untrimmed hair of his head makes it holy.",
+                "ופטר חמור – It is stated concerning him (i.e., the firstling ass) (Exodus 13:13): “[But every firstling ass you shall redeem with a sheep; if you do not redeem it] you must break its neck….” And it is stated concerning the heifer whose neck is to be broken (Deuteronomy 21:4): “There, in the wadi, they shall break the heifer’s neck. Just as the heifer whose neck is broken is prohibited to derive benefit from it, so also one may not derive benefit from the firstling ass, and it is not permitted to derive benefit from the heifer other an after its neck is broken.",
+                "ובבשר בחלב – it is stated three times [in the Torah: (Exodus 23:19; Exodus 34:26 and Deuteronomy 14:21): “You shall not boil a kid in its mother’s milk,” One of them prohibits eating and one prohibits deriving benefit and one of them prohibits cooking.",
+                "ובחולין שנשחטו בעזרה – as it is written (Deuteronomy 12:21): “[If the place where the LORD has chosen to establish His name] is too far from you, you may slaughter [any of the cattle or sheep that LORD gives you…].”If the Place is distant from you, you may slaughter, but you may not slaughter if the Place is close to you. It is possible that you may not eat it, but rather cast it to dogs, as we learn (Exodus 22:30): “[You shall be holy people to Me: you must not eat flesh torn by beasts in the field;] you shall cast it to the dogs.” That (i.e., flesh torn by beasts in the field) you shall cast to the dogs, but not non-sacred animals that were slaughtered in the Temple court.",
+                "מכרן וקדש בדמיהן מקודשת – for you may not have anything that stamps its purchase price [with its own sacred character] that will be like it other than idolatry and Seventh-year produce. Idolatry – as it states (Deuteronomy 7:26): “[You must not bring an abhorrent thing into your house,] or you will be proscribed like it; [you must reject it as abominable and abhorrent, for it is proscribed].” Everything from which you derive benefit, it becomes like it. And [concerning] Seventh-year produce, where it says (Leviticus 25:12): “[For it is a jubilee.] It shall be holy to you; [you may only eat the growth direct from the field.]” It stamps its purchase price like something dedicated to the Temple. And Idolatry and Seventh-year produce are two verses that come with the same teaching, and all cases which have two verses that come with the same teaching, we don’t learn anything from them."
+            ],
+            [
+                "המקדש בתרומות – The Great Terumah (i.e., the two-percent that every Israelite gives to a Kohen) and the “tithe-of-the tithe” (i.e., the one-tenth of the tenth that the Levite receives from an Israelite that goes to a Kohen).",
+                "ובמעשרות – First Tithe and the Poor Tithe.",
+                "ומתנות – the shoulder, the cheeks and the stomach (see Deuteronomy 18:3).",
+                "ובמי חטאת – and with the water of the ashes of a sin-offering, and they are suitable to be sold to the impure to take from the reward for bringing them to the Temple place and the reward for drawing water for the altar. But the reward for sprinkling and the reward for Kiddush, which is giving the ashes in water, is forbidden.",
+                "ואפילו ישראל – this is how it should be understood: And even an Israelite to whom fell Terumot and gifs from the house of his mother’s father who is a Kohen, for he was found worthy of them and he is able to sell them to Kohanim, and if he betrothed a woman with them, she is betrothed. And even if Terumot did not fall to him, but rather eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, which had not yet been dedicated, for since, the Kohen inherits them, he stands to raise them and these Terumot are his. And this Israelite who inherited them also can separate from them the Terumah and it is his, and he can sell them to Kohanim, for the gifts that had not been dedicated are like those that had been dedicated."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית וקדשה לעצמו – We say in the Gemara (Kiddushin 58b) what is \"והלך\" /”and he went ? That he went with deception, and for that reason, the Mishnah teaches: “He who says to his friend” and it doesn’t teach: “He who says to his agent,” to teach us that even though he had not made him his agent from the outset to this, but said to him: “Betroth to me a specific woman,” if he betrothed him to himself, , we call him that he went with reception and that he was a deceiver.",
+                "ובא אחר וקדשה בתוך ל' יום מקודשת לשני – and he can consummate a marriage by conducting a woman to his home, even within these thirty days.",
+                "מקודשת – and she requires a Jewish bill of divorce from both of them.",
+                "בת כהן לישראל – if this woman is the daughter of a Kohen, that became betrothed after thirty days, all thirty days, she may consume the Priest’s sacred gifts, for she was not invalidated from eating Terumah of her father’s house. But if she is the daughter of an Israelite [who is betrothed] to a Kohen, she does not eat Terumah, for she is not yet the wife of a Kohen."
+            ],
+            [
+                "הרי את מקודשת לי – with this Perutah/penny on the condition that I will give you two hundred Zuz.",
+                "ויתן – and when he gives it [to her], she is betrothed retroactively, but all who say, on condition is treated like one who says, “from now.”",
+                "הרי זו מקודשת ויש לו – if there witnesses that he has it (i.e., the money), and if it is not known that he has it, she is doubtfully betrothed, lest he has it, but that he intends to upset her.",
+                "ןאם הראה על השלחן – for he was a money-changer and he showed her money on the table that was not his, and she is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "בית כור – an appropriate place to seed a Kor, which is thirty Seah..",
+                "ויש לו – If there are witnesses that he has it, she is certainly betrothed, but if it is not known that he has it, she is doubtfully betrothed. And we don’t say that monies that people make is what they hide, for we fear lest he have it and he has the intention to upset her. But land we don’t suspect that perhaps he has it, for if there is that he has land, it has a voice.",
+                "ואם הראה בבקעה – that it is not his, and even though that he set it down for a tenant who will pay a fixed rent payable in kind or land tenancy on a fixed rent, she is not betrothed."
+            ],
+            [
+                "כל תנאי – which is not a double [stipulation] (stating both alternatives) is not a [valid] condition, for even if the condition was not fulfilled, the words/matters were fulfilled.",
+                "אם יעברו ואם לא יעברו – and if he did not double the words, his condition would be fulfilled and they (i.e., Reuben, Gad, and one-half of the tribe of Manasseh would inherit the land of Gilead, even though they would not cross [the Jordan River to fight the battles in Canaan with their brethren]. And even though he (i.e., Moses) said, “If every shock-fighter among the Gadites and Reubenites crosses the Jordan with you…” we don’t have that it follows from the affirmation, we derive the negative by implication. And we learn from it also, that we require the condition before the action, for since he did not say, “give it to them if they will cross [the Jordan]” implies that if he had said such, its condition would not come and void the action of the gift that preceded it, and we also learn from it that we require the affirmative prior to the negative, for he (i.e., Moses) did not say, “if you will not cross, don’t give them, but if they do cross, give them.”",
+                "ר' חנינא כו' – He disputes the double condition, that there is no need to double, for it follows from the affirmation that we derive the negative by implication, and this is what Moses doubled, there was a need for that matter. And regarding the Halakhic decision, if he said, “on condition,” there is no need for the double stipulation, and neither the affirmation prior to the negative, nor the condition prior to the ac, but the condition stands. But, if he did not say, “on the condition,” he would need all of these things that we mentioned, “and if not,” the condition is void and the action is valid, and it doesn’t make a difference whether the condition was made in monetary matters or in [the realms] of Jewish divorce and betrothal – everything is equivalent in this matter."
+            ],
+            [
+                "והוכר עוברה דבריו קיימין – Maimonides wrote [in his commentary to the Mishnah] that he may not come upon her until he betroth her a second time, for a person does not ever give possession of (i.e., sell) what does not yet exist, and they did not say that his words are fulfilled other than to be stringent upon her so that she cannot marry anyone else."
+            ],
+            [
+                "ואעשה עמך כפועל – with the labor of one day [as the betrothal monies], and not that he is betrothing her with the salary of the work for since we hold that there regarding hiring there is from the beginning to the end, hence it is found that when he completes his work, his hire is like a loan to her, and one who betroths with a loan is not betrothed, but he betroths her now with a Perutah/penny , on the condition that afterward, he will act with her like a [day] laborer.",
+                "ע\"מ שירצה אבא – In the Gemara (Kiddushin 63b), it explains that the father will not protest, and when they established the time for his protest, such as if he (i.e. the potential husband) said if the father will not protest all thirty days. Therefore, the father desired it, if the thirty days passed and he did not protest, then she is betrothed. If he didn’t want it (i.e., the betrothal to take place), that he protested within the thirty day [period], she is not betrothed.",
+                "מת האב – within the thirty day [period], she is betrothed, for as we said, who is protesting?",
+                "מת הבן – within the thirty day [period], we teach the father that he should protest so that she would not be in need of her brother-in-law (i.e., the husband’s brother – in the case of his dying without issue, enters his estate and marries his wife)."
+            ],
+            [
+                "אני קדשתיה נאמן – to wed her, that he would not be arrogant before the father that who received the betrothal [monies] to say, “I am he,” for if it was not the truth, he would be afraid, as perhaps he would contradict him."
+            ],
+            [
+                "וגרשתיה – I received her Jewish bill of divorce.",
+                "והרי היא קטנה – now when I said this about her.",
+                "נאמן – to make her disqualified from the priesthood [through marriage]. He is believed about his daughter all the time that she is a minor, as it is written (Deuteronomy 22:16): “[And the girl’s father shall say to the elders,] ‘I gave this man my daughter to wife…” When he said “[this] man, he prohibited her to everyone else, for we do not know to whom [it was that he was talking about], and when he returned and said to this one, he made her permissible to him.",
+                "והרי היא גדולה – and if he said this after she had grown [into adulthood], but did not say this when she was still a minor, he is not believed.",
+                "נשבית ופדיתיה וכו' אינו נאמן – to disqualify her from the priesthood, for regarding marriage, the All-Merciful (i.e., the Torah) believes the father; regarding her being taken captive, he is not believed.",
+                "יש לי בנים – and my wife will not be dependent upon her brother-in-law (who in the case of his brother dying without issue enters into his estate and marries his wife).",
+                "יש לי אחים – and my wife will be dependent upon her brother-in-law, but up until now, she was in the status that she would not be dependent.",
+                "אין הבוגרות בכלל – because they are not in the domain of the father to become betrothed, and even though he had made the adult daughter an agent to receive her betrothal, we say (Kiddushin 64b) that a person does not put aside a Mitzvah which [primarily] rests on him [to see to the betrothal of his daughter] and perform one which is not incumbent upon him [concerning his adult daughter]. But minors and girls between the ages of twelve and twelve-and-one-half require a Jewish bill of divorce, out of doubt, for we don’t know which of them he (i.e., the father) had betrothed."
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתי גדולה – it was necessary for the Tanna [of our Mishnah] to teach us of the dispute of Rabbi Meir and Rabbi Yosi in the case of: “I betrothed the eldest” and “I betrothed the youngest.” For had [the Mishnah] only taught us regarding “I betrothed the eldest,” I would think that on this which Rabbi Meir is commenting upon, and since there is a younger [daughter] than her, it is to this one, “the elder” that he calls her, for it is praiseworthy for a person to call his daughter with the language of “older” even though she is “younger,” when there is younger sister younger than her. But, regarding a minor, I would say that he (i.e., Rabbi Meir) would agree with Rabbi Yosi, that all the while that he can call her “elder,” he would not call her “younger.” But if [the Mishnah only taught] that alone (i.e., the statement of Rabbi Meir), it is on that alone which Rabbi Meir is commenting upon but on this one (“I betrothed the younger”), I would say that Rabbi Yosi agrees with Rabbi Meir. Therefore, it was necessary to teach both of them. And the Halakha is according to Rabbi Yosi in both cases."
+            ],
+            [
+                "האומר לאשה קדשתיך וכו' – it is necessary for us to mention the case of when he says, “I have betrothed you,” and [the case] when she says, “you have betrothed me.” For if it (i.e., the Mishnah) [only] taught when he says to the woman: “I have betrothed you,” he is forbidden to her relatives while she is permitted to his relatives, I would think that the law is that she does not make herself forbidden to his relatives, for if he were to tell a lie, as a man doesn’t care [and hence speaks thus] if he forbids himself to her relatives for no reason, and he lies when he says, “I have betrothed you,” even though he has not [in reality] betrothed her, but she, when she states “You have betrothed me,” prohibits herself to the entire world until he gives her a Jewish bill of divorce, for if he had not established this for her, she would not have said it, and through her mouth he would be forbidden to all of her relatives, and even if he gave her a Jewish bill of divorce; this is what it comes to tell us, [that this is not the case]. (see Kiddushin 65a)",
+                "קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי וכו' – because you might think to say that since according to the Torah, the father is believed about his daughter, that the mother would be believed about her daughter, according to the Rabbis, but what it comes to tell us is that she is not believed."
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתך וכו' – Since the [Mishnah] taught above these clauses above [in the previous Mishnah], it (i.e., the Mishnah) also teaches this, and even though it is a Mishnah that is not necessary, and in all of these [sections] when she says: “You have betrothed me,” we request from him that he give [her] a Jewish bill of divorce in order that it will permit her [to marry others]. And if he gave a Jewish bill of divorce on his own accord, we force him to give [her] the Ketubah [settlement]."
+            ],
+            [
+                "כל מקום שיש קדושין ואין עבירה – that the betrothal takes effect, and there is no sin [associated] with her marriage. And this principle is not exact, for a male convert who marries an illegitimately born female, the betrothal is valid but there is no sin [associated] with it, for a community/congregation of converts is not called a community. And even though any child-born goes after the [status] of the male, [in this case] the child is illegitimate (i.e., a Mamzer), both whether a convert married an illegitimately born female or whether a Mamzer married a woman convert.",
+                "וכל מי שאין לה עליו קדושין וכו' הולד ממזר – In [Tractate] Yevamot (49a) we derive it from Scripture, as it is written (Deuteronomy 23:1): “No man shall marry his father’s former wife, [so as to remove his father’s garment],” and near it (verse 3), [it states]: “No one misbegotten [shall be admitted into the congregation of the LORD; none of his descendants, even in the tenth generation, shall be admitted into the congregation of the LORD].” And we maintain her as a widow whose husband died childless waiting for her brother-in-law to act (i.e., either to marry her or to absolve her of the obligation through the Halitzah/refusal ceremony) of his father, as she is the wife of the brother of his father and she is liable to Divine extirpation through him.",
+                "על אחת מכל העריות – of those liable for Divine extirpation.",
+                "ולד שפחה ונכרית – as it is written [regarding] a female maidservant (Exodus 21:4): “the wife and her children shall belong to the master…” and [regarding] a heathen woman, it is written (Deuteronomy 7:4): “For they will turn your children away from Me [to worship other gods]…,” and because it is not written, “and she will turn [your children] away [from Me], we learn from it that this is how it should be understood: “do not give your daughters to their sons [or take their daughters for your sons]” (Deuteronomy 7:3), for the husband of your daughter will turn away your son that your daughter will give birth to through him from Me, but, it does not repeat “his daughter you shall not take for your son,” for the child (literally “male,”) that comes from the heathen is not called “your son,” but rather, “her son.”"
+            ],
+            [
+                "ממזר שנשא שפחה – and even ab initio, a Mamzer can marry a maid-servant in order to purify his children. And the Halakah is according to Rabbi Tarfon. But Rabbi Tarfon admits that a slave who married a Mamzeret, the child is a Mamzer, for the slave has no pedigree"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עשרה יוחסין עלו מבבל – that Ezra set aside all of the ineligibles who were in Babylonia and they were brought up with him, in order that she shouldn’t be mixed with traced genealogies, because there was no Jewish court there.",
+                "חללי – Kohanim who were born from those who had been ineligible for the priesthood, such as a widow [married to] to a High Priest or a divorcee, the female issue of a Kohen’s illegitimate connection (or a Kohen’s wife illegitimately married to him), and/or a harlot to a common Kohen.",
+                "חרורי – freed slaves.",
+                "נתיני – Gibeonites who were circumcised in the days of Joshua, and were prohibited from marrying into the community [but would serve as water drawers and hewers of wood].",
+                "שתוקי ואסופי – we will explain them further on (Mishnah 2).",
+                "גיורי וחרורי ממזרין כו' כולם מותרים לבא זה בזה – for a community of converts is not considered a community, and Mamzerim are not warned about that they should not enter the community of converts, but Levites, and Israelites cannot [marry] with a Mamzer. And the illegitimate child of unknown fatherhood and the foundling, whose father and mother are unknown, are doubtful Mamzerim (i.e., illegitimate) and are permitted to be mixed with certain Mamzerim, for we say that into a clear congregation he may not enter, but into a doubtful congregation he may enter."
+            ],
+            [
+                "שתוקי. כל שהוא מכיר את אמו – that he calls, “Daddy,” but his mother silences him.",
+                "בדוקי – that they examine the mother. If she said that she was impregnated by an appropriate individual, the child is appropriate. And the Halakha is according to Abba Shaul."
+            ],
+            [
+                "כל האסורים לבא בקהל – even though we have taught in the beginning (Mishnah 1), that illegitimate children and Gibeonites who were circumcised at the time of Joshua are permitted to marry each other, it comes to tell us, for example, that an Ammonite or Moabite convert may marry an illegitimate child, an illegitimate child of unknown fatherhood and a foundling whose mother and father are unknown.",
+                "ר\"י אוסר – It explains in the Gemara (Kiddushin 74a-b) that this is how it should understood. Rabbi Yehuda who prohibits a convert [marrying] an illegitimately-born woman, that these words refer to a convert of all the other heathens who is permitted to enter the congregation [of Israel], he is the one who is prohibited to marry an illegitimately-born woman, according to Rabbi Yehuda who holds that a congregation of converts is a congregation. But an Ammonite or Moabite convert who is prohibited from entering the congregation [of the LORD], Rabbi Yehuda would admit that he is permitted to [marry] an illegitimately-born woman.",
+                "ודאן בודאן מותר – such as an illegitimately-born child with a Gibeonite.",
+                "ודאן בספיקן – An illegitimately born child and a Gibeonite with an illegitimate child of unknown fatherhood and a foundling whose mother and father are unknown.",
+                "ספיקן בספיקן – an illegitimate male child of unknown fatherhood with an illegitimate female child of unknown fatherhood and a male foundling whose mother and father are unknown with a female foundling whose mother and father are unknown and [the case of] a male foundling whose mother and father are unknown with an illegitimate female child of unknown fatherhood. Even though each of these contains a doubt, it is prohibited, lest one was really “kosher/fit” and the other was unfit. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer.",
+                "וכותי – this is its doubt, since they are not expert in the laws of Jewish divorce and betrothal. And nowadays, they (i.e., the Rabbis) made them to be like complete heathens for all their matters."
+            ],
+            [
+                "ארבע אמהות – two from the side of the father and two from the side of the mother.",
+                "שהם שמונה – four from [the side of] the father and four from [the side of] the mother. And what are they? Her mother, her mother’s mother, the mother of her father’s mother, the mother of the mother of her father’s mother, the mother of her father, the mother of her father’s mother, the mother of her father’s father, the mother of the mother of her father’s father. We examine them so that there was not among one of them a disqualification/blemish.",
+                "ואם היתה לויה וישראלית – And a Kohen comes to marry her.",
+                "מוסיפין עליהן עוד אחת – one mother for each and every pair, such as her mother, and her mother’s mother, and the mother of her mother’s mother, and similarly for all of them, and that we examine the mothers, but we don’t examine the fathers, lest there is a disqualification in her father or in her father’s father, because it is the manner of people, when they put each other to shame through a dispute, they put each other to shame through traced genealogy for if there was any disqualification from the side of the fathers, it was known. But the women do not put each other to shame with disqualification of genealogy but rather through unchastity, and if there is within them a matter of disqualification of genealogy, it has no voice. And this obligatory examination is not mentioned, other than with a family that raises a protest against her legitimacy, but a family that does not have an suspicion about he, does not require an examination, for all families stand under a presumption of fitness, and the man alone must check when he comes to marry a woman from a family where there is a doubt, but the daughter of Kohen who comes to marry does not have to check upon the man [and his family], for there is no specific law prohibiting women of legitimate birth to marry men of illegitimate birth (see Talmud Yevamot 84b), and the daughter of a Kohen is permitted, ab initio, to marry a convert and a man unfit for the priesthood because of his father’s illegitimate connection, and the same law, all the more so, applies for the daughter of a Levite and an Israelite woman."
+            ],
+            [
+                "אין בודקין מן המזבח ולמעלה – He began to examine the mothers, and found that her father’s father served at the Altar, there is no need to examine after the mother of her father’s father, since her son served at the Altar, it is known that he is of legitimate descent.",
+                "ולא מן הדוכן ולמעלה – if he found that he as a singer on the platform.",
+                "ולא מן הסנהדרין ולמעלה – and especially from the Sanhedrin/Jewish court that was in Jerusalem, and even from those who adjudicated only monetary cases, for they would not place anyone from the Sanhedrin other than a Kohen, Levite or Israelite of legitimate descent, as it is states (Numbers 11:16): “And let them take their place there with you,” those that are similar to you in descent and in wisdom.",
+                "וגבאי צדקה – since they would quarrel with these people, they would seize the Tzedakah, and even on Fridays, if they had with them a matter, it would have a voice.",
+                "בערכי ישנה של צפורי – In the Sanhedrins of the city whose name is Yeshanah, which is near to Sepphoris.",
+                "ערכי – Sanhedrins where they would arrange and establish the genealogies.",
+                "אסטרטיא של מלך – in the monthly division of each month to go out to the wars of the House of David, a particular family in a certain month. And they would not go out to war other than those with legitimate descent , so that their merit and the merit of their ancestors would help them."
+            ],
+            [
+                "בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם – the daughter of his son or the daughter of his son’s son, until the end of all the generations, but the daughter of his daughter from an Israelite [father] is fit for [marriage into] the priesthood.",
+                "בת גר זכר – even from an Israelites woman, is ineligible for [marriage into] the priesthood, just like the daughter of one unfit for the priesthood on account of his father’s illegitimate connection."
+            ],
+            [
+                "ור\"א בן יעקב אומר וכו' – We bring to a conclusion in the Gemara (Kiddushin 78b) that he (i.e., a Kohen) who comes to take counsel, we give him a ruling in accordance with Rabbi Eliezer ben Yaakov, that a Kohen should not marry the daughter of a male and female convert, but if he marry [the daughter of converts], the Halakha is according to Rabbi Yosi, and we do not compel him to divorce her (literally: “we do not withdraw her from his hand), and his seed from her is fit [for the priesthood]."
+            ],
+            [
+                "האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן – for he is a relative in relation to him, and a relative is not fit to testify.",
+                "ואפילו שמיהם – the husband and his wife, and it is not necessary that the father alone testifies that he is an illegitimate child, for he is not believed, who is not certain [of the child’s paternity], but even the mother who is certain [of the child’s paternity], she is [also] not believed (see Kiddushin 78b).",
+                "אפילו על עובר שבמעיה – who does not enjoy the presumption of fitness.",
+                "ר' יהודה אומר נאמנים – The reason of Rabbi Yehuda is that it is written (Deuteronomy 21:17): “[Instead, he must accept [the first-born, the son of the unloved one, and allot to him a double portion of all that he possesses….” – he will be accepted/recognized to others. From here [we learn that] the father is believed to disqualify his son, but the mother is not believed to disqualify her son. And especially regarding his son he believed, but not on the son of his son, for if this son had children, he would not not believed to disqualify them. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה – it was necessary for the Tanna [of our Mishnah] to inform us that the father that made [someone] his agent to betroth his daughter and a woman that made [someone] her agent to betroth herself, for had [the Mishnah] only mentioned [the case of] the father, I would think that the father that has established his traced genealogy, and when he found that he is of legitimate descent, he betrothed her to himself. And the case where say that he annulled his agent, but a woman who does not establish a traced genealogy, even though she betrothed herself, we don’t rely upon her betrothal, nor did she annul the agent, for she thought that perhaps, the agent would find a person of greater connection than this. And if we only mention about the woman, I would think that because the woman carefully investigates and marries, when she betroths herself, she voids the agent. But the man, who is not strict about his daughter, if she marries any husband, he has not voided the agency of the agent, and he who came first and betrothed her, though that perhaps he is not found. It is necessary. (See Tractate Kiddushin 79a)"
+            ],
+            [
+                "אינו צריך להביא ראיה לא על האשה – for she is of distinguished birth/well-connected , for she was examined when she got married.",
+                "ולא על הבנים – the small children who are clinging to/running after their mother."
+            ],
+            [],
+            [
+                "לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים – because they are light-headed and they both enjoy being enticed.",
+                "אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים – for one is embarrassed from his fellow. And the Halakhic decision is that a woman should not be alone with two men, and all the more so, one man with two women, other than if there were two women who were rivals or sisters-in-law (i.e. widows of a brother who died without issue), or a woman and the daughter of her husband, or a woman and her mother-in-law, or a woman with a baby girl that knows the flavor of sexual intercourse and does not deliver herself to sexual intercourse, since these [pairs[ hate each other and are fearful one of the other, and similarly, she is afraid of the minor lest she see her and tell. And we whip on the private meeting of a free woman with a man, and on the private meeting with those [forbidden] because of incest , other than a married woman who is not whipped , in order that we would not cast suspicion on the legitimacy of her children (see Talmud Kiddushin 81a), but it is permitted to be alone with an animal and with a male, for Israelites were not suspected on pederasty and on relations with animals.",
+                "הגדילו זו ישנה בבסותה וכו' – and this is case where the daughter was from twelve years of age and the boy from thirteen years of age and one day. And at the time where she is embarrassed to stand before him unclothed, even younger than this, they sleep he with his clothes [on] and she with her clothes [on]."
+            ],
+            [
+                "רווק – free, without a wife.",
+                "לא ילמד סופרים – he should not accustom himself to be one of the Scribes, that is to teach young children, because the mothers of these young children are found near him to bring their children to the school.",
+                "אף מי שאין לו אשה – even though he is not free, but rather, he has a wife who does not dwell with him, he should not teach young children. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "וחכמים מתירין – And the Halakha is according to the Sages, for Israelites were not suspected of pederasty.",
+                "כל שאומנותו בין הנשים – for the work of his craft is done for woman, and the women need him.",
+                "לא יתיחד עם הנשים – and even with many women, because they become intimate with him, and are partial with him. But if there was another man with the two women, the Mishnah would teach that he shouldn’t, [but] three or four are even better. But Maimonides interprets that we don’t permit it, even because of the needs of his life to be intimate with woman, since his livelihood is from them.",
+                "חמר גמל וספן – all these are the trades of robbery, when they sleep on the roads, they go in and collect wood and fruit from the vineyards, and furthermore, they have the advantage over other people and violate their conditions.",
+                "רועה – [his cattle] for he removes the cattle to graze in the field of others.",
+                "חנוני – is trained/experienced in fraud, to urinate water in wine and place pebbles in wheat, for a person is obligated to teach his son a clean craft."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה קידושין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..e95756034f8b5f96ebd4a594a2ea7d545ff7461f
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,304 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Kiddushin",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה קידושין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>האשה נקנית.</b> לפי שאין האשה מתקדשת אלא מדעתה, תנא האשה נקנית ולא תנא האיש קונה. ואיידי דתנא רישא האשה נקנית, תנא סיפא היבמה נקנית, ואע״ג דיבמה נקנית ליבם בין מדעתה בין שלא מדעתה:",
+                "<b>נקנית בכסף.</b> דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא (דברים כ״ד:א׳) כי יקח איש אשה, וכתיב התם (בראשית כ״ו) נתתי כסך השדה קח ממני:",
+                "<b>בשטר.</b> כגון שכתב לה על הנייר או על החרס ואע״פ שאין בו שוה פרוטה, בתך מקודשת לי, בתך מאורסת לי, בתך לי לאנתו, ונתנו לה בפני עדים. וילפינן לה דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ויצאה והיתה, מה יציאה בשטר, כדכתיב (שם) וכתב לה ספר כריתות, אך הויה בשטר:",
+                "<b>ובביאה.</b> בא עליה בפני עדים לשם קדושין, דכתיב (שם) כי יקח איש אשה ובעלה. ואע״פ שאין לך קדושין מפורשים בתורה יותר מקדושי ביאה, אמרו חכמים שהמקדש בביאה מכין אותו מכת מרדות, שלא יהיו בני ישראל פרוצין:",
+                "<b>בפרוטה.</b> היא חצי שעורה של כסף:",
+                "<b>היבמה נקנית.</b> ליבם להיות כאשתו לכל דבר, בביאה. אבל כסף ושטר לא מהנו בה מדאורייתא ש אלא רבנן הוא דתקון דמהני בה מאמר לפסלה על שאר האחין, אבל לא לפטרה מן החליצה, ולא להטמא לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבד עברי נקנה בכסף.</b> דכתיב (ויקרא כ״ד) מכסף מקנתו, מלמד שהוא נקנה בכסף:",
+                "<b>ובשטר.</b> שנאמר באמה העבריה (שמות כ״א:י׳) אם אחרת יקח לו, הקישה הכתוב לאחרת. מה אחרת בשטר אף האמה בשטר, וילמוד עבד עברי מאמה העבריה, דכתיב (דברים ט״ו:י״ב) העברי או העבריה, מקיש עברי לעבריה:",
+                "<b>בשנים.</b> לסוף ו׳ שנים יצא חפשי, ואפילו היתה שמטה בתוך שש שנים, עובד, דכתיב (שמות כ״א) שש שנים יעבוד ובשביעית. פעמים שהוא עובד בשביעית: ",
+                "<b>וביובל.</b> אם פגע יובל בתוך שש שנים, מוציאו:",
+                "<b>ובגרעון כסף.</b> דכתיב באמה העבריה (שם) והפדה, והוקש עברי לעבריה, אם קנאו רבו בשש מנים והוא עתיד לצאת לסוף ו׳, נמצא קונה עבודת כל שנה במנה, כשבא לפדות עצמו מגרע לו רבו מפדיונו דמי עבודת השנים שעבד:",
+                "<b>יתירה עליו אמה.</b> שקונה עצמה בכל אלה ובסימני נערות, כדילפינן מויצאה חנם, ריבה לה יציאה לזו, שיוצאה בסימנים:",
+                "<b>ובמיתת האדון.</b> דכתיב ועבדו לעולם, לו ולא לבן. אבל הנמכר ומת האדון בתוך ו׳, עובד לבן, דכתיב שש שנים יעבוד, בין לו בין לבנו. ודוקא לבן עובד כל שש אם מת האדון, אבל לבת ולאח ולשאר יורשים אינו עובד, דכתיב (דברים ט״ז) ועבדך שש שנים, לך ולא ליורשים. ואמה העבריה קונה עצמה במיתת האדון כנרצע, דכתיב גבי נרצע (שם) ואף לאמתך תעשה כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה) והתנחלתם אותם לבניכם [אחריכם] לרשת אחוזה, הקיש עבדים לקרקעות, מה קרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה, אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה. וחזקת העבד, כגון שהתיר מנעל לרבו, או הנעילו, או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ, הפשיטו, הרחיצו, סכו, גרדו, הלבישו, הגביהו או שהגביה הרב את העבד, קנאו:",
+                "<b>בכסף ע״י אחרים.</b> שיתנוהו לרבו על מנת שיהיה זה בן חורין. אבל הוא עצמו לא יקבלו מהם ואפילו ע״מ שאין לרבו רשות בו, דקסבר אין קנין לעבד בשום צד בלא רבו:",
+                "<b>ובשטר ע״י עצמו.</b> דסבר חובה הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות, שאם עבד כהן הוא, פוסלו מלאכול בתרומה, ואם עבד ישראל הוא, אוסרו בשפחה. ומשום הכי קאמר דאינו יוצא לחירות בשטר ע״י אחרים אלא ע״י עצמו, דכיון דחובה היא לו אין חבין לאדם אלא בפניו. וכסף דע״י אחרים שאני, שכן קבלת רבו גרמה לו להשתחרר מאליו, ואין אחרים הללו חבין לו, אלא קבלת הרב, והרב אינו נעשה שלוחו, אלא לצורך עצמו, ומקנהו מאליו:",
+                "<b>וחכ״א בכסף ע״י עצמו.</b> דקסברי יש קנין לעבד בלא רבו, הלכך קונה את עצמו בכסף אפילו ע״י עצמו. וכ״ש ע״י אחרים:",
+                "<b>ובשטר ע״י אחרים.</b> דסברי זכות הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות, וזכין לאדם שלא בפניו. והלכה כחכמים. והעבד כנעני קונה עצמו אם סימא רבו את עינו או הפיל את שנו או קטע ממנו א׳ מכ״ד ראשי אברים, שהם [ראשי] אצבעות ידים, ואצבעות רגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הזכרות, וראשי שדים באשה. והוא דלא חשיב להו במתניתין בכלל הדברים שהעבד קונה את עצמו, משום דהיוצא בראשי אברים צריך גט שחרור מרבו, והיינו קונה את עצמו בשטר:",
+                "<b>ובלבד שיהא הכסף משל אחרים.</b> דעבד אין לו כלום, דאך מציאה וקבלת מתנה הכל לרבו. ואם בא להפדות ע״י עצמו צריך להיות הכסף משל אחרים שיתנוהו לו ע״מ שאין לרבו רשות בו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>במסירה.</b> בעלים מוסרין אותה ללוקח באפסר או בשערה:",
+                "<b>בהגבהה.</b> ולא במשיכה:",
+                "<b>נקנית במשיכה.</b> ואע״ג דאפשר בהגבהה, מ״מ נקנית במשיכה, משום דמסרכא, שהיא מתחזקת בצפרניה תמיד ליאחז ע״ג קרקע. ופסק ההלכה, בין בהמה דקה בין בהמה גסה נקנית במשיכה וכ״ש בהגבהה. ומשיכה קונה בסימטא שהיא זוית של רשות הרבים, ובחצר של שניהם. ומסירה קונה ברה״ר, ובחצר שאינה של שניהם. והגבהה קונה בכל מקום. וכל מה שדרכו בהגבהה אינו נקנה אלא בהגבהה. ודבר הנקנה במסירה אינו נקנה במשיכה. וכן דבר הנקנה במשיכה אינו נקנה במסירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכסים שיש להם אחריות.</b> היינו קרקעות, שהמלוה את חבירו סומך עליהם לפי שקיימים ועומדים. ופירוש אחריות. חזרה, שחוזר המלוה עליהם וטורף אותם מן הלקוחות כשלא ימצא כלום ללוה:",
+                "<b>נקנין בכסף.</b> דכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) שדות בכסף יקנו. והני מילי במקום שאין רגילין לכתוב שטר, אבל במקום שרגילין לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב שטר:",
+                "<b>בשטר.</b> שכותב על הנייר או על החרס שדי נתונה לך שדי קנויה לך ומוסרו לקונה. ודוקא במתנה נקנה הקרקע בשטר. אבל במכירה, עד שיתן את הכסף. אלא א״כ מוכר שדהו מפני רעתה, דבהא קנה בשטר לחודיה. ומנלן דמקרקעי נקנין בשטר, דכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) וכתוב בספר וחתום:",
+                "<b>ובחזקה.</b> כגון שחפר בקרקע מעט, או נעל, וגדר, ופרץ כל שהוא בפני המוכר. ואם היה שלא בפניו, צריך שיאמר לו לך חזק וקני. ומנא לן שקרקע נקנה בחזקה, דכתיב (דברים י״א:ל״א-ל״ב) וירשתם אותה וישבתם בה, במה ירשתם בישיבה:",
+                "<b>ושאין להם אחריית אין נקנין אלא במשיכה.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה:י״ד) או קנה מיד עמיתך, דבר שאפשר לתתו מיד ליד אינו נקנה אלא בנתינה מיד ליד:",
+                "<b>נקנין.</b> עם נכסים כו׳. אם מכר מטלטלין עם הקרקע, כיון שקנה לוקח הקרקע באחת מג׳ קנינים הללו, נקנו מטלטלין עמה. והוא שיאמר, לו קנה [הני] אגב קרקע. ונפקא לן מקרא דכתיב בדברי דימים (ב׳ כ״א ג׳) ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות:",
+                "<b>וזוקקין.</b> נכסים הללו שאין להם אחריות את הנכסים שיש להם אחריות כו׳. אע״ג דאין נשבעין על הקרקעות, היכא דטענו מטלטלין וקרקעות ונתחייב לישבע על המטלטלין, זוקקין המטלטלין את הקרקעות לישבע עליהם ע״י גלגול שבועה. ולמדנו גלגול שבועה מסוטה, דכתיב (במדבר ה׳:כ״ב) ואמרה האשה אמן אמן, אמן מאיש זה, אמן מאיש אחר. אמן שלא שטיתי ארוסה, אמן שלא שטיתי נשואה, שומרת יבם, וכנוסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנעשה דמים באחר.</b> מפרש בגמרא כל הנישום דמים באחר, כל דבר שאם בא לתתו דמים באחר צריך לשומו, דהיינו כל מטלטלין בר ממטבע:",
+                "<b>כיון שזכה זה.</b> כלומר כיון שמשך האחד נתחייב האחר בחליפין בכ״מ שהם, אם מתו או אבדו ואע״פ שלא משך, לפי שבמשיכת המוכר את הסודר או את החפץ, נקנה המקח ללוקח בכ״מ שהוא. ואע״פ שאין בחפץ שקונים בו שוה פרוטה. ובלבד שלא יהיה מטבע או פירות, שאלו אין קונין בהם. וכל הדברים נקנים בחליפין, מטלטלין עבדים וקרקעות. חוץ מהמטבע שאינו נקנה בחליפין, משום דדעתיה דאינש אצורתא דמטבע לא על גופיה, וצורתא עבידא דבטלה. לפיכך אם לקח אדם מטבע בלא משקל ובלא מנין, ואמר אלו חלופי שדה פלונית, או עבד פלוני, או חפץ פלוני, כיון שמשך זה, נתחייב האחר בחליפיו, דהא גלי דעתיה דלאו אצורתא קפיד הואיל ולא שקל ולא מנה. ואין שום דרך שיועיל בקניית המטבע היכא דליתיה בעיניה, אלא להקנותו אגב קרקע:",
+                "<b>רשות הגבוה בכסף.</b> גזבר שנתן מעות בבהמה לצורך הקדש, אפילו היא בסוף העולם, קנה. ובהדיוט לא קנה אלא בחזקה, כלומר עד שימשוך. ואם נתן ההדיוט דמים על החפץ, כל זמן שלא משך החפץ לא קנה, ומחזיר המוכר את הדמים אם חוזר בו ממכירת החפץ, וצריך לקבל עליו מי שפרע. אבל אם משך הלוקח החפץ, אע״פ שעדיין לא נתן הדמים שהתנה, אין שום אחד מהם יכול לחזור בו. ואם לא נתן דמים ולא משך החפץ, אלא שנתפשרו על המקח בפני עדים ונתרצה זה שיקנה בכך וכך, ונתרצה חבירו למכור בכך ובכך, אפילו אמר אתם עדי אין באלה הדברים כלום, ואפילו מי שפרע אין כאן:",
+                "<b>אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.</b> האומר שור זה עולה, בית זה הקדש, אפילו בסוף העולם, קנה. ובהדיוט לא קנה עד שימשוך בבהמה, ויחזיק בבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מצות הבן על האב.</b> כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו. והן ששה דברים, למולו, לפדותו אם הוא בכור, ללמדו תורה, ללמדו אומנות, להשיאו אשה, להשיטו בנהר:",
+                "<b>אנשים חייבים.</b> האב חייב במצות הללו לבנו, והאם פטורה:",
+                "<b>וכל מצות האב.</b> המוטלות על הבן לעשות לאביו, שהם מורא וכבוד. מורא, לא ישב במקומו, ולא יסתור את דבריו, ולא יכריע את דבריו. כבוד, מאכיל ומשקה. מלביש ומכסה. מכניס ומוציא:",
+                "<b>אחד אנשים ואחד נשים חייבים.</b> הבנים והבנות חייבים:",
+                "<b>וכל מצות עשה שהזמן גרמה.</b> שהזמן גרם למצוה שתבא, כגון שופר, סוכה, לולב, וציצית:",
+                "<b>שלא הזמן גרמה.</b> כגון מזוזה, מעקה, אבדה, ושלוח הקן. והני תרי כללי לאו דוקא, כדקיי״ל אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ, שהרי מצה בליל הפסח, ושמחה במועדים, והקהל בחג הסוכות, כולן מ״ע שהזמן גרמה הן ונשים חייבות. ות״ת, ופריה ורביה, ופדיון הבן, ממ״ע שלא הזמן גרמה הן ונשים פטורות. אבל כללא בתרא דכל מצות לא תעשה אחד אנשים ואחד נשים חייבים. חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים, כללא דוקא הוא, וילפינן ליה מדכתיב במדבר ה׳) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:",
+                "<b>חוץ מבל תקיף ובל תשחית.</b> דכתיב (ויקרא י״ט) לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית את סאת זקנך. כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה, וכל שאינו בהשחתה אינו בהקפה. והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה. ומנלן דליתנהו בהשחתה, דכתיב פאת זקנך, ולא כתיב פאת זקנכם, מאי זקנך, זקנך ולא זקן אשתך:",
+                "<b>ובל תטמא למתים.</b> דכתיב (שם כ״א) אמור אל הכהנים בני אהרן, בני אהרן ולא בנות אהרן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסמיכות והתנופות.</b> אינה סומכת, ואינה מניפה, ואינה מגשת מנחה בקרן מערבית דרומית כמשפטה אם היא כהנת, ואינה קומצת ולא מקטרת, ואינה מולקת עוף, ואינה מקבלת דם במזרק, ואינה מזה דם:",
+                "<b>חוץ מסוטה ונזירה. שהן מניפות.</b> מנחתן בעצמן, שמנחתן טעונה תנופה בבעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מצוה.</b> שאינה תלויה בארץ. כל מצוה שהיא חובת הגוף, מיקרי אינה תלויה בארץ. ושהיא חובת קרקע, מיקרי תלויה בארץ:",
+                "<b>חוץ מן הערלה.</b> שנוהגת בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. וכלאי הכרם בחוצה לארץ מדרבנן. וכלאי זרעים מותרין לזרעם בחוץ לארץ:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אומר אף חדש.</b> אסור בחוץ לארץ מן התורה, אע״פ שהוא חובת קרקע. שנאמר (ויקרא כ״ג:כ\"א) בכל מושבותיכם, בכ״מ שאתם יושבים. והלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל העושה מצוה אחת.</b> יתירה על זכיותיו, כדי שיהיו זכיותיו מרובין מעונותיו:",
+                "<b>מטיבין לו ומאריכין את ימיו.</b> לעולם הבא:",
+                "<b>ונוחל את הארץ.</b> ארץ החיים:",
+                "<b>וכל שאינו עושה מצוה אחת.</b> שהיו עונותיו מרובין מזכיותיו, ואינו עושה מצוה אחת שיהיה מחצה זכאי ומחצה חייב, אלא נשארו עונותיו מרובין:",
+                "<b>ולא בדרך ארץ.</b> שאין משאו ומתנו בנחת עם הבריות:",
+                "<b>אינו מן הישוב.</b> אינו מועיל לישובו של עולם. והוי מושבו מושב לצים, ופסול לעדות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האיש מקדש בו ובשלוחו.</b> בו תחלה ואח״כ בשלוחו, שמצוה בו יותר מבשלוחו דכי עסיק גופו במצוה מקבל שכר טפי. וילפינן שלוחו של אדם כמותו מקרא, דכתיב (שמות י״ב:ו׳) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכי כל ישראל שוחטין, אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו:",
+                "<b>האיש מקדש את בתו כשהיא נערה.</b> וכ״ש כשהיא קטנה. והאי דנקט נערה, אורח ארעא אשמועינן שאסור לאדם לקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה:",
+                "<b>ואם לאו אינה מקודשת.</b> דכיון דאמר התקדשי התקדשי, כל חד הוי קדושין באפי נפשייהו:",
+                "<b>עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה.</b> האי אחת מהן לא מיתוקמא אלא באחרונה שבהן, דכי אמר לה התקדשי לי בזו ובזו ובזו והיתה אוכלת אחת אחת, כל אותן שאכלה הוו מלוה גבה, וכי מטיא אחרונה שבה נגמרין הקדושין, אי אית בה שוה פרוטה הוה ליה מקדש במלוה ופרוטה, וקיי״ל המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ומקודשת. אבל אי לית באחרונה שוה פרוטה, אע״ג דאיכא בקמאי שוה פרוטה, כי מטי גמר קדושין הוה ליה מקדש במלוה, והמקדש במלוה אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>של זהב ונמצא של כסף כו׳</b> דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת.</b> לא פליג רבי שמעון אלא על שבח דממון, דמסתמא ניחא לה באותו שבח. אבל על שבח דיוחסין, כגון לוי ונמצא כהן, מודה רבי שמעון דאפילו הטעתו או הטעה הוא אותה לשבח אינה מקודשת, דלא ניחא לה בשבחו מפני שמתגאה עליה. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>שפחה גודלת.</b> קולעת שער הנשים. פירוש אחר, דברנית ובעלת לשון, כמו שנאמר (יחזקאל ל״ה:י״ג) ותגדילו עלי בפיכם:",
+                "<b>אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש כו׳</b> דדברים שבלב אינם דברים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך וקדשה במקום אחר כו׳</b> דמראה מקום הוא לו. ואין זה תנאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>תצא שלא בכתובה.</b> דאמר אי אפשי באשה נדרנית. אבל גיטא בעיא מספק כיון דלא פירש, דלמא דעתיה נמי אנדרנית:",
+                "<b>הפוסלים בכהנים.</b> מפורש בכתובות [דף עה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סבלונות.</b> דורנות שדרך חתן לשלוח לארוסתו:",
+                "<b>אינה מקודשת.</b> ולא אמרינן יודע היה שאין קדושיו קדושין וגמר ושלח סבלונות לשם קדושין, אלא אמרינן מחמת קדושין הראשונים שלח:",
+                "<b>וכן קטן שקידש.</b> ושלח סבלונות משהגדיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן מקודשות.</b> דאמר קרא (ויקרא י״ח:י״ח) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור, בשעה שנעשו צרות זו לזו אין לך לקוחין אפילו באחת מהן. והוא הדין לכל שאר עריות שיש בהן כרת, שאין קדושין תופסין בהם.",
+                "<b>ושלהן היתה.</b> שמעינן מהא מתניתין דהמקדש בגזל ואפילו בגזל דידה אינה מקודשת, ולא אמרינן מדקבילתיה אחילתיה. מדקתני ושלהן היתה ושל שביעית היתה, משום דשל שביעית היתה שהפירות הפקר מש״ה הנשים מקודשות, אלא שאין אחיות מקודשות, אבל אם לא היתה שביעית הואיל ושלהן היתה לא היו קדושין תופסים באחת מהן. ודוקא בגזל שלפני יאוש בעלים אמרינן דלא הוה קדושין, אבל המקדש בגזל שלאחר יאוש קדושיו קדושין. ושמעינן נמי שהמקדש בפירות שביעית מקודשת, ולא אמרינן אינן ממונו לזכות בהן, אלא כיון שזכה בהן ממונו דם לכל דבר. ושמעינן נמי שאשה נעשית שליח לחברתה, ואפילו במקום שנעשית לה צרה. ואע״ג דבכל עדות שהאשה כשרה לה אין הצרה כשרה לה, שליחותה מיהא כיון דעבדא עבדא. דהא הכא בקדושין דללו הן נעשות צרות ע״י זו שקבלתה, וקתני אין האחיות מקודשות, הא נכריות מקודשות. ומתניתין מתרצה בגמרא אליבא דהלכתא הכי, המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה, שתיהן כאחת אינן מקודשות. הא אחת מאשה ובתה, אחת מאשה ואחותה, כגון שאמר לשתיהן אחת מכם מקודשת לי ולא פירש לאיזו מהן מקדש, וקבלה אחת מהן הקדושין על ידי חברתה, או שתיהן קבלו קדושין כאחת, מקודשות, ושתיהן צריכות גט. ואם אמר הראויה מכם לביאה מקודשת לי, אינן מקודשות, דכל אחת מהן איכא לספוקה באחות אשתו ואין שום אחת מהן ראויה לביאה. ומעשה נמי בחמש נשים ובהן שתי אחיות ולקט אחד כלכלה של תאנים ואמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי, ואמרו חכמים אין אחיות מתקדשות. הא נכריות שהיו ראויות לביאה, מתקדשות. אבל אם אמר כולכם מתקדשות לי, לא היתה שום אחת מהן מקודשת, דכי היכי דאין אחיות מקודשות כך אין האחרות מקודשות, דיכי דאמר כולכם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בחלקו.</b> שחלק עם אחיו הכהנים:",
+                "<b>אינה מקודשת.</b> דכהנים משלחן גבוה קא זכו, ואמר קרא (במדבר י״ח:ט׳) וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש, מה אש אין אתה משתמש בו אלא לאכילה, כך מתנות הללו לא תשתמש בהן אלא לאכילה, ובמעשר כתיב לה׳ הוא, בהווייתו יהא:",
+                "<b>רבי יהודה אומר מזיד קידש.</b> במעשר שני. הואיל ויוצא לחולין ע״י פדיון, והרי הוציאו לחולין ע״י קדושין הללו. ור״מ סבר לית דרך חלול בכך:",
+                "<b>ובהקדש.</b> של בדק הבית:",
+                "<b>מזיד קידש.</b> שכיון שידע שהוא הקדש והוציאו לחולין בכוונה, נתחללה קדושתו:",
+                "<b>ובשוגג.</b> דלא ידע שהוא הקדש ולא ניחא ליה דלתחלל הקדש על ידיה, לא נתחללה קדושתו, ואינה מקודשת. ורבי יהודה סבר איפכא. והלכה כר״מ במעשר, וכרבי יהודה בהקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בערלה וכו׳ אינה מקודשת.</b> דכולהו איסורי הנאה נינהו. ערלה, דכתיב לא יאכל, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע:",
+                "<b>ובכלאי הכרם.</b> דכתיב (דברים כ״ב:ט׳) פן תקדש, פן תוקד אש:",
+                "<b>ובשור הנסקל.</b> דכתיב ביה (שמות כ״א:כ״ח) ולא יאכל את בשרו:",
+                "<b>ובעגלה ערופה.</b> דכתיב ביה כפרה כקדשים, שנאמר (דברים כ״א:ח׳) ונכפר להם הדם:",
+                "<b>בציפורי מצורע.</b> דתניא, נאמר מכשיר ומכפר בפנים, אשמו של מצורע שהוא מכשיר אותו לאכול בקדשים, וחטאתו שמכפר, ושניהם נעשים בפנים. ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ, מכשיר, צפרי מצורע שמכשירין המצורע לבא אל תוך המחנה, ומכפר, עגלה ערופה, שנאמר בה ונכפר להם הדם, ושניהם נעשים חוץ לעזרה. מה מכשיר ומכפר האמור בפנים, שהם אשמו וחטאתו של מצורע, עשה בו מכשיר כמכפר, דתרווייהו קדשים נינהו ואסורים בהנאה, אף מכשיר ומכפר האמורים בחוץ, שהם צפרי מצורע ועגלה ערופה, עשה בו מכשיר כמכפר להיות אסורים בהנאה. ומאימתי אסורין צפורי מצורע בהנאה, משעת שחיטה. והצפור השחוטה בלבד היא שאסורה בהנאה. ועגלה ערופה, ירידתה אל נחל איתן אוסרתה:",
+                "<b>ובשער הנזיר.</b> דאמר קרא (במדבר ו׳:ה׳) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו, גדולו פרע שער ראשו יהיה קדוש:",
+                "<b>ופטר חמור.</b> נאמר בו (שמות י״ג) וערפתו, ונאמר בעגלה ערופה וערפו, מה עגלה ערופה אסורה בהנאה, אף פטר חמור אסור בהנאה. ואינו אסור בהנאה אלא אחר עריפה:",
+                "<b>ובבשר בחלב.</b> נאמר ג׳ פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו, אחד לאסור אכילה, ואחד לאסור הנאה, ואחד לאסור בשול:",
+                "<b>ובחולין שנשחטו בעזרה.</b> דכתיב (דברים י״ב:כ״א) כי ירחק ממך המקום וזבחת, ברחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב מקום. יכול לא יאכלנו אבל ישליכנו לכלבים, ת״ל (שמות כ״ב:ל׳) לכלב תשליכון אותו, אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה:",
+                "<b>מכרן וקדש בדמיהן מקודשת.</b> שאין לך דבר שתופס את דמיו להיות כמוהו אלא עבודה זרה ושביעית. עבודה זרה, שנאמר (דברים ז׳:כ״ו) והיית חרם כמוהו, כל מה שאתה מהווה ממנו הרי הוא כמוהו. ושביעית, שנאמר קודש היא, תופסת דמיה כהקדש. והוו עבודה זרה ושביעית שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בתרומות.</b> תרומה גדולה מעשר:",
+                "<b>ותרומות ובמעשרות.</b> מעשר ראשון ומעשר עני:",
+                "<b>ומתנות.</b> הזרוע והלחיים והקיבה:",
+                "<b>ובמי חטאת.</b> ובמי אפר חטאת. וראוים למכרם לטמאים ליקח מהם שכר הבאה ושכר מילוי המים. אבל שכר הזאה ושכר קדוש, והוא נתינת האפר במים, אסור:",
+                "<b>ואפילו ישראל.</b> הכי קאמר, ואפילו ישראל שנפלו לו תרומות ומתנות מבית אבי אמו כהן, שזכה בהם ויכול למכרם לכהנים, אם קידש בהם את האשה, מקודשת. ואפילו לא נפלו לו תרומות אלא טבלים שעדיין לא הורמו, הואיל ומורישו כהן היה עומד להרימם והתרומות שלו, וזה הישראל שירש אותם נמי יפריש מהם התרומה והיא שלו, ויכול למכרה לכהנים. דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו.</b> אמרי׳ בגמרא מאי והלך, שהלך ברמאות. ולהכי תנן האומר לחברו ולא תנן האומר לשלוחו, לאשמועינן דאע״ג דלא עשאו שליח מתחלה לכך, אלא שאמר לו קדש לי אשה פלונית, אם קדשה לעצמו קרינן ביה שהלך ברמאות ורמאי הוי:",
+                "<b>ובא אחר וקדשה בתוך ל׳ יום מקודשת לשני.</b> ויכול לכנסה אפילו בתוך אלו הל׳ יום:",
+                "<b>בת כהן לישראל.</b> אם בת כהן היא זאת שנתקדשה לאחר שלשים יום, כל אותן שלשים יום תאכל בתרומה, שלא נפסלה מלאכול בתרומת בית אביה. ואם בת ישראל לכהן היא, לא תאכל בתרומה, שעדיין אינה אשת כהן:",
+                "<b>מקודשת.</b> וצריכה גט מתרווייהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי את מקודשת לי.</b> בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז:",
+                "<b>ויתן.</b> ומשיתן נתקדשה למפרע, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:",
+                "<b>הרי זו מקודשת ויש לו.</b> אם יש עדים שיש לו. ואם לא נודע שיש לו, הרי זו מקודשת מספק, שמא יש לו ומתכוין לקלקלה:",
+                "<b>ואם הראה על השלחן.</b> שהיה שולחני והראה על השלחן מעות שאינן שלו, אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית כור.</b> מקום הראוי לזרוע כור, שהוא שלשים סאין:",
+                "<b>ויש לו.</b> אם יש עדים שיש לו, מקודשת ודאי. ואם אין ידוע שיש לו, מקודשת מספק ולא אמרינן זוזי דעביד אינשי דמצנעי חיישינן דלמא אית ליה ומתכוין לקלקלה. אבל ארעא לא חיישינן דלמא אית ליה, דאם איתא דאית ליה ארעא, קלא אית ליה:",
+                "<b>ואם הראה בבקעה.</b> שאינה שלו. ואע״ג דנחת בה לחכירות או לקבלנות, אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל תנאי.</b> שאינו כפול וכו׳ אינו תנאי. ואע״פ שלא נתקיים התנאי נתקיימו הדברים:",
+                "<b>אם יעברו ואם לא יעברו.</b> ואי לא כפל הדברים היתה מתנתו קיימת והיו נוחלים את ארץ הגלעד אע״פ שלא היו עוברים. ואע״ג דאמר אם יעברו אתכם, לית לן מכלל הן אתה שומע לאו. ושמעינן מיניה נמי, דבעינן תנאי קודם למעשה, מדלא אמר תנו להם אם יעברו משמע דאי הוה אמר הכי, לא אתי תנאה ומבטל מעשה דמתנה דקדמיה. וש״מ נמי דבעינן הן קודם ללאו, דלא אמר תחלה אם לא יעברו אל תתנו ואם יעברו ונתתם:",
+                "<b>ר׳ חנינא כו׳</b> אתנאי כפול פליג, דאין צריך לכפול, דמכלל הן נשמע לאו. וזה שכפלו משה, צורך היה הדבר. ולענין פסק הלכה, אם אמר ע״מ, אין צריך תנאי כפול ולא הן קודם ללאו ולא תנאי קודם למעשה, אלא התנאי קיים. ואם לא אמר ע״מ, צריך כל הני דאמרינן. ואם לאו, התנאי בטל והמעשה קיים. ולא שנא בתנאי שבדיני ממונות, ולא שנא בתנאי שבגיטין וקדושין הכל שוה לדבר זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והוכר עוברה דבריו קיימין.</b> כתב הרמב״ם דאין לו לבא עליה עד שיקדשנה קדושין שניים, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ולא אמרו דבריו קיימים אלא להחמיר עליה שאסורה לינשא לאחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואעשה עמך כפועל.</b> בפעולת יום אחד. ולאו דמקדש לה בשכר פעולה, דכיון דקי״ל ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, נמצא כשגמר פעולתו הוי שכירותו מלוה אצלה, והמקדש במלוה אינה מקודשת. אלא דמקדש לה השתא בפרוטה ע״מ שיעשה אח״כ עמה כפועל:",
+                "<b>ע״מ שירצה אבא.</b> בגמרא מפרש שלא ימחה אבא. וכשקבע זמן למחאתו, כגון שאמר שלא ימחה אבא כל שלשים יום. הלכך רצה האב, שעברו שלשים יום ולא מיחה, הרי זו מקודשת. לא רצה, שמיחה בתוך שלשים, אינה מקודשת:",
+                "<b>מת האב.</b> תוך שלשים, הרי זו מקודשת, דאמרינן מאן מחי:",
+                "<b>מת הבן.</b> בתוך ל׳, מלמדים את האב שימחה, כדי שלא תהא זקוקה ליבם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אני קדשתיה נאמן.</b> לכנסה. דלא חציף למימר קמיה דאב שקבל הקדושין, אני הוא, אם לא היה אמת, דמרתת דלמא מכחיש ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגרשתיה.</b> קבלתי את גטה:",
+                "<b>והרי היא קטנה.</b> עכשיו כשאמר עליה כך:",
+                "<b>נאמן.</b> לפסלה מן הכהונה. שהאב נאמן על בתו כל זמן שהיא קטנה, דכתיב (דברים כ״ב:ט״ז) את בתי נתתי לאיש הזה, כשאמר לאיש, אסרה על הכל, שאין אנו יודעים למי. כשחזר ואמר לזה, התירה לו:",
+                "<b>והרי היא גדולה.</b> ואם לאחר שגדלה אמר כך, ובקטנותה לא אמר, אינו נאמן:",
+                "<b>נשבית ופדיתיה וכו׳ אינו נאמן.</b> לפסלה מן הכהונה. דבנשואין הימניה רחמנא לאב. לשבויה לא הימניה:",
+                "<b>יש לי בנים.</b> ואין אשתי זקוקה ליבם:",
+                "<b>יש לי אחים.</b> ואשתי זקוקה ליבם. ועד עכשיו היתה בחזקת שאינה זקוקה:",
+                "<b>אין הבוגרות בכלל.</b> לפי שאינן ברשות האב לקדשן. ואף על פי שעשאתו הבוגרת שליח לקבל קדושיה, אמרינן לא שביק אינש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה. אבל הקטנות והנערות כולן צריכות גט מספק. דלא ידעינן איזו מהם קידש:"
+            ],
+            [
+                "<b>קדשתי את בתי גדולה.</b> איצטריך תנא לאשמועינן פלוגתא דר״מ ור׳ יוסי בקדשתי את הגדולה ובקדשתי את הקטנה. דאי אשמועינן בקדשתי את הגדולה, הוה אמינא בהא קאמר ר״מ, דכיון דאיכא דזוטרא מינה, להך גדולה קרי לה, דשבח הוא לאדם לקרות בתו בלשון גדולה אע״פ שהיא קטנה, כשיש קטנה למטה ממנה. אבל קטנה אימא מודי ליה לרבי יוסי דכל שהוא יכול לקרות אותה גדולה אין קורא אותה קטנה. ואי אתמר בהא, בהא קאמר רבי יוסי, אבל בהך אימא מודי ליה לרבי מאיר, לכך הוצרכו שתיהן. והלכה כרבי יוסי בשתיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר לאשה קדשתיך וכו׳.</b> איצטריך לאשמועינן באומר קדשתיך, ובאומרת קדשתני. דאי אשמועינן באומר לאשה קדשתיך שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, הוה אמינא דינא הוא דלא מתסרא איהי בקרוביו, דאיהו שקורי קא משקר, דגברא לא איכפת ליה אם אוסר עצמו חנם בקרובותיה, ומשקר ואמר קדשתיך. אע״פ שלא קדשה, אבל איהי כי אמרה קדשתני דאסרה נפשה אכולי עלמא עד שיתן לה גט, אי לאו דקים לה, לא הוה אמרה, ונתסר איהו על פיה בקרובותיה, ואפילו יהב לה גט. קמ״ל:",
+                "<b>קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי וכו׳</b> משום דהוה סלקא דעתין לומר מאחר שהאב נאמן על בתו מן התורה, תהיה האם נאמנת על בתה מדרבנן, קמ״ל דאינה נאמנת:  "
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתר וכו׳. איידי דתנא להני בבי דלעיל, תנא נמי להא, ואע״פ שהיא משנה שאינה צריכה. ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט כדי להתירה. ואם מעצמו נתן גט, כופין אותו ליתן כתובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מקום שיש קדושין ואין עבירה.</b> שקדושין תופסין בה ואין עבירה בנשואיה. והאי כללא לאו דוקא, שהרי גר שנשא ממזרת יש קדושין ואין עבירה, דקהל גרים לא אקרי קהל, ואף על פי כן אין הולד הולך אחר הזכר שהולד ממזר, אחד גר שנשא ממזרת ואחד ממזר שנשא גיורת:",
+                "<b>וכל מי שאין לה עליו קדושין וכו׳ הולד ממזר.</b> ביבמות נפקא לן מקרא דכתיב (דברים כ״ג:א׳) לא יקח איש את אשת אביו, וסמיך ליה לא יבא ממזר, ומוקמינן לה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו שהיא עליו בכרת:",
+                "<b>על אחת מכל העריות.</b> של חייבי כריתות:",
+                "<b>ולד שפחה ונכרית.</b> דכתיב בשפחה (שמות כ״א:ד׳) האשה וילדיה תהיה לאדוניה, ובנכרית כתיב (דברים ז׳:ד׳) כי יסיר את בנך מאחרי, ומדלא כתיב כי תסיר, ש״מ הכי קאמר בתך לא תתן לבנו כי יסיר בעל בתך את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי, אבל אבתו לא תקח לבנך לא מהדר, שאין הבן הבא מן הנכרית קרוי בנך אלא בנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממזר שנשא שפחה.</b> ואפילו לכתחלה יכול ממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו. והלכה כר״ט. ומודה ר״ט שעבד שנשא ממזרת, הולד ממזר, שעבד אין לו יחוס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עשרה יוחסין עלו מבבל.</b> שהפריש עזרא כל הפסולים שהיו בבבל והוליכן עמו, כדי שלא יתערבו עם המיוחסין, מאחר שאין שם ב״ד:",
+                "<b>חללי.</b> כהנים שנולדו מן הפסולות לכהונה, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה חללה זונה לכהן הדיוט:",
+                "<b>חרורי.</b> עבדים משוחררים:",
+                "<b>נתיני.</b> גבעונים שמלו בימי יהושע, ונאסרו לבא בקהל:",
+                "<b>שתוקי ואסופי.</b> מפרש להו ואזיל:",
+                "<b>גיורי וחרורי ממזרין כו׳ כולם מותרין לבא זה בזה.</b> דקהל גרים לא אקרי קהל, ולא הוזהרו ממזרים לבא בקהל גרים. אבל לויי וישראלי בממזרי לא. ושתוקי ואסופי ספק ממזרים הם ומותרין להתערב בממזר ודאי, דאמרינן בקהל ודאי הוא דלא יבא, הא בקהל ספק יבא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שתוקי, כל שהוא מכיר את אמו.</b> שקורא אבא, ואמו משתקתו:",
+                "<b>בדוקי.</b> שבודקין את אמו. אם אמרה לכשר נבעלתי, הולד כשר. והלכה כאבא שאול:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל האסורים לבא בקהל.</b> אע״ג דתנינן לה ברישא ממזרי ונתיני וכו׳ מותרים לבא זה בזה, הא קמ״ל כגון גר עמוני ומואבי עם ממזר שתוקי ואסופי:",
+                "<b>ר״י אוסר.</b> מפרש בגמרא דהכי קאמר, אפילו ר׳ יהודה שאוסר גר בממזרת, הני מילי גר של שאר נכרים שמותר לבא בקהל הוא דאסור בממזרת לרבי יהודה דס״ל קהל גרים אקרי קהל, אבל גר עמוני ומואבי שאסור לבא בקהל מודה רבי יהודה שמותר בממזרת:",
+                "<b>ודאן בודאן מותר.</b> כגון ממזרי בנתיני:",
+                "<b>ודאן בספיקן.</b> ממזרי ונתיני בשתוקי ואסופי:",
+                "<b>ספיקן בספיקן.</b> שתוקי בשתוקית ואסופי באסופית, ואסופי בשתוקית. אע״פ שזה ספק וזה ספק אסור, שמא זה כשר וזה פסול. והלכה כרבי אליעזר:",
+                "<b>כותי.</b> הוי ספיקייהו, לפי שאין בקיאין בתורת גטין וקדושין. והאידנא עשאום כנכרים גמורים לכל דבריהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ארבע אמהות.</b> ב׳ מצד האב וב׳ מצד האם:",
+                "<b>שהם שמנה.</b> ארבע מן האב וארבע מן האם ואלו הן. אמה. אם אמה. אם אבי אמה. אם אם אבי אמה. אם אביה. אם אם אביה. אם אבי אביה. אם אם אבי אביה. בודקים בהם שלא היה באחת מהן מן הפסולות:",
+                "<b>ואם היתה לויה וישראלית.</b> וכהן בא לכנסה:",
+                "<b>מוסיפין עליהן עוד אחת.</b> אם אחת בכל זוג וזוג. כגון אמה ואם אמה ואם אם אמה, וכן כולם. והא דבדקינן באמהות ולא בדקינן באבות שמא יש פסול באביה או באבי אביה, משום דדרך האנשים כשמגנין זה את זה מתוך קטטה, מגנין ביוחסין, ואם היה שום פסול מצד האבות היה ידוע. אבל הנשים אין זו מגנה את זו בפסול יחס אלא בזנות, וכי איכא בהו מילתא בפסול יוחסין לית ליד קלא. ולא נאמרה חיוב בדיקה זו אלא במשפחה שקרא עליה ערער, אבל משפחה שאין בה חשד אינו צריך לבדוק, שכל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות. ודאיש בלבד דוא שצריך לבדוק כשבא לישא אשה ממשפחה שיש בה חשד, אבל כהנת שבאת לינשא אינד צריכה לבדוק אחר האיש, שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים, וכהנת מותרת לכתחלה להנשא לגר ולחלל, וכ״ש לויה וישראלית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין בודקין מן המזבח ולמעלה.</b> התחיל לבדוק באמהות ומצא שאבי אביה שימש על גבי המזבח א״צ לבדוק אחר אם אבי אביה. דכיון דבנה שמש ע״ג דמזבח בידוע שמיוחס היה:",
+                "<b>ולא מן הדוכן ולמעלה.</b> אם מצא שהיה משורר על הדוכן:",
+                "<b>ולא מן הסנהדרין ולמעלה.</b> ודוקא מן הסנהדרין שבירושלים ואפילו מאותן שדנין דיני ממונות בלבד, שלא היו מעמידין מן הסנהדרין בירושלים אלא כהן ולוי וישראל מיוחס, שנאמר (במדבר י״א:ט״ז) והתיצבו שם עמך, בדומין לך ביחס ובחכמה:",
+                "<b>וגבאי צדקה.</b> כיון דמנצו בהדי אינשי, שממשכנין על הצדקה ואפילו בערב שבת, אי הוה בהו מלתא, קלא הוה להו:",
+                "<b>בערכי ישנה של צפורי.</b> בסנהדראות של עיר ששמה ישנה, הסמוכה לצפורי:",
+                "<b>ערכי.</b> סנדראות שהיו עורכין ומסדרין היחסין:",
+                "<b>אסטרטיא של מלך.</b> בחלוקת חודש בחודש לצאת למלחמת בית דוד משפחה פלונית בחודש פלוני. ולא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסין, שתהא זכותן וזכות אבותן מסייעתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם.</b> בת בנו או בת בן בנו, עד סוף כל הדורות. אבל בת בתו מישראל כשרה לכהונה, דבת חלל עצמה מישראל כשרה לכהונה:",
+                "<b>בת גר זכר.</b> אפילו מישראלית, פסולה לכהונה כבת חלל זכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א בן יעקב אומר כו׳</b> מסקינן בגמרא שהבא לימלך מורין לו כר״א ב״י שלא ישא כהן בת גר וגיורת. אבל אם נשא, הלכה כר׳ יוסי, ואין מוציאין אותה מידו, וזרעו ממנה כשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן.</b> דקרוב הוא אצלו ואין קרוב כשר להעיד:",
+                "<b>ואפילו שניהם.</b> הבעל ואשתו. ולא מבעיא כשהאב לבדו מעיד שהוא ממזר, דלא מרימן, דלא קים ליה בגויה. אלא אפילו אמו דקים ליה בגויה, אינה נאמנת:",
+                "<b>אפילו על עובר שבמעיה.</b> שלא היה לעולם בחזקת כשרות:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר נאמנים.</b> טעמא דר׳ יהודה דכתיב יכיר, יכירנו לאחרים. מכאן שהאב נאמן לפסול את בנו, ואין האם נאמנת על בנה. ודוקא על בנו הוא נאמן, אבל לא על בן בנו שאם היו לבן זה בנים אינו נאמן לפסלם. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה.</b> אצטריך תנא לאשמועינן באב שעשה שליח לקדש את בתו ובאשה שעשתה שליח לקדש את עצמה. דאי אשמועינן באב, ה״א אב דקים ליה ביוחסין, וכשמצא מיוחס זה קידשה לו, הוא דאמרינן דבטל את השליח אבל אתתא דלא קים לה ביוחסין אע״ג דקדשה את עצמה לא סמכה על קדושיה ולא בטלה את השליח, דסברה דלמא משכח שליח אדם מיוחס מזה. ואי אשמועינן בדידה, הוה אמינא משום דאתתא דייקא ומנסבא, כי קדשה עצמה בטלה את השליח, אבל אב דלא קפיד על בתו אם תנשא לבעל כל דהו, לא בטליה לשליחות דשליח, והאי דקדים וקדשה, סבר דלמא לא משכח, צריכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו צריך להביא ראיה לא על האשה.</b> שהיא מיוחסת, שכבר בדקה כשנשאה:",
+                "<b>ולא על הבנים.</b> בבנים קטנים שכרוכים אחרי אמן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים.</b> מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות:",
+                "<b>אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים.</b> שהאחד בוש מחברו. ופסק ההלכה, לא תתיחד אשה אחת עם שני אנשים, וכ״ש איש אחד עם ב׳ נשים. אלא א״כ היו שתי הנשים צרות או יבמות, או אשה ובת בעלה, או אשה וחמותה, או אשה עם תינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, לפי שאלו שונאות זו את זו, ומתיראות זו מזו. וכן היא מתיראת מן הקטנה שמא תראה ותגיד. ומלקים על יחוד הפנויה. ועל יחוד עם העריות, חוץ מאשת איש שאין מלקין עליה שלא להוציא לעז על בניה. ומותר להתיחד עם הבהמה ועם הזכר, שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:",
+                "<b>הגדילו זו ישנה בכסותה וכו׳</b> והוא שתהיה הבת מי״ב שנה ויום א׳, והבן מי״ג שנה ויום א׳. ובזמן שהיא בושה לעמוד לפניו ערומה, אפילו בפחות מכן ישנים הוא בבגדו והיא בבגדה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>רווק.</b> פנוי בלא אשה:",
+                "<b>לא ילמד סופרים.</b> לא ירגיל עצמו להיות מן הסופרים, כלומר מלמד תינוקות. מפני אמותיהן של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן אל בית הספר:",
+                "<b>אף מי שאין לו אשה.</b> אע״פ שאינו פנוי אלא יש לו אשה ואינה שרוייה עמו לא ילמד סופרים. ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים מתירין.</b> והלכה כחכמים. שלא נחשדו ישראל על הזכור:",
+                "<b>כל שאומנתו בין הנשים.</b> שמלאכת אומנתו נעשית לנשים, והנשים צריכות לו:",
+                "<b>לא יתיחד עם הנשים.</b> ואפילו עם הרבה נשים. לפי שלבן גס בו ומחפות עליו. ואילו אינש אחרינא עם שתי נשים תנן דלא, שלש וד׳ שפיר דמי. ורמב״ם פירש דלא שרינן אפילו משום כדי חייו להתיחד עם הנשים הואיל ופרנסתו מהן:",
+                "<b>חמר גמל וספן.</b> כל אלו אומנות לסטות, כשלנין בדרכים נכנסים ולוקטים עצים ופירות מן הכרמים. ועוד שנשכרים לבני אדם ומעבירין על תנאם:",
+                "<b>רועה.</b> [בהמות שלו] שמעביר הבהמות לרעות בשדה אחרים:",
+                "<b>חנוני.</b> מלומד באונאה, להטיל מים ביין, וצרורות בחיטין. שחייב אדם ללמד את בנו אומנות נקיה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..95e128ce9ca9748e34b4deba18af8f59a2296829
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Kiddushin/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,300 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Kiddushin",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Kiddushin",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>האשה נקנית.</b> לפי שאין האשה מתקדשת אלא מדעתה, תנא האשה נקנית ולא תנא האיש קונה. ואיידי דתנא רישא האשה נקנית, תנא סיפא היבמה נקנית, ואע״ג דיבמה נקנית ליבם בין מדעתה בין שלא מדעתה:",
+                "<b>נקנית בכסף.</b> דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא (דברים כ״ד:א׳) כי יקח איש אשה, וכתיב התם (בראשית כ״ו) נתתי כסך השדה קח ממני:",
+                "<b>בשטר.</b> כגון שכתב לה על הנייר או על החרס ואע״פ שאין בו שוה פרוטה, בתך מקודשת לי, בתך מאורסת לי, בתך לי לאנתו, ונתנו לה בפני עדים. וילפינן לה דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ויצאה והיתה, מה יציאה בשטר, כדכתיב (שם) וכתב לה ספר כריתות, אך הויה בשטר:",
+                "<b>ובביאה.</b> בא עליה בפני עדים לשם קדושין, דכתיב (שם) כי יקח איש אשה ובעלה. ואע״פ שאין לך קדושין מפורשים בתורה יותר מקדושי ביאה, אמרו חכמים שהמקדש בביאה מכין אותו מכת מרדות, שלא יהיו בני ישראל פרוצין:",
+                "<b>בפרוטה.</b> היא חצי שעורה של כסף:",
+                "<b>היבמה נקנית.</b> ליבם להיות כאשתו לכל דבר, בביאה. אבל כסף ושטר לא מהנו בה מדאורייתא ש אלא רבנן הוא דתקון דמהני בה מאמר לפסלה על שאר האחין, אבל לא לפטרה מן החליצה, ולא להטמא לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבד עברי נקנה בכסף.</b> דכתיב (ויקרא כ״ד) מכסף מקנתו, מלמד שהוא נקנה בכסף:",
+                "<b>ובשטר.</b> שנאמר באמה העבריה (שמות כ״א:י׳) אם אחרת יקח לו, הקישה הכתוב לאחרת. מה אחרת בשטר אף האמה בשטר, וילמוד עבד עברי מאמה העבריה, דכתיב (דברים ט״ו:י״ב) העברי או העבריה, מקיש עברי לעבריה:",
+                "<b>בשנים.</b> לסוף ו׳ שנים יצא חפשי, ואפילו היתה שמטה בתוך שש שנים, עובד, דכתיב (שמות כ״א) שש שנים יעבוד ובשביעית. פעמים שהוא עובד בשביעית: ",
+                "<b>וביובל.</b> אם פגע יובל בתוך שש שנים, מוציאו:",
+                "<b>ובגרעון כסף.</b> דכתיב באמה העבריה (שם) והפדה, והוקש עברי לעבריה, אם קנאו רבו בשש מנים והוא עתיד לצאת לסוף ו׳, נמצא קונה עבודת כל שנה במנה, כשבא לפדות עצמו מגרע לו רבו מפדיונו דמי עבודת השנים שעבד:",
+                "<b>יתירה עליו אמה.</b> שקונה עצמה בכל אלה ובסימני נערות, כדילפינן מויצאה חנם, ריבה לה יציאה לזו, שיוצאה בסימנים:",
+                "<b>ובמיתת האדון.</b> דכתיב ועבדו לעולם, לו ולא לבן. אבל הנמכר ומת האדון בתוך ו׳, עובד לבן, דכתיב שש שנים יעבוד, בין לו בין לבנו. ודוקא לבן עובד כל שש אם מת האדון, אבל לבת ולאח ולשאר יורשים אינו עובד, דכתיב (דברים ט״ז) ועבדך שש שנים, לך ולא ליורשים. ואמה העבריה קונה עצמה במיתת האדון כנרצע, דכתיב גבי נרצע (שם) ואף לאמתך תעשה כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה) והתנחלתם אותם לבניכם [אחריכם] לרשת אחוזה, הקיש עבדים לקרקעות, מה קרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה, אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה. וחזקת העבד, כגון שהתיר מנעל לרבו, או הנעילו, או הוליך כליו אחריו לבית המרחץ, הפשיטו, הרחיצו, סכו, גרדו, הלבישו, הגביהו או שהגביה הרב את העבד, קנאו:",
+                "<b>בכסף ע״י אחרים.</b> שיתנוהו לרבו על מנת שיהיה זה בן חורין. אבל הוא עצמו לא יקבלו מהם ואפילו ע״מ שאין לרבו רשות בו, דקסבר אין קנין לעבד בשום צד בלא רבו:",
+                "<b>ובשטר ע״י עצמו.</b> דסבר חובה הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות, שאם עבד כהן הוא, פוסלו מלאכול בתרומה, ואם עבד ישראל הוא, אוסרו בשפחה. ומשום הכי קאמר דאינו יוצא לחירות בשטר ע״י אחרים אלא ע״י עצמו, דכיון דחובה היא לו אין חבין לאדם אלא בפניו. וכסף דע״י אחרים שאני, שכן קבלת רבו גרמה לו להשתחרר מאליו, ואין אחרים הללו חבין לו, אלא קבלת הרב, והרב אינו נעשה שלוחו, אלא לצורך עצמו, ומקנהו מאליו:",
+                "<b>וחכ״א בכסף ע״י עצמו.</b> דקסברי יש קנין לעבד בלא רבו, הלכך קונה את עצמו בכסף אפילו ע״י עצמו. וכ״ש ע״י אחרים:",
+                "<b>ובשטר ע״י אחרים.</b> דסברי זכות הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות, וזכין לאדם שלא בפניו. והלכה כחכמים. והעבד כנעני קונה עצמו אם סימא רבו את עינו או הפיל את שנו או קטע ממנו א׳ מכ״ד ראשי אברים, שהם [ראשי] אצבעות ידים, ואצבעות רגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הזכרות, וראשי שדים באשה. והוא דלא חשיב להו במתניתין בכלל הדברים שהעבד קונה את עצמו, משום דהיוצא בראשי אברים צריך גט שחרור מרבו, והיינו קונה את עצמו בשטר:",
+                "<b>ובלבד שיהא הכסף משל אחרים.</b> דעבד אין לו כלום, דאך מציאה וקבלת מתנה הכל לרבו. ואם בא להפדות ע״י עצמו צריך להיות הכסף משל אחרים שיתנוהו לו ע״מ שאין לרבו רשות בו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>במסירה.</b> בעלים מוסרין אותה ללוקח באפסר או בשערה:",
+                "<b>בהגבהה.</b> ולא במשיכה:",
+                "<b>נקנית במשיכה.</b> ואע״ג דאפשר בהגבהה, מ״מ נקנית במשיכה, משום דמסרכא, שהיא מתחזקת בצפרניה תמיד ליאחז ע״ג קרקע. ופסק ההלכה, בין בהמה דקה בין בהמה גסה נקנית במשיכה וכ״ש בהגבהה. ומשיכה קונה בסימטא שהיא זוית של רשות הרבים, ובחצר של שניהם. ומסירה קונה ברה״ר, ובחצר שאינה של שניהם. והגבהה קונה בכל מקום. וכל מה שדרכו בהגבהה אינו נקנה אלא בהגבהה. ודבר הנקנה במסירה אינו נקנה במשיכה. וכן דבר הנקנה במשיכה אינו נקנה במסירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נכסים שיש להם אחריות.</b> היינו קרקעות, שהמלוה את חבירו סומך עליהם לפי שקיימים ועומדים. ופירוש אחריות. חזרה, שחוזר המלוה עליהם וטורף אותם מן הלקוחות כשלא ימצא כלום ללוה:",
+                "<b>נקנין בכסף.</b> דכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) שדות בכסף יקנו. והני מילי במקום שאין רגילין לכתוב שטר, אבל במקום שרגילין לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב שטר:",
+                "<b>בשטר.</b> שכותב על הנייר או על החרס שדי נתונה לך שדי קנויה לך ומוסרו לקונה. ודוקא במתנה נקנה הקרקע בשטר. אבל במכירה, עד שיתן את הכסף. אלא א״כ מוכר שדהו מפני רעתה, דבהא קנה בשטר לחודיה. ומנלן דמקרקעי נקנין בשטר, דכתיב (ירמיהו ל״ב:מ״ד) וכתוב בספר וחתום:",
+                "<b>ובחזקה.</b> כגון שחפר בקרקע מעט, או נעל, וגדר, ופרץ כל שהוא בפני המוכר. ואם היה שלא בפניו, צריך שיאמר לו לך חזק וקני. ומנא לן שקרקע נקנה בחזקה, דכתיב (דברים י״א:ל״א-ל״ב) וירשתם אותה וישבתם בה, במה ירשתם בישיבה:",
+                "<b>ושאין להם אחריית אין נקנין אלא במשיכה.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה:י״ד) או קנה מיד עמיתך, דבר שאפשר לתתו מיד ליד אינו נקנה אלא בנתינה מיד ליד:",
+                "<b>נקנין.</b> עם נכסים כו׳. אם מכר מטלטלין עם הקרקע, כיון שקנה לוקח הקרקע באחת מג׳ קנינים הללו, נקנו מטלטלין עמה. והוא שיאמר, לו קנה [הני] אגב קרקע. ונפקא לן מקרא דכתיב בדברי דימים (ב׳ כ״א ג׳) ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות:",
+                "<b>וזוקקין.</b> נכסים הללו שאין להם אחריות את הנכסים שיש להם אחריות כו׳. אע״ג דאין נשבעין על הקרקעות, היכא דטענו מטלטלין וקרקעות ונתחייב לישבע על המטלטלין, זוקקין המטלטלין את הקרקעות לישבע עליהם ע״י גלגול שבועה. ולמדנו גלגול שבועה מסוטה, דכתיב (במדבר ה׳:כ״ב) ואמרה האשה אמן אמן, אמן מאיש זה, אמן מאיש אחר. אמן שלא שטיתי ארוסה, אמן שלא שטיתי נשואה, שומרת יבם, וכנוסה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנעשה דמים באחר.</b> מפרש בגמרא כל הנישום דמים באחר, כל דבר שאם בא לתתו דמים באחר צריך לשומו, דהיינו כל מטלטלין בר ממטבע:",
+                "<b>כיון שזכה זה.</b> כלומר כיון שמשך האחד נתחייב האחר בחליפין בכ״מ שהם, אם מתו או אבדו ואע״פ שלא משך, לפי שבמשיכת המוכר את הסודר או את החפץ, נקנה המקח ללוקח בכ״מ שהוא. ואע״פ שאין בחפץ שקונים בו שוה פרוטה. ובלבד שלא יהיה מטבע או פירות, שאלו אין קונין בהם. וכל הדברים נקנים בחליפין, מטלטלין עבדים וקרקעות. חוץ מהמטבע שאינו נקנה בחליפין, משום דדעתיה דאינש אצורתא דמטבע לא על גופיה, וצורתא עבידא דבטלה. לפיכך אם לקח אדם מטבע בלא משקל ובלא מנין, ואמר אלו חלופי שדה פלונית, או עבד פלוני, או חפץ פלוני, כיון שמשך זה, נתחייב האחר בחליפיו, דהא גלי דעתיה דלאו אצורתא קפיד הואיל ולא שקל ולא מנה. ואין שום דרך שיועיל בקניית המטבע היכא דליתיה בעיניה, אלא להקנותו אגב קרקע:",
+                "<b>רשות הגבוה בכסף.</b> גזבר שנתן מעות בבהמה לצורך הקדש, אפילו היא בסוף העולם, קנה. ובהדיוט לא קנה אלא בחזקה, כלומר עד שימשוך. ואם נתן ההדיוט דמים על החפץ, כל זמן שלא משך החפץ לא קנה, ומחזיר המוכר את הדמים אם חוזר בו ממכירת החפץ, וצריך לקבל עליו מי שפרע. אבל אם משך הלוקח החפץ, אע״פ שעדיין לא נתן הדמים שהתנה, אין שום אחד מהם יכול לחזור בו. ואם לא נתן דמים ולא משך החפץ, אלא שנתפשרו על המקח בפני עדים ונתרצה זה שיקנה בכך וכך, ונתרצה חבירו למכור בכך ובכך, אפילו אמר אתם עדי אין באלה הדברים כלום, ואפילו מי שפרע אין כאן:",
+                "<b>אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.</b> האומר שור זה עולה, בית זה הקדש, אפילו בסוף העולם, קנה. ובהדיוט לא קנה עד שימשוך בבהמה, ויחזיק בבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מצות הבן על האב.</b> כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו. והן ששה דברים, למולו, לפדותו אם הוא בכור, ללמדו תורה, ללמדו אומנות, להשיאו אשה, להשיטו בנהר:",
+                "<b>אנשים חייבים.</b> האב חייב במצות הללו לבנו, והאם פטורה:",
+                "<b>וכל מצות האב.</b> המוטלות על הבן לעשות לאביו, שהם מורא וכבוד. מורא, לא ישב במקומו, ולא יסתור את דבריו, ולא יכריע את דבריו. כבוד, מאכיל ומשקה. מלביש ומכסה. מכניס ומוציא:",
+                "<b>אחד אנשים ואחד נשים חייבים.</b> הבנים והבנות חייבים:",
+                "<b>וכל מצות עשה שהזמן גרמה.</b> שהזמן גרם למצוה שתבא, כגון שופר, סוכה, לולב, וציצית:",
+                "<b>שלא הזמן גרמה.</b> כגון מזוזה, מעקה, אבדה, ושלוח הקן. והני תרי כללי לאו דוקא, כדקיי״ל אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ, שהרי מצה בליל הפסח, ושמחה במועדים, והקהל בחג הסוכות, כולן מ״ע שהזמן גרמה הן ונשים חייבות. ות״ת, ופריה ורביה, ופדיון הבן, ממ״ע שלא הזמן גרמה הן ונשים פטורות. אבל כללא בתרא דכל מצות לא תעשה אחד אנשים ואחד נשים חייבים. חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים, כללא דוקא הוא, וילפינן ליה מדכתיב במדבר ה׳) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:",
+                "<b>חוץ מבל תקיף ובל תשחית.</b> דכתיב (ויקרא י״ט) לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית את סאת זקנך. כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה, וכל שאינו בהשחתה אינו בהקפה. והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה. ומנלן דליתנהו בהשחתה, דכתיב פאת זקנך, ולא כתיב פאת זקנכם, מאי זקנך, זקנך ולא זקן אשתך:",
+                "<b>ובל תטמא למתים.</b> דכתיב (שם כ״א) אמור אל הכהנים בני אהרן, בני אהרן ולא בנות אהרן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסמיכות והתנופות.</b> אינה סומכת, ואינה מניפה, ואינה מגשת מנחה בקרן מערבית דרומית כמשפטה אם היא כהנת, ואינה קומצת ולא מקטרת, ואינה מולקת עוף, ואינה מקבלת דם במזרק, ואינה מזה דם:",
+                "<b>חוץ מסוטה ונזירה. שהן מניפות.</b> מנחתן בעצמן, שמנחתן טעונה תנופה בבעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מצוה.</b> שאינה תלויה בארץ. כל מצוה שהיא חובת הגוף, מיקרי אינה תלויה בארץ. ושהיא חובת קרקע, מיקרי תלויה בארץ:",
+                "<b>חוץ מן הערלה.</b> שנוהגת בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. וכלאי הכרם בחוצה לארץ מדרבנן. וכלאי זרעים מותרין לזרעם בחוץ לארץ:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אומר אף חדש.</b> אסור בחוץ לארץ מן התורה, אע״פ שהוא חובת קרקע. שנאמר (ויקרא כ״ג:כ\"א) בכל מושבותיכם, בכ״מ שאתם יושבים. והלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל העושה מצוה אחת.</b> יתירה על זכיותיו, כדי שיהיו זכיותיו מרובין מעונותיו:",
+                "<b>מטיבין לו ומאריכין את ימיו.</b> לעולם הבא:",
+                "<b>ונוחל את הארץ.</b> ארץ החיים:",
+                "<b>וכל שאינו עושה מצוה אחת.</b> שהיו עונותיו מרובין מזכיותיו, ואינו עושה מצוה אחת שיהיה מחצה זכאי ומחצה חייב, אלא נשארו עונותיו מרובין:",
+                "<b>ולא בדרך ארץ.</b> שאין משאו ומתנו בנחת עם הבריות:",
+                "<b>אינו מן הישוב.</b> אינו מועיל לישובו של עולם. והוי מושבו מושב לצים, ופסול לעדות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האיש מקדש בו ובשלוחו.</b> בו תחלה ואח״כ בשלוחו, שמצוה בו יותר מבשלוחו דכי עסיק גופו במצוה מקבל שכר טפי. וילפינן שלוחו של אדם כמותו מקרא, דכתיב (שמות י״ב:ו׳) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכי כל ישראל שוחטין, אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו:",
+                "<b>האיש מקדש את בתו כשהיא נערה.</b> וכ״ש כשהיא קטנה. והאי דנקט נערה, אורח ארעא אשמועינן שאסור לאדם לקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה:",
+                "<b>ואם לאו אינה מקודשת.</b> דכיון דאמר התקדשי התקדשי, כל חד הוי קדושין באפי נפשייהו:",
+                "<b>עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה.</b> האי אחת מהן לא מיתוקמא אלא באחרונה שבהן, דכי אמר לה התקדשי לי בזו ובזו ובזו והיתה אוכלת אחת אחת, כל אותן שאכלה הוו מלוה גבה, וכי מטיא אחרונה שבה נגמרין הקדושין, אי אית בה שוה פרוטה הוה ליה מקדש במלוה ופרוטה, וקיי״ל המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ומקודשת. אבל אי לית באחרונה שוה פרוטה, אע״ג דאיכא בקמאי שוה פרוטה, כי מטי גמר קדושין הוה ליה מקדש במלוה, והמקדש במלוה אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>של זהב ונמצא של כסף כו׳</b> דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת.</b> לא פליג רבי שמעון אלא על שבח דממון, דמסתמא ניחא לה באותו שבח. אבל על שבח דיוחסין, כגון לוי ונמצא כהן, מודה רבי שמעון דאפילו הטעתו או הטעה הוא אותה לשבח אינה מקודשת, דלא ניחא לה בשבחו מפני שמתגאה עליה. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>שפחה גודלת.</b> קולעת שער הנשים. פירוש אחר, דברנית ובעלת לשון, כמו שנאמר (יחזקאל ל״ה:י״ג) ותגדילו עלי בפיכם:",
+                "<b>אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש כו׳</b> דדברים שבלב אינם דברים:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך וקדשה במקום אחר כו׳</b> דמראה מקום הוא לו. ואין זה תנאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>תצא שלא בכתובה.</b> דאמר אי אפשי באשה נדרנית. אבל גיטא בעיא מספק כיון דלא פירש, דלמא דעתיה נמי אנדרנית:",
+                "<b>הפוסלים בכהנים.</b> מפורש בכתובות [דף עה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סבלונות.</b> דורנות שדרך חתן לשלוח לארוסתו:",
+                "<b>אינה מקודשת.</b> ולא אמרינן יודע היה שאין קדושיו קדושין וגמר ושלח סבלונות לשם קדושין, אלא אמרינן מחמת קדושין הראשונים שלח:",
+                "<b>וכן קטן שקידש.</b> ושלח סבלונות משהגדיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן מקודשות.</b> דאמר קרא (ויקרא י״ח:י״ח) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור, בשעה שנעשו צרות זו לזו אין לך לקוחין אפילו באחת מהן. והוא הדין לכל שאר עריות שיש בהן כרת, שאין קדושין תופסין בהם.",
+                "<b>ושלהן היתה.</b> שמעינן מהא מתניתין דהמקדש בגזל ואפילו בגזל דידה אינה מקודשת, ולא אמרינן מדקבילתיה אחילתיה. מדקתני ושלהן היתה ושל שביעית היתה, משום דשל שביעית היתה שהפירות הפקר מש״ה הנשים מקודשות, אלא שאין אחיות מקודשות, אבל אם לא היתה שביעית הואיל ושלהן היתה לא היו קדושין תופסים באחת מהן. ודוקא בגזל שלפני יאוש בעלים אמרינן דלא הוה קדושין, אבל המקדש בגזל שלאחר יאוש קדושיו קדושין. ושמעינן נמי שהמקדש בפירות שביעית מקודשת, ולא אמרינן אינן ממונו לזכות בהן, אלא כיון שזכה בהן ממונו דם לכל דבר. ושמעינן נמי שאשה נעשית שליח לחברתה, ואפילו במקום שנעשית לה צרה. ואע״ג דבכל עדות שהאשה כשרה לה אין הצרה כשרה לה, שליחותה מיהא כיון דעבדא עבדא. דהא הכא בקדושין דללו הן נעשות צרות ע״י זו שקבלתה, וקתני אין האחיות מקודשות, הא נכריות מקודשות. ומתניתין מתרצה בגמרא אליבא דהלכתא הכי, המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה, שתיהן כאחת אינן מקודשות. הא אחת מאשה ובתה, אחת מאשה ואחותה, כגון שאמר לשתיהן אחת מכם מקודשת לי ולא פירש לאיזו מהן מקדש, וקבלה אחת מהן הקדושין על ידי חברתה, או שתיהן קבלו קדושין כאחת, מקודשות, ושתיהן צריכות גט. ואם אמר הראויה מכם לביאה מקודשת לי, אינן מקודשות, דכל אחת מהן איכא לספוקה באחות אשתו ואין שום אחת מהן ראויה לביאה. ומעשה נמי בחמש נשים ובהן שתי אחיות ולקט אחד כלכלה של תאנים ואמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי, ואמרו חכמים אין אחיות מתקדשות. הא נכריות שהיו ראויות לביאה, מתקדשות. אבל אם אמר כולכם מתקדשות לי, לא היתה שום אחת מהן מקודשת, דכי היכי דאין אחיות מקודשות כך אין האחרות מקודשות, דיכי דאמר כולכם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בחלקו.</b> שחלק עם אחיו הכהנים:",
+                "<b>אינה מקודשת.</b> דכהנים משלחן גבוה קא זכו, ואמר קרא (במדבר י״ח:ט׳) וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש, מה אש אין אתה משתמש בו אלא לאכילה, כך מתנות הללו לא תשתמש בהן אלא לאכילה, ובמעשר כתיב לה׳ הוא, בהווייתו יהא:",
+                "<b>רבי יהודה אומר מזיד קידש.</b> במעשר שני. הואיל ויוצא לחולין ע״י פדיון, והרי הוציאו לחולין ע״י קדושין הללו. ור״מ סבר לית דרך חלול בכך:",
+                "<b>ובהקדש.</b> של בדק הבית:",
+                "<b>מזיד קידש.</b> שכיון שידע שהוא הקדש והוציאו לחולין בכוונה, נתחללה קדושתו:",
+                "<b>ובשוגג.</b> דלא ידע שהוא הקדש ולא ניחא ליה דלתחלל הקדש על ידיה, לא נתחללה קדושתו, ואינה מקודשת. ורבי יהודה סבר איפכא. והלכה כר״מ במעשר, וכרבי יהודה בהקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בערלה וכו׳ אינה מקודשת.</b> דכולהו איסורי הנאה נינהו. ערלה, דכתיב לא יאכל, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע:",
+                "<b>ובכלאי הכרם.</b> דכתיב (דברים כ״ב:ט׳) פן תקדש, פן תוקד אש:",
+                "<b>ובשור הנסקל.</b> דכתיב ביה (שמות כ״א:כ״ח) ולא יאכל את בשרו:",
+                "<b>ובעגלה ערופה.</b> דכתיב ביה כפרה כקדשים, שנאמר (דברים כ״א:ח׳) ונכפר להם הדם:",
+                "<b>בציפורי מצורע.</b> דתניא, נאמר מכשיר ומכפר בפנים, אשמו של מצורע שהוא מכשיר אותו לאכול בקדשים, וחטאתו שמכפר, ושניהם נעשים בפנים. ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ, מכשיר, צפרי מצורע שמכשירין המצורע לבא אל תוך המחנה, ומכפר, עגלה ערופה, שנאמר בה ונכפר להם הדם, ושניהם נעשים חוץ לעזרה. מה מכשיר ומכפר האמור בפנים, שהם אשמו וחטאתו של מצורע, עשה בו מכשיר כמכפר, דתרווייהו קדשים נינהו ואסורים בהנאה, אף מכשיר ומכפר האמורים בחוץ, שהם צפרי מצורע ועגלה ערופה, עשה בו מכשיר כמכפר להיות אסורים בהנאה. ומאימתי אסורין צפורי מצורע בהנאה, משעת שחיטה. והצפור השחוטה בלבד היא שאסורה בהנאה. ועגלה ערופה, ירידתה אל נחל איתן אוסרתה:",
+                "<b>ובשער הנזיר.</b> דאמר קרא (במדבר ו׳:ה׳) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו, גדולו פרע שער ראשו יהיה קדוש:",
+                "<b>ופטר חמור.</b> נאמר בו (שמות י״ג) וערפתו, ונאמר בעגלה ערופה וערפו, מה עגלה ערופה אסורה בהנאה, אף פטר חמור אסור בהנאה. ואינו אסור בהנאה אלא אחר עריפה:",
+                "<b>ובבשר בחלב.</b> נאמר ג׳ פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו, אחד לאסור אכילה, ואחד לאסור הנאה, ואחד לאסור בשול:",
+                "<b>ובחולין שנשחטו בעזרה.</b> דכתיב (דברים י״ב:כ״א) כי ירחק ממך המקום וזבחת, ברחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב מקום. יכול לא יאכלנו אבל ישליכנו לכלבים, ת״ל (שמות כ״ב:ל׳) לכלב תשליכון אותו, אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה:",
+                "<b>מכרן וקדש בדמיהן מקודשת.</b> שאין לך דבר שתופס את דמיו להיות כמוהו אלא עבודה זרה ושביעית. עבודה זרה, שנאמר (דברים ז׳:כ״ו) והיית חרם כמוהו, כל מה שאתה מהווה ממנו הרי הוא כמוהו. ושביעית, שנאמר קודש היא, תופסת דמיה כהקדש. והוו עבודה זרה ושביעית שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקדש בתרומות.</b> תרומה גדולה מעשר:",
+                "<b>ותרומות ובמעשרות.</b> מעשר ראשון ומעשר עני:",
+                "<b>ומתנות.</b> הזרוע והלחיים והקיבה:",
+                "<b>ובמי חטאת.</b> ובמי אפר חטאת. וראוים למכרם לטמאים ליקח מהם שכר הבאה ושכר מילוי המים. אבל שכר הזאה ושכר קדוש, והוא נתינת האפר במים, אסור:",
+                "<b>ואפילו ישראל.</b> הכי קאמר, ואפילו ישראל שנפלו לו תרומות ומתנות מבית אבי אמו כהן, שזכה בהם ויכול למכרם לכהנים, אם קידש בהם את האשה, מקודשת. ואפילו לא נפלו לו תרומות אלא טבלים שעדיין לא הורמו, הואיל ומורישו כהן היה עומד להרימם והתרומות שלו, וזה הישראל שירש אותם נמי יפריש מהם התרומה והיא שלו, ויכול למכרה לכהנים. דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו.</b> אמרי׳ בגמרא מאי והלך, שהלך ברמאות. ולהכי תנן האומר לחברו ולא תנן האומר לשלוחו, לאשמועינן דאע״ג דלא עשאו שליח מתחלה לכך, אלא שאמר לו קדש לי אשה פלונית, אם קדשה לעצמו קרינן ביה שהלך ברמאות ורמאי הוי:",
+                "<b>ובא אחר וקדשה בתוך ל׳ יום מקודשת לשני.</b> ויכול לכנסה אפילו בתוך אלו הל׳ יום:",
+                "<b>בת כהן לישראל.</b> אם בת כהן היא זאת שנתקדשה לאחר שלשים יום, כל אותן שלשים יום תאכל בתרומה, שלא נפסלה מלאכול בתרומת בית אביה. ואם בת ישראל לכהן היא, לא תאכל בתרומה, שעדיין אינה אשת כהן:",
+                "<b>מקודשת.</b> וצריכה גט מתרווייהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי את מקודשת לי.</b> בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז:",
+                "<b>ויתן.</b> ומשיתן נתקדשה למפרע, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:",
+                "<b>הרי זו מקודשת ויש לו.</b> אם יש עדים שיש לו. ואם לא נודע שיש לו, הרי זו מקודשת מספק, שמא יש לו ומתכוין לקלקלה:",
+                "<b>ואם הראה על השלחן.</b> שהיה שולחני והראה על השלחן מעות שאינן שלו, אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית כור.</b> מקום הראוי לזרוע כור, שהוא שלשים סאין:",
+                "<b>ויש לו.</b> אם יש עדים שיש לו, מקודשת ודאי. ואם אין ידוע שיש לו, מקודשת מספק ולא אמרינן זוזי דעביד אינשי דמצנעי חיישינן דלמא אית ליה ומתכוין לקלקלה. אבל ארעא לא חיישינן דלמא אית ליה, דאם איתא דאית ליה ארעא, קלא אית ליה:",
+                "<b>ואם הראה בבקעה.</b> שאינה שלו. ואע״ג דנחת בה לחכירות או לקבלנות, אינה מקודשת:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל תנאי.</b> שאינו כפול וכו׳ אינו תנאי. ואע״פ שלא נתקיים התנאי נתקיימו הדברים:",
+                "<b>אם יעברו ואם לא יעברו.</b> ואי לא כפל הדברים היתה מתנתו קיימת והיו נוחלים את ארץ הגלעד אע״פ שלא היו עוברים. ואע״ג דאמר אם יעברו אתכם, לית לן מכלל הן אתה שומע לאו. ושמעינן מיניה נמי, דבעינן תנאי קודם למעשה, מדלא אמר תנו להם אם יעברו משמע דאי הוה אמר הכי, לא אתי תנאה ומבטל מעשה דמתנה דקדמיה. וש״מ נמי דבעינן הן קודם ללאו, דלא אמר תחלה אם לא יעברו אל תתנו ואם יעברו ונתתם:",
+                "<b>ר׳ חנינא כו׳</b> אתנאי כפול פליג, דאין צריך לכפול, דמכלל הן נשמע לאו. וזה שכפלו משה, צורך היה הדבר. ולענין פסק הלכה, אם אמר ע״מ, אין צריך תנאי כפול ולא הן קודם ללאו ולא תנאי קודם למעשה, אלא התנאי קיים. ואם לא אמר ע״מ, צריך כל הני דאמרינן. ואם לאו, התנאי בטל והמעשה קיים. ולא שנא בתנאי שבדיני ממונות, ולא שנא בתנאי שבגיטין וקדושין הכל שוה לדבר זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והוכר עוברה דבריו קיימין.</b> כתב הרמב״ם דאין לו לבא עליה עד שיקדשנה קדושין שניים, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ולא אמרו דבריו קיימים אלא להחמיר עליה שאסורה לינשא לאחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואעשה עמך כפועל.</b> בפעולת יום אחד. ולאו דמקדש לה בשכר פעולה, דכיון דקי״ל ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, נמצא כשגמר פעולתו הוי שכירותו מלוה אצלה, והמקדש במלוה אינה מקודשת. אלא דמקדש לה השתא בפרוטה ע״מ שיעשה אח״כ עמה כפועל:",
+                "<b>ע״מ שירצה אבא.</b> בגמרא מפרש שלא ימחה אבא. וכשקבע זמן למחאתו, כגון שאמר שלא ימחה אבא כל שלשים יום. הלכך רצה האב, שעברו שלשים יום ולא מיחה, הרי זו מקודשת. לא רצה, שמיחה בתוך שלשים, אינה מקודשת:",
+                "<b>מת האב.</b> תוך שלשים, הרי זו מקודשת, דאמרינן מאן מחי:",
+                "<b>מת הבן.</b> בתוך ל׳, מלמדים את האב שימחה, כדי שלא תהא זקוקה ליבם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אני קדשתיה נאמן.</b> לכנסה. דלא חציף למימר קמיה דאב שקבל הקדושין, אני הוא, אם לא היה אמת, דמרתת דלמא מכחיש ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגרשתיה.</b> קבלתי את גטה:",
+                "<b>והרי היא קטנה.</b> עכשיו כשאמר עליה כך:",
+                "<b>נאמן.</b> לפסלה מן הכהונה. שהאב נאמן על בתו כל זמן שהיא קטנה, דכתיב (דברים כ״ב:ט״ז) את בתי נתתי לאיש הזה, כשאמר לאיש, אסרה על הכל, שאין אנו יודעים למי. כשחזר ואמר לזה, התירה לו:",
+                "<b>והרי היא גדולה.</b> ואם לאחר שגדלה אמר כך, ובקטנותה לא אמר, אינו נאמן:",
+                "<b>נשבית ופדיתיה וכו׳ אינו נאמן.</b> לפסלה מן הכהונה. דבנשואין הימניה רחמנא לאב. לשבויה לא הימניה:",
+                "<b>יש לי בנים.</b> ואין אשתי זקוקה ליבם:",
+                "<b>יש לי אחים.</b> ואשתי זקוקה ליבם. ועד עכשיו היתה בחזקת שאינה זקוקה:",
+                "<b>אין הבוגרות בכלל.</b> לפי שאינן ברשות האב לקדשן. ואף על פי שעשאתו הבוגרת שליח לקבל קדושיה, אמרינן לא שביק אינש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה. אבל הקטנות והנערות כולן צריכות גט מספק. דלא ידעינן איזו מהם קידש:"
+            ],
+            [
+                "<b>קדשתי את בתי גדולה.</b> איצטריך תנא לאשמועינן פלוגתא דר״מ ור׳ יוסי בקדשתי את הגדולה ובקדשתי את הקטנה. דאי אשמועינן בקדשתי את הגדולה, הוה אמינא בהא קאמר ר״מ, דכיון דאיכא דזוטרא מינה, להך גדולה קרי לה, דשבח הוא לאדם לקרות בתו בלשון גדולה אע״פ שהיא קטנה, כשיש קטנה למטה ממנה. אבל קטנה אימא מודי ליה לרבי יוסי דכל שהוא יכול לקרות אותה גדולה אין קורא אותה קטנה. ואי אתמר בהא, בהא קאמר רבי יוסי, אבל בהך אימא מודי ליה לרבי מאיר, לכך הוצרכו שתיהן. והלכה כרבי יוסי בשתיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר לאשה קדשתיך וכו׳.</b> איצטריך לאשמועינן באומר קדשתיך, ובאומרת קדשתני. דאי אשמועינן באומר לאשה קדשתיך שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, הוה אמינא דינא הוא דלא מתסרא איהי בקרוביו, דאיהו שקורי קא משקר, דגברא לא איכפת ליה אם אוסר עצמו חנם בקרובותיה, ומשקר ואמר קדשתיך. אע״פ שלא קדשה, אבל איהי כי אמרה קדשתני דאסרה נפשה אכולי עלמא עד שיתן לה גט, אי לאו דקים לה, לא הוה אמרה, ונתסר איהו על פיה בקרובותיה, ואפילו יהב לה גט. קמ״ל:",
+                "<b>קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי וכו׳</b> משום דהוה סלקא דעתין לומר מאחר שהאב נאמן על בתו מן התורה, תהיה האם נאמנת על בתה מדרבנן, קמ״ל דאינה נאמנת:  "
+            ],
+            [
+                "קדשתי את בתר וכו׳. איידי דתנא להני בבי דלעיל, תנא נמי להא, ואע״פ שהיא משנה שאינה צריכה. ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט כדי להתירה. ואם מעצמו נתן גט, כופין אותו ליתן כתובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מקום שיש קדושין ואין עבירה.</b> שקדושין תופסין בה ואין עבירה בנשואיה. והאי כללא לאו דוקא, שהרי גר שנשא ממזרת יש קדושין ואין עבירה, דקהל גרים לא אקרי קהל, ואף על פי כן אין הולד הולך אחר הזכר שהולד ממזר, אחד גר שנשא ממזרת ואחד ממזר שנשא גיורת:",
+                "<b>וכל מי שאין לה עליו קדושין וכו׳ הולד ממזר.</b> ביבמות נפקא לן מקרא דכתיב (דברים כ״ג:א׳) לא יקח איש את אשת אביו, וסמיך ליה לא יבא ממזר, ומוקמינן לה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו שהיא עליו בכרת:",
+                "<b>על אחת מכל העריות.</b> של חייבי כריתות:",
+                "<b>ולד שפחה ונכרית.</b> דכתיב בשפחה (שמות כ״א:ד׳) האשה וילדיה תהיה לאדוניה, ובנכרית כתיב (דברים ז׳:ד׳) כי יסיר את בנך מאחרי, ומדלא כתיב כי תסיר, ש״מ הכי קאמר בתך לא תתן לבנו כי יסיר בעל בתך את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי, אבל אבתו לא תקח לבנך לא מהדר, שאין הבן הבא מן הנכרית קרוי בנך אלא בנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממזר שנשא שפחה.</b> ואפילו לכתחלה יכול ממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו. והלכה כר״ט. ומודה ר״ט שעבד שנשא ממזרת, הולד ממזר, שעבד אין לו יחוס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עשרה יוחסין עלו מבבל.</b> שהפריש עזרא כל הפסולים שהיו בבבל והוליכן עמו, כדי שלא יתערבו עם המיוחסין, מאחר שאין שם ב״ד:",
+                "<b>חללי.</b> כהנים שנולדו מן הפסולות לכהונה, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה חללה זונה לכהן הדיוט:",
+                "<b>חרורי.</b> עבדים משוחררים:",
+                "<b>נתיני.</b> גבעונים שמלו בימי יהושע, ונאסרו לבא בקהל:",
+                "<b>שתוקי ואסופי.</b> מפרש להו ואזיל:",
+                "<b>גיורי וחרורי ממזרין כו׳ כולם מותרין לבא זה בזה.</b> דקהל גרים לא אקרי קהל, ולא הוזהרו ממזרים לבא בקהל גרים. אבל לויי וישראלי בממזרי לא. ושתוקי ואסופי ספק ממזרים הם ומותרין להתערב בממזר ודאי, דאמרינן בקהל ודאי הוא דלא יבא, הא בקהל ספק יבא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שתוקי, כל שהוא מכיר את אמו.</b> שקורא אבא, ואמו משתקתו:",
+                "<b>בדוקי.</b> שבודקין את אמו. אם אמרה לכשר נבעלתי, הולד כשר. והלכה כאבא שאול:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל האסורים לבא בקהל.</b> אע״ג דתנינן לה ברישא ממזרי ונתיני וכו׳ מותרים לבא זה בזה, הא קמ״ל כגון גר עמוני ומואבי עם ממזר שתוקי ואסופי:",
+                "<b>ר״י אוסר.</b> מפרש בגמרא דהכי קאמר, אפילו ר׳ יהודה שאוסר גר בממזרת, הני מילי גר של שאר נכרים שמותר לבא בקהל הוא דאסור בממזרת לרבי יהודה דס״ל קהל גרים אקרי קהל, אבל גר עמוני ומואבי שאסור לבא בקהל מודה רבי יהודה שמותר בממזרת:",
+                "<b>ודאן בודאן מותר.</b> כגון ממזרי בנתיני:",
+                "<b>ודאן בספיקן.</b> ממזרי ונתיני בשתוקי ואסופי:",
+                "<b>ספיקן בספיקן.</b> שתוקי בשתוקית ואסופי באסופית, ואסופי בשתוקית. אע״פ שזה ספק וזה ספק אסור, שמא זה כשר וזה פסול. והלכה כרבי אליעזר:",
+                "<b>כותי.</b> הוי ספיקייהו, לפי שאין בקיאין בתורת גטין וקדושין. והאידנא עשאום כנכרים גמורים לכל דבריהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ארבע אמהות.</b> ב׳ מצד האב וב׳ מצד האם:",
+                "<b>שהם שמנה.</b> ארבע מן האב וארבע מן האם ואלו הן. אמה. אם אמה. אם אבי אמה. אם אם אבי אמה. אם אביה. אם אם אביה. אם אבי אביה. אם אם אבי אביה. בודקים בהם שלא היה באחת מהן מן הפסולות:",
+                "<b>ואם היתה לויה וישראלית.</b> וכהן בא לכנסה:",
+                "<b>מוסיפין עליהן עוד אחת.</b> אם אחת בכל זוג וזוג. כגון אמה ואם אמה ואם אם אמה, וכן כולם. והא דבדקינן באמהות ולא בדקינן באבות שמא יש פסול באביה או באבי אביה, משום דדרך האנשים כשמגנין זה את זה מתוך קטטה, מגנין ביוחסין, ואם היה שום פסול מצד האבות היה ידוע. אבל הנשים אין זו מגנה את זו בפסול יחס אלא בזנות, וכי איכא בהו מילתא בפסול יוחסין לית ליד קלא. ולא נאמרה חיוב בדיקה זו אלא במשפחה שקרא עליה ערער, אבל משפחה שאין בה חשד אינו צריך לבדוק, שכל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות. ודאיש בלבד דוא שצריך לבדוק כשבא לישא אשה ממשפחה שיש בה חשד, אבל כהנת שבאת לינשא אינד צריכה לבדוק אחר האיש, שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים, וכהנת מותרת לכתחלה להנשא לגר ולחלל, וכ״ש לויה וישראלית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין בודקין מן המזבח ולמעלה.</b> התחיל לבדוק באמהות ומצא שאבי אביה שימש על גבי המזבח א״צ לבדוק אחר אם אבי אביה. דכיון דבנה שמש ע״ג דמזבח בידוע שמיוחס היה:",
+                "<b>ולא מן הדוכן ולמעלה.</b> אם מצא שהיה משורר על הדוכן:",
+                "<b>ולא מן הסנהדרין ולמעלה.</b> ודוקא מן הסנהדרין שבירושלים ואפילו מאותן שדנין דיני ממונות בלבד, שלא היו מעמידין מן הסנהדרין בירושלים אלא כהן ולוי וישראל מיוחס, שנאמר (במדבר י״א:ט״ז) והתיצבו שם עמך, בדומין לך ביחס ובחכמה:",
+                "<b>וגבאי צדקה.</b> כיון דמנצו בהדי אינשי, שממשכנין על הצדקה ואפילו בערב שבת, אי הוה בהו מלתא, קלא הוה להו:",
+                "<b>בערכי ישנה של צפורי.</b> בסנהדראות של עיר ששמה ישנה, הסמוכה לצפורי:",
+                "<b>ערכי.</b> סנדראות שהיו עורכין ומסדרין היחסין:",
+                "<b>אסטרטיא של מלך.</b> בחלוקת חודש בחודש לצאת למלחמת בית דוד משפחה פלונית בחודש פלוני. ולא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסין, שתהא זכותן וזכות אבותן מסייעתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם.</b> בת בנו או בת בן בנו, עד סוף כל הדורות. אבל בת בתו מישראל כשרה לכהונה, דבת חלל עצמה מישראל כשרה לכהונה:",
+                "<b>בת גר זכר.</b> אפילו מישראלית, פסולה לכהונה כבת חלל זכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א בן יעקב אומר כו׳</b> מסקינן בגמרא שהבא לימלך מורין לו כר״א ב״י שלא ישא כהן בת גר וגיורת. אבל אם נשא, הלכה כר׳ יוסי, ואין מוציאין אותה מידו, וזרעו ממנה כשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר בני זה ממזר הוא אינו נאמן.</b> דקרוב הוא אצלו ואין קרוב כשר להעיד:",
+                "<b>ואפילו שניהם.</b> הבעל ואשתו. ולא מבעיא כשהאב לבדו מעיד שהוא ממזר, דלא מרימן, דלא קים ליה בגויה. אלא אפילו אמו דקים ליה בגויה, אינה נאמנת:",
+                "<b>אפילו על עובר שבמעיה.</b> שלא היה לעולם בחזקת כשרות:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר נאמנים.</b> טעמא דר׳ יהודה דכתיב יכיר, יכירנו לאחרים. מכאן שהאב נאמן לפסול את בנו, ואין האם נאמנת על בנה. ודוקא על בנו הוא נאמן, אבל לא על בן בנו שאם היו לבן זה בנים אינו נאמן לפסלם. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה.</b> אצטריך תנא לאשמועינן באב שעשה שליח לקדש את בתו ובאשה שעשתה שליח לקדש את עצמה. דאי אשמועינן באב, ה״א אב דקים ליה ביוחסין, וכשמצא מיוחס זה קידשה לו, הוא דאמרינן דבטל את השליח אבל אתתא דלא קים לה ביוחסין אע״ג דקדשה את עצמה לא סמכה על קדושיה ולא בטלה את השליח, דסברה דלמא משכח שליח אדם מיוחס מזה. ואי אשמועינן בדידה, הוה אמינא משום דאתתא דייקא ומנסבא, כי קדשה עצמה בטלה את השליח, אבל אב דלא קפיד על בתו אם תנשא לבעל כל דהו, לא בטליה לשליחות דשליח, והאי דקדים וקדשה, סבר דלמא לא משכח, צריכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו צריך להביא ראיה לא על האשה.</b> שהיא מיוחסת, שכבר בדקה כשנשאה:",
+                "<b>ולא על הבנים.</b> בבנים קטנים שכרוכים אחרי אמן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לא יתיחד איש אחד עם שתי נשים.</b> מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות:",
+                "<b>אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים.</b> שהאחד בוש מחברו. ופסק ההלכה, לא תתיחד אשה אחת עם שני אנשים, וכ״ש איש אחד עם ב׳ נשים. אלא א״כ היו שתי הנשים צרות או יבמות, או אשה ובת בעלה, או אשה וחמותה, או אשה עם תינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, לפי שאלו שונאות זו את זו, ומתיראות זו מזו. וכן היא מתיראת מן הקטנה שמא תראה ותגיד. ומלקים על יחוד הפנויה. ועל יחוד עם העריות, חוץ מאשת איש שאין מלקין עליה שלא להוציא לעז על בניה. ומותר להתיחד עם הבהמה ועם הזכר, שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה:",
+                "<b>הגדילו זו ישנה בכסותה וכו׳</b> והוא שתהיה הבת מי״ב שנה ויום א׳, והבן מי״ג שנה ויום א׳. ובזמן שהיא בושה לעמוד לפניו ערומה, אפילו בפחות מכן ישנים הוא בבגדו והיא בבגדה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>רווק.</b> פנוי בלא אשה:",
+                "<b>לא ילמד סופרים.</b> לא ירגיל עצמו להיות מן הסופרים, כלומר מלמד תינוקות. מפני אמותיהן של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן אל בית הספר:",
+                "<b>אף מי שאין לו אשה.</b> אע״פ שאינו פנוי אלא יש לו אשה ואינה שרוייה עמו לא ילמד סופרים. ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים מתירין.</b> והלכה כחכמים. שלא נחשדו ישראל על הזכור:",
+                "<b>כל שאומנתו בין הנשים.</b> שמלאכת אומנתו נעשית לנשים, והנשים צריכות לו:",
+                "<b>לא יתיחד עם הנשים.</b> ואפילו עם הרבה נשים. לפי שלבן גס בו ומחפות עליו. ואילו אינש אחרינא עם שתי נשים תנן דלא, שלש וד׳ שפיר דמי. ורמב״ם פירש דלא שרינן אפילו משום כדי חייו להתיחד עם הנשים הואיל ופרנסתו מהן:",
+                "<b>חמר גמל וספן.</b> כל אלו אומנות לסטות, כשלנין בדרכים נכנסים ולוקטים עצים ופירות מן הכרמים. ועוד שנשכרים לבני אדם ומעבירין על תנאם:",
+                "<b>רועה.</b> [בהמות שלו] שמעביר הבהמות לרעות בשדה אחרים:",
+                "<b>חנוני.</b> מלומד באונאה, להטיל מים ביין, וצרורות בחיטין. שחייב אדם ללמד את בנו אומנות נקיה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה קידושין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..4e78213f8dfa524f05e58eff89481f836c556b85
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,414 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nazir",
+    "versionSource": "sefaria.org",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נזיר",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "כל כינויי נזירות – a word which is not the essence of the name is called a substituted word, like a person who calls his fellow by a nickname [Tractate Bava Metzia 58b].",
+                "האומר אהא – it is not a nickname but rather suggestions of nicknames, like a handle which the utensil is held by; such the vow is influenced by this language but our Mishnah is deficient and should be read as follows: all nicknames/substitute words for Naziriteship are like Naziriteship and all suggestions of Naziriteship are like Naziriteship. Which are the suggestions of Naziriteship? A person who says: “I will be [such]….,” “I will be handsome,” and which are the nicknames of Naziriteship? Nazik (a substitute for Nazir), Naziah, Paziah.",
+                "האומר אהא – that he saw a Nazirite passing before him and said: “I will be,” even though he did not say, “I will be like this,” if he intended to be a Nazirite like him, behold this is a Nazirite and even though he did not utter with his lips like this.",
+                "אהא נוה – that he would grab hold of his hair and state, “I will be handsome,” implying that “I will be handsome with the growth of this hair,” and if he intended for this purpose, He is a Nazirite, and even though he did not specify that these and other similar suggestions of Naziriteship and they are like being a Nazirite.",
+                "נזיק אזיח פזיח – the expressions of the [non-Jewish] nations that they call a Nazirite as such and their expressions are close to that of Israel and are called nicknames of Naziriteship.",
+                "הריני כזה – and he gesticulates/hints to the Nazirite that is opposite him.",
+                "הריני מסלסל הריני מכלכל הריני כזה – and all of them specifically when he grabs hold of his hair and his intention is to Naziriteshiip. ",
+                "מסלסל/he curls his hair (see Talmud Nazir 3a); ",
+                "מכלכל/grows a crown of hair, and its example is from she has a full growth of hair (around the puenda) [Talmud Niddah 52b], when the hair of [her] pudenda.",
+                "הרי עלי צפרים – two turtle doves or two pigeons and they are the sacrifice of a Nazirite who has become ritually defiled and like the example of a Nazirite that passes before him.",
+                "רבי מאיר אומר נזיר – since a Nazirite passes before him and birds are the sacrifice of a Nazirite that became ritually defiled, the words prove that when he says, “I pledge myself [to offer] birds,” he is speaking about Naziriteship.",
+                "וחכמים אומרים אינו נזיר – and the Halakha is according to the Sages that he is not a Nazirite, but he brings the birds to complete his vow."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים – if he mentioned one of all of these, he is a Nazirite as if he said, “I have become a Nazirite,” unspecified. But because the it was necessary to teach at the end [of the Mishnah] that of an eternal/life-long Nazirite and a Nazirite [like]/in the status of Samson, all of the details of Naziriteship are not upon them, it teaches here that all of the details of Naziriteship are upon him.",
+                "מה בין נזיר עולם וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: and if he took a vow to become an eternal Nazirite, behold, he is an eternal Nazirite. And what is the difference between an eternal/ life-long Nazirite and a Nazirite [like/ in the status of Samson? A life-long Nazirite, if his hair became too heavy, he lightens it with a razor from one twelve-month period to another that we derive from Absalom, who was a life-long Nazirite, as it is written concerning him (II Samuel 14:26): “When he cut his hair – he had to have it cut every year, for tit grew too heavy for him,” and it is written there (Leviticus 25:29): “the redemption period shall be a year.”",
+                "ואם נטמא טינו מביא קרבן טומאה – and even ab initio it is permissible to be defiled, for Samson would defile himself with the dead, and it is a well-known maxim, as it is taught, it he became ritually defiled, which implies indeed de-facto, but not ab initio, because the first clause [of the Mishnah] teaches concerning a life-long Nazirite – and if he became ritually defiled, the last clause [of the Mishnah] also [teaches] concerning a Nazirite in the status of Samson, “and if he became ritually defiled.”"
+            ],
+            [
+                "סתם נזירות שלשים יום – as it is written (Numbers 6:5): “it shall remain consecrated [until the completion of his term as a nazirite of the LORD].” [The word] \"יהיה\"/it shall remain – in Gematria is thirty. From here, they relied to state that there is no Naziriteship less than thirty days.",
+                "הריני נזיר אחת גדולה – whether he said: “I will be a Nazirite for a long period of time,” or whether he said, “I will be a Nazirite for a short period of time,” or whether he said I will be a Nazir from now until [as long as it takes to get to[ the end of the world,” he practices Naziriteship for thirty days. And “from now until the end of the world,” as he states, this is what it implies: upon me this Naziriteship was long as if it from now until [as long as it takes to get to] the end of the world.",
+                "ה:ג הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים – and this is its explanation: He said: I will be a Nazirite and one day, since he said, “I will be a Nazirite,” he accepted upon himself one [period of] Naziriteship and when he said more, “and one day,” behold, there is here another [period] of Naziriteship. For there is no Naziriteship less than thirty days, and similarly, also, when he said, “I will be a Nazirite and an additional hour” or “I will be a Nazirite, one has here two [periods] of Naziriteship where it is impossible to be a Nazirite for one hour or one-half of a [period of] Naziriteship that will not be a Naziiteship of thirty days, and because of this, he is a Nazirite for two [periods], and he shaes at the end of thirty days and then observes another [period] of Naziriteship.",
+                "הריני נזיר ל' יום ושעה אחת הרי זה נזיר ל' ואחד יום שאין נזירות לשעות – as it states (Numbers 6:5): “Throughout the term of his vow as nazirite” and he is as if he had said, “thirty one days,” and we don’t say that one hour that he stated is a [period of] Naziiteship of its own, for since one is able to combine it with the number of thirty that he mentioned first."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר כשער ראשי – or like the dust of the earth. וכעפר הארץ וכו' ה\"ז נזיר עולם – but not a real life-long Nazirite, for if he was a life-long Nazirite, he would shave once in twelve months but this one shaves once in thirty days for since his Naziriteship depends upon empty words as if he made the vow in the number of his Naziriteships like the hairs in his head or like the dust of the earth, which is not the case for a life-long Nazirite where he did not divide his Naziriteships but rather did them all in one [period] of Naziriteship.",
+                "רבי אומר אין זה מגלח לשלשים יום – for since he said: “I will be a Nazirite” – all of it is one [period] of Naziriteship and he does not shave other than every twelve months like a life-long Nazirite, and which one shaves every thirty days? The one who says, “Naziriteship will be upon me like the hairs of y head, for then it proves that his Naziriteships are interrupted, he accepted upon himself like the number of hairs on his head, but the Halakha is not according to Rabbi [Judah the Prince]."
+            ],
+            [
+                "אם אמר אחת גדולה נדרתי – One [period of] Naziriteship I accepted and it appeared to me as large as jugful, he is a Nazirite for thirty days. ",
+                "But if he said, “my vow is unspecified and I did not have in my heart other than how the Sages will judge my language,” this is a Nazirite for all of his days, and he shaves every twelve months."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני – he took hold of it on the road in order to go to that place, but if he did not take hold of it to go to that place, he is made like someone who says, “from here until [as long as it takes to go to] the end of the world and he is a Nazirite for thirty days, whether the place was near or it was far and even if was a distance of several years for he didn’t intend other than one long-period of Naziriteship."
+            ],
+            [
+                "מונה נזירו כמנין ימות השנה – three hundred and sixty five [periods] of Naziriteship like the number of days of the solar year.",
+                "אמר רבי יהודה מעשר היה כיון שהשלים מת – Rabbi Yehuda had the tradition that Rabbi [Judah the Prince] disputed the first Tanna/Teacher [of the Mishnah] and stated that the individual who states “Behold I am a Nazirite like the number of days of the solar year – is a life-long Nazirite.” And he brought the episode to prove that he is not a life-long Nazirite for this was the case, and when he completed [his Nazirite vow] he died, and regarding completion [of a term], the [notion of] a life-long Nazirite does not belong , but rather a real case would count his Naziritieships, and such is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ב\"ש אומרים נזיר – since the School of Shammai holds that a person does not utter his words for no purpose (i.e., he must have meant something – see Talmud Arakhin 5a) and when he said, “I will be a Nazirite,” he said it with the intention that he will be a Nazirite, and when he retracted and said, “from the dry figs and from the cakes of pressed figs,” he retracted for he needed to retract, and even as much time as needed for an utterance, he would not be able to retract, they held that something dedicated to the Temple by error is called sanctified, and no question or retraction belongs to it. And the same law applies regarding a Nazirite, as it is written concerning him (Numbers 6:5): “it shall remain consecrated,” therefore, he is a Naziite. But the School of Hillel holds that since he did not make the vow in the manner of those who vow, he is not a Nazirite, for there is no Naziriteship from dry figs and from the cakes of pressed figs.",
+                "אמר רבי יהודה אף כשאמרו ב\"ש לא אמרו אלא באומר הרי עלי קרבן – for the Schools of Shammai and Hillel did not dispute that with regard to Naziriteship, that he was not Nazirite, they did not dispute other than with someone who says in my heart that the dry figs are to me as a Korban/sacrifice. The School of Shammai holds that this was a vow from eating dry figs and the School of Hillel holds that this was not a vow."
+            ],
+            [
+                "אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם אומדת אני – he whose cow was lying down [under a burden] and it does not want to stand up and he said, “this cow thinks that she will not stand,” and she says in her heart, “I will be a Nazirite if I stand,” And I say, “I will be a Nazirite from her if she doesn’t stand,” and similarly, a locked door that cannot be opened and he says, “this door thinks I will not open it,” and it states, “I will be a Nazirite if it opens by me,” and I state: “I will be a Nazirite from it if it will not open,” and afterwards, the cow stands up on its own or that others raise it, but he did not raise it.” And similarly, the door opens on its own, or another comes and opens it and he did not open it.",
+                "בש\"א הרי זה נזיר – for they follow their own reasoning as they (i.e., the School of Shammai), state that one who takes a vow from dry figs and from cake pressed figs that he is a Nazirite, even though there is no Naziriteship from dried figs and from cake pressed figs, so also, even though there is no Naziriteship from a cow and from a door, he is a Nazirite, and even though the cow stood and/or the door opened, it was not it was not his intention other than he would raise it or open it by himself.",
+                "וב\"ה אומרים – to the words of the School of Shammai. For us, even if it (i.e., the cow) did not stand up at all, he would not be a Nazirite, for he mad ae a vow that is not in the manner of those who make vows, for there is no Naziriteship from a cow or from a door, but according to you, who say that a person does not utter words without a purpose for when he stated, “I will be a Nazirite,” it is with the intention that he will be a Nazirite that he stated it, however, they agree with us, at least, where she (i.e., the cow) stood on her own or others raised her up, that he is not a Nazirite, for he did not say other than if she will not stand, and behold, she stood.",
+                "א\"ר יהודה וכו' – The School of Shammai did not disagree with the School of Hillel regarding the matter of Naziriteship for he is not a Nazirite. They did not disagree other than when he says: “in my heart it was that this animal should be a sacrifice at the time that I stated that I will be a Nazirite from her if she will not stand.” For the School of Shammai holds that since he did not make her stand, it should be a sacrifice, and the School of Hillel holds that since it (i.e., the animal) stood, it is not a sacrifice."
+            ],
+            [
+                "מעשה באשה אחת וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: if he was drunk and said, “I am a Nazirite from it,” he is not a Nazirite, for it was not his intention other than to prohibit to himself that particular cup alone. And just as they did not bring him another cup, he said, “I am a Nazirite,” and there is an episode about one woman who said, “I am drunk, etc.”"
+            ],
+            [
+                "הרי זה נזיר – and he is prohibited with all of them, and in this, everyone admits because he made a condition against what is written in the Torah, and whomever makes a condition against [what] is written in the Torah, his condition is void.",
+                "אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור – for wine and shaving and defilement which are prohibited to a Nazirite, he who takes a Nazirite vow from one of them is a Nazirite with regard to all of them.",
+                "רבי שמעון מתיר – as he holds that he is not a Nazirite until he takes a Nazirite vow regarding all of them.",
+                "או מפני שאני קובר מתים הרי זה מותר – these are vows of on conditions unavoidably unfulfilled (see also Tractate Nedarim, Chapter 3, Mishnah 1), and this is one of four vows that the Sages permitted.",
+                "ורבי שמעון אוסר – that he holds that the four vows that the Sages permitted requires absolution by a scholar, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon in these two segments of our Mishnah."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ועלי לגלח נזיר – he accepted upon himself Naziriteship and furthermore, accepted upon himself to bring [hair] sacrifices for another Nazirite, and his friend also came and he stated the same thing.",
+                "אם היו פקחים – each one exempts his fellow with his [hair] sacrifices and even though that at the time that he took the first vow to shave a Nazirite, the second [person] was not yet a Nazirite."
+            ],
+            [
+                "[זה מגלח נזיר שלם] וזה מגלח נזיר שלם דברן ר\"מ – Rabbi Meir according to his method of reasoning that he holds that the first language takes effect and when he says, “I pledge myself to bring the [hair] offering,” a full [hair] offering is mentioned, and when he mentions after that, one-half of the Nazirite hair-offering, it is not within his powers to retract, even as much time as is needed for an utterance (e.g., a greeting). But the Rabbis hold that if he vowed and they opened with him, it is like a person who said, “half of the sacrifices of the Nazirite are upon me, for he is not liable other than for half of the [hair] sacrifices of the Nazirite, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "ונולד לו בן הרי זה נזיר – for in the language of humans one is not called a son other than a male, and not a female nor a child bearing unclear sexual traits or a child bearing the sexual traits of both sexes. A child is called even a daughter/female or a child bearing unclear sexual traits or a child bearing the sexual traits of both sexes."
+            ],
+            [
+                "הפילה אשתו – and he did not know if he was a living being or aborted/non-viable birth.",
+                "אינו נזיר – our Mishnah is [according to] Rabbi Yehuda who said that a person does not place down his soul on a doubt and if he states “when I will have a child,” he is speaking about a definitive child.",
+                "רבי שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא וכו' – Rabbi Shimon holds hat a doubtful Naziriteship is judged stringently; therefore, he must be a Nazirite from doubt and makes a condition and states that if he is a viable fetus, I am a Naziritie out of obligation, and if not, I am a Nazirite out of free-choice, and he shaves and brings his [hair] sacrifices at the end of the thirty day period. But without the condition, he would not be able to bring the sacrifice from doubt, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "חזרה וילדה הרי זה נזיר – for he did not practice Naziriteship on account of the non-viable birth/abortion. But now that she gave birth to a living child, the Nazirite [vow] takes effect and according to Rabbi Shimon, he must retract and make the condition for perhaps the first child was a viable child."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ונזיר לכשיהיה לו בן – whomever had accepted upon himself a [period of] Naziriteship, and additionally accepted upon himself another Naziriteship when he has for himself a son.",
+                "משלים את שלו – first and he shaves and brings his [hair] offering and afterwards counts that [Nazirite period] for [the birth of] his son.",
+                "הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר – he accepted upon himself first the Naziriteship for [the birth of] his son,",
+                "and he began to count his own, and afterwards, his son was born to him prior to his completing thirty days.",
+                "מניח את שלו ומונה את של בנו – for since he accepted upon himself the Naziriteship for [the birth of] his son first, immediately when his son was born to him, he needs to set aside his own and to count [the Naziriteship] of his son’s and afterwards, he completes his own."
+            ],
+            [
+                "עד שבעים לא הפסיד כלום – when he interrupts his Naziriteship and counts the Naziriteship for his son, and he shaves and returns and completes his own [for the completion] of his Naziriteship from the seventy that he had already counted until the one-hundred that he had vowed, they are thirty days that are found between shaving [his hair] of the Naziriteship of his son to the shaving of the completion of his Naziriteship which are thirty days, he does not lose anything. But if he counted more than seventy days before he began the Naziriteship for his son and he came to interrupt his own Naziriteship in order to begin the Naziriteship of his son, when he shaves on the Naziriteship of his son and he comes to complete his own Naziriteship until the one hundred days that he had vowed. If it was found that there were less than thirty days between shaving on his son’s Naziriteship and the shaving for his own Naziriteship, and it is impossible that there would be between each shaving less than thirty days, it is found that he loses all of those days that he counted above the seventy."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד – for an unspecified Naziriteship is thirty days.",
+                "ואם גלח יום שלשים יצא – for part of a day is considered an entire day.",
+                "הריני נזיר שלשים יום אם גלח יום ל' לא יצא – for since he specified thirty complete days as stated."
+            ],
+            [
+                "ואם גלח יום שששים חסר א' יצא – that the thirtieth day of the first Naziriteship counts [both] to here and to there and since the thirtieth day of the first [Naziriteship] is counted also from the second Naziriteship, it is found that the thirty days of the second [Naziriteship] cease with sixty [days] minus one."
+            ],
+            [
+                "נמצא יום שלשים סתר את הכל – for he was defiled in the midst of the days of his Naziriteship, and we don’t say that the thirtieth day counts both for here (i.e., the first Naziriteship) and there (i.e., the second Naziriteship), since part of a day is considered a complete day, but rather, when he shaved and brought his [hair] sacrifices on that day.",
+                "ר\"א אומר אינו סותר אלא שבעה – for he holds that we say that part of a day is considered as a whole day and it is as if he became defiled after fulfilling [his Naziriteship], and defilement after fulfilling [his Naziriteship] according to Rabbi Eliezer does not lose anything other than seven [days].",
+                "הריני נזיר שלשים יום נטמא יום ל' סתר את הכל – whether according to Rabbi Eliezer or according to the Rabbis, for since he said, “I am a Nazirite for thirty days,” everyone agrees that we require thirty complete days, and we don’t say in this that part of a day is considered a whole day. And Rabbi Eliezer who holds that a person (i.e., a Nazirite who is defiled on the fulfilling [the vow] exactly, loses only the thirtieth day and does not lose it all, we derive it from a Biblical verse, as it is written (Numbers 6:13): “This is the ritual of the nazirite: On the day that his term as Nazirite is completed.” If he is defiled on the day of completion, give him the Torah of Naziriteship, meaning to say an unspecified period of Naziriteship is thirty days; here that he said: “I am a Nazirite for thirty days,” and he was defiled on the thirtieth day which is the day of completion, since he lost all thirty, he lost everything. But the Rabbis also who dispute that of Rabbi Eliezer and state that someone who is defiled on the day of completion has lost everything and even if he counted a few days here, for when he said, “I am a Nazirite for thirty days and was defiled on the day of completion, since he also lost the thirtieth day, he lost everything; therefore, whether according to Rabbi Eliezer or according to the Rabbis, he lost everything, and in everything where Rabbi Eliezer and the Sages dispute, the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל – The Rabbis, according to their reasoning, that state that if he was defiled on the day of completion, it is as if he was defiled within his time [of the vow], and loses everything.",
+                "ר\"א אומר אינו סותר אלא ל' – for he (i.e., Rabbi Eliezer) holds that if he was defiled on the day of completion, he only loses thirty [days].",
+                "נטמא יום מאה ואחד – according to the Rabbis, he loses thirty [days], for they decreed that the one-hundred and first day which is the day of shaving, is on account of the one hundredth day. But nevertheless, they were not more stringent than him to make it like the one hundredth day which is the day of completion on which he would lose everything, and they decreed that he would lose only an unspecified Naziriteship which is only thirty days.",
+                "ור\"א אומר אינו סותר אלא שבעה – and he goes according to his reasoning that even on the thirtieth day, he did not decree when a person says, “I am a Nazirite for an unspecified time.”"
+            ],
+            [
+                "ואינו מביא קרבן טומאה – for as it is written a sacrifice for defilement, it is written for a pure Nazirite who was defiled; nevertheless, if he was warned about it, he is liable for whipping.",
+                "יצא ונכנס עולין לו מן המנין – and he brings a sacrifice of defilement; but our Mishnah is explained in the Gemara (Tractate Nazir 19a) as follows: if he left the cemetery and sprinkled on the third and seventh days and immersed [in the Mikveh] and became purified from his defilement and he began to count the days of his Naziritieship, even though he went back and entered afterwards into the cemetery, they count for him from the number those days which he counted after he purified, for since his purification interrupted whether [we are dealing with] the first days that he was a Nazirite and he is in the cemetery, or whether [we are dealing with] the latter days and even though he returned and entered the cemetery, the defilement of the cemetery do not cause him to lose the number of the days that were counted while in a state of purity, for the Nazirite does not lose other the twelve days defilements that are mentioned regarding it. And that which is stated furthermore, and he brings a sacrifice of defilement, this is how it should be stated: if he was defiled again with one of the defilements that the Nazirite shaves and brings the sacrifice of defilement and he loses [those days].",
+                "ר\"א אומר לא בו ביום – meaning to say, if on that selfsame day that he immersed [in a Mikveh] and became pure, on that same day he became defiled with one of the defilements that [causes] the Nazirite to shave, he does not lose that same day, as it is written (Numbers 6:12): “The previous period shall be void [since his consecrated hair was defiled],” the defilement does not cause him to lose until he will have two days of Naziriteship counted and the same law applies with a Nazirite in general who was defiled on the first day of the count of his Naziriteship, for the defilement does not cause him loss of the that day, but rather completes for him the number of the days of his Naziriteship, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "והשלים את נזירותו ואח\"כ בא לארץ – for Naziriteship is not practiced other than in the Land [of Israel] because of the Levitical uncleanness of the heathen countries, and whomever made the vow of Naziriteship outside the land [of Israel] we obligate him to ascend to the Land of Israel and practice there his Naziriteship.",
+                "נזיר בתחלה – he is required to observe in the Land of Israel according to the number of the days that he vowed for his Naziriteship and the days that he observed outside the Land [of Israel] is as if he had not observed his Naziriteship at all.",
+                "אמר ר\"י לא היתה נזיה אלא ארבע עשרה שנה – Rabbi Yehuda holds like Rabbi Eliezer wo stated above in our chapter [in Mishnah 4], that [a Nazirite] who became defiled on the day of completion, does not lose other than thirty days, and because of this, it is stated, that Queen Helena who became defiled at the end of fourteen years which on the day of completion, she did not lose everything and was not required to count another seven years, but rather, only thirty days, and because it was not a complete year, it did not count in the total, and this same law applies as if he said, that she was not a Nazirite other than for fourteen years and thirty days."
+            ],
+            [
+                "אלו מעידים שנדר שתים – two [periods of] Naziriteship and those [witnesses] testify that he took a vow for five [periods of] Naziriteship; at the same time that you state that he took a vow for two [Naziriteships], wwe testify that he took a vow of five Naziriteships, and he states that he did not take a vow at all.",
+                "",
+                "בש\"א נחלקה העדות – since they contradict each other, their words are voided, and there isn’t any testimony at all.",
+                "וב\"ה אומר יש בכלל חמש שתים – and he will be a Nazirite for two years."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאמר הריני נזיר. כולם נזירים – and he who caused each one of them to be seized within the time that is needed for an utterance by his fellow incidentally while the student greets his teacher, which is in order that he can say, “peace be upon you, my teacher [and rabbi].”",
+                "פי כפיו כו' – and he that would say, “my mouth is like his mouth [concerning abstention] from wine and my hair is like his hair from being sheared.",
+                "ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר – for he already fulfilled her vow when he said: “and I [too],” but if his wife made a vow to be a Nazirite and another person heard it and said, “and I [also],” and afterwards her husband annulled it, it is not annulled for this one who said, “an I [also],” for the husband cannot abrogate a vow from its essence like a Sage."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה – and exactly when he said it to her in the language of a question, meaning to say, “and you, what do you say? Will you become a Nazirite like me or not?” Then he is enabled to annul [her vow], but if he said, “I am becoming a Nazirite, and you,” as a statement (i.e., not as a question), and she answered, “Amen,” he is not able to annul her vow for it exists for her."
+            ],
+            [
+                "והיתה שותה יין ומיטמאה למתים – and afterwards, her husband annulled her vow, ",
+                "she receives forty stripes on account of the fact that she transgressed prior to his annulling her vow.",
+                "תספוג מכת מרדות – from the words of the Scribes, and the whipping for rebelliousness/disobedience that are mentioned in every place are according to what the eyes of the judge see, and according to the needs of the hour and especially the sin that she has already committed, but regarding positive commandments such as “make a Sukkah” or “don’t make it,” “take a Lulav [and Etrog]” or he doesn’t take it,” we whip him until he does it, or until his soul departs."
+            ],
+            [
+                "ואם שלה – such as the example that another person gave her [an animal] as a gift on the condition that her husband does not have control over them since usufruct (i.e., part of the wife’s estate of which the husband has the fruition without responsibility for loss or deterioration) and mort-main (i.e., wife’s estate held by her husband, which, in the case of her death or divorce, he must restore “in specie, being responsible with all his landed property for loss or deterioration) are mortgaged to her husband.",
+                "חטאת תמות – we wait for it until it dies.",
+                "ונאכלין ליום אחד – like he peace offerings of the Nazirite which are not eaten other than during the day and night.",
+                "ואין טעונין לחם – for all peace offerings of a Nazirite require bread, and this is the case, for since the husband annulled her vow, these peace offerings do not require [a] bread [offering] (unlike the of offering of a Nazirite).",
+                "והיו לה מעות סתומים – that she had set undesignated coins for the sacrifices of a Nazirite, and she did not designate the 0 these for a sin-offering, and these for a burnt offering and these for a peace offering.",
+                "יפלו לנדבה – to the chests in the Temple where they would cast the rest of the monies as a free-will [to",
+                "לא נהנין ולא מועלין – ab ignition it is prohibited to benefit from them and if he benefited, he is not liable to bring a sacrifice of religious sacrilege that is mentioned regarding whomever benefits from that which is dedicated [to the Temple]."
+            ],
+            [
+                "נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר – for after the blood is tossed [for her], she is able to drink wine and become defiled to the dead, and there is no longer a vow of self-affliction.",
+                "רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר – because of the loss of holy things.",
+                "תגלחת טומאה יפר – they need to return and to count a [period of] Naziriteship of purity and he can say that he doesn’t want a disgraceful wife, meaning to say, afflicted and prevented from drinking wine.",
+                "אף בתגלחת הטהרה יפר – in order that she doesn’t have to disgrace herself with shaving, for shaving for a woman is disgraceful, but the first Tanna/teacher holds that shaving is not disgraceful, for she can make a wig. But the Halakha is not according to Rabbi Akiva nor according to Rabbi [Judah the Prince]."
+            ],
+            [
+                "האיש מדיר את בנו בנזיר – when he is a minor until he reveals two [pubic] hairs (i.e., attains adulthood) after he will be thirteen years and one day old, and all of the laws of Naziriteship are upon hm and his father brings his sacrifices and if he becomes defiled he brings a sacrifice of defilement and that one (i.e., his father) imposes a vow upon him when he says to him: “you will be a Nazirite,” or “so-and-so my son is a Nazirite, and no one will be able to prevent it, neither his son nor the relatives, and this matter is Halakha from the authority of the received Tradition.",
+                "כיצד גלח או שגלחוהו קרובים – How shall the father act regarding the sacrifices at the time when the son shaved and he did not accept the Naziriteship or that his relatives shaved him, or that he protested or that the relatives protested on his behalf, that the Naziriteship is void, and especially when he protested, or the relatives protested immediately. But if he began to observe his Naziriteship, or accepted upon himself the Naziriteship, he further is not able to protest, neither him nor his relatives."
+            ],
+            [
+                "האיש מגלח על נזירות וביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה – and even if she is the daughter who inherits, and this matter is a Halakha from the authority of the received Tradition.",
+                "אמר רבי יוסי הרי אלו יפלו לנדבה וכו' – but the Halakha is not according to Rabbi Yosi, but rather, whether his father died and he (i.e., the son) said: “I am a Nazirite on the condition that I will shave on [account of] the monies of his father whether both he and his father were Nazirites and his father died, he shaves on behalf of the Naziriteship of his father and if there were many sons and one of them anticipated and shaved for the Naziriteship of his father, he benefits/is worthy."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש – for we derive it from the exchange of one sacrificial animal for another, which is, even by mistake/error, as it is written (Leviticus 27:10): “the thing vowed and its substitute shall be holy,” and we expound/interpret it to include something done inadvertently like something done willfully.",
+                "וב\"ה אומרים אינו הקדש – that we don’t learn the beginning of consecration is a matter that does not come from the power of consecration from the exchange of one sacrificial animal for another, which is the end of consecration which comes from the power of another thing that was consecrated."
+            ],
+            [
+                "דינר זהב– the first segment of the Mishnah comes to teach us with something that has attained the holiness of the object but here (i.e., in the latter segment of the Mishnah) it comes to teach us with something that has sanctified the holiness of the money."
+            ],
+            [
+                "מי שנדר בנזיר – in a language that resembled it for him that he was not a Nazirite.",
+                "ונשאל לחכם – and who said to him that there is something in that this language formulation of the language of Naziriteship, and he was not careful from drinking wine,",
+                "מונה משעה שנדר – and we don’t fine him that he transgressed and drank wine, even though, from doubt, it is prohibited, he should have separated himself until he would seek and ask a Sage.",
+                "נשאל לחכם והתירו – who said to him that there is nothing in this language of the language of Naziriteship.",
+                "תצא ותרעה בעדר – for setting aside [an animal] by error is a vain talk but it should become non-holy and in this, the School of Shammai agrees for since he is not a Nazirite when he states that it [i.e., the animal] should go for the sacrifices of the Nazirite, and he didn’t say anything, like a person who is not liable for a sin-offering and states: “behold, this is for my sin-offering.”",
+                "אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות – and what is the difference from the beginning of the chapter (i.e., Mishnah 1), when you (i.e., the School of Shammai) stated that [an act of] consecration done in error is binding [i.e., consecrated]?",
+                "אמרו להם בית שמאי – they were not anxious to respond t them the essence of their reasoning, but they spoke to them in accordance with their own words “from the ninth and the eleventh that they consecrated in error and we extend the scope/include from (Leviticus 27:32): “All tithes of he herd or flock – [of all that passes under the shepherd’s staff, every tenth one – shall be holy to the LORD].”",
+                "אמרו להם ב\"ה לא השבט קדשו – to be read [as a question – in astonishment], meaning to say, the decree of the Biblical verse is that the ninth and the eleventh which are near the tenth, the staff sanctifies them, if he called them “the tenth,” and we do not derive from this merely that an act of consecration made in error is consecrated, for were it not for this reason because of an act of consecration made in error, if so, then even the eighty and the twelfth also [would be included], but rather because the Biblical verse that sanctified the tenth, etc., and it is the decree of the Biblical verse (that the tenth one, approximately, would be sanctified) and we don’t derive anything from this."
+            ],
+            [
+                "מי שנדר בנזיר – and at the time that he took the vow [of becoming a Nazirite], he had the animals [for the sacrifice] and with the knowledge/intention that it was for this purpose he made the vow that he would offer up his sacrifices from those animals, and he went and found that they had been stolen and on account of this, regretted that he took the vow of becoming a Nazirite.",
+                "אם עד שלא נגנבו בהמותיו נדר, הרי זה נזיר – and a Sage should not absolve him through this opening for retracting a vow (i.e., suggesting reasons which, if known at the time, would have prevented the person from making the vow), for it was a novel incident changing the aspects of a vow and eventually nullifies it, and we don’t open with a novel incident.",
+                "ואם לאחר שנגנבו נדר – and he stated: “had I known that they would be stolen, I would not have made this vow, this is an opening that the Sage could annul.",
+                "וזו טעות טעה נחום הנדי כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהה\"ק חרב – and they made the vow prior to the Temple’s destruction and he (i.e., the Sage) released them and the Sages said to him that it was a novel incident changing the aspects of a vow, and eventually nullifying it, and we don’t open with a novel incident, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר שזה איש פלוני – “if this [person] who is walking towards me is so-and-so, I am a Nazirite,” and the second [person] says, “if this [person walking towards me] is not so-and-so, I am not a Nazirite.",
+                "כולם נזירים – and even those whose words were not confirmed/fulfilled, for just as a consecration done in error is a consecration, so also, Naziriteship [vowed] in error is Naziriteship (in accordance with the words of Bet Shammai as found in Tractate Nazir, Chapter 5, Mishnah 1).",
+                "ר\"ט אומר אין אחד מהם נזיר – for Rabbi Tarphon holds that there is no Naziriteship other than for a distinct and solemn specification of a vow (without a doubt – see Tosefta Nazirut, Chapter 3, Halakha 18 and Talmud Nazir 34a in the words of Rabbi Yehuda quoting Rabbi Tarphon), meaning to say, that it is clear and known to him at the time of his vow that he will be a Nazirite and all of these [examples mentioned in our Mishnah], it was not known to him at the time of his vow that it will be according to his declaration, and the Halakha is not according to Rabbi Tarphon."
+            ],
+            [
+                "הרתיע לאחוריו – the person who had come towards them was startled and moved backward and it was not known who it was.",
+                "אינו נזיר – not a single one of them is a Nazirite, for no one protested for himself regarding a doubt, and his intention was at the time of the vow that if the matter did not come to clarity, that his words would not be worth anything.",
+                "ר' שמעון אומר כו' – Rabbi Shimon, according to his reasoning, who said that a doubtful case of Naziriteship is [dealt with] stringently and what is their remedy, for it is impossible o bring a sacrifice out of doubt, but rather, each person needs to make a condition and state that if it is not according to his statement, he should be a Nazirite out of free will, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "ראה את הכוי six people who saw the bearded dear or antelope/Koy and one of them said: “Behold, I am a Nazirite if this is a beast of chase,” and the second said: “Behold, I am a Nazirite if it is not a beast of chase,” and the third said: “Behold, I am a Nazirite if it is of the genus of cattle,” and the fourth said: “Behold, I am a Nazirite if it is not of the genus of a cattle,” and the fifth said: “Behold, I am a Nazirite if this is a beast of chase and a genus of cattle,” and the sixth said: “Behold, I am a Nazirite if this is neither a beast of chase or of the genus of cattle,” and three others came in a general way and one of them said to those other six: “Behold, I am a Nazirite if one of you is a Nazirite,” and the second said: “Behold, I am a Nazirite if none of you are a Nazirite,” and the third said: “Behold, I am a Nazirite if all of you are Nazirites,” all of them are Nazirites – the first six and the latter three. According to the School of Shammai, they are definitive Nazirites, for a Naziriteship in error is a Nazirite. But according to the School of Hillel, they are doubtful Nazirites because the bearded dear or antelope/Koy is doubtfully of the genus of cattle and doubtfully a beast of chase and doubtfully a creature of its own."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שלשה מינים אסורין בנזיר הטומאה – as it is written (Numbers 6:5): “no razor shall touch his head.”",
+                "",
+                "",
+                "והיוצא מן הגפן – as for example, moist/fresh and dry grapes, the exterior and interior [of grapes] combine to make olive’s bulk to be flogged for them [by violating consumption of these things].",
+                "אינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית – and the same law applies regarding the measure for drinking up to an olive’s bulk for since it is written (Numbers 6:3): “nor eat fresh or dried,” we derive from it – just as “eating” is up to an olive’s bulk, so also, “drinking” is up to an olive’s bulk.",
+                "משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין – but the earlier version of the Mishnah is the opposite as we learn that we derive “eating” from “drinking” for the measure of ‘drinking” for a Nazirite [that is prohibited] is a Revi’it/one-quarter of a LOG (i.e., a LOG equals the volume of six eggs or a bottom of two fingers by two with the height of one and five-sixth of a finger) that we derive from [the analogy of] (Leviticus 10:9): “Drink no wine or other intoxicant, [you and your sons] שכר\\שכר (Numbers 6:3): “he shall not drink vinegar of wine or of any other intoxicant,” from the Temple (see Leviticus 10:9 above). And just as the measurement of the prohibition of “drinking,” is one-quarter of a LOG, so also, the measurement of [prohibited] eating is one-quarter of a LOG.”",
+                "אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב – for Rabbi Akiva holds that the measurement of prohibition for a Nazirite whether in regard to “eating,” or “drinking,” is [the equivalent] of an olive’s bulk [collectively], and the permitted combines with that which is prohibited to complete up to the [obligated] measure, but the Halakha is not according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "עד שיאכלו שני חרצנים וזגן – as it is written (Numbers 6:4): “he may not eat anything that is obtained from the grapevine, even seeds or skin,” and the least amount of חרצנים/exteriors is two, and they each have one זג/interior [of grapes], but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah, but rather, one who eats from the exterior and/or the interior is not flogged until he eats from them [in total] an olive’s bulk.",
+                "רבי יוסי אומר שלא תטעה – Rabbi Yossi would give a sign that one shouldn’t err.",
+                "זוג של בהמה – for the exterior is called a זוג/exterior."
+            ],
+            [
+                "סתם נזירות שלשים יום – even though it (i.e., the Mishnah) taught this above (Tractate Nazir, Chapter 1, Mishnah 3), because it was necessary to teach the concluding [fragment] of, “if he shaved or if robbers/thugs forcibly shaved him, he loses thirty days,” the Tanna/teacher repeated it (i.e., the teaching) here.",
+                "סותר שלשים יום – meaning to say, he loses thirty days until he will have thirty-days’ growth of hair, when he can shave the shearing of the commandment (for concluding the minimal amount of Naziriteship).",
+                "או שספסף כל שהוא – if he uprooted and removed even one hair, he is liable, as it is written (Numbers 6:5): “a razor shall not touch [his head],” to include all removals.",
+                "חופף – he rubs with his hand.",
+                "מפספס – with his nails or with a utensil, and as long as he doesn’t intend to remove anything, for a thing that is not intended is permissible.",
+                "אבל לא סורק – with a comb for it is an unavoidable result of an act which is forbidden, even though if he removes one hair, he is flogged, nevertheless, he doesn’t lose thirty days until he shaves the majority of his hair with a razor or with scissors at the side root of [his] hair.",
+                "לא יחוף באדמה – a species from the kinds of earth that removes the hair that is also an unavoidable result of an act and the Halakha is according to Rabbi Yishmael."
+            ],
+            [
+                "נזיר שהיה שותה יין כל היום – and no one other than one, warned him.",
+                "אל תשתה אל תשתה – that they warned him between each drink."
+            ],
+            [
+                "שהטומאה והתגלחת סותרים – as it written regarding ritual impurity (Numbers 6:12): “the previous period shall be void,” and shaving loses thirty days for we require (Numbers 6:5): “the hair of his head being left to grow untrimmed,” and there is no untrimmed growing that is less than thirty days.",
+                "שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו – as for example, to drink wine for a Mitzvah/commandment, as we say (Numbers 6:3): “he shall abstain from wine and any other intoxicant,” forbidding wine for a Mitzvah, like wine that is consumed optionally.",
+                "טומאה ותגלחת הותרו מכללן – defilement for the corpse with no one to bury it, [In which case, the Nazir is absolutely required to bury the corpse], as it is written (Numbers 6:7): “Even if his father or mother, [or his brother or sister should die, he must not defile himself for them].” For his father and/or mother, he does not defile himself, but he defiles himself for a corpse with no one to bury it. And shaving for a Nazirite who is a leper, the positive commandment of (Leviticus 14:8): “[The one to be cleansed shall wash his clothes,] shave off all his hair, [and bathe in water; then he shall be clean],” comes and overrides the negative commandment of (Numbers 6:5): “no razor shall touch his head.”"
+            ],
+            [
+                "מגלח בשביעי ומביא קרבן בשמיני – as It is written (Numbers 6:9-10): “[If a person dies suddenly near him, defiling his consecrated hair,] he shall shave his head on the day he becomes clean; he shall shave it on the seventh day. On the eighth day he shall bring two turtledoves or two pigeons [to the priest, at the entrance of the Tent of Meeting],” and a lamb for a guilt offering (see verse 12).",
+                "מה בין זה למצורע – as it is written in the portion of the leper in the second shaving (Leviticus 14:9-10): “On the seventh day he shall shave off he shall shave off all his hair…,” on the eighth day he shall take [two male lambs without blemish, one ewe lamb in its first year without blemish].” And we hold with regard to a leper, that if he shaves on the eighth day, he brings the sacrifice on the ninth [day].",
+                "אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו – For a Nazirite, his [ritual] purification is dependent upon sparkling on the third [day] and on the seventh [day] and ritual immersion’; therefore, since he became pure on the seventh day, even though he had not shaved until the eighth day, he bring his sacrifices on that selfsame day.",
+                "אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו – as it is written (Leviticus 14:9): “on the seventh day he shall shave off all his hair” and afterwards it is written (ibid.): “and bathe his body in water; [then he shall be clean],” but if he immersed prior to shaving, the immersion does not count for him; therefore, if he shaved on the eighth day, he yet requires [ritual] immersion at sunset, therefore, he cannot bring his sacrifices until the ninth [day], and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "שחט את השלמים ומגלח עליהם – as it is written regarding the Nazirite (Numbers 6:18 – though this verse is not exactly as found in the commentary – which is not found in this chapter): “The Nazirite shall then shave his consecrated hair at the entrance of the Tent of Meeting,” and we expound upon this verse, that he shall shave his head over the sacrifice that is written regarding it at the entrance of the Tent of Meeting, which is the peace offering, as it is written concerning them (Leviticus 3:2): “and slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting.”",
+                "שחטאת קודמת בכל מקום – [the sin offering precedes] the burnt offering and the peace offering, and it is the law that he may shave after the first [sacrifice], but the Halakha is according to Rabbi Yehuda that he shaves on the peace offering."
+            ],
+            [
+                "ולא פירש – even though regarding all of the sacrifices, the owners have to specify their purposes (literally: call them by name), here (i.e., with the Nazirite), it is not necessary, for when he says: “ these are for my Naziriteship,” it is as if he designated their purpose for each and every one, for a ewe-lamb is not appropriate other than for a sin-offering and a lamb is for a burnt offering and a ram is for a sin-offering.",
+                "ומשלח תחת הדוד – where they cook in it the peace offering sacrifice.",
+                "היה מגלח במדינה – in Jerusalem (as opposed of in Temple proper) , and even though it is written (Numbers 6:18): “at the entrance of the Tent of Meeting,” it is not exact, but rather to teach that he does not shave until the opening of the [Tent of Meeting] is open.",
+                "לא היה משלח תחת הדוד – as It is written (Numbers 6:18): “[The nazirite]…shall take the locks of his consecrated hair and put them on the fire [that is under the sacrifice of well-being].” He who is not wanting other than taking and placing, excluding the person who is wanting taking and bring and placing under the cauldron.”",
+                "במה דברים אמורים – that in the Temple, he (i.e., the Nazirite) takes the hair and casts it under the cauldron, with the shaving in a state of [ritual] purity, ",
+                "even if he shaved in the Temple, he does not take the hair and casts it under the cauldron of the guilt offering and the sin-offering of the fowl, for it is not written, ‘the placement of the hair under the cauldron, other than with a ritually pure Nazirite.",
+                "הכל משלחין – the [ritually] pure Nazirite in the Temple or in the provinces except for an impure [Nazirite] who shaved in the provinces because his [cut] hair is buried. And the Jewish legal decision is that one does not cast [his hair] underneath the cauldron other than a [ritually] pure Nazirite who shaved at the entrance of the Tent of Meeting which was performed according to the ritual commandment. But if he cast [his hair] under the cauldron for a sin-offering, he has fulfilled [his obligation], it is not stated that which is underneath the sacrifice of the peace offering (verse 18), other than for the Mitzvah."
+            ],
+            [
+                "ואח\"כ הותר הנזיר לשתות יין – as it is written (Numbers 6:20): “after that the nazirite may drink wine,” after all of the actions.",
+                "ר\"ש אומר כו' – It is written here, “after that the nazirite may drink wine” (Numbers 6:20) and it is written there (Numbers 6:19): “after he has shaved his consecrated hair.” Just as there, it is after the action of an individual, also here, it is after the action of an individual. For we have learned, that since one of the bloods [from the three sacrifices] is sprinkled upon him, it is permitted to drink wine and to become defiled to the dead, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "ונמצא פסול – as for example, if its blood was spilled or it left or was [ritually] defiled.",
+                "תגלחתו פסולה – since the sacrifice was disqualified that shaved upon, it was for him like bandits/thugs had shaved him for we said above (Tractate Nazir, Chapter 6, Mishnah 3; also see Talmud Nazir 39b as he source for Rabbi Eliezer’s comment ahead as pointed out in the commentary of Tosafot Yom Tov), according to Rabbi Eliezer, he loses seven days, and according to the Rabbis, he loses thirty days.",
+                "וזבחיו לא עלו לו – the rest of the sacrifices that he offered after his invalid shaving did not count for him, for since he needs to make void the days of the Nazirite’s vow which have been observed, until his hair grows, it is as if he offered them prior to their [appropriate] occasion.",
+                "על החטאת שלא לשמה – that is on the sacrifice and it is found invalid, for a sin-offering that is not offered for its own sake is invalid. And since it was necessary to teach about the burnt-offering and on the peace offering, concerning the dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis, it (i.e., our Mishnah) also teaches about the sin-offering.",
+                "על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו' תגלחתו פסולה – for since they did not count for the sake of the obligation of the peace offerings of he Nazirite and the burnt offering of the Nazirite, it is for him like he shaved on the burnt offering of a free-will offering and a free-will offering of a peace offering. But Rabbi Shimon holds that if he shaved on a free-will burnt offering and a free-will peace offering, he has fulfilled his obligation, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "אם גלח על שלשתן – after he offered all three (i.e., sin-offering, burnt-offering and peace offering), ",
+                "",
+                "his shaving is valid, according to all opinions, for it is taught in the Mishnah (i.e., this Mishnah), that if he cut his hair on one of the three [sacrifices which was found valid], he has fulfilled his religious obligation."
+            ],
+            [
+                "ר\"א אומר סותר את הכל – he doesn’t lose all of the days as is stated, but loses all of the sacrifices, and Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who stated that the Nazirite is not permitted to drink wine [at this point], but rather, after all of the deeds [together], after the bringing of all of the sacrifices. And when he became defiled prior to bringing all of them, it is as if he became defiled in the morning prior to offering in the name of any of them, and it is that this sacrifice that he offered is as if he had brought them while being filled.",
+                "וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר – an explanation: that when he will become [ritually] pure, and that sacrifice which he brought in purity, he should not go back and bring it. Our Rabbis, according to their reasoning who stated that after the single action, it is permitted to drink wine and it is permitted to shave/cut his hair. Therefore, prior to his becoming defiled, it was appropriate to shave/cut his hair and not lose that sacrifice, but the other sacrifices that he offered, from when he became defiled certainly he loses, for the Biblical verse is strict that all of the Nazirite sacrifices should be offered in [ritual] purity.",
+                "מרים התרמודית – She was from Tarmod, and the Halakha is according to the Sages."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כהן גדול ונזיר אינן מטמאין לקרוביהן – as it is written in the Torah portion of Emor (Leviticus 21:11 – “He shall not defile himself even for his father or mother.”) and the Torah portion of Naso (Numbers 6:7: “Even if his father or mother, or his brother or sister should die, he must not defile himself for them, since hair set apart for his God is upon his head.”)",
+                "היו מהלכים בדרך – not specifically regarding the High Priest do they dispute (i.e., Rabbi Eliezer and the Sages), for the same law applies regarding the common priest, they also dispute, and it is one reason."
+            ],
+            [
+                "על המת – even though it is not [a] complete [body] but rather that it has most of the human frame/skeleton which are two legs and one thigh, or the majority of number of limbs which are one-hundred and twenty-five limbs (out of two-hundred and forty-eight), even if there isn’t among them one quarter of a Kab (a measure of capacity, one-sixth of a Se’ah) which defiles in a tent, and a Nazirite shaves his hair upon [this contact]. But if the dead body lacks [both] the majority of number [of limbs] and the majority of the skeletal frame, the Naziite doesn’t shave on his being overshadowed [by the dead person] until it would have among the bones one-half of a Kab.",
+                "ועל כזית נצל – a thin secretion that comes out from the dead body like something moist that comes from the moldering of the flesh.",
+                "מלא תרוד רקב – a spoonful from the dust of the rottenness (i.e., a mass of earth from a grave containing parts of a decayed human body) of a dead body. But the rottenness does not defile other than when the dead person was buried naked in an ark of marble or something like this, for there is no other rottenness there other than from the body of the dead person. And the dead person was buried completely whole where there was no limb from it missing.",
+                "תרוד – a large spoon that holds a handful [of dust from the decaying body].",
+                "על השדרה – even if there isn’t any flesh at all.",
+                "וכן על עצם הגולגולת – of the head, even if there is no flesh in it.",
+                "ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי – everything for the limb ad been attached to a living person, he would be able to raise up the web of new flesh or skin on a healing wound as appropriate through the same flesh which it is called, as appropriate, and it is less than an olive’s bulk.",
+                "ועל חצי קב עצמות – and even though a quarter of a Kab of bones defiles in a tent, there is a usage dating from Moses as delivered from Sinai (a traditional interpretation of a written law) that a Nazirite does not shave/cut off his hair other than on one-half of a Kab, and similarly on one-half of a LOG of blood (a LOG equals the volume of six eggs), and even though one-quarter of a Kab defiles, in a tent, the Nazirite does not shave other than one-half of a LOG.",
+                "ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו – but not regarding his tent, for the bone that is a barley-bulk does not defile in a tent.",
+                "סותר את הקודמים – as it is written (Numbers 6:12): “The previous period shall be void,[since his consecrated hair was defiled].”",
+                "עד שיטהר – that he would immerse and sunset would pass after he would be sprinkled on the third and seventh days."
+            ],
+            [
+                "אבל הסככות – a tree that has branches separated one from the other, and here is an olive’s bulk from the dead underneath one of hem and the Nazirite passed by and it is not known whether he passed under the branch/foliage that formed a tent/spread itself over a corpse (see also Tractate Ohalot, Chapter 3, Mishnah 1).",
+                "והפרעות – stones or trees that protrude/project from the wall and defilement is underneath one of them.",
+                "ובית הפרס – a field in which a grave was ploughed up and makes an area of a square P’ras, declared unclean on account of crushed bones carried over it from a ploughed grave which is one hundred cubits which is its measurement, as the plough carries the bones.",
+                "וארץ העמים – that the Sages decreed [ritual] defilement on the land of the [foreign] nations.",
+                "גולל – the cover of the coffin.",
+                "דופק – the coffin itself that the covering buttresses it.",
+                "ורביעית דם – even on carrying it or coming in contact with it, the Nazirite does not shave/cut his hair.",
+                "ואהל ורובע עצמות – if he overshadowed on a quarter-of-a-Kab of bones of a dead person, he does not shave/cut his hair until he overshadows over one-half-a-Kab, but on contact with it and/or carrying of a quarter-Kab [of bones] he shaves/cuts his hair, and even if they are decaying and there doesn’t remain of them bone of a full barley’s bulk.",
+                "וכלים הנוגעים במת – which defile like the dead person himself, and he who touches them is defiled for a period of seven days.",
+                "וימי נזרו – the days of the passing of final judgement on a leper (after probationary enclosure – see Leviticus, chapter 13).",
+                "וימי ספירו – after he has become purified from his leprosy, as it is written (Leviticus 14:8): “but he must remain outside his tent seven days.”",
+                "על אלו אין הנזיר מגלח – on all of these of our Mishnah.",
+                "ומזה בשלישי ושביעי – But it does not refer to the days of his counting or to the days his completion, for the sprinkling on the third day and on the seventh day do not belong to them.",
+                "ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד – all of these that we stated do not count to the days of Naziriteship and he would become [ritually] pure after he sprinkles on the third and seventh days. If he was defiled through defilement with the dead, and after he completes the days of his completion [of his being shut out and purified from his being a leper] if he was leprous, he completes his Naziriteship on the number of days that he counted that he counted prior to becoming defiled, and does not bring a sacrifice for defilement.",
+                "באמת אמרו ימי זהב וזבה – all the days of their defilement and the days of their counting of seven clean days ",
+                "and the days of the leper’s being locked up for trial, and it is stated regarding it (Leviticus 13:50 – the wrong chapter is listed in the Hebrew edition of the Bartenura commentary): “[and the priest after examining the affection,] shall isolate the affected article for seven days,” they count towards the number of days of his Naziriteship, and it is not necessary to state that they don’t lose the prior days."
+            ],
+            [
+                "חייבין עליה על ביאת מקדש – if he was defiled by the same defilement and entered into the Temple, or he at Holy Things prior to his purifying from his defilement, he is liable for extirpation for it if it was done willfully, or if it was done inadvertently, a sliding-scale offering (where the financial situation of the sinner is taken into account in determining the nature of the sin-offering that he brings).",
+                "לא תהא זו קלה מן השרץ – that they are liable for it for entering into the Temple , as it is written in Leviticus (Chapter 5, Verse 2 – the chapter is not the one indicated by the Bartenura commentary: “or the carcass of an unclean creeping thing – [and the fact has escaped him, and then, being unclean, he realizes his guilt].” But the matter of Rabbi Meir does not apply, for contact with and/or carrying of a barley-corn’s bulk of a bone which is the more lenient, which does not defile in a tent [through overshadowing], the Nazirite shaves/cuts his hair for it, as it is taught in our Mishnah (Tractate Nazir, Chapter 7, Mishnah 3), and a quarter-Kab of blood which is more stringent which does defile in a tent [through overshadowing), the Nazirite does not shave for it.",
+                "אין דנין כאן ק\"ו – for we do not deduce an argument from minor to major (i.e., from the lesser to the greater) on a matter which is a Halakha transmitted to Moses from Sinai since the a barley-corn’s bulk of a bone is not written in the Torah, but it is a Halakha, and we don’t deduce an argument from minor to major from Halakha, whether they are the words of Rabbi Eliezer or whether they are the words of Rabbi Yehoshua who stated it, but rather, this what they stated is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שני נזירים שאמר להם אחד כו' – and they are silent for if they contradict, he is not believed, for one witness in a place where they contradict him is not believed, and our Mishnah speaks as for example that this person, the witness was not with them. But rather, he said, “I saw from afar defilement that was cast between them, that if the witness was with them in their place, it would be a case of uncertainty concerning ritual impurity in the public domain. And uncertain ritual purity in the public domain, in its uncertain state is [spiritually] pure, for uncertainty concerning ritual impurity we derive from the Sotah (i.e., the woman who is suspected of infidelity by her husband), as it is written regarding her (Numbers 5:13): “and she keeps secret the fact that she has defiled herself [without being forced, and there was no witness against her], and they were not other than her, and the person who engaged in sexual relations with her, and her uncertain state is seen as defiled. But whenever that they are more than two [people], even within the house, her uncertain state is seen as pure, and this is like uncertainty regarding ritual impurity in the public domain. Therefore, one must say that the witness was not with them in their place at the time of the uncertainty regarding ritual impurity.",
+                "וסופרים ל' יום – as for example when both made the vow of Naziriteship together and they took a vow of an undefined period of Naziriteship (i.e., thirty days). And the same law applies if both of them had taken a vow together and delineated their period of Naziriteship for a limited period, for after they had brought the sacrifice for defilement and the sacrifice of purity, they return and count the limited time period for their Naziriteship, and they set aside the sacrifice of spiritual purity.",
+                "וקרבן טומאה ספק – the sin-offering of fowl that comes for uncertain defilement and is not eaten.",
+                "אלא מביא חטאת עוף – for an uncertain defilement of Naziriteship. And he doesn’t bring the guilt-offering according to the Rabbis who state above that he brought his sin offering and did not bring his guilt-offering, he counts [his period of Naziriteship].",
+                "נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים – if he is a pure Nazirite, for the first burnt-offering was obligatory and now, he is offering the sin – offering and the peace-offering.",
+                "אבל הודו חכמים לבן זומא – and they did not take into consideration on one who brings his sacrifices in bits and pieces, and the Halakha is according to Ben Zoma."
+            ],
+            [
+                "נזיר שהוא טמא בספק ומוחלט בספק – uncertain if he had been defiled by contact with the dead and uncertain if he was a declared leper.",
+                "אוכל בקדשים אחר ששים יום – but not before then, for someone who is uncertain leper, he or a witness that brings his atonement is forbidden to eat Holy Things but because of being an uncertain impure Nazirite, he is not forbidden from eating Holy Things, for he is not called someone lacking atonement who is forbidden to eat Holy Things other than a person whose defilement comes out upon him from his body. How so? He took the Nazirite [vow] for thirty days, and on the first day, there occurred to him an uncertain defilement through contact with the dead and uncertain leprosy He sprinkles and repeats it and immerses and is purified from his defilement from contact with the dead, as if he came to shave/cut his hair according to the law of an impure Nazirite, or according to the law of a leper who became healed. But, he is not able to shave/cut his hair until the thirty days from the day that he took the vow of Nazirite, lest he is a pure Nazirite, and he is forbidden to shave until the fulfillment of the days of his Naziriteship and until he brings his sacrifices, and after thirty days, he shaves the uncertain shaving of leper. Uncertain shaving of defilement of a Nazirite and uncertainty shaving of someone pure, and he brings two birds according to the law of the shaving for a declared leper. And the sin offering of a fowl that comes on the uncertainty, because of the uncertainty of his being a defiled Nazirite, and the burnt offering of an animal because of his uncertain status as a pure Nazirite, and even though he doesn’t bring the rest of the sacrifices of someone who is a pure person who has shaved, we state that if he shaved on one of the three sacrifices, he has fulfilled his religious duty. And he makes a condition upon it that if he is not a pure Nazirite, that the burnt offering will be a free-will donation, and the law of a declared leper that requires two shavings – one after the completion of his declaration when he became healed from his leprosy. And one after the days of his counting, after he counted seven days from the first shaving, as it is written (Leviticus 14:9): “On the seventh day he shall shave off all of his hair – [of head, beard and eyebrows].”But the one who is an uncertain Nazirite is not able to shave. Therefore, he must wait thirty days of uncertain pure Naziriteship and then he takes a shave of uncertainty for the days of his counting of the leper and the uncertainty of a pure Naziriteship. And he brings a burnt offering of cattle of uncertain Naziriteship in order to shave on the sacrifices and make a condition upon it. And on the day after his shaving, he brings the sacrifice of the leper to permit Holy Things to him. And he brings the sin offering of fowl for the sin-offering of cattle does not come on that which is uncertain. And he doesn’t bring the guilt offering. For the guilt offering does not prevent him from eating Holy Things, and it is found that after sixty [days], he eats Holy Things, for then he brings his atonement of the uncertainty of being declared, but he is still forbidden to drink wine and to defile himself through contact with the dead for perhaps he was a declared leper. But the shaving for a leper does not count for him, neither for the shaving of a pure Nazirite, nor for the shaving of an impure Nazirite, and he still needs two shavings: one for the impure Nazirite and one for the pure Nazirite. And if he was a declared leper, all what he counted for the days of his Naziriteship do not count for him. For the days of his declared [leprosy] and the days of his counting do not count for him. And he needs to count another thirty days and after thirty days, he shaves from being an uncertain impure Nazirite and an uncertain pure Nazirite. And he brings the sin-offering of fowl on being an uncertain impure Nazirite and the burnt offering of cattle for being an uncertain pure Nazirite, in order that he can shave on the sacrifice and makes a condition upon it. But he is still prohibited to drink wine or to defile himself through contact with the dead. For perhaps he was a declared leper and therefore, the first two shavings did not count for him for the sake of his Naziriteship, not for defilement nor for purity, for perhaps he was an impure Nazirite. And the third shaving is the shaving of defilement. Therefore, he is required to count another thirty days of pure Naziriteship, and he brings the sacrifice of a pure Nazirite and makes the condition, and afterwards is permitted to drink wine and to become defiled through contact with the dead. And similarly, if he took a vow of Naziriteship for a year, and something happened to him at the beginning of his year of uncertain defilement through contact with the dead, and uncertain leprosy, he counts a full year and shaves the shaving of uncertain defilement and uncertain purity and uncertain leprosy, ad counts a second year and shaves and brings his atonement and eats Holy Things [if he is a Kohen] and counts another two years prior to his drinking wine and defiling himself through contact with the dead."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הגוים אין להם נזירות – even though that heathens sacrifice offerings for vows and free-will donations like Israelites, if he took the vow of becoming a Nazirite, the laws of the Nazirite vow do not apply to him and he is permitted to drink wine and defile himself through contact with the dead, as it is written at the beginning of the portion of the Nazirite (Numbers 6:2): “Speak to the Israelites.” Israelites take the vow of becoming a Nazirite; heathens do not take the vow of becoming a Nazirite.",
+                "שהוא כופה את עבדו – h forces him (i.e. his slave) to drink wine and to become defiled through contact with the dead against his will.",
+                "ואינו כופה את אשתו – against her will and in other vows which have affliction of the soul or being idle from work, the master cannot force the slave , but rather they are idle from them on their own, as it is written (Numbers 30:2): “[or takes an oath] imposing an obligation on himself;” he whose soul is acquired by him, excluding a slave whose soul is no acquired by him and similarly all of the oaths that a slave took whether they have an affliction of the soul or whether they don’t have an affliction of the soul or his master must force him for on their own they are idle, for he has no domain to himself, but vows which lack affliction of the soul nor have idleness from work to his master, the slave is obligated to fulfill them and his master is not able to force him upon them to cancel them.",
+                "מיפר נדרי שאתו ואינו מיפר נדרו עבדו – if he is satisfied/reconciled with the vow that his wife made after he nullified it, and he wants that she should fulfill it, she is not obligated to fulfill it after he has nullified it one time, and if he forces his slave to transgress his vow and afterwards he wants to have him fulfill it, the slave is obligated to fulfill it.",
+                "הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו – not specifically voided, but rather, forced his slave to drink wine and/or to defile himself through contact with the dead, and afterwards, the slave went free, the [now-former] slave is obligated to complete his Naziriteship after he went out to freedom. And Maimonides explained if he annulled his slave, he goes out to freedom, for a person who says to his slave, “it is annulled for you,” the master’s privilege over the slave rebounds from him (i.e., has no legal effect) and the slaves goes out to freedom on account of this but he must complete his Naziriteship, but my heart hesitates at this explanation.",
+                "עבד מכנגד פניו – [a slave] who fled from his master after he took the vow of Naziriteship.",
+                "ר\"מ אומר לא ישתה יין – in order that he will suffer and return to his master who will force him to violate his vow and he will be permitted to drink wine.",
+                "ור' יוסי אומר ישתה – that he will not get sick and die for he will eventually return to his master and his master will search for him and return him, and it is found that it is as if he is in the domain of his master."
+            ],
+            [
+                "נזיר שגלח – he brought his sacrifices and cut his hair/shaved upon them and afterwards it became known to him that he had become ritually unclean/impure during his days of Naziriteship.",
+                "אם טומאה ידועה – an impurity that it was possible that it was known such as the case of it was not the grave in the depth (i.e., a covered – up uncleanness discovered – In the Jerusalem Talmud Nazir 57f, it is asked? What is a grave of the depth? A corpse buried in stubble, straw, earth, or pebbles, but if buried in water, it does not make a grave of the depth – i.e., it does not make unclean that which was above it before discovery; or, a grave that nobody remembers to have existed).",
+                "סותר – and he returns and counts another [period] of Naziriteship.",
+                "טומאת התהום אינו סותר – if it became known to him that in the place that he passed was defilement in the depth, but it is a defilement that no one recognizes it even to the end of the world, even though he certainly was ritually impure, he does not lose [the days he had already counted], for such is the Halakha concerning a Nazirite.",
+                "אם עד שלא גלח – a shearing in purity even if he had already brought his sacrifices, for since it became known to him prior to his shaving/cutting his hair.",
+                "בין כך ובין כך – whether it is a known defilement whether it is a defilement of the depth, he loses [the days that he had counted in fulfillment of his Nazirite vow] for it is derived that defilement of the depth does not cause loss [of the period counted in fulfillment of his Nazirite vow] specifically after his shaving/cutting his hair in spiritual purity.",
+                "כיצד – the law of defilement of the depth.",
+                "ירד לטבול במערה – for he was defiled through the defilement of an unclean reptile, or another defilement of a similar nature which is not from a dead person, and he went down to immerse from his defilement, and it was found [there] an olive’s bulk from a dead person floating on the face of the water and it is uncertain/doubtful whether he became defiled through it or he was not defiled, he is impure, but we hold that an uncertain/doubtful defilement floating on top of the water is pure, but these words regard the defilement of an unclean reptile. But regarding the defilement through contact with the dead, he is impure, and if this uncertainty/doubt was known to him after he had cut his hair/shaved, he is impure, for this is known defilement, for since he was in a place where it was possible that people would see him. And that which it (i.e., the Mishnah) took [linguistically] that he went down to immerse, it is something remarkable that is being taught to us, for even though that a person who immerses from his defilement to ritual purity is warned from all things that defile, even so, he is defiled.",
+                "נמצא משוקע בקרקע המערה – in the place that he immersed and he has certainly become defiled. If it became known to him after he shaved/cut his hair, he is pure, and he doesn’t lose [any of the time of his vow as a Nazirite] for this is the defilement of the depth which was in a place where it was not known to any person.",
+                "ירד להקר טהור – even though he went down to cool off and chill himself, but he did not go down to immerse in order that he would be careful from defilement, even so, he is ritually pure, if he was not defiled through contact with the dead, but if he did go down to purify himself from defilement from contact with the dead, and he immersed in a cave where the dead was embedded in it and he completed his Naziriteship, or was a person who was defiled by contact with the dead that had immersed, and afterwards accepted upon himself Naziriteship, he is defiled and loses [the period that he had fulfilled of his Nazirite vow] for something presumed impure is impure and something presumed pure is pure.",
+                "שרגלים לדבר – meaning to say, there is a rationale and principle to the matter to state that one does not derive a Halakha for defilement in a depth, which for a Nazirite is pure, other than when he was a Nazirites who was presumed to be pure, and when he was presumed to be impure."
+            ],
+            [
+                "המוציא מת מתחלה – it was not known that there were was a grave there, that is what we said in the Gemara (Tractate Nazir 65a): “he who finds and not that it was accessible, ” and furthermore, we derive from the language of our Mishnah that someone died, but not that he was killed.",
+                "מושכב – and not that he was sitting.",
+                "כדרכו – and not that his head was placed between his thighs, for all of these, we suspect of them that they are heathens, for it is not the manner of Israelites to bury their dead in such a manner.",
+                "נוטלו ואת תפושתו – it is permissible to remove him from there and to bury him in another place, and he must take from the dirt of the grave with him which is pressed by the body in the grave (and which is considered “the dead man’s property”) which is all the crushed, loose earth that is below him and he digs in virgin ground three fingers as it is written (Genesis 47:30): “[When I lie down with my fathers,] take me up from Egypt and bury me in their burial-place,” for it is not necessary to state “from Egypt,” but rather this is what he said: from the dust of Egypt take my people.”",
+                "מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד' אמות עד שמנה – meaning to say from the first grave until the third [grave], there Is not less than four cubits and no more than eight [cubits].",
+                "הרי זו שכונת קברות – and it is recognized that for the sake of burial they were placed there and it is forbidden to remove them, and even one dead person, if it was known that for the sake of burial they were placed there, it is forbidden to remove it, other than that with one or two we leave undecided that they were not buried there other than temporarily and that it was their intention to remove them, but with three, it is proved that this is a special place for burials. And the length of the cave, its manner is to be six [cubits] and four [cubits] wide, and crosswise there is an excess of two cubits which is eight, therefore it is taught in the Mishnah: “from four until eight,” with the fulness of a coffin but those who bury it are not taught here.",
+                "ובודק הימנה ולהלן עשרים אמה – for the burial cave is four [cubits] by six [cubits] and the courtyard that the caves are open to it from here and there is six [cubits] by six [cubits]. And this is what the Rabbis hold in the chapter (Tractate Bava Batra] המוכר פירות/One who sells fruit [102b]. It is found that the length of two caves and the courtyard that is between them is eighteen cubits, and since that sometimes, he examines one cave with a diagonal line and the diagonal line of one cave has an excess of two cubits in nearness, which makes it twenty cubits: eight [cubits] of the first cave with a diagonal line and six [cubits] of the courtyard that is between the two caves and six [cubits] of the second cave, since we state one diagonal line/diameter. And further, one needs to check from above and from below twenty cubits which is forty cubits lest this is a cave that is in the east of the courtyard and there is yet another opposite on the western part of the courtyard. Alternatively, that which is in the western part of the courtyard, and there is yet another on the east of the courtyard.",
+                "מצא אחד בסוף עשרים בודק ממנו ולהלן כ' אמה – for who will say that from the cemetery there would be this cave for perhaps it is another grave, and another courtyard of another person, and one also needs to make for the sake of all of the examinations mentioned above just like there is a grave there, similarly, there are others.",
+                "שרגלים לדבר – that this field was made for graves and there were in it also other caves, and because of grounds for such a decision these Mishnayot are taught here."
+            ],
+            [
+                "כל ספק נגעים בתחלה טהור – such as the example of two [people] who came to a Kohen; on one of them was a bright white spot on the skin (eventually, one of the symptoms of leprosy) like the size of a bean, and on the other was a bright white spot on the skin like a Selah (a coin), and at the end of a week, on this one was like a Selah and that one was like a Selah and it was not known on which of them it spread, both of them are ritually pure, even though certainly one of them is ritually impure.",
+                "משנזקק לטומאה ספיקו טמא – such as the example of two who came to a Kohen; on one of them was a bright white spot on the skin like the size of a bean and the other, [a bright white spot on the skin] like the size of a Selah, and at the end of a week, this one’s was like a Selah and more, and the other one’s was like a Selah and more. Both reduced to become the size of like a Selah. Even though one of them is definitely ritually pure, for already, the spreading of the leprous spot occurred, both of them are impure, because a decision had been made in favor of uncleanness until they return to the size of a bean.",
+                "בשבעה דרכים בודקין את הזב – for if he saw, as a consequence of an accident, he is pure, for we expound upon זב מבשרו/”a discharge from his member/flesh” (Leviticus 15:2) and not on account of his accident.",
+                "עד שלא נזקק לטומאה – that is when he sees a second affliction/attack, he becomes a complete Zav/a man suffering from gonorrhea defiling by lying and sitting, but a first affliction/attack defiles by accident ritual impurity until nightfall according to the law of someone who experienced a seminar emission which combines with the second [affliction/attack], even if it was by accident.",
+                "במאכל – if he ate things that bring him towards a flux as for example, meat, oil, milk, and cheese, eggs and old wine.",
+                "ובמשתה – with increase/excess of drinking.",
+                "במשא – something heavy that he carried.",
+                "במראה – he saw a woman even without [impure] fantasy.",
+                "ובהרהור – even though he did not see [her], if one of these seven [things] happened to him before he saw the second affliction/attack, he does not become a Zav/gonorrhea, and a drop [of semen] does not defile through carrying.",
+                "משנזקק לטומאה – that he saw a second attack/affliction not by accident, ",
+                "we don’t examine him, but even if he saw a third [attack/affliction] by accident, he becomes a Zab/one afflicted with gonorrhea for a sacrifice.",
+                "וספיקו ושבכת זרעו טמאים – uncertain on account of effusion of his semen, as for example if he saw effusion of semen first and a bit of gonorrhea that comes afterwards, it does not defile for the person who sees an emission does not defile with gonorrhea from the time of twenty-four astronomical hours. And until a decision has been not been made for uncleanness, the flux purifies the gonorrhea because it is an accident. But after a decision has been made for uncleanness, the flux purifies the gonorrhea which does not leave undecided/in doubt for on account of the flux comes the gonorrhea.",
+                "שרגלים לדבר – for that attack/affliction is on account of an accident, because he has already become a Zav/gonorrhea.",
+                "ר\"נ פוטר שרגלים לדבר – for he did not die on account of a wound, since it was more lenient than what it was, and the Halakha is not according to Rabbi [Nehemiah]."
+            ],
+            [
+                "נזיר היה שמואל – and the person who says: “Behold, I am like Samuel or like the son of Elkanah, or like the person who hewed Agag in pieces [in Gilgal]”– is a Nazirite according to the words of Rabbi Nehorai and such is the Halakha.",
+                "אין מורא אלא של בשר ודם – so that the dominion and fear of man are not upon him."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f270cc0f356ccd83f22f0f6da96c45905518bd81
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,413 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nazir",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Nazir",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "כל כינויי נזירות – a word which is not the essence of the name is called a substituted word, like a person who calls his fellow by a nickname [Tractate Bava Metzia 58b].",
+                "האומר אהא – it is not a nickname but rather suggestions of nicknames, like a handle which the utensil is held by; such the vow is influenced by this language but our Mishnah is deficient and should be read as follows: all nicknames/substitute words for Naziriteship are like Naziriteship and all suggestions of Naziriteship are like Naziriteship. Which are the suggestions of Naziriteship? A person who says: “I will be [such]….,” “I will be handsome,” and which are the nicknames of Naziriteship? Nazik (a substitute for Nazir), Naziah, Paziah.",
+                "האומר אהא – that he saw a Nazirite passing before him and said: “I will be,” even though he did not say, “I will be like this,” if he intended to be a Nazirite like him, behold this is a Nazirite and even though he did not utter with his lips like this.",
+                "אהא נוה – that he would grab hold of his hair and state, “I will be handsome,” implying that “I will be handsome with the growth of this hair,” and if he intended for this purpose, He is a Nazirite, and even though he did not specify that these and other similar suggestions of Naziriteship and they are like being a Nazirite.",
+                "נזיק אזיח פזיח – the expressions of the [non-Jewish] nations that they call a Nazirite as such and their expressions are close to that of Israel and are called nicknames of Naziriteship.",
+                "הריני כזה – and he gesticulates/hints to the Nazirite that is opposite him.",
+                "הריני מסלסל הריני מכלכל הריני כזה – and all of them specifically when he grabs hold of his hair and his intention is to Naziriteshiip. ",
+                "מסלסל/he curls his hair (see Talmud Nazir 3a); ",
+                "מכלכל/grows a crown of hair, and its example is from she has a full growth of hair (around the puenda) [Talmud Niddah 52b], when the hair of [her] pudenda.",
+                "הרי עלי צפרים – two turtle doves or two pigeons and they are the sacrifice of a Nazirite who has become ritually defiled and like the example of a Nazirite that passes before him.",
+                "רבי מאיר אומר נזיר – since a Nazirite passes before him and birds are the sacrifice of a Nazirite that became ritually defiled, the words prove that when he says, “I pledge myself [to offer] birds,” he is speaking about Naziriteship.",
+                "וחכמים אומרים אינו נזיר – and the Halakha is according to the Sages that he is not a Nazirite, but he brings the birds to complete his vow."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים – if he mentioned one of all of these, he is a Nazirite as if he said, “I have become a Nazirite,” unspecified. But because the it was necessary to teach at the end [of the Mishnah] that of an eternal/life-long Nazirite and a Nazirite [like]/in the status of Samson, all of the details of Naziriteship are not upon them, it teaches here that all of the details of Naziriteship are upon him.",
+                "מה בין נזיר עולם וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: and if he took a vow to become an eternal Nazirite, behold, he is an eternal Nazirite. And what is the difference between an eternal/ life-long Nazirite and a Nazirite [like/ in the status of Samson? A life-long Nazirite, if his hair became too heavy, he lightens it with a razor from one twelve-month period to another that we derive from Absalom, who was a life-long Nazirite, as it is written concerning him (II Samuel 14:26): “When he cut his hair – he had to have it cut every year, for tit grew too heavy for him,” and it is written there (Leviticus 25:29): “the redemption period shall be a year.”",
+                "ואם נטמא טינו מביא קרבן טומאה – and even ab initio it is permissible to be defiled, for Samson would defile himself with the dead, and it is a well-known maxim, as it is taught, it he became ritually defiled, which implies indeed de-facto, but not ab initio, because the first clause [of the Mishnah] teaches concerning a life-long Nazirite – and if he became ritually defiled, the last clause [of the Mishnah] also [teaches] concerning a Nazirite in the status of Samson, “and if he became ritually defiled.”"
+            ],
+            [
+                "סתם נזירות שלשים יום – as it is written (Numbers 6:5): “it shall remain consecrated [until the completion of his term as a nazirite of the LORD].” [The word] \"יהיה\"/it shall remain – in Gematria is thirty. From here, they relied to state that there is no Naziriteship less than thirty days.",
+                "הריני נזיר אחת גדולה – whether he said: “I will be a Nazirite for a long period of time,” or whether he said, “I will be a Nazirite for a short period of time,” or whether he said I will be a Nazir from now until [as long as it takes to get to[ the end of the world,” he practices Naziriteship for thirty days. And “from now until the end of the world,” as he states, this is what it implies: upon me this Naziriteship was long as if it from now until [as long as it takes to get to] the end of the world.",
+                "ה:ג הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים – and this is its explanation: He said: I will be a Nazirite and one day, since he said, “I will be a Nazirite,” he accepted upon himself one [period of] Naziriteship and when he said more, “and one day,” behold, there is here another [period] of Naziriteship. For there is no Naziriteship less than thirty days, and similarly, also, when he said, “I will be a Nazirite and an additional hour” or “I will be a Nazirite, one has here two [periods] of Naziriteship where it is impossible to be a Nazirite for one hour or one-half of a [period of] Naziriteship that will not be a Naziiteship of thirty days, and because of this, he is a Nazirite for two [periods], and he shaes at the end of thirty days and then observes another [period] of Naziriteship.",
+                "הריני נזיר ל' יום ושעה אחת הרי זה נזיר ל' ואחד יום שאין נזירות לשעות – as it states (Numbers 6:5): “Throughout the term of his vow as nazirite” and he is as if he had said, “thirty one days,” and we don’t say that one hour that he stated is a [period of] Naziiteship of its own, for since one is able to combine it with the number of thirty that he mentioned first."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר כשער ראשי – or like the dust of the earth. וכעפר הארץ וכו' ה\"ז נזיר עולם – but not a real life-long Nazirite, for if he was a life-long Nazirite, he would shave once in twelve months but this one shaves once in thirty days for since his Naziriteship depends upon empty words as if he made the vow in the number of his Naziriteships like the hairs in his head or like the dust of the earth, which is not the case for a life-long Nazirite where he did not divide his Naziriteships but rather did them all in one [period] of Naziriteship.",
+                "רבי אומר אין זה מגלח לשלשים יום – for since he said: “I will be a Nazirite” – all of it is one [period] of Naziriteship and he does not shave other than every twelve months like a life-long Nazirite, and which one shaves every thirty days? The one who says, “Naziriteship will be upon me like the hairs of y head, for then it proves that his Naziriteships are interrupted, he accepted upon himself like the number of hairs on his head, but the Halakha is not according to Rabbi [Judah the Prince]."
+            ],
+            [
+                "אם אמר אחת גדולה נדרתי – One [period of] Naziriteship I accepted and it appeared to me as large as jugful, he is a Nazirite for thirty days. ",
+                "But if he said, “my vow is unspecified and I did not have in my heart other than how the Sages will judge my language,” this is a Nazirite for all of his days, and he shaves every twelve months."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני – he took hold of it on the road in order to go to that place, but if he did not take hold of it to go to that place, he is made like someone who says, “from here until [as long as it takes to go to] the end of the world and he is a Nazirite for thirty days, whether the place was near or it was far and even if was a distance of several years for he didn’t intend other than one long-period of Naziriteship."
+            ],
+            [
+                "מונה נזירו כמנין ימות השנה – three hundred and sixty five [periods] of Naziriteship like the number of days of the solar year.",
+                "אמר רבי יהודה מעשר היה כיון שהשלים מת – Rabbi Yehuda had the tradition that Rabbi [Judah the Prince] disputed the first Tanna/Teacher [of the Mishnah] and stated that the individual who states “Behold I am a Nazirite like the number of days of the solar year – is a life-long Nazirite.” And he brought the episode to prove that he is not a life-long Nazirite for this was the case, and when he completed [his Nazirite vow] he died, and regarding completion [of a term], the [notion of] a life-long Nazirite does not belong , but rather a real case would count his Naziritieships, and such is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ב\"ש אומרים נזיר – since the School of Shammai holds that a person does not utter his words for no purpose (i.e., he must have meant something – see Talmud Arakhin 5a) and when he said, “I will be a Nazirite,” he said it with the intention that he will be a Nazirite, and when he retracted and said, “from the dry figs and from the cakes of pressed figs,” he retracted for he needed to retract, and even as much time as needed for an utterance, he would not be able to retract, they held that something dedicated to the Temple by error is called sanctified, and no question or retraction belongs to it. And the same law applies regarding a Nazirite, as it is written concerning him (Numbers 6:5): “it shall remain consecrated,” therefore, he is a Naziite. But the School of Hillel holds that since he did not make the vow in the manner of those who vow, he is not a Nazirite, for there is no Naziriteship from dry figs and from the cakes of pressed figs.",
+                "אמר רבי יהודה אף כשאמרו ב\"ש לא אמרו אלא באומר הרי עלי קרבן – for the Schools of Shammai and Hillel did not dispute that with regard to Naziriteship, that he was not Nazirite, they did not dispute other than with someone who says in my heart that the dry figs are to me as a Korban/sacrifice. The School of Shammai holds that this was a vow from eating dry figs and the School of Hillel holds that this was not a vow."
+            ],
+            [
+                "אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם אומדת אני – he whose cow was lying down [under a burden] and it does not want to stand up and he said, “this cow thinks that she will not stand,” and she says in her heart, “I will be a Nazirite if I stand,” And I say, “I will be a Nazirite from her if she doesn’t stand,” and similarly, a locked door that cannot be opened and he says, “this door thinks I will not open it,” and it states, “I will be a Nazirite if it opens by me,” and I state: “I will be a Nazirite from it if it will not open,” and afterwards, the cow stands up on its own or that others raise it, but he did not raise it.” And similarly, the door opens on its own, or another comes and opens it and he did not open it.",
+                "בש\"א הרי זה נזיר – for they follow their own reasoning as they (i.e., the School of Shammai), state that one who takes a vow from dry figs and from cake pressed figs that he is a Nazirite, even though there is no Naziriteship from dried figs and from cake pressed figs, so also, even though there is no Naziriteship from a cow and from a door, he is a Nazirite, and even though the cow stood and/or the door opened, it was not it was not his intention other than he would raise it or open it by himself.",
+                "וב\"ה אומרים – to the words of the School of Shammai. For us, even if it (i.e., the cow) did not stand up at all, he would not be a Nazirite, for he mad ae a vow that is not in the manner of those who make vows, for there is no Naziriteship from a cow or from a door, but according to you, who say that a person does not utter words without a purpose for when he stated, “I will be a Nazirite,” it is with the intention that he will be a Nazirite that he stated it, however, they agree with us, at least, where she (i.e., the cow) stood on her own or others raised her up, that he is not a Nazirite, for he did not say other than if she will not stand, and behold, she stood.",
+                "א\"ר יהודה וכו' – The School of Shammai did not disagree with the School of Hillel regarding the matter of Naziriteship for he is not a Nazirite. They did not disagree other than when he says: “in my heart it was that this animal should be a sacrifice at the time that I stated that I will be a Nazirite from her if she will not stand.” For the School of Shammai holds that since he did not make her stand, it should be a sacrifice, and the School of Hillel holds that since it (i.e., the animal) stood, it is not a sacrifice."
+            ],
+            [
+                "מעשה באשה אחת וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: if he was drunk and said, “I am a Nazirite from it,” he is not a Nazirite, for it was not his intention other than to prohibit to himself that particular cup alone. And just as they did not bring him another cup, he said, “I am a Nazirite,” and there is an episode about one woman who said, “I am drunk, etc.”"
+            ],
+            [
+                "הרי זה נזיר – and he is prohibited with all of them, and in this, everyone admits because he made a condition against what is written in the Torah, and whomever makes a condition against [what] is written in the Torah, his condition is void.",
+                "אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור – for wine and shaving and defilement which are prohibited to a Nazirite, he who takes a Nazirite vow from one of them is a Nazirite with regard to all of them.",
+                "רבי שמעון מתיר – as he holds that he is not a Nazirite until he takes a Nazirite vow regarding all of them.",
+                "או מפני שאני קובר מתים הרי זה מותר – these are vows of on conditions unavoidably unfulfilled (see also Tractate Nedarim, Chapter 3, Mishnah 1), and this is one of four vows that the Sages permitted.",
+                "ורבי שמעון אוסר – that he holds that the four vows that the Sages permitted requires absolution by a scholar, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon in these two segments of our Mishnah."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ועלי לגלח נזיר – he accepted upon himself Naziriteship and furthermore, accepted upon himself to bring [hair] sacrifices for another Nazirite, and his friend also came and he stated the same thing.",
+                "אם היו פקחים – each one exempts his fellow with his [hair] sacrifices and even though that at the time that he took the first vow to shave a Nazirite, the second [person] was not yet a Nazirite."
+            ],
+            [
+                "[זה מגלח נזיר שלם] וזה מגלח נזיר שלם דברן ר\"מ – Rabbi Meir according to his method of reasoning that he holds that the first language takes effect and when he says, “I pledge myself to bring the [hair] offering,” a full [hair] offering is mentioned, and when he mentions after that, one-half of the Nazirite hair-offering, it is not within his powers to retract, even as much time as is needed for an utterance (e.g., a greeting). But the Rabbis hold that if he vowed and they opened with him, it is like a person who said, “half of the sacrifices of the Nazirite are upon me, for he is not liable other than for half of the [hair] sacrifices of the Nazirite, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "ונולד לו בן הרי זה נזיר – for in the language of humans one is not called a son other than a male, and not a female nor a child bearing unclear sexual traits or a child bearing the sexual traits of both sexes. A child is called even a daughter/female or a child bearing unclear sexual traits or a child bearing the sexual traits of both sexes."
+            ],
+            [
+                "הפילה אשתו – and he did not know if he was a living being or aborted/non-viable birth.",
+                "אינו נזיר – our Mishnah is [according to] Rabbi Yehuda who said that a person does not place down his soul on a doubt and if he states “when I will have a child,” he is speaking about a definitive child.",
+                "רבי שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא וכו' – Rabbi Shimon holds hat a doubtful Naziriteship is judged stringently; therefore, he must be a Nazirite from doubt and makes a condition and states that if he is a viable fetus, I am a Naziritie out of obligation, and if not, I am a Nazirite out of free-choice, and he shaves and brings his [hair] sacrifices at the end of the thirty day period. But without the condition, he would not be able to bring the sacrifice from doubt, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "חזרה וילדה הרי זה נזיר – for he did not practice Naziriteship on account of the non-viable birth/abortion. But now that she gave birth to a living child, the Nazirite [vow] takes effect and according to Rabbi Shimon, he must retract and make the condition for perhaps the first child was a viable child."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ונזיר לכשיהיה לו בן – whomever had accepted upon himself a [period of] Naziriteship, and additionally accepted upon himself another Naziriteship when he has for himself a son.",
+                "משלים את שלו – first and he shaves and brings his [hair] offering and afterwards counts that [Nazirite period] for [the birth of] his son.",
+                "הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר – he accepted upon himself first the Naziriteship for [the birth of] his son,",
+                "and he began to count his own, and afterwards, his son was born to him prior to his completing thirty days.",
+                "מניח את שלו ומונה את של בנו – for since he accepted upon himself the Naziriteship for [the birth of] his son first, immediately when his son was born to him, he needs to set aside his own and to count [the Naziriteship] of his son’s and afterwards, he completes his own."
+            ],
+            [
+                "עד שבעים לא הפסיד כלום – when he interrupts his Naziriteship and counts the Naziriteship for his son, and he shaves and returns and completes his own [for the completion] of his Naziriteship from the seventy that he had already counted until the one-hundred that he had vowed, they are thirty days that are found between shaving [his hair] of the Naziriteship of his son to the shaving of the completion of his Naziriteship which are thirty days, he does not lose anything. But if he counted more than seventy days before he began the Naziriteship for his son and he came to interrupt his own Naziriteship in order to begin the Naziriteship of his son, when he shaves on the Naziriteship of his son and he comes to complete his own Naziriteship until the one hundred days that he had vowed. If it was found that there were less than thirty days between shaving on his son’s Naziriteship and the shaving for his own Naziriteship, and it is impossible that there would be between each shaving less than thirty days, it is found that he loses all of those days that he counted above the seventy."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד – for an unspecified Naziriteship is thirty days.",
+                "ואם גלח יום שלשים יצא – for part of a day is considered an entire day.",
+                "הריני נזיר שלשים יום אם גלח יום ל' לא יצא – for since he specified thirty complete days as stated."
+            ],
+            [
+                "ואם גלח יום שששים חסר א' יצא – that the thirtieth day of the first Naziriteship counts [both] to here and to there and since the thirtieth day of the first [Naziriteship] is counted also from the second Naziriteship, it is found that the thirty days of the second [Naziriteship] cease with sixty [days] minus one."
+            ],
+            [
+                "נמצא יום שלשים סתר את הכל – for he was defiled in the midst of the days of his Naziriteship, and we don’t say that the thirtieth day counts both for here (i.e., the first Naziriteship) and there (i.e., the second Naziriteship), since part of a day is considered a complete day, but rather, when he shaved and brought his [hair] sacrifices on that day.",
+                "ר\"א אומר אינו סותר אלא שבעה – for he holds that we say that part of a day is considered as a whole day and it is as if he became defiled after fulfilling [his Naziriteship], and defilement after fulfilling [his Naziriteship] according to Rabbi Eliezer does not lose anything other than seven [days].",
+                "הריני נזיר שלשים יום נטמא יום ל' סתר את הכל – whether according to Rabbi Eliezer or according to the Rabbis, for since he said, “I am a Nazirite for thirty days,” everyone agrees that we require thirty complete days, and we don’t say in this that part of a day is considered a whole day. And Rabbi Eliezer who holds that a person (i.e., a Nazirite who is defiled on the fulfilling [the vow] exactly, loses only the thirtieth day and does not lose it all, we derive it from a Biblical verse, as it is written (Numbers 6:13): “This is the ritual of the nazirite: On the day that his term as Nazirite is completed.” If he is defiled on the day of completion, give him the Torah of Naziriteship, meaning to say an unspecified period of Naziriteship is thirty days; here that he said: “I am a Nazirite for thirty days,” and he was defiled on the thirtieth day which is the day of completion, since he lost all thirty, he lost everything. But the Rabbis also who dispute that of Rabbi Eliezer and state that someone who is defiled on the day of completion has lost everything and even if he counted a few days here, for when he said, “I am a Nazirite for thirty days and was defiled on the day of completion, since he also lost the thirtieth day, he lost everything; therefore, whether according to Rabbi Eliezer or according to the Rabbis, he lost everything, and in everything where Rabbi Eliezer and the Sages dispute, the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל – The Rabbis, according to their reasoning, that state that if he was defiled on the day of completion, it is as if he was defiled within his time [of the vow], and loses everything.",
+                "ר\"א אומר אינו סותר אלא ל' – for he (i.e., Rabbi Eliezer) holds that if he was defiled on the day of completion, he only loses thirty [days].",
+                "נטמא יום מאה ואחד – according to the Rabbis, he loses thirty [days], for they decreed that the one-hundred and first day which is the day of shaving, is on account of the one hundredth day. But nevertheless, they were not more stringent than him to make it like the one hundredth day which is the day of completion on which he would lose everything, and they decreed that he would lose only an unspecified Naziriteship which is only thirty days.",
+                "ור\"א אומר אינו סותר אלא שבעה – and he goes according to his reasoning that even on the thirtieth day, he did not decree when a person says, “I am a Nazirite for an unspecified time.”"
+            ],
+            [
+                "ואינו מביא קרבן טומאה – for as it is written a sacrifice for defilement, it is written for a pure Nazirite who was defiled; nevertheless, if he was warned about it, he is liable for whipping.",
+                "יצא ונכנס עולין לו מן המנין – and he brings a sacrifice of defilement; but our Mishnah is explained in the Gemara (Tractate Nazir 19a) as follows: if he left the cemetery and sprinkled on the third and seventh days and immersed [in the Mikveh] and became purified from his defilement and he began to count the days of his Naziritieship, even though he went back and entered afterwards into the cemetery, they count for him from the number those days which he counted after he purified, for since his purification interrupted whether [we are dealing with] the first days that he was a Nazirite and he is in the cemetery, or whether [we are dealing with] the latter days and even though he returned and entered the cemetery, the defilement of the cemetery do not cause him to lose the number of the days that were counted while in a state of purity, for the Nazirite does not lose other the twelve days defilements that are mentioned regarding it. And that which is stated furthermore, and he brings a sacrifice of defilement, this is how it should be stated: if he was defiled again with one of the defilements that the Nazirite shaves and brings the sacrifice of defilement and he loses [those days].",
+                "ר\"א אומר לא בו ביום – meaning to say, if on that selfsame day that he immersed [in a Mikveh] and became pure, on that same day he became defiled with one of the defilements that [causes] the Nazirite to shave, he does not lose that same day, as it is written (Numbers 6:12): “The previous period shall be void [since his consecrated hair was defiled],” the defilement does not cause him to lose until he will have two days of Naziriteship counted and the same law applies with a Nazirite in general who was defiled on the first day of the count of his Naziriteship, for the defilement does not cause him loss of the that day, but rather completes for him the number of the days of his Naziriteship, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "והשלים את נזירותו ואח\"כ בא לארץ – for Naziriteship is not practiced other than in the Land [of Israel] because of the Levitical uncleanness of the heathen countries, and whomever made the vow of Naziriteship outside the land [of Israel] we obligate him to ascend to the Land of Israel and practice there his Naziriteship.",
+                "נזיר בתחלה – he is required to observe in the Land of Israel according to the number of the days that he vowed for his Naziriteship and the days that he observed outside the Land [of Israel] is as if he had not observed his Naziriteship at all.",
+                "אמר ר\"י לא היתה נזיה אלא ארבע עשרה שנה – Rabbi Yehuda holds like Rabbi Eliezer wo stated above in our chapter [in Mishnah 4], that [a Nazirite] who became defiled on the day of completion, does not lose other than thirty days, and because of this, it is stated, that Queen Helena who became defiled at the end of fourteen years which on the day of completion, she did not lose everything and was not required to count another seven years, but rather, only thirty days, and because it was not a complete year, it did not count in the total, and this same law applies as if he said, that she was not a Nazirite other than for fourteen years and thirty days."
+            ],
+            [
+                "אלו מעידים שנדר שתים – two [periods of] Naziriteship and those [witnesses] testify that he took a vow for five [periods of] Naziriteship; at the same time that you state that he took a vow for two [Naziriteships], wwe testify that he took a vow of five Naziriteships, and he states that he did not take a vow at all.",
+                "",
+                "בש\"א נחלקה העדות – since they contradict each other, their words are voided, and there isn’t any testimony at all.",
+                "וב\"ה אומר יש בכלל חמש שתים – and he will be a Nazirite for two years."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מי שאמר הריני נזיר. כולם נזירים – and he who caused each one of them to be seized within the time that is needed for an utterance by his fellow incidentally while the student greets his teacher, which is in order that he can say, “peace be upon you, my teacher [and rabbi].”",
+                "פי כפיו כו' – and he that would say, “my mouth is like his mouth [concerning abstention] from wine and my hair is like his hair from being sheared.",
+                "ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר – for he already fulfilled her vow when he said: “and I [too],” but if his wife made a vow to be a Nazirite and another person heard it and said, “and I [also],” and afterwards her husband annulled it, it is not annulled for this one who said, “an I [also],” for the husband cannot abrogate a vow from its essence like a Sage."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה – and exactly when he said it to her in the language of a question, meaning to say, “and you, what do you say? Will you become a Nazirite like me or not?” Then he is enabled to annul [her vow], but if he said, “I am becoming a Nazirite, and you,” as a statement (i.e., not as a question), and she answered, “Amen,” he is not able to annul her vow for it exists for her."
+            ],
+            [
+                "והיתה שותה יין ומיטמאה למתים – and afterwards, her husband annulled her vow, ",
+                "she receives forty stripes on account of the fact that she transgressed prior to his annulling her vow.",
+                "תספוג מכת מרדות – from the words of the Scribes, and the whipping for rebelliousness/disobedience that are mentioned in every place are according to what the eyes of the judge see, and according to the needs of the hour and especially the sin that she has already committed, but regarding positive commandments such as “make a Sukkah” or “don’t make it,” “take a Lulav [and Etrog]” or he doesn’t take it,” we whip him until he does it, or until his soul departs."
+            ],
+            [
+                "ואם שלה – such as the example that another person gave her [an animal] as a gift on the condition that her husband does not have control over them since usufruct (i.e., part of the wife’s estate of which the husband has the fruition without responsibility for loss or deterioration) and mort-main (i.e., wife’s estate held by her husband, which, in the case of her death or divorce, he must restore “in specie, being responsible with all his landed property for loss or deterioration) are mortgaged to her husband.",
+                "חטאת תמות – we wait for it until it dies.",
+                "ונאכלין ליום אחד – like he peace offerings of the Nazirite which are not eaten other than during the day and night.",
+                "ואין טעונין לחם – for all peace offerings of a Nazirite require bread, and this is the case, for since the husband annulled her vow, these peace offerings do not require [a] bread [offering] (unlike the of offering of a Nazirite).",
+                "והיו לה מעות סתומים – that she had set undesignated coins for the sacrifices of a Nazirite, and she did not designate the 0 these for a sin-offering, and these for a burnt offering and these for a peace offering.",
+                "יפלו לנדבה – to the chests in the Temple where they would cast the rest of the monies as a free-will [to",
+                "לא נהנין ולא מועלין – ab ignition it is prohibited to benefit from them and if he benefited, he is not liable to bring a sacrifice of religious sacrilege that is mentioned regarding whomever benefits from that which is dedicated [to the Temple]."
+            ],
+            [
+                "נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר – for after the blood is tossed [for her], she is able to drink wine and become defiled to the dead, and there is no longer a vow of self-affliction.",
+                "רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר – because of the loss of holy things.",
+                "תגלחת טומאה יפר – they need to return and to count a [period of] Naziriteship of purity and he can say that he doesn’t want a disgraceful wife, meaning to say, afflicted and prevented from drinking wine.",
+                "אף בתגלחת הטהרה יפר – in order that she doesn’t have to disgrace herself with shaving, for shaving for a woman is disgraceful, but the first Tanna/teacher holds that shaving is not disgraceful, for she can make a wig. But the Halakha is not according to Rabbi Akiva nor according to Rabbi [Judah the Prince]."
+            ],
+            [
+                "האיש מדיר את בנו בנזיר – when he is a minor until he reveals two [pubic] hairs (i.e., attains adulthood) after he will be thirteen years and one day old, and all of the laws of Naziriteship are upon hm and his father brings his sacrifices and if he becomes defiled he brings a sacrifice of defilement and that one (i.e., his father) imposes a vow upon him when he says to him: “you will be a Nazirite,” or “so-and-so my son is a Nazirite, and no one will be able to prevent it, neither his son nor the relatives, and this matter is Halakha from the authority of the received Tradition.",
+                "כיצד גלח או שגלחוהו קרובים – How shall the father act regarding the sacrifices at the time when the son shaved and he did not accept the Naziriteship or that his relatives shaved him, or that he protested or that the relatives protested on his behalf, that the Naziriteship is void, and especially when he protested, or the relatives protested immediately. But if he began to observe his Naziriteship, or accepted upon himself the Naziriteship, he further is not able to protest, neither him nor his relatives."
+            ],
+            [
+                "האיש מגלח על נזירות וביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה – and even if she is the daughter who inherits, and this matter is a Halakha from the authority of the received Tradition.",
+                "אמר רבי יוסי הרי אלו יפלו לנדבה וכו' – but the Halakha is not according to Rabbi Yosi, but rather, whether his father died and he (i.e., the son) said: “I am a Nazirite on the condition that I will shave on [account of] the monies of his father whether both he and his father were Nazirites and his father died, he shaves on behalf of the Naziriteship of his father and if there were many sons and one of them anticipated and shaved for the Naziriteship of his father, he benefits/is worthy."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש – for we derive it from the exchange of one sacrificial animal for another, which is, even by mistake/error, as it is written (Leviticus 27:10): “the thing vowed and its substitute shall be holy,” and we expound/interpret it to include something done inadvertently like something done willfully.",
+                "וב\"ה אומרים אינו הקדש – that we don’t learn the beginning of consecration is a matter that does not come from the power of consecration from the exchange of one sacrificial animal for another, which is the end of consecration which comes from the power of another thing that was consecrated."
+            ],
+            [
+                "דינר זהב– the first segment of the Mishnah comes to teach us with something that has attained the holiness of the object but here (i.e., in the latter segment of the Mishnah) it comes to teach us with something that has sanctified the holiness of the money."
+            ],
+            [
+                "מי שנדר בנזיר – in a language that resembled it for him that he was not a Nazirite.",
+                "ונשאל לחכם – and who said to him that there is something in that this language formulation of the language of Naziriteship, and he was not careful from drinking wine,",
+                "מונה משעה שנדר – and we don’t fine him that he transgressed and drank wine, even though, from doubt, it is prohibited, he should have separated himself until he would seek and ask a Sage.",
+                "נשאל לחכם והתירו – who said to him that there is nothing in this language of the language of Naziriteship.",
+                "תצא ותרעה בעדר – for setting aside [an animal] by error is a vain talk but it should become non-holy and in this, the School of Shammai agrees for since he is not a Nazirite when he states that it [i.e., the animal] should go for the sacrifices of the Nazirite, and he didn’t say anything, like a person who is not liable for a sin-offering and states: “behold, this is for my sin-offering.”",
+                "אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות – and what is the difference from the beginning of the chapter (i.e., Mishnah 1), when you (i.e., the School of Shammai) stated that [an act of] consecration done in error is binding [i.e., consecrated]?",
+                "אמרו להם בית שמאי – they were not anxious to respond t them the essence of their reasoning, but they spoke to them in accordance with their own words “from the ninth and the eleventh that they consecrated in error and we extend the scope/include from (Leviticus 27:32): “All tithes of he herd or flock – [of all that passes under the shepherd’s staff, every tenth one – shall be holy to the LORD].”",
+                "אמרו להם ב\"ה לא השבט קדשו – to be read [as a question – in astonishment], meaning to say, the decree of the Biblical verse is that the ninth and the eleventh which are near the tenth, the staff sanctifies them, if he called them “the tenth,” and we do not derive from this merely that an act of consecration made in error is consecrated, for were it not for this reason because of an act of consecration made in error, if so, then even the eighty and the twelfth also [would be included], but rather because the Biblical verse that sanctified the tenth, etc., and it is the decree of the Biblical verse (that the tenth one, approximately, would be sanctified) and we don’t derive anything from this."
+            ],
+            [
+                "מי שנדר בנזיר – and at the time that he took the vow [of becoming a Nazirite], he had the animals [for the sacrifice] and with the knowledge/intention that it was for this purpose he made the vow that he would offer up his sacrifices from those animals, and he went and found that they had been stolen and on account of this, regretted that he took the vow of becoming a Nazirite.",
+                "אם עד שלא נגנבו בהמותיו נדר, הרי זה נזיר – and a Sage should not absolve him through this opening for retracting a vow (i.e., suggesting reasons which, if known at the time, would have prevented the person from making the vow), for it was a novel incident changing the aspects of a vow and eventually nullifies it, and we don’t open with a novel incident.",
+                "ואם לאחר שנגנבו נדר – and he stated: “had I known that they would be stolen, I would not have made this vow, this is an opening that the Sage could annul.",
+                "וזו טעות טעה נחום הנדי כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהה\"ק חרב – and they made the vow prior to the Temple’s destruction and he (i.e., the Sage) released them and the Sages said to him that it was a novel incident changing the aspects of a vow, and eventually nullifying it, and we don’t open with a novel incident, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הריני נזיר שזה איש פלוני – “if this [person] who is walking towards me is so-and-so, I am a Nazirite,” and the second [person] says, “if this [person walking towards me] is not so-and-so, I am not a Nazirite.",
+                "כולם נזירים – and even those whose words were not confirmed/fulfilled, for just as a consecration done in error is a consecration, so also, Naziriteship [vowed] in error is Naziriteship (in accordance with the words of Bet Shammai as found in Tractate Nazir, Chapter 5, Mishnah 1).",
+                "ר\"ט אומר אין אחד מהם נזיר – for Rabbi Tarphon holds that there is no Naziriteship other than for a distinct and solemn specification of a vow (without a doubt – see Tosefta Nazirut, Chapter 3, Halakha 18 and Talmud Nazir 34a in the words of Rabbi Yehuda quoting Rabbi Tarphon), meaning to say, that it is clear and known to him at the time of his vow that he will be a Nazirite and all of these [examples mentioned in our Mishnah], it was not known to him at the time of his vow that it will be according to his declaration, and the Halakha is not according to Rabbi Tarphon."
+            ],
+            [
+                "הרתיע לאחוריו – the person who had come towards them was startled and moved backward and it was not known who it was.",
+                "אינו נזיר – not a single one of them is a Nazirite, for no one protested for himself regarding a doubt, and his intention was at the time of the vow that if the matter did not come to clarity, that his words would not be worth anything.",
+                "ר' שמעון אומר כו' – Rabbi Shimon, according to his reasoning, who said that a doubtful case of Naziriteship is [dealt with] stringently and what is their remedy, for it is impossible o bring a sacrifice out of doubt, but rather, each person needs to make a condition and state that if it is not according to his statement, he should be a Nazirite out of free will, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "ראה את הכוי six people who saw the bearded dear or antelope/Koy and one of them said: “Behold, I am a Nazirite if this is a beast of chase,” and the second said: “Behold, I am a Nazirite if it is not a beast of chase,” and the third said: “Behold, I am a Nazirite if it is of the genus of cattle,” and the fourth said: “Behold, I am a Nazirite if it is not of the genus of a cattle,” and the fifth said: “Behold, I am a Nazirite if this is a beast of chase and a genus of cattle,” and the sixth said: “Behold, I am a Nazirite if this is neither a beast of chase or of the genus of cattle,” and three others came in a general way and one of them said to those other six: “Behold, I am a Nazirite if one of you is a Nazirite,” and the second said: “Behold, I am a Nazirite if none of you are a Nazirite,” and the third said: “Behold, I am a Nazirite if all of you are Nazirites,” all of them are Nazirites – the first six and the latter three. According to the School of Shammai, they are definitive Nazirites, for a Naziriteship in error is a Nazirite. But according to the School of Hillel, they are doubtful Nazirites because the bearded dear or antelope/Koy is doubtfully of the genus of cattle and doubtfully a beast of chase and doubtfully a creature of its own."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שלשה מינים אסורין בנזיר הטומאה – as it is written (Numbers 6:5): “no razor shall touch his head.”",
+                "",
+                "",
+                "והיוצא מן הגפן – as for example, moist/fresh and dry grapes, the exterior and interior [of grapes] combine to make olive’s bulk to be flogged for them [by violating consumption of these things].",
+                "אינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית – and the same law applies regarding the measure for drinking up to an olive’s bulk for since it is written (Numbers 6:3): “nor eat fresh or dried,” we derive from it – just as “eating” is up to an olive’s bulk, so also, “drinking” is up to an olive’s bulk.",
+                "משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין – but the earlier version of the Mishnah is the opposite as we learn that we derive “eating” from “drinking” for the measure of ‘drinking” for a Nazirite [that is prohibited] is a Revi’it/one-quarter of a LOG (i.e., a LOG equals the volume of six eggs or a bottom of two fingers by two with the height of one and five-sixth of a finger) that we derive from [the analogy of] (Leviticus 10:9): “Drink no wine or other intoxicant, [you and your sons] שכר\\שכר (Numbers 6:3): “he shall not drink vinegar of wine or of any other intoxicant,” from the Temple (see Leviticus 10:9 above). And just as the measurement of the prohibition of “drinking,” is one-quarter of a LOG, so also, the measurement of [prohibited] eating is one-quarter of a LOG.”",
+                "אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב – for Rabbi Akiva holds that the measurement of prohibition for a Nazirite whether in regard to “eating,” or “drinking,” is [the equivalent] of an olive’s bulk [collectively], and the permitted combines with that which is prohibited to complete up to the [obligated] measure, but the Halakha is not according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "עד שיאכלו שני חרצנים וזגן – as it is written (Numbers 6:4): “he may not eat anything that is obtained from the grapevine, even seeds or skin,” and the least amount of חרצנים/exteriors is two, and they each have one זג/interior [of grapes], but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah, but rather, one who eats from the exterior and/or the interior is not flogged until he eats from them [in total] an olive’s bulk.",
+                "רבי יוסי אומר שלא תטעה – Rabbi Yossi would give a sign that one shouldn’t err.",
+                "זוג של בהמה – for the exterior is called a זוג/exterior."
+            ],
+            [
+                "סתם נזירות שלשים יום – even though it (i.e., the Mishnah) taught this above (Tractate Nazir, Chapter 1, Mishnah 3), because it was necessary to teach the concluding [fragment] of, “if he shaved or if robbers/thugs forcibly shaved him, he loses thirty days,” the Tanna/teacher repeated it (i.e., the teaching) here.",
+                "סותר שלשים יום – meaning to say, he loses thirty days until he will have thirty-days’ growth of hair, when he can shave the shearing of the commandment (for concluding the minimal amount of Naziriteship).",
+                "או שספסף כל שהוא – if he uprooted and removed even one hair, he is liable, as it is written (Numbers 6:5): “a razor shall not touch [his head],” to include all removals.",
+                "חופף – he rubs with his hand.",
+                "מפספס – with his nails or with a utensil, and as long as he doesn’t intend to remove anything, for a thing that is not intended is permissible.",
+                "אבל לא סורק – with a comb for it is an unavoidable result of an act which is forbidden, even though if he removes one hair, he is flogged, nevertheless, he doesn’t lose thirty days until he shaves the majority of his hair with a razor or with scissors at the side root of [his] hair.",
+                "לא יחוף באדמה – a species from the kinds of earth that removes the hair that is also an unavoidable result of an act and the Halakha is according to Rabbi Yishmael."
+            ],
+            [
+                "נזיר שהיה שותה יין כל היום – and no one other than one, warned him.",
+                "אל תשתה אל תשתה – that they warned him between each drink."
+            ],
+            [
+                "שהטומאה והתגלחת סותרים – as it written regarding ritual impurity (Numbers 6:12): “the previous period shall be void,” and shaving loses thirty days for we require (Numbers 6:5): “the hair of his head being left to grow untrimmed,” and there is no untrimmed growing that is less than thirty days.",
+                "שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו – as for example, to drink wine for a Mitzvah/commandment, as we say (Numbers 6:3): “he shall abstain from wine and any other intoxicant,” forbidding wine for a Mitzvah, like wine that is consumed optionally.",
+                "טומאה ותגלחת הותרו מכללן – defilement for the corpse with no one to bury it, [In which case, the Nazir is absolutely required to bury the corpse], as it is written (Numbers 6:7): “Even if his father or mother, [or his brother or sister should die, he must not defile himself for them].” For his father and/or mother, he does not defile himself, but he defiles himself for a corpse with no one to bury it. And shaving for a Nazirite who is a leper, the positive commandment of (Leviticus 14:8): “[The one to be cleansed shall wash his clothes,] shave off all his hair, [and bathe in water; then he shall be clean],” comes and overrides the negative commandment of (Numbers 6:5): “no razor shall touch his head.”"
+            ],
+            [
+                "מגלח בשביעי ומביא קרבן בשמיני – as It is written (Numbers 6:9-10): “[If a person dies suddenly near him, defiling his consecrated hair,] he shall shave his head on the day he becomes clean; he shall shave it on the seventh day. On the eighth day he shall bring two turtledoves or two pigeons [to the priest, at the entrance of the Tent of Meeting],” and a lamb for a guilt offering (see verse 12).",
+                "מה בין זה למצורע – as it is written in the portion of the leper in the second shaving (Leviticus 14:9-10): “On the seventh day he shall shave off he shall shave off all his hair…,” on the eighth day he shall take [two male lambs without blemish, one ewe lamb in its first year without blemish].” And we hold with regard to a leper, that if he shaves on the eighth day, he brings the sacrifice on the ninth [day].",
+                "אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו – For a Nazirite, his [ritual] purification is dependent upon sparkling on the third [day] and on the seventh [day] and ritual immersion’; therefore, since he became pure on the seventh day, even though he had not shaved until the eighth day, he bring his sacrifices on that selfsame day.",
+                "אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו – as it is written (Leviticus 14:9): “on the seventh day he shall shave off all his hair” and afterwards it is written (ibid.): “and bathe his body in water; [then he shall be clean],” but if he immersed prior to shaving, the immersion does not count for him; therefore, if he shaved on the eighth day, he yet requires [ritual] immersion at sunset, therefore, he cannot bring his sacrifices until the ninth [day], and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "שחט את השלמים ומגלח עליהם – as it is written regarding the Nazirite (Numbers 6:18 – though this verse is not exactly as found in the commentary – which is not found in this chapter): “The Nazirite shall then shave his consecrated hair at the entrance of the Tent of Meeting,” and we expound upon this verse, that he shall shave his head over the sacrifice that is written regarding it at the entrance of the Tent of Meeting, which is the peace offering, as it is written concerning them (Leviticus 3:2): “and slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting.”",
+                "שחטאת קודמת בכל מקום – [the sin offering precedes] the burnt offering and the peace offering, and it is the law that he may shave after the first [sacrifice], but the Halakha is according to Rabbi Yehuda that he shaves on the peace offering."
+            ],
+            [
+                "ולא פירש – even though regarding all of the sacrifices, the owners have to specify their purposes (literally: call them by name), here (i.e., with the Nazirite), it is not necessary, for when he says: “ these are for my Naziriteship,” it is as if he designated their purpose for each and every one, for a ewe-lamb is not appropriate other than for a sin-offering and a lamb is for a burnt offering and a ram is for a sin-offering.",
+                "ומשלח תחת הדוד – where they cook in it the peace offering sacrifice.",
+                "היה מגלח במדינה – in Jerusalem (as opposed of in Temple proper) , and even though it is written (Numbers 6:18): “at the entrance of the Tent of Meeting,” it is not exact, but rather to teach that he does not shave until the opening of the [Tent of Meeting] is open.",
+                "לא היה משלח תחת הדוד – as It is written (Numbers 6:18): “[The nazirite]…shall take the locks of his consecrated hair and put them on the fire [that is under the sacrifice of well-being].” He who is not wanting other than taking and placing, excluding the person who is wanting taking and bring and placing under the cauldron.”",
+                "במה דברים אמורים – that in the Temple, he (i.e., the Nazirite) takes the hair and casts it under the cauldron, with the shaving in a state of [ritual] purity, ",
+                "even if he shaved in the Temple, he does not take the hair and casts it under the cauldron of the guilt offering and the sin-offering of the fowl, for it is not written, ‘the placement of the hair under the cauldron, other than with a ritually pure Nazirite.",
+                "הכל משלחין – the [ritually] pure Nazirite in the Temple or in the provinces except for an impure [Nazirite] who shaved in the provinces because his [cut] hair is buried. And the Jewish legal decision is that one does not cast [his hair] underneath the cauldron other than a [ritually] pure Nazirite who shaved at the entrance of the Tent of Meeting which was performed according to the ritual commandment. But if he cast [his hair] under the cauldron for a sin-offering, he has fulfilled [his obligation], it is not stated that which is underneath the sacrifice of the peace offering (verse 18), other than for the Mitzvah."
+            ],
+            [
+                "ואח\"כ הותר הנזיר לשתות יין – as it is written (Numbers 6:20): “after that the nazirite may drink wine,” after all of the actions.",
+                "ר\"ש אומר כו' – It is written here, “after that the nazirite may drink wine” (Numbers 6:20) and it is written there (Numbers 6:19): “after he has shaved his consecrated hair.” Just as there, it is after the action of an individual, also here, it is after the action of an individual. For we have learned, that since one of the bloods [from the three sacrifices] is sprinkled upon him, it is permitted to drink wine and to become defiled to the dead, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "ונמצא פסול – as for example, if its blood was spilled or it left or was [ritually] defiled.",
+                "תגלחתו פסולה – since the sacrifice was disqualified that shaved upon, it was for him like bandits/thugs had shaved him for we said above (Tractate Nazir, Chapter 6, Mishnah 3; also see Talmud Nazir 39b as he source for Rabbi Eliezer’s comment ahead as pointed out in the commentary of Tosafot Yom Tov), according to Rabbi Eliezer, he loses seven days, and according to the Rabbis, he loses thirty days.",
+                "וזבחיו לא עלו לו – the rest of the sacrifices that he offered after his invalid shaving did not count for him, for since he needs to make void the days of the Nazirite’s vow which have been observed, until his hair grows, it is as if he offered them prior to their [appropriate] occasion.",
+                "על החטאת שלא לשמה – that is on the sacrifice and it is found invalid, for a sin-offering that is not offered for its own sake is invalid. And since it was necessary to teach about the burnt-offering and on the peace offering, concerning the dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis, it (i.e., our Mishnah) also teaches about the sin-offering.",
+                "על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו' תגלחתו פסולה – for since they did not count for the sake of the obligation of the peace offerings of he Nazirite and the burnt offering of the Nazirite, it is for him like he shaved on the burnt offering of a free-will offering and a free-will offering of a peace offering. But Rabbi Shimon holds that if he shaved on a free-will burnt offering and a free-will peace offering, he has fulfilled his obligation, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "אם גלח על שלשתן – after he offered all three (i.e., sin-offering, burnt-offering and peace offering), ",
+                "",
+                "his shaving is valid, according to all opinions, for it is taught in the Mishnah (i.e., this Mishnah), that if he cut his hair on one of the three [sacrifices which was found valid], he has fulfilled his religious obligation."
+            ],
+            [
+                "ר\"א אומר סותר את הכל – he doesn’t lose all of the days as is stated, but loses all of the sacrifices, and Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who stated that the Nazirite is not permitted to drink wine [at this point], but rather, after all of the deeds [together], after the bringing of all of the sacrifices. And when he became defiled prior to bringing all of them, it is as if he became defiled in the morning prior to offering in the name of any of them, and it is that this sacrifice that he offered is as if he had brought them while being filled.",
+                "וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר – an explanation: that when he will become [ritually] pure, and that sacrifice which he brought in purity, he should not go back and bring it. Our Rabbis, according to their reasoning who stated that after the single action, it is permitted to drink wine and it is permitted to shave/cut his hair. Therefore, prior to his becoming defiled, it was appropriate to shave/cut his hair and not lose that sacrifice, but the other sacrifices that he offered, from when he became defiled certainly he loses, for the Biblical verse is strict that all of the Nazirite sacrifices should be offered in [ritual] purity.",
+                "מרים התרמודית – She was from Tarmod, and the Halakha is according to the Sages."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כהן גדול ונזיר אינן מטמאין לקרוביהן – as it is written in the Torah portion of Emor (Leviticus 21:11 – “He shall not defile himself even for his father or mother.”) and the Torah portion of Naso (Numbers 6:7: “Even if his father or mother, or his brother or sister should die, he must not defile himself for them, since hair set apart for his God is upon his head.”)",
+                "היו מהלכים בדרך – not specifically regarding the High Priest do they dispute (i.e., Rabbi Eliezer and the Sages), for the same law applies regarding the common priest, they also dispute, and it is one reason."
+            ],
+            [
+                "על המת – even though it is not [a] complete [body] but rather that it has most of the human frame/skeleton which are two legs and one thigh, or the majority of number of limbs which are one-hundred and twenty-five limbs (out of two-hundred and forty-eight), even if there isn’t among them one quarter of a Kab (a measure of capacity, one-sixth of a Se’ah) which defiles in a tent, and a Nazirite shaves his hair upon [this contact]. But if the dead body lacks [both] the majority of number [of limbs] and the majority of the skeletal frame, the Naziite doesn’t shave on his being overshadowed [by the dead person] until it would have among the bones one-half of a Kab.",
+                "ועל כזית נצל – a thin secretion that comes out from the dead body like something moist that comes from the moldering of the flesh.",
+                "מלא תרוד רקב – a spoonful from the dust of the rottenness (i.e., a mass of earth from a grave containing parts of a decayed human body) of a dead body. But the rottenness does not defile other than when the dead person was buried naked in an ark of marble or something like this, for there is no other rottenness there other than from the body of the dead person. And the dead person was buried completely whole where there was no limb from it missing.",
+                "תרוד – a large spoon that holds a handful [of dust from the decaying body].",
+                "על השדרה – even if there isn’t any flesh at all.",
+                "וכן על עצם הגולגולת – of the head, even if there is no flesh in it.",
+                "ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי – everything for the limb ad been attached to a living person, he would be able to raise up the web of new flesh or skin on a healing wound as appropriate through the same flesh which it is called, as appropriate, and it is less than an olive’s bulk.",
+                "ועל חצי קב עצמות – and even though a quarter of a Kab of bones defiles in a tent, there is a usage dating from Moses as delivered from Sinai (a traditional interpretation of a written law) that a Nazirite does not shave/cut off his hair other than on one-half of a Kab, and similarly on one-half of a LOG of blood (a LOG equals the volume of six eggs), and even though one-quarter of a Kab defiles, in a tent, the Nazirite does not shave other than one-half of a LOG.",
+                "ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו – but not regarding his tent, for the bone that is a barley-bulk does not defile in a tent.",
+                "סותר את הקודמים – as it is written (Numbers 6:12): “The previous period shall be void,[since his consecrated hair was defiled].”",
+                "עד שיטהר – that he would immerse and sunset would pass after he would be sprinkled on the third and seventh days."
+            ],
+            [
+                "אבל הסככות – a tree that has branches separated one from the other, and here is an olive’s bulk from the dead underneath one of hem and the Nazirite passed by and it is not known whether he passed under the branch/foliage that formed a tent/spread itself over a corpse (see also Tractate Ohalot, Chapter 3, Mishnah 1).",
+                "והפרעות – stones or trees that protrude/project from the wall and defilement is underneath one of them.",
+                "ובית הפרס – a field in which a grave was ploughed up and makes an area of a square P’ras, declared unclean on account of crushed bones carried over it from a ploughed grave which is one hundred cubits which is its measurement, as the plough carries the bones.",
+                "וארץ העמים – that the Sages decreed [ritual] defilement on the land of the [foreign] nations.",
+                "גולל – the cover of the coffin.",
+                "דופק – the coffin itself that the covering buttresses it.",
+                "ורביעית דם – even on carrying it or coming in contact with it, the Nazirite does not shave/cut his hair.",
+                "ואהל ורובע עצמות – if he overshadowed on a quarter-of-a-Kab of bones of a dead person, he does not shave/cut his hair until he overshadows over one-half-a-Kab, but on contact with it and/or carrying of a quarter-Kab [of bones] he shaves/cuts his hair, and even if they are decaying and there doesn’t remain of them bone of a full barley’s bulk.",
+                "וכלים הנוגעים במת – which defile like the dead person himself, and he who touches them is defiled for a period of seven days.",
+                "וימי נזרו – the days of the passing of final judgement on a leper (after probationary enclosure – see Leviticus, chapter 13).",
+                "וימי ספירו – after he has become purified from his leprosy, as it is written (Leviticus 14:8): “but he must remain outside his tent seven days.”",
+                "על אלו אין הנזיר מגלח – on all of these of our Mishnah.",
+                "ומזה בשלישי ושביעי – But it does not refer to the days of his counting or to the days his completion, for the sprinkling on the third day and on the seventh day do not belong to them.",
+                "ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד – all of these that we stated do not count to the days of Naziriteship and he would become [ritually] pure after he sprinkles on the third and seventh days. If he was defiled through defilement with the dead, and after he completes the days of his completion [of his being shut out and purified from his being a leper] if he was leprous, he completes his Naziriteship on the number of days that he counted that he counted prior to becoming defiled, and does not bring a sacrifice for defilement.",
+                "באמת אמרו ימי זהב וזבה – all the days of their defilement and the days of their counting of seven clean days ",
+                "and the days of the leper’s being locked up for trial, and it is stated regarding it (Leviticus 13:50 – the wrong chapter is listed in the Hebrew edition of the Bartenura commentary): “[and the priest after examining the affection,] shall isolate the affected article for seven days,” they count towards the number of days of his Naziriteship, and it is not necessary to state that they don’t lose the prior days."
+            ],
+            [
+                "חייבין עליה על ביאת מקדש – if he was defiled by the same defilement and entered into the Temple, or he at Holy Things prior to his purifying from his defilement, he is liable for extirpation for it if it was done willfully, or if it was done inadvertently, a sliding-scale offering (where the financial situation of the sinner is taken into account in determining the nature of the sin-offering that he brings).",
+                "לא תהא זו קלה מן השרץ – that they are liable for it for entering into the Temple , as it is written in Leviticus (Chapter 5, Verse 2 – the chapter is not the one indicated by the Bartenura commentary: “or the carcass of an unclean creeping thing – [and the fact has escaped him, and then, being unclean, he realizes his guilt].” But the matter of Rabbi Meir does not apply, for contact with and/or carrying of a barley-corn’s bulk of a bone which is the more lenient, which does not defile in a tent [through overshadowing], the Nazirite shaves/cuts his hair for it, as it is taught in our Mishnah (Tractate Nazir, Chapter 7, Mishnah 3), and a quarter-Kab of blood which is more stringent which does defile in a tent [through overshadowing), the Nazirite does not shave for it.",
+                "אין דנין כאן ק\"ו – for we do not deduce an argument from minor to major (i.e., from the lesser to the greater) on a matter which is a Halakha transmitted to Moses from Sinai since the a barley-corn’s bulk of a bone is not written in the Torah, but it is a Halakha, and we don’t deduce an argument from minor to major from Halakha, whether they are the words of Rabbi Eliezer or whether they are the words of Rabbi Yehoshua who stated it, but rather, this what they stated is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שני נזירים שאמר להם אחד כו' – and they are silent for if they contradict, he is not believed, for one witness in a place where they contradict him is not believed, and our Mishnah speaks as for example that this person, the witness was not with them. But rather, he said, “I saw from afar defilement that was cast between them, that if the witness was with them in their place, it would be a case of uncertainty concerning ritual impurity in the public domain. And uncertain ritual purity in the public domain, in its uncertain state is [spiritually] pure, for uncertainty concerning ritual impurity we derive from the Sotah (i.e., the woman who is suspected of infidelity by her husband), as it is written regarding her (Numbers 5:13): “and she keeps secret the fact that she has defiled herself [without being forced, and there was no witness against her], and they were not other than her, and the person who engaged in sexual relations with her, and her uncertain state is seen as defiled. But whenever that they are more than two [people], even within the house, her uncertain state is seen as pure, and this is like uncertainty regarding ritual impurity in the public domain. Therefore, one must say that the witness was not with them in their place at the time of the uncertainty regarding ritual impurity.",
+                "וסופרים ל' יום – as for example when both made the vow of Naziriteship together and they took a vow of an undefined period of Naziriteship (i.e., thirty days). And the same law applies if both of them had taken a vow together and delineated their period of Naziriteship for a limited period, for after they had brought the sacrifice for defilement and the sacrifice of purity, they return and count the limited time period for their Naziriteship, and they set aside the sacrifice of spiritual purity.",
+                "וקרבן טומאה ספק – the sin-offering of fowl that comes for uncertain defilement and is not eaten.",
+                "אלא מביא חטאת עוף – for an uncertain defilement of Naziriteship. And he doesn’t bring the guilt-offering according to the Rabbis who state above that he brought his sin offering and did not bring his guilt-offering, he counts [his period of Naziriteship].",
+                "נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים – if he is a pure Nazirite, for the first burnt-offering was obligatory and now, he is offering the sin – offering and the peace-offering.",
+                "אבל הודו חכמים לבן זומא – and they did not take into consideration on one who brings his sacrifices in bits and pieces, and the Halakha is according to Ben Zoma."
+            ],
+            [
+                "נזיר שהוא טמא בספק ומוחלט בספק – uncertain if he had been defiled by contact with the dead and uncertain if he was a declared leper.",
+                "אוכל בקדשים אחר ששים יום – but not before then, for someone who is uncertain leper, he or a witness that brings his atonement is forbidden to eat Holy Things but because of being an uncertain impure Nazirite, he is not forbidden from eating Holy Things, for he is not called someone lacking atonement who is forbidden to eat Holy Things other than a person whose defilement comes out upon him from his body. How so? He took the Nazirite [vow] for thirty days, and on the first day, there occurred to him an uncertain defilement through contact with the dead and uncertain leprosy He sprinkles and repeats it and immerses and is purified from his defilement from contact with the dead, as if he came to shave/cut his hair according to the law of an impure Nazirite, or according to the law of a leper who became healed. But, he is not able to shave/cut his hair until the thirty days from the day that he took the vow of Nazirite, lest he is a pure Nazirite, and he is forbidden to shave until the fulfillment of the days of his Naziriteship and until he brings his sacrifices, and after thirty days, he shaves the uncertain shaving of leper. Uncertain shaving of defilement of a Nazirite and uncertainty shaving of someone pure, and he brings two birds according to the law of the shaving for a declared leper. And the sin offering of a fowl that comes on the uncertainty, because of the uncertainty of his being a defiled Nazirite, and the burnt offering of an animal because of his uncertain status as a pure Nazirite, and even though he doesn’t bring the rest of the sacrifices of someone who is a pure person who has shaved, we state that if he shaved on one of the three sacrifices, he has fulfilled his religious duty. And he makes a condition upon it that if he is not a pure Nazirite, that the burnt offering will be a free-will donation, and the law of a declared leper that requires two shavings – one after the completion of his declaration when he became healed from his leprosy. And one after the days of his counting, after he counted seven days from the first shaving, as it is written (Leviticus 14:9): “On the seventh day he shall shave off all of his hair – [of head, beard and eyebrows].”But the one who is an uncertain Nazirite is not able to shave. Therefore, he must wait thirty days of uncertain pure Naziriteship and then he takes a shave of uncertainty for the days of his counting of the leper and the uncertainty of a pure Naziriteship. And he brings a burnt offering of cattle of uncertain Naziriteship in order to shave on the sacrifices and make a condition upon it. And on the day after his shaving, he brings the sacrifice of the leper to permit Holy Things to him. And he brings the sin offering of fowl for the sin-offering of cattle does not come on that which is uncertain. And he doesn’t bring the guilt offering. For the guilt offering does not prevent him from eating Holy Things, and it is found that after sixty [days], he eats Holy Things, for then he brings his atonement of the uncertainty of being declared, but he is still forbidden to drink wine and to defile himself through contact with the dead for perhaps he was a declared leper. But the shaving for a leper does not count for him, neither for the shaving of a pure Nazirite, nor for the shaving of an impure Nazirite, and he still needs two shavings: one for the impure Nazirite and one for the pure Nazirite. And if he was a declared leper, all what he counted for the days of his Naziriteship do not count for him. For the days of his declared [leprosy] and the days of his counting do not count for him. And he needs to count another thirty days and after thirty days, he shaves from being an uncertain impure Nazirite and an uncertain pure Nazirite. And he brings the sin-offering of fowl on being an uncertain impure Nazirite and the burnt offering of cattle for being an uncertain pure Nazirite, in order that he can shave on the sacrifice and makes a condition upon it. But he is still prohibited to drink wine or to defile himself through contact with the dead. For perhaps he was a declared leper and therefore, the first two shavings did not count for him for the sake of his Naziriteship, not for defilement nor for purity, for perhaps he was an impure Nazirite. And the third shaving is the shaving of defilement. Therefore, he is required to count another thirty days of pure Naziriteship, and he brings the sacrifice of a pure Nazirite and makes the condition, and afterwards is permitted to drink wine and to become defiled through contact with the dead. And similarly, if he took a vow of Naziriteship for a year, and something happened to him at the beginning of his year of uncertain defilement through contact with the dead, and uncertain leprosy, he counts a full year and shaves the shaving of uncertain defilement and uncertain purity and uncertain leprosy, ad counts a second year and shaves and brings his atonement and eats Holy Things [if he is a Kohen] and counts another two years prior to his drinking wine and defiling himself through contact with the dead."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הגוים אין להם נזירות – even though that heathens sacrifice offerings for vows and free-will donations like Israelites, if he took the vow of becoming a Nazirite, the laws of the Nazirite vow do not apply to him and he is permitted to drink wine and defile himself through contact with the dead, as it is written at the beginning of the portion of the Nazirite (Numbers 6:2): “Speak to the Israelites.” Israelites take the vow of becoming a Nazirite; heathens do not take the vow of becoming a Nazirite.",
+                "שהוא כופה את עבדו – h forces him (i.e. his slave) to drink wine and to become defiled through contact with the dead against his will.",
+                "ואינו כופה את אשתו – against her will and in other vows which have affliction of the soul or being idle from work, the master cannot force the slave , but rather they are idle from them on their own, as it is written (Numbers 30:2): “[or takes an oath] imposing an obligation on himself;” he whose soul is acquired by him, excluding a slave whose soul is no acquired by him and similarly all of the oaths that a slave took whether they have an affliction of the soul or whether they don’t have an affliction of the soul or his master must force him for on their own they are idle, for he has no domain to himself, but vows which lack affliction of the soul nor have idleness from work to his master, the slave is obligated to fulfill them and his master is not able to force him upon them to cancel them.",
+                "מיפר נדרי שאתו ואינו מיפר נדרו עבדו – if he is satisfied/reconciled with the vow that his wife made after he nullified it, and he wants that she should fulfill it, she is not obligated to fulfill it after he has nullified it one time, and if he forces his slave to transgress his vow and afterwards he wants to have him fulfill it, the slave is obligated to fulfill it.",
+                "הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו – not specifically voided, but rather, forced his slave to drink wine and/or to defile himself through contact with the dead, and afterwards, the slave went free, the [now-former] slave is obligated to complete his Naziriteship after he went out to freedom. And Maimonides explained if he annulled his slave, he goes out to freedom, for a person who says to his slave, “it is annulled for you,” the master’s privilege over the slave rebounds from him (i.e., has no legal effect) and the slaves goes out to freedom on account of this but he must complete his Naziriteship, but my heart hesitates at this explanation.",
+                "עבד מכנגד פניו – [a slave] who fled from his master after he took the vow of Naziriteship.",
+                "ר\"מ אומר לא ישתה יין – in order that he will suffer and return to his master who will force him to violate his vow and he will be permitted to drink wine.",
+                "ור' יוסי אומר ישתה – that he will not get sick and die for he will eventually return to his master and his master will search for him and return him, and it is found that it is as if he is in the domain of his master."
+            ],
+            [
+                "נזיר שגלח – he brought his sacrifices and cut his hair/shaved upon them and afterwards it became known to him that he had become ritually unclean/impure during his days of Naziriteship.",
+                "אם טומאה ידועה – an impurity that it was possible that it was known such as the case of it was not the grave in the depth (i.e., a covered – up uncleanness discovered – In the Jerusalem Talmud Nazir 57f, it is asked? What is a grave of the depth? A corpse buried in stubble, straw, earth, or pebbles, but if buried in water, it does not make a grave of the depth – i.e., it does not make unclean that which was above it before discovery; or, a grave that nobody remembers to have existed).",
+                "סותר – and he returns and counts another [period] of Naziriteship.",
+                "טומאת התהום אינו סותר – if it became known to him that in the place that he passed was defilement in the depth, but it is a defilement that no one recognizes it even to the end of the world, even though he certainly was ritually impure, he does not lose [the days he had already counted], for such is the Halakha concerning a Nazirite.",
+                "אם עד שלא גלח – a shearing in purity even if he had already brought his sacrifices, for since it became known to him prior to his shaving/cutting his hair.",
+                "בין כך ובין כך – whether it is a known defilement whether it is a defilement of the depth, he loses [the days that he had counted in fulfillment of his Nazirite vow] for it is derived that defilement of the depth does not cause loss [of the period counted in fulfillment of his Nazirite vow] specifically after his shaving/cutting his hair in spiritual purity.",
+                "כיצד – the law of defilement of the depth.",
+                "ירד לטבול במערה – for he was defiled through the defilement of an unclean reptile, or another defilement of a similar nature which is not from a dead person, and he went down to immerse from his defilement, and it was found [there] an olive’s bulk from a dead person floating on the face of the water and it is uncertain/doubtful whether he became defiled through it or he was not defiled, he is impure, but we hold that an uncertain/doubtful defilement floating on top of the water is pure, but these words regard the defilement of an unclean reptile. But regarding the defilement through contact with the dead, he is impure, and if this uncertainty/doubt was known to him after he had cut his hair/shaved, he is impure, for this is known defilement, for since he was in a place where it was possible that people would see him. And that which it (i.e., the Mishnah) took [linguistically] that he went down to immerse, it is something remarkable that is being taught to us, for even though that a person who immerses from his defilement to ritual purity is warned from all things that defile, even so, he is defiled.",
+                "נמצא משוקע בקרקע המערה – in the place that he immersed and he has certainly become defiled. If it became known to him after he shaved/cut his hair, he is pure, and he doesn’t lose [any of the time of his vow as a Nazirite] for this is the defilement of the depth which was in a place where it was not known to any person.",
+                "ירד להקר טהור – even though he went down to cool off and chill himself, but he did not go down to immerse in order that he would be careful from defilement, even so, he is ritually pure, if he was not defiled through contact with the dead, but if he did go down to purify himself from defilement from contact with the dead, and he immersed in a cave where the dead was embedded in it and he completed his Naziriteship, or was a person who was defiled by contact with the dead that had immersed, and afterwards accepted upon himself Naziriteship, he is defiled and loses [the period that he had fulfilled of his Nazirite vow] for something presumed impure is impure and something presumed pure is pure.",
+                "שרגלים לדבר – meaning to say, there is a rationale and principle to the matter to state that one does not derive a Halakha for defilement in a depth, which for a Nazirite is pure, other than when he was a Nazirites who was presumed to be pure, and when he was presumed to be impure."
+            ],
+            [
+                "המוציא מת מתחלה – it was not known that there were was a grave there, that is what we said in the Gemara (Tractate Nazir 65a): “he who finds and not that it was accessible, ” and furthermore, we derive from the language of our Mishnah that someone died, but not that he was killed.",
+                "מושכב – and not that he was sitting.",
+                "כדרכו – and not that his head was placed between his thighs, for all of these, we suspect of them that they are heathens, for it is not the manner of Israelites to bury their dead in such a manner.",
+                "נוטלו ואת תפושתו – it is permissible to remove him from there and to bury him in another place, and he must take from the dirt of the grave with him which is pressed by the body in the grave (and which is considered “the dead man’s property”) which is all the crushed, loose earth that is below him and he digs in virgin ground three fingers as it is written (Genesis 47:30): “[When I lie down with my fathers,] take me up from Egypt and bury me in their burial-place,” for it is not necessary to state “from Egypt,” but rather this is what he said: from the dust of Egypt take my people.”",
+                "מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד' אמות עד שמנה – meaning to say from the first grave until the third [grave], there Is not less than four cubits and no more than eight [cubits].",
+                "הרי זו שכונת קברות – and it is recognized that for the sake of burial they were placed there and it is forbidden to remove them, and even one dead person, if it was known that for the sake of burial they were placed there, it is forbidden to remove it, other than that with one or two we leave undecided that they were not buried there other than temporarily and that it was their intention to remove them, but with three, it is proved that this is a special place for burials. And the length of the cave, its manner is to be six [cubits] and four [cubits] wide, and crosswise there is an excess of two cubits which is eight, therefore it is taught in the Mishnah: “from four until eight,” with the fulness of a coffin but those who bury it are not taught here.",
+                "ובודק הימנה ולהלן עשרים אמה – for the burial cave is four [cubits] by six [cubits] and the courtyard that the caves are open to it from here and there is six [cubits] by six [cubits]. And this is what the Rabbis hold in the chapter (Tractate Bava Batra] המוכר פירות/One who sells fruit [102b]. It is found that the length of two caves and the courtyard that is between them is eighteen cubits, and since that sometimes, he examines one cave with a diagonal line and the diagonal line of one cave has an excess of two cubits in nearness, which makes it twenty cubits: eight [cubits] of the first cave with a diagonal line and six [cubits] of the courtyard that is between the two caves and six [cubits] of the second cave, since we state one diagonal line/diameter. And further, one needs to check from above and from below twenty cubits which is forty cubits lest this is a cave that is in the east of the courtyard and there is yet another opposite on the western part of the courtyard. Alternatively, that which is in the western part of the courtyard, and there is yet another on the east of the courtyard.",
+                "מצא אחד בסוף עשרים בודק ממנו ולהלן כ' אמה – for who will say that from the cemetery there would be this cave for perhaps it is another grave, and another courtyard of another person, and one also needs to make for the sake of all of the examinations mentioned above just like there is a grave there, similarly, there are others.",
+                "שרגלים לדבר – that this field was made for graves and there were in it also other caves, and because of grounds for such a decision these Mishnayot are taught here."
+            ],
+            [
+                "כל ספק נגעים בתחלה טהור – such as the example of two [people] who came to a Kohen; on one of them was a bright white spot on the skin (eventually, one of the symptoms of leprosy) like the size of a bean, and on the other was a bright white spot on the skin like a Selah (a coin), and at the end of a week, on this one was like a Selah and that one was like a Selah and it was not known on which of them it spread, both of them are ritually pure, even though certainly one of them is ritually impure.",
+                "משנזקק לטומאה ספיקו טמא – such as the example of two who came to a Kohen; on one of them was a bright white spot on the skin like the size of a bean and the other, [a bright white spot on the skin] like the size of a Selah, and at the end of a week, this one’s was like a Selah and more, and the other one’s was like a Selah and more. Both reduced to become the size of like a Selah. Even though one of them is definitely ritually pure, for already, the spreading of the leprous spot occurred, both of them are impure, because a decision had been made in favor of uncleanness until they return to the size of a bean.",
+                "בשבעה דרכים בודקין את הזב – for if he saw, as a consequence of an accident, he is pure, for we expound upon זב מבשרו/”a discharge from his member/flesh” (Leviticus 15:2) and not on account of his accident.",
+                "עד שלא נזקק לטומאה – that is when he sees a second affliction/attack, he becomes a complete Zav/a man suffering from gonorrhea defiling by lying and sitting, but a first affliction/attack defiles by accident ritual impurity until nightfall according to the law of someone who experienced a seminar emission which combines with the second [affliction/attack], even if it was by accident.",
+                "במאכל – if he ate things that bring him towards a flux as for example, meat, oil, milk, and cheese, eggs and old wine.",
+                "ובמשתה – with increase/excess of drinking.",
+                "במשא – something heavy that he carried.",
+                "במראה – he saw a woman even without [impure] fantasy.",
+                "ובהרהור – even though he did not see [her], if one of these seven [things] happened to him before he saw the second affliction/attack, he does not become a Zav/gonorrhea, and a drop [of semen] does not defile through carrying.",
+                "משנזקק לטומאה – that he saw a second attack/affliction not by accident, ",
+                "we don’t examine him, but even if he saw a third [attack/affliction] by accident, he becomes a Zab/one afflicted with gonorrhea for a sacrifice.",
+                "וספיקו ושבכת זרעו טמאים – uncertain on account of effusion of his semen, as for example if he saw effusion of semen first and a bit of gonorrhea that comes afterwards, it does not defile for the person who sees an emission does not defile with gonorrhea from the time of twenty-four astronomical hours. And until a decision has been not been made for uncleanness, the flux purifies the gonorrhea because it is an accident. But after a decision has been made for uncleanness, the flux purifies the gonorrhea which does not leave undecided/in doubt for on account of the flux comes the gonorrhea.",
+                "שרגלים לדבר – for that attack/affliction is on account of an accident, because he has already become a Zav/gonorrhea.",
+                "ר\"נ פוטר שרגלים לדבר – for he did not die on account of a wound, since it was more lenient than what it was, and the Halakha is not according to Rabbi [Nehemiah]."
+            ],
+            [
+                "נזיר היה שמואל – and the person who says: “Behold, I am like Samuel or like the son of Elkanah, or like the person who hewed Agag in pieces [in Gilgal]”– is a Nazirite according to the words of Rabbi Nehorai and such is the Halakha.",
+                "אין מורא אלא של בשר ודם – so that the dominion and fear of man are not upon him."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נזיר",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..cdc68b8fa91f88593b640f5513a444be2578bc16
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,412 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nazir",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נזיר",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל כנויי נזירות.</b> דבר שאינו עיקרו של שם מקרי כינוי. כמו המכנה שם לחברו (ב״מ נח:):",
+                "<b>האומר אהא.</b> לאו כינוי הוא, אלא יד מקרי, כמו בית יד שהכלי נאחז בו כך הנדר נתפס בלשון זה. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, כל כינויי נזירות כנזירות וכל ידות נזירות כנזירות, אלו הן ידות נזירות האומר אהא, אהא נוה. ואלו הן כנויי נזירות נזיק נזיח פזיח:",
+                "<b>האומר אהא.</b> שראה נזיר עובר לפניו ואמר אהא, אע״פ שלא אמר אהא כזה, אם נתכוין להיות נזיר כמותו הרי זה נזיר, ואע״פ שלא הוציא בפיו כזה:",
+                "<b>אהא נוה.</b> שהיה תופס בשערו ואמר אהא נוה, משמע אהיה נאה בגדול שער זה. ואם נתכוין לשם כך הרי זה נזיר ואע״פ שלא פירש, שאלו וכיוצא בהם ידות לנזירות הם והוו כנזירות:",
+                "<b>נזיק נזיח פזיח.</b> לשונות של גוים הם שקורין כך לנזיר, ולשונם קרוב ללשון של ישראל. ומקרו כנויי נזירות:",
+                "<b>הריני כזה.</b> ורומז לנזיר שכנגדו:",
+                "<b>הריני מסלסל הריני מכלכל הרי עלי לשלח פרע.</b> וכלהו דוקא כשתופס בשערו ודעתו לנזירות:",
+                "<b>מסלסל.</b> מחליק בשער:",
+                "<b>מכלכל.</b> מגדל שער. ודוגמתו, משתכלכל העטרה [נדה נב:], משיגדל שער הערוה:",
+                "<b>הרי עלי צפרים.</b> שתי תורים או שני בני יונה, והם קרבן נזיר שנטמא. וכגון שנזיר עובר לפניו:",
+                "<b>רבי מאיר אומר נזיר.</b> הואיל ונזיר עובר לפניו וצפרים קרבן נזיר שנטמא הם, מוכיחין הדברים דהרי עלי צפרים לנזירות קאמר:",
+                "<b>וחכמים אומרים אינו נזיר.</b> והלכה כחכמים, שאינו נזיר אבל מביא צפרים לשלם נדרו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים וכו׳</b> אם הזכיר אחד מכל אלו, הרי זה נזיר כאילו אמר הריני נזיר סתם. ומשום דבעי למתנא סיפא דנזיר עולם ונזיר שמשון אין כל דקדוקי נזירות עליהם, תנא הכא כל דקדוקי נזירות עליו:",
+                "<b>מה בין נזיר עולם וכו׳</b> מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם נדר להיות נזיר עולם הרי זה נזיר עולם. ומה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער מי״ב חדש לי״ב חדש דילפינן מאבשלוס שהיה נזיר עולם וכתיב ביה (שמואל ב י״ד:כ״ו) ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו וכתיב התם (ויקרא כ״ה:כ״ט) ימים תהיה גאולתו:",
+                "<b>ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה.</b> ואפילו לכתחלה מותר ליטמא דשמשון היה מטמא למתים והכי גמירי לה והאי דקתני אם נטמא דמשמע דיעבד אין לכתחלה לא משום דתנא רישא גבי נזיר עולם ואם נטמא תנא סיפא נמי גבי נזיר שמשון ואם נטמא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סתם נזירות שלשים יום.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ה׳) קדוש יהיה. יהי״ה בגימטריא שלשים מכאן סמכו לומר שאין נזירות פחות מל׳ יום:",
+                "<b>הריני נזיר אחת גדולה.</b> בין שאמר הריני נזיר נזירות אחת גדולה, בין שאמר הריני נזיר אחת קטנה, ובין שאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוך העולם. נוהג נזירות שלשים יום. ומכאן ועד סוף העולם דקאמר הכי משמע ארוכה עלי זאת הנזירות כאילו היא מכאן ועד סוף העולם: ה״ג הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים. וה״פ אמר הריני נזיר ויום אחד כיון שאמר הריני נזיר קבל עליו נזירות אחת וכי אמר תו ויום אחד הרי יש כאן נזירות אחרת, דאין נזירות פחות משלשים יום. וכן נמי כי אמר הריני נזיר ושעה אחת והריני נזיר אחת ומחצה, יש כאן שתי נזירות שא״א להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות שלא יהיה נזיר ל׳ יום ומש״ה הרי זה נזיר שתים ומגלח לסוף ל׳ ונוהג נזירות אחרת: הריני נזיר ל׳ יום ושעה אחת, הרי זה נזיר ל׳ ואחד יום שאין נזירות לשעות. שנאמר (שם) ימי נזרו, והרי הוא כאילו אמר ל׳ ואחד יום ז׳. ולא אמרינן דשעה אחת דאמר הויא נזירות בפני עצמה, הואיל ויש לצרפה עם מנין שלשים שהזכיר תחלה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכו׳ ה״ז נזיר עולם.</b> ולא נזיר עולם ממש, דאילו נזיר עולם מגלח אחד לשנים עשר חודש וזה מגלח א׳ לל׳ יום. הואיל ותלה נזירותו בדברים חלוקים, הוי כאילו נדר במנין נזיריותיו כמנין שער ראשו ועפר הארץ, משא״כ בנזיר עולם שלא חלק נזיריות ש. לו אלא נעשה הכל נזירות אחת:",
+                "<b>רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום.</b> דכיון דאמר הריני נזיר, הכל נזירות אחת היא ואינו מגלח אלא לשנים עשר חדש כנזיר עולם. ואיזהו מגלח לשלשים יום, האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי, דאז מוכיח דנזיריות מופסקות קבל עליו כמנין שער ראשו. ואין הלכה כרבי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אמר אחת גדולה נדרתי.</b> נזירות אחת קבלתי ונראית לי גדולה כמלא הבית, נזיר ל׳ יום:",
+                "<b>ואם אמר סתם נדרתי.</b> ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים לשוני, הרי זה נזיר כל ימיו ומגלח כל י״ב חדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני.</b> והחזיק בדרך כדי ללכת לאותו מקום. אבל אם לא החזיק ללכת לאותו מקום, נעשה כאומר מכאן ועד סוף העולם והוי נזיר ל׳ יום, בין שהיה המקום קרוב בין שהיה רחוק ואפילו מהלך כמה שנים, שלא נתכוין אלא לנזירות אחת גדולה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מונה נזירות כמנין ימות השנה.</b> שס״ה נזירות כמנין ימות החמה:",
+                "<b>אמר רבי יהודה מעשה היה כיון שהשלים מת.</b> ר׳ יהודה שמעיה לרבי דאפליג אתנא קמא ואמר שהאומר הריני נזיר כמנין ימות החמה הוי נזיר עולם. והביא מעשה להוכיח שאינו נזיר עולם, דמעשה היה וכיון שהשלים מת, ובנזיר עולם לא שייך השלמה, אלא ודאי מונה נזיריות. וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ב״ש אומרים נזיר: דסבירא להו לב״ש אין אדם מוציא דבריו לבטלה, וכי אמר הריני נזיר אדעתא דליהוי נזיר קאמר, וכי הדר אמר מן הגרוגרות ומן הדבילה, מיהדר הוא דבעי הדר ביה, ואפילו בתוך כדי דבור לא מצי הדר ביה, דסבירא להו הקדש בטעות שמיה הקדש ולא שייך ביה שאלה ולא חזרה, והוא הדין בנזיר דכתיב ביה (במדבר ו׳) קדוש יהיה, הלכך הוי נזיר.</b> וב״ה סברי הואיל ולא נדר כדרך הנודרים לא הוי נזיר, שאין נזירות מן הגרוגרות ומן הדבילה: אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי הן עלי קרבן. דלא נחלקו בית שמאי ובית הלל לענין נזירות דלא הוי נזיר. לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שיהיו הגרוגרות עלי קרבן. ב״ש סברי דהוי נדור מן הגרוגרות, וב״ה סברי דלא הוי נדור:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני.</b> מי שהיתה פרתו רבוצה ואינה רוצה לעמוד, ואמר, פרה זו סבורה שלא תעמוד ואומרת בלבה הריני נזירה אם עומדת אני, ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תעמוד. וכן דלת נעולה שאינה יכולה להפתח, ואמר, סבורה דלת זו שלא אפתחנה ואומרת הריני נזירה אם נפתחת אני, ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תפתח. ואח״כ עמדה פרה זו מאליה או שהעמידוה אחרים ולא העמידה הוא, וכן הדלת נפתחה מאליה או בא אחר ופתחה ולא פתחה הוא:",
+                "<b>בית שמאי אומרים הרי זה נזיר.</b> דאזלי לטעמייהו דאמרי בנודר מן הגרוגרות ומן הדבילה שהוא נזיר אע״פ שאין נזירות מן הגרוגרות ומן הדבילה, הכי נמי אף ע״פ שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת הרי זה נזיר. ואע״פ שעמדה הבהמה ונפתחה הדלת לא היתה דעתו אלא שיעמידנה או יפתחנה הוא בעצמו:",
+                "<b>וב״ה אומרים.</b> לדבריהם דב״ש. לדידן אפילו אם לא עמדה כלל לא הוי נזיר, מפני שנדר שלא כדרך הנודרים, שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת, אלא לדידכו דאמריתו שאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר הריני נזיר אדעתא דלהוי נזיר קאמר, אודו לן מיהת היכא דעמדה מאיליה או אחרים העמידוה דלא הוי נזיר, שהרי הוא לא אמר אלא אם לא תעמוד והרי עמדה:",
+                "<b>א״ר יהודה וכו׳</b> לא נחלקו ב״ש על ב״ה לענין נזירות דלא הוי נזיר. לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שתהיה בהמה זו קרבן בשעה שאמרתי שאהיה נזיר ממנה אם לא תעמוד. דב״ש סברי הואיל ולא העמידה הוא הויא קרבן, וב״ה סברי הואיל ועמדה אינה קרבן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה באשה אחת וכו׳</b> מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אם היה שכור ואמר הריני נזיר ממנו, אינו נזיר, שלא היה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד, וכי היכי דלא לייתי ליה כוס אחרינא אמר הריני נזיר. ומעשה נמי באשה אחת שכורה וכו׳:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה נזיר ואסור בכולם.</b> ובהא כ״ע מודו, מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:",
+                "<b>אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור.</b> דיין ותגלחת וטומאה האסורים בנזיר, הנוזר מאחד מהן נזיר בכולן:",
+                "<b>ורבי שמעון מתיר.</b> דסבר אינו נזיר עד שיזור בכולן:",
+                "<b>או מפני שאני קובר מתים הרי זה מותר.</b> דהוי נדרי אונסים, והוא אחד מארבעה נדרים שהתירו חכמים:",
+                "<b>ורבי שמעון אוסר.</b> דסבר ארבעה נדרים שהתירו חכמים צריכים שאלה לחכם. ואין הלכה כר״ש בהני תרי בבי דמתניתין:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ועלי לגלח נזיר.</b> קיבל עליו נזירות, ועוד קיבל עליו להביא קרבנות על נזיר אחר, ובא חבירו גם הוא ואמר כן:",
+                "<b>אם היו פקחים.</b> כל אחד פוטר את חבירו בקרבנותיו, ואע״פ שבשעה שנדר הראשון לגלח נזיר אכתי לא הוי השני נזיר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>[זה מגלח נזיר שלם] וזה מגלח נזיר שלם דברי ר״מ.</b> ר״מ לטעמיה דסבר תפוס לשון ראשון, וכי אמר הרי עלי לגלח, תגלחת שלימה קאמר, וכי הדר קאמר חצי נזיר, לאו כל כמיניה למיהדר ביה אפילו תוך כדי דבור. ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא, והוי כאומר חצי קרבנות של נזיר עלי, שאינו חייב אלא חצי קרבנות של נזיר. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונולד לו בן הרי זה נזיר.</b> דבלשון בני אדם לא מיקרי בן אלא זכר, ולא נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס. וולד מקרי אפילו נקבה וטומטום ואנדרוגינוס:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הפילה אשתו.</b> ולא ידע אי בר קיימא הוא אי נפל הוא:",
+                "<b>אינו נזיר.</b> ומתניתין ר׳ יהודה היא דאמר לא מחית איניש נפשיה אספיקא, וכי אמר כשיהיה לי ולד, על ולד ודאי קאמר:",
+                "<b>רבי שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא וכו׳</b> ר׳ שמעון סבר ספק נזירות להחמיר, הלכך צריך להיות נזיר מספק, ומתנה ואומר אם בן קיימא הוא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה, ומגלח ומביא קרבנותיו לסוף שלשים יום. ובלא תנאי לא היה יכול להביא קרבן מספק. ואין הלכה כר״ש:",
+                "<b>חזרה וילדה הרי זה נזיר.</b> שהרי לא נהג נזירות מחמת הנפל, ועכשיו שילדה ולד של קיימא חלה נזירות. ולדברי ר״ש צריך לחזור ולהתנות, דשמא הראשון היה ולד של קיימא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ונזיר לכשיהיה לי בן.</b> מי שקבל עליו נזירות סתם, ועוד קבל עליו נזירות אחרת כשיהיה לו בן:",
+                "<b>משלים את שלו.</b> תחלה, ומגלח ומביא קרבן, ואח״כ מונה את של בנו:",
+                "<b>הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר.</b> שקיבל עליו תחלה נזירות בנו:",
+                "<b>והתחיל מונה את שלו ואח״כ נולד לו בן.</b> קודם שישלמו שלשים יום:",
+                "<b>מניח את שלו ומונה את של בנו.</b> דכיון שקיבל עליו נזירות בנו תחלה, מיד כשנולד לו בן צריך להניח את שלו ולמנות של בנו ואח״כ משלים את שלו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שבעים לא הפסיד כלום.</b> שכשהוא מפסיק נזירותו ומונה נזירות בנו ומגלח וחוזר ומשלים את שלו לתשלום נזירותו מן השבעים שמנה כבר עד המאה שנדר, הם ל׳ יום, נמצא בין תגלחת של נזירות בנו לתגלחת של תשלום נזירותו ל׳ יום ואינו מפסיד כלום. אבל אם מנה יותר משבעים יום קודם שהתחיל בנזירות בנו ובא להפסיק נזירותו כדי להתחיל נזירות בנו, כשיגלח על נזירות בנו ובא להשלים נזירותו עד מאה יום שנדר נמצאו פחות משלשים יום בין תגלחת של נזירות בנו לתגלחת של נזירותו, ואי אפשר להיות בין תגלחת לתגלחת פחות מל׳ יום, ונמצא מפסיד כל אותן הימים שמנה יותר מע׳:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד.</b> דסתם נזירות שלשים יום:",
+                "<b>ואם גלח יום שלשים יצא.</b> דמקצת היום ככולו:",
+                "<b>הריני נזיר שלשים יום אם גלח יום ל׳ לא יצא.</b> דהואיל ופירש שלשים יום שלמים קאמר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם גלח יום ששים חסר א׳ יצא.</b> שיום ל׳ של נזירות ראשונה עולה לכאן ולכאן, וכיון שיום ל׳ של הראשונה נמנה גם מן הנזירות השניה נמצאו שלשים יום של נזירות שניה כלים בששים חסר א׳:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמא יום שלשים סתר את הכל.</b> שהרי נטמא בתוך ימי הנזירות. ולא אמרינן דיום ל׳ עולה לכאן ולכאן דמקצת היום ככולו אלא כשגלח והביא קרבנותיו בו ביום:",
+                "<b>ר״א אומר אינו סותר אלא שבעה.</b> דסבירא ליה אמרינן מקצת היום ככולו וכאילו נטמא לאחר מלאת, וטומאה דלאחר מלאת לר״א אינה סותרת אלא שבעה:",
+                "<b>הריני נזיר שלשים יום נטמא יום ל׳ סתר את הכל.</b> בין לר״א בין לרבנן. דכיון דאמר הריני נזיר שלשים יום, הכל מודים דל׳ יום שלמים בעינן, ולא אמרינן בהא מקצת היום ככולו. ור״א דסבירא ליה שהנטמא ביום מלאת ממש סותר שלשים בלבד ואינו סותר הכל, יליף לה מקרא דכתיב (במדבר ו׳:י״ג) וזאת תורת הנזיר ביום מלאת, נטמא ביום מלאת תן לו תורת הנזיר, כלומר סתם נזירות שלשים יום, הכא שאמר הריני נזיר ל׳ יום ונטמא ביום ל׳ שהוא יום מלאת, לכי סתר כל השלשים, סתר את הכל ורבנן נמי דפליגי עליה דר״א ואמרי שהנטמא ביום מלאת סותר את הכל ואפילו מנה כמה ימים, הכא כי אמר הריני נזיר ל׳ יום ונטמא ביום מלאת לכי נמי סתר ל׳ סתר את הכל, הלכך בין לר״א בין לרבנן סתר את הכל. ובכל הא דאפליגו ר״א וחכמים הלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל.</b> רבנן לטעמייהו דאמרי נטמא יום מלאת כאילו נטמא בתוך זמנו וסותר את הכל:",
+                "<b>ר״א אומר לא סתר אלא ל׳</b> דסבירא ליה נטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים:",
+                "<b>נטמא יום מאה ואחד.</b> לרבנן סותר שלשים, דגזרו יום מאה ואחד שהוא יום תגלחת אטו יום מאה. ומ״מ לא החמירו עליו לעשותו כיום מאה שהוא יום מלאת שהוא סותר הכל, וגזרו שיסתור סתם נזירות שהוא שלשים יום בלבד:",
+                "<b>ור״א אומר אינו סותר אלא שבעה.</b> ואזדא לטעמיה דאפילו ביום שלשים לא גזר באומר הריני נזיר סתם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מביא קרבן טומאה.</b> דכי כתיב קרבן טומאה, בנזיר טהור שנטמא הוא דכתיב. ומ״מ אם התרו בו חייב מלקות:",
+                "<b>יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה.</b> הא מתניתין מפרשא בגמרא הכי, יצא מבית הקברות והזה שלישי ושביעי וטבל וטהר מטומאתו והתחיל למנות ימי נזירותו, אע״פ שחזר ונכנס אח״כ לבית הקברות, עולין לו מן המנין אלו הימים שמנה אחר שטהר, הואיל והפסיקה טהרה בין הימים הראשונים שנזר והוא בבית הקברות ובין אלו הימים האחרונים. ואע״פ שחזר ונכנס לבית הקברות, טומאת בית הקברות אינה סותרת מנין הימים שנמנו בטהרה, שאין סותר בנזיר אלא י״ב טומאות האמורות בו. והאי דקאמר תו ומביא קרבן טומאה, ה״ק אם נטמא שוב באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, מביא קרבן טומאה וסותר:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר לא בו ביום.</b> כלומר אם בו ביום שטבל וטהר בו ביום נטמא באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, אינו סותר אותו היום, דכתיב והימים הראשונים יפלו, אין הטומאה סותרת עד שיהיו לו ב׳ ימים של נזירות מנויין. וה״ה בנזיר בעלמא שנטמא ביום ראשון של מנין נזירותו, שאין הטומאה סותרת אותו היום, אלא משלים עליו מנין ימי נזירותו. והלכה כרבי אליעזר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והשלים את נזירותו ואח״כ בא לארץ.</b> שאין נזירות נוהגת אלא בארץ, משום טומאת ארץ העמים. ומי שנדר נזירות בחוצה לארץ מחייבין אותו לעלות לארץ ישראל ולהיות נוהג שם נזירותו:",
+                "<b>נזיר בתחלה.</b> צריך לנהוג בארץ ישראל כמנין הימים שנדר בנזירות, והימים שנהג בנזירות בחוצה לארץ כאילו לא נהג בהם נזירות כלל:",
+                "<b>אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה.</b> רבי יהודה סבירא ליה כר״א דאמר לעיל בפרקין הנטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים יום, ומשום הכי קאמר דהילני המלכה שנטמאה בסוף ארבע עשרה שנה שהיה ביום מלאת לא סתרה הכל ולא הוצרכה למנות עוד שבע שנים אחרות אלא ל׳ יום בלבד. ולפי שלא היתה שנה שלימה לא מנאה בחשבון והרי הוא כאילו אמר לא היתה נזירה אלא י״ד שנה ושלשים יום:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו מעידים שנדר שתים.</b> שתי נזיריות:",
+                "<b>ואלו מעידים שנדר חמש.</b> באותה שעה שאתם אומרים שנדר שתים, אנו מעידים שנדר חמש נזירות. והוא אומר שלא נדר כלל:",
+                "<b>בית שמאי אומרים נחלקה העדות.</b> הואיל ומכחישות זו את זו נתבטלו דבריהם ואין כאן עדות כלל:",
+                "<b>ובית הלל אומרים יש בבלל חמש שתים.</b> ויהא נזיר שתים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאמר הריני נזיר.</b> כולם נזירים. והוא שהתפיס כל אחד מהן בתוך דברי חבירו בכדי שאלת שלום תלמיד לרב, שהוא כדי שיאמר שלום עליך רבי:",
+                "<b>פי כפיו כו׳</b> והוא שיאמר פי כפיו מיין ושערי כשערו מלהגזז:",
+                "<b>ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר.</b> שכבר קיים נדרה כשאמר ואני. ואם אשה נדרה בנזיר ושמע אחר ואמר ואני, ואח״כ הפר לה בעלה. אינו מופר לזה שאמר ואני, שאין הבעל עוקר הנדר מעיקרו כמו החכם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה.</b> ודוקא כי אמר לה בלשון שאלה, כלומר ואת מה תאמרי תיהוי נזירה כמוני אם לאו, אז יכול להפר. אבל אם אמר הריני נזיר ואת, בניחותא, וענתה אמן, אינו יכול להפר שהרי קיים לה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והיתה שותה יין ומיטמאה למתים.</b> ואחר כך הפר לה בעלה:",
+                "<b>הרי זו סופגת את הארבעים.</b> על שעברה קודם הפרה:",
+                "<b>תספוג מכת מרדות.</b> מדברי סופרים. ומכות מרדות האמורה. בכל מקום, כפי מראה עיני הדיין וכפי צורך השעה. ודוקא בעבירה שכבר נעשתה, אבל גבי מצות עשה כגון עשה סוכה ואינו עושה, טול לולב ואינו נוטל, מכין אותו עד שיעשה או עד שתצא נפשו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם שלה.</b> כגון שנתן לה אחר במתנה ע״מ שאין לבעלה רשות בהן. דנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל כולן משועבדים לבעלה:",
+                "<b>חטאת תמות.</b> ממתינין לה עד שתמות:",
+                "<b>ונאכלין ליום אחד.</b> כשלמי נזיר שאין נאכלים אלא ליום ולילה:",
+                "<b>ואין טעונין לחם.</b> שכל שלמי נזיר טעונים לחם, וזו הואיל והפר לה בעלה אין שלמים הללו טעונין לחם:",
+                "<b>היו לה מעות סתומים.</b> שהפרישתן סתם לקרבנות נזיר, ולא פירשה אלו הם לחטאת ואלו הם לעולה ואלו הם לשלמים:",
+                "<b>יפלו לנדבה.</b> לתיבות שבמקדש שמשליכים בהם שאר מעות נדבה וקונים מהן קרבנות שכולן עולות:",
+                "<b>לא נהנין ולא מועלין.</b> לכתחילה אסור ליהנות בהן, ואם נהנה אינו חייב להביא קרבן מעילה האמור בכל מי שנהנה מן ההקדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר.</b> דלאחר שנזרק הדם היא יכולה לשתות יין וליטמא למתים, ואין כאן יותר נדר של ענוי נפש: רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר. משום הפסד קדשים:",
+                "<b>תגלחת טומאה יפר.</b> שצריכים לחזור ולמנות נזירות טהרה, ויכול לומר אי אפשי באשה מנוולת, כלומר מעונה ומנועה משתיית יין:",
+                "<b>אף בתגלחת הטהרה יפר.</b> כדי שלא תצטרך להתנוול בגילוח, דגילוח באשה ניוול הוא. ותנא קמא סבר אין הגלוח ניוול שהרי יכולה לעשות פאה נכרית. ואין הלכה לא כרבי עקיבא ולא כרבי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש מדיר את בנו בנזיר.</b> כשהוא קטן עד שיביא ב׳ שערות אחר שיהיה בן י״ג שנה ויום אחד, וכל דין נזירות עליו ואביו מביא קרבנותיו, ואם נטמא מביא קרבן טומאה. והאי מדירו, שאומר לו תהא נזיר או הרי בני פלוני נזיר, והוא שלא ימחה לא הבן ולא הקרובים. ודבר זה הלכה מפי הקבלה:",
+                "<b>כיצד גלח או שגלחוהו קרובים.</b> כיצד יעשה האב בקרבנות בזמן שגלח הבן ולא קבל הנזירות או שגלחוהו קרובים, או מיחה או שמיחוהו קרובים דבטל הנזירות. ודוקא כשמיחה הוא או מיחו הקרובים מיד. אבל אם התחיל לנהוג נזירות או שקיבל עליו הנזירות, תו לא מצי לממחי לא הוא ולא קרובים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.</b> ואפילו היא בת יורשת. ודבר זה הלכה מפי הקבלה:",
+                "<b>אמר רבי יוסי הרי אלו יפלו לנדבה וכו׳</b> ואין הלכה כרבי יוסי. אלא בין שמת אביו ואמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא, בין שהיו הוא ואביו נזירים ומת אביו, מגלח על נזירות אביו. ואם היו בנים רבים וקדם אחד מהן וגילח על נזירות אביו, זכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש.</b> דילפינן מתמורה דהוי אפילו בטעות, דכתיב (ויקרא כ״ז:י׳) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש, ודרשינן יהיה לרבות שוגג כמזיד:",
+                "<b>ובית הלל אומרים אינו הקדש.</b> דלא גמרינן תחלת הקדש דבר שאינו בא מכח הקדש, מתמורה שהוא סוף הקדש שבא מכח דבר אחר שהיה הקדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>דינר זהב.</b> רישא אשמועינן במידי דקדוש קדושת הגוף, והכא אשמועינן במידי דקדוש קדושת דמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שנדר בנזיר.</b> בלשון שהיה דומה לו שלא היה נזיר:",
+                "<b>ונשאל לחכם ואסרו.</b> ואמר לו שיש בלשון זה לשון נזירות, והוא לא נזהר מלשתות יין:",
+                "<b>מונה משעה שנדר.</b> ולא קנסינן ליה על שעבר ושתה יין, אע״ג דמספק איסור היה לו לפרוש עד שישאל לחכם:",
+                "<b>נשאל לחכם והתירו.</b> שאמר לו שאין בלשון זה לשון נזירות:",
+                "<b>תצא ותרעה בעדר.</b> דהפרשה בטעות הואי ותצא לחולין. ובהא מודו ב״ש, דכיון דאינו נזיר, כי קאמר לקרבנות נזירותו, ולא מידי קאמר, כאדם שאינו חייב חטאת ואמר הרי זו לחטאתי:",
+                "<b>אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות.</b> ומאי שנא מריש פרקין דאמריתו הקדש בטעות הוי הקדש:",
+                "<b>אמרו להם בית שמאי.</b> לא חשו להשיבם עיקר טעמם, אלא לדבריהם קאמרי להו מתשיעי ואחד עשר דקדשו בטעות דמרבינן ליה מן וכל מעשר בקר וצאן (ויקרא כ״ז:ל״ב):",
+                "<b>אמרו להם ב״ה לא השבט קידשו.</b> בתמיה. כלומר גזרת הכתוב היא דתשיעי ואחד עשר הסמוכים לעשירי השבט מקדשן אם קרא להם עשירי, ולא ילפינן מיניה בעלמא דהקדש בטעות הוי הקדש, דאילו הוי טעמא משום הקדש בטעות א״כ אפילו שמיני ושנים עשר נמי, אלא הכתוב שקדש עשירי כו׳, וגזירת הכתוב היא ולא ילפינן מינה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שנדר בנזיר.</b> ובשעה שנדר היו לו בהמות ואדעתא דהכי נדר שיקריב קרבנותיו מאותם בהמות. והלך ומצאן שנגנבו ומחמת זה מתחרט על שנדר בנזיר:",
+                "<b>אם עד שלא נגנבו בהמותיו נדר הרי זה נזיר.</b> ולא יתיר לו החכם בפתח זה, דנולד הוי ואין פותחין בנולד:",
+                "<b>ואם לאחר שנגנבו נדר.</b> ואמר אילו הייתי יודע שנגנבו לא הייתי נודר, הרי זה פתח ויתירנו החכם: וזו טעות טעה נחום המדי שכשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהמ״ק חרב. והם נדרו קודם שחרב הבית, והתיר להן, ואמרו לו חכמים דנולד הוא ואין פותחין בנולד. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר שזה איש פלוני.</b> אם זה ההולך לנגדי הוא איש פלוני הריני נזיר, והשני אומר אם אין זה איש פלוני הריני נזיר:",
+                "<b>כולם נזירים.</b> ואפילו אותם שלא נתקיימו דבריהם. דכי היכי דהקדש בטעות הוי הקדש, הכי נמי נזירות בטעות הויא נזירות:",
+                "<b>ר״ט אומר אין אחד מהם נזיר.</b> דסבר ר״ט אין נזירות אלא להפלאה, כלומר שיהא ברור וידוע לו בשעת נדרו שיהא נזיר, וכל הני לא היה ידוע לו בשעת נדרו שיהיה כדבריו. ואין הלכה כר״ט:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הרתיע לאחוריו.</b> זה שבא כנגדן חזר לאחוריו ולא נודע מי הוא:",
+                "<b>אינו נזיר.</b> אין אחד מהם נזיר, דלא מחית אינש נפשיה אספיקא ודעתו היה בשעת הנדר שאם לא יבא הדבר לידי בירור שלא יהיה בדבריו כלום:",
+                "<b>ר׳ שמעון אומר כו׳</b> רבי שמעון לטעמיה דאמר ספק נזירות להחמיר. ומה תקנתן שהרי אי אפשר להביא קרבן מספק, אלא צריכים להתנות כל אחד ולומר אם אינו כדבריו שיהא נזיר נדבה. ואין הלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ראה את הכוי.</b> ששה בני אדם שראו את הכוי, ואמר אחד מהן הריני נזיר אם זה חיה, ואמר השני הריני נזיר אם אינו חיה, ואמר השלישי הריני נזיר אם הוא בהמה, ואמר הרביעי הריני נזיר אם אינו בהמה, ואמר החמישי הריני נזיר אם הוא חיה ובהמה, ואמר הששי הריני נזיר אם אינו לא חיה ולא בהמה, ואתו ג׳ אחריני מעלמא ואמר חד מינייהו לאילו הששה הריני נזיר אם אחד מכם נזיר, ואמר השני הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר, ואמר השלישי הריני נזיר אם כולכם נזירים, כולן נזירים. הששה הראשונים והשלשה האחרונים. לב״ש הוו נזירים ודאי, דנזירות בטעות הוי נזירות, ובין אותו שנתקיימו דבריו ובין אותו שלא נתקיימו דבריו הוי נזיר. ולבית הלל הוי נזירות ספק, מפני שהכוי ספק בהמה ספק חיה ספק בריה בפני עצמה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלשה מינין אסורין בנזיר, הטומאה.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ו׳) על כל נפשות מת לא יבא:",
+                "<b>התגלחת.</b> דכתיב (שם) תער לא יעבור על ראשו:",
+                "<b>והיוצא מן הגפן.</b> דכתיב (שם) וענבים לחים ויבשים לא יאכל:",
+                "<b>כל היוצא מן הגפן.</b> כגון ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים מצטרפין לכזית ללקות עליהן:",
+                "<b>ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית.</b> וה״ה לשיעור שתיה בכזית. דכיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל, גמרינן מינה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית:",
+                "<b>משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין.</b> אבל משנה ראשונה איפכא שמעינן לה, דגמרינן אכילה משתייה, ושיעור שתייה בנזיר רביעית, דגמרינן שכר שכר ממקדש, ומה שיעור איסור שתייה ברביעית, אף שיעור איסור אכילה ברביעית:",
+                "<b>אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב.</b> דס״ל לר׳ עקיבא שיעור איסורי נזיר בין באכילה בין בשתיה בכזית, והיתר מצטרך לאיסור להשלים לכשיעור. ואין הלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיאכל שני חרצנים וזגן.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ד׳) מחרצנים ועד זג, ומיעוט חרצנים שנים ויש להם זג אחד. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, אלא האוכל מן החרצן והזג אינו לוקה עד שיאכל מהן כזית:",
+                "<b>רבי יוסי אומר שלא תטעה.</b> רבי יוסי היה נותן סימן שלא תטעה:",
+                "<b>זוג של בהמה.</b> שהחיצון קרוי זוג:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סתם נזירות שלשים יום.</b> אע״ג דתני לה לעיל, משום דבעי למיתני סיפא גילח או שגלחוהו ליסטים סותר שלשים יום, הדר תנא ליה הכא:",
+                "<b>סותר שלשים יום.</b> כלומר סותר עד שיהיה לו גידול שער של שלשים יום כשהוא מגלח תגלחת של מצוה:",
+                "<b>או שספסף כל שהוא.</b> שעקר והשיר אפילו שער אחד, חייב, דכתיב (במדבר ו׳:ה׳) תער לא יעבור, לרבות כל המעבירין:",
+                "<b>חופף.</b> מחכך בידו:",
+                "<b>ומפספס.</b> בצפרניו או בכלי, ובלבד שלא יתכוין להשיר, דדבר שאין מתכוין מותר:",
+                "<b>אבל לא סורק.</b> במסרק דהוי פסיק רישיה ואסור. אע״ג דהמשיר אפילו שער א׳ לוקה, מ״מ אינו סותר ל׳ יום עד שיגלח רוב שערו בתער או במספרים בצד עיקרו של שער:",
+                "<b>לא יחוף באדמה.</b> מין ממיני אדמה שהיא משרת השער דהא נמי הוי פסיק רישיה. והלכה כרבי ישמעאל:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שהיה שותה יין כל היום.</b> ולא התרו בו אלא אחת:",
+                "<b>אל תשתה אל תשתה.</b> שהתרו בו בין שתייה לשתייה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שהטומאה והתגלחת סותרים.</b> דכתיב בטומאה (שם), והימים הראשונים יפלו. ותגלחת סותרת שלשים דבעינן גדל פרע שער ראשו (שם) ואין גידול פרע פחות מל׳ יום:",
+                "<b>שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו.</b> כגון לשתות יין מצוה, דאמרינן מיין ושכר יזיר (שם) לאסור יין מצוה כיין הרשות:",
+                "<b>טומאה ותגלחת הותרו מכללן.</b> טומאה, למת מצוה, דכתיב (במדבר ו׳) לאביו ולאמו לא יטמא, לאביו הוא דאינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה. ותגלחת, לנזיר מצורע, דאתי עשה דוגלח את כל שערו (ויקרא י״ד) ודחי את לא תעשה דתער לא יעבור על ראשו (במדבר ו׳):\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מגלח בשביעי ומביא קרבן בשמיני.</b> כדכתיב (שם) וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו. וביום השמיני יביא שתי תורים וגו׳ וכבש לאשם:",
+                "<b>מה בין זה למצורע.</b> דכתיב בפרשת מצורע בתגלחת שניה (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וכו׳. וביום השמיני יקח וכו׳. וקיי״ל במצורע דאם גלח בשמיני מביא קרבן בתשיעי:",
+                "<b>אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו.</b> נזיר טהרתו תלויה בהזאת שלישי ושביעי וטבילה, הלכך כיון שטהר בשביעי אע״פ שלא גלח עד יום השמיני, מביא קרבנותיו בו ביום:",
+                "<b>אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו.</b> כדכתיב (שם) ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר כתיב ורחץ את בשרו במים, ואם טבל עד שלא גלח לא עלתה לו טבילה, הלכך אם גלח בח׳ אכתי צריך טבילה והערב שמש, הלכך אינו יכול להביא קרבנותיו עד תשיעי. והלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שחט את השלמים ומגלח עליהם.</b> דכתיב בנזיר (במדבר ו׳) וגלח את ראשו פתח אהל מועד, ומפרשינן לקרא הכי, וגלח את ראשו על זבח שכתוב בו פתח אהל מועד, דהיינו שלמים דכתיב בהו (ויקרא ג׳) ושחטו פתח אהל מועד:",
+                "<b>שחטאת קודמת בכל מקום.</b> לעולה ושלמים, ודין הוא שיגלח על הראשון. והלכה כרבי יהודה שמגלח על השלמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא פירש.</b> אע״ג דכל הקרבנות צריך שיקראו להם הבעלים שם, הכא לא צריך, דמכי אמר אלו לנזירותי הוי כאילו קרא שם לכל אחד ואחד, דכבשה אינה ראויה אלא לחטאת, וכבש לעולה, ואיל לשלמים:",
+                "<b>ומשלח תחת הדוד.</b> שמבשלים בו זבח השלמים:",
+                "<b>היה מגלח במדינה.</b> בירושלים. ואע״ג דכתיב פתח אהל מועד, לאו דוקא, אלא ללמד שאינו מגלח עד שיהיה פתח אהל מועד פתוח:",
+                "<b>לא היה משלח תחת הדוד.</b> דכתיב (במדבר ו׳:י״ח) ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש, מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה, יצא זה שמחוסר לקיחה והבאה ונתינה תחת הדוד:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> שבמקדש נוטל שער ומשלח תחת הדוד, בתגלחת טהרה:",
+                "<b>אבל בתגלחת טומאה.</b> אפילו גלח במקדש, אינו נוטל שער ומשלח תחת הדוד של אשם וחטאת העוף, דלא כתיב נתינת שער תחת הדוד אלא בנזיר טהור:",
+                "<b>הכל משלחין.</b> טהור במקדש ובמדינה, וטמא במקדש. חוץ מטמא שגלח במדינה, מפני ששערו נקבר. ופסק ההלכה, שאין משלח תחת הדוד אלא נזיר טהור שגלח פתח אהל מועד שנעשה כמצותו. ואם שילח תחת הדוד של חטאת, יצא. לא נאמר אשר תחת זבח השלמים, אלא למצוה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כר הותר הנזיר לשתות יין.</b> דכתיב (במדבר ו׳:כ׳) ואחר ישתה הנזיר יין, אחר המעשים כולם:",
+                "<b>ר״ש אומר כו׳</b> כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין, וכתיב התם (שם) אחר התגלחו את נזרו, מה להלן אחר מעשה יחידי, אף כאן אחר מעשה יחידי, הא למדת שכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים מותר לשתות יין ולהטמא למתים. וכן הלכה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונמצא פסול.</b> כגון שנשפך דמו, או יצא או נטמא:",
+                "<b>תגלחתו פסולה.</b> הואיל ונפסל הזבח שגלח עליו, הוה ליה כגלחוהו לסטים דאמרינן לעיל לרבי אליעזר סותר שבעה ימים ולרבנן סותר שלשים יום:",
+                "<b>וזבחיו לא עלו לו.</b> שאר הזבחים שהקריב אחר תגלחתו הפסולה, לא עלו לו, דכיון דצריך לסתור עד שיגדל שערו, הוי כאילו הקריבן קודם זמנם:",
+                "<b>על החטאת שלא לשמה.</b> היינו על הזבח ונמצא פסול, דחטאת שלא לשמה פסולה. ואיידי דבעי למתני על העולה ועל השלמים פלוגתא דרבי שמעון ורבנן, תנא נמי על החטאת:",
+                "<b>על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו׳ תגלחתו פסולה.</b> דהואיל ולא עלו לשם חובת שלמי נזיר ועולת נזיר, הוי ליה כמגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה. ורבי שמעון סבר דאם גלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>אם גלח על שלשתן.</b> אחר שהקריבו שלשתן:",
+                "<b>ונמצא אחד מהן כשר.</b> והשאר פסולים:",
+                "<b>תגלחתו בשרה.</b> לדברי הכל. דהא תנן ואם גלח על אחד משלשתן יצא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א אומר סותר את הכל.</b> לא כל הימים קאמר, אלא סותר כל הקרבנות. ור״א לטעמיה דאמר שלא הותר הנזיר לשתות יין אלא אחר כל המעשים כולם, אחר הבאת כל הקרבנות, וכשנטמא קודם שהקריב כולם, הוי כאילו נטמא שחרית קודם שהקריב שום אחד מהם, והוי הקרבן שהקריב כאילו הביאו תוך מלאת:",
+                "<b>וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר.</b> פירוש, לכשיטהר. ואותו הזבח שהביא בטהרה לא יחזור ויביאנו. רבנן לטעמייהו דאמרי אחר מעשה יחידי מותר לשתות יין ומותר לגלח. הלכך קודם שנטמא היה ראוי לתגלחת ולא יסתור אותו זבח, אבל שאר הזבחים שהקריב משנטמא, ודאי סותר, דקרא קפיד שיהו קרבנות נזיר כולן בטהרה:",
+                "<b>מרים התרמודית.</b> מתרמוד היתה. והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כהן גדול ונזיר אינן מיטמאין לקרוביהן.</b> כדכתיב בפרשת אמור ובפרשת נשא:",
+                "<b>היו מהלכים בדרך.</b> לאו דוקא בכהן גדול פליגי, דהוא הדין בכהן הדיוט נמי פליגי, דחד טעמא הוא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>על המת.</b> אע״פ שאינו שלם אלא שיש בו רוב בנין שהם ב׳ שוקים וירך אחד, או רוב מנין האברים שהם קכ״ה אברים, אפילו אין בהם רובע קב מטמא באהל, ונזיר מגלח עליו. ואם אין במת לא רוב מנין ולא רוב בנין, אין הנזיר מגלח על אהלו עד שיהא בעצמות חצי קב:",
+                "<b>ועל כזית נצל.</b> מוהל היוצא מן המת כמין ליחה היוצאת מעיפוש הבשר:",
+                "<b>מלא תרוד רקב.</b> מלא כף מעפר רקבון של מת. ואין הרקבון מטמא אלא כשנקבר המת ערום בארון של שיש וכיוצא בו שאין שם רקבון אחר אלא מגופו של מת, ונקבר המת כולו שלם שלא נחסר ממנו אבר:",
+                "<b>תרוד.</b> כף גדולה שמחזקת מלא חפנים:",
+                "<b>על השדרה.</b> אפילו אין בה בשר כלל:",
+                "<b>וכן על עצם הגולגולת.</b> של הראש, אפילו אין בה בשר:",
+                "<b>ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי.</b> כל שאילו היה האבר מחובר באדם חי היה יכול להעלות ארוכה ע״י אותו בשר הוא נקרא כראוי. והוא פחות מכזית:",
+                "<b>ועל חצי קב עצמות.</b> ואע״ג דרובע קב עצמות מטמא באהל, הלכה למשה מסיני שאין הנזיר מגלח אלא על חצי קב, וכן על חצי לוג דם. ואע״ג דרובע דם מטמא באהל, אין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג:",
+                "<b>ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו.</b> אבל על אהלו לא, שאין עצם כשעורה מטמא באהל:",
+                "<b>וסותר את הקודמים.</b> כדכתיב (במדבר ו׳:י״ב) והימים הראשונים יפלו:",
+                "<b>עד שיטהר.</b> שיטבול ויעריב שמשו אחר שיזה שלישי ושביעי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל הסככות.</b> אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר ואין ידוע אם עבר תחת הענף המאהיל על המת:",
+                "<b>והפרעות.</b> אבנים או עצים בולטים מן הכותל וטומאה תחת אחד מהם:",
+                "<b>ובית הפרס.</b> שדה שנחרש בה קבר עושה בית הפרס מאה אמה, שכך שיערו שהמחרישה מוליכה את העצם:",
+                "<b>וארץ העמים.</b> שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים:",
+                "<b>גולל.</b> כסוי הארון:",
+                "<b>דופק.</b> הארון עצמו שהכסוי דופק עליו:",
+                "<b>ורביעית דם.</b> אפילו על משאו ומגעו אין הנזיר מגלח:",
+                "<b>ואהל ורובע עצמות.</b> אם האהיל על רובע קב של עצמות המת, אינו מגלח, עד שיאהיל על חצי קב. אבל על מגע ומשא של רובע עצמות, מגלח, ואפילו הם נמוקים ולא נשאר בהם עצם כשעורה שלם:",
+                "<b>וכלים הנוגעים במת, שהם מטמאים כמת עצמו.</b> והנוגע בהם טמא טומאת שבעה:",
+                "<b>וימי גמרו.</b> ימי חלוטו של מצורע:",
+                "<b>וימי ספרו.</b> לאחר שנטהר מצרעתו, דכתיב (ויקרא י״ד:ח׳) וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים:",
+                "<b>על אלו אין הנזיר מגלח.</b> על כל הנך דמתניתין:",
+                "<b>ומזה בשלישי ושביעי.</b> הא לא קאי אימי ספרו ואימי גמרו, דלא שייך בהו הזאה ג׳ וז׳:",
+                "<b>ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד.</b> כל אלה שאמרנו, אינן עולין לימי הנזירות ואין סותרין, אלא אחר שיזה ג׳ וז׳ ויטהר אם נטמא בטומאת מת, ואחר שישלים ימי גמרו וימי ספרו אם נצטרע, משלים נזירתו על מנין הימים שמנה קודם שנטמא, ואינו מביא קרבן טומאה:",
+                "<b>באמת אמרו ימי הזב והזבה.</b> כל ימי טומאתם וימי ספירתם שבעה נקיים:",
+                "<b>וימי הסגרו של מצורע.</b> שנאמר בו (שם ט״ז) והסגיר את הנגע שבעת ימים, עולין למנין ימי הנזירות, וא״צ לומר שאין סותרין את הקודמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליה על ביאת מקדש.</b> אם נטמא באותה טומאה ונכנס למקדש, או אכל קדשים קודם שטהר מטומאתו, חייבין עליה כרת אם היה מזיד, או קרבן עולה ויורד אם היה שוגג:",
+                "<b>לא תהא זו קלה מן השרץ.</b> דחייבין עליה על ביאת מקדש, כדכתיב בויקרא {ח׳} או בנבלת שרץ טמא. ומילתא דר״מ ליתא, שהרי מגע ומשא של עצם כשעורה שהוא קל שאינו מטמא באהל, הנזיר מגלח עליה כדתנן במתניתין, ורביעית דם שהיא חמורה שמטמא באהל אין הנזיר מגלח עליה:",
+                "<b>אין דנין כאן ק״ו.</b> שאין דנין ק״ו על דבר שהוא הלכה למשה מסיני, שעצם כשעורה אינו כתוב בתורה אלא הלכה היא, ואין דנין ק״ו מהלכה. והן הן דברי ר״א הן הן דברי ר׳ יהושע שאמר אלא כך אמרו הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שני נזירים שאמר להם אחד כו׳</b> והם שותקים, דאם הם מכחישין אינו נאמן, דעד אחד במקום שמכחישין אותו אינו נאמן. ומתניתין איירי כגון שזה העד לא היה עמהם, אלא אמר ראיתי מרחוק טומאה שנזרקה ביניכם, שאם היה העד אצלם במקומם הויא לה ספק טומאה ברה״ר, וספק טומאה בר״ה ספיקו טהור, דכל ספק טומאה מסוטה ילפינן לה דכתיב בה (במדבר ה׳:י״ג) ונסתרה והיא נטמאה, ואינן אלא היא והבועל, וספיקה טמא. וכל זמן שהם יותר משנים אפילו בתוך הבית ספיקו טהור, דהויא לה כספק טומאה ברה״ר, לכך צ״ל שלא היה העד בשעת ספק טומאה אצלם במקומם:",
+                "<b>וסופרים ל׳ יום.</b> וכגון ששניהם נדרו נזירות ביחד ונדרו סתם נזירות. וה״ה אם נדרו שניהם ביחד ופירשו נזירותם לזמן קצוב, שלאחר שהביאו קרבן טומאה וקרבן טהרה חוזרים ומונים הזמן הקצוב לנזירותם, ומפרישין קרבן טהרה:",
+                "<b>וקרבן טומאה ספק.</b> חטאת העוף הבא על הטומאה, ספק ואינה נאכלת:",
+                "<b>אלא מביא חטאת עוף.</b> לספק טומאות נזירות. ואשם אינו מביא, כרבנן דאמרי לעיל הביא חטאתו ולא הביא אשמו מונה:",
+                "<b>נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים.</b> אם נזיר טהור הוא. דעולה ראשונה היתה חובה ועתה הוא מקריב חטאת ושלמים:",
+                "<b>אבל הודו חכמים לבן זומא.</b> ולא חששו על שמקריב קרבנותיו לחצאים. והלכה כבן זומא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק.</b> ספק אם נטמא במת וספק אם הוא מצורע מוחלט:",
+                "<b>אוכל בקדשים אחר ששים יום.</b> אבל קודם לכן לא, דספק מצורע הוא ועד שיביא כפרתו אסור לאכול בקדשים. אבל משום ספק נזיר טמא לא מתסר לאכול בקדשים, דלא מקרי מחוסר כפרה שאסור לאכול בקדשים אלא מי שטומאה יוצאה עליו מגופו. כיצד, נזר שלשים יום. וביום הראשון אירע לו ספק טומאת מת וספק צרעת, מזה ושונה וטובל ונטהר מטומאת מת כאילו בא לגלח כדין נזיר טמא או כדין מצורע שנתרפא, ואינו יכול לגלח עד שלשים יום מיום שנזר, שמא נזיר טהור הוא ואסור לגלח עד מלאת ימי נזרו ועד שיביא קרבנותיו, ולאחר שלשים יום מגלח, ספק תגלחת מצורע ספק תגלחת טומאה של נזיר וספק תגלחת טהרה. ומביא שתי ציפורים כדין תגלחת חלוטו של מצורע, וחטאת העוף הבאה על הספק משום ספק נזיר טמא, ועולת בהמה משום ספק נזיר טהור. ואע״פ שאינו מביא שאר קרבנות של תגלחת טהרה, הא אמרינן אם גלח על אחת משלשתן יצא. ומתנה עליה שאם אינו נזיר טהור שתהא עולת נדבה. ודין מצורע מוחלט שצריך שני תגלחות, אחת לאחר גמר חלוטו כשנרפא מצרעתו, ואחת לאחר ימי ספרו לאחר שספר שבעה מן התגלחת הראשונה, כדכתיב (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו, וזה שהוא ספק נזיר אינו יכול לגלח, הלכך צריך להמתין ל׳ יום של ספק נזירות טהרה ומגלח תגלחת של ספק ימי ספרו של מצורע וספק נזירות טהרה, ומביא עולת בהמה של ספק נזירות כדי לגלח על הקרבנות ומתנה עליה, ולמחרת יום תגלחתו מביא קרבן מצורע כדי להתירו בקדשים. ומביא חטאת עוף, שחטאת בהמה אינה באה על הספק. ואינו מביא אשם, שהאשם אינו מעכב מלאכול בקדשים. ונמצא שלאחר ס׳ יום אוכל בקדשים שאז מביא כפרתו על ספק חלוטו. ועדיין הוא אסור לשתות יין וליטמא למתים דשמא מוחלט היה, ותגלחת מצורע אינו עולה לא לתגלחת נזיר טהור ולא לתגלחת נזיר טמא, וטעון עוד שתי תגלחות, אחד לנזיר טמא ואחת לנזיר טהור, ואם מצורע מוחלט היה, כל מה שמנה לימי נזירתו אין עולין לו, שימי חלוטו וימי ספירו אין עולין לו, וצריך למנות עוד ל׳ יום ולאחר ל׳ יום מגלח ספק נזיר טמא ספק נזיר טהור, ומביא חטאת העוף בספק נזיר טמא. ועולת בהמה בספק נזיר טהור כדי לגלח על הקרבן, ומתנה עליה. ועדיין אסור לשתות יין וליטמא למתים, דשמא מצורע מוחלט היה, ולפיכך השתי תגלחות הראשונות לא עלו לו לשם נזירות, לא של טומאה ולא של טהרה, ושמא נזיר טמא היה ותגלחת השלישית תגלחת של טומאה היא, לפיכך צריך למנות עוד שלשים יום של נזירות טהרה, ומביא קרבן נזיר טהור, ומתנה, ואח״כ מותר לשתות יין ולהטמא למתים. וכן אם נדר נזירות שנה ואירע לו בראש שנתו ספק טומאת מת וספק צרעת, מונה שנה ומגלח תגלחת של ספק טומאה וספק טהרה וספק צרעת, ומונה שנה שניה ומגלח ומביא כפרתו ואוכל בקדשים, ומונה עוד ב׳ שנים קודם שישתה יין ויטמא למתים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הגוים אין להם נזירות.</b> אף על גב דגוים מקריבין נדרים ונדבות כישראל, אם נדר בנזיר אין עליו תורת נזירות ומותר לשתות יין וליטמא למתים, דכתיב בריש פרשת נזיר (במדבר ו׳) דבר אל בני ישראל, בני ישראל נודרים בנזיר ואין גוים נודרים בנזיר:",
+                "<b>שהוא כופה את עבדו.</b> כופהו לשתות יין ולהטמא למתים בעל כרחו:",
+                "<b>ואינו כופה את אשתו.</b> בעל כרחה. ובשאר נדרים שיש בהם עינוי נפש או בטול מלאכה, אין הרב צריך לכוף את העבד אלא הם בטלים מאליהם, דכתיב (שם ל׳) לאסור אסר על נפשו, מי שנפשו קנויה לו, יצא עבד שאין נפשו קנויה לו. וכן השבועות כולם שנשבע העבד בין שיש בהם עינוי נפש בין שאין בהם עינוי נפש, אין רבו צריך לכופו, שמאליהם בטלים, שהרי אין לו רשות לעצמו. אבל נדרים שאין בהם עינוי נפש ואין בהם ביטול מלאכה לרבו, חייב העבד לקיימם ואין רבו יכול לכופו עליהם לבטלם:",
+                "<b>מיפר נדרי אשתו ואינו מיפר נדרי עבדו.</b> שאם נתרצה בנדר שנדרה אשתו אחר שהפר לה ורוצה שתקיימנו אינה חייבת לקיימו אחר שהפר לה פעם א׳. ואם כפה את עבדו לעבור על נדרו ורצה אח״כ בקיומו חייב העבד לקיימו:",
+                "<b>הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו.</b> לאו דוקא הפר אלא אם כפה את עבדו לשתות יין ולהטמא למתים ואח״כ יצא העבד לחירות, חייב העבד להשלים נזירותו אחר שיצא לחירות. ורמב״ם פירש הפר לעבדו יצא לחירות, שהאומר לעבדו מופר לך, פקע זכות האדון ממנו ויצא העבד לחירות בשביל כן וצריך שישלים נזירותו. ולבי מהסס בפי׳ זה:",
+                "<b>עבר מכנגד פניו.</b> שברח מרבו אחר שנדר בנזיר:",
+                "<b>ר״מ אומר לא ישתה.</b> יין כדי שיצטער וישוב לרבו שיכפהו לעבור על נדרו ויהיה מותר לשתות יין:",
+                "<b>ור׳ יוסי אומר ישתה.</b> שלא יחלה וימות. שהרי עתיד הוא לשוב לרבו שיבקש רבו אחריו ויחזירנו, ונמצא כאילו הוא ברשות רבו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שגלח.</b> שהביא קרבנותיו וגילח עליהן ואח״כ נודע לו שנטמא בימי נזירותו:",
+                "<b>אם טומאה ידועה.</b> טומאה שאפשר שהיתה ידועה, כגון שאינה קבר התהום:",
+                "<b>סותר.</b> וחוזר ומונה נזירות אחרת:",
+                "<b>ואם טומאת התהום אינו סותר.</b> אם נודע לו שבמקום שעבר היתה טומאת התהום והיא טומאה שאין אחד מכירה אפילו בסוף העולם, אע״פ שודאי טמא היה אינו סותר, דהלכה היא כך בנזיר:",
+                "<b>אם עד שלא גלח.</b> תגלחת טהרה, אע״פ שכבר הביא קרבנותיו. הואיל ונודע לו קודם הגילוח:",
+                "<b>בין כך ובין כך.</b> בין טומאה ידועה בין טומאת התהום, סותר. דהא דגמירי דטומאת התהום אינה סותרת, היינו דוקא אחר גלוח של טהרה:",
+                "<b>כיצד.</b> דין טומאת התהום:",
+                "<b>ירד לטבול במערה.</b> שהיה טמא טומאת שרץ או טומאה אחרת כיוצא בה שאינה של מת, וירד לטבול מטומאתו, ונמצא כזית מן המת צף על פני המים ספק נטמא בו או לא נטמא, טמא. והא דקיימא לן ספק טומאה צפה על פני המים טהור, הני מילי בטומאת שרץ, אבל בטומאת מת, טמא. ואם נודע לו ספק זה אף אחר שגלח, טמא, דהיינו טומאה ידועה, הואיל והיתה במקום שאפשר שיראוה בני אדם. והאי דנקט ירד לטבול, רבותא קמ״ל, דאע״ג דהטובל מטומאה לטהרה נזהר מכל דבר המטמא, אפ״ה טמא:",
+                "<b>נמצא משוקע בקרקע המערה.</b> במקום שטבל ובודאי נטמא. אם נודע לו אחר שגלח, טהור ואינו סותר, דהיינו טומאת התהום, שהיתה במקום שלא היתה ידועה לשום אדם:",
+                "<b>ירד להקר טהור.</b> אע״פ שירד להקר ולהצטנן ולא ירד לטבול כדי שיהיה נזהר מטומאה, אפ״ה טהור אם לא היה טמא מת. אבל אם ירד ליטהר מטומאת מת וטבל במערה שהיה המת משוקע בה והשלים נזירותו, או טמא מת שטבל ואח״כ קבל עליו נזירות, טמא וסותר, שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> כלומר טעם ועיקר יש לדבר לומר דלא גמירי הלכתא לטומאת התהום שהיא טהורה בנזיר אלא כשהיה הנזיר בחזקת טהור ולא כשהיה בחזקת טמא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>המוצא מת מתחלה.</b> שלא היה ידוע שהיה שם קבר. והיינו דאמרינן בגמרא המוצא ולא שהיה מצוי. ועוד דייקינן מלישנא דמתניתין מת ולא שהיה הרוג:",
+                "<b>מושכב.</b> ולא שהיה יושב:",
+                "<b>כדרכו.</b> ולא שהיה ראשו מונח בין ירכותיו. דכל הני חיישינן להו שמא גוים הם, שאין דרכן של ישראל לקבור מתיהן כך:",
+                "<b>נוטלו ואת תפושתו.</b> מותר לפנותו משם ולקברו במקום אחר, וצריך שיטול מן העפר של הקבר עמו כדי תפישה, שהוא כל העפר תיחוח שתחתיו. וחופר בקרקע בתולה ג׳ אצבעות. דכתיב (בראשית מ״ז:ל׳) ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם, שאין צריך לומר ממצרים, אלא הכי קאמר מעפר של מצרים טול עמי:",
+                "<b>מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד׳ אמות עד שמונה.</b> כלומר מקבר ראשון עד שלישי אין פחות מארבע אמות ולא יותר משמונה:",
+                "<b>הרי זה שכונת קברות.</b> וניכר שלשם קבורה נתנום שם ואסור לפנותם. ואפילו מת אחד אם ניכר שלשם קבורה נתון שם אסור לפנותו. אלא שבאחד או בשנים אנו תולין שלא נקברו שם אלא לפי שעה והיה דעתם לפנותם. אבל בג׳ מוכח שזה מקום מיוחד לקברות. ואורך המערה דרכה להיות ששה ורחבה ארבעה ואלכסונה עודף שתי אמות דהיינו שמונה. להכי תנן מארבע עד שמונה. כמלוא מטה וקובריה לא גרסינן לה הכא:",
+                "<b>ובודק הימנו ולהלן עשרים אמה.</b> שהמערה ארבע אמות על שש, והחצר שהמערות פתוחין לו מכאן ומכאן שש על שש, דהכי סבירא להו לרבנן בפרק המוכר פירות (בבא בתרא קב:), נמצא אורך שתי מערות וחצר שביניהן י״ח אמות. ולפי שפעמים בודק מערה אחת באלכסונה והאלכסון של מערה אחת עודף ב' אמות בקירוב, נמצאו כ' אמות, שמונה דמערה ראשונה באלכסונה, ושש דחצר שבין שתי המערות ושש דמערה שניה. דחד אלכסון אמרינן, תרי אלכסוני לא אמרינן, והיינו דקתני עשרים. ועוד צריך לבדוק מלמעלה ומלמטה כ' אמה, דהיינו ארבעים אמה, דשמא זו היא מערה שבמזרח החצר ויש עדיין אחרת כנגדה במערב החצר. אי נמי, זו היא שבמערב החצר ויש עדיין אחרת במזרח החצר:",
+                "<b>מצא אחד בסוף עשרים בודק הימנו ולהלן כ׳ אמה.</b> דמי יימר דמבית הקברות הויא ההיא מערה, שמא קבר אחר הוא וחצר אחרת של אדם אחר וצריך לעשות גם לשם כל בדיקות דלעיל דכמו שיש שם קבר כמו כן יש אחרים:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> שזו השדה עשויה לקברים והיו בה גם מערות אחרות. ומשום רגלים לדבר תני כל הני משניות הכא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כל ספק נגעים בתחלה טהור.</b> כגון שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע, ובסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע, ואין ידוע באיזה מהן פשה, שניהן טהורין, ואע״ג דודאי א׳ מהן טמא:",
+                "<b>משנזקק לטומאה ספיקו טמא.</b> כגון שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע, ובסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד, חזרו להיות כסלע. אע״פ שהאחד מהם ודאי טהור שכבר הלך הפשיון, שניהם טמאים, כיון שנזקקו לטומאה. עד שיחזרו לכגריס:",
+                "<b>בשבעה דרכים בודקין את הזב.</b> שאם ראה מחמת אונס, טהור, דדרשינן זב מבשרו, ולא מחמת אנסו:",
+                "<b>עד שלא נזקק לטומאה.</b> דהיינו כשרואה ראיה שניה שבה נעשה זב גמור לטמא משכב ומושב. אבל ראיה ראשונה מטמאה באונס טומאת ערב כדין בעל קרי, ומצטרפת עם השניה אפילו היתה באונס:",
+                "<b>במאכל.</b> אם אכל דברים המביאים לידי זיבה, כגון בשר שמן חלב וגבינה ביצים יין ישן:",
+                "<b>ובמשתה.</b> ברבוי שתיה:",
+                "<b>במשא.</b> כבד שנשא:",
+                "<b>במראה.</b> ראה אשה אפילו לא הרהר:",
+                "<b>ובהרהור.</b> אע״פ שלא ראה. אם אירע לו אחד מאלו השבעה קודם שראה ראיה שניה, אינו נעשה זב, והטפה אינה מטמאה במשא:",
+                "<b>משנזקק לטומאה.</b> שראה ראיה שניה שלא באונס:",
+                "<b>אין בודקין אותו.</b> ואף אם ראה שלישית באונס נעשה זב לקרבן:",
+                "<b>וספיקו ושכבת זרעו טמאים.</b> ספיקו מחמת שכבת זרעו. כגון אם ראה שכבת זרע תחלה וטיפת זיבה הבאה אחר כך אינה מטמאה שהרואה קרי אינו מיטמא בזיבה מעת לעת. ועד שלא נזקק לטומאה הקרי מטהר את הזיבה משום דהוי אונס. ולאחר שנזקק לטומאה אין הקרי מטהר את הזיבה שאין תולין שמחמת הקרי באה הזיבה:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> שאין אותה ראיה מחמת אונס כיון שכבר נעשה זב:",
+                "<b>ר״נ פוטר שרגלים לדבר.</b> שלא מחמת מכה מת, כיון שהקל ממה שהיה. ואין הלכה כרבי נחמיה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר היה שמואל.</b> והאומר הריני כשמואל, או כבן אלקנה, או כמי ששיסף אגג בגלגל הוי נזיר לדברי ר׳ נהוראי. וכן הלכה:",
+                "<b>אין מורא אלא של בשר ודם.</b> שלא תהא מרות ואימת אדם עליו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..fed40adeb629ec17bd99abd6839d080d8b1a8ae1
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nazir/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,408 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nazir",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Nazir",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל כנויי נזירות.</b> דבר שאינו עיקרו של שם מקרי כינוי. כמו המכנה שם לחברו (ב״מ נח:):",
+                "<b>האומר אהא.</b> לאו כינוי הוא, אלא יד מקרי, כמו בית יד שהכלי נאחז בו כך הנדר נתפס בלשון זה. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, כל כינויי נזירות כנזירות וכל ידות נזירות כנזירות, אלו הן ידות נזירות האומר אהא, אהא נוה. ואלו הן כנויי נזירות נזיק נזיח פזיח:",
+                "<b>האומר אהא.</b> שראה נזיר עובר לפניו ואמר אהא, אע״פ שלא אמר אהא כזה, אם נתכוין להיות נזיר כמותו הרי זה נזיר, ואע״פ שלא הוציא בפיו כזה:",
+                "<b>אהא נוה.</b> שהיה תופס בשערו ואמר אהא נוה, משמע אהיה נאה בגדול שער זה. ואם נתכוין לשם כך הרי זה נזיר ואע״פ שלא פירש, שאלו וכיוצא בהם ידות לנזירות הם והוו כנזירות:",
+                "<b>נזיק נזיח פזיח.</b> לשונות של גוים הם שקורין כך לנזיר, ולשונם קרוב ללשון של ישראל. ומקרו כנויי נזירות:",
+                "<b>הריני כזה.</b> ורומז לנזיר שכנגדו:",
+                "<b>הריני מסלסל הריני מכלכל הרי עלי לשלח פרע.</b> וכלהו דוקא כשתופס בשערו ודעתו לנזירות:",
+                "<b>מסלסל.</b> מחליק בשער:",
+                "<b>מכלכל.</b> מגדל שער. ודוגמתו, משתכלכל העטרה [נדה נב:], משיגדל שער הערוה:",
+                "<b>הרי עלי צפרים.</b> שתי תורים או שני בני יונה, והם קרבן נזיר שנטמא. וכגון שנזיר עובר לפניו:",
+                "<b>רבי מאיר אומר נזיר.</b> הואיל ונזיר עובר לפניו וצפרים קרבן נזיר שנטמא הם, מוכיחין הדברים דהרי עלי צפרים לנזירות קאמר:",
+                "<b>וחכמים אומרים אינו נזיר.</b> והלכה כחכמים, שאינו נזיר אבל מביא צפרים לשלם נדרו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים וכו׳</b> אם הזכיר אחד מכל אלו, הרי זה נזיר כאילו אמר הריני נזיר סתם. ומשום דבעי למתנא סיפא דנזיר עולם ונזיר שמשון אין כל דקדוקי נזירות עליהם, תנא הכא כל דקדוקי נזירות עליו:",
+                "<b>מה בין נזיר עולם וכו׳</b> מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם נדר להיות נזיר עולם הרי זה נזיר עולם. ומה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער מי״ב חדש לי״ב חדש דילפינן מאבשלוס שהיה נזיר עולם וכתיב ביה (שמואל ב י״ד:כ״ו) ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו וכתיב התם (ויקרא כ״ה:כ״ט) ימים תהיה גאולתו:",
+                "<b>ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה.</b> ואפילו לכתחלה מותר ליטמא דשמשון היה מטמא למתים והכי גמירי לה והאי דקתני אם נטמא דמשמע דיעבד אין לכתחלה לא משום דתנא רישא גבי נזיר עולם ואם נטמא תנא סיפא נמי גבי נזיר שמשון ואם נטמא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סתם נזירות שלשים יום.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ה׳) קדוש יהיה. יהי״ה בגימטריא שלשים מכאן סמכו לומר שאין נזירות פחות מל׳ יום:",
+                "<b>הריני נזיר אחת גדולה.</b> בין שאמר הריני נזיר נזירות אחת גדולה, בין שאמר הריני נזיר אחת קטנה, ובין שאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוך העולם. נוהג נזירות שלשים יום. ומכאן ועד סוף העולם דקאמר הכי משמע ארוכה עלי זאת הנזירות כאילו היא מכאן ועד סוף העולם: ה״ג הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים. וה״פ אמר הריני נזיר ויום אחד כיון שאמר הריני נזיר קבל עליו נזירות אחת וכי אמר תו ויום אחד הרי יש כאן נזירות אחרת, דאין נזירות פחות משלשים יום. וכן נמי כי אמר הריני נזיר ושעה אחת והריני נזיר אחת ומחצה, יש כאן שתי נזירות שא״א להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות שלא יהיה נזיר ל׳ יום ומש״ה הרי זה נזיר שתים ומגלח לסוף ל׳ ונוהג נזירות אחרת: הריני נזיר ל׳ יום ושעה אחת, הרי זה נזיר ל׳ ואחד יום שאין נזירות לשעות. שנאמר (שם) ימי נזרו, והרי הוא כאילו אמר ל׳ ואחד יום ז׳. ולא אמרינן דשעה אחת דאמר הויא נזירות בפני עצמה, הואיל ויש לצרפה עם מנין שלשים שהזכיר תחלה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכו׳ ה״ז נזיר עולם.</b> ולא נזיר עולם ממש, דאילו נזיר עולם מגלח אחד לשנים עשר חודש וזה מגלח א׳ לל׳ יום. הואיל ותלה נזירותו בדברים חלוקים, הוי כאילו נדר במנין נזיריותיו כמנין שער ראשו ועפר הארץ, משא״כ בנזיר עולם שלא חלק נזיריות ש. לו אלא נעשה הכל נזירות אחת:",
+                "<b>רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום.</b> דכיון דאמר הריני נזיר, הכל נזירות אחת היא ואינו מגלח אלא לשנים עשר חדש כנזיר עולם. ואיזהו מגלח לשלשים יום, האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי, דאז מוכיח דנזיריות מופסקות קבל עליו כמנין שער ראשו. ואין הלכה כרבי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אם אמר אחת גדולה נדרתי.</b> נזירות אחת קבלתי ונראית לי גדולה כמלא הבית, נזיר ל׳ יום:",
+                "<b>ואם אמר סתם נדרתי.</b> ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים לשוני, הרי זה נזיר כל ימיו ומגלח כל י״ב חדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני.</b> והחזיק בדרך כדי ללכת לאותו מקום. אבל אם לא החזיק ללכת לאותו מקום, נעשה כאומר מכאן ועד סוף העולם והוי נזיר ל׳ יום, בין שהיה המקום קרוב בין שהיה רחוק ואפילו מהלך כמה שנים, שלא נתכוין אלא לנזירות אחת גדולה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מונה נזירות כמנין ימות השנה.</b> שס״ה נזירות כמנין ימות החמה:",
+                "<b>אמר רבי יהודה מעשה היה כיון שהשלים מת.</b> ר׳ יהודה שמעיה לרבי דאפליג אתנא קמא ואמר שהאומר הריני נזיר כמנין ימות החמה הוי נזיר עולם. והביא מעשה להוכיח שאינו נזיר עולם, דמעשה היה וכיון שהשלים מת, ובנזיר עולם לא שייך השלמה, אלא ודאי מונה נזיריות. וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה ב״ש אומרים נזיר: דסבירא להו לב״ש אין אדם מוציא דבריו לבטלה, וכי אמר הריני נזיר אדעתא דליהוי נזיר קאמר, וכי הדר אמר מן הגרוגרות ומן הדבילה, מיהדר הוא דבעי הדר ביה, ואפילו בתוך כדי דבור לא מצי הדר ביה, דסבירא להו הקדש בטעות שמיה הקדש ולא שייך ביה שאלה ולא חזרה, והוא הדין בנזיר דכתיב ביה (במדבר ו׳) קדוש יהיה, הלכך הוי נזיר.</b> וב״ה סברי הואיל ולא נדר כדרך הנודרים לא הוי נזיר, שאין נזירות מן הגרוגרות ומן הדבילה: אמר רבי יהודה אף כשאמרו בית שמאי לא אמרו אלא באומר הרי הן עלי קרבן. דלא נחלקו בית שמאי ובית הלל לענין נזירות דלא הוי נזיר. לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שיהיו הגרוגרות עלי קרבן. ב״ש סברי דהוי נדור מן הגרוגרות, וב״ה סברי דלא הוי נדור:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני.</b> מי שהיתה פרתו רבוצה ואינה רוצה לעמוד, ואמר, פרה זו סבורה שלא תעמוד ואומרת בלבה הריני נזירה אם עומדת אני, ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תעמוד. וכן דלת נעולה שאינה יכולה להפתח, ואמר, סבורה דלת זו שלא אפתחנה ואומרת הריני נזירה אם נפתחת אני, ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תפתח. ואח״כ עמדה פרה זו מאליה או שהעמידוה אחרים ולא העמידה הוא, וכן הדלת נפתחה מאליה או בא אחר ופתחה ולא פתחה הוא:",
+                "<b>בית שמאי אומרים הרי זה נזיר.</b> דאזלי לטעמייהו דאמרי בנודר מן הגרוגרות ומן הדבילה שהוא נזיר אע״פ שאין נזירות מן הגרוגרות ומן הדבילה, הכי נמי אף ע״פ שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת הרי זה נזיר. ואע״פ שעמדה הבהמה ונפתחה הדלת לא היתה דעתו אלא שיעמידנה או יפתחנה הוא בעצמו:",
+                "<b>וב״ה אומרים.</b> לדבריהם דב״ש. לדידן אפילו אם לא עמדה כלל לא הוי נזיר, מפני שנדר שלא כדרך הנודרים, שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת, אלא לדידכו דאמריתו שאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר הריני נזיר אדעתא דלהוי נזיר קאמר, אודו לן מיהת היכא דעמדה מאיליה או אחרים העמידוה דלא הוי נזיר, שהרי הוא לא אמר אלא אם לא תעמוד והרי עמדה:",
+                "<b>א״ר יהודה וכו׳</b> לא נחלקו ב״ש על ב״ה לענין נזירות דלא הוי נזיר. לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שתהיה בהמה זו קרבן בשעה שאמרתי שאהיה נזיר ממנה אם לא תעמוד. דב״ש סברי הואיל ולא העמידה הוא הויא קרבן, וב״ה סברי הואיל ועמדה אינה קרבן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה באשה אחת וכו׳</b> מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אם היה שכור ואמר הריני נזיר ממנו, אינו נזיר, שלא היה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד, וכי היכי דלא לייתי ליה כוס אחרינא אמר הריני נזיר. ומעשה נמי באשה אחת שכורה וכו׳:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה נזיר ואסור בכולם.</b> ובהא כ״ע מודו, מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:",
+                "<b>אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור.</b> דיין ותגלחת וטומאה האסורים בנזיר, הנוזר מאחד מהן נזיר בכולן:",
+                "<b>ורבי שמעון מתיר.</b> דסבר אינו נזיר עד שיזור בכולן:",
+                "<b>או מפני שאני קובר מתים הרי זה מותר.</b> דהוי נדרי אונסים, והוא אחד מארבעה נדרים שהתירו חכמים:",
+                "<b>ורבי שמעון אוסר.</b> דסבר ארבעה נדרים שהתירו חכמים צריכים שאלה לחכם. ואין הלכה כר״ש בהני תרי בבי דמתניתין:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ועלי לגלח נזיר.</b> קיבל עליו נזירות, ועוד קיבל עליו להביא קרבנות על נזיר אחר, ובא חבירו גם הוא ואמר כן:",
+                "<b>אם היו פקחים.</b> כל אחד פוטר את חבירו בקרבנותיו, ואע״פ שבשעה שנדר הראשון לגלח נזיר אכתי לא הוי השני נזיר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>[זה מגלח נזיר שלם] וזה מגלח נזיר שלם דברי ר״מ.</b> ר״מ לטעמיה דסבר תפוס לשון ראשון, וכי אמר הרי עלי לגלח, תגלחת שלימה קאמר, וכי הדר קאמר חצי נזיר, לאו כל כמיניה למיהדר ביה אפילו תוך כדי דבור. ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא, והוי כאומר חצי קרבנות של נזיר עלי, שאינו חייב אלא חצי קרבנות של נזיר. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונולד לו בן הרי זה נזיר.</b> דבלשון בני אדם לא מיקרי בן אלא זכר, ולא נקבה ולא טומטום ואנדרוגינוס. וולד מקרי אפילו נקבה וטומטום ואנדרוגינוס:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הפילה אשתו.</b> ולא ידע אי בר קיימא הוא אי נפל הוא:",
+                "<b>אינו נזיר.</b> ומתניתין ר׳ יהודה היא דאמר לא מחית איניש נפשיה אספיקא, וכי אמר כשיהיה לי ולד, על ולד ודאי קאמר:",
+                "<b>רבי שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא וכו׳</b> ר׳ שמעון סבר ספק נזירות להחמיר, הלכך צריך להיות נזיר מספק, ומתנה ואומר אם בן קיימא הוא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה, ומגלח ומביא קרבנותיו לסוף שלשים יום. ובלא תנאי לא היה יכול להביא קרבן מספק. ואין הלכה כר״ש:",
+                "<b>חזרה וילדה הרי זה נזיר.</b> שהרי לא נהג נזירות מחמת הנפל, ועכשיו שילדה ולד של קיימא חלה נזירות. ולדברי ר״ש צריך לחזור ולהתנות, דשמא הראשון היה ולד של קיימא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ונזיר לכשיהיה לי בן.</b> מי שקבל עליו נזירות סתם, ועוד קבל עליו נזירות אחרת כשיהיה לו בן:",
+                "<b>משלים את שלו.</b> תחלה, ומגלח ומביא קרבן, ואח״כ מונה את של בנו:",
+                "<b>הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר.</b> שקיבל עליו תחלה נזירות בנו:",
+                "<b>והתחיל מונה את שלו ואח״כ נולד לו בן.</b> קודם שישלמו שלשים יום:",
+                "<b>מניח את שלו ומונה את של בנו.</b> דכיון שקיבל עליו נזירות בנו תחלה, מיד כשנולד לו בן צריך להניח את שלו ולמנות של בנו ואח״כ משלים את שלו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שבעים לא הפסיד כלום.</b> שכשהוא מפסיק נזירותו ומונה נזירות בנו ומגלח וחוזר ומשלים את שלו לתשלום נזירותו מן השבעים שמנה כבר עד המאה שנדר, הם ל׳ יום, נמצא בין תגלחת של נזירות בנו לתגלחת של תשלום נזירותו ל׳ יום ואינו מפסיד כלום. אבל אם מנה יותר משבעים יום קודם שהתחיל בנזירות בנו ובא להפסיק נזירותו כדי להתחיל נזירות בנו, כשיגלח על נזירות בנו ובא להשלים נזירותו עד מאה יום שנדר נמצאו פחות משלשים יום בין תגלחת של נזירות בנו לתגלחת של נזירותו, ואי אפשר להיות בין תגלחת לתגלחת פחות מל׳ יום, ונמצא מפסיד כל אותן הימים שמנה יותר מע׳:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד.</b> דסתם נזירות שלשים יום:",
+                "<b>ואם גלח יום שלשים יצא.</b> דמקצת היום ככולו:",
+                "<b>הריני נזיר שלשים יום אם גלח יום ל׳ לא יצא.</b> דהואיל ופירש שלשים יום שלמים קאמר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם גלח יום ששים חסר א׳ יצא.</b> שיום ל׳ של נזירות ראשונה עולה לכאן ולכאן, וכיון שיום ל׳ של הראשונה נמנה גם מן הנזירות השניה נמצאו שלשים יום של נזירות שניה כלים בששים חסר א׳:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נטמא יום שלשים סתר את הכל.</b> שהרי נטמא בתוך ימי הנזירות. ולא אמרינן דיום ל׳ עולה לכאן ולכאן דמקצת היום ככולו אלא כשגלח והביא קרבנותיו בו ביום:",
+                "<b>ר״א אומר אינו סותר אלא שבעה.</b> דסבירא ליה אמרינן מקצת היום ככולו וכאילו נטמא לאחר מלאת, וטומאה דלאחר מלאת לר״א אינה סותרת אלא שבעה:",
+                "<b>הריני נזיר שלשים יום נטמא יום ל׳ סתר את הכל.</b> בין לר״א בין לרבנן. דכיון דאמר הריני נזיר שלשים יום, הכל מודים דל׳ יום שלמים בעינן, ולא אמרינן בהא מקצת היום ככולו. ור״א דסבירא ליה שהנטמא ביום מלאת ממש סותר שלשים בלבד ואינו סותר הכל, יליף לה מקרא דכתיב (במדבר ו׳:י״ג) וזאת תורת הנזיר ביום מלאת, נטמא ביום מלאת תן לו תורת הנזיר, כלומר סתם נזירות שלשים יום, הכא שאמר הריני נזיר ל׳ יום ונטמא ביום ל׳ שהוא יום מלאת, לכי סתר כל השלשים, סתר את הכל ורבנן נמי דפליגי עליה דר״א ואמרי שהנטמא ביום מלאת סותר את הכל ואפילו מנה כמה ימים, הכא כי אמר הריני נזיר ל׳ יום ונטמא ביום מלאת לכי נמי סתר ל׳ סתר את הכל, הלכך בין לר״א בין לרבנן סתר את הכל. ובכל הא דאפליגו ר״א וחכמים הלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל.</b> רבנן לטעמייהו דאמרי נטמא יום מלאת כאילו נטמא בתוך זמנו וסותר את הכל:",
+                "<b>ר״א אומר לא סתר אלא ל׳</b> דסבירא ליה נטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים:",
+                "<b>נטמא יום מאה ואחד.</b> לרבנן סותר שלשים, דגזרו יום מאה ואחד שהוא יום תגלחת אטו יום מאה. ומ״מ לא החמירו עליו לעשותו כיום מאה שהוא יום מלאת שהוא סותר הכל, וגזרו שיסתור סתם נזירות שהוא שלשים יום בלבד:",
+                "<b>ור״א אומר אינו סותר אלא שבעה.</b> ואזדא לטעמיה דאפילו ביום שלשים לא גזר באומר הריני נזיר סתם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מביא קרבן טומאה.</b> דכי כתיב קרבן טומאה, בנזיר טהור שנטמא הוא דכתיב. ומ״מ אם התרו בו חייב מלקות:",
+                "<b>יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה.</b> הא מתניתין מפרשא בגמרא הכי, יצא מבית הקברות והזה שלישי ושביעי וטבל וטהר מטומאתו והתחיל למנות ימי נזירותו, אע״פ שחזר ונכנס אח״כ לבית הקברות, עולין לו מן המנין אלו הימים שמנה אחר שטהר, הואיל והפסיקה טהרה בין הימים הראשונים שנזר והוא בבית הקברות ובין אלו הימים האחרונים. ואע״פ שחזר ונכנס לבית הקברות, טומאת בית הקברות אינה סותרת מנין הימים שנמנו בטהרה, שאין סותר בנזיר אלא י״ב טומאות האמורות בו. והאי דקאמר תו ומביא קרבן טומאה, ה״ק אם נטמא שוב באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, מביא קרבן טומאה וסותר:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר לא בו ביום.</b> כלומר אם בו ביום שטבל וטהר בו ביום נטמא באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, אינו סותר אותו היום, דכתיב והימים הראשונים יפלו, אין הטומאה סותרת עד שיהיו לו ב׳ ימים של נזירות מנויין. וה״ה בנזיר בעלמא שנטמא ביום ראשון של מנין נזירותו, שאין הטומאה סותרת אותו היום, אלא משלים עליו מנין ימי נזירותו. והלכה כרבי אליעזר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והשלים את נזירותו ואח״כ בא לארץ.</b> שאין נזירות נוהגת אלא בארץ, משום טומאת ארץ העמים. ומי שנדר נזירות בחוצה לארץ מחייבין אותו לעלות לארץ ישראל ולהיות נוהג שם נזירותו:",
+                "<b>נזיר בתחלה.</b> צריך לנהוג בארץ ישראל כמנין הימים שנדר בנזירות, והימים שנהג בנזירות בחוצה לארץ כאילו לא נהג בהם נזירות כלל:",
+                "<b>אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה.</b> רבי יהודה סבירא ליה כר״א דאמר לעיל בפרקין הנטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים יום, ומשום הכי קאמר דהילני המלכה שנטמאה בסוף ארבע עשרה שנה שהיה ביום מלאת לא סתרה הכל ולא הוצרכה למנות עוד שבע שנים אחרות אלא ל׳ יום בלבד. ולפי שלא היתה שנה שלימה לא מנאה בחשבון והרי הוא כאילו אמר לא היתה נזירה אלא י״ד שנה ושלשים יום:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו מעידים שנדר שתים.</b> שתי נזיריות:",
+                "<b>ואלו מעידים שנדר חמש.</b> באותה שעה שאתם אומרים שנדר שתים, אנו מעידים שנדר חמש נזירות. והוא אומר שלא נדר כלל:",
+                "<b>בית שמאי אומרים נחלקה העדות.</b> הואיל ומכחישות זו את זו נתבטלו דבריהם ואין כאן עדות כלל:",
+                "<b>ובית הלל אומרים יש בבלל חמש שתים.</b> ויהא נזיר שתים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שאמר הריני נזיר.</b> כולם נזירים. והוא שהתפיס כל אחד מהן בתוך דברי חבירו בכדי שאלת שלום תלמיד לרב, שהוא כדי שיאמר שלום עליך רבי:",
+                "<b>פי כפיו כו׳</b> והוא שיאמר פי כפיו מיין ושערי כשערו מלהגזז:",
+                "<b>ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר.</b> שכבר קיים נדרה כשאמר ואני. ואם אשה נדרה בנזיר ושמע אחר ואמר ואני, ואח״כ הפר לה בעלה. אינו מופר לזה שאמר ואני, שאין הבעל עוקר הנדר מעיקרו כמו החכם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה.</b> ודוקא כי אמר לה בלשון שאלה, כלומר ואת מה תאמרי תיהוי נזירה כמוני אם לאו, אז יכול להפר. אבל אם אמר הריני נזיר ואת, בניחותא, וענתה אמן, אינו יכול להפר שהרי קיים לה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והיתה שותה יין ומיטמאה למתים.</b> ואחר כך הפר לה בעלה:",
+                "<b>הרי זו סופגת את הארבעים.</b> על שעברה קודם הפרה:",
+                "<b>תספוג מכת מרדות.</b> מדברי סופרים. ומכות מרדות האמורה. בכל מקום, כפי מראה עיני הדיין וכפי צורך השעה. ודוקא בעבירה שכבר נעשתה, אבל גבי מצות עשה כגון עשה סוכה ואינו עושה, טול לולב ואינו נוטל, מכין אותו עד שיעשה או עד שתצא נפשו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם שלה.</b> כגון שנתן לה אחר במתנה ע״מ שאין לבעלה רשות בהן. דנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל כולן משועבדים לבעלה:",
+                "<b>חטאת תמות.</b> ממתינין לה עד שתמות:",
+                "<b>ונאכלין ליום אחד.</b> כשלמי נזיר שאין נאכלים אלא ליום ולילה:",
+                "<b>ואין טעונין לחם.</b> שכל שלמי נזיר טעונים לחם, וזו הואיל והפר לה בעלה אין שלמים הללו טעונין לחם:",
+                "<b>היו לה מעות סתומים.</b> שהפרישתן סתם לקרבנות נזיר, ולא פירשה אלו הם לחטאת ואלו הם לעולה ואלו הם לשלמים:",
+                "<b>יפלו לנדבה.</b> לתיבות שבמקדש שמשליכים בהם שאר מעות נדבה וקונים מהן קרבנות שכולן עולות:",
+                "<b>לא נהנין ולא מועלין.</b> לכתחילה אסור ליהנות בהן, ואם נהנה אינו חייב להביא קרבן מעילה האמור בכל מי שנהנה מן ההקדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר.</b> דלאחר שנזרק הדם היא יכולה לשתות יין וליטמא למתים, ואין כאן יותר נדר של ענוי נפש: רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר. משום הפסד קדשים:",
+                "<b>תגלחת טומאה יפר.</b> שצריכים לחזור ולמנות נזירות טהרה, ויכול לומר אי אפשי באשה מנוולת, כלומר מעונה ומנועה משתיית יין:",
+                "<b>אף בתגלחת הטהרה יפר.</b> כדי שלא תצטרך להתנוול בגילוח, דגילוח באשה ניוול הוא. ותנא קמא סבר אין הגלוח ניוול שהרי יכולה לעשות פאה נכרית. ואין הלכה לא כרבי עקיבא ולא כרבי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש מדיר את בנו בנזיר.</b> כשהוא קטן עד שיביא ב׳ שערות אחר שיהיה בן י״ג שנה ויום אחד, וכל דין נזירות עליו ואביו מביא קרבנותיו, ואם נטמא מביא קרבן טומאה. והאי מדירו, שאומר לו תהא נזיר או הרי בני פלוני נזיר, והוא שלא ימחה לא הבן ולא הקרובים. ודבר זה הלכה מפי הקבלה:",
+                "<b>כיצד גלח או שגלחוהו קרובים.</b> כיצד יעשה האב בקרבנות בזמן שגלח הבן ולא קבל הנזירות או שגלחוהו קרובים, או מיחה או שמיחוהו קרובים דבטל הנזירות. ודוקא כשמיחה הוא או מיחו הקרובים מיד. אבל אם התחיל לנהוג נזירות או שקיבל עליו הנזירות, תו לא מצי לממחי לא הוא ולא קרובים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.</b> ואפילו היא בת יורשת. ודבר זה הלכה מפי הקבלה:",
+                "<b>אמר רבי יוסי הרי אלו יפלו לנדבה וכו׳</b> ואין הלכה כרבי יוסי. אלא בין שמת אביו ואמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא, בין שהיו הוא ואביו נזירים ומת אביו, מגלח על נזירות אביו. ואם היו בנים רבים וקדם אחד מהן וגילח על נזירות אביו, זכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש.</b> דילפינן מתמורה דהוי אפילו בטעות, דכתיב (ויקרא כ״ז:י׳) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש, ודרשינן יהיה לרבות שוגג כמזיד:",
+                "<b>ובית הלל אומרים אינו הקדש.</b> דלא גמרינן תחלת הקדש דבר שאינו בא מכח הקדש, מתמורה שהוא סוף הקדש שבא מכח דבר אחר שהיה הקדש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>דינר זהב.</b> רישא אשמועינן במידי דקדוש קדושת הגוף, והכא אשמועינן במידי דקדוש קדושת דמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שנדר בנזיר.</b> בלשון שהיה דומה לו שלא היה נזיר:",
+                "<b>ונשאל לחכם ואסרו.</b> ואמר לו שיש בלשון זה לשון נזירות, והוא לא נזהר מלשתות יין:",
+                "<b>מונה משעה שנדר.</b> ולא קנסינן ליה על שעבר ושתה יין, אע״ג דמספק איסור היה לו לפרוש עד שישאל לחכם:",
+                "<b>נשאל לחכם והתירו.</b> שאמר לו שאין בלשון זה לשון נזירות:",
+                "<b>תצא ותרעה בעדר.</b> דהפרשה בטעות הואי ותצא לחולין. ובהא מודו ב״ש, דכיון דאינו נזיר, כי קאמר לקרבנות נזירותו, ולא מידי קאמר, כאדם שאינו חייב חטאת ואמר הרי זו לחטאתי:",
+                "<b>אי אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות.</b> ומאי שנא מריש פרקין דאמריתו הקדש בטעות הוי הקדש:",
+                "<b>אמרו להם בית שמאי.</b> לא חשו להשיבם עיקר טעמם, אלא לדבריהם קאמרי להו מתשיעי ואחד עשר דקדשו בטעות דמרבינן ליה מן וכל מעשר בקר וצאן (ויקרא כ״ז:ל״ב):",
+                "<b>אמרו להם ב״ה לא השבט קידשו.</b> בתמיה. כלומר גזרת הכתוב היא דתשיעי ואחד עשר הסמוכים לעשירי השבט מקדשן אם קרא להם עשירי, ולא ילפינן מיניה בעלמא דהקדש בטעות הוי הקדש, דאילו הוי טעמא משום הקדש בטעות א״כ אפילו שמיני ושנים עשר נמי, אלא הכתוב שקדש עשירי כו׳, וגזירת הכתוב היא ולא ילפינן מינה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שנדר בנזיר.</b> ובשעה שנדר היו לו בהמות ואדעתא דהכי נדר שיקריב קרבנותיו מאותם בהמות. והלך ומצאן שנגנבו ומחמת זה מתחרט על שנדר בנזיר:",
+                "<b>אם עד שלא נגנבו בהמותיו נדר הרי זה נזיר.</b> ולא יתיר לו החכם בפתח זה, דנולד הוי ואין פותחין בנולד:",
+                "<b>ואם לאחר שנגנבו נדר.</b> ואמר אילו הייתי יודע שנגנבו לא הייתי נודר, הרי זה פתח ויתירנו החכם: וזו טעות טעה נחום המדי שכשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהמ״ק חרב. והם נדרו קודם שחרב הבית, והתיר להן, ואמרו לו חכמים דנולד הוא ואין פותחין בנולד. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני נזיר שזה איש פלוני.</b> אם זה ההולך לנגדי הוא איש פלוני הריני נזיר, והשני אומר אם אין זה איש פלוני הריני נזיר:",
+                "<b>כולם נזירים.</b> ואפילו אותם שלא נתקיימו דבריהם. דכי היכי דהקדש בטעות הוי הקדש, הכי נמי נזירות בטעות הויא נזירות:",
+                "<b>ר״ט אומר אין אחד מהם נזיר.</b> דסבר ר״ט אין נזירות אלא להפלאה, כלומר שיהא ברור וידוע לו בשעת נדרו שיהא נזיר, וכל הני לא היה ידוע לו בשעת נדרו שיהיה כדבריו. ואין הלכה כר״ט:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הרתיע לאחוריו.</b> זה שבא כנגדן חזר לאחוריו ולא נודע מי הוא:",
+                "<b>אינו נזיר.</b> אין אחד מהם נזיר, דלא מחית אינש נפשיה אספיקא ודעתו היה בשעת הנדר שאם לא יבא הדבר לידי בירור שלא יהיה בדבריו כלום:",
+                "<b>ר׳ שמעון אומר כו׳</b> רבי שמעון לטעמיה דאמר ספק נזירות להחמיר. ומה תקנתן שהרי אי אפשר להביא קרבן מספק, אלא צריכים להתנות כל אחד ולומר אם אינו כדבריו שיהא נזיר נדבה. ואין הלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ראה את הכוי.</b> ששה בני אדם שראו את הכוי, ואמר אחד מהן הריני נזיר אם זה חיה, ואמר השני הריני נזיר אם אינו חיה, ואמר השלישי הריני נזיר אם הוא בהמה, ואמר הרביעי הריני נזיר אם אינו בהמה, ואמר החמישי הריני נזיר אם הוא חיה ובהמה, ואמר הששי הריני נזיר אם אינו לא חיה ולא בהמה, ואתו ג׳ אחריני מעלמא ואמר חד מינייהו לאילו הששה הריני נזיר אם אחד מכם נזיר, ואמר השני הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר, ואמר השלישי הריני נזיר אם כולכם נזירים, כולן נזירים. הששה הראשונים והשלשה האחרונים. לב״ש הוו נזירים ודאי, דנזירות בטעות הוי נזירות, ובין אותו שנתקיימו דבריו ובין אותו שלא נתקיימו דבריו הוי נזיר. ולבית הלל הוי נזירות ספק, מפני שהכוי ספק בהמה ספק חיה ספק בריה בפני עצמה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלשה מינין אסורין בנזיר, הטומאה.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ו׳) על כל נפשות מת לא יבא:",
+                "<b>התגלחת.</b> דכתיב (שם) תער לא יעבור על ראשו:",
+                "<b>והיוצא מן הגפן.</b> דכתיב (שם) וענבים לחים ויבשים לא יאכל:",
+                "<b>כל היוצא מן הגפן.</b> כגון ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים מצטרפין לכזית ללקות עליהן:",
+                "<b>ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית.</b> וה״ה לשיעור שתיה בכזית. דכיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל, גמרינן מינה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית:",
+                "<b>משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין.</b> אבל משנה ראשונה איפכא שמעינן לה, דגמרינן אכילה משתייה, ושיעור שתייה בנזיר רביעית, דגמרינן שכר שכר ממקדש, ומה שיעור איסור שתייה ברביעית, אף שיעור איסור אכילה ברביעית:",
+                "<b>אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב.</b> דס״ל לר׳ עקיבא שיעור איסורי נזיר בין באכילה בין בשתיה בכזית, והיתר מצטרך לאיסור להשלים לכשיעור. ואין הלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיאכל שני חרצנים וזגן.</b> דכתיב (במדבר ו׳:ד׳) מחרצנים ועד זג, ומיעוט חרצנים שנים ויש להם זג אחד. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה, אלא האוכל מן החרצן והזג אינו לוקה עד שיאכל מהן כזית:",
+                "<b>רבי יוסי אומר שלא תטעה.</b> רבי יוסי היה נותן סימן שלא תטעה:",
+                "<b>זוג של בהמה.</b> שהחיצון קרוי זוג:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סתם נזירות שלשים יום.</b> אע״ג דתני לה לעיל, משום דבעי למיתני סיפא גילח או שגלחוהו ליסטים סותר שלשים יום, הדר תנא ליה הכא:",
+                "<b>סותר שלשים יום.</b> כלומר סותר עד שיהיה לו גידול שער של שלשים יום כשהוא מגלח תגלחת של מצוה:",
+                "<b>או שספסף כל שהוא.</b> שעקר והשיר אפילו שער אחד, חייב, דכתיב (במדבר ו׳:ה׳) תער לא יעבור, לרבות כל המעבירין:",
+                "<b>חופף.</b> מחכך בידו:",
+                "<b>ומפספס.</b> בצפרניו או בכלי, ובלבד שלא יתכוין להשיר, דדבר שאין מתכוין מותר:",
+                "<b>אבל לא סורק.</b> במסרק דהוי פסיק רישיה ואסור. אע״ג דהמשיר אפילו שער א׳ לוקה, מ״מ אינו סותר ל׳ יום עד שיגלח רוב שערו בתער או במספרים בצד עיקרו של שער:",
+                "<b>לא יחוף באדמה.</b> מין ממיני אדמה שהיא משרת השער דהא נמי הוי פסיק רישיה. והלכה כרבי ישמעאל:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שהיה שותה יין כל היום.</b> ולא התרו בו אלא אחת:",
+                "<b>אל תשתה אל תשתה.</b> שהתרו בו בין שתייה לשתייה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שהטומאה והתגלחת סותרים.</b> דכתיב בטומאה (שם), והימים הראשונים יפלו. ותגלחת סותרת שלשים דבעינן גדל פרע שער ראשו (שם) ואין גידול פרע פחות מל׳ יום:",
+                "<b>שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו.</b> כגון לשתות יין מצוה, דאמרינן מיין ושכר יזיר (שם) לאסור יין מצוה כיין הרשות:",
+                "<b>טומאה ותגלחת הותרו מכללן.</b> טומאה, למת מצוה, דכתיב (במדבר ו׳) לאביו ולאמו לא יטמא, לאביו הוא דאינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה. ותגלחת, לנזיר מצורע, דאתי עשה דוגלח את כל שערו (ויקרא י״ד) ודחי את לא תעשה דתער לא יעבור על ראשו (במדבר ו׳):\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מגלח בשביעי ומביא קרבן בשמיני.</b> כדכתיב (שם) וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו. וביום השמיני יביא שתי תורים וגו׳ וכבש לאשם:",
+                "<b>מה בין זה למצורע.</b> דכתיב בפרשת מצורע בתגלחת שניה (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וכו׳. וביום השמיני יקח וכו׳. וקיי״ל במצורע דאם גלח בשמיני מביא קרבן בתשיעי:",
+                "<b>אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו.</b> נזיר טהרתו תלויה בהזאת שלישי ושביעי וטבילה, הלכך כיון שטהר בשביעי אע״פ שלא גלח עד יום השמיני, מביא קרבנותיו בו ביום:",
+                "<b>אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו.</b> כדכתיב (שם) ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר כתיב ורחץ את בשרו במים, ואם טבל עד שלא גלח לא עלתה לו טבילה, הלכך אם גלח בח׳ אכתי צריך טבילה והערב שמש, הלכך אינו יכול להביא קרבנותיו עד תשיעי. והלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שחט את השלמים ומגלח עליהם.</b> דכתיב בנזיר (במדבר ו׳) וגלח את ראשו פתח אהל מועד, ומפרשינן לקרא הכי, וגלח את ראשו על זבח שכתוב בו פתח אהל מועד, דהיינו שלמים דכתיב בהו (ויקרא ג׳) ושחטו פתח אהל מועד:",
+                "<b>שחטאת קודמת בכל מקום.</b> לעולה ושלמים, ודין הוא שיגלח על הראשון. והלכה כרבי יהודה שמגלח על השלמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא פירש.</b> אע״ג דכל הקרבנות צריך שיקראו להם הבעלים שם, הכא לא צריך, דמכי אמר אלו לנזירותי הוי כאילו קרא שם לכל אחד ואחד, דכבשה אינה ראויה אלא לחטאת, וכבש לעולה, ואיל לשלמים:",
+                "<b>ומשלח תחת הדוד.</b> שמבשלים בו זבח השלמים:",
+                "<b>היה מגלח במדינה.</b> בירושלים. ואע״ג דכתיב פתח אהל מועד, לאו דוקא, אלא ללמד שאינו מגלח עד שיהיה פתח אהל מועד פתוח:",
+                "<b>לא היה משלח תחת הדוד.</b> דכתיב (במדבר ו׳:י״ח) ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש, מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה, יצא זה שמחוסר לקיחה והבאה ונתינה תחת הדוד:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> שבמקדש נוטל שער ומשלח תחת הדוד, בתגלחת טהרה:",
+                "<b>אבל בתגלחת טומאה.</b> אפילו גלח במקדש, אינו נוטל שער ומשלח תחת הדוד של אשם וחטאת העוף, דלא כתיב נתינת שער תחת הדוד אלא בנזיר טהור:",
+                "<b>הכל משלחין.</b> טהור במקדש ובמדינה, וטמא במקדש. חוץ מטמא שגלח במדינה, מפני ששערו נקבר. ופסק ההלכה, שאין משלח תחת הדוד אלא נזיר טהור שגלח פתח אהל מועד שנעשה כמצותו. ואם שילח תחת הדוד של חטאת, יצא. לא נאמר אשר תחת זבח השלמים, אלא למצוה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כר הותר הנזיר לשתות יין.</b> דכתיב (במדבר ו׳:כ׳) ואחר ישתה הנזיר יין, אחר המעשים כולם:",
+                "<b>ר״ש אומר כו׳</b> כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין, וכתיב התם (שם) אחר התגלחו את נזרו, מה להלן אחר מעשה יחידי, אף כאן אחר מעשה יחידי, הא למדת שכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים מותר לשתות יין ולהטמא למתים. וכן הלכה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ונמצא פסול.</b> כגון שנשפך דמו, או יצא או נטמא:",
+                "<b>תגלחתו פסולה.</b> הואיל ונפסל הזבח שגלח עליו, הוה ליה כגלחוהו לסטים דאמרינן לעיל לרבי אליעזר סותר שבעה ימים ולרבנן סותר שלשים יום:",
+                "<b>וזבחיו לא עלו לו.</b> שאר הזבחים שהקריב אחר תגלחתו הפסולה, לא עלו לו, דכיון דצריך לסתור עד שיגדל שערו, הוי כאילו הקריבן קודם זמנם:",
+                "<b>על החטאת שלא לשמה.</b> היינו על הזבח ונמצא פסול, דחטאת שלא לשמה פסולה. ואיידי דבעי למתני על העולה ועל השלמים פלוגתא דרבי שמעון ורבנן, תנא נמי על החטאת:",
+                "<b>על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו׳ תגלחתו פסולה.</b> דהואיל ולא עלו לשם חובת שלמי נזיר ועולת נזיר, הוי ליה כמגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה. ורבי שמעון סבר דאם גלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>אם גלח על שלשתן.</b> אחר שהקריבו שלשתן:",
+                "<b>ונמצא אחד מהן כשר.</b> והשאר פסולים:",
+                "<b>תגלחתו בשרה.</b> לדברי הכל. דהא תנן ואם גלח על אחד משלשתן יצא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א אומר סותר את הכל.</b> לא כל הימים קאמר, אלא סותר כל הקרבנות. ור״א לטעמיה דאמר שלא הותר הנזיר לשתות יין אלא אחר כל המעשים כולם, אחר הבאת כל הקרבנות, וכשנטמא קודם שהקריב כולם, הוי כאילו נטמא שחרית קודם שהקריב שום אחד מהם, והוי הקרבן שהקריב כאילו הביאו תוך מלאת:",
+                "<b>וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר.</b> פירוש, לכשיטהר. ואותו הזבח שהביא בטהרה לא יחזור ויביאנו. רבנן לטעמייהו דאמרי אחר מעשה יחידי מותר לשתות יין ומותר לגלח. הלכך קודם שנטמא היה ראוי לתגלחת ולא יסתור אותו זבח, אבל שאר הזבחים שהקריב משנטמא, ודאי סותר, דקרא קפיד שיהו קרבנות נזיר כולן בטהרה:",
+                "<b>מרים התרמודית.</b> מתרמוד היתה. והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כהן גדול ונזיר אינן מיטמאין לקרוביהן.</b> כדכתיב בפרשת אמור ובפרשת נשא:",
+                "<b>היו מהלכים בדרך.</b> לאו דוקא בכהן גדול פליגי, דהוא הדין בכהן הדיוט נמי פליגי, דחד טעמא הוא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>על המת.</b> אע״פ שאינו שלם אלא שיש בו רוב בנין שהם ב׳ שוקים וירך אחד, או רוב מנין האברים שהם קכ״ה אברים, אפילו אין בהם רובע קב מטמא באהל, ונזיר מגלח עליו. ואם אין במת לא רוב מנין ולא רוב בנין, אין הנזיר מגלח על אהלו עד שיהא בעצמות חצי קב:",
+                "<b>ועל כזית נצל.</b> מוהל היוצא מן המת כמין ליחה היוצאת מעיפוש הבשר:",
+                "<b>מלא תרוד רקב.</b> מלא כף מעפר רקבון של מת. ואין הרקבון מטמא אלא כשנקבר המת ערום בארון של שיש וכיוצא בו שאין שם רקבון אחר אלא מגופו של מת, ונקבר המת כולו שלם שלא נחסר ממנו אבר:",
+                "<b>תרוד.</b> כף גדולה שמחזקת מלא חפנים:",
+                "<b>על השדרה.</b> אפילו אין בה בשר כלל:",
+                "<b>וכן על עצם הגולגולת.</b> של הראש, אפילו אין בה בשר:",
+                "<b>ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי.</b> כל שאילו היה האבר מחובר באדם חי היה יכול להעלות ארוכה ע״י אותו בשר הוא נקרא כראוי. והוא פחות מכזית:",
+                "<b>ועל חצי קב עצמות.</b> ואע״ג דרובע קב עצמות מטמא באהל, הלכה למשה מסיני שאין הנזיר מגלח אלא על חצי קב, וכן על חצי לוג דם. ואע״ג דרובע דם מטמא באהל, אין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג:",
+                "<b>ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו.</b> אבל על אהלו לא, שאין עצם כשעורה מטמא באהל:",
+                "<b>וסותר את הקודמים.</b> כדכתיב (במדבר ו׳:י״ב) והימים הראשונים יפלו:",
+                "<b>עד שיטהר.</b> שיטבול ויעריב שמשו אחר שיזה שלישי ושביעי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל הסככות.</b> אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר ואין ידוע אם עבר תחת הענף המאהיל על המת:",
+                "<b>והפרעות.</b> אבנים או עצים בולטים מן הכותל וטומאה תחת אחד מהם:",
+                "<b>ובית הפרס.</b> שדה שנחרש בה קבר עושה בית הפרס מאה אמה, שכך שיערו שהמחרישה מוליכה את העצם:",
+                "<b>וארץ העמים.</b> שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים:",
+                "<b>גולל.</b> כסוי הארון:",
+                "<b>דופק.</b> הארון עצמו שהכסוי דופק עליו:",
+                "<b>ורביעית דם.</b> אפילו על משאו ומגעו אין הנזיר מגלח:",
+                "<b>ואהל ורובע עצמות.</b> אם האהיל על רובע קב של עצמות המת, אינו מגלח, עד שיאהיל על חצי קב. אבל על מגע ומשא של רובע עצמות, מגלח, ואפילו הם נמוקים ולא נשאר בהם עצם כשעורה שלם:",
+                "<b>וכלים הנוגעים במת, שהם מטמאים כמת עצמו.</b> והנוגע בהם טמא טומאת שבעה:",
+                "<b>וימי גמרו.</b> ימי חלוטו של מצורע:",
+                "<b>וימי ספרו.</b> לאחר שנטהר מצרעתו, דכתיב (ויקרא י״ד:ח׳) וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים:",
+                "<b>על אלו אין הנזיר מגלח.</b> על כל הנך דמתניתין:",
+                "<b>ומזה בשלישי ושביעי.</b> הא לא קאי אימי ספרו ואימי גמרו, דלא שייך בהו הזאה ג׳ וז׳:",
+                "<b>ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד.</b> כל אלה שאמרנו, אינן עולין לימי הנזירות ואין סותרין, אלא אחר שיזה ג׳ וז׳ ויטהר אם נטמא בטומאת מת, ואחר שישלים ימי גמרו וימי ספרו אם נצטרע, משלים נזירתו על מנין הימים שמנה קודם שנטמא, ואינו מביא קרבן טומאה:",
+                "<b>באמת אמרו ימי הזב והזבה.</b> כל ימי טומאתם וימי ספירתם שבעה נקיים:",
+                "<b>וימי הסגרו של מצורע.</b> שנאמר בו (שם ט״ז) והסגיר את הנגע שבעת ימים, עולין למנין ימי הנזירות, וא״צ לומר שאין סותרין את הקודמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליה על ביאת מקדש.</b> אם נטמא באותה טומאה ונכנס למקדש, או אכל קדשים קודם שטהר מטומאתו, חייבין עליה כרת אם היה מזיד, או קרבן עולה ויורד אם היה שוגג:",
+                "<b>לא תהא זו קלה מן השרץ.</b> דחייבין עליה על ביאת מקדש, כדכתיב בויקרא {ח׳} או בנבלת שרץ טמא. ומילתא דר״מ ליתא, שהרי מגע ומשא של עצם כשעורה שהוא קל שאינו מטמא באהל, הנזיר מגלח עליה כדתנן במתניתין, ורביעית דם שהיא חמורה שמטמא באהל אין הנזיר מגלח עליה:",
+                "<b>אין דנין כאן ק״ו.</b> שאין דנין ק״ו על דבר שהוא הלכה למשה מסיני, שעצם כשעורה אינו כתוב בתורה אלא הלכה היא, ואין דנין ק״ו מהלכה. והן הן דברי ר״א הן הן דברי ר׳ יהושע שאמר אלא כך אמרו הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שני נזירים שאמר להם אחד כו׳</b> והם שותקים, דאם הם מכחישין אינו נאמן, דעד אחד במקום שמכחישין אותו אינו נאמן. ומתניתין איירי כגון שזה העד לא היה עמהם, אלא אמר ראיתי מרחוק טומאה שנזרקה ביניכם, שאם היה העד אצלם במקומם הויא לה ספק טומאה ברה״ר, וספק טומאה בר״ה ספיקו טהור, דכל ספק טומאה מסוטה ילפינן לה דכתיב בה (במדבר ה׳:י״ג) ונסתרה והיא נטמאה, ואינן אלא היא והבועל, וספיקה טמא. וכל זמן שהם יותר משנים אפילו בתוך הבית ספיקו טהור, דהויא לה כספק טומאה ברה״ר, לכך צ״ל שלא היה העד בשעת ספק טומאה אצלם במקומם:",
+                "<b>וסופרים ל׳ יום.</b> וכגון ששניהם נדרו נזירות ביחד ונדרו סתם נזירות. וה״ה אם נדרו שניהם ביחד ופירשו נזירותם לזמן קצוב, שלאחר שהביאו קרבן טומאה וקרבן טהרה חוזרים ומונים הזמן הקצוב לנזירותם, ומפרישין קרבן טהרה:",
+                "<b>וקרבן טומאה ספק.</b> חטאת העוף הבא על הטומאה, ספק ואינה נאכלת:",
+                "<b>אלא מביא חטאת עוף.</b> לספק טומאות נזירות. ואשם אינו מביא, כרבנן דאמרי לעיל הביא חטאתו ולא הביא אשמו מונה:",
+                "<b>נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים.</b> אם נזיר טהור הוא. דעולה ראשונה היתה חובה ועתה הוא מקריב חטאת ושלמים:",
+                "<b>אבל הודו חכמים לבן זומא.</b> ולא חששו על שמקריב קרבנותיו לחצאים. והלכה כבן זומא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק.</b> ספק אם נטמא במת וספק אם הוא מצורע מוחלט:",
+                "<b>אוכל בקדשים אחר ששים יום.</b> אבל קודם לכן לא, דספק מצורע הוא ועד שיביא כפרתו אסור לאכול בקדשים. אבל משום ספק נזיר טמא לא מתסר לאכול בקדשים, דלא מקרי מחוסר כפרה שאסור לאכול בקדשים אלא מי שטומאה יוצאה עליו מגופו. כיצד, נזר שלשים יום. וביום הראשון אירע לו ספק טומאת מת וספק צרעת, מזה ושונה וטובל ונטהר מטומאת מת כאילו בא לגלח כדין נזיר טמא או כדין מצורע שנתרפא, ואינו יכול לגלח עד שלשים יום מיום שנזר, שמא נזיר טהור הוא ואסור לגלח עד מלאת ימי נזרו ועד שיביא קרבנותיו, ולאחר שלשים יום מגלח, ספק תגלחת מצורע ספק תגלחת טומאה של נזיר וספק תגלחת טהרה. ומביא שתי ציפורים כדין תגלחת חלוטו של מצורע, וחטאת העוף הבאה על הספק משום ספק נזיר טמא, ועולת בהמה משום ספק נזיר טהור. ואע״פ שאינו מביא שאר קרבנות של תגלחת טהרה, הא אמרינן אם גלח על אחת משלשתן יצא. ומתנה עליה שאם אינו נזיר טהור שתהא עולת נדבה. ודין מצורע מוחלט שצריך שני תגלחות, אחת לאחר גמר חלוטו כשנרפא מצרעתו, ואחת לאחר ימי ספרו לאחר שספר שבעה מן התגלחת הראשונה, כדכתיב (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו, וזה שהוא ספק נזיר אינו יכול לגלח, הלכך צריך להמתין ל׳ יום של ספק נזירות טהרה ומגלח תגלחת של ספק ימי ספרו של מצורע וספק נזירות טהרה, ומביא עולת בהמה של ספק נזירות כדי לגלח על הקרבנות ומתנה עליה, ולמחרת יום תגלחתו מביא קרבן מצורע כדי להתירו בקדשים. ומביא חטאת עוף, שחטאת בהמה אינה באה על הספק. ואינו מביא אשם, שהאשם אינו מעכב מלאכול בקדשים. ונמצא שלאחר ס׳ יום אוכל בקדשים שאז מביא כפרתו על ספק חלוטו. ועדיין הוא אסור לשתות יין וליטמא למתים דשמא מוחלט היה, ותגלחת מצורע אינו עולה לא לתגלחת נזיר טהור ולא לתגלחת נזיר טמא, וטעון עוד שתי תגלחות, אחד לנזיר טמא ואחת לנזיר טהור, ואם מצורע מוחלט היה, כל מה שמנה לימי נזירתו אין עולין לו, שימי חלוטו וימי ספירו אין עולין לו, וצריך למנות עוד ל׳ יום ולאחר ל׳ יום מגלח ספק נזיר טמא ספק נזיר טהור, ומביא חטאת העוף בספק נזיר טמא. ועולת בהמה בספק נזיר טהור כדי לגלח על הקרבן, ומתנה עליה. ועדיין אסור לשתות יין וליטמא למתים, דשמא מצורע מוחלט היה, ולפיכך השתי תגלחות הראשונות לא עלו לו לשם נזירות, לא של טומאה ולא של טהרה, ושמא נזיר טמא היה ותגלחת השלישית תגלחת של טומאה היא, לפיכך צריך למנות עוד שלשים יום של נזירות טהרה, ומביא קרבן נזיר טהור, ומתנה, ואח״כ מותר לשתות יין ולהטמא למתים. וכן אם נדר נזירות שנה ואירע לו בראש שנתו ספק טומאת מת וספק צרעת, מונה שנה ומגלח תגלחת של ספק טומאה וספק טהרה וספק צרעת, ומונה שנה שניה ומגלח ומביא כפרתו ואוכל בקדשים, ומונה עוד ב׳ שנים קודם שישתה יין ויטמא למתים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הגוים אין להם נזירות.</b> אף על גב דגוים מקריבין נדרים ונדבות כישראל, אם נדר בנזיר אין עליו תורת נזירות ומותר לשתות יין וליטמא למתים, דכתיב בריש פרשת נזיר (במדבר ו׳) דבר אל בני ישראל, בני ישראל נודרים בנזיר ואין גוים נודרים בנזיר:",
+                "<b>שהוא כופה את עבדו.</b> כופהו לשתות יין ולהטמא למתים בעל כרחו:",
+                "<b>ואינו כופה את אשתו.</b> בעל כרחה. ובשאר נדרים שיש בהם עינוי נפש או בטול מלאכה, אין הרב צריך לכוף את העבד אלא הם בטלים מאליהם, דכתיב (שם ל׳) לאסור אסר על נפשו, מי שנפשו קנויה לו, יצא עבד שאין נפשו קנויה לו. וכן השבועות כולם שנשבע העבד בין שיש בהם עינוי נפש בין שאין בהם עינוי נפש, אין רבו צריך לכופו, שמאליהם בטלים, שהרי אין לו רשות לעצמו. אבל נדרים שאין בהם עינוי נפש ואין בהם ביטול מלאכה לרבו, חייב העבד לקיימם ואין רבו יכול לכופו עליהם לבטלם:",
+                "<b>מיפר נדרי אשתו ואינו מיפר נדרי עבדו.</b> שאם נתרצה בנדר שנדרה אשתו אחר שהפר לה ורוצה שתקיימנו אינה חייבת לקיימו אחר שהפר לה פעם א׳. ואם כפה את עבדו לעבור על נדרו ורצה אח״כ בקיומו חייב העבד לקיימו:",
+                "<b>הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו.</b> לאו דוקא הפר אלא אם כפה את עבדו לשתות יין ולהטמא למתים ואח״כ יצא העבד לחירות, חייב העבד להשלים נזירותו אחר שיצא לחירות. ורמב״ם פירש הפר לעבדו יצא לחירות, שהאומר לעבדו מופר לך, פקע זכות האדון ממנו ויצא העבד לחירות בשביל כן וצריך שישלים נזירותו. ולבי מהסס בפי׳ זה:",
+                "<b>עבר מכנגד פניו.</b> שברח מרבו אחר שנדר בנזיר:",
+                "<b>ר״מ אומר לא ישתה.</b> יין כדי שיצטער וישוב לרבו שיכפהו לעבור על נדרו ויהיה מותר לשתות יין:",
+                "<b>ור׳ יוסי אומר ישתה.</b> שלא יחלה וימות. שהרי עתיד הוא לשוב לרבו שיבקש רבו אחריו ויחזירנו, ונמצא כאילו הוא ברשות רבו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר שגלח.</b> שהביא קרבנותיו וגילח עליהן ואח״כ נודע לו שנטמא בימי נזירותו:",
+                "<b>אם טומאה ידועה.</b> טומאה שאפשר שהיתה ידועה, כגון שאינה קבר התהום:",
+                "<b>סותר.</b> וחוזר ומונה נזירות אחרת:",
+                "<b>ואם טומאת התהום אינו סותר.</b> אם נודע לו שבמקום שעבר היתה טומאת התהום והיא טומאה שאין אחד מכירה אפילו בסוף העולם, אע״פ שודאי טמא היה אינו סותר, דהלכה היא כך בנזיר:",
+                "<b>אם עד שלא גלח.</b> תגלחת טהרה, אע״פ שכבר הביא קרבנותיו. הואיל ונודע לו קודם הגילוח:",
+                "<b>בין כך ובין כך.</b> בין טומאה ידועה בין טומאת התהום, סותר. דהא דגמירי דטומאת התהום אינה סותרת, היינו דוקא אחר גלוח של טהרה:",
+                "<b>כיצד.</b> דין טומאת התהום:",
+                "<b>ירד לטבול במערה.</b> שהיה טמא טומאת שרץ או טומאה אחרת כיוצא בה שאינה של מת, וירד לטבול מטומאתו, ונמצא כזית מן המת צף על פני המים ספק נטמא בו או לא נטמא, טמא. והא דקיימא לן ספק טומאה צפה על פני המים טהור, הני מילי בטומאת שרץ, אבל בטומאת מת, טמא. ואם נודע לו ספק זה אף אחר שגלח, טמא, דהיינו טומאה ידועה, הואיל והיתה במקום שאפשר שיראוה בני אדם. והאי דנקט ירד לטבול, רבותא קמ״ל, דאע״ג דהטובל מטומאה לטהרה נזהר מכל דבר המטמא, אפ״ה טמא:",
+                "<b>נמצא משוקע בקרקע המערה.</b> במקום שטבל ובודאי נטמא. אם נודע לו אחר שגלח, טהור ואינו סותר, דהיינו טומאת התהום, שהיתה במקום שלא היתה ידועה לשום אדם:",
+                "<b>ירד להקר טהור.</b> אע״פ שירד להקר ולהצטנן ולא ירד לטבול כדי שיהיה נזהר מטומאה, אפ״ה טהור אם לא היה טמא מת. אבל אם ירד ליטהר מטומאת מת וטבל במערה שהיה המת משוקע בה והשלים נזירותו, או טמא מת שטבל ואח״כ קבל עליו נזירות, טמא וסותר, שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> כלומר טעם ועיקר יש לדבר לומר דלא גמירי הלכתא לטומאת התהום שהיא טהורה בנזיר אלא כשהיה הנזיר בחזקת טהור ולא כשהיה בחזקת טמא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>המוצא מת מתחלה.</b> שלא היה ידוע שהיה שם קבר. והיינו דאמרינן בגמרא המוצא ולא שהיה מצוי. ועוד דייקינן מלישנא דמתניתין מת ולא שהיה הרוג:",
+                "<b>מושכב.</b> ולא שהיה יושב:",
+                "<b>כדרכו.</b> ולא שהיה ראשו מונח בין ירכותיו. דכל הני חיישינן להו שמא גוים הם, שאין דרכן של ישראל לקבור מתיהן כך:",
+                "<b>נוטלו ואת תפושתו.</b> מותר לפנותו משם ולקברו במקום אחר, וצריך שיטול מן העפר של הקבר עמו כדי תפישה, שהוא כל העפר תיחוח שתחתיו. וחופר בקרקע בתולה ג׳ אצבעות. דכתיב (בראשית מ״ז:ל׳) ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם, שאין צריך לומר ממצרים, אלא הכי קאמר מעפר של מצרים טול עמי:",
+                "<b>מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד׳ אמות עד שמונה.</b> כלומר מקבר ראשון עד שלישי אין פחות מארבע אמות ולא יותר משמונה:",
+                "<b>הרי זה שכונת קברות.</b> וניכר שלשם קבורה נתנום שם ואסור לפנותם. ואפילו מת אחד אם ניכר שלשם קבורה נתון שם אסור לפנותו. אלא שבאחד או בשנים אנו תולין שלא נקברו שם אלא לפי שעה והיה דעתם לפנותם. אבל בג׳ מוכח שזה מקום מיוחד לקברות. ואורך המערה דרכה להיות ששה ורחבה ארבעה ואלכסונה עודף שתי אמות דהיינו שמונה. להכי תנן מארבע עד שמונה. כמלוא מטה וקובריה לא גרסינן לה הכא:",
+                "<b>ובודק הימנו ולהלן עשרים אמה.</b> שהמערה ארבע אמות על שש, והחצר שהמערות פתוחין לו מכאן ומכאן שש על שש, דהכי סבירא להו לרבנן בפרק המוכר פירות (בבא בתרא קב:), נמצא אורך שתי מערות וחצר שביניהן י״ח אמות. ולפי שפעמים בודק מערה אחת באלכסונה והאלכסון של מערה אחת עודף ב' אמות בקירוב, נמצאו כ' אמות, שמונה דמערה ראשונה באלכסונה, ושש דחצר שבין שתי המערות ושש דמערה שניה. דחד אלכסון אמרינן, תרי אלכסוני לא אמרינן, והיינו דקתני עשרים. ועוד צריך לבדוק מלמעלה ומלמטה כ' אמה, דהיינו ארבעים אמה, דשמא זו היא מערה שבמזרח החצר ויש עדיין אחרת כנגדה במערב החצר. אי נמי, זו היא שבמערב החצר ויש עדיין אחרת במזרח החצר:",
+                "<b>מצא אחד בסוף עשרים בודק הימנו ולהלן כ׳ אמה.</b> דמי יימר דמבית הקברות הויא ההיא מערה, שמא קבר אחר הוא וחצר אחרת של אדם אחר וצריך לעשות גם לשם כל בדיקות דלעיל דכמו שיש שם קבר כמו כן יש אחרים:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> שזו השדה עשויה לקברים והיו בה גם מערות אחרות. ומשום רגלים לדבר תני כל הני משניות הכא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כל ספק נגעים בתחלה טהור.</b> כגון שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע, ובסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע, ואין ידוע באיזה מהן פשה, שניהן טהורין, ואע״ג דודאי א׳ מהן טמא:",
+                "<b>משנזקק לטומאה ספיקו טמא.</b> כגון שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע, ובסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד, חזרו להיות כסלע. אע״פ שהאחד מהם ודאי טהור שכבר הלך הפשיון, שניהם טמאים, כיון שנזקקו לטומאה. עד שיחזרו לכגריס:",
+                "<b>בשבעה דרכים בודקין את הזב.</b> שאם ראה מחמת אונס, טהור, דדרשינן זב מבשרו, ולא מחמת אנסו:",
+                "<b>עד שלא נזקק לטומאה.</b> דהיינו כשרואה ראיה שניה שבה נעשה זב גמור לטמא משכב ומושב. אבל ראיה ראשונה מטמאה באונס טומאת ערב כדין בעל קרי, ומצטרפת עם השניה אפילו היתה באונס:",
+                "<b>במאכל.</b> אם אכל דברים המביאים לידי זיבה, כגון בשר שמן חלב וגבינה ביצים יין ישן:",
+                "<b>ובמשתה.</b> ברבוי שתיה:",
+                "<b>במשא.</b> כבד שנשא:",
+                "<b>במראה.</b> ראה אשה אפילו לא הרהר:",
+                "<b>ובהרהור.</b> אע״פ שלא ראה. אם אירע לו אחד מאלו השבעה קודם שראה ראיה שניה, אינו נעשה זב, והטפה אינה מטמאה במשא:",
+                "<b>משנזקק לטומאה.</b> שראה ראיה שניה שלא באונס:",
+                "<b>אין בודקין אותו.</b> ואף אם ראה שלישית באונס נעשה זב לקרבן:",
+                "<b>וספיקו ושכבת זרעו טמאים.</b> ספיקו מחמת שכבת זרעו. כגון אם ראה שכבת זרע תחלה וטיפת זיבה הבאה אחר כך אינה מטמאה שהרואה קרי אינו מיטמא בזיבה מעת לעת. ועד שלא נזקק לטומאה הקרי מטהר את הזיבה משום דהוי אונס. ולאחר שנזקק לטומאה אין הקרי מטהר את הזיבה שאין תולין שמחמת הקרי באה הזיבה:",
+                "<b>שרגלים לדבר.</b> שאין אותה ראיה מחמת אונס כיון שכבר נעשה זב:",
+                "<b>ר״נ פוטר שרגלים לדבר.</b> שלא מחמת מכה מת, כיון שהקל ממה שהיה. ואין הלכה כרבי נחמיה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נזיר היה שמואל.</b> והאומר הריני כשמואל, או כבן אלקנה, או כמי ששיסף אגג בגלגל הוי נזיר לדברי ר׳ נהוראי. וכן הלכה:",
+                "<b>אין מורא אלא של בשר ודם.</b> שלא תהא מרות ואימת אדם עליו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נזיר",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..62a65337ba77357e5f2cff2a44386cb094d28847
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,561 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nedarim",
+    "versionSource": "http://sefaria.org",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "In the Gemara (Tractate Nedarim 2b), we maintain that our Mishnah is deficient and should be read as follows: all intimations/ידות (i.e., a term for words uttered by a person conveying a certain intention that can be understood from the context or from the general subject of the statement, although it is not clearly and explicitly expressed – are intimations regarded as explicit statements) of vows are like vows; all substitutes/כנויי for the language of vows (i.e., and it is obvious that he intended his statement to be a vow, his words assume that status) are like vows. Which are intimations of vows? A person who says to his fellow: “I am forbidden by vow from you,” “I am separated from you,” etc. Which are substitutions of vows? “A person who states (see Mishnah 2 of this chapter): קונם/Konam, קונח/Konakh, קונס/Konas, etc., (i.e., a specific type of vow whereby one prohibits himself from eating something or deriving benefit from something or someone by saying: “That person or object is to a KONAM;” the word KONAM is a substitute for the Hebrew word for offering/קרבן – and is used in order to avoid uttering that word). The intimations of vows/ידות נדרים are like the handle of a utensil that one holds it by, so are intimations of vows by which vows are held. Substitutes for vows, like [Tractate Bava Metzia 58b] when one calls his neighbor by a nickname which is not the essence of the name [of that person].",
+                "מודר אני ממך – if he said one of these linguistic formulations: “I am forbidden by vow from you that I don’t eat your [food], or/and I taste your [food],” or “I am separated from you that I don’t eat your [food], or/and if I taste your [food],” or “I am distanced from you that I don’t eat your [food] or/and I don’t taste your [food],” this is an intimation of vows and it is forbidden to eat or to taste with him. But if he said to him: “I am forbidden by vow” alone, there is no implication in his words other than he doesn’t speak with him. And “I am separated from you” alone, implies that he will not engage in business with him, and “I am distanced from you” alone, implies that he will not sit within his four cubits, and does not prohibit eating with him unless he specified and stated with one of these linguistic formulations, “that I don’t eat [food] with you,” or “I don’t taste anything with you.”",
+                "רבי עקיבא היה חוכך וכו' (had some hesitation about deciding in favor of greater stringency) – meaning to say, rubbed/scratched his lips on against the other, but did not want to forbid explicitly, but it had appeared from his temperament/mind that it was forbidden.",
+                "כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה – if he said: “May this be upon me like the vows of wicked people whose vows in the case of a Nazir or in bringing a sacrifice or in taking of an oath if I eat this loaf, and he transgressed and ate it, he is liable to become a Nazir for thity days and to bring a sacrifice of a burnt offering and would liable for flogging/stripes like one who transgresses an oath on a statement (i.e., an oath taken by a person to reinforce a promise or an obligation or o confirm he veracity of a story –he brings a sacrifice based upon his financial situation/קרבן עולה ויורד ) because he mentioned in his oath the Nazir, and/or a sacrifice and/or an oath. But when he stated, “like the vows of the wicked,” since he wicked are those who make vows and take oaths, not the suitable people, for he suitable ones fear not to transgress (Deuteronomy 23:22): “[When you make a vow to the LORD your God,] do not put off fulfilling it, [for the LORD your God will require it of you, and you will have incurred guilt],” and they (i.e., the suitable/appropriate people) are warned not to bring forth an oath from their lips, and therefore “like the vows of the suitable/appropriate [people],” he has said nothing whatsoever.",
+                "וכנדבותם נדר נזיר ובקרבן (as their free-will offerings – he has made a binding vow in the case of a Nazir or in the case of bringing an offering) – if he said, “like the free-will offerings of the suitable/appropriate [people], I will be a Nazir or this is an offering if I eat this loaf,” and he consumed it, he is liable regarding becoming a Nazir, or in bringing a sacrifice, for the suitable/appropriate people sometimes make vows of becoming a Nazir in order to separate from prohibition. But when they make a free-will donation of a sacrifice that they bring their offering to the entrance of the Temple courtyard and sanctify it there in order that they will now come through it as a hindrance/stumbling-block. And the free-will offering is when he says, “May this be,” or “A vow be upon me.” Therefore, the worthy people make a free-will offering but do not make a vow, in order that one may not be led to commit an offernse through it."
+            ],
+            [
+                "קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן – these are the languages of non-Jews, and there are from them one who calls for a certain sacrifice, and there is one wo calls such, and in every language when he states from these [forms of language] he causes to take hold of a sacrifice.",
+                "נדר במותא – meaning to say that he took an oath to curse, which is a substitute of an oath/imprecation, and it is a an oath in the language of an Aramaic translation"
+            ],
+            [
+                "לחולין שאוכל לך – The LAMED/ל has the vocalization of a PATACH, and it implies Something not unconsecrated will be what I will eat with you, but rather holy/sanctified.",
+                "לא כשר – it will be, but rather invalid. And these are Holy Things that are connected with things that are fit/appropriate and invalid/inappropriate.",
+                "לא דכי – not permitted, like a pure species of locust (see Tractate Eduyot, Chapter 8, Mishnah 4), in Tractate Avodah Zarah [37a – which is kosher, according to Rashi] and even though that the language of permitted and forbidden belongs also regarding a carrion that died of itself and an animal torn by a wild beast, but we hold that we don’t cause to take hold of it other than with something that is vowed or made as a free-will offering, for since there is an implication in “permitted” also in Holy Things, therefore it is taught in the Mishnah (Tractate Nedarim, Chapter 2, Mishnah 4): “Vows that are not spelled out are subject to a more stringent ruling,” for since it is his intention to cause to take hold of a vow, we state regarding a thing that is vowed he intended.",
+                "טהור – if he stated: “it is not pure what I eat of yours.”",
+                "טמא נותר פיגול – if he said: “it is impure what I eat of yours,” and similarly for all of them. It is forbidden, that all of these things that are engaged with the Holy Things.",
+                "כאימרא – like the lamb/young sheep of a Sacrifice.",
+                "כדירים – like the chamber of wood or like the chamber of lambs.",
+                "כעצים – like the pieces of wood of the pile of wood on he altar in the Temple.",
+                "כאישים – like the sacrifices that are upon the fire.",
+                "כמזבח – like the sacrifices that are upon the altar.",
+                "כהיכל – like the sacrifices that are in the hall of the golden altar.",
+                "כירושלים – like the sacrifices that are in Jerusalem. Another explanation: like the walls of Jeruslaem, for he holds that the walls of Jerusalem from the remnants of the chamber they have come.",
+                "באחד מכל משמשי המזבח (by one of the utensils used for the altar) – as, for example, the forks, bowls (out of which the sprinkling is done), coal-pans. If he said, “like the forks that I eat of yours,” or “like the bowls that I eat of yours,” and similarly for all of them, even though he didn’t mention [specifically], “sacrifice,” behold this is like making a vow for a sacrifice.",
+                "רבי יהודה אומר האומר ירושלים – without the “KAF/כ ,” he did not say anything. But the first Tanna/teacher disputes him. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "האומר קרבן עולה מנחה חטאת תודה ושלמים – all of hese are obligatory sacrifices, and the thanksgiving-offering also is similar to an obligation, for four require givng thanks, but you might think I would say that this one takes a vow in something that is the legitimate subject of a vow.",
+                "ורבי יהודה מתיר – because they were said without the \"כ\"/KAF they are compared to someone who took an oath regarding the life of the burnt offering, and thee isn’t here either a vow nor an oath. But the first clause [of the Mishnah] teaches us that the first Tanna/teacher disputes that of Rabbi Yehuda, even regarding Jerusalem if he mentioned it without the \"כ\"/KAF and stated that it is a vow. But the concluding clause [of the Mishnah] comes to inform us that Rabbi Yehuda disputes that [opinion] of the first Tanna/Teacher, even with a sacrifice of a burnt-offering, etc., when he mentioned them without a \"כ\" /KAF – for it is not a vow.",
+                "קרבן הקרבו כקרבן שאוכל לך אסור (May what I eat of yours be the Korban” “like the Korban,” [By] a Korban [do I vow] be what I eat with you, he is bound) – even though we we heard all of them already, “the KORBAN” is required for it, for you might I would say that he says, “By the life of the KORBAN.” But surely it is taught in the Mishnah further on in Chapter 2 [Mishnah 2], “Korban” be what I eat with you,” he is not bound, there it is speaking of a KORBAN/sacrifice, which implies the life of the Korban.",
+                "לקרבן אל אוכל לך רבי מאיר אוסר (for a KORBAN shall be what I eat with you) – that it is made like saying, “it shall be like a sacrifice,” therefore, I will not eat with you. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+                "קונם פי מדבר עמך – but even though that the vows do not take effect on a matter lacking substance, and speech has no substance in it, nevertheless, when he says, “KONAM be my mouth with speaks to you,” he prohibits his mouth from speaking, and his mouth spoke something that has substance. And similarly, “my hands be forbidden from their actions,” and/or “my feet from their walking,” and all similar things to this."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ואלו מותרין. חולין שאוכל לך (and these [vows] are not binding: may what I eat of yours be unconsecrated food) – he (i.e., the teacher of the Mishnah) took these merely as a sign, ust as unconsecrated food that I may eat of yours – there is no need for a request made to a Sage (i.e., if a person makes a vow or takes an oath, or consecrates property, and afterwards regrets having done so, he may go to a Sage and request that he release him from his vow). So also, all of these that we mention in our Mishnah in the first clause there is no need for a request made to a Sage.",
+                "כעורות לבובין (like hides pierced at the heart) – they wud make incisions in the animal while it is living opposite the heart and remove the heart and sacrifice it to idolatry, and this sacrifice to idolatry is prohibited to derive any benefit.",
+                "כחלת אהרן – who was first for the Kohanim (see Numbers 15:20 – “You shall make a gift to the LORD from the first yield of your baking, throughout the ages). And it cannot be something that is vowed, for Hallah and heave-offering/Terumah come as a vow or a free-will offering.",
+                "הרי זה מותר – as it states in Scripture (Numbers 30:3): “If a man makes a vow [to the LORD],” until he should make a vow with a thing that is vowed. But a sin-offering that I won’t eat with you , as we stated in the first chapter [of Tractate Nedarim, Mishnah 4], even though it is not something that is vowed, there is reason, for it is possible that he will bring a sin-offering through a vow, as for example, that he took a vow to be a Nazir, and is liable to bring a sin-offering [upon the conclusion of the thirty-day length of serving as a Nazir].",
+                "הרי את עלי כאמא (Lo, you are like mother to me) – even though this this is not a matter that is vowed, it is more severe from all of the others that are above, he requires a release from the Rabbis if he is an illiterate individual (i.e., “Am HaAretz) ",
+                "and we make an opening for retracting a vow from another place (i.e., reason) meaning to say, we request for him and opening and reason for his remorse. But it is not sufficient [to ask him]: Do you now regret [that you had vowed]? Or that your heart is upon you – that you bear a grudge (see Tractate Nedarim 21b), and all of this in order that he may not behave lightly in such a matter and that he should not become accustomed to forbid his wife upon him.",
+                "קונם שאיני ישן כו' – Lo, this is (Numbers 30:3): “he shall not break his pledge” according to the Rabbis, but from the Torah, there is no vow taking effect, for vows do not take effect other than on something that has substance (see Talmud Nedarim 15a).",
+                "קונם שאיני משמשך (that I will not have sexual relations with you) – In the Gemara (Tractate Nedarim 15b) a difficulty is raised if he is subservient to her, how is he able to release her subservience through his vow, for it is like prohibiting the produce of his fellow on his fellow? But it [i.e., the Gemara] responds, as, for example, when he stated that he takes a vow against enjoying the benefit of her sexual relations with me,” that he forbade this benefit upon himself, and we don’t feed a person something that is forbidden to him.",
+                "שבועה שאיני ישן וכו' – this is forbidden form the Torah, for oaths take effect whether there is something in it of substance, or whether it is on something that has no substance. But if he took an oath to not sleep for three consecutive days, night and day, he is flogged/whipped and he sleeps immediately, because he took an oath on something that is impossible to fulfill."
+            ],
+            [
+                "קרבן לא אכל לך כו' (KORBAN,I shall not eat with you) – he is permitted (i.e., he is not bound), for this would be like he took an oath with a KORBAN that he would become like he says: “by my Life, a KORBAN if I eat with anything with you.”",
+                "שבועה שלא אוכל לך – and we don’t say, “by my life with an oath it is said,” as we say with a KORBAN, for an oath has no substance and it doesn’t belong to say with it, “by my life with an oath.”",
+                "שבועה שאוכל לך – sometimes, “the taking of an oath that I shall eat with you” is not that I will actually eat, as, for example, that his fellow would refuse him to him and he says, “I will not eat, I will not eat,” and thereafter he says, “by an oath I will eat with y,” that he will not actually eat,” and this is what he said, “with an oath that will be upon me, if I eat with you.”",
+                "זה חומר בשבועות – we are not able to maintain an oath that I shall not eat with you, for since it teaches that this is more stringent, it implies that it is a vow, but it is not more stringent like an an oath, and regarding “Korban, I will not eat with you,” it is taught in the Mishnah that he is not bound, and that it is not a vow at all. Because of this, one needs to establish it on what is taught above (Chapter 2, Mishnah 1): “KONAM that I shall not sleep,” “that I won’t speak,” for behold, this [applies] to (Numbers 30:3): “he shall not break his pledge.” But we establish from the Rabbis that according to the Torah, the vow has not effect other than on something which has substance, and this is the stringency regarding oaths from that of vows, that an oath takes effect even on something that has no substance.",
+                "תפילין שאני מניח – because he forbid a sacred object held in hand at the delivery of an oath that is upon him, and it doesn’t appear like taking a vow to void the Mitzvah, for behold, he didn’t accepted it upon himself, but rather, prohibited the sacred object upon him, but he would fulfill the Mitzvah it would a Mitzvah that comes to be fulfilled by means of a transgression and it would be similar to someone who is required to eat Mitzvah on the nights of Passover but only found Matzah of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts or something dedicated to the Temple, which is forbidden to consumel. But all languages of oath that he forbids upon himself from doing something, for since he is liable to perform the Mitzvah, it is not within his powers to release himself from the obligation of the commandment. But if he said, “a KORBAN is upon me if I put on Tefillin, the vow takes affect and he is liable to bring a sacrifice if he put on Tefillin."
+            ],
+            [
+                "חייב על כל אחת ואחת – and he will a Nazir for thirty days if he said, I am an undefined Nazir, nad he will bring the Nazirite sacrifice and return to be a Nazir according to the number of times that he said, “I will be a Nazir.” But regarding an oath, he is not liable other than for one [sacrifice,” for he is not flogged/whipped other than one set of stripes. But if he made a request to be released on the first oath, the second oath takes effect. And similarly, if he made a request to be released on the second [oath], the third takes effect. But he is is forbidden to eat until he all of them are not binding, because it does not teach in the Mishnah, “behold this is one oath,” but rather, “he is only liable for one count only.”"
+            ],
+            [
+                "ופירושם להקל – even though that when he explained his words, we follow after his explanation, for when it is undefined and he didn’t explain, we go to the most stringent [opinion], for a person who makes an undefined vow, his intention is to forbid.",
+                "כבשר מליח – which is a sacrifice, as it is written (Leviticus 2:13): “[You shall season your every offering of grain with salt; you shall not omit from your grain offering the salt of your covenant with God;] with all your offerings you must offer salt.”",
+                "כחרם של כהנים מותר (assigned to the private use of priests) – even though that which belongs to the priests, people commit religious sacrilege with them until they come into the hands of the Kohanim, and they are a thing that is vowed, nevertheless, undefined property of the priests implies that they have already come into the hand of a Kohen (see also Tractate Arakhin, Chapter 8, Mishnah 6)..",
+                "אם כמעשר בהמה אסור – for this is something that was vowed, that one must sanctify it, but the tithe of cattle does not prohibit the stable/shed like the tithing of grain prohibits the granary/threshing floor.",
+                "שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה – becase they were far from Jerusalem.",
+                "שין אנשי גליל מכירין חרמי כהנים – for everything that they would dedicate for priestly use, they would set aside for the repair of the Temple. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "בחרמו של ים – the language of a net, as in (Ecclesiastes 7:26): “[Now, I find women more bitter than death,] she is all traps , her hands are fetters, [and her heart is snares].”",
+                "הרי עצמי קרבן – he forbade himself like a KORBAN/sacrifice upon his fellow.",
+                "אין נשאלים עליהם – it is not necessary for a request to a Sage [to release him from a vow] for they don’t take effect.",
+                "ואם נשאלין – but if this person is an illiterate person/Am HaAretz who made a vow in such a manner and he came to request from a Sage [to release him] from his vow, we don’t make an opening for him for regret and we don’t release him. But if he transgressed on this vow, we excommunicate him.",
+                "פוחתין לו פתח ממקום אחר – we show him that the matter exists and we make an opening for him for another reason and release him from his vow. But we don’t punish him and we are not stringent with him. And such is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ארבעה נדרים (vows intended for urging to buy/sell or while bargaining; vows made dependent upon an impossibility/an exaggeration; vows made in error; vows made on conditions unavoidably fulfilled/under compulsion) – all of them will be explained further on.",
+                "קונם שאני פוחת לך מן מסלע – KONAM this loaf of bread if I [pay] less to you than a Sela. And a SELA is four Denarim.",
+                "על השקל – it is one-half of a SELA.",
+                "שניהם רוצים בשלשה דינרים – but it was not in their hearts for the sake of a vow, but rather, the seller vowed to urge/encourage the purchaser that he should increase they money, and similarly, the purchaser, in order that the seller should lessen the cost of the purchase, therefore, it was not a vow. But even though that matters that are in the heart are not matters, where a matter can be proven like here, for such is the manner of all sellers and purchasers to do this, we follow after the things that are in the heart.",
+                "ר\"א בן יעקב אומר אף כל הרוצה להדיר את חבירו כו' – The Gemara (Tractate Nedarim 23b) that our Mishnah is deficient and should be read as follows: A person who wants that his fellow should eat with him but refuses him and forces him to take a vow, it is the vow intended for urging to buy/sell. And the person that wants that he will not vows will not be fulfilled all year will stand up on Rosh Hashanah and state, “every vow that I will someday make is nullified.” And that he will stand up on Rosh Hashanah is not exact, but rather, the same law applies at every time that he wishes and for every time that he establishes.",
+                "ובלבד שיהיה זכור – from the condition at the time of the vow, and his mind/intention is upon the condition that it will be fulfilled, then the vow is nullified. But if he is not reminded of the condition at the time of the vow and not at an interval equivalent to the time of speaking (i.e., the amount of time it takes to say in Hebrew, “Greetings to you, my teacher and rabbi”), from the time that he made the vow, the vow exists/endures. But it is not necessary to state that if he is reminded from the condition at the time of the vow and it is his intention that the condition will be nullified and vow existent, for it is clear that the vow exists. But the laws of oaths and vows are equivalent in this law. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov."
+            ],
+            [
+                "נדרי הבאי – exaggeration and additional speech, but he himself knows that it was not the case.",
+                "קונם אם לא ראיתי – KONAM upon me this loaf of bread if I did no see, etc. (i.e., a snake as s big as the beam of an olive press).",
+                "נדרי שגגות – he said, KONAM upon me this loaf of bread.",
+                "אם אכלתי אם שתיתי ונזכר שאכל ושתה – and at the time of the vow he thought that he did not eat and did not drink, it would not be a vow.",
+                "קונם שאיני אוכלך לך ואיני שותה, ושכח ואכל ושתה – that at the time that the vow takes place which is at the time of eating and/or drinking, he forgot the vow, it is permitted/annulled, as we derive it from an oath as it is written (Leviticus 5:4): “[Or when a person uttes an oath to bad or good purpose –] whatever a man may utter in an oath – [and though he has known it, the fact has escaped him, but later he realizes his guilt in any of these matters -]” that we require that he will be a man at the time when the oath takes place upon him, meaning to say, that he will be mindful from the oath, and the same law applies with regard to a vow.",
+                "קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסו – these are vows made in error, for since it became known that she did not steal from him, it is found that there was no vow.",
+                "אלו ואלו מותרין – for a vow that was partially permitted is completely permitted, for he does not want that his vow would take place, but rather, similar to that he made the vow, and since part of it was in made inadvertently in error, all of it is nullified."
+            ],
+            [
+                "מדרי אונסין – that from the initial point, it was not his intention that the vow would come to pass if an unavoidable interference would prevent him, and in a case like this when the matters prove it, the matters of the heart are matters."
+            ],
+            [
+                "להרגין – robbers that kill a person and take his money.",
+                "ולחרמים – thieves that do not kill, and not only this, even that is taught (i.e., the cases in the Mishnah that are in descending order of demonstrability).",
+                "ולמוכסין – a customs/tax collector that stands on his own. But a tax-collector that was appointed by the king (i.e., “the state”) whether the king is an Israelite or a non-Jew and takes a specified amount as the law of the kingdom, “the law of the land is the law,” and it is forbidden to flee from the tax-collector, and all the more so, that it is forbidden to take a vow or to swear to him a falsehood/lie.",
+                "שהן של תרומה – even though they kill and steal, we don’t eat something that is forbidden (other than to Kohanim). Alternatively, heave-offering is not important to them because it is not eaten other to pure Kohanim and is sold very cheaply.",
+                "לא יפתח לו בנדר – if the violent man did not ask of him to take an oath, he should not begin with an oath.",
+                "כמה שהוא מדירו ([one takes a vow] only in the matter concerning which a vow is imposed) – if the violent man did not ash of hm to take a vow, he should not take a vow to him other than in what he asked alone, and not take a vow to him in another matter. And ll of these four vows that are taught in our Mishnah, the laws of vows and oaths are equal, but what is permissible in a vow is permissible in an oath and it doesn’t require a release, except for vows of incitement alone, that require release from the words of the Scribes, therefore, an oath is forbidden with them."
+            ],
+            [
+                "הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות – he saw the storm-wind and was afraid lest it would cut down his plants, and he said, “Lo, these are KORBAN (i.e., dedicated to the Temple) if they are not cut down.” Or he saw conflagration that fell upon the city and was fearful about his cloak lest it would be burned and he states, “Lo this is a KORBAN, if it is not burned.",
+                "יש להם פדיון – like the rest of the things dedicated [to the Temple], and he can redeem them and purchase with their monetary proceeds a sacrifice. But since he didn’t say, “Lo, these are upon me as a KORBAN,” they are not to be delivered as a sacrifice, but rather, that he will be able to purchase with their monetary proceeds a sacrifice.",
+                "אין להם פדיון – but rather the money is seized in its holiness and the plants return to become holy, for since he said, “until they are cut down,” this is what he said: when I redeem they will return and be sanctified until they are cut down."
+            ],
+            [
+                "מותר ביושבי יבשה – for it is nt their practice to go down to the sea.",
+                "בכלל יושבי היבשה – for eventually they will go down [to the sea] and to dwell on dry land.",
+                "לא כאלו ההולכים מעכו ליפו – there are those who interpret this as such: That which is taught in the opening clause of our Mishnah: “He who takes a vow [not to gain benefit] from those who go down to the sea, are permitted [to gain benefit] from those who dwell on dry land, which implies, that those who go down to the sea are prohibited [to gain benefit from them], not the like of those who go from Acre to Jaffa, for a person who makes a vow from those who go down to the sea is not prohibited to them, for because of a short distance like this, they are not called, “those who go down to the sea.” There are those interpret: “not like those who go from Acre to Jaffa lon, because hey are included in those who go down to the sea that are prohibited, but also they are called hose who dwell on dry land, but rather, even those sail out of sight, because eventually, they will go down to dry land."
+            ],
+            [
+                "מי שהחמה רואה אותו – for he didn’t say from those who see [the sun]."
+            ],
+            [
+                "אמר בקרחים ובבעלי השיבות – since he didn’t say, “with those who have hair.”",
+                "שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים – because the men sometimes cover heir heads and sometimes reveal and blacken their heads that is recognized that they are men, but women always walk and their heads are covered. But the small children, whether boys or girls walk with their heads revealed and they are not recognized as to whether they are boys or girls, and because of this, they are not called, “black-haired,” but rather, the adult men."
+            ],
+            [
+                "מן שילודים – implying that they have already been born.",
+                "מן הנולדים – implying those who will in the future be born.",
+                "מן הנולדים רבי מאיר מתיר אף בילודים (from those who are born) – In the Gemara (Tractate Nedarim 30b) it explains that the Mishnah is deficient and should be read as follows: [those who take a vow] from those who may be born thereafter, are prohibited to those who are already born. Rabbi Meier states, even those who make a vow [to be prohibited] from those who will be born thereafter are permitted to those who are [already] born, in order that one who takes a vow [to be prohibited from those who have been already been born are permitted to those who may be born thereafter.",
+                "אלא ממי שדרכו להוליד – as for example, humans and beasts, to exclude fowl and fish who do not give birth but rather lay eggs."
+            ],
+            [
+                "מאוכלי שום – one of ten enactments made by Ezra [the Scribe] that they would eat garlic on Friday evenings, because it increases seed (i.e., semen) and Friday evening is the time for fulfillment of marital duties of Sages (see also Tractate Ketubot, Chapter 5, Mishnah 6).",
+                "ומותר בכותים – they do not make pilgrimage [to Jerusalem]. But even though that this is according to the Torah, because they hare Jerusalem and chose for themselves Mount Gerizim."
+            ],
+            [
+                "מותר בישראל – they have department from the category of the children of Noah/Noahides.",
+                "ואסור באומות העולם – and even those who are from the seed of Abraham (i.e. Abraham’s other children such as Ishmael or the children of Keturah, etc.).",
+                "אסור בישראל – and converts also are within the category of he seed of Abraham, as it is written (Genesis 17:5): “[but your name shall be Abraham,] for I make you the father of a multitude of nations.”",
+                "ומותר באומות העולם – and even with those who are from the seed of Abraham, for only the children of Jacob were called the seed of Abraha, as it is written (Genesis 21:12): “for it is through Isaac that offspring shall be continued/called for you,” but no all of Isaac/כל יצחק (i.e., Esau).",
+                "שאיני נהנה לישראל – that of Israel.",
+                "שאין ישראל נהנין לי – of what is mine.",
+                "ומוכר ביותר. אם שומעין לו – this is the reading, meaning to say, he will sell the thing for more from such as it is of its value, if his fellow wishes to listen to him, and to purchase from him the object for more than what it is worth.",
+                "לערלים – the opinion on whomever does not believe in ritual circumcision.",
+                "למולים – that believe in ritual circumcision.",
+                "מותר בערלי ישראל – as for example, whomever whose brother died on account of [ritual] circumcision.",
+                "ואסור במולי אומות – as for example, an Arab who is [ritually] circumcised or a Gibeonite who is [ritually] circumcised.",
+                "שלש עשרה בריתות – it is stated in the portion of circumcision (Chapter 17 of Genesis, where the word \"ברית\"/covenant, is mentioned thirteen times) which is mentioned to Abraham.",
+                "שהיא דוחה את השבת – as I is written (Leviticus 12:3): “On the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised,” and even if [the eighth day is] on Shabbat.",
+                "שהיא דוחה את הנגעים – that we expound, \"ימול\"/shall be circumcised (Leviticus 12:3), and even in the place of a white spot on the skin (eventually one of the symptoms of leprosy), but we don’t have here because of cutting off his white spot, which is part of the negative commandment of (Deuteronomy 24:8): “In cases of a skin affection [be most careful to do do exactly as the Levitical priests instruct you].”"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אין בין מודר. אלא דריסת הרגל – to pass through his land, or to lend out utensils that they don’t make in them food necessary for the Sabbath day, which are permissible for someone who took a vow of deriving food from him, but is forbidden if he took a vow to enjoying any benefit from him.",
+                "נפה וכברה רחים ותנור (winnow, basket used as a sieve, millstone, an oven) – that they prepare in them food necessary for the [Sabbath] day. And all the more so, a pot or a spit where the food stands within it. One who takes a vow against food that is taught in our Mishnah, is he who says to him: “KONAM: benefitting from your food is upon me.”",
+                "מקום שמשכירין כיוצא בהם (a place where these things are rented out) – for since it is the practice to rent out such things and he foregoes the rental payment, with those monies he can purchase food necessary for the [Sabbath] day and he made him take a vow from deriving benefit is brought through the food."
+            ],
+            [
+                "שוקל לו שקלו – the half-shekel that everyone from Israel is obligated for in each yer for the needs of the community sacrifices. But the person making he vow is able to pay his portion [for the one-half shekel] for him, for he is performing a mere Mitzvah.",
+                "ופורע לו חובו – here are those who establish it especially regarding a debt that the borrower made a condition/stipulation with the lender that he should not pay back the debt other than when he wanted and the creditor is not able to pressure him, but now he doesn’t benefit him at all when he pays back his debt. But there are those who establish it for every debt that is in the world, which is not other than preventing the creditor that he should not make a claim against him, for the preventing of a claim is not within the category of benefit.",
+                "ומחזיר לו אבדתו – whether the property of the one returning [the object] are forbidden on the person who lost [the object] or whether the property of the person who lost [the object] are forbidden on the person who returns [the object], because he is performing a Mitzvah [of restoring/returning a lost object].",
+                "ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש – when both of them take a vow of deriving any benefit from each other, if he akes the reward, it is found that he benefits, and if he doesn’t take the reward, it is found that he provides benefit [to the other], therefore, that benefit should fall to the Temple property. But we don’t say that he should bring the benefit to the Dead Sea (literally, Salt Sea), because his benefit is forbidden upon him like something given to the Temple property, therefore, all benefit that comes to his hand from him is Temple property/dedicated to a sacred purpose."
+            ],
+            [
+                "ותורם תרומתו ומעשרותיו לדעתו – as, for example, that he said, all who wish to make a heave-offering should come and make the heave-offering/Terumah. But he should not tell him to make the heave-offering, for behold that makes him an agent and it is a benefit to him that he performs his agency.",
+                "ומקריב לו קיני זבין וזבות – a Kohen who made a vow with an Israelite to not derive benefit from him, he can offer his sacrifices that he brings for a male with an emission and/or a female with an emission and/or [bird-offerings] for women who have given birth.",
+                "ומלמדו מדרש – Sifra (i.e., the legal Midrash to Leviticus) and Sifrei (i.e., the legal Midrash to Numbers and/or Deuteronomy) , which is the Midrash of the the verses.",
+                "הלכות – a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional law or a traditional interpretation of a written law).",
+                "אגדות – words of the Sages that were supported through Biblical passages. And the reason that it was permitted to teach him all of these things, is that a person is not permitted to take a salary in order to teach his fellow all these things, and there is no benefit here, for he is performing a Mitzvah.",
+                "אבל לא ילמדנו מקרא – for he is permitted to take a salary for the study of Bible for it is not other than the payment for the incisions in the Bible vers according to sense to play the Biblical verses in their appropriate manner, and it is not according to the Torah, and it is permitted to take payment for this for if he does not take payment, he ends up providing benefit for him, and if he takes [payment] it is found that he benefits. And specifically in a place where it is the practice to take payment for the Scripture, but in a place where they don’t take payment for Scripture, even Scripture is permitted to teach him.",
+                "אבל מלמד הוא את בניו – for even though it is a Mitzvah upon the father to teach his son, and this fulfills his obligation to do so, it is not called benefit, for the Mitzvot/commandments were not given to benefit from them. But it is also possible that he would find someone else who will teach him (i.e., his son) for free.",
+                "לא יזון את בהמתו – for it is satisfactory to him (i.e., the animal) with spices and this benefits him.",
+                "טמאה נפשה וגופה לשמים – that for work it exists and he doesn’t worry about the corpse.",
+                "שאם ירצה מוכרה לעכו\"ם – for eating and he takes the excess monies for its corpse."
+            ],
+            [
+                "עומד אבל לא יושב – our Mishnah deals with when those who visit [the sick] enter who are forbidden [by vow] to the sick. But in a place where they take payment on sitting with the infirm person, for if he sits with him and doesn’t take his customary payment, he causes him benefit. But standing, it is a short time and it is not customary to take payment for this.",
+                "רפואת הנפש – the healing of his body.",
+                "רפואת ממונן – the healing of his cattle/beast. For it is obligatory for a person to heal his fellow when he takes ill, as it states (Deuteronomy 22:2): “then you shall give it back to him,” to include he loss of his body, and he is doing a Mitzvah, therefore, even though he made a vow not to allow him to derive any benefit from him, he heals him with his hands when he becomes sick in his body. But if his beast/cattle became ill, he is not able to heal it with his hands because he provides benefit, but says to him: “this drug/medication is fine for it (i.e., the animal), [or] that drug/medication is bad/harmful for it (i.e., the animal).",
+                "אבל לא בקטנה – because he provides benefit t him when he raises the water over him.",
+                "אבל לא בימות הגשמים – because he warms it (i.e., through his body) And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+                "אבל לא מן המחוי – he doesn’t eat with him in one utensil, lest he leave over from eating a nice portion that is within in order that this one who took a vow against deriving benefit from him will eat, or lest a piece that he eat draws close in front of him and it is found that he benefitting him.",
+                "אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר – the owner of the house. Reuven eats in a bowl that he knows that when he will return it to the owner of the house, the house owner will go back and send it to Shimon who is under a vow against benefit from him, and we don’t suspect lest he (i.e., the owner of the house) in order that Shimon will eat from it and it is found that he is benefitting him.",
+                "האבוס שלפני הפועלים – a large utensil that we fill it and all of the workers will eat from it together.",
+                "לא יקצור עמו באומן – he should not trim with in in the same row that he trims. For this causes him that he will hurry to do his work that when he finds the place free, and it is found tha the benefits him. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "מן הנוטות (from the overhanging fruit) – suspended/hanging fruit that overhang outside of the orchard.",
+                "ובשביעית לא ירד לתוך שדהו – even though the All-Merciful made ownerless the produce of the seventh year, the All-Merciful did not make the surface of the land ownerless, and we suspect lest at the time that he doesn’t eat from the produce, he will tarry on the field and be delayed there and benefit from the surface of the land which is not ownerless."
+            ],
+            [
+                "המודר הנאה חמבירו לא ישאילנו – as a decree lest he borrow from him, and he forbade benefit of that person upon him. But similarly, he cannot lend him, as a decree lest he borrow from him.",
+                "ולא ימכור לו – for less than its worth/value, a decree lest he also purchase from him for less than its worth/value and it is found that he is benefitting.",
+                "אם היה דרכו לחרוז הוא אסור – he did not intend other than that he himself should not plow like he was accustomed, but others will plow.",
+                "ואם אין דרכו לחרוש – his intention was not to plow it, neither him nor others."
+            ],
+            [
+                "ואין לו מה יאכל – it (i.e., the Mishnah) took a usual incident, and the same law applies even if he has what to eat.",
+                "ובא זה ונוטל מזה – if he wants to give him, and he doesn’t violate his vow. But he cannot force him to pay him, for this one did not say to him: “Give him and I will pay.” But if he said to him, yes, it is prohibited, for that makes him into an agent."
+            ],
+            [
+                "ור\"י אוסר – for since there isn’t there another who would be able to provide other than him, it is like a gift. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi. But especially when he (i.e., the one who has taken a vow not to benefit from his fellow) has nothing to eat, that the Rabbis permit, but not with another person."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "השותפין – that each one of them a house in the courtyard, and the courtyard that is in front of the houses, both of them are partners in it But at the time when the courtyard has the law of division/partition, and as such there will be four cubits in the courtyard to each and every house in front of the house, and there will remain from the courtyard another four cubits to this one (i.e., person) and four cubits to that one (i.e., person), in this everyone admits that both of them are forbidden to enter into the courtyard until they divide it, for since the law of division/partition is there. But Rabbi Eliezer and the Rabbis do not disagree other than regarding a courtyard that does not have the law of division, as the Rabbis state that each of them enters through his fellow’s [property], but Rabbi Eliezer ben Yaakov holds that there is a retrospective designation (i.e., the legal effect resulting from an action selection or designation or disposal of things previously undefined for their purpose/ברירה) and this one goes to his and that one goes to his.",
+                "ושניהם אסורים להעמיד שם רחים וכו' – But Rabbi Eliezer ben Yaakov admits in all of these that the partners prevent each other, for it does not belong to permit for the reason of the retrospective designation, for since it is within his hand/power to prevent him, and if he doesn’t prevent him,it is found that he provides him benefit.",
+                "ופופין את הנודר למכור את חלקו – for we are concerned that after he sees his fellow entering, he will forget and will also enter. But when both are prohibited [from entering] we don’t concern ourselves, and specifically when he took a vow on his own not to enjoy benefit from his fellow is when we force him to sell his portion but if his fellow made him take a vow that he will not benefit from him, he is the victim of an unavoidable accident, and we don’t force him to see for what can he possibly do? But if you stated such, each partner should make his friend take a vow that he will not benefit from him in order that we can force him to sell his portion."
+            ],
+            [
+                "היה אחד מן השוק וכו'- to inform you of the power of Rabbi Eliezer ben Yaakov that it (i.e., the Mishnah) took this, for even one from the market that has no portion in the courtyard, Rabbi Eliezer ben Yaakov permits him to enter for the reason of restrospective designation/ברירה . And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov."
+            ],
+            [
+                "המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ ובית הבד וכו' – Reuven who is forbidden upon him to derive benefit with the possessions of Shimon, and Shimon has in the city a bathhouse and an olive press building that he rented out to others, and Reuven comes to use them, we see if here remains to Reuven a place in this bathhouse and/or the olive press building that he didn’t rent to him as for example, the cistern in the bathhouse, and things similar to this, it would be forbidden for Reuven to use them, but if not, it is permitted.”",
+                "ומת או שמכרם לאחר מותר – for since he said, “your house”, “your field,” but he didn’t intend other than for the time when hey are his. B if he said, “this house,” or “this field,” he has forbidden them for him forever."
+            ],
+            [
+                "הריני עליך חרם – my benefit will be forbidden upon you like a חרם/property designated for sacred use only (or like excommunication) that you wil not be able to benefit from me.",
+                "המודר אסור – even though he did not answer “Amen.” For a person can forbid upon his fellow that he will not benefit from him.",
+                "הרי אתה עלי חרם – that he forbid upon himself all benefit that would come to him from his fellow, the person making the vow is forbidden.",
+                "בדבר של עולי בבל – as, for example, the cistern of those who ascend for the Festivals, who would come up from Babylonia to the Land of Israel for the Festival, and that cistern was found in the middle of the path and the hands of all Israel were equal upon it and it was like ownerless, and not like something that belongs to partners."
+            ],
+            [
+                "הרחבה (town square) – the markets that are in the city.",
+                "והתיבה (ark) -where they place in it the Scrolls/books.",
+                "והספרים – that the people of the city buy to study them.",
+                "והכותב חלקו לנשיא – It explains in the Gemara (Tractate Nedarim 48a) that this is what it is said, and what is their remedy? They should write/assign their portion to the President/Nasi, meaning to say that those who made vows are not to benefit from each other and are prohibited to use the street of the city and the Ark and the Scrolls/books, each one of them should write/assign the part/share that each has to the President/Nasi, and afterwards each one of them will be able to use them, for they are using the wealth of the President/Nasi, and not one of them is benefitting from his fellow.",
+                "רבי יהודה אומר – if they wanted, let them assign their shares/portions to an ordinary person, but if they wrote/assigned them to the Nasi, there is no need to make assignment to him/to take possession of it through another person, since because of the importance of the Nasi, he acquires even though that he was not assigned it by another, but an ordinary person does not acquire until he makes assignment to him/he takes possession of it through another [person].",
+                "אנשי גליל אין צריכין לזכות – the people of the Galilee were quarrelsome (see Talmud Nedarim 48a) and through their anger, they would make vows against benefiting from one another, their fathers stood up and assigned their shares to the Nasi, so that if their children after them would make vows forbidding benefit from one another, they would not be forbidden in the street of the city or the Ark or the Scrolls/Books, for they are the wealth of the Nasi."
+            ],
+            [
+                "ומעשה בבית חורון וכו' – In the Gemara (Tractate Nedarim 48a), it explains that the Mishnah is deficient and should be read as follows: if its end proves/serves as evidence about its beginning, it is prohibited. And there is the episode in Bet Horon also with one whose last action demonstrated his first [as a mere evasion], etc.",
+                "ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל – so we see that he didn’t give them [the courtyard and the food as a gift] other than in order that his father could come and eat, and that is prohibited. But if he had said: “Lo, these are before you, and if it is your desire that [my father] father comes and eats,” it is permitted. But if his meal shows/proves that it he increased the meal more than what he should have and these things are recognized that it was for his father that he did this in order that he would come and eat it is prohibited."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הנודר מן המבושל – that he said: “KONAM: that which is cooked upon me [that I will not eat it].”",
+                "מותר בצלי ובשלוק – all that is cooked more than the appropriate amount of cooking is called שלוק (i.e., seethed, boiled to a pulp).",
+                "מעשה קדירה רך – that is eaten without bread/pita.",
+                "",
+                "ביצה טרמיטא (an egg boiled down to the size of a pill) – cooked in hot water and protecting it that it should not coagulate/curdle.",
+                "ובדלעת הרמוצה (a gourd made edible by baking in hot ashes) – a gourd that they preserve in hot ashes/embers , which is hot ashes and it becomes sweet in this"
+            ],
+            [
+                "ממעשה קדרה (cooked in a pot) – food made from flour that was heated in a pot. But the generall rule of he matter, regarding vows one goes according to the language of people according to the time and the place, and if there is a place that calls something roasted cooked, and something cooked roasted, a person who takes a vow from that which is cooked is forbidden with that which is roasted, and such in a similar manner to this. Bu if mst people call it this and a minority call it that, we don’t say – go after the majority, but rather it is a doubtful vow, and all doubtful vows are dealt with stringently."
+            ],
+            [
+                "אינו אסור אלא מן הכבוש מן הירק – for undefined pickled is of vegetables.",
+                "כבוש שאיני טועם – implying all kinds of pickled [foods]. And similarly, seethed, roasted and salted, without the \"ה\"/definite article “the”, implies all the kinds of seethed, and of roasted and of salted."
+            ],
+            [
+                "דג דגים שאינו טועם – neither fishe nor fishes, and everything is implied.",
+                "טפלין – without salt.",
+                "בטרית טרופה (a brine containing hashed pickled fish in which you can cannot recognize the clean and unclean fish) – fish that they cut it up into small pieces and sell it and it has a name of its own and is not within the general category of fish and fishes.",
+                "ציר – water/liquid that comes out from the salted fish (i.e., brine).",
+                "ומורייס – fat that comes out from salted fish.",
+                "צחנה (small fish preserved in brine) – a mixture of kinds of brined fish which is called צחנה /small fish preserved in brine), and its example is in the Tractate Avodah Zarah [40a] this is shiploand of small fish preserved in brine,",
+                "ומותר בציר ובמורייס – since the essence of the matter of the fish is not absorbed in them.",
+                "הנודר מטרית טרופה – for since it (i.e., the Mishnah) mentioned טרופה /chopped, from everything that is mixed with a species of fish is implied."
+            ],
+            [
+                "קום (curdled milk) – it is the whey that comes out from the cheese.",
+                "אבא שאול אומר כו' בין מלוחה בין טפילה – that you should not say that is the special cheese, implying, that there is no manner to eat it without salt. But the Halakha is according to Abba Shaul."
+            ],
+            [
+                "מותר ברוטב ובקיפה (broth and sediments of boiled meat) – the broth that is curdled on the rims of the pot is called קיפה/sediments of boiled meat.",
+                "רבי יהודה אוסר – since it has the taste of meat. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי – for since he said, “this meat,” this piece [of meat] is considered ass something forbidden and its taste is forbidden. But if he said, KONAM, this meat upon me, he did not forbid upon himself other than the things that is called meat."
+            ],
+            [
+                "מותר בתבשיל שיש בו טעם יין – according to the Rabbis of Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "סתוניות – bad grapes that remain in the vines in he days of the fall, bt are not appropriate for wine, and we make of them vinegar.",
+                "כל ששם תולדתו קרויה עליו – but even though it has changed, it is called by its original name, like the honey of date-palms and the vinegar of winter grapes.",
+                "וחכמים מתירין\\ – there is a difference between the first Tanna/teacher and the Sages, for the first Tanna/teacher holds that a person who takes a vow against winter/autumnal grape is permitted to the vinegar that comes from them, and is forbidden [to consume] winter grapes, but the Sages permit winter grapes themselves, for since winter grapes are not eatable, when he took a vow from [consuming] winter grapes, his intention was on the vinegar that comes out from them, not on the winter grapes themselves. And the Halakha is according to the Sages. Another explanation: But the Sages permit the vinegar of winter grapes like the honey of dates, for the Sages hold that whether they are things appropriate for consumption pr whether they are inappropriate for consumption a person who prohibits something upon himself is permitted [to consume] that which comes out from it."
+            ],
+            [
+                "קפלוטות (porrets) – a kind from the species of leek-green stuff that grows in the Lnd of Israel.",
+                "שהוא שם לווי ( a differentiating epithet) – he who comes to state the vegetables of the field must attach the name of the egetable and state, the vegetables of the field. And similarly for all of them. But in the Seventh year, because the vegetables of he garden are not found, for they don’t grow without work and we eat the vegetables of the field, therefore, undefined vegetables in the Seventh year are the vegetables of the field. This is not the case in the other years of the seven year cycle."
+            ],
+            [
+                "אספרגוס – it is a kind of cabbage, but cabbage is not called by the name of asparagus. Another explanation: Asparagus, the water that the cabbage seethed in it.",
+                "מן הגיסין אסור במקפה – for even though that they are placed in the stiff mass of grist, oil and onions/the porriage, the name of the dish of pounded grains is upon them.",
+                "ורבי יוסי מתיר – for he holds that it is called a porridge of pounded grains, it is not called mere pounded grains.",
+                "מקפה – a thick cooked dish of beans or of a sort of pudding consisting of minced meats, mixed with wine and spices.",
+                "הנודר מן המקפה אסור בשום – it was customary to put garlic in every porridge in order that it would provide flavor, and the garlic is the stiff mass of grist, oil and onions.",
+                "אסור באשישין (cake made with boiled lentils impregnated with honey) – the refuse of lentils, but the Halakha is not according to Rabbi Yossi in these three segments of our Mishnah.",
+                "חטה חטים שאיני טועם – a grain of wheat, implies baked bread; wheat [ground up] implies to chew."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הנודר מן הירק. לא מצאתי אלא דלועין – and if it is a species of vegetable, why doesn’t he purchase it for him?",
+                "כן הדבר – and from there I bring a proof. Lest he say I did not find [anything] but pulse. And since I come to consult on the gourd, I can see that it is a kind of vegetable. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אסור בפול המצרי יבש – that grain is anything that is from grain is implied, every thing that we make of it a heap/pile, and this also is from grain.",
+                "הנודר מן הדגן אסור בכל – kinds of pulse ;hat they make of hem heaps/piles. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "בשק ביריעה ובחמילה (sacklng, curtain, blanket of thick, coarse stuff)- kinds of large andvery thick clothing but people do not regularly cover themselves with it.",
+                "מותר גביזי צמר – that he didn’t intend other than for a wool clothing.",
+                "הכל לפי הנודר – according to the time of the vow. Since it is recognized that as a result of the heaviness of his load he made the vow, he is permitted to wear them as clothing. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הנודר מן הבית – that he should not enter the house. He is permitted to enter into the upper story/attic, because it is not included in the house."
+            ],
+            [
+                "דרגש (footstool) – a small bed that they place it in front of the large bed and from it one ascends to the large bed.",
+                "לתחומה של עיר – two thousand cubits in every direction surrounding it.",
+                "עיבורה (outskirts) – of the city. The houses that protrude from it within seventy cubits and their remnants. It is like a pregnant woman whose stomach projects outward.",
+                "אגף (door-stop; moulding or eminence of the door frame against which the door shuts) – [place] of the closing of the door. And its example (Ezra) [Nehemiah 7:3]: “let the doors be closed and barred.” (the text of Bartenura lists the source as coming from chapter 3 of Nehemiah which is incorrect."
+            ],
+            [
+                "אסור בחילופיהן ובגידוליהן – if he exchanged them ab initio, that which he exchanges for them is prohibited in their monetary value that the Rabbis decreed the prohibition of benefit on their monetary value. And their growth of [something called] KONAM Is prohibited like that dedicated to the Temple which grows.",
+                "שאיני אוכל ושאיני טועם – he did not prohibit upon himself other than consuming and tasting of them alone.",
+                "אבל בדבר שאין זרעו כלה – as for example, onions and things similar to it. Even what grows from what grows is like the body of the prohibition, since this is something of which the seed does not perishes."
+            ],
+            [
+                "קונם מעשה ידיך עלי – he forbade all of what she does and what she prepares for him. And if she planted a tree, its growth is prohibited."
+            ],
+            [
+                "שאת עושה עכשיו יני אוכל עד הפסח – it implies this – that what you do now I won’t eat of until Passover, but after Passover I will eat. But everything that you do until Passover, I do not eat, implying, every thing that you do from today until Passover comes I do not eat it ever, even after Passover."
+            ],
+            [
+                "שאת נהנית לי עד הפסח אם הוכלת את לבית אביך עד החג – Whomever that would stand after Sukkot and prohibit his benefit upon her until Passover if she would go to her father’s house until Sukkot.",
+                "לאחר הפסח בלא יחל דברו – meaning to say, if she went [to her father’s house] after Passovef, she violates (Numbers 30:2): “he shall not break his pledge; “retroactively on what she benefitted from him before Passover."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "קונם יין עד שתחשך – for such is the manner of language of human beings, for when they say, “today,” they want to say until the completion of the day.",
+                "שבת זו – he would stand in the middle of the week, and say, “this week is forbidden” – for the entire week.",
+                "והשבת לשעבר – and he is also prohibited on the sabbath day, for it is in the category of the week that past.",
+                "חודש זה אסור בכל החודש – if he is standing in the middle of the month and said, “this month,” he forbidden until the completion of the month, and the day of Rosh Hodesh of the month ahead, but it is permitted on the day of Rosh Hodesh because it is counted with the next month, and even if Rosh Hodesh is on the thirtieth [day] of the previous month. And similarly, this year, if he stood in the middle of the year and stated, “this year,” it is forbidden until the completion of the year, but it is permitted on Rosh Hashanah which is counted with the year that will come in the future.",
+                "שבוע זה – he was standing in the middle of the Shmittah year and stated, “this seven-year cycle,” he is forbidden until the completion of the Shmittah, and the seventh year is included within the Shmittah year that had passed.",
+                "אם אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, שנה אחת, שבוע אחד אסור מיום ליום – if he is standing in the middle of the day and states “one day” he is forbidden until the morrow at this time. And similarly, if he is standing in the eighth [day] of the month and stated, “[KONAM] this month is upon me,” he is forbidden until the eighth [day] of the next month. And similarly, for a year. And similarly, in the Shmittah year. And similarly, if he said, “KONAM that wine is forbidden upon me for an unspecified day, or week, or month, or unspecified year, even though he did not say “one day,” “one week,” “one month,” the law is the time of twenty-four astronomical hours. But one who says “KONAM that wine [will be forbidden] upon me today,” even though he is permitted when it it gets dark, he requires a request made to a Sage [to be released from his vow], as a decree that when he stated “today,” lest he (i.e., the Sage) come [to release him from his vow], when he stated, an unspecified day, that he switched/exchanged between “the day” to “today,” or between this week to an unspecified week. And similarly, for all of them."
+            ],
+            [
+                "עד הפסל אסור עד שיגיע – that in the language of human beings, up to but not including.",
+                "עד שיהא, אסור עד שיצא – that implies all the time which is the present.",
+                "עד לפני הפסח ר\"מ אומר אסור עד שיגיע (see also Talmud Kiddushin 65a for an alternative reading in this dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yossi)- for a person does not inject himself into a doubt, and matter that is ascertained to call “prior to Passover” is stated, and which is until it (i.e., Passover) arrives. But Rabbi Yossi holds that a person does inject himself into a doubt to prohibit all that he is able to have doubts about. And the Halakha is according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "עד הקציר – of wheat and barley.",
+                "עד הבציר – of grapes.",
+                "עד המסיק – of olives.",
+                "אינו אסור עד שיגיע – for since the harvesting season [of wheat and barley), and vintage season [of grapes] do not have a fixed time, as will be explained further on, it does not make a difference if he said, עד שיהא/until it will be or whether he saidעד שיגיע /until it comes, it is not prohibited until it comes, for everything whose time is not determined, it is not the intention of the person making a vow to inject himself into a prohibition of time that is not known to him, and therefore, we state that surely, it states “until it arrives/comes.”"
+            ],
+            [
+                "עד הקיץ עד יה הקיץ – whether he said “until the summer,” or whether he said “until it will be the summer,” he is not prohibited other than until people begin to bring in the basket containing chosen fruits designated for use, meaning to say, they cut many figs and bring them in with baskets.",
+                "עד שיקפלו המקצועות – (up to the time when they lay figs in layers; alternatively, when they fold up the knives to store them away) - the matting that they dry the figs on them, after they have dried they fold up the matting and set them aside until the next year.",
+                "הכל לפי מקום נדרו – if the majority of the grain of the place is wheat, until the harvesting of wheat. But if [the majority of the grain] is barley, until the harvesting of the barley. And similarly, if he was in the mountain at the time of the vow, until the time of the harvesting [of wheat/barley] and the vintage [of grapes] on the mountain. And if he is in the valley, until the time of the harvesting and vintage of the valley arrives."
+            ],
+            [
+                "עד הגשמים עד שיהיו גשמים – in which expression from these two phraseologies that he expressed from his lips, he is permitted since when the rains begin to fall in the second rainfall/fructification which is, in a late year, on Rosh Hodesh Kislev. Therefore, one who takes a vow “until the rains [come]” is prohibited until Rosh Hodesh Kislev, unless it (i.e., rain) fell at the beginning of their time which is in an early year on the seventeenth of Heshvan, and in an average year on the twenty-third of it (i.e., Heshvan). And such is the Halakah. But not according to Rabban Shimon ben Gamaliel who states until the time arrives for the rainfall/fructification.",
+                "ר\"י ומר עד שיעבור הפסח – and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "לליל הצום – the night of the fast of [Yom] Kippur, for it is a Mitzvah to increase the meal on the eve of the fast of [Yom] Kippur.",
+                "קומם שום שאיני טועם וכו' – that Ezra established that they should eat garlic on Friday nights because it increases the semen (see Tractate Nedarim, Chapter 3, Mishnah 10). But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda nor according to Rabbi Yossi his son, but as we stated above in our Mishnah (see Tractate Nedarim, Chapter 8, Mishnah 3), “everything whose time is fixed, he stated, until it arrives, it is forbidden until it arrives; “until it will be,” it is forbidden until after it has passed."
+            ],
+            [
+                "זהו כבודי – that I will support my child from my own [possessions].",
+                "מסרבין בו לשאת את בת אחותו – they were urging hin that he should marry the daughter of his sister because she is his age and we state [Tractate Yevamot 62b] that a person who marries the daughter of his sister, upon him Scripture states (Isaiah 58:7.9): “And not to ignore your own kin…Then when you call, the LORD will answer.”",
+                "שלא נתכוין זה אלא לשם אכילה ושתיה – But however,also eating and drinking are permitted, for since he did not state from his mouth “eating and drinking” and wih vows, we require that he issue it from his lips, as it is written (Numbers 30:3): “he must carry out all that has crossed his lips (i.e., literally, come out of his mouth),” and it is not similar to the first clause [of the Mishnah], for marriage is included within the benefits that he has."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו – as, for example, that they would say to him: “if you would know that the world would say to your father and your mother, ‘see the rearing of your children that you raised, how much your children are lax in the taking of vows’ and it would be found that they despise their honor (i.e., that of their parents), you would not ever take a vow.”",
+                "וחכמים אוסרין – for we suspect that perhaps he would lie, for he is embarrassed to state that he would not allow him from taking a vow because of their honor, and it is found that the Sage pardons this vow without regret and there is no need to find for him an opening [to release him from his vow] at the time that he feels sorry on his own from the beginning.",
+                "יפחתו לו בכבוד המקום – he (Rabbi Tzadok) is raising an objection on the matter of Rabbi Eliezer, for just as that you open [to elicit regret] with the honor of his father and mother, and we don’t suspect that perhaps he will lie, let him open [to elicit regret] with the honor of “the Place” (i.e., God) and they will inform him, that if you had known that you would be called wicket before “the Place” (i.e., God), you would never take a vow? But the Sages said to him according Rabbi Eliezer, that from here, you will not find you will not support them, for even Rabbi Eliezer admits to this, specifically that he may lie, for a person a person is not so impudent that he would not set aside something for the honor of “the Place” (i.e., God), and it is not similar to that of Rabban Shimon ben Gamaliel (see Talmud Nedarim 22a) who opened [to elicit regret] for that person (Proverbs 12:18): “There is blunt talk like sword thrusts [But the speech of the wise is healing].” That there he says to him from the Biblical verses like that which is taught in our Mishnah (see Tractate Nedarim, Chapter 9, Mishnah 4) that he is transgressing on (Leviticus 19:17): “You shall not hate your kinfolk in your heart,” (Leviticus 19:18): “You shall not take vengeance or bear a grudge against your countrymen.” But when we mention to him the honor of God (i.e., המקום ), then he certainly is lying. And the Halakha is according to the Sages.",
+                "שבינו לבין אביו ואמו – as, for example when he made his father take a vow from his possessions,"
+            ],
+            [
+                "ועוד אמר רבי אליעזר – another leniency in making vows/Nedarim.",
+                "פותחין – in [the releasing from] vows with a נולד/a new situation (i.e., a vow may not be dissolved on grounds of lack of intent if the person who vowed failed to anticipate an unpredictable situation that would have led him to refrain from making the vow, though they can be dissolved if it is shown that they were not made with full intent and knowledge), as for example a thing which is not found and is a new situation and it became established as a new interpretation after he had vowed but if he had known at the time of the vow this thing would be established as a new interpretation, he would not have made the vow.",
+                "וחכמים אוסרים – that the reason of regret is because through regret, the vow is uprooted from its essence, and for a thing that is not found, it doesn’t become a vow that is uprooted/removed from its essence, but for this, he would not have allowed [himself] from making a vow, for he would have thought that it would not ever come to pass.",
+                "ונעשה סופר – a Sage and everyone needs him.",
+                "או שהיה משיא את בנו ברקוב לא הייתי נודר – and for example, that he took a vow for a period of time and didn’t think that he would marry off his son within that time, and that he would have to go to the wedding of his son. But the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "יש דברים שהם כנולד – they appear like a new situation/נולד",
+                "ואינם כנולד – and he opens with them [as a means of getting a person to regret that he vowed].",
+                "אמרו לו מת וכו' – even though that death is like a new situation, since he specified at the time of his vow on account of what he is vowing, it is made as if he is making his vow dependent upon a thing, as if he specified all the time that her father is alive, therefore, it is not a new situation. But a it is not a complete condition, therefore, it requires renunciation. But in the Jerusalem Talmud it is proven that he doesn’t require renunciation [of the vow]. And so explained Maimonides (see The Laws of Vows/הלכות נדרים, Chapter 8, Halakhot 1-2)."
+            ],
+            [
+                "אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי נודר הרי זה מותר – after the Sage loosens/absolves him [from his vow], and all that he vowed [against] benefit from his fellow, when they release him, they don’t release him other than in the presence of his fellow, as it is written (Exodus 4:19): “The LORD said to Moses in Midian, ‘Go back to Egypt, [for all the men who sought to kill you are dead’],” the Holy One Blessed be He said to Moses: “In Midian, you made a vow; in Midian go and releave your vow.” Because Moses swore to his father-in-law (i.e., Jethro) that he would not move from Midian without his permission, as it is written (Exodus 2:21): “Moses consented to stay with the man, [and he gave Moses his daughter Zipporah as wife],” and it was necessary for the Holy One Blessed be He to go and release his vow in his presence."
+            ],
+            [
+                "פותחין לו בכתובת אשתו – payment of her Ketubah if he took a vow to divorce her."
+            ],
+            [
+                "פותחין בימים טובים ובשבתות – if he vowed to fast, or not to eat meat for a specified time, they say to him: “If you had placed upon your heart for the Sabbaths and Holy Days that are within this time [period], you would not vow at all. But this does not [provide] and opening [for the absolution/renunciation of his vows] with the honor of “the Place” (i.e., God).",
+                "אותן הימים – that he found for them an opening to express regret.",
+                "מותרים – that the Sage releases them.",
+                "ושאר הימים – where they do not have regret, they remain in their prohibition [of deriving benefit].",
+                "שנדר שהותר מקצתו הותר כולו – even though he did not find an opening [for the release though regret] for the entire vow, for he had nowed initially other than with the knowledge that it would be completely fulfilled, and it was found that the absolution/release of part of it (i.e., the vow) opened [an expression of regret] for all of it."
+            ],
+            [
+                "לזה ולזה – as, for example, he prohibited the first upon himself by KONAM, and said regarding the second [person], “behold this is like the first,” and on the third [person], “behold this is like the second,” and similarly all of them. If the first was released, all of them are released, for all of them are dependent upon this one.",
+                "לזה קרבן ולזה קרבן – surely our Mishnah is [according to] Rabbi Shimon who stated concerning the oath of a deposit (i.e., with the intention of falsely denying a deposit or a debt; he must add one-fifth to it and bring a ram as a guilt-offering); if there were five people make claims against him and he denied it and took an oath and admitted that he is not liable for a sacrifice on each one until he takes an oath for each and every one, and here too, he must state, to this one a sacrifice/KORBAN and to that one a sacrifice/KORBAN. But the Sages state that if he made an oath that I am not liable to youm nor to you nor to you, he is liable for each and every one, and here too if he said to this one, but not to that one nor to that one, even though he did not mention KORBAN on each one, for each one is a vow on its own. And such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "לא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין – and especially that he said,”if I knew this, I wouldn’t have taken a vow at all, or I would have said: that which is old is permitted/released, and that which is new is prohibited. But he aid, if I had known I would have said: “all wine is prohibited upon me except from the old,” behold this is not permitted/released to him other than the old alone, and all the rest of the wine is prohibited (for definition of “old” see Tractate Bava Batra, Chapter Six, Mishnah 3)."
+            ],
+            [
+                "פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו – if he vowed to divorce his wife.",
+                "מה ראתה אמן להתגרש – if there wasn’t found in her \"ערות דבר\" /something obnoxious [about her] (Deuteronomy 24:1) and it was found that he discredits his children, and we aren’t concerned lest he would lie, for he doesn’t express regret but rather, he is embarrassed to state that he doesn’t feel pain for the honor of his children."
+            ],
+            [
+                "אלא שהנדר טעות – from its essence, for at the time of the vow, she was white, and it doesn’t require a request made to a Sage [to release him from his vow].",
+                "מעשה באחד שנדר וכו' – In the Gemara (Tractate Nedarim 66a), it explains that the Mishnah is deficient and should be read as follows: Rabbi Yishmael states: Even if she was ugly and became pretty/beautiful; black and became white, and there is a story/episode also, etc., for the first Tanna/teacher did not permit other than at a time when the vow was in error from its essence, such as, for example, that she was beautiful at the time of the vow. But Rabbi Yishmael holds that even though she didn’t become beautiful until after the vow [was taken], the vow is annulled, for since one can make her beautiful, she was not ugly from the beginning. But the Halakha is not according to Rabbi Yishmael."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "נערה המאורסה – a girl who is twelve years and one-day old, and who brought forth two [pubic] hairs, is called a נערה/a young woman/lass, until six months. But a woman who is eleven years and one-day old, her vows are examined, if she knew for whom she made the vow, and in the name of whom she sanctified, her vow is vow, and even regarding her, her father and her husband annul her vows.",
+                "הפר האב ולא הפר הבעל – because it was possible to err and to explain [the phrase]: “her father and her husband annul her vows,”/\"אביה ובעלה מפירין נדריה\" as or her father or her husband, it teaches in he Mishnah:\"הפר האב ולא הפר הבעל\"/”if her father annulled her vows, but not her husband, etc.,” to inform us that both need to nullify [her vows].",
+                "ואין צריך לומר שקיים אחד מהם – if one of them confirmed [her vows] the second is not able to nullify them. But this tells us that even though the even though that one of them (i.e., the father or the husband was consulted that he established his confirmation, as we hold, we consult on the confirmation (i.e, the privilege of confirming a vow – see also Tractate Nedarim 10:7), , this one who was asked for confirmation cannot nullify any further, since both of them are not able to nullify [a vow] at the same time."
+            ],
+            [
+                "מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל – the husband does not annul the vows of his wife until she marries.",
+                "מת הבעל נתרוקנה רשות לאב – and he annuals all of the days of her being a lass, as it is written (Numbers 30:17): “while in her father’s house by reason of her youth.”",
+                "והאב אינו מפר בבגר – as it is written (there – Numbers 30:4): “while still in her father’s household by reason of her youth.”"
+            ],
+            [
+                "נתגרשה בו ביום – that the father heard, for if the day passed, he can no longer annul [her vows].",
+                "ונתארסה – [and she became betrothed] to another, on that selfsame day.",
+                "אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה – that she vowed in the presence of the first betrothed man, for the betrothed man releases those who preceded him.",
+                "כל זמן שלא יצאת לרשות עצמה – not on account of becoming an adult nor on account of marriage."
+            ],
+            [
+                "עד שלא היתה בתו יוצא מאצלו – prior to her coming to the domain of the husband. And similarly the betrothed man says to her the same thing.",
+                "עד שלא תכנס לרשותו – since from when she enters into his domain, he cannot annul [her vows], for the husband cannot annul what proceeded, and we learn from our Mishnah that the husband can annul the vows of his wife even without hearing [about it], since it is taught [in the Mishnah]: “And so the husband before she enters his domain, says to her, etc.”"
+            ],
+            [
+                "בוגרת ששהתה י\"ב חודש – an adult woman whose father does not annul her vows, and she was claimed to [get ready to] marry and she waited twelve months that from then onwards, her husband would be liable for her food [and support].",
+                "ואלמנה – that waited thirty days, from when she was claimed [to get ready to] marry, that she eats from her husband.",
+                "רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה = and he annuls her vows. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "שומרת יבם וכו' ר\"א אומר יפר when he made her the widow of a brother who died without children (יבמה) , it (i.e., the Mishnah) is speaking of the Yavam’s betrothal (by word of mouth, as opposed to the consummation of marriage, for Rabbi Eliezer holds that מאמר/statement - betrothal of the widow of a brother who died without children/a יבמה – that this betrothal should be effected by means of a marriage document or money should be accompanied by a statement of betrothal, which acquires the childless widow of his dead brother completely from the Torah, But if she is a נערה/a young woman/lass and she has a father, the father and her Yavam/dead husband’s brother [both] annul her vows.",
+                "רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים – for Rabbi Yehoshua does not hold that מאמר/the statement does not acquire In a complete acquisition. However, he holds that there is a זיקה/a levirate bond (between the Yevama waiting for her brother-in-law to act and her deceased husband’s brothers during the period after the husband’s death before one of the brothers performs a levirate marriage) and this levirate bond is like she is a married woman, but when there is only one levir/יבם , he annuls [her vows, vut when there are two levirs, not a single one of them can annul [her vows] for there is no retroactive designation.",
+                "ר\"ע אומר לא לאחד ולא לשנים – for he holds that the levirate bond/זיקה is not like someone who is married, and the “statement”/מאמר – does not effect a complete acquisition from the Torah.",
+                "אשה שקנה הוא לעצמו – that is his betrothed woman.",
+                "הרי הוא מיפר נדרהי – in partnership with her father.",
+                "אשה שהקנו לו מן השמים – which is the widow of his dead brother who died without children/יבמתו – his Yevamah.",
+                "אינו דין שיפר נדריה – in partnership with her father.",
+                "שיש לאחרים רשות בה – for she is also in a levirate bond with the other brothers [of her dead husband].",
+                "מה אתה משיב על יבם אחד – meaning to say, your response is good on the words of Rabbi Eliezer who states that he annuls even when there are two [potential] levirs, what can you respond to me on my words that I state, to one, but not to two [levirs]?",
+                "אין היבמה גמורה ליבם – to make liable for death o someone who comes upon her in the same manner that the betrothed woman is completely his wife (of the betrothed man) in regard to the liability for death (if someone comes upon his betrothed wife). And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "הרי הן קיימין לא אמר כלום – for this is an errant confirmation, because there are vows that he would not desire in their confirmation.",
+                "הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר – for in general, a man does not desire in the vows of his wife.",
+                "נדרים שבאו לכלל איסור – for after she vowed, she is prohibited in them if [her] husband did not annul them.",
+                "שבאו לכלל הקם – vows that took place already."
+            ],
+            [
+                "הפרת נדרים – as the Torah stated (Numbers 30:9): “But if her husband restrains her on the day that he learns of it, [he thereby annuls her vow which was in force or the commitment to which she bound herself.”",
+                "כל היום – until it gets dark, as it states (Numbers 30:6): “[But if her father restrains her] on the day he finds out (literally, “hears it”). But as it is written (Numbers 30:15): “[If her husband offers no objections] from that day to the next, [he has upheld all the vows or obligations she has assumed],” it is necessary, that you don’t say, yes, in the daytime, but now at night, we hold (Numbers 30:15): “from that day to the next/\"מיום אל יום\" – for sometimes he has the time to annul [her vows] during the period of twenty-four astronomical hours/\"מעת לעת\", as, for example, if she took a vow at the beginning of the night.",
+                "ויש בדבר להקל ולהחמיר – meaning to say, sometimes when he can annula them within a short time and sometimes within a longer time.",
+                "נדרה בלילי שבת – this that it (i.e., the Mishnah) took/used the phrase \"בלילי שבת\"/”on Friday nights” to teach us that we annul vows on Shabbat (see Tractate Shabbat, Chapter 24, Mishnah 5), and even not for the need of the Sabbath. But the Sage does not release [from vows] on Shabbat other than vows that are for the needs of the Sabbath, and even though he had the free time while it was still day, he can release for the needs of the Sabbath.",
+                "שאם לא הפר וחשכה אינו יכול להפר – for there is no absolution of vows during the period of twenty-foru astronomical hours unless she vowed from the beginning of the night. But regarding absolution for cause, it has no affect until he says, \"מופר לך\"/”you are annulled,” like the language of Scripture, for the absolution of the husband is from now and into the future without reason, like (Genesis 17:14): “[And if any male who is uncircumcised fails to circumcise the flesh of his foreskin, that person shall be cut off from his kin;] he has broken My covenant.” But the Sage who states, “you are permitted” there is no vow here, and there is no oath here which uproots the vow from its essence. But if the Sage stated in the language of הפרה/absolution and the husband in the language of התרה/permission, he is not permitted and he is not absolved (see Talmud Nedarim 77b). But if he (i.e., the husband) said: “if you did not vow, I put you under the influence of a vow,” his words are fulfilled, and he does not have to state that they are fulfilled to you, since for even if he kept silent all of the entire day, the vow is fulfilled, for any speech is also fulfilling. But on Shabbat, he should say [to the woman]: “take, eat; take drink,” and he doesn’t absolve in the manner that he states on weekdays, for the vow is nullified on its own. But if he is unable to force her, he annuls it in his heart, and he doesn’t need to release it from his lips. And specifically, nullification such as “take it, eat,” where he forces her to violate her vow is effective if he thought in his heart even though he did not release it from his lips, but absolution In which he does not force her to violate the vow, he needs to release it from his lips, and it is not sufficient if he nullified it in his heart."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ואלו נדרים – In the Gemara (Tractate Nedarim 80b) it explains that vows and oaths are taught, that in the language of the Sages, oaths are within the category of vows.",
+                "אם ארחץ ואם לא ארחץ – this is what it said: “the benefit of washing is forbidden upon me forever if I shall wash today,” behold this is a vow. “If I shall not wash, an oath that I shall not wash,” behold this is an oath. And similarly, “if I shall adorn myself, the benefit of adorning/dressing is forbidden upon me forever if I adorn myself today,” “if I don’t adorn myself,” is an oath that I will not adorn myself.",
+                "אמר ר\"י אין אלו נדרי עינוי נפש (vows referring to privation of the necessities of life) – regarding the vow alone Rabbi Yossi disputes the first Tanna/teacher, and [when he] states that the benefit of washing is forbidden upon me if I shall wash today,” this is not a vow of privation of the necessities of life, for behold, it is possible for her that she will not wash today and that the benefit of washing won’t be forbidden upon her forever. But the prevention/refraining from washing for one day is not a privation of the necessities of life, for a neglected appearance for one day (by not bathing) is not considered self-neglect (see Tractate Nedarim 80a). But the Halakha is not according to Rabbi Yossi. But whether the father or the husband, vows of privation of the necessities of life are ones that are absolved, as it is written (Numbers 30:17): “[These are the laws that the LORD enjoined upon Moses] between a man and his wife, and between a father and his daughter [while in her father’s household by reason of her youth],” there is an analogy between two laws that rest on a biblical intimation of the father to the husband. Just as the husband does not absolve anything other than vows of privation of the necessities of life, so also the father does not absolve anything other than vows of privation of the necessities of life. But Maimonides made the legal determination that the father absolves all vows and oaths, even those that are not referring to privation of the necessities of life, as it states (Numbers 30:6): “none of her vows or self-imposed obligations [shall stand].”"
+            ],
+            [
+                "אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו – that he believes in him until he will earn enough and will repay him.",
+                "הרי זה יפר דברי ר' יוסי – Rabbi Yossi, according to his reasoning who holds that the husband does not absolve every vow that has in it privations of the necessities of life, since he distinguishes between greater privation and lesser privation and between privation for a lengthy period of time to that of a short period of time, but all of the Mishnayot of this chapter go according to him and are not Halakha. Rather, the husband annuls/absolves all vows that have in them privations of the necessities of life, whether of one day and even one hour, whether for a lengthy period of time, whether the privation is great or whether the privation is small, and similarly absolves vows and oaths in matters that are between him and her, even though they are not privations of the necessities of life, as, for example, if she took an oath or a vow not to paint her eyelids or not to adorn herself. And similarly, if she vowed that she would not eat from the produce of this province, the husband annuls/absolves, for it is troublesome for him to bring her produce from another province, and these are things between him and her. But what is the difference between vows and oaths that are between him and her to vows and oaths that have in them privations of the necessities of life? Vows and oaths that have in them privations of the necessities of life he absolves/annuls for himself and for others, as for example, if she took a vow that she would not eat meat or drink wine, he absolves her and she is permitted ot eat and to drink and even after she becomes a widow or a divorcee and marries another [man]. But vows and oaths that are between him and her, as, for example, if she forbade upon herself sexual intercourse of every man in the world, or that she wouldn’t ever paint her eyelids or adorn herself, he absolves his part, and she would perform her marital duty and paint her eyelids and adorn herself all the time that she is under him , and when she is widowed or divorced, she would be forbidden in engaging in sexual relations with all men and to paint her eyelids and to adorn herself And so forth in a similar manner."
+            ],
+            [
+                "קונם שאיני נהנית לבריות אינו יכול להפר – this is not from the vows of privations of the necessities of life, for behold she is able to support herself from that of her husband, for the husband is not included in the category of בריות/humanity. But our Mishnah is also according to Rabbi Yossi, and it is not the Halakha, as I have explained above (see the Bartenura commentary to Mishnah 2). And not only/needless to say, if she said, “KONAM, that I will not benefit from anyone,” that she forbids the benefit of all of humanity upon her, that he absolves her because according to the Sages, these are vows of privation of the necessities of life, but even if she said, “KONAM, that I will not benefit from this certain individual,” that she only forbade for herself the benefit of that person alone the husband absolves [the vow] because of matters between him and her, for it is trouble for him that she will not benefit from that person, and the Torah stated (Numbers 30:17): “Between a man and his wife,” everything that is between a man and his wife, the husband can absolve/annul.",
+                "ויכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה – this is what it says, and furthermore, another reason that “KONAM that I don’t benefit from humanity,” that the husband does not annul, for she can benefit from gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, that she doesn’t benefit from anyone, for these are the gifts to the poor, and it is found that there is no privations of the necessities of life.",
+                "קונם כהנים ולוים נהנים לי – for just as that “KONAM that I don’t benefit from anyone,” but she is permitted [to benefit from] the gifts to the poor, so also, he who makes a vow against Kohanim and Levites from benefitting from his property are permitted to the gifs of the priesthood and the Levitical class."
+            ],
+            [
+                "קונם שאיני עושה על פי אבא – [It will be prohibited like] being dedicated to the Temple all what I do from coming [to work] for Father, meaning to say, that Father will not be able to benefit from the work of my hands.",
+                "אינו יכול להפר – this is not one of the matters between him and her, and in this everyone agrees that she prohibits her benefit upon a particular person, the husband cannot absolve it. And such is the Halakha.",
+                "על פיך אינו צריך להפר – because she is subjugated to him and even though that [stating that] something is dedicated to the Temple removes it from subjugation, the Rabbis strengthened her subjugation to the husband for [the use of] KONAM does not release from his subjugation.",
+                "יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו (let him annul it lest she place a burden upon him more than is appropriate for him) – since [the vow] of dedicating something to the Temple takes effect on the excess part which is not under his subjugation, therefore, he must annul/absolve [her vow], and the absolution is effective for him because this is a matter that is between him and her, for it is impossible that the surplus will not be mixed in with that of her husband.",
+                "רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה – and the essence/principal of her handiwork requires absolution lest he divorce her and her husband’s subjugation will be released, and then the vow will take effect and she will be forbidden from returning to him. And the Halakah is according to Rabbi Yohanan ben Nuri. But when she says, “May my hands be sanctified to their Maker (i.e., God), her hands are already in existence and the dedication to the Temple takes effect."
+            ],
+            [
+                "הרי זה יחזור ויפר – for it is an errant absolution is not an absolution until he intends regarding the woman that vowed, as it is written (Numbers 30:12): “[And her husband learns of it, yet offers no objection-] thus failing to restrain her – [all her vows shall stand and all her self-imposed obligations shall stand],” until the abolution will be for herself of the person making the vow. And also, that he should intend to the vow that she made (Numbers 30:5): “and her father learns of her vow,” until he knows which vow that she made."
+            ],
+            [
+                "קיים לתאנים כולו קיים כו' (he confirmed the vow regarding figs, the whole is deemed confirmed) – and the reason, as it is written (Numbers 30:14): “[Every vow and every sworn obligation of self-denial] may be upheld by her husband [or annulled by her husband,” he will uphold from it, that when he upholds part of it, he upholds all of it. But, (ibid.,) “annulled [by her husband],” one cannot expound as such, for it is not annulled until he annuls all of it. But these are the words of an individual opinion, and is not Halakha, but the Halakha is according to the Sages who sate that one makes an analogy on the principle common in both, making an analogy between הקמה/upholding and הפרה/nullifying/absolving. Just as regarding absolution, what he absolved, he absolved, and what he didn’t absolve, he didn’t absolve, for there is no expounding from annulling/יפרנו (Numbers 30:14), partial annulment, even upholding – what he upheld heupheld, and what he didn’t uphold, he didn’t uphold, and from יקימנו/upheld [by her husband] (Numbers 30:14),also, we don’t expound partial upholding, but it is the manner of Scripture to write like this. But even though the declaring permitted by a Sage we state that a vow that was partially permitted, all of it was permitted, but the absolution of the husband and the father is not like this."
+            ],
+            [
+                "איני יודע שיש מפירין – that I have permission to absolve [a vow].",
+                "יפר – on the day that it becomes known to him that he has permission to absolve [vows], it is upo him like (Numbers 30:13): “the day that he finds out.”",
+                "אינו יודע שזה נדר – and it requires absolution.",
+                "רבי מאיר אומר לא יפר for since he knows that he has in his hand [the ability] to absolve, even though he doesn’t know that it is a vow, nevertheless, he should have absolved/nullified [the vow]. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהם – and his condition is fulfilled, and the husband did not acquire it (i.e., the money). But even though this that this present saves im from the the troubler, for behold, his wife is supported/fed from these monies, but her sustenance was upon him, hs being saved from the trouble is not considered benefit."
+            ],
+            [
+                "ונדר אלמנה וגרושה – for itself, it does not require a [verse from] Scripture, for since she doesn’t have a husband, who will annul/absolve [her vow? But rather, when she made a vow when she is a widow for a time, and the time for the vow didn’t arrive until she married.",
+                "אינו יכול להפר – even though that the vow takes effect when she is under him, for we follow/go after the time of the vow.",
+                "נדרה בו ביום גרשה בו ביום והחזירה בו ביום – and aftwerards, he heard about her vow.",
+                "אינו יכול להפר – since she left to her own domain, between the vow and its absolution, for the husband does not absolve things that precede [him]."
+            ],
+            [
+                "תשע נערות נדריהן קימים – not specifically lasses/young women.",
+                "בוגרת והיא יתומה – who married and her husband died when she was a young woman/lass, and she is an orphan in her father’s lifetime for after she married, her father does not have domain over her, when she became an adult woman/reached maturity afterwards and made a vow, her vow is upheld, for the father is not able to absolve her vow when she is an adult woman/reached maturity, and furthermore, she is an orphan during her father’s lifetime.",
+                "נערה ובגרה והיא יתומה – that she married and her husband died. Hat she made a ow when she was a young woman and she reached maturity after this ,and she is an orphan in her father’s lifetime, as I explained.",
+                "נערה – [a young woman/lass] at the time that she made a vow. She didn’t reach maturity/become an adult woman as yet, and she is an orphan in the lifetime of her father. And these three: orphan girl during her father’s lifetime are measurements for them.",
+                "בוגרת ומת אביה – that at the hour/time that she vowed, she was an adult woman/reached maturity, and her father died, that is an actual orphan.",
+                "נערה ובוגרת וכו' – and these three also, her father’s passing is measured/generalized to them.",
+                "נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה כו' – these three [things] that they taught, her having reached maturity/become an adult woman is measured to them, But in the Gemara (Tractate Nedarim 89b) we stated, that the Sages did not teach any other than three young women: an adult woman/who reached maturity, an orphan, and an orphan during her father’s lifetime.",
+                "ור\"י אומר כו' – that since she entered the marriage canopy, she left/departed from the domain of her father, through these marriages."
+            ],
+            [
+                "קונם שאינ נהנית לאבא ולאביך כו' הרי זה יפר – for since she was forvidden to the venefit of her father and his father through the fact that she works for her husband, it is a disgrace to the husband for these are matters between him and her."
+            ],
+            [
+                "האומרת טמאה אני לך – we are speaking of the wife of a Kohen, that is forbidden to her husband through unavoidable acci and she does not lose her Ketubah [settlement]. And the Sages believed her to forbid herself upon her husband, and since she leaves [the marriage] with a Jewish bill of divorce, she takes her Ketubah [settlement], that from the document of her Ketubah we will learn, that when you get married to another [man], take what is written for you.",
+                "השמים ביני ובינך – It explains in the Gemara (Tractate Nedarim 91a) that [his] spermatic emission which does not permeate (i.e., shoot forth) like an arrow, that is to say, that things that are before heaven are revealed and she cannot verify them. And we are speaking of when she comes on account of a claim that she stated, that I require a staff for the hand and a master for the grave (which Rashi explains that the staff is for her to lean on in her old age and she dies, he will bury her) for it if is not this, we say to her, go, you do not have marital connection with “being fruitful and multiplying” (see Genesis 1:28 and 9:7 – as it is the male’s prerogative only).",
+                "נטולה אני מן היהודים – that she forbade sexual connection of all Israelites upon her. But even though we stated in the chapter [Tractate Ketubot, chapter 7; Talmud Ketubot 71a] “He who prohibits his wife by vow from deriving benefit from him,” where she vowed and she is divorced without a Ketubah [settlement] and she placed her finger between her teeth, Rashi explained in [Tractate] Yevamot [112a] since she prohibited the benefit of sexual intercourse of all Israelites upon her, she is certainly a victim of unfortunate circumstance, for sexual intercourse is difficult for her. And the earlier version of the Mishnah held that even things are that are between him and her don’t exist, and it is possible that he can divorce her.",
+                "חזרו לומר כו' – that the generations were corrupted and they suspected that she is lying to release her from under her husband.",
+                "תביא ראיה לדבריה – and we don’t believe her without proof.",
+                "יעשו דרך בקשה – they would request from her that she not speak any further to him, but in the Jerusalem Talmud it explains, “let them make a meal [together] and let him appease her.",
+                "יפר חלקו ותהא משמשתו – and these are things between him and her and he will absolve it to himself."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f88d97b571ea33c82ca2e5c1c2229984dd16528b
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,559 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nedarim",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Nedarim",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "In the Gemara (Tractate Nedarim 2b), we maintain that our Mishnah is deficient and should be read as follows: all intimations/ידות (i.e., a term for words uttered by a person conveying a certain intention that can be understood from the context or from the general subject of the statement, although it is not clearly and explicitly expressed – are intimations regarded as explicit statements) of vows are like vows; all substitutes/כנויי for the language of vows (i.e., and it is obvious that he intended his statement to be a vow, his words assume that status) are like vows. Which are intimations of vows? A person who says to his fellow: “I am forbidden by vow from you,” “I am separated from you,” etc. Which are substitutions of vows? “A person who states (see Mishnah 2 of this chapter): קונם/Konam, קונח/Konakh, קונס/Konas, etc., (i.e., a specific type of vow whereby one prohibits himself from eating something or deriving benefit from something or someone by saying: “That person or object is to a KONAM;” the word KONAM is a substitute for the Hebrew word for offering/קרבן – and is used in order to avoid uttering that word). The intimations of vows/ידות נדרים are like the handle of a utensil that one holds it by, so are intimations of vows by which vows are held. Substitutes for vows, like [Tractate Bava Metzia 58b] when one calls his neighbor by a nickname which is not the essence of the name [of that person].",
+                "מודר אני ממך – if he said one of these linguistic formulations: “I am forbidden by vow from you that I don’t eat your [food], or/and I taste your [food],” or “I am separated from you that I don’t eat your [food], or/and if I taste your [food],” or “I am distanced from you that I don’t eat your [food] or/and I don’t taste your [food],” this is an intimation of vows and it is forbidden to eat or to taste with him. But if he said to him: “I am forbidden by vow” alone, there is no implication in his words other than he doesn’t speak with him. And “I am separated from you” alone, implies that he will not engage in business with him, and “I am distanced from you” alone, implies that he will not sit within his four cubits, and does not prohibit eating with him unless he specified and stated with one of these linguistic formulations, “that I don’t eat [food] with you,” or “I don’t taste anything with you.”",
+                "רבי עקיבא היה חוכך וכו' (had some hesitation about deciding in favor of greater stringency) – meaning to say, rubbed/scratched his lips on against the other, but did not want to forbid explicitly, but it had appeared from his temperament/mind that it was forbidden.",
+                "כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה – if he said: “May this be upon me like the vows of wicked people whose vows in the case of a Nazir or in bringing a sacrifice or in taking of an oath if I eat this loaf, and he transgressed and ate it, he is liable to become a Nazir for thity days and to bring a sacrifice of a burnt offering and would liable for flogging/stripes like one who transgresses an oath on a statement (i.e., an oath taken by a person to reinforce a promise or an obligation or o confirm he veracity of a story –he brings a sacrifice based upon his financial situation/קרבן עולה ויורד ) because he mentioned in his oath the Nazir, and/or a sacrifice and/or an oath. But when he stated, “like the vows of the wicked,” since he wicked are those who make vows and take oaths, not the suitable people, for he suitable ones fear not to transgress (Deuteronomy 23:22): “[When you make a vow to the LORD your God,] do not put off fulfilling it, [for the LORD your God will require it of you, and you will have incurred guilt],” and they (i.e., the suitable/appropriate people) are warned not to bring forth an oath from their lips, and therefore “like the vows of the suitable/appropriate [people],” he has said nothing whatsoever.",
+                "וכנדבותם נדר נזיר ובקרבן (as their free-will offerings – he has made a binding vow in the case of a Nazir or in the case of bringing an offering) – if he said, “like the free-will offerings of the suitable/appropriate [people], I will be a Nazir or this is an offering if I eat this loaf,” and he consumed it, he is liable regarding becoming a Nazir, or in bringing a sacrifice, for the suitable/appropriate people sometimes make vows of becoming a Nazir in order to separate from prohibition. But when they make a free-will donation of a sacrifice that they bring their offering to the entrance of the Temple courtyard and sanctify it there in order that they will now come through it as a hindrance/stumbling-block. And the free-will offering is when he says, “May this be,” or “A vow be upon me.” Therefore, the worthy people make a free-will offering but do not make a vow, in order that one may not be led to commit an offernse through it."
+            ],
+            [
+                "קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן – these are the languages of non-Jews, and there are from them one who calls for a certain sacrifice, and there is one wo calls such, and in every language when he states from these [forms of language] he causes to take hold of a sacrifice.",
+                "נדר במותא – meaning to say that he took an oath to curse, which is a substitute of an oath/imprecation, and it is a an oath in the language of an Aramaic translation"
+            ],
+            [
+                "לחולין שאוכל לך – The LAMED/ל has the vocalization of a PATACH, and it implies Something not unconsecrated will be what I will eat with you, but rather holy/sanctified.",
+                "לא כשר – it will be, but rather invalid. And these are Holy Things that are connected with things that are fit/appropriate and invalid/inappropriate.",
+                "לא דכי – not permitted, like a pure species of locust (see Tractate Eduyot, Chapter 8, Mishnah 4), in Tractate Avodah Zarah [37a – which is kosher, according to Rashi] and even though that the language of permitted and forbidden belongs also regarding a carrion that died of itself and an animal torn by a wild beast, but we hold that we don’t cause to take hold of it other than with something that is vowed or made as a free-will offering, for since there is an implication in “permitted” also in Holy Things, therefore it is taught in the Mishnah (Tractate Nedarim, Chapter 2, Mishnah 4): “Vows that are not spelled out are subject to a more stringent ruling,” for since it is his intention to cause to take hold of a vow, we state regarding a thing that is vowed he intended.",
+                "טהור – if he stated: “it is not pure what I eat of yours.”",
+                "טמא נותר פיגול – if he said: “it is impure what I eat of yours,” and similarly for all of them. It is forbidden, that all of these things that are engaged with the Holy Things.",
+                "כאימרא – like the lamb/young sheep of a Sacrifice.",
+                "כדירים – like the chamber of wood or like the chamber of lambs.",
+                "כעצים – like the pieces of wood of the pile of wood on he altar in the Temple.",
+                "כאישים – like the sacrifices that are upon the fire.",
+                "כמזבח – like the sacrifices that are upon the altar.",
+                "כהיכל – like the sacrifices that are in the hall of the golden altar.",
+                "כירושלים – like the sacrifices that are in Jerusalem. Another explanation: like the walls of Jeruslaem, for he holds that the walls of Jerusalem from the remnants of the chamber they have come.",
+                "באחד מכל משמשי המזבח (by one of the utensils used for the altar) – as, for example, the forks, bowls (out of which the sprinkling is done), coal-pans. If he said, “like the forks that I eat of yours,” or “like the bowls that I eat of yours,” and similarly for all of them, even though he didn’t mention [specifically], “sacrifice,” behold this is like making a vow for a sacrifice.",
+                "רבי יהודה אומר האומר ירושלים – without the “KAF/כ ,” he did not say anything. But the first Tanna/teacher disputes him. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "האומר קרבן עולה מנחה חטאת תודה ושלמים – all of hese are obligatory sacrifices, and the thanksgiving-offering also is similar to an obligation, for four require givng thanks, but you might think I would say that this one takes a vow in something that is the legitimate subject of a vow.",
+                "ורבי יהודה מתיר – because they were said without the \"כ\"/KAF they are compared to someone who took an oath regarding the life of the burnt offering, and thee isn’t here either a vow nor an oath. But the first clause [of the Mishnah] teaches us that the first Tanna/teacher disputes that of Rabbi Yehuda, even regarding Jerusalem if he mentioned it without the \"כ\"/KAF and stated that it is a vow. But the concluding clause [of the Mishnah] comes to inform us that Rabbi Yehuda disputes that [opinion] of the first Tanna/Teacher, even with a sacrifice of a burnt-offering, etc., when he mentioned them without a \"כ\" /KAF – for it is not a vow.",
+                "קרבן הקרבו כקרבן שאוכל לך אסור (May what I eat of yours be the Korban” “like the Korban,” [By] a Korban [do I vow] be what I eat with you, he is bound) – even though we we heard all of them already, “the KORBAN” is required for it, for you might I would say that he says, “By the life of the KORBAN.” But surely it is taught in the Mishnah further on in Chapter 2 [Mishnah 2], “Korban” be what I eat with you,” he is not bound, there it is speaking of a KORBAN/sacrifice, which implies the life of the Korban.",
+                "לקרבן אל אוכל לך רבי מאיר אוסר (for a KORBAN shall be what I eat with you) – that it is made like saying, “it shall be like a sacrifice,” therefore, I will not eat with you. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+                "קונם פי מדבר עמך – but even though that the vows do not take effect on a matter lacking substance, and speech has no substance in it, nevertheless, when he says, “KONAM be my mouth with speaks to you,” he prohibits his mouth from speaking, and his mouth spoke something that has substance. And similarly, “my hands be forbidden from their actions,” and/or “my feet from their walking,” and all similar things to this."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ואלו מותרין. חולין שאוכל לך (and these [vows] are not binding: may what I eat of yours be unconsecrated food) – he (i.e., the teacher of the Mishnah) took these merely as a sign, ust as unconsecrated food that I may eat of yours – there is no need for a request made to a Sage (i.e., if a person makes a vow or takes an oath, or consecrates property, and afterwards regrets having done so, he may go to a Sage and request that he release him from his vow). So also, all of these that we mention in our Mishnah in the first clause there is no need for a request made to a Sage.",
+                "כעורות לבובין (like hides pierced at the heart) – they wud make incisions in the animal while it is living opposite the heart and remove the heart and sacrifice it to idolatry, and this sacrifice to idolatry is prohibited to derive any benefit.",
+                "כחלת אהרן – who was first for the Kohanim (see Numbers 15:20 – “You shall make a gift to the LORD from the first yield of your baking, throughout the ages). And it cannot be something that is vowed, for Hallah and heave-offering/Terumah come as a vow or a free-will offering.",
+                "הרי זה מותר – as it states in Scripture (Numbers 30:3): “If a man makes a vow [to the LORD],” until he should make a vow with a thing that is vowed. But a sin-offering that I won’t eat with you , as we stated in the first chapter [of Tractate Nedarim, Mishnah 4], even though it is not something that is vowed, there is reason, for it is possible that he will bring a sin-offering through a vow, as for example, that he took a vow to be a Nazir, and is liable to bring a sin-offering [upon the conclusion of the thirty-day length of serving as a Nazir].",
+                "הרי את עלי כאמא (Lo, you are like mother to me) – even though this this is not a matter that is vowed, it is more severe from all of the others that are above, he requires a release from the Rabbis if he is an illiterate individual (i.e., “Am HaAretz) ",
+                "and we make an opening for retracting a vow from another place (i.e., reason) meaning to say, we request for him and opening and reason for his remorse. But it is not sufficient [to ask him]: Do you now regret [that you had vowed]? Or that your heart is upon you – that you bear a grudge (see Tractate Nedarim 21b), and all of this in order that he may not behave lightly in such a matter and that he should not become accustomed to forbid his wife upon him.",
+                "קונם שאיני ישן כו' – Lo, this is (Numbers 30:3): “he shall not break his pledge” according to the Rabbis, but from the Torah, there is no vow taking effect, for vows do not take effect other than on something that has substance (see Talmud Nedarim 15a).",
+                "קונם שאיני משמשך (that I will not have sexual relations with you) – In the Gemara (Tractate Nedarim 15b) a difficulty is raised if he is subservient to her, how is he able to release her subservience through his vow, for it is like prohibiting the produce of his fellow on his fellow? But it [i.e., the Gemara] responds, as, for example, when he stated that he takes a vow against enjoying the benefit of her sexual relations with me,” that he forbade this benefit upon himself, and we don’t feed a person something that is forbidden to him.",
+                "שבועה שאיני ישן וכו' – this is forbidden form the Torah, for oaths take effect whether there is something in it of substance, or whether it is on something that has no substance. But if he took an oath to not sleep for three consecutive days, night and day, he is flogged/whipped and he sleeps immediately, because he took an oath on something that is impossible to fulfill."
+            ],
+            [
+                "קרבן לא אכל לך כו' (KORBAN,I shall not eat with you) – he is permitted (i.e., he is not bound), for this would be like he took an oath with a KORBAN that he would become like he says: “by my Life, a KORBAN if I eat with anything with you.”",
+                "שבועה שלא אוכל לך – and we don’t say, “by my life with an oath it is said,” as we say with a KORBAN, for an oath has no substance and it doesn’t belong to say with it, “by my life with an oath.”",
+                "שבועה שאוכל לך – sometimes, “the taking of an oath that I shall eat with you” is not that I will actually eat, as, for example, that his fellow would refuse him to him and he says, “I will not eat, I will not eat,” and thereafter he says, “by an oath I will eat with y,” that he will not actually eat,” and this is what he said, “with an oath that will be upon me, if I eat with you.”",
+                "זה חומר בשבועות – we are not able to maintain an oath that I shall not eat with you, for since it teaches that this is more stringent, it implies that it is a vow, but it is not more stringent like an an oath, and regarding “Korban, I will not eat with you,” it is taught in the Mishnah that he is not bound, and that it is not a vow at all. Because of this, one needs to establish it on what is taught above (Chapter 2, Mishnah 1): “KONAM that I shall not sleep,” “that I won’t speak,” for behold, this [applies] to (Numbers 30:3): “he shall not break his pledge.” But we establish from the Rabbis that according to the Torah, the vow has not effect other than on something which has substance, and this is the stringency regarding oaths from that of vows, that an oath takes effect even on something that has no substance.",
+                "תפילין שאני מניח – because he forbid a sacred object held in hand at the delivery of an oath that is upon him, and it doesn’t appear like taking a vow to void the Mitzvah, for behold, he didn’t accepted it upon himself, but rather, prohibited the sacred object upon him, but he would fulfill the Mitzvah it would a Mitzvah that comes to be fulfilled by means of a transgression and it would be similar to someone who is required to eat Mitzvah on the nights of Passover but only found Matzah of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts or something dedicated to the Temple, which is forbidden to consumel. But all languages of oath that he forbids upon himself from doing something, for since he is liable to perform the Mitzvah, it is not within his powers to release himself from the obligation of the commandment. But if he said, “a KORBAN is upon me if I put on Tefillin, the vow takes affect and he is liable to bring a sacrifice if he put on Tefillin."
+            ],
+            [
+                "חייב על כל אחת ואחת – and he will a Nazir for thirty days if he said, I am an undefined Nazir, nad he will bring the Nazirite sacrifice and return to be a Nazir according to the number of times that he said, “I will be a Nazir.” But regarding an oath, he is not liable other than for one [sacrifice,” for he is not flogged/whipped other than one set of stripes. But if he made a request to be released on the first oath, the second oath takes effect. And similarly, if he made a request to be released on the second [oath], the third takes effect. But he is is forbidden to eat until he all of them are not binding, because it does not teach in the Mishnah, “behold this is one oath,” but rather, “he is only liable for one count only.”"
+            ],
+            [
+                "ופירושם להקל – even though that when he explained his words, we follow after his explanation, for when it is undefined and he didn’t explain, we go to the most stringent [opinion], for a person who makes an undefined vow, his intention is to forbid.",
+                "כבשר מליח – which is a sacrifice, as it is written (Leviticus 2:13): “[You shall season your every offering of grain with salt; you shall not omit from your grain offering the salt of your covenant with God;] with all your offerings you must offer salt.”",
+                "כחרם של כהנים מותר (assigned to the private use of priests) – even though that which belongs to the priests, people commit religious sacrilege with them until they come into the hands of the Kohanim, and they are a thing that is vowed, nevertheless, undefined property of the priests implies that they have already come into the hand of a Kohen (see also Tractate Arakhin, Chapter 8, Mishnah 6)..",
+                "אם כמעשר בהמה אסור – for this is something that was vowed, that one must sanctify it, but the tithe of cattle does not prohibit the stable/shed like the tithing of grain prohibits the granary/threshing floor.",
+                "שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה – becase they were far from Jerusalem.",
+                "שין אנשי גליל מכירין חרמי כהנים – for everything that they would dedicate for priestly use, they would set aside for the repair of the Temple. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "בחרמו של ים – the language of a net, as in (Ecclesiastes 7:26): “[Now, I find women more bitter than death,] she is all traps , her hands are fetters, [and her heart is snares].”",
+                "הרי עצמי קרבן – he forbade himself like a KORBAN/sacrifice upon his fellow.",
+                "אין נשאלים עליהם – it is not necessary for a request to a Sage [to release him from a vow] for they don’t take effect.",
+                "ואם נשאלין – but if this person is an illiterate person/Am HaAretz who made a vow in such a manner and he came to request from a Sage [to release him] from his vow, we don’t make an opening for him for regret and we don’t release him. But if he transgressed on this vow, we excommunicate him.",
+                "פוחתין לו פתח ממקום אחר – we show him that the matter exists and we make an opening for him for another reason and release him from his vow. But we don’t punish him and we are not stringent with him. And such is the Halakha."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ארבעה נדרים (vows intended for urging to buy/sell or while bargaining; vows made dependent upon an impossibility/an exaggeration; vows made in error; vows made on conditions unavoidably fulfilled/under compulsion) – all of them will be explained further on.",
+                "קונם שאני פוחת לך מן מסלע – KONAM this loaf of bread if I [pay] less to you than a Sela. And a SELA is four Denarim.",
+                "על השקל – it is one-half of a SELA.",
+                "שניהם רוצים בשלשה דינרים – but it was not in their hearts for the sake of a vow, but rather, the seller vowed to urge/encourage the purchaser that he should increase they money, and similarly, the purchaser, in order that the seller should lessen the cost of the purchase, therefore, it was not a vow. But even though that matters that are in the heart are not matters, where a matter can be proven like here, for such is the manner of all sellers and purchasers to do this, we follow after the things that are in the heart.",
+                "ר\"א בן יעקב אומר אף כל הרוצה להדיר את חבירו כו' – The Gemara (Tractate Nedarim 23b) that our Mishnah is deficient and should be read as follows: A person who wants that his fellow should eat with him but refuses him and forces him to take a vow, it is the vow intended for urging to buy/sell. And the person that wants that he will not vows will not be fulfilled all year will stand up on Rosh Hashanah and state, “every vow that I will someday make is nullified.” And that he will stand up on Rosh Hashanah is not exact, but rather, the same law applies at every time that he wishes and for every time that he establishes.",
+                "ובלבד שיהיה זכור – from the condition at the time of the vow, and his mind/intention is upon the condition that it will be fulfilled, then the vow is nullified. But if he is not reminded of the condition at the time of the vow and not at an interval equivalent to the time of speaking (i.e., the amount of time it takes to say in Hebrew, “Greetings to you, my teacher and rabbi”), from the time that he made the vow, the vow exists/endures. But it is not necessary to state that if he is reminded from the condition at the time of the vow and it is his intention that the condition will be nullified and vow existent, for it is clear that the vow exists. But the laws of oaths and vows are equivalent in this law. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov."
+            ],
+            [
+                "נדרי הבאי – exaggeration and additional speech, but he himself knows that it was not the case.",
+                "קונם אם לא ראיתי – KONAM upon me this loaf of bread if I did no see, etc. (i.e., a snake as s big as the beam of an olive press).",
+                "נדרי שגגות – he said, KONAM upon me this loaf of bread.",
+                "אם אכלתי אם שתיתי ונזכר שאכל ושתה – and at the time of the vow he thought that he did not eat and did not drink, it would not be a vow.",
+                "קונם שאיני אוכלך לך ואיני שותה, ושכח ואכל ושתה – that at the time that the vow takes place which is at the time of eating and/or drinking, he forgot the vow, it is permitted/annulled, as we derive it from an oath as it is written (Leviticus 5:4): “[Or when a person uttes an oath to bad or good purpose –] whatever a man may utter in an oath – [and though he has known it, the fact has escaped him, but later he realizes his guilt in any of these matters -]” that we require that he will be a man at the time when the oath takes place upon him, meaning to say, that he will be mindful from the oath, and the same law applies with regard to a vow.",
+                "קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסו – these are vows made in error, for since it became known that she did not steal from him, it is found that there was no vow.",
+                "אלו ואלו מותרין – for a vow that was partially permitted is completely permitted, for he does not want that his vow would take place, but rather, similar to that he made the vow, and since part of it was in made inadvertently in error, all of it is nullified."
+            ],
+            [
+                "מדרי אונסין – that from the initial point, it was not his intention that the vow would come to pass if an unavoidable interference would prevent him, and in a case like this when the matters prove it, the matters of the heart are matters."
+            ],
+            [
+                "להרגין – robbers that kill a person and take his money.",
+                "ולחרמים – thieves that do not kill, and not only this, even that is taught (i.e., the cases in the Mishnah that are in descending order of demonstrability).",
+                "ולמוכסין – a customs/tax collector that stands on his own. But a tax-collector that was appointed by the king (i.e., “the state”) whether the king is an Israelite or a non-Jew and takes a specified amount as the law of the kingdom, “the law of the land is the law,” and it is forbidden to flee from the tax-collector, and all the more so, that it is forbidden to take a vow or to swear to him a falsehood/lie.",
+                "שהן של תרומה – even though they kill and steal, we don’t eat something that is forbidden (other than to Kohanim). Alternatively, heave-offering is not important to them because it is not eaten other to pure Kohanim and is sold very cheaply.",
+                "לא יפתח לו בנדר – if the violent man did not ask of him to take an oath, he should not begin with an oath.",
+                "כמה שהוא מדירו ([one takes a vow] only in the matter concerning which a vow is imposed) – if the violent man did not ash of hm to take a vow, he should not take a vow to him other than in what he asked alone, and not take a vow to him in another matter. And ll of these four vows that are taught in our Mishnah, the laws of vows and oaths are equal, but what is permissible in a vow is permissible in an oath and it doesn’t require a release, except for vows of incitement alone, that require release from the words of the Scribes, therefore, an oath is forbidden with them."
+            ],
+            [
+                "הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות – he saw the storm-wind and was afraid lest it would cut down his plants, and he said, “Lo, these are KORBAN (i.e., dedicated to the Temple) if they are not cut down.” Or he saw conflagration that fell upon the city and was fearful about his cloak lest it would be burned and he states, “Lo this is a KORBAN, if it is not burned.",
+                "יש להם פדיון – like the rest of the things dedicated [to the Temple], and he can redeem them and purchase with their monetary proceeds a sacrifice. But since he didn’t say, “Lo, these are upon me as a KORBAN,” they are not to be delivered as a sacrifice, but rather, that he will be able to purchase with their monetary proceeds a sacrifice.",
+                "אין להם פדיון – but rather the money is seized in its holiness and the plants return to become holy, for since he said, “until they are cut down,” this is what he said: when I redeem they will return and be sanctified until they are cut down."
+            ],
+            [
+                "מותר ביושבי יבשה – for it is nt their practice to go down to the sea.",
+                "בכלל יושבי היבשה – for eventually they will go down [to the sea] and to dwell on dry land.",
+                "לא כאלו ההולכים מעכו ליפו – there are those who interpret this as such: That which is taught in the opening clause of our Mishnah: “He who takes a vow [not to gain benefit] from those who go down to the sea, are permitted [to gain benefit] from those who dwell on dry land, which implies, that those who go down to the sea are prohibited [to gain benefit from them], not the like of those who go from Acre to Jaffa, for a person who makes a vow from those who go down to the sea is not prohibited to them, for because of a short distance like this, they are not called, “those who go down to the sea.” There are those interpret: “not like those who go from Acre to Jaffa lon, because hey are included in those who go down to the sea that are prohibited, but also they are called hose who dwell on dry land, but rather, even those sail out of sight, because eventually, they will go down to dry land."
+            ],
+            [
+                "מי שהחמה רואה אותו – for he didn’t say from those who see [the sun]."
+            ],
+            [
+                "אמר בקרחים ובבעלי השיבות – since he didn’t say, “with those who have hair.”",
+                "שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים – because the men sometimes cover heir heads and sometimes reveal and blacken their heads that is recognized that they are men, but women always walk and their heads are covered. But the small children, whether boys or girls walk with their heads revealed and they are not recognized as to whether they are boys or girls, and because of this, they are not called, “black-haired,” but rather, the adult men."
+            ],
+            [
+                "מן שילודים – implying that they have already been born.",
+                "מן הנולדים – implying those who will in the future be born.",
+                "מן הנולדים רבי מאיר מתיר אף בילודים (from those who are born) – In the Gemara (Tractate Nedarim 30b) it explains that the Mishnah is deficient and should be read as follows: [those who take a vow] from those who may be born thereafter, are prohibited to those who are already born. Rabbi Meier states, even those who make a vow [to be prohibited] from those who will be born thereafter are permitted to those who are [already] born, in order that one who takes a vow [to be prohibited from those who have been already been born are permitted to those who may be born thereafter.",
+                "אלא ממי שדרכו להוליד – as for example, humans and beasts, to exclude fowl and fish who do not give birth but rather lay eggs."
+            ],
+            [
+                "מאוכלי שום – one of ten enactments made by Ezra [the Scribe] that they would eat garlic on Friday evenings, because it increases seed (i.e., semen) and Friday evening is the time for fulfillment of marital duties of Sages (see also Tractate Ketubot, Chapter 5, Mishnah 6).",
+                "ומותר בכותים – they do not make pilgrimage [to Jerusalem]. But even though that this is according to the Torah, because they hare Jerusalem and chose for themselves Mount Gerizim."
+            ],
+            [
+                "מותר בישראל – they have department from the category of the children of Noah/Noahides.",
+                "ואסור באומות העולם – and even those who are from the seed of Abraham (i.e. Abraham’s other children such as Ishmael or the children of Keturah, etc.).",
+                "אסור בישראל – and converts also are within the category of he seed of Abraham, as it is written (Genesis 17:5): “[but your name shall be Abraham,] for I make you the father of a multitude of nations.”",
+                "ומותר באומות העולם – and even with those who are from the seed of Abraham, for only the children of Jacob were called the seed of Abraha, as it is written (Genesis 21:12): “for it is through Isaac that offspring shall be continued/called for you,” but no all of Isaac/כל יצחק (i.e., Esau).",
+                "שאיני נהנה לישראל – that of Israel.",
+                "שאין ישראל נהנין לי – of what is mine.",
+                "ומוכר ביותר. אם שומעין לו – this is the reading, meaning to say, he will sell the thing for more from such as it is of its value, if his fellow wishes to listen to him, and to purchase from him the object for more than what it is worth.",
+                "לערלים – the opinion on whomever does not believe in ritual circumcision.",
+                "למולים – that believe in ritual circumcision.",
+                "מותר בערלי ישראל – as for example, whomever whose brother died on account of [ritual] circumcision.",
+                "ואסור במולי אומות – as for example, an Arab who is [ritually] circumcised or a Gibeonite who is [ritually] circumcised.",
+                "שלש עשרה בריתות – it is stated in the portion of circumcision (Chapter 17 of Genesis, where the word \"ברית\"/covenant, is mentioned thirteen times) which is mentioned to Abraham.",
+                "שהיא דוחה את השבת – as I is written (Leviticus 12:3): “On the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised,” and even if [the eighth day is] on Shabbat.",
+                "שהיא דוחה את הנגעים – that we expound, \"ימול\"/shall be circumcised (Leviticus 12:3), and even in the place of a white spot on the skin (eventually one of the symptoms of leprosy), but we don’t have here because of cutting off his white spot, which is part of the negative commandment of (Deuteronomy 24:8): “In cases of a skin affection [be most careful to do do exactly as the Levitical priests instruct you].”"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אין בין מודר. אלא דריסת הרגל – to pass through his land, or to lend out utensils that they don’t make in them food necessary for the Sabbath day, which are permissible for someone who took a vow of deriving food from him, but is forbidden if he took a vow to enjoying any benefit from him.",
+                "נפה וכברה רחים ותנור (winnow, basket used as a sieve, millstone, an oven) – that they prepare in them food necessary for the [Sabbath] day. And all the more so, a pot or a spit where the food stands within it. One who takes a vow against food that is taught in our Mishnah, is he who says to him: “KONAM: benefitting from your food is upon me.”",
+                "מקום שמשכירין כיוצא בהם (a place where these things are rented out) – for since it is the practice to rent out such things and he foregoes the rental payment, with those monies he can purchase food necessary for the [Sabbath] day and he made him take a vow from deriving benefit is brought through the food."
+            ],
+            [
+                "שוקל לו שקלו – the half-shekel that everyone from Israel is obligated for in each yer for the needs of the community sacrifices. But the person making he vow is able to pay his portion [for the one-half shekel] for him, for he is performing a mere Mitzvah.",
+                "ופורע לו חובו – here are those who establish it especially regarding a debt that the borrower made a condition/stipulation with the lender that he should not pay back the debt other than when he wanted and the creditor is not able to pressure him, but now he doesn’t benefit him at all when he pays back his debt. But there are those who establish it for every debt that is in the world, which is not other than preventing the creditor that he should not make a claim against him, for the preventing of a claim is not within the category of benefit.",
+                "ומחזיר לו אבדתו – whether the property of the one returning [the object] are forbidden on the person who lost [the object] or whether the property of the person who lost [the object] are forbidden on the person who returns [the object], because he is performing a Mitzvah [of restoring/returning a lost object].",
+                "ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש – when both of them take a vow of deriving any benefit from each other, if he akes the reward, it is found that he benefits, and if he doesn’t take the reward, it is found that he provides benefit [to the other], therefore, that benefit should fall to the Temple property. But we don’t say that he should bring the benefit to the Dead Sea (literally, Salt Sea), because his benefit is forbidden upon him like something given to the Temple property, therefore, all benefit that comes to his hand from him is Temple property/dedicated to a sacred purpose."
+            ],
+            [
+                "ותורם תרומתו ומעשרותיו לדעתו – as, for example, that he said, all who wish to make a heave-offering should come and make the heave-offering/Terumah. But he should not tell him to make the heave-offering, for behold that makes him an agent and it is a benefit to him that he performs his agency.",
+                "ומקריב לו קיני זבין וזבות – a Kohen who made a vow with an Israelite to not derive benefit from him, he can offer his sacrifices that he brings for a male with an emission and/or a female with an emission and/or [bird-offerings] for women who have given birth.",
+                "ומלמדו מדרש – Sifra (i.e., the legal Midrash to Leviticus) and Sifrei (i.e., the legal Midrash to Numbers and/or Deuteronomy) , which is the Midrash of the the verses.",
+                "הלכות – a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional law or a traditional interpretation of a written law).",
+                "אגדות – words of the Sages that were supported through Biblical passages. And the reason that it was permitted to teach him all of these things, is that a person is not permitted to take a salary in order to teach his fellow all these things, and there is no benefit here, for he is performing a Mitzvah.",
+                "אבל לא ילמדנו מקרא – for he is permitted to take a salary for the study of Bible for it is not other than the payment for the incisions in the Bible vers according to sense to play the Biblical verses in their appropriate manner, and it is not according to the Torah, and it is permitted to take payment for this for if he does not take payment, he ends up providing benefit for him, and if he takes [payment] it is found that he benefits. And specifically in a place where it is the practice to take payment for the Scripture, but in a place where they don’t take payment for Scripture, even Scripture is permitted to teach him.",
+                "אבל מלמד הוא את בניו – for even though it is a Mitzvah upon the father to teach his son, and this fulfills his obligation to do so, it is not called benefit, for the Mitzvot/commandments were not given to benefit from them. But it is also possible that he would find someone else who will teach him (i.e., his son) for free.",
+                "לא יזון את בהמתו – for it is satisfactory to him (i.e., the animal) with spices and this benefits him.",
+                "טמאה נפשה וגופה לשמים – that for work it exists and he doesn’t worry about the corpse.",
+                "שאם ירצה מוכרה לעכו\"ם – for eating and he takes the excess monies for its corpse."
+            ],
+            [
+                "עומד אבל לא יושב – our Mishnah deals with when those who visit [the sick] enter who are forbidden [by vow] to the sick. But in a place where they take payment on sitting with the infirm person, for if he sits with him and doesn’t take his customary payment, he causes him benefit. But standing, it is a short time and it is not customary to take payment for this.",
+                "רפואת הנפש – the healing of his body.",
+                "רפואת ממונן – the healing of his cattle/beast. For it is obligatory for a person to heal his fellow when he takes ill, as it states (Deuteronomy 22:2): “then you shall give it back to him,” to include he loss of his body, and he is doing a Mitzvah, therefore, even though he made a vow not to allow him to derive any benefit from him, he heals him with his hands when he becomes sick in his body. But if his beast/cattle became ill, he is not able to heal it with his hands because he provides benefit, but says to him: “this drug/medication is fine for it (i.e., the animal), [or] that drug/medication is bad/harmful for it (i.e., the animal).",
+                "אבל לא בקטנה – because he provides benefit t him when he raises the water over him.",
+                "אבל לא בימות הגשמים – because he warms it (i.e., through his body) And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+                "אבל לא מן המחוי – he doesn’t eat with him in one utensil, lest he leave over from eating a nice portion that is within in order that this one who took a vow against deriving benefit from him will eat, or lest a piece that he eat draws close in front of him and it is found that he benefitting him.",
+                "אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר – the owner of the house. Reuven eats in a bowl that he knows that when he will return it to the owner of the house, the house owner will go back and send it to Shimon who is under a vow against benefit from him, and we don’t suspect lest he (i.e., the owner of the house) in order that Shimon will eat from it and it is found that he is benefitting him.",
+                "האבוס שלפני הפועלים – a large utensil that we fill it and all of the workers will eat from it together.",
+                "לא יקצור עמו באומן – he should not trim with in in the same row that he trims. For this causes him that he will hurry to do his work that when he finds the place free, and it is found tha the benefits him. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "מן הנוטות (from the overhanging fruit) – suspended/hanging fruit that overhang outside of the orchard.",
+                "ובשביעית לא ירד לתוך שדהו – even though the All-Merciful made ownerless the produce of the seventh year, the All-Merciful did not make the surface of the land ownerless, and we suspect lest at the time that he doesn’t eat from the produce, he will tarry on the field and be delayed there and benefit from the surface of the land which is not ownerless."
+            ],
+            [
+                "המודר הנאה חמבירו לא ישאילנו – as a decree lest he borrow from him, and he forbade benefit of that person upon him. But similarly, he cannot lend him, as a decree lest he borrow from him.",
+                "ולא ימכור לו – for less than its worth/value, a decree lest he also purchase from him for less than its worth/value and it is found that he is benefitting.",
+                "אם היה דרכו לחרוז הוא אסור – he did not intend other than that he himself should not plow like he was accustomed, but others will plow.",
+                "ואם אין דרכו לחרוש – his intention was not to plow it, neither him nor others."
+            ],
+            [
+                "ואין לו מה יאכל – it (i.e., the Mishnah) took a usual incident, and the same law applies even if he has what to eat.",
+                "ובא זה ונוטל מזה – if he wants to give him, and he doesn’t violate his vow. But he cannot force him to pay him, for this one did not say to him: “Give him and I will pay.” But if he said to him, yes, it is prohibited, for that makes him into an agent."
+            ],
+            [
+                "ור\"י אוסר – for since there isn’t there another who would be able to provide other than him, it is like a gift. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi. But especially when he (i.e., the one who has taken a vow not to benefit from his fellow) has nothing to eat, that the Rabbis permit, but not with another person."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "השותפין – that each one of them a house in the courtyard, and the courtyard that is in front of the houses, both of them are partners in it But at the time when the courtyard has the law of division/partition, and as such there will be four cubits in the courtyard to each and every house in front of the house, and there will remain from the courtyard another four cubits to this one (i.e., person) and four cubits to that one (i.e., person), in this everyone admits that both of them are forbidden to enter into the courtyard until they divide it, for since the law of division/partition is there. But Rabbi Eliezer and the Rabbis do not disagree other than regarding a courtyard that does not have the law of division, as the Rabbis state that each of them enters through his fellow’s [property], but Rabbi Eliezer ben Yaakov holds that there is a retrospective designation (i.e., the legal effect resulting from an action selection or designation or disposal of things previously undefined for their purpose/ברירה) and this one goes to his and that one goes to his.",
+                "ושניהם אסורים להעמיד שם רחים וכו' – But Rabbi Eliezer ben Yaakov admits in all of these that the partners prevent each other, for it does not belong to permit for the reason of the retrospective designation, for since it is within his hand/power to prevent him, and if he doesn’t prevent him,it is found that he provides him benefit.",
+                "ופופין את הנודר למכור את חלקו – for we are concerned that after he sees his fellow entering, he will forget and will also enter. But when both are prohibited [from entering] we don’t concern ourselves, and specifically when he took a vow on his own not to enjoy benefit from his fellow is when we force him to sell his portion but if his fellow made him take a vow that he will not benefit from him, he is the victim of an unavoidable accident, and we don’t force him to see for what can he possibly do? But if you stated such, each partner should make his friend take a vow that he will not benefit from him in order that we can force him to sell his portion."
+            ],
+            [
+                "היה אחד מן השוק וכו'- to inform you of the power of Rabbi Eliezer ben Yaakov that it (i.e., the Mishnah) took this, for even one from the market that has no portion in the courtyard, Rabbi Eliezer ben Yaakov permits him to enter for the reason of restrospective designation/ברירה . And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov."
+            ],
+            [
+                "המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ ובית הבד וכו' – Reuven who is forbidden upon him to derive benefit with the possessions of Shimon, and Shimon has in the city a bathhouse and an olive press building that he rented out to others, and Reuven comes to use them, we see if here remains to Reuven a place in this bathhouse and/or the olive press building that he didn’t rent to him as for example, the cistern in the bathhouse, and things similar to this, it would be forbidden for Reuven to use them, but if not, it is permitted.”",
+                "ומת או שמכרם לאחר מותר – for since he said, “your house”, “your field,” but he didn’t intend other than for the time when hey are his. B if he said, “this house,” or “this field,” he has forbidden them for him forever."
+            ],
+            [
+                "הריני עליך חרם – my benefit will be forbidden upon you like a חרם/property designated for sacred use only (or like excommunication) that you wil not be able to benefit from me.",
+                "המודר אסור – even though he did not answer “Amen.” For a person can forbid upon his fellow that he will not benefit from him.",
+                "הרי אתה עלי חרם – that he forbid upon himself all benefit that would come to him from his fellow, the person making the vow is forbidden.",
+                "בדבר של עולי בבל – as, for example, the cistern of those who ascend for the Festivals, who would come up from Babylonia to the Land of Israel for the Festival, and that cistern was found in the middle of the path and the hands of all Israel were equal upon it and it was like ownerless, and not like something that belongs to partners."
+            ],
+            [
+                "הרחבה (town square) – the markets that are in the city.",
+                "והתיבה (ark) -where they place in it the Scrolls/books.",
+                "והספרים – that the people of the city buy to study them.",
+                "והכותב חלקו לנשיא – It explains in the Gemara (Tractate Nedarim 48a) that this is what it is said, and what is their remedy? They should write/assign their portion to the President/Nasi, meaning to say that those who made vows are not to benefit from each other and are prohibited to use the street of the city and the Ark and the Scrolls/books, each one of them should write/assign the part/share that each has to the President/Nasi, and afterwards each one of them will be able to use them, for they are using the wealth of the President/Nasi, and not one of them is benefitting from his fellow.",
+                "רבי יהודה אומר – if they wanted, let them assign their shares/portions to an ordinary person, but if they wrote/assigned them to the Nasi, there is no need to make assignment to him/to take possession of it through another person, since because of the importance of the Nasi, he acquires even though that he was not assigned it by another, but an ordinary person does not acquire until he makes assignment to him/he takes possession of it through another [person].",
+                "אנשי גליל אין צריכין לזכות – the people of the Galilee were quarrelsome (see Talmud Nedarim 48a) and through their anger, they would make vows against benefiting from one another, their fathers stood up and assigned their shares to the Nasi, so that if their children after them would make vows forbidding benefit from one another, they would not be forbidden in the street of the city or the Ark or the Scrolls/Books, for they are the wealth of the Nasi."
+            ],
+            [
+                "ומעשה בבית חורון וכו' – In the Gemara (Tractate Nedarim 48a), it explains that the Mishnah is deficient and should be read as follows: if its end proves/serves as evidence about its beginning, it is prohibited. And there is the episode in Bet Horon also with one whose last action demonstrated his first [as a mere evasion], etc.",
+                "ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל – so we see that he didn’t give them [the courtyard and the food as a gift] other than in order that his father could come and eat, and that is prohibited. But if he had said: “Lo, these are before you, and if it is your desire that [my father] father comes and eats,” it is permitted. But if his meal shows/proves that it he increased the meal more than what he should have and these things are recognized that it was for his father that he did this in order that he would come and eat it is prohibited."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הנודר מן המבושל – that he said: “KONAM: that which is cooked upon me [that I will not eat it].”",
+                "מותר בצלי ובשלוק – all that is cooked more than the appropriate amount of cooking is called שלוק (i.e., seethed, boiled to a pulp).",
+                "מעשה קדירה רך – that is eaten without bread/pita.",
+                "",
+                "ביצה טרמיטא (an egg boiled down to the size of a pill) – cooked in hot water and protecting it that it should not coagulate/curdle.",
+                "ובדלעת הרמוצה (a gourd made edible by baking in hot ashes) – a gourd that they preserve in hot ashes/embers , which is hot ashes and it becomes sweet in this"
+            ],
+            [
+                "ממעשה קדרה (cooked in a pot) – food made from flour that was heated in a pot. But the generall rule of he matter, regarding vows one goes according to the language of people according to the time and the place, and if there is a place that calls something roasted cooked, and something cooked roasted, a person who takes a vow from that which is cooked is forbidden with that which is roasted, and such in a similar manner to this. Bu if mst people call it this and a minority call it that, we don’t say – go after the majority, but rather it is a doubtful vow, and all doubtful vows are dealt with stringently."
+            ],
+            [
+                "אינו אסור אלא מן הכבוש מן הירק – for undefined pickled is of vegetables.",
+                "כבוש שאיני טועם – implying all kinds of pickled [foods]. And similarly, seethed, roasted and salted, without the \"ה\"/definite article “the”, implies all the kinds of seethed, and of roasted and of salted."
+            ],
+            [
+                "דג דגים שאינו טועם – neither fishe nor fishes, and everything is implied.",
+                "טפלין – without salt.",
+                "בטרית טרופה (a brine containing hashed pickled fish in which you can cannot recognize the clean and unclean fish) – fish that they cut it up into small pieces and sell it and it has a name of its own and is not within the general category of fish and fishes.",
+                "ציר – water/liquid that comes out from the salted fish (i.e., brine).",
+                "ומורייס – fat that comes out from salted fish.",
+                "צחנה (small fish preserved in brine) – a mixture of kinds of brined fish which is called צחנה /small fish preserved in brine), and its example is in the Tractate Avodah Zarah [40a] this is shiploand of small fish preserved in brine,",
+                "ומותר בציר ובמורייס – since the essence of the matter of the fish is not absorbed in them.",
+                "הנודר מטרית טרופה – for since it (i.e., the Mishnah) mentioned טרופה /chopped, from everything that is mixed with a species of fish is implied."
+            ],
+            [
+                "קום (curdled milk) – it is the whey that comes out from the cheese.",
+                "אבא שאול אומר כו' בין מלוחה בין טפילה – that you should not say that is the special cheese, implying, that there is no manner to eat it without salt. But the Halakha is according to Abba Shaul."
+            ],
+            [
+                "מותר ברוטב ובקיפה (broth and sediments of boiled meat) – the broth that is curdled on the rims of the pot is called קיפה/sediments of boiled meat.",
+                "רבי יהודה אוסר – since it has the taste of meat. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי – for since he said, “this meat,” this piece [of meat] is considered ass something forbidden and its taste is forbidden. But if he said, KONAM, this meat upon me, he did not forbid upon himself other than the things that is called meat."
+            ],
+            [
+                "מותר בתבשיל שיש בו טעם יין – according to the Rabbis of Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "סתוניות – bad grapes that remain in the vines in he days of the fall, bt are not appropriate for wine, and we make of them vinegar.",
+                "כל ששם תולדתו קרויה עליו – but even though it has changed, it is called by its original name, like the honey of date-palms and the vinegar of winter grapes.",
+                "וחכמים מתירין\\ – there is a difference between the first Tanna/teacher and the Sages, for the first Tanna/teacher holds that a person who takes a vow against winter/autumnal grape is permitted to the vinegar that comes from them, and is forbidden [to consume] winter grapes, but the Sages permit winter grapes themselves, for since winter grapes are not eatable, when he took a vow from [consuming] winter grapes, his intention was on the vinegar that comes out from them, not on the winter grapes themselves. And the Halakha is according to the Sages. Another explanation: But the Sages permit the vinegar of winter grapes like the honey of dates, for the Sages hold that whether they are things appropriate for consumption pr whether they are inappropriate for consumption a person who prohibits something upon himself is permitted [to consume] that which comes out from it."
+            ],
+            [
+                "קפלוטות (porrets) – a kind from the species of leek-green stuff that grows in the Lnd of Israel.",
+                "שהוא שם לווי ( a differentiating epithet) – he who comes to state the vegetables of the field must attach the name of the egetable and state, the vegetables of the field. And similarly for all of them. But in the Seventh year, because the vegetables of he garden are not found, for they don’t grow without work and we eat the vegetables of the field, therefore, undefined vegetables in the Seventh year are the vegetables of the field. This is not the case in the other years of the seven year cycle."
+            ],
+            [
+                "אספרגוס – it is a kind of cabbage, but cabbage is not called by the name of asparagus. Another explanation: Asparagus, the water that the cabbage seethed in it.",
+                "מן הגיסין אסור במקפה – for even though that they are placed in the stiff mass of grist, oil and onions/the porriage, the name of the dish of pounded grains is upon them.",
+                "ורבי יוסי מתיר – for he holds that it is called a porridge of pounded grains, it is not called mere pounded grains.",
+                "מקפה – a thick cooked dish of beans or of a sort of pudding consisting of minced meats, mixed with wine and spices.",
+                "הנודר מן המקפה אסור בשום – it was customary to put garlic in every porridge in order that it would provide flavor, and the garlic is the stiff mass of grist, oil and onions.",
+                "אסור באשישין (cake made with boiled lentils impregnated with honey) – the refuse of lentils, but the Halakha is not according to Rabbi Yossi in these three segments of our Mishnah.",
+                "חטה חטים שאיני טועם – a grain of wheat, implies baked bread; wheat [ground up] implies to chew."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הנודר מן הירק. לא מצאתי אלא דלועין – and if it is a species of vegetable, why doesn’t he purchase it for him?",
+                "כן הדבר – and from there I bring a proof. Lest he say I did not find [anything] but pulse. And since I come to consult on the gourd, I can see that it is a kind of vegetable. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אסור בפול המצרי יבש – that grain is anything that is from grain is implied, every thing that we make of it a heap/pile, and this also is from grain.",
+                "הנודר מן הדגן אסור בכל – kinds of pulse ;hat they make of hem heaps/piles. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "בשק ביריעה ובחמילה (sacklng, curtain, blanket of thick, coarse stuff)- kinds of large andvery thick clothing but people do not regularly cover themselves with it.",
+                "מותר גביזי צמר – that he didn’t intend other than for a wool clothing.",
+                "הכל לפי הנודר – according to the time of the vow. Since it is recognized that as a result of the heaviness of his load he made the vow, he is permitted to wear them as clothing. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הנודר מן הבית – that he should not enter the house. He is permitted to enter into the upper story/attic, because it is not included in the house."
+            ],
+            [
+                "דרגש (footstool) – a small bed that they place it in front of the large bed and from it one ascends to the large bed.",
+                "לתחומה של עיר – two thousand cubits in every direction surrounding it.",
+                "עיבורה (outskirts) – of the city. The houses that protrude from it within seventy cubits and their remnants. It is like a pregnant woman whose stomach projects outward.",
+                "אגף (door-stop; moulding or eminence of the door frame against which the door shuts) – [place] of the closing of the door. And its example (Ezra) [Nehemiah 7:3]: “let the doors be closed and barred.” (the text of Bartenura lists the source as coming from chapter 3 of Nehemiah which is incorrect."
+            ],
+            [
+                "אסור בחילופיהן ובגידוליהן – if he exchanged them ab initio, that which he exchanges for them is prohibited in their monetary value that the Rabbis decreed the prohibition of benefit on their monetary value. And their growth of [something called] KONAM Is prohibited like that dedicated to the Temple which grows.",
+                "שאיני אוכל ושאיני טועם – he did not prohibit upon himself other than consuming and tasting of them alone.",
+                "אבל בדבר שאין זרעו כלה – as for example, onions and things similar to it. Even what grows from what grows is like the body of the prohibition, since this is something of which the seed does not perishes."
+            ],
+            [
+                "קונם מעשה ידיך עלי – he forbade all of what she does and what she prepares for him. And if she planted a tree, its growth is prohibited."
+            ],
+            [
+                "שאת עושה עכשיו יני אוכל עד הפסח – it implies this – that what you do now I won’t eat of until Passover, but after Passover I will eat. But everything that you do until Passover, I do not eat, implying, every thing that you do from today until Passover comes I do not eat it ever, even after Passover."
+            ],
+            [
+                "שאת נהנית לי עד הפסח אם הוכלת את לבית אביך עד החג – Whomever that would stand after Sukkot and prohibit his benefit upon her until Passover if she would go to her father’s house until Sukkot.",
+                "לאחר הפסח בלא יחל דברו – meaning to say, if she went [to her father’s house] after Passovef, she violates (Numbers 30:2): “he shall not break his pledge; “retroactively on what she benefitted from him before Passover."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "קונם יין עד שתחשך – for such is the manner of language of human beings, for when they say, “today,” they want to say until the completion of the day.",
+                "שבת זו – he would stand in the middle of the week, and say, “this week is forbidden” – for the entire week.",
+                "והשבת לשעבר – and he is also prohibited on the sabbath day, for it is in the category of the week that past.",
+                "חודש זה אסור בכל החודש – if he is standing in the middle of the month and said, “this month,” he forbidden until the completion of the month, and the day of Rosh Hodesh of the month ahead, but it is permitted on the day of Rosh Hodesh because it is counted with the next month, and even if Rosh Hodesh is on the thirtieth [day] of the previous month. And similarly, this year, if he stood in the middle of the year and stated, “this year,” it is forbidden until the completion of the year, but it is permitted on Rosh Hashanah which is counted with the year that will come in the future.",
+                "שבוע זה – he was standing in the middle of the Shmittah year and stated, “this seven-year cycle,” he is forbidden until the completion of the Shmittah, and the seventh year is included within the Shmittah year that had passed.",
+                "אם אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, שנה אחת, שבוע אחד אסור מיום ליום – if he is standing in the middle of the day and states “one day” he is forbidden until the morrow at this time. And similarly, if he is standing in the eighth [day] of the month and stated, “[KONAM] this month is upon me,” he is forbidden until the eighth [day] of the next month. And similarly, for a year. And similarly, in the Shmittah year. And similarly, if he said, “KONAM that wine is forbidden upon me for an unspecified day, or week, or month, or unspecified year, even though he did not say “one day,” “one week,” “one month,” the law is the time of twenty-four astronomical hours. But one who says “KONAM that wine [will be forbidden] upon me today,” even though he is permitted when it it gets dark, he requires a request made to a Sage [to be released from his vow], as a decree that when he stated “today,” lest he (i.e., the Sage) come [to release him from his vow], when he stated, an unspecified day, that he switched/exchanged between “the day” to “today,” or between this week to an unspecified week. And similarly, for all of them."
+            ],
+            [
+                "עד הפסל אסור עד שיגיע – that in the language of human beings, up to but not including.",
+                "עד שיהא, אסור עד שיצא – that implies all the time which is the present.",
+                "עד לפני הפסח ר\"מ אומר אסור עד שיגיע (see also Talmud Kiddushin 65a for an alternative reading in this dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yossi)- for a person does not inject himself into a doubt, and matter that is ascertained to call “prior to Passover” is stated, and which is until it (i.e., Passover) arrives. But Rabbi Yossi holds that a person does inject himself into a doubt to prohibit all that he is able to have doubts about. And the Halakha is according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "עד הקציר – of wheat and barley.",
+                "עד הבציר – of grapes.",
+                "עד המסיק – of olives.",
+                "אינו אסור עד שיגיע – for since the harvesting season [of wheat and barley), and vintage season [of grapes] do not have a fixed time, as will be explained further on, it does not make a difference if he said, עד שיהא/until it will be or whether he saidעד שיגיע /until it comes, it is not prohibited until it comes, for everything whose time is not determined, it is not the intention of the person making a vow to inject himself into a prohibition of time that is not known to him, and therefore, we state that surely, it states “until it arrives/comes.”"
+            ],
+            [
+                "עד הקיץ עד יה הקיץ – whether he said “until the summer,” or whether he said “until it will be the summer,” he is not prohibited other than until people begin to bring in the basket containing chosen fruits designated for use, meaning to say, they cut many figs and bring them in with baskets.",
+                "עד שיקפלו המקצועות – (up to the time when they lay figs in layers; alternatively, when they fold up the knives to store them away) - the matting that they dry the figs on them, after they have dried they fold up the matting and set them aside until the next year.",
+                "הכל לפי מקום נדרו – if the majority of the grain of the place is wheat, until the harvesting of wheat. But if [the majority of the grain] is barley, until the harvesting of the barley. And similarly, if he was in the mountain at the time of the vow, until the time of the harvesting [of wheat/barley] and the vintage [of grapes] on the mountain. And if he is in the valley, until the time of the harvesting and vintage of the valley arrives."
+            ],
+            [
+                "עד הגשמים עד שיהיו גשמים – in which expression from these two phraseologies that he expressed from his lips, he is permitted since when the rains begin to fall in the second rainfall/fructification which is, in a late year, on Rosh Hodesh Kislev. Therefore, one who takes a vow “until the rains [come]” is prohibited until Rosh Hodesh Kislev, unless it (i.e., rain) fell at the beginning of their time which is in an early year on the seventeenth of Heshvan, and in an average year on the twenty-third of it (i.e., Heshvan). And such is the Halakah. But not according to Rabban Shimon ben Gamaliel who states until the time arrives for the rainfall/fructification.",
+                "ר\"י ומר עד שיעבור הפסח – and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "לליל הצום – the night of the fast of [Yom] Kippur, for it is a Mitzvah to increase the meal on the eve of the fast of [Yom] Kippur.",
+                "קומם שום שאיני טועם וכו' – that Ezra established that they should eat garlic on Friday nights because it increases the semen (see Tractate Nedarim, Chapter 3, Mishnah 10). But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda nor according to Rabbi Yossi his son, but as we stated above in our Mishnah (see Tractate Nedarim, Chapter 8, Mishnah 3), “everything whose time is fixed, he stated, until it arrives, it is forbidden until it arrives; “until it will be,” it is forbidden until after it has passed."
+            ],
+            [
+                "זהו כבודי – that I will support my child from my own [possessions].",
+                "מסרבין בו לשאת את בת אחותו – they were urging hin that he should marry the daughter of his sister because she is his age and we state [Tractate Yevamot 62b] that a person who marries the daughter of his sister, upon him Scripture states (Isaiah 58:7.9): “And not to ignore your own kin…Then when you call, the LORD will answer.”",
+                "שלא נתכוין זה אלא לשם אכילה ושתיה – But however,also eating and drinking are permitted, for since he did not state from his mouth “eating and drinking” and wih vows, we require that he issue it from his lips, as it is written (Numbers 30:3): “he must carry out all that has crossed his lips (i.e., literally, come out of his mouth),” and it is not similar to the first clause [of the Mishnah], for marriage is included within the benefits that he has."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו – as, for example, that they would say to him: “if you would know that the world would say to your father and your mother, ‘see the rearing of your children that you raised, how much your children are lax in the taking of vows’ and it would be found that they despise their honor (i.e., that of their parents), you would not ever take a vow.”",
+                "וחכמים אוסרין – for we suspect that perhaps he would lie, for he is embarrassed to state that he would not allow him from taking a vow because of their honor, and it is found that the Sage pardons this vow without regret and there is no need to find for him an opening [to release him from his vow] at the time that he feels sorry on his own from the beginning.",
+                "יפחתו לו בכבוד המקום – he (Rabbi Tzadok) is raising an objection on the matter of Rabbi Eliezer, for just as that you open [to elicit regret] with the honor of his father and mother, and we don’t suspect that perhaps he will lie, let him open [to elicit regret] with the honor of “the Place” (i.e., God) and they will inform him, that if you had known that you would be called wicket before “the Place” (i.e., God), you would never take a vow? But the Sages said to him according Rabbi Eliezer, that from here, you will not find you will not support them, for even Rabbi Eliezer admits to this, specifically that he may lie, for a person a person is not so impudent that he would not set aside something for the honor of “the Place” (i.e., God), and it is not similar to that of Rabban Shimon ben Gamaliel (see Talmud Nedarim 22a) who opened [to elicit regret] for that person (Proverbs 12:18): “There is blunt talk like sword thrusts [But the speech of the wise is healing].” That there he says to him from the Biblical verses like that which is taught in our Mishnah (see Tractate Nedarim, Chapter 9, Mishnah 4) that he is transgressing on (Leviticus 19:17): “You shall not hate your kinfolk in your heart,” (Leviticus 19:18): “You shall not take vengeance or bear a grudge against your countrymen.” But when we mention to him the honor of God (i.e., המקום ), then he certainly is lying. And the Halakha is according to the Sages.",
+                "שבינו לבין אביו ואמו – as, for example when he made his father take a vow from his possessions,"
+            ],
+            [
+                "ועוד אמר רבי אליעזר – another leniency in making vows/Nedarim.",
+                "פותחין – in [the releasing from] vows with a נולד/a new situation (i.e., a vow may not be dissolved on grounds of lack of intent if the person who vowed failed to anticipate an unpredictable situation that would have led him to refrain from making the vow, though they can be dissolved if it is shown that they were not made with full intent and knowledge), as for example a thing which is not found and is a new situation and it became established as a new interpretation after he had vowed but if he had known at the time of the vow this thing would be established as a new interpretation, he would not have made the vow.",
+                "וחכמים אוסרים – that the reason of regret is because through regret, the vow is uprooted from its essence, and for a thing that is not found, it doesn’t become a vow that is uprooted/removed from its essence, but for this, he would not have allowed [himself] from making a vow, for he would have thought that it would not ever come to pass.",
+                "ונעשה סופר – a Sage and everyone needs him.",
+                "או שהיה משיא את בנו ברקוב לא הייתי נודר – and for example, that he took a vow for a period of time and didn’t think that he would marry off his son within that time, and that he would have to go to the wedding of his son. But the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "יש דברים שהם כנולד – they appear like a new situation/נולד",
+                "ואינם כנולד – and he opens with them [as a means of getting a person to regret that he vowed].",
+                "אמרו לו מת וכו' – even though that death is like a new situation, since he specified at the time of his vow on account of what he is vowing, it is made as if he is making his vow dependent upon a thing, as if he specified all the time that her father is alive, therefore, it is not a new situation. But a it is not a complete condition, therefore, it requires renunciation. But in the Jerusalem Talmud it is proven that he doesn’t require renunciation [of the vow]. And so explained Maimonides (see The Laws of Vows/הלכות נדרים, Chapter 8, Halakhot 1-2)."
+            ],
+            [
+                "אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי נודר הרי זה מותר – after the Sage loosens/absolves him [from his vow], and all that he vowed [against] benefit from his fellow, when they release him, they don’t release him other than in the presence of his fellow, as it is written (Exodus 4:19): “The LORD said to Moses in Midian, ‘Go back to Egypt, [for all the men who sought to kill you are dead’],” the Holy One Blessed be He said to Moses: “In Midian, you made a vow; in Midian go and releave your vow.” Because Moses swore to his father-in-law (i.e., Jethro) that he would not move from Midian without his permission, as it is written (Exodus 2:21): “Moses consented to stay with the man, [and he gave Moses his daughter Zipporah as wife],” and it was necessary for the Holy One Blessed be He to go and release his vow in his presence."
+            ],
+            [
+                "פותחין לו בכתובת אשתו – payment of her Ketubah if he took a vow to divorce her."
+            ],
+            [
+                "פותחין בימים טובים ובשבתות – if he vowed to fast, or not to eat meat for a specified time, they say to him: “If you had placed upon your heart for the Sabbaths and Holy Days that are within this time [period], you would not vow at all. But this does not [provide] and opening [for the absolution/renunciation of his vows] with the honor of “the Place” (i.e., God).",
+                "אותן הימים – that he found for them an opening to express regret.",
+                "מותרים – that the Sage releases them.",
+                "ושאר הימים – where they do not have regret, they remain in their prohibition [of deriving benefit].",
+                "שנדר שהותר מקצתו הותר כולו – even though he did not find an opening [for the release though regret] for the entire vow, for he had nowed initially other than with the knowledge that it would be completely fulfilled, and it was found that the absolution/release of part of it (i.e., the vow) opened [an expression of regret] for all of it."
+            ],
+            [
+                "לזה ולזה – as, for example, he prohibited the first upon himself by KONAM, and said regarding the second [person], “behold this is like the first,” and on the third [person], “behold this is like the second,” and similarly all of them. If the first was released, all of them are released, for all of them are dependent upon this one.",
+                "לזה קרבן ולזה קרבן – surely our Mishnah is [according to] Rabbi Shimon who stated concerning the oath of a deposit (i.e., with the intention of falsely denying a deposit or a debt; he must add one-fifth to it and bring a ram as a guilt-offering); if there were five people make claims against him and he denied it and took an oath and admitted that he is not liable for a sacrifice on each one until he takes an oath for each and every one, and here too, he must state, to this one a sacrifice/KORBAN and to that one a sacrifice/KORBAN. But the Sages state that if he made an oath that I am not liable to youm nor to you nor to you, he is liable for each and every one, and here too if he said to this one, but not to that one nor to that one, even though he did not mention KORBAN on each one, for each one is a vow on its own. And such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "לא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין – and especially that he said,”if I knew this, I wouldn’t have taken a vow at all, or I would have said: that which is old is permitted/released, and that which is new is prohibited. But he aid, if I had known I would have said: “all wine is prohibited upon me except from the old,” behold this is not permitted/released to him other than the old alone, and all the rest of the wine is prohibited (for definition of “old” see Tractate Bava Batra, Chapter Six, Mishnah 3)."
+            ],
+            [
+                "פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו – if he vowed to divorce his wife.",
+                "מה ראתה אמן להתגרש – if there wasn’t found in her \"ערות דבר\" /something obnoxious [about her] (Deuteronomy 24:1) and it was found that he discredits his children, and we aren’t concerned lest he would lie, for he doesn’t express regret but rather, he is embarrassed to state that he doesn’t feel pain for the honor of his children."
+            ],
+            [
+                "אלא שהנדר טעות – from its essence, for at the time of the vow, she was white, and it doesn’t require a request made to a Sage [to release him from his vow].",
+                "מעשה באחד שנדר וכו' – In the Gemara (Tractate Nedarim 66a), it explains that the Mishnah is deficient and should be read as follows: Rabbi Yishmael states: Even if she was ugly and became pretty/beautiful; black and became white, and there is a story/episode also, etc., for the first Tanna/teacher did not permit other than at a time when the vow was in error from its essence, such as, for example, that she was beautiful at the time of the vow. But Rabbi Yishmael holds that even though she didn’t become beautiful until after the vow [was taken], the vow is annulled, for since one can make her beautiful, she was not ugly from the beginning. But the Halakha is not according to Rabbi Yishmael."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "נערה המאורסה – a girl who is twelve years and one-day old, and who brought forth two [pubic] hairs, is called a נערה/a young woman/lass, until six months. But a woman who is eleven years and one-day old, her vows are examined, if she knew for whom she made the vow, and in the name of whom she sanctified, her vow is vow, and even regarding her, her father and her husband annul her vows.",
+                "הפר האב ולא הפר הבעל – because it was possible to err and to explain [the phrase]: “her father and her husband annul her vows,”/\"אביה ובעלה מפירין נדריה\" as or her father or her husband, it teaches in he Mishnah:\"הפר האב ולא הפר הבעל\"/”if her father annulled her vows, but not her husband, etc.,” to inform us that both need to nullify [her vows].",
+                "ואין צריך לומר שקיים אחד מהם – if one of them confirmed [her vows] the second is not able to nullify them. But this tells us that even though the even though that one of them (i.e., the father or the husband was consulted that he established his confirmation, as we hold, we consult on the confirmation (i.e, the privilege of confirming a vow – see also Tractate Nedarim 10:7), , this one who was asked for confirmation cannot nullify any further, since both of them are not able to nullify [a vow] at the same time."
+            ],
+            [
+                "מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל – the husband does not annul the vows of his wife until she marries.",
+                "מת הבעל נתרוקנה רשות לאב – and he annuals all of the days of her being a lass, as it is written (Numbers 30:17): “while in her father’s house by reason of her youth.”",
+                "והאב אינו מפר בבגר – as it is written (there – Numbers 30:4): “while still in her father’s household by reason of her youth.”"
+            ],
+            [
+                "נתגרשה בו ביום – that the father heard, for if the day passed, he can no longer annul [her vows].",
+                "ונתארסה – [and she became betrothed] to another, on that selfsame day.",
+                "אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה – that she vowed in the presence of the first betrothed man, for the betrothed man releases those who preceded him.",
+                "כל זמן שלא יצאת לרשות עצמה – not on account of becoming an adult nor on account of marriage."
+            ],
+            [
+                "עד שלא היתה בתו יוצא מאצלו – prior to her coming to the domain of the husband. And similarly the betrothed man says to her the same thing.",
+                "עד שלא תכנס לרשותו – since from when she enters into his domain, he cannot annul [her vows], for the husband cannot annul what proceeded, and we learn from our Mishnah that the husband can annul the vows of his wife even without hearing [about it], since it is taught [in the Mishnah]: “And so the husband before she enters his domain, says to her, etc.”"
+            ],
+            [
+                "בוגרת ששהתה י\"ב חודש – an adult woman whose father does not annul her vows, and she was claimed to [get ready to] marry and she waited twelve months that from then onwards, her husband would be liable for her food [and support].",
+                "ואלמנה – that waited thirty days, from when she was claimed [to get ready to] marry, that she eats from her husband.",
+                "רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה = and he annuls her vows. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "שומרת יבם וכו' ר\"א אומר יפר when he made her the widow of a brother who died without children (יבמה) , it (i.e., the Mishnah) is speaking of the Yavam’s betrothal (by word of mouth, as opposed to the consummation of marriage, for Rabbi Eliezer holds that מאמר/statement - betrothal of the widow of a brother who died without children/a יבמה – that this betrothal should be effected by means of a marriage document or money should be accompanied by a statement of betrothal, which acquires the childless widow of his dead brother completely from the Torah, But if she is a נערה/a young woman/lass and she has a father, the father and her Yavam/dead husband’s brother [both] annul her vows.",
+                "רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים – for Rabbi Yehoshua does not hold that מאמר/the statement does not acquire In a complete acquisition. However, he holds that there is a זיקה/a levirate bond (between the Yevama waiting for her brother-in-law to act and her deceased husband’s brothers during the period after the husband’s death before one of the brothers performs a levirate marriage) and this levirate bond is like she is a married woman, but when there is only one levir/יבם , he annuls [her vows, vut when there are two levirs, not a single one of them can annul [her vows] for there is no retroactive designation.",
+                "ר\"ע אומר לא לאחד ולא לשנים – for he holds that the levirate bond/זיקה is not like someone who is married, and the “statement”/מאמר – does not effect a complete acquisition from the Torah.",
+                "אשה שקנה הוא לעצמו – that is his betrothed woman.",
+                "הרי הוא מיפר נדרהי – in partnership with her father.",
+                "אשה שהקנו לו מן השמים – which is the widow of his dead brother who died without children/יבמתו – his Yevamah.",
+                "אינו דין שיפר נדריה – in partnership with her father.",
+                "שיש לאחרים רשות בה – for she is also in a levirate bond with the other brothers [of her dead husband].",
+                "מה אתה משיב על יבם אחד – meaning to say, your response is good on the words of Rabbi Eliezer who states that he annuls even when there are two [potential] levirs, what can you respond to me on my words that I state, to one, but not to two [levirs]?",
+                "אין היבמה גמורה ליבם – to make liable for death o someone who comes upon her in the same manner that the betrothed woman is completely his wife (of the betrothed man) in regard to the liability for death (if someone comes upon his betrothed wife). And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "הרי הן קיימין לא אמר כלום – for this is an errant confirmation, because there are vows that he would not desire in their confirmation.",
+                "הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר – for in general, a man does not desire in the vows of his wife.",
+                "נדרים שבאו לכלל איסור – for after she vowed, she is prohibited in them if [her] husband did not annul them.",
+                "שבאו לכלל הקם – vows that took place already."
+            ],
+            [
+                "הפרת נדרים – as the Torah stated (Numbers 30:9): “But if her husband restrains her on the day that he learns of it, [he thereby annuls her vow which was in force or the commitment to which she bound herself.”",
+                "כל היום – until it gets dark, as it states (Numbers 30:6): “[But if her father restrains her] on the day he finds out (literally, “hears it”). But as it is written (Numbers 30:15): “[If her husband offers no objections] from that day to the next, [he has upheld all the vows or obligations she has assumed],” it is necessary, that you don’t say, yes, in the daytime, but now at night, we hold (Numbers 30:15): “from that day to the next/\"מיום אל יום\" – for sometimes he has the time to annul [her vows] during the period of twenty-four astronomical hours/\"מעת לעת\", as, for example, if she took a vow at the beginning of the night.",
+                "ויש בדבר להקל ולהחמיר – meaning to say, sometimes when he can annula them within a short time and sometimes within a longer time.",
+                "נדרה בלילי שבת – this that it (i.e., the Mishnah) took/used the phrase \"בלילי שבת\"/”on Friday nights” to teach us that we annul vows on Shabbat (see Tractate Shabbat, Chapter 24, Mishnah 5), and even not for the need of the Sabbath. But the Sage does not release [from vows] on Shabbat other than vows that are for the needs of the Sabbath, and even though he had the free time while it was still day, he can release for the needs of the Sabbath.",
+                "שאם לא הפר וחשכה אינו יכול להפר – for there is no absolution of vows during the period of twenty-foru astronomical hours unless she vowed from the beginning of the night. But regarding absolution for cause, it has no affect until he says, \"מופר לך\"/”you are annulled,” like the language of Scripture, for the absolution of the husband is from now and into the future without reason, like (Genesis 17:14): “[And if any male who is uncircumcised fails to circumcise the flesh of his foreskin, that person shall be cut off from his kin;] he has broken My covenant.” But the Sage who states, “you are permitted” there is no vow here, and there is no oath here which uproots the vow from its essence. But if the Sage stated in the language of הפרה/absolution and the husband in the language of התרה/permission, he is not permitted and he is not absolved (see Talmud Nedarim 77b). But if he (i.e., the husband) said: “if you did not vow, I put you under the influence of a vow,” his words are fulfilled, and he does not have to state that they are fulfilled to you, since for even if he kept silent all of the entire day, the vow is fulfilled, for any speech is also fulfilling. But on Shabbat, he should say [to the woman]: “take, eat; take drink,” and he doesn’t absolve in the manner that he states on weekdays, for the vow is nullified on its own. But if he is unable to force her, he annuls it in his heart, and he doesn’t need to release it from his lips. And specifically, nullification such as “take it, eat,” where he forces her to violate her vow is effective if he thought in his heart even though he did not release it from his lips, but absolution In which he does not force her to violate the vow, he needs to release it from his lips, and it is not sufficient if he nullified it in his heart."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ואלו נדרים – In the Gemara (Tractate Nedarim 80b) it explains that vows and oaths are taught, that in the language of the Sages, oaths are within the category of vows.",
+                "אם ארחץ ואם לא ארחץ – this is what it said: “the benefit of washing is forbidden upon me forever if I shall wash today,” behold this is a vow. “If I shall not wash, an oath that I shall not wash,” behold this is an oath. And similarly, “if I shall adorn myself, the benefit of adorning/dressing is forbidden upon me forever if I adorn myself today,” “if I don’t adorn myself,” is an oath that I will not adorn myself.",
+                "אמר ר\"י אין אלו נדרי עינוי נפש (vows referring to privation of the necessities of life) – regarding the vow alone Rabbi Yossi disputes the first Tanna/teacher, and [when he] states that the benefit of washing is forbidden upon me if I shall wash today,” this is not a vow of privation of the necessities of life, for behold, it is possible for her that she will not wash today and that the benefit of washing won’t be forbidden upon her forever. But the prevention/refraining from washing for one day is not a privation of the necessities of life, for a neglected appearance for one day (by not bathing) is not considered self-neglect (see Tractate Nedarim 80a). But the Halakha is not according to Rabbi Yossi. But whether the father or the husband, vows of privation of the necessities of life are ones that are absolved, as it is written (Numbers 30:17): “[These are the laws that the LORD enjoined upon Moses] between a man and his wife, and between a father and his daughter [while in her father’s household by reason of her youth],” there is an analogy between two laws that rest on a biblical intimation of the father to the husband. Just as the husband does not absolve anything other than vows of privation of the necessities of life, so also the father does not absolve anything other than vows of privation of the necessities of life. But Maimonides made the legal determination that the father absolves all vows and oaths, even those that are not referring to privation of the necessities of life, as it states (Numbers 30:6): “none of her vows or self-imposed obligations [shall stand].”"
+            ],
+            [
+                "אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו – that he believes in him until he will earn enough and will repay him.",
+                "הרי זה יפר דברי ר' יוסי – Rabbi Yossi, according to his reasoning who holds that the husband does not absolve every vow that has in it privations of the necessities of life, since he distinguishes between greater privation and lesser privation and between privation for a lengthy period of time to that of a short period of time, but all of the Mishnayot of this chapter go according to him and are not Halakha. Rather, the husband annuls/absolves all vows that have in them privations of the necessities of life, whether of one day and even one hour, whether for a lengthy period of time, whether the privation is great or whether the privation is small, and similarly absolves vows and oaths in matters that are between him and her, even though they are not privations of the necessities of life, as, for example, if she took an oath or a vow not to paint her eyelids or not to adorn herself. And similarly, if she vowed that she would not eat from the produce of this province, the husband annuls/absolves, for it is troublesome for him to bring her produce from another province, and these are things between him and her. But what is the difference between vows and oaths that are between him and her to vows and oaths that have in them privations of the necessities of life? Vows and oaths that have in them privations of the necessities of life he absolves/annuls for himself and for others, as for example, if she took a vow that she would not eat meat or drink wine, he absolves her and she is permitted ot eat and to drink and even after she becomes a widow or a divorcee and marries another [man]. But vows and oaths that are between him and her, as, for example, if she forbade upon herself sexual intercourse of every man in the world, or that she wouldn’t ever paint her eyelids or adorn herself, he absolves his part, and she would perform her marital duty and paint her eyelids and adorn herself all the time that she is under him , and when she is widowed or divorced, she would be forbidden in engaging in sexual relations with all men and to paint her eyelids and to adorn herself And so forth in a similar manner."
+            ],
+            [
+                "קונם שאיני נהנית לבריות אינו יכול להפר – this is not from the vows of privations of the necessities of life, for behold she is able to support herself from that of her husband, for the husband is not included in the category of בריות/humanity. But our Mishnah is also according to Rabbi Yossi, and it is not the Halakha, as I have explained above (see the Bartenura commentary to Mishnah 2). And not only/needless to say, if she said, “KONAM, that I will not benefit from anyone,” that she forbids the benefit of all of humanity upon her, that he absolves her because according to the Sages, these are vows of privation of the necessities of life, but even if she said, “KONAM, that I will not benefit from this certain individual,” that she only forbade for herself the benefit of that person alone the husband absolves [the vow] because of matters between him and her, for it is trouble for him that she will not benefit from that person, and the Torah stated (Numbers 30:17): “Between a man and his wife,” everything that is between a man and his wife, the husband can absolve/annul.",
+                "ויכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה – this is what it says, and furthermore, another reason that “KONAM that I don’t benefit from humanity,” that the husband does not annul, for she can benefit from gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, that she doesn’t benefit from anyone, for these are the gifts to the poor, and it is found that there is no privations of the necessities of life.",
+                "קונם כהנים ולוים נהנים לי – for just as that “KONAM that I don’t benefit from anyone,” but she is permitted [to benefit from] the gifts to the poor, so also, he who makes a vow against Kohanim and Levites from benefitting from his property are permitted to the gifs of the priesthood and the Levitical class."
+            ],
+            [
+                "קונם שאיני עושה על פי אבא – [It will be prohibited like] being dedicated to the Temple all what I do from coming [to work] for Father, meaning to say, that Father will not be able to benefit from the work of my hands.",
+                "אינו יכול להפר – this is not one of the matters between him and her, and in this everyone agrees that she prohibits her benefit upon a particular person, the husband cannot absolve it. And such is the Halakha.",
+                "על פיך אינו צריך להפר – because she is subjugated to him and even though that [stating that] something is dedicated to the Temple removes it from subjugation, the Rabbis strengthened her subjugation to the husband for [the use of] KONAM does not release from his subjugation.",
+                "יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו (let him annul it lest she place a burden upon him more than is appropriate for him) – since [the vow] of dedicating something to the Temple takes effect on the excess part which is not under his subjugation, therefore, he must annul/absolve [her vow], and the absolution is effective for him because this is a matter that is between him and her, for it is impossible that the surplus will not be mixed in with that of her husband.",
+                "רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה – and the essence/principal of her handiwork requires absolution lest he divorce her and her husband’s subjugation will be released, and then the vow will take effect and she will be forbidden from returning to him. And the Halakah is according to Rabbi Yohanan ben Nuri. But when she says, “May my hands be sanctified to their Maker (i.e., God), her hands are already in existence and the dedication to the Temple takes effect."
+            ],
+            [
+                "הרי זה יחזור ויפר – for it is an errant absolution is not an absolution until he intends regarding the woman that vowed, as it is written (Numbers 30:12): “[And her husband learns of it, yet offers no objection-] thus failing to restrain her – [all her vows shall stand and all her self-imposed obligations shall stand],” until the abolution will be for herself of the person making the vow. And also, that he should intend to the vow that she made (Numbers 30:5): “and her father learns of her vow,” until he knows which vow that she made."
+            ],
+            [
+                "קיים לתאנים כולו קיים כו' (he confirmed the vow regarding figs, the whole is deemed confirmed) – and the reason, as it is written (Numbers 30:14): “[Every vow and every sworn obligation of self-denial] may be upheld by her husband [or annulled by her husband,” he will uphold from it, that when he upholds part of it, he upholds all of it. But, (ibid.,) “annulled [by her husband],” one cannot expound as such, for it is not annulled until he annuls all of it. But these are the words of an individual opinion, and is not Halakha, but the Halakha is according to the Sages who sate that one makes an analogy on the principle common in both, making an analogy between הקמה/upholding and הפרה/nullifying/absolving. Just as regarding absolution, what he absolved, he absolved, and what he didn’t absolve, he didn’t absolve, for there is no expounding from annulling/יפרנו (Numbers 30:14), partial annulment, even upholding – what he upheld heupheld, and what he didn’t uphold, he didn’t uphold, and from יקימנו/upheld [by her husband] (Numbers 30:14),also, we don’t expound partial upholding, but it is the manner of Scripture to write like this. But even though the declaring permitted by a Sage we state that a vow that was partially permitted, all of it was permitted, but the absolution of the husband and the father is not like this."
+            ],
+            [
+                "איני יודע שיש מפירין – that I have permission to absolve [a vow].",
+                "יפר – on the day that it becomes known to him that he has permission to absolve [vows], it is upo him like (Numbers 30:13): “the day that he finds out.”",
+                "אינו יודע שזה נדר – and it requires absolution.",
+                "רבי מאיר אומר לא יפר for since he knows that he has in his hand [the ability] to absolve, even though he doesn’t know that it is a vow, nevertheless, he should have absolved/nullified [the vow]. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהם – and his condition is fulfilled, and the husband did not acquire it (i.e., the money). But even though this that this present saves im from the the troubler, for behold, his wife is supported/fed from these monies, but her sustenance was upon him, hs being saved from the trouble is not considered benefit."
+            ],
+            [
+                "ונדר אלמנה וגרושה – for itself, it does not require a [verse from] Scripture, for since she doesn’t have a husband, who will annul/absolve [her vow? But rather, when she made a vow when she is a widow for a time, and the time for the vow didn’t arrive until she married.",
+                "אינו יכול להפר – even though that the vow takes effect when she is under him, for we follow/go after the time of the vow.",
+                "נדרה בו ביום גרשה בו ביום והחזירה בו ביום – and aftwerards, he heard about her vow.",
+                "אינו יכול להפר – since she left to her own domain, between the vow and its absolution, for the husband does not absolve things that precede [him]."
+            ],
+            [
+                "תשע נערות נדריהן קימים – not specifically lasses/young women.",
+                "בוגרת והיא יתומה – who married and her husband died when she was a young woman/lass, and she is an orphan in her father’s lifetime for after she married, her father does not have domain over her, when she became an adult woman/reached maturity afterwards and made a vow, her vow is upheld, for the father is not able to absolve her vow when she is an adult woman/reached maturity, and furthermore, she is an orphan during her father’s lifetime.",
+                "נערה ובגרה והיא יתומה – that she married and her husband died. Hat she made a ow when she was a young woman and she reached maturity after this ,and she is an orphan in her father’s lifetime, as I explained.",
+                "נערה – [a young woman/lass] at the time that she made a vow. She didn’t reach maturity/become an adult woman as yet, and she is an orphan in the lifetime of her father. And these three: orphan girl during her father’s lifetime are measurements for them.",
+                "בוגרת ומת אביה – that at the hour/time that she vowed, she was an adult woman/reached maturity, and her father died, that is an actual orphan.",
+                "נערה ובוגרת וכו' – and these three also, her father’s passing is measured/generalized to them.",
+                "נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה כו' – these three [things] that they taught, her having reached maturity/become an adult woman is measured to them, But in the Gemara (Tractate Nedarim 89b) we stated, that the Sages did not teach any other than three young women: an adult woman/who reached maturity, an orphan, and an orphan during her father’s lifetime.",
+                "ור\"י אומר כו' – that since she entered the marriage canopy, she left/departed from the domain of her father, through these marriages."
+            ],
+            [
+                "קונם שאינ נהנית לאבא ולאביך כו' הרי זה יפר – for since she was forvidden to the venefit of her father and his father through the fact that she works for her husband, it is a disgrace to the husband for these are matters between him and her."
+            ],
+            [
+                "האומרת טמאה אני לך – we are speaking of the wife of a Kohen, that is forbidden to her husband through unavoidable acci and she does not lose her Ketubah [settlement]. And the Sages believed her to forbid herself upon her husband, and since she leaves [the marriage] with a Jewish bill of divorce, she takes her Ketubah [settlement], that from the document of her Ketubah we will learn, that when you get married to another [man], take what is written for you.",
+                "השמים ביני ובינך – It explains in the Gemara (Tractate Nedarim 91a) that [his] spermatic emission which does not permeate (i.e., shoot forth) like an arrow, that is to say, that things that are before heaven are revealed and she cannot verify them. And we are speaking of when she comes on account of a claim that she stated, that I require a staff for the hand and a master for the grave (which Rashi explains that the staff is for her to lean on in her old age and she dies, he will bury her) for it if is not this, we say to her, go, you do not have marital connection with “being fruitful and multiplying” (see Genesis 1:28 and 9:7 – as it is the male’s prerogative only).",
+                "נטולה אני מן היהודים – that she forbade sexual connection of all Israelites upon her. But even though we stated in the chapter [Tractate Ketubot, chapter 7; Talmud Ketubot 71a] “He who prohibits his wife by vow from deriving benefit from him,” where she vowed and she is divorced without a Ketubah [settlement] and she placed her finger between her teeth, Rashi explained in [Tractate] Yevamot [112a] since she prohibited the benefit of sexual intercourse of all Israelites upon her, she is certainly a victim of unfortunate circumstance, for sexual intercourse is difficult for her. And the earlier version of the Mishnah held that even things are that are between him and her don’t exist, and it is possible that he can divorce her.",
+                "חזרו לומר כו' – that the generations were corrupted and they suspected that she is lying to release her from under her husband.",
+                "תביא ראיה לדבריה – and we don’t believe her without proof.",
+                "יעשו דרך בקשה – they would request from her that she not speak any further to him, but in the Jerusalem Talmud it explains, “let them make a meal [together] and let him appease her.",
+                "יפר חלקו ותהא משמשתו – and these are things between him and her and he will absolve it to himself."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..37de07acf70a4e96211d7b56f6056b4a964c4757
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,563 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nedarim",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל כנויי נדרים כנדרים.</b> בגמרא מוקמינן דרישא דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, כל ידות נדרים כנדרים, כל כנויי נדרים כנדרים. אלו הן ידות נדרים האומר לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך וכו׳. אלו הן כנויי נדרים קונם קונח קונס וכו׳. ידות נדרים, כמו בית יד של כלי שאוחזין אותו בו, כך ידות נדרים שבהם הנדרים נאחזים. כנויי נדרים, כמו המכנה שם לחבירו [בבא מציעא נ״ח:], שאינו עיקרו של שם:",
+                "<b>מודר אני ממך.</b> אם אמר אחד מלשונות הללו, מודר אני ממך שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך, או מופרש אני ממך שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך, או מרוחק אני ממך שאיני אוכל לך ואיני טועם לך, הוא ידות נדרים ואסור לאכול ולטעום עמו. אבל אם אמר לו מודר אני ממך בלבד, אין במשמעות דבריו אלא שלא ידבר עמו. ומופרש אני ממך בלבד, משמע שלא ישא ויתן עמו. ומרוחק אני ממך בלבד, משמע שלא ישב בארבע אמותיו. ואינו אסור לאכול עמו אא״כ פירש ואמר עם כל אחד מלשונות הללו, שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך:",
+                "<b>רבי עקיבא היה חוכך וכו׳</b> כלומר מחכך שפתיו זו בזו ולא רצה לאסור בפירוש, אבל היה נראה מדעתו שהיה אוסר:",
+                "<b>כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה.</b> אם אמר הרי עלי כנדרי רשעים שנדריהם נזיר וקרבן שבועה אם אוכל ככר זו, ועבר ואכלה, חייב להיות נזיר שלשים יום ולהביא קרבן עולה וחייב מלקות כעובר על שבועת ביטוי, שהרי הזכיר בנדרו נזיר וקרבן ושבועה. ומה שאמר כנדרי רשעים, לפי שהרשעים הם שנודרים ונשבעים, לא הכשרים, שהכשרים יראים שלא לעבור על בל תאחר ונזהרים שלא להוציא שבועה מפיהם, ולפיכך כנדרי כשרים לא אמר כלום:",
+                "<b>כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן.</b> אם אמר כנדבות כשרים הריני נזיר והרי זה קרבן אם אוכל ככר זו, ואכלה, חייב בנזיר ובקרבן, שהכשרים פעמים נודרים בנזיר לאפרושי מאיסור. ומתנדבים בקרבן שמביאים קרבנם לפתח העזרה ומקדישין אותה שם כדי שלא יבואו בה לידי מכשול. ונדבה היא כשיאמר הרי זו. ונדר הרי עלי. לפיכך הכשרים מתנדבים אבל אינם נודרים, כי היכי דלא ליתו לידי תקלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן.</b> לשונות של גוים הם, ויש מהם מי שקורא לקרבן כך ויש מי שקורא כך, ובכל לשון שיאמר מאלו הוא מתפיס בקרבן:",
+                "<b>נדר במותא.</b> כלומר נשבע במותא, והוא כינוי של מומתא, שהיא שבועה בלשון תרגום:"
+            ],
+            [
+                "<b>לחולין שאוכל לך.</b> הלמ״ד נקודה פתח, ומשמע לא חולין יהיה מה שאוכל לך אלא קודש:",
+                "<b>לא כשר.</b> יהיה, אלא פסול. והיינו קדשים דשייך בהו כשרות ופסלות:",
+                "<b>ולא דכי.</b> לא מותר. כמו אייל קמצא דכן, בע״ז [דף ל״ז]. ואע״ג דלשון מותר ואסור שייך נמי גבי נבילה וטרפה ואנן קיי״ל שאין מתפיסין אלא בדבר הנידר והנידב, הואיל ויש במשמעות מותר גם בקדשים, הא תנן סתם נדרים להחמיר, דכיון דדעתו להתפיסו בנדר אמרינן על דבר הנידר נתכוין:",
+                "<b>טהור.</b> אם אמר לא טהור מה שאוכל לך:",
+                "<b>טמא נותר פיגול.</b> אם אמר טמא מה שאוכל לך, וכן כולם. אסור, שכל אלו דברים הנוהגים בקדשים הם:",
+                "<b>כאימרא.</b> כשה של קרבן:",
+                "<b>כדירים.</b> כלשכת העצים או כלשכת הטלאים:",
+                "<b>כעצים.</b> כגזרי עצים של מערכה:",
+                "<b>כאישים.</b> כקרבנות שעל האש:",
+                "<b>כמזבח.</b> כקרבנות שעל גבי המזבח:",
+                "<b>כהיכל.</b> כקרבנות שבהיכל:",
+                "<b>כירושלים.</b> כקרבנות שבירושלים. פירוש אחר. כחומות ירושלים, דקסבר שחומות ירושלים משיירי הלשכה קא אתו:",
+                "<b>באחד מכל משמשי המזבח.</b> כגון מזלגות מזרקות ומחתות. אם אמר כמזלגות שאוכל לך, או כמזרקות שאוכל לך, וכן כולם, אף על פי שלא הזכיר קרבן, הרי זה כנודר בקרבן:",
+                "<b>רבי יהודה אומר האומר ירושלים.</b> בלא כ״ף, לא אמר כלום. ות״ק פליג עליה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר קרבן עולה מנחה חטאת תודה ושלמים.</b> כל הני קרבנות חובה הם, ותודה נמי דמיא לחובה, דארבעה צריכין להודות, וסלקא דעתך אמינא דאין זה נודר בדבר הנדור:",
+                "<b>ורבי יהודה מתיר.</b> משום דאמרן בלא כ״ף דמי לנשבע בחיי הקרבן ובחיי העולה ואין כאן לא נדר ולא שבועה. ורישא אשמועינן דפליג תנא קמא עליה דר׳ יהודה אפילו בירושלים אם הזכירה בלא כ״ף ואמר דהוי נדר. וסיפא אשמועינן דפליג ר״י עליה דתנא קמא אפילו בקרבן עולה ומנחה וכו׳ כשהזכירן בלא כ״ף דלא הוי נדר:",
+                "<b>קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור.</b> אע״ג דכל הני שמעינן להו כבר, הקרבן איצטריכא ליה, דסלקא דעתך אמינא בחיי הקרבן קאמר. והא דתנן לקמן בפ״ב הקרבן שאוכל לך מותר, התם הא קרבן קאמר, דמשמע חיי קרבן:",
+                "<b>לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר.</b> דנעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך. ואין הלכה כר׳ מאיר.",
+                "<b>קונם פי מדבר עמך.</b> ואע״ג דאין נדרים חלים על דבר שאין בו ממש ודבור אין בו ממש, מכל מקום כשאמר קונם פי מדבר עמך אסר הפה מלדבר, והפה דבר שיש בו ממש הוא. וכן יאסרו ידי למעשיהם, ורגלי להלוכן, וכל כיוצא בזה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ואלו מותרין.</b> חולין שאוכל לך. לסימן בעלמא נקטיה, כשם שחולין שאוכל לך אין צריך שאלה לחכם, כך כל הני דאמרינן במתניתין ברישא אין צריכין שאלת חכם:",
+                "<b>כעורות לבובין.</b> היו נוקבים הבהמה מחיים כנגד הלב ומוציאין הלב ומקריבין אותו לע״ז, ותקרובת ע״ז אסור בהנאה:",
+                "<b>כחלת אהרן.</b> שהיה ראשון לכהנים. ולא הוי דבר הנדור, שאין חלה ותרומה באין בנדר ונדבה:",
+                "<b>הרי זה מותר.</b> דאמר קרא (במדבר ל׳) איש כי ידור נדר, עד שידור בדבר הנדור. וחטאת שאיני אוכל לך דאמרינן בפרק קמא דאסור ואף על פי שאינו דבר הנדור, הוי טעמא, דאפשר שיביא חטאת על ידי נדר, כגון שנדר בנזיר ומתחייב להביא חטאת:",
+                "<b>הרי את עלי כאמא.</b> אע״ג דלאו דבר הנדור הוא. חמור מכל הני דלעיל, דצריך התירא מדרבנן אם הוא עם הארץ:",
+                "<b>פותחין לו פתח ממקום אחר.</b> כלומר מבקשים לו פתח וטעם לחרטתו. ולא סגי בכדו תהית או לבך עלך. וכל זה שלא יקל ראשו ולא ירגיל לאסור אשתו עליו:",
+                "<b>קונם שאיני ישן כו׳</b> הרי זה בבל יחל מדרבנן. אבל מן התורה אין הנדר חל, דנדרים אין חלים אלא על דבר שיש בו ממש:",
+                "<b>קונם שאיני משמשך.</b> בגמרא מקשה, והא משועבד לה והיאך יכול להפקיע שעבודה בנדרו והא הוי כאוסר פירות חבירו על חבירו. ומשני, כגון דאמר הנאת תשמישך עלי קונם, שאסר ההנאה עליו, ואין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו:",
+                "<b>שבועה שאיני ישן וכו׳</b> אסור מן התורה, דשבועות חלין בין על דבר שיש בו ממש בין על דבר שאין בו ממש. ואם נשבע שלא יישן שלשה ימים רצופין לילה ויום, לוקה ויישן מיד, מפני שנשבע על דבר שאי אפשר לקיימו:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרבן לא אוכל לך כו׳</b> מותר, דהוי כנשבע בקרבן ונעשה כאומר בחיי הקרבן אם אוכל לך שום דבר:",
+                "<b>שבועה שלא אוכל לך.</b> ולא אמרינן בחיי שבועה קאמר כדאמרינן בקרבן, דשבועה לית בה מששא ולא שייך לומר בה בחיי שבועה:",
+                "<b>שבועה שאוכל לך.</b> זמנין דשבועה שאוכל לך דלא אכילנא משמע, כגון שהיה חבירו מסרב בו לאכול ואמר לא אכילנא לא אכילנא ושוב אמר שבועה שאוכל לך, דלא אכילנא משמע, והכי קאמר בשבועה יהא עלי אי אכילנא לך:",
+                "<b>זה חומר בשבועות.</b> לא מצינן לאוקמה אשבועה שלא אוכל לך וכו׳, דמדקתני זה חומר משמע דנדר הוי אלא דאינו חמור כשבועה, וגבי קרבן לא אוכל לך תנן מותר דלא הוי נדר כלל. משום הכי צריך לאוקמה אדלעיל דתנינא קונם שאיני ישן שאיני מדבר הרי זה בבל יחל, ואוקימנא מדרבנן, דמדאורייתא אין הנדר חל אלא על דבר שיש בו ממש, וזה חומר בשבועות מבנדרים, ששבועה חלה אפילו על דבר שאין בו ממש:",
+                "<b>תפילין שאני מניח.</b> משום דאסר חפצא עליה, ואינו נראה כנודר לבטל את המצוה שהרי לא קיבל על עצמו, אלא אסר החפץ עליו, ואם יקיים המצוה הויא מצוה הבאה בעבירה ודמי למי שחייב לאכול מצה בלילי פסח ולא מצא אלא מצה של טבל או של הקדש, שאסור לאכלה. אבל כל לשון שבועה הוא אוסר את עצמו מלעשות הדבר, וכיון שהוא מחוייב לעשות המצוה לאו כל כמיניה להפקיע עצמו מחיוב המצוה. ואם אמר הרי עלי קרבן אם אניח תפילין, חל הנדר וחייב להביא קרבן אם הניח תפילין:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת.</b> ויהיה נזיר שלשים יום אם אמר הריני נזיר סתם ויביא קרבן נזיר ויחזור להיות נזיר כמספר הפעמים שאמר שיהיה נזיר. ובשבועה אינו חייב אלא אחת, שאינו לוקה אלא מלקות אחת. אבל אם נשאל על השבועה הראשונה, חלה השבועה השניה. וכן אם נשאל על השניה, חלה השלישית. ואסור לאכול עד שיותרו כולם, מדלא תנן הרי זו שבועה אחת, אלא אינו חייב אלא אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופירושם להקל.</b> אע״ג דכשפירש דבריו אזלינן בתר פירושו, כי סתם ולא פירש אזלינן להחמיר, דסתם נודר דעתו לאסור:",
+                "<b>כבשר מליח.</b> היינו קרבן, דכתיב (ויקרא ב׳:י״ג) על כל קרבנך תקריב מלח:",
+                "<b>כחרם של כהנים מותר.</b> אע״ג דחרמי כהנים מועלים בהם עד שיבואו לידי כהנים והוי דבר הנדור, מ״מ סתם חרמי כהנים משמע שכבר באו ליד כהן:",
+                "<b>אם כמעשר בהמה אסור.</b> דהוי דבר הנדור, שצריך להקדישו, ואין מעשר בהמה אוסר הדיר כמו שמעשר דגן אוסר הגורן:",
+                "<b>שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה.</b> לפי שהיו רחוקים מירושלים:",
+                "<b>שאין אנשי גליל מכירין חרמי כהנים.</b> וכל מה שהיו מחרימין היו מפרישין לבדק הבית. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחרמו של ים.</b> לשון מצודה, כמו אשר היא מצודים וחרמים (קהלת ז׳.):",
+                "<b>הרי עצמי קרבן.</b> אסר עצמו כקרבן על חבירו:",
+                "<b>אין נשאלים עליהם.</b> אין צריכין שאלת חכם, שאינן חלים:",
+                "<b>ואם נשאלו.</b> ואם עם הארץ הוא זה שנדר כהאי גוונא ובא לישאל על נדרו, אין פותחין לו פתח לחרטה ואין מתירין לו. ואם עבר על נדרו זה מנדין אותו:",
+                "<b>פותחין לו פתח ממקום אחר.</b> מראים לו שהדבר קיים ופותחין לו פתח מטעם אחר ומתירין לו נדרו. אבל לא עונשין ולא מחמירין. וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ארבעה נדרים.</b> כולהו מפרש להו ואזיל:",
+                "<b>קונם שאיני פוחת לך מן הסלע.</b> קונם ככר זה עלי אם אני פוחת לך מן הסלע. והסלע הוא ד׳ דינרים:",
+                "<b>על השקל.</b> הוא חצי סלע:",
+                "<b>שניהם רוצים בשלשה דינרים.</b> ולא היה בלבם לשם נדר, אלא המוכר נדר לזרז הלוקח שיוסיף דמים, וכן הלוקח כדי שיפחות המוכר בדמי המקח, הלכך לא הוי נדר. ואע״ג דדברים שבלב אינם דברים, היכא דמוכחא מלתא כי הכא שכן דרך כל מוכרין ולוקחין לעשות כן, אזלינן בתר דברים שבלב:",
+                "<b>ר״א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו כו׳</b> מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, הרוצה שיאכל חבירו אצלו ומסרב בו ומדירו, נדרי זרוזין הוא. והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה, ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל. ויעמוד בראש השנה לאו דוקא אלא ה״ה בכל עת שירצה ולכל זמן שיקבע:",
+                "<b>ובלבד שיהיה זכור.</b> מן התנאי בשעת הנדר ודעתו על התנאי שיהיה קיים, אז הנדר בטל. אבל אם לא נזכר מן התנאי בשעת הנדר ולא בתוך כדי דבור משעה שנדר, הנדר קיים. ואין צ״ל אם נזכר מן התנאי בשעת הנדר ודעתו שיהיה התנאי בטל והנדר קיים, דפשיטא שהנדר קיים. ומשפטי השבועות והנדרים שוין לדין זה. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרי הבאי.</b> גוזמא ושפת יתר, והוא בעצמו יודע שלא היה כך:",
+                "<b>קונם אם לא ראיתי.</b> קונם עלי ככר זה אם לא ראיתי וכו׳:",
+                "<b>נדרי שגגות.</b> אמר קונם עלי ככר זה:",
+                "<b>אם אכלתי אם שתיתי ונזכר שאכל ושתה.</b> ובשעת הנדר היה סבור שלא אכל ולא שתה לא הוי נדר:",
+                "<b>קונם שאיני אוכל לך ואיני שותה, ושכח ואכל ושתה.</b> דבשעה שהנדר חל שהוא בשעת האכילה והשתיה שכח את הנדר, מותר, דילפינן משבועה דכתיב (ויקרא ה׳:ד׳) האדם בשבועה, דבעינן שיהיה אדם בשעה שהשבועה חלה עליו, כלומר שיהיה זכור מן השבועה, והוא הדין בנדר:",
+                "<b>קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי.</b> היינו נדרי שגגות, דכיון שנודע שלא גנבה לו נמצא שלא היה נדר:",
+                "<b>אלו ואלו מותרין.</b> דנדר שהותר מקצתו הותר כולו דאינו רוצה שיחול נדרו אלא כעין שנדר אותו, וכיון שמקצתו היה שוגג נתבטל כולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרי אונסין.</b> דמעיקרא לא היה בדעתו שיחול הנדר אם יעכבנו אונס, ובכהאי גוונא שהדברים מוכיחים, דברים שבלב הוו דברים:"
+            ],
+            [
+                "<b>להרגין.</b> לסטים שהורגין האדם ונוטלין את ממונו:",
+                "<b>ולחרמין.</b> גזלנים שאינם הורגים. ולא זו אף זו קתני:",
+                "<b>ולמוכסין.</b> במוכס העומד מאליו. אבל מוכס שהעמידו המלך, בין מלך ישראל בין מלך נכרי ולוקח דבר קצוב בחוק המלכות, דינא דמלכותא דינא ואסור לברוח מן המכס וכל שכן שאסור לידור ולישבע לו לשקר:",
+                "<b>שהן של תרומה.</b> אע״פ שהורגין וגוזלין, אין אוכלין דבר האסור. אי נמי, תרומה לא חשיבא להו מתוך שאינה נאכלת אלא לכהנים טהורים נמכרת בזול הרבה:",
+                "<b>לא יפתח לו בנדר.</b> אם לא שאל ממנו האנס שידור לא יתחיל הוא בנדר:",
+                "<b>במה שהוא מדירו.</b> אם שאל ממנו האנס לידור לא ידור לו אלא במה ששאל בלבד, ולא ידור לו בדבר אחר. וכל הני ארבעה נדרים דתנא במתניתין, דין הנדרים והשבועות שוים, ומה שמותר בנדר מותר בשבועה ואין צריכים התרה, חוץ מנדרי זירוזין בלבד שצריכים התרה מדברי סופרים, לפיכך השבועה אסורה בהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות.</b> ראה רוח סערה באה וירא שמא יקצצו נטיעותיו ואמר הרי אלו קרבן אם אינן נקצצות. או שראה דליקה נפלה בעיר וירא על טליתו שמא תשרף ואומר הרי זו קרבן אם לא תשרף:",
+                "<b>יש להם פדיון.</b> כשאר הקדשות, ויפדו ויקנה בדמיהן קרבן. דכיון דלא אמר הרי הן עלי כקרבן, לאו למיסרינהו עליה כקרבן איכוין אלא שיהיו לקנות בדמיהן קרבן:",
+                "<b>אין להם פדיון.</b> אלא המעות נתפסין בקדושה והנטיעות חוזרות להיות קדושות, דכיון דאמר עד שיקצצו, הכי קאמר, לכשאפדם יחזרו ויקדשו עד שיקצצו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר ביושבי יבשה.</b> שאין דרכם לרדת בים:",
+                "<b>בכלל יושבי יבשה.</b> שסופם לרדת ולישב ביבשה:",
+                "<b>לא כאלו ההולכים מעכו ליפו.</b> אית דמפרשי לה הכי, הא דתנן ברישא דמתניתין הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה דמשמע הא ביורדי הים אסור, לא כאלו שהולכים מעכו ליפו, שהנודר מיורדי הים אינו אסור בהם, דמשום דרך מועט כזה לא מקרו יורדי הים. ואית דמפרשי, לא כאלו ההולכים מעכו ליפו בלבד דבכלל יורדי הים הם ליאסר, וגם יושבי יבשה מקרו, אלא אף במי שדרכו לפרש, לפי שסופו לירד ליבשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהחמה רואה אותו.</b> מדלא קאמר מן הרואים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בקרחים ובבעלי השיבות.</b> מדלא קאמר בבעלי השער:",
+                "<b>שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים.</b> לפי שהאנשים פעמים מכסים ראשם ופעמים מגלים ומשחרות ראשם ניכר שהם אנשים, אבל נשים לעולם הולכות וראשם מכוסה. והקטנים בין זכרים בין נקבות הולכין בגילוי הראש ואינם ניכרים בין זכר לנקבה, ומשום הכי לא אקרו שחורי הראש אלא האנשים הגדולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הילודים.</b> משמע שנולדו כבר:",
+                "<b>מן הנולדים.</b> משמע העתידין להוולד:",
+                "<b>מן הנולדים רבי מאיר מתיר אף בילודים.</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, מן הנולדים אסור בילודים, ר״מ אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים, כי היכי דהנודר מן הילודים מותר בנולדים:",
+                "<b>אלא ממי שדרכו להוליד.</b> כגון אדם ובהמה, לאפוקי עופות ודגים שאין מולידים אלא מטילים ביצים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאוכלי שום.</b> אחד מעשר תקנות שתיקן עזרא שיהיו אוכלים שום לילי שבת, מפני שמרבים הזרע וליל שבת הוא זמן עונה של תלמידי חכמים:",
+                "<b>ומותר בכותים.</b> שאינן עולים לרגל. ואע״ג דמדאורייתא הוא, מפני שהם שונאים ירושלים ובחרו להם הר גריזים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר בישראל.</b> שיצאו מכלל בני נח:",
+                "<b>ואסור בעובדי כוכבים.</b> ואפילו באותם שהם מזרע אברהם:",
+                "<b>אסור בישראל.</b> וגרים נמי בכלל זרע אברהם נינהו, דכתיב (בראשית י״ז:ה׳) כי אב המון גוים נתתיך:",
+                "<b>ומותר בעובדי כוכבים.</b> ואפילו באותם שהם מזרע אברהם, דלא אקרו זרע אברהם אלא בני יעקב בלבד, דכתיב (שם כ״א) כי ביצחק יקרא לך זרע, ביצחק ולא כל יצחק:",
+                "<b>שאיני נהנה לישראל.</b> משל ישראל:",
+                "<b>שאין ישראל נהנים לי.</b> משלי:",
+                "<b>ומוכר ביותר אם שומעין לו גרסינן.</b> כלומר ימכור הדבר ביותר מכדי שויו אם ירצה חבירו לשמוע לו, ולקנות ממנו החפץ ביותר ממה ששוה:",
+                "<b>לערלים.</b> דעתו על מי שאינו מאמין בברית מילה:",
+                "<b>למולים.</b> המאמינים בברית מילה:",
+                "<b>מותר בערלי ישראל.</b> כגון מי שמתו אחיו מחמת מילה:",
+                "<b>ואסור במולי אומות.</b> כגון ערבי מהול וגבעוני מהול:",
+                "<b>שלש עשרה בריתות.</b> נאמרו בפרשת מילה שנאמרה לאברהם:",
+                "<b>שהיא דוחה את השבת.</b> דכתיב (ויקרא י״ב:ג׳) וביום השמיני ימול בשר ערלתו, ואפילו בשבת:",
+                "<b>שהיא דוחה את הנגעים.</b> דדרשינן ימול, ואפילו במקום בהרת, ואין כאן משום קוצץ בהרתו שהוא בלאו דהשמר בנגע הצרעת (דברים כ״ד:):"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין בין המודר.</b> אלא דריסת הרגל. לעבור דרך ארצו, או להשאיל כלים שאין עושין בהם אוכל נפש, שמותרין במודר הימנו מאכל, ואסורין במודר הימנו הנאה:",
+                "<b>נפה וכברה רחים ותנור.</b> שמתקנים בהם אוכל נפש. וכל שכן קדרה ושפוד שהאוכל עומד בתוכו. ומודר מאכל דתנן במתניתין, הוא שיאמר לו הנאת מאכלך עלי קונם:",
+                "<b>מקום שמשכירין כיוצא בהם.</b> דכיון דדרך להשכיר כיוצא בזה והוא מוחל לו השכירות, באותם הדמים יכול לקנות אוכל נפש והוא הדירו מהנאה המביאה לידי מאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוקל לו שקלו.</b> מחצית השקל שחייב כל אחד מישראל בכל שנה לצורך קרבנות צבור. והמדיר יכול לשקול בשבילו, דמצוה בעלמא קעביד:",
+                "<b>ופורע לו חובו.</b> אית דמוקמי לה דוקא בחוב שהתנה לוה עם המלוה שלא יפרענו אלא לכשירצה ולא יוכל המלוה ללחצו, והשתא לא אהני ליה מידי במה שפורע חובו. ואית דמוקמי לה בכל חוב שבעולם, שאינו אלא מונע את בעל חובו שלא יתבענו, ומניעת תביעה אינה בכלל הנאה:",
+                "<b>ומחזיר לו אבדתו.</b> בין שהיו נכסי מחזיר אסורים על בעל אבדה בין שהיו נכסי בעל אבדה אסורים על המחזיר משום דמצוה קעביד:",
+                "<b>ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש.</b> כששניהם מודרים הנאה זה מזה, אם הוא נוטל שכר נמצא נהנה, ואם אינו נוטל שכר נמצא מהנה, לפיכך תפול הנאה להקדש. ולא אמרינן יוליך הנאה לים המלח, לפי שאסר עליו הנאתו כהקדש, הלכך כל הנאה הבאה לידו ממנו הקדש היא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותורם תרומתו ומעשרותיו לדעתו.</b> כגון שאמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום. אבל לא יאמר לו לתרום, שהרי עושהו שליח והנאה היא לו שעושה שליחותו:",
+                "<b>ומקריב לו קיני זבין וזבות.</b> כהן שהדיר את ישראל הנאה ממנו, יכול להקריב קרבנותיו שמביא על זב וזבה ויולדת:",
+                "<b>ומלמדו מדרש.</b> ספרא וספרי, שהוא מדרש הפסוקים:",
+                "<b>הלכות.</b> הלכה למשה מסיני:",
+                "<b>אגדות.</b> דברי חכמים שהסמיכום על הפסוקים. וטעמא דשרי ללמדו כל הני, שאין אדם רשאי ליקח שכר כדי ללמד את חבירו את כל אלה, ואין כאן הנאה, דמצוה קעביד:",
+                "<b>אבל לא ילמדנו מקרא.</b> שמותר ליטול שכר על למוד המקרא, שאינו נוטל אלא שכר פיסוק טעמים לנגן המקראות כהלכתן, ולאו דאורייתא הוא ושרי ליטול שכר עליו, ואם אינו נוטל נמצא מהנהו, ואם נוטל נמצא נהנה. ודוקא במקום שנהגו ליטול שכר על המקרא, אבל במקום שאין נוטלין שכר על המקרא אף המקרא שרי ללמדו:",
+                "<b>אבל מלמד הוא את בניו.</b> ואע״ג דמצוה על האב ללמד את בנו וזה מוציאו מידי חובתו, לא מקריא הנאה, דמצות לאו ליהנות נתנו. וגם אפשר שהיה מוצא אחר שהיה מלמדו חנם:",
+                "<b>ולא יזון את בהמתו.</b> דניחא ליה בפיטומה וקא מהני ליה:",
+                "<b>טמאה נפשה וגופה לשמים.</b> דלמלאכה קיימא ואינו חושש על פיטומה:",
+                "<b>שאם ירצה מוכרה לעכו״ם.</b> לאכילה ונוטל דמים יתירים בשביל פיטומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עומד אבל לא יושב.</b> מתניתין איירי כשנכסי המבקר אסורים על החולה, ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה עם החולה, שאם יושב עמו ואינו נוטל שכרו הנהוג הרי מהנהו. אבל עמידה, זמן מועט הוא ואין רגילין ליטול עליה שכר:",
+                "<b>רפואת הנפש.</b> רפואת גופו:",
+                "<b>רפואת ממון.</b> רפואת בהמתו. לפי שחייב אדם לרפאות את חבירו כשחלה, שנאמר (דברים כ״ב) והשבותו לו, לרבות אבדת גופו, ומצוה קעביד, לפיכך אע״פ שהדירו הנאה ממנו מרפאו בידיו כשחלה בגופו. ואם חלתה בהמתו אינו יכול לרפאה בידים מפני שמהנהו, אבל אומר לו סם פלוני יפה לה, סם פלוני רע לה:",
+                "<b>אבל לא בקטנה.</b> מפני שמהנהו כשמגביה עליו את המים:",
+                "<b>אבל לא בימות הגשמים.</b> מפני שמחממו. והלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>אבל לא מן התמחוי.</b> לא יאכל עמו בכלי אחד, שמא יניח מלאכול מנה יפה שבו כדי שיאכל זה המודר הנאה ממנו, או שמא יקרב לפניו חתיכה שיאכל ונמצא מהנהו:",
+                "<b>אבל אוכל הוא [עמו] מן התמחוי החוזר.</b> לבעל הבית. ראובן אוכל בקערה שיודע שכשיחזירנה לבעל הבית יחזור בעל הבית וישלחנה לשמעון שמודר הנאה ממנו, ולא חיישינן שמא ישייר בקערה כדי שיאכל ממנה שמעון ונמצא מהנהו:",
+                "<b>האבוס שלפני הפועלים.</b> כלי גדול שממלאים אותו ואוכלים בו כל הפועלים ביחד:",
+                "<b>לא יעשה עמו באומן.</b> לא יקצור עמו באותה שורה שהוא קוצר. שגורם לו שממהר לעשות מלאכתו כשמוצא המקום פנוי ונמצא מהנהו. ואין הלכה כר״מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הנוטות.</b> פירות תלויין הנוטין חוץ מן הפרדס:",
+                "<b>ובשביעית לא ירד לתוך שדהו.</b> אע״ג דפירות שביעית רחמנא אפקרינהו, גוף הקרקע לא אפקר רחמנא, וחיישינן שמא בשעה שאינו אוכל מן הפירות ישהה בשדה ויתעכב שם ויהנה מגוף הקרקע שאינו הפקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו.</b> גזירה שמא ישאל ממנו, והוא אסר הנאת אותו פלוני עליו. וכן לא ילונו, גזירה שמא ילוה ממנו:",
+                "<b>ולא ימכור לו.</b> בפחות משויו, גזירה שמא יקח ממנו נמי בפחות משויו ונמצא נהנה:",
+                "<b>אם היה דרכו לחרוש הוא אסור.</b> דלא איכוין אלא שלא יחרוש הוא עצמו כמו שהיה רגיל, אבל אחרים יחרשו:",
+                "<b>ואם אין דרכו לחרוש.</b> דעתו היה שלא יחרשו בה לא הוא ולא אחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו מה יאכל.</b> אורחא דמלתא נקט, וה״ה אפילו יש לו מה יאכל:",
+                "<b>ובא זה ונוטל מזה.</b> אם ירצה ליתן לו, ואינו עובר על נדרו. אבל אינו יכול לכופו לשלם לו, דהא לא אמר לו תן לו ואני אפרע. ואם אמר לו כן, אסור, דהא שליח שוייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור״י אוסר.</b> דכיון שאין שם אחר שיכול לזכות אלא הוא, הוי כמתנה. ואין הלכה כר׳ יוסי. ודוקא באין לו מה יאכל הוא דשרו רבנן, אבל באינש אחרינא לא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השותפין.</b> שיש לכל אחד מהם בית בחצר, והחצר שלפני הבתים שניהם שותפין בה. ובזמן שיש בחצר דין חלוקה והוא שיהיה לכל בית ובית ארבע אמות בחצר לפני הבית וישאר עוד מן החצר ארבע אמות לזה, וארבע אמות לזה בהא מודו כולי עלמא דשניהם אסורים ליכנס בחצר עד שיחלוקו, הואיל ויש בה דין חלוקה. ולא אפליגו ר׳ אליעזר ורבנן אלא בחצר שאין בה דין חלוקה, רבנן אמרי כל אחד מהם בשל חברו הוא נכנס, ורבי אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה והאי בדידיה קאזיל והאי בדידיה קאזיל:",
+                "<b>ושניהם אסורים להעמיד שם רחים וכו׳</b> ומודה ר׳ אליעזר בן יעקב בכל הני דשותפים מעכבים זה על זה, דלא שייך להתיר מטעם ברירה. דכיון דבידו לעכב עליו ואינו מעכב נמצא מהנהו:",
+                "<b>וכופין את הנודר למכור את חלקו.</b> דחיישינן מאחר שרואה את חברו נכנס ישכח ויכנס גם הוא. אבל כששניהם אסורים לא חיישינן. ודוקא כשנדר מעצמו שלא יהנה בשל חברו הוא דכופין אותו למכור חלקו, אבל אם חברו הדירו שלא יהנה ממנו, אנוס הוא ואין כופין אותו למכור דמאי אית ליה למעבד, ואם אמרת כן כל שותף ידיר את חברו שלא יהנה ממנו כדי שיכופו אותו למכור לו חלקו:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה אחד מן השוק וכו׳</b> להודיעך כחו דרבי אליעזר בן יעקב נקט לה, דאפילו אחד מן השוק שאין לו חלק בחצר שרי ליה רבי אליעזר בן יעקב ליכנס מטעם ברירה. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ ובית הבד וכו׳</b> ראובן שנאסר עליו ליהנות בנכסי שמעון ויש לשמעון בעיר מרחץ ובית הבד שהשכירן לאחרים ובא ראובן להשתמש בהן, רואים אם נשאר לשמעון מקום בזה המרחץ ובית הבד שלא השכירו, כגון בור בבית המרחץ וכיוצא בזה, אסור לראובן להשתמש בהם. ואם לאו, מותר:",
+                "<b>ומת או שמכרם לאחר מותר.</b> דכיון שאמר ביתך שדך, לא נתכוון אלא בזמן שהם שלו. אבל אם אמר בית זה או שדה זו, אסרם עליו לעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני עליך חרם.</b> הנאתי תהיה אסורה עליך בחרם שלא תוכל ליהנות ממני:",
+                "<b>המודר אסור.</b> אע״פ שלא ענה אמן. שאדם יכול לאסור על חבירו שלא יהנה ממנו:",
+                "<b>הרי את עלי חרם.</b> שאסר על עצמו כל הנאה שתבוא לו מחברו, הנודר אסור:",
+                "<b>בדבר של עולי בבל.</b> כגון בור של עולי רגלים שהיו עולים מבבל לארץ ישראל לרגל, והיה אותו הבור באמצע הדרך וידן של כל ישראל שוה בו, והוי כהפקר, ולא כדבר שהוא של שותפים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרחבה.</b> השווקין שבעיר:",
+                "<b>והתיבה.</b> שמניחין בה ספרים:",
+                "<b>והספרים.</b> שקונים בני העיר ללמוד בהם:",
+                "<b>והכותב חלקו לנשיא.</b> מפרש בגמרא דהכי קתני, ומה תקנתן, יכתבו חלקן לנשיא, כלומר אלו שנדרו הנאה זה מזה ואסורים להשתמש ברחובה של עיר ובתיבה ובספרים, יכתוב כל אחד מהם חלקו שיש לו ברחבה ובתיבה ובספרים לנשיא, ואחר כך יוכל כל אחד מהם להשתמש בהם, שבממון של נשיא הם משתמשים ואין אחד מהם נהנה משל חבירו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר.</b> אם ירצו יכתבו חלקם להדיוט, אלא שאם כתבו לנשיא אין צריך לזכות לו ע״י אחר, דמשום חשיבותו של נשיא קונה אף על פי שלא זיכה לו על ידי אחר, ובהדיוט לא קנה עד שיזכה לו על ידי אחר:",
+                "<b>אנשי גליל אין צריכין לזכות.</b> אנשי גליל קנטרנים היו ובכעסן היו נודרים הנאה זה מזה, עמדו אבותיהן וכתבו חלקיהן לנשיא, שאם בניהם אחריהם ידרו הנאה זה מזה לא יהיו אסורים ברחבה של עיר או בתיבה או בספרים, דממון נשיא הם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה בבית חורון וכו׳</b> בגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו אסור, ומעשה נמי בבית חורון באחד שהוכיח סופו על תחלתו וכו׳:",
+                "<b>ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל.</b> אלמא לא נתנם אלא כדי שיבא אביו ויאכל, ואסור. אבל אם אמר הרי הן לפניך ואם רצונך יבא אבא ויאכל, מותר. ואם סעודתו מוכחת עליו שהרבה בסעודה יותר ממה שהיה צריך וניכרין הדברים שבשביל אביו עשה כדי שיבא ויאכל, אסור:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנודר מן המבושל.</b> שאמר קונם מבושל עלי:",
+                "<b>מותר בצלי ובשלוק.</b> כל שנתבשל יותר מבישולו הראוי נקרא שלוק:",
+                "<b>מעשה קדירה רך.</b> שנאכל עם הפת:",
+                "<b>עבה.</b> שנאכל בלא פת:",
+                "<b>ביצת טרמיטא.</b> מבושלת במים חמים ומשמרים אותה שלא תקפה:",
+                "<b>ובדלעת הרמוצה.</b> דלעת שטומנים אותה ברמץ, הוא אפר חם, ומתמתק בכך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממעשה רתחתה.</b> אוכל עשוי מקמח שהורתח בקדרה. וכללא דמלתא, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם לפי הזמן והמקום, ואי איכא דוכתא דקרו לצלי מבושל ולמבושל צלי, הנודר מן המבושל אסור בצלי, וכן כל כיוצא בזה. ואי רובא קרי ליה הכי ומיעוטא קרי ליה הכי, לא אמרינן זיל בתר רובא אלא הוי ספק נדרים, וכל ספק נדרים להחמיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו אסור אלא מן הכבוש של ירק.</b> דסתם כבוש של ירק הוא:",
+                "<b>כבוש שאיני טועם.</b> משמע כל מיני כבוש. וכן שלוק, צלוי, מליח, בלא ה״א, משמע כל מינים של שלוק, ושל צלוי ושל מליח:"
+            ],
+            [
+                "<b>דג דגים שאיני טועם.</b> לא דג ולא דגים והכל במשמע:",
+                "<b>טפלין.</b> מבלי מלח:",
+                "<b>בטרית טרופה.</b> דג שחותכים אותו חתיכות חתיכות ומוכרים אותו ויש לו שם בפני עצמו ואינו בכלל דג ודגים:",
+                "<b>ציר.</b> מים היוצאים מן הדגים המלוחים:",
+                "<b>ומורייס.</b> שומן היוצא מדגים מלוחים:",
+                "<b>צחנה.</b> תערובת מיני דגים טרופים נקראים צחנה. ודוגמתו במסכת ע״ז [דף מ׳.] ההיא ארבא דצחנתא:",
+                "<b>ומותר בציר ובמורייס.</b> הואיל ואין עיקר ממשות הדג מובלע בהם:",
+                "<b>הנודר מטרית טרופה אסור בציר ובמורייס.</b> דכיון דהזכיר טרופה, מכל דבר שמעורב בו מין דג משמע:"
+            ],
+            [
+                "<b>קום.</b> הוא נסיובי דחלבא, מים היוצאים מן הגבינה:",
+                "<b>אבא שאול אומר כו׳ בין מלוחה בין טפילה.</b> דלא תימא הגבינה המיוחדת שבגבינה משמע ואין דרך לאכלה בלא מלח. והלכה כאבא שאול:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר ברוטב ובקיפה.</b> רוטב הנקפה בשולי הקדרה נקרא קיפה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר.</b> הואיל ויש בו טעם בשר. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי.</b> דכיון שאמר בשר זה, שוייה עליה חתיכה דאיסורא ואסור בטעמו. אבל אם אמר קונם בשר עלי, לא אסר עצמו אלא בדבר הנקרא בשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר בתבשיל שיש בו טעם יין.</b> כרבנן דרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>סתוניות.</b> ענבים רעים הנשארים בגפנים בימות הסתיו, ואינם ראוים ליין ועושים מהם חומץ:",
+                "<b>כל ששם תולדתו קרויה עליו.</b> ואע״פ שנשתנה נקרא על שם עיקרו. כמו, דבש תמרים, חומץ סתוניות:",
+                "<b>וחכמים מתירין.</b> איכא בין ת״ק לחכמים, דת״ק סבר הנודר בסתוניות מותר בחומץ היוצא מהן ואסור בסתוניות, וחכמים מתירין בסתוניות עצמן, דכיון דסתוניות לאו בני אכילה נינהו, כי נדר מסתוניות דעתו על החומץ היוצא מהן לא על הסתוניות עצמן. והלכה כחכמים. פירוש אחר, וחכמים מתירין חומץ הסתוניות כמו דבש תמרים, דסבירא להו לחכמים דבין בדברים הראויים לאכילה בין שאינן ראויין לאכילה האוסר דבר אחד על עצמו מותר ביוצא ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>קפלוטות.</b> מין ממיני הכרתים הגדלים בא״י:",
+                "<b>שהוא שם לווי.</b> הבא לומר ירקות שדה צריך לחבר שם לירק ולומר ירקות שדה. וכן כולם. אבל בשביעית לפי שאין ירקות גינה מצויין שאין גדלין בלא עבודה ואוכלים ירקות שדה, לפיכך ירקות סתם בשביעית הוו ירקות שדה. משא״כ בשאר שני השבוע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אספרגוס.</b> מין כרוב הוא, אלא שאין כרוב נקרא בשם אספרגוס. פירוש אחר, אספרגוס, המים ששלקו בהם הכרוב:",
+                "<b>מן הגריסין אסור במקפה.</b> שאע״פ שהם נתונים לתוך המקפה עדיין שם גריסין עליהם:",
+                "<b>ורבי יוסי מתיר.</b> דקסבר מקפה של גריסין מקרו, גריסין גרידא לא מקרו:",
+                "<b>מקפה.</b> תבשיל עב של קטנית או של ציקי קדרה:",
+                "<b>הנודר מן המקפה אסור בשום.</b> רגילים היו לתת שום בכל מקפה כדי שיתן טעם, והשום הוא המקפה:",
+                "<b>אסור באשישין.</b> פסולת של עדשים. ואין הלכה כר׳ יוסי בתלתא בבי דמתניתין:",
+                "<b>חטה חטים שאיני טועם.</b> חטה משמע פת אפויה, חטים משמע לכוס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנודר מן הירק.</b> לא מצאתי אלא דלועין. ואם מין ירק הוא אמאי לא זבין ליה:",
+                "<b>כן הדבר.</b> ומשם אני מביא ראיה. שמא אומר לא מצאתי אלא קטנית. ומדקא אתי להמלך על הדלועין אלמא מין ירק הוא. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בפול המצרי יבש.</b> דדגן כל מידי דמדגן משמע, כל דבר שעושין ממנו כרי, והא נמי מדגן הוא:",
+                "<b>הנודר מן הדגן אסור בכל.</b> מיני קטניות שעושין מהן כרי. ואין הלכה כרבי מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשק ביריעה ובחמילה.</b> מיני בגדים גסים ועבים ביותר ואין בני אדם רגילים להתכסות בהם:",
+                "<b>מותר בגיזי צמר.</b> שלא נתכוין אלא לבגד צמר:",
+                "<b>הכל לפי הנודר.</b> לפי שעת הנדר. כיון שניכר שמחמת כובד משאו נדר. מותר להתכסות. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנודר מן הבית.</b> שלא יכנס לבית. מותר ליכנס לעליה, דלאו בכלל בית הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>דרגש.</b> מטה קטנה שנותנין אותה לפני מטה גדולה וממנה עולין למטה הגדולה:",
+                "<b>לתחומה של עיר.</b> אלפים אמה לכל רוח סביבותיה:",
+                "<b>עיבורה של עיר.</b> הבתים היוצאים ממנה בתוך שבעים אמה ושיריים. כאשה מעוברת שכריסה בולט לחוץ:",
+                "<b>האגף.</b> [מקום] נעילת הדלת. ודוגמתו, יגיפו הדלתות בספר (עזרא) [נחמיה ז׳ ג׳] ואין הלכה כר״מ בכולה מתניתין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בחילופיהן ובגידוליהן.</b> אם החליפן לכתחלה אסור המחליף בדמיהן, דרבנן גזרו על דמי איסורי הנאה. וגידולי קונם אסורים כגידולי הקדש:",
+                "<b>שאיני אוכל שאיני טועם.</b> לא אסר עליו אלא אכילה וטעימה מהם בלבד:",
+                "<b>אבל בדבר שאין זרעו כלה.</b> כגון בצלים, וכיוצא בהן. אפילו גידולי גידולים הוי כמו גוף האיסור, כיון שאין הזרע כלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם מעשה ידיך עלי.</b> אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו. ואם נטעה אילן, גידוליו אסורין:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאת עושה איני אוכל עד הפסח.</b> הכי משמע שאת עושה עכשיו איני אוכל עד הפסח, אבל לאחר הפסח אני אוכל. אבל כל מה שאת עושה עד הפסח איני אוכל, משמע, כל מה שאת עושה מהיום עד שיבא הפסח איני אוכל אותו לעולם אפילו לאחר הפסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג.</b> מי שהיה עומד אחר החג ואסר הנאתו עליה עד הפסח אם תלך לבית אביה עד החג:",
+                "<b>לאחר הפסח בלא יחל דברו.</b> כלומר, אם הלכה לאחר הפסח, עוברת בבל יחל למפרע על מה שנהנית ממנו קודם הפסח:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>קונם יין.</b> עד שתחשך. שכן דרך לשון בני אדם, כשאומרים היום רוצים לומר עד השלמת היום:",
+                "<b>שבת זו.</b> היה עומד באמצע השבוע ואמר שבת זו אסור בכל השבוע:",
+                "<b>והשבת לשעבר.</b> ואסור נמי ביום השבת, כי הוא בכלל השבוע שעבר:",
+                "<b>חודש זה אסור בכל החודש.</b> אם עומד באמצע החודש ואמר חודש זה, אסור עד תשלום החודש, ויום ר״ח להבא, ומותר ביום ר״ח כי הוא נמנה עם החודש הבא, ואפילו היה ר״ח ביום שלשים לחודש שעבר. וכן שנה זו, אם עמד באמצע השנה ואמר שנה זו, אסור עד תשלום השנה, ומותר בר״ה שהוא נמנה עם השנה העתידה לבא:",
+                "<b>שבוע זה.</b> היה עומד באמצע השמיטה ואמר שבוע זה, אסור עד תשלום השמיטה, והשביעית בכלל שמיטה שעברה:",
+                "<b>אם אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, שנה אחת, שבוע אחד, אסור מיום ליום.</b> אם עומד באמצע היום ואומר יום אחד, אסור עד למחר כעת הזאת. וכן אם עומד בשמונה לחודש ואמר חודש עלי, אסור עד ח׳ לחודש הבא. וכן בשנה. וכן בשמיטה. וכן אם אמר קונם עלי יין יום סתם, או שבת, או חודש, או שנה סתם, אע״פ שלא אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, דינו מעת לעת. והאומר קונם עלי יין היום, אע״פ שהוא מותר כשתחשך, צריך שאלה לחכם, גזירה כשאמר היום שמא יבא להתיר כשיאמר יום סתם, דמיחלף ליה בין יום להיום, או בין שבת זו לשבת סתם. וכן כולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הפסח אסור עד שיגיע.</b> דבלשון בני אדם, עד ולא עד בכלל:",
+                "<b>עד שיהא, אסור עד שיצא.</b> דמשמע כל זמן שהוא הווה:",
+                "<b>עד לפני הפסח ר״מ אומר אסור עד שיגיע.</b> דלא מעייל אינש נפשיה אספיקא, ודבר המבורר לקרות פני הפסח קאמר, והיינו עד שיגיע. ורבי יוסי סבר, מעייל אינש נפשיה לאסור בכל מה שיוכל להסתפק. והלכה כר׳ יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הקציר.</b> של חטים ושעורים:",
+                "<b>עד הבציר.</b> של ענבים:",
+                "<b>עד המסיק.</b> של זיתים:",
+                "<b>אינו אסור אלא עד שיגיע.</b> הואיל ואין לקציר ובציר זמן קבוע, כדמפרש ואזיל, לא שנא אמר עד שיהא לא שנא אמר עד שיגיע, אינו אסור אלא עד שיגיע, שכל דבר שאין זמנו קצוב אין בדעת הנודר להכניס עצמו באיסור זמן שאין ידוע לו, ולפיכך אמרינן דודאי עד שיגיע קאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הקיץ עד שיהא הקיץ.</b> בין אמר עד הקיץ בין אמר עד שיהא הקיץ אינו אסור אלא עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות, כלומר שקוצצים תאנים הרבה ומכניסים אותם בסלים:",
+                "<b>עד שיקפלו המקצועות.</b> המחצלאות שמיבשים עליהם התאנים, לאחר שנתיבשו מקפלין אותן מחצלאות ומניחין אותן לשנה הבאה:",
+                "<b>הכל לפי מקום נדרו.</b> אם רוב תבואות המקום חטין, עד קציר חטים. ואם שעורים, עד קציר שעורים. וכן אם היה בהר בשעת הנדר, עד שיגיע זמן הקציר והבציר בהר. ואם בבקעה, עד שיגיע זמן הקציר והבציר של בקעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הגשמים עד שיהיו גשמים.</b> באיזה לשון משתי לשונות הללו שהוציא מפיו, מותר כיון שהתחילו הגשמים לירד ברביעה שניה, שהיא בשנה המאוחרת בר״ח כסליו. הלכך הנודר עד הגשמים אסור עד ראש חדש כסליו, אלא אם כן ירדו גשמים בתחלת זמנן שהוא בשנה המבכרת בי״ז במרחשון, ובשנה הבינונית בכ״ג בו. וכן הלכה. ולא כרשב״ג שאומר עד שיגיע זמנה של רביעה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח.</b> והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לילי הצום.</b> ליל צום כפור, שמצוה להרבות בסעודה בערב צום כפור:",
+                "<b>קונם שום שאיני טועם וכו׳</b> שעזרא תיקן שיהו אוכלים שום בלילי שבת מפני שמרבה הזרע. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי בנו, אלא כדאמרינן לעיל במתניתין כל שזמנו קבוע אמר עד שיגיע אסור עד שיגיע. עד שיהא, אסור עד שיצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>זהו כבודי.</b> שאפרנס בני משלי:",
+                "<b>היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו.</b> מפצירין בו שישא את בת אחותו מפני שהיא בת גילו ואמרינן [יבמות ס״ב.] הנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר (ישעיהו נ״ח:ט׳) ומבשרך לא תתעלם אז תקרא וה׳ יענה:",
+                "<b>שלא נתכוין זה אלא לשם אכילה ושתיה.</b> ומיהו גם באכילה ושתיה מותר, הואיל ולא הוציא מפיו אכילה ושתיה, דבנדרים בעינן שיוציא בשפתיו, כדכתיב (במדבר ל׳:ג׳) ככל היוצא מפיו יעשה. ולא דמי לרישא, דאישות בכלל הנאות איתיה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו.</b> כגון שיאמרו לו אילו היית יודע שיאמרו העולם לאביך ולאמך ראו גידולים שגדלתם, כמה בנכם קל בנדרים, ונמצאת מזלזל בכבודם, כלום היית נודר:",
+                "<b>וחכמים אוסרין.</b> דחיישינן שמא משקר, כי הוא בוש לומר שלא היה מניח מלידור בשביל כבודם, ונמצא שחכם מתיר נדר זה בלא חרטה. ומיירי שהוא אינו מתחרט מעיקרא מעצמו, דקיי״ל פותחין בחרטה ואין צריך למצוא לו פתח בשעה שהוא מתחרט מעצמו מעיקרא:",
+                "<b>יפתחו לו בכבוד המקום.</b> על מלתיה דר״א קא פריך, כי היכי דפותחין בכבוד אביו ואמו ולא חיישינן שמא ישקר, יפתחו לו נמי בכבוד המקום ויאמרו לו אילו היית יודע שתקרא רע לפני המקום כלום היית נודר. ואמרו לו חכמים דר״א, מהא לא תסייען, דאף ר״א מודה בהא, דודאי ישקר, דלא חציף אינש כולי האי דיאמר שלא היה מניח בשביל כבוד המקום, ולא דמי לרשב״ג דפתח לההוא גברא יש בוטה כמדקרות חרב כו׳. דהתם אומר לו מן הפסוקים כהך דתנן במתניתין שעובר על לא תשנא ולא תקום ולא תטור. אבל כשמזכירין לו כבוד המקום אז ודאי משקר. והלכה כחכמים:",
+                "<b>שבינו לבין אביו ואמו.</b> כגון שהדיר את אביו מנכסיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועוד אמר רבי אליעזר.</b> קולא אחרת בנדרים:",
+                "<b>פותחין.</b> בנדרים בנולד, כגון דבר שאינו מצוי ונולד ונתחדש אחר שנדר ואילו ידע בשעת הנדר שיתחדש דבר זה לא היה נודר:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דטעמא דחרטה, משום שע״י חרטה נעקר הנדר מעיקרו, ובדבר שאינו מצוי אינו נעשה נדר עקור מעיקרו, כי בשביל זה לא היה מניח מלידור כי היה סבור שלא יבוא לעולם:",
+                "<b>ונעשה סופר.</b> ת״ח והכל צריכים לו:",
+                "<b>או שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר.</b> וכגון שנדר לזמן ולא היה סבור שישיא את בנו בתוך אותו זמן ויצטרך לילך לחופת בנו. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש דברים שהם כנולד.</b> נראין כנולד:",
+                "<b>ואינן כנולד.</b> ופותחין בהם:",
+                "<b>אמרו לו מת וכו׳</b> ואע״ג דמיתה נולד הוי, הואיל ופירש בשעת נדרו בעבור מה היה נודר, נעשה כתולה נדרו בדבר, כאילו פירש כל זמן שאביה קיים, הלכך לא הוי נולד. אבל תנאי גמור לא הוי, הילכך צריך התרה. ובירושלמי מוכח שא״צ התרה. וכן פירש רמב״ם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי נודר הרי זה מותר.</b> אחר שיתירנו החכם. וכל המודר הנאה מחבירו, כשמתירין לו אין מתירין אלא בפני חבירו, דכתיב (שמות ד׳:י״ט) ויאמר ה׳ אל משה במדין לך שוב, אמר לו הקב״ה למשה, במדין נדרת במדין לך והתר את נדרך. לפי שנשבע משה לחותנו שלא יזוז ממדין בלא רשותו, דכתיב (שם ב׳) ויואל משה לשבת את האיש, והצריכו הקב״ה ללכת להתיר נדרו בפניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין לו בכתובת אשתו.</b> בפרעון כתובתה אם נדר לגרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין בימים טובים ובשבתות.</b> אם נדר להתענות, או שלא לאכול בשר לזמן קצוב, אומרים לו אילו שמת אל לבך לשבתות וימים טובים שבתוך זמן זה כלום היית נודר. ואין זה פותח בכבוד המקום:",
+                "<b>אותן הימים.</b> שמצא להם פתח להתחרט:",
+                "<b>מותרים.</b> שהחכם מתירן:",
+                "<b>ושאר הימים.</b> שאין עליהם חרטה, נשארין באיסורן:",
+                "<b>שנדר שהותר מקצתו הותר כולו.</b> אע״פ שלא מצא פתח על כולו. דלא נדר מעיקרא אלא על דעת שיתקיים כולו, נמצא התרת מקצתו פתח לכולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לזה ולזה.</b> כגון שאסר הראשון עליו בקונם, ואמר על השני הרי זה כראשון ועל השלישי הרי זה כשני, וכן כולם. הותר הראשון הותרו כולם, שכולם תלויין בו:",
+                "<b>לזה קרבן ולזה קרבן.</b> הא מתניתין רבי שמעון היא דאמר גבי שבועת הפקדון אם היו חמשה תובעים אותו וכפר ונשבע והודה שאינו חייב קרבן על כל אחד עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד, והכא נמי צריך שיאמר לזה קרבן ולזה קרבן. אבל חכמים אומרים אם אמר שבועה שאיני חייב לך ולא לך ולא לך, חייב על כל אחד ואחד, והכא נמי אם אמר לא לזה ולא לזה ולא לזה, אע״פ שלא הזכיר קרבן על כל אחד, הוי כל אחד נדר בפני עצמו. וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין.</b> ודוקא שאמר אילו ידעתי כן לא הייתי נודר כלל או הייתי אומר ישן מותר וחדש אסור. אבל אמר אילו הייתי יודע הייתי אומר כל יין אסור עלי חוץ מן הישן, הרי זה אין מותר לו אלא הישן בלבד, וכל שאר יין אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו.</b> אם נדר לגרש את אשתו:",
+                "<b>מה ראתה אמן להתגרש.</b> אם לא שנמצא בה ערות דבר, ונמצא פוגם את בניו. ולא חיישינן שמא ישקר, שהוא אינו מתחרט אלא שהוא בוש לומר שאינו חושש לכבוד בניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא שהנדר טעות.</b> מעיקרו, שבשעת הנדר היתה לבנה, ואינו צריך שאלה לחכם:",
+                "<b>מעשה באחד שנדר וכו׳</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, רבי ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשית יפה, שחורה ונעשית לבנה, ומעשה נמי וכו׳. דת״ק לא שרי אלא בזמן שהיה הנדר טעות מעיקרו, כגון שהיתה יפה בשעת הנדר. ורבי ישמעאל סבר שאע״פ שלא נעשית יפה אלא לאחר הנדר, הנדר מותר, דכיון שיכולין ליפותה לא היתה כעורה מעיקרא. ואין הלכה כרבי ישמעאל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>נערה המאורסה.</b> בת שתים עשרה שנה ויום אחד והביאה שתי שערות קרויה נערה, עד ששה חדשים. ובת י״א שנה ויום אחד, נדריה נבדקים, אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה, נדרה נדר, ואף היא אביה ובעלה מפירין נדריה:",
+                "<b>הפר האב ולא הפר הבעל.</b> משום דהוה אפשר למטעי ולפרש אביה ובעלה מפירין נדריה, או אביה או בעלה, תנא הפר האב ולא הפר הבעל וכו׳, לאשמועינן דתרווייהו צריכין להפר:",
+                "<b>ואין צריך לומר שקיים אחד מהם.</b> שאם קיים אחד מהם אין השני יכול להפר. והא קמשמע לן שאע״פ שנשאל האחד מהם שקיים על הקמתו, כדקיי״ל נשאלים על ההיקם, אין זה שנשאל על ההיקם יכול להפר יותר, הואיל ולא היו יכולים שניהם להפר בבת אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל.</b> שאין הבעל מפיר נדרי אשתו עד שתנשא:",
+                "<b>מת הבעל נתרוקנה רשות לאב.</b> ומפר כל ימי נערותה דכתיב (במדבר ל׳:י״ז) בנעוריה בית אביה:",
+                "<b>והאב אינו מפר בבגר.</b> כדכתיב (שם) בבית אביה בנעוריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתגרשה בו ביום.</b> ששמע האב, שאם עבר היום שוב אינו יכול להפר:",
+                "<b>ונתארסה.</b> לאחר, בו ביום:",
+                "<b>אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה.</b> שנדרה בפני הארוס הראשון, שהארוס מיפר בקודמין:",
+                "<b>כל זמן שלא יצאה לרשות עצמה.</b> לא מחמת בגר ולא מחמת נשואין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו.</b> קודם שתבא לרשות הבעל. וכן הארוס אומר לה כן:",
+                "<b>עד שלא תכנס לרשותו.</b> שמשנכנסה לרשותו אינו יכול להפר, שאין הבעל מפר בקודמין. ושמעינן ממתניתין שהבעל יכול להפר נדרי אשתו אפילו בלא שמיעה, מדקתני וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר וכו׳:"
+            ],
+            [
+                "<b>בוגרת ששהתה י״ב חודש.</b> בוגרת שאין אביה מיפר נדריה ותבעוה לינשא ושהתה י״ב חודש שמכאן ואילך בעלה חייב במזונותיה:",
+                "<b>ואלמנה.</b> ששהתה שלשים יום. משתבעוה לינשא שהיא אוכלת משל בעלה:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה.</b> הוא מיפר את נדריה. ואין הלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>שומרת יבם וכו׳ ר״א אומר יפר.</b> כשעשה בה יבמה מאמר מיירי, דסבירא ליה לר״א מאמר קונה ביבמה קנין גמור מן התורה. ואם היא נערה ויש לה אב, אביה ויבמה שעשה בה מאמר מפירין נדריה:",
+                "<b>רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים.</b> דלא סבירא ליה לר״י מאמר קונה קנין גמור, מיהו סבירא ליה דיש זיקה, וזיקה ככנוסה, וכשאין שם אלא יבם אחד מיפר, אבל כשיש שני יבמין אין שום אחד מהם מיפר שאין ברירה:",
+                "<b>ר״ע אומר לא לאחד ולא לשנים.</b> דסבר זיקה אינה ככנוסה, ומאמר אינו קונה קנין גמור מן התורה:",
+                "<b>אשה שקנה הוא לעצמו.</b> היינו ארוסתו:",
+                "<b>הרי הוא מיפר נדריה.</b> בשותפות עם אביה:",
+                "<b>אשה שהקנו לו מן השמים.</b> דהיינו יבמתו:",
+                "<b>אינו דין שיפר נדריה.</b> בשותפות עם אביה:",
+                "<b>שיש לאחרים רשות בה.</b> שגם היא זקוקה לשאר אחים:",
+                "<b>מה אתה משיב על יבם אחד.</b> כלומר תשובתך טובה על דברי ר״א שאומר שמיפר אפילו כשיש ב׳ יבמין, מה תשיבני על דברי שאני אומר לאחד ולא לשנים:",
+                "<b>אין היבמה גמורה ליבם.</b> להתחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאישה לענין חיוב מיתה. והלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי הן קיימין לא אמר כלום.</b> דהוה ליה קיום בטעות, לפי שיש נדרים שלא יחפוץ בקיומן:",
+                "<b>הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר.</b> דמסתמא אין אדם רוצה בנדרי אשתו:",
+                "<b>נדרים שבאו לכלל איסור.</b> לאחר שנדרה אסורה בהם אם לא יפר לה הבעל:",
+                "<b>שבאו לכלל הקם.</b> נדרים שחלו כבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרת נדרים.</b> שאמרה תורה (במדבר ל׳:ט׳) ואם ביום שמוע אישה יניא אותה:",
+                "<b>כל היום.</b> עד שתחשך, שנאמר ביום שמעו. והא דכתיב מיום אל יום צריכא, דלא תימא ביממא אין בליליא לא, קמ״ל מיום אל יום דזימנין שיש לו זמן להפר מעת לעת, כגון אם נדרה בתחלת הלילה:",
+                "<b>ויש בדבר להקל ולהחמיר.</b> כלומר פעמים שיש להפרה זמן מועט ופעמים זמן מרובה:",
+                "<b>נדרה בלילי שבת.</b> האי דנקט בלילי שבת לאשמועינן שמפירין נדרים בשבת ואפילו שלא לצורך השבת. והחכם אינו מתיר בשבת אלא נדרים שהן לצורך השבת, ואע״פ שהיה לו פנאי מבעוד יום יכול להתיר לצורך השבת:",
+                "<b>שאם לא הפר וחשכה אינו יכול להפר.</b> שאין הפרת נדרים מעת לעת אא״כ נדרה מתחלת הלילה. ולענין הפרה אינו מועיל עד שיאמר מופר לך כלישנא דקרא, דהפרת הבעל הוא מכאן ולהבא בלא טעם, כמו את בריתי הפר (בראשית י״ז:י״ד). וחכם הוא שאומר מותר לך אין כאן נדר ואין כאן שבועה שהוא עוקר הנדר מעיקרו. ואם אמר החכם בלשון הפרה והבעל בלשון התרה, אינו מותר ואינו מופר. ואם אמר אם לא נדרת מדירך אני, דבריו קיימים, ואין צריך שיאמר קיים ליכי, הואיל ואפילו שתק כל אותו היום הנדר קיים, בדבור כל דהו נמי הוי קיום. ובשבת יאמר טלי אכלי טלי שתי, ולא יפר כדרך שיאמר בחול, והנדר בטל מאליו. ואם אינו יכול להכריחה, מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו. ודוקא ביטול כגון טלי אכלי שהוא מכריחה לעבור על נדרה הוא שמועיל אם חשב בלבו אע״פ שלא הוציא בשפתיו, אבל הפרה שאינו מכריחה לעבור על הנדר צריך להוציא בשפתיו ולא סגי אם הפר בלבו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נדרים.</b> בגמרא מפרש דנדרים ושבועות קתני, דבלשון חכמים שבועות בכלל נדרים הם:",
+                "<b>אם ארחץ ואם לא ארחץ.</b> הכי קאמר, הנאת רחיצה אסורה עלי לעולם אם ארחץ היום, הרי נדר. אם לא ארחץ, שבועה שלא ארחץ, הרי שבועה. וכן אם אתקשט, הנאת קישוט אסורה עלי לעולם אם אתקשט היום. אם לא אתקשט, שבועה שלא אתקשט:",
+                "<b>אמר ר״י אין אלו נדרי עינוי נפש.</b> אנדר בלבד פליג ר׳ יוסי על ת״ק, ואמר דהנאת רחיצה אסורה עלי לעולם אם ארחץ היום, אין זה נדר של עינוי נפש, שהרי אפשר לה שלא תרחץ היום ולא תהיה הנאת רחיצה אסורה עליה לעולם, ומניעת יום אחד מרחיצה אינו עינוי נפש, דניוול של יום אחד לא הוי ניוול. ואין הלכה כר״י. ובין האב ובין הבעל נדרי עינוי נפש הוא דמפירין, דכתיב (במדבר ל׳:י״ז) בין איש לאשתו בין אב לבתו, מקיש אב לבעל, מה בעל אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש, אף אב אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש. ורמב״ם פסק שהאב מיפר כל נדרים ושבועות אפילו אותן שאינן של עינוי נפש, שנאמר (שם) כל נדריה ואסריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו.</b> שהוא מאמינו עד שירויח ויפרע לו:",
+                "<b>הרי זה יפר דברי רבי יוסי.</b> ר׳ יוסי לטעמיה דסבירא ליה שאין הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, שהוא מחלק בין עינוי מרובה לעינוי מועט ובין עינוי של זמן מרובה לזמן מועט, וכל מתניתין דהאי פירקא אזלא כוותיה ואינה הלכה. אלא הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, בין של יום אחד ואפילו שעה אחת, בין של זמן מרובה. בין עינוי גדול בין עינוי קטן, וכן מיפר נדרים ושבועות בדבר שבינו לבינה אף על פי שאין בהם עינוי נפש, כגון אם נשבעה או נדרה שלא תכחול או שלא תתקשט. וכן אם נדרה שלא תאכל מפירות מדינה זו, הבעל מיפר, שטורח הוא לו להביא לה פירות ממדינה אחרת, והוי דברים שבינו לבינה. ומה בין נדרים ושבועות שבינו לבינה לנדרים ושבועות שיש בהן עינוי נפש, נדרים ושבועות שיש בהם עינוי נפש מיפר לעצמו ולאחרים, כגון אם נדרה שלא תאכל בשר ולא תשתה יין, מיפר לה והיא מותרת לאכול ולשתות ואפילו לאחר שתתאלמן או תתגרש ותנשא לאחר. ונדרים ושבועות שבינו לבינה, כגון אם אסרה עליה תשמיש של כל אדם לעולם או שלא תכחול ותתקשט לעולם, מיפר חלקו, ותהא משמשתו וכוחלת ומתקשטת כל זמן שהיא תחתיו, וכשתתאלמן או תתגרש תהיה אסורה בתשמיש כל אדם ולכחול ולהתקשט. וכן כל כיוצא בזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני נהנית לבריות אינו יכול להפר.</b> שאין זה מנדרי עינוי נפש, שהרי יכולה להתפרנס משל בעל, דבעל לאו בכלל בריות הוא. והא מתניתין נמי רבי יוסי היא, ואין כן הלכה כדפרישנא לעיל. ולא מיבעיא אי אמרה קונם שאיני נהנית לבריות שאסרה הנאת כל הבריות עליה, שהוא מיפר משום נדרי עינוי נפש אליבא דחכמים, אלא אפילו אמרה קונם שאיני נהנית לפלוני שלא אסרה עליה אלא הנאת אותו פלוני בלבד, הבעל מיפר משום דברים שבינו לבינה, שטורח הוא לו כשלא תהנה מאותו פלוני, והתורה אמרה בין איש לאשתו, כל דבר שבין איש לאשתו הבעל מיפר:",
+                "<b>ויכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה.</b> הכי קאמר, ועוד טעמא אחרינא שקונם שאיני נהנית לבריות אין הבעל מיפר, שהרי יכולה ליהנות מלקט שכחה ופאה שאינה נהנית מן הבריות, דמתנות עניים נינהו, ונמצא שאין כאן עינוי נפש:",
+                "<b>קונם כהנים ולוים נהנים לי.</b> כי היכי דקונם שאיני נהנית לבריות מותרת במתנות עניים, הכי נמי המדיר כהנים ולוים מנכסיו מותרים במתנות כהונה ולויה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני עושה על פי אבא.</b> הקדש יהא כל מה שאני עושה מלבוא ע״פ אבא, כלומר, שלא יוכל אבא ליהנות ממעשה ידי:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> שאין זה דברים שבינו לבינה. ובהא מודו כולי עלמא שאוסרת הנאתה על פלוני אין הבעל מיפר. וכן הלכה:",
+                "<b>על פיך אינו צריך להפר.</b> משום דמשעבדא ליה. ואע״ג דהקדש מוציא מידי שעבוד, אלמוה רבנן לשעבודא דבעל שאין הקונם מפקיע שעבודו:",
+                "<b>יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו.</b> וההקדש חל על החלק העודף שאינו תחת שעבודו, לפיכך צריך להפר, וההפרה מועלת בו משום דהוי דברים שבינו לבינה שאי אפשר שלא יתערב אותו העודף בשל בעלה:",
+                "<b>רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה.</b> ועיקר מעשה ידיה צריך הפרה שמא יגרשנה ויפקע שעבודיה דבעל ואז יחול הנדר ותהא אסורה לחזור לו. והלכה כר׳ יוחנן בן נורי. ובאומרת יקדשו ידי לעושיהם, דידים איתנהו בעולם וחל עליהם הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה יחזור ויפר.</b> דהפרה בטעות לא הויא הפרה עד שיכוין לאשה שנדרה, דכתיב (במדבר ל׳:י״ב) לא הניא אותה, עד שתהיה ההפרה לעצמה של הנודרת. וגם שיכוין לנדר שנדרה, דכתיב (שם) ושמע אביה את נדרה, עד שידע איזה נדר נדרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קיים לתאנים כולו קיים כו׳</b> וטעמא, דכתיב (שם) אישה יקימנו, יקים ממנו, כשקיים מקצתו קיים כולו. אבל יפירנו, דליכא למדרש הכי, אינו מופר עד שיפר כולו. ואלו דברי יחיד ואינה הלכה, אלא הלכה כחכמים שאומרים מקיש הקמה להפרה, מה הפרה מה שהיפר היפר ומה שלא היפר לא היפר, דהא ליכא למדרש מיפירנו הפרה במקצת, אף הקמה מה שקיים קיים ומה שלא קיים לא קיים, דמיקימנו נמי לא דרשינן הקמה במקצת, אלא אורחיה דקרא למכתב הכי. ואף על גב דבהתרת חכם אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו, בהפרת הבעל והאב אינו כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>איני יודע שיש מפירין.</b> שיש לי רשות להפר:",
+                "<b>יפר.</b> ביום שנודע לו שיש לו רשות להפר, שהוא עליו כיום שמעו:",
+                "<b>איני יודע שזה נדר.</b> וצריך הפרה:",
+                "<b>רבי מאיר אומר לא יפר.</b> דכיון שיודע שיש בידו להפר אף על פי שלא ידע שהוא נדר מכל מקום היה לו להפר. ואין הלכה כרבי מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהם.</b> ותנאו קיים ולא קנה הבעל. ואף על גב דבמתנה זו מצילו מן הטורח, שהרי אשתו ניזונת מן המעות הללו, ומזונותיה היו עליו, אצולי מטרחא אינה חשובה הנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונדר אלמנה וגרושה כו׳</b> לגופיה לא צריך קרא, דכיון דאין לה בעל מי יפר, אלא כשנדרה כשהיא אלמנה לזמן, ולא הגיע זמן הנדר עד שנישאת:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> אע״פ שהנדר חל כשהיא תחתיו, דבתר שעת הנדר אזלינן:",
+                "<b>נדרה בו ביום, גרשה בו ביום, והחזירה בו ביום.</b> ואח״כ שמע את נדרה:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> כיון שיצאת לרשות עצמה בין נדר להפרה. דאין הבעל מיפר בקודמין:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשע נערות נדריהן קימים.</b> נערות לאו דוקא:",
+                "<b>בוגרת והיא יתומה.</b> שנישאת ומת בעלה כשהיא נערה, והיא יתומה בחיי האב שאחר שנישאת אין לאביה רשות בה, ובגרה אח״כ ונדרה, נדרה קיים, שאין האב יכול להפר שהרי היא בוגרת, ועוד שהיא יתומה בחיי האב:",
+                "<b>נערה ובגרה והיא יתומה.</b> שנישאת ומת בעלה. שנדרה כשהיא נערה ובגרה לאחר מכאן והיא יתומה בחיי האב כדפרישנא:",
+                "<b>נערה.</b> בשעה שנדרה. שלא בגרה עדיין והיא יתומה בחיי האב. והנך תלתא, יתומה בחיי אב כיילא להו:",
+                "<b>בוגרת ומת אביה.</b> שבשעה שנדרה היתה בוגרת ומת אביה, דהיינו יתומה ממש:",
+                "<b>נערה ובוגרת וכו׳</b> והנך תלתא נמי, מת אביה כייל להו:",
+                "<b>נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה כו׳</b> הנך תלתא דקתני, בוגרת כיילא להו. ובגמרא אמרינן, דחכמים לא שנו אלא ג׳ נערות, בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב:",
+                "<b>ר״י אומר כו׳</b> דכיון שנכנסה לחופה יצאתה מרשות אביה בהנהו נישואים:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך כו׳ הרי זה יפר.</b> דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו ע״י שהיא עושה לבעלה, גנאי הוא לבעל והוי דברים שבינו לבינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומרת טמאה אני לך.</b> באשת כהן מיירי, דנאסרה לבעלה באונס ולא הפסידה כתובתה. והאמינוה חכמים לאסור עצמה על בעלה. וכיון דיוצאת בגט נוטלת כתובתה, דמספר כתובתה נלמוד, לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי:",
+                "<b>השמים ביני ובינך.</b> מפרש בגמרא, דאינו יורה כחץ, כלומר דברים דקמי שמיא גליא ואינה יכולה לברר. ומיירי בבאה מחמת טענה דאמרה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה. דאי לאו הכי, אמרינן לה זילי לא מפקדת אפריה ורביה:",
+                "<b>נטולה אני מן היהודים.</b> שאסרה תשמיש של כל ישראל עליה. ואף על גב דאמרינן בפרק המדיר היכא דנדרה איהי דיוצאה בלא כתובה, דהיא נתנה אצבע בין שיניה, רש״י פירש ביבמות [דף קי״ב] כיון שאסרה הנאת תשמיש של כל ישראל עליה ודאי אנוסה היא כי קשה תשמיש לה, וסברה משנה ראשונה דאפילו דברים שבינו לבינה לא הוי, דאפשר שיגרשנה:",
+                "<b>חזרו לומר כו׳</b> נתקלקלו הדורות וחששו שהיא משקרת להפקיע עצמה מתחת בעלה:",
+                "<b>תביא ראיה לדבריה.</b> ולא מהימנינן לה בלי ראיה:",
+                "<b>יעשו דרך בקשה.</b> יבקשו ממנה שלא תדבר עוד בו ובירושלמי מפרש יעשו סעודה ויפייס:",
+                "<b>יפר חלקו ותהא משמשתו.</b> דהוי דברים שבינו לבינה ומיפר לעצמו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..a70e72ddd36dea75ed4a864b519a9de621fa1cce
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Nedarim/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,559 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Nedarim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Nedarim",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל כנויי נדרים כנדרים.</b> בגמרא מוקמינן דרישא דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, כל ידות נדרים כנדרים, כל כנויי נדרים כנדרים. אלו הן ידות נדרים האומר לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך וכו׳. אלו הן כנויי נדרים קונם קונח קונס וכו׳. ידות נדרים, כמו בית יד של כלי שאוחזין אותו בו, כך ידות נדרים שבהם הנדרים נאחזים. כנויי נדרים, כמו המכנה שם לחבירו [בבא מציעא נ״ח:], שאינו עיקרו של שם:",
+                "<b>מודר אני ממך.</b> אם אמר אחד מלשונות הללו, מודר אני ממך שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך, או מופרש אני ממך שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך, או מרוחק אני ממך שאיני אוכל לך ואיני טועם לך, הוא ידות נדרים ואסור לאכול ולטעום עמו. אבל אם אמר לו מודר אני ממך בלבד, אין במשמעות דבריו אלא שלא ידבר עמו. ומופרש אני ממך בלבד, משמע שלא ישא ויתן עמו. ומרוחק אני ממך בלבד, משמע שלא ישב בארבע אמותיו. ואינו אסור לאכול עמו אא״כ פירש ואמר עם כל אחד מלשונות הללו, שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך:",
+                "<b>רבי עקיבא היה חוכך וכו׳</b> כלומר מחכך שפתיו זו בזו ולא רצה לאסור בפירוש, אבל היה נראה מדעתו שהיה אוסר:",
+                "<b>כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה.</b> אם אמר הרי עלי כנדרי רשעים שנדריהם נזיר וקרבן שבועה אם אוכל ככר זו, ועבר ואכלה, חייב להיות נזיר שלשים יום ולהביא קרבן עולה וחייב מלקות כעובר על שבועת ביטוי, שהרי הזכיר בנדרו נזיר וקרבן ושבועה. ומה שאמר כנדרי רשעים, לפי שהרשעים הם שנודרים ונשבעים, לא הכשרים, שהכשרים יראים שלא לעבור על בל תאחר ונזהרים שלא להוציא שבועה מפיהם, ולפיכך כנדרי כשרים לא אמר כלום:",
+                "<b>כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן.</b> אם אמר כנדבות כשרים הריני נזיר והרי זה קרבן אם אוכל ככר זו, ואכלה, חייב בנזיר ובקרבן, שהכשרים פעמים נודרים בנזיר לאפרושי מאיסור. ומתנדבים בקרבן שמביאים קרבנם לפתח העזרה ומקדישין אותה שם כדי שלא יבואו בה לידי מכשול. ונדבה היא כשיאמר הרי זו. ונדר הרי עלי. לפיכך הכשרים מתנדבים אבל אינם נודרים, כי היכי דלא ליתו לידי תקלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם קונח קונס הרי אלו כנויין לקרבן.</b> לשונות של גוים הם, ויש מהם מי שקורא לקרבן כך ויש מי שקורא כך, ובכל לשון שיאמר מאלו הוא מתפיס בקרבן:",
+                "<b>נדר במותא.</b> כלומר נשבע במותא, והוא כינוי של מומתא, שהיא שבועה בלשון תרגום:"
+            ],
+            [
+                "<b>לחולין שאוכל לך.</b> הלמ״ד נקודה פתח, ומשמע לא חולין יהיה מה שאוכל לך אלא קודש:",
+                "<b>לא כשר.</b> יהיה, אלא פסול. והיינו קדשים דשייך בהו כשרות ופסלות:",
+                "<b>ולא דכי.</b> לא מותר. כמו אייל קמצא דכן, בע״ז [דף ל״ז]. ואע״ג דלשון מותר ואסור שייך נמי גבי נבילה וטרפה ואנן קיי״ל שאין מתפיסין אלא בדבר הנידר והנידב, הואיל ויש במשמעות מותר גם בקדשים, הא תנן סתם נדרים להחמיר, דכיון דדעתו להתפיסו בנדר אמרינן על דבר הנידר נתכוין:",
+                "<b>טהור.</b> אם אמר לא טהור מה שאוכל לך:",
+                "<b>טמא נותר פיגול.</b> אם אמר טמא מה שאוכל לך, וכן כולם. אסור, שכל אלו דברים הנוהגים בקדשים הם:",
+                "<b>כאימרא.</b> כשה של קרבן:",
+                "<b>כדירים.</b> כלשכת העצים או כלשכת הטלאים:",
+                "<b>כעצים.</b> כגזרי עצים של מערכה:",
+                "<b>כאישים.</b> כקרבנות שעל האש:",
+                "<b>כמזבח.</b> כקרבנות שעל גבי המזבח:",
+                "<b>כהיכל.</b> כקרבנות שבהיכל:",
+                "<b>כירושלים.</b> כקרבנות שבירושלים. פירוש אחר. כחומות ירושלים, דקסבר שחומות ירושלים משיירי הלשכה קא אתו:",
+                "<b>באחד מכל משמשי המזבח.</b> כגון מזלגות מזרקות ומחתות. אם אמר כמזלגות שאוכל לך, או כמזרקות שאוכל לך, וכן כולם, אף על פי שלא הזכיר קרבן, הרי זה כנודר בקרבן:",
+                "<b>רבי יהודה אומר האומר ירושלים.</b> בלא כ״ף, לא אמר כלום. ות״ק פליג עליה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומר קרבן עולה מנחה חטאת תודה ושלמים.</b> כל הני קרבנות חובה הם, ותודה נמי דמיא לחובה, דארבעה צריכין להודות, וסלקא דעתך אמינא דאין זה נודר בדבר הנדור:",
+                "<b>ורבי יהודה מתיר.</b> משום דאמרן בלא כ״ף דמי לנשבע בחיי הקרבן ובחיי העולה ואין כאן לא נדר ולא שבועה. ורישא אשמועינן דפליג תנא קמא עליה דר׳ יהודה אפילו בירושלים אם הזכירה בלא כ״ף ואמר דהוי נדר. וסיפא אשמועינן דפליג ר״י עליה דתנא קמא אפילו בקרבן עולה ומנחה וכו׳ כשהזכירן בלא כ״ף דלא הוי נדר:",
+                "<b>קרבן הקרבן כקרבן שאוכל לך אסור.</b> אע״ג דכל הני שמעינן להו כבר, הקרבן איצטריכא ליה, דסלקא דעתך אמינא בחיי הקרבן קאמר. והא דתנן לקמן בפ״ב הקרבן שאוכל לך מותר, התם הא קרבן קאמר, דמשמע חיי קרבן:",
+                "<b>לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר.</b> דנעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך. ואין הלכה כר׳ מאיר.",
+                "<b>קונם פי מדבר עמך.</b> ואע״ג דאין נדרים חלים על דבר שאין בו ממש ודבור אין בו ממש, מכל מקום כשאמר קונם פי מדבר עמך אסר הפה מלדבר, והפה דבר שיש בו ממש הוא. וכן יאסרו ידי למעשיהם, ורגלי להלוכן, וכל כיוצא בזה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ואלו מותרין.</b> חולין שאוכל לך. לסימן בעלמא נקטיה, כשם שחולין שאוכל לך אין צריך שאלה לחכם, כך כל הני דאמרינן במתניתין ברישא אין צריכין שאלת חכם:",
+                "<b>כעורות לבובין.</b> היו נוקבים הבהמה מחיים כנגד הלב ומוציאין הלב ומקריבין אותו לע״ז, ותקרובת ע״ז אסור בהנאה:",
+                "<b>כחלת אהרן.</b> שהיה ראשון לכהנים. ולא הוי דבר הנדור, שאין חלה ותרומה באין בנדר ונדבה:",
+                "<b>הרי זה מותר.</b> דאמר קרא (במדבר ל׳) איש כי ידור נדר, עד שידור בדבר הנדור. וחטאת שאיני אוכל לך דאמרינן בפרק קמא דאסור ואף על פי שאינו דבר הנדור, הוי טעמא, דאפשר שיביא חטאת על ידי נדר, כגון שנדר בנזיר ומתחייב להביא חטאת:",
+                "<b>הרי את עלי כאמא.</b> אע״ג דלאו דבר הנדור הוא. חמור מכל הני דלעיל, דצריך התירא מדרבנן אם הוא עם הארץ:",
+                "<b>פותחין לו פתח ממקום אחר.</b> כלומר מבקשים לו פתח וטעם לחרטתו. ולא סגי בכדו תהית או לבך עלך. וכל זה שלא יקל ראשו ולא ירגיל לאסור אשתו עליו:",
+                "<b>קונם שאיני ישן כו׳</b> הרי זה בבל יחל מדרבנן. אבל מן התורה אין הנדר חל, דנדרים אין חלים אלא על דבר שיש בו ממש:",
+                "<b>קונם שאיני משמשך.</b> בגמרא מקשה, והא משועבד לה והיאך יכול להפקיע שעבודה בנדרו והא הוי כאוסר פירות חבירו על חבירו. ומשני, כגון דאמר הנאת תשמישך עלי קונם, שאסר ההנאה עליו, ואין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו:",
+                "<b>שבועה שאיני ישן וכו׳</b> אסור מן התורה, דשבועות חלין בין על דבר שיש בו ממש בין על דבר שאין בו ממש. ואם נשבע שלא יישן שלשה ימים רצופין לילה ויום, לוקה ויישן מיד, מפני שנשבע על דבר שאי אפשר לקיימו:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרבן לא אוכל לך כו׳</b> מותר, דהוי כנשבע בקרבן ונעשה כאומר בחיי הקרבן אם אוכל לך שום דבר:",
+                "<b>שבועה שלא אוכל לך.</b> ולא אמרינן בחיי שבועה קאמר כדאמרינן בקרבן, דשבועה לית בה מששא ולא שייך לומר בה בחיי שבועה:",
+                "<b>שבועה שאוכל לך.</b> זמנין דשבועה שאוכל לך דלא אכילנא משמע, כגון שהיה חבירו מסרב בו לאכול ואמר לא אכילנא לא אכילנא ושוב אמר שבועה שאוכל לך, דלא אכילנא משמע, והכי קאמר בשבועה יהא עלי אי אכילנא לך:",
+                "<b>זה חומר בשבועות.</b> לא מצינן לאוקמה אשבועה שלא אוכל לך וכו׳, דמדקתני זה חומר משמע דנדר הוי אלא דאינו חמור כשבועה, וגבי קרבן לא אוכל לך תנן מותר דלא הוי נדר כלל. משום הכי צריך לאוקמה אדלעיל דתנינא קונם שאיני ישן שאיני מדבר הרי זה בבל יחל, ואוקימנא מדרבנן, דמדאורייתא אין הנדר חל אלא על דבר שיש בו ממש, וזה חומר בשבועות מבנדרים, ששבועה חלה אפילו על דבר שאין בו ממש:",
+                "<b>תפילין שאני מניח.</b> משום דאסר חפצא עליה, ואינו נראה כנודר לבטל את המצוה שהרי לא קיבל על עצמו, אלא אסר החפץ עליו, ואם יקיים המצוה הויא מצוה הבאה בעבירה ודמי למי שחייב לאכול מצה בלילי פסח ולא מצא אלא מצה של טבל או של הקדש, שאסור לאכלה. אבל כל לשון שבועה הוא אוסר את עצמו מלעשות הדבר, וכיון שהוא מחוייב לעשות המצוה לאו כל כמיניה להפקיע עצמו מחיוב המצוה. ואם אמר הרי עלי קרבן אם אניח תפילין, חל הנדר וחייב להביא קרבן אם הניח תפילין:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת.</b> ויהיה נזיר שלשים יום אם אמר הריני נזיר סתם ויביא קרבן נזיר ויחזור להיות נזיר כמספר הפעמים שאמר שיהיה נזיר. ובשבועה אינו חייב אלא אחת, שאינו לוקה אלא מלקות אחת. אבל אם נשאל על השבועה הראשונה, חלה השבועה השניה. וכן אם נשאל על השניה, חלה השלישית. ואסור לאכול עד שיותרו כולם, מדלא תנן הרי זו שבועה אחת, אלא אינו חייב אלא אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופירושם להקל.</b> אע״ג דכשפירש דבריו אזלינן בתר פירושו, כי סתם ולא פירש אזלינן להחמיר, דסתם נודר דעתו לאסור:",
+                "<b>כבשר מליח.</b> היינו קרבן, דכתיב (ויקרא ב׳:י״ג) על כל קרבנך תקריב מלח:",
+                "<b>כחרם של כהנים מותר.</b> אע״ג דחרמי כהנים מועלים בהם עד שיבואו לידי כהנים והוי דבר הנדור, מ״מ סתם חרמי כהנים משמע שכבר באו ליד כהן:",
+                "<b>אם כמעשר בהמה אסור.</b> דהוי דבר הנדור, שצריך להקדישו, ואין מעשר בהמה אוסר הדיר כמו שמעשר דגן אוסר הגורן:",
+                "<b>שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה.</b> לפי שהיו רחוקים מירושלים:",
+                "<b>שאין אנשי גליל מכירין חרמי כהנים.</b> וכל מה שהיו מחרימין היו מפרישין לבדק הבית. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחרמו של ים.</b> לשון מצודה, כמו אשר היא מצודים וחרמים (קהלת ז׳.):",
+                "<b>הרי עצמי קרבן.</b> אסר עצמו כקרבן על חבירו:",
+                "<b>אין נשאלים עליהם.</b> אין צריכין שאלת חכם, שאינן חלים:",
+                "<b>ואם נשאלו.</b> ואם עם הארץ הוא זה שנדר כהאי גוונא ובא לישאל על נדרו, אין פותחין לו פתח לחרטה ואין מתירין לו. ואם עבר על נדרו זה מנדין אותו:",
+                "<b>פותחין לו פתח ממקום אחר.</b> מראים לו שהדבר קיים ופותחין לו פתח מטעם אחר ומתירין לו נדרו. אבל לא עונשין ולא מחמירין. וכן הלכה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ארבעה נדרים.</b> כולהו מפרש להו ואזיל:",
+                "<b>קונם שאיני פוחת לך מן הסלע.</b> קונם ככר זה עלי אם אני פוחת לך מן הסלע. והסלע הוא ד׳ דינרים:",
+                "<b>על השקל.</b> הוא חצי סלע:",
+                "<b>שניהם רוצים בשלשה דינרים.</b> ולא היה בלבם לשם נדר, אלא המוכר נדר לזרז הלוקח שיוסיף דמים, וכן הלוקח כדי שיפחות המוכר בדמי המקח, הלכך לא הוי נדר. ואע״ג דדברים שבלב אינם דברים, היכא דמוכחא מלתא כי הכא שכן דרך כל מוכרין ולוקחין לעשות כן, אזלינן בתר דברים שבלב:",
+                "<b>ר״א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו כו׳</b> מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, הרוצה שיאכל חבירו אצלו ומסרב בו ומדירו, נדרי זרוזין הוא. והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה, ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל. ויעמוד בראש השנה לאו דוקא אלא ה״ה בכל עת שירצה ולכל זמן שיקבע:",
+                "<b>ובלבד שיהיה זכור.</b> מן התנאי בשעת הנדר ודעתו על התנאי שיהיה קיים, אז הנדר בטל. אבל אם לא נזכר מן התנאי בשעת הנדר ולא בתוך כדי דבור משעה שנדר, הנדר קיים. ואין צ״ל אם נזכר מן התנאי בשעת הנדר ודעתו שיהיה התנאי בטל והנדר קיים, דפשיטא שהנדר קיים. ומשפטי השבועות והנדרים שוין לדין זה. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרי הבאי.</b> גוזמא ושפת יתר, והוא בעצמו יודע שלא היה כך:",
+                "<b>קונם אם לא ראיתי.</b> קונם עלי ככר זה אם לא ראיתי וכו׳:",
+                "<b>נדרי שגגות.</b> אמר קונם עלי ככר זה:",
+                "<b>אם אכלתי אם שתיתי ונזכר שאכל ושתה.</b> ובשעת הנדר היה סבור שלא אכל ולא שתה לא הוי נדר:",
+                "<b>קונם שאיני אוכל לך ואיני שותה, ושכח ואכל ושתה.</b> דבשעה שהנדר חל שהוא בשעת האכילה והשתיה שכח את הנדר, מותר, דילפינן משבועה דכתיב (ויקרא ה׳:ד׳) האדם בשבועה, דבעינן שיהיה אדם בשעה שהשבועה חלה עליו, כלומר שיהיה זכור מן השבועה, והוא הדין בנדר:",
+                "<b>קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי.</b> היינו נדרי שגגות, דכיון שנודע שלא גנבה לו נמצא שלא היה נדר:",
+                "<b>אלו ואלו מותרין.</b> דנדר שהותר מקצתו הותר כולו דאינו רוצה שיחול נדרו אלא כעין שנדר אותו, וכיון שמקצתו היה שוגג נתבטל כולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרי אונסין.</b> דמעיקרא לא היה בדעתו שיחול הנדר אם יעכבנו אונס, ובכהאי גוונא שהדברים מוכיחים, דברים שבלב הוו דברים:"
+            ],
+            [
+                "<b>להרגין.</b> לסטים שהורגין האדם ונוטלין את ממונו:",
+                "<b>ולחרמין.</b> גזלנים שאינם הורגים. ולא זו אף זו קתני:",
+                "<b>ולמוכסין.</b> במוכס העומד מאליו. אבל מוכס שהעמידו המלך, בין מלך ישראל בין מלך נכרי ולוקח דבר קצוב בחוק המלכות, דינא דמלכותא דינא ואסור לברוח מן המכס וכל שכן שאסור לידור ולישבע לו לשקר:",
+                "<b>שהן של תרומה.</b> אע״פ שהורגין וגוזלין, אין אוכלין דבר האסור. אי נמי, תרומה לא חשיבא להו מתוך שאינה נאכלת אלא לכהנים טהורים נמכרת בזול הרבה:",
+                "<b>לא יפתח לו בנדר.</b> אם לא שאל ממנו האנס שידור לא יתחיל הוא בנדר:",
+                "<b>במה שהוא מדירו.</b> אם שאל ממנו האנס לידור לא ידור לו אלא במה ששאל בלבד, ולא ידור לו בדבר אחר. וכל הני ארבעה נדרים דתנא במתניתין, דין הנדרים והשבועות שוים, ומה שמותר בנדר מותר בשבועה ואין צריכים התרה, חוץ מנדרי זירוזין בלבד שצריכים התרה מדברי סופרים, לפיכך השבועה אסורה בהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות.</b> ראה רוח סערה באה וירא שמא יקצצו נטיעותיו ואמר הרי אלו קרבן אם אינן נקצצות. או שראה דליקה נפלה בעיר וירא על טליתו שמא תשרף ואומר הרי זו קרבן אם לא תשרף:",
+                "<b>יש להם פדיון.</b> כשאר הקדשות, ויפדו ויקנה בדמיהן קרבן. דכיון דלא אמר הרי הן עלי כקרבן, לאו למיסרינהו עליה כקרבן איכוין אלא שיהיו לקנות בדמיהן קרבן:",
+                "<b>אין להם פדיון.</b> אלא המעות נתפסין בקדושה והנטיעות חוזרות להיות קדושות, דכיון דאמר עד שיקצצו, הכי קאמר, לכשאפדם יחזרו ויקדשו עד שיקצצו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר ביושבי יבשה.</b> שאין דרכם לרדת בים:",
+                "<b>בכלל יושבי יבשה.</b> שסופם לרדת ולישב ביבשה:",
+                "<b>לא כאלו ההולכים מעכו ליפו.</b> אית דמפרשי לה הכי, הא דתנן ברישא דמתניתין הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה דמשמע הא ביורדי הים אסור, לא כאלו שהולכים מעכו ליפו, שהנודר מיורדי הים אינו אסור בהם, דמשום דרך מועט כזה לא מקרו יורדי הים. ואית דמפרשי, לא כאלו ההולכים מעכו ליפו בלבד דבכלל יורדי הים הם ליאסר, וגם יושבי יבשה מקרו, אלא אף במי שדרכו לפרש, לפי שסופו לירד ליבשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שהחמה רואה אותו.</b> מדלא קאמר מן הרואים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בקרחים ובבעלי השיבות.</b> מדלא קאמר בבעלי השער:",
+                "<b>שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים.</b> לפי שהאנשים פעמים מכסים ראשם ופעמים מגלים ומשחרות ראשם ניכר שהם אנשים, אבל נשים לעולם הולכות וראשם מכוסה. והקטנים בין זכרים בין נקבות הולכין בגילוי הראש ואינם ניכרים בין זכר לנקבה, ומשום הכי לא אקרו שחורי הראש אלא האנשים הגדולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הילודים.</b> משמע שנולדו כבר:",
+                "<b>מן הנולדים.</b> משמע העתידין להוולד:",
+                "<b>מן הנולדים רבי מאיר מתיר אף בילודים.</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, מן הנולדים אסור בילודים, ר״מ אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים, כי היכי דהנודר מן הילודים מותר בנולדים:",
+                "<b>אלא ממי שדרכו להוליד.</b> כגון אדם ובהמה, לאפוקי עופות ודגים שאין מולידים אלא מטילים ביצים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאוכלי שום.</b> אחד מעשר תקנות שתיקן עזרא שיהיו אוכלים שום לילי שבת, מפני שמרבים הזרע וליל שבת הוא זמן עונה של תלמידי חכמים:",
+                "<b>ומותר בכותים.</b> שאינן עולים לרגל. ואע״ג דמדאורייתא הוא, מפני שהם שונאים ירושלים ובחרו להם הר גריזים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר בישראל.</b> שיצאו מכלל בני נח:",
+                "<b>ואסור בעובדי כוכבים.</b> ואפילו באותם שהם מזרע אברהם:",
+                "<b>אסור בישראל.</b> וגרים נמי בכלל זרע אברהם נינהו, דכתיב (בראשית י״ז:ה׳) כי אב המון גוים נתתיך:",
+                "<b>ומותר בעובדי כוכבים.</b> ואפילו באותם שהם מזרע אברהם, דלא אקרו זרע אברהם אלא בני יעקב בלבד, דכתיב (שם כ״א) כי ביצחק יקרא לך זרע, ביצחק ולא כל יצחק:",
+                "<b>שאיני נהנה לישראל.</b> משל ישראל:",
+                "<b>שאין ישראל נהנים לי.</b> משלי:",
+                "<b>ומוכר ביותר אם שומעין לו גרסינן.</b> כלומר ימכור הדבר ביותר מכדי שויו אם ירצה חבירו לשמוע לו, ולקנות ממנו החפץ ביותר ממה ששוה:",
+                "<b>לערלים.</b> דעתו על מי שאינו מאמין בברית מילה:",
+                "<b>למולים.</b> המאמינים בברית מילה:",
+                "<b>מותר בערלי ישראל.</b> כגון מי שמתו אחיו מחמת מילה:",
+                "<b>ואסור במולי אומות.</b> כגון ערבי מהול וגבעוני מהול:",
+                "<b>שלש עשרה בריתות.</b> נאמרו בפרשת מילה שנאמרה לאברהם:",
+                "<b>שהיא דוחה את השבת.</b> דכתיב (ויקרא י״ב:ג׳) וביום השמיני ימול בשר ערלתו, ואפילו בשבת:",
+                "<b>שהיא דוחה את הנגעים.</b> דדרשינן ימול, ואפילו במקום בהרת, ואין כאן משום קוצץ בהרתו שהוא בלאו דהשמר בנגע הצרעת (דברים כ״ד:):"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין בין המודר.</b> אלא דריסת הרגל. לעבור דרך ארצו, או להשאיל כלים שאין עושין בהם אוכל נפש, שמותרין במודר הימנו מאכל, ואסורין במודר הימנו הנאה:",
+                "<b>נפה וכברה רחים ותנור.</b> שמתקנים בהם אוכל נפש. וכל שכן קדרה ושפוד שהאוכל עומד בתוכו. ומודר מאכל דתנן במתניתין, הוא שיאמר לו הנאת מאכלך עלי קונם:",
+                "<b>מקום שמשכירין כיוצא בהם.</b> דכיון דדרך להשכיר כיוצא בזה והוא מוחל לו השכירות, באותם הדמים יכול לקנות אוכל נפש והוא הדירו מהנאה המביאה לידי מאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוקל לו שקלו.</b> מחצית השקל שחייב כל אחד מישראל בכל שנה לצורך קרבנות צבור. והמדיר יכול לשקול בשבילו, דמצוה בעלמא קעביד:",
+                "<b>ופורע לו חובו.</b> אית דמוקמי לה דוקא בחוב שהתנה לוה עם המלוה שלא יפרענו אלא לכשירצה ולא יוכל המלוה ללחצו, והשתא לא אהני ליה מידי במה שפורע חובו. ואית דמוקמי לה בכל חוב שבעולם, שאינו אלא מונע את בעל חובו שלא יתבענו, ומניעת תביעה אינה בכלל הנאה:",
+                "<b>ומחזיר לו אבדתו.</b> בין שהיו נכסי מחזיר אסורים על בעל אבדה בין שהיו נכסי בעל אבדה אסורים על המחזיר משום דמצוה קעביד:",
+                "<b>ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש.</b> כששניהם מודרים הנאה זה מזה, אם הוא נוטל שכר נמצא נהנה, ואם אינו נוטל שכר נמצא מהנה, לפיכך תפול הנאה להקדש. ולא אמרינן יוליך הנאה לים המלח, לפי שאסר עליו הנאתו כהקדש, הלכך כל הנאה הבאה לידו ממנו הקדש היא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותורם תרומתו ומעשרותיו לדעתו.</b> כגון שאמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום. אבל לא יאמר לו לתרום, שהרי עושהו שליח והנאה היא לו שעושה שליחותו:",
+                "<b>ומקריב לו קיני זבין וזבות.</b> כהן שהדיר את ישראל הנאה ממנו, יכול להקריב קרבנותיו שמביא על זב וזבה ויולדת:",
+                "<b>ומלמדו מדרש.</b> ספרא וספרי, שהוא מדרש הפסוקים:",
+                "<b>הלכות.</b> הלכה למשה מסיני:",
+                "<b>אגדות.</b> דברי חכמים שהסמיכום על הפסוקים. וטעמא דשרי ללמדו כל הני, שאין אדם רשאי ליקח שכר כדי ללמד את חבירו את כל אלה, ואין כאן הנאה, דמצוה קעביד:",
+                "<b>אבל לא ילמדנו מקרא.</b> שמותר ליטול שכר על למוד המקרא, שאינו נוטל אלא שכר פיסוק טעמים לנגן המקראות כהלכתן, ולאו דאורייתא הוא ושרי ליטול שכר עליו, ואם אינו נוטל נמצא מהנהו, ואם נוטל נמצא נהנה. ודוקא במקום שנהגו ליטול שכר על המקרא, אבל במקום שאין נוטלין שכר על המקרא אף המקרא שרי ללמדו:",
+                "<b>אבל מלמד הוא את בניו.</b> ואע״ג דמצוה על האב ללמד את בנו וזה מוציאו מידי חובתו, לא מקריא הנאה, דמצות לאו ליהנות נתנו. וגם אפשר שהיה מוצא אחר שהיה מלמדו חנם:",
+                "<b>ולא יזון את בהמתו.</b> דניחא ליה בפיטומה וקא מהני ליה:",
+                "<b>טמאה נפשה וגופה לשמים.</b> דלמלאכה קיימא ואינו חושש על פיטומה:",
+                "<b>שאם ירצה מוכרה לעכו״ם.</b> לאכילה ונוטל דמים יתירים בשביל פיטומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עומד אבל לא יושב.</b> מתניתין איירי כשנכסי המבקר אסורים על החולה, ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה עם החולה, שאם יושב עמו ואינו נוטל שכרו הנהוג הרי מהנהו. אבל עמידה, זמן מועט הוא ואין רגילין ליטול עליה שכר:",
+                "<b>רפואת הנפש.</b> רפואת גופו:",
+                "<b>רפואת ממון.</b> רפואת בהמתו. לפי שחייב אדם לרפאות את חבירו כשחלה, שנאמר (דברים כ״ב) והשבותו לו, לרבות אבדת גופו, ומצוה קעביד, לפיכך אע״פ שהדירו הנאה ממנו מרפאו בידיו כשחלה בגופו. ואם חלתה בהמתו אינו יכול לרפאה בידים מפני שמהנהו, אבל אומר לו סם פלוני יפה לה, סם פלוני רע לה:",
+                "<b>אבל לא בקטנה.</b> מפני שמהנהו כשמגביה עליו את המים:",
+                "<b>אבל לא בימות הגשמים.</b> מפני שמחממו. והלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>אבל לא מן התמחוי.</b> לא יאכל עמו בכלי אחד, שמא יניח מלאכול מנה יפה שבו כדי שיאכל זה המודר הנאה ממנו, או שמא יקרב לפניו חתיכה שיאכל ונמצא מהנהו:",
+                "<b>אבל אוכל הוא [עמו] מן התמחוי החוזר.</b> לבעל הבית. ראובן אוכל בקערה שיודע שכשיחזירנה לבעל הבית יחזור בעל הבית וישלחנה לשמעון שמודר הנאה ממנו, ולא חיישינן שמא ישייר בקערה כדי שיאכל ממנה שמעון ונמצא מהנהו:",
+                "<b>האבוס שלפני הפועלים.</b> כלי גדול שממלאים אותו ואוכלים בו כל הפועלים ביחד:",
+                "<b>לא יעשה עמו באומן.</b> לא יקצור עמו באותה שורה שהוא קוצר. שגורם לו שממהר לעשות מלאכתו כשמוצא המקום פנוי ונמצא מהנהו. ואין הלכה כר״מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הנוטות.</b> פירות תלויין הנוטין חוץ מן הפרדס:",
+                "<b>ובשביעית לא ירד לתוך שדהו.</b> אע״ג דפירות שביעית רחמנא אפקרינהו, גוף הקרקע לא אפקר רחמנא, וחיישינן שמא בשעה שאינו אוכל מן הפירות ישהה בשדה ויתעכב שם ויהנה מגוף הקרקע שאינו הפקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו.</b> גזירה שמא ישאל ממנו, והוא אסר הנאת אותו פלוני עליו. וכן לא ילונו, גזירה שמא ילוה ממנו:",
+                "<b>ולא ימכור לו.</b> בפחות משויו, גזירה שמא יקח ממנו נמי בפחות משויו ונמצא נהנה:",
+                "<b>אם היה דרכו לחרוש הוא אסור.</b> דלא איכוין אלא שלא יחרוש הוא עצמו כמו שהיה רגיל, אבל אחרים יחרשו:",
+                "<b>ואם אין דרכו לחרוש.</b> דעתו היה שלא יחרשו בה לא הוא ולא אחרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו מה יאכל.</b> אורחא דמלתא נקט, וה״ה אפילו יש לו מה יאכל:",
+                "<b>ובא זה ונוטל מזה.</b> אם ירצה ליתן לו, ואינו עובר על נדרו. אבל אינו יכול לכופו לשלם לו, דהא לא אמר לו תן לו ואני אפרע. ואם אמר לו כן, אסור, דהא שליח שוייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור״י אוסר.</b> דכיון שאין שם אחר שיכול לזכות אלא הוא, הוי כמתנה. ואין הלכה כר׳ יוסי. ודוקא באין לו מה יאכל הוא דשרו רבנן, אבל באינש אחרינא לא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השותפין.</b> שיש לכל אחד מהם בית בחצר, והחצר שלפני הבתים שניהם שותפין בה. ובזמן שיש בחצר דין חלוקה והוא שיהיה לכל בית ובית ארבע אמות בחצר לפני הבית וישאר עוד מן החצר ארבע אמות לזה, וארבע אמות לזה בהא מודו כולי עלמא דשניהם אסורים ליכנס בחצר עד שיחלוקו, הואיל ויש בה דין חלוקה. ולא אפליגו ר׳ אליעזר ורבנן אלא בחצר שאין בה דין חלוקה, רבנן אמרי כל אחד מהם בשל חברו הוא נכנס, ורבי אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה והאי בדידיה קאזיל והאי בדידיה קאזיל:",
+                "<b>ושניהם אסורים להעמיד שם רחים וכו׳</b> ומודה ר׳ אליעזר בן יעקב בכל הני דשותפים מעכבים זה על זה, דלא שייך להתיר מטעם ברירה. דכיון דבידו לעכב עליו ואינו מעכב נמצא מהנהו:",
+                "<b>וכופין את הנודר למכור את חלקו.</b> דחיישינן מאחר שרואה את חברו נכנס ישכח ויכנס גם הוא. אבל כששניהם אסורים לא חיישינן. ודוקא כשנדר מעצמו שלא יהנה בשל חברו הוא דכופין אותו למכור חלקו, אבל אם חברו הדירו שלא יהנה ממנו, אנוס הוא ואין כופין אותו למכור דמאי אית ליה למעבד, ואם אמרת כן כל שותף ידיר את חברו שלא יהנה ממנו כדי שיכופו אותו למכור לו חלקו:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה אחד מן השוק וכו׳</b> להודיעך כחו דרבי אליעזר בן יעקב נקט לה, דאפילו אחד מן השוק שאין לו חלק בחצר שרי ליה רבי אליעזר בן יעקב ליכנס מטעם ברירה. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ ובית הבד וכו׳</b> ראובן שנאסר עליו ליהנות בנכסי שמעון ויש לשמעון בעיר מרחץ ובית הבד שהשכירן לאחרים ובא ראובן להשתמש בהן, רואים אם נשאר לשמעון מקום בזה המרחץ ובית הבד שלא השכירו, כגון בור בבית המרחץ וכיוצא בזה, אסור לראובן להשתמש בהם. ואם לאו, מותר:",
+                "<b>ומת או שמכרם לאחר מותר.</b> דכיון שאמר ביתך שדך, לא נתכוון אלא בזמן שהם שלו. אבל אם אמר בית זה או שדה זו, אסרם עליו לעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הריני עליך חרם.</b> הנאתי תהיה אסורה עליך בחרם שלא תוכל ליהנות ממני:",
+                "<b>המודר אסור.</b> אע״פ שלא ענה אמן. שאדם יכול לאסור על חבירו שלא יהנה ממנו:",
+                "<b>הרי את עלי חרם.</b> שאסר על עצמו כל הנאה שתבוא לו מחברו, הנודר אסור:",
+                "<b>בדבר של עולי בבל.</b> כגון בור של עולי רגלים שהיו עולים מבבל לארץ ישראל לרגל, והיה אותו הבור באמצע הדרך וידן של כל ישראל שוה בו, והוי כהפקר, ולא כדבר שהוא של שותפים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרחבה.</b> השווקין שבעיר:",
+                "<b>והתיבה.</b> שמניחין בה ספרים:",
+                "<b>והספרים.</b> שקונים בני העיר ללמוד בהם:",
+                "<b>והכותב חלקו לנשיא.</b> מפרש בגמרא דהכי קתני, ומה תקנתן, יכתבו חלקן לנשיא, כלומר אלו שנדרו הנאה זה מזה ואסורים להשתמש ברחובה של עיר ובתיבה ובספרים, יכתוב כל אחד מהם חלקו שיש לו ברחבה ובתיבה ובספרים לנשיא, ואחר כך יוכל כל אחד מהם להשתמש בהם, שבממון של נשיא הם משתמשים ואין אחד מהם נהנה משל חבירו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר.</b> אם ירצו יכתבו חלקם להדיוט, אלא שאם כתבו לנשיא אין צריך לזכות לו ע״י אחר, דמשום חשיבותו של נשיא קונה אף על פי שלא זיכה לו על ידי אחר, ובהדיוט לא קנה עד שיזכה לו על ידי אחר:",
+                "<b>אנשי גליל אין צריכין לזכות.</b> אנשי גליל קנטרנים היו ובכעסן היו נודרים הנאה זה מזה, עמדו אבותיהן וכתבו חלקיהן לנשיא, שאם בניהם אחריהם ידרו הנאה זה מזה לא יהיו אסורים ברחבה של עיר או בתיבה או בספרים, דממון נשיא הם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה בבית חורון וכו׳</b> בגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו אסור, ומעשה נמי בבית חורון באחד שהוכיח סופו על תחלתו וכו׳:",
+                "<b>ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל.</b> אלמא לא נתנם אלא כדי שיבא אביו ויאכל, ואסור. אבל אם אמר הרי הן לפניך ואם רצונך יבא אבא ויאכל, מותר. ואם סעודתו מוכחת עליו שהרבה בסעודה יותר ממה שהיה צריך וניכרין הדברים שבשביל אביו עשה כדי שיבא ויאכל, אסור:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנודר מן המבושל.</b> שאמר קונם מבושל עלי:",
+                "<b>מותר בצלי ובשלוק.</b> כל שנתבשל יותר מבישולו הראוי נקרא שלוק:",
+                "<b>מעשה קדירה רך.</b> שנאכל עם הפת:",
+                "<b>עבה.</b> שנאכל בלא פת:",
+                "<b>ביצת טרמיטא.</b> מבושלת במים חמים ומשמרים אותה שלא תקפה:",
+                "<b>ובדלעת הרמוצה.</b> דלעת שטומנים אותה ברמץ, הוא אפר חם, ומתמתק בכך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממעשה רתחתה.</b> אוכל עשוי מקמח שהורתח בקדרה. וכללא דמלתא, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם לפי הזמן והמקום, ואי איכא דוכתא דקרו לצלי מבושל ולמבושל צלי, הנודר מן המבושל אסור בצלי, וכן כל כיוצא בזה. ואי רובא קרי ליה הכי ומיעוטא קרי ליה הכי, לא אמרינן זיל בתר רובא אלא הוי ספק נדרים, וכל ספק נדרים להחמיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו אסור אלא מן הכבוש של ירק.</b> דסתם כבוש של ירק הוא:",
+                "<b>כבוש שאיני טועם.</b> משמע כל מיני כבוש. וכן שלוק, צלוי, מליח, בלא ה״א, משמע כל מינים של שלוק, ושל צלוי ושל מליח:"
+            ],
+            [
+                "<b>דג דגים שאיני טועם.</b> לא דג ולא דגים והכל במשמע:",
+                "<b>טפלין.</b> מבלי מלח:",
+                "<b>בטרית טרופה.</b> דג שחותכים אותו חתיכות חתיכות ומוכרים אותו ויש לו שם בפני עצמו ואינו בכלל דג ודגים:",
+                "<b>ציר.</b> מים היוצאים מן הדגים המלוחים:",
+                "<b>ומורייס.</b> שומן היוצא מדגים מלוחים:",
+                "<b>צחנה.</b> תערובת מיני דגים טרופים נקראים צחנה. ודוגמתו במסכת ע״ז [דף מ׳.] ההיא ארבא דצחנתא:",
+                "<b>ומותר בציר ובמורייס.</b> הואיל ואין עיקר ממשות הדג מובלע בהם:",
+                "<b>הנודר מטרית טרופה אסור בציר ובמורייס.</b> דכיון דהזכיר טרופה, מכל דבר שמעורב בו מין דג משמע:"
+            ],
+            [
+                "<b>קום.</b> הוא נסיובי דחלבא, מים היוצאים מן הגבינה:",
+                "<b>אבא שאול אומר כו׳ בין מלוחה בין טפילה.</b> דלא תימא הגבינה המיוחדת שבגבינה משמע ואין דרך לאכלה בלא מלח. והלכה כאבא שאול:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר ברוטב ובקיפה.</b> רוטב הנקפה בשולי הקדרה נקרא קיפה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר.</b> הואיל ויש בו טעם בשר. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי.</b> דכיון שאמר בשר זה, שוייה עליה חתיכה דאיסורא ואסור בטעמו. אבל אם אמר קונם בשר עלי, לא אסר עצמו אלא בדבר הנקרא בשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מותר בתבשיל שיש בו טעם יין.</b> כרבנן דרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>סתוניות.</b> ענבים רעים הנשארים בגפנים בימות הסתיו, ואינם ראוים ליין ועושים מהם חומץ:",
+                "<b>כל ששם תולדתו קרויה עליו.</b> ואע״פ שנשתנה נקרא על שם עיקרו. כמו, דבש תמרים, חומץ סתוניות:",
+                "<b>וחכמים מתירין.</b> איכא בין ת״ק לחכמים, דת״ק סבר הנודר בסתוניות מותר בחומץ היוצא מהן ואסור בסתוניות, וחכמים מתירין בסתוניות עצמן, דכיון דסתוניות לאו בני אכילה נינהו, כי נדר מסתוניות דעתו על החומץ היוצא מהן לא על הסתוניות עצמן. והלכה כחכמים. פירוש אחר, וחכמים מתירין חומץ הסתוניות כמו דבש תמרים, דסבירא להו לחכמים דבין בדברים הראויים לאכילה בין שאינן ראויין לאכילה האוסר דבר אחד על עצמו מותר ביוצא ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>קפלוטות.</b> מין ממיני הכרתים הגדלים בא״י:",
+                "<b>שהוא שם לווי.</b> הבא לומר ירקות שדה צריך לחבר שם לירק ולומר ירקות שדה. וכן כולם. אבל בשביעית לפי שאין ירקות גינה מצויין שאין גדלין בלא עבודה ואוכלים ירקות שדה, לפיכך ירקות סתם בשביעית הוו ירקות שדה. משא״כ בשאר שני השבוע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אספרגוס.</b> מין כרוב הוא, אלא שאין כרוב נקרא בשם אספרגוס. פירוש אחר, אספרגוס, המים ששלקו בהם הכרוב:",
+                "<b>מן הגריסין אסור במקפה.</b> שאע״פ שהם נתונים לתוך המקפה עדיין שם גריסין עליהם:",
+                "<b>ורבי יוסי מתיר.</b> דקסבר מקפה של גריסין מקרו, גריסין גרידא לא מקרו:",
+                "<b>מקפה.</b> תבשיל עב של קטנית או של ציקי קדרה:",
+                "<b>הנודר מן המקפה אסור בשום.</b> רגילים היו לתת שום בכל מקפה כדי שיתן טעם, והשום הוא המקפה:",
+                "<b>אסור באשישין.</b> פסולת של עדשים. ואין הלכה כר׳ יוסי בתלתא בבי דמתניתין:",
+                "<b>חטה חטים שאיני טועם.</b> חטה משמע פת אפויה, חטים משמע לכוס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הנודר מן הירק.</b> לא מצאתי אלא דלועין. ואם מין ירק הוא אמאי לא זבין ליה:",
+                "<b>כן הדבר.</b> ומשם אני מביא ראיה. שמא אומר לא מצאתי אלא קטנית. ומדקא אתי להמלך על הדלועין אלמא מין ירק הוא. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בפול המצרי יבש.</b> דדגן כל מידי דמדגן משמע, כל דבר שעושין ממנו כרי, והא נמי מדגן הוא:",
+                "<b>הנודר מן הדגן אסור בכל.</b> מיני קטניות שעושין מהן כרי. ואין הלכה כרבי מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשק ביריעה ובחמילה.</b> מיני בגדים גסים ועבים ביותר ואין בני אדם רגילים להתכסות בהם:",
+                "<b>מותר בגיזי צמר.</b> שלא נתכוין אלא לבגד צמר:",
+                "<b>הכל לפי הנודר.</b> לפי שעת הנדר. כיון שניכר שמחמת כובד משאו נדר. מותר להתכסות. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנודר מן הבית.</b> שלא יכנס לבית. מותר ליכנס לעליה, דלאו בכלל בית הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>דרגש.</b> מטה קטנה שנותנין אותה לפני מטה גדולה וממנה עולין למטה הגדולה:",
+                "<b>לתחומה של עיר.</b> אלפים אמה לכל רוח סביבותיה:",
+                "<b>עיבורה של עיר.</b> הבתים היוצאים ממנה בתוך שבעים אמה ושיריים. כאשה מעוברת שכריסה בולט לחוץ:",
+                "<b>האגף.</b> [מקום] נעילת הדלת. ודוגמתו, יגיפו הדלתות בספר (עזרא) [נחמיה ז׳ ג׳] ואין הלכה כר״מ בכולה מתניתין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אסור בחילופיהן ובגידוליהן.</b> אם החליפן לכתחלה אסור המחליף בדמיהן, דרבנן גזרו על דמי איסורי הנאה. וגידולי קונם אסורים כגידולי הקדש:",
+                "<b>שאיני אוכל שאיני טועם.</b> לא אסר עליו אלא אכילה וטעימה מהם בלבד:",
+                "<b>אבל בדבר שאין זרעו כלה.</b> כגון בצלים, וכיוצא בהן. אפילו גידולי גידולים הוי כמו גוף האיסור, כיון שאין הזרע כלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם מעשה ידיך עלי.</b> אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו. ואם נטעה אילן, גידוליו אסורין:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאת עושה איני אוכל עד הפסח.</b> הכי משמע שאת עושה עכשיו איני אוכל עד הפסח, אבל לאחר הפסח אני אוכל. אבל כל מה שאת עושה עד הפסח איני אוכל, משמע, כל מה שאת עושה מהיום עד שיבא הפסח איני אוכל אותו לעולם אפילו לאחר הפסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג.</b> מי שהיה עומד אחר החג ואסר הנאתו עליה עד הפסח אם תלך לבית אביה עד החג:",
+                "<b>לאחר הפסח בלא יחל דברו.</b> כלומר, אם הלכה לאחר הפסח, עוברת בבל יחל למפרע על מה שנהנית ממנו קודם הפסח:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>קונם יין.</b> עד שתחשך. שכן דרך לשון בני אדם, כשאומרים היום רוצים לומר עד השלמת היום:",
+                "<b>שבת זו.</b> היה עומד באמצע השבוע ואמר שבת זו אסור בכל השבוע:",
+                "<b>והשבת לשעבר.</b> ואסור נמי ביום השבת, כי הוא בכלל השבוע שעבר:",
+                "<b>חודש זה אסור בכל החודש.</b> אם עומד באמצע החודש ואמר חודש זה, אסור עד תשלום החודש, ויום ר״ח להבא, ומותר ביום ר״ח כי הוא נמנה עם החודש הבא, ואפילו היה ר״ח ביום שלשים לחודש שעבר. וכן שנה זו, אם עמד באמצע השנה ואמר שנה זו, אסור עד תשלום השנה, ומותר בר״ה שהוא נמנה עם השנה העתידה לבא:",
+                "<b>שבוע זה.</b> היה עומד באמצע השמיטה ואמר שבוע זה, אסור עד תשלום השמיטה, והשביעית בכלל שמיטה שעברה:",
+                "<b>אם אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, שנה אחת, שבוע אחד, אסור מיום ליום.</b> אם עומד באמצע היום ואומר יום אחד, אסור עד למחר כעת הזאת. וכן אם עומד בשמונה לחודש ואמר חודש עלי, אסור עד ח׳ לחודש הבא. וכן בשנה. וכן בשמיטה. וכן אם אמר קונם עלי יין יום סתם, או שבת, או חודש, או שנה סתם, אע״פ שלא אמר יום אחד, שבת אחת, חודש אחד, דינו מעת לעת. והאומר קונם עלי יין היום, אע״פ שהוא מותר כשתחשך, צריך שאלה לחכם, גזירה כשאמר היום שמא יבא להתיר כשיאמר יום סתם, דמיחלף ליה בין יום להיום, או בין שבת זו לשבת סתם. וכן כולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הפסח אסור עד שיגיע.</b> דבלשון בני אדם, עד ולא עד בכלל:",
+                "<b>עד שיהא, אסור עד שיצא.</b> דמשמע כל זמן שהוא הווה:",
+                "<b>עד לפני הפסח ר״מ אומר אסור עד שיגיע.</b> דלא מעייל אינש נפשיה אספיקא, ודבר המבורר לקרות פני הפסח קאמר, והיינו עד שיגיע. ורבי יוסי סבר, מעייל אינש נפשיה לאסור בכל מה שיוכל להסתפק. והלכה כר׳ יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הקציר.</b> של חטים ושעורים:",
+                "<b>עד הבציר.</b> של ענבים:",
+                "<b>עד המסיק.</b> של זיתים:",
+                "<b>אינו אסור אלא עד שיגיע.</b> הואיל ואין לקציר ובציר זמן קבוע, כדמפרש ואזיל, לא שנא אמר עד שיהא לא שנא אמר עד שיגיע, אינו אסור אלא עד שיגיע, שכל דבר שאין זמנו קצוב אין בדעת הנודר להכניס עצמו באיסור זמן שאין ידוע לו, ולפיכך אמרינן דודאי עד שיגיע קאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הקיץ עד שיהא הקיץ.</b> בין אמר עד הקיץ בין אמר עד שיהא הקיץ אינו אסור אלא עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות, כלומר שקוצצים תאנים הרבה ומכניסים אותם בסלים:",
+                "<b>עד שיקפלו המקצועות.</b> המחצלאות שמיבשים עליהם התאנים, לאחר שנתיבשו מקפלין אותן מחצלאות ומניחין אותן לשנה הבאה:",
+                "<b>הכל לפי מקום נדרו.</b> אם רוב תבואות המקום חטין, עד קציר חטים. ואם שעורים, עד קציר שעורים. וכן אם היה בהר בשעת הנדר, עד שיגיע זמן הקציר והבציר בהר. ואם בבקעה, עד שיגיע זמן הקציר והבציר של בקעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד הגשמים עד שיהיו גשמים.</b> באיזה לשון משתי לשונות הללו שהוציא מפיו, מותר כיון שהתחילו הגשמים לירד ברביעה שניה, שהיא בשנה המאוחרת בר״ח כסליו. הלכך הנודר עד הגשמים אסור עד ראש חדש כסליו, אלא אם כן ירדו גשמים בתחלת זמנן שהוא בשנה המבכרת בי״ז במרחשון, ובשנה הבינונית בכ״ג בו. וכן הלכה. ולא כרשב״ג שאומר עד שיגיע זמנה של רביעה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח.</b> והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לילי הצום.</b> ליל צום כפור, שמצוה להרבות בסעודה בערב צום כפור:",
+                "<b>קונם שום שאיני טועם וכו׳</b> שעזרא תיקן שיהו אוכלים שום בלילי שבת מפני שמרבה הזרע. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי בנו, אלא כדאמרינן לעיל במתניתין כל שזמנו קבוע אמר עד שיגיע אסור עד שיגיע. עד שיהא, אסור עד שיצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>זהו כבודי.</b> שאפרנס בני משלי:",
+                "<b>היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו.</b> מפצירין בו שישא את בת אחותו מפני שהיא בת גילו ואמרינן [יבמות ס״ב.] הנושא את בת אחותו עליו הכתוב אומר (ישעיהו נ״ח:ט׳) ומבשרך לא תתעלם אז תקרא וה׳ יענה:",
+                "<b>שלא נתכוין זה אלא לשם אכילה ושתיה.</b> ומיהו גם באכילה ושתיה מותר, הואיל ולא הוציא מפיו אכילה ושתיה, דבנדרים בעינן שיוציא בשפתיו, כדכתיב (במדבר ל׳:ג׳) ככל היוצא מפיו יעשה. ולא דמי לרישא, דאישות בכלל הנאות איתיה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו.</b> כגון שיאמרו לו אילו היית יודע שיאמרו העולם לאביך ולאמך ראו גידולים שגדלתם, כמה בנכם קל בנדרים, ונמצאת מזלזל בכבודם, כלום היית נודר:",
+                "<b>וחכמים אוסרין.</b> דחיישינן שמא משקר, כי הוא בוש לומר שלא היה מניח מלידור בשביל כבודם, ונמצא שחכם מתיר נדר זה בלא חרטה. ומיירי שהוא אינו מתחרט מעיקרא מעצמו, דקיי״ל פותחין בחרטה ואין צריך למצוא לו פתח בשעה שהוא מתחרט מעצמו מעיקרא:",
+                "<b>יפתחו לו בכבוד המקום.</b> על מלתיה דר״א קא פריך, כי היכי דפותחין בכבוד אביו ואמו ולא חיישינן שמא ישקר, יפתחו לו נמי בכבוד המקום ויאמרו לו אילו היית יודע שתקרא רע לפני המקום כלום היית נודר. ואמרו לו חכמים דר״א, מהא לא תסייען, דאף ר״א מודה בהא, דודאי ישקר, דלא חציף אינש כולי האי דיאמר שלא היה מניח בשביל כבוד המקום, ולא דמי לרשב״ג דפתח לההוא גברא יש בוטה כמדקרות חרב כו׳. דהתם אומר לו מן הפסוקים כהך דתנן במתניתין שעובר על לא תשנא ולא תקום ולא תטור. אבל כשמזכירין לו כבוד המקום אז ודאי משקר. והלכה כחכמים:",
+                "<b>שבינו לבין אביו ואמו.</b> כגון שהדיר את אביו מנכסיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועוד אמר רבי אליעזר.</b> קולא אחרת בנדרים:",
+                "<b>פותחין.</b> בנדרים בנולד, כגון דבר שאינו מצוי ונולד ונתחדש אחר שנדר ואילו ידע בשעת הנדר שיתחדש דבר זה לא היה נודר:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דטעמא דחרטה, משום שע״י חרטה נעקר הנדר מעיקרו, ובדבר שאינו מצוי אינו נעשה נדר עקור מעיקרו, כי בשביל זה לא היה מניח מלידור כי היה סבור שלא יבוא לעולם:",
+                "<b>ונעשה סופר.</b> ת״ח והכל צריכים לו:",
+                "<b>או שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר.</b> וכגון שנדר לזמן ולא היה סבור שישיא את בנו בתוך אותו זמן ויצטרך לילך לחופת בנו. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש דברים שהם כנולד.</b> נראין כנולד:",
+                "<b>ואינן כנולד.</b> ופותחין בהם:",
+                "<b>אמרו לו מת וכו׳</b> ואע״ג דמיתה נולד הוי, הואיל ופירש בשעת נדרו בעבור מה היה נודר, נעשה כתולה נדרו בדבר, כאילו פירש כל זמן שאביה קיים, הלכך לא הוי נולד. אבל תנאי גמור לא הוי, הילכך צריך התרה. ובירושלמי מוכח שא״צ התרה. וכן פירש רמב״ם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי נודר הרי זה מותר.</b> אחר שיתירנו החכם. וכל המודר הנאה מחבירו, כשמתירין לו אין מתירין אלא בפני חבירו, דכתיב (שמות ד׳:י״ט) ויאמר ה׳ אל משה במדין לך שוב, אמר לו הקב״ה למשה, במדין נדרת במדין לך והתר את נדרך. לפי שנשבע משה לחותנו שלא יזוז ממדין בלא רשותו, דכתיב (שם ב׳) ויואל משה לשבת את האיש, והצריכו הקב״ה ללכת להתיר נדרו בפניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין לו בכתובת אשתו.</b> בפרעון כתובתה אם נדר לגרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין בימים טובים ובשבתות.</b> אם נדר להתענות, או שלא לאכול בשר לזמן קצוב, אומרים לו אילו שמת אל לבך לשבתות וימים טובים שבתוך זמן זה כלום היית נודר. ואין זה פותח בכבוד המקום:",
+                "<b>אותן הימים.</b> שמצא להם פתח להתחרט:",
+                "<b>מותרים.</b> שהחכם מתירן:",
+                "<b>ושאר הימים.</b> שאין עליהם חרטה, נשארין באיסורן:",
+                "<b>שנדר שהותר מקצתו הותר כולו.</b> אע״פ שלא מצא פתח על כולו. דלא נדר מעיקרא אלא על דעת שיתקיים כולו, נמצא התרת מקצתו פתח לכולו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לזה ולזה.</b> כגון שאסר הראשון עליו בקונם, ואמר על השני הרי זה כראשון ועל השלישי הרי זה כשני, וכן כולם. הותר הראשון הותרו כולם, שכולם תלויין בו:",
+                "<b>לזה קרבן ולזה קרבן.</b> הא מתניתין רבי שמעון היא דאמר גבי שבועת הפקדון אם היו חמשה תובעים אותו וכפר ונשבע והודה שאינו חייב קרבן על כל אחד עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד, והכא נמי צריך שיאמר לזה קרבן ולזה קרבן. אבל חכמים אומרים אם אמר שבועה שאיני חייב לך ולא לך ולא לך, חייב על כל אחד ואחד, והכא נמי אם אמר לא לזה ולא לזה ולא לזה, אע״פ שלא הזכיר קרבן על כל אחד, הוי כל אחד נדר בפני עצמו. וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין.</b> ודוקא שאמר אילו ידעתי כן לא הייתי נודר כלל או הייתי אומר ישן מותר וחדש אסור. אבל אמר אילו הייתי יודע הייתי אומר כל יין אסור עלי חוץ מן הישן, הרי זה אין מותר לו אלא הישן בלבד, וכל שאר יין אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו.</b> אם נדר לגרש את אשתו:",
+                "<b>מה ראתה אמן להתגרש.</b> אם לא שנמצא בה ערות דבר, ונמצא פוגם את בניו. ולא חיישינן שמא ישקר, שהוא אינו מתחרט אלא שהוא בוש לומר שאינו חושש לכבוד בניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא שהנדר טעות.</b> מעיקרו, שבשעת הנדר היתה לבנה, ואינו צריך שאלה לחכם:",
+                "<b>מעשה באחד שנדר וכו׳</b> בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, רבי ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשית יפה, שחורה ונעשית לבנה, ומעשה נמי וכו׳. דת״ק לא שרי אלא בזמן שהיה הנדר טעות מעיקרו, כגון שהיתה יפה בשעת הנדר. ורבי ישמעאל סבר שאע״פ שלא נעשית יפה אלא לאחר הנדר, הנדר מותר, דכיון שיכולין ליפותה לא היתה כעורה מעיקרא. ואין הלכה כרבי ישמעאל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>נערה המאורסה.</b> בת שתים עשרה שנה ויום אחד והביאה שתי שערות קרויה נערה, עד ששה חדשים. ובת י״א שנה ויום אחד, נדריה נבדקים, אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה, נדרה נדר, ואף היא אביה ובעלה מפירין נדריה:",
+                "<b>הפר האב ולא הפר הבעל.</b> משום דהוה אפשר למטעי ולפרש אביה ובעלה מפירין נדריה, או אביה או בעלה, תנא הפר האב ולא הפר הבעל וכו׳, לאשמועינן דתרווייהו צריכין להפר:",
+                "<b>ואין צריך לומר שקיים אחד מהם.</b> שאם קיים אחד מהם אין השני יכול להפר. והא קמשמע לן שאע״פ שנשאל האחד מהם שקיים על הקמתו, כדקיי״ל נשאלים על ההיקם, אין זה שנשאל על ההיקם יכול להפר יותר, הואיל ולא היו יכולים שניהם להפר בבת אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל.</b> שאין הבעל מפיר נדרי אשתו עד שתנשא:",
+                "<b>מת הבעל נתרוקנה רשות לאב.</b> ומפר כל ימי נערותה דכתיב (במדבר ל׳:י״ז) בנעוריה בית אביה:",
+                "<b>והאב אינו מפר בבגר.</b> כדכתיב (שם) בבית אביה בנעוריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתגרשה בו ביום.</b> ששמע האב, שאם עבר היום שוב אינו יכול להפר:",
+                "<b>ונתארסה.</b> לאחר, בו ביום:",
+                "<b>אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה.</b> שנדרה בפני הארוס הראשון, שהארוס מיפר בקודמין:",
+                "<b>כל זמן שלא יצאה לרשות עצמה.</b> לא מחמת בגר ולא מחמת נשואין:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו.</b> קודם שתבא לרשות הבעל. וכן הארוס אומר לה כן:",
+                "<b>עד שלא תכנס לרשותו.</b> שמשנכנסה לרשותו אינו יכול להפר, שאין הבעל מפר בקודמין. ושמעינן ממתניתין שהבעל יכול להפר נדרי אשתו אפילו בלא שמיעה, מדקתני וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר וכו׳:"
+            ],
+            [
+                "<b>בוגרת ששהתה י״ב חודש.</b> בוגרת שאין אביה מיפר נדריה ותבעוה לינשא ושהתה י״ב חודש שמכאן ואילך בעלה חייב במזונותיה:",
+                "<b>ואלמנה.</b> ששהתה שלשים יום. משתבעוה לינשא שהיא אוכלת משל בעלה:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה.</b> הוא מיפר את נדריה. ואין הלכה כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>שומרת יבם וכו׳ ר״א אומר יפר.</b> כשעשה בה יבמה מאמר מיירי, דסבירא ליה לר״א מאמר קונה ביבמה קנין גמור מן התורה. ואם היא נערה ויש לה אב, אביה ויבמה שעשה בה מאמר מפירין נדריה:",
+                "<b>רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים.</b> דלא סבירא ליה לר״י מאמר קונה קנין גמור, מיהו סבירא ליה דיש זיקה, וזיקה ככנוסה, וכשאין שם אלא יבם אחד מיפר, אבל כשיש שני יבמין אין שום אחד מהם מיפר שאין ברירה:",
+                "<b>ר״ע אומר לא לאחד ולא לשנים.</b> דסבר זיקה אינה ככנוסה, ומאמר אינו קונה קנין גמור מן התורה:",
+                "<b>אשה שקנה הוא לעצמו.</b> היינו ארוסתו:",
+                "<b>הרי הוא מיפר נדריה.</b> בשותפות עם אביה:",
+                "<b>אשה שהקנו לו מן השמים.</b> דהיינו יבמתו:",
+                "<b>אינו דין שיפר נדריה.</b> בשותפות עם אביה:",
+                "<b>שיש לאחרים רשות בה.</b> שגם היא זקוקה לשאר אחים:",
+                "<b>מה אתה משיב על יבם אחד.</b> כלומר תשובתך טובה על דברי ר״א שאומר שמיפר אפילו כשיש ב׳ יבמין, מה תשיבני על דברי שאני אומר לאחד ולא לשנים:",
+                "<b>אין היבמה גמורה ליבם.</b> להתחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאישה לענין חיוב מיתה. והלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי הן קיימין לא אמר כלום.</b> דהוה ליה קיום בטעות, לפי שיש נדרים שלא יחפוץ בקיומן:",
+                "<b>הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר.</b> דמסתמא אין אדם רוצה בנדרי אשתו:",
+                "<b>נדרים שבאו לכלל איסור.</b> לאחר שנדרה אסורה בהם אם לא יפר לה הבעל:",
+                "<b>שבאו לכלל הקם.</b> נדרים שחלו כבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרת נדרים.</b> שאמרה תורה (במדבר ל׳:ט׳) ואם ביום שמוע אישה יניא אותה:",
+                "<b>כל היום.</b> עד שתחשך, שנאמר ביום שמעו. והא דכתיב מיום אל יום צריכא, דלא תימא ביממא אין בליליא לא, קמ״ל מיום אל יום דזימנין שיש לו זמן להפר מעת לעת, כגון אם נדרה בתחלת הלילה:",
+                "<b>ויש בדבר להקל ולהחמיר.</b> כלומר פעמים שיש להפרה זמן מועט ופעמים זמן מרובה:",
+                "<b>נדרה בלילי שבת.</b> האי דנקט בלילי שבת לאשמועינן שמפירין נדרים בשבת ואפילו שלא לצורך השבת. והחכם אינו מתיר בשבת אלא נדרים שהן לצורך השבת, ואע״פ שהיה לו פנאי מבעוד יום יכול להתיר לצורך השבת:",
+                "<b>שאם לא הפר וחשכה אינו יכול להפר.</b> שאין הפרת נדרים מעת לעת אא״כ נדרה מתחלת הלילה. ולענין הפרה אינו מועיל עד שיאמר מופר לך כלישנא דקרא, דהפרת הבעל הוא מכאן ולהבא בלא טעם, כמו את בריתי הפר (בראשית י״ז:י״ד). וחכם הוא שאומר מותר לך אין כאן נדר ואין כאן שבועה שהוא עוקר הנדר מעיקרו. ואם אמר החכם בלשון הפרה והבעל בלשון התרה, אינו מותר ואינו מופר. ואם אמר אם לא נדרת מדירך אני, דבריו קיימים, ואין צריך שיאמר קיים ליכי, הואיל ואפילו שתק כל אותו היום הנדר קיים, בדבור כל דהו נמי הוי קיום. ובשבת יאמר טלי אכלי טלי שתי, ולא יפר כדרך שיאמר בחול, והנדר בטל מאליו. ואם אינו יכול להכריחה, מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו. ודוקא ביטול כגון טלי אכלי שהוא מכריחה לעבור על נדרה הוא שמועיל אם חשב בלבו אע״פ שלא הוציא בשפתיו, אבל הפרה שאינו מכריחה לעבור על הנדר צריך להוציא בשפתיו ולא סגי אם הפר בלבו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נדרים.</b> בגמרא מפרש דנדרים ושבועות קתני, דבלשון חכמים שבועות בכלל נדרים הם:",
+                "<b>אם ארחץ ואם לא ארחץ.</b> הכי קאמר, הנאת רחיצה אסורה עלי לעולם אם ארחץ היום, הרי נדר. אם לא ארחץ, שבועה שלא ארחץ, הרי שבועה. וכן אם אתקשט, הנאת קישוט אסורה עלי לעולם אם אתקשט היום. אם לא אתקשט, שבועה שלא אתקשט:",
+                "<b>אמר ר״י אין אלו נדרי עינוי נפש.</b> אנדר בלבד פליג ר׳ יוסי על ת״ק, ואמר דהנאת רחיצה אסורה עלי לעולם אם ארחץ היום, אין זה נדר של עינוי נפש, שהרי אפשר לה שלא תרחץ היום ולא תהיה הנאת רחיצה אסורה עליה לעולם, ומניעת יום אחד מרחיצה אינו עינוי נפש, דניוול של יום אחד לא הוי ניוול. ואין הלכה כר״י. ובין האב ובין הבעל נדרי עינוי נפש הוא דמפירין, דכתיב (במדבר ל׳:י״ז) בין איש לאשתו בין אב לבתו, מקיש אב לבעל, מה בעל אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש, אף אב אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש. ורמב״ם פסק שהאב מיפר כל נדרים ושבועות אפילו אותן שאינן של עינוי נפש, שנאמר (שם) כל נדריה ואסריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו.</b> שהוא מאמינו עד שירויח ויפרע לו:",
+                "<b>הרי זה יפר דברי רבי יוסי.</b> ר׳ יוסי לטעמיה דסבירא ליה שאין הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, שהוא מחלק בין עינוי מרובה לעינוי מועט ובין עינוי של זמן מרובה לזמן מועט, וכל מתניתין דהאי פירקא אזלא כוותיה ואינה הלכה. אלא הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, בין של יום אחד ואפילו שעה אחת, בין של זמן מרובה. בין עינוי גדול בין עינוי קטן, וכן מיפר נדרים ושבועות בדבר שבינו לבינה אף על פי שאין בהם עינוי נפש, כגון אם נשבעה או נדרה שלא תכחול או שלא תתקשט. וכן אם נדרה שלא תאכל מפירות מדינה זו, הבעל מיפר, שטורח הוא לו להביא לה פירות ממדינה אחרת, והוי דברים שבינו לבינה. ומה בין נדרים ושבועות שבינו לבינה לנדרים ושבועות שיש בהן עינוי נפש, נדרים ושבועות שיש בהם עינוי נפש מיפר לעצמו ולאחרים, כגון אם נדרה שלא תאכל בשר ולא תשתה יין, מיפר לה והיא מותרת לאכול ולשתות ואפילו לאחר שתתאלמן או תתגרש ותנשא לאחר. ונדרים ושבועות שבינו לבינה, כגון אם אסרה עליה תשמיש של כל אדם לעולם או שלא תכחול ותתקשט לעולם, מיפר חלקו, ותהא משמשתו וכוחלת ומתקשטת כל זמן שהיא תחתיו, וכשתתאלמן או תתגרש תהיה אסורה בתשמיש כל אדם ולכחול ולהתקשט. וכן כל כיוצא בזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני נהנית לבריות אינו יכול להפר.</b> שאין זה מנדרי עינוי נפש, שהרי יכולה להתפרנס משל בעל, דבעל לאו בכלל בריות הוא. והא מתניתין נמי רבי יוסי היא, ואין כן הלכה כדפרישנא לעיל. ולא מיבעיא אי אמרה קונם שאיני נהנית לבריות שאסרה הנאת כל הבריות עליה, שהוא מיפר משום נדרי עינוי נפש אליבא דחכמים, אלא אפילו אמרה קונם שאיני נהנית לפלוני שלא אסרה עליה אלא הנאת אותו פלוני בלבד, הבעל מיפר משום דברים שבינו לבינה, שטורח הוא לו כשלא תהנה מאותו פלוני, והתורה אמרה בין איש לאשתו, כל דבר שבין איש לאשתו הבעל מיפר:",
+                "<b>ויכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה.</b> הכי קאמר, ועוד טעמא אחרינא שקונם שאיני נהנית לבריות אין הבעל מיפר, שהרי יכולה ליהנות מלקט שכחה ופאה שאינה נהנית מן הבריות, דמתנות עניים נינהו, ונמצא שאין כאן עינוי נפש:",
+                "<b>קונם כהנים ולוים נהנים לי.</b> כי היכי דקונם שאיני נהנית לבריות מותרת במתנות עניים, הכי נמי המדיר כהנים ולוים מנכסיו מותרים במתנות כהונה ולויה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני עושה על פי אבא.</b> הקדש יהא כל מה שאני עושה מלבוא ע״פ אבא, כלומר, שלא יוכל אבא ליהנות ממעשה ידי:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> שאין זה דברים שבינו לבינה. ובהא מודו כולי עלמא שאוסרת הנאתה על פלוני אין הבעל מיפר. וכן הלכה:",
+                "<b>על פיך אינו צריך להפר.</b> משום דמשעבדא ליה. ואע״ג דהקדש מוציא מידי שעבוד, אלמוה רבנן לשעבודא דבעל שאין הקונם מפקיע שעבודו:",
+                "<b>יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו.</b> וההקדש חל על החלק העודף שאינו תחת שעבודו, לפיכך צריך להפר, וההפרה מועלת בו משום דהוי דברים שבינו לבינה שאי אפשר שלא יתערב אותו העודף בשל בעלה:",
+                "<b>רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה.</b> ועיקר מעשה ידיה צריך הפרה שמא יגרשנה ויפקע שעבודיה דבעל ואז יחול הנדר ותהא אסורה לחזור לו. והלכה כר׳ יוחנן בן נורי. ובאומרת יקדשו ידי לעושיהם, דידים איתנהו בעולם וחל עליהם הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה יחזור ויפר.</b> דהפרה בטעות לא הויא הפרה עד שיכוין לאשה שנדרה, דכתיב (במדבר ל׳:י״ב) לא הניא אותה, עד שתהיה ההפרה לעצמה של הנודרת. וגם שיכוין לנדר שנדרה, דכתיב (שם) ושמע אביה את נדרה, עד שידע איזה נדר נדרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קיים לתאנים כולו קיים כו׳</b> וטעמא, דכתיב (שם) אישה יקימנו, יקים ממנו, כשקיים מקצתו קיים כולו. אבל יפירנו, דליכא למדרש הכי, אינו מופר עד שיפר כולו. ואלו דברי יחיד ואינה הלכה, אלא הלכה כחכמים שאומרים מקיש הקמה להפרה, מה הפרה מה שהיפר היפר ומה שלא היפר לא היפר, דהא ליכא למדרש מיפירנו הפרה במקצת, אף הקמה מה שקיים קיים ומה שלא קיים לא קיים, דמיקימנו נמי לא דרשינן הקמה במקצת, אלא אורחיה דקרא למכתב הכי. ואף על גב דבהתרת חכם אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו, בהפרת הבעל והאב אינו כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>איני יודע שיש מפירין.</b> שיש לי רשות להפר:",
+                "<b>יפר.</b> ביום שנודע לו שיש לו רשות להפר, שהוא עליו כיום שמעו:",
+                "<b>איני יודע שזה נדר.</b> וצריך הפרה:",
+                "<b>רבי מאיר אומר לא יפר.</b> דכיון שיודע שיש בידו להפר אף על פי שלא ידע שהוא נדר מכל מקום היה לו להפר. ואין הלכה כרבי מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהם.</b> ותנאו קיים ולא קנה הבעל. ואף על גב דבמתנה זו מצילו מן הטורח, שהרי אשתו ניזונת מן המעות הללו, ומזונותיה היו עליו, אצולי מטרחא אינה חשובה הנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונדר אלמנה וגרושה כו׳</b> לגופיה לא צריך קרא, דכיון דאין לה בעל מי יפר, אלא כשנדרה כשהיא אלמנה לזמן, ולא הגיע זמן הנדר עד שנישאת:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> אע״פ שהנדר חל כשהיא תחתיו, דבתר שעת הנדר אזלינן:",
+                "<b>נדרה בו ביום, גרשה בו ביום, והחזירה בו ביום.</b> ואח״כ שמע את נדרה:",
+                "<b>אינו יכול להפר.</b> כיון שיצאת לרשות עצמה בין נדר להפרה. דאין הבעל מיפר בקודמין:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשע נערות נדריהן קימים.</b> נערות לאו דוקא:",
+                "<b>בוגרת והיא יתומה.</b> שנישאת ומת בעלה כשהיא נערה, והיא יתומה בחיי האב שאחר שנישאת אין לאביה רשות בה, ובגרה אח״כ ונדרה, נדרה קיים, שאין האב יכול להפר שהרי היא בוגרת, ועוד שהיא יתומה בחיי האב:",
+                "<b>נערה ובגרה והיא יתומה.</b> שנישאת ומת בעלה. שנדרה כשהיא נערה ובגרה לאחר מכאן והיא יתומה בחיי האב כדפרישנא:",
+                "<b>נערה.</b> בשעה שנדרה. שלא בגרה עדיין והיא יתומה בחיי האב. והנך תלתא, יתומה בחיי אב כיילא להו:",
+                "<b>בוגרת ומת אביה.</b> שבשעה שנדרה היתה בוגרת ומת אביה, דהיינו יתומה ממש:",
+                "<b>נערה ובוגרת וכו׳</b> והנך תלתא נמי, מת אביה כייל להו:",
+                "<b>נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה כו׳</b> הנך תלתא דקתני, בוגרת כיילא להו. ובגמרא אמרינן, דחכמים לא שנו אלא ג׳ נערות, בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב:",
+                "<b>ר״י אומר כו׳</b> דכיון שנכנסה לחופה יצאתה מרשות אביה בהנהו נישואים:"
+            ],
+            [
+                "<b>קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך כו׳ הרי זה יפר.</b> דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו ע״י שהיא עושה לבעלה, גנאי הוא לבעל והוי דברים שבינו לבינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>האומרת טמאה אני לך.</b> באשת כהן מיירי, דנאסרה לבעלה באונס ולא הפסידה כתובתה. והאמינוה חכמים לאסור עצמה על בעלה. וכיון דיוצאת בגט נוטלת כתובתה, דמספר כתובתה נלמוד, לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי:",
+                "<b>השמים ביני ובינך.</b> מפרש בגמרא, דאינו יורה כחץ, כלומר דברים דקמי שמיא גליא ואינה יכולה לברר. ומיירי בבאה מחמת טענה דאמרה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה. דאי לאו הכי, אמרינן לה זילי לא מפקדת אפריה ורביה:",
+                "<b>נטולה אני מן היהודים.</b> שאסרה תשמיש של כל ישראל עליה. ואף על גב דאמרינן בפרק המדיר היכא דנדרה איהי דיוצאה בלא כתובה, דהיא נתנה אצבע בין שיניה, רש״י פירש ביבמות [דף קי״ב] כיון שאסרה הנאת תשמיש של כל ישראל עליה ודאי אנוסה היא כי קשה תשמיש לה, וסברה משנה ראשונה דאפילו דברים שבינו לבינה לא הוי, דאפשר שיגרשנה:",
+                "<b>חזרו לומר כו׳</b> נתקלקלו הדורות וחששו שהיא משקרת להפקיע עצמה מתחת בעלה:",
+                "<b>תביא ראיה לדבריה.</b> ולא מהימנינן לה בלי ראיה:",
+                "<b>יעשו דרך בקשה.</b> יבקשו ממנה שלא תדבר עוד בו ובירושלמי מפרש יעשו סעודה ויפייס:",
+                "<b>יפר חלקו ותהא משמשתו.</b> דהוי דברים שבינו לבינה ומיפר לעצמו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה נדרים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git "a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi\302\240Robert Alpert, 2020.json" "b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi\302\240Robert Alpert, 2020.json"
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..53fd312efd42d8dca55680d2380c4381414ce99b
--- /dev/null
+++ "b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi\302\240Robert Alpert, 2020.json"	
@@ -0,0 +1,493 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sotah",
+    "versionSource": "http://sefaria.org",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה סוטה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "המקנא לאשתו – even though that one suspects [one’s wife], which implies, post-facto, yes, and ab initio, no, the Halakha is that a man is obligated to be jealous over one’s wife if she is in need of this, and further on (Mishnah 2), it (i.e., the Mishnah) explains how one suspects [one’s wife].",
+                "מקנא לה על פי שנים – if he comes to cause her to drink the bitter waters, he must bring two witnesses, and to say to her in their presence, “do not hide yourself with a certain man,” but if he didn’t accuse her of unfaithfulness before two [witnesses], she is not prohibited to him through her retirement with this man under suspicious circumstances, and he doesn’t cause her to drink [the bitter waters].",
+                "על פי עד אחד או ע\"פ עצמו – even if there aren’t other than one witness that she secluded herself, or he himself states: “I saw her that she secluded herself [with him] after I suspected her of being unfaithful, she is forbidden through this woman’s retirement with a man under suspicious circumstances, until she drinks [the bitter waters], for her suspected retirement with this man under suspicious circumstances prohibits her to him (i.e., her husband) from a doubt.",
+                "ר' יהושע אומר כו' – one needs two witnesses even for the woman’s retirement with a man under suspicious circumstances. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua and even though we state in the Gemara (Talmud Sotah 2b) that at this time, a man should not say to his wife, even between him an her [alone] that she should not seclude herself with that particular man, for one fears for the words of Rabbi Yose the son of Rabbi Yehuda who stated that a warning [is effective] if given by one witness or on [the husband’s personal testimony. If she then secluded herself with the man, since we do no have now he water for a suspected woman to test her, the husband forbids her to himself for all time."
+            ],
+            [
+                "כיצד הוא מקנא לה אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני כו' – In the Gemara (Talmud Sotah 5b): He said in the presence of two [witnesses], “do not speak [with him]” and she speaks [with him], or “do not speak with him” and she secludes herself [with him], and it is nothing, and she is not prohibited neither to husband nor to [partaking of] Priest’s due–Terumah (if her husband is a Kohen). If he said to her, “do not seclude yourself [with him] and she spoke with him, for she was not yet secluded, she is permitted to her husband and she is permitted to eat Terumah if she is the wife of a Kohen. If she went with him into the house of seclusion and stayed with him [long enough] that she is impure, she is forbidden to her husband and forbidden to consume Terumah. And the measurement [of time] to become ritually impure is [the time it takes] to roast the egg of a chicken and to quaff it.",
+                "אם מת חולצת ולא מתיבמת – but if her husband dies prior to causing her to drink [the bitter waters], she is released by Halitzah (i.e., she removes the shoe of her dead husband’s brother [and spits in his face]) and does not engage in a levirate marriage [with her dead husband’s brother], as it is written (Deuteronomy 24:2): “She leaves his household and becomes the wife of another man.” And they (i.e., the Rabbis) expound: “to another man” but not to the levir, and even though she is not permitted to a stranger without Halitzah, for just as if her husband were alive, she would not be permitted [to another man] without a Get–Jewish bill of divorce, so similarly, she is not permitted from the levir without Halizah."
+            ],
+            [],
+            [
+                "היו מעלים אותה לב\"ד הגדול – as it is written concerning the woman suspected by her husband of having been unfaithful (Numbers 5:30): “And the priest shall carry out all of this ritual (i.e., Torah) with her,” and it is written there (Deuteronomy 17:11): “You shall act in accordance with the instructions (i.e., Torah) given you.” Just as there it takes place in the High Jewish Court, so here too, in the High Jewish Court.",
+                "ומאיימין עליה – in order that she will confess.",
+                "הרבה ילדות עושה – and causes to give birth to moral corruption.",
+                "דברים שאינן כדאי לשומען – which is not appropriate to hear these things that they say in her presence from the deeds of the righteous people such as Judah who admitted and was not ashamed for the incident with Tamar. Reuven admitted and was not ashamed with the episode of Bilhah."
+            ],
+            [
+                "שוברת כתובתה – she writes a receipt on her Ketubah–marriage contract: “I have run about as a prostitute–been unfaithful and I have lost [the right to] my Ketubah in order that she would not be able to return and claim her Ketubah from him, but in a place where they do not write a Ketubah, but rather rely upon a condition of the Jewish court, is where she writes a receipt, but in a place where they write a Ketubah, she tears up her Ketubah and does not write a receipt.",
+                "מעלין אותה לשער המזרח – they bring her up and take her down in order to tire her so that perhaps her mind will become insane and she will confess.",
+                "שעל פתח שער נקנור – a man whose name is Nicanor who brought doors to that opening from Alexandria of Egypt and miracles occurred for him and it is called the Gate of Nicanor in his name as we state in [Tractate] Yoma [38a].",
+                "ששם משקין את הסוטות – since we require “before God.”",
+                "ומטהרין את היולדות – in order that they will stand on top of their sacrifices and the same law applies regarding men and women with a flux which require a sacrifice.",
+                "ומטהרין את המצורע – as it is written (Leviticus 14:11): “These shall be presented before the LORD [with the man to be cleansed at the entrance of the Tent of Meeting] by the priest who performs the cleansing.”",
+                "אוחז בבגדיה – at their front of the neck.",
+                "אם נקרעו – he does not suspect and if they were torn, he does not suspect for the rending of garments is greater than rending, which was rent into many torn pieces. Another language: tearing from the sides is tearing by length.",
+                "עד שמגלה את לבה – as it is written (Numbers 5:18): “[the priest] shall bare the woman’s head.” I don’t know anything other than her head; her body – from where? The inference teaches us: “the woman.” If so, what is the inference concerning “her head?” It teaches that he cuts her hair.",
+                "רבי יהודה אומר כו' – perhaps she goes out innocent and the young priests become jealous of her for they saw that her heart was pleasant and her beautiful hair, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים – if they were black [clothing] that were nice for her, cover her with ugly black clothing.",
+                "קטליות – large that they place around the neck and because the woman chokes herself with them in order that she would appear to have a lot of skin, they are called קטליות –chains–necklaces.",
+                "נזמים וטבעות מעבירים ממנה – The Gemara (Talmud Sotah 8b) explains that you would not say that she should leave the earrings and rings after her clothes had been torn and revealed her heart–bosom that this is more of a disgrace to her just as it is a greater disgrace for a naked man that he should walk with shoes on his feet than walk barefoot. It comes to teach us that this is not the case.",
+                "חבל מצרי – It explains in the Jerusalem Talmud that because she acted in the ways of Egypt, but if there is no “common rope”–Egyptian rope, bring other ropes.",
+                "קושרו למעלה מדדיה – so that her clothing doesn’t fall and she would remain naked.",
+                "וכל הרוצה לראות יבא ויראה – and specifically, with men, it is optional and not obligatory, but with women, it is obligatory upon all the women that are found there to come and look as it is written (Ezekiel 23:48): “and all the women shall take warning [not to imitate your wantonness].” ",
+                "וכל הנשים מותרות לראותה. חייבין לראות – But women are permitted to look at her and obligated to look at her. This is explained in the Gemara (Talmud Sotah 8b)."
+            ],
+            [
+                "המקום ניולה – that a Kohen reveals her head and unravels her hair and rends her clothing.",
+                "היא גלתה את עצמה – she sat at the crossroads and revealed herself to an adulterer.",
+                "המקום גלה עליה – that a Kohen places her at the Nicanor Gate and shows her disgrace to everyone.",
+                "בירך התחילה בעבירה תחילה – on the way to sexual intercourse, the thigh benefits first through the closeness of the flesh.",
+                "ושאר כל הגוף לא פלט the other limbs of her body are not spared from the illness, even though they are not mentioned in the Bible other than the stomach and the thigh."
+            ],
+            [
+                "לונביאות – spears.",
+                "לב אביו – Absalom said to his father (i.e., King David): “Write for me that two people that I will choose from all of Israel will go with me.” He wrote for him. He would show his father’s signature to two [people] and they follow him. [He then shows it to] two others and they follow him until he gathered two hundred men. All of them are heads of the Sanhedrins. For he stole the heart of his father, the heart of the Jewish court and the heart of all Israel, as it is written (II Samuel 15:6): “Thus Absalom won away the hearts of the men of Israel.”"
+            ],
+            [
+                "וכן לענין הטובה – we give a man a reward of the nature of the good that he did. But, however, more than what he did he is recompensed, for a good measure is greater in payments than the measure of retribution."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה מביא – the husband.",
+                "את מנחתה – as it is written (Numbers 5:15): “[The man shall bring his wife to the priest.] And he shall bring as an offering for her [one-tenth of an ephah of barley flour].”",
+                "בכפיפה מצרית – a basket made from palm bark [from] the soft that grew around the palm tree.",
+                "כדי ליגעה – that she should confess [her sin of adultery] and not blot out the Name [of God] on the [bitter] waters. And according to the one who says that at the beginning, they would cause her to drink [the bitter waters], and afterwards bring her meal offering, even though the Name [of God] was blotted out, from when she hired, in order that she would confess and not die a disgraced–disfigured death, and even though the scroll was blotted out, if she said, “I am ritually impure,” she does not drink [the waters of bitterness].",
+                "תחלתן וסופן בכלי שרת – not in actual vessels dedicated to Temple service–sacred vessels is spoken of for a person does not bring his meal-offering from the midst of his home in sacred vessels but rather in women’s work baskets of silver or of gold which are appropriate for use as sacred vessels. ",
+                "וזו בכפיפה מצרית – And this is in a basket made of palm-twigs for it is not appropriate to make from it sacred vessels for it is similar to (Malachi 1:8): “Just offer it to your governor.”",
+                "כל המנחות טעונות שמן ולבונה – In the Gemara (Tractate Sotah 14b), the objection is raised: But this is the meal offering of sin-offering, as it is written about it (Leviticus 5:11): “he shall not add oil to it or lay frankincense on it, [for it is a sin offering].” But, that which we teach [in this Mishnah]: \"כל המנחות באות חטים\" –”All meal offerings derive from wheat,” is difficult, for this meal offering of the Omer comes from barley. And the Gemara (Talmud Sotah 14b) resolves the difficulty – one should not teach anything singly but rather, wrapped up–combined and it is taught and this is what it said: all of the meal offerings require oil and frankincense–\"כל המנחות טעונות שמן ולבונה\", but those that don’t require oil and frankincense come from wheat and the sin meal-offering comes from sifted fine flour, even though it does not require oil and frankincense, it comes from wheat and sifted fine flour. ",
+                "And it comes from grits–unsifted flour, and this does not require oil or frankincense and comes from barley and is derived from flour.",
+                "גרש – it is sifted and winnowed in thirteen sieves like a kind of fine sifted flour with wheat.",
+                "קמח – everything is combined like it is grinded."
+            ],
+            [
+                "היה מביא – the Kohen.",
+                "פיילי – a cup in the Greek language (see Talmud Sotah 15b).",
+                "מן הכיור – as it is written (Numbers 5:17): “[The priest shall take] sacral water [in an earthenware vessel],” but there is nothing sacred other than that which was sanctified in a utensil.",
+                "כשם שממעט – Rabbi Yehuda, in the writing of the scroll (see Tractate Sotah, Chapter 2, Mishnah 3), further on in our Mishnah, so he lessens here [the amount of] the water, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מקום היה שם – amidst the rest of the floor of the Temple.",
+                "וטבעת קבועה בה – to grab hold of the its ring and to lift it from the rest of the floor which was all of marble flagstone.",
+                "כדי שיראה – he has to place in it a measure that will be seen and recognized on the face of the water.",
+                "ונתן אל המים – since it is not written: “and place it in the water,” but rather (Numbers 5:17): “[the priest shall put it] into the water,” implying that it should not be absorbed into it."
+            ],
+            [
+                "מאם לא שכב איש אותך וגו' – the clean–pure; which are the curses that come on account of blessings that imply that surely if a man laid, you would not be clean.",
+                "ואינו כותב והשביע הכהן וגו' – for this is not other than a commandment upon the Kohen to have her take an oath.",
+                "ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן – it is nothing other than a receipt that the woman accepts upon herself the oaths and we derive it as it is written (Numbers 5:23): “[The priest shall put] these curses down in writing and rub it into the water of bitterness],” \"האלות\"–the curses – to include curses that come on account of the blessings. [The word] \"האלה\"–these – to exclude [the instructions] and the affirmations (see Talmud Sotah 17a – by the woman saying “Amen”).",
+                "ר' יוסי אומר אינו מפסיק – from when he starts: (Numbers 5:19): “If no man has lain with you” until (Numbers 5:24): “Amen, amen.” And he writes the instructions of (Numbers 5:21): “Here the priest shall administer the curse of adjuration to the woman” and the affirmations (Numbers 5:22): “And the woman shall say, ‘Amen, amen,’” for he expounds the word \"את\" (verse 19) to include instructions and affirmations.",
+                "רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב – meaning to say that he was careful so as not to write other than \"אלות\"–oaths, and not curses that come on account of the blessings and not instructions nor affirmations, for he expounds [the word] \"האלות\"–the oaths – and not curses that come on account of these blessings to exclude instructions and affirmations."
+            ],
+            [
+                "לוח – of wood.",
+                "נייר – of grasses–herbs that they pound–crush them and make them like a kind of leather.",
+                "דפתרא – a hide which is not worked completely through which is prepared with salt and flour but not with gall-nut [juice].",
+                "בספר – on parchment.",
+                "קומוס – resin of the tree which is melted in water.",
+                "קנקנתום – IRMINT and in the foreign language “vitriol.”",
+                "ולא בכל דבר שהוא רושם – and it is absorbed in the parchment and one cannot erase it for gum and vitriol make a lasting impression."
+            ],
+            [
+                "אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה – through the rule permitting the court to insert in an oath an affirmation to which the person concerned could not have been compelled directly, he places the burden upon her unchastity while betrothed and even though he did not have regarding him warnings of jealousy (given to the suspected wife) and a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances. And from here, this insertion of an oath to which a person could not have been compelled to take directly is from the Torah.",
+                "שומרת יבם וכנוסה – if she was his sister-in-law (i.e., the widow of his brother who died without issue) and he brought her into a levirate marriage and he was jealous of her and she retired with a man under suspicious circumstances, he inserts a claim of ritual impurity which she could not have been compelled to take directly that she had become defiled while she was awaiting levirate marriage . And our Mishnah is according to Rabbi Akiva who said that a woman awaiting levirate marriage is unchastity–lewdness, but it is not the Halakha but rather a woman awaiting levirate marriage who ran about as a prostitute is permitted to the levir. Therefore, he does not make this condition upon her if she was unchaste as a woman awaiting levirate marriage.",
+                "אמן שלא נטמאתי וכו' – My explanation is made for the “Amen” on the imprecation, “Amen” on the oath, as we taught above (in this Mishnah). And this is what it said: “Amen” that I did not become ritually impure – that is the “Amen” on the oath that the Kohen imposed upon her: “I impose upon you the oath that you did not become ritually impure. ",
+                "ואם נטמאתי יבואו בי – and if I become I became defiled, it should come upon me,” meaning the acceptance of the imprecation that the Kohen related to her and if you were ritually defiled, all of these curses will come upon you.",
+                "אמן שלא אטמא – that if you become ritually impure afterwards, the water will contest her, but the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "ולא משנתגרשה – for if she ran about as a prostitute–was unchaste after she was divorced, and he retracted [from his decision to divorce her] and restored her [as his wife] and he was jealous of her, and she retired with a man under suspicious circumstances, the [bitter] waters do not examine her on prostitution that is after divorce, for the divorced woman who engaged in prostitution is permitted to return to her husband, for the All-Merciful (i.e., God) suspended [the prohibition] on Kiddushin–betrothal, [not] on intercourse, as it is written (Deuteronomy 24:2): “She leaves his household and becomes the wife of another man.” Therefore, when she was betrothe to another man, even though she had not had sexual intimacy, she is prohibited to return to her husband, but if she had sexual intercourse without Kiddushin–betrothal, she is permitted to return to her husband."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה נוטל – her husband [would take] her meal-offering, for the command of the priesthood regarding meal-offering is from taking a fistful of the meal-offering and onward (see also Talmud Menahot 9a) and bringing near [the meal-offering] is also the beginning of taking a fistful of the meal-offering but a foreigner (i.e., non-Kohen) does not make an offering on the altar but the sanctification of the utensils and the pouring of oil (on the flour – see Leviticus 2:1) and the mixing, as meal-offerings require oil are appropriate for non-Kohanim.",
+                "",
+                "וכהן מניח ידו תחתיה – as it states regarding peace offerings (Leviticus 7:30): “his own hands shall present [the LORD’s offerings by fire],” and it is stated regarding the meal-offering of the woman suspected of unfaithfulness by her husband (Numbers 5:25): “Then the priest shall take from the woman’s hand [the meal-offering of jealousy,” just as with peace-offerings, the Kohen places his hand underneath the hand of the owners and waves it, so also in the meal-offering of the woman suspected of unfaithfulness by her husband, the Kohen places his hand underneath the hand of the woman and waves it."
+            ],
+            [
+                "והגיש – to the southwestern corner.",
+                "והשאר נאכל לכהנים – for all the grabbed [portions of the meal-offerings] are their remnants and are eaten.",
+                "היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה – Three Biblical verses are written: The first [verse]: \"והשקה\"–and he is to make the woman drink [the waters of bitterness]” (Numbers 5:24) is first; and after that:\"ישקה\" –Last, he shall make [the woman] drink the water” (Numbers 5:26) and last \"והשקה\" –Once he made her drink [the water]” (Numbers 5:27). The first mention of \"והשקה\"–and he is to make [the woman] drink [the waters of bitterness” is for itself – that he causes her to drink after the scroll is blotted out before the offering of the meal-offering. And afterwards, \"ישקה\" –”and he [shall make the woman] drink the water” – even though that it implies that she was specifically forced, the Biblical verse that is mentioned first is expounded for itself. But the Biblical verses that are mentioned after this are given for being expounded. Therefore, and afterwards \"ישקה\"–”and he [shall make the woman] drink [the waters of bitterness],” even though it is written after the offering of the meal-offering it refers to preceding the offering. But, it refers to the blotting out [of the parchment] that is written above, as it states, that if it was not blotted out, it is well, but if the form of the letters are recognized, he should not cause her to drink [the waters of bitterness]. And the concluding \"והשקה\"–Once he made her drink [the water] comes to teach us that if the scroll was blotted out and she states, “I will not drink,” they chide–scold her and force her to drink [the waters of bitterness].",
+                "רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך ישקה – that [the words[ \"ואחר ישקה\"–”Last, he shall make [the woman] drink [the water]” – specifically him, and specifically he wrote it after the offering [of meal-offering], and the first mention of \"והשקה\" –”and he is to make the woman drink [the waters of bitterness],” that if he forced her to drink post-facto, and afterwards made the offering of her meal-offering, it is fit. And the last [mention]: \"והשקה\" –”Once he made her drink [the water], that if the scroll was blotted out and she stated, “I will not drink,” we chide–scold her and cause her to drink it against her will. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "מגילתה נגנזת – at the side of the Temple (in the hall containing the golden altar).",
+                "ומנחתה מתפזרת על הדשן – and is burned on the place where the ashes of the sacrifices were deposited that was in the Temple courtyard where they burn there the unfit things for the Holy of Holies, for since it was sanctified with the sacred vessels–dedicated for the Temple service, it requires burning in the courtyard.",
+                "ואין מגילתה כשרה לשקות [בה] סוטה אחרת – for we require writing for her sake, as it is written (there – Numbers 5:30): “and the priest shall carry out [all this ritual with her].” All of the carrying out of the ritual is for her sake.",
+                "המים נשפכים – for since she said hat “I am ritually impure,” she is examined and stands, and the waters of bitterness were not given [to her] other than to verify through them the doubt.",
+                "מערערים אותה – for perhaps she is ritually pure, and on account of her being frightened she says it."
+            ],
+            [
+                "אינה מספקת לשתות – in the Gemara (Tractate Sotah 20b), that our Mishnah is according to Rabbi Akiva who holds like Rabbi Shimon who said that one offers her meal-offering and afterwards cause her to drink it. [for as long as] her meal-offering is not offered, the waters do not examine her, as it is written (Numbers 5:15): “a meal offering of remembrance which recalls wrongdoing.”",
+                "מתמלאת גידין – since her flesh blows up, she appears like her sinews have become swollen.",
+                "שלא תטמא את העזרה – it is stated not from defilement from contact with the dead, but rather that she should not spread the condition of uncleanness from her period of menstruation and defile Nicanor [Gate] and the Women’s Court when she would go out through there for a menstruant woman and a woman with a flux are forbidden to enter the Temple mount. But a dead person himself is permitted to enter into the Temple Mount and [into] Nicanor [Gate] which were not sanctified with the holiness of the Temple Courtyard.",
+                "יש לה זכות וכו' – In the Gemara (Tractate Sotah 21a) it explains that the merit of [studying] the Torah is what suspends its effect for her as she brought her children to school and waited for her husband that he will leave outside of the city to engage in the study of Torah.",
+                "כאלו מלמדה תפלות – the juxtaposition of sexual connection of men that from the Torah she understands shrewdness and makes her words in chastity as it is written (Proverbs 8:12): “I, Wisdom, lives with prudence; [I attain knowledge and foresight]” (see Talmud Sotah 21b).",
+                "רוצה אשה בקב – to feed a small amount of food so that sexual intercourse will be available to her.",
+                "מתשעה קבין ופרישות – to separate from sexual intercourse; therefore, there is no good that is Torah study.",
+                "חסיד שוטה – It explains in the Gemara (Talmud Sotah 21b) such as the example that a woman drowned in the river and he said: “It is not the way of the world to look at this woman and to save her.”",
+                "רשע ערום – such as the example where a person speaks in a misleading manner to the judge prior to his fellow litigant coming and when the gates of merit were opened in the heart of the judge to my words, it is difficult to remove them and behold, his wickedness and shrewdness of that [litigant] who transgressed on (Exodus 23:1): “You must not carry false rumors.”",
+                "ואשה פרושה – such as the example of a woman sorcerer who would close the womb of women that are giving birth through sorcery and the woman giving birth would have difficulty doing so. She would say: “I will go and pray; perhaps my prayer will be accepted and she dissolves her witchcraft and she gives birth.",
+                "ומכות פרושים –that he hits himself to show that he is humble and modest, like the example that he walks at the rear at the side of greatness and does not raise his foot from the ground and as a result knocks his fingers on stones and he is that which called in the Gemara (Talmud Sotah 22b) a knocker–borrower (an opprobrious epithet for a sort of sanctimonious Pharisees), or someone who makes himself as one who closes his eyes so as to not look at women. And because of this, he strikes his head and the wall and blood leaves him. And he who is called a bleeder, meaning to say that he bleeds himself as a result of his [excess] piety.",
+                "הרי אלו מכלי עולם – that they want to demonstrate to humanity that they are pious but their inner being is not like their outer shell."
+            ],
+            [
+                "מדחה אתה את הטוב – weakens and darkens. The missing resemblance is called “feeble”–”faint” in the language of the Mishnah.",
+                "מתנוונה והולכת – to continually become more faint."
+            ],
+            [
+                "נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי. הרי היא ככל המנחות – that it was defiled before it was sanctified in a utensil.",
+                "ותפדה – and it is removed for non-holy produce, and from the monies [from the sale of it], he should purchase another.",
+                "ותשרף – when the body was sanctified with holiness and it doesn’t go out anymore for non-holy produce.",
+                "וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות – and even if a fistful was brought according to the law and not defiled, its remnants are burned on the place where the ashes of sacrifices were deposited and are not consumed because her husband, the Kohen has a portion in it, for it comes from what is his , and the Torah stated (Leviticus 6:16): “So, too, every meal offering of a priest shall be a whole offering: it shall not be eaten.” But the bride is not a whole offering because she has a part in it, and it comes for her atonement. How is this so? The handful of the meal offering which the priest takes to be put on the altar is offered on its own and the left overs are offered on their own."
+            ],
+            [
+                "כהנת שנשאת לישראל – the daughter of a Kohen.",
+                "מנחתה נאכלת – it is written (Leviticus 6:16): “So, too, every meal offering of a priest shall be a whole offering [it shall not be eaten].” A Kohen, but not the daughter of a Kohen, and similarly a daughter of a Priest who is a widow and–or a divorcee who brought a free-will donation of meal-offering is consumed.",
+                "כהנת מתחללת – from the priest’s due and from the priesthood if she was engaged in a sexual affair to those who are unfit, she never can return to her state of fitness ever.",
+                "כהן אינו מתחלל – if he married a divorcee, the priest’s wife’s illegitimately married to him or a harlot, but rather all the while that he is with her, he is unfit for Divine service. When he divorces her, he returns to his state of spiritual fitness, as it is written (Leviticus 21:15): “that he may not profane his offspring among his kin;” his progeny are profaned but he is not is not profaned.",
+                "כהנת מטמאה למתים – as it is written (Leviticus 21:1): “[Speak to the priests,] the sons of Aaron,” and not the daughters of Aaron.",
+                "ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים – for the sin offering and guilt offering and meal-offering, with all of them it is written (Leviticus 6:11): “Only the males among Aaron’s descendants shall eat of it.”"
+            ],
+            [
+                "האיש פורע ופורם – when he is afflicted with leprosy, he lets his hair grow and tears his garments, as it is written (Leviticus 13:44): “The man is leprous; he is unclean.” A man lets his hair grow and he tears his garments. A woman does not let her hair grow and she does not tear her garments.",
+                "האיש מדיר בנו בנזיר – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Nazir, Chapter 4, Mishnah 6) – His minor son and his Naziriteship falls upon him, and even when he grows up, and this Halakha is in [Tractate] Nazir and it has no support from the Torah.",
+                "האיש מגלח על נזירו אביו – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Nazir, Chapter 5, Mishnah 7) – if his father made a vow in his Naziriteship and separated out his sacrifice (i.e., hair offering), and died, and his son was a Nazir, or that he took the vow of Naziriteship after the death of his father, the son shaves his head on the day of his fulfillment [of the vow] and he brings the sacrifices that his father separated out. And also this Halakha has no support.",
+                "האיש מקדש את בתו – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Kiddushin, Chapter 2, Mishnah 1) – he accepts the betrothal of his minor daughter against her will, as it is written (Deuteronomy 22:16): “I gave this man my daughter to wife.”",
+                "האיש נסקל ערום – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Sanhedrin, Chapter 6, Mishnayot 3-4) – as it is written (Leviticus 24:14): “and let [the whole community] stone him,” but it is impossible to state him and not her, for behold it is written (Deuteronomy 17:5): “you shall take the man or the woman [who did that wicked thing] out [to the public place],” but rather, him but not his clothing, but her (i.e., this woman) with her clothes.",
+                "האיש נתלה – as it is written (Deuteronomy 21:22): “and you impale him on a stake,” him and not her.",
+                "האיש נמכר בגניבתו – as it is written (Exodus 22:2): “he shall be sold for his theft,” and not her theft."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ארוסה ושומרת יבם – a betrothed woman whose betrothed is jealous of her and the childless brother’s widow awaiting levirate marriage whose levir is jealous of her.",
+                "",
+                "ולא נוטלות כתובה – for she caused to make herself prohibited upon him for she had retired under suspicious circumstances after a warning given to the suspected wife–manifestation of jealousy that from this manifestation of jealousy and the prohibition, one does not do less, as it is written (Numbers 5:12): “Speak to the Israelite people, etc.” which includes the betrothed woman and the childless brother’s widow awaiting levirate marriage.",
+                "תחת אישה – The verse states that she sits underneath him.",
+                "נתינה – from the Gibeonites and they are prohibited from entering the congregation [of the Lord].",
+                "לא שותות – this portion was not stated other than when it was appropriate to fulfill it, as it is written (Numbers 5:12): “if any man’s wife has gone astray.” The Biblical verse speaks of what is appropriate to marriage, except for a widow [married] with a High Priest [or a divorcee or a woman released from a levirate marriage by Halitzah with a regular Kohen,] etc.",
+                "ולא נוטלות כתובה – even though the rest of the widows with a Kohen Gadol–High Priest collect their Ketubot, as we state in [Tractate] Ketubot [100b and Tractate Yevamot 84a]. This woman does not have her Ketubah because her retiring under suspicious circumstances caused this to her."
+            ],
+            [
+                "אמר בעלה איני מקשה ושבעלה בא עליה בדרך – since he causes her that she should not drink [the waters of bitterness], she takes–receives her Ketubah.",
+                "מתו בעליהן – all of the women suspected of infidelity who are appropriate to drink, but did not have an opportunity to be caused [by their husbands] to drink [the bitter waters] until they died.",
+                "ב\"ש אומרים נוטלות כתובה – for a document that is designated for collection is considered as collected.",
+                "ולא שותות – as it is written (there – Numbers 5:15): “The man shall bring his wife [to the priest].”",
+                "וב\"ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן – meaning to say that from out of the fact that they don’t drink [the waters of bitterness] , they don’t take their Ketubot, for the document that is designated for collection is not considered as already collected."
+            ],
+            [
+                "מעוברת חבירו – who died or divorced her and left her pregnant or nursing and the Sages forbid her to marry until the child born would be two years old and he went and married her prior to that time and was jealous of her and she had retired under suspicious circumstances.",
+                "לא שותה – for she is not appropriate to fulfill it for Rabbi Meir holds ha a person who marries a woman who was impregnated by another or who had her become a nursing mother from another should divorce her and never ever return her. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+                "יכול הוא להפרישה – until twenty-four months [have passed] and then to retore her. Therefore, we can her worthy of marriage.",
+                "אילונית – she is man-like and does not give birth (i.e., barren, incapable of conception – see Talmud Ketubot 11a for its etymology from \"איל\"–ram-like).",
+                "ושאינה ראויה לילד – for she had drank that cup of impotence–sterility, and it is prohibited to establish them for one who has not children.",
+                "ר\"א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת – and he will be permitted to uphold this one. Therefore, she is appropriate for marriage. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "אשת כהן שותה ומותרת לבעלה – if she is found innocent, for you might have thought for since she is the wife of a Koehn that was forced [to have sexual intercourse with another man], she is forbidden to her husband, let us fear lest she was forced to have sexual intercourse [with another man] and therefore, the [bitter] waters did not examine her, this comes to teach us that this is not the case.",
+                "אשת סריס – that you should not say that apart from “your wife” (Numbers 5:19), the All-Merciful said. But this one is not son of that one. This is what it comes to tell us.",
+                "על ידי כל העריות מקנאים – if he was jealous of her from her father or from her brother, or from one of all of the prohibited relationships and she had retired under suspicious circumstances, it is a manifestation of warning and she is prohibited to him and she drinks [the waters of bitterness]. So that she will not state that “she was defiled,” “she was defiled,” twice – the first [time] to her husband and the [second] to the one who had engaged in intercourse with her, for where he is forbidden to her with this act of prostitution excluding that where is he is prohibited to her and we establish [stating not], this is what it comes to tell us [that this is not the case].",
+                "חוץ מן הקטן – younger than nine years of age and one day where Maimonides explained that his coition is not coition. But to me, it appears that a minor child younger than age thirteen and one day who had not brought signs of puberty, as it is written (Numbers 5:13): “in that a man has had carnal relations with her,” a man, but not a minor child.",
+                "ממי שאינו איש – excluding an animal."
+            ],
+            [
+                "אלו שב\"ד מקנאין להם – if they see them that they are acting with licentiousness.",
+                "ולא להשקותה אמרו – for we surely require (Numbers 5:15): “that man shall bring his wife [to the priest]” and we don’t have it, and her husband also, when he will come, he cannot cause her to drink [the waters of bitterness] through this warning given to the suspected wife for we require (Numbers 5:14): “and he is wrought up about the wife [who has defiled herself]” and (Numbers 5:15): “that man shall bring his wife,” and Rabbi Yosi does not require: “he is wrought up about the wife”–\"וקנא\" and “that man shall bring his wife”–\"והביא\" and the Halakha is not according to Rabbi Yosi. But a blind person does not cause his wife to drink, as it states (there – Numbers 5:13): “unbeknown to her husband”–\"מעיני אישה\" (literally, from the eyes of her husband), and from what is stated (Numbers 5:29): “a woman who goes astray while married to her husband”–\"אשה תחת אישה\" – we learned that whatever prevents the husband from causing [her] to drink, prevents the woman from drinking [the waters of bitterness] if his wife had the same thing. Therefore, if she was blind, she does not drink, and if she was lame, she does not drink, as it states (Numbers 5:18): “After he (i.e., the priest) has made the woman stand [before the LORD],” and similarly, if she had her hand or fingers cut off, as it states (Numbers 5:18): “and place upon her hands [the meal offering of remembrance],” or mute, as we require (Numbers 5:22): “And the woman shall say, [“Amen, amen],” and similarly, if the husband was lame, or had his fingers or hand cut off or was mute, he does not cause her to drink [the waters of bitterness, since it is written (Numbers 5:29): “when a woman goes astray while married to her husband”–\"אשה תחת אישה\" – as we have stated."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כך בודקין – adulterer.",
+                "ובאו ובאו – both of them (Numbers 5:22 and Numbers 5:27) have an extra [letter] “vav” for interpretation.",
+                "נטמאה ונטמאה – (Numbers 5:27 and Numbers 5:29) the extra “vav” in the second word \"ונטמאה\" –and defiles herself (Numbers 5:29) is for interpretation.",
+                "רבי אומר שני פעמים וכו' – Rebbe (i.e., Rabbi Judah the Prince) did not expound the extra letter “vav” as Rabbi Akiva but rather the inclusion of the Biblical verses he expounds whether the two forms of \"ובאו\" –”and they enter” (verse 22) and “the spell-inducing waters enter” or whether two forms of \"ונטמאה\" –”if she defiled herself” (verses 28 and 29)."
+            ],
+            [
+                "בו ביום דרש – every place where it teaches: \"בו ביום\"–on that selfsame day is the day where they appointed Rabbi Eleazar ben Azariah to the presidency, when the [number of] students were increased, they gave permission to all to enter (see Talmud Berakhot 28a). [And because of] of this exposition of נטמאה ונטמאה–she defiled herself (Numbers 5:27); and defiles herself (Numbers 5:29), also was expounded on that selfsame day, we take it as a tradition for all of these here.",
+                "כלי חרס – it is a first level of ritual impurity which was defiled from the unclean reptile which is one of the direct causes of Levitical impurity.",
+                "אינו אומר טמא – (Leviticus 11:33): “everything inside it shall be unclean”; it does not say טמא–is impure–unclean but rather יטמא–will be unclean–impure. It comes to expound also – that יטמא means – that it defiles other things.",
+                "למד על ככר שני – therefore it took the tradition of a loaf because it is found in an oven.",
+                "שמטמא את השלישי – and even that which is non-holy, for the Biblical verse was written undefined.",
+                "דור אחר – from those who will come in the future who will purify the third level of Levitical impurity, and even Terumah–priest’s due which has no Biblical verse regarding it from the Torah.",
+                "והרי עקיבא תלמידך מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא – even for non-holy produce, but the Halakha is not according to Rabbi Akiva and something that is second level of Levitical impurity does not make something third level of Levitical impurity for non-holy produce, but only for produce dedicated to the Temple."
+            ],
+            [
+                "מגרש – an open place free from sowing and from trees for the beauty of the city. But two-thousand [cubits] is not mentioned there for the Levites and is not mentioned other than [for leaving from the limits of] Shabbat.",
+                "שדות וכרמים – and two-thousand [cubits] surrounding they gave to the Levites, and from them they left one-thousand [cubits] surrounding the city for the fields and the rest of the fields and vineyards. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yosi HaGlili that the Sabbath limit is two-thousand [cubits] according to the Rabbis."
+            ],
+            [
+                "שאין ת\"ל לאמר – which is not similar to the other [mentions] of [the word] \"לאמר\" –saying, that are in the Torah for the Divine Presence speaks to Moses stating the utterance to Israel. But here, we don’t say this.",
+                "בקורין את ההלל – headings of chapters alone that they would answer following them."
+            ],
+            [
+                "מאהבה – that he loved “the place” (i.e., God).",
+                "שקול – the weight will be equivalent, not outweighing to one side or the other, and he holds the Biblical verse with the letter “Vav,” and its implication is that the Biblical verse ended with a “Vav.” \"הן יקטלני\"–He may well slay me (Job 13:15) – though he kills me, “yet I will trust in Him no longer,” or, “yet I will trust in Him.” (whether one reads the word as לא or לו ).",
+                "מיראה – from fear of retribution that will not come upon him.",
+                "ירא אלהים – and he doesn’t love God."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "משקינא לה ונסתרה אפילו שמע מעף הפורח that she retired under suspicious circumstances–secluded herself, ",
+                "יוציא ויתן כתובה – he should divorce her and provide her Ketubah settlement. Rabbi Eliezer, according to his reasoning who said in the first chapter (Tractate Sotah, Chapter 1, Mishnah 1), that a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances does not require testimony and even a slave and even a maid-servant are believed, that is (identical with) a flying bird for a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances is compared through close analogy of Biblical verses to ritual defilement and everyone is believed regarding her. Therefore, if she retired with a man under suspicious circumstances and he does not want to have to cause her to drink [the bitter waters], he should divorce her and provide her with her Ketubah settlement.",
+                "רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה – women who spin by the light of the moon. Rabbi Yehoshua, according to his reasoning, who said that we cause her to drink [by the testimony] of two [witnesses]. However, when they (i.e., the women twisting yarn) speak of her by [the light of] the moon, the matter is ugly licentiousness, and she should be divorced for even water, moreover, does not examine her as it is taught in the first chapter. But she is ritually pure, and women twisting yarn by moonlight should be talking about her. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "אני ראיתיה שנטמאת – in that retirement [of hers] under suspicious circumstances which is through two witnesses according to Rabbi Yehoshua or through the flying bird according to Rabbi Eliezer.",
+                "לא היתה שותה – for one witness is believed concerning her even to cause her to lose her Ketubah settlement for there is a basis for it.",
+                "אף לפסלה מכתובתה – that she should not drink [the bitter waters] not take [the settlement of] her Ketubah.",
+                "יבמתה – the wife of her husband’s brother.",
+                "ובת בעלה – from another wife.",
+                "הרי אלו נאמנות – for this testimony, even though they are ineligible for all other testimony which is to her detriment because the Torah believed all testimony that there is concerning her. But, however, not to make her ineligible for her Ketubah [settlement], for they hate her, but rather, that she should not be suspected by her husband of having been unfaithful."
+            ],
+            [
+                "שהיה בדין – that one witness should not be believed concerning her if it is not from the decree of the Biblical verse.",
+                "עדות הראשונה – her retirement under suspicious circumstances which does not make her forbidden [to her husband] eternally other than until she drinks [the bitter waters].",
+                "אינה מתקיימת בפחות משנים – since we require to state from an analogy–Gezerah Shavah, and this is Rabbi Yehoshua’s view.",
+                "עדות האחרונה – ritual impurity.",
+                "כל [עדות] שיש בה – it is believed concerning her, as it is written (Numbers 5:13): “and there is no witness against her,” and all mentions of the word \"עד\"–witness that is mentioned in the Torah, undefined, is not other than two, as it necessitated the Bible to state (Deuteronomy 19:15): “A single witness may not validate against a person [any guilt or blame for any offense that may be committed: a case can be valid only on the testimony of two witnesses or more].” We learn from this that \"עד\"–witness implies two [witnesses], until the Biblical verse explicitly specifies one [witness]. And as it states, that she was not caught to be forbidden, so we see that one witness is believed."
+            ],
+            [
+                "עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת – establish one near one, and there is doubt regarding her and she drinks, and especially when they come one in the presence of the other. But this one after that one, when the first stated that she was defiled, he is believed as two [witnesses]. But the second who states that was not defiled, is just considered as one, for the words of the one are not in place of two [witnesses].",
+                "ושנים אומרים לא נטמאת – meaning to say that she was not defiled in your presence, that when you came and found that they retired under suspicious circumstances together and we also were with you and in your presence she was not defiled, the one witness was dismissed and his words were voided because of the two [witnesses] and she remains in a state of “doubt” if she had been defiled before they came and found them [together] and therefore, she drinks [the bitter waters]. And we are taught by the Tanna–teacher in these two clauses of our Mishnah that they are ineligible for [providing] testimony, they went after the majority opinion whether for leniency or stringency, meaning to say, whether to cause her to drink or not to cause her to drink."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו נאמרין. פרשת סוטה – as it is written (Numbers 5:19): “[The priest shall adjure the woman,] saying to her, [“If no man has lain with you, if you have not gone astray in defilement while married to your husband, be immune to harm from this water of bitterness that induces the spell].” In any language that he states it.",
+                "וידוי מעשר – (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house, etc.” He states it in any language that he wishes, as it is written (ibid.): “You shall declare before the LORD your God,” in every language that he speaks.",
+                "קריאת שמע – as it is written (Deuteronomy 6:4): “Hear O Israel ” in any language that you hear.",
+                "ותפלה – a congregation–community that prays, prays–recites the Amidah in any language, but an individual does not pray other than in the holy tongue (i.e., Hebrew).",
+                "וברכת המזון – as it is written (Deuteronomy 8:10): ‘and you shall bless–give thanks [the LORD your God],” in any language that you bless–give thanks.",
+                "ושבועת העדות ושבועת הפקדון – in any language that he made them take an oath and did not give thanks, they are liable. The oath of testimony, we derive it as it is written regarding it (Leviticus 5:1): “[If a person incurs guilt] when he heard a public imprecation,” and the oath of deposit, he derives it [through an analogy] from the oath of testimony (Tractate Sotah 33a): \"תחטא\" –incurs guilt (Leviticus 5:1) and \"תחטא\"–sins (Leviticus 5:21)."
+            ],
+            [
+                "מקרא בכורים – that he would recite from (Deuteronomy 26:5): “My father was a fugitive Aramean,” until the conclusion of the portion.",
+                "וחליצת יבמה – she states (Deuteronomy 25:7): “My husband’s brother refuses to establish a name in Israel for his brother,” and he states (Deuteronomy 25:8): “I do not want to marry her.” And after the ceremony of removing the shoe of the brother-in-law–levir, she says (Deuteronomy 25:9): “Thus shall be done to the man [who will not uphold his brother’s house!]”",
+                "ברכות וקללות – that the Jewish people recited at Mount Gerizim and Mount Ebal.",
+                "",
+                "ברכות כ\"ג – after the Divine Service on the Day (i.e., Yom Kippur) in the innermost sanctum (i.e., the Holy of Holies), he would read the portion in the Torah and make the eight blessings that are explained in our Mishnah.",
+                "ופרשת המלך – this is the portion of \"הקהל\"–Gathering the people (see Deuteronomy 31:10-13), as it explains at the end of our chapter (Mishnah 8).",
+                "ופרשת עגלה ערופה – (Deuteronomy 21:7): “Our hands did not shed this blood,” (Deuteronomy 21:8): “Absolve, O LORD, your people Israel, etc.”",
+                "פרשת משוח מלחמה – (Deuteronomy 20:2): “Before you join battle, etc,” (Deuteronomy 20:3): “Hear, O Israel! You are about to join battle [with your enemy].”"
+            ],
+            [
+                "כיצד – like from where.",
+                "ולהלן הוא אומר – in the blessings and curses of Har Gerizim (Deuteronomy 27:11-14).",
+                "מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש – as it is written (Deuteronomy 27:14): “[The Levites] shall then proclaim in a loud voice to all the people of Israel.” And it is written there (Exodus 19:19): “God answered him in thunder.” Just as there, it is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), so here too, in the Holy Tongue."
+            ],
+            [
+                "וענתה ואמרה ככה – there is no need to teach it through a Gezerah Shavah (analogy), for it is learned from itself, (Deuteronomy 25:9): ‘and [she shall] make this declaration: Thus [shall be done to the man who will not build up his brother’s house!].” In such a language she should state this."
+            ],
+            [
+                "שבשומרון – near Shomron–Samaria.",
+                "מכאן ומכאן – on the mountains.",
+                "בשבעים לשון – in the writing of seventy nations and all who wish to teach it should come to study so that there won’t be any fault-finding for the nations to state that we didn’t have from where to learn.",
+                "את האבנים – they concealed the alter after they offered the burnt offerings and the peace offerings.",
+                "ולנו במקומן – in their lodgings in Gilgal, and there, they established the stones."
+            ],
+            [
+                "במדינה אומר אותה שלש ברכות – that the Kohanim interrupt between each verse, [and the community] answers [Amen].",
+                "ובמקדש ברכה אחת – because they do not answer “Amen” in the Temple and there is no interruption here.",
+                "ככתבה – with a Yud, Heih (i.e., the letters of the name of God).",
+                "בכנויו – with an Aleph, Daleth [Nun, Yud] for we don’t mention God’s name as it is written other than in the Temple alone, as it states (Exodus 20:21): “in every place where I cause My name to be mentioned, I will come to you and bless you.” The Biblical text transposed it and expounded upon it: In every place that I will come to you and bless you, which is in the Temple–Sanctuary, there I will mention My name.",
+                "כנגד כתפותיהם – because it requires the lifting of the palms of the hands, as it is written (Leviticus 9:22): “Aaron lifted up his hands toward the people and blessed them.” And it is written (Deuteronomy 18:5): “him and his descendants [to be in attendance for service in the name of the LORD] for all time.” Just as he is with the raising of his hands, so too his descendants–children also with the raising of their hands for all time.",
+                "ובמקדש – when they bless the people with the holy name of God and Divine Presence is above from the second joints of their fingers, they lift their hands above their heads.",
+                "שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ – because the name of God is written upon it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "ברכות כ\"ג – on Yom Kippur after the Divine Service–Avodah had been completed, he reads the Torah and makes eight blessings–benedictions.",
+                "חזן הכנסת – the sexton of the assembly upon whom the duties of the assembly are upon him to bring in",
+                "ראש הכנסת – through his lips are decided all the matters of the congregation, who will recite the prayers leading up to the Shema for the benefit of those who come too late for the regular service, who will recite the Maftir–Haftarah from the prophets and who will go down before the Ark (to serve as the representative of the congregation).",
+                "סגן – who is ready in place of the Kohen Gadol–High Priest for if something should happen to him to make him unfit for service, he will serve in his place.",
+                "והסגן לכ\"ג – and all of them are because of the honor of the High Priest, as it is written (Proverbs 14:28): “A numerous people is the glory of the king.”",
+                "וכ\"ג עומד ומקבל – it follows that he was sitting, we learn from this that he would read in the Women’s Court, for if it was in the Court of Israel, we hold that there is no sitting in that court other than only the kings of the house of David.",
+                "וקורא אחרי מות – which is the order of [the ritual of] Yom Kippur.",
+                "ואך בעשור – in the Torah portion (Leviticus 22:26 and following): “When an ox or a a sheep or a goat is born” that is near the portion of Aharei Mot (Leviticus 16) and he is able to roll the Torah scroll to there while the Aramaic translator is translating the concluding verse of Aharei Mot and there is no delay in order that the Aramaic translator should interrupt–stop.",
+                "וגולל את התורה – and even though he did not read about the tenth [day of Tishrei] in the book of Numbers (chapter 29, verses 7-11), he reads it by heart. But he should not roll the Torah scroll to there because it is far and there is a delay that would cause the Aramaic translator to interrupt and it is a reproach to the community, and to read from two Torah scrolls is impossible because single person does not read from two Torah scrolls in the congregation because of the defect of the first Torah scroll.",
+                "יותר ממה שקריתי לפניכם – what I am about to read further by heart, they should not say that it is missing from this Scroll, therefore, I won’t roll it there, and why so much? In order not to cast aspersion against the Torah scroll.",
+                "על התורה – the blessing that is after it (i.e., the Haftarah).",
+                "ועל העבודה – May the LORD our God accept [our worship].",
+                "ועל ההודאה – We give thanks to You.",
+                "ועל מחילת עון – You have chosen us that we conclude it with “the king who pardons and forgives our iniquities.”",
+                "ועל המקדש – that th Divine Presence should rest on the Temple and we conclude it with Praised is the LORD Who dwells in Zion.",
+                "ועל הכהנים – that He should accept their sacrifices with favor and we conclude it with [the blessing] “who sanctifies the Kohanim.”"
+            ],
+            [
+                "[בשמיני] – In the eight year of the Sabbatical year–Shemittah that just passed, which is at the conclusion of this seventh year at the conclusion of the first day of Yom Tov (i.e., Sukkot), as it is written (Deuteronomy 31:10): “On the Feast of Booths.” I hear–learn even on the last day of Yom Tov of the holiday, the inference teaches us (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear [before the LORD your God],”from the beginning of the Intermediate Days [of the Festival].",
+                "אגריפס המלך – he was from the seed of Herod and in his days, the Second Temple was destroyed.",
+                "זלגו עיניו דמעות – fo this Biblical verse disqualifies him from being King.",
+                "אחינו אתה – his mother is from the Israelites.",
+                "וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע – that is in [the Torah portion of] Vaethanan, and connects with the portion of the Shema (Deuteronomy 6:4-9) and “If you will surely hearken” (Deuteronomy 11:13-21), for in the portion of the Shema is the acceptance of the kingdom of heaven and in the “If you will surely hearken” portion is the acceptance of the yoke of the commandments and he skips and reads (Deuteronomy 14:22): You shall set aside every year a tenth part” and from there he skips and reads (Deuteronomy 26:1ven 2): “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” because it is the time of the ingathering [of the crops] and the giving of gifts to the poor and separating the priest’s due and the tithes and even though the portion of the king is between the “You shall set aside every year a tenth part” and “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” he reads them together to not interrupt the [verses about the] tithes and afterwards the blessings and curses (Deuteronomy chapter 27-28) which are the acceptance of the decrees and punishments of the Torah and then he returns and reads the portion of the king (Deuteronomy 17:15-20): “You shall be free to set a king over yourselves.”"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "משוח מלחמה. ודבר אל העם בלשון הקדש – it is stated here (Deuteronomy 20:2): “[Before you join battle, the priest shall come forward] and address the troops.” And it is stated elsewhere (Exodus 19:19): “As Moses spoke, [God answered him in thunder].” Just as elsewhere is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), even here too is in the Holy Tongue.",
+                "",
+                "הגפת תריסין – striking of those defending each other to cause the hearing of a voice and to threaten.",
+                "הקלגסין – sticks whose heads are curved and they beat them on stones and they fly off on their enemies.",
+                "שובך – the officer of the army Hadarezer in [Second] Samuel [10:16]."
+            ],
+            [
+                "אחד הבונה ואחד הלוקח – a house built which for him was new.",
+                "ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל – and in this, it is a vineyard, two against two, and one goes out with a tail, and even from five types they combine."
+            ],
+            [
+                "אילני סרק – such as cedar and sycamore that don’t produce fruit.",
+                "והמחזיר את גרושתו – and he betrothed her, he does not return to her for she is not new to him and in Scripture it is written (Deuteronomy 24:5): “[When a man has taken] a new bride, [he shall not go out with the army or be assigned to it for any purpose].”",
+                "אלמנה – and a High Priest betrothed her, he does not return [to her – a widow],as it is written (Deuteronomy 20:7): “[Is there anyone who has paid the bride-price for a wife,] but has not yet married er? [Let him go back to his home, lest he die in battle and another marry her],” but it was possible. To state, and he did not take her? What is “to take her?” that she is appropriate for him to take her [as a wife].",
+                "על מכונו – tore it down and built it like the first measure, he does not return [to live in it], for it is not new and it is worse than someone who purchases it or who inherits it.",
+                "הבונה בית לבנים בשרון – it is a place whose name is Sharon, and its land is not nice for bricks and it is not something enduring for they had to renew it twice every seven years."
+            ],
+            [
+                "ואלו שאין זזין ממקומן – for those above go until the border. And there, we hear the words of the Kohen and they return from the battlefield into the midst of the land of Israel. But they do not return to their homes but rather engage in providing water and food to those who go to war and these do not move from their places and even to go to the border line and to return at the direction of the Kohen.",
+                "הבונה בית וחנכו – and do not live in it for a year yet, and similarly, one who plants a vineyard and redeem it, and the fourth year has not yet passed upon it.",
+                "נקי יהיה לביתו – for his house.",
+                "יהיה – an amplification which the Biblical verse adds to you which is something other that should be like this."
+            ],
+            [
+                "ויספו השוטרים – on the words of the Kohen.",
+                "בקשרי המלחמה – that they become knotty to stand squeezed together that the enemies will not separate them.",
+                "לפיכך – the person who is fearful is the person who fears from sins that are in his hand, the Torah hung “built, and planted and betrothed” to return on their account, so that the return would be dependent upon this and he would not be embarrassed to state regarding it from the sins that are in his hand and he is fearful and returns.",
+                "ר' יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו' – for Rabbi Yosi HaGlili, even if he transgressed on the words of the Scribes, he returns, for according to Rabbi Yosi, until he transgresses the words of the Torah is similar to a widow marrying a High Priest."
+            ],
+            [
+                "ובעקבו של עם – at the rear of the people who guard that the last ones who are behind them should not flee.",
+                "זקפים – warriors appointed to this, for if one of the fighters falls, he will restore him and raise him up.",
+                "ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל – to guard that they will not flee.",
+                "כשילים – iron hatchets–spades.",
+                "לקפח את שוקיו – to sever his foreleg.",
+                "שתחלת ניסה נפילה – it is transposed language for the beginning of falling (i.e., in slaughter) is the rout (see Talmud Sotah 44b)."
+            ],
+            [
+                "בד\"א – that they return from the battlefield and there are those who do not move from their places in an optional war.",
+                "אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים – a war of the Land of Israel, and the war against Amalek. Everyone admits that it is obligatory, and everyone goes out in it [to fight]. But the wars of the House of David to extend and widen the brder of Israel and to assess taxes from peoples such as the war of Aram Naharayim and Aram Tzobah (Syria), everyone agrees that it is option. But the First Tanna–Teacher and Rabbi Yehudah did not disagree other than with a war that Israel fights with its enemies in order that they not grow stronger over them and trouble hem. The first Tanna–teacher calls that an optional war, and holds that a person is not permitted to make himself idle from the commandment in order to fight in a war like this, but Rabbi Yehuda holds that this also is a commanded war, for after it is to save Israel from the hand of their enemies, and one who engages in a commandment is exempt from another commandment. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עגלה ערופה בלשון הקדש – what the elders say (Deuteronomy 21:7): “Our hands did not shed this blood,” and the Kohanim state (Deuteronomy 27:8): “Absolve, O LORD, Your people Israel [whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel],” it was necessary to state this in the Holy Tongue (i.e., Hebrew).",
+                "שנאמר כי ימצא וכו' – and in the same portion it states (Deuteronomy 21:7): ‘And they shall make this declaration,” and it states further on (Deuteronomy 27:14): “The Levites shall then proclaim [in a loud voice to all the people of Israel.” Just as there it is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), even here is in the Holy Tongue.",
+                "היו יוצאים – and they come there and measure from the slain to the side of the villages that surround him to know which is closest.",
+                "אין ב\"ד שקול – a Jewish court is not made where it will be possible to divide into equal shares but rather, that the majority will be on the one side, to fulfill (Exodus 23:2): “[you shall not give perverse testimony in a dispute] so as to pervert in favor of the mighty.”"
+            ],
+            [
+                "נמצא סמוך לספר – near the border of non-Jews",
+                "לא היו מודדים – they would not measure, as it is written (Deuteronomy 21:1): “someone slain is found [lying in the open],” excluding someone who brings himself that is nearby the border of the non-Jews as if he brought himself to death.",
+                "לעיר שאין בה ב\"ד לא היו מודדין. אין מודדין אלא מעיר שיש בה ב\"ד – this is what he said: if he is found near a city that lacks in it a Jewish court, we don’t measure it, but rather, [near to] a city that has a Jewish court close to it. What city that has a Jewish court near it? And if he did not repeat this teaching, I would think that we don’t measure at all, the inference teaches us (Deuteronomy 21:3): “The elders of the town [nearest the corpse] shall then take a [heifer which has never been worked, which has never pulled in a yoke],” anyמway, for this “the city” is an additional Biblical verse” for one could have written “and the city that is closest to the slain and its elders went out.”",
+                "מכוון – squeezed in–confined, that it is not closer to this or fro that one, even as much as a thread’s length.",
+                "מביאות שתי עגלות דברי ר\"א – but the Halakha is not like this, but rather, both bring one heifer jointly . And we state this in the Gemara in [Tractate] Bekhorot [18a).",
+                "אין ירושלם מביאה עגלה ערופה – as it is written (Deuteronomy 21:1): “in the land that the LORD your God is assigning you [as a possession) to possess,” excluding Jerusalem that was not allotted to the tribes."
+            ],
+            [
+                "נמצא ראשו במקום אחד – now the Tanna is not speaking about the matter of measuring, since the end (actually, the beginning of Mishnah 4 of this chapter) teaches, from where do they measure–\"מאין מודדין\" – it follows that in the first part of the Mishnah we do not deal with measurement, but rather, we are dealing with the corpse of a person whose relatives are unknown and whose burial is obligatory on everyone that acquires its place for where his head is found in one place and his body in another place, we bring the head to the body and we bury it where the body is found, for the body fell in its place for the head is unsteady, which are the words of Rabbi Eliezer.",
+                "רבי עקיבא אומר מוליכין הגוף אצל הראש – for the head, where it fell, it fell, and its body runs and goes, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "ר:א אומר מטיבורו – he holds that the real life is in his navel.",
+                "ר' עקיבא אומר מחוטמו – real life is from his nose (cessation of breath from the nostrils is the main sign of death – see Talmud Yoma 85a), as it is written (Genesis 7:22): “All in whose nostrils was the merest breath of life.”",
+                "מקום שנעשה חלל מצוארו – it is not called slain, other than from the neck, as it is written (Ezekiel 21:34): “you shall be wielded over the necks of the dishonored withed ones.” Therefore, from it (i.e., the neck) they would measure, as it is written (Deuteronomy 21:3): “[The elders of the town nearest] to the corpse,” But the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "נפטרו זקני ירושלם – who do not come other than to measure, as it is written (Deuteronomy 21:2): “Your elders and magistrates shall go out and measure [the distances from the corpse to the nearby towns].”",
+                "אע\"פ שאינו איתן כשר – it did not state \"איתן\"–everflowing–strong wadi (Deuteronomy 21:4) as an indispensable condition but rather for the Mitzvah.",
+                "בקופיץ – a large knife.",
+                "מאחריה – opposite its neck.",
+                "מקומה אסור – forever.",
+                "ומותר לסרוק שם פשתן – work that is not on the body of the land, as it is written (Deuteronomy 21:4): “[a heifer] which has never been worked, which has never pulled a yoke.” Just as sowing is special which is on the main body of the land, so also, all work which is on the main body of the land.",
+                "לנקר את האבנים – to chisel the stones."
+            ],
+            [
+                "ולא בא לידינו ופטרנוהו – without food.",
+                "ולא ראענוהו והנחנוהו – without accompaniment."
+            ],
+            [
+                "תצא ותרעה בעדר – like other non-holy animals.",
+                "כפרה ספיקה – which had performed its own [work].",
+                "ואחר כך נמצא ההורגד ה\"ז יהרג – as it is written at the end of the portion of the heifer whose neck was broken (Deuteronomy 21:9): “Thus you will remove from your midst guilt for the blood of the innocent.”"
+            ],
+            [
+                "עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית – as for example when both came at the same time [then] they would break the neck. But if one came first and said “I saw the killer”, and they believed him like two [witnesses]. For the Torah believed him, as it is written (Deuteronomy 21:1): “the identity of the slayer not being known,” but if they did know, even through one witness, they don’t break the neck, even though one witness had come and afterwards his testimony is contradicted, the second is not believed, because the words of the one is not in the of two [witnesses].",
+                "עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפים – as, for example, the two [witnesses] and the one are invalid witnesses, for in the case of invalid witnesses, one goes according to the majority of opinions."
+            ],
+            [
+                "בטלה עגלה ערופה – because they knew of them who was accustomed to kill.",
+                "בטלו האשכולות – a person who has everything (this is a Notarikon – describing the word אשכולות – see the commentary of Tosafot Yom Tov who also quotes Maimonides on this matter), meaning to say, their Torah is true without reproach."
+            ],
+            [
+                "הודיית מעשר – the confession of the tithe (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; and I have given it to the Levite,” because Ezra fined the Levites that they did not give to them the tithe [of the tithe] when he came up [to the Land of Israel] from the Diaspora, and the Levites did not go up with him, and he (i.e., Ezra) commanded that they should give the tithe [of the tithe] to the Kohanim, and Yohanan the High Priest annulled the confession because he was not able to say, “and I have given it to the Levite.”",
+                "בטל את המעוררים – for the Levites would say on each day on the platform (Psalms 44:24): “rouse yourself, why do you sleep, O God.” He stated: Is there sleep before God? (see Talmud Sotah 48a and Tosefta Sotah 13:9). And he stood and annulled them.",
+                "ואת הנקפין – that they would wound the calf of the sacrifice between its horns in order that blood would fall between its eyes so that it would not see and it would be easy to bend over and to slaughter it and he would stand and annul it for it appeared as having a blemish (and unfit for the altar) and he established for them rings in the ground for them to place the neck of the animal within it.",
+                "נוקפין – beat and its example [Tractate Hullin 7b], “no person bruises his finger here on earth [unless it was so decreed against him in heaven].”",
+                "היה פטיש מכה בירושלים – on the Intermediate days of the Festival those artisans of copper and iron would beat with a hammer in order to perform work which cannot be postponed without irretrievable loss, and he stood and cancelled them because the thing becomes more known and there is a disregard of the Intermediate Days of the Festival.",
+                "ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי – for he said to the people of his generation that just as regarding the great heave offering–priest’s share of the crop, its punishment [for non-fulfilment] is death, so too, the tenth of the tenth [given by the Levites to the Kohanim] and separation of priestly shares is required before one is able to partake of them, [non-fulfillment] is punishable by death and he established that they should take out from the doubtfully tithed produce only the tenth-of-a-tenth and the Second Tithe, and they should not take out it the First Tithe and the Poor Man’s Tithe for one can say to the Levite and–or the Poor Person: Bring proof that it is produce from which priestly gifts and tithes had not yet been separated and take it. And from this ordinance and onward, a person who takes his fruit from the marketplace would not ask if they had been properly prepared [by the giving of the priestly gifts and tithes] or not, but immediately, he separates from them the tenth-of-the-tenth and the Second Tithe, and consumes the rest for anyone who purchases from those who did not observe certain religious customs regarding tithing, their produce is considered doubtfully tithed."
+            ],
+            [
+                "סנהדרין – the judges are there, and they are called a Sanhedrin in that they detest a majestic appearance–an imposing figure in judgment.",
+                "בטל השיר – as it is written (Lamentations 5:14): “The old men are gone from the gate, The young men from their music” when the elders who were the Sanhedrin who were sitting at the gate were made idle, the young men were also made idle from their music."
+            ],
+            [
+                "משמתו נביאים הראשונים – all the prophets are called the Early Prophets, except for Haggai, Zechariah and Malachi and their associates for they were the Latter [Prophets] who were during the days of the Second Temple.",
+                "השמיר – a kind of worm-like creature like the size of a barley-corn that they would show it–place it upon the stones marked with ink and they would split open on their own, [and through it] would open the stones of the Ephod and the Breastplate, as it is written concerning them (Exodus 28:20 – see also Talmud Sotah 48b): “in their mountings,” that they would be complete and not lacking [but he would write on them with ink] and the Shamir would show them outside upon the ink.",
+                "ונופת צופים – honey that comes from a place whose name is the inner portion of the cells and is more praiseworthy.",
+                "ופסקו אנשי אמנה – that believe in the Holy One, blessed be He."
+            ],
+            [
+                "הטהרה בטלה את הטעם – the ritual purity that ceased from Israel, the taste and aroma of the fruits were abolished, for at the time that Israel was ritually pure and engaged in ritual purity, even the Holy One, blessed be He would purify the produce from a bad taste and a bad smell.",
+                "מעשר בטל שומן דגן – for the tithe was called fat, as it is written (Numbers 18:12): “All the best of the oil.”"
+            ],
+            [
+                "בפולמוס של אספסיינוס – the army that Vespasian brought against Jerusalem.",
+                "גזרו על עטרות חתנים – they would make garlands for the grooms from salt stone which is clear like the appearance of a jewel and they dye it with sulfur–bitumen like the appearance of embroidery which they call NEEL. And there are those who interpret–explain it as garlands of myrtle and of roses and both are forbidden, but only garlands of reeds are permitted.",
+                "ועל האירוס – it is made like a winnow–sieve whose walls are round and they spread on its mouth a thin piece of leather and beat it with a thin mallet and it emits a clear sound and it the foreign language we call it TANBORO.",
+                "עטרות כלות – similar to a city that is made from gold.",
+                "ושלא ילמד אדם את בנו יונית – the explanation is Greek wisdom and there are hints and riddles that the Greeks had and only those who were accustomed to them would know them, and in the Gemara (Talmud Sotah 49b) it explains the reason because of an incident when the Hasmonean kings fought one another (the allusion is to the struggle between the two sons of Alexander Jannaeus, Hyrcanus and Aristobulus; Hyrcanus had the assistance of the Romans who besieged Jerusalem). Those who were inside would let down to those who were outside denarii (i.e., money) in a basket and haul up for them [animals for] the daily offerings. There was one elder there who was learned in Greek wisdom, speaking with them in Greek: As long as you are engaged in the Temple service, they will never surrender to you. That same day, they let down denarii in the basket and hauled up for them a pig. At that time, they said: “Cursed be the person who raises a pig and cursed be the man who teaches his son Greek wisdom.",
+                "בפולמוס האחרון – this is the destruction of the [Second] Temple and it was of Titus.",
+                "באפריון – like a tent of golden robes and cloaks.",
+                "ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון – because of modesty and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "בטלו מושלי משלים – such as the parables of the foxes that we state in [Tractate] Sanhedrin [38b] when Rabbi Meir would expound on the lesson and would divide his exposition into three parts: one-third devoted to legal discussion, one-third to homily and one-third to parables.",
+                "השקדנים – they are attendant on the doors of the Academy–Bet Midrash night and day as we state in [Tractate] Yevamot [63b] as Ben Azzai stated: What can I do when my soul is attached to–in love with the Torah.",
+                "הדרשנים – he was expert in Midrash and the rationales of the Biblical verses, as it states [Talmud Berakhot 12b – actually Tractate Berakhot, Chapter 1, Mishnah 5]: “And I did not succeed (in proving) that the Exodus from Egypt should be mentioned at night until [I heard] the exposition of Ben Zoma.”",
+                "בטל כבוד תורה – He would give attention to expound upon each and every stroke on letter [Tractate Menahot 29b]. This is the great honor of the Torah which has nothing to abolish it.",
+                "שבטלו אנשי מעשה – they do wondrous deeds as we state in [Tractate] Taanit [25a]: he will ordain that vinegar should burn, and to goats that they should bring wolves on their horns.”",
+                "קטנותם של חסידים – they wee the pious individuals walking and becoming scarce and he was from their most inferior and their end.",
+                "משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה – and until he died [Tractate Megillah 21a], there was health in the world, and hey would study the Torah while standing. And when he died, feebleness of strength came to the world and they began to study while sitting, and this is the abolishment of the honor of the Torah.",
+                "משמת רבי בטלה ענוה – the students of Rebbe (i.e., Rabbi Judah the Patriarch) added and wrote this in the Mishnah."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..af019c8c851f6d6e8b5fc9071b4dff6085d8e5c2
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,491 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sotah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Sotah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "המקנא לאשתו – even though that one suspects [one’s wife], which implies, post-facto, yes, and ab initio, no, the Halakha is that a man is obligated to be jealous over one’s wife if she is in need of this, and further on (Mishnah 2), it (i.e., the Mishnah) explains how one suspects [one’s wife].",
+                "מקנא לה על פי שנים – if he comes to cause her to drink the bitter waters, he must bring two witnesses, and to say to her in their presence, “do not hide yourself with a certain man,” but if he didn’t accuse her of unfaithfulness before two [witnesses], she is not prohibited to him through her retirement with this man under suspicious circumstances, and he doesn’t cause her to drink [the bitter waters].",
+                "על פי עד אחד או ע\"פ עצמו – even if there aren’t other than one witness that she secluded herself, or he himself states: “I saw her that she secluded herself [with him] after I suspected her of being unfaithful, she is forbidden through this woman’s retirement with a man under suspicious circumstances, until she drinks [the bitter waters], for her suspected retirement with this man under suspicious circumstances prohibits her to him (i.e., her husband) from a doubt.",
+                "ר' יהושע אומר כו' – one needs two witnesses even for the woman’s retirement with a man under suspicious circumstances. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua and even though we state in the Gemara (Talmud Sotah 2b) that at this time, a man should not say to his wife, even between him an her [alone] that she should not seclude herself with that particular man, for one fears for the words of Rabbi Yose the son of Rabbi Yehuda who stated that a warning [is effective] if given by one witness or on [the husband’s personal testimony. If she then secluded herself with the man, since we do no have now he water for a suspected woman to test her, the husband forbids her to himself for all time."
+            ],
+            [
+                "כיצד הוא מקנא לה אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני כו' – In the Gemara (Talmud Sotah 5b): He said in the presence of two [witnesses], “do not speak [with him]” and she speaks [with him], or “do not speak with him” and she secludes herself [with him], and it is nothing, and she is not prohibited neither to husband nor to [partaking of] Priest’s due–Terumah (if her husband is a Kohen). If he said to her, “do not seclude yourself [with him] and she spoke with him, for she was not yet secluded, she is permitted to her husband and she is permitted to eat Terumah if she is the wife of a Kohen. If she went with him into the house of seclusion and stayed with him [long enough] that she is impure, she is forbidden to her husband and forbidden to consume Terumah. And the measurement [of time] to become ritually impure is [the time it takes] to roast the egg of a chicken and to quaff it.",
+                "אם מת חולצת ולא מתיבמת – but if her husband dies prior to causing her to drink [the bitter waters], she is released by Halitzah (i.e., she removes the shoe of her dead husband’s brother [and spits in his face]) and does not engage in a levirate marriage [with her dead husband’s brother], as it is written (Deuteronomy 24:2): “She leaves his household and becomes the wife of another man.” And they (i.e., the Rabbis) expound: “to another man” but not to the levir, and even though she is not permitted to a stranger without Halitzah, for just as if her husband were alive, she would not be permitted [to another man] without a Get–Jewish bill of divorce, so similarly, she is not permitted from the levir without Halizah."
+            ],
+            [],
+            [
+                "היו מעלים אותה לב\"ד הגדול – as it is written concerning the woman suspected by her husband of having been unfaithful (Numbers 5:30): “And the priest shall carry out all of this ritual (i.e., Torah) with her,” and it is written there (Deuteronomy 17:11): “You shall act in accordance with the instructions (i.e., Torah) given you.” Just as there it takes place in the High Jewish Court, so here too, in the High Jewish Court.",
+                "ומאיימין עליה – in order that she will confess.",
+                "הרבה ילדות עושה – and causes to give birth to moral corruption.",
+                "דברים שאינן כדאי לשומען – which is not appropriate to hear these things that they say in her presence from the deeds of the righteous people such as Judah who admitted and was not ashamed for the incident with Tamar. Reuven admitted and was not ashamed with the episode of Bilhah."
+            ],
+            [
+                "שוברת כתובתה – she writes a receipt on her Ketubah–marriage contract: “I have run about as a prostitute–been unfaithful and I have lost [the right to] my Ketubah in order that she would not be able to return and claim her Ketubah from him, but in a place where they do not write a Ketubah, but rather rely upon a condition of the Jewish court, is where she writes a receipt, but in a place where they write a Ketubah, she tears up her Ketubah and does not write a receipt.",
+                "מעלין אותה לשער המזרח – they bring her up and take her down in order to tire her so that perhaps her mind will become insane and she will confess.",
+                "שעל פתח שער נקנור – a man whose name is Nicanor who brought doors to that opening from Alexandria of Egypt and miracles occurred for him and it is called the Gate of Nicanor in his name as we state in [Tractate] Yoma [38a].",
+                "ששם משקין את הסוטות – since we require “before God.”",
+                "ומטהרין את היולדות – in order that they will stand on top of their sacrifices and the same law applies regarding men and women with a flux which require a sacrifice.",
+                "ומטהרין את המצורע – as it is written (Leviticus 14:11): “These shall be presented before the LORD [with the man to be cleansed at the entrance of the Tent of Meeting] by the priest who performs the cleansing.”",
+                "אוחז בבגדיה – at their front of the neck.",
+                "אם נקרעו – he does not suspect and if they were torn, he does not suspect for the rending of garments is greater than rending, which was rent into many torn pieces. Another language: tearing from the sides is tearing by length.",
+                "עד שמגלה את לבה – as it is written (Numbers 5:18): “[the priest] shall bare the woman’s head.” I don’t know anything other than her head; her body – from where? The inference teaches us: “the woman.” If so, what is the inference concerning “her head?” It teaches that he cuts her hair.",
+                "רבי יהודה אומר כו' – perhaps she goes out innocent and the young priests become jealous of her for they saw that her heart was pleasant and her beautiful hair, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים – if they were black [clothing] that were nice for her, cover her with ugly black clothing.",
+                "קטליות – large that they place around the neck and because the woman chokes herself with them in order that she would appear to have a lot of skin, they are called קטליות –chains–necklaces.",
+                "נזמים וטבעות מעבירים ממנה – The Gemara (Talmud Sotah 8b) explains that you would not say that she should leave the earrings and rings after her clothes had been torn and revealed her heart–bosom that this is more of a disgrace to her just as it is a greater disgrace for a naked man that he should walk with shoes on his feet than walk barefoot. It comes to teach us that this is not the case.",
+                "חבל מצרי – It explains in the Jerusalem Talmud that because she acted in the ways of Egypt, but if there is no “common rope”–Egyptian rope, bring other ropes.",
+                "קושרו למעלה מדדיה – so that her clothing doesn’t fall and she would remain naked.",
+                "וכל הרוצה לראות יבא ויראה – and specifically, with men, it is optional and not obligatory, but with women, it is obligatory upon all the women that are found there to come and look as it is written (Ezekiel 23:48): “and all the women shall take warning [not to imitate your wantonness].” ",
+                "וכל הנשים מותרות לראותה. חייבין לראות – But women are permitted to look at her and obligated to look at her. This is explained in the Gemara (Talmud Sotah 8b)."
+            ],
+            [
+                "המקום ניולה – that a Kohen reveals her head and unravels her hair and rends her clothing.",
+                "היא גלתה את עצמה – she sat at the crossroads and revealed herself to an adulterer.",
+                "המקום גלה עליה – that a Kohen places her at the Nicanor Gate and shows her disgrace to everyone.",
+                "בירך התחילה בעבירה תחילה – on the way to sexual intercourse, the thigh benefits first through the closeness of the flesh.",
+                "ושאר כל הגוף לא פלט the other limbs of her body are not spared from the illness, even though they are not mentioned in the Bible other than the stomach and the thigh."
+            ],
+            [
+                "לונביאות – spears.",
+                "לב אביו – Absalom said to his father (i.e., King David): “Write for me that two people that I will choose from all of Israel will go with me.” He wrote for him. He would show his father’s signature to two [people] and they follow him. [He then shows it to] two others and they follow him until he gathered two hundred men. All of them are heads of the Sanhedrins. For he stole the heart of his father, the heart of the Jewish court and the heart of all Israel, as it is written (II Samuel 15:6): “Thus Absalom won away the hearts of the men of Israel.”"
+            ],
+            [
+                "וכן לענין הטובה – we give a man a reward of the nature of the good that he did. But, however, more than what he did he is recompensed, for a good measure is greater in payments than the measure of retribution."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה מביא – the husband.",
+                "את מנחתה – as it is written (Numbers 5:15): “[The man shall bring his wife to the priest.] And he shall bring as an offering for her [one-tenth of an ephah of barley flour].”",
+                "בכפיפה מצרית – a basket made from palm bark [from] the soft that grew around the palm tree.",
+                "כדי ליגעה – that she should confess [her sin of adultery] and not blot out the Name [of God] on the [bitter] waters. And according to the one who says that at the beginning, they would cause her to drink [the bitter waters], and afterwards bring her meal offering, even though the Name [of God] was blotted out, from when she hired, in order that she would confess and not die a disgraced–disfigured death, and even though the scroll was blotted out, if she said, “I am ritually impure,” she does not drink [the waters of bitterness].",
+                "תחלתן וסופן בכלי שרת – not in actual vessels dedicated to Temple service–sacred vessels is spoken of for a person does not bring his meal-offering from the midst of his home in sacred vessels but rather in women’s work baskets of silver or of gold which are appropriate for use as sacred vessels. ",
+                "וזו בכפיפה מצרית – And this is in a basket made of palm-twigs for it is not appropriate to make from it sacred vessels for it is similar to (Malachi 1:8): “Just offer it to your governor.”",
+                "כל המנחות טעונות שמן ולבונה – In the Gemara (Tractate Sotah 14b), the objection is raised: But this is the meal offering of sin-offering, as it is written about it (Leviticus 5:11): “he shall not add oil to it or lay frankincense on it, [for it is a sin offering].” But, that which we teach [in this Mishnah]: \"כל המנחות באות חטים\" –”All meal offerings derive from wheat,” is difficult, for this meal offering of the Omer comes from barley. And the Gemara (Talmud Sotah 14b) resolves the difficulty – one should not teach anything singly but rather, wrapped up–combined and it is taught and this is what it said: all of the meal offerings require oil and frankincense–\"כל המנחות טעונות שמן ולבונה\", but those that don’t require oil and frankincense come from wheat and the sin meal-offering comes from sifted fine flour, even though it does not require oil and frankincense, it comes from wheat and sifted fine flour. ",
+                "And it comes from grits–unsifted flour, and this does not require oil or frankincense and comes from barley and is derived from flour.",
+                "גרש – it is sifted and winnowed in thirteen sieves like a kind of fine sifted flour with wheat.",
+                "קמח – everything is combined like it is grinded."
+            ],
+            [
+                "היה מביא – the Kohen.",
+                "פיילי – a cup in the Greek language (see Talmud Sotah 15b).",
+                "מן הכיור – as it is written (Numbers 5:17): “[The priest shall take] sacral water [in an earthenware vessel],” but there is nothing sacred other than that which was sanctified in a utensil.",
+                "כשם שממעט – Rabbi Yehuda, in the writing of the scroll (see Tractate Sotah, Chapter 2, Mishnah 3), further on in our Mishnah, so he lessens here [the amount of] the water, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מקום היה שם – amidst the rest of the floor of the Temple.",
+                "וטבעת קבועה בה – to grab hold of the its ring and to lift it from the rest of the floor which was all of marble flagstone.",
+                "כדי שיראה – he has to place in it a measure that will be seen and recognized on the face of the water.",
+                "ונתן אל המים – since it is not written: “and place it in the water,” but rather (Numbers 5:17): “[the priest shall put it] into the water,” implying that it should not be absorbed into it."
+            ],
+            [
+                "מאם לא שכב איש אותך וגו' – the clean–pure; which are the curses that come on account of blessings that imply that surely if a man laid, you would not be clean.",
+                "ואינו כותב והשביע הכהן וגו' – for this is not other than a commandment upon the Kohen to have her take an oath.",
+                "ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן – it is nothing other than a receipt that the woman accepts upon herself the oaths and we derive it as it is written (Numbers 5:23): “[The priest shall put] these curses down in writing and rub it into the water of bitterness],” \"האלות\"–the curses – to include curses that come on account of the blessings. [The word] \"האלה\"–these – to exclude [the instructions] and the affirmations (see Talmud Sotah 17a – by the woman saying “Amen”).",
+                "ר' יוסי אומר אינו מפסיק – from when he starts: (Numbers 5:19): “If no man has lain with you” until (Numbers 5:24): “Amen, amen.” And he writes the instructions of (Numbers 5:21): “Here the priest shall administer the curse of adjuration to the woman” and the affirmations (Numbers 5:22): “And the woman shall say, ‘Amen, amen,’” for he expounds the word \"את\" (verse 19) to include instructions and affirmations.",
+                "רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב – meaning to say that he was careful so as not to write other than \"אלות\"–oaths, and not curses that come on account of the blessings and not instructions nor affirmations, for he expounds [the word] \"האלות\"–the oaths – and not curses that come on account of these blessings to exclude instructions and affirmations."
+            ],
+            [
+                "לוח – of wood.",
+                "נייר – of grasses–herbs that they pound–crush them and make them like a kind of leather.",
+                "דפתרא – a hide which is not worked completely through which is prepared with salt and flour but not with gall-nut [juice].",
+                "בספר – on parchment.",
+                "קומוס – resin of the tree which is melted in water.",
+                "קנקנתום – IRMINT and in the foreign language “vitriol.”",
+                "ולא בכל דבר שהוא רושם – and it is absorbed in the parchment and one cannot erase it for gum and vitriol make a lasting impression."
+            ],
+            [
+                "אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה – through the rule permitting the court to insert in an oath an affirmation to which the person concerned could not have been compelled directly, he places the burden upon her unchastity while betrothed and even though he did not have regarding him warnings of jealousy (given to the suspected wife) and a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances. And from here, this insertion of an oath to which a person could not have been compelled to take directly is from the Torah.",
+                "שומרת יבם וכנוסה – if she was his sister-in-law (i.e., the widow of his brother who died without issue) and he brought her into a levirate marriage and he was jealous of her and she retired with a man under suspicious circumstances, he inserts a claim of ritual impurity which she could not have been compelled to take directly that she had become defiled while she was awaiting levirate marriage . And our Mishnah is according to Rabbi Akiva who said that a woman awaiting levirate marriage is unchastity–lewdness, but it is not the Halakha but rather a woman awaiting levirate marriage who ran about as a prostitute is permitted to the levir. Therefore, he does not make this condition upon her if she was unchaste as a woman awaiting levirate marriage.",
+                "אמן שלא נטמאתי וכו' – My explanation is made for the “Amen” on the imprecation, “Amen” on the oath, as we taught above (in this Mishnah). And this is what it said: “Amen” that I did not become ritually impure – that is the “Amen” on the oath that the Kohen imposed upon her: “I impose upon you the oath that you did not become ritually impure. ",
+                "ואם נטמאתי יבואו בי – and if I become I became defiled, it should come upon me,” meaning the acceptance of the imprecation that the Kohen related to her and if you were ritually defiled, all of these curses will come upon you.",
+                "אמן שלא אטמא – that if you become ritually impure afterwards, the water will contest her, but the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "ולא משנתגרשה – for if she ran about as a prostitute–was unchaste after she was divorced, and he retracted [from his decision to divorce her] and restored her [as his wife] and he was jealous of her, and she retired with a man under suspicious circumstances, the [bitter] waters do not examine her on prostitution that is after divorce, for the divorced woman who engaged in prostitution is permitted to return to her husband, for the All-Merciful (i.e., God) suspended [the prohibition] on Kiddushin–betrothal, [not] on intercourse, as it is written (Deuteronomy 24:2): “She leaves his household and becomes the wife of another man.” Therefore, when she was betrothe to another man, even though she had not had sexual intimacy, she is prohibited to return to her husband, but if she had sexual intercourse without Kiddushin–betrothal, she is permitted to return to her husband."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה נוטל – her husband [would take] her meal-offering, for the command of the priesthood regarding meal-offering is from taking a fistful of the meal-offering and onward (see also Talmud Menahot 9a) and bringing near [the meal-offering] is also the beginning of taking a fistful of the meal-offering but a foreigner (i.e., non-Kohen) does not make an offering on the altar but the sanctification of the utensils and the pouring of oil (on the flour – see Leviticus 2:1) and the mixing, as meal-offerings require oil are appropriate for non-Kohanim.",
+                "",
+                "וכהן מניח ידו תחתיה – as it states regarding peace offerings (Leviticus 7:30): “his own hands shall present [the LORD’s offerings by fire],” and it is stated regarding the meal-offering of the woman suspected of unfaithfulness by her husband (Numbers 5:25): “Then the priest shall take from the woman’s hand [the meal-offering of jealousy,” just as with peace-offerings, the Kohen places his hand underneath the hand of the owners and waves it, so also in the meal-offering of the woman suspected of unfaithfulness by her husband, the Kohen places his hand underneath the hand of the woman and waves it."
+            ],
+            [
+                "והגיש – to the southwestern corner.",
+                "והשאר נאכל לכהנים – for all the grabbed [portions of the meal-offerings] are their remnants and are eaten.",
+                "היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה – Three Biblical verses are written: The first [verse]: \"והשקה\"–and he is to make the woman drink [the waters of bitterness]” (Numbers 5:24) is first; and after that:\"ישקה\" –Last, he shall make [the woman] drink the water” (Numbers 5:26) and last \"והשקה\" –Once he made her drink [the water]” (Numbers 5:27). The first mention of \"והשקה\"–and he is to make [the woman] drink [the waters of bitterness” is for itself – that he causes her to drink after the scroll is blotted out before the offering of the meal-offering. And afterwards, \"ישקה\" –”and he [shall make the woman] drink the water” – even though that it implies that she was specifically forced, the Biblical verse that is mentioned first is expounded for itself. But the Biblical verses that are mentioned after this are given for being expounded. Therefore, and afterwards \"ישקה\"–”and he [shall make the woman] drink [the waters of bitterness],” even though it is written after the offering of the meal-offering it refers to preceding the offering. But, it refers to the blotting out [of the parchment] that is written above, as it states, that if it was not blotted out, it is well, but if the form of the letters are recognized, he should not cause her to drink [the waters of bitterness]. And the concluding \"והשקה\"–Once he made her drink [the water] comes to teach us that if the scroll was blotted out and she states, “I will not drink,” they chide–scold her and force her to drink [the waters of bitterness].",
+                "רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך ישקה – that [the words[ \"ואחר ישקה\"–”Last, he shall make [the woman] drink [the water]” – specifically him, and specifically he wrote it after the offering [of meal-offering], and the first mention of \"והשקה\" –”and he is to make the woman drink [the waters of bitterness],” that if he forced her to drink post-facto, and afterwards made the offering of her meal-offering, it is fit. And the last [mention]: \"והשקה\" –”Once he made her drink [the water], that if the scroll was blotted out and she stated, “I will not drink,” we chide–scold her and cause her to drink it against her will. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "מגילתה נגנזת – at the side of the Temple (in the hall containing the golden altar).",
+                "ומנחתה מתפזרת על הדשן – and is burned on the place where the ashes of the sacrifices were deposited that was in the Temple courtyard where they burn there the unfit things for the Holy of Holies, for since it was sanctified with the sacred vessels–dedicated for the Temple service, it requires burning in the courtyard.",
+                "ואין מגילתה כשרה לשקות [בה] סוטה אחרת – for we require writing for her sake, as it is written (there – Numbers 5:30): “and the priest shall carry out [all this ritual with her].” All of the carrying out of the ritual is for her sake.",
+                "המים נשפכים – for since she said hat “I am ritually impure,” she is examined and stands, and the waters of bitterness were not given [to her] other than to verify through them the doubt.",
+                "מערערים אותה – for perhaps she is ritually pure, and on account of her being frightened she says it."
+            ],
+            [
+                "אינה מספקת לשתות – in the Gemara (Tractate Sotah 20b), that our Mishnah is according to Rabbi Akiva who holds like Rabbi Shimon who said that one offers her meal-offering and afterwards cause her to drink it. [for as long as] her meal-offering is not offered, the waters do not examine her, as it is written (Numbers 5:15): “a meal offering of remembrance which recalls wrongdoing.”",
+                "מתמלאת גידין – since her flesh blows up, she appears like her sinews have become swollen.",
+                "שלא תטמא את העזרה – it is stated not from defilement from contact with the dead, but rather that she should not spread the condition of uncleanness from her period of menstruation and defile Nicanor [Gate] and the Women’s Court when she would go out through there for a menstruant woman and a woman with a flux are forbidden to enter the Temple mount. But a dead person himself is permitted to enter into the Temple Mount and [into] Nicanor [Gate] which were not sanctified with the holiness of the Temple Courtyard.",
+                "יש לה זכות וכו' – In the Gemara (Tractate Sotah 21a) it explains that the merit of [studying] the Torah is what suspends its effect for her as she brought her children to school and waited for her husband that he will leave outside of the city to engage in the study of Torah.",
+                "כאלו מלמדה תפלות – the juxtaposition of sexual connection of men that from the Torah she understands shrewdness and makes her words in chastity as it is written (Proverbs 8:12): “I, Wisdom, lives with prudence; [I attain knowledge and foresight]” (see Talmud Sotah 21b).",
+                "רוצה אשה בקב – to feed a small amount of food so that sexual intercourse will be available to her.",
+                "מתשעה קבין ופרישות – to separate from sexual intercourse; therefore, there is no good that is Torah study.",
+                "חסיד שוטה – It explains in the Gemara (Talmud Sotah 21b) such as the example that a woman drowned in the river and he said: “It is not the way of the world to look at this woman and to save her.”",
+                "רשע ערום – such as the example where a person speaks in a misleading manner to the judge prior to his fellow litigant coming and when the gates of merit were opened in the heart of the judge to my words, it is difficult to remove them and behold, his wickedness and shrewdness of that [litigant] who transgressed on (Exodus 23:1): “You must not carry false rumors.”",
+                "ואשה פרושה – such as the example of a woman sorcerer who would close the womb of women that are giving birth through sorcery and the woman giving birth would have difficulty doing so. She would say: “I will go and pray; perhaps my prayer will be accepted and she dissolves her witchcraft and she gives birth.",
+                "ומכות פרושים –that he hits himself to show that he is humble and modest, like the example that he walks at the rear at the side of greatness and does not raise his foot from the ground and as a result knocks his fingers on stones and he is that which called in the Gemara (Talmud Sotah 22b) a knocker–borrower (an opprobrious epithet for a sort of sanctimonious Pharisees), or someone who makes himself as one who closes his eyes so as to not look at women. And because of this, he strikes his head and the wall and blood leaves him. And he who is called a bleeder, meaning to say that he bleeds himself as a result of his [excess] piety.",
+                "הרי אלו מכלי עולם – that they want to demonstrate to humanity that they are pious but their inner being is not like their outer shell."
+            ],
+            [
+                "מדחה אתה את הטוב – weakens and darkens. The missing resemblance is called “feeble”–”faint” in the language of the Mishnah.",
+                "מתנוונה והולכת – to continually become more faint."
+            ],
+            [
+                "נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי. הרי היא ככל המנחות – that it was defiled before it was sanctified in a utensil.",
+                "ותפדה – and it is removed for non-holy produce, and from the monies [from the sale of it], he should purchase another.",
+                "ותשרף – when the body was sanctified with holiness and it doesn’t go out anymore for non-holy produce.",
+                "וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות – and even if a fistful was brought according to the law and not defiled, its remnants are burned on the place where the ashes of sacrifices were deposited and are not consumed because her husband, the Kohen has a portion in it, for it comes from what is his , and the Torah stated (Leviticus 6:16): “So, too, every meal offering of a priest shall be a whole offering: it shall not be eaten.” But the bride is not a whole offering because she has a part in it, and it comes for her atonement. How is this so? The handful of the meal offering which the priest takes to be put on the altar is offered on its own and the left overs are offered on their own."
+            ],
+            [
+                "כהנת שנשאת לישראל – the daughter of a Kohen.",
+                "מנחתה נאכלת – it is written (Leviticus 6:16): “So, too, every meal offering of a priest shall be a whole offering [it shall not be eaten].” A Kohen, but not the daughter of a Kohen, and similarly a daughter of a Priest who is a widow and–or a divorcee who brought a free-will donation of meal-offering is consumed.",
+                "כהנת מתחללת – from the priest’s due and from the priesthood if she was engaged in a sexual affair to those who are unfit, she never can return to her state of fitness ever.",
+                "כהן אינו מתחלל – if he married a divorcee, the priest’s wife’s illegitimately married to him or a harlot, but rather all the while that he is with her, he is unfit for Divine service. When he divorces her, he returns to his state of spiritual fitness, as it is written (Leviticus 21:15): “that he may not profane his offspring among his kin;” his progeny are profaned but he is not is not profaned.",
+                "כהנת מטמאה למתים – as it is written (Leviticus 21:1): “[Speak to the priests,] the sons of Aaron,” and not the daughters of Aaron.",
+                "ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים – for the sin offering and guilt offering and meal-offering, with all of them it is written (Leviticus 6:11): “Only the males among Aaron’s descendants shall eat of it.”"
+            ],
+            [
+                "האיש פורע ופורם – when he is afflicted with leprosy, he lets his hair grow and tears his garments, as it is written (Leviticus 13:44): “The man is leprous; he is unclean.” A man lets his hair grow and he tears his garments. A woman does not let her hair grow and she does not tear her garments.",
+                "האיש מדיר בנו בנזיר – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Nazir, Chapter 4, Mishnah 6) – His minor son and his Naziriteship falls upon him, and even when he grows up, and this Halakha is in [Tractate] Nazir and it has no support from the Torah.",
+                "האיש מגלח על נזירו אביו – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Nazir, Chapter 5, Mishnah 7) – if his father made a vow in his Naziriteship and separated out his sacrifice (i.e., hair offering), and died, and his son was a Nazir, or that he took the vow of Naziriteship after the death of his father, the son shaves his head on the day of his fulfillment [of the vow] and he brings the sacrifices that his father separated out. And also this Halakha has no support.",
+                "האיש מקדש את בתו – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Kiddushin, Chapter 2, Mishnah 1) – he accepts the betrothal of his minor daughter against her will, as it is written (Deuteronomy 22:16): “I gave this man my daughter to wife.”",
+                "האיש נסקל ערום – (this section of the Mishnah is also found in Tractate Sanhedrin, Chapter 6, Mishnayot 3-4) – as it is written (Leviticus 24:14): “and let [the whole community] stone him,” but it is impossible to state him and not her, for behold it is written (Deuteronomy 17:5): “you shall take the man or the woman [who did that wicked thing] out [to the public place],” but rather, him but not his clothing, but her (i.e., this woman) with her clothes.",
+                "האיש נתלה – as it is written (Deuteronomy 21:22): “and you impale him on a stake,” him and not her.",
+                "האיש נמכר בגניבתו – as it is written (Exodus 22:2): “he shall be sold for his theft,” and not her theft."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ארוסה ושומרת יבם – a betrothed woman whose betrothed is jealous of her and the childless brother’s widow awaiting levirate marriage whose levir is jealous of her.",
+                "",
+                "ולא נוטלות כתובה – for she caused to make herself prohibited upon him for she had retired under suspicious circumstances after a warning given to the suspected wife–manifestation of jealousy that from this manifestation of jealousy and the prohibition, one does not do less, as it is written (Numbers 5:12): “Speak to the Israelite people, etc.” which includes the betrothed woman and the childless brother’s widow awaiting levirate marriage.",
+                "תחת אישה – The verse states that she sits underneath him.",
+                "נתינה – from the Gibeonites and they are prohibited from entering the congregation [of the Lord].",
+                "לא שותות – this portion was not stated other than when it was appropriate to fulfill it, as it is written (Numbers 5:12): “if any man’s wife has gone astray.” The Biblical verse speaks of what is appropriate to marriage, except for a widow [married] with a High Priest [or a divorcee or a woman released from a levirate marriage by Halitzah with a regular Kohen,] etc.",
+                "ולא נוטלות כתובה – even though the rest of the widows with a Kohen Gadol–High Priest collect their Ketubot, as we state in [Tractate] Ketubot [100b and Tractate Yevamot 84a]. This woman does not have her Ketubah because her retiring under suspicious circumstances caused this to her."
+            ],
+            [
+                "אמר בעלה איני מקשה ושבעלה בא עליה בדרך – since he causes her that she should not drink [the waters of bitterness], she takes–receives her Ketubah.",
+                "מתו בעליהן – all of the women suspected of infidelity who are appropriate to drink, but did not have an opportunity to be caused [by their husbands] to drink [the bitter waters] until they died.",
+                "ב\"ש אומרים נוטלות כתובה – for a document that is designated for collection is considered as collected.",
+                "ולא שותות – as it is written (there – Numbers 5:15): “The man shall bring his wife [to the priest].”",
+                "וב\"ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן – meaning to say that from out of the fact that they don’t drink [the waters of bitterness] , they don’t take their Ketubot, for the document that is designated for collection is not considered as already collected."
+            ],
+            [
+                "מעוברת חבירו – who died or divorced her and left her pregnant or nursing and the Sages forbid her to marry until the child born would be two years old and he went and married her prior to that time and was jealous of her and she had retired under suspicious circumstances.",
+                "לא שותה – for she is not appropriate to fulfill it for Rabbi Meir holds ha a person who marries a woman who was impregnated by another or who had her become a nursing mother from another should divorce her and never ever return her. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+                "יכול הוא להפרישה – until twenty-four months [have passed] and then to retore her. Therefore, we can her worthy of marriage.",
+                "אילונית – she is man-like and does not give birth (i.e., barren, incapable of conception – see Talmud Ketubot 11a for its etymology from \"איל\"–ram-like).",
+                "ושאינה ראויה לילד – for she had drank that cup of impotence–sterility, and it is prohibited to establish them for one who has not children.",
+                "ר\"א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת – and he will be permitted to uphold this one. Therefore, she is appropriate for marriage. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "אשת כהן שותה ומותרת לבעלה – if she is found innocent, for you might have thought for since she is the wife of a Koehn that was forced [to have sexual intercourse with another man], she is forbidden to her husband, let us fear lest she was forced to have sexual intercourse [with another man] and therefore, the [bitter] waters did not examine her, this comes to teach us that this is not the case.",
+                "אשת סריס – that you should not say that apart from “your wife” (Numbers 5:19), the All-Merciful said. But this one is not son of that one. This is what it comes to tell us.",
+                "על ידי כל העריות מקנאים – if he was jealous of her from her father or from her brother, or from one of all of the prohibited relationships and she had retired under suspicious circumstances, it is a manifestation of warning and she is prohibited to him and she drinks [the waters of bitterness]. So that she will not state that “she was defiled,” “she was defiled,” twice – the first [time] to her husband and the [second] to the one who had engaged in intercourse with her, for where he is forbidden to her with this act of prostitution excluding that where is he is prohibited to her and we establish [stating not], this is what it comes to tell us [that this is not the case].",
+                "חוץ מן הקטן – younger than nine years of age and one day where Maimonides explained that his coition is not coition. But to me, it appears that a minor child younger than age thirteen and one day who had not brought signs of puberty, as it is written (Numbers 5:13): “in that a man has had carnal relations with her,” a man, but not a minor child.",
+                "ממי שאינו איש – excluding an animal."
+            ],
+            [
+                "אלו שב\"ד מקנאין להם – if they see them that they are acting with licentiousness.",
+                "ולא להשקותה אמרו – for we surely require (Numbers 5:15): “that man shall bring his wife [to the priest]” and we don’t have it, and her husband also, when he will come, he cannot cause her to drink [the waters of bitterness] through this warning given to the suspected wife for we require (Numbers 5:14): “and he is wrought up about the wife [who has defiled herself]” and (Numbers 5:15): “that man shall bring his wife,” and Rabbi Yosi does not require: “he is wrought up about the wife”–\"וקנא\" and “that man shall bring his wife”–\"והביא\" and the Halakha is not according to Rabbi Yosi. But a blind person does not cause his wife to drink, as it states (there – Numbers 5:13): “unbeknown to her husband”–\"מעיני אישה\" (literally, from the eyes of her husband), and from what is stated (Numbers 5:29): “a woman who goes astray while married to her husband”–\"אשה תחת אישה\" – we learned that whatever prevents the husband from causing [her] to drink, prevents the woman from drinking [the waters of bitterness] if his wife had the same thing. Therefore, if she was blind, she does not drink, and if she was lame, she does not drink, as it states (Numbers 5:18): “After he (i.e., the priest) has made the woman stand [before the LORD],” and similarly, if she had her hand or fingers cut off, as it states (Numbers 5:18): “and place upon her hands [the meal offering of remembrance],” or mute, as we require (Numbers 5:22): “And the woman shall say, [“Amen, amen],” and similarly, if the husband was lame, or had his fingers or hand cut off or was mute, he does not cause her to drink [the waters of bitterness, since it is written (Numbers 5:29): “when a woman goes astray while married to her husband”–\"אשה תחת אישה\" – as we have stated."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כך בודקין – adulterer.",
+                "ובאו ובאו – both of them (Numbers 5:22 and Numbers 5:27) have an extra [letter] “vav” for interpretation.",
+                "נטמאה ונטמאה – (Numbers 5:27 and Numbers 5:29) the extra “vav” in the second word \"ונטמאה\" –and defiles herself (Numbers 5:29) is for interpretation.",
+                "רבי אומר שני פעמים וכו' – Rebbe (i.e., Rabbi Judah the Prince) did not expound the extra letter “vav” as Rabbi Akiva but rather the inclusion of the Biblical verses he expounds whether the two forms of \"ובאו\" –”and they enter” (verse 22) and “the spell-inducing waters enter” or whether two forms of \"ונטמאה\" –”if she defiled herself” (verses 28 and 29)."
+            ],
+            [
+                "בו ביום דרש – every place where it teaches: \"בו ביום\"–on that selfsame day is the day where they appointed Rabbi Eleazar ben Azariah to the presidency, when the [number of] students were increased, they gave permission to all to enter (see Talmud Berakhot 28a). [And because of] of this exposition of נטמאה ונטמאה–she defiled herself (Numbers 5:27); and defiles herself (Numbers 5:29), also was expounded on that selfsame day, we take it as a tradition for all of these here.",
+                "כלי חרס – it is a first level of ritual impurity which was defiled from the unclean reptile which is one of the direct causes of Levitical impurity.",
+                "אינו אומר טמא – (Leviticus 11:33): “everything inside it shall be unclean”; it does not say טמא–is impure–unclean but rather יטמא–will be unclean–impure. It comes to expound also – that יטמא means – that it defiles other things.",
+                "למד על ככר שני – therefore it took the tradition of a loaf because it is found in an oven.",
+                "שמטמא את השלישי – and even that which is non-holy, for the Biblical verse was written undefined.",
+                "דור אחר – from those who will come in the future who will purify the third level of Levitical impurity, and even Terumah–priest’s due which has no Biblical verse regarding it from the Torah.",
+                "והרי עקיבא תלמידך מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא – even for non-holy produce, but the Halakha is not according to Rabbi Akiva and something that is second level of Levitical impurity does not make something third level of Levitical impurity for non-holy produce, but only for produce dedicated to the Temple."
+            ],
+            [
+                "מגרש – an open place free from sowing and from trees for the beauty of the city. But two-thousand [cubits] is not mentioned there for the Levites and is not mentioned other than [for leaving from the limits of] Shabbat.",
+                "שדות וכרמים – and two-thousand [cubits] surrounding they gave to the Levites, and from them they left one-thousand [cubits] surrounding the city for the fields and the rest of the fields and vineyards. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yosi HaGlili that the Sabbath limit is two-thousand [cubits] according to the Rabbis."
+            ],
+            [
+                "שאין ת\"ל לאמר – which is not similar to the other [mentions] of [the word] \"לאמר\" –saying, that are in the Torah for the Divine Presence speaks to Moses stating the utterance to Israel. But here, we don’t say this.",
+                "בקורין את ההלל – headings of chapters alone that they would answer following them."
+            ],
+            [
+                "מאהבה – that he loved “the place” (i.e., God).",
+                "שקול – the weight will be equivalent, not outweighing to one side or the other, and he holds the Biblical verse with the letter “Vav,” and its implication is that the Biblical verse ended with a “Vav.” \"הן יקטלני\"–He may well slay me (Job 13:15) – though he kills me, “yet I will trust in Him no longer,” or, “yet I will trust in Him.” (whether one reads the word as לא or לו ).",
+                "מיראה – from fear of retribution that will not come upon him.",
+                "ירא אלהים – and he doesn’t love God."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "משקינא לה ונסתרה אפילו שמע מעף הפורח that she retired under suspicious circumstances–secluded herself, ",
+                "יוציא ויתן כתובה – he should divorce her and provide her Ketubah settlement. Rabbi Eliezer, according to his reasoning who said in the first chapter (Tractate Sotah, Chapter 1, Mishnah 1), that a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances does not require testimony and even a slave and even a maid-servant are believed, that is (identical with) a flying bird for a married woman’s retirement with a man under suspicious circumstances is compared through close analogy of Biblical verses to ritual defilement and everyone is believed regarding her. Therefore, if she retired with a man under suspicious circumstances and he does not want to have to cause her to drink [the bitter waters], he should divorce her and provide her with her Ketubah settlement.",
+                "רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה – women who spin by the light of the moon. Rabbi Yehoshua, according to his reasoning, who said that we cause her to drink [by the testimony] of two [witnesses]. However, when they (i.e., the women twisting yarn) speak of her by [the light of] the moon, the matter is ugly licentiousness, and she should be divorced for even water, moreover, does not examine her as it is taught in the first chapter. But she is ritually pure, and women twisting yarn by moonlight should be talking about her. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "אני ראיתיה שנטמאת – in that retirement [of hers] under suspicious circumstances which is through two witnesses according to Rabbi Yehoshua or through the flying bird according to Rabbi Eliezer.",
+                "לא היתה שותה – for one witness is believed concerning her even to cause her to lose her Ketubah settlement for there is a basis for it.",
+                "אף לפסלה מכתובתה – that she should not drink [the bitter waters] not take [the settlement of] her Ketubah.",
+                "יבמתה – the wife of her husband’s brother.",
+                "ובת בעלה – from another wife.",
+                "הרי אלו נאמנות – for this testimony, even though they are ineligible for all other testimony which is to her detriment because the Torah believed all testimony that there is concerning her. But, however, not to make her ineligible for her Ketubah [settlement], for they hate her, but rather, that she should not be suspected by her husband of having been unfaithful."
+            ],
+            [
+                "שהיה בדין – that one witness should not be believed concerning her if it is not from the decree of the Biblical verse.",
+                "עדות הראשונה – her retirement under suspicious circumstances which does not make her forbidden [to her husband] eternally other than until she drinks [the bitter waters].",
+                "אינה מתקיימת בפחות משנים – since we require to state from an analogy–Gezerah Shavah, and this is Rabbi Yehoshua’s view.",
+                "עדות האחרונה – ritual impurity.",
+                "כל [עדות] שיש בה – it is believed concerning her, as it is written (Numbers 5:13): “and there is no witness against her,” and all mentions of the word \"עד\"–witness that is mentioned in the Torah, undefined, is not other than two, as it necessitated the Bible to state (Deuteronomy 19:15): “A single witness may not validate against a person [any guilt or blame for any offense that may be committed: a case can be valid only on the testimony of two witnesses or more].” We learn from this that \"עד\"–witness implies two [witnesses], until the Biblical verse explicitly specifies one [witness]. And as it states, that she was not caught to be forbidden, so we see that one witness is believed."
+            ],
+            [
+                "עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת – establish one near one, and there is doubt regarding her and she drinks, and especially when they come one in the presence of the other. But this one after that one, when the first stated that she was defiled, he is believed as two [witnesses]. But the second who states that was not defiled, is just considered as one, for the words of the one are not in place of two [witnesses].",
+                "ושנים אומרים לא נטמאת – meaning to say that she was not defiled in your presence, that when you came and found that they retired under suspicious circumstances together and we also were with you and in your presence she was not defiled, the one witness was dismissed and his words were voided because of the two [witnesses] and she remains in a state of “doubt” if she had been defiled before they came and found them [together] and therefore, she drinks [the bitter waters]. And we are taught by the Tanna–teacher in these two clauses of our Mishnah that they are ineligible for [providing] testimony, they went after the majority opinion whether for leniency or stringency, meaning to say, whether to cause her to drink or not to cause her to drink."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו נאמרין. פרשת סוטה – as it is written (Numbers 5:19): “[The priest shall adjure the woman,] saying to her, [“If no man has lain with you, if you have not gone astray in defilement while married to your husband, be immune to harm from this water of bitterness that induces the spell].” In any language that he states it.",
+                "וידוי מעשר – (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house, etc.” He states it in any language that he wishes, as it is written (ibid.): “You shall declare before the LORD your God,” in every language that he speaks.",
+                "קריאת שמע – as it is written (Deuteronomy 6:4): “Hear O Israel ” in any language that you hear.",
+                "ותפלה – a congregation–community that prays, prays–recites the Amidah in any language, but an individual does not pray other than in the holy tongue (i.e., Hebrew).",
+                "וברכת המזון – as it is written (Deuteronomy 8:10): ‘and you shall bless–give thanks [the LORD your God],” in any language that you bless–give thanks.",
+                "ושבועת העדות ושבועת הפקדון – in any language that he made them take an oath and did not give thanks, they are liable. The oath of testimony, we derive it as it is written regarding it (Leviticus 5:1): “[If a person incurs guilt] when he heard a public imprecation,” and the oath of deposit, he derives it [through an analogy] from the oath of testimony (Tractate Sotah 33a): \"תחטא\" –incurs guilt (Leviticus 5:1) and \"תחטא\"–sins (Leviticus 5:21)."
+            ],
+            [
+                "מקרא בכורים – that he would recite from (Deuteronomy 26:5): “My father was a fugitive Aramean,” until the conclusion of the portion.",
+                "וחליצת יבמה – she states (Deuteronomy 25:7): “My husband’s brother refuses to establish a name in Israel for his brother,” and he states (Deuteronomy 25:8): “I do not want to marry her.” And after the ceremony of removing the shoe of the brother-in-law–levir, she says (Deuteronomy 25:9): “Thus shall be done to the man [who will not uphold his brother’s house!]”",
+                "ברכות וקללות – that the Jewish people recited at Mount Gerizim and Mount Ebal.",
+                "",
+                "ברכות כ\"ג – after the Divine Service on the Day (i.e., Yom Kippur) in the innermost sanctum (i.e., the Holy of Holies), he would read the portion in the Torah and make the eight blessings that are explained in our Mishnah.",
+                "ופרשת המלך – this is the portion of \"הקהל\"–Gathering the people (see Deuteronomy 31:10-13), as it explains at the end of our chapter (Mishnah 8).",
+                "ופרשת עגלה ערופה – (Deuteronomy 21:7): “Our hands did not shed this blood,” (Deuteronomy 21:8): “Absolve, O LORD, your people Israel, etc.”",
+                "פרשת משוח מלחמה – (Deuteronomy 20:2): “Before you join battle, etc,” (Deuteronomy 20:3): “Hear, O Israel! You are about to join battle [with your enemy].”"
+            ],
+            [
+                "כיצד – like from where.",
+                "ולהלן הוא אומר – in the blessings and curses of Har Gerizim (Deuteronomy 27:11-14).",
+                "מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש – as it is written (Deuteronomy 27:14): “[The Levites] shall then proclaim in a loud voice to all the people of Israel.” And it is written there (Exodus 19:19): “God answered him in thunder.” Just as there, it is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), so here too, in the Holy Tongue."
+            ],
+            [
+                "וענתה ואמרה ככה – there is no need to teach it through a Gezerah Shavah (analogy), for it is learned from itself, (Deuteronomy 25:9): ‘and [she shall] make this declaration: Thus [shall be done to the man who will not build up his brother’s house!].” In such a language she should state this."
+            ],
+            [
+                "שבשומרון – near Shomron–Samaria.",
+                "מכאן ומכאן – on the mountains.",
+                "בשבעים לשון – in the writing of seventy nations and all who wish to teach it should come to study so that there won’t be any fault-finding for the nations to state that we didn’t have from where to learn.",
+                "את האבנים – they concealed the alter after they offered the burnt offerings and the peace offerings.",
+                "ולנו במקומן – in their lodgings in Gilgal, and there, they established the stones."
+            ],
+            [
+                "במדינה אומר אותה שלש ברכות – that the Kohanim interrupt between each verse, [and the community] answers [Amen].",
+                "ובמקדש ברכה אחת – because they do not answer “Amen” in the Temple and there is no interruption here.",
+                "ככתבה – with a Yud, Heih (i.e., the letters of the name of God).",
+                "בכנויו – with an Aleph, Daleth [Nun, Yud] for we don’t mention God’s name as it is written other than in the Temple alone, as it states (Exodus 20:21): “in every place where I cause My name to be mentioned, I will come to you and bless you.” The Biblical text transposed it and expounded upon it: In every place that I will come to you and bless you, which is in the Temple–Sanctuary, there I will mention My name.",
+                "כנגד כתפותיהם – because it requires the lifting of the palms of the hands, as it is written (Leviticus 9:22): “Aaron lifted up his hands toward the people and blessed them.” And it is written (Deuteronomy 18:5): “him and his descendants [to be in attendance for service in the name of the LORD] for all time.” Just as he is with the raising of his hands, so too his descendants–children also with the raising of their hands for all time.",
+                "ובמקדש – when they bless the people with the holy name of God and Divine Presence is above from the second joints of their fingers, they lift their hands above their heads.",
+                "שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ – because the name of God is written upon it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "ברכות כ\"ג – on Yom Kippur after the Divine Service–Avodah had been completed, he reads the Torah and makes eight blessings–benedictions.",
+                "חזן הכנסת – the sexton of the assembly upon whom the duties of the assembly are upon him to bring in",
+                "ראש הכנסת – through his lips are decided all the matters of the congregation, who will recite the prayers leading up to the Shema for the benefit of those who come too late for the regular service, who will recite the Maftir–Haftarah from the prophets and who will go down before the Ark (to serve as the representative of the congregation).",
+                "סגן – who is ready in place of the Kohen Gadol–High Priest for if something should happen to him to make him unfit for service, he will serve in his place.",
+                "והסגן לכ\"ג – and all of them are because of the honor of the High Priest, as it is written (Proverbs 14:28): “A numerous people is the glory of the king.”",
+                "וכ\"ג עומד ומקבל – it follows that he was sitting, we learn from this that he would read in the Women’s Court, for if it was in the Court of Israel, we hold that there is no sitting in that court other than only the kings of the house of David.",
+                "וקורא אחרי מות – which is the order of [the ritual of] Yom Kippur.",
+                "ואך בעשור – in the Torah portion (Leviticus 22:26 and following): “When an ox or a a sheep or a goat is born” that is near the portion of Aharei Mot (Leviticus 16) and he is able to roll the Torah scroll to there while the Aramaic translator is translating the concluding verse of Aharei Mot and there is no delay in order that the Aramaic translator should interrupt–stop.",
+                "וגולל את התורה – and even though he did not read about the tenth [day of Tishrei] in the book of Numbers (chapter 29, verses 7-11), he reads it by heart. But he should not roll the Torah scroll to there because it is far and there is a delay that would cause the Aramaic translator to interrupt and it is a reproach to the community, and to read from two Torah scrolls is impossible because single person does not read from two Torah scrolls in the congregation because of the defect of the first Torah scroll.",
+                "יותר ממה שקריתי לפניכם – what I am about to read further by heart, they should not say that it is missing from this Scroll, therefore, I won’t roll it there, and why so much? In order not to cast aspersion against the Torah scroll.",
+                "על התורה – the blessing that is after it (i.e., the Haftarah).",
+                "ועל העבודה – May the LORD our God accept [our worship].",
+                "ועל ההודאה – We give thanks to You.",
+                "ועל מחילת עון – You have chosen us that we conclude it with “the king who pardons and forgives our iniquities.”",
+                "ועל המקדש – that th Divine Presence should rest on the Temple and we conclude it with Praised is the LORD Who dwells in Zion.",
+                "ועל הכהנים – that He should accept their sacrifices with favor and we conclude it with [the blessing] “who sanctifies the Kohanim.”"
+            ],
+            [
+                "[בשמיני] – In the eight year of the Sabbatical year–Shemittah that just passed, which is at the conclusion of this seventh year at the conclusion of the first day of Yom Tov (i.e., Sukkot), as it is written (Deuteronomy 31:10): “On the Feast of Booths.” I hear–learn even on the last day of Yom Tov of the holiday, the inference teaches us (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear [before the LORD your God],”from the beginning of the Intermediate Days [of the Festival].",
+                "אגריפס המלך – he was from the seed of Herod and in his days, the Second Temple was destroyed.",
+                "זלגו עיניו דמעות – fo this Biblical verse disqualifies him from being King.",
+                "אחינו אתה – his mother is from the Israelites.",
+                "וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע – that is in [the Torah portion of] Vaethanan, and connects with the portion of the Shema (Deuteronomy 6:4-9) and “If you will surely hearken” (Deuteronomy 11:13-21), for in the portion of the Shema is the acceptance of the kingdom of heaven and in the “If you will surely hearken” portion is the acceptance of the yoke of the commandments and he skips and reads (Deuteronomy 14:22): You shall set aside every year a tenth part” and from there he skips and reads (Deuteronomy 26:1ven 2): “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” because it is the time of the ingathering [of the crops] and the giving of gifts to the poor and separating the priest’s due and the tithes and even though the portion of the king is between the “You shall set aside every year a tenth part” and “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” he reads them together to not interrupt the [verses about the] tithes and afterwards the blessings and curses (Deuteronomy chapter 27-28) which are the acceptance of the decrees and punishments of the Torah and then he returns and reads the portion of the king (Deuteronomy 17:15-20): “You shall be free to set a king over yourselves.”"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "משוח מלחמה. ודבר אל העם בלשון הקדש – it is stated here (Deuteronomy 20:2): “[Before you join battle, the priest shall come forward] and address the troops.” And it is stated elsewhere (Exodus 19:19): “As Moses spoke, [God answered him in thunder].” Just as elsewhere is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), even here too is in the Holy Tongue.",
+                "",
+                "הגפת תריסין – striking of those defending each other to cause the hearing of a voice and to threaten.",
+                "הקלגסין – sticks whose heads are curved and they beat them on stones and they fly off on their enemies.",
+                "שובך – the officer of the army Hadarezer in [Second] Samuel [10:16]."
+            ],
+            [
+                "אחד הבונה ואחד הלוקח – a house built which for him was new.",
+                "ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל – and in this, it is a vineyard, two against two, and one goes out with a tail, and even from five types they combine."
+            ],
+            [
+                "אילני סרק – such as cedar and sycamore that don’t produce fruit.",
+                "והמחזיר את גרושתו – and he betrothed her, he does not return to her for she is not new to him and in Scripture it is written (Deuteronomy 24:5): “[When a man has taken] a new bride, [he shall not go out with the army or be assigned to it for any purpose].”",
+                "אלמנה – and a High Priest betrothed her, he does not return [to her – a widow],as it is written (Deuteronomy 20:7): “[Is there anyone who has paid the bride-price for a wife,] but has not yet married er? [Let him go back to his home, lest he die in battle and another marry her],” but it was possible. To state, and he did not take her? What is “to take her?” that she is appropriate for him to take her [as a wife].",
+                "על מכונו – tore it down and built it like the first measure, he does not return [to live in it], for it is not new and it is worse than someone who purchases it or who inherits it.",
+                "הבונה בית לבנים בשרון – it is a place whose name is Sharon, and its land is not nice for bricks and it is not something enduring for they had to renew it twice every seven years."
+            ],
+            [
+                "ואלו שאין זזין ממקומן – for those above go until the border. And there, we hear the words of the Kohen and they return from the battlefield into the midst of the land of Israel. But they do not return to their homes but rather engage in providing water and food to those who go to war and these do not move from their places and even to go to the border line and to return at the direction of the Kohen.",
+                "הבונה בית וחנכו – and do not live in it for a year yet, and similarly, one who plants a vineyard and redeem it, and the fourth year has not yet passed upon it.",
+                "נקי יהיה לביתו – for his house.",
+                "יהיה – an amplification which the Biblical verse adds to you which is something other that should be like this."
+            ],
+            [
+                "ויספו השוטרים – on the words of the Kohen.",
+                "בקשרי המלחמה – that they become knotty to stand squeezed together that the enemies will not separate them.",
+                "לפיכך – the person who is fearful is the person who fears from sins that are in his hand, the Torah hung “built, and planted and betrothed” to return on their account, so that the return would be dependent upon this and he would not be embarrassed to state regarding it from the sins that are in his hand and he is fearful and returns.",
+                "ר' יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו' – for Rabbi Yosi HaGlili, even if he transgressed on the words of the Scribes, he returns, for according to Rabbi Yosi, until he transgresses the words of the Torah is similar to a widow marrying a High Priest."
+            ],
+            [
+                "ובעקבו של עם – at the rear of the people who guard that the last ones who are behind them should not flee.",
+                "זקפים – warriors appointed to this, for if one of the fighters falls, he will restore him and raise him up.",
+                "ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל – to guard that they will not flee.",
+                "כשילים – iron hatchets–spades.",
+                "לקפח את שוקיו – to sever his foreleg.",
+                "שתחלת ניסה נפילה – it is transposed language for the beginning of falling (i.e., in slaughter) is the rout (see Talmud Sotah 44b)."
+            ],
+            [
+                "בד\"א – that they return from the battlefield and there are those who do not move from their places in an optional war.",
+                "אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים – a war of the Land of Israel, and the war against Amalek. Everyone admits that it is obligatory, and everyone goes out in it [to fight]. But the wars of the House of David to extend and widen the brder of Israel and to assess taxes from peoples such as the war of Aram Naharayim and Aram Tzobah (Syria), everyone agrees that it is option. But the First Tanna–Teacher and Rabbi Yehudah did not disagree other than with a war that Israel fights with its enemies in order that they not grow stronger over them and trouble hem. The first Tanna–teacher calls that an optional war, and holds that a person is not permitted to make himself idle from the commandment in order to fight in a war like this, but Rabbi Yehuda holds that this also is a commanded war, for after it is to save Israel from the hand of their enemies, and one who engages in a commandment is exempt from another commandment. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עגלה ערופה בלשון הקדש – what the elders say (Deuteronomy 21:7): “Our hands did not shed this blood,” and the Kohanim state (Deuteronomy 27:8): “Absolve, O LORD, Your people Israel [whom You redeemed, and do not let guilt for the blood of the innocent remain among Your people Israel],” it was necessary to state this in the Holy Tongue (i.e., Hebrew).",
+                "שנאמר כי ימצא וכו' – and in the same portion it states (Deuteronomy 21:7): ‘And they shall make this declaration,” and it states further on (Deuteronomy 27:14): “The Levites shall then proclaim [in a loud voice to all the people of Israel.” Just as there it is in the Holy Tongue (i.e., Hebrew), even here is in the Holy Tongue.",
+                "היו יוצאים – and they come there and measure from the slain to the side of the villages that surround him to know which is closest.",
+                "אין ב\"ד שקול – a Jewish court is not made where it will be possible to divide into equal shares but rather, that the majority will be on the one side, to fulfill (Exodus 23:2): “[you shall not give perverse testimony in a dispute] so as to pervert in favor of the mighty.”"
+            ],
+            [
+                "נמצא סמוך לספר – near the border of non-Jews",
+                "לא היו מודדים – they would not measure, as it is written (Deuteronomy 21:1): “someone slain is found [lying in the open],” excluding someone who brings himself that is nearby the border of the non-Jews as if he brought himself to death.",
+                "לעיר שאין בה ב\"ד לא היו מודדין. אין מודדין אלא מעיר שיש בה ב\"ד – this is what he said: if he is found near a city that lacks in it a Jewish court, we don’t measure it, but rather, [near to] a city that has a Jewish court close to it. What city that has a Jewish court near it? And if he did not repeat this teaching, I would think that we don’t measure at all, the inference teaches us (Deuteronomy 21:3): “The elders of the town [nearest the corpse] shall then take a [heifer which has never been worked, which has never pulled in a yoke],” anyמway, for this “the city” is an additional Biblical verse” for one could have written “and the city that is closest to the slain and its elders went out.”",
+                "מכוון – squeezed in–confined, that it is not closer to this or fro that one, even as much as a thread’s length.",
+                "מביאות שתי עגלות דברי ר\"א – but the Halakha is not like this, but rather, both bring one heifer jointly . And we state this in the Gemara in [Tractate] Bekhorot [18a).",
+                "אין ירושלם מביאה עגלה ערופה – as it is written (Deuteronomy 21:1): “in the land that the LORD your God is assigning you [as a possession) to possess,” excluding Jerusalem that was not allotted to the tribes."
+            ],
+            [
+                "נמצא ראשו במקום אחד – now the Tanna is not speaking about the matter of measuring, since the end (actually, the beginning of Mishnah 4 of this chapter) teaches, from where do they measure–\"מאין מודדין\" – it follows that in the first part of the Mishnah we do not deal with measurement, but rather, we are dealing with the corpse of a person whose relatives are unknown and whose burial is obligatory on everyone that acquires its place for where his head is found in one place and his body in another place, we bring the head to the body and we bury it where the body is found, for the body fell in its place for the head is unsteady, which are the words of Rabbi Eliezer.",
+                "רבי עקיבא אומר מוליכין הגוף אצל הראש – for the head, where it fell, it fell, and its body runs and goes, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "ר:א אומר מטיבורו – he holds that the real life is in his navel.",
+                "ר' עקיבא אומר מחוטמו – real life is from his nose (cessation of breath from the nostrils is the main sign of death – see Talmud Yoma 85a), as it is written (Genesis 7:22): “All in whose nostrils was the merest breath of life.”",
+                "מקום שנעשה חלל מצוארו – it is not called slain, other than from the neck, as it is written (Ezekiel 21:34): “you shall be wielded over the necks of the dishonored withed ones.” Therefore, from it (i.e., the neck) they would measure, as it is written (Deuteronomy 21:3): “[The elders of the town nearest] to the corpse,” But the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "נפטרו זקני ירושלם – who do not come other than to measure, as it is written (Deuteronomy 21:2): “Your elders and magistrates shall go out and measure [the distances from the corpse to the nearby towns].”",
+                "אע\"פ שאינו איתן כשר – it did not state \"איתן\"–everflowing–strong wadi (Deuteronomy 21:4) as an indispensable condition but rather for the Mitzvah.",
+                "בקופיץ – a large knife.",
+                "מאחריה – opposite its neck.",
+                "מקומה אסור – forever.",
+                "ומותר לסרוק שם פשתן – work that is not on the body of the land, as it is written (Deuteronomy 21:4): “[a heifer] which has never been worked, which has never pulled a yoke.” Just as sowing is special which is on the main body of the land, so also, all work which is on the main body of the land.",
+                "לנקר את האבנים – to chisel the stones."
+            ],
+            [
+                "ולא בא לידינו ופטרנוהו – without food.",
+                "ולא ראענוהו והנחנוהו – without accompaniment."
+            ],
+            [
+                "תצא ותרעה בעדר – like other non-holy animals.",
+                "כפרה ספיקה – which had performed its own [work].",
+                "ואחר כך נמצא ההורגד ה\"ז יהרג – as it is written at the end of the portion of the heifer whose neck was broken (Deuteronomy 21:9): “Thus you will remove from your midst guilt for the blood of the innocent.”"
+            ],
+            [
+                "עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית – as for example when both came at the same time [then] they would break the neck. But if one came first and said “I saw the killer”, and they believed him like two [witnesses]. For the Torah believed him, as it is written (Deuteronomy 21:1): “the identity of the slayer not being known,” but if they did know, even through one witness, they don’t break the neck, even though one witness had come and afterwards his testimony is contradicted, the second is not believed, because the words of the one is not in the of two [witnesses].",
+                "עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפים – as, for example, the two [witnesses] and the one are invalid witnesses, for in the case of invalid witnesses, one goes according to the majority of opinions."
+            ],
+            [
+                "בטלה עגלה ערופה – because they knew of them who was accustomed to kill.",
+                "בטלו האשכולות – a person who has everything (this is a Notarikon – describing the word אשכולות – see the commentary of Tosafot Yom Tov who also quotes Maimonides on this matter), meaning to say, their Torah is true without reproach."
+            ],
+            [
+                "הודיית מעשר – the confession of the tithe (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; and I have given it to the Levite,” because Ezra fined the Levites that they did not give to them the tithe [of the tithe] when he came up [to the Land of Israel] from the Diaspora, and the Levites did not go up with him, and he (i.e., Ezra) commanded that they should give the tithe [of the tithe] to the Kohanim, and Yohanan the High Priest annulled the confession because he was not able to say, “and I have given it to the Levite.”",
+                "בטל את המעוררים – for the Levites would say on each day on the platform (Psalms 44:24): “rouse yourself, why do you sleep, O God.” He stated: Is there sleep before God? (see Talmud Sotah 48a and Tosefta Sotah 13:9). And he stood and annulled them.",
+                "ואת הנקפין – that they would wound the calf of the sacrifice between its horns in order that blood would fall between its eyes so that it would not see and it would be easy to bend over and to slaughter it and he would stand and annul it for it appeared as having a blemish (and unfit for the altar) and he established for them rings in the ground for them to place the neck of the animal within it.",
+                "נוקפין – beat and its example [Tractate Hullin 7b], “no person bruises his finger here on earth [unless it was so decreed against him in heaven].”",
+                "היה פטיש מכה בירושלים – on the Intermediate days of the Festival those artisans of copper and iron would beat with a hammer in order to perform work which cannot be postponed without irretrievable loss, and he stood and cancelled them because the thing becomes more known and there is a disregard of the Intermediate Days of the Festival.",
+                "ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי – for he said to the people of his generation that just as regarding the great heave offering–priest’s share of the crop, its punishment [for non-fulfilment] is death, so too, the tenth of the tenth [given by the Levites to the Kohanim] and separation of priestly shares is required before one is able to partake of them, [non-fulfillment] is punishable by death and he established that they should take out from the doubtfully tithed produce only the tenth-of-a-tenth and the Second Tithe, and they should not take out it the First Tithe and the Poor Man’s Tithe for one can say to the Levite and–or the Poor Person: Bring proof that it is produce from which priestly gifts and tithes had not yet been separated and take it. And from this ordinance and onward, a person who takes his fruit from the marketplace would not ask if they had been properly prepared [by the giving of the priestly gifts and tithes] or not, but immediately, he separates from them the tenth-of-the-tenth and the Second Tithe, and consumes the rest for anyone who purchases from those who did not observe certain religious customs regarding tithing, their produce is considered doubtfully tithed."
+            ],
+            [
+                "סנהדרין – the judges are there, and they are called a Sanhedrin in that they detest a majestic appearance–an imposing figure in judgment.",
+                "בטל השיר – as it is written (Lamentations 5:14): “The old men are gone from the gate, The young men from their music” when the elders who were the Sanhedrin who were sitting at the gate were made idle, the young men were also made idle from their music."
+            ],
+            [
+                "משמתו נביאים הראשונים – all the prophets are called the Early Prophets, except for Haggai, Zechariah and Malachi and their associates for they were the Latter [Prophets] who were during the days of the Second Temple.",
+                "השמיר – a kind of worm-like creature like the size of a barley-corn that they would show it–place it upon the stones marked with ink and they would split open on their own, [and through it] would open the stones of the Ephod and the Breastplate, as it is written concerning them (Exodus 28:20 – see also Talmud Sotah 48b): “in their mountings,” that they would be complete and not lacking [but he would write on them with ink] and the Shamir would show them outside upon the ink.",
+                "ונופת צופים – honey that comes from a place whose name is the inner portion of the cells and is more praiseworthy.",
+                "ופסקו אנשי אמנה – that believe in the Holy One, blessed be He."
+            ],
+            [
+                "הטהרה בטלה את הטעם – the ritual purity that ceased from Israel, the taste and aroma of the fruits were abolished, for at the time that Israel was ritually pure and engaged in ritual purity, even the Holy One, blessed be He would purify the produce from a bad taste and a bad smell.",
+                "מעשר בטל שומן דגן – for the tithe was called fat, as it is written (Numbers 18:12): “All the best of the oil.”"
+            ],
+            [
+                "בפולמוס של אספסיינוס – the army that Vespasian brought against Jerusalem.",
+                "גזרו על עטרות חתנים – they would make garlands for the grooms from salt stone which is clear like the appearance of a jewel and they dye it with sulfur–bitumen like the appearance of embroidery which they call NEEL. And there are those who interpret–explain it as garlands of myrtle and of roses and both are forbidden, but only garlands of reeds are permitted.",
+                "ועל האירוס – it is made like a winnow–sieve whose walls are round and they spread on its mouth a thin piece of leather and beat it with a thin mallet and it emits a clear sound and it the foreign language we call it TANBORO.",
+                "עטרות כלות – similar to a city that is made from gold.",
+                "ושלא ילמד אדם את בנו יונית – the explanation is Greek wisdom and there are hints and riddles that the Greeks had and only those who were accustomed to them would know them, and in the Gemara (Talmud Sotah 49b) it explains the reason because of an incident when the Hasmonean kings fought one another (the allusion is to the struggle between the two sons of Alexander Jannaeus, Hyrcanus and Aristobulus; Hyrcanus had the assistance of the Romans who besieged Jerusalem). Those who were inside would let down to those who were outside denarii (i.e., money) in a basket and haul up for them [animals for] the daily offerings. There was one elder there who was learned in Greek wisdom, speaking with them in Greek: As long as you are engaged in the Temple service, they will never surrender to you. That same day, they let down denarii in the basket and hauled up for them a pig. At that time, they said: “Cursed be the person who raises a pig and cursed be the man who teaches his son Greek wisdom.",
+                "בפולמוס האחרון – this is the destruction of the [Second] Temple and it was of Titus.",
+                "באפריון – like a tent of golden robes and cloaks.",
+                "ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון – because of modesty and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "בטלו מושלי משלים – such as the parables of the foxes that we state in [Tractate] Sanhedrin [38b] when Rabbi Meir would expound on the lesson and would divide his exposition into three parts: one-third devoted to legal discussion, one-third to homily and one-third to parables.",
+                "השקדנים – they are attendant on the doors of the Academy–Bet Midrash night and day as we state in [Tractate] Yevamot [63b] as Ben Azzai stated: What can I do when my soul is attached to–in love with the Torah.",
+                "הדרשנים – he was expert in Midrash and the rationales of the Biblical verses, as it states [Talmud Berakhot 12b – actually Tractate Berakhot, Chapter 1, Mishnah 5]: “And I did not succeed (in proving) that the Exodus from Egypt should be mentioned at night until [I heard] the exposition of Ben Zoma.”",
+                "בטל כבוד תורה – He would give attention to expound upon each and every stroke on letter [Tractate Menahot 29b]. This is the great honor of the Torah which has nothing to abolish it.",
+                "שבטלו אנשי מעשה – they do wondrous deeds as we state in [Tractate] Taanit [25a]: he will ordain that vinegar should burn, and to goats that they should bring wolves on their horns.”",
+                "קטנותם של חסידים – they wee the pious individuals walking and becoming scarce and he was from their most inferior and their end.",
+                "משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה – and until he died [Tractate Megillah 21a], there was health in the world, and hey would study the Torah while standing. And when he died, feebleness of strength came to the world and they began to study while sitting, and this is the abolishment of the honor of the Torah.",
+                "משמת רבי בטלה ענוה – the students of Rebbe (i.e., Rabbi Judah the Patriarch) added and wrote this in the Mishnah."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה סוטה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..2258368a7c117d380955850508d60973b18fecba
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,504 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sotah",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה סוטה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>המקנא לאשתו.</b> אע״ג דהמקנא משמע דיעבד אין לכתחילה לא, ההלכה היא שחייב אדם לקנאות לאשתו אם היא צריכה לכך. ולקמן מפרש כיצד מקנא:",
+                "<b>מקנא לה על פי שנים.</b> אם בא להשקותה מי המרים, צריך להביא שני עדים ולומר לה בפניהם אל תסתרי עם איש פלוני. ואם לא קנא לה בפני שנים, אינה נאסרת עליו בסתירה זו ואינו משקה אותה:",
+                "<b>על פי עד אחד או ע״פ עצמו.</b> אפילו אין עדים שנסתרה אלא עד אחד, או הוא עצמו אומר ראיתיה שנסתרה אחר שקנאתי לה, נאסרה בסתירה זו עד שתשתה, שסתירתה אוסרתה עליו מספק:",
+                "<b>ר׳ יהושע אומר כו׳</b> צריך ב׳ עדים אף לסתירה. והלכה כרבי יהושע. ואעפ״כ אמרינן בגמרא דבזמן הזה לא לימא איניש לביתיה אפילו בינו לבינה אל תסתרי עם איש פלוני, שיש לחוש לדברי ר״י ברבי יהודה דאמר מקנא אדם לאשתו על פי עד אחד או על פי עצמו. ואם נסתרה אחר שקנא לה בינו לבינה, נאסרה עליו איסור עולם בזמן הזה שאין שם מי המרים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד הוא מקנא לה אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני כו׳</b> בגמרא מפרש למתניתין הכי, אמר לה בפני שנים אל תדברי ודברה, אל תדברי ונסתרה, ולא כלום הוא ואינה אסורה לא לבעלה ולא לתרומה. אמר לה אל תסתרי ודברה עמו שלא בסתר, עדיין מותרת לבעלה ומותרת לאכול בתרומה אם אשת כהן היא: נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה. ושיעור כדי טומאה, כדי לצלות ביצת תרנגולת ולגמעה:",
+                "<b>ואם מת חולצת ולא מתיבמת.</b> ואם מת בעלה קודם שישקנה, חולצת ולא מתיבמת. דכתיב באשה שמצא בה ערות דבר (דברים כ״ד:ב׳) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, ודרשינן לאיש אחר ולא ליבם. ואעפ״כ אינה מותרת לזר בלא חליצה, שכשם שאם היה בעלה חי לא היתה מותרת בלא גט, כך אינה מותרת מן היבם בלא חליצה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו אסורות לאכול בתרומה.</b> לעולם. ואפילו היא בת כהן. ואילו שאר סוטות אינן אסורות אלא עד שישתו וימצאו טהורות:",
+                "<b>ושבאו עדים שהיא טמאה.</b> ואפילו לאחר ששתתה ולא בדקוה המים, אסורה איסור עולם. לפי שאין המים בודקים באשה שיש בה עדים שנטמאת, שנאמר (במדבר ה׳:י״ג) ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה, דליכא דידע בה הוא שהמים בודקים, אבל איכא דידע בה, אפילו העדים הם במדינת הים אין המים בודקים:",
+                "<b>ושבעלה בא עליה בדרך.</b> דשוב אין המים בודקים אותה, דכתיב (במדבד ה׳) ונקה האיש מעון, בזמן שהאיש מנוקה מעון, שלא בא עליה לאחר סתירה, אז והאשה ההיא תשא את עונה. אין האיש מנוקה מעון, אין המים בודקים את אשתו:",
+                "<b>שני תלמידי חכמים.</b> שידעו להתרות בו:",
+                "<b>ר״י אומר בעלה נאמן עליה.</b> אם הבעל נאמן על אשתו באיסור חמור של נדה, לא יהא נאמן באיסור קל של לאו גרידא. וטעמייהו דרבנן, מתוך שאיסור קל הוא תקיף עליה יצריה. ואין הלכה כרבי יהודה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היו מעלין אותה לב״ד הגדול.</b> דכתיב בסוטה (שם) ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת, וכתיב התם (דברים י״ז:י״א) ע״פ התורה אשר יורוך, מה להלן בב״ד הגדול אף כאן בב״ד הגדול:",
+                "<b>ומאיימין עליה.</b> כדי שתודה:",
+                "<b>הרבה ילדות עושה.</b> וגורם לילדה שתבא לידי קלקול:",
+                "<b>דברים שאינן כדאי לשומען.</b> שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה ממעשיהן של צדיקים, כגון יהודה הודה ולא בוש במעשה תמר, ראובן הודה ולא בוש במעשה בלהה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שוברת כתובתה.</b> כותבת שובר על כתובתה, זניתי ואבדתי כתובתי כדי שלא תוכל לחזור ולתבוע כתובתה ממנו. ובמקום שאין כותבין כתובה אלא סומכין על תנאי ב״ד הוא שכותבת שובר, אבל במקום שכותבים כתובה, מקרעת כתובתה ואינה כותבת שובר:",
+                "<b>מעלין אותה, לשער המזרח.</b> מעלין ומורידין אותה, כדי ליגעה אולי תטרוף דעתה ותודה:",
+                "<b>שעל פתח שער נקנור.</b> אדם ששמו נקנור שהביא דלתות לאותו פתח מאלכסנדריא של מצרים ונעשו לו נסים ונקרא שער נקנור על שמו כדאמרינן ביומא [לח.]:",
+                "<b>ששם משקין את הסוטות.</b> דבעינן לפני ה׳:",
+                "<b>ומטהרין את היולדות.</b> כדי שיעמדו על גבי קרבנן. וה״ה זבין וזבות הטעונים קרבן:",
+                "<b>ומטהרין את המצורעים.</b> כדכתיב (ויקרא י״ד:י״א) והעמיד הכהן המטהר וכו׳ לפני ה׳:",
+                "<b>אוחז בבגדיה.</b> בבית הצואר שלהן:",
+                "<b>אם נקרעו.</b> אינו חושש, ואם נפרמו אינו חושש. פרימה גדולה מקריעה שנקרע לקרעים הרבה. לשון אחר, פרימה מן הצדדין קריעה באורך:",
+                "<b>עד שמגלה את לבה.</b> דכתיב (במדבר ה׳:י״ח) ופרע את ראש האשה, אין לי אלא ראשה גופה מנין. ת״ל האשה, א״כ מה ת״ל את ראש, מלמד שסותר את שערה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר כו׳</b> שמא תצא זכאה ויתגרו בה פרחי כהונה שראו לבה נאה ושערה נאה. ואין הלכה כר״י:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים.</b> ואם היו שחורים יפין לה, מכסה בבגדים מכוערים:",
+                "<b>קטליות.</b> ענקים שמשימים סביב הצואר. ומפני שהאשה חונקת עצמה בהם כדי שתראה בעלת בשר נקראים קטליות:",
+                "<b>נזמים וטבעות מעבירים ממנה.</b> מפרש בגמרא דלא תימא שיניחו לה הנזמים והטבעות אחר שקרעו בגדיה וגלו את ליבה שזה יותר גנאי לה, כמו שגנאי יותר לאדם ערום שילך במנעלים ברגליו מלילך יחף, קמ״ל דלא:",
+                "<b>חבל מצרי.</b> מפרש בירושלמי לפי שעשתה מעשה מצרים. ואם אין חבל מצרי מביא שאר חבלים:",
+                "<b>וקושרו למעלה מדדיה.</b> שלא יפלו בגדיה ותשאר ערומה:",
+                "<b>וכל הרוצה לראות בא לראות.</b> ודוקא באנשים רשות ואינו חובה. אבל בנשים, חובה על כל הנשים המצויות שם לבא ולראות, כדכתיב ונוסרו וכל הנשים:",
+                "<b>וכל הנשים מותרות לראותה.</b> חייבין לראותה. הכי מפרש לה בגמרא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>המקום ניוולה.</b> שמגלה כהן את ראשה וסותר את שערה וקורע את בגדיה:",
+                "<b>היא גילתה את עצמה.</b> ישבה בפרשת דרכים וגילתה עצמה לנואף:",
+                "<b>המקום גילה עליה.</b> שכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל:",
+                "<b>בירך התחילה בעבירה תחלה.</b> בדרך תשמיש הירך נהנה תחלה בקירוב בשר:",
+                "<b>ושאר כל הגוף לא פלט.</b> שאר אברי גופה אינם פלטים מן החולי, ואע״פ שלא הוזכרו במקרא אלא בטן וירך:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לונביאות.</b> חניתות:",
+                "<b>לב אביו.</b> אמר לו אבשלום לאביו, כתוב לי שילכו עמי שנים איש שאבחר מכל ישראל, כתב לו. והיה מראה חותמו של אביו לשנים, והולכים אחריו, לשנים אחרים והולכים אחריו, עד שכינס מאתים איש, כולן ראשי סנהדראות. הרי שגנב לב אביו ולב ב״ד. ולב כל ישראל, דכתיב ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן לענין הטובה.</b> נותנים לו לאדם שכר מעין הטובה שעשה. ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה מביא.</b> הבעל:",
+                "<b>את מנחתה.</b> כדכתיב (במדבר ה׳:ט״ו) והביא את קרבנה:",
+                "<b>בכפיפה מצרית.</b> סל עשוי מצורי הדקל מן (הרך) [זרדים] הגדלים סביבות הדקל:",
+                "<b>כדי ליגעה.</b> שתודה ולא ימחה השם על המים. ולמאן דאמר שבתחלה היה משקה אותה ואח״כ מביא מנחתה, אע״פ שנמחק השם, מיגעה כדי שתודה ולא תמות מיתה מנוולת, שאע״פ שנמחקה המגילה אם אמרה טמאה אני אינה שותה:",
+                "<b>תחלתן וסופן בכלי שרת.</b> לאו בכלי שרת ממש קאמר, שאין אדם מביא מנחתו מתוך ביתו בכלי שרת, אלא בקלתות של כסף ושל זהב שהם ראוים לכלי שרת:",
+                "<b>וזו בכפיפה מצרית.</b> שאין ראוי לעשות ממנה כלי שרת, דדמי להקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳):",
+                "<b>כל המנחות טעונות שמן ולבונה.</b> בגמרא פריך, והא איכא מנחת חוטא דכתיב בה (ויקרא ה׳:י״א) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה. וכן הא דתנינן כל המנחות באות חטים, קשה, דהא מנחת העומר באה מן השעורים. ומתרץ בגמרא לא תיתני מילתא באנפי נפשיה אלא כרוך ותני והכי קאמר, כל המנחות טעונות שמן ולבונה ואותן שאינם טעונות שמן ולבונה באות מן החיטין ובאות סולת. מנחת חוטא אע״פ שאינה טעונה שמן ולבונה באה חיטין ובאה סולת. מנחת העומר אע״פ שבאה מן השעורין טעונה שמן ולבונה:",
+                "<b>ובאה גרש.</b> וזו אינה טעונה שמן ולבונה ובאה מן השעורים ובאה קמח:",
+                "<b>גרש.</b> מבורר ומנופה בשלש עשרה נפה כעין סולת בחטים:",
+                "<b>קמח.</b> הכל מעורב כמו שנטחן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היה מביא.</b> הכהן:",
+                "<b>פיילי.</b> כוס בלשון יוני:",
+                "<b>מן הכיור.</b> דכתיב (במדבר ה׳:י״ז) מים קדושים, ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי:",
+                "<b>כשם שממעט.</b> ר׳ יהודה בכתב המגילה, לקמן במתניתין, כך ממעט כאן במים. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>מקום היה שם.</b> ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל:",
+                "<b>וטבעת קבועה בה.</b> לאוחזה בטבעתה ולהגביהה משאר הרצפה שהיא כולה באבני שיש:",
+                "<b>כדי שיראה.</b> צריך שיתן בה שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים:",
+                "<b>ונתן אל המים.</b> מדלא כתיב ונתן במים, אלא אל המים, משמע שלא יהא נבלע בתוכן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאם לא שכב איש אותך וגו׳</b> הנקי. שהן קללות הבאות מחמת ברכות, דמשמע הא אם שכב לא תנקי:",
+                "<b>ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וגו׳</b> שאין זה אלא מצוה על הכהן להשביעה:",
+                "<b>ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן.</b> שאינו אלא קבלה שהאשה מקבלת עליה האלות. ויליף לה מדכתיב האלות האלה. האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר אינו מפסיק.</b> משהתחיל אם לא שכב איש אותך עד אמן אמן. וכותב צוואות דוהשביע הכהן את האשה וקבלות דואמרה האשה אמן אמן, דדריש את, לרבות צוואות וקבלות:",
+                "<b>רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב.</b> כלומר היה זהיר בעצמו שלא לכתוב אלא אלות בלבד, ולא קללות הבאות מחמת ברכות, ולא צוואות, ולא קבלות. דדריש האלות ולא קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לוח.</b> של עץ:",
+                "<b>נייר.</b> של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור:",
+                "<b>דפתרא.</b> עור שאינו מעובד כל צרכו, דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+                "<b>בספר.</b> בקלף:",
+                "<b>קומוס.</b> שרף האילן ומתיכו במים:",
+                "<b>קנקנתום.</b> אירמנ״ט. ובלע״ז ודריאו״לו:",
+                "<b>ולא בכל דבר שהוא רושם.</b> ונבלע בקלף ואינו יכול למחות דקומוס וקנקנתום עבדי רושם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה.</b> על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של ארוסין ואף על פי שלא היה בו בקנוי וסתירה. ומכאן לגלגול שבועה מן התורה:",
+                "<b>שומרת יבם וכנוסה.</b> ואם היתה יבמתו וכנסה, וקנא לה ונסתרה, מגלגל עליה טומאה שנטמאה כשהיא שומרת יבם. ומתניתין רבי עקיבא היא דאמר שומרת יבם ערוה. ואינה הלכה. אלא שומרת יבם שזנתה מותרת ליבם. לפיכך אינו מתנה עליה אם זנתה שומרת יבם:",
+                "<b>אמן שלא נטמאתי וכו׳</b> פירושי קמפרש לאמן על האלה, אמן על השבועה דתנינן לעיל. והכי קאמר, אמן שלא נטמאתי הוא אמן על דשבועה שהשביעה הכהן משביע אני עליך שלא נטמאת:",
+                "<b>ואם נטמאתי יבואו בי.</b> היינו קבלת אלה, שאמר לה הכהן ואם נטמאת יבאו ביך כל הקללות הללו:",
+                "<b>אמן שלא אטמא.</b> שאם תיטמא לאחר זמן מים מערערים אותה. ואין הלכה כר״מ:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא משנתגרשה </b> שאם זנתה לאחר שגירשה וחזר והחזירה וקינא לה ונסתרה, אין המים בודקים על זנות שלאחר גירושין, דגרושה שזנתה מותרת לחזור לבעלה, דבקדושין תלה רחמנא האיסור לא בביאה, דכתיב (דברים כ״ד:ב׳) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. לפיכך, נתקדשה לאיש אחר, אע\"פ שלא נבעלה. אסורה לחזור לבעלה. ואם נבעלה בלא קדושין, מותרת לחזור לבעלה:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה נוטל.</b> בעלה את המנחה, שאין מצות כהונה במנחות אלא מקמיצה ואילך. והגשה נמי תחילת קמיצה היא שאין זר קרב למזבח. אבל קדושי כלי ויציקה ובלילה, במנחות הטעונות שמן, כשר בזר:",
+                "<b>ונותנה על ידה.</b> להניף:",
+                "<b>וכהן מניח ידו תחתיה.</b> שנאמר בשלמים (ויקרא ז׳:ל׳) ידיו תביאנה, ונאמר במנחת סוטה (במדבר ה׳:כ״ה) ולקח הכהן מיד האשה, מה בשלמים כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף, כך במנחת סוטה כהן מניח ידו תחת יד האשה ומניף:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והגיש.</b> לקרן מערבית דרומית:",
+                "<b>והשאר נאכל לכהנים.</b> שכל הנקמצות שייריהן נאכלים:",
+                "<b>היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה.</b> תלתא קראי כתיבי. והשקה קמא, ואחר ישקה, והשקה בתרא. והשקה קמא, לגופיה, שמשקה אחר שנמחקה המגילה קודם הקטרת המנחה. ואחר ישקה, אע״ג דמשמע דוקא, על כרחיך מקרא האמור ראשון נדרש לגופו, ומקראות יתירות האמורות אחריו ניתנו לידרש, הלכך ואחר ישקה אע״פ שנכתב אחר הקטרת המנחה אקודם הקטרה קאי, ואמחיקה הכתובה למעלה קאי, וקאמר דאם לא נמחקה יפה ועדיין רישומן של אותיות ניכר לא ישקנה. והשקה בתרא, לאשמועינן שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה:",
+                "<b>רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה.</b> על כרחך ואחר ישקה דוקא הוא ודוקא כתביה לאחר הקטרה. והשקה קמא, שאם בדיעבד השקה ואחר כך הקריב מנחתה, כשרה. והשקה בתרא, שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה. ואין הלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מגילתה נגנזת.</b> בצד ההיכל:",
+                "<b>ומנחתה מתפזרת על הדשן.</b> ונשרפת על בית הדשן שהיה בעזרה ששורפים שם פסולי קדשי קדשים, דהואיל וקדשה בכלי שרת טעונה שריפה בעזרה:",
+                "<b>ואין מגילתה כשרה להשקות [בה] סוטה אחרת.</b> דבעינן כתיבה לשמה, דכתיב (שם) ועשה לה הכהן, כל עשייתה לשמה:",
+                "<b>המים נשפכים.</b> דכיון דאמרה טמאה אני, בדוקה ועומדת היא. ומים המרים לא נתנו אלא לברר בהם את הספק:",
+                "<b>מערערים אותה.</b> דדלמא טהורה היא, ומחמת בעיתותא קאמרה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה מספקת לשתות וכו׳</b> בגמרא מוכיח דמתניתין ר׳ עקיבא היא דסבר כר״ש דאמר מקריב מנחתה ואח״כ משקה אותה, דכמה דלא קרבה מנחתה לא בדקי לה מיא, דכתיב (במדבר ה׳:ט״ו) מנחת זכרון מזכרת עון:",
+                "<b>מתמלאת גידים.</b> מתוך שבשרה נפוח נראית כמלאה גידים:",
+                "<b>שלא תטמא את העזרה.</b> לא מטומאת מת קאמר, אלא שלא תפרוס נדה ותטמא שער נקנור ועזרת נשים שתצא דרך שם, שנדה וזבה אסורין לכנוס בהר הבית. אבל המת עצמו מותר להכניסו להר הבית ולשער נקנור שלא נתקדשו בקדושת העזרה:",
+                "<b>יש לה זכות וכו׳</b> בגמרא מפרש דזכות דתורה הוא דתולה לה שהוליכה בניה לבית הספר והמתינה לבעלה שיצא חוץ לעיר לעסוק בתורה:",
+                "<b>כאילו מלמדה תפלות.</b> חבור משכב אנשים. שמתוך התורה היא מבינה ערמימות ועושה דבריה בהצנע. כדכתיב (משלי ח׳:י״ב) אני חכמה שכנתי ערמה:",
+                "<b>רוצה אשה בקב.</b> ליזון מזונות מועטים, ויהא תשמיש מצוי לה:",
+                "<b>מתשעה קבין ופרישות.</b> לפרוש מן התשמיש, הלכך אין טוב שתלמוד תורה:",
+                "<b>חסיד שוטה.</b> מפרש כגמרא כגון דטבעה אשה בנהר ואמר לאו אורח ארעא לאסתכולי באתתא ולאצולה:",
+                "<b>רשע ערום.</b> כגון המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו. ומשנפתחו בלב הדיין שערי זכות לדברי זה, קשה לסלקן, והרי רשעתו וערמתו של זה שעבר על לא תשיא שמע שוא (שמות כ״ג:א׳):",
+                "<b>ואשה פרושה.</b> כגון אשה כשפנית שהיתה עוצרת רחם הנשים היולדות בכשפיה ובשעה שהיתה היולדת מקשה בלדתה היתה אומרת אלך ואתפלל אולי תקובל תפלתי וסותרת כשפיה ויולדת:",
+                "<b>ומכות פרושים.</b> שמכה עצמו להראות שהוא עניו וצנוע, כגון שמהלך עקב בצד גודל ואינו מרים רגלו מן הארץ ומתוך כך מנקף אצבעותיו באבנים, והוא שנקרא בגמרא פרוש נקפי. או מי שעושה עצמו כעוצם עיניו שלא להסתכל בנשים, ומתוך כך מכה ראשו בכותל ויוצא ממנו דם, והוא הנקרא פרוש קוזאי, כלומר שמקיז דם מראשו מחמת פרישותו:",
+                "<b>הרי אלו מכלי העולם.</b> שרוצים להראות לבריות שהם חסידים ואין תוכם כברם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מדהה אתה את המים.</b> מחסר ומחשיך. הגוון החסר נקרא דיהה בלשון משנה:",
+                "<b>מתנוונה והולכת.</b> נחלית והולכת:  "
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות.</b> שנטמאו עד שלא קדשו בכלי:",
+                "<b>ותפדה.</b> ותצא לחולין ומן המעות יקנה אחרת:",
+                "<b>ותשרף.</b> שקדשה קדושת הגוף ואינה יוצאה עוד לחולין:",
+                "<b>וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות.</b> ואפילו קרב קומץ כהלכתו ולא נטמאת, נשרפים שיריה על בית הדשן ואינן נאכלים, מפני שיש לכהן בעלה חלק בה שמשלו היא באה, והתורה אמרה (ויקרא ו׳:ט״ז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל, ואין כולה כליל מפני שיש לה חלק בה שלכפרתה היא באה, הא כיצד, הקומץ קרב בעצמו והשירים קרבין בעצמן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>וכהנת שנשאת לישראל.</b> בת כהן:",
+                "<b>מנחתה נאכלת.</b> דכל מנחת כהן כליל תהיה, כתיב, כהן ולא כהנת. וכן כהנת אלמנה וגרושה שהביאה מנחת נדבה נאכלת:",
+                "<b>כהנת מתחללת.</b> מן התרומה ומן הכהונה. אם נבעלה לפסולים שוב אינה חוזרת לכשרותה לעולם:",
+                "<b>כהן אינו מתחלל.</b> אם נשא גרושה חללה או זונה, אלא כל זמן שהוא עמה הוא פסול לעבודה, משגרשה חוזר להכשרו, דכתיב (שם כ״א) ולא יחלל זרעו, זרעו חלל, והוא אינו חלל:",
+                "<b>כהנת מטמאה למתים.</b> דכתיב (שם) בני אהרן, ולא בנות אהרן:",
+                "<b>ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.</b> דחטאת ואשם ומנחה בכולהו כתיב (שם ו׳) כל זכר בבני אהרן יאכלנו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>האיש פורע ופורם.</b> כשהוא מנוגע פורע את ראשו ופורם את בגדיו, דכתיב (שם י״ג) איש צרוע הוא וכו׳, איש פורע ופורם, ואין אשה פורעת ופורמת:",
+                "<b>האיש מדיר בנו בנזיר.</b> בנו קטן. וחלה נזירתו עליו ואפילו לכשיגדל. וזו הלכה היא בנזיר ואין לה סמך מן התורה:",
+                "<b>האיש מגלח על נזירות אביו.</b> אם נדר אביו בנזירות והפריש קרבנותיו ומת והיה בנו נזיר או שנדר בנזירות לאחר מיתת אביו. הרי הבן מגלח ביום מלאת ומביא קרבנות שהפריש אביו. וגם זו הלכה ואין לה סמך:",
+                "<b>האיש מקדש את בתו.</b> מקבל קדושי בתו קטנה שלא מדעתה דכתיב (דברים כ״ב:ט״ז) את בתי נתתי לאיש הזה:",
+                "<b>האיש נסקל ערום.</b> דכתיב (ויקרא כ״ד) ורגמו אותו, ואי אפשר לומר אותו ולא אותה, דהא כתיב (דברים י״ז) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא, אלא אותו בלא כסותו אבל אותה בכסותה:",
+                "<b>האיש נתלה.</b> דכתיב (שם כ״א) ותלית אותו על עץ, אותו ולא אותה:",
+                "<b>האיש נמכר בגניבתו.</b> דבתיב (שמות ב״ב) ונמבר בגניבתו, ולא בגניבתה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ארוסה ושומרת יבם.</b> ארוסה שקנא לה ארוס ושומרת יבם שקנא לה יבם:",
+                "<b>לא שותות.</b> דמעטינהו קרא:",
+                "<b>ולא נוטלות כתובה.</b> שהיא גרמה לאסור עצמה עליו, שנסתרה אחר קינוי, דמקינוי ואיסור לא אמעיט, דכתיב (במדבר ה) דבר אל בני ישראל כו׳, לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי:",
+                "<b>תחת אישה.</b> ביושבת תחתיו הכתוב מדבר:",
+                "<b>נתינה.</b> מן הגבעונים. ואסורים לבא בקהל:",
+                "<b>לא שותות.</b> דלא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה, דכתיב (שם) כי תשטה אשתו, בראויה לאישות הכתוב מדבר, פרט לאלמנה לכהן גדול וכו׳:",
+                "<b>ולא נוטלות כתובה.</b> ואע״ג דשאר אלמנות לכהן גדול גובות כתובתן כדאמרינן בכתובות [ק: וכן ביבמות פד.] זו אין לה כתובה, שסתירתה גרמה לה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר בעלה איני משקה ושבעלה בא עליה בדרך.</b> שהוא גורם לה שלא תשתה, נוטלת כתובתה:",
+                "<b>מתו בעליהן.</b> של כל סוטות הראויות לשתות, ולא הספיקו להשקותן עד שמתו:",
+                "<b>ב״ש אומרים נוטלות כתובה.</b> דשטר העומד לגבות כגבוי דמי:",
+                "<b>ולא שותות.</b> דכתיב (שם) והביא האיש את אשתו:",
+                "<b>וב״ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן.</b> כלומר מתוך שלא שותות אין נוטלות כתובתן, דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעוברת חבירו.</b> שמת או גרשה והניחה מעוברת או מניקה. ואסרוה חכמים לינשא עד שיהיה הולד בן שתי שנים. והלך זה ונשאה קודם הזמן, וקינא לה ונסתרה:",
+                "<b>לא שותה.</b> שהרי אינה ראויה לקיימה, דס״ל לר״מ הנושא מעוברת חבירו או מינקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית. ואין הלבה כרבי מאיר:",
+                "<b>יכול הוא להפרישה.</b> עד כ״ד חדשים ולהחזירה, הלכך ראויה לאישות קרינא בה:",
+                "<b>איילונית.</b> דוכרניתא דלא ילדה:",
+                "<b>ושאינה ראויה לילד.</b> ששתתה כוס עקרין. ואסור לקיימן למי שאין לו בנים:",
+                "<b>ר״א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת.</b> ויהיה מותר לקיים את זאת, הלכך ראויה לאישות היא. ואין הלכה כר׳ אליעזר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אשת כהן שותה ומותרת לבעלה.</b> אם נמצאת נקיה. דמהו דתימא הואיל ואשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה, ניחוש לה שמא נאנסה ולכך לא בדקוה המים, קמ״ל:",
+                "<b>אשת סריס שותה.</b> דלא תימא מבלעדי אישך אמר רחמנא, והאי לאו בר הכי הוא, קמ״ל:",
+                "<b>על ידי כל העריות מקנאים.</b> אם קינא לה מאביה או מאחיה ומאחד מבל עריות, ונסתרה, הוי קינוי ונאסרת עליו ושותה. דלא תימא נטמאה נטמאה ב׳ פעמים, אחד לבעל ואחד לבועל, היכא דמתסרא עליה בהאי זנות, לאפוקי הא דאסירא עליה וקיימא אימא לא קא משמע לן:",
+                "<b>חוץ מן הקטן.</b> פחות מבן ט׳ שנים ויום אחד, שאין ביאתו ביאה, כך פירש רמב״ם. ולי נראה קטן פחות מבן י״ג שנה ויום א׳ ולא הביא סימנים, דכתיב (במדבר ה׳:י״ג) ושכב איש אותה, איש ולא קטן:",
+                "<b>וממי שאינו איש.</b> למעוטי בהמה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אלו שב״ד מקנאין להם.</b> אם רואים אותם שמתנהגות בפריצות:",
+                "<b>ולא להשקותה אמרו.</b> דהא בעינן והביא האיש את אשתו, וליכא. ובעלה נמי לבשיבא אינו יכול להשקותה בקינוי זה, דבעינן וקינא והביא. ור״י לא בעי וקינא והביא. ואין הלכה כר״י. וסומא אינו משקה את אשתו, שנאמר (שם) מעיני אישה. וממה שנאמר (שם) אשה תחת אישה, למדנו שכל המונע הבעל מלהשקות מונע האשה מלשתות אם היה אותו הדבר באשה, לפיכך אם היתה היא סומא אינה שותה. ואם היתה חגרת אינה שותה, שנאמר (שם) והעמיד אותה הכהן. וכן אם היתה גדמת, שנאמר (שם) ונתן על כפיה. או אלמת, דבעינן ואמרה האשה. וכן אם היה הבעל חגר או גדם או אלם אינו משקה מדכתיב אשה תחת אישה כדאמרן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כך בודקים אותו.</b> את הבועל:",
+                "<b>ובאו ובאו.</b> שניהם בוי״ו יתירא לדרשא:",
+                "<b>נטמאה ונטמאה.</b> וי״ו יתירא דבונטמאה שניה לדרשא:",
+                "<b>רבי אומר שני פעמים וכו׳</b> רבי לא דריש וי״ו יתירה כרבי עקיבא, אלא רבוי דקראי קא דריש, בין בובאו ובאו, בין בנטמאה ונטמאה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בו ביום דרש.</b> כל היכי דתנינן בו ביום, ביום שהושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיאות שנתרבו התלמידים, שנתנו רשות לכל ליכנס. ומשום דהך דרשה דנטמאה ונטמאה נמי בו ביום נדרשה, נקטינהו לכל הנך הכא:",
+                "<b>כלי חרס.</b> הוא ראשון, שנטמא מן השרץ שהוא אב. והאוכל שבתובו שני שטמאו הכלי:",
+                "<b>אינו אומר טמא.</b> כל אשר בתובו טמא. אלא יטמא, למדרש ביה נמי יטמא, שמטמא את אחרים:",
+                "<b>למד על ככר שני.</b> להכי נקט ככר, לפי שהוא מצוי בתנור:",
+                "<b>שמטמא את השלישי.</b> ואפילו בחולין. דקרא סתמא כתיב:",
+                "<b>דור אחר.</b> מן העתידים לבא. שיטהר את השלישי, ואף בתרומה, שאין לו מקרא מן התורה:",
+                "<b>והרי עקיבא תלמידד מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא.</b> אף בחולין. ואין הלכה כר״ע, דאין שני עושה שלישי בחולין, אלא בתרומה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מגרש.</b> רחבה פנויה מזריעה ומאילנות לנוי העיר: ואלפים לא הוזכר לתתם ללויים ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת:",
+                "<b>שדות וכרמים.</b> ואלפים סביב נתנו ללוים. מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש, והשאר שדות וכרמים. והלכה כרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שתחום אלפים אמה דרבנן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין ת״ל לאמר.</b> שאין דומה לשאר לאמר שבתורה שהשכינה מדברת למשה לאמר הדבור לישראל, אבל כאן אין לומר כן:",
+                "<b>כקורין את.</b> ההלל. ראשי פרקים בלבד היו עונים אחריו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאהבה.</b> שאהב את המקום:",
+                "<b>שקול.</b> משקלו שוה אינו מכריע לכאן ולכאן. יש לו הכתוב בוי״ו ומשמעותו כאילו היה לא באל״ף. ויש לא באל״ף ומשמעותו כאילו כתוב בוי״ו. הן יקטלני, הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד. או לו אני מיחל:",
+                "<b>מיראה.</b> מדאגת פורענות שלא תבא עליו:",
+                "<b>ירא אלהים.</b> ולא אוהב אלהים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח.</b> שנסתרה:",
+                "<b>יוציא ויתן כתובה.</b> ר׳ אליעזר לטעמיה דאמר בפ״ק סתירה לא בעיא עדות ואפילו עבד ואפילו שפחה נאמנים דהיינו נמי כעוף הפורח, דאתקש סתירה לטומאה דכולהו מהימני בה, הלכך נאסרה עליו. ואם אינו רוצה להשקותה יוציא ויתן כתובה:",
+                "<b>רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה.</b> נשים הטוות לאור הלבנה. רבי יהושע לטעמיה דאמר משקה על פי שנים. מיהו משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה בפריצותה מכוער הדבר ותצא, דהא אפילו מיא תו לא בדקי לה כדתניא בפ״ק, וטהורה היא, ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. והלכה כרבי יהושע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אני ראיתיה שנטמאת.</b> באותה סתירה, שהיא ע״פ עדים לר׳ יהושע, או ע״פ עוף הפורח לר׳ אליעזר:",
+                "<b>לא היתה שותה.</b> דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלים לדבר:",
+                "<b>אף לפסלה מכתובתה.</b> שלא תשתה ולא תטול כתובתה:",
+                "<b>יבמתה.</b> אשת אחי בעלה:",
+                "<b>ובת בעלה.</b> מאשה אחרת:",
+                "<b>הרי אלו נאמנות.</b> לעדות זו, אע״פ שהן פסולות לכל שאר עדות שהוא לרעתה, לפי שהתורה האמינה כל עדות שיש בה. ומיהו לא לפסלה מכתובתה, הואיל ושונאות אותה, אלא שלא תשתה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיה בדין.</b> שלא יהא נאמן בה עד אחד, אם לא מגזירת הכתוב: ",
+                "<b>עדות הראשונה.</b> סתירה:",
+                "<b>שאין אוסרתה איסור עולם.</b> אלא עד שתשתה:",
+                "<b>אינה מתקיימת בפחות משנים.</b> כדבעינן למימר מגזירה שוה, ור׳ יהושע היא:",
+                "<b>עדות האחרונה.</b> טומאה:",
+                "<b>כל עדות שיש בה.</b> נאמן בה דכתיב ועד אין בה, וכל עד האמור בתורה סתם אינו אלא שנים, מדאיצטריך קרא לומר (דברים י״ט:ט״ו) לא יקום עד אחד באיש, שמע מינה דעד שנים במשמע, עד שיפרוט לך הכתוב אחד. והכי קאמר קרא תרי לית בה אלא חד, וקאמר והיא לא נתפסה לאוסרה, אלמא עד אחד מהימן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת.</b> אוקי חד להדי חד, והרי היא בספיקה ושותה. ודוקא בי אתו בהדי הדדי, אבל בזה אחר זה, כשאמר הראשון נטמאת, הוי מהימן כבתרי. והשני האומר לא נטמאת הוי ליה חד, ואין דבריו של אחד במקום שנים:",
+                "<b>ושנים אומרים לא נטמאת.</b> כלומר לא נטמאת בפניך, שכשבאת ומצאת שנסתרו יחד גם אנו היינו עמך ובפנינו לא נטמאת, הרי נסתלק העד ובטלו דבריו מפני השנים, והרי היא בספיקה אם נטמאת קודם שבאו אלו ומצאום, ולפיכך שותה. ואשמועינן תנא בהני תרי בבי דמתניתין דבפסולי עדות הלך אחר רוב דעות בין לקולא בין לחומרא כלומר בין להשקותה בין שלא להשקותה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נאמרין.</b> פרשת סוטה. דכתיב (במדבר ה׳) ואמר אל האשה בכל לשון שהוא אומר:",
+                "<b>וידוי מעשר.</b> בערתי הקדש מן הבית כו׳, אומר בכל לשון שירצה, דכתיב (דברים כ״ו:ה׳) ואמרת לפני ה׳ אלהיך, בכל לשון שאתה אומר:",
+                "<b>קריאת שמע.</b> דכתיב (שס ו׳) שמע ישראל, בכל לשון שאתה שומע:",
+                "<b>ותפלה.</b> צבור שמתפללין, מתפללין בכל לשון. אבל יחיד אינו מתפלל אלא בלשון הקודש:",
+                "<b>וברכת המזון.</b> דכתיב (שם ח׳) וברכת, בכל לשון שאתה מברך:",
+                "<b>ושבועת העדות ושבועת הפקדון.</b> בכל לשון שהשביעום ולא הודו, חייבין. שבועת העדות ילפינן לה דכתיב בה (ויקרא ה׳:א׳) ושמעה קול אלה, בכל לשון שאתה שומע. ושבועת הפקדון גמר תחטא תחטא משבועת העדות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מקרא בכורים.</b> שהיה קורא מארמי אובד אבי (דברים כ״ו:ה׳) עד סוף הפרשה:",
+                "<b>וחליצת יבמה.</b> היא אומרת (שם כ״ה) מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי, והוא אומר לה חפצתי לקחתה, ואחר החליצה אומרת ככה יעשה לאיש:",
+                "<b>ברכות וקללות.</b> שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל:",
+                "<b>ברכת כהנים.</b> נשיאת כפים:",
+                "<b>ברכות כהן גדול.</b> ביום הכיפורים אחר עבודת היום שלפני ולפנים הוא קורא את הפרשה בתורה ומברך שמנה ברכות המפורשות במתניתין:",
+                "<b>ופרשת המלך.</b> היא פרשת הקהל, כדמפרש בסוף פרקין:",
+                "<b>ופרשת עגלה ערופה.</b> (שם כ״א) ידינו לא שפכו את הדם הזה, כפר לעמך ישראל וגו׳:",
+                "<b>פרשת משוח מלחמה.</b> (שם כ׳) והיה כקרבכם וגו׳ שמע ישראל אתם קרבים היום וגו׳:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד.</b> כמו מנין:",
+                "<b>ולהלן הוא אומר.</b> בברכות וקללות של הר גריזים:",
+                "<b>מה עניה האמורה להלן בלשון הקודש.</b> דכתיב (שט כ״ז) ואמרו אל כל איש ישראל קול רם, וכתיב התם (שמות י״ט:י״ט) והאלהים יעננו בקול, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>וענתה ואמרה ככה.</b> אינו צריך ללמדה בגזרה שוה שמעצמה היא למדה. וענתה ואמרה ככה כלשון הזה תאמר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשומרון.</b> אצל שומרון:",
+                "<b>מכאן ומכאן.</b> על ההרים:",
+                "<b>בשבעים לשון.</b> בבתב של שבעים אומות, וכל הרוצה ללמדה יבא וילמוד. שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר לא היה לנו מהיכן ללמוד:",
+                "<b>את האבנים.</b> סתרו את המזבח לאחר שהעלו העולות והשלמים:",
+                "<b>ולנו במקומן.</b> בבית מלונם בגלגל, ושם הקימו את האבנים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>במדינה אומר אותה שלש ברכות.</b> שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסוק, ועונים הצבור אמן:",
+                "<b>ובמקדש ברכה אחת.</b> לפי שאין עונים אמן במקדש ואין כאן שום הפסק:",
+                "<b>ככתבה.</b> ביו״ד ה״א:",
+                "<b>בכנויו.</b> באל״ף דל״ת. שאין מזכירין השם בכתבו אלא במקדש בלבד, שנאמר (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, סרס המקרא ודרשהו, בכל המקום אשר אבוא אליך וברכתיך, דהיינו במקדש, שם אזכיר את שמי:",
+                "<b>כנגד כתפיהן.</b> מפני שצריך נשיאת כפים, דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וכתיב (דברים י״ח:ה׳) הוא ובניו כל הימים, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאת כפים כל הימים:",
+                "<b>ובמקדש.</b> שמברכים את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם, מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם:",
+                "<b>שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ.</b> מפני שהשם כתוב בו. ואין הלכה כר׳ יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ברכות כהן גדול.</b> ביוה״כ, לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה ומברך שמונה ברכות:",
+                "<b>חזן הכנסת.</b> שמש הכנסת שטורח עסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא להפשיט את התיבה ולהכין [הכל]:",
+                "<b>ראש הכנסת.</b> על פיו נחתכין דברי הכנסת, מי יפרוס על שמע, מי יפטיר בנביא, מי ירד לפני התיבה:",
+                "<b>סגן.</b> המוכן תחת כהן גדול. שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:",
+                "<b>והסגן לכהן גדול.</b> וכולן משום כבודו של כהן גדול, דכתיב (משלי י״ד:כ״ח) ברוב עם הדרת מלך:",
+                "<b>וכהן גדול עומד ומקבל.</b> מכלל דיושב היה, שמע מינה בעזרת נשים היה קורא. דאי בעזרת ישראל קיי״ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:",
+                "<b>וקורא אחרי מות.</b> שהוא מסדר יום הכיפורים:",
+                "<b>ואד בעשור.</b> שבפרשת שור או כשב, דסמוכה היא לפרשת אחרי מות ויכול לגלול ספר תורה לשם בעוד שהמתורגמן מתרגם פסוק אחרון של פרשת אחרי מות, ואין כאן שהות כדי שיפסיק המתורגמן:",
+                "<b>וגולל את התורה.</b> ואע״פ שעדיין לא קרא בעשור של חומש הפקודים, יקרא אותה על פה ולא יגלול ס״ת לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק התורגמן ואיכא גנאי לצבור. ולקרות בב׳ ס״ת א״א, לפי שאין אדם אחד קורא בשני ספרי תורה בצבור, משום פגמו של ספר תורה הראשון:",
+                "<b>יותר ממה שקריתי לפניכם.</b> מה שאני עתיד לקרות עוד על פה, אל תאמרו שחסר מן הספר הזה לכך איני גוללו שם. וכל כך למה, שלא להוציא לעז על ס״ת:",
+                "<b>על התורה.</b> ברכה שלאחריה:",
+                "<b>ועל העבודה.</b> רצה ה׳ אלהינו:",
+                "<b>ועל ההודאה.</b> מודים אנחנו לך.",
+                "<b>ועל מחילת עון.</b> אתה בחרתנו, שחותם בה מלך מוחל וסולח לעונותינו:",
+                "<b>ועל המקדש.</b> שתשרה שכינה בבית המקדש, וחותם בה בא״י שוכן בציון:",
+                "<b>ועל שיקובל הכהנים.</b> קרבנותיהם ברצון. וחותם בה מקדש הכהנים:",
+                "<b>ועל שאר התפלה.</b> שיהו ישראל נושעין מאויביהם. וחותם בה עמך ישראל צריכים ישועה בא״י שומע תפלה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>בשמיני.</b> בשנה שמינית של שמיטה שעברה, שהיא מוצאי שביעית זו. במוצאי יו״ט ראשון, דכתיב (דברים ל״א) בחג הסוכות, שומע אני אפילו ביו״ט אחרון של חג, ת״ל שם בבוא כל ישראל ליראות, מתחילת חול המועד:",
+                "<b>אגריפס המלך.</b> מזרעו של הורודוס היה, ובימיו נחרב בית שני:",
+                "<b>זלגו עיניו דמעות.</b> שהמקרא הזה פוסלו מן המלכות:",
+                "<b>אחינו אתה.</b> שאמו מישראל:",
+                "<b>וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע.</b> שבואתחנן. ומחבר עם פרשת שמע פרשת והיה אם שמוע, שיש בפרשת שמע קבלת מלכות שמים ובפרשת והיה אם שמוע קבלת עול מצות. ומדלג, וקורא עשר תעשר. ומשם מדלג וקורא כי תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומות ומעשרות. ואע״פ שפרשת המלך בין עשר לכי תכלה לעשר היה קורא אותם יחד, שלא להפסיק במעשרות. ואח״כ ברכות וקללות, שהן קבלת גזרות ועונשים של תורה. וחוזר וקורא פרשת המלך, שום תשים עליך מלך:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>משוח מלחמה.</b> ודבר אל העם בלשון הקודש. נאמר כאן (דברים כ׳:ב׳) ודבר אל העם, ונאמר להלן (שמות י״ט:י״ט) משה ידבר, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:",
+                "<b>לכל כושל.</b> כל הכושלים שאינן יכולין ללכת ברגליהן:",
+                "<b>הגפת תריסין.</b> הכאת המגינים זו בזו להשמיע קול ולאיים:",
+                "<b>הקלגסין.</b> מקלות שראשיהן עקומים ומכין בהם על גבי אבנים והם מנתזים על האויבים:",
+                "<b>שובך.</b> שר צבא הדרעזר בשמואל (ב׳ י ט״ז):  "
+            ],
+            [
+                "<b>אחד הבונה ואחד הלוקח.</b> בית בנוי, שהרי אצלו הוא חדש:",
+                "<b>ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל.</b> דבהכי הוי כרם, שתים כנגד שתים, ואחת יוצאת זנב:",
+                "<b>ואפילו מחמשה מינים.</b> מצטרפים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אילני סרק.</b> כגון ארזים ושקמים שאינם עושים פרי:",
+                "<b>והמחזיר את גרושתו.</b> ואירסה, אינו חוזר, שאינה חדשה לו, וקרא כתיב אשה חדשה:",
+                "<b>אלמנה.</b> ואירסה כהן גדול, אינו חוזר בשבילה, דכתיב ולא לקחה, והיה אפשר לומר ולא לקח, מאי לקחה, שתהא ראויה לו ללקיחה:",
+                "<b>על מכונו.</b> סתרו ובנאו כמדה ראשונה. אינו חוזר, דלאו חדש הוא, וגרע מהלוקח והיורש:",
+                "<b>הבונה בית לבנים בשרון.</b> מקום הוא ששמו שרון, ואין הקרקע שלו יפה ללבנים, ולא הוי דבר של קיימא, שהיו צריכין לחדשה שני פעמים כל שבע שנים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו שאין זזין ממקומן.</b> דהנך דלעיל הולכים עד הגבול ושם שומעין דברי כהן וחוזרים מן המערכה לתוך ארץ ישראל ואין חוזרין לבתיהן אלא עוסקים לספק מים ומזון להולכים למלחמה. ואלו אין זזין ממקומן ואפילו ללכת עד הספר ולשוב על פי כהן:",
+                "<b>הבונה בית וחנכו.</b> ולא דר בו עדיין שנה. וכן הנוטע כרם וחללו, ועדיין לא עברה שנה רביעית שלימה עליו:",
+                "<b>נקי יהיה לביתו.</b> בשביל ביתו:",
+                "<b>יהיה.</b> לריבויא הוא. הוסיף לך הכתוב הויה אחרת להיות כזו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ויספו השוטרים.</b> על דברי כהן:",
+                "<b>בקשרי המלחמה.</b> כשמתקשרין לעמוד צפופין שלא יפרקום אויבים:",
+                "<b>לפיכך.</b> שהירא זהו הירא מעבירות שבידו, תלתה תורה בבנה ונטע ואירס לחזור בגללן, כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש לומר עליו מעבירות שבידו הוא ירא וחוזר:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו׳</b> לר׳ יוסי הגלילי אפילו עבר על דברי סופרים חוזר. ולר׳ יוסי עד שיעבור על דברי תורה, דומיא דאלמנה לכהן גדול:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ובעקבו של עם.</b> בסופו של עם, שמשמרים שלא יחזרו האחרונים לאחוריהם לנוס:",
+                "<b>זקפים.</b> גבורים ממונים לכך שאם יפול אחד מן הנלחמים יעמידוהו ויזקפוהו:",
+                "<b>ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהם.</b> לשמור שלא ינוסו:",
+                "<b>כשילים.</b> קרדומות של ברזל:",
+                "<b>לקפח את שוקיו.</b> לחתוך את שוקיו:",
+                "<b>שתחלת ניסה נפילה.</b> לשון מסורס הוא, שתחלת נפילה ניסה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בד״א.</b> שחוזרים מן המערכה, ויש שאין זזין ממקומם. במלחמת הרשות:",
+                "<b>אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים.</b> מלחמת א״י ומלחמת עמלק הכל מודים שהיא חובה והכל יוצאים בה. ומלחמת בית דוד שהיא לרווחה להרחיב גבול ישראל ולקחת מס מהעמים כגון מלחמת ארם נהרים וארם צובה, הכל מודים שהיא רשות. לא נחלקו ת״ק ורבי יהודה אלא במלחמה שנלחמים ישראל עם אויביהם כדי שלא יתגברו עליהם ויצרו להם. ת״ק קרי לה מלחמת רשות וסובר שאין אדם רשאי להתבטל מן המצוה כדי להלחם במלחמה כזו. ור׳ יהודה סבר שגם זו מלחמת מצוה, מאחר שהוא להושיע את ישראל מיד שונאיהם, והעוסק במצוה פטור מן המצוה. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עגלה ערופה בלשון הקודש.</b> מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל וגו׳, בלשון הקודש הוזקקו לאמרן:",
+                "<b>שנאמר כי ימצא כו׳</b> ובאותו פרשה נאמר וענו ואמרו, ונאמר להלן (דברים כ״ז:י״ד) וענו הלוים ואמרו, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:",
+                "<b>היו יוצאים.</b> ובאים שם ומודדים מן החלל לצד העיירות שסביבותיו לידע איזו קרובה:",
+                "<b>אין ב״ד שקול.</b> אין ב״ד עשויין שיהא אפשר לחלוק שוה בשוה, אלא שיהא הרוב לצד אחד לקיים אחרי רבים להטות. (שמות כ״ג:ב׳):\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא סמור לספר.</b> אצל גבול הגוים:",
+                "<b>לא היו מודדים.</b> דכתיב כי ימצא חלל, פרט לממציא את עצמו, שסמוך לגבול הגוים כאילו המציא עצמו למיתה הוא:",
+                "<b>לעיר שאין בה בית דין לא היו מודדין.</b> אין מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין. ה״ק נמצא סמוך לעיר שאין בה ב״ד אין מודדין לה, אלא לעיר שיש בה ב״ד מודדין. איזו עיר שיש בה ב״ד קרובה לו. ואי לא הדר תנייה, הוה אמינא אין מודדין כלל, ת״ל ולקחו זקני העיר, מכל מקום, דהאי העיר קרא יתירא הוא, דמצי למכתב והיה העיר הקרובה אל החלל ויצאו זקניה:",
+                "<b>מכוון.</b> מצומצם שאין זו קרובה לו מזו אפילו מלא חוט:",
+                "<b>שתיהן מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר.</b> ואין כן הלכה, אלא שתיהן מביאות עגלה אחת בשותפות. והכי אמרינן בגמרא בבכורות:",
+                "<b>אין ירושלים מביאה עגלה ערופה.</b> דכתיב (דבריט כ״א) באדמה אשר ה׳ אלהיך נותן לך נחלה לרשתה, פרט לירושלים שלא נתחלקה לשבטים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא ראשו במקום אחד.</b> השתא לא מיירי תנא לענין מדידה. דמדקתני סיפא מאין היו מודדין, מכלל דרישא לאו במדידה עסקינן. אלא במת מצוה קנה מקומו עסקינן, דהיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר, מוליכין ראשו אצל גופו וקוברין אותו במקום שנמצא הגוף, דגופיה בדוכתיה נפל ורישא הוא דנייד. דברי רבי אליעזר:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר מוליכין הגוף אצל הראש.</b> דרישא היכא דנפיל נפיל וגופיה רהיט ואזיל. והלכה כרבי עקיבא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א אומר מטיבורו.</b> קסבר עיקר חיותא בטיבוריה הוא:",
+                "<b>ר׳ עקיבא אומר מחוטמו.</b> עיקר חיותא מחוטמו הוא, דכתיב (בראשית ז׳:כ״ב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:",
+                "<b>ממקום שנעשה חלל מצוארו.</b> דאין קרוי חלל אלא מן הצואר, כדכתיב (יחזקאל כ״א:ל״ד) על צוארי חללי רשעים, הלכך ממנו היו מודדים, כדכתיב אל החלל. והלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נפטרו זקני ירושלים.</b> שאינן באין אלא למדוד, כדכתיב ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו:",
+                "<b>אע״פ שאינו איתן כשר.</b> שלא נאמר איתן לעכובא אלא למצוה:",
+                "<b>בקופיץ.</b> סכין גדול:",
+                "<b>מאחוריה.</b> ממול ערפה:",
+                "<b>מקומה אסור.</b> לעולם:",
+                "<b>ומותר לסרוק שם פשתן.</b> עבודה שאינה בגופה של קרקע, דכתיב (דברים כ״א:ד׳) אשר לא יעבד ולא יזרע, מה זריעה מיוחדת שהיא בגופו של קרקע אף כל עבודה שהיא בגופו של קרקע:",
+                "<b>לנקר שם אבנים.</b> לסתת שם אבנים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לא בא לידינו ופטרנוהו.</b> בלא מזונות:",
+                "<b>ולא ראינוהו והנחנוהו.</b> בלא לויה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>תצא ותרעה בעדר.</b> כשאר חולין:",
+                "<b>כפרה ספיקה.</b> היא עשתה את שלה:",
+                "<b>ואחר כך נמצא ההורג הרי זה יהרג.</b> דכתיב בסוף פרשת עגלה ערופה (דברים כ״א:ט׳) ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית.</b> וכגון שבאו שניהם בבת אחת [אז] היו עורפים. אבל אם בא אחד תחלה ואמר ראיתי את ההורג, והימנוהו כבי תרי, שהתורה האמינתהו דכתיב (שם) לא נודע מי הכהו, הא נודע אפילו על פי עד אחד אין עורפין, אע״פ שבא עד אחד אח״כ והכחישו, אינו נאמן השני, שאין דבריו של אחד במקום שנים:",
+                "<b>עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפים.</b> וכגון שהשנים והאחד פסולי עדות הן, דבפסולי עדות הלך אחר רוב דעות:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בטלה עגלה ערופה.</b> לפי שמכירין היו בהם מי רגיל להרוג:",
+                "<b>בטלו האשכולות.</b> איש שהכל בו. כלומר תורתם אמת מבלי דופי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הודיית מעשר.</b> מן הבית וגם נתתיו ללוי. מן הבית וגם נתתיו ללוי. לפי שעזרא קנס את הלוים שלא יתנו להם מעשר כשעלה מן הגולה ובני לוי לא עלו עמו, וצוה שיתנו המעשר לכהנים. ויוחנן כהן גדול בטל הודוי, שלא היה יכול לומר וגם נתתיו ללוי:",
+                "<b>בטל את המעוררים.</b> שהיו הלוים בכל יום אומרים על הדוכן עורה למה תישן ה׳, אמר וכי יש שינה לפני המקום, ועמד ובטלן:",
+                "<b>את הנוקפין.</b> שהיו מסרטין לעגל של קרבן בין קרניו כדי שיפול לו דם בעיניו כדי שלא יראה ויהא נוח לכפתו ולשוחטו. ועמד הוא ובטלו, שנראה כבעל מום. והתקין להם טבעות בקרקע להכניס צואר הבהמה לתוכה:",
+                "<b>נוקפין.</b> מכין. ודוגמתו [חולין ז׳.] אין אדם נוקף אצבעו מלמטה:",
+                "<b>היה פטיש מכה בירושלים.</b> בחול המועד. חרשי נחשת וברזל היו מכין בפטיש לעשות מלאכת האבד שהיא מותרת במועד. ועמד הוא ובטלן, משום דאוושא מלתא טובא ואיכא זלזול מועד:",
+                "<b>ובימיו אין אדם צריר, ל.</b> שאול על הדמאי. שהוא אמר לבני דורו כשם שתרומה גדולה עון מיתה, כך תרומת מעשר וטבל עון מיתה. ותיקן שיוציאו מן הדמאי תרומת מעשר ומעשר שני בלבד, ולא יוציאו ממנו מעשר ראשון ולא מעשר עני, שיכולין לומר ללוי או לעני הבא ראיה שהוא טבל וטול. ומתקנה זו ואילך הלוקח פירות מן השוק לא היה שואל אם הן מתוקנין אם לאו, אלא מיד מפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני ואוכל את השאר, שכל הלוקח מעם הארץ פירות הם בחזקת שהם דמאי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סנהדרין.</b> שם הדיינים. ונקראים סנהדרין ששונאים הדרת פנים בדין:",
+                "<b>בטל השיר.</b> דכתיב (איכה ה׳:י״ד) זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם בזמן שבטלו הזקנים היושבים בשער שהם הסנהדרין בטלו הבחורים מנגינתם גם כן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>משמתו נביאים הראשונים.</b> כל הנביאים נקראים נביאים ראשונים, חוץ מחגי זכריה ומלאכי וחבריהן דאחרונים נינהו, שהיו בבנין בית שני:",
+                "<b>בטל השמיר.</b> כמין תולעת, ברייתו בשעורה. שהיו מראים אותו על האבנים הרשומות בדיו והן נבקעות מאיליהן, ובו פיתחו אבני האפוד והחושן, דכתיב בהו במלואותם שיהיו שלימות שלא יחסרו בהם אלא כותב עליהן בדיו ומראה להם שמיר על פני הדיו בחוץ:",
+                "<b>ונופת צופים.</b> דבש הבא ממקום ששמו, ציפיאה, ומשובח מאד:",
+                "<b>ופסקו אנשי אמנה.</b> אנשים שמאמינים בהקדוש ברוך הוא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הטהרה בטלה את הטעם.</b> טהרה שפסקה מישראל, בטלה טעם הפירות וריחם. שבזמן שהיו ישראל טהורים ועוסקים בטהרה אף הקב״ה היה מטהר את הפירות מטעם רע וריח רע:",
+                "<b>מעשר בטל שומן דגן.</b> דמעשר איקרי חלב, כדכתיב (במדבר י״ח:י״ב) כל חלב יצהר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בפולמוס של אספסיינוס.</b> חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים:",
+                "<b>גזרו על עטרות חתנים.</b> היו עושים לחתנים עטרות מאבן מלח שהוא צלול כעין הבדולח וצובעין אותה בגפרית כעין ציורין שקורין ניי״ל. ואית דמפרשי עטרות של הדס ושל ורד. ושניהם אסורים, ואין מותר אלא עטרות של קנים:",
+                "<b>ועל האירוס.</b> עשוי כמין נפה שדפנותיה עגולות ושוטחים על פיה עור דק ומכין עליו במקל דק ומוציא קול צלול. ובלע״ז קורין לו טנבורו:",
+                "<b>עטרות כלות.</b> כעין עיר עשויה מזהב:",
+                "<b>ושלא ילמד אדם את בנו יונית.</b> פירוש, חכמה יונית. והם רמזים וחידות שהיו ליונים, ולא היו מכירים בהם אלא הרגילים בהם. ובגמרא מפרש טעמא משום מעשה שהיה (כשיצאו) [צ״ל כשצרו] מלכי חשמונאי זה על זה, היו אותן שבפנים משלשלים לאותן שבחוץ בכל יום דינרין בקופה ומעלין להן תמידין, היה שם זקן אחד ולעז להם בחכמה יונית, כל זמן שהם עסוקין בעבודה אין נמסרין בידכם. אותו היום שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר. באותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזיר, וארור אדם שילמד לבנו חכמה יונית:",
+                "<b>בפולמוס האחרון.</b> הוא חורבן הבית. ושל טיטוס נמי הוה:",
+                "<b>באפריון.</b> כמו אהל של מעילין וטליתות מוזהבות:",
+                "<b>ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון.</b> משום צניעותא. וכן הלכה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בטלו מושלי משלים.</b> כגון ממשלות שועלים, דאמרינן בסנהדרין [לח:] כי הוי דריש רבי מאיר בפרקא הוה דריש תלתא שמעתתא ותלתא אגדתא ותלתא מתלי:",
+                "<b>השקדנים.</b> שוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום, כדאמרינן ביבמות [סג:] דאמר בן עזאי מה אעשה ונפשי חשקה בתורה:",
+                "<b>הדרשנים.</b> שהיה בקי במדרש טעמי מקראות, כדאמר [ברכות יב.] ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא:",
+                "<b>בטל כבוד תורה.</b> שהיה נותן לב לדרוש על כל קוץ וקוץ [מנחות כח.]. וזהו כבוד תורה גדול, שאין בה דבר לבטלה:",
+                "<b>בטלו אנשי מעשה.</b> שעושים מעשים מופלאים כדאמרינן בתעניות [כה.] יאמר לחומץ וידליק ולעזים להביא זאבים בקרניהם:",
+                "<b>קטנותם של חסידים.</b> שהיו החסידים הולכים ומתקטנין והוא היה מקטניהן וסופן:",
+                "<b>משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה.</b> שעד שמת הוא היה בריאות בעולם והיו לומדים תורה מעומד [מגילה כא] ומשמת באת תשות כח לעולם והתחילו ללמוד מיושב. וזהו בטל כבוד תורה:",
+                "<b>משמת רבי בטלה ענוה.</b> תלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..57de5dbc8bb3d21f7967052b86967a8c1cc8e14c
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Sotah/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,500 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sotah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Sotah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>המקנא לאשתו.</b> אע״ג דהמקנא משמע דיעבד אין לכתחילה לא, ההלכה היא שחייב אדם לקנאות לאשתו אם היא צריכה לכך. ולקמן מפרש כיצד מקנא:",
+                "<b>מקנא לה על פי שנים.</b> אם בא להשקותה מי המרים, צריך להביא שני עדים ולומר לה בפניהם אל תסתרי עם איש פלוני. ואם לא קנא לה בפני שנים, אינה נאסרת עליו בסתירה זו ואינו משקה אותה:",
+                "<b>על פי עד אחד או ע״פ עצמו.</b> אפילו אין עדים שנסתרה אלא עד אחד, או הוא עצמו אומר ראיתיה שנסתרה אחר שקנאתי לה, נאסרה בסתירה זו עד שתשתה, שסתירתה אוסרתה עליו מספק:",
+                "<b>ר׳ יהושע אומר כו׳</b> צריך ב׳ עדים אף לסתירה. והלכה כרבי יהושע. ואעפ״כ אמרינן בגמרא דבזמן הזה לא לימא איניש לביתיה אפילו בינו לבינה אל תסתרי עם איש פלוני, שיש לחוש לדברי ר״י ברבי יהודה דאמר מקנא אדם לאשתו על פי עד אחד או על פי עצמו. ואם נסתרה אחר שקנא לה בינו לבינה, נאסרה עליו איסור עולם בזמן הזה שאין שם מי המרים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד הוא מקנא לה אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני כו׳</b> בגמרא מפרש למתניתין הכי, אמר לה בפני שנים אל תדברי ודברה, אל תדברי ונסתרה, ולא כלום הוא ואינה אסורה לא לבעלה ולא לתרומה. אמר לה אל תסתרי ודברה עמו שלא בסתר, עדיין מותרת לבעלה ומותרת לאכול בתרומה אם אשת כהן היא: נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה. ושיעור כדי טומאה, כדי לצלות ביצת תרנגולת ולגמעה:",
+                "<b>ואם מת חולצת ולא מתיבמת.</b> ואם מת בעלה קודם שישקנה, חולצת ולא מתיבמת. דכתיב באשה שמצא בה ערות דבר (דברים כ״ד:ב׳) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, ודרשינן לאיש אחר ולא ליבם. ואעפ״כ אינה מותרת לזר בלא חליצה, שכשם שאם היה בעלה חי לא היתה מותרת בלא גט, כך אינה מותרת מן היבם בלא חליצה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו אסורות לאכול בתרומה.</b> לעולם. ואפילו היא בת כהן. ואילו שאר סוטות אינן אסורות אלא עד שישתו וימצאו טהורות:",
+                "<b>ושבאו עדים שהיא טמאה.</b> ואפילו לאחר ששתתה ולא בדקוה המים, אסורה איסור עולם. לפי שאין המים בודקים באשה שיש בה עדים שנטמאת, שנאמר (במדבר ה׳:י״ג) ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה, דליכא דידע בה הוא שהמים בודקים, אבל איכא דידע בה, אפילו העדים הם במדינת הים אין המים בודקים:",
+                "<b>ושבעלה בא עליה בדרך.</b> דשוב אין המים בודקים אותה, דכתיב (במדבד ה׳) ונקה האיש מעון, בזמן שהאיש מנוקה מעון, שלא בא עליה לאחר סתירה, אז והאשה ההיא תשא את עונה. אין האיש מנוקה מעון, אין המים בודקים את אשתו:",
+                "<b>שני תלמידי חכמים.</b> שידעו להתרות בו:",
+                "<b>ר״י אומר בעלה נאמן עליה.</b> אם הבעל נאמן על אשתו באיסור חמור של נדה, לא יהא נאמן באיסור קל של לאו גרידא. וטעמייהו דרבנן, מתוך שאיסור קל הוא תקיף עליה יצריה. ואין הלכה כרבי יהודה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היו מעלין אותה לב״ד הגדול.</b> דכתיב בסוטה (שם) ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת, וכתיב התם (דברים י״ז:י״א) ע״פ התורה אשר יורוך, מה להלן בב״ד הגדול אף כאן בב״ד הגדול:",
+                "<b>ומאיימין עליה.</b> כדי שתודה:",
+                "<b>הרבה ילדות עושה.</b> וגורם לילדה שתבא לידי קלקול:",
+                "<b>דברים שאינן כדאי לשומען.</b> שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה ממעשיהן של צדיקים, כגון יהודה הודה ולא בוש במעשה תמר, ראובן הודה ולא בוש במעשה בלהה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שוברת כתובתה.</b> כותבת שובר על כתובתה, זניתי ואבדתי כתובתי כדי שלא תוכל לחזור ולתבוע כתובתה ממנו. ובמקום שאין כותבין כתובה אלא סומכין על תנאי ב״ד הוא שכותבת שובר, אבל במקום שכותבים כתובה, מקרעת כתובתה ואינה כותבת שובר:",
+                "<b>מעלין אותה, לשער המזרח.</b> מעלין ומורידין אותה, כדי ליגעה אולי תטרוף דעתה ותודה:",
+                "<b>שעל פתח שער נקנור.</b> אדם ששמו נקנור שהביא דלתות לאותו פתח מאלכסנדריא של מצרים ונעשו לו נסים ונקרא שער נקנור על שמו כדאמרינן ביומא [לח.]:",
+                "<b>ששם משקין את הסוטות.</b> דבעינן לפני ה׳:",
+                "<b>ומטהרין את היולדות.</b> כדי שיעמדו על גבי קרבנן. וה״ה זבין וזבות הטעונים קרבן:",
+                "<b>ומטהרין את המצורעים.</b> כדכתיב (ויקרא י״ד:י״א) והעמיד הכהן המטהר וכו׳ לפני ה׳:",
+                "<b>אוחז בבגדיה.</b> בבית הצואר שלהן:",
+                "<b>אם נקרעו.</b> אינו חושש, ואם נפרמו אינו חושש. פרימה גדולה מקריעה שנקרע לקרעים הרבה. לשון אחר, פרימה מן הצדדין קריעה באורך:",
+                "<b>עד שמגלה את לבה.</b> דכתיב (במדבר ה׳:י״ח) ופרע את ראש האשה, אין לי אלא ראשה גופה מנין. ת״ל האשה, א״כ מה ת״ל את ראש, מלמד שסותר את שערה:",
+                "<b>רבי יהודה אומר כו׳</b> שמא תצא זכאה ויתגרו בה פרחי כהונה שראו לבה נאה ושערה נאה. ואין הלכה כר״י:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים.</b> ואם היו שחורים יפין לה, מכסה בבגדים מכוערים:",
+                "<b>קטליות.</b> ענקים שמשימים סביב הצואר. ומפני שהאשה חונקת עצמה בהם כדי שתראה בעלת בשר נקראים קטליות:",
+                "<b>נזמים וטבעות מעבירים ממנה.</b> מפרש בגמרא דלא תימא שיניחו לה הנזמים והטבעות אחר שקרעו בגדיה וגלו את ליבה שזה יותר גנאי לה, כמו שגנאי יותר לאדם ערום שילך במנעלים ברגליו מלילך יחף, קמ״ל דלא:",
+                "<b>חבל מצרי.</b> מפרש בירושלמי לפי שעשתה מעשה מצרים. ואם אין חבל מצרי מביא שאר חבלים:",
+                "<b>וקושרו למעלה מדדיה.</b> שלא יפלו בגדיה ותשאר ערומה:",
+                "<b>וכל הרוצה לראות בא לראות.</b> ודוקא באנשים רשות ואינו חובה. אבל בנשים, חובה על כל הנשים המצויות שם לבא ולראות, כדכתיב ונוסרו וכל הנשים:",
+                "<b>וכל הנשים מותרות לראותה.</b> חייבין לראותה. הכי מפרש לה בגמרא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>המקום ניוולה.</b> שמגלה כהן את ראשה וסותר את שערה וקורע את בגדיה:",
+                "<b>היא גילתה את עצמה.</b> ישבה בפרשת דרכים וגילתה עצמה לנואף:",
+                "<b>המקום גילה עליה.</b> שכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל:",
+                "<b>בירך התחילה בעבירה תחלה.</b> בדרך תשמיש הירך נהנה תחלה בקירוב בשר:",
+                "<b>ושאר כל הגוף לא פלט.</b> שאר אברי גופה אינם פלטים מן החולי, ואע״פ שלא הוזכרו במקרא אלא בטן וירך:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לונביאות.</b> חניתות:",
+                "<b>לב אביו.</b> אמר לו אבשלום לאביו, כתוב לי שילכו עמי שנים איש שאבחר מכל ישראל, כתב לו. והיה מראה חותמו של אביו לשנים, והולכים אחריו, לשנים אחרים והולכים אחריו, עד שכינס מאתים איש, כולן ראשי סנהדראות. הרי שגנב לב אביו ולב ב״ד. ולב כל ישראל, דכתיב ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן לענין הטובה.</b> נותנים לו לאדם שכר מעין הטובה שעשה. ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה מביא.</b> הבעל:",
+                "<b>את מנחתה.</b> כדכתיב (במדבר ה׳:ט״ו) והביא את קרבנה:",
+                "<b>בכפיפה מצרית.</b> סל עשוי מצורי הדקל מן (הרך) [זרדים] הגדלים סביבות הדקל:",
+                "<b>כדי ליגעה.</b> שתודה ולא ימחה השם על המים. ולמאן דאמר שבתחלה היה משקה אותה ואח״כ מביא מנחתה, אע״פ שנמחק השם, מיגעה כדי שתודה ולא תמות מיתה מנוולת, שאע״פ שנמחקה המגילה אם אמרה טמאה אני אינה שותה:",
+                "<b>תחלתן וסופן בכלי שרת.</b> לאו בכלי שרת ממש קאמר, שאין אדם מביא מנחתו מתוך ביתו בכלי שרת, אלא בקלתות של כסף ושל זהב שהם ראוים לכלי שרת:",
+                "<b>וזו בכפיפה מצרית.</b> שאין ראוי לעשות ממנה כלי שרת, דדמי להקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳):",
+                "<b>כל המנחות טעונות שמן ולבונה.</b> בגמרא פריך, והא איכא מנחת חוטא דכתיב בה (ויקרא ה׳:י״א) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה. וכן הא דתנינן כל המנחות באות חטים, קשה, דהא מנחת העומר באה מן השעורים. ומתרץ בגמרא לא תיתני מילתא באנפי נפשיה אלא כרוך ותני והכי קאמר, כל המנחות טעונות שמן ולבונה ואותן שאינם טעונות שמן ולבונה באות מן החיטין ובאות סולת. מנחת חוטא אע״פ שאינה טעונה שמן ולבונה באה חיטין ובאה סולת. מנחת העומר אע״פ שבאה מן השעורין טעונה שמן ולבונה:",
+                "<b>ובאה גרש.</b> וזו אינה טעונה שמן ולבונה ובאה מן השעורים ובאה קמח:",
+                "<b>גרש.</b> מבורר ומנופה בשלש עשרה נפה כעין סולת בחטים:",
+                "<b>קמח.</b> הכל מעורב כמו שנטחן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>היה מביא.</b> הכהן:",
+                "<b>פיילי.</b> כוס בלשון יוני:",
+                "<b>מן הכיור.</b> דכתיב (במדבר ה׳:י״ז) מים קדושים, ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי:",
+                "<b>כשם שממעט.</b> ר׳ יהודה בכתב המגילה, לקמן במתניתין, כך ממעט כאן במים. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>מקום היה שם.</b> ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל:",
+                "<b>וטבעת קבועה בה.</b> לאוחזה בטבעתה ולהגביהה משאר הרצפה שהיא כולה באבני שיש:",
+                "<b>כדי שיראה.</b> צריך שיתן בה שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים:",
+                "<b>ונתן אל המים.</b> מדלא כתיב ונתן במים, אלא אל המים, משמע שלא יהא נבלע בתוכן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאם לא שכב איש אותך וגו׳</b> הנקי. שהן קללות הבאות מחמת ברכות, דמשמע הא אם שכב לא תנקי:",
+                "<b>ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וגו׳</b> שאין זה אלא מצוה על הכהן להשביעה:",
+                "<b>ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן.</b> שאינו אלא קבלה שהאשה מקבלת עליה האלות. ויליף לה מדכתיב האלות האלה. האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר אינו מפסיק.</b> משהתחיל אם לא שכב איש אותך עד אמן אמן. וכותב צוואות דוהשביע הכהן את האשה וקבלות דואמרה האשה אמן אמן, דדריש את, לרבות צוואות וקבלות:",
+                "<b>רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב.</b> כלומר היה זהיר בעצמו שלא לכתוב אלא אלות בלבד, ולא קללות הבאות מחמת ברכות, ולא צוואות, ולא קבלות. דדריש האלות ולא קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לוח.</b> של עץ:",
+                "<b>נייר.</b> של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור:",
+                "<b>דפתרא.</b> עור שאינו מעובד כל צרכו, דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+                "<b>בספר.</b> בקלף:",
+                "<b>קומוס.</b> שרף האילן ומתיכו במים:",
+                "<b>קנקנתום.</b> אירמנ״ט. ובלע״ז ודריאו״לו:",
+                "<b>ולא בכל דבר שהוא רושם.</b> ונבלע בקלף ואינו יכול למחות דקומוס וקנקנתום עבדי רושם:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה.</b> על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של ארוסין ואף על פי שלא היה בו בקנוי וסתירה. ומכאן לגלגול שבועה מן התורה:",
+                "<b>שומרת יבם וכנוסה.</b> ואם היתה יבמתו וכנסה, וקנא לה ונסתרה, מגלגל עליה טומאה שנטמאה כשהיא שומרת יבם. ומתניתין רבי עקיבא היא דאמר שומרת יבם ערוה. ואינה הלכה. אלא שומרת יבם שזנתה מותרת ליבם. לפיכך אינו מתנה עליה אם זנתה שומרת יבם:",
+                "<b>אמן שלא נטמאתי וכו׳</b> פירושי קמפרש לאמן על האלה, אמן על השבועה דתנינן לעיל. והכי קאמר, אמן שלא נטמאתי הוא אמן על דשבועה שהשביעה הכהן משביע אני עליך שלא נטמאת:",
+                "<b>ואם נטמאתי יבואו בי.</b> היינו קבלת אלה, שאמר לה הכהן ואם נטמאת יבאו ביך כל הקללות הללו:",
+                "<b>אמן שלא אטמא.</b> שאם תיטמא לאחר זמן מים מערערים אותה. ואין הלכה כר״מ:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא משנתגרשה </b> שאם זנתה לאחר שגירשה וחזר והחזירה וקינא לה ונסתרה, אין המים בודקים על זנות שלאחר גירושין, דגרושה שזנתה מותרת לחזור לבעלה, דבקדושין תלה רחמנא האיסור לא בביאה, דכתיב (דברים כ״ד:ב׳) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. לפיכך, נתקדשה לאיש אחר, אע\"פ שלא נבעלה. אסורה לחזור לבעלה. ואם נבעלה בלא קדושין, מותרת לחזור לבעלה:\n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה נוטל.</b> בעלה את המנחה, שאין מצות כהונה במנחות אלא מקמיצה ואילך. והגשה נמי תחילת קמיצה היא שאין זר קרב למזבח. אבל קדושי כלי ויציקה ובלילה, במנחות הטעונות שמן, כשר בזר:",
+                "<b>ונותנה על ידה.</b> להניף:",
+                "<b>וכהן מניח ידו תחתיה.</b> שנאמר בשלמים (ויקרא ז׳:ל׳) ידיו תביאנה, ונאמר במנחת סוטה (במדבר ה׳:כ״ה) ולקח הכהן מיד האשה, מה בשלמים כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף, כך במנחת סוטה כהן מניח ידו תחת יד האשה ומניף:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והגיש.</b> לקרן מערבית דרומית:",
+                "<b>והשאר נאכל לכהנים.</b> שכל הנקמצות שייריהן נאכלים:",
+                "<b>היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה.</b> תלתא קראי כתיבי. והשקה קמא, ואחר ישקה, והשקה בתרא. והשקה קמא, לגופיה, שמשקה אחר שנמחקה המגילה קודם הקטרת המנחה. ואחר ישקה, אע״ג דמשמע דוקא, על כרחיך מקרא האמור ראשון נדרש לגופו, ומקראות יתירות האמורות אחריו ניתנו לידרש, הלכך ואחר ישקה אע״פ שנכתב אחר הקטרת המנחה אקודם הקטרה קאי, ואמחיקה הכתובה למעלה קאי, וקאמר דאם לא נמחקה יפה ועדיין רישומן של אותיות ניכר לא ישקנה. והשקה בתרא, לאשמועינן שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה:",
+                "<b>רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה.</b> על כרחך ואחר ישקה דוקא הוא ודוקא כתביה לאחר הקטרה. והשקה קמא, שאם בדיעבד השקה ואחר כך הקריב מנחתה, כשרה. והשקה בתרא, שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה, מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה. ואין הלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מגילתה נגנזת.</b> בצד ההיכל:",
+                "<b>ומנחתה מתפזרת על הדשן.</b> ונשרפת על בית הדשן שהיה בעזרה ששורפים שם פסולי קדשי קדשים, דהואיל וקדשה בכלי שרת טעונה שריפה בעזרה:",
+                "<b>ואין מגילתה כשרה להשקות [בה] סוטה אחרת.</b> דבעינן כתיבה לשמה, דכתיב (שם) ועשה לה הכהן, כל עשייתה לשמה:",
+                "<b>המים נשפכים.</b> דכיון דאמרה טמאה אני, בדוקה ועומדת היא. ומים המרים לא נתנו אלא לברר בהם את הספק:",
+                "<b>מערערים אותה.</b> דדלמא טהורה היא, ומחמת בעיתותא קאמרה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה מספקת לשתות וכו׳</b> בגמרא מוכיח דמתניתין ר׳ עקיבא היא דסבר כר״ש דאמר מקריב מנחתה ואח״כ משקה אותה, דכמה דלא קרבה מנחתה לא בדקי לה מיא, דכתיב (במדבר ה׳:ט״ו) מנחת זכרון מזכרת עון:",
+                "<b>מתמלאת גידים.</b> מתוך שבשרה נפוח נראית כמלאה גידים:",
+                "<b>שלא תטמא את העזרה.</b> לא מטומאת מת קאמר, אלא שלא תפרוס נדה ותטמא שער נקנור ועזרת נשים שתצא דרך שם, שנדה וזבה אסורין לכנוס בהר הבית. אבל המת עצמו מותר להכניסו להר הבית ולשער נקנור שלא נתקדשו בקדושת העזרה:",
+                "<b>יש לה זכות וכו׳</b> בגמרא מפרש דזכות דתורה הוא דתולה לה שהוליכה בניה לבית הספר והמתינה לבעלה שיצא חוץ לעיר לעסוק בתורה:",
+                "<b>כאילו מלמדה תפלות.</b> חבור משכב אנשים. שמתוך התורה היא מבינה ערמימות ועושה דבריה בהצנע. כדכתיב (משלי ח׳:י״ב) אני חכמה שכנתי ערמה:",
+                "<b>רוצה אשה בקב.</b> ליזון מזונות מועטים, ויהא תשמיש מצוי לה:",
+                "<b>מתשעה קבין ופרישות.</b> לפרוש מן התשמיש, הלכך אין טוב שתלמוד תורה:",
+                "<b>חסיד שוטה.</b> מפרש כגמרא כגון דטבעה אשה בנהר ואמר לאו אורח ארעא לאסתכולי באתתא ולאצולה:",
+                "<b>רשע ערום.</b> כגון המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו. ומשנפתחו בלב הדיין שערי זכות לדברי זה, קשה לסלקן, והרי רשעתו וערמתו של זה שעבר על לא תשיא שמע שוא (שמות כ״ג:א׳):",
+                "<b>ואשה פרושה.</b> כגון אשה כשפנית שהיתה עוצרת רחם הנשים היולדות בכשפיה ובשעה שהיתה היולדת מקשה בלדתה היתה אומרת אלך ואתפלל אולי תקובל תפלתי וסותרת כשפיה ויולדת:",
+                "<b>ומכות פרושים.</b> שמכה עצמו להראות שהוא עניו וצנוע, כגון שמהלך עקב בצד גודל ואינו מרים רגלו מן הארץ ומתוך כך מנקף אצבעותיו באבנים, והוא שנקרא בגמרא פרוש נקפי. או מי שעושה עצמו כעוצם עיניו שלא להסתכל בנשים, ומתוך כך מכה ראשו בכותל ויוצא ממנו דם, והוא הנקרא פרוש קוזאי, כלומר שמקיז דם מראשו מחמת פרישותו:",
+                "<b>הרי אלו מכלי העולם.</b> שרוצים להראות לבריות שהם חסידים ואין תוכם כברם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מדהה אתה את המים.</b> מחסר ומחשיך. הגוון החסר נקרא דיהה בלשון משנה:",
+                "<b>מתנוונה והולכת.</b> נחלית והולכת:  "
+            ],
+            [
+                "<b>נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות.</b> שנטמאו עד שלא קדשו בכלי:",
+                "<b>ותפדה.</b> ותצא לחולין ומן המעות יקנה אחרת:",
+                "<b>ותשרף.</b> שקדשה קדושת הגוף ואינה יוצאה עוד לחולין:",
+                "<b>וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות.</b> ואפילו קרב קומץ כהלכתו ולא נטמאת, נשרפים שיריה על בית הדשן ואינן נאכלים, מפני שיש לכהן בעלה חלק בה שמשלו היא באה, והתורה אמרה (ויקרא ו׳:ט״ז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל, ואין כולה כליל מפני שיש לה חלק בה שלכפרתה היא באה, הא כיצד, הקומץ קרב בעצמו והשירים קרבין בעצמן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>וכהנת שנשאת לישראל.</b> בת כהן:",
+                "<b>מנחתה נאכלת.</b> דכל מנחת כהן כליל תהיה, כתיב, כהן ולא כהנת. וכן כהנת אלמנה וגרושה שהביאה מנחת נדבה נאכלת:",
+                "<b>כהנת מתחללת.</b> מן התרומה ומן הכהונה. אם נבעלה לפסולים שוב אינה חוזרת לכשרותה לעולם:",
+                "<b>כהן אינו מתחלל.</b> אם נשא גרושה חללה או זונה, אלא כל זמן שהוא עמה הוא פסול לעבודה, משגרשה חוזר להכשרו, דכתיב (שם כ״א) ולא יחלל זרעו, זרעו חלל, והוא אינו חלל:",
+                "<b>כהנת מטמאה למתים.</b> דכתיב (שם) בני אהרן, ולא בנות אהרן:",
+                "<b>ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.</b> דחטאת ואשם ומנחה בכולהו כתיב (שם ו׳) כל זכר בבני אהרן יאכלנו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>האיש פורע ופורם.</b> כשהוא מנוגע פורע את ראשו ופורם את בגדיו, דכתיב (שם י״ג) איש צרוע הוא וכו׳, איש פורע ופורם, ואין אשה פורעת ופורמת:",
+                "<b>האיש מדיר בנו בנזיר.</b> בנו קטן. וחלה נזירתו עליו ואפילו לכשיגדל. וזו הלכה היא בנזיר ואין לה סמך מן התורה:",
+                "<b>האיש מגלח על נזירות אביו.</b> אם נדר אביו בנזירות והפריש קרבנותיו ומת והיה בנו נזיר או שנדר בנזירות לאחר מיתת אביו. הרי הבן מגלח ביום מלאת ומביא קרבנות שהפריש אביו. וגם זו הלכה ואין לה סמך:",
+                "<b>האיש מקדש את בתו.</b> מקבל קדושי בתו קטנה שלא מדעתה דכתיב (דברים כ״ב:ט״ז) את בתי נתתי לאיש הזה:",
+                "<b>האיש נסקל ערום.</b> דכתיב (ויקרא כ״ד) ורגמו אותו, ואי אפשר לומר אותו ולא אותה, דהא כתיב (דברים י״ז) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא, אלא אותו בלא כסותו אבל אותה בכסותה:",
+                "<b>האיש נתלה.</b> דכתיב (שם כ״א) ותלית אותו על עץ, אותו ולא אותה:",
+                "<b>האיש נמכר בגניבתו.</b> דבתיב (שמות ב״ב) ונמבר בגניבתו, ולא בגניבתה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ארוסה ושומרת יבם.</b> ארוסה שקנא לה ארוס ושומרת יבם שקנא לה יבם:",
+                "<b>לא שותות.</b> דמעטינהו קרא:",
+                "<b>ולא נוטלות כתובה.</b> שהיא גרמה לאסור עצמה עליו, שנסתרה אחר קינוי, דמקינוי ואיסור לא אמעיט, דכתיב (במדבר ה) דבר אל בני ישראל כו׳, לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי:",
+                "<b>תחת אישה.</b> ביושבת תחתיו הכתוב מדבר:",
+                "<b>נתינה.</b> מן הגבעונים. ואסורים לבא בקהל:",
+                "<b>לא שותות.</b> דלא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה, דכתיב (שם) כי תשטה אשתו, בראויה לאישות הכתוב מדבר, פרט לאלמנה לכהן גדול וכו׳:",
+                "<b>ולא נוטלות כתובה.</b> ואע״ג דשאר אלמנות לכהן גדול גובות כתובתן כדאמרינן בכתובות [ק: וכן ביבמות פד.] זו אין לה כתובה, שסתירתה גרמה לה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אמר בעלה איני משקה ושבעלה בא עליה בדרך.</b> שהוא גורם לה שלא תשתה, נוטלת כתובתה:",
+                "<b>מתו בעליהן.</b> של כל סוטות הראויות לשתות, ולא הספיקו להשקותן עד שמתו:",
+                "<b>ב״ש אומרים נוטלות כתובה.</b> דשטר העומד לגבות כגבוי דמי:",
+                "<b>ולא שותות.</b> דכתיב (שם) והביא האיש את אשתו:",
+                "<b>וב״ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן.</b> כלומר מתוך שלא שותות אין נוטלות כתובתן, דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעוברת חבירו.</b> שמת או גרשה והניחה מעוברת או מניקה. ואסרוה חכמים לינשא עד שיהיה הולד בן שתי שנים. והלך זה ונשאה קודם הזמן, וקינא לה ונסתרה:",
+                "<b>לא שותה.</b> שהרי אינה ראויה לקיימה, דס״ל לר״מ הנושא מעוברת חבירו או מינקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית. ואין הלבה כרבי מאיר:",
+                "<b>יכול הוא להפרישה.</b> עד כ״ד חדשים ולהחזירה, הלכך ראויה לאישות קרינא בה:",
+                "<b>איילונית.</b> דוכרניתא דלא ילדה:",
+                "<b>ושאינה ראויה לילד.</b> ששתתה כוס עקרין. ואסור לקיימן למי שאין לו בנים:",
+                "<b>ר״א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת.</b> ויהיה מותר לקיים את זאת, הלכך ראויה לאישות היא. ואין הלכה כר׳ אליעזר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אשת כהן שותה ומותרת לבעלה.</b> אם נמצאת נקיה. דמהו דתימא הואיל ואשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה, ניחוש לה שמא נאנסה ולכך לא בדקוה המים, קמ״ל:",
+                "<b>אשת סריס שותה.</b> דלא תימא מבלעדי אישך אמר רחמנא, והאי לאו בר הכי הוא, קמ״ל:",
+                "<b>על ידי כל העריות מקנאים.</b> אם קינא לה מאביה או מאחיה ומאחד מבל עריות, ונסתרה, הוי קינוי ונאסרת עליו ושותה. דלא תימא נטמאה נטמאה ב׳ פעמים, אחד לבעל ואחד לבועל, היכא דמתסרא עליה בהאי זנות, לאפוקי הא דאסירא עליה וקיימא אימא לא קא משמע לן:",
+                "<b>חוץ מן הקטן.</b> פחות מבן ט׳ שנים ויום אחד, שאין ביאתו ביאה, כך פירש רמב״ם. ולי נראה קטן פחות מבן י״ג שנה ויום א׳ ולא הביא סימנים, דכתיב (במדבר ה׳:י״ג) ושכב איש אותה, איש ולא קטן:",
+                "<b>וממי שאינו איש.</b> למעוטי בהמה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אלו שב״ד מקנאין להם.</b> אם רואים אותם שמתנהגות בפריצות:",
+                "<b>ולא להשקותה אמרו.</b> דהא בעינן והביא האיש את אשתו, וליכא. ובעלה נמי לבשיבא אינו יכול להשקותה בקינוי זה, דבעינן וקינא והביא. ור״י לא בעי וקינא והביא. ואין הלכה כר״י. וסומא אינו משקה את אשתו, שנאמר (שם) מעיני אישה. וממה שנאמר (שם) אשה תחת אישה, למדנו שכל המונע הבעל מלהשקות מונע האשה מלשתות אם היה אותו הדבר באשה, לפיכך אם היתה היא סומא אינה שותה. ואם היתה חגרת אינה שותה, שנאמר (שם) והעמיד אותה הכהן. וכן אם היתה גדמת, שנאמר (שם) ונתן על כפיה. או אלמת, דבעינן ואמרה האשה. וכן אם היה הבעל חגר או גדם או אלם אינו משקה מדכתיב אשה תחת אישה כדאמרן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כך בודקים אותו.</b> את הבועל:",
+                "<b>ובאו ובאו.</b> שניהם בוי״ו יתירא לדרשא:",
+                "<b>נטמאה ונטמאה.</b> וי״ו יתירא דבונטמאה שניה לדרשא:",
+                "<b>רבי אומר שני פעמים וכו׳</b> רבי לא דריש וי״ו יתירה כרבי עקיבא, אלא רבוי דקראי קא דריש, בין בובאו ובאו, בין בנטמאה ונטמאה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בו ביום דרש.</b> כל היכי דתנינן בו ביום, ביום שהושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיאות שנתרבו התלמידים, שנתנו רשות לכל ליכנס. ומשום דהך דרשה דנטמאה ונטמאה נמי בו ביום נדרשה, נקטינהו לכל הנך הכא:",
+                "<b>כלי חרס.</b> הוא ראשון, שנטמא מן השרץ שהוא אב. והאוכל שבתובו שני שטמאו הכלי:",
+                "<b>אינו אומר טמא.</b> כל אשר בתובו טמא. אלא יטמא, למדרש ביה נמי יטמא, שמטמא את אחרים:",
+                "<b>למד על ככר שני.</b> להכי נקט ככר, לפי שהוא מצוי בתנור:",
+                "<b>שמטמא את השלישי.</b> ואפילו בחולין. דקרא סתמא כתיב:",
+                "<b>דור אחר.</b> מן העתידים לבא. שיטהר את השלישי, ואף בתרומה, שאין לו מקרא מן התורה:",
+                "<b>והרי עקיבא תלמידד מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא.</b> אף בחולין. ואין הלכה כר״ע, דאין שני עושה שלישי בחולין, אלא בתרומה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מגרש.</b> רחבה פנויה מזריעה ומאילנות לנוי העיר: ואלפים לא הוזכר לתתם ללויים ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת:",
+                "<b>שדות וכרמים.</b> ואלפים סביב נתנו ללוים. מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש, והשאר שדות וכרמים. והלכה כרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שתחום אלפים אמה דרבנן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין ת״ל לאמר.</b> שאין דומה לשאר לאמר שבתורה שהשכינה מדברת למשה לאמר הדבור לישראל, אבל כאן אין לומר כן:",
+                "<b>כקורין את.</b> ההלל. ראשי פרקים בלבד היו עונים אחריו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאהבה.</b> שאהב את המקום:",
+                "<b>שקול.</b> משקלו שוה אינו מכריע לכאן ולכאן. יש לו הכתוב בוי״ו ומשמעותו כאילו היה לא באל״ף. ויש לא באל״ף ומשמעותו כאילו כתוב בוי״ו. הן יקטלני, הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד. או לו אני מיחל:",
+                "<b>מיראה.</b> מדאגת פורענות שלא תבא עליו:",
+                "<b>ירא אלהים.</b> ולא אוהב אלהים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח.</b> שנסתרה:",
+                "<b>יוציא ויתן כתובה.</b> ר׳ אליעזר לטעמיה דאמר בפ״ק סתירה לא בעיא עדות ואפילו עבד ואפילו שפחה נאמנים דהיינו נמי כעוף הפורח, דאתקש סתירה לטומאה דכולהו מהימני בה, הלכך נאסרה עליו. ואם אינו רוצה להשקותה יוציא ויתן כתובה:",
+                "<b>רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה.</b> נשים הטוות לאור הלבנה. רבי יהושע לטעמיה דאמר משקה על פי שנים. מיהו משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה בפריצותה מכוער הדבר ותצא, דהא אפילו מיא תו לא בדקי לה כדתניא בפ״ק, וטהורה היא, ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. והלכה כרבי יהושע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אני ראיתיה שנטמאת.</b> באותה סתירה, שהיא ע״פ עדים לר׳ יהושע, או ע״פ עוף הפורח לר׳ אליעזר:",
+                "<b>לא היתה שותה.</b> דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלים לדבר:",
+                "<b>אף לפסלה מכתובתה.</b> שלא תשתה ולא תטול כתובתה:",
+                "<b>יבמתה.</b> אשת אחי בעלה:",
+                "<b>ובת בעלה.</b> מאשה אחרת:",
+                "<b>הרי אלו נאמנות.</b> לעדות זו, אע״פ שהן פסולות לכל שאר עדות שהוא לרעתה, לפי שהתורה האמינה כל עדות שיש בה. ומיהו לא לפסלה מכתובתה, הואיל ושונאות אותה, אלא שלא תשתה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיה בדין.</b> שלא יהא נאמן בה עד אחד, אם לא מגזירת הכתוב: ",
+                "<b>עדות הראשונה.</b> סתירה:",
+                "<b>שאין אוסרתה איסור עולם.</b> אלא עד שתשתה:",
+                "<b>אינה מתקיימת בפחות משנים.</b> כדבעינן למימר מגזירה שוה, ור׳ יהושע היא:",
+                "<b>עדות האחרונה.</b> טומאה:",
+                "<b>כל עדות שיש בה.</b> נאמן בה דכתיב ועד אין בה, וכל עד האמור בתורה סתם אינו אלא שנים, מדאיצטריך קרא לומר (דברים י״ט:ט״ו) לא יקום עד אחד באיש, שמע מינה דעד שנים במשמע, עד שיפרוט לך הכתוב אחד. והכי קאמר קרא תרי לית בה אלא חד, וקאמר והיא לא נתפסה לאוסרה, אלמא עד אחד מהימן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת.</b> אוקי חד להדי חד, והרי היא בספיקה ושותה. ודוקא בי אתו בהדי הדדי, אבל בזה אחר זה, כשאמר הראשון נטמאת, הוי מהימן כבתרי. והשני האומר לא נטמאת הוי ליה חד, ואין דבריו של אחד במקום שנים:",
+                "<b>ושנים אומרים לא נטמאת.</b> כלומר לא נטמאת בפניך, שכשבאת ומצאת שנסתרו יחד גם אנו היינו עמך ובפנינו לא נטמאת, הרי נסתלק העד ובטלו דבריו מפני השנים, והרי היא בספיקה אם נטמאת קודם שבאו אלו ומצאום, ולפיכך שותה. ואשמועינן תנא בהני תרי בבי דמתניתין דבפסולי עדות הלך אחר רוב דעות בין לקולא בין לחומרא כלומר בין להשקותה בין שלא להשקותה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו נאמרין.</b> פרשת סוטה. דכתיב (במדבר ה׳) ואמר אל האשה בכל לשון שהוא אומר:",
+                "<b>וידוי מעשר.</b> בערתי הקדש מן הבית כו׳, אומר בכל לשון שירצה, דכתיב (דברים כ״ו:ה׳) ואמרת לפני ה׳ אלהיך, בכל לשון שאתה אומר:",
+                "<b>קריאת שמע.</b> דכתיב (שס ו׳) שמע ישראל, בכל לשון שאתה שומע:",
+                "<b>ותפלה.</b> צבור שמתפללין, מתפללין בכל לשון. אבל יחיד אינו מתפלל אלא בלשון הקודש:",
+                "<b>וברכת המזון.</b> דכתיב (שם ח׳) וברכת, בכל לשון שאתה מברך:",
+                "<b>ושבועת העדות ושבועת הפקדון.</b> בכל לשון שהשביעום ולא הודו, חייבין. שבועת העדות ילפינן לה דכתיב בה (ויקרא ה׳:א׳) ושמעה קול אלה, בכל לשון שאתה שומע. ושבועת הפקדון גמר תחטא תחטא משבועת העדות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מקרא בכורים.</b> שהיה קורא מארמי אובד אבי (דברים כ״ו:ה׳) עד סוף הפרשה:",
+                "<b>וחליצת יבמה.</b> היא אומרת (שם כ״ה) מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי, והוא אומר לה חפצתי לקחתה, ואחר החליצה אומרת ככה יעשה לאיש:",
+                "<b>ברכות וקללות.</b> שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל:",
+                "<b>ברכת כהנים.</b> נשיאת כפים:",
+                "<b>ברכות כהן גדול.</b> ביום הכיפורים אחר עבודת היום שלפני ולפנים הוא קורא את הפרשה בתורה ומברך שמנה ברכות המפורשות במתניתין:",
+                "<b>ופרשת המלך.</b> היא פרשת הקהל, כדמפרש בסוף פרקין:",
+                "<b>ופרשת עגלה ערופה.</b> (שם כ״א) ידינו לא שפכו את הדם הזה, כפר לעמך ישראל וגו׳:",
+                "<b>פרשת משוח מלחמה.</b> (שם כ׳) והיה כקרבכם וגו׳ שמע ישראל אתם קרבים היום וגו׳:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד.</b> כמו מנין:",
+                "<b>ולהלן הוא אומר.</b> בברכות וקללות של הר גריזים:",
+                "<b>מה עניה האמורה להלן בלשון הקודש.</b> דכתיב (שט כ״ז) ואמרו אל כל איש ישראל קול רם, וכתיב התם (שמות י״ט:י״ט) והאלהים יעננו בקול, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>וענתה ואמרה ככה.</b> אינו צריך ללמדה בגזרה שוה שמעצמה היא למדה. וענתה ואמרה ככה כלשון הזה תאמר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שבשומרון.</b> אצל שומרון:",
+                "<b>מכאן ומכאן.</b> על ההרים:",
+                "<b>בשבעים לשון.</b> בבתב של שבעים אומות, וכל הרוצה ללמדה יבא וילמוד. שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר לא היה לנו מהיכן ללמוד:",
+                "<b>את האבנים.</b> סתרו את המזבח לאחר שהעלו העולות והשלמים:",
+                "<b>ולנו במקומן.</b> בבית מלונם בגלגל, ושם הקימו את האבנים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>במדינה אומר אותה שלש ברכות.</b> שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסוק, ועונים הצבור אמן:",
+                "<b>ובמקדש ברכה אחת.</b> לפי שאין עונים אמן במקדש ואין כאן שום הפסק:",
+                "<b>ככתבה.</b> ביו״ד ה״א:",
+                "<b>בכנויו.</b> באל״ף דל״ת. שאין מזכירין השם בכתבו אלא במקדש בלבד, שנאמר (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, סרס המקרא ודרשהו, בכל המקום אשר אבוא אליך וברכתיך, דהיינו במקדש, שם אזכיר את שמי:",
+                "<b>כנגד כתפיהן.</b> מפני שצריך נשיאת כפים, דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וכתיב (דברים י״ח:ה׳) הוא ובניו כל הימים, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאת כפים כל הימים:",
+                "<b>ובמקדש.</b> שמברכים את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם, מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם:",
+                "<b>שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ.</b> מפני שהשם כתוב בו. ואין הלכה כר׳ יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ברכות כהן גדול.</b> ביוה״כ, לאחר שכלתה עבודת היום קורא בתורה ומברך שמונה ברכות:",
+                "<b>חזן הכנסת.</b> שמש הכנסת שטורח עסקי הכנסת עליו להכניס ולהוציא להפשיט את התיבה ולהכין [הכל]:",
+                "<b>ראש הכנסת.</b> על פיו נחתכין דברי הכנסת, מי יפרוס על שמע, מי יפטיר בנביא, מי ירד לפני התיבה:",
+                "<b>סגן.</b> המוכן תחת כהן גדול. שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו:",
+                "<b>והסגן לכהן גדול.</b> וכולן משום כבודו של כהן גדול, דכתיב (משלי י״ד:כ״ח) ברוב עם הדרת מלך:",
+                "<b>וכהן גדול עומד ומקבל.</b> מכלל דיושב היה, שמע מינה בעזרת נשים היה קורא. דאי בעזרת ישראל קיי״ל אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:",
+                "<b>וקורא אחרי מות.</b> שהוא מסדר יום הכיפורים:",
+                "<b>ואד בעשור.</b> שבפרשת שור או כשב, דסמוכה היא לפרשת אחרי מות ויכול לגלול ספר תורה לשם בעוד שהמתורגמן מתרגם פסוק אחרון של פרשת אחרי מות, ואין כאן שהות כדי שיפסיק המתורגמן:",
+                "<b>וגולל את התורה.</b> ואע״פ שעדיין לא קרא בעשור של חומש הפקודים, יקרא אותה על פה ולא יגלול ס״ת לשם מפני שהוא רחוק ויש שהות שיפסיק התורגמן ואיכא גנאי לצבור. ולקרות בב׳ ס״ת א״א, לפי שאין אדם אחד קורא בשני ספרי תורה בצבור, משום פגמו של ספר תורה הראשון:",
+                "<b>יותר ממה שקריתי לפניכם.</b> מה שאני עתיד לקרות עוד על פה, אל תאמרו שחסר מן הספר הזה לכך איני גוללו שם. וכל כך למה, שלא להוציא לעז על ס״ת:",
+                "<b>על התורה.</b> ברכה שלאחריה:",
+                "<b>ועל העבודה.</b> רצה ה׳ אלהינו:",
+                "<b>ועל ההודאה.</b> מודים אנחנו לך.",
+                "<b>ועל מחילת עון.</b> אתה בחרתנו, שחותם בה מלך מוחל וסולח לעונותינו:",
+                "<b>ועל המקדש.</b> שתשרה שכינה בבית המקדש, וחותם בה בא״י שוכן בציון:",
+                "<b>ועל שיקובל הכהנים.</b> קרבנותיהם ברצון. וחותם בה מקדש הכהנים:",
+                "<b>ועל שאר התפלה.</b> שיהו ישראל נושעין מאויביהם. וחותם בה עמך ישראל צריכים ישועה בא״י שומע תפלה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>בשמיני.</b> בשנה שמינית של שמיטה שעברה, שהיא מוצאי שביעית זו. במוצאי יו״ט ראשון, דכתיב (דברים ל״א) בחג הסוכות, שומע אני אפילו ביו״ט אחרון של חג, ת״ל שם בבוא כל ישראל ליראות, מתחילת חול המועד:",
+                "<b>אגריפס המלך.</b> מזרעו של הורודוס היה, ובימיו נחרב בית שני:",
+                "<b>זלגו עיניו דמעות.</b> שהמקרא הזה פוסלו מן המלכות:",
+                "<b>אחינו אתה.</b> שאמו מישראל:",
+                "<b>וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע.</b> שבואתחנן. ומחבר עם פרשת שמע פרשת והיה אם שמוע, שיש בפרשת שמע קבלת מלכות שמים ובפרשת והיה אם שמוע קבלת עול מצות. ומדלג, וקורא עשר תעשר. ומשם מדלג וקורא כי תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומות ומעשרות. ואע״פ שפרשת המלך בין עשר לכי תכלה לעשר היה קורא אותם יחד, שלא להפסיק במעשרות. ואח״כ ברכות וקללות, שהן קבלת גזרות ועונשים של תורה. וחוזר וקורא פרשת המלך, שום תשים עליך מלך:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>משוח מלחמה.</b> ודבר אל העם בלשון הקודש. נאמר כאן (דברים כ׳:ב׳) ודבר אל העם, ונאמר להלן (שמות י״ט:י״ט) משה ידבר, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:",
+                "<b>לכל כושל.</b> כל הכושלים שאינן יכולין ללכת ברגליהן:",
+                "<b>הגפת תריסין.</b> הכאת המגינים זו בזו להשמיע קול ולאיים:",
+                "<b>הקלגסין.</b> מקלות שראשיהן עקומים ומכין בהם על גבי אבנים והם מנתזים על האויבים:",
+                "<b>שובך.</b> שר צבא הדרעזר בשמואל (ב׳ י ט״ז):  "
+            ],
+            [
+                "<b>אחד הבונה ואחד הלוקח.</b> בית בנוי, שהרי אצלו הוא חדש:",
+                "<b>ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל.</b> דבהכי הוי כרם, שתים כנגד שתים, ואחת יוצאת זנב:",
+                "<b>ואפילו מחמשה מינים.</b> מצטרפים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אילני סרק.</b> כגון ארזים ושקמים שאינם עושים פרי:",
+                "<b>והמחזיר את גרושתו.</b> ואירסה, אינו חוזר, שאינה חדשה לו, וקרא כתיב אשה חדשה:",
+                "<b>אלמנה.</b> ואירסה כהן גדול, אינו חוזר בשבילה, דכתיב ולא לקחה, והיה אפשר לומר ולא לקח, מאי לקחה, שתהא ראויה לו ללקיחה:",
+                "<b>על מכונו.</b> סתרו ובנאו כמדה ראשונה. אינו חוזר, דלאו חדש הוא, וגרע מהלוקח והיורש:",
+                "<b>הבונה בית לבנים בשרון.</b> מקום הוא ששמו שרון, ואין הקרקע שלו יפה ללבנים, ולא הוי דבר של קיימא, שהיו צריכין לחדשה שני פעמים כל שבע שנים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ואלו שאין זזין ממקומן.</b> דהנך דלעיל הולכים עד הגבול ושם שומעין דברי כהן וחוזרים מן המערכה לתוך ארץ ישראל ואין חוזרין לבתיהן אלא עוסקים לספק מים ומזון להולכים למלחמה. ואלו אין זזין ממקומן ואפילו ללכת עד הספר ולשוב על פי כהן:",
+                "<b>הבונה בית וחנכו.</b> ולא דר בו עדיין שנה. וכן הנוטע כרם וחללו, ועדיין לא עברה שנה רביעית שלימה עליו:",
+                "<b>נקי יהיה לביתו.</b> בשביל ביתו:",
+                "<b>יהיה.</b> לריבויא הוא. הוסיף לך הכתוב הויה אחרת להיות כזו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ויספו השוטרים.</b> על דברי כהן:",
+                "<b>בקשרי המלחמה.</b> כשמתקשרין לעמוד צפופין שלא יפרקום אויבים:",
+                "<b>לפיכך.</b> שהירא זהו הירא מעבירות שבידו, תלתה תורה בבנה ונטע ואירס לחזור בגללן, כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש לומר עליו מעבירות שבידו הוא ירא וחוזר:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו׳</b> לר׳ יוסי הגלילי אפילו עבר על דברי סופרים חוזר. ולר׳ יוסי עד שיעבור על דברי תורה, דומיא דאלמנה לכהן גדול:  "
+            ],
+            [
+                "<b>ובעקבו של עם.</b> בסופו של עם, שמשמרים שלא יחזרו האחרונים לאחוריהם לנוס:",
+                "<b>זקפים.</b> גבורים ממונים לכך שאם יפול אחד מן הנלחמים יעמידוהו ויזקפוהו:",
+                "<b>ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהם.</b> לשמור שלא ינוסו:",
+                "<b>כשילים.</b> קרדומות של ברזל:",
+                "<b>לקפח את שוקיו.</b> לחתוך את שוקיו:",
+                "<b>שתחלת ניסה נפילה.</b> לשון מסורס הוא, שתחלת נפילה ניסה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בד״א.</b> שחוזרים מן המערכה, ויש שאין זזין ממקומם. במלחמת הרשות:",
+                "<b>אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים.</b> מלחמת א״י ומלחמת עמלק הכל מודים שהיא חובה והכל יוצאים בה. ומלחמת בית דוד שהיא לרווחה להרחיב גבול ישראל ולקחת מס מהעמים כגון מלחמת ארם נהרים וארם צובה, הכל מודים שהיא רשות. לא נחלקו ת״ק ורבי יהודה אלא במלחמה שנלחמים ישראל עם אויביהם כדי שלא יתגברו עליהם ויצרו להם. ת״ק קרי לה מלחמת רשות וסובר שאין אדם רשאי להתבטל מן המצוה כדי להלחם במלחמה כזו. ור׳ יהודה סבר שגם זו מלחמת מצוה, מאחר שהוא להושיע את ישראל מיד שונאיהם, והעוסק במצוה פטור מן המצוה. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עגלה ערופה בלשון הקודש.</b> מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל וגו׳, בלשון הקודש הוזקקו לאמרן:",
+                "<b>שנאמר כי ימצא כו׳</b> ובאותו פרשה נאמר וענו ואמרו, ונאמר להלן (דברים כ״ז:י״ד) וענו הלוים ואמרו, מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:",
+                "<b>היו יוצאים.</b> ובאים שם ומודדים מן החלל לצד העיירות שסביבותיו לידע איזו קרובה:",
+                "<b>אין ב״ד שקול.</b> אין ב״ד עשויין שיהא אפשר לחלוק שוה בשוה, אלא שיהא הרוב לצד אחד לקיים אחרי רבים להטות. (שמות כ״ג:ב׳):\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא סמור לספר.</b> אצל גבול הגוים:",
+                "<b>לא היו מודדים.</b> דכתיב כי ימצא חלל, פרט לממציא את עצמו, שסמוך לגבול הגוים כאילו המציא עצמו למיתה הוא:",
+                "<b>לעיר שאין בה בית דין לא היו מודדין.</b> אין מודדין אלא מעיר שיש בה בית דין. ה״ק נמצא סמוך לעיר שאין בה ב״ד אין מודדין לה, אלא לעיר שיש בה ב״ד מודדין. איזו עיר שיש בה ב״ד קרובה לו. ואי לא הדר תנייה, הוה אמינא אין מודדין כלל, ת״ל ולקחו זקני העיר, מכל מקום, דהאי העיר קרא יתירא הוא, דמצי למכתב והיה העיר הקרובה אל החלל ויצאו זקניה:",
+                "<b>מכוון.</b> מצומצם שאין זו קרובה לו מזו אפילו מלא חוט:",
+                "<b>שתיהן מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר.</b> ואין כן הלכה, אלא שתיהן מביאות עגלה אחת בשותפות. והכי אמרינן בגמרא בבכורות:",
+                "<b>אין ירושלים מביאה עגלה ערופה.</b> דכתיב (דבריט כ״א) באדמה אשר ה׳ אלהיך נותן לך נחלה לרשתה, פרט לירושלים שלא נתחלקה לשבטים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא ראשו במקום אחד.</b> השתא לא מיירי תנא לענין מדידה. דמדקתני סיפא מאין היו מודדין, מכלל דרישא לאו במדידה עסקינן. אלא במת מצוה קנה מקומו עסקינן, דהיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר, מוליכין ראשו אצל גופו וקוברין אותו במקום שנמצא הגוף, דגופיה בדוכתיה נפל ורישא הוא דנייד. דברי רבי אליעזר:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר מוליכין הגוף אצל הראש.</b> דרישא היכא דנפיל נפיל וגופיה רהיט ואזיל. והלכה כרבי עקיבא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ר״א אומר מטיבורו.</b> קסבר עיקר חיותא בטיבוריה הוא:",
+                "<b>ר׳ עקיבא אומר מחוטמו.</b> עיקר חיותא מחוטמו הוא, דכתיב (בראשית ז׳:כ״ב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:",
+                "<b>ממקום שנעשה חלל מצוארו.</b> דאין קרוי חלל אלא מן הצואר, כדכתיב (יחזקאל כ״א:ל״ד) על צוארי חללי רשעים, הלכך ממנו היו מודדים, כדכתיב אל החלל. והלכה כר״ע:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נפטרו זקני ירושלים.</b> שאינן באין אלא למדוד, כדכתיב ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו:",
+                "<b>אע״פ שאינו איתן כשר.</b> שלא נאמר איתן לעכובא אלא למצוה:",
+                "<b>בקופיץ.</b> סכין גדול:",
+                "<b>מאחוריה.</b> ממול ערפה:",
+                "<b>מקומה אסור.</b> לעולם:",
+                "<b>ומותר לסרוק שם פשתן.</b> עבודה שאינה בגופה של קרקע, דכתיב (דברים כ״א:ד׳) אשר לא יעבד ולא יזרע, מה זריעה מיוחדת שהיא בגופו של קרקע אף כל עבודה שהיא בגופו של קרקע:",
+                "<b>לנקר שם אבנים.</b> לסתת שם אבנים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לא בא לידינו ופטרנוהו.</b> בלא מזונות:",
+                "<b>ולא ראינוהו והנחנוהו.</b> בלא לויה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>תצא ותרעה בעדר.</b> כשאר חולין:",
+                "<b>כפרה ספיקה.</b> היא עשתה את שלה:",
+                "<b>ואחר כך נמצא ההורג הרי זה יהרג.</b> דכתיב בסוף פרשת עגלה ערופה (דברים כ״א:ט׳) ואתה תבער הדם הנקי מקרבך:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית.</b> וכגון שבאו שניהם בבת אחת [אז] היו עורפים. אבל אם בא אחד תחלה ואמר ראיתי את ההורג, והימנוהו כבי תרי, שהתורה האמינתהו דכתיב (שם) לא נודע מי הכהו, הא נודע אפילו על פי עד אחד אין עורפין, אע״פ שבא עד אחד אח״כ והכחישו, אינו נאמן השני, שאין דבריו של אחד במקום שנים:",
+                "<b>עד אחד אומר ראיתי ושנים אומרים לא ראית היו עורפים.</b> וכגון שהשנים והאחד פסולי עדות הן, דבפסולי עדות הלך אחר רוב דעות:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בטלה עגלה ערופה.</b> לפי שמכירין היו בהם מי רגיל להרוג:",
+                "<b>בטלו האשכולות.</b> איש שהכל בו. כלומר תורתם אמת מבלי דופי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הודיית מעשר.</b> מן הבית וגם נתתיו ללוי. מן הבית וגם נתתיו ללוי. לפי שעזרא קנס את הלוים שלא יתנו להם מעשר כשעלה מן הגולה ובני לוי לא עלו עמו, וצוה שיתנו המעשר לכהנים. ויוחנן כהן גדול בטל הודוי, שלא היה יכול לומר וגם נתתיו ללוי:",
+                "<b>בטל את המעוררים.</b> שהיו הלוים בכל יום אומרים על הדוכן עורה למה תישן ה׳, אמר וכי יש שינה לפני המקום, ועמד ובטלן:",
+                "<b>את הנוקפין.</b> שהיו מסרטין לעגל של קרבן בין קרניו כדי שיפול לו דם בעיניו כדי שלא יראה ויהא נוח לכפתו ולשוחטו. ועמד הוא ובטלו, שנראה כבעל מום. והתקין להם טבעות בקרקע להכניס צואר הבהמה לתוכה:",
+                "<b>נוקפין.</b> מכין. ודוגמתו [חולין ז׳.] אין אדם נוקף אצבעו מלמטה:",
+                "<b>היה פטיש מכה בירושלים.</b> בחול המועד. חרשי נחשת וברזל היו מכין בפטיש לעשות מלאכת האבד שהיא מותרת במועד. ועמד הוא ובטלן, משום דאוושא מלתא טובא ואיכא זלזול מועד:",
+                "<b>ובימיו אין אדם צריר, ל.</b> שאול על הדמאי. שהוא אמר לבני דורו כשם שתרומה גדולה עון מיתה, כך תרומת מעשר וטבל עון מיתה. ותיקן שיוציאו מן הדמאי תרומת מעשר ומעשר שני בלבד, ולא יוציאו ממנו מעשר ראשון ולא מעשר עני, שיכולין לומר ללוי או לעני הבא ראיה שהוא טבל וטול. ומתקנה זו ואילך הלוקח פירות מן השוק לא היה שואל אם הן מתוקנין אם לאו, אלא מיד מפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני ואוכל את השאר, שכל הלוקח מעם הארץ פירות הם בחזקת שהם דמאי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סנהדרין.</b> שם הדיינים. ונקראים סנהדרין ששונאים הדרת פנים בדין:",
+                "<b>בטל השיר.</b> דכתיב (איכה ה׳:י״ד) זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם בזמן שבטלו הזקנים היושבים בשער שהם הסנהדרין בטלו הבחורים מנגינתם גם כן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>משמתו נביאים הראשונים.</b> כל הנביאים נקראים נביאים ראשונים, חוץ מחגי זכריה ומלאכי וחבריהן דאחרונים נינהו, שהיו בבנין בית שני:",
+                "<b>בטל השמיר.</b> כמין תולעת, ברייתו בשעורה. שהיו מראים אותו על האבנים הרשומות בדיו והן נבקעות מאיליהן, ובו פיתחו אבני האפוד והחושן, דכתיב בהו במלואותם שיהיו שלימות שלא יחסרו בהם אלא כותב עליהן בדיו ומראה להם שמיר על פני הדיו בחוץ:",
+                "<b>ונופת צופים.</b> דבש הבא ממקום ששמו, ציפיאה, ומשובח מאד:",
+                "<b>ופסקו אנשי אמנה.</b> אנשים שמאמינים בהקדוש ברוך הוא:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הטהרה בטלה את הטעם.</b> טהרה שפסקה מישראל, בטלה טעם הפירות וריחם. שבזמן שהיו ישראל טהורים ועוסקים בטהרה אף הקב״ה היה מטהר את הפירות מטעם רע וריח רע:",
+                "<b>מעשר בטל שומן דגן.</b> דמעשר איקרי חלב, כדכתיב (במדבר י״ח:י״ב) כל חלב יצהר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בפולמוס של אספסיינוס.</b> חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים:",
+                "<b>גזרו על עטרות חתנים.</b> היו עושים לחתנים עטרות מאבן מלח שהוא צלול כעין הבדולח וצובעין אותה בגפרית כעין ציורין שקורין ניי״ל. ואית דמפרשי עטרות של הדס ושל ורד. ושניהם אסורים, ואין מותר אלא עטרות של קנים:",
+                "<b>ועל האירוס.</b> עשוי כמין נפה שדפנותיה עגולות ושוטחים על פיה עור דק ומכין עליו במקל דק ומוציא קול צלול. ובלע״ז קורין לו טנבורו:",
+                "<b>עטרות כלות.</b> כעין עיר עשויה מזהב:",
+                "<b>ושלא ילמד אדם את בנו יונית.</b> פירוש, חכמה יונית. והם רמזים וחידות שהיו ליונים, ולא היו מכירים בהם אלא הרגילים בהם. ובגמרא מפרש טעמא משום מעשה שהיה (כשיצאו) [צ״ל כשצרו] מלכי חשמונאי זה על זה, היו אותן שבפנים משלשלים לאותן שבחוץ בכל יום דינרין בקופה ומעלין להן תמידין, היה שם זקן אחד ולעז להם בחכמה יונית, כל זמן שהם עסוקין בעבודה אין נמסרין בידכם. אותו היום שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר. באותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזיר, וארור אדם שילמד לבנו חכמה יונית:",
+                "<b>בפולמוס האחרון.</b> הוא חורבן הבית. ושל טיטוס נמי הוה:",
+                "<b>באפריון.</b> כמו אהל של מעילין וטליתות מוזהבות:",
+                "<b>ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון.</b> משום צניעותא. וכן הלכה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>בטלו מושלי משלים.</b> כגון ממשלות שועלים, דאמרינן בסנהדרין [לח:] כי הוי דריש רבי מאיר בפרקא הוה דריש תלתא שמעתתא ותלתא אגדתא ותלתא מתלי:",
+                "<b>השקדנים.</b> שוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום, כדאמרינן ביבמות [סג:] דאמר בן עזאי מה אעשה ונפשי חשקה בתורה:",
+                "<b>הדרשנים.</b> שהיה בקי במדרש טעמי מקראות, כדאמר [ברכות יב.] ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא:",
+                "<b>בטל כבוד תורה.</b> שהיה נותן לב לדרוש על כל קוץ וקוץ [מנחות כח.]. וזהו כבוד תורה גדול, שאין בה דבר לבטלה:",
+                "<b>בטלו אנשי מעשה.</b> שעושים מעשים מופלאים כדאמרינן בתעניות [כה.] יאמר לחומץ וידליק ולעזים להביא זאבים בקרניהם:",
+                "<b>קטנותם של חסידים.</b> שהיו החסידים הולכים ומתקטנין והוא היה מקטניהן וסופן:",
+                "<b>משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה.</b> שעד שמת הוא היה בריאות בעולם והיו לומדים תורה מעומד [מגילה כא] ומשמת באת תשות כח לעולם והתחילו ללמוד מיושב. וזהו בטל כבוד תורה:",
+                "<b>משמת רבי בטלה ענוה.</b> תלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה סוטה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Yevamot/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Yevamot/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..4c09c004726b95fa107c3c6d653ce164cd73295e
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Nashim/Bartenura on Mishnah Yevamot/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,752 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Yevamot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Yevamot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן – for one of them was married to his brother, and he had two wives and died without children, both of them are exempt [Halitzah and levirate marriage] , as it states (Leviticus 18:18): “Do not marry a woman as a rival to her sister and uncover her nakedness in the other’s [lifetime],” for the inference does not teach us about her but rather to teach you that even his sister-in-law (i.e., the widow of a brother who died without issue) that is stated about her (Deuteronomy 25:5): “Her husband’s brother shall unite with her: [he shall take her as his wife and perform the levir’s duty].” If she is “do not marry a woman as a rival to her sister” and the same law applies to the rest of the forbidden relationships [in the Torah] that have [the punishment of] extirpation. But I don’t have anything but her, her rival-wife, from where do we learn this in the Torah? The inference teaches us לצור צרתה (I Samuel 1:6) – “her rival”; from where do we learn in the Torah צרתה? The inference teaches us (Leviticus 18:18): לצרור – “as a rival,” which implies “do not marry,” neither he nor her rival wife, nor the rival of her rival wife.",
+                "בתו ובת בתו וכו' – regarding his daughter from his outraged wife, and similarly, the daughter of his daughter and the daughter of his son, for whereas his daughter from his wife which is the daughter of his wife for since it is written (Leviticus 18:17): [“Do not uncover the nakedness of] a woman and her daughter,” there is no difference whether it is from him neither there is any difference if it is from another man, but his daughter from his outraged wife, one does not derive from this Biblical verse, because it implies a wife through betrothal/Kiddushin, but it is derived from (Leviticus 18:17): “[nor shall you marry] her son’s daughter or her daughter’s daughter [and uncover her nakedness: they are kindred; it is depravity].”",
+                "חמותו ואם חמותו ואם חמיו – all of these are forbidden to him because of (Leviticus 18:17): “Do not uncover the nakedness of a woman and her daughter; nor shall you marry her son’s daughter or her daughter’s daughter [and uncover her nakedness];” there is included within this his mother-in-law, the mother of his mother-in-law and the mother of his father-in-law.",
+                "אחותו מאמו – [his sister from his mother] who was married to his brother from his father, and he died, and similarly, the sister of his mother, for there is no levirate marriage, other than with his brother from his father for we derive “his brother, his brother” from the children of Jacob; just as there it is from the father, even though that there are none from the mother, so too here, there is no difference.",
+                "ואשת אחיו מאמו – [the wife of his brother from his mother] who died and she married his [the dead husband’s] brother from his father for she was a stranger regarding him, and he died without children and she fell before him for levirate marriage but she is forbidden to him because she was first the wife of his brother from his mother, and is prohibited to him forever, as it is written (Leviticus 18:16): “Do not uncover the nakedness of your brother’s wife; [it is the nakedness of your brother],” and we expound, “your brother,” whether from the father or whether from the mother.",
+                "ואשת אחיו שלא היה בעולמו – such as, for example, Reuven who died without children and a brother was born to him after his death and his name is Levi, but Shimon performed levirate marriage with his wife and he has another wife and he died without children, and both of them fell before Levi, both of them are exempt, since the wife of Reuven who married Shimon is forbidden to Levi through [the punishment of] extirpation because Scripture had exempted him from Levirate marriage from Levi, as it states (Deuteronomy 25:5): “When brothers dwell together [and one of them dies and leaves no son the wife of the deceased shall not be married to a stranger, outside of her family: Her husband’s brother shall unite with her: he shall take her as his wife and perform the levir’s duty],” that they had one seating in the world; therefore, when Reuven died , she was forbidden upon Levi forever as the brother’s wife who has children and even though that now she fell from the power of the marriage of Shimon who was prohibited to him in his world on account of Reuven, and just as she is prohibited, so too is her rival wife forbidden.",
+                "וכלתו – [his former daughter-in-law – who then married his brother] whose son died, and she married his brother and his daughter-in-law is prohibited to him eternally and even after his son died.",
+                "וכולן אם מתו – such as, for example, this son died before the death of his brother ore she refused him, and even though there is no refusal other than with an minor female orphan whose mother or her mothers married her off, it is found regarding her that she refused him during the lifetime of her father, such as, for example, that her father married her off to another and she was divorced while still a minor, her father does not have control over her and she married off to the brothers of her father while she was still a minor, then she goes free through refusal and we call her further on an orphan during the lifetime of [her] father and if she refused his brother or was divorced from him or was found to be a barren woman whose acquisition was an errant purchase, it is as if she was never the wife of his brother, her rival/co-wife engages in a levirate marriage.",
+                "אילוני' – the language of a male ram from the sheep and her signs are explained clearly – that she does not have breasts like women and she does not have signs of puberty and her voice is thick like that of a male and she does not have the lower part of her abdomen like women , meaning to say, that this place does not protrude from her body like the lewdness of other women.",
+                "ואי אתה יכול לומר וכו' – that they already give birth from another prior to her being married to his brother; therefore, these are not barren women and there is also no refusal, for they are adults and only a minor [woman] may refuse, but our Tanna/teacher does not consider his mother amidst the women who exempt their rival/co-wives, for he holds like the one who holds that a man does not marry the outranged woman of his father and seduced woman of his father, but according to the one who says , that a man may marry the outraged wife of his father and the seduced wife of his and this is Halakha. It is possible that his mother married his brother from his father, and when he dies without children, it is found that his mother falls before her son for levirate marriage, and there are found sixteen women who exempt their rival/co-wives, and is mother is one of them, and this is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "כשם שבתו פטורה – for [his daughter] is prohibited to him and there is no brother other than him, hence her rival/co-wife is also exempt.",
+                "הלכה צרת בתו ונשאת לקאחיו השני – where there is another brother that both of them are permitted to hi, and are not exempt, for there is here the commandment of levirate marriage and one of them engages in levirate marriage and the other is exempt, as it is written (Deuteronomy 25:9): “[Thus shall be done to the man who will not build up] his brother’s house;” he builds one house, but he does not build two homes, and if the second brother performed a levirate marriage with the rival wife of his daughter, and he [himself] has another wife, and he dies without children, and they returned and fell before him.",
+                "כשם שצרת בתו פטורה – that she became forbidden upon him from the time of the falling of his first brother, so too is the latter’s present associate/rival wife of his second brother’s wife is exempt, for this woman exempts her for the rivals of a woman forbidden on account of consanguinity exempts her rival/co-wife.",
+                "ואפילו הם מאה – [and even if they are one-hundred] brothers, and the rivals of a woman forbidden on account of consanguinity of his daughter went and engaged in levirate marriage with his third brother, and he has another wife, and he died without children, both of them are forbidden to each other, and similarly forever.",
+                "צרתה מותרת – to engage in levirate marriage for at the time of the levirate relation, she was not her rival wife.",
+                "וכל היכולה למאן – when she is a minor, [the woman forbidden to a man] and she is able to refuse, but she did not refuse, and his brother died, for since [her betrothal/Kiddushin] is not other than Rabbinic and her levirate relation is not other than Rabbinic, she does not exempt her rival/co-wife from Halitzah but to engage in levirate marriage is forbidden for she appears as forbidden on account of consanguinity."
+            ],
+            [
+                "שש עריות חמורות מאלו – and what is their stringency? That they are married to others (i.e., outsiders). But they are not able to marry the brother of this one from his father, and if their husbands died, who are “strangers” (i.e., outsiders) regarding this one, their rival/co-wives are permitted to marry to this one, for the rivals of a woman are not forbidden on account of consanguinity other than when she falls before him for levirate marriage from his brother. And our Rabbi/teacher, Moshe bar Maimon (i.e., Maimonides) explained, that if they married through sin to his brother and he died without children, and they fell [before him] for levirate marriage, their rival/co-wives are permitted, for these are not [forbidden] on account of consanguinity since their betrothal/Kiddushin do not take effect to his brother in those forbidden relations of incest.",
+                "אמו – she cannot marry his brother from his father, for she is to him the wife of the father, according to the one who says that the ravaged wife of his father is prohibited, and above (Mishnah two), I explained, that this is not the Halakha, but rather, his mother exempts her rival/co-wife, for she is able to marry to his brother from his father.",
+                "אשת אביו אשת אחיו מאביו – [that he had children] and the sister of his father, all of them are forbidden to his brother, like they are forbidden to him, and there is not side of Levirate marriage on this forever, and if others married them and they have other wives, and they (i.e., the husbands) died, their rival/co-wives are permitted to marry this one, and similarly, if his brother married them in sin, and he died without children, their rival/co-wives are permitted."
+            ],
+            [
+                "בית שמאי מתירין – the rival of a woman forbidden on account of consanguinity is to be married by the levir, for they (i.e., the School of Shammai) lack this exposition/Midrashic interpretation of (Leviticus 18:18): “[Do not marry a woman] as a rival [to her sister and uncover her nakedness in the other’s lifetime].”",
+                "חלצו – [they performed the ritual of Halitzah] the rival/co-wives from the brothers.",
+                "בית שמאי פוסלין – the rival/co-wives from the priesthood, since their [act of] Halitzah is [considered] Halitzah.",
+                "ובית הלל מכשירין – that their [act of] Halitzah was not a necessity and she is considered as one who performed Halitzah from a heathen/foreigner.",
+                "נתיבמו – to brothers.",
+                "בית שמאי מכשירין – [The School of Shammai validates them] to Kohanim, if they had become widowed from their levirs.",
+                "ובית הלל פוסלים – that they had engaged in sexual relationship with those forbidden to them, and one who engages in sexual relations with one prohibited to her makes her a harlot, and a harlot is prohibited to [marry] a Kohen.",
+                "לא נמנעו – and even though that the children of the rival/co-wives who had been married by the levir that according to the School of Shammai are Mamzerim/illegitimate according to the School of Hillel, and they are [included] in the prohibition of marrying the wife of one’s brother upon them, and the [violation of] the [marriage of the] wife of one’s brother is [liable to] extirpation, and those who are liable for extirpation are considered Mamzerim/illegitimate, nevertheless, [members of] the School of Hillel were not prevented from marrying women from the School of Shammai, because they would inform them of those women coming from the rival/co-wives and separate from them.",
+                "אלו על גבי אלו – they would loan their utensils one to the other. And in the Gemara (Tractate Yevamot 14a), raises an objection on that which is taught [in our Mishnah]: “The School of Shammai declares that the rival/co-wives are permitted [to enter into levirate marriage with] the brothers and the School of Hillel [prohibits] . They call it here (Deuteronomy 14:1): “You shall not gash yourselves/לא תתגדדו “ – do not form yourselves into religious [factions]. And they responded – such as the case of one Jewish court in one city – where half teach according to the School of Shammai and half teach according to the School of Hillel, but [where there are] two Jewish courts in one city, and all the more so, two Jewish courts in two towns, it does not matter."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו – she exempts her rival/co-wife [from the requirement of levirate marriage or Halitzah].",
+                "ונולד להן אח – and was found to be dependent upon a levir, but upon him she is prohibited because of [the prohibition of] the brother’s wife, for he was not a contemporary [having not yet been born].",
+                "ואח\"כ יבם השני את אשת אחיו – and he has another wife.",
+                "ומת – without children.",
+                "הראשונה – she is the wife of the first brother who fell before him already one time, goes forth because of [the prohibition of] being the wife of his brother who had not yet been born.",
+                "עשה בה – this one who died.",
+                "מאמר – the explanation he betrothed her with money (as opposed to a document or an act of sexual intercourse) and with a Yevamah/widow of his deceased brother who died without issue, betrothal thorugh money is not a complete Kiddushin/betrothal, but rather, from the words of the Scribes/Soferim, the Yevamah is not acquired to the levir to become like a completely married woman until he comes upon her and he didn’t have sufficient time to marry her until he died.",
+                "שנייה חולצת – and it does not exempt her because of being a rival of a woman forbidden on account of consanguinity because she is not actually her rival/co-wife.",
+                "ולא מתיבמת – because the statement of intention acquires partially and she is [also] partially a rival of a woman forbidden on account of consanguinity, and in every place where there isn’t complete Kiddushin/betrothal, she performs the act of Halitzah and does not engage in a levirate marriage."
+            ],
+            [
+                "ומת – the levir who married the wife of the brother who died without issue.",
+                "מיבם לאיזו שירצה – and she exempts her [co-wife] colleague, and this does not refer to performing a statement of intention [of levirate marriage] , but rather, it refers to the first clause [of the Mishnah], as it is taught, the first is prohibited, etc. and as Rabbi Shimon states for since he was born, she had already had a levirate marriage performed on her and she did not have on this one the levirate relation through the marriage of his first brother ever, she is permitted to him, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "לא חולצת ולא מתיבמת – her rival/co-wife and all the more so she herself, and similarly, a barren woman, as it is written (Deuteronomy 25:6): “[The first son] that she bears [shall be accounted to the dead brother that his name not be blotted out in Israel],” excluding a barren woman [ and similarly, the wife of a eunuch born without visible testicles and an androgynous individual does not engage in Halitzah nor levirate marriage, as it states ( there -Deuteronomy 25:5): “[When brothers dwell together and one of them lies] and leaves no son, [the wife of the deceased shall not be married to a stranger, outside the family],” excluding those for whom it is inappropriate for them to have children, and the wife of a convert and the wife of a freed slave does not engage in Halitzah nor levirate marriage, for there is no legal status of consanguinity neither for converts nor slaves, but a barren woman and an elderly women either engages in Halitzah or levirate marriage.",
+                "אחותה – [her sister] who is a woman forbidden to a man on account of consanguinity when she is [also] her sister-in-law [widow of her childless brother-in-law] such as, for example, when two sisters fell to him from his two brothers and the one is prohibited upon him because of consanguinity such as when she is his mother-in-law or daughter-in-law, she performs Halitzah or levirate marriage but now did not come in contact with the sister of his levirate relation because someone forbidden on account of consanguinity is not his levirate relation."
+            ],
+            [
+                "שניות – [secondary grade of forbidden relationships seen as incestuous] – forbidden incestuous or adulterous sexual relationships that the Scribes/Soferim decreed upon them which are called prohibitions resulting from a Mitzvah (i.e., based upon the Mitzvah not to deviate from the rulings of the Sages – see Deuteronomy 17:11), for it is a Mitzvah to hearken to the words of the Sages, and which are they? The mother of his mother, and there is no limitation but if it is the father of his mother alone, and the mother of his father, and it has no limitation [and if the father of his father] and the wife of his father’s father, and it has no limitation, and the wife of his mother’s father alone, and the wife of his brother’s father from the mother, and the wife of his mother’s brother, whether from the mother or whether from the father and there is no limitation, and daughter-in-law of his daughter, and the daughter of his son’s daughter and the daughter of the daughter’s daughter and the daughter of’s his son’s son and the daughter of his son’s daughter, and the daughter [of the daughter] of the son of his wife, and the daughter [of the daughter] of his wife’s daughter, and the mother of the mother of his father’s wife, and the mother of [the mother] of his wife’s mother, and the father of the mother of his wife’s mother, and the mother of the father of his father’s wife.",
+                "",
+                "גרושה וחלוצה לכהן הדיוט – such as, for example, that he (i.e., as a Kohen) transgressed his dead brother and had married a divorcee or a woman who had undergone Halitzah, and when he died, she needs Halitzah for Kiddushin/betrothal takes effect in those liable for violating negative commandments, but not levirate marriage, for she is prohibited to him, but to exempt/free her without anything is impossible, for it is not strong to release her, for we derive “her” from the wife’s sister, which is punishable by extirpation."
+            ],
+            [
+                "אח מכל מקום – even a Mamzer/illegitimate child (see Talmud Yevamot 22a)",
+                "אחיו לכל דבר – to inherit him and to become defiled to him.",
+                "שפחה נכרית – her offspring we got after her, as it is written regarding the maidservant (Exodus 21:4): “[If his master gave him a wife, and she has borne him children,] the wife and her children shall belong to the master, [and he shall leave alone],” but regarding a heathen woman, it is written (Deuteronomy 7:4): “For they (literally, “he) will turn your children away from Me [to worship other gods],” since it is not written, “for you will turn [your children] away,” we learn from it - this is what he said (Deuteronomy 7:4): “Do not give your daughters to their sons” – for the husband of your daughter will turn aside the son that your daughter will give birth to him away from Me. But regarding “or take their daughters for your sons” (Deuteronomy 7:3), we are not zealous in religious observance, for a child that comes from the heathen woman is not called your son, but rather, her son."
+            ],
+            [
+                "ואינו יודע איזו קדש – and he is prohibited to both of them because each one of them is able to say, this is the wife’s sister.",
+                "חולץ לשתיהן – because she is the sister of the woman engaged in Halitzah, and she is prohibited to him [during her lifetime] according to the Rabbis, but also not to perform levirate marriage in the first clause. For perhaps this is not his widow of the deceased husband who died without issue, and when he came in contact with the sister of his levirate relation, it is like she is his wife.",
+                "היו לו שנים אחד חולץ – at first to the first [woman] and the second, if he wants to engage in levirate marriage with the second, he does so, for if this [one] is his deceased brother’s widow, fine, and if she is her sister, he did not approach the sister of his levirate relation because Halitzah for that one removes her from being a levirate relation.",
+                "קדמו וכנסו – prior to the Jewish court took counsel.",
+                "אין מוציאין אותן מידם – that we don’t remove them from their hands because each one said I am best to marry; alternatively, it is the opposite, that the first who performed a levirate marriage, married the sister of his levirate relation, at that hour he performed a prohibited action and when his brother came and performed a levirate marriage with the second, who is the widow of the deceased brother who died without issue, her levirate relationship has ceased retroactively from the other one."
+            ],
+            [
+                "שנים שקדשו שתי אחיות – two strangers (i.e., not related to each other).",
+                "זה חולץ לשתיהן כו' – because each of them is prohibited to perform levirate marriages for perhaps eah one of them came in contact with the sister of his levirate connection.",
+                "היחיד חולץ לשתיהן – for it is impossible for him to perform levirate marriage not prior to the Halitzah of the second because of [the prohibition of] the sister of his levirate relation, but not after Halitzah because of the sister of the woman undergoing Halitzah; therefore, since it is prohibited to perform levirate marriage, he should perform Halitzah to both of them in order to remove her [i.e., the woman] who is his Yevamah /widow of her deceased husband who died without issue from the prohibition of a woman who is the widow of a deceased husband who died without issue from the general public.",
+                "והשנים אחד חולץ – to cause a release of the levirate relation from his brother, if this woman is his Yevama/widow of his dead brother who died without issue, and permit her sister to the second [brother] whatever you want, if she is his sister-in-law/Yevamah, fine, and if she is her sister, you have released the levirate relation of the sister-in-law from him through the ac of Halitzah by his brother.",
+                "אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה – whatever you want if this is his sister-in-law, he marries her and it is well and good, for his brother did not perform Halitzah on that one but rather on her sister, who was not his sister-in-law and is not anything [to him] and if she is not his sister-in-law , he has done well by marrying a stranger (i.e., unconnected woman), for if it were because she is the sister of the levirate relation, it is nothing, since his brother performed on Halitzah with her sister who is his sister-in-law/Yevamah, and the levirate relation of the sister-in-law has been released, but if it was because it was an entrance to the open marketplace, this one has performed Halitzah with the brothers of her husband.",
+                "קדמו שני אחין – of one of them and they performed Halitzah with both of them (i.e., the women) to his a",
+                "לא ייבמו – the two [other] brothers, one with this [woman] and that one (i.e., brother) with the other [woman] because the first one that marries, is able to say, this woman is the sister of his levirate relation, but rather, one [brother] performs Halitzah first to one of ",
+                "ואחד מיבם – and the other [brother] performs levirate marriage with the second, whatever you want, if he is sister-in-law, fine, and if not, he has not come in contact with the sister of his levirate relation for his brother performed Halitzah and a sister-in-law in the free market does not happen, for she underwent Halitzah from the brothers of her husband.",
+                "ואם קדמו – these latter two [brothers] and married after the Halitzah of the two other [women] and they did not come to take council with the Jewish court, we don’t remove them from their hands as we have explained, for here is nothing here other than a doubtful prohibition of the sister of one’s levirate relation om the first marriage, and one can state that the first that married his sister-in-law and it is well tha the married, and the latter, also did well by marrying strange (i.e., unattached) woman, or alternatively, if if they married in reverse, that the father-in-law came in contact with the sister of his levirate relation and since he second [brother] came and performed levirate marriage, her levirate connection has been severed from his brother and she is permitted to him as his wife, but the prohibition that he performed was performed."
+            ],
+            [
+                "מצוה בגדול ליבם – for we expound (Deuteronomy 25:5-6): “he shall take her as his wife and perform the levir’s duty. The first son/והיה הבכור that she bears [shall be accounted to the dead brother [that his name may not be blotted out in Israel],” that the person who performs the levirate marriage should be a first-born, “that she bears” and that sister-in-law should be worthy to give birth, excluding a barren woman; יקום/shall be accounted – the first born who performs as the levir in the name of his brother to cause him to inherit and not that his brothers divide it with him.",
+                "הנטען על אשת איש – who is suspected of [having a sexual relationship with] a married woman ",
+                "והוציאוה – and the Jewish court removed her from under her husband, for that reason that she is prohibited to him and this one went and married her.",
+                "יוציא – that from the Torah, she is forbidden also to him, as she is forbidden to the husband, as we expounded, that once she is defiled, she is defiled twice – once to the husband and the other time to the person engaged in sexual relations wither. And specifically one who is suspected [of having intercourse] with a married woman, but one who is suspected [of having intercourse] with a free/unattached woman, it appears that it is Mitzvah to marry [her] as we find concerning rape (Deuteronomy 22:19): “Moreover, she shall remain is wife; [he shall never have the right to divorce her].”"
+            ],
+            [
+                "המביא גט ממדינת הים – he must state, “in my presence it was written and in my presence it was signed,” and the reason is explained in [Tractate] Gittin (see Bartenura commentary to Chapter 1, Mishnah 1) for [according to] one Master, because they are not expert in [writing the Jewish bill of divorce] for her sake, and to the [other] Master, because witnesses are not found to attest to it.",
+                "לא ישא את אשתו – because we rely upon his word.",
+                "מת הרגתיו וכו' – since it was upon his testimony that she married, and it is possible to slander, lest his eyes were upon her and he made a false testimony about her but she could marry to another, for a woman can be married [upon the testimony] of one witness.",
+                "ר\"י אומר הרגתיו לא תנשא אשתו – through his testimony even to another because he is a wicked person, and the Torah stated (Exodus 23:1): “You shall not join hands with the guilty [to act as a malicious] witness,” but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda, for we hold that a person does not incriminate himself (i.e., his testimony against himself has no legal effect -see Tractate Sanhedrin 9b), for a person is considered a relative regarding himself, and we believe him that that he was killed, but we don’t believe him regarding what he said that he killed him, and therefore, even if he said that he killed him, you can marry his wife.”",
+                "הרגנוהו תנשא אשתו – it is explained in the Gemara (Tractate Yevamot 25b) when he says: I was with those who killed him, but I did not kill him."
+            ],
+            [
+                "בנדר – she took a vow refusing any benefit/favor from her husband and he did not and he did not invalidate it and she came to a Sage to release her and he did not find an opening for regret for a vow made under misapprehension.",
+                "לא ישאנה – because of suspicion.",
+                "שהוא ב\"ד – meaning to say, a woman’s protest against a marriage contracted during her minority and Halitzah – this Sage did not do as an individual because we hold that Halitzah and a woman’s protest against a marriage contracted during her minority [we require a court] of two or three we don’t suspect, but the release from vows [is performed] by an expert individual.",
+                "וכולן – the Sage and he person bringing a Jewish bill of divorce and a person testifying about a woman to [be allowed] to marry her, as are taught about in the Mishnah, he should not take her in marriage if he had wives at the time of the action but if they died afterwards, they (i.e., the women) are permitted to marry them for now there is no suspicion.",
+                "וכולן – these women.",
+                "שנישאו לאחרים – that the Sage forbade or to the witness or to the person who brings the Jewish bill of divorce [from abroad].",
+                "",
+                "וכולן מותרות לבניהם ולאחיהן – of these who permit them and they are not forbidden other than to them alone, for a man does not sin for his son or for his brothers, and all those that we mentioned, one should not marry, and if he married, he should not remove/divorce except for the where there is a claim that she I s married woman, for if the Jewish court removed her from her husband with witness and clear proof, even if he married her, he should remove/divorce her. But if witnesses came regarding an ugly matter alone, such as that they saw a man going out and she is wearing [only] a petticoat/breech-cloth (and Ezra, according to Talmud Bava Kamma 82a ordained that a woman must wear such clothing as a matter of chastity), or a man goes out and she is standing on top of the bed and similar kinds of things, if he married her, he cannot remove/divorce her, and if after the witnesses about an ugly matter came and a rumor went out and didn’t cease for the rumor stood for a day-and-a-half, if he married her, he should divorce her, other than if they had children from her, for then, he doesn’t remove her in order to not to cast aspersion upon his children."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ארבעה אחין. חולצות ולא מיבמות – since both of them are levirate relations one to the other. The first [brother] who undergoes levirate marriage came in contact with the sister of his levirate relation and is like his wife.",
+                "ב\"ש אומרי יקיימו ובה\"א יוציאו – In the Gemara (Talmud Yevamot 28a) reverses them that the School of Shammai states that they should be put away (i.e., divorced), and the School of Hillel states that they may remain wedded, for in every place, the School of Shammai is stringent and the School of Hillel is lenient except from those known places where the School of Shammai is more lenient and the School of Hillel is more stringent (see, for example, the first five Mishnayot in Tractate Eduyot, Chapter 5, of which this text is taken), and thus we say, that generally, the School of SHammai in the place of the Schol of Hillel is not a Mishnah, meaning to say, that wherever we find in the Mishnah that the School of Shammai are lenient and the School of Hillel, where it is their manner to be lenient, but and it is found now that the School of Shammai stands in the place of the School of Hillel, it is not a Mishnah and it is a corrupted text and it is necessary to reverse it unless it is from the known Mishnayot which are from the leniencies of the School of Shammai and the stringencies of the School of Hillel. And in Tractate Eduyot (Chapter 5, Mishnah 5), in the name of Rabbi Eliezer, it enumerates the leniencies of the School of Shammai and the stringencies of the School of Hillel."
+            ],
+            [
+                "איסור ערוה – such as, for example, his mother-in-law and the mother of his mother-in-law.",
+                "ומותר באחותה – for she is not the sister of his levirate relation for a woman forbidden to a man on account of consanguinity is not lying before him for levirate marriage.",
+                "איסור מצוה – lying before him from the Torah, therefore, he is forbidden to her sister, for she is the sister of his levirate relation."
+            ],
+            [
+                "אחותו כשהיא יבמתו – her sister of a woman forbidden to a man on account of consanguinity, when she is his sister-in-law, the wife of her husband’s brother when she falls [with her] for levirate marriage.",
+                "או חולצת או מתיבמת – for she is not the sister of his levirate relation for there is no prohibition on account of consanguinity is not lying before him (see also Tractate Yevamot, Chapter 2, Mishnah 3)."
+            ],
+            [
+                "ור\"ש פוטר – (see Tractate Yevamot 28b) – the reason of Rabbi Shimon as it is written (Leviticus 18:18): “Do not marry a woman as a rival to her sister [and uncover her nakedness in the other’s lifetime],” at the time that they are made rival/co-wives to each other, such as the example of here, where both of them are levirate relations to him for levirate marriage. You should not have a legal acquisition neither to this one nor to that one, and the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "ואחד מופנה – without a wife (i.e., single, a bachelor).",
+                "אשתו עמו – for since the School of Shammai holds that she is [his] wife through statement of intention [of levirate marriage] is considered as married, and when her sister fell after this [through the death of her husband, the second brother], she was not forbidden because of her being the sister of his levirate relation.",
+                "",
+                "מוציא אשתו בגט – for the statement of intention of [eventual] levirate marriage is not strong to compare it to someone married, and this prohibits her because of her being the sister of his levirate relation, and it requires a Jewish bill of divorce because the statement of intention which is partial betrothal/Kiddushin and Kiddushin is not released without a Jewish bill of divorce. And she requires Halitzah for since the statement of intention is not complete Kiddushin/betrothal, she is still his levirate relation and requires Halitzah for her levirate connection. And in the opening clause [of the Mishnah], he gives her a Jewish bill of divorce, and then performs Halitzah to her, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "נכרית – she is not related neither to this [woman] nor to that one.",
+                "נכרית חולצת ולא מתיבמת – the same law applies even if he did not make a statement of intention [of levirate marriage], and he died, the non-related woman undergoes Halitzah, but she does not perform levirate marriage because she is the rival/co-wife of a married woman through levirate connection, and this that taught that one makes a statement of intention was in order to exclude this from the words of the School of Shammai who said that the statement of intention acquires a complete acquisition, and even Halitzah also is not requirement, which comes to teach us that she needs Halitzah."
+            ],
+            [
+                "שעה אחת – through the falling of the first [wife] when she fell from his first brother [who had died] and for since his wife is alive, and this one is prohibited to him as the wife of his brother for he has children, but, regarding her non-related rival/co-wife, the law is not explained and seems logical that she performs Halitzah but does not engage in levirate marriage."
+            ],
+            [
+                "וכולן – the fifteen [cases] of incest (see Tractate Yevamot, Chapter 1, Mishnah 1), of a woman forbidden to a man on account of consanguinity that they had with his brothers a doubtful betrothal/Kiddushin or doubtful Jewish divorce for there is a doubt of the rivals of a woman forbidden on account of consanguinity.",
+                "חולצת – but it does not free her without anything for perhaps she is not the rival of a a woman forbidden on account of consanguinity.",
+                "ספק קרוב לו – for there were eight exactly defined cubits between them in the public domain, and the four cubits of a person acquires for him there, and he threw it, doubtfully within his four cubits and doubtfully within her four cubits."
+            ],
+            [
+                "זיקת שני יבמין – for as long as this living brother didn’t marry her, the levirate relation of first is upon him and the levirate relation of the second was added upon him because of the statement of intention he made [to perform a levirate marriage], and when he died, there remained upon her the levirate relation of two brothers-in-law.",
+                "רש\"א וכו' – since he holds that it is doubtful to us if the statement of intention [of performing levirate marriage] acquires completely or does not acquire at all, therefore, he performs levirate marriage on whichever of them that he desires, for if the statement of intention [to perform levirate marriage] acquires, he does not have anything other than the levirate relation of the second but if the statement of intention [of levirate marriage] does not acquire, he has nothing upon him other than the levirate relation of the first woman.",
+                "וחולץ לשניה – for one does not free him from [sexual intercourse] with the other, for perhaps the statement of intention [of levirate marriage] does not acquire, and there was two sisters-in-law that come from two homes. But there is no levirate marriage with both for perhaps the statement of intention [of levirate marriage] acquires, and there would be two sisters-in-law coming from one house. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon, and even though we state in our Mishnah that the levirate relation of the two brothers-in-law is from the Torah from a Biblical verse (Deuteronomy 25:5): “Her brother’s husband shall unite with her: [he shall take her as his wife and perform the levir’s duty],” in the Gemara (Tractate Yevamot 31b) it proves hat the levirate relation of two brothers-in-law is Rabbinic as a decree, lest the people state that two sisters-in-law coming from the same house (i.e., widows of the same brother) may both be taken in levirate marriage."
+            ],
+            [
+                "היו אחין – even because of [the prohibition of] marrying the wife of your brother, etc., and even though we hold that this prohibition does not take effect upon another prohibition, this Tanna/teacher holds that an inclusive prohibition and a prohibition that adds and a simultaneous prohibition, like here, that a prohibition occurs on top of another prohibition and he is liable to bring a sacrifice on each and every prohibited act [performed] (i.e., a person may sometimes consume one piece of food and incur the penalty of four sin-offerings and one guilt offering - see Talmud Yevamot 34a).",
+                "ומפרישין אותן – so that they will not return to their husbands.",
+                "שמא מעוברות הן – and the offspring will be illegitimate/Mamzerim and we need a probe to distinguish between kosher seed/offspring and disqualified seed/offspring (i.e., seed that was sewn in holiness and seed that was sown in unholiness) so that the fetuses will not be left in doubt with [regard to] their husbands.",
+                "ואם היו כהנות – daughters of Kohanim.",
+                "נפסלו מתרומה – from eating heave-offering (i.e., Priest’s due) of the house of her father, even after the death of her husband, and even though she was a ravaged woman."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "החולץ ליבמתו. הוא מותר בקרובותיה – for it is not Halitzah, for surely, she does not require Halitzah and the female and male relatives of our Mishnah, that is that those who are prohibited upon the man on account of his wife, and the male relatives who are prohibited to the wife on account of her husband.",
+                "אם אין הולד של קיימא – that he is premature/non-viable birth."
+            ],
+            [
+                "וחייבין בקרבן – for he had intercourse with his brother’s wife not in the place of the Mitzvah, and the offspring is kosher whichever way you turn.",
+                "וחייבין אשם תלוי – for everything where people are liable for extirpation for something done willfully, and for something done inadvertently for sin-offering, ae liable for something whether he became conscious [of his transgression] or not, a guilt offering is made when one is in doubt as to the commission of a sinful act (i.e., suspensive guilt-offering)."
+            ],
+            [
+                "שומרת יבם = she is waiting and expecting to undergo levirate marriage.",
+                "נפלו לה נכסים – from her father’s house.",
+                "מה יעשו בכתובתה – the [100] Maneh or the two-hundred and the supplement and the dowry that she brought in to him and he accepted responsibility for the surety (i.e., mortgaged property).",
+                "ובנכסים היוצאין ונכנסין – the wife’s estate of which the husband has the fruition/usufruct without responsibility for loss or deterioration when she enters [into the marriage], they enter with her, and when she leaves from her husband, they go out with her.",
+                "בש\"א יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב – for she was doubtfully married and the levir takes possession of one-half of her inheritance from doubt for the husband inherits his wife but this case where she is doubtfully married to him, he takes possession of one-half.",
+                "נכסים בחזקתן – mort-main (i.e., the wife’s estate held by her husband, which, in case of her death or divorce, he must restore in specie, being responsible with all his landed property for loss or deterioration (see Tractate Yevamot, Chapter 7, Mishnah 1) in their presumptive legal status, but the School of Hillel did not explain whether the properties were in the possession of the inheritors of the woman or whether her properties were in the possession of the inheritors of the husband, for their surety is upon him, but as regards to law, they are divided, even according to the School of Hillel."
+            ],
+            [
+                "כאשתו לכל דבר – that he divorces her with a Jewish bill of divorce and she does not require Halitzah and he restores her when he desires, and is not forbidden to her.",
+                "על נכסי בעלה הראשון – that the landed property of her first husband will be responsible and vouched on her Ketubah, and if she lacks a Ketubah from her first husband, the levir writes her a Ketubah on his property which is only a Maneh."
+            ],
+            [
+                "מצוה בגדול ליבם – as we derive from (Deuteronomy 25:6): “The first son [that she bears shall be accounted to the dead brother].”"
+            ],
+            [
+                "ובגדול – for the oldest of the brothers was abroad and he assigns the oldest of the brothers that is before us to state that we should wait for him, for he is older than me.",
+                "בחרש ובשוטה] – until they recover, we don’t listen to him].",
+                "עליך מצוה – even though your brother is abroad, he is older than you. Since you ae the oldest of the brothers in our presence, upon you is the Mitzvah [of levirate marriage] for the delay in the performance of the commandment, we do not delay."
+            ],
+            [
+                "הרי הוא כחד מן האחין – and he did not lose his portion because he performed Halitzah for you might think that I would say that he would be fined for since he caused her to lose from [having] levirate marriage for she was disqualified on [his] brothers.",
+                "זכה בנכסי אחיו – and even if he would divorced her on the morrow, for the All-Merciful one stated (Deuteronomy 25:6): “[The first son that she bears] shall be accounted to the [dead] brother,” and he has stood up [and performed his duty].",
+                "נכסים של אב – as it is written (Deuteronomy 25:6): “The first son [that she bears shall be accounted to the dead brother],” just he doesn’t have a first-born son during the life of the father, even the levir doesn’t have it during the lifetime of the father, and such is the Halakha but rather, a man who marries his sister-in-law takes possession of the property of his brother, and even in the place of the father.",
+                "אסור בקרובותיה – as if she is his wife and all of the female relations that are forbidden [to him] on account of the woman is completely his wife, are forbidden for Halitzah according to the Rabbis.",
+                "בזמן שהיא קיימת – it refers to her sister, and not to the rest of the women forbidden on account of consanguinity.",
+                "מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו – and we don’t say that the rival/co-wife is like the woman who has undergone Halitzah, that he would be forbidden with the sister of the rival/co-wife of the woman with whom he performed Halitzah, like he is prohibited [to be] with the sister of the woman with whom he performed Halitzah.",
+                "ואסור בצרת קרובת חלוצתו – Reuven who performed Halitzah with Leah and Rachel is married to a foreign (i.e. unrelated Jewish) man, and she has a rival/co-wife, and the foreign (i.e., unrelated Jewish) man died, that rival/co-wife is prohibited to Reuven. And the reason for this is at the time when Leah had the Halitzah ceremony performed, she brought Rachel her sister with her to the Jewish court, and the entire world doesn’t know to which of them had Halitzah and there are those who think that to Rachel was peformed Halitzah, and when the rival/co-wife of Rachel gets married, that is the rival/co-wife of the the relative of his Halitzah, they say that the rival/co-wife of his Halitzah married, and they think that Rachl and her rival/co-wife were the wives of his brother, because he did Halitzah to Rachel. But, the sister-in-law does not bring her rival/co-wife with her at the time that she has the Halitzah ceremony performed, therefore, when the sister of her rival/co-wife gets married, we don’t say that it the sister of the woman who had Halitzah that married."
+            ],
+            [
+                "וכן המגרש את אשתו וכו' – In the Gemara (Tractate Yevamot 41a), it raises the question and similarly, you might think, but rather, I would say, that a man who divorces his wife, etc., that the sister of the divorced woman from the words of the Torah, and therefore is exempt from Halitzah and from levirate marriage, but the sister of the woman who underwent Halitzah, according to the words of the Scribes/Soferim, so therefore, she engages in Halitzah does not engage in levirate marriage."
+            ],
+            [
+                "שומרת יבם – she is waiting to perform levirate marriage.",
+                "שקדש – one of the brothers [who betrothed] her sister after this one fell before them and she became dependent upon all of them.",
+                "המתן – from marrying for she made contact [with the sister of] her levirate connection.",
+                "עד שישה אחיך מעשה – that your brother will marry the sister-in-law or perform Halitzah to her and uproot her levirate relation from you.",
+                "מתה היבמה יכנוס את אשתו – for even if he married her and she died, he is permitted to her sister.",
+                "מת היבם – and no brother remains other than this one who betrothed her sister.",
+                "מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה – but not perform levirate marriage for she is the sister of his divorced wife, and in the Gemara (Tractate Yevamot 41a), the legal decision is according to Rabbi Yehuda ben Beteyra."
+            ],
+            [
+                "לא תחלוץ וכו' - In the Gemara (Tractate Yevamot 41b), it explains the reason, as it is written (Deuteronomy 25:7): “But if the man does not want to marry his brother’s widow, his brother’s widow shall appear [before the elders in the gate and declare, ‘My husband’s brother refuses to establish a name in Israel for his brother; he will not perform the duty of the levir’],” but if he desires, he should perform the duty of the levir (i.e., perform levirate marriage). All who go up for levirate marriage go up for Halitzah and all who do not go up for levirate marriage do not go up for Halitzah.",
+                "בתולות – we make the decree because of women who have had sexual relations, and betrothed woman because of married women, and such is the Halakha. And these three months are ninety days excluding from it the day her husband died, or when she was divorced from him, and excluding from it the day when she became betrothed to him.",
+                "הנשואות יתארסו – that the reason that she is forbidden in order to distinguish between the seed of the first to the seed of the second, so that she should not give birth to a undetermined/doubtful son (i.e., so that we would know who the actual father was), a son of seven months [pregnancy] to the first [husband] or doubtfully a son of seven [months] to the latter [husband] and with regard to betrothed women, one doesn’t not have to say this.",
+                "והארוסות ינשאו – for she was not made pregnant from the first [husband].",
+                "חוץ מארוסה שביהודה – for they would bring together the bride and the groom in Judea prior to their entrance to the wedding canopy in order that he would be used to her and he would sport with her and they would not be embarrassed one from the other through the commanded act of sexual intimacy; therefore, we suspect that perhaps he had sexual intercourse [with her].",
+                "כל הנשים יתארסו – because Rabbi Yehuda does not distinguish between widows to divorcees and permits for the widow to be betrothed even within thrirty days of the days of her mourning; Rabbi Yosi comes to dispute him on this and prohibits the widow to become betrothed within thirty days of her days of mourning."
+            ],
+            [
+                "ארבעה אחים וכו' – and the same law applies even also with many wives, if it is possible to support them, permission is in his bands to marry all of them, and the fact that it (i.e., the Mishnah) took four is good advice: for it comes to teach us, for yes, more than that, no, for just as the duty of marital visits at certain intervals arrives during the month.",
+                "ביאתה או חליצתה פוטרת צרתה – and he doesn’t perform levirate marriage with both of them, as it is written (Deuteronomy 25:9): “who will not build up his brother’s house.” One house he builds, but he does not build up two houses. And he doesn’t perform Halitzah with both of them, and whomever does not come up for levirate marrae does not come up for Halitzah, for since that both of them like each other do not go up for lievirate marriage, as we stated, he builds one house,” so also, they don’t go up for Halitzah.",
+                "חולץ לפסולה – and he will not disqualify that [woman who is] fit [to marry into] the priesthood, for a woman who has undergone Halitzah is disqualified from the priesthood, and a man should not empty the waters of his cistern and others need it."
+            ],
+            [
+                "מהחזיר את גרושתו – from whom he was married.",
+                "והנושא את חלוצתו – since we establish regarding him with the negative commandment (Deuteronomy 25:9): “ [Thus shall be done to the man] who will not build up his brother’s house,” since he did not “build up,” he furthermore will not build up.",
+                "והנושא קרובת חלוצתו – since Rabbi Akiva holds that the woman who takes off the shoe and spits in his face (by refusing to perform levirate marriage) is like his wife, and Scripture calls her, “his house,” as it is written (Deuteronomy 25:10): “the family of the un-sandaled one.” And also, Rabbi Akiva holds that there is a Mamzer from those who are liable for violating negative commandments, but this is not the Halakha.",
+                "קרובת גרושתו – for his divorced wife is like his wife, and her mother and her sister [if they are subsequently married to him] make him liable for extirpation."
+            ],
+            [
+                "כל שאר בשר שהוא בלא יבא – every nearness which is [a violation of] a negative commandment and even if there is no extirpation [attached to it].",
+                "כל חייבי כרת – but not those who are liable [for violating] a negative commandment, and such is the Halakha. For all that whose prohibition is a prohibition of extirpation, the offspring is illegitimate/Mamzer, except from that of a menstruant woman, but with those who violate negative commandments, the offspring are not Mamzerim/illegitimate."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "רבן גמליאל. אין גט אחר גט – two widows without children from a deceased husband awaiting a levirate connection of one levir from one brother, and he gave a Jewish bill of divorce to the first, and then returned and gave a Jewish bill of divorce to the second [woman], the female relatives of the second are not prohibited to him , for that would be like his divorced wife. For when he gives a Jewish bill of divorce to the first [woman], the levirate relationship has no legal effect on both of them from him for the Jewish bill of divorce is beneficial for the widow without children from a deceased husband to maintain her [with the Biblical verse] (Deuteronomy 25:9): “who will not build up [his brother’s house],” and furthermore, he will not perform levirate marriage, neither him nor his other brothers not for the Yevamah/widow whose husband died without issue nor her co-wife. Therefore, when he returns and gives a second Jewish bill of divorce to the second [widow], there is nothing in his actions, and it is like he is giving a Jewish bill of divorce to a mere stranger. And similarly, two levirs to one widow without children whose husband is deceased and this one [levir] gave a Jewish bill of divorce and that [levir] gave a Jewish bill of divorce, the latter is not anything and he is permitted to her female relatives.",
+                "ולא מאמר אחר מאמר -.between two levirs and one widow whose husband died without children, or with one levir and two widows. The latter is nothing and she doesn’t require from him a Jewish bill of divorce and he is permitted to her female relatives.",
+                "יש גט אחר גט – the first [Jewish bill of divorce] did not supersede her levirate relationship completely for she requires Halitzah; therefore, there is still one-half of her levirate relationship and the second Jewish bill of divorce to the second [widow] is beneficial for his divorced wife and he is prohibited to her relatives, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "כיצד – this does not refer to the dispute, but rather, it is a matter of its own, referring to one levir and one widow whose husband died without children, and this is what he said: In what case is the law of one levir and one Yevamah/widow whose husband died without children?",
+                "צריכה הימנו חליצה – if he wanted to consummate a marriage by conducting a woman to his house/to wed, he should not do so for since he had begun the Jewish divorce, it is fulfilled for him through [the Biblical verse] (Deuteronomy 25:9) “who will not build up [his brother’s house].”",
+                "צריכה ממנו גט – for Halitzah causes a release from her levirate relationship and the Jewish bill of divorce need to cancel his Kiddushin/betrothal for Halitzah has no legal effect on Kiddushin/betrothal."
+            ],
+            [
+                "נתן גט ועשה בה מאמר צריכה גט וחליצה – that the Jewish bill of divorce supersedes part [of the marriage] and retains part, and the statement [of intention of marriage by a levir] acquires the remnant of the Jewish bill of divorce, therefore, she requires a Jewish bill of divorce for his (i.e., the levir’s) statement [of intention] and Halitzah for the levirate connection.",
+                "נתן גט ובעל – it is prohibited to sustain her [in marriage] since from the time that he gave a Jewish bill of divorce , he fulfills, regarding her (Deuteronomy 25:9): “who will not build up [his brother’s house],” and she requires a Jeiwsh bill of divorce for his coition and Halitzah for the levirate connection.",
+                "אין לאחר חליצה כלום – This Mishnah is according to Rabbi Akiva, who stated, that Kiddushin/betrothal does not take effect with those who a liable for negative commandments, but it is not the Halakha. Rather, the Halakha is according to the Sages who state that there is nothing after Halitzah, and if he betrothed her after Halitzah, she requires from him a Jewish bill of divorce.",
+                "אחד יבמה אחת ליבם אחד ואחד שתי יבמות ליבם אחד – they are both equivalent for there is after the first Jewish bill of divorce or after the first statement [of intention of the Levir] nothing, but after the coition at the beginning, there is nothing, and there is nothing after Halitzah."
+            ],
+            [
+                "צריכות שני גיטין – for both Yevamot/widows whose husbands died without children according to the Rabbis for there is a statement [of intention of the levir] after a statement [of intention of the levir].",
+                "וחליצה – to one of them and this exempts her rival/co-wife.",
+                "מאמר לזו וגט ולזו – the Jewish bill of divorce to the latter [wife] invalidates that of the first [wife] he has been declared as one “who will not build up [his brother’s house]” (Deuteronomy 25:9 – see Talmud Yevamot 32a), and she requires a Jewish bill of divorce for his declaration [of intention for levirate marriage] and Halitzah for his levirate connection.",
+                "מאמר לזו ובעל לזו צריכות שני גיטין – for this one, a Jewish bill of divorce for his declaration [of intention for levirate marriage] and for the other [woman] a Jewish bill of divorce for his act of coition.",
+                "וחליצה – to one of them and this exempts her rival/co-wife.",
+                "גט לזו ובעל לזו צריכות גט וחליצה – and it is prohibited to sustain her for he has been declared as one “who will not build up [his brother’s house]” (Deuteronomy 25:9), because of the first Jewish bill of divorce. But with a Jewish bill of divorce by itself, does not free woman who had a sexual act because it was a disqualifying act of coition.",
+                "אין לאחר חליצה כלום – and if afterwards he betrothed her or her rival/co-wife, Kiddushin/betrothal does not take effect with her, as per Rabbi Akiva, who said that Kiddushin does not take effect in those who are liable for violation of negative commandments, but it is not the Halakha."
+            ],
+            [
+                "חלץ וחלץ – he is permitted [to be married to] the relatives of the second [woman] for there is nothing after the first Halitzah any levirate connections, and Halitzah with both is nothing, for even to the priesthood, she is not invalidated. And similarly, if he performed Halitzah with the first [widow of the deceased childless brother] and made a statement [of intention of levirate marriage] with the second [widow], and similarly, if he had given a Jewish bill of divorce to this [second] one after performing Halitzah with that one, or performed an act of coition with this one after the Halitzah of that one, the act with the latter person is not worthless. [Or] if he performed an act of coition with this one first and then returned and performed an act of coition with the second, or performed an act of coition first and then made a statement [of intention of levirate marriage] with the second , or gave a Jewish bill of divorce to the second, or performed Halitzah with the second, there is nothing after an act of coition at all, and the final act is not considered, and he is permitted with the second’s [female] relatives.",
+                "אין אחר חליצה כלום – It is referring to the first clause [of the Mishnah], but regarding the concluding clause, it is necessary to state that there is nothing after an act of coition."
+            ],
+            [
+                "חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל – it refers to one levir and one widow whose husband died childless (i.e., Yevamah). And even though that this is taught above, [the Mishnah] teaches it again because of the concluding segment that is necessary to separate between an act of coition and Halitzah, for Halitzah, whether at the beginning, whether in the middle or whether at the end – there is nothing after it, and the act of intercourse especially at the time when it is at the beginning, and to teach us also the dispute of Rabbi Nehemiah and the Rabbis.",
+                "בין בתחלה בין באמצע – as, for example, [the delivery of] a Jewish bill of divorce to this one and performing Halitzah with that one, and then he went back and made a declaration of intention [to perform a levirate marriage] or with the woman who had the Jewish bill of divorce. The declaration of intention has no effect and we don’t require a Jewish bill of divorce to his declaration of intention [of desiring a levirate marriage].",
+                "בסוף – After a declaration of intention [to perform a levirate marriage] and a Jewish bill of divorce, he performed Halitzah, there is nothing after it, for it is a complete Halitzah but if he retracted made a declaration of intention [of levirate marriage] , it doesn’t require a Jewish bill of divorce because Halitzah is a complete Jewish divorce, and even though it is was a disqualified Halitzah.",
+                "",
+                "הביאה באמצע – as in the case of a Jewish bill of divorce to this one and he performed an act of coition to the other woman and then he returned and made a declaration of intention with the third, he prohibited [to marry] her relatives.",
+                "בסוף – a Jewish bill of divorce to this one and a declaration of intention [to perform a levirate marriage] to that one, and then he retracted and came [upon her] on [the first, there is after this act of coition the levirate connection and when he releases her, he requires Halitzah and [the reception of] a Jewish bill of divorce is not enough for her.",
+                "אין אחריה כלום – and she leaves with a Jewish bill of divorce, without Halitzah, for if he retracted and betrothed to the other one after the act of coition, his deeds are not worth anything."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הבא על יבמתו. שוגג – as he was thinking that she was another woman.",
+                "מזיד – for the sake of unchastity and not for the Mitzvah of levirate marriage.",
+                "אפילו הוא שוגג והיא מזידה – needless to say where she intended [to fulfill] the Mitzvah but rather even where both of them don’t have the intention [of fulfilling] the Mitzvah such as the case where he intends for another woman, and she had the intention for the sake of unchastity, he has acquired her [as his wife], as it states in Scripture (Deuteronomy 25:5): “ Her husband’s brother shall unite with her: [he shall take her as his wife and perform the levir’s duty],” anyway.",
+                "המערה – that he did not complete his coition, but rather, he inserted the corona of his membrum virile alone, and the meeting of the corona without insertion is called “kissing.”",
+                "קנה – and he took possession of the inheritance and she is removed with a Jewish bill of divorce if he comes to remove her.",
+                "לא חלק בין ביאה לביאה – whether a coition in its proper manner or a coition not in its proper manner, as it is written (Leviticus 20:13): “[If a man lies with a male] as one lies with a woman,” the Biblical verse tells us that there are two ways of sexual gratification."
+            ],
+            [
+                "וכן הבא על אחת מכל העריות – in one of all of these forms of coition.",
+                "או על הפסולות כגון אלמנה לכהן גדול וכו' – she is invalidated to the priesthood because she is unfit to marry a Kohen (as a harlot), even though that the wife of an Israelite who was raped is permitted to her husband, but she is invalid to the priesthood, and a divorcee as well, if she is the daughter of a Kohen, she invalidates herself by this coition from Terumah of wife’s house.",
+                "ממזרת ונתינה לישראל – it dos not refer to her being invalidated to the priesthood, for she is invalidated and enduring, but rather to the matter of the first stage of sexual connection, the Mishnah took it as punishing her as the first stage of sexual connection which is like the completion of coition."
+            ],
+            [
+                "מן האירוסין לא יאכלו בתרומה – because she was betrothed in a sinful betrothal, she is disqualified from the Terumah/priest’s due of her father’s house if she is the daughter of a Kohen.",
+                "רבי אליעזר ור\"ש מכשירין – until she has sexual intercourse and becomes the female issue of a priest’s illegitimate connection (or a priest’s wife illegitimately married to him), as it states (Leviticus 21:15): “that he may not profane [his offspring among his kin, for I the LORD have sanctified him],” two profanations: one- hers, and the other to her seed. But the Halakha is not according to him, but rather, even from betrothal, they should not consume Terumah.",
+                "נתארמלו או נתגרשו – [became widowed or divorced] from these Kohanim from the marital state, they are disqualified, for they are considered an illegitimate connection to a Kohen with their sexual actions.",
+                "",
+                "מן הארוסין כשרות – and even the first Tanna/teacher [of our Mishnah] did not invalidate from the betrothal, other than while they are alive for she has to be on her guard to an invalid coition, but not if they (i.e., the men) died."
+            ],
+            [
+                "לא ישא את הבוגרת – as it is written (Leviticus 21:13): “He (i.e., the High Priest) may only marry a woman who is a virgin,” excluding a woman of age, whose virginity was destroyed.",
+                "רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין – and the Halakha is not according to their opinions."
+            ],
+            [
+                "כהן הדיוט לא ישא אילונית וכו' – and the same law applies for a Israelite male, and it (i.e., the Mishnah) did not take [the example of] a Kohen other than because of the dispute of Rabbi Yehuda who stated, that a Kohen, even if he has a wife and children, should not marry a barren woman, which is not the case regarding an Israelite male, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "ושנבעלה בעילת זנות – such as for example those liable for violation of negative commandments or those liable for violation of positive commandments, and all the more so, those liable for extirpation or death by the Jewish court , but a person who comes upon a unmarried woman has not made her a harlot."
+            ],
+            [
+                "ב\"ש אומרים שני זכרים – that we derive it from Moses who separated from [his] wife afer two males were born to him.",
+                "וב\"ה אומרים זכר ונקיבה – as it states (Genesis 5:2): “male and female He created them.” But from Moses, it is not a proof because he acted following the Divine order.",
+                "ושהה עמה עשר שנים וכו' – as we find with Abraham after he tarried with his wife for ten years without her giving birth, he married Hagar and for the days that he lived with her outside the Land [of Israel], the did not count in the number, for perhaps dwelling outside of the land caused it, and all the days that the husband or the wife are sick or are imprisoned and in a similar manner we speak that they prevent sexual intimacy, they do not count to the number of ten years.",
+                "גרשה מותרת לינשא לאחר – for perhaps it was not her, but rather him [who was infertile], and when he divorces her, he gives her the Ketubah settlement if she claims that it is from him [who was infertile] who does not have a spermatic emission which does not shoot forth like an arrow (i.e., does not fructify), and they place an oath upon her if she knows that he does have a spermatic emission which does shoot forth like an arrow , and she makes against him false claim which is a lie.",
+                "האיש מצווה על פריה ורביה ולא האשה – as it is written (Genesis 1:28): “Be fertile and increase, [fill the earth] and master it,” and [the word] \"כבשה\" is written without a “VAV.” It is the way for a man to conquer the woman; he is commanded on “being fertile and increase.”",
+                "רבי יוחנן בן ברוקה אומר וכו' – But the Halakha is not according to him."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלמנה לכ\"ג: עבדי מלוג – what the woman leaves for herself and does not write in her Ketubah is called",
+                "נכסי (עבדי) מלוג – a wife’s estate of which the husband has the fruition without responsibility for loss or deterioration - that the husband “plucks” that property like the plucking of chickens because he consumes the fruits of those properties and if they lessened [In value] they lessened for her, and if they increased, they increased for her. But נכסי צאן ברזל (mort-main, the wife’s estate held by her husband, which, in the case of her death or divorce, he must restore “in specie,” being responsible with all his landed property for loss or deterioration) – they are the properties that she brought in to him and what he adds to it is hers, and they wrote into the Ketubah: the total amount that so-and-so accepted upon himself is such -and such, in her Ketubah, and therefore, they are called צאן ברזל – as the principal exists like iron, and if everyone died, the husband is liable to because they are accustomed to place the sheep in such-and-such an appraisement of valuables (brought into the marriage by the wife) , and the shepherd would be responsible for them (if lost), according to the estimate even if all the sheep died, hence, they are called properties that the husband accepts responsibility for - נכסי צאן ברזל (that must be returned to the wife “in specie” in the event of death or divorce."
+            ],
+            [
+                "בת ישראל שנשאת לכהן – even מגול slaves (i.e., that the husband has the fruition without responsibility for loss or deterioration) , they may consume [Terumah/priest’s due] because they are the acquisition of a Kohen who purchased merchandise, meaning to say, the wife that is his purchase of a Kohen who purchased these particular slaves, as it is written (Leviticus 22:11): “But a person who is a priest’s property by purchase [may eat of them (i.e., the sacred donations) and those born into his household may eat of his food],” for the inference of \"קנין כספו\"/”the priest’s property” does not come other than for this exegesis: that a Kohen who has as purchased property with his money, that soul, which is the slave of the Kohen who bought a soul may eat of it (i.e., his food as a member of his household)."
+            ],
+            [
+                "והניחה מעוברת – even though she has children from him and she consumes Terumah, the slaves of her mort-main do not eat Terumah because they belong to the heirs, and the fetus has a portion in them and the fetus does not have the ability to provide them with Terumah either because he holds that a fetus in a foreign womb (of a non-Kohen), he is a foreigner or because he holds that someone born can feed; someone who is not born cannot feed, as it is written (Leviticus 22:11): “and those that are born into his household may eat [of his food],” and we call him they who will feed.",
+                "שהעובר פוסל – if the daughter of a Kohen is married to an Israelite [male], and she was left pregnant (because her husband died), and she has no other son, it disqualifies her from returning to her father’s home.",
+                "ואינו מאכיל – if she was the daughter of an Israelite married to a Kohen and she was left pregnant (because her husband died), the fetus does not have the strength to sustain her and the same law applies to his slaves.",
+                "אף בת כהן לכהן כו' – since you said that he is not born, he does not sustain, even the daughter of a Kohen who is married to a Kohen, the slaves don’t consume Terumah because of the fetus’ portion because they are his slaves and they don’t consume, other than for him, and he lacks the strength to sustain them, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "העובר והיבם וכו' -this fetus if [it is the product of] the daughter of a Kohen and an Israelite [male], it disqualifies her [from eating Terumah] as it is written (Leviticus 22:13): “[But if the priest’s daughter is widowed or divorced and without offspring, and is back in her father’s house] as in her youth, [she may eat of her father’s food],” excluding someone pregnant, if she is an Israelite woman [awaiting the act of a levir] to a Kohen, he does not feed [Terumah] and that which is not born does not cause feed [either].",
+                "והיבם – if the daughter of a Kohen is [to engage in a levirate marriage] with an Israelite man, he disqualifies her [from partaking of Terumah] as it is written (Leviticus 22:13): “and is back in her father’s house,” excluding the widow waiting for her brother-in-law to act, who is not able to return [to her father’s house] because she is in union with the widow waiting for her brother-in-law to act and if it is the daughter of an Israelite [who is to engage in a levirate marriage] with a Kohen, he does not feed her [Terumah]. The All-Merciful said (Leviticus 22:11): “[But a person who is a priest’s] property by purchase [may eat of them],” but this is the purchase of his brother.",
+                "והאירוסין – if she [the widow waiting for her brother-in-law to act] is the daughter of Kohen [to undergo levirate marriage with] with an Israelite [male], he disqualifies her, as he acquires her through “becoming,” and from the time of “becoming” he disqualifies her, as it is written (Leviticus 22:12): “If a priest’s daughter marries a layman, [she may not eat of the sacred gifts],” if it is the daughter of an Israelite [to be taken through levirate marriage] to a Kohen, he does not feed her [Terumah], as a decree lest they pour for her a cup of wine of Terumah in the house of her father and she causes her brothers and sisters to drink of it [as well]",
+                "והחרש – if the daughter of a Kohen is [the widow waiting for her brother-in-law to act] [to be married by levirate marriage] to an Israelite male, he disqualifies her [from eating Terumah] for he has acquired her through the Rabbinic ordinance, and if it is a daughter of an Israelite man [who is the widow waiting for her brother-in-law to act] and he is a Kohen, he does not feed her [Terumah] for she is his “property by purchase”(Leviticus 22:11), but a deaf-mute, according to the Torah does not acquire.",
+                "ובן תשע שנים ויום אחד וכו' – one those who are ineligible to be married into the priesthood when he is nine years and one day old and comes upon the daughter of a Kohen or upon the daughter of a Levite, or upon the daughter of an Israelite he has disqualified her from eating Terumah for someone who is nine years and one day old, his act of sexual intercourse is considered sexual intercourse, and he has profaned/degraded her through his act of sexual intercourse. But if the daughter of an Israelite is married to a Kohen who is nine years and one day old, he does not feed her Terumah/priest’s due, for his acquisition is not a complete acquisition.",
+                "וכן ספק בן תשע שנים וכו' – his law is like someone who is definitely nine [years old an one day] and he disqualifies her [from eating Terumah – if he is a Kohen].",
+                "ספק הביא שתי שערות ספק לא הביא – a minor who betrothed a woman – it is doubtful if he had brought forth two [pubic] hairs or not, and her betrothal is a doubtful betrothal. His wife may remove the shoe of the brother of her dead husband, but she may not be placed in a levirate marriage.",
+                "נפל הבית עליו ובת אחיו – and she is his wife, it is doubtful if he died first and both of them fell to a levirate marriage in the presence of his brother, but she exempts her rival wife because it is doubtful if the daughter’s associate died first, and a the time when she fell to the levirate marriage, her rival wife was not forbidden on account of consanguinity as it teaches in the Mishnah, and if they died, or refuses, their rival wives are permitted [to marry]; her rival wife undergoes Halitzah but does not enter into a levirate marriage and since we are speaking of doubtful cases, it is taught stringently in their presence."
+            ],
+            [
+                "והשוטה – even through marriage and betrothal/חופה וקידושין – he does not disqualify [her from consuming Terumah, but he does not feed it as his acquisition is not an acquisition.",
+                "נחתך העובר שבמעיה תאכל – immediately [she may consume Terumah] and the same law applies if she gave birth to him and he died.",
+                "עיברה לא תאכל – for the fetus does not feed/cause others to eat [Terumah].",
+                "גדול משל אב – for the man who has sexual intercourse does not sustain [his partner with Terumah] because he did not come upon her for the sake of Kiddushin/Jewish betrothal, and she is not his property/possession but he provides for his son.",
+                "העבד פוסל משום ביאה – if he comes upon the daughter of a Kohen, he has disqualified her from consuming Terumah/priest’s due.",
+                "ואינו פוסל משום זרע – if she ha seed as the daughter of a Kohen from an Israelite man, it is legitimate.",
+                "נכבש – he was pressed and came upon her.",
+                "הרי זה עבד – for the daughter of a maid-servanet is like her.",
+                "היתה אם אביו בת כהן לישראל תאכל בתרומה – if his father died, even though the child exists, and it is merely aa child who disqualifies; this one does not disqualify for it is not after her father that we judge him, for it is not his seed."
+            ],
+            [
+                "ופוסל את אם אמו – for if it we not him, his grandmother would return to eat Terumah of her father’s home after the death of her daughter, and all the while that he lives, she does not return to Terumah , as it is written (Leviticus 22:13): “[but if the priest’s daughter is widowed or divorced] and without offspring, [and is back in her father’s house as in her youth, she may not eat of her father’s food],” examine – upon her or the daughter of her daughter’s daughter, or the son of his son’s son or the daughter of son’s daughter, until the end of all generations.",
+                "לא כבני כהן גדול – meaning to say, there should not be man like him in Israel who disqualify me from the Terumah."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הערל – an uncircumcised Kohen whose brotherws died on account of ritual circumcision.",
+                "אינו אוכל בתרומה – that we derive from the Passover sacrifice, as it is written concerning it (Exodus 12:48): “But no uncircumcised person may eat of it.”",
+                "ונשיה ועבדיהם יאכלו – for this is on account of the uncircumcised membrum and ritual uncleanness are not excluded from the community of [Kohanim] but rather, they themselves lack a remedy.",
+                "נשיהם לא יאכלו – [she is considered] a priest’s wife illegitimately married to him through his coition for through her having intercourse to disqualify her.",
+                "ואם לא ידעה – that she was married to him beforehand; and he did not come upon her [in sexual intercourse] after he became one whose testicles are crushed."
+            ],
+            [
+                "ואם נשתייר מהעטרה – that was severed from the corona and further, he is fit, for there is no membrum virile, and from the corona and above and to the side of the membrum. The corona is a column of flesh that surrounds in the place of one’s circumcision or whether the membrum is crushed, hidden by the striking of a sword or a knife; whether it was crushed and became reduced on its own or whether it was cut, whether at the membrum or at the testicles or whether at sinews of the testicles (see Talmud Yevamot 75b), all of them are disqualified. But these words refer to [being damaged] at the hands of a person, but on account of illness, everything is valid."
+            ],
+            [
+                "ואם לדין – that you expound an inference from the weaker to the stronger of your own, ",
+                "יש תשובה – there is a response to restore what belongs to Ammon and Moab, for their rationales are explained (Deuteronomy 23:5): “Because they did not meet with you [with food and water on your journey after you left Egypt, and because they hired Balaam…to curse you],” but a woman, it is not her manner to advance to meet – shall you say [the same] regarding the Egyptian and the Edomite, whose rationale [for their inability to enter the Jewish people for three years] is not explained?",
+                "לא כי – even if I would judge an inference from the weaker to the stronger,, you have no response, and nevertheless, I am stating a Halakha, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "נתינים – Gibeonites who converted during the days of Joshua and were placed as hewers of wood and drawers of water."
+            ],
+            [
+                "סריס – there is a eunuch who performs the rite of Halitzah and has his shoe taken off for refusing the leviratical marriage.",
+                "והסריס לא חולץ וכו' – as it is written (Deuteronomy 25:6): “that his name (i.e., the dead brother’s) not be blotted out [in Israel],” except for that whose name is blotted out (see Talmud Yevamot 24a).",
+                "ואין לי לפרש – I do not know how o interpret which eunuch is required to perform Halitzah and which is exempt.",
+                "סריס אדם – who was castrated after he was born.",
+                "סריס חמה – from the womb of his mother, that never saw the sun, but rather, when he is a eunuch and its signs are explained: anyone who lacks the “beard” (i.e., the hair of the genitals) and his hair is abnormal (see Tractate Yevamot 80b) and his flesh is smoothened, and his urine does not produce scum and when he urinates it doesn’t make a pile and the spouting forth of the urine does not travel from afar until it makes a circle like a pile and his semen is feeble and his urine does not ferment, and he washes in the rainy season and his flesh does not produce vapor and is voice is not abnormal and is not recognized as either than of a man or of a woman. And the Halakha is according to Rabbi Akiva who states that a eunuch castrated by a man performs Halitzah and his wife removes the shoe of the deceased husband’s brother who refuses to perform levirate marriage, and they perform levirate marriage with his wife but [he] does not perform the role of the levir, for he is disqualified to enter into the community [of Israel]."
+            ],
+            [
+                "סריס – castrated by nature does not either perform Halitzah nor perform levirate marriage, and does not perform Halitzah or levirate marriage to his wife.",
+                "אילונית – her signs we explained in the first chapter (see Tractate Yevamot, Chapter 1, Mishnah 1)."
+            ],
+            [
+                "רבי יוסי ור\"ש אומרים כו' – for they hold that a [Kohen who is also] a person who exhibits traits of both sexes is like a male but Rabb Yosi retracted and stated in a Baraita (see Talmud Yevamot 83a) that a person who exhibits traits of both sexes is a creature of its own kind, but the Sages did not decide like him whether it is a male or a female. Therefore, he does not feed Terumah/priest’s due [to members of his family].",
+                "רבי יהודה אומר כו' – but the Halakha is not according to him for we hold above (see Tractate Yevamot, Chapter 8, Mishnah 4) that a man castrated by man performs Halitzah and his wife removes the shoe of the brother of her deceased husband who refuses to perform levirate marriage and a person of undetermined sex who was torn is like a eunuch castrated by a man.",
+                "אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא – because he is a like a male and whomever lies with him is like someone who comes upon a male in pederasty, whether through the male genitals or the female genitals.",
+                "ר\"א אומר חייבין עליו סקילה כזכר – and especially in the place of his male genitals but not in his female genitals, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "יש מותרות. כהן הדיוט שנשא אלמנה – and the same law applies for a virgin, for when he (i.e., her husband) dies, she becomes a widow. But it (i.e., the Mishnah) took [the term] \"אלמנה\" /widow – because it needed to teach the concluding clause [of the Mishnah] regarding a High Priest who married a widow."
+            ],
+            [
+                "כהן גדול שקידש את האלמנה – but if he married [a widow], she is profaned/desecrated through his coition and she is forbidden to the husband and to the levir."
+            ],
+            [
+                "שניה לבעל ולא שניה ליבם – if the husband’s mother and not of the levir, such as for example, brothers from the father bu not from the mother.",
+                "אין לה כתובה – a Maneh (i.e., 100 Dinar or 25 shekels) and Two-Hundred, which are the essence of the Ketubah and she does not have [anything] from the secondary relationship (which are prohibited as incestuous by rabbinic decree), but she does have the supplement.",
+                "ולא פירות – he doesn’t pay her the usufruct of the wife’s estate of which the husband has the fruition without responsibility for loss or deterioration that he consumed which are hers, [and even though] that the usufruct, the Rabbis instituted (see Talmud Ketubot 47b) [the duty of support as an equivalent for her handiwork], and that of redemption as an equivalent for the privilege of usufruct [of her property], but he is not liable to redeem her, for we do not call her ואותבינך לי לאינתו /and I will make you to be my wife, and therefore, it was appropriate that he would pay her what he had consumed from the usufruct of her estate, even so, the Rabbis fined her that she should not collect from him the usufruct that he consumed as conditions of the Ketubah. For just as they fined her that she should not collect from him the essence of the Ketubah, for the conditions of the Ketubah are like the Ketubah itself.",
+                "ולא מזונות – it is not necessary to state that he is not obligated to support her while she is still under him, for but surely, it is his duty to divorce her (literally: “he stands under the charge to get up and make her go out” – how, then, could he be expected to maintain her? ). But rather, even if he went abroad and he and he lent her and consumed from her [property], he does not pay, for if we were dealing with a fit woman, if he borrowed from her and consumed from her [property], the husband would be obligated to pay [her back]. For the loan claims her what he lent to her and she makes a claim to her husband. And especially for someone who supported her not through the matter of a loan, we state in Ketubot (see Tractate Ketubot, Chapter 13, Mishnah 2) that the Halakha is like Hanan, as he stated: He who went overseas and someone went and supported his wife, he left his money on the horn of a deer for since it was for her support from her husband, and he did not lend her anything – whom can he make a claim? She did not borrow and he husband did not request from him that he should support her, therefore, it was Mitzvah that he did, but if he lent her, the husband is liable to pay if she is fit, and if she is from one of the relationships of the second degree (i.e., of the second generation), he is not liable to pay.",
+                "ולא בלאות – if the husband used her usufruct until they wore out, he is not liable to pay for you might think I would say, for since she lacks a Ketubah, but the husband ate from her usufruct, he is liable to pay what was lost and worn out, it comes to tell us that the Rabbis fined her so that the husband would not pay for worn clothes (i.e.., and indemnity for clothes which have completely worn out), but what he finds from them existing, she takes them.",
+                "אלמנה לכהן גדול וכו' – they have a Ketubah and usufruct and the husband pays them (i.e., his wives) for the usufruct that he ate from his wive’s estates of which the husband has fruition without responsibility for loss or deterioration and food that they have as they are supported from his property [and especially after] [his] death. But during his lifetime, we don’t force him to support/feed them for we uphold regarding him that it is his duty to divorce her (i.e., literally, he stands under (the charge) to get up and make her go out) and if one of them borrowed her support during the life of her husband, the husband is not liable to pay the lender. And worn out clothing also, there are those who state that he is liable to restore what was worn out and lost from their usufruct, and these words, are when he recognized them, but if he did not recognize them, they have neither a Ketubah, nor usufruct, nor support, nor worn-out clothing, but they do have the supplement and the worn-out clothing that they have in their sight. But second-degree relations do not have a Ketubah, nor usufruct, nor support nor worn-out clothing and a widow [married to] a High Priest, a divorcee and/or a woman who had Halitzah performed to a standard Kohen, ,etc., they have a Ketubah, and usufruct and support and worn out clothing, because these things are from the words of the Scribes and require strengthening. And in the [third chapter of Tractate Makkot}: “Who are they who are flogged?” it is proven that the prohibition of a woman who had undergone Halitzah [is prohibited] to a [High] Priest from the Torah, and even though that [the prohibition] of a woman who had undergone Halitzah [who is married] to a regular Kohen is from the worlds of the Scribes, they made it of Torah law for this law."
+            ],
+            [
+                "לא תאכל בתרומה – as it is taught in the Mishnah of the Chapter “A Widow [Married to] a High Priest” [Tractate Yevamot, Chapter 7, Mishnah 4], the fetus, and the levir and betrothal invalidate [a woman from eating heave offering] but do not validate [her to do so].",
+                "לא תאכל במעשר – all of this Mishnah is Rabbi Meir who stated that First Tithe is prohibited to foreigners (i.e., non-Levites) but it is not the Halakha.",
+                "לא בתרומה ולא במעשר – this is what he said: We don’t distribute Terumah/priest’s due and First Tithe in the granary house neither to the daughter of a Kohen nor to the daughter of a Levite, as a decree because of the case of a divorced woman, the daughter of an Israelite who is prohibited to eat [First] Tithe and if they would distribute [First] Tithe to the wife in the house of the granary, they will come to distribute it to the daughter of an Israelite after she had been divorced from a Levite, for not everyone knows that for her husband, they would distribute it to her. Therefore, Rabbi Meir decreed that you should not distribute in the house of the granary to a woman even if she is the daughter of a Kohen or the daughter of a Levite. But surely, as it is taught in the Mishnah, the daughter of a Levite who is betrothed to a Kohen, etc., they should not consume neither Terumah or [First] Tithe, and the same law applies even if she is married, because the first clause [of the Mishnah] that teaches that the daughter of an Israelite who is betrothed to a Kohen, that there, especially when she is betrothed, for if she was married [to a Kohen], she could consume [Terumah], it is taught also in the concluding clause [of the Mishnah] regarding the daughter of a Levite who is betrothed."
+            ],
+            [
+                "מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה – as it is written (Leviticus 22:11): “and those that are born into his household may eat of his food,” they call him, ‘they shall feed him,” and all the time that her son exists/lives, he provides her with Terumah.",
+                "נשאת ללוי – after she gave birth from a Kohen, ",
+                "אוכלת במעשר – she consumes [First] Tithe and not Terumah, and even though she has a son from a Kohen that was adornment, it would for her a foreigner.",
+                "מת ולה ממנו בן אוכלת במעשר – for her son from a Levite, but not Terumah for her son who is from a Kohen, for she has issue from a foreigner (non-Kohen, non-Levite)."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האשה. ואמרו לה מת בעליך – that one witness said to her: “your husband has died,” and she married upon the testimony of one witnesses, and therefore, she should leave from this one and that one according to the law of a married woman who has been unchaste who is forbidden to her husband and forbidden to the person who initiated sexual intercourse with her for she is not an outraged woman and even though the Rabbis believe one witness regarding a woman because of being a chained woman. What is the reason? Because she herself is evidence by implication and she marries and this which is not evidence by implication, we fine her but she is married by [the testimony] of two witnesses who said to her that your husband died, but we say at the end, that she marries according to the testimony of the Jewish court, meaning to say, that she didn’t need the permission of the Jewish court since there were two witnesses testifying in the matter. She is permitted to return to her first husband for she is an outraged woman for what could she do? In the Gemara (Talmud Yevamot 88b) it proves that the Halakha is not this, but rather there is no difference whether she married according to the Jewish court with one witness and whether she married through [the testimony] of two witnesses, if her first husband comes, she should leave from this marriage (i.e., the second marriage) and that one (i.e., with the other husband) and all of these paths are concerning her.",
+                "וצריכא גט מזה ומזה – the reason that she requires a Jewish bill of divorce from the second [husband] for when they see that the first [husband] is alive, they would think that he divorced her, and as a result of this, she married the second [husband] and she is completely his (i.e., the second husband’s) wife, but if he removes her without a Jewish bill of divorce, she is found to be a married woman who leaves without a Jewish bill of divorce.",
+                "ולא בלאות – that were lost but her right to claim compensation for the wear and tear or ruin of the things which she brought along on her property that exist she did not lose.",
+                "והולד ממזר מזה ומזה – if she gave birth from the second [husband] he is a complete Mamzer/illegitimate child, and if the first [husband] took her back and she gave birth, he is a Mamzer from Rabbinic law.",
+                "לא זה ולא זה זכאין במציאתה – that the reason - why did the Rabbis state that what his wife finds belongs to her husband? It is because of enmity; here it should be enmity and hostility.",
+                "ולא במעשה ידיה – that the reason – why did the Rabbis states that her handiwork belongs to her husband? It is because of sustenance and here, where she doesn’t have sustenance, her handiwork is not his.",
+                "ובהפר נדריה – that the reason of why the husband annuls his wife’s vows, just as she should not make herself reprehensible to her husband, here, she would make herself look ever so repulsive (Talmud Yevamot 90b).",
+                "נפסלה מן הכהונה – because she is a harlot.",
+                "מן המעשר – it is fine, for the daughter [of a Levite] who ran about as a prostitute is not disqualified from the first tithe.",
+                "מן התרומה – even the priest’s due of the Rabbis.",
+                "יורשים כתובתה – the Ketubah of male issue.",
+                "חולצין ולא מיבמין – the brothers of the first [husband] perform the act of Halitzah according to the Torah, but the Rabbis decreed that he should not engage in a levirate marriage, and the brothers of the second [husband] perform the act of Halitzah according to the Rabbis, just as she requires a Jewish bill of divorce from the second [husband] according to the Rabbis.",
+                "ביאתה או חליצתה – he disputes with the first part of the Mishnah as it is taught they don’t perform levirate marriage.",
+                "ואין הולד ממנו ממזר – if the first [husband] took her back but the Halakha is neither according to Rabbi Yosi, nor according to Rabbi Eliezer nor according to Rabbi Shimon.",
+                "נשאת שלא ברשות – of the Jewish court, such as the example when two witnesses said to her: “your husband died,” that she doesn’t need the legal permission of the Jewish court."
+            ],
+            [
+                "ופטורה מן הקרבן – for an individual who acted according to the [errant] instruction of the Jewish court is exempt from the sacrifice.",
+                "שלא ע\"פ ב\"ד – but rather with two witnesses, she is a liable for a sacrifice for she errs inadvertently, but the Halakha is not like this Mishnah, but rather, whether she married by word of mouth of the Jewish court with one witnesses, whether by word of mouth of two witnesses, they are liable for a sacrifice – she and her second husband."
+            ],
+            [
+                "ואחר כך מת בנך – she did not depend upon having a levirate marriage.",
+                "ונשאת – to anyone [in the world].",
+                "ראשון ואחרון – the first [husband] before the report, and the last [husband] after the report. And according to Rabbi Akiba, it is established that he said, thee is a Mamzer when one is liable for violating negative commandments, but it is not Halakha."
+            ],
+            [
+                "מותרת לחזור לו – for the second betrothal is not anything, and he came upon her in prostitution, and we say in the Gemara (Tractate Yevamot 95a) (Numbers 5:13): “in that a man has had carnal relations with her [unbeknown to her husband , and she keeps secret the fact that she has defiled herself without being forced],” her carnal relations forbid her, but the carnal relations of her sister do not forbid her.",
+                "ומותר בקרובות השניה – to marry her (i.e. second wife’s) daughter for ewe hold that one marries the outraged or seduced woman.",
+                "רבי יוסי אומר כל שפוסל ע\"י אחרים פוסל ע\"י עצמו – Rabbi Yosi is the attendant of the first Tanna/teacher when he says, it makes no difference that his wife went and his brother-in-law (wife’s sister’s husband) who is the husband of his wife’s sister abroad nor whether his betrothed and his brother-in-law went and they came and said to him: “your wife died and your brother-in-law died,” and he married her sister and afterwards, his wife and his brother-in-law came; the wife of his brother-in-law is prohibited to his brother-in-law and his wife is permitted to him. And Rabbi Yosi said to him: His betrothed and his brother-in-law, for one is able to state that there was a condition in the betrothal, and this one who married her sister , married well, and requires a Jewish bill of divorce from him, so that they don’t say that a married woman goes out [from a marriage] without a Jewish bill of divorce for it invalidates her in regards to others, which are his brother-in-law, for since she left him with a Jewish bill of divorce, it invalidates her from her husband, it also invalidates her for marriage for himself and his wife is forbidden to himself because she is the sister of his divorced wife. But, where his wife and his brother-in-law went abroad and he married her sister that one is not able to say that there was condition for him in the marriage, and he married her well to this one, where it is possible to say that with regard to betrothal, one does not require a Jewish bill of divorce from him and does not invalidate [his wife] to others, for he did not invalidate the wife of his brother-in-law to his brother-in-law, he doesn’t invalidate her for himself. And his wife is permitted to him for she is not the sister of his divorced wife."
+            ],
+            [
+                "אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה – [he married his sister from her father] that was not from her mother and they retracted and said to him: “the second degree (i.e., first cousin) died,” and he married the sister of the second degree from her mother and not from her father, and it was found that this third [wife] is a stranger regarding the first wife. And they retracted and said to him, that the third-degree wife had died and he married the sister of the third wife from her father but not from her mother. It was found that the fourth is distant from the second, and all the more so, from the first. And they retracted and said to him, that this fourth wife had died, ",
+                "ונשא אחותה מאמה – and he married her sister from her mother, and she is distant from the third, and similarly from the fist and second, and afterwards, they said to them that all of them are living.",
+                "מותר בראשונה ובשלישית ובחמישית – who are not related to each other, and even though the third [wife] is the sister of the second [wife], it is permitted for the betrothal of the betrothal of the second did not take effect because she is the wife’s sister to the first [wife] whom he took [as a wife] earlier, and she is like a ravaged or seduced woman and [it is taught In a Baraitha] that if he ravaged a woman, it is permitted [for him] to marry her daughter for the Torah did not prohibit other than the wife’s sister alone, and where Kiddushin/betrothal did not take effect, she is not his wife’s sister, and similarly, the fifth [wife] even though she is the sister of the fourth [wife] she is permitted [to him] for since Kiddushin/betrothal effect with the third [wife], it is found that sexual connection with the fourth [wife] who is the sister of the third is considered a coition of prostitution, and the [fifth wife] is not forbidden to him.",
+                "ופוטרות צרותיהן – if he died and the levir came and performed levirate marriage with of them, it exempts her rival wife.",
+                "ואסור בשניה – because o the first [wife] and the fourth because of the third.",
+                "ואם בא על השנייה לאחר מיתת הראשונה – for the words were true of the first [wife] , and the rest of the words were lies, he is prohibited to the third [wife] because of the second [wife] and on the fifth [wife] because of the fourth [wife]."
+            ],
+            [
+                "בן ט' שנים ויום אחד פוסל – [a child nine years and one-day old invalidates] the deceased childless brother’s widow to the brothers if he had come upon her, for his act of sexual coition is [a valid] coition. Or, if he gave a Jewish bill of divorce or made a betrothal of a dead brother’s wife by statement with money or a document for he has a Jewish bill of divorce and a betrothal by statement of a dead brother’s wife, but it is not a complete Jewish bill of divorce, nor a complete betrothal by statement.",
+                "אלא הוא פוסל תחלה – In the Gemara (Tractate Yevamot 96a) it explains that with betrothal of a dead brother’s wife by statement, he disqualifies at the outset, but not at the conclusion, but if his older brother had made the statement of betrothal [to the dead brother’s childless widow] and [he] afterwards made the statement of betrothal, that which the nine-year and one-day old [did] did not invalidates her from his brothers, but through his act of coition, the nine-year and one-day old invalidates whether at the outset or at the conclusion, and our Mishnah is deficient and should be read as follows: but rather he invalidates at the outset and they invalidate at the outset and at the conclusion. When is this said? Through betrothal by statement, but an act of coition even at the end also invalidates. How so? A child who is nine years and one day old who came upon his dead brother’s childless widow, etc."
+            ],
+            [
+                "פסל על ידו – for it is to him like a statement of betrothal after a statement of betrothal and both of them take effect with regard to her.",
+                "ר\"ש אומר לא פסל – For the act of coition of a child who is nine years old, according to Rabbi Shimon doubtfully acquires [as a wife] and doubtful does not acquire [as a wife]; if it acquires, it acquires completely, and does not benefit his brother’s act of coition. And if he doesn’t acquire, it is to him like someone who did not engage in sexual intercourse, neither for him, nor his brother. Therefore, he did not invalidate, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "בן ט' שנים ויום אחד שבא על בימתו ומת חולצת ולא מתיבמת – for she upon her the interdependence of a childless widow and her late brother’s brothers (i.e., the levirate relation) two brothers-in-law for the act of coition of this one, the younger (i.e., nine days and one-day old) is like the statement of levirate marriage from the older. She does not leave the levirate relation of the falling of the first [brother], and there falls upon her the levirate relationship through the falling of the second [brother] (see Rashi on the concluding Mishnah in Tractate Yevamot 96b). But it is taught in the Mishnah in Chapter Three (“Four Brothers”) (Tractate Yevamot, Mishnah 9, [referring to] the one who is subject to the levirate power of a single brother-in-law, and not the one who is subject to the levirate power of two brothers-in-law.",
+                "נשא אשה – [he married a woman] who is not his sister-in-law (i.e., the widow of the deceased childless brother), and he has brothers, ",
+                "הרי זו פטורה – she is exempt, even though his sexual coition (i.e., of the brother who is nine years and one day old) is considered coition but his acquisition is not an acquisition at all until he brings forth two [pubic] hairs. But the widow of the childless dead brother, since she is dependent upon him, the Rabbis made her like a statement of betrothal."
+            ],
+            [
+                "אם לא ידע הראשונה משהגדיל ראשונה חולצת ולא מתיבמת – for the levirate relationship of two levirs is upon her, for since he did not know her [sexually] once he grew up, she did not leave from the first falling [of the levir to her].",
+                "רבי שמעון אומר מיבם לאיזה שירצה – for Rabbi Shimon does not hold by the levirate relationship of two levirs , and these words, we mentioned in the chapter of “Four Brothers” (Tractate Yevamot, Chapter 3, Mishnah 9).",
+                "וחולץ לשניה – for they are not rival wives to exempt one of them with the levirate marriage of her colleague. But a levirate marriage of both of them does not occur since she is her rival wife as part of the statement of levirate marriage of the Rabbis, but it appears as two widows of a brother who died without issue who come from one house.",
+                "אחד בן תשע ואחד בן כ' – both are equal for everything mentioned above, for as long as they haven’t brought forth two [pubic] hairs, he is a minor. Until he will be thirty five years of age and if he arrive at the thirty five years and did not bring forth two [pubic] hairs, even though they didn’t appear on him, they are a sign of his being castrated/a eunuch that is explained above (see Tractate Yevamot, Chapter Eight, Mishnah Four) – which is that of a natural eunuch."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "נושאין על האנוסה – for after he raped or seduced a woman, it is permitted to marry her daughter or her mother or her sister, as it is written (Leviticus 20:14): “If a man marries a woman and her mother, ‘[it is depravity],” in all of them it is sated, “lying with/שכיבה “ but here, it states “לקיחה/takes in marriage,” to inform you that the manner of taking [to wife] is what the Torah forbade.",
+                "רבי יהודה אוסר – as it is written (Deuteronomy 23:1): “No man shall marry his father’s former wife, so as to remove his father’s garment” (i.e., to lay claim to what his father had possessed: Cf. Leviticus 18:8, 20:11, Ezekiel 16:8 and Ruth 3:9). The garment that his father saw, he should not reveal. But the Halakha is not according to the Rabbi Yehuda. But the Sages prohibited those summoned on suspicion of intercourse from the woman. To marry her daughter, or her sister, or her mother or one of her relatives, because she is found with them always, and the come to get accustomed to sin. But if he transgressed and married one of these relatives of the woman he raped or seduced or of the relatives of his wife whom he was suspected of having relations with her, we don’t remove her from his hands. But our Mishnah which teaches: “They marry the kinswomen of a woman who one has raped or seduced,” that applies, even ab initio. We are speaking after the death of the raped or seduced woman, for now, there isn’t a suspicion lest after that he will marry her daughter, he will be faithless with the first."
+            ],
+            [
+                "לא חולצין – for we require brotherhood from the father. But converts do not have relatives from the father."
+            ],
+            [
+                "שנתערבו ולדותיהן – and each of them has a certifiable son who was not mixed up.",
+                "ארבעה חולצות לאחת – the certifiable son of each of from the four performs Halitzah to one of them (i.e., the widows), and each of them are in doubt regarding here [due to the prohibition] of the brother’s wife, and the fifth son marries here, for whichever way you turn, if she is the wife of his brother, he performs levirate marriage with her, and if not, her levir performed Halitzah to her.",
+                "הוא ושלשה – this one who performed levirate marriage performs Halitzah to the other and the three [women] with him, and the fifth [brother] performs levirate marriage, for whichever way you turn, and these two return and perform Halitzah with the third [woman] and the two who are with him, and the fifth [brother] performs levirate marriage and similarly for all of them.",
+                "ד' חליצות – first because none of them are permitted to perform levirate marriage until the four [brothers] perform Halitzah to her for just as he cannot infringe the prohibition against a sister-in-law’s marriage with a stranger (literally, “for he met a sister-in-law for the market), and the same law applies when the four are able to perform Halitzah for all of them, and the fifth [brother] marries all of them, but rather, this is much better for perhaps each of them happens to come upon him and he fulfills the Mizvah of levirate marriage."
+            ],
+            [
+                "מתו כשרים – the certifiable children.",
+                "אחד חולץ – first [performs Halitzah] and afterwards the other [performs] levirate marriage, for whichever way you turn for if this one who performed Halitzah was the son of the daughter-in-law who performed Halitzah with his brother’s wife, for he is permitted to her through this Halitzah and it is well that the other marries her who is the son of the old lady, for the wife of his brother’s son is permitted to him. But if the one who performed Halitzah is the son of the old lady, and he performed Halitzah with the wife of his brother’s son, it is like she had Halitzah from an outsider/foreigner, so that when the son of the daughter-in-law when he performs levirate marriage, he did well in performing levirate marriage."
+            ],
+            [
+                "אוכלים בתרומה – that both a Kohen and the servant of a Kohen consume heave-offering/priest’s due.",
+                "וחולקים חלק אחד – It explains in the Gemara (Tractate Yevamot 99b), that this is what he said: and they divide the portion as one; if both of them to the threshing floor/granary as one, they give it to them, but if it was this one (i.e., the children of the Kohen) without that one (i.e., the children of the maidservant), they do not divide it among them for this Tanna holds that they don’t distribute heave-offering/priest’s due to a servant, other than his master is with him (which are the words of Rabbi Yehuda according to the Baraita).",
+                "בין כשרות בין פסולות – for each one of them is a doubtful Kohen and a doubtful slave, those who are pure [Kohanim] are forbidden to a slave and those who are invalidated are forbidden to a Kohen, and a doubtful prohibition [is judged] towards stringency.",
+                "סופגין את המ' – as each one says, “I am not a Kohen.”",
+                "אין משלמין – for each one says, “I am a Kohen” and they don’t remove from doubt.",
+                "ומוכרין התרומה – the heave offering of their grain, they do not give it to the Kohen when they separate it, for each one can say, “bring proof that I am not a Koen” but nevertheless, it is possible for them to consume it, but rather they sell it to a Kohen and the money is theirs.",
+                "ואין חולקים בקדשי המקדש – such as, for example, sacred hides and for each one of these, we state, “ring proof that you are a Kohen and take.”",
+                "ואין נותנין להם קדשים – to offer up.",
+                "ואין מוציאין שלהם – such as if was born to them a first-born, we don’t remove it from their hands and let it pasture/graze until it becomes unfit for sacrifice.",
+                "חומרי ישראל וחומרי כהנים – it explains in he the Gemara (Tractate Yevamot 100a) that their meal offerings are grabbed like the meal-offering of the Israelite and is offered on its own and its remnants are not consumed like the Israelite meal-offering, but rather it is burned like the meal-offering of the Kohanim which is burnt entirely."
+            ],
+            [
+                "הן חולצין ולא מיבמין – to his doubtful wife. And one of the sons of the first husband performs Halitzah, lest he was the son of their father, and he does not perform levirate marriage lest he is the son of the later husband, for he is their brother from the mother and not from the father, and his wife [is prohibited] upon them by extirpation, and similarly, the sons of the last wife, and similarly he performs Halitzah to their wives and does not perform a levirate marriage.",
+                "היו לו אחים מן הראשון ומן האחרון -- not from the same mother.",
+                "הוא או חולץ או מיבם – to a wife from the first [marriage], if he is his brother, it is good, if not, she is a foreigner regarding him and as, for example if there is no brother there other than him, one doesn’t provide a sister-in-law to the marketplace and similarly regarding the wife of the last son.",
+                "והם אחד חולץ ואחד מיבם – either the son of the first [marriage] or the son of the last [marriage], he performs Halitzah to her and his colleague performs levirate marriage. If she is his sister-in-law, it is well, and if not, she is strange him, but because of having a sister-in-law in the open marketplace, one doesn’t worry for he has performed Halitzah on his sister-in-law."
+            ],
+            [
+                "היה אחד ישראל – one of the husbands was an Israelite and one of them was a Kohen.",
+                "הוא אונן עליהם – perhaps this was on his father, and on the day of his death, he is forbidden to eat Holy Things.",
+                "והם אוננים עליו – and on the day of his death, they both are forbidden [to partake of] Holy Things. And a case can be found that he sees the death of both of them that he was a valid Kohen, for he does not defile himself for them, as for example, that they were betrothed in a mistaken Kiddushin on condition, and it was not fulfilled, and left him without a Jewish bill of divorce and she got married within three [months] and in such a manner, a case can be found that he sees the death of both of them, and he is a valid Kohen, therefore, he does not defile himself to them.",
+                "הוא לא יורש אותן – for the heirs supersede him these with those.",
+                "והן יורשין אותו – for who prevents them and they divide the money between the two of them.",
+                "ועולה במשמרו – to serve and the members of his priestly watch do not prevent him, but he does not take [a share] for all the members of the priestly watch supersede him concerning his colleagues."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מצות חליצה: ואפילו שלשתן הדיוטות – be surely, that they are called judges and it is essential that they know to lead in reading the Biblical verses similar to judges, for even though it is taught in the Mishnah that the Mitzvah/rite of Halitzah requires three judges, we need to combine with them two others, so that Halitzah will be will be done with five to publicize the matter. And these two that they add on to the three, even if they don’t know how to read [the Biblical verses].",
+                "מנעל – of soft leather, the Halitzah is appropriate but not ab initio, as a decree lest he perform Halitzah with a torn shoe from above for even if it is torn, it sits at the knee, for since it is soft, and we require something that protects and this lacks that. But a sandal made of hard leather and it is torn and does not sit at the knee, one cannot make the decree that lest he perform the Halitzah ritual with a torn sandal; therefore, the essence of Halitzah is with a sandal.",
+                "",
+                "חליצתה פסולה – like a kind of felt housing for the foot, his Halitzah is disqualified, for we require something that protects; It is written here (Deuteronomy 25:9): “[pull the sandal off] his foot, [spit in his face]” and it is written there (Ezekiel 16:10): “[I clothed you with embroidered garments,] and gave you sandals of dolphin leather to wear, [wound fine linen around your head, and dressed you in silks],” and it is of leather.",
+                "מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה – that the straps of the shoe are tied above from the knee."
+            ],
+            [
+                "בסנדל של עץ כשרה – and it would be covered with leather.",
+                "חלצה בגדול – that the sandal was large from the measurement of his foot, if he is able to walk in it, his Halitzah is valid.",
+                "או בקטן – from the measurement of his foot, if it covers the majority of his foot, his Halitzah is valid. But the Halakha is according to Rabbi Eliezer regarding what disqualifies a Halitzah at night, but the Halakha is not according to him in what validates a Halitzah with a left shoe."
+            ],
+            [
+                "חלצה ולא קראה חליצתה כשרה – for since the All-Merciful wrote (Deuteronomy 25:9): “Thus/ככה “ which implies an indispensable condition to the deed as it is written (Deuteronomy 25:9): “Thus shall be done to the man [who will not build up his brother’s house],” and the calling is mere speaking",
+                "דבר שהוא מעשה באיש – such as, for example [the case of] Halitzah where the woman performs the action with the body of the man, to exclude spitting, which is not an action with the body of the man."
+            ],
+            [
+                "החרש שנחלץ חליצתו פסולה – he does not free her in a place where there is another who is valid.",
+                "והחרשת שחלצה פסולה – and she herself is not freed through her Halitzah and she has no remedy other than through levirate marriage and if he wanted afterwards to free her, he releases her with a Jewish bill of divorce.",
+                "והחולצת לקטן חליצתה פסולה – all where we taught in our chapter that her Halitzah is invalid, she is not able to engage in a levirate marriage after that Halitzah and she requires another valid Halitzah to free her for herself and this Tanna/teacher who calls the Halitzah of a minor an invalid Halitzah, which implies that it invalidates her from engaging in a levirate marriage, is Rabbi Meir, for had it been the Rabbis, they would say there is no Halitzah of a minor at all, and she is not invalidated from engaging in a levirate marriage, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "חלצה בשנים – fit/valid.",
+                "בשלשה – and one of them is a relative or invalid, and there didn’t remain an other than two valid individuals,",
+                "חליצתה פסולה – her Halitzah is disqualified, and such is the Halakha, that there is no valid Halitzah with less than three."
+            ],
+            [
+                "עצה ההוגנת לו – if he is a young body and she is an elderly woman; he is an elderly man and she is a young girl, they say to him: “What are you doing with a young girl, what are you doing with an elderly woman – go to someone like yourself.”",
+                "קוראה – “My husband’s brother refuses [to establish a name in Israel for his brother]” (Deuteronomy 25:7) and he recites: “I do not want to marry her” (Deuteronomy 25:8). She removes his shoe and spits [in his face] and recites (Deuteronomy 25:9) “Thus shall be done [to the man who will not build up his brother’s house!].” And the Halakha is according to Rabbi Yehuda who stated that it is a Mitzvah for all who are standing there to state (Deuteronomy 25:10): “the family of the un-sandaled one,” “the family of the un-sandaled one,” “the family of the un-sandaled o"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות – an orphan girl whose mother and/or brothers married her off does not protest against/refuse her marriage other than from betrothal.",
+                "בבעל – [but] if he died and she did not protest against him and fell before a levir, she does not leave with a protest/annulment, but rather, she should wait until she grows up and performs the ritual of Halitzah.",
+                "אין בנות ישראל הפקר – and even from betrothal, she should not refuse and become betrothed to another [man] and then return and protest [again], but rather, she protests/refuses this one and she should delay from becoming betrothed to another until she grows up.",
+                "ותמאן ותנשא – not to go back and to protest/annul another time. But rather, this is what he said: she protests/annuls and delays from becoming betrothed to another [man] until she grows up, or if he want to get married, she annuls/refuses her husband and gets married immediately, for furthermore she does not protest/annul, according to the School of Shammai, for she is married."
+            ],
+            [
+                "אין מעשה קטנה אלא כמפותה – for she is like someone who is not married, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer. But the Halakha is according to Rabbi Hanina ben Antigonos. But a seduced woman from the age of six is in the legal status of someone who does not know how to preserve her betrothal [gift], and she does not need to protest/refuse, but older than six years of age, is in the legal status of someone who knows how to keep her betrothal [gift], and even though she is more confused/foolish. But from age six until age ten, she requires an examination if she knows how to keep her betrothal gift or not. And the girl may refuse/annul until she reaches the age of twelve years and one day and she shows signs [of puberty]. After that she does not refuse/annul, even if he did not come upon her [sexually]. But if he came upon her [sexually] after the age of twelve years and one day, even though she did not bring forth signs [of puberty], we suspect lest these signs fell off and he acquired her."
+            ],
+            [
+                "כל עכבה שהיא מן האיש – he (i.e., the husband) gave her a Jewish bill of divorce, this is the hindrance that comes from the man, for since she did not refuse/protest him, she revealed her intention that all that she tarried/delayed with him was for him. If she protested/refused him, this is the hindrance that is not from the man, for she did not detain herself with him because of marriage, and our Mishnah explains that and continue."
+            ],
+            [
+                "מותרת לחזור בו – even though that he did not restore her [as his wife] and she married another [man] as a result of divorce, and she became widowed [from the death of the second husband], she is prohibited to [marry again] the first, nevertheless, if he restored her [as his wife] and she refused/protested him, this refusal comes and reveals that she is a minor and her Jewish bill of divorce is annulled and there is nothing in her second return like restoring his divorced wife when she married another person.",
+                "זה הכלל – meaning to say, even many times that he divorced her and restored her [as his wife] and she refused/protested him, if she married another man as a result of a Jewish bill of divorce, she is prohibited to return to him, but as a result/in the midst of a refusal/protest, she is permitted to return to him."
+            ],
+            [
+                "לאחר ומינה בו – meaning to say, she went back and got married to a third [man] and she refused him.",
+                "כל שיצתה ממנו בגט אסורה לחזור בו – even though she left from who came after him with refusal, his Jewish bill of divorce was not annulled."
+            ],
+            [
+                "מותרת לבים – and we don’t say that the first marriage cause the sister-in-law to fall before the levir, and from the time that his brother divorced her, it establishes upon her the prohibition of the brother’s wife, that would be for her upon the divorce of his brother.",
+                "רבי אליעזר אוסר – he decrees all of these because of the orphan during the life of the father, for we say further on in our Mishnah that after her return, she is like a divorced woman even according to the Rabbis, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.",
+                "ביתומה בחיי האב – even though the father is living, she is like an orphan in regard to Kiddushin, for furthermore, the father does not have the power to receive her betrothal/Kiddushin. But if he restored her [as his wife] while she was a minor, she prohibited to engage in levirate marriage if he dies while she is a minor, for the return of betrothal/Kiddushin is not anything, for since the control of the father upon her has been released, she herself lacks a hand and she would be like a divorced woman continuously."
+            ],
+            [
+                "תצא משום אחות אשה – and she is exempt from Halitzah and from levirate marriage.",
+                "מת בעלה של גדולה – and she fell before the husband of the younger [sister], the levirate relation of the older [sister]which she according to the Torah prohibits the younger [sister] upon him because her marriage is according to the Rabbis and she would be the sister of her levirate relation. What are they to do?",
+                "רבי אליעזר אומר מלמדים הקטנה שתמאן בו – and uproot her marriage, and he would perform levirate marriage to the older, and the Halakha is according to him.",
+                "רבן גמליאל אומר – the levirate relation of the older [sister] does not prohibit the younger [sister], for Rabban Gamaliel holds that the levirate marriage is not strong to prohibit his wife upon him; therefore, if she refuses, it is better and the older [sister] should under go levirate marriage, and if not, the younger [sister] should wait with him until she grows up and her marriage will be according to the Torah, and afterwards, the older [sister] will leave because of [the prohibition of] the wife’s sister. But not to have Halitzah for the older [sister], because he has invalidated the first [sister] upon him because of being the sister of the woman who performed Halitzah.",
+                "אי לו – Woe to him who removes his wife with a Jewish bill of divorce and doesn’t teach her to refuse/protest, for we state that a person should distance himself protests/refusals."
+            ],
+            [
+                "לשתי יתומות – foreigners (i.e., not related to each other).",
+                "או חליצתה – after she grows up.",
+                "וכן שתי חרשות – meaning to say, that juste as the two minor-age girls, having a sexual act with one of them exempts her rival/co-wife, so also with two deaf-mute women, but there is no Halitzah, to state that a deaf-mute woman is not one who engages in Halitzah.",
+                "אחת קטנה ואחת חרשת – even though that for both of them, their marriages are not complete marriages, nevertheless, we did not know which of them is satisfactory to him and she is considered more his wife."
+            ],
+            [
+                "לא פסל את הראשונה – for their acts of sexual intercourse are equivalent, and if the first one is acquired, she is his wife, and the sexual intercourse of the latter is fornication. But, if she is not acquired, both of hem are considered as foreigners to him for they were not acquired to his brother and he sustains the first who was not invalidated to him but not the latter one, for perhaps they were acquired, and when he comes upon the first one, he fulfills that one upon her through the prohibition of two houses.",
+                "פסל את החרשת – for perhaps the younger was acquired completely, and the acquisition of the deaf-mute woman is leftover, and he has two homes, and we reach the conclusion in the Gemara (Tractate Yevamot 111a) that a minor girl that there is a doubt if she is acquired completely for since she is worthy of sexual intercourse after a time and there is doubt if she is not acquired at all. And a woman who is a deaf-mute is acquired and she is left over, meaning to say, that she is acquired partially and is not acquired in a complete manner but nevertheless, if he comes upon a deaf-mute after he came upon a minor, he did not invalidate the minor, whichever way you turn, if the minor woman is acquired completely, he has acquired her, and the sexual act with the deaf-mute comes after that is not anything, and if she is not acquired at all, even to his brother, she was not acquired, and she is a foreigner (i.e., not related to him), but if he came first upon the deaf-mute and afterwards upon the minor, he invalidate the deaf-mute, for perhaps the acquisition of the minor was a complete acquisition, and he invalidated the acquisition of the deaf-mute which is an acquisition with something leftover. But there are books that have the reading – if he comes upon the minor girl, for we decree that because of when he came upon the deaf-mute girl and afterwards came upon the minor."
+            ],
+            [],
+            [
+                "ר' אליעזר אומר בכולן מלמדין – And the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "יגדלו זה עם זה – and he is not able to divorce her until he grows up, for the Jewish divorce bill of a minor is not a Jewish divorce bill.",
+                "היבמה שאמרה בתוך שלשים יום – that the levir took her in marriage, I have not had sexual relations with the levir and he states, “I had sexual relations with you,” and it is enough for you with a Jewish bill of divorce, they force him to perform Halitzah for she is believed that up to thirty days, we establish that a person sustains himself and doesn’t engage in sexual intercourse.",
+                "לאחר שלשים יום – he is believed that a person does not restrain himself without sexual intercourse for more than thirty days [after his marriage] (see Talmud Yevamot 111b). But, however, she is not permitted and considers herself a piece [of meat] and she is forbidden and requires Halitzah and we request of hi that he perform Halitzah but we don’t for him, for he stated that he had sexual intercourse [with her]. That we force him to perform Halitzah is within thirty days and we request of him to perform Halitzah after thirty days, and we don’t force him and we request that he perform levirate marriage. The Gemara (Tractate Yevamot 112a) establishes such as the example that the Jewish bill divorce leaves from under her hand, for since he gave the Jewish bill of divorce to his levirate relation, she was invalidated to him; but, however, she requires Halizah to make her permissible to the world. But if she herself said, “I had sexual intercourse [with him]” and he states that “I did not have sexual intercourse [with her],” we don’t suspect his words, and she does not require Halitzah."
+            ],
+            [
+                "הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה – she did not intend that her husband should die, and that she would fall before him (i.e., the levir) for levirate marriage, and she takes her Ketubah [settlement]. But, after the death of her husband, she rebels and we establish that we write a document stating the wife’s refusal of duties on the sister-in-law waiting for the levir to act and we requires of him to perform Halitzah and to give her Ketubah if he desires, but if he doesn’t want to perform Halitzah and she rebels against him, and she comes to lose her Ketubah [settlement], we force him to perform Halitzah."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כשם שכונס ברמיזה – meaning to say, just as concerning betrothal/sanctification, so also divorce. For just as a man of sound senses [who marries] with a deaf-mute woman with gestures (i.e., sign language), who gesticulated to her until she is reconciled to him and with a gesticulation he will divorce [her] if he wants to divorce [her].",
+                "ונתחרשה – even though that it was a complete betrothal/sanctification since she was of sound sense at that time.",
+                "אם רצה להוציא יוציא – for we don’t require the consent of the wife.",
+                "נשתטית לא יוציא – for even though she knows how to preserve her Jewish bill of divorce and can be divorced according to the [laws of] the [Written] Torah, the Sages established that he should not divorce her in order that people will not treat her with the practice of being an outlaw (see Talmud Yevamot 66a – as she had the neither the legal status of a freed woman nor that of a slave).",
+                "נתחרש הוא – after betrothal/sanctification, since for even though his betrothal was a complete betrothal, he can never divorce her, for a Jewish divorce that does not completely release the complete betrothal/sanctification."
+            ],
+            [
+                "שהשיאה אביה – while she was a minor girl and accepted her betrothal/sanctification and they were a complete Kiddushin/sanctification, even though she is a deaf-mute girl, for with the consent of her father, she was betrothed and not with her consent/knowledge.",
+                "יוצאה בגט – even after she grew up and the power of her father has no legal effect, she receives her Jewish bill of divorce.",
+                "אף זו – a woman of sound senses who became a deaf-mute woman and in a similar manner."
+            ],
+            [
+                "הרי אלו פטורות – for since both of them are deaf-mute males or both of them are deaf-mute women, just as the betrothal for this one, so too is the betrothal for that one, and the betrothal of his wife occurs even though they are not complete and they annul/cancel the levirate relation, for she is not a complete levirate relationship.",
+                "יכנסו – for there is no removal of the shoe with a deaf-mute male and deaf-mute female which are not [considered applicable with] (Deuteronomy 25:7): “and she [his brother’s widow] shall declare, [‘My husband’s brother refuses to establish a name in Israel for his brother]’, (Deuteronomy 25:8), “[If he insists,] saying, ‘I don’t want to marry her’],” and afterwards if they want to put them away, they put them away with a Jewish bill of divorce, for a Jewish bill of divorce by intimation (i.e., sign-language), and remove the legal status of his marriage and the levirate relation of his brother through intimation (i.e., sign-language)."
+            ],
+            [
+                "מוציא את אשתו בגט – for the levirate relationship of his sister that comes on account of complete betrothal/Kiddshin prohibits her to him, for there is no power in his betrothal to push away the widow of the brother who died without children because of [the prohibition of] the his wife’s sister.",
+                "ואשת אחיו אסורה לעולם – for a deaf-mute does not have his show removed and to marry is impossible because of [the prohibition of] his wife’s sister."
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "כונס ואינו מוציא לעולם – for his Jewish bill of divorce does not come and cancel the first levirate relationships of his brother."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האשה. שלום בינו לבינה – for if there had been a dispute between him and her, perhaps on account of hatred, she intended to prohibit herself with him.",
+                "ושלום בעולם – for if there had been a time of an interdiction of travel, perhaps when she saw that he delayed a long time and did not return, she said; “certainly thugs killed him.” Alternatively, if she saw that he was wounded in war and she thought that the certainly would die, but when there is peace in the world, if she did not see that he died, certainly there is suspicion of disgrace lest he come after she marries married, and she will be disgraced by immorality.",
+                "רבי יהודה אומר כו' – and the Halakha is not according to his view.",
+                "אמרו לו – to Rabbi Yehuda, he should marry a bright/smart woman, an imbecile woman, he should not marry, but rather, all are the same."
+            ],
+            [
+                "בבאה מן הקציר – like a case that took place where the people of the city went to reap wheat and a snake bit one of them and he died, and she came and announced it to the Jewish court and they sent forth and found that it (i.e., the case that took place) was like her words. But the Sages did not permit [her to get remarried] but rather it was an illustration that the matter should be something nearby. But she is not believed regarding something taking place abroad.",
+                "אלא בהוה – the case that took place, such it was and the same law applies to other places."
+            ],
+            [
+                "שאין האחים נכנסים – to the inheritance of her husband as the All-Merciful said (Deuteronomy 17:6): “[A person shall be put to death] only on the testimony of two [or more] witnesses,” and it is concerning her marriage that the Rabbis were lenient because of the deserted/chained wife.",
+                "מספר כתובתה – from the formulaic language that is written in the document of the Ketubah , that when she will marry to another, and she is considered married, and if so, she takes her Ketubah settlement."
+            ],
+            [
+                "חוץ מחמותה – the reason for all of them is because they hate her and that she intends to disgrace herself. Her mother-in-law hates her for she says in her heart (i.e., to herself): “this one will consume all of my labor.” The daughter of her mother-in-law states that this one will inherit all the fruit of the labor/achievements of my mother and father. Her sister-in-law will view her that perhaps she will end up being her co-wife. The daughter of her husband states, this comes in place of my mother and will consume all the fruits of her labor.",
+                "מה בין גט למיתה – for we say that even the women who are not believed to state that her husband died are believed to bring her Jewish bill of divorce.",
+                "שהכתב מוכיח – For we rely upon the essence of the Jewish bill of divorce. And even though that it is upon them also that we rely that they must state “in my presence it was written and in my presence it was signed.”",
+                "עד אחד אומר מת ונשאת – not exactly that she got married, but rather that they permitted her to get married even though she didn’t get married. But after that, one witness came and staed that he did not die, she does not go forth from the first legal permission.",
+                "עד אחד אומר מת ושנים אומרים לא מת – as for example that they are disqualified for testimony, and we teach that since the Torah believed one witness, there is no legal testimony here, for just as one [witness] is considered disqualified for testimony, they are also considered [disqualified for testimony]. Therefore, he followed after the majority of opinions, whether legal or disqualified.",
+                "שנים אומרים מת ואחד אומר לא מת וכו' – this comes to tell us that we follow after the majority of opinions of those disqualified for testimony, whether for leniency or for stringency."
+            ],
+            [
+                "אחת אומרת מת – two co-wives/rival wives who come from abroad; one says my husband died, and the other says, he didn’t die.",
+                "ר\"מ אומר הואיל ומכחישות כו' – but the Halakha is not according to his view."
+            ],
+            [
+                "היתה בת ישראל לכהן – if her co-wife/rival wife was the daughter of an Israelite married to a Kohen, she can partake of Terumah/priest’s due on the assumption that her husband is alive and she does not take into consideration the testimony of her co-wife/rival wife for since she is not believed to cause her to be married, she is not believed to disqualify her and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "אמרה מת בעלי ואח\"כ מת חמי – her mother-in-law is prohibited [from remarrying] for a bride does not testify [against] her mother-in-law and even though she stated in the first segment [of the Mishnah]: “my husband has died,” and furthermore, she is no longer her daughter-in-law and she was a stranger, nevertheless, she is not believed.",
+                "היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה – in this also, the Halakha is according to Rabbi Tarfon but if he betrothed one of the five women (see Tractate Yevamot, Chapter 15, Mishnah 4), and he doesn’t know which of them he betrothed, and similarly if he stole from one of the five and doesn’t know which of them he stole from, and in both of those, the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "מת בעלי ואח\"כ מת בני נאמנת – since she had a son, and was not in the legal status/presumption of being chained to the levir when she departed, now also when she said: “my husband died,” and afterwards [said]: “my son died,” when she has no interdependence of a childless widow and her late husband’s brothers (i.e., to the levirate relation), she is believed. But if she said, “my son died” and afterwards [said]: “my husband died,” and she wants to be married by the levir, she is not believed. But if she came to be married to anyone in the world, we suspect her words for she compares herself as a piece (of meat) that is forbidden forever, and she removes the shoe of her brother-in-law who refuses to marry her and does not marry her levir."
+            ],
+            [
+                "ניתן לה בן במדינת הים – and my son died and after[wards], my husband died, we don’t remove her from the original legal presumption that she says that she still needs to marry the levir, she is believed and permitted to be married by the levir.",
+                "אינה נאמנת – to marry anyone in the world without removal of her brother-in-law’s shoe, for the Rabbis believed her as a wife, concerning her husband she is believed, because of evidence by implication and she is allowed to marry, but to free herself from the levir, she is not believed because sometimes she is hated by him and we suspect her words for she frees herself from the levir, and removes her levir’s shoe and does not marry the levir."
+            ],
+            [
+                "ניתן לי יבם במדינת הים – that her mother-in-law gave birth to abroad, and she went in the legal presumption that she has no levir.",
+                "מת בעלי ואח\"כ מת יבמי וכו' – in both cases she is permitted to anyone in the world and is believed and permitted to anyone in the marketplace [of the world] in her original presumptive legal status that the mouth that forbids is the one that permits."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האשה. לא תנשא – since her husband went [abroad] without children.",
+                "ולא תתיבם – for perhaps her rival/associate wife gave birth, and if she should say, perform the ritual of removing the shoe of the brother-in-law who refuses to perform levirate marriage, and afterwards marry whomever you want in the world whichever way you turn. They answered in the Gemara (Tractate Yevamot 119b) because a woman whose husband died without children who has performed the rite of Halitzah with a brother of the deceased is disqualified of [marrying into] the priesthood and if she should perform the rite of Halitzah and it is found afterward that her rival/associate wife gave birth to a living child, her Halitzah is not anything, they need to announce concerning her that she is fit for the priesthood, and was not disqualified on account of that rite of ahalitzah. And whomever that it is found at the time of her Halitzah, and is not found at the time where they announced about the Halitzah, it is nothing and she is not disqualified from the priesthood through her and when he sees her afterwards married to a Kohen, he would say that a woman who had performed the rite of Halitzah is permitted to a Kohen.",
+                "היתה לה חמות – abroad.",
+                "אינה חוששת – perhaps she had been given a levir even though we suspect above lest her rival wife had given birth whether to a male or a female, he exempts her to this one who is performing the duty of levirate marriage but her mother-in-law, if she also gave birth, she would not be needed for her for this one but if she had given birth to male, it is possible to state that perhaps she aborted, and if you can assume that she did not abort, perhaps it was a girl.",
+                "יצתה מלאה – pregnant.",
+                "חוששת – perhaps she had been given a levir. But the Halakha not according to Rabbi Yehoshua who said that she does not have to worry/scruple [concerning her]."
+            ],
+            [
+                "שתי יבמות – the wives of two brothers.",
+                "מפני בעלה של זו – perhaps he is living and she is bound/chained to him, and even though that his wife states that he has died, she is not believed to permit this one (i.e., the woman) to the whole world through her [words on her] lips for the widow of a brother who died without issue does not provide testimony on her fellow widow of a brother who died without issue.",
+                "לזו עדים – whose husband died and the other [woman whose husband died] does not have witnesses.",
+                "זו שיש לה עדים אסורה – to marry to the entire world, for she is a widow of a brother who died without issue who did not have witnesses that he died.",
+                "וזו שאין לה עדים מותרת – for on account of her husband, she is not forbidden, for she is believed to state: “my husband died,” and because of her being a widow of a brother who died without issue also, she is not forbidden for witnesses came testifying that he had died.",
+                "לזו בנים ולזו אין בנים – and there are witnesses neither to this one nor to that one; the woman who has children is permitted [to remarry] and the one who has no children is prohibited [from remarrying].",
+                "נתיבמו – that they had here two widows of brothers who died without issue and they married their levirs and the levirs died, they are forbidden to marry anyone in the whole world: this one (i.e., the first woman), because of the first husband of the other one, and that one (i.e., the second woman) because of the first husband of the other one, even though both were married to their levirs because of the presumption that their husbands had died, through their own testimony hey married, and they were believed, for the woman who said: “my husband died,” should be married by her levir. But now, that they would will be married to anyone in the world, no, for if they would marry to anyone in the world, it would be found that the testimony of this woman would be beneficial to that one (i.e., woman) and the testimony of that one (i.e., woman) would be beneficial to the other (i.e. woman), and widows of brothers who died without issue cannot give testimony one for the other.",
+                "הואיל והותרו ליבמין – on the presumption their husbands had died, they were permitted to marry anyone in the world, and furthermore, we don’t suspect lest that they are living, but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar."
+            ],
+            [
+                "פרצוף פנים עם החוטם – if he did not see him with the appearance of his face or that his nose was taken , we don’t testify to permit [someone else] to marry his wife, for perhaps it is not him.",
+                "מגוייד – dissected like [Daniel 4:14]: “Hew down the tree, [lop off is branches].”",
+                "או חיה אוכלת בו – specifically in he place where his soul does not depart from [his body], but if it in the place where the soul departs, he testifies about him that he has died.",
+                "אין מעידין אלא עד ג' ימים – if they did not see him until after three days of his death, we don’t testify regarding him, for we suspect lest the appearance of his face has changed and this [individual] is not that whom they think [that it is].",
+                "ר' יהודה בן בבא אומר לא כל אדם וכו' – there are people who speedily blows/swells up, such as a heavy persn, and there is a place where a person speedily decomposes and to change, such as in a hot place, and there is a time when the world is hot and a person speedily decomposes and changes, and everything is according to the individual, and the place and the time, whether for leniency or for stringency and the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "מים שיש להם סוף – that appears all four directions that surround the water and water that is not in sight of shore, that a person cannot see all about him. But Rabbi Meir does not make a distinction between a body of water that is not within sight of shore and a body of water that is within sight of shore but the Sages dispute in the Baraita (see Tosefta Yevamot, Chapter 14, Halakha 5 and Talmud Yevamot 121a) and state that a body of water that is within sight of shore, his wife is permitted if he tarried there a period of time where it is impossible that he would live, according to this period of time within the water. But water that is not in sight of shore, his wife is forbidden [to remarry] for lest after he came up from there, he left and went on his way, as Rabbi Yosi stated in our Mishnah, and the Halakha is according to the Sages.",
+                "ועלה לאחר שלשה ימים – for Rabbi Meir holds that a person can live within the water for a number of days, and because of this, even in water that is within sight of a shore, that if he comes out, someone will see him, for we suspect that perhaps after he would come out after many days and they wouldn’t see him. But Rabbi Yosi disputes on this and says that there is an incident about a blind person who went down to ritually immerse in a cave and the cave had water that is in sight of a shore and they remained until they died and their married off their wives.",
+                "מן הארכובה ולמטה – since he would be able to live, [his wife] should not remarry lest he leaves and no one sees him, for they are a body of water that is not within sight of a shore."
+            ],
+            [
+                "אפילו שמע מן השנשים – that they don’t intend to testify, he can go to testify so that his (i.e., the dead person) wife may marry.",
+                "הרי אנו הולכים לספוד ולקבור את איש פלוני – in the Gemara (Tractate Yevamot 121b) that one requires that they would say, “we come from eulogizing and burying this particular individual,” and it also requires that he would hear them telling of the matters of the eulogy: “such-and such Rabbis were there,” “such-and-such eulogies were there,” because it is the manner of young children to pay and to bring up names and lest it was an ant or locust that they buried, and bring them in with the name of that certain individual."
+            ],
+            [
+                "משיאין על פי בת קול – [if] they heard [the voice] crying out that so-and-so has died.",
+                "בצלמון – the name of a place."
+            ],
+            [
+                "ונומיתי לו – I said to him.",
+                "כן הדברים – for all of his colleagues dispute him.",
+                "משובשת בגייסות – and I am not able to go to you to testify on what I heart, but rather, say to them: You are who have offered testimony in my name.",
+                "ר' אליעזר ור' יהושע אומרים כו' ור\"ע אומר כו' – but the Halakha is not like one of them bu rather the Halakha is that we marry on the word of a woman and on the word of relatives except for five women that are taught in our Mishnah (see Tractate Yevamot, Chapter 15, Mishnah 4). But on the evidence of a single witness, on the evidence of a woman, on the evidence of a slave, on the evidence of a maid servant is fit for the testimony of a woman.",
+                "לא תהא כהנת כפונדקית – meaning to say, of distinguished birth, she is not believed like an heathen inn-hostess, in astonishment, and if they believed the heathen inn-hostess, she makes a statement in ignorance of its legal bearing, all the more so, that they would believe an Israelite woman.",
+                "לכתהא פונדקית נאמנת – meaning to say, that the inn-hostess is not believed."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה יבמות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Nashim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Challah/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Challah/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..57b6b57de0e12e72fce8548bc6cbb334c4aebabd
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Challah/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,308 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Challah",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>חמשה דברים חייבים בחלה.</b> דגמרינן חלה מפסח נאמר בפסח מצות לחם עוני (דברים ט״ז:ג׳) ונאמר לחם בחלה והיה באכלכם מלחם הארץ (במדבר ט״ו:י״ט) מה לחם האמור בפסח דבר הבא לידי חמוץ אף לחם האמור בחלה דבר הבא לידי חמוץ. ואין לך בא לידי חמוץ אלא אלו חמשת המינים בלבד:",
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה.</b> להשלים שיעור העיסה החייבת בחלה. ולא שיצטרפו כולן יחד, דמין בשאינו מינו אינו מצטרף, כדתנן לקמן ריש פ״ד, אלא החטים מצטרפים עם הכוסמין בלבד מפני שהם מינן, והשעורים מצטרפים עם הכל חוץ מן החטין, ואע״ג דכוסמין מין חטין הם, לאו מין חטין דוקא אלא מין שעורים ואף מין חטים, ומצטרפין עם החטים והשעורים. ובירושלמי משמע דאם נלושו יחד מצטרפין אפילו מין בשאינו מינו, אבל אם לא נלושו יחד אלא שאחר כך היו נוגעין העיסות זו בזו, מין במינו מצטרפין, שלא במינו אין מצטרפין:",
+                "<b>ואסורים בחדש.</b> כדכתיב (ויקרא כ״ג:י״ד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, וגמרינן לחם לחם מפסח:",
+                "<b>ומלקצור מלפני הפסח.</b> שאסור לקצור מאחד מחמשת המינים קודם קצירת העומר, דכתיב בעומר (שם) ראשית קצירכם שתהא תחלה לכל הנקצרים, ואתיא ראשית ראשית מחלה, כתיב התם (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם, וכתיב הכא ראשית קצירכם, מה להלן מחמשת המינים אף כאן מחמשת המינים:",
+                "<b>ואם השרישו.</b> אחד מחמשת המינין הללו, קודם קצירת העומר:",
+                "<b>העומר מתירן.</b> ומותר לקצרו אחר קצירת העומר, דכתיב (שמות כ״ג:ט״ז) אשר תזרע בשדה, משעה שנזרע ונשרש בשדה:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא השרישו אלא אחר קצירת העומר:",
+                "<b>אסורים עד שיבא עומר הבא.</b> של שנה הבאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא ידי חובתו.</b> דכתיב (דברים טז) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידי חובת מצה, דברים שאין באים לידי חמוץ אין אדם יוצא בהן ידי חובת מצה:",
+                "<b>נתערב אחד מהן בכל המינים.</b> נתערב אחד מחמשת המינים הללו בשאר תערובות, כגון כותח הבבלי ושכר המדי:",
+                "<b>ה״ז עובר בפסח.</b> על בל יראה ובל ימצא, אם הניחו ברשותו:",
+                "<b>הנודר מן הדגן אסור בכל המינים.</b> דדגן כל דמידגן משמע, וקטנית וזרעים מידי דמידגן הוא:",
+                "<b>אינו אסור אלא בהן.</b> דדגן ותבואה אחד הוא. והלכה כחכמים:",
+                "<b>וחייבים בחלה ובמעשרות.</b> איידי דבעי למיתני אלו חייבים בחלה ופטורים מן המעשרות ואלו חייבים במעשרות ופטורים מן החלה, תנא הכא וחייבים בחלה ובמעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלקט והשכחה והפאה וההפקר.</b> פטורים מן המעשרות. דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך, ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן לו, יצאו אלו שיש לו עמך:",
+                "<b>ומותר העומר.</b> שהעומר היה בא משלש סאין, ומוציאין ממנו עשרון סלת מנופה בשלש עשרה נפה, והשאר נפדה ונאכל לכל אדם. וחייב בחלה ופטור ממעשר, לפי שבשעת מירוח היה של הקדש:",
+                "<b>ותבואה שלא הביאה שליש.</b> חייבת בחלה שאף היא באה לידי חמוץ, וכל דבר הבא לידי חמוץ לחם אקרי וחייב בחלה. ופטורה מן המעשרות, דבמעשרות כתיב (דברים יד) תבואת זרעך דבר שזורעים אותו וצומח, והאי אי זרעי ליה לא צמח:",
+                "<b>תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) כתרומת גורן כן תרימו אותה, מה תרומה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש אף חלה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש. ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופרגין.</b> קורין לו בערבי כשכא״ש, ובלע״ז פפאור״ו:",
+                "<b>ופחות מחמשת רבעים בתבואה.</b> תבואה שעושה פחות מחמשת רבעים קמח חייב במעשרות, והעיסה שנילושה מן הקמח ההוא פטורה מן החלה, לפי ששיעור העיסה להתחייב בחלה היא חמשת רבעים קמח ועוד, כלומר מעט יותר מחמשת רבעים:",
+                "<b>הסופגנים.</b> לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג. פ״א רקיקים דקים, תרגום ורקיקי מצות, ואספוגין:",
+                "<b>הדובשנים.</b> מטוגנים בדבש, אי נמי נילושים בדבש:",
+                "<b>האסקריטין.</b> תרגום צפיחית, אסקריטון. ובלילתן רכה מאד:",
+                "<b>וחלת המשרת.</b> חלה חלוטה במחבת, תרגום מחבת, משריתא:",
+                "<b>המדומע.</b> סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה סאין של חולין, ונעשו כולן מדומע ואסורים לזרים, ופטור מן החלה דכתיב (במדבר ט״ו:י״ט) תרימו תרומה, ולא שכבר נתרמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עסה שתחלתה סופגנים.</b> כגון עיסה שבלילתה רכה:",
+                "<b>וסופה סופגנים.</b> שמטגנים אותה בשמן ודבש, או מבשלה במים:",
+                "<b>תחלתה עיסה וסופה סופגנים.</b> שבלילתה עבה ואח״כ מטגנים אותה בשמן ודבש או מבשלה במים:",
+                "<b>תחלתה סופגנין וסופה עיסה.</b> בלילתה רכה, ואופה אותה בתנור:",
+                "<b>קנובקעות.</b> לחם שמחזירים אותו לסלתו, ועושים ממנו מאכל לתינוקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעיסה.</b> קמח ע״ג מים רותחים:",
+                "<b>החליטה.</b> מים רותחים על גבי קמח, ומפורש בגמרא דתרי תנאי נינהו ומי ששנה זו לא שנה זו, דתנא אחד תנא מעיסה והוא הדין חליטה, וסבר בין מעיסה בין חליטה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין, ואידך תנא, תנא חליטה והוא הדין מעיסה, וסבר בין חליטה בין מעיסה בית שמאי מחייבים ובית הלל פוטרים. ולענין פסק הלכה בין מעיסה בין חליטה אם נאפות בתנור חייבות בחלה, ואם במרחשת או במחבת ובכל דבר שהאור עוברת תחתיו פטורות מן החלה:",
+                "<b>עשאן לעצמו.</b> לצורך תודתו ונזירותו:",
+                "<b>פטור.</b> כיון דגלגלן לקדשן דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש:",
+                "<b>למכור בשוק.</b> לבני אדם שצריכים לחלות תודה ורקיקי נזיר:",
+                "<b>חייב.</b> דכל לשוק אימלוכי ממליך, אי מזביננא מזביננא ואי לא אכילנא להו אנא:"
+            ],
+            [
+                "<b>נחתום שעשה שאור לחלק.</b> ויש בו כדי חיוב חלה, אלא שדעתו למכרו לבני אדם לחלקו לכמה עיסות ואין בכל חלק וחלק כשיעור:",
+                "<b>חייב בחלה.</b> שדעתו אם לא ימצא קונים שיעשנו עיסה ויאפה אותה כולה כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>עיסת כלבים.</b> נעשית מקמח, ומורסן הרבה מעורב בה:",
+                "<b>בזמן שהרועים אוכלים ממנה.</b> שלא נתערב בה מורסן כל כך:",
+                "<b>חייבת בחלה.</b> דכיון דחזיא לרועים לחם קרינן בה:",
+                "<b>ומערבין בה.</b> ערובי חצרות, להוציא מן הבתים לחצר:",
+                "<b>ומשתתפין בה.</b> שתופי מבואות, להוציא מן החצרות למבוי:",
+                "<b>ומברכין עליה.</b> ברכת המוציא:",
+                "<b>ומזמנין עליה.</b> שלשה שאכלו ממנה כאחת חייבים לזמן:",
+                "<b>ונאפית ביום טוב.</b> משום חלק רועים:",
+                "<b>ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח.</b> לילה ראשונה שחייב לאכול כזית מצה:",
+                "<b>אינה חייבת בחלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם שלכם חייבת ולא של חיה:",
+                "<b>מטמאה טומאת אוכלין.</b> כיון דעל ידי הדחק נאכלת לאדם, מטמאה, עד שתפסל מלאכול לכלב:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליהן מיתה.</b> זר האוכלן מזיד חייב מיתה בידי שמים, דחלה אקריא תרומה ובתרומה כתיב (ויקרא כ״ב:ט׳) ומתו בו כי יחללוהו:",
+                "<b>וחומש.</b> האוכלן שוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:",
+                "<b>ואסורים לזרים.</b> בחנם היא שנויה, דכיון שחייבים הזרים עליהם מיתה וחומש פשיטא דאסורים לזרים. ולרבי יוחנן דאמר חצי שיעור מדאורייתא, מצינן למימר דתנא אסורים לזרים לחצי שיעור שאין בו לא מיתה ולא חומש, אבל איסורא דאורייתא מיהא איכא:",
+                "<b>והן נכסי כהן.</b> שיכול למכרן וליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:",
+                "<b>ועולין באחד ומאה.</b> אם נתערבו במאה של חולין:",
+                "<b>וטעונים רחיצת ידים.</b> הבא ליגע בהן צריך ליטול ידיו תחלה, שסתם ידים פוסלות את התרומה, ואת החלה שאף היא נקראת תרומה:",
+                "<b>והערב שמש.</b> טמא שטבל אינו אוכל בתרומה עד שיעריב שמשו, כדכתיב (ויקרא כ״ב:ז׳) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, והוא הדין לחלה:",
+                "<b>ואינן ניטלים מן הטהור על הטמא.</b> גזרה שמא יתרום שלא מן המוקף, משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו. ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף כדתנן בסמוך:",
+                "<b>ואין ניטלין אלא מן המוקף.</b> גרסינן, ופירוש מוקף קרוב וסמוך:",
+                "<b>מן הדבר הגמור.</b> שנגמרה מלאכתן, וחלה משתתגלגל העיסה:",
+                "<b>עד שישייר מקצת.</b> דחלה ותרומה כתיב בהו ראשית, ובעינן שיהו שיריהן נכרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:י״ח) אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבים בין בפירות הארץ בין בפירות חוצה לארץ:",
+                "<b>מכאן לשם.</b> מא״י לחו״ל:",
+                "<b>ר״א מחייב.</b> דכתיב (שם) והיה באכלכם מלחם הארץ, בין שאתם אוכלים אותו בארץ בין שאתם אוכלים אותו בחו״ל, הואיל ולחם הארץ הוא, חייב בחלה:",
+                "<b>ורבי עקיבא פוטר.</b> דשמה משמע ליה מיעוטא, שמה אתם חייבים, ואין אתם חייבים בחוצה לארץ, אע״פ שאתם אוכלים מלחם הארץ. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עפר חו״ל הבא בספינה לארץ.</b> בספינה נקובה איירי, ורגבי האדמה סותמין את הנקב שאין המים נכנסים בה:",
+                "<b>חייבת במעשרות.</b> אם זרע וצמחו הזרעים בעפר שבתוך הספינה. ואע״פ שמעפר חו״ל הוא, הואיל והיא נקובה הזרע יונק מלחות עפרה של ארץ ישראל:",
+                "<b>אימתי בזמן שהספינה גוששת.</b> נוגעת בגושי העפר, כלומר שהיא דבוקה בארץ:",
+                "<b>עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה.</b> בירושלמי מוכיח קצת שאין הלכה כסתם משנה זו, ועיסה שנילושה במי פירות פטורה מחלה. הלכך אין ללוש עיסה שיש בה שיעור חלה במי ביצים או במי פירות לבדם בלא תערובת מים, הואיל ולא אתבריר הלכה אי חייבת בחלה או פטורה:",
+                "<b>ונאכלת בידים מסואבות.</b> שאין אוכל מוכשר לקבל טומאה עד שיבואו עליו מים או אחד משבעה משקין, [ומה] שלא הוכשר לקבל טומאה אין הידים מסואבות פוסלות אותה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקוצה חלתה ערומה.</b> מפרשת חלה ומברכת על הפרשתה, והוא שפניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה. והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה. אבל האיש אינו יכול לברך ערום שאי אפשר לו לכסות ערותו שבולטים הביצים והגיד:",
+                "<b>מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה.</b> כגון שהוא טמא, ואין שם ארבעים סאה שיטבול בהן:",
+                "<b>יעשנה קבין.</b> יעשה כל עיסתו קב קב, כדי שלא תתחייב בחלה ויצטרך להפריש בטומאה:",
+                "<b>יעשנה בטומאה.</b> דהכי עדיף טפי ממה שיפטור עיסתו מן החלה ולא יהיה בה חלק לשם. ואין הלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>קבים.</b> קב קב בפני עצמו:",
+                "<b>ונגעו זה בזה.</b> אין הנגיעה מצרפתן להתחייב בחלה:",
+                "<b>עד שישוכו.</b> שיתדבקו זה בזה כל כך שאם בא להפרידם נתלש מזו לזו:",
+                "<b>אף הרודה ונותן לסל.</b> הרודה חלות מן התנור לאחר שנאפו ונותנם בסל:",
+                "<b>הסל מצרפן לחלה.</b> ואף על פי שאין נושכות. והלכה כרבי אליעזר. והא דמצרכי רבנן נשיכה ור׳ אליעזר נגיעה, הני מילי לצרף שני עיסות יחד שאין בכל אחת כשיעור, אבל לענין לתרום [מן] המוקף אף נגיעה לא בעי, רק שיהיו סמוכים זה לזה. ובשלהי פרקין דאמר רבי אליעזר נותן פחות מכביצה באמצע כדי לתרום מן המוקף, אלמא בעינן נגיעה לענין מוקף, טהורה וטמאה שאני מפני שהוא דבר שמקפיד על תערובתו אין הכלי מצרף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה חלה.</b> דראשית עריסותיכם כתיב:",
+                "<b>וגזל ביד כהן.</b> וצריך להחזירה לבעלים, שאם תשאר בידו יהיה סבור שעיסתו פטורה:",
+                "<b>העיסה עצמה.</b> שהפריש חלתה קמח חייבת בחלה:",
+                "<b>והקמח.</b> שבא ליד כהן בתורת חלה:",
+                "<b>אם יש בו כשעור.</b> חמשת רבעים קמח, חייבת בחלה:",
+                "<b>ואסורה לזרים.</b> כל הקמח שבא ליד כהן, וחומרא בעלמא הוא, לפי שראו שבא ליד כהן שלא יאמרו ראינו זר אוכל חלות:",
+                "<b>וקפשה זקן זר.</b> חטפה זקן זר ואכלה:",
+                "<b>קלקל לעצמו.</b> דאכלה ואיענש:",
+                "<b>ותיקן לאחרים.</b> שאחרים אוכלין ותולין בו, ומוצאים פתח להתיר, לפי שראוהו שאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשת רבעים.</b> של קב חייבין בחלה, דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם, ועיסת מדבר היתה עומר לגלגולת, והעומר עשירית האיפה הוא, האיפה שלש סאין, והסאה ששה קבין, הרי י״ח קבין באיפה, והקב ד׳ לוגין, הרי ע״ב לוגין. עשירית ע׳ ז׳ לוגין, ועשירית שני לוגין הוא ביצה וחומש ביצה, שהלוג הוא ששה ביצים. כשבאו לירושלים והוסיפו שתות על המדות נמצא ו׳ לוגין [הם] ה׳, ולוג הז׳ [צ״ל ולוג הוא] חמשה ביצים, שכל ששה נעשים חמשה, וביצה וחומש ביצה נעשית ביצה. נמצא העומר שהיה במדבר שבעה לוגים וביצה וחומש ביצה, נעשה בירושלים ששה לוגין. כשבאו לציפורי והוסיפו שתות על המדות של ירושלים, נעשו הו׳ לוגין חמשה. והיינו חמשת רבעים קמח. ונקראו הלוגין רבעים, לפי שהלוג הוא רובע הקב, שהקב ד׳ לוגין:",
+                "<b>הן ושאורן.</b> השאור שנותנין לתוכן:",
+                "<b>וסובן.</b> הוא הדק:",
+                "<b>מורסנן.</b> הוא הגס. כולן מצטרפין עם הקמח להשלים השיעור, שכן עני אוכל פתו בעיסה מעורבת עם סובין ומורסנן:",
+                "<b>ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורים.</b> שאין דרך עיסה להחזיר מורסן לתוכה לאחר שנטל ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשרים וארבעה.</b> לפי שבעל הבית עיסתו מעוטה, ובפחות מאחד מעשרים וארבעה אין בה כדי מתנה, והתורה אמרה תתנו שיהא בו כדי נתינה:",
+                "<b>והעושה למשתה בנו.</b> אף על פי שעושה עיסה מרובה לא פלוג בעיסת בעל הבית:",
+                "<b>נחתום העושה למכור בשוק.</b> עיסתו מרובה, ובאחד ממ״ח יש בה כדי מתנה:",
+                "<b>וכן האשה העושה למכור.</b> אע״פ שעיסתה מעוטה לא פלוג בפת העשוי למכור:",
+                "<b>נטמאת.</b> הואיל ולשריפה עומדת א׳ ממ״ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטלת מן הטהור על הטמא.</b> ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה:",
+                "<b>נוטל כדי חלה.</b> שיעור חלה שצריך ליטול מן הטהור והטמא, נוטל מאותה עיסה הטהורה שלא הורמה חלתה:",
+                "<b>ונותן פחות מכביצה באמצע.</b> בין הטמאה והטהורה, דפחות מכביצה אינו מטמא, ומניח החלה על אותו פחות מכביצה המחבר בין הטמאה והטהורה, שאין החלה מקבלת טומאה בכך:",
+                "<b>כדי שיטול מן המוקף.</b> שתהיה הטמאה מחוברת לטהורה ע״י אותו פחות מכביצה, וכאילו הטמאה וטהורה עיסה אחת:",
+                "<b>וחכמים אוסרין.</b> ליטול מן הטהורה על הטמאה, דחיישינן שמא יגע זו בזו אלא נוטל מן הטהור לעצמו ומן הטמא לעצמו. והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אוכלין עראי עד שתתגלגל.</b> שתתערב יפה, לפי שאין שם עיסה עליה קודם גלגול:",
+                "<b>ותטמטם בשעורים.</b> לפי שעיסת השעורים מתפרדת ואינה מתערבת יפה כעיסה של חטים אלא מטמטם ביד:",
+                "<b>חייב מיתה.</b> דנגמרה מלאכתה וטבל הוא במיתה:",
+                "<b>מגבהת חלתה.</b> תקנת חכמים היא בעיסה טהורה למהר להפריש חלה בטהרה, שמא תטמא העיסה, דעיקר מצוה היא להמתין עד אחר גמר לישה:",
+                "<b>ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח.</b> שנתערבו במים, דבפחות מהן לא הגיעה העיסה לכלל חיוב חלה. ואית ספרים דגרסי ובלבד שלא יהיה שם חמשת רביעית קמח, כלומר שלא ישארו חמשת רביעיות קמח שלא נתערבו במים, דאם נשארו חמשת רביעיות לא נפטרו בחלה שהפריש קודם שנתגלגלו. ובירושלמי מוכיח שאם אמר ה״ז חלה על השאור ועל העיסה ועל הקמח הנשאר לכשתתגלגל העיסה כולה תתקדש זו שבידי לשם חלה, הרי זה מותר. וכן ילמד אדם בתוך ביתו לנשים לומר כן כשמפרישות חלה מיד אחר גלגול העיסה קודם עריכת הלחם:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדמעה עיסתה.</b> נתערב בה תרומה בפחות ממאה חולין:",
+                "<b>משגלגלה חייבת.</b> דכיון דנתחייבה בחלה כבר, תו לא פקע ע״י דמוע:",
+                "<b>עד שלא גלגלה תעשה בטומאה.</b> כיון דאפילו אם תעשה בטהרה אין הכהן רשאי לאכלה מפני ספק שנולד בה, יכול לטמאתה מיד קודם גלגול:",
+                "<b>משגלגלה תעשה בטהרה.</b> אם נולד בה ספק לאחר הגלגול אסור לטמאותה, דחולין הטבולים לחלה כחלה דמו, ותרומה תלויה צריכה שמור:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גלגלה ופדאתה.</b> ולאחר שפדאתה גלגלה, חייבת, כיון דבשעת הגלגול לא היתה הקדש:",
+                "<b>שבשעת חובתה היתה פטורה.</b> דגלגול הקדש פוטר, דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא באו לעונת המעשרות.</b> כל אחד כמשפט המפורש בפ״ק דמעשרות:",
+                "<b>וגמרן הגזבר.</b> שנגמרו בעודן תחת יד הגזבר:",
+                "<b>שבשעת חובתן היו פטורים.</b> דכתיב דגנך. ולא דגן הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה.</b> שאין גלגולו של ישראל מחייב העיסה של עובד כוכבים. וכן עיסה של ישראל אין גלגול העובד כוכבים פוטרת:",
+                "<b>אם אין בשל ישראל כשעור.</b> שחייבין להפריש ממנה חלה, שהן ה׳ רביעיות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ספק חייב.</b> משום דהוי ספק איסורא, ולחומרא, ומפריש חלה ומוכרה לכהן:",
+                "<b>ואין חייבין עליה חומש.</b> זר האוכלה אינו משלם את החומש, אבל הקרן משלם, דתשלומי תרומה כפרה נינהו, הלכך מפריש תשלומין ומכפרים מספק, ומוכרן לכהן:",
+                "<b>אחר הקרימה בתנור.</b> דסבר ר״ע אין גמר מלאכתה של חלה עד שיקרמו פני הפת בתנור, וזו היא עונתה לחלה, הלכך אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת בתנור, חייב בחלה. ואין הלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אורז.</b> לאו מין דגן הוא, וכל שאינו מין דגן פטור מן החלה, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח:",
+                "<b>אם יש בה טעם דגן חייב בחלה.</b> ואע״ג דאין בדגן כשיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש לו פרנסה ממקום אחר.</b> אם יש לו קמח אחר חוץ מעיסה זו, מביא קמח כשיעור שאם יצרפנו לשאור זה שחייב בחלה יהיה בו חמשת רבעים שהוא שיעור חלה, ולש עיסה ומערב עם העיסה שיש בה השאור, ומוציא ממנה כשיעור חלה שצריך להפריש מחמשת רבעים:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שאין לו קמח, מוציא חלה אחת מכ״ד על כל העיסה, דטבל אוסר בכל שהוא במינו, ונעשית כולה טבולה לחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיתי מסיק.</b> זיתים שבעל הבית מלקט. ולקיטת הזיתים קרויה מסיקה:",
+                "<b>זיתי נקוף.</b> זיתים שעניים מלקטים. כמה דאת אומר (ישעיהו י״ז:ו׳) כנוקף זית שנים שלשה גרגרים, והם פטורים מן המעשר:",
+                "<b>ענבי בציר.</b> שחייבים במעשר:",
+                "<b>עם ענבי עוללות.</b> שפטורים מן המעשר:",
+                "<b>אם יש לו.</b> טבל אחר כיוצא בזה, מוציא ממנו לפי חשבון כשיעור מה שצריך להוציא מזיתי מסיק, או מענבי בציר שחייבים במעשר:",
+                "<b>ואם לאו.</b> אם אין לו טבל אחר, מוציאים אותו כאילו כולו טבל, ומוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל:",
+                "<b>והשאר מעשר.</b> ראשון:",
+                "<b>ומעשר שני.</b> או מעשר עני, אין מוציא אלא לפי חשבון. ולא שלא יפריש אלא לפי חשבון, דהא אי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיפריש תחלה מעשר על הכל, ועוד אי לא מפריש מעשר על הכל הרי כל מה שמעשר יש בהן חולין לפי חשבון, ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, אלא כל המעשרות צריך להפריש על הכל, אבל א״צ ליתן ללוי ולעני אלא לפי חשבון, והשאר מערב עם פירותיו. וכן מע״ש א״צ לפדות אלא לפי חשבון, אבל תרומה ותרומת מעשר שהן במיתה. כשמפריש על הכל נמצאו חולין שבהן מדומעין, וצריך שיתן הכל לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל שאור מעיסת חטין.</b> שלא הורמה חלתה:",
+                "<b>ואם לאו פטורה.</b> דאין הטבל אוסרה, כיון דליכא טעם:",
+                "<b>א״כ למה אמרו הטבל אוסר בכל שהוא.</b> דאמרן לעיל כשאין לו פרנסה שמביא על הכל. ה״מ במינו, אבל שלא במינו כי האי דחטין באורז, בנותן טעם, דטעמא דטבל בכל שהוא. משום דכהתרו דחטה אחת פוטרת את הכרי כך איסורו, והאי טעמא לא שייך אלא מין במינו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שתי נשים.</b> אפילו הן ממין אחד פטורים. ואין נשיכה וצירוף סל מצרפן, כיון שמקפידות. ואפילו לשו שני קבין כאחד, כיון דסופן ליחלק פטורות. וסתם מתניתין כבית הלל דאמרי קביים לחלה, ואינה הלכה, דקיימא לן דחמשה רבעים הוא שיעור חלה:",
+                "<b>ובזמן שהן של אשה אחת.</b> סתם אשה אחת אינה מקפדת אם העיסות נוגעות זו בזו:",
+                "<b>מין במינו חייב.</b> בנשיכה או בצרוף סל:"
+            ],
+            [
+                "<b>החטים אינן מצטרפות עם הכל.</b> אם היו שתי עיסות אחת של חטים ואחת של מין אחר מחמשת המינים, ואין באחת מהן שיעור חלה ונושכות זו בזו:",
+                "<b>השעורים מצטרפות עם הכל.</b> אף עם הכוסמין, ואע״ג דמין חטים הן, לאו דוקא מין חטים אלא מין שעורים ואף מין חטים, והכי פרישנא לה בריש פרק קמא:",
+                "<b>שאר המינים מצטרפין זה עם זה.</b> כגון כוסמין ושבולת שועל ושיפון. והלכה כר׳ יוחנן בן נורי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני קבין.</b> של אחד מחמשת המינים שחייבין בחלה:",
+                "<b>וקב אורז או תרומה.</b> שאין חייבין בחלה באמצע:",
+                "<b>אין מצטרפין.</b> להתחייב בחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יטול מן האמצע.</b> ממקום שנושכין זה את זה, נמצא מפריש משתיהן:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> שהרואה סבור שמותר לתרום ולעשר מן החדש על הישן ומן הישן על החדש. והלכה כחכמים:",
+                "<b>מן הקב.</b> שאין בו שיעור חלה:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר חלה.</b> והוא שהשלים על העיסה אחר כן כשיעור חלה, דכיון שנשלם השיעור הויא חלה למפרע:",
+                "<b>אינה חלה.</b> כיון שבשעה שהפרישה היתה העיסה פטורה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא פוטר.</b> ואזדא לטעמיה דהדרא והויא חלה למפרע:",
+                "<b>נמצא חומרו קולו.</b> חומרו של רבי עקיבא דאמר לעיל בנוטל חלה מקב דהויא חלה וקדשה, גורם לו להקל ולפטור בשני קבים שנטלה חלתו של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל אדם כדי חלה וכו׳</b> הרוצה ללוש כמה עיסות של דמאי טמא, יכול לקבוע חלתן מעיסה טהורה שלא הורמה חלתה ושתהיה זאת העיסה הטהורה קבועה לחלה על כל עיסות שילוש מן הדמאי הטמא:",
+                "<b>עד שתסרח.</b> עיסה זו ולא תהיה ראויה למאכל אדם, שבדמאי הקילו לתרום מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף, והקילו נמי לתרום מן הרע על היפה. וחלת דמאי היינו הלוקח תבואה מעם הארץ ומאכילה לעניים ולאכסניא, כדתנן מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי. וחלה שמפרישים ממנה היא חלת דמאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסוריא.</b> ארצות שכבש דוד, ואינה קדושה כקדושת א״י:",
+                "<b>רבי אליעזר מחייב וכו׳</b> קסבר עשו סוריא כא״י לענין מעשרות ושביעית:",
+                "<b>ורבן גמליאל פוטר.</b> דסבר לא עשו סוריא כא״י, ואינו חייב במעשרות בסוריא אלא בזמן שהקרקע של ישראל ואין לעובד כוכבים חלק בו:",
+                "<b>ר״ג אומר שתי חלות בסוריא.</b> כדרך שמפרישים שתי חלות בחוצה לארץ, האחת נשרפת מפני שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים, והשנית תנתן לכהן כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:",
+                "<b>ור׳ אליעזר אומר חלה אחת.</b> ר׳ אליעזר לטעמיה דאמר עשו סוריא כארץ ישראל ואין עפרה מטמא כעפר ארץ העמים, הלכך חלה אחת ותו לא:",
+                "<b>אחזו קולו של רבן גמליאל.</b> דפוטר סוריא ממעשרות ושביעית:",
+                "<b>וקולו של ר׳ אליעזר.</b> דאומר בסוריא חלה אחת. ואנן קי״ל שהעושה כקולי דמר וכקולי דמר רשע, הלכך חזרו לעשות כרבן גמליאל בשתי דרכים, שאין סוריא כא״י לא לענין מעשרות ושביעית כשיש לעובד כוכבים חלק בקרקע, ולא לענין חלה. וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש ארצות.</b> חלוקות בדין חלה:",
+                "<b>מארץ ישראל ועד כזיב.</b> כלומר כל ארץ ישראל עד כזיב, שהיא רצועה היוצאה מעכו לצד צפון, וכבשוה עולי בבל וקדשה קדושה שניה:",
+                "<b>מפרישים חלה אחת.</b> וניתנת לכהן ואוכלה בטהרה:",
+                "<b>מכזיב ועד הנהר.</b> לצד מזרח ומכזיב ועד אמנה לצד מערב. ואינה א״י ממש לפי שכבשוה עולי מצרים ולא כבשוה עולי בבל וקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא. ",
+                "<b>מפרישין שתי חלות.</b> הראשונה נשרפת לפי שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים כיון שלא כבשוה עולי בבל והשניה נאכלת לפי שאין טומאת החלה הראשונה מפורסמת שהרי אינה ארץ העמים גמורה ואם לא היו מפרישין חלה שניה הנאכלת יאמרו תרומה טהורה נשרפת אבל כשמפרישין חלה שניה ונאכלת הרואה נותן על לבו להבין טעם הדבר, או שואל לחכמים ואומרים לו:",
+                "<b>של אור יש לה שיעור.</b> מפני שזאת הארץ היתה קדושה כבר, נראית חלתה כשל תורה, הלכך יפריש כשיעור שמפרישים מעיסה טמאה, א׳ מכ״ד או ממ״ח:",
+                "<b>ושל כהן אין לה שיעור.</b> לפי שהיא מדברי סופרים:",
+                "<b>מן הנהר ומן אמנה ולפנים.</b> כלומר מתחלת הנהר ולפנים ממנה, וכן מתחלת אמנה ולפנים ממנו, חוצה, לארץ ממש, ומפרישין שתי חלות ושתיהן מדברי סופרים:",
+                "<b>אחת לאור.</b> שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים ממש:",
+                "<b>ואחת לכהן.</b> כדי שלא תשתכח תורת חלה שנתנת לכהן:",
+                "<b>של אור אין לה שיעור.</b> הואיל ושתיהן מדברי סופרים, מוטב להרבות באותה שנותנין לכהן שנאכלת ולא בנשרפת:",
+                "<b>וטבול יום אוכלה.</b> לחלת האור של חו״ל. וטבול יום דקאמר הכא הוא כהן שטבל לקריו, שאין חלת האור של חו״ל אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו, אבל טמא בשאר טומאות מותר בה. הלכך בחו״ל היכא דאיכא כהן קטן שלא ראה קרי מימיו או כהן גדול בשנים שטבל לקריו, מפריש חלה אחת בלבד ונותנה לכהן. ואי ליכא כהן קטן או כהן גדול שטבל לקריו ואיכא כהן בעל קרי מפריש שתי חלות אחת לאור ואין לה שיעור ואחת לכהן ויש לה שיעור, אחד מארבעים ושמנה, כדין כל עיסה שנטמאה באונס דטומאת ארץ העמים טומאת אונס היא, ואוכלה הכהן בקריו כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:",
+                "<b>אינו צריך טבילה.</b> ובעל קרי מותר בחלת חו״ל. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>ואסורה לזבים ולזבות.</b> רבנן קאמרי לה, דאילו לר׳ יוסי שריא לזבים ולזבות כי היכי דשריא לבעל קרי:",
+                "<b>ונאכלת עם הזר על השלחן.</b> דלא גזרינן העלאה אטו אכילה:",
+                "<b>ונתנת לכל כהן.</b> בין לכהן חבר בין לכהן עם הארץ כך פי׳ רמב״ם. ואין שיטת הגמרא מוכחת כן, אלא בין לכהן שאוכל חוליו בטהרה, בין לכהן שאינו אוכל חוליו בטהרה. אבל לעם הארץ אין נותנין שום מתנה ממתנות כהונה דכתיב (דברי הימים ב ל״א:ד׳) לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה׳ אין נותנין מנה אלא לכהנים המחזיקים בתורת ה׳. וכן הא דתנן לקמן אילו נתנין לכל כהן, לאו לכהן עם הארץ, אלא לכל כהן אע״פ שאינו אוכל חוליו בטהרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרמים.</b> לכהנים כדכתיב (במדבר י״ח:י״ד) כל חרם בישראל לך יהיה:",
+                "<b>והבכורות.</b> אי תם הוא הרי זה קדשי מקדש ואי בעל מום הוא כתיב (דברים י״ב:ט״ו) הטמא והטהור יאכלנו:",
+                "<b>ופדיון פטר חמור.</b> פודהו בשה ואין בו קדושה:",
+                "<b>ראשית הגז.</b> דכתיב (שם יח) וראשית גז צאנך תתן לו:",
+                "<b>ושמן שרפה.</b> שמן תרומה שנטמא:",
+                "<b>וקדשי מקדש.</b> דלא אסרו לתת לכהן שאינו נזהר מטומאה אלא דבר שיש בו איסור טומאה בגבולין, כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה אבל קדשי מקדש ובכורים שמביאין אותם לעזרה, לא חששו, דטהורי מטהר נפשיה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר בבכורים.</b> דחייש דלמא לא מזדהר בהו, הואיל ואין עושין בהן עבודה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>רבי עקיבא מתיר.</b> ר׳ עקיבא לטעמיה, דאמר בפרק שני דמעשר שני דכרשינין כל מעשיהן בטומאה דלא חשיבי אוכל:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דחשיבי להו אוכל הואיל והן נאכלין בשנות רעבון. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביתר.</b> שם מקום בחו״ל:",
+                "<b>ולא קבלו ממנו.</b> דלאכלן אי אפשר שהרי נטמאו בארץ העמים. ולשרפן אי אפשר לפי שאין טומאה זו ידועה, שמא יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת להחזירן למקומן אי אפשר שלא יאמרו תרומה יוצאה מארץ ישראל לחוץ לארץ, אלא מניחן עד ערב פסח ושורפן:",
+                "<b>וחג הקציר בכורי מעשיך.</b> דשתי הלחם אקרו בכורים, ומתירין את החדש במקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו.</b> דכתיב (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות מחו״ל שאי אתה מביא מעשר דגן אין אתה מביא בכורות:",
+                "<b>הביא בכורים יין ושמן ולא קבלו ממנו.</b> לפי שלא בצרום מתחלה לכך דאילו בצרום מתחלה לכך שרי, דהכי תנן פרק בתרא דתרומות אין מביאין בכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים וענבים בלבד:",
+                "<b>פסח קטן.</b> פסח שני. ובניו קטנים היו ובפסח ראשון בלבד הן חייבים שהכל חייבים בראיה כדכתיב (שמות כ״ג:י״ז) יראה כל זכורך אבל לא בפסח שני:",
+                "<b>מאפמיא.</b> גרסינן, והוא שם מקום בסוריא:",
+                "<b>כקונה בפרוורי ירושלים.</b> מגרשי ירושלים וכפרים שסביבותיה. תרגום מגרשיה פרווהא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Challah/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Challah/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..ebcb67d3e7d622803178295fcbbcb1069b741548
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Challah/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,304 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Challah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Challah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>חמשה דברים חייבים בחלה.</b> דגמרינן חלה מפסח נאמר בפסח מצות לחם עוני (דברים ט״ז:ג׳) ונאמר לחם בחלה והיה באכלכם מלחם הארץ (במדבר ט״ו:י״ט) מה לחם האמור בפסח דבר הבא לידי חמוץ אף לחם האמור בחלה דבר הבא לידי חמוץ. ואין לך בא לידי חמוץ אלא אלו חמשת המינים בלבד:",
+                "<b>ומצטרפין זה עם זה.</b> להשלים שיעור העיסה החייבת בחלה. ולא שיצטרפו כולן יחד, דמין בשאינו מינו אינו מצטרף, כדתנן לקמן ריש פ״ד, אלא החטים מצטרפים עם הכוסמין בלבד מפני שהם מינן, והשעורים מצטרפים עם הכל חוץ מן החטין, ואע״ג דכוסמין מין חטין הם, לאו מין חטין דוקא אלא מין שעורים ואף מין חטים, ומצטרפין עם החטים והשעורים. ובירושלמי משמע דאם נלושו יחד מצטרפין אפילו מין בשאינו מינו, אבל אם לא נלושו יחד אלא שאחר כך היו נוגעין העיסות זו בזו, מין במינו מצטרפין, שלא במינו אין מצטרפין:",
+                "<b>ואסורים בחדש.</b> כדכתיב (ויקרא כ״ג:י״ד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, וגמרינן לחם לחם מפסח:",
+                "<b>ומלקצור מלפני הפסח.</b> שאסור לקצור מאחד מחמשת המינים קודם קצירת העומר, דכתיב בעומר (שם) ראשית קצירכם שתהא תחלה לכל הנקצרים, ואתיא ראשית ראשית מחלה, כתיב התם (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם, וכתיב הכא ראשית קצירכם, מה להלן מחמשת המינים אף כאן מחמשת המינים:",
+                "<b>ואם השרישו.</b> אחד מחמשת המינין הללו, קודם קצירת העומר:",
+                "<b>העומר מתירן.</b> ומותר לקצרו אחר קצירת העומר, דכתיב (שמות כ״ג:ט״ז) אשר תזרע בשדה, משעה שנזרע ונשרש בשדה:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא השרישו אלא אחר קצירת העומר:",
+                "<b>אסורים עד שיבא עומר הבא.</b> של שנה הבאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא ידי חובתו.</b> דכתיב (דברים טז) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידי חובת מצה, דברים שאין באים לידי חמוץ אין אדם יוצא בהן ידי חובת מצה:",
+                "<b>נתערב אחד מהן בכל המינים.</b> נתערב אחד מחמשת המינים הללו בשאר תערובות, כגון כותח הבבלי ושכר המדי:",
+                "<b>ה״ז עובר בפסח.</b> על בל יראה ובל ימצא, אם הניחו ברשותו:",
+                "<b>הנודר מן הדגן אסור בכל המינים.</b> דדגן כל דמידגן משמע, וקטנית וזרעים מידי דמידגן הוא:",
+                "<b>אינו אסור אלא בהן.</b> דדגן ותבואה אחד הוא. והלכה כחכמים:",
+                "<b>וחייבים בחלה ובמעשרות.</b> איידי דבעי למיתני אלו חייבים בחלה ופטורים מן המעשרות ואלו חייבים במעשרות ופטורים מן החלה, תנא הכא וחייבים בחלה ובמעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלקט והשכחה והפאה וההפקר.</b> פטורים מן המעשרות. דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך, ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן לו, יצאו אלו שיש לו עמך:",
+                "<b>ומותר העומר.</b> שהעומר היה בא משלש סאין, ומוציאין ממנו עשרון סלת מנופה בשלש עשרה נפה, והשאר נפדה ונאכל לכל אדם. וחייב בחלה ופטור ממעשר, לפי שבשעת מירוח היה של הקדש:",
+                "<b>ותבואה שלא הביאה שליש.</b> חייבת בחלה שאף היא באה לידי חמוץ, וכל דבר הבא לידי חמוץ לחם אקרי וחייב בחלה. ופטורה מן המעשרות, דבמעשרות כתיב (דברים יד) תבואת זרעך דבר שזורעים אותו וצומח, והאי אי זרעי ליה לא צמח:",
+                "<b>תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) כתרומת גורן כן תרימו אותה, מה תרומה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש אף חלה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש. ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופרגין.</b> קורין לו בערבי כשכא״ש, ובלע״ז פפאור״ו:",
+                "<b>ופחות מחמשת רבעים בתבואה.</b> תבואה שעושה פחות מחמשת רבעים קמח חייב במעשרות, והעיסה שנילושה מן הקמח ההוא פטורה מן החלה, לפי ששיעור העיסה להתחייב בחלה היא חמשת רבעים קמח ועוד, כלומר מעט יותר מחמשת רבעים:",
+                "<b>הסופגנים.</b> לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג. פ״א רקיקים דקים, תרגום ורקיקי מצות, ואספוגין:",
+                "<b>הדובשנים.</b> מטוגנים בדבש, אי נמי נילושים בדבש:",
+                "<b>האסקריטין.</b> תרגום צפיחית, אסקריטון. ובלילתן רכה מאד:",
+                "<b>וחלת המשרת.</b> חלה חלוטה במחבת, תרגום מחבת, משריתא:",
+                "<b>המדומע.</b> סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה סאין של חולין, ונעשו כולן מדומע ואסורים לזרים, ופטור מן החלה דכתיב (במדבר ט״ו:י״ט) תרימו תרומה, ולא שכבר נתרמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עסה שתחלתה סופגנים.</b> כגון עיסה שבלילתה רכה:",
+                "<b>וסופה סופגנים.</b> שמטגנים אותה בשמן ודבש, או מבשלה במים:",
+                "<b>תחלתה עיסה וסופה סופגנים.</b> שבלילתה עבה ואח״כ מטגנים אותה בשמן ודבש או מבשלה במים:",
+                "<b>תחלתה סופגנין וסופה עיסה.</b> בלילתה רכה, ואופה אותה בתנור:",
+                "<b>קנובקעות.</b> לחם שמחזירים אותו לסלתו, ועושים ממנו מאכל לתינוקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעיסה.</b> קמח ע״ג מים רותחים:",
+                "<b>החליטה.</b> מים רותחים על גבי קמח, ומפורש בגמרא דתרי תנאי נינהו ומי ששנה זו לא שנה זו, דתנא אחד תנא מעיסה והוא הדין חליטה, וסבר בין מעיסה בין חליטה בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין, ואידך תנא, תנא חליטה והוא הדין מעיסה, וסבר בין חליטה בין מעיסה בית שמאי מחייבים ובית הלל פוטרים. ולענין פסק הלכה בין מעיסה בין חליטה אם נאפות בתנור חייבות בחלה, ואם במרחשת או במחבת ובכל דבר שהאור עוברת תחתיו פטורות מן החלה:",
+                "<b>עשאן לעצמו.</b> לצורך תודתו ונזירותו:",
+                "<b>פטור.</b> כיון דגלגלן לקדשן דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש:",
+                "<b>למכור בשוק.</b> לבני אדם שצריכים לחלות תודה ורקיקי נזיר:",
+                "<b>חייב.</b> דכל לשוק אימלוכי ממליך, אי מזביננא מזביננא ואי לא אכילנא להו אנא:"
+            ],
+            [
+                "<b>נחתום שעשה שאור לחלק.</b> ויש בו כדי חיוב חלה, אלא שדעתו למכרו לבני אדם לחלקו לכמה עיסות ואין בכל חלק וחלק כשיעור:",
+                "<b>חייב בחלה.</b> שדעתו אם לא ימצא קונים שיעשנו עיסה ויאפה אותה כולה כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>עיסת כלבים.</b> נעשית מקמח, ומורסן הרבה מעורב בה:",
+                "<b>בזמן שהרועים אוכלים ממנה.</b> שלא נתערב בה מורסן כל כך:",
+                "<b>חייבת בחלה.</b> דכיון דחזיא לרועים לחם קרינן בה:",
+                "<b>ומערבין בה.</b> ערובי חצרות, להוציא מן הבתים לחצר:",
+                "<b>ומשתתפין בה.</b> שתופי מבואות, להוציא מן החצרות למבוי:",
+                "<b>ומברכין עליה.</b> ברכת המוציא:",
+                "<b>ומזמנין עליה.</b> שלשה שאכלו ממנה כאחת חייבים לזמן:",
+                "<b>ונאפית ביום טוב.</b> משום חלק רועים:",
+                "<b>ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח.</b> לילה ראשונה שחייב לאכול כזית מצה:",
+                "<b>אינה חייבת בחלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם שלכם חייבת ולא של חיה:",
+                "<b>מטמאה טומאת אוכלין.</b> כיון דעל ידי הדחק נאכלת לאדם, מטמאה, עד שתפסל מלאכול לכלב:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליהן מיתה.</b> זר האוכלן מזיד חייב מיתה בידי שמים, דחלה אקריא תרומה ובתרומה כתיב (ויקרא כ״ב:ט׳) ומתו בו כי יחללוהו:",
+                "<b>וחומש.</b> האוכלן שוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:",
+                "<b>ואסורים לזרים.</b> בחנם היא שנויה, דכיון שחייבים הזרים עליהם מיתה וחומש פשיטא דאסורים לזרים. ולרבי יוחנן דאמר חצי שיעור מדאורייתא, מצינן למימר דתנא אסורים לזרים לחצי שיעור שאין בו לא מיתה ולא חומש, אבל איסורא דאורייתא מיהא איכא:",
+                "<b>והן נכסי כהן.</b> שיכול למכרן וליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:",
+                "<b>ועולין באחד ומאה.</b> אם נתערבו במאה של חולין:",
+                "<b>וטעונים רחיצת ידים.</b> הבא ליגע בהן צריך ליטול ידיו תחלה, שסתם ידים פוסלות את התרומה, ואת החלה שאף היא נקראת תרומה:",
+                "<b>והערב שמש.</b> טמא שטבל אינו אוכל בתרומה עד שיעריב שמשו, כדכתיב (ויקרא כ״ב:ז׳) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, והוא הדין לחלה:",
+                "<b>ואינן ניטלים מן הטהור על הטמא.</b> גזרה שמא יתרום שלא מן המוקף, משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו. ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף כדתנן בסמוך:",
+                "<b>ואין ניטלין אלא מן המוקף.</b> גרסינן, ופירוש מוקף קרוב וסמוך:",
+                "<b>מן הדבר הגמור.</b> שנגמרה מלאכתן, וחלה משתתגלגל העיסה:",
+                "<b>עד שישייר מקצת.</b> דחלה ותרומה כתיב בהו ראשית, ובעינן שיהו שיריהן נכרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה.</b> דכתיב (במדבר ט״ו:י״ח) אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבים בין בפירות הארץ בין בפירות חוצה לארץ:",
+                "<b>מכאן לשם.</b> מא״י לחו״ל:",
+                "<b>ר״א מחייב.</b> דכתיב (שם) והיה באכלכם מלחם הארץ, בין שאתם אוכלים אותו בארץ בין שאתם אוכלים אותו בחו״ל, הואיל ולחם הארץ הוא, חייב בחלה:",
+                "<b>ורבי עקיבא פוטר.</b> דשמה משמע ליה מיעוטא, שמה אתם חייבים, ואין אתם חייבים בחוצה לארץ, אע״פ שאתם אוכלים מלחם הארץ. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עפר חו״ל הבא בספינה לארץ.</b> בספינה נקובה איירי, ורגבי האדמה סותמין את הנקב שאין המים נכנסים בה:",
+                "<b>חייבת במעשרות.</b> אם זרע וצמחו הזרעים בעפר שבתוך הספינה. ואע״פ שמעפר חו״ל הוא, הואיל והיא נקובה הזרע יונק מלחות עפרה של ארץ ישראל:",
+                "<b>אימתי בזמן שהספינה גוששת.</b> נוגעת בגושי העפר, כלומר שהיא דבוקה בארץ:",
+                "<b>עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה.</b> בירושלמי מוכיח קצת שאין הלכה כסתם משנה זו, ועיסה שנילושה במי פירות פטורה מחלה. הלכך אין ללוש עיסה שיש בה שיעור חלה במי ביצים או במי פירות לבדם בלא תערובת מים, הואיל ולא אתבריר הלכה אי חייבת בחלה או פטורה:",
+                "<b>ונאכלת בידים מסואבות.</b> שאין אוכל מוכשר לקבל טומאה עד שיבואו עליו מים או אחד משבעה משקין, [ומה] שלא הוכשר לקבל טומאה אין הידים מסואבות פוסלות אותה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקוצה חלתה ערומה.</b> מפרשת חלה ומברכת על הפרשתה, והוא שפניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה. והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה. אבל האיש אינו יכול לברך ערום שאי אפשר לו לכסות ערותו שבולטים הביצים והגיד:",
+                "<b>מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה.</b> כגון שהוא טמא, ואין שם ארבעים סאה שיטבול בהן:",
+                "<b>יעשנה קבין.</b> יעשה כל עיסתו קב קב, כדי שלא תתחייב בחלה ויצטרך להפריש בטומאה:",
+                "<b>יעשנה בטומאה.</b> דהכי עדיף טפי ממה שיפטור עיסתו מן החלה ולא יהיה בה חלק לשם. ואין הלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>קבים.</b> קב קב בפני עצמו:",
+                "<b>ונגעו זה בזה.</b> אין הנגיעה מצרפתן להתחייב בחלה:",
+                "<b>עד שישוכו.</b> שיתדבקו זה בזה כל כך שאם בא להפרידם נתלש מזו לזו:",
+                "<b>אף הרודה ונותן לסל.</b> הרודה חלות מן התנור לאחר שנאפו ונותנם בסל:",
+                "<b>הסל מצרפן לחלה.</b> ואף על פי שאין נושכות. והלכה כרבי אליעזר. והא דמצרכי רבנן נשיכה ור׳ אליעזר נגיעה, הני מילי לצרף שני עיסות יחד שאין בכל אחת כשיעור, אבל לענין לתרום [מן] המוקף אף נגיעה לא בעי, רק שיהיו סמוכים זה לזה. ובשלהי פרקין דאמר רבי אליעזר נותן פחות מכביצה באמצע כדי לתרום מן המוקף, אלמא בעינן נגיעה לענין מוקף, טהורה וטמאה שאני מפני שהוא דבר שמקפיד על תערובתו אין הכלי מצרף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה חלה.</b> דראשית עריסותיכם כתיב:",
+                "<b>וגזל ביד כהן.</b> וצריך להחזירה לבעלים, שאם תשאר בידו יהיה סבור שעיסתו פטורה:",
+                "<b>העיסה עצמה.</b> שהפריש חלתה קמח חייבת בחלה:",
+                "<b>והקמח.</b> שבא ליד כהן בתורת חלה:",
+                "<b>אם יש בו כשעור.</b> חמשת רבעים קמח, חייבת בחלה:",
+                "<b>ואסורה לזרים.</b> כל הקמח שבא ליד כהן, וחומרא בעלמא הוא, לפי שראו שבא ליד כהן שלא יאמרו ראינו זר אוכל חלות:",
+                "<b>וקפשה זקן זר.</b> חטפה זקן זר ואכלה:",
+                "<b>קלקל לעצמו.</b> דאכלה ואיענש:",
+                "<b>ותיקן לאחרים.</b> שאחרים אוכלין ותולין בו, ומוצאים פתח להתיר, לפי שראוהו שאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשת רבעים.</b> של קב חייבין בחלה, דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם, ועיסת מדבר היתה עומר לגלגולת, והעומר עשירית האיפה הוא, האיפה שלש סאין, והסאה ששה קבין, הרי י״ח קבין באיפה, והקב ד׳ לוגין, הרי ע״ב לוגין. עשירית ע׳ ז׳ לוגין, ועשירית שני לוגין הוא ביצה וחומש ביצה, שהלוג הוא ששה ביצים. כשבאו לירושלים והוסיפו שתות על המדות נמצא ו׳ לוגין [הם] ה׳, ולוג הז׳ [צ״ל ולוג הוא] חמשה ביצים, שכל ששה נעשים חמשה, וביצה וחומש ביצה נעשית ביצה. נמצא העומר שהיה במדבר שבעה לוגים וביצה וחומש ביצה, נעשה בירושלים ששה לוגין. כשבאו לציפורי והוסיפו שתות על המדות של ירושלים, נעשו הו׳ לוגין חמשה. והיינו חמשת רבעים קמח. ונקראו הלוגין רבעים, לפי שהלוג הוא רובע הקב, שהקב ד׳ לוגין:",
+                "<b>הן ושאורן.</b> השאור שנותנין לתוכן:",
+                "<b>וסובן.</b> הוא הדק:",
+                "<b>מורסנן.</b> הוא הגס. כולן מצטרפין עם הקמח להשלים השיעור, שכן עני אוכל פתו בעיסה מעורבת עם סובין ומורסנן:",
+                "<b>ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורים.</b> שאין דרך עיסה להחזיר מורסן לתוכה לאחר שנטל ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשרים וארבעה.</b> לפי שבעל הבית עיסתו מעוטה, ובפחות מאחד מעשרים וארבעה אין בה כדי מתנה, והתורה אמרה תתנו שיהא בו כדי נתינה:",
+                "<b>והעושה למשתה בנו.</b> אף על פי שעושה עיסה מרובה לא פלוג בעיסת בעל הבית:",
+                "<b>נחתום העושה למכור בשוק.</b> עיסתו מרובה, ובאחד ממ״ח יש בה כדי מתנה:",
+                "<b>וכן האשה העושה למכור.</b> אע״פ שעיסתה מעוטה לא פלוג בפת העשוי למכור:",
+                "<b>נטמאת.</b> הואיל ולשריפה עומדת א׳ ממ״ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטלת מן הטהור על הטמא.</b> ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה:",
+                "<b>נוטל כדי חלה.</b> שיעור חלה שצריך ליטול מן הטהור והטמא, נוטל מאותה עיסה הטהורה שלא הורמה חלתה:",
+                "<b>ונותן פחות מכביצה באמצע.</b> בין הטמאה והטהורה, דפחות מכביצה אינו מטמא, ומניח החלה על אותו פחות מכביצה המחבר בין הטמאה והטהורה, שאין החלה מקבלת טומאה בכך:",
+                "<b>כדי שיטול מן המוקף.</b> שתהיה הטמאה מחוברת לטהורה ע״י אותו פחות מכביצה, וכאילו הטמאה וטהורה עיסה אחת:",
+                "<b>וחכמים אוסרין.</b> ליטול מן הטהורה על הטמאה, דחיישינן שמא יגע זו בזו אלא נוטל מן הטהור לעצמו ומן הטמא לעצמו. והלכה כחכמים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אוכלין עראי עד שתתגלגל.</b> שתתערב יפה, לפי שאין שם עיסה עליה קודם גלגול:",
+                "<b>ותטמטם בשעורים.</b> לפי שעיסת השעורים מתפרדת ואינה מתערבת יפה כעיסה של חטים אלא מטמטם ביד:",
+                "<b>חייב מיתה.</b> דנגמרה מלאכתה וטבל הוא במיתה:",
+                "<b>מגבהת חלתה.</b> תקנת חכמים היא בעיסה טהורה למהר להפריש חלה בטהרה, שמא תטמא העיסה, דעיקר מצוה היא להמתין עד אחר גמר לישה:",
+                "<b>ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח.</b> שנתערבו במים, דבפחות מהן לא הגיעה העיסה לכלל חיוב חלה. ואית ספרים דגרסי ובלבד שלא יהיה שם חמשת רביעית קמח, כלומר שלא ישארו חמשת רביעיות קמח שלא נתערבו במים, דאם נשארו חמשת רביעיות לא נפטרו בחלה שהפריש קודם שנתגלגלו. ובירושלמי מוכיח שאם אמר ה״ז חלה על השאור ועל העיסה ועל הקמח הנשאר לכשתתגלגל העיסה כולה תתקדש זו שבידי לשם חלה, הרי זה מותר. וכן ילמד אדם בתוך ביתו לנשים לומר כן כשמפרישות חלה מיד אחר גלגול העיסה קודם עריכת הלחם:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדמעה עיסתה.</b> נתערב בה תרומה בפחות ממאה חולין:",
+                "<b>משגלגלה חייבת.</b> דכיון דנתחייבה בחלה כבר, תו לא פקע ע״י דמוע:",
+                "<b>עד שלא גלגלה תעשה בטומאה.</b> כיון דאפילו אם תעשה בטהרה אין הכהן רשאי לאכלה מפני ספק שנולד בה, יכול לטמאתה מיד קודם גלגול:",
+                "<b>משגלגלה תעשה בטהרה.</b> אם נולד בה ספק לאחר הגלגול אסור לטמאותה, דחולין הטבולים לחלה כחלה דמו, ותרומה תלויה צריכה שמור:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא גלגלה ופדאתה.</b> ולאחר שפדאתה גלגלה, חייבת, כיון דבשעת הגלגול לא היתה הקדש:",
+                "<b>שבשעת חובתה היתה פטורה.</b> דגלגול הקדש פוטר, דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא באו לעונת המעשרות.</b> כל אחד כמשפט המפורש בפ״ק דמעשרות:",
+                "<b>וגמרן הגזבר.</b> שנגמרו בעודן תחת יד הגזבר:",
+                "<b>שבשעת חובתן היו פטורים.</b> דכתיב דגנך. ולא דגן הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטורה מן החלה.</b> שאין גלגולו של ישראל מחייב העיסה של עובד כוכבים. וכן עיסה של ישראל אין גלגול העובד כוכבים פוטרת:",
+                "<b>אם אין בשל ישראל כשעור.</b> שחייבין להפריש ממנה חלה, שהן ה׳ רביעיות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ספק חייב.</b> משום דהוי ספק איסורא, ולחומרא, ומפריש חלה ומוכרה לכהן:",
+                "<b>ואין חייבין עליה חומש.</b> זר האוכלה אינו משלם את החומש, אבל הקרן משלם, דתשלומי תרומה כפרה נינהו, הלכך מפריש תשלומין ומכפרים מספק, ומוכרן לכהן:",
+                "<b>אחר הקרימה בתנור.</b> דסבר ר״ע אין גמר מלאכתה של חלה עד שיקרמו פני הפת בתנור, וזו היא עונתה לחלה, הלכך אם נתגייר קודם שיקרמו פני הפת בתנור, חייב בחלה. ואין הלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אורז.</b> לאו מין דגן הוא, וכל שאינו מין דגן פטור מן החלה, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח:",
+                "<b>אם יש בה טעם דגן חייב בחלה.</b> ואע״ג דאין בדגן כשיעור חלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש לו פרנסה ממקום אחר.</b> אם יש לו קמח אחר חוץ מעיסה זו, מביא קמח כשיעור שאם יצרפנו לשאור זה שחייב בחלה יהיה בו חמשת רבעים שהוא שיעור חלה, ולש עיסה ומערב עם העיסה שיש בה השאור, ומוציא ממנה כשיעור חלה שצריך להפריש מחמשת רבעים:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שאין לו קמח, מוציא חלה אחת מכ״ד על כל העיסה, דטבל אוסר בכל שהוא במינו, ונעשית כולה טבולה לחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיתי מסיק.</b> זיתים שבעל הבית מלקט. ולקיטת הזיתים קרויה מסיקה:",
+                "<b>זיתי נקוף.</b> זיתים שעניים מלקטים. כמה דאת אומר (ישעיהו י״ז:ו׳) כנוקף זית שנים שלשה גרגרים, והם פטורים מן המעשר:",
+                "<b>ענבי בציר.</b> שחייבים במעשר:",
+                "<b>עם ענבי עוללות.</b> שפטורים מן המעשר:",
+                "<b>אם יש לו.</b> טבל אחר כיוצא בזה, מוציא ממנו לפי חשבון כשיעור מה שצריך להוציא מזיתי מסיק, או מענבי בציר שחייבים במעשר:",
+                "<b>ואם לאו.</b> אם אין לו טבל אחר, מוציאים אותו כאילו כולו טבל, ומוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל:",
+                "<b>והשאר מעשר.</b> ראשון:",
+                "<b>ומעשר שני.</b> או מעשר עני, אין מוציא אלא לפי חשבון. ולא שלא יפריש אלא לפי חשבון, דהא אי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיפריש תחלה מעשר על הכל, ועוד אי לא מפריש מעשר על הכל הרי כל מה שמעשר יש בהן חולין לפי חשבון, ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, אלא כל המעשרות צריך להפריש על הכל, אבל א״צ ליתן ללוי ולעני אלא לפי חשבון, והשאר מערב עם פירותיו. וכן מע״ש א״צ לפדות אלא לפי חשבון, אבל תרומה ותרומת מעשר שהן במיתה. כשמפריש על הכל נמצאו חולין שבהן מדומעין, וצריך שיתן הכל לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוטל שאור מעיסת חטין.</b> שלא הורמה חלתה:",
+                "<b>ואם לאו פטורה.</b> דאין הטבל אוסרה, כיון דליכא טעם:",
+                "<b>א״כ למה אמרו הטבל אוסר בכל שהוא.</b> דאמרן לעיל כשאין לו פרנסה שמביא על הכל. ה״מ במינו, אבל שלא במינו כי האי דחטין באורז, בנותן טעם, דטעמא דטבל בכל שהוא. משום דכהתרו דחטה אחת פוטרת את הכרי כך איסורו, והאי טעמא לא שייך אלא מין במינו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שתי נשים.</b> אפילו הן ממין אחד פטורים. ואין נשיכה וצירוף סל מצרפן, כיון שמקפידות. ואפילו לשו שני קבין כאחד, כיון דסופן ליחלק פטורות. וסתם מתניתין כבית הלל דאמרי קביים לחלה, ואינה הלכה, דקיימא לן דחמשה רבעים הוא שיעור חלה:",
+                "<b>ובזמן שהן של אשה אחת.</b> סתם אשה אחת אינה מקפדת אם העיסות נוגעות זו בזו:",
+                "<b>מין במינו חייב.</b> בנשיכה או בצרוף סל:"
+            ],
+            [
+                "<b>החטים אינן מצטרפות עם הכל.</b> אם היו שתי עיסות אחת של חטים ואחת של מין אחר מחמשת המינים, ואין באחת מהן שיעור חלה ונושכות זו בזו:",
+                "<b>השעורים מצטרפות עם הכל.</b> אף עם הכוסמין, ואע״ג דמין חטים הן, לאו דוקא מין חטים אלא מין שעורים ואף מין חטים, והכי פרישנא לה בריש פרק קמא:",
+                "<b>שאר המינים מצטרפין זה עם זה.</b> כגון כוסמין ושבולת שועל ושיפון. והלכה כר׳ יוחנן בן נורי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני קבין.</b> של אחד מחמשת המינים שחייבין בחלה:",
+                "<b>וקב אורז או תרומה.</b> שאין חייבין בחלה באמצע:",
+                "<b>אין מצטרפין.</b> להתחייב בחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יטול מן האמצע.</b> ממקום שנושכין זה את זה, נמצא מפריש משתיהן:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> שהרואה סבור שמותר לתרום ולעשר מן החדש על הישן ומן הישן על החדש. והלכה כחכמים:",
+                "<b>מן הקב.</b> שאין בו שיעור חלה:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר חלה.</b> והוא שהשלים על העיסה אחר כן כשיעור חלה, דכיון שנשלם השיעור הויא חלה למפרע:",
+                "<b>אינה חלה.</b> כיון שבשעה שהפרישה היתה העיסה פטורה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא פוטר.</b> ואזדא לטעמיה דהדרא והויא חלה למפרע:",
+                "<b>נמצא חומרו קולו.</b> חומרו של רבי עקיבא דאמר לעיל בנוטל חלה מקב דהויא חלה וקדשה, גורם לו להקל ולפטור בשני קבים שנטלה חלתו של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל אדם כדי חלה וכו׳</b> הרוצה ללוש כמה עיסות של דמאי טמא, יכול לקבוע חלתן מעיסה טהורה שלא הורמה חלתה ושתהיה זאת העיסה הטהורה קבועה לחלה על כל עיסות שילוש מן הדמאי הטמא:",
+                "<b>עד שתסרח.</b> עיסה זו ולא תהיה ראויה למאכל אדם, שבדמאי הקילו לתרום מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף, והקילו נמי לתרום מן הרע על היפה. וחלת דמאי היינו הלוקח תבואה מעם הארץ ומאכילה לעניים ולאכסניא, כדתנן מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי. וחלה שמפרישים ממנה היא חלת דמאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסוריא.</b> ארצות שכבש דוד, ואינה קדושה כקדושת א״י:",
+                "<b>רבי אליעזר מחייב וכו׳</b> קסבר עשו סוריא כא״י לענין מעשרות ושביעית:",
+                "<b>ורבן גמליאל פוטר.</b> דסבר לא עשו סוריא כא״י, ואינו חייב במעשרות בסוריא אלא בזמן שהקרקע של ישראל ואין לעובד כוכבים חלק בו:",
+                "<b>ר״ג אומר שתי חלות בסוריא.</b> כדרך שמפרישים שתי חלות בחוצה לארץ, האחת נשרפת מפני שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים, והשנית תנתן לכהן כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:",
+                "<b>ור׳ אליעזר אומר חלה אחת.</b> ר׳ אליעזר לטעמיה דאמר עשו סוריא כארץ ישראל ואין עפרה מטמא כעפר ארץ העמים, הלכך חלה אחת ותו לא:",
+                "<b>אחזו קולו של רבן גמליאל.</b> דפוטר סוריא ממעשרות ושביעית:",
+                "<b>וקולו של ר׳ אליעזר.</b> דאומר בסוריא חלה אחת. ואנן קי״ל שהעושה כקולי דמר וכקולי דמר רשע, הלכך חזרו לעשות כרבן גמליאל בשתי דרכים, שאין סוריא כא״י לא לענין מעשרות ושביעית כשיש לעובד כוכבים חלק בקרקע, ולא לענין חלה. וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש ארצות.</b> חלוקות בדין חלה:",
+                "<b>מארץ ישראל ועד כזיב.</b> כלומר כל ארץ ישראל עד כזיב, שהיא רצועה היוצאה מעכו לצד צפון, וכבשוה עולי בבל וקדשה קדושה שניה:",
+                "<b>מפרישים חלה אחת.</b> וניתנת לכהן ואוכלה בטהרה:",
+                "<b>מכזיב ועד הנהר.</b> לצד מזרח ומכזיב ועד אמנה לצד מערב. ואינה א״י ממש לפי שכבשוה עולי מצרים ולא כבשוה עולי בבל וקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא. ",
+                "<b>מפרישין שתי חלות.</b> הראשונה נשרפת לפי שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים כיון שלא כבשוה עולי בבל והשניה נאכלת לפי שאין טומאת החלה הראשונה מפורסמת שהרי אינה ארץ העמים גמורה ואם לא היו מפרישין חלה שניה הנאכלת יאמרו תרומה טהורה נשרפת אבל כשמפרישין חלה שניה ונאכלת הרואה נותן על לבו להבין טעם הדבר, או שואל לחכמים ואומרים לו:",
+                "<b>של אור יש לה שיעור.</b> מפני שזאת הארץ היתה קדושה כבר, נראית חלתה כשל תורה, הלכך יפריש כשיעור שמפרישים מעיסה טמאה, א׳ מכ״ד או ממ״ח:",
+                "<b>ושל כהן אין לה שיעור.</b> לפי שהיא מדברי סופרים:",
+                "<b>מן הנהר ומן אמנה ולפנים.</b> כלומר מתחלת הנהר ולפנים ממנה, וכן מתחלת אמנה ולפנים ממנו, חוצה, לארץ ממש, ומפרישין שתי חלות ושתיהן מדברי סופרים:",
+                "<b>אחת לאור.</b> שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים ממש:",
+                "<b>ואחת לכהן.</b> כדי שלא תשתכח תורת חלה שנתנת לכהן:",
+                "<b>של אור אין לה שיעור.</b> הואיל ושתיהן מדברי סופרים, מוטב להרבות באותה שנותנין לכהן שנאכלת ולא בנשרפת:",
+                "<b>וטבול יום אוכלה.</b> לחלת האור של חו״ל. וטבול יום דקאמר הכא הוא כהן שטבל לקריו, שאין חלת האור של חו״ל אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו, אבל טמא בשאר טומאות מותר בה. הלכך בחו״ל היכא דאיכא כהן קטן שלא ראה קרי מימיו או כהן גדול בשנים שטבל לקריו, מפריש חלה אחת בלבד ונותנה לכהן. ואי ליכא כהן קטן או כהן גדול שטבל לקריו ואיכא כהן בעל קרי מפריש שתי חלות אחת לאור ואין לה שיעור ואחת לכהן ויש לה שיעור, אחד מארבעים ושמנה, כדין כל עיסה שנטמאה באונס דטומאת ארץ העמים טומאת אונס היא, ואוכלה הכהן בקריו כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:",
+                "<b>אינו צריך טבילה.</b> ובעל קרי מותר בחלת חו״ל. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>ואסורה לזבים ולזבות.</b> רבנן קאמרי לה, דאילו לר׳ יוסי שריא לזבים ולזבות כי היכי דשריא לבעל קרי:",
+                "<b>ונאכלת עם הזר על השלחן.</b> דלא גזרינן העלאה אטו אכילה:",
+                "<b>ונתנת לכל כהן.</b> בין לכהן חבר בין לכהן עם הארץ כך פי׳ רמב״ם. ואין שיטת הגמרא מוכחת כן, אלא בין לכהן שאוכל חוליו בטהרה, בין לכהן שאינו אוכל חוליו בטהרה. אבל לעם הארץ אין נותנין שום מתנה ממתנות כהונה דכתיב (דברי הימים ב ל״א:ד׳) לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה׳ אין נותנין מנה אלא לכהנים המחזיקים בתורת ה׳. וכן הא דתנן לקמן אילו נתנין לכל כהן, לאו לכהן עם הארץ, אלא לכל כהן אע״פ שאינו אוכל חוליו בטהרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרמים.</b> לכהנים כדכתיב (במדבר י״ח:י״ד) כל חרם בישראל לך יהיה:",
+                "<b>והבכורות.</b> אי תם הוא הרי זה קדשי מקדש ואי בעל מום הוא כתיב (דברים י״ב:ט״ו) הטמא והטהור יאכלנו:",
+                "<b>ופדיון פטר חמור.</b> פודהו בשה ואין בו קדושה:",
+                "<b>ראשית הגז.</b> דכתיב (שם יח) וראשית גז צאנך תתן לו:",
+                "<b>ושמן שרפה.</b> שמן תרומה שנטמא:",
+                "<b>וקדשי מקדש.</b> דלא אסרו לתת לכהן שאינו נזהר מטומאה אלא דבר שיש בו איסור טומאה בגבולין, כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה אבל קדשי מקדש ובכורים שמביאין אותם לעזרה, לא חששו, דטהורי מטהר נפשיה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר בבכורים.</b> דחייש דלמא לא מזדהר בהו, הואיל ואין עושין בהן עבודה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>רבי עקיבא מתיר.</b> ר׳ עקיבא לטעמיה, דאמר בפרק שני דמעשר שני דכרשינין כל מעשיהן בטומאה דלא חשיבי אוכל:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> דחשיבי להו אוכל הואיל והן נאכלין בשנות רעבון. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביתר.</b> שם מקום בחו״ל:",
+                "<b>ולא קבלו ממנו.</b> דלאכלן אי אפשר שהרי נטמאו בארץ העמים. ולשרפן אי אפשר לפי שאין טומאה זו ידועה, שמא יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת להחזירן למקומן אי אפשר שלא יאמרו תרומה יוצאה מארץ ישראל לחוץ לארץ, אלא מניחן עד ערב פסח ושורפן:",
+                "<b>וחג הקציר בכורי מעשיך.</b> דשתי הלחם אקרו בכורים, ומתירין את החדש במקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו.</b> דכתיב (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות מחו״ל שאי אתה מביא מעשר דגן אין אתה מביא בכורות:",
+                "<b>הביא בכורים יין ושמן ולא קבלו ממנו.</b> לפי שלא בצרום מתחלה לכך דאילו בצרום מתחלה לכך שרי, דהכי תנן פרק בתרא דתרומות אין מביאין בכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים וענבים בלבד:",
+                "<b>פסח קטן.</b> פסח שני. ובניו קטנים היו ובפסח ראשון בלבד הן חייבים שהכל חייבים בראיה כדכתיב (שמות כ״ג:י״ז) יראה כל זכורך אבל לא בפסח שני:",
+                "<b>מאפמיא.</b> גרסינן, והוא שם מקום בסוריא:",
+                "<b>כקונה בפרוורי ירושלים.</b> מגרשי ירושלים וכפרים שסביבותיה. תרגום מגרשיה פרווהא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה חלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..e69e3503a8a2c51af51dbc40f17e6c0ac4b975df
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,378 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Demai",
+    "versionSource": "sefaria.org",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "הקלין שבדמאי – that the Sages were lenient with regard to these produce which are mentioned in our Mishnah to not tithe what is doubtfully tithed, because their presumption is that they come from that which is ownerless because they are not important and they have two aspects of doubtfulness: there is a doubt that they come from that which is ownerless and they are exempt from the tithes. And even if you can say that they come from what is guarded and are liable for tithes perhaps they were tithed. Butדמאי /doubtfully tithed produce are the grain and the fruit that are taken from those who are not observing certain religious customs regarding tithes for they are suspect on tithing. But a חבר/member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse who purchases produce from those who are not observing certain religious customs regarding tithes/עמי הארץ must separate from them only the heave-offering of the tithe and the Second Tithe if it is the year of the Second Tithe (i.e., years 1, 2, 4 and 5 of the seven-year cycle), but [regarding] תרומה גדולה/the Great Tithe (i.e., two percent) those who are not observing certain religious customs regarding tithes are not suspected [of violating] because it [is punishable] by death, and there is no limit/definite quantity or size that one piece of wheat can exempt all of the pile and everyone is careful concerning it. But First Tithe and the Tithe of the Poor there is no need to remove from that which is doubtfully tithed even though those who do not observe certain religious customs regarding tithes are suspected of [not observing] them, because the owner of the produce can say to the Levite or to the poor person who come to take the tithes: “bring proof that this produce is tithed and take it,” for we hold in every place (see Tractate Bava Kamma, Chapter 3, Mishnah 11): “He who wants to exact [compensation] from his fellow bears the burden of proof.” But [regarding] the heave-offering of the tithe, one doesn’t say this, for a person who eats produce that is forbidden pending the separation of sacred gifts that were not separated from it is liable for death and because of the prohibition, we separate out for the heave-offering of the tithe, and also Second Tithe in order that they will not consume it in a state of ritual impurity, or that they should not eat it outside of Jerusalem.",
+                "השיתין – desert/wild figs.",
+                "הרימין (lote) – it is explained in the Arukh as POLTZARA”KI in the foreign language.",
+                "והעוזרדין (sorb-apply/crab-apple) – In Arabic ZA’A’RUD, and in the foreign language SORBISH.",
+                "ובנות שוח – white figs that grow every three years , and grow in the forests.",
+                "ובנות שקמה (young sycamore trees) – a fig that is grafted with a platanus.",
+                "ונובלות תמרה – dates which do not ripen on the tree and they detach them and place them one upon the other until they ripen. But there are those who say that the inferior quality of dates are dates that the wind blew them down prior to their ripening.",
+                "גופנים (late grapes) – grapes that they place them in the vine at the end of the harvesting season and they ripen with difficulty.",
+                "הנצפה – caper-bush that they call in the foreign language KAIPRI.",
+                "האוג (red berry of the Venus summachtree) – a red fruit that we call in the foreign language KORNIOLI. But Maimonides says that it is a tree that makes a kind very red clusters of grapes, and we call them in the foreign language SUMMACH. But this fruit was not important in Judea.",
+                "והחומץ – at first, the wine that was in Judea would not ferment because they would bring from it libations and all the vinegar that was in Judea was not in it but rather from the husks and stalks of (pressed) grapes, seeped in water,, used ass an inferior wine; therefore the vinegar in Judea is exempt [from tithing]. But after the libations were abolished and the vinegar came from the wine, the vinegar was liable for being doubtfully tithed even in Judea like in the rest of the places.",
+                "והכוסבר (coriander) – like (Exodus 16:31): “[The house of Israel named it manna;] it was like coriander seed, [white and it tasted like wafers in honey];” the Jerusalem Targum calls כוסבר – KOLIANDARO in the foreign language.",
+                "דיופרא (a species of figs) – bearing its fruit twice a year. דיו in the Greek language is “two.”",
+                "שקמונה – name of a place.",
+                "המוסטפוס (fruit burst open – naturally or through scarification) – that ripened on the tree until it burst open from on its own. For all of these are important and their presumption is that they don’t come from something ownerless. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "דמאי אין לו חומש – a person who redeems Second Tithe of doubtfully tithed produce does not give the extra one-fifth (i.e., if he is only bringing the monetary value of his produce and not the actual produce to Jerusalem) because since most of those who are not observing certain religious custom regarding tithes/עמי הארץ – do tithe. Therefore, the principal that is indispensable (i.e., does not invalidate an act by omission) according to the laws of the Torah is brought according to the Rabbis, but the [added] one-fifth is not indispensable according to the Torah can be consumed.",
+                "ואין לו ביעור – at the end of three years, a person is obligated to remove/destroy all of his tithes, as it is written (Deuteronomy 26:13): “[you shall declare before the LORD your God:] ‘I have cleared out the consecrated portion from the house [- and have given it to the Levite, the stranger, the fatherless and the widow, that they may eat their fill in your settlements’],” but the Rabbis did not institute this with doubtfully tithed produce.",
+                "ונאכל לאונן – for certainly [tithed] Second Tithe is prohibited to a mourner before the burial of a kinsman/אונן as it is written (Deuteronomy 26:14): “I have not eaten of it while in mourning,” but Second Tithe of doubtfully tithed produce, they (i.e., the Rabbis) did not make a decree concerning this.",
+                "ונכנס לירושלים ויוצא – it is redeemed and consumed outside of Jerusalem, which is not the case concerning definitely [tithed produce] which the walls [of Jerusalem] retain/protect and people are unable to redeem it and to remove outside the wall [of Jerusalem] after he has entered, but with doubtfully tithed produce, it is not decreed.",
+                "ומאבדים מעוטו בדרך (and they lose/abandon a small portion of it on the roads) – if it was doubtfully tithed Second Tithe on the roads in a place where there are hords of wild beasts or robbers, even if there was a small amount and he could bring it without trouble or without loss , it does not concern/worry him and he leaves it to be abandoned on the road in the place where he is. And Maimonides explained that if at the time that he is bringing Second Tithe of doubtfully tithed produce in Jerusalem and a small amount was lost to him on the way, it should not concern him, what is not the case with certainly tithed produce that he must bring all of it up or its monetary value [plus the added one-fifth] and not lose any of it on the way.",
+                "ונותנים אותו לעם הארץ – to eat in Jerusalem, and even though he is suspected of consuming it while in a state of ritual impurity, which is not the case with certainly tithed [produce] that we don’t hand over to a person who does not observe certain religious practices related to tithes (i.e., an עם הארץ ) because he is not careful to consume it in a state of ritual purity.",
+                "ויאכל כנגדו (and he consumes its equivalent) – corresponding to what he gave to a person who does not observe religious practices related to tithes , he takes from his possessions and consumes with the ritual purity of the Second Tithe in Jerusalem.",
+                "ומחללים אותו כסף על כסף (and they redeem it [exchange its redemption money] silver for silver) – if he has silver coins of Second Tithe of doubtfully tithed produce and he needs it, he is able to redeem it for unconsecrated silver coins, what is not the case with certainly tithed [Second Tithe] that he doesn’t redeem silver for silver but rather Selas of the two kings that he can redeem one for the other if the second is current coinage but that of [only] one king, he cannot for this is not the manner of redemption, but for doubtfully tithed produce, it is permitted.",
+                "כסף על נחשת (silver for copper) – even it is not an emergency, but of certainly [tithed produce] in an emergency one can [make this exchange], but not in a time which is not an emergency.",
+                "ויחזור ויפדה את הפירות – we have this reading, and we don’t have the reading of\"ובלבד שיחזור ויפדה\" /provided that he again redeem the produce [for money].” And this is what he said: And he can return and redeem the produce if he wants, the words of Rabbi Meir, but the Sages say: He cannot return and redeem them but rather, he brings up the produce to Jerusalem [and consumes it there]. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הלוקח לזרע – he purchased grain to sow it, he is exempt [from tithes] with doubtfully tithed produce, whereas eatables which ae forbidden pending the separation of sacred gifts, is definitely prohibited to sow [with them].",
+                "ולבהמה – he purchased from the beginning to feed his cattle he is exempt [from tithing] that which is doubtfully tithed. But if he purchased from the beginning for humans and changed his mind regarding it [and gave it] to his cattle, he is liable to tithe that which is doubtfully tithed.",
+                "וקמח לעורות – to tan the hides.",
+                "מכזיב ולהלן – Keziv is the end of the place where those who came up from Babylonia conquered and from there and onwards, those who came up from Egypt conquered, but those who came up from Babylonia did not conquer, but they were not liable for [tithing] doubtfully tithed produce other than from those lands that those who came up from Babylonia conquered alone, therefore from Keziv and onwards is exempt from [tithing] that which is doubtfully tithed, and we don’t worry that perhaps from the produce of the Land [of Israel] that those who came up from Babylonia brought there, for the presumption of that which is outside the Land [of Israel] is exempt until it is known to you that it is liable, and the presumption of the Land of Israel is that it is obligatory until it is known to you that it is exempt.",
+                "חלת עם הארץ – that the kneader/baker who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse prepared for him and wants to give to it to a Kohen who is a member of the order of Levitical laws in daily intercourse is exempt from tithing.",
+                "והמדומע – a person who does not observe certain religious customs concerning tithes that fell to him a Seah of heave-offering in less than one-hundred Seah of unconsecrated produce, that everything became mixed in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests, that is to say, a mixture of heave-offering and he gives everything to a Kohen, he is exempt from tithing that which is doubtfully tithed.",
+                "והלקוח בכסף מעשר – that he acquired doubtfully tithed produce with the monies of Second Tithe, whether they are the monies of Second Tithe of produce doubtfully tithed or with the monies of Second Tithe that are definitely [tithed], he is exempt from tithing.",
+                "ושירי מנחות – that the person who takes a handful of the meal offering which the priest takes to be put on the altar and the left-overs are eaten by the Kohen and we don’t worry that perhaps a person who does not observe certain religious customs concerning tithes (i.e., an עם הארץ) brings something that is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "שמן ערב (spiced oil) – balsamum oil, and there are those who interpret olive coil that is combined with myrrh and aloe and spices."
+            ],
+            [
+                "מערבין בו – the joining of borders and the joining of courtyards.",
+                "ומשתתפין בו -the merging of alleyways and even though that he did not see it, because if he wanted, he could declare all his property ownerless and would be poor and it is appropriate for him, and this is taught in the Mishnah (Tractate Demai, Chapter 3, Mishnah 1): We feed the poor people doubtfully tithed produce, now also it is appropriate for him.",
+                "ומברכין עליו – the prayer after the meal/ברכת המזון.",
+                "ומזמנין עליו – and even though he ate while sinning hat he wasn’t poor, for if he wanted he could declare ownerless all his possessions and he would be poor and it would be appropriate for him.",
+                "ומפרישין אותו ערום – when he comes to separate from it the heave-offering of the tithe [for the Levite] and he Second Tithe, he is able to separate it and he is naked and does not need to make a blessing, for if he made a blessing, we require (Deuteronomy 23:15): “let your camp be holy,” but it is not.",
+                "בין השמשות – on the eve of the Sabbath, for when it doubtfully dark we tithe the doubtfully tithed, but we don’t tithe that which is definitely tithed.",
+                "אם הקדים מעשר שני לראשון – if he separated out the Second Tithe prior to his separating out the First Tithe in order to take the heave-offering of the tithe that is in it, it does not matter. What is not the case regarding definitely tithed where it teaches in the Mishnah (Tractate Maaser Sheni, Chapter 5, Mishnah 11) (Deuteronomy 26:13): “just as you commanded me,” but if he separated Second Tithe prior to the First [Tithe], he is not able to confess (Deuteronomy 26:5-10).",
+                "הגרדי – the weaver.",
+                "חייב בדמאי – for on his body he gives it and anointing is considered like drinking.",
+                "והסורק (the wool comber) – with a comb he places on the wool it is like oil to anoint/pour oil the utensils and he is exempt from tithing that which is doubtfully tithed."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו דברים. בכל מקום – even from Keziv and further out, If he purchased them from those not observing certain religious customs regarding tithes/עמי הארץ that it is known that they came from the Land of Israel, for it is distinguishable that there are none like them in appearance other than from the Land of Israel.",
+                "כל המשתמש ממנו פטור – even in the Land of Israel that is more recognized and one does not come to exchange them (i.e., the rice that is grown outside the Land of Israel) with the rice of the Land of Israel. But the rest of the things that are mentioned in our Mishnah (i.e., pressed figs, dates, carobs and cumin) there are those from them in the Land of Israel that are similar to those that are outside of the Land [of Israel], but those are that are important that it is custom to carry them because of their importance to places that don’t have a similar kind, required tithing, for it is known that they are from the Land of Israel."
+            ],
+            [
+                "להיות נאמן – on the tithes and that his produce will not be doubtfully tithed from here and onwards.",
+                "את שהוא לוקח – [what he purchases] in order to sell, for whereas in order that he eats it, it is taught in the first clause [of our Mishnah]: “he tithes what he eats.”",
+                "ואת שהוא מוכר – from the produce of his lands.",
+                "על עצמו אינו נאמן – for behold he consumes something that is not legally fit for use by giving the priestly dues when he is a guest with those who do not observed certain religious customs regarding tithes/עם הארץ. But Rabbi Yehuda holds that he doesn’t lose his trustworthiness through this. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "להיות חבר – in the matter of ritual purity, which is being separate and that his clothing and his drinks will be ritually pure. And even a Sage/תלמיד חכם (i.e., a “Fellow”) is not trustworthy with regard to ritual purity until he accepts upon himself the words of the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse, unless he is an Elder/זקן and sits in the academy/ישיבה, and a person who accepts upon himself the words of members of order for the observance of Levitical laws in daily intercourse needs to accustom himself for thirty days and afterwards his clothing and his drink will be ritually pure. And there is no acceptance of the words of the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse with less than three members, unless the member is a Sage/ תלמיד חכם that does not need to be before three members. And not only this but also that others accept before him.",
+                "לח ויבש – and they don’t transmit ritual purity to a person who does not observe certain religious customs regarding tithes/עם הארץ , for it is prohibited to cause ritual impurity to unconsecrated produce in the Land of Israel.",
+                "ואינו לוקח ממנו לח – but he does acquire something dry from him that was not susceptible to receive ritual impurity all the while that something liquid does not come upon it. But the person who does not observed certain religious customs regarding tithes (i.e., עם הארץ ) is believed to state that it was susceptible [to receive ritual impurity] but was not defiled.",
+                "ולא יתארח אצל עם הארץ – so that he will not become ritually impure and come and defile his purity.",
+                "ולא מארחו –[nor host] a person who does not observe certain religious customs regarding tithes.",
+                "אצלו בכסותו – that the clothing of a person who does not observe certain religious customs regarding tithes/עם הארץ, his ritual defilement is more severe than the ritual defilement of person who does not observe certain religious customs regarding tithes himself for we suspect that perhaps his wife sat on them while she was a menstruant woman and the clothing of a person who does not observe certain religious customs regarding tithes is Levitical uncleanness arising from someone with gonorrhea’s immediate contact by treading or leading against to the Pharisees. Alternatively, for this reason they said that he cannot host him (i.e., a person who does not observe certain religious customs regarding tithes) other than with his clothing for from the contact itself, he can be more careful from contact with his clothing.",
+                "אף לא יגדל בהמה דקה – that it is forbidden to raise [small] cattle in the Land of Israel that won’t graze in the fields of others.",
+                "ולא יהא פרוץ בנדרים – for he will ultimately will come to desecration.",
+                "ולא יהא פרוץ בשחוק – for laughter and light-headedness will accustom a person to licentiousness.",
+                "ומשמש – [and serve] the Sages in the House of Study.",
+                "לא באו אלו לכלל – that their matters do not touch upon purity. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הנחתומים – a baker who observes certain religious customs regarding tithes (i.e., he is a חבר) who purchased grain from aa person who does not observe certain religious customs regarding tithes (i.e., an עם הארץ ) which is doubtfully tithed produce, the Sages did not obligate him to separate [tithes].",
+                "אלא כדי תרומת מעשר – [the heave-offering of the tithe that the Levite gives to the Kohen] which is one out of one-hundred (i.e., 1/100) but not Second Tithe (In years 1,2,4 and 5 of the seven-year cycle which is eaten in Jerusalem), because the officers of the king and his taskmasters beat them in every hour and say to them: see them cheaply, the Sages did not force them to give the Second Tithe for its trouble is great for one needs to consume it I Jerusalem. And especially when one sells it to a person who observes certain religious customs regarding tithes, for the person who acquires it separates out the Second Tithe, but if he sells it to someone who does not observe certain religious customs regarding tithes, he is liable to separate out the Second Tithe before he sells it.",
+                "החנונים – [the storekeepers] who sell a little bit at a time in the store, are not permitted to sell that which is doubtfully tithed, for since they profit a great deal on them, it is upon them to make things legally fit for use by giving the priestly dues. Alternatively, because they regularly sell to young children so that the young children will not eat that which is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "כל המשפיעים (all wholesale dealers) – who sell with great abundance together.",
+                "במדה גסה – further on it explains what is a selling in bulk.",
+                "רשאין למכור את הדמאי – it is the manner of man sellers together to increase on the measure and for that reason, they were called wholesale dealers who make an overflowing measure and add to the measures, and because of this they did not place upon them to separate out [tithes] on the doubtfully tithed produce other than for someone who purchases from them.",
+                "סיטונות (wholesale provision merchants) – they are the large business men who purchase grain from those who own it and sell it to storekeepers in a large measure/bulk."
+            ],
+            [
+                "את שדרכו להמדד בדקה ומדדו בגסה – we have the reading.",
+                "טפילה דקה לגסה (the small quantity is subject to the [rules governing] large quantities) – and he is exempt [from tithing doubtfully tithed produce] when he sells in bulk and we don’t say since that it is his manner to be accustomed to small amounts, he is liable [to tithe doubtfully tithed produce] when he measures with bulk/large quantities.",
+                "ובלח דינר – a measure that has what is worth a Denar, because the measure was not known for that which was wet, for the market price always changes, therefore, they estimated in monetary value.",
+                "אכסרה (in a lump) – not by measure and not by weight but rather according to an estimation, and he is exempt [from tithing doubtfully tithed produce] for it is like one is selling in bulk. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאכילין את העניים דמאי – even if they are members of the order for the observance of Levitical laws to daily intercourse and one needs to inform them and the one who wishes to tithe will tithe them.",
+                "ואת אכסניא – army of the king of Israel that passes from place to place and it is upon the people of that place to support them, they feed them doubtfully tithed produce, at the time when it passes, but if he stayed there overnight, it is obligatory to make things legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי – they were poor. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel for since he is liable for their food, it is found that he repays his obligation with doubtfully tithed produce.",
+                "ואת שאינו מעושר למעשר – and the give him at a higher price because of his tithings, and it would be found that every person is eating that which is legally fit for use by having given the priestly dues. But the School of Shammai, according to their reasoning that states, they don’t feed the poor people doubtfully tithed produce.",
+                "הרוצה לתקן יתקן – for the doubtfully tithed produce was not permitted to the poor other than when they eat one meal with the owner, but the produce that would come into their hands, it is obligatory for them to tithe the doubtfully tithed produce. You can also deduce it from as it is taught in the Mishnah: “We feed the poor doubtfully tithed produce,” but it does not teach that the poor eat doubtfully tithed produce. Such Maimonides wrote."
+            ],
+            [
+                "לחזום (to trim leaves of vegetables for the sake of lightening the burden) – to cut and to sever but there is nothing similar to it in the Mishnah.",
+                "להקל ממשאו – that it will it will not weigh upon him.",
+                "לא ישליך עד שיעשר – lest those not observing religious customs regarding tithes and Levitical cleanness find them and eat them when they are not legally fit for use by giving the priestly dues, and it is found that he places a stumbling-block [before them]. But these words concern vegetables that are put up in bunches (which are subject to tithes from the time they are tied), for if they are not gathered in bunches, they are not yet obligated in tithes.",
+                "הלוקח ירק מן השוק – and he took tied up bundles of vegetables in his hand whose value was known as such and -such bundles for a penny, and after he had taken them, he changed his mind upon them to return them to the seller.",
+                "לא יחזיר עד שיעשר – and he will give him the cost of the tithing that he sets aside, for when when he lifts them they became his, and he is liable for them to tithe them.",
+                "שאינו מעושר אלא מנין – this [word] \"מעושר\" its meaning is \"מחוסר\"/lacking, meaning to say, he already bought them through lifting them and nothing was lacking other than to count them, for he already knew such-and-such bundles for a penny.",
+                "היה עומד ולוקח – but he did not take them in his hand and he did not lift them up.",
+                "טוען אחר – another load of vegetables."
+            ],
+            [
+                "לא יצניע עד שיעשר – since it is forbidden to remove from his hand something that is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "",
+                "שאין אדם רשאי למכרו דמאין – as for example at a small quantities (i.e., retail) as we stated in the chapter above (Tractate Demai, Chapter 2, Mishnayot 4-5).",
+                "לא ישלח לחבירו דמאי – in a small measuer, but he sends him a large measure, since he is permitted to sell it in a large measure.",
+                "רבי יוסי מתיר – permits sending to his friend something that is definitely tithed, even in a small measure, as long as he informs him. But Rabbi Yossi agrees that with something doubtfully tithed, it is forbidden with a small measure. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "לטוחן כותי – to a Cuthean who mijlls grain.",
+                "הרי אלו בחזקתן – - they do not suspect that perhaps they switches those that were made legally fit for use by giving the priestly dues with others that are not legally fit for use.",
+                "לטוחן עובד כוכבים דמאי – for an idolator is suspected of exchanging. But after [the effigy] of a dove was found at the top of Mount Gerizim that they were worshipping it, a Cuthean is [considered] like an idolater.",
+                "אצל העובד כוכבים כפירותיו – and the produce of idolaters are exempt from tithing. But the first clause [of the Mishnah] because it was the manner of people to bring many baskets of wheat and to leave them with the miller, we suspect lest this basket was exchanged with other baskets of Israelites which are doubtfully tithed, but regarding produce one is not able to say lest he exchanged them with produce of an Isaelite but rather lest the idolater exchanged them with his produce, therefore they are like the produce of the idolater. But Rabbi Shimon holds that even with produce we suspect lest they were exchanged in the house of the idolater with produce of another Israelite, for just as this Israelite deposited his produce in the hands of an idolater, so there is reason to suspect lest another Israelite is among those who are suspect sn tithing, he also deposited [produce] in his care and these were exchanged with those. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "פונדקית – mistress of the inn and those who travel on the way lodge with her [at the inn].",
+                "מעשר את שהוא נותן לה – a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse doesn’t release anything from his hand that is not made legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "ואת שהוא נוטל ממנה – for even though someone not observing certain religious customs concerning tithing is not suspected of exchanging as we stated above (in Mishnah 4), the mistress of an inn is suspected of exchanging, which she intends for good and gives from her own which is better to a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse, for she says to her heart that it appropriate that I will feed from own which is worm and good to a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and I will take his which is cold and worse.",
+                "אין אנו אחראין לרמאין – that is to say, the responsibility of deceivers is not upon us to guard them that they will not eat something that is not tithed. Therefore he does not tithe what he gives her (i.e., the mistress of the inn) and if the mistress of the inn acquires it for herself and to eat it when it is not legally fit for use by giving the priestly dues, the person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse has nothing from this and does not tithe other than what he takes alone. But Rabbi Yossi holds that she intends to steal. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "המתקלקל – bread or a cooked dish that spoiled.",
+                "אמר רבי יהודה – In the Jerusalem Talmud it explains that the first clause is also the words of Rabbi Yehuda. And this is what he said: Because she is suspected of exchanging that which is spoiled, these are the words of Rabbi Yehuda for Rabbi Yehuda states that she desires the well-being of her daughter, etc.",
+                "בנותן לחמותו שביעית – by giving her to bake and to cook in the seventh year.",
+                "שאינה חשודה להאיל את בתה שביעית – for the seventh year is more stringent to them and even if it [what she had prepared] would be spoiled, she would not exchange it for seventh year produce. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הלוקח פירות. בשבת יאכל על פיו – for the fear of the Sabbath is upon him, for they fear to violate the Sabbath and to lie on the Sabbath more than on the weekdays.",
+                "תרומת מעשר של דמאי – And for this, [the Mishnah] took [the language] the “tenth of the tenth” (i.e., what the Levite must give to the Kohen after receiving his share of the “tenth”- after the original first two percent had been given to a Kohen by an Israelite), for the ignoramuses were suspected of this (i.e., of not fulfilling this Mitzvah) for they hold that [by not fulfilling it] it [is not punishable] by the death-penalty all the while that the First Tithe is not separated, but the Great Terumah/priest’s due (i.e., the initial two-percent that went to the Kohen), they are not suspected of [not fulfilling] it. But the “tenth-of-the-tenth” where one out of one-hundredth [of the portion which] is [questionably tithed] returned to its place (i.e., original pile), with less than one-hundred portions [fully tithed] all of it is “suspect.”",
+                "שואלו ואוכל על פיו – For after it is called by name “Terumah”/priest’s due, the fear of “suspicion” of the ignoramus who is seen to lie. And the Halakha is according to Rabbi Shimon Shezuri."
+            ],
+            [
+                "המדיר את חבירו שיאכל אצלו – for he said to him: “I make a vow [of abstinence] on what you cause me benefit, if you don’t eat with me.",
+                "שבת הראשונה – of the wedding meal of a young man who married a virgin, they permitted him to eat with him (who had doubtfully tithed) because of fear."
+            ],
+            [
+                "אין צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי – for those not observing certain religious customs regarding tithes, they are not suspect regarding the Poor Man’s tithe for they know that the produce that is subject to sacred gifts are [punishable] by death and they set it aside and take it for themselves.",
+                "וחכמים אומרים – nevertheless they designate it, for he doesn’t lose anything through this, and he does not need to separate and give them to the poor because the poor regarding himself removes something from his fellow and (see quote from Tractate Bava Kamma, Chapter 3, Mishnah 11): “He who wants to exact [compensation] from his fellow bears the burden of proof.”"
+            ],
+            [
+                "מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי – that stated that the heave-offering of the tithe (i.e., by which the Levite gives a Kohen one-tenth of what he had received from an Israelite) that I am obligated to separate from this pile, will be placed in the north or in the south and he should not set it aside. But the heave-offering of the tithe of doubtfully tithed produce that he took because the Israelite designated it and gave it to the Kohen and he takes the tithe for himself, but the heave-offering of that which is definitely required being tithed an Israelite does not designate it, but rather he gives the tithe to the Levie and the Levite separates the heave-offering of the tithe and gives it to the Kohen.",
+                "לא יטלם – in order to give them to the Kohen or to the poor person that is in the courtyard or that is the alleyway, for it is forbidden to give gifts to the Kohen or to the poor on Shabbat. But when he is accustomed to eat with him, meaning to say who regularly eats at his table, it is permitted, as long as he informs them that they are the heave-offering of the tithe or of the Poor Man’s tithe, for if he does not inform them and they think that he is feeding them from his own, it would be like feeding his guests heave-offering and/or Poor Man’s tithe(s) which is forbidden."
+            ],
+            [
+                "אינו נאמן – for even if he would find that he acquired it from someone who is not [deemed] trustworthy, he is able to escape and to state: “in my eyes, he was trustworthy.” But when he stated to him: “from a certain person” (i.e., the agent was believed) he was not able to escape, for he is not permitted to take it from another person."
+            ],
+            [
+                "איש פלוני נאמן ה\"ז נאמן – even though that he was not worthy to be believed since he himself is suspect, there is a leniency that they made with an lodger/guest because of providing for his life. And especially when he doesn’t know a person there, but if he knows a person there, he should not take from anyone other than a specialist.",
+                "מי כאן מוכר ישן – for he fears lest they will feed him “new” grain (see Leviticus 23:14 and Tractate Menahot, Chapter 10, Mishnah 5) prior to the Omer being offered up as a sacrifice, and most of those not observing certain religious customs regarding tithes are not suspected on that which is “new” and if is like doubtfully tithed produce for most of those who are not observing certain religious customs regarding tithes do tithe, therefore, they were not so stringent upon themselves that we would say that they are rendering a service to each other [by mutual recommendations]- you testify about me and I will testify about you."
+            ],
+            [
+                "החמרים – that bring grain from the inexpensive place to the more expensive place.",
+                "אין נאמנים – for surely they are rendering a service to each other [by mutual recommendations] and he praises his colleague [and his grain] in this city in order that his colleague should praise his [grain] in another city.",
+                "ר' יהודה אומר נאמנים – for since most of those who are not observing certain religious customs regarding tithing do tithe, with doubtfully tithed produce they are lenient because of the lives of the people of the city that that those who sell grain and produce would regularly come there. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הלוקח מן הנחתום – when the baker [who does not observe certain religious customs regarding tithing] sells [loaves of bread] in large measures (i.e., bulk), a person who purchases from him is obligated to make things legally fit for use by giving the priestly dues, and the baker is exempt [from tithing]. But surely, in that it is taught in the Mishnah above in chapter 2 (in Mishnah 4) that bakers are obligated to separate so that there is a measure for a limit for the heave-offering of tithe [which is given to the Levite] and Hallah [given to a Kohen, usually one forty-eighth for a commercial baker as opposed one twenty-fourth for a private person]. There (i.e., in Tractate Hallah, Chapter 2, Mishnah 4) it is speaking about a person who sells in small quantities (i.e., retail) because he profits greatly, they {i.e., the Rabbis) placed upon him [the responsibility] to tithe; alternatively, because the young children that purchase from someone [who sells] in small portions (i.e., retail), in order that they will not consume eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, they (i.e., the Rabbis) placed upon him [the obligation] to make things legally fit for use by giving the priestly dues. The terms מדה גסה/large quantities and דקה/small quantities is explained at the end of the second chapter [of Tractate Demai, Mishnah 5].",
+                "נואל כדי תרומת מעשר – which is one [part] in one-hundred (i.e, 1/100) and so he can give Hallah [to the Kohen] one in forty-eight [parts] (i.e., 1/48). But he should not separate them from the loaf that he purchased from the baker, but rather established for them a place and leaves them attached in their place.",
+                "אחד ממאה ממה שיש כן – from everything that is here, implying, even with according to the quantity of Hallah that he separated is made into a tithe, and it is found that he separates the tithe (i.e., First Tithe) even from the Hallah portion.",
+                "ושאר מעשר – that is another nine [parts] that are next to it, he established a place for the entire [First] Tithe, and that one that one-part that I called it by the name of “[First] Tithe} at first is made into the heave-offering of the tithe (i.e., that which the Levite gives to the Kohen) on the nine [parts] that are near it.",
+                "והשאר חלה – one out of forty-eight [parts] (i.e., 1/48) that I separated out as Hallah [for the Kohen].",
+                "ומעשר שני בצפונו או בדרומו – he establishes for himself a place and afterwards he redeems it, but he does not need to add the [additional] one-fifth."
+            ],
+            [
+                "נוטל אחד משלשים ושלש ושליש – which is one-third from one-hundred (i.e., thirty-three and one-third). And the Seah that he takes there has three thirds, two of them for the heave-offering which is two from one-hundred (i.e., 2/100 or 1/50) and one for the heave-offering of the tithe which is one out of one-hundred (i.e., 1/100). And he states regarding that Seah that he took one out of one-hundred that is here, whether all of it, which is a third of that Seah.",
+                "הרי הוא בצד זה חולין – its explanation: it should remain unconsecrated like it is now in is eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifs at the side of the two-thirds that are with him, and the rest, which is two third-thirds will be heave-offering on everything.",
+                "מהחולין שיש כאן – that is the third that I spoke of that should remain unconsecrated, behold this is at the side of that tithe.",
+                "ושאר מעשר – that is another nine next to this one-third, those ten thirds will be a tithe on the one-hundred thirds. And not exactly ten, but rather a bit less according to the when we reach the [various] years of Terumah.",
+                "זה שעשיתי מעשר – that is the one-third that he designated by name to be Tithe first is made the heave-offering of the tithe on the nine thirds. But not a complete third, but rather missing a small amount. And for this it is stated from that unconsecrated that is here, which implies, but not all of the unconsecrated produce. But our Mishnah is like Abba Eleazar ben Gomel who stated at the end of the chapter כל הגט /”All bills of divorce” (Tractate Gittin 31a): just as the owner has the permission to separate the priestly gift of the Great Terumah (i.e., Terumah Gedolah – which is 1/50 which goes to a Kohen), so too he has the permission to separate the heave-offering of the tithe (i.e., the one-tenth of which the Levite ordinarily gives to the Kohen after receiving the First Tithe). And he is also permitted to separate the heave-offering of the tithe through a generous estimation in the chapter \"כל המנחות באות מצה\"/”All meal offerings are brought unleavened” (in the fifth chapter of Menahot 54b-55a), therefore, that one-third that he separates [to be donated] from the whole even though is was appropriate to be missing a little bit, with a generous portion/good will, he separates [these tithes] and it is permitted."
+            ],
+            [
+                "ומן הצוננים על החמה – even though he is tithing from the bad for the beautiful, he holds like Rabbi Illai who stated (Tractate Kiddushin 46b): A person who separates the priestly gift from the bad for the beautiful, his heave-offering is a [legitimate] heave-offering, and regarding doubtfully tithed produce, they (i.e., the Rabbis) permitted this even ab initio.",
+                "ואפילו מדפוסים הרבה – and we don’t suspect that perhaps yesterday the baker purchased the grain from someone who separates tithes and today [he purchased the grain] from someone who does not separate tithes, and if is found that he sets aside [for tithes] from that which is exempt for that which has an obligation, for the baker buys from one person, even though he makes it from many [different] molds.",
+                "רבי יהודה אוסר – when both of them were from yesterday evening or both of them are from today, Rabbi Yehuda agrees with Rabbi Meir , that even if they come from different molds, they are permitted, because he doesn’t worry about molds. But one from yesterday and another from today, even from one mold, he forbids as I state, etc.: (“Yesterday’s grain may have from one man and today’s grain from another” – i.e., yesterday’s wheat may have been tithed while that of today was not tithed, or vice versa).",
+                "ר' שמעון אמסור בתרומת מעשר - for even if both of them were from today or both of them were from yesterday, since they are from two molds, we state that he purchase the grain from two people and perhaps one of them tithed and the other did not [tithe] and it is found that he is separating from that which is exempt for that which is one with an obligation.",
+                "ומתיר בחלה – for regarding the dough offering, everyone agrees that even that of yesterday with that of today, and even from two molds, that alternatively he bought from two people, we don’t worry for with the baker he is obligated to separate Hallah in that he formed the dough by rolling."
+            ],
+            [
+                "פלטר – he that purchases many loaves at one time from the bakery shop and afterwards sells them one-by-one in the marketplace.",
+                "מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר – for Rabbi Meir holds that a bakery shop that purchases from two or three bakers, and we say that this mold he brought from this baker and that mold [he purchased] from another baker. But Rabbi Yehuda holds that he bought [only] from one baker and even though they (i.e., the loaves) are from different molds, all of them are from one baker. Therefore, if all of them were from yesterday or all of them from today, he separates tithes from one to cover all of them according to the law of the baker.",
+                "מנפול (a trading mart enjoying a monopoly)– he purchases from many bakery shops and sells to others, and since he is accustomed to purchase from many people, a person who purchases from him tithes for each and every one. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הלוקח מן העני – going around begging at the doors.",
+                "פלחי דבילה – pieces of cakes of pressed figs.",
+                "בולל ונוטל – stamping on the dates or the dried-figs and combining them together and they are mixed and combined and it is found that he separates for tithing from that which is obligatory for he holds that there is a mixture in something dry. But slices of bread or pieces of fig-cake are not mixed and he comes to separate tithes from that which is exempt for that which is liable [for tithing].",
+                "שהמתנה מרובה – at the time when all give a large gift, that all of the gifts are equivalent, then the mixture is effective.",
+                "אבל בזמן ש המתנה מועטת – that is to say, one gift is smaller than its neighbor or is not mixed well, for perhaps not all of them had separated his priestly gifts and we are suspect that perhaps he is separating tithes from the majority for the minority. So appears the explanation of this Mishnah in the Jerusalem Talmud."
+            ],
+            [
+                "סיטון (wholesale provision dealer) – a merchant who purchases grain from many different owners together and sells to others at wholesale prices (and the purchaser must tithe them -see Tractate Demai, Chapter 2, Mishnah 4).",
+                "לא יעשר מזה על זה – for perhaps what he purchased from him the second time, he had acquired it from another individual, and he would come to set aside [tithes] from that which is exempt for that which is obligatory.",
+                "ואפילו מאותו סוג (and even from the same chest – and the same quality) – that is to say, from the same chest. And similar to this is found in Tractate Kelim Chapter 167, Mishnah 3: “The large provisions chest.”",
+                "ואפילו מאותו המין (and even from the same type) – that both of them are reddish dark-colored wheat or both of them are white. But if the wholesale provision dealer stated that he purchased them from one person, he is believed."
+            ],
+            [
+                "מעשר מזה על זה – for all of it is tithed or all of it is not tithed, and as long as they are from one kind and within the year, for we don’t separate priestly gifts from this year on that [of] another year.",
+                "ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת – owners of the gardens perhaps this one tithed and that one did not tithe [his produce]."
+            ],
+            [
+                "משני מקומות – that the two sellers informed him that it is eatables forbidden pending the separation of sacred gifts.",
+                "אלא לצורך – as for example when there was mixed to his fellow a small amount of unconsecrated produce in a large amount of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts (i.e., טבל). For these eatables forbidden pending separation of sacred gifts have no remedy until he tithes for it from another place. And especially to a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., a חבר) who is permitted to sell eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, but not to those not observing certain religious customs regarding tithes (i.e., the עם הארץ ). But those not observing certain religious customs regarding tithes who had mixed unconsecrated produce with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts - how does he act? He walks near the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and he purchases for him eatables forbidden pending the separation of sacred gifts from another place and tithes it for him."
+            ],
+            [
+                "משל ישראל על של עובד כוכבים – this Tanna/teacher thinks that there is no acquisition for an idolater in the Land of Israel to release it from tithing and this is Rabbi Meir, but it is not Halakha for we hold that there is an acquisition for idolaters in the Land of Israel to release it from tithing, as it is written (Leviticus 25:23): “But the land must not be sold beyond reclaim, [for the Land is Me; you are but strangers resident Me].,” but if it is sold it is a final sale.",
+                "על של כותים – the produce of the Cutheans are definitely eatables forbidden pending the separation of sacred gifts (i.e., טבל) we sell them, for even though when we consume their produce it is tithed, when they sell it, it is not tithe because they are not concerned about (Leviticus 19:14): “or place a stumbling block before the blind.”",
+                "רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים – for sometimes he tithes for himself and changes his mind and sells it, but lest one thing is tithe and the other is not, and it is found that he separates for tithes from that which is exempt for that which on which there is an obligation. And in our time, the Cutheans were made [by the Rabbis] like complete idolaters for all of their matters."
+            ],
+            [
+                "עציץ נקוב – a utensil that they put into it dust and sow it, if it is perforated in order that a small root which is less than the volume of an olive exists, it is like the land and its produce are completely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts according to the Torah.",
+                "תרם מן הארץ – even ab initio also, he is able to separate the priestly gifts, but because of the concluding clause [of the Mishnah] it took the language of “post-facto.”",
+                "תרומה ויחזור ויתרום – for he [separated tithes] from that which is exempt on that which is obligatory, therefore, he should go back and separate the priestly dues again, but nevertheless, because he designated its name as “heave-offering,” he gives it to the Kohen so that people aren’t induced to disregard the heave-offering. But he does not have to remove from it heave-offering and tithes like in the concluding clause [of the Mishnah] because according to the Torah it is not an eatable that is forbidden pending the separation of priestly gifts, but from the perforated [pot] on that which is not perforated, that is what is obligated to separate the heave-offering on that which is exempt [from it], it is according to the Torah, eatables that are forbidden pending the separation of priestly gifts, therefore, he should not consume it until he removes the heave-offering and tithes (see also Tractate Yevamot 89b – “that he should remove heave offering and tithes from another place”)."
+            ],
+            [
+                "מן הדמאי על הדמאי – perhaps this was tithe and that [portion] was not tithed.",
+                "תרומה – it is not necessary to make things legally fit for use by giving the priestly gifts since it is doubtfully tithed, but most of those who do not observe certain religious customs regarding tithes do tithe (especially the Large Heave-Offering – the 1/50 portion to the Kohen, which otherwise brings the death penalty).",
+                "תרומה ולא תאכל – for it is similar to someone who separates for tithing from a perforated [pot] for something that comes from something that is not perforated (see the previous Mishnah) , from that which is liable [for tithing] on that which is exempt, for if the doubtfully tithed produce is tithe, it is found that the heave-offering are eatables forbidden pending the separation of sacred gifts according to the Torah, therefore, one should not eat of them."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המקבל שדה – (i.e., an אריס) for fifty percent, for a third or a fourth in the manner of tenant farmers who till the owner’s ground for a certain share of the crops.",
+                "חולק לפניהם – and he does not have to tithe the portion of that belongs to the owner of the field, but he places before them part of the profit of the ground which is not tithed, and the Sages did not obligate to the sharecropper that he would tithe the part of the owner [of the field] but he gives hm what he arranged with him when it is tithe because of the settlement of the Land of Israel in order that others not be prevented from being sharecroppers who till the land as tenants for a percentage of the yield.",
+                "החוכר – the sharecropper for a fixed amount – such-and-such KORS per year, whether it produces a lot or whether it produces only a little.",
+                "תורם ונותן לו – but he does not tithe, for every tenant farmer on this condition goes down to the field that he will give him his stipulated rent from the produce that grows in the field in their eatables that are forbidden pending the separation of priestly gifts, but however, because cannot delay the heave-offering, it is impossible for the granary to be uprooted unless the priestly gifts have been separated because of this, he separates the priestly gifts and gives it to him (i.e., the owner), and it is logical that he deducts for him the heave-offering from his tenancy for what then is the difference of heave-offering from tithes?",
+                "אמר ר' יהודה – when is it sufficient for the sharecropper for a fixed amount that he would separate the priestly gifts alone and not tithe? When he (i.e., the tenant farmer) gives him (i.e., the owner of the field his fixed amount from that field and from that species. But if he gave him from a different field, even it was from the same species, or from a different species even it was from the same field as for example, that he sowed part of he field with one species according to the measurement of his tenancy, he liable even to tithe, for it is similar to someone paying back his lien. Alternatively, it is not the intention of the [one who hired the tenant farmer] to receive produce that are not eatable pending the separation of priestly gifts but rather when he pays him from that field and from that species."
+            ],
+            [
+                "החוכר מן העובד כוכבים – the Sages fined a person who is a sharecropper renting a field from an idolater for a fixed amount, that he should tithe what he gives him, in order that there should be no Israelite who is a sharecropper renting a field from an idolater for a fixed amount, that it should remain fallow ground in his hand and because of this, he should need to sell it to an Israel for a small amount of money. But when he is a tenant farmer for the field for a percentage of the crop, he was not fined because the idolater desires more that he should be a sharecropper for a fixed amount than serving as a tenant farmer for a percentage of the yield.",
+                "שדה של אבותיו – that the idolater stole it (i.e., the field) from his ancestors, and hey fined him in that he would need to tithe in order to impel/press him that he should purchase it from the idolater because it is beloved to him in that it belonged to his ancestors, he will not allow to receive it from the idolater for more than its appropriate worth, and when the tithing becomes burdensome upon him, he will purchase it. And we hold according to Rabbi Yehuda, who does not dispute the first Tanna/teacher on this."
+            ],
+            [
+                "כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה – when the owner of the field takes “one-half,” or “one-third” or “one-fourth” [as the share from the renter in a tenant farmer arrangement] from what the field produced, he takes also “one-half,” or “one-third,” or “one-fourth” from the heave-offering and the tithes that are placed upon it and gives the to any Kohen or Levi that he desires.",
+                "אף המעשרות שלהן – if the person who rents as the tenant farmer is a Kohen, all of the heave-offering is his, and if he is a Levite, all of the [First] Tithe is his.",
+                "שעל מנת כן – they went down to lease the field as a tenant farmer for a specific share/אריסות , but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer for on this condition they went down with what they acquired."
+            ],
+            [
+                "המעשרות לבעלים – in this, even the Rabbis dispute upon that of Rabbi Eliezer {above in the previous Mishnah}, they agree, for since the field is of the owners, it is the place of Tithes, he left over the remnants [for them].",
+                "הקרתני – the language of קריה/townsman or village, meaning to say, a person who dwells in the town in the village (i.e., provincial), for such is the manner of villagers to lease a field from the those dwelling in walled cities [like Jerusalem].",
+                "יכול הוא הקרתני וכו' – therefore everyone takes his par in the Second Tithe [by going up to Jerusalem to consume it there]. And such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "המקבל זיתים לשמן – an Israelite who leased olive trees [to work on them as a tenant farmer] from a Kohen or from a Levite.",
+                "כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה – but even though that of above (Mishnah 4) it belongs to the owners, here it is different for he did not lease the land but rather [only] the trees, but the Rabbis did not make trees like the land.",
+                "או למחצית שכר – that he would sell the oil and they would divide the profit/gain In the middle [from the sale].",
+                "המעשרות לבעלים – For Rabbi Yehuda made the olives like land. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "לא ימכור אדם זיתיו – olives hat became detached from the tree and were not susceptible to receive ritual impurity, as for example, they did not perspire/drip the dripping of the vat/pit where olives are packed until they form a viscid mass where it makes them susceptible to receive ritual impurity.",
+                "אלא לחבר – to separate that which is presumed/adhering to ritual purity and he will not sell them to someone who is not a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse/חבר and he will not tread/stamp upon them in ritual impurity.",
+                "אף למעשר – even to someone who did not accept upon himself other than to tithe but did not accept upon himself to be presumed/adhering to ritual purity can sell them, for since they yet are not susceptible it can stated that perhaps he ate them prior to their perspiring, for even though most of the olives are not ready to be consumed as such, by pretext, anything that we are able to hang on it, we hang upon it. But Maimonides establishes their dispute of that of the School of Shammai and the School of Hillel, for the School of Shammai holds that it is forbidden to cause ritual impurity to unconsecrated produce that is in the Land of Israel while the School of Hillel holds that it is permissible to cause ritual impurity to unconsecrated produce in the Land of Israel.",
+                "וצנועי בית הלל – the conscientiously pious ones who are exacting in observance of the commandments who were in the School of Hillel [and who followed the School of Shammai – who would not sell their olives to anyone other than someone who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse]."
+            ],
+            [
+                "אחד מעשר – one who can be relied on in matters of tithes and Terumah on the tithes.",
+                "ואחד אינו מעשר – cannot be relied upon regarding the tithes.",
+                "המעשר מעשר את שלו – he makes things legally fit for use by giving the priestly dues on the half of all of what was grown in the vineyard belonging to both of them.",
+                "וחלקו בכל מקום שהוא – In the Jerusalem Talmud it explains that this is what he said: and the portion of his colleague, that is, of that which he did not tithe in every place is doubtfully tithed produce. And because there is no choice, we suspect lest half of the part of the person who tithes is in the hand of his colleague who does not tithe and half of the portion of his colleague is in his hand, therefore, even though he already made things legally fit by giving priestly dues of the half of all things that he grew in the vineyard, he is obligated to make things legally fit by giving priestly dues according to the law of doubtfully tithed produce for half of the portion of his colleague that is in his hand."
+            ],
+            [
+                "טול אתה חטין שבמקום פלוני – here we are speaking that they divided a field when its crop is full grown (i.e., when it is with its standing crop) and grapes that are attached in the vineyard, therefore, there is a choice and we say: “this is his half that reaches [up to here] the one who separates tithes - tithes his [own] and that is enough. But above (i.e., in Mishnah 7), we are dealing with his part that is detached from the ground and there is no choice, for each and every stalk belongs to sharing partners and he needs to tithe on the portion of his colleague that is in his hand.",
+                "אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים – for one cannot say here that this is his portion that reaches him rather, that it is like they exchange with each other, and it is found that this one that tithes sells his portion to someone who does not tithe."
+            ],
+            [
+                "חבר – who is trustworthy in ritual purity and one does not have to say for tithes [as well].",
+                "שירשו את אביהן עם הארץ – and the produce that he placed down were doubtfully tithed and with the presumption of being ritual impure.",
+                "טול אתה בלח – that are susceptible to receive ritual impurity and I [will take] the dry that has not become susceptible to receive ritual impurity, because it is forbidden for a person who is a member of the order for the observance of the Levitical laws in daily intercourse (i.e., a חבר), to sell to an עם הארץ – a person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness something moist and dry as is taught above in Chapter 2 [Mishnah 3]."
+            ],
+            [
+                "טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות – even though that they exchange idolatry and wine known to have been manipulated by an idolater they are forbidden to derive benefit from them, here it is permitted until they don’t come in to his (i.e., the convert’s) hand because the inheritance by a convert of his [non-Jewish] father is not from the Torah, but rather from the Scribes/Soferim (i.e., scholars of the ante-Tannaitic period beginning with Ezra). And this is not similar to a person who is a member of the order for the observance of the Levitical laws in daily intercourse/חבר and an עם הארץ /a person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness who inherited their father who was an עם הארץ – for even prior to it coming to his hand, it is prohibited to tell him: “you take the wheat and I will take the barley,” for there, the inheritance is from the Torah, and it is as if it had come into his hand."
+            ],
+            [
+                "סוריא – these are the lands that [King] David conquered that were not from the Land of Israel as for example, Aram Naharyim and Aram Zoba, and because all of the Land of Israel was not yet conquered . therefore, they were not sanctified with the sanctity of the Land [of Israel] even though it was the conquest of the majority [of the people] but in some of the laws it is like the Land of Israel and in some of the laws it is like outside the Land of Israel (see also Tractate Gittin 8a). And a person who purchases produce in Syria is not liable to separate from them doubtfully tithed produce because most of the produce that is sold in Syria comes from outside the Land of Israel, therefore if he said that they are tithed, he is believed because if he had desired, he could have said that they are from outside the Land of Israel and he would be believed, as it is taught in the Mishnah in Chapter 1 [Mishnah 3 of Tractate Demai] and elsewhere he is believed, here also, when he said: “they were from the Land of Israel and that I tithed them,” he is believed.",
+                "שהפה שאסר – when he said that they are from the Land of Israel and they are liable for tithing, this is the [same] mouth that permitted when he said: “I have tithed them,” for just as we believe him in what he forbids when he stated that they are from the Land of Israel, he is believed also in what he permits when he said, “I tithed them.”",
+                "משלי הן – from the field that I have here in Syria, he is obligated to tithe as the produce of Syria they (i.e., the Rabbis) decreed concerning the doubtfully tithed produce that was known to have grown there.",
+                "ואם ידוע שיש לו שדה – and there isn’t here: “the mouth that prohibited is the mouth that permitted,” for since it is known that he has a field, it is not explicitly stated, that he brought the produce from his field but he was not trustworthy to state that they come from outside the Land of Israel, therefore, when he said, “I tithed them,” he is not believed, for there is the lack of a מיגו – he could have made an argument more advantageous for himself."
+            ],
+            [
+                "עם הארץ שאמר לחבר קח לי – as for example, that the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., the חבר) was going to the market to purchase vegetables for himself and said to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness (i.e., an עם הארץ) said to him: “Buy for me also a bunch of vegetables and the member of the religious order for the observance of Levitical laws in daily intercourse took two undefined bunches – and did not explicitly state: “this one is for me, and that one is for the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, he is exempt from tithing that which he gives to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, for there is a choice that when he gives it to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, that is the one (i.e., the bunch) that he took initially for his own deeds, and that a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse does not exchange with what is his. Another explanation from the Jerusalem Talmud: A person who is an עם הארץ that said to a חבר: “Buy for me a bunch of vegetables and the seller is a חבר.” And he knows that the purchaser is buying for an עם הארץ and that the חבר did not purchase anting for himself, this bunch of vegetables is exempt from tithing of doubtfully tithed produce, for since the seller is a חבר and he knows that he (i.e., the purchaser who is a חבר) is buying for the needs of an עם הארץ , he doesn’t sell him unless he has tithed it, for this what we said above in Chapter Two [Mishnah 2] that is prohibited to sell to an עם הארץ unless he had tithed it first. But if the חבר purchased one for himself and one for the עם הארץ and hey became combined, he is required to tithe for perhaps what he sold him for himself was not tithed, for someone who sells to a חבר does not have to tithe and it is upon the purchaser to tithe, as we stated above in Chapter 2.",
+                "ואפילו הן מאה – even if one of his became combined with one-hundred of that belonging to the עם הארץ.",
+                "גלוסקין – a nice loaf of bread."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המזמין את חבירו. אומר מע\"ש – and where he stipulated/make a condition from the eve of the Sabbath (i.e., Friday), it is permitted to separate tithes but if he didn’t stipulate [from the eve of the Sabbath], it is forbidden, for it is taught in the Mishnah [Tractate Shabbat, Chapter 2, Mishnah 7]: “if it is a matter of whether or not it is getting dark, they do tithe what is doubtfully tithed produce,” but if it is definitely dark, they do not. But here we are speaking when his fellow invited him and did not lodge him, for if he did lodge him, it states above in Chapter Four [Mishnah 2]: “He eats with him on the first Shabbat, even though he doesn’t believe him regarding tithing.” Alternatively, there, [it refers to] a young man who married a virgin, and here on the rest of the Sabbaths.",
+                "הרי הוא מעשר – but the Great Tithe/Terumah Gedolah (i.e., the 1/50th for the Kohen) he does not have to separate out for those who do not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness (i.e., the עם הארץ) are not suspected regarded it [as they do tithe it – for failure to so invokes the death penalty], as we explained in Chapter 1 (see Mishnah 3), but on one out of one-hundred that he separates on the morrow, he says: “Behold this is First Tithe,” and the rest of the tithe which is nine [parts] that he is still liable for in order that there will be ten out of one-hundred, he measures for him the one and afterwards says: “this is the one that I made for [First] Tithe at first, it is made for the heave-offering of the tithe on the nine [parts] that are near it.",
+                "מעשר שני – will be to its north or to its south, and will be redeemed with the coinage, and it is found that on the morrow, there is no need to separate tithe, other than the heave-offering of the tithe alone, and he eats and drinks the rest."
+            ],
+            [
+                "מזגו לו את הכוס – [cup of wine] on the Sabbath day.",
+                "אומר וכו' – it is not enough for him for what he stipulated from the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), but he needs to once again say on the Sabbath: “When I come to eat and to drink what I shall leave [at the bottom] from the cup [of wine],etc.” In the Jerusalem Talmud, an objection is raised if when he says “from now it will be heave-offering,” for everything is mixed together and it becomes מדומע /mixed with heave-offering/Terumah in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests (i.e., mixing secular with sacred things), and if when he says, “when I drink it” – it was not heave-offering, but only after that he drank it, and it was found that he was drinking eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, and it answers that when he says, “from now and when I will drink it, it will be heave-offering,” and it is found that he didn’t drink eatables forbidden pending the separation of priestly gifts and also that it was not something mixed with heave-offering in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests.",
+                "בפיו – in the mouth of the cup."
+            ],
+            [
+                "שאינו מאמין לבעל הבית – on the tithes.",
+                "וחושך גרוגרת אחת - he is prevented from eating one dried-fig corresponding to that of the heave-offering of the tithe [that the Levite gives to the Kohen] that he set aside, in order that he would not steal from the owner of the house.",
+                "לא יחשוך (he should not diminish/withhold) – and purchase one dried-fig and eat for if he didn’t eat, he would be starving himself and he would diminish from his meal and it is found that he would diminish through this the work of the owner of the house for he is not able to perform his labor.",
+                "לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין – that the heave-offering of the tithe will be from the owner of the house and the Second Tithe from the worker, therefore, the owner of the house is obligated to give him the dried-fig that he set aside for tithing the heave-offering of the tithe."
+            ],
+            [
+                "הלוקח יין מבין הכותים – before they (i.e., the Rabbis) decreed regarding their wine, their wine was definitely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts (i.e., טבל), but here we are speaking about someone who purchases on the Eve of the Sabbath at twilight or who purchases while it is still daytime and forgot to separate [tithes] until twilight, and then it is prohibit to separate [tithes] as it is taught in the Mishnah [Tractate Shabbat, Chapter 2, Mishnah 7]: “If it is a matter of doubt whether or not it is getting dark, they do not tithe that which is certainly not tithed produce,” therefore it is forbidden to establish for it a place for the establishment of a place is considered like setting something aside and that is forbidden at twilight, and because of this it (i.e., our Mishnah) does not teach in the concluding clause “and Second Tithe is redeemed for coins,” for since it is not permitted to establish for it a place to the north or to the south, it is impossible to redeem it, but [only] to designate for it a name, that he said, “that in the future I will separate,” is permitted, for all that much is not decreed at twilight.",
+                "שאני עתיד להפריש – here it does not teach, “that I will separate tomorrow,” as it is taught above (see Chapter 7, Mishnah 1) regarding inviting one’s fellow over, for especially, when specifically when he doesn’t make fit for use by separating the priestly gifts other than what he is eating and drinking, they (i.e., the Rabbis) permitted him to separate for the morrow from the left-over of his food and his drink that remains on the rim of the cup, but to make fit for use all of the leather bottle/skin on Shabbat, they (i.e., the Rabbis) did not permit to him. But here he does not designate a name for the heave-offering of the tithe as in the segment dealing with doubtfully tithed produce as above, concerning the case of someone who invites his fellow (see again, Tractate Demai, Chapter 7, Mishnah 1) because regarding doubtfully tithed produce that he tithes, and they are his, he designates them for the heave-offering of the tithe in order to make things legally fit by giving priestly dues for the tithe and to consume it, but here, which is certainly eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, he must give the [First] Tithe to the Levite and the Levite will designate it for the heave-offering of the tithe.",
+                "ועשרה מעשר ראשון ותשעה מעשר שני – not exactly, for after he separated from one-hundred, two LOGS (i.e., 1/50th - the Great Terumah for the Kohen), and there remains ninety-eight, the [First] Tithe will not be other than ten LOGS less one-fifth and Second Tithe [will be] eight LOGS and eight tenths and one fifth of a tenth.",
+                "מיחל ושותה (he regards as unconsecrated produce)– he begins and drinks. Another explanation: he pours and drinks. [The word] \"מיחל\" is like מיהל – the language from (Isaiah 1:22): “[Your silver has turned to dross;] Your wine is cut with water.” But the anonymous Mishnah comes from Rabbi Meir who said that even according to the Torah there is a choice, and that which remains in the bottom of the cup it is as It was separated from the outset. But it is not the Halakha but rather we hold according to the Rabbis who state that there is a choice/subsequent selection (i.e., the legal effect resulting from an actual selection or disposal of things previously undefined as to their purpose), but according to the Torah, there is no choice, and therefore, regarding something that is definitely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts (i.e., טבל), he should not eat nor drink until he separates [tithes]."
+            ],
+            [
+                "והוא בבית המדרש – on the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) and he feared that lest he would sanctify the day and would not be able to tithe."
+            ],
+            [
+                "כלכלות – baskets.",
+                "מעשרות זו בזו – the tithes that I have to separate from this basket will be placed in its neighbor.",
+                "הראשונה מעושרת – [the first – basket- is tithed] and he separates from the second [basket] the tithes of both of them.",
+                "של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת – but the second [basket] is not tithed, for immediately when he said, “[the tithes] of this one are in that one,” the first [basket] was made legally fit and became exempted from the tithes, but when he returned and stated, “of this one are in that one,” it is found that he was separating from this one [basket] that already had been exempted through the other one which is liable, and we don’t separate tithes from that which is exempt on that which is required, and he didn’t say anything, and takes from the second [basket] and the tithes for both of them.",
+                "מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה (their tithes are [designated such that] the tithes of each basket are in the other) – the tithes that are obligatory for these two baskets will be of one basket for the other, for he has designated the tithes of both of them as one and separates [tithes] from one for the other, and from the other for the one, for in each one, left eatables forbidden to be consumed prior to offering the priestly gifts (i.e.,טבל) in order to give tithes of its neighboring [basket]. But he does not separate [tithes] on them from another place, for he has designated a name and established the tithes of each one of them that are in the neighboring basked. Another explanation and this is essential: their tithes he tithes one basket with the other, he has designated by name and he separates [tithes] from whichever one that he wants and this is how we explain this matter of their tithes from either of them that I would want that the tithes will be a basket in his neighboring [basket]."
+            ],
+            [
+                "מאה טבל ומאה חולין – that became combined/mixed together.",
+                "נוטל מאה ואחד – he takes one hundred [parts] to separate from them First Tithe and Second Tithe according to the law of all eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, and one [part] he takes from the one-hundred [of] unconsecrated produce for the heave-offering of the tithe (i.e., which the Levite gives to the Kohen) as if they were eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, for the unconsecrated produce becomes like the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts itself as regards the heave-offering of the tithe alone, but not as regarding to First Tithe and Second Tithe, and it is found that this loses through this mixture one [part] alone, as he is separating [tithes] from the unconsecrated produce. But the טבל/eatables forbidden pending the separation of priestly gifts that we are speaking about here is that they have had the Great Terumah (i.e., the 1/50th that goes to a Kohen) separated from it already, but the [other] tithes nor the heave-offering of the tithe have yet been separated from it.",
+                "מאה טבל ומאה מעשר – that the heave-offering of the tithe had not been separated from the [First] Tithe and they became mixed together, he takes one-hundred [parts] of eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל to separate from them the tithes as explained above, and he takes one [part] from the one-hundred [parts] of [First] Tithe which are made like the טבל/eatables forbidden pending the separation of sacred gifts itself to make oneself liable for תרומת מעשר/ the heave-offering of the tithe (the 1/10th that the Levite gives to the Kohen) and there remained ninety-nine [parts], he separates from them the heave-offering of the tithe according to the calculations which are ten [parts] minus the tenth of a part. But if the [First] Tithe did not become combined with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, he would not separate any other than ten [parts] for the heave-offering of the tithe that are within it – [but] now that they had become mixed up with the eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts, he separates eleven [parts] minus a tenth, it is found that he loses one [part] less a tenth.",
+                "מאה חולין מתוקנין ומאה מעשר – First [Tithe] from which the heave-offering/תרומה had not been separated out [for the Levite] that had become combined, he takes one-hundred parts for the sake of First Tithe in order to separate from them ten [parts] for the heave-offering of the tithe [that the Levite gives to the Kohen] that is in them and ten [parts] he takes from the one-hundred of unconsecrated produce that is legally fit for use following the separation of priestly dues as if they were First Tithe, for ten [parts] are for the heave-offering of the tithe and it is found that he loses ten [parts]. But, that we are not so stringent when they become combined with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל to oblige separating from the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts ten [parts] for the heave-offering of the tithe like the one-hundred of [First] Tithe, because of this is the law for every thing that becomes mixed that it returns to be like it was at its beginning therefore, the [First] Tithe returns to become like eatables forbidden pending the separation of sacred gifts but the טבל /eatables forbidden pending the separation of sacred gifts does not return to become like [First] Tithe.",
+                "מאה טבל ותשעים מעשר וכו' לא הפסיד כלום – for since there is are in the טבל /eatables forbidden pending the separation of sacred gifts ten extra, we judge it as if it has provision from another place. And all eatables forbidden pending the separation of sacred gifts that became mixed with unconsecrated produce, if there are other eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבלים that he can separate on this mixture from another place, he does not separate other than according to the calculation of the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts alone. But here, when the טבל/eatables forbidden pending the separation of sacred gifts is greater by ten on [the First Tithe] we calculate as if they are from another place and one separates from them according to the calculation of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל alone, and he doesn’t lose anything.",
+                "כל זמן שהטבל מרובה – and it will be greater by ten, and this is brought in the Jerusalem Talmud."
+            ],
+            [
+                "עשר שורות של עשר עשר כדי יין – that are arranged in the Land [of Israel] that in every matter that you count whether from the east to the west or from the north to the south, you will find ten rows [jugs of wine] ten which are one-hundred jugs [of wine].",
+                "שורה החיצונה אחת מעשר – one earthen wine jug that is in the outer row, I have established as [First] Tithe on the other earthen wine jugs that I have.",
+                "ואין ידוע איזה – [it is not known which] outer row, for behold there are four outer rows corresponding to the four directions.",
+                "נוטל שתי חביות באלכסון (he must take two barrels from diagonally opposite corners) – one to the southeastern corner and second to it in the northwestern corner, for each earthen jug [of wine] that is in the corner is counted for two directions, and he should fill up from both of them one earthen jug [of wine] and it will be tithed [as heave-offering of the tithe for the one-hundred jugs].",
+                "חצי שורה החיצונה אחת מעשר (a half of one outside row is designated as [First] Tithe [for fifty jugs])- but if he said, one earthen jug [of wine] that is in the middle of the outer row, it I have established as [heave-offering of the First] Tithe on the other earthen jugs [of wine] that I have.",
+                "ואין ידוע איזה – [and it is not known which] half row from the four outer rows.",
+                "נוטל ארבע חביות מד' זויות – because there is on each corner from he two halves that are in the two outer rows that are near it, and he fills up one earthen jug from those four one and it will be the [heave-offering of the] tithe.",
+                "שורה אחת מעשר – but if he said, one earthen jug [of wine] that is in one row from these ten rows – it I have established for [First] Tithe and it is not known in which row it is.",
+                "נוטל שורה אחת באלכסון – that is to say, he takes ten earthen jugs from one row from the southeastern corner until the northwestern corner, or from the southwestern corner until the northeastern corner and he fills from all of these ten earthen jugs [of wine] one earthen jug and it will be [the heave-offering of the First] . But for what reason does he take in a diagonal line and he doesn’t take from one entire row straight from east to west or from north to south? For when he takes in a diagonal line, whether one counts all the entire rows from east to west or whether that he counts them from north to south, it is found that he takes one earthen jug [of wine] from each and every row, what is not the case if he were to take one row the length of from east to west or from north to south."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f0d4077ff64534a3025938ee65a7e36d6da6321f
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,377 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Demai",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Demai",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "הקלין שבדמאי – that the Sages were lenient with regard to these produce which are mentioned in our Mishnah to not tithe what is doubtfully tithed, because their presumption is that they come from that which is ownerless because they are not important and they have two aspects of doubtfulness: there is a doubt that they come from that which is ownerless and they are exempt from the tithes. And even if you can say that they come from what is guarded and are liable for tithes perhaps they were tithed. Butדמאי /doubtfully tithed produce are the grain and the fruit that are taken from those who are not observing certain religious customs regarding tithes for they are suspect on tithing. But a חבר/member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse who purchases produce from those who are not observing certain religious customs regarding tithes/עמי הארץ must separate from them only the heave-offering of the tithe and the Second Tithe if it is the year of the Second Tithe (i.e., years 1, 2, 4 and 5 of the seven-year cycle), but [regarding] תרומה גדולה/the Great Tithe (i.e., two percent) those who are not observing certain religious customs regarding tithes are not suspected [of violating] because it [is punishable] by death, and there is no limit/definite quantity or size that one piece of wheat can exempt all of the pile and everyone is careful concerning it. But First Tithe and the Tithe of the Poor there is no need to remove from that which is doubtfully tithed even though those who do not observe certain religious customs regarding tithes are suspected of [not observing] them, because the owner of the produce can say to the Levite or to the poor person who come to take the tithes: “bring proof that this produce is tithed and take it,” for we hold in every place (see Tractate Bava Kamma, Chapter 3, Mishnah 11): “He who wants to exact [compensation] from his fellow bears the burden of proof.” But [regarding] the heave-offering of the tithe, one doesn’t say this, for a person who eats produce that is forbidden pending the separation of sacred gifts that were not separated from it is liable for death and because of the prohibition, we separate out for the heave-offering of the tithe, and also Second Tithe in order that they will not consume it in a state of ritual impurity, or that they should not eat it outside of Jerusalem.",
+                "השיתין – desert/wild figs.",
+                "הרימין (lote) – it is explained in the Arukh as POLTZARA”KI in the foreign language.",
+                "והעוזרדין (sorb-apply/crab-apple) – In Arabic ZA’A’RUD, and in the foreign language SORBISH.",
+                "ובנות שוח – white figs that grow every three years , and grow in the forests.",
+                "ובנות שקמה (young sycamore trees) – a fig that is grafted with a platanus.",
+                "ונובלות תמרה – dates which do not ripen on the tree and they detach them and place them one upon the other until they ripen. But there are those who say that the inferior quality of dates are dates that the wind blew them down prior to their ripening.",
+                "גופנים (late grapes) – grapes that they place them in the vine at the end of the harvesting season and they ripen with difficulty.",
+                "הנצפה – caper-bush that they call in the foreign language KAIPRI.",
+                "האוג (red berry of the Venus summachtree) – a red fruit that we call in the foreign language KORNIOLI. But Maimonides says that it is a tree that makes a kind very red clusters of grapes, and we call them in the foreign language SUMMACH. But this fruit was not important in Judea.",
+                "והחומץ – at first, the wine that was in Judea would not ferment because they would bring from it libations and all the vinegar that was in Judea was not in it but rather from the husks and stalks of (pressed) grapes, seeped in water,, used ass an inferior wine; therefore the vinegar in Judea is exempt [from tithing]. But after the libations were abolished and the vinegar came from the wine, the vinegar was liable for being doubtfully tithed even in Judea like in the rest of the places.",
+                "והכוסבר (coriander) – like (Exodus 16:31): “[The house of Israel named it manna;] it was like coriander seed, [white and it tasted like wafers in honey];” the Jerusalem Targum calls כוסבר – KOLIANDARO in the foreign language.",
+                "דיופרא (a species of figs) – bearing its fruit twice a year. דיו in the Greek language is “two.”",
+                "שקמונה – name of a place.",
+                "המוסטפוס (fruit burst open – naturally or through scarification) – that ripened on the tree until it burst open from on its own. For all of these are important and their presumption is that they don’t come from something ownerless. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "דמאי אין לו חומש – a person who redeems Second Tithe of doubtfully tithed produce does not give the extra one-fifth (i.e., if he is only bringing the monetary value of his produce and not the actual produce to Jerusalem) because since most of those who are not observing certain religious custom regarding tithes/עמי הארץ – do tithe. Therefore, the principal that is indispensable (i.e., does not invalidate an act by omission) according to the laws of the Torah is brought according to the Rabbis, but the [added] one-fifth is not indispensable according to the Torah can be consumed.",
+                "ואין לו ביעור – at the end of three years, a person is obligated to remove/destroy all of his tithes, as it is written (Deuteronomy 26:13): “[you shall declare before the LORD your God:] ‘I have cleared out the consecrated portion from the house [- and have given it to the Levite, the stranger, the fatherless and the widow, that they may eat their fill in your settlements’],” but the Rabbis did not institute this with doubtfully tithed produce.",
+                "ונאכל לאונן – for certainly [tithed] Second Tithe is prohibited to a mourner before the burial of a kinsman/אונן as it is written (Deuteronomy 26:14): “I have not eaten of it while in mourning,” but Second Tithe of doubtfully tithed produce, they (i.e., the Rabbis) did not make a decree concerning this.",
+                "ונכנס לירושלים ויוצא – it is redeemed and consumed outside of Jerusalem, which is not the case concerning definitely [tithed produce] which the walls [of Jerusalem] retain/protect and people are unable to redeem it and to remove outside the wall [of Jerusalem] after he has entered, but with doubtfully tithed produce, it is not decreed.",
+                "ומאבדים מעוטו בדרך (and they lose/abandon a small portion of it on the roads) – if it was doubtfully tithed Second Tithe on the roads in a place where there are hords of wild beasts or robbers, even if there was a small amount and he could bring it without trouble or without loss , it does not concern/worry him and he leaves it to be abandoned on the road in the place where he is. And Maimonides explained that if at the time that he is bringing Second Tithe of doubtfully tithed produce in Jerusalem and a small amount was lost to him on the way, it should not concern him, what is not the case with certainly tithed produce that he must bring all of it up or its monetary value [plus the added one-fifth] and not lose any of it on the way.",
+                "ונותנים אותו לעם הארץ – to eat in Jerusalem, and even though he is suspected of consuming it while in a state of ritual impurity, which is not the case with certainly tithed [produce] that we don’t hand over to a person who does not observe certain religious practices related to tithes (i.e., an עם הארץ ) because he is not careful to consume it in a state of ritual purity.",
+                "ויאכל כנגדו (and he consumes its equivalent) – corresponding to what he gave to a person who does not observe religious practices related to tithes , he takes from his possessions and consumes with the ritual purity of the Second Tithe in Jerusalem.",
+                "ומחללים אותו כסף על כסף (and they redeem it [exchange its redemption money] silver for silver) – if he has silver coins of Second Tithe of doubtfully tithed produce and he needs it, he is able to redeem it for unconsecrated silver coins, what is not the case with certainly tithed [Second Tithe] that he doesn’t redeem silver for silver but rather Selas of the two kings that he can redeem one for the other if the second is current coinage but that of [only] one king, he cannot for this is not the manner of redemption, but for doubtfully tithed produce, it is permitted.",
+                "כסף על נחשת (silver for copper) – even it is not an emergency, but of certainly [tithed produce] in an emergency one can [make this exchange], but not in a time which is not an emergency.",
+                "ויחזור ויפדה את הפירות – we have this reading, and we don’t have the reading of\"ובלבד שיחזור ויפדה\" /provided that he again redeem the produce [for money].” And this is what he said: And he can return and redeem the produce if he wants, the words of Rabbi Meir, but the Sages say: He cannot return and redeem them but rather, he brings up the produce to Jerusalem [and consumes it there]. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הלוקח לזרע – he purchased grain to sow it, he is exempt [from tithes] with doubtfully tithed produce, whereas eatables which ae forbidden pending the separation of sacred gifts, is definitely prohibited to sow [with them].",
+                "ולבהמה – he purchased from the beginning to feed his cattle he is exempt [from tithing] that which is doubtfully tithed. But if he purchased from the beginning for humans and changed his mind regarding it [and gave it] to his cattle, he is liable to tithe that which is doubtfully tithed.",
+                "וקמח לעורות – to tan the hides.",
+                "מכזיב ולהלן – Keziv is the end of the place where those who came up from Babylonia conquered and from there and onwards, those who came up from Egypt conquered, but those who came up from Babylonia did not conquer, but they were not liable for [tithing] doubtfully tithed produce other than from those lands that those who came up from Babylonia conquered alone, therefore from Keziv and onwards is exempt from [tithing] that which is doubtfully tithed, and we don’t worry that perhaps from the produce of the Land [of Israel] that those who came up from Babylonia brought there, for the presumption of that which is outside the Land [of Israel] is exempt until it is known to you that it is liable, and the presumption of the Land of Israel is that it is obligatory until it is known to you that it is exempt.",
+                "חלת עם הארץ – that the kneader/baker who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse prepared for him and wants to give to it to a Kohen who is a member of the order of Levitical laws in daily intercourse is exempt from tithing.",
+                "והמדומע – a person who does not observe certain religious customs concerning tithes that fell to him a Seah of heave-offering in less than one-hundred Seah of unconsecrated produce, that everything became mixed in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests, that is to say, a mixture of heave-offering and he gives everything to a Kohen, he is exempt from tithing that which is doubtfully tithed.",
+                "והלקוח בכסף מעשר – that he acquired doubtfully tithed produce with the monies of Second Tithe, whether they are the monies of Second Tithe of produce doubtfully tithed or with the monies of Second Tithe that are definitely [tithed], he is exempt from tithing.",
+                "ושירי מנחות – that the person who takes a handful of the meal offering which the priest takes to be put on the altar and the left-overs are eaten by the Kohen and we don’t worry that perhaps a person who does not observe certain religious customs concerning tithes (i.e., an עם הארץ) brings something that is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "שמן ערב (spiced oil) – balsamum oil, and there are those who interpret olive coil that is combined with myrrh and aloe and spices."
+            ],
+            [
+                "מערבין בו – the joining of borders and the joining of courtyards.",
+                "ומשתתפין בו -the merging of alleyways and even though that he did not see it, because if he wanted, he could declare all his property ownerless and would be poor and it is appropriate for him, and this is taught in the Mishnah (Tractate Demai, Chapter 3, Mishnah 1): We feed the poor people doubtfully tithed produce, now also it is appropriate for him.",
+                "ומברכין עליו – the prayer after the meal/ברכת המזון.",
+                "ומזמנין עליו – and even though he ate while sinning hat he wasn’t poor, for if he wanted he could declare ownerless all his possessions and he would be poor and it would be appropriate for him.",
+                "ומפרישין אותו ערום – when he comes to separate from it the heave-offering of the tithe [for the Levite] and he Second Tithe, he is able to separate it and he is naked and does not need to make a blessing, for if he made a blessing, we require (Deuteronomy 23:15): “let your camp be holy,” but it is not.",
+                "בין השמשות – on the eve of the Sabbath, for when it doubtfully dark we tithe the doubtfully tithed, but we don’t tithe that which is definitely tithed.",
+                "אם הקדים מעשר שני לראשון – if he separated out the Second Tithe prior to his separating out the First Tithe in order to take the heave-offering of the tithe that is in it, it does not matter. What is not the case regarding definitely tithed where it teaches in the Mishnah (Tractate Maaser Sheni, Chapter 5, Mishnah 11) (Deuteronomy 26:13): “just as you commanded me,” but if he separated Second Tithe prior to the First [Tithe], he is not able to confess (Deuteronomy 26:5-10).",
+                "הגרדי – the weaver.",
+                "חייב בדמאי – for on his body he gives it and anointing is considered like drinking.",
+                "והסורק (the wool comber) – with a comb he places on the wool it is like oil to anoint/pour oil the utensils and he is exempt from tithing that which is doubtfully tithed."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו דברים. בכל מקום – even from Keziv and further out, If he purchased them from those not observing certain religious customs regarding tithes/עמי הארץ that it is known that they came from the Land of Israel, for it is distinguishable that there are none like them in appearance other than from the Land of Israel.",
+                "כל המשתמש ממנו פטור – even in the Land of Israel that is more recognized and one does not come to exchange them (i.e., the rice that is grown outside the Land of Israel) with the rice of the Land of Israel. But the rest of the things that are mentioned in our Mishnah (i.e., pressed figs, dates, carobs and cumin) there are those from them in the Land of Israel that are similar to those that are outside of the Land [of Israel], but those are that are important that it is custom to carry them because of their importance to places that don’t have a similar kind, required tithing, for it is known that they are from the Land of Israel."
+            ],
+            [
+                "להיות נאמן – on the tithes and that his produce will not be doubtfully tithed from here and onwards.",
+                "את שהוא לוקח – [what he purchases] in order to sell, for whereas in order that he eats it, it is taught in the first clause [of our Mishnah]: “he tithes what he eats.”",
+                "ואת שהוא מוכר – from the produce of his lands.",
+                "על עצמו אינו נאמן – for behold he consumes something that is not legally fit for use by giving the priestly dues when he is a guest with those who do not observed certain religious customs regarding tithes/עם הארץ. But Rabbi Yehuda holds that he doesn’t lose his trustworthiness through this. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "להיות חבר – in the matter of ritual purity, which is being separate and that his clothing and his drinks will be ritually pure. And even a Sage/תלמיד חכם (i.e., a “Fellow”) is not trustworthy with regard to ritual purity until he accepts upon himself the words of the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse, unless he is an Elder/זקן and sits in the academy/ישיבה, and a person who accepts upon himself the words of members of order for the observance of Levitical laws in daily intercourse needs to accustom himself for thirty days and afterwards his clothing and his drink will be ritually pure. And there is no acceptance of the words of the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse with less than three members, unless the member is a Sage/ תלמיד חכם that does not need to be before three members. And not only this but also that others accept before him.",
+                "לח ויבש – and they don’t transmit ritual purity to a person who does not observe certain religious customs regarding tithes/עם הארץ , for it is prohibited to cause ritual impurity to unconsecrated produce in the Land of Israel.",
+                "ואינו לוקח ממנו לח – but he does acquire something dry from him that was not susceptible to receive ritual impurity all the while that something liquid does not come upon it. But the person who does not observed certain religious customs regarding tithes (i.e., עם הארץ ) is believed to state that it was susceptible [to receive ritual impurity] but was not defiled.",
+                "ולא יתארח אצל עם הארץ – so that he will not become ritually impure and come and defile his purity.",
+                "ולא מארחו –[nor host] a person who does not observe certain religious customs regarding tithes.",
+                "אצלו בכסותו – that the clothing of a person who does not observe certain religious customs regarding tithes/עם הארץ, his ritual defilement is more severe than the ritual defilement of person who does not observe certain religious customs regarding tithes himself for we suspect that perhaps his wife sat on them while she was a menstruant woman and the clothing of a person who does not observe certain religious customs regarding tithes is Levitical uncleanness arising from someone with gonorrhea’s immediate contact by treading or leading against to the Pharisees. Alternatively, for this reason they said that he cannot host him (i.e., a person who does not observe certain religious customs regarding tithes) other than with his clothing for from the contact itself, he can be more careful from contact with his clothing.",
+                "אף לא יגדל בהמה דקה – that it is forbidden to raise [small] cattle in the Land of Israel that won’t graze in the fields of others.",
+                "ולא יהא פרוץ בנדרים – for he will ultimately will come to desecration.",
+                "ולא יהא פרוץ בשחוק – for laughter and light-headedness will accustom a person to licentiousness.",
+                "ומשמש – [and serve] the Sages in the House of Study.",
+                "לא באו אלו לכלל – that their matters do not touch upon purity. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הנחתומים – a baker who observes certain religious customs regarding tithes (i.e., he is a חבר) who purchased grain from aa person who does not observe certain religious customs regarding tithes (i.e., an עם הארץ ) which is doubtfully tithed produce, the Sages did not obligate him to separate [tithes].",
+                "אלא כדי תרומת מעשר – [the heave-offering of the tithe that the Levite gives to the Kohen] which is one out of one-hundred (i.e., 1/100) but not Second Tithe (In years 1,2,4 and 5 of the seven-year cycle which is eaten in Jerusalem), because the officers of the king and his taskmasters beat them in every hour and say to them: see them cheaply, the Sages did not force them to give the Second Tithe for its trouble is great for one needs to consume it I Jerusalem. And especially when one sells it to a person who observes certain religious customs regarding tithes, for the person who acquires it separates out the Second Tithe, but if he sells it to someone who does not observe certain religious customs regarding tithes, he is liable to separate out the Second Tithe before he sells it.",
+                "החנונים – [the storekeepers] who sell a little bit at a time in the store, are not permitted to sell that which is doubtfully tithed, for since they profit a great deal on them, it is upon them to make things legally fit for use by giving the priestly dues. Alternatively, because they regularly sell to young children so that the young children will not eat that which is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "כל המשפיעים (all wholesale dealers) – who sell with great abundance together.",
+                "במדה גסה – further on it explains what is a selling in bulk.",
+                "רשאין למכור את הדמאי – it is the manner of man sellers together to increase on the measure and for that reason, they were called wholesale dealers who make an overflowing measure and add to the measures, and because of this they did not place upon them to separate out [tithes] on the doubtfully tithed produce other than for someone who purchases from them.",
+                "סיטונות (wholesale provision merchants) – they are the large business men who purchase grain from those who own it and sell it to storekeepers in a large measure/bulk."
+            ],
+            [
+                "את שדרכו להמדד בדקה ומדדו בגסה – we have the reading.",
+                "טפילה דקה לגסה (the small quantity is subject to the [rules governing] large quantities) – and he is exempt [from tithing doubtfully tithed produce] when he sells in bulk and we don’t say since that it is his manner to be accustomed to small amounts, he is liable [to tithe doubtfully tithed produce] when he measures with bulk/large quantities.",
+                "ובלח דינר – a measure that has what is worth a Denar, because the measure was not known for that which was wet, for the market price always changes, therefore, they estimated in monetary value.",
+                "אכסרה (in a lump) – not by measure and not by weight but rather according to an estimation, and he is exempt [from tithing doubtfully tithed produce] for it is like one is selling in bulk. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאכילין את העניים דמאי – even if they are members of the order for the observance of Levitical laws to daily intercourse and one needs to inform them and the one who wishes to tithe will tithe them.",
+                "ואת אכסניא – army of the king of Israel that passes from place to place and it is upon the people of that place to support them, they feed them doubtfully tithed produce, at the time when it passes, but if he stayed there overnight, it is obligatory to make things legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי – they were poor. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel for since he is liable for their food, it is found that he repays his obligation with doubtfully tithed produce.",
+                "ואת שאינו מעושר למעשר – and the give him at a higher price because of his tithings, and it would be found that every person is eating that which is legally fit for use by having given the priestly dues. But the School of Shammai, according to their reasoning that states, they don’t feed the poor people doubtfully tithed produce.",
+                "הרוצה לתקן יתקן – for the doubtfully tithed produce was not permitted to the poor other than when they eat one meal with the owner, but the produce that would come into their hands, it is obligatory for them to tithe the doubtfully tithed produce. You can also deduce it from as it is taught in the Mishnah: “We feed the poor doubtfully tithed produce,” but it does not teach that the poor eat doubtfully tithed produce. Such Maimonides wrote."
+            ],
+            [
+                "לחזום (to trim leaves of vegetables for the sake of lightening the burden) – to cut and to sever but there is nothing similar to it in the Mishnah.",
+                "להקל ממשאו – that it will it will not weigh upon him.",
+                "לא ישליך עד שיעשר – lest those not observing religious customs regarding tithes and Levitical cleanness find them and eat them when they are not legally fit for use by giving the priestly dues, and it is found that he places a stumbling-block [before them]. But these words concern vegetables that are put up in bunches (which are subject to tithes from the time they are tied), for if they are not gathered in bunches, they are not yet obligated in tithes.",
+                "הלוקח ירק מן השוק – and he took tied up bundles of vegetables in his hand whose value was known as such and -such bundles for a penny, and after he had taken them, he changed his mind upon them to return them to the seller.",
+                "לא יחזיר עד שיעשר – and he will give him the cost of the tithing that he sets aside, for when when he lifts them they became his, and he is liable for them to tithe them.",
+                "שאינו מעושר אלא מנין – this [word] \"מעושר\" its meaning is \"מחוסר\"/lacking, meaning to say, he already bought them through lifting them and nothing was lacking other than to count them, for he already knew such-and-such bundles for a penny.",
+                "היה עומד ולוקח – but he did not take them in his hand and he did not lift them up.",
+                "טוען אחר – another load of vegetables."
+            ],
+            [
+                "לא יצניע עד שיעשר – since it is forbidden to remove from his hand something that is not legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "",
+                "שאין אדם רשאי למכרו דמאין – as for example at a small quantities (i.e., retail) as we stated in the chapter above (Tractate Demai, Chapter 2, Mishnayot 4-5).",
+                "לא ישלח לחבירו דמאי – in a small measuer, but he sends him a large measure, since he is permitted to sell it in a large measure.",
+                "רבי יוסי מתיר – permits sending to his friend something that is definitely tithed, even in a small measure, as long as he informs him. But Rabbi Yossi agrees that with something doubtfully tithed, it is forbidden with a small measure. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "לטוחן כותי – to a Cuthean who mijlls grain.",
+                "הרי אלו בחזקתן – - they do not suspect that perhaps they switches those that were made legally fit for use by giving the priestly dues with others that are not legally fit for use.",
+                "לטוחן עובד כוכבים דמאי – for an idolator is suspected of exchanging. But after [the effigy] of a dove was found at the top of Mount Gerizim that they were worshipping it, a Cuthean is [considered] like an idolater.",
+                "אצל העובד כוכבים כפירותיו – and the produce of idolaters are exempt from tithing. But the first clause [of the Mishnah] because it was the manner of people to bring many baskets of wheat and to leave them with the miller, we suspect lest this basket was exchanged with other baskets of Israelites which are doubtfully tithed, but regarding produce one is not able to say lest he exchanged them with produce of an Isaelite but rather lest the idolater exchanged them with his produce, therefore they are like the produce of the idolater. But Rabbi Shimon holds that even with produce we suspect lest they were exchanged in the house of the idolater with produce of another Israelite, for just as this Israelite deposited his produce in the hands of an idolater, so there is reason to suspect lest another Israelite is among those who are suspect sn tithing, he also deposited [produce] in his care and these were exchanged with those. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "פונדקית – mistress of the inn and those who travel on the way lodge with her [at the inn].",
+                "מעשר את שהוא נותן לה – a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse doesn’t release anything from his hand that is not made legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "ואת שהוא נוטל ממנה – for even though someone not observing certain religious customs concerning tithing is not suspected of exchanging as we stated above (in Mishnah 4), the mistress of an inn is suspected of exchanging, which she intends for good and gives from her own which is better to a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse, for she says to her heart that it appropriate that I will feed from own which is worm and good to a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and I will take his which is cold and worse.",
+                "אין אנו אחראין לרמאין – that is to say, the responsibility of deceivers is not upon us to guard them that they will not eat something that is not tithed. Therefore he does not tithe what he gives her (i.e., the mistress of the inn) and if the mistress of the inn acquires it for herself and to eat it when it is not legally fit for use by giving the priestly dues, the person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse has nothing from this and does not tithe other than what he takes alone. But Rabbi Yossi holds that she intends to steal. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "המתקלקל – bread or a cooked dish that spoiled.",
+                "אמר רבי יהודה – In the Jerusalem Talmud it explains that the first clause is also the words of Rabbi Yehuda. And this is what he said: Because she is suspected of exchanging that which is spoiled, these are the words of Rabbi Yehuda for Rabbi Yehuda states that she desires the well-being of her daughter, etc.",
+                "בנותן לחמותו שביעית – by giving her to bake and to cook in the seventh year.",
+                "שאינה חשודה להאיל את בתה שביעית – for the seventh year is more stringent to them and even if it [what she had prepared] would be spoiled, she would not exchange it for seventh year produce. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הלוקח פירות. בשבת יאכל על פיו – for the fear of the Sabbath is upon him, for they fear to violate the Sabbath and to lie on the Sabbath more than on the weekdays.",
+                "תרומת מעשר של דמאי – And for this, [the Mishnah] took [the language] the “tenth of the tenth” (i.e., what the Levite must give to the Kohen after receiving his share of the “tenth”- after the original first two percent had been given to a Kohen by an Israelite), for the ignoramuses were suspected of this (i.e., of not fulfilling this Mitzvah) for they hold that [by not fulfilling it] it [is not punishable] by the death-penalty all the while that the First Tithe is not separated, but the Great Terumah/priest’s due (i.e., the initial two-percent that went to the Kohen), they are not suspected of [not fulfilling] it. But the “tenth-of-the-tenth” where one out of one-hundredth [of the portion which] is [questionably tithed] returned to its place (i.e., original pile), with less than one-hundred portions [fully tithed] all of it is “suspect.”",
+                "שואלו ואוכל על פיו – For after it is called by name “Terumah”/priest’s due, the fear of “suspicion” of the ignoramus who is seen to lie. And the Halakha is according to Rabbi Shimon Shezuri."
+            ],
+            [
+                "המדיר את חבירו שיאכל אצלו – for he said to him: “I make a vow [of abstinence] on what you cause me benefit, if you don’t eat with me.",
+                "שבת הראשונה – of the wedding meal of a young man who married a virgin, they permitted him to eat with him (who had doubtfully tithed) because of fear."
+            ],
+            [
+                "אין צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי – for those not observing certain religious customs regarding tithes, they are not suspect regarding the Poor Man’s tithe for they know that the produce that is subject to sacred gifts are [punishable] by death and they set it aside and take it for themselves.",
+                "וחכמים אומרים – nevertheless they designate it, for he doesn’t lose anything through this, and he does not need to separate and give them to the poor because the poor regarding himself removes something from his fellow and (see quote from Tractate Bava Kamma, Chapter 3, Mishnah 11): “He who wants to exact [compensation] from his fellow bears the burden of proof.”"
+            ],
+            [
+                "מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי – that stated that the heave-offering of the tithe (i.e., by which the Levite gives a Kohen one-tenth of what he had received from an Israelite) that I am obligated to separate from this pile, will be placed in the north or in the south and he should not set it aside. But the heave-offering of the tithe of doubtfully tithed produce that he took because the Israelite designated it and gave it to the Kohen and he takes the tithe for himself, but the heave-offering of that which is definitely required being tithed an Israelite does not designate it, but rather he gives the tithe to the Levie and the Levite separates the heave-offering of the tithe and gives it to the Kohen.",
+                "לא יטלם – in order to give them to the Kohen or to the poor person that is in the courtyard or that is the alleyway, for it is forbidden to give gifts to the Kohen or to the poor on Shabbat. But when he is accustomed to eat with him, meaning to say who regularly eats at his table, it is permitted, as long as he informs them that they are the heave-offering of the tithe or of the Poor Man’s tithe, for if he does not inform them and they think that he is feeding them from his own, it would be like feeding his guests heave-offering and/or Poor Man’s tithe(s) which is forbidden."
+            ],
+            [
+                "אינו נאמן – for even if he would find that he acquired it from someone who is not [deemed] trustworthy, he is able to escape and to state: “in my eyes, he was trustworthy.” But when he stated to him: “from a certain person” (i.e., the agent was believed) he was not able to escape, for he is not permitted to take it from another person."
+            ],
+            [
+                "איש פלוני נאמן ה\"ז נאמן – even though that he was not worthy to be believed since he himself is suspect, there is a leniency that they made with an lodger/guest because of providing for his life. And especially when he doesn’t know a person there, but if he knows a person there, he should not take from anyone other than a specialist.",
+                "מי כאן מוכר ישן – for he fears lest they will feed him “new” grain (see Leviticus 23:14 and Tractate Menahot, Chapter 10, Mishnah 5) prior to the Omer being offered up as a sacrifice, and most of those not observing certain religious customs regarding tithes are not suspected on that which is “new” and if is like doubtfully tithed produce for most of those who are not observing certain religious customs regarding tithes do tithe, therefore, they were not so stringent upon themselves that we would say that they are rendering a service to each other [by mutual recommendations]- you testify about me and I will testify about you."
+            ],
+            [
+                "החמרים – that bring grain from the inexpensive place to the more expensive place.",
+                "אין נאמנים – for surely they are rendering a service to each other [by mutual recommendations] and he praises his colleague [and his grain] in this city in order that his colleague should praise his [grain] in another city.",
+                "ר' יהודה אומר נאמנים – for since most of those who are not observing certain religious customs regarding tithing do tithe, with doubtfully tithed produce they are lenient because of the lives of the people of the city that that those who sell grain and produce would regularly come there. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הלוקח מן הנחתום – when the baker [who does not observe certain religious customs regarding tithing] sells [loaves of bread] in large measures (i.e., bulk), a person who purchases from him is obligated to make things legally fit for use by giving the priestly dues, and the baker is exempt [from tithing]. But surely, in that it is taught in the Mishnah above in chapter 2 (in Mishnah 4) that bakers are obligated to separate so that there is a measure for a limit for the heave-offering of tithe [which is given to the Levite] and Hallah [given to a Kohen, usually one forty-eighth for a commercial baker as opposed one twenty-fourth for a private person]. There (i.e., in Tractate Hallah, Chapter 2, Mishnah 4) it is speaking about a person who sells in small quantities (i.e., retail) because he profits greatly, they {i.e., the Rabbis) placed upon him [the responsibility] to tithe; alternatively, because the young children that purchase from someone [who sells] in small portions (i.e., retail), in order that they will not consume eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, they (i.e., the Rabbis) placed upon him [the obligation] to make things legally fit for use by giving the priestly dues. The terms מדה גסה/large quantities and דקה/small quantities is explained at the end of the second chapter [of Tractate Demai, Mishnah 5].",
+                "נואל כדי תרומת מעשר – which is one [part] in one-hundred (i.e, 1/100) and so he can give Hallah [to the Kohen] one in forty-eight [parts] (i.e., 1/48). But he should not separate them from the loaf that he purchased from the baker, but rather established for them a place and leaves them attached in their place.",
+                "אחד ממאה ממה שיש כן – from everything that is here, implying, even with according to the quantity of Hallah that he separated is made into a tithe, and it is found that he separates the tithe (i.e., First Tithe) even from the Hallah portion.",
+                "ושאר מעשר – that is another nine [parts] that are next to it, he established a place for the entire [First] Tithe, and that one that one-part that I called it by the name of “[First] Tithe} at first is made into the heave-offering of the tithe (i.e., that which the Levite gives to the Kohen) on the nine [parts] that are near it.",
+                "והשאר חלה – one out of forty-eight [parts] (i.e., 1/48) that I separated out as Hallah [for the Kohen].",
+                "ומעשר שני בצפונו או בדרומו – he establishes for himself a place and afterwards he redeems it, but he does not need to add the [additional] one-fifth."
+            ],
+            [
+                "נוטל אחד משלשים ושלש ושליש – which is one-third from one-hundred (i.e., thirty-three and one-third). And the Seah that he takes there has three thirds, two of them for the heave-offering which is two from one-hundred (i.e., 2/100 or 1/50) and one for the heave-offering of the tithe which is one out of one-hundred (i.e., 1/100). And he states regarding that Seah that he took one out of one-hundred that is here, whether all of it, which is a third of that Seah.",
+                "הרי הוא בצד זה חולין – its explanation: it should remain unconsecrated like it is now in is eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifs at the side of the two-thirds that are with him, and the rest, which is two third-thirds will be heave-offering on everything.",
+                "מהחולין שיש כאן – that is the third that I spoke of that should remain unconsecrated, behold this is at the side of that tithe.",
+                "ושאר מעשר – that is another nine next to this one-third, those ten thirds will be a tithe on the one-hundred thirds. And not exactly ten, but rather a bit less according to the when we reach the [various] years of Terumah.",
+                "זה שעשיתי מעשר – that is the one-third that he designated by name to be Tithe first is made the heave-offering of the tithe on the nine thirds. But not a complete third, but rather missing a small amount. And for this it is stated from that unconsecrated that is here, which implies, but not all of the unconsecrated produce. But our Mishnah is like Abba Eleazar ben Gomel who stated at the end of the chapter כל הגט /”All bills of divorce” (Tractate Gittin 31a): just as the owner has the permission to separate the priestly gift of the Great Terumah (i.e., Terumah Gedolah – which is 1/50 which goes to a Kohen), so too he has the permission to separate the heave-offering of the tithe (i.e., the one-tenth of which the Levite ordinarily gives to the Kohen after receiving the First Tithe). And he is also permitted to separate the heave-offering of the tithe through a generous estimation in the chapter \"כל המנחות באות מצה\"/”All meal offerings are brought unleavened” (in the fifth chapter of Menahot 54b-55a), therefore, that one-third that he separates [to be donated] from the whole even though is was appropriate to be missing a little bit, with a generous portion/good will, he separates [these tithes] and it is permitted."
+            ],
+            [
+                "ומן הצוננים על החמה – even though he is tithing from the bad for the beautiful, he holds like Rabbi Illai who stated (Tractate Kiddushin 46b): A person who separates the priestly gift from the bad for the beautiful, his heave-offering is a [legitimate] heave-offering, and regarding doubtfully tithed produce, they (i.e., the Rabbis) permitted this even ab initio.",
+                "ואפילו מדפוסים הרבה – and we don’t suspect that perhaps yesterday the baker purchased the grain from someone who separates tithes and today [he purchased the grain] from someone who does not separate tithes, and if is found that he sets aside [for tithes] from that which is exempt for that which has an obligation, for the baker buys from one person, even though he makes it from many [different] molds.",
+                "רבי יהודה אוסר – when both of them were from yesterday evening or both of them are from today, Rabbi Yehuda agrees with Rabbi Meir , that even if they come from different molds, they are permitted, because he doesn’t worry about molds. But one from yesterday and another from today, even from one mold, he forbids as I state, etc.: (“Yesterday’s grain may have from one man and today’s grain from another” – i.e., yesterday’s wheat may have been tithed while that of today was not tithed, or vice versa).",
+                "ר' שמעון אמסור בתרומת מעשר - for even if both of them were from today or both of them were from yesterday, since they are from two molds, we state that he purchase the grain from two people and perhaps one of them tithed and the other did not [tithe] and it is found that he is separating from that which is exempt for that which is one with an obligation.",
+                "ומתיר בחלה – for regarding the dough offering, everyone agrees that even that of yesterday with that of today, and even from two molds, that alternatively he bought from two people, we don’t worry for with the baker he is obligated to separate Hallah in that he formed the dough by rolling."
+            ],
+            [
+                "פלטר – he that purchases many loaves at one time from the bakery shop and afterwards sells them one-by-one in the marketplace.",
+                "מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר – for Rabbi Meir holds that a bakery shop that purchases from two or three bakers, and we say that this mold he brought from this baker and that mold [he purchased] from another baker. But Rabbi Yehuda holds that he bought [only] from one baker and even though they (i.e., the loaves) are from different molds, all of them are from one baker. Therefore, if all of them were from yesterday or all of them from today, he separates tithes from one to cover all of them according to the law of the baker.",
+                "מנפול (a trading mart enjoying a monopoly)– he purchases from many bakery shops and sells to others, and since he is accustomed to purchase from many people, a person who purchases from him tithes for each and every one. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הלוקח מן העני – going around begging at the doors.",
+                "פלחי דבילה – pieces of cakes of pressed figs.",
+                "בולל ונוטל – stamping on the dates or the dried-figs and combining them together and they are mixed and combined and it is found that he separates for tithing from that which is obligatory for he holds that there is a mixture in something dry. But slices of bread or pieces of fig-cake are not mixed and he comes to separate tithes from that which is exempt for that which is liable [for tithing].",
+                "שהמתנה מרובה – at the time when all give a large gift, that all of the gifts are equivalent, then the mixture is effective.",
+                "אבל בזמן ש המתנה מועטת – that is to say, one gift is smaller than its neighbor or is not mixed well, for perhaps not all of them had separated his priestly gifts and we are suspect that perhaps he is separating tithes from the majority for the minority. So appears the explanation of this Mishnah in the Jerusalem Talmud."
+            ],
+            [
+                "סיטון (wholesale provision dealer) – a merchant who purchases grain from many different owners together and sells to others at wholesale prices (and the purchaser must tithe them -see Tractate Demai, Chapter 2, Mishnah 4).",
+                "לא יעשר מזה על זה – for perhaps what he purchased from him the second time, he had acquired it from another individual, and he would come to set aside [tithes] from that which is exempt for that which is obligatory.",
+                "ואפילו מאותו סוג (and even from the same chest – and the same quality) – that is to say, from the same chest. And similar to this is found in Tractate Kelim Chapter 167, Mishnah 3: “The large provisions chest.”",
+                "ואפילו מאותו המין (and even from the same type) – that both of them are reddish dark-colored wheat or both of them are white. But if the wholesale provision dealer stated that he purchased them from one person, he is believed."
+            ],
+            [
+                "מעשר מזה על זה – for all of it is tithed or all of it is not tithed, and as long as they are from one kind and within the year, for we don’t separate priestly gifts from this year on that [of] another year.",
+                "ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת – owners of the gardens perhaps this one tithed and that one did not tithe [his produce]."
+            ],
+            [
+                "משני מקומות – that the two sellers informed him that it is eatables forbidden pending the separation of sacred gifts.",
+                "אלא לצורך – as for example when there was mixed to his fellow a small amount of unconsecrated produce in a large amount of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts (i.e., טבל). For these eatables forbidden pending separation of sacred gifts have no remedy until he tithes for it from another place. And especially to a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., a חבר) who is permitted to sell eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, but not to those not observing certain religious customs regarding tithes (i.e., the עם הארץ ). But those not observing certain religious customs regarding tithes who had mixed unconsecrated produce with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts - how does he act? He walks near the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and he purchases for him eatables forbidden pending the separation of sacred gifts from another place and tithes it for him."
+            ],
+            [
+                "משל ישראל על של עובד כוכבים – this Tanna/teacher thinks that there is no acquisition for an idolater in the Land of Israel to release it from tithing and this is Rabbi Meir, but it is not Halakha for we hold that there is an acquisition for idolaters in the Land of Israel to release it from tithing, as it is written (Leviticus 25:23): “But the land must not be sold beyond reclaim, [for the Land is Me; you are but strangers resident Me].,” but if it is sold it is a final sale.",
+                "על של כותים – the produce of the Cutheans are definitely eatables forbidden pending the separation of sacred gifts (i.e., טבל) we sell them, for even though when we consume their produce it is tithed, when they sell it, it is not tithe because they are not concerned about (Leviticus 19:14): “or place a stumbling block before the blind.”",
+                "רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים – for sometimes he tithes for himself and changes his mind and sells it, but lest one thing is tithe and the other is not, and it is found that he separates for tithes from that which is exempt for that which on which there is an obligation. And in our time, the Cutheans were made [by the Rabbis] like complete idolaters for all of their matters."
+            ],
+            [
+                "עציץ נקוב – a utensil that they put into it dust and sow it, if it is perforated in order that a small root which is less than the volume of an olive exists, it is like the land and its produce are completely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts according to the Torah.",
+                "תרם מן הארץ – even ab initio also, he is able to separate the priestly gifts, but because of the concluding clause [of the Mishnah] it took the language of “post-facto.”",
+                "תרומה ויחזור ויתרום – for he [separated tithes] from that which is exempt on that which is obligatory, therefore, he should go back and separate the priestly dues again, but nevertheless, because he designated its name as “heave-offering,” he gives it to the Kohen so that people aren’t induced to disregard the heave-offering. But he does not have to remove from it heave-offering and tithes like in the concluding clause [of the Mishnah] because according to the Torah it is not an eatable that is forbidden pending the separation of priestly gifts, but from the perforated [pot] on that which is not perforated, that is what is obligated to separate the heave-offering on that which is exempt [from it], it is according to the Torah, eatables that are forbidden pending the separation of priestly gifts, therefore, he should not consume it until he removes the heave-offering and tithes (see also Tractate Yevamot 89b – “that he should remove heave offering and tithes from another place”)."
+            ],
+            [
+                "מן הדמאי על הדמאי – perhaps this was tithe and that [portion] was not tithed.",
+                "תרומה – it is not necessary to make things legally fit for use by giving the priestly gifts since it is doubtfully tithed, but most of those who do not observe certain religious customs regarding tithes do tithe (especially the Large Heave-Offering – the 1/50 portion to the Kohen, which otherwise brings the death penalty).",
+                "תרומה ולא תאכל – for it is similar to someone who separates for tithing from a perforated [pot] for something that comes from something that is not perforated (see the previous Mishnah) , from that which is liable [for tithing] on that which is exempt, for if the doubtfully tithed produce is tithe, it is found that the heave-offering are eatables forbidden pending the separation of sacred gifts according to the Torah, therefore, one should not eat of them."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המקבל שדה – (i.e., an אריס) for fifty percent, for a third or a fourth in the manner of tenant farmers who till the owner’s ground for a certain share of the crops.",
+                "חולק לפניהם – and he does not have to tithe the portion of that belongs to the owner of the field, but he places before them part of the profit of the ground which is not tithed, and the Sages did not obligate to the sharecropper that he would tithe the part of the owner [of the field] but he gives hm what he arranged with him when it is tithe because of the settlement of the Land of Israel in order that others not be prevented from being sharecroppers who till the land as tenants for a percentage of the yield.",
+                "החוכר – the sharecropper for a fixed amount – such-and-such KORS per year, whether it produces a lot or whether it produces only a little.",
+                "תורם ונותן לו – but he does not tithe, for every tenant farmer on this condition goes down to the field that he will give him his stipulated rent from the produce that grows in the field in their eatables that are forbidden pending the separation of priestly gifts, but however, because cannot delay the heave-offering, it is impossible for the granary to be uprooted unless the priestly gifts have been separated because of this, he separates the priestly gifts and gives it to him (i.e., the owner), and it is logical that he deducts for him the heave-offering from his tenancy for what then is the difference of heave-offering from tithes?",
+                "אמר ר' יהודה – when is it sufficient for the sharecropper for a fixed amount that he would separate the priestly gifts alone and not tithe? When he (i.e., the tenant farmer) gives him (i.e., the owner of the field his fixed amount from that field and from that species. But if he gave him from a different field, even it was from the same species, or from a different species even it was from the same field as for example, that he sowed part of he field with one species according to the measurement of his tenancy, he liable even to tithe, for it is similar to someone paying back his lien. Alternatively, it is not the intention of the [one who hired the tenant farmer] to receive produce that are not eatable pending the separation of priestly gifts but rather when he pays him from that field and from that species."
+            ],
+            [
+                "החוכר מן העובד כוכבים – the Sages fined a person who is a sharecropper renting a field from an idolater for a fixed amount, that he should tithe what he gives him, in order that there should be no Israelite who is a sharecropper renting a field from an idolater for a fixed amount, that it should remain fallow ground in his hand and because of this, he should need to sell it to an Israel for a small amount of money. But when he is a tenant farmer for the field for a percentage of the crop, he was not fined because the idolater desires more that he should be a sharecropper for a fixed amount than serving as a tenant farmer for a percentage of the yield.",
+                "שדה של אבותיו – that the idolater stole it (i.e., the field) from his ancestors, and hey fined him in that he would need to tithe in order to impel/press him that he should purchase it from the idolater because it is beloved to him in that it belonged to his ancestors, he will not allow to receive it from the idolater for more than its appropriate worth, and when the tithing becomes burdensome upon him, he will purchase it. And we hold according to Rabbi Yehuda, who does not dispute the first Tanna/teacher on this."
+            ],
+            [
+                "כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה – when the owner of the field takes “one-half,” or “one-third” or “one-fourth” [as the share from the renter in a tenant farmer arrangement] from what the field produced, he takes also “one-half,” or “one-third,” or “one-fourth” from the heave-offering and the tithes that are placed upon it and gives the to any Kohen or Levi that he desires.",
+                "אף המעשרות שלהן – if the person who rents as the tenant farmer is a Kohen, all of the heave-offering is his, and if he is a Levite, all of the [First] Tithe is his.",
+                "שעל מנת כן – they went down to lease the field as a tenant farmer for a specific share/אריסות , but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer for on this condition they went down with what they acquired."
+            ],
+            [
+                "המעשרות לבעלים – in this, even the Rabbis dispute upon that of Rabbi Eliezer {above in the previous Mishnah}, they agree, for since the field is of the owners, it is the place of Tithes, he left over the remnants [for them].",
+                "הקרתני – the language of קריה/townsman or village, meaning to say, a person who dwells in the town in the village (i.e., provincial), for such is the manner of villagers to lease a field from the those dwelling in walled cities [like Jerusalem].",
+                "יכול הוא הקרתני וכו' – therefore everyone takes his par in the Second Tithe [by going up to Jerusalem to consume it there]. And such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "המקבל זיתים לשמן – an Israelite who leased olive trees [to work on them as a tenant farmer] from a Kohen or from a Levite.",
+                "כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה – but even though that of above (Mishnah 4) it belongs to the owners, here it is different for he did not lease the land but rather [only] the trees, but the Rabbis did not make trees like the land.",
+                "או למחצית שכר – that he would sell the oil and they would divide the profit/gain In the middle [from the sale].",
+                "המעשרות לבעלים – For Rabbi Yehuda made the olives like land. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "לא ימכור אדם זיתיו – olives hat became detached from the tree and were not susceptible to receive ritual impurity, as for example, they did not perspire/drip the dripping of the vat/pit where olives are packed until they form a viscid mass where it makes them susceptible to receive ritual impurity.",
+                "אלא לחבר – to separate that which is presumed/adhering to ritual purity and he will not sell them to someone who is not a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse/חבר and he will not tread/stamp upon them in ritual impurity.",
+                "אף למעשר – even to someone who did not accept upon himself other than to tithe but did not accept upon himself to be presumed/adhering to ritual purity can sell them, for since they yet are not susceptible it can stated that perhaps he ate them prior to their perspiring, for even though most of the olives are not ready to be consumed as such, by pretext, anything that we are able to hang on it, we hang upon it. But Maimonides establishes their dispute of that of the School of Shammai and the School of Hillel, for the School of Shammai holds that it is forbidden to cause ritual impurity to unconsecrated produce that is in the Land of Israel while the School of Hillel holds that it is permissible to cause ritual impurity to unconsecrated produce in the Land of Israel.",
+                "וצנועי בית הלל – the conscientiously pious ones who are exacting in observance of the commandments who were in the School of Hillel [and who followed the School of Shammai – who would not sell their olives to anyone other than someone who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse]."
+            ],
+            [
+                "אחד מעשר – one who can be relied on in matters of tithes and Terumah on the tithes.",
+                "ואחד אינו מעשר – cannot be relied upon regarding the tithes.",
+                "המעשר מעשר את שלו – he makes things legally fit for use by giving the priestly dues on the half of all of what was grown in the vineyard belonging to both of them.",
+                "וחלקו בכל מקום שהוא – In the Jerusalem Talmud it explains that this is what he said: and the portion of his colleague, that is, of that which he did not tithe in every place is doubtfully tithed produce. And because there is no choice, we suspect lest half of the part of the person who tithes is in the hand of his colleague who does not tithe and half of the portion of his colleague is in his hand, therefore, even though he already made things legally fit by giving priestly dues of the half of all things that he grew in the vineyard, he is obligated to make things legally fit by giving priestly dues according to the law of doubtfully tithed produce for half of the portion of his colleague that is in his hand."
+            ],
+            [
+                "טול אתה חטין שבמקום פלוני – here we are speaking that they divided a field when its crop is full grown (i.e., when it is with its standing crop) and grapes that are attached in the vineyard, therefore, there is a choice and we say: “this is his half that reaches [up to here] the one who separates tithes - tithes his [own] and that is enough. But above (i.e., in Mishnah 7), we are dealing with his part that is detached from the ground and there is no choice, for each and every stalk belongs to sharing partners and he needs to tithe on the portion of his colleague that is in his hand.",
+                "אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים – for one cannot say here that this is his portion that reaches him rather, that it is like they exchange with each other, and it is found that this one that tithes sells his portion to someone who does not tithe."
+            ],
+            [
+                "חבר – who is trustworthy in ritual purity and one does not have to say for tithes [as well].",
+                "שירשו את אביהן עם הארץ – and the produce that he placed down were doubtfully tithed and with the presumption of being ritual impure.",
+                "טול אתה בלח – that are susceptible to receive ritual impurity and I [will take] the dry that has not become susceptible to receive ritual impurity, because it is forbidden for a person who is a member of the order for the observance of the Levitical laws in daily intercourse (i.e., a חבר), to sell to an עם הארץ – a person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness something moist and dry as is taught above in Chapter 2 [Mishnah 3]."
+            ],
+            [
+                "טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות – even though that they exchange idolatry and wine known to have been manipulated by an idolater they are forbidden to derive benefit from them, here it is permitted until they don’t come in to his (i.e., the convert’s) hand because the inheritance by a convert of his [non-Jewish] father is not from the Torah, but rather from the Scribes/Soferim (i.e., scholars of the ante-Tannaitic period beginning with Ezra). And this is not similar to a person who is a member of the order for the observance of the Levitical laws in daily intercourse/חבר and an עם הארץ /a person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness who inherited their father who was an עם הארץ – for even prior to it coming to his hand, it is prohibited to tell him: “you take the wheat and I will take the barley,” for there, the inheritance is from the Torah, and it is as if it had come into his hand."
+            ],
+            [
+                "סוריא – these are the lands that [King] David conquered that were not from the Land of Israel as for example, Aram Naharyim and Aram Zoba, and because all of the Land of Israel was not yet conquered . therefore, they were not sanctified with the sanctity of the Land [of Israel] even though it was the conquest of the majority [of the people] but in some of the laws it is like the Land of Israel and in some of the laws it is like outside the Land of Israel (see also Tractate Gittin 8a). And a person who purchases produce in Syria is not liable to separate from them doubtfully tithed produce because most of the produce that is sold in Syria comes from outside the Land of Israel, therefore if he said that they are tithed, he is believed because if he had desired, he could have said that they are from outside the Land of Israel and he would be believed, as it is taught in the Mishnah in Chapter 1 [Mishnah 3 of Tractate Demai] and elsewhere he is believed, here also, when he said: “they were from the Land of Israel and that I tithed them,” he is believed.",
+                "שהפה שאסר – when he said that they are from the Land of Israel and they are liable for tithing, this is the [same] mouth that permitted when he said: “I have tithed them,” for just as we believe him in what he forbids when he stated that they are from the Land of Israel, he is believed also in what he permits when he said, “I tithed them.”",
+                "משלי הן – from the field that I have here in Syria, he is obligated to tithe as the produce of Syria they (i.e., the Rabbis) decreed concerning the doubtfully tithed produce that was known to have grown there.",
+                "ואם ידוע שיש לו שדה – and there isn’t here: “the mouth that prohibited is the mouth that permitted,” for since it is known that he has a field, it is not explicitly stated, that he brought the produce from his field but he was not trustworthy to state that they come from outside the Land of Israel, therefore, when he said, “I tithed them,” he is not believed, for there is the lack of a מיגו – he could have made an argument more advantageous for himself."
+            ],
+            [
+                "עם הארץ שאמר לחבר קח לי – as for example, that the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., the חבר) was going to the market to purchase vegetables for himself and said to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness (i.e., an עם הארץ) said to him: “Buy for me also a bunch of vegetables and the member of the religious order for the observance of Levitical laws in daily intercourse took two undefined bunches – and did not explicitly state: “this one is for me, and that one is for the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, he is exempt from tithing that which he gives to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, for there is a choice that when he gives it to the person who does not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, that is the one (i.e., the bunch) that he took initially for his own deeds, and that a person who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse does not exchange with what is his. Another explanation from the Jerusalem Talmud: A person who is an עם הארץ that said to a חבר: “Buy for me a bunch of vegetables and the seller is a חבר.” And he knows that the purchaser is buying for an עם הארץ and that the חבר did not purchase anting for himself, this bunch of vegetables is exempt from tithing of doubtfully tithed produce, for since the seller is a חבר and he knows that he (i.e., the purchaser who is a חבר) is buying for the needs of an עם הארץ , he doesn’t sell him unless he has tithed it, for this what we said above in Chapter Two [Mishnah 2] that is prohibited to sell to an עם הארץ unless he had tithed it first. But if the חבר purchased one for himself and one for the עם הארץ and hey became combined, he is required to tithe for perhaps what he sold him for himself was not tithed, for someone who sells to a חבר does not have to tithe and it is upon the purchaser to tithe, as we stated above in Chapter 2.",
+                "ואפילו הן מאה – even if one of his became combined with one-hundred of that belonging to the עם הארץ.",
+                "גלוסקין – a nice loaf of bread."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המזמין את חבירו. אומר מע\"ש – and where he stipulated/make a condition from the eve of the Sabbath (i.e., Friday), it is permitted to separate tithes but if he didn’t stipulate [from the eve of the Sabbath], it is forbidden, for it is taught in the Mishnah [Tractate Shabbat, Chapter 2, Mishnah 7]: “if it is a matter of whether or not it is getting dark, they do tithe what is doubtfully tithed produce,” but if it is definitely dark, they do not. But here we are speaking when his fellow invited him and did not lodge him, for if he did lodge him, it states above in Chapter Four [Mishnah 2]: “He eats with him on the first Shabbat, even though he doesn’t believe him regarding tithing.” Alternatively, there, [it refers to] a young man who married a virgin, and here on the rest of the Sabbaths.",
+                "הרי הוא מעשר – but the Great Tithe/Terumah Gedolah (i.e., the 1/50th for the Kohen) he does not have to separate out for those who do not observe certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness (i.e., the עם הארץ) are not suspected regarded it [as they do tithe it – for failure to so invokes the death penalty], as we explained in Chapter 1 (see Mishnah 3), but on one out of one-hundred that he separates on the morrow, he says: “Behold this is First Tithe,” and the rest of the tithe which is nine [parts] that he is still liable for in order that there will be ten out of one-hundred, he measures for him the one and afterwards says: “this is the one that I made for [First] Tithe at first, it is made for the heave-offering of the tithe on the nine [parts] that are near it.",
+                "מעשר שני – will be to its north or to its south, and will be redeemed with the coinage, and it is found that on the morrow, there is no need to separate tithe, other than the heave-offering of the tithe alone, and he eats and drinks the rest."
+            ],
+            [
+                "מזגו לו את הכוס – [cup of wine] on the Sabbath day.",
+                "אומר וכו' – it is not enough for him for what he stipulated from the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), but he needs to once again say on the Sabbath: “When I come to eat and to drink what I shall leave [at the bottom] from the cup [of wine],etc.” In the Jerusalem Talmud, an objection is raised if when he says “from now it will be heave-offering,” for everything is mixed together and it becomes מדומע /mixed with heave-offering/Terumah in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests (i.e., mixing secular with sacred things), and if when he says, “when I drink it” – it was not heave-offering, but only after that he drank it, and it was found that he was drinking eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, and it answers that when he says, “from now and when I will drink it, it will be heave-offering,” and it is found that he didn’t drink eatables forbidden pending the separation of priestly gifts and also that it was not something mixed with heave-offering in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests.",
+                "בפיו – in the mouth of the cup."
+            ],
+            [
+                "שאינו מאמין לבעל הבית – on the tithes.",
+                "וחושך גרוגרת אחת - he is prevented from eating one dried-fig corresponding to that of the heave-offering of the tithe [that the Levite gives to the Kohen] that he set aside, in order that he would not steal from the owner of the house.",
+                "לא יחשוך (he should not diminish/withhold) – and purchase one dried-fig and eat for if he didn’t eat, he would be starving himself and he would diminish from his meal and it is found that he would diminish through this the work of the owner of the house for he is not able to perform his labor.",
+                "לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין – that the heave-offering of the tithe will be from the owner of the house and the Second Tithe from the worker, therefore, the owner of the house is obligated to give him the dried-fig that he set aside for tithing the heave-offering of the tithe."
+            ],
+            [
+                "הלוקח יין מבין הכותים – before they (i.e., the Rabbis) decreed regarding their wine, their wine was definitely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts (i.e., טבל), but here we are speaking about someone who purchases on the Eve of the Sabbath at twilight or who purchases while it is still daytime and forgot to separate [tithes] until twilight, and then it is prohibit to separate [tithes] as it is taught in the Mishnah [Tractate Shabbat, Chapter 2, Mishnah 7]: “If it is a matter of doubt whether or not it is getting dark, they do not tithe that which is certainly not tithed produce,” therefore it is forbidden to establish for it a place for the establishment of a place is considered like setting something aside and that is forbidden at twilight, and because of this it (i.e., our Mishnah) does not teach in the concluding clause “and Second Tithe is redeemed for coins,” for since it is not permitted to establish for it a place to the north or to the south, it is impossible to redeem it, but [only] to designate for it a name, that he said, “that in the future I will separate,” is permitted, for all that much is not decreed at twilight.",
+                "שאני עתיד להפריש – here it does not teach, “that I will separate tomorrow,” as it is taught above (see Chapter 7, Mishnah 1) regarding inviting one’s fellow over, for especially, when specifically when he doesn’t make fit for use by separating the priestly gifts other than what he is eating and drinking, they (i.e., the Rabbis) permitted him to separate for the morrow from the left-over of his food and his drink that remains on the rim of the cup, but to make fit for use all of the leather bottle/skin on Shabbat, they (i.e., the Rabbis) did not permit to him. But here he does not designate a name for the heave-offering of the tithe as in the segment dealing with doubtfully tithed produce as above, concerning the case of someone who invites his fellow (see again, Tractate Demai, Chapter 7, Mishnah 1) because regarding doubtfully tithed produce that he tithes, and they are his, he designates them for the heave-offering of the tithe in order to make things legally fit by giving priestly dues for the tithe and to consume it, but here, which is certainly eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, he must give the [First] Tithe to the Levite and the Levite will designate it for the heave-offering of the tithe.",
+                "ועשרה מעשר ראשון ותשעה מעשר שני – not exactly, for after he separated from one-hundred, two LOGS (i.e., 1/50th - the Great Terumah for the Kohen), and there remains ninety-eight, the [First] Tithe will not be other than ten LOGS less one-fifth and Second Tithe [will be] eight LOGS and eight tenths and one fifth of a tenth.",
+                "מיחל ושותה (he regards as unconsecrated produce)– he begins and drinks. Another explanation: he pours and drinks. [The word] \"מיחל\" is like מיהל – the language from (Isaiah 1:22): “[Your silver has turned to dross;] Your wine is cut with water.” But the anonymous Mishnah comes from Rabbi Meir who said that even according to the Torah there is a choice, and that which remains in the bottom of the cup it is as It was separated from the outset. But it is not the Halakha but rather we hold according to the Rabbis who state that there is a choice/subsequent selection (i.e., the legal effect resulting from an actual selection or disposal of things previously undefined as to their purpose), but according to the Torah, there is no choice, and therefore, regarding something that is definitely eatables forbidden pending the separation of priestly gifts (i.e., טבל), he should not eat nor drink until he separates [tithes]."
+            ],
+            [
+                "והוא בבית המדרש – on the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) and he feared that lest he would sanctify the day and would not be able to tithe."
+            ],
+            [
+                "כלכלות – baskets.",
+                "מעשרות זו בזו – the tithes that I have to separate from this basket will be placed in its neighbor.",
+                "הראשונה מעושרת – [the first – basket- is tithed] and he separates from the second [basket] the tithes of both of them.",
+                "של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת – but the second [basket] is not tithed, for immediately when he said, “[the tithes] of this one are in that one,” the first [basket] was made legally fit and became exempted from the tithes, but when he returned and stated, “of this one are in that one,” it is found that he was separating from this one [basket] that already had been exempted through the other one which is liable, and we don’t separate tithes from that which is exempt on that which is required, and he didn’t say anything, and takes from the second [basket] and the tithes for both of them.",
+                "מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה (their tithes are [designated such that] the tithes of each basket are in the other) – the tithes that are obligatory for these two baskets will be of one basket for the other, for he has designated the tithes of both of them as one and separates [tithes] from one for the other, and from the other for the one, for in each one, left eatables forbidden to be consumed prior to offering the priestly gifts (i.e.,טבל) in order to give tithes of its neighboring [basket]. But he does not separate [tithes] on them from another place, for he has designated a name and established the tithes of each one of them that are in the neighboring basked. Another explanation and this is essential: their tithes he tithes one basket with the other, he has designated by name and he separates [tithes] from whichever one that he wants and this is how we explain this matter of their tithes from either of them that I would want that the tithes will be a basket in his neighboring [basket]."
+            ],
+            [
+                "מאה טבל ומאה חולין – that became combined/mixed together.",
+                "נוטל מאה ואחד – he takes one hundred [parts] to separate from them First Tithe and Second Tithe according to the law of all eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, and one [part] he takes from the one-hundred [of] unconsecrated produce for the heave-offering of the tithe (i.e., which the Levite gives to the Kohen) as if they were eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, for the unconsecrated produce becomes like the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts itself as regards the heave-offering of the tithe alone, but not as regarding to First Tithe and Second Tithe, and it is found that this loses through this mixture one [part] alone, as he is separating [tithes] from the unconsecrated produce. But the טבל/eatables forbidden pending the separation of priestly gifts that we are speaking about here is that they have had the Great Terumah (i.e., the 1/50th that goes to a Kohen) separated from it already, but the [other] tithes nor the heave-offering of the tithe have yet been separated from it.",
+                "מאה טבל ומאה מעשר – that the heave-offering of the tithe had not been separated from the [First] Tithe and they became mixed together, he takes one-hundred [parts] of eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל to separate from them the tithes as explained above, and he takes one [part] from the one-hundred [parts] of [First] Tithe which are made like the טבל/eatables forbidden pending the separation of sacred gifts itself to make oneself liable for תרומת מעשר/ the heave-offering of the tithe (the 1/10th that the Levite gives to the Kohen) and there remained ninety-nine [parts], he separates from them the heave-offering of the tithe according to the calculations which are ten [parts] minus the tenth of a part. But if the [First] Tithe did not become combined with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, he would not separate any other than ten [parts] for the heave-offering of the tithe that are within it – [but] now that they had become mixed up with the eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts, he separates eleven [parts] minus a tenth, it is found that he loses one [part] less a tenth.",
+                "מאה חולין מתוקנין ומאה מעשר – First [Tithe] from which the heave-offering/תרומה had not been separated out [for the Levite] that had become combined, he takes one-hundred parts for the sake of First Tithe in order to separate from them ten [parts] for the heave-offering of the tithe [that the Levite gives to the Kohen] that is in them and ten [parts] he takes from the one-hundred of unconsecrated produce that is legally fit for use following the separation of priestly dues as if they were First Tithe, for ten [parts] are for the heave-offering of the tithe and it is found that he loses ten [parts]. But, that we are not so stringent when they become combined with eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל to oblige separating from the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts ten [parts] for the heave-offering of the tithe like the one-hundred of [First] Tithe, because of this is the law for every thing that becomes mixed that it returns to be like it was at its beginning therefore, the [First] Tithe returns to become like eatables forbidden pending the separation of sacred gifts but the טבל /eatables forbidden pending the separation of sacred gifts does not return to become like [First] Tithe.",
+                "מאה טבל ותשעים מעשר וכו' לא הפסיד כלום – for since there is are in the טבל /eatables forbidden pending the separation of sacred gifts ten extra, we judge it as if it has provision from another place. And all eatables forbidden pending the separation of sacred gifts that became mixed with unconsecrated produce, if there are other eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts/טבלים that he can separate on this mixture from another place, he does not separate other than according to the calculation of the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts alone. But here, when the טבל/eatables forbidden pending the separation of sacred gifts is greater by ten on [the First Tithe] we calculate as if they are from another place and one separates from them according to the calculation of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל alone, and he doesn’t lose anything.",
+                "כל זמן שהטבל מרובה – and it will be greater by ten, and this is brought in the Jerusalem Talmud."
+            ],
+            [
+                "עשר שורות של עשר עשר כדי יין – that are arranged in the Land [of Israel] that in every matter that you count whether from the east to the west or from the north to the south, you will find ten rows [jugs of wine] ten which are one-hundred jugs [of wine].",
+                "שורה החיצונה אחת מעשר – one earthen wine jug that is in the outer row, I have established as [First] Tithe on the other earthen wine jugs that I have.",
+                "ואין ידוע איזה – [it is not known which] outer row, for behold there are four outer rows corresponding to the four directions.",
+                "נוטל שתי חביות באלכסון (he must take two barrels from diagonally opposite corners) – one to the southeastern corner and second to it in the northwestern corner, for each earthen jug [of wine] that is in the corner is counted for two directions, and he should fill up from both of them one earthen jug [of wine] and it will be tithed [as heave-offering of the tithe for the one-hundred jugs].",
+                "חצי שורה החיצונה אחת מעשר (a half of one outside row is designated as [First] Tithe [for fifty jugs])- but if he said, one earthen jug [of wine] that is in the middle of the outer row, it I have established as [heave-offering of the First] Tithe on the other earthen jugs [of wine] that I have.",
+                "ואין ידוע איזה – [and it is not known which] half row from the four outer rows.",
+                "נוטל ארבע חביות מד' זויות – because there is on each corner from he two halves that are in the two outer rows that are near it, and he fills up one earthen jug from those four one and it will be the [heave-offering of the] tithe.",
+                "שורה אחת מעשר – but if he said, one earthen jug [of wine] that is in one row from these ten rows – it I have established for [First] Tithe and it is not known in which row it is.",
+                "נוטל שורה אחת באלכסון – that is to say, he takes ten earthen jugs from one row from the southeastern corner until the northwestern corner, or from the southwestern corner until the northeastern corner and he fills from all of these ten earthen jugs [of wine] one earthen jug and it will be [the heave-offering of the First] . But for what reason does he take in a diagonal line and he doesn’t take from one entire row straight from east to west or from north to south? For when he takes in a diagonal line, whether one counts all the entire rows from east to west or whether that he counts them from north to south, it is found that he takes one earthen jug [of wine] from each and every row, what is not the case if he were to take one row the length of from east to west or from north to south."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..72b63ac415e0c393bb165191e8abdf292d0c55bc
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,381 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Demai",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>הקלין שבדמאי.</b> שהקלו חכמים על הפירות הללו הנזכרים במתניתין שלא לעשרן דמאי, לפי שחזקתן באים מן ההפקר משום דלא חשיבי, ואית בהו תרי ספיקי ספק באים מן ההפקר ופטורים מן המעשר, ואפילו אם תמצא לומר שבאים מן השמור וחייבים במעשר שמא נתעשרו. ודמאי הם התבואה והפירות הנלקחים מעמי הארץ שהם חשודים על המעשרות. והחבר הלוקח פירות מעמי הארץ צריך להפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני בלבד אם היא שנת מעשר שני, אבל תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ עליה לפי שהיא במיתה, ואין לה שיעור שחטה אחת פוטרת כל הכרי והכל נזהרים בה. ומעשר ראשון ומעשר עני א״צ להוציא מן הדמאי אע״פ שעמי הארץ חשודים עליהם, לפי שיכול בעל הפירות לומר ללוי או לעני הבאים ליטול המעשרות הבא ראיה שאין פירות הללו מעושרים וטול, דקי״ל בכל דוכתא המוציא מחבירו עליו הראיה. אבל בתרומת מעשר ליכא למימר הכי, שהאוכל טבל שלא הורמו ממנו מתנות כהונה חייב מיתה ומשום אסורא מפרישינן לה לתרומת מעשר, ומעשר שני נמי כדי שלא לאכלו בטומאה או שלא לאכלו חוץ לירושלים:",
+                "<b>השיתין.</b> תאנים מדבריות:",
+                "<b>והרימין.</b> פי׳ הערוך פולצרא״קי בלע״ז:",
+                "<b>ועוזרדין.</b> בערבי זערו״ד ובלע״ז סורבי״ש:",
+                "<b>ובנות שוח.</b> תאנים לבנות המתגדלות משלש שנים לשלש שנים, ומתגדלים ביערים:",
+                "<b>ובנות שקמה.</b> תאנה המורכבת בערמון:",
+                "<b>ונובלות תמרה.</b> תמרים שאינם מתבשלין באילן ותולשין אותן ומניחים אותם זה על זה עד שיתבשלו. ויש אומרים נובלות תמרה תמרים שהפילתן הרוח קודם בשולן:",
+                "<b>גופנים.</b> ענבים שמניחים אותן בגפן בסוף הבציר ובקושי מתבשלים:",
+                "<b>הנצפה.</b> צלף שקורין קאיפר״י בלע״ז:",
+                "<b>האוג.</b> פרי אדום שקורין לו בלע״ז קורניאול״י. ורמב״ם אומר שהוא אילן שעושה כמין אשכלות אדומות אדומות וקורין לו בערבי סומא״ק. ולא היה זה הפרי חשוב ביהודה:",
+                "<b>והחומץ.</b> בתחלה לא היה היין שביהודה מחמיץ לפי שהיו מביאים ממנו נסכים וכל החומץ שביהודה לא היה בא אלא מן התמד לפיכך החומץ שביהודה פטור. אבל לאחר שבטלו נסכים והחומץ בא מן היין החומץ חייב בדמאי אף ביהודה כמו בשאר מקומות:",
+                "<b>והכוסבר.</b> כזרע גד (שמות ט״ז:ל״א) תרגום ירושלמי כוסבר כוליאנדר״ו בלע״ז:",
+                "<b>דיופרא.</b> שטוען פירותיו שני פעמים בשנה. דיו בלשון יון שנים:",
+                "<b>שקמונה.</b> שם מקום:",
+                "<b>המוסטפוס.</b> שנתבשלו באילן עד שנתבקעו מאליהן. שכל אלו חשובים הן וחזקתן שאין באין מן ההפקר. ואין הלכה כר״י:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הדמאי אין לו חומש.</b> הפודה מעשר שני של דמאי אינו נותן את החומש משום דרוב עמי הארץ מעשרין הם. הלכך קרן דמעכב בדאורייתא איתא בדרבנן, חומש דלא מעכב בדאורייתא יאכל:",
+                "<b>ואין לו ביעור.</b> בסוף שלש שנים שחייב לבער כל מעשרותיו כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית ולא תקנוהו רבנן בדמאי:",
+                "<b>ונאכל לאונן.</b> דמעשר שני של ודאי אסור לאונן כדכתיב (שם) לא אכלתי באוני ממנו, ומעשר שני של דמאי לא גזרו בו:",
+                "<b>ונכנס לירושלים ויוצא.</b> נפדה ונאכל חוץ לירושלים, מה שאין כן בודאי שהמחיצות קולטות ואין יכולין לפדותו ולהוציאו חוץ לחומה לאחר שנכנס, ובדמאי לא גזור:",
+                "<b>ומאבדים מעוטו בדרכים.</b> אם היה מעשר שני של דמאי בדרכים במקום גדודי חיה ולסטים, אפילו היה דבר מועט ויכול להביאו בלא טורח ובלא הפסד אינו חושש לו ומניח אותו ליאבד בדרך במקום שהוא שם. ורמב״ם פירש שאם בשעה שמוליך מעשר שני של דמאי בירושלים נאבד ממנו מעט בדרך אינו חושש לו, מה שאין כן בודאי שצריך שיעלהו כולו או דמיו ולא יפסד ממנו כלום בדרכים:",
+                "<b>ונותנים אותו לעם הארץ.</b> לאכלו בירושלים ואע״פ שהוא חשוד לאכלו בטומאה, מה שאין כן בודאי שאין מוסרים אותו לעם הארץ לפי שאינו נזהר לאכלו בטהרה:",
+                "<b>ויאכל כנגדו.</b> כנגד מה שנתן לעם הארץ לוקח מנכסיו ואוכל בטהרת מעשר בירושלים:",
+                "<b>ומחללים אותו כסף על כסף.</b> אם יש לו כסף מעשר שני של דמאי והוא צריך לו יכול לחללו על כסף חולין, מה שאין כן בודאי שאין מחללין כסף על כסף אלא בסלעים של שני מלכים שיכול לחלל זה על זה אם השני חריף אבל של מלך אחד לא דלאו דרך חלול הוא, ובדמאי שרי:",
+                "<b>כסף על נחשת.</b> אפילו שלא מדוחק. אבל של ודאי מדוחק אין, שלא מדוחק לא:",
+                "<b>ויחזור ויפדה את הפירות.</b> גרסינן, ולא גרסינן ובלבד שיחזור ויפדה. והכי קאמר ויכול לחזור ולפדות את הפירות אם ירצה דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים אינו יכול לחזור ולפדותם אלא מעלה הפירות לירושלים. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח לזרע.</b> לקח תבואה לזרעה פטור בדמאי, דאילו טבל ודאי אסור לזרוע:",
+                "<b>ולבהמה.</b> לקח מתחלה להאכיל לבהמה פטור מן הדמאי. אבל לקח מתחלה לאדם ונמלך עליה לבהמה חייב לעשר בדמאי:",
+                "<b>וקמח לעורות.</b> לעבד בו עורות:",
+                "<b>מכזיב ולהלן.</b> כזיב הוא סוף המקום שכבשו עולי בבל ומשם ולהלן כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, ולא נתחייבו בדמאי אלא הארצות שכבשו עולי בבל בלבד, הלכך מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי ולא חיישינן שמא מפירות הארץ שכבשו עולי בבל הוליכו לשם, שחזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע לך שהוא חייב וחזקת ארץ ישראל חייב עד שיודע לך שהוא פטור:",
+                "<b>חלת עם הארץ.</b> שתקן לו גבל חבר ורוצה ליתנה לכהן חבר פטור מלעשר:",
+                "<b>והמדומע.</b> עם הארץ שנפלה לו סאה של תרומה לפחות ממאה סאין של חולין שנעשה הכל מדומע כלומר עירוב תרומה ונותן הכל לכהן פטור מלעשר דמאי:",
+                "<b>והלקוח בכסף מעשר.</b> שלקח דמאי במעות של מעשר שני, בין במעות מעשר שני של דמאי בין במעות מעשר שני של ודאי פטור מלעשר:",
+                "<b>ושירי מנחות.</b> שהקומץ למזבח והשירים נאכלים לכהנים ולא חיישינן שמא הביא עם הארץ דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>שמן ערב.</b> שמן אפרסמון. וי״מ שמן זית מעורב עם מור ואהלות ובשמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מערבין בו.</b> ערובי תחומין וחצרות:",
+                "<b>ומשתתפין בו.</b> שתופי מבואות ואע״ג דלא חזי ליה, מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה הוי עני וחזי ליה דהא תנן מאכילין את העניים דמאי השתא נמי חזי ליה:",
+                "<b>ומברכין עליו.</b> ברכת המזון:",
+                "<b>ומזמנין עליו.</b> ואע״ג דאכל בעבירה דלאו עני הוא מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והוי עני וחזי ליה:",
+                "<b>ומפרישין אותו ערום.</b> כשבא להפריש ממנו תרומת מעשר ומעשר שני יכול להפריש והוא ערום דלא בעי ברוכי, דאילו בעי ברוכי הא בעינן והיה מחניך קדוש (דברים כ״ג:ט״ו) וליכא:",
+                "<b>בין השמשות.</b> של ערב שבת, דספק חשיכה מעשרין את הדמאי ואין מעשרין את הודאי:",
+                "<b>ואם הקדים מעשר שני לראשון.</b> שהפריש מעשר שני של דמאי קודם שהפריש מעשר ראשון כדי ליטול תרומת מעשר שבו אין בכך כלום. מה שאין כן בודאי דתנן ככל מצותך אשר צויתני (שם כו) הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות:",
+                "<b>הגרדי.</b> האורג:",
+                "<b>חייב בדמאי.</b> שעל גופו הוא נותנו וסיכה כשתיה:",
+                "<b>ושהסורק.</b> הצמר במסרק נותן על הצמר הוי כשמן לסוך בו את הכלים ופטור מן הדמאי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו דברים.</b> בכל מקום. אפילו מכזיב ולהלן אם לקחן מעם הארץ דבידוע שמארץ ישראל באו דמינכרי שאין דוגמתן אלא בארץ ישראל:",
+                "<b>והאורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו פטור.</b> אפילו בארץ ישראל דמנכר טפי ולא אתי לאחלופי באורז של א״י. אבל שאר דברים הנזכרים במתניתין איכא מינייהו בארץ ישראל דדמו לאותן שבחוצה לארץ, אלא דהנהו דחשיבי שדרך לנושאם מתוך חשיבותן למקומות שאין כיוצא בהן בעו עשורי דבידוע שמארץ ישראל הן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>להיות נאמן.</b> על המעשרות ולא יהיו פירותיו דמאי מכאן ואילך:",
+                "<b>את שהוא לוקח.</b> ע״מ למכור, דאילו על מנת לאכול הא תנא רישא מעשר את שהוא אוכל:",
+                "<b>ואת שהוא מוכר.</b> מפירות קרקעותיו:",
+                "<b>על עצמו אינו נאמן.</b> שהרי הוא אוכל דבר שאינו מתוקן כשהוא מתארח אצל עם הארץ. ור״י סבר שאינו מפסיד נאמנותו בכך. ואין הלכה כר' יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>להיות חבר.</b> לענין טהרות דהיינו פרוש ויהיו בגדיו ומשקים שלו טהורים. ואפילו תלמיד חכם אינו נאמן לענין טהרות עד שיקבל עליו דברי חברות, אלא א״כ היה זקן ויושב בישיבה. והמקבל עליו דברי חברות צריך להרגיל עצמו שלשים יום ואח״כ יהיו בגדיו ומשקים שלו טהורים. ואין קבלת דברי חברות בפחות משלשה חברים, אלא א״כ היה המקבל תלמיד חכם שאין צריך בפני שלשה, ולא עוד אלא שאחרים מקבלים לפניו:",
+                "<b>לח ויבש.</b> דאין מוסרים טהרות לעם הארץ, שאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל:",
+                "<b>ואין לוקח ממנו לח.</b> אבל יבש לוקח ממנו שלא הוכשר לקבל טומאה כל זמן שלא בא עליו משקה. ונאמן עם הארץ לומר הפירות הללו לא הוכשרו אבל אינו נאמן לומר הוכשרו אבל לא נטמאו:",
+                "<b>ולא יתארח אצל עם הארץ.</b> שלא יטמא ויבא ויטמא טהרות:",
+                "<b>ולא מארחו.</b> לעם הארץ:",
+                "<b>אצלו בכסותו.</b> דכסות עם הארץ טומאתו חמורה מטומאת עם הארץ עצמו דחיישינן שמא ישבה עליהן אשתו נדה ובגדי עם הארץ מדרס לפרושים. אי נמי לכך אמרו לא מארחו אצלו בכסותו דממגע עצמו יכול ליזהר טפי ממגע כסותו:",
+                "<b>אף לא יגדל בהמה דקה.</b> שאסור לגדל בהמה [דקה] בארץ ישראל שלא ירעו בשדות אחרים:",
+                "<b>ולא יהא פרוץ בנדרים.</b> שסופו לבא לידי חלול:",
+                "<b>ולא יהא פרוץ בשחוק.</b> דשחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה:",
+                "<b>ומשמש.</b> תלמידי חכמים בבית המדרש:",
+                "<b>לא באו אלו לכלל.</b> דאין ענינם נוגע לטהרות. ואין הלכה כר״י:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הנחתומים.</b> נחתום חבר שלקח תבואה מעם הארץ שהיא דמאי לא חייבו אותו חכמים להפריש:",
+                "<b>אלא כדי תרומת מעשר.</b> שהיא אחד ממאה אבל לא מעשר שני, מתוך ששוטרי המלך ונוגשיו חובטים אותם בכל שעה ואומרים להם מכרו בזול לא הטריחו עליהם חכמים במעשר שני שטרחו מרובה שצריך לאכלו בירושלים. ודוקא כשמוכר לחבר שהלוקח יפריש מעשר שני, אבל אם מוכר לעם הארץ חייב להפריש מעשר שני קודם שימכור:",
+                "<b>החנונים.</b> שמוכרים מעט מעט בחנות, אינן רשאין למכור את הדמאי, הואיל והן משתכרים הרבה עליהם מוטל לתקן. אי נמי מפני שרגילין למכור לתינוקות שלא יאכלו התנוקות דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>כל המשפיעים.</b> שמוכרים בשפע הרבה ביחד:",
+                "<b>במדה גסה.</b> לקמן מפרש כמה היא מדה גסה:",
+                "<b>רשאין למכור את הדמאי.</b> דרך המוכרים הרבה ביחד להוסיף על המדה ולכך נקראו משפיעים שעושין מדה גדושה ומוסיפים על המדות. ומשום הכי לא הטילו עליהם להפריש את הדמאי אלא על הלוקח מהם:",
+                "<b>סיטונות.</b> הם הסוחרים הגדולים הקונים תבואה מבעלי התבואה ומוכרים אותה לחנונים במדה גסה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>את שדרכו להמדד בדקה ומדדו בגסה.</b> גרסינן:",
+                "<b>טפילה דקה לגסה.</b> ופטור כשהוא מוכר בגסה, ולא אמרינן כיון דדרכו למוד בדקה חייב אף כשמודד בגסה:",
+                "<b>ובלח דינר.</b> מדה שיש בה מה שהוא שוה דינר. לפי שלא היתה מדה ידועה ללח שהשער משתנה תמיד לכך שיערו בדמים:",
+                "<b>אכסרה.</b> לא במדה ולא במשקל אלא לפי האומד, פטור דהוי כמוכר בגסה. ואין הלכה כר׳ יוסי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאכילין את העניים דמאי.</b> אפילו הן חברים וצריך להודיען והרוצה לעשרן יעשרן:",
+                "<b>ואת האכסניא.</b> חיל של מלך ישראל העובר ממקום למקום ומוטל על בני המקום לפרנסם, מאכילין אותם דמאי. בזמן שהיא עוברת אבל לנו שם בלילה חייבין לתקן:",
+                "<b>רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי.</b> עניים היו. ואין הלכה כר״ג דכיון דחייב במזונותיהן נמצא פורע את חובו בדמאי:",
+                "<b>ואת שאינו מעושר למעשר.</b> ונותנין לו ביותר מכדי מעשרותיו ונמצאו כל האדם אוכלים מתוקן. וב״ש לטעמייהו דאמרי אין מאכילין את העניים דמאי: ",
+                "<b>והרוצה לתקן יתקן.</b> שלא הותר הדמאי לעניים אלא כשאוכלין אכילה אחת אצל בעל הבית אבל הפירות שיבואו לידם חייבים הם לעשרן דמאי. דיקא נמי דקתני מאכילין את העניים דמאי ולא תני העניים אוכלין דמאי. כ״כ הרמב״ם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לחזום.</b> לכרות ולחתך ואין לו דומה במשנה:",
+                "<b>להקל ממשאו.</b> שלא יכבד עליו:",
+                "<b>לא ישליך עד שיעשר.</b> שמא ימצאם עם הארץ ויאכל אותם כשאינם מתוקנים ונמצא נותן מכשול. והני מילי בירק הנאגד דאי בשלא נאגד אכתי לא אתחייב במעשר:",
+                "<b>הלוקח ירק מן השוק.</b> ונטל אגודות ירק בידו ששומתן ידועה כך וכך אגודות בפרוטה ולאחר שנטלן נמלך עליהן להחזירן למוכר:",
+                "<b>לא יחזיר עד שיעשר.</b> ויתן לו דמי המעשר שהוא מפריש, דמכי אגבהינהו נעשו שלו ונתחייב עליהן לעשרן:",
+                "<b>שאינו מעושר אלא מנין.</b> האי מעושר הוי פירושא מחוסר, כלומר כבר קנה אותם בהגבהה ולא היה מחוסר אלא למנותן שכבר היה ידוע כך וכך אגודות בפרוטה:",
+                "<b>היה עומד ולוקח.</b> ולא נטלם בידו ולא הגביהם:",
+                "<b>טוען אחר.</b> משאוי אחר של ירקות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא יצניע עד שיעשר.</b> דאסור להוציא מידו דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>שלא יאבדו.</b> ולא נתכוין לזכות בהן:",
+                "<b>שאין אדם רשאי למכרו דמאי.</b> כגון במדה דקה דאמרינן בפירקין דלעיל:",
+                "<b>לא ישלח לחבירו דמאי.</b> בדקה, אבל שולח לו בגסה כיון שרשאי למוכרו בגסה:",
+                "<b>רבי יוסי מתיר.</b> לשלוח לחברו ודאי אפילו בדקה, ובלבד שיודיעו. ומודה רבי יוסי שבדמאי אסור בדקה. ואין הלכה כרבי יוסי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לטוחן כותי.</b> לכותי שטוחן התבואה:",
+                "<b>הרי הן בחזקתן.</b> דלא חשידי שמא החליפו אלו המתוקנים באחרים שאינן מתוקנין:",
+                "<b>לטוחן עובד כוכבים דמאי.</b> דעובד כוכבים חשוד להחליף ולבתר דאשכחו יונה בראש הר גריזים לכותים שהיו עובדים אותה, כותי הרי הוא כעובד כוכבים:",
+                "<b>אצל העובד כוכבים כפירותיו.</b> ופירות של עובד כוכבים פטורים מן המעשר. ורישא מפני שדרך בני אדם להוליך קופות רבות של חטים ולהניחן אצל הטוחן חיישינן שמא נתחלפה קופה זו בקופות אחרות של ישראל שהן דמאי, אבל פירות ליכא למימר שמא החליפן בפירות של ישראל אלא שמא החליפן העובד כוכבים בפירותיו לפיכך הרי הן כפירותיו של עובד כוכבים. ורבי שמעון סבר דאף בפירות חיישינן שמא נתחלפו בבית העובד כוכבים בפירות של ישראל אחר, שכשם שישראל זה הפקיד פירותיו ביד העובד כוכבים כך יש לחוש שמא ישראל אחר מן החשודים על המעשרות הפקיד גם כן בידו ונתחלפו אלו באלו. ואין הלכה כר׳ שמעון:  "
+            ],
+            [
+                "<b>פונדקית.</b> שומרת הפונדק והולכי דרכים מתאכסנים אצלה:",
+                "<b>מעשר את שהוא נותן לה.</b> דאין חבר מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>ואת שהוא נוטל ממנה.</b> דאע״ג דעם הארץ אינו חשוד להחליף כדאמרן לעיל, הפונדקית חשודה להחליף שהיא מתכוונת לטובה ונותנת משלה שהוא יותר יפה לחבר ואומרת בלבה ראוי שאאכיל משלי שהוא חם ויפה לחבר ואני אטול את שלו הקר והגרוע:",
+                "<b>אין אנו אחראין לרמאים.</b> כלומר אין אחריות הרמאים עלינו לשומרם שלא יאכלו דבר שאינו מעושר. לפיכך אינו מעשר מה שהוא נותן לה ואם תקחנו הפונדקית לעצמה ותאכלנו כשאינו מתוקן אין לחבר מזה כלום ואינו מעשר אלא מה שהוא נוטל בלבד. ור׳ יוסי סבר דלגזול היא מתכונת, ואין הלכה כר׳ יוסי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המתקלקל.</b> פת או תבשיל שנתקלקל:",
+                "<b>אמר רבי יהודה.</b> בירושלמי מפרש דקמייתא נמי מלתיה דר׳ יהודה היא. והכי קאמר מפני שהיא חשודה להחליף את המתקלקל דברי ר׳ יהודה שרבי יהודה אומר רוצה היא בתקנת בתה וכו׳:",
+                "<b>בנותן לחמותו שביעית.</b> בנותן לה לאפות ולבשל בשנה השביעית:",
+                "<b>שאינה חשודה להאכיל את בתה שביעית.</b> דחמירא להו שביעית ואפילו אם יתקלקל לא תחליפנו בפירות שביעית. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלוקח פירות.</b> בשבת יאכל על פיו. דאימת שבת עליו, שמתיראים לעבור עבירה ולשקר בשבת יותר מבחול:",
+                "<b>תרומת מעשר של דמאי.</b> להכי נקט תרומת מעשר, דעמי הארץ נחשדו עליה דסברי אינה במיתה כל זמן שלא הופרש מעשר ראשון, אבל תרומה גדולה לא נחשדו עליה. ותרומת מעשר הויא אחד ממאה וכשחזרה למקומה לפחות ממאה חזרה ומדמעת:",
+                "<b>שואלו ואוכל על פיו.</b> דמאחר שנקרא לה שם תרומה אימת דמוע על עם הארץ וירא לשקר. והלכה כר׳ שמעון שזורי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המדיר את חבירו שיאכל עמו.</b> דאמר ליה קונם מה שאתה נהנה לי אם אין אתה סועד אצלי:",
+                "<b>שבת הראשונה.</b> של סעודת נשואין לבחור שנשא בתולה התירו לו לאכול עמו משום איבה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אין צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי.</b> דלא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני שהם יודעים שפירות הטבולים למעשר עני הם במיתה ומפרישים אותו ולוקחים אותו לעצמן:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> אף על פי כן קורא לו שם, שהרי אינו מפסיד כלום בזה דאינו צריך להפריש וליתן לעני משום דעני הוי בזה מוציא מחבירו והמוציא מחבירו עליו הראיה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי.</b> שאמר תרומת מעשר שאני חייב להפריש מכרי זה יהא מונח בצפונו או בדרומו ולא הפרישה. ותרומת מעשר של דמאי דנקט לפי שהישראל קורא לה שם ונותנה לכהן ולוקח המעשר לעצמו, אבל תרומת מעשר של ודאי אין הישראל קורא לה שם אלא הוא נותן מעשר ללוי והלוי מפריש תרומת מעשר ונותנה לכהן:",
+                "<b>לא יטלם.</b> כדי ליתנם לכהן או לעני שבחצר ושבמבוי, שאסור ליתן מתנות לכהן ולעני בשבת. אבל בלמודים לאכול אצלו כלומר הרגילין לאכול על שלחנו שרי, ובלבד שיודיעם שהם של תרומת מעשר או של מעשר עני שאם אינו מודיעם והם סבורים שמשלו הוא מאכילם הוה ליה כמאכיל אורחיו תרומה ומעשרות שהוא אסור:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אינו נאמן.</b> דאפילו ימצא שלקח ממי שאינו נאמן מצי לאשתמוטי ולומר בעיני היה נאמן. אבל כי אמר ליה מאיש פלוני לא מצי לאשתמוטי דהא אינו רשאי ליקח מאחר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>איש פלוני נאמן הרי זה נאמן.</b> אע״ג דלא היה ראוי להאמינו כיון שהוא עצמו חשוד, קולא היא שהקלו באכסנאי משום חיי נפש. ודוקא כשאין מכיר אדם שם אבל אם מכיר אדם שם לא יטול אלא מן המומחה:",
+                "<b>מי כאן מוכר ישן.</b> שירא שמא יאכילוהו חדש קודם שיקרב העומר. ורוב עמי הארץ אין חשודים על החדש והוי כדמאי דרוב עמי הארץ מעשרים הן, הלכך לא החמירו עליהן כל כך דנימא שהם גומלים חסד זה לזה תעיד אתה עלי ואני אעיד עליך:  "
+            ],
+            [
+                "<b>החמרים.</b> המביאים תבואה ממקום הזול למקום היוקר:",
+                "<b>אין נאמנים.</b> דודאי גומלים זה את זה ומשבח של חבירו בעיר זו כדי שישבח חבירו את שלו בעיר אחרת:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר נאמנים.</b> הואיל ורוב ע״ה מעשרים הן בדמאי הקילו משום חייהן של בני העיר שיהיו מוכרי תבואה ופירות רגילין לבא שם. ואין הלכה כר״י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלוקח מן הנחתום.</b> כשהנחתום מוכר במדה גסה הלוקח ממנו חייב לתקן מה שהוא לוקח והנחתום פטור. והא דתנן לעיל בפרק ב׳ שהנחתומים חייבים להפריש כדי שיעור תרומת מעשר וחלה, התם מיירי במוכר במדה דקה שמפני שהוא משתכר הרבה הטילו עליו לעשר, אי נמי מפני התינוקות שלוקחים ממי שמוכר בדקה כדי שלא יאכלו טבלים הטילו עליו לתקן. מדה גסה ודקה מפורשים לעיל ספ״ב:",
+                "<b>נוטל כדי תרומת מעשר.</b> דהיינו אחד ממאה וכדי חלה אחד ממ״ח. ולא שיפרישם מן הככר שלקח מן הנחתום, אלא קובע להם מקום ומניחם מחוברים במקומם:",
+                "<b>אחד ממאה ממה שיש כאן.</b> מכל מה שיש כאן משמע אף עם כדי שיעור חלה שהפריש עשוי מעשר, ונמצא מפריש מעשר אף מן החלה:",
+                "<b>ושאר מעשר.</b> דהיינו עוד תשעה סמוך לו הרי קבע מקום לכל המעשר, ואותו האחד שקראתי לו שם מעשר תחילה עשוי תרומת מעשר על התשעה הסמוכים לו:",
+                "<b>והשאר חלה.</b> א׳ ממ״ח שהפרשתי חלה:",
+                "<b>ומעשר שני בצפונו או בדרומו.</b> קובע לו מקום ואחר כך מחללו, ואינו צריך להוסיף חומש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל אחד משלשים ושלש ושליש.</b> היינו שליש ממאה. וסאה שנוטל יש בהם ג׳ שלישים, שנים מהן לתרומה שהיא תרי ממאה ואחד לתרומת מעשר שהיא אחד ממאה. ואומר על אותה סאה שנטל אחד ממאה שיש כאן בין הכל דהיינו שליש אותה סאה:",
+                "<b>הרי הוא בצד זה חולין.</b> פירוש ישאר חולין כמו שהוא עתה בטבלו בצד שני שלישים שעמו, והשאר דהיינו שני שלישים יהיו תרומה על הכל:",
+                "<b>מהחולין שיש כאן.</b> דהיינו השליש שאמרתי עליו שישאר חולין. הרי זה בצד זה מעשר:",
+                "<b>ושאר מעשר.</b> דהיינו עוד תשעה סמוך לשליש זה, אותם עשרה שלישים יהיו מעשר על המאה שלישים. ולאו דוקא עשרה אלא מעט פחות כפי המגיע לשנים של תרומה:",
+                "<b>זה שעשיתי מעשר.</b> היינו השליש שקרא עליו שם מעשר תחלה עשוי תרומת מעשר על תשעה השלישים. ולא שליש שלם אלא חסר דבר מועט, ולהכי קאמר מהחולין שיש כאן דמשמע ולא כל החולין. ומתניתין אתיא כאבא אלעזר בן גומל דאמר בסוף פרק כל הגט (גיטין לא.) כשם שיש לו לבעל הבית רשות לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לתרום תרומת מעשר. ואיהו נמי שרי להפריש תרומת מעשר באומד בעין יפה בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נד: נה.) הלכך אותו שליש שהוא מפריש משלם אע״פ שהיה ראוי להיות חסר מעט, בעין יפה הוא מפריש ושרי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הצוננת על החמה.</b> אע״פ שהוא מעשר מן הרע על היפה סבר לה כר׳ אלעאי דאמר (קדושין מו.) התורם מן הרע על היפה תרומתו תרומה, ובדמאי התירו אפילו לכתחילה:",
+                "<b>ואפילו מדפוסים הרבה.</b> ולא חיישינן שמא אתמול קנה הנחתום תבואה ממי שהוא מעשר והיום ממי שאינו מעשר ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, דנחתום מחד גברא זבין אע״פ שהוא עושה מדפוסים הרבה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר.</b> כששניהם של אמש או שניהם של היום מודה רבי יהודה לרבי מאיר דאפילו מדפוסים הרבה שרי, דלא חייש לדפוסים. אבל אחד של אמש ואחד של היום אפילו מדפוס אחד אסר, שאני אומר וכו׳:",
+                "<b>ר׳ שמעון אוסר בתרומת מעשר.</b> דאפילו שניהם של היום או של אמש כיון דבשני דפוסים הוא אמרינן מתרי גברי זבן את התבואה ושמא האחד עישר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>ומתיר בחלה.</b> דבחלה כולי עלמא מודו אפילו של אמש בשל היום ואפילו משני דפוסים, דאי נמי מתרי גברי זבן לא חיישינן שהרי אצל הנחתום מתחייבה בחלה שהוא גלגל את העיסה. והלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>פלטר.</b> הוא הלוקח מן הנחתומים ככרות הרבה בבת אחת ומוכרן אחר כך בשוק אחד אחד:",
+                "<b>מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר.</b> דסבירא ליה לרבי מאיר פלטר מתרי תלתא נחתומי זבן, ואנו אומרים דפוס זה קנה מנחתום אחד והשני מנחתום אחר. ורבי יהודה סבר פלטר מחד נחתום זבן ואע״פ שהם משני דפוסים כולן מנחתום אחד הן, הלכך אם כולן משל אמש או משל היום מעשר מאחד על הכל כדין נחתום:",
+                "<b>מנפול.</b> קונה מן פלטרין הרבה ומוכר לאחרים, וכיון שהוא רגיל לקנות מאנשים הרבה הלוקח ממנו מעשר על כל אחד ואחד. והלכה כרבי יהודה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח מן העני.</b> המחזר על הפתחים:",
+                "<b>פלחי דבילה.</b> חתיכות של דבילה:",
+                "<b>בולל ונוטל.</b> דורס התמרים או הגרוגרות ומערבן יחד והן נבללים ומתערבים ונמצא מפריש מן החיוב, דקסבר יש בלילה בדבר היבש. אבל פרוסות של לחם ופלחי דבילה אין נבללין ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>בזמן שהמתנה מרובה.</b> בזמן שהכל נותנין מתנה מרובה, שכל המתנות שוות אז מועלת בלילה:",
+                "<b>אבל בזמן שהמתנה מועטת.</b> כלומר שמתנה אחת מעוטה מחברתה לא מהניא בלילה, דדלמא כל חד וחד לא מתרמי דידיה וחיישינן שמא מן הרוב מפריש על המועט. כך נראה פירוש משנה זו בירושלמי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סיטון.</b> סוחר הלוקח תבואה מבעלי בתים הרבה ביחד ומוכר לאחרים במדה גסה:",
+                "<b>לא יעשר מזה על זה.</b> דשמא מה שלקח ממנו בשניה מאדם אחר קנאו, ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>ואפילו מאותו הסוג.</b> כלומר מאותה קופה. ודומה לו במסכת כלים (פט״ז מ״ג) הסוגים הגדולים:",
+                "<b>ואפילו מאותו המין.</b> דשניהם שחמתית או שניהם לבנה. ואם אמר הסיטון דמאדם אחד קנה נאמן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעשר מזה על זה.</b> דכולו מעושר או כולו אינו מעושר. ובלבד שיהיה ממין אחד ובתוך שנתו, שאין תורמין משל שנה זו על [של] שנה אחרת:",
+                "<b>ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת.</b> דבעלי הגנות שמא זה עישר וזה לא עישר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>משני מקומות.</b> ששני המוכרים הודיעוהו שהוא טבל:",
+                "<b>אלא לצורך.</b> כגון שנתערב לחברו חולין מועטין בטבל מרובה, שאין לטבל זה תקנה עד שיעשר עליו ממקום אחר. ודוקא לחבר מותר למכור טבל אבל לא לעם הארץ. וע״ה שנתערב לו חולין בטבל כיצד הוא עושה הולך אצל חבר והוא לוקח לו טבל ממקום אחר ומעשר לו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>משל ישראל על של עובד כוכבים.</b> האי תנא סבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר ורבי מאיר היא, ואינה הלכה דקיימא לן יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר דכתיב (ויקרא כ״ה:כ״ג) והארץ לא תמכר לצמיתות הא אם נמכרה צמותה היא:",
+                "<b>על של כותים.</b> פירות הכותים ודאי טבל מוכרין אותן. דאע״פ דכשאוכלין פירותיהן עשורי מעשרי, כשמוכרין אינן מעשרין דלא חיישי על לפני עור לא תתן מכשול:",
+                "<b>רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים.</b> דזימנין דמעשר לנפשיה ונמלך ומוכרו, ושמא האחד מעושר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב. ובזמן הזה הכותים עשאום כעובדי כוכבים גמורים לכל דבריהם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עציץ נקוב.</b> כלי שמשימין בתוכו עפר וזורעים בו, אם נקוב כדי שרש קטן שהוא פחות מכזית הרי הוא כארץ ופירותיו טבל גמור דאורייתא:",
+                "<b>תרם מן הארץ.</b> אפילו לכתחלה נמי מצי לתרום, ומשום סיפא נקט לשון דיעבד:",
+                "<b>תרומה ויחזור ויתרום.</b> דמן הפטור על החיוב הפריש ולאו תרומה היא הלכך יחזור ויתרום, ומכל מקום כיון שקרא לה שם תרומה נותנה לכהן דלא ליתי לזלזולי בתרומה. ואין צריך להוציא עליה תרומה ומעשר כמו בסיפא משום דמדאורייתא לאו טבל הוא, אבל מן הנקוב על שאינו נקוב דמן החיוב על הפטור הפריש התרומה הויא טבל דאורייתא, הלכך לא יאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מן הדמאי על הדמאי.</b> דלמא האי מעושר והאי לא מעושר:",
+                "<b>תרומה.</b> ואין צריך לתקן את התרומה כיון דספק הוא ורוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל.</b> דהוי דומיא דמפריש מן הנקוב על שאינו נקוב מן החיוב על הפטור. שאם הדמאי מעושר נמצאת התרומה טבל דאורייתא הלכך לא תאכל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המקבל שדה.</b> למחצה לשליש ולרביע כדרך האריסין:",
+                "<b>חולק לפניהם.</b> ואינו צריך לעשר חלק בעל השדה אבל מניח לפניהם חלק שכר הקרקע כשאינו מעושר, ולא חייבו חכמים למקבל שיעשר על חלקו של בעל השדה ויתן לו מה שפסק עמו כשהוא מעושר מפני ישוב ארץ ישראל כדי שלא ימנעו מלקבל השדות באריסות:",
+                "<b>החוכר.</b> מקבל השדה בדבר קצוב כך וכך כורין לשנה בין שהיא עושה הרבה בין שהיא עושה מעט: ",
+                "<b>תורם ונותן לו</b> אבל לא מעשר, דכל חוכר על מנת כן יורד לשדה שיתן לו חכירותו מפירות הגדלים בשדה בטבלם, ומיהו משום דאין להשהות התרומה דאי אפשר לגורן שתעקר אלא אם כן נתרמה משום הכי תורם ונותן לו, ומסתבר דמנכה לו התרומה מחכירותו דמאי שנא תרומה ממעשר:",
+                "<b>אמר ר׳ יהודה.</b> אימתי סגי לחוכר שיתרום לבד ואינו מעשר, כשנותן לו חכירותו מאותה שדה ומאותו המין. אבל אם נתן לו משדה אחרת אף מאותו המין, או ממין אחר אף מאותה שדה כגון שזרע מקצת השדה מין אחר כשיעור חכירותו חייב אף לעשר, דדמי לפורע חובו. אי נמי אין דעת [המחכיר] לקבל פירות טבולים אלא כשפורע לו מאותה שדה ומאותו המין:  "
+            ],
+            [
+                "<b>החוכר שדה מן העובד כוכבים.</b> קנס קנסו חכמים לחוכר שדה מן העובד כוכבים שיהא מעשר מה שנותן לו, כדי שלא יהא שום ישראל חוכר שדה ממנו ותשאר בורה בידו ומתוך כך יצטרך למכרה לישראל בדמים מועטים. ובמקבל באריסות לא קנסו שיותר חפץ העובד כוכבים בחכירות מבאריסות:",
+                "<b>שדה של אבותיו.</b> שגזלה העובד כוכבים מאבותיו, וקנסוהו שיצטרך לעשר כדי שידחוק עצמו ויקננה מן העובד כוכבים שמתוך שהיא חביבה עליו שהיתה של אבותיו לא יניח לקבלה מן העובד כוכבים ביותר מן הראוי לה וכשיכבד עליו המעשר יקננה. וכוותיה דרבי יהודה קיימא לן דלא פליג תנא קמא עליה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כשם שחולקין בחולין כך חולקים בתרומה.</b> כשנוטל בעל השדה מחצה ושליש ורביע ממה שהוציאה השדה נוטל גם כן מחצה ושליש ורביע מן התרומה והמעשרות המוטלות עליה ונותנן הוא לכל כהן ולוי שירצה:",
+                "<b>אף המעשרות שלהן.</b> אם המקבל כהן כל התרומה שלו, ואם לוי הוא כל המעשר שלו:",
+                "<b>שעל מנת כן.</b> ירדו לקבל שדה זו באריסות. ואין הלכה כרבי אליעזר דאע״ג דעל מנת כן ירדו במה קנו: "
+            ],
+            [
+                "<b>המעשרות לבעלים.</b> בהא אפילו רבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר מודו, דכיון דשדה של בעלים מקום מעשר שיורי שייריה:",
+                "<b>הקרתני.</b> לשון קריה, כלומר האיש היושב בקריה בכפרים. שכן דרך בני הכפרים לקבל שדה מבני הכרכים:",
+                "<b>יכול הוא הקרתני וכו׳</b> הלכך כל אחד נוטל חלקו במעשר שני. וכן הלכה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המקבל זיתים לשמן.</b> ישראל שקבל זיתים מכהן או מלוי:",
+                "<b>כשם שחולקין בחולין כך חולקים בתרומה.</b> ואע״ג דלעיל לבעלים, הכא שאני דלא קיבל קרקע אלא אילנות, ורבנן לא עבדי זיתים כקרקע:",
+                "<b>או למחצית שכר.</b> שימכר השמן ויחלקו הריוח לאמצע:",
+                "<b>המעשרות לבעלים.</b> דר׳ יהודה עביד זיתים כקרקע. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם זיתיו.</b> זיתים שנתלשו מן האילן ולא הוכשרו לקבל טומאה, כגון שעדיין לא הזיעו זיעת המעטן שהיא מכשירתן לקבל טומאה:",
+                "<b>אלא לחבר.</b> לפרוש המוחזק לטהרות ולא ימכרם למי שאינו חבר שלא ידרוך אותם בטומאה:",
+                "<b>אף למעשר.</b> אף למי שלא קיבל עליו אלא לעשר אבל לא קבל עליו להיות מוחזק לטהרות יכול למוכרם, דכיון דאכתי לא הוכשרו אימור שמא יאכלם קודם שיזיעו. ואע״ג דרוב זיתים אין עומדין לאכלן כך, בעלילה כל דהו דמצינן לתלות תלינן. ורמב״ם מוקי פלוגתייהו דבית שמאי ובית הלל דב״ש סברי אסור לגרום טומאה לחולין שבא״י וב״ה סברי מותר לגרום טומאה לחולין שבא״י:",
+                "<b>וצנועי בית הלל.</b> ותיקין המדקדקים במצות שהיו בב״ה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשר.</b> נאמן על המעשרות:",
+                "<b>ואחד אינו מעשר.</b> אינו נאמן על המעשרות:",
+                "<b>המעשר מעשר את שלו.</b> מתקן החצי מכל מה שגדל בכרם של שניהם:",
+                "<b>וחלקו בכל מקום שהוא.</b> בירושלמי מפרש דהכי קאמר וחלקו של חברו דהיינו של זה שאינו מעשר בכל מקום שהוא דמאי הוא. ומשום דאין ברירה חיישינן שמא חצי חלקו של המעשר ביד חברו שאינו מעשר וחצי חלק חברו בידו, הלכך אע״פ שכבר תיקן החצי מכל מה שגדל בכרם חייב לתקן בתורת דמאי חצי חלק חברו שבידו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>טול אתה חטין שבמקום פלוני.</b> הכא מיירי שחלקו שדה בקמותיה וענבים המחוברים בכרם הלכך יש ברירה ואמרינן זהו חלקו המגיעו והמעשר מעשר את שלו ודיו. ולעיל איירי שחלקו בתלוש והתם אין ברירה דכל קלח וקלח של שותפים הוא וצריך לעשר דמאי על חלק חברו שבידו:",
+                "<b>אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים.</b> דליכא למימר הכא זהו חלקו המגיעו אלא הוו כמחליפים זה לזה, ונמצא זה המעשר מוכר חלקו למי שאינו מעשר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>חבר.</b> הנאמן לטהרות ואין צריך לומר למעשרות:",
+                "<b>שירשו את אביהן עם הארץ.</b> ופירות שהניח הוו דמאי ובחזקת טמאים:",
+                "<b>טול אתה בלח.</b> שהוכשר לקבל טומאה ואני ביבש שלא הוכשר לקבל טומאה לפי שאסור לחבר למכור לעם הארץ לח ויבש כדתנן לעיל בפרק שני:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות.</b> אע״ג דחלופי עבודת כוכבים ויין נסך אסורים בהנאה הכא שרי עד שלא באו לידו משום דירושת גר את אביו אינה מן התורה אלא מדברי סופרים. ולא דמי לחבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ דאפילו קודם שבאו לידו אסור לומר לו טול אתה חטים ואני שעורים, דהתם הויא ירושה דאורייתא והוי כאילו בא לידו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סוריא.</b> הם ארצות שכבש דוד שלא היו מארץ ישראל כגון ארם נהרים וארם צובה, ולפי שעדיין לא נכבשה כל א״י לפיכך לא קדשו בקדושת הארץ אף על פי שהיה כבוש של רבים ובמקצת דינים היא כארץ ישראל ובמקצת דינים היא כחוצה לארץ. והקונה פירות בסוריא אינו חייב להפריש מהן דמאי לפי שרוב פירות הנמכרים בסוריא מחו״ל הן באים, הלכך כי אמר מעושרין הן נאמן מגו דאי בעי אמר של חו״ל הן והיה נאמן כדתנן בפ״ק מכזיב ולהלן נאמן, השתא נמי כי אמר של א״י הם ועשרתים נאמן:",
+                "<b>שהפה שאסר.</b> כשאמר של א״י הם וחייבים במעשר, הוא הפה שהתיר כשאמר עשרתים וכי היכי דמהמנינן ליה במאי דאסר כשאמר של א״י הם נהמניה נמי במה שהתיר כשאמר עשרתים:",
+                "<b>משלי הן.</b> מן השדה שיש לי כאן בסוריא חייבים לעשר דבפירות של סוריא גזרו על הדמאי כשידוע שגדלו שם:",
+                "<b>ואם ידוע שיש לו שדה.</b> אין כאן הפה שאסר הוא הפה שהתיר, דכיון שידוע שיש לו שדה מסתמא משדהו הביא הפירות ולא היה נאמן לומר מחו״ל הם באים הלכך כי אמר עשרתים אינו נאמן דליכא מגו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עם הארץ שאמר לחבר קח לי.</b> כגון שהיה החבר הולך לשוק לקנות ירק לעצמו ואמר לו עם הארץ קח לי ג״כ אגודה של ירק ולקח חבר שתי אגודות סתם ולא פירש זו לי וזו לעם הארץ, פטור מלעשר אותה שנותן לעם הארץ דיש ברירה כשנותנה לעם הארץ שזו היא אותה שלקח מתחילה לצרכו ואין חבר מחליפה בשלו. פירוש אחר מן הירושלמי עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודת ירק והמוכר חבר הוא. ויודע שזה הלוקח בשביל עם הארץ הוא לוקח ולא לקח החבר לעצמו כלום, פטורה האגודה הזאת ממעשר דמאי שכיון שהמוכר חבר ויודע שלצורך עם הארץ הוא קונה אינו מוכר לו אלא אם כן עישר, דהכי אמרינן לעיל פרק ב׳ שאסור למכור לעם הארץ אלא אם כן עישר תחלה. אבל אם קנה החבר אחת לעצמו ואחת לעם הארץ ונתערבו, חייב לעשר דשמא מה שמכר לו לעצמו אינו מעושר, שהמוכר לחבר אינו צריך לעשר והקונה עליו מוטל לעשר כדאמרן לעיל פרק ב׳:",
+                "<b>ואפילו הן מאה.</b> ואפילו נתערבה אחת שלו במאה של עם הארץ:",
+                "<b>גלוסקן.</b> ככר לחם יפה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המזמין את חבירו.</b> אומר מע״ש וכו׳. והיכא דהתנה מע״ש מותר להפריש בשבת אבל לא התנה אסור דתנן ספק חשיכה מעשרים את הדמאי הא ודאי חשיכה לא. והכא מיירי בהזמינו חברו ולא הדירו דאי הדירו הא אמרינן לעיל פ״ד אוכל עמו בשבת ראשונה אע״פ שאינו מאמינו על המעשרות. א״נ התם בשבת ראשונה של בחור שנשא בתולה והכא בשאר שבתות:",
+                "<b>הרי הוא מעשר.</b> ותרומה גדולה אינו צריך להפריש דלא נחשדו עמי הארץ עליה כדפרשינן בפ״ק. ועל אחד ממאה שמפריש למחר אומר הרי הוא מעשר ראשון ושאר מעשר דהיינו תשעה שהוא חייב עדיין כדי שיהו עשרה למאה מודד לו האחד ואח״כ אומר זה האחד שעשיתי תחילה מעשר עשוי תרומת מעשר על תשעה הסמוכים לו:",
+                "<b>מעשר שני.</b> יהיה בצפונו או בדרומו ומחולל יהיה על המעות, ונמצא למחר שאין צריך להפריש כי אם תרומת מעשר בלבד ואוכל ושותה את השאר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מזגו לו את הכוס.</b> ביום השבת:",
+                "<b>אומר וכו׳</b> ואין די לו במה שהתנה מערב שבת אבל צריך לחזור ולומר בשבת כשבא לאכול ולשתות מה שאני עתיד לשייר מן הכוס וכו׳. בירושלמי פריך אם באומר מעכשיו תהא תרומה הרי הכל מתערב יחד ונעשה מדומע ואם באומר לכשאשתה הא לא הוי תרומה אלא לאחר ששתה ונמצא שותה טבל, ומשני באומר מעכשיו ולכשאשתה תהא תרומה ונמצא שלא שתה טבל וגם לא היה מדומע:",
+                "<b>בפיו.</b> בפי הכוס:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינו מאמין לבעל הבית.</b> על המעשרות:",
+                "<b>וחושך גרוגרת אחת.</b> נמנע מלאכול גרוגרת אחת כנגד אותה של תרומת מעשר שהפריש שלא יהא גוזל את בעל הבית:",
+                "<b>לא יחשוך.</b> ויקנה גרוגרת אחת ויאכל שאם לא יאכל מרעיב עצמו וממעט מסעודתו ונמצא ממעט בכך מלאכתו של בעל הבית שלא יוכל לעשות מלאכה:",
+                "<b>לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין.</b> שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית ומעשר שני משל פועל הלכך חייב בעל הבית ליתן לו הגרוגרת שהפריש לתרומת מעשר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח יין מבין הכותים.</b> קודם שגזרו על יינן והיה יינן ודאי טבל, והכא איירי בלוקח ערב שבת בין השמשות או שלקח מבעוד יום ושכח להפריש עד בין השמשות ואז אסור להפריש דתנן ספק חשיכה אין מעשרין את הודאי הלכך אסור לקבוע לו מקום דקביעות מקום חשוב כהפרשה ואסור בין השמשות, ומשום הכי לא קתני בסיפא ומעשר שני מחולל על המעות, דכיון דאינו רשאי לקבוע לו מקום בצפונו או בדרומו אי אפשר לחללו, אבל לקרות שם דאמר שאני עתיד להפריש שרי דכולי האי לא גזור בין השמשות:",
+                "<b>שאני עתיד להפריש.</b> הכא לא קתני שאני עתיד להפריש למחר כדקתני לעיל גבי המזמין את חבירו, דדוקא כשאינו מתקן אלא מה שאוכל ושותה התירו להפריש למחר ממותר אכילתו ושתייתו הנשאר בשולי הכוס אבל לתקן את כל הנאד בשבת לא התירו. והכא אינו קורא שם לתרומת מעשר כמו בבבא של דמאי וכדלעיל גבי המזמין את חברו משום דגבי דמאי דמעשרן והן שלו קורא שם לתרומת מעשר כדי לתקן את המעשר ולאכלו, אבל כאן שהוא טבל ודאי צריך ליתן המעשר ללוי והלוי יקרא שם לתרומת מעשר:",
+                "<b>ועשרה מעשר ראשון ותשעה מעשר שני.</b> לאו דוקא, שהרי לאחר שהפריש ממאה שני לוגין לתרומה גדולה ונשאר תשעים ושמונה לא יהיה המעשר אלא עשרה לוגין פחות חומש ומעשר שני שמנה לוגין ושמנה עשיריות וחומש עשירית:",
+                "<b>מיחל ושותה.</b> מתחיל ושותה. פירוש אחר מוזג ושותה, מיחל כמו מיהל לשון סבאך מהול במים (ישעיהו א׳:כ״ב). וסתם מתניתין אתיא כרבי מאיר דאמר אף בדאורייתא יש ברירה וזה שנשאר בשולי הכוס הוי כאילו הופרש מתחלה. ואינה הלכה אלא קי״ל דבדרבנן יש ברירה אבל בדאורייתא אין ברירה הלכך בודאי טבל לא יאכל ולא ישתה עד שיפריש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והוא בבית המדרש.</b> בערב שבת ומתיירא שמא יקדש עליו היום ולא יוכל לעשר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלות.</b> סלים:",
+                "<b>מעשרות זו בזו.</b> מעשרות שאני צריך להפריש מכלכלה זו יהיו מונחים בחברתה:",
+                "<b>הראשונה מעושרת.</b> ומפריש מן השניה המעשרות של שתיהן:",
+                "<b>של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת.</b> אבל השניה אינה מעושרת, דמיד כשאמר של זו בזו נתקנה הראשונה ונפטרה מן המעשרות וכי הדר ואמר של זו בזו נמצא מפריש מזו שכבר נפטרת על זו שהיא חייבת ואין מפרישין מן הפטור על החיוב ולא אמר כלום, ונוטל מן השניה המעשרות של שתיהן:",
+                "<b>מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה.</b> המעשרות המחוייבות לשתי כלכלות הללו יהיו של כלכלה בחברתה, הרי קרא שם מעשרות שתיהן כאחת ומפריש מזו על זו ומזו על זו דבכל אחת שייר טבל כדי מעשרות חברתה. אבל אינו מפריש עליהן ממקום אחר שהרי קרא שם וקבע מעשרות כל אחת מהן בחברתה. פי׳ אחר ועיקר, מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם ומפריש מאיזו מהן שירצה דהכי מפרשינן למלתיה מעשרותיהן מאיזה מהן שארצה יהיו מעשרות כלכלה בחברתה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאה טבל ומאה חולין.</b> שנתערבו:",
+                "<b>נוטל מאה ואחד.</b> נוטל מאה להפריש מהן מעשר ראשון ומעשר שני כדין כל טבל, ואחד נוטל מן המאה (דלשם) [צ״ל של] חולין לתרומת מעשר כאילו היו טבל, שהחולין נעשים כטבל עצמו לענין תרומת מעשר בלבד אבל לא לענין מעשר ראשון ומעשר שני, ונמצא זה מפסיד ע״י תערובת זו אחת בלבד שמפריש מן החולין. וטבל דאיירי ביה הכא הוא שהורמה ממנו תרומה גדולה אבל לא הורמו ממנו מעשרות ולא תרומת מעשר:",
+                "<b>מאה טבל ומאה מעשר.</b> שלא הורמה מן המעשר הזה תרומת מעשר ונתערבו נוטל מאה של טבל להפריש מהן המעשרות כדפרישית לעיל, ונוטל אחת מן המאה של מעשר שהם נעשים כטבל עצמו להתחייב בתרומת מעשר ונשארו צ״ט מפריש מהן תרומת מעשר לפי חשבון שהם עשר פחות עשירית של אחד. ואם לא נתערב המעשר בטבל לא היה מפריש אלא עשרה לתרומת מעשר שבהן השתא מפני שנתערבו בטבל מפריש י״א פחות עשירית נמצא מפסיד א׳ פחות עשירית:",
+                "<b>מאה חולין מתוקנין ומאה מעשר.</b> ראשון שלא נטלה תרומתו שנתערבו נוטל מאה לשם מעשר ראשון כדי להפריש מהן עשרה לתרומת מעשר שבהן ועשר נוטל מן המאה חולין מתוקנין כאילו היו הם מעשר ראשון דעשרה מהם לתרומת מעשר ונמצא מפסיד עשרה. והא דלא מחמרינן הכי כשנתערב עם טבל להזקיק הטבל להפריש ממנו עשרה לתרומת מעשר כמאה של מעשר, משום שכך הוא הדין שכל דבר המתערב חוזר להיות כתחלתו הילכך המעשר חוזר להיות כטבל ואין הטבל חוזר להיות כמעשר:",
+                "<b>מאה טבל ותשעים מעשר וכו׳ לא הפסיד כלום.</b> דכיון דאיכא בטבל עשרה יתירים דיינינן ליה כאילו יש לו פרנסה ממקום אחר. וכל טבל שנתערב בחולין אם יש לו טבלים אחרים שיכול להפריש על זה התערובת ממקום אחר אינו מפריש אלא לפי חשבון של הטבל בלבד, והכא שהטבל יתר עשר על [המעשר] חשבינן כאילו הם ממקום אחר ומפריש מהן לפי חשבון של טבל בלבד ואינו מפסיד כלום:",
+                "<b>כל זמן שהטבל מרובה.</b> והוא שיהיה מרובה עשר, והכי איתא בירושלמי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר שורות של עשר עשר כדי יין.</b> מסודרים בארץ שבכל ענין שתמנה בין ממזרח למערב בין מצפון לדרום תמצא עשר שורות של עשר עשר שהן מאה כדות:",
+                "<b>שורה החיצונה אחת מעשר.</b> חבית אחת שבשורה החיצונה קבעתי מעשר על כדות אחרות שיש לי:",
+                "<b>ואין ידוע איזו.</b> חיצונה, שהרי יש כאן ארבע שורות חיצונות לארבע רוחות:",
+                "<b>נוטל שתי חביות באלכסון.</b> אחת למקצוע דרומית מזרחית ושנייה לה במקצוע מערבית צפונית, שכל חבית שבמקצוע נמנית לשתי רוחות, וימלא משתיהן חבית א׳ ותהיה מעשר:",
+                "<b>חצי שורה החיצונה אחת מעשר.</b> ואם אמר חבית א׳ שבחצי שורה החיצונה בה קבעתי מעשר על כדות אחרות שיש לי:",
+                "<b>ואין ידוע איזו.</b> חצי שורה מארבע שורות החיצונות:",
+                "<b>נוטל ארבע חביות מד׳ זויות.</b> מפני שיש בכל זוית משתי חצאים שבשתי שורות החיצונות הסמוכות לה וממלא מארבעתן חבית אחת ותהיה מעשר:",
+                "<b>שורה אחת מעשר וכו׳</b> ואם אמר חבית אחת שבשורה אחת מאלו עשר שורות בה קבעתי מעשר ואין ידוע באיזו שורה היא:",
+                "<b>נוטל שורה אחת באלכסון.</b> כלומר נוטל עשר כדות משורה אחת ממקצוע דרומית מזרחית עד מקצוע מערבית צפונית, או ממקצוע דרומית מערבית עד מקצוע מזרחית צפונית וממלא מכל העשר חביות חבית אחת ותהיה מעשר. ומפני מה נוטל באלכסון ואינו נוטל שורה אחת כולה ביושר ממזרח למערב או מצפון לדרום, דכשהוא נוטל באלכסון בין שתמנה השורות כולן ממזרח למערב בין שתמנה אותן מצפון לדרום נמצא נוטל חבית אחת מכל שורה ושורה, מה שאין כן אם היה נוטל שורה אחת באורך ממזרח למערב או מצפון לדרום:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..af541225659ce83520a2a563317a0f1589b2e006
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,377 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Demai",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Demai",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>הקלין שבדמאי.</b> שהקלו חכמים על הפירות הללו הנזכרים במתניתין שלא לעשרן דמאי, לפי שחזקתן באים מן ההפקר משום דלא חשיבי, ואית בהו תרי ספיקי ספק באים מן ההפקר ופטורים מן המעשר, ואפילו אם תמצא לומר שבאים מן השמור וחייבים במעשר שמא נתעשרו. ודמאי הם התבואה והפירות הנלקחים מעמי הארץ שהם חשודים על המעשרות. והחבר הלוקח פירות מעמי הארץ צריך להפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני בלבד אם היא שנת מעשר שני, אבל תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ עליה לפי שהיא במיתה, ואין לה שיעור שחטה אחת פוטרת כל הכרי והכל נזהרים בה. ומעשר ראשון ומעשר עני א״צ להוציא מן הדמאי אע״פ שעמי הארץ חשודים עליהם, לפי שיכול בעל הפירות לומר ללוי או לעני הבאים ליטול המעשרות הבא ראיה שאין פירות הללו מעושרים וטול, דקי״ל בכל דוכתא המוציא מחבירו עליו הראיה. אבל בתרומת מעשר ליכא למימר הכי, שהאוכל טבל שלא הורמו ממנו מתנות כהונה חייב מיתה ומשום אסורא מפרישינן לה לתרומת מעשר, ומעשר שני נמי כדי שלא לאכלו בטומאה או שלא לאכלו חוץ לירושלים:",
+                "<b>השיתין.</b> תאנים מדבריות:",
+                "<b>והרימין.</b> פי׳ הערוך פולצרא״קי בלע״ז:",
+                "<b>ועוזרדין.</b> בערבי זערו״ד ובלע״ז סורבי״ש:",
+                "<b>ובנות שוח.</b> תאנים לבנות המתגדלות משלש שנים לשלש שנים, ומתגדלים ביערים:",
+                "<b>ובנות שקמה.</b> תאנה המורכבת בערמון:",
+                "<b>ונובלות תמרה.</b> תמרים שאינם מתבשלין באילן ותולשין אותן ומניחים אותם זה על זה עד שיתבשלו. ויש אומרים נובלות תמרה תמרים שהפילתן הרוח קודם בשולן:",
+                "<b>גופנים.</b> ענבים שמניחים אותן בגפן בסוף הבציר ובקושי מתבשלים:",
+                "<b>הנצפה.</b> צלף שקורין קאיפר״י בלע״ז:",
+                "<b>האוג.</b> פרי אדום שקורין לו בלע״ז קורניאול״י. ורמב״ם אומר שהוא אילן שעושה כמין אשכלות אדומות אדומות וקורין לו בערבי סומא״ק. ולא היה זה הפרי חשוב ביהודה:",
+                "<b>והחומץ.</b> בתחלה לא היה היין שביהודה מחמיץ לפי שהיו מביאים ממנו נסכים וכל החומץ שביהודה לא היה בא אלא מן התמד לפיכך החומץ שביהודה פטור. אבל לאחר שבטלו נסכים והחומץ בא מן היין החומץ חייב בדמאי אף ביהודה כמו בשאר מקומות:",
+                "<b>והכוסבר.</b> כזרע גד (שמות ט״ז:ל״א) תרגום ירושלמי כוסבר כוליאנדר״ו בלע״ז:",
+                "<b>דיופרא.</b> שטוען פירותיו שני פעמים בשנה. דיו בלשון יון שנים:",
+                "<b>שקמונה.</b> שם מקום:",
+                "<b>המוסטפוס.</b> שנתבשלו באילן עד שנתבקעו מאליהן. שכל אלו חשובים הן וחזקתן שאין באין מן ההפקר. ואין הלכה כר״י:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הדמאי אין לו חומש.</b> הפודה מעשר שני של דמאי אינו נותן את החומש משום דרוב עמי הארץ מעשרין הם. הלכך קרן דמעכב בדאורייתא איתא בדרבנן, חומש דלא מעכב בדאורייתא יאכל:",
+                "<b>ואין לו ביעור.</b> בסוף שלש שנים שחייב לבער כל מעשרותיו כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית ולא תקנוהו רבנן בדמאי:",
+                "<b>ונאכל לאונן.</b> דמעשר שני של ודאי אסור לאונן כדכתיב (שם) לא אכלתי באוני ממנו, ומעשר שני של דמאי לא גזרו בו:",
+                "<b>ונכנס לירושלים ויוצא.</b> נפדה ונאכל חוץ לירושלים, מה שאין כן בודאי שהמחיצות קולטות ואין יכולין לפדותו ולהוציאו חוץ לחומה לאחר שנכנס, ובדמאי לא גזור:",
+                "<b>ומאבדים מעוטו בדרכים.</b> אם היה מעשר שני של דמאי בדרכים במקום גדודי חיה ולסטים, אפילו היה דבר מועט ויכול להביאו בלא טורח ובלא הפסד אינו חושש לו ומניח אותו ליאבד בדרך במקום שהוא שם. ורמב״ם פירש שאם בשעה שמוליך מעשר שני של דמאי בירושלים נאבד ממנו מעט בדרך אינו חושש לו, מה שאין כן בודאי שצריך שיעלהו כולו או דמיו ולא יפסד ממנו כלום בדרכים:",
+                "<b>ונותנים אותו לעם הארץ.</b> לאכלו בירושלים ואע״פ שהוא חשוד לאכלו בטומאה, מה שאין כן בודאי שאין מוסרים אותו לעם הארץ לפי שאינו נזהר לאכלו בטהרה:",
+                "<b>ויאכל כנגדו.</b> כנגד מה שנתן לעם הארץ לוקח מנכסיו ואוכל בטהרת מעשר בירושלים:",
+                "<b>ומחללים אותו כסף על כסף.</b> אם יש לו כסף מעשר שני של דמאי והוא צריך לו יכול לחללו על כסף חולין, מה שאין כן בודאי שאין מחללין כסף על כסף אלא בסלעים של שני מלכים שיכול לחלל זה על זה אם השני חריף אבל של מלך אחד לא דלאו דרך חלול הוא, ובדמאי שרי:",
+                "<b>כסף על נחשת.</b> אפילו שלא מדוחק. אבל של ודאי מדוחק אין, שלא מדוחק לא:",
+                "<b>ויחזור ויפדה את הפירות.</b> גרסינן, ולא גרסינן ובלבד שיחזור ויפדה. והכי קאמר ויכול לחזור ולפדות את הפירות אם ירצה דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים אינו יכול לחזור ולפדותם אלא מעלה הפירות לירושלים. והלכה כחכמים:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח לזרע.</b> לקח תבואה לזרעה פטור בדמאי, דאילו טבל ודאי אסור לזרוע:",
+                "<b>ולבהמה.</b> לקח מתחלה להאכיל לבהמה פטור מן הדמאי. אבל לקח מתחלה לאדם ונמלך עליה לבהמה חייב לעשר בדמאי:",
+                "<b>וקמח לעורות.</b> לעבד בו עורות:",
+                "<b>מכזיב ולהלן.</b> כזיב הוא סוף המקום שכבשו עולי בבל ומשם ולהלן כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, ולא נתחייבו בדמאי אלא הארצות שכבשו עולי בבל בלבד, הלכך מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי ולא חיישינן שמא מפירות הארץ שכבשו עולי בבל הוליכו לשם, שחזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע לך שהוא חייב וחזקת ארץ ישראל חייב עד שיודע לך שהוא פטור:",
+                "<b>חלת עם הארץ.</b> שתקן לו גבל חבר ורוצה ליתנה לכהן חבר פטור מלעשר:",
+                "<b>והמדומע.</b> עם הארץ שנפלה לו סאה של תרומה לפחות ממאה סאין של חולין שנעשה הכל מדומע כלומר עירוב תרומה ונותן הכל לכהן פטור מלעשר דמאי:",
+                "<b>והלקוח בכסף מעשר.</b> שלקח דמאי במעות של מעשר שני, בין במעות מעשר שני של דמאי בין במעות מעשר שני של ודאי פטור מלעשר:",
+                "<b>ושירי מנחות.</b> שהקומץ למזבח והשירים נאכלים לכהנים ולא חיישינן שמא הביא עם הארץ דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>שמן ערב.</b> שמן אפרסמון. וי״מ שמן זית מעורב עם מור ואהלות ובשמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מערבין בו.</b> ערובי תחומין וחצרות:",
+                "<b>ומשתתפין בו.</b> שתופי מבואות ואע״ג דלא חזי ליה, מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה הוי עני וחזי ליה דהא תנן מאכילין את העניים דמאי השתא נמי חזי ליה:",
+                "<b>ומברכין עליו.</b> ברכת המזון:",
+                "<b>ומזמנין עליו.</b> ואע״ג דאכל בעבירה דלאו עני הוא מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והוי עני וחזי ליה:",
+                "<b>ומפרישין אותו ערום.</b> כשבא להפריש ממנו תרומת מעשר ומעשר שני יכול להפריש והוא ערום דלא בעי ברוכי, דאילו בעי ברוכי הא בעינן והיה מחניך קדוש (דברים כ״ג:ט״ו) וליכא:",
+                "<b>בין השמשות.</b> של ערב שבת, דספק חשיכה מעשרין את הדמאי ואין מעשרין את הודאי:",
+                "<b>ואם הקדים מעשר שני לראשון.</b> שהפריש מעשר שני של דמאי קודם שהפריש מעשר ראשון כדי ליטול תרומת מעשר שבו אין בכך כלום. מה שאין כן בודאי דתנן ככל מצותך אשר צויתני (שם כו) הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות:",
+                "<b>הגרדי.</b> האורג:",
+                "<b>חייב בדמאי.</b> שעל גופו הוא נותנו וסיכה כשתיה:",
+                "<b>ושהסורק.</b> הצמר במסרק נותן על הצמר הוי כשמן לסוך בו את הכלים ופטור מן הדמאי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו דברים.</b> בכל מקום. אפילו מכזיב ולהלן אם לקחן מעם הארץ דבידוע שמארץ ישראל באו דמינכרי שאין דוגמתן אלא בארץ ישראל:",
+                "<b>והאורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו פטור.</b> אפילו בארץ ישראל דמנכר טפי ולא אתי לאחלופי באורז של א״י. אבל שאר דברים הנזכרים במתניתין איכא מינייהו בארץ ישראל דדמו לאותן שבחוצה לארץ, אלא דהנהו דחשיבי שדרך לנושאם מתוך חשיבותן למקומות שאין כיוצא בהן בעו עשורי דבידוע שמארץ ישראל הן:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>להיות נאמן.</b> על המעשרות ולא יהיו פירותיו דמאי מכאן ואילך:",
+                "<b>את שהוא לוקח.</b> ע״מ למכור, דאילו על מנת לאכול הא תנא רישא מעשר את שהוא אוכל:",
+                "<b>ואת שהוא מוכר.</b> מפירות קרקעותיו:",
+                "<b>על עצמו אינו נאמן.</b> שהרי הוא אוכל דבר שאינו מתוקן כשהוא מתארח אצל עם הארץ. ור״י סבר שאינו מפסיד נאמנותו בכך. ואין הלכה כר' יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>להיות חבר.</b> לענין טהרות דהיינו פרוש ויהיו בגדיו ומשקים שלו טהורים. ואפילו תלמיד חכם אינו נאמן לענין טהרות עד שיקבל עליו דברי חברות, אלא א״כ היה זקן ויושב בישיבה. והמקבל עליו דברי חברות צריך להרגיל עצמו שלשים יום ואח״כ יהיו בגדיו ומשקים שלו טהורים. ואין קבלת דברי חברות בפחות משלשה חברים, אלא א״כ היה המקבל תלמיד חכם שאין צריך בפני שלשה, ולא עוד אלא שאחרים מקבלים לפניו:",
+                "<b>לח ויבש.</b> דאין מוסרים טהרות לעם הארץ, שאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל:",
+                "<b>ואין לוקח ממנו לח.</b> אבל יבש לוקח ממנו שלא הוכשר לקבל טומאה כל זמן שלא בא עליו משקה. ונאמן עם הארץ לומר הפירות הללו לא הוכשרו אבל אינו נאמן לומר הוכשרו אבל לא נטמאו:",
+                "<b>ולא יתארח אצל עם הארץ.</b> שלא יטמא ויבא ויטמא טהרות:",
+                "<b>ולא מארחו.</b> לעם הארץ:",
+                "<b>אצלו בכסותו.</b> דכסות עם הארץ טומאתו חמורה מטומאת עם הארץ עצמו דחיישינן שמא ישבה עליהן אשתו נדה ובגדי עם הארץ מדרס לפרושים. אי נמי לכך אמרו לא מארחו אצלו בכסותו דממגע עצמו יכול ליזהר טפי ממגע כסותו:",
+                "<b>אף לא יגדל בהמה דקה.</b> שאסור לגדל בהמה [דקה] בארץ ישראל שלא ירעו בשדות אחרים:",
+                "<b>ולא יהא פרוץ בנדרים.</b> שסופו לבא לידי חלול:",
+                "<b>ולא יהא פרוץ בשחוק.</b> דשחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה:",
+                "<b>ומשמש.</b> תלמידי חכמים בבית המדרש:",
+                "<b>לא באו אלו לכלל.</b> דאין ענינם נוגע לטהרות. ואין הלכה כר״י:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הנחתומים.</b> נחתום חבר שלקח תבואה מעם הארץ שהיא דמאי לא חייבו אותו חכמים להפריש:",
+                "<b>אלא כדי תרומת מעשר.</b> שהיא אחד ממאה אבל לא מעשר שני, מתוך ששוטרי המלך ונוגשיו חובטים אותם בכל שעה ואומרים להם מכרו בזול לא הטריחו עליהם חכמים במעשר שני שטרחו מרובה שצריך לאכלו בירושלים. ודוקא כשמוכר לחבר שהלוקח יפריש מעשר שני, אבל אם מוכר לעם הארץ חייב להפריש מעשר שני קודם שימכור:",
+                "<b>החנונים.</b> שמוכרים מעט מעט בחנות, אינן רשאין למכור את הדמאי, הואיל והן משתכרים הרבה עליהם מוטל לתקן. אי נמי מפני שרגילין למכור לתינוקות שלא יאכלו התנוקות דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>כל המשפיעים.</b> שמוכרים בשפע הרבה ביחד:",
+                "<b>במדה גסה.</b> לקמן מפרש כמה היא מדה גסה:",
+                "<b>רשאין למכור את הדמאי.</b> דרך המוכרים הרבה ביחד להוסיף על המדה ולכך נקראו משפיעים שעושין מדה גדושה ומוסיפים על המדות. ומשום הכי לא הטילו עליהם להפריש את הדמאי אלא על הלוקח מהם:",
+                "<b>סיטונות.</b> הם הסוחרים הגדולים הקונים תבואה מבעלי התבואה ומוכרים אותה לחנונים במדה גסה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>את שדרכו להמדד בדקה ומדדו בגסה.</b> גרסינן:",
+                "<b>טפילה דקה לגסה.</b> ופטור כשהוא מוכר בגסה, ולא אמרינן כיון דדרכו למוד בדקה חייב אף כשמודד בגסה:",
+                "<b>ובלח דינר.</b> מדה שיש בה מה שהוא שוה דינר. לפי שלא היתה מדה ידועה ללח שהשער משתנה תמיד לכך שיערו בדמים:",
+                "<b>אכסרה.</b> לא במדה ולא במשקל אלא לפי האומד, פטור דהוי כמוכר בגסה. ואין הלכה כר׳ יוסי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאכילין את העניים דמאי.</b> אפילו הן חברים וצריך להודיען והרוצה לעשרן יעשרן:",
+                "<b>ואת האכסניא.</b> חיל של מלך ישראל העובר ממקום למקום ומוטל על בני המקום לפרנסם, מאכילין אותם דמאי. בזמן שהיא עוברת אבל לנו שם בלילה חייבין לתקן:",
+                "<b>רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי.</b> עניים היו. ואין הלכה כר״ג דכיון דחייב במזונותיהן נמצא פורע את חובו בדמאי:",
+                "<b>ואת שאינו מעושר למעשר.</b> ונותנין לו ביותר מכדי מעשרותיו ונמצאו כל האדם אוכלים מתוקן. וב״ש לטעמייהו דאמרי אין מאכילין את העניים דמאי: ",
+                "<b>והרוצה לתקן יתקן.</b> שלא הותר הדמאי לעניים אלא כשאוכלין אכילה אחת אצל בעל הבית אבל הפירות שיבואו לידם חייבים הם לעשרן דמאי. דיקא נמי דקתני מאכילין את העניים דמאי ולא תני העניים אוכלין דמאי. כ״כ הרמב״ם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לחזום.</b> לכרות ולחתך ואין לו דומה במשנה:",
+                "<b>להקל ממשאו.</b> שלא יכבד עליו:",
+                "<b>לא ישליך עד שיעשר.</b> שמא ימצאם עם הארץ ויאכל אותם כשאינם מתוקנים ונמצא נותן מכשול. והני מילי בירק הנאגד דאי בשלא נאגד אכתי לא אתחייב במעשר:",
+                "<b>הלוקח ירק מן השוק.</b> ונטל אגודות ירק בידו ששומתן ידועה כך וכך אגודות בפרוטה ולאחר שנטלן נמלך עליהן להחזירן למוכר:",
+                "<b>לא יחזיר עד שיעשר.</b> ויתן לו דמי המעשר שהוא מפריש, דמכי אגבהינהו נעשו שלו ונתחייב עליהן לעשרן:",
+                "<b>שאינו מעושר אלא מנין.</b> האי מעושר הוי פירושא מחוסר, כלומר כבר קנה אותם בהגבהה ולא היה מחוסר אלא למנותן שכבר היה ידוע כך וכך אגודות בפרוטה:",
+                "<b>היה עומד ולוקח.</b> ולא נטלם בידו ולא הגביהם:",
+                "<b>טוען אחר.</b> משאוי אחר של ירקות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא יצניע עד שיעשר.</b> דאסור להוציא מידו דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>שלא יאבדו.</b> ולא נתכוין לזכות בהן:",
+                "<b>שאין אדם רשאי למכרו דמאי.</b> כגון במדה דקה דאמרינן בפירקין דלעיל:",
+                "<b>לא ישלח לחבירו דמאי.</b> בדקה, אבל שולח לו בגסה כיון שרשאי למוכרו בגסה:",
+                "<b>רבי יוסי מתיר.</b> לשלוח לחברו ודאי אפילו בדקה, ובלבד שיודיעו. ומודה רבי יוסי שבדמאי אסור בדקה. ואין הלכה כרבי יוסי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>לטוחן כותי.</b> לכותי שטוחן התבואה:",
+                "<b>הרי הן בחזקתן.</b> דלא חשידי שמא החליפו אלו המתוקנים באחרים שאינן מתוקנין:",
+                "<b>לטוחן עובד כוכבים דמאי.</b> דעובד כוכבים חשוד להחליף ולבתר דאשכחו יונה בראש הר גריזים לכותים שהיו עובדים אותה, כותי הרי הוא כעובד כוכבים:",
+                "<b>אצל העובד כוכבים כפירותיו.</b> ופירות של עובד כוכבים פטורים מן המעשר. ורישא מפני שדרך בני אדם להוליך קופות רבות של חטים ולהניחן אצל הטוחן חיישינן שמא נתחלפה קופה זו בקופות אחרות של ישראל שהן דמאי, אבל פירות ליכא למימר שמא החליפן בפירות של ישראל אלא שמא החליפן העובד כוכבים בפירותיו לפיכך הרי הן כפירותיו של עובד כוכבים. ורבי שמעון סבר דאף בפירות חיישינן שמא נתחלפו בבית העובד כוכבים בפירות של ישראל אחר, שכשם שישראל זה הפקיד פירותיו ביד העובד כוכבים כך יש לחוש שמא ישראל אחר מן החשודים על המעשרות הפקיד גם כן בידו ונתחלפו אלו באלו. ואין הלכה כר׳ שמעון:  "
+            ],
+            [
+                "<b>פונדקית.</b> שומרת הפונדק והולכי דרכים מתאכסנים אצלה:",
+                "<b>מעשר את שהוא נותן לה.</b> דאין חבר מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן:",
+                "<b>ואת שהוא נוטל ממנה.</b> דאע״ג דעם הארץ אינו חשוד להחליף כדאמרן לעיל, הפונדקית חשודה להחליף שהיא מתכוונת לטובה ונותנת משלה שהוא יותר יפה לחבר ואומרת בלבה ראוי שאאכיל משלי שהוא חם ויפה לחבר ואני אטול את שלו הקר והגרוע:",
+                "<b>אין אנו אחראין לרמאים.</b> כלומר אין אחריות הרמאים עלינו לשומרם שלא יאכלו דבר שאינו מעושר. לפיכך אינו מעשר מה שהוא נותן לה ואם תקחנו הפונדקית לעצמה ותאכלנו כשאינו מתוקן אין לחבר מזה כלום ואינו מעשר אלא מה שהוא נוטל בלבד. ור׳ יוסי סבר דלגזול היא מתכונת, ואין הלכה כר׳ יוסי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המתקלקל.</b> פת או תבשיל שנתקלקל:",
+                "<b>אמר רבי יהודה.</b> בירושלמי מפרש דקמייתא נמי מלתיה דר׳ יהודה היא. והכי קאמר מפני שהיא חשודה להחליף את המתקלקל דברי ר׳ יהודה שרבי יהודה אומר רוצה היא בתקנת בתה וכו׳:",
+                "<b>בנותן לחמותו שביעית.</b> בנותן לה לאפות ולבשל בשנה השביעית:",
+                "<b>שאינה חשודה להאכיל את בתה שביעית.</b> דחמירא להו שביעית ואפילו אם יתקלקל לא תחליפנו בפירות שביעית. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלוקח פירות.</b> בשבת יאכל על פיו. דאימת שבת עליו, שמתיראים לעבור עבירה ולשקר בשבת יותר מבחול:",
+                "<b>תרומת מעשר של דמאי.</b> להכי נקט תרומת מעשר, דעמי הארץ נחשדו עליה דסברי אינה במיתה כל זמן שלא הופרש מעשר ראשון, אבל תרומה גדולה לא נחשדו עליה. ותרומת מעשר הויא אחד ממאה וכשחזרה למקומה לפחות ממאה חזרה ומדמעת:",
+                "<b>שואלו ואוכל על פיו.</b> דמאחר שנקרא לה שם תרומה אימת דמוע על עם הארץ וירא לשקר. והלכה כר׳ שמעון שזורי:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המדיר את חבירו שיאכל עמו.</b> דאמר ליה קונם מה שאתה נהנה לי אם אין אתה סועד אצלי:",
+                "<b>שבת הראשונה.</b> של סעודת נשואין לבחור שנשא בתולה התירו לו לאכול עמו משום איבה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אין צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי.</b> דלא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני שהם יודעים שפירות הטבולים למעשר עני הם במיתה ומפרישים אותו ולוקחים אותו לעצמן:",
+                "<b>וחכמים אומרים.</b> אף על פי כן קורא לו שם, שהרי אינו מפסיד כלום בזה דאינו צריך להפריש וליתן לעני משום דעני הוי בזה מוציא מחבירו והמוציא מחבירו עליו הראיה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי.</b> שאמר תרומת מעשר שאני חייב להפריש מכרי זה יהא מונח בצפונו או בדרומו ולא הפרישה. ותרומת מעשר של דמאי דנקט לפי שהישראל קורא לה שם ונותנה לכהן ולוקח המעשר לעצמו, אבל תרומת מעשר של ודאי אין הישראל קורא לה שם אלא הוא נותן מעשר ללוי והלוי מפריש תרומת מעשר ונותנה לכהן:",
+                "<b>לא יטלם.</b> כדי ליתנם לכהן או לעני שבחצר ושבמבוי, שאסור ליתן מתנות לכהן ולעני בשבת. אבל בלמודים לאכול אצלו כלומר הרגילין לאכול על שלחנו שרי, ובלבד שיודיעם שהם של תרומת מעשר או של מעשר עני שאם אינו מודיעם והם סבורים שמשלו הוא מאכילם הוה ליה כמאכיל אורחיו תרומה ומעשרות שהוא אסור:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אינו נאמן.</b> דאפילו ימצא שלקח ממי שאינו נאמן מצי לאשתמוטי ולומר בעיני היה נאמן. אבל כי אמר ליה מאיש פלוני לא מצי לאשתמוטי דהא אינו רשאי ליקח מאחר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>איש פלוני נאמן הרי זה נאמן.</b> אע״ג דלא היה ראוי להאמינו כיון שהוא עצמו חשוד, קולא היא שהקלו באכסנאי משום חיי נפש. ודוקא כשאין מכיר אדם שם אבל אם מכיר אדם שם לא יטול אלא מן המומחה:",
+                "<b>מי כאן מוכר ישן.</b> שירא שמא יאכילוהו חדש קודם שיקרב העומר. ורוב עמי הארץ אין חשודים על החדש והוי כדמאי דרוב עמי הארץ מעשרים הן, הלכך לא החמירו עליהן כל כך דנימא שהם גומלים חסד זה לזה תעיד אתה עלי ואני אעיד עליך:  "
+            ],
+            [
+                "<b>החמרים.</b> המביאים תבואה ממקום הזול למקום היוקר:",
+                "<b>אין נאמנים.</b> דודאי גומלים זה את זה ומשבח של חבירו בעיר זו כדי שישבח חבירו את שלו בעיר אחרת:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר נאמנים.</b> הואיל ורוב ע״ה מעשרים הן בדמאי הקילו משום חייהן של בני העיר שיהיו מוכרי תבואה ופירות רגילין לבא שם. ואין הלכה כר״י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הלוקח מן הנחתום.</b> כשהנחתום מוכר במדה גסה הלוקח ממנו חייב לתקן מה שהוא לוקח והנחתום פטור. והא דתנן לעיל בפרק ב׳ שהנחתומים חייבים להפריש כדי שיעור תרומת מעשר וחלה, התם מיירי במוכר במדה דקה שמפני שהוא משתכר הרבה הטילו עליו לעשר, אי נמי מפני התינוקות שלוקחים ממי שמוכר בדקה כדי שלא יאכלו טבלים הטילו עליו לתקן. מדה גסה ודקה מפורשים לעיל ספ״ב:",
+                "<b>נוטל כדי תרומת מעשר.</b> דהיינו אחד ממאה וכדי חלה אחד ממ״ח. ולא שיפרישם מן הככר שלקח מן הנחתום, אלא קובע להם מקום ומניחם מחוברים במקומם:",
+                "<b>אחד ממאה ממה שיש כאן.</b> מכל מה שיש כאן משמע אף עם כדי שיעור חלה שהפריש עשוי מעשר, ונמצא מפריש מעשר אף מן החלה:",
+                "<b>ושאר מעשר.</b> דהיינו עוד תשעה סמוך לו הרי קבע מקום לכל המעשר, ואותו האחד שקראתי לו שם מעשר תחילה עשוי תרומת מעשר על התשעה הסמוכים לו:",
+                "<b>והשאר חלה.</b> א׳ ממ״ח שהפרשתי חלה:",
+                "<b>ומעשר שני בצפונו או בדרומו.</b> קובע לו מקום ואחר כך מחללו, ואינו צריך להוסיף חומש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל אחד משלשים ושלש ושליש.</b> היינו שליש ממאה. וסאה שנוטל יש בהם ג׳ שלישים, שנים מהן לתרומה שהיא תרי ממאה ואחד לתרומת מעשר שהיא אחד ממאה. ואומר על אותה סאה שנטל אחד ממאה שיש כאן בין הכל דהיינו שליש אותה סאה:",
+                "<b>הרי הוא בצד זה חולין.</b> פירוש ישאר חולין כמו שהוא עתה בטבלו בצד שני שלישים שעמו, והשאר דהיינו שני שלישים יהיו תרומה על הכל:",
+                "<b>מהחולין שיש כאן.</b> דהיינו השליש שאמרתי עליו שישאר חולין. הרי זה בצד זה מעשר:",
+                "<b>ושאר מעשר.</b> דהיינו עוד תשעה סמוך לשליש זה, אותם עשרה שלישים יהיו מעשר על המאה שלישים. ולאו דוקא עשרה אלא מעט פחות כפי המגיע לשנים של תרומה:",
+                "<b>זה שעשיתי מעשר.</b> היינו השליש שקרא עליו שם מעשר תחלה עשוי תרומת מעשר על תשעה השלישים. ולא שליש שלם אלא חסר דבר מועט, ולהכי קאמר מהחולין שיש כאן דמשמע ולא כל החולין. ומתניתין אתיא כאבא אלעזר בן גומל דאמר בסוף פרק כל הגט (גיטין לא.) כשם שיש לו לבעל הבית רשות לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לתרום תרומת מעשר. ואיהו נמי שרי להפריש תרומת מעשר באומד בעין יפה בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נד: נה.) הלכך אותו שליש שהוא מפריש משלם אע״פ שהיה ראוי להיות חסר מעט, בעין יפה הוא מפריש ושרי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>ומן הצוננת על החמה.</b> אע״פ שהוא מעשר מן הרע על היפה סבר לה כר׳ אלעאי דאמר (קדושין מו.) התורם מן הרע על היפה תרומתו תרומה, ובדמאי התירו אפילו לכתחילה:",
+                "<b>ואפילו מדפוסים הרבה.</b> ולא חיישינן שמא אתמול קנה הנחתום תבואה ממי שהוא מעשר והיום ממי שאינו מעשר ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, דנחתום מחד גברא זבין אע״פ שהוא עושה מדפוסים הרבה:",
+                "<b>רבי יהודה אוסר.</b> כששניהם של אמש או שניהם של היום מודה רבי יהודה לרבי מאיר דאפילו מדפוסים הרבה שרי, דלא חייש לדפוסים. אבל אחד של אמש ואחד של היום אפילו מדפוס אחד אסר, שאני אומר וכו׳:",
+                "<b>ר׳ שמעון אוסר בתרומת מעשר.</b> דאפילו שניהם של היום או של אמש כיון דבשני דפוסים הוא אמרינן מתרי גברי זבן את התבואה ושמא האחד עישר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>ומתיר בחלה.</b> דבחלה כולי עלמא מודו אפילו של אמש בשל היום ואפילו משני דפוסים, דאי נמי מתרי גברי זבן לא חיישינן שהרי אצל הנחתום מתחייבה בחלה שהוא גלגל את העיסה. והלכה כרבי שמעון:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>פלטר.</b> הוא הלוקח מן הנחתומים ככרות הרבה בבת אחת ומוכרן אחר כך בשוק אחד אחד:",
+                "<b>מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר.</b> דסבירא ליה לרבי מאיר פלטר מתרי תלתא נחתומי זבן, ואנו אומרים דפוס זה קנה מנחתום אחד והשני מנחתום אחר. ורבי יהודה סבר פלטר מחד נחתום זבן ואע״פ שהם משני דפוסים כולן מנחתום אחד הן, הלכך אם כולן משל אמש או משל היום מעשר מאחד על הכל כדין נחתום:",
+                "<b>מנפול.</b> קונה מן פלטרין הרבה ומוכר לאחרים, וכיון שהוא רגיל לקנות מאנשים הרבה הלוקח ממנו מעשר על כל אחד ואחד. והלכה כרבי יהודה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח מן העני.</b> המחזר על הפתחים:",
+                "<b>פלחי דבילה.</b> חתיכות של דבילה:",
+                "<b>בולל ונוטל.</b> דורס התמרים או הגרוגרות ומערבן יחד והן נבללים ומתערבים ונמצא מפריש מן החיוב, דקסבר יש בלילה בדבר היבש. אבל פרוסות של לחם ופלחי דבילה אין נבללין ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>בזמן שהמתנה מרובה.</b> בזמן שהכל נותנין מתנה מרובה, שכל המתנות שוות אז מועלת בלילה:",
+                "<b>אבל בזמן שהמתנה מועטת.</b> כלומר שמתנה אחת מעוטה מחברתה לא מהניא בלילה, דדלמא כל חד וחד לא מתרמי דידיה וחיישינן שמא מן הרוב מפריש על המועט. כך נראה פירוש משנה זו בירושלמי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סיטון.</b> סוחר הלוקח תבואה מבעלי בתים הרבה ביחד ומוכר לאחרים במדה גסה:",
+                "<b>לא יעשר מזה על זה.</b> דשמא מה שלקח ממנו בשניה מאדם אחר קנאו, ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב:",
+                "<b>ואפילו מאותו הסוג.</b> כלומר מאותה קופה. ודומה לו במסכת כלים (פט״ז מ״ג) הסוגים הגדולים:",
+                "<b>ואפילו מאותו המין.</b> דשניהם שחמתית או שניהם לבנה. ואם אמר הסיטון דמאדם אחד קנה נאמן:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מעשר מזה על זה.</b> דכולו מעושר או כולו אינו מעושר. ובלבד שיהיה ממין אחד ובתוך שנתו, שאין תורמין משל שנה זו על [של] שנה אחרת:",
+                "<b>ומגנות אחרות מעשר מכל אחת ואחת.</b> דבעלי הגנות שמא זה עישר וזה לא עישר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>משני מקומות.</b> ששני המוכרים הודיעוהו שהוא טבל:",
+                "<b>אלא לצורך.</b> כגון שנתערב לחברו חולין מועטין בטבל מרובה, שאין לטבל זה תקנה עד שיעשר עליו ממקום אחר. ודוקא לחבר מותר למכור טבל אבל לא לעם הארץ. וע״ה שנתערב לו חולין בטבל כיצד הוא עושה הולך אצל חבר והוא לוקח לו טבל ממקום אחר ומעשר לו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>משל ישראל על של עובד כוכבים.</b> האי תנא סבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר ורבי מאיר היא, ואינה הלכה דקיימא לן יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר דכתיב (ויקרא כ״ה:כ״ג) והארץ לא תמכר לצמיתות הא אם נמכרה צמותה היא:",
+                "<b>על של כותים.</b> פירות הכותים ודאי טבל מוכרין אותן. דאע״פ דכשאוכלין פירותיהן עשורי מעשרי, כשמוכרין אינן מעשרין דלא חיישי על לפני עור לא תתן מכשול:",
+                "<b>רבי אלעזר אוסר משל כותים על של כותים.</b> דזימנין דמעשר לנפשיה ונמלך ומוכרו, ושמא האחד מעושר והאחד לא ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב. ובזמן הזה הכותים עשאום כעובדי כוכבים גמורים לכל דבריהם:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עציץ נקוב.</b> כלי שמשימין בתוכו עפר וזורעים בו, אם נקוב כדי שרש קטן שהוא פחות מכזית הרי הוא כארץ ופירותיו טבל גמור דאורייתא:",
+                "<b>תרם מן הארץ.</b> אפילו לכתחלה נמי מצי לתרום, ומשום סיפא נקט לשון דיעבד:",
+                "<b>תרומה ויחזור ויתרום.</b> דמן הפטור על החיוב הפריש ולאו תרומה היא הלכך יחזור ויתרום, ומכל מקום כיון שקרא לה שם תרומה נותנה לכהן דלא ליתי לזלזולי בתרומה. ואין צריך להוציא עליה תרומה ומעשר כמו בסיפא משום דמדאורייתא לאו טבל הוא, אבל מן הנקוב על שאינו נקוב דמן החיוב על הפטור הפריש התרומה הויא טבל דאורייתא, הלכך לא יאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מן הדמאי על הדמאי.</b> דלמא האי מעושר והאי לא מעושר:",
+                "<b>תרומה.</b> ואין צריך לתקן את התרומה כיון דספק הוא ורוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל.</b> דהוי דומיא דמפריש מן הנקוב על שאינו נקוב מן החיוב על הפטור. שאם הדמאי מעושר נמצאת התרומה טבל דאורייתא הלכך לא תאכל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המקבל שדה.</b> למחצה לשליש ולרביע כדרך האריסין:",
+                "<b>חולק לפניהם.</b> ואינו צריך לעשר חלק בעל השדה אבל מניח לפניהם חלק שכר הקרקע כשאינו מעושר, ולא חייבו חכמים למקבל שיעשר על חלקו של בעל השדה ויתן לו מה שפסק עמו כשהוא מעושר מפני ישוב ארץ ישראל כדי שלא ימנעו מלקבל השדות באריסות:",
+                "<b>החוכר.</b> מקבל השדה בדבר קצוב כך וכך כורין לשנה בין שהיא עושה הרבה בין שהיא עושה מעט: ",
+                "<b>תורם ונותן לו</b> אבל לא מעשר, דכל חוכר על מנת כן יורד לשדה שיתן לו חכירותו מפירות הגדלים בשדה בטבלם, ומיהו משום דאין להשהות התרומה דאי אפשר לגורן שתעקר אלא אם כן נתרמה משום הכי תורם ונותן לו, ומסתבר דמנכה לו התרומה מחכירותו דמאי שנא תרומה ממעשר:",
+                "<b>אמר ר׳ יהודה.</b> אימתי סגי לחוכר שיתרום לבד ואינו מעשר, כשנותן לו חכירותו מאותה שדה ומאותו המין. אבל אם נתן לו משדה אחרת אף מאותו המין, או ממין אחר אף מאותה שדה כגון שזרע מקצת השדה מין אחר כשיעור חכירותו חייב אף לעשר, דדמי לפורע חובו. אי נמי אין דעת [המחכיר] לקבל פירות טבולים אלא כשפורע לו מאותה שדה ומאותו המין:  "
+            ],
+            [
+                "<b>החוכר שדה מן העובד כוכבים.</b> קנס קנסו חכמים לחוכר שדה מן העובד כוכבים שיהא מעשר מה שנותן לו, כדי שלא יהא שום ישראל חוכר שדה ממנו ותשאר בורה בידו ומתוך כך יצטרך למכרה לישראל בדמים מועטים. ובמקבל באריסות לא קנסו שיותר חפץ העובד כוכבים בחכירות מבאריסות:",
+                "<b>שדה של אבותיו.</b> שגזלה העובד כוכבים מאבותיו, וקנסוהו שיצטרך לעשר כדי שידחוק עצמו ויקננה מן העובד כוכבים שמתוך שהיא חביבה עליו שהיתה של אבותיו לא יניח לקבלה מן העובד כוכבים ביותר מן הראוי לה וכשיכבד עליו המעשר יקננה. וכוותיה דרבי יהודה קיימא לן דלא פליג תנא קמא עליה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כשם שחולקין בחולין כך חולקים בתרומה.</b> כשנוטל בעל השדה מחצה ושליש ורביע ממה שהוציאה השדה נוטל גם כן מחצה ושליש ורביע מן התרומה והמעשרות המוטלות עליה ונותנן הוא לכל כהן ולוי שירצה:",
+                "<b>אף המעשרות שלהן.</b> אם המקבל כהן כל התרומה שלו, ואם לוי הוא כל המעשר שלו:",
+                "<b>שעל מנת כן.</b> ירדו לקבל שדה זו באריסות. ואין הלכה כרבי אליעזר דאע״ג דעל מנת כן ירדו במה קנו: "
+            ],
+            [
+                "<b>המעשרות לבעלים.</b> בהא אפילו רבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר מודו, דכיון דשדה של בעלים מקום מעשר שיורי שייריה:",
+                "<b>הקרתני.</b> לשון קריה, כלומר האיש היושב בקריה בכפרים. שכן דרך בני הכפרים לקבל שדה מבני הכרכים:",
+                "<b>יכול הוא הקרתני וכו׳</b> הלכך כל אחד נוטל חלקו במעשר שני. וכן הלכה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המקבל זיתים לשמן.</b> ישראל שקבל זיתים מכהן או מלוי:",
+                "<b>כשם שחולקין בחולין כך חולקים בתרומה.</b> ואע״ג דלעיל לבעלים, הכא שאני דלא קיבל קרקע אלא אילנות, ורבנן לא עבדי זיתים כקרקע:",
+                "<b>או למחצית שכר.</b> שימכר השמן ויחלקו הריוח לאמצע:",
+                "<b>המעשרות לבעלים.</b> דר׳ יהודה עביד זיתים כקרקע. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם זיתיו.</b> זיתים שנתלשו מן האילן ולא הוכשרו לקבל טומאה, כגון שעדיין לא הזיעו זיעת המעטן שהיא מכשירתן לקבל טומאה:",
+                "<b>אלא לחבר.</b> לפרוש המוחזק לטהרות ולא ימכרם למי שאינו חבר שלא ידרוך אותם בטומאה:",
+                "<b>אף למעשר.</b> אף למי שלא קיבל עליו אלא לעשר אבל לא קבל עליו להיות מוחזק לטהרות יכול למוכרם, דכיון דאכתי לא הוכשרו אימור שמא יאכלם קודם שיזיעו. ואע״ג דרוב זיתים אין עומדין לאכלן כך, בעלילה כל דהו דמצינן לתלות תלינן. ורמב״ם מוקי פלוגתייהו דבית שמאי ובית הלל דב״ש סברי אסור לגרום טומאה לחולין שבא״י וב״ה סברי מותר לגרום טומאה לחולין שבא״י:",
+                "<b>וצנועי בית הלל.</b> ותיקין המדקדקים במצות שהיו בב״ה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשר.</b> נאמן על המעשרות:",
+                "<b>ואחד אינו מעשר.</b> אינו נאמן על המעשרות:",
+                "<b>המעשר מעשר את שלו.</b> מתקן החצי מכל מה שגדל בכרם של שניהם:",
+                "<b>וחלקו בכל מקום שהוא.</b> בירושלמי מפרש דהכי קאמר וחלקו של חברו דהיינו של זה שאינו מעשר בכל מקום שהוא דמאי הוא. ומשום דאין ברירה חיישינן שמא חצי חלקו של המעשר ביד חברו שאינו מעשר וחצי חלק חברו בידו, הלכך אע״פ שכבר תיקן החצי מכל מה שגדל בכרם חייב לתקן בתורת דמאי חצי חלק חברו שבידו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>טול אתה חטין שבמקום פלוני.</b> הכא מיירי שחלקו שדה בקמותיה וענבים המחוברים בכרם הלכך יש ברירה ואמרינן זהו חלקו המגיעו והמעשר מעשר את שלו ודיו. ולעיל איירי שחלקו בתלוש והתם אין ברירה דכל קלח וקלח של שותפים הוא וצריך לעשר דמאי על חלק חברו שבידו:",
+                "<b>אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים.</b> דליכא למימר הכא זהו חלקו המגיעו אלא הוו כמחליפים זה לזה, ונמצא זה המעשר מוכר חלקו למי שאינו מעשר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>חבר.</b> הנאמן לטהרות ואין צריך לומר למעשרות:",
+                "<b>שירשו את אביהן עם הארץ.</b> ופירות שהניח הוו דמאי ובחזקת טמאים:",
+                "<b>טול אתה בלח.</b> שהוכשר לקבל טומאה ואני ביבש שלא הוכשר לקבל טומאה לפי שאסור לחבר למכור לעם הארץ לח ויבש כדתנן לעיל בפרק שני:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות.</b> אע״ג דחלופי עבודת כוכבים ויין נסך אסורים בהנאה הכא שרי עד שלא באו לידו משום דירושת גר את אביו אינה מן התורה אלא מדברי סופרים. ולא דמי לחבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ דאפילו קודם שבאו לידו אסור לומר לו טול אתה חטים ואני שעורים, דהתם הויא ירושה דאורייתא והוי כאילו בא לידו:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>סוריא.</b> הם ארצות שכבש דוד שלא היו מארץ ישראל כגון ארם נהרים וארם צובה, ולפי שעדיין לא נכבשה כל א״י לפיכך לא קדשו בקדושת הארץ אף על פי שהיה כבוש של רבים ובמקצת דינים היא כארץ ישראל ובמקצת דינים היא כחוצה לארץ. והקונה פירות בסוריא אינו חייב להפריש מהן דמאי לפי שרוב פירות הנמכרים בסוריא מחו״ל הן באים, הלכך כי אמר מעושרין הן נאמן מגו דאי בעי אמר של חו״ל הן והיה נאמן כדתנן בפ״ק מכזיב ולהלן נאמן, השתא נמי כי אמר של א״י הם ועשרתים נאמן:",
+                "<b>שהפה שאסר.</b> כשאמר של א״י הם וחייבים במעשר, הוא הפה שהתיר כשאמר עשרתים וכי היכי דמהמנינן ליה במאי דאסר כשאמר של א״י הם נהמניה נמי במה שהתיר כשאמר עשרתים:",
+                "<b>משלי הן.</b> מן השדה שיש לי כאן בסוריא חייבים לעשר דבפירות של סוריא גזרו על הדמאי כשידוע שגדלו שם:",
+                "<b>ואם ידוע שיש לו שדה.</b> אין כאן הפה שאסר הוא הפה שהתיר, דכיון שידוע שיש לו שדה מסתמא משדהו הביא הפירות ולא היה נאמן לומר מחו״ל הם באים הלכך כי אמר עשרתים אינו נאמן דליכא מגו:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עם הארץ שאמר לחבר קח לי.</b> כגון שהיה החבר הולך לשוק לקנות ירק לעצמו ואמר לו עם הארץ קח לי ג״כ אגודה של ירק ולקח חבר שתי אגודות סתם ולא פירש זו לי וזו לעם הארץ, פטור מלעשר אותה שנותן לעם הארץ דיש ברירה כשנותנה לעם הארץ שזו היא אותה שלקח מתחילה לצרכו ואין חבר מחליפה בשלו. פירוש אחר מן הירושלמי עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודת ירק והמוכר חבר הוא. ויודע שזה הלוקח בשביל עם הארץ הוא לוקח ולא לקח החבר לעצמו כלום, פטורה האגודה הזאת ממעשר דמאי שכיון שהמוכר חבר ויודע שלצורך עם הארץ הוא קונה אינו מוכר לו אלא אם כן עישר, דהכי אמרינן לעיל פרק ב׳ שאסור למכור לעם הארץ אלא אם כן עישר תחלה. אבל אם קנה החבר אחת לעצמו ואחת לעם הארץ ונתערבו, חייב לעשר דשמא מה שמכר לו לעצמו אינו מעושר, שהמוכר לחבר אינו צריך לעשר והקונה עליו מוטל לעשר כדאמרן לעיל פרק ב׳:",
+                "<b>ואפילו הן מאה.</b> ואפילו נתערבה אחת שלו במאה של עם הארץ:",
+                "<b>גלוסקן.</b> ככר לחם יפה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המזמין את חבירו.</b> אומר מע״ש וכו׳. והיכא דהתנה מע״ש מותר להפריש בשבת אבל לא התנה אסור דתנן ספק חשיכה מעשרים את הדמאי הא ודאי חשיכה לא. והכא מיירי בהזמינו חברו ולא הדירו דאי הדירו הא אמרינן לעיל פ״ד אוכל עמו בשבת ראשונה אע״פ שאינו מאמינו על המעשרות. א״נ התם בשבת ראשונה של בחור שנשא בתולה והכא בשאר שבתות:",
+                "<b>הרי הוא מעשר.</b> ותרומה גדולה אינו צריך להפריש דלא נחשדו עמי הארץ עליה כדפרשינן בפ״ק. ועל אחד ממאה שמפריש למחר אומר הרי הוא מעשר ראשון ושאר מעשר דהיינו תשעה שהוא חייב עדיין כדי שיהו עשרה למאה מודד לו האחד ואח״כ אומר זה האחד שעשיתי תחילה מעשר עשוי תרומת מעשר על תשעה הסמוכים לו:",
+                "<b>מעשר שני.</b> יהיה בצפונו או בדרומו ומחולל יהיה על המעות, ונמצא למחר שאין צריך להפריש כי אם תרומת מעשר בלבד ואוכל ושותה את השאר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מזגו לו את הכוס.</b> ביום השבת:",
+                "<b>אומר וכו׳</b> ואין די לו במה שהתנה מערב שבת אבל צריך לחזור ולומר בשבת כשבא לאכול ולשתות מה שאני עתיד לשייר מן הכוס וכו׳. בירושלמי פריך אם באומר מעכשיו תהא תרומה הרי הכל מתערב יחד ונעשה מדומע ואם באומר לכשאשתה הא לא הוי תרומה אלא לאחר ששתה ונמצא שותה טבל, ומשני באומר מעכשיו ולכשאשתה תהא תרומה ונמצא שלא שתה טבל וגם לא היה מדומע:",
+                "<b>בפיו.</b> בפי הכוס:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינו מאמין לבעל הבית.</b> על המעשרות:",
+                "<b>וחושך גרוגרת אחת.</b> נמנע מלאכול גרוגרת אחת כנגד אותה של תרומת מעשר שהפריש שלא יהא גוזל את בעל הבית:",
+                "<b>לא יחשוך.</b> ויקנה גרוגרת אחת ויאכל שאם לא יאכל מרעיב עצמו וממעט מסעודתו ונמצא ממעט בכך מלאכתו של בעל הבית שלא יוכל לעשות מלאכה:",
+                "<b>לא יחשוך מפני שהוא תנאי בית דין.</b> שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית ומעשר שני משל פועל הלכך חייב בעל הבית ליתן לו הגרוגרת שהפריש לתרומת מעשר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח יין מבין הכותים.</b> קודם שגזרו על יינן והיה יינן ודאי טבל, והכא איירי בלוקח ערב שבת בין השמשות או שלקח מבעוד יום ושכח להפריש עד בין השמשות ואז אסור להפריש דתנן ספק חשיכה אין מעשרין את הודאי הלכך אסור לקבוע לו מקום דקביעות מקום חשוב כהפרשה ואסור בין השמשות, ומשום הכי לא קתני בסיפא ומעשר שני מחולל על המעות, דכיון דאינו רשאי לקבוע לו מקום בצפונו או בדרומו אי אפשר לחללו, אבל לקרות שם דאמר שאני עתיד להפריש שרי דכולי האי לא גזור בין השמשות:",
+                "<b>שאני עתיד להפריש.</b> הכא לא קתני שאני עתיד להפריש למחר כדקתני לעיל גבי המזמין את חבירו, דדוקא כשאינו מתקן אלא מה שאוכל ושותה התירו להפריש למחר ממותר אכילתו ושתייתו הנשאר בשולי הכוס אבל לתקן את כל הנאד בשבת לא התירו. והכא אינו קורא שם לתרומת מעשר כמו בבבא של דמאי וכדלעיל גבי המזמין את חברו משום דגבי דמאי דמעשרן והן שלו קורא שם לתרומת מעשר כדי לתקן את המעשר ולאכלו, אבל כאן שהוא טבל ודאי צריך ליתן המעשר ללוי והלוי יקרא שם לתרומת מעשר:",
+                "<b>ועשרה מעשר ראשון ותשעה מעשר שני.</b> לאו דוקא, שהרי לאחר שהפריש ממאה שני לוגין לתרומה גדולה ונשאר תשעים ושמונה לא יהיה המעשר אלא עשרה לוגין פחות חומש ומעשר שני שמנה לוגין ושמנה עשיריות וחומש עשירית:",
+                "<b>מיחל ושותה.</b> מתחיל ושותה. פירוש אחר מוזג ושותה, מיחל כמו מיהל לשון סבאך מהול במים (ישעיהו א׳:כ״ב). וסתם מתניתין אתיא כרבי מאיר דאמר אף בדאורייתא יש ברירה וזה שנשאר בשולי הכוס הוי כאילו הופרש מתחלה. ואינה הלכה אלא קי״ל דבדרבנן יש ברירה אבל בדאורייתא אין ברירה הלכך בודאי טבל לא יאכל ולא ישתה עד שיפריש:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>והוא בבית המדרש.</b> בערב שבת ומתיירא שמא יקדש עליו היום ולא יוכל לעשר:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>כלכלות.</b> סלים:",
+                "<b>מעשרות זו בזו.</b> מעשרות שאני צריך להפריש מכלכלה זו יהיו מונחים בחברתה:",
+                "<b>הראשונה מעושרת.</b> ומפריש מן השניה המעשרות של שתיהן:",
+                "<b>של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת.</b> אבל השניה אינה מעושרת, דמיד כשאמר של זו בזו נתקנה הראשונה ונפטרה מן המעשרות וכי הדר ואמר של זו בזו נמצא מפריש מזו שכבר נפטרת על זו שהיא חייבת ואין מפרישין מן הפטור על החיוב ולא אמר כלום, ונוטל מן השניה המעשרות של שתיהן:",
+                "<b>מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה.</b> המעשרות המחוייבות לשתי כלכלות הללו יהיו של כלכלה בחברתה, הרי קרא שם מעשרות שתיהן כאחת ומפריש מזו על זו ומזו על זו דבכל אחת שייר טבל כדי מעשרות חברתה. אבל אינו מפריש עליהן ממקום אחר שהרי קרא שם וקבע מעשרות כל אחת מהן בחברתה. פי׳ אחר ועיקר, מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם ומפריש מאיזו מהן שירצה דהכי מפרשינן למלתיה מעשרותיהן מאיזה מהן שארצה יהיו מעשרות כלכלה בחברתה:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>מאה טבל ומאה חולין.</b> שנתערבו:",
+                "<b>נוטל מאה ואחד.</b> נוטל מאה להפריש מהן מעשר ראשון ומעשר שני כדין כל טבל, ואחד נוטל מן המאה (דלשם) [צ״ל של] חולין לתרומת מעשר כאילו היו טבל, שהחולין נעשים כטבל עצמו לענין תרומת מעשר בלבד אבל לא לענין מעשר ראשון ומעשר שני, ונמצא זה מפסיד ע״י תערובת זו אחת בלבד שמפריש מן החולין. וטבל דאיירי ביה הכא הוא שהורמה ממנו תרומה גדולה אבל לא הורמו ממנו מעשרות ולא תרומת מעשר:",
+                "<b>מאה טבל ומאה מעשר.</b> שלא הורמה מן המעשר הזה תרומת מעשר ונתערבו נוטל מאה של טבל להפריש מהן המעשרות כדפרישית לעיל, ונוטל אחת מן המאה של מעשר שהם נעשים כטבל עצמו להתחייב בתרומת מעשר ונשארו צ״ט מפריש מהן תרומת מעשר לפי חשבון שהם עשר פחות עשירית של אחד. ואם לא נתערב המעשר בטבל לא היה מפריש אלא עשרה לתרומת מעשר שבהן השתא מפני שנתערבו בטבל מפריש י״א פחות עשירית נמצא מפסיד א׳ פחות עשירית:",
+                "<b>מאה חולין מתוקנין ומאה מעשר.</b> ראשון שלא נטלה תרומתו שנתערבו נוטל מאה לשם מעשר ראשון כדי להפריש מהן עשרה לתרומת מעשר שבהן ועשר נוטל מן המאה חולין מתוקנין כאילו היו הם מעשר ראשון דעשרה מהם לתרומת מעשר ונמצא מפסיד עשרה. והא דלא מחמרינן הכי כשנתערב עם טבל להזקיק הטבל להפריש ממנו עשרה לתרומת מעשר כמאה של מעשר, משום שכך הוא הדין שכל דבר המתערב חוזר להיות כתחלתו הילכך המעשר חוזר להיות כטבל ואין הטבל חוזר להיות כמעשר:",
+                "<b>מאה טבל ותשעים מעשר וכו׳ לא הפסיד כלום.</b> דכיון דאיכא בטבל עשרה יתירים דיינינן ליה כאילו יש לו פרנסה ממקום אחר. וכל טבל שנתערב בחולין אם יש לו טבלים אחרים שיכול להפריש על זה התערובת ממקום אחר אינו מפריש אלא לפי חשבון של הטבל בלבד, והכא שהטבל יתר עשר על [המעשר] חשבינן כאילו הם ממקום אחר ומפריש מהן לפי חשבון של טבל בלבד ואינו מפסיד כלום:",
+                "<b>כל זמן שהטבל מרובה.</b> והוא שיהיה מרובה עשר, והכי איתא בירושלמי:\n\n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר שורות של עשר עשר כדי יין.</b> מסודרים בארץ שבכל ענין שתמנה בין ממזרח למערב בין מצפון לדרום תמצא עשר שורות של עשר עשר שהן מאה כדות:",
+                "<b>שורה החיצונה אחת מעשר.</b> חבית אחת שבשורה החיצונה קבעתי מעשר על כדות אחרות שיש לי:",
+                "<b>ואין ידוע איזו.</b> חיצונה, שהרי יש כאן ארבע שורות חיצונות לארבע רוחות:",
+                "<b>נוטל שתי חביות באלכסון.</b> אחת למקצוע דרומית מזרחית ושנייה לה במקצוע מערבית צפונית, שכל חבית שבמקצוע נמנית לשתי רוחות, וימלא משתיהן חבית א׳ ותהיה מעשר:",
+                "<b>חצי שורה החיצונה אחת מעשר.</b> ואם אמר חבית א׳ שבחצי שורה החיצונה בה קבעתי מעשר על כדות אחרות שיש לי:",
+                "<b>ואין ידוע איזו.</b> חצי שורה מארבע שורות החיצונות:",
+                "<b>נוטל ארבע חביות מד׳ זויות.</b> מפני שיש בכל זוית משתי חצאים שבשתי שורות החיצונות הסמוכות לה וממלא מארבעתן חבית אחת ותהיה מעשר:",
+                "<b>שורה אחת מעשר וכו׳</b> ואם אמר חבית אחת שבשורה אחת מאלו עשר שורות בה קבעתי מעשר ואין ידוע באיזו שורה היא:",
+                "<b>נוטל שורה אחת באלכסון.</b> כלומר נוטל עשר כדות משורה אחת ממקצוע דרומית מזרחית עד מקצוע מערבית צפונית, או ממקצוע דרומית מערבית עד מקצוע מזרחית צפונית וממלא מכל העשר חביות חבית אחת ותהיה מעשר. ומפני מה נוטל באלכסון ואינו נוטל שורה אחת כולה ביושר ממזרח למערב או מצפון לדרום, דכשהוא נוטל באלכסון בין שתמנה השורות כולן ממזרח למערב בין שתמנה אותן מצפון לדרום נמצא נוטל חבית אחת מכל שורה ושורה, מה שאין כן אם היה נוטל שורה אחת באורך ממזרח למערב או מצפון לדרום:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..31cde7b70251a689de5598f9a0360c9513daba14
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,362 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Maasrot",
+    "versionSource": "http://sefaria.org/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל – to exclude woad/a plant producing a deep blue dye, which they call “NEEL” in Arabic and madder/a plant used in dying red which they call ALETZPUR in Arabic for these do not consume. Even though they are eaten in distress, but they are not liable for tithes.",
+                "ונשמר – to exclude that which is ownerless, which have no owners to guard/watch it.",
+                "וגידולו מן הארץ – to exclude morils/a kind of mushroom, and truffles and all of these we derive from Scripture, as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside every year a tenth part of all of the yield of your sowing,” – “all the yield”– similar to produce that he eats, - “your sowing” – that which is unique to you, excluding that which is ownerless that have no specific/special owners; “your seed” – that which you sow it and it grows, excluding morils and truffles which are not sown.",
+                "כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל – such as vegetables that immediately when they grow are appropriate for food and we guard them until they grow and add food.",
+                "חייב קטן וגדול – for they are appropriate for food, whether for adults or minors.",
+                "וכל שאין תחלתו אוכל – such as kinds of fruits.",
+                "אינו חייב עד שיעשה אוכל – as it is written (Leviticus 27:30): “whether from the ground or fruit from the tree” until it grows and makes fruit."
+            ],
+            [
+                "מאימתי הפירות חייבין במעשרות – for at their beginning, they are not food and it is necessary to give a measurement for each fruit when its time arrives to be appropriate for eating.",
+                "שיבחינו – the beginning of their ripening is called “BOHAL”/a certain stage in the growth of the fig (intermediate between פנה / and צמל/the last stage in the growth of a fig – when its head becomes white, and an example of this is the beginning of the days of female puberty – [between childhood and full womanhood] in a woman is called “BOHAL”, and it explains in the Gemara (Talmud Niddah 47a) when their heads whiten is the beginning of their ripening.",
+                "האבשים (a species of inferior grapes) – a species from the kinds of bad grapes like (Isaiah 5:4): “Instead, it yielded wild grapes.”",
+                "משהבאישו – that they ripened so much that the pomace of kernels/shells of grapes that are inside can be seen from the outside from within the husk and a cluster that has within it one berry that reached this measurement, it is entirely joined to tithing.",
+                "והאוג (red berry of the Venus summachtree) – a tree whose fruits are red and they call them KORNEOLI in the foreign language.",
+                "והתותים (mulberries) – In Arabic it is TUT, and in the foreign language it is MORAS.",
+                "שימסו – when the eatable portion (core) can be mashed from under his hand and if even a single slice of pomegranate reached this measurement, it is liable for tithing.",
+                "משיטילו שאור – if it were to open like leaven which has in it fissures.",
+                "משיטילו גידים – when they begin to ripen, there appears in them a kind of red veins.",
+                "משיעשו מגורה – when they separate the food from the outer husk/skin, and the food would be like it is placed in store room/bin which is a storehouse.",
+                "מישיעשו קליפה – the lower husk nearest the food which is not made until the completion of the ripening of the fruit. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "משינקדו – from when they will have on them black dots, for at the completion of their ripening they begin to blacken.",
+                "וכל השחורים – such as the berries of myrtle and the berries of thorn-bushes.",
+                "האגסים – in Arabic AGGAS and in the foreign language PEARS.",
+                "קרוסטמלין (Crustumenian pear – red on one side) – small apples that are similar to gall-nut that they call a species of oak from which the gall-nut are collected.",
+                "פרישין (name of a fruit/quince) – is called KONDUNISH in the foreign tongue and in Arabic SPERGEL.",
+                "עוזרדין (medlar/crabapple/sorb-apple) – in Arabic ZAROD and in the foreign tongue SURBASH.",
+                "משיקריחו – these fruits in their small size are covered with thin hairs, like a sort of down/feathers, and when they begin to ripen , they gradually become bald/smooth and at the completion of their ripening , everything falls out.",
+                "תלתן משיצמח (fenugree)-when it will be completed in its ripening until that if they would seed it, it would grow, and a sign to know when it reached to this measurement is when one places it into the water and every single berry that most of it sinks into the water, it is with the knowledge that if one sews it, it will grow, and we expound upon it as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside every year a tenth part of all the yield of your sowing,” something that is sown and grows.",
+                "משיכניסו שליש – when they have grown one-third from what they will eventually grow; alternatively, when one comes to store away and to press them out, one removes from them now one-third from what they will produce when they ripen well."
+            ],
+            [
+                "ובירק הקשואים והאבטיחים - that is to say that these four species of vegetation which are cucumbers, melons, gourds and squash/cucumber-melon. But with the fruits of the tree, apples and citrons are obligated/liable [for tithing] whether large or small because they are food at their beginning and at the end, and they are consumed whether they are big or small.",
+                "רבי שמעון פוטר את ה אתרוגי בקטנן- because he holds that they are not consumed when small, and they are not food at their beginning, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "שקדים המרים – are eaten when they are small, but are not eaten when they are large. But the opposite is the case with sweet almonds."
+            ],
+            [
+                "איזהו גרנן למעשרות (what is their harvesting time for making them liable for tithes) – when are the fruits appointed for tithing and it is forbidden to eat of them as an incidental meal like the grain in the threshing floor for even though the produce arrived at the season of tithing, it is still permitted to eat from them an incidental meal until it would be their harvesting time.",
+                "משיפקסו – as soon as their blossoms are removed and this is the hair that grows on them when they are small and when they ripen sufficiently, it falls out.",
+                "משיעמיד ערימה – when he makes of them a heap/pile.",
+                "משישלק (as soon as the gardener trims them) – trimming for a melon is like blossoms falling out for gourds.",
+                "מוקצה (until the melon is stored away) – because we don’t make piles from the melons, but rather spread them out and the place where we spread out the fruit is called a storage.",
+                "ירק הנאגד (vegetables put up in bunches when they are tied) – for it is the manner to sell it in bunches.",
+                "ואם אינו ממלא את הכלי – such as the case when he wants to fill two or three utensils, he eats an incidental meal from each one until he fills up the concluding one.",
+                "כלכלה (basket containing chosen fruits designated for use) – He who harvests/gathers vegetables into the basket containing chosen fruits, which is a basket.",
+                "עד שיחפה – the vegetation with the long and thin foliage of a palm-branch spreading from the stem or with leaves that are used to cover it.",
+                "בד\"א – that this is their harvesting time for making them liable for tithes.",
+                "במוליך לשוק – to sell [in the marketplace] for it was not dependent upon his intention lest he find buyers and the produce will be subject to sacred gifts being set aside (and as such forbidden to be consumed until such time), that the sale will establish it for tithing.",
+                "אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו – since the matter was dependent upon his intention and the produce would not be subject to sacred gifts being set aside until he arrives home for the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts are not liable for tithing until he sees the house, as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; [and I have given it to the Levite, the stranger, the fatherless, and the widow, just as You commanded me.”"
+            ],
+            [
+                "הפרד (dried pomegranates) – it was the practice to spread/separate the pomegranates and to dry them and those dried berries are called פרד/split and dried pomegranates on account that we separate them in order that the [(heat of the) sun] can enter into from every side.",
+                "משיפקל (to strip them) – like to peel/husk them, that is to say when he removes from upon them the bad husks.",
+                "משימרח – after we clean the grain from its chaff, we collect/heap them in one place in the threshing floor/granary and beautify the face of the pile and we divide it and it is called giving the pile of grain an even shape.",
+                "משיכבור – for it was the practice to uproot the peas with the dust, one must sift them in a basket used as a sieve/a large round vessel.",
+                "",
+                "מן הצדדים – the sides of the pile that were not shaped into an even pile.",
+                "וממה שמתוך התבן – that was not winnowed from the chaff."
+            ],
+            [
+                "משיקפה (from when he skims) – when he will remove the shells of grapes (i.e., the exterior) and the pomace of grapes (i.e., the interior) that cause the wine to rise in the wine pit at the time of its foaming.",
+                "מן הגת העליונה – for it still had not gone down into the pit.",
+                "ומן הצינור (and from the duct/water-pipe) – that is made at the mouth of the vat used for wine-pressing, and the wine splashes from the duct to the pit, but the wine that is in the vat used for wine pressing or in the duct are not completed in its work.",
+                "לעוקה (trough) – an indentation/hole that is before the building containing the tank and all implements for pressing olives, that the oil goes down into it.",
+                "עקל (a bale of loose texture containing the olive pulp to be pressed) – a utensil made from ropes that collects the olives into it when they sweep the beam on them.",
+                "ממל (crushing tool/press-beam) – the upper millstone that crushes the olives with it.",
+                "מבין הפצים (oil from between the boards of the press) - - oil that comes out between the boards.",
+                "המיטה- a thin cake that and when they remove it from the oven, they customarily smooth its face with oil and it comes to tell us that it is not considered as cooked, for the fire establishes it for [its liability for] tithing and it is prohibited to eat an incidental meal from all the grain and fruit and vegetables that had been cooked by fire, but this is not considered cooking",
+                "וכן לתמחוי (a plate for various dishes) – it is a secondary utensil and it doesn’t cook.",
+                "אבל לא יתן – oil for the boiling pot or the tightly covered stew-pot when they are foaming/growing hot, even though that he removed them from the flame and would eat an incidental meal, for all the while that when the hand is put into them it is immediately withdrawn (feeling the scald), it is considered like cooking and establishes it [as liable] for tithing.",
+                "לכל הוא נותן – for all the boiling pots that are boiling or the tightly covered stew-pots that are bubbling, he places [his hand] after he has removed them from the fire, it does not establish it [as liable] for tithing.",
+                "חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר – for the sharpness of the vinegar and juice aids in cooking. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "העגול של דבילה – it was customary to smoothen its face with liquids and that is the completion of work [to make it liable] for tithing.",
+                "בתאנים ובענבים של טבל - with liquids that come out from the figs and grapes of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda in the entire Mishnah.",
+                "",
+                "המחליק בענבים – he rubs the grapes on the cake of pressed figs.",
+                "לא הוכשר – the cake [is not fit for Levitical uncleanness] to become susceptible to ritual uncleanness and that which comes forth from the grapes is not considered liquid, but the first Tanna/teacher and Rabbi Yehuda dispute regarding liquid that stands to become clear whether it is considered a liquid or not.",
+                "משידוש – we dry the figs and afterwards thresh them with staffs into the arched, pouched vessel/jug or press it with hands into the store-house, and threshing the jug and making the molds for pressed cakes of figs in the store-room is the completion of labor [to make it liable for tithing].",
+                "לא יאכל מהן עראי – for he holds that the upper layer does not need the lower layer, and the lower layer does not need the upper layer and their work had already been completed. But Rabbi Yosi holds that each still needs the other and their work was not completed. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה עובר בשוק – an illiterate who is suspected of [not removing] tithes.",
+                "אוכלין ופטורים – a devoted object/sacrifice which is offered on the Altar that did not see the presence of the Temple and were not appointed for Tithes, and even though a sale establishes it for tithes, this gift he gives to them and the gift does not establish it.",
+                "מתקנים ודאי (that undoubtedly requires the separation of tithes – to make things legally fit for use) – for the giver did not tithe for he held that they would eat it in the marketplace and would not require tithing, but since they brought them into the house, they were appointed [for tithing], and specifically when he gave them a little bit that was appropriate to eat it in the marketplace. But, if he gave them a large portion or that the recipient was a person who did not have the practice of eating in the marketplace, or that the thing that he was given is not consumed like it is, in all of these, it is like he said [to them]: “bring them into your homes,” and it is forbidden to eat from them an incidental meal, for it is not explicitly stated, it was already established for tithing.",
+                "אין מתקנים אלא דמאי – and he would give the heave-offering/Terumah and tithes to the Kohen, but First Tithe and the Poor [Tithe] he would take for himself."
+            ],
+            [
+                "ואמר טלו לכם תאנים – the owner of the gate or the owner of the store said so (to take figs for themselves).",
+                "ובעל השער ובעל החנות חייבין – for the house of a person makes obligatory the setting aside of tithes and not to others.",
+                "ורבי יהודה פוטר – because a person is embarrassed to eat at the gate or in the store, but the courtyard establishes [liability] for tithing, for a person is not embarrassed to eat in it.",
+                "עד שיחזיר פניו – in the place where he sits and sells, he is embarrassed to eat without turning his face, but in a place that he doesn’t sit and sell, he is not embarrassed [to eat] and we hold that a place where he is embarrassed, he is exempt [from tithing] and a place where he is not embarrassed, he is obligated [to tithe] but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המעלה פירות מן מגליל – he harvested fruit/produce In the Galilee in order to sell them in Judea and they were not established for tithing, even if he lodged along the way until he would arrive in Judea for it was his intention to sell them there.",
+                "וכן בחזרה – if prior to his arrival in Judea, he changed his mind to return them to the Galilee, he consumes from them an incidental meal on the road until he would arrive in the Galilee.",
+                "עד שהוא מגיע למקום השביתה – to the place where he wants to rest there on the Sabbath, and immediately upon his arrival there, his produce/fruit became established for tithing, even though Shabbat had not yet arrived, but the Halakha Is not according to Rabbi Meir.",
+                "והרוכלין המחזרין בעיירות – to sell spices and women’s anointing [perfumes] and he brings with him produce/fruit, they consume from them an incidental meal until they arrive at the place of lodging and when they arrive there, the produce has been established for tithing.",
+                "ר' יהודה אומר בית ראשון – [the first house] that is in the city where he is lodging there, establishes for tithing, and even if he dodges in the other portion of the city, because a person wants to empty/remove his utensils at the first house that he approaches in order to lodge there, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "עד שלא נגמרה מלאכתן – their harvesting time for making them liable to tithes had not arrived, each and every fruit, according to what is explained above (chapter 1 of Tractate Maaserot, Mishnayot 2-7).",
+                "ר' אליעזר אוסר לאכול מהן עראי – until he separates all of their tithes of Terumah/heave-offering, making obligatory the setting aside of tithes.",
+                "וחכמים מתירים – as they hold that the heave-offering/Terumah does not make obligatory the setting aside of tithes unless he made the heave-offering from the basket containing chosen fruits designated for use.",
+                "כלכלת תאנים שתרמה – if their harvesting time for making them liable to tithes had not arrived.",
+                "ר' שמעון מתיר – even if he separated the heave offering from the basket containing chosen fruits designated for use.",
+                "וחכמים אומרים – and the Halakha is according to the Sages, that the heave-offering establishes the obligation to tithe, for when he made the heave-offering/Terumah from the basket containing the chosen fruits designated for use. But after he separated the heave-offering, it is forbidden to eat an incidental meal from that basket containing the chosen fruits designated for use until he separates all of the tithes."
+            ],
+            [
+                "עד שיעשר – for the sale makes it obligatory for the setting aside of tithes.",
+                "ואם צירף – if the owner of the garden took two at once, and gave it to him, he is liable [to tithe], but at the time when the purchaser harvests and ate, Rabbi Meir admits that he eats one at a time.",
+                "אמר רבי יהודה עשה בגנת ורדין וכו' – and there, the owner of the garden was harvesting, for they would not permit a person to enter there because of the roses but even though that the heave-offerings and tithes were not ever separated out, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "שאבור – that I will select and choose.",
+                "בורר ואוכל – he detaches one by one and eats, but if he didn’t detach and combined two of them, he is liable [for tithing].",
+                "מגרגר – he harvests each berry and eats them.",
+                "פורט – while the pomegranate is attached [to the ground], he splits it into segments/singles them out and eats berry after berry.",
+                "ובאבטיח סופת ואוכל – that is to say, he cuts small slices and eats [them]."
+            ],
+            [
+                "לקצות בתאנים – to make a fig-harvest (by cutting and packing figs). There are those who interpret to spread them out to dry and there are those interpret to cut them with a tool to cut fig-cakes (i.e., a knife or a saw) for they regularly cut the figs.",
+                "ואמר לו ע\"מ שאוכל תאנים – but there was no need for this condition for without that , he eats according to the law of the Torah, as it is written (Deuteronomy 23:25): “When you enter another man’s vineyard, you may eat as many grapes [as you want, until you are full, but you must not put any in your vessel].” But the Biblical verse speaks about the worker, therefore, it is not like a purchase and it doesn’t establish [for requiring] tithing.",
+                "ע\"מ שאוכל אני ובני – the eating of my children is a purchase and establishes [requiring] tithing.",
+                "ולאחר הקציעה – for his work was already complete, he does not eat according to the law of the Torah, but he comes to eat on the strength of the condition and it is like a purchase.",
+                "האוכל מן התורה פטור – And in the chapter (Chapter 7 of Tractate Bava Metzia, Mishnah 2), “He who hires workers” [87a-b], it explains: Which are those who eat from the law of the Torah? He who works on that which is attached to the ground at the time when the work is completed and [that which is] detached [from the ground] until the work has not yet been completed."
+            ],
+            [
+                "בלבסים – a kind from the species of bad figs (Lesbians/early figs).",
+                "בבנות שבע – a kind of white and good fig.",
+                "לא איכל בבנות שבע – as it is written (Deuteronomy 23:25): “When you enter another man’s vineyard and you eat as many grapes,” what does the inference teach us, “you eat grapes,” for don’t we know that there isn’t anything in a vineyard other than grapes? From here, if he was working with figs, he should not eat grapes.",
+                "אבל מונע את עצמו – a worker is permitted to prevent himself that he should not eat a the time that he is working with the bad ones until he reaches to good ones, and he eats from the good ones that which he could have eaten from the bad ones.",
+                "זה לאכול וזה לאכול – you should eat from my figs and I will eat from yours.",
+                "",
+                "זה לאכול וזה לקצות – you eat from my fig-harvest that are spread out to dry or the cut pieces with the tool for cutting fig-cakes (i.e., the knife or saw) and I eat from your fig-harvest; in each of these there is a purchase and it establishes [the obligation] for tithing.",
+                "המחליף לאכול חייב, לקצות פטור – for a purchase does not establish the thing where the work had not been completed. Therefore, these fig-harvests where their work was not completed, the purchase does not establish them [as liable for tithing] and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המעביר תאנים – on the path of his courtyard, to bring them to a place where they do the fig-harvest.",
+                "אוכלין ופטורין – since the courtyard does not establish [as liable for] tithing, for its work had not been completed. But he is forbidden to eat other than in the place where they do the fig-harvest/fig-packing, because in his place, it is recognized that the work had not been completed and when he is not in his place, it is not recognized. But his children are permitted [to eat] even in the place where they don’t do the fig-harvest, for it is not dependent upon them to change their mind, and since the knowledge of their father is to make of them a fig-harvest/fig-packing, they are permitted [to eat], but he who is in his hand to change his mind is not permitted [to eat] other than in the place where they make the fig-harvest/fig-packing.",
+                "אבל אם יש להם עליו מזונות – that he cut for them, and they don’t eat from the laws of the Torah, since that it is not the completion of the work, for he did not hire them other than to transfer them to the place where they perform the fig-harvest/fig-packing.",
+                "הרי אלו לא יאכלו – for it is a transaction, and concerning the purchaser, it is considered like the work had been completed, for the eyes of the purchaser are upon his purchase."
+            ],
+            [
+                "המוציא פועליו לשדה – to another labor and not to harvest, fruit that now they don’t eat from the laws of the Torah.",
+                "אוכלין ופטורין – if he gave to them, for a gift is not like a sale.",
+                "ואם יש להן עליו מזונות – that he cut for them.",
+                "אוכלין אחת וכו' – for it is not fixed.",
+                "ולא מן המוקצה – a pile of figs."
+            ],
+            [
+                "לעשות בזיתים – to hoe and to cover up the roots of olive trees under the olives, but not to harvest, for now, he does not eat from the laws of the Torah.",
+                "ואם צירף – two together, he liable, for this is something fixed/established.",
+                "לנכש בבצלים – to uproot the bad grasses that grow within the onions.",
+                "מקרסם – to cut, and it is similar to (Psalms 80:14): “wild boards gnaw at it [and creatures of the field feed on it?]”"
+            ],
+            [
+                "ואפילו בצד שדה קציעות -for the matter is proved that from this field they fell, and even so, they are permitted because of theft, for in general, the owners despaired from [finding] them.",
+                "ופטורות מן המעשר – like the law of renunciation of ownership.",
+                "ובזיתים ובחרובים חייבים – because the owners do not despair of [recovering] them, for their appearance proves to them that they fell from this tree. But figs with their falling are repulsive and it is not known from which tree it is.",
+                "אם דרסו רוב דם – if most people of that city already tread their dried figs in their fields, they can say that this is from their treading, and their work was already completed, and it is obligated to tithe.",
+                "פלחי דבילה – after they were trodden in a round cake, they divide the cake into several segments/slices, and there is in a slice many cakes of figs stuck to each other.",
+                "עד שלא כנסן לראש הגג – to make of them a pile, and that is their harvesting time to make them liable to tithes, as is taught in the Mishnayot (2-7) in the first chapter.",
+                "מוריד מהן לבהמה – but he cannot eat them, for we don’t consume on the stored objects other than in their place, meaning to say, the fruit, when we spread them out to dry, that their work was not completed, we don’t eat from them other than in their place, for when they are not in their place, it is not recognized that their work was not completed, but, however, when you feed from them to the cattle, even not in their place, because the carobs are not food for cattle, it is well knwn that their work was not completed and they have not dried out completely.",
+                "מפני שהוא מחזיר את המותר – to the place that he stretched them out to dry, and wherever its surplus returns, it is not made obligatory for the setting aside of tithes."
+            ],
+            [
+                "היזו היא חצר שחייבת במעשר – that establishes [liability] for tithing like a house.",
+                "חצר צורית – for in Tzur, they would place a guard at the entrance of the courtyard.",
+                "כל שאחד פותח ואחד נועל – such as, for example in the courtyard, two houses for two people. When one of them opens the entrance to the courtyard, the second comes and locks it. And when one locks, it, the second protests with his hand and opens it. It is found that the courtyard is not guarded.",
+                "ואין אומרים לו מה אתה מבקש פטורה – and even though he is not embarrassed to eat within it.",
+                "והחיצונה פטורה – since there is in the internal section entering one’s ground, it is not guarded, and we hold that the Halakha is according to all of them for stringency."
+            ],
+            [
+                "אע\"פ שהן של חצר חייבת – and the brings up the fruit/produce to the roof through the courtyard, even though it doesn’t make it obligatory for the setting aside of tithes, since for at the time that he brought them into the courtyard, it was his intention to raise them and to eat the on the roof. And these words apply when there is a on the roof four cubits by four cubits, but if there isn’t four cubits by four cubits on the roof, it is nullified regarding the courtyard.",
+                "בית שער – near the entrance to the courtyard.",
+                "אכסדרה – surrounded by three partitions and from a beam above.",
+                "מרפסת – a place in front of the upper chambers, and they go out from the upper chambers to the balcony and from the balcony they descend by ladder to the courtyard."
+            ],
+            [
+                "הצריפים – they lack a roof, but the beams above approach each other and become wider and enlarged downward.",
+                "הבורגנים (turrets) – like kinds of dove-cotes, made in the fields to store in them the fruit/produce.",
+                "והאלקטיות (sheds) – booths that they make during the hot days for shade; It is the Aramaic Targum for summer (sun-dried [fruits]).",
+                "סכת גינוסר- the Sea of Galilee we translate [into Aramaic] as Ginosar, and it is a place in the Land of Israel that its fruits are plentiful and good, and its drwellers make booths and dwell in them during the season of the fruits.",
+                "אע\"פ שיש שם רחים ותרנגולים – it is not fixed/established [for liability for tithing].",
+                "סוכת היוצרים – it is customary to make two booths, one inside the other; in the inner one they hide their pots/dishes, and dwell there, and in the outer one, they do their work and sell their dishes.",
+                "כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים – and the inner booth, the creator does not dwell there during the rainy season, therefore it is exempt [from being liable for tithing]. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+                "רבי יהודה מחייב – Rabbi Yehuda according to his reasoning who holds that we require that the Sukkah is a permanent dwelling and is liable for a Mezuzah. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "תאנה שהיא עומדת בחצר – a fig tree that stands in the courtyard, and the courtyard establishes [liability] for tithing.",
+                "ואם צירף – two [together], he is liable [to tithe].",
+                "ר\"ש אומר אחת בימינו – even three in a case like this, is not a combination, and is permitted, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "עלה לראשה – to the top of the fig [tree].",
+                "ממלא חיקו ואוכל – there, and as long as he doesn’t bring it down to the courtyard."
+            ],
+            [
+                "נוטל את האשכול – he eats in his normal manner and he doesn’t need to pick single berries, and similarly with pomegranates, he does not need to eat single grapes, and similarly, with a melon, he does not need to eat a slice, that is to cut thin slices.",
+                "ר\"ע אומר – and the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+                "כוסבר – this is its name in Arabic and it is coriander seed.",
+                "מקרסם – cut/sever.",
+                "סיאה – in Arabic PUDNAG, and in the foreign language POLIO.",
+                "",
+                "הקורנית – in Arabic CHASHA, and in the foreign language SHADRIAH.",
+                "אם היו נשמרים חייבים – for there is no liability for tithing other than eating and something guarded."
+            ],
+            [
+                "אוכל כדרכו – from the branches/bough that stands in the garden.",
+                "אוכל אחת אחת – from the branch that extends to the courtyard",
+                "ואם צירף – two [figs together], he is liable [for tithing].",
+                "הכל הולך אחר העיקר – for we cast the bough after its root, which is the place of the absorbing of the tree.",
+                "ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר – even the bough/branch that extends outside the wall, if he did not redeem it within the year, it becomes permanently irredeemable/sold, as if it was within the wall, since the root of the tree is within the wall.",
+                "ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף – even after the bough/branch, it is stated, for if its root is inside within the wall of the city of refuge and its bough extends outside the border, for just as at its root, the blood avenger is not able to kill the murderer through its bough, he also is not able to kill him for we cast the bough after its root, but if its root is outside and its bough is inside, just as that with its bough he is not able to kill him, with its root, he also is not able to kill him, for we cast its root after its bough for stringency. And similarly in Jerusalem, he follow after the bough regarding the Second Tithe, that is also for stringency, for its root is outside and its bough is inside, just as with its bough, he is not able to redeem, for pure tithes are redeemed within Jerusalem by its roots, he also would not abe able to redeem it, but if its root is inside and its bough is outside, just as that in the place of its bough, he is not able to eat it without redeeming it, for it is outside of Jerusalem, so here too, in a place where its root, even though it is inside, he is not able to eat it without redemption."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הכובש (press/pickle) – vegetables or olives with vinegar or with wine, and similarly who boils or salts, even in the field he is obligated [to tithe]. For the flame and the salt and the business transaction and the heave-offering and the Sabbath and the courtyard guard it, each one of these establishes [the liability] for tithing.",
+                "המכמן באדמה (hide fruits in the ground) – he who stores away produce under the ground in the manner that they customarily hide fruit that are not ripened all their need in order that they can [fully] ripen.",
+                "והמטבל (and one who seasons) – produce with salt or with brine or with vinegar and consumes it is exempt [from giving tithes], and it does not establish it [as liable] for tithing like one who pickles or salts, but rather, he eats from them an incidental meal/snack and is exempt from tithing.",
+                "הפוצע זיתים – crushes and pounds hem in order that their vegetable sap/resin should depart, which is their bitterness.",
+                "הסוחט זיתים על בשרו – to rub his body.",
+                "לתוך ידו חייב – for what he put into his hand is considered as if he put it into a small pit, which is that pit that the wine and the oil descend into.",
+                "המקפה לתבשיל (he skims [a ladle of wine for use] in a stew) – he draws refuse that the wine brings up at the time of its boiling is called pulp, and if after he placed the wine in the cooked dish , he removed from it the exterior husks and the interior pomace that float above, this is the incidental froth and does not establish [liability for] tithing like the rest of the froth of wine in general, and we are speaking regarding a cold cooked dish, for itf it was a boiling cooked dish, we would say that the flame established [the liability for tithing, and without the froth, it would be established [liable for] tithing , on account of he flame.",
+                "לקדרה – an empty [pot], before that he put into it the cooked dish, he placed in it the wine and skimmed it, it wold be like he is skimming in a small pit and he is liable [for tithing]."
+            ],
+            [
+                "תינוקות שטמנו תאנים – in the field, for if it were in the house, not on Shabbat, the house would establish it [for liability] for tithing. And it (i.e., the Mishnah) took [the word] “children/תינוקות “ to inform us that they have a recognized thought-pattern through their actions.",
+                "לא יאכלו למוצ\"ש – for since the Sabbath established them for [liability for] tithing, it is forbidden forever until they tithe.",
+                "כלכלת שבת – a basket filled with chosen fruits designated for use on Shabbat.",
+                "וב\"ה מחייבין – [to be liable for] tithing immediately, even prior to the sabbath, for since they were designated for the Sabbath, they were established [as liable for tithing] immediately.",
+                "לשלוח לחבירו – it was made iiable for setting aside of tithes immediately, and he may not eat an incidental meal until he tithes, and even if they had not been sent, because since he designated it to be sent, he is stringent upon it like with a basket designated for the Sabbath, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המעטן (vat or pit where olives are packed until they form a viscid mass) – place where pile upolives in order that they are softened and appropriate to extract their oil.",
+                "טובל אחד אחד במלח – for it does not establish [as liable for tithing] other than with salt and in a combination of two, therefore, if he salted it and placed it before him, he is liable [for tithing].",
+                "מן המעטן הטהור חייב – as, for example, that a person who takes them is ritually impure, for it is impossible for him to return the surplus, for all those that he has taken have become ritually defiled in his hand.",
+                "מן הטמא פטור – for since the vat/pit where the olives are packed is all ritually impure [and the person] who takes them is ritually impure, he is return the surplus."
+            ],
+            [
+                "שותין על הגת – and as for example, when he brought his head and most of his body inside, for one cannot make a decree lest he bring the utensil to him and he drinks outside of the winepress.",
+                "",
+                "ר\"א ב\"ר צדוק מחייב – for he decreed lest he he take out from wine outside of the winepress.",
+                "על החמין חייב – which establishes it [as liable for tithing], because e is not able to return the surplus for he has ruined the wine that is in the winepress, but if he poured with cold [wine], he exempt for he can return the surplus, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המקלף – he removes their husks.",
+                "מקלף אחת אחת – one piece of barley and especially when he is not near the threshing floor/granary, but if he was near the threshing floor/granary, even if he peeled more, he is exempt [from liability for tithing] because he can return the surplus.",
+                "",
+                "מנפה [winnows] – to produce the chaff.",
+                "מיד ליד – he empties them from one hand to the other hand [and eats them without tithing].",
+                "ירקה פטור - for the seed is the essence and the herb (foliage/leaves) is not considered [important for tithing] unless he intended to use the herbs (foliage/leaves) [if they are to be eaten].",
+                "מתעשרת זרע וירק – he is liable to tithe whether he ate the seed or whether he ate the leaves, the foliage as they exist.",
+                "השבת (dill)– such is its name in Arabic and in the foreign tongue ANITO.",
+                "וזירים (pods) – vine-shoots, and even if he merely sowed, he tithes the seed, the herb {foliage/leaves) and the pods, because dills make long vine-shoots , but the coriander, one does no tithe the pods unless he sowed first for the pods.",
+                "",
+                "השחלים (cress) – in Arabic HAB AT SHAR, and in the foreign tongue, KRISHON.",
+                "הגרגיר – this is its name in Arabic, and in the foreign tongue, IROGA, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "התמרות של תלתן – there are those who explain it as sprouts of fenugreek, similar to what vines have and they are eaten. And there are those wo interpret that when the calyx/capsule of plants begins to grow, it appears in the place of its growth like a sort of thick berry, and it is called a fruit-like excrescence on leaves, berry as we state [Tractate Sukkah 33a] concerning the myrtle whose head is lopped off and an excrescence ascended upon it, and on fenugreek and mustard seed and white bean, they are considered food.",
+                "הצלף (caper-bush/tree) – KAPRI – in the foreign language.",
+                "תמרות – the sprouts that are on it, and there are those who interpret, the flower.",
+                "האביונות (caper-tree/caper berry) – which is the essence of the fruit, and the flowers of the caper-bush which protect the fruit.",
+                "ר\"ע וכו' – and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "העוקר שתלים –[he who uproots/takes out] shoots/young plants after they have sprouted and grown a bit, they uproot them and plant them in another place and they thicken and extend and grow there.",
+                "פטור – even though they have seen the presence of the house, because they their work has not yet been completed.",
+                "לקח במחובר לקרקע – he who purchases produce/fruit which are attached is exempt [from tithing] for the purchase does not establish [liability for separating] tithes but rather when one purchases that which is detached [from the ground], and not when it is attached.",
+                "לקט – plants to send to his colleague, he is exempt [from tithing].",
+                "אם יש כיוצא בהם נמכרים בדוק – they are considered as if their work had been completed, but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah."
+            ],
+            [
+                "ונוטע בתוך שלו לזרע – [turnips and radishes] that the seed [will ripen] in them in the place of their planting.",
+                "מפני שהוא גרנן – their uprooting is their harvesting time, for they have no other harvesting time to make them liable for tithing, for their sowing is exempt from tithing, as it is written (Leviticus 27:30- listed incorrectly in the text of the Mishnah): “[All tithes from the land,] whether seed from the ground [or fruit from the tree, are the LORD’s,” but not every seed, except for garden seeds (i.e., seeds of vegetables) which are not eaten (see Mishnah Kilayim, Chapter 2, Mishnah 2), and it is found that their work had been completed and it is prohibited to plant them until one sets aside tithes.",
+                "טהרו מלטמא – as they are like they are sown, and the Torah increased the purity of seeds, as it is written (Leviticus 11:37): “[If such a carcass falls upon] seed grain that is to be sown, it is clean.” But, for all the rest of the things are like they are detached, and their presumption is for tithing and Seventh year produce, and even to purify them from ritual uncleanness , and especially when they had taken root in the attic that underneath them is the dust of the concrete pavement of stone chippings, but if they had taken root in the basket/pile is considered as detached even regarding ritual defilement.",
+                "והן מגולין – their leaves, in the manner of their growh, they are as planted in the field, and a person who uproots from them on Shabbat is liable for Seventh Year produce and tithes."
+            ],
+            [
+                "לא ימכור אדם פירותיו וכו' – for he transgresses (Leviticus 19:14): “[You shall not insult the deaf,] or place a stumbling block before the blind.”",
+                "ואם בכרו – if there are ripening early which arrived at the season of [liability] for tithing and the rest did not arrive [yet at that season], he taks them, and sells the rest."
+            ],
+            [
+                "תבנו – ears of corn that were threshed and sometimes, there remains in them wheat.",
+                "גפתו – refuse of olives.",
+                "זגין – refuse of grapes.",
+                "להוציא מהן משקין – it is referring to its [olive] peat and interior kernels.",
+                "על הקטועין – improperly threshed ears of corn.",
+                "על הצדדין – sides of the pile, and similar one who separates heave offing in the pit, in his heart on what is in the exterior and what is the interior parts of the grape, and one who separates the heave offering in the olive press,, in his heart, on what is within the peat."
+            ],
+            [
+                "הלוקח שדה ירק – from the heathen.",
+                "בסוריא – they are the lands that [King] David conquered, such as Damascus, Aram Naharayim and Aram Zovah. But in some of the things, he made them like the Land of Israel, and in some of them, not.",
+                "אם עד שלא בא לעונת המעשרות חייב – since for at the time that they come towards the liability [for tithing], they are in the possession of an Israelite. But if if the time of the liability [for tithing arrived when it was in the possession of an idolater, he is exempt [from tithing].And regarding this thing, they made Syria like the conquest of an individual, which is not called a conquest.",
+                "ולוקט כדרכו – and he is exempt from tithing even what was added in his possession. But he should not hire workers, for we are concerned that perhaps they will come to work this, even in a field that he purchased even before the time arrived for tithing. But Rabbi Yehuda did not make [this] decree.",
+                "פטור – even though he doesn’t have in the body of the land anything.",
+                "רבי יהודה אומר אף לפי חשבון – He is referring to the matter of the first Tanna/teacher. But this is what he said: that just as he is liable [for tithing] if he purchased prior to the arrival of the time for tithing, to tithe on everything, that is so, that he is liable [for tithing] if the season for tithing has arrived, to tithe according to the percentage that was added to his possession, such as for example, if they brought one-third in the hand of the heathen, he is liable to tithe on the two-thirds that were added to his possession. But the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "המתמד – if he places water on the exterior shells and on the interior pomace or on the lees/sediment, it is called מתמד/making pomace wine putting water on by measure, and finds – after pressing - the same quantity. But here we are speaking with place waters specifically on the lees/sediment.",
+                "ומצא כדי מדתו – not exactly the same measure, for even if he placed three jugs of water and found three-and-one-half [jugs], he is exempt [from tithing]. For the taste of the lees/sediment of eatables forbidden prior to the setting aside of priestly gifts is not considered a complete taste but rather merely an acrid taste.",
+                "",
+                "רבי יהודה מחייב – for he holds that it is impossible that all of the water would depart outside, but rather, half-a-jug of water would remain within the lees/sediment, and it would be found that these three-and-one-half jugs that left, they have within them one jug of wine and two-and-one-half of water, and they would be like mixed wine, for it is the manner of mixing wine. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מצא יותר מכדי מדתו – and this is removing three and finding four.",
+                "מוציא עליו ממקום אחר – even from another place, meaning to say, that there is no question from this and requiring it – that is permitted, but rather, even from another place, one is able to tithe according to the percentage of the surplus of the measure."
+            ],
+            [
+                "שלנו – an overnight.",
+                "הערימה החייבת – the pile which became obligated for tithing, as it is taught in the first chapter (Tractate Maaserot, Mishnah 6), and if he doesn’t give the pile an even shape, when he makes the pile."
+            ],
+            [
+                "שום בעל בכי – pungent garlic that he who consumes it cries and his eyes flow with tears. But it appears to me that it is garlic that grows in Mount Lebanon, for they call Lebanon in Arabic by that language.",
+                "רכפא – name of a place.",
+                "גריסין הקילקין – pounded beams that come from Sicily, the name of a place, and they are square, as it is taught in [Tractate] Negaim (Chapter 4, Mishnayot 8-10): “like the square Sicilian pounded bean.",
+                "ועדשים המצריות – it has one sharp head, and these species are desert-like and their presumption is that they are ownerless because they are not sewn in a garden. Therefore, they are exempt from tithing.",
+                "אף הקורקס – in Arabic KALKAS, and it is a kind of the species of carob.",
+                "הקוטנם – from the species of lentils, and the Halakha is according to the anonymous Mishnah.",
+                "ונלקחים מכל אדם – even from those who are suspected of selling Seventh-year produce.",
+                "זרע הלוף העליון – I heard the [edible] leaves of the wild colocasia/LOF/arum – trained for the leaves (similar to colocasia, with edible leaves and root, and bearing beans) but the seed of the LOF that is regular is liable [for tithing]. And Maimonides explains that this Mishnah is transposed/not in order regarding the higher pods of arum, and arum/LOF is from the species of onions.",
+                "שאע\"פ שאביהן תרומה – even though that one of each of these which are garden seeds which are not eat, which are heave-offering/Terumah, and their seeds, the large ones are eaten, and we don’t state that hose which grow as Terumah/heave offering are Terumah, but rather, that the seed sewn is from things that are appropriate for eating.",
+                "שאביהן – the seed, which is the “father” to that which grew from it."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..da996476e41dd40267b301dda612aa0796e2956e
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,360 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Maasrot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Maasrot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל – to exclude woad/a plant producing a deep blue dye, which they call “NEEL” in Arabic and madder/a plant used in dying red which they call ALETZPUR in Arabic for these do not consume. Even though they are eaten in distress, but they are not liable for tithes.",
+                "ונשמר – to exclude that which is ownerless, which have no owners to guard/watch it.",
+                "וגידולו מן הארץ – to exclude morils/a kind of mushroom, and truffles and all of these we derive from Scripture, as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside every year a tenth part of all of the yield of your sowing,” – “all the yield”– similar to produce that he eats, - “your sowing” – that which is unique to you, excluding that which is ownerless that have no specific/special owners; “your seed” – that which you sow it and it grows, excluding morils and truffles which are not sown.",
+                "כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל – such as vegetables that immediately when they grow are appropriate for food and we guard them until they grow and add food.",
+                "חייב קטן וגדול – for they are appropriate for food, whether for adults or minors.",
+                "וכל שאין תחלתו אוכל – such as kinds of fruits.",
+                "אינו חייב עד שיעשה אוכל – as it is written (Leviticus 27:30): “whether from the ground or fruit from the tree” until it grows and makes fruit."
+            ],
+            [
+                "מאימתי הפירות חייבין במעשרות – for at their beginning, they are not food and it is necessary to give a measurement for each fruit when its time arrives to be appropriate for eating.",
+                "שיבחינו – the beginning of their ripening is called “BOHAL”/a certain stage in the growth of the fig (intermediate between פנה / and צמל/the last stage in the growth of a fig – when its head becomes white, and an example of this is the beginning of the days of female puberty – [between childhood and full womanhood] in a woman is called “BOHAL”, and it explains in the Gemara (Talmud Niddah 47a) when their heads whiten is the beginning of their ripening.",
+                "האבשים (a species of inferior grapes) – a species from the kinds of bad grapes like (Isaiah 5:4): “Instead, it yielded wild grapes.”",
+                "משהבאישו – that they ripened so much that the pomace of kernels/shells of grapes that are inside can be seen from the outside from within the husk and a cluster that has within it one berry that reached this measurement, it is entirely joined to tithing.",
+                "והאוג (red berry of the Venus summachtree) – a tree whose fruits are red and they call them KORNEOLI in the foreign language.",
+                "והתותים (mulberries) – In Arabic it is TUT, and in the foreign language it is MORAS.",
+                "שימסו – when the eatable portion (core) can be mashed from under his hand and if even a single slice of pomegranate reached this measurement, it is liable for tithing.",
+                "משיטילו שאור – if it were to open like leaven which has in it fissures.",
+                "משיטילו גידים – when they begin to ripen, there appears in them a kind of red veins.",
+                "משיעשו מגורה – when they separate the food from the outer husk/skin, and the food would be like it is placed in store room/bin which is a storehouse.",
+                "מישיעשו קליפה – the lower husk nearest the food which is not made until the completion of the ripening of the fruit. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "משינקדו – from when they will have on them black dots, for at the completion of their ripening they begin to blacken.",
+                "וכל השחורים – such as the berries of myrtle and the berries of thorn-bushes.",
+                "האגסים – in Arabic AGGAS and in the foreign language PEARS.",
+                "קרוסטמלין (Crustumenian pear – red on one side) – small apples that are similar to gall-nut that they call a species of oak from which the gall-nut are collected.",
+                "פרישין (name of a fruit/quince) – is called KONDUNISH in the foreign tongue and in Arabic SPERGEL.",
+                "עוזרדין (medlar/crabapple/sorb-apple) – in Arabic ZAROD and in the foreign tongue SURBASH.",
+                "משיקריחו – these fruits in their small size are covered with thin hairs, like a sort of down/feathers, and when they begin to ripen , they gradually become bald/smooth and at the completion of their ripening , everything falls out.",
+                "תלתן משיצמח (fenugree)-when it will be completed in its ripening until that if they would seed it, it would grow, and a sign to know when it reached to this measurement is when one places it into the water and every single berry that most of it sinks into the water, it is with the knowledge that if one sews it, it will grow, and we expound upon it as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside every year a tenth part of all the yield of your sowing,” something that is sown and grows.",
+                "משיכניסו שליש – when they have grown one-third from what they will eventually grow; alternatively, when one comes to store away and to press them out, one removes from them now one-third from what they will produce when they ripen well."
+            ],
+            [
+                "ובירק הקשואים והאבטיחים - that is to say that these four species of vegetation which are cucumbers, melons, gourds and squash/cucumber-melon. But with the fruits of the tree, apples and citrons are obligated/liable [for tithing] whether large or small because they are food at their beginning and at the end, and they are consumed whether they are big or small.",
+                "רבי שמעון פוטר את ה אתרוגי בקטנן- because he holds that they are not consumed when small, and they are not food at their beginning, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "שקדים המרים – are eaten when they are small, but are not eaten when they are large. But the opposite is the case with sweet almonds."
+            ],
+            [
+                "איזהו גרנן למעשרות (what is their harvesting time for making them liable for tithes) – when are the fruits appointed for tithing and it is forbidden to eat of them as an incidental meal like the grain in the threshing floor for even though the produce arrived at the season of tithing, it is still permitted to eat from them an incidental meal until it would be their harvesting time.",
+                "משיפקסו – as soon as their blossoms are removed and this is the hair that grows on them when they are small and when they ripen sufficiently, it falls out.",
+                "משיעמיד ערימה – when he makes of them a heap/pile.",
+                "משישלק (as soon as the gardener trims them) – trimming for a melon is like blossoms falling out for gourds.",
+                "מוקצה (until the melon is stored away) – because we don’t make piles from the melons, but rather spread them out and the place where we spread out the fruit is called a storage.",
+                "ירק הנאגד (vegetables put up in bunches when they are tied) – for it is the manner to sell it in bunches.",
+                "ואם אינו ממלא את הכלי – such as the case when he wants to fill two or three utensils, he eats an incidental meal from each one until he fills up the concluding one.",
+                "כלכלה (basket containing chosen fruits designated for use) – He who harvests/gathers vegetables into the basket containing chosen fruits, which is a basket.",
+                "עד שיחפה – the vegetation with the long and thin foliage of a palm-branch spreading from the stem or with leaves that are used to cover it.",
+                "בד\"א – that this is their harvesting time for making them liable for tithes.",
+                "במוליך לשוק – to sell [in the marketplace] for it was not dependent upon his intention lest he find buyers and the produce will be subject to sacred gifts being set aside (and as such forbidden to be consumed until such time), that the sale will establish it for tithing.",
+                "אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו – since the matter was dependent upon his intention and the produce would not be subject to sacred gifts being set aside until he arrives home for the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts are not liable for tithing until he sees the house, as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house; [and I have given it to the Levite, the stranger, the fatherless, and the widow, just as You commanded me.”"
+            ],
+            [
+                "הפרד (dried pomegranates) – it was the practice to spread/separate the pomegranates and to dry them and those dried berries are called פרד/split and dried pomegranates on account that we separate them in order that the [(heat of the) sun] can enter into from every side.",
+                "משיפקל (to strip them) – like to peel/husk them, that is to say when he removes from upon them the bad husks.",
+                "משימרח – after we clean the grain from its chaff, we collect/heap them in one place in the threshing floor/granary and beautify the face of the pile and we divide it and it is called giving the pile of grain an even shape.",
+                "משיכבור – for it was the practice to uproot the peas with the dust, one must sift them in a basket used as a sieve/a large round vessel.",
+                "",
+                "מן הצדדים – the sides of the pile that were not shaped into an even pile.",
+                "וממה שמתוך התבן – that was not winnowed from the chaff."
+            ],
+            [
+                "משיקפה (from when he skims) – when he will remove the shells of grapes (i.e., the exterior) and the pomace of grapes (i.e., the interior) that cause the wine to rise in the wine pit at the time of its foaming.",
+                "מן הגת העליונה – for it still had not gone down into the pit.",
+                "ומן הצינור (and from the duct/water-pipe) – that is made at the mouth of the vat used for wine-pressing, and the wine splashes from the duct to the pit, but the wine that is in the vat used for wine pressing or in the duct are not completed in its work.",
+                "לעוקה (trough) – an indentation/hole that is before the building containing the tank and all implements for pressing olives, that the oil goes down into it.",
+                "עקל (a bale of loose texture containing the olive pulp to be pressed) – a utensil made from ropes that collects the olives into it when they sweep the beam on them.",
+                "ממל (crushing tool/press-beam) – the upper millstone that crushes the olives with it.",
+                "מבין הפצים (oil from between the boards of the press) - - oil that comes out between the boards.",
+                "המיטה- a thin cake that and when they remove it from the oven, they customarily smooth its face with oil and it comes to tell us that it is not considered as cooked, for the fire establishes it for [its liability for] tithing and it is prohibited to eat an incidental meal from all the grain and fruit and vegetables that had been cooked by fire, but this is not considered cooking",
+                "וכן לתמחוי (a plate for various dishes) – it is a secondary utensil and it doesn’t cook.",
+                "אבל לא יתן – oil for the boiling pot or the tightly covered stew-pot when they are foaming/growing hot, even though that he removed them from the flame and would eat an incidental meal, for all the while that when the hand is put into them it is immediately withdrawn (feeling the scald), it is considered like cooking and establishes it [as liable] for tithing.",
+                "לכל הוא נותן – for all the boiling pots that are boiling or the tightly covered stew-pots that are bubbling, he places [his hand] after he has removed them from the fire, it does not establish it [as liable] for tithing.",
+                "חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר – for the sharpness of the vinegar and juice aids in cooking. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "העגול של דבילה – it was customary to smoothen its face with liquids and that is the completion of work [to make it liable] for tithing.",
+                "בתאנים ובענבים של טבל - with liquids that come out from the figs and grapes of eatables forbidden pending the separation of sacred gifts. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda in the entire Mishnah.",
+                "",
+                "המחליק בענבים – he rubs the grapes on the cake of pressed figs.",
+                "לא הוכשר – the cake [is not fit for Levitical uncleanness] to become susceptible to ritual uncleanness and that which comes forth from the grapes is not considered liquid, but the first Tanna/teacher and Rabbi Yehuda dispute regarding liquid that stands to become clear whether it is considered a liquid or not.",
+                "משידוש – we dry the figs and afterwards thresh them with staffs into the arched, pouched vessel/jug or press it with hands into the store-house, and threshing the jug and making the molds for pressed cakes of figs in the store-room is the completion of labor [to make it liable for tithing].",
+                "לא יאכל מהן עראי – for he holds that the upper layer does not need the lower layer, and the lower layer does not need the upper layer and their work had already been completed. But Rabbi Yosi holds that each still needs the other and their work was not completed. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "היה עובר בשוק – an illiterate who is suspected of [not removing] tithes.",
+                "אוכלין ופטורים – a devoted object/sacrifice which is offered on the Altar that did not see the presence of the Temple and were not appointed for Tithes, and even though a sale establishes it for tithes, this gift he gives to them and the gift does not establish it.",
+                "מתקנים ודאי (that undoubtedly requires the separation of tithes – to make things legally fit for use) – for the giver did not tithe for he held that they would eat it in the marketplace and would not require tithing, but since they brought them into the house, they were appointed [for tithing], and specifically when he gave them a little bit that was appropriate to eat it in the marketplace. But, if he gave them a large portion or that the recipient was a person who did not have the practice of eating in the marketplace, or that the thing that he was given is not consumed like it is, in all of these, it is like he said [to them]: “bring them into your homes,” and it is forbidden to eat from them an incidental meal, for it is not explicitly stated, it was already established for tithing.",
+                "אין מתקנים אלא דמאי – and he would give the heave-offering/Terumah and tithes to the Kohen, but First Tithe and the Poor [Tithe] he would take for himself."
+            ],
+            [
+                "ואמר טלו לכם תאנים – the owner of the gate or the owner of the store said so (to take figs for themselves).",
+                "ובעל השער ובעל החנות חייבין – for the house of a person makes obligatory the setting aside of tithes and not to others.",
+                "ורבי יהודה פוטר – because a person is embarrassed to eat at the gate or in the store, but the courtyard establishes [liability] for tithing, for a person is not embarrassed to eat in it.",
+                "עד שיחזיר פניו – in the place where he sits and sells, he is embarrassed to eat without turning his face, but in a place that he doesn’t sit and sell, he is not embarrassed [to eat] and we hold that a place where he is embarrassed, he is exempt [from tithing] and a place where he is not embarrassed, he is obligated [to tithe] but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המעלה פירות מן מגליל – he harvested fruit/produce In the Galilee in order to sell them in Judea and they were not established for tithing, even if he lodged along the way until he would arrive in Judea for it was his intention to sell them there.",
+                "וכן בחזרה – if prior to his arrival in Judea, he changed his mind to return them to the Galilee, he consumes from them an incidental meal on the road until he would arrive in the Galilee.",
+                "עד שהוא מגיע למקום השביתה – to the place where he wants to rest there on the Sabbath, and immediately upon his arrival there, his produce/fruit became established for tithing, even though Shabbat had not yet arrived, but the Halakha Is not according to Rabbi Meir.",
+                "והרוכלין המחזרין בעיירות – to sell spices and women’s anointing [perfumes] and he brings with him produce/fruit, they consume from them an incidental meal until they arrive at the place of lodging and when they arrive there, the produce has been established for tithing.",
+                "ר' יהודה אומר בית ראשון – [the first house] that is in the city where he is lodging there, establishes for tithing, and even if he dodges in the other portion of the city, because a person wants to empty/remove his utensils at the first house that he approaches in order to lodge there, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "עד שלא נגמרה מלאכתן – their harvesting time for making them liable to tithes had not arrived, each and every fruit, according to what is explained above (chapter 1 of Tractate Maaserot, Mishnayot 2-7).",
+                "ר' אליעזר אוסר לאכול מהן עראי – until he separates all of their tithes of Terumah/heave-offering, making obligatory the setting aside of tithes.",
+                "וחכמים מתירים – as they hold that the heave-offering/Terumah does not make obligatory the setting aside of tithes unless he made the heave-offering from the basket containing chosen fruits designated for use.",
+                "כלכלת תאנים שתרמה – if their harvesting time for making them liable to tithes had not arrived.",
+                "ר' שמעון מתיר – even if he separated the heave offering from the basket containing chosen fruits designated for use.",
+                "וחכמים אומרים – and the Halakha is according to the Sages, that the heave-offering establishes the obligation to tithe, for when he made the heave-offering/Terumah from the basket containing the chosen fruits designated for use. But after he separated the heave-offering, it is forbidden to eat an incidental meal from that basket containing the chosen fruits designated for use until he separates all of the tithes."
+            ],
+            [
+                "עד שיעשר – for the sale makes it obligatory for the setting aside of tithes.",
+                "ואם צירף – if the owner of the garden took two at once, and gave it to him, he is liable [to tithe], but at the time when the purchaser harvests and ate, Rabbi Meir admits that he eats one at a time.",
+                "אמר רבי יהודה עשה בגנת ורדין וכו' – and there, the owner of the garden was harvesting, for they would not permit a person to enter there because of the roses but even though that the heave-offerings and tithes were not ever separated out, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "שאבור – that I will select and choose.",
+                "בורר ואוכל – he detaches one by one and eats, but if he didn’t detach and combined two of them, he is liable [for tithing].",
+                "מגרגר – he harvests each berry and eats them.",
+                "פורט – while the pomegranate is attached [to the ground], he splits it into segments/singles them out and eats berry after berry.",
+                "ובאבטיח סופת ואוכל – that is to say, he cuts small slices and eats [them]."
+            ],
+            [
+                "לקצות בתאנים – to make a fig-harvest (by cutting and packing figs). There are those who interpret to spread them out to dry and there are those interpret to cut them with a tool to cut fig-cakes (i.e., a knife or a saw) for they regularly cut the figs.",
+                "ואמר לו ע\"מ שאוכל תאנים – but there was no need for this condition for without that , he eats according to the law of the Torah, as it is written (Deuteronomy 23:25): “When you enter another man’s vineyard, you may eat as many grapes [as you want, until you are full, but you must not put any in your vessel].” But the Biblical verse speaks about the worker, therefore, it is not like a purchase and it doesn’t establish [for requiring] tithing.",
+                "ע\"מ שאוכל אני ובני – the eating of my children is a purchase and establishes [requiring] tithing.",
+                "ולאחר הקציעה – for his work was already complete, he does not eat according to the law of the Torah, but he comes to eat on the strength of the condition and it is like a purchase.",
+                "האוכל מן התורה פטור – And in the chapter (Chapter 7 of Tractate Bava Metzia, Mishnah 2), “He who hires workers” [87a-b], it explains: Which are those who eat from the law of the Torah? He who works on that which is attached to the ground at the time when the work is completed and [that which is] detached [from the ground] until the work has not yet been completed."
+            ],
+            [
+                "בלבסים – a kind from the species of bad figs (Lesbians/early figs).",
+                "בבנות שבע – a kind of white and good fig.",
+                "לא איכל בבנות שבע – as it is written (Deuteronomy 23:25): “When you enter another man’s vineyard and you eat as many grapes,” what does the inference teach us, “you eat grapes,” for don’t we know that there isn’t anything in a vineyard other than grapes? From here, if he was working with figs, he should not eat grapes.",
+                "אבל מונע את עצמו – a worker is permitted to prevent himself that he should not eat a the time that he is working with the bad ones until he reaches to good ones, and he eats from the good ones that which he could have eaten from the bad ones.",
+                "זה לאכול וזה לאכול – you should eat from my figs and I will eat from yours.",
+                "",
+                "זה לאכול וזה לקצות – you eat from my fig-harvest that are spread out to dry or the cut pieces with the tool for cutting fig-cakes (i.e., the knife or saw) and I eat from your fig-harvest; in each of these there is a purchase and it establishes [the obligation] for tithing.",
+                "המחליף לאכול חייב, לקצות פטור – for a purchase does not establish the thing where the work had not been completed. Therefore, these fig-harvests where their work was not completed, the purchase does not establish them [as liable for tithing] and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המעביר תאנים – on the path of his courtyard, to bring them to a place where they do the fig-harvest.",
+                "אוכלין ופטורין – since the courtyard does not establish [as liable for] tithing, for its work had not been completed. But he is forbidden to eat other than in the place where they do the fig-harvest/fig-packing, because in his place, it is recognized that the work had not been completed and when he is not in his place, it is not recognized. But his children are permitted [to eat] even in the place where they don’t do the fig-harvest, for it is not dependent upon them to change their mind, and since the knowledge of their father is to make of them a fig-harvest/fig-packing, they are permitted [to eat], but he who is in his hand to change his mind is not permitted [to eat] other than in the place where they make the fig-harvest/fig-packing.",
+                "אבל אם יש להם עליו מזונות – that he cut for them, and they don’t eat from the laws of the Torah, since that it is not the completion of the work, for he did not hire them other than to transfer them to the place where they perform the fig-harvest/fig-packing.",
+                "הרי אלו לא יאכלו – for it is a transaction, and concerning the purchaser, it is considered like the work had been completed, for the eyes of the purchaser are upon his purchase."
+            ],
+            [
+                "המוציא פועליו לשדה – to another labor and not to harvest, fruit that now they don’t eat from the laws of the Torah.",
+                "אוכלין ופטורין – if he gave to them, for a gift is not like a sale.",
+                "ואם יש להן עליו מזונות – that he cut for them.",
+                "אוכלין אחת וכו' – for it is not fixed.",
+                "ולא מן המוקצה – a pile of figs."
+            ],
+            [
+                "לעשות בזיתים – to hoe and to cover up the roots of olive trees under the olives, but not to harvest, for now, he does not eat from the laws of the Torah.",
+                "ואם צירף – two together, he liable, for this is something fixed/established.",
+                "לנכש בבצלים – to uproot the bad grasses that grow within the onions.",
+                "מקרסם – to cut, and it is similar to (Psalms 80:14): “wild boards gnaw at it [and creatures of the field feed on it?]”"
+            ],
+            [
+                "ואפילו בצד שדה קציעות -for the matter is proved that from this field they fell, and even so, they are permitted because of theft, for in general, the owners despaired from [finding] them.",
+                "ופטורות מן המעשר – like the law of renunciation of ownership.",
+                "ובזיתים ובחרובים חייבים – because the owners do not despair of [recovering] them, for their appearance proves to them that they fell from this tree. But figs with their falling are repulsive and it is not known from which tree it is.",
+                "אם דרסו רוב דם – if most people of that city already tread their dried figs in their fields, they can say that this is from their treading, and their work was already completed, and it is obligated to tithe.",
+                "פלחי דבילה – after they were trodden in a round cake, they divide the cake into several segments/slices, and there is in a slice many cakes of figs stuck to each other.",
+                "עד שלא כנסן לראש הגג – to make of them a pile, and that is their harvesting time to make them liable to tithes, as is taught in the Mishnayot (2-7) in the first chapter.",
+                "מוריד מהן לבהמה – but he cannot eat them, for we don’t consume on the stored objects other than in their place, meaning to say, the fruit, when we spread them out to dry, that their work was not completed, we don’t eat from them other than in their place, for when they are not in their place, it is not recognized that their work was not completed, but, however, when you feed from them to the cattle, even not in their place, because the carobs are not food for cattle, it is well knwn that their work was not completed and they have not dried out completely.",
+                "מפני שהוא מחזיר את המותר – to the place that he stretched them out to dry, and wherever its surplus returns, it is not made obligatory for the setting aside of tithes."
+            ],
+            [
+                "היזו היא חצר שחייבת במעשר – that establishes [liability] for tithing like a house.",
+                "חצר צורית – for in Tzur, they would place a guard at the entrance of the courtyard.",
+                "כל שאחד פותח ואחד נועל – such as, for example in the courtyard, two houses for two people. When one of them opens the entrance to the courtyard, the second comes and locks it. And when one locks, it, the second protests with his hand and opens it. It is found that the courtyard is not guarded.",
+                "ואין אומרים לו מה אתה מבקש פטורה – and even though he is not embarrassed to eat within it.",
+                "והחיצונה פטורה – since there is in the internal section entering one’s ground, it is not guarded, and we hold that the Halakha is according to all of them for stringency."
+            ],
+            [
+                "אע\"פ שהן של חצר חייבת – and the brings up the fruit/produce to the roof through the courtyard, even though it doesn’t make it obligatory for the setting aside of tithes, since for at the time that he brought them into the courtyard, it was his intention to raise them and to eat the on the roof. And these words apply when there is a on the roof four cubits by four cubits, but if there isn’t four cubits by four cubits on the roof, it is nullified regarding the courtyard.",
+                "בית שער – near the entrance to the courtyard.",
+                "אכסדרה – surrounded by three partitions and from a beam above.",
+                "מרפסת – a place in front of the upper chambers, and they go out from the upper chambers to the balcony and from the balcony they descend by ladder to the courtyard."
+            ],
+            [
+                "הצריפים – they lack a roof, but the beams above approach each other and become wider and enlarged downward.",
+                "הבורגנים (turrets) – like kinds of dove-cotes, made in the fields to store in them the fruit/produce.",
+                "והאלקטיות (sheds) – booths that they make during the hot days for shade; It is the Aramaic Targum for summer (sun-dried [fruits]).",
+                "סכת גינוסר- the Sea of Galilee we translate [into Aramaic] as Ginosar, and it is a place in the Land of Israel that its fruits are plentiful and good, and its drwellers make booths and dwell in them during the season of the fruits.",
+                "אע\"פ שיש שם רחים ותרנגולים – it is not fixed/established [for liability for tithing].",
+                "סוכת היוצרים – it is customary to make two booths, one inside the other; in the inner one they hide their pots/dishes, and dwell there, and in the outer one, they do their work and sell their dishes.",
+                "כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים – and the inner booth, the creator does not dwell there during the rainy season, therefore it is exempt [from being liable for tithing]. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+                "רבי יהודה מחייב – Rabbi Yehuda according to his reasoning who holds that we require that the Sukkah is a permanent dwelling and is liable for a Mezuzah. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "תאנה שהיא עומדת בחצר – a fig tree that stands in the courtyard, and the courtyard establishes [liability] for tithing.",
+                "ואם צירף – two [together], he is liable [to tithe].",
+                "ר\"ש אומר אחת בימינו – even three in a case like this, is not a combination, and is permitted, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "עלה לראשה – to the top of the fig [tree].",
+                "ממלא חיקו ואוכל – there, and as long as he doesn’t bring it down to the courtyard."
+            ],
+            [
+                "נוטל את האשכול – he eats in his normal manner and he doesn’t need to pick single berries, and similarly with pomegranates, he does not need to eat single grapes, and similarly, with a melon, he does not need to eat a slice, that is to cut thin slices.",
+                "ר\"ע אומר – and the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+                "כוסבר – this is its name in Arabic and it is coriander seed.",
+                "מקרסם – cut/sever.",
+                "סיאה – in Arabic PUDNAG, and in the foreign language POLIO.",
+                "",
+                "הקורנית – in Arabic CHASHA, and in the foreign language SHADRIAH.",
+                "אם היו נשמרים חייבים – for there is no liability for tithing other than eating and something guarded."
+            ],
+            [
+                "אוכל כדרכו – from the branches/bough that stands in the garden.",
+                "אוכל אחת אחת – from the branch that extends to the courtyard",
+                "ואם צירף – two [figs together], he is liable [for tithing].",
+                "הכל הולך אחר העיקר – for we cast the bough after its root, which is the place of the absorbing of the tree.",
+                "ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר – even the bough/branch that extends outside the wall, if he did not redeem it within the year, it becomes permanently irredeemable/sold, as if it was within the wall, since the root of the tree is within the wall.",
+                "ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף – even after the bough/branch, it is stated, for if its root is inside within the wall of the city of refuge and its bough extends outside the border, for just as at its root, the blood avenger is not able to kill the murderer through its bough, he also is not able to kill him for we cast the bough after its root, but if its root is outside and its bough is inside, just as that with its bough he is not able to kill him, with its root, he also is not able to kill him, for we cast its root after its bough for stringency. And similarly in Jerusalem, he follow after the bough regarding the Second Tithe, that is also for stringency, for its root is outside and its bough is inside, just as with its bough, he is not able to redeem, for pure tithes are redeemed within Jerusalem by its roots, he also would not abe able to redeem it, but if its root is inside and its bough is outside, just as that in the place of its bough, he is not able to eat it without redeeming it, for it is outside of Jerusalem, so here too, in a place where its root, even though it is inside, he is not able to eat it without redemption."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הכובש (press/pickle) – vegetables or olives with vinegar or with wine, and similarly who boils or salts, even in the field he is obligated [to tithe]. For the flame and the salt and the business transaction and the heave-offering and the Sabbath and the courtyard guard it, each one of these establishes [the liability] for tithing.",
+                "המכמן באדמה (hide fruits in the ground) – he who stores away produce under the ground in the manner that they customarily hide fruit that are not ripened all their need in order that they can [fully] ripen.",
+                "והמטבל (and one who seasons) – produce with salt or with brine or with vinegar and consumes it is exempt [from giving tithes], and it does not establish it [as liable] for tithing like one who pickles or salts, but rather, he eats from them an incidental meal/snack and is exempt from tithing.",
+                "הפוצע זיתים – crushes and pounds hem in order that their vegetable sap/resin should depart, which is their bitterness.",
+                "הסוחט זיתים על בשרו – to rub his body.",
+                "לתוך ידו חייב – for what he put into his hand is considered as if he put it into a small pit, which is that pit that the wine and the oil descend into.",
+                "המקפה לתבשיל (he skims [a ladle of wine for use] in a stew) – he draws refuse that the wine brings up at the time of its boiling is called pulp, and if after he placed the wine in the cooked dish , he removed from it the exterior husks and the interior pomace that float above, this is the incidental froth and does not establish [liability for] tithing like the rest of the froth of wine in general, and we are speaking regarding a cold cooked dish, for itf it was a boiling cooked dish, we would say that the flame established [the liability for tithing, and without the froth, it would be established [liable for] tithing , on account of he flame.",
+                "לקדרה – an empty [pot], before that he put into it the cooked dish, he placed in it the wine and skimmed it, it wold be like he is skimming in a small pit and he is liable [for tithing]."
+            ],
+            [
+                "תינוקות שטמנו תאנים – in the field, for if it were in the house, not on Shabbat, the house would establish it [for liability] for tithing. And it (i.e., the Mishnah) took [the word] “children/תינוקות “ to inform us that they have a recognized thought-pattern through their actions.",
+                "לא יאכלו למוצ\"ש – for since the Sabbath established them for [liability for] tithing, it is forbidden forever until they tithe.",
+                "כלכלת שבת – a basket filled with chosen fruits designated for use on Shabbat.",
+                "וב\"ה מחייבין – [to be liable for] tithing immediately, even prior to the sabbath, for since they were designated for the Sabbath, they were established [as liable for tithing] immediately.",
+                "לשלוח לחבירו – it was made iiable for setting aside of tithes immediately, and he may not eat an incidental meal until he tithes, and even if they had not been sent, because since he designated it to be sent, he is stringent upon it like with a basket designated for the Sabbath, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המעטן (vat or pit where olives are packed until they form a viscid mass) – place where pile upolives in order that they are softened and appropriate to extract their oil.",
+                "טובל אחד אחד במלח – for it does not establish [as liable for tithing] other than with salt and in a combination of two, therefore, if he salted it and placed it before him, he is liable [for tithing].",
+                "מן המעטן הטהור חייב – as, for example, that a person who takes them is ritually impure, for it is impossible for him to return the surplus, for all those that he has taken have become ritually defiled in his hand.",
+                "מן הטמא פטור – for since the vat/pit where the olives are packed is all ritually impure [and the person] who takes them is ritually impure, he is return the surplus."
+            ],
+            [
+                "שותין על הגת – and as for example, when he brought his head and most of his body inside, for one cannot make a decree lest he bring the utensil to him and he drinks outside of the winepress.",
+                "",
+                "ר\"א ב\"ר צדוק מחייב – for he decreed lest he he take out from wine outside of the winepress.",
+                "על החמין חייב – which establishes it [as liable for tithing], because e is not able to return the surplus for he has ruined the wine that is in the winepress, but if he poured with cold [wine], he exempt for he can return the surplus, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המקלף – he removes their husks.",
+                "מקלף אחת אחת – one piece of barley and especially when he is not near the threshing floor/granary, but if he was near the threshing floor/granary, even if he peeled more, he is exempt [from liability for tithing] because he can return the surplus.",
+                "",
+                "מנפה [winnows] – to produce the chaff.",
+                "מיד ליד – he empties them from one hand to the other hand [and eats them without tithing].",
+                "ירקה פטור - for the seed is the essence and the herb (foliage/leaves) is not considered [important for tithing] unless he intended to use the herbs (foliage/leaves) [if they are to be eaten].",
+                "מתעשרת זרע וירק – he is liable to tithe whether he ate the seed or whether he ate the leaves, the foliage as they exist.",
+                "השבת (dill)– such is its name in Arabic and in the foreign tongue ANITO.",
+                "וזירים (pods) – vine-shoots, and even if he merely sowed, he tithes the seed, the herb {foliage/leaves) and the pods, because dills make long vine-shoots , but the coriander, one does no tithe the pods unless he sowed first for the pods.",
+                "",
+                "השחלים (cress) – in Arabic HAB AT SHAR, and in the foreign tongue, KRISHON.",
+                "הגרגיר – this is its name in Arabic, and in the foreign tongue, IROGA, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "התמרות של תלתן – there are those who explain it as sprouts of fenugreek, similar to what vines have and they are eaten. And there are those wo interpret that when the calyx/capsule of plants begins to grow, it appears in the place of its growth like a sort of thick berry, and it is called a fruit-like excrescence on leaves, berry as we state [Tractate Sukkah 33a] concerning the myrtle whose head is lopped off and an excrescence ascended upon it, and on fenugreek and mustard seed and white bean, they are considered food.",
+                "הצלף (caper-bush/tree) – KAPRI – in the foreign language.",
+                "תמרות – the sprouts that are on it, and there are those who interpret, the flower.",
+                "האביונות (caper-tree/caper berry) – which is the essence of the fruit, and the flowers of the caper-bush which protect the fruit.",
+                "ר\"ע וכו' – and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "העוקר שתלים –[he who uproots/takes out] shoots/young plants after they have sprouted and grown a bit, they uproot them and plant them in another place and they thicken and extend and grow there.",
+                "פטור – even though they have seen the presence of the house, because they their work has not yet been completed.",
+                "לקח במחובר לקרקע – he who purchases produce/fruit which are attached is exempt [from tithing] for the purchase does not establish [liability for separating] tithes but rather when one purchases that which is detached [from the ground], and not when it is attached.",
+                "לקט – plants to send to his colleague, he is exempt [from tithing].",
+                "אם יש כיוצא בהם נמכרים בדוק – they are considered as if their work had been completed, but the Halakha is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah."
+            ],
+            [
+                "ונוטע בתוך שלו לזרע – [turnips and radishes] that the seed [will ripen] in them in the place of their planting.",
+                "מפני שהוא גרנן – their uprooting is their harvesting time, for they have no other harvesting time to make them liable for tithing, for their sowing is exempt from tithing, as it is written (Leviticus 27:30- listed incorrectly in the text of the Mishnah): “[All tithes from the land,] whether seed from the ground [or fruit from the tree, are the LORD’s,” but not every seed, except for garden seeds (i.e., seeds of vegetables) which are not eaten (see Mishnah Kilayim, Chapter 2, Mishnah 2), and it is found that their work had been completed and it is prohibited to plant them until one sets aside tithes.",
+                "טהרו מלטמא – as they are like they are sown, and the Torah increased the purity of seeds, as it is written (Leviticus 11:37): “[If such a carcass falls upon] seed grain that is to be sown, it is clean.” But, for all the rest of the things are like they are detached, and their presumption is for tithing and Seventh year produce, and even to purify them from ritual uncleanness , and especially when they had taken root in the attic that underneath them is the dust of the concrete pavement of stone chippings, but if they had taken root in the basket/pile is considered as detached even regarding ritual defilement.",
+                "והן מגולין – their leaves, in the manner of their growh, they are as planted in the field, and a person who uproots from them on Shabbat is liable for Seventh Year produce and tithes."
+            ],
+            [
+                "לא ימכור אדם פירותיו וכו' – for he transgresses (Leviticus 19:14): “[You shall not insult the deaf,] or place a stumbling block before the blind.”",
+                "ואם בכרו – if there are ripening early which arrived at the season of [liability] for tithing and the rest did not arrive [yet at that season], he taks them, and sells the rest."
+            ],
+            [
+                "תבנו – ears of corn that were threshed and sometimes, there remains in them wheat.",
+                "גפתו – refuse of olives.",
+                "זגין – refuse of grapes.",
+                "להוציא מהן משקין – it is referring to its [olive] peat and interior kernels.",
+                "על הקטועין – improperly threshed ears of corn.",
+                "על הצדדין – sides of the pile, and similar one who separates heave offing in the pit, in his heart on what is in the exterior and what is the interior parts of the grape, and one who separates the heave offering in the olive press,, in his heart, on what is within the peat."
+            ],
+            [
+                "הלוקח שדה ירק – from the heathen.",
+                "בסוריא – they are the lands that [King] David conquered, such as Damascus, Aram Naharayim and Aram Zovah. But in some of the things, he made them like the Land of Israel, and in some of them, not.",
+                "אם עד שלא בא לעונת המעשרות חייב – since for at the time that they come towards the liability [for tithing], they are in the possession of an Israelite. But if if the time of the liability [for tithing arrived when it was in the possession of an idolater, he is exempt [from tithing].And regarding this thing, they made Syria like the conquest of an individual, which is not called a conquest.",
+                "ולוקט כדרכו – and he is exempt from tithing even what was added in his possession. But he should not hire workers, for we are concerned that perhaps they will come to work this, even in a field that he purchased even before the time arrived for tithing. But Rabbi Yehuda did not make [this] decree.",
+                "פטור – even though he doesn’t have in the body of the land anything.",
+                "רבי יהודה אומר אף לפי חשבון – He is referring to the matter of the first Tanna/teacher. But this is what he said: that just as he is liable [for tithing] if he purchased prior to the arrival of the time for tithing, to tithe on everything, that is so, that he is liable [for tithing] if the season for tithing has arrived, to tithe according to the percentage that was added to his possession, such as for example, if they brought one-third in the hand of the heathen, he is liable to tithe on the two-thirds that were added to his possession. But the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "המתמד – if he places water on the exterior shells and on the interior pomace or on the lees/sediment, it is called מתמד/making pomace wine putting water on by measure, and finds – after pressing - the same quantity. But here we are speaking with place waters specifically on the lees/sediment.",
+                "ומצא כדי מדתו – not exactly the same measure, for even if he placed three jugs of water and found three-and-one-half [jugs], he is exempt [from tithing]. For the taste of the lees/sediment of eatables forbidden prior to the setting aside of priestly gifts is not considered a complete taste but rather merely an acrid taste.",
+                "",
+                "רבי יהודה מחייב – for he holds that it is impossible that all of the water would depart outside, but rather, half-a-jug of water would remain within the lees/sediment, and it would be found that these three-and-one-half jugs that left, they have within them one jug of wine and two-and-one-half of water, and they would be like mixed wine, for it is the manner of mixing wine. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מצא יותר מכדי מדתו – and this is removing three and finding four.",
+                "מוציא עליו ממקום אחר – even from another place, meaning to say, that there is no question from this and requiring it – that is permitted, but rather, even from another place, one is able to tithe according to the percentage of the surplus of the measure."
+            ],
+            [
+                "שלנו – an overnight.",
+                "הערימה החייבת – the pile which became obligated for tithing, as it is taught in the first chapter (Tractate Maaserot, Mishnah 6), and if he doesn’t give the pile an even shape, when he makes the pile."
+            ],
+            [
+                "שום בעל בכי – pungent garlic that he who consumes it cries and his eyes flow with tears. But it appears to me that it is garlic that grows in Mount Lebanon, for they call Lebanon in Arabic by that language.",
+                "רכפא – name of a place.",
+                "גריסין הקילקין – pounded beams that come from Sicily, the name of a place, and they are square, as it is taught in [Tractate] Negaim (Chapter 4, Mishnayot 8-10): “like the square Sicilian pounded bean.",
+                "ועדשים המצריות – it has one sharp head, and these species are desert-like and their presumption is that they are ownerless because they are not sewn in a garden. Therefore, they are exempt from tithing.",
+                "אף הקורקס – in Arabic KALKAS, and it is a kind of the species of carob.",
+                "הקוטנם – from the species of lentils, and the Halakha is according to the anonymous Mishnah.",
+                "ונלקחים מכל אדם – even from those who are suspected of selling Seventh-year produce.",
+                "זרע הלוף העליון – I heard the [edible] leaves of the wild colocasia/LOF/arum – trained for the leaves (similar to colocasia, with edible leaves and root, and bearing beans) but the seed of the LOF that is regular is liable [for tithing]. And Maimonides explains that this Mishnah is transposed/not in order regarding the higher pods of arum, and arum/LOF is from the species of onions.",
+                "שאע\"פ שאביהן תרומה – even though that one of each of these which are garden seeds which are not eat, which are heave-offering/Terumah, and their seeds, the large ones are eaten, and we don’t state that hose which grow as Terumah/heave offering are Terumah, but rather, that the seed sewn is from things that are appropriate for eating.",
+                "שאביהן – the seed, which is the “father” to that which grew from it."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..8b954ef2b64d2b612480f4fda35b6e33fa36f987
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,364 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Maasrot",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל.</b> למעוטי סטיס שקורין בערבי ני״ל, וקוצה שקורין בערבי אלעצפו״ר, שאלו אינן אוכל, אע״פ שהן נאכלים ע״י הדחק. ואינם חייבים במעשרות:",
+                "<b>ונשמר.</b> למעוטי הפקר שאין לו בעלים שישמרוהו:",
+                "<b>וגדוליו מן הארץ.</b> למעוטי כמהין ופטריות. וכל הני ילפינן מקרא, דכתיב (דברים י״ד:כ״ב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך וכו׳. את כל תבואת, דומיא דתבואה שהוא אוכל. זרעך, המיוחד לך פרט להפקר שאין לו בעלים מיוחדים. זרעך דבר שזורעים אותו ומצמיח, פרט לכמהין ופטריות שאינן נזרעות:",
+                "<b>כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל.</b> כגון ירקות, שמיד כשהן גדלים ראוין לאכילה, ומשמרין אותו עד שיגדל ויוסיף אוכל:",
+                "<b>חייב קטן וגדול.</b> שהרי ראוין לאכילה בין גדולים בין קטנים:",
+                "<b>וכל שאין תחלתו אוכל.</b> כגון מיני פירות:",
+                "<b>אינו חייב עד שיעשה אוכל.</b> דכתיב (ויקרא כ״ז:ל׳) מזרע הארץ מפרי העץ, עד שיגדל ויעשה פרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאימתי הפירות חייבים במעשרות.</b> דתחלתן אינו אוכל וצריך ליתן שיעור לכל פרי ופרי מאימתי יגיע זמנו להיות ראוי לאכילה:",
+                "<b>משיבחילו.</b> תחילת בשולם קרוי בוחל, ודוגמא לזו תחילת ימי הנעורים באשה קרוי בוחל. ומפרש בגמרא משילבין ראשיהם זהו התחלת בשולם:",
+                "<b>האבשים.</b> מין ממיני הענבים הרעים כמו ויעש באושים (ישעיה ה):",
+                "<b>משהבאישו.</b> שנתבשלו כל כך עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקליפה. ואשכול שיש בו גרגיר א׳ שהגיע לשיעור זה הוי כולו חבור למעשרות:",
+                "<b>והאוג.</b> אילן שפירותיו אדומים, וקורין לו בלע״ז קורניאול״י:",
+                "<b>והתותים.</b> בערבי תו״ת ובלע״ז מורא״ש:",
+                "<b>משימסו.</b> משיתמעך האוכל מתחת ידו. ואם הגיעה אפילו פרידה אחת של רמון לשיעור זה כל הרמון חייב במעשרות:",
+                "<b>משיטילו שאור.</b> משיפתחו כשאור שיש בו סדקים:",
+                "<b>משיטילו גידים.</b> כשמתחילים להתבשל נראים בהם כמין גידים אדומים:",
+                "<b>משיעשו מגורה.</b> משיבדל האוכל מן הקליפה החיצונה ויהיה האוכל כאילו מונח במגורה דהיינו אוצר:",
+                "<b>משיעשו קליפה.</b> הקליפה התחתונה הסמוכה לאוכל ואינה נעשית אלא אחר גמר בשול הפרי. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>משינקדו.</b> משיהיה בהם נקודות שחורות. כי בגמר בשולם הם מתחילים להשחיר:",
+                "<b>וכל השחורים.</b> כגון ענבי הדס וענבי סנה:",
+                "<b>אגסים.</b> בערבי אג״ס, ובלע״ז פירא״ש:",
+                "<b>קרוסטמלין.</b> תפוחים קטנים הדומים לעפצים שקורין מילין:",
+                "<b>פרישין.</b> קונדוניי״ש בלע״ז, ובערבי ספרג״ל:",
+                "<b>עוזרדין.</b> בערבי זערו״ד, ובלע״ז סורב״ש:",
+                "<b>משיקריחו.</b> פירות הללו בקטנן מכוסים שערות דקות כמין נוצה, וכשיתחילו להתבשל נקרחים מעט מעט, ובגמר בשולם נופל הכל:",
+                "<b>התלתן משיצמח.</b> משהיה נגמר בבשולו עד שאם היו זורעים אותו היה צומח. וסימן לידע מתי הגיע לשיעור זה, נותן אותו לתוך המים וכל פרידה ששוקעת רובה במים בידוע שאם יזרענה תצמיח. ודרשינן לה מדכתיב (דברים יד) עשר תעשר את כל תבואת זרעך, דבר שהוא נזרע ומצמיח:",
+                "<b>משיכניסו שליש.</b> שנתגדלו שליש ממה שעתידין להתגדל. אי נמי כשבא לעצרן ולסוחטן מוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא כשנתבשלו יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובירק הקשואים והאבטיחים.</b> הכי קאמר ד׳ מינים הללו בירק, שהן הקשואין והאבטיחים והדלועין והמלפפונות, ובפירות האילן התפוחים והאתרוגים, חייבים בין גדולים בין קטנים, לפי שתחלתן אוכל וסופן אוכל והן נאכלים בין גדולים בין קטנים:",
+                "<b>רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן.</b> דסבירא ליה שאין נאכלים קטנים, ולא הוי תחלתן אוכל. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>שקדים המרים.</b> נאכלים בקטנן ואין נאכלים בגדלן. ושקדים מתוקים איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו גרנן למעשרות.</b> אימתי הוקבעו הפירות למעשר ואסור לאכול מהן עראי, כמו התבואה בגורן. שאף על פי שהגיעו הפירות לעונת המעשרות עדיין מותר לאכול מהן עראי עד שיהא גרנן למעשרות:",
+                "<b>משיפקסו.</b> משינטל פיקס שלהם והוא שער הצומח בהן כשהן קטנים וכשנתבשלו כל צרכן נושר:",
+                "<b>משיעמיד ערימה.</b> שיעשה מהן כרי:",
+                "<b>משישלק.</b> שילוק לאבטיח כמו פיקוס לדלועים:",
+                "<b>מוקצה.</b> לפי שאין עושים ערימה מן האבטיחים אלא שוטחים אותם, ומקום ששוטחים בו הפירות קרוי מוקצה:",
+                "<b>ירק הנאגד.</b> שדרכו למכרו אגודות:",
+                "<b>ואם אינו ממלא את הכלי.</b> כגון שרוצה למלאות שנים או שלשה כלים, אוכל מכל אחד עראי עד שימלא את האחרון:",
+                "<b>כלכלה.</b> המלקט ירק לתוך הכלכלה דהיינו סל:",
+                "<b>משיחפה.</b> את הירק בהוצין או בעלין שדרכן לכסות בו:",
+                "<b>בד״א.</b> שזהו גרנן למעשרות:",
+                "<b>במוליך לשוק.</b> למכור, דלאו בדעתו הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויהיו הפירות טבולים שהמקח קובע למעשר:",
+                "<b>אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו.</b> דבדעתו תלוי הדבר ולא יהיו הפירות טבולים עד שיגיע לביתו, שהטבל אינו חייב במעשר עד שיראה פני הבית, דכתיב (דברים כו) בערתי הקדש מן הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרד.</b> רגילין היו לפרד ברמונים וליבשן, ואותן הגרגרים יבשים קרויין פרד ע״ש שמפרידים אותן כדי שתכנס בהן [החמה] מכל צד:",
+                "<b>משיפקל.</b> כמו משיקלף, כלומר משיסיר מעליהן הקליפות הרעות:",
+                "<b>משימרח.</b> אחר שמנקין התבואה מן המוץ שלה צוברים אותה במקום א׳ בגורן ומיפה פני הכרי ומחליקין אותו, והוא הנקרא מרוח:",
+                "<b>משיכבור.</b> לפי שרגילים לעקור הקטנית עם העפר צריך לכברם בכברה:",
+                "<b>קוטעים.</b> שבלים קטועים שלא נדושו:",
+                "<b>מן הצדדים.</b> צדי הכרי שלא נתמרח:",
+                "<b>וממה שבתוך התבן.</b> שלא נזרה מן המוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיקפה.</b> משיסיר החרצנים והזגים שמעלה היין בתוך בור של יין בשעת רתיחתו:",
+                "<b>מן הגת העליונה.</b> שעדיין לא ירד לבור:",
+                "<b>ומן הצינור.</b> העשוי בפי הגת, והיין מקלח מן הצנור לבור. והיין שבגת או שבצנור עדיין לא נגמרה מלאכתו:",
+                "<b>לעוקה.</b> גומא שלפני בית הבד שהשמן יורד לתוכה:",
+                "<b>עקל.</b> כלי עשוי מחבלים שצוברים הזיתים לתוכו כשמכבידים הקורה עליהם:",
+                "<b>ממל.</b> הרכב העליונה שטוחנין בה הזיתים:",
+                "<b>מבין הפצים.</b> שמן היוצא מבין הנסרים:",
+                "<b>חמיטה.</b> היא עוגה דקה, וכשמוציאין אותה מן התנור רגילים להחליק פניה בשמן, וקמ״ל דלא חשיב כמבושל. שהאש קובעת למעשר ואסור לאכול עראי מכל תבואה ופירות וירקות שנתבשלו באור, אבל האי לא חשיב בישול:",
+                "<b>וכן לתמחוי.</b> דכלי שני הוא ואינו מבשל:",
+                "<b>אבל לא יתן.</b> שמן לקדרה ולאילפס כשהן מרתיחים. אע״פ שהעבירן מן האור, ויאכל אכילת עראי, דכל זמן שהיד סולדת בהן חשוב כמבשל וקבע למעשר:",
+                "<b>לכל הוא נותן.</b> לכל אלפסין רותחין ולכל קדרות רותחות הוא נותן, לאחר שהעבירן מן האור, ואינו קובע למעשר:",
+                "<b>חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.</b> שחריפתו של חומץ וציר מסייע לבשל. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העגול של דבילה.</b> רגילין להחליק פניו במשקין, והוא גמר מלאכתו למעשר:",
+                "<b>בתאנים ובענבים של טבל.</b> במשקין היוצאים מתאנים וענבים של טבל מחליקים בהם העגול של דבילה ולא חשיבי כיון דאזלי לאבוד:",
+                "<b>ורבי יהודה אוסר.</b> דמשקין חשובין הם ואסורים משום טבל. ואין הלכה כרבי יהודה בכולה מתני׳:",
+                "<b>המחליק בענבים.</b> משפשף הענבים על עגול של דבילה:",
+                "<b>לא הוכשר.</b> העגול לקבל טומאה דלא חשיב משקה זה שיוצא מן הענבים. ובמשקה העומד לצחצח פליגי [בה] תנא קמא ור׳ יהודה אי חשיב משקה אי לא:",
+                "<b>משידוש.</b> מיבשים התאנים ואח״כ דשים אותם במקלות לתוך החבית, או מעגלין אותה בידים לתוך האוצר. ודישת החבית ועגול המגורה הוא גמר מלאכתן:",
+                "<b>לא יאכל מהן עראי.</b> דקא סבר לא עליון צריך לתחתון ולא תחתון צריך לעליון וכבר נגמרה מלאכתן. ורבי יוסי סבר עדיין צריכין זה לזה ולא נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה עובר בשוק.</b> עם הארץ החשוד על המעשרות:",
+                "<b>אוכלין ופטורים.</b> דאימור לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר. ואע״ג דמכר קובע למעשר האי מתנה יהיב להו ומתנה אינה קובעת:",
+                "<b>מתקנים ודאי.</b> שהנותן לא עישר דסבר הוא שיאכלו בשוק ולא בעי עשורי, וכיון דהכניסום לבית הוקבעו. ודוקא שנתן להם דבר מועט שראוי לאכלו בשוק, אבל אם נתן דבר מרובה, או שהיה המקבל אדם שאין דרכו לאכול בשוק, או הדבר הניתן אינו נאכל כך כמות שהוא, בכל אלו הוי כאומר הכניסו לבתיכם, ואסור לאכול מהם עראי דמסתמא כבר הוקבעו למעשר:",
+                "<b>אין מתקנים אלא דמאי.</b> ונותן תרומת מעשר לכהן, ומעשר ראשון ועני נוטל לעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר טלו לכם תאנים.</b> בעל השער או בעל החנות אמר כן:",
+                "<b>ובעל השער ובעל החנות חייבין.</b> דביתו של אדם טובל לו, אבל לא לאחרים:",
+                "<b>ורבי יהודה פוטר.</b> משום דשער וחנות אדם בוש לאכול בתוכו. וחצר הקובעת למעשר היא כל שאין אדם בוש לאכול בתוכה:",
+                "<b>עד שיחזיר פניו.</b> במקום שיושב ומוכר הוא בוש לאכול בלא חזרת פנים אבל במקום שאינו יושב ומוכר אינו בוש, וקיימא לן מקום שהוא בוש פטור מקום שאינו בוש חייב, ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעלה פירות מן הגליל.</b> ליקט פירות בגליל כדי למכרן ביהודה לא הוקבעו למעשר אפילו לן בדרך, עד שיגיע ליהודה שדעתו למכרם שם: ",
+                "<b>וכן בחזרה.</b> אם קודם שהגיע ליהודה נמלך להחזירן לגליל, אוכל מהן עראי בדרך עד שיגיע לגליל:",
+                "<b>עד שהוא מגיע למקום השביתה.</b> למקום שהוא רוצה לנוח שם בשבת, ומיד כשיגיע שם הוקבעו פירותיו למעשר אע״פ שעדיין לא הגיעה שבת. ואין הלכה כר״מ:",
+                "<b>והרוכלין המחזרין בעיירות.</b> למכור בשמים ותמרוקי הנשים ומוליכין עמהם פירות, אוכלים מהן עראי עד שיגיעו למקום הלינה, וכשמגיעים שם הוקבעו הפירות למעשר.",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר בית ראשון.</b> שבעיר שהוא לן שם, קובע למעשר ואפילו הוא לן בקצה האחר של העיר, לפי שאדם רוצה לפנות כליו בבית ראשון שהוא פוגע כדי ללון שם. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא נגמרה מלאכתן.</b> שלא הגיע גרנן למעשר. כל פרי ופרי, כפי מה שמפורש לעיל:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אוסר לאכול מהן עראי.</b> עד שיפריש כל מעשרותיהן, דתרומה טובלת:",
+                "<b>וחכמים מתירים.</b> דסברי אין תרומה טובלת אלא א״כ תרם מתוך הכלכלה:",
+                "<b>כלכלת תאנים שתרמה.</b> עד שלא הגיע גרנן למעשרות:",
+                "<b>ר׳ שמעון מתיר.</b> אפילו תרם מתוך הכלכלה:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> והלכה כחכמים דתרומה קובעת למעשר כשתרם מתוך הכלכלה, ולאחר שתרם אסור לאכול עראי מאותה כלכלה עד שיפריש כל המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיעשר.</b> דמקח טובל:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שלקח בעל הגינה ב׳ כאחת ונתן לו חייב. אבל בזמן שהקונה ליקט ואכל מודה רבי מאיר דאוכל אחת אחת:",
+                "<b>אמר רבי יהודה מעשה בגנת ורדין וכו׳</b> והתם בעל הגינה היה מלקט, שלא היו מניחים ליכנס שם אדם מפני הורדים, ואעפ״כ לא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאבור.</b> שאברור ואבחר:",
+                "<b>בורר ואוכל.</b> תולש אחת אחת ואוכל אבל אם תלש וצירף שתים חייב:",
+                "<b>מגרגר.</b> מלקט גרגיר גרגיר ואוכל:",
+                "<b>פורט.</b> בעוד הרמון במחובר פורט ממנו גרגיר גרגיר ואוכל:",
+                "<b>ובאבטיח סופת ואוכל.</b> גרסינן, כלומר חותך חתיכות דקות ואוכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקצות בתאנים.</b> לעשות קציעות. יש מפרשים לשטחן ליבש, וי״מ לחתכן במקצועות שרגילים לחתוך בהם התאנים:",
+                "<b>ואמר לו ע״מ שאוכל תאנים.</b> ולא היה צריך לתנאי זה דבלאו הכי אוכל בדין תורה דכתיב (דברים כ״ג:כ״ה) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו׳, ובפועל הכתוב מדבר, הלכך לא הוי כמקח ואינו קובע למעשר:",
+                "<b>ע״מ שאוכל אני ובני.</b> אכילת בנו הוי מקח וקובע:",
+                "<b>ולאחר הקציעה.</b> שגמר כבר פעולתו, אינו אוכל בדין תורה ובא לאכול מכח התנאי והוי כמקח:",
+                "<b>האוכל מן התורה פטור.</b> ובפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פז) מפרש אלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בלבסים.</b> מין ממיני התאנים הרעים:",
+                "<b>בבנות שבע.</b> מין של תאנים לבנים וטובים:",
+                "<b>לא יאכל בבנות שבע.</b> דכתיב (דברים כג) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים, מה תלמוד לומר ואכלת ענבים וכי לא ידענו שאין בכרם אלא ענבים, מכאן שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים:",
+                "<b>אבל מונע את עצמו.</b> פועל רשאי להיות מונע את עצמו שלא לאכול בשעה שעושה ברעות עד שמגיע ליפות, ואוכל מן היפות מה שהיה לו לאכול ברעות:",
+                "<b>זה לאכול וזה לאכול.</b> אכול אתה בתאנים שלי ואני אוכל בשלך:",
+                "<b>זה לקצות וזה לקצות.</b> אכול אתה בקציעות שלי השטוחות ליבש או החתוכות במקצועות ואני אוכל בקציעות שלך:",
+                "<b>זה לאכול וזה לקצות.</b> אכול אתה בתאנים הלחים שלי ואני אוכל בקציעות שלך, בכל אלו הוי מקח וקובע למעשרות:",
+                "<b>המחליף לאכול חייב, לקצות פטור.</b> דאין מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו, הלכך קציעות הללו שלא נגמרה מלאכתן אין המקח קובע בהן. והלכה כר״י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המעביר תאנים.</b> דרך חצרו, להוליכם למקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>אוכלין ופטורין.</b> דחצר אינה קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו, אבל הוא אסור לאכול אלא במקום שעושים הקציעות, משום דבמקומו ניכר שלא נגמרה מלאכתו ושלא במקומו אינו ניכר. ובניו מותרין אפילו במקום שאין עושין בו הקציעות, שאין תלוי בהם לימלך וכיון שדעת אביהן לעשות מהן קציעות מותרין, אבל הוא שבידו לימלך אינו מותר אלא במקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>אבל אם יש להם עליו מזונות.</b> שקצץ להן, דאינן אוכלין מן התורה, כיון שאינו גמר מלאכה דלא שכרן אלא להעבירן עד מקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>הרי אלו לא יאכלו.</b> דהוי מקח, ולגבי לוקח חשיבי כנגמרה מלאכתן שהלוקח עיניו במקחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוציא פועליו לשדה.</b> למלאכה אחרת ולא ללקוט פירות, דהשתא אין אוכלין מן התורה:",
+                "<b>אוכלין ופטורין.</b> אם נתן להם, דמתנה אינה כמכר:",
+                "<b>ואם יש להן עליו מזונות.</b> שקצץ להן:",
+                "<b>אוכלין אחת אחת וכו׳</b> דלא הוי קבע:",
+                "<b>ולא מן המוקצה.</b> כרי של תאנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעשות בזיתים.</b> לעדור ולקשקש תחת הזיתים, ולא ללקט, דהשתא אינו אוכל מן התורה:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שנים ביחד חייב דהוי קבע:",
+                "<b>לנכש בבצלים.</b> לתלוש העשבים הרעים הגדלים בתוך הבצלים:",
+                "<b>מקרסם.</b> מחתך, ודומה לו יכרסמנה חזיר מיער (תהילים פ׳:י״ד):"
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו בצד שדה קציעות.</b> דמוכחא מלתא דמהך שדה נפול, אפילו הכי מותרות משום גזל דמסתמא נתיאשו הבעלים מהן:",
+                "<b>ופטורות מן המעשר.</b> כדין הפקר:",
+                "<b>ובזיתים ובחרובים חייבין.</b> לפי שאין הבעלים מתיאשים מהן, שמראיתו מוכיח עליו שמאילן זה נפל. אבל תאנה עם נפילתה נמאסת ולא ידוע מאיזה אילן היא:",
+                "<b>אם דרסו רוב אדם.</b> אם רוב אנשי אותה העיר דרסו כבר הגרוגרות שלהן בשדותיהן, אית לן למימר זו מן הדרוסות הן וכבר נגמרה מלאכתן, וחייב לעשר:",
+                "<b>פלחי דבילה.</b> אחר שנדרסו בעגול מחלקים העגול לכמה פלחין, ויש בפלח הרבה דבלות דבוקות זו בזו:",
+                "<b>עד שלא כנסן לראש הגג.</b> לעשות מהן ערימה, שהוא גרנן של חרובין למעשר כדתנן בפרק קמא:",
+                "<b>מוריד מהן לבהמה.</b> אבל הוא לא יאכל, שאין אוכלים על המוקצה אלא במקומן, כלומר הפירות ששוטחין אותם ליבש שלא נגמרה מלאכתן אין אוכלים מהן אלא במקומן, דשלא במקומן אינו ניכר שלא נגמרה מלאכתן, ומיהו כשמאכיל מהן לבהמה אפילו שלא במקומן, מתוך שאין החרובין מאכל בהמה מידע ידיע דלא נגמרה מלאכתן ולא יבשו כל צרכן:",
+                "<b>מפני שהוא מחזיר את המותר.</b> למקום ששוטחן שם ליבש, וכל היכא דמותרו חוזר לא טביל:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא חצר שחייבת במעשר.</b> שקובעת למעשר כמו בית:",
+                "<b>חצר צורית.</b> שכן בצור היו מושיבין שומר בפתח החצר:",
+                "<b>כל שאחד פותח ואחד נועל.</b> כגון שיש בחצר שני בתים לשני בני אדם, וכשאחד מהן פותח פתח החצר בא השני ונועל, וכשאחד נועל השני מוחה בידו ופותח, נמצאת חצר שאינה משתמרת:",
+                "<b>ואין אומרים לו מה אתה מבקש פטורה.</b> ואף על פי שאינו בוש לאכול בתוכה:",
+                "<b>והחיצונה פטורה.</b> כיון שיש לפנימית דריסת הרגל עליה אינה משתמרת. וקיימא לן הלכה כדברי כולן להחמיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שהן של חצר החייבת.</b> והעלה הפירות לגג דרך חצר, אף על פי כן לא טבלי, הואיל ובשעה שהכניסן לחצר היה בדעתו להעלותן ולאכלן בגג. והני מילי כשיש בגג ארבע אמות על ארבע אמות, אבל אם אין בגג ארבע אמות על ארבע אמות בטל לגבי חצר:",
+                "<b>בית שער.</b> אצל פתח החצר:",
+                "<b>אכסדרה.</b> מוקפת משלש מחיצות ומקורה למעלה:",
+                "<b>מרפסת.</b> מקום לפני העליות, ויוצאים מן העליות למרפסת ומן המרפסת יורדים בסולם לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצריפים.</b> אין להם גג, אלא הקורות למעלה נוגעות זו בזו והולכים ומתרחבים למטה:",
+                "<b>והבורגנים.</b> כמין שובכים, עשויין בשדות לאצור בהן פירות:",
+                "<b>והאלקטיות.</b> סוכות שעושים בימות החמה לצל. תרגום קיץ קייטא:",
+                "<b>סכת גינוסר.</b> ים כנרת מתרגמינן גינוסר, והוא מקום בארץ הגליל שפירותיו מרובים וטובים, ויושביו עושים סכות ודרים שם כל זמן הפירות:",
+                "<b>אף על פי שיש שם רחים ותרנגולים.</b> לא הוי קבע:",
+                "<b>סוכת היוצרים.</b> רגילים לעשות שתי סכות זו לפנים מזו בפנימית מצניע קדרותיו ודר שם, ובחיצונה עושה מלאכתו ומוכר קדרותיו:",
+                "<b>כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים.</b> וסוכה פנימית אין היוצר דר בה בימות הגשמים, הלכך פטורה, ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>רבי יהודה מחייב.</b> רבי יהודה לטעמיה, דסבר סוכה דירת קבע בעינן וחייבת במזוזה. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תאנה שהיא עומדת בחצר.</b> אילן של תאנה שהוא עומד בחצר, וחצר קובעת למעשר:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שתים חייב:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אחת בימינו.</b> אפי׳ שלש כהאי גוונא לא הוי צירוף ושרי. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>עלה לראשה.</b> לראש התאנה:",
+                "<b>ממלא חיקו ואוכל.</b> שם ובלבד שלא יוריד לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל את האשכול.</b> אוכל כדרכו ואין צריך לגרגר, וכן ברמון אין צריך לפרט, וכן באבטיח אין צריך לספות, דהיינו לחתוך חתיכות דקות:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר וכו׳</b> והלכה כר״ע:",
+                "<b>כוסבר.</b> כך שמה בערבי והוא זרע גד ובלע״ז קוליינדר״ו:",
+                "<b>מקרסם.</b> מחתך:",
+                "<b>סיאה.</b> בערבי פודנ״ג, ובלע״ז פוליי״ו:",
+                "<b>אזוב.</b> בערבי זעת״ר:",
+                "<b>והקורנית.</b> בערבי חש״א, ובלע״ז שדריא״ה:",
+                "<b>אם היו נשמרים חייבין.</b> דאין חייב במעשר אלא אוכל ונשמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל כדרכו.</b> מן הנוף העומד בגנה:",
+                "<b>אוכל אחת אחת.</b> מן הנוף הנוטה לחצר:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שנים חייב:",
+                "<b>הכל הולך אחר העיקר.</b> דשדינן נופו בתר עיקרו, שהוא מקום יניקת האילן:",
+                "<b>ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר.</b> אף הנוף הנוטה חוץ לחומה אם לא גאלו בתוך השנה נחלט לצמיתות כאילו היה בתוך החומה, הואיל ועיקר האילן בתוך החומה הוא:",
+                "<b>ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף.</b> אף אחר הנוף קאמר, שאם עיקרו בפנים בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום, כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם קטיל ליה לרוצח בנופו נמי לא מצי קטיל ליה דשדינן נופו בתר עיקרו. ואי עיקרו בחוץ ונופו בפנים, כי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה, בעיקרו נמי לא מצי קטיל ליה, דשדי עיקרו בתר נופו לחומרא. וכן בירושלים הלך אחר הנוף לענין מעשר שני, היינו נמי לחומרא, דעיקרו בחוץ ונופו לפנים, כי היכי דבנופו לא מצי פריק, דאין מעשר טהור נפדה בתוך ירושלים בעיקרו נמי לא מצי פריק ליה, ואי עיקרו בפנים ונופו לחוץ, כי היכי דבמקום נופו לא מצי אכיל ליה בלא פדייה, שהרי הוא חוץ לירושלים ה״נ במקום עיקרו אע״פ שהוא בפנים לא מצי אכיל ליה בלא פדיה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הכובש.</b> ירקות או זיתים בחומץ או ביין, וכן השולק או המולח, אף בשדה חייב. שהאור והמלח והמקח והתרומה והשבת והחצר המשתמרת, כ״א מאלו קובע למעשר:",
+                "<b>המכמן באדמה.</b> המטמין פירות תחת הקרקע כדרך שרגילין להטמין פירות שאין מבושלים כל צרכן כדי שיתבשלו:",
+                "<b>והמטבל.</b> פירות במלח או בציר או בחומץ ואוכל, פטור, ואינו קובע למעשר כמו הכובש או המולח, אלא אוכל מהן אכילת עראי ופטור מן המעשר:",
+                "<b>הפוצע זיתים.</b> ממעך וכותש אותם כדי שיצא השרף, דהיינו המרירות שלהן:",
+                "<b>הסוחט זיתים על בשרו.</b> לסוך גופו:",
+                "<b>לתוך ידו חייב.</b> דמה שנתן לתוך ידו נחשב כאילו נתן לתוך בור קטן דהיינו החפירה שהיין והשמן יורדים בה:",
+                "<b>המקפה לתבשיל.</b> השולה פסולת שמעלה היין בעת רתיחתו נקרא מקפה, ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו החרצנים והזגים הצפין למעלה, קפוי עראי הוא זה ואינו קובע למעשר כשאר מקפה יין בעלמא. ובתבשיל צונן איירי, דאי בתבשיל רותח הא אמרינן שהאור קובעת למעשר, ובלא הקפאה היה נקבע למעשר מחמת האור:",
+                "<b>לקדרה.</b> רקנית, קודם שנתן לתוכה התבשיל נתן בתוכה יין והקפהו הוה ליה כמקפה בבור קטן וחייב:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תינוקות שטמנו תאנים.</b> בשדה, דאי בבית, בלא שבת בית קובעת. ונקט תינוקות, לאשמועינן דיש להם מחשבה הניכרת מתוך מעשיהם:",
+                "<b>לא יאכלו למוצ״ש.</b> דכיון שקבעתן שבת למעשר אסורים לעולם עד שיתעשרו:",
+                "<b>כלכלת שבת.</b> כלכלה מלאה פירות שיחדה לשבת:",
+                "<b>וב״ה מחייבין.</b> במעשר מיד אפילו קודם השבת, דכיון שיחדה לשבת הוקבעה מיד:",
+                "<b>לשלוח לחבירו.</b> נטבל מיד ולא יאכל עראי עד שיעשר. ואפי׳ לא שלחה, לפי שכיון שיחדה לשלחה הוא מקפיד עליה כמו בכלכלת שבת. ואין הלכה כר״י:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעטן.</b> מקום שצוברין שם הזיתים כדי שיתרככו ויהיו ראויות להוציא שמנן:",
+                "<b>טובל אחד אחד במלח.</b> שאין קובע אלא במלח וצירוף שתים, הלכך אם מלח ונתן לפניו חייב:",
+                "<b>מן המעטן הטהור חייב.</b> וכגון שהאדם הנוטלן טמא, שא״א לו להחזיר את המותר שכבר נטמאו כל אותן שנטל בידו:",
+                "<b>מן הטמא פטור.</b> שכיון שהמעטן כולו טמא [והאדם] הנוטלן טמא הרי הוא מחזיר את הנותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שותין על הגת.</b> וכגון שהכניס שם ראשו ורובו, דליכא למגזר שמא יביא הכלי אליו וישתה חוץ לגת, דחוץ לגת הוי קבע ואסור לשתות:",
+                "<b>בין על החמין.</b> בין שמזג היין בחמין, בין שמזגו בצונן:",
+                "<b>ר״א ב״ר צדוק מחייב.</b> דגזר שמא יוציא מן היין חוץ לגת:",
+                "<b>על החמין חייב.</b> שהוא קובע, לפי שאינו יכול להחזיר המותר שיקלקל היין שבגת, אבל מזג בצונן פטור שיכול להחזיר המותר. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקלף.</b> מסיר קליפתן:",
+                "<b>מקלף אחת אחת.</b> שעורה אחת. ודוקא כשאינו סמוך לגורן אבל אם היה סמוך לגורן אפילו קילף יותר פטור, מפני שהוא מחזיר את המותר:",
+                "<b>המולל מלילות.</b> המהבהב שבולין באור וממעכן בידו להסיר הפסולת:",
+                "<b>מנפה.</b> להפריח המוץ:",
+                "<b>מיד ליד.</b> מנערן מידו אחת לידו האחרת:",
+                "<b>ירקה פטור.</b> שהזרע עיקר וירקה לא חשיב אא״כ כוון לירק:",
+                "<b>מתעשרת זרע וירק.</b> חייב לעשר בין אכל הזרע בין אכל העלין ירק כמות שהן:",
+                "<b>השבת.</b> כך שמה בערבי, ובלע״ז אניט״ו.",
+                "<b>וזירים.</b> זמורות, ואפילו זרעה סתם מתעשרת זרע וירק וזירים, לפי שהשבת עושה זמורות ארוכות. אבל הכוסבר אינה מתעשרת זירים אא״כ זרעה תחלה לזירים:",
+                "<b>אינו מתעשר זרע וירק.</b> אם זרע סתם ולא פירש:",
+                "<b>השחלים.</b> בערבי חב אל שאר, ובלע״ז קרישון:",
+                "<b>הגרגיר.</b> כך שמו בערבי, ובלע״ז אירוג״א. והלכה כחכמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>התמרות של תלתן.</b> יש מפרשים לולבי תלתן, כעין שיש לגפנים, והן נאכלים. וי״מ כשמתחיל הגבעול לצמוח נראה במקום צמיחתו כמין גרגיר עב ונקרא תמרה כדאמרינן [סוכה לג] גבי הדס נקטם ראשו ועלתה בו תמרה. ובתלתן וחרדל ופול הלבן חשובין אוכל:",
+                "<b>הצלף</b> בלע״ז קאפר״י:",
+                "<b>תמרות.</b> לולבין שבו, ויש מפרשים הפרח:",
+                " <b>אביונות.</b> הוא עיקר הפרי, וקפריסין הוא שומר הפרי:",
+                "<b>ר״ע וכו׳</b> והלכה כרבי עקיבא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>העוקר שתלים.</b> נטיעות אחר שצמחו וגדלו קצת עוקרין אותן ושותלין אותם במקום אחר והם מתעבים ומתרחבים ומתגדלין שם:",
+                "<b>פטור.</b> אפילו ראו פני הבית, מפני שעדיין לא נגמרה מלאכתן:",
+                "<b>לקח במחובר לקרקע.</b> הקונה פירות כשהן מחוברין פטור שאין המקח קובע למעשר אלא בקונה בתלוש, לא במחובר:",
+                "<b>לקט.</b> שתילין לשלוח לחברו פטור:",
+                "<b>אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק.</b> חשיבי כאילו נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוטע בתוך שלו לזרע.</b> [שיתבשל] בהם הזרע במקום נטיעתן:",
+                "<b>מפני שהוא גרנן.</b> עקירתן הוא גרנן, שאין להם גורן אחר להתחייב במעשר, דזרען פטור מן המעשר דכתיב (ויקרא כו) מזרע הארץ, ולא כל זרע, פרט לזרעוני גינה שאינן נאכלין, ונמצא שנגמרה מלאכתן ואסור לנוטען עד שיעשר:",
+                "<b>טהרו מלטמא.</b> דכזרועין דמו, והתורה רבתה בטהרת זרעים דכתיב (שם יא) על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא. אבל לכל שאר מילי כתלושין דמו, ובחזקתן הן למעשר ולשביעית, ואפילו לטהרת טומאה, דוקא השרישו בעליה שיש תחתיהן עפר המעזיבה, אבל השרישו בקופה כתלושים דמי אף לענין טומאה:",
+                "<b>והן מגולין.</b> העלין שלהן, כדרך גדילתן. כנטועים בשדה דמו, והתולש מהן בשבת חייב, וחייבין בשביעית ובמעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם פירותיו וכו׳</b> דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא י״ט:י״ד):",
+                "<b>ואם בכרו.</b> אם יש בהן בכורות שהגיעו לעונת מעשרות והשאר לא הגיעו, נוטלן ומוכר את השאר:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבנו.</b> שבולין שנדושו ופעמים נשאר בהן חטין:",
+                "<b>גפתו.</b> פסולת של זיתים:",
+                "<b>זגיו.</b> פסולת של ענבים:",
+                "<b>להוציא מהן משקין.</b> אגפתו וזגיו קאי:",
+                "<b>על הקטועין.</b> שבולות קטועות שלא נדושו:",
+                "<b>ועל הצדדין.</b> צדי הכרי. וכן התורם בבור, בלבו על מה שבחרצנים ועל מה שבזגין. והתורם בבית הבד, בלבו על מה שבתוך הגפת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח שדה ירק.</b> מן הנכרי:",
+                "<b>בסוריא.</b> הם ארצות שכבש דוד, כגון דמשק וארם נהרים וארם צובה. ובמקצת דברים עשאום כארץ ישראל ובמקצתן לא:",
+                "<b>אם עד שלא בא לעונת המעשרות חייב.</b> הואיל ובשעה שבאים לידי חיוב ברשותו של ישראל הם. אבל אם הגיע עת החיוב ברשות העובד כוכבים פטור, דלדבר זה עשו סוריא ככבוש יחיד ולאו שמיה כבוש:",
+                "<b>ולוקט כדרכו.</b> ופטור מלעשר אף מה שנוסף ברשותו. אבל פועלים לא ישכור, דחיישינן דלמא אתי למעבד הכי אף בשדה שלקח עד שלא בא לעונת המעשרות. ורבי יהודה לא גזר:",
+                "<b>פטור.</b> כיון שאין לו בגוף הקרקע כלום:",
+                "<b>רבי אומר אף לפי חשבון.</b> אמילתיה דתנא קמא קאי, והכי קאמר כי היכי דמחייב אם לקח עד שלא בא לעונת המעשרות לעשר על הכל, הכי נמי מחייב אם הגיע לעונת מעשרות לעשר לפי חשבון שנתוסף ברשותו, כגון אם הביאו שליש ביד הנכרי חייב לעשר על שני שלישים שנתוספו ברשותו. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>המתמד.</b> הנותן מים בחרצנין ובזגין או בשמרים נקרא מתמד. והכא מיירי בנותן מים בשמרים דוקא:",
+                "<b>ומצא כדי מדתו.</b> לאו דוקא כדי מדתו, דאפילו נתן ג׳ כדות של מים ומצא ג׳ וחצי פטור, עד שיתן ג׳ וימצא ד׳:",
+                "<b>פטור.</b> ואע״ג דשמרים יהבי בהו טעם, פטור, דטעם שמרים של טבל לא חשיב טעם גמור אלא קיוהא בעלמא:",
+                "<b>רבי יהודה מחייב.</b> דסבר אי אפשר שיצאו כל המים לחוץ אלא נשאר חצי כד של מים בתוך השמרים, ונמצא שאלו הג׳ כדות וחצי שיצאו יש בהן כד א׳ של יין ושנים וחצי מים, והוו כיין מזוג, שכן דרך מזיגת היין. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>מצא יותר מכדי מדתו.</b> והוא דרמא תלתא ואשכח ארבעה:",
+                "<b>מוציא עליו ממקום אחר.</b> אף ממקום אחר, כלומר לא מיבעיא מיניה וביה דשרי, אלא אף ממקום אחר יכול לעשר לפי חשבון היתר על מדתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלנו.</b> לינת לילה:",
+                "<b>הערימה החייבת.</b> הכרי שנתחייב במעשר, כההיא דתנן בפרק קמא ואם אינו ממרח משיעמיד ערימה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שום בעל בכי.</b> שום חריף שהאוכלו בוכה ועיניו זולגות דמעות. ול״נ שום הגדל בהר הלבנון, שכן בערבי קורין ללבנון בע״ל:",
+                "<b>רכפא.</b> שם מקום:",
+                "<b>גריסין הקילקין.</b> גריסין של פול הבאים מן הקלקי, שם מקום, והן מרובעות כדתנן בנגעים כגריס הקלקי המרובע:",
+                "<b>ועדשים המצריות.</b> ראשן אחד חד, והמינין הללו כולם הם מדבריות וחזקתן מן ההפקר לפי שאינן נזרעים בגינה, לפיכך פטורים מן המעשרות:",
+                "<b>אף הקורקס.</b> בערבי קלקא״ס, והוא מין ממיני הכרוב:",
+                "<b>הקוטנים.</b> ממיני העדשים. והלכה כסתם משנה:",
+                "<b>ונלקחים מכל אדם.</b> אף מן החשודים למכור פירות שביעית:",
+                "<b>זרע הלוף העליון.</b> אני שמעתי הלוף השוטה. אבל זרע הלוף הפקח חייב. ורמב״ם פי׳ שהמשנה מסורסת זרע העליון של לוף. ולוף הוא ממיני הבצלים:",
+                "<b>שאע״פ שאביהן תרומה.</b> אע״פ שאחד מכל אלו זרעוני גינה שאינם נאכלים הן תרומה. וזרען, הרי הגדולים נאכלין. ולא אמרינן גדולי תרומה תרומה אלא כשהזרע הזרוע הוא מדברים הראויין לאכילה:",
+                "<b>שאביהן.</b> הזרע. שהוא אב למה שגדל ממנו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..daa6bed92304ad1b32f646baaf13206b43604b44
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Maasrot/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,360 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Maasrot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Maasrot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל.</b> למעוטי סטיס שקורין בערבי ני״ל, וקוצה שקורין בערבי אלעצפו״ר, שאלו אינן אוכל, אע״פ שהן נאכלים ע״י הדחק. ואינם חייבים במעשרות:",
+                "<b>ונשמר.</b> למעוטי הפקר שאין לו בעלים שישמרוהו:",
+                "<b>וגדוליו מן הארץ.</b> למעוטי כמהין ופטריות. וכל הני ילפינן מקרא, דכתיב (דברים י״ד:כ״ב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך וכו׳. את כל תבואת, דומיא דתבואה שהוא אוכל. זרעך, המיוחד לך פרט להפקר שאין לו בעלים מיוחדים. זרעך דבר שזורעים אותו ומצמיח, פרט לכמהין ופטריות שאינן נזרעות:",
+                "<b>כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל.</b> כגון ירקות, שמיד כשהן גדלים ראוין לאכילה, ומשמרין אותו עד שיגדל ויוסיף אוכל:",
+                "<b>חייב קטן וגדול.</b> שהרי ראוין לאכילה בין גדולים בין קטנים:",
+                "<b>וכל שאין תחלתו אוכל.</b> כגון מיני פירות:",
+                "<b>אינו חייב עד שיעשה אוכל.</b> דכתיב (ויקרא כ״ז:ל׳) מזרע הארץ מפרי העץ, עד שיגדל ויעשה פרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאימתי הפירות חייבים במעשרות.</b> דתחלתן אינו אוכל וצריך ליתן שיעור לכל פרי ופרי מאימתי יגיע זמנו להיות ראוי לאכילה:",
+                "<b>משיבחילו.</b> תחילת בשולם קרוי בוחל, ודוגמא לזו תחילת ימי הנעורים באשה קרוי בוחל. ומפרש בגמרא משילבין ראשיהם זהו התחלת בשולם:",
+                "<b>האבשים.</b> מין ממיני הענבים הרעים כמו ויעש באושים (ישעיה ה):",
+                "<b>משהבאישו.</b> שנתבשלו כל כך עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקליפה. ואשכול שיש בו גרגיר א׳ שהגיע לשיעור זה הוי כולו חבור למעשרות:",
+                "<b>והאוג.</b> אילן שפירותיו אדומים, וקורין לו בלע״ז קורניאול״י:",
+                "<b>והתותים.</b> בערבי תו״ת ובלע״ז מורא״ש:",
+                "<b>משימסו.</b> משיתמעך האוכל מתחת ידו. ואם הגיעה אפילו פרידה אחת של רמון לשיעור זה כל הרמון חייב במעשרות:",
+                "<b>משיטילו שאור.</b> משיפתחו כשאור שיש בו סדקים:",
+                "<b>משיטילו גידים.</b> כשמתחילים להתבשל נראים בהם כמין גידים אדומים:",
+                "<b>משיעשו מגורה.</b> משיבדל האוכל מן הקליפה החיצונה ויהיה האוכל כאילו מונח במגורה דהיינו אוצר:",
+                "<b>משיעשו קליפה.</b> הקליפה התחתונה הסמוכה לאוכל ואינה נעשית אלא אחר גמר בשול הפרי. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>משינקדו.</b> משיהיה בהם נקודות שחורות. כי בגמר בשולם הם מתחילים להשחיר:",
+                "<b>וכל השחורים.</b> כגון ענבי הדס וענבי סנה:",
+                "<b>אגסים.</b> בערבי אג״ס, ובלע״ז פירא״ש:",
+                "<b>קרוסטמלין.</b> תפוחים קטנים הדומים לעפצים שקורין מילין:",
+                "<b>פרישין.</b> קונדוניי״ש בלע״ז, ובערבי ספרג״ל:",
+                "<b>עוזרדין.</b> בערבי זערו״ד, ובלע״ז סורב״ש:",
+                "<b>משיקריחו.</b> פירות הללו בקטנן מכוסים שערות דקות כמין נוצה, וכשיתחילו להתבשל נקרחים מעט מעט, ובגמר בשולם נופל הכל:",
+                "<b>התלתן משיצמח.</b> משהיה נגמר בבשולו עד שאם היו זורעים אותו היה צומח. וסימן לידע מתי הגיע לשיעור זה, נותן אותו לתוך המים וכל פרידה ששוקעת רובה במים בידוע שאם יזרענה תצמיח. ודרשינן לה מדכתיב (דברים יד) עשר תעשר את כל תבואת זרעך, דבר שהוא נזרע ומצמיח:",
+                "<b>משיכניסו שליש.</b> שנתגדלו שליש ממה שעתידין להתגדל. אי נמי כשבא לעצרן ולסוחטן מוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא כשנתבשלו יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובירק הקשואים והאבטיחים.</b> הכי קאמר ד׳ מינים הללו בירק, שהן הקשואין והאבטיחים והדלועין והמלפפונות, ובפירות האילן התפוחים והאתרוגים, חייבים בין גדולים בין קטנים, לפי שתחלתן אוכל וסופן אוכל והן נאכלים בין גדולים בין קטנים:",
+                "<b>רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן.</b> דסבירא ליה שאין נאכלים קטנים, ולא הוי תחלתן אוכל. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>שקדים המרים.</b> נאכלים בקטנן ואין נאכלים בגדלן. ושקדים מתוקים איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו גרנן למעשרות.</b> אימתי הוקבעו הפירות למעשר ואסור לאכול מהן עראי, כמו התבואה בגורן. שאף על פי שהגיעו הפירות לעונת המעשרות עדיין מותר לאכול מהן עראי עד שיהא גרנן למעשרות:",
+                "<b>משיפקסו.</b> משינטל פיקס שלהם והוא שער הצומח בהן כשהן קטנים וכשנתבשלו כל צרכן נושר:",
+                "<b>משיעמיד ערימה.</b> שיעשה מהן כרי:",
+                "<b>משישלק.</b> שילוק לאבטיח כמו פיקוס לדלועים:",
+                "<b>מוקצה.</b> לפי שאין עושים ערימה מן האבטיחים אלא שוטחים אותם, ומקום ששוטחים בו הפירות קרוי מוקצה:",
+                "<b>ירק הנאגד.</b> שדרכו למכרו אגודות:",
+                "<b>ואם אינו ממלא את הכלי.</b> כגון שרוצה למלאות שנים או שלשה כלים, אוכל מכל אחד עראי עד שימלא את האחרון:",
+                "<b>כלכלה.</b> המלקט ירק לתוך הכלכלה דהיינו סל:",
+                "<b>משיחפה.</b> את הירק בהוצין או בעלין שדרכן לכסות בו:",
+                "<b>בד״א.</b> שזהו גרנן למעשרות:",
+                "<b>במוליך לשוק.</b> למכור, דלאו בדעתו הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויהיו הפירות טבולים שהמקח קובע למעשר:",
+                "<b>אבל במוליך לביתו אוכל עראי עד שמגיע לביתו.</b> דבדעתו תלוי הדבר ולא יהיו הפירות טבולים עד שיגיע לביתו, שהטבל אינו חייב במעשר עד שיראה פני הבית, דכתיב (דברים כו) בערתי הקדש מן הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>הפרד.</b> רגילין היו לפרד ברמונים וליבשן, ואותן הגרגרים יבשים קרויין פרד ע״ש שמפרידים אותן כדי שתכנס בהן [החמה] מכל צד:",
+                "<b>משיפקל.</b> כמו משיקלף, כלומר משיסיר מעליהן הקליפות הרעות:",
+                "<b>משימרח.</b> אחר שמנקין התבואה מן המוץ שלה צוברים אותה במקום א׳ בגורן ומיפה פני הכרי ומחליקין אותו, והוא הנקרא מרוח:",
+                "<b>משיכבור.</b> לפי שרגילים לעקור הקטנית עם העפר צריך לכברם בכברה:",
+                "<b>קוטעים.</b> שבלים קטועים שלא נדושו:",
+                "<b>מן הצדדים.</b> צדי הכרי שלא נתמרח:",
+                "<b>וממה שבתוך התבן.</b> שלא נזרה מן המוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיקפה.</b> משיסיר החרצנים והזגים שמעלה היין בתוך בור של יין בשעת רתיחתו:",
+                "<b>מן הגת העליונה.</b> שעדיין לא ירד לבור:",
+                "<b>ומן הצינור.</b> העשוי בפי הגת, והיין מקלח מן הצנור לבור. והיין שבגת או שבצנור עדיין לא נגמרה מלאכתו:",
+                "<b>לעוקה.</b> גומא שלפני בית הבד שהשמן יורד לתוכה:",
+                "<b>עקל.</b> כלי עשוי מחבלים שצוברים הזיתים לתוכו כשמכבידים הקורה עליהם:",
+                "<b>ממל.</b> הרכב העליונה שטוחנין בה הזיתים:",
+                "<b>מבין הפצים.</b> שמן היוצא מבין הנסרים:",
+                "<b>חמיטה.</b> היא עוגה דקה, וכשמוציאין אותה מן התנור רגילים להחליק פניה בשמן, וקמ״ל דלא חשיב כמבושל. שהאש קובעת למעשר ואסור לאכול עראי מכל תבואה ופירות וירקות שנתבשלו באור, אבל האי לא חשיב בישול:",
+                "<b>וכן לתמחוי.</b> דכלי שני הוא ואינו מבשל:",
+                "<b>אבל לא יתן.</b> שמן לקדרה ולאילפס כשהן מרתיחים. אע״פ שהעבירן מן האור, ויאכל אכילת עראי, דכל זמן שהיד סולדת בהן חשוב כמבשל וקבע למעשר:",
+                "<b>לכל הוא נותן.</b> לכל אלפסין רותחין ולכל קדרות רותחות הוא נותן, לאחר שהעבירן מן האור, ואינו קובע למעשר:",
+                "<b>חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.</b> שחריפתו של חומץ וציר מסייע לבשל. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העגול של דבילה.</b> רגילין להחליק פניו במשקין, והוא גמר מלאכתו למעשר:",
+                "<b>בתאנים ובענבים של טבל.</b> במשקין היוצאים מתאנים וענבים של טבל מחליקים בהם העגול של דבילה ולא חשיבי כיון דאזלי לאבוד:",
+                "<b>ורבי יהודה אוסר.</b> דמשקין חשובין הם ואסורים משום טבל. ואין הלכה כרבי יהודה בכולה מתני׳:",
+                "<b>המחליק בענבים.</b> משפשף הענבים על עגול של דבילה:",
+                "<b>לא הוכשר.</b> העגול לקבל טומאה דלא חשיב משקה זה שיוצא מן הענבים. ובמשקה העומד לצחצח פליגי [בה] תנא קמא ור׳ יהודה אי חשיב משקה אי לא:",
+                "<b>משידוש.</b> מיבשים התאנים ואח״כ דשים אותם במקלות לתוך החבית, או מעגלין אותה בידים לתוך האוצר. ודישת החבית ועגול המגורה הוא גמר מלאכתן:",
+                "<b>לא יאכל מהן עראי.</b> דקא סבר לא עליון צריך לתחתון ולא תחתון צריך לעליון וכבר נגמרה מלאכתן. ורבי יוסי סבר עדיין צריכין זה לזה ולא נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>היה עובר בשוק.</b> עם הארץ החשוד על המעשרות:",
+                "<b>אוכלין ופטורים.</b> דאימור לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר. ואע״ג דמכר קובע למעשר האי מתנה יהיב להו ומתנה אינה קובעת:",
+                "<b>מתקנים ודאי.</b> שהנותן לא עישר דסבר הוא שיאכלו בשוק ולא בעי עשורי, וכיון דהכניסום לבית הוקבעו. ודוקא שנתן להם דבר מועט שראוי לאכלו בשוק, אבל אם נתן דבר מרובה, או שהיה המקבל אדם שאין דרכו לאכול בשוק, או הדבר הניתן אינו נאכל כך כמות שהוא, בכל אלו הוי כאומר הכניסו לבתיכם, ואסור לאכול מהם עראי דמסתמא כבר הוקבעו למעשר:",
+                "<b>אין מתקנים אלא דמאי.</b> ונותן תרומת מעשר לכהן, ומעשר ראשון ועני נוטל לעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר טלו לכם תאנים.</b> בעל השער או בעל החנות אמר כן:",
+                "<b>ובעל השער ובעל החנות חייבין.</b> דביתו של אדם טובל לו, אבל לא לאחרים:",
+                "<b>ורבי יהודה פוטר.</b> משום דשער וחנות אדם בוש לאכול בתוכו. וחצר הקובעת למעשר היא כל שאין אדם בוש לאכול בתוכה:",
+                "<b>עד שיחזיר פניו.</b> במקום שיושב ומוכר הוא בוש לאכול בלא חזרת פנים אבל במקום שאינו יושב ומוכר אינו בוש, וקיימא לן מקום שהוא בוש פטור מקום שאינו בוש חייב, ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעלה פירות מן הגליל.</b> ליקט פירות בגליל כדי למכרן ביהודה לא הוקבעו למעשר אפילו לן בדרך, עד שיגיע ליהודה שדעתו למכרם שם: ",
+                "<b>וכן בחזרה.</b> אם קודם שהגיע ליהודה נמלך להחזירן לגליל, אוכל מהן עראי בדרך עד שיגיע לגליל:",
+                "<b>עד שהוא מגיע למקום השביתה.</b> למקום שהוא רוצה לנוח שם בשבת, ומיד כשיגיע שם הוקבעו פירותיו למעשר אע״פ שעדיין לא הגיעה שבת. ואין הלכה כר״מ:",
+                "<b>והרוכלין המחזרין בעיירות.</b> למכור בשמים ותמרוקי הנשים ומוליכין עמהם פירות, אוכלים מהן עראי עד שיגיעו למקום הלינה, וכשמגיעים שם הוקבעו הפירות למעשר.",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר בית ראשון.</b> שבעיר שהוא לן שם, קובע למעשר ואפילו הוא לן בקצה האחר של העיר, לפי שאדם רוצה לפנות כליו בבית ראשון שהוא פוגע כדי ללון שם. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא נגמרה מלאכתן.</b> שלא הגיע גרנן למעשר. כל פרי ופרי, כפי מה שמפורש לעיל:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אוסר לאכול מהן עראי.</b> עד שיפריש כל מעשרותיהן, דתרומה טובלת:",
+                "<b>וחכמים מתירים.</b> דסברי אין תרומה טובלת אלא א״כ תרם מתוך הכלכלה:",
+                "<b>כלכלת תאנים שתרמה.</b> עד שלא הגיע גרנן למעשרות:",
+                "<b>ר׳ שמעון מתיר.</b> אפילו תרם מתוך הכלכלה:",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> והלכה כחכמים דתרומה קובעת למעשר כשתרם מתוך הכלכלה, ולאחר שתרם אסור לאכול עראי מאותה כלכלה עד שיפריש כל המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיעשר.</b> דמקח טובל:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שלקח בעל הגינה ב׳ כאחת ונתן לו חייב. אבל בזמן שהקונה ליקט ואכל מודה רבי מאיר דאוכל אחת אחת:",
+                "<b>אמר רבי יהודה מעשה בגנת ורדין וכו׳</b> והתם בעל הגינה היה מלקט, שלא היו מניחים ליכנס שם אדם מפני הורדים, ואעפ״כ לא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאבור.</b> שאברור ואבחר:",
+                "<b>בורר ואוכל.</b> תולש אחת אחת ואוכל אבל אם תלש וצירף שתים חייב:",
+                "<b>מגרגר.</b> מלקט גרגיר גרגיר ואוכל:",
+                "<b>פורט.</b> בעוד הרמון במחובר פורט ממנו גרגיר גרגיר ואוכל:",
+                "<b>ובאבטיח סופת ואוכל.</b> גרסינן, כלומר חותך חתיכות דקות ואוכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקצות בתאנים.</b> לעשות קציעות. יש מפרשים לשטחן ליבש, וי״מ לחתכן במקצועות שרגילים לחתוך בהם התאנים:",
+                "<b>ואמר לו ע״מ שאוכל תאנים.</b> ולא היה צריך לתנאי זה דבלאו הכי אוכל בדין תורה דכתיב (דברים כ״ג:כ״ה) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו׳, ובפועל הכתוב מדבר, הלכך לא הוי כמקח ואינו קובע למעשר:",
+                "<b>ע״מ שאוכל אני ובני.</b> אכילת בנו הוי מקח וקובע:",
+                "<b>ולאחר הקציעה.</b> שגמר כבר פעולתו, אינו אוכל בדין תורה ובא לאכול מכח התנאי והוי כמקח:",
+                "<b>האוכל מן התורה פטור.</b> ובפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פז) מפרש אלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בלבסים.</b> מין ממיני התאנים הרעים:",
+                "<b>בבנות שבע.</b> מין של תאנים לבנים וטובים:",
+                "<b>לא יאכל בבנות שבע.</b> דכתיב (דברים כג) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים, מה תלמוד לומר ואכלת ענבים וכי לא ידענו שאין בכרם אלא ענבים, מכאן שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים:",
+                "<b>אבל מונע את עצמו.</b> פועל רשאי להיות מונע את עצמו שלא לאכול בשעה שעושה ברעות עד שמגיע ליפות, ואוכל מן היפות מה שהיה לו לאכול ברעות:",
+                "<b>זה לאכול וזה לאכול.</b> אכול אתה בתאנים שלי ואני אוכל בשלך:",
+                "<b>זה לקצות וזה לקצות.</b> אכול אתה בקציעות שלי השטוחות ליבש או החתוכות במקצועות ואני אוכל בקציעות שלך:",
+                "<b>זה לאכול וזה לקצות.</b> אכול אתה בתאנים הלחים שלי ואני אוכל בקציעות שלך, בכל אלו הוי מקח וקובע למעשרות:",
+                "<b>המחליף לאכול חייב, לקצות פטור.</b> דאין מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו, הלכך קציעות הללו שלא נגמרה מלאכתן אין המקח קובע בהן. והלכה כר״י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המעביר תאנים.</b> דרך חצרו, להוליכם למקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>אוכלין ופטורין.</b> דחצר אינה קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו, אבל הוא אסור לאכול אלא במקום שעושים הקציעות, משום דבמקומו ניכר שלא נגמרה מלאכתו ושלא במקומו אינו ניכר. ובניו מותרין אפילו במקום שאין עושין בו הקציעות, שאין תלוי בהם לימלך וכיון שדעת אביהן לעשות מהן קציעות מותרין, אבל הוא שבידו לימלך אינו מותר אלא במקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>אבל אם יש להם עליו מזונות.</b> שקצץ להן, דאינן אוכלין מן התורה, כיון שאינו גמר מלאכה דלא שכרן אלא להעבירן עד מקום שעושים הקציעות:",
+                "<b>הרי אלו לא יאכלו.</b> דהוי מקח, ולגבי לוקח חשיבי כנגמרה מלאכתן שהלוקח עיניו במקחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוציא פועליו לשדה.</b> למלאכה אחרת ולא ללקוט פירות, דהשתא אין אוכלין מן התורה:",
+                "<b>אוכלין ופטורין.</b> אם נתן להם, דמתנה אינה כמכר:",
+                "<b>ואם יש להן עליו מזונות.</b> שקצץ להן:",
+                "<b>אוכלין אחת אחת וכו׳</b> דלא הוי קבע:",
+                "<b>ולא מן המוקצה.</b> כרי של תאנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעשות בזיתים.</b> לעדור ולקשקש תחת הזיתים, ולא ללקט, דהשתא אינו אוכל מן התורה:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שנים ביחד חייב דהוי קבע:",
+                "<b>לנכש בבצלים.</b> לתלוש העשבים הרעים הגדלים בתוך הבצלים:",
+                "<b>מקרסם.</b> מחתך, ודומה לו יכרסמנה חזיר מיער (תהילים פ׳:י״ד):"
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו בצד שדה קציעות.</b> דמוכחא מלתא דמהך שדה נפול, אפילו הכי מותרות משום גזל דמסתמא נתיאשו הבעלים מהן:",
+                "<b>ופטורות מן המעשר.</b> כדין הפקר:",
+                "<b>ובזיתים ובחרובים חייבין.</b> לפי שאין הבעלים מתיאשים מהן, שמראיתו מוכיח עליו שמאילן זה נפל. אבל תאנה עם נפילתה נמאסת ולא ידוע מאיזה אילן היא:",
+                "<b>אם דרסו רוב אדם.</b> אם רוב אנשי אותה העיר דרסו כבר הגרוגרות שלהן בשדותיהן, אית לן למימר זו מן הדרוסות הן וכבר נגמרה מלאכתן, וחייב לעשר:",
+                "<b>פלחי דבילה.</b> אחר שנדרסו בעגול מחלקים העגול לכמה פלחין, ויש בפלח הרבה דבלות דבוקות זו בזו:",
+                "<b>עד שלא כנסן לראש הגג.</b> לעשות מהן ערימה, שהוא גרנן של חרובין למעשר כדתנן בפרק קמא:",
+                "<b>מוריד מהן לבהמה.</b> אבל הוא לא יאכל, שאין אוכלים על המוקצה אלא במקומן, כלומר הפירות ששוטחין אותם ליבש שלא נגמרה מלאכתן אין אוכלים מהן אלא במקומן, דשלא במקומן אינו ניכר שלא נגמרה מלאכתן, ומיהו כשמאכיל מהן לבהמה אפילו שלא במקומן, מתוך שאין החרובין מאכל בהמה מידע ידיע דלא נגמרה מלאכתן ולא יבשו כל צרכן:",
+                "<b>מפני שהוא מחזיר את המותר.</b> למקום ששוטחן שם ליבש, וכל היכא דמותרו חוזר לא טביל:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא חצר שחייבת במעשר.</b> שקובעת למעשר כמו בית:",
+                "<b>חצר צורית.</b> שכן בצור היו מושיבין שומר בפתח החצר:",
+                "<b>כל שאחד פותח ואחד נועל.</b> כגון שיש בחצר שני בתים לשני בני אדם, וכשאחד מהן פותח פתח החצר בא השני ונועל, וכשאחד נועל השני מוחה בידו ופותח, נמצאת חצר שאינה משתמרת:",
+                "<b>ואין אומרים לו מה אתה מבקש פטורה.</b> ואף על פי שאינו בוש לאכול בתוכה:",
+                "<b>והחיצונה פטורה.</b> כיון שיש לפנימית דריסת הרגל עליה אינה משתמרת. וקיימא לן הלכה כדברי כולן להחמיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף על פי שהן של חצר החייבת.</b> והעלה הפירות לגג דרך חצר, אף על פי כן לא טבלי, הואיל ובשעה שהכניסן לחצר היה בדעתו להעלותן ולאכלן בגג. והני מילי כשיש בגג ארבע אמות על ארבע אמות, אבל אם אין בגג ארבע אמות על ארבע אמות בטל לגבי חצר:",
+                "<b>בית שער.</b> אצל פתח החצר:",
+                "<b>אכסדרה.</b> מוקפת משלש מחיצות ומקורה למעלה:",
+                "<b>מרפסת.</b> מקום לפני העליות, ויוצאים מן העליות למרפסת ומן המרפסת יורדים בסולם לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצריפים.</b> אין להם גג, אלא הקורות למעלה נוגעות זו בזו והולכים ומתרחבים למטה:",
+                "<b>והבורגנים.</b> כמין שובכים, עשויין בשדות לאצור בהן פירות:",
+                "<b>והאלקטיות.</b> סוכות שעושים בימות החמה לצל. תרגום קיץ קייטא:",
+                "<b>סכת גינוסר.</b> ים כנרת מתרגמינן גינוסר, והוא מקום בארץ הגליל שפירותיו מרובים וטובים, ויושביו עושים סכות ודרים שם כל זמן הפירות:",
+                "<b>אף על פי שיש שם רחים ותרנגולים.</b> לא הוי קבע:",
+                "<b>סוכת היוצרים.</b> רגילים לעשות שתי סכות זו לפנים מזו בפנימית מצניע קדרותיו ודר שם, ובחיצונה עושה מלאכתו ומוכר קדרותיו:",
+                "<b>כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים.</b> וסוכה פנימית אין היוצר דר בה בימות הגשמים, הלכך פטורה, ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>רבי יהודה מחייב.</b> רבי יהודה לטעמיה, דסבר סוכה דירת קבע בעינן וחייבת במזוזה. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תאנה שהיא עומדת בחצר.</b> אילן של תאנה שהוא עומד בחצר, וחצר קובעת למעשר:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שתים חייב:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אחת בימינו.</b> אפי׳ שלש כהאי גוונא לא הוי צירוף ושרי. ואין הלכה כרבי שמעון:",
+                "<b>עלה לראשה.</b> לראש התאנה:",
+                "<b>ממלא חיקו ואוכל.</b> שם ובלבד שלא יוריד לחצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוטל את האשכול.</b> אוכל כדרכו ואין צריך לגרגר, וכן ברמון אין צריך לפרט, וכן באבטיח אין צריך לספות, דהיינו לחתוך חתיכות דקות:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר וכו׳</b> והלכה כר״ע:",
+                "<b>כוסבר.</b> כך שמה בערבי והוא זרע גד ובלע״ז קוליינדר״ו:",
+                "<b>מקרסם.</b> מחתך:",
+                "<b>סיאה.</b> בערבי פודנ״ג, ובלע״ז פוליי״ו:",
+                "<b>אזוב.</b> בערבי זעת״ר:",
+                "<b>והקורנית.</b> בערבי חש״א, ובלע״ז שדריא״ה:",
+                "<b>אם היו נשמרים חייבין.</b> דאין חייב במעשר אלא אוכל ונשמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוכל כדרכו.</b> מן הנוף העומד בגנה:",
+                "<b>אוכל אחת אחת.</b> מן הנוף הנוטה לחצר:",
+                "<b>ואם צירף.</b> שנים חייב:",
+                "<b>הכל הולך אחר העיקר.</b> דשדינן נופו בתר עיקרו, שהוא מקום יניקת האילן:",
+                "<b>ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר.</b> אף הנוף הנוטה חוץ לחומה אם לא גאלו בתוך השנה נחלט לצמיתות כאילו היה בתוך החומה, הואיל ועיקר האילן בתוך החומה הוא:",
+                "<b>ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף.</b> אף אחר הנוף קאמר, שאם עיקרו בפנים בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום, כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם קטיל ליה לרוצח בנופו נמי לא מצי קטיל ליה דשדינן נופו בתר עיקרו. ואי עיקרו בחוץ ונופו בפנים, כי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה, בעיקרו נמי לא מצי קטיל ליה, דשדי עיקרו בתר נופו לחומרא. וכן בירושלים הלך אחר הנוף לענין מעשר שני, היינו נמי לחומרא, דעיקרו בחוץ ונופו לפנים, כי היכי דבנופו לא מצי פריק, דאין מעשר טהור נפדה בתוך ירושלים בעיקרו נמי לא מצי פריק ליה, ואי עיקרו בפנים ונופו לחוץ, כי היכי דבמקום נופו לא מצי אכיל ליה בלא פדייה, שהרי הוא חוץ לירושלים ה״נ במקום עיקרו אע״פ שהוא בפנים לא מצי אכיל ליה בלא פדיה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הכובש.</b> ירקות או זיתים בחומץ או ביין, וכן השולק או המולח, אף בשדה חייב. שהאור והמלח והמקח והתרומה והשבת והחצר המשתמרת, כ״א מאלו קובע למעשר:",
+                "<b>המכמן באדמה.</b> המטמין פירות תחת הקרקע כדרך שרגילין להטמין פירות שאין מבושלים כל צרכן כדי שיתבשלו:",
+                "<b>והמטבל.</b> פירות במלח או בציר או בחומץ ואוכל, פטור, ואינו קובע למעשר כמו הכובש או המולח, אלא אוכל מהן אכילת עראי ופטור מן המעשר:",
+                "<b>הפוצע זיתים.</b> ממעך וכותש אותם כדי שיצא השרף, דהיינו המרירות שלהן:",
+                "<b>הסוחט זיתים על בשרו.</b> לסוך גופו:",
+                "<b>לתוך ידו חייב.</b> דמה שנתן לתוך ידו נחשב כאילו נתן לתוך בור קטן דהיינו החפירה שהיין והשמן יורדים בה:",
+                "<b>המקפה לתבשיל.</b> השולה פסולת שמעלה היין בעת רתיחתו נקרא מקפה, ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו החרצנים והזגים הצפין למעלה, קפוי עראי הוא זה ואינו קובע למעשר כשאר מקפה יין בעלמא. ובתבשיל צונן איירי, דאי בתבשיל רותח הא אמרינן שהאור קובעת למעשר, ובלא הקפאה היה נקבע למעשר מחמת האור:",
+                "<b>לקדרה.</b> רקנית, קודם שנתן לתוכה התבשיל נתן בתוכה יין והקפהו הוה ליה כמקפה בבור קטן וחייב:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תינוקות שטמנו תאנים.</b> בשדה, דאי בבית, בלא שבת בית קובעת. ונקט תינוקות, לאשמועינן דיש להם מחשבה הניכרת מתוך מעשיהם:",
+                "<b>לא יאכלו למוצ״ש.</b> דכיון שקבעתן שבת למעשר אסורים לעולם עד שיתעשרו:",
+                "<b>כלכלת שבת.</b> כלכלה מלאה פירות שיחדה לשבת:",
+                "<b>וב״ה מחייבין.</b> במעשר מיד אפילו קודם השבת, דכיון שיחדה לשבת הוקבעה מיד:",
+                "<b>לשלוח לחבירו.</b> נטבל מיד ולא יאכל עראי עד שיעשר. ואפי׳ לא שלחה, לפי שכיון שיחדה לשלחה הוא מקפיד עליה כמו בכלכלת שבת. ואין הלכה כר״י:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעטן.</b> מקום שצוברין שם הזיתים כדי שיתרככו ויהיו ראויות להוציא שמנן:",
+                "<b>טובל אחד אחד במלח.</b> שאין קובע אלא במלח וצירוף שתים, הלכך אם מלח ונתן לפניו חייב:",
+                "<b>מן המעטן הטהור חייב.</b> וכגון שהאדם הנוטלן טמא, שא״א לו להחזיר את המותר שכבר נטמאו כל אותן שנטל בידו:",
+                "<b>מן הטמא פטור.</b> שכיון שהמעטן כולו טמא [והאדם] הנוטלן טמא הרי הוא מחזיר את הנותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שותין על הגת.</b> וכגון שהכניס שם ראשו ורובו, דליכא למגזר שמא יביא הכלי אליו וישתה חוץ לגת, דחוץ לגת הוי קבע ואסור לשתות:",
+                "<b>בין על החמין.</b> בין שמזג היין בחמין, בין שמזגו בצונן:",
+                "<b>ר״א ב״ר צדוק מחייב.</b> דגזר שמא יוציא מן היין חוץ לגת:",
+                "<b>על החמין חייב.</b> שהוא קובע, לפי שאינו יכול להחזיר המותר שיקלקל היין שבגת, אבל מזג בצונן פטור שיכול להחזיר המותר. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקלף.</b> מסיר קליפתן:",
+                "<b>מקלף אחת אחת.</b> שעורה אחת. ודוקא כשאינו סמוך לגורן אבל אם היה סמוך לגורן אפילו קילף יותר פטור, מפני שהוא מחזיר את המותר:",
+                "<b>המולל מלילות.</b> המהבהב שבולין באור וממעכן בידו להסיר הפסולת:",
+                "<b>מנפה.</b> להפריח המוץ:",
+                "<b>מיד ליד.</b> מנערן מידו אחת לידו האחרת:",
+                "<b>ירקה פטור.</b> שהזרע עיקר וירקה לא חשיב אא״כ כוון לירק:",
+                "<b>מתעשרת זרע וירק.</b> חייב לעשר בין אכל הזרע בין אכל העלין ירק כמות שהן:",
+                "<b>השבת.</b> כך שמה בערבי, ובלע״ז אניט״ו.",
+                "<b>וזירים.</b> זמורות, ואפילו זרעה סתם מתעשרת זרע וירק וזירים, לפי שהשבת עושה זמורות ארוכות. אבל הכוסבר אינה מתעשרת זירים אא״כ זרעה תחלה לזירים:",
+                "<b>אינו מתעשר זרע וירק.</b> אם זרע סתם ולא פירש:",
+                "<b>השחלים.</b> בערבי חב אל שאר, ובלע״ז קרישון:",
+                "<b>הגרגיר.</b> כך שמו בערבי, ובלע״ז אירוג״א. והלכה כחכמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>התמרות של תלתן.</b> יש מפרשים לולבי תלתן, כעין שיש לגפנים, והן נאכלים. וי״מ כשמתחיל הגבעול לצמוח נראה במקום צמיחתו כמין גרגיר עב ונקרא תמרה כדאמרינן [סוכה לג] גבי הדס נקטם ראשו ועלתה בו תמרה. ובתלתן וחרדל ופול הלבן חשובין אוכל:",
+                "<b>הצלף</b> בלע״ז קאפר״י:",
+                "<b>תמרות.</b> לולבין שבו, ויש מפרשים הפרח:",
+                " <b>אביונות.</b> הוא עיקר הפרי, וקפריסין הוא שומר הפרי:",
+                "<b>ר״ע וכו׳</b> והלכה כרבי עקיבא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>העוקר שתלים.</b> נטיעות אחר שצמחו וגדלו קצת עוקרין אותן ושותלין אותם במקום אחר והם מתעבים ומתרחבים ומתגדלין שם:",
+                "<b>פטור.</b> אפילו ראו פני הבית, מפני שעדיין לא נגמרה מלאכתן:",
+                "<b>לקח במחובר לקרקע.</b> הקונה פירות כשהן מחוברין פטור שאין המקח קובע למעשר אלא בקונה בתלוש, לא במחובר:",
+                "<b>לקט.</b> שתילין לשלוח לחברו פטור:",
+                "<b>אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק.</b> חשיבי כאילו נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוטע בתוך שלו לזרע.</b> [שיתבשל] בהם הזרע במקום נטיעתן:",
+                "<b>מפני שהוא גרנן.</b> עקירתן הוא גרנן, שאין להם גורן אחר להתחייב במעשר, דזרען פטור מן המעשר דכתיב (ויקרא כו) מזרע הארץ, ולא כל זרע, פרט לזרעוני גינה שאינן נאכלין, ונמצא שנגמרה מלאכתן ואסור לנוטען עד שיעשר:",
+                "<b>טהרו מלטמא.</b> דכזרועין דמו, והתורה רבתה בטהרת זרעים דכתיב (שם יא) על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא. אבל לכל שאר מילי כתלושין דמו, ובחזקתן הן למעשר ולשביעית, ואפילו לטהרת טומאה, דוקא השרישו בעליה שיש תחתיהן עפר המעזיבה, אבל השרישו בקופה כתלושים דמי אף לענין טומאה:",
+                "<b>והן מגולין.</b> העלין שלהן, כדרך גדילתן. כנטועים בשדה דמו, והתולש מהן בשבת חייב, וחייבין בשביעית ובמעשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא ימכור אדם פירותיו וכו׳</b> דקעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא י״ט:י״ד):",
+                "<b>ואם בכרו.</b> אם יש בהן בכורות שהגיעו לעונת מעשרות והשאר לא הגיעו, נוטלן ומוכר את השאר:"
+            ],
+            [
+                "<b>תבנו.</b> שבולין שנדושו ופעמים נשאר בהן חטין:",
+                "<b>גפתו.</b> פסולת של זיתים:",
+                "<b>זגיו.</b> פסולת של ענבים:",
+                "<b>להוציא מהן משקין.</b> אגפתו וזגיו קאי:",
+                "<b>על הקטועין.</b> שבולות קטועות שלא נדושו:",
+                "<b>ועל הצדדין.</b> צדי הכרי. וכן התורם בבור, בלבו על מה שבחרצנים ועל מה שבזגין. והתורם בבית הבד, בלבו על מה שבתוך הגפת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח שדה ירק.</b> מן הנכרי:",
+                "<b>בסוריא.</b> הם ארצות שכבש דוד, כגון דמשק וארם נהרים וארם צובה. ובמקצת דברים עשאום כארץ ישראל ובמקצתן לא:",
+                "<b>אם עד שלא בא לעונת המעשרות חייב.</b> הואיל ובשעה שבאים לידי חיוב ברשותו של ישראל הם. אבל אם הגיע עת החיוב ברשות העובד כוכבים פטור, דלדבר זה עשו סוריא ככבוש יחיד ולאו שמיה כבוש:",
+                "<b>ולוקט כדרכו.</b> ופטור מלעשר אף מה שנוסף ברשותו. אבל פועלים לא ישכור, דחיישינן דלמא אתי למעבד הכי אף בשדה שלקח עד שלא בא לעונת המעשרות. ורבי יהודה לא גזר:",
+                "<b>פטור.</b> כיון שאין לו בגוף הקרקע כלום:",
+                "<b>רבי אומר אף לפי חשבון.</b> אמילתיה דתנא קמא קאי, והכי קאמר כי היכי דמחייב אם לקח עד שלא בא לעונת המעשרות לעשר על הכל, הכי נמי מחייב אם הגיע לעונת מעשרות לעשר לפי חשבון שנתוסף ברשותו, כגון אם הביאו שליש ביד הנכרי חייב לעשר על שני שלישים שנתוספו ברשותו. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>המתמד.</b> הנותן מים בחרצנין ובזגין או בשמרים נקרא מתמד. והכא מיירי בנותן מים בשמרים דוקא:",
+                "<b>ומצא כדי מדתו.</b> לאו דוקא כדי מדתו, דאפילו נתן ג׳ כדות של מים ומצא ג׳ וחצי פטור, עד שיתן ג׳ וימצא ד׳:",
+                "<b>פטור.</b> ואע״ג דשמרים יהבי בהו טעם, פטור, דטעם שמרים של טבל לא חשיב טעם גמור אלא קיוהא בעלמא:",
+                "<b>רבי יהודה מחייב.</b> דסבר אי אפשר שיצאו כל המים לחוץ אלא נשאר חצי כד של מים בתוך השמרים, ונמצא שאלו הג׳ כדות וחצי שיצאו יש בהן כד א׳ של יין ושנים וחצי מים, והוו כיין מזוג, שכן דרך מזיגת היין. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>מצא יותר מכדי מדתו.</b> והוא דרמא תלתא ואשכח ארבעה:",
+                "<b>מוציא עליו ממקום אחר.</b> אף ממקום אחר, כלומר לא מיבעיא מיניה וביה דשרי, אלא אף ממקום אחר יכול לעשר לפי חשבון היתר על מדתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלנו.</b> לינת לילה:",
+                "<b>הערימה החייבת.</b> הכרי שנתחייב במעשר, כההיא דתנן בפרק קמא ואם אינו ממרח משיעמיד ערימה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שום בעל בכי.</b> שום חריף שהאוכלו בוכה ועיניו זולגות דמעות. ול״נ שום הגדל בהר הלבנון, שכן בערבי קורין ללבנון בע״ל:",
+                "<b>רכפא.</b> שם מקום:",
+                "<b>גריסין הקילקין.</b> גריסין של פול הבאים מן הקלקי, שם מקום, והן מרובעות כדתנן בנגעים כגריס הקלקי המרובע:",
+                "<b>ועדשים המצריות.</b> ראשן אחד חד, והמינין הללו כולם הם מדבריות וחזקתן מן ההפקר לפי שאינן נזרעים בגינה, לפיכך פטורים מן המעשרות:",
+                "<b>אף הקורקס.</b> בערבי קלקא״ס, והוא מין ממיני הכרוב:",
+                "<b>הקוטנים.</b> ממיני העדשים. והלכה כסתם משנה:",
+                "<b>ונלקחים מכל אדם.</b> אף מן החשודים למכור פירות שביעית:",
+                "<b>זרע הלוף העליון.</b> אני שמעתי הלוף השוטה. אבל זרע הלוף הפקח חייב. ורמב״ם פי׳ שהמשנה מסורסת זרע העליון של לוף. ולוף הוא ממיני הבצלים:",
+                "<b>שאע״פ שאביהן תרומה.</b> אע״פ שאחד מכל אלו זרעוני גינה שאינם נאכלים הן תרומה. וזרען, הרי הגדולים נאכלין. ולא אמרינן גדולי תרומה תרומה אלא כשהזרע הזרוע הוא מדברים הראויין לאכילה:",
+                "<b>שאביהן.</b> הזרע. שהוא אב למה שגדל ממנו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה מעשרות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..df08deb250a97eb42fe2557269eead60fb2bcc08
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,462 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "versionSource": "http://sefaria.org/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "status": "locked",
+    "priority": 2.0,
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "אלו דברים שאין להם שיעור – From the Torah [itself, it (the corner of the field) has no fixed measure], but from [the perspective of] the Rabbis, it has (another) measure, for it is taught at the end of the Mishnah (actually in Mishnah 2), “we don’t [bring any] less than one-sixtieth.",
+                "הפאה – that an individual is obligated to leave at the edge of his field for the poor, as it is written (Leviticus 23:22), “[And when you reap the harvest of your land,] you shall not reap all the way to the edges of your field,[or gather the gleanings of your harvest; you shall leave them for the poor and the stranger: I the LORD am your God.].”",
+                "והביכורים – As it is written (Exodus 23:19), “The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God…”(see also the exact same formulation in Exodus 34:26, which is the chapter source for the next Biblical quote), and the Torah did not provide for them a [fixed] measure.",
+                "והראיון – That a person is obligated to appear in the Temple court on the three Pilgrimage festivals (Passover, Shavuot and Sukkot), as it is written (Exodus 34:23), “Three times a year all your males shall appear [before the Sovereign LORD, the God of Israel,”(see also, Exodus 23:20 and Deuteronomy 16:16) for virtually identical language)” and this appearance in the Temple has no fixed measure, for whenever that he (i.e., that person) wishes to, he goes up and appears and then leaves. Another interpretation: The burnt offerings of “appearing” and the peace offerings [brought] as the festive offering of the visitors of the Temple on the festivals which [a person] is obligated to bring as it is written (Exodus 34:20) “…None shall appear before Me empty-handed” (see also Deuteronomy 16:16 for an identical command)., have no [fixed] measure from the Torah, as it is written (Deuteronomy 16:17), “but each with his own gift, [according to the blessing that the LORD your God has bestowed upon you],” but the Sages gave them a measure (see Mishnah Hagigah 1:2 in a dispute between the School of Shammai and the School of Hillel), the burnt offering is one m’ah silver and the festival offering is two silver pieces.",
+                "וגמילות חסדים – [and deeds of lovingkindness] of one’s body, such as visiting the sick and burying the dead and others like them, but deeds of lovingkindness [performed] with one’s money , such as the redemption of captives, the clothing of the naked and the feeding of the hungry and others like them, there is a [fixed] measure that one should give every time such a Mitzvah should come to his hand [to perform which is], one fifth of the profit of one’s possessions, and beyond that, one is not obligated [to give], as we say, a person who wants to be liberal (in his giving of tzedakah on a large scale), should not give more than twenty percent (see Ketubot 50a). Therefore, it is necessary for a person to separate out one fifth of his profit at all times so that it would be [readily] found whenever [an opportunity] to perform an act of lovingkindness comes to his hand, in order that he can sustain him (i.e. the less fortunate), and in that way, he fulfills his obligation.",
+                "ותלמוד תורה – [The Study of Torah] has no fixed measure, as it is written (Joshua 1:8), “[Let not this Book of the Teaching cease from your lips,] but recite it day and night, [so that you may faithfully observe all that is written in it…].”",
+                "ותלמוד תורה כנגד כולם – it (Torah study) is of equal importance to them all."
+            ],
+            [
+                "אין פוחתין לפאה מששים – from according to the Rabbis [no less than 1/60th]",
+                "אף על פי שאמרו אין לפאה שיעור – As we have stated (that there is no measure) from the Torah itself.",
+                "הכל לפי גודל השדה – If his field was large and the [number of] poor people few, he provides and increases upon the 1/60th measure – according to the size of his field; and if his field is small and the poor are many, he adds upon the 1/60th according to the multitude of the poor [in the midst of the community].",
+                "ולפי הענוה – [according to their humility]. There are those who have as their reading of the text ענוה – with a [letter] VAV, that is to say, according to his great measure of humility, he will increase [his gift] to the poor, based upon the language [found in] (Psalms 18:36), “Your care has made me great.” And Maimonides explained the expression as עניה [with a YOD], that is to say, how the earth will “respond” [as in Hosea 2:24 – “And the earth will respond with new grain and wine and oil…”]. And there are those who have as their reading of the text ענבה – with a BET, and its explanation is the large size of the grain and their smallness, for if the ears of corn of the field are in one place are full and good and in another shriveled [and] thin, he should not leave the corner of the field complete from the bad [grain], but he should estimate one-sixtieth for the bad [parts] and for the pleasing [parts]."
+            ],
+            [
+                "מתחלת השדה ומאמצעה – And one does not need to place down the “corner” at the end of the field, as it is written (Leviticus 19:9): “[When you reap the harvest of your land,] you shall not reap all the way to the edges of your field…” said the Torah: Give the “corner” and even though you still have standing grain to reap.",
+                "ובלבד שיתן בסוף כשיעור – Even though the Bible extends [the application (of the word פאה ) to include] the beginning and in the middle of the field which have [upon them] the Torah-obligation of [giving] Peah [upon it] to what he had given, nevertheless, he is only exempt if he gives at the end of the field a payment [equivalent to] the measurement of one-sixtieth, together with what he had given in the middle and at the beginning, such is derived in the Jerusalem Talmud. And Maimonides explained that only as long as he gives at the end according to the measure of PEAH that is required for the entire field, that he must set aside at the end of the field one-sixtieth apart from what he had left at the beginning and middle [of the field].",
+                "ואם שייר קלח אחד – At the edge of the field and left it for the [obligatory] “corner”, he relies upon it, and everything that he left in the middle and at the beginning, the law of “Peah” is upon it.",
+                "ואם לאו – If he did not leave even one stalk at the edge of the field for [the fulfillment of the commandment of] “the corner,” what he had left in the middle and at the beginning [of the field] are not considered “the corner” but it has only the principle of HEFKER/renunciation of ownership and he (Rabbi Yehuda) disagrees with [the opinion of] Rabbi Shimon who says, that nevertheless, it is considered “PEAH/the corner” - but that the owner of the field is not exempted [from his obligation to give PEAH] with this [alone]. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "כל דבר שהוא אוכל – [Food] that excludes the after-growth of a plant producing a deep blue dye/woad, for even though they are “food” from an emergency perspective, it is not called “food” and one is not liable for [the mitzvah of] Peah/the corner of the field [regarding this product]., as it is written (Leviticus 19:9), “When you reap the harvest [of your land, you shall not reap all the way to the edges of your field, or gather the gleanings of your harvest],” there is no “harvest” other than that which is appropriate for eating.",
+                "ונשמר – Excluding that which is ownerless/HEFKER which has no guardians, is not liable for [the Mitzvah of] the “corner of the field/PEAH,” as it is written (Leviticus 19:10), “…you shall leave them for the poor and stranger [I the LORD am your God],” excluding that which is ownerless, which has already forsaken.",
+                "וגידולו מן הארץ –[something that grows in the ground], excluding morils and truffles lack roots in the land, and their growth is from the air which are not liable for [the Mitzvah of] the corner of the field/PEAH, as it is written (Leviticus 19:9), “[When you reap] the harvest of your land…”",
+                "ולקיטתו כאחד – [and such fruits harvested all at once (not singly as they become ripe)] excluding figs and those [fruits] similar to them from the trees when the fruits are harvested first as they ripen , as it is written (Leviticus 19:9), “[When you reap] the harvest [of your land]…,” implying when many of something are harvested together.",
+                "ומכניסו לקיום – excluding vegetables which do not endure as they grow moldy immediately, as it is written (Leviticus 23:22), “[And when you reap the harvest of your land], you shall not reap all the way to the edges your field, [or gather the gleanings of your harvest]…” as vegetation is not reaped.",
+                "תבואה והקטניות – grain of the five kinds – wheat, barley, spelt, oats and rye. KITNIYOT/pulse beans, beans and lentils and things similar to this.",
+                "בכלל הזה – To be obligated in [the Mitzvah of] PEAH/the corner of the field, when they will complete all of these conditions."
+            ],
+            [
+                "האוג – [the red berry of the Venus’ summachtree] – a tree whose fruit is red which is called in a foreign language KURNI ULIM. And Maimonides explained that it is a plant that dresses hides and is called in Arabic SIMMAC, and its clusters are appropriate for eating, but not specifically these which the Tanna [of our Mishnah] enumerated are liable for [the Mitzvah of] PEAH/the corner of the field and not other kinds of trees other than these, rather these and anything similar to them are mentioned."
+            ],
+            [
+                "לעולם הוא נותן משום פאה – Whomever did not leave the corner of the field with attached produce, is liable to set aside [for the commandment of Peah] from what is detached from the soil. And that corner of the field’s produce that one sets aside from what is detached from the soil is given to the poor and is exempt from tithing.",
+                "עד שימרח – He should make a heap and pile of grain. But if one came to separate out the corner [of the field] after giving the pile an even shape, he must first separate out the heave-offering/sacred donation to the Kohen and the tithes and afterwards take the corner, for nothing is exempt from tithes other than the corner that was taken prior to giving the pile an even shape.",
+                "ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות – He who makes his grain ownerless and another [person] comes and takes possession of it, the person who benefits from it is not liable for tithes, as it is written (Deuteronomy 14:29): “Then the Levite, who has no hereditary portion as you have…” excluding the situation where it is ownerless, where “your hand” and “his hand” are equivalent. But an individual who declares his grain ownerless after giving the pile an even shape, this [grain being] ownerless does not exempt him from tithing.",
+                "ומאכיל לבהמה – And even if he himself is permitted to eat an incidental meal (i.e., snack) prior to giving the pile an even shape, but the cattle eat even a regular meal.",
+                "נוטל מן הגורן וזורע וכו' – since from the Torah, one who sows the field is exempt from tithing even after giving the pile an even shape, as it is written (Deuteronomy 14:22-23): “You shall set aside every year a tenth part [of all the yield of your sowing that is brought from the field]. You shall consume [the tithes of your new grain and wine and oil…].” But we do not call one who sows “you shall consume,” but according to the Rabbis, he is liable. Rabbi Akiba thinks that prior to giving the pile an even shape, one is exempt from tithes, even according to the Rabbis. But the Halakha is not according to Rabbi Akiba.",
+                "שלקחו את הגורן – who purchased grain from the threshing floor/granary, and the Sages fined him so that they would be liable to separate out the heave-offerings and tithes and give them to other Kohanim and Levites in order that they would not jump to purchase grain or wine in the wine-presses or granaries. But if they purchased it prior to giving the pile an even shape, this grain was not yet appointed [as ready] to be given as tithes, and the tithes are theirs.",
+                "המקדיש ופודה – A person who sanctifies his granary [to the Temple] and redeems it from the hand of the treasurer, and it is a stack of grain or standing corn that was not yet appointed [as ready] to be given as tithes when it was in the hands of the sacred Temple property, the one who redeems it must take out from it the tithes. But if the granary had been shaped into an even pile by the hand of the treasurer, since at the time that it was worthy of being appointed [as ready] to be given as tithes, that is, at the time of when it had been shaped into an even pile, it was in the hand of the Temple, the redeemer is not liable to remove from it the tithes as that which is dedicated to the Temple is exempt from tithing."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו מפסיקין – between one field and another and they would be considered like two fields, regarding [the case] that if he left the corner fallow in one of them over its neighbor, he did not fulfill [the Mitzvah] of Peah, as it is written (Leviticus 19:9): “….you shall not reap all the way to the edges of your field…,” for he did not leave the corner fallow from one field to its neighbor.",
+                "הנחל – river",
+                "שלולית – canal that imparts booty (alluvium) to its banks (see Talmud Bava Kamma 61a), that other canals drink from it.",
+                "ודרך היחיד – four cubits",
+                "ודרך הרבים – sixteen cubits, and because of the concluding section [of the Mishnah] it used it, for it was necessary for the Mishnah to teach the ending section that all of these do not form a division at a tree. And it comes to tell us that even the communal path which is sixteen cubits wide does not form a division at a tree.",
+                "שביל הרבים ושביל היחיד – many small paths that took a foot and left a foot, and we learn that even the communal path if it is fixed for the days of sunshine (i.e., summer months) and the days of rain (i.e., winter months), that means to say, that people walk on it, even at the time when the fields are sown during the rainy seasons that separate between sown fields, and if not, they do not separate.",
+                "הבור – a field that is not sown [as it is written] (Genesis 47:19): “that the land may not become a waste,” which we translate [in Aramaic]: “and the land lay waste.”",
+                "והניר – ploughing, like (Jeremiah 4:3): “Break up the untilled ground, [and do not sow among thorns].”",
+                "וזרע אחר – like the example of two fields that are sown with wheat and between them is a piece of land sown with another kind. And the measurement of the width of the fallow land or the newly broken land and another seed is of three furrows with the handle of the plow.",
+                "והקוצר לשחת מפסיק – for he (i.e., Rabbi Meir) holds that a person who harvests young grain [for use as fodder] – is not for harvesting, and we don’t consider it as the beginning of harvesting. Corn that is used as fodder at its earliest stage which is grain that did not bring forth a third, and we harvest it to feed it to animals. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת – which was so wide that until one stands in the middle [of the channel] , he is unable to reap from one side or the other.",
+                "ר' יהודה אומר מפסקת – And he disagrees with the First Tanna, that he said above regarding the pool, that is the canal that in every manner it forms a division; but Rabbi Yehuda holds that if he is able to reap as one, it does not divide. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+                "וכל ההרים אשר במעדר יעדרון – A mountain whose thin-point is upright and cattle with its utensils are unable to to pass there, and there is a division between the two fields.",
+                "הוא נותן פאה לכל – that is to say, he gives provides one “Peah”/corner for the two fields and it is not considered a division, for since they are hoed with a mattock, that is to say, that people dig the mountain with the utensil that they dig up the ground, this is not a division. For the person who sees it says that this not uncultivated ground, but the next day, they hoe it with a mattock and seed it and the two fields which are as one."
+            ],
+            [
+                "הכל מפסיק לזרעים – It is explains in the Gemara of the Jerusalem Talmud (Peah 17a) that the word הכל/all of these – includes a rock hat would pass over the face of the entire field. If it is necessary to uproot the plough from this side in order to place it on that side, one makes a division.",
+                "אלא גדר – ten handbreadths high.",
+                "שער כותש – the branches of a tree are called שער. And the explanation is a thick hair crown, i.e., ramifications forming a sort of arbor – that the boughs of the trees combine one with the other above from the fence like these leaves that are caught in the mortar-shaped cavity. [The Gemara asks: Does this mean, like the pestle in the mortar (i.e., the partition is formed by a depression in the ground between the two fields, out of which the fence rises), or does it mean, pressing up (overgrowing) the fence? The ‘hair (ramification) presses, and not the ‘fence presence’, it is evident that it means overgrowing the fence.’]."
+            ],
+            [
+                "כל הרואים זה את זה – All the while that he stands near one of the trees, he can see the other tree; even though there is a fence between them, it does not divide, and he takes [one portion of] Peah from the one tree on behalf of its neighbor.",
+                "לזיתים שהיו להם בכל רוח – They would give [one portion of] Peah on all the olives that they had on the eastern side of the city, and another [portion of] Peah for all the olives that they had on eh western side, and similarly for the four directions.",
+                "שהיו להם בכל העיר – they do not give other than one [portion of] Peah for all of them, even though they don’t see each other, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer the son of Rabbi Tzadok who quoted him. But the Halakha is according to Rabban Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "שני מיני חיטין – such as reddish, dark-colored wheat and white-colored wheat"
+            ],
+            [
+                "הלבלר – the scribe",
+                "הזוגות – they are those mentioned two-by-two in the first chapter of Mishnah Avot (from Mishnah 4), where two [individuals] received [the tradition] from two [others] [until] from the mouth of Shimon HaTzaddik/the Righteous."
+            ],
+            [
+                "שדה שקצרוה גוים – for themselves. But the heathen workers did not harvest it for an Israelite, for then, it is as if an Israelite harvested it.",
+                "קרסמוה נמלים – it is the manner of ants to sever the branch of an ear of corn from the bottom, and this is called the plucking of tops off, in the language of (Psalms 80:14): “wild boars gnaw at it.”",
+                "פטורה – as it is written concerning the corner (Leviticus 23:22): “and when you reap [the harvest of your land…” until you, yourselves will be the reapers/harvesters.",
+                "שחובת הקציר בקמה – that is to say, the obligation for the corner of this that is left standing, and assuming that if the field was destroyed, the corner returned to the sheaves and he is liable to separate the corner from the sheaves; these words apply where the field was destroyed, but here it was not destroyed."
+            ],
+            [
+                "הלוקח נותן פאה לכל – that the obligation of the corner from what he had harvested remains in that one-half that the purchaser bought, and it is as if he did not sell him other than what had remained in the field after he removed from it the appropriate corner to be removed from that field, and similarly, one who redeems from the hand of the treasurer removes from the one-half that he redeemed the appropriate corner for the entire field."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מלבנות – a square garden-bed, and because they were made like the white frames, they are called garden-beds/plots.",
+                "שבין הזיתים – and the same law applies for all other kinds of trees, and he (i.e., the anonymous Tanna/teacher of the Mishnah) took [the word] “olives,” to teach us, that even olives are liable in Peah/the corner of the field [to be left for the poor], are not from the legal decisions of the School of Hillel, and all the more so, the rest of the trees which are not liable for Peah/the corner of the field, for it is obvious that they did not make this legal decision.",
+                "ב\"ש אומרים פאה מכל אחד ואחד – from each small garden-bed/plot and garden-bed/plot, since the small garden-beds/plots stand each piece detached and they do combine with one another, as the School of Shammai holds that the olives are detached. But where the beginnings of the rows are combined with each other, they admit that they are not separate. And at the time when the trees are distant from each other until in the ground, there is a field requiring one Se’ah of seed (a square measure), fifty cubits by fifty cubits and there aren’t ten trees in it, the School of Hillel admits that we give Peah for each and every garden-bed, since the trees are far apart, things appear that it is not for the trees that these small garden-beds were made. And when the trees are joined closely and there are ten trees in less than a field requiring one Se’ah of seed, the School of Shammai admits that we give one Peah for everything, they only disputed when there are ten trees in a field requiring one Se’ah of seed."
+            ],
+            [
+                "המנמר – he harvests his field place by place, that would speckled, from the [Biblical] language (Jeremiah 13:23): “[Can the Cushite change his skin,] Or the leopard his spots?..,” for he reaped the grain that ripened first, the first of the field.",
+                "ושייר קלחים לחים – those that had not ripened.",
+                "נותן פאה לכל אחד ואחד – and when he returns to harvest the moist stalks that he left, those that are speckled interrupts and it is not considered the beginning of the harvest.",
+                "בזרוע שבת – vegetation that we call in the foreign language ANITAV.",
+                "שהוא נותן פאה לכל אחת ואחת – because it is not their manner to sow from them one field; therefore, all of these garden-beds are considered as if each one of them are one field, and dill and mustard are liable for Peah, even though we don’t give a corner of the field for vegetation, because it is used for seeding and it is considered for kinds of seeds, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המחליק בצלים – there are those who interpret the language [in Biblical terms] (Genesis 27:11): “[Jacob answered his mother Rebekah, ‘But my brother Esau is a hairy man] and I am smooth-skinned,’” for when they were detached/plucked, the place remained smooth/empty. And there are those who interpret it as when he levels [a field by taking out crops], when he takes part of the moist/fresh onions to sell them in the market place and another part he leaves the dry ones for the granary for storage.",
+                "נותן פאה לאלו לעצמן – they are like two different kinds of wheat.",
+                "וכן בכרם – and similarly one who clears the vineyard, its law is like one who clears out the onions.",
+                "המדל נותן מן המשוייר על מה ששייר – at the time that the onions are sown close together, he takes from one from among them in order that the remainder will grow with open space and become large. That is what is called to thin out the vineyard by lifting up and loosening them from their place and our Mishnah (Tractate Shevi’it, Chapter 4, Mishnah 4) teaches: “Who is one who levels his field? He takes one and leaves two,” and those which he uproots to give space to the rest are not liable for Peah because it is for the repair of the remainder, therefore, he gives Peah from the remainder alone and what has been uprooted is exempt from anything and it is not considered reaping.",
+                "המחליק מאחת יד – that is to say, from one matter, or all of it for the granary or all of it to the market. And Maimonides explains “with a unity of hand” (i.e., all of them for one purpose), that the part which he takes to sell in the marketplace he does take from here and there, but all of it is from one side."
+            ],
+            [
+                "האמהות של בצלים – large onions that we leave them to grow seeds, and as a result that they remain in the ground and are not worthy for eating other than in the case of an emergency, therefore, Rabbi Yosi exempted them, but the Halakha is not according to him.",
+                "מלבנות הבצלים שבין הירק – Rabbi Yosi holds that the vegetable is considered like a different seed, for it is not the manner for people to bring in onions among the vegetables, and it is taught in the Mishnah above in Chapter two (Mishnah one) interrupts, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "שלקחו את האילן – from those trees that are considered in the first chapter [of our Tractate, Mishnah 5] that are liable for Peah.",
+                "המוכר קלחי אילן – the roots of the plants that are liable for Peah, but he did not sell him the actual ground, the purchaser gives Peah/corner of the field [for the poor] for each one of them.",
+                "בזמן שלא שייר – that is to say, if the owner of the field had not begun to reap or harvest the fruit, then the purchaser is liable to give Peah, but if the owner of the field had begun to reap his field before he sold these, what remains from the field that was not reaped or harvested , the owner of the field is the one who gives the Peah on everything, for since he had begun in reaping or the harvesting of the fruit, he becomes liable for Peah on all of the field. But Rabbi Yehuda comes to explain the words of the First Tanna/teacher, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "קרקע בית רובע – a place where it is appropriate to sow in it one-quarter of a Kab, and they explained it as ten and one-half cubits by ten cubits by proportion.",
+                "העושה סאתים – Rabbi Yehoshua does not follow after sowing, but rather the ground that produces two Se’ah which is twelve Kabs.",
+                "לקצור ולשנות – it is the manner of reapers that he grasps a palm’s worth from the flour and reaps, as it is written (Psalms 129:7): “that affords no handful for the reaper, [no armful for the gatherer of sheaves],” that the reaper did not have a handful. And if there is among the standing corn in order to fill his hand twice, he is liable for Peah.",
+                "קרקע כל שהוא חייבת בפאה – as he holds, “the corner of your field” (Leviticus 19:9) is implied, and he is in dispute with everyone.",
+                "ובכורים – as it is written regarding them “your land” (Exodus 23:19, 24:36). And these words concern the first-fruits of wheat and barley, but the first-fruits of trees – he is not liable other than if he has land sixteen cubits around the tree which is the measure of its absorption.",
+                "ולכתוב עליה פרוזבול – Hillel instituted the Prosbul, when he saw that people were prevented from making loans to the poor because the [upcoming] seventh year cancels the debt, he instituted that one should transfer their documents to the Jewish court and write: “I transfer to you, so-and-so and so-and-so the judges every liable that I have that I will collect at the time when I desire,” and when they have written for him this document the seventh year does not cancel his debt (see Mishnah Shevi’it, Chapter 10, Mishnayot 3-4), and specifically when the borrower has a parcel of land, even a bit, and it is then considered as if the debt is collected already in the hand of the Jewish court, and further, we don’t call it (Deuteronomy 15:2): “he shall not dun,” and we consider the land, however small, as if it is worth the entire debt as there is no overreaching for land.",
+                "ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות – for movables are acquired with the land, by money, by documentation, or by claim of undisturbed possession (during a legally fixed period)."
+            ],
+            [
+                "שכיב מרע – he who lies on his bed on account of illness.",
+                "שייר קרקע כל שהוא – all these he left a bit of land, as is taught in our Mishnah, from here until the end of our chapter, not exactly land as the same law applies with a bit of movables, but since the first part of the Mishnah teaches regarding the corner and First Fruits and Prosbul/a declaration made in court before the execution of a loan to the effect that the law of limitation by the entrance of the Sabbatical year shall not apply to the loan to be transacted – a bit of land is taught in all of these are also a bit of land.",
+                "מתנתו קיימת – if they purchased from his hand on the gift even though he rose from his illness, he cannot retract, since he left for himself a bit, he revealed his thinking that it was not on account of death that he wrote the gift.",
+                "לא שייר קרקע כל שהוא – for himself, from something undefined, a person does not leave himself poorly dressed, and if he had not thought that he would certainly die, he would not give all his possessions, therefore if he stood, he retracts and even if they purchased it from his hand.",
+                "וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה – we are speaking of someone near death who distributes his possessions to his children and writes to his wife a portion among the children, and she herself heard and was silent and didn’t say, “I am collecting my Ketubah” or something similar, she loses her Ketubah.",
+                "רבי יוסי אומר אם קבלה עליה – that she would be a partner among the children, and even if they did not purchase from her hand, and he did not command that they should write such in her presence, she lost her Ketubah and furthermore she is not able to retract, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "הכותב כל נכסיו לעבדו – that he wrote, “all my property to so-and-so my slave,” for the slave is include in the property and he (the owner) gave him his selfhood and that which when it states, “my slave” that is my slave that was already.",
+                "שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין – all where he puts down a measurement, we say that he also left to himself, and when he said: “all my property is yours,” he is speaking of the rest of his property, but he deceived him that he came and not to free him. Since he (i.e., the owner) did not say to him “yourself and my property, and even if he doesn’t have any property other than the slave and the land that he left, nevertheless, he (i.e., the slave) does not go out to freedom, for since the word “all my property” is not fulfilled, for it comes as “except for” and he annuls it and we don’t argue his words and they are completely annulled, and he (i.e., the slave) did not acquire his self-food nor the property.",
+                "ר\"ש אומר לעולם הו בן חורין – whether he has no property other than the slave and the land that he left, or whether he has other property, he (i.e., the slave) is always a free man, and we establish the word, “all my property” with the slave alone, when he doesn’t have other property, and we don’t say when he said, “except for,” this nullifies his word that he said, “all my property,” for we separate his word, and we fulfill him regarding his slave and he goes out as a free man.",
+                "חוץ מאחד מרבוא – and he didn’t explain what he leaves aside, but there we said that one-ten-thousandth part that he said, is the servant, and he is not considered other than one of one-ten-thousandth of his property and even though he is worth more, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הפאה ניתנת במחובר – as it is written (Leviticus 19:10): “[You shall not pick your vineyard bare, or gather the fallen fruit of your vineyard;] you shall leave them for the poor and the stranger: …],” lay it down before them and they will plunder it.",
+                "בדלית – a vine that is suspended on the wood or on the trees.",
+                "מוריד ומחלק – as it is written (Leviticus 19:10): “you shall leave them [for the poor and the stranger…],”those which have no danger you leave before them, and if you do not leave them when there is a danger ascending [to get] them, but one brings them down from the tree and distributes it to them.",
+                "כחליקי אגוזים – on the name of the smooth nut-trees and they have no connection like the rest of the trees that are called nut trees too smooth for climbing, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "אפילו תשעים ותשעה – it refers to the beginning of the Mishnah, that Peah/the corner is given unharvested."
+            ],
+            [
+                "בדלית ובדקל – that their observance is with something detached."
+            ],
+            [
+                "נטל – one of the poor people [took] part of the Peah that he had already gleaned and he threw/tossed it on the rest in order to acquire it.",
+                "אין לו בה כלום – even with what he had gleaned, for we fine him and remove from him [both] the detached and attached.",
+                "נפל לו עליה וכו' – even though four cubits of a person acquires for him in an alley/recess and at the sides of the public domain; here in the field of his fellow the Rabbis did not establish for him that his four cubits would acquire for him; alternatively, since he fell upon it he revealed his intention that through falling it is appropriate that it would acquire for him; in the four cubits it is not appropriate for him that he would acquire it."
+            ],
+            [],
+            [
+                "שלש אבעיות ביום – three times the owner revealed/exposed and appeared in his field in order that the poor could take Peah. The word אבעיות – means revealing (Obadiah 1:6): “[How thoroughly rifled is Esau,] How ransacked his hoards!” We translate this [in Aramaic] as revealing a hidden object.",
+                "בשחר – because of those nursing among them who are sleeping in the morning, and then they have the free time to glean.",
+                "ובחצות – because of the young children who are accustomed to go out at noon and walk to glean Peah.",
+                "ובמנחה – because of the elderly who walk with their crutches and they don’t arrive to the field until the afternoon.",
+                "שלא יפחתו – from these three times. And the Halakha is that we don’t distribute Peah other than at these three times; we don’t make it any less or any more than this.",
+                "של בית נמר – It is the name of a place, as it is written (Numbers 32:36): “Beth-nimrah, [and Beth-haran as fortified towns or as enclosures for flocks].” They tie a rope at the same of the standing corn and continue reaping until the rope runs out and place the Peah the entire rope, and they go back and tie and place the Peah, that is from each and every artisan, that is to say, from each and every row and for this reason they mention these for praise."
+            ],
+            [
+                "נכרי שקצר את שדהו וכו' – as it is written concerning gleaning and the corner of the field (Leviticus 19:9): “When you reap [the harvest of your land…],” excluding that when heathens reaped it, and concerning that which is forgotten, it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap the harvest in your field and overlook a sheaf in the field, [do not turn back to get it]..,” from here they said that a heathen which reaped his field and afterwards converted is exempt.",
+                "שאין השכחה אלא בשעת עמור – and at the time of carrying sheaves home, he was a convert and liable in all the commandments, but the Rabbis hold that since there is the forgotten sheaf of the Omer, and there is that which is forgotten with the standing corn, as it is written (Deuteronomy 24:19): “and overlook a sheaf in the field,” to include that which is forgotten with the standing corn, that which exists with that which is forgotten of the standing corn exists with that which is forgotten of the grain sheaf, and that convert who harvests while reaped that which was not that which was forgotten of the standing corn for at that time he was a heathen, and even though he has not converted, it is not that which is forgotten of the grain sheaf. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "קמה ופדה עומרים פטורה – Since the Biblical verse that we exclude the harvest of a heathen, also excludes the harvest of that which is sanctified [to the Temple] for it is not your harvest, but regarding the matter of that which is forgotten, there is a dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis when one sanctified the standing corn and redeemed sheaves of grain just as they disputed regarding a heathen that reaped his field and afterwards converted."
+            ],
+            [
+                "עד שלא באו לעונת המעשרות – that is giving the pile of grain an even shape when he smooths the face of the pile with a winnowing shovel, but if at that same time, if they were in the hand of the [Temple] treasurer, they are exempt, and if not, the Sanctification does not redeem them.",
+                "וגמרן הגזבר – when it had been processed while still in the hand of the treasurer."
+            ],
+            [
+                "רבי אליעזר אומר זכה לו – a dispute of Rabbi Eliezer and the Rabbis concerning a rich person that gathered Peah to make assignment to a poor person, for Rabbi Eliezer holds that we say two Miggos (i.e., that a deponent’s statement is accepted as true on the ground that, if he had intended to tell a lie, he might have invented one more advantageous to his case); [the first] Miggo – that if he had wanted to make his possessions ownerless he would be a poor person and that it is appropriate for him, now also, it is appropriate for him. And [the second] Miggo, that if he wanted, he could have taken possession for himself, he also gave possession to his friend, but the Rabbis hold that we say [only] one Miggo; two Miggos we don’t say, but from a poor person to a poor person, everyone says that it is appropriate, and the Halakha is according to the Sages.",
+                "של נכרי חייב במעשרות – for since the heathen is not liable in gleanings, that which is forgotten and the corner of the field/Peah, it is like the other grain of the heathen which is liable for tithes.",
+                "אלא אם כן הפקיר – to the ppor and to the rich, for that which is ownerless is exempt from tithes. But our Mishnah is according to Rabbi Meir who said that there is no acquisition in the Land of Israel for a heathen to be released from tithes. But the Halakha is not according to this."
+            ],
+            [
+                "הנושר בשעת הקצירה – ears of corn that fall at the time of harvesting.",
+                "הכהו קוץ – whenever it falls on account of an accident, it is not gleaning, as it is written (Leviticus 19:9): “or gather the gleanings of your harvest,” there is no cleaning other that on account of harvesting.",
+                "תוך היד – it refers to falling, that is, if it is within the hand and it falls [or] within the sickle and it falls, for that which falls from one’s hand and from the sickle is for the poor, but if it falls from the back of the hand [or] from the shaking of the hand,a nd from the back of the sickle from the power of the movement of the sickle, it belongs to the owner, and this not through the [act of] harvesting.",
+                "ראש היד when his hand is full and here are ears of corn between the tops of his fingers and the palm of his hand, when it falls from there, and similarly when it falls from the top of the sickle.",
+                "רבי ישמעאל אומר לעניים – it is compared to within one’s hand and within the sickle.",
+                "ורבי עקיבא אומר לבעל הבית – that it is compared to the back of he hand and the back of the sickle. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "חורי הנמלים – it is the manner of ants to bring grain into their holes/cavities.",
+                "שבתוך הקמה – until he had started to reap.",
+                "של בעל הבית – and he poor have nothing from the standing corn.",
+                "שלאחר הקוצרים – after they had begun to harvest, and we suspect less the ants brought it there from the gleanings. Therefore, the upper wheat that are in the cavity or the upper ears of corn go to the poor for there is from the gleanings there, but the lower wheat belongs to the owner as it was from the standing corn. And which are the upper parts? The white ones. And which are the lower parts? The greenish ones that turn black and are recognized as being old.",
+                "ר\"מ אומר הכל לעניים – for it is impossible for a granary without jaundicing/mildew, and lest those green ones from the new grain that was harvested now, there is within it a part for the poor.",
+                "שספק לקט לקט – as it is written (Leviticus 19:10): “you shall leave them for the poor and the stranger,” leave before them of your own, and the Halakha is according to Rabbi Meir."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "גדיש שלא לוקט תחתיו – he who collected and heaped up stacks of grain to one place within the field, where the poor people there had not yet gleaned the poor man’s share of the crop.",
+                "כל הנוגעות בארץ לעניים – the Rabbis fined him since he heaped up stacks on top of the gleanings, and even heaped up stacks of wheat on top of gleanings of barley, whomever comes in contact with/touches the wheat on the ground is for the poor.",
+                "הרוח שפזרה את העמרים – on top of the gleanings.",
+                "גשי נפילה – according to the measure that normally falls at the time of harvesting, which are four Kabim for a Kor of seed, and a Kor is thirty Se’ah, and because the first Tanna/teacher who stated that we estimate how much it is appropriate to make as gleanings, Rabban Gamaliel teaches us that the matter does not require an estimation for it is already defined/determined as the field requires for seed, with thirty Se’ah of seed, it is customary to fall from it four Kabim at the time of harvest, and such is given to the poor."
+            ],
+            [
+                "שבולת שבקציר – he left a remnant in his harvesting one sheaf that he did not reap, and the top of that sheaf touches/reaches the standing corn, if that sheaf is cut with the standing corn, it belongs to the owner of the house, as the standing corn saves it and we don’t call it (Deuteronomy 24:19): “do not turn back to get it…”",
+                "מעשר שבולת אחת ונותן לו – since he is is obligated to give him tithed things like that which was a sheaf of gleanings which is exempt from tithes, and even though that they had yet been shaped into an even pile, the title of tithe applies upon it such as First Tithe in which the sheaves had been advanced hat the name of Tithe fell upon hem, even though they had yet formed an even pile. And how does he do this? He brings two sheaves from this pile that had been combined in the sheaves of the gleaning, and says about one of them if this gleaning is good, and if not, it is from the set tithes of the second, and he gives him the first. And in the Jerusalem Talmud, an objection is raised, for we suspect lest that this second time when he established it for tithes of this gleaning, since it is exempt from Tithes, the Tithes do not establish it, for we don’t’ separate from that which is exempt for what is liable. And we respond that the person who takes a third sheaf and says if the second one that I had established it is for Tithes is for gleaning, and it cannot be for tithes, the third is tithed for the first.",
+                "א\"ר אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו – Rabbi Eliezer to the words of the Rabbis said to them that, that you who dispute me regarding a rich person who gleans Peah for a poor person, for I say that he should take possession and you stated that he should not take possession, how can this poor person exchange a matter that has not come into his possession? For surely, the owner of the field is not able to make assignment to him the gleanings according to their words, and it is found that this gleaning does not come into the possession of the poor person, other than according to their words, he can assign the poor person the entire pile on the condition to return it, for a gift given on the condition to return it is called a gift, and it is found that that sheaf which is gleanings comes to the hand of the poor person and he can exchange it for another. But the Rabbis state here that they did what they cannot assign as one who assigns it and we consider it as that sheaf of gleanings as if it comes into the hands of the poor person, even though that he did not merit it, for regarding this he can exchange it for another. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אין מגלגלין בטופח – a form of thin pulse, which we call in Arabic Gilabaan. But Maimonides explained that it is a kind of seed which we call it Kortmin, and it is likened to barley. And Rabbi Meir states that we don’t irrigate this species with other kinds of seeds, to reap them together, for the greening that was appropriate to fall from the other kinds of seeds would fall from this worst species and it is found to cause loss to the poor.",
+                "וחכמים מתירים מפני שאפשר – that gleanings will fall from the rest of the seeds as from the irrigating engine. And the Halakha is according to the Sages. Another explanation: We don’t bring up water in a wheel from the well to water the field or to sprinkle it until the irrigating engine waters on it at the time when the poor come for the gleanings, because it causes loss to the poor. But the Sages permit it, since it is possible that they would estimate the loss of the poor in this and give the owner the family according to the estimation that they would estimate upon it, and for Rabbi Meir who stated that we don’t irrigate, we estimate for the owner of the house his loss and take it from the poor."
+            ],
+            [
+                "עני היה באותה שעה – and he is exempt from paying, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המחליף עם העניים – he gives grain or fruit to a poor person in exchange for what he gleaned.",
+                "שלו פטור – from tithing. What the poor person gave him which is gleaning, the forgotten sheaf and [from] the corner of the field.",
+                "ושל עניים חייב – what the owner of the house gave the poor person from his grain, and he is lible to tithe prior to giving it to the poor person.",
+                "שנים שקבלו את השדה – and both of them are poor.",
+                "באריסות – for one-half, for one-third and/or for one-fourth, and they are made like the owner of the house, and if the owner of the house is poor, he is prohibited from the gleanings of his field, as it is written (Leviticus 19:10): “or gather [the fallen fruit of your vineyard; you shall leave them] for the poor…,” it is a warning to the poor that he should not glean his gleanings and he is liable to separate out the Poor Man’s tithe and to give it to another poor person. And specially everyone regarding his portion is made like the owner of the house, and not on the part of his fellow. Therefore, it is permissible for this one to give that one the Poor Man’s Tithe.",
+                "שקבלה ממנו למחצה – if he owned that which was attached [to the ground] but if he said to him… [שליש] מה שאתה קוצר – you have no part other than that which is detached [from the ground] and he is liable for gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, everything is upon the owner of the field, and even though that you forgotten the sheaves when detached at he time of the heaping up of the sheaves/carrying the sheaves home nevertheless, here he is exempt, and we don’t call it, “your harvest” (Leviticus 21:9), since he did not merit it other than when it was detached. And a proselyte who converted after the harvest and is liable in the forgotten sheaf above, according to Rabbi Yehuda, that is because we call it “your field” (Leviticus 21:9). But nevertheless, for this reason, we do not obligate a convert in gleaning after it had been uprooted from being attached to the ground."
+            ],
+            [
+                "המוכר שדהו – He sold him a field and its standing corn, but if he sold only the standing corn and left the field to himself, both are forbidden for the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, for near this, I call it “your field” and near that I call “your harvest.”",
+                "המוכר מותר – [to have] the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field if he is poor.",
+                "על מנת שילקט בנו אחריו – and through this, the worker deducts it from the rent, it is found that he repays his liability from the poor.",
+                "אל תסג גבול עולים – that is to say, don’t read it as “always” but rather as those who ascend, there are those who interpret these as those who went up from Egypt that they would not change the warnings in the Torah that were given to those who left Egypt, and there are those who interpret those to ascend as those people whose property decreased, and calling them those who ascend is a language of honor, such as they call a blind person, who is capable of sight."
+            ],
+            [
+                "ולא שכחו בעל הבית – such as the case where the owner of the house is in the field and refers concerning him and he acquires it, but the owner of the house is in the city, it is considered forgetting, even though the owner of the house did not forget it."
+            ],
+            [
+                "לכובעות – to make of them a kind of hat at the top, for such they were accustomed to making wreaths of ears of corn and to put them on the head.",
+                "לכומסאות – they are not tall nor project above like hats, but are bent below so that they would be seen so much, as it states (Deuteronomy 32:34): “Lo, I have it all put away [Sealed up in My storehouses].”",
+                "ולחררה – reaped a little bit and made a temporary stack in the field, in order to roll the dough to make a thick cake baked on coals. Another explanation: There are those who harvest the grain and make a pile in one place until they are collected, and then they carry them to the place where they thresh the grain, and the place of the threshing is called a granary. And what they make a pile of on the ground is called stack covers, like the image of a hat which they place on a head, and what they make a pile of in a ditch in the field is called sheaves put at the bottom of a stack as foundation , like the language of (Deuteronomy 32:34): “Lo, I have it all put away,” and what they make a pile in a round heap like the image of the stone of a millstone is called a temporary stack in the field, on account that the temporary sheaf is round.",
+                "ולעמרים – he made small sheaves and he will end up making from two or three one sheaf.",
+                "אין לו שכחה – that is to say, what he forgot in the field at the time that he brings in from one of these places is not “forgotten,” as it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap the harvest in your field and overlook a sheaf in the field, [do not turn back to get it;]...,” just as there is reaping that has no reaping after it, so too carrying sheaves home, which have no other sheaves, which excludes those which have sheaves heaped up afterwards.",
+                "ממנו ולגורן יש לו שכחה – A person who brings from one of these places to the granary and forgot one heap of sheaves from these places, is considered “forgotten.”",
+                "המעמר לגדיש – and wants that they should remain in one place and there he will thresh them, there is something forgotten.",
+                "ממנו ולגורן – if he had his mind upon them and afterwards brought them to another place to thresh them, he has nothing forgotten."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בית שמאי אומרים הבקר לעניים – Whomever declares something ownerless [only] for the poor but not for the rich, he has the law of ownerless, and is exempt from tithes, as it is written regarding gleaning and the corner of the field (Leviticus 19:10): “you shall leave them for the poor and the stranger.” What does the inference of “you shall leave them” teach us? It comes to teach on another kind of “leaving,” which is being ownerless, which is like this, just as this is for the poor but not the rich, even this, which is said in another place, is for the poor and not the rich.",
+                "אף לעשירים בשמטה – as it is written (Exodus 23:11): “But in the seventh you shall let it rest and lie fallow.” What does the word ונטשתה /”to be released” come to teach us? It teaches about another renunciation/resignation like this which is being ownerless, which is in the seventh year. Just as the seventh year is for both the poor and the rich, so also being ownerless is for the poor and the rich."
+            ],
+            [
+                "לגפה – stone fence set up one on the other without plaster.",
+                "ולכלים – utensil of the plough/strigil.",
+                "בית שמאי אומרים אינו שכחה – the dispute of the School of Shammai and the School of Hillel regarding the Omer/quantity of grain in a sheaf that he took possession of to bring it to the city and placed it at the side of a stone fence or at the side of the pile and forgot it there. ",
+                "ובית הלל אומרים שכחה – And it is taught later in our Mishnah (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), that he picked it up to bring into the city and forgot it, the School of Hillel admits to the School of Shammai that it is not forgotten, this is when he did not place it near the stone fence or near the pile. Another explanation: The School of Shammai states that it is nit forgotten, even with Omer that he did not take pick it up, it is not forgotten, for since he had placed it next to a specific place, he would ultimately remember it, and the School of Hillel states that all the while that he did not pick it up, the School of Hillel admits that if he took possession of it and afterwards forgot it, that it is not forgotten, as we will say shortly."
+            ],
+            [
+                "ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח – Nearby ahead, it explains this (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 4)."
+            ],
+            [
+                "שנים שהתחילו מאמצע שורה – of sheaves, this one turned his face to the north and that one turned his face to the south.",
+                "ושכחו לפניהם – after they had started to bind and pile the sheaves, they skipped and forgot it, that is forgetting, as we call it (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.”",
+                "ולאחריהם אינו שכחה – if when they turned their faces – this one to the north and that one to the south, and they began to bind and pile the sheaves, and there remained one sheaf between them that they had forgotten, that is not forgetting, because both of them relied upon each upon the other and through that it was forgotten.",
+                "יחיד שהתחיל מראש השורה – Now it explains to that which is taught in the Mishnah above (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), [as regards a sheaf at] the end of the row, [the presence of] a sheaf at the end of the row across from it proves [that the first sheaf has not been forgotten], such as there are ten rows here of ten by ten Omers set up by rows from the north to the south, and he began to bind and pile the sheaves at the end of one row and he forgot an Omer behind it, that is forgetting, since he passed it and an Omer stands near it, we call that (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.” Bu if he forgot one Omer/sheaf or two at the end of the row, that is in front of him, and he placed them and return and began to bind and pile the sheaves from the beginning of the second row, that is not forgetting, for we don’t call it “Do not turn back” (ibid.), for I saw that it is his intention to work on another row from those which he left from east to west, and that is what is taught in the Mishnah (in Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), at the end of the row across from it proves the point, for the Omer sheaves of the other rows prove concerning those which he left that they were not forgotten and are fit to be considered with them in another row."
+            ],
+            [
+                "הוצני פשתן – like when the flax is uprooted from the field, it is called (hard) flax-stalks (before they are prepared for spinning), that stand like flax-stalks.",
+                "שני גרגרים – grapes.",
+                "אלו כדברי ב\"ה – And their reason is because it is written (Leviticus 19:10): “You shall leave them for the poor and the stranger,” one for the poor and one for the stranger/convert, that is two, and the School of Shammai states three for the poor and four for the owner of the house, as it is written (Deuteronomy 24:19): “it shall go to the stranger, the fatherless and the widow – [in order that the LORD your God may bless you in all your undertakings],” there is three for the poor."
+            ],
+            [
+                "העומר שיש בו סאתים אינו שכחה – as it is written (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it,” Omer that you can lift it all up as one and carry it on his shoulders, excluding this of two Se’ah that you are not able to life all of it as one.",
+                "אמרו לו יפה כחו – as we have said, two is forgotten; three is not forgotten.",
+                "לא אם אמרת בעומר אחד שהוא בגדיש – the law is that one Omer that contains two Se’ah, there will not be any forgetting, because it is like a grain heap, and forgetting does not belong with a pile.",
+                "תאמר בשני עמרים – which are like the other small Omer piles.",
+                "ככריכות – in small bundles."
+            ],
+            [
+                "קמה שיש בה סאתים ושכחה אינו שכחה – since we derived the forgotten standing crop from the forgotten Omer. Just as an Omer which contains two Se’ah is not forgotten, so also the standing crop which has two Se’ah is not forgotten, and the forgotten standing crop we derive it from the Biblical verse, as it is written (Deuteronomy 24:19): “[When you reap the harvest in your field] and overlook a sheaf in the field,” to include the forgotten standing crop.",
+                "טופח – a kind of very thin pulse, and we call it in Arabic “Gilba’an.” But in the standing barley grain, we are speaking of when they were emptied of grain/blasted and they became thin like an inferior kind of barley, and even so, we see them as if they are thick like the rest of the barley, and if when we consider them thick like other barley, there would be in them two Se’ah, even though that now they are blasted and don’t have two Se’ah, they are not forgotten. And we should not interpret that of the inferior barley explicitly that they should consider it as if they are like thick barley, but with barley that was blasted and became inferior, and this is what we say in the Jerusalem Talmud, we see the blasted [barley] as if they are full.",
+                "ענוה של שעורים – the word ענוה /fertility with [the letter] ו' (Vav), like [the word] ענבה /stalk of grapes with a ב' (Bet), that is to say, a grain/berry of barley."
+            ],
+            [
+                "הקמה מצלת את העומר – a standing crop that was not forgotten that was at the side of Omer that had been forgotten, prevents/saves the Omer that it would be forgotten, as it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap [the harvest in your field] and overlook a sheaf in the field…” the Omer that is is around it that was harvested is forgotten, and not the Omer that is around it that is standing crop.",
+                "ואת הקמה – if he forgot a standing crop and the heads of its ears of corn are attached to another standing crop that was not forgotten, that standing crop that was not forgotten prevents/saves the forgotten standing crop that is attached to it, and it is not forgotten.",
+                "העומר אינו מציל – if the Omer was forgotten or the standing crop was forgotten at the side of the Omer that was not forgotten, the Omer that is not forgotten does not save either the forgotten Omer or the forgotten standing crop."
+            ],
+            [
+                "עקורה – detached, and is not uprooted, is attached to the ground, and does not combine to the two Se’ah and a fiber is not forgotten, but if he forgot them, it is forgotten, and especially if he forgotten both of them, for if he forgot the uprooted but did not forget that which was not uprooted, that which was not uprooted saves/prevents that which is uprooted that is next to it.",
+                "וכן באילן – A Se’ah of detached fruit next to an attached does not combine, and they are forgotten.",
+                "והשום והבצלים – A Se’ah of standing crop of garlic and a Se’ah of standing crop of onions does not combine to two Se’ah of standing crop. Alternatively, a Se’ah of uprooted garlic and a Se’ah of garlic that is not uprooted, and similarly, a Se’ah of uprooted onions and a Se’ah of onions that are not uprooted do not combine.",
+                "אם באת – for example when there is leaning between one Se’ah and [another] Se’ah , and similarly, in a vineyard, there is the poor man’s share of grapes between a Se’ah and [another] Se’ah. But regarding fruit of a tree, there is not found the domain of the poor in the middle, for there is no gleaning or poor man’s share of grapes with a train. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "שנתנה לשחת – to reap while it is still moist to feed to cattle.",
+                "לאלומה – to reap in order to prohibit through it other sheaves, like (Genesis 37:7): “binding sheaves [in the field]…”",
+                "אגודי השום – garlic that had been harvested/collected in order to bind to them other garlic.",
+                "ואגודות השום והבצלים – if he forgot them, they are not forgotten, for it is manner of garlic and onions that we make of them small bundles and we go back and bundle them with five or six of the small ones to one bundle, and on those small ones it is stated that there is no forgetting, because it is like binding and piling sheaves to a place which is not the completion of the work, for we say about at the end of the chapter [of the Mishnah] הגדיש (chapter five) that it is not forgetting.",
+                "הלוף – Maimonides explains that it is a species from the kind of onions.",
+                "רבי יהודה אומר אין להם שכחה – for all of those that are hidden, as it is written (Leviticus 19:9): “your field,” just as a field is revealed/in the open, so all that is revealed, excluding that which is hidden.",
+                "וחכמים אומרים יש להם שכחה – as it is written, “your field” (ibid.), which implies revealed, and it is written (Leviticus 19:9): “your harvest,” that also implies revealed. This is a one limitation following another limitation, and a double limitation serves to widen the scope (i.e., it is an exemplification), and we include that which is hidden. And an explanation of the word טמון /hidden is something that is eaten from it which is hidden under the ground, such as radish, and onion and the garlic and the turnip and similar things to it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הקוצר בלילה והמעמר – at night.",
+                "והסומא – whether during the day and/or at night.",
+                "אם היה מתכוין ליטול הגס הגס – since he intended to take the large [sheaves] even the thin ones have no forgetting.",
+                "על מנת מה שאני שוכח אני נוטל יש לו שכחה – because he makes a condition against what is written in the Torah and his condition is null/void."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כל זית. כזית הנטופה בשעתו – on account that it drips oil, they called it “dripping,” even though it does not drip every year long since when they raised up this name on that fact that at its time, it drips. If he forgot it, It is not forgetting, as it is written (Deuteronomy 24:19): “And overlook a sheaf in the field,” a sheaf that you always forget it, excluding that which you remember after a while.",
+                "שופכני – that its olives spill much oil.",
+                "בישני – that it embarrasses all the rest of the trees from the great among of oil that goes out from it, more than its neighbors.",
+                "שהוא עושה הרבה – many olives.",
+                "שנים שכחה – our anonymous Mishnah is according to the School of Hillel who said above that two are for the poor.",
+                "רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים – Rabbi Yosi did not say this other than when Hadrian the Caesar came and destroyed all the country and there were no olives found, but when the olives are found, Rabbi Yosi admits that there is forgetting for olives, and similarly, he whose olives were dripping or dry (not producing oil), they have forgetting."
+            ],
+            [
+                "שלש שורות של שני מלבנים – three rows of olive trees and between the first row and the second there is a square garden-bed in the form of a small grain plot (of three handbreadths in width) that is between the olives as is taught in the Mishnah above at the beginning of chapter three (Mishnah 1)., and similarly, between the second row and the third row, and he forget the middle tree that is in the middle row, that is not forgetting for the trees that surround it hid it, and it is similar to covering it with straw or poor people stood opposite it as is taught in the Mishnah above that is not forgetting.",
+                "במה דברים אמורים – it refers to the Mishnah that is above (Mishnah 1 of Chapter Seven), with a dripping oil at its time, and its forgetting is not forgetting. What are we referring to? At the time when he not begun [to harvest the tree] with it, but if he begun with it and had forgotten it, it is forgetting until there is in it two Se’ah.",
+                "כל מזן שיש לו תחתיו יש לו בראשו – If the owner of the olives is reminded from the olives that he forgot on the tree while he has olives underneath it, he can go back and harvest them, and it is not considered forgotten what he forgot at the top of the tree other than after no olives remained underneath the tree.",
+                "רבי מאיר אומר משתלך המחבא – that is to say, from when the harvester checked with the rods by which hidden olives are knocked down (i.e., searching after the hidden olives) , then all that remains is for the poor when the owner of the tree has no olives underneath [the tree], but all the while that the harvester did not check with the rods by which hidden olives are knocked down, even though there are no olives underneath, he can go back and harvest. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "איזהו פרט – that is mentioned in the Torah (Leviticus 19:10): “or gather the fallen fruit of your vineyard.”",
+                "עקץ – sever/cut [by the stalk].",
+                "הוסבך בעלים – it became tied and caught in the trees, and through this fell and was separated into single grapes.",
+                "הרי הוא של בעל הבית – it was not separated through the cutting [of the branches].",
+                "המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר – he places a basket underneath the grapes when the individual grapes fall into it.",
+                "הרי זה גוזל את העניים – that fallen grapes when falling, the poor have taken possession before they reach the ground.",
+                "אל תסג גבול עולים – this is explained above in chapter 5 (Tractate Peah, Mishnah 6)."
+            ],
+            [
+                "איזו היא עוללת – as it states in the Torah (Leviticus 19:10): “You shall not pick your vineyard bare.”",
+                "כתף – the middle shoot/twig of the cluster is attached to many small clusters, and they lie one on top of the other it is like a burden that is on the shoulder of a person which is called a shoulder, and when they are scattered in one shoot/twig one hear and the other there, there is no “shoulder,” (i.e., grapes on an arm of a vine which branches off into twigs).",
+                "נטף – they are berries of grapes that are attached at the end of the shoot/twig that is customary that many grapes would be hanging there, and on account that its grapes drop downward, it is called נטף/grapes hanging down directly from the trunk, and in the language of the Bible, they call a cluster that lacks a shoulder (i.e., grapes on the arm of a vine which branches off into twigs) and grapes hanging down directly from the trunk עולל/picked bare, because it is in front of the rest of the clusters of grapes like something picked bare before the person.",
+                "אם ספק – that the small clusters appear to be hanging/suspended on a shoot/twig, as if the lie one on top of the other and they don’t lie nicely, for now there is doubt if it has grapes on the arm of a vine which branches off into twigs (i.e., a shoulder) or not.",
+                "שבארכובה – a young shoot of a vine that many clusters hang on it and when the person cutting grapes cuts them and it is called a knee/joint and sometimes it has a small single bunch (on a single branch, or hanging down directly from the trunk) with the clusters.",
+                "נקרצת – it is cut and severed and its example we taught in Talmud Yoma (31b): “he cut [the windpipe and the gullet] and another priest completed the slaughtering on his behalf” and in the Bible (Jeremiah 46:20): “a butcher from the north is coming.”",
+                "גרגר יחידי – such as a cluster that lacks small clusters lying one on top of the other but the single berries (not growing in clusters) are attached to the shoot/twig itself.",
+                "רבי יהודה אומר אשכול – as it is written (Isaiah 17:6): “Only gleanings shall be left of him, as when one beats an olive tree, two or three berries…” are a small single bunch, more than this is a cluster.",
+                "וחכמים אומרים עוללת – and they are not considered berries that lie one on top of the other to be called a shoulder (grapes on an arm of a vine which branches off into twigs). And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המדל בגפנים – when the vines are joined in close contact one after another, he uproots from those that are in-between and the others are fixed with this.",
+                "כך הוא מדל בשל עניים – even though they have Peah or a small single bunch (on a single branch – or hanging down from the trunk)/gleaning reserved for the poor so the thinning of theirs like with his, for he holds that they have a partnership law and just as he thins his own, so too he thins that [the vines] of his friends and even the poor are included.",
+                "רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי – He holds that the poor have a law of acquisition with their part, and just as the seller says to his fellow – ten clusters of grapes it is prohibited to touch them, so too regarding that of the poor. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "כרם רבעי – A person who plants a food-bearing tree, in the fourth year, he brings the fruit to Jerusalem and eats them there in the holiness of the Second Tithe, or redeems them and brings their monetary-value to Jerusalem, as it is written (Leviticus 19:24): “In the fourth year all its fruit shall be set aside for jubilation before the LORD,” and we expound on [the word] הלולים/jubilation like redeemed to become secular again, as the All Merciful said, redeem it and then eat it.",
+                "בית שמאי אומרים אין לו חומש – even though it requires redemption like the Second Tithe, the owners do not add the one-fifth for the Torah did not write [an added] fifth concerning it.",
+                "ואין לו ביעור – He is not obligated to remove it from the house on the Eve of Passover of the fourth year and the seventh year as one removes the tithes as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house.”",
+                "וב\"ה אומרים יש לו – [He has the added] fifth and he has removal. The School of Hillel derives [through a Gezerah Shavah/analogy] as he learns the fourth year fruit from the Second Tithe (Leviticus 19:24: “In the fourth year all its fruit shall be set aside (קדש) for jubilation before the LORD,” and Leviticus 27:30: “All tithes from the land, whether seed from the ground or fruit from the tree are the LORD’s; they are holy to the LORD.”). Just as the Second Tithe has the additional fifth and it has the removal from the house, so also the fourth-year fruit has the added firth and the it has removal from the house. But the School of Shammai does not derive “holy/holy” from the Second Tithe (see the above verses).",
+                "יש לו פרט ויש לו עוללות – they are considered like non-sacred/secular produce.",
+                "והעניים פודין לעצמן – from the grapes fallen off during cutting/the poor man’s share and the gleaning reserved for the poor (i.e., the small single bunch on a single branch or hanging down directly from the trunk) that they had gleaned, eating them in their place and bringing their monetary value to Jerusalem.",
+                "ובית הלל אומרים כולו לגת – because they derive it from the Second Tithe and they hold that the Second Tithe is the money of the Most-High (God), therefore, the poor have no share in it. And they tread on the gleaning reserved for the poor with the rest of the wine and owners bring everything to Jerusalem."
+            ],
+            [
+                "שכולו עוללות – throughout the entire vineyard there is not a bunch of grapes that has grapes on an arm of the vine which branches off into twigs (כתף) and grapes hanging down directly from the trunk (נטף).",
+                "אם אין בציר – and what is the measure of a harvest? Three bunches which makes a fourth.",
+                "אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות – But Rabbi Eliezer said that you should say this since the poor don’t have [a share in] grapes hanging down directly from the trunk prior to the harvest, the owner of the house will get possession of them, and therefore it says (Leviticus 19:10): “You shall not pick your vineyard bare.”"
+            ],
+            [
+                "משנודעו הועללות – when it is recognized what are grapes hanging down directly from the trunk and what is a bundle [of grapes].",
+                "העוללות לעניים – A person cannot dedicate/sanctify [to the Temple] something that is not his.",
+                "יתנו שכר גדולן להקדש – that which grows in value all the while that they are in the ground of something dedicated to the Temple. And the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+                "בעריס – a vineyards where its vines hang on poles and trees, based upon the language (Song of Songs 1:16): “Our couch is in a bower.”",
+                "כל שאינו יכול לפשוט – that is to say, after he has passed by them, and if in the place where he remembers he cannot stretch his hand and take, it is called concerning him, (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.”",
+                "אבל רוגליות –[grapes growing in a row on isolated vines] grapes that stand on the ground when they tread upon them with the foot.",
+                "משיעבור ממנה – that is forgetting, for each and every vine among the grapes growing in a row on isolated vines is considered like a border-bed/furrow on its own, and it is prohibited to return from one border bed to another border bed."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאימתי. הנמושות – there are those who explain this [word נמושות/the last troop of gleaners ] as old people who are walking on their staffs, and there are those who interpret this as the gleaners after the gleaners (the poor who come for the second gleanings – see Talmud Bava Metzia 21b) , for after they would go in the field, gleaners after the gleaners or these elderly people who come late to walk go to glean after everyone that is poor has already despaired from that field, and all that is found in it after that is ownerless to all, whether for the poor or for the rich.",
+                "רביעה שניה – the rain is called fructification (in the fall) because it fructifies the ground (see Talmud Ta’anit 6a), and gives birth and causes to grow like a male who copulates with a female and she becomes pregnant from him, from the language (Leviticus 19:19): “You shall not let cattle mate [with a different kind]…” Another explanation: Fructification on account that the rain causes the dust to lie down, which is the Aramaic translation of lying down to cause fructification. And he time for the second rainfall in an average year is on the twenty-third of Mar Heshvan.",
+                "שאינן מוסקין – harvesting of olives like reaping grain and cutting grapes and plucking figs and harvesting dates, so too harvesting olives.",
+                "ולא יהא מביא בארבעה איסרות – that is two Pundiyons/Dupondium (a Roman coin equal to two Asses) as a Pundiyon is two Issars, and we teach in the Mishnah that a poor person that goes from place to place from the [town] square receives not less that a Pundiyon/Dupondium, that is the food for two meals, and since he does not bring olives worth four Issars, that is the food for two meals for himself and two meals for his wife, for even he does not go out to glean. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "נאמנים – the poor [are believed] to state that this wheat is of gleanings, forgotten sheaves and the corner of the field, and they are exempt from tithing.",
+                "בשעתן – at the time of the harvest.",
+                "בכל שנתו – in the third year and in the sixth year where the Poor Tithe applies to them.",
+                "ובן לוי נאמן לעולם – since the First Tithe applies in each year, and since that he said that they are First Tithe, we do not suspect lest he did not separate from them the Tithe of the Tithe, and just as an Israelite was not suspected regarding the Large Terumah (i.e., two percent to the Kohen), the Levite was not suspect on the Tithe of the Tithe (that was given by a Levite to a Kohen).",
+                "אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן – It was practice to give them this and not on anything that they were not accustomed to give them similar to this, and further on, it explains this."
+            ],
+            [
+                "נאמנים על החיטים – [they are believed] to say that they are of the Poor Man’s tithe that was given to me, but they are not believed to say that flour and this bread is of the Poor Man’s tithe, that flour and bread were given to me, for it is not the manner to distribute [processed] Poor Man’s tithe of flour and bread.",
+                "שעורה של אורז – there are those who explain spike of rice, for it was not their manner to distributer rice of the Poor Man’s Tithe other than spike/ears of corn. And there are those who explain barley of of rice prior to its being crushed in a mortar and the remove of its shell [it is called barley] and after threshing while its hide is on it, it is the practice to distribute it to the poor.",
+                "גריסין – that they are ground in a millstone of grist-grinder’s mills.",
+                "נאמנים על השמן – it is the manner to distribute the Poor Man’s Tithe in oil.",
+                "ואין נאמנים לומר של זיתי נקוף הוא – the olives left on the tree for the poor/the gleanings are from the gifts of the poor, that we beat and knock the olive to empty the olives that remained from the harvesting. And this striking is the language like pounding an olive. But the poor person is not believed to state that this oil I removed from pounded olives and he is exempt from tithes, because it is not customary to make oil from pounded olives. But the poor person who states that this flour or bread is from the gleanings, forgotten sheaf and corner of the field that I gleaned and that I grinded the flour and baked the bread, is believed for it is the manner of the poor person to make bread from gleanings, forgotten sheaves and the corner of the field."
+            ],
+            [
+                "נאמנים – the poor people [are believed] about raw vegetables to state that they are from the Poor Man’s Tithe, for vegetables are liable for tithes from the Rabbis.",
+                "דבר מועט – they are believed even on that which is cooked, for sometimes the owner of the house forgot to tithe and tithes from that which is cooked from within the pot.",
+                "מלפסו – the pot/dish or round pot that he is cooking in."
+            ],
+            [
+                "אין פוחתין לעניים בגורן – when they distribute the Poor Man’s Tithe in the granary/threshing floor, they don’t give to each and every poor person less than this measure, as it is written (Deuteronomy 26:12): “that they may eat their full in your settlements,” give him according to his fullness/satisfaction.",
+                "דבלה – dry figs after they had been tread in a round mould [in which figs are pressed] which is called cake of pressed figs. And further, they are not sold by measurement but rather by weight, therefore it teaches [in the Mishnah] a Maneh of a cake of pressed figs, and a Maneh is a weight of one hundred Denars and a Denar is a weight of six Ma’ah and the weight of a M’ah is sixteen berries/grains of barley.",
+                "פרס – one-half of a Maneh, and in all of the measurements that are stated in our Mishnah, the Halakha is according to the first Tanna/teacher and the Halakha is according to Abba Shaul. And these things are not said other than to distribute the Poor Man’s Tithe in the threshing floor/granary, butr he who distributes the Poor Man’s Tithe in his home, distributes according to his desires and the Sages did not give him a measurement."
+            ],
+            [
+                "מדה זו – since we don’t give any less to the poor that is stated for Kohanim, Levites and Israelites, each one of them to whom we distribute the Poor Man’s Tithe in the threshing floor/granary should not receive less than this measurement.",
+                "היה מציל – for he does not want to distribute to the poor who came all the Poor Man’s Tithe that is in his hand, but he wants to save from it for his poor relatives.",
+                "נוטל מחצה – and hides it for the needs of his relatives.",
+                "ונותן מחצה – to the poor people came, and if after he took the half and hid it for the needs of his relatives, he had a little bit, that is to say, that thre didn’t remain to him enough to give to every one of the poor people according to the fixed measurement mentioned above in our Mishnah, he places it before them what remains in his hand in order that they can divide it among themselves."
+            ],
+            [
+                "ככר בפונדיון – bread that is sold for a Pundiyon when the wheat is sold at four S’eah for a Selah, and these four Se’ah are twenty-four Kabs, and each Se’ah is six Kabs and the Selah is four Denars and each Denar is six Ma’ahs , it is found that the Selah is twenty-four Ma’ah and and it is found that twenty-four kabs for twenty-four Ma’ah, a Kab for each Ma’ah. But because the storekeeper wants to make money for his expenditures of baking and grinding, it is impossible to sell the bread which is one-half Kab per Pundiyon according to the value that they sell grain in the market place, four Se’ah for a Selah, therefore, the bread is not sold for a Pundiyon but only for one-quarter Kab. And when they distribute the grain to the poor in the grainary and it is upon him to grind [it] and bake [it], they don’t give less than one-half Kab, but when they give him a baked loaf, he does not get other than one-quarter of a Kab which is six eggs. This is explained in the [eighth] chapter of Tractate Eruvin, the Chapter “How do you prepare a Shittuf for the Sabbath line?”",
+                "פרנסת לינה – a bed, pillows and cushions.",
+                "מזון שלש סעודות – for a person is liable to eat three meals on the Sabbath.",
+                "לא יטול מן התמחוי – because the soup-kitchen is distributed every day and the treasurers/managers go back out to the openings of the home owners on each day and take from them food for the needs of the poor, and the utensil that they place the food is called a תמחוי/ charity plate.",
+                "לא יטול מן הקופה – for the communal fund is distributed from Friday to Friday.",
+                "נגבית בשנים – because they may [forcibly] take collateral, and one doesn’t make an authority over a community with less than two [people].",
+                "ומתחלקת בשלשה – because it is like the monetary matters and monetary matters are with three (see the beginning of Tractate Sanhedrin)."
+            ],
+            [
+                "מאתים זוז – the Rabbis have established that [two hundred zuz] is sufficient for one year for clothing and food.",
+                "או לכתובת אשתו – and even if she is dwelling beneath him.",
+                "ואת כלי תשמישו – nice utensils that he makes use of on Shabbat and Festivals, and these words when he comes to take gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field and he doesn’t take from the charitable communal fund that he can support himself in private, and he doesn’t take from is in the hand of the treasurer/manager, but if he takes from the charitable communal fund then we don’t let him to take even gleanings, the forgotten sheaf or the corner of the field until he sells his tools/dishes."
+            ],
+            [
+                "מי שיש לו חמשים זוז וכו' – for fifty [zuz] for good service is like two-hundred for one who does not work.",
+                "וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל וכו' – such as case where he pushes himself in his work and suffices with the work of his hands in order that he doesn’t have to be supported from others, but if the work of his hands is not sufficient for him and he afflicts himself in a life of pain that near death, on this they said, that whomever needs to take and does not take, he is like one who sheds blood and it is forbidden to have mercy upon him, for he does not have consideration for his own soul, how much more so upon the souls of others."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/Sefaria Community Translation.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..1f716cd09f60b0d3a51d1991c81b5c7cade4938a
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/Sefaria Community Translation.json	
@@ -0,0 +1,152 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [
+                "THESE DIVIDE: between fields such that they are considered two fields, regarding a case in which one left a corner in one of them to exempt the other, it does not fulfill his obligation to leave a corner [in that field]. This is derived from Scripture, which states (Leviticus 19) \"the corner of your field\", [and our Rabbis derived from this] that one may not leave a corner of one field on behalf of another field. ",
+                "THE STREAM: A river.",
+                "AND THE CANAL: A canal of water which distributes its abundance to its offshoots; other canals are irrigated from it.",
+                "AND THE PRIVATE ROAD: [Which is] 4 cubits [wide]",
+                "AND THE PUBLIC ROAD: [Which is] 16 cubits [wide]. The Mishnah included this because of the end of the Mishnah, which states that all of these do not divide between trees. This teaches us that even a public road, which is 16 cubits wide, does not divide between trees. ",
+                "THE PUBLIC PATH AND THE PRIVATE PATH: A path is very small, such that he can raise one foot and put down the other. And this teaches us that even a public path, if it is permanent during the dry and rainy seasons--meaning to say, that people walk on it even when the fields are sown during the rainy season--divides between sown fields. If it is not [permanent], it does not divide.",
+                "THE FALLOW FIELD: An field that has not been sown. The verse \"So that the land will not become desolate\" (Genesis 47), is translated into Aramaic as \"v'ar'a la tavur\" (i.e. this term is from an Aramaic root which means 'desolate'\".",
+                "AND THE PLOWED FIELD: [\"Nir\" means] plowing. As in the verse, \"Plow for yourselves a plowing\" (Jeremiah 4). ",
+                "AND OTHER SEEDS: For instance, if two of the fields are sown with wheat and between them is an area of ground which is sown which a different type of seed. And the measurement of a fallow field, a plowed field, and a field sown with other seeds [regarding this law] is an area with the capacity for three rows created by the plow.",
+                "AND ONE WHO HARVESTS [GRAIN] FOR FODDER, DIVIDES: For he is of the opinion that any harvesting for fodder is not considered harvesting, and likewise we do not consider it the beginning of his harvest. Fodder is grain that has not reached a third of its maturity, and people harvest it to feed it to animals. And the law does not follow Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "A CANAL [SO WIDE] THAT ONE CANNOT HARVEST [BOTH SIDES OF IT] AT ONCE: That it is so wide such that one who stands in the middle of it cannot harvest [produce] on both sides at once.",
+                "RABBI YEHUDA SAYS IT DOES DIVIDE: And he argues on the first Tanna [of the Mishnah] who said above that a canal divides in any case, while Rabbi Yehuda holds that [only] if it is [narrow enough such that it is] possible to harvest [produce on] both sides at once it does not divide. The halakhah is in accordance with Rabbi Yehuda.",
+                "AND ALL MOUNTAINS WHICH ARE PLOWED WITH A HOE: A mountain whose peak is vertical such that cattle cannot traverse it with their plows, and which lies between two fields.",
+                "HE MAY GIVE A CORNER FOR ALL [OF THE FIELDS]: That is to say that he may give one corner for both of the two fields, since the mountain is not considered a division. Since they can be plowed with hoes, meaning that people plow the mountain with certain tool which they use to dig in the ground, it is not considered a division. For one who sees it says that it is not a fallow land, but rather they will plow it tomorrow with a hoe and sow it, and therefore the two fields are considered to be one. "
+            ],
+            [
+                "ALL [ OF THE AFOREMENTIONED DIVISIONS] DIVIDE FOR SEED CROPS: It is explained in the Talmud Yerushalmi that the word \"everything\" comes to include a stone that lies along the entire field. If he needs to lift the plow on one side [of the stone] in order to place it on the other side, the stone is considered a division.",
+                "EXCEPT A FENCE: Which is ten cubits high.",
+                " INTERMINGLING BRANCHES (lit. Tangled hair): Tree branches are called \"hair\". And the explanation of \"tangled hair\", is that the branches of the trees intermingle with one another above the fence, like a pestle which is stuck in a mortar.  "
+            ],
+            [
+                "ALL THAT ARE IN SIGHT OF ONE ANOTHER: As long as one who stands next to one of the trees can see another tree, even if there is a fence between them, it [the fence] does not divide, and therefore one may take a corner from one tree on behalf of another.",
+                "FOR OLIVE TREES THAT THEY HAD ON EACH SIDE: They would give one corner for all of the olive trees which they owned east of the city, and another corner for all the olive trees which they owned to its west, and so on for the four directions.",
+                "WHICH THEY HAD IN THE ENTIRE CITY: They would only give one corner for all of them [the carob trees], even though they [the trees] were not in sight of one another. But the halakhah is not in accordance with R. Eliezer son of R. Zadok who said in his [R. Gamaliel's] name, but rather the halakhah is in accordance with R. Gamliel. "
+            ],
+            [
+                "TWO SPECIES OF WHEAT: For instance, dark and white. "
+            ],
+            [
+                "HA-LAVLAR: The scribe.",
+                "THE PAIRS: These refer to the pairs mentioned in the first chapter of Tractate Avot, who received [the tradition] pair from pair up until Shimon HaZadik. "
+            ],
+            [
+                "IF A FIELD WAS HARVESTED BY SAMARITANS: For themselves. And not that Samaritan workers harvested it for a Jew, for then it would be considered as if the Jew harvested it.",
+                "IF ANTS CHEWED IT UP: The habit of the ant is to cut the shaft of the stalk at the bottom. This is called chewing, as referenced in the verse \"The boar out of the woods will chew it\" (Psalms 80). ",
+                "IT IS EXEMPT: For it is written regarding Peah, \"and when you harvest\", [and the Sages derived the following]: \"Until you yourselves are the harvesters\". ",
+                "SINCE THE OBLIGATION OF PEAH APPLIES ONLY REGARDING STANDING GRAIN: That is to say, he left his Peah obligation among the standing grain. And although it is true that if the field was harvested, the Peah obligation reverts to the bundles [of produce] and he therefore is obligated to separate Peah from the bundles, that law applies in a case where he himself harvested the field, but in this case he did not harvest himself. "
+            ],
+            [
+                "THE BUYER GIVES PEAH FOR ALL [THE FIELD]: Because the obligation of Peah, which applied to the produce he harvested, remains for this half which the buyer purchased, and it is as if he only sold him the remaining half after he had already separated the Peah which befits that field. Similarly, one who redeems [a field] from the treasurer takes out a from the half which he redeemed a Peah portion that is appropriate for the entire field. "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "RECTANGULAR BEDS OF GRAIN: Rectangular beds. And because they are shaped like molds of bricks they are called \"malbinot\"--brick-like beds.",
+                "THAT ARE BETWEEN OLIVE-TREES: And the same is true for all other trees. But the author of the Mishnah chose to teach \"olive-trees\" to teach us that even olive-trees, which are obligated in Peah, do not divide according to Beit Hillel. Certainly other trees which are not obligated in Peah obviously do not divide.",
+                "THE HOUSE OF SHAMMAI SAYS: PEAH FROM EACH BED: From each rectangular bed - since the beds exist separately and do not overlap with one another, the House of Shammai holds that olive-trees divide. But in a case where the rows [of beds] overlap with one another, [they agree that] they [the olive-trees] do not divide. And when the trees are so distant from one another such that in an area of land which has the capacity of a Seah of seeds - which is an area of 50 cubits by 50 cubits - there are less than ten trees, the House of Hillel agrees that one must give Peah for each rectangular bed, since the trees are so distant from one another that it appears that the rectangular beds were not intentionally planted among the trees [but rather incidentally]. However, when the trees are close together such that there are ten [or more] trees in an area smaller than that which has the capacity of a Seah of seeds, the House of Shammai agrees that one gives one Peah portion for all [of the rectangular beds]. They only argue regarding a case in which there are exactly ten trees in an area of land that has the capacity of a Seah of seeds."
+            ],
+            [
+                "IF ONE HARVESTS: One who harvests his field in different places makes it appear spotted, as in the verse \"...and a leopard its spots\" (Jeremiah 13); he harvested the grain in the field that ripened first [regardless of its location].",
+                "AND LEFT OVER MOIST STALKS: Those that did not ripen.",
+                "HE GIVES PEAH FROM EACH AND EVERY ONE: When he returns to gather the moist stalks that he left over, because \"spotting\" is considered a division and is not considered the beginning of harvesting.",
+                "[IN A CASE OF] ONE WHO SOWS DILL: A vegetable which is called \"aneto\" (dill) in the foreign language (Italian).",
+                "THAT HE GIVES PEAH FROM EACH AND EVERY ONE: Because it is not typical to sow an entire field of them [dill and mustard], each of these beds is therefore considered an entire field. And dill and mustard are obligated in Peah even though we do not give Peah from vegetables, because they are grown for their seeds and are therefore considered like species of seeds. And the halakhah is in accordance with the Sages."
+            ],
+            [
+                "ONE WHO SEPARATES ONIONS: There are those who explain [this term] as related to the verse \"And I am a smooth-skinned man\" (Genesis 26). Others explain \" ha-mahalik\" as a variation of \"ha-mihalek\" (one who separates), which refers to one who takes a portion of the onions, while moist, to sell them in the market and leaves another portion to dry so they can be brought to the storehouse for storage.",
+                "GIVES PEAH FOR BOTH INDIVIDUALLY: Since they are similar to two species of wheat [with respect to the laws of Peah].",
+                "AND THUS IT IS FOR A VINEYARD: And the law is the same regarding one who separates [his grape crop] in a vineyard.",
+                "ONE WHO THINS OUT [THE FIELD] GIVES FROM THE REMNANT FOR THE REMAINDER: In a case in which the onions are planted close together, he takes one onion plant from among them in order that the others can grow more freely and become large. This is called thinning, since he draws and removes them from their place and indeed the Mishnah states \"What is considered thinning? Taking one and leaving two\". But those that he uproots in order to create space for the remaining [plants], are not obligated in Peah, because they are only [uprooted] for the purpose of improving the remaining [plants]. Therefore, he gives Peah only from the remainder, and the uprooted plant is completely exempt, since is not considered harvesting [to uproot it]. ",
+                "ONE WHO SEPARATES FROM ONE PARTICULAR AREA: That is to say, [he separates his produce], for one purpose, either entirely for storage or entirely for [sale in] the market. But Maimonides explained \"me'ahat yad\" as meaning \"from one place\", such that he does not take the portion that he intends to sell in the market from various places [in the field], but rather entirely from one side [of the field]."
+            ],
+            [
+                "[SEED] ONIONS: [These are] Large onions that people leave [in the ground] in order to sprout, and because they stay in the ground they are not edible except in cases of necessity; therefore, Rabbi Yose exempted [them]. However, the Halakhah is not in accordance with him.",
+                "FOR RECTANGULAR BEDS OF ONIONS THAT ARE BETWEEN VEGETABLES: Rabbi Yose held that vegetables are similar to a \"different crop\" [with respect to the law that they divide], because it is unusual to plant onions between vegetables, and we taught earlier in the second chapter that a different crop divides [between crops]. But the Halakhah is not in accordance with Rabbi Yose."
+            ],
+            [
+                "THAT BUY A TREE: [That is,] of one of the [species of] trees that are obligated in Peah, as delineated in the first chapter.",
+                "ONE WHO SELLS THE STEMS OF TREES: Roots of plants that are obligated in Peah. But [the seller] did not sell him the land, so the buyer gives Peah from each and every stem. ",
+                "IN A TIME WHEN THE FIELD OWNER DID NOT RETAIN ANYTHING: That is to say, if the owner of the field did not begin harvesting or gathering produce, then in that case the buyer is obligated to give Peah. However, if the owner of the field began to harvest his field before he sold these [stems], such that the rest of the field has not been harvested or its produce gathered, then the owner of the field gives Peah from the entire field. For once he begins harvesting or gathering produce, he is obligated in Peah for the entire field. And Rabbi Yehuda comes to explain the initial Tanna's statement, and the law is as such. "
+            ],
+            [
+                "LAND [THE SIZE OF] THE QUARTER MEASUREMENT, is an area fit for sowing a quarter of a kav [of seeds]. And [the Sages] specified it as [an area of] approximately ten and a half cubits by ten cubits.",
+                "THAT WHICH MAKES TWO SE'AH: Rabbi Yehoshua does not consider sowing [in his measurement], but rather [production, for he holds that the measurement is an area of] land that produces two Se'ah, which equals twelve Kav. ",
+                "[THE SIZE THAT WOULD BE NEEDED] IN ORDER TO HARVEST AND REPEAT: The manner of harvesters is to grab as much grain as can fit in his palm and cut, as it is written in Scripture, \"Wherewith the reaper filleth not his hand\" (Psalms 129). So if there is enough standing grain such that one can fill his palm twice [with grain], it [the field] is obligated in Peah.",
+                "ANY SIZE OF LAND IS OBLIGATED IN PEAH, for he holds \"the corner of thy field\" (Leviticus 19)  implies a field of any size, and he thereby argues with all of them [the other Tannaim].",
+                "AND IN BIKURIM, [he is obligated], since \"Your ground\" is written concerning it [which implies ground of any size]. However, this is only true regarding Bikurim of wheat and barley, but regarding Bikurim of [fruits from] trees, he is only obligated if he has an area of sixteen square cubits, which is the amount of land required for the tree's nutrition, around the tree.",
+                "AND A PRUZBUL MAY BE WRITTEN FOR IT: Hillel instituted the Pruzbul when he saw that people were withholding from lending to poor people due to the seventh [Shemittah] year which releases debts. He instituted that one may transfer his documents [of debts he is owed] to Beit Din, and that one should write [the following]: \"I am hereby transferring to you, so-and-so and so-and-so the judges, any debt that I am entitled to I may collect whenever I wish.\" Once they write him this document, the seventh year no longer releases the debt he is owed. However, this is only when the borrower possesses a plot of land of any size, for then it is considered as if the debt is already collected by Beit Din, and we no longer consider it [collection of the debt a violation of] \"he shall not exact it\" (Deuteronomy 15). This is because we consider the collection of the land as if he collected the entire debt, because there is no [issue of] extortion regarding real estate. ",
+                "AND MOVABLE PROPERTY CAN BE BOUGHT ALONG WITH IT, because chattel are purchased along with land using money, a contract, or a physical acquisition, as the Mishnah teaches in the first chapter of Kiddushin, where [this law] is explicit. "
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "He is exempt from repayment. The halacha follows the chachamim."
+            ],
+            [
+                "He gives grain or fruit to the poor person in exchange for what he gleaned.",
+                "[It is exempt] from tithes. That which the poor person ave to him since it is leket, shecheya, and peah.",
+                "What the owner gives to the poor person from his produce, and he is obligated to take tithes before he gives it to the poor person.",
+                "And they are poor."
+            ],
+            [
+                "He sells his field and the standing produce. However, if he sells the standing produce only and left the land for himself, then both are forbidden in leket, shichah, and peah, because one is the owner of the field, and one owns the harvest.",
+                "In leket, shichah, and peah, if he is poor.",
+                "On the condition that his son may collect behind him, for by doing so, the worker reduces for him from the hiring, and it happens that he makes up his deficit from that belonging to the poor.",
+                "Don't read 'olam' (world), rather read it 'olim' (ascending), and there are some who say this refers to those who came up from Egypt so we shouldn't change the warnings in the Torah given to those who came out of Egypt. There are some who say this refers to people who have lost their possessions, and we call them ascending as a term of respect."
+            ]
+        ],
+        [],
+        [
+            [
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "Rabbi Yosi says there is no \"forgetting\" for olives. Rabbi Yosi only spoke for the time when Hadrian the Caesar came and destroyed the whole land, and olives weren't freely available, but when olives are freely available, Rabbi Yosi agrees that there is \"forgetting\" with olives.",
+                "Similarly, someone who all of his olive trees are in the above mentioned categories of \"dripping oil\", \"its olives spill oil\" and \"embarassing the other olive trees\", then the trees do have \"forgetting\" [i.e. if all his trees are nameworthy, they lose their \"unforgetfulness\" quality]."
+            ],
+            [],
+            [
+                "",
+                "",
+                "It got tangled in the leaves: it got tied up and caught in the leaves and because of that fell and became Peret."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..8602f070b5d59696ff2c52c06176ea5ce4dc0a42
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,463 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Peah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "אלו דברים שאין להם שיעור – From the Torah [itself, it (the corner of the field) has no fixed measure], but from [the perspective of] the Rabbis, it has (another) measure, for it is taught at the end of the Mishnah (actually in Mishnah 2), “we don’t [bring any] less than one-sixtieth.",
+                "הפאה – that an individual is obligated to leave at the edge of his field for the poor, as it is written (Leviticus 23:22), “[And when you reap the harvest of your land,] you shall not reap all the way to the edges of your field,[or gather the gleanings of your harvest; you shall leave them for the poor and the stranger: I the LORD am your God.].”",
+                "והביכורים – As it is written (Exodus 23:19), “The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God…”(see also the exact same formulation in Exodus 34:26, which is the chapter source for the next Biblical quote), and the Torah did not provide for them a [fixed] measure.",
+                "והראיון – That a person is obligated to appear in the Temple court on the three Pilgrimage festivals (Passover, Shavuot and Sukkot), as it is written (Exodus 34:23), “Three times a year all your males shall appear [before the Sovereign LORD, the God of Israel,”(see also, Exodus 23:20 and Deuteronomy 16:16) for virtually identical language)” and this appearance in the Temple has no fixed measure, for whenever that he (i.e., that person) wishes to, he goes up and appears and then leaves. Another interpretation: The burnt offerings of “appearing” and the peace offerings [brought] as the festive offering of the visitors of the Temple on the festivals which [a person] is obligated to bring as it is written (Exodus 34:20) “…None shall appear before Me empty-handed” (see also Deuteronomy 16:16 for an identical command)., have no [fixed] measure from the Torah, as it is written (Deuteronomy 16:17), “but each with his own gift, [according to the blessing that the LORD your God has bestowed upon you],” but the Sages gave them a measure (see Mishnah Hagigah 1:2 in a dispute between the School of Shammai and the School of Hillel), the burnt offering is one m’ah silver and the festival offering is two silver pieces.",
+                "וגמילות חסדים – [and deeds of lovingkindness] of one’s body, such as visiting the sick and burying the dead and others like them, but deeds of lovingkindness [performed] with one’s money , such as the redemption of captives, the clothing of the naked and the feeding of the hungry and others like them, there is a [fixed] measure that one should give every time such a Mitzvah should come to his hand [to perform which is], one fifth of the profit of one’s possessions, and beyond that, one is not obligated [to give], as we say, a person who wants to be liberal (in his giving of tzedakah on a large scale), should not give more than twenty percent (see Ketubot 50a). Therefore, it is necessary for a person to separate out one fifth of his profit at all times so that it would be [readily] found whenever [an opportunity] to perform an act of lovingkindness comes to his hand, in order that he can sustain him (i.e. the less fortunate), and in that way, he fulfills his obligation.",
+                "ותלמוד תורה – [The Study of Torah] has no fixed measure, as it is written (Joshua 1:8), “[Let not this Book of the Teaching cease from your lips,] but recite it day and night, [so that you may faithfully observe all that is written in it…].”",
+                "ותלמוד תורה כנגד כולם – it (Torah study) is of equal importance to them all."
+            ],
+            [
+                "אין פוחתין לפאה מששים – from according to the Rabbis [no less than 1/60th]",
+                "אף על פי שאמרו אין לפאה שיעור – As we have stated (that there is no measure) from the Torah itself.",
+                "הכל לפי גודל השדה – If his field was large and the [number of] poor people few, he provides and increases upon the 1/60th measure – according to the size of his field; and if his field is small and the poor are many, he adds upon the 1/60th according to the multitude of the poor [in the midst of the community].",
+                "ולפי הענוה – [according to their humility]. There are those who have as their reading of the text ענוה – with a [letter] VAV, that is to say, according to his great measure of humility, he will increase [his gift] to the poor, based upon the language [found in] (Psalms 18:36), “Your care has made me great.” And Maimonides explained the expression as עניה [with a YOD], that is to say, how the earth will “respond” [as in Hosea 2:24 – “And the earth will respond with new grain and wine and oil…”]. And there are those who have as their reading of the text ענבה – with a BET, and its explanation is the large size of the grain and their smallness, for if the ears of corn of the field are in one place are full and good and in another shriveled [and] thin, he should not leave the corner of the field complete from the bad [grain], but he should estimate one-sixtieth for the bad [parts] and for the pleasing [parts]."
+            ],
+            [
+                "מתחלת השדה ומאמצעה – And one does not need to place down the “corner” at the end of the field, as it is written (Leviticus 19:9): “[When you reap the harvest of your land,] you shall not reap all the way to the edges of your field…” said the Torah: Give the “corner” and even though you still have standing grain to reap.",
+                "ובלבד שיתן בסוף כשיעור – Even though the Bible extends [the application (of the word פאה ) to include] the beginning and in the middle of the field which have [upon them] the Torah-obligation of [giving] Peah [upon it] to what he had given, nevertheless, he is only exempt if he gives at the end of the field a payment [equivalent to] the measurement of one-sixtieth, together with what he had given in the middle and at the beginning, such is derived in the Jerusalem Talmud. And Maimonides explained that only as long as he gives at the end according to the measure of PEAH that is required for the entire field, that he must set aside at the end of the field one-sixtieth apart from what he had left at the beginning and middle [of the field].",
+                "ואם שייר קלח אחד – At the edge of the field and left it for the [obligatory] “corner”, he relies upon it, and everything that he left in the middle and at the beginning, the law of “Peah” is upon it.",
+                "ואם לאו – If he did not leave even one stalk at the edge of the field for [the fulfillment of the commandment of] “the corner,” what he had left in the middle and at the beginning [of the field] are not considered “the corner” but it has only the principle of HEFKER/renunciation of ownership and he (Rabbi Yehuda) disagrees with [the opinion of] Rabbi Shimon who says, that nevertheless, it is considered “PEAH/the corner” - but that the owner of the field is not exempted [from his obligation to give PEAH] with this [alone]. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "כל דבר שהוא אוכל – [Food] that excludes the after-growth of a plant producing a deep blue dye/woad, for even though they are “food” from an emergency perspective, it is not called “food” and one is not liable for [the mitzvah of] Peah/the corner of the field [regarding this product]., as it is written (Leviticus 19:9), “When you reap the harvest [of your land, you shall not reap all the way to the edges of your field, or gather the gleanings of your harvest],” there is no “harvest” other than that which is appropriate for eating.",
+                "ונשמר – Excluding that which is ownerless/HEFKER which has no guardians, is not liable for [the Mitzvah of] the “corner of the field/PEAH,” as it is written (Leviticus 19:10), “…you shall leave them for the poor and stranger [I the LORD am your God],” excluding that which is ownerless, which has already forsaken.",
+                "וגידולו מן הארץ –[something that grows in the ground], excluding morils and truffles lack roots in the land, and their growth is from the air which are not liable for [the Mitzvah of] the corner of the field/PEAH, as it is written (Leviticus 19:9), “[When you reap] the harvest of your land…”",
+                "ולקיטתו כאחד – [and such fruits harvested all at once (not singly as they become ripe)] excluding figs and those [fruits] similar to them from the trees when the fruits are harvested first as they ripen , as it is written (Leviticus 19:9), “[When you reap] the harvest [of your land]…,” implying when many of something are harvested together.",
+                "ומכניסו לקיום – excluding vegetables which do not endure as they grow moldy immediately, as it is written (Leviticus 23:22), “[And when you reap the harvest of your land], you shall not reap all the way to the edges your field, [or gather the gleanings of your harvest]…” as vegetation is not reaped.",
+                "תבואה והקטניות – grain of the five kinds – wheat, barley, spelt, oats and rye. KITNIYOT/pulse beans, beans and lentils and things similar to this.",
+                "בכלל הזה – To be obligated in [the Mitzvah of] PEAH/the corner of the field, when they will complete all of these conditions."
+            ],
+            [
+                "האוג – [the red berry of the Venus’ summachtree] – a tree whose fruit is red which is called in a foreign language KURNI ULIM. And Maimonides explained that it is a plant that dresses hides and is called in Arabic SIMMAC, and its clusters are appropriate for eating, but not specifically these which the Tanna [of our Mishnah] enumerated are liable for [the Mitzvah of] PEAH/the corner of the field and not other kinds of trees other than these, rather these and anything similar to them are mentioned."
+            ],
+            [
+                "לעולם הוא נותן משום פאה – Whomever did not leave the corner of the field with attached produce, is liable to set aside [for the commandment of Peah] from what is detached from the soil. And that corner of the field’s produce that one sets aside from what is detached from the soil is given to the poor and is exempt from tithing.",
+                "עד שימרח – He should make a heap and pile of grain. But if one came to separate out the corner [of the field] after giving the pile an even shape, he must first separate out the heave-offering/sacred donation to the Kohen and the tithes and afterwards take the corner, for nothing is exempt from tithes other than the corner that was taken prior to giving the pile an even shape.",
+                "ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות – He who makes his grain ownerless and another [person] comes and takes possession of it, the person who benefits from it is not liable for tithes, as it is written (Deuteronomy 14:29): “Then the Levite, who has no hereditary portion as you have…” excluding the situation where it is ownerless, where “your hand” and “his hand” are equivalent. But an individual who declares his grain ownerless after giving the pile an even shape, this [grain being] ownerless does not exempt him from tithing.",
+                "ומאכיל לבהמה – And even if he himself is permitted to eat an incidental meal (i.e., snack) prior to giving the pile an even shape, but the cattle eat even a regular meal.",
+                "נוטל מן הגורן וזורע וכו' – since from the Torah, one who sows the field is exempt from tithing even after giving the pile an even shape, as it is written (Deuteronomy 14:22-23): “You shall set aside every year a tenth part [of all the yield of your sowing that is brought from the field]. You shall consume [the tithes of your new grain and wine and oil…].” But we do not call one who sows “you shall consume,” but according to the Rabbis, he is liable. Rabbi Akiba thinks that prior to giving the pile an even shape, one is exempt from tithes, even according to the Rabbis. But the Halakha is not according to Rabbi Akiba.",
+                "שלקחו את הגורן – who purchased grain from the threshing floor/granary, and the Sages fined him so that they would be liable to separate out the heave-offerings and tithes and give them to other Kohanim and Levites in order that they would not jump to purchase grain or wine in the wine-presses or granaries. But if they purchased it prior to giving the pile an even shape, this grain was not yet appointed [as ready] to be given as tithes, and the tithes are theirs.",
+                "המקדיש ופודה – A person who sanctifies his granary [to the Temple] and redeems it from the hand of the treasurer, and it is a stack of grain or standing corn that was not yet appointed [as ready] to be given as tithes when it was in the hands of the sacred Temple property, the one who redeems it must take out from it the tithes. But if the granary had been shaped into an even pile by the hand of the treasurer, since at the time that it was worthy of being appointed [as ready] to be given as tithes, that is, at the time of when it had been shaped into an even pile, it was in the hand of the Temple, the redeemer is not liable to remove from it the tithes as that which is dedicated to the Temple is exempt from tithing."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אלו מפסיקין – between one field and another and they would be considered like two fields, regarding [the case] that if he left the corner fallow in one of them over its neighbor, he did not fulfill [the Mitzvah] of Peah, as it is written (Leviticus 19:9): “….you shall not reap all the way to the edges of your field…,” for he did not leave the corner fallow from one field to its neighbor.",
+                "הנחל – river",
+                "שלולית – canal that imparts booty (alluvium) to its banks (see Talmud Bava Kamma 61a), that other canals drink from it.",
+                "ודרך היחיד – four cubits",
+                "ודרך הרבים – sixteen cubits, and because of the concluding section [of the Mishnah] it used it, for it was necessary for the Mishnah to teach the ending section that all of these do not form a division at a tree. And it comes to tell us that even the communal path which is sixteen cubits wide does not form a division at a tree.",
+                "שביל הרבים ושביל היחיד – many small paths that took a foot and left a foot, and we learn that even the communal path if it is fixed for the days of sunshine (i.e., summer months) and the days of rain (i.e., winter months), that means to say, that people walk on it, even at the time when the fields are sown during the rainy seasons that separate between sown fields, and if not, they do not separate.",
+                "הבור – a field that is not sown [as it is written] (Genesis 47:19): “that the land may not become a waste,” which we translate [in Aramaic]: “and the land lay waste.”",
+                "והניר – ploughing, like (Jeremiah 4:3): “Break up the untilled ground, [and do not sow among thorns].”",
+                "וזרע אחר – like the example of two fields that are sown with wheat and between them is a piece of land sown with another kind. And the measurement of the width of the fallow land or the newly broken land and another seed is of three furrows with the handle of the plow.",
+                "והקוצר לשחת מפסיק – for he (i.e., Rabbi Meir) holds that a person who harvests young grain [for use as fodder] – is not for harvesting, and we don’t consider it as the beginning of harvesting. Corn that is used as fodder at its earliest stage which is grain that did not bring forth a third, and we harvest it to feed it to animals. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת – which was so wide that until one stands in the middle [of the channel] , he is unable to reap from one side or the other.",
+                "ר' יהודה אומר מפסקת – And he disagrees with the First Tanna, that he said above regarding the pool, that is the canal that in every manner it forms a division; but Rabbi Yehuda holds that if he is able to reap as one, it does not divide. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+                "וכל ההרים אשר במעדר יעדרון – A mountain whose thin-point is upright and cattle with its utensils are unable to to pass there, and there is a division between the two fields.",
+                "הוא נותן פאה לכל – that is to say, he gives provides one “Peah”/corner for the two fields and it is not considered a division, for since they are hoed with a mattock, that is to say, that people dig the mountain with the utensil that they dig up the ground, this is not a division. For the person who sees it says that this not uncultivated ground, but the next day, they hoe it with a mattock and seed it and the two fields which are as one."
+            ],
+            [
+                "הכל מפסיק לזרעים – It is explains in the Gemara of the Jerusalem Talmud (Peah 17a) that the word הכל/all of these – includes a rock hat would pass over the face of the entire field. If it is necessary to uproot the plough from this side in order to place it on that side, one makes a division.",
+                "אלא גדר – ten handbreadths high.",
+                "שער כותש – the branches of a tree are called שער. And the explanation is a thick hair crown, i.e., ramifications forming a sort of arbor – that the boughs of the trees combine one with the other above from the fence like these leaves that are caught in the mortar-shaped cavity. [The Gemara asks: Does this mean, like the pestle in the mortar (i.e., the partition is formed by a depression in the ground between the two fields, out of which the fence rises), or does it mean, pressing up (overgrowing) the fence? The ‘hair (ramification) presses, and not the ‘fence presence’, it is evident that it means overgrowing the fence.’]."
+            ],
+            [
+                "כל הרואים זה את זה – All the while that he stands near one of the trees, he can see the other tree; even though there is a fence between them, it does not divide, and he takes [one portion of] Peah from the one tree on behalf of its neighbor.",
+                "לזיתים שהיו להם בכל רוח – They would give [one portion of] Peah on all the olives that they had on the eastern side of the city, and another [portion of] Peah for all the olives that they had on eh western side, and similarly for the four directions.",
+                "שהיו להם בכל העיר – they do not give other than one [portion of] Peah for all of them, even though they don’t see each other, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer the son of Rabbi Tzadok who quoted him. But the Halakha is according to Rabban Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "שני מיני חיטין – such as reddish, dark-colored wheat and white-colored wheat"
+            ],
+            [
+                "הלבלר – the scribe",
+                "הזוגות – they are those mentioned two-by-two in the first chapter of Mishnah Avot (from Mishnah 4), where two [individuals] received [the tradition] from two [others] [until] from the mouth of Shimon HaTzaddik/the Righteous."
+            ],
+            [
+                "שדה שקצרוה גוים – for themselves. But the heathen workers did not harvest it for an Israelite, for then, it is as if an Israelite harvested it.",
+                "קרסמוה נמלים – it is the manner of ants to sever the branch of an ear of corn from the bottom, and this is called the plucking of tops off, in the language of (Psalms 80:14): “wild boars gnaw at it.”",
+                "פטורה – as it is written concerning the corner (Leviticus 23:22): “and when you reap [the harvest of your land…” until you, yourselves will be the reapers/harvesters.",
+                "שחובת הקציר בקמה – that is to say, the obligation for the corner of this that is left standing, and assuming that if the field was destroyed, the corner returned to the sheaves and he is liable to separate the corner from the sheaves; these words apply where the field was destroyed, but here it was not destroyed."
+            ],
+            [
+                "הלוקח נותן פאה לכל – that the obligation of the corner from what he had harvested remains in that one-half that the purchaser bought, and it is as if he did not sell him other than what had remained in the field after he removed from it the appropriate corner to be removed from that field, and similarly, one who redeems from the hand of the treasurer removes from the one-half that he redeemed the appropriate corner for the entire field."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מלבנות – a square garden-bed, and because they were made like the white frames, they are called garden-beds/plots.",
+                "שבין הזיתים – and the same law applies for all other kinds of trees, and he (i.e., the anonymous Tanna/teacher of the Mishnah) took [the word] “olives,” to teach us, that even olives are liable in Peah/the corner of the field [to be left for the poor], are not from the legal decisions of the School of Hillel, and all the more so, the rest of the trees which are not liable for Peah/the corner of the field, for it is obvious that they did not make this legal decision.",
+                "ב\"ש אומרים פאה מכל אחד ואחד – from each small garden-bed/plot and garden-bed/plot, since the small garden-beds/plots stand each piece detached and they do combine with one another, as the School of Shammai holds that the olives are detached. But where the beginnings of the rows are combined with each other, they admit that they are not separate. And at the time when the trees are distant from each other until in the ground, there is a field requiring one Se’ah of seed (a square measure), fifty cubits by fifty cubits and there aren’t ten trees in it, the School of Hillel admits that we give Peah for each and every garden-bed, since the trees are far apart, things appear that it is not for the trees that these small garden-beds were made. And when the trees are joined closely and there are ten trees in less than a field requiring one Se’ah of seed, the School of Shammai admits that we give one Peah for everything, they only disputed when there are ten trees in a field requiring one Se’ah of seed."
+            ],
+            [
+                "המנמר – he harvests his field place by place, that would speckled, from the [Biblical] language (Jeremiah 13:23): “[Can the Cushite change his skin,] Or the leopard his spots?..,” for he reaped the grain that ripened first, the first of the field.",
+                "ושייר קלחים לחים – those that had not ripened.",
+                "נותן פאה לכל אחד ואחד – and when he returns to harvest the moist stalks that he left, those that are speckled interrupts and it is not considered the beginning of the harvest.",
+                "בזרוע שבת – vegetation that we call in the foreign language ANITAV.",
+                "שהוא נותן פאה לכל אחת ואחת – because it is not their manner to sow from them one field; therefore, all of these garden-beds are considered as if each one of them are one field, and dill and mustard are liable for Peah, even though we don’t give a corner of the field for vegetation, because it is used for seeding and it is considered for kinds of seeds, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המחליק בצלים – there are those who interpret the language [in Biblical terms] (Genesis 27:11): “[Jacob answered his mother Rebekah, ‘But my brother Esau is a hairy man] and I am smooth-skinned,’” for when they were detached/plucked, the place remained smooth/empty. And there are those who interpret it as when he levels [a field by taking out crops], when he takes part of the moist/fresh onions to sell them in the market place and another part he leaves the dry ones for the granary for storage.",
+                "נותן פאה לאלו לעצמן – they are like two different kinds of wheat.",
+                "וכן בכרם – and similarly one who clears the vineyard, its law is like one who clears out the onions.",
+                "המדל נותן מן המשוייר על מה ששייר – at the time that the onions are sown close together, he takes from one from among them in order that the remainder will grow with open space and become large. That is what is called to thin out the vineyard by lifting up and loosening them from their place and our Mishnah (Tractate Shevi’it, Chapter 4, Mishnah 4) teaches: “Who is one who levels his field? He takes one and leaves two,” and those which he uproots to give space to the rest are not liable for Peah because it is for the repair of the remainder, therefore, he gives Peah from the remainder alone and what has been uprooted is exempt from anything and it is not considered reaping.",
+                "המחליק מאחת יד – that is to say, from one matter, or all of it for the granary or all of it to the market. And Maimonides explains “with a unity of hand” (i.e., all of them for one purpose), that the part which he takes to sell in the marketplace he does take from here and there, but all of it is from one side."
+            ],
+            [
+                "האמהות של בצלים – large onions that we leave them to grow seeds, and as a result that they remain in the ground and are not worthy for eating other than in the case of an emergency, therefore, Rabbi Yosi exempted them, but the Halakha is not according to him.",
+                "מלבנות הבצלים שבין הירק – Rabbi Yosi holds that the vegetable is considered like a different seed, for it is not the manner for people to bring in onions among the vegetables, and it is taught in the Mishnah above in Chapter two (Mishnah one) interrupts, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "שלקחו את האילן – from those trees that are considered in the first chapter [of our Tractate, Mishnah 5] that are liable for Peah.",
+                "המוכר קלחי אילן – the roots of the plants that are liable for Peah, but he did not sell him the actual ground, the purchaser gives Peah/corner of the field [for the poor] for each one of them.",
+                "בזמן שלא שייר – that is to say, if the owner of the field had not begun to reap or harvest the fruit, then the purchaser is liable to give Peah, but if the owner of the field had begun to reap his field before he sold these, what remains from the field that was not reaped or harvested , the owner of the field is the one who gives the Peah on everything, for since he had begun in reaping or the harvesting of the fruit, he becomes liable for Peah on all of the field. But Rabbi Yehuda comes to explain the words of the First Tanna/teacher, and such is the Halakha."
+            ],
+            [
+                "קרקע בית רובע – a place where it is appropriate to sow in it one-quarter of a Kab, and they explained it as ten and one-half cubits by ten cubits by proportion.",
+                "העושה סאתים – Rabbi Yehoshua does not follow after sowing, but rather the ground that produces two Se’ah which is twelve Kabs.",
+                "לקצור ולשנות – it is the manner of reapers that he grasps a palm’s worth from the flour and reaps, as it is written (Psalms 129:7): “that affords no handful for the reaper, [no armful for the gatherer of sheaves],” that the reaper did not have a handful. And if there is among the standing corn in order to fill his hand twice, he is liable for Peah.",
+                "קרקע כל שהוא חייבת בפאה – as he holds, “the corner of your field” (Leviticus 19:9) is implied, and he is in dispute with everyone.",
+                "ובכורים – as it is written regarding them “your land” (Exodus 23:19, 24:36). And these words concern the first-fruits of wheat and barley, but the first-fruits of trees – he is not liable other than if he has land sixteen cubits around the tree which is the measure of its absorption.",
+                "ולכתוב עליה פרוזבול – Hillel instituted the Prosbul, when he saw that people were prevented from making loans to the poor because the [upcoming] seventh year cancels the debt, he instituted that one should transfer their documents to the Jewish court and write: “I transfer to you, so-and-so and so-and-so the judges every liable that I have that I will collect at the time when I desire,” and when they have written for him this document the seventh year does not cancel his debt (see Mishnah Shevi’it, Chapter 10, Mishnayot 3-4), and specifically when the borrower has a parcel of land, even a bit, and it is then considered as if the debt is collected already in the hand of the Jewish court, and further, we don’t call it (Deuteronomy 15:2): “he shall not dun,” and we consider the land, however small, as if it is worth the entire debt as there is no overreaching for land.",
+                "ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות – for movables are acquired with the land, by money, by documentation, or by claim of undisturbed possession (during a legally fixed period)."
+            ],
+            [
+                "שכיב מרע – he who lies on his bed on account of illness.",
+                "שייר קרקע כל שהוא – all these he left a bit of land, as is taught in our Mishnah, from here until the end of our chapter, not exactly land as the same law applies with a bit of movables, but since the first part of the Mishnah teaches regarding the corner and First Fruits and Prosbul/a declaration made in court before the execution of a loan to the effect that the law of limitation by the entrance of the Sabbatical year shall not apply to the loan to be transacted – a bit of land is taught in all of these are also a bit of land.",
+                "מתנתו קיימת – if they purchased from his hand on the gift even though he rose from his illness, he cannot retract, since he left for himself a bit, he revealed his thinking that it was not on account of death that he wrote the gift.",
+                "לא שייר קרקע כל שהוא – for himself, from something undefined, a person does not leave himself poorly dressed, and if he had not thought that he would certainly die, he would not give all his possessions, therefore if he stood, he retracts and even if they purchased it from his hand.",
+                "וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה – we are speaking of someone near death who distributes his possessions to his children and writes to his wife a portion among the children, and she herself heard and was silent and didn’t say, “I am collecting my Ketubah” or something similar, she loses her Ketubah.",
+                "רבי יוסי אומר אם קבלה עליה – that she would be a partner among the children, and even if they did not purchase from her hand, and he did not command that they should write such in her presence, she lost her Ketubah and furthermore she is not able to retract, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "הכותב כל נכסיו לעבדו – that he wrote, “all my property to so-and-so my slave,” for the slave is include in the property and he (the owner) gave him his selfhood and that which when it states, “my slave” that is my slave that was already.",
+                "שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין – all where he puts down a measurement, we say that he also left to himself, and when he said: “all my property is yours,” he is speaking of the rest of his property, but he deceived him that he came and not to free him. Since he (i.e., the owner) did not say to him “yourself and my property, and even if he doesn’t have any property other than the slave and the land that he left, nevertheless, he (i.e., the slave) does not go out to freedom, for since the word “all my property” is not fulfilled, for it comes as “except for” and he annuls it and we don’t argue his words and they are completely annulled, and he (i.e., the slave) did not acquire his self-food nor the property.",
+                "ר\"ש אומר לעולם הו בן חורין – whether he has no property other than the slave and the land that he left, or whether he has other property, he (i.e., the slave) is always a free man, and we establish the word, “all my property” with the slave alone, when he doesn’t have other property, and we don’t say when he said, “except for,” this nullifies his word that he said, “all my property,” for we separate his word, and we fulfill him regarding his slave and he goes out as a free man.",
+                "חוץ מאחד מרבוא – and he didn’t explain what he leaves aside, but there we said that one-ten-thousandth part that he said, is the servant, and he is not considered other than one of one-ten-thousandth of his property and even though he is worth more, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הפאה ניתנת במחובר – as it is written (Leviticus 19:10): “[You shall not pick your vineyard bare, or gather the fallen fruit of your vineyard;] you shall leave them for the poor and the stranger: …],” lay it down before them and they will plunder it.",
+                "בדלית – a vine that is suspended on the wood or on the trees.",
+                "מוריד ומחלק – as it is written (Leviticus 19:10): “you shall leave them [for the poor and the stranger…],”those which have no danger you leave before them, and if you do not leave them when there is a danger ascending [to get] them, but one brings them down from the tree and distributes it to them.",
+                "כחליקי אגוזים – on the name of the smooth nut-trees and they have no connection like the rest of the trees that are called nut trees too smooth for climbing, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "אפילו תשעים ותשעה – it refers to the beginning of the Mishnah, that Peah/the corner is given unharvested."
+            ],
+            [
+                "בדלית ובדקל – that their observance is with something detached."
+            ],
+            [
+                "נטל – one of the poor people [took] part of the Peah that he had already gleaned and he threw/tossed it on the rest in order to acquire it.",
+                "אין לו בה כלום – even with what he had gleaned, for we fine him and remove from him [both] the detached and attached.",
+                "נפל לו עליה וכו' – even though four cubits of a person acquires for him in an alley/recess and at the sides of the public domain; here in the field of his fellow the Rabbis did not establish for him that his four cubits would acquire for him; alternatively, since he fell upon it he revealed his intention that through falling it is appropriate that it would acquire for him; in the four cubits it is not appropriate for him that he would acquire it."
+            ],
+            [],
+            [
+                "שלש אבעיות ביום – three times the owner revealed/exposed and appeared in his field in order that the poor could take Peah. The word אבעיות – means revealing (Obadiah 1:6): “[How thoroughly rifled is Esau,] How ransacked his hoards!” We translate this [in Aramaic] as revealing a hidden object.",
+                "בשחר – because of those nursing among them who are sleeping in the morning, and then they have the free time to glean.",
+                "ובחצות – because of the young children who are accustomed to go out at noon and walk to glean Peah.",
+                "ובמנחה – because of the elderly who walk with their crutches and they don’t arrive to the field until the afternoon.",
+                "שלא יפחתו – from these three times. And the Halakha is that we don’t distribute Peah other than at these three times; we don’t make it any less or any more than this.",
+                "של בית נמר – It is the name of a place, as it is written (Numbers 32:36): “Beth-nimrah, [and Beth-haran as fortified towns or as enclosures for flocks].” They tie a rope at the same of the standing corn and continue reaping until the rope runs out and place the Peah the entire rope, and they go back and tie and place the Peah, that is from each and every artisan, that is to say, from each and every row and for this reason they mention these for praise."
+            ],
+            [
+                "נכרי שקצר את שדהו וכו' – as it is written concerning gleaning and the corner of the field (Leviticus 19:9): “When you reap [the harvest of your land…],” excluding that when heathens reaped it, and concerning that which is forgotten, it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap the harvest in your field and overlook a sheaf in the field, [do not turn back to get it]..,” from here they said that a heathen which reaped his field and afterwards converted is exempt.",
+                "שאין השכחה אלא בשעת עמור – and at the time of carrying sheaves home, he was a convert and liable in all the commandments, but the Rabbis hold that since there is the forgotten sheaf of the Omer, and there is that which is forgotten with the standing corn, as it is written (Deuteronomy 24:19): “and overlook a sheaf in the field,” to include that which is forgotten with the standing corn, that which exists with that which is forgotten of the standing corn exists with that which is forgotten of the grain sheaf, and that convert who harvests while reaped that which was not that which was forgotten of the standing corn for at that time he was a heathen, and even though he has not converted, it is not that which is forgotten of the grain sheaf. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "קמה ופדה עומרים פטורה – Since the Biblical verse that we exclude the harvest of a heathen, also excludes the harvest of that which is sanctified [to the Temple] for it is not your harvest, but regarding the matter of that which is forgotten, there is a dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis when one sanctified the standing corn and redeemed sheaves of grain just as they disputed regarding a heathen that reaped his field and afterwards converted."
+            ],
+            [
+                "עד שלא באו לעונת המעשרות – that is giving the pile of grain an even shape when he smooths the face of the pile with a winnowing shovel, but if at that same time, if they were in the hand of the [Temple] treasurer, they are exempt, and if not, the Sanctification does not redeem them.",
+                "וגמרן הגזבר – when it had been processed while still in the hand of the treasurer."
+            ],
+            [
+                "רבי אליעזר אומר זכה לו – a dispute of Rabbi Eliezer and the Rabbis concerning a rich person that gathered Peah to make assignment to a poor person, for Rabbi Eliezer holds that we say two Miggos (i.e., that a deponent’s statement is accepted as true on the ground that, if he had intended to tell a lie, he might have invented one more advantageous to his case); [the first] Miggo – that if he had wanted to make his possessions ownerless he would be a poor person and that it is appropriate for him, now also, it is appropriate for him. And [the second] Miggo, that if he wanted, he could have taken possession for himself, he also gave possession to his friend, but the Rabbis hold that we say [only] one Miggo; two Miggos we don’t say, but from a poor person to a poor person, everyone says that it is appropriate, and the Halakha is according to the Sages.",
+                "של נכרי חייב במעשרות – for since the heathen is not liable in gleanings, that which is forgotten and the corner of the field/Peah, it is like the other grain of the heathen which is liable for tithes.",
+                "אלא אם כן הפקיר – to the ppor and to the rich, for that which is ownerless is exempt from tithes. But our Mishnah is according to Rabbi Meir who said that there is no acquisition in the Land of Israel for a heathen to be released from tithes. But the Halakha is not according to this."
+            ],
+            [
+                "הנושר בשעת הקצירה – ears of corn that fall at the time of harvesting.",
+                "הכהו קוץ – whenever it falls on account of an accident, it is not gleaning, as it is written (Leviticus 19:9): “or gather the gleanings of your harvest,” there is no cleaning other that on account of harvesting.",
+                "תוך היד – it refers to falling, that is, if it is within the hand and it falls [or] within the sickle and it falls, for that which falls from one’s hand and from the sickle is for the poor, but if it falls from the back of the hand [or] from the shaking of the hand,a nd from the back of the sickle from the power of the movement of the sickle, it belongs to the owner, and this not through the [act of] harvesting.",
+                "ראש היד when his hand is full and here are ears of corn between the tops of his fingers and the palm of his hand, when it falls from there, and similarly when it falls from the top of the sickle.",
+                "רבי ישמעאל אומר לעניים – it is compared to within one’s hand and within the sickle.",
+                "ורבי עקיבא אומר לבעל הבית – that it is compared to the back of he hand and the back of the sickle. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "חורי הנמלים – it is the manner of ants to bring grain into their holes/cavities.",
+                "שבתוך הקמה – until he had started to reap.",
+                "של בעל הבית – and he poor have nothing from the standing corn.",
+                "שלאחר הקוצרים – after they had begun to harvest, and we suspect less the ants brought it there from the gleanings. Therefore, the upper wheat that are in the cavity or the upper ears of corn go to the poor for there is from the gleanings there, but the lower wheat belongs to the owner as it was from the standing corn. And which are the upper parts? The white ones. And which are the lower parts? The greenish ones that turn black and are recognized as being old.",
+                "ר\"מ אומר הכל לעניים – for it is impossible for a granary without jaundicing/mildew, and lest those green ones from the new grain that was harvested now, there is within it a part for the poor.",
+                "שספק לקט לקט – as it is written (Leviticus 19:10): “you shall leave them for the poor and the stranger,” leave before them of your own, and the Halakha is according to Rabbi Meir."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "גדיש שלא לוקט תחתיו – he who collected and heaped up stacks of grain to one place within the field, where the poor people there had not yet gleaned the poor man’s share of the crop.",
+                "כל הנוגעות בארץ לעניים – the Rabbis fined him since he heaped up stacks on top of the gleanings, and even heaped up stacks of wheat on top of gleanings of barley, whomever comes in contact with/touches the wheat on the ground is for the poor.",
+                "הרוח שפזרה את העמרים – on top of the gleanings.",
+                "גשי נפילה – according to the measure that normally falls at the time of harvesting, which are four Kabim for a Kor of seed, and a Kor is thirty Se’ah, and because the first Tanna/teacher who stated that we estimate how much it is appropriate to make as gleanings, Rabban Gamaliel teaches us that the matter does not require an estimation for it is already defined/determined as the field requires for seed, with thirty Se’ah of seed, it is customary to fall from it four Kabim at the time of harvest, and such is given to the poor."
+            ],
+            [
+                "שבולת שבקציר – he left a remnant in his harvesting one sheaf that he did not reap, and the top of that sheaf touches/reaches the standing corn, if that sheaf is cut with the standing corn, it belongs to the owner of the house, as the standing corn saves it and we don’t call it (Deuteronomy 24:19): “do not turn back to get it…”",
+                "מעשר שבולת אחת ונותן לו – since he is is obligated to give him tithed things like that which was a sheaf of gleanings which is exempt from tithes, and even though that they had yet been shaped into an even pile, the title of tithe applies upon it such as First Tithe in which the sheaves had been advanced hat the name of Tithe fell upon hem, even though they had yet formed an even pile. And how does he do this? He brings two sheaves from this pile that had been combined in the sheaves of the gleaning, and says about one of them if this gleaning is good, and if not, it is from the set tithes of the second, and he gives him the first. And in the Jerusalem Talmud, an objection is raised, for we suspect lest that this second time when he established it for tithes of this gleaning, since it is exempt from Tithes, the Tithes do not establish it, for we don’t’ separate from that which is exempt for what is liable. And we respond that the person who takes a third sheaf and says if the second one that I had established it is for Tithes is for gleaning, and it cannot be for tithes, the third is tithed for the first.",
+                "א\"ר אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו – Rabbi Eliezer to the words of the Rabbis said to them that, that you who dispute me regarding a rich person who gleans Peah for a poor person, for I say that he should take possession and you stated that he should not take possession, how can this poor person exchange a matter that has not come into his possession? For surely, the owner of the field is not able to make assignment to him the gleanings according to their words, and it is found that this gleaning does not come into the possession of the poor person, other than according to their words, he can assign the poor person the entire pile on the condition to return it, for a gift given on the condition to return it is called a gift, and it is found that that sheaf which is gleanings comes to the hand of the poor person and he can exchange it for another. But the Rabbis state here that they did what they cannot assign as one who assigns it and we consider it as that sheaf of gleanings as if it comes into the hands of the poor person, even though that he did not merit it, for regarding this he can exchange it for another. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "אין מגלגלין בטופח – a form of thin pulse, which we call in Arabic Gilabaan. But Maimonides explained that it is a kind of seed which we call it Kortmin, and it is likened to barley. And Rabbi Meir states that we don’t irrigate this species with other kinds of seeds, to reap them together, for the greening that was appropriate to fall from the other kinds of seeds would fall from this worst species and it is found to cause loss to the poor.",
+                "וחכמים מתירים מפני שאפשר – that gleanings will fall from the rest of the seeds as from the irrigating engine. And the Halakha is according to the Sages. Another explanation: We don’t bring up water in a wheel from the well to water the field or to sprinkle it until the irrigating engine waters on it at the time when the poor come for the gleanings, because it causes loss to the poor. But the Sages permit it, since it is possible that they would estimate the loss of the poor in this and give the owner the family according to the estimation that they would estimate upon it, and for Rabbi Meir who stated that we don’t irrigate, we estimate for the owner of the house his loss and take it from the poor."
+            ],
+            [
+                "עני היה באותה שעה – and he is exempt from paying, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המחליף עם העניים – he gives grain or fruit to a poor person in exchange for what he gleaned.",
+                "שלו פטור – from tithing. What the poor person gave him which is gleaning, the forgotten sheaf and [from] the corner of the field.",
+                "ושל עניים חייב – what the owner of the house gave the poor person from his grain, and he is lible to tithe prior to giving it to the poor person.",
+                "שנים שקבלו את השדה – and both of them are poor.",
+                "באריסות – for one-half, for one-third and/or for one-fourth, and they are made like the owner of the house, and if the owner of the house is poor, he is prohibited from the gleanings of his field, as it is written (Leviticus 19:10): “or gather [the fallen fruit of your vineyard; you shall leave them] for the poor…,” it is a warning to the poor that he should not glean his gleanings and he is liable to separate out the Poor Man’s tithe and to give it to another poor person. And specially everyone regarding his portion is made like the owner of the house, and not on the part of his fellow. Therefore, it is permissible for this one to give that one the Poor Man’s Tithe.",
+                "שקבלה ממנו למחצה – if he owned that which was attached [to the ground] but if he said to him… [שליש] מה שאתה קוצר – you have no part other than that which is detached [from the ground] and he is liable for gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, everything is upon the owner of the field, and even though that you forgotten the sheaves when detached at he time of the heaping up of the sheaves/carrying the sheaves home nevertheless, here he is exempt, and we don’t call it, “your harvest” (Leviticus 21:9), since he did not merit it other than when it was detached. And a proselyte who converted after the harvest and is liable in the forgotten sheaf above, according to Rabbi Yehuda, that is because we call it “your field” (Leviticus 21:9). But nevertheless, for this reason, we do not obligate a convert in gleaning after it had been uprooted from being attached to the ground."
+            ],
+            [
+                "המוכר שדהו – He sold him a field and its standing corn, but if he sold only the standing corn and left the field to himself, both are forbidden for the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field, for near this, I call it “your field” and near that I call “your harvest.”",
+                "המוכר מותר – [to have] the gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field if he is poor.",
+                "על מנת שילקט בנו אחריו – and through this, the worker deducts it from the rent, it is found that he repays his liability from the poor.",
+                "אל תסג גבול עולים – that is to say, don’t read it as “always” but rather as those who ascend, there are those who interpret these as those who went up from Egypt that they would not change the warnings in the Torah that were given to those who left Egypt, and there are those who interpret those to ascend as those people whose property decreased, and calling them those who ascend is a language of honor, such as they call a blind person, who is capable of sight."
+            ],
+            [
+                "ולא שכחו בעל הבית – such as the case where the owner of the house is in the field and refers concerning him and he acquires it, but the owner of the house is in the city, it is considered forgetting, even though the owner of the house did not forget it."
+            ],
+            [
+                "לכובעות – to make of them a kind of hat at the top, for such they were accustomed to making wreaths of ears of corn and to put them on the head.",
+                "לכומסאות – they are not tall nor project above like hats, but are bent below so that they would be seen so much, as it states (Deuteronomy 32:34): “Lo, I have it all put away [Sealed up in My storehouses].”",
+                "ולחררה – reaped a little bit and made a temporary stack in the field, in order to roll the dough to make a thick cake baked on coals. Another explanation: There are those who harvest the grain and make a pile in one place until they are collected, and then they carry them to the place where they thresh the grain, and the place of the threshing is called a granary. And what they make a pile of on the ground is called stack covers, like the image of a hat which they place on a head, and what they make a pile of in a ditch in the field is called sheaves put at the bottom of a stack as foundation , like the language of (Deuteronomy 32:34): “Lo, I have it all put away,” and what they make a pile in a round heap like the image of the stone of a millstone is called a temporary stack in the field, on account that the temporary sheaf is round.",
+                "ולעמרים – he made small sheaves and he will end up making from two or three one sheaf.",
+                "אין לו שכחה – that is to say, what he forgot in the field at the time that he brings in from one of these places is not “forgotten,” as it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap the harvest in your field and overlook a sheaf in the field, [do not turn back to get it;]...,” just as there is reaping that has no reaping after it, so too carrying sheaves home, which have no other sheaves, which excludes those which have sheaves heaped up afterwards.",
+                "ממנו ולגורן יש לו שכחה – A person who brings from one of these places to the granary and forgot one heap of sheaves from these places, is considered “forgotten.”",
+                "המעמר לגדיש – and wants that they should remain in one place and there he will thresh them, there is something forgotten.",
+                "ממנו ולגורן – if he had his mind upon them and afterwards brought them to another place to thresh them, he has nothing forgotten."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בית שמאי אומרים הבקר לעניים – Whomever declares something ownerless [only] for the poor but not for the rich, he has the law of ownerless, and is exempt from tithes, as it is written regarding gleaning and the corner of the field (Leviticus 19:10): “you shall leave them for the poor and the stranger.” What does the inference of “you shall leave them” teach us? It comes to teach on another kind of “leaving,” which is being ownerless, which is like this, just as this is for the poor but not the rich, even this, which is said in another place, is for the poor and not the rich.",
+                "אף לעשירים בשמטה – as it is written (Exodus 23:11): “But in the seventh you shall let it rest and lie fallow.” What does the word ונטשתה /”to be released” come to teach us? It teaches about another renunciation/resignation like this which is being ownerless, which is in the seventh year. Just as the seventh year is for both the poor and the rich, so also being ownerless is for the poor and the rich."
+            ],
+            [
+                "לגפה – stone fence set up one on the other without plaster.",
+                "ולכלים – utensil of the plough/strigil.",
+                "בית שמאי אומרים אינו שכחה – the dispute of the School of Shammai and the School of Hillel regarding the Omer/quantity of grain in a sheaf that he took possession of to bring it to the city and placed it at the side of a stone fence or at the side of the pile and forgot it there. ",
+                "ובית הלל אומרים שכחה – And it is taught later in our Mishnah (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), that he picked it up to bring into the city and forgot it, the School of Hillel admits to the School of Shammai that it is not forgotten, this is when he did not place it near the stone fence or near the pile. Another explanation: The School of Shammai states that it is nit forgotten, even with Omer that he did not take pick it up, it is not forgotten, for since he had placed it next to a specific place, he would ultimately remember it, and the School of Hillel states that all the while that he did not pick it up, the School of Hillel admits that if he took possession of it and afterwards forgot it, that it is not forgotten, as we will say shortly."
+            ],
+            [
+                "ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח – Nearby ahead, it explains this (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 4)."
+            ],
+            [
+                "שנים שהתחילו מאמצע שורה – of sheaves, this one turned his face to the north and that one turned his face to the south.",
+                "ושכחו לפניהם – after they had started to bind and pile the sheaves, they skipped and forgot it, that is forgetting, as we call it (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.”",
+                "ולאחריהם אינו שכחה – if when they turned their faces – this one to the north and that one to the south, and they began to bind and pile the sheaves, and there remained one sheaf between them that they had forgotten, that is not forgetting, because both of them relied upon each upon the other and through that it was forgotten.",
+                "יחיד שהתחיל מראש השורה – Now it explains to that which is taught in the Mishnah above (Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), [as regards a sheaf at] the end of the row, [the presence of] a sheaf at the end of the row across from it proves [that the first sheaf has not been forgotten], such as there are ten rows here of ten by ten Omers set up by rows from the north to the south, and he began to bind and pile the sheaves at the end of one row and he forgot an Omer behind it, that is forgetting, since he passed it and an Omer stands near it, we call that (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.” Bu if he forgot one Omer/sheaf or two at the end of the row, that is in front of him, and he placed them and return and began to bind and pile the sheaves from the beginning of the second row, that is not forgetting, for we don’t call it “Do not turn back” (ibid.), for I saw that it is his intention to work on another row from those which he left from east to west, and that is what is taught in the Mishnah (in Tractate Peah, Chapter 6, Mishnah 3), at the end of the row across from it proves the point, for the Omer sheaves of the other rows prove concerning those which he left that they were not forgotten and are fit to be considered with them in another row."
+            ],
+            [
+                "הוצני פשתן – like when the flax is uprooted from the field, it is called (hard) flax-stalks (before they are prepared for spinning), that stand like flax-stalks.",
+                "שני גרגרים – grapes.",
+                "אלו כדברי ב\"ה – And their reason is because it is written (Leviticus 19:10): “You shall leave them for the poor and the stranger,” one for the poor and one for the stranger/convert, that is two, and the School of Shammai states three for the poor and four for the owner of the house, as it is written (Deuteronomy 24:19): “it shall go to the stranger, the fatherless and the widow – [in order that the LORD your God may bless you in all your undertakings],” there is three for the poor."
+            ],
+            [
+                "העומר שיש בו סאתים אינו שכחה – as it is written (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it,” Omer that you can lift it all up as one and carry it on his shoulders, excluding this of two Se’ah that you are not able to life all of it as one.",
+                "אמרו לו יפה כחו – as we have said, two is forgotten; three is not forgotten.",
+                "לא אם אמרת בעומר אחד שהוא בגדיש – the law is that one Omer that contains two Se’ah, there will not be any forgetting, because it is like a grain heap, and forgetting does not belong with a pile.",
+                "תאמר בשני עמרים – which are like the other small Omer piles.",
+                "ככריכות – in small bundles."
+            ],
+            [
+                "קמה שיש בה סאתים ושכחה אינו שכחה – since we derived the forgotten standing crop from the forgotten Omer. Just as an Omer which contains two Se’ah is not forgotten, so also the standing crop which has two Se’ah is not forgotten, and the forgotten standing crop we derive it from the Biblical verse, as it is written (Deuteronomy 24:19): “[When you reap the harvest in your field] and overlook a sheaf in the field,” to include the forgotten standing crop.",
+                "טופח – a kind of very thin pulse, and we call it in Arabic “Gilba’an.” But in the standing barley grain, we are speaking of when they were emptied of grain/blasted and they became thin like an inferior kind of barley, and even so, we see them as if they are thick like the rest of the barley, and if when we consider them thick like other barley, there would be in them two Se’ah, even though that now they are blasted and don’t have two Se’ah, they are not forgotten. And we should not interpret that of the inferior barley explicitly that they should consider it as if they are like thick barley, but with barley that was blasted and became inferior, and this is what we say in the Jerusalem Talmud, we see the blasted [barley] as if they are full.",
+                "ענוה של שעורים – the word ענוה /fertility with [the letter] ו' (Vav), like [the word] ענבה /stalk of grapes with a ב' (Bet), that is to say, a grain/berry of barley."
+            ],
+            [
+                "הקמה מצלת את העומר – a standing crop that was not forgotten that was at the side of Omer that had been forgotten, prevents/saves the Omer that it would be forgotten, as it is written (Deuteronomy 24:19): “When you reap [the harvest in your field] and overlook a sheaf in the field…” the Omer that is is around it that was harvested is forgotten, and not the Omer that is around it that is standing crop.",
+                "ואת הקמה – if he forgot a standing crop and the heads of its ears of corn are attached to another standing crop that was not forgotten, that standing crop that was not forgotten prevents/saves the forgotten standing crop that is attached to it, and it is not forgotten.",
+                "העומר אינו מציל – if the Omer was forgotten or the standing crop was forgotten at the side of the Omer that was not forgotten, the Omer that is not forgotten does not save either the forgotten Omer or the forgotten standing crop."
+            ],
+            [
+                "עקורה – detached, and is not uprooted, is attached to the ground, and does not combine to the two Se’ah and a fiber is not forgotten, but if he forgot them, it is forgotten, and especially if he forgotten both of them, for if he forgot the uprooted but did not forget that which was not uprooted, that which was not uprooted saves/prevents that which is uprooted that is next to it.",
+                "וכן באילן – A Se’ah of detached fruit next to an attached does not combine, and they are forgotten.",
+                "והשום והבצלים – A Se’ah of standing crop of garlic and a Se’ah of standing crop of onions does not combine to two Se’ah of standing crop. Alternatively, a Se’ah of uprooted garlic and a Se’ah of garlic that is not uprooted, and similarly, a Se’ah of uprooted onions and a Se’ah of onions that are not uprooted do not combine.",
+                "אם באת – for example when there is leaning between one Se’ah and [another] Se’ah , and similarly, in a vineyard, there is the poor man’s share of grapes between a Se’ah and [another] Se’ah. But regarding fruit of a tree, there is not found the domain of the poor in the middle, for there is no gleaning or poor man’s share of grapes with a train. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "שנתנה לשחת – to reap while it is still moist to feed to cattle.",
+                "לאלומה – to reap in order to prohibit through it other sheaves, like (Genesis 37:7): “binding sheaves [in the field]…”",
+                "אגודי השום – garlic that had been harvested/collected in order to bind to them other garlic.",
+                "ואגודות השום והבצלים – if he forgot them, they are not forgotten, for it is manner of garlic and onions that we make of them small bundles and we go back and bundle them with five or six of the small ones to one bundle, and on those small ones it is stated that there is no forgetting, because it is like binding and piling sheaves to a place which is not the completion of the work, for we say about at the end of the chapter [of the Mishnah] הגדיש (chapter five) that it is not forgetting.",
+                "הלוף – Maimonides explains that it is a species from the kind of onions.",
+                "רבי יהודה אומר אין להם שכחה – for all of those that are hidden, as it is written (Leviticus 19:9): “your field,” just as a field is revealed/in the open, so all that is revealed, excluding that which is hidden.",
+                "וחכמים אומרים יש להם שכחה – as it is written, “your field” (ibid.), which implies revealed, and it is written (Leviticus 19:9): “your harvest,” that also implies revealed. This is a one limitation following another limitation, and a double limitation serves to widen the scope (i.e., it is an exemplification), and we include that which is hidden. And an explanation of the word טמון /hidden is something that is eaten from it which is hidden under the ground, such as radish, and onion and the garlic and the turnip and similar things to it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הקוצר בלילה והמעמר – at night.",
+                "והסומא – whether during the day and/or at night.",
+                "אם היה מתכוין ליטול הגס הגס – since he intended to take the large [sheaves] even the thin ones have no forgetting.",
+                "על מנת מה שאני שוכח אני נוטל יש לו שכחה – because he makes a condition against what is written in the Torah and his condition is null/void."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כל זית. כזית הנטופה בשעתו – on account that it drips oil, they called it “dripping,” even though it does not drip every year long since when they raised up this name on that fact that at its time, it drips. If he forgot it, It is not forgetting, as it is written (Deuteronomy 24:19): “And overlook a sheaf in the field,” a sheaf that you always forget it, excluding that which you remember after a while.",
+                "שופכני – that its olives spill much oil.",
+                "בישני – that it embarrasses all the rest of the trees from the great among of oil that goes out from it, more than its neighbors.",
+                "שהוא עושה הרבה – many olives.",
+                "שנים שכחה – our anonymous Mishnah is according to the School of Hillel who said above that two are for the poor.",
+                "רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים – Rabbi Yosi did not say this other than when Hadrian the Caesar came and destroyed all the country and there were no olives found, but when the olives are found, Rabbi Yosi admits that there is forgetting for olives, and similarly, he whose olives were dripping or dry (not producing oil), they have forgetting.",
+                "Similarly, someone who all of his olive trees are in the above mentioned categories of \"dripping oil\", \"its olives spill oil\" and \"embarassing the other olive trees\", then the trees do have \"forgetting\" [i.e. if all his trees are nameworthy, they lose their \"unforgetfulness\" quality]."
+            ],
+            [
+                "שלש שורות של שני מלבנים – three rows of olive trees and between the first row and the second there is a square garden-bed in the form of a small grain plot (of three handbreadths in width) that is between the olives as is taught in the Mishnah above at the beginning of chapter three (Mishnah 1)., and similarly, between the second row and the third row, and he forget the middle tree that is in the middle row, that is not forgetting for the trees that surround it hid it, and it is similar to covering it with straw or poor people stood opposite it as is taught in the Mishnah above that is not forgetting.",
+                "במה דברים אמורים – it refers to the Mishnah that is above (Mishnah 1 of Chapter Seven), with a dripping oil at its time, and its forgetting is not forgetting. What are we referring to? At the time when he not begun [to harvest the tree] with it, but if he begun with it and had forgotten it, it is forgetting until there is in it two Se’ah.",
+                "כל מזן שיש לו תחתיו יש לו בראשו – If the owner of the olives is reminded from the olives that he forgot on the tree while he has olives underneath it, he can go back and harvest them, and it is not considered forgotten what he forgot at the top of the tree other than after no olives remained underneath the tree.",
+                "רבי מאיר אומר משתלך המחבא – that is to say, from when the harvester checked with the rods by which hidden olives are knocked down (i.e., searching after the hidden olives) , then all that remains is for the poor when the owner of the tree has no olives underneath [the tree], but all the while that the harvester did not check with the rods by which hidden olives are knocked down, even though there are no olives underneath, he can go back and harvest. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "איזהו פרט – that is mentioned in the Torah (Leviticus 19:10): “or gather the fallen fruit of your vineyard.”",
+                "עקץ – sever/cut [by the stalk].",
+                "הוסבך בעלים – it became tied and caught in the trees, and through this fell and was separated into single grapes.",
+                "הרי הוא של בעל הבית – it was not separated through the cutting [of the branches].",
+                "המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר – he places a basket underneath the grapes when the individual grapes fall into it.",
+                "הרי זה גוזל את העניים – that fallen grapes when falling, the poor have taken possession before they reach the ground.",
+                "אל תסג גבול עולים – this is explained above in chapter 5 (Tractate Peah, Mishnah 6)."
+            ],
+            [
+                "איזו היא עוללת – as it states in the Torah (Leviticus 19:10): “You shall not pick your vineyard bare.”",
+                "כתף – the middle shoot/twig of the cluster is attached to many small clusters, and they lie one on top of the other it is like a burden that is on the shoulder of a person which is called a shoulder, and when they are scattered in one shoot/twig one hear and the other there, there is no “shoulder,” (i.e., grapes on an arm of a vine which branches off into twigs).",
+                "נטף – they are berries of grapes that are attached at the end of the shoot/twig that is customary that many grapes would be hanging there, and on account that its grapes drop downward, it is called נטף/grapes hanging down directly from the trunk, and in the language of the Bible, they call a cluster that lacks a shoulder (i.e., grapes on the arm of a vine which branches off into twigs) and grapes hanging down directly from the trunk עולל/picked bare, because it is in front of the rest of the clusters of grapes like something picked bare before the person.",
+                "אם ספק – that the small clusters appear to be hanging/suspended on a shoot/twig, as if the lie one on top of the other and they don’t lie nicely, for now there is doubt if it has grapes on the arm of a vine which branches off into twigs (i.e., a shoulder) or not.",
+                "שבארכובה – a young shoot of a vine that many clusters hang on it and when the person cutting grapes cuts them and it is called a knee/joint and sometimes it has a small single bunch (on a single branch, or hanging down directly from the trunk) with the clusters.",
+                "נקרצת – it is cut and severed and its example we taught in Talmud Yoma (31b): “he cut [the windpipe and the gullet] and another priest completed the slaughtering on his behalf” and in the Bible (Jeremiah 46:20): “a butcher from the north is coming.”",
+                "גרגר יחידי – such as a cluster that lacks small clusters lying one on top of the other but the single berries (not growing in clusters) are attached to the shoot/twig itself.",
+                "רבי יהודה אומר אשכול – as it is written (Isaiah 17:6): “Only gleanings shall be left of him, as when one beats an olive tree, two or three berries…” are a small single bunch, more than this is a cluster.",
+                "וחכמים אומרים עוללת – and they are not considered berries that lie one on top of the other to be called a shoulder (grapes on an arm of a vine which branches off into twigs). And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המדל בגפנים – when the vines are joined in close contact one after another, he uproots from those that are in-between and the others are fixed with this.",
+                "כך הוא מדל בשל עניים – even though they have Peah or a small single bunch (on a single branch – or hanging down from the trunk)/gleaning reserved for the poor so the thinning of theirs like with his, for he holds that they have a partnership law and just as he thins his own, so too he thins that [the vines] of his friends and even the poor are included.",
+                "רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי – He holds that the poor have a law of acquisition with their part, and just as the seller says to his fellow – ten clusters of grapes it is prohibited to touch them, so too regarding that of the poor. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "כרם רבעי – A person who plants a food-bearing tree, in the fourth year, he brings the fruit to Jerusalem and eats them there in the holiness of the Second Tithe, or redeems them and brings their monetary-value to Jerusalem, as it is written (Leviticus 19:24): “In the fourth year all its fruit shall be set aside for jubilation before the LORD,” and we expound on [the word] הלולים/jubilation like redeemed to become secular again, as the All Merciful said, redeem it and then eat it.",
+                "בית שמאי אומרים אין לו חומש – even though it requires redemption like the Second Tithe, the owners do not add the one-fifth for the Torah did not write [an added] fifth concerning it.",
+                "ואין לו ביעור – He is not obligated to remove it from the house on the Eve of Passover of the fourth year and the seventh year as one removes the tithes as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house.”",
+                "וב\"ה אומרים יש לו – [He has the added] fifth and he has removal. The School of Hillel derives [through a Gezerah Shavah/analogy] as he learns the fourth year fruit from the Second Tithe (Leviticus 19:24: “In the fourth year all its fruit shall be set aside (קדש) for jubilation before the LORD,” and Leviticus 27:30: “All tithes from the land, whether seed from the ground or fruit from the tree are the LORD’s; they are holy to the LORD.”). Just as the Second Tithe has the additional fifth and it has the removal from the house, so also the fourth-year fruit has the added firth and the it has removal from the house. But the School of Shammai does not derive “holy/holy” from the Second Tithe (see the above verses).",
+                "יש לו פרט ויש לו עוללות – they are considered like non-sacred/secular produce.",
+                "והעניים פודין לעצמן – from the grapes fallen off during cutting/the poor man’s share and the gleaning reserved for the poor (i.e., the small single bunch on a single branch or hanging down directly from the trunk) that they had gleaned, eating them in their place and bringing their monetary value to Jerusalem.",
+                "ובית הלל אומרים כולו לגת – because they derive it from the Second Tithe and they hold that the Second Tithe is the money of the Most-High (God), therefore, the poor have no share in it. And they tread on the gleaning reserved for the poor with the rest of the wine and owners bring everything to Jerusalem."
+            ],
+            [
+                "שכולו עוללות – throughout the entire vineyard there is not a bunch of grapes that has grapes on an arm of the vine which branches off into twigs (כתף) and grapes hanging down directly from the trunk (נטף).",
+                "אם אין בציר – and what is the measure of a harvest? Three bunches which makes a fourth.",
+                "אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות – But Rabbi Eliezer said that you should say this since the poor don’t have [a share in] grapes hanging down directly from the trunk prior to the harvest, the owner of the house will get possession of them, and therefore it says (Leviticus 19:10): “You shall not pick your vineyard bare.”"
+            ],
+            [
+                "משנודעו הועללות – when it is recognized what are grapes hanging down directly from the trunk and what is a bundle [of grapes].",
+                "העוללות לעניים – A person cannot dedicate/sanctify [to the Temple] something that is not his.",
+                "יתנו שכר גדולן להקדש – that which grows in value all the while that they are in the ground of something dedicated to the Temple. And the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+                "בעריס – a vineyards where its vines hang on poles and trees, based upon the language (Song of Songs 1:16): “Our couch is in a bower.”",
+                "כל שאינו יכול לפשוט – that is to say, after he has passed by them, and if in the place where he remembers he cannot stretch his hand and take, it is called concerning him, (Deuteronomy 24:19): “Do not turn back to get it.”",
+                "אבל רוגליות –[grapes growing in a row on isolated vines] grapes that stand on the ground when they tread upon them with the foot.",
+                "משיעבור ממנה – that is forgetting, for each and every vine among the grapes growing in a row on isolated vines is considered like a border-bed/furrow on its own, and it is prohibited to return from one border bed to another border bed."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאימתי. הנמושות – there are those who explain this [word נמושות/the last troop of gleaners ] as old people who are walking on their staffs, and there are those who interpret this as the gleaners after the gleaners (the poor who come for the second gleanings – see Talmud Bava Metzia 21b) , for after they would go in the field, gleaners after the gleaners or these elderly people who come late to walk go to glean after everyone that is poor has already despaired from that field, and all that is found in it after that is ownerless to all, whether for the poor or for the rich.",
+                "רביעה שניה – the rain is called fructification (in the fall) because it fructifies the ground (see Talmud Ta’anit 6a), and gives birth and causes to grow like a male who copulates with a female and she becomes pregnant from him, from the language (Leviticus 19:19): “You shall not let cattle mate [with a different kind]…” Another explanation: Fructification on account that the rain causes the dust to lie down, which is the Aramaic translation of lying down to cause fructification. And he time for the second rainfall in an average year is on the twenty-third of Mar Heshvan.",
+                "שאינן מוסקין – harvesting of olives like reaping grain and cutting grapes and plucking figs and harvesting dates, so too harvesting olives.",
+                "ולא יהא מביא בארבעה איסרות – that is two Pundiyons/Dupondium (a Roman coin equal to two Asses) as a Pundiyon is two Issars, and we teach in the Mishnah that a poor person that goes from place to place from the [town] square receives not less that a Pundiyon/Dupondium, that is the food for two meals, and since he does not bring olives worth four Issars, that is the food for two meals for himself and two meals for his wife, for even he does not go out to glean. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "נאמנים – the poor [are believed] to state that this wheat is of gleanings, forgotten sheaves and the corner of the field, and they are exempt from tithing.",
+                "בשעתן – at the time of the harvest.",
+                "בכל שנתו – in the third year and in the sixth year where the Poor Tithe applies to them.",
+                "ובן לוי נאמן לעולם – since the First Tithe applies in each year, and since that he said that they are First Tithe, we do not suspect lest he did not separate from them the Tithe of the Tithe, and just as an Israelite was not suspected regarding the Large Terumah (i.e., two percent to the Kohen), the Levite was not suspect on the Tithe of the Tithe (that was given by a Levite to a Kohen).",
+                "אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן – It was practice to give them this and not on anything that they were not accustomed to give them similar to this, and further on, it explains this."
+            ],
+            [
+                "נאמנים על החיטים – [they are believed] to say that they are of the Poor Man’s tithe that was given to me, but they are not believed to say that flour and this bread is of the Poor Man’s tithe, that flour and bread were given to me, for it is not the manner to distribute [processed] Poor Man’s tithe of flour and bread.",
+                "שעורה של אורז – there are those who explain spike of rice, for it was not their manner to distributer rice of the Poor Man’s Tithe other than spike/ears of corn. And there are those who explain barley of of rice prior to its being crushed in a mortar and the remove of its shell [it is called barley] and after threshing while its hide is on it, it is the practice to distribute it to the poor.",
+                "גריסין – that they are ground in a millstone of grist-grinder’s mills.",
+                "נאמנים על השמן – it is the manner to distribute the Poor Man’s Tithe in oil.",
+                "ואין נאמנים לומר של זיתי נקוף הוא – the olives left on the tree for the poor/the gleanings are from the gifts of the poor, that we beat and knock the olive to empty the olives that remained from the harvesting. And this striking is the language like pounding an olive. But the poor person is not believed to state that this oil I removed from pounded olives and he is exempt from tithes, because it is not customary to make oil from pounded olives. But the poor person who states that this flour or bread is from the gleanings, forgotten sheaf and corner of the field that I gleaned and that I grinded the flour and baked the bread, is believed for it is the manner of the poor person to make bread from gleanings, forgotten sheaves and the corner of the field."
+            ],
+            [
+                "נאמנים – the poor people [are believed] about raw vegetables to state that they are from the Poor Man’s Tithe, for vegetables are liable for tithes from the Rabbis.",
+                "דבר מועט – they are believed even on that which is cooked, for sometimes the owner of the house forgot to tithe and tithes from that which is cooked from within the pot.",
+                "מלפסו – the pot/dish or round pot that he is cooking in."
+            ],
+            [
+                "אין פוחתין לעניים בגורן – when they distribute the Poor Man’s Tithe in the granary/threshing floor, they don’t give to each and every poor person less than this measure, as it is written (Deuteronomy 26:12): “that they may eat their full in your settlements,” give him according to his fullness/satisfaction.",
+                "דבלה – dry figs after they had been tread in a round mould [in which figs are pressed] which is called cake of pressed figs. And further, they are not sold by measurement but rather by weight, therefore it teaches [in the Mishnah] a Maneh of a cake of pressed figs, and a Maneh is a weight of one hundred Denars and a Denar is a weight of six Ma’ah and the weight of a M’ah is sixteen berries/grains of barley.",
+                "פרס – one-half of a Maneh, and in all of the measurements that are stated in our Mishnah, the Halakha is according to the first Tanna/teacher and the Halakha is according to Abba Shaul. And these things are not said other than to distribute the Poor Man’s Tithe in the threshing floor/granary, butr he who distributes the Poor Man’s Tithe in his home, distributes according to his desires and the Sages did not give him a measurement."
+            ],
+            [
+                "מדה זו – since we don’t give any less to the poor that is stated for Kohanim, Levites and Israelites, each one of them to whom we distribute the Poor Man’s Tithe in the threshing floor/granary should not receive less than this measurement.",
+                "היה מציל – for he does not want to distribute to the poor who came all the Poor Man’s Tithe that is in his hand, but he wants to save from it for his poor relatives.",
+                "נוטל מחצה – and hides it for the needs of his relatives.",
+                "ונותן מחצה – to the poor people came, and if after he took the half and hid it for the needs of his relatives, he had a little bit, that is to say, that thre didn’t remain to him enough to give to every one of the poor people according to the fixed measurement mentioned above in our Mishnah, he places it before them what remains in his hand in order that they can divide it among themselves."
+            ],
+            [
+                "ככר בפונדיון – bread that is sold for a Pundiyon when the wheat is sold at four S’eah for a Selah, and these four Se’ah are twenty-four Kabs, and each Se’ah is six Kabs and the Selah is four Denars and each Denar is six Ma’ahs , it is found that the Selah is twenty-four Ma’ah and and it is found that twenty-four kabs for twenty-four Ma’ah, a Kab for each Ma’ah. But because the storekeeper wants to make money for his expenditures of baking and grinding, it is impossible to sell the bread which is one-half Kab per Pundiyon according to the value that they sell grain in the market place, four Se’ah for a Selah, therefore, the bread is not sold for a Pundiyon but only for one-quarter Kab. And when they distribute the grain to the poor in the grainary and it is upon him to grind [it] and bake [it], they don’t give less than one-half Kab, but when they give him a baked loaf, he does not get other than one-quarter of a Kab which is six eggs. This is explained in the [eighth] chapter of Tractate Eruvin, the Chapter “How do you prepare a Shittuf for the Sabbath line?”",
+                "פרנסת לינה – a bed, pillows and cushions.",
+                "מזון שלש סעודות – for a person is liable to eat three meals on the Sabbath.",
+                "לא יטול מן התמחוי – because the soup-kitchen is distributed every day and the treasurers/managers go back out to the openings of the home owners on each day and take from them food for the needs of the poor, and the utensil that they place the food is called a תמחוי/ charity plate.",
+                "לא יטול מן הקופה – for the communal fund is distributed from Friday to Friday.",
+                "נגבית בשנים – because they may [forcibly] take collateral, and one doesn’t make an authority over a community with less than two [people].",
+                "ומתחלקת בשלשה – because it is like the monetary matters and monetary matters are with three (see the beginning of Tractate Sanhedrin)."
+            ],
+            [
+                "מאתים זוז – the Rabbis have established that [two hundred zuz] is sufficient for one year for clothing and food.",
+                "או לכתובת אשתו – and even if she is dwelling beneath him.",
+                "ואת כלי תשמישו – nice utensils that he makes use of on Shabbat and Festivals, and these words when he comes to take gleanings, the forgotten sheaf and the corner of the field and he doesn’t take from the charitable communal fund that he can support himself in private, and he doesn’t take from is in the hand of the treasurer/manager, but if he takes from the charitable communal fund then we don’t let him to take even gleanings, the forgotten sheaf or the corner of the field until he sells his tools/dishes."
+            ],
+            [
+                "מי שיש לו חמשים זוז וכו' – for fifty [zuz] for good service is like two-hundred for one who does not work.",
+                "וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל וכו' – such as case where he pushes himself in his work and suffices with the work of his hands in order that he doesn’t have to be supported from others, but if the work of his hands is not sufficient for him and he afflicts himself in a life of pain that near death, on this they said, that whomever needs to take and does not take, he is like one who sheds blood and it is forbidden to have mercy upon him, for he does not have consideration for his own soul, how much more so upon the souls of others."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ],
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..c3f2fb884419f86d003fedaf47655d06a4be5383
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,462 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>אלו דברים שאין להם שיעור.</b> מדאורייתא, אבל מדרבנן יש להם שיעור, דהא תנן בסיפא אין פוחתין לפאה מששים:",
+                "<b>הפאה.</b> שאדם חייב להניח בסוף שדהו לעניים, כדכתיב (ויקרא כ״ג:כ״ב) לא תכלה פאת שדך בקצרך:",
+                "<b>והבכורים.</b> דכתיב (שמות כ״ג:י״ט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך, ולא נתנה תורה בהם שיעור:",
+                "<b>והראיון.</b> שחייב אדם להראות בעזרה בשלש רגלים, דכתיב (שם) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, וזאת הראיה אין לה שיעור דכל אימת דבעי עייל ומתחזי ונפיק. פירוש אחר עולת ראיה ושלמי חגיגה שחייב להביא כדכתיב (שם) ולא יראו פני ריקם, אין לה שיעור מדאורייתא דכתיב (דברים ט״ז:י״ז) איש כמתנת ידו, אלא שחכמים נתנו בה שיעור, העולה מעה כסף וחגיגה שתי כסף:",
+                "<b>וגמילות חסדים.</b> דבגופו, כגון ביקור חולים ולקבור מתים וכיוצא בהן, אבל גמילות חסדים דבממונו, כגון פדיון שבוים ולהלביש ערומים ולהאכיל את הרעבים וכיוצא בהן יש להן שיעור, שיתן בכל פעם שתבא מצוה כזו לידו חמישית מן הריוח שבנכסיו, ותו לא מחייב, דהכי אמרינן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. הלכך מבעי ליה לאינש לאפרושי חמישית הריוח בכל עת כדי שיהא מצוי כל זמן שיבא גמילות חסד לידו שיקיימנו, ובהכי נפיק ידי חובתו:",
+                "<b>ותלמוד תורה.</b> אין לה שיעור דכתיב (יהושע א׳:ח׳) והגית בו יומם ולילה:",
+                "<b>ות״ת כנגד כולם.</b> שקול כנגד כולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין פוחתין לפאה מששים.</b> מדרבנן:",
+                "<b>אע״פ שאמרו אין לפאה שיעור.</b> מדאורייתא כדאמרן:",
+                "<b>הכל לפי גודל השדה.</b> אם שדהו גדולה ועניים מועטים נותן ומוסיף על ששים לפי גודל שדהו, ואם שדהו קטנה ועניים מרובים מוסיף על ששים לפי רוב העניים:",
+                "<b>ולפי הענוה.</b> אית דגרסי ענוה בוי״ו, כלומר לפי רוב ענותו ירבה לעניים, לשון וענותך תרבני (תהילים י״ח:ל״ו). ורמב״ם פירש לשון עניה כלומר מה שתענה הארץ. ואית דגרסי ענבה בבי״ת, ופירשו גודל הגרגרים וקטנן, שאם היו השבלים של שדה במקום אחד מלאות וטובות ובמקום אחר צנומות דקות לא יניח הפאה כולה מן הרעות אלא ישער ששים לרע וליפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתחלת השדה ומאמצעה.</b> ואין צריך להניח פאה בסוף שדה, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) לא תכלה פאת שדך לקצור, אמרה תורה תן פאה ואף על פי שיש לך עדיין קמה לקצור:",
+                "<b>ובלבד שיתן בסוף כשיעור.</b> אע״ג דרבי קרא בתחלה ובאמצע שיש תורת פאה למה שנתן, מכל מקום לא מפטר אלא אם כן נותן בסוף השדה תשלום שיעור אחד מששים עם מה שנתן באמצע ובתחלה כן מוכח בירושלמי. ורמב״ם פירש ובלבד שיתן בסוף כשיעור פאה הצריכה לכל השדה, שצריך שיניח בסוף השדה אחד מששים חוץ ממה שהניח בתחלה ובאמצע:",
+                "<b>אם שייר קלח אחד.</b> בסוף השדה והניח אותו לפאה סומך עליו, וכל מה שהניח באמצע ובתחילה תורת פאה עליה:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא הניח אפילו קלח אחד בסוף השדה לפאה, הרי מה שהניח באמצע ובתחילה אינה חשובה פאה אלא דין הפקר יש לה. ופליג אדרבי שמעון דאמר דמכל מקום היא חשובה פאה אלא דלא מפטר בעל השדה בהכי. והלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל דבר שהוא אוכל.</b> למעוטי ספיחי סטיס, שאע״פ שהן אוכל על ידי הדחק לאו אוכל מקרו ואין חייבין בפאה, דכתיב (ויקרא יט) ובקצרכם, ואין קצירה אלא בדבר הראוי לאכילה:",
+                "<b>ונשמר.</b> למעוטי הפקר שאין לו שומרים שאינו חייב בפאה, דכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב אותם, פרט להפקר שכבר נעזב:",
+                "<b>וגידוליו מן הארץ.</b> למעוטי כמהין ופטריות, שאין להם שורש בארץ וגדוליהם מן האויר, שאין חייבין בפאה דכתיב (שם) קציר ארצכם:",
+                "<b>ולקיטתו כאחד.</b> למעוטי תאנה וכיוצא בה, מן האילנות שנלקטים הפירות שמתבשלים בהם ראשון ראשון, דכתיב (שם) קציר משמע דבר הנקצר הרבה ביחד:",
+                "<b>ומכניסו לקיום.</b> למעוטי ירק שאינו מתקיים אלא מתעפש מיד, דכתיב (שם כג) פאת שדך בקצרך ואין הירק נקצר:",
+                "<b>והתבואה והקטניות.</b> תבואה מחמשת המינים, חטה ושעורה וכוסמת שבולת שועל ושיפון קטניות פולין ואפונים ועדשים ודומיהן:",
+                "<b>בכלל הזה.</b> להתחייב בפאה כשישלמו בהם כל התנאים הללו:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוג.</b> אילן שהפרי שלו אדום, וקורין לו בלע״ז קורנ״י אולי״ס. ורמב״ם פירש שהוא צמח שמעבדים בו העורות וקורין לו בערבי סומא״ק, והאשכלות שלו ראויין לאכילה. ולאו דוקא אלו שמנה התנא חייבים בפאה ולא מיני אילנות אחרים, אלא אלו ודומיהן קאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם הוא נותן משום פאה.</b> מי שלא הניח פאה בשדה במחובר חייב להפריש מן התלוש, והפאה שמפריש מן התלוש ונותן לעניים פטורה מן המעשרות:",
+                "<b>עד שימרח.</b> שיעשה כרי וצבור של תבואה, אבל אם בא להפריש פאה אחר המירוח צריך שיפריש התרומה והמעשרות תחלה ואחר כך יטול הפאה, שאין פטור מן המעשרות אלא הפאה שנטלה קודם המרוח:",
+                "<b>ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות.</b> (משום הפקר) המפקיר תבואתו ובא אחר וזכה בה, אין הזוכה בה חייב במעשרות דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא הפקר שידך וידו שוין, אבל המפקיר תבואתו לאחר המרוח אין ההפקר ההוא פוטר מן המעשר:",
+                "<b>ומאכיל לבהמה וכו׳</b> ואפילו הוא עצמו מותר לאכול אכילת עראי קודם מירוח, אבל הבהמה אוכלת אפילו אכילת קבע:",
+                "<b>נוטל מן הגורן וזורע וכו׳</b> דמן התורה הזורע פטור מן המעשר אפילו לאחר מרוח דכתיב (שם) עשר תעשר ואכלת וזורע לא קרינן ביה ואכלת, מיהו מדרבנן חייב. סבירא ליה לר׳ עקיבא דקודם מרוח פטור מן המעשר אפילו מדרבנן. ואין הלכה כר׳ עקיבא:",
+                "<b>שלקחו את הגורן.</b> שקנו תבואה מן הגורן, וקנסו חכמים שיהיו חייבים להפריש תרומות ומעשרות ולתת אותם לכהנים ולוים אחרים כדי שלא יהיו קופצים לקנות תבואה או יין לגתות ולגרנות. ואם קנו קודם מרוח, שעדיין לא הוקבעה תבואה זו למעשר, המעשרות שלהם:",
+                "<b>המקדיש ופודה.</b> המקדיש גרנו ופדאו מיד הגזבר, והוא גדיש או קמה שלא הוקבע למעשר כשהיה ביד ההקדש, חייב הפודה להוציא ממנו המעשרות. אבל אם נתמרח הגורן ביד הגזבר הואיל ובשעה שהיה ראוי שיוקבע למעשר דהיינו בזמן המרוח היתה ביד הקדש, אין הפודה חייב להוציא ממנו מעשרות שההקדש פטור מן המעשרות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו מפסיקין.</b> בין שדה לשדה ויהיו נחשבים כשתי שדות, לענין שאם הניח פאה באחת מהן על חברתה לא עלתה לו לפאה, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) פאת שדך שלא יניח פאה משדה לחברתה:",
+                "<b>הנחל.</b> נהר:",
+                "<b>והשלולית.</b> אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה שאמות אחרות של מים שותות ממנה:",
+                "<b>ודרך היחיד.</b> ד׳ אמות:",
+                "<b>ודרך הרבים.</b> שש עשרה אמה, ומשום סיפא נקט לה דבעי למתני סיפא שכל אלו אין מפסיקין באילן, וקמ״ל דאפילו דרך הרבים שהיא רחבה ט״ז אמה אינה מפסקת באילן:",
+                "<b>שביל הרבים ושביל היחיד.</b> שביל זוטר טובא דשקיל כרעא ומנח כרעא. ואשמעינן דאפילו שביל דרבים אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים מפסיק בין השדות הזרועות ואי לא לא מפסיק:",
+                "<b>הבור.</b> שדה שאינה זרועה. והאדמה לא תשם (בראשית מ״ז:י״ט) מתרגמינן וארעא לא תבור:",
+                "<b>והניר.</b> חרישה. כמו נירו לכם ניר (ירמיהו ד׳:ג׳):",
+                "<b>וזרע אחר.</b> כגון ששתי השדות זרועים חטים וביניהם קרקע זרוע מין אחר. ושיעור רוחב הבור והניר וזרע אחר כדי שלשה תלמים של מענית המחרישה:",
+                "<b>והקוצר לשחת מפסיק.</b> דקסבר כל לשחת לאו קצירה היא, דלא חשבינן לה אתחלתא דקצירה. שחת תבואה שלא הביאה שליש, וקוצרים אותה להאכיל לבהמות. ואין הלכה כרבי מאיר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת.</b> שהיא רחבה כל כך עד שהעומד באמצע אינו יכול לקצור מכאן ומכאן:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר מפסקת.</b> ופליג את״ק דאמר לעיל על שלולית דהיינו אמת המים דבכל ענין מפסיק, ור׳ יהודה סבר דאם יכולה להקצר כאחת אינה מפסקת. והלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>וכל ההרים אשר במעדר יעדרון.</b> הר שחודו זקוף ואין בקר בכליו יכולין לעבור שם, ומפסיק בין שתי השדות:",
+                "<b>הוא נותן פאה לכל.</b> כלומר נותן פאה אחת לכל שתי השדות ולא חשיב הפסק. הואיל והם נעדרים במעדר, כלומר שבני אדם חופרים אותו הר בכלי שחופרים בו את הקרקע, אין זה הפסק. שהרואה אומר אין זה קרקע בור אלא למחר חופרים אותו במעדר וזורעים אותו ושתי השדות הם אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל מפסיק לזרעים.</b> מפרש בגמרא בירושלמי דהכל לאתויי סלע שהיה עובר על פני כל השדה. אם צריך הוא לעקור את המחרישה מצד זה כדי לתת אותה לצד זה, מפסיק:",
+                "<b>אלא גדר.</b> גבוה עשרה טפחים:",
+                "<b>שער כותש.</b> ענפי האילן קרויין שער. ופירוש שער כותש, שהנופות של אילנות מתערבין זה עם זה למעלה מן הגדר כעלי זה התקוע במכתש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הרואים זה את זה.</b> כל זמן שהעומד אצל אחד מהאילנות יכול לראות האילן האחר, אע״פ שיש ביניהן גדר, אינו מפסיק, ולוקח פאה מאילן אחד על חבירו:",
+                "<b>לזיתים שהיו להם בכל רוח.</b> פאה אחת היו נותנים על כל הזיתים שהיו להם לצד מזרחה של עיר, ופאה אחרת על כל הזיתים שהיו להם לצד מערבה, וכן לארבע רוחות:",
+                "<b>שהיו להם בכל העיר.</b> אין נותנים כי אם פאה אחת לכולן, אע״פ שאין רואין זה את זה, ואין הלכה כרבי אליעזר בר׳ צדוק שאמר משמו, אבל הלכה כר״ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני מיני חטין.</b> כגון שחמתית ולבנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלבלר.</b> הסופר:",
+                "<b>הזוגות.</b> הם כל אותן שנים שנים הנזכרים בפ״ק דמסכת אבות, שקבלו שנים מפי שנים [עד] מפי שמעון הצדיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>שדה שקצרוה כותים.</b> לעצמן. ולא שקצרוה פועלי כותים לישראל, דאז הוי כאילו קצרוה ישראל:",
+                "<b>קרסמוה נמלים.</b> דרך הנמלה לחתוך קנה השבולת מלמטה. ולזה קורים קרסום, לשון יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ):",
+                "<b>פטורה.</b> דכתיב גבי פאה ובקצרכם, עד שתהיו אתם הקוצרים:",
+                "<b>שחובת הקציר בקמה.</b> כלומר חובת הפאה של זה הניחה בקמה. ונהי דאם כלה שדה, חזרה פאה לעומרים וחייב להפריש פאה מן העומרים, ה״מ היכא דכלה הוא אבל הכא הוא לא כלה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח נותן פאה לכל.</b> שחובת הפאה ממה שקצר נשאר בזה החצי שקנה הלוקח, והוי כאילו לא מכר לו אלא מה שנשאר בשדה אחר שיוציא ממנה הפאה שראוי להוציא מאותה שדה. וכן הפודה מיד הגזבר מוציא מן החצי שפדה הפאה הראויה לשדה כולה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מלבנות.</b> ערוגות מרובעות. ובשביל שעשויות כדפוסי הלבנות קרויין מלבנות:",
+                "<b>שבין הזיתים.</b> וה״ה לכל שאר אילנות. ונקט זיתים לאשמועינן דאפילו זיתים שחייבים בפאה לא מפסקי לב״ה, וכ״ש שאר אילנות שאין חייבין בפאה דפשיטא דלא מפסקי:",
+                "<b>ב״ש אומרים פאה מכל אחד ואחד.</b> מכל מלבן ומלבן, הואיל ועומדות הערוגות פסקי פסקי ואין מתערבין זו עם זו קסברי ב״ש דמפסקי זיתים. [אבל] היכא דראשי שורות מתערבים מזה לזה [מודו] דלא מפסקי. ובזמן שהאילנות מרוחקים זה מזה עד שבקרקע בית סאה שהוא נ׳ אמה על נ׳ אמה אין בו י׳ אילנות, מודים ב״ה שנותן פאה לכל מלבן ומלבן, דהואיל והאילנות מרוחקים נראין הדברים שלא בשביל האילנות נעשו המלבנות. ובזמן שהאילנות רצופים ויש עשר אילנות בפחות מבית סאה מודים בית שמאי שנותן פאה אחת על הכל, לא נחלקו אלא כשיש עשר אילנות בבית סאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המנמר.</b> מלקט שדהו מקומות מקומות, דמחזי כמנומר, לשון ונמר חברבורותיו (ירמיהו י״ג:כ״ג), שקצר התבואה שנתבשלה ראשון ראשון בשדה:",
+                "<b>ושייר קלחים לחים.</b> אותן שלא נתבשלו:",
+                "<b>נותן פאה לכל אחד ואחד.</b> כשחוזר ללקט הקלחים לחים ששייר. דנמור מפסיק ולאו אתחלתא דקצירה חשיבא:",
+                "<b>בזורע שבת.</b> ירק שקורין לו אניט״ו בלע״ז:",
+                "<b>שהוא נותן פאה לכל אחת ואחת.</b> מפני שאין דרכן לזרוע מהן שדה אחת, לפיכך חשובין כל אותן ערוגות כאילו כל אחת מהן שדה אחת. ושבת וחרדל חייבים בפאה אף על פי שאין נותנין פאה לירק, משום דלזרע עבידי וכמיני זרעים חשיבי. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליק בצלים.</b> אית דמפרשי ל׳ ואנכי איש חלק (בראשית כו), על שם שכשנתלשו נשאר המקום חלק. ואית דמפרשי המחליק כמו המחלק, שנוטל חלק מן הבצלים לחים למכרן בשוק וחלק אחר מניח יבשים לגורן לקיום:",
+                "<b>נותן פאה לאלו לעצמן.</b> דכשני מיני חטים דמו:",
+                "<b>וכן בכרם.</b> וכן המחליק בכרם דינו כמחליק בבצלים:",
+                "<b>המדל נותן מן המשוייר על מה ששייר.</b> בזמן שהבצלים זרועים רצופים נוטל מהם אחד מבינתיים כדי שהנשארים יתגדלו בריוח ויעשו גסים. וזהו הנקרא מדל שדולה ושולף אותם ממקומם, ותנן איזהו מדל נוטל אחת ומניח שנים. ואותן שעוקר ליתן ריוח לנשארים אינם חייבין בפאה לפי שתקנת הנשארים היא, הילכך נותן פאה מן הנשאר לבד והנעקר פטור מכלום דלא חשיבא קצירה:",
+                "<b>המחליק מאחת יד.</b> כלומר מענין אחד, או כולו לגורן או כולו לשוק. ורמב״ם פירש מאחת יד ממקום אחד, שהחלק שנוטל למכור בשוק אינו נוטל אותו מכאן ומכאן אלא כולו מצד אחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>האמהות של בצלים.</b> בצלים גדולים שמניחין אותן לגדל זרע, ומתוך שמשתהין בארץ לא חזו לאכילה אלא על ידי הדחק, ולכך פטר רבי יוסי. ואין הלכה כמותו:",
+                "<b>מלבנות הבצלים שבין הירק.</b> סבר רבי יוסי דירק כזרע אחר דמי, שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, ותנן לעיל בפרק שני דזרע אחר מפסיק. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלקחו את האילן.</b> מהנך אילנות דחשיב בפרק קמא שחייבים בפאה:",
+                "<b>המוכר קלחי אילן.</b> שרשי צמחים שחייבין בפאה, ולא מכר לו הקרקע, נותן הלוקח פאה מכל אחד ואחד:",
+                "<b>בזמן שלא שייר.</b> כלומר אם לא התחיל בעל השדה לקצור או ללקט פירות, אז הוא דחייב הלוקח ליתן פאה. אבל אם התחיל בעל השדה לקצור שדהו קודם שמכר את אלו, שנשאר מן השדה שלא נקצר או שלא נלקט, בעל השדה הוא הנותן פאה על הכל, דמכי אתחיל בקצירה או בלקיטת הפירות איחייב בפאה של כל השדה. ורבי יהודה לפרושי מלתיה דת״ק אתא וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרקע בית רובע.</b> מקום שראוי לזרוע בו רובע הקב. ופירשו בו שהוא עשר אמות ומחצה על עשר אמות בקירוב:",
+                "<b>העושה סאתים.</b> רבי יהושע לא אזיל בתר זריעה, אלא קרקע המוציאה סאתיים שהן י״ב קבין:",
+                "<b>לקצור ולשנות.</b> דרך הקוצרים אוחז מלא כפו מן הקמה וקוצר, כדכתיב (תהלים קכט) שלא מלא כפו קוצר. ואם יש בקמה כדי למלאות כפו שני פעמים חייבת בפאה:",
+                "<b>קרקע כל שהוא חייבת בפאה.</b> דס״ל פאת שדך כל שהוא משמע, ופליג אכולהו:",
+                "<b>ובבכורים.</b> דכתיב בהו אדמתך. והני מילי בבכורי חטה ושעורה, אבל בבכורים של אילן אינו חייב אלא אם כן יש לו קרקע שש עשרה אמות סביב לאילן שהוא שיעור יניקתו:",
+                "<b>ולכתוב עליה פרוזבול.</b> הלל תקן פרוזבול, כשראה שהיו נמנעים מלהלוות לעניים מפני השביעית שמשמטת החוב, תקן שיהא מוסר שטרותיו לבית דין, וכותב מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין כל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, ומשכתבו לו שטר זה שוב אין שביעית משמטת חובו. ודוקא כשיש קרקע כל דהוא ללוה דאז חשיב כאילו החוב גבוי כבר ביד בית דין ותו לא קרינא ביה לא יגוש, וחשבינן לקרקע כל שהוא כאילו שווה כל החוב דאין אונאה לקרקעות:",
+                "<b>ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות.</b> דמטלטלין נקנין אגב קרקע, בכסף בשטר ובחזקה, כדתנן בפ״ק דקדושין ושם מפורש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שכיב מרע.</b> השוכב על מטתו מחמת חולי:",
+                "<b>שייר קרקע כל שהוא.</b> כל הני שייר קרקע כל שהוא, דתנן במתניתין, מכאן ועד סוף פרקין, לאו דוקא קרקע דהוא הדין מטלטלים כל שהן. אלא איידי דתנא רישא גבי פאה ובכורים ופרוזבול קרקע כל שהוא תנא בכל הנך נמי קרקע כל שהוא:",
+                "<b>מתנתו קיימת.</b> אם קנו מידו על המתנה אף על פי שעמד מחליו אינו יכול לחזור בו, הואיל ושייר לעצמו כל שהוא גלי דעתיה דלאו מחמת מיתה כתב המתנה:",
+                "<b>לא שייר קרקע כל שהוא.</b> לעצמו, מסתמא לא שביק איניש נפשיה ערטילאי, ואם לא שהיה חושב ודאי שימות לא היה נותן כל נכסיו, הלכך אם עמד חוזר ואפילו קנו מידו:",
+                "<b>וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה.</b> בשכיב מרע מיירי, שמחלק נכסיו לבניו וכתב לאשתו חלק בין הבנים ושמעה איהי ושתקה ולא אמרה כתובתי אני גובה או כיוצא בזה אבדה כתובתה:",
+                "<b>רבי יוסי אומר אם קבלה עליה.</b> שתהא שותפת בין הבנים, אפילו לא קנו מידה, והוא לא צוה שיכתבו כך בפניה, אבדה כתובתה ושוב אינה יכולה לחזור בה. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב כל נכסיו לעבדו.</b> שכתב כל נכסי נתונים לפלוני עבדי, הרי העבד בכלל הנכסים ונתן לו את עצמו. והא דקאמר עבדי היינו עבדי שהיה כבר:",
+                "<b>שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין.</b> דכל היכא דנחית לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר, וכי אמר כל נכסי לך אשאר נכסים קאמר ולחנופי ליה קאתי ולא שחרריה, כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסי. ואפילו אין לו שום נכסים אלא העבד והקרקע ששייר מכל מקום לא יצא לחירות, דכיון דאין מתקיים דבור כל נכסי דהא אתא חוץ ובטל ליה דלא פלגינן דבורא והוי בטל לגמרי ולא קנה לא עצמו ולא נכסים:",
+                "<b>ר״ש אומר לעולם הוא בן חורין.</b> בין אין לו נכסים אחרים אלא העבד והקרקע ששייר, ובין יש לו נכסים אחרים לעולם הוא בן חורין. ומוקמינן דבור כל נכסי בעבד לבדו כשאין לו נכסים אחרים, ולא אמרינן דבמה שאמר חוץ בטל דבורו שאמר כל נכסי, דפלגינן דבורא, ומקיימינן ליה בעבד ויצא בן חורין:",
+                "<b>חוץ מאחד מרבוא.</b> ולא פירש מהו משייר, דהתם אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו עבד, ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים ואע״ג דשוי טפי, ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הפאה ניתנת במחובר.</b> דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב, הנח לפניהם והם יבוזו:",
+                "<b>בדלית.</b> גפן המודלית על גבי עצים או על גבי אילנות:",
+                "<b>מוריד ומחלק.</b> דכתיב (שם) תעזוב אותם, אותם שאין בהם סכנה אתה עוזב לפניהם ואי אתה עוזב אותם שיש סכנה בעלייתם, אלא מוריד מן האילן ומחלק להם:",
+                "<b>בחליקי אגוזים.</b> על שם שאילנות של אגוזים חלקים ואין בהם קשרים כשאר אילנות קרויין חליקי אגוזים. ואין הלכה כר״ש:",
+                "<b>אפילו תשעים ותשעה.</b> ארישא קאי, בפאה הניתנת במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בדלית ובדקל.</b> שמצותן בתלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטל.</b> אחד מן העניים מקצת פאה שלקט כבר וזרק לו על השאר כדי לקנות:",
+                "<b>אין לו בה כלום.</b> אפילו במה שלקט, דקונסין אותו ומוציאין ממנו התלוש והמחובר:",
+                "<b>נפל לו עליה וכו׳</b> אע״ג דארבע אמות של אדם קונות לו בסמטא ובצדי רשות הרבים, הכא בשדה חבירו לא תקינו ליה רבנן שיקנו לו ארבע אמותיו. אי נמי כיון דנפל עליה גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דלקני, בארבע אמות לא ניחא ליה דלקני:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלש אבעיות ביום.</b> שלש פעמים מתגלה בעל הבית ונראה בתוך שדהו כדי שיקחו העניים פאה. אבעיות לשון גלוי, נבעו מצפוניו (עובדיה א׳:ו׳) מתרגמינן אגליין מטמרוהי:",
+                "<b>בשחר.</b> מפני המיניקות שבניהם ישנים בשחר ואז יש להם פנאי ללקט:",
+                "<b>ובחצות.</b> מפני התינוקות שדרכן לצאת בחצות והולכים ללקוט פאה:",
+                "<b>ובמנחה.</b> מפני הזקנים ההולכים על משענתם ואין מגיעים לשדה עד שעת המנחה:",
+                "<b>שלא יפחתו.</b> משלש עתים הללו. והלכה שאין נותנין פאה אלא בשלש עתים הללו, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהם:",
+                "<b>של בית נמר.</b> שם מקום, כדכתיב (במדבר לב) את בית נמרה. קושרים חבל בצד הקמה וקוצרים והולכים עד שיכלה החבל ומניחים פאה לכל החבל, וחוזרים וקושרים ומניחים פאה, והיינו מכל אומן ואומן כלומר מכל שורה ושורה ועל זה מזכירין אותן לשבח:"
+            ],
+            [
+                "<b>עובד כוכבים שקצר את שדהו וכו׳</b> דכתיב גבי לקט ופאה ובקצרכם פרט לשקצרוה עובדי כוכבים, וגבי שכחה כתיב (דברים כד יט) כי תקצור קצירך ושכחת עומר, מכאן אמרו עובד כוכבים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר פטור:",
+                "<b>שאין השכחה אלא בשעת עמור.</b> ובשעת עמור מיהא גר היה וחייב בכל המצות, ורבנן סברי הואיל ואיכא שכחה בעומר ואיכא שכחה בקמה כדכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה לרבות שכחת קמה, את שישנו בשכחת קמה ישנו בשכחת עומר, והאי עובד כוכבים שקצר שלא היה בשכחת קמה דאותה שעה עובד כוכבים היה אע״פ שעכשיו נתגייר אינו בשכחת עומר. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>קמה ופדה עומרים פטורה.</b> דמקרא דממעטינן קציר עובדי כוכבים ממעטינן נמי קציר הקדש דלאו קצירך הוא ולענין שכחה פליגי רבי יהודה ורבנן בהקדיש קמה ופדה עומרים כי היכי דפליגי בעובד כוכבים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא באו לעונת המעשרות.</b> היינו מרוח כשהוא משוה פני הכרי ברחת, אם באותה שעה היו ביד הגזבר פטורים, ואם לאו אין ההקדש פוטרן:",
+                "<b>וגמרן הגזבר.</b> שנגמרו בעודן ביד הגזבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר זכה לו.</b> פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בעשיר שלקט פאה לזכות בה לעני. דרבי אליעזר סבר אמרינן תרי מגו, מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי חזי ליה. ומגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, ורבנן סברי חד מיגו אמרינן תרי מיגו לא אמרינן. אבל מעני לעני, דברי הכל זכה לו:",
+                "<b>של עובד כוכבים חייב במעשרות.</b> דהואיל ואין העובד כוכבים חייב בלקט שכחה ופאה הוו להו כשאר תבואה של עובד כוכבים שחייבת במעשר:",
+                "<b>אלא א״כ הפקיר.</b> לעניים ולעשירים, דהפקר פטור מן המעשר. ומתניתין ר״מ היא דאמר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר. ואין כן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנושר בשעת הקצירה.</b> שבלים הנופלים בשעת הקצירה:",
+                "<b>הכהו קוץ.</b> כל היכא דנושר מחמת אונס אינו לקט, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) ולקט קצירך, אין לקט אלא מחמת קציר:",
+                "<b>תוך היד.</b> אנשר קאי, כלומר תוך היד ונשר, תוך המגל ונשר, דהנושר מתוך היד ומתוך המגל לעניים. אבל הנושר מאחר היד מנדנוד ידו ומאחר המגל מכח תנועת המגל, לבעל הבית, דאין זה בדרך קצירה:",
+                "<b>ראש היד.</b> כשידו מלאה ויש שבלים בין ראשי אצבעותיו לפס ידו, הנושר משם, וכן הנושר מראש המגל:",
+                "<b>רבי ישמעאל אומר לעניים.</b> דדמי לתוך היד ולתוך המגל:",
+                "<b>ורבי עקיבא אומר לבעל הבית.</b> דמדמי ליה לאחר היד ולאחר המגל. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>חורי הנמלים.</b> דרך הנמלים לכנוס תבואה בחוריהן:",
+                "<b>שבתוך הקמה.</b> עד שלא התחילו לקצור:",
+                "<b>של בעל הבית.</b> שאין לעניים בקמה כלום:",
+                "<b>שלאחר הקוצרים.</b> לאחר שהתחילו לקצור חיישינן שמא הביאו שם הנמלים מן הלקט. הלכך החטים העליונים שבחורים או שבלים העליונים לעניים דיש שם מן הלקט, אבל חטים התחתונים לבעל הבית דמן הקמה היה. ואלו הן עליונים כל שהן לבנים, ואלו הן תחתונים הירוקים שנוטים להשחיר ונכרים שהם ישנים:",
+                "<b>ר״מ אומר הכל לעניים.</b> שאי אפשר לגורן בלא ירקון, ושמא אלו הירוקים מן התבואה חדשה שקצרו עכשיו שיש בה חלק לעניים:",
+                "<b>שספק לקט לקט.</b> דכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב הנח לפניהם משלך. והלכה כר״מ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>גדיש שלא לוקט תחתיו.</b> מי שאסף והגדיש את העומרים למקום אחד בתוך השדה שעדיין לא לקטו שם העניים את הלקט:",
+                "<b>כל הנוגעות בארץ לעניים.</b> דקנסוהו רבנן לפי שהגדיש על גב הלקט, ואפילו הגדיש חטים על גבי לקט של שעורים הוי כל הנוגע מן החטים בארץ לעניים:",
+                "<b>הרוח שפזרה את העמרים.</b> על גבי הלקט:",
+                "<b>כדי נפילה.</b> כדי שיעור שרגיל ליפול בשעת קצירה, שהם ארבעה קבין לכור זרע, והכור הוא שלושים סאין. ומשום דאמר תנא קמא אומדים כמה לקט ראויה לעשות קא משמע לן רבן שמעון בן גמליאל אין הדבר צריך אומד שכבר קצוב ועומד כדי נפילה, בשלשים סאין של זרע רגיל ליפול ממנו בשעת קצירה ארבעה קבין וכך יתן לעניים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שבולת שבקציר.</b> שייר בקצירתו שבולת אחת שלא קצר, וראש אותה שבולת מגיע לקמה, אם אותה שבולת נקצרת עם הקמה הרי היא של בעל הבית, שהקמה מצילתה דלא קרינן בה לא תשוב לקחתו (דברים כ״ד:י״ט):",
+                "<b>מעשר שבולת אחת ונותן לו.</b> לפי שחייב ליתן לו דבר מתוקן כמו שהיתה שבולת של לקט דפטורה מן המעשרות ואף על פי שעדיין לא נתמרח חל מעשר עליו כמו מעשר ראשון שהקדימו בשבלין שחל עליו שם מעשר אף ע״פ שעדיין לא נתמרח. וכיצד הוא עושה, מביא שתי שבלים מגדיש זה שנתערבה בו שבולת של לקט, ואומר על אחת מהן אם זו לקט מוטב, ואם לאו הרי מעשרותיה קבועים בזו השנית, ונותן לו את הראשונה. ובירושלמי פריך וניחוש שמא זאת השניה שקבע עליה המעשרות של לקט היא, וכיון שהיא פטורה מן המעשר אין המעשרות קובעים בה שאין מפרישין מן הפטור על החיוב, ומשני שלוקח שבולת שלישית ואומר אם השנייה שקבעתי בה המעשרות היא לקט ואינה יכולה להיות מעשר, הרי זו השלישית מעשר על הראשונה:",
+                "<b>אמר רבי אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו.</b> רבי אליעזר לדבריהם דרבנן קאמר להו, לדידכו דפלגיתו עלי בעשיר שלקט פאה לעני שאני אומר זכה לו ואתון אמריתו דלא זכה לו, היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו, דהא אין בעל השדה יכול לזכות לו את הלקט לפי דבריכם, ונמצא דלקט זה לא בא ברשותו של עני, אלא לדבריכם מזכה את העני בכל הגדיש על מנת להחזיר דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה, ונמצאת אותה שבולת שהיא לקט באה ליד העני ויכול להחליפה באחרת. ורבנן אמרי הכא עשו את שאינו זוכה כזוכה, וחשבינן להאי שבולת של לקט כאילו באה לידו של עני, אע״ג דלא זכה בה, לענין זה שיכול להחליפה באחרת. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מגלגלין בטופח.</b> מין קטנית דק, שקורין לו בערבי גילבא״ן. ורמב״ם פי׳ שהוא מין זרע שקורין לו קורטמ״ן ודומה לשעורים. ואומר ר״מ שאין מגלגלין זה המין עם שאר מיני זרעים, לקצור אותם ביחד, כי הלקט שהיה ראוי ליפול משאר מיני זרעים יפול מזה המין הגרוע ונמצא מפסיד לעניים:",
+                "<b>וחכמים מתירים מפני שאפשר.</b> שיפול לקט משאר זרעים כמו מן הטופח. והלכה כחכמים. פי׳ אחר אין מעלין מים בגלגל מן הבור להשקות את השדה או להרביצה עד שיהא משקה טופח עליה בשעה שהעניים באים בשביל הלקט, מפני שהוא מפסיד לעניים. וחכמים מתירין, מפני שאפשר שישומו ההפסד של עניים בזה ויתן בעל השדה כפי השומא שישומו עליו, ולר׳ מאיר דאמר אין מגלגלין שמין לבעל הבית הפסדו ונוטל מן העניים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עני היה באותה שעה.</b> ופטור מלשלם. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליף עם העניים.</b> נותן תבואה או פירות לעני בחלוף מה שלקט:",
+                "<b>שלו פטור.</b> מן המעשר. מה שנתן לו העני שהוא של לקט שכחה ופאה:",
+                "<b>ושל עניים חייב.</b> מה שנתן בעל הבית לעני מתבואתו, וחייב לעשר קודם שיתן אותו לעני:",
+                "<b>שנים שקבלו את השדה.</b> והם עניים:",
+                "<b>באריסות.</b> למחצה לשליש ולרביע, והם נעשים כבעל הבית, ובעל הבית עני אסור בלקט של שדהו דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לא תלקט לעני, אזהרה לעני שלא ילקט הלקט שלו, וחייב להפריש מעשר עני ולתת אותו לעני אחר. ודוקא כל אחד על חלקו נעשה כבעל הבית, ולא על חלק חבירו. הלכך מותרין ליתן זה לזה מעשר עני:",
+                "<b>שקבלה ממנו למחצה.</b> שזכה במחובר. אבל אם אמר ליה [שליש] מה שאתה קוצר, אין לו חלק אלא בתלוש, וחיוב לקט שכחה ופאה הכל על בעל השדה, ואף על פי ששכחת העמרים בתלוש בשעת עמור, מכל מקום כאן פטור דלא קרינן ביה קצירך הואיל ולא זכה אלא בתלוש. וגר שנתגייר לאחר קצירה דחייב בשכחה לעיל לרבי יהודה, היינו משום דקרינן ביה שדך. ומכל מקום מהאי טעמא לא מחייבינן גר בלקט מאחר שעיקרו במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוכר שדהו.</b> שמכר לו שדה וקמתה. אבל מכר את הקמה בלבד ושייר השדה לעצמו, שניהם אסורים בלקט שכחה ופאה, שאצל זה אני קורא שדך ואצל זה אני קורא קצירך:",
+                "<b>המוכר מותר.</b> בלקט שכחה ופאה אם הוא עני:",
+                "<b>על מנת שילקט בנו אחריו.</b> שע״י כן הפועל מנכה לו מן השכירות, ונמצא פורע חובו משל עניים:",
+                "<b>אל תסג גבול עולים.</b> כלומר אל תקרי עולם אלא עולים, אית דמפרשי אלו עולי מצרים שלא תשנה האזהרות שבתורה שנתנה ליוצאי מצרים, ואית דמפרשי עולים אלו בני אדם שירדו מנכסיהם, וקרי להו עולים לשון כבוד, כדרך שקורין לעור סגי נהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שכחו בעל הבית.</b> כגון דבעל הבית בשדה, דקאי גביה וזכי ביה. אבל בעל הבית בעיר הוי שכחה אף על גב דלא שכחו בעל הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכובעות.</b> לעשות מהן כמין כובע בראש, שכך היו רגילין לעשות עטרות של שבולין ולשום בראש:",
+                "<b>לכומסאות.</b> אינם גבוהים ובולטים למעלה ככובעות, אלא נכפפים למטה שאינו נראה כל כך, כמה דתימא (דברים ל״ב:ל״ד) הלא הוא כמוס עמדי:",
+                "<b>ולחררה.</b> קצר מעט ועמר, כדי לגלגל עיסה לעשות חררה קטנה ע״ג גחלים. פ״א יש שקוצרים התבואה ומגדישים אותה במקום אחד עד שתתאסף. ואז נושאים אותה למקום שדשים התבואה, ומקום הדישה נקרא גורן, ומה שמגדישים על גבי קרקע נקרא כובעות, כדמות כובע שמשימין בראש, ומה שמגדישים בחפירה בארץ נקרא כומסאות, לשון כמוס עמדי, ומה שמגדישים בעגולה כדמות אבן הרחים נקרא חררה, ע״ש שהחררה עגולה:",
+                "<b>ולעמרים.</b> עשה עמרים קטנים, וסופו לעשות משנים ושלשה עומר אחד:",
+                "<b>אין לו שכחה.</b> כלומר מה ששכח בשדה בשעה שמוליך לא׳ מן המקומות הללו אינו שכחה דכתיב (שם כט) כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה, מה קציר שאין אחריו קציר אף עמור שאין אחריו עמור, יצא אלו שיש אחריהן עמור:",
+                "<b>ממנו ולגורן יש לו שכחה.</b> המוליך מאחת מהמקומות הללו לגורן ושכח עומר באחת מן המקומות הללו, הוי שכחה:",
+                "<b>המעמר לגדיש.</b> ורוצה שישארו באותו מקום ושם ידוש אותם, יש לו שכחה:",
+                "<b>ממנו ולגורן.</b> ואם נמלך עליהם אח״כ ומוליכם למקום אחר לדוש אותם, אין לו שכחה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים הבקר לעניים.</b> מי שהפקיר לעניים ולא לעשירים דין הפקר יש לו, ופטור מן המעשר, דכתיב בלקט ופאה (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב אותם, מה תלמוד לומר תעזוב אותם, למד על עזיבה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כזו, מה זו לעניים ולא לעשירים אף מה שנאמר במקום אחר לעניים ולא לעשירים:",
+                "<b>אף לעשירים כשמטה.</b> דכתיב (שמות כה) והשביעית תשמטנה ונטשתה, מה ת״ל ונטשתה, למד על נטישה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כשביעית, מה שביעית לעניים ולעשירים אף הפקר לעניים ולעשירים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לגפה.</b> גדר אבנים סדורות זו על זו בלא טיט:",
+                "<b>ולכלים.</b> כלי המחרישה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים אינו שכחה.</b> פלוגתייהו דב״ש וב״ה בעומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ונתנו בצד הגפה או בצד הגדיש ושכחו שם, שבית שמאי אומרים אינו שכחה שהרי זכה בו:",
+                "<b>ובית הלל אומרים שכחה.</b> והא דתנן לקמן במתניתין העומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ושכחו מודים בית הלל לב״ש שאינו שכחה, זהו כשלא הניחו אצל הגפה או אצל הגדיש. פירוש אחר בש״א אינו שכחה אפילו בעומר שלא החזיק בו כלל לא הוי שכחה, דהואיל והניחו אצל דבר המסויים עתיד לזכרו, ובה״א שכחה כל זמן שלא החזיק בו. ומודים ב״ה שאם החזיק בו ואח״כ שכחו שאינו שכחה, כדאמרינן בסמוך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח.</b> לקמן בסמוך מפרש לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנים שהתחילו מאמצע שורה.</b> של עמרים, זה הפך פניו לצפון וזה הפך פניו לדרום:",
+                "<b>ושכחו לפניהם.</b> לאחר שהתחילו לעמר דלגו עומר ושכחוהו, הוי שכחה, דקרינן ביה לא תשוב לקחתו (דברים כ״ד:י״ט):",
+                "<b>ולאחריהם אינו שכחה.</b> אם כשהפכו פניהם זה לצפון וזה לדרום והתחילו לעמר נשאר עומר אחד ביניהם ושכחוהו, אינו שכחה. לפי ששניהם סמכו זה על זה ומתוך כך נשכח:",
+                "<b>יחיד שהתחיל מראש השורה.</b> השתא מפרש להא דתנן לעיל ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח. כגון שיש כאן עשר שורות של עשר עשר עמרין מסודרין בשורות מצפון לדרום, והתחיל לעמר בראש שורה אחת ושכח עומר אחד לאחריו, הוי שכחה, כיון שעבר ממנו ועמר עומר הסמוך לו קרינן ביה לא תשוב לקחתו, אבל אם שכח עומר אחד או שנים בסוף השורה, דהיינו לפניו, והניחם וחזר והתחיל לעמר מתחלת שורה שניה, לא הוי שכחה, דלא קרינן ביה לא תשוב, שאני אומר דעתו לעשות שורה אחרת מאותם שהניח ממזרח למערב. והיינו דתנן העומר שכנגדו מוכיח, שהעומרים [של] שורות אחרות מוכיחים על אלו שהניח שלא שכחן שראויין להתחשב עמהן בשורה אחרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוצני פשתן.</b> כמו שנעקר הפשתן מן השדה נקרא הוצני, שעומד כמו הוצין:",
+                "<b>שני גרגרים.</b> ענבים:",
+                "<b>אלו כדברי ב״ה.</b> וטעמייהו משום דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב אותם, חד לעני וחד לגר, הרי שנים. ובית שמאי אמרי שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית. דכתיב (דברים כ״ד:י״ט) לגר ליתום ולאלמנה יהיה, הרי שלשה לעניים:"
+            ],
+            [
+                "<b>העומר שיש בו סאתים אינו שכחה.</b> דכתיב (שם) לא תשוב לקחתו, עומר שאתה יכול להגביהו כולו כאחת ולשאת אותו על כתפו, יצא זה של סאתים שאי אתה יכול להגביה כולו כאחת:",
+                "<b>אמרו לו יפה כחו.</b> כדאמרינן שתים שכחה שלש אינן שכחה:",
+                "<b>לא אם אמרת בעומר אחד שהוא כגדיש.</b> דין הוא שעומר אחד שיש בו סאתים לא יהיה שכחה, מפני שהוא כגדיש ואין שייך שכחה בגדיש:",
+                "<b>תאמר בשני עמרים.</b> שהם כמו שאר עמרים קטנים:",
+                "<b>ככריכות.</b> כאגודות קטנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>קמה שיש בה סאתים ושכחה אינו שכחה.</b> דילפינן שכחת קמה משכחת עומר, מה עומר שיש בו סאתים אינו שכחה אף קמה שיש בה סאתים אינה שכחה ושכחת קמה ילפינן לה מקרא דכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה, לרבות שכחת קמה:",
+                "<b>טופח.</b> מין קטנית דק מאד, וקורין לו בערבי גילבא״ן. ובקמה של שעורים איירי שנשתדפו ונעשו דקות כטופח, ואפ״ה רואים אותם כאילו הן גסים כשאר שעורים, ואם כשנחשוב אותן גסים כשאר שעורים יהיה בהן סאתים אע״פ שעכשיו שהם שדופות אין בהם סאתים, לא הוי שכחה. ואין לפרש דשל טופח ממש יחשבו כאילו הם כשעורים הגסים, אלא בשעורים שנשתדפו ונעשו כטופח, דהכי אמרינן בירושלמי רואים את השדופות כאילו הן מלאות:",
+                "<b>ענוה של שעורים.</b> ענוה בוי״ו כמו ענבה בבי״ת כלומר גרגיר שעורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקמה מצלת את העומר.</b> קמה שלא שכחה שהיתה בצד עומר ששכחו, מצלת על העומר, דלא הוי שכחה דכתיב (שם) כי תקצור ושכחת עומר, עומר שסביבותיו קציר הוי שכחה, ולא עומר שסביבותיו קמה:",
+                "<b>ואת הקמה.</b> אם שכח קמה והיו ראשי שבלים שלה מחוברים לקמה אחרת שלא שכחה, זאת הקמה שלא שכחה מצלת על הקמה השכוחה המחוברת אליה, ולא הויא שכחה:",
+                "<b>העומר אינו מציל.</b> אם היה עומר שכוח או קמה שכוחה בצד עומר שאינו שכוח, אין העומר שאינו שכוח מציל לא על העומר ולא על הקמה השכוחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עקורה.</b> תלושה, ושאינה עקורה מחוברת לקרקע, אינן מצטרפין לסאתים ונימא דלא הוו שכחה, אלא אם שכחן הוו שכחה. ודוקא בשכח שניהם דאם שכח עקורה ולא שכח שאינה עקורה היתה שאינה עקורה מצלת על העקורה שאצלה:",
+                "<b>וכן באילן.</b> סאה פירות תלושין אצל סאה מחוברין אין מצטרפין, והוו שכחה:",
+                "<b>והשום והבצלים.</b> סאה קמה של שום וסאה קמה של בצלים אין מצטרפין לסאתים קמה. אי נמי סאה שום עקור וסאה שום שאינו עקור, וכן סאה בצלים עקורים וסאה בצלים שאינן עקורין אין מצטרפין:",
+                "<b>אם באת.</b> כגון שיש לקט בין סאה לסאה, וכן בכרם יש פרט בין סאה לסאה. אבל בפירות האילן לא משכחת רשות עני באמצע, דאין לקט ופרט באילן. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתנה לשחת.</b> לקצור בעודה לחה להאכיל לבהמה:",
+                "<b>לאלומה.</b> לקצור כדי לאסור בה עומרים אחרים, כמו מאלמים אלומים (בראשית לז):",
+                "<b>אגודי השום.</b> שומין שלקטן כדי לאגוד בהן שומים אחרים:",
+                "<b>ואגודות השום והבצלים.</b> אם שכחן אינן שכחה, דדרך שומין ובצלים שעושים מהן אגודות קטנות וחוזרים ואוגדים בחמש או שש מאלו הקטנות לאגודה אחת, ועל אותן הקטנות קאמר דלא הוו שכחה. משום דהוי כמעמר למקום שאינו גמר מלאכה, דאמרינן לעיל בסוף פרק גדיש דלא הוי שכחה:",
+                "<b>הלוף.</b> רמב״ם אמר שהוא מין ממיני הבצלים:",
+                "<b>רבי יהודה אומר אין להם שכחה.</b> לכל הטמונים, דכתיב שדך מה שדה בגלוי אף כל בגלוי, פרט לטמון:",
+                "<b>וחכמים אומרים יש להם שכחה.</b> כתיב שדך דמשמע גלוי וכתיב קצירך דמשמע נמי גלוי, הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ומרבינן את הטמון. ופירוש טמון דבר שהנאכל ממנו הוא טמון תחת הקרקע, כמו הצנון והבצל והשום והלפת וכיוצא בהן. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקוצר בלילה והמעמר.</b> בלילה:",
+                "<b>והסומא.</b> בין ביום בין בלילה:",
+                "<b>אם היה מתכוין ליטול הגס הגס.</b> כיון דמתכוין ליטול הגסין אפילו דקין אין להם שכחה:",
+                "<b>על מנת מה שאני שוכח אני נוטל יש לו שכחה.</b> דמתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כל זית.</b> כזית הנטופה בשעתו. על שם שהוא נוטף שמן קראו לו נטופה, אע״פ שאינו נוטף בכל שנה הואיל והעלו לו שם זה על שהוא נוטף בשעתו, אם שכחו אינו שכחה דכתיב (דברים כ״ד:י״ט) ושכחת עומר בשדה, עומר שאתה שוכחו לעולם יצא זה שאתה זוכרו לאחר זמן:",
+                "<b>שופכני.</b> שזיתיו שופכים שמן הרבה:",
+                "<b>בישני.</b> שהוא מבייש כל שאר אילנות מרוב השמן שיוצא ממנו יותר מחביריו:",
+                "<b>שהוא עושה הרבה.</b> זיתים מרובים:",
+                "<b>שנים שכחה.</b> סתם מתניתין כבית הלל דאמרי לעיל שנים לעניים:",
+                "<b>רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים.</b> לא אמר רבי יוסי אלא בזמן שבא אדרינוס קיסר והחריב את כל הארץ ולא היו זיתים מצויין, אבל בזמן שזיתים מצויין מודה רבי יוסי דיש שכחה לזיתים. וכן מי שהיו כל זיתיו נטופה או שופכני או בישני יש להם שכחה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש שורות של שני מלבנים.</b> שלש שורות של אילני זיתים ובין שורה ראשונה לשניה ערוגה מרובעת כדמות מלבנות התבואה שבין הזיתים דתנן לעיל בריש פרק ג׳, וכן בין שורה שניה לשלישית ושכח אילן אמצעי שבשורה האמצעית, אינה שכחה שהאילנות שסביביו הסתירוהו, ודמי לחפוהו בקש או עמדו עניים כנגדו דתנן לעיל דאינו שכחה:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> אמתניתין דלעיל קמהדר דתנן בזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה. במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו אבל התחיל בו ושכחו הרי זו שכחה עד שיהיה בו סאתים:",
+                "<b>כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו.</b> אם נזכר בעל הזיתים מן הזיתים ששכח באילן בעוד שיש לו זיתים תחתיו יכול לחזור וללקטן, ולא חשיבא שכחה מה ששכח בראש האילן אלא לאחר שלא נשארו לו זיתים תחת האילן:",
+                "<b>רבי מאיר אומר משתלך המחבא.</b> כלומר משבדק המלקט בכל מחבואי הזיתים, אז הוי הנשאר לעניים כשאין לבעל האילן זיתים תחתיו, אבל כל זמן שלא בדק המלקט בכל מחבואי הזיתים אף על פי שאין זיתים תחתיו יכול לחזור וללקט. ואין הלכה כרבי מאיר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו פרט.</b> האמור בתורה (ויקרא י״ט:י׳) ופרט כרמך לא תלקט:",
+                "<b>עקץ.</b> חתך:",
+                "<b>הוסבך בעלים.</b> נקשר ונאחז בעלים ועל ידי כך נפל ונפרט:",
+                "<b>הרי הוא של בעל הבית.</b> שלא נפרט דרך בצירה:",
+                "<b>המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר.</b> נותן סל תחת הענבים שיפול הפרט לתוכו:",
+                "<b>הרי זה גוזל את העניים.</b> דפרט בנשירתו זכו בו עניים קודם שיגיע לארץ:",
+                "<b>אל תסג גבול עולים.</b> מפורש לעיל בפרק ה׳:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא עוללת.</b> האמורה בתורה (שם) וכרמך לא תעולל:",
+                "<b>כתף.</b> השרביט האמצעי של האשכול מחוברים בו אשכולות קטנות הרבה, וכשהן שוכבים זה על זה כמשאוי שעל כתפו של אדם הוא נקרא כתף, וכשהן מפוזרים בשרביט אחד לכאן ואחד לכאן אין כאן כתף:",
+                "<b>נטף.</b> הן גרגרים של ענבים המחוברים בסוף השרביט שרגילים להיות תלוים שם ענבים הרבה, ועל שם שענביו נוטפות למטה נקרא נטף, ובלשון מקרא קורא לאשכול שאין לו לא כתף ולא נטף עולל, לפי שהוא לפני שאר האשכולות כעולל לפני האיש:",
+                "<b>אם ספק.</b> שנראים האשכולות הקטנות התלויות בשרביט כאילו שוכבות זו על זו ואין שוכבות יפה, דהשתא הוי ספק אם יש לה כתף אם לאו:",
+                "<b>שבארכובה.</b> יחור של זמורה שתלויין בה אשכולות הרבה והבוצר קוצצה, והיא נקראת ארכובה ופעמים שיש בה עוללות עם האשכלות:",
+                "<b>נקרצת.</b> נקצצת ונחתכת. ודוגמתו שנינו ביומא קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו. ובמקרא, (ירמיהו מ״ו:כ׳) קרץ מצפון בא:",
+                "<b>גרגר יחידי.</b> כגון אשכול שאין לו אשכולות קטנות שוכבות זו על זו אלא הגרגרים מחוברים בשרביט עצמו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר אשכול.</b> דכתיב (ישעיהו י״ז:ו׳) ונשאר בו עוללות כנוקף זית שנים שלשה גרגרים. שנים שלשה גרגרים עוללות, יותר מכאן אשכול:",
+                "<b>וחכמים אומרים עוללת.</b> דלא חשיבי הגרגרים השוכבים זה על זה להקרא כתף. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדל בגפנים.</b> כשהגפנים תכופים זה אחר זה עוקר מאותם שבינתים והאחרים מתוקנים בכך:",
+                "<b>כך הוא מדל בשל עניים.</b> אע״פ שיש בהם פאה או עוללות של עניים כך מדל בשלהם כמו בשלו, קסבר עניים דין שותף יש להם וכשם ששותף כמו שהוא מדל בשלו כך מדל בשל חבירו אף עניים כן:",
+                "<b>רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי.</b> קסבר עניים דין קונה יש להם בחלקם, וכשם שהמוכר לחבירו י׳ אשכולות אסור ליגע בהן אף בשל עניים כן. והלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כרם רבעי.</b> הנוטע כל עץ מאכל, בשנה הרביעית מעלה הפירות לירושלים ואוכלם שם בקדושת מעשר שני, או פודה אותם ומעלה הדמים לירושלים דכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים, ודרשינן הלולים כמו חלולים, אמר רחמנא אחליה והדר אכליה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים אין לו חומש.</b> אף על פי שטעון פדיון כמעשר שני אין הבעלים מוסיפים את החומש דלא כתבה תורה בו חומש:",
+                "<b>ואין לו ביעור.</b> אינו חייב לבערו מן הבית בערב פסח של רביעית ושל שביעית כשמבער המעשרות כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית:",
+                "<b>ובית הלל אומרים יש לו.</b> חומש ויש לו ביעור. בית הלל ילפי קדש קדש ממעשר, מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור, ובית שמאי לא ילפי קדש קדש ממעשר:",
+                "<b>יש לו פרט ויש לו עוללות.</b> דכחולין חשבי ליה:",
+                "<b>והעניים פודין לעצמן.</b> מן הפרט והעוללות שלקטו, ואוכלים אותן במקומן ומעלין הדמים לירושלים:",
+                "<b>ובית הלל אומרים כולו לגת.</b> משום דילפי ממעשר וסברי להו מעשר שני ממון גבוה הוא הלכך אין לעניים חלק בו, ודורכים העוללות עם שאר היין והבעלים מעלים הכל לירושלים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שכולו עוללות.</b> שאין בכל הכרם אשכול שיש לו כתף ונטף:",
+                "<b>אם אין בציר.</b> וכמה שיעור בציר שלשה אשכולות שעושים רביעית:",
+                "<b>אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות.</b> ורבי אליעזר אמר דלא תימא הואיל ואין לעניים בעוללות קודם לבציר יזכה בהם בעל הבית, לכך נאמר וכרמך לא תעולל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משנודעו העוללות.</b> שניכר מה הוא עוללת ומה הוא אשכול:",
+                "<b>העוללות לעניים.</b> שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו:",
+                "<b>יתנו שכר גדולן להקדש.</b> מה שמשביחין כל שעה בתוך קרקע של הקדש. והלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>בעריס.</b> כרם שהגפנים שלה מודלות על גבי כלונסות ועצים, לשון אף ערשנו רעננה (ש״ה א):",
+                "<b>כל שאינו יכול לפשוט.</b> כלומר לאחר שעבר מעליה, אם במקום שנזכר אינו יכול לפשוט ידו וליטול קרינא ביה לא תשוב לקחתו (דברים כד):",
+                "<b>אבל רוגליות.</b> הגפנים העומדים על גבי קרקע שדורכים עליהם ברגל:",
+                "<b>משיעבור ממנה.</b> הוי שכחה דכל גפן וגפן מן הרוגליות חשיבא כאומן בפני עצמו, ואסור לשוב מאומן לאומן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאימתי הנמושות.</b> אית דמפרשי זקנים ההולכים על משענתם. ואית דמפרשי לקוטי בתר לקוטי. שמאחר שילכו בשדה לוקטים אחר לוקטים או הזקנים הללו שמאחרים ללכת ללקט אחר הכל כבר נתיאשו העניים מאותה שדה, וכל הנמצא בה אחר כך הוא הפקר לכל, בין לעניים בין לעשירים:",
+                "<b>רביעה שניה.</b> המטר נקרא רביעה מפני שהוא רובע את הארץ ומולידה ומצמיחה כזכר הרובע את הנקבה והיא מתעברת ממנו, לשון בהמתך לא תרביע (ויקרא י״ט:י״ט). פירוש אחר רביעה על שם שהמטר משכיב העפר ומרביצו, תרגום רובץ רביע. וזמן רביעה שניה בשנה בינונית הוא בכ״ג במרחשון:",
+                "<b>שאינן מוסקין.</b> מסיקה בזיתים כמו קוצר בתבואה, בוצר בענבים, אורה בתאנים, גודר בתמרים, כך מוסק בזיתים:",
+                "<b>ולא יהא מביא בארבעה איסרות.</b> דהיינו שני פונדיונים, שהפונדיון שני איסרין, ותנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון, דהיינו מזון שתי סעודות, וכיון שאינו מביא זיתים שוה ארבעה איסרות, דהיינו מזון שתי סעודות לו ושתי סעודות לאשתו, אף הוא אינו יוצא ללקוט. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים.</b> העניים לומר חטים הללו של לקט שכחה ופאה הן, ופטורים מן המעשר:",
+                "<b>בשעתן.</b> בשעת הקציר:",
+                "<b>בכל שנתו.</b> בשנה שלישית ובשנה ששית, שמעשר עני נוהג בהן:",
+                "<b>ובן לוי נאמן לעולם.</b> דמעשר ראשון נוהג בכל שנה, וכיון דאמר של מעשר ראשון הם לא חיישינן שמא לא הפריש מהן תרומת מעשר, דכי היכי דלא נחשדו ישראל על תרומה גדולה כך לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר:",
+                "<b>אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן.</b> נוהגים לתת להם כן ולא על דבר שאין רגילים לתת להם כיוצא בו, ולקמן מפרש ואזיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים על החטים.</b> לומר של מעשר עני הם שניתן לי, אבל אין נאמנים לומר קמח ופת זה של מעשר עני, שניתן לי קמח ופת, דאין דרך לחלק מעשר עני קמח ופת:",
+                "<b>שעורה של אורז.</b> אית דמפרשי שבולת של אורז, שלא היה דרכם לחלק אורז של מעשר עני אלא בשבולים. ואית דמפרשי שעורה של אורז קודם שנכתש במכתש והוסרה קליפתו [שעורה קורא] לו, ולאחר דישה בעודו בקליפתו דרך לחלקו לעניים:",
+                "<b>גריסין.</b> שטחנן בריחים של גרוסות:",
+                "<b>נאמנים על השמן.</b> שדרך לחלק מעשר עני בשמן:",
+                "<b>ואין נאמנים לומר של זיתי נקוף הוא.</b> זיתי נקוף ממתנות עניים הן, שחובטים ומנקפים בזית להשיר הזיתים שנשארו מן המסיקה. ונקוף לשון כנוקף זית. ואין העני נאמן לומר שמן זה הוצאתי מזיתי נקוף ופטור מן המעשר, לפי שאין רגילין לעשות שמן מזיתי נקוף. אבל עני האומר קמח זה או פת זו מלקט שכחה ופאה שלקטתי וטחנתי קמח ואפיתי לחם, נאמן שדרך העני לעשות לחם מלקט שכחה ופאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים.</b> העניים על הירק חי לומר של מעשר עני הוא, דירק חייב במעשר מדרבנן:",
+                "<b>דבר מועט.</b> נאמנים אף על המבושל, דפעמים שבעה״ב שכח מלעשר ומעשר מן המבושל מתוך הקדרה:",
+                "<b>מלפסו.</b> הקדרה או הפרור שמבשל בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין פוחתין לעניים בגורן.</b> כשמחלקין מעשר עני בגורן אין נותנין לכל עני ועני פחות משיעור זה דכתיב (דברים כ״ו:י״ב) ואכלו בשעריך ושבעו תן לו כדי שבעו:",
+                "<b>דבלה.</b> תאנים יבישים לאחר שנדרסים בעגול קרויין דבלה. ושוב אין נמכרים במדה אלא במשקל, להכי תני מנה דבלה, ומנה הוא משקל מאה דינרים והדינר משקל ששה מעים ומשקל המעה ט״ז גרגרי שעורה:",
+                "<b>פרס.</b> חצי מנה, ובכל המדות האמורות במתניתין הלכה כת״ק והלכה כאבא שאול. ולא נאמרו דברים הללו אלא למחלק מעשר עני בגורן, אבל המחלק מעשר עני בתוך ביתו מחלק כפי רצונו ולא נתנו בו חכמים שיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדה זו.</b> דאין פוחתין לעני אמורה בכהנים לוים וישראלים, כל אחד מהם שמחלק מעשר עני בגורן לא יפחות מזה השיעור:",
+                "<b>היה מציל.</b> שאין רוצה לחלק לעניים שבאו כל מעשר עני שבידו, ורוצה להציל ממנו לקרוביו העניים:",
+                "<b>נוטל מחצה.</b> ומצניע לצורך קרוביו:",
+                "<b>ונותן מחצה.</b> לעניים שבאו. ואם לאחר שנטל מחצה והצניע לצורך קרוביו היה לו דבר מועט, כלומר שלא נשאר לו כדי לתת לכל אחד מן העניים שבאו כשיעור הקצוב לעיל במתניתין, נותן לפניהם מה שנשאר בידו והן מחלקים ביניהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מככר בפונדיון.</b> ככר הנמכר בפונדיון כשהחטים נמכרים ארבע סאים לסלע. וארבע סאין הן כ״ד קבין, שכל סאה היא ששה קבין והסלע הוא ד׳ דינרים וכל דינר ששה מעין נמצא הסלע כ״ד מעין נמצאו כ״ד קבין לכ״ד מעין, קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונים, הרי הככר הנמכר בפונדיון הוא חצי קב. אבל מפני שהחנוני רוצה להשתכר ליציאת האפייה והטחינה אי אפשר שימכר הככר שהוא חצי קב בפונדיון כפי הערך שמוכרים התבואה בשוק ארבע סאים בסלע לפיכך לא יהיה הככר הנמכר בפונדיון אלא רובע הקב בלבד. וכשמחלקים תבואה לעני בגורן ועליו לטחון ולאפות אין פוחתין מחצי קב, אבל כשנותנים לו ככר אפוי לא יהיה אלא רובע הקב שהם ששה ביצים. והכי מפורש בפרק כיצד משתתפין בעירובין (פ״ב):",
+                "<b>פרנסת לינה.</b> מטה וכרים וכסתות:",
+                "<b>מזון שלש סעודות.</b> שחייב אדם לאכול בשבת שלש סעודות:",
+                "<b>לא יטול מן התמחוי.</b> לפי שהתמחוי מתחלק בכל יום, שהגבאים מחזירים על פתחי בעלי בתים בכל יום ולוקחים מהם תבשיל לצורך העניים, והכלי שמשימים בו את התבשיל נקרא תמחוי:",
+                "<b>לא יטול מן הקופה.</b> לפי שהקופה מתחלקת מערב שבת לע״ש:",
+                "<b>נגבית בשנים.</b> לפי שממשכנים על הצדקה, ואין עושים שררה על הצבור פחות משנים:",
+                "<b>ומתחלקת בשלשה.</b> לפי שהיא כדיני ממונות ודיני ממונות בשלשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאתים זוז.</b> קים להו לרבנן שאלו מספיקים לשנה אחת לכסות ולמזונות:",
+                "<b>או לכתובת אשתו.</b> ואפילו היא יושבת תחתיו:",
+                "<b>ואת כלי תשמישו.</b> כלים יפים שמשתמש בהם בשבתות וברגלים. והני מילי כשבא ליטול לקט שכחה ופאה ואינו נוטל מקופה של צדקה שמתפרנס בצנעה ואינו נוטל ממה שביד גבאי, אבל אם נוטל מקופה של צדקה אז אין מניחין אותו ליטול אפילו לקט שכחה ופאה עד שימכור כלי תשמישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שיש לו חמשים זוז וכו׳</b> דחמשין דעבדין טבין כמאתים דלא עבדין:",
+                "<b>וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל וכו׳</b> כגון שדוחק עצמו במלאכה ומסתפק במעשה ידיו כדי שלא יתפרנס מאחרים. אבל אם אין מעשה ידיו מספיקין לו ומסגף עצמו בחיי צער קרובין למיתה על זה אמרו כל הצריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ואסור לרחם עליו על נפשיה לא חייס כל שכן על אחרים:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..d35fd7f49a6573f9be27411e39fe4ee378f013a7
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Peah/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,458 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Peah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Peah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>אלו דברים שאין להם שיעור.</b> מדאורייתא, אבל מדרבנן יש להם שיעור, דהא תנן בסיפא אין פוחתין לפאה מששים:",
+                "<b>הפאה.</b> שאדם חייב להניח בסוף שדהו לעניים, כדכתיב (ויקרא כ״ג:כ״ב) לא תכלה פאת שדך בקצרך:",
+                "<b>והבכורים.</b> דכתיב (שמות כ״ג:י״ט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך, ולא נתנה תורה בהם שיעור:",
+                "<b>והראיון.</b> שחייב אדם להראות בעזרה בשלש רגלים, דכתיב (שם) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, וזאת הראיה אין לה שיעור דכל אימת דבעי עייל ומתחזי ונפיק. פירוש אחר עולת ראיה ושלמי חגיגה שחייב להביא כדכתיב (שם) ולא יראו פני ריקם, אין לה שיעור מדאורייתא דכתיב (דברים ט״ז:י״ז) איש כמתנת ידו, אלא שחכמים נתנו בה שיעור, העולה מעה כסף וחגיגה שתי כסף:",
+                "<b>וגמילות חסדים.</b> דבגופו, כגון ביקור חולים ולקבור מתים וכיוצא בהן, אבל גמילות חסדים דבממונו, כגון פדיון שבוים ולהלביש ערומים ולהאכיל את הרעבים וכיוצא בהן יש להן שיעור, שיתן בכל פעם שתבא מצוה כזו לידו חמישית מן הריוח שבנכסיו, ותו לא מחייב, דהכי אמרינן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. הלכך מבעי ליה לאינש לאפרושי חמישית הריוח בכל עת כדי שיהא מצוי כל זמן שיבא גמילות חסד לידו שיקיימנו, ובהכי נפיק ידי חובתו:",
+                "<b>ותלמוד תורה.</b> אין לה שיעור דכתיב (יהושע א׳:ח׳) והגית בו יומם ולילה:",
+                "<b>ות״ת כנגד כולם.</b> שקול כנגד כולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין פוחתין לפאה מששים.</b> מדרבנן:",
+                "<b>אע״פ שאמרו אין לפאה שיעור.</b> מדאורייתא כדאמרן:",
+                "<b>הכל לפי גודל השדה.</b> אם שדהו גדולה ועניים מועטים נותן ומוסיף על ששים לפי גודל שדהו, ואם שדהו קטנה ועניים מרובים מוסיף על ששים לפי רוב העניים:",
+                "<b>ולפי הענוה.</b> אית דגרסי ענוה בוי״ו, כלומר לפי רוב ענותו ירבה לעניים, לשון וענותך תרבני (תהילים י״ח:ל״ו). ורמב״ם פירש לשון עניה כלומר מה שתענה הארץ. ואית דגרסי ענבה בבי״ת, ופירשו גודל הגרגרים וקטנן, שאם היו השבלים של שדה במקום אחד מלאות וטובות ובמקום אחר צנומות דקות לא יניח הפאה כולה מן הרעות אלא ישער ששים לרע וליפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתחלת השדה ומאמצעה.</b> ואין צריך להניח פאה בסוף שדה, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) לא תכלה פאת שדך לקצור, אמרה תורה תן פאה ואף על פי שיש לך עדיין קמה לקצור:",
+                "<b>ובלבד שיתן בסוף כשיעור.</b> אע״ג דרבי קרא בתחלה ובאמצע שיש תורת פאה למה שנתן, מכל מקום לא מפטר אלא אם כן נותן בסוף השדה תשלום שיעור אחד מששים עם מה שנתן באמצע ובתחלה כן מוכח בירושלמי. ורמב״ם פירש ובלבד שיתן בסוף כשיעור פאה הצריכה לכל השדה, שצריך שיניח בסוף השדה אחד מששים חוץ ממה שהניח בתחלה ובאמצע:",
+                "<b>אם שייר קלח אחד.</b> בסוף השדה והניח אותו לפאה סומך עליו, וכל מה שהניח באמצע ובתחילה תורת פאה עליה:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא הניח אפילו קלח אחד בסוף השדה לפאה, הרי מה שהניח באמצע ובתחילה אינה חשובה פאה אלא דין הפקר יש לה. ופליג אדרבי שמעון דאמר דמכל מקום היא חשובה פאה אלא דלא מפטר בעל השדה בהכי. והלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל דבר שהוא אוכל.</b> למעוטי ספיחי סטיס, שאע״פ שהן אוכל על ידי הדחק לאו אוכל מקרו ואין חייבין בפאה, דכתיב (ויקרא יט) ובקצרכם, ואין קצירה אלא בדבר הראוי לאכילה:",
+                "<b>ונשמר.</b> למעוטי הפקר שאין לו שומרים שאינו חייב בפאה, דכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב אותם, פרט להפקר שכבר נעזב:",
+                "<b>וגידוליו מן הארץ.</b> למעוטי כמהין ופטריות, שאין להם שורש בארץ וגדוליהם מן האויר, שאין חייבין בפאה דכתיב (שם) קציר ארצכם:",
+                "<b>ולקיטתו כאחד.</b> למעוטי תאנה וכיוצא בה, מן האילנות שנלקטים הפירות שמתבשלים בהם ראשון ראשון, דכתיב (שם) קציר משמע דבר הנקצר הרבה ביחד:",
+                "<b>ומכניסו לקיום.</b> למעוטי ירק שאינו מתקיים אלא מתעפש מיד, דכתיב (שם כג) פאת שדך בקצרך ואין הירק נקצר:",
+                "<b>והתבואה והקטניות.</b> תבואה מחמשת המינים, חטה ושעורה וכוסמת שבולת שועל ושיפון קטניות פולין ואפונים ועדשים ודומיהן:",
+                "<b>בכלל הזה.</b> להתחייב בפאה כשישלמו בהם כל התנאים הללו:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוג.</b> אילן שהפרי שלו אדום, וקורין לו בלע״ז קורנ״י אולי״ס. ורמב״ם פירש שהוא צמח שמעבדים בו העורות וקורין לו בערבי סומא״ק, והאשכלות שלו ראויין לאכילה. ולאו דוקא אלו שמנה התנא חייבים בפאה ולא מיני אילנות אחרים, אלא אלו ודומיהן קאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם הוא נותן משום פאה.</b> מי שלא הניח פאה בשדה במחובר חייב להפריש מן התלוש, והפאה שמפריש מן התלוש ונותן לעניים פטורה מן המעשרות:",
+                "<b>עד שימרח.</b> שיעשה כרי וצבור של תבואה, אבל אם בא להפריש פאה אחר המירוח צריך שיפריש התרומה והמעשרות תחלה ואחר כך יטול הפאה, שאין פטור מן המעשרות אלא הפאה שנטלה קודם המרוח:",
+                "<b>ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות.</b> (משום הפקר) המפקיר תבואתו ובא אחר וזכה בה, אין הזוכה בה חייב במעשרות דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא הפקר שידך וידו שוין, אבל המפקיר תבואתו לאחר המרוח אין ההפקר ההוא פוטר מן המעשר:",
+                "<b>ומאכיל לבהמה וכו׳</b> ואפילו הוא עצמו מותר לאכול אכילת עראי קודם מירוח, אבל הבהמה אוכלת אפילו אכילת קבע:",
+                "<b>נוטל מן הגורן וזורע וכו׳</b> דמן התורה הזורע פטור מן המעשר אפילו לאחר מרוח דכתיב (שם) עשר תעשר ואכלת וזורע לא קרינן ביה ואכלת, מיהו מדרבנן חייב. סבירא ליה לר׳ עקיבא דקודם מרוח פטור מן המעשר אפילו מדרבנן. ואין הלכה כר׳ עקיבא:",
+                "<b>שלקחו את הגורן.</b> שקנו תבואה מן הגורן, וקנסו חכמים שיהיו חייבים להפריש תרומות ומעשרות ולתת אותם לכהנים ולוים אחרים כדי שלא יהיו קופצים לקנות תבואה או יין לגתות ולגרנות. ואם קנו קודם מרוח, שעדיין לא הוקבעה תבואה זו למעשר, המעשרות שלהם:",
+                "<b>המקדיש ופודה.</b> המקדיש גרנו ופדאו מיד הגזבר, והוא גדיש או קמה שלא הוקבע למעשר כשהיה ביד ההקדש, חייב הפודה להוציא ממנו המעשרות. אבל אם נתמרח הגורן ביד הגזבר הואיל ובשעה שהיה ראוי שיוקבע למעשר דהיינו בזמן המרוח היתה ביד הקדש, אין הפודה חייב להוציא ממנו מעשרות שההקדש פטור מן המעשרות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו מפסיקין.</b> בין שדה לשדה ויהיו נחשבים כשתי שדות, לענין שאם הניח פאה באחת מהן על חברתה לא עלתה לו לפאה, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) פאת שדך שלא יניח פאה משדה לחברתה:",
+                "<b>הנחל.</b> נהר:",
+                "<b>והשלולית.</b> אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה שאמות אחרות של מים שותות ממנה:",
+                "<b>ודרך היחיד.</b> ד׳ אמות:",
+                "<b>ודרך הרבים.</b> שש עשרה אמה, ומשום סיפא נקט לה דבעי למתני סיפא שכל אלו אין מפסיקין באילן, וקמ״ל דאפילו דרך הרבים שהיא רחבה ט״ז אמה אינה מפסקת באילן:",
+                "<b>שביל הרבים ושביל היחיד.</b> שביל זוטר טובא דשקיל כרעא ומנח כרעא. ואשמעינן דאפילו שביל דרבים אם הוא קבוע לימות החמה ולימות הגשמים, כלומר שמהלכין בו אפילו בזמן שהשדות זרועות בימות הגשמים מפסיק בין השדות הזרועות ואי לא לא מפסיק:",
+                "<b>הבור.</b> שדה שאינה זרועה. והאדמה לא תשם (בראשית מ״ז:י״ט) מתרגמינן וארעא לא תבור:",
+                "<b>והניר.</b> חרישה. כמו נירו לכם ניר (ירמיהו ד׳:ג׳):",
+                "<b>וזרע אחר.</b> כגון ששתי השדות זרועים חטים וביניהם קרקע זרוע מין אחר. ושיעור רוחב הבור והניר וזרע אחר כדי שלשה תלמים של מענית המחרישה:",
+                "<b>והקוצר לשחת מפסיק.</b> דקסבר כל לשחת לאו קצירה היא, דלא חשבינן לה אתחלתא דקצירה. שחת תבואה שלא הביאה שליש, וקוצרים אותה להאכיל לבהמות. ואין הלכה כרבי מאיר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת.</b> שהיא רחבה כל כך עד שהעומד באמצע אינו יכול לקצור מכאן ומכאן:",
+                "<b>ר׳ יהודה אומר מפסקת.</b> ופליג את״ק דאמר לעיל על שלולית דהיינו אמת המים דבכל ענין מפסיק, ור׳ יהודה סבר דאם יכולה להקצר כאחת אינה מפסקת. והלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>וכל ההרים אשר במעדר יעדרון.</b> הר שחודו זקוף ואין בקר בכליו יכולין לעבור שם, ומפסיק בין שתי השדות:",
+                "<b>הוא נותן פאה לכל.</b> כלומר נותן פאה אחת לכל שתי השדות ולא חשיב הפסק. הואיל והם נעדרים במעדר, כלומר שבני אדם חופרים אותו הר בכלי שחופרים בו את הקרקע, אין זה הפסק. שהרואה אומר אין זה קרקע בור אלא למחר חופרים אותו במעדר וזורעים אותו ושתי השדות הם אחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל מפסיק לזרעים.</b> מפרש בגמרא בירושלמי דהכל לאתויי סלע שהיה עובר על פני כל השדה. אם צריך הוא לעקור את המחרישה מצד זה כדי לתת אותה לצד זה, מפסיק:",
+                "<b>אלא גדר.</b> גבוה עשרה טפחים:",
+                "<b>שער כותש.</b> ענפי האילן קרויין שער. ופירוש שער כותש, שהנופות של אילנות מתערבין זה עם זה למעלה מן הגדר כעלי זה התקוע במכתש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הרואים זה את זה.</b> כל זמן שהעומד אצל אחד מהאילנות יכול לראות האילן האחר, אע״פ שיש ביניהן גדר, אינו מפסיק, ולוקח פאה מאילן אחד על חבירו:",
+                "<b>לזיתים שהיו להם בכל רוח.</b> פאה אחת היו נותנים על כל הזיתים שהיו להם לצד מזרחה של עיר, ופאה אחרת על כל הזיתים שהיו להם לצד מערבה, וכן לארבע רוחות:",
+                "<b>שהיו להם בכל העיר.</b> אין נותנים כי אם פאה אחת לכולן, אע״פ שאין רואין זה את זה, ואין הלכה כרבי אליעזר בר׳ צדוק שאמר משמו, אבל הלכה כר״ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני מיני חטין.</b> כגון שחמתית ולבנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלבלר.</b> הסופר:",
+                "<b>הזוגות.</b> הם כל אותן שנים שנים הנזכרים בפ״ק דמסכת אבות, שקבלו שנים מפי שנים [עד] מפי שמעון הצדיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>שדה שקצרוה כותים.</b> לעצמן. ולא שקצרוה פועלי כותים לישראל, דאז הוי כאילו קצרוה ישראל:",
+                "<b>קרסמוה נמלים.</b> דרך הנמלה לחתוך קנה השבולת מלמטה. ולזה קורים קרסום, לשון יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ):",
+                "<b>פטורה.</b> דכתיב גבי פאה ובקצרכם, עד שתהיו אתם הקוצרים:",
+                "<b>שחובת הקציר בקמה.</b> כלומר חובת הפאה של זה הניחה בקמה. ונהי דאם כלה שדה, חזרה פאה לעומרים וחייב להפריש פאה מן העומרים, ה״מ היכא דכלה הוא אבל הכא הוא לא כלה: "
+            ],
+            [
+                "<b>הלוקח נותן פאה לכל.</b> שחובת הפאה ממה שקצר נשאר בזה החצי שקנה הלוקח, והוי כאילו לא מכר לו אלא מה שנשאר בשדה אחר שיוציא ממנה הפאה שראוי להוציא מאותה שדה. וכן הפודה מיד הגזבר מוציא מן החצי שפדה הפאה הראויה לשדה כולה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מלבנות.</b> ערוגות מרובעות. ובשביל שעשויות כדפוסי הלבנות קרויין מלבנות:",
+                "<b>שבין הזיתים.</b> וה״ה לכל שאר אילנות. ונקט זיתים לאשמועינן דאפילו זיתים שחייבים בפאה לא מפסקי לב״ה, וכ״ש שאר אילנות שאין חייבין בפאה דפשיטא דלא מפסקי:",
+                "<b>ב״ש אומרים פאה מכל אחד ואחד.</b> מכל מלבן ומלבן, הואיל ועומדות הערוגות פסקי פסקי ואין מתערבין זו עם זו קסברי ב״ש דמפסקי זיתים. [אבל] היכא דראשי שורות מתערבים מזה לזה [מודו] דלא מפסקי. ובזמן שהאילנות מרוחקים זה מזה עד שבקרקע בית סאה שהוא נ׳ אמה על נ׳ אמה אין בו י׳ אילנות, מודים ב״ה שנותן פאה לכל מלבן ומלבן, דהואיל והאילנות מרוחקים נראין הדברים שלא בשביל האילנות נעשו המלבנות. ובזמן שהאילנות רצופים ויש עשר אילנות בפחות מבית סאה מודים בית שמאי שנותן פאה אחת על הכל, לא נחלקו אלא כשיש עשר אילנות בבית סאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המנמר.</b> מלקט שדהו מקומות מקומות, דמחזי כמנומר, לשון ונמר חברבורותיו (ירמיהו י״ג:כ״ג), שקצר התבואה שנתבשלה ראשון ראשון בשדה:",
+                "<b>ושייר קלחים לחים.</b> אותן שלא נתבשלו:",
+                "<b>נותן פאה לכל אחד ואחד.</b> כשחוזר ללקט הקלחים לחים ששייר. דנמור מפסיק ולאו אתחלתא דקצירה חשיבא:",
+                "<b>בזורע שבת.</b> ירק שקורין לו אניט״ו בלע״ז:",
+                "<b>שהוא נותן פאה לכל אחת ואחת.</b> מפני שאין דרכן לזרוע מהן שדה אחת, לפיכך חשובין כל אותן ערוגות כאילו כל אחת מהן שדה אחת. ושבת וחרדל חייבים בפאה אף על פי שאין נותנין פאה לירק, משום דלזרע עבידי וכמיני זרעים חשיבי. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליק בצלים.</b> אית דמפרשי ל׳ ואנכי איש חלק (בראשית כו), על שם שכשנתלשו נשאר המקום חלק. ואית דמפרשי המחליק כמו המחלק, שנוטל חלק מן הבצלים לחים למכרן בשוק וחלק אחר מניח יבשים לגורן לקיום:",
+                "<b>נותן פאה לאלו לעצמן.</b> דכשני מיני חטים דמו:",
+                "<b>וכן בכרם.</b> וכן המחליק בכרם דינו כמחליק בבצלים:",
+                "<b>המדל נותן מן המשוייר על מה ששייר.</b> בזמן שהבצלים זרועים רצופים נוטל מהם אחד מבינתיים כדי שהנשארים יתגדלו בריוח ויעשו גסים. וזהו הנקרא מדל שדולה ושולף אותם ממקומם, ותנן איזהו מדל נוטל אחת ומניח שנים. ואותן שעוקר ליתן ריוח לנשארים אינם חייבין בפאה לפי שתקנת הנשארים היא, הילכך נותן פאה מן הנשאר לבד והנעקר פטור מכלום דלא חשיבא קצירה:",
+                "<b>המחליק מאחת יד.</b> כלומר מענין אחד, או כולו לגורן או כולו לשוק. ורמב״ם פירש מאחת יד ממקום אחד, שהחלק שנוטל למכור בשוק אינו נוטל אותו מכאן ומכאן אלא כולו מצד אחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>האמהות של בצלים.</b> בצלים גדולים שמניחין אותן לגדל זרע, ומתוך שמשתהין בארץ לא חזו לאכילה אלא על ידי הדחק, ולכך פטר רבי יוסי. ואין הלכה כמותו:",
+                "<b>מלבנות הבצלים שבין הירק.</b> סבר רבי יוסי דירק כזרע אחר דמי, שאין דרך בני אדם להיות מכניס בצלים בין הירק, ותנן לעיל בפרק שני דזרע אחר מפסיק. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלקחו את האילן.</b> מהנך אילנות דחשיב בפרק קמא שחייבים בפאה:",
+                "<b>המוכר קלחי אילן.</b> שרשי צמחים שחייבין בפאה, ולא מכר לו הקרקע, נותן הלוקח פאה מכל אחד ואחד:",
+                "<b>בזמן שלא שייר.</b> כלומר אם לא התחיל בעל השדה לקצור או ללקט פירות, אז הוא דחייב הלוקח ליתן פאה. אבל אם התחיל בעל השדה לקצור שדהו קודם שמכר את אלו, שנשאר מן השדה שלא נקצר או שלא נלקט, בעל השדה הוא הנותן פאה על הכל, דמכי אתחיל בקצירה או בלקיטת הפירות איחייב בפאה של כל השדה. ורבי יהודה לפרושי מלתיה דת״ק אתא וכן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרקע בית רובע.</b> מקום שראוי לזרוע בו רובע הקב. ופירשו בו שהוא עשר אמות ומחצה על עשר אמות בקירוב:",
+                "<b>העושה סאתים.</b> רבי יהושע לא אזיל בתר זריעה, אלא קרקע המוציאה סאתיים שהן י״ב קבין:",
+                "<b>לקצור ולשנות.</b> דרך הקוצרים אוחז מלא כפו מן הקמה וקוצר, כדכתיב (תהלים קכט) שלא מלא כפו קוצר. ואם יש בקמה כדי למלאות כפו שני פעמים חייבת בפאה:",
+                "<b>קרקע כל שהוא חייבת בפאה.</b> דס״ל פאת שדך כל שהוא משמע, ופליג אכולהו:",
+                "<b>ובבכורים.</b> דכתיב בהו אדמתך. והני מילי בבכורי חטה ושעורה, אבל בבכורים של אילן אינו חייב אלא אם כן יש לו קרקע שש עשרה אמות סביב לאילן שהוא שיעור יניקתו:",
+                "<b>ולכתוב עליה פרוזבול.</b> הלל תקן פרוזבול, כשראה שהיו נמנעים מלהלוות לעניים מפני השביעית שמשמטת החוב, תקן שיהא מוסר שטרותיו לבית דין, וכותב מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין כל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, ומשכתבו לו שטר זה שוב אין שביעית משמטת חובו. ודוקא כשיש קרקע כל דהוא ללוה דאז חשיב כאילו החוב גבוי כבר ביד בית דין ותו לא קרינא ביה לא יגוש, וחשבינן לקרקע כל שהוא כאילו שווה כל החוב דאין אונאה לקרקעות:",
+                "<b>ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות.</b> דמטלטלין נקנין אגב קרקע, בכסף בשטר ובחזקה, כדתנן בפ״ק דקדושין ושם מפורש: "
+            ],
+            [
+                "<b>שכיב מרע.</b> השוכב על מטתו מחמת חולי:",
+                "<b>שייר קרקע כל שהוא.</b> כל הני שייר קרקע כל שהוא, דתנן במתניתין, מכאן ועד סוף פרקין, לאו דוקא קרקע דהוא הדין מטלטלים כל שהן. אלא איידי דתנא רישא גבי פאה ובכורים ופרוזבול קרקע כל שהוא תנא בכל הנך נמי קרקע כל שהוא:",
+                "<b>מתנתו קיימת.</b> אם קנו מידו על המתנה אף על פי שעמד מחליו אינו יכול לחזור בו, הואיל ושייר לעצמו כל שהוא גלי דעתיה דלאו מחמת מיתה כתב המתנה:",
+                "<b>לא שייר קרקע כל שהוא.</b> לעצמו, מסתמא לא שביק איניש נפשיה ערטילאי, ואם לא שהיה חושב ודאי שימות לא היה נותן כל נכסיו, הלכך אם עמד חוזר ואפילו קנו מידו:",
+                "<b>וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה.</b> בשכיב מרע מיירי, שמחלק נכסיו לבניו וכתב לאשתו חלק בין הבנים ושמעה איהי ושתקה ולא אמרה כתובתי אני גובה או כיוצא בזה אבדה כתובתה:",
+                "<b>רבי יוסי אומר אם קבלה עליה.</b> שתהא שותפת בין הבנים, אפילו לא קנו מידה, והוא לא צוה שיכתבו כך בפניה, אבדה כתובתה ושוב אינה יכולה לחזור בה. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב כל נכסיו לעבדו.</b> שכתב כל נכסי נתונים לפלוני עבדי, הרי העבד בכלל הנכסים ונתן לו את עצמו. והא דקאמר עבדי היינו עבדי שהיה כבר:",
+                "<b>שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין.</b> דכל היכא דנחית לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר, וכי אמר כל נכסי לך אשאר נכסים קאמר ולחנופי ליה קאתי ולא שחרריה, כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסי. ואפילו אין לו שום נכסים אלא העבד והקרקע ששייר מכל מקום לא יצא לחירות, דכיון דאין מתקיים דבור כל נכסי דהא אתא חוץ ובטל ליה דלא פלגינן דבורא והוי בטל לגמרי ולא קנה לא עצמו ולא נכסים:",
+                "<b>ר״ש אומר לעולם הוא בן חורין.</b> בין אין לו נכסים אחרים אלא העבד והקרקע ששייר, ובין יש לו נכסים אחרים לעולם הוא בן חורין. ומוקמינן דבור כל נכסי בעבד לבדו כשאין לו נכסים אחרים, ולא אמרינן דבמה שאמר חוץ בטל דבורו שאמר כל נכסי, דפלגינן דבורא, ומקיימינן ליה בעבד ויצא בן חורין:",
+                "<b>חוץ מאחד מרבוא.</b> ולא פירש מהו משייר, דהתם אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו עבד, ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים ואע״ג דשוי טפי, ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הפאה ניתנת במחובר.</b> דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב, הנח לפניהם והם יבוזו:",
+                "<b>בדלית.</b> גפן המודלית על גבי עצים או על גבי אילנות:",
+                "<b>מוריד ומחלק.</b> דכתיב (שם) תעזוב אותם, אותם שאין בהם סכנה אתה עוזב לפניהם ואי אתה עוזב אותם שיש סכנה בעלייתם, אלא מוריד מן האילן ומחלק להם:",
+                "<b>בחליקי אגוזים.</b> על שם שאילנות של אגוזים חלקים ואין בהם קשרים כשאר אילנות קרויין חליקי אגוזים. ואין הלכה כר״ש:",
+                "<b>אפילו תשעים ותשעה.</b> ארישא קאי, בפאה הניתנת במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בדלית ובדקל.</b> שמצותן בתלוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטל.</b> אחד מן העניים מקצת פאה שלקט כבר וזרק לו על השאר כדי לקנות:",
+                "<b>אין לו בה כלום.</b> אפילו במה שלקט, דקונסין אותו ומוציאין ממנו התלוש והמחובר:",
+                "<b>נפל לו עליה וכו׳</b> אע״ג דארבע אמות של אדם קונות לו בסמטא ובצדי רשות הרבים, הכא בשדה חבירו לא תקינו ליה רבנן שיקנו לו ארבע אמותיו. אי נמי כיון דנפל עליה גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דלקני, בארבע אמות לא ניחא ליה דלקני:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלש אבעיות ביום.</b> שלש פעמים מתגלה בעל הבית ונראה בתוך שדהו כדי שיקחו העניים פאה. אבעיות לשון גלוי, נבעו מצפוניו (עובדיה א׳:ו׳) מתרגמינן אגליין מטמרוהי:",
+                "<b>בשחר.</b> מפני המיניקות שבניהם ישנים בשחר ואז יש להם פנאי ללקט:",
+                "<b>ובחצות.</b> מפני התינוקות שדרכן לצאת בחצות והולכים ללקוט פאה:",
+                "<b>ובמנחה.</b> מפני הזקנים ההולכים על משענתם ואין מגיעים לשדה עד שעת המנחה:",
+                "<b>שלא יפחתו.</b> משלש עתים הללו. והלכה שאין נותנין פאה אלא בשלש עתים הללו, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהם:",
+                "<b>של בית נמר.</b> שם מקום, כדכתיב (במדבר לב) את בית נמרה. קושרים חבל בצד הקמה וקוצרים והולכים עד שיכלה החבל ומניחים פאה לכל החבל, וחוזרים וקושרים ומניחים פאה, והיינו מכל אומן ואומן כלומר מכל שורה ושורה ועל זה מזכירין אותן לשבח:"
+            ],
+            [
+                "<b>עובד כוכבים שקצר את שדהו וכו׳</b> דכתיב גבי לקט ופאה ובקצרכם פרט לשקצרוה עובדי כוכבים, וגבי שכחה כתיב (דברים כד יט) כי תקצור קצירך ושכחת עומר, מכאן אמרו עובד כוכבים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר פטור:",
+                "<b>שאין השכחה אלא בשעת עמור.</b> ובשעת עמור מיהא גר היה וחייב בכל המצות, ורבנן סברי הואיל ואיכא שכחה בעומר ואיכא שכחה בקמה כדכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה לרבות שכחת קמה, את שישנו בשכחת קמה ישנו בשכחת עומר, והאי עובד כוכבים שקצר שלא היה בשכחת קמה דאותה שעה עובד כוכבים היה אע״פ שעכשיו נתגייר אינו בשכחת עומר. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>קמה ופדה עומרים פטורה.</b> דמקרא דממעטינן קציר עובדי כוכבים ממעטינן נמי קציר הקדש דלאו קצירך הוא ולענין שכחה פליגי רבי יהודה ורבנן בהקדיש קמה ופדה עומרים כי היכי דפליגי בעובד כוכבים שקצר שדהו ואחר כך נתגייר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא באו לעונת המעשרות.</b> היינו מרוח כשהוא משוה פני הכרי ברחת, אם באותה שעה היו ביד הגזבר פטורים, ואם לאו אין ההקדש פוטרן:",
+                "<b>וגמרן הגזבר.</b> שנגמרו בעודן ביד הגזבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר זכה לו.</b> פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בעשיר שלקט פאה לזכות בה לעני. דרבי אליעזר סבר אמרינן תרי מגו, מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי חזי ליה. ומגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, ורבנן סברי חד מיגו אמרינן תרי מיגו לא אמרינן. אבל מעני לעני, דברי הכל זכה לו:",
+                "<b>של עובד כוכבים חייב במעשרות.</b> דהואיל ואין העובד כוכבים חייב בלקט שכחה ופאה הוו להו כשאר תבואה של עובד כוכבים שחייבת במעשר:",
+                "<b>אלא א״כ הפקיר.</b> לעניים ולעשירים, דהפקר פטור מן המעשר. ומתניתין ר״מ היא דאמר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר. ואין כן הלכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנושר בשעת הקצירה.</b> שבלים הנופלים בשעת הקצירה:",
+                "<b>הכהו קוץ.</b> כל היכא דנושר מחמת אונס אינו לקט, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) ולקט קצירך, אין לקט אלא מחמת קציר:",
+                "<b>תוך היד.</b> אנשר קאי, כלומר תוך היד ונשר, תוך המגל ונשר, דהנושר מתוך היד ומתוך המגל לעניים. אבל הנושר מאחר היד מנדנוד ידו ומאחר המגל מכח תנועת המגל, לבעל הבית, דאין זה בדרך קצירה:",
+                "<b>ראש היד.</b> כשידו מלאה ויש שבלים בין ראשי אצבעותיו לפס ידו, הנושר משם, וכן הנושר מראש המגל:",
+                "<b>רבי ישמעאל אומר לעניים.</b> דדמי לתוך היד ולתוך המגל:",
+                "<b>ורבי עקיבא אומר לבעל הבית.</b> דמדמי ליה לאחר היד ולאחר המגל. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>חורי הנמלים.</b> דרך הנמלים לכנוס תבואה בחוריהן:",
+                "<b>שבתוך הקמה.</b> עד שלא התחילו לקצור:",
+                "<b>של בעל הבית.</b> שאין לעניים בקמה כלום:",
+                "<b>שלאחר הקוצרים.</b> לאחר שהתחילו לקצור חיישינן שמא הביאו שם הנמלים מן הלקט. הלכך החטים העליונים שבחורים או שבלים העליונים לעניים דיש שם מן הלקט, אבל חטים התחתונים לבעל הבית דמן הקמה היה. ואלו הן עליונים כל שהן לבנים, ואלו הן תחתונים הירוקים שנוטים להשחיר ונכרים שהם ישנים:",
+                "<b>ר״מ אומר הכל לעניים.</b> שאי אפשר לגורן בלא ירקון, ושמא אלו הירוקים מן התבואה חדשה שקצרו עכשיו שיש בה חלק לעניים:",
+                "<b>שספק לקט לקט.</b> דכתיב (שם) לעני ולגר תעזוב הנח לפניהם משלך. והלכה כר״מ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>גדיש שלא לוקט תחתיו.</b> מי שאסף והגדיש את העומרים למקום אחד בתוך השדה שעדיין לא לקטו שם העניים את הלקט:",
+                "<b>כל הנוגעות בארץ לעניים.</b> דקנסוהו רבנן לפי שהגדיש על גב הלקט, ואפילו הגדיש חטים על גבי לקט של שעורים הוי כל הנוגע מן החטים בארץ לעניים:",
+                "<b>הרוח שפזרה את העמרים.</b> על גבי הלקט:",
+                "<b>כדי נפילה.</b> כדי שיעור שרגיל ליפול בשעת קצירה, שהם ארבעה קבין לכור זרע, והכור הוא שלושים סאין. ומשום דאמר תנא קמא אומדים כמה לקט ראויה לעשות קא משמע לן רבן שמעון בן גמליאל אין הדבר צריך אומד שכבר קצוב ועומד כדי נפילה, בשלשים סאין של זרע רגיל ליפול ממנו בשעת קצירה ארבעה קבין וכך יתן לעניים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שבולת שבקציר.</b> שייר בקצירתו שבולת אחת שלא קצר, וראש אותה שבולת מגיע לקמה, אם אותה שבולת נקצרת עם הקמה הרי היא של בעל הבית, שהקמה מצילתה דלא קרינן בה לא תשוב לקחתו (דברים כ״ד:י״ט):",
+                "<b>מעשר שבולת אחת ונותן לו.</b> לפי שחייב ליתן לו דבר מתוקן כמו שהיתה שבולת של לקט דפטורה מן המעשרות ואף על פי שעדיין לא נתמרח חל מעשר עליו כמו מעשר ראשון שהקדימו בשבלין שחל עליו שם מעשר אף ע״פ שעדיין לא נתמרח. וכיצד הוא עושה, מביא שתי שבלים מגדיש זה שנתערבה בו שבולת של לקט, ואומר על אחת מהן אם זו לקט מוטב, ואם לאו הרי מעשרותיה קבועים בזו השנית, ונותן לו את הראשונה. ובירושלמי פריך וניחוש שמא זאת השניה שקבע עליה המעשרות של לקט היא, וכיון שהיא פטורה מן המעשר אין המעשרות קובעים בה שאין מפרישין מן הפטור על החיוב, ומשני שלוקח שבולת שלישית ואומר אם השנייה שקבעתי בה המעשרות היא לקט ואינה יכולה להיות מעשר, הרי זו השלישית מעשר על הראשונה:",
+                "<b>אמר רבי אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו.</b> רבי אליעזר לדבריהם דרבנן קאמר להו, לדידכו דפלגיתו עלי בעשיר שלקט פאה לעני שאני אומר זכה לו ואתון אמריתו דלא זכה לו, היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו, דהא אין בעל השדה יכול לזכות לו את הלקט לפי דבריכם, ונמצא דלקט זה לא בא ברשותו של עני, אלא לדבריכם מזכה את העני בכל הגדיש על מנת להחזיר דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה, ונמצאת אותה שבולת שהיא לקט באה ליד העני ויכול להחליפה באחרת. ורבנן אמרי הכא עשו את שאינו זוכה כזוכה, וחשבינן להאי שבולת של לקט כאילו באה לידו של עני, אע״ג דלא זכה בה, לענין זה שיכול להחליפה באחרת. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מגלגלין בטופח.</b> מין קטנית דק, שקורין לו בערבי גילבא״ן. ורמב״ם פי׳ שהוא מין זרע שקורין לו קורטמ״ן ודומה לשעורים. ואומר ר״מ שאין מגלגלין זה המין עם שאר מיני זרעים, לקצור אותם ביחד, כי הלקט שהיה ראוי ליפול משאר מיני זרעים יפול מזה המין הגרוע ונמצא מפסיד לעניים:",
+                "<b>וחכמים מתירים מפני שאפשר.</b> שיפול לקט משאר זרעים כמו מן הטופח. והלכה כחכמים. פי׳ אחר אין מעלין מים בגלגל מן הבור להשקות את השדה או להרביצה עד שיהא משקה טופח עליה בשעה שהעניים באים בשביל הלקט, מפני שהוא מפסיד לעניים. וחכמים מתירין, מפני שאפשר שישומו ההפסד של עניים בזה ויתן בעל השדה כפי השומא שישומו עליו, ולר׳ מאיר דאמר אין מגלגלין שמין לבעל הבית הפסדו ונוטל מן העניים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עני היה באותה שעה.</b> ופטור מלשלם. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחליף עם העניים.</b> נותן תבואה או פירות לעני בחלוף מה שלקט:",
+                "<b>שלו פטור.</b> מן המעשר. מה שנתן לו העני שהוא של לקט שכחה ופאה:",
+                "<b>ושל עניים חייב.</b> מה שנתן בעל הבית לעני מתבואתו, וחייב לעשר קודם שיתן אותו לעני:",
+                "<b>שנים שקבלו את השדה.</b> והם עניים:",
+                "<b>באריסות.</b> למחצה לשליש ולרביע, והם נעשים כבעל הבית, ובעל הבית עני אסור בלקט של שדהו דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לא תלקט לעני, אזהרה לעני שלא ילקט הלקט שלו, וחייב להפריש מעשר עני ולתת אותו לעני אחר. ודוקא כל אחד על חלקו נעשה כבעל הבית, ולא על חלק חבירו. הלכך מותרין ליתן זה לזה מעשר עני:",
+                "<b>שקבלה ממנו למחצה.</b> שזכה במחובר. אבל אם אמר ליה [שליש] מה שאתה קוצר, אין לו חלק אלא בתלוש, וחיוב לקט שכחה ופאה הכל על בעל השדה, ואף על פי ששכחת העמרים בתלוש בשעת עמור, מכל מקום כאן פטור דלא קרינן ביה קצירך הואיל ולא זכה אלא בתלוש. וגר שנתגייר לאחר קצירה דחייב בשכחה לעיל לרבי יהודה, היינו משום דקרינן ביה שדך. ומכל מקום מהאי טעמא לא מחייבינן גר בלקט מאחר שעיקרו במחובר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוכר שדהו.</b> שמכר לו שדה וקמתה. אבל מכר את הקמה בלבד ושייר השדה לעצמו, שניהם אסורים בלקט שכחה ופאה, שאצל זה אני קורא שדך ואצל זה אני קורא קצירך:",
+                "<b>המוכר מותר.</b> בלקט שכחה ופאה אם הוא עני:",
+                "<b>על מנת שילקט בנו אחריו.</b> שע״י כן הפועל מנכה לו מן השכירות, ונמצא פורע חובו משל עניים:",
+                "<b>אל תסג גבול עולים.</b> כלומר אל תקרי עולם אלא עולים, אית דמפרשי אלו עולי מצרים שלא תשנה האזהרות שבתורה שנתנה ליוצאי מצרים, ואית דמפרשי עולים אלו בני אדם שירדו מנכסיהם, וקרי להו עולים לשון כבוד, כדרך שקורין לעור סגי נהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא שכחו בעל הבית.</b> כגון דבעל הבית בשדה, דקאי גביה וזכי ביה. אבל בעל הבית בעיר הוי שכחה אף על גב דלא שכחו בעל הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכובעות.</b> לעשות מהן כמין כובע בראש, שכך היו רגילין לעשות עטרות של שבולין ולשום בראש:",
+                "<b>לכומסאות.</b> אינם גבוהים ובולטים למעלה ככובעות, אלא נכפפים למטה שאינו נראה כל כך, כמה דתימא (דברים ל״ב:ל״ד) הלא הוא כמוס עמדי:",
+                "<b>ולחררה.</b> קצר מעט ועמר, כדי לגלגל עיסה לעשות חררה קטנה ע״ג גחלים. פ״א יש שקוצרים התבואה ומגדישים אותה במקום אחד עד שתתאסף. ואז נושאים אותה למקום שדשים התבואה, ומקום הדישה נקרא גורן, ומה שמגדישים על גבי קרקע נקרא כובעות, כדמות כובע שמשימין בראש, ומה שמגדישים בחפירה בארץ נקרא כומסאות, לשון כמוס עמדי, ומה שמגדישים בעגולה כדמות אבן הרחים נקרא חררה, ע״ש שהחררה עגולה:",
+                "<b>ולעמרים.</b> עשה עמרים קטנים, וסופו לעשות משנים ושלשה עומר אחד:",
+                "<b>אין לו שכחה.</b> כלומר מה ששכח בשדה בשעה שמוליך לא׳ מן המקומות הללו אינו שכחה דכתיב (שם כט) כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה, מה קציר שאין אחריו קציר אף עמור שאין אחריו עמור, יצא אלו שיש אחריהן עמור:",
+                "<b>ממנו ולגורן יש לו שכחה.</b> המוליך מאחת מהמקומות הללו לגורן ושכח עומר באחת מן המקומות הללו, הוי שכחה:",
+                "<b>המעמר לגדיש.</b> ורוצה שישארו באותו מקום ושם ידוש אותם, יש לו שכחה:",
+                "<b>ממנו ולגורן.</b> ואם נמלך עליהם אח״כ ומוליכם למקום אחר לדוש אותם, אין לו שכחה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים הבקר לעניים.</b> מי שהפקיר לעניים ולא לעשירים דין הפקר יש לו, ופטור מן המעשר, דכתיב בלקט ופאה (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב אותם, מה תלמוד לומר תעזוב אותם, למד על עזיבה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כזו, מה זו לעניים ולא לעשירים אף מה שנאמר במקום אחר לעניים ולא לעשירים:",
+                "<b>אף לעשירים כשמטה.</b> דכתיב (שמות כה) והשביעית תשמטנה ונטשתה, מה ת״ל ונטשתה, למד על נטישה אחרת דהיינו הפקר, שהיא כשביעית, מה שביעית לעניים ולעשירים אף הפקר לעניים ולעשירים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לגפה.</b> גדר אבנים סדורות זו על זו בלא טיט:",
+                "<b>ולכלים.</b> כלי המחרישה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים אינו שכחה.</b> פלוגתייהו דב״ש וב״ה בעומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ונתנו בצד הגפה או בצד הגדיש ושכחו שם, שבית שמאי אומרים אינו שכחה שהרי זכה בו:",
+                "<b>ובית הלל אומרים שכחה.</b> והא דתנן לקמן במתניתין העומר שהחזיק בו להוליכו לעיר ושכחו מודים בית הלל לב״ש שאינו שכחה, זהו כשלא הניחו אצל הגפה או אצל הגדיש. פירוש אחר בש״א אינו שכחה אפילו בעומר שלא החזיק בו כלל לא הוי שכחה, דהואיל והניחו אצל דבר המסויים עתיד לזכרו, ובה״א שכחה כל זמן שלא החזיק בו. ומודים ב״ה שאם החזיק בו ואח״כ שכחו שאינו שכחה, כדאמרינן בסמוך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח.</b> לקמן בסמוך מפרש לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנים שהתחילו מאמצע שורה.</b> של עמרים, זה הפך פניו לצפון וזה הפך פניו לדרום:",
+                "<b>ושכחו לפניהם.</b> לאחר שהתחילו לעמר דלגו עומר ושכחוהו, הוי שכחה, דקרינן ביה לא תשוב לקחתו (דברים כ״ד:י״ט):",
+                "<b>ולאחריהם אינו שכחה.</b> אם כשהפכו פניהם זה לצפון וזה לדרום והתחילו לעמר נשאר עומר אחד ביניהם ושכחוהו, אינו שכחה. לפי ששניהם סמכו זה על זה ומתוך כך נשכח:",
+                "<b>יחיד שהתחיל מראש השורה.</b> השתא מפרש להא דתנן לעיל ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח. כגון שיש כאן עשר שורות של עשר עשר עמרין מסודרין בשורות מצפון לדרום, והתחיל לעמר בראש שורה אחת ושכח עומר אחד לאחריו, הוי שכחה, כיון שעבר ממנו ועמר עומר הסמוך לו קרינן ביה לא תשוב לקחתו, אבל אם שכח עומר אחד או שנים בסוף השורה, דהיינו לפניו, והניחם וחזר והתחיל לעמר מתחלת שורה שניה, לא הוי שכחה, דלא קרינן ביה לא תשוב, שאני אומר דעתו לעשות שורה אחרת מאותם שהניח ממזרח למערב. והיינו דתנן העומר שכנגדו מוכיח, שהעומרים [של] שורות אחרות מוכיחים על אלו שהניח שלא שכחן שראויין להתחשב עמהן בשורה אחרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוצני פשתן.</b> כמו שנעקר הפשתן מן השדה נקרא הוצני, שעומד כמו הוצין:",
+                "<b>שני גרגרים.</b> ענבים:",
+                "<b>אלו כדברי ב״ה.</b> וטעמייהו משום דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב אותם, חד לעני וחד לגר, הרי שנים. ובית שמאי אמרי שלשה לעניים וארבעה לבעל הבית. דכתיב (דברים כ״ד:י״ט) לגר ליתום ולאלמנה יהיה, הרי שלשה לעניים:"
+            ],
+            [
+                "<b>העומר שיש בו סאתים אינו שכחה.</b> דכתיב (שם) לא תשוב לקחתו, עומר שאתה יכול להגביהו כולו כאחת ולשאת אותו על כתפו, יצא זה של סאתים שאי אתה יכול להגביה כולו כאחת:",
+                "<b>אמרו לו יפה כחו.</b> כדאמרינן שתים שכחה שלש אינן שכחה:",
+                "<b>לא אם אמרת בעומר אחד שהוא כגדיש.</b> דין הוא שעומר אחד שיש בו סאתים לא יהיה שכחה, מפני שהוא כגדיש ואין שייך שכחה בגדיש:",
+                "<b>תאמר בשני עמרים.</b> שהם כמו שאר עמרים קטנים:",
+                "<b>ככריכות.</b> כאגודות קטנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>קמה שיש בה סאתים ושכחה אינו שכחה.</b> דילפינן שכחת קמה משכחת עומר, מה עומר שיש בו סאתים אינו שכחה אף קמה שיש בה סאתים אינה שכחה ושכחת קמה ילפינן לה מקרא דכתיב (שם) ושכחת עומר בשדה, לרבות שכחת קמה:",
+                "<b>טופח.</b> מין קטנית דק מאד, וקורין לו בערבי גילבא״ן. ובקמה של שעורים איירי שנשתדפו ונעשו דקות כטופח, ואפ״ה רואים אותם כאילו הן גסים כשאר שעורים, ואם כשנחשוב אותן גסים כשאר שעורים יהיה בהן סאתים אע״פ שעכשיו שהם שדופות אין בהם סאתים, לא הוי שכחה. ואין לפרש דשל טופח ממש יחשבו כאילו הם כשעורים הגסים, אלא בשעורים שנשתדפו ונעשו כטופח, דהכי אמרינן בירושלמי רואים את השדופות כאילו הן מלאות:",
+                "<b>ענוה של שעורים.</b> ענוה בוי״ו כמו ענבה בבי״ת כלומר גרגיר שעורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקמה מצלת את העומר.</b> קמה שלא שכחה שהיתה בצד עומר ששכחו, מצלת על העומר, דלא הוי שכחה דכתיב (שם) כי תקצור ושכחת עומר, עומר שסביבותיו קציר הוי שכחה, ולא עומר שסביבותיו קמה:",
+                "<b>ואת הקמה.</b> אם שכח קמה והיו ראשי שבלים שלה מחוברים לקמה אחרת שלא שכחה, זאת הקמה שלא שכחה מצלת על הקמה השכוחה המחוברת אליה, ולא הויא שכחה:",
+                "<b>העומר אינו מציל.</b> אם היה עומר שכוח או קמה שכוחה בצד עומר שאינו שכוח, אין העומר שאינו שכוח מציל לא על העומר ולא על הקמה השכוחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עקורה.</b> תלושה, ושאינה עקורה מחוברת לקרקע, אינן מצטרפין לסאתים ונימא דלא הוו שכחה, אלא אם שכחן הוו שכחה. ודוקא בשכח שניהם דאם שכח עקורה ולא שכח שאינה עקורה היתה שאינה עקורה מצלת על העקורה שאצלה:",
+                "<b>וכן באילן.</b> סאה פירות תלושין אצל סאה מחוברין אין מצטרפין, והוו שכחה:",
+                "<b>והשום והבצלים.</b> סאה קמה של שום וסאה קמה של בצלים אין מצטרפין לסאתים קמה. אי נמי סאה שום עקור וסאה שום שאינו עקור, וכן סאה בצלים עקורים וסאה בצלים שאינן עקורין אין מצטרפין:",
+                "<b>אם באת.</b> כגון שיש לקט בין סאה לסאה, וכן בכרם יש פרט בין סאה לסאה. אבל בפירות האילן לא משכחת רשות עני באמצע, דאין לקט ופרט באילן. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתנה לשחת.</b> לקצור בעודה לחה להאכיל לבהמה:",
+                "<b>לאלומה.</b> לקצור כדי לאסור בה עומרים אחרים, כמו מאלמים אלומים (בראשית לז):",
+                "<b>אגודי השום.</b> שומין שלקטן כדי לאגוד בהן שומים אחרים:",
+                "<b>ואגודות השום והבצלים.</b> אם שכחן אינן שכחה, דדרך שומין ובצלים שעושים מהן אגודות קטנות וחוזרים ואוגדים בחמש או שש מאלו הקטנות לאגודה אחת, ועל אותן הקטנות קאמר דלא הוו שכחה. משום דהוי כמעמר למקום שאינו גמר מלאכה, דאמרינן לעיל בסוף פרק גדיש דלא הוי שכחה:",
+                "<b>הלוף.</b> רמב״ם אמר שהוא מין ממיני הבצלים:",
+                "<b>רבי יהודה אומר אין להם שכחה.</b> לכל הטמונים, דכתיב שדך מה שדה בגלוי אף כל בגלוי, פרט לטמון:",
+                "<b>וחכמים אומרים יש להם שכחה.</b> כתיב שדך דמשמע גלוי וכתיב קצירך דמשמע נמי גלוי, הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ומרבינן את הטמון. ופירוש טמון דבר שהנאכל ממנו הוא טמון תחת הקרקע, כמו הצנון והבצל והשום והלפת וכיוצא בהן. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקוצר בלילה והמעמר.</b> בלילה:",
+                "<b>והסומא.</b> בין ביום בין בלילה:",
+                "<b>אם היה מתכוין ליטול הגס הגס.</b> כיון דמתכוין ליטול הגסין אפילו דקין אין להם שכחה:",
+                "<b>על מנת מה שאני שוכח אני נוטל יש לו שכחה.</b> דמתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כל זית.</b> כזית הנטופה בשעתו. על שם שהוא נוטף שמן קראו לו נטופה, אע״פ שאינו נוטף בכל שנה הואיל והעלו לו שם זה על שהוא נוטף בשעתו, אם שכחו אינו שכחה דכתיב (דברים כ״ד:י״ט) ושכחת עומר בשדה, עומר שאתה שוכחו לעולם יצא זה שאתה זוכרו לאחר זמן:",
+                "<b>שופכני.</b> שזיתיו שופכים שמן הרבה:",
+                "<b>בישני.</b> שהוא מבייש כל שאר אילנות מרוב השמן שיוצא ממנו יותר מחביריו:",
+                "<b>שהוא עושה הרבה.</b> זיתים מרובים:",
+                "<b>שנים שכחה.</b> סתם מתניתין כבית הלל דאמרי לעיל שנים לעניים:",
+                "<b>רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים.</b> לא אמר רבי יוסי אלא בזמן שבא אדרינוס קיסר והחריב את כל הארץ ולא היו זיתים מצויין, אבל בזמן שזיתים מצויין מודה רבי יוסי דיש שכחה לזיתים. וכן מי שהיו כל זיתיו נטופה או שופכני או בישני יש להם שכחה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש שורות של שני מלבנים.</b> שלש שורות של אילני זיתים ובין שורה ראשונה לשניה ערוגה מרובעת כדמות מלבנות התבואה שבין הזיתים דתנן לעיל בריש פרק ג׳, וכן בין שורה שניה לשלישית ושכח אילן אמצעי שבשורה האמצעית, אינה שכחה שהאילנות שסביביו הסתירוהו, ודמי לחפוהו בקש או עמדו עניים כנגדו דתנן לעיל דאינו שכחה:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> אמתניתין דלעיל קמהדר דתנן בזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה. במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו אבל התחיל בו ושכחו הרי זו שכחה עד שיהיה בו סאתים:",
+                "<b>כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו.</b> אם נזכר בעל הזיתים מן הזיתים ששכח באילן בעוד שיש לו זיתים תחתיו יכול לחזור וללקטן, ולא חשיבא שכחה מה ששכח בראש האילן אלא לאחר שלא נשארו לו זיתים תחת האילן:",
+                "<b>רבי מאיר אומר משתלך המחבא.</b> כלומר משבדק המלקט בכל מחבואי הזיתים, אז הוי הנשאר לעניים כשאין לבעל האילן זיתים תחתיו, אבל כל זמן שלא בדק המלקט בכל מחבואי הזיתים אף על פי שאין זיתים תחתיו יכול לחזור וללקט. ואין הלכה כרבי מאיר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו פרט.</b> האמור בתורה (ויקרא י״ט:י׳) ופרט כרמך לא תלקט:",
+                "<b>עקץ.</b> חתך:",
+                "<b>הוסבך בעלים.</b> נקשר ונאחז בעלים ועל ידי כך נפל ונפרט:",
+                "<b>הרי הוא של בעל הבית.</b> שלא נפרט דרך בצירה:",
+                "<b>המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר.</b> נותן סל תחת הענבים שיפול הפרט לתוכו:",
+                "<b>הרי זה גוזל את העניים.</b> דפרט בנשירתו זכו בו עניים קודם שיגיע לארץ:",
+                "<b>אל תסג גבול עולים.</b> מפורש לעיל בפרק ה׳:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא עוללת.</b> האמורה בתורה (שם) וכרמך לא תעולל:",
+                "<b>כתף.</b> השרביט האמצעי של האשכול מחוברים בו אשכולות קטנות הרבה, וכשהן שוכבים זה על זה כמשאוי שעל כתפו של אדם הוא נקרא כתף, וכשהן מפוזרים בשרביט אחד לכאן ואחד לכאן אין כאן כתף:",
+                "<b>נטף.</b> הן גרגרים של ענבים המחוברים בסוף השרביט שרגילים להיות תלוים שם ענבים הרבה, ועל שם שענביו נוטפות למטה נקרא נטף, ובלשון מקרא קורא לאשכול שאין לו לא כתף ולא נטף עולל, לפי שהוא לפני שאר האשכולות כעולל לפני האיש:",
+                "<b>אם ספק.</b> שנראים האשכולות הקטנות התלויות בשרביט כאילו שוכבות זו על זו ואין שוכבות יפה, דהשתא הוי ספק אם יש לה כתף אם לאו:",
+                "<b>שבארכובה.</b> יחור של זמורה שתלויין בה אשכולות הרבה והבוצר קוצצה, והיא נקראת ארכובה ופעמים שיש בה עוללות עם האשכלות:",
+                "<b>נקרצת.</b> נקצצת ונחתכת. ודוגמתו שנינו ביומא קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו. ובמקרא, (ירמיהו מ״ו:כ׳) קרץ מצפון בא:",
+                "<b>גרגר יחידי.</b> כגון אשכול שאין לו אשכולות קטנות שוכבות זו על זו אלא הגרגרים מחוברים בשרביט עצמו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר אשכול.</b> דכתיב (ישעיהו י״ז:ו׳) ונשאר בו עוללות כנוקף זית שנים שלשה גרגרים. שנים שלשה גרגרים עוללות, יותר מכאן אשכול:",
+                "<b>וחכמים אומרים עוללת.</b> דלא חשיבי הגרגרים השוכבים זה על זה להקרא כתף. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדל בגפנים.</b> כשהגפנים תכופים זה אחר זה עוקר מאותם שבינתים והאחרים מתוקנים בכך:",
+                "<b>כך הוא מדל בשל עניים.</b> אע״פ שיש בהם פאה או עוללות של עניים כך מדל בשלהם כמו בשלו, קסבר עניים דין שותף יש להם וכשם ששותף כמו שהוא מדל בשלו כך מדל בשל חבירו אף עניים כן:",
+                "<b>רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי.</b> קסבר עניים דין קונה יש להם בחלקם, וכשם שהמוכר לחבירו י׳ אשכולות אסור ליגע בהן אף בשל עניים כן. והלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>כרם רבעי.</b> הנוטע כל עץ מאכל, בשנה הרביעית מעלה הפירות לירושלים ואוכלם שם בקדושת מעשר שני, או פודה אותם ומעלה הדמים לירושלים דכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים, ודרשינן הלולים כמו חלולים, אמר רחמנא אחליה והדר אכליה:",
+                "<b>בית שמאי אומרים אין לו חומש.</b> אף על פי שטעון פדיון כמעשר שני אין הבעלים מוסיפים את החומש דלא כתבה תורה בו חומש:",
+                "<b>ואין לו ביעור.</b> אינו חייב לבערו מן הבית בערב פסח של רביעית ושל שביעית כשמבער המעשרות כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית:",
+                "<b>ובית הלל אומרים יש לו.</b> חומש ויש לו ביעור. בית הלל ילפי קדש קדש ממעשר, מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור, ובית שמאי לא ילפי קדש קדש ממעשר:",
+                "<b>יש לו פרט ויש לו עוללות.</b> דכחולין חשבי ליה:",
+                "<b>והעניים פודין לעצמן.</b> מן הפרט והעוללות שלקטו, ואוכלים אותן במקומן ומעלין הדמים לירושלים:",
+                "<b>ובית הלל אומרים כולו לגת.</b> משום דילפי ממעשר וסברי להו מעשר שני ממון גבוה הוא הלכך אין לעניים חלק בו, ודורכים העוללות עם שאר היין והבעלים מעלים הכל לירושלים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שכולו עוללות.</b> שאין בכל הכרם אשכול שיש לו כתף ונטף:",
+                "<b>אם אין בציר.</b> וכמה שיעור בציר שלשה אשכולות שעושים רביעית:",
+                "<b>אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות.</b> ורבי אליעזר אמר דלא תימא הואיל ואין לעניים בעוללות קודם לבציר יזכה בהם בעל הבית, לכך נאמר וכרמך לא תעולל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משנודעו העוללות.</b> שניכר מה הוא עוללת ומה הוא אשכול:",
+                "<b>העוללות לעניים.</b> שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו:",
+                "<b>יתנו שכר גדולן להקדש.</b> מה שמשביחין כל שעה בתוך קרקע של הקדש. והלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>בעריס.</b> כרם שהגפנים שלה מודלות על גבי כלונסות ועצים, לשון אף ערשנו רעננה (ש״ה א):",
+                "<b>כל שאינו יכול לפשוט.</b> כלומר לאחר שעבר מעליה, אם במקום שנזכר אינו יכול לפשוט ידו וליטול קרינא ביה לא תשוב לקחתו (דברים כד):",
+                "<b>אבל רוגליות.</b> הגפנים העומדים על גבי קרקע שדורכים עליהם ברגל:",
+                "<b>משיעבור ממנה.</b> הוי שכחה דכל גפן וגפן מן הרוגליות חשיבא כאומן בפני עצמו, ואסור לשוב מאומן לאומן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאימתי הנמושות.</b> אית דמפרשי זקנים ההולכים על משענתם. ואית דמפרשי לקוטי בתר לקוטי. שמאחר שילכו בשדה לוקטים אחר לוקטים או הזקנים הללו שמאחרים ללכת ללקט אחר הכל כבר נתיאשו העניים מאותה שדה, וכל הנמצא בה אחר כך הוא הפקר לכל, בין לעניים בין לעשירים:",
+                "<b>רביעה שניה.</b> המטר נקרא רביעה מפני שהוא רובע את הארץ ומולידה ומצמיחה כזכר הרובע את הנקבה והיא מתעברת ממנו, לשון בהמתך לא תרביע (ויקרא י״ט:י״ט). פירוש אחר רביעה על שם שהמטר משכיב העפר ומרביצו, תרגום רובץ רביע. וזמן רביעה שניה בשנה בינונית הוא בכ״ג במרחשון:",
+                "<b>שאינן מוסקין.</b> מסיקה בזיתים כמו קוצר בתבואה, בוצר בענבים, אורה בתאנים, גודר בתמרים, כך מוסק בזיתים:",
+                "<b>ולא יהא מביא בארבעה איסרות.</b> דהיינו שני פונדיונים, שהפונדיון שני איסרין, ותנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון, דהיינו מזון שתי סעודות, וכיון שאינו מביא זיתים שוה ארבעה איסרות, דהיינו מזון שתי סעודות לו ושתי סעודות לאשתו, אף הוא אינו יוצא ללקוט. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים.</b> העניים לומר חטים הללו של לקט שכחה ופאה הן, ופטורים מן המעשר:",
+                "<b>בשעתן.</b> בשעת הקציר:",
+                "<b>בכל שנתו.</b> בשנה שלישית ובשנה ששית, שמעשר עני נוהג בהן:",
+                "<b>ובן לוי נאמן לעולם.</b> דמעשר ראשון נוהג בכל שנה, וכיון דאמר של מעשר ראשון הם לא חיישינן שמא לא הפריש מהן תרומת מעשר, דכי היכי דלא נחשדו ישראל על תרומה גדולה כך לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר:",
+                "<b>אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן.</b> נוהגים לתת להם כן ולא על דבר שאין רגילים לתת להם כיוצא בו, ולקמן מפרש ואזיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים על החטים.</b> לומר של מעשר עני הם שניתן לי, אבל אין נאמנים לומר קמח ופת זה של מעשר עני, שניתן לי קמח ופת, דאין דרך לחלק מעשר עני קמח ופת:",
+                "<b>שעורה של אורז.</b> אית דמפרשי שבולת של אורז, שלא היה דרכם לחלק אורז של מעשר עני אלא בשבולים. ואית דמפרשי שעורה של אורז קודם שנכתש במכתש והוסרה קליפתו [שעורה קורא] לו, ולאחר דישה בעודו בקליפתו דרך לחלקו לעניים:",
+                "<b>גריסין.</b> שטחנן בריחים של גרוסות:",
+                "<b>נאמנים על השמן.</b> שדרך לחלק מעשר עני בשמן:",
+                "<b>ואין נאמנים לומר של זיתי נקוף הוא.</b> זיתי נקוף ממתנות עניים הן, שחובטים ומנקפים בזית להשיר הזיתים שנשארו מן המסיקה. ונקוף לשון כנוקף זית. ואין העני נאמן לומר שמן זה הוצאתי מזיתי נקוף ופטור מן המעשר, לפי שאין רגילין לעשות שמן מזיתי נקוף. אבל עני האומר קמח זה או פת זו מלקט שכחה ופאה שלקטתי וטחנתי קמח ואפיתי לחם, נאמן שדרך העני לעשות לחם מלקט שכחה ופאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים.</b> העניים על הירק חי לומר של מעשר עני הוא, דירק חייב במעשר מדרבנן:",
+                "<b>דבר מועט.</b> נאמנים אף על המבושל, דפעמים שבעה״ב שכח מלעשר ומעשר מן המבושל מתוך הקדרה:",
+                "<b>מלפסו.</b> הקדרה או הפרור שמבשל בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין פוחתין לעניים בגורן.</b> כשמחלקין מעשר עני בגורן אין נותנין לכל עני ועני פחות משיעור זה דכתיב (דברים כ״ו:י״ב) ואכלו בשעריך ושבעו תן לו כדי שבעו:",
+                "<b>דבלה.</b> תאנים יבישים לאחר שנדרסים בעגול קרויין דבלה. ושוב אין נמכרים במדה אלא במשקל, להכי תני מנה דבלה, ומנה הוא משקל מאה דינרים והדינר משקל ששה מעים ומשקל המעה ט״ז גרגרי שעורה:",
+                "<b>פרס.</b> חצי מנה, ובכל המדות האמורות במתניתין הלכה כת״ק והלכה כאבא שאול. ולא נאמרו דברים הללו אלא למחלק מעשר עני בגורן, אבל המחלק מעשר עני בתוך ביתו מחלק כפי רצונו ולא נתנו בו חכמים שיעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדה זו.</b> דאין פוחתין לעני אמורה בכהנים לוים וישראלים, כל אחד מהם שמחלק מעשר עני בגורן לא יפחות מזה השיעור:",
+                "<b>היה מציל.</b> שאין רוצה לחלק לעניים שבאו כל מעשר עני שבידו, ורוצה להציל ממנו לקרוביו העניים:",
+                "<b>נוטל מחצה.</b> ומצניע לצורך קרוביו:",
+                "<b>ונותן מחצה.</b> לעניים שבאו. ואם לאחר שנטל מחצה והצניע לצורך קרוביו היה לו דבר מועט, כלומר שלא נשאר לו כדי לתת לכל אחד מן העניים שבאו כשיעור הקצוב לעיל במתניתין, נותן לפניהם מה שנשאר בידו והן מחלקים ביניהם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מככר בפונדיון.</b> ככר הנמכר בפונדיון כשהחטים נמכרים ארבע סאים לסלע. וארבע סאין הן כ״ד קבין, שכל סאה היא ששה קבין והסלע הוא ד׳ דינרים וכל דינר ששה מעין נמצא הסלע כ״ד מעין נמצאו כ״ד קבין לכ״ד מעין, קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונים, הרי הככר הנמכר בפונדיון הוא חצי קב. אבל מפני שהחנוני רוצה להשתכר ליציאת האפייה והטחינה אי אפשר שימכר הככר שהוא חצי קב בפונדיון כפי הערך שמוכרים התבואה בשוק ארבע סאים בסלע לפיכך לא יהיה הככר הנמכר בפונדיון אלא רובע הקב בלבד. וכשמחלקים תבואה לעני בגורן ועליו לטחון ולאפות אין פוחתין מחצי קב, אבל כשנותנים לו ככר אפוי לא יהיה אלא רובע הקב שהם ששה ביצים. והכי מפורש בפרק כיצד משתתפין בעירובין (פ״ב):",
+                "<b>פרנסת לינה.</b> מטה וכרים וכסתות:",
+                "<b>מזון שלש סעודות.</b> שחייב אדם לאכול בשבת שלש סעודות:",
+                "<b>לא יטול מן התמחוי.</b> לפי שהתמחוי מתחלק בכל יום, שהגבאים מחזירים על פתחי בעלי בתים בכל יום ולוקחים מהם תבשיל לצורך העניים, והכלי שמשימים בו את התבשיל נקרא תמחוי:",
+                "<b>לא יטול מן הקופה.</b> לפי שהקופה מתחלקת מערב שבת לע״ש:",
+                "<b>נגבית בשנים.</b> לפי שממשכנים על הצדקה, ואין עושים שררה על הצבור פחות משנים:",
+                "<b>ומתחלקת בשלשה.</b> לפי שהיא כדיני ממונות ודיני ממונות בשלשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאתים זוז.</b> קים להו לרבנן שאלו מספיקים לשנה אחת לכסות ולמזונות:",
+                "<b>או לכתובת אשתו.</b> ואפילו היא יושבת תחתיו:",
+                "<b>ואת כלי תשמישו.</b> כלים יפים שמשתמש בהם בשבתות וברגלים. והני מילי כשבא ליטול לקט שכחה ופאה ואינו נוטל מקופה של צדקה שמתפרנס בצנעה ואינו נוטל ממה שביד גבאי, אבל אם נוטל מקופה של צדקה אז אין מניחין אותו ליטול אפילו לקט שכחה ופאה עד שימכור כלי תשמישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שיש לו חמשים זוז וכו׳</b> דחמשין דעבדין טבין כמאתים דלא עבדין:",
+                "<b>וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל וכו׳</b> כגון שדוחק עצמו במלאכה ומסתפק במעשה ידיו כדי שלא יתפרנס מאחרים. אבל אם אין מעשה ידיו מספיקין לו ומסגף עצמו בחיי צער קרובין למיתה על זה אמרו כל הצריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ואסור לרחם עליו על נפשיה לא חייס כל שכן על אחרים:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה פאה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..46a1456b9b834e64a6554bfc74724b9179bb4ce8
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,654 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sheviit",
+    "versionSource": "http://sefaria.org",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה שביעית",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "עד מתי חורשין בשדה האילן – further on (i.e., in Mishnah 2), it explains what is a שדה אילן /a field containing at least three trees within a distance of a Se’ah (i.e., a cultivated field in which trees grow; an orchard).",
+                "ערב שביעית – that it is necessary to add from the sixth year on to the seventh year in the prohibition of working the land, and further on (i.e., Mishnah 4), we will derive it from Biblical verses.",
+                "כל שמן שהוא יפה לפרי – that is to say that the ploughing is auspicious for the produce, as he would prepare the ground for the needs of the sixth year and not for the needs of the seventh [year].",
+                "עד העצרת – for until Atzeret/Shavuot, it is auspicious for the produce and not for more than that. And from Atzeret and onward, it appears that he is preparing for the needs of the seventh year. But in a bright, shade-less field (vegetable or grain field) where there is no tree, until Passover. But this Mishnah is the “earliest collection of Mishnah/משנה ראשונה and is not the Halakha, for Rabban Gamaliel and his Jewish court counted on these two periods of time, which are Passover for a bright shade-less field and Atzeret/Shavuot for a cultivated field in which trees grow, and permitted them [to work the fields beyond these established times] [so that] it is permitted to plough until Rosh Hashanah of the seventh year."
+            ],
+            [
+                "לבית סאה – land which is fifty cubits by fifty cubits (i.e., a cubit is a measure equal to the distance from the elbow to the tip of the middle-finger).",
+                "ככר דבלה – the dry figs are made by with a press similar to a loaf of bread which are called a cake of pressed figs.",
+                "באיטלקי – in the Italian Maneh (= 25 Selah) of Greece and since it was such in the days of Moses, we estimate by it and Maneh is one-hundred Denarim and the Denar is six Maot and the weight of each M’ah is sixteen intermediate-sized hairs/panacles.",
+                "פחות מכאן – from a cake of sixty Maneh we do not plow the entire field requiring one Seah of seed other than under the tree alone, or outside of it, as much as its light and its basket that collects figs is called “its light” (??chaff) like one who harvests dates and cuts grapes.",
+                "וסלו – the basket into which he places what he picks and the rest of the field is considered a bright, shade-less field and we don’t plow it other than until Passover."
+            ],
+            [
+                "אחד אילן סרק – that does not bear fruit and they are planted three to a Bet Seah (50 cubits by fifty cubits – see the previous Mishnah).",
+                "אם ראויין לעשות – we view each and every tree on its own – if it is a fig tree and things similar to it, it would make a loaf of pressed figs and for what reason did they estimate with a fig on its huge fruit and that it makes a lot.",
+                "לצרכן – the area that is occupied by the gatherer when his basket is placed behind him."
+            ],
+            [
+                "עד שיהיו מג' ועד ט' – meaning to say, this law that we stated, meaning from three until nine [trees], but if there were ten [trees] or more, even though they don’t produce [fruit], we plough [the entire Bet Seah].",
+                "שנאמר בחריש ובקציר תשבות – it refers to the first clause, as it is taught [at the conclusion of Mishnah 3 of this chapter): “We plow them only according to their need.” And from where do we learn that we don’t plough the entire Bet Seah, as it states (Exodus 34:21): “ you shall cease from labor even at plowing time and harvest time,” and if it has no connection with the Sabbath of Creation, as it is already stated (Exodus 20:9): “Six days you shall labor and do all your work,” and not for Shemittah/the Sabbatical Year , for it already states (Leviticus 25:3): “Six years you may sow your field and six years you may prune your vineyard [and gather in the yield],” teach it in connection with the two periods of the Eve of the Seventh (i.e., Sabbatical) year – from Passover for a grain or vegetable field/a bright field without shade, and from Shavuot for an orchard (see Tractate Sheviit, Chapter 2, Mishnah 1). And this is what the Biblical verse said: “at plowing time” when its harvesting is forbidden. And which is this? The plowing of the Eve of the Seventh year [which enters into the Seventh year] you should cease/rest, and in the harvesting, where plowing is forbidden. And which is this? This is the harvesting of the Seventh year that extends into the year following the Sabbatical year, you should alsorest/cease, and the after-growth/spontaneous growth (see Tractate Sheviit, Chapter 9, Mishnah 1) that grew during the Sabbatical year or that if he transgressed and sowed on the Sabbatical year is forbidden to harvest them in the eighth year.",
+                "ר' ישמעאל אומר – the Biblical verse always talks about the Sabbath as its plain meaning, and it comes to inform us: just as plowing [which] is a voluntary act [is prohibited on the Sabbath], for you do not have a commanded form of plowing, so [only] harvesting, which the All-Merciful stated “you shall rest/cease,” [which likewise] is voluntary [is prohibited on the Sabbath] but excludes the harvesting of the Omer/the first sheaf [and is therefore permitted on the Sabbath – see Tractate Menahot, Chapter 10, Mishnah 9], that is a Mitzvah and that we require harvesting for its sake which supersedes the [observance of] the Sabbath."
+            ],
+            [
+                "הרי אלו מצטרפין – and they are considered as if they (i.e., the trees join together to form a single orchard) belong to one person, and they plow the entire Bet Seah for them.",
+                "וכמה יהא ביניהן – between one tree and another.",
+                "כמלא בקר וכליו - the yoke of an ox with the burden, and this is four cubits, but less than this, they are established as detached and they don’t plow from them."
+            ],
+            [
+                "נטיעות (young trees) – young; and the old ones are called a tree, and here it comes to tell us that een though that three trees in a Bet Seah (i.e., 50 cubits by 50 cubits) is called an orchard and we plow the entire Bet Seat for them, with young trees, we don’t plow until there will be ten of them.",
+                "שורה – that are planted in one place like a wall and are not spread out.",
+                "שורה – The Aramaic translation of “wall” is a row.",
+                "עטרה – a fence around them.",
+                "אין חורשין אלא לצרכן – because when they are spread out, they appear like one is plowing for the needs of the tree, but where they exist in one place, it appears like they are improving the land for the needs of the Seventh Year, and not for the needs of the trees."
+            ],
+            [
+                "הנטיעות והדלועים מצטרפין לבית סאה – with a Greek gourd, exactly is what our Mishnah is speaking which is large like a tree, but not with the rest of the gourds, and it is necessary that the young trees will be greater in number than the gourds as for example, when there are six young trees and four gourds, they combine to make ten and they plow the entire Bet Seah for their sake.",
+                "רשב\"ג אומר – even if all of the ten were gourds, they plow the entire Bet Seah for their sake, because they are like young trees. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "עד שיחולו – until they go out to be unconsecrated produce in the fourth year through redemption, and if he did not redeem them in the fourth year until they became unconsecrated produce on their own in the fifth year.",
+                "נטיעה בשמה – one year old it is called a young tree, and not further. A nother explanation: [The word] \"כשמה\"/according to its [common] meaning – all the while that people call it a young tree, they don’t call it \"אילן\"/a tree. And the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+                "שנגמם – cut off",
+                "חליפין (young shoots coming out of a stump) – growth , from the language of their stump grows new shoots/regenerates.",
+                "כנטיעה – whether regarding the matter of plowing or the matter of Orlah. An the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עד אימתי. שדה הלבן – a field of grain and pulse/beans where there is no tree in it.",
+                "הליחה – moisture of the ground on account of the rains.",
+                "מקשאות ומדלעות (late vegetables or fruits) – cucumbers and gourds, but from then and onward, it appears like repairing his field for the needs of the Seventh year.",
+                "נתת תורת כל אחד בידו – this one says that the moisten was used up within my own, and that one says that the moistness was not used up within my own.",
+                "אלא בשדה לבן – for he would ultimately sow it after the plowing and he needs to have most of its moistness existing , they do not plow other than until Passover.",
+                "ושדה אילן – which is planted already and there is no need that it most if of its moistness exists, for they don’t plow it other than in order that the rains will fall in the depths of the bground, therefore, they plow it until Shavuot/Atzeret. But all of these Mishnayot are superseded as we stated above in the first chapter, for Rabban Gamaliel and his court resolved about these two periods which are Passover and Atzeret/Shavuot and nullified them, and it is permitted to plow until Rosh Hashanah of the Seventh Year."
+            ],
+            [
+                "מזבלין – they bring in to them manure.",
+                "מעדרים (hoe) – they dig at the roots of the trees, for every thing that is for the needs of the fruit of the Sixth Year, is permissible with the time added to (I.e., the supplement) to the Seventh Year, and something that is not other than for the need of repair of the tree is prohibited, unless it is something that even in the Seventh Year itself that ists prohibition is ot other than from the words of the Scribes, but in the supplement/time added to the Seventh Year, they did not make a decree.",
+                "בית השלחין (a field which needs irrigation) – the rain water is not enough for it and one must water it. The Aramaic Targum/translation of (Genesis 25:29): “[Esau came in from the open,] famished (i.e., tired), he is tired (in Aramaic).",
+                "מיבלין – they cut the withered twigs, warts that appear on the tree.",
+                "מפרקין – release [the too- luxuriant growth of] leaves from the tree in order to lighten it.",
+                "מאבקין – roots that are revealed, they cover them with dust.",
+                "מעשנין (fumigate) – underneath the tree to kill the worms growing on it.",
+                "אף נוטל את העלין – on the Seventh Year itself, but the First Tanna/teacher did not say other than releasing the [overly luxirant growth of] leaves in the time added to/the supplement to the Seventh Year alone. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "מסלקין – they remove the stones.",
+                "מקרסמין (trim trees) – like מכרסמין with a KAF (trimming) from the language of (Psalms 80:14): “Wild boars gnaw at it [and creatures of the field feed on it],” meaning to say, they sever and cut the dry branches from the tree.",
+                "מזרדין (trim, nip shoots off) – themoist branches when they are many, it is customary to cu them and leave some of them and that is trimming/cutting shoots off/thinning.",
+                "מפסלין (cut off dry dwigs/trim)- that he takes the refuse, and there are those who interpret [the word] מפסלין as the language of (Exodus 34:1): “Carve [two tablets of stone like the first,]” that they cut all the branches that are on the tree in order that they would become thick.",
+                "כזירודה וכפיסולה של חמישית וכו' – the first Tanna/teacher did not permit it other than until Rosh Hashanah of the Seventh Yeaer. But Rabbi Yehoshua held that the Fifth Year is like the Sixth [Year]; just as the Fifth Year enters into the Sixth [Year], so, the Sixth [Year] enters into the Seventh [Year], and just as they trim/nip shoos off of the Fifth [Year] in the Sixth [Year], so they trim/nip shoots off of the Sixth [Year] in the Seventh [Year]",
+                "ור' שמעון אומר – From Atzeret/Shavuot and onwards, working of (the Land0 is prohibited [the Tree] is prohibited also in trimming and cutting off dry twigs, and there are three disputes in the matter, and the Halakha is according to the first Tanna/teacher."
+            ],
+            [
+                "מזהמין את הנטיעות (smear plants with rancid oil for keeping off vermin – or – covring a wound in a tree with dung and tie it up) – when the husk/skin of a tree falls off, they attach there manure to heal it in order that the tree won’t die. And there are those who explain [the word] מזהמין – that they smear/anoint the trees with something that its odor is bad in order that the worms will be chased away from the odor or that they would die.",
+                "וכורכין – there are those who explain it that they wrap something around the tee in the summer because of the heat and in the winter because of the cold. And there are those who explain it that they wrap the branches one with the other and tie them above at their tops so that they will not be sink to the ground.",
+                "וקוטמין אותן (cover them with powder) – there are those who explain to put powder on their roots, and the Aramaic Targum/translation of אפר is ashes/powder. And there are those who explain that they break their heads, like (Sukkah 29b): “their heads are lopped off/broken.”",
+                "ועושים להם בתלים – it is customary to make for the tree a fence a cubit around it and they will it with dust. And there are those who explain that they make for it a Sukkah from above to protect it from the heat or from the cold.",
+                "על הנוף (on the boughs of the tree) – of the tree, but not upon the root so that he should not do in the Seventh Year in the manner that he does in the rest of the years. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer B’Rabbi Tzadok, but rather it is forbidden to water the tree in the Seventh Year, whether on the boughs or on the root."
+            ],
+            [
+                "סכין את הפגים (pour oil on unripe figs) – fruit which did not complete their ripening, we pour oil on them when they are attached to the tree to hurry their ripening. But sometimes they perforate them and place oil inside the hole; alternatively, they perforate the unripe figs in order that rain can enter into them and they will ripen more quickly.",
+                "פגי ערב שביעית – fruit that do not ripen until Tishrei of the Seventh Year, and we don’t pour oil on them and we don’t perforate them on the Sixth Year from after which their ripening was not completed until the Seventh Year entered, and even in a place where thy had the practice not to pour oil, the first Tanna/teacher forbade it. But Rabbi Yehuda distinguishes between a place where they had the practice to pour oil and a place where they did not have the practice to pour oil, for in a place where they did not have the practice to pour oil, anointing is not seen as work and it is permitted.",
+                "ר' שמעון מתיר באילן – which is filled with Seventh Yeaer fruit to perform on work on the aftermath of the Seventh Year, because it is permitted to work on the tree, even though the fruit are sanctified with the holiness of the Seventh Year. But the Halakha is according to the first Tanna/teacher."
+            ],
+            [
+                "מבריכין (bending a vine by drawing it into the ground and make it grow forth as an independent plant) – bend the vine-shoot of the vine in the ground and covering it with dust.",
+                "מרכיבים – bringing a branch of a tree and engrafting it upon another tree that is of its species.",
+                "פחות ל' יום – In the Gemara of Tractate Rosh Hashanah [10b] , it proves that these thirty days of [a graft] taking root, according to the first Tanna/teacher and three days, according to Rabbi Yehuda, and two weeks according to Rabbi Yossi and Rabbi Shimon, that we need prior to thirty days of the addition/supplement of the Seventh Year, that we require that the sapling should take root prior to the supplement/addition to the Seventh Year, and all of them hold that the supplement/addition to the Seventh Year is thirty days, therefore, according to the first Tanna/teacher who stated that there is no taking root less than thirty days, it needs thirty days of taking root and thirty [days] of supplement/addition; according to Rabbi Yehuda who stated that taking root is three days, one needs three days of taking root and another thirty of supplement; to the words of Rabbi Yossi and Rabbi Shimon who stated two weeks, one requires two weeks for taking root and thirty for supplement. And the explanation of taking root is that the sapling takes root and its roots take hold in the ground. And the Halakha is according to Rabbi Yossi and Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "האורז – in the foreign tongue, RICE",
+                "והדוחן (a species of millet) – MILLIEV.",
+                "והפרגין – a kind of pomegranate filled with seeds and its seed shakes within it, and we call it KASHBASH in Arabic and in the foreign language POPOORU.",
+                "",
+                "מתעשרין לשעבר – with the tithe of the previous year. Of ot was the first year or the second of Shemitah, Second Tithe, and if [it was] the third year, the Poor Person’s Tithe.",
+                "ומותרין בשביעית – since it had taken root in the Sixth Year before Rosh Hashanah of the Seventh Year, they do not have the holiness of Seventh Year [produce].",
+                "ומתעשרין לשנה הבאה – like the year of its harvesting since that in that year, it had taken root. And if it is the Seventh Year, they are not tithed at all and they have the holiness of the Seventh Year. Even though with a tree, we follow after the formation of fruits/leaves, and with vegetables after their harvesting, and with grain and olives after one-third [growth], meaning to say, when they would bring forth one-third of their ripening, then they become liable for tithes; nevertheless, with rice and millet and pomegranates and sesame, which we don’t harvest them as one, we don’t bring one-third of their ripening as one, we don’t follow after them other than following taking root, for in one year, the entire field takes root and we sew it at one time."
+            ],
+            [
+                "פול מצרי – in the foreign tongute, PASHULI",
+                "שזרעו לזרע – in order to remove from it seed for sowing but not for eating.",
+                "כיוצא בהם – after taking root, like rice and millet, whether for the matter of tithes whether for the matter of the Seventh Year. And exactly when it was own for its seed, but if it was sown for vegetation, we follow after harvesting like vegetation.",
+                "הגמלונין – large-sized [bean].",
+                "משתרמלו (when they have begun to form pods) – when they have hardened and became like a pocket, and its example, with his traveling bag (Talmud Shabbat 31a – the mean proselyte who came with nothing but his staff and travelling bag – I being without merit or ancestry), which is the pocket of shepherds."
+            ],
+            [
+                "הבצלים והסריסים – which do not make seed like other onions.",
+                "ופול המצרי – that was sown for herbs, for if it were seed, that which is taught in the Mishnah above (i.e., Mishnah 8), that we follow it after taking root, even if we didn’t prevent water from them.",
+                "שמנע מהם מים שלשים יום – they have departed from the law regarding vegetables that are grown on all water, and have been made like a field sufficiently watered by rain and requiring no artificial irrigation, that suffices with rain water, therefore, we tithe it as according to the previous year.",
+                "ושל בעל – a field which is in the valley and it is moist and there is no need to water it. But nevertheless, for vegetation, it requires watering, because of that which is taught that he deprived water from them for two seasons/periods of watering , the time of watering that is customary to water it is called an עונה/period, season, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הוקשו – they dried up and became hard.",
+                "אסור לקיימן בשביעית – for the fruit of the Seventh Year is forbidden to leave them for sowing.",
+                "התמרות (seed-capsules) – the blossom prior that its opening is similar to a seed-capsule, and like him, its head was lopped off and there ascended upon it a seed-capsule in the chapter “The Stolen Lulav” (Tractate Sukkah 33a); another explanation: the seed capsules are similar to sprouts of vines.",
+                "מרביצים בעפר לבן – meaning to say, we water the bright field lacking shade (vegetable or grain). And this is the Halakha that we water a bright field lacking shade on the Eve of the Seventh Year in order that the vegetables will come forth in the Seventh Year, and not only this but we water tit on the Seventh Year in order that vegetables came come forth in the aftermath of the Seventh Year.",
+                "ממרסין באורז (stir the ground of a rice-field with water – to make it dough-like) – we water the dust of the rice and mix it with water, like (Tractate Yoma 43b) – they placed it in the mixer.",
+                "אבל לא מכסחין (you may not trim rice plants) – we don’t cut the leaves of the rice, it is the Aramaic Targum/translation of לא תזמור/”or prune your vineyard” (Leviticus 25:4)/you shall not trim, and the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאימתי מוציאיןם זבלים לאשפות – it is the manner of thos who work the land to bring in the manure to one place in the field and make there a large dung-heap until he disperses It in the field to manure it.",
+                "משיפסקו עוברי עבירה – to work the land in the Seventh Year and prior to that those who transgress [the laws of the Seventh Year] cease, it is forbidden so that they do not say that this is from those who transgress [the Seventh Year] and that he removes it to manure his field. And there are books in wich it is written them, that those “who perform work” and this is it (i.e., the correct reading).",
+                "משייבש המתוק – that the manure will be dried up as it gives a sweetness to the fruits/produce.",
+                "משיקשר – when it begins to dry up, it thickens and makes clumps/becomes knotty excrescences, and their words are close to being equivalent. And in the Jerusalem Talmud, it explains that when the sweetness dries out, fissures in the group of fields/valley when the rain falls fill up with water and do not dry up other than after a while, and they are called מתוק /sweet on account of (Job 21:33): “The clods of the wadi are sweet to him, [everyone follows ehind hi, innumerable are those who precede him].”"
+            ],
+            [
+                "משפלות (wicker baskets carried on a pole over the shoulder) - baskets that they carry out in them manure and each wicker bashed holds a LETEKH (15 SEAH of dung) which is the burden of the donkey, and the LETEKH is one-half of a KOR which is fifteen SEAH.",
+                "מוסיפין על המשפלות – he places in one dunk heap wicker baskets like he wishes.",
+                "ואין מוסיפין על האשפות – to make more than three dung-haps in a Bet Seah (50 cubits by 50 cubits) , so that he will not appear as if he is manuring the field.",
+                "ר' שמעון אומר אף על האשפות – they may add [to the dung heaps] since there is a large community in one place and it does not appear like manuring. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "יתר מכאן – from three [dung-heaps] it is permitted, which is Rabbi Shimon’s [opinion] in the opening clause, and not it comes to inform us that Rabbi Shimon permits it, even if there aren’t ten wicker baskets, as long as there will not be in it less than three, and even though there is a little manure in the dung-heap, and you might think that I would say that Rabbi Shimon admits that if he adds dung-heaps, it appears like manuring, it comes to tell us that it does not appear like manuring since he does not disperse it.",
+                "עד שיעמיק שלשה – that he will deepening the place of the manure or raise it up from the rest of the land b three handbreadths, so that it will be recognized that he is doing this in order to bring in the manure into one place, and not to manure the field.",
+                "עושה אדם את זבלו אוצר – those three dung-heaps of thirty wicker backets, he can make of them one dung-heap and can add to them as he wishes, and that is not to say that just as it is forbidden to have more than three dung-heaps for a Bet Seah (i.e., fifty cubits by fifty cubits), that is also forbidden to have more than the measurement of three dung-heaps in one place.",
+                "ר\"מ אוסר – in the Jerusalem Talmud it is found that Rabbi Meir forbade more than the measurement alone, but with the merasurement, now that there are three places, it is it is permitted in one place, is it not obvious? But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+                "היה לו דבר מועט – he doesn’t have to remove at one time according to the explained measurement of above, but removes a bit of it an/or adds to it and continues.",
+                "ר\"א בן עזריה אוסר – lest he will not have more manure and it appears like he is manuring his field until he removes ten wicker baskets at once, or,",
+                "עד שיעמיק ג' או יגביה ג' – for since he same place is different from the rest of the field, it does not appear like manuring, and similarly, if he placed it on a rocky place which is not appropriate for sowing."
+            ],
+            [
+                "המדיר את שדהו (let cattle changes folds within a field/collect mnaure in a field, by letting cattle live on it) – it is the language of a shed for cattle , and he has no free place to place his cattle other than there, and he doesn’t intend to manure his field in this manner and it is intention to bring in the manure to dung-heaps afterwards.",
+                "סהר (enclosure for cattle near a dwelling/stable) – like an enclosure, a circumference of a partition around the sheep.",
+                "עוקר ג' רוחות – when the enclosure for cattle is filled with manure, he ruproots from the enclosure from three sides and restores on the [other] side of them middle and changes folds there like that for two Bet Seah, and makes dung-heaps within his field , three dung-heaps for a Bet Seah as we have stated.",
+                "נמצא מדייר בית ארבעה סתים – Two Seah from this side of the middle partition and two from the [other] side, and our Mishnah teaches us that it permits a cattle fold of four Seah prior to his making from it dung-heaps, but not more than that, so that they should not say that he intended to make folds in his fields [for cattle to live in them].",
+                "מפני מראית העין – so that it would not appear like he intends to manure his field if he makes all of it an enclosure for cattle.",
+                "כדרך המזבלין – three dung-heaps for each Bet Seah, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "מחצב (quarry) – a place within his field that he hews/chisels stones for building. If it was covered with dirt, and it would not be visible, they don’t open it at the beginning of Seventh Year, for one who sees it says that he is doing it to repair his field in order to sow within it and not to remove the stones for building.",
+                "עד שיהא בו שלש מורביות (piles of hewn stonesa0 – that there would revealed and appear from that quarry prior to the Seventh Year three rows of stones, that every row from there is three cubits long and three cubits wide at the height of three cubits , that there would be found there nine stones that each stone is one cubit by one cubit at a height of three [cubits], and similarly in each and every row , there are twenty-seven stones for the three rows, and in this manner, it is recognized that for the need of stones for building he finds them and not to repair his field."
+            ],
+            [
+                "של משאוי שנים שנים – that there is with each one of them a burden for two people.",
+                "הרי אלו ינטלו (they may be removed) – all of them and even the smallest of them and it does not appear like removing the wall to make a field in its place.",
+                "פחות מכאן מחצב – and he doesn’t take all of it, but rather razes the rock even with the ground and leaves from the rock a handbreadth in the land in order that it would not be appropriate for sowing.",
+                "במה דברים אמורים – that which he should not begin with hewing/chiseling and that in which he razes the rock.",
+                "מה שהוא רוצה יטול – that it doesn’t appear like repairing the field if he began to take [the stones] from the Eve of the Seventh Year."
+            ],
+            [
+                "שזעזעתן המחרישה – and even if he did not loosen/move them but rather that he will eventually remove them, it is as if he moved/loosened them.",
+                "הרי אלו ינטלו – all of them on account of these two [people who are required to move to stones].",
+                "המסלק שדהו – that he removes stones from the field, the language of (Isaiah 62:10): “Remove the rocks!”",
+                "ומניח את התחתונות הנוגעות בארץ – that in that manner, it does not appear like repairing/improving the field.",
+                "גרגיר של צרורות וגל של אבנים – small.",
+                "אם יש תחתיהן סלע או קש – it does not appear like repairing since the place is not appropriate for sowing."
+            ],
+            [
+                "אין בונין מדרגות – steps leading to ravines (for carrying up the water for irrigation), that they not slip in their descent to take the water that had gathered in the valley in those holes/indentations, because it appears like one is improving/repairing them [= the ravines/holes] to water through them his fields in the Seventh Year.",
+                "לא יסמוך בעפר – if he comes to dam up the place where the waters go out on the rocks, he should not put dust or plaster between the stones because it looks like more like he intends to water from them his fields.",
+                "אבל עושה הוא חייץ (he may make a loose embankment/ a pile of loose and uneven material) – stones arranged this one on top of tha tone, similar to a fence without dust and/or plaster.",
+                "כל אבן – [every stone] that is in his field, even a small one, if when he builds the fence or a building, he can stretch out his hand and take it and to build it.",
+                "הרי זו תנטל – that the fence proves for him that he takes it to build his fence but not to improve/repair his field for sowing."
+            ],
+            [
+                "באות מכל מקום – even within his own [field] for he surely knows that it was established for building and not to improve/repair the field.",
+                "והקבלן (and the contractor) – who received the field as a tenant (who tills the wowner’s ground for a certain share in the produce). מביא מכל מקום – and even from the same field that he is a tenant in it, even small stones, for [this field] is not [considered as his own, and there are those who explain that the contractor that is his manner to build buildings through his contract-labor as it is not] his intention other than to gather/collect stones he brings [nevertheless and even from] his own [field].",
+                "ר' יוסי אומר כו' – and the Halakha is according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "להעמיק עד הסלע – and we are not troubled that perhaps he changes his mind and sows it, for it is not the manner for people to sow close to the public domain. But between him and his friend, we are troubled tht perhaps he will change his mind and sow it and it is forbidden.",
+                "צוברו ברה\"ר (pile it up in the public domain) - and afterwards, he will take it from there and repair the public domain as it was.",
+                "כשם שאין מקלקלים רה\"ר כך לא יתקן - meaning to say, it is not necessary to pile up his dust in the public domain which is prohibited, even though he would remove it afterwards for he does damage by the hour, but even to repair is forbidden, as for example, if the stones or the dust were scattered in the public domain, he should not pile them up in one place, but rather remove them completely from the public domain, and that is what he said: just as we don’t do damage in the public domain, he should not pile up his dust , even though that it was his intention to remove it immediately, so also he should not repair to pile up stones or dust that is scattered in the public domain and bring them out to the sea or the river.",
+                "מה יעשה בעפר – according to Rabbi Akiva.",
+                "צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלים- three dung heaps for a Bet Seah (fifty cubits by fifty cubits).",
+                "וכן החופר בור שיח מערה – like the rest of the days of the yeaer, Rabbi Yehoshua and Rabbi Akiva disagree regarding this. According to Rabbi Yehoshua, we pile it up in th public domain, as long as he doesn’t remove it afterwards and improve/repair the public domain as it was, and for Rabbi Akiva, even though it is his intention to repair/improve, it is forbidden, other than to pile it up in his domain. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בראשונה. כדרך שהוא מלקט מחברו את הגס הגס – this Mishnah is explained in the Jerusalem [Talmud]. – at first they would say that a person could gather within his own [field] the large ones in the manner that he gathers that of his neighbor, whether large whether small, and even though that wood and grasses when we collect them from within the field, he is clearing the field for sowing, when he gathers the large ones, meaning to say, the wood and the large grasses and leaves the small ones, we rely that he needs the wood and not to clear/repair the land he is doing so, in the manner that we rrely with someone who gathers in the field of his neighbor whether small or whether large, for a person doesn’ act to clear/repair the field of his neighbor and he certainly knows that it is for the wood tha the needs.",
+                "משרבו עוברי עבירה – that they would gather in the fields whether small whether large, and they say hat we gathered large ones.",
+                "שלא בטובה – that his neighbor does not attach merit, for now, he certainly does not come to gather the small ones, since his friend does not attach merit to this for now, he certainly doesn’t come to gather the small ones, since his neighbor does not attach merit on this.",
+                "אין צריך לומר שיקצץ להם מזונות – that he would say to him, gather from my field today and I will give you your meals, for that is clearly prohibited."
+            ],
+            [
+                "שנתקווצה – that took its thorns out in the Seventh Year.",
+                "שנטייבה – that was well plowed for the entire world plows one time and he plowed twice. But our Mishnah is speaking about a time of danger when the Kingdom (Rome) takes by force the tax that is placed upon the land masses and they permitted plowing in the Seventh Year in order to give the determined tax from its grain to the king, and if he plowed twice, the Rabbis fined him, for one plowing they permitted but not two plowings.",
+                "או שנדיירה – lthat they made from it a pen for the cattle that made with it an enclosure for cattle as we stated in the chapter above (Tractate Sheviit, Chapter 3, Mishnah 4), and di dnot make from it dung-heaps but rather left it in order to manure the field with it.",
+                "לא תזרע למוצאי שביעית – for we fine him in that which is greater than removing the thorns.",
+                "בטובה – it is forbidden we don’t attach merit to it to the owners for the All-Merciful made them ownerless.",
+                "חלוף הדברים – that the School of Shammai is lenient, But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "חוכרין נירין – an Israelite can receive for it for such and such Korim for a year the field of a heathen that was plowed in the Seventh Year to be sown in the aftermath of the Seventh Year, and even though it causes the heathen to plow in the Seventh Year. [The word] ניר/freshly, newly plowed field , is the language of (Jeremiah 4:3): “Break up the untilled ground, [and do not ow among thorns].”",
+                "ומחזיקים ידי נכרים – if they found hi plowing, he can say to him, “May your strength (health) be firm,” and things of a similar manner.",
+                "ושואלים בשלומן – and even on the day of their idolatrous festival."
+            ],
+            [
+                "המדל בזיתים – when the olive [trees] become too close to each other, he takes one [tree] and leaves two or he takes two [trees] and leaves one, in order that it should grow and thicken. [The word] מדל/thins out is the language of slipping off and removal, but there are those who explain it as the language of something torn in shreds and poverty when he reduces/weakens his field from the olives.",
+                "יגום – he razes and cuts down the tree and leaves the root in the ground, but he does not uproot it completely so that it will not appear like he is working the land.",
+                "ומודים במחליק – as for example, if he takes three olive [trees], one on the side of the other, that he smoothens the face of the field too much, they (i.e., people) will say that the intended to work the field, and that is prohibited.",
+                "מתוך של חבירו כף המחליק ישרש- that a person doesn’t act that he clears/repairs the field of his neighbor, for it is known that intends only [to remove] the wood."
+            ],
+            [
+                "לא יחפה – that is split in the dirt, for he would be clearing/improving [the land] through this, for the dust becomes plaster and improves the tree.",
+                "באבנים ובקש – for it is like restoring a guard that it should not dry out.",
+                "בתולת שקמה – [a virgin tree] that was never cut down.",
+                "מפני שהיא עבוה – and it improves it with this.",
+                "כדרכה אסור – that it grows and becomes thicker with this, and it is like pruning the vines.",
+                "אלא מגביה עשרה – for it is not the manner ever to cut it other than below ten [handbreadths from the ground]",
+                "או גומם מעל הארץ – for it is not the manner to cut it as such. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המזנב גפנים – cut/lop off the extreme branches of the vine, on order that what grows from the trunk will grow and thicken and increase its strength, and similarly, he cuts reeds in order that they thicken and add to them.",
+                "ירחיק טפח – [it should be distanced one handbreadth] from the ground and further it will not appear as work.",
+                "שנפשה – that was split, like (Lamentations 3:11): “[He has forced me off my way] and mangled me.”",
+                "לא שיעלה – that its split parts will not become reattached.",
+                "אלא שלא יוסיף – to split further."
+            ],
+            [
+                "מאימתי אוכלים פירות האילן בשביעית – because we have expounded, “to eat it” and not “to become lost” and if they eat them before they ripen, that is loss.",
+                "הפגים – unripe dates, as it is written (Song of Songs 2:13): “The green figs form on the fig tree, [the vines in blossom give off fragrance].”",
+                "משהזריחו – they redden and this is the beginning of their ripening.",
+                "אוכל בהם פתו בשדה – but to gather and to bring them into his house, he is not allowed until they should complete [their ripening].",
+                "בחלו – that it grew a great deal, and similar to it (Zechariah 11:8): “and they in turn were disgusted with me.” But in the Jerusalem [Talmud] it derives it from (Leviticus 25:7): “[and your cattle and the beasts in your land] may eat all its yield,” and it is written (Leviticus 25:12): “you may only eat the growth directly from the field,” with two grains the Biblical verse speaks – one from the house and the other from the field."
+            ],
+            [
+                "משהביא מים – when he presses the fruit/wrings them out, and the liquid comes out from them.",
+                "משהבאישו – when they are called in the early stage of ripening, and that is when they begin to ripen and they have ripened until the shells of the grapes that are inside appear from the outside from within the shell."
+            ],
+            [
+                "רביעית לסאה – that from a Seah of olives, he is able to produce/bring forth a quarter of a Log of oil.",
+                "פוצע – it is the manner of olives to burst them open in order to sweeten their bitterness.",
+                "ואוכל בשדה – for it is a thing whose manner is to eat it, but to pour oil, it was not fit, and they don’t pour oil other than from something whose manner is to pour oil.",
+                "הכניסו חצי לוג – when they became ripe until he is able to remove one-half a LOG from a Seah.",
+                "הכניסו שלשי – when they have grown one -third from what they will eventually grow; alternatiely, when he removes from them now one-third from what he he removes for a Seah when they have ripened well.",
+                "כך עונתן לשביעית – one does not eat from them in the Seventh Year until they arrive at the season for tithing that is explained in the first chapter of [Tractate] Maaserot (see especially Mishnah 2), for especially figs and grapes and olives that are one eats customarily prior to their ripening, therefore, they permitted to eat of them in the field in the Seventh Year prior to their reaching the season of tithing, but ot with other fruit/produce."
+            ],
+            [
+                "אין קוצצין את האילן בשביעית – because the All-Merciful said, to eat them, but not to loss them, and I heard since the All-Merciful made them ownerless, for fruit, if he cut them down, he would rob the many.",
+                "משיוציא – the beginning of the leaves in the days of Nisan.",
+                "משישלשלו (let them down) -when they begin to become heaven and to hang down like a chain.",
+                "משיגרעו – when they make kernels of fruit/stones; another explanation: the half-ripe grapes when [the grapes] grow and they become like a white bean that is called inferior.",
+                "משינצו – when it grows a blossom, like (Song of Songs 2:12): “The blossoms have appeared in the land,” when they have reached these measurements it is forbidden to cut them in the Seventh Year.",
+                "מותר לקצצו – and there is nothing here because of loss of the fruit, or because of theft, to the other language, for the fruit is already appropriate for eating, and because he cuts down good trees, it is not if it of great monetary worth, for its worth is expensive for wood more than for a tree.",
+                "וכמה יהא בזית – It does not refer to the Seventh Year, but rather that it would be forbidden to cut it because cutting good trees, as it is written (Deuteronomy 20:19): “you may eat of them, but you must not cut them down.”",
+                "רובע –[one quarter] of a Kab, because it is considered greater from other trees, whereas, with the palm-tree, it is permitted to cut it until It is laden with a Kab."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בנות שוח (a species of white figs) – white figs that grow from every three years to another three years.",
+                "שביעית שלהם שנה שניה – of the Shemitah cycle for fruit that assume the shape of fruits in the Seventh Yar, their ripening is not completed until the second year of Shemiah which is three years from their formation of fruit and then the law of the Seventh Year applies to them, for we go after the formation of fruit.",
+                "פרסיות – a species of figs that produce from two years to another two years. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הטומן את הלוף (he who stores LOF/ a plant with edible leaves and root, and bearing beans – classified with onions and garlic) – a kind from the species of onions that are customarily stored in the ground.",
+                "לא יפחתו מסאתים – because it appears like sowing, until he stores from them two Seah in one digging at the height of three handbreadths, so that they will not be scattered, but rather it will be the height of a pile and gathered three handbreadths and a handbreadth of dirt on top of the pile.",
+                "וטומנו במקום דריסת האדם – in order that it would not grow. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "לוף שערבה עליו שביעית – and entered upon it the Eighth Year when it endures a long time attached in the ground.",
+                "אם לקטו ענבים את עליו לקטו – as the leaves of he LOF/a plant with edible leaves and root, and bearing beans (of the onion species) they have removal (in the third and sixth years of the Sabbatical cycle) but if they were uprooted , they don’t have removal as is taught in the Mishnah further on in Chapter 7 (Mishnayot 1-2), therefore, if the poor gathered their leaves in the Seventh Yeaer, they gathered them, and if not, and they entered into the Eighth Year and the leaves grew, it was found that the growth of the Seventh Year and the Eighth Year were combined together.",
+                "יעשה חשבון – and he should estimate how much of them grew in the Seventh Year and give it to the poor, as Rabbi Eliezer holds like Rabbi Yehuda who staed further on that the poor eat after emoval and not the rich.",
+                "רבי יהושע אומר אין לעניים עמו חשבון – that he (i.e., Rabbi Yehoshua) held like Rabbi Yossi who stated further on (Tractate Sheviit, Chapter 9, Mishnah 8) that both rich and poor eat the produce after the time of the removal. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "לוף של ערב שביעית – that was completed from the eve of the Seventh Year and it didn’t add growth in the Seventh Year, for it he added growth in the Seventh Year it is forbidden to uproot it because of loss of fruit.",
+                "הקיצונים – there are those who interpret that they were sown in the summer, and there are those who interpret that theya re unique to the summer in that they are very dry.",
+                "פואה (dyer’s madder growing on choice land) – that grows in a rich field; פואה/dyer’s madder , the red color that we call in the foreign language ROYAH.",
+                "במארופות של עץ (with a wooden shovel/rake) – with a hoe that they dig with it the ground, of wood, and not of iron, so that it would not appear as working the land.",
+                "בקרדומות של מתכת – and we aren’t concerned that perhaps that it looks like work.",
+                "בפואה של צלעות – like סלעות/stony-rocky areas with the letter “SAMEKH,” madder’s dye that grows between the rocks since there is no path to sow there , it does not look like working the land. Another explanation: צלעות – like (Exodus 26:20): “And for the other side wall of the Tabernacle,” meaning to say, the sides of the field, where it is not the practice to sow there."
+            ],
+            [
+                "רבי יהודה אומר מיד – and even though that with the rest of the vegetables, Rabbi Yehuda admits that it is prohibited until he makes something in a similar manner; the LOF (plant with edible leaves and root of the onion species) since he must uproot it, according to the School of Shammai with a wooden rake, and according to the School of Hillel with metal spade , there is no way to uproot it in the Seventh Year other than through a change of form, therefore, on the aftermath of the Seventh Year, there is no prohibition found on hand, and because of this, it is permitted immediately, but regarding vegetation where they did not decree that they should not detach it because its path is found at hand, it is also forbidden during the Eighth Year, therefore, it is prohibited until he does something in a similar manner.",
+                "מירבה (בו) החדש – in the Jerusalem [Talmud] it explains that this is from Passover onwards. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "שאין האומן רשאי למכרן בשביעית – for someone who is suspected [of violating] on the Sabbatical/Seventh Year , but for someone who is not suspected, he perfmitted for he doesn’t acquire but rather stores it away/hides it until [after] the Seventh Year.",
+                "מזרה (winnowing fan) – that scatters/winnows the grain in the granary/threshing floor.",
+                "דקר (pronged tool/mattock) – a kind of iron handle of a tool/peg is called KOLTERO in the foreign language, and it is made to dig the ground with it, such as the language (Numbers 25:8): “[he (Phinehas) followed the Israelite into the chamber] stabbed both of them [the Israelite and the woman, through the belly].”",
+                "מגל יד ומגל קציר ועגלה – they are permitted [to be sold] lest he [wishes] to reap from that which is ownerless and to bring [it] in a wagon for the food of his household, but it is not prohibited other than to bring a lot to make a storehouse."
+            ],
+            [
+                "היוצר – an artisan who makes earthenware vessels sells even to be suspected [of violating] the Seventh Year five pitchers of oil and fifteen pitchers of wine, and there is nothing to be anxious about lest perhaps he wants all of them for oil or all of them for wine, for they are recognized – those of wine from those of oil, that the dust that the wine pitchers make is not similar to the dust that the pitchers of oil makes from them.",
+                "ואם הביא יותר מכאן מותר – and we don’t concern ourselves lest from that he brought that which is preserved from the Seventh Year.",
+                "ומוכר לגוים בארץ – and we don’t concern ourselves less the heathen will go back and sell them to an Israelites that is suspected [of violating the Sabbatical year].",
+                "ולישראל בחוצה לארץ – and we don’t concern ourselves lest he bring them into the Land [of Israel]; alternatively, lest he place within them wine or oil of the Seventh Yar that he brought from the Land of Israel, for the Sages were not that stringent."
+            ],
+            [
+                "שהוא יכול לשחטה – and in whatever that we are able to leave in suspense, we do so. But the School of Shammai holds that it is not the practice at all to slaughter a cow that is about to engage in plowing.",
+                "אפילו בשעת הזרע – and we don’t say that definitely he purchases it for sowing for he wants that we assign it for eating.",
+                "שיש לו גורן – and we are not concerned lest he measures it to bring into the store house, for one can designate it for grinding it that he measures it.",
+                "ופורט לו מעות – he exchanges money with pennies.",
+                "אע\"פ שהוא יודע שיש לו פועלים – and it is found that he is assisting in transgressing [working the fields on the Sabbatical Year] , that we say lest for the rest of his needs he requires it.",
+                "וכולם – if they explained that for a forbidden matter he wants them, it is forbidden."
+            ],
+            [
+                "החשודה על השביעית – to eat the fruit/produce of the Seventh Year after the removal [of the fruits of the third and sixth years of the Sabbatical cycle – see also Deuteronomy 26:12-14).",
+                "נפה (sieve/winnow) – that I say to count in it money and she purchases it.",
+                "כברה (basket used as a sieve) – I say [to her] to sift the sand in it.",
+                "רחיים (millstone) – for perhaps to grind them ingredients of frankincense.",
+                "תנור – lest to dry in it bundles of wet flax.",
+                "ולא תטחן עמה – for it is prohibited to assist the hands of those who transgress [the law of not working the land in the Seventh Year].",
+                "ובוררת וטוחנת עמה – they did not prohibit here regarding a woman who is illiterate who is suspected illiterate people tithe.",
+                "אבל משתטיל המים –with started dough.",
+                "לא תגע עמה – because once she [formed the dough by] rolling, it was immersed for Hallah, and she has deiled it on account of impure utensils because they became susceptible to receive Levitical impurity, and this one helps her to roll, and it is prohibited to cause ritual impurity to Hallah.",
+                "וכולן לא אמרו – they did not permit to loan them utensils and to assist them not at the time of the transgression itself but rather because of the ways of peace.",
+                "מחזיקין ידי נכרים – incidentally the Tanna/teacher [of the Mishnah] taught the ways of peace here, and it is explained above in Chapter 4 (Mishnah 3 of Tractate Sheviit)."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שלש ארצות לשביעית – they are divided for the matter of the law of the Seventh Year.",
+                "כל שהחזיקו עולי בבל (all-of the land- that was occupied by those who returned from Babylonia)- Ezra and his followers when they came up from Babylonia.",
+                "לא נאכל ולא נעבד (may not be eaten, nor the land cultivated) – for the working of this land is forbidden in the Seventh Year, and if it is worked and it grows, it is prohibited to eat from those things that grow. Another explanation, and this is the essence, it is not eaten after the Seventh Year without removal and is not cultivated in the Seventh Year.",
+                "מכזיב ועד הנהר ועד אננום – Kezib is in a continuous line/stretched towards the north to the side of the east, and a strip goes out from Acre/Akko that sits/dwells on a square of the Land of Israel on the northeastern angle and that strip is drawn/stretched towards the north and goes until Kezib, and another strip is stretched from Acre/Akko towards the east and in it is the river mentioned here, and these two strips were conquered by those who came up from Egypt, and were not conquered by those who came up from Babylonia (following the first Exile in 586-516 BCE).",
+                "ועד אמנום – this is Mount Hor that is written in the boundaries of the Land [of Israel] in the Torah portion אלה מסעי/”These were the marches [of the Israelites],” (Numbers 34:8): “From Mount Hor draw a line [to Lebo-Hamath, and let the boundary reach Zedad],” we translate in Aramaic in the Jerusalem [Talmud] the Mount of Amamum, and it is in the north of Land of Israel to the western side near the Great Sea (i.e., the Mediterranean Sea), and this also, those who came up from Babylonia did not conquer, therefore, it is eaten after the removal, and regarding the other language, if it (i.e., that land) was cultivated in the Seventh Year, it can be eaten, for the first holiness was sanctified only for that particular time, but was not sanctified for the future [days] to come , and is not worked, and regarding working [the land]/cultivation, they were more stringent to prohibit than the Rabbis.",
+                "מנהר ומאמנום ולפנים – such is written in all the books, and more, would be pleasant if we had had the reading \"ולחוץ\"/gong to outside [the Land]/ But it is possible to interpret in a forced manner “from the river and beyond – to the side of the river outward to the Land, and similarly, from the beginning of Mount Amanum and beyond to the side of the Mount is called “beyond/inside.”"
+            ],
+            [
+                "עושים בתלוש – even with those who are suspected [of violating the Seventh Year by working the land], whereas in the Land of Israel, it is taught in the Mishnah (Tractate Sheviit, Chapter 5, Mishnah 9), that “she may not sift or grind [flour] with her [since the grain was gathered in violation of the law].”",
+                "סוריא – Aram Naharayim and Aram Tzovah that David conquered, and it is not like the Land of Israel for all matters because it was conquered before he (i.e., David) conquered the entire land of Israel, and in some of the laws, it was made to be like the Land of Israel and in some of them, like the Diaspora/outside the Land of Israel.",
+                "אבל לא במחובר – as for example, harvesting olives, harvesting [grain] and harvesting grapes, and especially that which is guarded, but that which is declared ownerless, even in the Land [of Israel], it is permitted, as it is taught in Torat Kohanim (the Halakhic Midrash on the Book of Leviticus), from that which is guarded/preserved, you cannot harvest grapes, but you may harvest grapes from that which is declared ownerless, and the reason that they decreed in Syria regarding that which is attached, in order that they should not leave the Land of Israel and reside in Syria, and regarding that which is detached, they permitted in order that the poor people that are in the land of Israel will find a bit of room/space in Syria which is close by to them, and they won’t have to leave from the Land of Israel to the Diaspora/outside the Land of Israel.",
+                "כל שכיוצא בו מותר בא\"י – according to the Torah, such as for example, something detached, even though from the Rabbis, it is prohibited without a change of form we perform it in Syria just as we normally do and we don’t need to change anything. Alternatively, this is what he said: All that is in a similar manner is permitted in the Land [of Israel] with something declared ownerless, they perform it in Syria, even with something guarded/preserved, but that which is attached is prohibited from the Rabbis in the Land [of Israel] even when it is declared ownerless."
+            ],
+            [
+                "בצלים שירדו עליהם גשמים – onions of the Sixth [Year] which entered into the Seventh [Year, and rain fell upon them and they grew, if the leaves blackened with the knowledge that they grew and added, and the growth of the Seventh Year came and nullified the essence, even though it is a lot. But if the leaves became green, they we go and they wither and it is not from the Land [of Israel] that they increased.",
+                "אם יכולין ליתלש בעלין – it is the manner of onions when they are compee that leave on their own from the land and are easy to detach, and if the leaves are strong, and when you grab hold of them, you are able to detach the onions from the ground, then they have certainly grown during the Seventh Year.",
+                "כנגד כן למוצאי שביעית מותרים – we are not speaking about onions of the Seventh Year that went out to the aftermath of the Seventh Year, fo we ae not lenient with them all that much, for the permitted growth of a little bit will raise the prohibition, but the ending clause [of the Mishnah] also speaks regarding onions of the Sixth Year that were uprooted in the Sixth Year and then return and were replanted in the Seventh Year, and after they grew a little bit in the Seventh Year, he uprooted them and replanted them in the Eighth Year, and because they had grown already in the Sixth Year, they did n’t add even a little bit in the Seventh Year, and they were prohibited, as when they returned and added a little bit in the Eighth Year, he retracted that permission and nullified the minute prohibition, for also that of the Sixth Year assisted to nullify it the end of permitted growh. But the Halakha is not according to Rabbi Hanina ben Antigonos."
+            ],
+            [
+                "משיעשה כיוצא בו – from what is sown on the aftermath of the Seventh Year there is growth in a similar manner that we suspend concerning it; alternatively, because the permit is greaterthan the prohibition and it was abolished.",
+                "הבכיר – a place that its fruit ripens more quickly than in the rest of the places.",
+                "הותר האפל – for we assign it that he brought them from the place of those that ripen early.",
+                "מוצאי שביעית מיד – because they would thing vegetables from outside the Land [of Israel] and it was greater than the vegetation of the Land of Israel. But I heard the reason since that in two or three days, [the new crop] of the same vegetable has become ripe."
+            ],
+            [
+                "שמן שריפה – impure oil of heave-offering since it is fit for burning, they call it “burning oil,” and hey made an preference in the Land [of Israel] for burning, as we find in the ritually unfit holy things that are burned in their places, and similarly, the fruit/produce of the Seventh Year requires removal in the Land [of Israel] as it is written (Leviticus 25:7): “[and your cattle and the bests] in your land may eat all its yield. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ – since the heave-offering/Terumah, which Kohanim search after it to the granaries/threshing floors, the Rabis wee concerned that the Kohanim would pursue after it and they would go outside the Land [of Israel] to bring the Terumah. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כלל גדול. ולדמיו שביעית – if he sold them and received their value in payment, their monetary value has the holiness of Seventh Year [produce].",
+                "יש לו ביעור – when it is consumed by the wildlife/beasts of chase, he is obligated in its removal [from the house].",
+                "עלה לוף שוטה (leaves of the wild LOF – species of onion) – it is necessary to teach the leaves of the wild LOF, because it is taught in the concluding chapter of [Tractate] Uktzin (Chapter 3, Mishnah 4), that they do not defile with ritual uncleanness as food [until they are sweetened], you might think that I would say that the holiness of the Seventh Year do not take effect, it comes to tell us [that this is not the case].",
+                "הדנדנה (dandana/mint) – in Arabic NAANAH, and in the foreign language MINTO (i.e., mint).",
+                "העולשין (endives) – there are two kinds of endives: garden endives and field endives, and in the rest of the years where garden endives are available, field endives are not considered as food and do not defile with ritual uncleanness as food and here it comes to tell us that in the Seventh Year where garden endives are not found, field endives are considered [as food] and defile with ritual uncleanness as food and the [laws of] the Seventh Year are practiced with them.",
+                "וכרישין (leeks) – also there are two kinds of leeks – garden leeks and field leeks, but field leeks it was necessary to inform us about.",
+                "הרגילה – they are purslane, and in the foreign language, BIRDUGLISH.",
+                "ונץ החלב – white flowers like milk. Another explanation: it is a grass that when it is cut milk comes out.",
+                "החוחים והדרדרים (thorns and thistles/artichokes) – they are kinds of thorns.",
+                "אסטיס (woad) – that they dye with it like Tekhelet/bluish dye – and it is called NEEL in Arabic, and they harvest it and it grows and it is similar to spontaneous after-growth; for this reason, the Tanna/Teacher calls them ספיחי אסטיס/aftergrowth of woad.",
+                "וקוצה (madder – a plant used in dyeing red) – one of a kind of dyes and there are those who say that it is ALATZPOR in Arabic.",
+                "יש להן שביעית – the holiness of Seventh Year [produce] is practiced with them, not to cause them loss and not to do business with them.",
+                "ויש להם ביעור – when the time arrives for removal, one must remove them [from the house – in years three and six] as will be explained inside the laws of removal (Chapter 9, Mishnah 2)."
+            ],
+            [
+                "עיקר – root.",
+                "ערקבלין (palm-ivy/prickly creepers) – my Rabbis explain this as grass that grows near the palm tree and rises and is attached around the palm. But I heard that it is grass that its leaves are similar to a scorpion.",
+                "והחלבצין (bulb of Ornithogalum) – the roots of the Ornithogalum that was mentioned above (in Mishnah 1 of this chapter).",
+                "הבכרייה (hazelwort/spike-nard – an aromatic plant) – they call it KANGAR in Arabic.",
+                "הפואה (dyer’s madder) – in Arabic, PUAH, and in the foreign language, ZRUYAH.",
+                "הרכפה (tuberous-rooted plant used for dyeing/a kind of onion) – roots that are under the ground and they seethe it and drink from them their oil, and these are fit as an antidote to worms in the stomach.",
+                "אין להם ביעור – because they continue to grow in the ground (as perennials) and they aren’t consumed by the beasts of chase/wildlife in the field, therefore, there is no need to remove them from the house.",
+                "דמיהם מתבערים עד ר\"ה – this is what he said: their monetary valu needs to be reoved from the world prior to Rosh Hashanah of the Eighth Year, and the same law applies that they had to teach in the Mishnah that they remove it it after Rosh Hashanah if there is anything of those funds in the world after Rosh Hashanah of the Eighth Year, one is obligated to remove them in the holiness of the Seventh Year.",
+                "ק\"ו לדמיהן – But Rabbi Meir held: I am stringent regarding their monies (from the sale of the produce) more than the actual produce itself, for the produce/fruit is recognized that it would not be used for commerce, but money is not recognized and one might come to use it for commerce. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "והנץ שלו – the flower/blossom that is on the upper portion a frui/protuberance on the blossom-end of fruits (having the appearance of a pestle seated in a mortar).",
+                "וקליפי אגוזים – all of these are one dyes with them.",
+                "והגלעינים (stone/kernel of a fruit) – stone/kernel of fruit, as for example, the stones that are in olives that we remove oil from them. And the stones of dates that are appropriate for food for cattle.",
+                "צובע לעצמו – as it is written (Leviticus 25:6): “[But you may eat whatever the land during its sabbath will produce -] you, [your male and female slaves, the hired and bound laborers who live with you),” for all of your needs.",
+                "שאין עושים סחורה בפירות שביעית – and dyeing for pay is business.",
+                "לא בבכורות ולא בתרומה – perhaps they will be detained with him and they will come to be a snare to him. And exactly with a first born living animal, they decreed this but if it is slaughtered, it is permitted t sell it, even according to the Rabbis, as long as they don’t sell it in a bazaa/a number of booths put up for a mercantile fair.",
+                "ולט בנבלות ואל בטרפות – for after the All-Merciful wrote that “they are unclean for you,” (Leviticus 11:27), why does it have to state further, “and they will be impure for you,” (Leviticus 11:35) but rather one is for the prohibition of eating and the other is for the prohibition of benefitting from it. But if you say – that the donkey, the camel, the horse and the mule, these are different for they are gown for their work and they are not forbidden to do business, but rather, with something that stands to be eating. And any thing that is forbidden from the Torah is prohibited to conduct business with, but a thing that from their words (i.e., the Sages) it was made forbidden, it is not forbidden to conduct business with it, but rather, wine of gentiles of which it is not known that it has been dedicated to an idol, that was made forbidden according to their words (I.e., of the Sages), it is forbidden to conduct business with it.",
+                "ולא יהא לוקח – meaning to say, to gather and sell in the market as it appears like business, but when his son sells it by his hand, meaning, for him, even though he gathered them to sell them, it does not look like business.",
+                "לקח לעצמו – gathered it for himself to eat and there was leftover, it is permitted to sell them, even he himself."
+            ],
+            [
+                "לקח בכור – [a firstling] having a blemish (which is unfit for consumption by Kohanim; see Tractate Bekhorot, Chapter 5, Mishnah 2) which is permitted to foreigners (i.e., non-Kohanim).",
+                "מותר למכרו – as long as he does not sell it other than for the price that he purchased it for, that he should not profit from it.",
+                "מותרין למכרן – because it is written regarding an animal that dies of itself (Deuteronomy 14:21): “[You shall not eat anything that has died a natural death; give it to the stranger in your community to eat,] or you may sell it to a foreigner,” abut the Torah didn’t prohibit other than to keep thema live to engage in business with them but if he accidentally caught unclean animals, it is permitted.",
+                "ר\"י אומר אף מי שנתמנה (if he incidentally encounters it) – even though that he does not hunt but rather that he found impure birds like (Deuteronomy 22:6): “If, along the road, you chance upon a bird’s nest.” But he disputes the first Tanna/teacher who stated that he especially was hunting.",
+                "נתמנה – incidentally encounters, from the language (Daniel 1:5): “The king allotted daily rations [to them from the king’s food and from the wine he drank[.”",
+                "וחכמים אוסרים – to someone who is does not hunt, and even has no skill in this, and the reason of the Rabbis is because the hunters that need to give a tax to the king from their trade, they (i.e., the Rabbis) permitted them to sell impure beasts, birds and fish in order that they are able to make payment to the king of the tax that is upon them, but not the rest of the people. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "לולבי זרדים (young sprouts of the service-tree, the interior of which is eaten as a relish) – the branches of the tree whose name is “sorb.”",
+                "לולבי האלה (branches of the terebinth) – the language of (Isaiah 6:13): “[It shall be ravaged] like the terebinth and the oak, [of which stumps are left even when they are felled: its stump shall be a holy seed],” BALLUT in Arabic and GALNADI in the froeign language.",
+                "בטנה (pistachio) – from the language of (Genesis 43:11): “pistachio nuts and almonds”; in Arabic, POSTAK.",
+                "והאטדים (white thorn)– a kind of the species of thorns that grow in it hard black stones/kernels and they are eaten.",
+                "אבל לעלים – of all of these there is removal, even though the branches do not fall, and I do not call them (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts] in your land may eat all its yield],” they cease to beasts from the field; cease to your cattle from the house, nevertheless, the leases that fall are from the place of their attachment. And the branches which are attached are called, “their fathers,” and since they fall, they have removal."
+            ],
+            [
+                "וורד – rose.",
+                "והכופר (cyprus flower) – nit is what we call ALHANAH in Arabic. And there are those who say that it is a perfume that they call GROPOLI.",
+                "והקטף (balsam) – the balsam tree.",
+                "לוטם (resin – used as a perfume; Maimonides calls it a chestnut or hazelnut) – It is the Aramaic translation of (Genesis 37:25): “[their camels bearing] gum, balm [and ladanum to be taken to Egypt];” And there are those who say that it is TZINBAR in Arabic; PANYULISH in the foreign language.",
+                "יש להם שביעית ולדמיהן שביעית – the same law applies that they have removal [from the house] and their monetary value has removal, and even though it is not mentioned in the Mishnah.",
+                "מפני שאינו פרי ([that balsam is not subject to the laws of the Seventh Year]) – and their law is like wood that do not have the holiness of the Seventh Year because their benefit comes after their removal [from the house], and the Torah stated (Leviticus 25:6): “But you may eat whatever the land during its Sabbath will produce” – that which is similar to eating for their benefit and removal are equivalent, excluding the wood whose benefit comes after their removal. But the first Tanna/teacher [of this Mishnah] holds that the balsam is its fruit. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "ורד חדש שכבשו בשמן שין – a rose of the Seventh Year that was preserved/pickled in oil of the Sixth [Year], he will remove/gather the rose prior to the time of removal [from the house] arrives and everything is permitted. But a rose of the Seventh Year that was preserved/pickled in oil of the Eighth [Year] and the time for the removal has already arrived of the rose, he is liable to removal everything, as it is taught at the ending clause: [Produce of the] Sabbatical Year renders forbidden [subject to the laws of the Sabbatical year] all other [permitted produce] of the same species [with which it has been mixed]. But [if the two lots of produce are] not of the same species, [only if the produce of the Sabbatical year] imparts its flavor [does it render the other produce forbidden].",
+                "וחרובין חדשים וכו' – here we are speaking of one who comes to drink the wine after the time of the removal [from the house] and in every matter, e is liable to remove it. But if the carobs did not remain/tarry in the wine until the time of the removal, he gathers/collects the carobs and the wine is permitted like sifting, and this is taught explicitly in the Tosefta (see Tosefta Sheviit, Chapter 5, Halakhot 13-14 in the Lieberman edition to Seder Zeraim, page 188).",
+                "זה הכלל וכו' – it speaks about aoll the prohibitions in the Torah, that in all of them, of the [permitted produce of the] same species with however small the amount of produce and with two separate species when it imparts a flavor, and it is not the Halakha.",
+                "השביעית אוסרת בכל שהוא במינה – after the removal. But prior to the removal [from the house], they lack the holiness of the Seventh [Year], which would be prohibited to cause it loss and to conduct business with them until there is the imparting of a flavor, whether of its own species or not of its own species.",
+                "ושלא במינה – even after the removal when it imparts a flavor."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כלל גדול. מלודמא – bandage/dressing and a compress/plaster and the explanation of מלוגמא is מלא לוגמא/a mouthful or quantity of liquid filling up one cheek for it is the practice of a person to chew/masticate wheat or dates and place them on top of his wound.",
+                "אין עושים ממנו מלוגמא – ut you may eat whatever the land during its sabbath will produce,” what is particularly designated for you, which is food for human beings and not for soothing remedies , but what is not particularly designated for you will be, whether for eating, whether for soothing remedies/bandages. Therefore, whatever is not food for human beings, we make of it an emollient/ soothing remedies for human beings.",
+                "עושין ממנו מלוגמא לאדם אבל לא לבהמה – as it is written (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts in your land [may eat all its yield],” that which is appropriate for beasts and cattle , will be for food for cattle, but not to make of it a soothing remedy/bandage.",
+                "חומרי אדם – and they don’t make from them an emollient/soothing remedy.",
+                "וחומרי בהמה – that it is forbidden to boil them.",
+                "הסיאה (plant classified with hyssop) – a grass that they call it in Arabic TZIDRAG.",
+                "ואזוב – TZATER in Arabic, and AISPO in the foreign language.",
+                "וקורנית (thyme) – in Arabic HASSA, and in the foreign language and in the foreign language ASHRIAH."
+            ],
+            [
+                "וסיכה – we are speaking about grapes and olives that have in them eating, drinking and anointing.",
+                "לאכול דבר שדרכו לאכול – even though the Torah stated (Leviticus 25:6): “But you may eat [whatever the land during its sabbath will produce],” and not for loss, we do not obligate him to eat something that that generally human beings don’t eat, such as cooked dish that spoiled, and we don’t concern ourselves if it went to ruin . And similarly a thing that generally human beings don’t eat other than upon improvement/repair and he comes to eat it as it is without the improvement/repair, as for example, to eat a live species of beet or to masticate live wheat , we don’t listen to him.",
+                "וכן בתרומה וכן במע\"ש – which wee not given to him other than to eat, and to drink and to anoint with.",
+                "שנתנה להדלקת הנר – which is not the case with pure heave-offering, but impure heave-offering, we kindle the file with it, And with Second Tithe, it is written (Deuteronomy 26:14): “I have not cleared out any of it while I was impure,” but when he is pure, he is permitted to clear it out/remove it. But on the Seventh Year, whether he is impure or pure, it is permitted [to remove it]."
+            ],
+            [
+                "לא במדה ולא משקל ולא במנין – in order that they can be sold cheaply. Alternatively, because they don’t sell them in the matter that they sell in the rest of the years, they will treat them with the Sanctity of the Seventh Year and not come to disregard/despise them.",
+                "אף לא אגודות – that he will not sell it in the same manner that they sell it in the rest of the years.",
+                "ועץ חלב – it is explained in the chapter above (Tractate Sheviit, Chapter 7, Mishnah 1)."
+            ],
+            [
+                "שכרו מותר – for it lacks the sanctify of the Seventh Year, and even though that the Seventh Year takes hold of its monetary value, this is not the money of the Seventh Year.",
+                "לקוט לי בו ירק – this is the language of a sale, that implies, gather for me its equivalent in vegetables, but [the word] לקוט /gather-glean is the language of hiring someone, and not the language of a sale.",
+                "ככר בפונדיון – not that he said to him, “I will give you a Pundiyon,” only a loaf worth a Pundiyon.",
+                "כשאלקט ירקות שדה אביא לך מותר – because this one is giving to the other a free gift, since the vegetables of the field are found/available.",
+                "לקח ממנו בסתם – debts for merchandise payable at certain seasons in the manner that they sell in the store.",
+                "לא ישלם לו מדמי שביעית – for it is like business [dealings]."
+            ],
+            [
+                "בייר (superintendent of the well in rural communities) – he who digs wells and provides water to the people of the city. He should not give him from the monies of the Seventh Year to supply water for him to all his utensil.",
+                "ולא לבלן (and not to the bathing attendant) – who warms up the bathhouses.",
+                "ולא לספר – the wag of the haircut.",
+                "ולא ספן – the wage of the boat/ship.",
+                "ולכולן – to all of these that are taught in our Mishnah, he can give a free gift that is not for the sake of their wages, for even though that he knows that it is for a gift that he gave, he will not demand from him a wage/payment."
+            ],
+            [
+                "במוקצה – a utensil that is designated to harvest dates with is called מוקצה/Muktzeh.",
+                "בחרבה (knife) – a akinife. I is the language of a sword. And the reason is because it is written (Leviticus 25:5): “or gather the grapes of your untrimmed vines,” in the manner of those who harvest grapes.",
+                "עריבה (kneading trough) – that they knead the started dough.",
+                "ובקטב (small wine or olive press with a cylindrical beam)- a large and heavy wood and on its top is a large stone that they place on the olives in the olive press, which is called a קוטב.",
+                "בודידה (small olive press) – a small olive press like a kneading trough.",
+                "רבי שמעון אומר כו' – And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "לא יביאנו לידי פסול (they will not cause [the vegetables]- to become invalid – so that the produce of the Sabbatical Year will not be wasted in the event the oil becomes unclean and must be burned) – foer if iet becomes invalid because of the oil of heave-offering, everything must be burned, and it is found that it will cause the fruit of the Seventh Year that it won’t be eaten.",
+                "ורבי שמעון מתיר – to bring holy/dedicated objects to the House of Impurity. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "ואחרון אחרון נתפס בשביעית (The very last [produce obtained in this manner] is subjected to the laws of the Sabbatical Year) – How so? He purchased meat with the fruit/produce of the Seventh Year; the meat and the produce/fruit are removed in the Seventh Year, if he purchased fish with the meat, the meat is excluded and the fish subjected to the laws of the Seventh Year. If he acquired oil with the fish, the fish is excluded and the oil is subjected to the laws of the Seventh Year, and he is obligated to remove the fruit/produce and the oil, it is found that the very last thing acquired in this manner is subjected to the laws of the Seventh Year. But the produce/fruit of the Seventh Year itself is always forbidden, and we derive it from what is written (Leviticus 25:12): “For it is a jubilee. It shall be holy to you.” Just as what is holy takes hold upon/takes effect its monetary value, so even the Seventh year takes hold upon/takes effect on its monetary value. Or, just as the holiness takes hold upon its monetary value and it goes to unconsecrated produce, even the Seventh Year takes hold upon its monetary value and it goes to unconsecrated produce, the inference teaches us – \"תהיה\"/it shall be [holy unto you], it will be in its status."
+            ],
+            [
+                "יאכל כנגדן (and eat produce of equal value [to replace the produce of the Sabbatical year which he sold])- corresponding to the funds, he will purchase from his own [money] things that are for the needs of eating and consume them in the sanctity of the Seventh Year.",
+                "קני זבים וקני זבות – two turtle-doves or two young pigeons that those who suffer a flux or have given birth are obligated to bring."
+            ],
+            [
+                "שתקו לא אומר לכם מה ר\"ע אומר בו - Rabbi Akiva received [the tradition] from Rabbi Eliezer his teacher who was more lenient as regarding anointing . And when they told him that Rabbi Eliezer stated that it should be burned, he said to them: “Be silent,” for I am not permitted to interpet how much Rabbi Eliezer was lenient in this, as the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "כאוכל בשר חזיר – not exactly, for a person who eats the bread of Samaritans/Cutheans is not flogged from the [law of] the Torah, but rather receives stripes of rebellion from the Rabbis.",
+                "מה ר\"א אומר בו – for he (i.e., Rabbi Eliezer) is more lenient in this."
+            ],
+            [
+                "ואם מתחשב הוא – if he is an important person that people learn from him, he must be stringent upon himself."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הפיגם (the herb rue – with leaves that a re wide below and narrow on top) – a grass that is called RUTA in the foreign language.",
+                "והירבוזין (asparagus, strawberry-blite) – ASPARGEE in the foreign language, and the wild ASPARGEE of the fields that are not of the gardens.",
+                "והחלגלוגות (purslane)- in Arabic RAGLA and in he foreign language VIRDOLAGESH.",
+                "וכוסבר (coriander) – COLIANDER in the foreign language. And especially of the mountains, but they of the gardens they are highly regarded. . And similarly, and parsley of the rivers especially but not of the garden.",
+                "כרפס – APIYU in the foreign language.",
+                "גרגיר (garden rocket) – ORIGA in the foreign language.",
+                "שבאפר – that grows in the reed-grass. But of the garden it is highly regarded.",
+                "פטורים מן המעשר – in all of the years, as it (i.e., the Mishnah) explains the reason, that there are not in a similar manner guarded and are not highly regarded in the eyes of their owners and they make them ownerless, and that which is ownerless is exempt from the tithes, as it is written (Deuteronomy 14:29): “Then the Levite, who has no hereditary portion as you have,” with a a matter that he does not have a hereditary portion as you have, he takes his tithes, excluding that which is ownerless, gleanings, the forgotten sheaf and the corner [of the field] that he does have a portion as you have.",
+                "ונלקחים מכל אדם בשביעית – (and are brought from anyone during the Sabbatical Year) – because there is no way to guard them, for every thing that has a way to guard it is prohibited to acquire it from an illiterate individual (i.e., a person who does not know/observe the laws of Levitical purity and the tithes) in the Seventh Year , for he is suspect to guard the produce, and not to make them ownerless, and a person who acquires it from that which guarded, even like one-half an Issar’s worth is prohibited. And all of these of our Mishnah whose legal presumption is that they don’t guard them are permitted to purchase them for an illiterate individual in order to have food for the three meals [of the Sabbath or Festival day] alone and not more, for we don’t transfer the monies of the produce of the Seventh Year to an illiterate individual, even though that this produce is from that which is ownerless, more than food for three meals, because he is suspect to store the monies and don’t practice with them the Sanctity of the Seventh Year.",
+                "שלא נחשדו עליהם עוברי עבירה – because to bring them from that which is guarded. But the Halakha is not according to Rabi Yehuda.",
+                "כל הספיחין מותרין – to acquire from all persons, for we legally presume that they are not from that which was guarded.",
+                "חוץ מספיחי כרוב – that their legal presumption is that they are from that which is guarded. ",
+                "Because there is nothing of a similar manner among vegetables of the field that do not grow like them in the wilderness, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "שלש ארצות – in the Land of Israel separated one from the other for the matter of removal [from the house]. And the removal that is mentioned in each place in the Seventh Year is that whenever it is not found in the field from the same species that he collected for himself in the house, he is obligated to remove that species from the house immediately. As for example, if he gathered figs and made of them dry figs, he cannot eat from those dry figs, even during the Seventh Year, but rather, whenever they are found as figs attached to the tree, when the figs were used up from the trees, one is required to remove the dry-figs that are in his house, or to eat all of them immediately, or to make them ownerless until there not remain any of them in house, as it is written (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts [in your land may eat all its yield],” whenever the beasts eat in the field, the food for the cattle is from the house; when it ceased for the beasts from the field, it ceased to your cattle from the house. And each individual section from it is divided into three parts.",
+                "כל שאינו מגדל שקמים גליל העליון – for the sycamore [trees] do not gorw other than in the lowlands, and a sign for the matter, (I Kings 10:27 – there is a printer’s error in the text – as the “yud” was lengtnened to look like a “vav”): “[The King made silver as plentiful in Jerusalem as stones,] and cedars as plentiful as sycamores in the Shephelah.”",
+                "ותחום טבריה – it is the valley, these three are from the Galilee.",
+                "ההר והשפלה והעמק these are the three sections of the land of Judah/Judea.",
+                "שפלת לוד. והר [שלה] לוד. ומבית חורון עד הים – these are the three sections of the Transjordan, and the lowlands of Lod are like the southern lowlands , and whenever one eats in the [southern] lowlands, one eats in the lowland [of Lod]. And the mountain of the lowland of Lod they eat there whenever they eat on the Mountain of the King.",
+                "מבית חורון ועד הים מדינה אחת – and whenever it did not cease for the beasts from one of these places that are between them, the people of this border are able to eat through the one place that it (i.e.,) food) did not cease there for the beasts from the field."
+            ],
+            [
+                "ולמה אמרו ג' ארצות – since there are three lands in each one, that makes here nine lands, for what Halakha did they say that there are three lands for removal [from the house] and not more?",
+                "שיהיו אוכלים בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה – they eat in Judea/Yehuda until the last [of the Seventh Year produce] runs out in its three lands, and similarly in the Galilee and similarly in the Transjordan. But if they don’t eat in Judea through that which is in the Galilee, nor in the Galilee through that which is in Judea, and we learn/derive that no beast that is in Judea distances itself to leave from Judea to the Galilee, or from the Galilee to Judea, but they leave from [one part of] Galilee to [another part of] Galilee and from [one part of] Judea to another [part of] Judea.",
+                "ושאר כל הארצות כהר המלך – the rest of all the lands that are in the Land of Israel eat through the produce/fruit that are found in the Mountain of the King and they were the majority of the produce and last from all the est of the lands in the Land of Israel.",
+                "וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים – all the lands that are in the Land o Israel eat olives and dates through one land that didn’t cease in it the olives and dates for beasts from the field, whether they are in this land in Judea or in Transjordan or in the Galilee. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "אוכלין על המפקר – they eat from what is in the house through that which is found from the same species in the field in an ownerless place. But if it that species stopped and ceased from the place that is ownerless, even though it is found of it in a guarded place in the houses or in the gardens, he is liable to remove them [from the house] as we say that it ceased for the beasts from the field, it ceased for the cattle from the house.",
+                "ר' יוסי מתיר אף על השמור – but the Halakha is not according to Rabbi Yossi.",
+                "אוכלים על הטפיחים (they eat the stinted/poor grains or the growth between the grass) – on what the birds place in the stinted poor/stinted grains, that are earthenware jugs that are built into the wall where there birds that build a nest. And they eat from what is in the house all the while that it is found from that species in the poor/stinted-grains.",
+                "ועל הדופרא (a species that bears a species of figs twice a year) a tree that makes fruit twice in a year, they eat the first until the last runs out that is in their species.",
+                "אבל א על הסתווניות – they don’t eat the grapes through the grapes that grow in the days of the autumn (i.e., winter fruit).",
+                "רבי יהודה מתיר – [Rabbi Yehuda permits] to eat grapes through the winter fruit/that grow in the autumn all the while that they produce first fruits prior to the end of he summer. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הכובש ג' כבשים (he who puts three sorts of pressed vegetables into a jar) – three kinds of vegetables.",
+                "בחבית אחת – of vinegar or of brine, in order that they will preserve/maintain the three kinds of vegetables together.",
+                "רבי אליעזר אומר אוכלים ע הראשון – and since the first species of them was completed from the field, all of them wer forbidden, and even those that were not completed, for that species that completed provided a flavor to those that had not been completed and forbade them, and it is taught in the Mishnah above in Chapter 7 of [Tractate] Sheviit (Mishnah 7), that the Seventh Year prohibits its species, however small, and not of its own species through its imparting a flavor.",
+                "רבי יהושע אומר עף על האחרון – with the support of the species that was completed last an be eaten from the three of them, even though the two had ceased for the beasts that are in the field, and the reason of Rabbi Yehoshua is since that these that were completed were absorbed from the the taste of that which had not completed, as the Biblical verse states (Leviticus 25:12): “you may onl eat the growth direct from the field,” all the while that ou eat from the field, you eat from the house, and this Biblical verse is extra, for we expound it from (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts in your land may eat all its yield,” all the while that beasts eat in the field, your cattle eats from the house, etc. But, the Biblical verse comes for that which si pressed/pickled and this is what he said (Leviticus 25:12): “you may only eat the growth directly from the field,” if there is in the field a bit from what is pressed in the house, that the taste is absorbed in the the thing that is pressed, there is of its species still in the field that still was not completed, even though that the essence of the fruit/produce was completed, nevertheless, “you may eat the growth directl from the field,” and there is no need to remove it [from the house].",
+                "כל ירק אחד הוא – the Sages did not provide a measurement for each vegetable and every vegetable on its own, but rather, even though the three of them were completed from the field, but since there are the rest of the vegetables that did not cease, he eats through the other vegetables and does not remove them from the jar until all of the vegetables have run out from the field. And the Halakha is according to Rabban Gamaliel that all that its species have ceased from the field, he can remove its species from the jar and eat the rest."
+            ],
+            [
+                "המלקט עשבים לחים – he eats them [in the Seventh Year] without removal until the moistness of the land dries up that sweetens the produce and fruit; from then and onward, he is liable to remove them from the house.",
+                "המנגב ביבש – the person who gathers dry grasses, eats them without removal [from the house].",
+                "עד שתרד רביעה שניה – which in an average/intermediate year is the twenty-third of Mar Heshvan; from then on, he is required to remove them [from the hosue].",
+                "מגבב (gathers dry plants/leaves) – the Aramaic translation of (Exodus 5:12): “[Then the people scattered throughout the land of Egypt] to gather stubble for straw,” for rakings.",
+                "רביעה – because the rain fructifies the ground and bears living brood like this male that copulates the female. Another interpretation: that it sprinkles the dust and causes it to lie down. The Aramaic translation of (Genesis 29:2) (the Biblical text referred to does not have the requested verb in the singular tense – but it does appear in the plural): “three flocks of sheep were lying there beside it,” -lying.",
+                "ועלי גפנים – moist [leaves of vines]. They eat them all the while that the are found in their early stage of ripening, meaning to say, when they are attached to the tree.",
+                "שישורו – that they will fall.",
+                "והמגבב ביבש – owners of dry reeds and vines, he consumes them until the second rainfall occurs, and after that he should remove it [from the house].",
+                "בכולן – whether grasses or reeds and vines whether moist or dry, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "עניים נכנסים לפרדסאות – in the rest of the years of the Seven Year [cycle], [the poor] gather gleanings and the forgotten sheaves and the corner of the field, and similarly, they enter to the gardens in the aftermath of the Seventh Year ",
+                "until the second rainfall occurs, because the fruits/produce of the Seventh Year that remained from it are permitted.",
+                "בתבן ובקש של שביעית – for mere straw and stubble are fit for consumption by animals and they have the sanctity of the Seventh Year, and it is prohibited to burn it and to derive the benefit of [destruction], because we expound (see Mishnah Sheviit, Chapter 8, Mishnah 1 – and Leviticus 25:6): “But you may eat whatever he land during its sabbath will produce,” and not for loss. But when it is abolished, what was in the field from the food for live beasts, it released the Sanctity of the Seventh Year from what is in the house."
+            ],
+            [
+                "והגיע שעת הביעור – the time of removal of he produce/produce according to their place, as is taught in the Mishnah above (Tractate Sheviit, Chapter 9, Mishnah 2): “Three regions with respect [to the laws] of removal, and in the Baraita (Tractate Pesahim 53a), we taught, that one consumes grapes until Passover, olives until Shavuot and dried figs until Hanukkah, dates until Purim and all of them of the Eighth Year. And these periods with mere [produce], if it was used up for the beasts of the field or not, but if it is known, everything is according to what had been used up.",
+                "מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד – from the men of the house, and afterwards, he distributes to his neighbors, to his relatives and to his acquaintances; and he removes and places it on the entrance of his house and states: “Our brethren of the House of Israel: He who needs to take should take.”",
+                "ועניים אוכלים אחר הביעור אבל לא עשירים – as it is written (Exodus 23:11): “[but in the seventh you shall let it rest and lie fallow.] Let the needy among your people eat of it, and what they leave let the wild beasts eat.”",
+                "אחד עניים ואחד עשירים – they call concerning him (Exodus 23:11): “Let the needy” and also your people. And the Halakha is according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "רבי אליעזר אומר ינתנו לאוכליהן – even though these fruits/produce were gathered with permission to eat them in the Sanctity of the Seventh Year, nevertheless, Rabbi Eliezer holds that it is forbidden to the one who gave him these fruit/produce to eat them alone, but rather, they would give them that they should consume it, he with the others, for Rabbi Eliezer, according to his reasoning who holds like the School of Shammai, as they stated (above, Chapter 4, Mishnah 2), that it is forbidden to eat the produce/fruit of the Seventh Year as a favor, meaning to say, to attach merit to whom that he gives him the Seventh Year produce that the All-Merciful made ownerless, therefore, the one who gave him Seventh Year produce as a gift, or that it fell to him inheritance, it is forbidden that he should eat them alone, and not to attach merit to whomever has bequeathed them to him, or that gave them to him as a gift, but rather, he should eat them with others in order that he not eat Seventh Year produce as a favor.",
+                "וחכ\"א אין החוטא נשכר – The Sages, according to the words of Rabbi Eliezer stated this to hi, for us, it is permitted to eat the Seventh Year produce, whether as a favor or not as a favor, but rather, to you, who stated that it is prohibited to eat Seventh Year produce as a favor, how that you say that they should be given to o those who would eat it and that you permitted to whomever that they gave him Seventh Year produce as a gift to eat them with others, for haven’t we found that the sinner is benefits/is rewareded when he eats them with other people, and the law gives an account according to you woulds that they should be sold to those who eat it that he pay his debt to them what they are worth in order that the sinner not benefit [by being given such produce to eat] and the money would be ivided to all people. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.",
+                "האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה לתה חייב מיתה – that you should not say that there is no Hallah in the Seventh year, as it is written (Leviticus 25:6): “for eating it” but not for burning it and Hallah, if it is defiled, requires burning, it comes to tell us that the Torah stated (Numbers 15:20) that: “as the first yield of your baking,” from whatever dough that will become Hallah you should offer as a heave offering."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שביעית משמטת את המלוה – A person who loans his fellow and the Seventh Yeaer passed upon him after the loan [was made], he cannot claim [repayment of] his loan from his fellow, as it is written (Deuteronomy 15:2): “every creditor shall remit the due that he claims from his fellow.”",
+                "בשטר – that he wrote for him a document [for which] an obligation for which property is pledged and he mortgaged land upon the lender that looks like he who deposits as surety lands with him, nevertheless, the Seventh Year cancels it (i.e., the loan).",
+                "שקנה ממנו באמנה – that he bought from him in good faith.",
+                "",
+                "ואם עשאה מלוה – that he intended [this] with the purchaser and the creditor settles the interests on the debtor as a loan (the note stating the combined amount of principal and interest as principal).",
+                "הראשון משמט – if he purchased it in good faith the first time from the hstore, and he retracted and purchased it a second time, the first [purchase] is made into a loan and is cancelled, but not the second. If he retracted and purchased it a third time, the first and second are made into a loan and the Seventh Year cancels them, but not the third, and such is the case always. The last one (i.e. purchase), the Seventh Year does not cancel and all the others, the Seventh Year cancels them, for since it was appropriate for that he should give him the money of the first one prior to his purchasing the second debts for merchandise payable at certain seasons and he did not give it, the first one becomes a loan, and similarly at all times. But the Halalkha is not like Rabbi Yehuda.",
+                "כל מלאכה שפוסקת בשביעית – if he hired this man from labors that stop in the Seventh Year, meaning to say, from labors that are forbidden to perform them in the Seventh Year such as plowing and reaping and working the land, this salary is made like a loan in the Seventh Year, and the Seventh Year cancels it, and if not, that this payment that he is obliged to him was from the rest of the labors that are not forbidden in the Seventh Year, it is not made like a loan and the Seventh Year does not cancel it. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "השוחט את הפרה – in the Seventh Year, and divided it [among the purchasers] on the first day of the two days of the holiday of Rosh Hashanah, if Elul was intercalated [by addin to it an additional day – thirty days], it is found that the first day that it (i.e., the cow) was divided, it was a weekday, and it was the last day of Elul of the Seventh Year, and the Seventh Year cancels [a debt] at its end, as it is written (Deuteronomy 15:1): “Every seventh year (literally, at the end of Seven Years) you shall practice remission of debts.”",
+                "האונס והמפתה (see Deuteronomy 22:19) , that they give fifty Shekel [as a fine].",
+                "והמוציא שם רע – that gives one hundred.[Shekel].",
+                "וכל מעשה בית דן – money that they wrote upon it a religious decision, you are obligated to give it to him.",
+                "אין משמיטין – for since the Jewish court that made a religious decision regarding the money [is considered] as collected, and as if it reached his hand.",
+                "המלוה על המשכון – as it is written (Deuteronomy 15:3): “but you must remit whatever is due you” except for that “whatever is due you from your kinsman.”",
+                "והמוסר שטרותיו לב\"ד – as it is written: “[but you must remit] whatever is due you from your kinsmen,” except for someone who hands over his bonds to a court [for collection] since the Jewish court has the obligation towards his brother."
+            ],
+            [
+                "פרוזבול אינו משמט – The word פרוז is an ordinance (for the public welfare) (see comment of Rav Hisda in Talmud Gittin 36b); the word בול is for the rich (and Rashi’s commentary at the top of Talmud Gittin 37a), as it written (Leviticus 26:19): “And I will break your proud glory. [I will make your skies like iron and your earth like copper].” And Rav Yosef (see Talmud GIttin 37a) stated that these are the cities in Judea. An ordinance was made for the rich that they would not transgress on [the verse] (Deuteronomy 15:9): “Beware lest your harbor the base thought, [‘The seventh year, the year of remission, is approaching’],” and there is an ordinance for the poor that they would find someone who will lend to them, for the cancelling of cash debts in the present time is Rabbinic, as it is written (Deuteronomy 15:2): “This shall be the nature of the remission: every creditor shall remit the due that he claims from his fellow…,” as the Biblical verse speaks of two remissions: one is the remission of land and one is the remission/cancellation of cash debts, for at the time when one remits/cancels land debts, you remit/cancel cash debts, and at the time when you don’t remit land debts, you don’t remit/cancel cash debts; and it is Rabbinic, for they ordained the cancellation of cash debts at this time, and because of this, there was power in the hand of Hillel to establish Prozbul to cancel/release the law of remission, for the cancellation of cash debts is none other than from the words of the Scribes."
+            ],
+            [
+                "זהו גופו של פרוזבול – its essential principle and its root.",
+                "והדיינים חותמים למטה או העדים – For this purpose, it is taught “the judges or the witnesses” to teach you that a witness is able to become a judge or a judge [is able to become] a witness, for according to the Rabbis a witness becomes a judge, and Prozbul is a Rabbinical ordinance."
+            ],
+            [
+                "פרוזבול המקדם – that its time is early, that it was written in Kislev and the its time that is written within it is from the previous Tishrei, it is Kasher/fit, because the prerogative of the lender is impaired in this, for a Prozbul does not profit other than to loans from before it, for when they are transferred to the Jewish court, they are cancelled, it is found that they cause loss in what that its time had been advanced, but a postdated Prozbul is invalid, for he made the time later amd the je the borrower between them, and when he produces this Prozbul and the the Jewish court sees the time, they think that the loans preceded the Prozbul and it is found that he collects unlawfully",
+                "שארי חוב המוקדמים פסולים – as for example, that it refers to Nisan and he wrote in the document the time of the previous Tishrei, they are invalid because he collects unlawfully from the mortgaged property between Tishrei and Nisan, and te Rabbis fine im, that he should not collect at all with this document from the mortgaged property, and even from Nisan and beyond, as a decree lest he collect from them unlawfully between Tishrei and Nisan. But however, the document is not invalid on account of the witnesses that affixed their signatures to it who were wicked who signed the antedated document falsely, for the witnesses would be able to state that that we affixed our names on the essence of the loan and not on the time, and we did not come to testify that it was written and signed on that day.",
+                "והמאוחרים כשרים – because the lender’s prerogative has been weakened, that he doesn’t seize the sold property other from the time that is written in the document.",
+                "כותבין פרוזבול לכל חד ואחד – for each and every loan it is necessary that he will transmit his documents to the Jewish court and it will write him a Prozbul, therefore, like when five [people] borrow from one [person], it doesn’t write other than one Prozbul, for there is only one lender here, and even though that there are many borrowers, that when the lender will have one Prozbul on everything that is enough."
+            ],
+            [
+                "אלא על הקרקע – unless the borrower has real-estate, for then, the liability is considered as collected in the hand of the Jewish court and we don’t don’t call him (Deuteronomy 15:2):”he shall not dun [his fellow or his kinsman].”",
+                "אם אין לו – if the borrower/debtor [lacks land], and the lender has [land], the creditor/lender transfers to him from his field a small piece and writes upon it a Prozbul, and even if the debt is one-hundred Maneh, because a small piece of land is worthy to collect through it all of his debt, as for example, regarding that he collects and then collects again until he completes all of his debt.",
+                "היתה לו – if the borrower/debtor had a mortgaged field in the city, whether others had mortgaged it to him or whether he mortgaged it [as a security] to others, they write a Prozbul.",
+                "כותבין לאיש על נכסי אשתו – such as the land of the wife’s estate of which the husband has the fruition [without responsibility for loss or deterioration].",
+                "על נכסי אפוארופין – that they lend for the needs of the orphans as the orphans have no property."
+            ],
+            [
+                "כוורת דבורים וכו' – when it (i.e., the beehive) is attached with plaster, everyone admits that it is like land/real estate for all things, but if it was placed upon pegs, everyone admits that it is like utensils and is not like land/real estate; they did not dispute other than when it was lying on the ground and not attached with plaster.",
+                "ר\"א אומר הרי היא כקרקע – and like land/real estate, it is acquired with money, a document and a claim of undisturbed possession during a legally fixed period.",
+                "וכותבין עליה פרוזבו – if the debtor/borrower has a beehive, it is like he had land/real estate.",
+                "ואינה מקבלת טומאה – in the manner that real estate is attached and is not susceptible to ritual uncleanness.",
+                "והרודה – from the honeycombs that are within it on Shabbat, he is liable for a sin-offering like someone who tears off something from the place where it is attached, as it is written (I Samuel 14:27): “And he (i.e., Jonathan) dipped it into the beehive of honey [and brought his hand back to his mouth and his eyes lit up],” bu what connection has he forest with the honey, but rather, just as the forest, he who plucks/detaches from it on the Sabbath is liable for a sin-offering, even honey that one removes [from the beehive] on the Sabbath is liable for a sin-offering. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "המחזיר חוב בשביעית – at the end of the Sseventh Year, which is its year of cancellation of debts, for the Seventh Year does not cause the release from debt other than at its end as it states (Deuteronomy 15;1): “Every seventh year (literally, at the end of the Seventh Year) [you practice remission of debts].”",
+                "אמר לו אעפ\"כ – the borrower/debtor says to him (i.e., the creditor/lender), even so/nevertheless, I want to repay you.”",
+                "יקבל ממנו – is that all? But rather, he is permitted to say to him, that his has hand will be stretched out to receive [payment] from him when he says to him, “I cancel [the debt].”",
+                "שנאמר וזה דבר השמטה – meaning to say that mere speech that he he emits from his lips that he cancels is enough, and the first word that he stated, “I cancel” is sufficient, and he does not need to say and repeat, as it states (Deuteronomy 15:2): “This shall be the nature [of the remission],” you have nothing other than the first word, and similarly (Deuteronomy 19:4): “Now this is the case [of the manslayer who may flee there and live].”"
+            ],
+            [
+                "המחזיר חוב בשביעית (one who repays a debt cancelled by the Seventh Year) – the borrower/debtor says to the lender/creditor, “even so/nevertheless,” and returns to him his money, the Sages are pleased with him.",
+                "לא יחזיר לבניו – he is not obligated to return [the debt] to his children (i.e., of the convert), if the convert died.",
+                "ואם החזיר רוח חכמים ננוחה הימנו – and exactly to his children that were converted with him, because an idolater inherits his father from the Torah, as it is written (Deuteronomy 2:5): “I have given the hill country of Seir as a possession to Esau,” and if he doesn’t return [the loan] to his (i.e., the convert’s) children, one can suspect lest they will return to their original nature when they say,” if we were idolaters, we would inherit their fathers, and it would be necessary to return [the debt] to them, but if their parents were not were lacking holiness (i.e., the children were conceived while they were heathens) but at their births, they were in holiness (i.e., the children were born when they became Israelites), they didn’t inherit their fathers from the Torah, for their inheritance would not ever be appropriate for them , one cannot suspect this less they return to their original nature, and one who ever restores it (i.e., the inheritance) to them, the Sages are not pleased with him.",
+                "כל המטלטלין נקנין במשיכה – and whenever he did not take possession by drawing or seizing an object each one of them can retract, and even though he (i.e., the potential purchaser) gave the money, the monies do not purchase until he draws/seizes the object that is acquired, but nevertheless, a person who fulfills his word and doesn’t retract, and even if he did not take possession by drawing or seizing an object, the Sages are pleased with him, for it is taught in a Baraitha (Talmud Bava Metzia 49a on Leviticus 19:36): “You shall have [an honest balance, honest weights,] an honest ephah, and an honest hin,” that your “no”/negative response will be in righteousness and your “yes”/positive response will be in righteousness."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..522ca44308985b20a22ecb5aebc538aaf50d0196
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,653 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sheviit",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Sheviit",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "עד מתי חורשין בשדה האילן – further on (i.e., in Mishnah 2), it explains what is a שדה אילן /a field containing at least three trees within a distance of a Se’ah (i.e., a cultivated field in which trees grow; an orchard).",
+                "ערב שביעית – that it is necessary to add from the sixth year on to the seventh year in the prohibition of working the land, and further on (i.e., Mishnah 4), we will derive it from Biblical verses.",
+                "כל שמן שהוא יפה לפרי – that is to say that the ploughing is auspicious for the produce, as he would prepare the ground for the needs of the sixth year and not for the needs of the seventh [year].",
+                "עד העצרת – for until Atzeret/Shavuot, it is auspicious for the produce and not for more than that. And from Atzeret and onward, it appears that he is preparing for the needs of the seventh year. But in a bright, shade-less field (vegetable or grain field) where there is no tree, until Passover. But this Mishnah is the “earliest collection of Mishnah/משנה ראשונה and is not the Halakha, for Rabban Gamaliel and his Jewish court counted on these two periods of time, which are Passover for a bright shade-less field and Atzeret/Shavuot for a cultivated field in which trees grow, and permitted them [to work the fields beyond these established times] [so that] it is permitted to plough until Rosh Hashanah of the seventh year."
+            ],
+            [
+                "לבית סאה – land which is fifty cubits by fifty cubits (i.e., a cubit is a measure equal to the distance from the elbow to the tip of the middle-finger).",
+                "ככר דבלה – the dry figs are made by with a press similar to a loaf of bread which are called a cake of pressed figs.",
+                "באיטלקי – in the Italian Maneh (= 25 Selah) of Greece and since it was such in the days of Moses, we estimate by it and Maneh is one-hundred Denarim and the Denar is six Maot and the weight of each M’ah is sixteen intermediate-sized hairs/panacles.",
+                "פחות מכאן – from a cake of sixty Maneh we do not plow the entire field requiring one Seah of seed other than under the tree alone, or outside of it, as much as its light and its basket that collects figs is called “its light” (??chaff) like one who harvests dates and cuts grapes.",
+                "וסלו – the basket into which he places what he picks and the rest of the field is considered a bright, shade-less field and we don’t plow it other than until Passover."
+            ],
+            [
+                "אחד אילן סרק – that does not bear fruit and they are planted three to a Bet Seah (50 cubits by fifty cubits – see the previous Mishnah).",
+                "אם ראויין לעשות – we view each and every tree on its own – if it is a fig tree and things similar to it, it would make a loaf of pressed figs and for what reason did they estimate with a fig on its huge fruit and that it makes a lot.",
+                "לצרכן – the area that is occupied by the gatherer when his basket is placed behind him."
+            ],
+            [
+                "עד שיהיו מג' ועד ט' – meaning to say, this law that we stated, meaning from three until nine [trees], but if there were ten [trees] or more, even though they don’t produce [fruit], we plough [the entire Bet Seah].",
+                "שנאמר בחריש ובקציר תשבות – it refers to the first clause, as it is taught [at the conclusion of Mishnah 3 of this chapter): “We plow them only according to their need.” And from where do we learn that we don’t plough the entire Bet Seah, as it states (Exodus 34:21): “ you shall cease from labor even at plowing time and harvest time,” and if it has no connection with the Sabbath of Creation, as it is already stated (Exodus 20:9): “Six days you shall labor and do all your work,” and not for Shemittah/the Sabbatical Year , for it already states (Leviticus 25:3): “Six years you may sow your field and six years you may prune your vineyard [and gather in the yield],” teach it in connection with the two periods of the Eve of the Seventh (i.e., Sabbatical) year – from Passover for a grain or vegetable field/a bright field without shade, and from Shavuot for an orchard (see Tractate Sheviit, Chapter 2, Mishnah 1). And this is what the Biblical verse said: “at plowing time” when its harvesting is forbidden. And which is this? The plowing of the Eve of the Seventh year [which enters into the Seventh year] you should cease/rest, and in the harvesting, where plowing is forbidden. And which is this? This is the harvesting of the Seventh year that extends into the year following the Sabbatical year, you should alsorest/cease, and the after-growth/spontaneous growth (see Tractate Sheviit, Chapter 9, Mishnah 1) that grew during the Sabbatical year or that if he transgressed and sowed on the Sabbatical year is forbidden to harvest them in the eighth year.",
+                "ר' ישמעאל אומר – the Biblical verse always talks about the Sabbath as its plain meaning, and it comes to inform us: just as plowing [which] is a voluntary act [is prohibited on the Sabbath], for you do not have a commanded form of plowing, so [only] harvesting, which the All-Merciful stated “you shall rest/cease,” [which likewise] is voluntary [is prohibited on the Sabbath] but excludes the harvesting of the Omer/the first sheaf [and is therefore permitted on the Sabbath – see Tractate Menahot, Chapter 10, Mishnah 9], that is a Mitzvah and that we require harvesting for its sake which supersedes the [observance of] the Sabbath."
+            ],
+            [
+                "הרי אלו מצטרפין – and they are considered as if they (i.e., the trees join together to form a single orchard) belong to one person, and they plow the entire Bet Seah for them.",
+                "וכמה יהא ביניהן – between one tree and another.",
+                "כמלא בקר וכליו - the yoke of an ox with the burden, and this is four cubits, but less than this, they are established as detached and they don’t plow from them."
+            ],
+            [
+                "נטיעות (young trees) – young; and the old ones are called a tree, and here it comes to tell us that een though that three trees in a Bet Seah (i.e., 50 cubits by 50 cubits) is called an orchard and we plow the entire Bet Seat for them, with young trees, we don’t plow until there will be ten of them.",
+                "שורה – that are planted in one place like a wall and are not spread out.",
+                "שורה – The Aramaic translation of “wall” is a row.",
+                "עטרה – a fence around them.",
+                "אין חורשין אלא לצרכן – because when they are spread out, they appear like one is plowing for the needs of the tree, but where they exist in one place, it appears like they are improving the land for the needs of the Seventh Year, and not for the needs of the trees."
+            ],
+            [
+                "הנטיעות והדלועים מצטרפין לבית סאה – with a Greek gourd, exactly is what our Mishnah is speaking which is large like a tree, but not with the rest of the gourds, and it is necessary that the young trees will be greater in number than the gourds as for example, when there are six young trees and four gourds, they combine to make ten and they plow the entire Bet Seah for their sake.",
+                "רשב\"ג אומר – even if all of the ten were gourds, they plow the entire Bet Seah for their sake, because they are like young trees. And the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "עד שיחולו – until they go out to be unconsecrated produce in the fourth year through redemption, and if he did not redeem them in the fourth year until they became unconsecrated produce on their own in the fifth year.",
+                "נטיעה בשמה – one year old it is called a young tree, and not further. A nother explanation: [The word] \"כשמה\"/according to its [common] meaning – all the while that people call it a young tree, they don’t call it \"אילן\"/a tree. And the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+                "שנגמם – cut off",
+                "חליפין (young shoots coming out of a stump) – growth , from the language of their stump grows new shoots/regenerates.",
+                "כנטיעה – whether regarding the matter of plowing or the matter of Orlah. An the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "עד אימתי. שדה הלבן – a field of grain and pulse/beans where there is no tree in it.",
+                "הליחה – moisture of the ground on account of the rains.",
+                "מקשאות ומדלעות (late vegetables or fruits) – cucumbers and gourds, but from then and onward, it appears like repairing his field for the needs of the Seventh year.",
+                "נתת תורת כל אחד בידו – this one says that the moisten was used up within my own, and that one says that the moistness was not used up within my own.",
+                "אלא בשדה לבן – for he would ultimately sow it after the plowing and he needs to have most of its moistness existing , they do not plow other than until Passover.",
+                "ושדה אילן – which is planted already and there is no need that it most if of its moistness exists, for they don’t plow it other than in order that the rains will fall in the depths of the bground, therefore, they plow it until Shavuot/Atzeret. But all of these Mishnayot are superseded as we stated above in the first chapter, for Rabban Gamaliel and his court resolved about these two periods which are Passover and Atzeret/Shavuot and nullified them, and it is permitted to plow until Rosh Hashanah of the Seventh Year."
+            ],
+            [
+                "מזבלין – they bring in to them manure.",
+                "מעדרים (hoe) – they dig at the roots of the trees, for every thing that is for the needs of the fruit of the Sixth Year, is permissible with the time added to (I.e., the supplement) to the Seventh Year, and something that is not other than for the need of repair of the tree is prohibited, unless it is something that even in the Seventh Year itself that ists prohibition is ot other than from the words of the Scribes, but in the supplement/time added to the Seventh Year, they did not make a decree.",
+                "בית השלחין (a field which needs irrigation) – the rain water is not enough for it and one must water it. The Aramaic Targum/translation of (Genesis 25:29): “[Esau came in from the open,] famished (i.e., tired), he is tired (in Aramaic).",
+                "מיבלין – they cut the withered twigs, warts that appear on the tree.",
+                "מפרקין – release [the too- luxuriant growth of] leaves from the tree in order to lighten it.",
+                "מאבקין – roots that are revealed, they cover them with dust.",
+                "מעשנין (fumigate) – underneath the tree to kill the worms growing on it.",
+                "אף נוטל את העלין – on the Seventh Year itself, but the First Tanna/teacher did not say other than releasing the [overly luxirant growth of] leaves in the time added to/the supplement to the Seventh Year alone. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "מסלקין – they remove the stones.",
+                "מקרסמין (trim trees) – like מכרסמין with a KAF (trimming) from the language of (Psalms 80:14): “Wild boars gnaw at it [and creatures of the field feed on it],” meaning to say, they sever and cut the dry branches from the tree.",
+                "מזרדין (trim, nip shoots off) – themoist branches when they are many, it is customary to cu them and leave some of them and that is trimming/cutting shoots off/thinning.",
+                "מפסלין (cut off dry dwigs/trim)- that he takes the refuse, and there are those who interpret [the word] מפסלין as the language of (Exodus 34:1): “Carve [two tablets of stone like the first,]” that they cut all the branches that are on the tree in order that they would become thick.",
+                "כזירודה וכפיסולה של חמישית וכו' – the first Tanna/teacher did not permit it other than until Rosh Hashanah of the Seventh Yeaer. But Rabbi Yehoshua held that the Fifth Year is like the Sixth [Year]; just as the Fifth Year enters into the Sixth [Year], so, the Sixth [Year] enters into the Seventh [Year], and just as they trim/nip shoos off of the Fifth [Year] in the Sixth [Year], so they trim/nip shoots off of the Sixth [Year] in the Seventh [Year]",
+                "ור' שמעון אומר – From Atzeret/Shavuot and onwards, working of (the Land0 is prohibited [the Tree] is prohibited also in trimming and cutting off dry twigs, and there are three disputes in the matter, and the Halakha is according to the first Tanna/teacher."
+            ],
+            [
+                "מזהמין את הנטיעות (smear plants with rancid oil for keeping off vermin – or – covring a wound in a tree with dung and tie it up) – when the husk/skin of a tree falls off, they attach there manure to heal it in order that the tree won’t die. And there are those who explain [the word] מזהמין – that they smear/anoint the trees with something that its odor is bad in order that the worms will be chased away from the odor or that they would die.",
+                "וכורכין – there are those who explain it that they wrap something around the tee in the summer because of the heat and in the winter because of the cold. And there are those who explain it that they wrap the branches one with the other and tie them above at their tops so that they will not be sink to the ground.",
+                "וקוטמין אותן (cover them with powder) – there are those who explain to put powder on their roots, and the Aramaic Targum/translation of אפר is ashes/powder. And there are those who explain that they break their heads, like (Sukkah 29b): “their heads are lopped off/broken.”",
+                "ועושים להם בתלים – it is customary to make for the tree a fence a cubit around it and they will it with dust. And there are those who explain that they make for it a Sukkah from above to protect it from the heat or from the cold.",
+                "על הנוף (on the boughs of the tree) – of the tree, but not upon the root so that he should not do in the Seventh Year in the manner that he does in the rest of the years. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer B’Rabbi Tzadok, but rather it is forbidden to water the tree in the Seventh Year, whether on the boughs or on the root."
+            ],
+            [
+                "סכין את הפגים (pour oil on unripe figs) – fruit which did not complete their ripening, we pour oil on them when they are attached to the tree to hurry their ripening. But sometimes they perforate them and place oil inside the hole; alternatively, they perforate the unripe figs in order that rain can enter into them and they will ripen more quickly.",
+                "פגי ערב שביעית – fruit that do not ripen until Tishrei of the Seventh Year, and we don’t pour oil on them and we don’t perforate them on the Sixth Year from after which their ripening was not completed until the Seventh Year entered, and even in a place where thy had the practice not to pour oil, the first Tanna/teacher forbade it. But Rabbi Yehuda distinguishes between a place where they had the practice to pour oil and a place where they did not have the practice to pour oil, for in a place where they did not have the practice to pour oil, anointing is not seen as work and it is permitted.",
+                "ר' שמעון מתיר באילן – which is filled with Seventh Yeaer fruit to perform on work on the aftermath of the Seventh Year, because it is permitted to work on the tree, even though the fruit are sanctified with the holiness of the Seventh Year. But the Halakha is according to the first Tanna/teacher."
+            ],
+            [
+                "מבריכין (bending a vine by drawing it into the ground and make it grow forth as an independent plant) – bend the vine-shoot of the vine in the ground and covering it with dust.",
+                "מרכיבים – bringing a branch of a tree and engrafting it upon another tree that is of its species.",
+                "פחות ל' יום – In the Gemara of Tractate Rosh Hashanah [10b] , it proves that these thirty days of [a graft] taking root, according to the first Tanna/teacher and three days, according to Rabbi Yehuda, and two weeks according to Rabbi Yossi and Rabbi Shimon, that we need prior to thirty days of the addition/supplement of the Seventh Year, that we require that the sapling should take root prior to the supplement/addition to the Seventh Year, and all of them hold that the supplement/addition to the Seventh Year is thirty days, therefore, according to the first Tanna/teacher who stated that there is no taking root less than thirty days, it needs thirty days of taking root and thirty [days] of supplement/addition; according to Rabbi Yehuda who stated that taking root is three days, one needs three days of taking root and another thirty of supplement; to the words of Rabbi Yossi and Rabbi Shimon who stated two weeks, one requires two weeks for taking root and thirty for supplement. And the explanation of taking root is that the sapling takes root and its roots take hold in the ground. And the Halakha is according to Rabbi Yossi and Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "האורז – in the foreign tongue, RICE",
+                "והדוחן (a species of millet) – MILLIEV.",
+                "והפרגין – a kind of pomegranate filled with seeds and its seed shakes within it, and we call it KASHBASH in Arabic and in the foreign language POPOORU.",
+                "",
+                "מתעשרין לשעבר – with the tithe of the previous year. Of ot was the first year or the second of Shemitah, Second Tithe, and if [it was] the third year, the Poor Person’s Tithe.",
+                "ומותרין בשביעית – since it had taken root in the Sixth Year before Rosh Hashanah of the Seventh Year, they do not have the holiness of Seventh Year [produce].",
+                "ומתעשרין לשנה הבאה – like the year of its harvesting since that in that year, it had taken root. And if it is the Seventh Year, they are not tithed at all and they have the holiness of the Seventh Year. Even though with a tree, we follow after the formation of fruits/leaves, and with vegetables after their harvesting, and with grain and olives after one-third [growth], meaning to say, when they would bring forth one-third of their ripening, then they become liable for tithes; nevertheless, with rice and millet and pomegranates and sesame, which we don’t harvest them as one, we don’t bring one-third of their ripening as one, we don’t follow after them other than following taking root, for in one year, the entire field takes root and we sew it at one time."
+            ],
+            [
+                "פול מצרי – in the foreign tongute, PASHULI",
+                "שזרעו לזרע – in order to remove from it seed for sowing but not for eating.",
+                "כיוצא בהם – after taking root, like rice and millet, whether for the matter of tithes whether for the matter of the Seventh Year. And exactly when it was own for its seed, but if it was sown for vegetation, we follow after harvesting like vegetation.",
+                "הגמלונין – large-sized [bean].",
+                "משתרמלו (when they have begun to form pods) – when they have hardened and became like a pocket, and its example, with his traveling bag (Talmud Shabbat 31a – the mean proselyte who came with nothing but his staff and travelling bag – I being without merit or ancestry), which is the pocket of shepherds."
+            ],
+            [
+                "הבצלים והסריסים – which do not make seed like other onions.",
+                "ופול המצרי – that was sown for herbs, for if it were seed, that which is taught in the Mishnah above (i.e., Mishnah 8), that we follow it after taking root, even if we didn’t prevent water from them.",
+                "שמנע מהם מים שלשים יום – they have departed from the law regarding vegetables that are grown on all water, and have been made like a field sufficiently watered by rain and requiring no artificial irrigation, that suffices with rain water, therefore, we tithe it as according to the previous year.",
+                "ושל בעל – a field which is in the valley and it is moist and there is no need to water it. But nevertheless, for vegetation, it requires watering, because of that which is taught that he deprived water from them for two seasons/periods of watering , the time of watering that is customary to water it is called an עונה/period, season, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הוקשו – they dried up and became hard.",
+                "אסור לקיימן בשביעית – for the fruit of the Seventh Year is forbidden to leave them for sowing.",
+                "התמרות (seed-capsules) – the blossom prior that its opening is similar to a seed-capsule, and like him, its head was lopped off and there ascended upon it a seed-capsule in the chapter “The Stolen Lulav” (Tractate Sukkah 33a); another explanation: the seed capsules are similar to sprouts of vines.",
+                "מרביצים בעפר לבן – meaning to say, we water the bright field lacking shade (vegetable or grain). And this is the Halakha that we water a bright field lacking shade on the Eve of the Seventh Year in order that the vegetables will come forth in the Seventh Year, and not only this but we water tit on the Seventh Year in order that vegetables came come forth in the aftermath of the Seventh Year.",
+                "ממרסין באורז (stir the ground of a rice-field with water – to make it dough-like) – we water the dust of the rice and mix it with water, like (Tractate Yoma 43b) – they placed it in the mixer.",
+                "אבל לא מכסחין (you may not trim rice plants) – we don’t cut the leaves of the rice, it is the Aramaic Targum/translation of לא תזמור/”or prune your vineyard” (Leviticus 25:4)/you shall not trim, and the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מאימתי מוציאיןם זבלים לאשפות – it is the manner of thos who work the land to bring in the manure to one place in the field and make there a large dung-heap until he disperses It in the field to manure it.",
+                "משיפסקו עוברי עבירה – to work the land in the Seventh Year and prior to that those who transgress [the laws of the Seventh Year] cease, it is forbidden so that they do not say that this is from those who transgress [the Seventh Year] and that he removes it to manure his field. And there are books in wich it is written them, that those “who perform work” and this is it (i.e., the correct reading).",
+                "משייבש המתוק – that the manure will be dried up as it gives a sweetness to the fruits/produce.",
+                "משיקשר – when it begins to dry up, it thickens and makes clumps/becomes knotty excrescences, and their words are close to being equivalent. And in the Jerusalem Talmud, it explains that when the sweetness dries out, fissures in the group of fields/valley when the rain falls fill up with water and do not dry up other than after a while, and they are called מתוק /sweet on account of (Job 21:33): “The clods of the wadi are sweet to him, [everyone follows ehind hi, innumerable are those who precede him].”"
+            ],
+            [
+                "משפלות (wicker baskets carried on a pole over the shoulder) - baskets that they carry out in them manure and each wicker bashed holds a LETEKH (15 SEAH of dung) which is the burden of the donkey, and the LETEKH is one-half of a KOR which is fifteen SEAH.",
+                "מוסיפין על המשפלות – he places in one dunk heap wicker baskets like he wishes.",
+                "ואין מוסיפין על האשפות – to make more than three dung-haps in a Bet Seah (50 cubits by 50 cubits) , so that he will not appear as if he is manuring the field.",
+                "ר' שמעון אומר אף על האשפות – they may add [to the dung heaps] since there is a large community in one place and it does not appear like manuring. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "יתר מכאן – from three [dung-heaps] it is permitted, which is Rabbi Shimon’s [opinion] in the opening clause, and not it comes to inform us that Rabbi Shimon permits it, even if there aren’t ten wicker baskets, as long as there will not be in it less than three, and even though there is a little manure in the dung-heap, and you might think that I would say that Rabbi Shimon admits that if he adds dung-heaps, it appears like manuring, it comes to tell us that it does not appear like manuring since he does not disperse it.",
+                "עד שיעמיק שלשה – that he will deepening the place of the manure or raise it up from the rest of the land b three handbreadths, so that it will be recognized that he is doing this in order to bring in the manure into one place, and not to manure the field.",
+                "עושה אדם את זבלו אוצר – those three dung-heaps of thirty wicker backets, he can make of them one dung-heap and can add to them as he wishes, and that is not to say that just as it is forbidden to have more than three dung-heaps for a Bet Seah (i.e., fifty cubits by fifty cubits), that is also forbidden to have more than the measurement of three dung-heaps in one place.",
+                "ר\"מ אוסר – in the Jerusalem Talmud it is found that Rabbi Meir forbade more than the measurement alone, but with the merasurement, now that there are three places, it is it is permitted in one place, is it not obvious? But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+                "היה לו דבר מועט – he doesn’t have to remove at one time according to the explained measurement of above, but removes a bit of it an/or adds to it and continues.",
+                "ר\"א בן עזריה אוסר – lest he will not have more manure and it appears like he is manuring his field until he removes ten wicker baskets at once, or,",
+                "עד שיעמיק ג' או יגביה ג' – for since he same place is different from the rest of the field, it does not appear like manuring, and similarly, if he placed it on a rocky place which is not appropriate for sowing."
+            ],
+            [
+                "המדיר את שדהו (let cattle changes folds within a field/collect mnaure in a field, by letting cattle live on it) – it is the language of a shed for cattle , and he has no free place to place his cattle other than there, and he doesn’t intend to manure his field in this manner and it is intention to bring in the manure to dung-heaps afterwards.",
+                "סהר (enclosure for cattle near a dwelling/stable) – like an enclosure, a circumference of a partition around the sheep.",
+                "עוקר ג' רוחות – when the enclosure for cattle is filled with manure, he ruproots from the enclosure from three sides and restores on the [other] side of them middle and changes folds there like that for two Bet Seah, and makes dung-heaps within his field , three dung-heaps for a Bet Seah as we have stated.",
+                "נמצא מדייר בית ארבעה סתים – Two Seah from this side of the middle partition and two from the [other] side, and our Mishnah teaches us that it permits a cattle fold of four Seah prior to his making from it dung-heaps, but not more than that, so that they should not say that he intended to make folds in his fields [for cattle to live in them].",
+                "מפני מראית העין – so that it would not appear like he intends to manure his field if he makes all of it an enclosure for cattle.",
+                "כדרך המזבלין – three dung-heaps for each Bet Seah, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "מחצב (quarry) – a place within his field that he hews/chisels stones for building. If it was covered with dirt, and it would not be visible, they don’t open it at the beginning of Seventh Year, for one who sees it says that he is doing it to repair his field in order to sow within it and not to remove the stones for building.",
+                "עד שיהא בו שלש מורביות (piles of hewn stonesa0 – that there would revealed and appear from that quarry prior to the Seventh Year three rows of stones, that every row from there is three cubits long and three cubits wide at the height of three cubits , that there would be found there nine stones that each stone is one cubit by one cubit at a height of three [cubits], and similarly in each and every row , there are twenty-seven stones for the three rows, and in this manner, it is recognized that for the need of stones for building he finds them and not to repair his field."
+            ],
+            [
+                "של משאוי שנים שנים – that there is with each one of them a burden for two people.",
+                "הרי אלו ינטלו (they may be removed) – all of them and even the smallest of them and it does not appear like removing the wall to make a field in its place.",
+                "פחות מכאן מחצב – and he doesn’t take all of it, but rather razes the rock even with the ground and leaves from the rock a handbreadth in the land in order that it would not be appropriate for sowing.",
+                "במה דברים אמורים – that which he should not begin with hewing/chiseling and that in which he razes the rock.",
+                "מה שהוא רוצה יטול – that it doesn’t appear like repairing the field if he began to take [the stones] from the Eve of the Seventh Year."
+            ],
+            [
+                "שזעזעתן המחרישה – and even if he did not loosen/move them but rather that he will eventually remove them, it is as if he moved/loosened them.",
+                "הרי אלו ינטלו – all of them on account of these two [people who are required to move to stones].",
+                "המסלק שדהו – that he removes stones from the field, the language of (Isaiah 62:10): “Remove the rocks!”",
+                "ומניח את התחתונות הנוגעות בארץ – that in that manner, it does not appear like repairing/improving the field.",
+                "גרגיר של צרורות וגל של אבנים – small.",
+                "אם יש תחתיהן סלע או קש – it does not appear like repairing since the place is not appropriate for sowing."
+            ],
+            [
+                "אין בונין מדרגות – steps leading to ravines (for carrying up the water for irrigation), that they not slip in their descent to take the water that had gathered in the valley in those holes/indentations, because it appears like one is improving/repairing them [= the ravines/holes] to water through them his fields in the Seventh Year.",
+                "לא יסמוך בעפר – if he comes to dam up the place where the waters go out on the rocks, he should not put dust or plaster between the stones because it looks like more like he intends to water from them his fields.",
+                "אבל עושה הוא חייץ (he may make a loose embankment/ a pile of loose and uneven material) – stones arranged this one on top of tha tone, similar to a fence without dust and/or plaster.",
+                "כל אבן – [every stone] that is in his field, even a small one, if when he builds the fence or a building, he can stretch out his hand and take it and to build it.",
+                "הרי זו תנטל – that the fence proves for him that he takes it to build his fence but not to improve/repair his field for sowing."
+            ],
+            [
+                "באות מכל מקום – even within his own [field] for he surely knows that it was established for building and not to improve/repair the field.",
+                "והקבלן (and the contractor) – who received the field as a tenant (who tills the wowner’s ground for a certain share in the produce). מביא מכל מקום – and even from the same field that he is a tenant in it, even small stones, for [this field] is not [considered as his own, and there are those who explain that the contractor that is his manner to build buildings through his contract-labor as it is not] his intention other than to gather/collect stones he brings [nevertheless and even from] his own [field].",
+                "ר' יוסי אומר כו' – and the Halakha is according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "להעמיק עד הסלע – and we are not troubled that perhaps he changes his mind and sows it, for it is not the manner for people to sow close to the public domain. But between him and his friend, we are troubled tht perhaps he will change his mind and sow it and it is forbidden.",
+                "צוברו ברה\"ר (pile it up in the public domain) - and afterwards, he will take it from there and repair the public domain as it was.",
+                "כשם שאין מקלקלים רה\"ר כך לא יתקן - meaning to say, it is not necessary to pile up his dust in the public domain which is prohibited, even though he would remove it afterwards for he does damage by the hour, but even to repair is forbidden, as for example, if the stones or the dust were scattered in the public domain, he should not pile them up in one place, but rather remove them completely from the public domain, and that is what he said: just as we don’t do damage in the public domain, he should not pile up his dust , even though that it was his intention to remove it immediately, so also he should not repair to pile up stones or dust that is scattered in the public domain and bring them out to the sea or the river.",
+                "מה יעשה בעפר – according to Rabbi Akiva.",
+                "צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלים- three dung heaps for a Bet Seah (fifty cubits by fifty cubits).",
+                "וכן החופר בור שיח מערה – like the rest of the days of the yeaer, Rabbi Yehoshua and Rabbi Akiva disagree regarding this. According to Rabbi Yehoshua, we pile it up in th public domain, as long as he doesn’t remove it afterwards and improve/repair the public domain as it was, and for Rabbi Akiva, even though it is his intention to repair/improve, it is forbidden, other than to pile it up in his domain. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בראשונה. כדרך שהוא מלקט מחברו את הגס הגס – this Mishnah is explained in the Jerusalem [Talmud]. – at first they would say that a person could gather within his own [field] the large ones in the manner that he gathers that of his neighbor, whether large whether small, and even though that wood and grasses when we collect them from within the field, he is clearing the field for sowing, when he gathers the large ones, meaning to say, the wood and the large grasses and leaves the small ones, we rely that he needs the wood and not to clear/repair the land he is doing so, in the manner that we rrely with someone who gathers in the field of his neighbor whether small or whether large, for a person doesn’ act to clear/repair the field of his neighbor and he certainly knows that it is for the wood tha the needs.",
+                "משרבו עוברי עבירה – that they would gather in the fields whether small whether large, and they say hat we gathered large ones.",
+                "שלא בטובה – that his neighbor does not attach merit, for now, he certainly does not come to gather the small ones, since his friend does not attach merit to this for now, he certainly doesn’t come to gather the small ones, since his neighbor does not attach merit on this.",
+                "אין צריך לומר שיקצץ להם מזונות – that he would say to him, gather from my field today and I will give you your meals, for that is clearly prohibited."
+            ],
+            [
+                "שנתקווצה – that took its thorns out in the Seventh Year.",
+                "שנטייבה – that was well plowed for the entire world plows one time and he plowed twice. But our Mishnah is speaking about a time of danger when the Kingdom (Rome) takes by force the tax that is placed upon the land masses and they permitted plowing in the Seventh Year in order to give the determined tax from its grain to the king, and if he plowed twice, the Rabbis fined him, for one plowing they permitted but not two plowings.",
+                "או שנדיירה – lthat they made from it a pen for the cattle that made with it an enclosure for cattle as we stated in the chapter above (Tractate Sheviit, Chapter 3, Mishnah 4), and di dnot make from it dung-heaps but rather left it in order to manure the field with it.",
+                "לא תזרע למוצאי שביעית – for we fine him in that which is greater than removing the thorns.",
+                "בטובה – it is forbidden we don’t attach merit to it to the owners for the All-Merciful made them ownerless.",
+                "חלוף הדברים – that the School of Shammai is lenient, But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "חוכרין נירין – an Israelite can receive for it for such and such Korim for a year the field of a heathen that was plowed in the Seventh Year to be sown in the aftermath of the Seventh Year, and even though it causes the heathen to plow in the Seventh Year. [The word] ניר/freshly, newly plowed field , is the language of (Jeremiah 4:3): “Break up the untilled ground, [and do not ow among thorns].”",
+                "ומחזיקים ידי נכרים – if they found hi plowing, he can say to him, “May your strength (health) be firm,” and things of a similar manner.",
+                "ושואלים בשלומן – and even on the day of their idolatrous festival."
+            ],
+            [
+                "המדל בזיתים – when the olive [trees] become too close to each other, he takes one [tree] and leaves two or he takes two [trees] and leaves one, in order that it should grow and thicken. [The word] מדל/thins out is the language of slipping off and removal, but there are those who explain it as the language of something torn in shreds and poverty when he reduces/weakens his field from the olives.",
+                "יגום – he razes and cuts down the tree and leaves the root in the ground, but he does not uproot it completely so that it will not appear like he is working the land.",
+                "ומודים במחליק – as for example, if he takes three olive [trees], one on the side of the other, that he smoothens the face of the field too much, they (i.e., people) will say that the intended to work the field, and that is prohibited.",
+                "מתוך של חבירו כף המחליק ישרש- that a person doesn’t act that he clears/repairs the field of his neighbor, for it is known that intends only [to remove] the wood."
+            ],
+            [
+                "לא יחפה – that is split in the dirt, for he would be clearing/improving [the land] through this, for the dust becomes plaster and improves the tree.",
+                "באבנים ובקש – for it is like restoring a guard that it should not dry out.",
+                "בתולת שקמה – [a virgin tree] that was never cut down.",
+                "מפני שהיא עבוה – and it improves it with this.",
+                "כדרכה אסור – that it grows and becomes thicker with this, and it is like pruning the vines.",
+                "אלא מגביה עשרה – for it is not the manner ever to cut it other than below ten [handbreadths from the ground]",
+                "או גומם מעל הארץ – for it is not the manner to cut it as such. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המזנב גפנים – cut/lop off the extreme branches of the vine, on order that what grows from the trunk will grow and thicken and increase its strength, and similarly, he cuts reeds in order that they thicken and add to them.",
+                "ירחיק טפח – [it should be distanced one handbreadth] from the ground and further it will not appear as work.",
+                "שנפשה – that was split, like (Lamentations 3:11): “[He has forced me off my way] and mangled me.”",
+                "לא שיעלה – that its split parts will not become reattached.",
+                "אלא שלא יוסיף – to split further."
+            ],
+            [
+                "מאימתי אוכלים פירות האילן בשביעית – because we have expounded, “to eat it” and not “to become lost” and if they eat them before they ripen, that is loss.",
+                "הפגים – unripe dates, as it is written (Song of Songs 2:13): “The green figs form on the fig tree, [the vines in blossom give off fragrance].”",
+                "משהזריחו – they redden and this is the beginning of their ripening.",
+                "אוכל בהם פתו בשדה – but to gather and to bring them into his house, he is not allowed until they should complete [their ripening].",
+                "בחלו – that it grew a great deal, and similar to it (Zechariah 11:8): “and they in turn were disgusted with me.” But in the Jerusalem [Talmud] it derives it from (Leviticus 25:7): “[and your cattle and the beasts in your land] may eat all its yield,” and it is written (Leviticus 25:12): “you may only eat the growth directly from the field,” with two grains the Biblical verse speaks – one from the house and the other from the field."
+            ],
+            [
+                "משהביא מים – when he presses the fruit/wrings them out, and the liquid comes out from them.",
+                "משהבאישו – when they are called in the early stage of ripening, and that is when they begin to ripen and they have ripened until the shells of the grapes that are inside appear from the outside from within the shell."
+            ],
+            [
+                "רביעית לסאה – that from a Seah of olives, he is able to produce/bring forth a quarter of a Log of oil.",
+                "פוצע – it is the manner of olives to burst them open in order to sweeten their bitterness.",
+                "ואוכל בשדה – for it is a thing whose manner is to eat it, but to pour oil, it was not fit, and they don’t pour oil other than from something whose manner is to pour oil.",
+                "הכניסו חצי לוג – when they became ripe until he is able to remove one-half a LOG from a Seah.",
+                "הכניסו שלשי – when they have grown one -third from what they will eventually grow; alternatiely, when he removes from them now one-third from what he he removes for a Seah when they have ripened well.",
+                "כך עונתן לשביעית – one does not eat from them in the Seventh Year until they arrive at the season for tithing that is explained in the first chapter of [Tractate] Maaserot (see especially Mishnah 2), for especially figs and grapes and olives that are one eats customarily prior to their ripening, therefore, they permitted to eat of them in the field in the Seventh Year prior to their reaching the season of tithing, but ot with other fruit/produce."
+            ],
+            [
+                "אין קוצצין את האילן בשביעית – because the All-Merciful said, to eat them, but not to loss them, and I heard since the All-Merciful made them ownerless, for fruit, if he cut them down, he would rob the many.",
+                "משיוציא – the beginning of the leaves in the days of Nisan.",
+                "משישלשלו (let them down) -when they begin to become heaven and to hang down like a chain.",
+                "משיגרעו – when they make kernels of fruit/stones; another explanation: the half-ripe grapes when [the grapes] grow and they become like a white bean that is called inferior.",
+                "משינצו – when it grows a blossom, like (Song of Songs 2:12): “The blossoms have appeared in the land,” when they have reached these measurements it is forbidden to cut them in the Seventh Year.",
+                "מותר לקצצו – and there is nothing here because of loss of the fruit, or because of theft, to the other language, for the fruit is already appropriate for eating, and because he cuts down good trees, it is not if it of great monetary worth, for its worth is expensive for wood more than for a tree.",
+                "וכמה יהא בזית – It does not refer to the Seventh Year, but rather that it would be forbidden to cut it because cutting good trees, as it is written (Deuteronomy 20:19): “you may eat of them, but you must not cut them down.”",
+                "רובע –[one quarter] of a Kab, because it is considered greater from other trees, whereas, with the palm-tree, it is permitted to cut it until It is laden with a Kab."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בנות שוח (a species of white figs) – white figs that grow from every three years to another three years.",
+                "שביעית שלהם שנה שניה – of the Shemitah cycle for fruit that assume the shape of fruits in the Seventh Yar, their ripening is not completed until the second year of Shemiah which is three years from their formation of fruit and then the law of the Seventh Year applies to them, for we go after the formation of fruit.",
+                "פרסיות – a species of figs that produce from two years to another two years. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הטומן את הלוף (he who stores LOF/ a plant with edible leaves and root, and bearing beans – classified with onions and garlic) – a kind from the species of onions that are customarily stored in the ground.",
+                "לא יפחתו מסאתים – because it appears like sowing, until he stores from them two Seah in one digging at the height of three handbreadths, so that they will not be scattered, but rather it will be the height of a pile and gathered three handbreadths and a handbreadth of dirt on top of the pile.",
+                "וטומנו במקום דריסת האדם – in order that it would not grow. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "לוף שערבה עליו שביעית – and entered upon it the Eighth Year when it endures a long time attached in the ground.",
+                "אם לקטו ענבים את עליו לקטו – as the leaves of he LOF/a plant with edible leaves and root, and bearing beans (of the onion species) they have removal (in the third and sixth years of the Sabbatical cycle) but if they were uprooted , they don’t have removal as is taught in the Mishnah further on in Chapter 7 (Mishnayot 1-2), therefore, if the poor gathered their leaves in the Seventh Yeaer, they gathered them, and if not, and they entered into the Eighth Year and the leaves grew, it was found that the growth of the Seventh Year and the Eighth Year were combined together.",
+                "יעשה חשבון – and he should estimate how much of them grew in the Seventh Year and give it to the poor, as Rabbi Eliezer holds like Rabbi Yehuda who staed further on that the poor eat after emoval and not the rich.",
+                "רבי יהושע אומר אין לעניים עמו חשבון – that he (i.e., Rabbi Yehoshua) held like Rabbi Yossi who stated further on (Tractate Sheviit, Chapter 9, Mishnah 8) that both rich and poor eat the produce after the time of the removal. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "לוף של ערב שביעית – that was completed from the eve of the Seventh Year and it didn’t add growth in the Seventh Year, for it he added growth in the Seventh Year it is forbidden to uproot it because of loss of fruit.",
+                "הקיצונים – there are those who interpret that they were sown in the summer, and there are those who interpret that theya re unique to the summer in that they are very dry.",
+                "פואה (dyer’s madder growing on choice land) – that grows in a rich field; פואה/dyer’s madder , the red color that we call in the foreign language ROYAH.",
+                "במארופות של עץ (with a wooden shovel/rake) – with a hoe that they dig with it the ground, of wood, and not of iron, so that it would not appear as working the land.",
+                "בקרדומות של מתכת – and we aren’t concerned that perhaps that it looks like work.",
+                "בפואה של צלעות – like סלעות/stony-rocky areas with the letter “SAMEKH,” madder’s dye that grows between the rocks since there is no path to sow there , it does not look like working the land. Another explanation: צלעות – like (Exodus 26:20): “And for the other side wall of the Tabernacle,” meaning to say, the sides of the field, where it is not the practice to sow there."
+            ],
+            [
+                "רבי יהודה אומר מיד – and even though that with the rest of the vegetables, Rabbi Yehuda admits that it is prohibited until he makes something in a similar manner; the LOF (plant with edible leaves and root of the onion species) since he must uproot it, according to the School of Shammai with a wooden rake, and according to the School of Hillel with metal spade , there is no way to uproot it in the Seventh Year other than through a change of form, therefore, on the aftermath of the Seventh Year, there is no prohibition found on hand, and because of this, it is permitted immediately, but regarding vegetation where they did not decree that they should not detach it because its path is found at hand, it is also forbidden during the Eighth Year, therefore, it is prohibited until he does something in a similar manner.",
+                "מירבה (בו) החדש – in the Jerusalem [Talmud] it explains that this is from Passover onwards. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "שאין האומן רשאי למכרן בשביעית – for someone who is suspected [of violating] on the Sabbatical/Seventh Year , but for someone who is not suspected, he perfmitted for he doesn’t acquire but rather stores it away/hides it until [after] the Seventh Year.",
+                "מזרה (winnowing fan) – that scatters/winnows the grain in the granary/threshing floor.",
+                "דקר (pronged tool/mattock) – a kind of iron handle of a tool/peg is called KOLTERO in the foreign language, and it is made to dig the ground with it, such as the language (Numbers 25:8): “[he (Phinehas) followed the Israelite into the chamber] stabbed both of them [the Israelite and the woman, through the belly].”",
+                "מגל יד ומגל קציר ועגלה – they are permitted [to be sold] lest he [wishes] to reap from that which is ownerless and to bring [it] in a wagon for the food of his household, but it is not prohibited other than to bring a lot to make a storehouse."
+            ],
+            [
+                "היוצר – an artisan who makes earthenware vessels sells even to be suspected [of violating] the Seventh Year five pitchers of oil and fifteen pitchers of wine, and there is nothing to be anxious about lest perhaps he wants all of them for oil or all of them for wine, for they are recognized – those of wine from those of oil, that the dust that the wine pitchers make is not similar to the dust that the pitchers of oil makes from them.",
+                "ואם הביא יותר מכאן מותר – and we don’t concern ourselves lest from that he brought that which is preserved from the Seventh Year.",
+                "ומוכר לגוים בארץ – and we don’t concern ourselves less the heathen will go back and sell them to an Israelites that is suspected [of violating the Sabbatical year].",
+                "ולישראל בחוצה לארץ – and we don’t concern ourselves lest he bring them into the Land [of Israel]; alternatively, lest he place within them wine or oil of the Seventh Yar that he brought from the Land of Israel, for the Sages were not that stringent."
+            ],
+            [
+                "שהוא יכול לשחטה – and in whatever that we are able to leave in suspense, we do so. But the School of Shammai holds that it is not the practice at all to slaughter a cow that is about to engage in plowing.",
+                "אפילו בשעת הזרע – and we don’t say that definitely he purchases it for sowing for he wants that we assign it for eating.",
+                "שיש לו גורן – and we are not concerned lest he measures it to bring into the store house, for one can designate it for grinding it that he measures it.",
+                "ופורט לו מעות – he exchanges money with pennies.",
+                "אע\"פ שהוא יודע שיש לו פועלים – and it is found that he is assisting in transgressing [working the fields on the Sabbatical Year] , that we say lest for the rest of his needs he requires it.",
+                "וכולם – if they explained that for a forbidden matter he wants them, it is forbidden."
+            ],
+            [
+                "החשודה על השביעית – to eat the fruit/produce of the Seventh Year after the removal [of the fruits of the third and sixth years of the Sabbatical cycle – see also Deuteronomy 26:12-14).",
+                "נפה (sieve/winnow) – that I say to count in it money and she purchases it.",
+                "כברה (basket used as a sieve) – I say [to her] to sift the sand in it.",
+                "רחיים (millstone) – for perhaps to grind them ingredients of frankincense.",
+                "תנור – lest to dry in it bundles of wet flax.",
+                "ולא תטחן עמה – for it is prohibited to assist the hands of those who transgress [the law of not working the land in the Seventh Year].",
+                "ובוררת וטוחנת עמה – they did not prohibit here regarding a woman who is illiterate who is suspected illiterate people tithe.",
+                "אבל משתטיל המים –with started dough.",
+                "לא תגע עמה – because once she [formed the dough by] rolling, it was immersed for Hallah, and she has deiled it on account of impure utensils because they became susceptible to receive Levitical impurity, and this one helps her to roll, and it is prohibited to cause ritual impurity to Hallah.",
+                "וכולן לא אמרו – they did not permit to loan them utensils and to assist them not at the time of the transgression itself but rather because of the ways of peace.",
+                "מחזיקין ידי נכרים – incidentally the Tanna/teacher [of the Mishnah] taught the ways of peace here, and it is explained above in Chapter 4 (Mishnah 3 of Tractate Sheviit)."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שלש ארצות לשביעית – they are divided for the matter of the law of the Seventh Year.",
+                "כל שהחזיקו עולי בבל (all-of the land- that was occupied by those who returned from Babylonia)- Ezra and his followers when they came up from Babylonia.",
+                "לא נאכל ולא נעבד (may not be eaten, nor the land cultivated) – for the working of this land is forbidden in the Seventh Year, and if it is worked and it grows, it is prohibited to eat from those things that grow. Another explanation, and this is the essence, it is not eaten after the Seventh Year without removal and is not cultivated in the Seventh Year.",
+                "מכזיב ועד הנהר ועד אננום – Kezib is in a continuous line/stretched towards the north to the side of the east, and a strip goes out from Acre/Akko that sits/dwells on a square of the Land of Israel on the northeastern angle and that strip is drawn/stretched towards the north and goes until Kezib, and another strip is stretched from Acre/Akko towards the east and in it is the river mentioned here, and these two strips were conquered by those who came up from Egypt, and were not conquered by those who came up from Babylonia (following the first Exile in 586-516 BCE).",
+                "ועד אמנום – this is Mount Hor that is written in the boundaries of the Land [of Israel] in the Torah portion אלה מסעי/”These were the marches [of the Israelites],” (Numbers 34:8): “From Mount Hor draw a line [to Lebo-Hamath, and let the boundary reach Zedad],” we translate in Aramaic in the Jerusalem [Talmud] the Mount of Amamum, and it is in the north of Land of Israel to the western side near the Great Sea (i.e., the Mediterranean Sea), and this also, those who came up from Babylonia did not conquer, therefore, it is eaten after the removal, and regarding the other language, if it (i.e., that land) was cultivated in the Seventh Year, it can be eaten, for the first holiness was sanctified only for that particular time, but was not sanctified for the future [days] to come , and is not worked, and regarding working [the land]/cultivation, they were more stringent to prohibit than the Rabbis.",
+                "מנהר ומאמנום ולפנים – such is written in all the books, and more, would be pleasant if we had had the reading \"ולחוץ\"/gong to outside [the Land]/ But it is possible to interpret in a forced manner “from the river and beyond – to the side of the river outward to the Land, and similarly, from the beginning of Mount Amanum and beyond to the side of the Mount is called “beyond/inside.”"
+            ],
+            [
+                "עושים בתלוש – even with those who are suspected [of violating the Seventh Year by working the land], whereas in the Land of Israel, it is taught in the Mishnah (Tractate Sheviit, Chapter 5, Mishnah 9), that “she may not sift or grind [flour] with her [since the grain was gathered in violation of the law].”",
+                "סוריא – Aram Naharayim and Aram Tzovah that David conquered, and it is not like the Land of Israel for all matters because it was conquered before he (i.e., David) conquered the entire land of Israel, and in some of the laws, it was made to be like the Land of Israel and in some of them, like the Diaspora/outside the Land of Israel.",
+                "אבל לא במחובר – as for example, harvesting olives, harvesting [grain] and harvesting grapes, and especially that which is guarded, but that which is declared ownerless, even in the Land [of Israel], it is permitted, as it is taught in Torat Kohanim (the Halakhic Midrash on the Book of Leviticus), from that which is guarded/preserved, you cannot harvest grapes, but you may harvest grapes from that which is declared ownerless, and the reason that they decreed in Syria regarding that which is attached, in order that they should not leave the Land of Israel and reside in Syria, and regarding that which is detached, they permitted in order that the poor people that are in the land of Israel will find a bit of room/space in Syria which is close by to them, and they won’t have to leave from the Land of Israel to the Diaspora/outside the Land of Israel.",
+                "כל שכיוצא בו מותר בא\"י – according to the Torah, such as for example, something detached, even though from the Rabbis, it is prohibited without a change of form we perform it in Syria just as we normally do and we don’t need to change anything. Alternatively, this is what he said: All that is in a similar manner is permitted in the Land [of Israel] with something declared ownerless, they perform it in Syria, even with something guarded/preserved, but that which is attached is prohibited from the Rabbis in the Land [of Israel] even when it is declared ownerless."
+            ],
+            [
+                "בצלים שירדו עליהם גשמים – onions of the Sixth [Year] which entered into the Seventh [Year, and rain fell upon them and they grew, if the leaves blackened with the knowledge that they grew and added, and the growth of the Seventh Year came and nullified the essence, even though it is a lot. But if the leaves became green, they we go and they wither and it is not from the Land [of Israel] that they increased.",
+                "אם יכולין ליתלש בעלין – it is the manner of onions when they are compee that leave on their own from the land and are easy to detach, and if the leaves are strong, and when you grab hold of them, you are able to detach the onions from the ground, then they have certainly grown during the Seventh Year.",
+                "כנגד כן למוצאי שביעית מותרים – we are not speaking about onions of the Seventh Year that went out to the aftermath of the Seventh Year, fo we ae not lenient with them all that much, for the permitted growth of a little bit will raise the prohibition, but the ending clause [of the Mishnah] also speaks regarding onions of the Sixth Year that were uprooted in the Sixth Year and then return and were replanted in the Seventh Year, and after they grew a little bit in the Seventh Year, he uprooted them and replanted them in the Eighth Year, and because they had grown already in the Sixth Year, they did n’t add even a little bit in the Seventh Year, and they were prohibited, as when they returned and added a little bit in the Eighth Year, he retracted that permission and nullified the minute prohibition, for also that of the Sixth Year assisted to nullify it the end of permitted growh. But the Halakha is not according to Rabbi Hanina ben Antigonos."
+            ],
+            [
+                "משיעשה כיוצא בו – from what is sown on the aftermath of the Seventh Year there is growth in a similar manner that we suspend concerning it; alternatively, because the permit is greaterthan the prohibition and it was abolished.",
+                "הבכיר – a place that its fruit ripens more quickly than in the rest of the places.",
+                "הותר האפל – for we assign it that he brought them from the place of those that ripen early.",
+                "מוצאי שביעית מיד – because they would thing vegetables from outside the Land [of Israel] and it was greater than the vegetation of the Land of Israel. But I heard the reason since that in two or three days, [the new crop] of the same vegetable has become ripe."
+            ],
+            [
+                "שמן שריפה – impure oil of heave-offering since it is fit for burning, they call it “burning oil,” and hey made an preference in the Land [of Israel] for burning, as we find in the ritually unfit holy things that are burned in their places, and similarly, the fruit/produce of the Seventh Year requires removal in the Land [of Israel] as it is written (Leviticus 25:7): “[and your cattle and the bests] in your land may eat all its yield. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ – since the heave-offering/Terumah, which Kohanim search after it to the granaries/threshing floors, the Rabis wee concerned that the Kohanim would pursue after it and they would go outside the Land [of Israel] to bring the Terumah. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כלל גדול. ולדמיו שביעית – if he sold them and received their value in payment, their monetary value has the holiness of Seventh Year [produce].",
+                "יש לו ביעור – when it is consumed by the wildlife/beasts of chase, he is obligated in its removal [from the house].",
+                "עלה לוף שוטה (leaves of the wild LOF – species of onion) – it is necessary to teach the leaves of the wild LOF, because it is taught in the concluding chapter of [Tractate] Uktzin (Chapter 3, Mishnah 4), that they do not defile with ritual uncleanness as food [until they are sweetened], you might think that I would say that the holiness of the Seventh Year do not take effect, it comes to tell us [that this is not the case].",
+                "הדנדנה (dandana/mint) – in Arabic NAANAH, and in the foreign language MINTO (i.e., mint).",
+                "העולשין (endives) – there are two kinds of endives: garden endives and field endives, and in the rest of the years where garden endives are available, field endives are not considered as food and do not defile with ritual uncleanness as food and here it comes to tell us that in the Seventh Year where garden endives are not found, field endives are considered [as food] and defile with ritual uncleanness as food and the [laws of] the Seventh Year are practiced with them.",
+                "וכרישין (leeks) – also there are two kinds of leeks – garden leeks and field leeks, but field leeks it was necessary to inform us about.",
+                "הרגילה – they are purslane, and in the foreign language, BIRDUGLISH.",
+                "ונץ החלב – white flowers like milk. Another explanation: it is a grass that when it is cut milk comes out.",
+                "החוחים והדרדרים (thorns and thistles/artichokes) – they are kinds of thorns.",
+                "אסטיס (woad) – that they dye with it like Tekhelet/bluish dye – and it is called NEEL in Arabic, and they harvest it and it grows and it is similar to spontaneous after-growth; for this reason, the Tanna/Teacher calls them ספיחי אסטיס/aftergrowth of woad.",
+                "וקוצה (madder – a plant used in dyeing red) – one of a kind of dyes and there are those who say that it is ALATZPOR in Arabic.",
+                "יש להן שביעית – the holiness of Seventh Year [produce] is practiced with them, not to cause them loss and not to do business with them.",
+                "ויש להם ביעור – when the time arrives for removal, one must remove them [from the house – in years three and six] as will be explained inside the laws of removal (Chapter 9, Mishnah 2)."
+            ],
+            [
+                "עיקר – root.",
+                "ערקבלין (palm-ivy/prickly creepers) – my Rabbis explain this as grass that grows near the palm tree and rises and is attached around the palm. But I heard that it is grass that its leaves are similar to a scorpion.",
+                "והחלבצין (bulb of Ornithogalum) – the roots of the Ornithogalum that was mentioned above (in Mishnah 1 of this chapter).",
+                "הבכרייה (hazelwort/spike-nard – an aromatic plant) – they call it KANGAR in Arabic.",
+                "הפואה (dyer’s madder) – in Arabic, PUAH, and in the foreign language, ZRUYAH.",
+                "הרכפה (tuberous-rooted plant used for dyeing/a kind of onion) – roots that are under the ground and they seethe it and drink from them their oil, and these are fit as an antidote to worms in the stomach.",
+                "אין להם ביעור – because they continue to grow in the ground (as perennials) and they aren’t consumed by the beasts of chase/wildlife in the field, therefore, there is no need to remove them from the house.",
+                "דמיהם מתבערים עד ר\"ה – this is what he said: their monetary valu needs to be reoved from the world prior to Rosh Hashanah of the Eighth Year, and the same law applies that they had to teach in the Mishnah that they remove it it after Rosh Hashanah if there is anything of those funds in the world after Rosh Hashanah of the Eighth Year, one is obligated to remove them in the holiness of the Seventh Year.",
+                "ק\"ו לדמיהן – But Rabbi Meir held: I am stringent regarding their monies (from the sale of the produce) more than the actual produce itself, for the produce/fruit is recognized that it would not be used for commerce, but money is not recognized and one might come to use it for commerce. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "והנץ שלו – the flower/blossom that is on the upper portion a frui/protuberance on the blossom-end of fruits (having the appearance of a pestle seated in a mortar).",
+                "וקליפי אגוזים – all of these are one dyes with them.",
+                "והגלעינים (stone/kernel of a fruit) – stone/kernel of fruit, as for example, the stones that are in olives that we remove oil from them. And the stones of dates that are appropriate for food for cattle.",
+                "צובע לעצמו – as it is written (Leviticus 25:6): “[But you may eat whatever the land during its sabbath will produce -] you, [your male and female slaves, the hired and bound laborers who live with you),” for all of your needs.",
+                "שאין עושים סחורה בפירות שביעית – and dyeing for pay is business.",
+                "לא בבכורות ולא בתרומה – perhaps they will be detained with him and they will come to be a snare to him. And exactly with a first born living animal, they decreed this but if it is slaughtered, it is permitted t sell it, even according to the Rabbis, as long as they don’t sell it in a bazaa/a number of booths put up for a mercantile fair.",
+                "ולט בנבלות ואל בטרפות – for after the All-Merciful wrote that “they are unclean for you,” (Leviticus 11:27), why does it have to state further, “and they will be impure for you,” (Leviticus 11:35) but rather one is for the prohibition of eating and the other is for the prohibition of benefitting from it. But if you say – that the donkey, the camel, the horse and the mule, these are different for they are gown for their work and they are not forbidden to do business, but rather, with something that stands to be eating. And any thing that is forbidden from the Torah is prohibited to conduct business with, but a thing that from their words (i.e., the Sages) it was made forbidden, it is not forbidden to conduct business with it, but rather, wine of gentiles of which it is not known that it has been dedicated to an idol, that was made forbidden according to their words (I.e., of the Sages), it is forbidden to conduct business with it.",
+                "ולא יהא לוקח – meaning to say, to gather and sell in the market as it appears like business, but when his son sells it by his hand, meaning, for him, even though he gathered them to sell them, it does not look like business.",
+                "לקח לעצמו – gathered it for himself to eat and there was leftover, it is permitted to sell them, even he himself."
+            ],
+            [
+                "לקח בכור – [a firstling] having a blemish (which is unfit for consumption by Kohanim; see Tractate Bekhorot, Chapter 5, Mishnah 2) which is permitted to foreigners (i.e., non-Kohanim).",
+                "מותר למכרו – as long as he does not sell it other than for the price that he purchased it for, that he should not profit from it.",
+                "מותרין למכרן – because it is written regarding an animal that dies of itself (Deuteronomy 14:21): “[You shall not eat anything that has died a natural death; give it to the stranger in your community to eat,] or you may sell it to a foreigner,” abut the Torah didn’t prohibit other than to keep thema live to engage in business with them but if he accidentally caught unclean animals, it is permitted.",
+                "ר\"י אומר אף מי שנתמנה (if he incidentally encounters it) – even though that he does not hunt but rather that he found impure birds like (Deuteronomy 22:6): “If, along the road, you chance upon a bird’s nest.” But he disputes the first Tanna/teacher who stated that he especially was hunting.",
+                "נתמנה – incidentally encounters, from the language (Daniel 1:5): “The king allotted daily rations [to them from the king’s food and from the wine he drank[.”",
+                "וחכמים אוסרים – to someone who is does not hunt, and even has no skill in this, and the reason of the Rabbis is because the hunters that need to give a tax to the king from their trade, they (i.e., the Rabbis) permitted them to sell impure beasts, birds and fish in order that they are able to make payment to the king of the tax that is upon them, but not the rest of the people. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "לולבי זרדים (young sprouts of the service-tree, the interior of which is eaten as a relish) – the branches of the tree whose name is “sorb.”",
+                "לולבי האלה (branches of the terebinth) – the language of (Isaiah 6:13): “[It shall be ravaged] like the terebinth and the oak, [of which stumps are left even when they are felled: its stump shall be a holy seed],” BALLUT in Arabic and GALNADI in the froeign language.",
+                "בטנה (pistachio) – from the language of (Genesis 43:11): “pistachio nuts and almonds”; in Arabic, POSTAK.",
+                "והאטדים (white thorn)– a kind of the species of thorns that grow in it hard black stones/kernels and they are eaten.",
+                "אבל לעלים – of all of these there is removal, even though the branches do not fall, and I do not call them (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts] in your land may eat all its yield],” they cease to beasts from the field; cease to your cattle from the house, nevertheless, the leases that fall are from the place of their attachment. And the branches which are attached are called, “their fathers,” and since they fall, they have removal."
+            ],
+            [
+                "וורד – rose.",
+                "והכופר (cyprus flower) – nit is what we call ALHANAH in Arabic. And there are those who say that it is a perfume that they call GROPOLI.",
+                "והקטף (balsam) – the balsam tree.",
+                "לוטם (resin – used as a perfume; Maimonides calls it a chestnut or hazelnut) – It is the Aramaic translation of (Genesis 37:25): “[their camels bearing] gum, balm [and ladanum to be taken to Egypt];” And there are those who say that it is TZINBAR in Arabic; PANYULISH in the foreign language.",
+                "יש להם שביעית ולדמיהן שביעית – the same law applies that they have removal [from the house] and their monetary value has removal, and even though it is not mentioned in the Mishnah.",
+                "מפני שאינו פרי ([that balsam is not subject to the laws of the Seventh Year]) – and their law is like wood that do not have the holiness of the Seventh Year because their benefit comes after their removal [from the house], and the Torah stated (Leviticus 25:6): “But you may eat whatever the land during its Sabbath will produce” – that which is similar to eating for their benefit and removal are equivalent, excluding the wood whose benefit comes after their removal. But the first Tanna/teacher [of this Mishnah] holds that the balsam is its fruit. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "ורד חדש שכבשו בשמן שין – a rose of the Seventh Year that was preserved/pickled in oil of the Sixth [Year], he will remove/gather the rose prior to the time of removal [from the house] arrives and everything is permitted. But a rose of the Seventh Year that was preserved/pickled in oil of the Eighth [Year] and the time for the removal has already arrived of the rose, he is liable to removal everything, as it is taught at the ending clause: [Produce of the] Sabbatical Year renders forbidden [subject to the laws of the Sabbatical year] all other [permitted produce] of the same species [with which it has been mixed]. But [if the two lots of produce are] not of the same species, [only if the produce of the Sabbatical year] imparts its flavor [does it render the other produce forbidden].",
+                "וחרובין חדשים וכו' – here we are speaking of one who comes to drink the wine after the time of the removal [from the house] and in every matter, e is liable to remove it. But if the carobs did not remain/tarry in the wine until the time of the removal, he gathers/collects the carobs and the wine is permitted like sifting, and this is taught explicitly in the Tosefta (see Tosefta Sheviit, Chapter 5, Halakhot 13-14 in the Lieberman edition to Seder Zeraim, page 188).",
+                "זה הכלל וכו' – it speaks about aoll the prohibitions in the Torah, that in all of them, of the [permitted produce of the] same species with however small the amount of produce and with two separate species when it imparts a flavor, and it is not the Halakha.",
+                "השביעית אוסרת בכל שהוא במינה – after the removal. But prior to the removal [from the house], they lack the holiness of the Seventh [Year], which would be prohibited to cause it loss and to conduct business with them until there is the imparting of a flavor, whether of its own species or not of its own species.",
+                "ושלא במינה – even after the removal when it imparts a flavor."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כלל גדול. מלודמא – bandage/dressing and a compress/plaster and the explanation of מלוגמא is מלא לוגמא/a mouthful or quantity of liquid filling up one cheek for it is the practice of a person to chew/masticate wheat or dates and place them on top of his wound.",
+                "אין עושים ממנו מלוגמא – ut you may eat whatever the land during its sabbath will produce,” what is particularly designated for you, which is food for human beings and not for soothing remedies , but what is not particularly designated for you will be, whether for eating, whether for soothing remedies/bandages. Therefore, whatever is not food for human beings, we make of it an emollient/ soothing remedies for human beings.",
+                "עושין ממנו מלוגמא לאדם אבל לא לבהמה – as it is written (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts in your land [may eat all its yield],” that which is appropriate for beasts and cattle , will be for food for cattle, but not to make of it a soothing remedy/bandage.",
+                "חומרי אדם – and they don’t make from them an emollient/soothing remedy.",
+                "וחומרי בהמה – that it is forbidden to boil them.",
+                "הסיאה (plant classified with hyssop) – a grass that they call it in Arabic TZIDRAG.",
+                "ואזוב – TZATER in Arabic, and AISPO in the foreign language.",
+                "וקורנית (thyme) – in Arabic HASSA, and in the foreign language and in the foreign language ASHRIAH."
+            ],
+            [
+                "וסיכה – we are speaking about grapes and olives that have in them eating, drinking and anointing.",
+                "לאכול דבר שדרכו לאכול – even though the Torah stated (Leviticus 25:6): “But you may eat [whatever the land during its sabbath will produce],” and not for loss, we do not obligate him to eat something that that generally human beings don’t eat, such as cooked dish that spoiled, and we don’t concern ourselves if it went to ruin . And similarly a thing that generally human beings don’t eat other than upon improvement/repair and he comes to eat it as it is without the improvement/repair, as for example, to eat a live species of beet or to masticate live wheat , we don’t listen to him.",
+                "וכן בתרומה וכן במע\"ש – which wee not given to him other than to eat, and to drink and to anoint with.",
+                "שנתנה להדלקת הנר – which is not the case with pure heave-offering, but impure heave-offering, we kindle the file with it, And with Second Tithe, it is written (Deuteronomy 26:14): “I have not cleared out any of it while I was impure,” but when he is pure, he is permitted to clear it out/remove it. But on the Seventh Year, whether he is impure or pure, it is permitted [to remove it]."
+            ],
+            [
+                "לא במדה ולא משקל ולא במנין – in order that they can be sold cheaply. Alternatively, because they don’t sell them in the matter that they sell in the rest of the years, they will treat them with the Sanctity of the Seventh Year and not come to disregard/despise them.",
+                "אף לא אגודות – that he will not sell it in the same manner that they sell it in the rest of the years.",
+                "ועץ חלב – it is explained in the chapter above (Tractate Sheviit, Chapter 7, Mishnah 1)."
+            ],
+            [
+                "שכרו מותר – for it lacks the sanctify of the Seventh Year, and even though that the Seventh Year takes hold of its monetary value, this is not the money of the Seventh Year.",
+                "לקוט לי בו ירק – this is the language of a sale, that implies, gather for me its equivalent in vegetables, but [the word] לקוט /gather-glean is the language of hiring someone, and not the language of a sale.",
+                "ככר בפונדיון – not that he said to him, “I will give you a Pundiyon,” only a loaf worth a Pundiyon.",
+                "כשאלקט ירקות שדה אביא לך מותר – because this one is giving to the other a free gift, since the vegetables of the field are found/available.",
+                "לקח ממנו בסתם – debts for merchandise payable at certain seasons in the manner that they sell in the store.",
+                "לא ישלם לו מדמי שביעית – for it is like business [dealings]."
+            ],
+            [
+                "בייר (superintendent of the well in rural communities) – he who digs wells and provides water to the people of the city. He should not give him from the monies of the Seventh Year to supply water for him to all his utensil.",
+                "ולא לבלן (and not to the bathing attendant) – who warms up the bathhouses.",
+                "ולא לספר – the wag of the haircut.",
+                "ולא ספן – the wage of the boat/ship.",
+                "ולכולן – to all of these that are taught in our Mishnah, he can give a free gift that is not for the sake of their wages, for even though that he knows that it is for a gift that he gave, he will not demand from him a wage/payment."
+            ],
+            [
+                "במוקצה – a utensil that is designated to harvest dates with is called מוקצה/Muktzeh.",
+                "בחרבה (knife) – a akinife. I is the language of a sword. And the reason is because it is written (Leviticus 25:5): “or gather the grapes of your untrimmed vines,” in the manner of those who harvest grapes.",
+                "עריבה (kneading trough) – that they knead the started dough.",
+                "ובקטב (small wine or olive press with a cylindrical beam)- a large and heavy wood and on its top is a large stone that they place on the olives in the olive press, which is called a קוטב.",
+                "בודידה (small olive press) – a small olive press like a kneading trough.",
+                "רבי שמעון אומר כו' – And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "לא יביאנו לידי פסול (they will not cause [the vegetables]- to become invalid – so that the produce of the Sabbatical Year will not be wasted in the event the oil becomes unclean and must be burned) – foer if iet becomes invalid because of the oil of heave-offering, everything must be burned, and it is found that it will cause the fruit of the Seventh Year that it won’t be eaten.",
+                "ורבי שמעון מתיר – to bring holy/dedicated objects to the House of Impurity. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+                "ואחרון אחרון נתפס בשביעית (The very last [produce obtained in this manner] is subjected to the laws of the Sabbatical Year) – How so? He purchased meat with the fruit/produce of the Seventh Year; the meat and the produce/fruit are removed in the Seventh Year, if he purchased fish with the meat, the meat is excluded and the fish subjected to the laws of the Seventh Year. If he acquired oil with the fish, the fish is excluded and the oil is subjected to the laws of the Seventh Year, and he is obligated to remove the fruit/produce and the oil, it is found that the very last thing acquired in this manner is subjected to the laws of the Seventh Year. But the produce/fruit of the Seventh Year itself is always forbidden, and we derive it from what is written (Leviticus 25:12): “For it is a jubilee. It shall be holy to you.” Just as what is holy takes hold upon/takes effect its monetary value, so even the Seventh year takes hold upon/takes effect on its monetary value. Or, just as the holiness takes hold upon its monetary value and it goes to unconsecrated produce, even the Seventh Year takes hold upon its monetary value and it goes to unconsecrated produce, the inference teaches us – \"תהיה\"/it shall be [holy unto you], it will be in its status."
+            ],
+            [
+                "יאכל כנגדן (and eat produce of equal value [to replace the produce of the Sabbatical year which he sold])- corresponding to the funds, he will purchase from his own [money] things that are for the needs of eating and consume them in the sanctity of the Seventh Year.",
+                "קני זבים וקני זבות – two turtle-doves or two young pigeons that those who suffer a flux or have given birth are obligated to bring."
+            ],
+            [
+                "שתקו לא אומר לכם מה ר\"ע אומר בו - Rabbi Akiva received [the tradition] from Rabbi Eliezer his teacher who was more lenient as regarding anointing . And when they told him that Rabbi Eliezer stated that it should be burned, he said to them: “Be silent,” for I am not permitted to interpet how much Rabbi Eliezer was lenient in this, as the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "כאוכל בשר חזיר – not exactly, for a person who eats the bread of Samaritans/Cutheans is not flogged from the [law of] the Torah, but rather receives stripes of rebellion from the Rabbis.",
+                "מה ר\"א אומר בו – for he (i.e., Rabbi Eliezer) is more lenient in this."
+            ],
+            [
+                "ואם מתחשב הוא – if he is an important person that people learn from him, he must be stringent upon himself."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הפיגם (the herb rue – with leaves that a re wide below and narrow on top) – a grass that is called RUTA in the foreign language.",
+                "והירבוזין (asparagus, strawberry-blite) – ASPARGEE in the foreign language, and the wild ASPARGEE of the fields that are not of the gardens.",
+                "והחלגלוגות (purslane)- in Arabic RAGLA and in he foreign language VIRDOLAGESH.",
+                "וכוסבר (coriander) – COLIANDER in the foreign language. And especially of the mountains, but they of the gardens they are highly regarded. . And similarly, and parsley of the rivers especially but not of the garden.",
+                "כרפס – APIYU in the foreign language.",
+                "גרגיר (garden rocket) – ORIGA in the foreign language.",
+                "שבאפר – that grows in the reed-grass. But of the garden it is highly regarded.",
+                "פטורים מן המעשר – in all of the years, as it (i.e., the Mishnah) explains the reason, that there are not in a similar manner guarded and are not highly regarded in the eyes of their owners and they make them ownerless, and that which is ownerless is exempt from the tithes, as it is written (Deuteronomy 14:29): “Then the Levite, who has no hereditary portion as you have,” with a a matter that he does not have a hereditary portion as you have, he takes his tithes, excluding that which is ownerless, gleanings, the forgotten sheaf and the corner [of the field] that he does have a portion as you have.",
+                "ונלקחים מכל אדם בשביעית – (and are brought from anyone during the Sabbatical Year) – because there is no way to guard them, for every thing that has a way to guard it is prohibited to acquire it from an illiterate individual (i.e., a person who does not know/observe the laws of Levitical purity and the tithes) in the Seventh Year , for he is suspect to guard the produce, and not to make them ownerless, and a person who acquires it from that which guarded, even like one-half an Issar’s worth is prohibited. And all of these of our Mishnah whose legal presumption is that they don’t guard them are permitted to purchase them for an illiterate individual in order to have food for the three meals [of the Sabbath or Festival day] alone and not more, for we don’t transfer the monies of the produce of the Seventh Year to an illiterate individual, even though that this produce is from that which is ownerless, more than food for three meals, because he is suspect to store the monies and don’t practice with them the Sanctity of the Seventh Year.",
+                "שלא נחשדו עליהם עוברי עבירה – because to bring them from that which is guarded. But the Halakha is not according to Rabi Yehuda.",
+                "כל הספיחין מותרין – to acquire from all persons, for we legally presume that they are not from that which was guarded.",
+                "חוץ מספיחי כרוב – that their legal presumption is that they are from that which is guarded. ",
+                "Because there is nothing of a similar manner among vegetables of the field that do not grow like them in the wilderness, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "שלש ארצות – in the Land of Israel separated one from the other for the matter of removal [from the house]. And the removal that is mentioned in each place in the Seventh Year is that whenever it is not found in the field from the same species that he collected for himself in the house, he is obligated to remove that species from the house immediately. As for example, if he gathered figs and made of them dry figs, he cannot eat from those dry figs, even during the Seventh Year, but rather, whenever they are found as figs attached to the tree, when the figs were used up from the trees, one is required to remove the dry-figs that are in his house, or to eat all of them immediately, or to make them ownerless until there not remain any of them in house, as it is written (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts [in your land may eat all its yield],” whenever the beasts eat in the field, the food for the cattle is from the house; when it ceased for the beasts from the field, it ceased to your cattle from the house. And each individual section from it is divided into three parts.",
+                "כל שאינו מגדל שקמים גליל העליון – for the sycamore [trees] do not gorw other than in the lowlands, and a sign for the matter, (I Kings 10:27 – there is a printer’s error in the text – as the “yud” was lengtnened to look like a “vav”): “[The King made silver as plentiful in Jerusalem as stones,] and cedars as plentiful as sycamores in the Shephelah.”",
+                "ותחום טבריה – it is the valley, these three are from the Galilee.",
+                "ההר והשפלה והעמק these are the three sections of the land of Judah/Judea.",
+                "שפלת לוד. והר [שלה] לוד. ומבית חורון עד הים – these are the three sections of the Transjordan, and the lowlands of Lod are like the southern lowlands , and whenever one eats in the [southern] lowlands, one eats in the lowland [of Lod]. And the mountain of the lowland of Lod they eat there whenever they eat on the Mountain of the King.",
+                "מבית חורון ועד הים מדינה אחת – and whenever it did not cease for the beasts from one of these places that are between them, the people of this border are able to eat through the one place that it (i.e.,) food) did not cease there for the beasts from the field."
+            ],
+            [
+                "ולמה אמרו ג' ארצות – since there are three lands in each one, that makes here nine lands, for what Halakha did they say that there are three lands for removal [from the house] and not more?",
+                "שיהיו אוכלים בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה – they eat in Judea/Yehuda until the last [of the Seventh Year produce] runs out in its three lands, and similarly in the Galilee and similarly in the Transjordan. But if they don’t eat in Judea through that which is in the Galilee, nor in the Galilee through that which is in Judea, and we learn/derive that no beast that is in Judea distances itself to leave from Judea to the Galilee, or from the Galilee to Judea, but they leave from [one part of] Galilee to [another part of] Galilee and from [one part of] Judea to another [part of] Judea.",
+                "ושאר כל הארצות כהר המלך – the rest of all the lands that are in the Land of Israel eat through the produce/fruit that are found in the Mountain of the King and they were the majority of the produce and last from all the est of the lands in the Land of Israel.",
+                "וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים – all the lands that are in the Land o Israel eat olives and dates through one land that didn’t cease in it the olives and dates for beasts from the field, whether they are in this land in Judea or in Transjordan or in the Galilee. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "אוכלין על המפקר – they eat from what is in the house through that which is found from the same species in the field in an ownerless place. But if it that species stopped and ceased from the place that is ownerless, even though it is found of it in a guarded place in the houses or in the gardens, he is liable to remove them [from the house] as we say that it ceased for the beasts from the field, it ceased for the cattle from the house.",
+                "ר' יוסי מתיר אף על השמור – but the Halakha is not according to Rabbi Yossi.",
+                "אוכלים על הטפיחים (they eat the stinted/poor grains or the growth between the grass) – on what the birds place in the stinted poor/stinted grains, that are earthenware jugs that are built into the wall where there birds that build a nest. And they eat from what is in the house all the while that it is found from that species in the poor/stinted-grains.",
+                "ועל הדופרא (a species that bears a species of figs twice a year) a tree that makes fruit twice in a year, they eat the first until the last runs out that is in their species.",
+                "אבל א על הסתווניות – they don’t eat the grapes through the grapes that grow in the days of the autumn (i.e., winter fruit).",
+                "רבי יהודה מתיר – [Rabbi Yehuda permits] to eat grapes through the winter fruit/that grow in the autumn all the while that they produce first fruits prior to the end of he summer. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "הכובש ג' כבשים (he who puts three sorts of pressed vegetables into a jar) – three kinds of vegetables.",
+                "בחבית אחת – of vinegar or of brine, in order that they will preserve/maintain the three kinds of vegetables together.",
+                "רבי אליעזר אומר אוכלים ע הראשון – and since the first species of them was completed from the field, all of them wer forbidden, and even those that were not completed, for that species that completed provided a flavor to those that had not been completed and forbade them, and it is taught in the Mishnah above in Chapter 7 of [Tractate] Sheviit (Mishnah 7), that the Seventh Year prohibits its species, however small, and not of its own species through its imparting a flavor.",
+                "רבי יהושע אומר עף על האחרון – with the support of the species that was completed last an be eaten from the three of them, even though the two had ceased for the beasts that are in the field, and the reason of Rabbi Yehoshua is since that these that were completed were absorbed from the the taste of that which had not completed, as the Biblical verse states (Leviticus 25:12): “you may onl eat the growth direct from the field,” all the while that ou eat from the field, you eat from the house, and this Biblical verse is extra, for we expound it from (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts in your land may eat all its yield,” all the while that beasts eat in the field, your cattle eats from the house, etc. But, the Biblical verse comes for that which si pressed/pickled and this is what he said (Leviticus 25:12): “you may only eat the growth directly from the field,” if there is in the field a bit from what is pressed in the house, that the taste is absorbed in the the thing that is pressed, there is of its species still in the field that still was not completed, even though that the essence of the fruit/produce was completed, nevertheless, “you may eat the growth directl from the field,” and there is no need to remove it [from the house].",
+                "כל ירק אחד הוא – the Sages did not provide a measurement for each vegetable and every vegetable on its own, but rather, even though the three of them were completed from the field, but since there are the rest of the vegetables that did not cease, he eats through the other vegetables and does not remove them from the jar until all of the vegetables have run out from the field. And the Halakha is according to Rabban Gamaliel that all that its species have ceased from the field, he can remove its species from the jar and eat the rest."
+            ],
+            [
+                "המלקט עשבים לחים – he eats them [in the Seventh Year] without removal until the moistness of the land dries up that sweetens the produce and fruit; from then and onward, he is liable to remove them from the house.",
+                "המנגב ביבש – the person who gathers dry grasses, eats them without removal [from the house].",
+                "עד שתרד רביעה שניה – which in an average/intermediate year is the twenty-third of Mar Heshvan; from then on, he is required to remove them [from the hosue].",
+                "מגבב (gathers dry plants/leaves) – the Aramaic translation of (Exodus 5:12): “[Then the people scattered throughout the land of Egypt] to gather stubble for straw,” for rakings.",
+                "רביעה – because the rain fructifies the ground and bears living brood like this male that copulates the female. Another interpretation: that it sprinkles the dust and causes it to lie down. The Aramaic translation of (Genesis 29:2) (the Biblical text referred to does not have the requested verb in the singular tense – but it does appear in the plural): “three flocks of sheep were lying there beside it,” -lying.",
+                "ועלי גפנים – moist [leaves of vines]. They eat them all the while that the are found in their early stage of ripening, meaning to say, when they are attached to the tree.",
+                "שישורו – that they will fall.",
+                "והמגבב ביבש – owners of dry reeds and vines, he consumes them until the second rainfall occurs, and after that he should remove it [from the house].",
+                "בכולן – whether grasses or reeds and vines whether moist or dry, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "עניים נכנסים לפרדסאות – in the rest of the years of the Seven Year [cycle], [the poor] gather gleanings and the forgotten sheaves and the corner of the field, and similarly, they enter to the gardens in the aftermath of the Seventh Year ",
+                "until the second rainfall occurs, because the fruits/produce of the Seventh Year that remained from it are permitted.",
+                "בתבן ובקש של שביעית – for mere straw and stubble are fit for consumption by animals and they have the sanctity of the Seventh Year, and it is prohibited to burn it and to derive the benefit of [destruction], because we expound (see Mishnah Sheviit, Chapter 8, Mishnah 1 – and Leviticus 25:6): “But you may eat whatever he land during its sabbath will produce,” and not for loss. But when it is abolished, what was in the field from the food for live beasts, it released the Sanctity of the Seventh Year from what is in the house."
+            ],
+            [
+                "והגיע שעת הביעור – the time of removal of he produce/produce according to their place, as is taught in the Mishnah above (Tractate Sheviit, Chapter 9, Mishnah 2): “Three regions with respect [to the laws] of removal, and in the Baraita (Tractate Pesahim 53a), we taught, that one consumes grapes until Passover, olives until Shavuot and dried figs until Hanukkah, dates until Purim and all of them of the Eighth Year. And these periods with mere [produce], if it was used up for the beasts of the field or not, but if it is known, everything is according to what had been used up.",
+                "מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד – from the men of the house, and afterwards, he distributes to his neighbors, to his relatives and to his acquaintances; and he removes and places it on the entrance of his house and states: “Our brethren of the House of Israel: He who needs to take should take.”",
+                "ועניים אוכלים אחר הביעור אבל לא עשירים – as it is written (Exodus 23:11): “[but in the seventh you shall let it rest and lie fallow.] Let the needy among your people eat of it, and what they leave let the wild beasts eat.”",
+                "אחד עניים ואחד עשירים – they call concerning him (Exodus 23:11): “Let the needy” and also your people. And the Halakha is according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "רבי אליעזר אומר ינתנו לאוכליהן – even though these fruits/produce were gathered with permission to eat them in the Sanctity of the Seventh Year, nevertheless, Rabbi Eliezer holds that it is forbidden to the one who gave him these fruit/produce to eat them alone, but rather, they would give them that they should consume it, he with the others, for Rabbi Eliezer, according to his reasoning who holds like the School of Shammai, as they stated (above, Chapter 4, Mishnah 2), that it is forbidden to eat the produce/fruit of the Seventh Year as a favor, meaning to say, to attach merit to whom that he gives him the Seventh Year produce that the All-Merciful made ownerless, therefore, the one who gave him Seventh Year produce as a gift, or that it fell to him inheritance, it is forbidden that he should eat them alone, and not to attach merit to whomever has bequeathed them to him, or that gave them to him as a gift, but rather, he should eat them with others in order that he not eat Seventh Year produce as a favor.",
+                "וחכ\"א אין החוטא נשכר – The Sages, according to the words of Rabbi Eliezer stated this to hi, for us, it is permitted to eat the Seventh Year produce, whether as a favor or not as a favor, but rather, to you, who stated that it is prohibited to eat Seventh Year produce as a favor, how that you say that they should be given to o those who would eat it and that you permitted to whomever that they gave him Seventh Year produce as a gift to eat them with others, for haven’t we found that the sinner is benefits/is rewareded when he eats them with other people, and the law gives an account according to you woulds that they should be sold to those who eat it that he pay his debt to them what they are worth in order that the sinner not benefit [by being given such produce to eat] and the money would be ivided to all people. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.",
+                "האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה לתה חייב מיתה – that you should not say that there is no Hallah in the Seventh year, as it is written (Leviticus 25:6): “for eating it” but not for burning it and Hallah, if it is defiled, requires burning, it comes to tell us that the Torah stated (Numbers 15:20) that: “as the first yield of your baking,” from whatever dough that will become Hallah you should offer as a heave offering."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שביעית משמטת את המלוה – A person who loans his fellow and the Seventh Yeaer passed upon him after the loan [was made], he cannot claim [repayment of] his loan from his fellow, as it is written (Deuteronomy 15:2): “every creditor shall remit the due that he claims from his fellow.”",
+                "בשטר – that he wrote for him a document [for which] an obligation for which property is pledged and he mortgaged land upon the lender that looks like he who deposits as surety lands with him, nevertheless, the Seventh Year cancels it (i.e., the loan).",
+                "שקנה ממנו באמנה – that he bought from him in good faith.",
+                "",
+                "ואם עשאה מלוה – that he intended [this] with the purchaser and the creditor settles the interests on the debtor as a loan (the note stating the combined amount of principal and interest as principal).",
+                "הראשון משמט – if he purchased it in good faith the first time from the hstore, and he retracted and purchased it a second time, the first [purchase] is made into a loan and is cancelled, but not the second. If he retracted and purchased it a third time, the first and second are made into a loan and the Seventh Year cancels them, but not the third, and such is the case always. The last one (i.e. purchase), the Seventh Year does not cancel and all the others, the Seventh Year cancels them, for since it was appropriate for that he should give him the money of the first one prior to his purchasing the second debts for merchandise payable at certain seasons and he did not give it, the first one becomes a loan, and similarly at all times. But the Halalkha is not like Rabbi Yehuda.",
+                "כל מלאכה שפוסקת בשביעית – if he hired this man from labors that stop in the Seventh Year, meaning to say, from labors that are forbidden to perform them in the Seventh Year such as plowing and reaping and working the land, this salary is made like a loan in the Seventh Year, and the Seventh Year cancels it, and if not, that this payment that he is obliged to him was from the rest of the labors that are not forbidden in the Seventh Year, it is not made like a loan and the Seventh Year does not cancel it. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi."
+            ],
+            [
+                "השוחט את הפרה – in the Seventh Year, and divided it [among the purchasers] on the first day of the two days of the holiday of Rosh Hashanah, if Elul was intercalated [by addin to it an additional day – thirty days], it is found that the first day that it (i.e., the cow) was divided, it was a weekday, and it was the last day of Elul of the Seventh Year, and the Seventh Year cancels [a debt] at its end, as it is written (Deuteronomy 15:1): “Every seventh year (literally, at the end of Seven Years) you shall practice remission of debts.”",
+                "האונס והמפתה (see Deuteronomy 22:19) , that they give fifty Shekel [as a fine].",
+                "והמוציא שם רע – that gives one hundred.[Shekel].",
+                "וכל מעשה בית דן – money that they wrote upon it a religious decision, you are obligated to give it to him.",
+                "אין משמיטין – for since the Jewish court that made a religious decision regarding the money [is considered] as collected, and as if it reached his hand.",
+                "המלוה על המשכון – as it is written (Deuteronomy 15:3): “but you must remit whatever is due you” except for that “whatever is due you from your kinsman.”",
+                "והמוסר שטרותיו לב\"ד – as it is written: “[but you must remit] whatever is due you from your kinsmen,” except for someone who hands over his bonds to a court [for collection] since the Jewish court has the obligation towards his brother."
+            ],
+            [
+                "פרוזבול אינו משמט – The word פרוז is an ordinance (for the public welfare) (see comment of Rav Hisda in Talmud Gittin 36b); the word בול is for the rich (and Rashi’s commentary at the top of Talmud Gittin 37a), as it written (Leviticus 26:19): “And I will break your proud glory. [I will make your skies like iron and your earth like copper].” And Rav Yosef (see Talmud GIttin 37a) stated that these are the cities in Judea. An ordinance was made for the rich that they would not transgress on [the verse] (Deuteronomy 15:9): “Beware lest your harbor the base thought, [‘The seventh year, the year of remission, is approaching’],” and there is an ordinance for the poor that they would find someone who will lend to them, for the cancelling of cash debts in the present time is Rabbinic, as it is written (Deuteronomy 15:2): “This shall be the nature of the remission: every creditor shall remit the due that he claims from his fellow…,” as the Biblical verse speaks of two remissions: one is the remission of land and one is the remission/cancellation of cash debts, for at the time when one remits/cancels land debts, you remit/cancel cash debts, and at the time when you don’t remit land debts, you don’t remit/cancel cash debts; and it is Rabbinic, for they ordained the cancellation of cash debts at this time, and because of this, there was power in the hand of Hillel to establish Prozbul to cancel/release the law of remission, for the cancellation of cash debts is none other than from the words of the Scribes."
+            ],
+            [
+                "זהו גופו של פרוזבול – its essential principle and its root.",
+                "והדיינים חותמים למטה או העדים – For this purpose, it is taught “the judges or the witnesses” to teach you that a witness is able to become a judge or a judge [is able to become] a witness, for according to the Rabbis a witness becomes a judge, and Prozbul is a Rabbinical ordinance."
+            ],
+            [
+                "פרוזבול המקדם – that its time is early, that it was written in Kislev and the its time that is written within it is from the previous Tishrei, it is Kasher/fit, because the prerogative of the lender is impaired in this, for a Prozbul does not profit other than to loans from before it, for when they are transferred to the Jewish court, they are cancelled, it is found that they cause loss in what that its time had been advanced, but a postdated Prozbul is invalid, for he made the time later amd the je the borrower between them, and when he produces this Prozbul and the the Jewish court sees the time, they think that the loans preceded the Prozbul and it is found that he collects unlawfully",
+                "שארי חוב המוקדמים פסולים – as for example, that it refers to Nisan and he wrote in the document the time of the previous Tishrei, they are invalid because he collects unlawfully from the mortgaged property between Tishrei and Nisan, and te Rabbis fine im, that he should not collect at all with this document from the mortgaged property, and even from Nisan and beyond, as a decree lest he collect from them unlawfully between Tishrei and Nisan. But however, the document is not invalid on account of the witnesses that affixed their signatures to it who were wicked who signed the antedated document falsely, for the witnesses would be able to state that that we affixed our names on the essence of the loan and not on the time, and we did not come to testify that it was written and signed on that day.",
+                "והמאוחרים כשרים – because the lender’s prerogative has been weakened, that he doesn’t seize the sold property other from the time that is written in the document.",
+                "כותבין פרוזבול לכל חד ואחד – for each and every loan it is necessary that he will transmit his documents to the Jewish court and it will write him a Prozbul, therefore, like when five [people] borrow from one [person], it doesn’t write other than one Prozbul, for there is only one lender here, and even though that there are many borrowers, that when the lender will have one Prozbul on everything that is enough."
+            ],
+            [
+                "אלא על הקרקע – unless the borrower has real-estate, for then, the liability is considered as collected in the hand of the Jewish court and we don’t don’t call him (Deuteronomy 15:2):”he shall not dun [his fellow or his kinsman].”",
+                "אם אין לו – if the borrower/debtor [lacks land], and the lender has [land], the creditor/lender transfers to him from his field a small piece and writes upon it a Prozbul, and even if the debt is one-hundred Maneh, because a small piece of land is worthy to collect through it all of his debt, as for example, regarding that he collects and then collects again until he completes all of his debt.",
+                "היתה לו – if the borrower/debtor had a mortgaged field in the city, whether others had mortgaged it to him or whether he mortgaged it [as a security] to others, they write a Prozbul.",
+                "כותבין לאיש על נכסי אשתו – such as the land of the wife’s estate of which the husband has the fruition [without responsibility for loss or deterioration].",
+                "על נכסי אפוארופין – that they lend for the needs of the orphans as the orphans have no property."
+            ],
+            [
+                "כוורת דבורים וכו' – when it (i.e., the beehive) is attached with plaster, everyone admits that it is like land/real estate for all things, but if it was placed upon pegs, everyone admits that it is like utensils and is not like land/real estate; they did not dispute other than when it was lying on the ground and not attached with plaster.",
+                "ר\"א אומר הרי היא כקרקע – and like land/real estate, it is acquired with money, a document and a claim of undisturbed possession during a legally fixed period.",
+                "וכותבין עליה פרוזבו – if the debtor/borrower has a beehive, it is like he had land/real estate.",
+                "ואינה מקבלת טומאה – in the manner that real estate is attached and is not susceptible to ritual uncleanness.",
+                "והרודה – from the honeycombs that are within it on Shabbat, he is liable for a sin-offering like someone who tears off something from the place where it is attached, as it is written (I Samuel 14:27): “And he (i.e., Jonathan) dipped it into the beehive of honey [and brought his hand back to his mouth and his eyes lit up],” bu what connection has he forest with the honey, but rather, just as the forest, he who plucks/detaches from it on the Sabbath is liable for a sin-offering, even honey that one removes [from the beehive] on the Sabbath is liable for a sin-offering. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "המחזיר חוב בשביעית – at the end of the Sseventh Year, which is its year of cancellation of debts, for the Seventh Year does not cause the release from debt other than at its end as it states (Deuteronomy 15;1): “Every seventh year (literally, at the end of the Seventh Year) [you practice remission of debts].”",
+                "אמר לו אעפ\"כ – the borrower/debtor says to him (i.e., the creditor/lender), even so/nevertheless, I want to repay you.”",
+                "יקבל ממנו – is that all? But rather, he is permitted to say to him, that his has hand will be stretched out to receive [payment] from him when he says to him, “I cancel [the debt].”",
+                "שנאמר וזה דבר השמטה – meaning to say that mere speech that he he emits from his lips that he cancels is enough, and the first word that he stated, “I cancel” is sufficient, and he does not need to say and repeat, as it states (Deuteronomy 15:2): “This shall be the nature [of the remission],” you have nothing other than the first word, and similarly (Deuteronomy 19:4): “Now this is the case [of the manslayer who may flee there and live].”"
+            ],
+            [
+                "המחזיר חוב בשביעית (one who repays a debt cancelled by the Seventh Year) – the borrower/debtor says to the lender/creditor, “even so/nevertheless,” and returns to him his money, the Sages are pleased with him.",
+                "לא יחזיר לבניו – he is not obligated to return [the debt] to his children (i.e., of the convert), if the convert died.",
+                "ואם החזיר רוח חכמים ננוחה הימנו – and exactly to his children that were converted with him, because an idolater inherits his father from the Torah, as it is written (Deuteronomy 2:5): “I have given the hill country of Seir as a possession to Esau,” and if he doesn’t return [the loan] to his (i.e., the convert’s) children, one can suspect lest they will return to their original nature when they say,” if we were idolaters, we would inherit their fathers, and it would be necessary to return [the debt] to them, but if their parents were not were lacking holiness (i.e., the children were conceived while they were heathens) but at their births, they were in holiness (i.e., the children were born when they became Israelites), they didn’t inherit their fathers from the Torah, for their inheritance would not ever be appropriate for them , one cannot suspect this less they return to their original nature, and one who ever restores it (i.e., the inheritance) to them, the Sages are not pleased with him.",
+                "כל המטלטלין נקנין במשיכה – and whenever he did not take possession by drawing or seizing an object each one of them can retract, and even though he (i.e., the potential purchaser) gave the money, the monies do not purchase until he draws/seizes the object that is acquired, but nevertheless, a person who fulfills his word and doesn’t retract, and even if he did not take possession by drawing or seizing an object, the Sages are pleased with him, for it is taught in a Baraitha (Talmud Bava Metzia 49a on Leviticus 19:36): “You shall have [an honest balance, honest weights,] an honest ephah, and an honest hin,” that your “no”/negative response will be in righteousness and your “yes”/positive response will be in righteousness."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה שביעית",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..90cd101799f9f72b7895d729729f751d5f635efe
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,657 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sheviit",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה שביעית",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>עד אימתי חורשים בשדה האילן.</b> לקמן מפרש איזהו שדה אילן:",
+                "<b>ערב שביעית.</b> שצריך להוסיף משנה ששית על השביעית באיסור עבודת הארץ ולקמן ילפינן לה מקראי:",
+                "<b>כל זמן שהוא יפה לפרי.</b> כלומר שהחרישה יפה לפרי הוי מתקן הקרקע לצורך הפרי של ששית ולא לצורך שביעית:",
+                "<b>עד העצרת.</b> דעד העצרת יפה לפרי ותו לא, ומן העצרת ואילך נראה כמתקן לצורך שביעית. ובשדה לבן שאין בו אילן עד הפסח. ומשנה זו היא משנה ראשונה ואינה הלכה, דרבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו שהם פסח בשדה לבן ועצרת בשדה אילן והתירום ומותר לחרוש עד ר״ה של שביעית:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לבית סאה.</b> קרקע שהיא נ׳ אמה על נ׳ אמה:",
+                "<b>ככר דבלה.</b> התאנים היבשים עשויין במעגלה כעין ככר לחם קרוים ככר דבלה:",
+                "<b>באיטלקי.</b> במנה של איטליא של יון, ולפי שהיה כך בימי משה משערים בו והמנה מאה דינרים והדינר שש מעות ומשקל כל מעה ט״ז שעורות בינוניות:",
+                "<b>פחות מכאן.</b> מככר של ששים מנה אין חורשים כל בית סאה אלא תחת האילן לבד וחוצה לו:",
+                "<b>כמלא אורה וסלו.</b> המלקט תאנים קרוי אורה כמו גודר בתמרים ובוצר בענבים. וסלו, הסל שנותן בו מה שהוא לוקט, ושאר השדה חשוב שדה הלבן ואין חורשין אותו אלא עד הפסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד אילן סרק.</b> שאינה עושה פירות ונטועין שלשה לבית סאה:",
+                "<b>אם ראויין לעשות.</b> רואין כל אילן ואילן בפני עצמו אם אילן של תאנה כיוצא בו היה עושה ככר דבלה ולמה שיערו בתאנה על שפירותיה גסין ועושה הרבה:",
+                "<b>לצרכן.</b> מלא אורה וסלו חוצה לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיהיו מג׳ ועד ט׳.</b> כלומר דין זה שאמרנו היינו מג׳ ועד ט׳, אבל אם היו עשרה או יותר אע״פ שאינן עושין חורשין:",
+                "<b>שנאמר בחריש ובקציר תשבות.</b> ארישא קאי דתנן אין חורשין להן אלא לצרכן. ומנין שאין חורשין כל הבית סאה שנאמר בחריש ובקציר תשבות, ואם אינו ענין לשבת בראשית שכבר נאמר (שמות כ׳:ט׳) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ולא לשמטה שכבר נאמר (ויקרא כ״ה:ג׳) שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, תנהו ענין לאסור ב׳ פרקים של ערב שביעית, מפסח לשדה לבן, ומעצרת לשדה אילן. והכי קאמר קרא בחריש שקצירו אסור ואיזה זה חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית תשבות. ובקציר שחרישו אסור ואיזה זה קציר של שביעית שיוצא למוצאי שביעית, נמי תשבות, שספיחים שגדלו בשביעית או שעבר וזרע בשביעית אסור לקצרם בשמינית:",
+                "<b>ר׳ ישמעאל אומר.</b> לעולם בשבת משתעי קרא כפשטיה ואתא לאשמעינן מה חריש רשות שאין לך חריש של מצוה אף קציר דאמר רחמנא תשבות בקציר של רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה דבעינן קצירה לשמה שזה דוחה את השבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו מצטרפין.</b> ונחשבין כאילו הן של איש אחד וחורשין כל בית סאה בשבילן:",
+                "<b>וכמה יהא ביניהן.</b> בין אילן לאילן:",
+                "<b>כמלא בקר וכליו.</b> צמד בקר עם העול, והיינו ד׳ אמות. אבל פחות מכאן למיעקר קיימי ואין חורשין בשבילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטיעות.</b> ילדות, ולזקנות קרי אילן, והכא קמ״ל דאע״ג דשלשה אילנות לבית סאה קרוי שדה אילן וחורשין כל בית סאה בשבילן, בנטיעות ילדות אין חורשין עד שיהיו עשרה:",
+                "<b>שורות.</b> שנטועות במקום א׳ כחומה ואינן מפוזרות:",
+                "<b>אין חורשין אלא לצרכן.</b> משום דכשמפוזרות נראה כחורש לצורך האילן, אבל היכא דקיימי במקום אחד נראה כמתקן את הארץ לצורך שביעית ולא לצורך האילנות:",
+                "<b>שורה.</b> תרגום חומה שורה:",
+                "<b>עטרה.</b> גדר סביב:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנטיעות והדלועים מצטרפין לבית סאה.</b> בדלעת יונית דוקא איירי במתניתין שהיא גדולה כאילן ולא בשאר דלועין. וצריך שיהיו הנטיעות רבות על הדלועים כגון שהיו הנטיעות ששה והדלועים ארבעה מצטרפין לעשרה וחורשין כל בית סאה בשבילן:",
+                "<b>רשב״ג אומר.</b> אפילו היו כל העשרה דלועין חורשין כל בית סאה בשבילן, לפי שהן כנטיעות. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיחולו.</b> עד שיצאו לחולין בשנה הרביעית ע״י פדיון, ואם לא פדאן בשנה הרביעית עד שיעשו חולין מאליהן בשנה החמישית:",
+                "<b>נטיעה כשמה.</b> בת שנתה קרויה נטיעה ותו לא. פ״א כשמה כל זמן שבני אדם קוראין לה נטיעה ואין קוראין לה אילן. והלכה כרבי עקיבא:",
+                "<b>שנגמם.</b> שנחתך:",
+                "<b>חליפין.</b> גידולים, לשון גזעו מחליף:",
+                "<b>כנטיעה.</b> בין לענין חרישה בין לענין ערלה. והלכה כרבי שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עד אימתי.</b> שדה הלבן. שדה של תבואה וקטנית שאין בו אילן:",
+                "<b>הליחה.</b> לחלוחית הקרקע מחמת הגשמים:",
+                "<b>מקשאות ומדלעות.</b> קשואים ודלועים אבל משם ואילך מיחזי כמתקן שדהו לצורך שביעית:",
+                "<b>נתת תורת כל אחד בידו.</b> זה אומר כלתה ליחה בתוך שלי וזה אומר לא כלתה ליחה בתוך שלי:",
+                "<b>אלא בשדה לבן.</b> שעתיד לזרעה אחר החרישה וצריך שתהא רוב ליחה קיימת אין חורשים אלא עד הפסח:",
+                "<b>ושדה אילן.</b> שהיא נטועה כבר אין צריך שתהא רוב ליחה קיימת שאין חורשין אותה אלא כדי שירדו הגשמים בעומק הקרקע הלכך חורשים בה עד העצרת. וכל המשניות הללו דחויות הן כדאמרינן לעיל בפרק קמא שרבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו שהם פסח ועצרת וביטלום, ומותר לחרוש עד ראש השנה של שביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזבלין.</b> מכניסין להם זבל:",
+                "<b>מעדרים.</b> חופרים בעיקרי האילנות שכל דבר שהוא לצורך פירות של ששית מותר בתוספת שביעית, ודבר שאינו אלא לצורך תקון האילן אסור, אלא אם כן הוא דבר שאפילו בשביעית עצמה אין איסורו אלא מדברי סופרים ובתוספת שביעית לא גזור:",
+                "<b>בית השלחין.</b> שאין די לה במי גשמים וצריך להשקותה, תרגום והוא עיף (בראשית כה) והוא משלהי:",
+                "<b>מיבלין.</b> חותכין היבלת. מומין הנולדין באילן:",
+                "<b>מפרקין.</b> העלין מעל האילן להקל מעליו:",
+                "<b>מאבקין.</b> שרשים המגולים מכסים אותן באבק:",
+                "<b>מעשנין.</b> תחת האילן להמית התולעים הגדלים בו:",
+                "<b>אף נוטל את העלין.</b> בשביעית עצמה, ותנא קמא לא אמר אלא מפרקין את העלין בתוספת שביעית לבד. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>מסקלין.</b> מסירין את האבנים:",
+                "<b>מקרסמין.</b> כמו מכרסמין בכ״ף, לשון יכרסמנה חזיר מיער (תהילים פ׳:י״ד), כלומר כורתים וחותכין הענפים היבשים מן האילן:",
+                "<b>מזרדין.</b> הענפים הלחים כשהם מרובין רגילים לקצצן ומניחין מקצת מהן וזהו זירוד:",
+                "<b>מפסלין.</b> שנוטל את הפסולת. ויש מפרשים מפסלין לשון פסל לך (שמות ל״ד:א׳) שחותכים כל הענפים שבאילן כדי שיתעבה:",
+                "<b>כזירודה וכפיסולה של חמישית וכו׳</b> תנא קמא לא שרי אלא עד ראש השנה של שביעית. ור׳ יהושע סבר כשנת חמישית כן ששית מה חמישית נכנסת לששית כך ששית נכנסת לשביעית, וכמו שמזרדין של חמישית בששית כך מזרדין של ששית בשביעית.",
+                "<b>ור׳ שמעון אומר</b> מעצרת ואילך שהוא נאסר בעבודת האילן נאסר נמי בזירוד ופיסול. ושלש מחלוקות בדבר, והלכה כתנא קמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזהמין את הנטיעות.</b> כשקליפת האילן נושרת מדביקים שם זבל להבריאו כדי שלא ימות האילן. ויש מפרשים מזהמין שמושחים האילנות בדבר שריחו רע כדי שיברחו התולעים מן הריח או שימותו:",
+                "<b>וכורכים.</b> יש מפרשים שכורכים דבר סביב האילן בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצנה. ויש מפרשים כורכים הענפים זו עם זו וקושרין אותם למעלה בראשיהם שלא יהיו נטושים על הארץ:",
+                "<b>וקוטמין אותן.</b> יש מפרשים לשים בשרשיהם אפר, תרגום אפר קטמא. ויש מפרשים שובר הראשים, כמו נקטם ראשו [סוכה כט]:",
+                "<b>ועושים להם בתים.</b> רגילים לעשות לאילן גדר אמה סביבותיו וממלאים אותו עפר. ויש מפרשים שעושים לו סוכה מלמעלה להגן עליו מן החמה או מן הצנה:",
+                "<b>על הנוף.</b> של האילן, אבל לא על העיקר שלא יעשה בשביעית כדרך שעושה בשאר השנים. ואין הלכה כרבי אליעזר בר׳ צדוק, אלא אסור להשקות האילן בשביעית בין על הנוף בין על העיקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>סכין את הפגים.</b> פירות שלא נגמר בשולן סכין אותן בשמן כשהן מחוברים לאילן למהר בשולן. ופעמים שמנקבים אותן ומשימים שמן בתוך הנקב אי נמי מנקבים הפגים כדי שיכנסו בהם גשמים ויתבשלו מהרה:",
+                "<b>פגי ערב שביעית.</b> פירות שאין מתבשלים עד תשרי של שביעית, אין סכין ואין מנקבין אותן בששית מאחר שאין נגמר בשולן עד שתכנס שביעית, ואפילו במקום שנהגו שלא לסוך אסר תנא קמא. ור׳ יהודה מפליג בין מקום שנהגו לסוך למקום שלא נהגו לסוך, דבמקום שלא נהגו לסוך לא מחזיא סיכה עבודה ושרי:",
+                "<b>ר׳ שמעון מתיר באילן.</b> שהוא מלא פירות שביעית לעשות בו מלאכה במוצאי שביעית, מפני שהוא רשאי בעבודת האילן אע״פ שהפירות קדושים בקדושת שביעית. והלכה כתנא קמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מבריכין.</b> כופפים זמורת הגפן בארץ ומכסים אותה בעפר:",
+                "<b>מרכיבים.</b> מביאים ענף של אילן ומרכיבין אותו על גב אילן אחר שהוא ממינו:",
+                "<b>פחות משלשים יום.</b> בגמרא במסכת ראש השנה מוכיח דהנך שלשים יום דקליטה לתנא קמא, ושלשה ימים דרבי יהודה, ושתי שבתות דר׳ יוסי ור׳ שמעון, צריכין קודם שלשים יום דתוספת שביעית, דבעינן שתקלוט הנטיעה קודם תוספת שביעית, וכולהו סבירא להו תוספת שביעית שלשים יום, הלכך לתנא קמא דאמר אין קליטה פחותה משלשים יום צריך שלשים דקליטה ושלשים דתוספת, לר׳ יהודה דאמר בשלשה ימים הוי קליטה צריך שלשה דקליטה ושלשים דתוספת, לדברי רבי יוסי ור׳ שמעון דאמרי שתי שבתות צריך שתי שבתות לקליטה ושלשים לתוספת. ופירוש קליטה שתהא הנטיעה נקלטת ונאחזת בשרשיה בארץ. והלכה כרבי יוסי ור׳ שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>האורז.</b> בלע״ז רי״ש:",
+                "<b>ודוחן.</b> מילי״ו:",
+                "<b>והפרגין.</b> כעין רמון מלא זרע והזרע שלו מקשקש בתוכו, וקורין לו בערבי כשכ״ש ובלע״ז פפאוור״ו:",
+                "<b>והשומשמין.</b> כמין זרע ארוך, ובארץ ישראל ממנו הרבה וקורין לו בערבי סומס״ס:",
+                "<b>מתעשרים לשעבר.</b> כמעשר שנה שעברה, אם היתה שנה ראשונה ושניה של שמיטה, מעשר שני, ואם שלישית מעשר עני:",
+                "<b>ומותרין בשביעית.</b> כיון שהשרישו בשנה ששית לפני ראש השנה של שביעית אין בהם קדושת שביעית:",
+                "<b>ומתעשרין לשנה הבאה.</b> כשנת לקיטתן כיון דבאותה שנה השרישו. ואם היא שנה שביעית אין מתעשרין כלל ויש להן קדושת שביעית. אע״ג דבאילן אזלינן בתר חנטה, ובירק בתר לקיטה, ובתבואה וזיתים בתר שליש, כלומר כשיביאו שליש בשולן אז נתחייבו במעשרות, מ״מ באורז ודוחן ופרגין ושומשמין דאין לוקטים אותם כאחד ואין מביאים שליש בשולם כאחד אין הולכים בהם אלא אחר השרשה, דבשנה אחת משרשת כל השדה שהרי בבת אחת זורעים אותם:"
+            ],
+            [
+                "<b>פול המצרי.</b> פאשול״י בלע״ז:",
+                "<b>שזרעו לזרע.</b> כדי להוציא ממנו זרע לזרוע ולא לאכילה:",
+                "<b>כיוצא בהם.</b> בתר השרשה, כאורז ודוחן, בין לענין מעשרות בין לענין שביעית. ודוקא שזרעו לזרע אבל זרעו לירק אזלינן בתר לקיטה כירק:",
+                "<b>הגמלונין.</b> הגסים:",
+                "<b>משתרמלו.</b> שהוקשו ונעשו כמין כיס. ודוגמתו בתרמילו [שבת לא] שהוא כיס של רועים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבצלים הסריסים.</b> שאין עושים זרע כשאר בצלים:",
+                "<b>ופול המצרי.</b> שזרעו לירק, דאי זרעו לזרע הא תנן לעיל דאזלינן ביה בתר השרשה אפילו לא מנע מהן מים:",
+                "<b>שמנע מהן מים שלשים יום.</b> יצאו מתורת ירקות הגדלות על כל מים ונעשו כשדה בית הבעל שמספקת במי גשמים, הלכך מתעשרין לשעבר:",
+                "<b>ושל בעל.</b> שדה שהיא בעמק ומלוחלחת ואין צריך להשקותה, ומכל מקום לירק צריכה השקאה, משום הכי קתני שמנע מהם מים שתי עונות, זמן השקאתה שרגילין להשקותה קרי עונה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוקשו.</b> נתיבשו ונעשו קשין:",
+                "<b>אסור לקיימן בשביעית.</b> שפירות שביעית אסור להניחן לזרע:",
+                "<b>התמרות.</b> הציץ קודם שיפתח דומה לתמרה, וכמוהו נקטם ראשו ועלתה בו כתמרה בפ׳ לולב הגזול (סוכה לג) פירוש אחר תמרות כעין לולבי גפנים:",
+                "<b>מרביצין בעפר לבן.</b> כלומר משקים שדה לבן. וכן הלכה שמשקים שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית, ולא עוד אלא שמשקים אותו בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית:",
+                "<b>ממרסין באורז.</b> משקין עפר האורז ומערבין אותו במים, כמו נתנו לממרס ביומא [פ״ד מ״ג]:",
+                "<b>אבל לא מכסחין.</b> שאין חותכים העלין של האורז, תרגום לא תזמור לא תכסח. והלכה כרבי שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאימתי מוציאים זבלים לאשפות.</b> דרך עובדי אדמה לכנוס הזבל למקום אחד בשדה ועושה שם אשפה גדולה עד שהוא מפזרו בשדה לזבלה:",
+                "<b>משיפסקו עוברי עבירה.</b> לעבוד את הארץ בשנה השביעית, וקודם שיפסקו עוברי עבירה אסור שלא יאמרו מעוברי עבירה הוא ולזבל שדהו הוא מוציא. ויש ספרים שכתוב בהם עובדי עבודה והיא היא:",
+                "<b>משיבש המתוק.</b> משיהיה יבש הזבל שנותן מתיקה לפירות:",
+                "<b>משיקשר.</b> כשמתחיל להתיבש מתעבה ונעשה קשרים, וקרובים דבריהם להיות שוים. ובירושלמי מפרש משיבש המתוק סדקין שבבקעה כשהמטר יורד מתמלאים מים ואינם מתיבשים אלא לאחר זמן, ונקראים מתוק על שם מתקו לו רגבי נחל (איוב כ״א:ל״ג):"
+            ],
+            [
+                "<b>משפלות.</b> קופות שמוציאין בהם זבלים שכל משפל מחזיק לתך שהוא משאוי של חמור, והלתך חצי כור ט״ו סאין:",
+                "<b>מוסיפין על המשפלות.</b> נותן באשפה אחת משפלות כמו שהוא רוצה:",
+                "<b>ואין מוסיפין על האשפות.</b> לעשות יותר משלש אשפות בבית סאה שלא יראה כמזבל את השדה:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אף על האשפות.</b> מוסיפין, כיון שיש צבור גדול במקום אחד לא מיחזי כמזבל. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתר מכאן.</b> מג׳ [אשפות] מותר. והיינו דרבי שמעון דרישא, והשתא אתא לאשמעינן דשרי ר׳ שמעון אפילו אין י׳ משפלות ובלבד שלא יהיה בה פחות משלש, דאף על פי שיש מעט זבל באשפה וסד״א דמודה רבי שמעון דאם מוסיף האשפות נראה כמזבל, קמ״ל דלא מיחזי כמזבל הואיל ואינו מפזרו:",
+                "<b>עד שיעמיק שלשה.</b> שיעמיק מקום האשפה או יגביה משאר הקרקע ג׳ טפחים, שיהיה ניכר דלכנוס הזבל למקום אחד הוא עושה ולא לזבל את השדה:",
+                "<b>עושה אדם את זבלו אוצר.</b> אותם ג׳ אשפות של שלשים משפלות יכול לעשות אותם אשפה אחת ולהוסיף עליהם כמו שירצה, דלא תימא כי היכי דאסור יותר מג׳ אשפות לבית סאה הכי נמי אסור יותר משיעור ג׳ אשפות במקום אחד:",
+                "<b>רבי מאיר אוסר.</b> בירושלמי מוכח דביותר מכשיעור בלבד אסר רבי מאיר. אבל בכשיעור, השתא בג׳ מקומות מותר במקום אחד לא כל שכן. ואין הלכה כר׳ מאיר:",
+                "<b>היה לו דבר מועט.</b> שאין לו להוציא בפעם א׳ כשיעור המפורש לעיל מוציא אותו מעט ומוסיף עליו והולך:",
+                "<b>רבי אלעזר בן עזריה אוסר.</b> שמא לא יהיה לו זבל יותר ונראה כמזבל שדהו עד שיוציא עשר משפלות כאחת:",
+                "<b>או עד שיעמיק שלשה או יגביה שלשה.</b> שכיון שאותו מקום משונה משאר השדה לא מיחזי כמזבל וכן אם נתנו על הסלע שאינו ראוי לזריעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדייר שדהו.</b> לשון דיר של בהמות, שאין לו מקום פנוי להעמיד בהמותיו אלא שם ואינו מתכוין לזבל שדהו בענין זה ודעתו להכניס הזבל לאשפות אח״כ:",
+                "<b>סהר.</b> כמו סחר, היקף של מחיצה סביב הצאן:",
+                "<b>עוקר שלש רוחות.</b> כשנתמלאת הסחר זבל עוקר מן הסחר שלש רוחות וזוקפן לצד [אחר] של אמצעית ומדייר שם כמו כן בית סאתים, ועושה אשפות בתוך שדהו ג׳ אשפות לבית סאה כדאמרן:",
+                "<b>נמצא מדייר בית ארבעת סאים.</b> סאתים מצד זה של מחיצה אמצעית וסאתים מצד אחר. ואשמעינן מתניתין דשרי לדייר בית ד׳ סאין קודם שיעשה ממנה אשפות, אבל טפי לא שלא יאמרו לדייר שדהו מתכוין:",
+                "<b>מפני מראית העין.</b> שלא יהא נראה כמתכוין לזבל שדהו אם עושה את כולה סחר:",
+                "<b>כדרך המזבלין.</b> ג׳ אשפות לכל בית סאה. ואין הלכה כרשב״ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מחצב.</b> מקום בתוך שדהו שחוצבין ממנו אבנים לבנין. אם היה מכוסה עפר ולא היה נראה אין פותחין אותו בתחלה בשביעית, שהרואה אומר לתקן שדהו הוא עושה כדי לזרוע בתוכו ולא להוציא האבנים לבנין:",
+                "<b>עד שיהא בו שלש מורביות.</b> שיהיו נגלים ונראים מאותו מחצב קודם שביעית שלש שורות של אבנים, שכל שורה מהם שלש אמות אורך ושלש אמות רוחב ברום שלש אמות, שנמצאו שם ט׳ אבנים שכל אבן הוא אמה על אמה ברום ג׳, וכן בכל שורה ושורה הרי כ״ז אבנים לשלש שורות, ובהכי ניכר שלצורך אבנים לבנין הוא מוציאם ולא לתקן שדהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>של משאוי שנים שנים.</b> שיש בכל אחת מהן משאוי שני בני אדם:",
+                "<b>הרי אלו ינטלו.</b> כלן ואפילו הקטנות שבהן ולא מתחזי כמפנה הגדר לעשות מקומו שדה:",
+                "<b>פחות מכאן מחצב.</b> ואינו נוטלו כולו אלא גוממו ומניח מן הסלע בארץ טפח כדי שלא יהא ראוי לזריעה:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> האי דלא יפתח מחצב והאי דגוממו:",
+                "<b>מה שהוא רוצה יטול.</b> דלא מיחזי כמתקן שדה כיון דלאו דידיה הוא ואפילו בשלו נמי לא מיחזי כמתקן שדה אם התחיל ליטול מערב שביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>שזעזעתן המחרישה.</b> ואפילו לא זעזעתן אלא שעתידה לזעזען הוי כאילו זעזעתן:",
+                "<b>הרי אלו ינטלו.</b> כולן אגב אותם שתים:",
+                "<b>המסקל שדהו.</b> שמסלק האבנים מן השדה, לשון סקלו מאבן (ישעיה סב):",
+                "<b>ומניח את התחתונות הנוגעות בארץ.</b> דבכה״ג לא מחזי כמתקן שדה:",
+                "<b>גרגיר של צרורות.</b> גל של אבנים קטנות:",
+                "<b>אם יש תחתיהן סלע או קש.</b> לא מחזי כמתקן כיון דאין המקום ראוי לזריעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין בונין מדרגות.</b> מעלות ע״פ הגאיות, שלא יחליקו בירידתן לקחת המים שנתקבצו בעמק באותן הגומות, דנראה כמתקנן להשקות בהן שדותיו בשביעית:",
+                "<b>לא יסמוך בעפר.</b> אם בא להיות סוכר מקום יציאת המים באבנים, לא יתן עפר וטיט בין האבנים משום דמיחזי טפי שהוא מתכוין להשקות מהן שדותיו:",
+                "<b>אבל עושה הוא חייץ.</b> אבנים סדורות זו על זו כעין גדר בלא עפר וטיט:",
+                "<b>כל אבן.</b> שבשדהו אפילו קטנה אם כשהוא בונה הגדר או הבנין יכול לפשוט ידו וליטלה ולבנות בה:",
+                "<b>הרי זו תנטל.</b> שהגדר מוכחת עליו דלבנות גדרו הוא נוטלה ולא לתקן השדה לזריעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>באות מכל מקום.</b> אפילו מתוך שלו דמידע ידיע דלבנין קבעי להו ולא לתקן את השדה:",
+                "<b>והקבלן.</b> שקבל שדה באריסות מביא מ״מ ואפילו מאותה שדה שהוא אריס בה אפילו אבנים קטנות שאין [שדה זו חשובה כשלו. וי״מ והקבלן שדרכו לבנות בנינים בקבולת שאין] כוונתו אלא לקבץ אבנים מביא [מ״מ ואפילו משדה] שלו:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר כו׳</b> והלכה כר׳ יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>להעמיק עד הסלע.</b> ולא חיישינן דלמא ממלך וזרע ליה, שאין דרך בני אדם לזרוע סמוך לרה״ר. אבל בינו לבין חבירו חיישינן דילמא ממלך וזרע ליה ואסור:",
+                "<b>צוברו ברשות הרבים.</b> ואח״כ נוטלו משם ומתקן את רשות הרבים כמו שהיה:",
+                "<b>כשם שאין מקלקלים רה״ר כך לא יתקן.</b> כלומר לא מבעיא לצבור עפרו לרשות הרבים שהוא אסור אף על פי שיסירנו אח״כ שהרי מקלקל הוא לשעה, אלא אפילו לתקן אסור, כגון אם היו אבנים או עפר מפוזרים ברשות הרבים לא יצברם במקום אחד אלא יסלקם לגמרי מרשות הרבים, והיינו דקאמר כשם שאין מקלקלין רשות הרבים לצבור עפרו לרשות הרבים אע״פ שדעתו לסלקו מיד, כך לא יתקן לצבור אבנים או עפר המפוזרים ברשות הרבים ולשום אותם בצדי רה״ר לפי שעה, אלא יסלקם מיד לגמרי מכל רה״ר ויוציאם לים או לנהר:",
+                "<b>מה יעשה בעפר.</b> אליבא דרבי עקיבא:",
+                "<b>צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלים.</b> ג׳ אשפות לבית סאה:",
+                "<b>וכן החופר בור שיח מערה.</b> בשאר ימות השנה פליגי בה ר׳ יהושע ורבי עקיבא, לר״י צוברו ברה״ר ובלבד שיסלקנו אחר כך ויתקן רה״ר כמו שהיה, ולר״ע אע״פ שדעתו לתקן אסור אלא צוברו ברשותו. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בראשונה כדרך שהוא מלקט מחברו את הגס הגס.</b> הכי מפרשא מתניתין בירושלמי בראשונה היו אומרים מלקט אדם בתוך שלו את הגס הגס כדרך שמלקט בשל חבירו בין גסין בין דקין, ואע״ג דעצים ועשבים כשמלקטים אותן מתוך השדה מתקן השדה לזריעה, כשמלקט הגס כלומר העצים והעשבים הגסים ומניח את הדקין תלינן דצריך לעצים הוא ולאו לתקן את הקרקע קעביד, כדרך דתלינן במלקט בשדה חבירו בין דקין ובין גסין דלא עביד אינש לתקן שדה חבירו ומידע ידיע דלעצים הוא צריך:",
+                "<b>משרבו עוברי עבירה.</b> שהיו מלקטין בשדותיהן בין דקים בין גסין והן אומרים בגסים לקטנו:",
+                "<b>שלא בטובה.</b> שאין חבירו מחזיק לו טובה דהשתא ודאי לא אתי למלקט הדקין, כיון שאין חבירו מחזיק לו טובה על זה:",
+                "<b>ואין צריך לומר שיקצץ להם מזונות.</b> שיאמר לו לקוט משדי היום ואתן לך מזונותיך, דפשיטא דאסור:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שנתקווצה.</b> שנטלו קוציה בשביעית:",
+                "<b>שנטייבה.</b> שנחרשה היטב שכל העולם חורשים פעם אחת והוא חרש שתי פעמים. ומתניתין איירי בשעת הסכנה שהיתה המלכות אונסת על המס המוטל על הקרקעות והתירו לחרוש בשביעית כדי ליתן המס הקצוב מתבואתה למלך, ואם חרש שתי פעמים קנסוהו רבנן, דחרישה אחת התירו ולא שתי חרישות:",
+                "<b>או שנדיירה.</b> שעשו ממנה דיר לבהמות שעשה בה סהר כדאמרינן בפרקין דלעיל, ולא עשה ממנו אשפות אלא הניחו כדי לזבל בו השדה:",
+                "<b>לא תזרע למוצאי שביעית.</b> דקנסינן ליה בהני יותר מבנתקווצה:",
+                "<b>בטובה.</b> אסור דאין מחזיקין טובה לבעלים דרחמנא אפקרינהו:",
+                "<b>חלוף הדברים.</b> דב״ש לקולא. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוכרין נירין.</b> יכול ישראל לקבל עליו בכך וכך כורים לשנה שדה הנכרי שחרשה בשביעית לזרעה למוצאי שביעית, ואע״פ שגורם לנכרי לחרוש בשביעית. נירין לשון נירו לכם ניר (ירמיה ד):",
+                "<b>ומחזיקים ידי נכרים.</b> אם מצאו חורש יכול לומר לו יישר כחך וכיוצא בזה:",
+                "<b>ושואלים בשלומן.</b> ואפילו ביום חגם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדל בזיתים.</b> כשהזיתים מקורבים זה לזה יותר מדאי נוטל אחד ומניח ב׳ או נוטל ב׳ ומניח אחד כדי שיגדל ויתעבה. מדל לשון שליפה והסרה, וי״מ לשון דלדול ודלות שמדלדל שדהו מן הזיתים:",
+                "<b>יגום.</b> גומם ומקצץ האילן ומשאיר השרש בארץ, ולא ישרש לגמרי שלא יראה כעובד את האדמה:",
+                "<b>ומודים במחליק.</b> כגון אם נוטל שלשה זיתים זה בצד זה שמחליק פני הקרקע יותר מדאי יאמרו לעבודת קרקע הוא מתכוין ואסור:",
+                "<b>מתוך של חבירו אף המחליק ישרש.</b> דלא עביד אינש שיתקן קרקע חבירו, וידוע דלעצים הוא מכוין:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא יחפה.</b> הבקוע בעפר, שהרי הוא מיתקן בכך שהעפר נעשה טיט ומשביח האילן:",
+                "<b>באבנים ובקש.</b> דהוי כמושיב שומר שלא ייבש:",
+                "<b>בתולת שקמה.</b> שלא נקצצה מעולם:",
+                "<b>מפני שהיא עבודה.</b> שהיא משובחת בכך:",
+                "<b>כדרכה אסור.</b> שהיא מתגדלת ומתעבה בכך והוי כעין זומר לגפנים:",
+                "<b>אלא מגביה עשרה.</b> שאין דרך לעולם לכרתה אלא למטה מעשרה:",
+                "<b>או גומם מעל הארץ.</b> שאין דרך לכרות אותה כך. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המזנב בגפנים.</b> מקטע זנבות הגפנים כדי שיעבה הגזע ויגדל ויגבר כחו, וכן הקוצץ קנים כדי שיתעבו ויוסיף כחן:",
+                "<b>ירחיק טפח.</b> מן הקרקע ושוב לא מיחזי כעבודה:",
+                "<b>שנפשח.</b> נסדק, כמו (איכה ג) ויפשחני:",
+                "<b>לא שיעלה.</b> שיתחברו סדקיו:",
+                "<b>אלא שלא יוסיף.</b> ליסדק:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאימתי אוכלים פירות האילן בשביעית.</b> משום דדרשינן לאכלה ולא להפסד ואם אוכלן קודם בישולן היינו הפסד:",
+                "<b>הפגים.</b> פגי תאנה כדכתיב (ש״ה ב) התאנה חנטה פגיה:",
+                "<b>משהזריחו.</b> האדימו וזהו התחלת בשולן:",
+                "<b>אוכל בהם פתו בשדה.</b> אבל ללקט ולהכניס לבית אינו רשאי עד שיגמרו:",
+                "<b>בחלו.</b> שגדל הרבה, ודומה לו וגם נפשם בחלה בי (זכריה י״א:ח׳). ובירושלמי יליף לה מדכתיב (ויקרא כ״ה:י״ב-י״ג) תהיה כל תבואתה לאכול וכתיב (שם) מן השדה תאכלו את תבואתה, בשתי תבואות הכתוב מדבר אחת מן הבית ואחת מן השדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>משהביא מים.</b> שסוחטו ויוצא ממנו משקה:",
+                "<b>משהבאישו.</b> משיקראו באשה, והיינו כשיתחילו להתבשל ונתבשלו עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקליפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רביעית לסאה.</b> שמסאה זיתים יכול להוציא רביעית הלוג שמן:",
+                "<b>פוצע.</b> דרך הזיתים לפצען כדי למתק מרירותן:",
+                "<b>ואוכל בשדה.</b> דדבר שדרכו לאכול הוא. אבל לסוך לא חזו, ואין סכין אלא בדבר שדרכו לסוך:",
+                "<b>הכניסו חצי לוג.</b> שנתבשלו עד שהוא יכול להוציא חצי לוג מסאה:",
+                "<b>הכניסו שליש.</b> שנתגדלו שליש ממה שעתידים להתגדל. א״נ שמוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו יפה:",
+                "<b>כך עונתן לשביעית.</b> אין אוכלין מהן בשביעית עד שיגיעו לעונת מעשרות המפורש בפ״ק דמעשרות, דדוקא תאנים וענבים וזיתים רגילים לאכול קודם בשולן לפיכך התירו לאכול מהם בשדה בשביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות, אבל לא בשאר פירות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אין קוצצין את האילן בשביעית.</b> משום דלאכלה אמר רחמנא ולא להפסד. ואני שמעתי כיון דאפקרינהו רחמנא לפירות אם יקצצם הוי גוזל את הרבים:",
+                "<b>משיוציא.</b> תחלת העלין בימי ניסן:",
+                "<b>משישלשלו.</b> משיתחילו להכביד ולתלות כעין שלשלת:",
+                "<b>משיגרעו.</b> משיעשו גרעינים. פ״א הבוסר כשיגדילו הענבים ונעשו כפול הלבן נקרא גרוע:",
+                "<b>משינצו.</b> משיגדל עליהן הנץ, כמו הנצנים נראו בארץ (ש״ה ב) כשיגיעו לשיעורים הללו אסור לקצצן בשביעית:",
+                "<b>מותר לקוצצו.</b> ואין כאן משום הפסד הפרי, או משום גזל לאידך לישנא, שכבר הפרי ראוי לאכילה. ומשום קוצץ אילנות טובים ליכא אם הוא מעולה בדמים, שדמיו יקרים לעצים יותר מלאילן:",
+                "<b>וכמה יהא בזית.</b> לאו אשביעית קאי, אלא שיהא אסור לקוצצו משום קוצץ אילנות טובים כדכתיב (דברים כ׳:י״ט) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות:",
+                "<b>רובע.</b> הקב, משום דחשיב יותר משאר אילנות, דאילו בדקל מותר לקצצו עד דטעין קבא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בנות שוח.</b> תאנים לבנות המגדלות משלש שנים לשלש שנים:",
+                "<b>שביעית שלהם שנה שניה.</b> של שמטה דפירות החונטים בשביעית אין נגמר בשולן עד שנה שנייה של שמטה שהיא ג׳ לחניטה ואז נוהג בהן דין שביעית, דבתר חנטה אזלינן:",
+                "<b>פרסיות.</b> מין תאנים שעושים משתי שנים לשתי שנים. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטומן את הלוף.</b> מין ממיני הבצלים שרגילים לטמנן בארץ:",
+                "<b>לא יפחות מסאתים.</b> משום דמיחזי כזורע, עד שיטמון מהם סאתים בחפירה אחת על גובה ג׳ טפחים, שלא יהיו מפוזרים אלא יהיה גובה הכרי והצבור שלשה טפחים וטפח עפר על גבי הכרי:",
+                "<b>וטומנו במקום דריסת האדם.</b> כדי שלא יצמח. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לוף שעברה עליו שביעית.</b> ונכנסה עליו שמינית שהוא מתקיים זמן מרובה בארץ במחובר:",
+                "<b>אם לקטו עניים את עליו לקטו.</b> דעלי הלוף יש להן ביעור ועיקרו אין לו ביעור כדתנן לקמן בפ״ז, הלכך אם לקטו עניים את עליו בשביעית לקטו, ואם לאו ונכנסו לשמינית וגדלו העלין נמצאו גדולי שביעית ושמינית מעורבין יחד:",
+                "<b>יעשה חשבון.</b> וישער כמה גדל מהן בשביעית ויתן לעניים, דר׳ אליעזר סבר כר׳ יהודה דאמר לקמן עניים אוכלים אחר ביעור ולא עשירים:",
+                "<b>רבי יהושע אומר אין לעניים עמו חשבון.</b> דסבר כרבי יוסי דאמר לקמן אחד עניים ואחד עשירים אוכלים אחר הביעור. והלכה כר׳ יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>לוף של ערב שביעית.</b> שנשלם מערב שביעית ולא הוסיף צמחים בשביעית, שאם הוסיף צמחים בשביעית אסור לעקרו משום הפסד פרי:",
+                "<b>הקיצונים.</b> י״מ שנזרעו בקיץ וי״מ מיוחדות לקיץ שהן יבשות מאד:",
+                "<b>פואה של עדית.</b> הגדילה בשדה שמינה. פואה, צבע אדום שקורין רויי״א בלע״ז:",
+                "<b>במארופות של עץ.</b> במרה שחופרים בו את הקרקע. של עץ, ולא של ברזל שלא יראה כעובד את הארץ:",
+                "<b>בקרדומות של מתכת.</b> ולא חיישינן דלמא מיחזי כעבודה:",
+                "<b>בפואה של צלעות.</b> כמו סלעות בסמ״ך, פואה הגדילה בין הסלעים כיון דאין דרך לזרוע שם לא מיחזי כעובד את הארץ. פ״א צלעות כמו ולצלע המשכן (שמות כ״ו:כ׳) כלומר צדי השדה שאין דרך לזרוע שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר מיד.</b> ואע״ג דבשאר ירקות מודה רבי יהודה דאסור עד שיעשה כיוצא בו, בלוף הואיל וצריך לעקרו לב״ש במארופות של עץ ולבית הלל בקרדומות של מתכות, ואין דרך לעקרו בשביעית אלא ע״י שינוי, הלכך במוצאי שביעית לא שכיח דאיסורא ומש״ה מותר מיד, אבל ירק שלא גזרו שלא לתלשו כי אורחיה שכיח נמי דאיסורא בשמינית, לפיכך אסור עד שיעשה כיוצא בו:",
+                "<b>משירבה החדש.</b> בירושלמי מפרש דהיינו מן הפסח ואילך. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין האומן רשאי למכרן בשביעית.</b> למי שהוא חשוד על השביעית, אבל למי שאינו חשוד שרי דאינו קונה אלא להצניע עד [אחר] שביעית:",
+                "<b>מזרה.</b> שזורין בו התבואה בגורן:",
+                "<b>דקר.</b> כמין יתד של ברזל שקורין קולטרו בלע״ז, והוא עשוי לחפור בו את הקרקע לשון וידקור את שניהם (במדבר כ״ה:ח׳):",
+                "<b>מגל יד ומגל קציר ועגלה.</b> מותרין שמא הוא [רוצה] לקצור מן ההפקר ולהביא בעגלה למאכל ביתו, ואין אסור אלא להביא הרבה לעשות אוצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>היוצר.</b> אומן העושה כלי חרס מוכר אפילו לחשוד על השביעית חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין, וליכא למיחש שמא רוצה כולם לשמן או כולם ליין שניכרים הן אותם של יין מאותם של שמן, שהעפר שעושים ממנו כדי יין אינו דומה לעפר שעושים ממנו כדי שמן:",
+                "<b>ואם הביא יותר מכאן מותר.</b> ולא חיישינן שמא מן המשומר דשביעית הביא:",
+                "<b>ומוכר לנכרים בארץ.</b> ולא חיישינן שמא יחזור הנכרי וימכרם לישראל החשוד:",
+                "<b>ולישראל בחוצה לארץ.</b> ולא חיישינן שמא יוליכם בארץ, אי נמי שמא יכניס לתוכן יין ושמן של שביעית שהביא מארץ ישראל, דלא החמירו חכמים כל כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא יכול לשחטה.</b> ובכל דהוא דמצינן למתלי תלינן. ובית שמאי סברי דאין דרך כלל לשחוט פרה העומדת לחרישה:",
+                "<b>אפילו בשעת הזרע.</b> ולא אמרינן ודאי לזריעה הוא לוקח, דתלינן לאכילה הוא רוצה:",
+                "<b>שיש לו גורן.</b> ולא חיישינן שמא מודד להכניס לאוצר, דאיכא למתלי דלטחינה הוא מודד:",
+                "<b>ופורט לו מעות.</b> מחליף לו מעות בפרוטות:",
+                "<b>אע״פ שהוא יודע שיש לו פועלים.</b> ונמצא מסייע ידי עוברי עבירה, דאמרינן שמא לשאר צרכיו הוא צריך:",
+                "<b>וכולם.</b> אם פירש שלדבר אסור רוצה אותם, אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>החשודה על השביעית.</b> לאכול פירות שביעית אחר הביעור בלא ביעור:",
+                "<b>נפה.</b> שאני אומר לספור בה מעות היא לוקחת:",
+                "<b>כברה.</b> שאני אומר לכבור בה את החול:",
+                "<b>רחיים.</b> דשמא לטחון בהם סמנין:",
+                "<b>תנור.</b> שמא לייבש בו אונין של פשתן:",
+                "<b>ולא תטחן עמה.</b> שאסור לסייע ידי עוברי עבירה:",
+                "<b>ובוררת וטוחנת עמה.</b> ולא אסרו הכא באשת עם הארץ החשודה על המעשרות כדאסרו בחשודה על השביעית, משום דרוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>אבל משתטיל המים.</b> בעיסה:",
+                "<b>לא תגע עמה.</b> לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים, שהרי הוכשרה לקבל טומאה וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה: ",
+                "<b>וכולן לא אמרו.</b> לא התירו להשאילן כלים ולסייען בלא שעת עבירה עצמה אלא משום דרכי שלום:",
+                "<b>מחזיקין ידי נכרים.</b> אגב גררא דדרכי שלום תנא ליה הכא, ומפורש לעיל בפ״ד:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלש ארצות לשביעית.</b> חלוקות לענין דין שביעית:",
+                "<b>כל שהחזיקו עולי בבל.</b> עזרא וסיעתו כשעלו מבבל:",
+                "<b>לא נאכל ולא נעבד.</b> שעבודת הארץ ההיא אסורה בשביעית, ואם נעבדה וגדלה אסור לאכול מאותן גדולים. פירוש אחר ועיקר, לא נאכל לאחר שביעית בלא ביעור ולא נעבד בשביעית:",
+                "<b>מכזיב ועד הנהר ועד אמנום.</b> כזיב משוך כלפי הצפון לצד מזרח ורצועה יוצאת מעכו שיושבת ברבועה של ארץ ישראל במקצוע צפונית מזרחית ואותה רצועה משוכה כלפי צפון והולכת עד כזיב ורצועה אחרת משוכה מעכו כלפי מזרח ובה הנהר האמור כאן, ואלו השתי רצועות כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל:",
+                "<b>ועד אמנום.</b> הוא הר ההר הכתוב בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי, תתאו לכם הר ההר מתרגמינן בירושלמי טורי אמנום, והוא בצפונה של ארץ ישראל לצד מערב אצל הים הגדול, וגם זו לא כבשו עולי בבל הלכך נאכל לאחר הביעור, ולאידך לישנא אם נעבד בשביעית נאכל דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, ולא נעבד, דלענין עבודה החמירו לאסור מדרבנן:",
+                "<b>מנהר ומאמנום ולפנים.</b> כך כתוב בכל הספרים, וטפי הוה ניחא אי הוה גרסינן ולחוץ. ואפשר לפרש בדוחק מהנהר ולפנים מתחלת הנהר ולפנים לצד הנהר חוצה לארץ, וכן מתחלת טורי אמנום ולפנים לצד ההר קרויה לפנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>סוריא.</b> ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד, ואינה כא״י לכל דבר מפני שכבשה קודם שכבש א״י כולה, ובקצת דינים עשאוה כא״י ובקצתן כחוצה לארץ:",
+                "<b>עושים בתלוש.</b> אפילו אצל החשודים, ואילו בארץ ישראל תנן לא תבור ולא תטחון עמה:",
+                "<b>אבל לא במחובר.</b> כגון מסיקה קצירה ובצירה, ודוקא בשמור אבל במופקר אפילו בארץ מותר, דתניא בת״כ מן השמור אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר. וטעמא דגזור בסוריא במחובר כדי שלא יהיו מניחים את ארץ ישראל והולכים ומשתקעים בסוריא, ובתלוש התירו כדי שימצאו העניים שבארץ ישראל קצת ריוח בסוריא שהיא קרובה להם, ולא יצטרכו לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ:",
+                "<b>כל שכיוצא בו מותר בא״י.</b> מדאורייתא, כגון תלוש אף ע״ג דמדרבנן אסור בלא שינוי עושין אותו בסוריא כי אורחיה ואינו צריך לשנות. אי נמי הכי קאמר כל שכיוצא בו מותר בארץ במופקר עושים אותו בסוריא אפילו בשמור, אבל במחובר אסור מדרבנן בארץ אפילו במופקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בצלים שירדו עליהם גשמים.</b> בצלים של ששית שנכנסו לשביעית, וירדו עליהם גשמים וצמחו, אם השחירו העלין בידוע שגדלו והוסיפו ואתו גדולי שביעית ומבטלים העיקר אע״פ שהוא מרובה, אבל אם הוריקו העלין אז הולכים וכמשין ולאו מארעא קא רבו:",
+                "<b>אם יכולין ליתלש בעלין.</b> דרך בצלים כשנגמרים יוצאין מעצמן מן הארץ ונוחין ליתלש, ואם העלין חזקים וכשאוחז בהן יכול ליתלוש הבצלים מן הארץ אז ודאי גדלו בשביעית:",
+                "<b>כנגד כן למוצאי שביעית מותרים.</b> לאו בבצלים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית מיירי, דלא מקילינן בהו כולי האי שגדולי היתר כל שהו יעלו את האיסור, אלא סיפא נמי מיירי בבצלים של ששית שעקרן בששית וחזר ונטען בשביעית ולאחר שגדלו מעט בשביעית עקרן וחזר ונטען בשמינית, ומתוך שכבר גדלו בששית לא הוסיפו כי אם מעט בשביעית ונאסרו וכשחזרו והוסיפו מעט בשמינית חזר אותו היתר ובטל איסור המועט, שגם של ששית מסייע לבטלו אחר שסוף גדולו היתר. ואין הלכה כר׳ חנניה בן אנטיגנוס:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיעשה כיוצא בו.</b> ממה שנזרע במוצאי שביעית יש גדול כיוצא בזה דתלינן ביה. אי נמי מפני שרבה ההיתר על האסור ונתבטל:",
+                "<b>הבכיר.</b> מקום שממהר לבכר פירותיו יותר משאר מקומות:",
+                "<b>הותר האפל.</b> דתלינן שממקום הבכיר הביאום:",
+                "<b>מוצאי שביעית מיד.</b> לפי שהיו מביאים ירק מחוצה לארץ והיה רבה על ירק שבארץ ישראל. ואני שמעתי הטעם לפי שבשנים או שלשה ימים עושה כיוצא בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמן שרפה.</b> שמן של תרומה טמאה מתוך שלשריפה עומד קרי ליה שמן שריפה, ומעלה עשו לשרפה בארץ כדאשכחן בקדשים פסולים שהן נשרפים במקומן, וכן פירות שביעית צריכים ביעור בארץ דכתיב (ויקרא כ״ה:ז׳-ח׳) בארצך תהיה כל תבואתה. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ.</b> לפי שהתרומה כהנים מחזרין אחריה לבית הגרנות, חיישי רבנן שמא יהיו הכהנים מרדפים אחריה ויצאו חוצה לארץ להביא את התרומה. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כלל גדול.</b> ולדמיו שביעית. אם מכרן וקבל הדמים שלהם יש בדמיהן קדושת שביעית:",
+                "<b>יש לו ביעור.</b> כשכלה לחיה חייב לבער:",
+                "<b>עלה לוף שוטה.</b> אצטריך למתני לוף שוטה משום דתנן בפ׳ בתרא דעוקצים עלה לוף שוטה אין מטמא טומאת אוכלים, סד״א ה״נ לא ליחול עלייהו קדושת שביעית קמשמע לן:",
+                "<b>הדנדנה.</b> בערבי נענ״ע ובלע״ז מינטו״א:",
+                "<b>העולשין.</b> תרי גווני עולשין הן עולשי גינה ועולשי שדה, ובשאר שנים דשכיחי עולשי גינה עולשי שדה לא חשיבי אוכל ואין מטמא טומאת אוכלים והכא קמ״ל דבשביעית דאין עולשי גינה מצויין עולשי שדה חשיבי ומטמאין טומאת אוכלים ושביעית נוהגת בהן:",
+                "<b>וכרישין.</b> נמי תרי גווני נינהו כרישי גינה וכרישי שדה, וכרישי שדה אצטריך לאשמועינן:",
+                "<b>הרגילה.</b> הם חלוגלוגות ובלע״ז בירדולגי״ש:",
+                "<b>ונץ החלב.</b> פרחים לבנים כחלב. פ״א עשב הוא כשנחתך יוצא ממנו חלב:",
+                "<b>החוחים והדרדרים.</b> מיני קוצים הן:",
+                "<b>אסטיס.</b> הוא שצובעין בו כמין תכלת וקורים לו בערבי ני״ל, וקוצרים אותו והוא צומח ודומה לספיח לכך קורהו התנא ספיחי אסטיס:",
+                "<b>וקוצה.</b> מין ממיני הצבעים י״א שהוא אלעצפו״ר בערבי:",
+                "<b>יש להן שביעית.</b> קדושת שביעית נוהגת בהן שלא להפסידם ושלא לעשות בהם סחורה:",
+                "<b>ויש להם ביעור.</b> כשיגיע זמן הביעור צריך לבערם, ולקמן בפנים מפורשים דיני הביעור:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עיקר.</b> שרש:",
+                "<b>ערקבלין.</b> רבותי מפרשים עשב הגדל אצל הדקל ועולה ונכרך סביבות הדקל. ואני שמעתי שהוא עשב שעלין שלו דומות לעקרב:",
+                "<b>והחלבצין.</b> השרשים של נץ חלב האמור למעלה:",
+                "<b>הבכרייה.</b> קורין לו בערבי כנג״ר:",
+                "<b>הפואה.</b> בערבי פו״א ובלע״ז זרויי״א:",
+                "<b>הרכפה.</b> שרשים שתחת הקרקע, ושולקין אותן ושותין מימיהן ומי שיש לו תולעים בבטנו ימיתם:",
+                "<b>אין להם ביעור.</b> לפי שמתקיימים בארץ ולא כלה לחיה מן השדה לפיכך א״צ לבערו מן הבית:",
+                "<b>דמיהם מתבערים עד ר״ה.</b> ה״ק דמיהם צריך שיתבערו מן העולם קודם ר״ה של שמינית. וה״ה דהוי מצי למתני מתבערים אחר ר״ה שאם ישנן לאותן דמים בעולם אחר ר״ה של שמינית חייב לבערם בקדושת שביעית:",
+                "<b>ק״ו לדמיהן.</b> ור״מ סבר מחמיר אני בדמיהן יותר מבהן עצמן, דפרי עצמו מינכר ולא אתי למיעבד ביה סחורה אבל דמים לא מנכרי ואתי למיעבד ביה סחורה. ואין הלכה כר״מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנץ שלו.</b> פרח שעל הפטמא:",
+                "<b>וקליפי אגוזים.</b> כל הני צובעים בהן:",
+                "<b>והגלעינים.</b> גרעיני פירות. כגון הגרעינים שבזיתים שמוציאים מהן שמן. וגרעיני תמרים שראוין למאכל בהמה:",
+                "<b>צובע לעצמו.</b> דכתיב לכם לכל צרכיכם:",
+                "<b>שאין עושים סחורה בפירות שביעית.</b> וצביעה בשכר היינו סחורה:",
+                "<b>לא בבכורות ולא בתרומות.</b> דלמא משהי להו לגביה ואתי בהו לידי תקלה. ודוקא בבכור חי גזרו אבל שחוט שרי למכרו אפילו מדרבנן, ובלבד שלא ימכרנו באטליז:",
+                "<b>לא בנבלות ולא בטרפות.</b> דמאחר דכתב רחמנא טמאים הם מה צריך לומר תו וטמאים יהיו לכם, אלא אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה. ואם תאמר הרי חמור הרי גמל וסוס ופרד, שאני הני דלמלאכתן הן גדלים ולא אסרו לעשות סחורה אלא בדבר העומד לאכילה. וכל דבר שאיסורו מן התורה אסור לעשות בו סחורה, אבל דבר שאסורו מדבריהם אין אסור לעשות בו סחורה, אלא סתם יינן דאף על גב דאסורו מדבריהם אסור לעשות בו סחורה:",
+                "<b>ולא יהא לוקח.</b> כלומר לוקט ומוכר בשוק דנראה כסחורה. אבל כשבנו מוכר על ידו, פירוש בשבילו, אע״פ שהוא לקטן למכרן לא מיחזי כסחורה:",
+                "<b>לקח לעצמו.</b> לקט לעצמו לאכול והותיר, מותר למכרן אפילו הוא עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקח בכור.</b> בעל מום דמותר לזרים:",
+                "<b>מותר למכרו.</b> ובלבד שלא ימכרנו אלא בדמים שקנה אותו, שלא ישתכר בו:",
+                "<b>מותרין למכרן.</b> דהא כתיב גבי נבלה (דברים י״ד:כ״א) או מכור לנכרי הא לא אסרה תורה אלא לקיימן לעשות בהן סחורה אבל בנזדמן מותר:",
+                "<b>ר״י אומר אף מי שנתמנה.</b> אעפ״י שאינו צייד אלא שמצא עופות טמאים כמו כי יקרא קן צפור (דברים כ״ב:ו׳). ופליג אתנא קמא דאמר ציידי דווקא:",
+                "<b>נתמנה.</b> נזדמן, לשון וימן המלך (דניאל א):",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> למי שאינו צייד ואפילו אין אומנתו בכך, וטעמייהו דרבנן לפי שהציידים שצריכים ליתן מס למלך מאומנותם התירו להם למכור חיה עופות ודגים טמאים כדי שיוכלו לפרוע למלך המס שעליהם, אבל שאר כל אדם לא. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לולבי זרדין.</b> לולבי אילן ששמו זרדתא:",
+                "<b>לולבי האלה.</b> לשון כאלה וכאלון (ישעיהו ו׳:י״ג) בערבי באלו״ט ובלע״ז גלנד״י:",
+                "<b>בטנה.</b> מלשון בטנים ושקדים בלשון ערבי פאסת״ק:",
+                "<b>ואטדים.</b> מין ממיני הקוצים שצומחים בו גרעינים שחורים קשים והן נאכלים:",
+                "<b>אבל לעלים.</b> של כל אלו יש ביעור, דאע״ג דלולבים אין נושרים ואין אני קורא בהם ולבהמתך ולחיה, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית, מ״מ העלים נושרים הן ממקום חבורן. ולענפים שהם מחוברים בו קרי אביהן, וכיון שהם נושרים יש להם ביעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וורד.</b> שושן:",
+                "<b>והכופר.</b> הוא שקורים לו בערבי אלחנ״א. וי״א שהוא בושם שקורין גרופול״י:",
+                "<b>והקטף.</b> אילן אפרסמון:",
+                "<b>לוטם.</b> תרגום לוט ולטום. י״א שהוא צינוב״ר בערבי פניולי״ש בלע״ז:",
+                "<b>יש להם שביעית ולדמיהן שביעית.</b> וה״ה דיש להן ביעור ולדמיהן ביעור ואע״פ שלא נזכר במשנה:",
+                "<b>מפני שאינו פרי.</b> ודינן כעצים דאין להם קדושת שביעית משום דהנאתן אחר ביעורן, והתורה אמרה לאכלה דומיא דאכילה שהנאתן וביעורן שוה יצאו עצים דהנאתן אחר ביעורן. ות״ק סבר דקטפו זהו פריו. והלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורד חדש שכבשו בשמן ישן.</b> ורד של שביעית שכבשו בשמן של ששית, ילקט את הורד קודם שיגיע זמן הביעור והכל מותר. אבל ורד של שביעית שכבשו בשמן של שמינית וכבר הגיע זמן הביעור של הורד, חייב לבער את הכל, כדקתני סיפא דשביעית אוסרת מין בשאינו מינו בנותן טעם:",
+                "<b>וחרובין חדשים וכו׳</b> הכא מיירי בבא לשתות היין אחר זמן הביעור דבכל ענין חייב לבער. ואם לא נשתהו החרובים ביין עד זמן הביעור ילקט החרובין והיין מותר כמו בורד, והכי תניא בהדיא בתוספתא:",
+                "<b>זה הכלל וכו׳</b> בכל אסורים שבתורה מיירי, דבכולן במינו במשהו ומין בשאינו מינו בנ״ט. ואינה הלכה:",
+                "<b>השביעית אוסרת בכל שהוא במינה.</b> לאחר הביעור. אבל קודם הביעור אין בהם קדושת שביעית שיהא אסור להפסידה ולעשות בהם סחורה עד שיהא בהם בנ״ט, בין במינה בין שלא במינה:",
+                "<b>ושלא במינה.</b> אפילו לאחר הביעור בנותן טעם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כלל גדול.</b> מלוגמא. תחבושת ורטיה ופירוש מלוגמא מלא לוגמא שדרך אדם ללעוס מלא לוגמיו חטים או תאנים ונותן על גבי מכתו:",
+                "<b>אין עושים ממנו מלוגמא.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה:ו׳) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, מה שהוא מיוחד לכם דהיינו למאכל אדם יהיה לאכלה ולא למלוגמא, אבל מה שאינו מיוחד לכם יהיה בין לאכלה בין למלוגמא, הלכך כל שאינו מאכל אדם עושין ממנו מלוגמא לאדם:",
+                "<b>עושין ממנו מלוגמא לאדם אבל לא לבהמה.</b> דכתיב (שם) ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול, דבר הראוי לחיה ולבהמה תהיה לאכול לבהמה ולא לעשות לה מלוגמא:",
+                "<b>חומרי אדם.</b> שאין עושין מהם מלוגמא:",
+                "<b>וחומרי בהמה.</b> שאסור לשלקן:",
+                "<b>הסיאה.</b> עשב שקורין לו בערבי צידר״ג:",
+                "<b>ואזוב.</b> צעת״ר בערבי ובלע״ז איספ״ו:",
+                "<b>וקורנית.</b> בערבי חש״א ובלע״ז שדריא״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>לאכילה ושתיה וסיכה.</b> בענבים וזיתים מיירי שיש בהם אכילה ושתיה וסיכה:",
+                "<b>לאכול דבר שדרכו לאכול.</b> אע״ג דאמרה תורה לאכלה ולא להפסד, אין מחייבים אותו לאכול דבר שאין דרך בנ״א לאכלו כגון תבשיל שנתקלקל, ולא חיישינן אם הולך לאבוד. וכן דבר שאין דרך בנ״א לאכלו אלא ע״י תיקון ובא הוא לאכלו כמות שהוא בלא תיקון, כגון לאכול תרדין חיין או לכוס חטין חיות אין שומעין לו:",
+                "<b>וכן בתרומה וכן במע״ש.</b> לא נתנו אלא לאכילה ושתיה וסיכה:",
+                "<b>שנתנה להדלקת הנר.</b> משא״כ בתרומה טהורה, אבל תרומה טמאה מדליקין בה את הנר. ובמע״ש כתיב (דברים כ״ו:י״ד) ולא בערתי ממנו בטמא אבל בטהור מותר לבער. ובשביעית בין בטמא בין בטהור מותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא במדה ולא במשקל ולא במנין.</b> כדי שימכרו בזול. א״נ מתוך שאין מוכרין אותן כדרך שמוכרים בשאר שנים ינהגו בהם קדושת שביעית ולא אתו לזלזולי בהו:",
+                "<b>אף לא אגודות.</b> שלא ימכור כדרך שמוכרים בשאר שנים:",
+                "<b>ונץ חלב.</b> מפורש בפרקין דלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>שכרו מותר.</b> ואין בו קדושת שביעית. ואע״ג דשביעית תופסת דמיה, האי לאו דמי שביעית הוא:",
+                "<b>לקוט לי בו ירק.</b> לשון מכר הוא, דמשמע לקוט לי שוויו ירק, אבל לקוט לי לשון שכירות הוא ולא לשון מכר:",
+                "<b>ככר בפונדיון.</b> לא שאמר לו אתן לך פונדיון, רק ככר שוה פונדיון:",
+                "<b>כשאלקט ירקות שדה אביא לך מותר.</b> משום דמתנת חנם יהבי זה לזה, לפי שירקות שדה מצויין:",
+                "<b>לקח ממנו בסתם.</b> בהקפה כדרך מוכרים בחנות:",
+                "<b>לא ישלם לו מדמי שביעית.</b> דהוי כסחורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בייר.</b> חופר בורות ומספיק מים לבני העיר, לא יתן לו מדמי שביעית להספיק לו מים לכל תשמישו:",
+                "<b>ולא לבלן.</b> מחמם מרחצאות:",
+                "<b>ולא לספר.</b> שכר התספורת:",
+                "<b>ולא לספן.</b> שכר הספינה:",
+                "<b>ולכולן.</b> לכל הני דתנינן במתניתין יכול ליתן מתנת חנם שלא לשם שכרן, ואע״פ שיודע שבשביל שנתן מתנה לא יתבע ממנו שכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>במוקצה.</b> כלי המיוחד לקוץ בו תאנים קרוי מוקצה:",
+                "<b>בחרבה.</b> סכין, לשון חרב. וטעמא משום דכתיב (ויקרא כ״ה:ה׳) ואת ענבי נזירך לא תבצור כדרך הבוצרים:",
+                "<b>עריבה.</b> שלשים בה את העיסה:",
+                "<b>ובקוטב.</b> עץ גדול וכבד ובראשו אבן גדולה שנותנים על הזיתים בבית הבד, נקרא קוטב:",
+                "<b>בודידה.</b> בית הבד קטן כעין עריבה:",
+                "<b>רבי שמעון אומר כו׳</b> והלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלא יביאנו לידי פסול.</b> שאם נפסל בשביל שמן של תרומה ישרף הכל ונמצא גורם לפירות שביעית שלא יאכלו:",
+                "<b>ורבי שמעון מתיר.</b> להביא קדשים לבית הפסול. ואין הלכה כר׳ שמעון:",
+                "<b>והאחרון אחרון נתפס בשביעית.</b> כיצד, לקח בפירות שביעית בשר הבשר והפירות מתבערין בשביעית, לקח בבשר דגים יצא בשר ונתפס דגים לקח בדגים שמן יצאו דגים ונתפס השמן, וחייב לבער הפירות והשמן, נמצא אחרון אחרון נתפס. והפרי של שביעית עצמו אסור לעולם, ומפקינן לה מדכתיב (שם) כי יובל היא קדש, מה קדש תופס את דמיו אף שביעית תופסת את דמיה, אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת דמיה ויוצאת לחולין, תלמוד לומר (שם) תהיה בהוייתה תהא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>יאכל כנגדן.</b> כנגד אותם דמים יקנה משלו דברים שהם לצורך אכילה ויאכל בקדושת שביעית:",
+                "<b>קני זבים וקני זבות.</b> שתי תורים או שני בני יונה שחייבין להביא הזבים והיולדות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתוקו לא אומר לכם מה רבי עקיבא אומר בו.</b> רבי עקיבא קבל מרבי אליעזר רבו דמיקל טפי בסיכה, וכשאמרו לו שהיה רבי אליעזר אומר ידלק, אמר להם שתוקו, שאיני רשאי לפרש כמה היה רבי אליעזר מיקל בו, והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כאוכל בשר חזיר.</b> לאו דוקא, שאין האוכל פת כותי לוקה מן התורה אלא מכת מרדות מדרבנן:",
+                "<b>מה שרבי אליעזר אומר בו.</b> דמיקל בו טפי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מתחשב הוא.</b> אם אדם חשוב הוא שבני אדם למדים ממנו צריך להחמיר על עצמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הפיגם.</b> עשב שקורין רוט״א בלע״ז:",
+                "<b>והירבוזין.</b> אספרג״י בלע״ז. והשוטים הם אספרג״י של שדות אותן שאינן של גנות:",
+                "<b>והחלגלוגות.</b> בערבי רגל״א ובלע״ז ווירדולאג״ש.",
+                "<b>וכוסבר.</b> קוליאנד״ר בלע״ז. ודוקא של הרים אבל של גינה חשוב הוא. וכן כרפס. של נהרות דוקא אבל לא של גינה:",
+                "<b>כרפס.</b> אפיי״ו בלע״ז:",
+                "<b>גרגיר.</b> אוריג״א בלע״ז:",
+                "<b>שבאפר.</b> הגדל באחו. אבל של גינה חשוב הוא:",
+                "<b>פטורים מן המעשר.</b> בכל השנים כדמפרש טעמא שאין כיוצא בהן נשמר שאינן נחשבין בעיני בעליהן ומפקירין אותן, והפקר פטור מן המעשר דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך, בדבר שאין לו חלק ונחלה עמך יטול מעשרותיו, יצא הפקר לקט שכחה ופאה שיש לו חלק עמך:",
+                "<b>ונלקחים מכל אדם בשביעית.</b> לפי שאין דרך לשמרן. דכל דבר שדרך לשמרו אסור לקנות אותו מעם הארץ בשביעית שהוא חשוד לשמור הפירות ושלא להפקירן והלוקח מן המשומר אפילו כחצי איסר אסור. וכל הנך דמתניתין שחזקתן שאין משמרין אותן מותר ליקח מהן מעם הארץ כדי מזון ג׳ סעודות בלבד ולא יותר, שאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ, אף על פי שהפירות הן מן ההפקר, יותר ממזון ג׳ סעודות, מפני שהוא חשוד לאצור הדמים ואינו נוהג בהם קדושת שביעית:",
+                "<b>שלא נחשדו עליהם עוברי עבירה.</b> להביאם מן השמור. ואין הלכה כר״י:",
+                "<b>כל הספיחין מותרין.</b> לקחת מכל אדם דמחזקינן להו שאינם מן השמור:",
+                "<b>חוץ מספיחי כרוב.</b> שחזקתן מן השמור:",
+                "<b>לפי שאין כיוצא בהם בירקות שדה.</b> שאין גדלים כמותן במדבר. ואין הלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש ארצות.</b> בא״י חלוקות זו מזו לענין ביעור. וביעור האמור בכל מקום בשביעית הוא שכל זמן שאין נמצא בשדה מאותו המין שאסף אליו בבית חייב לבער אותו המין מן הבית מיד. כגון אם לקט תאנים ועשה מהן גרוגרות, אינו יכול לאכול מאותם גרוגרות אפילו בשנה השביעית אלא כל זמן שנמצאים תאנים מחוברות לאילן, וכשכלו התאנים מן האילנות חייב לבער הגרוגרות שבביתו, או לאכלן כולן מיד, או להפקירן עד שלא ישאר מהם בביתו, דכתיב (ויקרא כ״ה:ז׳) ולבהמתך ולחיה כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך מן הבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית. והשתא קאמר שארץ ישראל כולה נחלקת לשלשה חלקים לענין ביעור, וכל חלק וחלק ממנה נחלק לשלשה חלקים:",
+                "<b>כל שאינו מגדל שקמים גליל העליון.</b> שהשקמים אין גדלים אלא בשפלה, וסימן לדבר כשקמים אשר בשפלה (מלכים א ו):",
+                "<b>ותחום טבריה.</b> הוא העמק אלו הג׳ הם מהגליל:",
+                "<b>ההר והשפלה והעמק.</b> הם שלשה חלקים של ארץ יהודה:",
+                "<b>שפלת לוד.</b> והר [שלה] לוד. ומבית חורון עד הים. הם שלשה חלוקות של עבר הירדן, ושפלת לוד כשפלת הדרום דכל זמן שאוכל בשפלת [הדרום] אוכל בשפלת [לוד], וההר של שפלת לוד אוכלים בו כל זמן שאוכלים בהר המלך:",
+                "<b>מבית חורון ועד הים מדינה אחת.</b> וכל זמן שלא כלה לחיה מאחת מן המקומות שביניהם יכולים כל אנשי הגבול ההוא לאכול על ידי המקום האחד שלא כלה בו לחיה מן השדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולמה אמרו ג׳ ארצות.</b> הואיל ושלש ארצות בכל אחת הרי כאן תשע ארצות, למאי הלכתא אמרו שלש ארצות לביעור ותו לא:",
+                "<b>שיהיו אוכלים בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה.</b> אוכלים ביהודה עד שיכלה האחרון שבג׳ ארצותיה, וכן בגליל, וכן בעבר הירדן. אבל אין אוכלים ביהודה על ידי אותן שבגליל, ולא בגליל על ידי אותן שביהודה, דגמירי דאין חיה שביהודה מתרחקת לצאת מיהודה לגליל, ומגליל ליהודה, אבל יוצאה היא מגליל לגליל ומיהודה ליהודה:",
+                "<b>ושאר כל הארצות כהר המלך.</b> שאר כל הארצות שבארץ ישראל אוכלים על ידי הפירות הנמצאים בהר המלך והוא היה רב הפירות ואחרון מכל שאר ארצות שבארץ ישראל:",
+                "<b>וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים.</b> כל הארצות שבארץ ישראל אוכלים זיתים ותמרים על ידי ארץ אחת שלא כלו בה הזיתים והתמרים לחיה מן השדה, בין שתהיה הארץ ההיא ביהודה או בעבר הירדן או בגליל. ואין הלכה כרבי שמעון:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלים על המופקר.</b> אוכלים ממה שבבית על ידי שמצוי מאותו המין בשדה במקום מופקר. אבל אם פסק וכלה אותו המין ממקום המופקר. אע״פ שנמצא ממנו במקום השמור בבתים או בגנות חייב לבער. כדאמרן כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית:",
+                "<b>ר׳ יוסי מתיר אף על השמור.</b> ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>אוכלים על הטפיחים.</b> על מה שמשימים העופות בטפיחים, שהן כלי חרס הבנויים בכותל אשר שם צפרים יקננו. ואוכלים ממה שבבית כל זמן שמצוי מאותו המין בטפיחים:",
+                "<b>ועל הדופרא.</b> אילן שעושה פירות שני פעמים בשנה, אוכלים בראשון עד שיכלה האחרון שבמינם:",
+                "<b>אבל לא על הסתווניות.</b> אין אוכלין בענבים על ידי הענבים הגדלים בימות הסתיו:",
+                "<b>רבי יהודה מתיר.</b> לאכול בענבים על ידי הסתווניות כל זמן שבכרו קודם שיכלה הקיץ. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכובש שלשה כבשים.</b> שלשה מיני ירק:",
+                "<b>בחבית אחת.</b> של חומץ או של ציר, כדי שיתקיימו שלשה מיני הירק יחד:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר אוכלים על הראשון.</b> וכיון דכלה מין אחד מהן מן השדה נאסרו כולם ואפילו אותן שלא כלו, שאותו מין שכלה נתן טעם באותן שלא כלו ואסרן, דתנן לעיל פרק ז׳ שביעית אוסרת במינה במשהו שלא במינה בנותן טעם:",
+                "<b>רבי יהושע אומר אף על האחרון.</b> על סמך מין הכלה אחרון יאכל משלשתן אע״פ שכבר כלו השנים לחיה שבשדה. וטעמא דרבי יהושע הואיל ואלו שכלו בלועים מטעם אותו שלא כלה, דאמר קרא (ויקרא כה) מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית, והאי קרא יתירה הוא דהא דרשינן לה מן ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך מן הבית וכו׳, אלא קרא לכבושים הוא דאתא והכי קאמר מן השדה תאכלו את תבואתה אם יש בשדה מקצת מן הדבר הנכבש בבית, שהטעם הבלוע בדבר הנכבש יש במינו עדיין בשדה שעדיין לא כלה, אע״פ שעיקר הפרי כלה אעפ״כ תאכלו את תבואתה ואינו זקוק לבער:",
+                "<b>כל ירק אחד הוא.</b> לא נתנו חכמים שיעור לכל ירק וירק בפני עצמו, אלא אע״פ ששלשתן כלו מן השדה הואיל ואיכא שאר ירקות שלא כלו אוכל ע״י שאר ירקות ולא יבערם מן החבית עד שיכלו כל הירקות כולן מן השדה, והלכה כר״ג דכל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית ואוכל את השאר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המלקט עשבים לחים.</b> אוכלן בלא ביעור עד שייבש לחלוחית הארץ הממתק את הפירות, משם ואילך חייב לבערן:",
+                "<b>המגבב ביבש.</b> המלקט בעשבים יבשים, אוכלן בלא ביעור:",
+                "<b>עד שתרד רביעה שניה.</b> שהיא בשנה בינונית בכ״ג במרחשון, משם ואילך חייב לבער:",
+                "<b>מגבב.</b> תרגום לקושש קש לגבבא:",
+                "<b>רביעה.</b> על שם שהמטר רובע את הארץ ומולידה כזכר זה שרובע את הנקבה. פ״א שמרביץ העפר ומשכיבו, תרגום רובץ רביע:",
+                "<b>ועלי גפנים.</b> לחים, אוכלים בהן כל זמן שנמצאים באביהן, כלומר במחובר לאילן:",
+                "<b>שישורו.</b> שיפלו:",
+                "<b>והמגבב ביבש.</b> בעלי קנים וגפנים יבשים, אוכל עד שתרד רביעה שניה ואחר כך יבער:",
+                "<b>בכולן.</b> בין עשבים בין קנים וגפנים בין לחים בין יבשים. ואין הלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>עניים נכנסים לפרדסאת.</b> בשאר שני שבוע ליטול לקט שכחה ופאה, וכן נכנסים לגנות במוצאי שביעית:",
+                "<b>עד שתרד רביעה שניה.</b> מפני מותרות פירות שביעית שנשארו בה:",
+                "<b>בתבן ובקש של שביעית.</b> דסתם תבן וקש חזי למאכל בהמה ויש בו קדושת שביעית ואסור לשרפו וליהנות בו הנאה של [אבוד], משום דדרשינן לאכלה ולא להפסד. אבל כשנתבטל מה שבשדה ממאכל חיה פקעה קדושת שביעית ממה שבבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגיע שעת הביעור.</b> זמן ביעור הפירות לפי מקומן כדתנן לעיל שלש ארצות לביעור ובברייתא [פסחים נג] שנינו אוכלים בענבים עד הפסח, בזיתים עד העצרת, בגרוגרות עד החנוכה, בתמרים עד הפורים, וכולן של שנה השמינית. וזמנים הללו בסתם שאין ידוע אם כלה לחיה מן השדה אם לאו אבל בידוע הכל לפי מה שכלו:",
+                "<b>מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד.</b> מאנשי ביתו, ואחר כך מחלק לשכיניו ולקרוביו ומיודעיו, ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל מי שצריך ליטול יטול:",
+                "<b>ועניים אוכלים אחר הביעור אבל לא עשירים.</b> דכתיב (שמות כ״ג:י״א) ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה, אביוני עמך ולא עמך:",
+                "<b>אחד עניים ואחד עשירים.</b> קרי ביה ואכלו אביוני וגם עמך. והלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר ינתנו לאוכליהן.</b> אע״פ שפירות הללו בהיתר נלקטו לאכלן בקדושת שביעית, מכל מקום סבר ר׳ אליעזר דאסור לזה שנתנו לו פירות הללו לאכלן לבדו, אלא ינתנו שיאכלם הוא עם אחרים, דר׳ אליעזר לטעמיה דסבר כב״ש, דאמרי [לעיל מ״ב פ״ד] אסור לאכול פירות שביעית בטובה, כלומר להחזיק טובה למי שנותן לו פירות שביעית דרחמנא אפקרינהו, הילכך זה שנתנו לו פירות שביעית במתנה או נפל לו בירושה אסור שיאכלם לבדו שלא יחזיק טובה למי שהורישם לו או שנתנם לו במתנה, אלא יאכל אותם עם אחרים כדי שלא יהא אוכל פירות שביעית בטובה:",
+                "<b>וחכ״א אין החוטא נשכר.</b> חכמים לדבריו דר״א קאמרי ליה, לדידן מותר לאכול פירות שביעית בין בטובה בין שלא בטובה, אלא לדידך דאמרת אסור לאכול פירות שביעית בטובה היכי קאמרת ינתנו לאוכליהן ושריית למי שנתנו לו פירות שביעית במתנה לאכלן עם אחרים, והלא מצינו חוטא נשכר שאוכל אותן עם כל בני אדם, והדין נותן לפי דבריך שימכרו לאוכליהן שיפרע אותם מה שהן שווין כדי שלא יהא חוטא נשכר והדמים יתחלקו לכל אדם. ואין הלכה כר״א:",
+                "<b>האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה.</b> דלא תימא אין חלה בשביעית משום דכתיב לאכלה ולא לשריפה וחלה אם נטמאת טעונה שריפה, קמ״ל דראשית עריסותיכם אמרה תורה, מאיזו עסה שתהיה חלה תרימו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שביעית משמטת את המלוה.</b> המלוה את חברו ועברה עליו שביעית אחר ההלואה אינו יכול לתבוע הלואתו מחבירו כדכתיב (דברים ט״ו:ב׳) שמוט כל בעל משה ידו:",
+                "<b>בשטר.</b> שכתב לו שטר באחריות נכסים ושעבד קרקעות על המלוה דמיחזי כמי שמשכן קרקעות אצלו, אעפ״כ שביעית משמטתו:",
+                "<b>הקפת החנות.</b> שקנה ממנו באמנה:",
+                "<b>אינה משמטת.</b> דאין זה חוב ואין זו דרך מלוה:",
+                "<b>ואם עשאה מלוה.</b> שחשב עם הקונה וזקפן עליו במלוה:",
+                "<b>הראשון הראשון משמט.</b> אם לקח באמנה פעם ראשונה מן החנות וחזר ולקח שנייה הראשונה נעשית מלוה ומשמטת ולא השניה. חזר ולקח שלישית. ראשונה ושניה נעשו מלוות ושביעית משמטתן ולא השלישית. וכן לעולם, האחרונה אין שביעית משמטתה וכל האחרות שביעית משמטתן, הואיל והיה ראוי שיתן לו מעות הראשונה קודם שיקח השנית בהקפה ולא נתן נעשית הראשונה מלוה, וכן לעולם. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>כל מלאכה שפוסקת בשביעית.</b> אם שכר שכיר זה ממלאכות הפוסקות בשביעית, כלומר ממלאכות שאסור לעשותן בשביעית כגון חרישה וקצירה ועבודת קרקע, נעשה שכר זה בשביעית כמלוה, ושביעית משמטת, ואם לאו, ששכר זה שחייב לו היה משאר מלאכות שאין אסורות בשביעית, לא נעשה כמלוה ואין שביעית משמטת. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>השוחט את הפרה.</b> בשנה שביעית, וחלקה ביום ראשון של שני ימים טובים של ראש השנה, אם היה אלול מעובר נמצא דיום א׳ שנתחלקה היה חול והיה יום אחרון של אלול של שנה השביעית, ושביעית משמטת בסופה דכתיב (דברים ט״ו:א׳) מקץ שבע שנים תעשה שמיטה:",
+                "<b>האונס והמפתה.</b> שנותנים חמשים שקל:",
+                "<b>והמוציא שם רע.</b> שנותן מאה:",
+                "<b>וכל מעשה בית דין.</b> ממון שכתבו עליו פסק דין, חייב אתה ליתן לו:",
+                "<b>אין משמיטין.</b> שכיון שפסקו בית דין על הממון, כגבוי דמי וכאילו הגיע לידו:",
+                "<b>המלוה על המשכון.</b> דכתיב (שם) ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך, פרט לזה שיש לאחיך בידך:",
+                "<b>והמוסר שטרותיו לב״ד.</b> דכתיב ואשר יהיה לך את אחיך, פרט למוסר שטרותיו לבית דין שבית דין יש להם זה החוב אצל אחיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פרוזבול.</b> פרוז תקנה, בול עשירים, דכתיב (ויקרא כ״ו:י״ט) ושברתי את גאון עוזכם, ואמר רב יוסף אלו בולאות שביהודה. תקנה לעשירים שלא יעברו על השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, ותקנה לעניים שימצאו מי שילוה להם, והשמטת כספים בזמן הזה דרבנן דכתיב (דברים ט״ו:ב׳) וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו, בשתי שמטות הכתוב מדבר אחת שמטת קרקעות ואחת שמטת כספים, בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים, ורבנן הוא דתקינו שמטת כספים בזמן הזה ומשום הכי היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין השמטה הואיל ואין שמטת כספים בזמן הזה אלא מדברי סופרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>זהו גופו של פרוזבול.</b> עיקרו ושרשו:",
+                "<b>והדיינים חותמים למטה או העדים.</b> להכי קתני הדיינים או העדים ללמדך שיכול העד להיות דיין או הדיין עד, דבדרבנן עד נעשה דיין, ופרוזבול דרבנן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>פרוזבול המוקדם.</b> שזמנו מוקדם שנכתב בכסליו וזמנו הכתוב בתוכו מתשרי קודם, כשר, מפני שהורע כחו של מלוה בכך, דפרוזבול אינו מועיל אלא להלואות שלפניו, דמשנמסרו לבית דין הרי הן כגבויות ושוב אין משמיטות, הלכך הלואות הבאות אחריו שלא נמסרו לבית דין משמיטות נמצא דמפסיד במה שהקדים זמנו, אבל פרוזבול המאוחר פסול, שאיחר זמנו והוא הלוה בינתים, וכשמוציא פרוזבול זה ורואים ב״ד הזמן סבורים שאותן הלואות קדמו לפרוזבול ונמצא גובה שלא כדין:",
+                "<b>שטרי חוב המוקדמים פסולים.</b> כגון דקאי בניסן וכתב בשטר זמן תשרי שלפניו, פסולים משום דגובה שלא כדין מן הלקוחות שבין תשרי לניסן. וקנסינהו רבנן דלא ליגבו בשטר זה מן הלקוחות כלל, ואפילו מניסן ולהלן, גזירה שמא יגבה מאותן שבין תשרי לניסן שלא כדין. ומיהו לא הוי השטר פסול מחמת שהעדים שחתמו בו הוו רשעים שחתמו על שטר מוקדם בשקר, דמצו העדים למימר אנחנו על עיקר המלוה חתמנו ולא על הזמן, שלא באנו להעיד שנכתב ונחתם ביומו:",
+                "<b>והמאוחרים כשרים.</b> דהורע כחו של מלוה, שאינו טורף לקוחות אלא מזמן שכתוב בשטר:",
+                "<b>כותבין פרוזבול לכל אחד ואחד.</b> שכל מלוה ומלוה צריך שימסור שטרותיו לב״ד ויכתוב לו פרוזבול, הלכך כשחמשה לוין מא׳ אינו כותב אלא פרוזבול א׳ שאין כאן אלא מלוה א׳, ואע״פ שהלוין מרובין כשיהיה למלוה פרוזבול אחד על כולן דיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא על הקרקע.</b> אלא אם כן יש לו קרקע ללוה, שאז חשוב החוב כגבוי ביד ב״ד ולא קרינן ביה לא יגוש:",
+                "<b>אם אין לו.</b> ללוה, ומלוה יש לו, מזכה לו מלוה ללוה בתוך שדהו קרקע כל דהו וכותבים עליו פרוזבול, ואפילו החוב מאה מנה, משום דקרקע כל שהוא ראוי לגבות בה כל חובו, כגון דגבי והדר גבי עד דמשלים כל חובו:",
+                "<b>היתה לו.</b> ללוה שדה ממושכנת בעיר, בין שאחרים משכנו אותה לו בין שמשכן הוא לאחרים כותבין פרוזבול:",
+                "<b>כותבין לאיש על נכסי אשתו.</b> כגון קרקע של נכסי מלוג שהוא אוכל פירות:",
+                "<b>על נכסי אפוטרופין.</b> שלווין לצורך היתומים והיתומים אין להם קרקע:"
+            ],
+            [
+                "<b>כוורת דבורים וכו׳</b> כשהיא מחוברת בטיט הכל מודים שהיא כקרקע לכל דבר, ואם היתה מונחת על גבי יתדות הכל מודים שהיא ככלים ואינה כקרקע, לא נחלקו אלא שמונחת על גבי קרקע ואינה מחוברת בטיט:",
+                "<b>ר״א אומר הרי היא כקרקע.</b> ונקנית בכסף בשטר ובחזקה כקרקע:",
+                "<b>וכותבין עליה פרוזבול.</b> אם יש ללוה כוורת כאילו היה לו קרקע:",
+                "<b>ואינה מקבלת טומאה.</b> כדרך שהקרקע המחובר אינו מקבל טומאה:",
+                "<b>והרודה.</b> מחלות דבש שבתוכה בשבת חייב חטאת כתולש דבר ממקום חבורו, דכתיב (שמואל א י״ד:כ״ז) ויטבול אותה ביערת הדבש וכי מה ענין יער אצל דבש, אלא מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת אף דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת. ואין הל׳ כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחזיר חוב בשביעית.</b> בסוף שביעית דהיינו בשמיטתה, שאין שביעית משמטת אלא בסופה, שנאמר (דברים ט״ו:א׳) מקץ שבע שנים:",
+                "<b>אמר לו אעפ״כ.</b> א״ל הלוה אעפ״כ אני רוצה לפרוע לך:",
+                "<b>יקבל ממנו.</b> ולא עוד אלא שמותר לו שתהא ידו פשוטה לקבל בשעה שאומר לו משמט אני:",
+                "<b>שנאמר וזה דבר השמטה.</b> כלומר דבור בעלמא שמוציא מפיו שהוא משמט דיו, ובדבור ראשון שאמר משמט אני סגי ואין צריך שיאמר וישנה שנאמר וזה דבר, אין לך אלא דבור ראשון, וכן וזה דבר הרוצח:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחזיר חוב בשביעית.</b> לוה שאומר למלוה אעפ״כ, ומחזיר לו מעותיו רוח חכמים נוחה הימנו:",
+                "<b>לא יחזיר לבניו.</b> אינו חייב להחזיר לבניו אם מת הגר:",
+                "<b>ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו.</b> ודוקא לבניו שנתגיירו עמו משום דעובד כוכבים יורש את אביו מן התורה דכתיב (דברים ב׳:ה׳) כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ואם לא יחזיר לבניו יש לחוש שמא יחזרו לסורם שיאמרו אם היו עובדי כוכבים היו יורשים אביהם והיו צריכין להחזיר להם. אבל אם היתה הורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה דמעולם לא ירשו את אביהם מן התורה ולא היתה ירושה זו ראויה להם לעולם אין לחוש בזה שמא יחזרו לסורם, והמחזיר להם אין רוח חכמים נוחה הימנו:",
+                "<b>כל המטלטלין נקנין במשיכה.</b> וכל זמן שלא משך יכול כל אחד מהם לחזור בו, ואע״פ שנתן המעות אין המעות קונות עד שימשוך החפץ הנקנה, ואעפ״כ המקיים את דבריו ואינו חוזר בו ואפילו לא משך רוח חכמים נוחה הימנו, דהכי תניא איפת צדק והין צדק (ויקרא י״ט:ל״ו) שיהא לאו שלך צדק והין שלך צדק:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..5ceb9d85ae48d8bfc539d946a1a007a602bce86c
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Sheviit/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,653 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Sheviit",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Sheviit",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>עד אימתי חורשים בשדה האילן.</b> לקמן מפרש איזהו שדה אילן:",
+                "<b>ערב שביעית.</b> שצריך להוסיף משנה ששית על השביעית באיסור עבודת הארץ ולקמן ילפינן לה מקראי:",
+                "<b>כל זמן שהוא יפה לפרי.</b> כלומר שהחרישה יפה לפרי הוי מתקן הקרקע לצורך הפרי של ששית ולא לצורך שביעית:",
+                "<b>עד העצרת.</b> דעד העצרת יפה לפרי ותו לא, ומן העצרת ואילך נראה כמתקן לצורך שביעית. ובשדה לבן שאין בו אילן עד הפסח. ומשנה זו היא משנה ראשונה ואינה הלכה, דרבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו שהם פסח בשדה לבן ועצרת בשדה אילן והתירום ומותר לחרוש עד ר״ה של שביעית:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לבית סאה.</b> קרקע שהיא נ׳ אמה על נ׳ אמה:",
+                "<b>ככר דבלה.</b> התאנים היבשים עשויין במעגלה כעין ככר לחם קרוים ככר דבלה:",
+                "<b>באיטלקי.</b> במנה של איטליא של יון, ולפי שהיה כך בימי משה משערים בו והמנה מאה דינרים והדינר שש מעות ומשקל כל מעה ט״ז שעורות בינוניות:",
+                "<b>פחות מכאן.</b> מככר של ששים מנה אין חורשים כל בית סאה אלא תחת האילן לבד וחוצה לו:",
+                "<b>כמלא אורה וסלו.</b> המלקט תאנים קרוי אורה כמו גודר בתמרים ובוצר בענבים. וסלו, הסל שנותן בו מה שהוא לוקט, ושאר השדה חשוב שדה הלבן ואין חורשין אותו אלא עד הפסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד אילן סרק.</b> שאינה עושה פירות ונטועין שלשה לבית סאה:",
+                "<b>אם ראויין לעשות.</b> רואין כל אילן ואילן בפני עצמו אם אילן של תאנה כיוצא בו היה עושה ככר דבלה ולמה שיערו בתאנה על שפירותיה גסין ועושה הרבה:",
+                "<b>לצרכן.</b> מלא אורה וסלו חוצה לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיהיו מג׳ ועד ט׳.</b> כלומר דין זה שאמרנו היינו מג׳ ועד ט׳, אבל אם היו עשרה או יותר אע״פ שאינן עושין חורשין:",
+                "<b>שנאמר בחריש ובקציר תשבות.</b> ארישא קאי דתנן אין חורשין להן אלא לצרכן. ומנין שאין חורשין כל הבית סאה שנאמר בחריש ובקציר תשבות, ואם אינו ענין לשבת בראשית שכבר נאמר (שמות כ׳:ט׳) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ולא לשמטה שכבר נאמר (ויקרא כ״ה:ג׳) שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, תנהו ענין לאסור ב׳ פרקים של ערב שביעית, מפסח לשדה לבן, ומעצרת לשדה אילן. והכי קאמר קרא בחריש שקצירו אסור ואיזה זה חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית תשבות. ובקציר שחרישו אסור ואיזה זה קציר של שביעית שיוצא למוצאי שביעית, נמי תשבות, שספיחים שגדלו בשביעית או שעבר וזרע בשביעית אסור לקצרם בשמינית:",
+                "<b>ר׳ ישמעאל אומר.</b> לעולם בשבת משתעי קרא כפשטיה ואתא לאשמעינן מה חריש רשות שאין לך חריש של מצוה אף קציר דאמר רחמנא תשבות בקציר של רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה דבעינן קצירה לשמה שזה דוחה את השבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו מצטרפין.</b> ונחשבין כאילו הן של איש אחד וחורשין כל בית סאה בשבילן:",
+                "<b>וכמה יהא ביניהן.</b> בין אילן לאילן:",
+                "<b>כמלא בקר וכליו.</b> צמד בקר עם העול, והיינו ד׳ אמות. אבל פחות מכאן למיעקר קיימי ואין חורשין בשבילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטיעות.</b> ילדות, ולזקנות קרי אילן, והכא קמ״ל דאע״ג דשלשה אילנות לבית סאה קרוי שדה אילן וחורשין כל בית סאה בשבילן, בנטיעות ילדות אין חורשין עד שיהיו עשרה:",
+                "<b>שורות.</b> שנטועות במקום א׳ כחומה ואינן מפוזרות:",
+                "<b>אין חורשין אלא לצרכן.</b> משום דכשמפוזרות נראה כחורש לצורך האילן, אבל היכא דקיימי במקום אחד נראה כמתקן את הארץ לצורך שביעית ולא לצורך האילנות:",
+                "<b>שורה.</b> תרגום חומה שורה:",
+                "<b>עטרה.</b> גדר סביב:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנטיעות והדלועים מצטרפין לבית סאה.</b> בדלעת יונית דוקא איירי במתניתין שהיא גדולה כאילן ולא בשאר דלועין. וצריך שיהיו הנטיעות רבות על הדלועים כגון שהיו הנטיעות ששה והדלועים ארבעה מצטרפין לעשרה וחורשין כל בית סאה בשבילן:",
+                "<b>רשב״ג אומר.</b> אפילו היו כל העשרה דלועין חורשין כל בית סאה בשבילן, לפי שהן כנטיעות. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיחולו.</b> עד שיצאו לחולין בשנה הרביעית ע״י פדיון, ואם לא פדאן בשנה הרביעית עד שיעשו חולין מאליהן בשנה החמישית:",
+                "<b>נטיעה כשמה.</b> בת שנתה קרויה נטיעה ותו לא. פ״א כשמה כל זמן שבני אדם קוראין לה נטיעה ואין קוראין לה אילן. והלכה כרבי עקיבא:",
+                "<b>שנגמם.</b> שנחתך:",
+                "<b>חליפין.</b> גידולים, לשון גזעו מחליף:",
+                "<b>כנטיעה.</b> בין לענין חרישה בין לענין ערלה. והלכה כרבי שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עד אימתי.</b> שדה הלבן. שדה של תבואה וקטנית שאין בו אילן:",
+                "<b>הליחה.</b> לחלוחית הקרקע מחמת הגשמים:",
+                "<b>מקשאות ומדלעות.</b> קשואים ודלועים אבל משם ואילך מיחזי כמתקן שדהו לצורך שביעית:",
+                "<b>נתת תורת כל אחד בידו.</b> זה אומר כלתה ליחה בתוך שלי וזה אומר לא כלתה ליחה בתוך שלי:",
+                "<b>אלא בשדה לבן.</b> שעתיד לזרעה אחר החרישה וצריך שתהא רוב ליחה קיימת אין חורשים אלא עד הפסח:",
+                "<b>ושדה אילן.</b> שהיא נטועה כבר אין צריך שתהא רוב ליחה קיימת שאין חורשין אותה אלא כדי שירדו הגשמים בעומק הקרקע הלכך חורשים בה עד העצרת. וכל המשניות הללו דחויות הן כדאמרינן לעיל בפרק קמא שרבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו שהם פסח ועצרת וביטלום, ומותר לחרוש עד ראש השנה של שביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזבלין.</b> מכניסין להם זבל:",
+                "<b>מעדרים.</b> חופרים בעיקרי האילנות שכל דבר שהוא לצורך פירות של ששית מותר בתוספת שביעית, ודבר שאינו אלא לצורך תקון האילן אסור, אלא אם כן הוא דבר שאפילו בשביעית עצמה אין איסורו אלא מדברי סופרים ובתוספת שביעית לא גזור:",
+                "<b>בית השלחין.</b> שאין די לה במי גשמים וצריך להשקותה, תרגום והוא עיף (בראשית כה) והוא משלהי:",
+                "<b>מיבלין.</b> חותכין היבלת. מומין הנולדין באילן:",
+                "<b>מפרקין.</b> העלין מעל האילן להקל מעליו:",
+                "<b>מאבקין.</b> שרשים המגולים מכסים אותן באבק:",
+                "<b>מעשנין.</b> תחת האילן להמית התולעים הגדלים בו:",
+                "<b>אף נוטל את העלין.</b> בשביעית עצמה, ותנא קמא לא אמר אלא מפרקין את העלין בתוספת שביעית לבד. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>מסקלין.</b> מסירין את האבנים:",
+                "<b>מקרסמין.</b> כמו מכרסמין בכ״ף, לשון יכרסמנה חזיר מיער (תהילים פ׳:י״ד), כלומר כורתים וחותכין הענפים היבשים מן האילן:",
+                "<b>מזרדין.</b> הענפים הלחים כשהם מרובין רגילים לקצצן ומניחין מקצת מהן וזהו זירוד:",
+                "<b>מפסלין.</b> שנוטל את הפסולת. ויש מפרשים מפסלין לשון פסל לך (שמות ל״ד:א׳) שחותכים כל הענפים שבאילן כדי שיתעבה:",
+                "<b>כזירודה וכפיסולה של חמישית וכו׳</b> תנא קמא לא שרי אלא עד ראש השנה של שביעית. ור׳ יהושע סבר כשנת חמישית כן ששית מה חמישית נכנסת לששית כך ששית נכנסת לשביעית, וכמו שמזרדין של חמישית בששית כך מזרדין של ששית בשביעית.",
+                "<b>ור׳ שמעון אומר</b> מעצרת ואילך שהוא נאסר בעבודת האילן נאסר נמי בזירוד ופיסול. ושלש מחלוקות בדבר, והלכה כתנא קמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזהמין את הנטיעות.</b> כשקליפת האילן נושרת מדביקים שם זבל להבריאו כדי שלא ימות האילן. ויש מפרשים מזהמין שמושחים האילנות בדבר שריחו רע כדי שיברחו התולעים מן הריח או שימותו:",
+                "<b>וכורכים.</b> יש מפרשים שכורכים דבר סביב האילן בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצנה. ויש מפרשים כורכים הענפים זו עם זו וקושרין אותם למעלה בראשיהם שלא יהיו נטושים על הארץ:",
+                "<b>וקוטמין אותן.</b> יש מפרשים לשים בשרשיהם אפר, תרגום אפר קטמא. ויש מפרשים שובר הראשים, כמו נקטם ראשו [סוכה כט]:",
+                "<b>ועושים להם בתים.</b> רגילים לעשות לאילן גדר אמה סביבותיו וממלאים אותו עפר. ויש מפרשים שעושים לו סוכה מלמעלה להגן עליו מן החמה או מן הצנה:",
+                "<b>על הנוף.</b> של האילן, אבל לא על העיקר שלא יעשה בשביעית כדרך שעושה בשאר השנים. ואין הלכה כרבי אליעזר בר׳ צדוק, אלא אסור להשקות האילן בשביעית בין על הנוף בין על העיקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>סכין את הפגים.</b> פירות שלא נגמר בשולן סכין אותן בשמן כשהן מחוברים לאילן למהר בשולן. ופעמים שמנקבים אותן ומשימים שמן בתוך הנקב אי נמי מנקבים הפגים כדי שיכנסו בהם גשמים ויתבשלו מהרה:",
+                "<b>פגי ערב שביעית.</b> פירות שאין מתבשלים עד תשרי של שביעית, אין סכין ואין מנקבין אותן בששית מאחר שאין נגמר בשולן עד שתכנס שביעית, ואפילו במקום שנהגו שלא לסוך אסר תנא קמא. ור׳ יהודה מפליג בין מקום שנהגו לסוך למקום שלא נהגו לסוך, דבמקום שלא נהגו לסוך לא מחזיא סיכה עבודה ושרי:",
+                "<b>ר׳ שמעון מתיר באילן.</b> שהוא מלא פירות שביעית לעשות בו מלאכה במוצאי שביעית, מפני שהוא רשאי בעבודת האילן אע״פ שהפירות קדושים בקדושת שביעית. והלכה כתנא קמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מבריכין.</b> כופפים זמורת הגפן בארץ ומכסים אותה בעפר:",
+                "<b>מרכיבים.</b> מביאים ענף של אילן ומרכיבין אותו על גב אילן אחר שהוא ממינו:",
+                "<b>פחות משלשים יום.</b> בגמרא במסכת ראש השנה מוכיח דהנך שלשים יום דקליטה לתנא קמא, ושלשה ימים דרבי יהודה, ושתי שבתות דר׳ יוסי ור׳ שמעון, צריכין קודם שלשים יום דתוספת שביעית, דבעינן שתקלוט הנטיעה קודם תוספת שביעית, וכולהו סבירא להו תוספת שביעית שלשים יום, הלכך לתנא קמא דאמר אין קליטה פחותה משלשים יום צריך שלשים דקליטה ושלשים דתוספת, לר׳ יהודה דאמר בשלשה ימים הוי קליטה צריך שלשה דקליטה ושלשים דתוספת, לדברי רבי יוסי ור׳ שמעון דאמרי שתי שבתות צריך שתי שבתות לקליטה ושלשים לתוספת. ופירוש קליטה שתהא הנטיעה נקלטת ונאחזת בשרשיה בארץ. והלכה כרבי יוסי ור׳ שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>האורז.</b> בלע״ז רי״ש:",
+                "<b>ודוחן.</b> מילי״ו:",
+                "<b>והפרגין.</b> כעין רמון מלא זרע והזרע שלו מקשקש בתוכו, וקורין לו בערבי כשכ״ש ובלע״ז פפאוור״ו:",
+                "<b>והשומשמין.</b> כמין זרע ארוך, ובארץ ישראל ממנו הרבה וקורין לו בערבי סומס״ס:",
+                "<b>מתעשרים לשעבר.</b> כמעשר שנה שעברה, אם היתה שנה ראשונה ושניה של שמיטה, מעשר שני, ואם שלישית מעשר עני:",
+                "<b>ומותרין בשביעית.</b> כיון שהשרישו בשנה ששית לפני ראש השנה של שביעית אין בהם קדושת שביעית:",
+                "<b>ומתעשרין לשנה הבאה.</b> כשנת לקיטתן כיון דבאותה שנה השרישו. ואם היא שנה שביעית אין מתעשרין כלל ויש להן קדושת שביעית. אע״ג דבאילן אזלינן בתר חנטה, ובירק בתר לקיטה, ובתבואה וזיתים בתר שליש, כלומר כשיביאו שליש בשולן אז נתחייבו במעשרות, מ״מ באורז ודוחן ופרגין ושומשמין דאין לוקטים אותם כאחד ואין מביאים שליש בשולם כאחד אין הולכים בהם אלא אחר השרשה, דבשנה אחת משרשת כל השדה שהרי בבת אחת זורעים אותם:"
+            ],
+            [
+                "<b>פול המצרי.</b> פאשול״י בלע״ז:",
+                "<b>שזרעו לזרע.</b> כדי להוציא ממנו זרע לזרוע ולא לאכילה:",
+                "<b>כיוצא בהם.</b> בתר השרשה, כאורז ודוחן, בין לענין מעשרות בין לענין שביעית. ודוקא שזרעו לזרע אבל זרעו לירק אזלינן בתר לקיטה כירק:",
+                "<b>הגמלונין.</b> הגסים:",
+                "<b>משתרמלו.</b> שהוקשו ונעשו כמין כיס. ודוגמתו בתרמילו [שבת לא] שהוא כיס של רועים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבצלים הסריסים.</b> שאין עושים זרע כשאר בצלים:",
+                "<b>ופול המצרי.</b> שזרעו לירק, דאי זרעו לזרע הא תנן לעיל דאזלינן ביה בתר השרשה אפילו לא מנע מהן מים:",
+                "<b>שמנע מהן מים שלשים יום.</b> יצאו מתורת ירקות הגדלות על כל מים ונעשו כשדה בית הבעל שמספקת במי גשמים, הלכך מתעשרין לשעבר:",
+                "<b>ושל בעל.</b> שדה שהיא בעמק ומלוחלחת ואין צריך להשקותה, ומכל מקום לירק צריכה השקאה, משום הכי קתני שמנע מהם מים שתי עונות, זמן השקאתה שרגילין להשקותה קרי עונה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוקשו.</b> נתיבשו ונעשו קשין:",
+                "<b>אסור לקיימן בשביעית.</b> שפירות שביעית אסור להניחן לזרע:",
+                "<b>התמרות.</b> הציץ קודם שיפתח דומה לתמרה, וכמוהו נקטם ראשו ועלתה בו כתמרה בפ׳ לולב הגזול (סוכה לג) פירוש אחר תמרות כעין לולבי גפנים:",
+                "<b>מרביצין בעפר לבן.</b> כלומר משקים שדה לבן. וכן הלכה שמשקים שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית, ולא עוד אלא שמשקים אותו בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית:",
+                "<b>ממרסין באורז.</b> משקין עפר האורז ומערבין אותו במים, כמו נתנו לממרס ביומא [פ״ד מ״ג]:",
+                "<b>אבל לא מכסחין.</b> שאין חותכים העלין של האורז, תרגום לא תזמור לא תכסח. והלכה כרבי שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מאימתי מוציאים זבלים לאשפות.</b> דרך עובדי אדמה לכנוס הזבל למקום אחד בשדה ועושה שם אשפה גדולה עד שהוא מפזרו בשדה לזבלה:",
+                "<b>משיפסקו עוברי עבירה.</b> לעבוד את הארץ בשנה השביעית, וקודם שיפסקו עוברי עבירה אסור שלא יאמרו מעוברי עבירה הוא ולזבל שדהו הוא מוציא. ויש ספרים שכתוב בהם עובדי עבודה והיא היא:",
+                "<b>משיבש המתוק.</b> משיהיה יבש הזבל שנותן מתיקה לפירות:",
+                "<b>משיקשר.</b> כשמתחיל להתיבש מתעבה ונעשה קשרים, וקרובים דבריהם להיות שוים. ובירושלמי מפרש משיבש המתוק סדקין שבבקעה כשהמטר יורד מתמלאים מים ואינם מתיבשים אלא לאחר זמן, ונקראים מתוק על שם מתקו לו רגבי נחל (איוב כ״א:ל״ג):"
+            ],
+            [
+                "<b>משפלות.</b> קופות שמוציאין בהם זבלים שכל משפל מחזיק לתך שהוא משאוי של חמור, והלתך חצי כור ט״ו סאין:",
+                "<b>מוסיפין על המשפלות.</b> נותן באשפה אחת משפלות כמו שהוא רוצה:",
+                "<b>ואין מוסיפין על האשפות.</b> לעשות יותר משלש אשפות בבית סאה שלא יראה כמזבל את השדה:",
+                "<b>רבי שמעון אומר אף על האשפות.</b> מוסיפין, כיון שיש צבור גדול במקום אחד לא מיחזי כמזבל. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>יתר מכאן.</b> מג׳ [אשפות] מותר. והיינו דרבי שמעון דרישא, והשתא אתא לאשמעינן דשרי ר׳ שמעון אפילו אין י׳ משפלות ובלבד שלא יהיה בה פחות משלש, דאף על פי שיש מעט זבל באשפה וסד״א דמודה רבי שמעון דאם מוסיף האשפות נראה כמזבל, קמ״ל דלא מיחזי כמזבל הואיל ואינו מפזרו:",
+                "<b>עד שיעמיק שלשה.</b> שיעמיק מקום האשפה או יגביה משאר הקרקע ג׳ טפחים, שיהיה ניכר דלכנוס הזבל למקום אחד הוא עושה ולא לזבל את השדה:",
+                "<b>עושה אדם את זבלו אוצר.</b> אותם ג׳ אשפות של שלשים משפלות יכול לעשות אותם אשפה אחת ולהוסיף עליהם כמו שירצה, דלא תימא כי היכי דאסור יותר מג׳ אשפות לבית סאה הכי נמי אסור יותר משיעור ג׳ אשפות במקום אחד:",
+                "<b>רבי מאיר אוסר.</b> בירושלמי מוכח דביותר מכשיעור בלבד אסר רבי מאיר. אבל בכשיעור, השתא בג׳ מקומות מותר במקום אחד לא כל שכן. ואין הלכה כר׳ מאיר:",
+                "<b>היה לו דבר מועט.</b> שאין לו להוציא בפעם א׳ כשיעור המפורש לעיל מוציא אותו מעט ומוסיף עליו והולך:",
+                "<b>רבי אלעזר בן עזריה אוסר.</b> שמא לא יהיה לו זבל יותר ונראה כמזבל שדהו עד שיוציא עשר משפלות כאחת:",
+                "<b>או עד שיעמיק שלשה או יגביה שלשה.</b> שכיון שאותו מקום משונה משאר השדה לא מיחזי כמזבל וכן אם נתנו על הסלע שאינו ראוי לזריעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדייר שדהו.</b> לשון דיר של בהמות, שאין לו מקום פנוי להעמיד בהמותיו אלא שם ואינו מתכוין לזבל שדהו בענין זה ודעתו להכניס הזבל לאשפות אח״כ:",
+                "<b>סהר.</b> כמו סחר, היקף של מחיצה סביב הצאן:",
+                "<b>עוקר שלש רוחות.</b> כשנתמלאת הסחר זבל עוקר מן הסחר שלש רוחות וזוקפן לצד [אחר] של אמצעית ומדייר שם כמו כן בית סאתים, ועושה אשפות בתוך שדהו ג׳ אשפות לבית סאה כדאמרן:",
+                "<b>נמצא מדייר בית ארבעת סאים.</b> סאתים מצד זה של מחיצה אמצעית וסאתים מצד אחר. ואשמעינן מתניתין דשרי לדייר בית ד׳ סאין קודם שיעשה ממנה אשפות, אבל טפי לא שלא יאמרו לדייר שדהו מתכוין:",
+                "<b>מפני מראית העין.</b> שלא יהא נראה כמתכוין לזבל שדהו אם עושה את כולה סחר:",
+                "<b>כדרך המזבלין.</b> ג׳ אשפות לכל בית סאה. ואין הלכה כרשב״ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מחצב.</b> מקום בתוך שדהו שחוצבין ממנו אבנים לבנין. אם היה מכוסה עפר ולא היה נראה אין פותחין אותו בתחלה בשביעית, שהרואה אומר לתקן שדהו הוא עושה כדי לזרוע בתוכו ולא להוציא האבנים לבנין:",
+                "<b>עד שיהא בו שלש מורביות.</b> שיהיו נגלים ונראים מאותו מחצב קודם שביעית שלש שורות של אבנים, שכל שורה מהם שלש אמות אורך ושלש אמות רוחב ברום שלש אמות, שנמצאו שם ט׳ אבנים שכל אבן הוא אמה על אמה ברום ג׳, וכן בכל שורה ושורה הרי כ״ז אבנים לשלש שורות, ובהכי ניכר שלצורך אבנים לבנין הוא מוציאם ולא לתקן שדהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>של משאוי שנים שנים.</b> שיש בכל אחת מהן משאוי שני בני אדם:",
+                "<b>הרי אלו ינטלו.</b> כלן ואפילו הקטנות שבהן ולא מתחזי כמפנה הגדר לעשות מקומו שדה:",
+                "<b>פחות מכאן מחצב.</b> ואינו נוטלו כולו אלא גוממו ומניח מן הסלע בארץ טפח כדי שלא יהא ראוי לזריעה:",
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> האי דלא יפתח מחצב והאי דגוממו:",
+                "<b>מה שהוא רוצה יטול.</b> דלא מיחזי כמתקן שדה כיון דלאו דידיה הוא ואפילו בשלו נמי לא מיחזי כמתקן שדה אם התחיל ליטול מערב שביעית:"
+            ],
+            [
+                "<b>שזעזעתן המחרישה.</b> ואפילו לא זעזעתן אלא שעתידה לזעזען הוי כאילו זעזעתן:",
+                "<b>הרי אלו ינטלו.</b> כולן אגב אותם שתים:",
+                "<b>המסקל שדהו.</b> שמסלק האבנים מן השדה, לשון סקלו מאבן (ישעיה סב):",
+                "<b>ומניח את התחתונות הנוגעות בארץ.</b> דבכה״ג לא מחזי כמתקן שדה:",
+                "<b>גרגיר של צרורות.</b> גל של אבנים קטנות:",
+                "<b>אם יש תחתיהן סלע או קש.</b> לא מחזי כמתקן כיון דאין המקום ראוי לזריעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין בונין מדרגות.</b> מעלות ע״פ הגאיות, שלא יחליקו בירידתן לקחת המים שנתקבצו בעמק באותן הגומות, דנראה כמתקנן להשקות בהן שדותיו בשביעית:",
+                "<b>לא יסמוך בעפר.</b> אם בא להיות סוכר מקום יציאת המים באבנים, לא יתן עפר וטיט בין האבנים משום דמיחזי טפי שהוא מתכוין להשקות מהן שדותיו:",
+                "<b>אבל עושה הוא חייץ.</b> אבנים סדורות זו על זו כעין גדר בלא עפר וטיט:",
+                "<b>כל אבן.</b> שבשדהו אפילו קטנה אם כשהוא בונה הגדר או הבנין יכול לפשוט ידו וליטלה ולבנות בה:",
+                "<b>הרי זו תנטל.</b> שהגדר מוכחת עליו דלבנות גדרו הוא נוטלה ולא לתקן השדה לזריעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>באות מכל מקום.</b> אפילו מתוך שלו דמידע ידיע דלבנין קבעי להו ולא לתקן את השדה:",
+                "<b>והקבלן.</b> שקבל שדה באריסות מביא מ״מ ואפילו מאותה שדה שהוא אריס בה אפילו אבנים קטנות שאין [שדה זו חשובה כשלו. וי״מ והקבלן שדרכו לבנות בנינים בקבולת שאין] כוונתו אלא לקבץ אבנים מביא [מ״מ ואפילו משדה] שלו:",
+                "<b>ר׳ יוסי אומר כו׳</b> והלכה כר׳ יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>להעמיק עד הסלע.</b> ולא חיישינן דלמא ממלך וזרע ליה, שאין דרך בני אדם לזרוע סמוך לרה״ר. אבל בינו לבין חבירו חיישינן דילמא ממלך וזרע ליה ואסור:",
+                "<b>צוברו ברשות הרבים.</b> ואח״כ נוטלו משם ומתקן את רשות הרבים כמו שהיה:",
+                "<b>כשם שאין מקלקלים רה״ר כך לא יתקן.</b> כלומר לא מבעיא לצבור עפרו לרשות הרבים שהוא אסור אף על פי שיסירנו אח״כ שהרי מקלקל הוא לשעה, אלא אפילו לתקן אסור, כגון אם היו אבנים או עפר מפוזרים ברשות הרבים לא יצברם במקום אחד אלא יסלקם לגמרי מרשות הרבים, והיינו דקאמר כשם שאין מקלקלין רשות הרבים לצבור עפרו לרשות הרבים אע״פ שדעתו לסלקו מיד, כך לא יתקן לצבור אבנים או עפר המפוזרים ברשות הרבים ולשום אותם בצדי רה״ר לפי שעה, אלא יסלקם מיד לגמרי מכל רה״ר ויוציאם לים או לנהר:",
+                "<b>מה יעשה בעפר.</b> אליבא דרבי עקיבא:",
+                "<b>צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלים.</b> ג׳ אשפות לבית סאה:",
+                "<b>וכן החופר בור שיח מערה.</b> בשאר ימות השנה פליגי בה ר׳ יהושע ורבי עקיבא, לר״י צוברו ברה״ר ובלבד שיסלקנו אחר כך ויתקן רה״ר כמו שהיה, ולר״ע אע״פ שדעתו לתקן אסור אלא צוברו ברשותו. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בראשונה כדרך שהוא מלקט מחברו את הגס הגס.</b> הכי מפרשא מתניתין בירושלמי בראשונה היו אומרים מלקט אדם בתוך שלו את הגס הגס כדרך שמלקט בשל חבירו בין גסין בין דקין, ואע״ג דעצים ועשבים כשמלקטים אותן מתוך השדה מתקן השדה לזריעה, כשמלקט הגס כלומר העצים והעשבים הגסים ומניח את הדקין תלינן דצריך לעצים הוא ולאו לתקן את הקרקע קעביד, כדרך דתלינן במלקט בשדה חבירו בין דקין ובין גסין דלא עביד אינש לתקן שדה חבירו ומידע ידיע דלעצים הוא צריך:",
+                "<b>משרבו עוברי עבירה.</b> שהיו מלקטין בשדותיהן בין דקים בין גסין והן אומרים בגסים לקטנו:",
+                "<b>שלא בטובה.</b> שאין חבירו מחזיק לו טובה דהשתא ודאי לא אתי למלקט הדקין, כיון שאין חבירו מחזיק לו טובה על זה:",
+                "<b>ואין צריך לומר שיקצץ להם מזונות.</b> שיאמר לו לקוט משדי היום ואתן לך מזונותיך, דפשיטא דאסור:  "
+            ],
+            [
+                "<b>שנתקווצה.</b> שנטלו קוציה בשביעית:",
+                "<b>שנטייבה.</b> שנחרשה היטב שכל העולם חורשים פעם אחת והוא חרש שתי פעמים. ומתניתין איירי בשעת הסכנה שהיתה המלכות אונסת על המס המוטל על הקרקעות והתירו לחרוש בשביעית כדי ליתן המס הקצוב מתבואתה למלך, ואם חרש שתי פעמים קנסוהו רבנן, דחרישה אחת התירו ולא שתי חרישות:",
+                "<b>או שנדיירה.</b> שעשו ממנה דיר לבהמות שעשה בה סהר כדאמרינן בפרקין דלעיל, ולא עשה ממנו אשפות אלא הניחו כדי לזבל בו השדה:",
+                "<b>לא תזרע למוצאי שביעית.</b> דקנסינן ליה בהני יותר מבנתקווצה:",
+                "<b>בטובה.</b> אסור דאין מחזיקין טובה לבעלים דרחמנא אפקרינהו:",
+                "<b>חלוף הדברים.</b> דב״ש לקולא. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוכרין נירין.</b> יכול ישראל לקבל עליו בכך וכך כורים לשנה שדה הנכרי שחרשה בשביעית לזרעה למוצאי שביעית, ואע״פ שגורם לנכרי לחרוש בשביעית. נירין לשון נירו לכם ניר (ירמיה ד):",
+                "<b>ומחזיקים ידי נכרים.</b> אם מצאו חורש יכול לומר לו יישר כחך וכיוצא בזה:",
+                "<b>ושואלים בשלומן.</b> ואפילו ביום חגם:"
+            ],
+            [
+                "<b>המדל בזיתים.</b> כשהזיתים מקורבים זה לזה יותר מדאי נוטל אחד ומניח ב׳ או נוטל ב׳ ומניח אחד כדי שיגדל ויתעבה. מדל לשון שליפה והסרה, וי״מ לשון דלדול ודלות שמדלדל שדהו מן הזיתים:",
+                "<b>יגום.</b> גומם ומקצץ האילן ומשאיר השרש בארץ, ולא ישרש לגמרי שלא יראה כעובד את האדמה:",
+                "<b>ומודים במחליק.</b> כגון אם נוטל שלשה זיתים זה בצד זה שמחליק פני הקרקע יותר מדאי יאמרו לעבודת קרקע הוא מתכוין ואסור:",
+                "<b>מתוך של חבירו אף המחליק ישרש.</b> דלא עביד אינש שיתקן קרקע חבירו, וידוע דלעצים הוא מכוין:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא יחפה.</b> הבקוע בעפר, שהרי הוא מיתקן בכך שהעפר נעשה טיט ומשביח האילן:",
+                "<b>באבנים ובקש.</b> דהוי כמושיב שומר שלא ייבש:",
+                "<b>בתולת שקמה.</b> שלא נקצצה מעולם:",
+                "<b>מפני שהיא עבודה.</b> שהיא משובחת בכך:",
+                "<b>כדרכה אסור.</b> שהיא מתגדלת ומתעבה בכך והוי כעין זומר לגפנים:",
+                "<b>אלא מגביה עשרה.</b> שאין דרך לעולם לכרתה אלא למטה מעשרה:",
+                "<b>או גומם מעל הארץ.</b> שאין דרך לכרות אותה כך. והלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המזנב בגפנים.</b> מקטע זנבות הגפנים כדי שיעבה הגזע ויגדל ויגבר כחו, וכן הקוצץ קנים כדי שיתעבו ויוסיף כחן:",
+                "<b>ירחיק טפח.</b> מן הקרקע ושוב לא מיחזי כעבודה:",
+                "<b>שנפשח.</b> נסדק, כמו (איכה ג) ויפשחני:",
+                "<b>לא שיעלה.</b> שיתחברו סדקיו:",
+                "<b>אלא שלא יוסיף.</b> ליסדק:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאימתי אוכלים פירות האילן בשביעית.</b> משום דדרשינן לאכלה ולא להפסד ואם אוכלן קודם בישולן היינו הפסד:",
+                "<b>הפגים.</b> פגי תאנה כדכתיב (ש״ה ב) התאנה חנטה פגיה:",
+                "<b>משהזריחו.</b> האדימו וזהו התחלת בשולן:",
+                "<b>אוכל בהם פתו בשדה.</b> אבל ללקט ולהכניס לבית אינו רשאי עד שיגמרו:",
+                "<b>בחלו.</b> שגדל הרבה, ודומה לו וגם נפשם בחלה בי (זכריה י״א:ח׳). ובירושלמי יליף לה מדכתיב (ויקרא כ״ה:י״ב-י״ג) תהיה כל תבואתה לאכול וכתיב (שם) מן השדה תאכלו את תבואתה, בשתי תבואות הכתוב מדבר אחת מן הבית ואחת מן השדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>משהביא מים.</b> שסוחטו ויוצא ממנו משקה:",
+                "<b>משהבאישו.</b> משיקראו באשה, והיינו כשיתחילו להתבשל ונתבשלו עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקליפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רביעית לסאה.</b> שמסאה זיתים יכול להוציא רביעית הלוג שמן:",
+                "<b>פוצע.</b> דרך הזיתים לפצען כדי למתק מרירותן:",
+                "<b>ואוכל בשדה.</b> דדבר שדרכו לאכול הוא. אבל לסוך לא חזו, ואין סכין אלא בדבר שדרכו לסוך:",
+                "<b>הכניסו חצי לוג.</b> שנתבשלו עד שהוא יכול להוציא חצי לוג מסאה:",
+                "<b>הכניסו שליש.</b> שנתגדלו שליש ממה שעתידים להתגדל. א״נ שמוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו יפה:",
+                "<b>כך עונתן לשביעית.</b> אין אוכלין מהן בשביעית עד שיגיעו לעונת מעשרות המפורש בפ״ק דמעשרות, דדוקא תאנים וענבים וזיתים רגילים לאכול קודם בשולן לפיכך התירו לאכול מהם בשדה בשביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות, אבל לא בשאר פירות:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אין קוצצין את האילן בשביעית.</b> משום דלאכלה אמר רחמנא ולא להפסד. ואני שמעתי כיון דאפקרינהו רחמנא לפירות אם יקצצם הוי גוזל את הרבים:",
+                "<b>משיוציא.</b> תחלת העלין בימי ניסן:",
+                "<b>משישלשלו.</b> משיתחילו להכביד ולתלות כעין שלשלת:",
+                "<b>משיגרעו.</b> משיעשו גרעינים. פ״א הבוסר כשיגדילו הענבים ונעשו כפול הלבן נקרא גרוע:",
+                "<b>משינצו.</b> משיגדל עליהן הנץ, כמו הנצנים נראו בארץ (ש״ה ב) כשיגיעו לשיעורים הללו אסור לקצצן בשביעית:",
+                "<b>מותר לקוצצו.</b> ואין כאן משום הפסד הפרי, או משום גזל לאידך לישנא, שכבר הפרי ראוי לאכילה. ומשום קוצץ אילנות טובים ליכא אם הוא מעולה בדמים, שדמיו יקרים לעצים יותר מלאילן:",
+                "<b>וכמה יהא בזית.</b> לאו אשביעית קאי, אלא שיהא אסור לקוצצו משום קוצץ אילנות טובים כדכתיב (דברים כ׳:י״ט) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות:",
+                "<b>רובע.</b> הקב, משום דחשיב יותר משאר אילנות, דאילו בדקל מותר לקצצו עד דטעין קבא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בנות שוח.</b> תאנים לבנות המגדלות משלש שנים לשלש שנים:",
+                "<b>שביעית שלהם שנה שניה.</b> של שמטה דפירות החונטים בשביעית אין נגמר בשולן עד שנה שנייה של שמטה שהיא ג׳ לחניטה ואז נוהג בהן דין שביעית, דבתר חנטה אזלינן:",
+                "<b>פרסיות.</b> מין תאנים שעושים משתי שנים לשתי שנים. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטומן את הלוף.</b> מין ממיני הבצלים שרגילים לטמנן בארץ:",
+                "<b>לא יפחות מסאתים.</b> משום דמיחזי כזורע, עד שיטמון מהם סאתים בחפירה אחת על גובה ג׳ טפחים, שלא יהיו מפוזרים אלא יהיה גובה הכרי והצבור שלשה טפחים וטפח עפר על גבי הכרי:",
+                "<b>וטומנו במקום דריסת האדם.</b> כדי שלא יצמח. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לוף שעברה עליו שביעית.</b> ונכנסה עליו שמינית שהוא מתקיים זמן מרובה בארץ במחובר:",
+                "<b>אם לקטו עניים את עליו לקטו.</b> דעלי הלוף יש להן ביעור ועיקרו אין לו ביעור כדתנן לקמן בפ״ז, הלכך אם לקטו עניים את עליו בשביעית לקטו, ואם לאו ונכנסו לשמינית וגדלו העלין נמצאו גדולי שביעית ושמינית מעורבין יחד:",
+                "<b>יעשה חשבון.</b> וישער כמה גדל מהן בשביעית ויתן לעניים, דר׳ אליעזר סבר כר׳ יהודה דאמר לקמן עניים אוכלים אחר ביעור ולא עשירים:",
+                "<b>רבי יהושע אומר אין לעניים עמו חשבון.</b> דסבר כרבי יוסי דאמר לקמן אחד עניים ואחד עשירים אוכלים אחר הביעור. והלכה כר׳ יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>לוף של ערב שביעית.</b> שנשלם מערב שביעית ולא הוסיף צמחים בשביעית, שאם הוסיף צמחים בשביעית אסור לעקרו משום הפסד פרי:",
+                "<b>הקיצונים.</b> י״מ שנזרעו בקיץ וי״מ מיוחדות לקיץ שהן יבשות מאד:",
+                "<b>פואה של עדית.</b> הגדילה בשדה שמינה. פואה, צבע אדום שקורין רויי״א בלע״ז:",
+                "<b>במארופות של עץ.</b> במרה שחופרים בו את הקרקע. של עץ, ולא של ברזל שלא יראה כעובד את הארץ:",
+                "<b>בקרדומות של מתכת.</b> ולא חיישינן דלמא מיחזי כעבודה:",
+                "<b>בפואה של צלעות.</b> כמו סלעות בסמ״ך, פואה הגדילה בין הסלעים כיון דאין דרך לזרוע שם לא מיחזי כעובד את הארץ. פ״א צלעות כמו ולצלע המשכן (שמות כ״ו:כ׳) כלומר צדי השדה שאין דרך לזרוע שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר מיד.</b> ואע״ג דבשאר ירקות מודה רבי יהודה דאסור עד שיעשה כיוצא בו, בלוף הואיל וצריך לעקרו לב״ש במארופות של עץ ולבית הלל בקרדומות של מתכות, ואין דרך לעקרו בשביעית אלא ע״י שינוי, הלכך במוצאי שביעית לא שכיח דאיסורא ומש״ה מותר מיד, אבל ירק שלא גזרו שלא לתלשו כי אורחיה שכיח נמי דאיסורא בשמינית, לפיכך אסור עד שיעשה כיוצא בו:",
+                "<b>משירבה החדש.</b> בירושלמי מפרש דהיינו מן הפסח ואילך. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין האומן רשאי למכרן בשביעית.</b> למי שהוא חשוד על השביעית, אבל למי שאינו חשוד שרי דאינו קונה אלא להצניע עד [אחר] שביעית:",
+                "<b>מזרה.</b> שזורין בו התבואה בגורן:",
+                "<b>דקר.</b> כמין יתד של ברזל שקורין קולטרו בלע״ז, והוא עשוי לחפור בו את הקרקע לשון וידקור את שניהם (במדבר כ״ה:ח׳):",
+                "<b>מגל יד ומגל קציר ועגלה.</b> מותרין שמא הוא [רוצה] לקצור מן ההפקר ולהביא בעגלה למאכל ביתו, ואין אסור אלא להביא הרבה לעשות אוצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>היוצר.</b> אומן העושה כלי חרס מוכר אפילו לחשוד על השביעית חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין, וליכא למיחש שמא רוצה כולם לשמן או כולם ליין שניכרים הן אותם של יין מאותם של שמן, שהעפר שעושים ממנו כדי יין אינו דומה לעפר שעושים ממנו כדי שמן:",
+                "<b>ואם הביא יותר מכאן מותר.</b> ולא חיישינן שמא מן המשומר דשביעית הביא:",
+                "<b>ומוכר לנכרים בארץ.</b> ולא חיישינן שמא יחזור הנכרי וימכרם לישראל החשוד:",
+                "<b>ולישראל בחוצה לארץ.</b> ולא חיישינן שמא יוליכם בארץ, אי נמי שמא יכניס לתוכן יין ושמן של שביעית שהביא מארץ ישראל, דלא החמירו חכמים כל כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא יכול לשחטה.</b> ובכל דהוא דמצינן למתלי תלינן. ובית שמאי סברי דאין דרך כלל לשחוט פרה העומדת לחרישה:",
+                "<b>אפילו בשעת הזרע.</b> ולא אמרינן ודאי לזריעה הוא לוקח, דתלינן לאכילה הוא רוצה:",
+                "<b>שיש לו גורן.</b> ולא חיישינן שמא מודד להכניס לאוצר, דאיכא למתלי דלטחינה הוא מודד:",
+                "<b>ופורט לו מעות.</b> מחליף לו מעות בפרוטות:",
+                "<b>אע״פ שהוא יודע שיש לו פועלים.</b> ונמצא מסייע ידי עוברי עבירה, דאמרינן שמא לשאר צרכיו הוא צריך:",
+                "<b>וכולם.</b> אם פירש שלדבר אסור רוצה אותם, אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>החשודה על השביעית.</b> לאכול פירות שביעית אחר הביעור בלא ביעור:",
+                "<b>נפה.</b> שאני אומר לספור בה מעות היא לוקחת:",
+                "<b>כברה.</b> שאני אומר לכבור בה את החול:",
+                "<b>רחיים.</b> דשמא לטחון בהם סמנין:",
+                "<b>תנור.</b> שמא לייבש בו אונין של פשתן:",
+                "<b>ולא תטחן עמה.</b> שאסור לסייע ידי עוברי עבירה:",
+                "<b>ובוררת וטוחנת עמה.</b> ולא אסרו הכא באשת עם הארץ החשודה על המעשרות כדאסרו בחשודה על השביעית, משום דרוב עמי הארץ מעשרים הן:",
+                "<b>אבל משתטיל המים.</b> בעיסה:",
+                "<b>לא תגע עמה.</b> לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים, שהרי הוכשרה לקבל טומאה וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה: ",
+                "<b>וכולן לא אמרו.</b> לא התירו להשאילן כלים ולסייען בלא שעת עבירה עצמה אלא משום דרכי שלום:",
+                "<b>מחזיקין ידי נכרים.</b> אגב גררא דדרכי שלום תנא ליה הכא, ומפורש לעיל בפ״ד:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלש ארצות לשביעית.</b> חלוקות לענין דין שביעית:",
+                "<b>כל שהחזיקו עולי בבל.</b> עזרא וסיעתו כשעלו מבבל:",
+                "<b>לא נאכל ולא נעבד.</b> שעבודת הארץ ההיא אסורה בשביעית, ואם נעבדה וגדלה אסור לאכול מאותן גדולים. פירוש אחר ועיקר, לא נאכל לאחר שביעית בלא ביעור ולא נעבד בשביעית:",
+                "<b>מכזיב ועד הנהר ועד אמנום.</b> כזיב משוך כלפי הצפון לצד מזרח ורצועה יוצאת מעכו שיושבת ברבועה של ארץ ישראל במקצוע צפונית מזרחית ואותה רצועה משוכה כלפי צפון והולכת עד כזיב ורצועה אחרת משוכה מעכו כלפי מזרח ובה הנהר האמור כאן, ואלו השתי רצועות כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל:",
+                "<b>ועד אמנום.</b> הוא הר ההר הכתוב בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי, תתאו לכם הר ההר מתרגמינן בירושלמי טורי אמנום, והוא בצפונה של ארץ ישראל לצד מערב אצל הים הגדול, וגם זו לא כבשו עולי בבל הלכך נאכל לאחר הביעור, ולאידך לישנא אם נעבד בשביעית נאכל דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, ולא נעבד, דלענין עבודה החמירו לאסור מדרבנן:",
+                "<b>מנהר ומאמנום ולפנים.</b> כך כתוב בכל הספרים, וטפי הוה ניחא אי הוה גרסינן ולחוץ. ואפשר לפרש בדוחק מהנהר ולפנים מתחלת הנהר ולפנים לצד הנהר חוצה לארץ, וכן מתחלת טורי אמנום ולפנים לצד ההר קרויה לפנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>סוריא.</b> ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד, ואינה כא״י לכל דבר מפני שכבשה קודם שכבש א״י כולה, ובקצת דינים עשאוה כא״י ובקצתן כחוצה לארץ:",
+                "<b>עושים בתלוש.</b> אפילו אצל החשודים, ואילו בארץ ישראל תנן לא תבור ולא תטחון עמה:",
+                "<b>אבל לא במחובר.</b> כגון מסיקה קצירה ובצירה, ודוקא בשמור אבל במופקר אפילו בארץ מותר, דתניא בת״כ מן השמור אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר. וטעמא דגזור בסוריא במחובר כדי שלא יהיו מניחים את ארץ ישראל והולכים ומשתקעים בסוריא, ובתלוש התירו כדי שימצאו העניים שבארץ ישראל קצת ריוח בסוריא שהיא קרובה להם, ולא יצטרכו לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ:",
+                "<b>כל שכיוצא בו מותר בא״י.</b> מדאורייתא, כגון תלוש אף ע״ג דמדרבנן אסור בלא שינוי עושין אותו בסוריא כי אורחיה ואינו צריך לשנות. אי נמי הכי קאמר כל שכיוצא בו מותר בארץ במופקר עושים אותו בסוריא אפילו בשמור, אבל במחובר אסור מדרבנן בארץ אפילו במופקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בצלים שירדו עליהם גשמים.</b> בצלים של ששית שנכנסו לשביעית, וירדו עליהם גשמים וצמחו, אם השחירו העלין בידוע שגדלו והוסיפו ואתו גדולי שביעית ומבטלים העיקר אע״פ שהוא מרובה, אבל אם הוריקו העלין אז הולכים וכמשין ולאו מארעא קא רבו:",
+                "<b>אם יכולין ליתלש בעלין.</b> דרך בצלים כשנגמרים יוצאין מעצמן מן הארץ ונוחין ליתלש, ואם העלין חזקים וכשאוחז בהן יכול ליתלוש הבצלים מן הארץ אז ודאי גדלו בשביעית:",
+                "<b>כנגד כן למוצאי שביעית מותרים.</b> לאו בבצלים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית מיירי, דלא מקילינן בהו כולי האי שגדולי היתר כל שהו יעלו את האיסור, אלא סיפא נמי מיירי בבצלים של ששית שעקרן בששית וחזר ונטען בשביעית ולאחר שגדלו מעט בשביעית עקרן וחזר ונטען בשמינית, ומתוך שכבר גדלו בששית לא הוסיפו כי אם מעט בשביעית ונאסרו וכשחזרו והוסיפו מעט בשמינית חזר אותו היתר ובטל איסור המועט, שגם של ששית מסייע לבטלו אחר שסוף גדולו היתר. ואין הלכה כר׳ חנניה בן אנטיגנוס:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיעשה כיוצא בו.</b> ממה שנזרע במוצאי שביעית יש גדול כיוצא בזה דתלינן ביה. אי נמי מפני שרבה ההיתר על האסור ונתבטל:",
+                "<b>הבכיר.</b> מקום שממהר לבכר פירותיו יותר משאר מקומות:",
+                "<b>הותר האפל.</b> דתלינן שממקום הבכיר הביאום:",
+                "<b>מוצאי שביעית מיד.</b> לפי שהיו מביאים ירק מחוצה לארץ והיה רבה על ירק שבארץ ישראל. ואני שמעתי הטעם לפי שבשנים או שלשה ימים עושה כיוצא בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמן שרפה.</b> שמן של תרומה טמאה מתוך שלשריפה עומד קרי ליה שמן שריפה, ומעלה עשו לשרפה בארץ כדאשכחן בקדשים פסולים שהן נשרפים במקומן, וכן פירות שביעית צריכים ביעור בארץ דכתיב (ויקרא כ״ה:ז׳-ח׳) בארצך תהיה כל תבואתה. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ.</b> לפי שהתרומה כהנים מחזרין אחריה לבית הגרנות, חיישי רבנן שמא יהיו הכהנים מרדפים אחריה ויצאו חוצה לארץ להביא את התרומה. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כלל גדול.</b> ולדמיו שביעית. אם מכרן וקבל הדמים שלהם יש בדמיהן קדושת שביעית:",
+                "<b>יש לו ביעור.</b> כשכלה לחיה חייב לבער:",
+                "<b>עלה לוף שוטה.</b> אצטריך למתני לוף שוטה משום דתנן בפ׳ בתרא דעוקצים עלה לוף שוטה אין מטמא טומאת אוכלים, סד״א ה״נ לא ליחול עלייהו קדושת שביעית קמשמע לן:",
+                "<b>הדנדנה.</b> בערבי נענ״ע ובלע״ז מינטו״א:",
+                "<b>העולשין.</b> תרי גווני עולשין הן עולשי גינה ועולשי שדה, ובשאר שנים דשכיחי עולשי גינה עולשי שדה לא חשיבי אוכל ואין מטמא טומאת אוכלים והכא קמ״ל דבשביעית דאין עולשי גינה מצויין עולשי שדה חשיבי ומטמאין טומאת אוכלים ושביעית נוהגת בהן:",
+                "<b>וכרישין.</b> נמי תרי גווני נינהו כרישי גינה וכרישי שדה, וכרישי שדה אצטריך לאשמועינן:",
+                "<b>הרגילה.</b> הם חלוגלוגות ובלע״ז בירדולגי״ש:",
+                "<b>ונץ החלב.</b> פרחים לבנים כחלב. פ״א עשב הוא כשנחתך יוצא ממנו חלב:",
+                "<b>החוחים והדרדרים.</b> מיני קוצים הן:",
+                "<b>אסטיס.</b> הוא שצובעין בו כמין תכלת וקורים לו בערבי ני״ל, וקוצרים אותו והוא צומח ודומה לספיח לכך קורהו התנא ספיחי אסטיס:",
+                "<b>וקוצה.</b> מין ממיני הצבעים י״א שהוא אלעצפו״ר בערבי:",
+                "<b>יש להן שביעית.</b> קדושת שביעית נוהגת בהן שלא להפסידם ושלא לעשות בהם סחורה:",
+                "<b>ויש להם ביעור.</b> כשיגיע זמן הביעור צריך לבערם, ולקמן בפנים מפורשים דיני הביעור:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עיקר.</b> שרש:",
+                "<b>ערקבלין.</b> רבותי מפרשים עשב הגדל אצל הדקל ועולה ונכרך סביבות הדקל. ואני שמעתי שהוא עשב שעלין שלו דומות לעקרב:",
+                "<b>והחלבצין.</b> השרשים של נץ חלב האמור למעלה:",
+                "<b>הבכרייה.</b> קורין לו בערבי כנג״ר:",
+                "<b>הפואה.</b> בערבי פו״א ובלע״ז זרויי״א:",
+                "<b>הרכפה.</b> שרשים שתחת הקרקע, ושולקין אותן ושותין מימיהן ומי שיש לו תולעים בבטנו ימיתם:",
+                "<b>אין להם ביעור.</b> לפי שמתקיימים בארץ ולא כלה לחיה מן השדה לפיכך א״צ לבערו מן הבית:",
+                "<b>דמיהם מתבערים עד ר״ה.</b> ה״ק דמיהם צריך שיתבערו מן העולם קודם ר״ה של שמינית. וה״ה דהוי מצי למתני מתבערים אחר ר״ה שאם ישנן לאותן דמים בעולם אחר ר״ה של שמינית חייב לבערם בקדושת שביעית:",
+                "<b>ק״ו לדמיהן.</b> ור״מ סבר מחמיר אני בדמיהן יותר מבהן עצמן, דפרי עצמו מינכר ולא אתי למיעבד ביה סחורה אבל דמים לא מנכרי ואתי למיעבד ביה סחורה. ואין הלכה כר״מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנץ שלו.</b> פרח שעל הפטמא:",
+                "<b>וקליפי אגוזים.</b> כל הני צובעים בהן:",
+                "<b>והגלעינים.</b> גרעיני פירות. כגון הגרעינים שבזיתים שמוציאים מהן שמן. וגרעיני תמרים שראוין למאכל בהמה:",
+                "<b>צובע לעצמו.</b> דכתיב לכם לכל צרכיכם:",
+                "<b>שאין עושים סחורה בפירות שביעית.</b> וצביעה בשכר היינו סחורה:",
+                "<b>לא בבכורות ולא בתרומות.</b> דלמא משהי להו לגביה ואתי בהו לידי תקלה. ודוקא בבכור חי גזרו אבל שחוט שרי למכרו אפילו מדרבנן, ובלבד שלא ימכרנו באטליז:",
+                "<b>לא בנבלות ולא בטרפות.</b> דמאחר דכתב רחמנא טמאים הם מה צריך לומר תו וטמאים יהיו לכם, אלא אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה. ואם תאמר הרי חמור הרי גמל וסוס ופרד, שאני הני דלמלאכתן הן גדלים ולא אסרו לעשות סחורה אלא בדבר העומד לאכילה. וכל דבר שאיסורו מן התורה אסור לעשות בו סחורה, אבל דבר שאסורו מדבריהם אין אסור לעשות בו סחורה, אלא סתם יינן דאף על גב דאסורו מדבריהם אסור לעשות בו סחורה:",
+                "<b>ולא יהא לוקח.</b> כלומר לוקט ומוכר בשוק דנראה כסחורה. אבל כשבנו מוכר על ידו, פירוש בשבילו, אע״פ שהוא לקטן למכרן לא מיחזי כסחורה:",
+                "<b>לקח לעצמו.</b> לקט לעצמו לאכול והותיר, מותר למכרן אפילו הוא עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לקח בכור.</b> בעל מום דמותר לזרים:",
+                "<b>מותר למכרו.</b> ובלבד שלא ימכרנו אלא בדמים שקנה אותו, שלא ישתכר בו:",
+                "<b>מותרין למכרן.</b> דהא כתיב גבי נבלה (דברים י״ד:כ״א) או מכור לנכרי הא לא אסרה תורה אלא לקיימן לעשות בהן סחורה אבל בנזדמן מותר:",
+                "<b>ר״י אומר אף מי שנתמנה.</b> אעפ״י שאינו צייד אלא שמצא עופות טמאים כמו כי יקרא קן צפור (דברים כ״ב:ו׳). ופליג אתנא קמא דאמר ציידי דווקא:",
+                "<b>נתמנה.</b> נזדמן, לשון וימן המלך (דניאל א):",
+                "<b>וחכמים אוסרים.</b> למי שאינו צייד ואפילו אין אומנתו בכך, וטעמייהו דרבנן לפי שהציידים שצריכים ליתן מס למלך מאומנותם התירו להם למכור חיה עופות ודגים טמאים כדי שיוכלו לפרוע למלך המס שעליהם, אבל שאר כל אדם לא. והלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לולבי זרדין.</b> לולבי אילן ששמו זרדתא:",
+                "<b>לולבי האלה.</b> לשון כאלה וכאלון (ישעיהו ו׳:י״ג) בערבי באלו״ט ובלע״ז גלנד״י:",
+                "<b>בטנה.</b> מלשון בטנים ושקדים בלשון ערבי פאסת״ק:",
+                "<b>ואטדים.</b> מין ממיני הקוצים שצומחים בו גרעינים שחורים קשים והן נאכלים:",
+                "<b>אבל לעלים.</b> של כל אלו יש ביעור, דאע״ג דלולבים אין נושרים ואין אני קורא בהם ולבהמתך ולחיה, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית, מ״מ העלים נושרים הן ממקום חבורן. ולענפים שהם מחוברים בו קרי אביהן, וכיון שהם נושרים יש להם ביעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וורד.</b> שושן:",
+                "<b>והכופר.</b> הוא שקורים לו בערבי אלחנ״א. וי״א שהוא בושם שקורין גרופול״י:",
+                "<b>והקטף.</b> אילן אפרסמון:",
+                "<b>לוטם.</b> תרגום לוט ולטום. י״א שהוא צינוב״ר בערבי פניולי״ש בלע״ז:",
+                "<b>יש להם שביעית ולדמיהן שביעית.</b> וה״ה דיש להן ביעור ולדמיהן ביעור ואע״פ שלא נזכר במשנה:",
+                "<b>מפני שאינו פרי.</b> ודינן כעצים דאין להם קדושת שביעית משום דהנאתן אחר ביעורן, והתורה אמרה לאכלה דומיא דאכילה שהנאתן וביעורן שוה יצאו עצים דהנאתן אחר ביעורן. ות״ק סבר דקטפו זהו פריו. והלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורד חדש שכבשו בשמן ישן.</b> ורד של שביעית שכבשו בשמן של ששית, ילקט את הורד קודם שיגיע זמן הביעור והכל מותר. אבל ורד של שביעית שכבשו בשמן של שמינית וכבר הגיע זמן הביעור של הורד, חייב לבער את הכל, כדקתני סיפא דשביעית אוסרת מין בשאינו מינו בנותן טעם:",
+                "<b>וחרובין חדשים וכו׳</b> הכא מיירי בבא לשתות היין אחר זמן הביעור דבכל ענין חייב לבער. ואם לא נשתהו החרובים ביין עד זמן הביעור ילקט החרובין והיין מותר כמו בורד, והכי תניא בהדיא בתוספתא:",
+                "<b>זה הכלל וכו׳</b> בכל אסורים שבתורה מיירי, דבכולן במינו במשהו ומין בשאינו מינו בנ״ט. ואינה הלכה:",
+                "<b>השביעית אוסרת בכל שהוא במינה.</b> לאחר הביעור. אבל קודם הביעור אין בהם קדושת שביעית שיהא אסור להפסידה ולעשות בהם סחורה עד שיהא בהם בנ״ט, בין במינה בין שלא במינה:",
+                "<b>ושלא במינה.</b> אפילו לאחר הביעור בנותן טעם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כלל גדול.</b> מלוגמא. תחבושת ורטיה ופירוש מלוגמא מלא לוגמא שדרך אדם ללעוס מלא לוגמיו חטים או תאנים ונותן על גבי מכתו:",
+                "<b>אין עושים ממנו מלוגמא.</b> דכתיב (ויקרא כ״ה:ו׳) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, מה שהוא מיוחד לכם דהיינו למאכל אדם יהיה לאכלה ולא למלוגמא, אבל מה שאינו מיוחד לכם יהיה בין לאכלה בין למלוגמא, הלכך כל שאינו מאכל אדם עושין ממנו מלוגמא לאדם:",
+                "<b>עושין ממנו מלוגמא לאדם אבל לא לבהמה.</b> דכתיב (שם) ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול, דבר הראוי לחיה ולבהמה תהיה לאכול לבהמה ולא לעשות לה מלוגמא:",
+                "<b>חומרי אדם.</b> שאין עושין מהם מלוגמא:",
+                "<b>וחומרי בהמה.</b> שאסור לשלקן:",
+                "<b>הסיאה.</b> עשב שקורין לו בערבי צידר״ג:",
+                "<b>ואזוב.</b> צעת״ר בערבי ובלע״ז איספ״ו:",
+                "<b>וקורנית.</b> בערבי חש״א ובלע״ז שדריא״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>לאכילה ושתיה וסיכה.</b> בענבים וזיתים מיירי שיש בהם אכילה ושתיה וסיכה:",
+                "<b>לאכול דבר שדרכו לאכול.</b> אע״ג דאמרה תורה לאכלה ולא להפסד, אין מחייבים אותו לאכול דבר שאין דרך בנ״א לאכלו כגון תבשיל שנתקלקל, ולא חיישינן אם הולך לאבוד. וכן דבר שאין דרך בנ״א לאכלו אלא ע״י תיקון ובא הוא לאכלו כמות שהוא בלא תיקון, כגון לאכול תרדין חיין או לכוס חטין חיות אין שומעין לו:",
+                "<b>וכן בתרומה וכן במע״ש.</b> לא נתנו אלא לאכילה ושתיה וסיכה:",
+                "<b>שנתנה להדלקת הנר.</b> משא״כ בתרומה טהורה, אבל תרומה טמאה מדליקין בה את הנר. ובמע״ש כתיב (דברים כ״ו:י״ד) ולא בערתי ממנו בטמא אבל בטהור מותר לבער. ובשביעית בין בטמא בין בטהור מותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא במדה ולא במשקל ולא במנין.</b> כדי שימכרו בזול. א״נ מתוך שאין מוכרין אותן כדרך שמוכרים בשאר שנים ינהגו בהם קדושת שביעית ולא אתו לזלזולי בהו:",
+                "<b>אף לא אגודות.</b> שלא ימכור כדרך שמוכרים בשאר שנים:",
+                "<b>ונץ חלב.</b> מפורש בפרקין דלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>שכרו מותר.</b> ואין בו קדושת שביעית. ואע״ג דשביעית תופסת דמיה, האי לאו דמי שביעית הוא:",
+                "<b>לקוט לי בו ירק.</b> לשון מכר הוא, דמשמע לקוט לי שוויו ירק, אבל לקוט לי לשון שכירות הוא ולא לשון מכר:",
+                "<b>ככר בפונדיון.</b> לא שאמר לו אתן לך פונדיון, רק ככר שוה פונדיון:",
+                "<b>כשאלקט ירקות שדה אביא לך מותר.</b> משום דמתנת חנם יהבי זה לזה, לפי שירקות שדה מצויין:",
+                "<b>לקח ממנו בסתם.</b> בהקפה כדרך מוכרים בחנות:",
+                "<b>לא ישלם לו מדמי שביעית.</b> דהוי כסחורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בייר.</b> חופר בורות ומספיק מים לבני העיר, לא יתן לו מדמי שביעית להספיק לו מים לכל תשמישו:",
+                "<b>ולא לבלן.</b> מחמם מרחצאות:",
+                "<b>ולא לספר.</b> שכר התספורת:",
+                "<b>ולא לספן.</b> שכר הספינה:",
+                "<b>ולכולן.</b> לכל הני דתנינן במתניתין יכול ליתן מתנת חנם שלא לשם שכרן, ואע״פ שיודע שבשביל שנתן מתנה לא יתבע ממנו שכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>במוקצה.</b> כלי המיוחד לקוץ בו תאנים קרוי מוקצה:",
+                "<b>בחרבה.</b> סכין, לשון חרב. וטעמא משום דכתיב (ויקרא כ״ה:ה׳) ואת ענבי נזירך לא תבצור כדרך הבוצרים:",
+                "<b>עריבה.</b> שלשים בה את העיסה:",
+                "<b>ובקוטב.</b> עץ גדול וכבד ובראשו אבן גדולה שנותנים על הזיתים בבית הבד, נקרא קוטב:",
+                "<b>בודידה.</b> בית הבד קטן כעין עריבה:",
+                "<b>רבי שמעון אומר כו׳</b> והלכה כרבי שמעון:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלא יביאנו לידי פסול.</b> שאם נפסל בשביל שמן של תרומה ישרף הכל ונמצא גורם לפירות שביעית שלא יאכלו:",
+                "<b>ורבי שמעון מתיר.</b> להביא קדשים לבית הפסול. ואין הלכה כר׳ שמעון:",
+                "<b>והאחרון אחרון נתפס בשביעית.</b> כיצד, לקח בפירות שביעית בשר הבשר והפירות מתבערין בשביעית, לקח בבשר דגים יצא בשר ונתפס דגים לקח בדגים שמן יצאו דגים ונתפס השמן, וחייב לבער הפירות והשמן, נמצא אחרון אחרון נתפס. והפרי של שביעית עצמו אסור לעולם, ומפקינן לה מדכתיב (שם) כי יובל היא קדש, מה קדש תופס את דמיו אף שביעית תופסת את דמיה, אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת דמיה ויוצאת לחולין, תלמוד לומר (שם) תהיה בהוייתה תהא:  "
+            ],
+            [
+                "<b>יאכל כנגדן.</b> כנגד אותם דמים יקנה משלו דברים שהם לצורך אכילה ויאכל בקדושת שביעית:",
+                "<b>קני זבים וקני זבות.</b> שתי תורים או שני בני יונה שחייבין להביא הזבים והיולדות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתוקו לא אומר לכם מה רבי עקיבא אומר בו.</b> רבי עקיבא קבל מרבי אליעזר רבו דמיקל טפי בסיכה, וכשאמרו לו שהיה רבי אליעזר אומר ידלק, אמר להם שתוקו, שאיני רשאי לפרש כמה היה רבי אליעזר מיקל בו, והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כאוכל בשר חזיר.</b> לאו דוקא, שאין האוכל פת כותי לוקה מן התורה אלא מכת מרדות מדרבנן:",
+                "<b>מה שרבי אליעזר אומר בו.</b> דמיקל בו טפי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מתחשב הוא.</b> אם אדם חשוב הוא שבני אדם למדים ממנו צריך להחמיר על עצמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הפיגם.</b> עשב שקורין רוט״א בלע״ז:",
+                "<b>והירבוזין.</b> אספרג״י בלע״ז. והשוטים הם אספרג״י של שדות אותן שאינן של גנות:",
+                "<b>והחלגלוגות.</b> בערבי רגל״א ובלע״ז ווירדולאג״ש.",
+                "<b>וכוסבר.</b> קוליאנד״ר בלע״ז. ודוקא של הרים אבל של גינה חשוב הוא. וכן כרפס. של נהרות דוקא אבל לא של גינה:",
+                "<b>כרפס.</b> אפיי״ו בלע״ז:",
+                "<b>גרגיר.</b> אוריג״א בלע״ז:",
+                "<b>שבאפר.</b> הגדל באחו. אבל של גינה חשוב הוא:",
+                "<b>פטורים מן המעשר.</b> בכל השנים כדמפרש טעמא שאין כיוצא בהן נשמר שאינן נחשבין בעיני בעליהן ומפקירין אותן, והפקר פטור מן המעשר דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך, בדבר שאין לו חלק ונחלה עמך יטול מעשרותיו, יצא הפקר לקט שכחה ופאה שיש לו חלק עמך:",
+                "<b>ונלקחים מכל אדם בשביעית.</b> לפי שאין דרך לשמרן. דכל דבר שדרך לשמרו אסור לקנות אותו מעם הארץ בשביעית שהוא חשוד לשמור הפירות ושלא להפקירן והלוקח מן המשומר אפילו כחצי איסר אסור. וכל הנך דמתניתין שחזקתן שאין משמרין אותן מותר ליקח מהן מעם הארץ כדי מזון ג׳ סעודות בלבד ולא יותר, שאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ, אף על פי שהפירות הן מן ההפקר, יותר ממזון ג׳ סעודות, מפני שהוא חשוד לאצור הדמים ואינו נוהג בהם קדושת שביעית:",
+                "<b>שלא נחשדו עליהם עוברי עבירה.</b> להביאם מן השמור. ואין הלכה כר״י:",
+                "<b>כל הספיחין מותרין.</b> לקחת מכל אדם דמחזקינן להו שאינם מן השמור:",
+                "<b>חוץ מספיחי כרוב.</b> שחזקתן מן השמור:",
+                "<b>לפי שאין כיוצא בהם בירקות שדה.</b> שאין גדלים כמותן במדבר. ואין הלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש ארצות.</b> בא״י חלוקות זו מזו לענין ביעור. וביעור האמור בכל מקום בשביעית הוא שכל זמן שאין נמצא בשדה מאותו המין שאסף אליו בבית חייב לבער אותו המין מן הבית מיד. כגון אם לקט תאנים ועשה מהן גרוגרות, אינו יכול לאכול מאותם גרוגרות אפילו בשנה השביעית אלא כל זמן שנמצאים תאנים מחוברות לאילן, וכשכלו התאנים מן האילנות חייב לבער הגרוגרות שבביתו, או לאכלן כולן מיד, או להפקירן עד שלא ישאר מהם בביתו, דכתיב (ויקרא כ״ה:ז׳) ולבהמתך ולחיה כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך מן הבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית. והשתא קאמר שארץ ישראל כולה נחלקת לשלשה חלקים לענין ביעור, וכל חלק וחלק ממנה נחלק לשלשה חלקים:",
+                "<b>כל שאינו מגדל שקמים גליל העליון.</b> שהשקמים אין גדלים אלא בשפלה, וסימן לדבר כשקמים אשר בשפלה (מלכים א ו):",
+                "<b>ותחום טבריה.</b> הוא העמק אלו הג׳ הם מהגליל:",
+                "<b>ההר והשפלה והעמק.</b> הם שלשה חלקים של ארץ יהודה:",
+                "<b>שפלת לוד.</b> והר [שלה] לוד. ומבית חורון עד הים. הם שלשה חלוקות של עבר הירדן, ושפלת לוד כשפלת הדרום דכל זמן שאוכל בשפלת [הדרום] אוכל בשפלת [לוד], וההר של שפלת לוד אוכלים בו כל זמן שאוכלים בהר המלך:",
+                "<b>מבית חורון ועד הים מדינה אחת.</b> וכל זמן שלא כלה לחיה מאחת מן המקומות שביניהם יכולים כל אנשי הגבול ההוא לאכול על ידי המקום האחד שלא כלה בו לחיה מן השדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולמה אמרו ג׳ ארצות.</b> הואיל ושלש ארצות בכל אחת הרי כאן תשע ארצות, למאי הלכתא אמרו שלש ארצות לביעור ותו לא:",
+                "<b>שיהיו אוכלים בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה.</b> אוכלים ביהודה עד שיכלה האחרון שבג׳ ארצותיה, וכן בגליל, וכן בעבר הירדן. אבל אין אוכלים ביהודה על ידי אותן שבגליל, ולא בגליל על ידי אותן שביהודה, דגמירי דאין חיה שביהודה מתרחקת לצאת מיהודה לגליל, ומגליל ליהודה, אבל יוצאה היא מגליל לגליל ומיהודה ליהודה:",
+                "<b>ושאר כל הארצות כהר המלך.</b> שאר כל הארצות שבארץ ישראל אוכלים על ידי הפירות הנמצאים בהר המלך והוא היה רב הפירות ואחרון מכל שאר ארצות שבארץ ישראל:",
+                "<b>וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים.</b> כל הארצות שבארץ ישראל אוכלים זיתים ותמרים על ידי ארץ אחת שלא כלו בה הזיתים והתמרים לחיה מן השדה, בין שתהיה הארץ ההיא ביהודה או בעבר הירדן או בגליל. ואין הלכה כרבי שמעון:  "
+            ],
+            [
+                "<b>אוכלים על המופקר.</b> אוכלים ממה שבבית על ידי שמצוי מאותו המין בשדה במקום מופקר. אבל אם פסק וכלה אותו המין ממקום המופקר. אע״פ שנמצא ממנו במקום השמור בבתים או בגנות חייב לבער. כדאמרן כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית:",
+                "<b>ר׳ יוסי מתיר אף על השמור.</b> ואין הלכה כרבי יוסי:",
+                "<b>אוכלים על הטפיחים.</b> על מה שמשימים העופות בטפיחים, שהן כלי חרס הבנויים בכותל אשר שם צפרים יקננו. ואוכלים ממה שבבית כל זמן שמצוי מאותו המין בטפיחים:",
+                "<b>ועל הדופרא.</b> אילן שעושה פירות שני פעמים בשנה, אוכלים בראשון עד שיכלה האחרון שבמינם:",
+                "<b>אבל לא על הסתווניות.</b> אין אוכלין בענבים על ידי הענבים הגדלים בימות הסתיו:",
+                "<b>רבי יהודה מתיר.</b> לאכול בענבים על ידי הסתווניות כל זמן שבכרו קודם שיכלה הקיץ. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכובש שלשה כבשים.</b> שלשה מיני ירק:",
+                "<b>בחבית אחת.</b> של חומץ או של ציר, כדי שיתקיימו שלשה מיני הירק יחד:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר אוכלים על הראשון.</b> וכיון דכלה מין אחד מהן מן השדה נאסרו כולם ואפילו אותן שלא כלו, שאותו מין שכלה נתן טעם באותן שלא כלו ואסרן, דתנן לעיל פרק ז׳ שביעית אוסרת במינה במשהו שלא במינה בנותן טעם:",
+                "<b>רבי יהושע אומר אף על האחרון.</b> על סמך מין הכלה אחרון יאכל משלשתן אע״פ שכבר כלו השנים לחיה שבשדה. וטעמא דרבי יהושע הואיל ואלו שכלו בלועים מטעם אותו שלא כלה, דאמר קרא (ויקרא כה) מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית, והאי קרא יתירה הוא דהא דרשינן לה מן ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך מן הבית וכו׳, אלא קרא לכבושים הוא דאתא והכי קאמר מן השדה תאכלו את תבואתה אם יש בשדה מקצת מן הדבר הנכבש בבית, שהטעם הבלוע בדבר הנכבש יש במינו עדיין בשדה שעדיין לא כלה, אע״פ שעיקר הפרי כלה אעפ״כ תאכלו את תבואתה ואינו זקוק לבער:",
+                "<b>כל ירק אחד הוא.</b> לא נתנו חכמים שיעור לכל ירק וירק בפני עצמו, אלא אע״פ ששלשתן כלו מן השדה הואיל ואיכא שאר ירקות שלא כלו אוכל ע״י שאר ירקות ולא יבערם מן החבית עד שיכלו כל הירקות כולן מן השדה, והלכה כר״ג דכל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית ואוכל את השאר:"
+            ],
+            [
+                "<b>המלקט עשבים לחים.</b> אוכלן בלא ביעור עד שייבש לחלוחית הארץ הממתק את הפירות, משם ואילך חייב לבערן:",
+                "<b>המגבב ביבש.</b> המלקט בעשבים יבשים, אוכלן בלא ביעור:",
+                "<b>עד שתרד רביעה שניה.</b> שהיא בשנה בינונית בכ״ג במרחשון, משם ואילך חייב לבער:",
+                "<b>מגבב.</b> תרגום לקושש קש לגבבא:",
+                "<b>רביעה.</b> על שם שהמטר רובע את הארץ ומולידה כזכר זה שרובע את הנקבה. פ״א שמרביץ העפר ומשכיבו, תרגום רובץ רביע:",
+                "<b>ועלי גפנים.</b> לחים, אוכלים בהן כל זמן שנמצאים באביהן, כלומר במחובר לאילן:",
+                "<b>שישורו.</b> שיפלו:",
+                "<b>והמגבב ביבש.</b> בעלי קנים וגפנים יבשים, אוכל עד שתרד רביעה שניה ואחר כך יבער:",
+                "<b>בכולן.</b> בין עשבים בין קנים וגפנים בין לחים בין יבשים. ואין הלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>עניים נכנסים לפרדסאת.</b> בשאר שני שבוע ליטול לקט שכחה ופאה, וכן נכנסים לגנות במוצאי שביעית:",
+                "<b>עד שתרד רביעה שניה.</b> מפני מותרות פירות שביעית שנשארו בה:",
+                "<b>בתבן ובקש של שביעית.</b> דסתם תבן וקש חזי למאכל בהמה ויש בו קדושת שביעית ואסור לשרפו וליהנות בו הנאה של [אבוד], משום דדרשינן לאכלה ולא להפסד. אבל כשנתבטל מה שבשדה ממאכל חיה פקעה קדושת שביעית ממה שבבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>והגיע שעת הביעור.</b> זמן ביעור הפירות לפי מקומן כדתנן לעיל שלש ארצות לביעור ובברייתא [פסחים נג] שנינו אוכלים בענבים עד הפסח, בזיתים עד העצרת, בגרוגרות עד החנוכה, בתמרים עד הפורים, וכולן של שנה השמינית. וזמנים הללו בסתם שאין ידוע אם כלה לחיה מן השדה אם לאו אבל בידוע הכל לפי מה שכלו:",
+                "<b>מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד.</b> מאנשי ביתו, ואחר כך מחלק לשכיניו ולקרוביו ומיודעיו, ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל מי שצריך ליטול יטול:",
+                "<b>ועניים אוכלים אחר הביעור אבל לא עשירים.</b> דכתיב (שמות כ״ג:י״א) ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה, אביוני עמך ולא עמך:",
+                "<b>אחד עניים ואחד עשירים.</b> קרי ביה ואכלו אביוני וגם עמך. והלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר ינתנו לאוכליהן.</b> אע״פ שפירות הללו בהיתר נלקטו לאכלן בקדושת שביעית, מכל מקום סבר ר׳ אליעזר דאסור לזה שנתנו לו פירות הללו לאכלן לבדו, אלא ינתנו שיאכלם הוא עם אחרים, דר׳ אליעזר לטעמיה דסבר כב״ש, דאמרי [לעיל מ״ב פ״ד] אסור לאכול פירות שביעית בטובה, כלומר להחזיק טובה למי שנותן לו פירות שביעית דרחמנא אפקרינהו, הילכך זה שנתנו לו פירות שביעית במתנה או נפל לו בירושה אסור שיאכלם לבדו שלא יחזיק טובה למי שהורישם לו או שנתנם לו במתנה, אלא יאכל אותם עם אחרים כדי שלא יהא אוכל פירות שביעית בטובה:",
+                "<b>וחכ״א אין החוטא נשכר.</b> חכמים לדבריו דר״א קאמרי ליה, לדידן מותר לאכול פירות שביעית בין בטובה בין שלא בטובה, אלא לדידך דאמרת אסור לאכול פירות שביעית בטובה היכי קאמרת ינתנו לאוכליהן ושריית למי שנתנו לו פירות שביעית במתנה לאכלן עם אחרים, והלא מצינו חוטא נשכר שאוכל אותן עם כל בני אדם, והדין נותן לפי דבריך שימכרו לאוכליהן שיפרע אותם מה שהן שווין כדי שלא יהא חוטא נשכר והדמים יתחלקו לכל אדם. ואין הלכה כר״א:",
+                "<b>האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה.</b> דלא תימא אין חלה בשביעית משום דכתיב לאכלה ולא לשריפה וחלה אם נטמאת טעונה שריפה, קמ״ל דראשית עריסותיכם אמרה תורה, מאיזו עסה שתהיה חלה תרימו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שביעית משמטת את המלוה.</b> המלוה את חברו ועברה עליו שביעית אחר ההלואה אינו יכול לתבוע הלואתו מחבירו כדכתיב (דברים ט״ו:ב׳) שמוט כל בעל משה ידו:",
+                "<b>בשטר.</b> שכתב לו שטר באחריות נכסים ושעבד קרקעות על המלוה דמיחזי כמי שמשכן קרקעות אצלו, אעפ״כ שביעית משמטתו:",
+                "<b>הקפת החנות.</b> שקנה ממנו באמנה:",
+                "<b>אינה משמטת.</b> דאין זה חוב ואין זו דרך מלוה:",
+                "<b>ואם עשאה מלוה.</b> שחשב עם הקונה וזקפן עליו במלוה:",
+                "<b>הראשון הראשון משמט.</b> אם לקח באמנה פעם ראשונה מן החנות וחזר ולקח שנייה הראשונה נעשית מלוה ומשמטת ולא השניה. חזר ולקח שלישית. ראשונה ושניה נעשו מלוות ושביעית משמטתן ולא השלישית. וכן לעולם, האחרונה אין שביעית משמטתה וכל האחרות שביעית משמטתן, הואיל והיה ראוי שיתן לו מעות הראשונה קודם שיקח השנית בהקפה ולא נתן נעשית הראשונה מלוה, וכן לעולם. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+                "<b>כל מלאכה שפוסקת בשביעית.</b> אם שכר שכיר זה ממלאכות הפוסקות בשביעית, כלומר ממלאכות שאסור לעשותן בשביעית כגון חרישה וקצירה ועבודת קרקע, נעשה שכר זה בשביעית כמלוה, ושביעית משמטת, ואם לאו, ששכר זה שחייב לו היה משאר מלאכות שאין אסורות בשביעית, לא נעשה כמלוה ואין שביעית משמטת. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>השוחט את הפרה.</b> בשנה שביעית, וחלקה ביום ראשון של שני ימים טובים של ראש השנה, אם היה אלול מעובר נמצא דיום א׳ שנתחלקה היה חול והיה יום אחרון של אלול של שנה השביעית, ושביעית משמטת בסופה דכתיב (דברים ט״ו:א׳) מקץ שבע שנים תעשה שמיטה:",
+                "<b>האונס והמפתה.</b> שנותנים חמשים שקל:",
+                "<b>והמוציא שם רע.</b> שנותן מאה:",
+                "<b>וכל מעשה בית דין.</b> ממון שכתבו עליו פסק דין, חייב אתה ליתן לו:",
+                "<b>אין משמיטין.</b> שכיון שפסקו בית דין על הממון, כגבוי דמי וכאילו הגיע לידו:",
+                "<b>המלוה על המשכון.</b> דכתיב (שם) ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך, פרט לזה שיש לאחיך בידך:",
+                "<b>והמוסר שטרותיו לב״ד.</b> דכתיב ואשר יהיה לך את אחיך, פרט למוסר שטרותיו לבית דין שבית דין יש להם זה החוב אצל אחיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פרוזבול.</b> פרוז תקנה, בול עשירים, דכתיב (ויקרא כ״ו:י״ט) ושברתי את גאון עוזכם, ואמר רב יוסף אלו בולאות שביהודה. תקנה לעשירים שלא יעברו על השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, ותקנה לעניים שימצאו מי שילוה להם, והשמטת כספים בזמן הזה דרבנן דכתיב (דברים ט״ו:ב׳) וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו, בשתי שמטות הכתוב מדבר אחת שמטת קרקעות ואחת שמטת כספים, בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים, ורבנן הוא דתקינו שמטת כספים בזמן הזה ומשום הכי היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין השמטה הואיל ואין שמטת כספים בזמן הזה אלא מדברי סופרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>זהו גופו של פרוזבול.</b> עיקרו ושרשו:",
+                "<b>והדיינים חותמים למטה או העדים.</b> להכי קתני הדיינים או העדים ללמדך שיכול העד להיות דיין או הדיין עד, דבדרבנן עד נעשה דיין, ופרוזבול דרבנן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>פרוזבול המוקדם.</b> שזמנו מוקדם שנכתב בכסליו וזמנו הכתוב בתוכו מתשרי קודם, כשר, מפני שהורע כחו של מלוה בכך, דפרוזבול אינו מועיל אלא להלואות שלפניו, דמשנמסרו לבית דין הרי הן כגבויות ושוב אין משמיטות, הלכך הלואות הבאות אחריו שלא נמסרו לבית דין משמיטות נמצא דמפסיד במה שהקדים זמנו, אבל פרוזבול המאוחר פסול, שאיחר זמנו והוא הלוה בינתים, וכשמוציא פרוזבול זה ורואים ב״ד הזמן סבורים שאותן הלואות קדמו לפרוזבול ונמצא גובה שלא כדין:",
+                "<b>שטרי חוב המוקדמים פסולים.</b> כגון דקאי בניסן וכתב בשטר זמן תשרי שלפניו, פסולים משום דגובה שלא כדין מן הלקוחות שבין תשרי לניסן. וקנסינהו רבנן דלא ליגבו בשטר זה מן הלקוחות כלל, ואפילו מניסן ולהלן, גזירה שמא יגבה מאותן שבין תשרי לניסן שלא כדין. ומיהו לא הוי השטר פסול מחמת שהעדים שחתמו בו הוו רשעים שחתמו על שטר מוקדם בשקר, דמצו העדים למימר אנחנו על עיקר המלוה חתמנו ולא על הזמן, שלא באנו להעיד שנכתב ונחתם ביומו:",
+                "<b>והמאוחרים כשרים.</b> דהורע כחו של מלוה, שאינו טורף לקוחות אלא מזמן שכתוב בשטר:",
+                "<b>כותבין פרוזבול לכל אחד ואחד.</b> שכל מלוה ומלוה צריך שימסור שטרותיו לב״ד ויכתוב לו פרוזבול, הלכך כשחמשה לוין מא׳ אינו כותב אלא פרוזבול א׳ שאין כאן אלא מלוה א׳, ואע״פ שהלוין מרובין כשיהיה למלוה פרוזבול אחד על כולן דיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא על הקרקע.</b> אלא אם כן יש לו קרקע ללוה, שאז חשוב החוב כגבוי ביד ב״ד ולא קרינן ביה לא יגוש:",
+                "<b>אם אין לו.</b> ללוה, ומלוה יש לו, מזכה לו מלוה ללוה בתוך שדהו קרקע כל דהו וכותבים עליו פרוזבול, ואפילו החוב מאה מנה, משום דקרקע כל שהוא ראוי לגבות בה כל חובו, כגון דגבי והדר גבי עד דמשלים כל חובו:",
+                "<b>היתה לו.</b> ללוה שדה ממושכנת בעיר, בין שאחרים משכנו אותה לו בין שמשכן הוא לאחרים כותבין פרוזבול:",
+                "<b>כותבין לאיש על נכסי אשתו.</b> כגון קרקע של נכסי מלוג שהוא אוכל פירות:",
+                "<b>על נכסי אפוטרופין.</b> שלווין לצורך היתומים והיתומים אין להם קרקע:"
+            ],
+            [
+                "<b>כוורת דבורים וכו׳</b> כשהיא מחוברת בטיט הכל מודים שהיא כקרקע לכל דבר, ואם היתה מונחת על גבי יתדות הכל מודים שהיא ככלים ואינה כקרקע, לא נחלקו אלא שמונחת על גבי קרקע ואינה מחוברת בטיט:",
+                "<b>ר״א אומר הרי היא כקרקע.</b> ונקנית בכסף בשטר ובחזקה כקרקע:",
+                "<b>וכותבין עליה פרוזבול.</b> אם יש ללוה כוורת כאילו היה לו קרקע:",
+                "<b>ואינה מקבלת טומאה.</b> כדרך שהקרקע המחובר אינו מקבל טומאה:",
+                "<b>והרודה.</b> מחלות דבש שבתוכה בשבת חייב חטאת כתולש דבר ממקום חבורו, דכתיב (שמואל א י״ד:כ״ז) ויטבול אותה ביערת הדבש וכי מה ענין יער אצל דבש, אלא מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת אף דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת. ואין הל׳ כר״א:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחזיר חוב בשביעית.</b> בסוף שביעית דהיינו בשמיטתה, שאין שביעית משמטת אלא בסופה, שנאמר (דברים ט״ו:א׳) מקץ שבע שנים:",
+                "<b>אמר לו אעפ״כ.</b> א״ל הלוה אעפ״כ אני רוצה לפרוע לך:",
+                "<b>יקבל ממנו.</b> ולא עוד אלא שמותר לו שתהא ידו פשוטה לקבל בשעה שאומר לו משמט אני:",
+                "<b>שנאמר וזה דבר השמטה.</b> כלומר דבור בעלמא שמוציא מפיו שהוא משמט דיו, ובדבור ראשון שאמר משמט אני סגי ואין צריך שיאמר וישנה שנאמר וזה דבר, אין לך אלא דבור ראשון, וכן וזה דבר הרוצח:"
+            ],
+            [
+                "<b>המחזיר חוב בשביעית.</b> לוה שאומר למלוה אעפ״כ, ומחזיר לו מעותיו רוח חכמים נוחה הימנו:",
+                "<b>לא יחזיר לבניו.</b> אינו חייב להחזיר לבניו אם מת הגר:",
+                "<b>ואם החזיר רוח חכמים נוחה הימנו.</b> ודוקא לבניו שנתגיירו עמו משום דעובד כוכבים יורש את אביו מן התורה דכתיב (דברים ב׳:ה׳) כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ואם לא יחזיר לבניו יש לחוש שמא יחזרו לסורם שיאמרו אם היו עובדי כוכבים היו יורשים אביהם והיו צריכין להחזיר להם. אבל אם היתה הורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה דמעולם לא ירשו את אביהם מן התורה ולא היתה ירושה זו ראויה להם לעולם אין לחוש בזה שמא יחזרו לסורם, והמחזיר להם אין רוח חכמים נוחה הימנו:",
+                "<b>כל המטלטלין נקנין במשיכה.</b> וכל זמן שלא משך יכול כל אחד מהם לחזור בו, ואע״פ שנתן המעות אין המעות קונות עד שימשוך החפץ הנקנה, ואעפ״כ המקיים את דבריו ואינו חוזר בו ואפילו לא משך רוח חכמים נוחה הימנו, דהכי תניא איפת צדק והין צדק (ויקרא י״ט:ל״ו) שיהא לאו שלך צדק והין שלך צדק:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה שביעית",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..1bb14e56c2099b68fbe9b168b5fbe649cd24c35a
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json	
@@ -0,0 +1,655 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Terumot",
+    "versionSource": "http://sefaria.org/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "license": "CC-BY",
+    "versionNotes": "",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "חמשה לא יתרומו – A number to exclude that which Rabbi Yehuda says further on (Mishnah 3), “A minor who did not bring forth two [pubic] hairs, his [separation of] heave-offering/Terumah/priest’s due is not a heave-offering, which tells us that his [separation of] heave-offering is not Terumah (the 2% initial sacred gift that one gives to the Kohen).",
+                "החרש והשוטה והקטן – All of them are derived from one Biblical verse, as it is written (Exodus 25:2): “Tell the Israelite people to bring Me gifts; [you shall accept for Me] from every person whose heart so moves him.” [The words] \"אל בני ישראל\" /”to the Israelite people” -except for a heathen; [the words] מאת כל איש/“from every person” – except for a minor; [the words] \"אשר ידבנו לבו\"/”whose heart so moves him” – except for a deaf-mute and imbecile, who lack the temperament to be able to donate. And a minor is not able [even] to do a little, from [the words] \"אשר ידבנו לבו\"/”whose heart so moves him,” for there is a minor who arrived at the season of taking vows, who has the temperament to be able to donate. [The words] \"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם\"/”And these are the gifts that you shall accept from them” (verse 3), excluding to the person who donates what is not his. And the “imbecile”- who loses what they give him is called an imbecile/\"שוטה\".",
+                "אפילו ברשות – [even with the permission] of a Jew as an Israelite made him his agent to give Terumah/the heave-offering, his donation of Terumah is not a donation, as it is written (Numbers 18:28) “So shall you on your part set aside a gift [for the LORD from all the tithes that you receive from the Israelites]…” – also to include your agents. Just as you are members of the covenant, so also your agents [must be] members of the covenant (“Jews”)."
+            ],
+            [
+                "לא יתרום – ab initio for one needs to let his ears hear as he makes the blessing (see Mishnah Berakhot, Chapter 3, Mishnah 3 which also deals with the issue of “letting his ears hear”/\"צריך להשמיע לאזניו\" .",
+                "חרש שדברו בו חכמים – it is not a general principle, for at the beginning of Tractate Hagigah it is taught that a deaf person who speaks but does not hear is included, and in the chapter מצות חליצה/The command of Halitzah (see specifically, Mishnah 4), regarding the subject of “removing the shoe” [of the dead husband’s brother who refuses to perform a levirate marriage].",
+                "שאינו שומע ואינו מדבר – who born deaf from his mother’s womb, and since he never heard what they are saying to him, it is impossible for him that he could speak."
+            ],
+            [
+                "רבי יהודה אומר: תרומתו תרומה – de facto, for Rabbi Yehuda does not [hold] by this interpretation of מאת כל איש/”from every person” (Exodus 25:2) -except for a minor.",
+                "עד שלא בא לעונת נדרים – A male at the age of twelve years and one day and a female at the age of eleven years and one day, and from that period onward, if he donated the Terumah/the sacred heave-offering (2% gift to the Kohen), what he set aside is Terumah. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "אין תורמין זיתים על השמן – He who has [olive] oil that he is liable to separate from it the [sacred] heave-offering (i.e., the 2% for the Kohen) and olives that he is liable to separate from them the [sacred] heave-offering is not able to give from [sacred] heave-offering from the olives according to the measure that he has to donate for the olives and the oil [together], and to be exempt from [donating] the oil with the heave-offering of the olives, as it is written (Numbers 18:27): “[This shall be accounted to you as your gift.] As with the new grain from the threshing floor [or the flow from the vat],” – from what is completed [you donate as heave-offering] for what is completed but you do not [donate as heave-offering] from what is not complete on what is complete.",
+                "ואם תרם בית שמאי אומרים: תרומת עצמן יש להן – that is to say, there is no [sacred] heave-offering here, other than only on the olives, but not on the oil.",
+                "ובית הלל אומרים: אינה תרומה – for since he had the intention of donating [the heave-offering/priest’s due] also on the oil, there is no Terumah/heave-offering – neither on the olives nor on the oil, and it is as if he had not donated the [sacred] heave-offering at all."
+            ],
+            [
+                "אין תורמין מן הלקט מן השכחה ומן הפאה – whomever has a heap of produce, pending the separation of sacred gifts to the Kohanim and Levites may not set aside upon it priest’s due from produce that fell, was forgotten [in the field] or from the corner of the field that is in his hand, as these are gifts to the poor and one cannot to make his heaps of produce pending separation of the sacred gifts legally fit for use by giving the priestly due with the gifts to the poor. ",
+                "Concerning that which is הפקר/ownerless, it is written (Deuteronomy 14:29): “Then the Levite, who has not hereditary portion as you have….” from what you have and that he lacks, you are required to give, excluding that which is ownerless, for both your hand and his hand are equivalent [concerning this].",
+                "ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו – We do not donate from it the Kohen’s share of the produce (2%) on a pile of produce requiring separation of Levitical and Priestly tithes that is in his hand, and it was necessary for us to teach where they placed the son of a Levite ahead of a Kohen with regard to sheaves that are exempt from the “great Terumah”[the 2% that goes to the Kohen], and specifically where he took his priest’s due , but where he did not take his priest’s due, he can make the donation as it is taught in [Midrash] Sifrei [Bemidbar/Numbers, Piska 119] : From where does the son of a Levite who wanted to take from his First Tithe – the Great Terumah (the 2% for the Kohen), from where [do we learn] that he may do this? As the inference teaches us: (Numbers 18:24): “For it is the tithes set aside by the Israelites as a gift to the LORD [that I gave to the Levites their share]...,” that if he wanted to make it priest’s due for others, he may do so; he may, even after he has taken his priest’s due – he may make it priest’s due for others, as the inference teaches us (Numbers 18:29): “the part that of that is to be consecrated.” As long as its holiness is within it, he can make it Terumah/priest’s due for others; but if its holiness is not within it, he cannot make it Terumah for others.",
+                "ולא ממעשר שני והקדש שנפדו – This Tanna holds that Second Tithe [belongs] to On-High (God), and where it wasn’t redeemed, it is obvious that he cannot to make things legally fit for use by giving the priestly dues with his pile of produce which is forbidden to be eaten pending the separation of priestly gifts with the monies of On-High (God); but, where they had been redeemed, I might think I would say, that he is able to make them “the great Terumah’ (the 2% gift to the Kohen) on his produce which is forbidden to be eaten pending the separation of priestly gifts, and should you say, that this also is obvious, for that which is completely non-sacred is what is necessary, for where they were zealous with the sheaves, where he is exempt from [donating] the priest’s due/Terumah Gedolah , as we explained for First Tithe. והקדש שנפדה – It is also necessary when he sanctifies (i.e., as a gift to the Temple) produce which is forbidden to be eaten pending the separation of priestly gifts, and the treasure has smoothed out the pile and afterwards redeemed it, that it is exempt from Terumah/priest’s due. -",
+                "מן הפטור על החיוב – such as from produce that had not yet grown one-third (i.e., not one-third ripe), which are exempt from tithes on the produce instead of from produce that had grown one-third (i.e., that was one-third ripe).",
+                "ולא מן התלוש על המחובר – as it is written (Numbers 18:26): “you shall set aside from them [one-tenth of the tithe as a gift to the LORD],” you shall not give from what is detached instead of what is attached, and not what is attached instead of what is detached, for the language הרמה/separating the priest’s gift does not belong other than with detached [produce], and from it, it implies, that the priest’s due and the non-sacred produce are similar.",
+                "מן החדש על הישן – from the produce of this year instead of the produce from the previous year nor the produce from the previous year instead of from the produce of this year, as it is written (Deuteronomy 14:22): “that is brought from the field every year,” but a field that produces two harvesting seasons in a year such as a field which needs irrigation you make the gift of priest’s due from this [year] instead of from the produce of the previous year.",
+                "ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ – As it is written (Leviticus 27:30): “All tithes from the land, whether seed from the ground [or fruit from the tree, are the LORD’s…,” the Biblical verse reveals concerning [First] Tithe and the same law applies for Terumah/priest’s due, and similarly, one does not donate as priest’s due from the produce of the Land of Israel instead of the produce that is found in Syria, nor from the produce that is in Syria instead of the produce from the Land of Israel."
+            ],
+            [
+                "חמשה לא יתרומו – This number excludes from what Rabbi Yehuda said [in Mishnah 3] that a minor who donated the priest’s due/heave-offering, his donation is an offering.",
+                "האלם – and he hears but stopped speaking as a result of illness, he should not donate priest’s due because he is unable to recite the Blessing. And similarly, is unable to recite the blessing , as it is written (Deuteronomy 23:15): “[Since the LORD your God moves about in your camp to protect you…]; let Him not find anything unseemly among you [and turn away from you];” at the time when you speak about it, He will not find anything unseemly.",
+                "ובעל קרי – also at the time of the ordinance in His presence for since his ritual immersion has been nullified, he was not able to recite the blessing as it is taught in the Mishnah [i.e. Berakhot, Chapter 3, Mishnah 4] that one to whom a pollution (i.e., nocturnal emission) occurred, only thinks (i.e., recites the Shema] in his heart (which, according to Talmud Berakhot 20b – that reviewing a passage in one’s mind is as good as loud recitation).",
+                "והשכור והסומא – who do not know how to single out/sift from that which is fine and we require that the person who donates the priest’s due/Terumah sift and donate that which is fine, as it is written (Numbers 18:29): “from each thing its best portion, [the part thereof that is to be consecrated];” and a drunk person is called such as all who are unable to speak in the presence of the King as a result of his drunkenness."
+            ],
+            [
+                "אין תורמין לא במדה – As it is written (Numbers 18:27): “ This shall be accounted to you as your gift…” by thought, you donate [the sacred gift], that is to say, by estimation, but you do not donate neither by measure nor by weight nor by number. And even though this Biblical verse is written concerning the tithe of the tithe which the Levite owes to the Kohen (Numbers 18:26 – which is 10% of what he had received from Israelites -תרומת מעשר ), if it has no relation to the tithe of the tithe, for the Torah indeed had given it a measure, and he must measure in order that he gives the appropriate size/limit."
+            ],
+            [
+                "הזיתים הנכתשים – it was customary to crush olives in a mortar-shaped cavity to remove their oil.",
+                "תרומתו תרומה – it is completed, from the Torah.",
+                "ויחזור ויתרום – from the perspective of the Rabbis, after he has completed the pounding of those olives and the treading of the grapes, he will go back and remove the priest’s due a second time according to the measure that is needed for oil and win that he has removed.",
+                "הראשונה מדמעת – if it fell to less than one-hundred [parts] non-holy produce, everything is made subject to the law of Terumah through an admixture and it is prohibited to “foreigners” (i.e., non-Kohanim) and everything is sold to a Kohen – for it is complete priest’s due according to the Torah.",
+                "וחייבין עליה חומש – a foreigner (i.e., non-Kohen) who eats it inadvertently pays the principle and [an additional] one-fifth according to the law regarding all foreigners who eat priest’s due.",
+                "אבל לא שניה – because it is not other than a Rabbinic ordinance; therefore it is not eaten until priest’s due and tithes are separated from it from another placer, since from the Torah, it is completely produce that cannot be eaten until Levitical and Priestly gifts have been separated, and if you ask – what is the difference here when one separates priest’s due from [olive] oil instead of from pounded olives, that his separated priest’s due is priest’s due, and then separates priest’s due again and what is the difference above concerning one who separates priest’s due olives instead of [olive] oil and grapes instead of wine where his separation of priest’s due is not priest’s due? And one can say that regarding a person who separates priest due from olives instead of [olive] oil, where there is a loss to the Kohen, his separating priest’s due is priest’s due/Terumah, but that the Rabbis are they who decreed that he should go back and separate priest’s due once again."
+            ],
+            [
+                "זיתים הנכבשים – olives that are salty or pickled in wine or vinegar in order that they would be preserved and would be consider as something where its preparation had been completed; therefore, we separate priest’s due from the [olive] oil on them, and especially, [olive] oil instead of the olives which are about to have their oil removed from them, and similar wine in place of grapes which are about to be trodden upon – that is what is prohibited to from it the priest’s due, but wine in place of raisins, and [olive] oil in place of olives that are pickled is permitted, and when he separates the priest’s due from the [olive] - instead of the preserved olives, and from the wine instead of the raisins, he separates the priest’s due according to the appropriate oil that came out from the preserved olives and according to the appropriate wine that came out from the grapes.",
+                "אין צריך לתרום – since when he separated the priest’s due, he did so well, for at that hour, they were meant to be eaten."
+            ],
+            [
+                "אין תורמים מדבר שנגמרה מלאכתו – from something that was shaped into an even pile.",
+                "על דבר שלא נגמרה מלאכתו – that was not shaped into an even pile, as it is written (Numbers 18:27): “As with the new grain from the threshing floor or from the flow from the vat,” that whose preparation is completed with that which is completed and not from that whose preparation has been completed in place of that which is completed and not from what is not completed in place of what is completed.",
+                "ואם תרם תרומתו תרומה – and specifically for the rest of the produce, but when one donates for priest’s due from olives in place of olive oil or from grapes in place of wine, that which we said above (Mishnah 4), that his donation of priest’s due is not a valid gift, because there is a loss to the Kohen as we have said."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אין תורמין מטהור על הטמא – as a decree lest he separate the heave offering that is not brought near because they are afraid lest the impure [produce] will come in contact with the pure and defile it. But we require that the person who separates the heave offering separates from that which is brought near.",
+                "באמת אמרו – wherever it is taught: \"באמת אמרו\" /”in fact that they said that,” it is as if it is a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional interpretation of a written law), but not exactly a usage dating from Moses as delivered from Sinai, for in the first chapter of [Tractate] Shabbat [Mishnah 3], we taught: “in fact that they said that the teacher sees [by the light of a lamp] where the children are reading,” and this is from the Rabbis (as opposed to from the Bible).",
+                "העגול של דבילה – even though the cakes of pressed figs are glued to each other in the midst of the cake of pressed figs, they are not thought of as attached regarding ritual defilement, and if defilement touched one of the cakes of pressed figs, the other is not ritually defiled.",
+                "וכן אגודה של יקרק וכן ערימה – it is necessary [to mention both], for if it (i.e., the Mishnah) had taught [only] the circular cake of pressed figs, I would have said that the cake of pressed figs which is one substance, he separates the heave-offering, [but] the bunch [of greens] which is not one substance, he does not separate the heave-offering. But if it (i.e., the Mishnah) had taught [only] the bunch [of greens], I would have said, the bunch [of greens] where it is all one possession, he separates the heave-offering, [but] a pile is not one possession, which he doesn’t separate the heave-offering, hence, they are all necessary.",
+                "רבי אליעזר אומר תורמים – ab initio from that which is ritually pure for that which is ritually defiled, for Rabbi Eliezer did not decree lest he come to separate the heave-offering from that which is not brought near , but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "אין תורמין מן הטמא על הטהור – because of the loss to the Kohen [because ritually impure heave-offering is forbidden to the Kohen].",
+                "ואם תרם שוגג תרומתו תרומה – and exactly when it had been fit for use and the season for separating tithes had arrived prior to it becoming ritually impure, because according to the Torah It is perfect heave-offering, but if it he set aside heave-offering, even in advertently, his heave-offering is not a heave-offering.",
+                "מעשר טבל – First Tithe that had not had the Terumah of the tithe taken from it.",
+                "היה מפריש עליו והולך – he would separate from this on the rest of the tithes."
+            ],
+            [
+                "אם היה יודע בתחלה – that it is eatables forbidden pending the separation of sacred gifts or it is ritually impure, even though that at the time that he separated the heave-offering, it was inadvertent, for he forgot that it is forbidden pending the separation of sacred gifts, or that it is ritually impure, it is inadvertently that is close to willfully committed, and he did not do anything. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "המטביל כלים בשבת – that it is forbidden to immerse ritually impure utensils, and to raise them from their ritual impurity on the Sabbath because it appears like repairing a utensil.",
+                "והמבשל בשבת – [and he who cooks on the Sabbath] inadvertently , he can eat that cooked dish on Saturday night (i.e., after the conclusion of the Sabbath), but not on the Sabbath itself. But [if he cooked it] willfully, he may not eat of it, but others may eat consume it on Saturday night, as it is written (Exodus 31:14): “You shall keep the sabbath, for it is holy;” it is holy, but its actions are not holy.",
+                "ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקר – that Israelites were suspected about [observance] of the Seventh year, but are not suspected regarding the Sabbath."
+            ],
+            [
+                "כל מין חטים אחד – and even though there is reddish, dark-colored wheat and white-colored [wheat].",
+                "וכל מין תאנים אחד – and even though there are black [figs] and white [figs], figs while they are yet moist are called תאנים/figs, and when they have dried, they are called גרוגרות/dried figs, and when they are trodden in circular cake, they are called עגול דבלה/cake of pressed figs.",
+                "תורם מן היפה – from the figs on the dried figs, for figs are choicest than dried figs (see also Tractate Bikkurim, Chapter 3, Mishnah 3).",
+                "תורם מן המתקיים – from the dried figs on the figs, for dried figs endure more.",
+                "לעולם הוא תורם מן היפה – as it is written (Numbers 18:30): “When you have removed the best part from it [you Levites may consider it the same as the yield of threshing floor or vat],” we always require the best/choicest part, and if he (i.e., the Kohen) loses, he loses. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "תורמין בצל קטן שלם – because it endures.",
+                "ולא חצי בצל גדול – even though it is nicer than it.",
+                "רבי יהודה אומר לא כי – Rabbi Yehuda, according to his reasoning, who stated that he separates heave-offering from the choicest [produce].",
+                "מבני המדינה – it is good for eating from those of the villages, the onions of the villages, but that of the villages is preserved better.",
+                "מפני שהא מאכל פולטיקין – onions of the people of the city people which is the food for important people, and they are better/choicest produce than those of the villagers. פולטיקין/city people, the members of the residence of kings."
+            ],
+            [
+                "תורמין זיתי שמן – that stand to remove their oil.",
+                "על זיתי כבש – olives that don’t produce oil and they press them with wine or with vinegar to preserve them for eating. But olives for oil are better than olives for pressing, for it should be from the nice ones on the bad ones.",
+                "ויין שאינו מבושל – good for drinking from that which is boiled.",
+                "כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה לזה – as Scripture states (Numbers 18:12): “All the best of the new oil, wine and grain [the choice parts that they present to the LORD – I give to you],” the Torah stated: give oil to this one and oil to that one.",
+                "חוץ מן הזונין – in Arabic ZOAN, and in the foreign language, VITZAH, and it is not the food for humans but they keep it for doves (see also Tractate Kilayim, Chapter 1, Mishnah 1).",
+                "הקישות – in Arabic, FAKUS.",
+                "והמלפפון – in Arabic, KIYYAR.",
+                "מין אחר – and the separate the heave offering from this one on that one.",
+                "שני מינין – but we do not separate the heave-offering from that one for this one, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "התורם וכו' - it is speaking about inadvertently, for nevertheless, it is close to be willfull, because that he should have [tasted it].",
+                "ונמצאת של חומץ כו' – for a person who separates out heaveoffering from the vinegar on the wine, his heave-offering is not a heave-offering, for wine and vinegar are two [different] species.",
+                "אם ספק – prior to his separating out the heave-offering it had soured or after he separated out the heave offering, it soured.",
+                "תרומה ויחזור ויתרום – and he gives both of them to the Kohen, and the Kohen gives him the monetary value of the firs which islarger than the second, and second’s [value] is reduced according to what the heave-offering of the first costs, and since the Kohen makes a claim against his colleague, and we hold that in every place that “the claimant must produce evidence”/ \"המוציא מחבירו עליו הראיה\"(see Tractate Bava Metzia, Chapter 3, Mishnah 11), therefore, he does not acquire without money but the smaller/lesser object, and he must give him the monetary value of the larger/more important object which is the first.",
+                "הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה – if less than one-hundred of non-sacred produce had fallen, something otherwise exempt, does not become subject to the law of Terumah, to mix non-sacred grain/wine/oil with Terumah in proportions to make the whole prohibited to non-priests, lest it is not Terumah but rather the second one is Terumah, and similarly, the second part does not become a mixture of sacred and non-sacred produce on its own, lest the firs part was Terumah and not the second.",
+                "ואין חייבים עליה חומש – a foreigner (i.e., non-Kohen) who ate the first [batch] (which may have doubtfully been Terumah since it may have fermented) alone or the second [batch] alone, he does not pay the one-fifth penalty like the law of others who consume heave-offering inadvertently."
+            ],
+            [
+                "מדמעות בקטנה שבשתיהן – like the measure of the second [batch] which is the smaller of the two of them, and if here is in the non-sacred produce one hundred [parts] corresponding to the smaller [batch], it does not impose the status of heave-offering , but one takes from the non-sacred produce like the measure of those two heave-offerings that fell in them and he gives them to the Kohen and the rest of it is non-sacred produce as they were."
+            ],
+            [
+                "תרומת שניהם תרומה – that is the heave-offering of each of them is one-half heave-offering and one-half non-sacred produce, it is found that twhen both of them separated heave offering, from fifty Seah, that this one [set aside] one Seah and that individual one Seah, that the heave-offering was not sanctified other than one-half Seah belonging to this one and one-half Seah belonging to that one, each one of them according to his portion.",
+                "אם תרם הראשון כשעור – one from fifty – according to the measure that the Sages gave, his heave-offering is a heave-offering. And the Halakha is according to Rabbi Yosi (see Tractate Terumot, Chapter 4, Mishnah 3) , for he comes to explain the words of the Sages. But there are those who explain that if the first [person] separated according to the measure that his colleague separated [for heave-offering] afterwards, his heave-offering is a heave-offering, as we see that it was easy for him for that latter one with what the first one set aside as a heave-offering , for it was his intention agrees with him, in the measure of the heave-offering. But, the first explanation appears in my eyes to be essential."
+            ],
+            [
+                "במה דברים אמורים – that which Rabbi disputes above and states that the heave-offering of both is Terumah/heave-offering.",
+                "בשלא דבר – that this one did not receive permission from his colleague to separate the heave-offering, but rather, he separated the heave-offering of his own accord.",
+                "אבל הרשה – that the owner gave permission [to his colleague] to separate the heave-offering, his heave-offering is a heave-offering.",
+                "בטל – if afer he had appointed an agent to separate the heave-offering, he cancelled his agency after the agent went from before him.",
+                "חוץ – the owners who are illiterate who hired workers who are members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse in order to separate the heave-offering in ritual purity, are permitted to separate the heave offering until the illiterate owners arrived who would defile the heave-offering, because they ritually defile the vat for wine pressing, for the illiterate owners immediately when the when those who tread began to stamp and they went to the vat for wine pressing in the longitudinal and latitudinal directions are not more careful from coming into contact in their vas for wine-pressing and defile it, because they think that immediately when they begin to tread, their colleagues had separated out the Great Terumah/heave-offering (i.e., two percent for the Kohen). Therefore, they separate the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse that stamp from the wine in order [to reach] the measure of heave-offering that is necessary for the vat for wine-pressing immediately when they walked in it longitudinally and latitudinally. If the owners would come and defile the vat for wine pressing prior to their completing it, they have designated wine to separate everything in ritual purity."
+            ],
+            [
+                "קרא שם – and he must separate the heave-offering and to tithe from within it., but he is not able to separate [tithes] from another place. And even though the All-Merciful called the Terumah/heave offering \"ראשית\"/”the first” and we require that its remnants are recognized, for since he said, “within it,” it implies, in the middle of the pile will be the heave-offering, but there is surrounding it which is its remnants that are recognized.",
+                "עד שיאמר בצפונו או בדרומו – even though “within it” implies in its middle, it is not a specific place, and it is as if he did not say anything until he would say, in its northern portion or in its southern portion, and this is the Halakha.",
+                "תרומת הכרי ממנו עליו קרא שם – and we don’t require its remnants being recognized.",
+                "עשור מעשר זה וכו' – Rabbi Eliezer ben Yaakov disputes on Rabbi Shimon who stated that this Terumah of the tithe (which the Levite to a Kohen) is within the pile that he validly designated, but after the tithe is separated, if he stated that the Terumah of the tithe is for it, he has validly designated it. But the Halakha is not like any of them, other than the Sages alone."
+            ],
+            [
+                "שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר – this is what he said: he though he is transgressing a negative commandment, as it states (Exodus 22:28): “You shall not put off the skimming of the first yield of your vats,” nevertheless, what he did is done, as \"מלאתך\" /”your fullness,” – these are the first fruits, that fill the early seed/first-ripening, and \"דמעך\"/”full bloom”/”best part” – these are the heave-offerings, and First Tithe has the Terumah of the tithe (i.e., given by the Levite to the Kohen), \"לא תאחר\"/”do not put off,” you should not change the order."
+            ],
+            [
+                "זה קרוי תרומה וראשית – \"ביכורים\"/”first fruits” is called \"תרומה\"/”heave-offering” , as the Master said [Tractate Pesahim 38b}: “or of your contributions”/\"תרומת ידך\" (Deuteronomy 12:17) – these are the first fruits, as it is written concerning them (Deuteronomy 26:4): “The priest shall take the basket from your hand [and set it down in front of the altar of the LORD your God.” And they are called: \"ראשית\"/ “choice” (Exodus 23:19): “he choice first fruits of your soil [you shall bring to the house of the LORD your God.” \"תרומה\"/heave-offering is called “Terumah” (Numbers 18:9) “I give you charge of My gifts,” and it is called (Deuteronomy 18:4): “[You shall also give him] the first fruits of your new grain [and wine and oil, and the first shearing of your sheep].”",
+                "כבורים שהן כבורים לכל – the language of \"בכורים\"/”first fruits”, is expounded, therefore, the All-Merciful One calls them \"בכורים\"/”first fruits”; alternatively, because it is written in the Torah portion of Kee Tissa (Exodus 34:26 – “The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God”_ until they had not been commanded regarding the heave-offerings/Terumot.",
+                "שיש בו ראשית – that in the First tithe, it has in it the Terumah/heave-offering of the tithe, and the Terumah is called: \"ראשית\"/”first” – therefore, it is law that the First [Tithe] should come before the Second [Tithe]."
+            ],
+            [
+                "עד שיהיו פיו ולבו שוין – as it is written (Deuteronomy 23:24): “You must fulfill what has crossed your lips [and perform what you have voluntarily vowed to the LORD your God, having made the promise with your own mouth],” and it is written (Exodus 35:22 – the printed text listed Chapter 34, an error): [“Men and women] whose hearts moved them, [all who would gladly make an elevation of gold to the LORD],” How now? We require that he resolved in his heart and enunciating [the same thought] with his lips."
+            ],
+            [
+                "הנכרי והכותי תרומתן תרומה – if they separated the heave-offering from heir grain, but if the heathen separated the heave-offering from that belonging to an Israelite through his agency, his heave-offering is not a heave offering, as we expound from (Numbers 18:28): “so shall you on your part set aside a gift [for the LORD from all the tithe s that you receive from the Israelites;” just as you are children of the covenant (i.e., Israelites), so your agents are also children of the covenant.",
+                "וחכ\"א יש לו – and the Halakha is according to the Sages.",
+                "תרומת הנכרי מדמעת – if their fell at least from one-hundred, everything becomes prohibited to non-priests and is considered as Terumah.",
+                "וחייבין עליה חומש – a foreigner (i.e., non-Kohen) who consumed it inadvertently pays the principal plus an added fifth.",
+                "ור\"ש פוטר – from the added firth, but he admits that non-sacred grain, wine, oil mixed with Terumah in proportions sufficient to make the who prohibited to non-priests, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המפריש מקצת תרומה ומעשרות – as, for example, that he had one-hundred Seah of eatables forbidden pending separation of sacred gifts, and he removed from them a Seah (i.e., note that he is required to give 2% to a Kohen, not 1%), but it was his intention to yet separate the rest, he goes back and removes from the same pile itself until he completes the two Seah, like the measure of the Terumah/heave-offering. For the eatables forbidden pending separation of sacred gifts is what will be offered in his hand and not what was already made legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "אבל לא למקום אחר – if he has another one-hundred Seah of eatables forbidden pending separation of sacred gifts,, he is not able to separate upon them from those which he took part of their heave-offering, for regarding the others, we rely, perhaps, from that which was already made legally fit for use by giving the priestly dues, he removes from them, and not from the eatables forbidden pending separation of sacred gifs, but Rabbi Meir permits even from another place. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "במגורה – in a storehouse, as it is written (Haggai 2:19): “While the seed is still in the granary, [and the vine, fig tree, pomegranate and olive tree have not yet borne fruit].”",
+                "ונתן סאה לבן לוי – Our Mishnah is speaking about a worker who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., Haver), who comes to dine with the owner of he house and does not believe him on the tithes, and the worker saw that owner of the house giving from his storehouse a Seah to the son of a Levite (i.e., First Tithe) and a Seah to a poor person (i.e., the Poor Tithe, in years 3 and 6 of the seven year cycle). Rabbi Meir states that this worker can eat from the storehouse eight Seah, for undefined, according to the law of First Tithe, he gave to the Levite, and according to the law of the Poor Tithe, he gave to the poor person, and behold there are eight Seah which were already made legally fit for use by giving the priestly dues and a little bit more. And even though he did not see him separate the Great Terumah (i.e., the two-percent for the Kohen), the illiterate were not suspected [of not fulfilling] the heave-offering.",
+                "וחכ\"א לא הפריש בעל הבית אלא לפי חשבון (with a calculation [of the percentage of tithes which remain to be separa from the batch as a whole]) - this meal that the worker wants to eat with him., but the remainder is a mere gift that he gives to the Levite and the poor person, therefore, the worker does not have to eat with him until he has completed eight Seah according to the words of Rabbi Meir, but that meal which he was to eat with him and nothing more. Another explanation: “and he gave a Seah to the son of Levite and a Seah to a poor person, and they went on their way. But when he came to separate eight Seah from the storehouse and to eat them on the support of the two Seah that he gave to the son of the Levite and the poor person, he doesn’t know if those two Seah exist or not. Rabbi Meir says that he should separate eight Seah and eat them, in support of those two Seah that he gave to the son of the Levite and the poor person in the presupposition that they exist. But the Sages say that he does not separate other than according to a calculation [of the percentage of tithes which to be separated from the batch as a whole], that exist; if all of the two Seah exist, he separates upon them eight Seah and a bit more, and if only one-half of them exist, he does not separate on them other than four Seah, according to the calculation of what he finds of them existing, thus he separates upon them and not more. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "עין יפה אחד מארבעים – He who is prompted by the heart and donates the heave-offering generously, separates one in forty.",
+                "והבינונית אחד בחמשים – these are not the words of the School of Shammai, but rather, the first Tanna, who stated it. But from the generosity of the School of Shammai (who said one in thirty) you learn for their words what is selfishness/the evil eye and the middle/intermediate amount, even though they are not taught [explicitly] in our Mishnah.",
+                "ועלה בידו אחד מששים – as, for example, that he donated from an estimate/guess-work, and there came up into his hand one out of sixty which is selfishness/the evil eye.",
+                "חזר והוסיף חייב במעשרות – for he has already exempted and the designation of heave-offering does not fall upon what he adds, therefore, this addition is completely eatables forbidden pending the separation of sacred gifts , and he is liable for tithes.",
+                "מששים ואחד – as, for example, that there were sixty one Seah in the pile and he took up a Seah in his hand, that Seah is the heave-offering/Terumah.",
+                "ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד – [if he was accustomed] to donate one from sixty, he should still separate one from sixty in a Seah, and if he was accustomed to donate one from fifty [Seah], and there were found that there still remained eleven Seah that had not been donated [for Terumah].",
+                "במדה ובמשקל – meaning to say, that excess/surplus that he donates [as Terumah], it is permissible to donate/separate out Terumah by measure, or by weight or by number. For they didn’t say to donate/separate Terumah] from an estimate, other than at the beginning of the heave-offerinf.",
+                "אף שלא מן המוקף – for Rabbi Yehuda holds that one does not need to donate [Terumah] from that which is near and adjoining, other than at the beginning of Terumah. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מוקף – near and adjoing, and in the same place iself."
+            ],
+            [
+                "כדעתו של בעל הבית – because [he is one] who donates generously, and there are those who are miserly/with an evil eye, and there are those who donate the intermediate amount.",
+                "פיחת עשרה – and he donated one in forty.",
+                "או הוסיף עשרה – and donated [Terumah] from [one in] sixty.",
+                "תרומתו תרומה – for since that in one of he measures of he Sages he donated [Terumah], he can say to him: “For this I have estimated for you.”",
+                "ואם נתכוין להוסיף – that he knows the intention of the owner of the house, and he intended to add, even one, his heave-offering is not a heave-offering."
+            ],
+            [
+                "חד מעשרה – he is able to increase and to separate Terumah, for since that we find that the designation of Terumah in another place, which is one out of ten. But if it even greater [a percentage], the designation of Terumah is not on that excess, and it is unconsecrated produce that is subject to sacred gifts of tithes, and it is subject to the laws of Terumah, and this is its remedy, that he should make it Terumah of the tithe (i.e., that which the Levite gives to the Kohen) in another place, and give it to the Levite that he can make it the Terumah of the tithe of his eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, and the Levite will give him unconsecrated produce corresponding to that excess. And that we say that he should make it Terumah of the tithe for another place and did not say that he should make it Terumah/heave offering for another place, because we don’t give Terumah/heave offering other than from that which is close b, vut the Terumah of the tithe, we separate it from something not close by.",
+                "מחצה חולין ומחצה תרומה – that he (i.e., Rabbi Yishmael) held that a person can make half of his pile Terumah/heave-offering, as it is written (Deuteronomy 18:4): “You shall also give him the first fruits [of your new grain and wine and oil, and the first shearing of your sheep],” it is enough for the first that it be like grain [and the first is Terumah/heave-offering] and the grain is the left-overs.",
+                "עד שישייר שם חולין – we do not require oly that its left-overs be recognized, and the Halakha is according to Rabbi Tarfon and Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "הכלכלה – the basket that they measure in it to separate the tithes and the Terumah of the tithe, for we don’t separate them other than by measurement, and by number and by weight, as it is taught in the Mishnah (see Tractate Terumot, Chapter 1, Mishnah 7), and don’t increase to tithe by estimations, but the Great Terumah – we do not separate it other than from estimation, as it is taught in the Mishnah above (Tractate Terumot 1;7).",
+                "משערין את הכלכלה – [the calculate] to know what they will bring in from the produce.",
+                "בבכורות – at the time when the produce are in their ripening stage and are in their fullness and the basket includes less of them from what it holds of them at the end of the summer, when they begin to reduce in size and they are shriveled [and] thin (see Genesis 41:23).",
+                "ובאמצע הקיץ – when they are ripened and are not shriveled, and the basket holds from the produce more than what it holds of them when they fully developed, but less than what hit holds of them at the end of the summer when they have become reduced in size. Therefore, we calculate at these three seasons/times.",
+                "ובסייפות – produce that is at the end of the summer.",
+                "המונה משובח – from the one who removes through estimation.",
+                "והמודד משובח וכו' – and especially with tithes and the Terumah of the tithe, but not with the Great Terumah (i.e., that two percent which is given to the Kohen by Israelites), as we have explained."
+            ],
+            [
+                "תרומה עולה באחד ומאה – a Seah of heave-offering/Terumah that fell into one-hundred Seah of unconsecrated produce, which are, amidst everything one-and one-hundred, he takes one [Seah] from them and gives it to the Kohen, and the rest is unconsecrated produce as they were.",
+                "במאה ועוד – if a Seah of heave-offering/Terumah fell into ninety-nine Seah of unconsecrated produce and a bit more than ninety nine, and this a bit more, has no measurement, for since there is one-hundred and another something, he takes one Seah and gives it to the Kohen, and the rest is unconsecrated produce as they were.",
+                "קב למאה סאה שתות למדמע – if a Seah of Terumah/heave-offering fell into ninety-nine [parts] of unconsecrated produce and a Kab more, for the Kab is one-sixth of a Seah of Terumah in a proportion that makes the whole prohibited to non-priests, for a Seah is six Kabim, then he takes one Seah and the rest is unconsecrated produce as they were. But if there was unconsecrated produce less than ninety-nine [parts] and a Kab, the entire whole is forbidden to non-priests, and all of it should be sold to a Kohen at the value of Terumah outside of the value of a Seah of the Terumah that is in it. But the Halakha is according to Rabbi Eliezer that the Terumah is not offered with less than one hundred and one. For the Tanna/teacher of the Mishnah taught for us taught us anonymously according to him in several places. And everyone admits that the Terumah is not offered with one-hundred alone, and all the more so, with less than one-hundred [corresponding parts] as it is written (Numbers 18:29): “from every thing its best portion, the part thereof that is to be consecrated,” a thank that you donate from it [as Terumah], if it fell into it, you sanctify it, which is identical with one from one -hundred [parts], for from one-hundred Seah, you separate ten for First Tithe, and from those ten Seah for the Terumah of the tithe, and the All-Merciful stated that if that Seah returned to the ninety-nine, you sanctify them and everything becomes forbidden to non-priests, subject to the laws of Terumah."
+            ],
+            [
+                "תאנים שחורים מעלות ת הלבנות – a fig of heave-offering, black or white, that fell into one-hundred unconsecrated figs , half of them black and half of hem white, all of them combine to be voided, for if he had wanted, he would tread on them and mix them all together. But if a a black one fell, it neutralizes one from the black ones, and if a white one [fell], it neutralizes one of the white ones, and the remainder are unconsecrated produce as they were.",
+                "עגולי דבלה – cakes of of figs that are pressed/stamped with a round mold in which figs are pressed, the large ones neutralize the small ones,, if there are fifty small cakes found there and twenty-five large cakes, and one of he large ones is like two of the small ones, and there fell into them a small cake of heave-offering/Terumah, they assist all of them to be nullified. And similarly, round ones neutralize the figs pressed in quadrangular molds, these round ones are pressed in a round mold, the quadrangular ones are figs pressed in the square shape, like a frame/mold that they make the square stamped ones.",
+                "רבי אליעזר אוסר – if a black one fell, the black ones are forbidden, and id if what one fell, the white ones are forbidden, and similarly, large and small ones, and round and square ones, that which is similar to what fell are forbidden.",
+                "בידו מה נפלה – black or white, they do not neutralize, because one is able to eat the others, and since they are permitted, they do not help to nullify. But if it is not known if black ones fell or white ones fell, that all of them are doubtfully forbidden, they neutralize each other, and he Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "כיצד – it comes to explain the words of Rabbi Akiva.",
+                "ובזו ר' אליעזר מחמיר – of that which we taught above (in Mishnah 8), but in what that he need to say further on (the next Mishnah), it is the opposite."
+            ],
+            [
+                "בדורס ליטרא קציעות – a Litra/pound of dry figs of heave-offering.",
+                "על פי הכד – of heave-offering [in the mouth of a jar] and there are many jars.",
+                "ואין ידוע – in which jar he stuffed in [the figs], and in each jar there are one-hundred Litra/pounds of unconsecrated produce (i.e., figs), even if there are aren’t here one hundred according to the law, Rabbi Eliezer permits it. But even though that it is known that the Litra in the mouth of the jar is of heave-offering, and is not mixed with the unconsecrated produce (i.e., figs), we view them as if they were separated from their place and the unconsecrated produce (i.e., figs) combined with the heave offering and are neutralized in one and one-hundred. But Rabbi Yehoshua holds that since they are not mixed/combined, the bottom/lower ones do not assist to nullify the upper ones, but rather, the rims at the bottom of the vessel are permitted, whereas the ones at the mouth are forbidden, until there will be there one-hundred according to the law and it will nullify the mouth of this jug with one-hundred mouths, and the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "מגורה – a storehouse where they store the grain.",
+                "וקפאה – he removed what was above, the Aramaic translation of (II Kings 6:6): “and he made the ax head float”: the iron floated.",
+                "אם יש בקפוי תעלה באחד ומאה – The Jerusalem Talmud explains that this is what he said: if there is in the skimming with what is underneath it one-hundred and one [parts], it is neutralized, and Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who said that he ones on the bottom neutralize the ones on the top, and it comes to tell us that even though he skimmed it, he revealed his intention that it had not become mixed with the bottom ones, nevertheless, the bottom ones assist to nullify.",
+                "ורבי יהושע אומר לא תעלה – Rabbi Yehoshua, according to his reasoning who said about that the bottom ones do not assist to nullify.",
+                "סאה תרומה וכו' – it is the conclusion of the words of Rabbi Yehoshua, and this is what he said: since it is not neutralized, how does he do it? יקפיאנה – he should remove what floats above and a bit around it until he knows that he removed everything, and all of the rest is unconsecrated produce.",
+                "אם כן למה אמרו – our Mishnah disputes the words of Rabbi Yehoshua. If so, in which place did they say that heave-offering requires one and one hundred [parts], since there is repair through skimming. And they respond that when it is not known if the Seah had become mixed up in the storehouse after it fell on the lip of the storehouse, alternatively, from the outset, it was not known where it fell, and the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "שתי קופות – in each one is fifty Seah [of unconsecrated produce].",
+                "ואין ידוע לאיזו מהן נפלה – and both are forbidden from doubt, they assist each other tonullify, and if he wanted to neutralize a Seah from this one, he neutralizes, from that one, he neutralizes, half from this and half from that one, he neutralizes. And these two bins, even if they are in two homes, and it is not known from into which the Seah of heave-offering fell, they neutralize each other, because it is their manner to be vacated, and they are carried from place to place and sometimes are mixed with each other. But two storehouses are not carried; when they are in the same house, they neutralize each other, and if they are in two [houses], they don’t neutralize each other.",
+                "ר\"ש אומר אפילו הן שבתי עיירות – but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "שנפלה אחת מהן – one bunch in a similar manner, and it is not recognized from between them, and that bunch was half unconsecrated produce and half heave-offering.",
+                "שהיו שם מאה ושני חציים – with the half of heave-offering which is in it, and Rabbi Yosi teaches us that the the bunch which is half heave-offering becomes Terumah, but according to he percentage of Terumah that is in it, and we don’t say that the entire bunch becomes forbidden to non-priests, since it is Terumah that is mixed with unconsecrated produce."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין – for impure heave-offering also is neutralized with one and one-hundred.",
+                "ירקבו – for it is impossible for a Kohen to consume it because it is impure heave-offering. And surely as it is not taught in the Mishnah \"ידלקו\" /”that it should be burned,” tbecause we are concerned that perhaps that if he kindles them, they would come to a stumbling block/snare and that they would come to eat from it, because it is considered a mixture of heave-offering and unconsecrated produce (which is forbidden to non-priests), people would treat it lightly and they would not be careful about it all that much.",
+                "אם טהורה היתה אותה סאה – and also the unconsecrated produce should be sold to the Kohanim at the [low] cost of the Terumah/heave-offering, for its worth is less, because there aren’t many who consume it, if it is defiled, it is not fit for eating.",
+                "חוץ מדמי אותה סאה – for it is necessary to give it to the Kohen.",
+                "ואם למעשר ראשון – pure [First Tithe] whose tithe had not been taken from it, the Terumah of the tithe that fell, he should request from the Levite that he should exchange them with unconsecrated produce, and the Levite should make them the Terumah of the tithe on his eatables forbidden pending the separation of sacred gifts..",
+                "ואם למעשר שני והקדש טהורים נפלה – he should redeem them and consume the monetary worth of the tithe in Jerusalem, and that mixture of heave-offering and unconsecrated produce should be sold to the Kohanim at the monetary value of the heave-offering less the value of that Seah.",
+                "ואם טמאים היו – the unconsecrated produce and the First Tithe into which pure heave-offering fell, for now, he is not able to produce Terumah of the tithe on another place, he separates upon it Terumah of the Tithe and sells them to Kohanim, and the Kohanim can eat them in small bits, in explanation, in a dry condition, like (Joshua 9:12 – not quoted correctly by Bartenura): “[This bread of ours….and see] how dry and crumbly it has become.”",
+                "או קליות – just as that the ritually pure heave-offering was not made fit to receive Levitical uncleanness , and all food-stuffs that do not have liquid come upon them from the seven liquids (see Tractate Makhshirin, Chapter 6, Mishnah 4: dew, water, wine, oil, blood, milk, the honey of bees), it is not fitted to receive Levitical uncleanness.",
+                "או ילושו במי פירות – as, for example, mulberry juice and pomegranates that are not made fit [to receive Levitical uncleanness].",
+                "או יחלקום לעיסות – that he will give less than an egg’s bulk in each [little] lump of dough/started dough, and food-stuffs that are less than an egg’s size does not receive ritual impurities of eatables and it doesn’t defile ritual defilement of eatables, and if someone asks what is the difference from a Seah of ritually impure heave-offering that fell into ritually pure unconsecrated produce, that we state that it should rot, because it makes everything heave-offering and is considered like ritually impure and heave-offering that were mixed and would be forbidden to be eaten? But one can say that they are not similar, for above, this unconsecrated produce became like heave -offering, to be prohibited to foreigners (i.e., non-priests) on the strength of the ritually impure heave-offering, therefore, for Kohaim also, they are forbidden according to the law of ritually impure heave-offering/Terumah, but those unconsecrated produce of here, are not made into heave-offering, other than from the strength of pure heave-offering, therefore, they are permitted to Kohanim like ritually pure Terumah."
+            ],
+            [
+                "סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים – and now the heave-offering is neutralized in one-and one hundred and everything is not made into a combination of heave-offering and unconsecrated produce that is prohibited to all non-priests. But the pure unconsecrated produce is not made fit to receive ritual impurity, nor does the ritually impure unconsecrated produce defile them.",
+                "תרום ותשרף – just as if the pure heave-offering was neutralized and eaten, so too, that which is ritually impure should be separated as heave-offering and burned. And that being burned is similar to that rotting, for it is prohibited to benefit from it at the time when you burn it, for if you permitted it be able to derive benefit from it, you might come to eat it, for he holds that it is permitted through renunciation.",
+                "תעלה ותאכל נקודים – as dry stuff, all of this as we have explained above (in Mishnah 1 of this chapter), and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "תעלה ותאכל – In this, Rabbi Eliezer agrees that even that Seah is eaten, because of that above of ritually impure heave-offering that fell, even though it was suspended in pure heave-offering, nevertheless, when he causes heave-offering to be collected and it returns to its first designation, but here, when the pure [heave-offering] fell, even though the heave offering was ritually impure, when he collects it, it returned to the designation fo ritually pure heave-offering as it was."
+            ],
+            [
+                "ב\"ש אוסרים – who (i.e., the School of Shammai) holds that impure heave-offering that was mixed with pure [heave-offering] is not neutralized in one and one-hundred, as we explain the reason further on.",
+                "לאחר שהודו – the School of Shammai to the words of the School of Hillel. Because the School of Hillel raised a difficulty to the School of Shammai: If evfen iturally pure heave-offering [which is punishable] by death [if eaten] by foreigners (i.e., non-Kohanim) is neutralized, impure [heave-offering which is a positive-commandment regarding a Kohen, is it not obvious? And the School of Shammai retracted to teach according to the words of the School of Hillel.",
+                "תרום ותשרף – and the rest is permitted.",
+                "אבדה במעוטה – since it is all heave-offering, and there isn’t an injustice to the tribe [of Levi] even to elevate it [as a heave-offering] is unnecessary. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "כתרומה ודאי – Rabbi Eliezer, according to his reasoning who said that I state that a Seah that fell is a Seah that was neutralized.",
+                "אינה מדמע אלא לפי חשבון – and the Seah that he lifted up, only has one part from one-hundred of heave-offering, and the rest is unconsecrated produce."
+            ],
+            [
+                "אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון – because what that is Terumah/heave-offering in this Seah of mixed heave offering and unconsecrated produce we require one-hundred of the unconsecrated produce, but we don’t require one-hundred Seah corresponding all of that Seah of mixed heave-offering and unconsecrated produce , which is not considered completely Terumah/heave-offering to prohibit secondary unconsecrated produce.",
+                "ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון – started dough of unconsecrated produce that had leavened in leaven of heave-offering, it is all forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim) and if there fell from that started dough into another piece of stared dough of heave-offering and became leavened, it is not forbidden other than according to the calculation [of the quantity of true heave-offering contained in the mixture] of the measure of leave of Terumah that is mixed in it, and does not forbid another piece unless there fell from the first a measure so large that there is in the leaven of Terumah that is combined in it in order to leave the later piece without combination of the unconsecrated produce that is combined with heave-offering.",
+                "ואין מים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון – A Mikveh/ritual bath that has in it twenty-one Seah of rain water, we will fill/draw on its shoulder nineteen [additional] Seah and let it run through a conducting channel/gutter into the Mikveh (see Tractate Temurah 12b) and they are pure, and even though three Seah of drawn waters disqualify a Mikveh, the drawn waters are kosher when it is through a conducting channel it was there that most of the measure of the Mikveh, which is twenty-one Seah of rain water, according to the calculation, for the drawn waters do not disqualify the Mikveh when they are going through a conducting channel unless there are twenty [Seah] of drawn water, for isn’t there the majority of the measure of the Mikveh from rain waters. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הגביהה – according to the law of heave-offering that is neutralized in one-and one-hundred.",
+                "הרי זו מותרת – and one needs to lift it up [out of the mixture].",
+                "עד שתרבה תרומה על החולין – that is, until there would fall there fifty-one [parts] of heave-offering/Terumah, but half by half is permitted."
+            ],
+            [
+                "עד שנפלה אחרת – another Seah of heave-offering/Terumah.",
+                "הרי זו אסורה – that it is like they fell at one time.",
+                "ור' שמעון מתיר – and it was known known to about first falling until it fell a second time, Rabbi Shimon admits that it is like the case when they fell at the same time. But he disputes where it was known to him in the meantime and he did not have the opportunity to lift it up until another fell, Rabbi Shimon holds that since he was about to lift it up is like something that has been lifted up, and he goes according to his reasoning , that he holds in general (Tractate Pesahim 13b; Tractate Bava Kamma 76b): He who is about to be sprinkled is considered as if it was sprinkled, but the Sages state that now, hoever, it was not lifted, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "וטחנן – all of it [was grounded] at one time.",
+                "ופתחו – and we don’t say that unconsecrated produced lessened but not the heave-offering, and there isn’t one-and one-hundred [parts neutralizing it] and it is forbidden.",
+                "ואם ידוע שהחטים של חוליין יפות משל תרומה מותר -, and those of the unconsecrated produce increased [in amount] but those of heave-offering did not increase, and there is here one-and one-hundred, but even though that initially they were forbidden, they returned and became increased through grinding, and even ab initio, he is able to grind it in order to permit them.",
+                "ואם מזיד אסור – the Rabbis fined him because he nullified a prohibition ab initio, and the same law applies to all of the prohibitions in the Torah that were nullified willfully that are prohibited."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש – as it is written (Leviticus 22:14): “but if a man eats a sacred donation unwittingly, he shall pay the priest for the sacred donation, adding one-fifth of its value.” And the one-fifth is one quarter of what he ate, as for example, if he ate heave-offering that was worth a Denar, he pays a Deinar and one-quarter, which are amidst all, five-fourths Denar, it is found that the principle with its fifth is five, and all the added-fifths mentioned in the Torah are such.",
+                "אחד השותה – [who drinks] wine.",
+                "ואחד הסך – [who anoints] with oil. For drinking is included within eating, as it is written (Deuteronomy 14:26): “[and spend the money on anything you want -] cattle, sheep, wine, or any other intoxicant,” and it is written afterwards (ibid.,) “and you shall feast there.” And anointing is like drinking, as it is written (Psalms 109:18): “May it enter his body like water, his bones like oil.”",
+                "וחומש חומשה – for if he ate heave-offering and paid the principal and added-fifth, and went back and ate the payment of the fifth, he adds a fifth on that same fifth.",
+                "אינו משלם תרומה – for the heave-offering is for the Kohen, and the payments of what he ate are an obligation upon hi, and he is not able to pays his obligation from another place.",
+                "אלא חולין מתקונים – tha they separated from them heave-offerings and tithes, for the All-Merciful stated (Leviticus 22:14): “He shall pay the priest for the sacred donation,” that things which is appropriate to me holy. And the added fifth also needs to come from designated unconsecrated produce , as it is written (Leviticus 22:14): “adding one-fifth of its value,” teaching that its added fifth is like it.",
+                "והן נעשין תרומה – those designated unconsecrated produce.",
+                "והתשלומין תרומה – if he went back and inadvertently ate that unconsecrated produce that had been paid, what he goes back and pays in their place, they also become heave-offering.",
+                "אינו מוחל – for since the decree of the Biblical verse is that he is liable to pay the appropriate thing to become holy and is not able to exempt himself with money, the matter is not dependent upon the owners."
+            ],
+            [
+                "בת ישראל – [the daughter of an Israelite] who separated heave-offering, but did not give it to the Kohen and inadvertently ate it [herself].",
+                "ואח\"כ נשאת לכהן – and behold she is worthy to consume heave-offering/Terumah for the wife of a Kohen eats heave-offering/Terumah.",
+                "משלמת קרן וחומש לעצמה – behold if that selfsame heave-offering that she ate now in its natural form, she would not be liable to give to a Kohen for she has become a Kohenet through her marriage. Therefore, now, the payments are hers.",
+                "משלמת קרן לבעלים – according to the law of steal from one’s colleague, but the added fifth is detained for herself."
+            ],
+            [
+                "הוא משלם את הקרן – he value of the heave-offering, according to the law of theft for he has become a thief regarding it.",
+                "והן משלמין את החומש – the transgression of their eating inadvertently, but they do not pay the added firth, but rather eat and drink and anoint himself , but the person who damages the heave-offering does not pay the added fifth, as it is written (Leviticus 22:14): “But if a man eats of a sacred donation unwittingly, [he shall pay the priest for the sacred donation, adding one-fifth of its value], excluding the one who causes damage.",
+                "הן משלמין קרן וחומש – properly designated unconsecrated produce, and they should make it Terumah, and he pays them the value of the unconsecrated produce that he would have had to feed them. But there is a difference between them, for the person who feeds does not pay anything ought the value of the heave-offering, but according to the Rabbis, he pays the value of the unconsecrated produce."
+            ],
+            [
+                "דמי תרומה – for its value is not expensive like unconsecrated produce.",
+                "וחומש מן החולין – and they are made heave-offering, like the law of all who eat heave-offering inadvertently.",
+                "וקרן דמי תרומה – because of the double [fine] to the thief.",
+                "תרומת הקדש – that the Kohen dedicated for Temple repair.",
+                "שני חומשים – one because he at heave-offering, and one because he benefited from that which was dedicated to the Temple, but there is no double payment for dedication to the Temple, as it is written (Exodus 22:8): “he whom God declares guilty shall pay double to the other,” but not to the Temple."
+            ],
+            [
+                "מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה – because they do not have in them the obligation [to pay] heave-offering/Terumah and tithes, therefore, they are not within the general thing that is appropriate to become holy, and they are not similar to designated unconsecrated produce for these were appropriate to being holy prior to being designated/fixed, but gleanings and that which was forgotten and the corner [of the field] did not appear to be holy.",
+                "ומן ההפקר – for after he took possession of it.",
+                "ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו – for even though that now, they are like designated/fixed unconsecrated produce, since it precedes taking its heave-offering it was not appropriate, it is also not not appropriate.",
+                "שאין הקדש פודה הקדש – and these are important like that something dedicated to the Temple prior to their being redeemed, and a person cannot exempt himself with the money belonging to “On High.” And Rabbi Meir holds that Second Tithe is the money of “On High,” and since it is prior to their being redeemed they were not appropriate, further, it is not appropriate after they are redeemed.",
+                "וחכמים מתירין באלו – with Second Tithe and that dedicated to the Temple which was redeemed. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "שישלם מן היפה על הרע – as for example, that he ate dried figs, and according to the measure that he consumed dried figs, he should pay dates, and not according to the value, for since that he consumed a Zuz’s worth, that he pays back a Zuz – what difference does it make to him if he should pay from greater choice for less choice. And here are those who state that even according to the value, we are able to say that if he ate something that purchasers don’t jump to buy, he should pay with something that purchasers jump to buy. and are not worthy for eating, but another species he is not able [to pay]; he must wait until the aftermath of the Sabbatical year and pay from cucumbers from the aftermath of the Seventh Year, but from the Seventh Year [itself] are forbidden to pay his liability, for that is similar to doing business [which is prohibited on the Sabbatical year].",
+                "לפיכך – he cannot pay from another species; if he ate cucumbers of heave-offering of the eve of the Sabbatical year, and there are no cucumbers of that year found any longer, for they have become hard,"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האוכל תרומה מזיד – without warning, for whereas if they warned him, he is flogged and does not pay. But even thought that without warning, he is liable for death at the hands of heaven, he is not exempted from payment/indemnity.",
+                "ואינו משלם את החומש – for the Torah did not obligate the added fifth, other than for one who consumes heave-offering inadvertently.",
+                "התשלומין חולין – for payment of someone who acted inadvertently alone, the All-Merciful calls him “holy,” as it is written (Leviticus 22:14): “[but if a man eats of a sacred donation unwittingly,] he shall pay the priest for the sacred donation, [adding one-fifth of its value],” but payment of someone who acts willfully is unconsecrated produce, for since they are unconsecrated, if the Kohen wants to refuse, he can refuse, what is not the case with payment of a person who acts inadvertently, that if he wants to refuse it, he cannot refuse it because they are holy."
+            ],
+            [
+                "בת כהן שנשאת לישראל – and she is forbidden to consume heave-offering.",
+                "משלמת את הקרן – according to the law of someone who steals from his neighbor, but not the added fifth, for she is the daughter of a Kohen, as it is written (Leviticus 22:10): “No lay person shall eat of the sacred donations,” excluding this one who is not a foreigner (for after all, she is the daughter of a Kohen), and it is possible for her that she will return to the house of her father like in her youth (i.e., if she is divorced by her husband, for example) and she would be permitted to eat heave-offering.",
+                "ומיתתה בשריפה – if she ran about as a prostitute underneath her Israelite husband, as it is written (Leviticus 21:9): “When the daughter of a priest defiles herself through harlotry, [it is her father whom she defiles; she shall be put to the fire],” as long as she is the daughter of a Kohen, it doesn’t matter whether the wife of a Kohen nor the wife of an Israelite, she is [put to death] through burning by fire.",
+                "נשאת לאחד מכל הפסולים – as, for example, one unfit for the priesthood on account of his father’s illegitimate connection/חלל, a descendant of the Gibeonites/נתין and an illegitimate child/ממזר, pays the principle and an added fifth, for she became degraded/desecrated through his sexual union [with her] and she is not worthy any longer to consume heave-offering, and behold, she is like a foreign woman.",
+                "ומיתתה בחנק – as it is written (Leviicus 21:9): “When the daughter of a priest defiles herself though harlotry.” Whomever is worthy of returning to her father’s house, if it were not for this prostitution, she [would be punished] by fire/burning, excluding if she had sexual intercourse with someone who is unfit for her where she is not worthy to return to her father’s house, for this is not [punishable] through burning.",
+                "וחכמים אומרים כוכ' – for she is not a “foreign woman” until she is a foreigner from her beginning until her hend, and this since she has already eaten heave-offering, she does not pay the added firth.",
+                "ומיתתה בשריפה – “when the daughter of a priest” (Leviticus 21:9) is written, anyway. And he Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המאכיל את בניו הקטנים – for these [minor-age children] are not liable, and his slaves, even if they are adults.",
+                "ותרומה חוץ לארץ – even though it is subject to the laws of heave-offering/Terumah, we don’t add the added-fifth [payment] to it."
+            ],
+            [],
+            [
+                "לתך על תרומה נפלה – and that of heave-offering is permitted, and specifically, with two bins, one of unconsecrated produce and one of heave-offering. We suspend heave-offering into heave-offering that fell that has a permission for two bins. But if one of them is unconsecrated produce and one of them are eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, or First Tithe and similar kinds of things, we do not suspend that the heave-offering fell into eatables forbidden pending the separation of sacred gifts in order to permit the unconsecrated produce, for after that the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts became totally prohibited to non-priests, and for why do you see it appropriate to prohibit this bin more than that one? And similarly, with ritually impure or ritually pure, we suspend with ritually impure or with something completely forbidden to non-Kohanim and that which is not completely forbidden to non-Kohanim we suspend with that which is completely forbidden to non-Kohanim? The general principle of the matter is that wherever that one is not spoiled/ruined, we suspend it.",
+                "אבל אחת מהן פטור – for perhaps he ate from unconsecrated produce.",
+                "וחייבת בחלה – for it is doubtful unconsecrated produce.",
+                "ורבי יוסי פוטר – for since he did not know it would be like something forbidden to non-Kohanim (i.e., the that which is Terumah mixed with unconsecrated produce) , which is exempt from Hallah. And the Halakha is according to Rabbi Yosi in all three segments of our Mishnah.",
+                "אכל – another person ate from the second [bin], he is exempt.",
+                "כקטנה שבשניהם – to be lenient."
+            ],
+            [
+                "אינה מדמעת – for perhaps it is identical with that of unconsecrated produce."
+            ],
+            [
+                "זרע אחת מהן פטור – he who sows heave-offering/Terumah inadvertently, must turn over the ground, and if he did not overturn it, the large ones are Terumah/heave-offering, but here he is exempt because they are like unconsecrated produce.",
+                "בדבר שזרעו כלה (the seed does not disintegrate) – as, for example, wheat and barley; it is permitted to foreigners (i.e., non-Kohanim) for this is not definitely heave offering, but we consider it like the growth [of produce entirely forbidden to foreigners] as is taught in the Mishnah in chapter nine (see Tractate Terumot, Chapter 9, Mishnayot 5-6) that they are unconsecrated produce.",
+                "כדבר שאין זרעו כלה – as, for example, garlic and onions which are forbidden, even though we consider it as something completely forbidden to non-priests, and not like Terumah, for in a case where the seed does not disintegrate, we must be more stringent."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האשה – the daughter of an Israelite married to a Kohen.",
+                "מת רבך – and he was inherited by the son of his daughter from an Israelite or his daughter was married to an Israelite.",
+                "שהוא בן גרושה או בן חלוצה – and he is unfit/disqualified from eating Terumah/heave-offering.",
+                "רבי אליעזר מחייב קרן וחומש – in all of them.",
+                "ורבי יהושע פוטר – In the Gemara (Tractate Pesahim 72b; Tractate Yevamot 34a), it maintains it especially with eating leavened heave-offering on the Eve of Passover, because his time (for doing the thing) is pressed (and cannot be postponed) and the hour is pressed as he stands to remove the leavening from the Terumah/heave-offering. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua.",
+                "ורבי יהושע מכשיר – as it is written (Deuteronomy 33:11): “Bless, O Lord, his substance, and favor his undertakings,” even one unfit for the priesthood on account of his father’s illegitimate connection, that he favor his undertakings.",
+                "נודע שהוא בעל מום עבודתו פסולה – even according to Rabbi Yehoshua, as it is written (Numbers 25:12 – and not chapter 28, as indicated in the printed text): “My pact of friendship/peace,” when he is complete and when he is lacking/defective. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "וכולם – a slave and a woman who ate from the beginning with permission, it is in this that Rabbi Eliezer states that they should swallow it. But the son of a woman divorcee or the son of a woman who performed the ceremony of removing her deceased husband’s brother’s shoe, that forever did not eat with permission, Rabbi Eliezer admits that he should spit it out, something that he was disqualified, or the heave-offering was disqualified prior to his placing it in his mouth, as Rabbi Eliezer admits that he should spit it out.",
+                "אם שטעם טעם פשפש – an unclean reptile, for when they crush it, his breath is most repulsive, and it is found in the walls and in the beds and we call it B’KEE in Arabic and in the foreign language, TZIMITZA, and the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "היה אוכל באשכול – he detached a cluster from the vine that is in the garden and he would eat while walking until he entered the courtyard, for the courtyard establishes [its liability] for tithing, and even an incidental meal is forbidden until he separates heave-offering and tithes.",
+                "ר' אליעזר אומר יגמור – not that he should eat in the courtyard, but rather, he should leave outside the courtyard and complete eating the cluster in the garden.",
+                "לא יגמור – and even in the garden, until he tithes.",
+                "חשיכה לילי שבת – and he was eating an incidental meal, for Shabbat establishes [liability for] tithing and even an incidental meal is prohibited.",
+                "יגמור – on Saturday night, but on Shabbat itself, he admits that it is prohibited.",
+                "לא יגמור – even on Saturday night, until he tithes, and the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "ישפך – and there isn’t here because of the destruction of heave-offering because it is forbidden to drink of it, lest a snake drank from it.",
+                "ושארכל המשקים מותרים – because a snake does not drink from them, but that the honey and brine and pickle (containing fish-hash and sometimes wine) and pounded garlic, all of these are mentioned in the Gemara (Tractate Hullin 49b) for prohibition, for the snake drinks from them.",
+                "כמה ישתה – how much should stand uncovered.",
+                "הרחש – the snake, and because it walks on its belly, it is called רחש/a creeping thing/reptile, for it does not appear like walking but rather, like moving/vibrating and shaking.",
+                "ממקום קרוב – the explained it (Tractate Hullin 10b), in order that it can go out from underneath the ear of he utensil, and it will drink and return to its hole."
+            ],
+            [
+                "שיעור המים – that it would be forbidden because of being uncovered.",
+                "כדי שתאבד בהןמרה – if here was such a great deal that the poison of the snake would deteriorate [its venom] and would be lost in them, there would be nothing of being uncovered, and they would know how much poison a snake it puts in at one time.",
+                "מרה – the poison that the snake puts in is called מרה/bitterness.",
+                "בכלים כל שהן – even if they are many, whatever the amount as they are, there is in them on account of be uncovered, when the water is in the utensils.",
+                "ובקרקעות עד מ' סאה – there is in them because of being uncovered, more than this, there is none because of uncovering, for the poison is abolished in them. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi. But a spring that draws out even a bit, there is nothing in it of uncovering. And uncovered kwaters when they are prohibited to drink them, thusly there are forbidden to give to his cattle to drink and to wash in them his face, hands and feet, and to knead the plaster, and to use them in any manner of usage."
+            ],
+            [
+                "נקורי תאנים – a fig in which appears in it a biting, it is prohibited, perhaps the snake bit it and put in it poison.",
+                "אפילו הן ככר – meaning to say that they are very large and the bite is from one side, he should not say that he eats from one side and I [eat] from the other side.",
+                "כל שיש בו ליחה – the poison combines with the moisture, and permeates through everything, ut in a dry thing, he cuts the bitten part and eats the rest.",
+                "ונשוכת נחש – a beast/cattle that was bitten by a snake and he slaughtered it (i.e., the cattle), it is forbidden, because the poison permeates in the entire body."
+            ],
+            [
+                "משמרת של יין – even though the lower uensil is covered with a strainer, there is in it because of uncovering, for the poison passes along the path of the strainer and goes into the lower utensil.",
+                "רבי נחמיה מתיר – because the poison floats and does not pass, but the Halakha is not according to Rabbi Nehemiah."
+            ],
+            [
+                "ספק טומאה – as, for example, two jugs in the private domain, and a reptile touched one of them, and it is not known to which of them, and both of them are suspended.",
+                "במקום התורפה – a place that is ownerless and it stands to suffer loss there.",
+                "יניחנה במקום המוצנע – for he is still careful on its being guarded, as it is written (Numbers 18:8): “[I hereby give you] charge of all My gifts, [all the sacred donations of the Israelites],” with two heave-offerings the Biblical verse speaks – one is pure heave-offering and the other is suspended Terumah and both of them require guarding.",
+                "ר' יהושע אומר וכו' – for he holds that the word \"תרומתי\" – is written without the [letter] “Vav”, and there is the traditional Scriptural text (i.e., letters without vowels) is authoritative in Biblical interpretation.",
+                "אל יחדש בה דבר – and there is no need to guard it, and it is even prohibited to cause the riual defilement, and he Halakha is according to Rabban Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "בגת העליונה – place where they store it away.",
+                "והתחתונה – a pit on the inside of the vat where the wine goes into it.",
+                "טמאה – it has ritually impure unconsecrated produce, and it is appropriate for it during the days of its ritual defilement, or for someone who does not consume unconsecrated produce in ritual purity, and if the heave-offering/Terumah falls into it, he should have something impure that is forbidden to all non-priests, but even to Kohanim, it is not appropriate.",
+                "ואם יכולים להציל ממנה רביעית – if he able to search around behind the utensils and to save from it a fourth [of a LOG; a LOG= six eggs) in ritual purity prior to its all descending and becoming defiled.",
+                "יציל – he should go around behind he utensils and save it, and even though it is within , he should go round behind the utensils that it would descend from the heave-offering to the unconsecraed produce that is in the lower [vats] and he will lose the heave-offering, he should no defile the heave offering with hands to save the heave-offering, since he is able to save from it one-quarter of a LOG in ritual purity which is an important thing.",
+                "ואם לאו – that he should not find a totally pure utensil, and eventually, all of it goes o riual impurity, and in this they dispute, for Rabbi Yehoshua holds that he should defile it by hand, to save the heave-offering as it is taught at the end [of this chapter, Mishnah 11) “but as regards both of these cases (Mishnayot 9-10), Rabbi Yehoshua stated, etc. But Rabbi Eliezer holds that even though that ultimately, it would all go to become unclean, he should not make it unclean by hand to save the Hullin, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "וכן חבית של שמן – [a jug of] pure [oil] that spilled, and everything goes to loss, they dispute as what is above (in Mishnah 9), and thus they teach regarding oil that spilled, and they did not take it like regarding wine, because a barrel of oil [that broke] in the upper vat, but in the bottom is unconsecrated ritually impure produce, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua agree that if he is able to save from it one-fourth [of a LOG] in ritual purity, he should save it, and if not, let it descend, and he should not defile it by hand, because the oil is appropriate to kindle and they did not trouble to lose a little bit. And with wine, also, they did not dispute, other than specifically when the lower [vat] has less than one-hundred [parts] of unconsecrated produce, for the entire unconsecrated produce becomes forbidden even for non-priests, and there is loss, but if there is one-hundred [parts] of unconsecrated produce, everyone admits, do not defile it by hand because there is no loss."
+            ],
+            [
+                "ועל זו ועל זו – on that which a doubt of ritual impurity resulted, and on this that is getting lost, Rabbi Yehoshua stated he is not warned on their ritual defilement, and that which is is warned about, lest it become defiled, how so? He was passing [from place to place with loaves of heave-offering in his hand when a heathen approaches him who says to him – give him one of them so that he can defile it and if not he would defile all of them], Rabbi Yehoshua stated, he should leave one of them on the rock in order that he doesn’t cause ritual defilement to the others. Ans even that one, he should leave on the rock and not give it to him in his hand, so that he would not defile the hands. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "תנו לנו אחת מכם – they want to come upon her with force.",
+                "יטמאו כולן – they do not set aside the regard due to one human life for the sake of saving another human life, and in this, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua agree."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הזורע תרומה שוגג יופך - he ploughs and turns it over, in order that will not grow, and there is nothing in this.",
+                "ומזיד יקיים – since it was called by the designation of Terumah/heave-offering on the field, it would appear like losing the heave-offering.",
+                "ואם הביאה שליש אפילו שוגג יקיים – because it is prohibited to destroy the Terumah/heave-offering.",
+                "ובפשתן מזיד יופך – and even if it brought forth one-third, in order that the chips will not benefit, and he will think that the seed alone is what is Terumah/heave-offering and is prohibited. But the essence of the flax is because of the chips and not because of the seed."
+            ],
+            [
+                "בדמי תרומה – that the growth of heave-offering is forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim).",
+                "לא ילקטו אלא עניי כהנים – for we suspect that when they glean it they will cast it into their mouths.",
+                "אם כן לא ילקטו אלא טהורים – because a ritually impure Kohen is prohibited with [consuming] Terumah/heave offering. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "וחייבת במעשרות – First Tithe and Second [Tithe], and the same law applies with heave-offering/Terumah.",
+                "ובמעשר עני – if it is the third year or the sixth year of the Shmittah (the seven year agricultural cycle), when the Poor Man’s Tithe is practiced on them.",
+                "החובט – growth of these heave-offerings with a staffs, behold this is praiseworthy , in order that he won’t need to muzzle the cattle that threshes it, for it is prohibited to allow her to eat with heave-offering if she is not the cow of a Kohen.",
+                "כפיפות – baskets.",
+                "מאותו המין – of unconsecrated produce, if it is wheat, wheat, and if it barley, barley.",
+                "נמצא לא זומם – meaning to say, he does not muzzle (by complying with the Torah law in Deuteronomy 25:4) and place a muzzle in its mouth, for behold it eats from the same species.",
+                "ולא מאכילה תרומה – in the basket, it is of unconsecrated produce that is supending by its neck that she consumes."
+            ],
+            [
+                "גדולי תרומה תרומה – from the Rabbis the Rabbis made an ordinance because of ritually impure heave-offering in the hand of a Kohen, just as that it should not be delayed/tarried with him until the time of sowing in order to sow it, and it comes to a stumbling block/snare, and because of this, they decreed that growth of heave-offering is like heave offering.",
+                "וגדולי גדולין חולין – he did not go back and sow that growth, its growth would be unconsecrated produce.",
+                "הטבל – its growth is unconsecrated produce because the majority of it is unconsecrated produce.",
+                "ומעשר ראשון – also because its majority is unconsecrated produce.",
+                "וספיחי שביעית – because they are not found and are not practiced in every year.",
+                "ותרומת חוץ לארץ – also because it is not found.",
+                "המדומע – that its majority is unconsecrated produce.",
+                "ובכורים – that are not found [that are] practiced other than with the seven species (i.e., wheat, barley, pomegranate, [grape] vines, figs, olives and date honey – see Deuteronomy 8:8).",
+                "גדולי הקדש ומעשר שני חולין – that if he sowed from them one Seah and added several Seah, it is unconsecrated produce. Even with something where its seed does not disintegrate..",
+                "ופודה אותם בזמן זרעם – he redeems all the storehouse with the value of that Seah."
+            ],
+            [
+                "מאה לגנה של תרומה – a field that was sown with garden beds and there are one hundred garden beds of heave offering and one of unconsecrated produce and it is not known which of these is of unconsecrated produce.",
+                "כולן מותרים – it is a leniency that they (i.e., the Rabbis) made with regard to the growth of heave-offering that one garden bed of unconsecrated produce is permits many garden beds with something where its seed has disintegrated.",
+                "אבל בדבר שאין זרעו כלה – one [garden-bed] of heave-offering prohibits one-hundred of unconsecrated produce, because the land does not neutralize with one and one-hundred."
+            ],
+            [
+                "הטבל גדוליו מותרים – with an incidental meal, when he ate [he needs to say, like the rest] of the eatables forbidden to be consumed pending the separation of sacred gifts, that their work was not completed.",
+                "בדבר שזרעו כלה – now the Tanna/teacher explains this matter that is taught in the Mishnah above (Mishnah 8), that eatables forbidden to be consumed pending the separation of sacred gifts, its growths are unconsecrated produce and they would not be so other than with something where its seed disintegrated.",
+                "אבל בדבר שאין זרעו כלה – meaning to say the garlic is considered that its seed disintegrates like the barley, and it (i.e., the Mishnah) took “barley” because there is nothing in the grains where its seed disintegrates and is lost quickly like barley. Another explanation: the garlic which is large like barley, its seed does not disintegrate, but less than the equivalent of a barley seed, its seed disintegrates. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המנכש – tears out bad grasses that grow amindst the grain and the vegetables.",
+                "בחסיות – such as garlic and LOF (plants similar to colccasia, with edible leaves and root, and hearing beans – classified with onions and garlic) and onions and leek-green plants, all of these are called חסיות/leeks.",
+                "אע\"פ שפרירותיו – of the idolater are eatables forbidden to be eaten pending the separation of sacred gifts, for this Tanna holds that there is no acquisition for an idolater in the Land of Israel to release him from the obligation for tithing, and the growth of eatables forbidden to be eaten pending the separation of sacred gifts is eatables forbidden to be consumed pending the separation of sacred gifts like something where the seed does not disintegrate, nevertheless, he eats from them an incidental meal.",
+                "שתילי תרומה – as, for example, saplings of cabbage and a species of beets. שנטמאו ושתלו טהרו מלטמא – and since they were attached/fastened to the ground, they became neutralized from he law of food. And if you should say that since the essence of the decree that the growth of heave-offering is like heave-offering, it is not other than because ritually impure heave-offering is in the hand of the Kohen, perhaps he will tarry near it and will become a stumbling block regarding him. Yet, since he purified it, he tarries with it. And one can say that heave-offering that is sold at a greatly cheapened price because it is not appropriate other than for ritually pure Kohanim and if it is defiled, it requires burning. Therefore, even if they would give heave-offering to a Kohen in order to sow it, he would [you must say “lose”] from abolishing his field. But if they were the growths of unconsecrated produce, he would detain the ritually impure heave-offering in order to sow it.",
+                "ואסורים לאכול – it is a mere preference.",
+                "עד שיגום האוכל – cut all that is appropriate for eating, and what will grow afterwards will be permitted.",
+                "עד שיגום וישנה – he will cutg what that grew also a second time, and and what that would grow from the second time onwards will be permitted. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בטל שנתנו לתוך עדשים – [of unconsecrated produce] and the same law applies [regarding] an onion of heave-offering that was placed within lentils [there is an error of the copier here, and as one needs to say: ‘onion that was placed in the midst of lentils,” with an onion of heave-offering that was placed within lentils [[of unconsecrated produce]], and the same law applies to onion of unconsecrated produce that was placed into lentils of unconsecrated produce, and we are speaking as for example, that he placed it in the lentils after it became ripe and its water had gone out from it, for then, the onion when it is whole discharges on the lentils but does not absorb from them. But if the onion had been ripened with the lentils, it is obvious, that it gives and absorbs taste, even when it is whole.",
+                "בנותן טעם – that the Kohen tastes them, that it is permitted in unconsecrated produce and in Terumah/heave offering, if it has the taste of heave-offering, everything is prohibited to foreigners (i.e., non-Kohanim), and if not, it is all unconsecrated produce as it was.",
+                "ושאר כל תבשיל – as, for example, garlic and purret (i.e., leek with a head), in a similar manner.",
+                "מתיר בצחנה – if he placed onion of heave offering in a small fish preserved in brine, which are small fish that are pickled in brine, he takes the onion and the small fish preserved in brine it is permitted, as long as the onion will be whole and it is not dissolved and is not combined with the small fish preserved in brine, for the onion that is placed in side it rather than to transfer the froth of the fish and not in order to give it a taste. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "תפוח – of heave-offering was chopped and placed when it is chopped and pounded into the started dough and it becomes leavened for since unconsecrated produce because of the heave-offering, that the dough was leavened is forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim).",
+                "אע\"פ שהבאישו – because of the barley of heave-offering, its waters are permitted."
+            ],
+            [
+                "הרודה – removal of the bread/pita from the oven is called רדייה /detaching/taking bread out of the oven.",
+                "ונתנה ע\"פ חבית של יין של תרומה – that now, the bead/pita absorbs and imbibes from the scent/smell of the wine.",
+                "ר\"מ אוסר – that he holds that the scent/smell is a thing/affair.",
+                "ורבי יהודה מתיר – for he holds that the scent/smell is not a thing/matter.",
+                "מפני שהשעורים שובות – draw from the moistness of the wine of heave-offering, and the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "אלא ריח כמון – that exactly the smell of (spices) [cumin] enters into the pita/bread, and the scent/smell is not a matter, whether with heave-offering/Terumah or with all of the prohibitions tht are in the Torah. And if it is because the oven was heated with heae-offering, its prohibition is ot a prohibition of deriving benefit."
+            ],
+            [
+                "תלתן – In Arabic, CHOLBA, and in the foreign language, FENGREEG”U",
+                "אבל לא בעץ – even though that the taste of its stalk/tree and its fruit are equivalent, the tree does not combine with the fruit to prohibit the wine of unconsecrated produce, because the tree/stalk is not holy in heave-offering. But, [regarding] the Seventh Year and diverse seeds and that which is dedicated to the Temple, even the tree/stalk is prohibitd, for the stalk of fenugreek in wine provides a flavor to improve it."
+            ],
+            [
+                "ידלקו – for even the tree/stalk is forbidden, and the mixed seats/diverse kinds of the vineyard require burning as it is written (Deuteronomy 22:9): “else the crop-from the seed [you have sown]- and the yield of the vineyard,” lest it become burned with fire (i.e., lest it become sacred -forbidden property – lest a fire must be lighted – (for burning it – Jerusalem Talmud, Pesahim 28c).",
+                "ומחשב כמה זרע יש בהן – for heave-offering/Terumah is taken with thought/care, and with estimating the quantity.",
+                "וא\"צ להפריש את העץ – and even though the taste of the stalk/tree and its fruit are equivalent",
+                "ואם הפריש – prior to crushing, he is not able to crush and to separate them from the seed, and that the stalk/tree would remain to himself, for since he designated upon it the title of “Terumah/heave-offering,” he must give it to the Kohen."
+            ],
+            [
+                "שכבשן עם זיתי תרומה – it is the manner for olives to pickle them in water and in salt, and when the unconsecrated olives are crushed, that is, squeezed open, or chopped, they absorb from the unconsecrated olives, even if the heave-offering of olives are pure, for even if he pickled them in water, olives of heave-offering/Terumah are forbidden.",
+                "אבל שלימי חולין – when unconsecrated olives ae full, even if they are pickled with olives [of heave-offering] that are crushed, hey do not absorb from them."
+            ],
+            [
+                "גרב – arched, pouched vessel/wine jug.",
+                "כל גרב שהוא מחזיק סאתים – if impure fish was pickled with many pure fish inside the jug/vessel, and the vessel holds two Seah, and there is from the brine of the impure fish at a weigh of ten Zuzim of Judea, which are five Selaim of the Galilee, and all the rest is the brine of pure fish, that is found the brine of impure fish one in nine hundred and sixty [parts] of pure fish, it is prohibited. But, if the brine of the impure fish was less than this, it is permitted.",
+                "רבי יהודה אומר רביעית לסאתים – when there would be one-quarter of a LOG of impure brine within the two Seah of pure brine, everything is forbidden; less than this, it is permitted. And this measure is close to two-hundred, and even though that Rabbi Yehuda holds that it is must be something of the same species but it doesn’t voided/neutralized, for brine is different, for it is mere moisture, and its prohibition is none other than Rabbinic, therefore, Rabi Yehuda states that it is annulled in near to two-hundred.",
+                "ורבי יוסי אומר – that it is annulled in sixteen. And the law is that brine is annulled in more than one-thousand, and if there is more than one-thousand from a pure fish and one from an impure fish, it is all permissible,and if not, everything is forbidden."
+            ],
+            [
+                "לא פסלו את צירן – that they were lenient with the brine of impure locusts that it does not prohibit, because they lack blood and it not anything other than mere moistness.",
+                "שהוא טהור – needless to say that it does not prohibit the mixture, but it itself is ritually pure. And the But the Halakha is according to the testimony of Rabbi Tzadok."
+            ],
+            [
+                "כל הנכבשים זה עם זה – unconsecrated vegetables that were pickled with vegetables of heave-offering, the heave-offering does not prohibit the unconsecrated produce.",
+                "חוץ מן החסית – garlic and LOF/a plant similar to colocasia with edible leaves and root and bearing beans, and onion and leeks are called חסית/leek plants, for along with their sharpness, they give a taste in everything that are pickled with them. And when they are of heave-offering, they forbid, whether it is unconsecrated vegetable, whether leek , and the rest of the vegetables of heave-offering do not prohibit when they are pickled, but if they are cooked or boiled, they prohibit."
+            ],
+            [
+                "רבי יוסי אומר כל שנשלקים עם התרדים אסורים – Rabbi Yosi disputes with the first Tanna/teacher and holds that all the rest of the vegetables do not prohibit even when they are boiled , except from the phohibited beats such as of heave-offering and mixed seeds of a vineyard that give taste in their boiling.",
+                "כרוב של קשי – that grows in a dry land that it is necessary to water it. If [they boiled] with the cabbage of heave-offering that grows in a moist land, and there is not need to water it, it is prohibited, and all irrigated fields on account of its dryness it abosorbs.",
+                "ר\"ע אומר – all that is prohibited and permited that are cooked one with the other, and they are of one species, are permitted, for they don’t give a taste to each other, except for the prohibited meat and the permitted that are cooked together that is prohibited. And the Halkaha is not like of these Tanaaim, other than the first Tanna/teacher alone who stated that that arll that is pickled are permitted except from the leek plants but if they are cooked or boiled, all of them forbid.",
+                "הכבד אוסרת – liver of non-kosher meat that was cooked with permitted [meat] prohibits all that is cooked with it.",
+                "ואינה נאסרת – if it was cooked with a prohibited substance, because it is anxious to emit regularly the much blood that is in it, it does not absorb it. And the Halakha is that liver that was cooked, even if it is something permissible is prohibited to eat, and prohibits all that is cooked with it, because it is filled with blood. And it discharges and returns and absorbs from the blood that discharged, but this is not an ordinance of cooking, unless he first singed it well with fire, and so have the people practiced."
+            ],
+            [
+                "בתבלים אסורים – as, for example, spices of heave-offering or of Orlah (the fruit of trees of the first three years which are forbidden) and mixed seeds of the vineyard.",
+                "אפילו חלמון (yolk) – the red/fleshy substance of the egg which is from the inside, and all the more so, the yolk which is from the outside.",
+                "מי כבשים ומי שלקות – in which heave-offering were pickled or boiled are forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim)."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אין נותנין דבלה וגרוגרות – of Terumah/heave-offering.",
+                "לתוך המורייס – the fat of fish.",
+                "מפני שהוא מאבד – for such is the manner of cakes of pressed figs and dried-figs that are placed in fish-hash to wring out and to remove their water, and afterwards, they cast them off.",
+                "אבל נותנים את היין למורייס – it was customary to put wine into the fish hand so that there would not be in it such fattiness in order to sweeten them and give them a flavor/taste. Therefore, it is permitted to put wine of heave-offering into it, and we don’t state to remove the froth/evil smell alone that he puts the wine and that is like that he destroys it.",
+                "אין מפטמין את השמן (they may not perfume the oil) – of heave-offering in the roots of the spices that absorb the oil and go to waste. Alternatively, that the oil is not fit for consumption when it is made into perfume (wine mixed with honey), they place in the wine - honey and pepper.",
+                "",
+                "ממעיטו – It diminishes and lessens it through cooking. But there are those who explain that they lessen it from those who drink it, for human beings are not used to drinking boiled wine like unmixed wine.",
+                "מפני שהוא משביחו – and it is more preserved/established. But the Halakha is not according to Rabbi Ywhuda"
+            ],
+            [
+                "סתויונת – grapes that do not ripen until the days of he autumn, and regularly made from them vinegar.",
+                "ושאר כל מי פירות – except for wine and [olive] oil.",
+                "מחייב קרן וחומש – for a foreigner (non-Kohen) who inadvertently eats them, for it is considered to them as actual liquid heave-offering/Terumah.",
+                "ורבי יהודה פוטר – from the added fifth, but he is liable for the principle, and ab initio, it is forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim).",
+                "מטמא משום משקה – impure, and they defile, and make the seeds fit for Levitical uncleanness, like other liquids, as it is written (Leviticus 11:34): “[As to any food that may be eaten,] it shall become impure if it came in contact with water; as to any liquid that may be drunk, [it shall become impure if it was inside any vessel].”",
+                "כמוני פטמין (like those who count spices) – like this spice has eight bags of his spices that are not exact and he returns and adds to them, but the Sages, exactly counted seven liquids that these alone are impure and make impure and make it fit to receive Levitical uncleanness, and we don’t add to them. And the seven liquids that the Sages counted (see Tractate Makhshirin , Chapter 6, Mishnah 4) are: water, dew, wine, oil, bee’s honey, milk and blood. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "אין עושים תמרים דבש – if hey are of heave-offering/Terumah or of Second Tithe, for the daes are food and the honey is liquid, and we don’t restore the food to liquid.",
+                "אלא בזיתים וענבים בלבד – for in the Torah, it explicitly said about them (Numbers 18:12): “All the best of the new oil, wine and grain –[the choice parts that they present to the LORD – I give to you].”",
+                "אין סופגים את הארבעים משום ערלה – fruit of the first three years (i.e., Orlah), that have been squeezed out/pressed and removed from them the liquid, a person who drinks that liquid is not flogged from the Torah other than for olives and grapes alone.",
+                "ואין מביאים בכורים משקין – as it is written (Deuteronomy 26:2): “[you shall take] some of every first fruit of the soil,” fruit you bring but you do not bring drink.",
+                "אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים - - for he learned [the laws of] First Fruit from heave-offering/Terumah.",
+                "ואין מקריבין על גבי המזבח – other than oil for the meal offerings and wine for the libations."
+            ],
+            [
+                "עוקצי תאנים – which on them are figs attached to the tree.",
+                "הכליסין – Maimonides explained that they are a species of the kinds of figs."
+            ],
+            [
+                "גרעיני תרומה – kernels/stones that were found within the fruit of Terumah/heave-offering when the Kohen eats them.",
+                "בזמן שהכהן מכניסן – and his mind is upon them and he has not made them ownerless, they are prohibited. As, for example, when they are soft and appropriate for eating such as the stones/fruit of apples and the quince and pears, if there remains in them moisteness that people can suck them, such as the fruit/stone/kernel of dates and things similar to them. But they are not appropriate at all even if the Kohen brings them in/keeps them , for they are permitted.",
+                "עצמות הקדשים – we are speaking of the bones that are appropriate partially for eating, such as the heads of wings and gristles.",
+                "המורסן (coarse bran) – of heave-offering, and they are the thick bran flour which is permissible for foreigners (non-Kohanim).",
+                "סובין (bran flour/flour of second course) – of new wheat of heave offering is forbidden to foreigners, because he new [wheat] is moist and is not grinded/milled well , and there remains much flour combined with bran flour.",
+                "ושל ישנות – of old wheat, for they are dry and grind/mill well, and are permitted, for the flour is not mixed in them at all. And until thirty days, they are called new.",
+                "ונהוג בתרומה – in removing the bran flour and the coarse bran ",
+                "in the same manner that they practice with unconsecrated produce. But there is not here anything with destroying the heave-offering when he casts/throws out what is not appropriate for eating.",
+                "המסלך – that absorbs the fine flour in order to make the purest bead, and he did not sift from one Seah which is six Kab, but rather one Kab or two Kabim.",
+                "לא ישליך את השאר – for that would be appropriate for eating, and it is found that he is destroying the Terumah/heave-offering."
+            ],
+            [
+                "מגורה – a storehouse where they collect/gather into it the grain.",
+                "מכבד כדרכו – in the manner that they customarily sweep the storehouses, at the time when they empty them."
+            ],
+            [
+                "מטפח – gathers the [olive] oil in his palm, meaning to say, that he wipes it off/cleanses it with his fingers."
+            ],
+            [
+                "המערה – [one who pours] wine or [olive] oil of Terumah/heave-offering from one pitcher to another, and after he had poured everything that is in it, three drops dripped from it, one drop after another, in the manner of the utensils after he had poured out everything that was within them.",
+                "נותן לתוכה חולין – and there is no need to wipe off/cleansse it well prior to putting into it the unconsecrated produce.",
+                "הרכינה – he tilted it on its side, for the barrel had it in it other heave-offering that he poured all all what was within it and sucked out the wine or the [olive] oil that it was init and it appears that it was gathered into it.",
+                "הרי זו תרומה – and we don’t say that they are unconsecrated [produce] for since he poured all what was inside it and there dripped from it three drops.",
+                "בתרומת מעשר של דמאי – hat the tithe is his, and he gives (as a Levite) the Terumah of the tithe to the Kohen, and if he has in his hand one-eighth of an eight of a LOG, one must brig it to a Kohen, but not less than this. And these words refer to something impure, but something pure, even a little bit, one must search after that which is doubtfully tithed, but with something definitely tithed, whether impure or pure, whether a lot or a little, one must search after a Kohen."
+            ],
+            [
+                "כרשיני תרומה – he uprooted them for the feeding of cattle, for it he had uprooted them for the feeding of humans, it would be forbidden to feet them to cattle. But nevertheless, they may be used a bit for the feeding of humans, for if he did not use them at all for humans, they would not separate heae offerings or tithes, for something that is not appropriate for a human, they would not separate from it heave-offerings and tithes.",
+                "מאכילין אותן – Kohanim for their cattle.",
+                "מאכילין כרשיני תרומה – for since the body of the animal belongs to the Kohen, even though its food is upon an Israelite [to feed it]. And there is nothing of theft here. For if if he had wanted, he would give the Terumah/heave-offering to the owner of the cow, but we testify that it is pleasant for the owner of the cow that he should give it (i.e., the animal) vetches of Terumah, in order that he can feed it with ease, and it would be as if the Kohen had taken possession and he feeds them to his cattle.",
+                "לא יאכילנה כרשיני תרומה – since the body of the cow belongs to the Israelite, as it is written (Leviticus 22:11): “but a person who is a priest’s property by purchase may eat of them,” and a “soul,” even the soul of an animal is implied. And the All-Merciful stated “priest’s property” – of a Kohen, he can eat of Terumah/heave-offering. The property of an Israelite cannot eat Terumah/heave offering.",
+                "ישראל ששם פרה מכהן – that he received the cow from a Kohen through a settlement according to what it is worth now, such and such a cost, and the Israelite tended to fatten it, and what he increased its value over he settlement/assessment, they would divide the gain between them.",
+                "לא יאכילנה כרשיני תרומה – for since he received it from an Israelite in its settlement, according to what it is worth, it became the cow of he Israelite and it does not consume Terumah/heave-offering.",
+                "וכהן שקבל פרתו של ישראל – through an assessment/settlement in this manner.",
+                "מאכילה כרשיני תרומה – because it was made the cow of he Kohen from the time that he accepted it upon him through assessment/ssettlement."
+            ],
+            [
+                "שמן שריפה – the oil of heave-offering/Terumah that had become defiled. And why did they call it שמן שריפה/unclean oil that is kindled because it designated for burning.",
+                "ברשות כהן – that is when there is a Kohen there, for a candle for one is a candle for one-hundred.",
+                "מדליק ברשותה – when she is there (visiting her father).",
+                "מדליקין בבית המשתה – for since they are standing in clean clothes, they are not accustomed to carry oil candles from their places, lest it should drip on their clothes, therefore, one cannot be concerned lest they would carry the candle from the place where the Kohen is there to a place where there is no Kohen, but in the House of a Mourner where they wear filthy clothing, we would be suspicious.",
+                "בבית האבל אבל לא בבית המשתה – in the House of Mourning, because their hearts are broken and depressed, we don’t concern outsells, lest they take out the candle fromone place where there is no Kohen, but in the House of Rejoicing (i.e., a wedding feast), where they are happy, and in the midst of their happiness, they are accustomed to be engaged with and carrying candles from place to place, we would be concerned",
+                "אוסר כאן וכאן – for he grabs hold of both of their opinions stringently.",
+                "ור\"ש מתיר כאן וכאן – for he grabs hold of both of their opinions leniently. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..1d89a1be7e11ddc1402f5c33365607b0dc260a76
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/English/merged.json	
@@ -0,0 +1,653 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Terumot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Terumot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "חמשה לא יתרומו – A number to exclude that which Rabbi Yehuda says further on (Mishnah 3), “A minor who did not bring forth two [pubic] hairs, his [separation of] heave-offering/Terumah/priest’s due is not a heave-offering, which tells us that his [separation of] heave-offering is not Terumah (the 2% initial sacred gift that one gives to the Kohen).",
+                "החרש והשוטה והקטן – All of them are derived from one Biblical verse, as it is written (Exodus 25:2): “Tell the Israelite people to bring Me gifts; [you shall accept for Me] from every person whose heart so moves him.” [The words] \"אל בני ישראל\" /”to the Israelite people” -except for a heathen; [the words] מאת כל איש/“from every person” – except for a minor; [the words] \"אשר ידבנו לבו\"/”whose heart so moves him” – except for a deaf-mute and imbecile, who lack the temperament to be able to donate. And a minor is not able [even] to do a little, from [the words] \"אשר ידבנו לבו\"/”whose heart so moves him,” for there is a minor who arrived at the season of taking vows, who has the temperament to be able to donate. [The words] \"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם\"/”And these are the gifts that you shall accept from them” (verse 3), excluding to the person who donates what is not his. And the “imbecile”- who loses what they give him is called an imbecile/\"שוטה\".",
+                "אפילו ברשות – [even with the permission] of a Jew as an Israelite made him his agent to give Terumah/the heave-offering, his donation of Terumah is not a donation, as it is written (Numbers 18:28) “So shall you on your part set aside a gift [for the LORD from all the tithes that you receive from the Israelites]…” – also to include your agents. Just as you are members of the covenant, so also your agents [must be] members of the covenant (“Jews”)."
+            ],
+            [
+                "לא יתרום – ab initio for one needs to let his ears hear as he makes the blessing (see Mishnah Berakhot, Chapter 3, Mishnah 3 which also deals with the issue of “letting his ears hear”/\"צריך להשמיע לאזניו\" .",
+                "חרש שדברו בו חכמים – it is not a general principle, for at the beginning of Tractate Hagigah it is taught that a deaf person who speaks but does not hear is included, and in the chapter מצות חליצה/The command of Halitzah (see specifically, Mishnah 4), regarding the subject of “removing the shoe” [of the dead husband’s brother who refuses to perform a levirate marriage].",
+                "שאינו שומע ואינו מדבר – who born deaf from his mother’s womb, and since he never heard what they are saying to him, it is impossible for him that he could speak."
+            ],
+            [
+                "רבי יהודה אומר: תרומתו תרומה – de facto, for Rabbi Yehuda does not [hold] by this interpretation of מאת כל איש/”from every person” (Exodus 25:2) -except for a minor.",
+                "עד שלא בא לעונת נדרים – A male at the age of twelve years and one day and a female at the age of eleven years and one day, and from that period onward, if he donated the Terumah/the sacred heave-offering (2% gift to the Kohen), what he set aside is Terumah. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "אין תורמין זיתים על השמן – He who has [olive] oil that he is liable to separate from it the [sacred] heave-offering (i.e., the 2% for the Kohen) and olives that he is liable to separate from them the [sacred] heave-offering is not able to give from [sacred] heave-offering from the olives according to the measure that he has to donate for the olives and the oil [together], and to be exempt from [donating] the oil with the heave-offering of the olives, as it is written (Numbers 18:27): “[This shall be accounted to you as your gift.] As with the new grain from the threshing floor [or the flow from the vat],” – from what is completed [you donate as heave-offering] for what is completed but you do not [donate as heave-offering] from what is not complete on what is complete.",
+                "ואם תרם בית שמאי אומרים: תרומת עצמן יש להן – that is to say, there is no [sacred] heave-offering here, other than only on the olives, but not on the oil.",
+                "ובית הלל אומרים: אינה תרומה – for since he had the intention of donating [the heave-offering/priest’s due] also on the oil, there is no Terumah/heave-offering – neither on the olives nor on the oil, and it is as if he had not donated the [sacred] heave-offering at all."
+            ],
+            [
+                "אין תורמין מן הלקט מן השכחה ומן הפאה – whomever has a heap of produce, pending the separation of sacred gifts to the Kohanim and Levites may not set aside upon it priest’s due from produce that fell, was forgotten [in the field] or from the corner of the field that is in his hand, as these are gifts to the poor and one cannot to make his heaps of produce pending separation of the sacred gifts legally fit for use by giving the priestly due with the gifts to the poor. ",
+                "Concerning that which is הפקר/ownerless, it is written (Deuteronomy 14:29): “Then the Levite, who has not hereditary portion as you have….” from what you have and that he lacks, you are required to give, excluding that which is ownerless, for both your hand and his hand are equivalent [concerning this].",
+                "ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו – We do not donate from it the Kohen’s share of the produce (2%) on a pile of produce requiring separation of Levitical and Priestly tithes that is in his hand, and it was necessary for us to teach where they placed the son of a Levite ahead of a Kohen with regard to sheaves that are exempt from the “great Terumah”[the 2% that goes to the Kohen], and specifically where he took his priest’s due , but where he did not take his priest’s due, he can make the donation as it is taught in [Midrash] Sifrei [Bemidbar/Numbers, Piska 119] : From where does the son of a Levite who wanted to take from his First Tithe – the Great Terumah (the 2% for the Kohen), from where [do we learn] that he may do this? As the inference teaches us: (Numbers 18:24): “For it is the tithes set aside by the Israelites as a gift to the LORD [that I gave to the Levites their share]...,” that if he wanted to make it priest’s due for others, he may do so; he may, even after he has taken his priest’s due – he may make it priest’s due for others, as the inference teaches us (Numbers 18:29): “the part that of that is to be consecrated.” As long as its holiness is within it, he can make it Terumah/priest’s due for others; but if its holiness is not within it, he cannot make it Terumah for others.",
+                "ולא ממעשר שני והקדש שנפדו – This Tanna holds that Second Tithe [belongs] to On-High (God), and where it wasn’t redeemed, it is obvious that he cannot to make things legally fit for use by giving the priestly dues with his pile of produce which is forbidden to be eaten pending the separation of priestly gifts with the monies of On-High (God); but, where they had been redeemed, I might think I would say, that he is able to make them “the great Terumah’ (the 2% gift to the Kohen) on his produce which is forbidden to be eaten pending the separation of priestly gifts, and should you say, that this also is obvious, for that which is completely non-sacred is what is necessary, for where they were zealous with the sheaves, where he is exempt from [donating] the priest’s due/Terumah Gedolah , as we explained for First Tithe. והקדש שנפדה – It is also necessary when he sanctifies (i.e., as a gift to the Temple) produce which is forbidden to be eaten pending the separation of priestly gifts, and the treasure has smoothed out the pile and afterwards redeemed it, that it is exempt from Terumah/priest’s due. -",
+                "מן הפטור על החיוב – such as from produce that had not yet grown one-third (i.e., not one-third ripe), which are exempt from tithes on the produce instead of from produce that had grown one-third (i.e., that was one-third ripe).",
+                "ולא מן התלוש על המחובר – as it is written (Numbers 18:26): “you shall set aside from them [one-tenth of the tithe as a gift to the LORD],” you shall not give from what is detached instead of what is attached, and not what is attached instead of what is detached, for the language הרמה/separating the priest’s gift does not belong other than with detached [produce], and from it, it implies, that the priest’s due and the non-sacred produce are similar.",
+                "מן החדש על הישן – from the produce of this year instead of the produce from the previous year nor the produce from the previous year instead of from the produce of this year, as it is written (Deuteronomy 14:22): “that is brought from the field every year,” but a field that produces two harvesting seasons in a year such as a field which needs irrigation you make the gift of priest’s due from this [year] instead of from the produce of the previous year.",
+                "ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ – As it is written (Leviticus 27:30): “All tithes from the land, whether seed from the ground [or fruit from the tree, are the LORD’s…,” the Biblical verse reveals concerning [First] Tithe and the same law applies for Terumah/priest’s due, and similarly, one does not donate as priest’s due from the produce of the Land of Israel instead of the produce that is found in Syria, nor from the produce that is in Syria instead of the produce from the Land of Israel."
+            ],
+            [
+                "חמשה לא יתרומו – This number excludes from what Rabbi Yehuda said [in Mishnah 3] that a minor who donated the priest’s due/heave-offering, his donation is an offering.",
+                "האלם – and he hears but stopped speaking as a result of illness, he should not donate priest’s due because he is unable to recite the Blessing. And similarly, is unable to recite the blessing , as it is written (Deuteronomy 23:15): “[Since the LORD your God moves about in your camp to protect you…]; let Him not find anything unseemly among you [and turn away from you];” at the time when you speak about it, He will not find anything unseemly.",
+                "ובעל קרי – also at the time of the ordinance in His presence for since his ritual immersion has been nullified, he was not able to recite the blessing as it is taught in the Mishnah [i.e. Berakhot, Chapter 3, Mishnah 4] that one to whom a pollution (i.e., nocturnal emission) occurred, only thinks (i.e., recites the Shema] in his heart (which, according to Talmud Berakhot 20b – that reviewing a passage in one’s mind is as good as loud recitation).",
+                "והשכור והסומא – who do not know how to single out/sift from that which is fine and we require that the person who donates the priest’s due/Terumah sift and donate that which is fine, as it is written (Numbers 18:29): “from each thing its best portion, [the part thereof that is to be consecrated];” and a drunk person is called such as all who are unable to speak in the presence of the King as a result of his drunkenness."
+            ],
+            [
+                "אין תורמין לא במדה – As it is written (Numbers 18:27): “ This shall be accounted to you as your gift…” by thought, you donate [the sacred gift], that is to say, by estimation, but you do not donate neither by measure nor by weight nor by number. And even though this Biblical verse is written concerning the tithe of the tithe which the Levite owes to the Kohen (Numbers 18:26 – which is 10% of what he had received from Israelites -תרומת מעשר ), if it has no relation to the tithe of the tithe, for the Torah indeed had given it a measure, and he must measure in order that he gives the appropriate size/limit."
+            ],
+            [
+                "הזיתים הנכתשים – it was customary to crush olives in a mortar-shaped cavity to remove their oil.",
+                "תרומתו תרומה – it is completed, from the Torah.",
+                "ויחזור ויתרום – from the perspective of the Rabbis, after he has completed the pounding of those olives and the treading of the grapes, he will go back and remove the priest’s due a second time according to the measure that is needed for oil and win that he has removed.",
+                "הראשונה מדמעת – if it fell to less than one-hundred [parts] non-holy produce, everything is made subject to the law of Terumah through an admixture and it is prohibited to “foreigners” (i.e., non-Kohanim) and everything is sold to a Kohen – for it is complete priest’s due according to the Torah.",
+                "וחייבין עליה חומש – a foreigner (i.e., non-Kohen) who eats it inadvertently pays the principle and [an additional] one-fifth according to the law regarding all foreigners who eat priest’s due.",
+                "אבל לא שניה – because it is not other than a Rabbinic ordinance; therefore it is not eaten until priest’s due and tithes are separated from it from another placer, since from the Torah, it is completely produce that cannot be eaten until Levitical and Priestly gifts have been separated, and if you ask – what is the difference here when one separates priest’s due from [olive] oil instead of from pounded olives, that his separated priest’s due is priest’s due, and then separates priest’s due again and what is the difference above concerning one who separates priest’s due olives instead of [olive] oil and grapes instead of wine where his separation of priest’s due is not priest’s due? And one can say that regarding a person who separates priest due from olives instead of [olive] oil, where there is a loss to the Kohen, his separating priest’s due is priest’s due/Terumah, but that the Rabbis are they who decreed that he should go back and separate priest’s due once again."
+            ],
+            [
+                "זיתים הנכבשים – olives that are salty or pickled in wine or vinegar in order that they would be preserved and would be consider as something where its preparation had been completed; therefore, we separate priest’s due from the [olive] oil on them, and especially, [olive] oil instead of the olives which are about to have their oil removed from them, and similar wine in place of grapes which are about to be trodden upon – that is what is prohibited to from it the priest’s due, but wine in place of raisins, and [olive] oil in place of olives that are pickled is permitted, and when he separates the priest’s due from the [olive] - instead of the preserved olives, and from the wine instead of the raisins, he separates the priest’s due according to the appropriate oil that came out from the preserved olives and according to the appropriate wine that came out from the grapes.",
+                "אין צריך לתרום – since when he separated the priest’s due, he did so well, for at that hour, they were meant to be eaten."
+            ],
+            [
+                "אין תורמים מדבר שנגמרה מלאכתו – from something that was shaped into an even pile.",
+                "על דבר שלא נגמרה מלאכתו – that was not shaped into an even pile, as it is written (Numbers 18:27): “As with the new grain from the threshing floor or from the flow from the vat,” that whose preparation is completed with that which is completed and not from that whose preparation has been completed in place of that which is completed and not from what is not completed in place of what is completed.",
+                "ואם תרם תרומתו תרומה – and specifically for the rest of the produce, but when one donates for priest’s due from olives in place of olive oil or from grapes in place of wine, that which we said above (Mishnah 4), that his donation of priest’s due is not a valid gift, because there is a loss to the Kohen as we have said."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אין תורמין מטהור על הטמא – as a decree lest he separate the heave offering that is not brought near because they are afraid lest the impure [produce] will come in contact with the pure and defile it. But we require that the person who separates the heave offering separates from that which is brought near.",
+                "באמת אמרו – wherever it is taught: \"באמת אמרו\" /”in fact that they said that,” it is as if it is a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional interpretation of a written law), but not exactly a usage dating from Moses as delivered from Sinai, for in the first chapter of [Tractate] Shabbat [Mishnah 3], we taught: “in fact that they said that the teacher sees [by the light of a lamp] where the children are reading,” and this is from the Rabbis (as opposed to from the Bible).",
+                "העגול של דבילה – even though the cakes of pressed figs are glued to each other in the midst of the cake of pressed figs, they are not thought of as attached regarding ritual defilement, and if defilement touched one of the cakes of pressed figs, the other is not ritually defiled.",
+                "וכן אגודה של יקרק וכן ערימה – it is necessary [to mention both], for if it (i.e., the Mishnah) had taught [only] the circular cake of pressed figs, I would have said that the cake of pressed figs which is one substance, he separates the heave-offering, [but] the bunch [of greens] which is not one substance, he does not separate the heave-offering. But if it (i.e., the Mishnah) had taught [only] the bunch [of greens], I would have said, the bunch [of greens] where it is all one possession, he separates the heave-offering, [but] a pile is not one possession, which he doesn’t separate the heave-offering, hence, they are all necessary.",
+                "רבי אליעזר אומר תורמים – ab initio from that which is ritually pure for that which is ritually defiled, for Rabbi Eliezer did not decree lest he come to separate the heave-offering from that which is not brought near , but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "אין תורמין מן הטמא על הטהור – because of the loss to the Kohen [because ritually impure heave-offering is forbidden to the Kohen].",
+                "ואם תרם שוגג תרומתו תרומה – and exactly when it had been fit for use and the season for separating tithes had arrived prior to it becoming ritually impure, because according to the Torah It is perfect heave-offering, but if it he set aside heave-offering, even in advertently, his heave-offering is not a heave-offering.",
+                "מעשר טבל – First Tithe that had not had the Terumah of the tithe taken from it.",
+                "היה מפריש עליו והולך – he would separate from this on the rest of the tithes."
+            ],
+            [
+                "אם היה יודע בתחלה – that it is eatables forbidden pending the separation of sacred gifts or it is ritually impure, even though that at the time that he separated the heave-offering, it was inadvertent, for he forgot that it is forbidden pending the separation of sacred gifts, or that it is ritually impure, it is inadvertently that is close to willfully committed, and he did not do anything. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "המטביל כלים בשבת – that it is forbidden to immerse ritually impure utensils, and to raise them from their ritual impurity on the Sabbath because it appears like repairing a utensil.",
+                "והמבשל בשבת – [and he who cooks on the Sabbath] inadvertently , he can eat that cooked dish on Saturday night (i.e., after the conclusion of the Sabbath), but not on the Sabbath itself. But [if he cooked it] willfully, he may not eat of it, but others may eat consume it on Saturday night, as it is written (Exodus 31:14): “You shall keep the sabbath, for it is holy;” it is holy, but its actions are not holy.",
+                "ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקר – that Israelites were suspected about [observance] of the Seventh year, but are not suspected regarding the Sabbath."
+            ],
+            [
+                "כל מין חטים אחד – and even though there is reddish, dark-colored wheat and white-colored [wheat].",
+                "וכל מין תאנים אחד – and even though there are black [figs] and white [figs], figs while they are yet moist are called תאנים/figs, and when they have dried, they are called גרוגרות/dried figs, and when they are trodden in circular cake, they are called עגול דבלה/cake of pressed figs.",
+                "תורם מן היפה – from the figs on the dried figs, for figs are choicest than dried figs (see also Tractate Bikkurim, Chapter 3, Mishnah 3).",
+                "תורם מן המתקיים – from the dried figs on the figs, for dried figs endure more.",
+                "לעולם הוא תורם מן היפה – as it is written (Numbers 18:30): “When you have removed the best part from it [you Levites may consider it the same as the yield of threshing floor or vat],” we always require the best/choicest part, and if he (i.e., the Kohen) loses, he loses. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "תורמין בצל קטן שלם – because it endures.",
+                "ולא חצי בצל גדול – even though it is nicer than it.",
+                "רבי יהודה אומר לא כי – Rabbi Yehuda, according to his reasoning, who stated that he separates heave-offering from the choicest [produce].",
+                "מבני המדינה – it is good for eating from those of the villages, the onions of the villages, but that of the villages is preserved better.",
+                "מפני שהא מאכל פולטיקין – onions of the people of the city people which is the food for important people, and they are better/choicest produce than those of the villagers. פולטיקין/city people, the members of the residence of kings."
+            ],
+            [
+                "תורמין זיתי שמן – that stand to remove their oil.",
+                "על זיתי כבש – olives that don’t produce oil and they press them with wine or with vinegar to preserve them for eating. But olives for oil are better than olives for pressing, for it should be from the nice ones on the bad ones.",
+                "ויין שאינו מבושל – good for drinking from that which is boiled.",
+                "כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה לזה – as Scripture states (Numbers 18:12): “All the best of the new oil, wine and grain [the choice parts that they present to the LORD – I give to you],” the Torah stated: give oil to this one and oil to that one.",
+                "חוץ מן הזונין – in Arabic ZOAN, and in the foreign language, VITZAH, and it is not the food for humans but they keep it for doves (see also Tractate Kilayim, Chapter 1, Mishnah 1).",
+                "הקישות – in Arabic, FAKUS.",
+                "והמלפפון – in Arabic, KIYYAR.",
+                "מין אחר – and the separate the heave offering from this one on that one.",
+                "שני מינין – but we do not separate the heave-offering from that one for this one, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "התורם וכו' - it is speaking about inadvertently, for nevertheless, it is close to be willfull, because that he should have [tasted it].",
+                "ונמצאת של חומץ כו' – for a person who separates out heaveoffering from the vinegar on the wine, his heave-offering is not a heave-offering, for wine and vinegar are two [different] species.",
+                "אם ספק – prior to his separating out the heave-offering it had soured or after he separated out the heave offering, it soured.",
+                "תרומה ויחזור ויתרום – and he gives both of them to the Kohen, and the Kohen gives him the monetary value of the firs which islarger than the second, and second’s [value] is reduced according to what the heave-offering of the first costs, and since the Kohen makes a claim against his colleague, and we hold that in every place that “the claimant must produce evidence”/ \"המוציא מחבירו עליו הראיה\"(see Tractate Bava Metzia, Chapter 3, Mishnah 11), therefore, he does not acquire without money but the smaller/lesser object, and he must give him the monetary value of the larger/more important object which is the first.",
+                "הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה – if less than one-hundred of non-sacred produce had fallen, something otherwise exempt, does not become subject to the law of Terumah, to mix non-sacred grain/wine/oil with Terumah in proportions to make the whole prohibited to non-priests, lest it is not Terumah but rather the second one is Terumah, and similarly, the second part does not become a mixture of sacred and non-sacred produce on its own, lest the firs part was Terumah and not the second.",
+                "ואין חייבים עליה חומש – a foreigner (i.e., non-Kohen) who ate the first [batch] (which may have doubtfully been Terumah since it may have fermented) alone or the second [batch] alone, he does not pay the one-fifth penalty like the law of others who consume heave-offering inadvertently."
+            ],
+            [
+                "מדמעות בקטנה שבשתיהן – like the measure of the second [batch] which is the smaller of the two of them, and if here is in the non-sacred produce one hundred [parts] corresponding to the smaller [batch], it does not impose the status of heave-offering , but one takes from the non-sacred produce like the measure of those two heave-offerings that fell in them and he gives them to the Kohen and the rest of it is non-sacred produce as they were."
+            ],
+            [
+                "תרומת שניהם תרומה – that is the heave-offering of each of them is one-half heave-offering and one-half non-sacred produce, it is found that twhen both of them separated heave offering, from fifty Seah, that this one [set aside] one Seah and that individual one Seah, that the heave-offering was not sanctified other than one-half Seah belonging to this one and one-half Seah belonging to that one, each one of them according to his portion.",
+                "אם תרם הראשון כשעור – one from fifty – according to the measure that the Sages gave, his heave-offering is a heave-offering. And the Halakha is according to Rabbi Yosi (see Tractate Terumot, Chapter 4, Mishnah 3) , for he comes to explain the words of the Sages. But there are those who explain that if the first [person] separated according to the measure that his colleague separated [for heave-offering] afterwards, his heave-offering is a heave-offering, as we see that it was easy for him for that latter one with what the first one set aside as a heave-offering , for it was his intention agrees with him, in the measure of the heave-offering. But, the first explanation appears in my eyes to be essential."
+            ],
+            [
+                "במה דברים אמורים – that which Rabbi disputes above and states that the heave-offering of both is Terumah/heave-offering.",
+                "בשלא דבר – that this one did not receive permission from his colleague to separate the heave-offering, but rather, he separated the heave-offering of his own accord.",
+                "אבל הרשה – that the owner gave permission [to his colleague] to separate the heave-offering, his heave-offering is a heave-offering.",
+                "בטל – if afer he had appointed an agent to separate the heave-offering, he cancelled his agency after the agent went from before him.",
+                "חוץ – the owners who are illiterate who hired workers who are members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse in order to separate the heave-offering in ritual purity, are permitted to separate the heave offering until the illiterate owners arrived who would defile the heave-offering, because they ritually defile the vat for wine pressing, for the illiterate owners immediately when the when those who tread began to stamp and they went to the vat for wine pressing in the longitudinal and latitudinal directions are not more careful from coming into contact in their vas for wine-pressing and defile it, because they think that immediately when they begin to tread, their colleagues had separated out the Great Terumah/heave-offering (i.e., two percent for the Kohen). Therefore, they separate the members of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse that stamp from the wine in order [to reach] the measure of heave-offering that is necessary for the vat for wine-pressing immediately when they walked in it longitudinally and latitudinally. If the owners would come and defile the vat for wine pressing prior to their completing it, they have designated wine to separate everything in ritual purity."
+            ],
+            [
+                "קרא שם – and he must separate the heave-offering and to tithe from within it., but he is not able to separate [tithes] from another place. And even though the All-Merciful called the Terumah/heave offering \"ראשית\"/”the first” and we require that its remnants are recognized, for since he said, “within it,” it implies, in the middle of the pile will be the heave-offering, but there is surrounding it which is its remnants that are recognized.",
+                "עד שיאמר בצפונו או בדרומו – even though “within it” implies in its middle, it is not a specific place, and it is as if he did not say anything until he would say, in its northern portion or in its southern portion, and this is the Halakha.",
+                "תרומת הכרי ממנו עליו קרא שם – and we don’t require its remnants being recognized.",
+                "עשור מעשר זה וכו' – Rabbi Eliezer ben Yaakov disputes on Rabbi Shimon who stated that this Terumah of the tithe (which the Levite to a Kohen) is within the pile that he validly designated, but after the tithe is separated, if he stated that the Terumah of the tithe is for it, he has validly designated it. But the Halakha is not like any of them, other than the Sages alone."
+            ],
+            [
+                "שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר – this is what he said: he though he is transgressing a negative commandment, as it states (Exodus 22:28): “You shall not put off the skimming of the first yield of your vats,” nevertheless, what he did is done, as \"מלאתך\" /”your fullness,” – these are the first fruits, that fill the early seed/first-ripening, and \"דמעך\"/”full bloom”/”best part” – these are the heave-offerings, and First Tithe has the Terumah of the tithe (i.e., given by the Levite to the Kohen), \"לא תאחר\"/”do not put off,” you should not change the order."
+            ],
+            [
+                "זה קרוי תרומה וראשית – \"ביכורים\"/”first fruits” is called \"תרומה\"/”heave-offering” , as the Master said [Tractate Pesahim 38b}: “or of your contributions”/\"תרומת ידך\" (Deuteronomy 12:17) – these are the first fruits, as it is written concerning them (Deuteronomy 26:4): “The priest shall take the basket from your hand [and set it down in front of the altar of the LORD your God.” And they are called: \"ראשית\"/ “choice” (Exodus 23:19): “he choice first fruits of your soil [you shall bring to the house of the LORD your God.” \"תרומה\"/heave-offering is called “Terumah” (Numbers 18:9) “I give you charge of My gifts,” and it is called (Deuteronomy 18:4): “[You shall also give him] the first fruits of your new grain [and wine and oil, and the first shearing of your sheep].”",
+                "כבורים שהן כבורים לכל – the language of \"בכורים\"/”first fruits”, is expounded, therefore, the All-Merciful One calls them \"בכורים\"/”first fruits”; alternatively, because it is written in the Torah portion of Kee Tissa (Exodus 34:26 – “The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God”_ until they had not been commanded regarding the heave-offerings/Terumot.",
+                "שיש בו ראשית – that in the First tithe, it has in it the Terumah/heave-offering of the tithe, and the Terumah is called: \"ראשית\"/”first” – therefore, it is law that the First [Tithe] should come before the Second [Tithe]."
+            ],
+            [
+                "עד שיהיו פיו ולבו שוין – as it is written (Deuteronomy 23:24): “You must fulfill what has crossed your lips [and perform what you have voluntarily vowed to the LORD your God, having made the promise with your own mouth],” and it is written (Exodus 35:22 – the printed text listed Chapter 34, an error): [“Men and women] whose hearts moved them, [all who would gladly make an elevation of gold to the LORD],” How now? We require that he resolved in his heart and enunciating [the same thought] with his lips."
+            ],
+            [
+                "הנכרי והכותי תרומתן תרומה – if they separated the heave-offering from heir grain, but if the heathen separated the heave-offering from that belonging to an Israelite through his agency, his heave-offering is not a heave offering, as we expound from (Numbers 18:28): “so shall you on your part set aside a gift [for the LORD from all the tithe s that you receive from the Israelites;” just as you are children of the covenant (i.e., Israelites), so your agents are also children of the covenant.",
+                "וחכ\"א יש לו – and the Halakha is according to the Sages.",
+                "תרומת הנכרי מדמעת – if their fell at least from one-hundred, everything becomes prohibited to non-priests and is considered as Terumah.",
+                "וחייבין עליה חומש – a foreigner (i.e., non-Kohen) who consumed it inadvertently pays the principal plus an added fifth.",
+                "ור\"ש פוטר – from the added firth, but he admits that non-sacred grain, wine, oil mixed with Terumah in proportions sufficient to make the who prohibited to non-priests, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "המפריש מקצת תרומה ומעשרות – as, for example, that he had one-hundred Seah of eatables forbidden pending separation of sacred gifts, and he removed from them a Seah (i.e., note that he is required to give 2% to a Kohen, not 1%), but it was his intention to yet separate the rest, he goes back and removes from the same pile itself until he completes the two Seah, like the measure of the Terumah/heave-offering. For the eatables forbidden pending separation of sacred gifts is what will be offered in his hand and not what was already made legally fit for use by giving the priestly dues.",
+                "אבל לא למקום אחר – if he has another one-hundred Seah of eatables forbidden pending separation of sacred gifts,, he is not able to separate upon them from those which he took part of their heave-offering, for regarding the others, we rely, perhaps, from that which was already made legally fit for use by giving the priestly dues, he removes from them, and not from the eatables forbidden pending separation of sacred gifs, but Rabbi Meir permits even from another place. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+            ],
+            [
+                "במגורה – in a storehouse, as it is written (Haggai 2:19): “While the seed is still in the granary, [and the vine, fig tree, pomegranate and olive tree have not yet borne fruit].”",
+                "ונתן סאה לבן לוי – Our Mishnah is speaking about a worker who is a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse (i.e., Haver), who comes to dine with the owner of he house and does not believe him on the tithes, and the worker saw that owner of the house giving from his storehouse a Seah to the son of a Levite (i.e., First Tithe) and a Seah to a poor person (i.e., the Poor Tithe, in years 3 and 6 of the seven year cycle). Rabbi Meir states that this worker can eat from the storehouse eight Seah, for undefined, according to the law of First Tithe, he gave to the Levite, and according to the law of the Poor Tithe, he gave to the poor person, and behold there are eight Seah which were already made legally fit for use by giving the priestly dues and a little bit more. And even though he did not see him separate the Great Terumah (i.e., the two-percent for the Kohen), the illiterate were not suspected [of not fulfilling] the heave-offering.",
+                "וחכ\"א לא הפריש בעל הבית אלא לפי חשבון (with a calculation [of the percentage of tithes which remain to be separa from the batch as a whole]) - this meal that the worker wants to eat with him., but the remainder is a mere gift that he gives to the Levite and the poor person, therefore, the worker does not have to eat with him until he has completed eight Seah according to the words of Rabbi Meir, but that meal which he was to eat with him and nothing more. Another explanation: “and he gave a Seah to the son of Levite and a Seah to a poor person, and they went on their way. But when he came to separate eight Seah from the storehouse and to eat them on the support of the two Seah that he gave to the son of the Levite and the poor person, he doesn’t know if those two Seah exist or not. Rabbi Meir says that he should separate eight Seah and eat them, in support of those two Seah that he gave to the son of the Levite and the poor person in the presupposition that they exist. But the Sages say that he does not separate other than according to a calculation [of the percentage of tithes which to be separated from the batch as a whole], that exist; if all of the two Seah exist, he separates upon them eight Seah and a bit more, and if only one-half of them exist, he does not separate on them other than four Seah, according to the calculation of what he finds of them existing, thus he separates upon them and not more. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "עין יפה אחד מארבעים – He who is prompted by the heart and donates the heave-offering generously, separates one in forty.",
+                "והבינונית אחד בחמשים – these are not the words of the School of Shammai, but rather, the first Tanna, who stated it. But from the generosity of the School of Shammai (who said one in thirty) you learn for their words what is selfishness/the evil eye and the middle/intermediate amount, even though they are not taught [explicitly] in our Mishnah.",
+                "ועלה בידו אחד מששים – as, for example, that he donated from an estimate/guess-work, and there came up into his hand one out of sixty which is selfishness/the evil eye.",
+                "חזר והוסיף חייב במעשרות – for he has already exempted and the designation of heave-offering does not fall upon what he adds, therefore, this addition is completely eatables forbidden pending the separation of sacred gifts , and he is liable for tithes.",
+                "מששים ואחד – as, for example, that there were sixty one Seah in the pile and he took up a Seah in his hand, that Seah is the heave-offering/Terumah.",
+                "ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד – [if he was accustomed] to donate one from sixty, he should still separate one from sixty in a Seah, and if he was accustomed to donate one from fifty [Seah], and there were found that there still remained eleven Seah that had not been donated [for Terumah].",
+                "במדה ובמשקל – meaning to say, that excess/surplus that he donates [as Terumah], it is permissible to donate/separate out Terumah by measure, or by weight or by number. For they didn’t say to donate/separate Terumah] from an estimate, other than at the beginning of the heave-offerinf.",
+                "אף שלא מן המוקף – for Rabbi Yehuda holds that one does not need to donate [Terumah] from that which is near and adjoining, other than at the beginning of Terumah. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+                "מוקף – near and adjoing, and in the same place iself."
+            ],
+            [
+                "כדעתו של בעל הבית – because [he is one] who donates generously, and there are those who are miserly/with an evil eye, and there are those who donate the intermediate amount.",
+                "פיחת עשרה – and he donated one in forty.",
+                "או הוסיף עשרה – and donated [Terumah] from [one in] sixty.",
+                "תרומתו תרומה – for since that in one of he measures of he Sages he donated [Terumah], he can say to him: “For this I have estimated for you.”",
+                "ואם נתכוין להוסיף – that he knows the intention of the owner of the house, and he intended to add, even one, his heave-offering is not a heave-offering."
+            ],
+            [
+                "חד מעשרה – he is able to increase and to separate Terumah, for since that we find that the designation of Terumah in another place, which is one out of ten. But if it even greater [a percentage], the designation of Terumah is not on that excess, and it is unconsecrated produce that is subject to sacred gifts of tithes, and it is subject to the laws of Terumah, and this is its remedy, that he should make it Terumah of the tithe (i.e., that which the Levite gives to the Kohen) in another place, and give it to the Levite that he can make it the Terumah of the tithe of his eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, and the Levite will give him unconsecrated produce corresponding to that excess. And that we say that he should make it Terumah of the tithe for another place and did not say that he should make it Terumah/heave offering for another place, because we don’t give Terumah/heave offering other than from that which is close b, vut the Terumah of the tithe, we separate it from something not close by.",
+                "מחצה חולין ומחצה תרומה – that he (i.e., Rabbi Yishmael) held that a person can make half of his pile Terumah/heave-offering, as it is written (Deuteronomy 18:4): “You shall also give him the first fruits [of your new grain and wine and oil, and the first shearing of your sheep],” it is enough for the first that it be like grain [and the first is Terumah/heave-offering] and the grain is the left-overs.",
+                "עד שישייר שם חולין – we do not require oly that its left-overs be recognized, and the Halakha is according to Rabbi Tarfon and Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "הכלכלה – the basket that they measure in it to separate the tithes and the Terumah of the tithe, for we don’t separate them other than by measurement, and by number and by weight, as it is taught in the Mishnah (see Tractate Terumot, Chapter 1, Mishnah 7), and don’t increase to tithe by estimations, but the Great Terumah – we do not separate it other than from estimation, as it is taught in the Mishnah above (Tractate Terumot 1;7).",
+                "משערין את הכלכלה – [the calculate] to know what they will bring in from the produce.",
+                "בבכורות – at the time when the produce are in their ripening stage and are in their fullness and the basket includes less of them from what it holds of them at the end of the summer, when they begin to reduce in size and they are shriveled [and] thin (see Genesis 41:23).",
+                "ובאמצע הקיץ – when they are ripened and are not shriveled, and the basket holds from the produce more than what it holds of them when they fully developed, but less than what hit holds of them at the end of the summer when they have become reduced in size. Therefore, we calculate at these three seasons/times.",
+                "ובסייפות – produce that is at the end of the summer.",
+                "המונה משובח – from the one who removes through estimation.",
+                "והמודד משובח וכו' – and especially with tithes and the Terumah of the tithe, but not with the Great Terumah (i.e., that two percent which is given to the Kohen by Israelites), as we have explained."
+            ],
+            [
+                "תרומה עולה באחד ומאה – a Seah of heave-offering/Terumah that fell into one-hundred Seah of unconsecrated produce, which are, amidst everything one-and one-hundred, he takes one [Seah] from them and gives it to the Kohen, and the rest is unconsecrated produce as they were.",
+                "במאה ועוד – if a Seah of heave-offering/Terumah fell into ninety-nine Seah of unconsecrated produce and a bit more than ninety nine, and this a bit more, has no measurement, for since there is one-hundred and another something, he takes one Seah and gives it to the Kohen, and the rest is unconsecrated produce as they were.",
+                "קב למאה סאה שתות למדמע – if a Seah of Terumah/heave-offering fell into ninety-nine [parts] of unconsecrated produce and a Kab more, for the Kab is one-sixth of a Seah of Terumah in a proportion that makes the whole prohibited to non-priests, for a Seah is six Kabim, then he takes one Seah and the rest is unconsecrated produce as they were. But if there was unconsecrated produce less than ninety-nine [parts] and a Kab, the entire whole is forbidden to non-priests, and all of it should be sold to a Kohen at the value of Terumah outside of the value of a Seah of the Terumah that is in it. But the Halakha is according to Rabbi Eliezer that the Terumah is not offered with less than one hundred and one. For the Tanna/teacher of the Mishnah taught for us taught us anonymously according to him in several places. And everyone admits that the Terumah is not offered with one-hundred alone, and all the more so, with less than one-hundred [corresponding parts] as it is written (Numbers 18:29): “from every thing its best portion, the part thereof that is to be consecrated,” a thank that you donate from it [as Terumah], if it fell into it, you sanctify it, which is identical with one from one -hundred [parts], for from one-hundred Seah, you separate ten for First Tithe, and from those ten Seah for the Terumah of the tithe, and the All-Merciful stated that if that Seah returned to the ninety-nine, you sanctify them and everything becomes forbidden to non-priests, subject to the laws of Terumah."
+            ],
+            [
+                "תאנים שחורים מעלות ת הלבנות – a fig of heave-offering, black or white, that fell into one-hundred unconsecrated figs , half of them black and half of hem white, all of them combine to be voided, for if he had wanted, he would tread on them and mix them all together. But if a a black one fell, it neutralizes one from the black ones, and if a white one [fell], it neutralizes one of the white ones, and the remainder are unconsecrated produce as they were.",
+                "עגולי דבלה – cakes of of figs that are pressed/stamped with a round mold in which figs are pressed, the large ones neutralize the small ones,, if there are fifty small cakes found there and twenty-five large cakes, and one of he large ones is like two of the small ones, and there fell into them a small cake of heave-offering/Terumah, they assist all of them to be nullified. And similarly, round ones neutralize the figs pressed in quadrangular molds, these round ones are pressed in a round mold, the quadrangular ones are figs pressed in the square shape, like a frame/mold that they make the square stamped ones.",
+                "רבי אליעזר אוסר – if a black one fell, the black ones are forbidden, and id if what one fell, the white ones are forbidden, and similarly, large and small ones, and round and square ones, that which is similar to what fell are forbidden.",
+                "בידו מה נפלה – black or white, they do not neutralize, because one is able to eat the others, and since they are permitted, they do not help to nullify. But if it is not known if black ones fell or white ones fell, that all of them are doubtfully forbidden, they neutralize each other, and he Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "כיצד – it comes to explain the words of Rabbi Akiva.",
+                "ובזו ר' אליעזר מחמיר – of that which we taught above (in Mishnah 8), but in what that he need to say further on (the next Mishnah), it is the opposite."
+            ],
+            [
+                "בדורס ליטרא קציעות – a Litra/pound of dry figs of heave-offering.",
+                "על פי הכד – of heave-offering [in the mouth of a jar] and there are many jars.",
+                "ואין ידוע – in which jar he stuffed in [the figs], and in each jar there are one-hundred Litra/pounds of unconsecrated produce (i.e., figs), even if there are aren’t here one hundred according to the law, Rabbi Eliezer permits it. But even though that it is known that the Litra in the mouth of the jar is of heave-offering, and is not mixed with the unconsecrated produce (i.e., figs), we view them as if they were separated from their place and the unconsecrated produce (i.e., figs) combined with the heave offering and are neutralized in one and one-hundred. But Rabbi Yehoshua holds that since they are not mixed/combined, the bottom/lower ones do not assist to nullify the upper ones, but rather, the rims at the bottom of the vessel are permitted, whereas the ones at the mouth are forbidden, until there will be there one-hundred according to the law and it will nullify the mouth of this jug with one-hundred mouths, and the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "מגורה – a storehouse where they store the grain.",
+                "וקפאה – he removed what was above, the Aramaic translation of (II Kings 6:6): “and he made the ax head float”: the iron floated.",
+                "אם יש בקפוי תעלה באחד ומאה – The Jerusalem Talmud explains that this is what he said: if there is in the skimming with what is underneath it one-hundred and one [parts], it is neutralized, and Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who said that he ones on the bottom neutralize the ones on the top, and it comes to tell us that even though he skimmed it, he revealed his intention that it had not become mixed with the bottom ones, nevertheless, the bottom ones assist to nullify.",
+                "ורבי יהושע אומר לא תעלה – Rabbi Yehoshua, according to his reasoning who said about that the bottom ones do not assist to nullify.",
+                "סאה תרומה וכו' – it is the conclusion of the words of Rabbi Yehoshua, and this is what he said: since it is not neutralized, how does he do it? יקפיאנה – he should remove what floats above and a bit around it until he knows that he removed everything, and all of the rest is unconsecrated produce.",
+                "אם כן למה אמרו – our Mishnah disputes the words of Rabbi Yehoshua. If so, in which place did they say that heave-offering requires one and one hundred [parts], since there is repair through skimming. And they respond that when it is not known if the Seah had become mixed up in the storehouse after it fell on the lip of the storehouse, alternatively, from the outset, it was not known where it fell, and the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "שתי קופות – in each one is fifty Seah [of unconsecrated produce].",
+                "ואין ידוע לאיזו מהן נפלה – and both are forbidden from doubt, they assist each other tonullify, and if he wanted to neutralize a Seah from this one, he neutralizes, from that one, he neutralizes, half from this and half from that one, he neutralizes. And these two bins, even if they are in two homes, and it is not known from into which the Seah of heave-offering fell, they neutralize each other, because it is their manner to be vacated, and they are carried from place to place and sometimes are mixed with each other. But two storehouses are not carried; when they are in the same house, they neutralize each other, and if they are in two [houses], they don’t neutralize each other.",
+                "ר\"ש אומר אפילו הן שבתי עיירות – but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+            ],
+            [
+                "שנפלה אחת מהן – one bunch in a similar manner, and it is not recognized from between them, and that bunch was half unconsecrated produce and half heave-offering.",
+                "שהיו שם מאה ושני חציים – with the half of heave-offering which is in it, and Rabbi Yosi teaches us that the the bunch which is half heave-offering becomes Terumah, but according to he percentage of Terumah that is in it, and we don’t say that the entire bunch becomes forbidden to non-priests, since it is Terumah that is mixed with unconsecrated produce."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין – for impure heave-offering also is neutralized with one and one-hundred.",
+                "ירקבו – for it is impossible for a Kohen to consume it because it is impure heave-offering. And surely as it is not taught in the Mishnah \"ידלקו\" /”that it should be burned,” tbecause we are concerned that perhaps that if he kindles them, they would come to a stumbling block/snare and that they would come to eat from it, because it is considered a mixture of heave-offering and unconsecrated produce (which is forbidden to non-priests), people would treat it lightly and they would not be careful about it all that much.",
+                "אם טהורה היתה אותה סאה – and also the unconsecrated produce should be sold to the Kohanim at the [low] cost of the Terumah/heave-offering, for its worth is less, because there aren’t many who consume it, if it is defiled, it is not fit for eating.",
+                "חוץ מדמי אותה סאה – for it is necessary to give it to the Kohen.",
+                "ואם למעשר ראשון – pure [First Tithe] whose tithe had not been taken from it, the Terumah of the tithe that fell, he should request from the Levite that he should exchange them with unconsecrated produce, and the Levite should make them the Terumah of the tithe on his eatables forbidden pending the separation of sacred gifts..",
+                "ואם למעשר שני והקדש טהורים נפלה – he should redeem them and consume the monetary worth of the tithe in Jerusalem, and that mixture of heave-offering and unconsecrated produce should be sold to the Kohanim at the monetary value of the heave-offering less the value of that Seah.",
+                "ואם טמאים היו – the unconsecrated produce and the First Tithe into which pure heave-offering fell, for now, he is not able to produce Terumah of the tithe on another place, he separates upon it Terumah of the Tithe and sells them to Kohanim, and the Kohanim can eat them in small bits, in explanation, in a dry condition, like (Joshua 9:12 – not quoted correctly by Bartenura): “[This bread of ours….and see] how dry and crumbly it has become.”",
+                "או קליות – just as that the ritually pure heave-offering was not made fit to receive Levitical uncleanness , and all food-stuffs that do not have liquid come upon them from the seven liquids (see Tractate Makhshirin, Chapter 6, Mishnah 4: dew, water, wine, oil, blood, milk, the honey of bees), it is not fitted to receive Levitical uncleanness.",
+                "או ילושו במי פירות – as, for example, mulberry juice and pomegranates that are not made fit [to receive Levitical uncleanness].",
+                "או יחלקום לעיסות – that he will give less than an egg’s bulk in each [little] lump of dough/started dough, and food-stuffs that are less than an egg’s size does not receive ritual impurities of eatables and it doesn’t defile ritual defilement of eatables, and if someone asks what is the difference from a Seah of ritually impure heave-offering that fell into ritually pure unconsecrated produce, that we state that it should rot, because it makes everything heave-offering and is considered like ritually impure and heave-offering that were mixed and would be forbidden to be eaten? But one can say that they are not similar, for above, this unconsecrated produce became like heave -offering, to be prohibited to foreigners (i.e., non-priests) on the strength of the ritually impure heave-offering, therefore, for Kohaim also, they are forbidden according to the law of ritually impure heave-offering/Terumah, but those unconsecrated produce of here, are not made into heave-offering, other than from the strength of pure heave-offering, therefore, they are permitted to Kohanim like ritually pure Terumah."
+            ],
+            [
+                "סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים – and now the heave-offering is neutralized in one-and one hundred and everything is not made into a combination of heave-offering and unconsecrated produce that is prohibited to all non-priests. But the pure unconsecrated produce is not made fit to receive ritual impurity, nor does the ritually impure unconsecrated produce defile them.",
+                "תרום ותשרף – just as if the pure heave-offering was neutralized and eaten, so too, that which is ritually impure should be separated as heave-offering and burned. And that being burned is similar to that rotting, for it is prohibited to benefit from it at the time when you burn it, for if you permitted it be able to derive benefit from it, you might come to eat it, for he holds that it is permitted through renunciation.",
+                "תעלה ותאכל נקודים – as dry stuff, all of this as we have explained above (in Mishnah 1 of this chapter), and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "תעלה ותאכל – In this, Rabbi Eliezer agrees that even that Seah is eaten, because of that above of ritually impure heave-offering that fell, even though it was suspended in pure heave-offering, nevertheless, when he causes heave-offering to be collected and it returns to its first designation, but here, when the pure [heave-offering] fell, even though the heave offering was ritually impure, when he collects it, it returned to the designation fo ritually pure heave-offering as it was."
+            ],
+            [
+                "ב\"ש אוסרים – who (i.e., the School of Shammai) holds that impure heave-offering that was mixed with pure [heave-offering] is not neutralized in one and one-hundred, as we explain the reason further on.",
+                "לאחר שהודו – the School of Shammai to the words of the School of Hillel. Because the School of Hillel raised a difficulty to the School of Shammai: If evfen iturally pure heave-offering [which is punishable] by death [if eaten] by foreigners (i.e., non-Kohanim) is neutralized, impure [heave-offering which is a positive-commandment regarding a Kohen, is it not obvious? And the School of Shammai retracted to teach according to the words of the School of Hillel.",
+                "תרום ותשרף – and the rest is permitted.",
+                "אבדה במעוטה – since it is all heave-offering, and there isn’t an injustice to the tribe [of Levi] even to elevate it [as a heave-offering] is unnecessary. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "כתרומה ודאי – Rabbi Eliezer, according to his reasoning who said that I state that a Seah that fell is a Seah that was neutralized.",
+                "אינה מדמע אלא לפי חשבון – and the Seah that he lifted up, only has one part from one-hundred of heave-offering, and the rest is unconsecrated produce."
+            ],
+            [
+                "אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון – because what that is Terumah/heave-offering in this Seah of mixed heave offering and unconsecrated produce we require one-hundred of the unconsecrated produce, but we don’t require one-hundred Seah corresponding all of that Seah of mixed heave-offering and unconsecrated produce , which is not considered completely Terumah/heave-offering to prohibit secondary unconsecrated produce.",
+                "ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון – started dough of unconsecrated produce that had leavened in leaven of heave-offering, it is all forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim) and if there fell from that started dough into another piece of stared dough of heave-offering and became leavened, it is not forbidden other than according to the calculation [of the quantity of true heave-offering contained in the mixture] of the measure of leave of Terumah that is mixed in it, and does not forbid another piece unless there fell from the first a measure so large that there is in the leaven of Terumah that is combined in it in order to leave the later piece without combination of the unconsecrated produce that is combined with heave-offering.",
+                "ואין מים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון – A Mikveh/ritual bath that has in it twenty-one Seah of rain water, we will fill/draw on its shoulder nineteen [additional] Seah and let it run through a conducting channel/gutter into the Mikveh (see Tractate Temurah 12b) and they are pure, and even though three Seah of drawn waters disqualify a Mikveh, the drawn waters are kosher when it is through a conducting channel it was there that most of the measure of the Mikveh, which is twenty-one Seah of rain water, according to the calculation, for the drawn waters do not disqualify the Mikveh when they are going through a conducting channel unless there are twenty [Seah] of drawn water, for isn’t there the majority of the measure of the Mikveh from rain waters. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "הגביהה – according to the law of heave-offering that is neutralized in one-and one-hundred.",
+                "הרי זו מותרת – and one needs to lift it up [out of the mixture].",
+                "עד שתרבה תרומה על החולין – that is, until there would fall there fifty-one [parts] of heave-offering/Terumah, but half by half is permitted."
+            ],
+            [
+                "עד שנפלה אחרת – another Seah of heave-offering/Terumah.",
+                "הרי זו אסורה – that it is like they fell at one time.",
+                "ור' שמעון מתיר – and it was known known to about first falling until it fell a second time, Rabbi Shimon admits that it is like the case when they fell at the same time. But he disputes where it was known to him in the meantime and he did not have the opportunity to lift it up until another fell, Rabbi Shimon holds that since he was about to lift it up is like something that has been lifted up, and he goes according to his reasoning , that he holds in general (Tractate Pesahim 13b; Tractate Bava Kamma 76b): He who is about to be sprinkled is considered as if it was sprinkled, but the Sages state that now, hoever, it was not lifted, and the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "וטחנן – all of it [was grounded] at one time.",
+                "ופתחו – and we don’t say that unconsecrated produced lessened but not the heave-offering, and there isn’t one-and one-hundred [parts neutralizing it] and it is forbidden.",
+                "ואם ידוע שהחטים של חוליין יפות משל תרומה מותר -, and those of the unconsecrated produce increased [in amount] but those of heave-offering did not increase, and there is here one-and one-hundred, but even though that initially they were forbidden, they returned and became increased through grinding, and even ab initio, he is able to grind it in order to permit them.",
+                "ואם מזיד אסור – the Rabbis fined him because he nullified a prohibition ab initio, and the same law applies to all of the prohibitions in the Torah that were nullified willfully that are prohibited."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש – as it is written (Leviticus 22:14): “but if a man eats a sacred donation unwittingly, he shall pay the priest for the sacred donation, adding one-fifth of its value.” And the one-fifth is one quarter of what he ate, as for example, if he ate heave-offering that was worth a Denar, he pays a Deinar and one-quarter, which are amidst all, five-fourths Denar, it is found that the principle with its fifth is five, and all the added-fifths mentioned in the Torah are such.",
+                "אחד השותה – [who drinks] wine.",
+                "ואחד הסך – [who anoints] with oil. For drinking is included within eating, as it is written (Deuteronomy 14:26): “[and spend the money on anything you want -] cattle, sheep, wine, or any other intoxicant,” and it is written afterwards (ibid.,) “and you shall feast there.” And anointing is like drinking, as it is written (Psalms 109:18): “May it enter his body like water, his bones like oil.”",
+                "וחומש חומשה – for if he ate heave-offering and paid the principal and added-fifth, and went back and ate the payment of the fifth, he adds a fifth on that same fifth.",
+                "אינו משלם תרומה – for the heave-offering is for the Kohen, and the payments of what he ate are an obligation upon hi, and he is not able to pays his obligation from another place.",
+                "אלא חולין מתקונים – tha they separated from them heave-offerings and tithes, for the All-Merciful stated (Leviticus 22:14): “He shall pay the priest for the sacred donation,” that things which is appropriate to me holy. And the added fifth also needs to come from designated unconsecrated produce , as it is written (Leviticus 22:14): “adding one-fifth of its value,” teaching that its added fifth is like it.",
+                "והן נעשין תרומה – those designated unconsecrated produce.",
+                "והתשלומין תרומה – if he went back and inadvertently ate that unconsecrated produce that had been paid, what he goes back and pays in their place, they also become heave-offering.",
+                "אינו מוחל – for since the decree of the Biblical verse is that he is liable to pay the appropriate thing to become holy and is not able to exempt himself with money, the matter is not dependent upon the owners."
+            ],
+            [
+                "בת ישראל – [the daughter of an Israelite] who separated heave-offering, but did not give it to the Kohen and inadvertently ate it [herself].",
+                "ואח\"כ נשאת לכהן – and behold she is worthy to consume heave-offering/Terumah for the wife of a Kohen eats heave-offering/Terumah.",
+                "משלמת קרן וחומש לעצמה – behold if that selfsame heave-offering that she ate now in its natural form, she would not be liable to give to a Kohen for she has become a Kohenet through her marriage. Therefore, now, the payments are hers.",
+                "משלמת קרן לבעלים – according to the law of steal from one’s colleague, but the added fifth is detained for herself."
+            ],
+            [
+                "הוא משלם את הקרן – he value of the heave-offering, according to the law of theft for he has become a thief regarding it.",
+                "והן משלמין את החומש – the transgression of their eating inadvertently, but they do not pay the added firth, but rather eat and drink and anoint himself , but the person who damages the heave-offering does not pay the added fifth, as it is written (Leviticus 22:14): “But if a man eats of a sacred donation unwittingly, [he shall pay the priest for the sacred donation, adding one-fifth of its value], excluding the one who causes damage.",
+                "הן משלמין קרן וחומש – properly designated unconsecrated produce, and they should make it Terumah, and he pays them the value of the unconsecrated produce that he would have had to feed them. But there is a difference between them, for the person who feeds does not pay anything ought the value of the heave-offering, but according to the Rabbis, he pays the value of the unconsecrated produce."
+            ],
+            [
+                "דמי תרומה – for its value is not expensive like unconsecrated produce.",
+                "וחומש מן החולין – and they are made heave-offering, like the law of all who eat heave-offering inadvertently.",
+                "וקרן דמי תרומה – because of the double [fine] to the thief.",
+                "תרומת הקדש – that the Kohen dedicated for Temple repair.",
+                "שני חומשים – one because he at heave-offering, and one because he benefited from that which was dedicated to the Temple, but there is no double payment for dedication to the Temple, as it is written (Exodus 22:8): “he whom God declares guilty shall pay double to the other,” but not to the Temple."
+            ],
+            [
+                "מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה – because they do not have in them the obligation [to pay] heave-offering/Terumah and tithes, therefore, they are not within the general thing that is appropriate to become holy, and they are not similar to designated unconsecrated produce for these were appropriate to being holy prior to being designated/fixed, but gleanings and that which was forgotten and the corner [of the field] did not appear to be holy.",
+                "ומן ההפקר – for after he took possession of it.",
+                "ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו – for even though that now, they are like designated/fixed unconsecrated produce, since it precedes taking its heave-offering it was not appropriate, it is also not not appropriate.",
+                "שאין הקדש פודה הקדש – and these are important like that something dedicated to the Temple prior to their being redeemed, and a person cannot exempt himself with the money belonging to “On High.” And Rabbi Meir holds that Second Tithe is the money of “On High,” and since it is prior to their being redeemed they were not appropriate, further, it is not appropriate after they are redeemed.",
+                "וחכמים מתירין באלו – with Second Tithe and that dedicated to the Temple which was redeemed. And the Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "שישלם מן היפה על הרע – as for example, that he ate dried figs, and according to the measure that he consumed dried figs, he should pay dates, and not according to the value, for since that he consumed a Zuz’s worth, that he pays back a Zuz – what difference does it make to him if he should pay from greater choice for less choice. And here are those who state that even according to the value, we are able to say that if he ate something that purchasers don’t jump to buy, he should pay with something that purchasers jump to buy. and are not worthy for eating, but another species he is not able [to pay]; he must wait until the aftermath of the Sabbatical year and pay from cucumbers from the aftermath of the Seventh Year, but from the Seventh Year [itself] are forbidden to pay his liability, for that is similar to doing business [which is prohibited on the Sabbatical year].",
+                "לפיכך – he cannot pay from another species; if he ate cucumbers of heave-offering of the eve of the Sabbatical year, and there are no cucumbers of that year found any longer, for they have become hard,"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האוכל תרומה מזיד – without warning, for whereas if they warned him, he is flogged and does not pay. But even thought that without warning, he is liable for death at the hands of heaven, he is not exempted from payment/indemnity.",
+                "ואינו משלם את החומש – for the Torah did not obligate the added fifth, other than for one who consumes heave-offering inadvertently.",
+                "התשלומין חולין – for payment of someone who acted inadvertently alone, the All-Merciful calls him “holy,” as it is written (Leviticus 22:14): “[but if a man eats of a sacred donation unwittingly,] he shall pay the priest for the sacred donation, [adding one-fifth of its value],” but payment of someone who acts willfully is unconsecrated produce, for since they are unconsecrated, if the Kohen wants to refuse, he can refuse, what is not the case with payment of a person who acts inadvertently, that if he wants to refuse it, he cannot refuse it because they are holy."
+            ],
+            [
+                "בת כהן שנשאת לישראל – and she is forbidden to consume heave-offering.",
+                "משלמת את הקרן – according to the law of someone who steals from his neighbor, but not the added fifth, for she is the daughter of a Kohen, as it is written (Leviticus 22:10): “No lay person shall eat of the sacred donations,” excluding this one who is not a foreigner (for after all, she is the daughter of a Kohen), and it is possible for her that she will return to the house of her father like in her youth (i.e., if she is divorced by her husband, for example) and she would be permitted to eat heave-offering.",
+                "ומיתתה בשריפה – if she ran about as a prostitute underneath her Israelite husband, as it is written (Leviticus 21:9): “When the daughter of a priest defiles herself through harlotry, [it is her father whom she defiles; she shall be put to the fire],” as long as she is the daughter of a Kohen, it doesn’t matter whether the wife of a Kohen nor the wife of an Israelite, she is [put to death] through burning by fire.",
+                "נשאת לאחד מכל הפסולים – as, for example, one unfit for the priesthood on account of his father’s illegitimate connection/חלל, a descendant of the Gibeonites/נתין and an illegitimate child/ממזר, pays the principle and an added fifth, for she became degraded/desecrated through his sexual union [with her] and she is not worthy any longer to consume heave-offering, and behold, she is like a foreign woman.",
+                "ומיתתה בחנק – as it is written (Leviicus 21:9): “When the daughter of a priest defiles herself though harlotry.” Whomever is worthy of returning to her father’s house, if it were not for this prostitution, she [would be punished] by fire/burning, excluding if she had sexual intercourse with someone who is unfit for her where she is not worthy to return to her father’s house, for this is not [punishable] through burning.",
+                "וחכמים אומרים כוכ' – for she is not a “foreign woman” until she is a foreigner from her beginning until her hend, and this since she has already eaten heave-offering, she does not pay the added firth.",
+                "ומיתתה בשריפה – “when the daughter of a priest” (Leviticus 21:9) is written, anyway. And he Halakha is according to the Sages."
+            ],
+            [
+                "המאכיל את בניו הקטנים – for these [minor-age children] are not liable, and his slaves, even if they are adults.",
+                "ותרומה חוץ לארץ – even though it is subject to the laws of heave-offering/Terumah, we don’t add the added-fifth [payment] to it."
+            ],
+            [],
+            [
+                "לתך על תרומה נפלה – and that of heave-offering is permitted, and specifically, with two bins, one of unconsecrated produce and one of heave-offering. We suspend heave-offering into heave-offering that fell that has a permission for two bins. But if one of them is unconsecrated produce and one of them are eatables forbidden pending the separation of sacred gifts/טבל, or First Tithe and similar kinds of things, we do not suspend that the heave-offering fell into eatables forbidden pending the separation of sacred gifts in order to permit the unconsecrated produce, for after that the eatables forbidden pending the separation of sacred gifts became totally prohibited to non-priests, and for why do you see it appropriate to prohibit this bin more than that one? And similarly, with ritually impure or ritually pure, we suspend with ritually impure or with something completely forbidden to non-Kohanim and that which is not completely forbidden to non-Kohanim we suspend with that which is completely forbidden to non-Kohanim? The general principle of the matter is that wherever that one is not spoiled/ruined, we suspend it.",
+                "אבל אחת מהן פטור – for perhaps he ate from unconsecrated produce.",
+                "וחייבת בחלה – for it is doubtful unconsecrated produce.",
+                "ורבי יוסי פוטר – for since he did not know it would be like something forbidden to non-Kohanim (i.e., the that which is Terumah mixed with unconsecrated produce) , which is exempt from Hallah. And the Halakha is according to Rabbi Yosi in all three segments of our Mishnah.",
+                "אכל – another person ate from the second [bin], he is exempt.",
+                "כקטנה שבשניהם – to be lenient."
+            ],
+            [
+                "אינה מדמעת – for perhaps it is identical with that of unconsecrated produce."
+            ],
+            [
+                "זרע אחת מהן פטור – he who sows heave-offering/Terumah inadvertently, must turn over the ground, and if he did not overturn it, the large ones are Terumah/heave-offering, but here he is exempt because they are like unconsecrated produce.",
+                "בדבר שזרעו כלה (the seed does not disintegrate) – as, for example, wheat and barley; it is permitted to foreigners (i.e., non-Kohanim) for this is not definitely heave offering, but we consider it like the growth [of produce entirely forbidden to foreigners] as is taught in the Mishnah in chapter nine (see Tractate Terumot, Chapter 9, Mishnayot 5-6) that they are unconsecrated produce.",
+                "כדבר שאין זרעו כלה – as, for example, garlic and onions which are forbidden, even though we consider it as something completely forbidden to non-priests, and not like Terumah, for in a case where the seed does not disintegrate, we must be more stringent."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "האשה – the daughter of an Israelite married to a Kohen.",
+                "מת רבך – and he was inherited by the son of his daughter from an Israelite or his daughter was married to an Israelite.",
+                "שהוא בן גרושה או בן חלוצה – and he is unfit/disqualified from eating Terumah/heave-offering.",
+                "רבי אליעזר מחייב קרן וחומש – in all of them.",
+                "ורבי יהושע פוטר – In the Gemara (Tractate Pesahim 72b; Tractate Yevamot 34a), it maintains it especially with eating leavened heave-offering on the Eve of Passover, because his time (for doing the thing) is pressed (and cannot be postponed) and the hour is pressed as he stands to remove the leavening from the Terumah/heave-offering. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua.",
+                "ורבי יהושע מכשיר – as it is written (Deuteronomy 33:11): “Bless, O Lord, his substance, and favor his undertakings,” even one unfit for the priesthood on account of his father’s illegitimate connection, that he favor his undertakings.",
+                "נודע שהוא בעל מום עבודתו פסולה – even according to Rabbi Yehoshua, as it is written (Numbers 25:12 – and not chapter 28, as indicated in the printed text): “My pact of friendship/peace,” when he is complete and when he is lacking/defective. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "וכולם – a slave and a woman who ate from the beginning with permission, it is in this that Rabbi Eliezer states that they should swallow it. But the son of a woman divorcee or the son of a woman who performed the ceremony of removing her deceased husband’s brother’s shoe, that forever did not eat with permission, Rabbi Eliezer admits that he should spit it out, something that he was disqualified, or the heave-offering was disqualified prior to his placing it in his mouth, as Rabbi Eliezer admits that he should spit it out.",
+                "אם שטעם טעם פשפש – an unclean reptile, for when they crush it, his breath is most repulsive, and it is found in the walls and in the beds and we call it B’KEE in Arabic and in the foreign language, TZIMITZA, and the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "היה אוכל באשכול – he detached a cluster from the vine that is in the garden and he would eat while walking until he entered the courtyard, for the courtyard establishes [its liability] for tithing, and even an incidental meal is forbidden until he separates heave-offering and tithes.",
+                "ר' אליעזר אומר יגמור – not that he should eat in the courtyard, but rather, he should leave outside the courtyard and complete eating the cluster in the garden.",
+                "לא יגמור – and even in the garden, until he tithes.",
+                "חשיכה לילי שבת – and he was eating an incidental meal, for Shabbat establishes [liability for] tithing and even an incidental meal is prohibited.",
+                "יגמור – on Saturday night, but on Shabbat itself, he admits that it is prohibited.",
+                "לא יגמור – even on Saturday night, until he tithes, and the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "ישפך – and there isn’t here because of the destruction of heave-offering because it is forbidden to drink of it, lest a snake drank from it.",
+                "ושארכל המשקים מותרים – because a snake does not drink from them, but that the honey and brine and pickle (containing fish-hash and sometimes wine) and pounded garlic, all of these are mentioned in the Gemara (Tractate Hullin 49b) for prohibition, for the snake drinks from them.",
+                "כמה ישתה – how much should stand uncovered.",
+                "הרחש – the snake, and because it walks on its belly, it is called רחש/a creeping thing/reptile, for it does not appear like walking but rather, like moving/vibrating and shaking.",
+                "ממקום קרוב – the explained it (Tractate Hullin 10b), in order that it can go out from underneath the ear of he utensil, and it will drink and return to its hole."
+            ],
+            [
+                "שיעור המים – that it would be forbidden because of being uncovered.",
+                "כדי שתאבד בהןמרה – if here was such a great deal that the poison of the snake would deteriorate [its venom] and would be lost in them, there would be nothing of being uncovered, and they would know how much poison a snake it puts in at one time.",
+                "מרה – the poison that the snake puts in is called מרה/bitterness.",
+                "בכלים כל שהן – even if they are many, whatever the amount as they are, there is in them on account of be uncovered, when the water is in the utensils.",
+                "ובקרקעות עד מ' סאה – there is in them because of being uncovered, more than this, there is none because of uncovering, for the poison is abolished in them. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi. But a spring that draws out even a bit, there is nothing in it of uncovering. And uncovered kwaters when they are prohibited to drink them, thusly there are forbidden to give to his cattle to drink and to wash in them his face, hands and feet, and to knead the plaster, and to use them in any manner of usage."
+            ],
+            [
+                "נקורי תאנים – a fig in which appears in it a biting, it is prohibited, perhaps the snake bit it and put in it poison.",
+                "אפילו הן ככר – meaning to say that they are very large and the bite is from one side, he should not say that he eats from one side and I [eat] from the other side.",
+                "כל שיש בו ליחה – the poison combines with the moisture, and permeates through everything, ut in a dry thing, he cuts the bitten part and eats the rest.",
+                "ונשוכת נחש – a beast/cattle that was bitten by a snake and he slaughtered it (i.e., the cattle), it is forbidden, because the poison permeates in the entire body."
+            ],
+            [
+                "משמרת של יין – even though the lower uensil is covered with a strainer, there is in it because of uncovering, for the poison passes along the path of the strainer and goes into the lower utensil.",
+                "רבי נחמיה מתיר – because the poison floats and does not pass, but the Halakha is not according to Rabbi Nehemiah."
+            ],
+            [
+                "ספק טומאה – as, for example, two jugs in the private domain, and a reptile touched one of them, and it is not known to which of them, and both of them are suspended.",
+                "במקום התורפה – a place that is ownerless and it stands to suffer loss there.",
+                "יניחנה במקום המוצנע – for he is still careful on its being guarded, as it is written (Numbers 18:8): “[I hereby give you] charge of all My gifts, [all the sacred donations of the Israelites],” with two heave-offerings the Biblical verse speaks – one is pure heave-offering and the other is suspended Terumah and both of them require guarding.",
+                "ר' יהושע אומר וכו' – for he holds that the word \"תרומתי\" – is written without the [letter] “Vav”, and there is the traditional Scriptural text (i.e., letters without vowels) is authoritative in Biblical interpretation.",
+                "אל יחדש בה דבר – and there is no need to guard it, and it is even prohibited to cause the riual defilement, and he Halakha is according to Rabban Gamaliel."
+            ],
+            [
+                "בגת העליונה – place where they store it away.",
+                "והתחתונה – a pit on the inside of the vat where the wine goes into it.",
+                "טמאה – it has ritually impure unconsecrated produce, and it is appropriate for it during the days of its ritual defilement, or for someone who does not consume unconsecrated produce in ritual purity, and if the heave-offering/Terumah falls into it, he should have something impure that is forbidden to all non-priests, but even to Kohanim, it is not appropriate.",
+                "ואם יכולים להציל ממנה רביעית – if he able to search around behind the utensils and to save from it a fourth [of a LOG; a LOG= six eggs) in ritual purity prior to its all descending and becoming defiled.",
+                "יציל – he should go around behind he utensils and save it, and even though it is within , he should go round behind the utensils that it would descend from the heave-offering to the unconsecraed produce that is in the lower [vats] and he will lose the heave-offering, he should no defile the heave offering with hands to save the heave-offering, since he is able to save from it one-quarter of a LOG in ritual purity which is an important thing.",
+                "ואם לאו – that he should not find a totally pure utensil, and eventually, all of it goes o riual impurity, and in this they dispute, for Rabbi Yehoshua holds that he should defile it by hand, to save the heave-offering as it is taught at the end [of this chapter, Mishnah 11) “but as regards both of these cases (Mishnayot 9-10), Rabbi Yehoshua stated, etc. But Rabbi Eliezer holds that even though that ultimately, it would all go to become unclean, he should not make it unclean by hand to save the Hullin, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+            ],
+            [
+                "וכן חבית של שמן – [a jug of] pure [oil] that spilled, and everything goes to loss, they dispute as what is above (in Mishnah 9), and thus they teach regarding oil that spilled, and they did not take it like regarding wine, because a barrel of oil [that broke] in the upper vat, but in the bottom is unconsecrated ritually impure produce, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua agree that if he is able to save from it one-fourth [of a LOG] in ritual purity, he should save it, and if not, let it descend, and he should not defile it by hand, because the oil is appropriate to kindle and they did not trouble to lose a little bit. And with wine, also, they did not dispute, other than specifically when the lower [vat] has less than one-hundred [parts] of unconsecrated produce, for the entire unconsecrated produce becomes forbidden even for non-priests, and there is loss, but if there is one-hundred [parts] of unconsecrated produce, everyone admits, do not defile it by hand because there is no loss."
+            ],
+            [
+                "ועל זו ועל זו – on that which a doubt of ritual impurity resulted, and on this that is getting lost, Rabbi Yehoshua stated he is not warned on their ritual defilement, and that which is is warned about, lest it become defiled, how so? He was passing [from place to place with loaves of heave-offering in his hand when a heathen approaches him who says to him – give him one of them so that he can defile it and if not he would defile all of them], Rabbi Yehoshua stated, he should leave one of them on the rock in order that he doesn’t cause ritual defilement to the others. Ans even that one, he should leave on the rock and not give it to him in his hand, so that he would not defile the hands. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "תנו לנו אחת מכם – they want to come upon her with force.",
+                "יטמאו כולן – they do not set aside the regard due to one human life for the sake of saving another human life, and in this, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua agree."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הזורע תרומה שוגג יופך - he ploughs and turns it over, in order that will not grow, and there is nothing in this.",
+                "ומזיד יקיים – since it was called by the designation of Terumah/heave-offering on the field, it would appear like losing the heave-offering.",
+                "ואם הביאה שליש אפילו שוגג יקיים – because it is prohibited to destroy the Terumah/heave-offering.",
+                "ובפשתן מזיד יופך – and even if it brought forth one-third, in order that the chips will not benefit, and he will think that the seed alone is what is Terumah/heave-offering and is prohibited. But the essence of the flax is because of the chips and not because of the seed."
+            ],
+            [
+                "בדמי תרומה – that the growth of heave-offering is forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim).",
+                "לא ילקטו אלא עניי כהנים – for we suspect that when they glean it they will cast it into their mouths.",
+                "אם כן לא ילקטו אלא טהורים – because a ritually impure Kohen is prohibited with [consuming] Terumah/heave offering. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+            ],
+            [
+                "וחייבת במעשרות – First Tithe and Second [Tithe], and the same law applies with heave-offering/Terumah.",
+                "ובמעשר עני – if it is the third year or the sixth year of the Shmittah (the seven year agricultural cycle), when the Poor Man’s Tithe is practiced on them.",
+                "החובט – growth of these heave-offerings with a staffs, behold this is praiseworthy , in order that he won’t need to muzzle the cattle that threshes it, for it is prohibited to allow her to eat with heave-offering if she is not the cow of a Kohen.",
+                "כפיפות – baskets.",
+                "מאותו המין – of unconsecrated produce, if it is wheat, wheat, and if it barley, barley.",
+                "נמצא לא זומם – meaning to say, he does not muzzle (by complying with the Torah law in Deuteronomy 25:4) and place a muzzle in its mouth, for behold it eats from the same species.",
+                "ולא מאכילה תרומה – in the basket, it is of unconsecrated produce that is supending by its neck that she consumes."
+            ],
+            [
+                "גדולי תרומה תרומה – from the Rabbis the Rabbis made an ordinance because of ritually impure heave-offering in the hand of a Kohen, just as that it should not be delayed/tarried with him until the time of sowing in order to sow it, and it comes to a stumbling block/snare, and because of this, they decreed that growth of heave-offering is like heave offering.",
+                "וגדולי גדולין חולין – he did not go back and sow that growth, its growth would be unconsecrated produce.",
+                "הטבל – its growth is unconsecrated produce because the majority of it is unconsecrated produce.",
+                "ומעשר ראשון – also because its majority is unconsecrated produce.",
+                "וספיחי שביעית – because they are not found and are not practiced in every year.",
+                "ותרומת חוץ לארץ – also because it is not found.",
+                "המדומע – that its majority is unconsecrated produce.",
+                "ובכורים – that are not found [that are] practiced other than with the seven species (i.e., wheat, barley, pomegranate, [grape] vines, figs, olives and date honey – see Deuteronomy 8:8).",
+                "גדולי הקדש ומעשר שני חולין – that if he sowed from them one Seah and added several Seah, it is unconsecrated produce. Even with something where its seed does not disintegrate..",
+                "ופודה אותם בזמן זרעם – he redeems all the storehouse with the value of that Seah."
+            ],
+            [
+                "מאה לגנה של תרומה – a field that was sown with garden beds and there are one hundred garden beds of heave offering and one of unconsecrated produce and it is not known which of these is of unconsecrated produce.",
+                "כולן מותרים – it is a leniency that they (i.e., the Rabbis) made with regard to the growth of heave-offering that one garden bed of unconsecrated produce is permits many garden beds with something where its seed has disintegrated.",
+                "אבל בדבר שאין זרעו כלה – one [garden-bed] of heave-offering prohibits one-hundred of unconsecrated produce, because the land does not neutralize with one and one-hundred."
+            ],
+            [
+                "הטבל גדוליו מותרים – with an incidental meal, when he ate [he needs to say, like the rest] of the eatables forbidden to be consumed pending the separation of sacred gifts, that their work was not completed.",
+                "בדבר שזרעו כלה – now the Tanna/teacher explains this matter that is taught in the Mishnah above (Mishnah 8), that eatables forbidden to be consumed pending the separation of sacred gifts, its growths are unconsecrated produce and they would not be so other than with something where its seed disintegrated.",
+                "אבל בדבר שאין זרעו כלה – meaning to say the garlic is considered that its seed disintegrates like the barley, and it (i.e., the Mishnah) took “barley” because there is nothing in the grains where its seed disintegrates and is lost quickly like barley. Another explanation: the garlic which is large like barley, its seed does not disintegrate, but less than the equivalent of a barley seed, its seed disintegrates. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "המנכש – tears out bad grasses that grow amindst the grain and the vegetables.",
+                "בחסיות – such as garlic and LOF (plants similar to colccasia, with edible leaves and root, and hearing beans – classified with onions and garlic) and onions and leek-green plants, all of these are called חסיות/leeks.",
+                "אע\"פ שפרירותיו – of the idolater are eatables forbidden to be eaten pending the separation of sacred gifts, for this Tanna holds that there is no acquisition for an idolater in the Land of Israel to release him from the obligation for tithing, and the growth of eatables forbidden to be eaten pending the separation of sacred gifts is eatables forbidden to be consumed pending the separation of sacred gifts like something where the seed does not disintegrate, nevertheless, he eats from them an incidental meal.",
+                "שתילי תרומה – as, for example, saplings of cabbage and a species of beets. שנטמאו ושתלו טהרו מלטמא – and since they were attached/fastened to the ground, they became neutralized from he law of food. And if you should say that since the essence of the decree that the growth of heave-offering is like heave-offering, it is not other than because ritually impure heave-offering is in the hand of the Kohen, perhaps he will tarry near it and will become a stumbling block regarding him. Yet, since he purified it, he tarries with it. And one can say that heave-offering that is sold at a greatly cheapened price because it is not appropriate other than for ritually pure Kohanim and if it is defiled, it requires burning. Therefore, even if they would give heave-offering to a Kohen in order to sow it, he would [you must say “lose”] from abolishing his field. But if they were the growths of unconsecrated produce, he would detain the ritually impure heave-offering in order to sow it.",
+                "ואסורים לאכול – it is a mere preference.",
+                "עד שיגום האוכל – cut all that is appropriate for eating, and what will grow afterwards will be permitted.",
+                "עד שיגום וישנה – he will cutg what that grew also a second time, and and what that would grow from the second time onwards will be permitted. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "בטל שנתנו לתוך עדשים – [of unconsecrated produce] and the same law applies [regarding] an onion of heave-offering that was placed within lentils [there is an error of the copier here, and as one needs to say: ‘onion that was placed in the midst of lentils,” with an onion of heave-offering that was placed within lentils [[of unconsecrated produce]], and the same law applies to onion of unconsecrated produce that was placed into lentils of unconsecrated produce, and we are speaking as for example, that he placed it in the lentils after it became ripe and its water had gone out from it, for then, the onion when it is whole discharges on the lentils but does not absorb from them. But if the onion had been ripened with the lentils, it is obvious, that it gives and absorbs taste, even when it is whole.",
+                "בנותן טעם – that the Kohen tastes them, that it is permitted in unconsecrated produce and in Terumah/heave offering, if it has the taste of heave-offering, everything is prohibited to foreigners (i.e., non-Kohanim), and if not, it is all unconsecrated produce as it was.",
+                "ושאר כל תבשיל – as, for example, garlic and purret (i.e., leek with a head), in a similar manner.",
+                "מתיר בצחנה – if he placed onion of heave offering in a small fish preserved in brine, which are small fish that are pickled in brine, he takes the onion and the small fish preserved in brine it is permitted, as long as the onion will be whole and it is not dissolved and is not combined with the small fish preserved in brine, for the onion that is placed in side it rather than to transfer the froth of the fish and not in order to give it a taste. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+            ],
+            [
+                "תפוח – of heave-offering was chopped and placed when it is chopped and pounded into the started dough and it becomes leavened for since unconsecrated produce because of the heave-offering, that the dough was leavened is forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim).",
+                "אע\"פ שהבאישו – because of the barley of heave-offering, its waters are permitted."
+            ],
+            [
+                "הרודה – removal of the bread/pita from the oven is called רדייה /detaching/taking bread out of the oven.",
+                "ונתנה ע\"פ חבית של יין של תרומה – that now, the bead/pita absorbs and imbibes from the scent/smell of the wine.",
+                "ר\"מ אוסר – that he holds that the scent/smell is a thing/affair.",
+                "ורבי יהודה מתיר – for he holds that the scent/smell is not a thing/matter.",
+                "מפני שהשעורים שובות – draw from the moistness of the wine of heave-offering, and the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+            ],
+            [
+                "אלא ריח כמון – that exactly the smell of (spices) [cumin] enters into the pita/bread, and the scent/smell is not a matter, whether with heave-offering/Terumah or with all of the prohibitions tht are in the Torah. And if it is because the oven was heated with heae-offering, its prohibition is ot a prohibition of deriving benefit."
+            ],
+            [
+                "תלתן – In Arabic, CHOLBA, and in the foreign language, FENGREEG”U",
+                "אבל לא בעץ – even though that the taste of its stalk/tree and its fruit are equivalent, the tree does not combine with the fruit to prohibit the wine of unconsecrated produce, because the tree/stalk is not holy in heave-offering. But, [regarding] the Seventh Year and diverse seeds and that which is dedicated to the Temple, even the tree/stalk is prohibitd, for the stalk of fenugreek in wine provides a flavor to improve it."
+            ],
+            [
+                "ידלקו – for even the tree/stalk is forbidden, and the mixed seats/diverse kinds of the vineyard require burning as it is written (Deuteronomy 22:9): “else the crop-from the seed [you have sown]- and the yield of the vineyard,” lest it become burned with fire (i.e., lest it become sacred -forbidden property – lest a fire must be lighted – (for burning it – Jerusalem Talmud, Pesahim 28c).",
+                "ומחשב כמה זרע יש בהן – for heave-offering/Terumah is taken with thought/care, and with estimating the quantity.",
+                "וא\"צ להפריש את העץ – and even though the taste of the stalk/tree and its fruit are equivalent",
+                "ואם הפריש – prior to crushing, he is not able to crush and to separate them from the seed, and that the stalk/tree would remain to himself, for since he designated upon it the title of “Terumah/heave-offering,” he must give it to the Kohen."
+            ],
+            [
+                "שכבשן עם זיתי תרומה – it is the manner for olives to pickle them in water and in salt, and when the unconsecrated olives are crushed, that is, squeezed open, or chopped, they absorb from the unconsecrated olives, even if the heave-offering of olives are pure, for even if he pickled them in water, olives of heave-offering/Terumah are forbidden.",
+                "אבל שלימי חולין – when unconsecrated olives ae full, even if they are pickled with olives [of heave-offering] that are crushed, hey do not absorb from them."
+            ],
+            [
+                "גרב – arched, pouched vessel/wine jug.",
+                "כל גרב שהוא מחזיק סאתים – if impure fish was pickled with many pure fish inside the jug/vessel, and the vessel holds two Seah, and there is from the brine of the impure fish at a weigh of ten Zuzim of Judea, which are five Selaim of the Galilee, and all the rest is the brine of pure fish, that is found the brine of impure fish one in nine hundred and sixty [parts] of pure fish, it is prohibited. But, if the brine of the impure fish was less than this, it is permitted.",
+                "רבי יהודה אומר רביעית לסאתים – when there would be one-quarter of a LOG of impure brine within the two Seah of pure brine, everything is forbidden; less than this, it is permitted. And this measure is close to two-hundred, and even though that Rabbi Yehuda holds that it is must be something of the same species but it doesn’t voided/neutralized, for brine is different, for it is mere moisture, and its prohibition is none other than Rabbinic, therefore, Rabi Yehuda states that it is annulled in near to two-hundred.",
+                "ורבי יוסי אומר – that it is annulled in sixteen. And the law is that brine is annulled in more than one-thousand, and if there is more than one-thousand from a pure fish and one from an impure fish, it is all permissible,and if not, everything is forbidden."
+            ],
+            [
+                "לא פסלו את צירן – that they were lenient with the brine of impure locusts that it does not prohibit, because they lack blood and it not anything other than mere moistness.",
+                "שהוא טהור – needless to say that it does not prohibit the mixture, but it itself is ritually pure. And the But the Halakha is according to the testimony of Rabbi Tzadok."
+            ],
+            [
+                "כל הנכבשים זה עם זה – unconsecrated vegetables that were pickled with vegetables of heave-offering, the heave-offering does not prohibit the unconsecrated produce.",
+                "חוץ מן החסית – garlic and LOF/a plant similar to colocasia with edible leaves and root and bearing beans, and onion and leeks are called חסית/leek plants, for along with their sharpness, they give a taste in everything that are pickled with them. And when they are of heave-offering, they forbid, whether it is unconsecrated vegetable, whether leek , and the rest of the vegetables of heave-offering do not prohibit when they are pickled, but if they are cooked or boiled, they prohibit."
+            ],
+            [
+                "רבי יוסי אומר כל שנשלקים עם התרדים אסורים – Rabbi Yosi disputes with the first Tanna/teacher and holds that all the rest of the vegetables do not prohibit even when they are boiled , except from the phohibited beats such as of heave-offering and mixed seeds of a vineyard that give taste in their boiling.",
+                "כרוב של קשי – that grows in a dry land that it is necessary to water it. If [they boiled] with the cabbage of heave-offering that grows in a moist land, and there is not need to water it, it is prohibited, and all irrigated fields on account of its dryness it abosorbs.",
+                "ר\"ע אומר – all that is prohibited and permited that are cooked one with the other, and they are of one species, are permitted, for they don’t give a taste to each other, except for the prohibited meat and the permitted that are cooked together that is prohibited. And the Halkaha is not like of these Tanaaim, other than the first Tanna/teacher alone who stated that that arll that is pickled are permitted except from the leek plants but if they are cooked or boiled, all of them forbid.",
+                "הכבד אוסרת – liver of non-kosher meat that was cooked with permitted [meat] prohibits all that is cooked with it.",
+                "ואינה נאסרת – if it was cooked with a prohibited substance, because it is anxious to emit regularly the much blood that is in it, it does not absorb it. And the Halakha is that liver that was cooked, even if it is something permissible is prohibited to eat, and prohibits all that is cooked with it, because it is filled with blood. And it discharges and returns and absorbs from the blood that discharged, but this is not an ordinance of cooking, unless he first singed it well with fire, and so have the people practiced."
+            ],
+            [
+                "בתבלים אסורים – as, for example, spices of heave-offering or of Orlah (the fruit of trees of the first three years which are forbidden) and mixed seeds of the vineyard.",
+                "אפילו חלמון (yolk) – the red/fleshy substance of the egg which is from the inside, and all the more so, the yolk which is from the outside.",
+                "מי כבשים ומי שלקות – in which heave-offering were pickled or boiled are forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim)."
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אין נותנין דבלה וגרוגרות – of Terumah/heave-offering.",
+                "לתוך המורייס – the fat of fish.",
+                "מפני שהוא מאבד – for such is the manner of cakes of pressed figs and dried-figs that are placed in fish-hash to wring out and to remove their water, and afterwards, they cast them off.",
+                "אבל נותנים את היין למורייס – it was customary to put wine into the fish hand so that there would not be in it such fattiness in order to sweeten them and give them a flavor/taste. Therefore, it is permitted to put wine of heave-offering into it, and we don’t state to remove the froth/evil smell alone that he puts the wine and that is like that he destroys it.",
+                "אין מפטמין את השמן (they may not perfume the oil) – of heave-offering in the roots of the spices that absorb the oil and go to waste. Alternatively, that the oil is not fit for consumption when it is made into perfume (wine mixed with honey), they place in the wine - honey and pepper.",
+                "",
+                "ממעיטו – It diminishes and lessens it through cooking. But there are those who explain that they lessen it from those who drink it, for human beings are not used to drinking boiled wine like unmixed wine.",
+                "מפני שהוא משביחו – and it is more preserved/established. But the Halakha is not according to Rabbi Ywhuda"
+            ],
+            [
+                "סתויונת – grapes that do not ripen until the days of he autumn, and regularly made from them vinegar.",
+                "ושאר כל מי פירות – except for wine and [olive] oil.",
+                "מחייב קרן וחומש – for a foreigner (non-Kohen) who inadvertently eats them, for it is considered to them as actual liquid heave-offering/Terumah.",
+                "ורבי יהודה פוטר – from the added fifth, but he is liable for the principle, and ab initio, it is forbidden to foreigners (i.e., non-Kohanim).",
+                "מטמא משום משקה – impure, and they defile, and make the seeds fit for Levitical uncleanness, like other liquids, as it is written (Leviticus 11:34): “[As to any food that may be eaten,] it shall become impure if it came in contact with water; as to any liquid that may be drunk, [it shall become impure if it was inside any vessel].”",
+                "כמוני פטמין (like those who count spices) – like this spice has eight bags of his spices that are not exact and he returns and adds to them, but the Sages, exactly counted seven liquids that these alone are impure and make impure and make it fit to receive Levitical uncleanness, and we don’t add to them. And the seven liquids that the Sages counted (see Tractate Makhshirin , Chapter 6, Mishnah 4) are: water, dew, wine, oil, bee’s honey, milk and blood. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+            ],
+            [
+                "אין עושים תמרים דבש – if hey are of heave-offering/Terumah or of Second Tithe, for the daes are food and the honey is liquid, and we don’t restore the food to liquid.",
+                "אלא בזיתים וענבים בלבד – for in the Torah, it explicitly said about them (Numbers 18:12): “All the best of the new oil, wine and grain –[the choice parts that they present to the LORD – I give to you].”",
+                "אין סופגים את הארבעים משום ערלה – fruit of the first three years (i.e., Orlah), that have been squeezed out/pressed and removed from them the liquid, a person who drinks that liquid is not flogged from the Torah other than for olives and grapes alone.",
+                "ואין מביאים בכורים משקין – as it is written (Deuteronomy 26:2): “[you shall take] some of every first fruit of the soil,” fruit you bring but you do not bring drink.",
+                "אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים - - for he learned [the laws of] First Fruit from heave-offering/Terumah.",
+                "ואין מקריבין על גבי המזבח – other than oil for the meal offerings and wine for the libations."
+            ],
+            [
+                "עוקצי תאנים – which on them are figs attached to the tree.",
+                "הכליסין – Maimonides explained that they are a species of the kinds of figs."
+            ],
+            [
+                "גרעיני תרומה – kernels/stones that were found within the fruit of Terumah/heave-offering when the Kohen eats them.",
+                "בזמן שהכהן מכניסן – and his mind is upon them and he has not made them ownerless, they are prohibited. As, for example, when they are soft and appropriate for eating such as the stones/fruit of apples and the quince and pears, if there remains in them moisteness that people can suck them, such as the fruit/stone/kernel of dates and things similar to them. But they are not appropriate at all even if the Kohen brings them in/keeps them , for they are permitted.",
+                "עצמות הקדשים – we are speaking of the bones that are appropriate partially for eating, such as the heads of wings and gristles.",
+                "המורסן (coarse bran) – of heave-offering, and they are the thick bran flour which is permissible for foreigners (non-Kohanim).",
+                "סובין (bran flour/flour of second course) – of new wheat of heave offering is forbidden to foreigners, because he new [wheat] is moist and is not grinded/milled well , and there remains much flour combined with bran flour.",
+                "ושל ישנות – of old wheat, for they are dry and grind/mill well, and are permitted, for the flour is not mixed in them at all. And until thirty days, they are called new.",
+                "ונהוג בתרומה – in removing the bran flour and the coarse bran ",
+                "in the same manner that they practice with unconsecrated produce. But there is not here anything with destroying the heave-offering when he casts/throws out what is not appropriate for eating.",
+                "המסלך – that absorbs the fine flour in order to make the purest bead, and he did not sift from one Seah which is six Kab, but rather one Kab or two Kabim.",
+                "לא ישליך את השאר – for that would be appropriate for eating, and it is found that he is destroying the Terumah/heave-offering."
+            ],
+            [
+                "מגורה – a storehouse where they collect/gather into it the grain.",
+                "מכבד כדרכו – in the manner that they customarily sweep the storehouses, at the time when they empty them."
+            ],
+            [
+                "מטפח – gathers the [olive] oil in his palm, meaning to say, that he wipes it off/cleanses it with his fingers."
+            ],
+            [
+                "המערה – [one who pours] wine or [olive] oil of Terumah/heave-offering from one pitcher to another, and after he had poured everything that is in it, three drops dripped from it, one drop after another, in the manner of the utensils after he had poured out everything that was within them.",
+                "נותן לתוכה חולין – and there is no need to wipe off/cleansse it well prior to putting into it the unconsecrated produce.",
+                "הרכינה – he tilted it on its side, for the barrel had it in it other heave-offering that he poured all all what was within it and sucked out the wine or the [olive] oil that it was init and it appears that it was gathered into it.",
+                "הרי זו תרומה – and we don’t say that they are unconsecrated [produce] for since he poured all what was inside it and there dripped from it three drops.",
+                "בתרומת מעשר של דמאי – hat the tithe is his, and he gives (as a Levite) the Terumah of the tithe to the Kohen, and if he has in his hand one-eighth of an eight of a LOG, one must brig it to a Kohen, but not less than this. And these words refer to something impure, but something pure, even a little bit, one must search after that which is doubtfully tithed, but with something definitely tithed, whether impure or pure, whether a lot or a little, one must search after a Kohen."
+            ],
+            [
+                "כרשיני תרומה – he uprooted them for the feeding of cattle, for it he had uprooted them for the feeding of humans, it would be forbidden to feet them to cattle. But nevertheless, they may be used a bit for the feeding of humans, for if he did not use them at all for humans, they would not separate heae offerings or tithes, for something that is not appropriate for a human, they would not separate from it heave-offerings and tithes.",
+                "מאכילין אותן – Kohanim for their cattle.",
+                "מאכילין כרשיני תרומה – for since the body of the animal belongs to the Kohen, even though its food is upon an Israelite [to feed it]. And there is nothing of theft here. For if if he had wanted, he would give the Terumah/heave-offering to the owner of the cow, but we testify that it is pleasant for the owner of the cow that he should give it (i.e., the animal) vetches of Terumah, in order that he can feed it with ease, and it would be as if the Kohen had taken possession and he feeds them to his cattle.",
+                "לא יאכילנה כרשיני תרומה – since the body of the cow belongs to the Israelite, as it is written (Leviticus 22:11): “but a person who is a priest’s property by purchase may eat of them,” and a “soul,” even the soul of an animal is implied. And the All-Merciful stated “priest’s property” – of a Kohen, he can eat of Terumah/heave-offering. The property of an Israelite cannot eat Terumah/heave offering.",
+                "ישראל ששם פרה מכהן – that he received the cow from a Kohen through a settlement according to what it is worth now, such and such a cost, and the Israelite tended to fatten it, and what he increased its value over he settlement/assessment, they would divide the gain between them.",
+                "לא יאכילנה כרשיני תרומה – for since he received it from an Israelite in its settlement, according to what it is worth, it became the cow of he Israelite and it does not consume Terumah/heave-offering.",
+                "וכהן שקבל פרתו של ישראל – through an assessment/settlement in this manner.",
+                "מאכילה כרשיני תרומה – because it was made the cow of he Kohen from the time that he accepted it upon him through assessment/ssettlement."
+            ],
+            [
+                "שמן שריפה – the oil of heave-offering/Terumah that had become defiled. And why did they call it שמן שריפה/unclean oil that is kindled because it designated for burning.",
+                "ברשות כהן – that is when there is a Kohen there, for a candle for one is a candle for one-hundred.",
+                "מדליק ברשותה – when she is there (visiting her father).",
+                "מדליקין בבית המשתה – for since they are standing in clean clothes, they are not accustomed to carry oil candles from their places, lest it should drip on their clothes, therefore, one cannot be concerned lest they would carry the candle from the place where the Kohen is there to a place where there is no Kohen, but in the House of a Mourner where they wear filthy clothing, we would be suspicious.",
+                "בבית האבל אבל לא בבית המשתה – in the House of Mourning, because their hearts are broken and depressed, we don’t concern outsells, lest they take out the candle fromone place where there is no Kohen, but in the House of Rejoicing (i.e., a wedding feast), where they are happy, and in the midst of their happiness, they are accustomed to be engaged with and carrying candles from place to place, we would be concerned",
+                "אוסר כאן וכאן – for he grabs hold of both of their opinions stringently.",
+                "ור\"ש מתיר כאן וכאן – for he grabs hold of both of their opinions leniently. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+            "http://sefaria.org/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/Bartenura on Mishnah Terumot temp.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/Bartenura on Mishnah Terumot temp.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..54377f85cd3ecff00c2bf215f21e5737635923f8
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/Bartenura on Mishnah Terumot temp.json	
@@ -0,0 +1,42 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Terumot",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "Bartenura on Mishnah Terumot temp",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון.</b> לפי מה שיש תרומה בסאה זו של דימוע בעינן מאה מן החולין, ולא בעינן מאה סאין כנגד כל אותה סאה של דימוע, שאינה נחשבת כולה תרומה לאסור חולין שניים:",
+                "<b>ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון.</b> עסה של חולין שנתחמצה בשאור של תרומה הרי כולה אסורה לזרים ואם נפל מאותה עסה לתוך עסה אחרת של חולין וחמצתה אינה אוסרת אלא לפי חשבון שאור של תרומה שמעורב בה, ולא מתסרה אחרונה אלא אם כן נפל מן הראשונה שיעור גדול כל כך שיש בשאור של תרומה המעורב בה כדי לחמץ האחרונה בלא צירוף החולין המדומעין:",
+                "<b>ואין מים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון.</b> מקוה שיש בו עשרים ואחד סאים מי גשמים, ממלא בכתף תשע עשרה סאים ופותקן למקוה דרך המשכה והן טהורין. ואף על גב דשלשה לוגין מים שאובים פוסלים את המקוה, השאובה כשרה כשהיא דרך המשכה והי׳ שם רוב שיעור המקוה שהם עשרים ואחד סאים מי גשמים. והיינו לפי חשבון, דאין השאובים פוסלין המקוה כשהן דרך המשכה אלא אם כן הם עשרים [סאים] מים שאובים, שאין שם רוב שיעור מקוה ממי גשמים. והלכה כחכמים. "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..295a472b4731c7b4838c47221a7187ff03651f30
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/On Your Way.json	
@@ -0,0 +1,662 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Bartenura on Mishnah Terumot",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>חמשה לא יתרומו.</b> מנינא למעוטי הא דא״ר יהודה לקמן קטן שלא הביא שתי שערות תרומתו תרומה קמ״ל דאין תרומתו תרומה:",
+                "<b>החרש והשוטה והקטן כו׳</b> כולהו מחד קרא נפקא לן דכתיב (שמות כ״ה:ב׳) דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו. אל בני ישראל פרט לנכרי, מאת כל איש פרט לקטן, אשר ידבנו לבו פרט לחרש ושוטה שאין בהם דעת להיות נודבין. וקטן לא מצי ממעיט מאשר ידבנו לבו, דאיכא קטן שהגיע לעונת נדרים שיש לו דעת להיות נודב. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם פרט לתורם שאינו שלו. ושוטה, המאבד מה שנותנים לו קרוי שוטה:",
+                "<b>אפילו ברשות.</b> של ישראל שעשאו ישראל שלוחו לתרום, אין תרומתו תרומה. דכתיב (במדבר י״ח:כ״ח) כן תרימו גם אתם, גם לרבות שלוחכם, מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא יתרום.</b> לכתחלה דצריך להשמיע לאזנו כשיברך:",
+                "<b>חרש שדברו בו חכמים בכל מקום וכו׳</b> לאו כללא הוא, דבריש חגיגה תני חרש, ומדבר ואינו שומע בכלל, ובפרק מצות חליצה לענין חליצה:",
+                "<b>שאינו שומע ואינו מדבר.</b> שנולד חרש ממעי אמו, וכיון שלא שמע מעולם מה שמדברים לו א״א לו שידבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר תרומתו תרומה.</b> בדיעבד, דלית ליה לרבי יהודה הך דרשא מאת כל איש פרט לקטן:",
+                "<b>עד שלא בא לעונת נדרים.</b> הזכר בן י״ב שנה ויום אחד, והנקבה בת י״א שנים ויום אחד. ומאותה עונה ואילך אם תרם תרומתו תרומה. והלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמין זיתים על השמן.</b> מי שיש לו שמן שחייב להפריש ממנו תרומה, וזיתים שחייב להפריש מהן תרומה, אינו יכול לתרום מן הזיתים כפי השיעור שיש לו לתרום על הזיתים ועל השמן, ולפטור השמן בתרומת הזיתים דכתי׳ (במדבר יח) כדגן מן הגורן, מן הגמור על הגמור, ולא ממה שאינו גמור על הגמור:",
+                "<b>ואם תרם בית שמאי אומרים תרומת עצמן יש בהן.</b> כלומר אין כאן תרומה אלא על הזיתים בלבד אבל לא על השמן:",
+                "<b>וב״ה אומרים אינה תרומה.</b> הואיל ונתכוון לתרום גם על השמן אין כאן תרומה לא על הזיתים ולא על השמן, והרי הוא כאילו לא תרם כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמין מן הלקט מן השכחה ומן הפאה.</b> מי שיש לו כרי של טבל אינו יכול להפריש עליו תרומה מלקט ושכחה ופאה שבידו, שאלו מתנות עניים הן ואינו יכול לתקן טבלו במתנות עניים:",
+                "<b>ההפקר.</b> דכתיב (דברים יד) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן, יצא הפקר שידך וידו שוין בו:",
+                "<b>ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו.</b> אין תורם ממנו תרומה גדולה על כרי של טבל שבידו. ואיצטריך לאשמועינן היכא שהקדימו בן לוי לכהן בשבלים שהוא פטור מתרומה גדולה, ודוקא שנטלה תרומתו, אבל לא נטלה תרומתו יכול לתרום, דתניא בספרי מנין לבן לוי שרצה לעשות ממעשר ראשון שלו תרומה גדולה, מנין שעושה ת״ל (במדבר יח) כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה׳ תרומה, מכאן שאם רצה לעשותו תרומה לאחרים עושה, יכול אף לאחר שנטלה תרומתו יהא עושה אותו תרומה לאחרים, ת״ל (שם) את מקדשו ממנו, בזמן שקדשו בתוכו הוא עושה אותו תרומה לאחרים, אין קדשו בתוכו אין עושה אותו תרומה לאחרים:",
+                "<b>ולא ממעשר שני והקדש שנפדו.</b> האי תנא סבר מעשר שני ממון גבוה הוא. והיכא דלא נפדו פשיטא דאינו יכול לתקן טבלו בממון של גבוה, אבל היכא דנפדו סד״א דיכול לעשותן תרומה גדולה על טבלו. וכי תימא הא נמי פשיטא דחולין גמורים הוא, אצטריך היכא דהקדימו בשבלים, דפטור מתרומה גדולה כדפרישית במעשר ראשון. והקדש שנפדה, נמי איצטריך, כשהקדיש טבל ומרחו הגזבר ואח״כ פדאו דפטור מן התרומה:",
+                "<b>מן הפטור על החיוב.</b> כגון מפירות שלא הביאו שליש שהן פטורין מן המעשרות, על הפירות שהביאו שליש שהן חייבין במעשרות:",
+                "<b>ולא מן התלוש על המחובר.</b> דכתיב (שם) והרמותם ממנו, שלא יתרום מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש, דלשון הרמה לא שייך אלא בתלוש, וממנו משמע שהתרומה והחולין שניהם שוין:",
+                "<b>מן החדש על הישן.</b> מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו, דכתיב (דברים יד) היוצא השדה שנה שנה. אבל שדה שעושה שני גרנות בשנה כגון שדה בית השלחין תורמים ומעשרים מזה על זה:",
+                "<b>ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ.</b> דכתיב (ויקרא כז) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ, גלי קרא במעשר וה״ה לתרומה. וכן אין תורמין מפירות הארץ על פירות שבסוריא, ולא מפירות שבסוריא על פירות שבארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשה לא יתרומו.</b> מנינא למעוטי מדרבי יהודה, דאמר קטן שתרם תרומתו תרומה:",
+                "<b>האלם.</b> והוא ששומע אלא שנשתתק מחמת חולי, לא יתרום, לפי שאינו יכול לברך. וכן הערום אינו יכול לברך דכתיב (דברים כג) ולא יראה בך ערות דבר, בשעה שאתה מדבר בו לא יראה בך ערוה:",
+                "<b>ובעל קרי.</b> נמי בזמן התקנה מקמי דבטלוה לטבילותא לא הוה מצי לברך, דתנן בעל קרי מהרהר בלבו:",
+                "<b>והשכור והסומא.</b> אינם יודעים לברור מן היפה, ואנן בעינן שיהא התורם בורר ותורם מן היפה דכתיב (במדבר יח) מכל חלבו את מקדשו. ושכור מקרי כל שאינו יכול לדבר בפני המלך מחמת שכרותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמין לא במדה.</b> דכתיב (שם) ונחשב לכם תרומתכם, במחשבה אתה תורם כלומר מאומד, ואי אתה תורם לא במדה ולא במשקל ולא במנין. ואף על גב דהאי קרא בתרומת מעשר הוא דכתיב, אם אינו ענין לתרומת מעשר שהרי נתנה בו תורה שיעור מעשר מן המעשר וצריך שימדוד כדי שיתן השיעור הראוי, תנהו ענין לתרומה גדולה שלא נתנה בו תורה שיעור:",
+                "<b>אבל תורם הוא את המדוד.</b> שמודד הוא את טבלו, או מונה ושוקל את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, וכשמפריש התרומה גדולה ממנו מפריש מאומד ולא ימדוד ולא ישקול ולא ימנה:",
+                "<b>אין תורמין בסל ובקופה שהם של מדה.</b> שהרואה אומר במדה הוא תורם:",
+                "<b>אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן.</b> דכיון דאינו ממלא אותן ליכא למגזר:",
+                "<b>שחציה מדה.</b> שיש בסאה פעמים סימנין עד מקום חציה ואיכא למגזר דלמא אתו לתרום במדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הזיתים הנכתשים.</b> רגילים היו לכתוש הזיתים במכתשת להוציא שמנן:",
+                "<b>תרומתו תרומה.</b> גמורה היא מדאורייתא:",
+                "<b>ויחזור ויתרום.</b> מדרבנן, לאחר שישלים כתישת אותן הזיתים ודריכת הענבים יחזור ויוציא תרומה שנית כשיעור הצריך לשמן וליין שיצא:",
+                "<b>הראשונה מדמעת.</b> אם נפלה לפחות ממאה חולין נעשה הכל מדומע ואסור לזרים, וימכר הכל לכהן. דתרומה גמורה היא מדאורייתא:",
+                "<b>וחייבין עליה חומש.</b> זר האוכלה בשגגה משלם קרן וחומש, כדין כל זר אוכל תרומה:",
+                "<b>אבל לא שניה.</b> לפי שאינה אלא מדרבנן, לפיכך אינה נאכלת עד שיפרישו עליה תרומה ומעשרות ממקום אחר, דמדאורייתא היא טבל גמור. ואי קשיא מאי שנא הכא בתורם שמן על הזיתים הנכתשים דתרומתו תרומה ויחזור ויתרום, ומאי שנא לעיל גבי התורם זיתים על השמן וענבים על היין דאין תרומתו תרומה, וי״ל דהתורם זיתים על השמן איכא פסידא לכהן לפיכך אין תרומתו תרומה, אבל בתורם שמן על הזיתים הנכתשים דליכא פסידא לכהן תרומתו תרומה, אלא דרבנן הוא דגזור דיחזור ויתרום:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיתים הנכבשים.</b> זיתים מלוחים וכבושים ביין או בחומץ כדי שיתקיימו, וחשיבי דבר שנגמרה מלאכתו, הלכך תורמין מן השמן עליהם, דדוקא שמן על זיתים העומדים להוציא שמנן, וכן יין על ענבים העומדות לידרך הוא דאסור לתרום, אבל יין על צמוקים ושמן על זיתים הנכבשים שרי, וכשהוא תורם מן השמן על הזיתים הנכבשים ומן היין על הצמוקים תורם לפי השמן הראוי שיצא מן הזיתים הנכבשים ולפי היין הראוי שיצא מן הצמוקים:",
+                "<b>אין צריך לתרום.</b> הואיל וכי קא תרם שפיר קא תרם, שהרי באותה שעה היו עומדות לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמים מדבר שנגמרה מלאכתו.</b> מדבר שנתמרח בכרי:",
+                "<b>על דבר שלא נגמרה מלאכתו.</b> שלא נתמרח בכרי, דכתיב (במדבר יח) כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב, מן הגמור על הגמור ולא מן הגמור על שאינו גמור ולא משאינו גמור על הגמור:",
+                "<b>ואם תרם תרומתו תרומה.</b> ודוקא בשאר פירות, אבל התורם מן הזיתים על השמן, או מן הענבים על היין, הא אמרינן לעיל דאין תרומתו תרומה משום דאית ביה פסידא לכהן כדאמרן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין תורמין מטהור על הטמא.</b> גזירה שמא יתרום שלא מן המוקף משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו, ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף:",
+                "<b>באמת אמרו.</b> כל היכא דתנינן באמת אמרו כאילו היא הלכה למשה מסיני, אבל לאו דוקא הלכה למשה מסיני שהרי בפרק קמא דשבת שנינו באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקות קורין ומדרבנן היא:",
+                "<b>העגול של דבילה.</b> אף על פי שהדבלות מדובקות זו בזו בתוך העגול אינן חשובות חבור לענין טומאה, ואם נגעה טומאה באחת מן הדבלות לא נטמאת האחרת:",
+                "<b>וכן אגודה של ירק וכן ערימה.</b> צריכי, דאי אשמעינן עגול הוה אמינא עגול שכולו גוף אחד תורם, אגודה שאינה גוף אחד אינו תורם. ואי אשמעינן אגודה הוה אמינא אגודה שהכל תפוסה אחת תורם, ערימה שאינה תפוסה אחת אינו תורם, צריכי:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר תורמים.</b> לכתחילה מן הטהור על הטמא, דלא גזר רבי אליעזר שמא יבוא לתרום שלא מן המוקף, ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמין מן הטמא על הטהור.</b> משום פסידא דכהן:",
+                "<b>ואם תרם שוגג תרומתו תרומה.</b> ודוקא שהיתה לה שעת הכושר והגיעה לעונת מעשרות קודם שנטמאה דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא, אבל אם נטמאת קודם שהגיע לעונת מעשרות לא הויא תרומה מדאורייתא, ואם תרם אפילו שוגג אין תרומתו תרומה:",
+                "<b>מעשר טבל.</b> מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומת מעשר:",
+                "<b>היה מפריש עליו והולך.</b> היה מפריש מזה על שאר מעשרותיו:",
+                "<b>אם היה יודע בו בתחלה.</b> שהוא טבל או שהוא טמא, אע״פ שבשעה שתרם היה שוגג ששכח שהוא טבל או שהוא טמא הוי שוגג קרוב למזיד, ולא עשה ולא כלום. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המטביל כלים בשבת.</b> שאסור להטביל כלים טמאים להעלותם מידי טומאתן בשבת, מפני שנראה כמתקן כלי:",
+                "<b>המעשר.</b> שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת מפני שהוא מתקן:",
+                "<b>והמבשל בשבת.</b> בשוגג, יאכל אותו תבשיל למוצאי שבת, אבל לא בשבת עצמו. ובמזיד לא יאכל הוא, אבל אחרים אוכלים למוצאי שבת דכתיב (שמות ל״א:י״ד) ושמרתם את השבת כי קדש היא, היא קדש ואין מעשיה קדש:",
+                "<b>ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור.</b> שנחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מין חטים אחד.</b> ואע״ג דאיכא שחמתית ולבנה:",
+                "<b>וכל מין תאנים אחד.</b> ואע״ג דאיכא שחורות ולבנות. תאנים בעודן לחים קרויין תאנים, וכשיבשו קרויין גרוגרות, וכשנדרסין בעגול קרויין עגול דבלה:",
+                "<b>תורם מן היפה.</b> מן התאנים על הגרוגרות דתאנים יפים מן הגרוגרות:",
+                "<b>תורם מן המתקיים.</b> מן הגרוגרות על התאנים, דגרוגרות מתקיימי טפי:",
+                "<b>לעולם הוא תורם מן היפה.</b> דכתיב (במדבר י״ח:ל׳) בהרימכם את חלבו לעולם בעינן חלבו, ואי פסיד יפסד. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תורמים בצל קטן שלם.</b> לפי שהוא מתקיים:",
+                "<b>ולא חצי בצל גדול.</b> אף על פי שהוא יפה ממנו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר לא כי.</b> ר׳ יהודה לטעמיה דאמר לעולם הוא תורם מן היפה:",
+                "<b>מבני המדינה.</b> טובים לאכילה מן הכופרים הבצלים של בני הכפרים, אבל של בני הכפרים מתקיימים יותר:",
+                "<b>מפני שהוא מאכל פולטיקין.</b> בצלים של בני המדינה הוא מאכל לאנשים חשובים, והם יפים יותר מאותן של בני הכפרים. פולטיקין, בני פלטרין של מלכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>תורמין זיתי שמן.</b> העומדים להוציא שמנן:",
+                "<b>על זיתי כבש.</b> זיתים שאין עושים שמן, וכובשים אותן ביין או בחומץ לקיים אותן לאכילה. וזיתי שמן יפין מזיתי כבש הלכך מפרישים מזיתי שמן על זיתי כבש דה״ל מן היפה על הרע:",
+                "<b>ויין שאינו מבושל.</b> יפה לשתיה מן המבושל:",
+                "<b>כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה לזה.</b> דאמר קרא (במדבר י״ח:י״ב) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה:",
+                "<b>חוץ מן הזונין.</b> בערבי זוא״ן ובלע״ז ויצ״א, ואינו אוכל אדם ומקיימים אותו ליונים:",
+                "<b>הקישות.</b> בערבי פאקו״ס:",
+                "<b>והמלפפון.</b> בערבי כייא״ר:",
+                "<b>מין אחד.</b> ותורמין מזה על זה:",
+                "<b>שני מינים.</b> ואין תורמין מזה על זה, ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>התורם וכו׳</b> בשוגג איירי, ואפ״ה יחזור ויתרום דהוי קרוב למזיד משום דהוה ליה [למטעמיה]: ",
+                "<b>ונמצאת של חומץ כו׳,</b> שהתורם מן החומץ על היין אין תרומתו תרומה, דיין וחומץ שני מינים הן:",
+                "<b>אם ספק.</b> עד שלא תרמה החמיצה או לאחר שתרמה החמיצה:",
+                "<b>תרומה ויחזור ויתרום.</b> ונותן שתיהן לכהן וכהן נותן לו דמי הראשונה שהיא גדולה מן השניה שהשניה מתמעטת כפי מה שעולה תרומת הראשונה, ולפי שהכהן הוא המוציא מחבירו ואנן קיימא לן בכל דוכתא המוציא מחבירו עליו הראיה לפיכך אינו לוקח בלא דמים אלא הקטנה וצריך שיתן לו דמי הגדולה שהיא הראשונה:",
+                "<b>הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה.</b> אם נפלה לפחות ממאה של חולין אין נעשית מדומע, דשמא אינה תרומה אלא השניה היא תרומה, וכן השניה אינה מדמעת בפני עצמה שמא הראשונה תרומה ולא השניה:",
+                "<b>ואין חייבים עליה חומש.</b> זר שאכל הראשונה לבדה או השניה לבדה אינו משלם חומש כדין שאר אוכלי תרומה בשגגה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדמעות כקטנה שבשתיהן.</b> כשיעור השניה שהיא קטנה שבשתיהן, ואם יש בחולין מאה כנגד הקטנה אין נעשים מדומע, אלא נוטל מן החולין כשיעור אלו השתי תרומות שנפלו בהן ונותנן לכהן והשאר חולין כמו שהיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>תרומת שניהם תרומה.</b> היינו דתרומת כ״א מהן חציה תרומה וחציה חולין, נמצא כשתרמו שניהם מנ׳ סאין זה סאה וזה סאה, שלא קדשה תרומה כי אם חצי סאה בשל זה וחצי סאה בשל זה כל אחד כפי חלקו:",
+                "<b>אם תרם הראשון כשעור.</b> אחד מחמשים כשעור שנתנו חכמים, תרומתו תרומה. והלכה כרבי יוסי דלפרושי מלתייהו דחכמים קאתי. ואית דמפרשי אם תרם הראשון כשעור מה שתרם חברו אחר כך תרומתו תרומה, דחזינן דהוה ניחא ליה להיאך בתראה במה שתרם הראשון שהרי היתה דעתו מסכמת עמו בשיעור התרומה. ופירוש ראשון נראה בעיני עיקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> הא דפליג רבי עקיבא לעיל ואמר תרומת שניהם תרומה:",
+                "<b>בשלא דבר.</b> שלא נטל רשות מחבירו לתרום אלא תרם מדעתו:",
+                "<b>אבל הרשה.</b> שנתן בעל הבית רשות לתרום תרומתו תרומה:",
+                "<b>בטל.</b> אם לאחר שמינה שליח לתרום בטל שליחותו לאחר שהלך השליח מלפניו:",
+                "<b>חוץ.</b> בעלים עמי הארץ שהשכירו פועלים חברים כדי להפריש תרומה בטהרה, רשאים לתרום עד שלא יגעו בו הבעלים עמי הארץ ויטמאו את התרומה, מפני שהן מטמאים את הגת, שהבעלים עמי הארץ מיד כשהתחילו הדורכים לדרוך והלכו בגת שתי וערב אינם נזהרים יותר מליגע בגתן ומטמאים אותה, לפי שהם חושבים שמיד כשהתחילו לדרוך הפרישו החברים תרומה גדולה. הילכך מפרישים החברים הדורכים מן היין כדי שיעור תרומה הצריכה לכל הגת מיד כשהלכו בה שתי וערב. שאם יבואו בעלים ויטמאו הגת קודם שיגמרו יש להן יין מזומן להפריש על הכל בטהרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרא שם.</b> וצריך לתרום ולעשר מתוכו, ואינו יכול להפריש עליו ממקום אחר. ואע״ג דרחמנא קרייה לתרומה ראשית ובעינן שיהיו שיריה נכרים, כיון דאמר בתוכו משמע באמצע הכרי תהא התרומה והא איכא סביביו שהם שיריה נכרים:",
+                "<b>עד שיאמר בצפונו או בדרומו.</b> אע״ג דבתוכו משמע באמצעיתו, לא הוי מקום מסויים, והרי הוא כאילו לא אמר כלום עד שיאמר בצפונו או בדרומו. וכן הלכה:",
+                "<b>תרומת הכרי ממנו עליו קרא שם.</b> דלא בעינן שיריה נכרים:",
+                "<b>עשור מעשר זה וכו׳</b> ר׳ אליעזר בן יעקב פליג אר׳ שמעון דאמר תרומת מעשר זה בתוך הכרי קרא שם, וקאמר דתרומת מעשר זה בתוכו קודם שהופרש המעשר לא קרא שם, אבל לאחר שהופרש המעשר אם אמר תרומת מעשר עליו קרא שם. ולית הלכתא כחד מינייהו אלא כחכמים בלבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר.</b> הכי קאמר אף על פי שהוא עובר בלא תעשה שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר, אף על פי כן מה שעשה עשוי. מלאתך אלו הבכורים שמתמלאים בבכיר, ודמעך זו תרומה, ומעשר ראשון נמי יש בו תרומת מעשר. לא תאחר, לא תשנה הסדר:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה קרוי תרומה וראשית.</b> בכורים קרויין תרומה דאמר מר [פסחים לח.] ותרומת ידך (דברים יב) אלו בכורים דכתיב בהו (שם כו) ולקח הכהן הטנא מידך. וקרויין ראשית, ראשית בכורי אדמתך (שמות כג). תרומה קרוי תרומה את משמרת תרומתי (במדבר יח) וקרויה ראשית דגנך (דברים יח):",
+                "<b>בכורים שהן בכורים לכל.</b> לשון בכורים דריש לכך קרינהו רחמנא בכורים. אי נמי משום דכתיבי בפרשת כי תשא עד שלא נצטוו על התרומות:",
+                "<b>שיש בו ראשית.</b> דבמעשר ראשון יש בו תרומת מעשר, והתרומה קרויה ראשית, לפיכך דין הוא שיקדים ראשון לשני:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיהיו פיו ולבו שוין.</b> דכתיב (שם כג) מוצא שפתיך תשמור וכתיב (שמות לד) כל נדיב לב, הא כיצד, בעינן גומר בלבו ומוציא בשפתיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנכרי והכותי תרומתן תרומה.</b> אם הפרישו תרומה מן התבואה שלהן, אבל אם תרם הנכרי משל ישראל בשליחותו אין תרומתו תרומה, כדדרשינן מכן תרימו גם אתם (במדבר י״ח:כ״ח) מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית:",
+                "<b>וחכמים אומרים יש לו.</b> והלכה כחכמים:",
+                "<b>תרומת הנכרי מדמעת.</b> אם נפלה לפחות ממאה נעשה הכל מדומע ואסור לזרים:",
+                "<b>וחייבין עליה חומש.</b> זר שאכלה בשגגה משלם קרן וחומש:",
+                "<b>ורבי שמעון פוטר.</b> מחומש אבל מודה הוא דמדמעת. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המפריש מקצת תרומה ומעשרות.</b> כגון שהיה לו מאה סאין טבל והוציא מהן סאה תרומה ובדעתו להפריש עדיין השאר, חוזר ומוציא מאותו הכרי עצמו עד שישלים שני סאין כשיעור התרומה, דהטבל הוא שיעלה בידו ולא מה שכבר מתוקן:",
+                "<b>אבל לא למקום אחר.</b> אם יש לו מאה סאין אחרים של טבל אינו יכול להפריש עליהן מאלו שהוציא מקצת תרומתן, דלגבי אחרים תלינן דלמא מן המתוקן הוא מוציא עליהן ולא מן הטבל שבו, ור׳ מאיר שרי אף למקום אחר. ואין הלכה כר׳ מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>במגורה.</b> באוצר, כדכתיב (חגי ב) העוד הזרע במגורה:",
+                "<b>ונתן סאה לבן לוי.</b> מתניתין איירי בפועל חבר הבא לסעוד אצל בעל הבית ואינו מאמינו על המעשרות וראה הפועל את בעל הבית נותן ממגורתו סאה לבן לוי וסאה לעני. ר״מ אומר דאותו פועל יכול לאכול מן המגורה שמנה סאים דמסתמא בתורת מעשר ראשון נתן ללוי ובתורת מעשר עני נתן לעני, והרי יש כאן ח׳ סאים מתוקנים ומעט יותר. ואע״פ שלא ראהו מפריש תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ על התרומה:",
+                "<b>וחכ״א לא הפריש בעל הבית אלא לפי חשבון.</b> סעודה זו שרוצה הפועל לאכול אצלו, והשאר מתנה בעלמא הוא דיהיב ללוי ולעני, הלכך אין הפועל יכול לאכול אצלו עד שיכלו ח׳ סאין כדברי ר״מ, אלא אותה סעודה שהיה לו לאכול אצלו ותו לא. פירוש אחר ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני והלכו להם, וכשבא להפריש שמנה סאין מן המגורה ולאכול אותם על סמך השני סאין שנתן לבן לוי ולעני אינו יודע אם אותן שני סאין קיימים אם לאו, ר״מ אומר מפריש שמונה סאין ואוכלן, על סמך אותן שני סאין שנתן לבן לוי ולעני בחזקת שהן קיימים. וחכ״א אינו מפריש אלא לפי חשבון, הקיימים, אם כל השני סאין קיימים מפריש עליהן ח׳ סאין ומעט יותר, ואם אין קיימים אלא חציין אינו מפריש עליהם אלא ארבע סאין, לפי חשבון מה שנמצא מהן קיימים כך מפריש עליהם ולא יותר. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עין יפה אחד מארבעים.</b> מי שהוא נדיב לב ותורם בעין יפה מפריש א׳ מארבעים:",
+                "<b>והבינונית אחד מחמשים.</b> לאו דברי ב״ש נינהו אלא תנא קמא קאמר לה. ומעין יפה דבית שמאי אתה למד לדבריהם עין רעה ובינונית אע״ג דלא תני לה במתניתין:",
+                "<b>ועלה בידו אחד מששים.</b> כגון שתרם מאומד ועלה בידו אחד מששים והוא עין רעה:",
+                "<b>חזר והוסיף חייב במעשרות.</b> דכבר נפטרו ואין שם תרומה חל על מה שמוסיף, הלכך התוספת הזאת הויא טבל גמור וחייבת במעשרות:",
+                "<b>מששים ואחד.</b> כגון שהיו בכרי ששים ואחד סאין ועלה בידו סאה, אותה סאה תרומה:",
+                "<b>ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד.</b> [אם הוא רגיל] לתרום אחד מששים יפריש עדיין אחד מששים בסאה, ואם הוא רגיל לתרום אחד מחמשים נמצאו דנשארו עדיין י״א סאין שלא נתרמו:",
+                "<b>במדה ובמשקל.</b> כלומר אותו מותר שהוא תורם, מותר לתרום במדה ובמשקל ובמנין. דלא אמרו לתרום מאומד, אלא בתחלת התרומה:",
+                "<b>אף שלא מן המוקף.</b> דסבר ר״י אין צריך לתרום מן המוקף אלא בתחלת תרומה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>מוקף.</b> קרוב וסמוך ובאותו מקום עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדעתו של בעל הבית.</b> לפי שיש תורם בעין יפה, ויש בעין רעה, ויש בבינונית:",
+                "<b>פיחת עשרה.</b> ותרם מארבעים:",
+                "<b>או הוסיף עשרה.</b> ותרם מששים:",
+                "<b>תרומתו תרומה.</b> דכיון דבאחד משעורי חכמים תרם יכול למימר ליה אנא להכי אמדתיך:",
+                "<b>ואם נתכוין להוסיף.</b> שהיה יודע דעתו של בעל הבית ובמתכוין הוסיף, אפילו אחד, אין תרומתו תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשרה.</b> יכול להרבות ולהפריש תרומה, הואיל ואשכחן שם תרומה במקום אחר שהיא אחד מעשר. ואם רבה יותר אין שם תרומה על אותו רבוי, והוא חולין הטבולין למעשר ומדומע בתרומה, וזו היא תקנתו שיעשנו תרומת מעשר למקום אחר ויתנהו ללוי שיעשנו תרומת מעשר על מעשר טבל שלו והלוי יתן לו חולין כנגד אותו רבוי. והא דקאמר יעשנו תרומת מעשר למקום אחר ולא אמר יעשנו תרומה למקום אחר, לפי שאין תורמין שלא מן המוקף, אבל תרומת מעשר מפרישין אותה שלא מן המוקף:",
+                "<b>מחצה חולין ומחצה תרומה.</b> דסבר יכול אדם לעשות חצי כריו תרומה, דכתיב (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך, דיו לראשית שיהיה כדגן, [ראשית היא תרומה], ודגן הוא השיריים:",
+                "<b>עד שישייר שם חולין.</b> לא בעינן רק שיהיו שיריה ניכרין. והלכה כר״ט ור״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכלכלה.</b> הסל שמודדים בו להפריש המעשרות ותרומת מעשר, שאין מפרישים אותן אלא במדה ובמנין ובמשקל, כדתנן ואל תרבה לעשר אומדות. אבל תרומה גדולה אין מפרישים אותה אלא מאומד כדתנן לעיל:",
+                "<b>משערין את הכלכלה.</b> לידע מה שיכנסו בה מן הפירות:",
+                "<b>בבכורות.</b> בזמן שהפירות בבכוריהן הן במלואן והכלכלה מכילה מהן פחות ממה שהיא מכילה מהן בסוף הקיץ, שכבר התחילו להצטמק והן צנומות דקות:",
+                "<b>ובאמצע הקיץ.</b> שהן מבושלות ואינם מצומקות, הכלכלה מחזקת מן הפירות יותר ממה שמחזקת מהן כשהן מבוכרות במלואן, ופחות ממה שהיא מחזקת מהן בסוף הקיץ כשכבר נצטמקו. הלכך משערין בג׳ זמנים הללו:",
+                "<b>ובסייפות.</b> פירות שבסוף הקיץ:",
+                "<b>המונה משובח.</b> מן המוציא באומד:",
+                "<b>והמודד משובח וכו׳</b> ודוקא במעשרות ובתרומת מעשר, אבל לא בתרומה גדולה כדפרישית:"
+            ],
+            [
+                "<b>תרומה עולה באחד ומאה.</b> סאה של תרומה שנפלה למאה סאין של חולין, שהם בין הכל אחד ומאה, נוטל אחת מהן ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:",
+                "<b>במאה ועוד.</b> אם נפלה סאה של תרומה לתוך תשעה ותשעים סאין של חולין ומשהו יותר מתשעים ותשעה, וזה המשהו אין לו שיעור, הואיל ויש כאן מאה ועוד משהו, נוטל סאה אחת ונותנה לכהן, והשאר חולין כשהיו:",
+                "<b>קב למאה סאה שתות למדמע.</b> אם נפלה סאה של תרומה בצ״ט של חולין וקב יותר, שהקב הוא שתות לסאה של תרומה המדמעת שהסאה ו׳ קבים. אז נוטל סאה אחת והשאר חולין כשהיו. אבל אם היו החולין פחות מתשעים ותשעה וקב, הכל מדומע, וימכרו כולם לכהן בדמי תרומה חוץ מדמי סאה של תרומה שבה. והלכה כרבי אליעזר שאין תרומה עולה בפחות מאחת ומאה. דסתם לן תנא כוותיה בכמה דוכתי. והכל מודים שאין התרומה עולה במאה בלבד, וכל שכן בפחות ממאה דכתיב בתרומת מעשר (במדבר יח) מכל חלבו את מקדשו ממנו, דבר שאתה תורם ממנו אם נפל לתוכו מקדשו, והיינו אחד ממאה, דממאה סאין מפרישין עשרה למעשר ראשון, ומאותן עשרה סאה לתרומת מעשר, ואמר רחמנא שאם חזרה אותה סאה לתשעים ותשעה מקדשתן ונעשה הכל מדומע:"
+            ],
+            [
+                "<b>תאנים שחורות מעלות את הלבנות.</b> תאנה של תרומה, שחורה או לבנה, שנפלה למאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות, כולן מצטרפין לבטלה, שאם היה רוצה היה דורסן ומערבן הכל ביחד. ואם שחורה נפלה, מעלה אחת מן השחורות, ואם לבנה מעלה אחת מן הלבנות, והשאר חולין כשהיו:",
+                "<b>עגולי דבלה.</b> דבלות תאנים הנדרסים בעגול, גדולים מעלים את הקטנים, אם יש שם חמשים עגולים קטנים ועשרים וחמשה עגולים גדולים, ואחד מן הגדולים כשנים מן הקטנים, ונפל לתוכן עגול קטן של תרומה, מסייעות כולן לבטל. וכן עגולים ומלבנים. עגולים הם הנדרסות בעגול, מלבנים תאנים הנדרסות בצורת רבוע כמין דפוס שעושים בו הלבנים מרובעות:",
+                "<b>ורבי אליעזר אוסר.</b> אם שחורה נפלה השחורות אסורות, ואם לבנה נפלה הלבנות אסורות, וכן בגדולים וקטנים, ועגולים ומלבנים, הדומין לאותה שנפלה אסורים:",
+                "<b>בידוע מה נפלה.</b> שחורה או לבנה, אין מעלות, לפי שיכול לאכול האחרות וכיון דמותרות הן אין מסייעות לבטל. אבל אם אין ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה, כיון דכולן בספק איסור, מעלות זו את זו. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד.</b> לפרושי מלתיה דרבי עקיבא קאתי:",
+                "<b>ובזו ר׳ אליעזר מחמיר.</b> בהא דתנינן לעיל, אבל במאי דבעינא למימר לקמן הוי איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>בדורס ליטרא קציעות.</b> ליטרא של תאנים יבשים של תרומה:",
+                "<b>על פי הכד.</b> של חולין, והרבה כדין יש:",
+                "<b>ואין ידוע.</b> באיזה כד דרסה, ובכל כד יש מאה ליטרות של חולין, אפילו אין כאן מאה כדין שרי רבי אליעזר. ואע״פ שידוע הוא שהליטרא של תרומה היא בפי הכד ואינה מעורבת עם החולין, רואין אותן כאילו נפרדו ממקומן ונתערבו החולין בתרומה ועולין באחד ומאה. ורבי יהושע סבר כיון דאינה מעורבת אין התחתונות מסייעות לבטל את העליונות, אלא השולים מותרים והפומים אסורים, עד שיהיו שם מאה כדין ויתבטל פי חבית זה במאה פומין, והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>מגורה.</b> אוצר שאוגרים בו התבואה:",
+                "<b>וקפאה.</b> הסיר מה שלמעלה, תרגום ויצף הברזל (מ״ב ו) וקפא פרזלא:",
+                "<b>אם יש בקפוי תעלה באחד ומאה.</b> מפרש בירושלמי דהכי קאמר אם יש בקפוי עם מה שתחתיו אחד ומאה תעלה, ורבי אליעזר לטעמיה דאמר התחתונות מעלות את העליונות, וקמ״ל דאע״ג דקפאה וגלי דעתיה שלא נתערבה עם התחתונות, אף עפ״כ התחתונות מסייעות לבטל:",
+                "<b>ורבי יהושע אומר לא תעלה.</b> רבי יהושע לטעמיה דאמר לעיל שאין התחתונות מסייעות לבטל:",
+                "<b>סאה תרומה וכו׳</b> סיומא דמלתיה דר׳ יהושע היא, והכי קאמר כיון דלא תעלה כיצד יעשה, יקפיאנה. יסיר מה שצף למעלה ומעט סביב לה עד שידע שהסיר כולה, והשאר הכל חולין:",
+                "<b>א״כ למה אמרו.</b> מתניתין פריך על מלתיה דר׳ יהושע. אם כן באיזה מקום אמרו תרומה צריכה א׳ ומאה, כיון שיש תקנה בקפוי. ומשני בשאין ידוע אם נבללה הסאה במגורה אחר שנפלה על פי המגורה, אי נמי מתחלה אין ידוע להיכן נפלה. והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי קופות.</b> בכל אחת חמשים סאה:",
+                "<b>ואין ידוע לאיזו מהן נפלה.</b> ושתיהן אסורות מספק, מסייעות זו את זו לבטל, ואם רצה להעלות סאה מזו מעלה, מזו מעלה, מחצה מזו ומחצה מזו מעלה. ושתי קופות אפילו הן בשני בתים ואין ידוע לאיזו מהן נפלה סאה של תרומה, מעלות זו את זו, מפני שדרכן להתפנות, והן מטלטלות ממקום למקום, ופעמים שמתערבות זו עם זו. אבל שתי מגורות שאינן מטלטלות, בזמן ששתיהן בבית אחד, מעלות זו את זו, ואם הן בשני [בתים] אין מעלות זו את זו:",
+                "<b>ר״ש אומר אפילו הן בשתי עיירות.</b> ואין הלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנפלה אחת מהן.</b> אגודה אחת כיוצא בהן, ואינה ניכרת מביניהן. ואותה אגודה היתה חציה חולין וחציה תרומה:",
+                "<b>שהיו שם מאה ושני חציים.</b> עם החצי של תרומה שבה. ואשמעינן רבי יוסי שאין האגודה שחציה תרומה מדמעת אלא לפי חשבון תרומה שבה, ולא אמרינן שהאגודה כולה תדמע, כיון שהיא תרומה מעורבת בחולין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין.</b> דתרומה טמאה נמי עולה באחת ומאה:",
+                "<b>ירקבו.</b> דאי אפשר לכהן לאכלה משום תרומה טמאה. והא דלא תנן ידלקו, משום דחיישינן דלמא אדמדליק להו אתי בהו לידי תקלה ואתי למיכל מנייהו, משום דדמוע קיל להו לאינשי ולא מזדהרי ביה כולי האי:",
+                "<b>אם טהורה היתה אותה סאה.</b> וגם החולין טהורים ימכרו לכהנים בדמי תרומה, שדמיה פחותים, לפי שאין לה אוכלים מרובים, וגם אם נטמאת לא חזיא לאכילה:",
+                "<b>חוץ</b> מדמי אותה סאה. שצריך ליתנה לכהן:",
+                "<b>ואם למעשר ראשון.</b> טהור שלא נטלה ממנו תרומת מעשר נפלה. יבקש מן הלוי שיחליפם לו בחולין, ויעשם הלוי תרומת מעשר על טבלו:",
+                "<b>ואם למעשר שני והקדש טהורים נפלה.</b> יפדו ויאכל דמי המעשר בירושלים, והדמוע ימכור לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה:",
+                "<b>ואם טמאים היו.</b> החולין והמעשר ראשון שנפלה בהן תרומה טהורה, דהשתא לא מצי למעבדינהו תרומת מעשר על מקום אחר. מפריש עליו תרומת מעשר וימכרנו לכהנים, ויאכלום הכהנים נקודים, פירוש ביובש כמו יבש היה נקודים (יהושע ט׳:ה׳):",
+                "<b>או קליות.</b> כי היכי דלא תתכשר התרומה הטהורה שיש בה לקבל טומאה דכל אוכל שלא בא עליו משקה מז׳ משקים אינו מוכשר לקבל טומאה:",
+                "<b>או ילושו במי פירות. </b>כגון מי תותים ורמונים דלא מכשרי:",
+                "<b>או יחלקום לעיסות.</b> שיתן פחות מכביצה בכל עיסה ועיסה, דאוכל שהוא פחות מכביצה אינו מקבל טומאת אוכלים, ואינו מטמא טומאת אוכלים. ואי קשיא מאי שנא מסאה תרומה טמאה שנפלה בחולין טהורים דאמרינן ירקבו משום דעושה הכל תרומה ונחשב כתרומה טמאה וטהורה שנתערבו, וא״כ תרומה טהורה וחולין טמאים נמי שנתערבו יחשבו כתרומה טהורה וטמאה שנתערבו ויהיו אסורים באכילה. וי״ל דלא דמי, דלעיל הנך חולין נעשו כתרומה ליאסר לזרים מכח תרומה טמאה, הלכך לכהנים נמי אסירי כדין תרומה טמאה, אבל הנך חולין דהכא אין נעשים תרומה אלא מכח תרומה טהורה, הלכך שריין לכהנים כתרומה טהורה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים.</b> והשתא התרומה עולה באחד ומאה ולא נעשה הכל מדומע, והחולין טהורים לא הוכשרו לקבל טומאה ולא טמאתן התרומה טמאה:",
+                "<b>תרום ותשרף.</b> כשם שאם היתה תרומה טהורה תעלה ותאכל, כך הטמאה תרום ותשרף. והאי תשרף דומיא דתרקב, שאסור ליהנות ממנה בשעה ששורפה, דאי שריית ליה ליהנות ממנה אתי למיכלה, דסבור שהיא מותרת ע״י ביטול:",
+                "<b>תעלה ותאכל נקודים.</b> ביובש, כוליה כדפרשינן לעיל. והלכה כחכמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תעלה ותאכל.</b> בהא מודה רבי אליעזר דאף אותה סאה נאכלת, משום דלעיל תרומה טמאה נפלה, אע״פ שנתבטלה בחולין הטהורים, מכל מקום כשמגביהה שם תרומה עליה וחוזרת לשמה הראשון. אבל הכא דטהורה נפלה, אע״פ שהחולין היו טמאים, כשמגביהה חזרה לשם תרומה טהורה כמו שהיתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אוסרים.</b> דסברי תרומה טמאה שנתערבה בטהורה אינה עולה באחד ומאה, כדמפרש טעמא לקמן:",
+                "<b>לאחר שהודו.</b> בית שמאי לדברי בית הלל. משום דהקשו להם בית הלל לבית שמאי ומה תרומה טהורה שהיא במיתה אצל הזרים עולה, טמאה שהיא בעשה אצל כהן לא כל שכן, וחזרו בית שמאי להורות כדברי בית הלל:",
+                "<b>תרום ותשרף.</b> והשאר מותר:",
+                "<b>אבדה במעוטה.</b> כיון דהכל תרומה ואין כאן גזל השבט אפילו לתרום אין צריך. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתרומה ודאי.</b> רבי אליעזר לטעמיה דאמר שאני אומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה:",
+                "<b>אינה מדמע אלא לפי חשבון.</b> והסאה שהגביה אין בה אלא חלק אחד ממאה תרומה והשאר חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון.</b> לפי מה שיש תרומה בסאה זו של דימוע בעינן מאה מן החולין, ולא בעינן מאה סאין כנגד כל אותה סאה של דימוע, שאינה נחשבת כולה תרומה לאסור חולין שניים:",
+                "<b>ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון.</b> עסה של חולין שנתחמצה בשאור של תרומה הרי כולה אסורה לזרים ואם נפל מאותה עסה לתוך עסה אחרת של חולין וחמצתה אינה אוסרת אלא לפי חשבון שאור של תרומה שמעורב בה, ולא מתסרה אחרונה אלא אם כן נפל מן הראשונה שיעור גדול כל כך שיש בשאור של תרומה המעורב בה כדי לחמץ האחרונה בלא צירוף החולין המדומעין:",
+                "<b>ואין מים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון.</b> מקוה שיש בו עשרים ואחד סאים מי גשמים, ממלא בכתף תשע עשרה סאים ופותקן למקוה דרך המשכה והן טהורין. ואף על גב דשלשה לוגין מים שאובים פוסלים את המקוה, השאובה כשרה כשהיא דרך המשכה והי׳ שם רוב שיעור המקוה שהם עשרים ואחד סאים מי גשמים. והיינו לפי חשבון, דאין השאובים פוסלין המקוה כשהן דרך המשכה אלא אם כן הם עשרים [סאים] מים שאובים, שאין שם רוב שיעור מקוה ממי גשמים. והלכה כחכמים. "
+            ],
+            [
+                "<b>הגביהה.</b> כדין תרומה שעולה באחד ומאה:",
+                "<b>הרי זו מותרת.</b> וצריך להרים:",
+                "<b>עד שתרבה תרומה על החולין.</b> דהיינו עד שיפלו שם חמשים ואחד של תרומה, אבל מחצה על מחצה שרי:  "
+            ],
+            [
+                "עד שנפלה אחרת. סאה אחרת של תרומה:",
+                "<b>הרי זו אסורה.</b> דכמו שנפלו בבת אחת דמי:",
+                "<b>ור׳ שמעון מתיר.</b> כשלא נודע לו נפילה ראשונה עד שנפלה שניה מודה ר׳ שמעון דכמאן דנפלו בבת אחת דמי. כי פליג היכא דנודע לו בינתים ולא הספיק להרים עד שנפלה אחרת, רבי שמעון סבר כיון דעומד להרים כמורם דמי ואזדא לטעמיה דאית ליה בעלמא (פסחים יג. ב״ק עו:) כל העומד ליזרק כזרוק דמי, וחכמים אומרים השתא מיהת לא הורמה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטחנן.</b> כולן בבת אחת:",
+                "<b>ופחתו.</b> לא אמרינן חולין פחתו ולא התרומה ואין כאן מאה ואחד ואסור:",
+                "<b>ואם ידוע שהחטים של חולין יפות משל תרומה מותר.</b> דשל חולין הותירו ושל תרומה לא הותירו ויש כאן אחד ומאה. ואע״ג דמעיקרא נאסרו, חזרו והותרו בטחינה, ואפילו לכתחלה יכול לטחון כדי להתירן:",
+                "<b>ואם מזיד אסור.</b> קנסוהו רבנן לפי שבטל איסור לכתחלה, והוא הדין לכל איסורים שבתורה שבטלן במזיד שהן אסורים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש.</b> כדכתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו. והחומש הוא רביעית מה שאכל, כגון אם אכל תרומה ששוה דינר משלם דינר ורביע שהם בין הכל חמשה רביעיות דינר, נמצא הקרן עם חומשו חמשה, וכל חומשים האמורים בתורה כך הם:",
+                "<b>אחד השותה.</b> יין:",
+                "<b>ואחד הסך.</b> שמן. דשתיה בכלל אכילה דכתיב (דברים י״ד:כ״ו) בבקר ובצאן וביין ובשכר, וכתיב בתריה ואכלת שם. וסיכה כשתיה דכתיב (תהילים ק״ט:י״ח) ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:",
+                "<b>וחומש חומשה.</b> שאם אכל תרומה ושלם קרן וחומש וחזר ואכל תשלומי החומש מוסיף חומש על אותו חומש:",
+                "<b>אינו משלם תרומה.</b> שהתרומה לכהן, ותשלומי מה שאכל הם חוב עליו, ואינו יכול לפרוע חובו ממקום אחר:",
+                "<b>אלא חולין מתוקנים.</b> שהפרישו מהן תרומות ומעשרות, דרחמנא אמר (ויקרא כ״ב:י״ד) ונתן לכהן את הקדש, דבר הראוי להיות קדש. וחומש נמי צריך להיות מחולין מתוקנים דכתיב (שם) ויסף חמישיתו עליו מלמד שחומשו כמותו:",
+                "<b>והן נעשין תרומה.</b> אותן חולין מתוקנים:",
+                "<b>והתשלומין תרומה.</b> שאם חזר ואכל בשוגג אותן חולין שנשתלמו, מה שחוזר ומשלם תחתיהן גם הם נעשין תרומה:",
+                "<b>אינו מוחל.</b> דכיון דגזרת הכתוב היא דחייב לשלם דבר הראוי להיות קדש ואינו יכול לפטור עצמו בדמים, אין הדבר תלוי בבעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת ישראל.</b> שהפרישה תרומה ולא נתנה אותה לכהן ואכלתה שוגג:",
+                "<b>ואח״כ נשאת לכהן.</b> והרי היא ראויה לאכול בתרומה דאשת כהן אוכלת בתרומה:",
+                "<b>משלמת קרן וחומש לעצמה.</b> שהרי אם היתה אותה תרומה שאכלה עכשיו בעין לא היתה חייבת ליתנה לכהן דהיא נעשית כהנת בנשואיה, הלכך עתה נמי התשלומים הן שלה:",
+                "<b>משלמת קרן לבעלים.</b> כדין גוזל חבירו, אבל החומש תעכב לעצמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוא משלם את הקרן.</b> דמי תרומה, כדין גוזל שהרי הוא נעשה גזלן עליה:",
+                "<b>והן משלמין את החומש.</b> עון אכילתן בשוגג, שאין משלם חומש אלא אוכל ושותה וסך עצמו, אבל המזיק את התרומה אינו משלם חומש דכתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) ואיש כי יאכל קדש פרט למזיק:",
+                "<b>הן משלמין קרן וחומש.</b> חולין מתוקנים, ויעשו תרומה, והוא משלם להם דמי חולין שהיה צריך להאכילן. ואיכא בינייהו דלר״מ אין המאכיל משלם אלא דמי תרומה, ולרבנן משלם דמי חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>דמי תרומה.</b> שאין דמיה יקרים כחולין:",
+                "<b>קרן וחומש מן החולין.</b> והן נעשין תרומה, כדין כל אוכל תרומה בשגגה:",
+                "<b>וקרן דמי תרומה.</b> משום כפל לגנב:",
+                "<b>תרומת הקדש.</b> שהקדיש הכהן תרומה לבדק הבית:",
+                "<b>שני חומשים.</b> חד משום אוכל תרומה, וחד משום נהנה מן ההקדש. אבל כפל בהקדש ליכא דכתיב (שמות כ״ב:ח׳) ישלם שנים לרעהו ולא להקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הלקט מן השכחה ומן הפאה.</b> משום דאין בהם זיקת תרומה ומעשרות, הלכך לא הוי בכלל דבר הראוי להיות קדש. ולא דמי לחולין מתוקנים דהנהו היו ראוין להיות קדש קודם שנתקנו אבל לקט שכחה ופאה מעולם לא נראו להיות קדש:",
+                "<b>ומן ההפקר.</b> לאחר שזכה בו:",
+                "<b>ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו.</b> ואע״ג דהשתא הוי כחולין המתוקנים, כיון דקודם שנטלה תרומתו לא חזי השתא נמי לא חזי:",
+                "<b>שאין הקדש פודה הקדש.</b> ואלו חשובים כהקדש קודם שנפדו, ואין אדם יכול לפטור עצמו בממון גבוה. וסבר ר׳ מאיר מעשר שני ממון גבוה, הוא וכיון דקודם שנפדו לא חזו תו לא חזו לאחר שנפדו:",
+                "<b>וחכמים מתירין באלו.</b> במעשר שני והקדש שנפדו. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שישלם מן היפה על הרע.</b> כגון שאכל גרוגרות, ולפי מדה שאכל גרוגרות ישלם תמרים, ולא לפי דמים דכיון דבזוזא אכל ובזוזא משלם מאי נפקא מינה שישלם מן היפה על הרע. ואיכא למ״ד דאפי׳ לפי דמים מצינן למימר דאי אכל מידי דלא קפץ עליה זבינא משלם מידי דקפץ עליה זבינא:",
+                "<b>לפיכך.</b> שאין יכול לשלם ממין אחר, אם אכל קשואים של תרומה של ערב שביעית ואין קשואים של אותה שנה מצויים עוד שכבר נתקשו ולא חזו לאכילה, ומין אחר אינו יכול לשלם צריך להמתין למוצאי שביעית וישלם מקשואין של מוצאי שביעית, דמשל שביעית אסור לפרוע חובו, דדמי לסחורה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האוכל תרומה מזיד.</b> בלא התראה, דאילו אתרו ביה לוקה ואינו משלם. ואע״ג דבלא התראה חייב מיתה בידי שמים, אינה פוטרת מן התשלומין:",
+                "<b>ואינו משלם את החומש.</b> דלא חייבה תורה חומש אלא לאוכל תרומה בשגגה:",
+                "<b>התשלומין חולין.</b> דתשלומין דשוגג בלבד קרנהו רחמנא קדש, כדכתיב ונתן לכהן את הקדש, אבל תשלומין דמזיד חולין הן, והואיל והן חולין אם רצה הכהן למחול מוחל, משא״כ בתשלומין של שוגג שאם רצה למחול אינו מוחל מפני שהן קדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת כהן שנשאת לישראל.</b> ואסורה לאכול בתרומה:",
+                "<b>משלמת את הקרן.</b> כדין גוזל את חבירו, אבל לא חומש דכהנת היא, וכתיב (ויקרא כ״ב:י׳) וכל זר לא יאכל קדש יצאה זאת שאינה זרה ואפשר לה שתשוב לבית אביה כנעוריה ותהא מותרת לאכול בתרומה:",
+                "<b>ומיתתה בשרפה.</b> אם זנתה תחת בעלה ישראל, כדכתיב (ויקרא כ״א:ט׳) ובת איש כהן כי תחל לזנות וכו׳, כל שהיא בת כהן לא שנא אשת כהן ולא שנא אשת ישראל באש תשרף:",
+                "<b>נשאת לאחד מכל הפסולים.</b> כגון חלל נתין וממזר, משלמת קרן וחומש, שהרי נתחללה בביאתו ואינה ראויה עוד לאכול בתרומה והרי היא כזרה:",
+                "<b>ומיתתה בחנק.</b> דכתיב ובת איש כהן כי תחל לזנות, מי שראויה לחזור לבית אביה אלמלא זנות זה היא בשרפה, יצתה נבעלת לפסול לה שאינה ראויה לחזור לבית אביה שזו אינה בשרפה:",
+                "<b>וחכמים אומרים וכו׳</b> דלא הויא זרה עד שתהא זרה מתחלתה ועד סופה וזו הואיל וכבר אכלה בתרומה אינה משלמת את החומש:",
+                "<b>ומיתתה בשרפה.</b> ובת איש כהן כתיב מכל מקום. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המאכיל את בניו קטנים.</b> דלאו בני חיובא נינהו, ועבדיו אפילו גדולים:",
+                "<b>ותרומת חוץ לארץ.</b> אע״פ שהיא מדמעת אין מוסיפין חומש עליה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "לתוך של תרומה נפלה. ושל חולין מותרת. ודוקא בשתי קופות א׳ של חולין ואחת של תרומה, תלינן תרומה לתוך תרומה נפלה שיש היתר לשתי הקופות. אבל אחת חולין ואחת טבל או מעשר ראשון וכיוצא בזה, לא תלינן שנפלה התרומה לטבל כדי להתיר החולין, מאחר שהטבל נדמע ונאסר, דמאי חזית לאסור קופה זו יותר מזו. וכן טמאה וטהורה תלינן בטמאה או מדומעת ושאינה מדומעת תלינן במדומעת. כללא דמלתא כל היכא דאחת אינה מתקלקלת תלינן בה:",
+                "<b>אכל אחת מהן פטור.</b> דשמא של חולין אכל:",
+                "<b>וחייבת בחלה.</b> דספק חולין היא:",
+                "<b>ורבי יוסי פוטר.</b> דכיון דלא ידיע הוה ליה כמדומע דפטור מן החלה. והלכה כרבי יוסי בכל הני תלתא בבי דמתניתין:",
+                "<b>אכל.</b> אדם אחר את השניה, פטור:",
+                "<b>כקטנה שבשניהן.</b> להקל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה מדמעת.</b> דשמא היינו אותה של חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>זרע אחת מהן פטור.</b> שהזורע את התרומה בשוגג צריך להפך את הקרקע, ואם לא הפך הגדולים תרומה, והכא פטור דכחולין הם:",
+                "<b>בדבר שזרעו כלה.</b> כגון חטים ושעורים, מותר לזרים, דאין זו תרומה ודאי, וחשבינן לה כגדולי [מדומע] דתנן לקמן בפרק ט׳ שהן חולין:",
+                "<b>בדבר שאין זרעו כלה.</b> כגון שום ובצלים, אסור, ואע״ג דחשבינן ליה כמדומע ולא כתרומה, בדבר שאין זרעו כלה יש להחמיר טפי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה.</b> בת ישראל הנשואה לכהן:",
+                "<b>מת רבך.</b> וירשו בן בתו מישראל, או בתו הנשואה לישראל:",
+                "<b>שהוא בן גרושה או בן חלוצה.</b> ופסול מלאכול בתרומה:",
+                "<b>רבי אליעזר מחייב קרן וחומש.</b> בכולהו:",
+                "<b>ורבי יהושע פוטר.</b> בגמרא מוקי לה דוקא באוכל תרומת חמץ בערב פסח, מפני שזמנו בהול שהשעה דחוקה ועומד לבער החמץ של תרומה. והלכה כרבי יהושע:",
+                "<b>ורבי יהושע מכשיר.</b> דכתיב (דברים ל״ג:י״א) ברך ה׳ חילו ופעל ידיו תרצה, אפילו חלל שבו פעל ידיו תרצה:",
+                "<b>נודע שהוא בעל מום עבודתו פסולה.</b> אף לרבי יהושע דכתיב (במדבר כח) את בריתי שלום, כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. והלכה כרבי יהושע:  "
+            ],
+            [
+                "<b>וכולם.</b> עבד ואשה שאכלו מתחלה בהיתר, בהא קאמר ר׳ אליעזר דיבלעו, אבל בן גרושה או בן חלוצה דמעולם לא אכלו בהיתר מודה רבי אליעזר דיפלוט, מידי דהוה אטמא היית, או טמאה היתה התרומה קודם שנתנה לתוך פיו דמודה ר׳ אליעזר דיפלוט:",
+                "<b>או שטעם טעם פשפש.</b> שרץ, כשמוללין אותו ריחו מאוס ביותר, והוא מצוי בכותלים ובמטות וקורין לו בערבי בק״י ובלע״ז צימיצ״א והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה אוכל באשכול.</b> תלש אשכול מגפן שבגינה והיה אוכל והולך עד שנכנס לחצר, וחצר קובעת למעשר, ואפילו אכילת עראי אסורה עד שיתרום ויעשר:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אומר יגמור.</b> לא שיאכל בחצר. אלא יצא חוץ לחצר ויגמור לאכול האשכול בגינה:",
+                "<b>לא יגמור.</b> ואפילו בגינה, עד שיעשר:",
+                "<b>חשיכה לילי שבת.</b> והיה אוכל אכילת עראי, ושבת קובעת למעשר ואפילו אכילת עראי אסורה:",
+                "<b>יגמור.</b> למוצאי שבת, אבל בשבת עצמו מודה דאסור:",
+                "<b>לא יגמור.</b> אפילו למוצאי שבת, עד שיעשר. והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישפך.</b> ואין כאן משום אבוד תרומה, מפני שאסור לשתותו, שמא שתה ממנו נחש:",
+                "<b>ושאר כל המשקים מותרים.</b> שאין נחש שותה מהן. אלא שהדבש והציר והמורייס ושומים כתושים, כל אלו הוזכרו בגמ׳ לאסור, שהנחש שותה מהן:",
+                "<b>כמה ישהו.</b> כמה יעמדו מגולין:",
+                "<b>הרחש.</b> הנחש, ולפי שהולך על גחונו קרוי רחש, שאינו נראה כמהלך אלא כרוחש ומתנענע:",
+                "<b>ממקום קרוב.</b> פירשו בו (חולין י:) כדי שיצא מתחת אזן הכלי וישתה ויחזור לחורו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שיעור המים.</b> להיות אסורים משום גלוי:",
+                "<b>כדי שתאבד בהן מרה.</b> אם היו מרובים כל כך עד שארס הנחש יפסד ויאבד בהן אין בהן משום גלוי. ויודעין היו כמה ארס הנחש מטיל בפעם אחת:",
+                "<b>מרה.</b> הארס שהנחש מטיל קרוי מרה:",
+                "<b>בכלים כל שהן.</b> אפילו מרובין כל שהן יש בהן משום גלוי כשהמים בכלים:",
+                "<b>ובקרקעות עד ארבעים סאה.</b> יש בהם משום גלוי, טפי מהכי אין בהן משום גלוי שהארס מתבטל בהם. ואין הלכה כר״י. ומעין המושך אפילו כל שהוא אין בו משום גלוי. ומים מגולים כשם שאסור לשתותן כך אסור להשקותן לבהמתו ולרחוץ בהן פניו ידיו ורגליו ולגבל בהן את הטיט ולהשתמש בהן בשום תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נקורי תאנים.</b> תאנה שנראה בה נקור, אסור, שמא נקר בה נחש והטיל בה ארס:",
+                "<b>אפילו הן ככר.</b> כלומר שהן גדולים הרבה והנקור מצד אחד, לא יאמר הוא אכל מצד אחד אני מצד אחר:",
+                "<b>כל שיש בו ליחה.</b> הארס מתערב עם הליחה ומתחלחל כולו, אבל בדבר יבש חותך את הניקור ואוכל את השאר:",
+                "<b>ונשוכת הנחש.</b> בהמה שנשכה נחש ושחטה אסורה, שהארס מתחלחל בכל גופה:"
+            ],
+            [
+                "<b>משמרת של יין.</b> אע״פ שהכלי התחתון מכוסה במשמרת, יש בו משום גלוי, שהארס עובר דרך המשמרת והולך לכלי התחתון:",
+                "<b>רבי נחמיה מתיר.</b> לפי שהארס צף ואינו עובר. ואין הלכה כרבי נחמיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ספק טומאה.</b> כגון שתי חביות ברשות היחיד ונגע שרץ באחת מהן ולא ידיע להי מינייהו, ושתיהן תלויות:",
+                "<b>במקום התורפה.</b> מקום של הפקר ועומדת ליפסד שם:",
+                "<b>יניחנה במקום המוצנע.</b> דעדיין מוזהר על שמירתה, דכתיב (במדבר י״ח:ח׳) את משמרת תרומתי, בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה תלויה, דתרווייהו בעו שמור:",
+                "<b>ר׳ יהושע אומר וכו׳</b> דסבר תרומתי כתיב בלא וי״ו, ויש אם למסורת:",
+                "<b>אל יחדש בה דבר.</b> שאין צריך לשמרה, ואף אסור לגרום לה טומאה. והלכה כרבן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בגת העליונה.</b> מקום שעוצרים שם:",
+                "<b>והתחתונה.</b> בור על פני הגת שהיין יורד לתוכו:",
+                "<b>טמאה.</b> חולין טמאים יש בה, וראויין לו בימי טומאתו, או למי שאינו אוכל חוליו בטהרה, ואם תפול לתוכו התרומה הוה ליה מדומע טמא, ואף לכהן לא חזיא:",
+                "<b>שאם יכולים להציל ממנה רביעית.</b> אם יכול לחזר אחר כלים ולהציל ממנה רביעית בטהרה קודם שתרד כולה ותטמא:",
+                "<b>יציל.</b> יחזר אחר כלים ויציל, ואעפ״י שבתוך כך שיחזר אחר כלים תרד מן התרומה לחולין שבתחתונה ויפסדו החולין, לא יטמא התרומה בידים להציל החולין, כיון שיכול להציל ממנה רביעית הלוג בטהרה שהוא דבר חשוב:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא ימצא כלי טהור, וסוף סוף כולה לטומאה אזלא, בהא פליגי, דרבי יהושע סבר יטמאנה ביד, להציל את החולין כדקתני סיפא ועל זו ועל זו אמר ר׳ יהושע וכו׳. ור׳ אליעזר סבר אף ע״ג דסוף סוף כולה לטומאה אזלא לא יטמאנה ביד להציל החולין. ואין הלכה כרבי אליעזר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>וכן חבית של שמן.</b> טהורה שנשפכה וכולה הולכת לאבוד, פליגי כדלעיל. ולהכי קתני גבי שמן נשפכה ולא נקט כמו גבי יין, משום דבחבית של שמן [שנשברה] בגת העליונה, ובתחתונה חולין טמאים מודה רבי אליעזר ורבי יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו תרד ואל יטמאנה ביד, משום דשמן ראוי להדליק ולא חשו להפסד מועט. וביין נמי לא נחלקו אלא דוקא בדאיכא בתחתונה פחות ממאה חולין, שנעשין החולין כולן מדומע ואיכא הפסד, אבל אי איכא מאה חולין כולהו מודו דאל יטמאנה ביד משום דליכא הפסד:  "
+            ],
+            [
+                "<b>על זו ועל זו.</b> על זו שנולד לה ספק טומאה, ועל זו שהולכת לאבוד, אמר רבי יהושע שאינו מוזהר על טומאתן, ואותה שמוזהר עליה בל תטמא כיצד, היה עובר וכו׳ דקאמר רבי יהושע יניח לפניו אחת על הסלע כדי שלא יגרום טומאה לאחרות, ואף אותה אחת יניח על הסלע ולא יתננה בידו, שלא יטמאנה בידים. והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>תנו לנו אחת מכם.</b> שרוצים לבא עליה באונס:",
+                "<b>יטמאו כולן.</b> דאין דוחים נפש מפני נפש. ובהא מודו רבי אליעזר ורבי יהושע:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הזורע תרומה שוגג יופך.</b> חורש ומהפך, כדי שלא יגדל, ואין בכך כלום:",
+                "<b>ומזיד יקיים.</b> כיון שנקרא שם תרומה על השדה היה נראה כמאבד את התרומה:",
+                "<b>ואם הביאה שליש אפילו שוגג יקיים.</b> משום דאסור לאבד את התרומה:",
+                "<b>ובפשתן מזיד יופך.</b> ואפילו הביאה שליש, כדי שלא יהנה בקסמין ויחשוב שהזרע בלבד הוא דהוי תרומה ואסור, ועיקר פשתן משום קסמין הוא ולא משום זרע:  "
+            ],
+            [
+                "<b>בדמי תרומה.</b> דגידולי תרומה אסורים לזרים:",
+                "<b>לא ילקטו אלא עניי כהנים.</b> דחיישינן אדמלקטי ליה שדו לפומייהו:",
+                "<b>אם כן לא ילקטו אלא טהורים.</b> דהא כהן טמא אסור בתרומה. והלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבת במעשרות.</b> מעשר ראשון ושני. והוא הדין בתרומה:",
+                "<b>ובמעשר עני.</b> אם היא שנה שלישית או ששית של שמטה שמעשר עני נוהג בהן:",
+                "<b>החובט.</b> גדולי תרומה הללו במקלות, הרי זה משובח, כדי שלא יצטרך לחסום את הבהמה שדש בה, שאסור להניחה לאכול בתרומה אם אינה פרתו של כהן:",
+                "<b>כפיפות.</b> סלין:",
+                "<b>מאותו המין.</b> של חולין, אם חטים חטים ואם שעורים שעורים:",
+                "<b>נמצא לא זומם.</b> כלומר אינו חוסם ונותן זמם לתוך פיה שהרי היא אוכלת מאותו המין:",
+                "<b>ולא מאכילה תרומה.</b> דמשל חולין שבכפיפה התלויה בצוארה היא אוכלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>גדולי תרומה תרומה.</b> מדרבנן עבדו רבנן תקנתא משום תרומה טמאה ביד כהן, כי היכי דלא לישהי לה לגביה עד זמן הזרע כדי לזרעה ואתי בה לידי תקלה, ומשום הכי גזרו שיהיו גדולי תרומה כתרומה:",
+                "<b>וגדולי גדולין חולין.</b> אם חזר וזרע אותן גדולין, גדוליהן חולין:",
+                "<b>הטבל.</b> גדוליו חולין, משום דרובו חולין:",
+                "<b>ומעשר ראשון.</b> נמי משום דרובו חולין:",
+                "<b>וספיחי שביעית.</b> לפי שאינן מצויין ואינן נוהגים בכל שנה:",
+                "<b>ותרומת חוצה לארץ.</b> נמי לפי שאינה מצויה:",
+                "<b>והמדומע.</b> שרובו חולין:",
+                "<b>ובכורים.</b> שאינן מצויין [שאינן] נוהגים אלא בשבעת המינים:",
+                "<b>גדולי הקדש ומעשר שני חולין.</b> שאם זרע מהן סאה אחת והוסיף כמה סאה, חולין. אף בדבר שאין זרעו כלה:",
+                "<b>ופודה אותם בזמן זרעם.</b> פודה כל האוצר בדמי אותה סאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאה לגנה של תרומה.</b> שדה שנזרעה ערוגות ערוגות ויש בה מאה ערוגות של תרומה ואחת של חולין ולא ידיע הי דחולין:",
+                "<b>כולן מותרים.</b> קולא הוא שהקילו בגדולי תרומה דערוגה אחת של חולין מתרת ערוגות רבות בדבר שזרעו כלה:",
+                "<b>אבל בדבר שאין זרעו כלה.</b> אחת של תרומה אוסרת מאה של חולין, לפי שאין הקרקע עולה באחת ומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטבל גדוליו מותרים.</b> באכילת עראי, כשאכל [צ״ל כשאר] טבל שלא נגמרה מלאכתו:",
+                "<b>בדבר שזרעו כלה.</b> השתא מפרש תנא למלתיה דתנן לעיל הטבל גדוליו חולין לא הויא אלא בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גדולי גדולין אסורים באכילת עראי:",
+                "<b>השום כשעורה.</b> כלומר השום חשוב זרעו כלה כמו השעורה. ונקט שעורה לפי שאין בתבואות דבר שיהיה זרעו כלה ונאבד מהרה כמו השעורה. פירוש אחר השום שהוא גדול כשעורה אין זרעו כלה, אבל פחות מכשעורה זרעו כלה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המנכש.</b> תולש עשבים רעים הגדלים בתוך התבואה והירקות:",
+                "<b>בחסיות.</b> כגון השום והלוף והבצלים והכרתי, כל אלו נקראים חסיות:",
+                "<b>אע״פ שפירותיו.</b> של עובד כוכבים טבל, דסבר האי תנא אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר וגדולי טבל טבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו הכי אוכל מהן עראי. ",
+                "<b>שתילי תרומה.</b> כגון שתילי כרוב ותרדין שנטמאו ושתלן, טהרו מלטמא. דכיון שנתחברו לקרקע ונבטלו מתורת אוכל. וא״ת כיון דעיקר גזירה גדולי תרומה כתרומה אינה אלא משום תרומה טמאה ביד כהן דלמא משהי לה גביה ואתי לידי תקלה, אכתי כיון דטהרו משהי לה גביה. וי״ל דתרומה נמכרת בזול הרבה לפי שאינה ראויה אלא לכהנים טהורים ואם נטמאת טעונה שרפה, הלכך אפילו אם היו נותנים לכהן תרומה כדי לזרעה לא היה [צ״ל מפסיד] מבטל שדהו, אבל אם היו הגדולין חולין היה משהה תרומה טמאה כדי לזרעה:",
+                "<b>ואסורים לאכול.</b> מעלה בעלמא היא:",
+                "<b>עד שיגום האוכל.</b> יחתוך כל הראוי לאכילה, ומה שיגדל אח״כ יהא מותר:",
+                "<b>עד שיגום וישנה.</b> שיחתוך מה שגדל גם בפעם השניה, ומה שיגדל משני ואילך יהיה מותר. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בצל שנתנו לתוך עדשים.</b> [של חולין] וה״ה בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים. [טעות המעתיק יש כאן וכצ״ל בצל שנתנו לתוך עדשים.] בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים [של חולין] (וה״ה לבצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה). ומיירי כגון שנתנו בעדשים אחר בשולו ויצאו ממנו מימיו, שאז אין הבצל כשהוא שלם פולט בעדשים ולא בולע מהם. אבל אם נתבשל הבצל בעדשים פשיטא, דיהיב ובלע טעמא, אף כשהוא שלם:",
+                "<b>בנותן טעם.</b> דטעים להו כהן, שמותר בחולין ובתרומה. אי אית בהו טעמא דתרומה הכל אסור לזרים, ואי לא הכל חולין כשהיה:",
+                "<b>ושאר כל תבשיל.</b> כגון שום וקפלוט, וכיוצא בהן:",
+                "<b>מתיר בצחנה.</b> אם נתן בצל של תרומה בצחנה, שהם דגים קטנים הכבושות בציר, נוטל את הבצל והצחנה מותר, ובלבד שיהיה הבצל שלם שלא נימוח ולא נתערב עם הצחנה. שאין הבצל ניתן לתוכו אלא להעביר זוהמת הדגים ולא כדי ליתן בו טעם. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תפוח.</b> של תרומה שרסקו ונתנו כשהוא מרוסק וכתוש לתוך העיסה וחמצה הואיל וחולין מחמת התרומה נתחמצה העיסה אסורה לזרים:",
+                "<b>אע״פ שהבאישו.</b> מחמת השעורים של תרומה, מימיו מותרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרודה.</b> הוצאת הפת מן התנור נקראת רדייה:",
+                "<b>ונתנה ע״פ חבית של יין של תרומה.</b> דהשתא הפת קולטת ושואבת מריח היין:",
+                "<b>ר״מ אוסר.</b> דסבר ריחא מילתא היא:",
+                "<b>ורבי יהודה מתיר.</b> דסבר ריחא לאו מילתא היא:",
+                "<b>מפני שהשעורים שואבות.</b> מושכות מלחלוחית יין של תרומה. והלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא ריח כמון.</b> דדוקא ריח של (פטום) [כמון] נכנס לתוך הפת, וריחא לאו מלתא היא בין בתרומה בין בכל איסורין שבתורה. ואי משום דהוסק התנור בתרומה, אין איסורה אסור הנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תלתן.</b> בערבי חולב״א, ובלע״ז פינגריג״ו:",
+                "<b>אבל לא בעץ.</b> אע״פ שטעם עצו ופריו שוה אין העץ מצטרף עם הפרי לאסור יין של חולין, לפי שאין העץ קדוש בתרומה. אבל שביעית וכלאים והקדש אף העץ אסור. והעץ של תלתן ביין נותן טעם לשבח הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידלקו.</b> שאף העץ נאסר, וכלאי הכרם טעונים שרפה דכתיב (דברים כב) פן תקדש המלאה, פן תוקד אש:",
+                "<b>ומחשב כמה זרע יש בהן.</b> דתרומה נטלת במחשבה ובאומד הדעת:",
+                "<b>וא״צ להפריש את העץ.</b> ואע״פ שטעם עצו ופריו שוין:",
+                "<b>ואם הפריש.</b> קודם כתישה, אינו יכול לכתוש ולהפריש מן הזרע וישאר העץ לעצמו, דכיון שקרא עליו שם תרומה צריך ליתנו לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שכבשן עם זיתי תרומה.</b> דרך זיתים לכבשן במים ובמלח, וכשזיתי חולין פצועין דהיינו כתושים או מרוסקים בולעים מזיתי תרומה אף אם זיתי תרומה הם שלימים. ואף אם כבשן במים שנכבשו בהן זיתי תרומה אסור:",
+                "<b>אבל שלימי חולין.</b> כשזיתי חולין שלימין, אף אם כבשן עם זיתי [תרומה] פצועין אין בולעין מהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>גרב.</b> חבית:",
+                "<b>כל גרב שהוא מחזיק סאתים.</b> אם נכבש דג טמא עם הרבה דגים טהורים בתוך חבית והחבית מחזיק סאתים, ויש מציר דג טמא משקל עשר זוזים של יהודה, שהם חמש סלעים של גליל, וכל השאר ציר דג טהור, שנמצא ציר של דג טמא אחד מתשע מאות וששים של דג טהור, אסור. ואם היה הציר של דג טמא פחות מכן, מותר:",
+                "<b>רבי יהודה אומר רביעית לסאתים.</b> כשיהיה רביעית לוג של ציר טמא בתוך סאתים של טהור אסור הכל, פחות מכן מותר. ושיעור זה הוא קרוב למאתים. ואף על גב דר״י סבר מין במינו לא בטיל, שאני ציר דזיעה בעלמא הוא ואין איסורו אלא מדרבנן, לכך א״ר יהודה דבטל בקרוב למאתים:",
+                "<b>ורבי יוסי אומר.</b> דבטל בט״ז. והלכתא דציר בטל ביותר מאלף, אם יש יותר מאלף מדג טהור ואחד מדג טמא הכל מותר, ואם לאו הכל אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא פסלו את צירן.</b> דהקלו בציר של חגבים טמאים שאינו אוסר, מפני שאין להם דם ואינו אלא לחלוחית בעלמא:",
+                "<b>שהוא טהור.</b> לא מבעיא דאינו אוסר את תערובתו אלא הוא עצמו טהור. והלכה כעדותו של רבי צדוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנכבשים זה עם זה.</b> ירקות חולין שנכבשו עם ירקות של תרומה, אין התרומה אוסרת את החולין:",
+                "<b>חוץ מן החסית.</b> שום ולוף ובצל וכרתי קרויים חסית, דאגב חורפייהו יהבי טעמא בכל מידי דנכבשין עמהן. וכשהן של תרומה אוסרים בין ירק בין חסית של חולין. ושאר ירקות של תרומה אינן אוסרים כשהן נכבשים, אבל מבושלים או נשלקים אוסרים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר כל הנשלקים עם התרדים אסורים.</b> רבי יוסי פליג אתנא קמא, וסבר דכל שאר ירקות אינן אוסרים אפילו נשלקים, חוץ מן התרדים של איסור כגון של תרומה ושל כלאי הכרם שהן נותנים טעם בשליקתן:",
+                "<b>כרוב של שקי.</b> הגדל בארץ יבשה שצריך להשקותה, אם [שלקו] עם כרוב של תרומה הגדל בארץ לחה, שאין צריך להשקותה אסור, דשל שקי מחמת יבשותו הוא בולע:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר.</b> כל איסור והיתר המתבשלים זה עם זה, והם מין אחד, מותרים, שאין נותנים טעם זה בזה, חוץ מבשר איסור והיתר שנתבשלו יחד דאסור. ולית הלכתא כחד מהנך תנאי, אלא כתנא קמא בלבד דאמר כל הנכבשים מותרים חוץ מן החסית אבל מבושלים או שלוקים כולן אוסרים:",
+                "<b>הכבד אוסרת.</b> כבד של טרפה שבשלה עם היתר, אוסרת כל המתבשל עמה:",
+                "<b>ואינה נאסרת.</b> אם נתבשלה עם דבר אסור, דמתוך שהיא טרודה לפלוט תדיר רבוי דם שבה, לא בלעה. והלכתא כבד שנתבשלה אפילו היא של היתר אסור לאכלה, ואוסרת כל מה שנתבשל עמה לפי שהיא מלאה דם. ופולטת וחוזרת ובולעת מהדם שפלטה. ואין לה תקנה בבשול, אלא אם כן הבהבה באור תחלה יפה, וכן נהגו העם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתבלים אסורים.</b> כגון תבלין של תרומה או של ערלה וכלאי הכרם:",
+                "<b>אפילו חלמון.</b> האודם של ביצה שהוא מבפנים, וכל שכן החלבון שהוא מבחוץ:",
+                "<b>מי כבשים ומי שלקות.</b> שנכבשו או נשלקו בהן תרומה, אסורים לזרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין נותנין דבלה וגרוגרות.</b> של תרומה:",
+                "<b>לתוך המורייס.</b> שומן של דגים:",
+                "<b>מפני שהוא מאבדן.</b> שכן דרך דבלה וגרוגרות הנתונים במורייס לסחטן ולהוציא את מימיהן ואחר כך משליכן:",
+                "<b>אבל נותנים את היין למורייס.</b> רגילים היו לתת יין למורייס שלא היה בו שמנונית כל כך כדי למתקן ולתת בו טעם. הלכך מותר ליתן יין של תרומה לתוכו, ולא אמרינן לעבורי זוהמא בלבד הוא נותן את היין והוה כמאבדו:",
+                "<b>אין מפטמין את השמן.</b> של תרומה בעקרי בשמים שבולעים את השמן ואזיל לאבוד. אי נמי דלא חזי השמן לאכילה כשהוא מפוטם:",
+                "<b>יינומלים.</b> נותנים לתוך היין דבש ופלפלין:",
+                "<b>ממעיטו.</b> שמתחסר ומתמעט על ידי הבשול. ואית דמפרשי שממעיטו משותיו, שאין בני אדם רגילין לשתות יין מבושל כמו חי:",
+                "<b>מפני שהוא משביחו.</b> ומתקיים יותר. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>סתוניות.</b> ענבים שאינם מתבשלים עד ימות הסתיו, ורגילים לעשות מהן חומץ:",
+                "<b>ושאר כל מי פירות.</b> חוץ מיין ושמן:",
+                "<b>מחייב קרן וחומש.</b> לזר האוכלן בשוגג דחשיב להו משקה תרומה ממש:",
+                "<b>ורבי יהושע פוטר.</b> מחומש. אבל קרן חייב, ולכתחלה אסורים לזרים:",
+                "<b>מטמא משום משקה.</b> טמאים, ומטמאים, ומכשירים זרעים לקבל טומאה כשאר משקים, דכתיב (ויקרא י״א:ל״ד) אשר יבא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה:",
+                "<b>כמוני פטמין.</b> כפטם הזה שמונה צרורות בשמים שלו שלא בדקדוק וחוזר ומוסיף עליהם, אבל חכמים בדקדוק מנו שבעה משקים, שאלו בלבד טמאים ומטמאים ומכשירים הזרעים לקבל טומאה, ואין להוסיף עליהם. ושבעה משקין שמנו חכמים הם מים, טל, יין, שמן, דבש דבורים, חלב, דם. והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין עושין תמרים דבש.</b> אם הם של תרומה או של מעשר שני. שהתמרים אוכל והדבש משקה, ואין מחזירים האוכל משקה:",
+                "<b>אלא בזיתים וענבים בלבד.</b> דבפירוש אמרה תורה בהם (במדבר י״ח:י״ב) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש:",
+                "<b>אין סופגים את הארבעים משום ערלה.</b> פירות של ערלה שסחטן והוציא מהן משקה, אין לוקה מן התורה השותה אותו משקה אלא בזיתים וענבים בלבד:",
+                "<b>ואין מביאים בכורים משקין.</b> דכתיב (דברים כ״ו:י׳) את ראשית פרי האדמה. פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה:",
+                "<b>אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים.</b> דגמר בכורים מתרומה:",
+                "<b>ואין מקריבים על גבי המזבח.</b> אלא שמן למנחות ויין לנסכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עוקצי תאנים.</b> שבהם תאנים מחוברים לאילן:",
+                "<b>הכליסין.</b> רמב״ם פירש שהם מין ממיני התאנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>גרעיני תרומה.</b> גרעינים שנמצאו בתוך פירות של תרומה כשהכהן אוכלם:",
+                "<b>בזמן שהכהן מכניסן.</b> ודעתו עליהם ולא הפקירן אסורים. וכגון שהן רכין וראוין לאכילה כגון גרעיני התפוחים והחבושין והאגסים, או שנשאר בהם לחלוחית שבני אדם מוצצים אותן, כגון גרעיני התמרים וכיוצא בהם. אבל אינם ראויים כלל אפילו הכהן מכניסן הרי אלו מותרים:",
+                "<b>עצמות הקדשים.</b> בעצמות הראויין קצת לאכילה מיירי כגון ראשי כנפים והסחוסין:",
+                "<b>המורסן.</b> של תרומה, והן סובין הגסין מותר לזרים:",
+                "<b>סובין.</b> של חטין חדשות של תרומה אסורים לזרים. לפי שהחדשות הן לחות ואינם נטחנים היטב, ונשאר קמח הרבה מעורב בסובין:",
+                "<b>ושל ישנות.</b> של חטין ישנות. שהן יבשות ונטחנות היטב מותרות. שאין קמח מעורב בהן כלל. ועד ל׳ יום נקראים חדשות:",
+                "<b>ונוהג בתרומה.</b> בהוצאת הסובין והמורסן:",
+                "<b>כדרך שנוהג בחולין.</b> ואין כאן משום מאבד תרומה כשמשליך מה שאינו ראוי לאכילה:",
+                "<b>המסלת.</b> שקולט את הסולת כדי לעשות פת נקיה ביותר, ולא בירר מסאה אחת שהיא ששה קבין אלא קב או קבים:",
+                "<b>לא ישליך את השאר.</b> שהרי הוא ראוי לאכילה, ונמצא מאבד את התרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מגורה.</b> אוצר שאוגרים תבואה לתוכו:",
+                "<b>מכבד כדרכו.</b> כדרך שרגילים לכבד האוצרות בעת שמפנים אותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטפח.</b> מאסף את השמן בטפח שלו, כלומר מקנחו באצבעותיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המערה.</b> יין או שמן של תרומה מכד לכד, ואחר שעירה כל מה שבתוכו נטפו ממנו שלש טפין, טפה אחר טפה, כדרך הכלים לאחר שעירה כל מה שבתוכן:",
+                "<b>נותן לתוכה חולין.</b> וא״צ לקנחה יפה קודם שיתן החולין לתוכה:",
+                "<b>הרכינה.</b> הטה אותה על צדה, לחבית שהיה בה תרומה אחר שעירה כל מה שבתוכה ומיצה היין או השמן שהיה בה ונראה כנוס בתוכה:",
+                "<b>הרי זו תרומה.</b> ולא אמרינן חולין הן הואיל ועירה כל מה שבתוכה ונטפו ממנו שלש טפין:",
+                "<b>בתרומת מעשר של דמאי.</b> שהמעשר שלו, ונותן תרומת מעשר לכהן, ואם יש בידו א׳ משמנה שבשמינית הלוג צריך להוליכה לכהן, אבל פחות לא. והני מילי בטמא, אבל בטהור אפילו כל שהוא צריך לחזר בדמאי, אבל בודאי בין טמא בין טהור בין רב בין מעט צריך לחזר אחר כהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כרשיני תרומה.</b> עיקרם למאכל בהמה, דאי עיקרם למאכל אדם היה אסור להאכילן לבהמה. ומכל מקום חזו קצת למאכל אדם, דאי לא הוו חזו כלל לאדם, לא היו מפרישים עליהם תרומות ומעשרות, דמידי דלא חזי לאדם אין מפרישין עליו תרומות ומעשרות:",
+                "<b>מאכילין אותן.</b> כהנים לבהמתן:",
+                "<b>מאכילה כרשיני תרומה.</b> הואיל וגוף הבהמה לכהן אע״פ שמזונותיה על ישראל. ואין כאן משום גזל, שאם היה רוצה היה נותן התרומה לבעל הפרה ואנן סהדי דניחא ליה לבעל הפרה שיתן לה כרשיני תרומה כדי שיאכילנה בריוח, והוי כאילו זכה בהן כהן והוא מאכילן לבהמתו:",
+                "<b>לא יאכילנה כרשיני תרומה.</b> כיון שגוף הפרה לישראל, דכתיב (ויקרא כב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, ונפש אפילו נפש בהמה במשמע. ואמר רחמנא קנין כספו דכהן ליכול בתרומה, קנין כספו של ישראל לא ליכול בתרומה:",
+                "<b>ישראל ששם פרה מכהן.</b> שקבל פרה מכהן בשומא כפי מה שהיא שוה עכשיו כך וכך דמים, ויטפל בה ישראל לפטמה, ומה שישביח על השומא יחלקו הריוח ביניהם:",
+                "<b>לא יאכילנה כרשיני תרומה.</b> שכיון שקבלה הישראל בשומתה כפי מה שהיא שוה, נעשית פרתו של ישראל ואינה אוכלת בתרומה:",
+                "<b>וכהן שקבל פרתו של ישראל.</b> בשומא בדרך זו:",
+                "<b>מאכילה כרשיני תרומה.</b> מפני שהיא נעשית פרתו של כהן משעה שקבלה עליו בשומא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמן שריפה.</b> שמן תרומה שנטמאת. ואמאי קרי ליה שמן שריפה הואיל ולשריפה עומד:",
+                "<b>ברשות כהן.</b> היינו כשיש שם כהן, דנר לאחד נר למאה:",
+                "<b>מדליק ברשותה.</b> כשהיא שם:",
+                "<b>מדליקין בבית המשתה.</b> מתוך שעומדים בבגדים נקיים אין רגילין לטלטל נרות של שמן ממקומן שמא יטנפו את בגדיהם, הלכך ליכא למיחש שמא יטלטלו הנר ממקום שהכהן שם למקום שאין שם כהן, אבל בבית האבל שלובשין בגדים צואים חיישינן:",
+                "<b>בבית האבל אבל לא בבית המשתה.</b> בבית האבל מתוך שלבן נשבר ונכנע לא חיישינן שמא יוציאו הנר למקום שאין שם כהן, אבל בבית המשתה שהן שמחים ומתוך שמחתן רגילים להתעסק ולטלטל הנרות ממקום למקום חיישינן:",
+                "<b>אוסר כאן וכאן.</b> דתופס סברת שניהן לחומרא:",
+                "<b>ור״ש מתיר כאן וכאן.</b> דתופס סברת שניהם לקולא. והלכה כר״ש:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..08626fe1f8573e1977cde59b8ac2b12312823031
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Zeraim/Bartenura on Mishnah Terumot/Hebrew/merged.json	
@@ -0,0 +1,658 @@
+{
+    "title": "Bartenura on Mishnah Terumot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Terumot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>חמשה לא יתרומו.</b> מנינא למעוטי הא דא״ר יהודה לקמן קטן שלא הביא שתי שערות תרומתו תרומה קמ״ל דאין תרומתו תרומה:",
+                "<b>החרש והשוטה והקטן כו׳</b> כולהו מחד קרא נפקא לן דכתיב (שמות כ״ה:ב׳) דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו. אל בני ישראל פרט לנכרי, מאת כל איש פרט לקטן, אשר ידבנו לבו פרט לחרש ושוטה שאין בהם דעת להיות נודבין. וקטן לא מצי ממעיט מאשר ידבנו לבו, דאיכא קטן שהגיע לעונת נדרים שיש לו דעת להיות נודב. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם פרט לתורם שאינו שלו. ושוטה, המאבד מה שנותנים לו קרוי שוטה:",
+                "<b>אפילו ברשות.</b> של ישראל שעשאו ישראל שלוחו לתרום, אין תרומתו תרומה. דכתיב (במדבר י״ח:כ״ח) כן תרימו גם אתם, גם לרבות שלוחכם, מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית:  "
+            ],
+            [
+                "<b>לא יתרום.</b> לכתחלה דצריך להשמיע לאזנו כשיברך:",
+                "<b>חרש שדברו בו חכמים בכל מקום וכו׳</b> לאו כללא הוא, דבריש חגיגה תני חרש, ומדבר ואינו שומע בכלל, ובפרק מצות חליצה לענין חליצה:",
+                "<b>שאינו שומע ואינו מדבר.</b> שנולד חרש ממעי אמו, וכיון שלא שמע מעולם מה שמדברים לו א״א לו שידבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר תרומתו תרומה.</b> בדיעבד, דלית ליה לרבי יהודה הך דרשא מאת כל איש פרט לקטן:",
+                "<b>עד שלא בא לעונת נדרים.</b> הזכר בן י״ב שנה ויום אחד, והנקבה בת י״א שנים ויום אחד. ומאותה עונה ואילך אם תרם תרומתו תרומה. והלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמין זיתים על השמן.</b> מי שיש לו שמן שחייב להפריש ממנו תרומה, וזיתים שחייב להפריש מהן תרומה, אינו יכול לתרום מן הזיתים כפי השיעור שיש לו לתרום על הזיתים ועל השמן, ולפטור השמן בתרומת הזיתים דכתי׳ (במדבר יח) כדגן מן הגורן, מן הגמור על הגמור, ולא ממה שאינו גמור על הגמור:",
+                "<b>ואם תרם בית שמאי אומרים תרומת עצמן יש בהן.</b> כלומר אין כאן תרומה אלא על הזיתים בלבד אבל לא על השמן:",
+                "<b>וב״ה אומרים אינה תרומה.</b> הואיל ונתכוון לתרום גם על השמן אין כאן תרומה לא על הזיתים ולא על השמן, והרי הוא כאילו לא תרם כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמין מן הלקט מן השכחה ומן הפאה.</b> מי שיש לו כרי של טבל אינו יכול להפריש עליו תרומה מלקט ושכחה ופאה שבידו, שאלו מתנות עניים הן ואינו יכול לתקן טבלו במתנות עניים:",
+                "<b>ההפקר.</b> דכתיב (דברים יד) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן, יצא הפקר שידך וידו שוין בו:",
+                "<b>ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו.</b> אין תורם ממנו תרומה גדולה על כרי של טבל שבידו. ואיצטריך לאשמועינן היכא שהקדימו בן לוי לכהן בשבלים שהוא פטור מתרומה גדולה, ודוקא שנטלה תרומתו, אבל לא נטלה תרומתו יכול לתרום, דתניא בספרי מנין לבן לוי שרצה לעשות ממעשר ראשון שלו תרומה גדולה, מנין שעושה ת״ל (במדבר יח) כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה׳ תרומה, מכאן שאם רצה לעשותו תרומה לאחרים עושה, יכול אף לאחר שנטלה תרומתו יהא עושה אותו תרומה לאחרים, ת״ל (שם) את מקדשו ממנו, בזמן שקדשו בתוכו הוא עושה אותו תרומה לאחרים, אין קדשו בתוכו אין עושה אותו תרומה לאחרים:",
+                "<b>ולא ממעשר שני והקדש שנפדו.</b> האי תנא סבר מעשר שני ממון גבוה הוא. והיכא דלא נפדו פשיטא דאינו יכול לתקן טבלו בממון של גבוה, אבל היכא דנפדו סד״א דיכול לעשותן תרומה גדולה על טבלו. וכי תימא הא נמי פשיטא דחולין גמורים הוא, אצטריך היכא דהקדימו בשבלים, דפטור מתרומה גדולה כדפרישית במעשר ראשון. והקדש שנפדה, נמי איצטריך, כשהקדיש טבל ומרחו הגזבר ואח״כ פדאו דפטור מן התרומה:",
+                "<b>מן הפטור על החיוב.</b> כגון מפירות שלא הביאו שליש שהן פטורין מן המעשרות, על הפירות שהביאו שליש שהן חייבין במעשרות:",
+                "<b>ולא מן התלוש על המחובר.</b> דכתיב (שם) והרמותם ממנו, שלא יתרום מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש, דלשון הרמה לא שייך אלא בתלוש, וממנו משמע שהתרומה והחולין שניהם שוין:",
+                "<b>מן החדש על הישן.</b> מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו, דכתיב (דברים יד) היוצא השדה שנה שנה. אבל שדה שעושה שני גרנות בשנה כגון שדה בית השלחין תורמים ומעשרים מזה על זה:",
+                "<b>ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ.</b> דכתיב (ויקרא כז) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ, גלי קרא במעשר וה״ה לתרומה. וכן אין תורמין מפירות הארץ על פירות שבסוריא, ולא מפירות שבסוריא על פירות שבארץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמשה לא יתרומו.</b> מנינא למעוטי מדרבי יהודה, דאמר קטן שתרם תרומתו תרומה:",
+                "<b>האלם.</b> והוא ששומע אלא שנשתתק מחמת חולי, לא יתרום, לפי שאינו יכול לברך. וכן הערום אינו יכול לברך דכתיב (דברים כג) ולא יראה בך ערות דבר, בשעה שאתה מדבר בו לא יראה בך ערוה:",
+                "<b>ובעל קרי.</b> נמי בזמן התקנה מקמי דבטלוה לטבילותא לא הוה מצי לברך, דתנן בעל קרי מהרהר בלבו:",
+                "<b>והשכור והסומא.</b> אינם יודעים לברור מן היפה, ואנן בעינן שיהא התורם בורר ותורם מן היפה דכתיב (במדבר יח) מכל חלבו את מקדשו. ושכור מקרי כל שאינו יכול לדבר בפני המלך מחמת שכרותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמין לא במדה.</b> דכתיב (שם) ונחשב לכם תרומתכם, במחשבה אתה תורם כלומר מאומד, ואי אתה תורם לא במדה ולא במשקל ולא במנין. ואף על גב דהאי קרא בתרומת מעשר הוא דכתיב, אם אינו ענין לתרומת מעשר שהרי נתנה בו תורה שיעור מעשר מן המעשר וצריך שימדוד כדי שיתן השיעור הראוי, תנהו ענין לתרומה גדולה שלא נתנה בו תורה שיעור:",
+                "<b>אבל תורם הוא את המדוד.</b> שמודד הוא את טבלו, או מונה ושוקל את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, וכשמפריש התרומה גדולה ממנו מפריש מאומד ולא ימדוד ולא ישקול ולא ימנה:",
+                "<b>אין תורמין בסל ובקופה שהם של מדה.</b> שהרואה אומר במדה הוא תורם:",
+                "<b>אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן.</b> דכיון דאינו ממלא אותן ליכא למגזר:",
+                "<b>שחציה מדה.</b> שיש בסאה פעמים סימנין עד מקום חציה ואיכא למגזר דלמא אתו לתרום במדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הזיתים הנכתשים.</b> רגילים היו לכתוש הזיתים במכתשת להוציא שמנן:",
+                "<b>תרומתו תרומה.</b> גמורה היא מדאורייתא:",
+                "<b>ויחזור ויתרום.</b> מדרבנן, לאחר שישלים כתישת אותן הזיתים ודריכת הענבים יחזור ויוציא תרומה שנית כשיעור הצריך לשמן וליין שיצא:",
+                "<b>הראשונה מדמעת.</b> אם נפלה לפחות ממאה חולין נעשה הכל מדומע ואסור לזרים, וימכר הכל לכהן. דתרומה גמורה היא מדאורייתא:",
+                "<b>וחייבין עליה חומש.</b> זר האוכלה בשגגה משלם קרן וחומש, כדין כל זר אוכל תרומה:",
+                "<b>אבל לא שניה.</b> לפי שאינה אלא מדרבנן, לפיכך אינה נאכלת עד שיפרישו עליה תרומה ומעשרות ממקום אחר, דמדאורייתא היא טבל גמור. ואי קשיא מאי שנא הכא בתורם שמן על הזיתים הנכתשים דתרומתו תרומה ויחזור ויתרום, ומאי שנא לעיל גבי התורם זיתים על השמן וענבים על היין דאין תרומתו תרומה, וי״ל דהתורם זיתים על השמן איכא פסידא לכהן לפיכך אין תרומתו תרומה, אבל בתורם שמן על הזיתים הנכתשים דליכא פסידא לכהן תרומתו תרומה, אלא דרבנן הוא דגזור דיחזור ויתרום:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיתים הנכבשים.</b> זיתים מלוחים וכבושים ביין או בחומץ כדי שיתקיימו, וחשיבי דבר שנגמרה מלאכתו, הלכך תורמין מן השמן עליהם, דדוקא שמן על זיתים העומדים להוציא שמנן, וכן יין על ענבים העומדות לידרך הוא דאסור לתרום, אבל יין על צמוקים ושמן על זיתים הנכבשים שרי, וכשהוא תורם מן השמן על הזיתים הנכבשים ומן היין על הצמוקים תורם לפי השמן הראוי שיצא מן הזיתים הנכבשים ולפי היין הראוי שיצא מן הצמוקים:",
+                "<b>אין צריך לתרום.</b> הואיל וכי קא תרם שפיר קא תרם, שהרי באותה שעה היו עומדות לאכילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמים מדבר שנגמרה מלאכתו.</b> מדבר שנתמרח בכרי:",
+                "<b>על דבר שלא נגמרה מלאכתו.</b> שלא נתמרח בכרי, דכתיב (במדבר יח) כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב, מן הגמור על הגמור ולא מן הגמור על שאינו גמור ולא משאינו גמור על הגמור:",
+                "<b>ואם תרם תרומתו תרומה.</b> ודוקא בשאר פירות, אבל התורם מן הזיתים על השמן, או מן הענבים על היין, הא אמרינן לעיל דאין תרומתו תרומה משום דאית ביה פסידא לכהן כדאמרן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין תורמין מטהור על הטמא.</b> גזירה שמא יתרום שלא מן המוקף משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו, ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף:",
+                "<b>באמת אמרו.</b> כל היכא דתנינן באמת אמרו כאילו היא הלכה למשה מסיני, אבל לאו דוקא הלכה למשה מסיני שהרי בפרק קמא דשבת שנינו באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקות קורין ומדרבנן היא:",
+                "<b>העגול של דבילה.</b> אף על פי שהדבלות מדובקות זו בזו בתוך העגול אינן חשובות חבור לענין טומאה, ואם נגעה טומאה באחת מן הדבלות לא נטמאת האחרת:",
+                "<b>וכן אגודה של ירק וכן ערימה.</b> צריכי, דאי אשמעינן עגול הוה אמינא עגול שכולו גוף אחד תורם, אגודה שאינה גוף אחד אינו תורם. ואי אשמעינן אגודה הוה אמינא אגודה שהכל תפוסה אחת תורם, ערימה שאינה תפוסה אחת אינו תורם, צריכי:",
+                "<b>רבי אליעזר אומר תורמים.</b> לכתחילה מן הטהור על הטמא, דלא גזר רבי אליעזר שמא יבוא לתרום שלא מן המוקף, ואין הלכה כרבי אליעזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין תורמין מן הטמא על הטהור.</b> משום פסידא דכהן:",
+                "<b>ואם תרם שוגג תרומתו תרומה.</b> ודוקא שהיתה לה שעת הכושר והגיעה לעונת מעשרות קודם שנטמאה דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא, אבל אם נטמאת קודם שהגיע לעונת מעשרות לא הויא תרומה מדאורייתא, ואם תרם אפילו שוגג אין תרומתו תרומה:",
+                "<b>מעשר טבל.</b> מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומת מעשר:",
+                "<b>היה מפריש עליו והולך.</b> היה מפריש מזה על שאר מעשרותיו:",
+                "<b>אם היה יודע בו בתחלה.</b> שהוא טבל או שהוא טמא, אע״פ שבשעה שתרם היה שוגג ששכח שהוא טבל או שהוא טמא הוי שוגג קרוב למזיד, ולא עשה ולא כלום. ואין הלכה כרבי יהודה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>המטביל כלים בשבת.</b> שאסור להטביל כלים טמאים להעלותם מידי טומאתן בשבת, מפני שנראה כמתקן כלי:",
+                "<b>המעשר.</b> שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת מפני שהוא מתקן:",
+                "<b>והמבשל בשבת.</b> בשוגג, יאכל אותו תבשיל למוצאי שבת, אבל לא בשבת עצמו. ובמזיד לא יאכל הוא, אבל אחרים אוכלים למוצאי שבת דכתיב (שמות ל״א:י״ד) ושמרתם את השבת כי קדש היא, היא קדש ואין מעשיה קדש:",
+                "<b>ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור.</b> שנחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל מין חטים אחד.</b> ואע״ג דאיכא שחמתית ולבנה:",
+                "<b>וכל מין תאנים אחד.</b> ואע״ג דאיכא שחורות ולבנות. תאנים בעודן לחים קרויין תאנים, וכשיבשו קרויין גרוגרות, וכשנדרסין בעגול קרויין עגול דבלה:",
+                "<b>תורם מן היפה.</b> מן התאנים על הגרוגרות דתאנים יפים מן הגרוגרות:",
+                "<b>תורם מן המתקיים.</b> מן הגרוגרות על התאנים, דגרוגרות מתקיימי טפי:",
+                "<b>לעולם הוא תורם מן היפה.</b> דכתיב (במדבר י״ח:ל׳) בהרימכם את חלבו לעולם בעינן חלבו, ואי פסיד יפסד. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תורמים בצל קטן שלם.</b> לפי שהוא מתקיים:",
+                "<b>ולא חצי בצל גדול.</b> אף על פי שהוא יפה ממנו:",
+                "<b>רבי יהודה אומר לא כי.</b> ר׳ יהודה לטעמיה דאמר לעולם הוא תורם מן היפה:",
+                "<b>מבני המדינה.</b> טובים לאכילה מן הכופרים הבצלים של בני הכפרים, אבל של בני הכפרים מתקיימים יותר:",
+                "<b>מפני שהוא מאכל פולטיקין.</b> בצלים של בני המדינה הוא מאכל לאנשים חשובים, והם יפים יותר מאותן של בני הכפרים. פולטיקין, בני פלטרין של מלכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>תורמין זיתי שמן.</b> העומדים להוציא שמנן:",
+                "<b>על זיתי כבש.</b> זיתים שאין עושים שמן, וכובשים אותן ביין או בחומץ לקיים אותן לאכילה. וזיתי שמן יפין מזיתי כבש הלכך מפרישים מזיתי שמן על זיתי כבש דה״ל מן היפה על הרע:",
+                "<b>ויין שאינו מבושל.</b> יפה לשתיה מן המבושל:",
+                "<b>כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה לזה.</b> דאמר קרא (במדבר י״ח:י״ב) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה:",
+                "<b>חוץ מן הזונין.</b> בערבי זוא״ן ובלע״ז ויצ״א, ואינו אוכל אדם ומקיימים אותו ליונים:",
+                "<b>הקישות.</b> בערבי פאקו״ס:",
+                "<b>והמלפפון.</b> בערבי כייא״ר:",
+                "<b>מין אחד.</b> ותורמין מזה על זה:",
+                "<b>שני מינים.</b> ואין תורמין מזה על זה, ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>התורם וכו׳</b> בשוגג איירי, ואפ״ה יחזור ויתרום דהוי קרוב למזיד משום דהוה ליה [למטעמיה]: ",
+                "<b>ונמצאת של חומץ כו׳,</b> שהתורם מן החומץ על היין אין תרומתו תרומה, דיין וחומץ שני מינים הן:",
+                "<b>אם ספק.</b> עד שלא תרמה החמיצה או לאחר שתרמה החמיצה:",
+                "<b>תרומה ויחזור ויתרום.</b> ונותן שתיהן לכהן וכהן נותן לו דמי הראשונה שהיא גדולה מן השניה שהשניה מתמעטת כפי מה שעולה תרומת הראשונה, ולפי שהכהן הוא המוציא מחבירו ואנן קיימא לן בכל דוכתא המוציא מחבירו עליו הראיה לפיכך אינו לוקח בלא דמים אלא הקטנה וצריך שיתן לו דמי הגדולה שהיא הראשונה:",
+                "<b>הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה.</b> אם נפלה לפחות ממאה של חולין אין נעשית מדומע, דשמא אינה תרומה אלא השניה היא תרומה, וכן השניה אינה מדמעת בפני עצמה שמא הראשונה תרומה ולא השניה:",
+                "<b>ואין חייבים עליה חומש.</b> זר שאכל הראשונה לבדה או השניה לבדה אינו משלם חומש כדין שאר אוכלי תרומה בשגגה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדמעות כקטנה שבשתיהן.</b> כשיעור השניה שהיא קטנה שבשתיהן, ואם יש בחולין מאה כנגד הקטנה אין נעשים מדומע, אלא נוטל מן החולין כשיעור אלו השתי תרומות שנפלו בהן ונותנן לכהן והשאר חולין כמו שהיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>תרומת שניהם תרומה.</b> היינו דתרומת כ״א מהן חציה תרומה וחציה חולין, נמצא כשתרמו שניהם מנ׳ סאין זה סאה וזה סאה, שלא קדשה תרומה כי אם חצי סאה בשל זה וחצי סאה בשל זה כל אחד כפי חלקו:",
+                "<b>אם תרם הראשון כשעור.</b> אחד מחמשים כשעור שנתנו חכמים, תרומתו תרומה. והלכה כרבי יוסי דלפרושי מלתייהו דחכמים קאתי. ואית דמפרשי אם תרם הראשון כשעור מה שתרם חברו אחר כך תרומתו תרומה, דחזינן דהוה ניחא ליה להיאך בתראה במה שתרם הראשון שהרי היתה דעתו מסכמת עמו בשיעור התרומה. ופירוש ראשון נראה בעיני עיקר:"
+            ],
+            [
+                "<b>במה דברים אמורים.</b> הא דפליג רבי עקיבא לעיל ואמר תרומת שניהם תרומה:",
+                "<b>בשלא דבר.</b> שלא נטל רשות מחבירו לתרום אלא תרם מדעתו:",
+                "<b>אבל הרשה.</b> שנתן בעל הבית רשות לתרום תרומתו תרומה:",
+                "<b>בטל.</b> אם לאחר שמינה שליח לתרום בטל שליחותו לאחר שהלך השליח מלפניו:",
+                "<b>חוץ.</b> בעלים עמי הארץ שהשכירו פועלים חברים כדי להפריש תרומה בטהרה, רשאים לתרום עד שלא יגעו בו הבעלים עמי הארץ ויטמאו את התרומה, מפני שהן מטמאים את הגת, שהבעלים עמי הארץ מיד כשהתחילו הדורכים לדרוך והלכו בגת שתי וערב אינם נזהרים יותר מליגע בגתן ומטמאים אותה, לפי שהם חושבים שמיד כשהתחילו לדרוך הפרישו החברים תרומה גדולה. הילכך מפרישים החברים הדורכים מן היין כדי שיעור תרומה הצריכה לכל הגת מיד כשהלכו בה שתי וערב. שאם יבואו בעלים ויטמאו הגת קודם שיגמרו יש להן יין מזומן להפריש על הכל בטהרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרא שם.</b> וצריך לתרום ולעשר מתוכו, ואינו יכול להפריש עליו ממקום אחר. ואע״ג דרחמנא קרייה לתרומה ראשית ובעינן שיהיו שיריה נכרים, כיון דאמר בתוכו משמע באמצע הכרי תהא התרומה והא איכא סביביו שהם שיריה נכרים:",
+                "<b>עד שיאמר בצפונו או בדרומו.</b> אע״ג דבתוכו משמע באמצעיתו, לא הוי מקום מסויים, והרי הוא כאילו לא אמר כלום עד שיאמר בצפונו או בדרומו. וכן הלכה:",
+                "<b>תרומת הכרי ממנו עליו קרא שם.</b> דלא בעינן שיריה נכרים:",
+                "<b>עשור מעשר זה וכו׳</b> ר׳ אליעזר בן יעקב פליג אר׳ שמעון דאמר תרומת מעשר זה בתוך הכרי קרא שם, וקאמר דתרומת מעשר זה בתוכו קודם שהופרש המעשר לא קרא שם, אבל לאחר שהופרש המעשר אם אמר תרומת מעשר עליו קרא שם. ולית הלכתא כחד מינייהו אלא כחכמים בלבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר.</b> הכי קאמר אף על פי שהוא עובר בלא תעשה שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר, אף על פי כן מה שעשה עשוי. מלאתך אלו הבכורים שמתמלאים בבכיר, ודמעך זו תרומה, ומעשר ראשון נמי יש בו תרומת מעשר. לא תאחר, לא תשנה הסדר:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה קרוי תרומה וראשית.</b> בכורים קרויין תרומה דאמר מר [פסחים לח.] ותרומת ידך (דברים יב) אלו בכורים דכתיב בהו (שם כו) ולקח הכהן הטנא מידך. וקרויין ראשית, ראשית בכורי אדמתך (שמות כג). תרומה קרוי תרומה את משמרת תרומתי (במדבר יח) וקרויה ראשית דגנך (דברים יח):",
+                "<b>בכורים שהן בכורים לכל.</b> לשון בכורים דריש לכך קרינהו רחמנא בכורים. אי נמי משום דכתיבי בפרשת כי תשא עד שלא נצטוו על התרומות:",
+                "<b>שיש בו ראשית.</b> דבמעשר ראשון יש בו תרומת מעשר, והתרומה קרויה ראשית, לפיכך דין הוא שיקדים ראשון לשני:  "
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיהיו פיו ולבו שוין.</b> דכתיב (שם כג) מוצא שפתיך תשמור וכתיב (שמות לד) כל נדיב לב, הא כיצד, בעינן גומר בלבו ומוציא בשפתיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנכרי והכותי תרומתן תרומה.</b> אם הפרישו תרומה מן התבואה שלהן, אבל אם תרם הנכרי משל ישראל בשליחותו אין תרומתו תרומה, כדדרשינן מכן תרימו גם אתם (במדבר י״ח:כ״ח) מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית:",
+                "<b>וחכמים אומרים יש לו.</b> והלכה כחכמים:",
+                "<b>תרומת הנכרי מדמעת.</b> אם נפלה לפחות ממאה נעשה הכל מדומע ואסור לזרים:",
+                "<b>וחייבין עליה חומש.</b> זר שאכלה בשגגה משלם קרן וחומש:",
+                "<b>ורבי שמעון פוטר.</b> מחומש אבל מודה הוא דמדמעת. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המפריש מקצת תרומה ומעשרות.</b> כגון שהיה לו מאה סאין טבל והוציא מהן סאה תרומה ובדעתו להפריש עדיין השאר, חוזר ומוציא מאותו הכרי עצמו עד שישלים שני סאין כשיעור התרומה, דהטבל הוא שיעלה בידו ולא מה שכבר מתוקן:",
+                "<b>אבל לא למקום אחר.</b> אם יש לו מאה סאין אחרים של טבל אינו יכול להפריש עליהן מאלו שהוציא מקצת תרומתן, דלגבי אחרים תלינן דלמא מן המתוקן הוא מוציא עליהן ולא מן הטבל שבו, ור׳ מאיר שרי אף למקום אחר. ואין הלכה כר׳ מאיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>במגורה.</b> באוצר, כדכתיב (חגי ב) העוד הזרע במגורה:",
+                "<b>ונתן סאה לבן לוי.</b> מתניתין איירי בפועל חבר הבא לסעוד אצל בעל הבית ואינו מאמינו על המעשרות וראה הפועל את בעל הבית נותן ממגורתו סאה לבן לוי וסאה לעני. ר״מ אומר דאותו פועל יכול לאכול מן המגורה שמנה סאים דמסתמא בתורת מעשר ראשון נתן ללוי ובתורת מעשר עני נתן לעני, והרי יש כאן ח׳ סאים מתוקנים ומעט יותר. ואע״פ שלא ראהו מפריש תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ על התרומה:",
+                "<b>וחכ״א לא הפריש בעל הבית אלא לפי חשבון.</b> סעודה זו שרוצה הפועל לאכול אצלו, והשאר מתנה בעלמא הוא דיהיב ללוי ולעני, הלכך אין הפועל יכול לאכול אצלו עד שיכלו ח׳ סאין כדברי ר״מ, אלא אותה סעודה שהיה לו לאכול אצלו ותו לא. פירוש אחר ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני והלכו להם, וכשבא להפריש שמנה סאין מן המגורה ולאכול אותם על סמך השני סאין שנתן לבן לוי ולעני אינו יודע אם אותן שני סאין קיימים אם לאו, ר״מ אומר מפריש שמונה סאין ואוכלן, על סמך אותן שני סאין שנתן לבן לוי ולעני בחזקת שהן קיימים. וחכ״א אינו מפריש אלא לפי חשבון, הקיימים, אם כל השני סאין קיימים מפריש עליהן ח׳ סאין ומעט יותר, ואם אין קיימים אלא חציין אינו מפריש עליהם אלא ארבע סאין, לפי חשבון מה שנמצא מהן קיימים כך מפריש עליהם ולא יותר. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עין יפה אחד מארבעים.</b> מי שהוא נדיב לב ותורם בעין יפה מפריש א׳ מארבעים:",
+                "<b>והבינונית אחד מחמשים.</b> לאו דברי ב״ש נינהו אלא תנא קמא קאמר לה. ומעין יפה דבית שמאי אתה למד לדבריהם עין רעה ובינונית אע״ג דלא תני לה במתניתין:",
+                "<b>ועלה בידו אחד מששים.</b> כגון שתרם מאומד ועלה בידו אחד מששים והוא עין רעה:",
+                "<b>חזר והוסיף חייב במעשרות.</b> דכבר נפטרו ואין שם תרומה חל על מה שמוסיף, הלכך התוספת הזאת הויא טבל גמור וחייבת במעשרות:",
+                "<b>מששים ואחד.</b> כגון שהיו בכרי ששים ואחד סאין ועלה בידו סאה, אותה סאה תרומה:",
+                "<b>ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד.</b> [אם הוא רגיל] לתרום אחד מששים יפריש עדיין אחד מששים בסאה, ואם הוא רגיל לתרום אחד מחמשים נמצאו דנשארו עדיין י״א סאין שלא נתרמו:",
+                "<b>במדה ובמשקל.</b> כלומר אותו מותר שהוא תורם, מותר לתרום במדה ובמשקל ובמנין. דלא אמרו לתרום מאומד, אלא בתחלת התרומה:",
+                "<b>אף שלא מן המוקף.</b> דסבר ר״י אין צריך לתרום מן המוקף אלא בתחלת תרומה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+                "<b>מוקף.</b> קרוב וסמוך ובאותו מקום עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדעתו של בעל הבית.</b> לפי שיש תורם בעין יפה, ויש בעין רעה, ויש בבינונית:",
+                "<b>פיחת עשרה.</b> ותרם מארבעים:",
+                "<b>או הוסיף עשרה.</b> ותרם מששים:",
+                "<b>תרומתו תרומה.</b> דכיון דבאחד משעורי חכמים תרם יכול למימר ליה אנא להכי אמדתיך:",
+                "<b>ואם נתכוין להוסיף.</b> שהיה יודע דעתו של בעל הבית ובמתכוין הוסיף, אפילו אחד, אין תרומתו תרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחד מעשרה.</b> יכול להרבות ולהפריש תרומה, הואיל ואשכחן שם תרומה במקום אחר שהיא אחד מעשר. ואם רבה יותר אין שם תרומה על אותו רבוי, והוא חולין הטבולין למעשר ומדומע בתרומה, וזו היא תקנתו שיעשנו תרומת מעשר למקום אחר ויתנהו ללוי שיעשנו תרומת מעשר על מעשר טבל שלו והלוי יתן לו חולין כנגד אותו רבוי. והא דקאמר יעשנו תרומת מעשר למקום אחר ולא אמר יעשנו תרומה למקום אחר, לפי שאין תורמין שלא מן המוקף, אבל תרומת מעשר מפרישין אותה שלא מן המוקף:",
+                "<b>מחצה חולין ומחצה תרומה.</b> דסבר יכול אדם לעשות חצי כריו תרומה, דכתיב (דברים י״ח:ד׳) ראשית דגנך, דיו לראשית שיהיה כדגן, [ראשית היא תרומה], ודגן הוא השיריים:",
+                "<b>עד שישייר שם חולין.</b> לא בעינן רק שיהיו שיריה ניכרין. והלכה כר״ט ור״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכלכלה.</b> הסל שמודדים בו להפריש המעשרות ותרומת מעשר, שאין מפרישים אותן אלא במדה ובמנין ובמשקל, כדתנן ואל תרבה לעשר אומדות. אבל תרומה גדולה אין מפרישים אותה אלא מאומד כדתנן לעיל:",
+                "<b>משערין את הכלכלה.</b> לידע מה שיכנסו בה מן הפירות:",
+                "<b>בבכורות.</b> בזמן שהפירות בבכוריהן הן במלואן והכלכלה מכילה מהן פחות ממה שהיא מכילה מהן בסוף הקיץ, שכבר התחילו להצטמק והן צנומות דקות:",
+                "<b>ובאמצע הקיץ.</b> שהן מבושלות ואינם מצומקות, הכלכלה מחזקת מן הפירות יותר ממה שמחזקת מהן כשהן מבוכרות במלואן, ופחות ממה שהיא מחזקת מהן בסוף הקיץ כשכבר נצטמקו. הלכך משערין בג׳ זמנים הללו:",
+                "<b>ובסייפות.</b> פירות שבסוף הקיץ:",
+                "<b>המונה משובח.</b> מן המוציא באומד:",
+                "<b>והמודד משובח וכו׳</b> ודוקא במעשרות ובתרומת מעשר, אבל לא בתרומה גדולה כדפרישית:"
+            ],
+            [
+                "<b>תרומה עולה באחד ומאה.</b> סאה של תרומה שנפלה למאה סאין של חולין, שהם בין הכל אחד ומאה, נוטל אחת מהן ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:",
+                "<b>במאה ועוד.</b> אם נפלה סאה של תרומה לתוך תשעה ותשעים סאין של חולין ומשהו יותר מתשעים ותשעה, וזה המשהו אין לו שיעור, הואיל ויש כאן מאה ועוד משהו, נוטל סאה אחת ונותנה לכהן, והשאר חולין כשהיו:",
+                "<b>קב למאה סאה שתות למדמע.</b> אם נפלה סאה של תרומה בצ״ט של חולין וקב יותר, שהקב הוא שתות לסאה של תרומה המדמעת שהסאה ו׳ קבים. אז נוטל סאה אחת והשאר חולין כשהיו. אבל אם היו החולין פחות מתשעים ותשעה וקב, הכל מדומע, וימכרו כולם לכהן בדמי תרומה חוץ מדמי סאה של תרומה שבה. והלכה כרבי אליעזר שאין תרומה עולה בפחות מאחת ומאה. דסתם לן תנא כוותיה בכמה דוכתי. והכל מודים שאין התרומה עולה במאה בלבד, וכל שכן בפחות ממאה דכתיב בתרומת מעשר (במדבר יח) מכל חלבו את מקדשו ממנו, דבר שאתה תורם ממנו אם נפל לתוכו מקדשו, והיינו אחד ממאה, דממאה סאין מפרישין עשרה למעשר ראשון, ומאותן עשרה סאה לתרומת מעשר, ואמר רחמנא שאם חזרה אותה סאה לתשעים ותשעה מקדשתן ונעשה הכל מדומע:"
+            ],
+            [
+                "<b>תאנים שחורות מעלות את הלבנות.</b> תאנה של תרומה, שחורה או לבנה, שנפלה למאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות, כולן מצטרפין לבטלה, שאם היה רוצה היה דורסן ומערבן הכל ביחד. ואם שחורה נפלה, מעלה אחת מן השחורות, ואם לבנה מעלה אחת מן הלבנות, והשאר חולין כשהיו:",
+                "<b>עגולי דבלה.</b> דבלות תאנים הנדרסים בעגול, גדולים מעלים את הקטנים, אם יש שם חמשים עגולים קטנים ועשרים וחמשה עגולים גדולים, ואחד מן הגדולים כשנים מן הקטנים, ונפל לתוכן עגול קטן של תרומה, מסייעות כולן לבטל. וכן עגולים ומלבנים. עגולים הם הנדרסות בעגול, מלבנים תאנים הנדרסות בצורת רבוע כמין דפוס שעושים בו הלבנים מרובעות:",
+                "<b>ורבי אליעזר אוסר.</b> אם שחורה נפלה השחורות אסורות, ואם לבנה נפלה הלבנות אסורות, וכן בגדולים וקטנים, ועגולים ומלבנים, הדומין לאותה שנפלה אסורים:",
+                "<b>בידוע מה נפלה.</b> שחורה או לבנה, אין מעלות, לפי שיכול לאכול האחרות וכיון דמותרות הן אין מסייעות לבטל. אבל אם אין ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה, כיון דכולן בספק איסור, מעלות זו את זו. והלכה כרבי עקיבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד.</b> לפרושי מלתיה דרבי עקיבא קאתי:",
+                "<b>ובזו ר׳ אליעזר מחמיר.</b> בהא דתנינן לעיל, אבל במאי דבעינא למימר לקמן הוי איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>בדורס ליטרא קציעות.</b> ליטרא של תאנים יבשים של תרומה:",
+                "<b>על פי הכד.</b> של חולין, והרבה כדין יש:",
+                "<b>ואין ידוע.</b> באיזה כד דרסה, ובכל כד יש מאה ליטרות של חולין, אפילו אין כאן מאה כדין שרי רבי אליעזר. ואע״פ שידוע הוא שהליטרא של תרומה היא בפי הכד ואינה מעורבת עם החולין, רואין אותן כאילו נפרדו ממקומן ונתערבו החולין בתרומה ועולין באחד ומאה. ורבי יהושע סבר כיון דאינה מעורבת אין התחתונות מסייעות לבטל את העליונות, אלא השולים מותרים והפומים אסורים, עד שיהיו שם מאה כדין ויתבטל פי חבית זה במאה פומין, והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>מגורה.</b> אוצר שאוגרים בו התבואה:",
+                "<b>וקפאה.</b> הסיר מה שלמעלה, תרגום ויצף הברזל (מ״ב ו) וקפא פרזלא:",
+                "<b>אם יש בקפוי תעלה באחד ומאה.</b> מפרש בירושלמי דהכי קאמר אם יש בקפוי עם מה שתחתיו אחד ומאה תעלה, ורבי אליעזר לטעמיה דאמר התחתונות מעלות את העליונות, וקמ״ל דאע״ג דקפאה וגלי דעתיה שלא נתערבה עם התחתונות, אף עפ״כ התחתונות מסייעות לבטל:",
+                "<b>ורבי יהושע אומר לא תעלה.</b> רבי יהושע לטעמיה דאמר לעיל שאין התחתונות מסייעות לבטל:",
+                "<b>סאה תרומה וכו׳</b> סיומא דמלתיה דר׳ יהושע היא, והכי קאמר כיון דלא תעלה כיצד יעשה, יקפיאנה. יסיר מה שצף למעלה ומעט סביב לה עד שידע שהסיר כולה, והשאר הכל חולין:",
+                "<b>א״כ למה אמרו.</b> מתניתין פריך על מלתיה דר׳ יהושע. אם כן באיזה מקום אמרו תרומה צריכה א׳ ומאה, כיון שיש תקנה בקפוי. ומשני בשאין ידוע אם נבללה הסאה במגורה אחר שנפלה על פי המגורה, אי נמי מתחלה אין ידוע להיכן נפלה. והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי קופות.</b> בכל אחת חמשים סאה:",
+                "<b>ואין ידוע לאיזו מהן נפלה.</b> ושתיהן אסורות מספק, מסייעות זו את זו לבטל, ואם רצה להעלות סאה מזו מעלה, מזו מעלה, מחצה מזו ומחצה מזו מעלה. ושתי קופות אפילו הן בשני בתים ואין ידוע לאיזו מהן נפלה סאה של תרומה, מעלות זו את זו, מפני שדרכן להתפנות, והן מטלטלות ממקום למקום, ופעמים שמתערבות זו עם זו. אבל שתי מגורות שאינן מטלטלות, בזמן ששתיהן בבית אחד, מעלות זו את זו, ואם הן בשני [בתים] אין מעלות זו את זו:",
+                "<b>ר״ש אומר אפילו הן בשתי עיירות.</b> ואין הלכה כר״ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנפלה אחת מהן.</b> אגודה אחת כיוצא בהן, ואינה ניכרת מביניהן. ואותה אגודה היתה חציה חולין וחציה תרומה:",
+                "<b>שהיו שם מאה ושני חציים.</b> עם החצי של תרומה שבה. ואשמעינן רבי יוסי שאין האגודה שחציה תרומה מדמעת אלא לפי חשבון תרומה שבה, ולא אמרינן שהאגודה כולה תדמע, כיון שהיא תרומה מעורבת בחולין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין.</b> דתרומה טמאה נמי עולה באחת ומאה:",
+                "<b>ירקבו.</b> דאי אפשר לכהן לאכלה משום תרומה טמאה. והא דלא תנן ידלקו, משום דחיישינן דלמא אדמדליק להו אתי בהו לידי תקלה ואתי למיכל מנייהו, משום דדמוע קיל להו לאינשי ולא מזדהרי ביה כולי האי:",
+                "<b>אם טהורה היתה אותה סאה.</b> וגם החולין טהורים ימכרו לכהנים בדמי תרומה, שדמיה פחותים, לפי שאין לה אוכלים מרובים, וגם אם נטמאת לא חזיא לאכילה:",
+                "<b>חוץ</b> מדמי אותה סאה. שצריך ליתנה לכהן:",
+                "<b>ואם למעשר ראשון.</b> טהור שלא נטלה ממנו תרומת מעשר נפלה. יבקש מן הלוי שיחליפם לו בחולין, ויעשם הלוי תרומת מעשר על טבלו:",
+                "<b>ואם למעשר שני והקדש טהורים נפלה.</b> יפדו ויאכל דמי המעשר בירושלים, והדמוע ימכור לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה:",
+                "<b>ואם טמאים היו.</b> החולין והמעשר ראשון שנפלה בהן תרומה טהורה, דהשתא לא מצי למעבדינהו תרומת מעשר על מקום אחר. מפריש עליו תרומת מעשר וימכרנו לכהנים, ויאכלום הכהנים נקודים, פירוש ביובש כמו יבש היה נקודים (יהושע ט׳:ה׳):",
+                "<b>או קליות.</b> כי היכי דלא תתכשר התרומה הטהורה שיש בה לקבל טומאה דכל אוכל שלא בא עליו משקה מז׳ משקים אינו מוכשר לקבל טומאה:",
+                "<b>או ילושו במי פירות. </b>כגון מי תותים ורמונים דלא מכשרי:",
+                "<b>או יחלקום לעיסות.</b> שיתן פחות מכביצה בכל עיסה ועיסה, דאוכל שהוא פחות מכביצה אינו מקבל טומאת אוכלים, ואינו מטמא טומאת אוכלים. ואי קשיא מאי שנא מסאה תרומה טמאה שנפלה בחולין טהורים דאמרינן ירקבו משום דעושה הכל תרומה ונחשב כתרומה טמאה וטהורה שנתערבו, וא״כ תרומה טהורה וחולין טמאים נמי שנתערבו יחשבו כתרומה טהורה וטמאה שנתערבו ויהיו אסורים באכילה. וי״ל דלא דמי, דלעיל הנך חולין נעשו כתרומה ליאסר לזרים מכח תרומה טמאה, הלכך לכהנים נמי אסירי כדין תרומה טמאה, אבל הנך חולין דהכא אין נעשים תרומה אלא מכח תרומה טהורה, הלכך שריין לכהנים כתרומה טהורה:  "
+            ],
+            [
+                "<b>סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים.</b> והשתא התרומה עולה באחד ומאה ולא נעשה הכל מדומע, והחולין טהורים לא הוכשרו לקבל טומאה ולא טמאתן התרומה טמאה:",
+                "<b>תרום ותשרף.</b> כשם שאם היתה תרומה טהורה תעלה ותאכל, כך הטמאה תרום ותשרף. והאי תשרף דומיא דתרקב, שאסור ליהנות ממנה בשעה ששורפה, דאי שריית ליה ליהנות ממנה אתי למיכלה, דסבור שהיא מותרת ע״י ביטול:",
+                "<b>תעלה ותאכל נקודים.</b> ביובש, כוליה כדפרשינן לעיל. והלכה כחכמים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>תעלה ותאכל.</b> בהא מודה רבי אליעזר דאף אותה סאה נאכלת, משום דלעיל תרומה טמאה נפלה, אע״פ שנתבטלה בחולין הטהורים, מכל מקום כשמגביהה שם תרומה עליה וחוזרת לשמה הראשון. אבל הכא דטהורה נפלה, אע״פ שהחולין היו טמאים, כשמגביהה חזרה לשם תרומה טהורה כמו שהיתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אוסרים.</b> דסברי תרומה טמאה שנתערבה בטהורה אינה עולה באחד ומאה, כדמפרש טעמא לקמן:",
+                "<b>לאחר שהודו.</b> בית שמאי לדברי בית הלל. משום דהקשו להם בית הלל לבית שמאי ומה תרומה טהורה שהיא במיתה אצל הזרים עולה, טמאה שהיא בעשה אצל כהן לא כל שכן, וחזרו בית שמאי להורות כדברי בית הלל:",
+                "<b>תרום ותשרף.</b> והשאר מותר:",
+                "<b>אבדה במעוטה.</b> כיון דהכל תרומה ואין כאן גזל השבט אפילו לתרום אין צריך. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כתרומה ודאי.</b> רבי אליעזר לטעמיה דאמר שאני אומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה:",
+                "<b>אינה מדמע אלא לפי חשבון.</b> והסאה שהגביה אין בה אלא חלק אחד ממאה תרומה והשאר חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון.</b> לפי מה שיש תרומה בסאה זו של דימוע בעינן מאה מן החולין, ולא בעינן מאה סאין כנגד כל אותה סאה של דימוע, שאינה נחשבת כולה תרומה לאסור חולין שניים:",
+                "<b>ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון.</b> עסה של חולין שנתחמצה בשאור של תרומה הרי כולה אסורה לזרים ואם נפל מאותה עסה לתוך עסה אחרת של חולין וחמצתה אינה אוסרת אלא לפי חשבון שאור של תרומה שמעורב בה, ולא מתסרה אחרונה אלא אם כן נפל מן הראשונה שיעור גדול כל כך שיש בשאור של תרומה המעורב בה כדי לחמץ האחרונה בלא צירוף החולין המדומעין:",
+                "<b>ואין מים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון.</b> מקוה שיש בו עשרים ואחד סאים מי גשמים, ממלא בכתף תשע עשרה סאים ופותקן למקוה דרך המשכה והן טהורין. ואף על גב דשלשה לוגין מים שאובים פוסלים את המקוה, השאובה כשרה כשהיא דרך המשכה והי׳ שם רוב שיעור המקוה שהם עשרים ואחד סאים מי גשמים. והיינו לפי חשבון, דאין השאובים פוסלין המקוה כשהן דרך המשכה אלא אם כן הם עשרים [סאים] מים שאובים, שאין שם רוב שיעור מקוה ממי גשמים. והלכה כחכמים. "
+            ],
+            [
+                "<b>הגביהה.</b> כדין תרומה שעולה באחד ומאה:",
+                "<b>הרי זו מותרת.</b> וצריך להרים:",
+                "<b>עד שתרבה תרומה על החולין.</b> דהיינו עד שיפלו שם חמשים ואחד של תרומה, אבל מחצה על מחצה שרי:  "
+            ],
+            [
+                "עד שנפלה אחרת. סאה אחרת של תרומה:",
+                "<b>הרי זו אסורה.</b> דכמו שנפלו בבת אחת דמי:",
+                "<b>ור׳ שמעון מתיר.</b> כשלא נודע לו נפילה ראשונה עד שנפלה שניה מודה ר׳ שמעון דכמאן דנפלו בבת אחת דמי. כי פליג היכא דנודע לו בינתים ולא הספיק להרים עד שנפלה אחרת, רבי שמעון סבר כיון דעומד להרים כמורם דמי ואזדא לטעמיה דאית ליה בעלמא (פסחים יג. ב״ק עו:) כל העומד ליזרק כזרוק דמי, וחכמים אומרים השתא מיהת לא הורמה. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטחנן.</b> כולן בבת אחת:",
+                "<b>ופחתו.</b> לא אמרינן חולין פחתו ולא התרומה ואין כאן מאה ואחד ואסור:",
+                "<b>ואם ידוע שהחטים של חולין יפות משל תרומה מותר.</b> דשל חולין הותירו ושל תרומה לא הותירו ויש כאן אחד ומאה. ואע״ג דמעיקרא נאסרו, חזרו והותרו בטחינה, ואפילו לכתחלה יכול לטחון כדי להתירן:",
+                "<b>ואם מזיד אסור.</b> קנסוהו רבנן לפי שבטל איסור לכתחלה, והוא הדין לכל איסורים שבתורה שבטלן במזיד שהן אסורים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש.</b> כדכתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו. והחומש הוא רביעית מה שאכל, כגון אם אכל תרומה ששוה דינר משלם דינר ורביע שהם בין הכל חמשה רביעיות דינר, נמצא הקרן עם חומשו חמשה, וכל חומשים האמורים בתורה כך הם:",
+                "<b>אחד השותה.</b> יין:",
+                "<b>ואחד הסך.</b> שמן. דשתיה בכלל אכילה דכתיב (דברים י״ד:כ״ו) בבקר ובצאן וביין ובשכר, וכתיב בתריה ואכלת שם. וסיכה כשתיה דכתיב (תהילים ק״ט:י״ח) ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:",
+                "<b>וחומש חומשה.</b> שאם אכל תרומה ושלם קרן וחומש וחזר ואכל תשלומי החומש מוסיף חומש על אותו חומש:",
+                "<b>אינו משלם תרומה.</b> שהתרומה לכהן, ותשלומי מה שאכל הם חוב עליו, ואינו יכול לפרוע חובו ממקום אחר:",
+                "<b>אלא חולין מתוקנים.</b> שהפרישו מהן תרומות ומעשרות, דרחמנא אמר (ויקרא כ״ב:י״ד) ונתן לכהן את הקדש, דבר הראוי להיות קדש. וחומש נמי צריך להיות מחולין מתוקנים דכתיב (שם) ויסף חמישיתו עליו מלמד שחומשו כמותו:",
+                "<b>והן נעשין תרומה.</b> אותן חולין מתוקנים:",
+                "<b>והתשלומין תרומה.</b> שאם חזר ואכל בשוגג אותן חולין שנשתלמו, מה שחוזר ומשלם תחתיהן גם הם נעשין תרומה:",
+                "<b>אינו מוחל.</b> דכיון דגזרת הכתוב היא דחייב לשלם דבר הראוי להיות קדש ואינו יכול לפטור עצמו בדמים, אין הדבר תלוי בבעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת ישראל.</b> שהפרישה תרומה ולא נתנה אותה לכהן ואכלתה שוגג:",
+                "<b>ואח״כ נשאת לכהן.</b> והרי היא ראויה לאכול בתרומה דאשת כהן אוכלת בתרומה:",
+                "<b>משלמת קרן וחומש לעצמה.</b> שהרי אם היתה אותה תרומה שאכלה עכשיו בעין לא היתה חייבת ליתנה לכהן דהיא נעשית כהנת בנשואיה, הלכך עתה נמי התשלומים הן שלה:",
+                "<b>משלמת קרן לבעלים.</b> כדין גוזל חבירו, אבל החומש תעכב לעצמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוא משלם את הקרן.</b> דמי תרומה, כדין גוזל שהרי הוא נעשה גזלן עליה:",
+                "<b>והן משלמין את החומש.</b> עון אכילתן בשוגג, שאין משלם חומש אלא אוכל ושותה וסך עצמו, אבל המזיק את התרומה אינו משלם חומש דכתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) ואיש כי יאכל קדש פרט למזיק:",
+                "<b>הן משלמין קרן וחומש.</b> חולין מתוקנים, ויעשו תרומה, והוא משלם להם דמי חולין שהיה צריך להאכילן. ואיכא בינייהו דלר״מ אין המאכיל משלם אלא דמי תרומה, ולרבנן משלם דמי חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>דמי תרומה.</b> שאין דמיה יקרים כחולין:",
+                "<b>קרן וחומש מן החולין.</b> והן נעשין תרומה, כדין כל אוכל תרומה בשגגה:",
+                "<b>וקרן דמי תרומה.</b> משום כפל לגנב:",
+                "<b>תרומת הקדש.</b> שהקדיש הכהן תרומה לבדק הבית:",
+                "<b>שני חומשים.</b> חד משום אוכל תרומה, וחד משום נהנה מן ההקדש. אבל כפל בהקדש ליכא דכתיב (שמות כ״ב:ח׳) ישלם שנים לרעהו ולא להקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן הלקט מן השכחה ומן הפאה.</b> משום דאין בהם זיקת תרומה ומעשרות, הלכך לא הוי בכלל דבר הראוי להיות קדש. ולא דמי לחולין מתוקנים דהנהו היו ראוין להיות קדש קודם שנתקנו אבל לקט שכחה ופאה מעולם לא נראו להיות קדש:",
+                "<b>ומן ההפקר.</b> לאחר שזכה בו:",
+                "<b>ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו.</b> ואע״ג דהשתא הוי כחולין המתוקנים, כיון דקודם שנטלה תרומתו לא חזי השתא נמי לא חזי:",
+                "<b>שאין הקדש פודה הקדש.</b> ואלו חשובים כהקדש קודם שנפדו, ואין אדם יכול לפטור עצמו בממון גבוה. וסבר ר׳ מאיר מעשר שני ממון גבוה, הוא וכיון דקודם שנפדו לא חזו תו לא חזו לאחר שנפדו:",
+                "<b>וחכמים מתירין באלו.</b> במעשר שני והקדש שנפדו. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שישלם מן היפה על הרע.</b> כגון שאכל גרוגרות, ולפי מדה שאכל גרוגרות ישלם תמרים, ולא לפי דמים דכיון דבזוזא אכל ובזוזא משלם מאי נפקא מינה שישלם מן היפה על הרע. ואיכא למ״ד דאפי׳ לפי דמים מצינן למימר דאי אכל מידי דלא קפץ עליה זבינא משלם מידי דקפץ עליה זבינא:",
+                "<b>לפיכך.</b> שאין יכול לשלם ממין אחר, אם אכל קשואים של תרומה של ערב שביעית ואין קשואים של אותה שנה מצויים עוד שכבר נתקשו ולא חזו לאכילה, ומין אחר אינו יכול לשלם צריך להמתין למוצאי שביעית וישלם מקשואין של מוצאי שביעית, דמשל שביעית אסור לפרוע חובו, דדמי לסחורה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האוכל תרומה מזיד.</b> בלא התראה, דאילו אתרו ביה לוקה ואינו משלם. ואע״ג דבלא התראה חייב מיתה בידי שמים, אינה פוטרת מן התשלומין:",
+                "<b>ואינו משלם את החומש.</b> דלא חייבה תורה חומש אלא לאוכל תרומה בשגגה:",
+                "<b>התשלומין חולין.</b> דתשלומין דשוגג בלבד קרנהו רחמנא קדש, כדכתיב ונתן לכהן את הקדש, אבל תשלומין דמזיד חולין הן, והואיל והן חולין אם רצה הכהן למחול מוחל, משא״כ בתשלומין של שוגג שאם רצה למחול אינו מוחל מפני שהן קדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת כהן שנשאת לישראל.</b> ואסורה לאכול בתרומה:",
+                "<b>משלמת את הקרן.</b> כדין גוזל את חבירו, אבל לא חומש דכהנת היא, וכתיב (ויקרא כ״ב:י׳) וכל זר לא יאכל קדש יצאה זאת שאינה זרה ואפשר לה שתשוב לבית אביה כנעוריה ותהא מותרת לאכול בתרומה:",
+                "<b>ומיתתה בשרפה.</b> אם זנתה תחת בעלה ישראל, כדכתיב (ויקרא כ״א:ט׳) ובת איש כהן כי תחל לזנות וכו׳, כל שהיא בת כהן לא שנא אשת כהן ולא שנא אשת ישראל באש תשרף:",
+                "<b>נשאת לאחד מכל הפסולים.</b> כגון חלל נתין וממזר, משלמת קרן וחומש, שהרי נתחללה בביאתו ואינה ראויה עוד לאכול בתרומה והרי היא כזרה:",
+                "<b>ומיתתה בחנק.</b> דכתיב ובת איש כהן כי תחל לזנות, מי שראויה לחזור לבית אביה אלמלא זנות זה היא בשרפה, יצתה נבעלת לפסול לה שאינה ראויה לחזור לבית אביה שזו אינה בשרפה:",
+                "<b>וחכמים אומרים וכו׳</b> דלא הויא זרה עד שתהא זרה מתחלתה ועד סופה וזו הואיל וכבר אכלה בתרומה אינה משלמת את החומש:",
+                "<b>ומיתתה בשרפה.</b> ובת איש כהן כתיב מכל מקום. והלכה כחכמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המאכיל את בניו קטנים.</b> דלאו בני חיובא נינהו, ועבדיו אפילו גדולים:",
+                "<b>ותרומת חוץ לארץ.</b> אע״פ שהיא מדמעת אין מוסיפין חומש עליה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "לתוך של תרומה נפלה. ושל חולין מותרת. ודוקא בשתי קופות א׳ של חולין ואחת של תרומה, תלינן תרומה לתוך תרומה נפלה שיש היתר לשתי הקופות. אבל אחת חולין ואחת טבל או מעשר ראשון וכיוצא בזה, לא תלינן שנפלה התרומה לטבל כדי להתיר החולין, מאחר שהטבל נדמע ונאסר, דמאי חזית לאסור קופה זו יותר מזו. וכן טמאה וטהורה תלינן בטמאה או מדומעת ושאינה מדומעת תלינן במדומעת. כללא דמלתא כל היכא דאחת אינה מתקלקלת תלינן בה:",
+                "<b>אכל אחת מהן פטור.</b> דשמא של חולין אכל:",
+                "<b>וחייבת בחלה.</b> דספק חולין היא:",
+                "<b>ורבי יוסי פוטר.</b> דכיון דלא ידיע הוה ליה כמדומע דפטור מן החלה. והלכה כרבי יוסי בכל הני תלתא בבי דמתניתין:",
+                "<b>אכל.</b> אדם אחר את השניה, פטור:",
+                "<b>כקטנה שבשניהן.</b> להקל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה מדמעת.</b> דשמא היינו אותה של חולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>זרע אחת מהן פטור.</b> שהזורע את התרומה בשוגג צריך להפך את הקרקע, ואם לא הפך הגדולים תרומה, והכא פטור דכחולין הם:",
+                "<b>בדבר שזרעו כלה.</b> כגון חטים ושעורים, מותר לזרים, דאין זו תרומה ודאי, וחשבינן לה כגדולי [מדומע] דתנן לקמן בפרק ט׳ שהן חולין:",
+                "<b>בדבר שאין זרעו כלה.</b> כגון שום ובצלים, אסור, ואע״ג דחשבינן ליה כמדומע ולא כתרומה, בדבר שאין זרעו כלה יש להחמיר טפי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה.</b> בת ישראל הנשואה לכהן:",
+                "<b>מת רבך.</b> וירשו בן בתו מישראל, או בתו הנשואה לישראל:",
+                "<b>שהוא בן גרושה או בן חלוצה.</b> ופסול מלאכול בתרומה:",
+                "<b>רבי אליעזר מחייב קרן וחומש.</b> בכולהו:",
+                "<b>ורבי יהושע פוטר.</b> בגמרא מוקי לה דוקא באוכל תרומת חמץ בערב פסח, מפני שזמנו בהול שהשעה דחוקה ועומד לבער החמץ של תרומה. והלכה כרבי יהושע:",
+                "<b>ורבי יהושע מכשיר.</b> דכתיב (דברים ל״ג:י״א) ברך ה׳ חילו ופעל ידיו תרצה, אפילו חלל שבו פעל ידיו תרצה:",
+                "<b>נודע שהוא בעל מום עבודתו פסולה.</b> אף לרבי יהושע דכתיב (במדבר כח) את בריתי שלום, כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. והלכה כרבי יהושע:  "
+            ],
+            [
+                "<b>וכולם.</b> עבד ואשה שאכלו מתחלה בהיתר, בהא קאמר ר׳ אליעזר דיבלעו, אבל בן גרושה או בן חלוצה דמעולם לא אכלו בהיתר מודה רבי אליעזר דיפלוט, מידי דהוה אטמא היית, או טמאה היתה התרומה קודם שנתנה לתוך פיו דמודה ר׳ אליעזר דיפלוט:",
+                "<b>או שטעם טעם פשפש.</b> שרץ, כשמוללין אותו ריחו מאוס ביותר, והוא מצוי בכותלים ובמטות וקורין לו בערבי בק״י ובלע״ז צימיצ״א והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה אוכל באשכול.</b> תלש אשכול מגפן שבגינה והיה אוכל והולך עד שנכנס לחצר, וחצר קובעת למעשר, ואפילו אכילת עראי אסורה עד שיתרום ויעשר:",
+                "<b>ר׳ אליעזר אומר יגמור.</b> לא שיאכל בחצר. אלא יצא חוץ לחצר ויגמור לאכול האשכול בגינה:",
+                "<b>לא יגמור.</b> ואפילו בגינה, עד שיעשר:",
+                "<b>חשיכה לילי שבת.</b> והיה אוכל אכילת עראי, ושבת קובעת למעשר ואפילו אכילת עראי אסורה:",
+                "<b>יגמור.</b> למוצאי שבת, אבל בשבת עצמו מודה דאסור:",
+                "<b>לא יגמור.</b> אפילו למוצאי שבת, עד שיעשר. והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישפך.</b> ואין כאן משום אבוד תרומה, מפני שאסור לשתותו, שמא שתה ממנו נחש:",
+                "<b>ושאר כל המשקים מותרים.</b> שאין נחש שותה מהן. אלא שהדבש והציר והמורייס ושומים כתושים, כל אלו הוזכרו בגמ׳ לאסור, שהנחש שותה מהן:",
+                "<b>כמה ישהו.</b> כמה יעמדו מגולין:",
+                "<b>הרחש.</b> הנחש, ולפי שהולך על גחונו קרוי רחש, שאינו נראה כמהלך אלא כרוחש ומתנענע:",
+                "<b>ממקום קרוב.</b> פירשו בו (חולין י:) כדי שיצא מתחת אזן הכלי וישתה ויחזור לחורו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שיעור המים.</b> להיות אסורים משום גלוי:",
+                "<b>כדי שתאבד בהן מרה.</b> אם היו מרובים כל כך עד שארס הנחש יפסד ויאבד בהן אין בהן משום גלוי. ויודעין היו כמה ארס הנחש מטיל בפעם אחת:",
+                "<b>מרה.</b> הארס שהנחש מטיל קרוי מרה:",
+                "<b>בכלים כל שהן.</b> אפילו מרובין כל שהן יש בהן משום גלוי כשהמים בכלים:",
+                "<b>ובקרקעות עד ארבעים סאה.</b> יש בהם משום גלוי, טפי מהכי אין בהן משום גלוי שהארס מתבטל בהם. ואין הלכה כר״י. ומעין המושך אפילו כל שהוא אין בו משום גלוי. ומים מגולים כשם שאסור לשתותן כך אסור להשקותן לבהמתו ולרחוץ בהן פניו ידיו ורגליו ולגבל בהן את הטיט ולהשתמש בהן בשום תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נקורי תאנים.</b> תאנה שנראה בה נקור, אסור, שמא נקר בה נחש והטיל בה ארס:",
+                "<b>אפילו הן ככר.</b> כלומר שהן גדולים הרבה והנקור מצד אחד, לא יאמר הוא אכל מצד אחד אני מצד אחר:",
+                "<b>כל שיש בו ליחה.</b> הארס מתערב עם הליחה ומתחלחל כולו, אבל בדבר יבש חותך את הניקור ואוכל את השאר:",
+                "<b>ונשוכת הנחש.</b> בהמה שנשכה נחש ושחטה אסורה, שהארס מתחלחל בכל גופה:"
+            ],
+            [
+                "<b>משמרת של יין.</b> אע״פ שהכלי התחתון מכוסה במשמרת, יש בו משום גלוי, שהארס עובר דרך המשמרת והולך לכלי התחתון:",
+                "<b>רבי נחמיה מתיר.</b> לפי שהארס צף ואינו עובר. ואין הלכה כרבי נחמיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ספק טומאה.</b> כגון שתי חביות ברשות היחיד ונגע שרץ באחת מהן ולא ידיע להי מינייהו, ושתיהן תלויות:",
+                "<b>במקום התורפה.</b> מקום של הפקר ועומדת ליפסד שם:",
+                "<b>יניחנה במקום המוצנע.</b> דעדיין מוזהר על שמירתה, דכתיב (במדבר י״ח:ח׳) את משמרת תרומתי, בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה תלויה, דתרווייהו בעו שמור:",
+                "<b>ר׳ יהושע אומר וכו׳</b> דסבר תרומתי כתיב בלא וי״ו, ויש אם למסורת:",
+                "<b>אל יחדש בה דבר.</b> שאין צריך לשמרה, ואף אסור לגרום לה טומאה. והלכה כרבן גמליאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בגת העליונה.</b> מקום שעוצרים שם:",
+                "<b>והתחתונה.</b> בור על פני הגת שהיין יורד לתוכו:",
+                "<b>טמאה.</b> חולין טמאים יש בה, וראויין לו בימי טומאתו, או למי שאינו אוכל חוליו בטהרה, ואם תפול לתוכו התרומה הוה ליה מדומע טמא, ואף לכהן לא חזיא:",
+                "<b>שאם יכולים להציל ממנה רביעית.</b> אם יכול לחזר אחר כלים ולהציל ממנה רביעית בטהרה קודם שתרד כולה ותטמא:",
+                "<b>יציל.</b> יחזר אחר כלים ויציל, ואעפ״י שבתוך כך שיחזר אחר כלים תרד מן התרומה לחולין שבתחתונה ויפסדו החולין, לא יטמא התרומה בידים להציל החולין, כיון שיכול להציל ממנה רביעית הלוג בטהרה שהוא דבר חשוב:",
+                "<b>ואם לאו.</b> שלא ימצא כלי טהור, וסוף סוף כולה לטומאה אזלא, בהא פליגי, דרבי יהושע סבר יטמאנה ביד, להציל את החולין כדקתני סיפא ועל זו ועל זו אמר ר׳ יהושע וכו׳. ור׳ אליעזר סבר אף ע״ג דסוף סוף כולה לטומאה אזלא לא יטמאנה ביד להציל החולין. ואין הלכה כרבי אליעזר:  "
+            ],
+            [
+                "<b>וכן חבית של שמן.</b> טהורה שנשפכה וכולה הולכת לאבוד, פליגי כדלעיל. ולהכי קתני גבי שמן נשפכה ולא נקט כמו גבי יין, משום דבחבית של שמן [שנשברה] בגת העליונה, ובתחתונה חולין טמאים מודה רבי אליעזר ורבי יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו תרד ואל יטמאנה ביד, משום דשמן ראוי להדליק ולא חשו להפסד מועט. וביין נמי לא נחלקו אלא דוקא בדאיכא בתחתונה פחות ממאה חולין, שנעשין החולין כולן מדומע ואיכא הפסד, אבל אי איכא מאה חולין כולהו מודו דאל יטמאנה ביד משום דליכא הפסד:  "
+            ],
+            [
+                "<b>על זו ועל זו.</b> על זו שנולד לה ספק טומאה, ועל זו שהולכת לאבוד, אמר רבי יהושע שאינו מוזהר על טומאתן, ואותה שמוזהר עליה בל תטמא כיצד, היה עובר וכו׳ דקאמר רבי יהושע יניח לפניו אחת על הסלע כדי שלא יגרום טומאה לאחרות, ואף אותה אחת יניח על הסלע ולא יתננה בידו, שלא יטמאנה בידים. והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>תנו לנו אחת מכם.</b> שרוצים לבא עליה באונס:",
+                "<b>יטמאו כולן.</b> דאין דוחים נפש מפני נפש. ובהא מודו רבי אליעזר ורבי יהושע:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הזורע תרומה שוגג יופך.</b> חורש ומהפך, כדי שלא יגדל, ואין בכך כלום:",
+                "<b>ומזיד יקיים.</b> כיון שנקרא שם תרומה על השדה היה נראה כמאבד את התרומה:",
+                "<b>ואם הביאה שליש אפילו שוגג יקיים.</b> משום דאסור לאבד את התרומה:",
+                "<b>ובפשתן מזיד יופך.</b> ואפילו הביאה שליש, כדי שלא יהנה בקסמין ויחשוב שהזרע בלבד הוא דהוי תרומה ואסור, ועיקר פשתן משום קסמין הוא ולא משום זרע:  "
+            ],
+            [
+                "<b>בדמי תרומה.</b> דגידולי תרומה אסורים לזרים:",
+                "<b>לא ילקטו אלא עניי כהנים.</b> דחיישינן אדמלקטי ליה שדו לפומייהו:",
+                "<b>אם כן לא ילקטו אלא טהורים.</b> דהא כהן טמא אסור בתרומה. והלכה כר״ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבת במעשרות.</b> מעשר ראשון ושני. והוא הדין בתרומה:",
+                "<b>ובמעשר עני.</b> אם היא שנה שלישית או ששית של שמטה שמעשר עני נוהג בהן:",
+                "<b>החובט.</b> גדולי תרומה הללו במקלות, הרי זה משובח, כדי שלא יצטרך לחסום את הבהמה שדש בה, שאסור להניחה לאכול בתרומה אם אינה פרתו של כהן:",
+                "<b>כפיפות.</b> סלין:",
+                "<b>מאותו המין.</b> של חולין, אם חטים חטים ואם שעורים שעורים:",
+                "<b>נמצא לא זומם.</b> כלומר אינו חוסם ונותן זמם לתוך פיה שהרי היא אוכלת מאותו המין:",
+                "<b>ולא מאכילה תרומה.</b> דמשל חולין שבכפיפה התלויה בצוארה היא אוכלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>גדולי תרומה תרומה.</b> מדרבנן עבדו רבנן תקנתא משום תרומה טמאה ביד כהן, כי היכי דלא לישהי לה לגביה עד זמן הזרע כדי לזרעה ואתי בה לידי תקלה, ומשום הכי גזרו שיהיו גדולי תרומה כתרומה:",
+                "<b>וגדולי גדולין חולין.</b> אם חזר וזרע אותן גדולין, גדוליהן חולין:",
+                "<b>הטבל.</b> גדוליו חולין, משום דרובו חולין:",
+                "<b>ומעשר ראשון.</b> נמי משום דרובו חולין:",
+                "<b>וספיחי שביעית.</b> לפי שאינן מצויין ואינן נוהגים בכל שנה:",
+                "<b>ותרומת חוצה לארץ.</b> נמי לפי שאינה מצויה:",
+                "<b>והמדומע.</b> שרובו חולין:",
+                "<b>ובכורים.</b> שאינן מצויין [שאינן] נוהגים אלא בשבעת המינים:",
+                "<b>גדולי הקדש ומעשר שני חולין.</b> שאם זרע מהן סאה אחת והוסיף כמה סאה, חולין. אף בדבר שאין זרעו כלה:",
+                "<b>ופודה אותם בזמן זרעם.</b> פודה כל האוצר בדמי אותה סאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מאה לגנה של תרומה.</b> שדה שנזרעה ערוגות ערוגות ויש בה מאה ערוגות של תרומה ואחת של חולין ולא ידיע הי דחולין:",
+                "<b>כולן מותרים.</b> קולא הוא שהקילו בגדולי תרומה דערוגה אחת של חולין מתרת ערוגות רבות בדבר שזרעו כלה:",
+                "<b>אבל בדבר שאין זרעו כלה.</b> אחת של תרומה אוסרת מאה של חולין, לפי שאין הקרקע עולה באחת ומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטבל גדוליו מותרים.</b> באכילת עראי, כשאכל [צ״ל כשאר] טבל שלא נגמרה מלאכתו:",
+                "<b>בדבר שזרעו כלה.</b> השתא מפרש תנא למלתיה דתנן לעיל הטבל גדוליו חולין לא הויא אלא בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גדולי גדולין אסורים באכילת עראי:",
+                "<b>השום כשעורה.</b> כלומר השום חשוב זרעו כלה כמו השעורה. ונקט שעורה לפי שאין בתבואות דבר שיהיה זרעו כלה ונאבד מהרה כמו השעורה. פירוש אחר השום שהוא גדול כשעורה אין זרעו כלה, אבל פחות מכשעורה זרעו כלה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המנכש.</b> תולש עשבים רעים הגדלים בתוך התבואה והירקות:",
+                "<b>בחסיות.</b> כגון השום והלוף והבצלים והכרתי, כל אלו נקראים חסיות:",
+                "<b>אע״פ שפירותיו.</b> של עובד כוכבים טבל, דסבר האי תנא אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר וגדולי טבל טבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו הכי אוכל מהן עראי. ",
+                "<b>שתילי תרומה.</b> כגון שתילי כרוב ותרדין שנטמאו ושתלן, טהרו מלטמא. דכיון שנתחברו לקרקע ונבטלו מתורת אוכל. וא״ת כיון דעיקר גזירה גדולי תרומה כתרומה אינה אלא משום תרומה טמאה ביד כהן דלמא משהי לה גביה ואתי לידי תקלה, אכתי כיון דטהרו משהי לה גביה. וי״ל דתרומה נמכרת בזול הרבה לפי שאינה ראויה אלא לכהנים טהורים ואם נטמאת טעונה שרפה, הלכך אפילו אם היו נותנים לכהן תרומה כדי לזרעה לא היה [צ״ל מפסיד] מבטל שדהו, אבל אם היו הגדולין חולין היה משהה תרומה טמאה כדי לזרעה:",
+                "<b>ואסורים לאכול.</b> מעלה בעלמא היא:",
+                "<b>עד שיגום האוכל.</b> יחתוך כל הראוי לאכילה, ומה שיגדל אח״כ יהא מותר:",
+                "<b>עד שיגום וישנה.</b> שיחתוך מה שגדל גם בפעם השניה, ומה שיגדל משני ואילך יהיה מותר. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בצל שנתנו לתוך עדשים.</b> [של חולין] וה״ה בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים. [טעות המעתיק יש כאן וכצ״ל בצל שנתנו לתוך עדשים.] בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים [של חולין] (וה״ה לבצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה). ומיירי כגון שנתנו בעדשים אחר בשולו ויצאו ממנו מימיו, שאז אין הבצל כשהוא שלם פולט בעדשים ולא בולע מהם. אבל אם נתבשל הבצל בעדשים פשיטא, דיהיב ובלע טעמא, אף כשהוא שלם:",
+                "<b>בנותן טעם.</b> דטעים להו כהן, שמותר בחולין ובתרומה. אי אית בהו טעמא דתרומה הכל אסור לזרים, ואי לא הכל חולין כשהיה:",
+                "<b>ושאר כל תבשיל.</b> כגון שום וקפלוט, וכיוצא בהן:",
+                "<b>מתיר בצחנה.</b> אם נתן בצל של תרומה בצחנה, שהם דגים קטנים הכבושות בציר, נוטל את הבצל והצחנה מותר, ובלבד שיהיה הבצל שלם שלא נימוח ולא נתערב עם הצחנה. שאין הבצל ניתן לתוכו אלא להעביר זוהמת הדגים ולא כדי ליתן בו טעם. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תפוח.</b> של תרומה שרסקו ונתנו כשהוא מרוסק וכתוש לתוך העיסה וחמצה הואיל וחולין מחמת התרומה נתחמצה העיסה אסורה לזרים:",
+                "<b>אע״פ שהבאישו.</b> מחמת השעורים של תרומה, מימיו מותרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרודה.</b> הוצאת הפת מן התנור נקראת רדייה:",
+                "<b>ונתנה ע״פ חבית של יין של תרומה.</b> דהשתא הפת קולטת ושואבת מריח היין:",
+                "<b>ר״מ אוסר.</b> דסבר ריחא מילתא היא:",
+                "<b>ורבי יהודה מתיר.</b> דסבר ריחא לאו מילתא היא:",
+                "<b>מפני שהשעורים שואבות.</b> מושכות מלחלוחית יין של תרומה. והלכה כרבי יוסי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא ריח כמון.</b> דדוקא ריח של (פטום) [כמון] נכנס לתוך הפת, וריחא לאו מלתא היא בין בתרומה בין בכל איסורין שבתורה. ואי משום דהוסק התנור בתרומה, אין איסורה אסור הנאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תלתן.</b> בערבי חולב״א, ובלע״ז פינגריג״ו:",
+                "<b>אבל לא בעץ.</b> אע״פ שטעם עצו ופריו שוה אין העץ מצטרף עם הפרי לאסור יין של חולין, לפי שאין העץ קדוש בתרומה. אבל שביעית וכלאים והקדש אף העץ אסור. והעץ של תלתן ביין נותן טעם לשבח הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידלקו.</b> שאף העץ נאסר, וכלאי הכרם טעונים שרפה דכתיב (דברים כב) פן תקדש המלאה, פן תוקד אש:",
+                "<b>ומחשב כמה זרע יש בהן.</b> דתרומה נטלת במחשבה ובאומד הדעת:",
+                "<b>וא״צ להפריש את העץ.</b> ואע״פ שטעם עצו ופריו שוין:",
+                "<b>ואם הפריש.</b> קודם כתישה, אינו יכול לכתוש ולהפריש מן הזרע וישאר העץ לעצמו, דכיון שקרא עליו שם תרומה צריך ליתנו לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שכבשן עם זיתי תרומה.</b> דרך זיתים לכבשן במים ובמלח, וכשזיתי חולין פצועין דהיינו כתושים או מרוסקים בולעים מזיתי תרומה אף אם זיתי תרומה הם שלימים. ואף אם כבשן במים שנכבשו בהן זיתי תרומה אסור:",
+                "<b>אבל שלימי חולין.</b> כשזיתי חולין שלימין, אף אם כבשן עם זיתי [תרומה] פצועין אין בולעין מהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>גרב.</b> חבית:",
+                "<b>כל גרב שהוא מחזיק סאתים.</b> אם נכבש דג טמא עם הרבה דגים טהורים בתוך חבית והחבית מחזיק סאתים, ויש מציר דג טמא משקל עשר זוזים של יהודה, שהם חמש סלעים של גליל, וכל השאר ציר דג טהור, שנמצא ציר של דג טמא אחד מתשע מאות וששים של דג טהור, אסור. ואם היה הציר של דג טמא פחות מכן, מותר:",
+                "<b>רבי יהודה אומר רביעית לסאתים.</b> כשיהיה רביעית לוג של ציר טמא בתוך סאתים של טהור אסור הכל, פחות מכן מותר. ושיעור זה הוא קרוב למאתים. ואף על גב דר״י סבר מין במינו לא בטיל, שאני ציר דזיעה בעלמא הוא ואין איסורו אלא מדרבנן, לכך א״ר יהודה דבטל בקרוב למאתים:",
+                "<b>ורבי יוסי אומר.</b> דבטל בט״ז. והלכתא דציר בטל ביותר מאלף, אם יש יותר מאלף מדג טהור ואחד מדג טמא הכל מותר, ואם לאו הכל אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא פסלו את צירן.</b> דהקלו בציר של חגבים טמאים שאינו אוסר, מפני שאין להם דם ואינו אלא לחלוחית בעלמא:",
+                "<b>שהוא טהור.</b> לא מבעיא דאינו אוסר את תערובתו אלא הוא עצמו טהור. והלכה כעדותו של רבי צדוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנכבשים זה עם זה.</b> ירקות חולין שנכבשו עם ירקות של תרומה, אין התרומה אוסרת את החולין:",
+                "<b>חוץ מן החסית.</b> שום ולוף ובצל וכרתי קרויים חסית, דאגב חורפייהו יהבי טעמא בכל מידי דנכבשין עמהן. וכשהן של תרומה אוסרים בין ירק בין חסית של חולין. ושאר ירקות של תרומה אינן אוסרים כשהן נכבשים, אבל מבושלים או נשלקים אוסרים:  "
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר כל הנשלקים עם התרדים אסורים.</b> רבי יוסי פליג אתנא קמא, וסבר דכל שאר ירקות אינן אוסרים אפילו נשלקים, חוץ מן התרדים של איסור כגון של תרומה ושל כלאי הכרם שהן נותנים טעם בשליקתן:",
+                "<b>כרוב של שקי.</b> הגדל בארץ יבשה שצריך להשקותה, אם [שלקו] עם כרוב של תרומה הגדל בארץ לחה, שאין צריך להשקותה אסור, דשל שקי מחמת יבשותו הוא בולע:",
+                "<b>רבי עקיבא אומר.</b> כל איסור והיתר המתבשלים זה עם זה, והם מין אחד, מותרים, שאין נותנים טעם זה בזה, חוץ מבשר איסור והיתר שנתבשלו יחד דאסור. ולית הלכתא כחד מהנך תנאי, אלא כתנא קמא בלבד דאמר כל הנכבשים מותרים חוץ מן החסית אבל מבושלים או שלוקים כולן אוסרים:",
+                "<b>הכבד אוסרת.</b> כבד של טרפה שבשלה עם היתר, אוסרת כל המתבשל עמה:",
+                "<b>ואינה נאסרת.</b> אם נתבשלה עם דבר אסור, דמתוך שהיא טרודה לפלוט תדיר רבוי דם שבה, לא בלעה. והלכתא כבד שנתבשלה אפילו היא של היתר אסור לאכלה, ואוסרת כל מה שנתבשל עמה לפי שהיא מלאה דם. ופולטת וחוזרת ובולעת מהדם שפלטה. ואין לה תקנה בבשול, אלא אם כן הבהבה באור תחלה יפה, וכן נהגו העם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתבלים אסורים.</b> כגון תבלין של תרומה או של ערלה וכלאי הכרם:",
+                "<b>אפילו חלמון.</b> האודם של ביצה שהוא מבפנים, וכל שכן החלבון שהוא מבחוץ:",
+                "<b>מי כבשים ומי שלקות.</b> שנכבשו או נשלקו בהן תרומה, אסורים לזרים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אין נותנין דבלה וגרוגרות.</b> של תרומה:",
+                "<b>לתוך המורייס.</b> שומן של דגים:",
+                "<b>מפני שהוא מאבדן.</b> שכן דרך דבלה וגרוגרות הנתונים במורייס לסחטן ולהוציא את מימיהן ואחר כך משליכן:",
+                "<b>אבל נותנים את היין למורייס.</b> רגילים היו לתת יין למורייס שלא היה בו שמנונית כל כך כדי למתקן ולתת בו טעם. הלכך מותר ליתן יין של תרומה לתוכו, ולא אמרינן לעבורי זוהמא בלבד הוא נותן את היין והוה כמאבדו:",
+                "<b>אין מפטמין את השמן.</b> של תרומה בעקרי בשמים שבולעים את השמן ואזיל לאבוד. אי נמי דלא חזי השמן לאכילה כשהוא מפוטם:",
+                "<b>יינומלים.</b> נותנים לתוך היין דבש ופלפלין:",
+                "<b>ממעיטו.</b> שמתחסר ומתמעט על ידי הבשול. ואית דמפרשי שממעיטו משותיו, שאין בני אדם רגילין לשתות יין מבושל כמו חי:",
+                "<b>מפני שהוא משביחו.</b> ומתקיים יותר. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+            ],
+            [
+                "<b>סתוניות.</b> ענבים שאינם מתבשלים עד ימות הסתיו, ורגילים לעשות מהן חומץ:",
+                "<b>ושאר כל מי פירות.</b> חוץ מיין ושמן:",
+                "<b>מחייב קרן וחומש.</b> לזר האוכלן בשוגג דחשיב להו משקה תרומה ממש:",
+                "<b>ורבי יהושע פוטר.</b> מחומש. אבל קרן חייב, ולכתחלה אסורים לזרים:",
+                "<b>מטמא משום משקה.</b> טמאים, ומטמאים, ומכשירים זרעים לקבל טומאה כשאר משקים, דכתיב (ויקרא י״א:ל״ד) אשר יבא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה:",
+                "<b>כמוני פטמין.</b> כפטם הזה שמונה צרורות בשמים שלו שלא בדקדוק וחוזר ומוסיף עליהם, אבל חכמים בדקדוק מנו שבעה משקים, שאלו בלבד טמאים ומטמאים ומכשירים הזרעים לקבל טומאה, ואין להוסיף עליהם. ושבעה משקין שמנו חכמים הם מים, טל, יין, שמן, דבש דבורים, חלב, דם. והלכה כרבי יהושע:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין עושין תמרים דבש.</b> אם הם של תרומה או של מעשר שני. שהתמרים אוכל והדבש משקה, ואין מחזירים האוכל משקה:",
+                "<b>אלא בזיתים וענבים בלבד.</b> דבפירוש אמרה תורה בהם (במדבר י״ח:י״ב) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש:",
+                "<b>אין סופגים את הארבעים משום ערלה.</b> פירות של ערלה שסחטן והוציא מהן משקה, אין לוקה מן התורה השותה אותו משקה אלא בזיתים וענבים בלבד:",
+                "<b>ואין מביאים בכורים משקין.</b> דכתיב (דברים כ״ו:י׳) את ראשית פרי האדמה. פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה:",
+                "<b>אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים.</b> דגמר בכורים מתרומה:",
+                "<b>ואין מקריבים על גבי המזבח.</b> אלא שמן למנחות ויין לנסכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>עוקצי תאנים.</b> שבהם תאנים מחוברים לאילן:",
+                "<b>הכליסין.</b> רמב״ם פירש שהם מין ממיני התאנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>גרעיני תרומה.</b> גרעינים שנמצאו בתוך פירות של תרומה כשהכהן אוכלם:",
+                "<b>בזמן שהכהן מכניסן.</b> ודעתו עליהם ולא הפקירן אסורים. וכגון שהן רכין וראוין לאכילה כגון גרעיני התפוחים והחבושין והאגסים, או שנשאר בהם לחלוחית שבני אדם מוצצים אותן, כגון גרעיני התמרים וכיוצא בהם. אבל אינם ראויים כלל אפילו הכהן מכניסן הרי אלו מותרים:",
+                "<b>עצמות הקדשים.</b> בעצמות הראויין קצת לאכילה מיירי כגון ראשי כנפים והסחוסין:",
+                "<b>המורסן.</b> של תרומה, והן סובין הגסין מותר לזרים:",
+                "<b>סובין.</b> של חטין חדשות של תרומה אסורים לזרים. לפי שהחדשות הן לחות ואינם נטחנים היטב, ונשאר קמח הרבה מעורב בסובין:",
+                "<b>ושל ישנות.</b> של חטין ישנות. שהן יבשות ונטחנות היטב מותרות. שאין קמח מעורב בהן כלל. ועד ל׳ יום נקראים חדשות:",
+                "<b>ונוהג בתרומה.</b> בהוצאת הסובין והמורסן:",
+                "<b>כדרך שנוהג בחולין.</b> ואין כאן משום מאבד תרומה כשמשליך מה שאינו ראוי לאכילה:",
+                "<b>המסלת.</b> שקולט את הסולת כדי לעשות פת נקיה ביותר, ולא בירר מסאה אחת שהיא ששה קבין אלא קב או קבים:",
+                "<b>לא ישליך את השאר.</b> שהרי הוא ראוי לאכילה, ונמצא מאבד את התרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מגורה.</b> אוצר שאוגרים תבואה לתוכו:",
+                "<b>מכבד כדרכו.</b> כדרך שרגילים לכבד האוצרות בעת שמפנים אותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטפח.</b> מאסף את השמן בטפח שלו, כלומר מקנחו באצבעותיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המערה.</b> יין או שמן של תרומה מכד לכד, ואחר שעירה כל מה שבתוכו נטפו ממנו שלש טפין, טפה אחר טפה, כדרך הכלים לאחר שעירה כל מה שבתוכן:",
+                "<b>נותן לתוכה חולין.</b> וא״צ לקנחה יפה קודם שיתן החולין לתוכה:",
+                "<b>הרכינה.</b> הטה אותה על צדה, לחבית שהיה בה תרומה אחר שעירה כל מה שבתוכה ומיצה היין או השמן שהיה בה ונראה כנוס בתוכה:",
+                "<b>הרי זו תרומה.</b> ולא אמרינן חולין הן הואיל ועירה כל מה שבתוכה ונטפו ממנו שלש טפין:",
+                "<b>בתרומת מעשר של דמאי.</b> שהמעשר שלו, ונותן תרומת מעשר לכהן, ואם יש בידו א׳ משמנה שבשמינית הלוג צריך להוליכה לכהן, אבל פחות לא. והני מילי בטמא, אבל בטהור אפילו כל שהוא צריך לחזר בדמאי, אבל בודאי בין טמא בין טהור בין רב בין מעט צריך לחזר אחר כהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כרשיני תרומה.</b> עיקרם למאכל בהמה, דאי עיקרם למאכל אדם היה אסור להאכילן לבהמה. ומכל מקום חזו קצת למאכל אדם, דאי לא הוו חזו כלל לאדם, לא היו מפרישים עליהם תרומות ומעשרות, דמידי דלא חזי לאדם אין מפרישין עליו תרומות ומעשרות:",
+                "<b>מאכילין אותן.</b> כהנים לבהמתן:",
+                "<b>מאכילה כרשיני תרומה.</b> הואיל וגוף הבהמה לכהן אע״פ שמזונותיה על ישראל. ואין כאן משום גזל, שאם היה רוצה היה נותן התרומה לבעל הפרה ואנן סהדי דניחא ליה לבעל הפרה שיתן לה כרשיני תרומה כדי שיאכילנה בריוח, והוי כאילו זכה בהן כהן והוא מאכילן לבהמתו:",
+                "<b>לא יאכילנה כרשיני תרומה.</b> כיון שגוף הפרה לישראל, דכתיב (ויקרא כב) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, ונפש אפילו נפש בהמה במשמע. ואמר רחמנא קנין כספו דכהן ליכול בתרומה, קנין כספו של ישראל לא ליכול בתרומה:",
+                "<b>ישראל ששם פרה מכהן.</b> שקבל פרה מכהן בשומא כפי מה שהיא שוה עכשיו כך וכך דמים, ויטפל בה ישראל לפטמה, ומה שישביח על השומא יחלקו הריוח ביניהם:",
+                "<b>לא יאכילנה כרשיני תרומה.</b> שכיון שקבלה הישראל בשומתה כפי מה שהיא שוה, נעשית פרתו של ישראל ואינה אוכלת בתרומה:",
+                "<b>וכהן שקבל פרתו של ישראל.</b> בשומא בדרך זו:",
+                "<b>מאכילה כרשיני תרומה.</b> מפני שהיא נעשית פרתו של כהן משעה שקבלה עליו בשומא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמן שריפה.</b> שמן תרומה שנטמאת. ואמאי קרי ליה שמן שריפה הואיל ולשריפה עומד:",
+                "<b>ברשות כהן.</b> היינו כשיש שם כהן, דנר לאחד נר למאה:",
+                "<b>מדליק ברשותה.</b> כשהיא שם:",
+                "<b>מדליקין בבית המשתה.</b> מתוך שעומדים בבגדים נקיים אין רגילין לטלטל נרות של שמן ממקומן שמא יטנפו את בגדיהם, הלכך ליכא למיחש שמא יטלטלו הנר ממקום שהכהן שם למקום שאין שם כהן, אבל בבית האבל שלובשין בגדים צואים חיישינן:",
+                "<b>בבית האבל אבל לא בבית המשתה.</b> בבית האבל מתוך שלבן נשבר ונכנע לא חיישינן שמא יוציאו הנר למקום שאין שם כהן, אבל בבית המשתה שהן שמחים ומתוך שמחתן רגילים להתעסק ולטלטל הנרות ממקום למקום חיישינן:",
+                "<b>אוסר כאן וכאן.</b> דתופס סברת שניהן לחומרא:",
+                "<b>ור״ש מתיר כאן וכאן.</b> דתופס סברת שניהם לקולא. והלכה כר״ש:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ברטנורא על משנה תרומות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Rishonim on Mishnah",
+        "Bartenura",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}
\ No newline at end of file