diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..cf4bd46d0768aeeae5f79a0bffcd656eb22cf36b
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,68 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Festival Offering",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות חגיגה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "כסף משנה, סוף הלכה: למה לא האריך לבאר זה. נ\"ב ע' בפרק י\"ב מה' עכו\"ם ה' ג':"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "משנה למלך: כ\"כ רש\"י פ\"ד דתמורה ד' י\"ד. נ\"ב ע\"ש בד\"ה מלבד שבתות כו' דאם יו\"ט אחר השבת כו' עכ\"ל והיינו דוקא דשבת וכמו חלבי שבת דקריבין ביו\"ט. אבל לא נסכים דזבח שהקריב בחול [ברש\"י שם מבואר דלא ילפינן רק על של שבת ומ\"מ איני מבין למה לא יהי' מותר מן הסברא גם בשל חול דמה איסור מלאכה יש בניסוך המים על המזבח וכיון שנתחייב מאתמול ושכח ישלים ביו\"ט שהרי זריזין מקדימין כיון שאין בו שום איסור מלאכה ויכול להשלים היום]:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לח\"מ: ולדברי רב אשי קרא ושמחת בחגיך אתא לאין נושאין נשים במועד [כן אמר שם בחגיגה ח'] וכן פסק רבינו בה' יו\"ט פרק ז' הל' ט\"ז [ע\"ש שהביא שני הטעמים כרב ומשום דאין מערבין כו'. ובה' אשות פ\"י הל' י\"ד הביא רק הטעם דאין מערבין. ועוד קשה דבה' אשות הביא דאין מערבין מקרא מלא שבוע זאת שהוא בירושלמי מו\"ק פ\"ק הובא תוס' מו\"ק דף ח' ע\"ב ד\"ה לפי ולא הביא קרא דמייתי בגמ' דילן במו\"ק ט' א' משלמה המלך. ויש לומר דהרמב\"ם ס\"ל דרב אשי דריש כרב ולא באשתך וגם למד דאין מערבין כו' מקרא דמלא שבוע הנ\"ל ולמד גם על שאינו מועד דקרא בחגיך ולא באשתך פי' הרמב\"ם בה' יו\"ט שם שלא תשתכח שמחת החג בשמחת נשואין וא\"כ י\"ל טעם זה גם בחינוך בהמ\"ק דשלמה שגם שם בחג הוה שלא תשתכח שמחת החג בשמחת בהמ\"ק דכתיב בחגיך דווקא ואין ללמוד משם דאין מערבין כו' דחג שאני ורק בגמ' דמייתי קרא זה הוא למאן דפליג על רב יעו\"ש בגמרא וע' או\"ח סי' תרצ\"ו בהגר\"א ס\"ק י\"ח ויעויין מו\"ק דף י\"ח ע\"ב ומבואר שם דמתני' דמו\"ק ח' ב' אוסר רק נשואין דוקא גם בלא סעודה ומתיר באירוסין וע\"ז מייתי שם מו\"ק ח' ב' דברי רב בחגיך ולא באשתך ואין אירוסין בכלל אשתך ומותר לארס ורק הטעם שאסרו סעודת אירוסין שם י\"ח ב' משום דאין מערבין שמחה בשמחה ובזה מדוקדק מאוד לשון הרמב\"ם ה' יו\"ט פ\"ז ה' ט\"ז שם דמתחלה הזכיר נשואין ומייתי ע\"ז הטעם שלא תשתכח כו' שהוא טעם רב הנ\"ל ואח\"כ הביא סעודת אירוסין (וגם סעודה של נשואין) ומייתי ע\"ז הטעם על הסעודות משום דאין מערבין שמחה בשמחה וכנ\"ל וגם סעודת נשואין שהזכיר הרמב\"ם ע\"ז קשה תיפוק לי' משום נשואין עצמם שכתב מקודם שאסור וע\"כ איירי שנשא ערב הרגל בלא סעודה כלל או במחזיר גרושתו וכמ\"ש הב\"י או\"ח סי' תקמ\"ו וע\"ש מג\"א ס\"ק ד' וגם זה רק משום אין מערבין כו' ובה' אישות פ\"י ה' י\"ג התחיל לענין נשואין שני נשים ביחד שאינו במועד ולכן הביא שם בהלכה י\"ג ובהלכה י\"ד הקרא דמלא שבוע זאת והטעם דאין מערבין משום שני נשים כאחד שהתחיל בו ובזה מתורץ דברי הרמב\"ם [וקרוב כעין זה ראיתי בכתב יד אדוני אבי מורי זללה\"ה]:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה: אם כוונת רבינו ז\"ל לומר כו'. נ\"ב נראה דכוונתו על הלועזות והגרים שאינם מכירים בלה\"ק וע' ספר החינוך. וע' מגילה דף י\"ח ע\"א וברש\"י שם ד\"ה ופרסומי ניסא [ושמיעה פי' הבנה כמו שמצינו בכמה מקומות וכמו שמע ישראל וכמו שאמרו על זה ברכות י\"ג ע\"א שמע בכל לשון שאתה שומע והיינו שאתה מבין וכמו שהביא הרמב\"ם בפ\"ב מהל' ק\"ש הלכה יו\"ד בכל לשון שיהי' מבינה ע\"ש]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..3c9159e44526a143bb33c6e68996536ad423ee1c
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Festival Offering/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,65 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Festival Offering",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Festival_Offering",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "כסף משנה, סוף הלכה: למה לא האריך לבאר זה. נ\"ב ע' בפרק י\"ב מה' עכו\"ם ה' ג':"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "משנה למלך: כ\"כ רש\"י פ\"ד דתמורה ד' י\"ד. נ\"ב ע\"ש בד\"ה מלבד שבתות כו' דאם יו\"ט אחר השבת כו' עכ\"ל והיינו דוקא דשבת וכמו חלבי שבת דקריבין ביו\"ט. אבל לא נסכים דזבח שהקריב בחול [ברש\"י שם מבואר דלא ילפינן רק על של שבת ומ\"מ איני מבין למה לא יהי' מותר מן הסברא גם בשל חול דמה איסור מלאכה יש בניסוך המים על המזבח וכיון שנתחייב מאתמול ושכח ישלים ביו\"ט שהרי זריזין מקדימין כיון שאין בו שום איסור מלאכה ויכול להשלים היום]:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לח\"מ: ולדברי רב אשי קרא ושמחת בחגיך אתא לאין נושאין נשים במועד [כן אמר שם בחגיגה ח'] וכן פסק רבינו בה' יו\"ט פרק ז' הל' ט\"ז [ע\"ש שהביא שני הטעמים כרב ומשום דאין מערבין כו'. ובה' אשות פ\"י הל' י\"ד הביא רק הטעם דאין מערבין. ועוד קשה דבה' אשות הביא דאין מערבין מקרא מלא שבוע זאת שהוא בירושלמי מו\"ק פ\"ק הובא תוס' מו\"ק דף ח' ע\"ב ד\"ה לפי ולא הביא קרא דמייתי בגמ' דילן במו\"ק ט' א' משלמה המלך. ויש לומר דהרמב\"ם ס\"ל דרב אשי דריש כרב ולא באשתך וגם למד דאין מערבין כו' מקרא דמלא שבוע הנ\"ל ולמד גם על שאינו מועד דקרא בחגיך ולא באשתך פי' הרמב\"ם בה' יו\"ט שם שלא תשתכח שמחת החג בשמחת נשואין וא\"כ י\"ל טעם זה גם בחינוך בהמ\"ק דשלמה שגם שם בחג הוה שלא תשתכח שמחת החג בשמחת בהמ\"ק דכתיב בחגיך דווקא ואין ללמוד משם דאין מערבין כו' דחג שאני ורק בגמ' דמייתי קרא זה הוא למאן דפליג על רב יעו\"ש בגמרא וע' או\"ח סי' תרצ\"ו בהגר\"א ס\"ק י\"ח ויעויין מו\"ק דף י\"ח ע\"ב ומבואר שם דמתני' דמו\"ק ח' ב' אוסר רק נשואין דוקא גם בלא סעודה ומתיר באירוסין וע\"ז מייתי שם מו\"ק ח' ב' דברי רב בחגיך ולא באשתך ואין אירוסין בכלל אשתך ומותר לארס ורק הטעם שאסרו סעודת אירוסין שם י\"ח ב' משום דאין מערבין שמחה בשמחה ובזה מדוקדק מאוד לשון הרמב\"ם ה' יו\"ט פ\"ז ה' ט\"ז שם דמתחלה הזכיר נשואין ומייתי ע\"ז הטעם שלא תשתכח כו' שהוא טעם רב הנ\"ל ואח\"כ הביא סעודת אירוסין (וגם סעודה של נשואין) ומייתי ע\"ז הטעם על הסעודות משום דאין מערבין שמחה בשמחה וכנ\"ל וגם סעודת נשואין שהזכיר הרמב\"ם ע\"ז קשה תיפוק לי' משום נשואין עצמם שכתב מקודם שאסור וע\"כ איירי שנשא ערב הרגל בלא סעודה כלל או במחזיר גרושתו וכמ\"ש הב\"י או\"ח סי' תקמ\"ו וע\"ש מג\"א ס\"ק ד' וגם זה רק משום אין מערבין כו' ובה' אישות פ\"י ה' י\"ג התחיל לענין נשואין שני נשים ביחד שאינו במועד ולכן הביא שם בהלכה י\"ג ובהלכה י\"ד הקרא דמלא שבוע זאת והטעם דאין מערבין משום שני נשים כאחד שהתחיל בו ובזה מתורץ דברי הרמב\"ם [וקרוב כעין זה ראיתי בכתב יד אדוני אבי מורי זללה\"ה]:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה: אם כוונת רבינו ז\"ל לומר כו'. נ\"ב נראה דכוונתו על הלועזות והגרים שאינם מכירים בלה\"ק וע' ספר החינוך. וע' מגילה דף י\"ח ע\"א וברש\"י שם ד\"ה ופרסומי ניסא [ושמיעה פי' הבנה כמו שמצינו בכמה מקומות וכמו שמע ישראל וכמו שאמרו על זה ברכות י\"ג ע\"א שמע בכל לשון שאתה שומע והיינו שאתה מבין וכמו שהביא הרמב\"ם בפ\"ב מהל' ק\"ש הלכה יו\"ד בכל לשון שיהי' מבינה ע\"ש]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות חגיגה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..dcda2c976725a30840787d1a0de26bcd7830269f
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,55 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Firstlings",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות בכורות",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה: ופסק רבינו ז\"ל כר\"ע אע\"ג דסתם משנה כר' ישמעאל כו'. נ\"ב בחנם נדחק בזה דהא סתמא דסוף חלה דלא קיבלו מבן אנטיגנוס [שהביא בכורות מבבל] כר\"ע. ואדרבא מעשה רב והרב כתב גם לקמן מברייתא דבן אנטיגנוס ונמשך לו הטעות מלשון רש\"י ז\"ל בסוף פ\"ג דתמורה [דף כ\"א ע\"ב] ד\"ה אתה כו' וברייתא כו' וט\"ס ברש\"י וכמו שהגיה שם הגאון מהרי\"ב ז\"ל [שצ\"ל ומשנה]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לח\"מ: וכיון דקי\"ל שינוי קונה וכתב מתני' דהגוזל כו'. נ\"ב צ\"ל קונה וכסתם משנה דהגוזל כו':"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..1f73bb33a117c2755ab9eac166bfb572638f7b45
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Firstlings/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,52 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Firstlings",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Firstlings",
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה: ופסק רבינו ז\"ל כר\"ע אע\"ג דסתם משנה כר' ישמעאל כו'. נ\"ב בחנם נדחק בזה דהא סתמא דסוף חלה דלא קיבלו מבן אנטיגנוס [שהביא בכורות מבבל] כר\"ע. ואדרבא מעשה רב והרב כתב גם לקמן מברייתא דבן אנטיגנוס ונמשך לו הטעות מלשון רש\"י ז\"ל בסוף פ\"ג דתמורה [דף כ\"א ע\"ב] ד\"ה אתה כו' וברייתא כו' וט\"ס ברש\"י וכמו שהגיה שם הגאון מהרי\"ב ז\"ל [שצ\"ל ומשנה]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לח\"מ: וכיון דקי\"ל שינוי קונה וכתב מתני' דהגוזל כו'. נ\"ב צ\"ל קונה וכסתם משנה דהגוזל כו':"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות בכורות",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..d976b5eaf360885421836de3fd8a569ea0f665ac
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,55 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: וכתב הראב\"ד זהו תימא גדול כו' ולדברי רבינו י\"ל וכו'. נ\"ב ע' בקרבן אהרן על תורת כהנים פ' תזריע פ\"ג:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: כמ\"ש בפרק חמישי מה' א\"ב. נ\"ב צ\"ל בפרק עשירי ה' י\"ט:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "וכן הדין בזב היו עליה ה' לידות ודאות וה' לידות ספק כו'. נ\"ב צ\"ל היו עליה ה' זיבות ודאות וה' לידות ספק או חמש לידות ודאות וחמש זיבות ספק מביאה כו' [כוונתו דלפי הכתוב ברמב\"ם לפנינו ה' לידות ודאות וה' לידות ספק קשה הרי בקרבן אחד תהי' מותרת בקדשים דלא גרע מאם היו עליה עשרה לידות ודאות שמותרת באחד וא\"כ למה תביא על הספק כלל. וכן הקשה הגר\"ע אייגר ז\"ל בגליון הש\"ס כריתות ח' א' והניח בצ\"ע ע\"ש ולפי מה שהגיה כאן ניחא דיולדת וזיבה צריך שתי קרבנות ע' כריתות ט' ב' וכן הגיה בגמ' כמ\"ש בהגהותיו בן ארי' בכריתות שם ע\"ש]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "לחם משנה: ולפי הנראה מן הסוגי' מתני' אתי' כו'. נ\"ב ע' מה שכתבתי לעיל על הגליון בה' עבודת יום הכפורים פ\"ב ה' ג':"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..8ac18e2027c5479bb0b2896e9eecf82778346046
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,52 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Offerings_for_Those_with_Incomplete_Atonement",
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: וכתב הראב\"ד זהו תימא גדול כו' ולדברי רבינו י\"ל וכו'. נ\"ב ע' בקרבן אהרן על תורת כהנים פ' תזריע פ\"ג:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: כמ\"ש בפרק חמישי מה' א\"ב. נ\"ב צ\"ל בפרק עשירי ה' י\"ט:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "וכן הדין בזב היו עליה ה' לידות ודאות וה' לידות ספק כו'. נ\"ב צ\"ל היו עליה ה' זיבות ודאות וה' לידות ספק או חמש לידות ודאות וחמש זיבות ספק מביאה כו' [כוונתו דלפי הכתוב ברמב\"ם לפנינו ה' לידות ודאות וה' לידות ספק קשה הרי בקרבן אחד תהי' מותרת בקדשים דלא גרע מאם היו עליה עשרה לידות ודאות שמותרת באחד וא\"כ למה תביא על הספק כלל. וכן הקשה הגר\"ע אייגר ז\"ל בגליון הש\"ס כריתות ח' א' והניח בצ\"ע ע\"ש ולפי מה שהגיה כאן ניחא דיולדת וזיבה צריך שתי קרבנות ע' כריתות ט' ב' וכן הגיה בגמ' כמ\"ש בהגהותיו בן ארי' בכריתות שם ע\"ש]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "לחם משנה: ולפי הנראה מן הסוגי' מתני' אתי' כו'. נ\"ב ע' מה שכתבתי לעיל על הגליון בה' עבודת יום הכפורים פ\"ב ה' ג':"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..5dee5583aedc5b1400e295d4a2a4f3c9dbfbe7de
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,69 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות שגגות",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: אמר לו ע\"א חלב הוא זה ושותק כו'. נ\"ב ירושלמי סוטה פרק ו' הל' ב' ע\"ש וע' משנה למלך [וע\"ע ברמב\"ם הל' איסורי ביאה פ\"א הל' כ\"ב]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה: כאומר לא אכלתי בשגגה אלא בזדון כו'. נ\"ב דבריו תמוהין דהא בשפחה חרופה חייב על הזדון כבשוגג. וכבר נתעורר בזה הרב בעל קרבן עדה בירושלמי ריש פ' הבא על יבמתו ע\"ש [הלכה א' ד\"ה עד שיפלוט]:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: בפרק כלל גדול אמרינן כו'. נ\"ב ע\"ש בתוס' ובבעל המאור:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: אע\"ג דרבי קתני לה. נ\"ב צ\"ל אע\"ג דרבי יהודה קתני לה כו':"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..5110db15d9bfa9893dd5ecbb6d26723d8fa35144
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,66 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Offerings_for_Unintentional_Transgressions",
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: אמר לו ע\"א חלב הוא זה ושותק כו'. נ\"ב ירושלמי סוטה פרק ו' הל' ב' ע\"ש וע' משנה למלך [וע\"ע ברמב\"ם הל' איסורי ביאה פ\"א הל' כ\"ב]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה: כאומר לא אכלתי בשגגה אלא בזדון כו'. נ\"ב דבריו תמוהין דהא בשפחה חרופה חייב על הזדון כבשוגג. וכבר נתעורר בזה הרב בעל קרבן עדה בירושלמי ריש פ' הבא על יבמתו ע\"ש [הלכה א' ד\"ה עד שיפלוט]:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: בפרק כלל גדול אמרינן כו'. נ\"ב ע\"ש בתוס' ובבעל המאור:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: אע\"ג דרבי קתני לה. נ\"ב צ\"ל אע\"ג דרבי יהודה קתני לה כו':"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות שגגות",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..bbe1cec438a84a93775374f67cc51cf2dea17ccc
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,107 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Paschal Offering",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "משנה למלך: במצות ראי' לא ראיתי שיפטרו למי שדר בח\"ל כו'. נ\"ב ע' ירושלמי פסחים:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש ותולין כו' לאפוקי מר' ישמעאל בנו של ר\"י בן ברוקא דאמר בתוספתא פ\"ד י\"ד כו'. נ\"ב והובא בשבת דף קט\"ז ע\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: שאינו יכול לכנוס בשעת אכילה ופסק כעולא. נ\"ב צ\"ל בשעת שחיטה ופסק כעולא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "בהשגת הראב\"ד: לא מצאתי לזה שורש אף אם כו'. נ\"ב ע' נזיר דף י\"א ע\"א וכרבי שם ע\"ש [ונ\"ל שצ\"ל דף י\"ח ע\"א]:",
+ "כ\"מ: ועוד שהרי בספרי מפורש כדברי רבינו כו'. נ\"ב מלשון הספרי אין ראי' דאיכא לפרושי הבשר יאכל לטהורים לשאר מנויים טהורים וע' זית רענן שם [על הילקוט בהעלותך על פסוק למה נגרע]:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לחם משנה: בסוף הדיבור אלא טמאי מת בלבד וצ\"ע. נ\"ב וע' זבחים כ\"ב ע\"ב וסברת הרמב\"ם נראה לכאורה היפך מסברת ר\"ת בתו' שם בהג\"ה בשם ר\"ת ע\"ש וצ\"ע. וראי' לסברת הרמב\"ם דאכילה קיל מעסק וכניסה לעזרה דהא גבי זבים ומצורעים אינם חייבים באכילה כרת ובכניסה לעזרה חייבים כרת וכרבנן [פסחים צ\"ה ב' וכמ\"ש הרמב\"ם הל' ביאת מקדש פ\"ד ה' י\"ב לענין כניסה ולענין אכילה פ\"ז מה' קרבן פסח ה' ח']:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "[בירושלמי] הוריות פ\"א ה\"ב אמר ריב\"ל לראייה הלכו מלבוא חמת עד נחל מצרים כו' ע\"ש ופי' לראייה למצות ראי'. וכמ\"ש התוס' [פסחים שם ג' ע\"ב] ודלא כמו שהגיהו שם בעל שדה יהושע בהוריות. ובעל קרבן עדה בפסחים להוראה ע\"ש דליתא דלהוראה כבר איתא שם לעיל ע\"ש ואף שבתלמודא דידן בהוריות דף ג' ע\"א יליף רב אסי מהאי קרא להוראה ע\"ש מ\"מ הירושלמי יליף מהאי קרא כפשטא דלראייה אינו חייב אלא היושב בא\"י:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה: פסק רבינו ז\"ל כר' יוסי דכתב שם. נ\"ב צ\"ל כר' אליעזר דכתב שם:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "או נעשה מחשבת זמן. נ\"ב צ\"ל מקום [דמחשבת זמן היינו פיגול]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..91c824ff0ee5318cd54d5f5a860984c94fb8a904
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Paschal Offering/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,104 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Paschal Offering",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Paschal_Offering",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "משנה למלך: במצות ראי' לא ראיתי שיפטרו למי שדר בח\"ל כו'. נ\"ב ע' ירושלמי פסחים:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש ותולין כו' לאפוקי מר' ישמעאל בנו של ר\"י בן ברוקא דאמר בתוספתא פ\"ד י\"ד כו'. נ\"ב והובא בשבת דף קט\"ז ע\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: שאינו יכול לכנוס בשעת אכילה ופסק כעולא. נ\"ב צ\"ל בשעת שחיטה ופסק כעולא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "בהשגת הראב\"ד: לא מצאתי לזה שורש אף אם כו'. נ\"ב ע' נזיר דף י\"א ע\"א וכרבי שם ע\"ש [ונ\"ל שצ\"ל דף י\"ח ע\"א]:",
+ "כ\"מ: ועוד שהרי בספרי מפורש כדברי רבינו כו'. נ\"ב מלשון הספרי אין ראי' דאיכא לפרושי הבשר יאכל לטהורים לשאר מנויים טהורים וע' זית רענן שם [על הילקוט בהעלותך על פסוק למה נגרע]:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לחם משנה: בסוף הדיבור אלא טמאי מת בלבד וצ\"ע. נ\"ב וע' זבחים כ\"ב ע\"ב וסברת הרמב\"ם נראה לכאורה היפך מסברת ר\"ת בתו' שם בהג\"ה בשם ר\"ת ע\"ש וצ\"ע. וראי' לסברת הרמב\"ם דאכילה קיל מעסק וכניסה לעזרה דהא גבי זבים ומצורעים אינם חייבים באכילה כרת ובכניסה לעזרה חייבים כרת וכרבנן [פסחים צ\"ה ב' וכמ\"ש הרמב\"ם הל' ביאת מקדש פ\"ד ה' י\"ב לענין כניסה ולענין אכילה פ\"ז מה' קרבן פסח ה' ח']:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "[בירושלמי] הוריות פ\"א ה\"ב אמר ריב\"ל לראייה הלכו מלבוא חמת עד נחל מצרים כו' ע\"ש ופי' לראייה למצות ראי'. וכמ\"ש התוס' [פסחים שם ג' ע\"ב] ודלא כמו שהגיהו שם בעל שדה יהושע בהוריות. ובעל קרבן עדה בפסחים להוראה ע\"ש דליתא דלהוראה כבר איתא שם לעיל ע\"ש ואף שבתלמודא דידן בהוריות דף ג' ע\"א יליף רב אסי מהאי קרא להוראה ע\"ש מ\"מ הירושלמי יליף מהאי קרא כפשטא דלראייה אינו חייב אלא היושב בא\"י:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה: פסק רבינו ז\"ל כר' יוסי דכתב שם. נ\"ב צ\"ל כר' אליעזר דכתב שם:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "או נעשה מחשבת זמן. נ\"ב צ\"ל מקום [דמחשבת זמן היינו פיגול]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..9ad3ea74f34dcb2ab5f71e0cb502ac36b40b8724
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,56 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Substitution",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות תמורה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: דאפשר עוד לומר כו' מדאורייתא. נ\"ב וקרוב יותר לומר דהרמב\"ם פסק כר' יוסי ומפרש דהא דאמר ר' יוסי בכולן אני רואה להחמיר (בתמורה ב') היינו מדרבנן. כלשון להחמיר ודרשא דלה' [שאמר ע\"ז ר' יוסי בזבחים מ\"ה א'] הוא אסמכתא כלומר משום שנאמר בהן לה' ראוי להחמיר מדרבנן [וע' תו' זבחים מ\"ה א' ד\"ה רואה] ועיקר פלוגתייהו בברייתא הוא אתמורה ובמתני' [זבחים מ\"ה א'] לא פליג אלא אשוחטן בחוץ וכמ\"ש הכ\"מ בפ' י\"ח מה' פסולי המוקדשין ה' כ\"ד בשם יש מפרשים ע' מ\"ש שם והיינו דקא פשיט רבא בפשיטות בתמורה דף ב' ע\"ב מהא ברייתא קתני מיהא אין עושין תמורה כו' משום דלכו\"ע אין עושין תמורה מדאורייתא. וע' זבחים מ\"ה ע\"ב אמרוה רבנן קמי' דרב פפא כמאן דלא כר\"י לכאורה משמע דלא כנ\"ל אלא דלר' יוסי הוא מדאורייתא ויש ליישב וצ\"ע [אולי כוונתו ליישב כיון שפירש\"י שם זבחים מ\"ה ב' במזיד הורצה קנסא דרבנן ולא שיביא אחר כו' ע\"ש פירש\"י וא\"כ כשהמקשה לא ידע מקרא מפרש גם מ\"ש בנכרי גם בשוגג לא הורצה מדרבנן וא\"כ לר' יוסי דס\"ל דרואה בכולן בשל נכרי להחמיר מדרבנן ושוה כל דיניהם מדרבנן לשל ישראל גם לענין בשוגג הי' לו ג\"כ להשוות כמו של ישראל שבשוגג הורצה ולא לשנות בדרבנן שאפי' שוגג לא הורצה ומתרץ רב פפא דשם מקרא יליף להם דווקא לרצון]:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש ולוקה כמנין הבהמות שהמיר. נ\"ב ע' תמורה דף כ\"ז ע\"א:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [
+ "לחם משנה: אולי הי' בגירסתו כן. נ\"ב ע' תמורה דף ה' ע\"ב דבהדי' מסקינן שם כן בין לאביי ובין לרבא וכן הוא בתורת כהנים בחוקתי [פרשתא ח' ה' ט'] וע' תוס' זבחים ל\"ז ע\"ב ד\"ה קודש הם:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..7b899e2a75e51e1dec84724d3d53eedfd36eec5f
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Korbanot/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Substitution/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,53 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Substitution",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Substitution",
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: דאפשר עוד לומר כו' מדאורייתא. נ\"ב וקרוב יותר לומר דהרמב\"ם פסק כר' יוסי ומפרש דהא דאמר ר' יוסי בכולן אני רואה להחמיר (בתמורה ב') היינו מדרבנן. כלשון להחמיר ודרשא דלה' [שאמר ע\"ז ר' יוסי בזבחים מ\"ה א'] הוא אסמכתא כלומר משום שנאמר בהן לה' ראוי להחמיר מדרבנן [וע' תו' זבחים מ\"ה א' ד\"ה רואה] ועיקר פלוגתייהו בברייתא הוא אתמורה ובמתני' [זבחים מ\"ה א'] לא פליג אלא אשוחטן בחוץ וכמ\"ש הכ\"מ בפ' י\"ח מה' פסולי המוקדשין ה' כ\"ד בשם יש מפרשים ע' מ\"ש שם והיינו דקא פשיט רבא בפשיטות בתמורה דף ב' ע\"ב מהא ברייתא קתני מיהא אין עושין תמורה כו' משום דלכו\"ע אין עושין תמורה מדאורייתא. וע' זבחים מ\"ה ע\"ב אמרוה רבנן קמי' דרב פפא כמאן דלא כר\"י לכאורה משמע דלא כנ\"ל אלא דלר' יוסי הוא מדאורייתא ויש ליישב וצ\"ע [אולי כוונתו ליישב כיון שפירש\"י שם זבחים מ\"ה ב' במזיד הורצה קנסא דרבנן ולא שיביא אחר כו' ע\"ש פירש\"י וא\"כ כשהמקשה לא ידע מקרא מפרש גם מ\"ש בנכרי גם בשוגג לא הורצה מדרבנן וא\"כ לר' יוסי דס\"ל דרואה בכולן בשל נכרי להחמיר מדרבנן ושוה כל דיניהם מדרבנן לשל ישראל גם לענין בשוגג הי' לו ג\"כ להשוות כמו של ישראל שבשוגג הורצה ולא לשנות בדרבנן שאפי' שוגג לא הורצה ומתרץ רב פפא דשם מקרא יליף להם דווקא לרצון]:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש ולוקה כמנין הבהמות שהמיר. נ\"ב ע' תמורה דף כ\"ז ע\"א:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [
+ "לחם משנה: אולי הי' בגירסתו כן. נ\"ב ע' תמורה דף ה' ע\"ב דבהדי' מסקינן שם כן בין לאביי ובין לרבא וכן הוא בתורת כהנים בחוקתי [פרשתא ח' ה' ט'] וע' תוס' זבחים ל\"ז ע\"ב ד\"ה קודש הם:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות תמורה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Korbanot"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..dead9a9ff4866fa323baa886f6d536ca58fcaad6
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,56 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ואין מטהרים שני מצורעים כאחד. נ\"ב סוטה דף ח' ע\"א:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש ואם שרפן כו'. נ\"ב ירושלמי פ\"ג דערלה:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f5d51b707b7bbd6255a87876dae3d2d6d928b617
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,56 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by Leprosy",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Defilement_by_Leprosy",
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ואין מטהרים שני מצורעים כאחד. נ\"ב סוטה דף ח' ע\"א:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש ואם שרפן כו'. נ\"ב ירושלמי פ\"ג דערלה:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..82bf6a5a99bfe59fcb9b9366ff71c3aed4e5ff5c
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,51 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות טומאת מת",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: וכן דרשו בספרא והנוגע כו'. נ\"ב תורת כהנים פרשה אמור פרק ד' אות ג' [וע\"ש בפי' הר\"ש משאנץ ובקרבן אהרן]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..a941e91b0ca89f04a3e271c3f961ee26c50935da
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,48 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement by a Corpse",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Defilement_by_a_Corpse",
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: וכן דרשו בספרא והנוגע כו'. נ\"ב תורת כהנים פרשה אמור פרק ד' אות ג' [וע\"ש בפי' הר\"ש משאנץ ובקרבן אהרן]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות טומאת מת",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..72bacd5e27ef2092517dcb058a07be0fa8b26091
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,78 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement of Foods",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ויש מקום לפי' רבינו. נ\"ב ע' ברכת הזבח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "משנה למלך, ד\"ה נסתפקתי כו': וצ\"ע בחולין דף ל\"ד דאילו מאכל בכביצה כו'. נ\"ב לא קשי' מידי ע\"ש ברש\"י [ד\"ה אלא מצינו]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "משנה למלך: פ\"ק דכריתות מ\"ג א'. נ\"ב צ\"ל פ\"ג דכריתות:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: דהלכתא כוותי' באיסורים. נ\"ב וכרב פפא שם דף י\"ז ע\"ב [ואע\"ג דמסיק שם בפסחים בקשי' מ\"מ יש לומר דהרמב\"ם ס\"ל דכשאומרים בגמ' קשי' לא נדחה לגמרי וכמ\"ש הרשב\"ם בשם ר\"ח ב\"ב. נ\"ב ואע\"ג דהרשב\"ם שם חלק עליו מ\"מ הרמב\"ם בפ' נחלות פ\"ט ה' ח' פסק ג\"כ כהר\"ח ולא דחינן משום דמסיק בקושי' אבל יש לחלק בין שם לכאן וע' פירש\"י סנהדרין ע\"ב ע\"א ד\"ה קשי'. וע' מה שכתבנו למעלה ה' פסולי המוקדשין פ\"א ה' ל\"ו שיש לומר דהרמב\"ם לא גרס קשי' וע\"ש עוד מה שכתבנו שם. וע\"ע מה שכתבנו בה' איסורי מזבח פרק א' ה\"ד]:"
+ ],
+ [
+ "כ\"מ, בסוף הדיבור: משום דבתרא הוא. נ\"ב וע' פסחים דף י\"ט ברש\"י ד\"ה אלא קסבר צירוף דרבנן ובתוס' שם:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..be6171ea10a58897cd0de9773d04319930315120
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement of Foods/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,75 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Defilement of Foods",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Defilement_of_Foods",
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ויש מקום לפי' רבינו. נ\"ב ע' ברכת הזבח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "משנה למלך, ד\"ה נסתפקתי כו': וצ\"ע בחולין דף ל\"ד דאילו מאכל בכביצה כו'. נ\"ב לא קשי' מידי ע\"ש ברש\"י [ד\"ה אלא מצינו]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "משנה למלך: פ\"ק דכריתות מ\"ג א'. נ\"ב צ\"ל פ\"ג דכריתות:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: דהלכתא כוותי' באיסורים. נ\"ב וכרב פפא שם דף י\"ז ע\"ב [ואע\"ג דמסיק שם בפסחים בקשי' מ\"מ יש לומר דהרמב\"ם ס\"ל דכשאומרים בגמ' קשי' לא נדחה לגמרי וכמ\"ש הרשב\"ם בשם ר\"ח ב\"ב. נ\"ב ואע\"ג דהרשב\"ם שם חלק עליו מ\"מ הרמב\"ם בפ' נחלות פ\"ט ה' ח' פסק ג\"כ כהר\"ח ולא דחינן משום דמסיק בקושי' אבל יש לחלק בין שם לכאן וע' פירש\"י סנהדרין ע\"ב ע\"א ד\"ה קשי'. וע' מה שכתבנו למעלה ה' פסולי המוקדשין פ\"א ה' ל\"ו שיש לומר דהרמב\"ם לא גרס קשי' וע\"ש עוד מה שכתבנו שם. וע\"ע מה שכתבנו בה' איסורי מזבח פרק א' ה\"ד]:"
+ ],
+ [
+ "כ\"מ, בסוף הדיבור: משום דבתרא הוא. נ\"ב וע' פסחים דף י\"ט ברש\"י ד\"ה אלא קסבר צירוף דרבנן ובתוס' שם:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..fd47cf2417eab90794d81e60db8e16ecae4ff582
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,50 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Immersion Pools",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות מקואות",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: קוו וקיימי דומיא דים ואפ\"ה מכשיר. נ\"ב ע' חידושי הרמב\"ן מ\"ש בשם ר' משה הדרשן בזה:",
+ " סליק חלק שלישי התודה והשבח לה' ית':"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..059fa67823042de62122b9db8e0f2ebc35573402
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Immersion Pools/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,47 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Immersion Pools",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Immersion_Pools",
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: קוו וקיימי דומיא דים ואפ\"ה מכשיר. נ\"ב ע' חידושי הרמב\"ן מ\"ש בשם ר' משה הדרשן בזה:",
+ " סליק חלק שלישי התודה והשבח לה' ית':"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות מקואות",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..174ee2dbcdae7374b68f4c60f6c0ede1ae0e3c4b
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,89 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: מצא בה כו'. דאשוחט את הבהמה קאי כו'. נ\"ב ע' רדב\"ז חלק ה' סי' שני אלפים קצ\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "בהשגת הראב\"ד: ניחא טפי לההיא סוגי' דזבחים כו'. נ\"ב ע\"ש (דף ק\"ה ע\"ב) ומאן שמעת לי' האי סברא ר\"מ כו' וזה עולה להאי פירושא. אכן לפירש\"י וכפי מ\"ש הראב\"ד בתחלה לא גרסינן שם כלל. וכן נראה מהתו' שם ד\"ה ומדסיפא ר\"מ כו' שלא הי' זה בגירסתם [וע\"ש גליון הש\"ס מהגר\"ע אייגר ז\"ל שהקשה ג\"כ על גירסא זו. וממה שציינו התוס' ומדסיפא ר\"מ כו' לכאורה הי' גירסתם מטהרת טריפתה מטומאתה מאן שמעת לי' האי סברא ר\"מ ומדסיפא ר\"מ רישא נמי ר\"מ ומוכח מזה שמתחלה לא גרסו ומאן שמעת לי' האי סברא ר\"מ ומדרישא ר\"מ כו']:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [
+ "כסף משנה, ד\"ה אחר שכתבתי כו': דעת רבי חנן. נ\"ב צ\"ל דעת רבי נתן:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: יום או לילה הכי אמרינן בפרק. נ\"ב בפרק תינוקות דף ס\"ה ע\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: בפרק י\"א דפרה כו' מותר בכולן כו'. נ\"ב ע\"ש בר\"ש [משנה ה'] ובתוס' חגיגה דף כ\"א ע\"א וע' ירושלמי פ\"ק דפסחים ה' ז' מוקי לטבול יום [שבמתני' שם] בטבול יום דבית הפרס שהוא דרבנן וע\"ע לעיל פי\"א מה' טומאת מת ה' ב':"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "הג\"ה שנדפס אצל הרמב\"ם (בתוך הכ\"מ): לא ידעתי למה שינה כו'. נ\"ב פשוט משום דלא אמרו ספק טומאה הצפה טהור אלא לשרץ בלבד כמ\"ש לעיל. ולא ס\"ל להרמב\"ם כמ\"ש התוס' דבכל טומאת מגע דומי' דשרץ אלא שרץ דוקא. וע' בהגהות הגר\"א ז\"ל שם בגמרא נזיר ס\"ד א' שהגיה בגמ' כעין מ\"ש כאן ברמב\"ם ע\"ש]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..0229847657af35269120f97e276853d2396116c5
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,86 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Other Sources of Defilement",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Other_Sources_of_Defilement",
+ "text": [
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: מצא בה כו'. דאשוחט את הבהמה קאי כו'. נ\"ב ע' רדב\"ז חלק ה' סי' שני אלפים קצ\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "בהשגת הראב\"ד: ניחא טפי לההיא סוגי' דזבחים כו'. נ\"ב ע\"ש (דף ק\"ה ע\"ב) ומאן שמעת לי' האי סברא ר\"מ כו' וזה עולה להאי פירושא. אכן לפירש\"י וכפי מ\"ש הראב\"ד בתחלה לא גרסינן שם כלל. וכן נראה מהתו' שם ד\"ה ומדסיפא ר\"מ כו' שלא הי' זה בגירסתם [וע\"ש גליון הש\"ס מהגר\"ע אייגר ז\"ל שהקשה ג\"כ על גירסא זו. וממה שציינו התוס' ומדסיפא ר\"מ כו' לכאורה הי' גירסתם מטהרת טריפתה מטומאתה מאן שמעת לי' האי סברא ר\"מ ומדסיפא ר\"מ רישא נמי ר\"מ ומוכח מזה שמתחלה לא גרסו ומאן שמעת לי' האי סברא ר\"מ ומדרישא ר\"מ כו']:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [
+ "כסף משנה, ד\"ה אחר שכתבתי כו': דעת רבי חנן. נ\"ב צ\"ל דעת רבי נתן:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: יום או לילה הכי אמרינן בפרק. נ\"ב בפרק תינוקות דף ס\"ה ע\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: בפרק י\"א דפרה כו' מותר בכולן כו'. נ\"ב ע\"ש בר\"ש [משנה ה'] ובתוס' חגיגה דף כ\"א ע\"א וע' ירושלמי פ\"ק דפסחים ה' ז' מוקי לטבול יום [שבמתני' שם] בטבול יום דבית הפרס שהוא דרבנן וע\"ע לעיל פי\"א מה' טומאת מת ה' ב':"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "הג\"ה שנדפס אצל הרמב\"ם (בתוך הכ\"מ): לא ידעתי למה שינה כו'. נ\"ב פשוט משום דלא אמרו ספק טומאה הצפה טהור אלא לשרץ בלבד כמ\"ש לעיל. ולא ס\"ל להרמב\"ם כמ\"ש התוס' דבכל טומאת מגע דומי' דשרץ אלא שרץ דוקא. וע' בהגהות הגר\"א ז\"ל שם בגמרא נזיר ס\"ד א' שהגיה בגמ' כעין מ\"ש כאן ברמב\"ם ע\"ש]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..3386705fe6a54722f4a681a03fbb9c270f1e529c
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,77 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Red Heifer",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות פרה אדומה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "כ\"מ: ופסק כת\"ק. נ\"ב וצ\"ע דהא אמרינן שם מאן ת\"ק ר\"ש דדריש טעמא דקרא. ורבינו לא פסק כר\"ש בפ\"ג דהלכות מלוה ולוה ה\"א. שוב ראיתי שהעיר בזה התוספות יו\"ט ע\"ש פ\"ג דפרה ה' ז' וע\"ע ה' נדרים פי\"ב ה' י\"ד ובלחם משנה שם [וע' לחם משנה ה' מלוה ולוה פ\"ג ה' א' שם. וע' מה שכתבנו בה' סוטה פ\"ד ה' ב' וע' קידושין כ\"א א' הא רבנן הא ר\"ש ופסק הרמב\"ם שם בה' שמיטה ויובל פי\"ב ה\"ב דבתי ערי חומה אינו נגאל לחצאין והיינו כרבנן ע\"ש. וע\"ע פירש\"י קידושין כ\"א א' ד\"ה הא רבנן דרבנן ילפי ג\"כ בבתי ערי חומה גאולתו משדה אחוזה וכן מוכח ממש\"ש בתי ערי חומה יוכיח ש\"מ דלרבנן יש קרא ע\"ז. ור\"ש שאמר הטעם לפי שמצינו כו' ע\"כ לית לי' גז\"ש גאולתו הנ\"ל ולכן אין ראי' מפסק הרמב\"ם שם וע\"ע תוספות יו\"ט פ\"ב דיבמות מ\"ז]:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ובזכרי כהונה. נ\"ב ע' לעיל פ\"א דהלכות פסולי המוקדשין ה' ב':"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: סוברים כר' יהודה. נ\"ב ע' תוי\"ט ועוד נראה דכיון דרב אשי [בפסחים י\"ח א' שם] מפרש טעמא דר' יהודה משום דה\"ל משקה סרוח. וכן מפרש רב אשי (שם כ' ע\"א) הא דתנן בעדיות פ\"ג מ\"ג נמצאת בפרש הכל טהור דטעמא נמי משום דהוה משקה סרוח. א\"כ הלכה כר\"י משום דתנן בבחירתא כוותיה [ע\"ד שאמרו בברכות כ\"ז א' וש\"מ וכן פסק הרמב\"ם פ\"י מה' טומאת אוכלין ה' י\"ז] וע\"ע צל\"ח פסחים שם [אך יש לדקדק דמלשון הרמב\"ם כאן משמע שאין הטעם משום משקה סרוח לבד רק גם משום שאינם משומרים] [וע' צל\"ח שם י\"ח ע\"א סימן ק\"ט מה שכתב בזה] וע' פי' המשניות להרמב\"ם פרה פ\"ט ה\"ה [שכתב שם שאין הלכה כר' יהודה]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..9950a464aa2b8533eebe39d01417d78c3de0ab02
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Red Heifer/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,74 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Red Heifer",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Red_Heifer",
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "כ\"מ: ופסק כת\"ק. נ\"ב וצ\"ע דהא אמרינן שם מאן ת\"ק ר\"ש דדריש טעמא דקרא. ורבינו לא פסק כר\"ש בפ\"ג דהלכות מלוה ולוה ה\"א. שוב ראיתי שהעיר בזה התוספות יו\"ט ע\"ש פ\"ג דפרה ה' ז' וע\"ע ה' נדרים פי\"ב ה' י\"ד ובלחם משנה שם [וע' לחם משנה ה' מלוה ולוה פ\"ג ה' א' שם. וע' מה שכתבנו בה' סוטה פ\"ד ה' ב' וע' קידושין כ\"א א' הא רבנן הא ר\"ש ופסק הרמב\"ם שם בה' שמיטה ויובל פי\"ב ה\"ב דבתי ערי חומה אינו נגאל לחצאין והיינו כרבנן ע\"ש. וע\"ע פירש\"י קידושין כ\"א א' ד\"ה הא רבנן דרבנן ילפי ג\"כ בבתי ערי חומה גאולתו משדה אחוזה וכן מוכח ממש\"ש בתי ערי חומה יוכיח ש\"מ דלרבנן יש קרא ע\"ז. ור\"ש שאמר הטעם לפי שמצינו כו' ע\"כ לית לי' גז\"ש גאולתו הנ\"ל ולכן אין ראי' מפסק הרמב\"ם שם וע\"ע תוספות יו\"ט פ\"ב דיבמות מ\"ז]:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ובזכרי כהונה. נ\"ב ע' לעיל פ\"א דהלכות פסולי המוקדשין ה' ב':"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: סוברים כר' יהודה. נ\"ב ע' תוי\"ט ועוד נראה דכיון דרב אשי [בפסחים י\"ח א' שם] מפרש טעמא דר' יהודה משום דה\"ל משקה סרוח. וכן מפרש רב אשי (שם כ' ע\"א) הא דתנן בעדיות פ\"ג מ\"ג נמצאת בפרש הכל טהור דטעמא נמי משום דהוה משקה סרוח. א\"כ הלכה כר\"י משום דתנן בבחירתא כוותיה [ע\"ד שאמרו בברכות כ\"ז א' וש\"מ וכן פסק הרמב\"ם פ\"י מה' טומאת אוכלין ה' י\"ז] וע\"ע צל\"ח פסחים שם [אך יש לדקדק דמלשון הרמב\"ם כאן משמע שאין הטעם משום משקה סרוח לבד רק גם משום שאינם משומרים] [וע' צל\"ח שם י\"ח ע\"א סימן ק\"ט מה שכתב בזה] וע' פי' המשניות להרמב\"ם פרה פ\"ט ה\"ה [שכתב שם שאין הלכה כר' יהודה]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות פרה אדומה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..e3fe9108592cb80caabfc9a5b89ae16a7b2019ef
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,39 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש וכן בועל הזב כו' בסוף נדה דף ע\"ג. נ\"ב ע' תורת כהנים [פ' מצורע פ\"ח]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..9fe39b0d609db0b2a7b38d60883e99b985402128
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,36 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Those_Who_Defile_Bed_or_Seat",
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש וכן בועל הזב כו' בסוף נדה דף ע\"ג. נ\"ב ע' תורת כהנים [פ' מצורע פ\"ח]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..efdaea99df816a56a3590d81b8f61074b0a75ea5
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,110 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Vessels",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות כלים",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "משנה למלך: ד\"ה אחד כו'. קשיתי' דהא גבי דהתם הוי אחוריו כו'. נ\"ב צ\"ל קשיתי' דאי גבו דהתם כו':"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "משנה למלך: ודע שמה שכתבנו לדעת רבינו אתרבו ידות. נ\"ב צ\"ל רבינו דלא אתרבו:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [
+ "השגת הראב\"ד: שלשה על ג' כו'. נ\"ב לפני הכ\"מ הי' מקום השגה זו לקמן ה' כ\"ד ע' כסף משנה שם:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: בפרק דם חטאת עלה צ\"ד. נ\"ב וצ\"ל דגירסתו בגמ' שם [זבחים צ\"ד] מטלית פחותה משלשה כו'. וע' תו' נדה דף ס' ע\"ב ד\"ה במטלניות כו' שגירסתם הי' פחותה משלש כמו שהוא לפנינו. וע' ר\"ש פכ\"ח דכלים מ\"ח וע' רי\"ף פ' במה מדליקין בסוגי' דפתילת הבגד שקיפלה כו' שהוא כדברי הרמב\"ם בזה וקושית התו' בנדה שם יתורץ כמ\"ש הרא\"ש שם ע\"ש [דהרבותא הוא אע\"ג דאתי מדבר המקבל טומאה ומהאי טעמא פסולין לסכך בהו סוכה ע\"ש] [וע' תו' סוכה ט\"ז א' ד\"ה דלא חזי]:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "[בדפוסי הרמב\"ם הקודמים נדפס השגת הראב\"ד הזה בפנים בהלכה ב']:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש ואולי במקצע ולפיכך אפי' כל שהוא כו'. לא הבנתי דהא רבינו במקצע מיירי ואפילו הכי התנה שלא יהי' פחות מג' אצבעות וצ\"ע. כן צ\"ל. ועל מ\"ש ואולי במקצע כו'. נ\"ב דכ\"ז הוא מההשגה [פי' שהכ\"מ כוונתו על דברי הראב\"ד בהשגתו מ\"ש הראב\"ד ואולי במקצע כו']:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..30cdfb9c760e9a554c4f708cbcd42cec92fe22f6
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Taharah/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Vessels/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,107 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Vessels",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Vessels",
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "משנה למלך: ד\"ה אחד כו'. קשיתי' דהא גבי דהתם הוי אחוריו כו'. נ\"ב צ\"ל קשיתי' דאי גבו דהתם כו':"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "משנה למלך: ודע שמה שכתבנו לדעת רבינו אתרבו ידות. נ\"ב צ\"ל רבינו דלא אתרבו:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [
+ "השגת הראב\"ד: שלשה על ג' כו'. נ\"ב לפני הכ\"מ הי' מקום השגה זו לקמן ה' כ\"ד ע' כסף משנה שם:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: בפרק דם חטאת עלה צ\"ד. נ\"ב וצ\"ל דגירסתו בגמ' שם [זבחים צ\"ד] מטלית פחותה משלשה כו'. וע' תו' נדה דף ס' ע\"ב ד\"ה במטלניות כו' שגירסתם הי' פחותה משלש כמו שהוא לפנינו. וע' ר\"ש פכ\"ח דכלים מ\"ח וע' רי\"ף פ' במה מדליקין בסוגי' דפתילת הבגד שקיפלה כו' שהוא כדברי הרמב\"ם בזה וקושית התו' בנדה שם יתורץ כמ\"ש הרא\"ש שם ע\"ש [דהרבותא הוא אע\"ג דאתי מדבר המקבל טומאה ומהאי טעמא פסולין לסכך בהו סוכה ע\"ש] [וע' תו' סוכה ט\"ז א' ד\"ה דלא חזי]:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "[בדפוסי הרמב\"ם הקודמים נדפס השגת הראב\"ד הזה בפנים בהלכה ב']:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "כ\"מ: ומ\"ש ואולי במקצע ולפיכך אפי' כל שהוא כו'. לא הבנתי דהא רבינו במקצע מיירי ואפילו הכי התנה שלא יהי' פחות מג' אצבעות וצ\"ע. כן צ\"ל. ועל מ\"ש ואולי במקצע כו'. נ\"ב דכ\"ז הוא מההשגה [פי' שהכ\"מ כוונתו על דברי הראב\"ד בהשגתו מ\"ש הראב\"ד ואולי במקצע כו']:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות כלים",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Taharah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..4f2495e6cfe319123540d65118d2b63909867115
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,87 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Eruvin",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות עירובין",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Zemanim"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "במ\"מ ד\"ה וכל: ומבואר כן בירושלמי. נ\"ב ספ\"ק דערובין:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ומערבין במע\"ש בירושלים שהוא ראוי שם לאכילה. נ\"ב תוספתא פ\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "בסופו. אם רצו [מערבין אחד ואם רצו] מערבין שנים. כצ\"ל:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "בכ\"מ ד\"ה בעל, בסופו: הלכה כדברי המקיל בעירוב. נ\"ב וע\"ע בפ' חלון (עירובין ד' פ\"א ע\"ב):"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "במ\"מ ד\"ה אחד: זמנין דבעו לה מאתמול. נ\"ב ע' ריטב\"א:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..da01479bcd86173362baf38f3bb41986519e11bc
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Eruvin/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,84 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Eruvin",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Eruvin",
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "במ\"מ ד\"ה וכל: ומבואר כן בירושלמי. נ\"ב ספ\"ק דערובין:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ומערבין במע\"ש בירושלים שהוא ראוי שם לאכילה. נ\"ב תוספתא פ\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "בסופו. אם רצו [מערבין אחד ואם רצו] מערבין שנים. כצ\"ל:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "בכ\"מ ד\"ה בעל, בסופו: הלכה כדברי המקיל בעירוב. נ\"ב וע\"ע בפ' חלון (עירובין ד' פ\"א ע\"ב):"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "במ\"מ ד\"ה אחד: זמנין דבעו לה מאתמול. נ\"ב ע' ריטב\"א:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות עירובין",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Zemanim"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..b8c7cd779a66535f3d36623b953e73e5af47c26e
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,83 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Zemanim"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [
+ "[ראב\"ד]: והשאור אע\"פ שהוא (נפסק) [נפסל]. נ\"ב תוספתא דביצה פ\"א [ה\"ג ע\"ש]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "(ראב\"ד) [מגדל עוז], אין אסור: כתב הראב\"ד ז\"ל. נ\"ב השגה זו מקומה על הלכה ב' במי פירות:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "[מגדל עוז]: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו ע\"ד הרב ז\"ל שסומך על דברי ר\"ע שאמר (שאלתי) צ\"ל שאמר לשתי לר\"א כו' וכ\"ה בגמ' ל\"ו א':"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "מצה המשתמרת לענין מצה בלבד. נ\"ב ק\"ק מידי בלבד כתיב וע' רש\"י [וע' פסחים ל\"ו א' מידי בלבד כו'] וע\"ע נו\"ב ססי' ע\"ט:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "מכין אותו עד שתצא נפשו. נ\"ב ע' תוספתא ספ\"ג דמכות. ובר\"ן פ\"ד דכתובות [דף פ' ע\"ב ובתוס' נזיר דף כ' ע\"ב ד\"ה ר' יהודא ובפי' המשניות להרמב\"ם שם דף כ\"ג ע\"א ופירש\"י קידושין כ\"ח א']:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..d0c3a0b2dba82a139252fd4779d1e464b4418d12
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,80 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Leavened_and_Unleavened_Bread",
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [
+ "[ראב\"ד]: והשאור אע\"פ שהוא (נפסק) [נפסל]. נ\"ב תוספתא דביצה פ\"א [ה\"ג ע\"ש]:"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "(ראב\"ד) [מגדל עוז], אין אסור: כתב הראב\"ד ז\"ל. נ\"ב השגה זו מקומה על הלכה ב' במי פירות:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "[מגדל עוז]: כתב הראב\"ד ז\"ל זהו ע\"ד הרב ז\"ל שסומך על דברי ר\"ע שאמר (שאלתי) צ\"ל שאמר לשתי לר\"א כו' וכ\"ה בגמ' ל\"ו א':"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "מצה המשתמרת לענין מצה בלבד. נ\"ב ק\"ק מידי בלבד כתיב וע' רש\"י [וע' פסחים ל\"ו א' מידי בלבד כו'] וע\"ע נו\"ב ססי' ע\"ט:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "מכין אותו עד שתצא נפשו. נ\"ב ע' תוספתא ספ\"ג דמכות. ובר\"ן פ\"ד דכתובות [דף פ' ע\"ב ובתוס' נזיר דף כ' ע\"ב ד\"ה ר' יהודא ובפי' המשניות להרמב\"ם שם דף כ\"ג ע\"א ופירש\"י קידושין כ\"ח א']:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Zemanim"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..b8e8206852f14dca7bb0b9fefb58a6df63e9cf59
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,77 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Zemanim"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "משנה למלך ד\"ה עיר, בסופו: דתיכף שבאה לידו צריך שיקיימנה. נ\"ב וע' באור הגר\"א ז\"ל או\"ח בסי' תרפ\"ח סק\"א:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "הגה\"מ אות א' ד\"ה פ\"ק כו': ומיהו אם משהה סעודתו כו' רב צלי של שבת במוצאי שבת. נ\"ב ועי' בהגהות טור או\"ח סי' תרצ\"ה אות א':"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה ד\"ה ומותר, בסופו: וכן מצאתי הגירסא בגמרא דכתיבת יד. נ\"ב וכן נראה מפירש\"י דמפרש דינרין שחילל כו' [וכן הגר\"א ז\"ל בהגהותיו על הש\"ס מחק תיבת סלע של]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..e66bbfb4cd9232dbc8e77d7e0915b12a03c2ab0e
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,74 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Scroll_of_Esther_and_Hanukkah",
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "משנה למלך ד\"ה עיר, בסופו: דתיכף שבאה לידו צריך שיקיימנה. נ\"ב וע' באור הגר\"א ז\"ל או\"ח בסי' תרפ\"ח סק\"א:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "הגה\"מ אות א' ד\"ה פ\"ק כו': ומיהו אם משהה סעודתו כו' רב צלי של שבת במוצאי שבת. נ\"ב ועי' בהגהות טור או\"ח סי' תרצ\"ה אות א':"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לחם משנה ד\"ה ומותר, בסופו: וכן מצאתי הגירסא בגמרא דכתיבת יד. נ\"ב וכן נראה מפירש\"י דמפרש דינרין שחילל כו' [וכן הגר\"א ז\"ל בהגהותיו על הש\"ס מחק תיבת סלע של]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Zemanim"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..ac2126d5b6804079a160ad7cbbef9d31a3e9a58b
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/Friedberg Edition.json
@@ -0,0 +1,40 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav",
+ "versionSource": "https://fjms.genizah.org/",
+ "versionTitle": "Friedberg Edition",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "מהדורת פרידברג",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Zemanim"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "קטן שא\"צ לאמו כבן חמש כבן שש. נ\"ב ע' ביאור הגר\"א באו\"ח סי' תר\"מ [ס\"ק א']:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..bff337824869759fe6aa8ffaf7c6ed00a9623f19
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Commentary/Ben Aryeh/Sefer Zemanim/Ben Aryeh on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,37 @@
+{
+ "title": "Ben Aryeh on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ben_Aryeh_on_Mishneh_Torah,_Shofar,_Sukkah_and_Lulav",
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "קטן שא\"צ לאמו כבן חמש כבן שש. נ\"ב ע' ביאור הגר\"א באו\"ח סי' תר\"מ [ס\"ק א']:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Friedberg Edition",
+ "https://fjms.genizah.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "בן אריה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Commentary",
+ "Ben Aryeh",
+ "Sefer Zemanim"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..74164e0b263304bcf48eda6869566cb82b789048
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007.json
@@ -0,0 +1,579 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Mishneh Torah, Forbidden Intercourse",
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001020101/NLI",
+ "versionTitle": "Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "CC-BY-NC",
+ "versionNotes": "\n Dedicated in memory of Irving Montak, z\"l
© Published and Copyright by Moznaim Publications.
Must obtain written permission from Moznaim Publications for any commercial use. Any use must cite Copyright by Moznaim Publications. Released into the commons with a CC-BY-NC license.\n ",
+ "digitizedBySefaria": false,
+ "shortVersionTitle": "Trans. by Eliyahu Touger, Moznaim Publishing",
+ "purchaseInformationImage": "https://storage.googleapis.com/sefaria-physical-editions/touger-mishneh-torah-hilkhot-teshuvah-purchase-img.png",
+ "purchaseInformationURL": "https://moznaim.com/products/mishneh-torah-rambam",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות איסורי ביאה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ "When a person voluntarily engages in sexual relations with one of the arayot mentioned in the Torah, he is liable for kerait, as [Leviticus 18:29] states: \"Whenever anyone performs any of these abominations, the souls will be cut off....\" [The plural is used, referring to] the man and the woman. If they transgressed unknowingly, they are liable to bring a fixed sin offering. There are some arayot with whom relations are punishable by execution in addition to kerait which is applicable in all cases.",
+ "With regard to the arayot that are punishable by execution by the court. If there were witnesses, they delivered a warning, and the transgressors did not cease their actions, they are executed through the means prescribed for them.",
+ "Even if a transgressor was a Torah scholar neither execution or lashes is administered unless a warning was given. For [the obligation for] a warning was instituted universally only to make a distinction between a person who transgresses inadvertently and one who transgresses intentionally.",
+ "Among the arayot punishable through execution by the court are those for [which the violators are] executed by stoning, those for which they are executed by burning, and those for which they are executed by strangulation.
The following transgressions are punishable by stoning: one who has relations with his mother, with his father's wife, his son's wife; she is called his daughter-in-law, one who sodomizes a male, a male who has relations with an animal, and a woman who has relations with an animal.",
+ "The following arayot are punishable by burning: a person who has relations with his wife's daughter during his wife's lifetime, with the daughter of her daughter, with the daughter of her son, with her mother, with the mother of her mother, with the mother of her father, with his own daughter, with the daughter of his daughter, or with the daughter of his son.",
+ "The only instance in which forbidden sexual relations are punishable by execution by strangulation is adultery, as [derived from Leviticus 20:10]: \"The adulterer and the adulteress shall surely be put to death.\" Whenever the Torah mentions \"putting to death\" without further description, the intent is strangulation.
If [the adulteress] is the daughter of a priest, she should be executed by burning and the adulterer by strangulation, as [ibid. 21:9] states: \"The daughter of a priest, when she begins to act promiscuously, she shall be burnt with fire.\" If the adulteress is a consecrated maiden, both she and the adulterer should be stoned, as [Deuteronomy 22:23-24] states: \"When a virgin maiden.... they shall be stoned with rocks....\" Whenever the Torah uses the phrase \"They shall surely be put to death, they are responsible for their own blood\" [Leviticus 20:11] - they are executed by stoning.",
+ "All of the other arayot are punishable by kerait alone and are not punishable by execution by the court. Therefore if there were witnesses and a warning was administered, the court punishes them with lashes, for all those who are obligated for kerait are lashed.",
+ "When a person enters into relations with women who are forbidden by merely a negative commandment, both he and she are lashed. If they do so unknowingly, they are not liable for punishment. When a person enters into relations with one of the shniyot, Rabbinic Law ordains that he be given \"stripes for rebellious conduct.\" When, however, a person enters into relations with a woman who is forbidden merely by a positive commandment, he need not be punished. If, however, the court [wishes to] administer stripes for rebellious conduct to him to distance him from sin, they have that option.",
+ "A person compelled [to engage in forbidden relations] is not liable at all, not for lashes nor for a sacrifice. Needless to say, there is no obligation for capital punishment, as [reflected by Deuteronomy 22:26]: \"And to the maiden, do not do anything.\"
To whom does the above apply? To the victim of rape. When, by contrast, a man engages in relations, there is no concept of being compelled against his will. For an erection is always a willful act.
When a woman is compelled into relations at the outset and afterwards, she consents, she is not liable. Once [a man] compels her to engage in relations, it is beyond her control whether to desire [or] not. For man's natural tendency and inclination is compelling her to desire.",
+ "A person who inserts the corona into [the woman's vaginal channel] is referred to as one who \"uncovers\" as [Leviticus 20:18] states: \"He uncovered her source.\" A person who inserts the entire organ is referred to as one who completes [intercourse]. With regard to all the forbidden relations [mentioned] by the Torah, one who \"uncovers\" and one who \"completes [intercourse] are [equally] liable for execution by the court, kerait, lashes, or stripes for rebellious conduct. Even though the man did not ejaculate and even if he withdrew and did not complete relations, [the man and the woman] both become liable. Whether a person engages in vaginal or anal intercourse, when he \"uncovers\" [the woman], they both become liable for execution, kerait, lashes, or stripes for rebellious conduct. Whether they were lying or standing, liability is established by the insertion of the corona.",
+ "[There is never any liability when] a man engages in forbidden relations without an erection, instead his organ was hanging loosely like the organ of the dead, e.g., one who was sick or a person with a congenital malady, i.e., he was born sexually inadequate. Even though he inserts his organ with his hand, he is not liable for kerait or lashes. Needless to say, he is not liable for execution. For this is not considered sexual intercourse. Nevertheless, [such an act] disqualifies a woman from partaking of terumah. And the court subjects both of them to stripes for rebellious conduct.",
+ "When a person enters into sexual relations with one of the arayot as a casual act, although he did not intend to do so, he is liable.Similar concepts apply with regard to one who enters into relations with women forbidden by a negative commandment alone or with one of the shniyot.
When, however, a man has relations with one of the arayot after she died, he is not liable at all. Needless to say, this applies with regard to those women with whom relations are forbidden by a negative commandment alone. When, by contrast, one has relations with a person who is trefe or who has relations with an animal which is trefe, he is liable. [The person or the animal] is [now] alive even though he will ultimately die from this illness. Even when the two signs which validate ritual slaughter were slit but [the woman or the animal] is making its last movements, if one enters into relations with [her or it] he is liable until she or it dies or is decapitated.",
+ "When an adult male enters into relations with any of the women forbidden in connection with the above transgressions who is three years and one day old or more, he is liable for execution, kerait, or lashes and she is not liable unless she is past majority. If she is younger than this, both participants are not liable, for the act is not considered as sexual relations.
Similarly, when an adult woman enters into sexual relations with a minor, if he is nine years and one day old, she is liable for execution, kerait, or lashes and he is not liable. If he is younger than nine years old, they are both free of liability.",
+ "When a man enters into relations with a male or has a male enter into relations with him, once the corona is inserted [into the anus] they should both be stoned if they are both adults. As [Leviticus 18:22] states: \"Do not lie with a man,\" [holding one liable for the act, whether] he is the active or passive partner.
If a minor of nine years and a day or more is involved, the man who enters into relations or has the minor enter into relations with him should be stoned and the minor is not liable. If the male [minor] was less than nine years old, they are both free of liability. It is, however, appropriate for the court to subject the adult to stripes for rebellious conduct for homosexual relations although his companion was less than nine years old.",
+ "One is liable for anal intercourse with an androgynus just as one is liable for relations with another male. One who engages in vaginal intercourse with [an androgynus] is not liable.
There is a doubt concerning the gender of a tumtum. Therefore a person who has relations with a tumtum or vaginal intercourse with an androgynus should be given stripes for rebellious conduct.
An androgynus may marry a woman.",
+ "When a person sodomizes an animal or has an animal insert its organ in him, both the person and the animal should be stoned to death, as [Leviticus 18:23] states: \"Do not lie down with any animal,\" prohibiting [such relations] whether he sodomizes the animal or has the animal enter him. All [living creatures] animals, beasts, and fowl should be stoned to death. The Torah did not make any distinction with regard to the age of an animal whether it is young or old. \"Any animal\" implies a prohibition on the day of its birth. Whether the person enters into vaginal or anal intercourse with the animal, when he inserts the corona or the animal inserts the corona within him, they are liable.",
+ "When a boy nine years old sodomizes an animal or has an animal engage in relations with him, the animal should be stoned, but he is not liable. If the boy was less than nine years old, the animal is not stoned. Similarly, when a girl three years old or more causes an animal or a beast to have relations with her, whether it is an older animal or a younger animal, once the corona of the animal is inserted into her vagina or anus, the animal is stoned to death and she is not liable. If she was past majority, they both should be stoned to death. If she was less than three years old, the animal should not be stoned.",
+ "When a person lies with an animal inadvertently or a woman causes an animal to have relations with her inadvertently, the animal is not stoned to death even though they are past majority. With regard to [relations with] all the arayot, when one is an adult and the other a minor, the minor is not liable and the adult is liable, as explained. If one is awake and one is sleeping, the one who is sleeping is not liable. If one [transgresses] intentionally and the other inadvertently, the one who [transgresses] intentionally is liable and the one who transgresses inadvertently must bring a sacrifice. If one acted under duress and one acted willingly, the one who acted under duress is not liable as stated above.",
+ "The witnesses are not required to see [the precise details] of couple's intimate relations, the man inserting [his organ]as one inserts a piston into a pipe. Instead, once they see them clinging together as is the way of all who engage in relations, they may be executed on the basis of this evidence. We do not say: Maybe he did not insert the corona, because we can assume that in this position, the corona was inserted.",
+ "When an established presumption that people are close relatives has been established, we judge accordingly even though there is no clear proof that they were relatives. We give lashes and execute by burning, stoning, and strangulation based on such a presumption.
What is implied? If it is an accepted presumption that a particular woman is a man's sister, daughter, or mother and he had relations with her in the presence of witnesses, he is given lashes or executed by burning or stoning even though there is no clear-cut evidence that the woman is his sister, mother, or daughter, only the accepted presumption.
An incident occurred with a woman who came to Jerusalem carrying an infant on her shoulders and she raised it, [establishing] the assumption that he was her son. [After he grew older,] he had relations with her and they brought her to the court who executed her by stoning.
A proof of this law can be drawn from the fact that the Torah speaks of the judgment of execution for one who curses his father and strikes his father How can we find clear proof that he is his father? Instead, we operate according to the existing presumption. So, too, with regard to other relatives, we operate according to the existing presumption.",
+ "[The following rules apply when] a man and a woman come from overseas, he says: \"This is my wife,\" and she says: \"This is my husband.\" If in [their new] city, he establishes the presumption that she is his wife for 30 days, we execute [an adulterer who has relations] with her. Within 30 days, however, we do not execute anyone on the presumption that she is a married woman.",
+ "When a woman is presumed to be a niddah among her neighbors, her husband is given lashes for [engaging in relations] with her in the niddah state.
[The following rule applies when] a person issues a warning [not to enter into seclusion with a specific man] to his wife and she enters into seclusion with him. If one witness comes and testifies that she was unfaithful, her husband was a priest, and he engaged in relations with her afterwards, he receives lashes because of her because he had relations with a zonah. Although the fundamental element of this testimony is established by one witness, [her conduct caused] her identity to be established as a zonah.",
+ "When a father says: \"My daughter is consecrated to this person,\" his word is accepted and she must marry him. [Nevertheless,] if she acts unfaithfully while [consecrated] to him, she is not stoned to death because of her father's statements unless there are witnesses [who testify] that she was consecrated in their presence.
Similarly, when a woman states: \"I have been consecrated,\" [if it is discovered that she engaged in relations with another man,] she is not executed on the basis of her own statements. Instead, there must be witnesses [that she was consecrated] or she must have established a common conception [that this was the case]."
+ ],
+ [
+ "The [following] four women: the wife of a man's father, the wife of his son, the wife of his brother, and the wife of the brother of his father, are considered an ervah for him forever, whether after consecration or after marriage, in the lifetime of their husbands or after their deaths, [even] if they were divorced - with the exception of the wife of one's brother who did not leave a son.
If a man engages in relations with one of these woman during the lifetime of their husbands, he is liable for two [sin-offerings]: for incestuous relations and adulterous relations, for both of these prohibitions take effect at the same time.",
+ "Therefore a person who engages in relations with his mother who is his father's wife is liable for two [sin-offerings], one because [the woman is] his mother and one because she is his father's wife. [This applies] both during his father's lifetime and after his father's death.
The wives of both a person's paternal brother and his maternal brother are considered an ervah for him. [This applies regardless if he and/or his brother were conceived] in marriage or in a promiscuous relationship. The wife of the maternal brother of a man's father is, however, forbidden [only] as a shniyah, as explained. Both a person's paternal sister and his maternal sister are considered an ervah for him. [This applies regardless if he and/or his sister were conceived] in marriage or in a promiscuous relationship, e.g., his mother or his father acted promiscuously with others and his sister was conceived promiscuously, as [implied by Leviticus 18:9]: \"one born at home or one born beyond [marriage].\"",
+ "The daughter of his father's wife who is his paternal sister is an ervah for him, [as ibid.:11] states: \"the nakedness of the daughter of your father's wife, your father's offspring.\" If, however, a man's father marries a woman and she has a daughter from another man, that daughter is permitted to him. She is not \"your father's offspring.\" Behold one is already liable for [relations] with her because she is a sister, why then [does the Torah mention]: \"the daughter of your father's wife\"? So that one should be liable for this prohibition as well.",
+ "Therefore a man who engages in relations with his sister who was born to his father's wife in marriage is liable for two [sin offerings]: one because of \"the nakedness of your sister\" and one because of \"the nakedness of the daughter of your father's wife.\" If, however, one's father raped or seduced a woman and conceived a daughter, one is liable only for having relations with one's sister. For the daughter of the woman who was raped is not the daughter of the wife of one's father.",
+ "The sister of his mother is considered an ervah for him. [This applies to both her paternal and maternal sister and applies regardless whether she [was conceived] in marriage or in a promiscuous relationship. Similarly, his father's sister - both his paternal and maternal sister, whether she [was conceived] in marriage or in a promiscuous relationship - is considered an ervah for him.",
+ "When a person has promiscuous relations with a woman and conceives a daughter with her, that daughter is considered an ervah for him. Although the Torah does not state: \"Do not reveal the nakedness of your daughter,\" the prohibition is of Scriptural origin. Since [the Torah] forbade [relations] with the daughter of one's daughter, it did not mention [the prohibition against] one's daughter. This is not from the words of our Sages. Therefore a person who has relations with a daughter born of his wife is liable for two [sin offerings], for [relations with] his daughter and for relations with a woman and her daughter.",
+ "When a person consecrates a woman, her close relatives - six women - become forbidden to him as an ervah forever. This applies whether he consummates [the bond through nisuin] or divorces her, in the lifetime of his wife and after her death. They are: a) her mother, b) her mother's mother, c) her father's mother, d) her daughter, e) her daughter's daughter, and f) her son's daughter. If he has relations with one of these women during the lifetime of his wife, both [he and she] are executed by burning.",
+ "If he has relations with one of these women after his wife's death, they are liable for kerait, but they are not executed by the court, as [derived from Leviticus 20:14]: \"In fire, he and they shall be burnt.\" [This implies that only] when both women - his wife and the woman with whom he had relations - are alive, he and the ervah are executed by burning. When both [women] are not alive, there is no execution by burning.",
+ "Similarly, the sister of his wife is considered an ervah for him until his wife dies. Both her maternal sister and her paternal sister, whether conceived in marriage or promiscuously, are considered as an ervah for him.",
+ "If a man transgressed and engaged in relations with one of these seven women, whether intentionally or inadvertently, although he and the woman are liable for execution by the court or kerait, he is not forbidden to engage in relations with his wife. The only exception is [when he engages in relations with] the sister of the woman he consecrated. In this instance, his wife is forbidden to him, as explained in Hilchot Gerushin.",
+ "When a man engages in promiscuous relations with a woman, the seven relatives mentioned above are not forbidden to him [according to Scriptural Law]. Nevertheless, our Sages prohibited anyone who had promiscuous relations with a woman from marrying one of these seven relatives during the promiscuous woman's lifetime. [The rationale is that] the promiscuous woman will come to visit her relatives. He will thus enter into solitude with her. [Since] he is familiar with her, we fear that they will transgress and thus he will engage in relations with an ervah.
Even if a man is merely suspected of relations with a woman, he should not marry one of her relatives until the woman with whom he was suspected of having relations died. If, however, he married the relative of the woman with whom he was suspected of having relations, he should not divorce her.",
+ "When a person was suspected of having relations with an ervah or a rumor to that effect was circulated, he should not dwell together with her in the same lane or appear in the same neighborhood. An incident occurred concerning a man who was rumored [to have engaged in relations] with his mother-in-law and our Sages had him beaten because he passed by the entrance to her home.",
+ "When a person has promiscuous relations with a woman and her daughter or a woman and her sister or the like, it is as if he had relations with two unrelated woman. One is considered an ervah because of the other only in the instance of marriage, not in an instance of promiscuity. Similarly, if a man's father, son, brother, or father's brother raped a woman or seduced her, she is permitted to him and he may marry her. [The prohibition involving these individuals] mentions \"the wife of\" and here there is no context of marriage.",
+ "When a man's father or son marries a woman, that man may marry her daughter or her mother as we explained. A person may marry the wife of his brother's son. A man may marry a woman and her sister's daughter or her brother's daughter at the same time. It is a mitzvah from the Sages for a man to marry his sister's daughter, as [alluded to by Isaiah 58:7]: \"Do not turn away from your own flesh.\" This law also applies to his brother's daughter."
+ ],
+ [
+ "When a person has relations with the wife of a minor, he is not liable. [This applies] even to a yevamah with whom a nine year old [brother] had relations. Similar [laws apply when] a person has relations with the wife of a deaf-mute, the wife of a mentally or emotionally unstable individual, the wife of a tumtum or an androgynus, a female deaf-mute or a woman who is mentally or emotionally unstable married to a mentally capable individual, or a woman whose consecration is of doubtful status or whose divorce is of doubtful status. In all of the above situations, one is not liable. If they willfully transgress, they are given stripes for rebellious conduct.",
+ "[The following rules apply if a man] engages in relations with a female minor, the wife of an adult male. If she was consecrated by her father, [the adulterer] is executed by strangulation. She is not liable for anything, [but] she is forbidden to her husband, as explained in Hilchot Sotah.
If she has the right to perform mi'un, he is given stripes for rebellious conduct and she is permitted to [remain married] to her husband, even if he is a priest.",
+ "When the daughter of a priest commits adultery while married, she is executed by burning, as [Leviticus 21:9] states: \"When the daughter of a man who is a priest will begin to commit adultery, [she will be burnt by fire].\" [This applies] whether she is married to a priest or an Israelite. [Indeed,] even if her husband was a mamzer or a nitin or another whom it is forbidden to marry because of a negative commandment, [she is given this punishment].
The man who engages in adultery with her is executed by strangulation. Similarly, the daughter of an Israelite who is married to a priest is [executed] by strangulation [if she commits adultery] as is the law with regard to any other married woman.",
+ "When a man has relations with a consecrated maiden, they are both executed by stoning. They are not liable to be stoned to death until the maiden is a virgin, consecrated, and in her father's home. If she came of age or she entered the chupah even if the marriage was not consummated, they are executed by strangulation. [The lesser punishment is given] even if the father gave her to the emissaries of the husband and she committed adultery on the way.",
+ "When a man has relations with a girl who is a minor and is consecrated while she is living in her father's house, he is executed by stoning and she is not liable. When a consecrated maiden who is the daughter of a priest commits adultery, she is stoned to death.",
+ "When ten men enter into relations with her one after the other while she is a virgin in her father's home, the first is executed by stoning and the remainder, by strangulation.
When does the above apply? When they had vaginal intercourse. If, however, they had anal intercourse, she is still a virgin and they are all executed by stoning.",
+ "When a consecrated maiden was a freed slave or a convert, even if she was freed or converted before she reached the age of three, [the adulterer] is executed by strangulation, as is the law with regard to all married women.",
+ "There is a new law that applies to a person who spreads a malicious report [about his wife]. What is this new [law]? That if the gossip is discovered to be true and witnesses come [and testify] that she committed adultery when she was a consecrated maiden, even if she committed adultery after she left her father's house and even if she committed adultery after she entered the marriage canopy before she had relations with her husband, she is stoned to death at the entrance to her father's house. Other consecrated maidens concerning whom a malicious report was not spread are executed by strangulation if they committed adultery after they left their father's home, as we explained.
Thus there are three types of execution for adultery with a married women: strangulation, burning to death, and stoning to death.",
+ "Where is a consecrated maiden who committed adultery stoned to death? If she committed adultery while in her father's house, even though the witnesses did not testify until she went to her father-in-law's house and married, she is stoned to death at the entrance to her father's house. If she committed adultery in her father-in-law's house before her father conveyed her [to her husband], she is stoned to death at the entrance to the gate of the city. [This applies] even if [the witnesses] testified concerning her after she returned to her father's house.",
+ "If witnesses come [and testify] after she comes of age or after her husband has relations with her, she is stoned to death in the place for stoning.[This applies] even if they testify that she committed adultery in her father's home when she was a maiden.",
+ "If [a woman] was conceived before her mother converted and born after her mother converted, she is stoned at the entrance to the gate of the city.
[The following rule applies to] every woman who is obligated to be stoned at the entrance to the gate of the city. If the city is predominantly populated by gentiles, we stone her at the entrance to the court.
[The following rule applies to] every woman who is obligated to be stoned at the entrance to her father's house, if she does not have a father or she has a father, but he does not have a house, she is stoned at the place for stoning. The \"entrance to her father's house\" was mentioned only as a mitzvah.",
+ "When a person engages in relations many times with one of the arayot, he is liable for kerait or execution by the court for every time he engages in relations. Although the court can only execute the person only once, the different times he engages in relations are considered as different transgressions.
Similarly, if a person is liable for several different transgressions for engaging in relations once, if he transgressed inadvertently, he must bring a sacrifice for every transgression he performed even though he engaged in relations only once, as will be explained in Hilchot Shegagot If he transgressed intentionally, it is considered as if he violated many transgressions. Similarly, there is a situation where a person engages in relations once and incurs liability for lashes many times as will be explained.",
+ "The term shifchah charufah employed by the Torah refers to [a woman] who is half a Canaanite maidservant and half a freed woman who has been consecrated by a Hebrew servant. [Concerning the infidelity of such a woman, Leviticus 19:20] states: \"They shall not die, because she was not freed.\" If she was freed entirely, one is liable for execution by the court, for she becomes a married woman in a complete sense, as explained in Hilchot Ishut.",
+ "[The laws regarding] relations with this maidservant are different than [those regarding] all other forbidden relations in the Torah. For she is lashed, as [ibid.] states: \"There shall be an inquiry.\" He is liable to bring a guilt offering, as [ibid.:21] states: \"And he shall bring his guilt offering.\" Whether he transgresses intentionally or inadvertently with a shifchah charufah, he must bring a guilt offering.
When he enters into relations with her many times, whether intentionally or unintentionally, he is required to bring only one sacrifice. She, however, is liable for lashes for every act of relations if she acted intentionally, as is the law with regard to other instances [where relations are forbidden] by merely a negative commandment.",
+ "When a person just inserts his corona into the female organ of the shifchah charufah, but does not insert the entire organ, he is not liable. [Liability is incurred only when] he inserts the entire organ.
He is only liable when she is above majority, had engaged in relations previously and acts intentionally and willfully. If, however, she is a minor, she had never engaged in relations, or she transgressed inadvertently, was raped, or was sleeping, he is not liable. Similarly, if he had anal intercourse with her, he is not liable, for with regard to a shifchah charufah an equation was not established between vaginal intercourse and anal intercourse, for [Leviticus 19:20] speaks of: \"ly[ing] while emitting seed.\" With regard to other [forbidden] relations, the Torah did not distinguish between one type of relations and the other, for [ibid. 18:22] speaks of \"the ways [in which a man] lies with a woman.\" Implied is that the Torah recognizes two ways of lying with a woman.",
+ "In every instance concerning a maidservant where we said there was no liability, he is not liable for a sacrifice and she is not liable for lashes. He, however, is given \"stripes for rebellious conduct\" according to Rabbinic Law if they were both adults who acted intentionally.",
+ "When a youth nine years old engages in relations with a shifchah charufah, she is given lashes and he is required to bring a sacrifice, provided that she is an adult, not a virgin, and acts willfully, as we explained. For a man is not liable to bring a sacrifice until she is liable for lashes, as [implied by] the verse: \"There shall be an inquiry.... And he shall bring his guilt offering.\""
+ ],
+ [
+ "[A woman in] the niddah state is like all of the other arayot. A person who inserts his corona into her vaginal or anal orifice is liable for kerait. [This applies] even if she is a minor who is three years old, as applies with regard to other arayot.
For a woman can become impure as a niddah even on the day she is born. And a girl who is ten days becomes impure because of zivah. This concept was communicated through the Oral Tradition. There is no difference between an adult and a minor with regard to the impurity associated with nidah and zivah.",
+ "[The prohibitions that apply] to one who has relations with a nidah apply throughout the seven days, even if blood was sighted only on the first day. [These same prohibitions] apply to one who has relations with a woman who gave birth to a male throughout the seven days [following birth], to one who has relations with a woman who gave birth to a female throughout the fourteen days [following birth], to one who has relations with a zavah through the time she bleeds and then counts [seven \"clean\" days]. This applies also to a Canaanite maidservant and one who has been freed. All [of these relations] are punishable by kerait.
[The association is derived as follows:] With regard to a nidah, [Leviticus 15:19] states: \"She will be in her niddah state for seven days.\" With regard to a zavah, [ibid.:25] states: \"All the days of the flow of her impurity will be like the days of her niddah state.\" With regard to a woman who gave birth to a male, [ibid. 12:2] states: \"She will become impure as in the days of her nidah affliction.\" And with regard to a woman who gave birth to a female, [ibid. 12:5] states: \"She will be impure as in her niddah state for two weeks.\"",
+ "When does the above - that the impurity is dependent on [the passage of] days - apply? When the woman immersed herself in the waters of a mikveh after these specifically mentioned days. If, however, a niddah, a zavah or a woman who gave birth did not immerse in a mikveh, a person is liable for kerait for having relations with one of them even several years afterwards. For the Torah made the matter dependent on [the passage of] days and immersion, as [Leviticus 15:18] states: \"And they shall immerse themselves [in the water]....\" This teaches a general principle with regard to any impure person: he is in a state of impurity until he [or she] immerses.",
+ "The prohibitions against relations with a niddah, a zavah, and a woman after childbirth do not apply with regard to relations with gentile women. Our Sages decreed that all gentiles, male and female, would be considered like zavim at all times, whether or not they experienced such discharges, with regard to matters of purity and impurity.",
+ "All blood manifest by a woman after childbirth during the 33 days associated with the birth of a male and the 66 days associated with the birth of a female is called blood of purity. It does not prevent a woman from [relations with] her husband. Instead, she immerses herself after seven days [of impurity] for a male and fourteen for a female. She may then engage in relations with her husband even though her blood flows.",
+ "All of those who must immerse themselves are required to immerse themselves during the day with the exception of a niddah and a woman after childbirth. For with regard to a niddah, [Leviticus 15:19] states: \"She will be in her niddah state for seven days.\" Her niddah state prevails for all of the seven days. She immerses on the evening of the eighth day. Similarly, a woman who gives birth to a male child immerses on the evening of the eighth day, and one who gives birth to a female immerses on the evening of the fifteenth day, for a woman who gives birth is comparable to one in the niddah state, as we explained.",
+ "If she delayed the matter for many days and did not immerse herself, when she immerses herself, she should immerse only at night. For if she immerses during the day, an error [may be] made and another niddah may come and immerse herself on the seventh day.",
+ "If a woman was sick or the place for immersion was far away and women could not reach there and return at night because of thieves, because of cold, or because they close the gates of the city at night, she may immerse during the day on the eighth - or subsequent - days.",
+ "Whenever a woman has a veset, her husband can assume that she is [ritually pure and] permitted until she tells him \"I am impure\" or she is established as a niddah in her neighborhood.
If a woman's husband went overseas and left her ritually pure, when he comes he does not have to ask her [concerning her state]. Even if he finds her asleep, he may enter into relations with her as long as it is not the time when she is expected to menstruate. He need not suspect that perhaps she is a niddah. If he left her a niddah, she is forbidden to him until she tells him: \"I am ritually pure.\"",
+ "When a woman tells her husband: \"I am ritually impure,\" and afterwards she tells him: \"I am ritually pure. Before I was just speaking facetiously with you,\" her word is not accepted. If she provides a rationale for her original statements, her word is accepted.
What is implied? Her husband asked her to engage in relations and his sister or his mother was together with her in the courtyard. She originally said she was impure. Afterwards, she said: \"I am pure. I told you that I am impure only because of your sister or your mother; lest they see us.\" [In this instance,] her statement is accepted. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "When a man was in the midst of relations with a woman who had been ritually pure and she said: \"I became impure,\" he should not separate himself immediately while he is erect. For withdrawing is as pleasurable for him as entry. If he withdraws while he is still erect, he is liable for kerait, like one who enters into relations with a niddah. This law also applies with regard to other arayot.
What should he do? Implant his toenails in the ground and wait without moving until he loses his erection. Afterwards, he should withdraw.",
+ "It is forbidden for a person to engage in relations with his wife near the time she can expect menstruation to begin, lest she menstruate in the midst of relations. [This is alluded to by Leviticus 15:31]: \"And you shall warn the children of Israel concerning their impurity.\"
For how long [is it necessary to refrain from relations]? If [the woman] would ordinarily begin menstruating during the day, she is forbidden to enter into relations from the beginning of the day. If she would ordinarily begin menstruating during the night, she is forbidden to enter into relations from the beginning of the night.",
+ "If the time when menstruation could be expected to come passes and she did not begin menstruating, she is permitted to engage in relations after the time when menstruation was expected to begin passes.
What is implied? If she was accustomed to begin menstruating after six hours of the day passed. She is forbidden to engage in relations from the beginning of the day. If six hours pass without her beginning to menstruate, she is forbidden to engage in relations until the evening. Similarly, if she was accustomed to begin menstruating after six hours of the night and that time passed without her beginning to menstruate, she is forbidden to engage in relations until sunrise.",
+ "It is the habit of Jewish men and women to carry out a personal inspection after relations. What is implied? The man should clean himself with a cloth prepared for [this purpose] and the woman should clean herself with a cloth prepared for [this purpose]. [The purpose of these inspections is] to see whether the woman menstruated in the midst of relations. The man may allow the woman to check with his cloth. Since her word is accepted with regard to her [cloth], it is also accepted with regard to his.",
+ "The cloths used to clean oneself must be from worn-out, white linen. They are called eidim, \"witnesses,\" in this context. The cloth with which the man cleans himself is called his ed and the cloth with which the woman cleans himself is called her ed.",
+ "Modest women do not engage in relations until they carry out an inspection beforehand. A woman who does not have a [fixed] veset is forbidden to engage in relations until she carries out an inspection. Therefore, she engages in relation with two edim, one for before relations and one for afterwards. When, however, a woman has a [fixed] veset, she need not use an ed before relations except as a measure of modesty.
After relations, however, everyone needs two witnesses: one for him and one for her, even a pregnant woman, one who is nursing, an elderly woman, or a minor A virgin or a woman whose blood is pure does not require edim, because blood is flowing from her.",
+ "When a man engages in intercourse several times [in one night], [he and his wife] do not have to check their two edim after each time they engage in intercourse. Instead, he should clean himself with his ed, she should clean herself with her ed after each time they have relations that entire night. In the morning, they should check the edim. If blood is discovered on her ed or on his ed, she is impure.
If a women engaged in relations, cleaned herself, and then the ed was lost, she should not engage in relations again until she makes an internal inspection with another ed first. [We fear that] perhaps there was blood on the ed that was lost.",
+ "[The following rules apply if] she placed the ed under a pillow or a bolster and blood was discovered upon it. If [the stain] is extended, she is impure. For we can assume that [the stain] came from the cleaning. If it is rounded, she is pure. [We assume that the stain] came only from the blood of a louse which was killed under the pillow.",
+ "[When a woman] cleaned herself with an ed that has been checked, then touched it to her thigh, and on the next day discovered blood upon it, she is impure. We do not say: Maybe a louse was killed when she touched it to her thigh.
[The following rules apply if] she cleaned herself with an ed that was not checked and she did not know whether it had blood on it before she cleaned herself with it or not. If there was more than a gris of blood [on it], she is [considered] a niddah. If the stain was less than that, she is pure. [We assume that the stain] came from a louse.",
+ "When a woman suffers vaginal bleeding in the midst of relations, she is permitted to engage in relations again a second time once she becomes pure. If she suffers vaginal bleeding [in the midst of relations] a second time, she is permitted to engage in relations a third time. If she suffers vaginal bleeding [in the midst of relations] a third time, she is forbidden to ever enter into relations again with this husband.
When does the above apply? When there was no other factor that [the bleeding] could be attributed to. If, however, they entered into relations close to the time when she was expected to menstruate, we attribute [the bleeding] to her ordinary pattern. If she had a wound [in her vaginal area], we attribute [the bleeding] to the wound. If, however, the blood that comes from the wound is a different shade than the blood which she sees in the midst of relations, she may not attribute [the bleeding] to the wound.
We accept the word of a woman when she says: \"I have a wound in the uterus which bleeds.\" On this basis, she is permitted to her husband even though the uterus bleeds in the midst of relations.",
+ "When a woman bled in the midst of relations on three [successive] occasions and there was no outside factor to which to attribute [the bleeding], she is required to divorce. She may, however, marry a second husband. If she married a second time and bled in the midst of relations on three [successive] occasions, she is required to divorce, but she may marry a third man. If, however, she married a third time and bled in the midst of relations on three [successive] occasions, she is required to divorce and she may not marry again until she is healed from this sickness.",
+ "How does a woman check herself to see whether she has been healed from this sickness? She brings a lead tube with its edge doubled over inside of it. She inserts the tube into her vagina until the place it can reach. She then places a shaft within the tube with a cotton swab placed at its top. She pushes [the shaft] until the swab reaches the opening of the uterus and then takes out the swab. If blood is found on the top of swab, it can be assumed that the blood discovered in the midst of relations comes from the uterus. If there was no blood on the swab, it can be assumed that the blood discovered [in the midst of relations] comes from pressure on the sides of the vaginal channel. She is pure and may marry another man, as stated in Hilchot Ishut."
+ ],
+ [
+ "A woman becomes impure due to factors beyond her control, whether for niddah or for zivah.
What is implied? For example, she jumped from place to place; she saw animals, beasts, or fowl copulating, was aroused, and began bleeding. In these and in other analogous instances, regardless of the situation, since she experienced bleeding, she becomes impure.
She becomes impure from even the smallest amount of bleeding. Even a drop of blood the size of a mustard seed [makes her impure as if] much blood had drained from her.",
+ "All women become impure [when blood is discovered in] the outer chamber [of the vagina]. Even though the blood did not emerge outside [her body], but instead, was discharged from the womb without flowing further, since it emerged from the upper portion of the vaginal channel, she is impure, even though the blood is still within her flesh. [This is alluded to by Leviticus 15:19:] \"A discharge of blood within her flesh.\"
Until where does the upper portion of the vaginal channel extend? Until the place that the male organ reaches when inserted entirely during relations. The upper portion of the vaginal channel itself is like the uterus.",
+ "Our Sages spoke in metaphoric terms with regard to a woman. The uterus where a fetus is formed is called \"the source.\" It is the place where the blood that renders a woman a niddah or a zavah emanates from. It is called \"the room,\" for it is found deep within her body. The entire uterine channel, i.e., the lengthy place whose entrance contracts severely at the time of pregnancy so that the fetus will not fall, but opens very wide at birth is called \"the antechamber,\" i.e., it is like a gateway to the uterus.",
+ "When the male organ is inserted entirely during relations, it enters the \"antechamber\" but does not reach its end. Instead, it is slightly removed according to the size of the organs. Above the \"room\" and the \"antechamber\" - but located between the \"room\" and the \"antechamber\" - is the place where the woman's two ovaries and the ducts in which her ova become mature are located. This place is called \"the loft.\" There is an opening from the \"loft\" to the top of the \"antechamber.\" This opening is called the \"passageway.\" When the male organ is inserted entirely during relations it goes beyond the \"passageway.\"",
+ "Blood which comes from the \"room\" is always impure with the exception of \"the blood of purity\" which the Torah deemed pure and bleeding which occurs before birth, as will be explained. Blood from the \"loft\" is entirely pure. It is like the blood from a wound in the intestines, the liver, or a kidney and the like.
[The following laws apply when blood] is discovered in the \"antechamber.\" If it is discovered between the \"passageway\" [and the uterus], she is impure, for the assumption is that it came from \"the room.\" She is liable for entering the Temple and we burn terumah and sacrificial foods because of this. We do not say that perhaps it descended from the \"loft\" through the opening, for most of the blood found in such a place is from the \"room.\"
When blood is found in the \"antechamber\" between the opening [and the entrance to the vagina], she is impure, because of a doubt. Perhaps [the blood] came from the \"room\" or [perhaps it] flowed from the loft through the passageway. Therefore we do not burn terumah and sacrificial foods because of this, nor is she liable for entering the Temple.",
+ "Not every liquid that comes from the \"room\" renders a woman impure, only blood, as [ibid.] states: \"A discharge of blood.\" Therefore if a white or a green liquid flows from the uterus, even if it is viscous like blood, she is pure since it does not appear as blood.",
+ "There are five [colors of] blood that [render] a woman impure. They are: red, black, bright saffron, muddy water, and diluted wine. All other colors are pure.",
+ "What is meant by red? The color of blood that comes from the blood which flows initially when people let blood. This blood is placed in a cup, the stain is placed next to it, and [the two] are compared. The black is like dried ink.
What is meant by bright saffron? Fresh saffron should be brought together with the clod of earth from which it is growing. From the better stalks, one should take the middle stalk that is entirely a stem. In each one, there are three stalks and each stalk has three leaves. One should bring the stain next to the middle leaf on the middle stalk and compare it.
What is meant by \"like muddy water\"? We take earth from the valley of Sichnei or the like which is red and pour water over it until the water level is the thickness of a garlic peel above the earth. There is no required amount of water or earth that must be brought. One should stir them in the container and compare [the color to that of the stain] at that time while [the water] is murky. If [the water] becomes clear, one should stir it again and make it murky.",
+ "If the color of the stain matched the color of any of these four shades or was deeper than them, [the woman] is impure. If it is lighter than they are, she is pure.
What is implied? If a black stain was darker than dried ink, [the woman] is impure. If it was lighter than it, i.e., it was like a black olive, tar, or a raven, she is pure. Similar principles apply with regard to the other three colors.",
+ "What is meant by like diluted wine? Like one portion of fresh, undiluted wine like the wine of the Sharon in Eretz Yisrael mixed with two portions of water. If the appearance of the stain was darker or lighter than this, [the woman] is pure. [The stain must be] the exact color of this mixture.
A woman's word is accepted if she says: \"I had a stain of this-and-this color and I lost it.\" The wise man rules whether she is pure or impure [based on her statement].",
+ "How does a person bring the two close and compare? He takes the portion of the cloth that has the stain in his hand and looks at it and at the ink, the saffron leaf, the blood that was let [contained] in a cup, the muddy water, or the diluted wine [contained] in a cup. He compares them according to his perception and rules whether she is impure or pure.
He should not look at the cup from the outside. Instead, he should look at the liquid in the cup. The cup should be wide, weigh a maneh, and contain two luggin, so that light will enter it and it will not be shadowy.",
+ "A stain should be checked only on a white cloth and in sunlight. One makes a shadow with his hand over the stain while standing in the sun so that he will be able to see it as it is.
It is not necessary for every person checking a stain to do all the above whenever he checks [a stain]. Instead, a sage develops a sensitive eye [to the colors of stains]. When he sees it, he will immediately rule whether it is impure or pure. If he has doubts regarding the appearance of a particular stain, he should bring it close and compare it to ink, to blood that has been let, or to the other [impure] colors.",
+ "[The following rules apply when] a woman discharges a piece [of flesh from the vagina]. Even if it is red, she is impure [only] when it is accompanied by blood. If not, she is pure. Even if [when the piece of flesh] is cut open, it is filled with blood, she is ritually pure. For this is not the blood of niddah, but rather blood from the piece [of flesh].",
+ "When the woman discharges a piece [of flesh] which is torn and there is blood collected within it, she is impure.
[The following rules apply when a woman] discharges something like a shell, something like a hair, something like earth, or something like mosquitoes. If these entities have a red appearance, they should be placed in lukewarm water. If they dissolve, she is impure. For it was blood that congealed. And whenever [a woman] discovers dried blood, she is impure.
If the entities remained in lukewarm water for more than a day and then dissolved, there is a doubt whether the woman is impure. If they did not dissolve after an entire day, they are from a wound and she is pure.",
+ "[The following rules apply if a woman] discharges something resembling a locust, a fish, a teeming animal, or a crawling animal. If it is accompanied by blood, it is impure. If not, it is pure.",
+ "When a woman places a tube in her \"antechamber\" and expels blood through the tube, she is pure. For [Leviticus 15:19] speaks of \"A discharge of blood within her flesh.\" [Implied is that] the discharge must be within her flesh as is the ordinary way in which women menstruate. For it is not ordinary for a woman to discharge blood through a tube.",
+ "When a woman urinated and excreted blood together with the urine, she is pure. [This applies] whether she was standing or sitting while urinating. Even if she has physical sensations and her body shudders, she need not suspect [that the blood originated in the uterus]. Instead, the sensation is associated with her urination [and] urine does not originate in the uterus. Instead, this blood [stems from] a wound in the colon or in the kidney.",
+ "Hymeneal bleeding is pure. It is neither the blood of niddah or the blood of zivah, for it is not from the uterus. Instead, it is blood from a wound.
What are the laws applying to virgins [who suffer] hymeneal bleeding? If she married when she was a minor, whether she never menstruated or whether she menstruated while in her father's home, she is permitted to her husband until the wound heals. For any bleeding that she discovers stems from the wound. If she discovers other blood after the wound heals, she is considered as a niddah.",
+ "[The following rules apply when a woman] marries when she is a na'arah. If she never menstruated beforehand, she is permitted to her husband for four days, by day and by night, even though blood is flowing, provided the wound did not heal.
If she had already menstruated in her father's home and then married, her husband should not [continue] to engage in relations with her. After the first time, he should separate. The hymeneal bleeding is considered as if it is the beginning of menstruation.
When a girl who has reached majority, but has not menstruated, she is given the entire first night.",
+ "The [first] four nights that are granted to a na'arah who has not menstruated need not be consecutive. [Instead,] the couple may engage in relations the first night and wait even two or three months and engage in relations for a second night, provided the wound has not healed.",
+ "Similarly, with regard to a minor who is allowed to continue engaging in relations until the wound heals, even if it does not heal for an entire year, they may engage in relations either non-consecutively or day after day.",
+ "[The following rules apply when a girl] married while she was a minor and became a na'arah while married to her husband. [If] the blood is still flowing because of the wound, all of the times she engaged in relations while a minor are considered as one night and she is given license to complete the four days granted to her during the period of na'arut.
Even if the three days she is granted during the period of na'arut are all non-consecutive, [e.g.,] they engaged in relations one night every two months, this is permitted, provided the wound has not healed.",
+ "How do we know whether or not the wound has healed? If [the woman] would discover blood when she stands but not when she sits; if she would discover [blood] when she sits on the earth, but not when she sits on pillows or blankets, the wound has not healed. If, however, the bleeding ceases and she does not discover [blood], whether she stands or whether she sits on a pillow, the wound has healed. Similarly, even if her bleeding has not ceased, but she continues to discover blood even when she is sitting on pillows and blankets, we assume that this is not blood from the wound, but rather menstrual bleeding.",
+ "If she would discover blood in the midst of relations, [we assume] that it comes as a result of the wound. If she engaged in relations and did not discover blood and afterwards, discovered blood out of the context of relations, [we assume] that it is menstrual bleeding.",
+ "When a man engages in relations with a virgin and she does not bleed and then, he engages in relations with her again and she does bleed, [we assume] that this is menstrual bleeding, even if she is a minor. [The rationale is that] if it were hymeneal bleeding, it would have appeared the first time.
When a man has relations with a girl below the age of three and she bleeds, this is hymeneal bleeding."
+ ],
+ [
+ "The bleeding of niddah, the bleeding of zivah, the bleeding before childbirth, the pure blood that follows childbirth, are all one type of bleeding. They [all] come from the uterus, from the same source. The laws applying [to this bleeding], however, change according to the time [and circumstance], causing the woman who discovers the bleeding to be considered as pure, a niddah, or a zavah.",
+ "What is implied? When a woman menstruates for the first time or when she menstruates at the fixed time at which it has been established that she will menstruate, she is a niddah for seven full days. [This applies] whether she continues to bleed throughout the seven days or she only discovered one drop of blood. If she discovers blood on the eighth day, this is the blood of zivah, because it comes \"outside the time for niddah\" [Leviticus 15:25].",
+ "Any blood that is discovered between one fixed time that a woman can be expected to menstruate and the next fixed time that she can be expected to menstruate is the blood of zivah. It is a halachah transmitted to Moses on Sinai that there are no more than eleven days between one menstrual bleeding and an another.",
+ "All of the seven days beginning with the day on which a fixed time that a woman can be expected to menstruate was established are called \"the days of niddah.\" [This applies] whether the woman menstruates or not. Why are they called \"the days of niddah\"? Because they are fit [for a woman to be considered] a niddah? Any blood discovered during these days is considered as the blood of niddah.",
+ "The eleven days that follow these seven are called \"the days of zivah.\" [This applies] whether the woman discovers bleeding or not. Why are they called \"the days of zivah\"? Because they are fit [for a woman to be considered] a zivah? Any blood discovered during these days is considered as the blood of zivah. Take care with regard to these names: \"the days of niddah\" and \"the days of zivah.\"",
+ "Throughout her entire life, from the time she establishes a time when she can be expected to menstruate until she dies or until she transfers the time she can be expected to menstruate to another date, she should count seven days from the beginning of the day when she could be expected to menstruate and eleven days after them. Afterwards, [she counts] another seven days and another eleven days.
Take care of this reckoning so that you will know [a woman's status] if she discovers blood. Was it in the days of niddah or the days of zivah? For throughout a woman's entire life, she [follows the same pattern]: seven days of niddah and eleven days of zivah unless the pattern was interrupted by a birth, as will be explained.",
+ "When a woman discovers uterine bleeding during the days of zivah for only one day or for two consecutive days, she is called a minor zavah, and she is called one who watches a day for a day. If she discovered [uterine bleeding] for three consecutive days, she is a zavah in the complete sense of the term. She is called a major zavah or merely referred to as a zavah without any further description. [This is derived from Leviticus 15:25]: \"When a woman will have a flow of blood for many days....\" The minimum implied by the plural form, \"days,\" is two. \"Many\" indicates [at least] three.",
+ "There is no difference between a major zavah and a minor zavah except the counting of seven [\"spotless\" days] and the necessity to bring a sacrifice. For a major zavah must count seven \"spotless\" days [before immersing to regain ritual purity] and a minor zavah need only count one day. And a major zavah must bring a sacrifice when she purifies herself and a minor zavah need not. They are both impure and the prohibition against relations applies to both of them equally.",
+ "What is implied? If she discovered blood in the days of zivah - whether she discovered it in the beginning of the night or she discovered it at the end of the day - that entire day, she is impure. It is as if the bleeding did not cease from the time she discovered it until the sun sets. She should watch herself throughout the night. If there are no signs of bleeding at night, she should arise in the morning and immerse herself after sunrise. She should watch herself for the entire day. If there are no signs of bleeding, there is then a pure day to compensate for the impure day and she is permitted to her husband at night.",
+ "If she discovered [uterine] bleeding also on the second day, whether at night or whether during the day, after she immersed herself, that second day is also impure and she must watch herself for the entire third night. If there are no signs of bleeding at night, she should arise in the morning and immerse herself after sunrise. She should watch herself for the entire day. If there are no signs of bleeding, there is then a pure day to compensate for the two impure days and she is permitted to her husband at night.",
+ "If she discovered [uterine] bleeding on the third day, whether during the day or at night, she is a major zavah and she must count seven pure days when there is no uterine bleeding [at all], as [Leviticus 15:28] states: \"She must count seven days for herself.\" She immerses herself on the seventh day after sunrise and is permitted to her husband at night. On the eighth day, she brings her sacrifice, two turtle doves or two doves.",
+ "When a minor zavah immerses herself at night during the day she is watching or a major zavah immerses herself on the seventh night, it is as if she did not immerse herself. She is like a niddah who immerses herself within the seven days.",
+ "When a person has relations with a major zavah after she immersed herself on the seventh day of her counting [of \"spotless\" days] or with a minor zavah after she immersed herself on the day on which she must watch herself, he is not liable for kerait, because she immersed herself at the time she was fit to immerse herself when regaining ritual purity. This woman, however, possessed improper culture, for relations with her and things she touches are tenative.",
+ "What is meant by their being \"tentative\"? If the day on which she immersed herself is completed without her discovering any uterine bleeding, everything which she touched after she immersed herself is ritually pure and there is no liability for relations with her. If, however, she discovers blood on this day after immersing herself, she is considered as a zavah retroactively. Anything which she touched is retroactively considered as impure and she and the man who engaged in relations with her are obligated to bring a sacrifice. Therefore she is forbidden to her husband until the evening, lest she bring herself to a situation involving doubt.",
+ "When a zavah counts six \"spotless\" days and discovers uterine bleeding on the seventh day, even if it is close to sunset, all of the days counted previously are invalidated and she begins a new reckoning of seven \"spotless\" days after the impure day.",
+ "If [a woman] discharges semen during the days she is counting, she invalidates one day. She is like a zav who has a seminal emission who invalidates one day [in his counting].
If she discovered uterine bleeding on the tenth, eleventh, and twelfth days of her \"days of zivah,\" she is not considered a major zavah. Instead, from the state of a minor zavah, she becomes a niddah. For the twelfth day is the beginning of her days of niddah and a woman who discovers bleeding in her days of niddah does not become a zavah, as we explained.",
+ "What is the intent of the Torah's wording [Leviticus 15:25]: \"After the time for niddah\"? That if she discovered bleeding on the three days that follow her niddah [bleeding], she is a zavah, i.e., she discovered bleeding on the eighth day after the onset of the days of niddah, the ninth day, and the tenth day, i.e., the first three of the eleven days of zivah.
[The following laws apply if a woman] discovers bleeding on the eleventh day of zivah and she immersed herself in the evening on the night of the twelfth day and engaged in relations. Although she is impure and the man who engaged in relations with her becomes impure and the laws regarding the impurity of the places where they both sit and lie apply, the couple are not liable for kerait. [The rationale is that] the twelfth day is not joined with the eleventh day for her to be considered a zavah. Her immersion that night is effective in saving her from [being liable to bring] a sacrifice.",
+ "If she immerses herself on the twelfth day after sunrise, she is forbidden to her husband until the evening as is the law with regard to any minor zavah. If [her husband] transgresses and engages in relations with her, neither of them are liable at all. Even if she discovers blood on the twelfth day after they engaged in relations it is of no significance. For this is the blood of niddah and it is not associated with [the bleeding of] the previous day.",
+ "If she discovers bleeding at the conclusion of her seventh day of niddah during bein hashamashot, and then discovers bleeding on the ninth day and the tenth day, there is an unresolved doubt if she is considered a [major] zavah. For perhaps the [blood] discovered at first was on the eighth night and thus it is as if she discovered blood on three consecutive days at the beginning of her days of zivah.
Similarly, if she discovered bleeding on the ninth and tenth days of her days of zivah and discovered bleeding again at the conclusion of the eleventh day during bein hashamashot, there is an unresolved doubt if she is considered a [major] zavah. For perhaps the final discovery [of bleeding] was on the eleventh day and she will have discovered [bleeding] on three consecutive days during her days of zivah.",
+ "When a niddah inspects herself in the midst of her days of niddah and discovers that her bleeding has ceased, even if it ceased on the second day of her menstrual period, and either, inadvertently or intentionally, did not inspect herself again until many days after her [days of] niddah and discovers impurity, we do not say that she was impure for all those days and [hence,] she is a zavah. Instead, throughout the entire time that she did not inspect herself, we operate under the presumption that she is pure.
If she inspected herself and found impurity, even if she checked herself on the seventh of her days of niddah, if she did not inspect herself again [before] bein hashamashot to separate herself from the impurity of niddah, but instead waited [several] days and afterwards inspected herself and found that she was pure, there is an unresolved doubt if she is considered a [major] zavah.
If she discovered impurity, she is definitely a zavah. [The rationale is that since] at the beginning she discovered impurity and at the end, she discovered impurity, we operate under the presumption that she did not stop bleeding.
On the first day of menstruation, even though a woman [conducted an inspection and] found that she was pure, it is as if she discovered impurity. For on the first day of menstruation, we operate under the presumption that a woman's flow will continue.",
+ "When a zavah inspects herself on the first day of [the seven days] she must count and finds herself pure and then did not inspect herself until the seventh day and found that she was pure, she can be assumed to be pure. It is as if she inspected herself for all of the seven days and discovered herself to be pure.",
+ "Similarly, if she inspects herself on the first day of [the seven days] she must count and finds herself pure and [inspects herself] on the eighth day and found that she was pure, she can be assumed to be pure.
If she checked herself on the third day of zivah and discovered that the bleeding had ceased, but did not check herself on the first day of counting and then checked herself on the seventh day, she can be assumed to be pure.
The same laws apply to a zav with regard to all these inspections if he finds himself pure and it is considered as if he counted these days.",
+ "Whenever there is a doubt whether a woman is niddah or a zavah, she must count seven \"spotless\" days because of the doubt. She immerses herself on the night preceding the eighth day Afterwards, she is permitted to her husband. She must bring the sacrifice of a zavah, but it is not eaten as will be explained in the appropriate place."
+ ],
+ [
+ "When a pregnant woman begins to feel pain, the labor pains take hold of her, and there is a flow of blood before she gives birth, that bleeding called \"the blood of the throes.\"
What are the laws that govern it? If it comes during her days of niddah, it is considered as niddah bleeding and she is impure as a niddah. If it comes in her days of zivah, she is pure. [This is derived from Leviticus 15:19]: \"When blood flows within her flesh.\" According to the Oral Tradition , we learn that the bleeding must come from herself, and not because of a child.
[The above applies] provided she gives birth to a living child. If, however, she miscarries, [the laws of \"the blood of] the throes\" do not apply.
Even if the blood is flowing together with contractions and pain for fourteen days before she gives birth, this is considered as \"the blood of the throes\" and she is pure. If, however, the bleeding began fifteen days or more before birth, the bleeding is considered as \"the blood of zivah\" and the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah apply to her.",
+ "When does the above apply? When the contractions, throes, and pain did not cease, but instead, she continued having difficulty until she gave birth. If, however, she discovered bleeding for three days or more during her \"days of zivah\" amid pain and throes, but the pains cease and the throes ease after three days and she is able to remain comfortable for 24 hours or more, she is a zavah. For if the bleeding was coming as a result of the child, the pain and the throes would not cease [for that long]. If she gives birth afterwards, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah apply to her.",
+ "When she discovers bleeding for one day without pain and then for two days with difficulty and then gives birth, [discovers bleeding] for two days without pain and then for one day with difficulty and gives birth, or [discovers bleeding] for one day with difficulty, then for one day without pain, and then for one day with difficulty and gives birth, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah do not apply to her.
If, however, she discovers bleeding for one day with difficulty and then for two days without pain and then gives birth, [discovers bleeding] for two days with difficulty and then for one day without pain and gives birth, or [discovers bleeding] for one day without pain, then for one day with difficulty, and then for one day without pain and gives birth, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah apply to her.
This is the general principle: When there are throes in proximity to birth, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah do not apply to her. When there is ease in proximity to birth, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah apply to her.",
+ "When the third day of her sighting blood is the day on which she gives birth, even if the entire day is characterized by ease, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah do not apply to her. [The rationale is that] the day she gave birth is close to difficulty.
If she discovered bleeding for two days and miscarried on the third day, but did not identify what emerged in the miscarriage, her status is doubtful. There is a question if the laws of zivah or the laws of a woman who gave birth apply to her.",
+ "What are the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah? She must abide seven spotless days. Afterwards, she immerses herself at night and is permitted to her husband. Only then do the laws of \"the blood of purity\" apply to her. She must bring an offering of a zavah and the offering of childbirth. Accordingly, if she gives birth to a male, even if her bleeding ceases on the day she gives birth, she should count seven \"spotless\" days and immerse herself. If she gives birth to a female and counts seven \"spotless\" days which conclude with the fourteen days [she is impure because of] birth or after them, she can immerse herself and she is permitted to her husband. If the days of her counting conclude within the fourteen days, she is forbidden to her husband until the fifteenth night.",
+ "What is implied? If she discovered bleeding for three days and then counted seven \"spotless\" days, there are [only] ten days and she remains forbidden to her husband until the fifteenth night. For the entire fourteen days, she is like a niddah.
Why do we not require a woman who gives birth while in the state of zivah to count seven \"spotless\" days after the seven days [of impurity that follow] the birth of a male or the fourteen days [of impurity that follow] the birth of a female? Because the days following birth and the days of niddah in which blood is not sighted are counted as part of the seven \"spotless\" days, as will be explained.",
+ "When a woman who gives birth while in the state of zivah does not cease bleeding, [the laws of] \"the blood of purity\" do not apply to her. Instead, any uterine bleeding is considered as the bleeding of zivah. If, however, she counted seven \"spotless\" days, completed the fourteen days [following the birth of] a female, and then immersed herself, [the laws of] \"the blood of purity\" apply to her [should] she sight bleeding during the 40 days following the birth of a male and the 80 days following the birth of a female.",
+ "If she counted seven \"spotless\" days, but did not immerse herself immediately and afterwards discovered bleeding, she may [nevertheless] immerse herself. She is permitted to her husband immediately, for all of the days of purity are not fit neither for niddah, nor for zivah. Nevertheless, until she immerses herself, the blood itself is impure and renders others impure like the blood of niddah.",
+ "[The following laws apply when a woman] gives birth to a female and after the fourteen days of impurity, she becomes pregnant again. She then [begins to miscarry and] the blood of childbirth begins to flow with the 80 days [of blood of purity]. This is also considered as \"pure\" blood. Although generally, we do not consider bleeding which precedes miscarriage as bleeding which precedes childbirth, [an exception is made in this instance]. For any blood that she sights during the days of purity is pure until she [actually] miscarries. When she miscarries, she becomes impure because of the birth. If [the fetus] she miscarries was male, she is impure as if she gave birth to a male. If [the fetus] she miscarries was female, she is impure as if she gave birth to a female. She counts the days of impurity and then the days of purity from the second \"birth.\"
Even if she was pregnant with twins and miscarried one on one day and miscarried the other after several days passed, she counts days of impurity and days of purity from the second [miscarriage].",
+ "When the flow of a zavah ceases, she begins to count her seven \"spotless\" days, and then the blood of the throes of childbirth comes in the midst of the \"spotless\" days, it does not nullify her counting. [On the contrary,] the days of bleeding are counted as part of the seven days.
Similarly, if she gave birth in the midst of the seven \"spotless\" days, the birth does not nullify her counting. Indeed, the days of birth can be counted in the seven [\"spotless\"] days even though she is impure. [This is indicated by Leviticus 15:28]: \"If she has become pure from her zivah.\" Implied is that since she has become pure from her zivah - even though she is impure for other reasons, e.g., the impurity of childbirth, the impurity of niddah, or the impurity of tzara'at - she may count on them. These types of impurity and the like do not nullify her counting.",
+ "When a woman does not discover bleeding in her niddah days and the days following childbirth, they may be counted as part of her seven \"spotless\" days. If she does discover bleeding during these days, these days are not counted, nor do they nullify her previous reckoning. Instead, she completes her counting, adding to the days counted previously, when her bleeding ceases. For the only bleeding that nullifies a woman's counting is zivah bleeding. These types of bleeding invalidate only that very day.",
+ "After you have understood all the fundamental principles which we have explained, you will be able to comprehend our Sages' statement that a woman may discover uterine bleeding for 114 consecutive days without becoming a [major] zavah.
What is implied? [The first days are] the last two days before her days of niddah. [They are followed by] the seven days of niddah, two days [of zivah] which follow the days of niddah, 14 days of [pre-birth] difficulty, the 80 days associated with the birth of a female, the seven days of niddah, and two days [of zivah] which follow the days of niddah.
From this, one learns that any bleeding that a woman discovers after the completion of the days associated with childbirth marks the beginning of her days of niddah. We do not pay attention to the previously existing times when she would be expected to menstruate.
Accordingly, there is a doubt whether a woman who discovers bleeding bein hashamashot is a niddah. For perhaps it is considered as if she discovered the bleeding at night, when her days of niddah could begin.",
+ "We have already explained that when a woman continues her niddah bleeding for seven days, she is permitted to engage in relations on the night of the eighth day after she immerses herself. A minor zavah who watches herself for one pure day and immerses herself is permitted to engage in relations in the evening. A major zavah must count seven \"spotless\" days. Then she immerses herself and is permitted to engage in relations on the night of the eighth day. There are only eleven days between [one set of] the \"days of niddah\" and a second set. During these eleven days, [a woman who discovers uterine bleeding will be either a minor zavah or a major zavah.",
+ "When you will remember all of these fundamental points, you will understand our Sages' statement that a woman who has established a fixed [continuous] pattern in which she discovers bleeding on one day and does not discover it on the following day. At the outset, she may engage in relations on the night and day of the eighth day, i.e., the first day after her \"days of niddah.\" [On the whole,] she may engage in relations only four nights during eighteen days. She may not engage in relations during the days which are pure, because the days must be watched because of the [previous] impure day. Accordingly, if on the impure days, she always discovers bleeding at the beginning of the night, she may only engage in relations on the eighth day which is the first day after her \"days of niddah.\"",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for two impure days and then to experience two pure days, she may engage in relations on the eighth, the twelfth, the sixteenth, and the twentieth.",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for three impure days and then to experience three pure days, she may engage in relations on two of the three pure days that follow her \"days of niddah.\" For the first of them must be watched because of the two impure days that follow her \"days of niddah.\" Afterwards, she may never engage in relations again. For she will be established as a major zavah, but will never count seven \"spotless\" days [to purify herself].",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for four impure days and then to experience four pure days, she may engage in relations on one day after her [\"days of] niddah.\" Afterwards, she may never engage in relations again.",
+ "13If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for five impure days and then to experience five pure days, she may engage in relations on three days after her [\"days of] niddah.\" Afterwards, she may never engage in relations again.",
+ "13If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for six impure days and then to experience six pure days, she may engage in relations on five days after her [\"days of] niddah.\" Afterwards, she may never engage in relations again.",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for seven impure days and then to experience seven pure days, she may engage in relations during the first pure week that follows her [\"days of] niddah.\" That is followed by an impure week which establishes her as a zavah. The week which follows is required to count [seven \"spotless\" days] and it is forbidden to engage in relations during it. Thus in four weeks she is allowed to engage in relations for only one week. Throughout her entire life, she may engage in relations for eighteen days in eighteen weeks.
What is implied? During the fifth week, she is a zavah. The sixth week in which she is pure is required to count [seven \"spotless\" days]. During the seventh week, she is a zavah. During the eighth week, she must count. During the ninth week, when she discovers bleeding, five of these days are [during her] \"days of niddah\" and two are [during] the beginning of her \"days of zivah.\" [Hence,] she must watch one day of the tenth week and may engage in relations for six [days]. During the eleventh week when she discovers bleeding, two are the conclusion of the days of zivah and five are during \"the days of niddah.\" During the twelfth pure week, she may engage in relations for five days. During the thirteenth week, she is a zavah. During the fourteenth week, she must count. During the fifteenth week, she is a zavah. During the sixteenth week, she must count. During the seventeenth week, she is a zavah. During the eighteenth week, she must count.
She continues to count in this manner forever. Thus she will be able to engage in relations on eighteen days in eighteen weeks. If she did not have such a physical difficulty, and she would be a niddah for a week and be pure for eleven days, she would be able to engage in relations for eleven weeks, i.e., 77 days, out of the eighteen weeks.",
+ "When she discovers bleeding for one impure week and then is pure for a week, and thus can engage in relations for eighteen days, this is approximately one fourth of the days [on which she would ordinarily be allowed to engage in relations]. This is what our Sages [implied when] saying: \"She may engage in relations for a fourth of her days.\"",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for eight impure days and then to experience eight pure days, she may engage in relations for fifteen days amid 48 days.
What is implied? Of the first eight days, seven are her \"days of niddah\" and one is the first of the \"days of zivah\" that follow the \"days of niddah.\" She must watch one of the eight pure days and can engage in relations on seven of them. Afterwards, come seven impure days. Two of them are the final days of her \"days of zivah\" and six are in her days of niddah. Then come eight pure days. The first of them is the conclusion of her \"days of niddah.\" She may engage in relations on the remaining seven.
Then come eight impure days. Four of them are the final days of her \"days of zivah\" and four are in her \"days of niddah.\" Thus she is a major zavah and must count seven \"spotless\" days. Afterwards, come seven pure days. She counts for seven of them and may engage in relations for one day. Thus she may engage in relations for fifteen days in each 48.",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for nine impure days and then to experience nine pure days, she may engage in relations for eight days in every eighteen days forever.
What is implied? Of the nine impure [days]: Seven of them are her \"days of niddah\" and two are \"days of zivah\" that follow her \"days of niddah.\" She must watch one day of the nine pure days and may engage in relations on the remaining eight. This pattern continues forever.",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for ten impure days and then to experience ten pure days - and the same rules prevail for more than ten, indeed even 1000 days, if the same number of days are pure as impure - the number of days when she may engage in relations will equal the number of days [from when she began bleeding] as a zavah.
What is implied? If there are ten impure days, seven of them are days of niddah and three days of zivah. [Therefore on] her ten pure days, she must count seven and may engage in relations on three. Thus there will be three days when she may engage in relations and three days of zivah. Similarly, when she is impure for 100 days and pure for 100 days. The first seven are days of niddah and the following 93 [start on] her \"days of zivah.\" Hence, of her 100 pure days, seven must be counted and she may engage in relations on 93 of them. Similar principles apply with regard to 1000 days or any other number of days."
+ ],
+ [
+ "There are women who have vesetot, established times [when they menstruate] and other women who do not have vesetot. Instead, they feel nothing until the blood is actually released and they do not have a fixed day on which they menstruate.
[The intent when speaking of] a woman who has a veset is that there is a specific day - [e.g.,] from the twentieth [day of the month] to the twentieth or from the twenty-fourth to the twenty-fourth, or more or less - [on which she begins to menstruate].",
+ "Before the onset of menstruation, she will demonstrate physical symptoms, [e.g.,] she yawns, sneezes, feels anxiety at the opening to her stomach and lower intestinal area, the hairs of her flesh will stand up, her flesh will become warm, or any similar physical symptoms. She will experience these - or at least one of these - symptoms at the fixed time when she [will menstruate] on the established day.",
+ "We have already explained that any woman who does not have a [fixed] veset is forbidden to engage in relations until she makes an internal examination first. If she has a [fixed] veset, she is forbidden to engage in relations through the entire time of the veset. If her veset is during the day, she is forbidden to engage in relations throughout the entire day. If her veset is during the night, she is forbidden to engage in relations throughout the entire night. She should begin counting her \"days of niddah\" and her \"days of zivah\" from the day of the veset at all times.",
+ "Therefore women must be careful with regard to vesetot until they know the day and the hour when a veset is established. If her pattern was to begin menstruation on the twentieth day and the twentieth day came and she did not menstruate and she did menstruate on the twenty-third, she is forbidden [to engage in relations on] the twentieth and twenty-third.
Similarly, if a second time she did not menstruate on the twentieth and [instead,] began to menstruate on the twenty-third day, both days remain forbidden. If for a third time, she did not menstruate on the twentieth and [instead,] began to menstruate on the twenty-third day, the twentieth day is purified and the veset is transferred to the twenty-third day. For a woman does not establish a veset until she establishes it three times, nor does she uproot a veset until she bypasses it three times.",
+ "When a veset is established because of outside factors, even if recurs several times, it is not a veset, because [menstruation] came as a result of an outside factor.
If a woman jumped and menstruated and [again] jumped and menstruated, she establishes a veset for the specific day without considering whether she jumped. What is implied? She jumped on Sunday and menstruated. After an interval of 20 days, she again jumped on Sunday and menstruated. Then after an interval of 19 days, she jumped on the Sabbath and did not menstruate, but menstruated after the Sabbath without jumping, she establishes [a fixed veset] for Sunday after a twenty day interval. For it is clear that the interval causes her to menstruate and not jumping, and the interval has been established as the onset of menstruation on three occasions. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "When a woman begins menstruating on the fifteenth of one month, and menstruates on the sixteenth of the following month, the seventeenth of the month which follows that, and the eighteen of the month which follows that, she establishes a veset which advances.
If during the fourth month, she begins menstruating on the seventeenth, the veset is not established. Instead, [in the following month,] she suspects that she will menstruate on the day on which she menstruated during the previous month. If that day arrives and she does not menstruate, that day becomes pure and is no longer suspected. For only a date that has been established by three [consecutive onsets] need be uprooted by three consecutive occasions when menstruation does not occur.",
+ "If her pattern had been to begin menstruation on the fifteenth and she changed to the sixteenth, [relations] are forbidden on both. If, [in the following month,] she changed to the seventeenth, the sixteenth is released and the seventeenth becomes prohibited. The fifteenth remains prohibited. If, [in the following month,] she changed to the eighteenth, the eighteenth becomes prohibited and all the other dates are released.",
+ "If her pattern had been to begin menstruation on the twentieth day and she changed to the twenty-second, they are both forbidden. If, [in the following month,] the twentieth arrives and she does not menstruate, but she does menstruate on the twenty-second, they both remain forbidden. If, [in the following month,] the twentieth arrived and she began menstruating, she is considered to have returned to her fixed pattern. The twenty-second is released, because it was not established through three [onsets of menstruation].",
+ "A woman does not establish a veset in the midst of her \"days of niddah\" during which she has menstruated. Since she menstruates on one of these days, she cannot establish a veset in any of the seven. Similarly, a woman does not establish a veset in her eleven \"days of zivah.\" She may, however, establish a fixed veset in her \"days of niddah\" when she has not menstruated.
If she established a veset in her \"days of zivah,\" she must show concern over that veset. Whenever a veset is established in [a woman's] \"days of zivah,\" it is uprooted if it is bypassed even once. It does not have to be bypassed three times. [The rationale is that] it is an accepted presumption that a woman's [menstrual] blood is withdrawn on these days.",
+ "What is meant by \"she must show concern over that veset\"? If she sighted bleeding on this veset for even one day, she must wait as a niddah because of the doubt. [In the following month,] she is forbidden to engage in relations on that day even if she did not sight bleeding as on the other days of the vesetot. If she discovers bleeding for three successive days, she is a zavah.",
+ "When a woman frequently inspects herself at all times, her conduct is praiseworthy. [This applies] even if she has established a fixed veset. For bleeding may come at times other than her veset.
During the eleven days of zivah, we assume that she is pure. [Hence,] she need not inspect herself. After her days of zivah, however, she should inspect herself.",
+ "When a woman remains passive and does not inspect herself, either because of forces beyond her control or intentionally, she is assumed to be pure until she inspects herself and discovers [that she is] impure.",
+ "[The following laws apply when] a woman did not inspect herself at the time of her veset and inspected herself a few days afterwards and discovered that she was impure. Retroactively, she is considered impure from the time of her veset with regard to matters of ritual purity and impurity, as will be explained. Nevertheless, she does not render a man who engaged in relations with her impure retroactively and she may not count [the days of niddah] except from the time she discovered the bleeding. If [in the inspection], she discovered that she is pure, we operate under the assumption that she is pure.",
+ "Similarly, when a woman discovers bleeding due to a wound that she has in her uterus, she is pure, even if she discovers the bleeding at the time of her veset. The blood is also pure. [The rationale is that the obligation to show concern for] vesetot is Rabbinic in origin, as will be explained in Hilchot Mitamei Mishkav UMoshav.",
+ "A blind woman should conduct an internal examination herself and show [the ed] to her friends. A deaf-mute and a mentally or emotionally incapacitated woman must be inspected by intellectually capable women so that their vesetot can be established. [Afterwards,] they are permitted to their husbands.",
+ "Should a woman err and be unaware of the day when her \"days of niddah\" begins, if she menstruates, she must be concerned that she is a zavah. Therefore if she menstruated for one day or two days, she must nevertheless wait a full seven lest the blood have come in her \"days of niddah.\" And if she discovers bleeding for three days, she must count seven \"spotless\" days, lest she be in the midst of her \"days of zivah.\"",
+ "What must she do to redefine when her \"days of niddah\" begin, to know if she is definitely a zavah or that if there is a question concerning that, and to know when her \"days of zivah\" begin? Everything is dependent on [the number of days] during which she discovers [bleeding].
If she discovered bleeding for one day or for two days, she counts the remainder of the seven and begins counting the eleven days after these seven.",
+ "If she discovered bleeding for three days, there is a doubt whether she is a zavah. For perhaps one of these days preceded her \"days of niddah\" and two were at the beginning of her \"days of niddah.\" Similarly, if she discovered bleeding for four days, [there is a doubt whether she is a zavah]. For perhaps two of these days preceded her \"days of niddah\" and two were at the beginning of her \"days of niddah.\" She must observe the five as the remainder of the seven and [count] the eleven days after these five.",
+ "Similarly, if she discovered bleeding for nine days, there is a doubt whether she is a zavah. Perhaps two of the days preceded her days of niddah\" and seven are her \"days of niddah.\" She begins counting the eleven days after the ninth day [on which] the bleeding stopped. Similarly, if she discovered bleeding for eleven days, there is a doubt whether she is a zavah. Perhaps two of the days preceded her days of niddah,\" seven are her \"days of niddah,\" and two days followed her \"days of niddah.\" Thus there remain nine days within her \"days of zivah.\"",
+ "If she discovered bleeding for twelve days, she is definitely a zavah. For even if two of the days preceded her days of niddah\" and seven are her \"days of niddah,\" there are three days following her \"days of niddah. Thus there remain eight days within her \"days of zivah.\" The same laws apply if she discovered bleeding for thirteen days. There remain seven days within her \"days of zivah\" and they are the days on which she counts [seven \"spotless\" days].",
+ "Even if a women's menstruation continues for even 1000 days, as soon as the bleeding stops, she should count seven \"spotless\" days. After these seven days, a woman who erred begins anew her \"days of niddah.\"",
+ "Thus we learn: Whenever a woman errs, she never counts less than seven days from the time which her bleeding stops. Nor does she count more than seventeen. Afterwards, come her \"days of niddah.\"
What is implied? If she discovered bleeding for one day and then it stopped, she should count seventeen days. Six to complete her \"days of niddah\" and eleven as her \"days of zivah.\" If she discovers bleeding for thirteen days or more she counts seven \"spotless\" days after the bleeding ceases. Afterwards, her \"days of niddah\" begin as explained [above]."
+ ],
+ [
+ "According to Scriptural Law, a woman does not become impure as a niddah or a zavah until she experiences a physical sensation, menstruates, and discovers blood which emerges within her flesh as we explained. She becomes impure from the time she menstruates and onward only.
If she does not experience a physical sensation, but conducts an internal examination, and discovers bleeding within the vaginal channel, we operate under the presumption that it was accompanied by a physical sensation, as explained previously.",
+ "According to Rabbinic Law, whenever a woman discovers a bloodstain on her flesh or on her clothes, she is impure, as if she discovered bleeding within [the vaginal channel] on her flesh. [This applies] even if she did not experience a physical sensation [and] even if she conducted an internal examination and did not discover bleeding. This impurity is [because of our] doubt; perhaps the stain came from uterine bleeding.",
+ "Similarly, according to Rabbinic Law: Whenever a woman discovers bleeding at a time other than her veset and whenever she discovers a bloodstain, she is impure retroactively for 24 hours. If she conducted an internal examination within this time and discovered that she was pure, she is impure retroactively until the time of the inspection.
Although she is impure retroactively, she does not cause a man who engages in relations with her to become impure, as we explained. Nor may she begin counting her \"days of niddah\" or counting because of the stain except from the time she discovered the bleeding or the stain.
Whenever a woman discovers a stain, her reckoning [of her veset] is confused. For it is possible that the bleeding came from the uterus and her veset must be recalculated.",
+ "When a woman discovers bleeding at the time of her veset, she does not become impure retroactively. Instead, [the impurity begins] at the time [of discovery]. Similarly, a woman who is pregnant, nursing, a virgin, or elderly do not become impure retroactively.
What is meant by a pregnant woman? A woman whose pregnancy has become obvious, i.e., she is three months pregnant. What is meant by a woman who is nursing? A woman within 24 months of childbirth, even if her child died, she weaned him, or gave him to a nursemaid.",
+ "[The term] \"virgin\" refers to a girl who has never menstruated even through she experienced uterine bleeding because of marriage or because of birth.
The term \"elderly woman\" refers to a woman who did not menstruate for 90 days near her old age. When is she considered elderly? When she is called an old woman [by others] and she does not protest.
[The laws that apply when] a pregnant, nursing, or elderly woman [discovers] a stain are the same as when she discovers bleeding. She does not become impure retroactively. With regard to a virgin who has never menstruated and who is still a minor, a stain that is discovered is pure until she menstruates on three successive months.",
+ "What is the difference between a stain which is found on a woman's flesh and one found on her clothing? There is no minimum measure for a stain found on a woman's flesh. A stain on a garment, by contrast, does not render a woman impure unless it is the size of half a Cilikean bean (a gris) which is equivalent to a square large enough to contain nine lentils, i.e., three rows of three. If it is smaller than this, she is pure.
If [a stain] is composed of small spots, they are not considered as a single entity. If it is extended, it is considered as a single entity.",
+ "[When] a stain is discovered on an article that is not susceptible to ritual impurity, the woman is pure and she need not be concerned about it.
What is implied? If a woman sat on a utensil made of stone, earth, animal dung, on fish skin, on the outside of an earthenware utensil, or on a cloth that is smaller than three fingerbreadths by three fingerbreadths and blood was discovered on the above, she is pure. Even if she inspected earth, then sat on it, and when she arose, a stain was discovered, she is pure. For our Sages did not decree that a woman would be impure when a stain was discovered on an article that is not susceptible to ritual impurity. Nor did they decree [that a stain discovered on an article susceptible to ritual impurity renders a woman] impure unless that article is white. If, however an article is colored, we are not concerned with a stain. For this reason, our Sages ordained that a woman should wear colored garments so that she be protected from problems arising due to stains.",
+ "[A woman] does not become impure because of a bloodstain found on every place on her body, only due to those found opposite her genital area.
What is implied? If a stain is found on her heel, she is impure. For perhaps she touched her genital area when she sat. Similarly, she is impure if a stain was found on her calves or on the inner side of her ankles, [the portions of her legs] that will touch each other when she stands with her feet and calves together. If it is found on the tip of her toe, she is impure. Perhaps [blood] dripped from the uterus to her foot when she walked.
Similarly, if blood is found in any place where her menstrual blood could have spattered when she walked, she is impure. Similarly, if blood is found on her hands, even on the backs of her fingers, she is impure. For the hands are active. If, however, blood is found on the outer or side portions of her calves and, needless to say, if it is found from her thighs upward, she is pure. For this is certainly blood that was spattered on her from another place.",
+ "When a bloodstain that is found on a woman's body is long like a strand or round, or made up of small drops, the length of the stain was across the width of her thigh, it looks like it came from below upward, since it is opposite her genital area, she is impure. We do not say: Had it dripped from her body, it would not be found in such a form. Instead, we are stringent with regard to all blood that is found in these places, even though there is a doubt concerning it.",
+ "A stain that is found below the belt on a woman's garment renders her impure. If it is above the belt, she is pure. If it is found on her sleeve, if it could reach her genital area, she is impure. If not, she is pure.",
+ "If she would remove her garment and cover herself with it at night, she is impure wherever blood is found. Similarly, if blood is found anywhere on her girdle, she is impure.",
+ "If a woman wears one tunic for three days or more during a time that is not part of her \"days of niddah\" and inspected it and discovered three stains or one stain that contains the measure of three stains, there is a doubt whether she is a [major] zavah. For it is possible that each day, she stained the garment.
Similarly, if she wore three garments that had been inspected for three days in her \"days of zivah\" and discovered a stain in each of them, there is a doubt whether she is a [major] zavah. [This applies] even if the stains are one opposite the other.",
+ "[The following rules apply if] she found one stain that did not contain the measure of three stains. If she inspected herself throughout bein hashamashot of the first day and found that she was pure, but did not inspect her clothes and on the third day, discovered this stain which is not the measure of three stains, she need not worry about being a zavah.
If she did not inspect herself throughout bein hashamashot, she must suspect that she is a zavah. [The rationale is that] she did not inspect her garment and continued wearing it for three days during her \"days of zivah.\"",
+ "If she discovered a stain on her garment on one day and then experienced bleeding for two successive days or experienced bleeding for two [successive] days and discovered a stain on the third day, there is a doubt whether she is a [major] zavah.",
+ "When a woman discovers a stain and then discovers bleeding, she associates the stain with the bleeding for a 24-hour period. [This applies] whether she inspected herself at the time she discovered the stain and found herself to be pure or whether she did not inspect herself. If, however, she discovers one stain after another stain within 24 hours, she does not associate one stain with the other unless she carried out an inspection in the interim. If, however, she carried out an inspection and found herself to be pure between [the discovery of the first] stain and the second, they should not be associated with regard to the counting of zivut.",
+ "What is implied? She discovered a stain on Friday during the first hour of the day and then she discovered menstrual bleeding at any time until the first hour of the day on the Sabbath, she does not count [her impurity] from [the time she discovered] the stain. Instead, she associates the stain with the bleeding. [This applies] even if she did not inspect herself [after discovering the stain] and did not know whether she was impure or not. Thus if she discovers bleeding on Sunday and on Monday, she is a [major] zavah.
If, however, she discovered bleeding during the second hour on the Sabbath, she is considered as if she was impure for two days: Friday because of the stain she discovered and the Sabbath because of the bleeding, because there are more than 24 hours between them. Hence, if she discovers bleeding on Sunday, she must suspect that she is a zavah.",
+ "[The following rules apply if] she did not experience bleeding on the Sabbath, but instead discovered a stain during the first hour on the Sabbath. If she inspected herself on Friday and discovered that she was pure, she only counts from [the time of] the later stain [that was discovered] on the Sabbath, because they both were discovered within the same 24 hour period. If she did not inspect herself and did not know whether or not she was in fact pure between the two, she begins counting from Friday. Thus if she discovers bleeding on Sunday, she must suspect that she is a zavah.",
+ "If she discovered the second stain during the second hour of the Sabbath day, she is considered as impure for two days, for the two are not within the same 24 hour period. [This applies] whether she inspected herself or did not inspect herself. [In such a situation,] if she discovers bleeding on Sunday after 24 hours have passed, she must suspect that she is a zavah.
[The following laws apply if] she discovered a third stain during the first hour on Sunday. If she inspected herself and discovered that she was pure, they are not considered as coming in succession and she need not suspect that she is a zavah. If she does not carry out such an inspection, she must suspect that she is a zavah.",
+ "[The following rules apply] whenever there is a stain that causes a woman to be considered impure and there is a factor to which she could attribute the stain, saying: \"The stain came because of this factor.\" If [the stain] is found on a garment, she is pure. For our Sages did not say that one should rule stringently regarding these matters, only leniently. If the stain is found on her flesh, she is impure because of the doubt and she may not attribute the stain to the external factor. If she has a greater reason to attribute a stain on her flesh [t an outside factor] than one on her clothes, she may attribute even a stain on her flesh [to the factor] and she is pure despite the doubt.",
+ "What is implied? If she slaughtered an animal, a beast, or a fowl, became occupied with stains, sat next to people who were, or passed through a marketplace of butchers and blood was found on her outer garment, she is pure. She may attribute the stain to these factors for it is [likely] to have come from them.",
+ "[The following rules apply if] the stain was found on her flesh alone. If the stain is at her belt or lower, she is impure. If she turned upside down and flipped, even [a stain] from her belt and above renders her impure. For if the blood had come from slaughtering or from the market, it would also have been found on her garments. Since it was found on her flesh and not on her garments, she is impure.",
+ "If she has a wound, even if it is covered by a scab, if it could be opened and discharge blood and blood was found on her flesh, she may attribute the stain to her wound. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "When a stain is found on both her garments and her flesh, she may attribute it with all [the external factors] possible. And she may explain that [the stain was caused by] a louse, for perhaps when she sat down, a louse was killed and this blood came from the louse.
Until when [does the above apply]? [When the stain is no larger than] a gris. If, however, the stain is larger than a gris, she may not attribute it to a louse. [This applies] even if there is a crushed louse on the stain. Since the stain is larger than a gris, she may not attribute it to a louse.",
+ "Similarly, she may attribute the stain to her son or her husband.If they were occupied with blood, their hands were soiled, or they had a wound, she may attribute the stain to them saying that they touched her without her knowing it and the blood came from them.",
+ "We do not consider the possibility that blood was [transferred] from one place to another to attribute a stain to it. What is implied? If a woman had a wound on her shoulder and a stain was discovered on her calf, we do not say: Maybe she touched the wound with her hand and then touched this other portion of her body. Similar laws apply in all analogous situations. We attribute neither stains on her body, nor those on her garment [to such wounds].",
+ "[The following laws apply when] two women were occupied with [slaughtering] one fowl and it contained only an amount of blood equal in size to a sela. If a stain the size of a sela is found on both of them, they are both impure.
If a woman was occupied with blood that could produce a stain no larger than a gris and a stain the size of two grisim was found on her, she may attribute a gris to the blood with which she was occupied with and a gris to a louse. If, however, the stain was larger than two grisim, she is impure.",
+ "If she was occupied with red [blood], she may not attribute a black [stain] to it. If she was occupied with a fowl that had many different colors of blood and one of them was found on her, she may attribute [the stain] to [the fowl].
If she was wearing three outer garments, if there is an external factor to which she could attribute [a stain], she may attribute even [a stain] on the bottom garment to it. If she [knows of] no external factor to attribute it to, she may not attribute it to any factor, even if it is found only on the upper one.
What is implied? If she passed through a butcher's market place, even if the stain is found only on the bottom garment, she may attribute it to the blood of the butcher's. If she did not pass through a butcher's market or the like, even if the stain is only on the upper garment, she is impure. If she is in doubt whether or not she passed through [such a place] or whether or not she was occupied [with an object that could produce a stain], she may not attribute it [to an external factor].",
+ "When a city has pigs [that roam freely] or [such animals] enter it at all times, [a woman] need not be concerned with stains that are found on her outer garment.",
+ "When a woman lent her garment to a niddah, whether a Jewess or a gentile woman, and then put it on before checking it, she can attribute a stain she finds upon it to the niddah who wore it.
[Similarly,] if she lent [a garment] to a minor zavah on a day that she is impure, one who is experiencing [the post-birth] blood of purity, or to [a woman who was] a virgin and is experiencing [hymeneal] bleeding [which is] pure, she may attribute the stain to them.
[A different ruling applies,] however, if she lent [a garment] to a minor zavah on the day she is watching or a major zavah during her seven \"spotless\" days, put it on before checking it and then discovered a stain. [In such an instance,] the halachic status of both is impaired., the lender and the borrower. For perhaps this one caused the stain or perhaps the other did.
If she lent [the garment] to a woman who is watching herself because of the discovery of a stain, she may not attribute the stain to her. [The rationale is that] we do not attribute one stain to another.",
+ "[The following law applies when a woman] inspected her outer garment and then inspected herself and discovered that she was pure and afterwards, lent that garment to a colleague. If the borrower wore the garment and then a stain was discovered upon it when she returned it, the borrower is impure. She cannot attribute the stain to the owner, because the owner inspected it before she lent it to her.",
+ "[The following laws apply when] a tall woman wears an outer garment belonging to a short woman and a stain is discovered upon it. If [the place where the stain is located] reaches her genital area, she is impure. If it does not, she is pure, because [it is probable] that the stain came from the short woman.",
+ "When three woman wore one garment in succession and afterwards, a stain was found upon it, [they are all impure]. Similarly, if they slept in one bed together and a blood [stain] was found under one, they are all impure.
If one of them inspected herself immediately and found herself impure, the [other] two are pure.",
+ "[The following principle applies when, in the above situation, the women] all inspected themselves and discovered that they were pure. A woman who is not likely to discover bleeding may attribute the stain to one who is likely to discover bleeding. Thus the one who is unlikely [to discover bleeding] will be pure and the one who is likely will be impure.
What is implied? If one of the woman is pregnant and another is not pregnant, the pregnant woman is pure and the one who is not pregnant is impure. If one was nursing and one was not nursing, the one who is nursing is pure. If one is an elderly woman, and one is not elderly, the elder woman is pure. If one has not experienced menstrual bleeding and one has, the one who has no experience is pure. If they are all pregnant, all elderly, all nursing, or all have not experienced menstrual bleeding, they are all impure.",
+ "[The following laws apply when] three women ascended from the foot of a bed, and went to sleep. If a blood[stain] was discovered under the middle one, all three are impure. If [a stain] was discovered under the innermost one, she and the woman to her side are impure and the outermost one is pure. If [the stain] was under the outermost, she and the woman to her side are impure and the innermost is pure. If, however, they did not ascend from the foot of the bed, and thus they have no order, if a blood[stain] is discovered under any one of them, they are all impure.",
+ "When does the above apply? When the woman all inspected themselves and found themselves to be pure. Thus none of them could attribute [the stain] to the other as we explained. If, however, one of them inspected herself and discovered that she was pure, the woman who is pure can attribute the stain to the one who did not check, and that woman is impure.",
+ "Whenever a stain is found on a garment and there is no external source to attribute it to, it, [nevertheless,] does not cause a woman to be considered impure until it is proven to be blood. If a doubt arises for [the experts] whether [a stain] was blood or [simply] red dye, they [wash the stain] with [the following] seven cleaning agents in order. If it is washed away or its color becomes weaker, it is a bloodstain and [the woman] is considered impure. If the stain remains the same color, it is a dye and [she] is pure.",
+ "These are the seven cleaning agents in the order [in which they should be used]: the saliva of a person who has not eaten, beans that have been chewed, urine that has become sour, lye, natron, cumin powder, and bleach. [The garment] must be rubbed three times with each cleansing agent and it must be passed back and forth while being rubbed.
If a person did not use these cleansing agents in the above order or used them all at once, his deeds are of no consequence. If he used the last substances before the first ones, the fact that he used the last ones - i.e., the first ones in the proper order - is significant. He may then use [merely] the last ones - which he used first - so that he will have used all seven in order.",
+ "What is meant by \"the saliva of a person who has not eaten\"? [Saliva taken from a person who did not eat from the beginning of the night and slept the second half of the night and gave this saliva before he ate the next morning. [Moreover,] he must not have spoken excessively for the first three hours of the day. If, however, a person arose and repeated his studies before three hours of the day passed, his saliva is not placed in this category. For speaking nullifies the power of the saliva and causes it to be like water.
What is meant by beans that have been chewed? Beans that have been chewed thoroughly until a large quantity of saliva has been mixed with them. What is meant by urine that has soured? Urine that is three days old or more.",
+ "[The following laws apply to] any woman who becomes impure because of a stain. If she discovers the stain during her \"days of niddah,\" she must consider herself a niddah because of the doubt. She must remain [impure] for seven days and immerses herself on the eighth night. Afterwards, she is permitted to her husband.
If she discovered [the stain] during her \"days of zivah,\" because of the doubt, she must consider herself as a minor zavah or a major zavah as clarified in this chapter. She must remain [impure] for one day if she is a minor zavah or count seven \"spotless\" days if there is a doubt whether she is a major zavah.
All this stems from Rabbinic decree as we explained. Therefore if a man engages in relations with such a woman in conscious violation, he is given stripes for rebellious conduct and he is not obligated to bring a sacrifice."
+ ],
+ [
+ "Every woman who gives birth is impure like a niddah, even if she did not suffer uterine bleeding. [This applies whether] a woman gives birth to a living child or one which is still born, and even is she miscarries [and discharges a fetus]. If [the fetus is] male, she remains impure [for seven days as is required after giving birth to] a male. If it is female, she remains impure [for fourteen days as is required after giving birth to] a female.
[The above applies,] provided the form [of the fetus] is complete. And the form of a fetus will never become complete in less than forty days. [This applies] to both a male and a female.",
+ "If a woman miscarries within forty days, she is not impure because of birth. [This applies] even on the fortieth day.
If a woman miscarried on the forty-first day after relations, there is a doubt whether she is considered as having miscarried. [Hence,] she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female and those applying to a niddah. If the human form could be barely detected in the fetus without it being clear and obvious, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. This is called a developed embryo.",
+ "What is meant by a developed embryo? At the beginning of the formation of the human body, it is the size of a lentil. His two eyes are like the two eyes of a fly, [slightly] separate from each other. His two nostrils are like two eyes of a fly that are close to each other. Its mouth is a hairsbreadth open and its hands and feet are not distinct.
If its form becomes more defined than this, but it still cannot be distinguished as either male or female, we do not check it in water, but in oil. For the oil will burnish it. One should bring a wood chip with a smooth edge and use it to probe the genital area [of the fetus] from above downward. If there is an obstruction, it can be determined as male. If the genital area appears like a split barley corn, it is a female and need not be checked. A woman is not granted the leniency of \"the blood of purity\" for such underdeveloped embryos; the fetus must have hair on its head.",
+ "When a woman discharges a white mass and when cut open a bone is found within, she is impure, because of birth. If she discharges an embryo filled with water, blood, worms, or flesh, since it is not developed, the woman need not suspect [that she is impure] because of birth.",
+ "When a child is born through Cesarean section, the mother is not impure because of birth. She [need] not [observe] the days of impurity, [nor is she granted] days of purity. [This is derived from Leviticus 12:2]: \"When a woman will conceive and give birth to a male....\" [The laws of that passage apply] only when she gives birth from the place she conceives.
When a woman has difficulties in giving birth and [ultimately,] gives birth through Cesarean section, the blood from the birth throes which emerges from the womb is considered as the blood of zivah or the blood of niddah. The blood that emerges from the operation is itself impure. If no blood emerged from the womb, the woman is pure. Although the blood that emerges from the operation is impure, the woman does not become impure unless she suffers bleeding from her vagina.",
+ "When a fetus is cut up inside a woman's womb, whether it emerged according to the order of the limbs, e.g., first a foot emerged, then a calf, and then a thigh, or it emerged in an abnormal order, the woman is not considered impure until the majority of the body emerges. If its entire head comes out intact, it is as if the majority [of the body] emerged. If it was not cut up and it emerged in the ordinary manner, it is considered as having been born when its forehead emerges, even though it was cut up afterwards.",
+ "If a fetus sticks out its hand [from the womb] and then returns it, its mother is impure due to birth as a result of Rabbinic decree. The woman does not receive \"days of purity\" until the entire fetus - or [at least] the majority - emerges as we stated.",
+ "[The following laws apply when] a woman miscarries and discharges something resembling an animal, beast, or fowl. If its face resembles that of a human, it is considered as a birth even though the remainder of the body resembles an animal, beast, or fowl. If it is male, she is governed by the laws that apply to the birth of a male. If it is female, she is governed by the laws that apply to the birth of a female. If it cannot be determined whether it is male or female, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female.
If its face does not resemble that of a human, it is not considered as a fetus and its mother is not impure due to birth. [This applies] even though the remainder of the body resembles that of a human, its hands and feet resemble those of a human, and it is male or female.",
+ "What is meant by the human form of a face? That the forehead, eyebrows, eyes, cheeks, and the contour of the jaw share the human form. Even if the mouth, the ears, and the nose resemble that of an animal or a beast, [the fetus] is considered as a birth.",
+ "When a woman miscarries and discharges something resembling a snake, the mother is impure due to birth. [The rationale is that] the form of its eye is round like that of a human. When a woman miscarries and discharges a human form that has wings of flesh, the mother is impure due to birth.
[The following rules apply when a fetus] is created with one eye and one thigh. If they are on the side, it is considered as half a human and the mother is impure due to birth. If they are in the center, the mother is pure, because this is another creature.",
+ "[The following laws apply when a fetus] is created with its windpipe closed, its body lacking [form] from the navel downward, but instead is a mass of flesh, its skull being merely a mass of flesh, its face was amorphous and its features could not be distinguished, it has two backs and two backbones, the contours of the head of the fetus she discharged could not be distinguished, or the contours of its hand could not be distinguished, the mother is not impure due to birth.
If, however, she miscarried and discharged a hand or a foot that was cut off, we operate under the assumption that it came from a complete fetus and it is included in the sum of the majority of its limbs.",
+ "There are times when from the remainder of the blood from which a fetus is formed will coagulate and form a mass that resembles the tongue of an ox. It is wound around a portion of the fetus and is called a sandal. A sandal will never be formed without a fetus. If a similar mass is formed without a fetus, it is not called a sandal. Most fetuses will not have a sandal with them.
There are times when a pregnant woman will receive a blow on her stomach and the fetus will be damaged and will become like this sandal. There are time when the [resulting sandal] will retain its facial features and there are times when the fetus will dry up and change its appearance and blood from elsewhere will coagulate upon it to the extent that its facial features cannot be recognized.
Accordingly, when a woman miscarries and discharges a male fetus together with a sandal, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. For perhaps this sandal was a female fetus. [The Sages] ruled stringency and considered her impure due to a [female] fetus even though it did not possess any facial features. [The rationale is that] she is impure due to birth regardless because of the fetus [discharged] with it.",
+ "The thick membrane that is like a goatskin in which the fetus is formed and which surrounds the fetus and the sandal - if there is a sandal with it - is called the placenta. When the time comes for the fetus to emerge, it tears it and emerges. At the beginning of its creation, it resembles a thread of the woof that is hollow like a trumpet and thick like the craw of a chicken. A placenta must be at least a handbreadth in size.",
+ "When [a woman] miscarries and discharges a placenta, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. [The intent is] not that a placenta is a fetus, but there will not be a placenta without a fetus.
If she discharged a fetus and then discharged a placenta, we show concern about the placenta and it is considered as a fetus. We do not say: \"This is the placenta of the fetus that miscarried.\" For we associate the discharge of the placenta only with a viable birth.
Accordingly, if the woman gave birth to a viable child and then discharged a placenta - even after 23 days - we assume that [the placenta] came as a result of the child. We do not suspect that there was a second fetus. [Instead, we assume] that the child tore through the placenta and emerged.",
+ "[When a woman] discharges a placenta and afterwards bears a viable child, we suspect that the placenta came as the result of another fetus. We do not associate it with the child that was born afterwards, for it is not usual for the placenta to emerge before the fetus.
If a portion of the placenta emerges on Sunday and a portion emerges on Monday, we count [her days of impurity] from the first day and we count her days of purity only from the second day as a stringency.",
+ "If [a woman] miscarries and discharges something resembling an animal, beast, or fowl and a placenta is connected to it, we do not suspect that there is [another] fetus. If they are not connected to [the placenta], we treat it with severity as if there were two fetuses. For we say that maybe the fetus that was carried in this placenta became effaced, and maybe the placenta of this fetus that appears like an animal or beast became effaced.",
+ "In all instances when we are concerned that [the emergence of] a placenta [indicates that a fetus emerged previously], a woman is not given days of purity.
[The following laws apply to] every [woman] who miscarries and discharges something that does not resemble a human fetus or a fetus that is within 40 days of conception whose form has thus not been completed. If [the emergence of] the fetus was accompanied by bleeding, the woman is either a niddah or a zavah. If it emerged dry, without any bleeding, she is pure.",
+ "When a woman gives birth to twins - a boy and a girl - she is governed by the laws that apply to the birth of a female. If she gives birth to a tumtum or an androgynus, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. If she gives birth to twins, one that is male and one that is a tumtum or an androgynus, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. If one [of the twins] is female and one is a tumtum or an androgynus, she is governed by the laws that apply to the birth of a female. For the gender of a tumtum and an androgynus is a matter of doubt: Maybe they are male or maybe female.",
+ "When a woman is known to be pregnant miscarries and it is not known what she miscarried, e.g., she passed a river and miscarried there, miscarried into a pit, or miscarried and a beast dragged away the fetus, we assume that she discharged a human fetus. Hence, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. If, however, she was not known to be pregnant, miscarried, and did not know what she miscarried, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female and those applying to a niddah.",
+ "What are the laws that apply wherever we said: \"She is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female\"? She is forbidden to her husband for fourteen days like a woman who gives birth to a female. The status of the first seven is definite; that of the latter seven is doubtful.
We do not grant her any \"days of purity\" beyond the fortieth day [from the birth] as is the law with regard to one who gives birth to a male. If she discovers menstrual bleeding between the fortieth and eightieth days from birth, it is not \"pure blood.\" Instead, because of the doubt, we consider it as niddah bleeding, or zivah bleeding if it comes in the \"days of zivah,\" as we explained.
Similarly, if she discovers [uterine bleeding] on the eighty-first day alone, she is considered as a niddah because of the doubt. She must observe the seven days of niddah. [The rationale is that] perhaps she gave birth to a female and her \"days of niddah\" do not begin until after the conclusion [of the days of purity], as we explained.",
+ "What are the laws that apply wherever we said: \"She is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female and those applying to a niddah\"? She is forbidden to her husband for fourteen days like a woman who gives birth to a female. If she discovers blood on the eighty-first day, there is a doubt whether she is a niddah.
Similarly, if she discovered uterine bleeding on the seventy-fourth day and the eighty-first day, there is a doubt whether she is a niddah. Similarly, if she discovered [uterine bleeding] on the forty-first day, there is a doubt whether she is a niddah even though she discovered bleeding on the thirty-fourth day. She is forbidden to her husband until the forty-eighth day, as is the law for a woman who gives birth to a male.
We do not grant her any \"pure days\" at all, like a niddah. [The following rules apply with regard to] any bleeding that she discovers from the day on which she miscarried until the eightieth day beginning from seven days after she miscarried. If it is discovered in her \"days of niddah, she is a niddah, because of the doubt. And if it is discovered in her \"days of zivah,\" she is a zavah, because of the doubt. For throughout the days after birth, [the previous patterns concerning] the expected times of menstruation do not apply.
Similarly, if she discovers uterine bleeding on the eighty-first day, her situation is still problematic and she must consider herself a niddah because of the doubt as explained [above]. [This applies] even if she discovers bleeding for only one day. When she establishes a pattern of menstruation after eighty days, her difficulties will cease and she will be either definitely a niddah or definitely a zavah. Similarly, from the time she miscarried for seven days, she will be definitely impure [like] a niddah if she miscarried in the midst of her days of niddah, as we explained."
+ ],
+ [
+ "All of what was said with regard to [the laws of] niddah, zivah, and childbirth applies with regard to Scriptural Law. [The Jews] would follow these laws when the Supreme Sanhedrin held sessions and it included great sages who were familiar with [the types of] blood. If a doubt arose [for the lesser judges] with regard to the discovery of blood or the days of niddah and zivah, they could ascend to the Supreme Sanhedrin and ask them. As the Torah promised concerning them [Deuteronomy 17:8]: \"If a matter of judgment is unknown to you concerning one type of blood or another, or one judgment and anotherו [you shall ascend to the place that God shall choose].\"
[\"Concerning one type of blood or another\"] means \"between the blood of niddah and the blood of zivah. In that era, Jewish women would be careful concerning this matter and would pay attention to their monthly patterns and would always count the \"days of niddah\" and the \"days of zivah.\"",
+ "It is very difficult to keep track of the counting of the dates. Many times doubts will arise. For even if a woman discovered bleeding on the day she was born, she must begin counting the \"days of niddah\" and the \"days of zivah,\" as we explained. Therefore a girl cannot become impure as a zavah until she is ten days old. For if she discovered bleeding on the day that she was born, she would be a niddah for seven days. [Then to be a zavah, she would have to discover bleeding] on the three days directly following the \"days of niddah.\" Thus [she would be] ten days [old].
Thus we learned that she begins counting the \"days of niddah\" and the \"days of zivah\" from the first time she discovers uterine bleeding throughout her entire life. [This applies] even if [the first time] she discovers bleeding is when she is a minor.",
+ "During the era of the Sages of the Gemara, many doubts arose with regard to the appearance of blood and the reckoning of the pattern of menstruation. For it was not within the potential of all women to calculate the \"days of niddah\" and the \"days of zivah.\" Therefore our Sages ruled stringently concerning this matter and decreed that a woman should consider all her days as \"days of zivah\" and consider any bleeding that she discovers as zivah bleeding because of the doubt.",
+ "In addition, Jewish women accepted a further stringency upon themselves. They accepted the custom that wherever Jews live, whenever a Jewish woman discovers [uterine] bleeding, even if she does not discover more than a drop the size of a mustard seed and the bleeding ceases immediately, she must count seven \"spotless\" days. [This stringency applies] even if she discovered the bleeding during her \"days of niddah.\"
Whether the bleeding continued for one day, two days, an entire seven days, or longer, when the bleeding ceases, she counts seven \"spotless\" days as is required of a major zavah and immerses on the night of the eighth day despite the fact that there is a doubt whether she is a zavah. Or she may immerse during the day on the eighth day in a pressing situation, as explained. Afterwards, she is permitted to her husband.",
+ "Similarly, every women who gives birth in the present age is considered as one who gives birth while a zavah and she must count seven \"spotless\" days, as we explained.
It is the commonly accepted custom in Babylon, in \"the cherished land,\" Spain, and the West, that if a woman discovers bleeding in the days after childbirth, she must count seven \"spotless\" days after the bleeding stopped. [This applies] even if she first counted seven \"spotless\" days and immersed [after giving birth].
We do not grant her any pure days at all. Instead, whenever a woman discovers bleeding whether it is bleeding associated with childbirth or \"pure blood,\" it is all impure. She must count seven \"spotless\" days after the bleeding ceases.",
+ "This law was instituted in the era of the Geonim. They decreed that there be no concept of \"pure\" blood. For the stringency that women accepted upon themselves in the era of the Sages of the Talmud applies only to a woman who discovers bleeding that would render them impure. [In this instance, they accepted the custom of] waiting seven days. Blood which she discovers during her \"days of purity\" after counting [seven \"spotless\" days], by contrast, is not a matter of concern [according to Scriptural Law]. For the days of purity are not subject [to concern] with regard to niddah or zivah as we explained.",
+ "We have heard that in France, even today, relations are allowed [despite] \"pure\" bleeding as was the law in the Talmudic era after [the woman] counts [seven \"spotless\" days] and immerses herself because of the impurity resulting from giving birth in the zivah state. This matter is dependent on local custom.",
+ "Similarly, [stringencies were adopted] with regard to the laws of hymeneal bleeding in the present age. Even if a minor is below the age when she could be expected to menstruate and never discovered uterine bleeding, [her husband] must separate after engaging in the relations which are a mitzvah.
Whenever she discovers hymeneal bleeding, she is impure. When the bleeding ceases, she must count seven \"spotless\" days [before immersing herself].",
+ "Moreover, whenever a girl is asked to marry and consents, she must count seven \"spotless\" days after she consents to marry. Afterwards, [she immerses and] becomes permitted to her husband. [The rationale is that] she might have desired a man and released a drop [of blood] without being aware of it. Whether she is a mature woman or a minor, she must wait seven \"spotless\" days after she consents to marry. Afterwards, she immerses and may engage in relations.",
+ "All of these matters are additional stringencies that have been practiced by Jewish women from the era of the Sages of the Talmud [onward]. One should never deviate from it. Therefore every women who consents when asked to marry should not marry until she counts [these days] and immerses herself. If she marries a Torah scholar, she may marry immediately and then count after marriage and immerse. [The rationale is that] a Torah scholar will know that she is forbidden and observe [the restriction]. He will not approach her until she immerses.",
+ "The laws applying to [the discovery of] stains in the present era [follow the principles] we explained. There is no innovation in this regard, nor are there any [new] customs. Instead, any stain which we ruled was pure, is considered pure. And when [a woman discovers] any of the stains which we ruled were impure - [even] if the stain was not of the size that would generate concern for zivut - she must count seven [\"spotless\"] days, after the day of the discovery of the stain. For the discovery of a stain is not identical with the discovery of bleeding.",
+ "All the statements we made concerning a woman who miscarried [and discharged a creature that does not resemble a human fetus] and [hence] is pure also apply in the present age.
Similarly, when a woman discovers a white or green blood-like secretion or if she discharges a red mass of flesh that is not accompanied by bleeding, she is pure even in the present age. For the stringency involves only one who discovers impure bleeding and the above are not considered as impure bleeding.",
+ "Similarly, if she had a wound from which blood was flowing or blood was released with her urine, she is pure. Innovations [in practice] were made only with regard to all women who discover impure bleeding as explained [above] and also that all different shades of blood are considered impure.",
+ "In certain places, the practice is that a woman must consider herself a niddah for seven days even though her bleeding lasted only one day. [Then] after these seven, she must count seven \"spotless\" days. This is not a [proper] custom. Instead, it is an error on the part of the one who ruled in this manner and is not worthy of being given any consideration. Instead, [the law is that if a woman experiences] one day of menstrual bleeding, she should count seven \"spotless\" days afterwards and immerse on the night [following] the eighth day, which is the second day after her [\"days of] niddah.\" She is [then] permitted to her husband.",
+ "Similarly, in certain places, the practice is - and support for this is found in the responsa of some of the Geonim - for a woman who gives birth to a male not to engage in relations until the conclusion of forty days and for one who gives birth to a female [to refrain] until after eighty days even though they discovered bleeding only during the [first] seven days. This is not a [proper] custom. Instead, these responsa are in error and indeed [the observance of this practice] in these places is of a heretical nature. They learned this interpretation from the Sadducees. It is a mitzvah to compel [these people] to remove [this improper custom] from their hearts and to return them to [the observance of] the words of the Sages who require only the counting of seven \"spotless\" days as explained.",
+ "A woman does not ascend from her state of ritual impurity and cease being considered as an ervah until she immerses herself in a mikveh that is halachicly acceptable while there are no substances intervening between her flesh and the water. In Hilchot Mikveot, we will explain what defines a mikveh as acceptable and what disqualifies it, the manner in which one should immerse, and the laws concerning intervening substances.
If, by contrast, she washes in a bath - even if all the water in the world passes over her - her state is the same after washing as before washing [and a man who engages in relations with her is liable] for kereit. For there is no way of ascending from a state of ritual impurity to one of purity except through immersing in the waters of a mikveh, a spring, or a sea which is like a spring, as will be explained in Hilchot Mikveot.",
+ "In the present age, although the seven \"spotless\" days [are observed only because of] doubt, if a woman immerses herself during them, it is as if she did not immerse herself. If she immerses herself on the seventh day, the immersion is valid even though it is forbidden to do so at the outset, lest one engage in relations on the seventh day after the immersion. [The rationale is that] she immersed in the appropriate time even were she to have definitely been a zavah.",
+ "It is forbidden to a person to embrace his wife during these seven \"spotless\" days. [This applies] even if she is clothed and he is clothed. He should not draw close to her, nor touch her, not even with his pinky. He may not eat together with her from the same plate. The general principle is he must conduct himself with her during the days she is counting as he does in her \"days of niddah.\" For [relations with her] are still punishable by kereit until she immerses herself, as we explained.",
+ "A niddah may perform any task which a wife would perform for her husband except washing his face, hands, and feet, pouring him a drink, and spreading out his bed in his presence. [These were forbidden as] decrees, lest they come to sin.
For this reason, she should not eat with him from the same plate, nor should he touch her flesh, lest this lead to sin. Similarly, she should not perform these three tasks for him during her seven \"spotless\" days. It is permitted for a woman to adorn herself during her \"days of niddah,\" so that she does not become unattractive to her husband."
+ ],
+ [
+ "When a Jew engages in relations with a woman from other nations, [taking her] as his spouse or a Jewess engages in relations with a non-Jew as his spouse, they are punished by lashes, according to Scriptural Law. As [Deuteronomy 7:3] states: \"You shall not intermarry with them. Do not give your daughter to his son, and do not take his daughter for your son.\"
This prohibition applies equally to [individuals from] the seven [Canaanite] nations and all other gentiles. This was explicitly stated in Ezra [Nechemiah 10:31]: \"That we will not give our daughters to the gentiles in the land and that we will not take their daughters for our sons.\"",
+ "The Scriptural prohibition applies only to marital relations. When, by contrast, one engages in relations with a gentile woman with a licentious intent, he is given \"stripes for rebellious conduct\" according to Rabbinic Law. [This is a] decree, lest this lead to marriage.
If [a Jew] designates [a gentile woman] for licentious relations, he is liable for relations with a niddah, a maid-servant, a gentile woman, and a licentious woman. If he did not designate her for himself, but instead, [engage in relations with her] spontaneously, he is only liable for relations with a gentile woman. All of these liabilities are Rabbinic in origin.",
+ "When does the above apply? When the man who engaged in relations was an Israelite. If, however, a priest engages in relations with a gentile woman, he is liable for lashes according to Scriptural Law, because of the prohibition against relations with a zonah. [This prohibition applies] both to a non-Jewish zonah and a Jewish one. He receives lashes for relations alone, for he cannot consecrate her.",
+ "Whenever a man has relations with a gentile woman in public, i.e., the relations are carried out in the presence of ten or more Jews, if a zealous person strikes him and kills him, he is considered praiseworthy and ardent. [This applies whether the relations were] in the context of marriage or licentious in nature. This matter is a halachah conveyed to Moshe at Sinai. Support for this can be derived from Pinchas' slaying of Zimri.",
+ "The zealous person can strike [the fornicators] only at the time of relations, as was the case with regard to Zimri, as [Numbers 25:8] states: \"[He pierced] the woman into her stomach.\" If, however, [the transgressor] withdraws, he should not be slain. Indeed, if [the zealous person] slays him, he may be executed [as a murderer].
If the zealous person comes to ask permission from the court to slay him, they do not instruct him [to], even if this takes place at the time [of relations]. Not only that, if the zealous person comes to kill the transgressor and he withdraws and kills the zealous person in order to save himself, the transgressor is not executed for killing him.
When a Jew has relations with the daughter of a resident alien, the zealot may not strike him. [The transgressor] should, however, be given stripes for rebellious conduct.",
+ "If the zealot did not strike him, nor did he receive stripes from the court, his punishment is explicitly stated in the words of the prophetic tradition. He is liable for karet, as [Malachi 2:11-12] states: \"Judah desecrated that which is sacred to God, [by] loving and engaging in relations with the daughter of a foreign god. May God cut off from a man who does this any progeny and descendant.\" [Implied is] that if he is an Israelite, he will not have progeny among the wise who will raise issues, nor a descendant among the scholars who will respond. If he is a priest, he will not have [a descendant] who \"presents an offering to the Lord of Hosts.\" Thus you have learned that a person who shares intimacy with a gentile woman is considered as if he married a false deity, as the verse states: \"engaging in relations with the daughter of a foreign god.\" And he is called one who \"desecrated that which is sacred to God.\"",
+ "Although this transgression is not punishable by execution by the court, it should not be regarded lightly, for it leads to a detriment that has no parallel among all the other forbidden sexual relations. For a child conceived from any other forbidden sexual union, is [the father's] son with regard to all matters and is considered a member of the Jewish people, even if he is a mamzer. A son conceived by a gentile woman, by contrast, is not considered his son. [This is derived from Deuteronomy 7:4:] \"For he shall sway your son away from following Me.\" She turns him away from being one of those who follow God.",
+ "This matter causes one to cling to the gentile nations from whom the Holy One, blessed be He, has separated us, and to turn away from following God and to betray Him.",
+ "When a gentile engages in relations with a Jewish woman, if she is married, he should be executed. If she is single, he is not executed.",
+ "If, by contrast, a Jewish male enters into relations with a gentile woman, when he does so intentionally, she should be executed. She is executed because she caused a Jew to be involved in an unseemly transgression, as [is the law with regard to] an animal. [This applies regardless of] whether the gentile women was a minor of three years of age, or an adult, whether she was single or married. And it applies even if [the Jew] was a minor of nine years old, [she is executed].
This [punishment] is explicitly mentioned in the Torah, as [Numbers 31:16-17] states: \"Behold they were [involved] with the children of Israel according to the advice of Balaamו. Execute any woman fit to know a man through lying with a male.\"",
+ "Servants that have been immersed for the sake of servitude and accepted the mitzvot in which servants are obligated, have departed from the category of gentiles, but have yet to enter the category of Jews. For this reason, a maidservant is forbidden to a free Jew. [This applies to] both one's own maid-servant and a maid-servant belonging to a colleague.
When a person enters into relations with a maid-servant, he should be given stripes for rebellious conduct as prescribed by the Rabbis. [It is obvious that a Scriptural prohibition is not involved,] for it is explicitly stated in the Torah that a master may give a Hebrew servant a Canaanite maid-servant [for the sake of relations] and that she is permitted to him, as [Exodus 21:4] states: \"If his master will give him a wife.\"",
+ "The Sages did not issue a decree with regard to this matter, nor did the Torah require that lashes be given for [relations with] a maid-servant unless she was designated for a [Jewish] man, as we explained.",
+ "This transgression should not be light in one's eyes, because it does not involve lashes according to Scriptural Law. For this [act] also causes the son to be turned away from following God. For a son born of a maid-servant is a servant and is not a [full] member of Israel. Thus he causes [Israel's] holy seed to be profaned and produce servants. Behold Onkelos the translator included relations with a servant and a maid-servant in [the prohibitions, Deuteronomy 23:18]: \"There shall not be a promiscuous man and there shall not be a promiscuous woman.\"",
+ "When a person engages in relations with a maid-servant, even in public, a zealous person may not strike him, not even at the time of the transgression. Similarly, if one marries a maid-servant, he does not receive lashes according to Scriptural Law. For from the time she immersed and accepted the mitzvot, she departed from the category of gentiles.",
+ "If [the identity of] a Jewish child becomes confused with that of the child of a maid-servant, the status of both [children] is doubtful. Each of them is considered as possibly a servant. [Hence] we compel the owner of the maid-servant to free them both. If [the owner died and] the son [whose identity was confused] is the [only] son of the servant's master, when they come of age, they should free each other. Then they will be permitted to marry within the Jewish people.",
+ "If the children whose identities were confused were female, they are both considered as possibly a maid-servant. If a person enters into relations with either of them, the offspring is considered as a servant because of the doubt.
Similarly, if the identity of a gentile child becomes confused with that of a Jewish child, we immerse both of them as converts and they are both considered as possibly a convert.",
+ "Whenever any of the gentiles convert and accept all of the mitzvot in the Torah or a servant is freed, they are considered as Jews with regard to all matters, as [Numbers 15:15] states: \"For the community: there will be one law [for you and the convert].\" A convert may marry within the Jewish community immediately, i.e., a male convert or freed servant may marry a native-born Jewess and an Israelite may marry a female convert or a freed maid-servant.
There are four nations from which [converts] are exceptions: Ammon, Moab, Egypt, and Edom. When a person from one of these nations converts, he is like an Israelite with regard to all matters with the exception of marriage within the Jewish community.",
+ "What are the laws that apply to them [in that context]? It is forbidden to marry an Ammonite and a Moabite forever. This applies to the males and not the females, as [Deuteronomy 23:4] states: \"An Ammonite and a Moabite shall not enter the congregation of God.\" It is a halachah transmitted to Moses at Sinai that it is a male Ammonite and a male Moabite who are forbidden to marry a native-born Israelite forever, [including] even their son's grandson forever. An Ammonite woman and a Moabite woman are, by contrast, permitted immediately as are [converts] from other nations.",
+ "An Egyptian and an Edomite convert - both a male and a female - are forbidden to marry among the Jewish people for the first and second generations. The third generation, however, is permitted, as [ibid.:9] states: \"Children who are born to them [may enter the congregation of God in the third generation].\"",
+ "When a female Egyptian converts while she is pregnant, her son is considered a second [generation Egyptian convert]. When a second [generation] Egyptian male [convert] marries a first [generation] Egyptian female [convert] or a first [generation] Egyptian male [convert] marries a second [generation] Egyptian female [convert], the child is considered a second generation [convert]. [This is derived from the phrase]: \"Children who are born to them.\" The verse made the matter dependent on birth.",
+ "When a male Ammonite convert marries a female Egyptian, the offspring are considered as Ammonites. When a male Egyptian convert marries a female Ammonite, the offspring are considered as Egyptians. This is the general principle: Among gentiles, the identity [of the offspring] is determined by the male. Once they convert, [the offspring] is given the identity that is of the lowest status.",
+ "A person from the seven [Canaanite] nations who converts is not forbidden to marry among the Jewish people according to Scriptural Law. It is known that of them, only the Gibeonites converted. Joshua decreed that they be forbidden to marry among the Jewish people, both males and females.
He instituted this prohibition only during the time a Sanctuary is standing, as [Joshua 9:23] states: \"[You shall be] wood-choppers and water-drawers for the house of my God.\" He made their ban dependent on the Sanctuary.",
+ "They are called Netinim, \"the designated ones,\" for they were designated for the service in the Sanctuary. David came and decreed that they should never be allowed to marry among the Jewish people, even at a time when the Sanctuary is no longer standing. This is explicitly stated in Ezra [8:20]: \"From the Netinim whom David and the officers designated for the service of the Levites.\" From this, we see that he did not make the matter dependent on the Sanctuary.",
+ "Why did David and his court pass this decree against them? Because he saw that they were characterized by brazenness and cruelty. For they asked to kill and hang the seven sons of Saul, God's chosen one, and they did not have mercy upon them.",
+ "When Sannecherib, King of Assyria, arose, he confused the identity of all the nations, mixing them together, and exiling them from their place. The Egyptians that live in the land of Egypt at present are of other nationalities. This also applies with regard to the Edomites in the field of Edom.
Since these four forbidden nations became intermingled with all the nations of the world [with] whom it is permitted [to marry once they convert], all [converts] are permitted. For when anyone of them separates himself [from them by] converting, we operate under the presumption that he became separate from the majority. Therefore in the present age, in all places, whenever a convert converts, whether he be an Edomite, an Egyptian, an Ammonite, a Moabite, a Kushite, or from any of the other nations, whether male or female, he or she is permitted to marry among the Jewish people immediately."
+ ],
+ [
+ "Israel entered the covenant [with God] with three acts: circumcision, immersion, and offering a sacrifice.",
+ "Circumcision took place in Egypt, [before the Paschal sacrifice, of which Exodus 12:48] says: \"No uncircumcised person shall partake of it.\" Moses our teacher circumcised [the people]. For with the exception of the tribe of Levi, the entire [people] neglected the covenant of circumcision in Egypt. Regarding this, [Deuteronomy 33:9 praises the Levites,] saying: \"They upheld Your covenant.\"",
+ "Immersion was performed in the desert before the Giving of the Torah, as [Exodus 19:10] states: \"Sanctify them today and tomorrow, and have them wash their garments.\" Sacrifices [were also offered then], as [ibid. 24:5] states: \"And he sent out the youth of the children of Israel and they brought burnt offerings.\" They offered them as agents of the entire Jewish people.",
+ "Similarly, for [all] future generations, when a gentile desires to enter into the covenant, take shelter under the wings of the Divine presence, and accept the yoke of the Torah, he must undergo circumcision, immersion, and the offering of a sacrifice. A woman [who converts] must undergo immersion and bring a sacrifice, as [Numbers 15:15] states: \"As it is for you, so shall it be for the convert.\" Just as you [entered the covenant] with circumcision, immersion, and the offering of a sacrifice; so, too, for future generations, a convert must undergo circumcision, immersion, and must bring a sacrifice.",
+ "What is the sacrifice that a convert [is required to bring]? A burnt offering of an animal or two turtle-doves or two fledging doves. Both of [the doves] must be brought as burnt offerings. In the present age, when there are no sacrifices, [a convert] must undergo circumcision and immersion. When the Temple is rebuilt, he must bring a sacrifice.",
+ "When a convert is circumcised, but does not immerse himself, or immerses himself, but was not circumcised, he is not considered a convert until he perform both of these activities. He must immerse himself in the presence of three men. Since a court is required, he may not immerse on the Sabbath or on festivals, or during the night. If, however, they had him immerse [at night], he is a convert.",
+ "We immerse a minor who seeks to convert based upon the guidance of the court. For it is an advantage for a person [to convert]. When a pregnant woman converts and immerses herself, her child does not require immersion.
When [a convert] immerses himself alone and converts alone - or even if he does this in the presence of two persons - his conversion is not valid. If he comes and says: \"I converted in the court of so-and-so and they had me immerse,\" his word is not accepted with regard to license to marry among the Jewish people unless he brings witnesses [who testify to the truth of his statements].",
+ "[The following rules apply if] he was married to a native-born Jewess or a convert and he already fathered children. If he says: \"I converted alone,\" his word is accepted with regard to the disqualification of his self, but not with regard to the disqualification of his children. He must immerse himself again in the presence of a court.",
+ "[The following laws apply with regard to] a female convert who we see conduct herself according to the ways of Israel at all times, for example, she immerses herself after being a niddah, she separates terumah from dough, or the like, and to a male convert who follows the paths of Israel, for example, he immerses himself after a seminal emission, and performs all the mitzvot. These are considered as righteous converts even though there are no witnesses to testify before whom they converted. Nevertheless, if they come to marry among the Jewish people, we do not allow them unless they bring witnesses or they immerse themselves in our presence. The rationale is that their identity was originally established as gentiles.",
+ "If, however, a person comes and says that he was a gentile, but that he was converted by a court, his word is accepted. [The rationale is that] the mouth that forbade him was the same that permitted him.
When does the above apply? In Eretz Yisrael in the Talmudic era. For [at that time,] all the people there could be assumed to be Jewish. In the Diaspora, however, he must bring proof of his conversion. [Only] afterwards may he marry a Jewess. I say that this is an additional stringency adopted to protect the purity of our lineage.",
+ "Just as we circumcise and immerse converts; so, too, we circumcise and immerse servants which are acquired from the gentiles for the sake of servitude.
When a person acquires a servant from the gentiles and the gentile takes the initiative and immerses with the intent of becoming a free man, he acquires his own person, provided he says while immersing: \"Behold I am immersing before you for the sake of conversion.\" If he immerses himself in the presence of his master, he does not have to make an explicit statement. Instead, since he immersed himself, he attains his freedom.
For this reason, [when having the servant immerse,] the master must push him into the water until he arises at which time he is in his servitude. He must tell him that he is having him immerse for the sake of servitude in the presence of the judges. A servant must also immerse only in the presence of three judges and during the day as a convert, for it is a partial conversion.",
+ "When a servant is freed, he must immerse himself a second time in the presence of three men during the day, for through this act, his conversion is completed and [his status] becomes that of a Jew. It is not necessary for him to accept the mitzvot and [for the judges] to inform him of the fundamentals of the faith, for they already informed him when he immersed himself for the sake of servitude.",
+ "Converts, servants, and freed servants must be immersed in a mikveh that is acceptable for a niddah to immerse in. All of the substances that [disqualify her immersion because] they intervene [between the water and her flesh] disqualify the immersions, of converts, servants, and freed servants.",
+ "One should not think that Samson who saved the Jewish people, and Solomon King of Israel, who is called \"the friend of God,\" married gentile woman who did not convert. Instead, the matter can be explained as follows: The proper way of performing the mitzvah is when a male or a female prospective convert comes, we inspect his motives for conversion. Perhaps he is coming for the sake of financial gain, in order to receive a position of authority, or he desires to enter our faith because of fear. For a man, we check whether he focused his attention on a Jewish woman. For a woman, we check whether she focused her attention on a Jewish youth.
If we find no ulterior motive, we inform them of the heaviness of the yoke of the Torah and the difficulty the common people have in observing it so that they will abandon [their desire]. If they accept [this introduction] and do not abandon their resolve and thus we see that they are motivated by love, we accept them, as [indicated by Ruth 1:18]: \"And she saw that she was exerting herself to continue with her and she ceased speaking with her.\"",
+ "For this reason, the court did not accept converts throughout the reign of David and Solomon. In David's time, [they feared] that they sought to convert because of fear and in Solomon's time, [they feared] that they were motivated by the sovereignty, prosperity, and eminence which Israel enjoyed. [They refrained from accepting such converts, because] a gentile who seeks to convert because of the vanities of this [material] world is not a righteous convert.
Nevertheless, there were many people who converted in the presence of ordinary people during the era of David and Solomon. The Supreme Sanhedrin would view them with skepticism. Since they immersed themselves, they would not reject them, but they would not draw them close until they saw what the outcome would be.",
+ "Solomon converted women and married them and similarly, Samson converted [women] and married [them]. It is well known that they converted only because of an ulterior motive and that their conversion was not under the guidance of the court. Hence the Tanach considered it as if they were gentiles and remained forbidden. Moreover, their conduct ultimately revealed their initial intent. For they would worship their false deities and build platforms for them. Therefore the Scriptures considered it as if [Solomon] built them, as [I Kings 11:7] states: \"And then, Solomon built a platform.\"",
+ "When a court did not check a [potential] converts background and did not inform him of the mitzvot and the punishment for [the failure to observe] the mitzvot and he circumcised himself and immersed in the presence of three ordinary people, he is a convert. Even if it is discovered that he converted for an ulterior motive, since he circumcised himself and converted, he has departed from the category of gentiles and we view him with skepticism until his righteousness is revealed.
Even if afterwards, [the convert] worships false deities, he is like an apostate Jew. [If he] consecrates [a woman,] the consecration is valid, and it is a mitzvah to return his lost object. For since he immersed himself he became a Jew. For this reason, Samson and Solomon maintained their wives even though their inner feelings were revealed.",
+ "For this reason, our Sages said: \"Converts are as difficult for the Jewish people to bear as a leprous blemish.\" For most converts convert for an ulterior motive and [later] cause Jews to stray. It is difficult to separate from them once they have converted. Look at what happened in the desert at the worship of the Golden Calf and Kivrot HaTa'avah. Similarly, most of [the complaints in the instances when] our people tried God were instigated by the mixed multitude."
+ ],
+ [
+ "What is the procedure when accepting a righteous convert? When one of the gentiles comes to convert, we inspect his background. If an ulterior motive for conversion is not found, we ask him: \"Why did you choose to convert? Don't you know that in the present era, the Jews are afflicted, crushed, subjugated, strained, and suffering comes upon them?\" If he answers: \"I know. Would it be that I be able to be part of them,\" we accept him immediately.",
+ "We inform him of the fundamentals of the faith, i.e., the unity of God and the prohibition against the worship of false deities. We elaborate on this matter. We inform him about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones. We do not elaborate on this matter. We inform him of the transgression of [not leaving] leket, shichachah, pe'ah, and the second tithe. And we inform him of the punishment given for [violating] the mitzvot.
What is implied? We tell him: \"Before you came to our faith, if you partook of fat, you were not liable for your soul to be cut off. If you desecrated the Sabbath, you were not liable to be stoned to death. Now, after you convert, if you partake of fat, you are liable for your soul to be cut off. If you desecrate the Sabbath, you are liable to be stoned to death.\"
We do not teach him all the particulars lest this cause him concern and turn him away from a good path to a bad path. For at the outset, we draw a person forth with soft and appealing words, as [Hoshea 11:4] states: \"With cords of man, I drew them forth,\" and then continues: \"with bonds of love.\"",
+ "Just as he is informed of the punishment [for disobeying] the commandments; so, too, he is informed about the reward for [their observance]. We tell him that by observing these mitzvot, he will merit the life of the World to Come. For there is no completely righteous man other than a master of wisdom who observes these mitzvot and knows them.",
+ "We tell him: \"Know that the World to Come is hidden away only for the righteous; they are the Jews. The fact that you see Israel suffering difficulty in this world [reflects] the good that is hidden away for them. For they cannot receive an abundance of good in this world as the gentiles do. For they hearts may become uplifted and they will err and lose the reward of the World to Come, as [Deuteronomy 32:15] states: \"Jeshuron became fat and rebelled.\"",
+ "The Holy One, blessed be He, does not bring upon them an abundance of retribution solely so that they will not perish. For all the other nations will perish and they will prevail. We elaborate on this concept to make them feel cherished. If [the prospective convert] retracts and does not want to accept [the mitzvot], he goes on his way. If he accepts [their observance], we do not have him wait, but instead circumcise him immediately. If he was circumcised, we draw the blood of circumcision from him. We wait until he heals entirely and then immerse him.",
+ "Three [judges] stand over him and inform him about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones a second time while he stands in the water. If the convert was female, women position her in the water until her neck while the judges are outside. They inform her about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones while she is sitting in the water. Then she immerses herself in their presence. Afterwards, they turn their faces away and depart so that they will not see her when she ascends from the water.",
+ "What is meant by a resident alien? A gentile who makes a commitment not to worship false deities and to observe the other [six] universal laws commanded to Noah's descendants. He does not circumcise himself or immerse. We accept this commitment and he is considered one of the pious gentiles.
Why is he called a resident? Because we are permitted to allow him to dwell among us in Eretz Yisrael, as explained in Hilchot Avodah Zarah.",
+ "We accept resident aliens only during the era when the Jubilee year is observed. In the present era, even if a gentile makes a commitment to observe the entire Torah with the exception of one minor point, he is not accepted.",
+ "When a servant is purchased from the gentiles, we do not say: \"Why did you choose to convert?\" Instead, we say to him: \"Do you desire to enter the category of Jewish servants and become one of the observant of them?\" If he agrees, he is informed about the fundamentals of the faith, about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones, and the punishments and rewards [associated with them] as we notify a convert. [Then] we immerse him as we immerse a convert and inform him [of the mitzvot] while he is in the water.
If he does not desire to accept [the status of a servant], we are patient with him for twelve months. Afterwards, we sell him to a gentile. It is forbidden to maintain him for a longer period. If at the outset, he established a condition that he would not be circumcised or immersed, but instead would be a resident alien, it is permissible to maintain him in that status. A servant may be maintained in this status only during the era when the Jubilee is observed.",
+ "The only sexual relations forbidden to a gentile are: his mother, his father's wife, his maternal sister, a married woman, a male, and an animal, as will be explained in Hilchot Melachim UMilchomoteihem. Other relations forbidden the Jews are permitted to them.",
+ "When a gentile converts or a servant is freed, he is like a newborn baby. Any relatives whom he had as a gentile or a servant are no longer considered his relatives. If both he and they convert, he is not obligated for relations with any of them.",
+ "According to Scriptural Law, a convert may marry his mother or his maternal sister after they convert. Nevertheless, our Sages forbade this so that [the converts] will not say: \"We came from a more severe level of holiness to a less severe one. Yesterday, this [relationship] was forbidden and today, it is permitted.\"
Similarly, when a convert engages in relations with his mother or his sister when they have not converted, it is considered as if he had relations with a woman with whom he was not related.",
+ "What is the law that applies to converts with regard to relations with their relatives. As we explained, if one was married while a gentile to his mother or his sister and they converted, we separate them as explained [above]. If he was married to any one of the other forbidden relations and he and his wife converted, they are not forced to separate.
A convert is forbidden to marry his maternal relatives after they convert according to Rabbinic Law. He may, however, marry his paternal relatives. [This applies] even when he certainly knows that these persons are his paternal relatives, for example, twins, in which instance it is clear that the father of one is the father of the other. Nevertheless, our Sages did not enforce a decree with regard to one's paternal relatives.
Accordingly, a convert may marry the wife of his paternal brother, the wife of his father's brother, his father's wife, and his son's wife. [This applies] even if they married his brother, his father, his father's brother, or his son after they converted. Similarly, his mother's paternal sister, his paternal sister, and his daughter who converted are permitted to him. He may not, however, marry his maternal sister, his mother's maternal sister, nor a woman who married his maternal brother after he converted. If, however, a woman married his brother while he was a gentile, she is permitted to him.",
+ "When two twin brothers were not conceived in a state of holiness, but they were born in a state of holiness, each are liable [for relations with the other's wife] because of the prohibition against relations with a brother's wife.",
+ "When a man marries a female convert and her daughter who converted or two maternal sisters [who converted], he should remain married to one of them and divorce the other. If he married a female convert and she died, he is permitted to marry her mother or her daughter. For our Sages ordained their decree only during [the woman's] lifetime.
It is permissible for a man to marry two paternal sisters who converted, for our Sages did not ordain any decrees with regard to paternal relations, as explained.",
+ "[Our Sages] did not ordain any decrees with regard to shniot who convert. Therefore a convert may marry his maternal grandmother. Similarly, a person may marry a convert and the mother of her maternal grandmother or her and the daughter of her daughter's daughter. Similar laws apply with regard to the remainder of the shniot.",
+ "A servant is permitted to marry his mother while he is a servant. Needless to say, this applies with regard to his daughter, his sister, or the like. [Since] he has already departed from the category of gentiles, the intimate relations forbidden to the gentiles are not forbidden to him. And [since] he has not entered the category of the Jewish people, the intimate relations that are forbidden to the converts are not yet forbidden to him.",
+ "It appears to me that if a servant engages in homosexual or Sodomite relations, they should be executed. For these two prohibitions are universally applicable.",
+ "Servants who are freed are like converts. All of the relationships forbidden to converts are forbidden to them and all those permitted to converts are permitted to them.
A person may give his maid-servant to his own servant or to a servant belonging to his colleague. At the outset, he may give one maid-servant to two servants. Nor must they follow any restrictions. Instead, they are like animals. There is no difference whether a maid-servant is set aside for a servant or not, for there is no concept of marriage except within the Jewish people or among gentiles themselves, but not among servants themselves or between servants and the Jewish people."
+ ],
+ [
+ "What is meant by the Torah's prohibition against relations with a mamzer? [The term refers to a person conceived from] a forbidden sexual relationship. A niddah is an exception. A son conceived from such relationships is blemished, but is not a mamzer. When, however, a man enters into any other forbidden sexual relationships, whether through rape, or willingly, whether conscious of the prohibition or not, the offspring produced is a mamzer. Both male and female [mamzerim] are forbidden forever, as [Deuteronomy 23:3] states: \"[A mamzer shall not enter God's congregation.] Also the tenth generation...,\" i.e., [the prohibition is] everlasting.",
+ "When a mamzer marries a Jewish women or a Jewish man marries a female mamzer, once they enter into relations after consecration, they are punished by lashes. If the man consecrates the woman, but does not enter into relations, he does not receive lashes. If they enter into relations without consecration, they do not receive lashes because of relations with a mamzer. For the only instance where relations that involve a negative prohibition incur the punishment of lashes without the woman being consecrated is relations between a High Priest and a widow, as will be explained.
When a man remarries his divorcee after she married another person, the offspring are acceptable. For she is not considered an ervah.",
+ "When a gentile or a servant enter into relations with a Jewish woman, the child is acceptable. [This applies] whether the woman is unmarried or married, whether she was raped or engaged in relations willingly. When a gentile or a servant enter into relations with a female mamzer, the offspring is a mamzer. When a mamzer enters into relations with a female gentile, the offspring is a gentile. If [the child] converts, he is fit to marry within the Jewish people like other converts. If [a mamzer] enters into relations with a maid-servant, the offspring is a servant. If he is freed, the offspring is acceptable like other freed servants. He may marry a Jewish woman.",
+ "This is the general principle: When a child is born from a servant, a gentile, a maid-servant, or a female gentile, he is like his mother. We are not concerned with the father. For this reason, [the Sages] permitted a mamzer to marry a maid-servant to purify the lineage of his descendants. For he can free them and they will be free men. [Our Sages] did not ordain a decree forbidding a maid-servant to a mamzer, so that he can legitimize his sons.",
+ "When a person who is half a servant and half a freed man engages in relations with a married woman, a son born of that relationship has no way of legitimizing [his marriage relationships], because the dimension of him which is a mamzer and the dimension of him which is an acceptable Jew are intermingled. Therefore he is forbidden to engage in relations with a maid-servant. and his offspring share his status forever.",
+ "When a gentile engages in relations with a maid-servant who immersed herself, the offspring are servants. When a servant who immersed himself engages in relations with a female gentile, the offspring are gentile. He is given his mother's status. When, however, a gentile engages relations with a gentile maid-servant or a gentile servant engages relations with a gentile woman, the status of the offspring follows that of the father.",
+ "A mamzer may marry a female convert and a female mamzer may marry a male convert, the offspring of both relationships are mamzerim. For the status of the offspring follows that of the blemished one. [The license for such a marriage is derived from] the verse: \"[A mamzer shall not enter] God's congregation.\" The congregation of converts is not considered as \"God's congregation.\"",
+ "When a female convert marries a male convert and gives birth to a son, he is permitted to marry a female mamzer even though he was both conceived and born in holiness. This also applies to the son of his grandson [- or any other descendant -] until his connection with conversion is forgotten and it is not known that he [descends from] converts. Afterwards, he will be forbidden to marry a female mamzer. Converts and freed servants are bound by the same laws.",
+ "When a convert marries a native-born Jewess or a native-born Jew marries a convert, the son is a Jew in all contexts and is forbidden to marry a female mamzer.",
+ "There are three categories of mamzerim: one that is definitely a mamzer, a mamzer whose status is a matter of doubt, and a mamzer by Rabbinic decree. What is meant by one who is definitely a mamzer? The offspring of a relationship that is definitely incestuous or adulterous, as we explained.
A mamzer whose status is a matter of doubt is the offspring of a relationship that we are unsure whether it is adulterous or incestuous. For example, a man engaged in relations with a woman who was consecrated, but we are unsure if the consecration was effective, or who was divorced, but we are unsure whether the divorce was effective, or a similar situation.
A mamzer by Rabbinic decree: for example, a woman who heard that her husband died and remarried and then discovered that her husband was alive. Afterwards, her [first] husband engaged in relations with her while she was still married with her second husband, the offspring is a mamzer by Rabbinic decree.",
+ "When an unmarried woman becomes pregnant through a promiscuous relationship, we ask her: \"What is [the status of] this fetus\" or \"...this child\"? If she replies: \"It is the child of a man of acceptable lineage; I entered into relations with an Israelite,\" her word is accepted and the son is acceptable. [This applies] even if most of the inhabitants of the city in which she engaged in relations are of unacceptable lineage.",
+ "If the child's mother was not questioned until she died, or she was a deaf-mute, mute, or intellectually or emotionally unstable, we consider the child as a mamzer whose status is questionable. [This ruling applies even] if she said: \"I engaged in relations with so-and-so, the mamzer\" or \"...with so-and-so, the netin.\" Even if that person agrees with her statement, [the child's status is only doubtful. The rationale is:] Just as she engaged in relations with the person who admitted to her statement; so, too, she engaged in relations with others.
This [child] is called a shituki. He knows the identity of his mother, but does not definitely know the identity of his father.",
+ "Similarly, a child that is found in the marketplace - he is called an asufi - is considered as a mamzer whose status is questionable. for we do not know his [lineage].",
+ "[The following rules apply when] an unmarried woman engages in promiscuous relations says: \"This child is the son of so-and-so.\" If that person is of acceptable lineage, the son is considered acceptable. Nevertheless, her word is not accepted for the child to be considered as the man's son. It appears to me, however, that we give consideration to her words and because of the doubt, that child is forbidden to marry the relatives of the [named] person.
If the [named] person is a mamzer, we do not accept her word to definitely deem the offspring as a mamzer on this basis, as we explained. Instead, we consider the child as a mamzer whose status is questionable.",
+ "[Different laws apply with regard to] a father who [makes statements with regard to] a child who is presumed to be his son. If he says: \"This son of mine is a mamzer,\" his word is accepted. If the son himself has children, his word is not accepted. For the Torah accepted his word with regard to his son alone. [This is derived from Deuteronomy 21:17:] \"He will recognize the firstborn, the son of the hated.\" [Implied is that] he makes his identity known to others.",
+ "Just as a father's word is accepted when he says: \"This son of mine is my firstborn,\" so, too, his word is accepted if he says: \"This son of mine is a mamzer,\" or \"...the son of a divorced woman\" or \"...the son of a woman who performed chalitzah.\" Similarly, if his wife was pregnant, his word is accepted if he says: \"This fetus is not my child. It is a mamzer.\" The child is definitely deemed as a mamzer.
If a person says that he himself is a mamzer, his word is accepted with regard to the prohibition against him marrying a native-born Jewess. He is, however, forbidden to marry a female mamzer until it is definitely known that he is a mamzer. The same laws apply to his son. If he has grandchildren, his word is not accepted with regard to the disqualification of his grandchildren. He can disqualify only himself.",
+ "[The following laws apply when] a woman who was consecrated becomes pregnant in her father's home. The offspring is assumed to be a mamzer. He is forbidden to marry both a native-born Jewess and a female mamzer.
If his mother was questioned and said: \"I became pregnant from the man who consecrated me,\" her word is accepted and the child is considered acceptable. If, however, that man contravenes her and says: \"I never engaged in relations with her,\" the child is considered a mamzer. For even if the child was assumed to be his son, his word is accepted if he says: \"My son is a mamzer.\"
[Even in the latter situation,] the woman is not assumed to be a zonah. Instead, her word is accepted if she says: \"I engaged in relations with the man who consecrated me.\" [Since] she is not a zonah, if she married a priest, she need not be divorced and offspring which she bears him are acceptable [as priests].",
+ "If people at large gossip about her while she is consecrated, [saying that] she was promiscuous with the man to whom she was consecrated and with others, the child is a mamzer whose status is questionable. [This applies] even if the man to whom she was consecrated was intimate with her in her father's home. For just as she acted loosely with the man to whom she was consecrated, she could have acted loosely with others. If she was questioned and said: \"This fetus was conceived by the man to whom I am consecrated,\" the child is acceptable as explained [above].",
+ "When a married woman is pregnant and says: \"This fetus is not my husband's,\" her word is not accepted to render the child illegitimate. [Instead,] we assume that the child is acceptable. For the Torah accepted only the word of the father. If the father says that it is not his son or he is overseas, we assume that the son is a mamzer.
If the woman said: \"I was impregnated by a gentile,\" or \"...by a servant,\" the child is acceptable. For the husband cannot deny her words. A fetus will not remain in its mother's womb for more than twelve months.",
+ "Although there is a rumor circulating to the fact that a woman has committed adultery and everyone is gossiping about her, we do not suspect that her children are mamzerim. [The rationale is that] the person who most frequently has relations with her is her husband. It is permitted to marry her daughter, even as an initial and preferred option. With regard to her own status, we suspect that she is a zonah. If her conduct was very lewd, we also suspect the lineage of her children.",
+ "According to Scriptural Law, a person suspected of being a mamzer is permitted to marry among the Jewish people. [Deuteronomy 23:3] states: \"A mamzer shall not enter God's congregation.\" [Implied is that] one who is definitively a mamzer may not marry among the Jewish people, not one whose status is questionable. Nevertheless, our Sages raised the level [of purity required] with regard to lineage and forbade those of questionable status from marrying among the Jewish people.
Accordingly, a male and a female who are definitely mamzerim may marry. A mamzer whose status is a matter of doubt, a shituki, or an asufi are forbidden to marry native-born Jewesses.",
+ "[A man of the latter status] is forbidden to marry a female mamzer. Even a female mamzer whose status is questionable is forbidden to him. For perhaps one of them is not a mamzer, but the other is definitely a mamzer. A mamzer by Rabbinic decree may marry a female mamzer by Rabbinic decree. Similarly, in any other instances [where a person is forbidden to marry] because of a doubt, one person of this status may not marry another.",
+ "What is implied? Shitukim, asufim, and those whose status as mamzerim is indefinite are forbidden to marry each other. If they married, the union may not be maintained. Instead, they must divorce with a formal bill of divorce. The offspring of such relationships are [mamzerim of] indefinite status like their parents.
Individuals of indefinite status like this have no option except to marry converts. The status of their offspring follows their blemish.",
+ "What is implied? When a shituki or an asufi marries a female convert or a freed maid-servant, a convert, or a freed servant marries a female shituki or asufi, the offspring are shitukim or asufim.",
+ "When an asufi is found in a city inhabited by gentiles, whether the majority are gentiles or the majority are Jews, the child is considered as a gentile of indefinite status with regard to his lineage. If he consecrates a woman, she needs a bill of divorce because of the doubt. If someone kills him, he is not executed for doing so.",
+ "If the court had him immersed for the sake of conversion or he immersed on his own initiative after he attained majority, his status is the same as any asufi that is found in Jewish cities.
If the majority of the inhabitants of the city are gentile, it is permitted to feed him meat from animals that were not ritually slaughtered. If the majority were Jewish, we return his lost articles as is the law with regard to Jews. If the populations are equally balanced, it is a mitzvah to maintain his life and we remove an avalanche from him on the Sabbath. With regard to damages, we follow the same principle that applies in all cases of doubt in financial law: When a person who seeks to expropriate [money] from a colleague, the burden of proof is upon him.",
+ "It appears to me that whenever there is a gentile woman or a maid-servant who is fit to give birth in a city, since an asufi that is discovered there is considered to possibly have the status of a gentile or a servant, if he marries a female convert as we stated, there is a doubt whether his wife is a married woman. One who enters into relations with her is not liable, because we do not execute individuals when there is a doubt involved.
Similarly, it appears to me that when a shituki marries a woman who could be forbidden to him as an ervah, there is a doubt whether she is a married woman, for consecration is not effective with regard to the ariot.",
+ "What is meant by \"a woman who could be forbidden to him as an ervah\"? Any woman whose father or brother was alive when his mother became pregnant or any woman who was divorced or widowed. For it is possible that she is his father's wife or the wife of his father's brother.",
+ "What is the source on which I rely to say that a shituki or an asufi are not forbidden to marry any woman who could be forbidden to him as an ervah? For an acceptable child whose mother was questioned is not forbidden to marry any woman who could be forbidden to him as an ervah. And it is written in the Torah [Leviticus 19:29]: \"Do not desecrate your daughter to have her act promiscuously.\" [Commenting on this verse,] our Sages state: If this would happen, a father will marry his daughter and a brother will marry his sister.
If the law was that anyone who does not definitely know the identity of his father would be forbidden to marry any woman who could be forbidden to him as an ervah, this situation could not arise and the earth would never become filled with incestuous relations. From this, we learn that we do not forbid ariot and consider them as relatives because of the doubt unless we definitely know that she is forbidden to him as an ervah. For were we to say this, all of the orphans in the world who did not know their fathers would be forbidden to marry in all situations lest they encounter a forbidden relationship.",
+ "When a child was abandoned on the road and afterwards, one came and said: \"He is my son and I abandoned him,\" his word is accepted. Similarly, the mother's word is accepted. If the child was taken in from the marketplace and afterwards, his father and mother came and said: \"This is our son,\" their word is not accepted. [The rationale is that] he has already been categorized as an asufi.
In the years of famine, their word is accepted. It is because of the famine that they abandoned him, for they desire that others sustain them. Therefore they remained silent until the child was gathered in.",
+ "If the child was found circumcised, bundled, salted, blue eye-paint was applied to his eyes, an amulet was placed around his neck, it was placed under a interwoven tree that a wild beast could not enter and was close to the city, or it was found in a synagogue near the public domain or at the side of the public domain, the laws pertaining to an asufi do not apply. Since [the parents] are protecting the child so that it does not die, we can assume that it is acceptable.
If, however, it is abandoned in the midst of the road or far away from a city, even under a tree, or in a synagogue, or it is found hanging in a place accessible by a wild beast, it is considered as an asufi.",
+ "A mid-wife's word is accepted if she states: \"This child is a priest,\" \"...a Levite,\" \"...a netin,\" or \"...a mamzer,\" because the child's lineage has not been established and is not known.
When does the above apply? When her faithfulness has been established and an objection is not raised against her. If, however, an objection was raised against her and one person said: \"She is testifying falsely,\" her word is not accepted. The child is considered as acceptable, but is not considered as [a priest or Levite].",
+ "It is a clear matter that a shituki is forbidden to marry a shituki and an asufi is forbidden to marry an asufi, because their status is doubtful. Nevertheless, even mamzerim of a definite status and netinim may intermarry. The offspring is a mamzer. A shituki or an asufi are permitted to marry netinim and other converts. The offspring is considered as [a mamzer] of doubtful status."
+ ],
+ [
+ "A man with maimed testicles or a severed member who married a native-born Jewess and engaged in sexual relations is punished by lashes, as [Deuteronomy 23:2] states: \"A person with maimed testicles or a severed member may not enter the congregation of God.\"
Such a man may marry a female convert or a freed maid-servant. Even a priest with maimed testicles may marry a female convert or a freed maid-servant, because the holiness [of the priesthood] does not rest upon him. He is permitted to marry even a female netin or a woman whose status is in doubt.",
+ "Since a man with a maimed organ is forbidden to marry among the Jewish people, [our Sages] did not decree against his marrying a female netin or a woman whose status is in doubt. A man with maimed testicles or a severed member is, however, forbidden to [marry] a female mamzer whose status is definite, because this prohibition is of Scriptural origin.",
+ "What is meant by maimed testicles? Anyone whose testicles have been wounded. What is meant by a severed member? Anyone whose shaft has been cut off.
There are three organs to which wounds can disqualify a male: the shaft, the testicles, and the tract in which the semen develops. If one of these three was wounded or crushed, the man is disqualifed.",
+ "What is implied? If the shaft is wounded, crushed, or cut off from the corona or above the corona, he is disqualified. If a portion at the top of the corona is cut off, but even a hairsbreadth [of the corona] remains which surrounds the entire shaft, he is acceptable. If the shaft was cut like a pen is sharpened or like a funnel above the corona, he is acceptable.",
+ "If the shaft is perforated below the corona, he is acceptable. [The following rules apply if] the corona itself is perforated. If when the person ejaculates, semen emerges from the hole, he is unacceptable. If the hole becomes closed, he returns to acceptable status. If the shaft is perforated below the corona when the portion above is in the midst of corona, he is disqualified. For the entire corona must be intact [for the person to be acceptable].",
+ "If the seminal tract becomes obstructed and the semen emerges from the urinary tract, he is unacceptable.",
+ "If both or one of the testicles were severed, wounded, or crushed or one was lacking or pierced by a hole, he is unacceptable. If both or one of the seminal tracts are severed, crushed, or wounded, he is unacceptable.",
+ "If one of the seminal tracts was perforated into the urinary tract and the person urinates from two sources - the seminal tract and the urinary tract - he is acceptable.",
+ "Whenever we have used the term \"unacceptable\" in this context, the implication is that [the malady] was not caused by the hand of heaven, e.g., [his testicles] were severed by a man or a dog, he was struck by a sharp end, or the like. If, however, he was born with maimed testicles or a severed member, or without testicles, he became ill because of a bodily ailment and these organs ceased to function, or an ulcer arose in them that caused them to waste away or be severed, he is permitted to marry among the Jewish people. For all of these blemishes are caused by the hand of heaven.",
+ "It is forbidden to destroy a male's reproductive organs. This applies to humans and also to animals, beasts, and fowl, both from a kosher species and from a non-kosher species, in Eretz Yisrael and in the Diaspora. Although [Leviticus 22:24] states: \"And you shall not do this in your land,\" According to the Oral Tradition, we learned that this [prohibition] is applicable in every place. The verse teaches that one should not act in this manner among the Jewish people, not with their own bodies, nor with the bodies of others.
Whoever castrates [a person or an animal] should be lashed according to Scriptural Law everywhere. Even a person who castrates a person who has been castrated should be lashed.",
+ "What is implied? One came and severed a person's member, another cut off or pulled away his testicles and a third cut his seminal tract; all receive lashes. Similarly, if one crushed a person's member, another pulled it away, and a third cut it off, all receive lashes. [This applies] although the last person castrated a person - or an animal, beast, or fowl - who had already been castrated.
A person who castrates a female - whether a human or other species - is not liable.",
+ "It is forbidden to have a man or a male of another species drink a potion that causes him to lose his sexual potency. Lashes are not given, however. A woman is permitted to drink a potion to cause her to lose her sexual potency so that she will not conceive.
If a person bound a man and set a dog or other animal upon him until his sexual organs were maimed or he made him sit in water or snow until his sexual organs lost their potency, he is not given lashes unless he castrates him by hand. It is, however, fitting to subject him to stripes for rebellious conduct.",
+ "It is forbidden to tell a gentile to castrate one of our animals. If the gentile took the animal and castrated it on his own initiative, it is permitted. If a Jew acts deceitfully in this context, he should be punished and required to sell the animal to another Jew. He may [sell it] to his son who is past majority, but not to his son who is below majority, nor may he give it to him."
+ ],
+ [
+ "There are three women who are forbidden to all priests [by Scriptural Law]: a divorcee, a zonah, and a challalah. There are four [forbidden to] a High Priest. These three and a widow.
Bound by [the prohibitions applying to a High Priest] are one anointed with the oil of anointment or one who assumed his position by wearing the additional garments, one serving in that capacity, a High Priest who was appointed and then removed from the office, and a priest anointed to lead a war. All of these are commanded [to marry] a virgin and are forbidden to marry a widow.",
+ "Any priest who marries one of these three women - whether a High Priest or an ordinary priest - and engages in relations is punished by lashes. If he enters into promiscuous relations with her, he does not receive lashes for [violating the prohibitions against] a zonah, a divorcee, and a challalah. [This is derived from the fact that Leviticus 21:7 states the prohibition using the term:] \"They shall not take.\" [Implied is that the prohibition does not apply] unless he takes - marries - [the woman] and enters into relations with her.",
+ "When, by contrast, a High Priest enters into relations with a widow, he receives lashes even though he did not consecrate her. [This is derived from ibid.:15 which states]: \"And he shall not desecrate....\" As soon as he engages in relations with her, he desecrates her and disqualifies her from the priesthood. A zonah, challalah, and divorcee, by contrast, are disqualified from the priesthood before one enters into relations with them. Therefore a High Priest alone receives lashes for merely entering into relations with a widow even though she was not consecrated. For he desecrates her and he is warned against desecrating people of acceptable lineage, [other] women and his offspring.",
+ "When a High Priest consecrates a widow and enters into relations with her, he receives two sets of lashes: one because of the prohibition: \"He shall not take a widow,\" and one because of the prohibition: \"He shall not desecrate.\" Whether a High Priest or an ordinary priest marries one of these four, but does not engage in relations, he does not receive lashes.",
+ "Whenever [the priest] receives lashes, the woman [with whom he engages in relations] is given lashes. Whenever he does not receive lashes, she does not receive lashes. For there is no difference between a man and a woman with regard to punishments with the exception of a designated maidservant as explained.",
+ "Any priest - whether a High Priest or an ordinary priest - who enters into relations with a gentile woman receives lashes for relations with a zonah. [There is a difference between her and a Jewish woman,] because she cannot be consecrated. He is forbidden to enter into relations with any zonah, whether a Jewess or a gentile.",
+ "A woman who has undergone the rite of chalitzah (a chalutzah) is forbidden to a priest according to the Rabbinic tradition, for she resembles a divorcee. [If he engages in relations with such a woman,] he is given \"stripes for rebellious conduct.\"
When a priest marries a woman whose status as a chalutzah is doubtful, he is not compelled to divorce her. She is acceptable and her child is acceptable. For our Sages did not decree against a woman whose status as a chalutzah is doubtful, only against one who is definitely in that category. When it is questionable if a woman is a divorcee, a widow, a zonah, or a challalah, [a priest who marries her] is given \"stripes for rebellious conduct\" and required to divorce her with a get.",
+ "There is a major general principle that applies with regard to all of the Torah's prohibitions. One prohibition does not take effect when another prohibition is in effect unless:
a) both of the prohibitions take effect at the same time;
b) the latter prohibition forbids additional entities besides [the entity that was originally] prohibited;
c) when the scope of the [latter] prohibition encompasses other entities together with [the entity that was originally] prohibited.",
+ "Accordingly, When a woman was a widow and then she became a divorcee, and then she became a challalah, and then she became a zonah, should a High Priest engage in relations with her afterwards, he receives four sets of lashes for engaging in relations once. For a widow is forbidden to a High Priest, but permitted to an ordinary priest.",
+ "When she becomes a divorcee, she becomes forbidden by an additional prohibition [for] she is also forbidden to an ordinary priest. Therefore, [even for the High Priest,] another prohibition aside from that against relations with a widow is added to her. She is, nevertheless, still permitted to partake of terumah. If she becomes a challalah, another prohibition is added to her, for she is forbidden to partake of terumah. She is, nevertheless, still permitted to marry an Israelite.
If she becomes a zonah, another prohibition is added to her, since there is a type of promiscuous relations that would cause her to be forbidden to an Israelite, e.g., a married woman engaged in adultery voluntarily.
The same principle applies to an ordinary priest who engaged in relations with a divorcee who became a challalah and then a zonah. He receives three sets of lashes for engaging in relations once. If this order is altered, she only receives one set of lashes.",
+ "When a woman is widowed from several men or divorced from several men, [a High Priest or a priest] receive only one set of lashes for each time they engage in relations. A woman is forbidden as a widow whether she was widowed after [only] consecration or after marriage.",
+ "When the brother of a High Priest dies, even if the deceased had [merely] consecrated his wife, [the High Priest] should not perform the rite of yibbum. Instead, he should perform chalitzah.
If a woman became his yevamah while he was an ordinary priest and he was then appointed as the High Priest, he should not perform yibbum once he has been appointed. [This applies] even if he already gave his word [that he would marry] her while he was an ordinary priest. If, however, he consecrated a widow and was then appointed as a High Priest, he should marry her.
If she was consecrated, but the status of the consecration was questionable and then the person who consecrated her died, she is considered a widow of questionable status.",
+ "It is a positive commandment for a High Priest to marry a virgin maiden. When she reaches the age of maturity, she becomes forbidden to him, as [Leviticus 21:13] states: \"He shall marry a virgin woman.\" \"Woman\" implies that she is not a minor. \"Virgin\" implies that she has not reached maturity. What is implied? She has departed from the category of a minor, but has not fully reached maturity, i.e., a maiden. He may never be married to two women at the same time. [This is derived from the singular form of the term] \"woman,\" i.e., one, but not two.",
+ "A High Priest may not marry a woman who has lost her virginity even if she never engaged in relations. If she engaged in anal intercourse, it is as if she engaged in vaginal intercourse. If she engaged in [anal] intercourse with an animal, she is permitted.",
+ "A High Priest who married a woman who had engaged in relations previously is not punished by lashes. He must, however, divorce her with a get. If he married a woman past the age of maturity or one who lost her virginity for reasons other than relations, he may remain married to her.
If he consecrated a woman who had previously engaged in relations and then he was appointed as the High Priest, he may marry her after his appointment.",
+ "If he raped or seduced a virgin maiden, he may not marry her. [This applies] even if he raped or seduced her while he was an ordinary priest and was appointed as the High Priest before he married her. If he married her, he must divorce her.",
+ "If he consecrates a girl while she was a minor and she reaches full maturity while [consecrated] to him before he marries her, he should not marry her. [The rationale is that] her body underwent a change. If he married her, he need not divorce her.",
+ "[The prohibition against marrying a divorcee applies] whether she was divorced after consecration or after marriage. If, however, a girl is released from marriage through the rite of mi'un, she is permitted to a priest, as we explained in Hilchot Gerushin. [This applies even if] her husband first divorced her with a get, then remarried her, and then she was released through mi'un.
Any woman who is not fit to perform the rite of chalitzah, but nevertheless performs it is not disqualified from [marrying] a priest.",
+ "[The following rules apply if] a rumor begins to circulate: \"So-and-so, the priest wrote...\" or \"...gave a get for his wife,\" and she lives with him and serves him. She is not forced to be divorced from her husband. If she married another priest, she should be forced to be divorced.",
+ "If a rumor circulated in a city that a woman was consecrated and then divorced after consecration, her [status] becomes suspect, as explained in Hilchot Gerushin. If, however, a rumor is circulated that she is a chalutzah, her [status] does not become suspect.",
+ "If a rumor is circulated that a virgin has engaged in relation, her [status] does not become suspect and she may marry a High Priest. If a rumor is circulated that she is a maid-servant, her [status] does not become suspect and she may marry a priest.
If a rumor circulates in a city that she is acting promiscuously, her [status] does not become suspect. Even if her husband separated from her because she violated [the practices of modesty required by] the Jewish faith or because [of the testimony] of witnesses [concerning] unseemly conduct, but he died before giving her a get, she is permitted [to marry] a priest. For a woman like the above should not be forbidden [to a priest] unless there is definite testimony [that she acted promiscuously] or she admits [doing so] herself."
+ ],
+ [
+ "Based on the Oral Tradition, we learned that the term zonah used by the Torah refers to one who is not a nativeborn Jewess, a Jewish woman who engaged in relations with a man she was forbidden to marry, violating a prohibition that is universally applicable, or a woman who engaged in relations with a challal even though she is permitted to marry him.
Accordingly, a woman who engages in relations with an animal, even though she is liable for execution by stoning is not deemed as a zonah, nor is she disqualified from marrying into the priesthood, for she did not engage in relations with a man. [Similarly, when] a man engages in relations with a woman in the niddah state even though she is liable for kerait, she is not deemed as a zonah, nor is she disqualified from marrying into the priesthood, for she is not forbidden to marry him.",
+ "Whenever a person has relations with an unmarried woman, even if she is a harlot who wantonly makes herself available to everyone, although she is liable for lashes, she is not deemed as a zonah, nor is she disqualified from [marrying] into the priesthood. For she is not forbidden to marry [the people with whom she engaged in relations].
[When, by contrast, a woman] engages in relations with a man with whom relations are forbidden by a negative commandment that is universally applicable - the transgression is not specific to priests - or with whom they are forbidden by a positive commandment, she is forbidden to marry him, she is a zonah. Needless to say, [this applies if she engages in relations with a man] who is forbidden to her as an ervah, a gentile, or a servant.",
+ "Similarly, a female convert or a freed [maid-servant] - even if she was converted or freed when she was less than three years old - since she is not a native-born Jewess, she is deemed a zonah and is forbidden to [marry] a priest.
On this basis, [our Sages said: A woman who has relations with] a gentile, a netin, a mamzer, an Ammonite or Moabite convert, a first- or second-generation Egyptian or Edomite convert, a man with maimed testicles or a severed member, or a challal who has relations with a [nativeborn] Jewess causes her to be considered as a zonah and to be forbidden to [marry into] the priesthood. If she was a priest's daughter, she is disqualified from [partaking of] terumah. Similarly, a yevamah who engaged relations with a man other than her yevam becomes a zonah.
An aylonit is permitted to [marry] a priest. She is not a zonah.",
+ "When a man engages in relations with one of the shniot or the like, e.g., a man who engages in relations with a relative of the woman with whom he performed chalitzah or with the woman with whom he performed chalitzah, he does not cause her to be deemed a zonah. For she is not forbidden to him according to Scriptural Law, as we explained in Hilchot Yibbum.",
+ "We thus learned that a woman's being deemed as a zonah is not dependent on her engaging in forbidden relations, for when a man engages in relations with a niddah or a harlot or when a woman engages in relations with an animal, the woman has engaged in forbidden relations and yet she is not deemed a zonah. When, by contrast, [a woman] marries a challal, she engages in relations that are permitted, as will be explained, and yet she is deemed a zonah. Thus the matter is dependent on the spiritual blemish alone. According to the Oral Tradition, we learned that the spiritual blemish comes only from a man who is forbidden to her or a challal, as we explained.",
+ "Whenever a woman engages in relations that cause her to be deemed a zonah, she becomes disqualified as soon as the man's organ enters her whether she engages in relations against her will or willingly, whether in conscious violation or inadvertently, whether through vaginal or anal intercourse. [This applies] provided she is at least three years old and the man with whom she engages in relations is nine years old or more. Therefore when a married woman engages in adultery, whether against her will or willingly, she is disqualified from [marrying into] the priesthood.",
+ "When the wife of a priest is raped, [if her husband engages in relations with her afterwards,] he is punished by lashes because of her defilement. [This is derived from Deuteronomy 24:4]: \"Her first husband who sent her away cannot return and take her as a wife after she has been defiled.\" All [women] were governed by the general principle: If they engaged in [adulterous] relations, they are forbidden to their husbands. The Torah singles out an exception: the wife of an Israelite who was raped. She is permitted to her husband, as [implied by Numbers 5:13]: \"And she was not seized.\" The wife of a priest remains forbidden, because she is a zonah.",
+ "When the wife of an Israelite is raped, although she is permitted to her husband, she is forbidden to [marry into] the prietshood.
When the wife of a priest tells her husband: \"I was raped or inadvertently, I engaged in relations with another man,\" or one witness testifies against her that she committed adultery whether willingly or unwillingly, she is not forbidden to him. [The rationale is that we suspect] that perhaps she set her eyes on another [man]. If he considers her as trustworthy, or he considers the witness as trustworthy and he accepts his word, he should divorce her so that there is no doubt regarding the matter.",
+ "Although the wife of a priest who tells her husband: \"I was raped,\" is permitted to her husband as explained, she is forbidden to any other priest after her husband dies. For she has acknowledged that she is a zonah and caused herself to be forbidden, making herself a prohibited entity.",
+ "When a priest consecrates a woman, whether a minor or past majority, and afterwards engages in relations with her and claims that she had engaged in relations previously, she is forbidden to him because of the doubt involved: perhaps she engaged in relations before she was consecrated or perhaps it was afterwards. When, by contrast, an Israelite makes such a claim, there are two doubts involved: Maybe [the forbidden relations] preceded the consecration or maybe they came afterwards. Even if we say that they came afterwards, maybe she was raped or maybe she participated willingly. For a raped woman is permitted to an Israelite, as we explained.",
+ "Therefore if a girl's father consecrated her to an Israelite when she was less than three years old and [when they married, the Israelite] claimed that he discovered that she had engaged in relations previously, she is forbidden to him because of the doubt. For there is only one doubt involved: Maybe the relations were against her will or maybe she engaged willingly. When there is a doubt concerning a Scriptural prohibition involved, [we rule] stringently.",
+ "Any woman who was given [a sotah] warning by her husband, entered into privacy [with the man she was warned against], but did not drink the sotah waters is forbidden to [marry] a priest, because there is an unresolved question whether or not she is a zonah. [This applies] whether she did not wish to drink [the waters], her husband did not wish to compel her to drink the waters, there was testimony that prevented her from drinking, the warning was delivered by the court, or she was one of the woman who is not fit to drink. Whatever the reason that she did not drink, she is forbidden to [marry into] the priesthood because of the doubt [that has been created].",
+ "[The following rules apply if we] saw that an unmarried woman engaged in relations with a man who then departed. She is asked: \"Who is the man with whom you engaged in relations?\" If she says, \"He is an acceptable man,\" her word is accepted. Moreover, even if we see that she is pregnant and we ask her: \"From whom did you conceive?\" and she says, \"From an acceptable man,\" her word is accepted and she is permitted [to marry] a priest.",
+ "When does the above apply? When the place where she engaged in relations was on a thoroughfare or in a carriage in the fields where everyone passes by, and most of the passersby are acceptable and most of the inhabitants of the city from which these passersby departed are acceptable. [The rationale for this stringency is that] our Sages elevated the standards required with regard to lineage and required two majorities.
If, by contrast, most of the people passing by would disqualify her, e.g., they were gentiles, mamzerim, or the like, even if most of the inhabitants of the city from which they came were acceptable, we are suspect regarding her [status]. Perhaps she engaged in relations with a person who would disqualify her. Hence, the initial and preferred option is for her not to marry a priest. If she marries one, she need not divorce. [This ruling also applies] if most of the inhabitants of the locale were unacceptable even though most of the passersby were acceptable.",
+ "If we saw that she engaged in relations in a city or she became pregnant in a city, [more stringent rules apply]. Even if there was only one gentile, challal, servant, or the like dwelling in the city, the initial and preferred option is that she not marry a priest. [The rationale is that] whenever entities are in their permanent locale, [probability is not taken into consideration. Instead, all doubts] are considered as equally balanced. If she already married [a priest], she need not be divorced because she says: \"I engaged in relations with an acceptable man.\"",
+ "When a woman is dumb, deaf, she says: \"I don't know the identity of the man with whom I engaged in relations,\" or she was a minor that cannot differentiate between a man who is acceptable and one who is not, she is considered as a zonah of questionable status. [After the fact,] if she married a priest, she must be divorced unless there is a twofold majority of men with whom she could have engaged in relations that are acceptable.",
+ "When a woman taken captive is redeemed and she is three years old or more, she is forbidden to [marry] a priest, because there is a question whether she is a zonah. Perhaps a gentile engaged in relations with her.
If there is a witness that a gentile did not enter into seclusion with her, she is acceptable to the priesthood. Even a servant, a maid-servant, or a relative is acceptable with regard to this testimony. [Moreover,] when two women who were taken captive give testimony on behalf of each other, their word is accepted. [The rationale is] that all the prohibitions involving questionable situations are of Rabbinic origin. Therefore they ruled leniently with regard to a woman taken captive.",
+ "Similarly, a minor who states [that a woman was not touched by her captors] in the course of conversation. An incident occurred with regard to a child who was captured together with his mother. In the course of conversation, he said: \"My mother and I were captured by the gentiles. When I went out to draw water from the well, I was thinking about my mother. [When I went] to gather wood, I was thinking about my mother.\" Our Sages [permitted] her to marry a priest because of his words.",
+ "A husband's word is not accepted if he testifies that his wife who was taken captive was not defiled. Similarly, her maid-servant may not testify on her behalf. A maid-servant belonging to her husband, however, may testify on her behalf. And statements made by her maid-servant in the midst of conversation are accepted.",
+ "When a priest testifies that a woman who had been taken captive is pure, he may not marry her. [We suspect that] he focused his attention on her. If he redeemed her and testified on her behalf, he may marry her, for if he did not know that she was pure, he would not have paid money on her behalf.",
+ "When a woman says: \"I was taken captive, but I am pure,\" her word is accepted. [The rationale is] that the mouth that forbid her granted her license. [This applies] even if there is one witness who testifies that she was taken captive. If, however, there are two witnesses who testify that she was taken captive, her word is not accepted unless one person testifies that she is pure.
If there were two witnesses who testified that she was taken captive, one witness who testifies that she was defiled and another who contradicts his statements and testifies that she is pure and that a gentile did not enter into seclusion with her until she was redeemed, she is permitted. [This applies] even if the one who testifies that she is pure is a woman or a maid-servant.",
+ "When a woman stated: \"I was taken captive, but I am pure,\" and a court granted her license to marry [a priest], she may marry [one] as an initial and preferred option. Her license is not revoked [even if] afterwards two witnesses come and testify that she was taken captive. Even if her captor enters afterwards and we see that she is a captive under his dominion, her license [to marry a priest] is not revoked. We provide her with protection until she is redeemed.",
+ "If two witnesses came and stated that [a woman] was defiled, even if she had married and even if she bore children [to her husband, the priest], she must be divorced. If one witness came and testified [that she was defiled], his testimony is of no consequence.
If the woman says, \"I was taken captive, but I am pure, and I have witnesses that I am pure,\" we do not say: \"Let us wait until the witnesses come.\" Instead, we grant her license [to marry into the priesthood] immediately. Moreover, even if a rumor is circulated that there are witnesses that she was defiled, we grant her license [to marry into the priesthood] until the witnesses come. [The rationale is that] we are lenient with regard to a woman taken captive.",
+ "When a father states: \"I consecrated my daughter and I had her divorced,\" [as long as] she is a minor,\" his word is accepted. \"I consecrated my daughter and I had her divorced while she was a minor,\" when she is past majority, his word is not accepted with regard to her being considered as a divorcee.
[When he says,] \"She was held captive and I redeemed her,\" his word is not accepted whether she is a minor or past majority. For the Torah deems him trustworthy only with regard to having her forbidden because of marriage, for it is written [Deuteronomy 22:16]: \"I gave my daughter to this man,\" but not to have her disqualified as a zonah.",
+ "When the wife of a priest is forbidden to him because she was taken captive, [we grant a leniency]. Since [the prohibition was instituted because] of a doubt, she is permitted to dwell together with him in the same courtyard, provided his children and the members of his household will always be there to watch him.",
+ "[The following laws apply when] a city was held under siege and conquered. If the gentiles surrounded the city from all sides so that it was impossible for [even] one woman to escape without being seen and placed under their dominion, all of the women in [the city] are forbidden [to marry into] the priesthood. They are considered as if they were held captive for perhaps they were raped by gentiles. [The only exception] are those less than three years old as explained.",
+ "If it was possible for one of the woman to escape without being detected or there was one hiding place in the city - even if it could hold only one woman - it saves all [the women from being deemed forbidden].",
+ "How does it save [the women from being deemed forbidden]? The word of every woman who claims \"I am pure\" is accepted. Since she could have said: \"I escaped when the city was conquered,\" or \"I was in a hiding place and I was saved,\" her word is accepted if she says: \"I did not escape, nor did I hide, but I was not defiled.\"",
+ "When does the above apply? With regard to a battalion from that country who settle in the city and are not afraid. Therefore we fear that they raped the women. With regard to a battalion from another country, which swept through the city, pillaged and passed on, the women are not forbidden. [The rationale is that] they do not have time to rape, because they are busy gathering spoil and fleeing. If, however, they took the women captive and they were under their dominion, they are forbidden [to the priesthood] even though Jews pursue [the battalion] and rescued [the women] from them.",
+ "When a woman was imprisoned because of financial matters, she is permitted [to marry into the priesthood]. When she is imprisoned with regard to matters involving capital punishment, she is forbidden to the priesthood. Therefore if her husband is a priest, she is forbidden to him.
When does the above apply? When the Jews have power over the gentiles and they are afraid of them. When, by contrast, the gentiles are in power, even when a woman is imprisoned because of financial matters, she is forbidden since she was taken under the dominion of the gentiles unless there is a witness who testifies on her behalf as is the law regarding a woman taken captive, as explained above."
+ ],
+ [
+ "What is meant by a challalah? [A woman] born from [relations] forbidden to the priesthood. Similarly, any woman who is forbidden to the priesthood who engaged in relations with a priest becomes a challalah. A priest who commits a transgression himself, however, is not deemed a challal.",
+ "[The above applies] whether she engaged in relations by coercion or inadvertently or whether it was vaginal or anal intercourse, as soon as the male organ enters her, she becomes a challalah. [This applies] provided the priest is nine years of age or older and the woman forbidden him is three years of age or older.",
+ "What is implied? When a priest who is nine years old engages in relations with a divorcee or with a zonah or a High Priest enters into relations with such women or with a widow, or marries a non-virgin and enters into relations with her, these women become challalot for all time. If they conceive a child from such relations, whether from relations with the priest who caused them to be deemed a challalah or whether with another priest, the offspring are challalim.
When, however, a priest consecrates a woman who is forbidden to the priesthood and she is widowed or divorced from the consecration, she does not become a challalah. If she marries, even if she does not engage in relations, she becomes a challalah even if it is discovered that she is a virgin.",
+ "When a High Priest marries a woman past majority or one who lost her signs of virginity through means other than intercourse, she does not become a challalah. Similarly, if he enters into relations with a non-virgin outside the context of marriage, she does not become a challalah.",
+ "When a priest engages in relations with one of the women forbidden as an ervah with the exception of a woman in the niddah state or with one of the woman who is forbidden because of a negative commandment that is universally applicable, he causes her to be deemed a zonah, as explained. If he - or another priest - engage in relations with her a second time, she becomes a challalah and her offspring from [a priest] are challalim.
Accordingly, if a priest engages in relations with a woman who is obligated to undergo yibbum and she conceived from their first relations, the offspring is acceptable to marry into the priesthood. [The rationale is that] the prohibition [against relations with such a woman] is not restricted to the priesthood. She becomes a zonah as we explained. If he engaged in relations with her a second time and she conceived and gave birth, she becomes a challalah and her offspring are challalim, for [these relations] are forbidden exclusively to the priesthood.",
+ "Similarly, when a priest engages in relations with a convert or a freed maid-servant, he causes her to become a challalah and his offspring from her are challalim. When a priest engages in relations with a woman in the niddah state, the offspring are acceptable and are not challalim. For the prohibition [against relations with] a woman in the niddah state is universally applicable and is not exclusive to the priesthood.",
+ "When a priest marries a divorcee who is pregnant - whether with his child or that of another man - and she gives birth after she became a challalah, the child is acceptable, for it was not conceived from forbidden seed.",
+ "We have already explained, that a woman who has undergone chalitzah is forbidden to a priest by Rabbinic decree. Therefore, when a priest engages in relations with such a woman, she becomes a challalah and her offspring, challalim. All of this is based on Rabbinic decree. When, by contrast, a priest engages in relations with one of the shniot, she is acceptable and his descendants from her are acceptable, for these prohibitions are universally applicable and are not exclusive to the priesthood.",
+ "When a priest engages in relations with a woman whose status as a zonah is questionable, e.g., a woman concerning whose status as a convert or as a freed maid-servant is questionable, when he engages in relations with a woman whose status as a divorcee is questionable, or a High Priest engages in relations with a woman whose status as a widow is questionable, the woman is deemed as a challalah of questionable status and her offspring are considered challalim of questionable status.",
+ "Thus there are three categories of challalim: a challal according to Scriptural Law, a challal according to Rabbinic decree, a person whose status as a challal is a matter of question.
Anyone whose status as a challal is a matter of question must observe the severities incumbent on the priesthood and those incumbent on ordinary Israelites. He may not partake of terumah. He may not become impure due to contact with the dead and he must marry a woman fit to marry a priest. If he partakes of terumah, becomes impure, or marries a divorcee, he is given stripes for rebellious conduct. The same laws apply to a challal by Rabbinic decree.
When, however, a person is definitely a challal according to Scriptural Law, he is like [any other] non-priest. He may marry a divorcee and become impure due to contact with a corpse. [This is derived from Leviticus 21:1 which] states: \"Speak to the priests, the descendants of Aaron.\" [Implied is that the prohibition that follows does not apply] even to the descendants of Aaron unless they are priests.",
+ "A male priest who is forbidden to marry a zonah and a challalah is forbidden to marry a female convert and freed maid-servant for they are equivalent to zonot as we explained. A woman of the priestly family, however, is permitted to marry a challal, a convert, or a freed servant. For women of acceptable lineage were not forbidden against marrying men of unacceptable lineage. [This is derived from the phrase \"the descendants\" [- literally, the sons -] of Aaron,\" i.e., sons and not daughters. Thus a convert is permitted to marry a female mamzer and also, the daughter of a priest.",
+ "When converts and/or freed servants marry among themselves and give birth to a daughter - even after several generations - this daughter is forbidden to marry a priest, for the seed of a native-born Jew has not intermingled with them. If one married such a woman, she need not be divorced since she was both conceived and born in holiness. When, however, a convert or a freed servant marries a native-born Jewess or a native-born Jew marries a female convert or a freed slave, their daughter is acceptable to marry into the priesthood at the outset.",
+ "When an Ammonite convert or a second generation Egyptian convert marry a native-born Jewess, the intimate relations they share involve a transgression and the women become zonot as we explained. Nevertheless, their daughters may marry into the priesthood as an initial and preferred option.",
+ "When a challal marries an acceptable woman, his descendants from her are challalim. This also applies to the son of his son's son and indeed, even for 1000 generations. For the male son of a challal is a challal for all time. If the offspring is female, she is forbidden to marry into the priesthood, because she is a challalah.
When, however, an Israelite marries a challalah, the offspring are acceptable. Therefore if one of the offspring is female, she may marry into the priesthood at the outset.",
+ "Priests, Levites, and Israelites are permitted to marry among each other. The status of the child is determined by that of the father. [Similarly,] Levites, Israelites, and challalim are permitted to marry among each other and the status of the child is determined by that of the father. [This is derived from Numbers 1:18]: \"And they established the lineage of their families, according to their father's household.\" [Implied is that] the household of one's father is one's family and not the household of one's mother.",
+ "Levites, Israelites, challalim, converts, and freed servants are permitted to marry among each other. When a convert or a freed servant marries the daughter of a Levite, the daughter of an Israelite, or a challalah, the offspring is an Israelite. When an Israelite, a Levite, or a challal marry a female convert or a freed maid-servant, the status of the child is determined by that of the father.",
+ "We operate under the presumption that all families are of acceptable lineage and it is permitted to marry their descendants as an initial and preferred option. Nevertheless, if you see two families continuously quarreling with each other, you see one family that is always involved with strife and controversy, or you see a person who frequently quarrels with people at large and is very insolent, we suspect [their lineage]. It is fitting to distance oneself from such people for these are disqualifying characteristics.
Similarly, a person who always slurs the lineage of others, casting aspersions on the ancestry of families or individuals, claiming that they are mamzerim, we are suspicious that he himself is a mamzer. Similarly, if he calls others servants, we suspect that he is a servant. For whoever denigrates others, denigrates them with a blemish that he himself possesses.
Similarly, whenever a person is characterized by insolence and cruelty, hating people and not showing kindness to them, we seriously suspect that he is a Gibeonite. For the distinguishing signs of the holy nation of Israel is that they are meek, merciful, and kind. With regard to the Gibeonites, [II Samuel 21:2] states: \"The Gibeonites are not of the Jewish people.\" For they acted extremely brazenly and would not be appeased. They did not show mercy to the sons of [King] Saul, nor did they show kindness to the Jews to forgive the descendants of their king, while [the Jews] had shown them kindness and allowed them to live.",
+ "When [the purity of] a family's [lineage] has been disputed, i.e., two individuals testify that a mamzer or a challal has intermingled with that family or there are servants among them, the matter is questionable. If the family are priests, one should not marry a woman from them until he investigates the lineage of four - actually eight- of her maternal ancestors: her mother, her maternal grandmother, the mother of her maternal grandfather, the maternal grandmother of her maternal grandfather. Similarly, he must investigate the lineage of her paternal grandmother, the mother of her paternal grandmother, the mother of her paternal grandfather, and the mother of the mother of her paternal grandfather.",
+ "If the family whose lineage was disputed were Levites or Israelites, it is necessary to check [the lineage of] another pair of women. Thus one must check ten maternal ancestors. [The rationale is that unacceptable people] intermarry among Levites and Israelites more frequently than among priests.",
+ "Why is it necessary to check the lineage only of the woman's maternal [ancestors]? Because whenever men argue with each other, one will malign the other with a blemish that exists in his lineage. Thus if he was unacceptable, the matter would have been made known. Women, by contrast, do not malign [each other] with regard to blemishes in their lineage.",
+ "Why must a man make an investigation when he desires to marry a woman from a family concerning whom the presumption of acceptable lineage has been impaired and yet a woman who desires to marry into this family is not required to make an investigation? Because woman of acceptable lineage were not warned against marrying [men of] unacceptable lineage.",
+ "Whenever a person is called a mamzer, a netin a challal, or a servant and he remains silent, we suspect [the lineage of] him and his family and do not marry women from this [family] unless an investigation was made as we explained.",
+ "When there is a suspicion that a person concerning whom there is a question whether he is a challal married into a family, every widow from that family is forbidden to a priest at the outset. [After the fact,] if she married [a priest], she need not be divorced because there are two questions involved: Maybe this is the widow of that challal or maybe it is not? Even if you say that she was his widow, maybe he was a challal or maybe he was not?
If, however, a person who was definitely a challal married into a family, every woman from that family is forbidden to a priest until he conducts an investigation. If he marries [such a woman without an investigation], she must be divorced. The same laws apply if a person regarding whom there is a question whether he is a mamzer or a person who is definitely mamzer became intermingled in the family. For the same prohibition applies to the priesthood with regard to the wife of a challal and the wife of a mamzer, as we explained."
+ ],
+ [
+ "[The status of] all of the priests of the present era is accepted on the basis of a prevailing assumption. They may only eat sacred food that is eaten [within] the boundaries [of Eretz Yisrael], provided it is terumah mandated by virtue of Rabbinic decree [alone]. [Even] terumah mandated by Scriptural Law and challah mandated by Scriptural Law, by contrast, may be eaten only by a priest whose lineage is established.",
+ "What is meant by a priest whose lineage is established? Anyone concerning whom two witnesses testify that he is a priest, the son of so-and-so the priest, and the descendant of so-and-so the priest, extending back until we reach a person whose lineage need not be checked, i.e., a priest who served at the altar. [Such a person's lineage need not be verified, because] were the High Court not to have made investigations about him, they would not have allowed him to perform service [in the Temple].
Accordingly, we do not investigate the lineage of anyone who served at the altar or who served on the Sanhedrin. For only priests, Levites, and Israelites of acceptable lineage are appointed to the Sanhedrin.",
+ "In the present era, even in Eretz Yisrael, challah does not have the status of a Scriptural commandment. [This is derived from Numbers 15:18:] \"When you come into the land....\" [Implied is when] all of you enter and not when only a portion enter. When Ezra ascended [to Eretz Yisrael], the entire people did not ascend.
Similarly, in the present era, terumah is a Rabbinic commandment. Therefore it is eaten by the priests of our era [whose lineage is established merely] by presumption.",
+ "When two witnesses testify that they saw a person partaking of terumah mandated by Scriptural Law, his lineage is established. We do not elevate a person [to the level that his priestly] lineage is [considered as] established based on the fact that he delivers the Priestly Blessing [to the people], reads the Torah first, or is given terumah in the granaries, or because of the testimony of one witness.",
+ "When a priest whose lineage was established says: \"This son of mine is a priest,\" we do not consider [the son as a priest whose] lineage is established on the basis of his statement unless he brings witnesses who testify that the child is his son.",
+ "[The following laws apply when] a priest whose lineage has been established departs to another country together with his wife whom we know to be of acceptable lineage. If he comes together with her and children who relate to them as parents and says: \"This is the woman who departed together with me and these are her children,\" he does not have to bring witnesses to testify about the woman or the children.
[If he says:] \"She died and these are her children,\" he must bring witnesses who testify that these are his children. He need not bring witnesses that his wife was of acceptable lineage, for her status as being acceptable was already established when she departed from us.",
+ "When a priest whose lineage was established goes out to another country and comes together with his wife and his sons, saying: \"I married this woman and these are her sons,\" he must bring proof that the woman is acceptable. He does not have to bring witnesses that these are her sons, provided the children relate to her as a mother.
If he comes together with two wives and brings proof regarding one, he is required to bring proof about the sons, even though the children are young and relate to her as a mother. For perhaps they are the sons of the other women, but relate to the woman whose lineage is established as a mother.",
+ "If he comes together with sons and says: \"I married a woman and she died. These are her sons,\" he must bring witnesses that the woman was acceptable and that these are her sons.\" These laws also apply with regard to an Israelite of established lineage and a Levite of established lineage. Afterwards, we can testify with regard to this son so that he will be fit for the Sanhedrin.",
+ "We do not elevate a person's lineage [based on mention in] a document to the priesthood. What is implied? If it is stated in a document: \"So-and-so, the priest, borrowed from so-and-so this-and-this amount,\" and witnesses sign below, we do not operate under the assumption that this priest is of acceptable lineage. For perhaps, they signed only with regard to the loan.
With regard to what does the above apply? With regard to considering the person as a priest of acceptable lineage. [Different principles apply] with regard to the presumption that he is a priest like the other priests of the present age and license to partake of terumah and challah mandated by Rabbinic decree and to be given other sacred articles [granted priests within] the boundaries [of Eretz Yisrael]. [These privileges are granted on the basis of] mention in a legal document, the testimony of one witness, or the fact that a person recites the priestly blessing or reads the Torah first.",
+ "Similarly, whenever a priest says: \"My son is a priest,\" his word is accepted with regard to feeding him terumah and having him accepted as a priest. He need not bring proof regarding his sons or his wife.",
+ "When two people come to a particular city, one says: \"I and my colleague are priests,\" and the other says, \"I and my colleague are priests,\" their word is accepted and they are both considered as priests even though it appears that they are in collusion.
Similarly, if one witness says: \"I saw this person recite the Priestly Blessing,\" \"...eat terumah, \"...received terumah in the granary,\" or \"...read first from the Torah and a Levi read after him,\" he is considered a priest on the basis of this statement. Similarly, if one testified that a person read second from the Torah after a priest, he is considered as a Levite.",
+ "If one delivers testimony in court saying that he saw a person and his brothers divide terumah left to them by their father the priest, we do not consider him a priest because of this testimony. Perhaps he is a challal and took his portion of the inheritance of terumah in order to sell it.",
+ "In the present era, when a person comes and says: \"I am a priest,\" his word is not accepted and we do not consider him a priest on the basis of his own statements. He should not read from the Torah first, recite the Priestly Blessing, or partake of sacred food that is eaten [within] the boundaries [of Eretz Yisrael] unless there is one witness who corroborates his statements.
He does, however, cause himself to be forbidden [to marry] a divorcee, a zonah, and a challalah; nor may he become impure because of contact with a corpse. If he marries such a woman or becomes impure, he receives lashes. A woman [who may not marry into the priesthood] who engages in relations with him is deemed a challalah of questionable status.",
+ "If the person makes these statements in the course of conversation, his word is accepted.
What is implied? An incident once took place with regard to a person who was speaking in the midst of conversation, saying: \"I remember that when I was an infant and was being carried on my shoulders by father, they took me out of school, removed my outer garment, and had me immerse in the mikveh to partake of terumah in the evening. My colleagues separated themselves from me and called me: 'Yochanan, who eats challot.' Our holy teacher had him considered a priest on the basis of these statements.",
+ "An adult's word is accepted if he says: \"I remember when I was a child and I saw so-and-so immerse himself in a mikveh and partake of terumah in the evening.\" He is considered a priest on the basis of this statement.
In the present era, when a person comes and says: \"I am a priest,\" and a witness testifies on his behalf, saying: \"I know that his father is a priest,\" we do not consider him as a priest on the basis of this testimony. [We fear that] perhaps he is a challal. Instead, [the witness] must testify that the person himself is a priest. If, however, the father's identity as a priest is an established fact or two witnesses come and testify that the person's father is a priest, because of his father, we assume [that he is a priest].",
+ "When the identity of a person's father as a priest has been established, but there is a rumor that he is the son of a divorcee or the son of a woman who performed chalitzah, we entertain suspicions and do not treat him as a priest. If one witness comes and testifies that he is acceptable, we treat him as a priest because of his statements. If two witnesses come afterwards and testify that he is a challal, we remove him from the priesthood.
If another witness comes and testifies that he is acceptable, we treat him as a priest, because the last witness is joined together with the first. Thus there are two witnesses testifying that he is acceptable and two testifying that he is unacceptable. Both pairs of witness and the rumor are voided, for two witnesses have the same legal power as 100. And the person remains a priest based on the status of his father.",
+ "[The following law applies] when a woman [remarried] without waiting three months after [the death of] her [first] husband and gave birth. If it is not known whether the child was conceived by the first - and born after nine months - or conceived by the second - and born after seven - and one of them was a priest and the other, an Israelite, the child is a priest of questionable status.
Similarly, if a son of a priest became intermingled with a child of an Israelite and they grow to maturity, they are both considered priests of questionable status. They must observe the stringencies incumbent on Israelites and the stringencies incumbent on priests: They may only marry women fit to marry into the priesthood. They may not become impure through contact with the dead, nor may they partake of terumah. If they marry a divorcee, they are forced to divorce and they do not receive lashes.",
+ "[The following rules apply] if the sons of two priests become intermingled or the wife of a priest married a second priest without waiting three months after the death of her first husband and it is not known whether the child was conceived by the first - and born after nine months - or conceived by the second - and born after seven. The stringencies that would apply as if he was the son of both men must be observed: He must observe the rites of aninut because of [both of] them and they [both] observe the rights of aninut because of him. He may not become impure because of them, nor may they become impure because of him. He may serve in the priestly watch of both of them, but does not receive a portion. If they are both from the same priestly watch and the same beit av, he receives one portion.",
+ "When does the above apply? When the relationships with both [priests] involve marriage. If, however, one is a licentious relationship, our Sages decreed that [the son's] priestly privileges are suppressed entirely, because he does not have definitive knowledge of the identity of his father. [This is supported by Numbers 25:13]: \"He and his descendants who follow him will possess [the covenant of priesthood].\" [Implied is that] his descendants will be able to trace their identity to him.",
+ "What is implied? There were ten priests. One of them departed and engaged in relations [with a woman without revealing his identity]. The son is definitely a priest. Nevertheless, since he does not know his father's identity and cannot trace his lineage to him, his priestly privileges are suppressed entirely. He may not serve [in the Temple], partake [of sacrificial foods], or receive an allotment [from the sacrifices]. If, however, he becomes impure because of contact with a corpse or he marries a divorcee, he receives lashes, for there is no question of leniency."
+ ],
+ [
+ "Whoever shares physical intimacy with one of the ariyot without actually becoming involved in sexual relations or embraces and kisses [one of them] out of desire and derives pleasure from the physical contact should be lashed according to Scriptural Law. [This is derived from Leviticus 18:30 which] states: \"To refrain from performing any of these abominable practices,\" and [ibid.:6 which] states: \"Do not draw close to reveal nakedness.\" Implied is that we are forbidden to draw close to acts that lead to revealing nakedness.",
+ "A person who engages in any of the abovementioned practices is considered likely to engage in forbidden sexual relations.
It is forbidden for a person to make motions with his hands or feet or wink with his eyes to one of the ariyot, to share mirth with her or to act frivolously with her. It is even forbidden to smell her perfume or gaze at her beauty. A person who performs any of these actions intentionally should be given stripes for rebellious conduct.
A person who looks at even a small finger of a woman with the intent of deriving pleasure is considered as if he looked at her genitalia. It is even forbidden to hear the voice of a woman forbidden as an ervah or to look at her hair.",
+ "These matters are [also] forbidden with regard to women with whom relations are forbidden on the basis of [merely] a negative commandment.
It is permitted to look at the face of an unmarried woman and examine [her features] whether she is a virgin or has engaged in relations previously to see whether she is attractive in his eyes so that he may marry her. There is no prohibition in doing this. On the contrary, it is proper to do this. One should not, however, look in a licentious manner. Behold [Job 31:1] states: \"I established a covenant with my eyes; I would not gaze at a maiden.\"",
+ "It is permitted for a person to gaze at his wife when she is in the niddah state although she is an ervah [at that time]. Although his heart derives satisfaction from seeing her, since she will be permitted to him afterwards, he will not suffer a lapse. He should not, however, share mirth with her or act frivolously with her lest this lead to sin.",
+ "It is forbidden for a man to have any woman - whether a minor or an adult, whether a servant or a freed woman - perform personal tasks for him, lest he come to lewd thoughts.
Which tasks are referred to? Washing his face, his hands, or his feet, spreading his bed in his presence, and pouring him a cup. For these tasks are performed for a man only by his wife.
[A man] should not send greetings to a woman at all, not even via a messenger.",
+ "When a man embraces or kisses any of the women forbidden to him as ariyot despite the fact that his heart does not disturb him concerning the matter, e.g., his adult sister, his mother's sister, or the like, it is very shameful. It is forbidden and it is foolish conduct. [This applies] even if he has no desire or pleasure at all. For one should not show closeness to a woman forbidden as an ervah at all, whether an adult or a minor, except a woman to her son and a father to his daughter.",
+ "What is implied? A father is permitted to embrace his daughter, kiss her, and sleep with her with their bodies touching and a mother may do the same with her son as long as they are young. When they grow and become mature with the girl's body becoming developed, they should each sleep in clothing.
If the daughter is embarrassed to stand before her father naked or she married, and similarly, if the mother was embarrassed to stand before her son naked, even if [the children] are minors, when one reaches the point when one is ashamed [of being naked] in their presence, they should sleep together only when clothed.",
+ "Lesbian relations are forbidden. This is \"the conduct of Egypt\" which we were warned against, as [Leviticus 18:3] states: \"Do not follow the conduct of Egypt.\" Our Sages said: What would they do? A man would marry a man, a woman would marry a woman, and a woman would marry two men.
Although this conduct is forbidden, lashes are not given for it, for it is not a specific prohibition and there is no intercourse at all. Therefore such women are not forbidden to marry into the priesthood as zonot, nor does a woman become prohibited to her husband because of this, for this is not considered harlotry. It is, however, appropriate to give them stripes for rebellious conduct because they performed a transgression. A man should take precautions with his wife with regard to this matter and should prevent women who are known to engage in such practices from visiting her and her from visiting them.",
+ "A man's wife is permitted to him. Therefore a man may do whatever he desires with his wife. He may engage in relations whenever he desires, kiss any organ he desires, engage in vaginal or anal intercourse or engage in physical intimacy without relations, provided he does not release seed in vain.
Nevertheless, it is pious conduct for a person not to act frivolously concerning such matters and to sanctify himself at the time of relations, as explained in Hilchot Deot. He should not depart from the ordinary pattern of the world. For this act was [given to us] solely for the sake of procreation.",
+ "A man is forbidden to engage in relations by candlelight. If, on the Sabbath, he did not have another room and there is a light burning, he should not engage in relations at all.
Similarly, it is forbidden for a Jew to engage in relations during the day, for this is brazen conduct. If he is a Torah scholar, who will not be drawn after this, he may create darkness with his garment and engage in relations. One should not, however, adopt this measure unless there is a great need. It is the course of holy conduct to engage in relations in the middle of the night",
+ "Our Sages do not derive satisfaction from a person who engages in sexual relations excessively and frequents his wife like a rooster. This reflects a very blemished [character]; it is the way underdeveloped people conduct themselves. Instead, everyone who minimizes his sexual conduct is praiseworthy, provided he does not neglect his conjugal duties without the consent of his wife. The sole reason while originally it was ordained that a person who had a seminal emission should not read from the Torah until they immerse themselves was to minimize sexual conduct.",
+ "Similarly, our Sages forbade a person from engaging in relations with his wife while his heart is focused on another woman. He should not engage in relations while intoxicated, nor while quarreling, nor out of hatred. He should not engage in relations with her against her will when she is afraid of him. Nor when one of them is placed under a ban of ostracism. He should not engage in relations [with his wife] after he made the decision to divorce her. If he does so, the children will not be of proper character. There will be those who are brazen and others who are rebellious and sinful.",
+ "Similarly, our Sages said that whenever an audacious woman demands relations verbally, a man seduces a woman for the sake of marriage, he had the intent of having relations with his wife Rachel and instead, engages in relations with his wife Leah, or a woman does not wait three months after the death of her husband and gives birth to a son whose identity is questionable, all of the children born in these situations will be rebellious and sinful who will be purified by the sufferings of exile.",
+ "It is forbidden for a man to engage in relations with his wife in the marketplaces, streets, gardens, or orchards. Instead, [a couple should be physically intimate] only in a home, so that they will not appear as licentious relations and will not habituate themselves to licentious relations. When a man engages in relations with his wife in such places, he should be given stripes for rebellious conduct. Similarly, when a man consecrates a woman via sexual relations, consecrates her in the market place or consecrates her without there being an engagement beforehand, he is given stripes for rebellious conduct.",
+ "A visitor is forbidden to engage in relations until he returns home. Our Sages forbade a man from dwelling in his father-in-law's home, for this is brazen conduct. Nor should he enter a bathhouse with him.",
+ "A person should not enter a bathhouse with his father, his sister's husband, nor with his student. If he needs his student [to assist him], it is permitted. There are places where people followed the custom that two brothers would not enter a bathhouse at the same time.",
+ "Jewish women should not walk in the marketplace with uncovered hair. [This applies to] both unmarried and married women. Similarly, a woman should not walk in the street with her son following her. [This is] a decree, [enacted so that] her son not be abducted and she follow after him to bring him back and she be molested by wicked people who took hold of him as a caprice.",
+ "It is forbidden to release sperm wastefully. Therefore a person should not enter his wife and ejaculate outside of her. A man should not marry a minor who is not fit to give birth.
Those who, however, release sperm with their hands, beyond the fact that they commit a great transgression, a person who does this will abide under a ban of ostracism. Concerning them, it is said: \"Your hands are filled with blood.\" It is as if they killed a person.",
+ "It is forbidden for a person to intentionally cause himself to have an erection or to bring himself to [sexual] thoughts. If a [sexual] thought comes to his mind, he should divert his heart from profligate and destructive matters to the words of Torah which are \"a beloved hind, arousing favor.\" For this reason, it is forbidden for a person to sleep on his back with his face upward, Instead, he should turn to the side slightly so that he will not develop an erection.",
+ "One should not look at animals, beasts, and fowls at the time the males and females are coupling. It is, however, permitted for a breeder of livestock to insert a male animal's organ in a female's. Since he is working in his profession, he will not be motivated to [sexual] thoughts.",
+ "Similarly, it is forbidden for a man to look at woman while they do laundry. It is even forbidden to look at the colored garments of a woman one knows, lest one be motivated to [sexual] thoughts.",
+ "When a person encounters a woman in the street, it is forbidden for him to walk behind her. Instead, he should hurry and [position himself so that] she is at his side or behind him. Whoever walks behind a woman in the marketplace is one of the frivolous of the common people.
It is forbidden to pass the entrance of a harlot without distancing oneself four cubits, as [Proverbs 5:8] states: \"Do not come close to the entrance of her home.\"",
+ "It is forbidden for an unmarried man to extend his hand to his testicles, lest he be stimulated to [sexual] thoughts. Indeed, he should not extend his hand below his navel, lest he be stimulated to [sexual] thoughts. If he urinates, he should not hold the shaft of his organ while urinating. If he is married, this is permitted. Whether he is married or not, he should not extend his hand to his organ at all, except when he has to urinate.",
+ "One of the pious men of the early eras and the wise men of stature prided himself in that he never looked at his male organ. Another said with pride that he had never contemplated his wife's physical form. For their hearts would be diverted from profligate matters to the words of truth which take hold of the hearts of the holy.",
+ "Among our Sages' commands is that a person should marry off his sons and daughters close to the time they reach physical maturity. For were he to leave them [unmarried], they may be motivated to promiscuity or sexual thoughts. Concerning this was applied the verse [Job 5:24]: \"Scrutinize your dwelling and you shall not sin.\"
It is forbidden to marry a woman to a minor, for this is comparable to promiscuity.",
+ "A man is not permitted to abide without a wife. He should not marry a barren woman or an elderly woman who is not fit to bear children.
A woman is permitted not to marry at all or to marry a eunuch. A young man should not marry an elderly woman, nor an elderly man, a young woman, for such conduct leads to promiscuity.",
+ "Similarly, a person who divorced his wife after they were married should not live in the same courtyard as she, lest this lead to promiscuity. If he was a priest, he should not dwell in the same lane as she. A small village is considered as a lane.
If he owes her a debt, she should appoint an agent to demand payment from him. When a divorcee and her ex-husband come [to court] for a judgment, we place them under a ban of ostracism or subject them to stripes for rebellious conduct.
If, however, a woman was divorced [merely] after consecration, she may summon him to court and dwell near him. If they shared extensive familiarity, this is forbidden even if [they were divorced merely] after consecration.
Who is forced to move? She is forced to move because of him. If the courtyard belongs to her, he is forced to move because of her.",
+ "A person should not marry a woman with the intent to divorce her, [as alluded to by Proverbs 3:29]: \"Do not devise evil against your loved one, one who dwells securely with you.\" If he notifies her at the outset that he is marrying her only for a limited time, it is permitted.",
+ "A person should not marry one woman in one country and another woman in another country, lest this situation continue for a long time and [ultimately,] a brother may marry his sister, the sister of his mother, or the sister of his father and the like without knowing. If [the man with two wives] is a person of stature whose name is known and whose descendants are well known and celebrated, it is permitted.",
+ "A man should not marry a woman from a family of lepers, nor from a family of epileptics, i.e., that it has been established on three occasions that the descendants of this family have this malady.",
+ "When a woman was married to two husbands and they both died, she should not marry a third [man]. If she did marry, she need not be divorced. Indeed, even if he merely consecrated her, he may consummate the marriage.
An unlearned Israelite should not marry the daughter of a priest. For this is comparable to the desecration of Aaron's seed. If they marry, our Sages said that their marriage will not be propitious. Instead, they will die without children, either he or she will die in the near future, or there will be strife between them. When, by contrast, a Torah scholar marries the daughter of a priest, this is attractive and praiseworthy, [joining] the Torah and the priesthood as one.",
+ "A person should not marry the daughter of an unlearned person. For if he dies or is exiled, his children will grow up unlearned, since their mother is not knowledgeable regarding the crown of Torah. Nor should he give his daughter to an unlearned person in marriage. For anyone who gives his daughter to an unlearned person is like one who bound her and placed her before a lion. He will strike her and engage in relations and has no shame.
A person should sell everything that he has [so that] he can marry the daughter of a Torah scholar. For if he dies or is exiled, his children will grow up as Torah scholars. And he should marry his daughter to a Torah scholar for there is no shameful conduct or strife in the home of a Torah scholar."
+ ],
+ [
+ "It is forbidden to enter into privacy with any of the woman forbidden as ariot, even if she is elderly or a young girl, for this leads to forbidden relations. [The only] exceptions are a woman and her son, a father and his daughter, and a husband with his wife who is in the niddah state.
When a bridegroom's wife menstruates before he engages in relations with her, it is forbidden for him to enter into privacy with her. Instead, she should sleep among [other] women and he should sleep among [other] men. If they engaged in relations once and afterwards, she became impure, he is permitted to enter into privacy with her.",
+ "Jewish men were not suspected of engaging in relations with men or with animals. Hence, there is no prohibition against entering into privacy with them. If, however, a person distances himself from entering into privacy even with a male or an animal, it is praiseworthy. Sages of great stature would distance themselves from animals so that they would not be alone with them.
The prohibition against entering into privacy with woman forbidden as ariot has been transmitted by the Oral Tradition.",
+ "When the incident concerning Amnon and Tamar occurred, David and his court decreed a prohibition against entering into privacy with an unmarried woman. Although an unmarried woman is not an ervah, such an act is considered as entering into privacy with an ervah. Shammai and Hillel decreed a prohibition against entering into privacy with gentiles.
Thus when anyone enters into privacy with a woman, whether Jew or gentile, with whom such an act is forbidden, both the man and the woman are given stripes for rebellious conduct and an announcement is made concerning them. An exception is made with regard to a married woman. Although it is forbidden to enter into privacy with her, if one does enter into privacy with her, corporal punishment is not administered lest a rumor be initiated that she committed adultery. Thus a rumor might spread that her children are mamzerim.",
+ "Whenever a man is forbidden to enter into privacy with a woman, this act is permitted if he is accompanied by his wife, for his wife will guard him [against transgression]. A Jewish woman should not enter into privacy with a gentile man even if his wife is with him. For a gentile's wife will not guard him [against transgression] and they have no shame.",
+ "Similarly, a Jewish child should not be entrusted to a gentile with the intent that he teach him to read or teach him a craft, for all gentiles are suspect to engage in homosexual relations. Similarly, we do not house an animal in an inn belonging to gentiles, not even a male in an inn with males and a female in an inn with females.",
+ "We do not entrust an animal, beast, or fowl to a gentile shepherd, not even a male animal to a male shepherd and a female animal to a female shepherd, because they are all suspect to sodomize animals. We have already explained that [gentiles] are forbidden to engage in homosexuality or sodomy. And [Leviticus 19:14] states: \"Do not place a stumbling block before the blind.\"",
+ "Why do we not entrust a female animal to a female gentile? For [all gentiles] are assumed to be promiscuous and when a gentile man will come to sleep with this gentile woman, it is possible that he will not find her and instead, sodomize the animal. Or even if he does find her, he may sodomize the animal.",
+ "One woman should not enter into privacy even with many men unless the wife of one of them is present. Similarly, one man should not enter into privacy even with many women, But when there are many women together with many men, we do not show concern for the prohibition against entering into privacy.
If the men were outside and the women were inside or if the men were inside and the women were outside, and one woman - or one man - separated themselves and joined the group of the other sex, the prohibition against entering into privacy applies.
Even a man whose business and profession [brings him into contact] with women is forbidden to enter into privacy with them. What should he do? He should involve himself with them while accompanied by his wife or turn to another profession.",
+ "It is permitted to enter into privacy with two yevamot, two wives of the same man, a woman and her mother-in-law, or a woman and her husband's daughter, a woman and her husband's daughter, or a woman and her mother-in-law's daughter. [The rationale is that] these women hate each other and will not conceal the other's [misdeeds]. Similarly, it is permitted to enter into privacy with a woman who is accompanied by a young child old enough to understand what sexual relations are, but who would not engage in relations herself. [The rationale is that the woman] would not act promiscuously in the presence of this child, for she will reveal her secret.",
+ "It is permitted to enter into privacy with a female child less than three years old and a male child less than nine years old. For [our Sages] only issued decrees concerning entering into privacy with a woman fit to engage in relations and a male fit to engage in relations.",
+ "An androgynus may not enter into privacy with women. If he does, he is not given physical punishment, because his status is doubtful. A man may enter into privacy with an androgynus or a tumtum.",
+ "When a married woman's husband is in the [same] city, she need not be concerned about [the prohibition against] entering into privacy with another man, because she will be impressed by the fear of her husband. If a man is overly familiar with her, e.g., they grew up together or she is his relative, she should not enter into privacy with him even if her husband is in the same city.
Whenever a man enters into a room with a woman, but there is a door open to the public thoroughfare, we are not concerned about [the prohibition against] entering into privacy.",
+ "An unmarried man should not teach young children, because the mothers come to the school because of their sons and thus he will be tempted by women. Similarly, a woman should not teach young boys, because their fathers come because of their sons and thus they will enter into privacy with her. A teacher does not have to have his wife together with him in school, It is sufficient that she be at home, while he teaches in his place.",
+ "Our Sages ordained that women speak to each other while in a lavatory, so that a man will not enter there and thus be alone with them.",
+ "We do not appoint even a faithful and observant person to be a guard of a courtyard where women live. [This applies] even if he stands outside, for there is no guardian against promiscuity.
It is forbidden for a person to appoint a supervisor over his home so that he does not lead his wife to sin.",
+ "It is forbidden for a Torah scholar to dwell in a courtyard where a widow lives even though he does not enter into privacy with her lest suspicions arise unless his wife is with him. Similarly, a widow should not raise a dog because of the suspicions that might arise. Nor should a woman purchase male servants - even minors - because of the suspicions that may arise.",
+ "We do not relate the hidden matters concerning forbidden sexual conduct to three students. [The rationale is that] one will be absorbed in questioning the teacher, the other two will be debating the matter back and forth and will not be free to listen. Since a person's mind is aroused by sexual matters, if a doubt arises concerning something he heard, he may [in error] rule leniently. Therefore, we teach only to two. In this manner, the one listening will focus his attention and recall what he will hear from the teacher.",
+ "There is nothing in the entire Torah that is more difficult for the majority of people to separate themselves from than sexual misconduct and forbidden relationships. Our Sages said: When the Jews were commanded regarding forbidden sexual relations, they wept and accepted this mitzvah with complaints and moaning, as implied by the phrase: \"Crying among their families,\" [which is interpreted as meaning]: \"Crying about family matters.\"",
+ "Our Sages said: A person's soul desires and craves theft and forbidden sexual relations. You will never find a community that does not have some people who are promiscuous regarding forbidden relationships and prohibited sexual conduct. Moreover, our Sages said: Most people trespass with regard to theft; a minority with regard to forbidden sexual conduct, and all with regard to the shade of undesirable gossip.",
+ "Therefore it is proper for a person to subjugate his natural inclination with regard to this matter and train himself in extra holiness, pure thought, and proper character traits so that he will be guarded against them.
He should be very careful with regard to entering into privacy with a woman, for this is a great cause [of transgression]. Our great Sages would tell their students: \"Watch me because of my daughter,\" \"Watch me because of my daughter-in-law,\" so that they would teach their students not to be embarrassed about such matters and distance themselves from entering into privacy with women.",
+ "Similarly, a person should distance himself from levity, intoxication, and flirtation, for they are great precipitators and steps [leading] to forbidden relations.
A man should not live without a wife, for this practice leads to great purity. And [our Sages gave] even greater [advice], saying: \"A person should always turn himself and his thoughts to the words of the Torah and expand his knowledge in wisdom, for the thoughts of forbidden relations grow strong solely in a heart which is empty of wisdom.\" And in [Solomon's words of] wisdom [Proverbs 5:19], it is written: \"It is a beloved hind, arousing favor. Her breasts will satisfy you at all times. You shall be obsessed with her love.\""
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/Professor Twesky.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/Professor Twesky.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..875961d515f86d89d352ec50c29f1e281e1730ea
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/Professor Twesky.json
@@ -0,0 +1,64 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Mishneh Torah, Forbidden Intercourse",
+ "versionSource": "Maimonoidies Reader",
+ "versionTitle": "Professor Twesky",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות איסורי ביאה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "There is no prohibition in the whole of Scripture which the generality of the people experience greater difficulty in observing than the interdict of forbidden unions and illicit intercourse. The sages have declared that when Israel was given the commandments concerning forbidden unions, they wept and accepted this injunction with grumbling and wailing, as it is said, \"weeping in their families (Numbers 11:10), i.e., weeping on account of the matter of family relations"
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/Sefaria Community Translation.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..c119472d7284a65e79d6366845bf781550832db7
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/Sefaria Community Translation.json
@@ -0,0 +1,157 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Mishneh Torah, Forbidden Intercourse",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+ "license": "CC0",
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות איסורי ביאה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "Similarly, you find that in some places--and you find [this also supported by] responsa of some Geonim--that a woman who gives birth to a male should not have sexual relations until the end of the forty [days after birth], or until the end of the eighty [days after birth] for a woman who gives birth to a female, even though she saw blood only in the seven days [after giving birth]. This custom is just an error in those responsa and [this practice] is [an act of] heresy in those places. They learned this practice from the Tzadokim. It is a mitzvah to compel them to remove [this practice] from their hearts and to return them to the words of the Sages who [required that] she should count only seven \"clean\" days, as we explained."
+ ],
+ [
+ "If a Jewish person sleeps with a non-Jew in the way of married people, they receive biblically ordained lashes, as it says “You shall not intermarry with them: do not give your daughter to their sons or take their daughters for your sons.” (Deuteronomy 7:3) The same law is true concerning the seven nations of the land of Canaan and all other nations. This is also explained by Ezra, “We will not give our daughters in marriage to the peoples of the land, or take their daughters for our sons.” (Nehemiah 10:31) ",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "i.e. The illegitimate children of a Hebrew servant and Caanite maid-servant are not considered Jews. Because of this, his father's seed was wasted because it did not go toward the birth of another Jew. This is said in Deuteronomy 23:18, \"No Israelite man or woman shall become a temple prostitute.\""
+ ],
+ [
+ "There are three ways in which someone enters the covenant: by circumcision, by immersion, and by a Temple offering.",
+ "Circumcision as it was in Egypt, as it says, \"Every uncircumcised person shall not eat of it (the Passover offering).\" Moses our teacher circumcised them and everyone spurned the covenant in Egypt with the exception of the Tribe of Levi. On this it says, \"Your covenant was withheld.\"",
+ "Immersion was in the desert before receiving the Torah, as is said, \"Sanctify yourselves today and tomorrow; wash your clothes.\" The offering, as is said, \"Send the young ones of Israel to bring elevation offerings\" - and everyone in Israel brought them.",
+ "Throughout the generations, any non-Jew who wants to enter the covenant and come in under the 'wings of the Presence of God' accepts upon him or herself the yoke of Torah - he needs circumcision, immersion and a Temple offering. If female, she needs only immersion and an offering, as is said \"As for you, so for the foreigner.\" That's to say, just as you (entered via) circumcision, immersion and an offering, so too the foreigner (shall enter via) circumcision, immersion and an offering.",
+ "What's a convert's offering? An elevation offering or two doves or two turtledoves (and the two are considered an offering). At this time in history where there are no offerings, one needs (merely) circumcision and immersion. Once the Temple is built, one will bring an offering.",
+ "A convert who was circumcised and has not immersed, or has immersed and not circumcised is not a convert until he is circumcised and immersed. And it is necessary to immerse before three (men). And since the matter requires a Beit Din (counsel) - no immersion is done on the Sabbath, nor Yom Tov (holiday) nor at night. And if he was immersed, he is a convert.",
+ "A minor convert - is immersed upon the knowledge of Beit Din (counsel), because it is in his interest. A pregnant woman who converts and immerses - her child does not need immersion. If he immersed in front of only himself, and converted to himself, or even in front of two, he is not a convert. If he comes and say \"I converted in the Beit Din of so and so and they immersed me\" - he is not trusted to come into the community until he brings witnesses. ",
+ "If he married an Israelite woman or a convert and he has children, and he says “I converted myself”, he is trusted to disqualify himself, but not to disqualify his children. And he immerses again before a beit din."
+ ],
+ [
+ "How do we accept righteous converts? When one comes to convert from being a Gentile and they examine him and they do not find any ulterior motive, they say to him: What did you see that made you want to convert? Don't you know that Israel in these times is rejected, swept away, disturbed, and afflictions come on them. If he says, \"I know, and I am not worthy\" they accept him immediately. ",
+ "And they inform him of the main principles of the religion, which is the unification of God's name, and the prohibition of idol worship, and they dwell at length on this matter. And they inform him of some of the lenient commandments, and some of the stringent commandments. And they do not dwell at length on this. And they let him know the sin of “gatherings” “forgotten sheaves” “corners of the field” and “second tithe.” And they tell him of the punishments for not keeping the commandments. How so? They say to him: Know that before this point, if you ate forbidden suet, you would not be punished with karet, if you broke Shabbat, you would not be punished by being stoned. But now, after you have converted, if you eat forbidden fat you will be punished with karet, if you break Shabbat, you will be punished by being stoned. And they do not dwell at length on this, nor do they go into detail, lest this causes him to be troubled and turn away from the good path to the evil path. For at the beginning we do not draw a person except with words of appeasement and gentleness. I drew them with human ties, with cords of love. ",
+ "And just as they inform them of the punishment for keeping commandments so too they inform them of the reward of mitzvoth, and they inform them that by doing these mitzvoth they will earn the world to come, and that no one is perfectly righteous person except for one who is a master of wisdom, who performs these commandments and knows them. ",
+ "And they say to him: Know that the world to come is hidden only for the righteous, and this is Israel. And the reason that Israel is in pain in this world, it is a good hidden for them for they cannot accept too much goodness in this world, like the other nations, lest they get haughty, and go astray and they lose the reward of the world to come, as it says, \"So Jeshurun grew fat and kicked.\"",
+ "And God does not bring on them an abundance of punishment so that they will not be lost. Rather, all of the nations of the world are finished off, and they will remain. And they go on at length about this matter, in order to endear it to them. If he retracts and does not want to accept, he can go on his way. And if he accepts, they do not delay him. Rather they circumcise him immediately. And if he was already circumcised they spill some covenantal blood, and they delay him until he fully heals, and then they immerse him. "
+ ],
+ [
+ "1. What is meant by the Torah's prohibition (Deut. 23:3) against relations with a mamzer? [The term refers to a person conceived from] a forbidden sexual relationship. A niddah is an exception. A son conceived from such relationships is blemished, but is not a mamzer. When, however, a man enters into any other forbidden sexual relationships, whether through rape, or willingly, whether conscious of the prohibition or not, the offspring produced is a mamzer. Both male and female [mamzerim] are forbidden forever, as [Deuteronomy 23:3] states: \"[A mamzer shall not enter Gd's congregation.] Also the tenth generation...,\" i.e., [the prohibition is] everlasting.",
+ "2. When a mamzer marries a Jewish women or a Jewish man marries a female mamzer, once they enter into relations after consecration, they are punished by lashes. If the man consecrates the woman, but does not enter into relations, he does not receive lashes. If they enter into relations without consecration, they do not receive lashes because of relations with a mamzer. For the only instance where relations that involve a negative prohibition incur the punishment of lashes without the woman being consecrated is relations between a High Priest and a widow, as will be explained. When a man remarries his divorcee after she married another person, the offspring are acceptable. For she is not considered an ervah.",
+ "3. When a gentile or a servant enter into relations with a Jewish woman, the child is acceptable. [This applies] whether the woman is unmarried or married, whether she was raped or engaged in relations willingly. When a gentile or a servant enter into relations with a female mamzer, the offspring is a mamzer. When a mamzer enters into relations with a female gentile, the offspring is a gentile. If [the child] converts, he is fit to marry within the Jewish people like other converts. If [a mamzer] enters into relations with a maid-servant, the offspring is a servant. If he is freed, the offspring is acceptable like other freed servants. He may marry a Jewish woman.",
+ "4. This is the general principle: When a child is born from a servant, a gentile, a maid-servant, or a female gentile, he is like his mother. We are not concerned with the father. For this reason, [the Sages] permitted a mamzer to marry a maid-servant to purify the lineage of his descendants. For he can free them and they will be free men. [Our Sages] did not ordain a decree forbidding a maid-servant to a mamzer, so that he can legitimize his sons.",
+ "5. When a person who is half a servant and half a freed man engages in relations with a married woman, a son born of that relationship has no way of legitimizing [his marriage relationships], because the dimension of him which is a mamzer and the dimension of him which is an acceptable Jew are intermingled. Therefore he is forbidden to engage in relations with a maid-servant and his offspring share his status forever.",
+ "6. When a gentile engages in relations with a maid-servant who immersed herself, the offspring are servants. When a servant who immersed himself engages in relations with a female gentile, the offspring are gentile. He is given his mother's status. When, however, a gentile engages relations with a gentile maid-servant or a gentile servant engages relations with a gentile woman, the status of the offspring follows that of the father.",
+ "7. A mamzer may marry a female convert and a female mamzer may marry a male convert, the offspring of both relationships are mamzerim. For the status of the offspring follows that of the blemished one. [The license for such a marriage is derived from] the verse: \"[A mamzer shall not enter] God's congregation.\" (Deut. 23:3) The congregation of converts is not considered as \"God's congregation.\" (ibid)",
+ "8. When a female convert marries a male convert and gives birth to a son, he is permitted to marry a female mamzer even though he was both conceived and born in holiness. This also applies to the son of his grandson [- or any other descendant -] until his connection with conversion is forgotten and it is not known that he [descends from] converts. Afterwards, he will be forbidden to marry a female mamzer. Converts and freed servants are bound by the same laws.",
+ "9. When a convert marries a native-born Jewess or a native-born Jew marries a convert, the son is a Jew in all contexts and is forbidden to marry a female mamzer.",
+ "10. There are three categories of mamzerim: one that is definitely a mamzer, a mamzer whose status is a matter of doubt, and a mamzer by Rabbinic decree. What is meant by one who is definitely a mamzer? The offspring of a relationship that is definitely incestuous or adulterous, as we explained. A mamzer whose status is a matter of doubt is the offspring of a relationship that we are unsure whether it is adulterous or incestuous. For example, a man engaged in relations with a woman who was consecrated, but we are unsure if the consecration was effective, or who was divorced, but we are unsure whether the divorce was effective, or a similar situation. A mamzer by Rabbinic decree: for example, a woman who heard that her husband died and remarried and then discovered that her husband was alive. Afterwards, her [first] husband engaged in relations with her while she was still married with her second husband, the offspring is a mamzer by Rabbinic decree.",
+ "11. When an unmarried woman becomes pregnant through a promiscuous relationship, we ask her: \"What is [the status of] this fetus\" or \"...this child\"? If she replies: \"It is the child of a man of acceptable lineage; I entered into relations with an Israelite,\" her word is accepted and the son is acceptable. [This applies] even if most of the inhabitants of the city in which she engaged in relations are of unacceptable lineage.",
+ "12. If the child's mother was not questioned until she died, or she was a deaf-mute, mute, or intellectually or emotionally unstable, we consider the child as a mamzer whose status is questionable. [This ruling applies even] if she said: \"I engaged in relations with so-and-so, the mamzer\" or \"...with so-and-so, the netin.\" Even if that person agrees with her statement, [the child's status is only doubtful. The rationale is:] Just as she engaged in relations with the person who admitted to her statement; so, too, she engaged in relations with others. "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "All the priests in our day are assumed to be priests and they only partake in holy food that can be consumed within the borders [of eretz yisrael], meaning rabbinic Teruma however of Torah ordained Teruma and of Torah ordained Hallah only a priest with definite lineage may partake.",
+ "Who is a priest with definite lineage? Anyone about whom two witnesses testified that he is a priest and the son of john doe priest the son of john doe priest until we arrive at a man [whose priesthood] does not need to to be checked and he is a priest who served at the altar for had the Sanhedrin not checked after his status they would not have permitted him to serve.Similarly, in the present era, terumah is a Rabbinic commandment.11 Therefore it is eaten by the priests of our era [whose lineage is established merely] by presumption.Similarly, in the present era, terumah is a Rabbinic commandment.11 Therefore it is eaten by the priests of our era [whose lineage is established merely] by presumption.",
+ "...In the present era, even in Eretz Yisrael,8 challah does not have the status of a Scriptural commandment. [This is derived from Numbers 15:18:] \"When you come into the land....\"9 [Implied is when] all of you enter and not when only a portion enter.10 When Ezra ascended [to Eretz Yisrael], the entire people did not ascend.Similarly, in the present era, terumah is a Rabbinic commandment.11 Therefore it is eaten by the priests of our era [whose lineage is established merely] by presumption.",
+ "...When two witnesses testify that they saw a person partaking of terumah mandated by Scriptural Law, his lineage is established. We do not elevate a person [to the level that his priestly] lineage is [considered as] established based on the fact that he delivers the Priestly Blessing [to the people], reads the Torah first,12 or is given terumah in the granaries,or because of the testimony of one witness.",
+ "......"
+ ],
+ [
+ "Anyone who sleeps with one of the forbidden relationships \"by way of limbs\", or who hugs and kisses in a sexual way and takes pleasure in physical intimacy, receives lashes for a d'Oraisa transgression, as it says (Leviticus 18:30) \"do not do any of these abominable customs etc\" and it says (Leviticus 18:6) \"do not approach to uncover nakedness\", which is to say do not approach things which will bring you to transgressing Arayos.",
+ "One who engages in these behaviours is suspected of committing Arayos. And it's forbidden for a person to intimate with his hands or feet or to hint with his eyes to any of the Arayos or to laugh with her or to engage in light-headedness. And even to smell her perfume or to gaze at her beauty is forbidden. And one who engages in this deliberately receives lashes of rebelliousness. And one who gazes even at the little finger of a woman intending to derive sexual pleasure is comparable to one who looks at her genitalia. And even to hear the voice of an Ervah or to look at her hair is forbidden.",
+ "These matters are [also] forbidden with regard to women with whom relations are forbidden on the basis of [merely] a negative commandment. It is permitted to look at the face of an unmarried woman and examine her [features] whether she is a virgin or has engaged in relations previously to see whether she is attractive in his eyes so that he may marry her. There is no prohibition in doing this. On the contrary, it is proper to do this. One should not, however, look in a licentious manner. Behold [Job 31:1] states: \"I established a covenant with my eyes; I would not gaze at a maiden.\"",
+ "A man is permitted to gaze at his wife when she is in the Niddah state although she is an Ervah [at that time]. Although his heart derives satisfaction from seeing her, since she will be permitted to him afterwards, he will not suffer a lapse. He should not, however, share mirth with her or act frivolously with her lest this lead to sin.",
+ "It is forbidden for a man to have any woman- whether a minor or an adult, whether a servant or a freed woman- perform personal tasks for him, lest he come to lewd thoughts. Which tasks are referred to? Washing his face, his hands, or his feet, spreading his bed in his presence, and pouring him a cup. For these tasks are performed for a man only by his wife. [A man] should not send greetings to a woman at all, not even via a messenger. ",
+ "When a man embraces or kisses any of the women forbidden to him as arayot despite the fact that his heart does not disturb him concerning the matter, e.g. his adult sister, his mother's sister, or the like, it is very shameful. it is forbidden and it is foolish conduct. [This applies] even though he has no desire or pleasure at all. For one should not show closeness to a woman forbidden to him as an Ervah at all, whether an adult or a minor, except a woman to her son and a father to his daughter.",
+ "In what manner? a father may embrace and kiss his daughter and she may sleep alongside him with bodily contact, and so too a mother with her son, as long as they are minors. When they have grown up, so that the son has become [pubescent], and the daughter has become [pubescent] reaching the stage of “your breasts were fashioned, and your hair was grown” – this one sleeps in his garment and that one sleeps in her garment. If the daughter is ashamed to stand naked before her father, or she is betrothed, and likewise if the mother is ashamed to stand naked before her son – even if they are minors, when they reach the point of being embarrassed, they may not sleep alongside each other except clothed.",
+ "Women are forbidden to be mesolelot with one another. This is the practice of the Land of Egypt, against which we have been warned, as it is said: \"Like the practice of the Land of Egypt etc. you shall not do.\" The Sages said: \"What did they do? A man marries a man, a woman marries a woman, and a woman marries two men.\" Although this practice is forbidden, no flogging is imposed, since there is no specific negative commandment against it, nor is there any intercourse at all. Consequently, [such women] are not forbidden to the priesthood on account of harlotry, nor is a woman prohibited to her husband on account of it, since there is no harlotry in it. However, a flogging for disobedience (mardut) should be given, since they have performed a forbidden act. A man should be strict with his wife in this matter, and should prevent women who are known to engage in this practice from visiting her, and prevent her from going to them",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "Similarly, the sages forbade a man to have marital relations while thinking of another woman. Nor may he initiate sex while drunk, nor out of spite or hatred, nor may he rape her or initiate sex while she is afraid. Nor may they have sex while either of them are excommunicated nor after he has decided to divorce her. If [the husband] does any of those things, the children will not be proper [citizens] but brazen, rebellious [people] and criminals.",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "Jewish women should not walk in the market with their hair uncovered. [This applies to] single women and married women. Additionally, a woman should not walk in the market with her child following behind her. [This is] a decree (gezera) enacted to prevent the child being abducted, and her following after them to bring him back and being molested by the wicked people who capriciously abducted him",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "It is forbidden for a man who is not married to touch his private parts so that he doesn't come to sexual fantasy. And he may not even touch anywhere under his belly button lest he come to sexually fantasize. And when he urinates he should not hold his member and urinate. But if he is married this is permitted. And whether married or unmarried he shouldn't put his hand on his member at all except when he must relieve himself."
+ ],
+ [
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "It is therefore fitting for a person to restrain his inclinations in this matter and to conduct himself with utmost holiness, pure thoughts and correct opinions to save himself from them. He should be cautious about seclusion because it is the main cause [of these sins]. The greatest among the Sages told their students, \"watch me becuase it is my daugher\" or \"watch me because of my sister-in law\" [whom one would assume one doesn't lust after] so that their students shouldn't be embarassed from this and would stay far away from seclusion.",
+ "Similarly, a person should accustom himself to stay far away from levity,drunkenness,and flirting because there are all major causes of the violation of prohibitions regarding forbidden sexual relationships. Also, one should not stay unmarried because this practice [of being married] is a cause of great purity. Greater than all these [our Sages] said that one should turn himself and his thoughts to words of Torah and immerse his mind in wisdom because sexual thoughts do not rule in one's mind except in the mind of one who's heart is turned away from wisdom. Regarding wisdom it is said, \"It is a beloved hind, arousing favor. Her breasts will satisfy you at all times. You shall be obsessed with her love.\""
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..3c540d69edd278f14bd914ec6f31d670366b3d09
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/English/merged.json
@@ -0,0 +1,572 @@
+{
+ "title": "Mishneh Torah, Forbidden Intercourse",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Forbidden_Intercourse",
+ "text": [
+ [
+ "When a person voluntarily engages in sexual relations with one of the arayot mentioned in the Torah, he is liable for kerait, as [Leviticus 18:29] states: \"Whenever anyone performs any of these abominations, the souls will be cut off....\" [The plural is used, referring to] the man and the woman. If they transgressed unknowingly, they are liable to bring a fixed sin offering. There are some arayot with whom relations are punishable by execution in addition to kerait which is applicable in all cases.",
+ "With regard to the arayot that are punishable by execution by the court. If there were witnesses, they delivered a warning, and the transgressors did not cease their actions, they are executed through the means prescribed for them.",
+ "Even if a transgressor was a Torah scholar neither execution or lashes is administered unless a warning was given. For [the obligation for] a warning was instituted universally only to make a distinction between a person who transgresses inadvertently and one who transgresses intentionally.",
+ "Among the arayot punishable through execution by the court are those for [which the violators are] executed by stoning, those for which they are executed by burning, and those for which they are executed by strangulation.
The following transgressions are punishable by stoning: one who has relations with his mother, with his father's wife, his son's wife; she is called his daughter-in-law, one who sodomizes a male, a male who has relations with an animal, and a woman who has relations with an animal.",
+ "The following arayot are punishable by burning: a person who has relations with his wife's daughter during his wife's lifetime, with the daughter of her daughter, with the daughter of her son, with her mother, with the mother of her mother, with the mother of her father, with his own daughter, with the daughter of his daughter, or with the daughter of his son.",
+ "The only instance in which forbidden sexual relations are punishable by execution by strangulation is adultery, as [derived from Leviticus 20:10]: \"The adulterer and the adulteress shall surely be put to death.\" Whenever the Torah mentions \"putting to death\" without further description, the intent is strangulation.
If [the adulteress] is the daughter of a priest, she should be executed by burning and the adulterer by strangulation, as [ibid. 21:9] states: \"The daughter of a priest, when she begins to act promiscuously, she shall be burnt with fire.\" If the adulteress is a consecrated maiden, both she and the adulterer should be stoned, as [Deuteronomy 22:23-24] states: \"When a virgin maiden.... they shall be stoned with rocks....\" Whenever the Torah uses the phrase \"They shall surely be put to death, they are responsible for their own blood\" [Leviticus 20:11] - they are executed by stoning.",
+ "All of the other arayot are punishable by kerait alone and are not punishable by execution by the court. Therefore if there were witnesses and a warning was administered, the court punishes them with lashes, for all those who are obligated for kerait are lashed.",
+ "When a person enters into relations with women who are forbidden by merely a negative commandment, both he and she are lashed. If they do so unknowingly, they are not liable for punishment. When a person enters into relations with one of the shniyot, Rabbinic Law ordains that he be given \"stripes for rebellious conduct.\" When, however, a person enters into relations with a woman who is forbidden merely by a positive commandment, he need not be punished. If, however, the court [wishes to] administer stripes for rebellious conduct to him to distance him from sin, they have that option.",
+ "A person compelled [to engage in forbidden relations] is not liable at all, not for lashes nor for a sacrifice. Needless to say, there is no obligation for capital punishment, as [reflected by Deuteronomy 22:26]: \"And to the maiden, do not do anything.\"
To whom does the above apply? To the victim of rape. When, by contrast, a man engages in relations, there is no concept of being compelled against his will. For an erection is always a willful act.
When a woman is compelled into relations at the outset and afterwards, she consents, she is not liable. Once [a man] compels her to engage in relations, it is beyond her control whether to desire [or] not. For man's natural tendency and inclination is compelling her to desire.",
+ "A person who inserts the corona into [the woman's vaginal channel] is referred to as one who \"uncovers\" as [Leviticus 20:18] states: \"He uncovered her source.\" A person who inserts the entire organ is referred to as one who completes [intercourse]. With regard to all the forbidden relations [mentioned] by the Torah, one who \"uncovers\" and one who \"completes [intercourse] are [equally] liable for execution by the court, kerait, lashes, or stripes for rebellious conduct. Even though the man did not ejaculate and even if he withdrew and did not complete relations, [the man and the woman] both become liable. Whether a person engages in vaginal or anal intercourse, when he \"uncovers\" [the woman], they both become liable for execution, kerait, lashes, or stripes for rebellious conduct. Whether they were lying or standing, liability is established by the insertion of the corona.",
+ "[There is never any liability when] a man engages in forbidden relations without an erection, instead his organ was hanging loosely like the organ of the dead, e.g., one who was sick or a person with a congenital malady, i.e., he was born sexually inadequate. Even though he inserts his organ with his hand, he is not liable for kerait or lashes. Needless to say, he is not liable for execution. For this is not considered sexual intercourse. Nevertheless, [such an act] disqualifies a woman from partaking of terumah. And the court subjects both of them to stripes for rebellious conduct.",
+ "When a person enters into sexual relations with one of the arayot as a casual act, although he did not intend to do so, he is liable.Similar concepts apply with regard to one who enters into relations with women forbidden by a negative commandment alone or with one of the shniyot.
When, however, a man has relations with one of the arayot after she died, he is not liable at all. Needless to say, this applies with regard to those women with whom relations are forbidden by a negative commandment alone. When, by contrast, one has relations with a person who is trefe or who has relations with an animal which is trefe, he is liable. [The person or the animal] is [now] alive even though he will ultimately die from this illness. Even when the two signs which validate ritual slaughter were slit but [the woman or the animal] is making its last movements, if one enters into relations with [her or it] he is liable until she or it dies or is decapitated.",
+ "When an adult male enters into relations with any of the women forbidden in connection with the above transgressions who is three years and one day old or more, he is liable for execution, kerait, or lashes and she is not liable unless she is past majority. If she is younger than this, both participants are not liable, for the act is not considered as sexual relations.
Similarly, when an adult woman enters into sexual relations with a minor, if he is nine years and one day old, she is liable for execution, kerait, or lashes and he is not liable. If he is younger than nine years old, they are both free of liability.",
+ "When a man enters into relations with a male or has a male enter into relations with him, once the corona is inserted [into the anus] they should both be stoned if they are both adults. As [Leviticus 18:22] states: \"Do not lie with a man,\" [holding one liable for the act, whether] he is the active or passive partner.
If a minor of nine years and a day or more is involved, the man who enters into relations or has the minor enter into relations with him should be stoned and the minor is not liable. If the male [minor] was less than nine years old, they are both free of liability. It is, however, appropriate for the court to subject the adult to stripes for rebellious conduct for homosexual relations although his companion was less than nine years old.",
+ "One is liable for anal intercourse with an androgynus just as one is liable for relations with another male. One who engages in vaginal intercourse with [an androgynus] is not liable.
There is a doubt concerning the gender of a tumtum. Therefore a person who has relations with a tumtum or vaginal intercourse with an androgynus should be given stripes for rebellious conduct.
An androgynus may marry a woman.",
+ "When a person sodomizes an animal or has an animal insert its organ in him, both the person and the animal should be stoned to death, as [Leviticus 18:23] states: \"Do not lie down with any animal,\" prohibiting [such relations] whether he sodomizes the animal or has the animal enter him. All [living creatures] animals, beasts, and fowl should be stoned to death. The Torah did not make any distinction with regard to the age of an animal whether it is young or old. \"Any animal\" implies a prohibition on the day of its birth. Whether the person enters into vaginal or anal intercourse with the animal, when he inserts the corona or the animal inserts the corona within him, they are liable.",
+ "When a boy nine years old sodomizes an animal or has an animal engage in relations with him, the animal should be stoned, but he is not liable. If the boy was less than nine years old, the animal is not stoned. Similarly, when a girl three years old or more causes an animal or a beast to have relations with her, whether it is an older animal or a younger animal, once the corona of the animal is inserted into her vagina or anus, the animal is stoned to death and she is not liable. If she was past majority, they both should be stoned to death. If she was less than three years old, the animal should not be stoned.",
+ "When a person lies with an animal inadvertently or a woman causes an animal to have relations with her inadvertently, the animal is not stoned to death even though they are past majority. With regard to [relations with] all the arayot, when one is an adult and the other a minor, the minor is not liable and the adult is liable, as explained. If one is awake and one is sleeping, the one who is sleeping is not liable. If one [transgresses] intentionally and the other inadvertently, the one who [transgresses] intentionally is liable and the one who transgresses inadvertently must bring a sacrifice. If one acted under duress and one acted willingly, the one who acted under duress is not liable as stated above.",
+ "The witnesses are not required to see [the precise details] of couple's intimate relations, the man inserting [his organ]as one inserts a piston into a pipe. Instead, once they see them clinging together as is the way of all who engage in relations, they may be executed on the basis of this evidence. We do not say: Maybe he did not insert the corona, because we can assume that in this position, the corona was inserted.",
+ "When an established presumption that people are close relatives has been established, we judge accordingly even though there is no clear proof that they were relatives. We give lashes and execute by burning, stoning, and strangulation based on such a presumption.
What is implied? If it is an accepted presumption that a particular woman is a man's sister, daughter, or mother and he had relations with her in the presence of witnesses, he is given lashes or executed by burning or stoning even though there is no clear-cut evidence that the woman is his sister, mother, or daughter, only the accepted presumption.
An incident occurred with a woman who came to Jerusalem carrying an infant on her shoulders and she raised it, [establishing] the assumption that he was her son. [After he grew older,] he had relations with her and they brought her to the court who executed her by stoning.
A proof of this law can be drawn from the fact that the Torah speaks of the judgment of execution for one who curses his father and strikes his father How can we find clear proof that he is his father? Instead, we operate according to the existing presumption. So, too, with regard to other relatives, we operate according to the existing presumption.",
+ "[The following rules apply when] a man and a woman come from overseas, he says: \"This is my wife,\" and she says: \"This is my husband.\" If in [their new] city, he establishes the presumption that she is his wife for 30 days, we execute [an adulterer who has relations] with her. Within 30 days, however, we do not execute anyone on the presumption that she is a married woman.",
+ "When a woman is presumed to be a niddah among her neighbors, her husband is given lashes for [engaging in relations] with her in the niddah state.
[The following rule applies when] a person issues a warning [not to enter into seclusion with a specific man] to his wife and she enters into seclusion with him. If one witness comes and testifies that she was unfaithful, her husband was a priest, and he engaged in relations with her afterwards, he receives lashes because of her because he had relations with a zonah. Although the fundamental element of this testimony is established by one witness, [her conduct caused] her identity to be established as a zonah.",
+ "When a father says: \"My daughter is consecrated to this person,\" his word is accepted and she must marry him. [Nevertheless,] if she acts unfaithfully while [consecrated] to him, she is not stoned to death because of her father's statements unless there are witnesses [who testify] that she was consecrated in their presence.
Similarly, when a woman states: \"I have been consecrated,\" [if it is discovered that she engaged in relations with another man,] she is not executed on the basis of her own statements. Instead, there must be witnesses [that she was consecrated] or she must have established a common conception [that this was the case]."
+ ],
+ [
+ "The [following] four women: the wife of a man's father, the wife of his son, the wife of his brother, and the wife of the brother of his father, are considered an ervah for him forever, whether after consecration or after marriage, in the lifetime of their husbands or after their deaths, [even] if they were divorced - with the exception of the wife of one's brother who did not leave a son.
If a man engages in relations with one of these woman during the lifetime of their husbands, he is liable for two [sin-offerings]: for incestuous relations and adulterous relations, for both of these prohibitions take effect at the same time.",
+ "Therefore a person who engages in relations with his mother who is his father's wife is liable for two [sin-offerings], one because [the woman is] his mother and one because she is his father's wife. [This applies] both during his father's lifetime and after his father's death.
The wives of both a person's paternal brother and his maternal brother are considered an ervah for him. [This applies regardless if he and/or his brother were conceived] in marriage or in a promiscuous relationship. The wife of the maternal brother of a man's father is, however, forbidden [only] as a shniyah, as explained. Both a person's paternal sister and his maternal sister are considered an ervah for him. [This applies regardless if he and/or his sister were conceived] in marriage or in a promiscuous relationship, e.g., his mother or his father acted promiscuously with others and his sister was conceived promiscuously, as [implied by Leviticus 18:9]: \"one born at home or one born beyond [marriage].\"",
+ "The daughter of his father's wife who is his paternal sister is an ervah for him, [as ibid.:11] states: \"the nakedness of the daughter of your father's wife, your father's offspring.\" If, however, a man's father marries a woman and she has a daughter from another man, that daughter is permitted to him. She is not \"your father's offspring.\" Behold one is already liable for [relations] with her because she is a sister, why then [does the Torah mention]: \"the daughter of your father's wife\"? So that one should be liable for this prohibition as well.",
+ "Therefore a man who engages in relations with his sister who was born to his father's wife in marriage is liable for two [sin offerings]: one because of \"the nakedness of your sister\" and one because of \"the nakedness of the daughter of your father's wife.\" If, however, one's father raped or seduced a woman and conceived a daughter, one is liable only for having relations with one's sister. For the daughter of the woman who was raped is not the daughter of the wife of one's father.",
+ "The sister of his mother is considered an ervah for him. [This applies to both her paternal and maternal sister and applies regardless whether she [was conceived] in marriage or in a promiscuous relationship. Similarly, his father's sister - both his paternal and maternal sister, whether she [was conceived] in marriage or in a promiscuous relationship - is considered an ervah for him.",
+ "When a person has promiscuous relations with a woman and conceives a daughter with her, that daughter is considered an ervah for him. Although the Torah does not state: \"Do not reveal the nakedness of your daughter,\" the prohibition is of Scriptural origin. Since [the Torah] forbade [relations] with the daughter of one's daughter, it did not mention [the prohibition against] one's daughter. This is not from the words of our Sages. Therefore a person who has relations with a daughter born of his wife is liable for two [sin offerings], for [relations with] his daughter and for relations with a woman and her daughter.",
+ "When a person consecrates a woman, her close relatives - six women - become forbidden to him as an ervah forever. This applies whether he consummates [the bond through nisuin] or divorces her, in the lifetime of his wife and after her death. They are: a) her mother, b) her mother's mother, c) her father's mother, d) her daughter, e) her daughter's daughter, and f) her son's daughter. If he has relations with one of these women during the lifetime of his wife, both [he and she] are executed by burning.",
+ "If he has relations with one of these women after his wife's death, they are liable for kerait, but they are not executed by the court, as [derived from Leviticus 20:14]: \"In fire, he and they shall be burnt.\" [This implies that only] when both women - his wife and the woman with whom he had relations - are alive, he and the ervah are executed by burning. When both [women] are not alive, there is no execution by burning.",
+ "Similarly, the sister of his wife is considered an ervah for him until his wife dies. Both her maternal sister and her paternal sister, whether conceived in marriage or promiscuously, are considered as an ervah for him.",
+ "If a man transgressed and engaged in relations with one of these seven women, whether intentionally or inadvertently, although he and the woman are liable for execution by the court or kerait, he is not forbidden to engage in relations with his wife. The only exception is [when he engages in relations with] the sister of the woman he consecrated. In this instance, his wife is forbidden to him, as explained in Hilchot Gerushin.",
+ "When a man engages in promiscuous relations with a woman, the seven relatives mentioned above are not forbidden to him [according to Scriptural Law]. Nevertheless, our Sages prohibited anyone who had promiscuous relations with a woman from marrying one of these seven relatives during the promiscuous woman's lifetime. [The rationale is that] the promiscuous woman will come to visit her relatives. He will thus enter into solitude with her. [Since] he is familiar with her, we fear that they will transgress and thus he will engage in relations with an ervah.
Even if a man is merely suspected of relations with a woman, he should not marry one of her relatives until the woman with whom he was suspected of having relations died. If, however, he married the relative of the woman with whom he was suspected of having relations, he should not divorce her.",
+ "When a person was suspected of having relations with an ervah or a rumor to that effect was circulated, he should not dwell together with her in the same lane or appear in the same neighborhood. An incident occurred concerning a man who was rumored [to have engaged in relations] with his mother-in-law and our Sages had him beaten because he passed by the entrance to her home.",
+ "When a person has promiscuous relations with a woman and her daughter or a woman and her sister or the like, it is as if he had relations with two unrelated woman. One is considered an ervah because of the other only in the instance of marriage, not in an instance of promiscuity. Similarly, if a man's father, son, brother, or father's brother raped a woman or seduced her, she is permitted to him and he may marry her. [The prohibition involving these individuals] mentions \"the wife of\" and here there is no context of marriage.",
+ "When a man's father or son marries a woman, that man may marry her daughter or her mother as we explained. A person may marry the wife of his brother's son. A man may marry a woman and her sister's daughter or her brother's daughter at the same time. It is a mitzvah from the Sages for a man to marry his sister's daughter, as [alluded to by Isaiah 58:7]: \"Do not turn away from your own flesh.\" This law also applies to his brother's daughter."
+ ],
+ [
+ "When a person has relations with the wife of a minor, he is not liable. [This applies] even to a yevamah with whom a nine year old [brother] had relations. Similar [laws apply when] a person has relations with the wife of a deaf-mute, the wife of a mentally or emotionally unstable individual, the wife of a tumtum or an androgynus, a female deaf-mute or a woman who is mentally or emotionally unstable married to a mentally capable individual, or a woman whose consecration is of doubtful status or whose divorce is of doubtful status. In all of the above situations, one is not liable. If they willfully transgress, they are given stripes for rebellious conduct.",
+ "[The following rules apply if a man] engages in relations with a female minor, the wife of an adult male. If she was consecrated by her father, [the adulterer] is executed by strangulation. She is not liable for anything, [but] she is forbidden to her husband, as explained in Hilchot Sotah.
If she has the right to perform mi'un, he is given stripes for rebellious conduct and she is permitted to [remain married] to her husband, even if he is a priest.",
+ "When the daughter of a priest commits adultery while married, she is executed by burning, as [Leviticus 21:9] states: \"When the daughter of a man who is a priest will begin to commit adultery, [she will be burnt by fire].\" [This applies] whether she is married to a priest or an Israelite. [Indeed,] even if her husband was a mamzer or a nitin or another whom it is forbidden to marry because of a negative commandment, [she is given this punishment].
The man who engages in adultery with her is executed by strangulation. Similarly, the daughter of an Israelite who is married to a priest is [executed] by strangulation [if she commits adultery] as is the law with regard to any other married woman.",
+ "When a man has relations with a consecrated maiden, they are both executed by stoning. They are not liable to be stoned to death until the maiden is a virgin, consecrated, and in her father's home. If she came of age or she entered the chupah even if the marriage was not consummated, they are executed by strangulation. [The lesser punishment is given] even if the father gave her to the emissaries of the husband and she committed adultery on the way.",
+ "When a man has relations with a girl who is a minor and is consecrated while she is living in her father's house, he is executed by stoning and she is not liable. When a consecrated maiden who is the daughter of a priest commits adultery, she is stoned to death.",
+ "When ten men enter into relations with her one after the other while she is a virgin in her father's home, the first is executed by stoning and the remainder, by strangulation.
When does the above apply? When they had vaginal intercourse. If, however, they had anal intercourse, she is still a virgin and they are all executed by stoning.",
+ "When a consecrated maiden was a freed slave or a convert, even if she was freed or converted before she reached the age of three, [the adulterer] is executed by strangulation, as is the law with regard to all married women.",
+ "There is a new law that applies to a person who spreads a malicious report [about his wife]. What is this new [law]? That if the gossip is discovered to be true and witnesses come [and testify] that she committed adultery when she was a consecrated maiden, even if she committed adultery after she left her father's house and even if she committed adultery after she entered the marriage canopy before she had relations with her husband, she is stoned to death at the entrance to her father's house. Other consecrated maidens concerning whom a malicious report was not spread are executed by strangulation if they committed adultery after they left their father's home, as we explained.
Thus there are three types of execution for adultery with a married women: strangulation, burning to death, and stoning to death.",
+ "Where is a consecrated maiden who committed adultery stoned to death? If she committed adultery while in her father's house, even though the witnesses did not testify until she went to her father-in-law's house and married, she is stoned to death at the entrance to her father's house. If she committed adultery in her father-in-law's house before her father conveyed her [to her husband], she is stoned to death at the entrance to the gate of the city. [This applies] even if [the witnesses] testified concerning her after she returned to her father's house.",
+ "If witnesses come [and testify] after she comes of age or after her husband has relations with her, she is stoned to death in the place for stoning.[This applies] even if they testify that she committed adultery in her father's home when she was a maiden.",
+ "If [a woman] was conceived before her mother converted and born after her mother converted, she is stoned at the entrance to the gate of the city.
[The following rule applies to] every woman who is obligated to be stoned at the entrance to the gate of the city. If the city is predominantly populated by gentiles, we stone her at the entrance to the court.
[The following rule applies to] every woman who is obligated to be stoned at the entrance to her father's house, if she does not have a father or she has a father, but he does not have a house, she is stoned at the place for stoning. The \"entrance to her father's house\" was mentioned only as a mitzvah.",
+ "When a person engages in relations many times with one of the arayot, he is liable for kerait or execution by the court for every time he engages in relations. Although the court can only execute the person only once, the different times he engages in relations are considered as different transgressions.
Similarly, if a person is liable for several different transgressions for engaging in relations once, if he transgressed inadvertently, he must bring a sacrifice for every transgression he performed even though he engaged in relations only once, as will be explained in Hilchot Shegagot If he transgressed intentionally, it is considered as if he violated many transgressions. Similarly, there is a situation where a person engages in relations once and incurs liability for lashes many times as will be explained.",
+ "The term shifchah charufah employed by the Torah refers to [a woman] who is half a Canaanite maidservant and half a freed woman who has been consecrated by a Hebrew servant. [Concerning the infidelity of such a woman, Leviticus 19:20] states: \"They shall not die, because she was not freed.\" If she was freed entirely, one is liable for execution by the court, for she becomes a married woman in a complete sense, as explained in Hilchot Ishut.",
+ "[The laws regarding] relations with this maidservant are different than [those regarding] all other forbidden relations in the Torah. For she is lashed, as [ibid.] states: \"There shall be an inquiry.\" He is liable to bring a guilt offering, as [ibid.:21] states: \"And he shall bring his guilt offering.\" Whether he transgresses intentionally or inadvertently with a shifchah charufah, he must bring a guilt offering.
When he enters into relations with her many times, whether intentionally or unintentionally, he is required to bring only one sacrifice. She, however, is liable for lashes for every act of relations if she acted intentionally, as is the law with regard to other instances [where relations are forbidden] by merely a negative commandment.",
+ "When a person just inserts his corona into the female organ of the shifchah charufah, but does not insert the entire organ, he is not liable. [Liability is incurred only when] he inserts the entire organ.
He is only liable when she is above majority, had engaged in relations previously and acts intentionally and willfully. If, however, she is a minor, she had never engaged in relations, or she transgressed inadvertently, was raped, or was sleeping, he is not liable. Similarly, if he had anal intercourse with her, he is not liable, for with regard to a shifchah charufah an equation was not established between vaginal intercourse and anal intercourse, for [Leviticus 19:20] speaks of: \"ly[ing] while emitting seed.\" With regard to other [forbidden] relations, the Torah did not distinguish between one type of relations and the other, for [ibid. 18:22] speaks of \"the ways [in which a man] lies with a woman.\" Implied is that the Torah recognizes two ways of lying with a woman.",
+ "In every instance concerning a maidservant where we said there was no liability, he is not liable for a sacrifice and she is not liable for lashes. He, however, is given \"stripes for rebellious conduct\" according to Rabbinic Law if they were both adults who acted intentionally.",
+ "When a youth nine years old engages in relations with a shifchah charufah, she is given lashes and he is required to bring a sacrifice, provided that she is an adult, not a virgin, and acts willfully, as we explained. For a man is not liable to bring a sacrifice until she is liable for lashes, as [implied by] the verse: \"There shall be an inquiry.... And he shall bring his guilt offering.\""
+ ],
+ [
+ "[A woman in] the niddah state is like all of the other arayot. A person who inserts his corona into her vaginal or anal orifice is liable for kerait. [This applies] even if she is a minor who is three years old, as applies with regard to other arayot.
For a woman can become impure as a niddah even on the day she is born. And a girl who is ten days becomes impure because of zivah. This concept was communicated through the Oral Tradition. There is no difference between an adult and a minor with regard to the impurity associated with nidah and zivah.",
+ "[The prohibitions that apply] to one who has relations with a nidah apply throughout the seven days, even if blood was sighted only on the first day. [These same prohibitions] apply to one who has relations with a woman who gave birth to a male throughout the seven days [following birth], to one who has relations with a woman who gave birth to a female throughout the fourteen days [following birth], to one who has relations with a zavah through the time she bleeds and then counts [seven \"clean\" days]. This applies also to a Canaanite maidservant and one who has been freed. All [of these relations] are punishable by kerait.
[The association is derived as follows:] With regard to a nidah, [Leviticus 15:19] states: \"She will be in her niddah state for seven days.\" With regard to a zavah, [ibid.:25] states: \"All the days of the flow of her impurity will be like the days of her niddah state.\" With regard to a woman who gave birth to a male, [ibid. 12:2] states: \"She will become impure as in the days of her nidah affliction.\" And with regard to a woman who gave birth to a female, [ibid. 12:5] states: \"She will be impure as in her niddah state for two weeks.\"",
+ "When does the above - that the impurity is dependent on [the passage of] days - apply? When the woman immersed herself in the waters of a mikveh after these specifically mentioned days. If, however, a niddah, a zavah or a woman who gave birth did not immerse in a mikveh, a person is liable for kerait for having relations with one of them even several years afterwards. For the Torah made the matter dependent on [the passage of] days and immersion, as [Leviticus 15:18] states: \"And they shall immerse themselves [in the water]....\" This teaches a general principle with regard to any impure person: he is in a state of impurity until he [or she] immerses.",
+ "The prohibitions against relations with a niddah, a zavah, and a woman after childbirth do not apply with regard to relations with gentile women. Our Sages decreed that all gentiles, male and female, would be considered like zavim at all times, whether or not they experienced such discharges, with regard to matters of purity and impurity.",
+ "All blood manifest by a woman after childbirth during the 33 days associated with the birth of a male and the 66 days associated with the birth of a female is called blood of purity. It does not prevent a woman from [relations with] her husband. Instead, she immerses herself after seven days [of impurity] for a male and fourteen for a female. She may then engage in relations with her husband even though her blood flows.",
+ "All of those who must immerse themselves are required to immerse themselves during the day with the exception of a niddah and a woman after childbirth. For with regard to a niddah, [Leviticus 15:19] states: \"She will be in her niddah state for seven days.\" Her niddah state prevails for all of the seven days. She immerses on the evening of the eighth day. Similarly, a woman who gives birth to a male child immerses on the evening of the eighth day, and one who gives birth to a female immerses on the evening of the fifteenth day, for a woman who gives birth is comparable to one in the niddah state, as we explained.",
+ "If she delayed the matter for many days and did not immerse herself, when she immerses herself, she should immerse only at night. For if she immerses during the day, an error [may be] made and another niddah may come and immerse herself on the seventh day.",
+ "If a woman was sick or the place for immersion was far away and women could not reach there and return at night because of thieves, because of cold, or because they close the gates of the city at night, she may immerse during the day on the eighth - or subsequent - days.",
+ "Whenever a woman has a veset, her husband can assume that she is [ritually pure and] permitted until she tells him \"I am impure\" or she is established as a niddah in her neighborhood.
If a woman's husband went overseas and left her ritually pure, when he comes he does not have to ask her [concerning her state]. Even if he finds her asleep, he may enter into relations with her as long as it is not the time when she is expected to menstruate. He need not suspect that perhaps she is a niddah. If he left her a niddah, she is forbidden to him until she tells him: \"I am ritually pure.\"",
+ "When a woman tells her husband: \"I am ritually impure,\" and afterwards she tells him: \"I am ritually pure. Before I was just speaking facetiously with you,\" her word is not accepted. If she provides a rationale for her original statements, her word is accepted.
What is implied? Her husband asked her to engage in relations and his sister or his mother was together with her in the courtyard. She originally said she was impure. Afterwards, she said: \"I am pure. I told you that I am impure only because of your sister or your mother; lest they see us.\" [In this instance,] her statement is accepted. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "When a man was in the midst of relations with a woman who had been ritually pure and she said: \"I became impure,\" he should not separate himself immediately while he is erect. For withdrawing is as pleasurable for him as entry. If he withdraws while he is still erect, he is liable for kerait, like one who enters into relations with a niddah. This law also applies with regard to other arayot.
What should he do? Implant his toenails in the ground and wait without moving until he loses his erection. Afterwards, he should withdraw.",
+ "It is forbidden for a person to engage in relations with his wife near the time she can expect menstruation to begin, lest she menstruate in the midst of relations. [This is alluded to by Leviticus 15:31]: \"And you shall warn the children of Israel concerning their impurity.\"
For how long [is it necessary to refrain from relations]? If [the woman] would ordinarily begin menstruating during the day, she is forbidden to enter into relations from the beginning of the day. If she would ordinarily begin menstruating during the night, she is forbidden to enter into relations from the beginning of the night.",
+ "If the time when menstruation could be expected to come passes and she did not begin menstruating, she is permitted to engage in relations after the time when menstruation was expected to begin passes.
What is implied? If she was accustomed to begin menstruating after six hours of the day passed. She is forbidden to engage in relations from the beginning of the day. If six hours pass without her beginning to menstruate, she is forbidden to engage in relations until the evening. Similarly, if she was accustomed to begin menstruating after six hours of the night and that time passed without her beginning to menstruate, she is forbidden to engage in relations until sunrise.",
+ "It is the habit of Jewish men and women to carry out a personal inspection after relations. What is implied? The man should clean himself with a cloth prepared for [this purpose] and the woman should clean herself with a cloth prepared for [this purpose]. [The purpose of these inspections is] to see whether the woman menstruated in the midst of relations. The man may allow the woman to check with his cloth. Since her word is accepted with regard to her [cloth], it is also accepted with regard to his.",
+ "The cloths used to clean oneself must be from worn-out, white linen. They are called eidim, \"witnesses,\" in this context. The cloth with which the man cleans himself is called his ed and the cloth with which the woman cleans himself is called her ed.",
+ "Modest women do not engage in relations until they carry out an inspection beforehand. A woman who does not have a [fixed] veset is forbidden to engage in relations until she carries out an inspection. Therefore, she engages in relation with two edim, one for before relations and one for afterwards. When, however, a woman has a [fixed] veset, she need not use an ed before relations except as a measure of modesty.
After relations, however, everyone needs two witnesses: one for him and one for her, even a pregnant woman, one who is nursing, an elderly woman, or a minor A virgin or a woman whose blood is pure does not require edim, because blood is flowing from her.",
+ "When a man engages in intercourse several times [in one night], [he and his wife] do not have to check their two edim after each time they engage in intercourse. Instead, he should clean himself with his ed, she should clean herself with her ed after each time they have relations that entire night. In the morning, they should check the edim. If blood is discovered on her ed or on his ed, she is impure.
If a women engaged in relations, cleaned herself, and then the ed was lost, she should not engage in relations again until she makes an internal inspection with another ed first. [We fear that] perhaps there was blood on the ed that was lost.",
+ "[The following rules apply if] she placed the ed under a pillow or a bolster and blood was discovered upon it. If [the stain] is extended, she is impure. For we can assume that [the stain] came from the cleaning. If it is rounded, she is pure. [We assume that the stain] came only from the blood of a louse which was killed under the pillow.",
+ "[When a woman] cleaned herself with an ed that has been checked, then touched it to her thigh, and on the next day discovered blood upon it, she is impure. We do not say: Maybe a louse was killed when she touched it to her thigh.
[The following rules apply if] she cleaned herself with an ed that was not checked and she did not know whether it had blood on it before she cleaned herself with it or not. If there was more than a gris of blood [on it], she is [considered] a niddah. If the stain was less than that, she is pure. [We assume that the stain] came from a louse.",
+ "When a woman suffers vaginal bleeding in the midst of relations, she is permitted to engage in relations again a second time once she becomes pure. If she suffers vaginal bleeding [in the midst of relations] a second time, she is permitted to engage in relations a third time. If she suffers vaginal bleeding [in the midst of relations] a third time, she is forbidden to ever enter into relations again with this husband.
When does the above apply? When there was no other factor that [the bleeding] could be attributed to. If, however, they entered into relations close to the time when she was expected to menstruate, we attribute [the bleeding] to her ordinary pattern. If she had a wound [in her vaginal area], we attribute [the bleeding] to the wound. If, however, the blood that comes from the wound is a different shade than the blood which she sees in the midst of relations, she may not attribute [the bleeding] to the wound.
We accept the word of a woman when she says: \"I have a wound in the uterus which bleeds.\" On this basis, she is permitted to her husband even though the uterus bleeds in the midst of relations.",
+ "When a woman bled in the midst of relations on three [successive] occasions and there was no outside factor to which to attribute [the bleeding], she is required to divorce. She may, however, marry a second husband. If she married a second time and bled in the midst of relations on three [successive] occasions, she is required to divorce, but she may marry a third man. If, however, she married a third time and bled in the midst of relations on three [successive] occasions, she is required to divorce and she may not marry again until she is healed from this sickness.",
+ "How does a woman check herself to see whether she has been healed from this sickness? She brings a lead tube with its edge doubled over inside of it. She inserts the tube into her vagina until the place it can reach. She then places a shaft within the tube with a cotton swab placed at its top. She pushes [the shaft] until the swab reaches the opening of the uterus and then takes out the swab. If blood is found on the top of swab, it can be assumed that the blood discovered in the midst of relations comes from the uterus. If there was no blood on the swab, it can be assumed that the blood discovered [in the midst of relations] comes from pressure on the sides of the vaginal channel. She is pure and may marry another man, as stated in Hilchot Ishut."
+ ],
+ [
+ "A woman becomes impure due to factors beyond her control, whether for niddah or for zivah.
What is implied? For example, she jumped from place to place; she saw animals, beasts, or fowl copulating, was aroused, and began bleeding. In these and in other analogous instances, regardless of the situation, since she experienced bleeding, she becomes impure.
She becomes impure from even the smallest amount of bleeding. Even a drop of blood the size of a mustard seed [makes her impure as if] much blood had drained from her.",
+ "All women become impure [when blood is discovered in] the outer chamber [of the vagina]. Even though the blood did not emerge outside [her body], but instead, was discharged from the womb without flowing further, since it emerged from the upper portion of the vaginal channel, she is impure, even though the blood is still within her flesh. [This is alluded to by Leviticus 15:19:] \"A discharge of blood within her flesh.\"
Until where does the upper portion of the vaginal channel extend? Until the place that the male organ reaches when inserted entirely during relations. The upper portion of the vaginal channel itself is like the uterus.",
+ "Our Sages spoke in metaphoric terms with regard to a woman. The uterus where a fetus is formed is called \"the source.\" It is the place where the blood that renders a woman a niddah or a zavah emanates from. It is called \"the room,\" for it is found deep within her body. The entire uterine channel, i.e., the lengthy place whose entrance contracts severely at the time of pregnancy so that the fetus will not fall, but opens very wide at birth is called \"the antechamber,\" i.e., it is like a gateway to the uterus.",
+ "When the male organ is inserted entirely during relations, it enters the \"antechamber\" but does not reach its end. Instead, it is slightly removed according to the size of the organs. Above the \"room\" and the \"antechamber\" - but located between the \"room\" and the \"antechamber\" - is the place where the woman's two ovaries and the ducts in which her ova become mature are located. This place is called \"the loft.\" There is an opening from the \"loft\" to the top of the \"antechamber.\" This opening is called the \"passageway.\" When the male organ is inserted entirely during relations it goes beyond the \"passageway.\"",
+ "Blood which comes from the \"room\" is always impure with the exception of \"the blood of purity\" which the Torah deemed pure and bleeding which occurs before birth, as will be explained. Blood from the \"loft\" is entirely pure. It is like the blood from a wound in the intestines, the liver, or a kidney and the like.
[The following laws apply when blood] is discovered in the \"antechamber.\" If it is discovered between the \"passageway\" [and the uterus], she is impure, for the assumption is that it came from \"the room.\" She is liable for entering the Temple and we burn terumah and sacrificial foods because of this. We do not say that perhaps it descended from the \"loft\" through the opening, for most of the blood found in such a place is from the \"room.\"
When blood is found in the \"antechamber\" between the opening [and the entrance to the vagina], she is impure, because of a doubt. Perhaps [the blood] came from the \"room\" or [perhaps it] flowed from the loft through the passageway. Therefore we do not burn terumah and sacrificial foods because of this, nor is she liable for entering the Temple.",
+ "Not every liquid that comes from the \"room\" renders a woman impure, only blood, as [ibid.] states: \"A discharge of blood.\" Therefore if a white or a green liquid flows from the uterus, even if it is viscous like blood, she is pure since it does not appear as blood.",
+ "There are five [colors of] blood that [render] a woman impure. They are: red, black, bright saffron, muddy water, and diluted wine. All other colors are pure.",
+ "What is meant by red? The color of blood that comes from the blood which flows initially when people let blood. This blood is placed in a cup, the stain is placed next to it, and [the two] are compared. The black is like dried ink.
What is meant by bright saffron? Fresh saffron should be brought together with the clod of earth from which it is growing. From the better stalks, one should take the middle stalk that is entirely a stem. In each one, there are three stalks and each stalk has three leaves. One should bring the stain next to the middle leaf on the middle stalk and compare it.
What is meant by \"like muddy water\"? We take earth from the valley of Sichnei or the like which is red and pour water over it until the water level is the thickness of a garlic peel above the earth. There is no required amount of water or earth that must be brought. One should stir them in the container and compare [the color to that of the stain] at that time while [the water] is murky. If [the water] becomes clear, one should stir it again and make it murky.",
+ "If the color of the stain matched the color of any of these four shades or was deeper than them, [the woman] is impure. If it is lighter than they are, she is pure.
What is implied? If a black stain was darker than dried ink, [the woman] is impure. If it was lighter than it, i.e., it was like a black olive, tar, or a raven, she is pure. Similar principles apply with regard to the other three colors.",
+ "What is meant by like diluted wine? Like one portion of fresh, undiluted wine like the wine of the Sharon in Eretz Yisrael mixed with two portions of water. If the appearance of the stain was darker or lighter than this, [the woman] is pure. [The stain must be] the exact color of this mixture.
A woman's word is accepted if she says: \"I had a stain of this-and-this color and I lost it.\" The wise man rules whether she is pure or impure [based on her statement].",
+ "How does a person bring the two close and compare? He takes the portion of the cloth that has the stain in his hand and looks at it and at the ink, the saffron leaf, the blood that was let [contained] in a cup, the muddy water, or the diluted wine [contained] in a cup. He compares them according to his perception and rules whether she is impure or pure.
He should not look at the cup from the outside. Instead, he should look at the liquid in the cup. The cup should be wide, weigh a maneh, and contain two luggin, so that light will enter it and it will not be shadowy.",
+ "A stain should be checked only on a white cloth and in sunlight. One makes a shadow with his hand over the stain while standing in the sun so that he will be able to see it as it is.
It is not necessary for every person checking a stain to do all the above whenever he checks [a stain]. Instead, a sage develops a sensitive eye [to the colors of stains]. When he sees it, he will immediately rule whether it is impure or pure. If he has doubts regarding the appearance of a particular stain, he should bring it close and compare it to ink, to blood that has been let, or to the other [impure] colors.",
+ "[The following rules apply when] a woman discharges a piece [of flesh from the vagina]. Even if it is red, she is impure [only] when it is accompanied by blood. If not, she is pure. Even if [when the piece of flesh] is cut open, it is filled with blood, she is ritually pure. For this is not the blood of niddah, but rather blood from the piece [of flesh].",
+ "When the woman discharges a piece [of flesh] which is torn and there is blood collected within it, she is impure.
[The following rules apply when a woman] discharges something like a shell, something like a hair, something like earth, or something like mosquitoes. If these entities have a red appearance, they should be placed in lukewarm water. If they dissolve, she is impure. For it was blood that congealed. And whenever [a woman] discovers dried blood, she is impure.
If the entities remained in lukewarm water for more than a day and then dissolved, there is a doubt whether the woman is impure. If they did not dissolve after an entire day, they are from a wound and she is pure.",
+ "[The following rules apply if a woman] discharges something resembling a locust, a fish, a teeming animal, or a crawling animal. If it is accompanied by blood, it is impure. If not, it is pure.",
+ "When a woman places a tube in her \"antechamber\" and expels blood through the tube, she is pure. For [Leviticus 15:19] speaks of \"A discharge of blood within her flesh.\" [Implied is that] the discharge must be within her flesh as is the ordinary way in which women menstruate. For it is not ordinary for a woman to discharge blood through a tube.",
+ "When a woman urinated and excreted blood together with the urine, she is pure. [This applies] whether she was standing or sitting while urinating. Even if she has physical sensations and her body shudders, she need not suspect [that the blood originated in the uterus]. Instead, the sensation is associated with her urination [and] urine does not originate in the uterus. Instead, this blood [stems from] a wound in the colon or in the kidney.",
+ "Hymeneal bleeding is pure. It is neither the blood of niddah or the blood of zivah, for it is not from the uterus. Instead, it is blood from a wound.
What are the laws applying to virgins [who suffer] hymeneal bleeding? If she married when she was a minor, whether she never menstruated or whether she menstruated while in her father's home, she is permitted to her husband until the wound heals. For any bleeding that she discovers stems from the wound. If she discovers other blood after the wound heals, she is considered as a niddah.",
+ "[The following rules apply when a woman] marries when she is a na'arah. If she never menstruated beforehand, she is permitted to her husband for four days, by day and by night, even though blood is flowing, provided the wound did not heal.
If she had already menstruated in her father's home and then married, her husband should not [continue] to engage in relations with her. After the first time, he should separate. The hymeneal bleeding is considered as if it is the beginning of menstruation.
When a girl who has reached majority, but has not menstruated, she is given the entire first night.",
+ "The [first] four nights that are granted to a na'arah who has not menstruated need not be consecutive. [Instead,] the couple may engage in relations the first night and wait even two or three months and engage in relations for a second night, provided the wound has not healed.",
+ "Similarly, with regard to a minor who is allowed to continue engaging in relations until the wound heals, even if it does not heal for an entire year, they may engage in relations either non-consecutively or day after day.",
+ "[The following rules apply when a girl] married while she was a minor and became a na'arah while married to her husband. [If] the blood is still flowing because of the wound, all of the times she engaged in relations while a minor are considered as one night and she is given license to complete the four days granted to her during the period of na'arut.
Even if the three days she is granted during the period of na'arut are all non-consecutive, [e.g.,] they engaged in relations one night every two months, this is permitted, provided the wound has not healed.",
+ "How do we know whether or not the wound has healed? If [the woman] would discover blood when she stands but not when she sits; if she would discover [blood] when she sits on the earth, but not when she sits on pillows or blankets, the wound has not healed. If, however, the bleeding ceases and she does not discover [blood], whether she stands or whether she sits on a pillow, the wound has healed. Similarly, even if her bleeding has not ceased, but she continues to discover blood even when she is sitting on pillows and blankets, we assume that this is not blood from the wound, but rather menstrual bleeding.",
+ "If she would discover blood in the midst of relations, [we assume] that it comes as a result of the wound. If she engaged in relations and did not discover blood and afterwards, discovered blood out of the context of relations, [we assume] that it is menstrual bleeding.",
+ "When a man engages in relations with a virgin and she does not bleed and then, he engages in relations with her again and she does bleed, [we assume] that this is menstrual bleeding, even if she is a minor. [The rationale is that] if it were hymeneal bleeding, it would have appeared the first time.
When a man has relations with a girl below the age of three and she bleeds, this is hymeneal bleeding."
+ ],
+ [
+ "The bleeding of niddah, the bleeding of zivah, the bleeding before childbirth, the pure blood that follows childbirth, are all one type of bleeding. They [all] come from the uterus, from the same source. The laws applying [to this bleeding], however, change according to the time [and circumstance], causing the woman who discovers the bleeding to be considered as pure, a niddah, or a zavah.",
+ "What is implied? When a woman menstruates for the first time or when she menstruates at the fixed time at which it has been established that she will menstruate, she is a niddah for seven full days. [This applies] whether she continues to bleed throughout the seven days or she only discovered one drop of blood. If she discovers blood on the eighth day, this is the blood of zivah, because it comes \"outside the time for niddah\" [Leviticus 15:25].",
+ "Any blood that is discovered between one fixed time that a woman can be expected to menstruate and the next fixed time that she can be expected to menstruate is the blood of zivah. It is a halachah transmitted to Moses on Sinai that there are no more than eleven days between one menstrual bleeding and an another.",
+ "All of the seven days beginning with the day on which a fixed time that a woman can be expected to menstruate was established are called \"the days of niddah.\" [This applies] whether the woman menstruates or not. Why are they called \"the days of niddah\"? Because they are fit [for a woman to be considered] a niddah? Any blood discovered during these days is considered as the blood of niddah.",
+ "The eleven days that follow these seven are called \"the days of zivah.\" [This applies] whether the woman discovers bleeding or not. Why are they called \"the days of zivah\"? Because they are fit [for a woman to be considered] a zivah? Any blood discovered during these days is considered as the blood of zivah. Take care with regard to these names: \"the days of niddah\" and \"the days of zivah.\"",
+ "Throughout her entire life, from the time she establishes a time when she can be expected to menstruate until she dies or until she transfers the time she can be expected to menstruate to another date, she should count seven days from the beginning of the day when she could be expected to menstruate and eleven days after them. Afterwards, [she counts] another seven days and another eleven days.
Take care of this reckoning so that you will know [a woman's status] if she discovers blood. Was it in the days of niddah or the days of zivah? For throughout a woman's entire life, she [follows the same pattern]: seven days of niddah and eleven days of zivah unless the pattern was interrupted by a birth, as will be explained.",
+ "When a woman discovers uterine bleeding during the days of zivah for only one day or for two consecutive days, she is called a minor zavah, and she is called one who watches a day for a day. If she discovered [uterine bleeding] for three consecutive days, she is a zavah in the complete sense of the term. She is called a major zavah or merely referred to as a zavah without any further description. [This is derived from Leviticus 15:25]: \"When a woman will have a flow of blood for many days....\" The minimum implied by the plural form, \"days,\" is two. \"Many\" indicates [at least] three.",
+ "There is no difference between a major zavah and a minor zavah except the counting of seven [\"spotless\" days] and the necessity to bring a sacrifice. For a major zavah must count seven \"spotless\" days [before immersing to regain ritual purity] and a minor zavah need only count one day. And a major zavah must bring a sacrifice when she purifies herself and a minor zavah need not. They are both impure and the prohibition against relations applies to both of them equally.",
+ "What is implied? If she discovered blood in the days of zivah - whether she discovered it in the beginning of the night or she discovered it at the end of the day - that entire day, she is impure. It is as if the bleeding did not cease from the time she discovered it until the sun sets. She should watch herself throughout the night. If there are no signs of bleeding at night, she should arise in the morning and immerse herself after sunrise. She should watch herself for the entire day. If there are no signs of bleeding, there is then a pure day to compensate for the impure day and she is permitted to her husband at night.",
+ "If she discovered [uterine] bleeding also on the second day, whether at night or whether during the day, after she immersed herself, that second day is also impure and she must watch herself for the entire third night. If there are no signs of bleeding at night, she should arise in the morning and immerse herself after sunrise. She should watch herself for the entire day. If there are no signs of bleeding, there is then a pure day to compensate for the two impure days and she is permitted to her husband at night.",
+ "If she discovered [uterine] bleeding on the third day, whether during the day or at night, she is a major zavah and she must count seven pure days when there is no uterine bleeding [at all], as [Leviticus 15:28] states: \"She must count seven days for herself.\" She immerses herself on the seventh day after sunrise and is permitted to her husband at night. On the eighth day, she brings her sacrifice, two turtle doves or two doves.",
+ "When a minor zavah immerses herself at night during the day she is watching or a major zavah immerses herself on the seventh night, it is as if she did not immerse herself. She is like a niddah who immerses herself within the seven days.",
+ "When a person has relations with a major zavah after she immersed herself on the seventh day of her counting [of \"spotless\" days] or with a minor zavah after she immersed herself on the day on which she must watch herself, he is not liable for kerait, because she immersed herself at the time she was fit to immerse herself when regaining ritual purity. This woman, however, possessed improper culture, for relations with her and things she touches are tenative.",
+ "What is meant by their being \"tentative\"? If the day on which she immersed herself is completed without her discovering any uterine bleeding, everything which she touched after she immersed herself is ritually pure and there is no liability for relations with her. If, however, she discovers blood on this day after immersing herself, she is considered as a zavah retroactively. Anything which she touched is retroactively considered as impure and she and the man who engaged in relations with her are obligated to bring a sacrifice. Therefore she is forbidden to her husband until the evening, lest she bring herself to a situation involving doubt.",
+ "When a zavah counts six \"spotless\" days and discovers uterine bleeding on the seventh day, even if it is close to sunset, all of the days counted previously are invalidated and she begins a new reckoning of seven \"spotless\" days after the impure day.",
+ "If [a woman] discharges semen during the days she is counting, she invalidates one day. She is like a zav who has a seminal emission who invalidates one day [in his counting].
If she discovered uterine bleeding on the tenth, eleventh, and twelfth days of her \"days of zivah,\" she is not considered a major zavah. Instead, from the state of a minor zavah, she becomes a niddah. For the twelfth day is the beginning of her days of niddah and a woman who discovers bleeding in her days of niddah does not become a zavah, as we explained.",
+ "What is the intent of the Torah's wording [Leviticus 15:25]: \"After the time for niddah\"? That if she discovered bleeding on the three days that follow her niddah [bleeding], she is a zavah, i.e., she discovered bleeding on the eighth day after the onset of the days of niddah, the ninth day, and the tenth day, i.e., the first three of the eleven days of zivah.
[The following laws apply if a woman] discovers bleeding on the eleventh day of zivah and she immersed herself in the evening on the night of the twelfth day and engaged in relations. Although she is impure and the man who engaged in relations with her becomes impure and the laws regarding the impurity of the places where they both sit and lie apply, the couple are not liable for kerait. [The rationale is that] the twelfth day is not joined with the eleventh day for her to be considered a zavah. Her immersion that night is effective in saving her from [being liable to bring] a sacrifice.",
+ "If she immerses herself on the twelfth day after sunrise, she is forbidden to her husband until the evening as is the law with regard to any minor zavah. If [her husband] transgresses and engages in relations with her, neither of them are liable at all. Even if she discovers blood on the twelfth day after they engaged in relations it is of no significance. For this is the blood of niddah and it is not associated with [the bleeding of] the previous day.",
+ "If she discovers bleeding at the conclusion of her seventh day of niddah during bein hashamashot, and then discovers bleeding on the ninth day and the tenth day, there is an unresolved doubt if she is considered a [major] zavah. For perhaps the [blood] discovered at first was on the eighth night and thus it is as if she discovered blood on three consecutive days at the beginning of her days of zivah.
Similarly, if she discovered bleeding on the ninth and tenth days of her days of zivah and discovered bleeding again at the conclusion of the eleventh day during bein hashamashot, there is an unresolved doubt if she is considered a [major] zavah. For perhaps the final discovery [of bleeding] was on the eleventh day and she will have discovered [bleeding] on three consecutive days during her days of zivah.",
+ "When a niddah inspects herself in the midst of her days of niddah and discovers that her bleeding has ceased, even if it ceased on the second day of her menstrual period, and either, inadvertently or intentionally, did not inspect herself again until many days after her [days of] niddah and discovers impurity, we do not say that she was impure for all those days and [hence,] she is a zavah. Instead, throughout the entire time that she did not inspect herself, we operate under the presumption that she is pure.
If she inspected herself and found impurity, even if she checked herself on the seventh of her days of niddah, if she did not inspect herself again [before] bein hashamashot to separate herself from the impurity of niddah, but instead waited [several] days and afterwards inspected herself and found that she was pure, there is an unresolved doubt if she is considered a [major] zavah.
If she discovered impurity, she is definitely a zavah. [The rationale is that since] at the beginning she discovered impurity and at the end, she discovered impurity, we operate under the presumption that she did not stop bleeding.
On the first day of menstruation, even though a woman [conducted an inspection and] found that she was pure, it is as if she discovered impurity. For on the first day of menstruation, we operate under the presumption that a woman's flow will continue.",
+ "When a zavah inspects herself on the first day of [the seven days] she must count and finds herself pure and then did not inspect herself until the seventh day and found that she was pure, she can be assumed to be pure. It is as if she inspected herself for all of the seven days and discovered herself to be pure.",
+ "Similarly, if she inspects herself on the first day of [the seven days] she must count and finds herself pure and [inspects herself] on the eighth day and found that she was pure, she can be assumed to be pure.
If she checked herself on the third day of zivah and discovered that the bleeding had ceased, but did not check herself on the first day of counting and then checked herself on the seventh day, she can be assumed to be pure.
The same laws apply to a zav with regard to all these inspections if he finds himself pure and it is considered as if he counted these days.",
+ "Whenever there is a doubt whether a woman is niddah or a zavah, she must count seven \"spotless\" days because of the doubt. She immerses herself on the night preceding the eighth day Afterwards, she is permitted to her husband. She must bring the sacrifice of a zavah, but it is not eaten as will be explained in the appropriate place."
+ ],
+ [
+ "When a pregnant woman begins to feel pain, the labor pains take hold of her, and there is a flow of blood before she gives birth, that bleeding called \"the blood of the throes.\"
What are the laws that govern it? If it comes during her days of niddah, it is considered as niddah bleeding and she is impure as a niddah. If it comes in her days of zivah, she is pure. [This is derived from Leviticus 15:19]: \"When blood flows within her flesh.\" According to the Oral Tradition , we learn that the bleeding must come from herself, and not because of a child.
[The above applies] provided she gives birth to a living child. If, however, she miscarries, [the laws of \"the blood of] the throes\" do not apply.
Even if the blood is flowing together with contractions and pain for fourteen days before she gives birth, this is considered as \"the blood of the throes\" and she is pure. If, however, the bleeding began fifteen days or more before birth, the bleeding is considered as \"the blood of zivah\" and the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah apply to her.",
+ "When does the above apply? When the contractions, throes, and pain did not cease, but instead, she continued having difficulty until she gave birth. If, however, she discovered bleeding for three days or more during her \"days of zivah\" amid pain and throes, but the pains cease and the throes ease after three days and she is able to remain comfortable for 24 hours or more, she is a zavah. For if the bleeding was coming as a result of the child, the pain and the throes would not cease [for that long]. If she gives birth afterwards, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah apply to her.",
+ "When she discovers bleeding for one day without pain and then for two days with difficulty and then gives birth, [discovers bleeding] for two days without pain and then for one day with difficulty and gives birth, or [discovers bleeding] for one day with difficulty, then for one day without pain, and then for one day with difficulty and gives birth, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah do not apply to her.
If, however, she discovers bleeding for one day with difficulty and then for two days without pain and then gives birth, [discovers bleeding] for two days with difficulty and then for one day without pain and gives birth, or [discovers bleeding] for one day without pain, then for one day with difficulty, and then for one day without pain and gives birth, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah apply to her.
This is the general principle: When there are throes in proximity to birth, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah do not apply to her. When there is ease in proximity to birth, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah apply to her.",
+ "When the third day of her sighting blood is the day on which she gives birth, even if the entire day is characterized by ease, the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah do not apply to her. [The rationale is that] the day she gave birth is close to difficulty.
If she discovered bleeding for two days and miscarried on the third day, but did not identify what emerged in the miscarriage, her status is doubtful. There is a question if the laws of zivah or the laws of a woman who gave birth apply to her.",
+ "What are the laws that apply to a woman who gives birth while in the state of zivah? She must abide seven spotless days. Afterwards, she immerses herself at night and is permitted to her husband. Only then do the laws of \"the blood of purity\" apply to her. She must bring an offering of a zavah and the offering of childbirth. Accordingly, if she gives birth to a male, even if her bleeding ceases on the day she gives birth, she should count seven \"spotless\" days and immerse herself. If she gives birth to a female and counts seven \"spotless\" days which conclude with the fourteen days [she is impure because of] birth or after them, she can immerse herself and she is permitted to her husband. If the days of her counting conclude within the fourteen days, she is forbidden to her husband until the fifteenth night.",
+ "What is implied? If she discovered bleeding for three days and then counted seven \"spotless\" days, there are [only] ten days and she remains forbidden to her husband until the fifteenth night. For the entire fourteen days, she is like a niddah.
Why do we not require a woman who gives birth while in the state of zivah to count seven \"spotless\" days after the seven days [of impurity that follow] the birth of a male or the fourteen days [of impurity that follow] the birth of a female? Because the days following birth and the days of niddah in which blood is not sighted are counted as part of the seven \"spotless\" days, as will be explained.",
+ "When a woman who gives birth while in the state of zivah does not cease bleeding, [the laws of] \"the blood of purity\" do not apply to her. Instead, any uterine bleeding is considered as the bleeding of zivah. If, however, she counted seven \"spotless\" days, completed the fourteen days [following the birth of] a female, and then immersed herself, [the laws of] \"the blood of purity\" apply to her [should] she sight bleeding during the 40 days following the birth of a male and the 80 days following the birth of a female.",
+ "If she counted seven \"spotless\" days, but did not immerse herself immediately and afterwards discovered bleeding, she may [nevertheless] immerse herself. She is permitted to her husband immediately, for all of the days of purity are not fit neither for niddah, nor for zivah. Nevertheless, until she immerses herself, the blood itself is impure and renders others impure like the blood of niddah.",
+ "[The following laws apply when a woman] gives birth to a female and after the fourteen days of impurity, she becomes pregnant again. She then [begins to miscarry and] the blood of childbirth begins to flow with the 80 days [of blood of purity]. This is also considered as \"pure\" blood. Although generally, we do not consider bleeding which precedes miscarriage as bleeding which precedes childbirth, [an exception is made in this instance]. For any blood that she sights during the days of purity is pure until she [actually] miscarries. When she miscarries, she becomes impure because of the birth. If [the fetus] she miscarries was male, she is impure as if she gave birth to a male. If [the fetus] she miscarries was female, she is impure as if she gave birth to a female. She counts the days of impurity and then the days of purity from the second \"birth.\"
Even if she was pregnant with twins and miscarried one on one day and miscarried the other after several days passed, she counts days of impurity and days of purity from the second [miscarriage].",
+ "When the flow of a zavah ceases, she begins to count her seven \"spotless\" days, and then the blood of the throes of childbirth comes in the midst of the \"spotless\" days, it does not nullify her counting. [On the contrary,] the days of bleeding are counted as part of the seven days.
Similarly, if she gave birth in the midst of the seven \"spotless\" days, the birth does not nullify her counting. Indeed, the days of birth can be counted in the seven [\"spotless\"] days even though she is impure. [This is indicated by Leviticus 15:28]: \"If she has become pure from her zivah.\" Implied is that since she has become pure from her zivah - even though she is impure for other reasons, e.g., the impurity of childbirth, the impurity of niddah, or the impurity of tzara'at - she may count on them. These types of impurity and the like do not nullify her counting.",
+ "When a woman does not discover bleeding in her niddah days and the days following childbirth, they may be counted as part of her seven \"spotless\" days. If she does discover bleeding during these days, these days are not counted, nor do they nullify her previous reckoning. Instead, she completes her counting, adding to the days counted previously, when her bleeding ceases. For the only bleeding that nullifies a woman's counting is zivah bleeding. These types of bleeding invalidate only that very day.",
+ "After you have understood all the fundamental principles which we have explained, you will be able to comprehend our Sages' statement that a woman may discover uterine bleeding for 114 consecutive days without becoming a [major] zavah.
What is implied? [The first days are] the last two days before her days of niddah. [They are followed by] the seven days of niddah, two days [of zivah] which follow the days of niddah, 14 days of [pre-birth] difficulty, the 80 days associated with the birth of a female, the seven days of niddah, and two days [of zivah] which follow the days of niddah.
From this, one learns that any bleeding that a woman discovers after the completion of the days associated with childbirth marks the beginning of her days of niddah. We do not pay attention to the previously existing times when she would be expected to menstruate.
Accordingly, there is a doubt whether a woman who discovers bleeding bein hashamashot is a niddah. For perhaps it is considered as if she discovered the bleeding at night, when her days of niddah could begin.",
+ "We have already explained that when a woman continues her niddah bleeding for seven days, she is permitted to engage in relations on the night of the eighth day after she immerses herself. A minor zavah who watches herself for one pure day and immerses herself is permitted to engage in relations in the evening. A major zavah must count seven \"spotless\" days. Then she immerses herself and is permitted to engage in relations on the night of the eighth day. There are only eleven days between [one set of] the \"days of niddah\" and a second set. During these eleven days, [a woman who discovers uterine bleeding will be either a minor zavah or a major zavah.",
+ "When you will remember all of these fundamental points, you will understand our Sages' statement that a woman who has established a fixed [continuous] pattern in which she discovers bleeding on one day and does not discover it on the following day. At the outset, she may engage in relations on the night and day of the eighth day, i.e., the first day after her \"days of niddah.\" [On the whole,] she may engage in relations only four nights during eighteen days. She may not engage in relations during the days which are pure, because the days must be watched because of the [previous] impure day. Accordingly, if on the impure days, she always discovers bleeding at the beginning of the night, she may only engage in relations on the eighth day which is the first day after her \"days of niddah.\"",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for two impure days and then to experience two pure days, she may engage in relations on the eighth, the twelfth, the sixteenth, and the twentieth.",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for three impure days and then to experience three pure days, she may engage in relations on two of the three pure days that follow her \"days of niddah.\" For the first of them must be watched because of the two impure days that follow her \"days of niddah.\" Afterwards, she may never engage in relations again. For she will be established as a major zavah, but will never count seven \"spotless\" days [to purify herself].",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for four impure days and then to experience four pure days, she may engage in relations on one day after her [\"days of] niddah.\" Afterwards, she may never engage in relations again.",
+ "13If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for five impure days and then to experience five pure days, she may engage in relations on three days after her [\"days of] niddah.\" Afterwards, she may never engage in relations again.",
+ "13If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for six impure days and then to experience six pure days, she may engage in relations on five days after her [\"days of] niddah.\" Afterwards, she may never engage in relations again.",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for seven impure days and then to experience seven pure days, she may engage in relations during the first pure week that follows her [\"days of] niddah.\" That is followed by an impure week which establishes her as a zavah. The week which follows is required to count [seven \"spotless\" days] and it is forbidden to engage in relations during it. Thus in four weeks she is allowed to engage in relations for only one week. Throughout her entire life, she may engage in relations for eighteen days in eighteen weeks.
What is implied? During the fifth week, she is a zavah. The sixth week in which she is pure is required to count [seven \"spotless\" days]. During the seventh week, she is a zavah. During the eighth week, she must count. During the ninth week, when she discovers bleeding, five of these days are [during her] \"days of niddah\" and two are [during] the beginning of her \"days of zivah.\" [Hence,] she must watch one day of the tenth week and may engage in relations for six [days]. During the eleventh week when she discovers bleeding, two are the conclusion of the days of zivah and five are during \"the days of niddah.\" During the twelfth pure week, she may engage in relations for five days. During the thirteenth week, she is a zavah. During the fourteenth week, she must count. During the fifteenth week, she is a zavah. During the sixteenth week, she must count. During the seventeenth week, she is a zavah. During the eighteenth week, she must count.
She continues to count in this manner forever. Thus she will be able to engage in relations on eighteen days in eighteen weeks. If she did not have such a physical difficulty, and she would be a niddah for a week and be pure for eleven days, she would be able to engage in relations for eleven weeks, i.e., 77 days, out of the eighteen weeks.",
+ "When she discovers bleeding for one impure week and then is pure for a week, and thus can engage in relations for eighteen days, this is approximately one fourth of the days [on which she would ordinarily be allowed to engage in relations]. This is what our Sages [implied when] saying: \"She may engage in relations for a fourth of her days.\"",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for eight impure days and then to experience eight pure days, she may engage in relations for fifteen days amid 48 days.
What is implied? Of the first eight days, seven are her \"days of niddah\" and one is the first of the \"days of zivah\" that follow the \"days of niddah.\" She must watch one of the eight pure days and can engage in relations on seven of them. Afterwards, come seven impure days. Two of them are the final days of her \"days of zivah\" and six are in her days of niddah. Then come eight pure days. The first of them is the conclusion of her \"days of niddah.\" She may engage in relations on the remaining seven.
Then come eight impure days. Four of them are the final days of her \"days of zivah\" and four are in her \"days of niddah.\" Thus she is a major zavah and must count seven \"spotless\" days. Afterwards, come seven pure days. She counts for seven of them and may engage in relations for one day. Thus she may engage in relations for fifteen days in each 48.",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for nine impure days and then to experience nine pure days, she may engage in relations for eight days in every eighteen days forever.
What is implied? Of the nine impure [days]: Seven of them are her \"days of niddah\" and two are \"days of zivah\" that follow her \"days of niddah.\" She must watch one day of the nine pure days and may engage in relations on the remaining eight. This pattern continues forever.",
+ "If [a woman's established pattern] is to discover bleeding for ten impure days and then to experience ten pure days - and the same rules prevail for more than ten, indeed even 1000 days, if the same number of days are pure as impure - the number of days when she may engage in relations will equal the number of days [from when she began bleeding] as a zavah.
What is implied? If there are ten impure days, seven of them are days of niddah and three days of zivah. [Therefore on] her ten pure days, she must count seven and may engage in relations on three. Thus there will be three days when she may engage in relations and three days of zivah. Similarly, when she is impure for 100 days and pure for 100 days. The first seven are days of niddah and the following 93 [start on] her \"days of zivah.\" Hence, of her 100 pure days, seven must be counted and she may engage in relations on 93 of them. Similar principles apply with regard to 1000 days or any other number of days."
+ ],
+ [
+ "There are women who have vesetot, established times [when they menstruate] and other women who do not have vesetot. Instead, they feel nothing until the blood is actually released and they do not have a fixed day on which they menstruate.
[The intent when speaking of] a woman who has a veset is that there is a specific day - [e.g.,] from the twentieth [day of the month] to the twentieth or from the twenty-fourth to the twenty-fourth, or more or less - [on which she begins to menstruate].",
+ "Before the onset of menstruation, she will demonstrate physical symptoms, [e.g.,] she yawns, sneezes, feels anxiety at the opening to her stomach and lower intestinal area, the hairs of her flesh will stand up, her flesh will become warm, or any similar physical symptoms. She will experience these - or at least one of these - symptoms at the fixed time when she [will menstruate] on the established day.",
+ "We have already explained that any woman who does not have a [fixed] veset is forbidden to engage in relations until she makes an internal examination first. If she has a [fixed] veset, she is forbidden to engage in relations through the entire time of the veset. If her veset is during the day, she is forbidden to engage in relations throughout the entire day. If her veset is during the night, she is forbidden to engage in relations throughout the entire night. She should begin counting her \"days of niddah\" and her \"days of zivah\" from the day of the veset at all times.",
+ "Therefore women must be careful with regard to vesetot until they know the day and the hour when a veset is established. If her pattern was to begin menstruation on the twentieth day and the twentieth day came and she did not menstruate and she did menstruate on the twenty-third, she is forbidden [to engage in relations on] the twentieth and twenty-third.
Similarly, if a second time she did not menstruate on the twentieth and [instead,] began to menstruate on the twenty-third day, both days remain forbidden. If for a third time, she did not menstruate on the twentieth and [instead,] began to menstruate on the twenty-third day, the twentieth day is purified and the veset is transferred to the twenty-third day. For a woman does not establish a veset until she establishes it three times, nor does she uproot a veset until she bypasses it three times.",
+ "When a veset is established because of outside factors, even if recurs several times, it is not a veset, because [menstruation] came as a result of an outside factor.
If a woman jumped and menstruated and [again] jumped and menstruated, she establishes a veset for the specific day without considering whether she jumped. What is implied? She jumped on Sunday and menstruated. After an interval of 20 days, she again jumped on Sunday and menstruated. Then after an interval of 19 days, she jumped on the Sabbath and did not menstruate, but menstruated after the Sabbath without jumping, she establishes [a fixed veset] for Sunday after a twenty day interval. For it is clear that the interval causes her to menstruate and not jumping, and the interval has been established as the onset of menstruation on three occasions. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "When a woman begins menstruating on the fifteenth of one month, and menstruates on the sixteenth of the following month, the seventeenth of the month which follows that, and the eighteen of the month which follows that, she establishes a veset which advances.
If during the fourth month, she begins menstruating on the seventeenth, the veset is not established. Instead, [in the following month,] she suspects that she will menstruate on the day on which she menstruated during the previous month. If that day arrives and she does not menstruate, that day becomes pure and is no longer suspected. For only a date that has been established by three [consecutive onsets] need be uprooted by three consecutive occasions when menstruation does not occur.",
+ "If her pattern had been to begin menstruation on the fifteenth and she changed to the sixteenth, [relations] are forbidden on both. If, [in the following month,] she changed to the seventeenth, the sixteenth is released and the seventeenth becomes prohibited. The fifteenth remains prohibited. If, [in the following month,] she changed to the eighteenth, the eighteenth becomes prohibited and all the other dates are released.",
+ "If her pattern had been to begin menstruation on the twentieth day and she changed to the twenty-second, they are both forbidden. If, [in the following month,] the twentieth arrives and she does not menstruate, but she does menstruate on the twenty-second, they both remain forbidden. If, [in the following month,] the twentieth arrived and she began menstruating, she is considered to have returned to her fixed pattern. The twenty-second is released, because it was not established through three [onsets of menstruation].",
+ "A woman does not establish a veset in the midst of her \"days of niddah\" during which she has menstruated. Since she menstruates on one of these days, she cannot establish a veset in any of the seven. Similarly, a woman does not establish a veset in her eleven \"days of zivah.\" She may, however, establish a fixed veset in her \"days of niddah\" when she has not menstruated.
If she established a veset in her \"days of zivah,\" she must show concern over that veset. Whenever a veset is established in [a woman's] \"days of zivah,\" it is uprooted if it is bypassed even once. It does not have to be bypassed three times. [The rationale is that] it is an accepted presumption that a woman's [menstrual] blood is withdrawn on these days.",
+ "What is meant by \"she must show concern over that veset\"? If she sighted bleeding on this veset for even one day, she must wait as a niddah because of the doubt. [In the following month,] she is forbidden to engage in relations on that day even if she did not sight bleeding as on the other days of the vesetot. If she discovers bleeding for three successive days, she is a zavah.",
+ "When a woman frequently inspects herself at all times, her conduct is praiseworthy. [This applies] even if she has established a fixed veset. For bleeding may come at times other than her veset.
During the eleven days of zivah, we assume that she is pure. [Hence,] she need not inspect herself. After her days of zivah, however, she should inspect herself.",
+ "When a woman remains passive and does not inspect herself, either because of forces beyond her control or intentionally, she is assumed to be pure until she inspects herself and discovers [that she is] impure.",
+ "[The following laws apply when] a woman did not inspect herself at the time of her veset and inspected herself a few days afterwards and discovered that she was impure. Retroactively, she is considered impure from the time of her veset with regard to matters of ritual purity and impurity, as will be explained. Nevertheless, she does not render a man who engaged in relations with her impure retroactively and she may not count [the days of niddah] except from the time she discovered the bleeding. If [in the inspection], she discovered that she is pure, we operate under the assumption that she is pure.",
+ "Similarly, when a woman discovers bleeding due to a wound that she has in her uterus, she is pure, even if she discovers the bleeding at the time of her veset. The blood is also pure. [The rationale is that the obligation to show concern for] vesetot is Rabbinic in origin, as will be explained in Hilchot Mitamei Mishkav UMoshav.",
+ "A blind woman should conduct an internal examination herself and show [the ed] to her friends. A deaf-mute and a mentally or emotionally incapacitated woman must be inspected by intellectually capable women so that their vesetot can be established. [Afterwards,] they are permitted to their husbands.",
+ "Should a woman err and be unaware of the day when her \"days of niddah\" begins, if she menstruates, she must be concerned that she is a zavah. Therefore if she menstruated for one day or two days, she must nevertheless wait a full seven lest the blood have come in her \"days of niddah.\" And if she discovers bleeding for three days, she must count seven \"spotless\" days, lest she be in the midst of her \"days of zivah.\"",
+ "What must she do to redefine when her \"days of niddah\" begin, to know if she is definitely a zavah or that if there is a question concerning that, and to know when her \"days of zivah\" begin? Everything is dependent on [the number of days] during which she discovers [bleeding].
If she discovered bleeding for one day or for two days, she counts the remainder of the seven and begins counting the eleven days after these seven.",
+ "If she discovered bleeding for three days, there is a doubt whether she is a zavah. For perhaps one of these days preceded her \"days of niddah\" and two were at the beginning of her \"days of niddah.\" Similarly, if she discovered bleeding for four days, [there is a doubt whether she is a zavah]. For perhaps two of these days preceded her \"days of niddah\" and two were at the beginning of her \"days of niddah.\" She must observe the five as the remainder of the seven and [count] the eleven days after these five.",
+ "Similarly, if she discovered bleeding for nine days, there is a doubt whether she is a zavah. Perhaps two of the days preceded her days of niddah\" and seven are her \"days of niddah.\" She begins counting the eleven days after the ninth day [on which] the bleeding stopped. Similarly, if she discovered bleeding for eleven days, there is a doubt whether she is a zavah. Perhaps two of the days preceded her days of niddah,\" seven are her \"days of niddah,\" and two days followed her \"days of niddah.\" Thus there remain nine days within her \"days of zivah.\"",
+ "If she discovered bleeding for twelve days, she is definitely a zavah. For even if two of the days preceded her days of niddah\" and seven are her \"days of niddah,\" there are three days following her \"days of niddah. Thus there remain eight days within her \"days of zivah.\" The same laws apply if she discovered bleeding for thirteen days. There remain seven days within her \"days of zivah\" and they are the days on which she counts [seven \"spotless\" days].",
+ "Even if a women's menstruation continues for even 1000 days, as soon as the bleeding stops, she should count seven \"spotless\" days. After these seven days, a woman who erred begins anew her \"days of niddah.\"",
+ "Thus we learn: Whenever a woman errs, she never counts less than seven days from the time which her bleeding stops. Nor does she count more than seventeen. Afterwards, come her \"days of niddah.\"
What is implied? If she discovered bleeding for one day and then it stopped, she should count seventeen days. Six to complete her \"days of niddah\" and eleven as her \"days of zivah.\" If she discovers bleeding for thirteen days or more she counts seven \"spotless\" days after the bleeding ceases. Afterwards, her \"days of niddah\" begin as explained [above]."
+ ],
+ [
+ "According to Scriptural Law, a woman does not become impure as a niddah or a zavah until she experiences a physical sensation, menstruates, and discovers blood which emerges within her flesh as we explained. She becomes impure from the time she menstruates and onward only.
If she does not experience a physical sensation, but conducts an internal examination, and discovers bleeding within the vaginal channel, we operate under the presumption that it was accompanied by a physical sensation, as explained previously.",
+ "According to Rabbinic Law, whenever a woman discovers a bloodstain on her flesh or on her clothes, she is impure, as if she discovered bleeding within [the vaginal channel] on her flesh. [This applies] even if she did not experience a physical sensation [and] even if she conducted an internal examination and did not discover bleeding. This impurity is [because of our] doubt; perhaps the stain came from uterine bleeding.",
+ "Similarly, according to Rabbinic Law: Whenever a woman discovers bleeding at a time other than her veset and whenever she discovers a bloodstain, she is impure retroactively for 24 hours. If she conducted an internal examination within this time and discovered that she was pure, she is impure retroactively until the time of the inspection.
Although she is impure retroactively, she does not cause a man who engages in relations with her to become impure, as we explained. Nor may she begin counting her \"days of niddah\" or counting because of the stain except from the time she discovered the bleeding or the stain.
Whenever a woman discovers a stain, her reckoning [of her veset] is confused. For it is possible that the bleeding came from the uterus and her veset must be recalculated.",
+ "When a woman discovers bleeding at the time of her veset, she does not become impure retroactively. Instead, [the impurity begins] at the time [of discovery]. Similarly, a woman who is pregnant, nursing, a virgin, or elderly do not become impure retroactively.
What is meant by a pregnant woman? A woman whose pregnancy has become obvious, i.e., she is three months pregnant. What is meant by a woman who is nursing? A woman within 24 months of childbirth, even if her child died, she weaned him, or gave him to a nursemaid.",
+ "[The term] \"virgin\" refers to a girl who has never menstruated even through she experienced uterine bleeding because of marriage or because of birth.
The term \"elderly woman\" refers to a woman who did not menstruate for 90 days near her old age. When is she considered elderly? When she is called an old woman [by others] and she does not protest.
[The laws that apply when] a pregnant, nursing, or elderly woman [discovers] a stain are the same as when she discovers bleeding. She does not become impure retroactively. With regard to a virgin who has never menstruated and who is still a minor, a stain that is discovered is pure until she menstruates on three successive months.",
+ "What is the difference between a stain which is found on a woman's flesh and one found on her clothing? There is no minimum measure for a stain found on a woman's flesh. A stain on a garment, by contrast, does not render a woman impure unless it is the size of half a Cilikean bean (a gris) which is equivalent to a square large enough to contain nine lentils, i.e., three rows of three. If it is smaller than this, she is pure.
If [a stain] is composed of small spots, they are not considered as a single entity. If it is extended, it is considered as a single entity.",
+ "[When] a stain is discovered on an article that is not susceptible to ritual impurity, the woman is pure and she need not be concerned about it.
What is implied? If a woman sat on a utensil made of stone, earth, animal dung, on fish skin, on the outside of an earthenware utensil, or on a cloth that is smaller than three fingerbreadths by three fingerbreadths and blood was discovered on the above, she is pure. Even if she inspected earth, then sat on it, and when she arose, a stain was discovered, she is pure. For our Sages did not decree that a woman would be impure when a stain was discovered on an article that is not susceptible to ritual impurity. Nor did they decree [that a stain discovered on an article susceptible to ritual impurity renders a woman] impure unless that article is white. If, however an article is colored, we are not concerned with a stain. For this reason, our Sages ordained that a woman should wear colored garments so that she be protected from problems arising due to stains.",
+ "[A woman] does not become impure because of a bloodstain found on every place on her body, only due to those found opposite her genital area.
What is implied? If a stain is found on her heel, she is impure. For perhaps she touched her genital area when she sat. Similarly, she is impure if a stain was found on her calves or on the inner side of her ankles, [the portions of her legs] that will touch each other when she stands with her feet and calves together. If it is found on the tip of her toe, she is impure. Perhaps [blood] dripped from the uterus to her foot when she walked.
Similarly, if blood is found in any place where her menstrual blood could have spattered when she walked, she is impure. Similarly, if blood is found on her hands, even on the backs of her fingers, she is impure. For the hands are active. If, however, blood is found on the outer or side portions of her calves and, needless to say, if it is found from her thighs upward, she is pure. For this is certainly blood that was spattered on her from another place.",
+ "When a bloodstain that is found on a woman's body is long like a strand or round, or made up of small drops, the length of the stain was across the width of her thigh, it looks like it came from below upward, since it is opposite her genital area, she is impure. We do not say: Had it dripped from her body, it would not be found in such a form. Instead, we are stringent with regard to all blood that is found in these places, even though there is a doubt concerning it.",
+ "A stain that is found below the belt on a woman's garment renders her impure. If it is above the belt, she is pure. If it is found on her sleeve, if it could reach her genital area, she is impure. If not, she is pure.",
+ "If she would remove her garment and cover herself with it at night, she is impure wherever blood is found. Similarly, if blood is found anywhere on her girdle, she is impure.",
+ "If a woman wears one tunic for three days or more during a time that is not part of her \"days of niddah\" and inspected it and discovered three stains or one stain that contains the measure of three stains, there is a doubt whether she is a [major] zavah. For it is possible that each day, she stained the garment.
Similarly, if she wore three garments that had been inspected for three days in her \"days of zivah\" and discovered a stain in each of them, there is a doubt whether she is a [major] zavah. [This applies] even if the stains are one opposite the other.",
+ "[The following rules apply if] she found one stain that did not contain the measure of three stains. If she inspected herself throughout bein hashamashot of the first day and found that she was pure, but did not inspect her clothes and on the third day, discovered this stain which is not the measure of three stains, she need not worry about being a zavah.
If she did not inspect herself throughout bein hashamashot, she must suspect that she is a zavah. [The rationale is that] she did not inspect her garment and continued wearing it for three days during her \"days of zivah.\"",
+ "If she discovered a stain on her garment on one day and then experienced bleeding for two successive days or experienced bleeding for two [successive] days and discovered a stain on the third day, there is a doubt whether she is a [major] zavah.",
+ "When a woman discovers a stain and then discovers bleeding, she associates the stain with the bleeding for a 24-hour period. [This applies] whether she inspected herself at the time she discovered the stain and found herself to be pure or whether she did not inspect herself. If, however, she discovers one stain after another stain within 24 hours, she does not associate one stain with the other unless she carried out an inspection in the interim. If, however, she carried out an inspection and found herself to be pure between [the discovery of the first] stain and the second, they should not be associated with regard to the counting of zivut.",
+ "What is implied? She discovered a stain on Friday during the first hour of the day and then she discovered menstrual bleeding at any time until the first hour of the day on the Sabbath, she does not count [her impurity] from [the time she discovered] the stain. Instead, she associates the stain with the bleeding. [This applies] even if she did not inspect herself [after discovering the stain] and did not know whether she was impure or not. Thus if she discovers bleeding on Sunday and on Monday, she is a [major] zavah.
If, however, she discovered bleeding during the second hour on the Sabbath, she is considered as if she was impure for two days: Friday because of the stain she discovered and the Sabbath because of the bleeding, because there are more than 24 hours between them. Hence, if she discovers bleeding on Sunday, she must suspect that she is a zavah.",
+ "[The following rules apply if] she did not experience bleeding on the Sabbath, but instead discovered a stain during the first hour on the Sabbath. If she inspected herself on Friday and discovered that she was pure, she only counts from [the time of] the later stain [that was discovered] on the Sabbath, because they both were discovered within the same 24 hour period. If she did not inspect herself and did not know whether or not she was in fact pure between the two, she begins counting from Friday. Thus if she discovers bleeding on Sunday, she must suspect that she is a zavah.",
+ "If she discovered the second stain during the second hour of the Sabbath day, she is considered as impure for two days, for the two are not within the same 24 hour period. [This applies] whether she inspected herself or did not inspect herself. [In such a situation,] if she discovers bleeding on Sunday after 24 hours have passed, she must suspect that she is a zavah.
[The following laws apply if] she discovered a third stain during the first hour on Sunday. If she inspected herself and discovered that she was pure, they are not considered as coming in succession and she need not suspect that she is a zavah. If she does not carry out such an inspection, she must suspect that she is a zavah.",
+ "[The following rules apply] whenever there is a stain that causes a woman to be considered impure and there is a factor to which she could attribute the stain, saying: \"The stain came because of this factor.\" If [the stain] is found on a garment, she is pure. For our Sages did not say that one should rule stringently regarding these matters, only leniently. If the stain is found on her flesh, she is impure because of the doubt and she may not attribute the stain to the external factor. If she has a greater reason to attribute a stain on her flesh [t an outside factor] than one on her clothes, she may attribute even a stain on her flesh [to the factor] and she is pure despite the doubt.",
+ "What is implied? If she slaughtered an animal, a beast, or a fowl, became occupied with stains, sat next to people who were, or passed through a marketplace of butchers and blood was found on her outer garment, she is pure. She may attribute the stain to these factors for it is [likely] to have come from them.",
+ "[The following rules apply if] the stain was found on her flesh alone. If the stain is at her belt or lower, she is impure. If she turned upside down and flipped, even [a stain] from her belt and above renders her impure. For if the blood had come from slaughtering or from the market, it would also have been found on her garments. Since it was found on her flesh and not on her garments, she is impure.",
+ "If she has a wound, even if it is covered by a scab, if it could be opened and discharge blood and blood was found on her flesh, she may attribute the stain to her wound. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "When a stain is found on both her garments and her flesh, she may attribute it with all [the external factors] possible. And she may explain that [the stain was caused by] a louse, for perhaps when she sat down, a louse was killed and this blood came from the louse.
Until when [does the above apply]? [When the stain is no larger than] a gris. If, however, the stain is larger than a gris, she may not attribute it to a louse. [This applies] even if there is a crushed louse on the stain. Since the stain is larger than a gris, she may not attribute it to a louse.",
+ "Similarly, she may attribute the stain to her son or her husband.If they were occupied with blood, their hands were soiled, or they had a wound, she may attribute the stain to them saying that they touched her without her knowing it and the blood came from them.",
+ "We do not consider the possibility that blood was [transferred] from one place to another to attribute a stain to it. What is implied? If a woman had a wound on her shoulder and a stain was discovered on her calf, we do not say: Maybe she touched the wound with her hand and then touched this other portion of her body. Similar laws apply in all analogous situations. We attribute neither stains on her body, nor those on her garment [to such wounds].",
+ "[The following laws apply when] two women were occupied with [slaughtering] one fowl and it contained only an amount of blood equal in size to a sela. If a stain the size of a sela is found on both of them, they are both impure.
If a woman was occupied with blood that could produce a stain no larger than a gris and a stain the size of two grisim was found on her, she may attribute a gris to the blood with which she was occupied with and a gris to a louse. If, however, the stain was larger than two grisim, she is impure.",
+ "If she was occupied with red [blood], she may not attribute a black [stain] to it. If she was occupied with a fowl that had many different colors of blood and one of them was found on her, she may attribute [the stain] to [the fowl].
If she was wearing three outer garments, if there is an external factor to which she could attribute [a stain], she may attribute even [a stain] on the bottom garment to it. If she [knows of] no external factor to attribute it to, she may not attribute it to any factor, even if it is found only on the upper one.
What is implied? If she passed through a butcher's market place, even if the stain is found only on the bottom garment, she may attribute it to the blood of the butcher's. If she did not pass through a butcher's market or the like, even if the stain is only on the upper garment, she is impure. If she is in doubt whether or not she passed through [such a place] or whether or not she was occupied [with an object that could produce a stain], she may not attribute it [to an external factor].",
+ "When a city has pigs [that roam freely] or [such animals] enter it at all times, [a woman] need not be concerned with stains that are found on her outer garment.",
+ "When a woman lent her garment to a niddah, whether a Jewess or a gentile woman, and then put it on before checking it, she can attribute a stain she finds upon it to the niddah who wore it.
[Similarly,] if she lent [a garment] to a minor zavah on a day that she is impure, one who is experiencing [the post-birth] blood of purity, or to [a woman who was] a virgin and is experiencing [hymeneal] bleeding [which is] pure, she may attribute the stain to them.
[A different ruling applies,] however, if she lent [a garment] to a minor zavah on the day she is watching or a major zavah during her seven \"spotless\" days, put it on before checking it and then discovered a stain. [In such an instance,] the halachic status of both is impaired., the lender and the borrower. For perhaps this one caused the stain or perhaps the other did.
If she lent [the garment] to a woman who is watching herself because of the discovery of a stain, she may not attribute the stain to her. [The rationale is that] we do not attribute one stain to another.",
+ "[The following law applies when a woman] inspected her outer garment and then inspected herself and discovered that she was pure and afterwards, lent that garment to a colleague. If the borrower wore the garment and then a stain was discovered upon it when she returned it, the borrower is impure. She cannot attribute the stain to the owner, because the owner inspected it before she lent it to her.",
+ "[The following laws apply when] a tall woman wears an outer garment belonging to a short woman and a stain is discovered upon it. If [the place where the stain is located] reaches her genital area, she is impure. If it does not, she is pure, because [it is probable] that the stain came from the short woman.",
+ "When three woman wore one garment in succession and afterwards, a stain was found upon it, [they are all impure]. Similarly, if they slept in one bed together and a blood [stain] was found under one, they are all impure.
If one of them inspected herself immediately and found herself impure, the [other] two are pure.",
+ "[The following principle applies when, in the above situation, the women] all inspected themselves and discovered that they were pure. A woman who is not likely to discover bleeding may attribute the stain to one who is likely to discover bleeding. Thus the one who is unlikely [to discover bleeding] will be pure and the one who is likely will be impure.
What is implied? If one of the woman is pregnant and another is not pregnant, the pregnant woman is pure and the one who is not pregnant is impure. If one was nursing and one was not nursing, the one who is nursing is pure. If one is an elderly woman, and one is not elderly, the elder woman is pure. If one has not experienced menstrual bleeding and one has, the one who has no experience is pure. If they are all pregnant, all elderly, all nursing, or all have not experienced menstrual bleeding, they are all impure.",
+ "[The following laws apply when] three women ascended from the foot of a bed, and went to sleep. If a blood[stain] was discovered under the middle one, all three are impure. If [a stain] was discovered under the innermost one, she and the woman to her side are impure and the outermost one is pure. If [the stain] was under the outermost, she and the woman to her side are impure and the innermost is pure. If, however, they did not ascend from the foot of the bed, and thus they have no order, if a blood[stain] is discovered under any one of them, they are all impure.",
+ "When does the above apply? When the woman all inspected themselves and found themselves to be pure. Thus none of them could attribute [the stain] to the other as we explained. If, however, one of them inspected herself and discovered that she was pure, the woman who is pure can attribute the stain to the one who did not check, and that woman is impure.",
+ "Whenever a stain is found on a garment and there is no external source to attribute it to, it, [nevertheless,] does not cause a woman to be considered impure until it is proven to be blood. If a doubt arises for [the experts] whether [a stain] was blood or [simply] red dye, they [wash the stain] with [the following] seven cleaning agents in order. If it is washed away or its color becomes weaker, it is a bloodstain and [the woman] is considered impure. If the stain remains the same color, it is a dye and [she] is pure.",
+ "These are the seven cleaning agents in the order [in which they should be used]: the saliva of a person who has not eaten, beans that have been chewed, urine that has become sour, lye, natron, cumin powder, and bleach. [The garment] must be rubbed three times with each cleansing agent and it must be passed back and forth while being rubbed.
If a person did not use these cleansing agents in the above order or used them all at once, his deeds are of no consequence. If he used the last substances before the first ones, the fact that he used the last ones - i.e., the first ones in the proper order - is significant. He may then use [merely] the last ones - which he used first - so that he will have used all seven in order.",
+ "What is meant by \"the saliva of a person who has not eaten\"? [Saliva taken from a person who did not eat from the beginning of the night and slept the second half of the night and gave this saliva before he ate the next morning. [Moreover,] he must not have spoken excessively for the first three hours of the day. If, however, a person arose and repeated his studies before three hours of the day passed, his saliva is not placed in this category. For speaking nullifies the power of the saliva and causes it to be like water.
What is meant by beans that have been chewed? Beans that have been chewed thoroughly until a large quantity of saliva has been mixed with them. What is meant by urine that has soured? Urine that is three days old or more.",
+ "[The following laws apply to] any woman who becomes impure because of a stain. If she discovers the stain during her \"days of niddah,\" she must consider herself a niddah because of the doubt. She must remain [impure] for seven days and immerses herself on the eighth night. Afterwards, she is permitted to her husband.
If she discovered [the stain] during her \"days of zivah,\" because of the doubt, she must consider herself as a minor zavah or a major zavah as clarified in this chapter. She must remain [impure] for one day if she is a minor zavah or count seven \"spotless\" days if there is a doubt whether she is a major zavah.
All this stems from Rabbinic decree as we explained. Therefore if a man engages in relations with such a woman in conscious violation, he is given stripes for rebellious conduct and he is not obligated to bring a sacrifice."
+ ],
+ [
+ "Every woman who gives birth is impure like a niddah, even if she did not suffer uterine bleeding. [This applies whether] a woman gives birth to a living child or one which is still born, and even is she miscarries [and discharges a fetus]. If [the fetus is] male, she remains impure [for seven days as is required after giving birth to] a male. If it is female, she remains impure [for fourteen days as is required after giving birth to] a female.
[The above applies,] provided the form [of the fetus] is complete. And the form of a fetus will never become complete in less than forty days. [This applies] to both a male and a female.",
+ "If a woman miscarries within forty days, she is not impure because of birth. [This applies] even on the fortieth day.
If a woman miscarried on the forty-first day after relations, there is a doubt whether she is considered as having miscarried. [Hence,] she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female and those applying to a niddah. If the human form could be barely detected in the fetus without it being clear and obvious, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. This is called a developed embryo.",
+ "What is meant by a developed embryo? At the beginning of the formation of the human body, it is the size of a lentil. His two eyes are like the two eyes of a fly, [slightly] separate from each other. His two nostrils are like two eyes of a fly that are close to each other. Its mouth is a hairsbreadth open and its hands and feet are not distinct.
If its form becomes more defined than this, but it still cannot be distinguished as either male or female, we do not check it in water, but in oil. For the oil will burnish it. One should bring a wood chip with a smooth edge and use it to probe the genital area [of the fetus] from above downward. If there is an obstruction, it can be determined as male. If the genital area appears like a split barley corn, it is a female and need not be checked. A woman is not granted the leniency of \"the blood of purity\" for such underdeveloped embryos; the fetus must have hair on its head.",
+ "When a woman discharges a white mass and when cut open a bone is found within, she is impure, because of birth. If she discharges an embryo filled with water, blood, worms, or flesh, since it is not developed, the woman need not suspect [that she is impure] because of birth.",
+ "When a child is born through Cesarean section, the mother is not impure because of birth. She [need] not [observe] the days of impurity, [nor is she granted] days of purity. [This is derived from Leviticus 12:2]: \"When a woman will conceive and give birth to a male....\" [The laws of that passage apply] only when she gives birth from the place she conceives.
When a woman has difficulties in giving birth and [ultimately,] gives birth through Cesarean section, the blood from the birth throes which emerges from the womb is considered as the blood of zivah or the blood of niddah. The blood that emerges from the operation is itself impure. If no blood emerged from the womb, the woman is pure. Although the blood that emerges from the operation is impure, the woman does not become impure unless she suffers bleeding from her vagina.",
+ "When a fetus is cut up inside a woman's womb, whether it emerged according to the order of the limbs, e.g., first a foot emerged, then a calf, and then a thigh, or it emerged in an abnormal order, the woman is not considered impure until the majority of the body emerges. If its entire head comes out intact, it is as if the majority [of the body] emerged. If it was not cut up and it emerged in the ordinary manner, it is considered as having been born when its forehead emerges, even though it was cut up afterwards.",
+ "If a fetus sticks out its hand [from the womb] and then returns it, its mother is impure due to birth as a result of Rabbinic decree. The woman does not receive \"days of purity\" until the entire fetus - or [at least] the majority - emerges as we stated.",
+ "[The following laws apply when] a woman miscarries and discharges something resembling an animal, beast, or fowl. If its face resembles that of a human, it is considered as a birth even though the remainder of the body resembles an animal, beast, or fowl. If it is male, she is governed by the laws that apply to the birth of a male. If it is female, she is governed by the laws that apply to the birth of a female. If it cannot be determined whether it is male or female, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female.
If its face does not resemble that of a human, it is not considered as a fetus and its mother is not impure due to birth. [This applies] even though the remainder of the body resembles that of a human, its hands and feet resemble those of a human, and it is male or female.",
+ "What is meant by the human form of a face? That the forehead, eyebrows, eyes, cheeks, and the contour of the jaw share the human form. Even if the mouth, the ears, and the nose resemble that of an animal or a beast, [the fetus] is considered as a birth.",
+ "When a woman miscarries and discharges something resembling a snake, the mother is impure due to birth. [The rationale is that] the form of its eye is round like that of a human. When a woman miscarries and discharges a human form that has wings of flesh, the mother is impure due to birth.
[The following rules apply when a fetus] is created with one eye and one thigh. If they are on the side, it is considered as half a human and the mother is impure due to birth. If they are in the center, the mother is pure, because this is another creature.",
+ "[The following laws apply when a fetus] is created with its windpipe closed, its body lacking [form] from the navel downward, but instead is a mass of flesh, its skull being merely a mass of flesh, its face was amorphous and its features could not be distinguished, it has two backs and two backbones, the contours of the head of the fetus she discharged could not be distinguished, or the contours of its hand could not be distinguished, the mother is not impure due to birth.
If, however, she miscarried and discharged a hand or a foot that was cut off, we operate under the assumption that it came from a complete fetus and it is included in the sum of the majority of its limbs.",
+ "There are times when from the remainder of the blood from which a fetus is formed will coagulate and form a mass that resembles the tongue of an ox. It is wound around a portion of the fetus and is called a sandal. A sandal will never be formed without a fetus. If a similar mass is formed without a fetus, it is not called a sandal. Most fetuses will not have a sandal with them.
There are times when a pregnant woman will receive a blow on her stomach and the fetus will be damaged and will become like this sandal. There are time when the [resulting sandal] will retain its facial features and there are times when the fetus will dry up and change its appearance and blood from elsewhere will coagulate upon it to the extent that its facial features cannot be recognized.
Accordingly, when a woman miscarries and discharges a male fetus together with a sandal, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. For perhaps this sandal was a female fetus. [The Sages] ruled stringency and considered her impure due to a [female] fetus even though it did not possess any facial features. [The rationale is that] she is impure due to birth regardless because of the fetus [discharged] with it.",
+ "The thick membrane that is like a goatskin in which the fetus is formed and which surrounds the fetus and the sandal - if there is a sandal with it - is called the placenta. When the time comes for the fetus to emerge, it tears it and emerges. At the beginning of its creation, it resembles a thread of the woof that is hollow like a trumpet and thick like the craw of a chicken. A placenta must be at least a handbreadth in size.",
+ "When [a woman] miscarries and discharges a placenta, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. [The intent is] not that a placenta is a fetus, but there will not be a placenta without a fetus.
If she discharged a fetus and then discharged a placenta, we show concern about the placenta and it is considered as a fetus. We do not say: \"This is the placenta of the fetus that miscarried.\" For we associate the discharge of the placenta only with a viable birth.
Accordingly, if the woman gave birth to a viable child and then discharged a placenta - even after 23 days - we assume that [the placenta] came as a result of the child. We do not suspect that there was a second fetus. [Instead, we assume] that the child tore through the placenta and emerged.",
+ "[When a woman] discharges a placenta and afterwards bears a viable child, we suspect that the placenta came as the result of another fetus. We do not associate it with the child that was born afterwards, for it is not usual for the placenta to emerge before the fetus.
If a portion of the placenta emerges on Sunday and a portion emerges on Monday, we count [her days of impurity] from the first day and we count her days of purity only from the second day as a stringency.",
+ "If [a woman] miscarries and discharges something resembling an animal, beast, or fowl and a placenta is connected to it, we do not suspect that there is [another] fetus. If they are not connected to [the placenta], we treat it with severity as if there were two fetuses. For we say that maybe the fetus that was carried in this placenta became effaced, and maybe the placenta of this fetus that appears like an animal or beast became effaced.",
+ "In all instances when we are concerned that [the emergence of] a placenta [indicates that a fetus emerged previously], a woman is not given days of purity.
[The following laws apply to] every [woman] who miscarries and discharges something that does not resemble a human fetus or a fetus that is within 40 days of conception whose form has thus not been completed. If [the emergence of] the fetus was accompanied by bleeding, the woman is either a niddah or a zavah. If it emerged dry, without any bleeding, she is pure.",
+ "When a woman gives birth to twins - a boy and a girl - she is governed by the laws that apply to the birth of a female. If she gives birth to a tumtum or an androgynus, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. If she gives birth to twins, one that is male and one that is a tumtum or an androgynus, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. If one [of the twins] is female and one is a tumtum or an androgynus, she is governed by the laws that apply to the birth of a female. For the gender of a tumtum and an androgynus is a matter of doubt: Maybe they are male or maybe female.",
+ "When a woman is known to be pregnant miscarries and it is not known what she miscarried, e.g., she passed a river and miscarried there, miscarried into a pit, or miscarried and a beast dragged away the fetus, we assume that she discharged a human fetus. Hence, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female. If, however, she was not known to be pregnant, miscarried, and did not know what she miscarried, she is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female and those applying to a niddah.",
+ "What are the laws that apply wherever we said: \"She is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female\"? She is forbidden to her husband for fourteen days like a woman who gives birth to a female. The status of the first seven is definite; that of the latter seven is doubtful.
We do not grant her any \"days of purity\" beyond the fortieth day [from the birth] as is the law with regard to one who gives birth to a male. If she discovers menstrual bleeding between the fortieth and eightieth days from birth, it is not \"pure blood.\" Instead, because of the doubt, we consider it as niddah bleeding, or zivah bleeding if it comes in the \"days of zivah,\" as we explained.
Similarly, if she discovers [uterine bleeding] on the eighty-first day alone, she is considered as a niddah because of the doubt. She must observe the seven days of niddah. [The rationale is that] perhaps she gave birth to a female and her \"days of niddah\" do not begin until after the conclusion [of the days of purity], as we explained.",
+ "What are the laws that apply wherever we said: \"She is governed by the laws that apply to the birth of a male and a female and those applying to a niddah\"? She is forbidden to her husband for fourteen days like a woman who gives birth to a female. If she discovers blood on the eighty-first day, there is a doubt whether she is a niddah.
Similarly, if she discovered uterine bleeding on the seventy-fourth day and the eighty-first day, there is a doubt whether she is a niddah. Similarly, if she discovered [uterine bleeding] on the forty-first day, there is a doubt whether she is a niddah even though she discovered bleeding on the thirty-fourth day. She is forbidden to her husband until the forty-eighth day, as is the law for a woman who gives birth to a male.
We do not grant her any \"pure days\" at all, like a niddah. [The following rules apply with regard to] any bleeding that she discovers from the day on which she miscarried until the eightieth day beginning from seven days after she miscarried. If it is discovered in her \"days of niddah, she is a niddah, because of the doubt. And if it is discovered in her \"days of zivah,\" she is a zavah, because of the doubt. For throughout the days after birth, [the previous patterns concerning] the expected times of menstruation do not apply.
Similarly, if she discovers uterine bleeding on the eighty-first day, her situation is still problematic and she must consider herself a niddah because of the doubt as explained [above]. [This applies] even if she discovers bleeding for only one day. When she establishes a pattern of menstruation after eighty days, her difficulties will cease and she will be either definitely a niddah or definitely a zavah. Similarly, from the time she miscarried for seven days, she will be definitely impure [like] a niddah if she miscarried in the midst of her days of niddah, as we explained."
+ ],
+ [
+ "All of what was said with regard to [the laws of] niddah, zivah, and childbirth applies with regard to Scriptural Law. [The Jews] would follow these laws when the Supreme Sanhedrin held sessions and it included great sages who were familiar with [the types of] blood. If a doubt arose [for the lesser judges] with regard to the discovery of blood or the days of niddah and zivah, they could ascend to the Supreme Sanhedrin and ask them. As the Torah promised concerning them [Deuteronomy 17:8]: \"If a matter of judgment is unknown to you concerning one type of blood or another, or one judgment and anotherו [you shall ascend to the place that God shall choose].\"
[\"Concerning one type of blood or another\"] means \"between the blood of niddah and the blood of zivah. In that era, Jewish women would be careful concerning this matter and would pay attention to their monthly patterns and would always count the \"days of niddah\" and the \"days of zivah.\"",
+ "It is very difficult to keep track of the counting of the dates. Many times doubts will arise. For even if a woman discovered bleeding on the day she was born, she must begin counting the \"days of niddah\" and the \"days of zivah,\" as we explained. Therefore a girl cannot become impure as a zavah until she is ten days old. For if she discovered bleeding on the day that she was born, she would be a niddah for seven days. [Then to be a zavah, she would have to discover bleeding] on the three days directly following the \"days of niddah.\" Thus [she would be] ten days [old].
Thus we learned that she begins counting the \"days of niddah\" and the \"days of zivah\" from the first time she discovers uterine bleeding throughout her entire life. [This applies] even if [the first time] she discovers bleeding is when she is a minor.",
+ "During the era of the Sages of the Gemara, many doubts arose with regard to the appearance of blood and the reckoning of the pattern of menstruation. For it was not within the potential of all women to calculate the \"days of niddah\" and the \"days of zivah.\" Therefore our Sages ruled stringently concerning this matter and decreed that a woman should consider all her days as \"days of zivah\" and consider any bleeding that she discovers as zivah bleeding because of the doubt.",
+ "In addition, Jewish women accepted a further stringency upon themselves. They accepted the custom that wherever Jews live, whenever a Jewish woman discovers [uterine] bleeding, even if she does not discover more than a drop the size of a mustard seed and the bleeding ceases immediately, she must count seven \"spotless\" days. [This stringency applies] even if she discovered the bleeding during her \"days of niddah.\"
Whether the bleeding continued for one day, two days, an entire seven days, or longer, when the bleeding ceases, she counts seven \"spotless\" days as is required of a major zavah and immerses on the night of the eighth day despite the fact that there is a doubt whether she is a zavah. Or she may immerse during the day on the eighth day in a pressing situation, as explained. Afterwards, she is permitted to her husband.",
+ "Similarly, every women who gives birth in the present age is considered as one who gives birth while a zavah and she must count seven \"spotless\" days, as we explained.
It is the commonly accepted custom in Babylon, in \"the cherished land,\" Spain, and the West, that if a woman discovers bleeding in the days after childbirth, she must count seven \"spotless\" days after the bleeding stopped. [This applies] even if she first counted seven \"spotless\" days and immersed [after giving birth].
We do not grant her any pure days at all. Instead, whenever a woman discovers bleeding whether it is bleeding associated with childbirth or \"pure blood,\" it is all impure. She must count seven \"spotless\" days after the bleeding ceases.",
+ "This law was instituted in the era of the Geonim. They decreed that there be no concept of \"pure\" blood. For the stringency that women accepted upon themselves in the era of the Sages of the Talmud applies only to a woman who discovers bleeding that would render them impure. [In this instance, they accepted the custom of] waiting seven days. Blood which she discovers during her \"days of purity\" after counting [seven \"spotless\" days], by contrast, is not a matter of concern [according to Scriptural Law]. For the days of purity are not subject [to concern] with regard to niddah or zivah as we explained.",
+ "We have heard that in France, even today, relations are allowed [despite] \"pure\" bleeding as was the law in the Talmudic era after [the woman] counts [seven \"spotless\" days] and immerses herself because of the impurity resulting from giving birth in the zivah state. This matter is dependent on local custom.",
+ "Similarly, [stringencies were adopted] with regard to the laws of hymeneal bleeding in the present age. Even if a minor is below the age when she could be expected to menstruate and never discovered uterine bleeding, [her husband] must separate after engaging in the relations which are a mitzvah.
Whenever she discovers hymeneal bleeding, she is impure. When the bleeding ceases, she must count seven \"spotless\" days [before immersing herself].",
+ "Moreover, whenever a girl is asked to marry and consents, she must count seven \"spotless\" days after she consents to marry. Afterwards, [she immerses and] becomes permitted to her husband. [The rationale is that] she might have desired a man and released a drop [of blood] without being aware of it. Whether she is a mature woman or a minor, she must wait seven \"spotless\" days after she consents to marry. Afterwards, she immerses and may engage in relations.",
+ "All of these matters are additional stringencies that have been practiced by Jewish women from the era of the Sages of the Talmud [onward]. One should never deviate from it. Therefore every women who consents when asked to marry should not marry until she counts [these days] and immerses herself. If she marries a Torah scholar, she may marry immediately and then count after marriage and immerse. [The rationale is that] a Torah scholar will know that she is forbidden and observe [the restriction]. He will not approach her until she immerses.",
+ "The laws applying to [the discovery of] stains in the present era [follow the principles] we explained. There is no innovation in this regard, nor are there any [new] customs. Instead, any stain which we ruled was pure, is considered pure. And when [a woman discovers] any of the stains which we ruled were impure - [even] if the stain was not of the size that would generate concern for zivut - she must count seven [\"spotless\"] days, after the day of the discovery of the stain. For the discovery of a stain is not identical with the discovery of bleeding.",
+ "All the statements we made concerning a woman who miscarried [and discharged a creature that does not resemble a human fetus] and [hence] is pure also apply in the present age.
Similarly, when a woman discovers a white or green blood-like secretion or if she discharges a red mass of flesh that is not accompanied by bleeding, she is pure even in the present age. For the stringency involves only one who discovers impure bleeding and the above are not considered as impure bleeding.",
+ "Similarly, if she had a wound from which blood was flowing or blood was released with her urine, she is pure. Innovations [in practice] were made only with regard to all women who discover impure bleeding as explained [above] and also that all different shades of blood are considered impure.",
+ "In certain places, the practice is that a woman must consider herself a niddah for seven days even though her bleeding lasted only one day. [Then] after these seven, she must count seven \"spotless\" days. This is not a [proper] custom. Instead, it is an error on the part of the one who ruled in this manner and is not worthy of being given any consideration. Instead, [the law is that if a woman experiences] one day of menstrual bleeding, she should count seven \"spotless\" days afterwards and immerse on the night [following] the eighth day, which is the second day after her [\"days of] niddah.\" She is [then] permitted to her husband.",
+ "Similarly, in certain places, the practice is - and support for this is found in the responsa of some of the Geonim - for a woman who gives birth to a male not to engage in relations until the conclusion of forty days and for one who gives birth to a female [to refrain] until after eighty days even though they discovered bleeding only during the [first] seven days. This is not a [proper] custom. Instead, these responsa are in error and indeed [the observance of this practice] in these places is of a heretical nature. They learned this interpretation from the Sadducees. It is a mitzvah to compel [these people] to remove [this improper custom] from their hearts and to return them to [the observance of] the words of the Sages who require only the counting of seven \"spotless\" days as explained.",
+ "A woman does not ascend from her state of ritual impurity and cease being considered as an ervah until she immerses herself in a mikveh that is halachicly acceptable while there are no substances intervening between her flesh and the water. In Hilchot Mikveot, we will explain what defines a mikveh as acceptable and what disqualifies it, the manner in which one should immerse, and the laws concerning intervening substances.
If, by contrast, she washes in a bath - even if all the water in the world passes over her - her state is the same after washing as before washing [and a man who engages in relations with her is liable] for kereit. For there is no way of ascending from a state of ritual impurity to one of purity except through immersing in the waters of a mikveh, a spring, or a sea which is like a spring, as will be explained in Hilchot Mikveot.",
+ "In the present age, although the seven \"spotless\" days [are observed only because of] doubt, if a woman immerses herself during them, it is as if she did not immerse herself. If she immerses herself on the seventh day, the immersion is valid even though it is forbidden to do so at the outset, lest one engage in relations on the seventh day after the immersion. [The rationale is that] she immersed in the appropriate time even were she to have definitely been a zavah.",
+ "It is forbidden to a person to embrace his wife during these seven \"spotless\" days. [This applies] even if she is clothed and he is clothed. He should not draw close to her, nor touch her, not even with his pinky. He may not eat together with her from the same plate. The general principle is he must conduct himself with her during the days she is counting as he does in her \"days of niddah.\" For [relations with her] are still punishable by kereit until she immerses herself, as we explained.",
+ "A niddah may perform any task which a wife would perform for her husband except washing his face, hands, and feet, pouring him a drink, and spreading out his bed in his presence. [These were forbidden as] decrees, lest they come to sin.
For this reason, she should not eat with him from the same plate, nor should he touch her flesh, lest this lead to sin. Similarly, she should not perform these three tasks for him during her seven \"spotless\" days. It is permitted for a woman to adorn herself during her \"days of niddah,\" so that she does not become unattractive to her husband."
+ ],
+ [
+ "When a Jew engages in relations with a woman from other nations, [taking her] as his spouse or a Jewess engages in relations with a non-Jew as his spouse, they are punished by lashes, according to Scriptural Law. As [Deuteronomy 7:3] states: \"You shall not intermarry with them. Do not give your daughter to his son, and do not take his daughter for your son.\"
This prohibition applies equally to [individuals from] the seven [Canaanite] nations and all other gentiles. This was explicitly stated in Ezra [Nechemiah 10:31]: \"That we will not give our daughters to the gentiles in the land and that we will not take their daughters for our sons.\"",
+ "The Scriptural prohibition applies only to marital relations. When, by contrast, one engages in relations with a gentile woman with a licentious intent, he is given \"stripes for rebellious conduct\" according to Rabbinic Law. [This is a] decree, lest this lead to marriage.
If [a Jew] designates [a gentile woman] for licentious relations, he is liable for relations with a niddah, a maid-servant, a gentile woman, and a licentious woman. If he did not designate her for himself, but instead, [engage in relations with her] spontaneously, he is only liable for relations with a gentile woman. All of these liabilities are Rabbinic in origin.",
+ "When does the above apply? When the man who engaged in relations was an Israelite. If, however, a priest engages in relations with a gentile woman, he is liable for lashes according to Scriptural Law, because of the prohibition against relations with a zonah. [This prohibition applies] both to a non-Jewish zonah and a Jewish one. He receives lashes for relations alone, for he cannot consecrate her.",
+ "Whenever a man has relations with a gentile woman in public, i.e., the relations are carried out in the presence of ten or more Jews, if a zealous person strikes him and kills him, he is considered praiseworthy and ardent. [This applies whether the relations were] in the context of marriage or licentious in nature. This matter is a halachah conveyed to Moshe at Sinai. Support for this can be derived from Pinchas' slaying of Zimri.",
+ "The zealous person can strike [the fornicators] only at the time of relations, as was the case with regard to Zimri, as [Numbers 25:8] states: \"[He pierced] the woman into her stomach.\" If, however, [the transgressor] withdraws, he should not be slain. Indeed, if [the zealous person] slays him, he may be executed [as a murderer].
If the zealous person comes to ask permission from the court to slay him, they do not instruct him [to], even if this takes place at the time [of relations]. Not only that, if the zealous person comes to kill the transgressor and he withdraws and kills the zealous person in order to save himself, the transgressor is not executed for killing him.
When a Jew has relations with the daughter of a resident alien, the zealot may not strike him. [The transgressor] should, however, be given stripes for rebellious conduct.",
+ "If the zealot did not strike him, nor did he receive stripes from the court, his punishment is explicitly stated in the words of the prophetic tradition. He is liable for karet, as [Malachi 2:11-12] states: \"Judah desecrated that which is sacred to God, [by] loving and engaging in relations with the daughter of a foreign god. May God cut off from a man who does this any progeny and descendant.\" [Implied is] that if he is an Israelite, he will not have progeny among the wise who will raise issues, nor a descendant among the scholars who will respond. If he is a priest, he will not have [a descendant] who \"presents an offering to the Lord of Hosts.\" Thus you have learned that a person who shares intimacy with a gentile woman is considered as if he married a false deity, as the verse states: \"engaging in relations with the daughter of a foreign god.\" And he is called one who \"desecrated that which is sacred to God.\"",
+ "Although this transgression is not punishable by execution by the court, it should not be regarded lightly, for it leads to a detriment that has no parallel among all the other forbidden sexual relations. For a child conceived from any other forbidden sexual union, is [the father's] son with regard to all matters and is considered a member of the Jewish people, even if he is a mamzer. A son conceived by a gentile woman, by contrast, is not considered his son. [This is derived from Deuteronomy 7:4:] \"For he shall sway your son away from following Me.\" She turns him away from being one of those who follow God.",
+ "This matter causes one to cling to the gentile nations from whom the Holy One, blessed be He, has separated us, and to turn away from following God and to betray Him.",
+ "When a gentile engages in relations with a Jewish woman, if she is married, he should be executed. If she is single, he is not executed.",
+ "If, by contrast, a Jewish male enters into relations with a gentile woman, when he does so intentionally, she should be executed. She is executed because she caused a Jew to be involved in an unseemly transgression, as [is the law with regard to] an animal. [This applies regardless of] whether the gentile women was a minor of three years of age, or an adult, whether she was single or married. And it applies even if [the Jew] was a minor of nine years old, [she is executed].
This [punishment] is explicitly mentioned in the Torah, as [Numbers 31:16-17] states: \"Behold they were [involved] with the children of Israel according to the advice of Balaamו. Execute any woman fit to know a man through lying with a male.\"",
+ "Servants that have been immersed for the sake of servitude and accepted the mitzvot in which servants are obligated, have departed from the category of gentiles, but have yet to enter the category of Jews. For this reason, a maidservant is forbidden to a free Jew. [This applies to] both one's own maid-servant and a maid-servant belonging to a colleague.
When a person enters into relations with a maid-servant, he should be given stripes for rebellious conduct as prescribed by the Rabbis. [It is obvious that a Scriptural prohibition is not involved,] for it is explicitly stated in the Torah that a master may give a Hebrew servant a Canaanite maid-servant [for the sake of relations] and that she is permitted to him, as [Exodus 21:4] states: \"If his master will give him a wife.\"",
+ "The Sages did not issue a decree with regard to this matter, nor did the Torah require that lashes be given for [relations with] a maid-servant unless she was designated for a [Jewish] man, as we explained.",
+ "This transgression should not be light in one's eyes, because it does not involve lashes according to Scriptural Law. For this [act] also causes the son to be turned away from following God. For a son born of a maid-servant is a servant and is not a [full] member of Israel. Thus he causes [Israel's] holy seed to be profaned and produce servants. Behold Onkelos the translator included relations with a servant and a maid-servant in [the prohibitions, Deuteronomy 23:18]: \"There shall not be a promiscuous man and there shall not be a promiscuous woman.\"",
+ "When a person engages in relations with a maid-servant, even in public, a zealous person may not strike him, not even at the time of the transgression. Similarly, if one marries a maid-servant, he does not receive lashes according to Scriptural Law. For from the time she immersed and accepted the mitzvot, she departed from the category of gentiles.",
+ "If [the identity of] a Jewish child becomes confused with that of the child of a maid-servant, the status of both [children] is doubtful. Each of them is considered as possibly a servant. [Hence] we compel the owner of the maid-servant to free them both. If [the owner died and] the son [whose identity was confused] is the [only] son of the servant's master, when they come of age, they should free each other. Then they will be permitted to marry within the Jewish people.",
+ "If the children whose identities were confused were female, they are both considered as possibly a maid-servant. If a person enters into relations with either of them, the offspring is considered as a servant because of the doubt.
Similarly, if the identity of a gentile child becomes confused with that of a Jewish child, we immerse both of them as converts and they are both considered as possibly a convert.",
+ "Whenever any of the gentiles convert and accept all of the mitzvot in the Torah or a servant is freed, they are considered as Jews with regard to all matters, as [Numbers 15:15] states: \"For the community: there will be one law [for you and the convert].\" A convert may marry within the Jewish community immediately, i.e., a male convert or freed servant may marry a native-born Jewess and an Israelite may marry a female convert or a freed maid-servant.
There are four nations from which [converts] are exceptions: Ammon, Moab, Egypt, and Edom. When a person from one of these nations converts, he is like an Israelite with regard to all matters with the exception of marriage within the Jewish community.",
+ "What are the laws that apply to them [in that context]? It is forbidden to marry an Ammonite and a Moabite forever. This applies to the males and not the females, as [Deuteronomy 23:4] states: \"An Ammonite and a Moabite shall not enter the congregation of God.\" It is a halachah transmitted to Moses at Sinai that it is a male Ammonite and a male Moabite who are forbidden to marry a native-born Israelite forever, [including] even their son's grandson forever. An Ammonite woman and a Moabite woman are, by contrast, permitted immediately as are [converts] from other nations.",
+ "An Egyptian and an Edomite convert - both a male and a female - are forbidden to marry among the Jewish people for the first and second generations. The third generation, however, is permitted, as [ibid.:9] states: \"Children who are born to them [may enter the congregation of God in the third generation].\"",
+ "When a female Egyptian converts while she is pregnant, her son is considered a second [generation Egyptian convert]. When a second [generation] Egyptian male [convert] marries a first [generation] Egyptian female [convert] or a first [generation] Egyptian male [convert] marries a second [generation] Egyptian female [convert], the child is considered a second generation [convert]. [This is derived from the phrase]: \"Children who are born to them.\" The verse made the matter dependent on birth.",
+ "When a male Ammonite convert marries a female Egyptian, the offspring are considered as Ammonites. When a male Egyptian convert marries a female Ammonite, the offspring are considered as Egyptians. This is the general principle: Among gentiles, the identity [of the offspring] is determined by the male. Once they convert, [the offspring] is given the identity that is of the lowest status.",
+ "A person from the seven [Canaanite] nations who converts is not forbidden to marry among the Jewish people according to Scriptural Law. It is known that of them, only the Gibeonites converted. Joshua decreed that they be forbidden to marry among the Jewish people, both males and females.
He instituted this prohibition only during the time a Sanctuary is standing, as [Joshua 9:23] states: \"[You shall be] wood-choppers and water-drawers for the house of my God.\" He made their ban dependent on the Sanctuary.",
+ "They are called Netinim, \"the designated ones,\" for they were designated for the service in the Sanctuary. David came and decreed that they should never be allowed to marry among the Jewish people, even at a time when the Sanctuary is no longer standing. This is explicitly stated in Ezra [8:20]: \"From the Netinim whom David and the officers designated for the service of the Levites.\" From this, we see that he did not make the matter dependent on the Sanctuary.",
+ "Why did David and his court pass this decree against them? Because he saw that they were characterized by brazenness and cruelty. For they asked to kill and hang the seven sons of Saul, God's chosen one, and they did not have mercy upon them.",
+ "When Sannecherib, King of Assyria, arose, he confused the identity of all the nations, mixing them together, and exiling them from their place. The Egyptians that live in the land of Egypt at present are of other nationalities. This also applies with regard to the Edomites in the field of Edom.
Since these four forbidden nations became intermingled with all the nations of the world [with] whom it is permitted [to marry once they convert], all [converts] are permitted. For when anyone of them separates himself [from them by] converting, we operate under the presumption that he became separate from the majority. Therefore in the present age, in all places, whenever a convert converts, whether he be an Edomite, an Egyptian, an Ammonite, a Moabite, a Kushite, or from any of the other nations, whether male or female, he or she is permitted to marry among the Jewish people immediately."
+ ],
+ [
+ "Israel entered the covenant [with God] with three acts: circumcision, immersion, and offering a sacrifice.",
+ "Circumcision took place in Egypt, [before the Paschal sacrifice, of which Exodus 12:48] says: \"No uncircumcised person shall partake of it.\" Moses our teacher circumcised [the people]. For with the exception of the tribe of Levi, the entire [people] neglected the covenant of circumcision in Egypt. Regarding this, [Deuteronomy 33:9 praises the Levites,] saying: \"They upheld Your covenant.\"",
+ "Immersion was performed in the desert before the Giving of the Torah, as [Exodus 19:10] states: \"Sanctify them today and tomorrow, and have them wash their garments.\" Sacrifices [were also offered then], as [ibid. 24:5] states: \"And he sent out the youth of the children of Israel and they brought burnt offerings.\" They offered them as agents of the entire Jewish people.",
+ "Similarly, for [all] future generations, when a gentile desires to enter into the covenant, take shelter under the wings of the Divine presence, and accept the yoke of the Torah, he must undergo circumcision, immersion, and the offering of a sacrifice. A woman [who converts] must undergo immersion and bring a sacrifice, as [Numbers 15:15] states: \"As it is for you, so shall it be for the convert.\" Just as you [entered the covenant] with circumcision, immersion, and the offering of a sacrifice; so, too, for future generations, a convert must undergo circumcision, immersion, and must bring a sacrifice.",
+ "What is the sacrifice that a convert [is required to bring]? A burnt offering of an animal or two turtle-doves or two fledging doves. Both of [the doves] must be brought as burnt offerings. In the present age, when there are no sacrifices, [a convert] must undergo circumcision and immersion. When the Temple is rebuilt, he must bring a sacrifice.",
+ "When a convert is circumcised, but does not immerse himself, or immerses himself, but was not circumcised, he is not considered a convert until he perform both of these activities. He must immerse himself in the presence of three men. Since a court is required, he may not immerse on the Sabbath or on festivals, or during the night. If, however, they had him immerse [at night], he is a convert.",
+ "We immerse a minor who seeks to convert based upon the guidance of the court. For it is an advantage for a person [to convert]. When a pregnant woman converts and immerses herself, her child does not require immersion.
When [a convert] immerses himself alone and converts alone - or even if he does this in the presence of two persons - his conversion is not valid. If he comes and says: \"I converted in the court of so-and-so and they had me immerse,\" his word is not accepted with regard to license to marry among the Jewish people unless he brings witnesses [who testify to the truth of his statements].",
+ "[The following rules apply if] he was married to a native-born Jewess or a convert and he already fathered children. If he says: \"I converted alone,\" his word is accepted with regard to the disqualification of his self, but not with regard to the disqualification of his children. He must immerse himself again in the presence of a court.",
+ "[The following laws apply with regard to] a female convert who we see conduct herself according to the ways of Israel at all times, for example, she immerses herself after being a niddah, she separates terumah from dough, or the like, and to a male convert who follows the paths of Israel, for example, he immerses himself after a seminal emission, and performs all the mitzvot. These are considered as righteous converts even though there are no witnesses to testify before whom they converted. Nevertheless, if they come to marry among the Jewish people, we do not allow them unless they bring witnesses or they immerse themselves in our presence. The rationale is that their identity was originally established as gentiles.",
+ "If, however, a person comes and says that he was a gentile, but that he was converted by a court, his word is accepted. [The rationale is that] the mouth that forbade him was the same that permitted him.
When does the above apply? In Eretz Yisrael in the Talmudic era. For [at that time,] all the people there could be assumed to be Jewish. In the Diaspora, however, he must bring proof of his conversion. [Only] afterwards may he marry a Jewess. I say that this is an additional stringency adopted to protect the purity of our lineage.",
+ "Just as we circumcise and immerse converts; so, too, we circumcise and immerse servants which are acquired from the gentiles for the sake of servitude.
When a person acquires a servant from the gentiles and the gentile takes the initiative and immerses with the intent of becoming a free man, he acquires his own person, provided he says while immersing: \"Behold I am immersing before you for the sake of conversion.\" If he immerses himself in the presence of his master, he does not have to make an explicit statement. Instead, since he immersed himself, he attains his freedom.
For this reason, [when having the servant immerse,] the master must push him into the water until he arises at which time he is in his servitude. He must tell him that he is having him immerse for the sake of servitude in the presence of the judges. A servant must also immerse only in the presence of three judges and during the day as a convert, for it is a partial conversion.",
+ "When a servant is freed, he must immerse himself a second time in the presence of three men during the day, for through this act, his conversion is completed and [his status] becomes that of a Jew. It is not necessary for him to accept the mitzvot and [for the judges] to inform him of the fundamentals of the faith, for they already informed him when he immersed himself for the sake of servitude.",
+ "Converts, servants, and freed servants must be immersed in a mikveh that is acceptable for a niddah to immerse in. All of the substances that [disqualify her immersion because] they intervene [between the water and her flesh] disqualify the immersions, of converts, servants, and freed servants.",
+ "One should not think that Samson who saved the Jewish people, and Solomon King of Israel, who is called \"the friend of God,\" married gentile woman who did not convert. Instead, the matter can be explained as follows: The proper way of performing the mitzvah is when a male or a female prospective convert comes, we inspect his motives for conversion. Perhaps he is coming for the sake of financial gain, in order to receive a position of authority, or he desires to enter our faith because of fear. For a man, we check whether he focused his attention on a Jewish woman. For a woman, we check whether she focused her attention on a Jewish youth.
If we find no ulterior motive, we inform them of the heaviness of the yoke of the Torah and the difficulty the common people have in observing it so that they will abandon [their desire]. If they accept [this introduction] and do not abandon their resolve and thus we see that they are motivated by love, we accept them, as [indicated by Ruth 1:18]: \"And she saw that she was exerting herself to continue with her and she ceased speaking with her.\"",
+ "For this reason, the court did not accept converts throughout the reign of David and Solomon. In David's time, [they feared] that they sought to convert because of fear and in Solomon's time, [they feared] that they were motivated by the sovereignty, prosperity, and eminence which Israel enjoyed. [They refrained from accepting such converts, because] a gentile who seeks to convert because of the vanities of this [material] world is not a righteous convert.
Nevertheless, there were many people who converted in the presence of ordinary people during the era of David and Solomon. The Supreme Sanhedrin would view them with skepticism. Since they immersed themselves, they would not reject them, but they would not draw them close until they saw what the outcome would be.",
+ "Solomon converted women and married them and similarly, Samson converted [women] and married [them]. It is well known that they converted only because of an ulterior motive and that their conversion was not under the guidance of the court. Hence the Tanach considered it as if they were gentiles and remained forbidden. Moreover, their conduct ultimately revealed their initial intent. For they would worship their false deities and build platforms for them. Therefore the Scriptures considered it as if [Solomon] built them, as [I Kings 11:7] states: \"And then, Solomon built a platform.\"",
+ "When a court did not check a [potential] converts background and did not inform him of the mitzvot and the punishment for [the failure to observe] the mitzvot and he circumcised himself and immersed in the presence of three ordinary people, he is a convert. Even if it is discovered that he converted for an ulterior motive, since he circumcised himself and converted, he has departed from the category of gentiles and we view him with skepticism until his righteousness is revealed.
Even if afterwards, [the convert] worships false deities, he is like an apostate Jew. [If he] consecrates [a woman,] the consecration is valid, and it is a mitzvah to return his lost object. For since he immersed himself he became a Jew. For this reason, Samson and Solomon maintained their wives even though their inner feelings were revealed.",
+ "For this reason, our Sages said: \"Converts are as difficult for the Jewish people to bear as a leprous blemish.\" For most converts convert for an ulterior motive and [later] cause Jews to stray. It is difficult to separate from them once they have converted. Look at what happened in the desert at the worship of the Golden Calf and Kivrot HaTa'avah. Similarly, most of [the complaints in the instances when] our people tried God were instigated by the mixed multitude."
+ ],
+ [
+ "What is the procedure when accepting a righteous convert? When one of the gentiles comes to convert, we inspect his background. If an ulterior motive for conversion is not found, we ask him: \"Why did you choose to convert? Don't you know that in the present era, the Jews are afflicted, crushed, subjugated, strained, and suffering comes upon them?\" If he answers: \"I know. Would it be that I be able to be part of them,\" we accept him immediately.",
+ "We inform him of the fundamentals of the faith, i.e., the unity of God and the prohibition against the worship of false deities. We elaborate on this matter. We inform him about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones. We do not elaborate on this matter. We inform him of the transgression of [not leaving] leket, shichachah, pe'ah, and the second tithe. And we inform him of the punishment given for [violating] the mitzvot.
What is implied? We tell him: \"Before you came to our faith, if you partook of fat, you were not liable for your soul to be cut off. If you desecrated the Sabbath, you were not liable to be stoned to death. Now, after you convert, if you partake of fat, you are liable for your soul to be cut off. If you desecrate the Sabbath, you are liable to be stoned to death.\"
We do not teach him all the particulars lest this cause him concern and turn him away from a good path to a bad path. For at the outset, we draw a person forth with soft and appealing words, as [Hoshea 11:4] states: \"With cords of man, I drew them forth,\" and then continues: \"with bonds of love.\"",
+ "Just as he is informed of the punishment [for disobeying] the commandments; so, too, he is informed about the reward for [their observance]. We tell him that by observing these mitzvot, he will merit the life of the World to Come. For there is no completely righteous man other than a master of wisdom who observes these mitzvot and knows them.",
+ "We tell him: \"Know that the World to Come is hidden away only for the righteous; they are the Jews. The fact that you see Israel suffering difficulty in this world [reflects] the good that is hidden away for them. For they cannot receive an abundance of good in this world as the gentiles do. For they hearts may become uplifted and they will err and lose the reward of the World to Come, as [Deuteronomy 32:15] states: \"Jeshuron became fat and rebelled.\"",
+ "The Holy One, blessed be He, does not bring upon them an abundance of retribution solely so that they will not perish. For all the other nations will perish and they will prevail. We elaborate on this concept to make them feel cherished. If [the prospective convert] retracts and does not want to accept [the mitzvot], he goes on his way. If he accepts [their observance], we do not have him wait, but instead circumcise him immediately. If he was circumcised, we draw the blood of circumcision from him. We wait until he heals entirely and then immerse him.",
+ "Three [judges] stand over him and inform him about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones a second time while he stands in the water. If the convert was female, women position her in the water until her neck while the judges are outside. They inform her about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones while she is sitting in the water. Then she immerses herself in their presence. Afterwards, they turn their faces away and depart so that they will not see her when she ascends from the water.",
+ "What is meant by a resident alien? A gentile who makes a commitment not to worship false deities and to observe the other [six] universal laws commanded to Noah's descendants. He does not circumcise himself or immerse. We accept this commitment and he is considered one of the pious gentiles.
Why is he called a resident? Because we are permitted to allow him to dwell among us in Eretz Yisrael, as explained in Hilchot Avodah Zarah.",
+ "We accept resident aliens only during the era when the Jubilee year is observed. In the present era, even if a gentile makes a commitment to observe the entire Torah with the exception of one minor point, he is not accepted.",
+ "When a servant is purchased from the gentiles, we do not say: \"Why did you choose to convert?\" Instead, we say to him: \"Do you desire to enter the category of Jewish servants and become one of the observant of them?\" If he agrees, he is informed about the fundamentals of the faith, about some of the easy mitzvot and some of the more severe ones, and the punishments and rewards [associated with them] as we notify a convert. [Then] we immerse him as we immerse a convert and inform him [of the mitzvot] while he is in the water.
If he does not desire to accept [the status of a servant], we are patient with him for twelve months. Afterwards, we sell him to a gentile. It is forbidden to maintain him for a longer period. If at the outset, he established a condition that he would not be circumcised or immersed, but instead would be a resident alien, it is permissible to maintain him in that status. A servant may be maintained in this status only during the era when the Jubilee is observed.",
+ "The only sexual relations forbidden to a gentile are: his mother, his father's wife, his maternal sister, a married woman, a male, and an animal, as will be explained in Hilchot Melachim UMilchomoteihem. Other relations forbidden the Jews are permitted to them.",
+ "When a gentile converts or a servant is freed, he is like a newborn baby. Any relatives whom he had as a gentile or a servant are no longer considered his relatives. If both he and they convert, he is not obligated for relations with any of them.",
+ "According to Scriptural Law, a convert may marry his mother or his maternal sister after they convert. Nevertheless, our Sages forbade this so that [the converts] will not say: \"We came from a more severe level of holiness to a less severe one. Yesterday, this [relationship] was forbidden and today, it is permitted.\"
Similarly, when a convert engages in relations with his mother or his sister when they have not converted, it is considered as if he had relations with a woman with whom he was not related.",
+ "What is the law that applies to converts with regard to relations with their relatives. As we explained, if one was married while a gentile to his mother or his sister and they converted, we separate them as explained [above]. If he was married to any one of the other forbidden relations and he and his wife converted, they are not forced to separate.
A convert is forbidden to marry his maternal relatives after they convert according to Rabbinic Law. He may, however, marry his paternal relatives. [This applies] even when he certainly knows that these persons are his paternal relatives, for example, twins, in which instance it is clear that the father of one is the father of the other. Nevertheless, our Sages did not enforce a decree with regard to one's paternal relatives.
Accordingly, a convert may marry the wife of his paternal brother, the wife of his father's brother, his father's wife, and his son's wife. [This applies] even if they married his brother, his father, his father's brother, or his son after they converted. Similarly, his mother's paternal sister, his paternal sister, and his daughter who converted are permitted to him. He may not, however, marry his maternal sister, his mother's maternal sister, nor a woman who married his maternal brother after he converted. If, however, a woman married his brother while he was a gentile, she is permitted to him.",
+ "When two twin brothers were not conceived in a state of holiness, but they were born in a state of holiness, each are liable [for relations with the other's wife] because of the prohibition against relations with a brother's wife.",
+ "When a man marries a female convert and her daughter who converted or two maternal sisters [who converted], he should remain married to one of them and divorce the other. If he married a female convert and she died, he is permitted to marry her mother or her daughter. For our Sages ordained their decree only during [the woman's] lifetime.
It is permissible for a man to marry two paternal sisters who converted, for our Sages did not ordain any decrees with regard to paternal relations, as explained.",
+ "[Our Sages] did not ordain any decrees with regard to shniot who convert. Therefore a convert may marry his maternal grandmother. Similarly, a person may marry a convert and the mother of her maternal grandmother or her and the daughter of her daughter's daughter. Similar laws apply with regard to the remainder of the shniot.",
+ "A servant is permitted to marry his mother while he is a servant. Needless to say, this applies with regard to his daughter, his sister, or the like. [Since] he has already departed from the category of gentiles, the intimate relations forbidden to the gentiles are not forbidden to him. And [since] he has not entered the category of the Jewish people, the intimate relations that are forbidden to the converts are not yet forbidden to him.",
+ "It appears to me that if a servant engages in homosexual or Sodomite relations, they should be executed. For these two prohibitions are universally applicable.",
+ "Servants who are freed are like converts. All of the relationships forbidden to converts are forbidden to them and all those permitted to converts are permitted to them.
A person may give his maid-servant to his own servant or to a servant belonging to his colleague. At the outset, he may give one maid-servant to two servants. Nor must they follow any restrictions. Instead, they are like animals. There is no difference whether a maid-servant is set aside for a servant or not, for there is no concept of marriage except within the Jewish people or among gentiles themselves, but not among servants themselves or between servants and the Jewish people."
+ ],
+ [
+ "What is meant by the Torah's prohibition against relations with a mamzer? [The term refers to a person conceived from] a forbidden sexual relationship. A niddah is an exception. A son conceived from such relationships is blemished, but is not a mamzer. When, however, a man enters into any other forbidden sexual relationships, whether through rape, or willingly, whether conscious of the prohibition or not, the offspring produced is a mamzer. Both male and female [mamzerim] are forbidden forever, as [Deuteronomy 23:3] states: \"[A mamzer shall not enter God's congregation.] Also the tenth generation...,\" i.e., [the prohibition is] everlasting.",
+ "When a mamzer marries a Jewish women or a Jewish man marries a female mamzer, once they enter into relations after consecration, they are punished by lashes. If the man consecrates the woman, but does not enter into relations, he does not receive lashes. If they enter into relations without consecration, they do not receive lashes because of relations with a mamzer. For the only instance where relations that involve a negative prohibition incur the punishment of lashes without the woman being consecrated is relations between a High Priest and a widow, as will be explained.
When a man remarries his divorcee after she married another person, the offspring are acceptable. For she is not considered an ervah.",
+ "When a gentile or a servant enter into relations with a Jewish woman, the child is acceptable. [This applies] whether the woman is unmarried or married, whether she was raped or engaged in relations willingly. When a gentile or a servant enter into relations with a female mamzer, the offspring is a mamzer. When a mamzer enters into relations with a female gentile, the offspring is a gentile. If [the child] converts, he is fit to marry within the Jewish people like other converts. If [a mamzer] enters into relations with a maid-servant, the offspring is a servant. If he is freed, the offspring is acceptable like other freed servants. He may marry a Jewish woman.",
+ "This is the general principle: When a child is born from a servant, a gentile, a maid-servant, or a female gentile, he is like his mother. We are not concerned with the father. For this reason, [the Sages] permitted a mamzer to marry a maid-servant to purify the lineage of his descendants. For he can free them and they will be free men. [Our Sages] did not ordain a decree forbidding a maid-servant to a mamzer, so that he can legitimize his sons.",
+ "When a person who is half a servant and half a freed man engages in relations with a married woman, a son born of that relationship has no way of legitimizing [his marriage relationships], because the dimension of him which is a mamzer and the dimension of him which is an acceptable Jew are intermingled. Therefore he is forbidden to engage in relations with a maid-servant. and his offspring share his status forever.",
+ "When a gentile engages in relations with a maid-servant who immersed herself, the offspring are servants. When a servant who immersed himself engages in relations with a female gentile, the offspring are gentile. He is given his mother's status. When, however, a gentile engages relations with a gentile maid-servant or a gentile servant engages relations with a gentile woman, the status of the offspring follows that of the father.",
+ "A mamzer may marry a female convert and a female mamzer may marry a male convert, the offspring of both relationships are mamzerim. For the status of the offspring follows that of the blemished one. [The license for such a marriage is derived from] the verse: \"[A mamzer shall not enter] God's congregation.\" The congregation of converts is not considered as \"God's congregation.\"",
+ "When a female convert marries a male convert and gives birth to a son, he is permitted to marry a female mamzer even though he was both conceived and born in holiness. This also applies to the son of his grandson [- or any other descendant -] until his connection with conversion is forgotten and it is not known that he [descends from] converts. Afterwards, he will be forbidden to marry a female mamzer. Converts and freed servants are bound by the same laws.",
+ "When a convert marries a native-born Jewess or a native-born Jew marries a convert, the son is a Jew in all contexts and is forbidden to marry a female mamzer.",
+ "There are three categories of mamzerim: one that is definitely a mamzer, a mamzer whose status is a matter of doubt, and a mamzer by Rabbinic decree. What is meant by one who is definitely a mamzer? The offspring of a relationship that is definitely incestuous or adulterous, as we explained.
A mamzer whose status is a matter of doubt is the offspring of a relationship that we are unsure whether it is adulterous or incestuous. For example, a man engaged in relations with a woman who was consecrated, but we are unsure if the consecration was effective, or who was divorced, but we are unsure whether the divorce was effective, or a similar situation.
A mamzer by Rabbinic decree: for example, a woman who heard that her husband died and remarried and then discovered that her husband was alive. Afterwards, her [first] husband engaged in relations with her while she was still married with her second husband, the offspring is a mamzer by Rabbinic decree.",
+ "When an unmarried woman becomes pregnant through a promiscuous relationship, we ask her: \"What is [the status of] this fetus\" or \"...this child\"? If she replies: \"It is the child of a man of acceptable lineage; I entered into relations with an Israelite,\" her word is accepted and the son is acceptable. [This applies] even if most of the inhabitants of the city in which she engaged in relations are of unacceptable lineage.",
+ "If the child's mother was not questioned until she died, or she was a deaf-mute, mute, or intellectually or emotionally unstable, we consider the child as a mamzer whose status is questionable. [This ruling applies even] if she said: \"I engaged in relations with so-and-so, the mamzer\" or \"...with so-and-so, the netin.\" Even if that person agrees with her statement, [the child's status is only doubtful. The rationale is:] Just as she engaged in relations with the person who admitted to her statement; so, too, she engaged in relations with others.
This [child] is called a shituki. He knows the identity of his mother, but does not definitely know the identity of his father.",
+ "Similarly, a child that is found in the marketplace - he is called an asufi - is considered as a mamzer whose status is questionable. for we do not know his [lineage].",
+ "[The following rules apply when] an unmarried woman engages in promiscuous relations says: \"This child is the son of so-and-so.\" If that person is of acceptable lineage, the son is considered acceptable. Nevertheless, her word is not accepted for the child to be considered as the man's son. It appears to me, however, that we give consideration to her words and because of the doubt, that child is forbidden to marry the relatives of the [named] person.
If the [named] person is a mamzer, we do not accept her word to definitely deem the offspring as a mamzer on this basis, as we explained. Instead, we consider the child as a mamzer whose status is questionable.",
+ "[Different laws apply with regard to] a father who [makes statements with regard to] a child who is presumed to be his son. If he says: \"This son of mine is a mamzer,\" his word is accepted. If the son himself has children, his word is not accepted. For the Torah accepted his word with regard to his son alone. [This is derived from Deuteronomy 21:17:] \"He will recognize the firstborn, the son of the hated.\" [Implied is that] he makes his identity known to others.",
+ "Just as a father's word is accepted when he says: \"This son of mine is my firstborn,\" so, too, his word is accepted if he says: \"This son of mine is a mamzer,\" or \"...the son of a divorced woman\" or \"...the son of a woman who performed chalitzah.\" Similarly, if his wife was pregnant, his word is accepted if he says: \"This fetus is not my child. It is a mamzer.\" The child is definitely deemed as a mamzer.
If a person says that he himself is a mamzer, his word is accepted with regard to the prohibition against him marrying a native-born Jewess. He is, however, forbidden to marry a female mamzer until it is definitely known that he is a mamzer. The same laws apply to his son. If he has grandchildren, his word is not accepted with regard to the disqualification of his grandchildren. He can disqualify only himself.",
+ "[The following laws apply when] a woman who was consecrated becomes pregnant in her father's home. The offspring is assumed to be a mamzer. He is forbidden to marry both a native-born Jewess and a female mamzer.
If his mother was questioned and said: \"I became pregnant from the man who consecrated me,\" her word is accepted and the child is considered acceptable. If, however, that man contravenes her and says: \"I never engaged in relations with her,\" the child is considered a mamzer. For even if the child was assumed to be his son, his word is accepted if he says: \"My son is a mamzer.\"
[Even in the latter situation,] the woman is not assumed to be a zonah. Instead, her word is accepted if she says: \"I engaged in relations with the man who consecrated me.\" [Since] she is not a zonah, if she married a priest, she need not be divorced and offspring which she bears him are acceptable [as priests].",
+ "If people at large gossip about her while she is consecrated, [saying that] she was promiscuous with the man to whom she was consecrated and with others, the child is a mamzer whose status is questionable. [This applies] even if the man to whom she was consecrated was intimate with her in her father's home. For just as she acted loosely with the man to whom she was consecrated, she could have acted loosely with others. If she was questioned and said: \"This fetus was conceived by the man to whom I am consecrated,\" the child is acceptable as explained [above].",
+ "When a married woman is pregnant and says: \"This fetus is not my husband's,\" her word is not accepted to render the child illegitimate. [Instead,] we assume that the child is acceptable. For the Torah accepted only the word of the father. If the father says that it is not his son or he is overseas, we assume that the son is a mamzer.
If the woman said: \"I was impregnated by a gentile,\" or \"...by a servant,\" the child is acceptable. For the husband cannot deny her words. A fetus will not remain in its mother's womb for more than twelve months.",
+ "Although there is a rumor circulating to the fact that a woman has committed adultery and everyone is gossiping about her, we do not suspect that her children are mamzerim. [The rationale is that] the person who most frequently has relations with her is her husband. It is permitted to marry her daughter, even as an initial and preferred option. With regard to her own status, we suspect that she is a zonah. If her conduct was very lewd, we also suspect the lineage of her children.",
+ "According to Scriptural Law, a person suspected of being a mamzer is permitted to marry among the Jewish people. [Deuteronomy 23:3] states: \"A mamzer shall not enter God's congregation.\" [Implied is that] one who is definitively a mamzer may not marry among the Jewish people, not one whose status is questionable. Nevertheless, our Sages raised the level [of purity required] with regard to lineage and forbade those of questionable status from marrying among the Jewish people.
Accordingly, a male and a female who are definitely mamzerim may marry. A mamzer whose status is a matter of doubt, a shituki, or an asufi are forbidden to marry native-born Jewesses.",
+ "[A man of the latter status] is forbidden to marry a female mamzer. Even a female mamzer whose status is questionable is forbidden to him. For perhaps one of them is not a mamzer, but the other is definitely a mamzer. A mamzer by Rabbinic decree may marry a female mamzer by Rabbinic decree. Similarly, in any other instances [where a person is forbidden to marry] because of a doubt, one person of this status may not marry another.",
+ "What is implied? Shitukim, asufim, and those whose status as mamzerim is indefinite are forbidden to marry each other. If they married, the union may not be maintained. Instead, they must divorce with a formal bill of divorce. The offspring of such relationships are [mamzerim of] indefinite status like their parents.
Individuals of indefinite status like this have no option except to marry converts. The status of their offspring follows their blemish.",
+ "What is implied? When a shituki or an asufi marries a female convert or a freed maid-servant, a convert, or a freed servant marries a female shituki or asufi, the offspring are shitukim or asufim.",
+ "When an asufi is found in a city inhabited by gentiles, whether the majority are gentiles or the majority are Jews, the child is considered as a gentile of indefinite status with regard to his lineage. If he consecrates a woman, she needs a bill of divorce because of the doubt. If someone kills him, he is not executed for doing so.",
+ "If the court had him immersed for the sake of conversion or he immersed on his own initiative after he attained majority, his status is the same as any asufi that is found in Jewish cities.
If the majority of the inhabitants of the city are gentile, it is permitted to feed him meat from animals that were not ritually slaughtered. If the majority were Jewish, we return his lost articles as is the law with regard to Jews. If the populations are equally balanced, it is a mitzvah to maintain his life and we remove an avalanche from him on the Sabbath. With regard to damages, we follow the same principle that applies in all cases of doubt in financial law: When a person who seeks to expropriate [money] from a colleague, the burden of proof is upon him.",
+ "It appears to me that whenever there is a gentile woman or a maid-servant who is fit to give birth in a city, since an asufi that is discovered there is considered to possibly have the status of a gentile or a servant, if he marries a female convert as we stated, there is a doubt whether his wife is a married woman. One who enters into relations with her is not liable, because we do not execute individuals when there is a doubt involved.
Similarly, it appears to me that when a shituki marries a woman who could be forbidden to him as an ervah, there is a doubt whether she is a married woman, for consecration is not effective with regard to the ariot.",
+ "What is meant by \"a woman who could be forbidden to him as an ervah\"? Any woman whose father or brother was alive when his mother became pregnant or any woman who was divorced or widowed. For it is possible that she is his father's wife or the wife of his father's brother.",
+ "What is the source on which I rely to say that a shituki or an asufi are not forbidden to marry any woman who could be forbidden to him as an ervah? For an acceptable child whose mother was questioned is not forbidden to marry any woman who could be forbidden to him as an ervah. And it is written in the Torah [Leviticus 19:29]: \"Do not desecrate your daughter to have her act promiscuously.\" [Commenting on this verse,] our Sages state: If this would happen, a father will marry his daughter and a brother will marry his sister.
If the law was that anyone who does not definitely know the identity of his father would be forbidden to marry any woman who could be forbidden to him as an ervah, this situation could not arise and the earth would never become filled with incestuous relations. From this, we learn that we do not forbid ariot and consider them as relatives because of the doubt unless we definitely know that she is forbidden to him as an ervah. For were we to say this, all of the orphans in the world who did not know their fathers would be forbidden to marry in all situations lest they encounter a forbidden relationship.",
+ "When a child was abandoned on the road and afterwards, one came and said: \"He is my son and I abandoned him,\" his word is accepted. Similarly, the mother's word is accepted. If the child was taken in from the marketplace and afterwards, his father and mother came and said: \"This is our son,\" their word is not accepted. [The rationale is that] he has already been categorized as an asufi.
In the years of famine, their word is accepted. It is because of the famine that they abandoned him, for they desire that others sustain them. Therefore they remained silent until the child was gathered in.",
+ "If the child was found circumcised, bundled, salted, blue eye-paint was applied to his eyes, an amulet was placed around his neck, it was placed under a interwoven tree that a wild beast could not enter and was close to the city, or it was found in a synagogue near the public domain or at the side of the public domain, the laws pertaining to an asufi do not apply. Since [the parents] are protecting the child so that it does not die, we can assume that it is acceptable.
If, however, it is abandoned in the midst of the road or far away from a city, even under a tree, or in a synagogue, or it is found hanging in a place accessible by a wild beast, it is considered as an asufi.",
+ "A mid-wife's word is accepted if she states: \"This child is a priest,\" \"...a Levite,\" \"...a netin,\" or \"...a mamzer,\" because the child's lineage has not been established and is not known.
When does the above apply? When her faithfulness has been established and an objection is not raised against her. If, however, an objection was raised against her and one person said: \"She is testifying falsely,\" her word is not accepted. The child is considered as acceptable, but is not considered as [a priest or Levite].",
+ "It is a clear matter that a shituki is forbidden to marry a shituki and an asufi is forbidden to marry an asufi, because their status is doubtful. Nevertheless, even mamzerim of a definite status and netinim may intermarry. The offspring is a mamzer. A shituki or an asufi are permitted to marry netinim and other converts. The offspring is considered as [a mamzer] of doubtful status."
+ ],
+ [
+ "A man with maimed testicles or a severed member who married a native-born Jewess and engaged in sexual relations is punished by lashes, as [Deuteronomy 23:2] states: \"A person with maimed testicles or a severed member may not enter the congregation of God.\"
Such a man may marry a female convert or a freed maid-servant. Even a priest with maimed testicles may marry a female convert or a freed maid-servant, because the holiness [of the priesthood] does not rest upon him. He is permitted to marry even a female netin or a woman whose status is in doubt.",
+ "Since a man with a maimed organ is forbidden to marry among the Jewish people, [our Sages] did not decree against his marrying a female netin or a woman whose status is in doubt. A man with maimed testicles or a severed member is, however, forbidden to [marry] a female mamzer whose status is definite, because this prohibition is of Scriptural origin.",
+ "What is meant by maimed testicles? Anyone whose testicles have been wounded. What is meant by a severed member? Anyone whose shaft has been cut off.
There are three organs to which wounds can disqualify a male: the shaft, the testicles, and the tract in which the semen develops. If one of these three was wounded or crushed, the man is disqualifed.",
+ "What is implied? If the shaft is wounded, crushed, or cut off from the corona or above the corona, he is disqualified. If a portion at the top of the corona is cut off, but even a hairsbreadth [of the corona] remains which surrounds the entire shaft, he is acceptable. If the shaft was cut like a pen is sharpened or like a funnel above the corona, he is acceptable.",
+ "If the shaft is perforated below the corona, he is acceptable. [The following rules apply if] the corona itself is perforated. If when the person ejaculates, semen emerges from the hole, he is unacceptable. If the hole becomes closed, he returns to acceptable status. If the shaft is perforated below the corona when the portion above is in the midst of corona, he is disqualified. For the entire corona must be intact [for the person to be acceptable].",
+ "If the seminal tract becomes obstructed and the semen emerges from the urinary tract, he is unacceptable.",
+ "If both or one of the testicles were severed, wounded, or crushed or one was lacking or pierced by a hole, he is unacceptable. If both or one of the seminal tracts are severed, crushed, or wounded, he is unacceptable.",
+ "If one of the seminal tracts was perforated into the urinary tract and the person urinates from two sources - the seminal tract and the urinary tract - he is acceptable.",
+ "Whenever we have used the term \"unacceptable\" in this context, the implication is that [the malady] was not caused by the hand of heaven, e.g., [his testicles] were severed by a man or a dog, he was struck by a sharp end, or the like. If, however, he was born with maimed testicles or a severed member, or without testicles, he became ill because of a bodily ailment and these organs ceased to function, or an ulcer arose in them that caused them to waste away or be severed, he is permitted to marry among the Jewish people. For all of these blemishes are caused by the hand of heaven.",
+ "It is forbidden to destroy a male's reproductive organs. This applies to humans and also to animals, beasts, and fowl, both from a kosher species and from a non-kosher species, in Eretz Yisrael and in the Diaspora. Although [Leviticus 22:24] states: \"And you shall not do this in your land,\" According to the Oral Tradition, we learned that this [prohibition] is applicable in every place. The verse teaches that one should not act in this manner among the Jewish people, not with their own bodies, nor with the bodies of others.
Whoever castrates [a person or an animal] should be lashed according to Scriptural Law everywhere. Even a person who castrates a person who has been castrated should be lashed.",
+ "What is implied? One came and severed a person's member, another cut off or pulled away his testicles and a third cut his seminal tract; all receive lashes. Similarly, if one crushed a person's member, another pulled it away, and a third cut it off, all receive lashes. [This applies] although the last person castrated a person - or an animal, beast, or fowl - who had already been castrated.
A person who castrates a female - whether a human or other species - is not liable.",
+ "It is forbidden to have a man or a male of another species drink a potion that causes him to lose his sexual potency. Lashes are not given, however. A woman is permitted to drink a potion to cause her to lose her sexual potency so that she will not conceive.
If a person bound a man and set a dog or other animal upon him until his sexual organs were maimed or he made him sit in water or snow until his sexual organs lost their potency, he is not given lashes unless he castrates him by hand. It is, however, fitting to subject him to stripes for rebellious conduct.",
+ "It is forbidden to tell a gentile to castrate one of our animals. If the gentile took the animal and castrated it on his own initiative, it is permitted. If a Jew acts deceitfully in this context, he should be punished and required to sell the animal to another Jew. He may [sell it] to his son who is past majority, but not to his son who is below majority, nor may he give it to him."
+ ],
+ [
+ "There are three women who are forbidden to all priests [by Scriptural Law]: a divorcee, a zonah, and a challalah. There are four [forbidden to] a High Priest. These three and a widow.
Bound by [the prohibitions applying to a High Priest] are one anointed with the oil of anointment or one who assumed his position by wearing the additional garments, one serving in that capacity, a High Priest who was appointed and then removed from the office, and a priest anointed to lead a war. All of these are commanded [to marry] a virgin and are forbidden to marry a widow.",
+ "Any priest who marries one of these three women - whether a High Priest or an ordinary priest - and engages in relations is punished by lashes. If he enters into promiscuous relations with her, he does not receive lashes for [violating the prohibitions against] a zonah, a divorcee, and a challalah. [This is derived from the fact that Leviticus 21:7 states the prohibition using the term:] \"They shall not take.\" [Implied is that the prohibition does not apply] unless he takes - marries - [the woman] and enters into relations with her.",
+ "When, by contrast, a High Priest enters into relations with a widow, he receives lashes even though he did not consecrate her. [This is derived from ibid.:15 which states]: \"And he shall not desecrate....\" As soon as he engages in relations with her, he desecrates her and disqualifies her from the priesthood. A zonah, challalah, and divorcee, by contrast, are disqualified from the priesthood before one enters into relations with them. Therefore a High Priest alone receives lashes for merely entering into relations with a widow even though she was not consecrated. For he desecrates her and he is warned against desecrating people of acceptable lineage, [other] women and his offspring.",
+ "When a High Priest consecrates a widow and enters into relations with her, he receives two sets of lashes: one because of the prohibition: \"He shall not take a widow,\" and one because of the prohibition: \"He shall not desecrate.\" Whether a High Priest or an ordinary priest marries one of these four, but does not engage in relations, he does not receive lashes.",
+ "Whenever [the priest] receives lashes, the woman [with whom he engages in relations] is given lashes. Whenever he does not receive lashes, she does not receive lashes. For there is no difference between a man and a woman with regard to punishments with the exception of a designated maidservant as explained.",
+ "Any priest - whether a High Priest or an ordinary priest - who enters into relations with a gentile woman receives lashes for relations with a zonah. [There is a difference between her and a Jewish woman,] because she cannot be consecrated. He is forbidden to enter into relations with any zonah, whether a Jewess or a gentile.",
+ "A woman who has undergone the rite of chalitzah (a chalutzah) is forbidden to a priest according to the Rabbinic tradition, for she resembles a divorcee. [If he engages in relations with such a woman,] he is given \"stripes for rebellious conduct.\"
When a priest marries a woman whose status as a chalutzah is doubtful, he is not compelled to divorce her. She is acceptable and her child is acceptable. For our Sages did not decree against a woman whose status as a chalutzah is doubtful, only against one who is definitely in that category. When it is questionable if a woman is a divorcee, a widow, a zonah, or a challalah, [a priest who marries her] is given \"stripes for rebellious conduct\" and required to divorce her with a get.",
+ "There is a major general principle that applies with regard to all of the Torah's prohibitions. One prohibition does not take effect when another prohibition is in effect unless:
a) both of the prohibitions take effect at the same time;
b) the latter prohibition forbids additional entities besides [the entity that was originally] prohibited;
c) when the scope of the [latter] prohibition encompasses other entities together with [the entity that was originally] prohibited.",
+ "Accordingly, When a woman was a widow and then she became a divorcee, and then she became a challalah, and then she became a zonah, should a High Priest engage in relations with her afterwards, he receives four sets of lashes for engaging in relations once. For a widow is forbidden to a High Priest, but permitted to an ordinary priest.",
+ "When she becomes a divorcee, she becomes forbidden by an additional prohibition [for] she is also forbidden to an ordinary priest. Therefore, [even for the High Priest,] another prohibition aside from that against relations with a widow is added to her. She is, nevertheless, still permitted to partake of terumah. If she becomes a challalah, another prohibition is added to her, for she is forbidden to partake of terumah. She is, nevertheless, still permitted to marry an Israelite.
If she becomes a zonah, another prohibition is added to her, since there is a type of promiscuous relations that would cause her to be forbidden to an Israelite, e.g., a married woman engaged in adultery voluntarily.
The same principle applies to an ordinary priest who engaged in relations with a divorcee who became a challalah and then a zonah. He receives three sets of lashes for engaging in relations once. If this order is altered, she only receives one set of lashes.",
+ "When a woman is widowed from several men or divorced from several men, [a High Priest or a priest] receive only one set of lashes for each time they engage in relations. A woman is forbidden as a widow whether she was widowed after [only] consecration or after marriage.",
+ "When the brother of a High Priest dies, even if the deceased had [merely] consecrated his wife, [the High Priest] should not perform the rite of yibbum. Instead, he should perform chalitzah.
If a woman became his yevamah while he was an ordinary priest and he was then appointed as the High Priest, he should not perform yibbum once he has been appointed. [This applies] even if he already gave his word [that he would marry] her while he was an ordinary priest. If, however, he consecrated a widow and was then appointed as a High Priest, he should marry her.
If she was consecrated, but the status of the consecration was questionable and then the person who consecrated her died, she is considered a widow of questionable status.",
+ "It is a positive commandment for a High Priest to marry a virgin maiden. When she reaches the age of maturity, she becomes forbidden to him, as [Leviticus 21:13] states: \"He shall marry a virgin woman.\" \"Woman\" implies that she is not a minor. \"Virgin\" implies that she has not reached maturity. What is implied? She has departed from the category of a minor, but has not fully reached maturity, i.e., a maiden. He may never be married to two women at the same time. [This is derived from the singular form of the term] \"woman,\" i.e., one, but not two.",
+ "A High Priest may not marry a woman who has lost her virginity even if she never engaged in relations. If she engaged in anal intercourse, it is as if she engaged in vaginal intercourse. If she engaged in [anal] intercourse with an animal, she is permitted.",
+ "A High Priest who married a woman who had engaged in relations previously is not punished by lashes. He must, however, divorce her with a get. If he married a woman past the age of maturity or one who lost her virginity for reasons other than relations, he may remain married to her.
If he consecrated a woman who had previously engaged in relations and then he was appointed as the High Priest, he may marry her after his appointment.",
+ "If he raped or seduced a virgin maiden, he may not marry her. [This applies] even if he raped or seduced her while he was an ordinary priest and was appointed as the High Priest before he married her. If he married her, he must divorce her.",
+ "If he consecrates a girl while she was a minor and she reaches full maturity while [consecrated] to him before he marries her, he should not marry her. [The rationale is that] her body underwent a change. If he married her, he need not divorce her.",
+ "[The prohibition against marrying a divorcee applies] whether she was divorced after consecration or after marriage. If, however, a girl is released from marriage through the rite of mi'un, she is permitted to a priest, as we explained in Hilchot Gerushin. [This applies even if] her husband first divorced her with a get, then remarried her, and then she was released through mi'un.
Any woman who is not fit to perform the rite of chalitzah, but nevertheless performs it is not disqualified from [marrying] a priest.",
+ "[The following rules apply if] a rumor begins to circulate: \"So-and-so, the priest wrote...\" or \"...gave a get for his wife,\" and she lives with him and serves him. She is not forced to be divorced from her husband. If she married another priest, she should be forced to be divorced.",
+ "If a rumor circulated in a city that a woman was consecrated and then divorced after consecration, her [status] becomes suspect, as explained in Hilchot Gerushin. If, however, a rumor is circulated that she is a chalutzah, her [status] does not become suspect.",
+ "If a rumor is circulated that a virgin has engaged in relation, her [status] does not become suspect and she may marry a High Priest. If a rumor is circulated that she is a maid-servant, her [status] does not become suspect and she may marry a priest.
If a rumor circulates in a city that she is acting promiscuously, her [status] does not become suspect. Even if her husband separated from her because she violated [the practices of modesty required by] the Jewish faith or because [of the testimony] of witnesses [concerning] unseemly conduct, but he died before giving her a get, she is permitted [to marry] a priest. For a woman like the above should not be forbidden [to a priest] unless there is definite testimony [that she acted promiscuously] or she admits [doing so] herself."
+ ],
+ [
+ "Based on the Oral Tradition, we learned that the term zonah used by the Torah refers to one who is not a nativeborn Jewess, a Jewish woman who engaged in relations with a man she was forbidden to marry, violating a prohibition that is universally applicable, or a woman who engaged in relations with a challal even though she is permitted to marry him.
Accordingly, a woman who engages in relations with an animal, even though she is liable for execution by stoning is not deemed as a zonah, nor is she disqualified from marrying into the priesthood, for she did not engage in relations with a man. [Similarly, when] a man engages in relations with a woman in the niddah state even though she is liable for kerait, she is not deemed as a zonah, nor is she disqualified from marrying into the priesthood, for she is not forbidden to marry him.",
+ "Whenever a person has relations with an unmarried woman, even if she is a harlot who wantonly makes herself available to everyone, although she is liable for lashes, she is not deemed as a zonah, nor is she disqualified from [marrying] into the priesthood. For she is not forbidden to marry [the people with whom she engaged in relations].
[When, by contrast, a woman] engages in relations with a man with whom relations are forbidden by a negative commandment that is universally applicable - the transgression is not specific to priests - or with whom they are forbidden by a positive commandment, she is forbidden to marry him, she is a zonah. Needless to say, [this applies if she engages in relations with a man] who is forbidden to her as an ervah, a gentile, or a servant.",
+ "Similarly, a female convert or a freed [maid-servant] - even if she was converted or freed when she was less than three years old - since she is not a native-born Jewess, she is deemed a zonah and is forbidden to [marry] a priest.
On this basis, [our Sages said: A woman who has relations with] a gentile, a netin, a mamzer, an Ammonite or Moabite convert, a first- or second-generation Egyptian or Edomite convert, a man with maimed testicles or a severed member, or a challal who has relations with a [nativeborn] Jewess causes her to be considered as a zonah and to be forbidden to [marry into] the priesthood. If she was a priest's daughter, she is disqualified from [partaking of] terumah. Similarly, a yevamah who engaged relations with a man other than her yevam becomes a zonah.
An aylonit is permitted to [marry] a priest. She is not a zonah.",
+ "When a man engages in relations with one of the shniot or the like, e.g., a man who engages in relations with a relative of the woman with whom he performed chalitzah or with the woman with whom he performed chalitzah, he does not cause her to be deemed a zonah. For she is not forbidden to him according to Scriptural Law, as we explained in Hilchot Yibbum.",
+ "We thus learned that a woman's being deemed as a zonah is not dependent on her engaging in forbidden relations, for when a man engages in relations with a niddah or a harlot or when a woman engages in relations with an animal, the woman has engaged in forbidden relations and yet she is not deemed a zonah. When, by contrast, [a woman] marries a challal, she engages in relations that are permitted, as will be explained, and yet she is deemed a zonah. Thus the matter is dependent on the spiritual blemish alone. According to the Oral Tradition, we learned that the spiritual blemish comes only from a man who is forbidden to her or a challal, as we explained.",
+ "Whenever a woman engages in relations that cause her to be deemed a zonah, she becomes disqualified as soon as the man's organ enters her whether she engages in relations against her will or willingly, whether in conscious violation or inadvertently, whether through vaginal or anal intercourse. [This applies] provided she is at least three years old and the man with whom she engages in relations is nine years old or more. Therefore when a married woman engages in adultery, whether against her will or willingly, she is disqualified from [marrying into] the priesthood.",
+ "When the wife of a priest is raped, [if her husband engages in relations with her afterwards,] he is punished by lashes because of her defilement. [This is derived from Deuteronomy 24:4]: \"Her first husband who sent her away cannot return and take her as a wife after she has been defiled.\" All [women] were governed by the general principle: If they engaged in [adulterous] relations, they are forbidden to their husbands. The Torah singles out an exception: the wife of an Israelite who was raped. She is permitted to her husband, as [implied by Numbers 5:13]: \"And she was not seized.\" The wife of a priest remains forbidden, because she is a zonah.",
+ "When the wife of an Israelite is raped, although she is permitted to her husband, she is forbidden to [marry into] the prietshood.
When the wife of a priest tells her husband: \"I was raped or inadvertently, I engaged in relations with another man,\" or one witness testifies against her that she committed adultery whether willingly or unwillingly, she is not forbidden to him. [The rationale is that we suspect] that perhaps she set her eyes on another [man]. If he considers her as trustworthy, or he considers the witness as trustworthy and he accepts his word, he should divorce her so that there is no doubt regarding the matter.",
+ "Although the wife of a priest who tells her husband: \"I was raped,\" is permitted to her husband as explained, she is forbidden to any other priest after her husband dies. For she has acknowledged that she is a zonah and caused herself to be forbidden, making herself a prohibited entity.",
+ "When a priest consecrates a woman, whether a minor or past majority, and afterwards engages in relations with her and claims that she had engaged in relations previously, she is forbidden to him because of the doubt involved: perhaps she engaged in relations before she was consecrated or perhaps it was afterwards. When, by contrast, an Israelite makes such a claim, there are two doubts involved: Maybe [the forbidden relations] preceded the consecration or maybe they came afterwards. Even if we say that they came afterwards, maybe she was raped or maybe she participated willingly. For a raped woman is permitted to an Israelite, as we explained.",
+ "Therefore if a girl's father consecrated her to an Israelite when she was less than three years old and [when they married, the Israelite] claimed that he discovered that she had engaged in relations previously, she is forbidden to him because of the doubt. For there is only one doubt involved: Maybe the relations were against her will or maybe she engaged willingly. When there is a doubt concerning a Scriptural prohibition involved, [we rule] stringently.",
+ "Any woman who was given [a sotah] warning by her husband, entered into privacy [with the man she was warned against], but did not drink the sotah waters is forbidden to [marry] a priest, because there is an unresolved question whether or not she is a zonah. [This applies] whether she did not wish to drink [the waters], her husband did not wish to compel her to drink the waters, there was testimony that prevented her from drinking, the warning was delivered by the court, or she was one of the woman who is not fit to drink. Whatever the reason that she did not drink, she is forbidden to [marry into] the priesthood because of the doubt [that has been created].",
+ "[The following rules apply if we] saw that an unmarried woman engaged in relations with a man who then departed. She is asked: \"Who is the man with whom you engaged in relations?\" If she says, \"He is an acceptable man,\" her word is accepted. Moreover, even if we see that she is pregnant and we ask her: \"From whom did you conceive?\" and she says, \"From an acceptable man,\" her word is accepted and she is permitted [to marry] a priest.",
+ "When does the above apply? When the place where she engaged in relations was on a thoroughfare or in a carriage in the fields where everyone passes by, and most of the passersby are acceptable and most of the inhabitants of the city from which these passersby departed are acceptable. [The rationale for this stringency is that] our Sages elevated the standards required with regard to lineage and required two majorities.
If, by contrast, most of the people passing by would disqualify her, e.g., they were gentiles, mamzerim, or the like, even if most of the inhabitants of the city from which they came were acceptable, we are suspect regarding her [status]. Perhaps she engaged in relations with a person who would disqualify her. Hence, the initial and preferred option is for her not to marry a priest. If she marries one, she need not divorce. [This ruling also applies] if most of the inhabitants of the locale were unacceptable even though most of the passersby were acceptable.",
+ "If we saw that she engaged in relations in a city or she became pregnant in a city, [more stringent rules apply]. Even if there was only one gentile, challal, servant, or the like dwelling in the city, the initial and preferred option is that she not marry a priest. [The rationale is that] whenever entities are in their permanent locale, [probability is not taken into consideration. Instead, all doubts] are considered as equally balanced. If she already married [a priest], she need not be divorced because she says: \"I engaged in relations with an acceptable man.\"",
+ "When a woman is dumb, deaf, she says: \"I don't know the identity of the man with whom I engaged in relations,\" or she was a minor that cannot differentiate between a man who is acceptable and one who is not, she is considered as a zonah of questionable status. [After the fact,] if she married a priest, she must be divorced unless there is a twofold majority of men with whom she could have engaged in relations that are acceptable.",
+ "When a woman taken captive is redeemed and she is three years old or more, she is forbidden to [marry] a priest, because there is a question whether she is a zonah. Perhaps a gentile engaged in relations with her.
If there is a witness that a gentile did not enter into seclusion with her, she is acceptable to the priesthood. Even a servant, a maid-servant, or a relative is acceptable with regard to this testimony. [Moreover,] when two women who were taken captive give testimony on behalf of each other, their word is accepted. [The rationale is] that all the prohibitions involving questionable situations are of Rabbinic origin. Therefore they ruled leniently with regard to a woman taken captive.",
+ "Similarly, a minor who states [that a woman was not touched by her captors] in the course of conversation. An incident occurred with regard to a child who was captured together with his mother. In the course of conversation, he said: \"My mother and I were captured by the gentiles. When I went out to draw water from the well, I was thinking about my mother. [When I went] to gather wood, I was thinking about my mother.\" Our Sages [permitted] her to marry a priest because of his words.",
+ "A husband's word is not accepted if he testifies that his wife who was taken captive was not defiled. Similarly, her maid-servant may not testify on her behalf. A maid-servant belonging to her husband, however, may testify on her behalf. And statements made by her maid-servant in the midst of conversation are accepted.",
+ "When a priest testifies that a woman who had been taken captive is pure, he may not marry her. [We suspect that] he focused his attention on her. If he redeemed her and testified on her behalf, he may marry her, for if he did not know that she was pure, he would not have paid money on her behalf.",
+ "When a woman says: \"I was taken captive, but I am pure,\" her word is accepted. [The rationale is] that the mouth that forbid her granted her license. [This applies] even if there is one witness who testifies that she was taken captive. If, however, there are two witnesses who testify that she was taken captive, her word is not accepted unless one person testifies that she is pure.
If there were two witnesses who testified that she was taken captive, one witness who testifies that she was defiled and another who contradicts his statements and testifies that she is pure and that a gentile did not enter into seclusion with her until she was redeemed, she is permitted. [This applies] even if the one who testifies that she is pure is a woman or a maid-servant.",
+ "When a woman stated: \"I was taken captive, but I am pure,\" and a court granted her license to marry [a priest], she may marry [one] as an initial and preferred option. Her license is not revoked [even if] afterwards two witnesses come and testify that she was taken captive. Even if her captor enters afterwards and we see that she is a captive under his dominion, her license [to marry a priest] is not revoked. We provide her with protection until she is redeemed.",
+ "If two witnesses came and stated that [a woman] was defiled, even if she had married and even if she bore children [to her husband, the priest], she must be divorced. If one witness came and testified [that she was defiled], his testimony is of no consequence.
If the woman says, \"I was taken captive, but I am pure, and I have witnesses that I am pure,\" we do not say: \"Let us wait until the witnesses come.\" Instead, we grant her license [to marry into the priesthood] immediately. Moreover, even if a rumor is circulated that there are witnesses that she was defiled, we grant her license [to marry into the priesthood] until the witnesses come. [The rationale is that] we are lenient with regard to a woman taken captive.",
+ "When a father states: \"I consecrated my daughter and I had her divorced,\" [as long as] she is a minor,\" his word is accepted. \"I consecrated my daughter and I had her divorced while she was a minor,\" when she is past majority, his word is not accepted with regard to her being considered as a divorcee.
[When he says,] \"She was held captive and I redeemed her,\" his word is not accepted whether she is a minor or past majority. For the Torah deems him trustworthy only with regard to having her forbidden because of marriage, for it is written [Deuteronomy 22:16]: \"I gave my daughter to this man,\" but not to have her disqualified as a zonah.",
+ "When the wife of a priest is forbidden to him because she was taken captive, [we grant a leniency]. Since [the prohibition was instituted because] of a doubt, she is permitted to dwell together with him in the same courtyard, provided his children and the members of his household will always be there to watch him.",
+ "[The following laws apply when] a city was held under siege and conquered. If the gentiles surrounded the city from all sides so that it was impossible for [even] one woman to escape without being seen and placed under their dominion, all of the women in [the city] are forbidden [to marry into] the priesthood. They are considered as if they were held captive for perhaps they were raped by gentiles. [The only exception] are those less than three years old as explained.",
+ "If it was possible for one of the woman to escape without being detected or there was one hiding place in the city - even if it could hold only one woman - it saves all [the women from being deemed forbidden].",
+ "How does it save [the women from being deemed forbidden]? The word of every woman who claims \"I am pure\" is accepted. Since she could have said: \"I escaped when the city was conquered,\" or \"I was in a hiding place and I was saved,\" her word is accepted if she says: \"I did not escape, nor did I hide, but I was not defiled.\"",
+ "When does the above apply? With regard to a battalion from that country who settle in the city and are not afraid. Therefore we fear that they raped the women. With regard to a battalion from another country, which swept through the city, pillaged and passed on, the women are not forbidden. [The rationale is that] they do not have time to rape, because they are busy gathering spoil and fleeing. If, however, they took the women captive and they were under their dominion, they are forbidden [to the priesthood] even though Jews pursue [the battalion] and rescued [the women] from them.",
+ "When a woman was imprisoned because of financial matters, she is permitted [to marry into the priesthood]. When she is imprisoned with regard to matters involving capital punishment, she is forbidden to the priesthood. Therefore if her husband is a priest, she is forbidden to him.
When does the above apply? When the Jews have power over the gentiles and they are afraid of them. When, by contrast, the gentiles are in power, even when a woman is imprisoned because of financial matters, she is forbidden since she was taken under the dominion of the gentiles unless there is a witness who testifies on her behalf as is the law regarding a woman taken captive, as explained above."
+ ],
+ [
+ "What is meant by a challalah? [A woman] born from [relations] forbidden to the priesthood. Similarly, any woman who is forbidden to the priesthood who engaged in relations with a priest becomes a challalah. A priest who commits a transgression himself, however, is not deemed a challal.",
+ "[The above applies] whether she engaged in relations by coercion or inadvertently or whether it was vaginal or anal intercourse, as soon as the male organ enters her, she becomes a challalah. [This applies] provided the priest is nine years of age or older and the woman forbidden him is three years of age or older.",
+ "What is implied? When a priest who is nine years old engages in relations with a divorcee or with a zonah or a High Priest enters into relations with such women or with a widow, or marries a non-virgin and enters into relations with her, these women become challalot for all time. If they conceive a child from such relations, whether from relations with the priest who caused them to be deemed a challalah or whether with another priest, the offspring are challalim.
When, however, a priest consecrates a woman who is forbidden to the priesthood and she is widowed or divorced from the consecration, she does not become a challalah. If she marries, even if she does not engage in relations, she becomes a challalah even if it is discovered that she is a virgin.",
+ "When a High Priest marries a woman past majority or one who lost her signs of virginity through means other than intercourse, she does not become a challalah. Similarly, if he enters into relations with a non-virgin outside the context of marriage, she does not become a challalah.",
+ "When a priest engages in relations with one of the women forbidden as an ervah with the exception of a woman in the niddah state or with one of the woman who is forbidden because of a negative commandment that is universally applicable, he causes her to be deemed a zonah, as explained. If he - or another priest - engage in relations with her a second time, she becomes a challalah and her offspring from [a priest] are challalim.
Accordingly, if a priest engages in relations with a woman who is obligated to undergo yibbum and she conceived from their first relations, the offspring is acceptable to marry into the priesthood. [The rationale is that] the prohibition [against relations with such a woman] is not restricted to the priesthood. She becomes a zonah as we explained. If he engaged in relations with her a second time and she conceived and gave birth, she becomes a challalah and her offspring are challalim, for [these relations] are forbidden exclusively to the priesthood.",
+ "Similarly, when a priest engages in relations with a convert or a freed maid-servant, he causes her to become a challalah and his offspring from her are challalim. When a priest engages in relations with a woman in the niddah state, the offspring are acceptable and are not challalim. For the prohibition [against relations with] a woman in the niddah state is universally applicable and is not exclusive to the priesthood.",
+ "When a priest marries a divorcee who is pregnant - whether with his child or that of another man - and she gives birth after she became a challalah, the child is acceptable, for it was not conceived from forbidden seed.",
+ "We have already explained, that a woman who has undergone chalitzah is forbidden to a priest by Rabbinic decree. Therefore, when a priest engages in relations with such a woman, she becomes a challalah and her offspring, challalim. All of this is based on Rabbinic decree. When, by contrast, a priest engages in relations with one of the shniot, she is acceptable and his descendants from her are acceptable, for these prohibitions are universally applicable and are not exclusive to the priesthood.",
+ "When a priest engages in relations with a woman whose status as a zonah is questionable, e.g., a woman concerning whose status as a convert or as a freed maid-servant is questionable, when he engages in relations with a woman whose status as a divorcee is questionable, or a High Priest engages in relations with a woman whose status as a widow is questionable, the woman is deemed as a challalah of questionable status and her offspring are considered challalim of questionable status.",
+ "Thus there are three categories of challalim: a challal according to Scriptural Law, a challal according to Rabbinic decree, a person whose status as a challal is a matter of question.
Anyone whose status as a challal is a matter of question must observe the severities incumbent on the priesthood and those incumbent on ordinary Israelites. He may not partake of terumah. He may not become impure due to contact with the dead and he must marry a woman fit to marry a priest. If he partakes of terumah, becomes impure, or marries a divorcee, he is given stripes for rebellious conduct. The same laws apply to a challal by Rabbinic decree.
When, however, a person is definitely a challal according to Scriptural Law, he is like [any other] non-priest. He may marry a divorcee and become impure due to contact with a corpse. [This is derived from Leviticus 21:1 which] states: \"Speak to the priests, the descendants of Aaron.\" [Implied is that the prohibition that follows does not apply] even to the descendants of Aaron unless they are priests.",
+ "A male priest who is forbidden to marry a zonah and a challalah is forbidden to marry a female convert and freed maid-servant for they are equivalent to zonot as we explained. A woman of the priestly family, however, is permitted to marry a challal, a convert, or a freed servant. For women of acceptable lineage were not forbidden against marrying men of unacceptable lineage. [This is derived from the phrase \"the descendants\" [- literally, the sons -] of Aaron,\" i.e., sons and not daughters. Thus a convert is permitted to marry a female mamzer and also, the daughter of a priest.",
+ "When converts and/or freed servants marry among themselves and give birth to a daughter - even after several generations - this daughter is forbidden to marry a priest, for the seed of a native-born Jew has not intermingled with them. If one married such a woman, she need not be divorced since she was both conceived and born in holiness. When, however, a convert or a freed servant marries a native-born Jewess or a native-born Jew marries a female convert or a freed slave, their daughter is acceptable to marry into the priesthood at the outset.",
+ "When an Ammonite convert or a second generation Egyptian convert marry a native-born Jewess, the intimate relations they share involve a transgression and the women become zonot as we explained. Nevertheless, their daughters may marry into the priesthood as an initial and preferred option.",
+ "When a challal marries an acceptable woman, his descendants from her are challalim. This also applies to the son of his son's son and indeed, even for 1000 generations. For the male son of a challal is a challal for all time. If the offspring is female, she is forbidden to marry into the priesthood, because she is a challalah.
When, however, an Israelite marries a challalah, the offspring are acceptable. Therefore if one of the offspring is female, she may marry into the priesthood at the outset.",
+ "Priests, Levites, and Israelites are permitted to marry among each other. The status of the child is determined by that of the father. [Similarly,] Levites, Israelites, and challalim are permitted to marry among each other and the status of the child is determined by that of the father. [This is derived from Numbers 1:18]: \"And they established the lineage of their families, according to their father's household.\" [Implied is that] the household of one's father is one's family and not the household of one's mother.",
+ "Levites, Israelites, challalim, converts, and freed servants are permitted to marry among each other. When a convert or a freed servant marries the daughter of a Levite, the daughter of an Israelite, or a challalah, the offspring is an Israelite. When an Israelite, a Levite, or a challal marry a female convert or a freed maid-servant, the status of the child is determined by that of the father.",
+ "We operate under the presumption that all families are of acceptable lineage and it is permitted to marry their descendants as an initial and preferred option. Nevertheless, if you see two families continuously quarreling with each other, you see one family that is always involved with strife and controversy, or you see a person who frequently quarrels with people at large and is very insolent, we suspect [their lineage]. It is fitting to distance oneself from such people for these are disqualifying characteristics.
Similarly, a person who always slurs the lineage of others, casting aspersions on the ancestry of families or individuals, claiming that they are mamzerim, we are suspicious that he himself is a mamzer. Similarly, if he calls others servants, we suspect that he is a servant. For whoever denigrates others, denigrates them with a blemish that he himself possesses.
Similarly, whenever a person is characterized by insolence and cruelty, hating people and not showing kindness to them, we seriously suspect that he is a Gibeonite. For the distinguishing signs of the holy nation of Israel is that they are meek, merciful, and kind. With regard to the Gibeonites, [II Samuel 21:2] states: \"The Gibeonites are not of the Jewish people.\" For they acted extremely brazenly and would not be appeased. They did not show mercy to the sons of [King] Saul, nor did they show kindness to the Jews to forgive the descendants of their king, while [the Jews] had shown them kindness and allowed them to live.",
+ "When [the purity of] a family's [lineage] has been disputed, i.e., two individuals testify that a mamzer or a challal has intermingled with that family or there are servants among them, the matter is questionable. If the family are priests, one should not marry a woman from them until he investigates the lineage of four - actually eight- of her maternal ancestors: her mother, her maternal grandmother, the mother of her maternal grandfather, the maternal grandmother of her maternal grandfather. Similarly, he must investigate the lineage of her paternal grandmother, the mother of her paternal grandmother, the mother of her paternal grandfather, and the mother of the mother of her paternal grandfather.",
+ "If the family whose lineage was disputed were Levites or Israelites, it is necessary to check [the lineage of] another pair of women. Thus one must check ten maternal ancestors. [The rationale is that unacceptable people] intermarry among Levites and Israelites more frequently than among priests.",
+ "Why is it necessary to check the lineage only of the woman's maternal [ancestors]? Because whenever men argue with each other, one will malign the other with a blemish that exists in his lineage. Thus if he was unacceptable, the matter would have been made known. Women, by contrast, do not malign [each other] with regard to blemishes in their lineage.",
+ "Why must a man make an investigation when he desires to marry a woman from a family concerning whom the presumption of acceptable lineage has been impaired and yet a woman who desires to marry into this family is not required to make an investigation? Because woman of acceptable lineage were not warned against marrying [men of] unacceptable lineage.",
+ "Whenever a person is called a mamzer, a netin a challal, or a servant and he remains silent, we suspect [the lineage of] him and his family and do not marry women from this [family] unless an investigation was made as we explained.",
+ "When there is a suspicion that a person concerning whom there is a question whether he is a challal married into a family, every widow from that family is forbidden to a priest at the outset. [After the fact,] if she married [a priest], she need not be divorced because there are two questions involved: Maybe this is the widow of that challal or maybe it is not? Even if you say that she was his widow, maybe he was a challal or maybe he was not?
If, however, a person who was definitely a challal married into a family, every woman from that family is forbidden to a priest until he conducts an investigation. If he marries [such a woman without an investigation], she must be divorced. The same laws apply if a person regarding whom there is a question whether he is a mamzer or a person who is definitely mamzer became intermingled in the family. For the same prohibition applies to the priesthood with regard to the wife of a challal and the wife of a mamzer, as we explained."
+ ],
+ [
+ "[The status of] all of the priests of the present era is accepted on the basis of a prevailing assumption. They may only eat sacred food that is eaten [within] the boundaries [of Eretz Yisrael], provided it is terumah mandated by virtue of Rabbinic decree [alone]. [Even] terumah mandated by Scriptural Law and challah mandated by Scriptural Law, by contrast, may be eaten only by a priest whose lineage is established.",
+ "What is meant by a priest whose lineage is established? Anyone concerning whom two witnesses testify that he is a priest, the son of so-and-so the priest, and the descendant of so-and-so the priest, extending back until we reach a person whose lineage need not be checked, i.e., a priest who served at the altar. [Such a person's lineage need not be verified, because] were the High Court not to have made investigations about him, they would not have allowed him to perform service [in the Temple].
Accordingly, we do not investigate the lineage of anyone who served at the altar or who served on the Sanhedrin. For only priests, Levites, and Israelites of acceptable lineage are appointed to the Sanhedrin.",
+ "In the present era, even in Eretz Yisrael, challah does not have the status of a Scriptural commandment. [This is derived from Numbers 15:18:] \"When you come into the land....\" [Implied is when] all of you enter and not when only a portion enter. When Ezra ascended [to Eretz Yisrael], the entire people did not ascend.
Similarly, in the present era, terumah is a Rabbinic commandment. Therefore it is eaten by the priests of our era [whose lineage is established merely] by presumption.",
+ "When two witnesses testify that they saw a person partaking of terumah mandated by Scriptural Law, his lineage is established. We do not elevate a person [to the level that his priestly] lineage is [considered as] established based on the fact that he delivers the Priestly Blessing [to the people], reads the Torah first, or is given terumah in the granaries, or because of the testimony of one witness.",
+ "When a priest whose lineage was established says: \"This son of mine is a priest,\" we do not consider [the son as a priest whose] lineage is established on the basis of his statement unless he brings witnesses who testify that the child is his son.",
+ "[The following laws apply when] a priest whose lineage has been established departs to another country together with his wife whom we know to be of acceptable lineage. If he comes together with her and children who relate to them as parents and says: \"This is the woman who departed together with me and these are her children,\" he does not have to bring witnesses to testify about the woman or the children.
[If he says:] \"She died and these are her children,\" he must bring witnesses who testify that these are his children. He need not bring witnesses that his wife was of acceptable lineage, for her status as being acceptable was already established when she departed from us.",
+ "When a priest whose lineage was established goes out to another country and comes together with his wife and his sons, saying: \"I married this woman and these are her sons,\" he must bring proof that the woman is acceptable. He does not have to bring witnesses that these are her sons, provided the children relate to her as a mother.
If he comes together with two wives and brings proof regarding one, he is required to bring proof about the sons, even though the children are young and relate to her as a mother. For perhaps they are the sons of the other women, but relate to the woman whose lineage is established as a mother.",
+ "If he comes together with sons and says: \"I married a woman and she died. These are her sons,\" he must bring witnesses that the woman was acceptable and that these are her sons.\" These laws also apply with regard to an Israelite of established lineage and a Levite of established lineage. Afterwards, we can testify with regard to this son so that he will be fit for the Sanhedrin.",
+ "We do not elevate a person's lineage [based on mention in] a document to the priesthood. What is implied? If it is stated in a document: \"So-and-so, the priest, borrowed from so-and-so this-and-this amount,\" and witnesses sign below, we do not operate under the assumption that this priest is of acceptable lineage. For perhaps, they signed only with regard to the loan.
With regard to what does the above apply? With regard to considering the person as a priest of acceptable lineage. [Different principles apply] with regard to the presumption that he is a priest like the other priests of the present age and license to partake of terumah and challah mandated by Rabbinic decree and to be given other sacred articles [granted priests within] the boundaries [of Eretz Yisrael]. [These privileges are granted on the basis of] mention in a legal document, the testimony of one witness, or the fact that a person recites the priestly blessing or reads the Torah first.",
+ "Similarly, whenever a priest says: \"My son is a priest,\" his word is accepted with regard to feeding him terumah and having him accepted as a priest. He need not bring proof regarding his sons or his wife.",
+ "When two people come to a particular city, one says: \"I and my colleague are priests,\" and the other says, \"I and my colleague are priests,\" their word is accepted and they are both considered as priests even though it appears that they are in collusion.
Similarly, if one witness says: \"I saw this person recite the Priestly Blessing,\" \"...eat terumah, \"...received terumah in the granary,\" or \"...read first from the Torah and a Levi read after him,\" he is considered a priest on the basis of this statement. Similarly, if one testified that a person read second from the Torah after a priest, he is considered as a Levite.",
+ "If one delivers testimony in court saying that he saw a person and his brothers divide terumah left to them by their father the priest, we do not consider him a priest because of this testimony. Perhaps he is a challal and took his portion of the inheritance of terumah in order to sell it.",
+ "In the present era, when a person comes and says: \"I am a priest,\" his word is not accepted and we do not consider him a priest on the basis of his own statements. He should not read from the Torah first, recite the Priestly Blessing, or partake of sacred food that is eaten [within] the boundaries [of Eretz Yisrael] unless there is one witness who corroborates his statements.
He does, however, cause himself to be forbidden [to marry] a divorcee, a zonah, and a challalah; nor may he become impure because of contact with a corpse. If he marries such a woman or becomes impure, he receives lashes. A woman [who may not marry into the priesthood] who engages in relations with him is deemed a challalah of questionable status.",
+ "If the person makes these statements in the course of conversation, his word is accepted.
What is implied? An incident once took place with regard to a person who was speaking in the midst of conversation, saying: \"I remember that when I was an infant and was being carried on my shoulders by father, they took me out of school, removed my outer garment, and had me immerse in the mikveh to partake of terumah in the evening. My colleagues separated themselves from me and called me: 'Yochanan, who eats challot.' Our holy teacher had him considered a priest on the basis of these statements.",
+ "An adult's word is accepted if he says: \"I remember when I was a child and I saw so-and-so immerse himself in a mikveh and partake of terumah in the evening.\" He is considered a priest on the basis of this statement.
In the present era, when a person comes and says: \"I am a priest,\" and a witness testifies on his behalf, saying: \"I know that his father is a priest,\" we do not consider him as a priest on the basis of this testimony. [We fear that] perhaps he is a challal. Instead, [the witness] must testify that the person himself is a priest. If, however, the father's identity as a priest is an established fact or two witnesses come and testify that the person's father is a priest, because of his father, we assume [that he is a priest].",
+ "When the identity of a person's father as a priest has been established, but there is a rumor that he is the son of a divorcee or the son of a woman who performed chalitzah, we entertain suspicions and do not treat him as a priest. If one witness comes and testifies that he is acceptable, we treat him as a priest because of his statements. If two witnesses come afterwards and testify that he is a challal, we remove him from the priesthood.
If another witness comes and testifies that he is acceptable, we treat him as a priest, because the last witness is joined together with the first. Thus there are two witnesses testifying that he is acceptable and two testifying that he is unacceptable. Both pairs of witness and the rumor are voided, for two witnesses have the same legal power as 100. And the person remains a priest based on the status of his father.",
+ "[The following law applies] when a woman [remarried] without waiting three months after [the death of] her [first] husband and gave birth. If it is not known whether the child was conceived by the first - and born after nine months - or conceived by the second - and born after seven - and one of them was a priest and the other, an Israelite, the child is a priest of questionable status.
Similarly, if a son of a priest became intermingled with a child of an Israelite and they grow to maturity, they are both considered priests of questionable status. They must observe the stringencies incumbent on Israelites and the stringencies incumbent on priests: They may only marry women fit to marry into the priesthood. They may not become impure through contact with the dead, nor may they partake of terumah. If they marry a divorcee, they are forced to divorce and they do not receive lashes.",
+ "[The following rules apply] if the sons of two priests become intermingled or the wife of a priest married a second priest without waiting three months after the death of her first husband and it is not known whether the child was conceived by the first - and born after nine months - or conceived by the second - and born after seven. The stringencies that would apply as if he was the son of both men must be observed: He must observe the rites of aninut because of [both of] them and they [both] observe the rights of aninut because of him. He may not become impure because of them, nor may they become impure because of him. He may serve in the priestly watch of both of them, but does not receive a portion. If they are both from the same priestly watch and the same beit av, he receives one portion.",
+ "When does the above apply? When the relationships with both [priests] involve marriage. If, however, one is a licentious relationship, our Sages decreed that [the son's] priestly privileges are suppressed entirely, because he does not have definitive knowledge of the identity of his father. [This is supported by Numbers 25:13]: \"He and his descendants who follow him will possess [the covenant of priesthood].\" [Implied is that] his descendants will be able to trace their identity to him.",
+ "What is implied? There were ten priests. One of them departed and engaged in relations [with a woman without revealing his identity]. The son is definitely a priest. Nevertheless, since he does not know his father's identity and cannot trace his lineage to him, his priestly privileges are suppressed entirely. He may not serve [in the Temple], partake [of sacrificial foods], or receive an allotment [from the sacrifices]. If, however, he becomes impure because of contact with a corpse or he marries a divorcee, he receives lashes, for there is no question of leniency."
+ ],
+ [
+ "Whoever shares physical intimacy with one of the ariyot without actually becoming involved in sexual relations or embraces and kisses [one of them] out of desire and derives pleasure from the physical contact should be lashed according to Scriptural Law. [This is derived from Leviticus 18:30 which] states: \"To refrain from performing any of these abominable practices,\" and [ibid.:6 which] states: \"Do not draw close to reveal nakedness.\" Implied is that we are forbidden to draw close to acts that lead to revealing nakedness.",
+ "A person who engages in any of the abovementioned practices is considered likely to engage in forbidden sexual relations.
It is forbidden for a person to make motions with his hands or feet or wink with his eyes to one of the ariyot, to share mirth with her or to act frivolously with her. It is even forbidden to smell her perfume or gaze at her beauty. A person who performs any of these actions intentionally should be given stripes for rebellious conduct.
A person who looks at even a small finger of a woman with the intent of deriving pleasure is considered as if he looked at her genitalia. It is even forbidden to hear the voice of a woman forbidden as an ervah or to look at her hair.",
+ "These matters are [also] forbidden with regard to women with whom relations are forbidden on the basis of [merely] a negative commandment.
It is permitted to look at the face of an unmarried woman and examine [her features] whether she is a virgin or has engaged in relations previously to see whether she is attractive in his eyes so that he may marry her. There is no prohibition in doing this. On the contrary, it is proper to do this. One should not, however, look in a licentious manner. Behold [Job 31:1] states: \"I established a covenant with my eyes; I would not gaze at a maiden.\"",
+ "It is permitted for a person to gaze at his wife when she is in the niddah state although she is an ervah [at that time]. Although his heart derives satisfaction from seeing her, since she will be permitted to him afterwards, he will not suffer a lapse. He should not, however, share mirth with her or act frivolously with her lest this lead to sin.",
+ "It is forbidden for a man to have any woman - whether a minor or an adult, whether a servant or a freed woman - perform personal tasks for him, lest he come to lewd thoughts.
Which tasks are referred to? Washing his face, his hands, or his feet, spreading his bed in his presence, and pouring him a cup. For these tasks are performed for a man only by his wife.
[A man] should not send greetings to a woman at all, not even via a messenger.",
+ "When a man embraces or kisses any of the women forbidden to him as ariyot despite the fact that his heart does not disturb him concerning the matter, e.g., his adult sister, his mother's sister, or the like, it is very shameful. It is forbidden and it is foolish conduct. [This applies] even if he has no desire or pleasure at all. For one should not show closeness to a woman forbidden as an ervah at all, whether an adult or a minor, except a woman to her son and a father to his daughter.",
+ "What is implied? A father is permitted to embrace his daughter, kiss her, and sleep with her with their bodies touching and a mother may do the same with her son as long as they are young. When they grow and become mature with the girl's body becoming developed, they should each sleep in clothing.
If the daughter is embarrassed to stand before her father naked or she married, and similarly, if the mother was embarrassed to stand before her son naked, even if [the children] are minors, when one reaches the point when one is ashamed [of being naked] in their presence, they should sleep together only when clothed.",
+ "Lesbian relations are forbidden. This is \"the conduct of Egypt\" which we were warned against, as [Leviticus 18:3] states: \"Do not follow the conduct of Egypt.\" Our Sages said: What would they do? A man would marry a man, a woman would marry a woman, and a woman would marry two men.
Although this conduct is forbidden, lashes are not given for it, for it is not a specific prohibition and there is no intercourse at all. Therefore such women are not forbidden to marry into the priesthood as zonot, nor does a woman become prohibited to her husband because of this, for this is not considered harlotry. It is, however, appropriate to give them stripes for rebellious conduct because they performed a transgression. A man should take precautions with his wife with regard to this matter and should prevent women who are known to engage in such practices from visiting her and her from visiting them.",
+ "A man's wife is permitted to him. Therefore a man may do whatever he desires with his wife. He may engage in relations whenever he desires, kiss any organ he desires, engage in vaginal or anal intercourse or engage in physical intimacy without relations, provided he does not release seed in vain.
Nevertheless, it is pious conduct for a person not to act frivolously concerning such matters and to sanctify himself at the time of relations, as explained in Hilchot Deot. He should not depart from the ordinary pattern of the world. For this act was [given to us] solely for the sake of procreation.",
+ "A man is forbidden to engage in relations by candlelight. If, on the Sabbath, he did not have another room and there is a light burning, he should not engage in relations at all.
Similarly, it is forbidden for a Jew to engage in relations during the day, for this is brazen conduct. If he is a Torah scholar, who will not be drawn after this, he may create darkness with his garment and engage in relations. One should not, however, adopt this measure unless there is a great need. It is the course of holy conduct to engage in relations in the middle of the night",
+ "Our Sages do not derive satisfaction from a person who engages in sexual relations excessively and frequents his wife like a rooster. This reflects a very blemished [character]; it is the way underdeveloped people conduct themselves. Instead, everyone who minimizes his sexual conduct is praiseworthy, provided he does not neglect his conjugal duties without the consent of his wife. The sole reason while originally it was ordained that a person who had a seminal emission should not read from the Torah until they immerse themselves was to minimize sexual conduct.",
+ "Similarly, our Sages forbade a person from engaging in relations with his wife while his heart is focused on another woman. He should not engage in relations while intoxicated, nor while quarreling, nor out of hatred. He should not engage in relations with her against her will when she is afraid of him. Nor when one of them is placed under a ban of ostracism. He should not engage in relations [with his wife] after he made the decision to divorce her. If he does so, the children will not be of proper character. There will be those who are brazen and others who are rebellious and sinful.",
+ "Similarly, our Sages said that whenever an audacious woman demands relations verbally, a man seduces a woman for the sake of marriage, he had the intent of having relations with his wife Rachel and instead, engages in relations with his wife Leah, or a woman does not wait three months after the death of her husband and gives birth to a son whose identity is questionable, all of the children born in these situations will be rebellious and sinful who will be purified by the sufferings of exile.",
+ "It is forbidden for a man to engage in relations with his wife in the marketplaces, streets, gardens, or orchards. Instead, [a couple should be physically intimate] only in a home, so that they will not appear as licentious relations and will not habituate themselves to licentious relations. When a man engages in relations with his wife in such places, he should be given stripes for rebellious conduct. Similarly, when a man consecrates a woman via sexual relations, consecrates her in the market place or consecrates her without there being an engagement beforehand, he is given stripes for rebellious conduct.",
+ "A visitor is forbidden to engage in relations until he returns home. Our Sages forbade a man from dwelling in his father-in-law's home, for this is brazen conduct. Nor should he enter a bathhouse with him.",
+ "A person should not enter a bathhouse with his father, his sister's husband, nor with his student. If he needs his student [to assist him], it is permitted. There are places where people followed the custom that two brothers would not enter a bathhouse at the same time.",
+ "Jewish women should not walk in the marketplace with uncovered hair. [This applies to] both unmarried and married women. Similarly, a woman should not walk in the street with her son following her. [This is] a decree, [enacted so that] her son not be abducted and she follow after him to bring him back and she be molested by wicked people who took hold of him as a caprice.",
+ "It is forbidden to release sperm wastefully. Therefore a person should not enter his wife and ejaculate outside of her. A man should not marry a minor who is not fit to give birth.
Those who, however, release sperm with their hands, beyond the fact that they commit a great transgression, a person who does this will abide under a ban of ostracism. Concerning them, it is said: \"Your hands are filled with blood.\" It is as if they killed a person.",
+ "It is forbidden for a person to intentionally cause himself to have an erection or to bring himself to [sexual] thoughts. If a [sexual] thought comes to his mind, he should divert his heart from profligate and destructive matters to the words of Torah which are \"a beloved hind, arousing favor.\" For this reason, it is forbidden for a person to sleep on his back with his face upward, Instead, he should turn to the side slightly so that he will not develop an erection.",
+ "One should not look at animals, beasts, and fowls at the time the males and females are coupling. It is, however, permitted for a breeder of livestock to insert a male animal's organ in a female's. Since he is working in his profession, he will not be motivated to [sexual] thoughts.",
+ "Similarly, it is forbidden for a man to look at woman while they do laundry. It is even forbidden to look at the colored garments of a woman one knows, lest one be motivated to [sexual] thoughts.",
+ "When a person encounters a woman in the street, it is forbidden for him to walk behind her. Instead, he should hurry and [position himself so that] she is at his side or behind him. Whoever walks behind a woman in the marketplace is one of the frivolous of the common people.
It is forbidden to pass the entrance of a harlot without distancing oneself four cubits, as [Proverbs 5:8] states: \"Do not come close to the entrance of her home.\"",
+ "It is forbidden for an unmarried man to extend his hand to his testicles, lest he be stimulated to [sexual] thoughts. Indeed, he should not extend his hand below his navel, lest he be stimulated to [sexual] thoughts. If he urinates, he should not hold the shaft of his organ while urinating. If he is married, this is permitted. Whether he is married or not, he should not extend his hand to his organ at all, except when he has to urinate.",
+ "One of the pious men of the early eras and the wise men of stature prided himself in that he never looked at his male organ. Another said with pride that he had never contemplated his wife's physical form. For their hearts would be diverted from profligate matters to the words of truth which take hold of the hearts of the holy.",
+ "Among our Sages' commands is that a person should marry off his sons and daughters close to the time they reach physical maturity. For were he to leave them [unmarried], they may be motivated to promiscuity or sexual thoughts. Concerning this was applied the verse [Job 5:24]: \"Scrutinize your dwelling and you shall not sin.\"
It is forbidden to marry a woman to a minor, for this is comparable to promiscuity.",
+ "A man is not permitted to abide without a wife. He should not marry a barren woman or an elderly woman who is not fit to bear children.
A woman is permitted not to marry at all or to marry a eunuch. A young man should not marry an elderly woman, nor an elderly man, a young woman, for such conduct leads to promiscuity.",
+ "Similarly, a person who divorced his wife after they were married should not live in the same courtyard as she, lest this lead to promiscuity. If he was a priest, he should not dwell in the same lane as she. A small village is considered as a lane.
If he owes her a debt, she should appoint an agent to demand payment from him. When a divorcee and her ex-husband come [to court] for a judgment, we place them under a ban of ostracism or subject them to stripes for rebellious conduct.
If, however, a woman was divorced [merely] after consecration, she may summon him to court and dwell near him. If they shared extensive familiarity, this is forbidden even if [they were divorced merely] after consecration.
Who is forced to move? She is forced to move because of him. If the courtyard belongs to her, he is forced to move because of her.",
+ "A person should not marry a woman with the intent to divorce her, [as alluded to by Proverbs 3:29]: \"Do not devise evil against your loved one, one who dwells securely with you.\" If he notifies her at the outset that he is marrying her only for a limited time, it is permitted.",
+ "A person should not marry one woman in one country and another woman in another country, lest this situation continue for a long time and [ultimately,] a brother may marry his sister, the sister of his mother, or the sister of his father and the like without knowing. If [the man with two wives] is a person of stature whose name is known and whose descendants are well known and celebrated, it is permitted.",
+ "A man should not marry a woman from a family of lepers, nor from a family of epileptics, i.e., that it has been established on three occasions that the descendants of this family have this malady.",
+ "When a woman was married to two husbands and they both died, she should not marry a third [man]. If she did marry, she need not be divorced. Indeed, even if he merely consecrated her, he may consummate the marriage.
An unlearned Israelite should not marry the daughter of a priest. For this is comparable to the desecration of Aaron's seed. If they marry, our Sages said that their marriage will not be propitious. Instead, they will die without children, either he or she will die in the near future, or there will be strife between them. When, by contrast, a Torah scholar marries the daughter of a priest, this is attractive and praiseworthy, [joining] the Torah and the priesthood as one.",
+ "A person should not marry the daughter of an unlearned person. For if he dies or is exiled, his children will grow up unlearned, since their mother is not knowledgeable regarding the crown of Torah. Nor should he give his daughter to an unlearned person in marriage. For anyone who gives his daughter to an unlearned person is like one who bound her and placed her before a lion. He will strike her and engage in relations and has no shame.
A person should sell everything that he has [so that] he can marry the daughter of a Torah scholar. For if he dies or is exiled, his children will grow up as Torah scholars. And he should marry his daughter to a Torah scholar for there is no shameful conduct or strife in the home of a Torah scholar."
+ ],
+ [
+ "It is forbidden to enter into privacy with any of the woman forbidden as ariot, even if she is elderly or a young girl, for this leads to forbidden relations. [The only] exceptions are a woman and her son, a father and his daughter, and a husband with his wife who is in the niddah state.
When a bridegroom's wife menstruates before he engages in relations with her, it is forbidden for him to enter into privacy with her. Instead, she should sleep among [other] women and he should sleep among [other] men. If they engaged in relations once and afterwards, she became impure, he is permitted to enter into privacy with her.",
+ "Jewish men were not suspected of engaging in relations with men or with animals. Hence, there is no prohibition against entering into privacy with them. If, however, a person distances himself from entering into privacy even with a male or an animal, it is praiseworthy. Sages of great stature would distance themselves from animals so that they would not be alone with them.
The prohibition against entering into privacy with woman forbidden as ariot has been transmitted by the Oral Tradition.",
+ "When the incident concerning Amnon and Tamar occurred, David and his court decreed a prohibition against entering into privacy with an unmarried woman. Although an unmarried woman is not an ervah, such an act is considered as entering into privacy with an ervah. Shammai and Hillel decreed a prohibition against entering into privacy with gentiles.
Thus when anyone enters into privacy with a woman, whether Jew or gentile, with whom such an act is forbidden, both the man and the woman are given stripes for rebellious conduct and an announcement is made concerning them. An exception is made with regard to a married woman. Although it is forbidden to enter into privacy with her, if one does enter into privacy with her, corporal punishment is not administered lest a rumor be initiated that she committed adultery. Thus a rumor might spread that her children are mamzerim.",
+ "Whenever a man is forbidden to enter into privacy with a woman, this act is permitted if he is accompanied by his wife, for his wife will guard him [against transgression]. A Jewish woman should not enter into privacy with a gentile man even if his wife is with him. For a gentile's wife will not guard him [against transgression] and they have no shame.",
+ "Similarly, a Jewish child should not be entrusted to a gentile with the intent that he teach him to read or teach him a craft, for all gentiles are suspect to engage in homosexual relations. Similarly, we do not house an animal in an inn belonging to gentiles, not even a male in an inn with males and a female in an inn with females.",
+ "We do not entrust an animal, beast, or fowl to a gentile shepherd, not even a male animal to a male shepherd and a female animal to a female shepherd, because they are all suspect to sodomize animals. We have already explained that [gentiles] are forbidden to engage in homosexuality or sodomy. And [Leviticus 19:14] states: \"Do not place a stumbling block before the blind.\"",
+ "Why do we not entrust a female animal to a female gentile? For [all gentiles] are assumed to be promiscuous and when a gentile man will come to sleep with this gentile woman, it is possible that he will not find her and instead, sodomize the animal. Or even if he does find her, he may sodomize the animal.",
+ "One woman should not enter into privacy even with many men unless the wife of one of them is present. Similarly, one man should not enter into privacy even with many women, But when there are many women together with many men, we do not show concern for the prohibition against entering into privacy.
If the men were outside and the women were inside or if the men were inside and the women were outside, and one woman - or one man - separated themselves and joined the group of the other sex, the prohibition against entering into privacy applies.
Even a man whose business and profession [brings him into contact] with women is forbidden to enter into privacy with them. What should he do? He should involve himself with them while accompanied by his wife or turn to another profession.",
+ "It is permitted to enter into privacy with two yevamot, two wives of the same man, a woman and her mother-in-law, or a woman and her husband's daughter, a woman and her husband's daughter, or a woman and her mother-in-law's daughter. [The rationale is that] these women hate each other and will not conceal the other's [misdeeds]. Similarly, it is permitted to enter into privacy with a woman who is accompanied by a young child old enough to understand what sexual relations are, but who would not engage in relations herself. [The rationale is that the woman] would not act promiscuously in the presence of this child, for she will reveal her secret.",
+ "It is permitted to enter into privacy with a female child less than three years old and a male child less than nine years old. For [our Sages] only issued decrees concerning entering into privacy with a woman fit to engage in relations and a male fit to engage in relations.",
+ "An androgynus may not enter into privacy with women. If he does, he is not given physical punishment, because his status is doubtful. A man may enter into privacy with an androgynus or a tumtum.",
+ "When a married woman's husband is in the [same] city, she need not be concerned about [the prohibition against] entering into privacy with another man, because she will be impressed by the fear of her husband. If a man is overly familiar with her, e.g., they grew up together or she is his relative, she should not enter into privacy with him even if her husband is in the same city.
Whenever a man enters into a room with a woman, but there is a door open to the public thoroughfare, we are not concerned about [the prohibition against] entering into privacy.",
+ "An unmarried man should not teach young children, because the mothers come to the school because of their sons and thus he will be tempted by women. Similarly, a woman should not teach young boys, because their fathers come because of their sons and thus they will enter into privacy with her. A teacher does not have to have his wife together with him in school, It is sufficient that she be at home, while he teaches in his place.",
+ "Our Sages ordained that women speak to each other while in a lavatory, so that a man will not enter there and thus be alone with them.",
+ "We do not appoint even a faithful and observant person to be a guard of a courtyard where women live. [This applies] even if he stands outside, for there is no guardian against promiscuity.
It is forbidden for a person to appoint a supervisor over his home so that he does not lead his wife to sin.",
+ "It is forbidden for a Torah scholar to dwell in a courtyard where a widow lives even though he does not enter into privacy with her lest suspicions arise unless his wife is with him. Similarly, a widow should not raise a dog because of the suspicions that might arise. Nor should a woman purchase male servants - even minors - because of the suspicions that may arise.",
+ "We do not relate the hidden matters concerning forbidden sexual conduct to three students. [The rationale is that] one will be absorbed in questioning the teacher, the other two will be debating the matter back and forth and will not be free to listen. Since a person's mind is aroused by sexual matters, if a doubt arises concerning something he heard, he may [in error] rule leniently. Therefore, we teach only to two. In this manner, the one listening will focus his attention and recall what he will hear from the teacher.",
+ "There is nothing in the entire Torah that is more difficult for the majority of people to separate themselves from than sexual misconduct and forbidden relationships. Our Sages said: When the Jews were commanded regarding forbidden sexual relations, they wept and accepted this mitzvah with complaints and moaning, as implied by the phrase: \"Crying among their families,\" [which is interpreted as meaning]: \"Crying about family matters.\"",
+ "Our Sages said: A person's soul desires and craves theft and forbidden sexual relations. You will never find a community that does not have some people who are promiscuous regarding forbidden relationships and prohibited sexual conduct. Moreover, our Sages said: Most people trespass with regard to theft; a minority with regard to forbidden sexual conduct, and all with regard to the shade of undesirable gossip.",
+ "Therefore it is proper for a person to subjugate his natural inclination with regard to this matter and train himself in extra holiness, pure thought, and proper character traits so that he will be guarded against them.
He should be very careful with regard to entering into privacy with a woman, for this is a great cause [of transgression]. Our great Sages would tell their students: \"Watch me because of my daughter,\" \"Watch me because of my daughter-in-law,\" so that they would teach their students not to be embarrassed about such matters and distance themselves from entering into privacy with women.",
+ "Similarly, a person should distance himself from levity, intoxication, and flirtation, for they are great precipitators and steps [leading] to forbidden relations.
A man should not live without a wife, for this practice leads to great purity. And [our Sages gave] even greater [advice], saying: \"A person should always turn himself and his thoughts to the words of the Torah and expand his knowledge in wisdom, for the thoughts of forbidden relations grow strong solely in a heart which is empty of wisdom.\" And in [Solomon's words of] wisdom [Proverbs 5:19], it is written: \"It is a beloved hind, arousing favor. Her breasts will satisfy you at all times. You shall be obsessed with her love.\""
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007",
+ "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001020101/NLI"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות איסורי ביאה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Torat Emet 363.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Torat Emet 363.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..ce9f61088c9bca8c496414d121d274d4476f1730
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Torat Emet 363.json
@@ -0,0 +1,576 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Mishneh Torah, Forbidden Intercourse",
+ "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
+ "versionTitle": "Torat Emet 363",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 363",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות איסורי ביאה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ "הַבָא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כט) \"כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת\" וְגוֹ' שְׁנֵיהֶם הַבּוֹעֵל וְהַנִּבְעֶלֶת. וְאִם הָיוּ שׁוֹגְגִין חַיָּבִין חַטָּאת קְבוּעָה. וְיֵשׁ מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁהוּא בְּמִיתַת בֵּית דִּין יֶתֶר עַל הַכָּרֵת הַשָּׁוֶה בְּכֻלָּן: ",
+ "אוֹתָן הָעֲרָיוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין אִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה וְלֹא פָּרְשׁוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם מְמִיתִין אוֹתָן מִיתָה הָאֲמוּרָה בָּהֶן: ",
+ "וַאֲפִלּוּ הָיָה הָעוֹבֵר תַּלְמִיד חָכָם אֵין מְמִיתִין וְלֹא מַלְקִין עַד שֶׁתִּהְיֶה שָׁם הַתְרָאָה. שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַתְרָאָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְהַבְחִין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד: ",
+ "הָעֲרָיוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין מֵהֶן שֶׁמִּיתָתָן בִּסְקִילָה. וּמֵהֶן שֶׁמִּיתָתָן בִּשְׂרֵפָה. וּמֵהֶן שֶׁמִּיתָתָן בְּחֶנֶק. וְאֵלּוּ שֶׁמִּיתָתָן בִּסְקִילָה. הַבָּא עַל אִמּוֹ. וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו. וְעַל אֵשֶׁת בְּנוֹ וְהִיא הַנִּקְרֵאת כַּלָּתוֹ. וְהַשּׁוֹכֵב עִם זָכָר. וְהַשּׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה. וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ: ",
+ "וְאֵלּוּ הֵן הָעֲרָיוֹת שֶׁמִּיתָתָן בִּשְׂרֵפָה. הַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ. וְעַל בַּת בִּתָּהּ. וְעַל בַּת בְּנָהּ. וְעַל אֵם אִשְׁתּוֹ. וְעַל אֵם אִמָּהּ. וְעַל אֵם אָבִיהָ. וְהַבָּא עַל בִּתּוֹ. וְעַל בַּת בִּתּוֹ. וְעַל בַּת בְּנוֹ: ",
+ "אֵין לְךָ עֶרְוָה בְּחֶנֶק אֶלָּא אֵשֶׁת אִישׁ בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ י) \"מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת\" וּמִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם הִיא חֶנֶק. וְאִם הָיְתָה בַּת כֹּהֵן הִיא בִּשְׂרֵפָה וּבוֹעֲלָהּ בְּחֶנֶק שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ט) \"וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת\" (ויקרא כא ט) \"בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף\". וְאִם הָיְתָה נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה שְׁנֵיהֶם בִּסְקִילָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב כד) \"כִּי תִּהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה\" וְגוֹ' (דברים כב כד) \"וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים\". וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה(ויקרא כ יג) (ויקרא כ טז) \"מוֹת יוּמְתוּ דְּמֵיהֶם בָּם\" הֲרֵי הֵן בִּסְקִילָה: ",
+ "שְׁאָר הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן בְּכָרֵת בִּלְבַד וְאֵין בָּהֶם מִיתַת בֵּית דִּין. לְפִיכָךְ אִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה בֵּית דִּין מַלְקִין אוֹתָן. שֶׁכָּל חַיָּבֵי כְּרֵתוֹת לוֹקִין: ",
+ "הַבָּא עַל אַחַת מֵחַיָּבֵי לָאוִין בְּמֵזִיד. הוּא לוֹקֶה וְהִיא. וְאִם בְּשׁוֹגֵג פְּטוּרִין מִכְּלוּם. וְהַבָּא עַל אַחַת מֵהַשְּׁנִיּוֹת בְּמֵזִיד מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם. אֲבָל הַבָּא עַל אַחַת מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה אֵינוֹ לוֹקֶה. וְאִם הִכּוּ אוֹתָם בֵּית דִּין מַכַּת מַרְדּוּת כְּדֵי לְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵרָה הָרְשׁוּת בְּיָדָם: ",
+ "אָנוּס פָּטוּר מִכְּלוּם מִן הַמַּלְקוֹת וּמִן הַקָּרְבָּן וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן הַמִּיתָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב כו) \"וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר\". בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁנֶּאֱנַס הַנִּבְעָל. אֲבָל הַבּוֹעֵל אֵין לוֹ אֹנֶס שֶׁאֵין קִשּׁוּי אֶלָּא לְדַעַת. וְאִשָּׁה שֶׁתְּחִלַּת בִּיאָתָהּ בְּאֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן פְּטוּרָה מִכְּלוּם שֶׁמִּשֶּׁהִתְחִיל לִבְעל בְּאֹנֶס אֵין בְּיָדָהּ שֶׁלֹּא תִּרְצֶה שֶׁיֵּצֶר הָאָדָם וְטִבְעוֹ כּוֹפֶה אוֹתָהּ לִרְצוֹת: ",
+ "הַמַּכְנִיס רֹאשׁ הָעֲטָרָה בִּלְבַד הוּא הַנִּקְרָא מְעָרֶה מִלְּשׁוֹן (ויקרא כ יח) \"אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה\". וְהַמַּכְנִיס כָּל הָאֵיבָר הוּא הַנִּקְרָא גּוֹמֵר. וּבְכָל הַבִּיאוֹת הָאֲסוּרוֹת אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרַשׁ וְלֹא גָּמַר כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁ הָעֲטָרָה נִתְחַיְּבוּ שְׁנֵיהֶם מִיתַת בֵּית דִּין אוֹ כָּרֵת אוֹ מַלְקוֹת אוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. (וְאֶחָד הַבָּא עַל הָעֶרְוָה כְּדַרְכָּהּ וְאֶחָד הַבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ) מִשֶּׁיְּעָרֶה בָּהּ יִתְחַיְּבוּ שְׁנֵיהֶן מִיתָה אוֹ כָּרֵת אוֹ מַלְקוֹת אוֹ מַכַּת מַרְדּוּת בֵּין שֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִין בֵּין שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עַל הַכְנָסַת הָעֲטָרָה הוּא הַחִיּוּב: ",
+ "כָּל הַבָּא בִּיאָה אֲסוּרָה בְּלֹא קִשּׁוּי. אֶלָּא שֶׁהָיָה הָאֵיבָר שֶׁלּוֹ מְדֻלְדָּל כְּמוֹ אֵיבָר הַמֵּתִים כְּגוֹן הַחוֹלִים. אוֹ מִי שֶׁנּוֹלַד כָּךְ כְּגוֹן סְרִיס חַמָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִכְנִיס אֶת הָאֵיבָר בְּיָדוֹ אֵינוֹ חַיָּב לֹא כָּרֵת וְלֹא מַלִקוֹת וִאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִיתָה. שֵׁאֵין זוֹ בִּיאָה. אֲבָל פּוֹסֵל הוּא מִן הַתִּרוּמָה. וּבֵית דִּין מַכִּין אֵת שִׁנֵיהֵם מַכַּת מַרִדּוּת: ",
+ "הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת כְּמִתְעַסֵּק אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ חַיָּב. וְכֵן בְּחַיָּבֵי לָאוִין וּבִשְׁנִיּוֹת. אֲבָל הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת וְהִיא מֵתָה פָּטוּר מִכְּלוּם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּחַיָּבֵי לָאוִין שֶׁהוּא פָּטוּר. וְהַבָּא עַל הַטְּרֵפָה אוֹ שֶׁשָּׁכַב עִם בְּהֵמָה טְרֵפָה חַיָּב. חַי הוּא אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפוֹ לָמוּת מֵחלִי זֶה. וַאֲפִלּוּ שָׁחַט בָּהּ שְׁנֵי סִימָנִין וַעֲדַיִן הִיא מְפַרְכֶּסֶת הַבָּא עָלֶיהָ חַיָּב עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיַּתִּיז רֹאשָׁהּ: ",
+ "כָּל אִשָּׁה אֲסוּרָה מֵאֵלּוּ אִם הָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה גָּדוֹל הַבָּא עָלֶיהָ חַיָּב מִיתָה אוֹ כָּרֵת אוֹ מַלְקוֹת וְהִיא פְּטוּרָה מִכְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה גְּדוֹלָה. וְאִם הָיְתָה פְּחוּתָה מִזֶּה הֲרֵי שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ בִּיאָה. וְכֵן אִשָּׁה גְּדוֹלָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ קָטָן אִם הָיָה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה הִיא חַיֶּבֶת כָּרֵת אוֹ מִיתָה אוֹ מַלְקוֹת וְהוּא פָּטוּר. וְאִם הָיָה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּלְמַטָּה שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין: ",
+ "הַבָּא עַל הַזָּכָר אוֹ הֵבִיא זָכָר עָלָיו כֵּיוָן שֶׁהֶעֱרָה אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים נִסְקָלִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כב) \"וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכָּב\" בֵּין שֶׁהָיָה בּוֹעֵל אוֹ נִבְעָל. וְאִם הָיָה קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה זֶה שֶׁבָּא עָלָיו אוֹ הֱבִיאוֹ עַל עַצְמוֹ נִסְקָל וְהַקָּטָן פָּטוּר. וְאִם הָיָה הַזָּכָר בֶּן תֵּשַׁע אוֹ פָּחוֹת שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין וְרָאוּי לְבֵית דִּין לְהַכּוֹת הַגָּדוֹל מַכַּת מַרְדּוּת לְפִי שֶׁשָּׁכַב עִם זָכָר וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע: ",
+ "[אֶחָד הַבָּא עַל הַזָּכָר אוֹ] הַבָּא עַל אַנְדְּרוֹגִינוּס דֶּרֶךְ זִכְרוּתוֹ חַיָּב. [וְאִם בָּא עָלָיו דֶּרֶךְ נְקֵבוּתוֹ פָּטוּר] וְהַטֻּמְטוּם סָפֵק הוּא לְפִיכָךְ הַבָּא עַל הַטֻּמְטוּם אוֹ עַל אַנְדְּרוֹגִינוּס [דֶּרֶךְ נְקֵבוּתוֹ] מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס מֻתָּר לִשָּׂא אִשָּׁה: ",
+ "הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה אוֹ שֶׁהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו שְׁנֵיהֶן נִסְקָלִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כג) \"וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ\" בֵּין שֶׁרִבְּעָהּ אוֹ הֱבִיאָהּ עָלָיו. וְאֶחָד בְּהֵמָה וְאֶחָד חַיָּה וָעוֹף הַכּל בִּסְקִילָה. וְלֹא חִלַּק הַכָּתוּב בִּבְהֵמָה בֵּין גְּדוֹלָה לִקְטַנָּה שֶׁנֶּאֱמַר וּבְכָל בְּהֵמָה אֲפִלּוּ בְּיוֹם לֵדָתָהּ (הַבָּא עָלֶיהָ בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ) כֵּיוָן שֶׁהֶעֱרָה בָּהּ אוֹ שֶׁהֶעֶרְתָה בּוֹ חַיָּב: ",
+ "קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל הַבְּהֵמָה אוֹ הֱבִיאָהּ עָלָיו הִיא נִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ וְהוּא פָּטוּר. הָיָה בֶּן תֵּשַׁע אוֹ פָּחוֹת אֵין סוֹקְלִין אֶת הַבְּהֵמָה. וְכֵן קְטַנָּה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיאָה בְּהֵמָה וְחַיָּה עָלֶיהָ בֵּין בְּהֵמָה גְּדוֹלָה בֵּין בְּהֵמָה קְטַנָּה כֵּיוָן שֶׁהֶעֶרְתָה בָּהּ הַבְּהֵמָה (בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ) הַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת וְהִיא פְּטוּרָה. וְאִם הָיְתָה גְּדוֹלָה שְׁנֵיהֶן נִסְקָלִין. וְאִם הָיְתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּלְמַטָּה אֵין הַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת: ",
+ "וְכֵן הַשּׁוֹכֵב עִם הַבְּהֵמָה בִּשְׁגָגָה וְהָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ בִּשְׁגָגָה אֵין הַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת עַל יָדָן וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן גְּדוֹלִים. כָּל הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן שֶׁהָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן הַקָּטָן פָּטוּר וְהַגָּדוֹל חַיָּב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֶחָד עֵר וְאֶחָד יָשֵׁן הַיָּשֵׁן פָּטוּר. אֶחָד מֵזִיד וְאֶחָד שׁוֹגֵג הַמֵּזִיד חַיָּב וְהַשּׁוֹגֵג מֵבִיא קָרְבָּן. אֶחָד אָנוּס וְאֶחָד בְּרָצוֹן הָאָנוּס פָּטוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "אֵין הָעֵדִים נִזְקָקִין לִרְאוֹת הַמְנָאֲפִים שֶׁהֶעֱרוּ זֶה בָּזֶה וְהִכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת. אֶלָּא מִשֶּׁיִּרְאוּ אוֹתָן דְּבוּקִין זֶה עִם זֶה כְּדֶרֶךְ כָּל הַבּוֹעֲלִין הֲרֵי אֵלּוּ נֶהֱרָגִין בִּרְאִיָּה זוֹ. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא לֹא הֶעֱרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקַת צוּרָה זוֹ שֶׁהֶעֱרָה: ",
+ "מִי שֶׁהֻחְזַק בִּשְׁאֵר בָּשָׂר דָּנִין בּוֹ עַל פִּי הַחֲזָקָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁזֶּה קָרוֹב. וּמַלְקִין וְשׂוֹרְפִין וְסוֹקְלִין וְחוֹנְקִין עַל חֲזָקָה זוֹ. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהֻחְזַק שֶׁזּוֹ אֲחוֹתוֹ אוֹ בִּתּוֹ אוֹ אִמּוֹ וּבָא עָלֶיהָ בְּעֵדִים הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אוֹ נִשְׂרָף אוֹ נִסְקָל וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁזּוֹ הִיא אֲחוֹתוֹ אוֹ אִמּוֹ אוֹ בִּתּוֹ אֶלָּא בַּחֲזָקָה בִּלְבַד. וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִירוּשָׁלַיִם וְתִינוֹק מֻרְכָּב לָהּ עַל כְּתֵפָהּ וְהִגְדִּילַתּוּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא בְּנָהּ וּבָא עָלֶיהָ וֶהֱבִיאוּהָ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהָ. רְאָיָה לְדִין זֶה מַה שֶּׁדָּנָה תּוֹרָה בִּמְקַלֵּל אָבִיו וּמַכֶּה אָבִיו שֶׁיּוּמַת. וּמִנַּיִן לָנוּ רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁזֶּה אָבִיו, אֶלָּא בַּחֲזָקָה, כָּךְ שְׁאָר קְרוֹבִים בַּחֲזָקָה: ",
+ "אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינַת הַיָּם הוּא אוֹמֵר זֹאת אִשְׁתִּי וְהִיא אוֹמֶרֶת זֶה בַּעְלִי. אִם הֻחְזְקָה בָּעִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ הוֹרְגִין עָלֶיהָ. אֲבָל בְּתוֹךְ הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם אֵין הוֹרְגִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהֻחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכוּנוֹתֶיהָ בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה. הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתְּרָה וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁנִּטְמְאָה וְהָיָה בַּעְלָהּ כֹּהֵן וּבָא עָלֶיהָ אַחַר כָּךְ הֲרֵי זֶה לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם זוֹנָה. אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הָעֵדוּת בְּעֵד אֶחָד כְּבָר הֻחְזְקָה בְּזוֹנָה: ",
+ "הָאָב שֶׁאָמַר בִּתִּי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת הִיא לָזֶה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְתִנָּשֵׂא לוֹ אִם זִנְּתָה אֵינָהּ נִסְקֶלֶת עַל פִּיו עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁנִּתְאָרְסָה בִּפְנֵיהֶם. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה מְקֻדֶּשֶׁת אֲנִי אֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת עַל פִּיהָ עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם עֵדִים אוֹ תֻּחְזַק: "
+ ],
+ [
+ "אֵשֶׁת אָבִיו וְאֵשֶׁת בְּנוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו אַרְבַּעְתָּן עֶרְוָה עָלָיו לְעוֹלָם. בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. בֵּין שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ בֵּין שֶׁלֹּא נִתְגָּרְשׁוּ. בֵּין בְּחַיֵּי בַּעְלֵיהֶן בֵּין אַחַר מִיתַת בַּעְלֵיהֶן. חוּץ מֵאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן. וְאִם בָּא עַל אַחַת מֵהֶן בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ חַיָּב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם שְׁאֵר בָּשָׂר וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. שֶׁהֲרֵי שְׁנֵיהֶן הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאֶחָד: \n",
+ "לְפִיכָךְ הַבָּא עַל אִמּוֹ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם. בֵּין בְּחַיֵּי אָבִיו בֵּין לְאַחַר מִיתַת אָבִיו. אַחַת מִשּׁוּם אִמּוֹ וְאַחַת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו. אֶחָד אָחִיו מֵאָבִיו אוֹ אָחִיו מֵאִמּוֹ. בֵּין מִנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת. אִשְׁתּוֹ עֶרְוָה עָלָיו. אֲבָל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִן הָאֵם הֲרֵי הִיא שְׁנִיָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֶחָד אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו אוֹ מֵאִמּוֹ. בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת. כְּגוֹן שֶׁזָּנְתָה אִמּוֹ אוֹ אָבִיו עִם אֲחֵרִים וְהָיְתָה לוֹ אָחוֹת מִזְּנוּת. הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ט) \"מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ\": \n",
+ "בַּת אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו הֲרֵי הִיא עֶרְוָה עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח יא) \"עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ\". אֲבָל אִם נָשָׂא אָבִיו אִשָּׁה וְיֵשׁ לָהּ בַּת מֵאִישׁ אַחֵר אוֹתָהּ הַבַּת מֻתֶּרֶת לוֹ שֶׁאֵין זוֹ מוֹלֶדֶת אָבִיו. וַהֲלֹא מִשּׁוּם אֲחוֹתוֹ חַיָּב עָלֶיהָ וְלָמָּה נֶאֱמַר (ויקרא יח יא) \"בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ\" לְחַיֵּב עָלֶיהָ אַף מִשּׁוּם זֶה: \n",
+ "לְפִיכָךְ הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא בַּת נְשׂוּאַת אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם. אַחַת מִשּׁוּם (ויקרא יח ט) \"עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ\" וְאַחַת מִשּׁוּם (ויקרא יח יא) \"עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ\". אֲבָל אִם אָנַס אָבִיו אִשָּׁה אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת וּבָא עָלֶיהָ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם אֲחוֹתוֹ בִּלְבַד. שֶׁאֵין בַּת הָאֲנוּסָה בַּת אֵשֶׁת אָבִיו: \n",
+ "אֲחוֹת אִמּוֹ בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו מִשּׁוּם אֲחוֹת אֵם. וְכֵן אֲחוֹת הָאָב בֵּין מִן הָאֵם בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו מִשּׁוּם אֲחוֹת אָב: \n",
+ "הַבָּא עַל אִשָּׁה דֶּרֶךְ זְנוּת וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת אוֹתָהּ הַבַּת עֶרְוָה עָלָיו מִשּׁוּם בִּתּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה עֶרְוַת בִּתְּךָ לֹא תְּגַלֶּה מֵאַחַר שֶׁאָסַר בַּת הַבַּת שָׁתַק מִן הַבַּת וְאִסּוּרָהּ מִן הַתּוֹרָה. וְאֵינוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. לְפִיכָךְ הַבָּא עַל בִּתּוֹ מִנְּשׂוּאָתוֹ חַיָּב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם בִּתּוֹ וּמִשּׁוּם עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ: \n",
+ "כֵּיוָן שֶׁקִּדֵּשׁ אָדָם אִשָּׁה נֶאֶסְרוּ עָלָיו מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ שֵׁשׁ נָשִׁים. וְכָל אַחַת מֵהֶן עֶרְוָה עָלָיו לְעוֹלָם בֵּין כָּנַס בֵּין גֵּרֵשׁ בֵּין בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ בֵּין לְאַחַר מוֹתָהּ. וְאֵלּוּ הֵן. אִמָּהּ וְאֵם אִמָּהּ וְאֵם אָבִיהָ וּבִתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ. וְאִם בָּא עַל אַחַת מֵהֶן בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ שְׁנֵיהֶן נִשְׂרָפִין: \n",
+ "בָּא עֲלֵיהֶן לְאַחַר מִיתַת אִשְׁתּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ בְּכָרֵת וְאֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ יד) \"בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן\". בִּזְמַן שֶּׁשְּׁתֵּיהֶן קַיָּמוֹת שֶׁהֵן אִשְׁתּוֹ וְזוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ הֲרֵי הוּא וְהָעֶרְוָה נִשְׂרָפִין. וּבִזְמַן שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן קַיָּמוֹת אֵין שָׁם שְׂרֵפָה: \n",
+ "וְכֵן אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ עֶרְוָה עָלָיו עַד שֶׁתָּמוּת אִשְׁתּוֹ. בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו: \n",
+ "עָבַר וְנָאַף עִם אַחַת מִשֶּׁבַע נָשִׁים אֵלּוּ בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא וְהַנּוֹאֶפֶת בְּמִיתַת בֵּית דִּין אוֹ בְּכָרֵת לֹא נֶאֶסְרָה אִשְׁתּוֹ עָלָיו חוּץ מֵאֲחוֹת אֲרוּסָתוֹ שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת אִשְׁתּוֹ עָלָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין: \n",
+ "הַבּוֹעֵל אִשָּׁה דֶּרֶךְ זְנוּת לֹא נֶאֶסְרוּ עָלָיו קְרוֹבוֹתֶיהָ שֶׁהֵן הַשֶּׁבַע נָשִׁים שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ עַל מִי שֶׁנָּאַף עִם אִשָּׁה לִשָּׂא אַחַת מִן הַשֶּׁבַע נָשִׁים קְרוֹבוֹתֶיהָ כָּל זְמַן שֶׁהַזּוֹנָה קַיֶּמֶת. מִפְּנֵי שֶׁהַזּוֹנָה בָּאָה לִקְרוֹבוֹתֶיהָ לְבַקֵּר אוֹתָן וְהוּא מִתְיַחֵד עִמָּהּ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ וְיָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה שֶׁיִּבְעל הָעֶרְוָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ נִטְעַן עַל אִשָּׁה הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂא אַחַת מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ עַד שֶׁתָּמוּת זוֹ שֶׁנִּטְעַן עָלֶיהָ. וְאִם כָּנַס הַקְּרוֹבָה שֶׁזָּנָה עִם קְרוֹבוֹתֶיהָ לֹא יוֹצִיא: \n",
+ "מִי שֶׁנִּטְעַן עַל עֶרְוָה אוֹ שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם רַע עִמָּהּ לֹא יָדוּר עִמָּהּ בְּמָבוֹי אֶחָד וְלֹא יֵרָאֶה בְּאוֹתָהּ שְׁכוּנָה. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִין אַחֲרָיו עִם חֲמוֹתוֹ וְהִכּוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים מַכַּת מַרְדּוּת מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ: \n",
+ "הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ דֶּרֶךְ זְנוּת אוֹ עַל אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁבָּא עַל שְׁתֵּי נָשִׁים נָכְרִיּוֹת שֶׁאֵין נַעֲשׂוֹת עֶרְוָה זוֹ עִם זוֹ אֶלָּא בְּנִשּׂוּאִין לֹא בִּזְנוּת. וְכֵן אִם אָנַס אָבִיו אוֹ בְּנוֹ אוֹ אָחִיו אוֹ אֲחִי אָבִיו אִשָּׁה אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ וְיִשָּׂאֶנָּה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא אֵשֶׁת וְאֵין כָּאן אִישׁוּת: \n",
+ "אָבִיו אוֹ בְּנוֹ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ אוֹ אִמָּהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמֻתָּר לְאָדָם לִשָּׂא אֵשֶׁת בֶּן אָחִיו. וְנוֹשֵׂא אָדָם אִשָּׁה וּבַת אֲחוֹתָהּ אוֹ בַּת אָחִיהָ כְּאַחַת. וּמִצְוַת חֲכָמִים שֶׁיִּשָּׂא אָדָם בַּת אֲחוֹתוֹ וְהוּא הַדִּין לְבַת אָחִיו שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח ז) \"וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם\": \n"
+ ],
+ [
+ "הַבָא עַל אֵשֶׁת קָטָן אֲפִלּוּ הָיְתָה יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן הַבָּא עַל אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה וְאֵשֶׁת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס וְעַל הַחֵרֶשֶׁת וְעַל הַשּׁוֹטָה אֵשֶׁת הַפִּקֵּחַ וְעַל אִשָּׁה שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת בְּסָפֵק אוֹ מְגֹרֶשֶׁת בְּסָפֵק כֻּלָּן פְּטוּרִין. וְאִם הָיוּ מְזִידִין מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת: ",
+ "הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה אֵשֶׁת הַגָּדוֹל אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ הֲרֵי זֶה בְּחֶנֶק וְהִיא פְּטוּרָה מִכְּלוּם וְנֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת סוֹטָה. וְאִם הִיא בַּת מֵאוּן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וְהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה כֹּהֵן: ",
+ "בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה כְּשֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. בֵּין שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ כֹּהֵן בֵּין שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ הָיָה בַּעְלָהּ מַמְזֵר אוֹ נָתִין אוֹ שְׁאָר מֵחַיָּבֵי לָאוִין הֲרֵי זוֹ בִּשְׂרֵפָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ט) \"וּבַת כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת\". וּבוֹעֲלָהּ בְּחֶנֶק. וְכֵן בַּת יִשְׂרָאֵל אֵשֶׁת כֹּהֵן בְּחֶנֶק כְּדִין כָּל אֵשֶׁת אִישׁ: ",
+ "הַבָּא עַל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה שְׁנֵיהֶן בִּסְקִילָה. וְאֵינָן חַיָּבִין סְקִילָה עַד שֶׁתִּהְיֶה נַעֲרָה בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ. הָיְתָה בּוֹגֶרֶת אוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לְחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה אֲפִלּוּ מְסָרָהּ הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל וְזִנְּתָה בַּדֶּרֶךְ הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק: ",
+ "וְהַבָּא עַל קְטַנָּה מְאֹרָשָׂה בְּבֵית אָבִיהָ הוּא בִּסְקִילָה וְהִיא פְּטוּרָה. וְנַעֲרָה מְאֹרָשָׂה בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה בִּסְקִילָה: ",
+ "בָּאוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה וְהִיא בְּתוּלָה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְכֻלָּן בְּחֶנֶק (בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ אֲבָל אִם בָּאוּ עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ עֲדַיִן הִיא בְּתוּלָה וְכֻלָּן בִּסְקִילָה): ",
+ "נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה שֶׁהָיְתָה מְשֻׁחְרֶרֶת אוֹ גִּיֹּרֶת אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה וְנִתְגַּיְּרָה וְהִיא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק כְּכָל אֵשֶׁת אִישׁ: ",
+ "דִּין חָדָשׁ יֵשׁ בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע. וּמַה הוּא הַחִדּוּשׁ. שֶׁאִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת וּבָאוּ עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה אַף עַל פִּי שֶׁזִּנְּתָה אַחַר שֶׁיָּצְאָה מִבֵּית אָבִיהָ וַאֲפִלּוּ שֶׁזִּנְּתָה אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה קֹדֶם בְּעִילַת הַבַּעַל סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. אֲבָל שְׁאָר נְעָרוֹת מְאֹרָסוֹת שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן דִּין הוֹצָאַת שֵׁם רַע שֶׁזָּנוּ מֵאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הָאָב הֲרֵי הֵן בְּחֶנֶק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּאֵשֶׁת אִישׁ שָׁלֹשׁ מִיתוֹת. יֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בְּחֶנֶק. וְיֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בִּשְׂרֵפָה. וְיֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בִּסְקִילָה: ",
+ "וְהֵיכָן סוֹקְלִין נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה שֶׁזִּנְּתָה. אִם זִנְּתָה בְּבֵית אָבִיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵעִידוּ עָלֶיהָ הָעֵדִים אֶלָּא אַחַר שֶׁבָּאָה לְבֵית חָמִיהָ (וְנִיסֵת) הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. זִנִּתָה בִּבֵית חָמִיהָ קֹדֵם שֵׁיִּמִסֹר אוֹתָהּ הָאָב אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ עָלֶיהָ אַחַר שֶׁחָזְרָה לְבֵית אָבִיהָ הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר הַהִיא: ",
+ "בָּאוּ עֵדִים אַחַר שֶׁבָּגְרָה אוֹ אַחַר שֶׁבְּעָלָהּ בַּעְלָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ שֶׁזִּנְּתָה בְּבֵית אָבִיהָ כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת בְּבֵית הַסְּקִילָה: ",
+ "הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר. כָּל מִי שֶׁמִּצְוָתָהּ לִסְקל אוֹתָהּ עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר אִם הָיְתָה עִיר שֶׁרֻבָּהּ עַכּוּ\"ם סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. וְכָל מִי שֶׁמִּצְוָתָהּ לִסְקל אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ אִם לֹא הָיָה לָהּ אָב אוֹ שֶׁהָיָה לָהּ אָב וְלֹא הָיָה לוֹ בַּיִת הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת בְּבֵית הַסְּקִילָה. לֹא נֶאֱמַר (דברים כב כא) \"פֶּתַח בֵּית אָב\" אֶלָּא לְמִצְוָה: ",
+ "הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת בִּיאוֹת הַרְבֵּה חַיָּב כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין יְכוֹלִין לְהָמִית אֶלָּא מִיתָה אַחַת הֲרֵי הַבִּיאוֹת נֶחְשָׁבוֹת לוֹ כַּעֲבֵרוֹת הַרְבֵּה. וְכֵן אִם בָּא בִּיאָה אַחַת שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשֵּׁמוֹת הַרְבֵּה אִם הָיָה שׁוֹגֵג מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל שֵׁם וְשֵׁם. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּיאָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שְׁגָגוֹת. וְאִם הָיָה מֵזִיד הֲרֵי זוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כַּעֲבֵרוֹת הַרְבֵּה. וְכֵן יֵשׁ בָּא בִּיאָה אַחַת וְלוֹקֶה עָלֶיהָ מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: ",
+ "שִׁפְחָה חֲרוּפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין וּמְקֻדֶּשֶׁת לְעֶבֶד עִבְרִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כ) \"לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה\". הָא אִם נִשְׁתַּחְרְרָה כֻּלָּהּ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁהֲרֵי נַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת: ",
+ "בִּיאַת שִׁפְחָה זוֹ מְשֻׁנָּה מִכָּל בִּיאוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי הִיא לוֹקָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כ) \"בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה\" וְהוּא חַיָּב קָרְבַּן אָשָׁם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כא) \"וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ\". אֶחָד שׁוֹגֵג אֶחָד מֵזִיד בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה מֵבִיא אָשָׁם. וְהַבָּא עָלֶיהָ בִּיאוֹת הַרְבֵּה בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה מֵבִיא אָשָׁם אֶחָד. אֲבָל הִיא חַיֶּבֶת מַלְקוֹת עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה אִם הָיְתָה מְזִידָה כִּשְׁאָר חַיָּבֵי לָאוִין: ",
+ "הַמְעָרֶה בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה וְלֹא גָּמַר בִּיאָתוֹ פָּטוּר עַד שֶׁיִּגְמֹר בִּיאָתוֹ. וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַגְּדוֹלָה הַבְּעוּלָה הַמְּזִידָה וּבִרְצוֹנָהּ. אֲבָל אִם הָיְתָה קְטַנָּה אוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּעוּלָה אוֹ הָיְתָה שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה אוֹ יְשֵׁנָה פָּטוּר [וְכֵן אִם בָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ פָּטוּר שֶׁבְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה לֹא הִשְׁוָה בִּיאָה כְּדַרְכָּהּ לְבִיאָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כ) \"שִׁכְבַת זֶרַע\". אֲבָל בִּשְׁאָר בִּיאוֹת לֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כב) (ויקרא כ יג) \"מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה\" מַגִּיד [לְךָ] הַכָּתוּב שֶׁשְּׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת בְּאִשָּׁה]: ",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ בְּשִׁפְחָה שֶׁהוּא פָּטוּר הוּא פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן וְהִיא פְּטוּרָה מִן הַמַּלְקוֹת. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן מְזִידִין וּגְדוֹלִים: ",
+ "בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה הִיא לוֹקָה וְהוּא מֵבִיא קָרְבָּן. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה וּבְעוּלָה וּבִרְצוֹנָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שֶׁאֵין הָאִישׁ חַיָּב קָרְבָּן עַד שֶׁתִּתְחַיֵּב הִיא מַלְקוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כ) \"בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה\" (ויקרא יט כא) \"וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ\": "
+ ],
+ [
+ "הַנִּדָה הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת. הַמְעָרֶה בָּהּ [בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ] חַיָּב כָּרֵת וַאֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כִּשְׁאָר עֲרָיוֹת שֶׁהַבַּת מִתְטַמְּאָה בְּנִדָּה וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם לֵדָתָהּ. וּבַת עֲשָׂרָה יָמִים מְטַמְּאָה בְּזִיבָה וְדָבָר זֶה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין גְּדוֹלָה לִקְטַנָּה לְטֻמְאַת נִדּוֹת וְזָבוֹת: ",
+ "וְאֶחָד הַבָּא עַל הַנִּדָּה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים וַאֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה אֶלָּא יוֹם רִאשׁוֹן. וְאֶחָד הַבָּא עַל יוֹלֶדֶת זָכָר כָּל שִׁבְעָה אוֹ עַל יוֹלֶדֶת נְקֵבָה כָּל אַרְבָּעָה עָשָׂר. אוֹ עַל הַזָּבָה כָּל יְמֵי זוֹבָהּ וּסְפִירָתָהּ. בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשֻׁחְרֶרֶת הַכֹּל בְּכָרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בְּנִדָּה (ויקרא טו יט) \"שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְּנִדָּתָהּ\". וּבְזָבָה נֶאֱמַר (ויקרא טו כה) \"כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה\". וּבְיוֹלֶדֶת זָכָר הוּא אוֹמֵר (ויקרא יב ב) \"כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא\". וּבְיוֹלֶדֶת נְקֵבָה (ויקרא יב ה) \"וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ\": ",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַטֻּמְאָה תְּלוּיָה בְּיָמִים בְּשֶׁטָּבְלָה בְּמֵי מִקְוֶה אַחַר הַיָּמִים הַסְּפוּרִים. אֲבָל נִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלוּ בְּמֵי מִקְוֶה הַבָּא עַל אַחַת מֵהֶן אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים חַיָּב כָּרֵת. שֶׁבְּיָמִים וּטְבִילָה תָּלָה הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו יח) \"וְרַחֲצוּ בַמַּיִם\" זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל טָמֵא שֶׁהוּא בְּטֻמְאָתוֹ עַד שֶׁיִּטְבֹּל: ",
+ "הָעַכּוּ\"ם אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם נִדָּה וְלֹא מִשּׁוּם זָבָה וְלֹא מִשּׁוּם יוֹלֶדֶת. וַחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כָּל הָעַכּוּ\"ם הַזְּכָרִים וְהַנְּקֵבוֹת שֶׁיְּהוּ כְּזָבִים תָּמִיד בֵּין רָאוּ בֵּין לֹא רָאוּ לְעִנְיַן טֻמְאָה וְטָהֳרָה: ",
+ "כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הַיּוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ ל\"ג שֶׁל זָכָר וְס\"ו שֶׁל נְקֵבָה הוּא הַנִּקְרָא דַּם טֹהַר. וְאֵין מוֹנֵעַ אֶת הָאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ אֶלָּא טוֹבֶלֶת אַחַר שִׁבְעָה לְזָכָר וְאַחַר אַרְבָּעָה עָשָׂר לִנִקֵבָה וּמִשַׁמֵּשֵׁת מִטָּתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד: ",
+ "כָּל חַיָּבֵי טְבִילוֹת טְבִילָתָן בַּיּוֹם חוּץ מִנִּדָּה וְיוֹלֶדֶת שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּנִדָּה (ויקרא טו יט) \"שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְּנִדָּתָהּ\". הַשִּׁבְעָה כֻּלָּן בְּנִדָּתָהּ וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי. וְכֵן יוֹלֶדֶת זָכָר בְּלֵיל שְׁמִינִי וְיוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר. שֶׁהַיּוֹלֶדֶת כְּנִדָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "נִתְאַחֲרָה יָמִים רַבִּים וְלֹא טָבְלָה כְּשֶׁתִּטְבֹּל לֹא תִּטְבֹּל אֶלָּא בַּלַּיְלָה שֶׁאִם תִּטְבֹּל בַּיּוֹם יִטְעוּ וְתָבוֹא נִדָּה אַחֶרֶת לִטְבֹּל בִּשְׁבִיעִי: ",
+ "הָיְתָה חוֹלָה אוֹ שֶׁהָיָה מְקוֹם הַטְּבִילָה רָחוֹק וְאֵין הַנָּשִׁים יְכוֹלוֹת לְהַגִּיעַ לוֹ וְלַחֲזֹר בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי הַלִּסְטִים אוֹ מִפְּנֵי הַצִּנָּה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנּוֹעֲלִין שַׁעֲרֵי הַמְּדִינָה בַּלַּיְלָה הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי אוֹ בַּיָּמִים שֶׁל אַחֲרָיו בַּיּוֹם: ",
+ "כָּל הַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן וֶסֶת בְּחֶזְקַת טָהֳרָה לְבַעְלֵיהֶן עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ טְמֵאָה אֲנִי אוֹ עַד שֶׁתֻּחְזַק נִדָּה בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ. הָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינָה אַחֶרֶת וֶהֱנִיחָהּ טְהוֹרָה כְּשֶׁיָּבוֹא אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁאֹל לָהּ אֲפִלּוּ מְצָאָהּ יְשֵׁנָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר לָבוֹא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא בְּעוֹנַת וִסְתָּהּ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִדָּה הִיא. וְאִם הֱנִיחָהּ נִדָּה אֲסוּרָה לוֹ עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ טְהוֹרָה אֲנִי: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ טְמֵאָה אֲנִי וְחָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי וְדֶרֶךְ שְׂחוֹק אָמַרְתִּי לְךָ תְּחִלָּה אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאִם נָתְנָה אֲמַתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. כֵּיצַד. תְּבָעָהּ בַּעְלָהּ וַאֲחוֹתוֹ אוֹ אִמּוֹ עִמָּהּ בֶּחָצֵר וְאָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ טְמֵאָה אֶלָּא מִפְּנֵי אֲחוֹתְךָ וְאִמְּךָ שֶׁמָּא יִרְאוּ אוֹתָנוּ הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: ",
+ "הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ נִטְמֵאתִי לֹא יִפְרשׁ מִיָּד וְהוּא בְּקִשּׁוּיוֹ שֶׁהֲנָאָה לוֹ בִּיצִיאָתוֹ כְּבִיאָתוֹ. וְאִם פֵּרֵשׁ וְהוּא בְּקִשּׁוּיוֹ חַיָּב כָּרֵת כְּמוֹ שֶׁבָּעַל נִדָּה. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת. אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. נוֹעֵץ צִפָּרְנֵי רַגְלָיו בַּקַּרְקַע וְשׁוֹהֶה וְאֵינוֹ מִזְדַּעֲזֵעַ עַד שֶׁיָּמוּת הָאֵיבָר וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמָט מִמֶּנָּה: ",
+ "וְאָסוּר לוֹ לָאָדָם לָבֹא עַל אִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ שֶׁמָּא תִּרְאֶה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו לא) \"וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם\". וְכַמָּה. אִם הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בַּיּוֹם אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִתְּחִלַּת הַיּוֹם. וְאִם הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בַּלַּיְלָה אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה: ",
+ "עָבַר וִסְתָּהּ וְלֹא רָאֲתָה מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ אַחַר שֶׁתַּעֲבֹר עוֹנַת הַוֶּסֶת. כֵּיצַד. הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ מִתְּחִלַּת הַיּוֹם. עָבְרוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וְלֹא רָאֲתָה אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד לָעֶרֶב. וְכֵן אִם הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וְעָבְרוּ וְלֹא רָאֲתָה אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ: ",
+ "דֶּרֶךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לִבְדֹּק עַצְמָם אַחַר הַתַּשְׁמִישׁ. כֵּיצַד. מְקַנֵּחַ הָאִישׁ עַצְמוֹ בְּמַטְלִית נְכוֹנָה לוֹ וּמְקַנַּחַת הָאִשָּׁה עַצְמָהּ בְּמַטְלִית נְכוֹנָה לָהּ וְרוֹאִין בָּהֶן שֶׁמָּא רָאֲתָה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. וְיֵשׁ לָאִישׁ לְהָנִיחַ אִשְׁתּוֹ שֶׁתִּבְדֹּק בְּמַטְלִית שֶׁלּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמֶנֶת עַל שֶׁלָּהּ נֶאֱמֶנֶת עַל שֶׁלּוֹ: ",
+ "בְּגָדִים אֵלּוּ שֶׁמְּקַנְּחִין בָּהֶן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל פִּשְׁתָּן שַׁחֲקִים וּלְבָנִים וְהֵם הַנִּקְרָאִים עֵדִים בְּעִנְיָן זֶה. וְהַבֶּגֶד שֶׁמְּקַנֵּחַ בּוֹ הוּא נִקְרָא עֵד שֶׁלּוֹ. וְהַבֶּגֶד שֶׁמְּקַנַּחַת הִיא בּוֹ נִקְרָא עֵד שֶׁלָּהּ: ",
+ "הַצְּנוּעוֹת אֵין מְשַׁמְּשׁוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ עַצְמָן תְּחִלָּה קֹדֶם תַּשְׁמִישׁ. וְאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדֹּק. לְפִיכָךְ הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּשְׁנֵי עֵדִים אֶחָד לִפְנֵי הַתַּשְׁמִישׁ וְאֶחָד לְאַחַר הַתַּשְׁמִישׁ. אֲבָל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת אֵינָהּ צְרִיכָה עֵד לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ אֶלָּא מִשּׁוּם צְנִיעוּת בִּלְבַד. אֲבָל אַחַר תַּשְׁמִישׁ הַכֹּל צְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ אֲפִלּוּ מְעֻבֶּרֶת וּמֵינִיקָה וּזְקֵנָה. וּקְטַנָּה לֹא תְּשַׁמֵּשׁ אֶלָּא בִּשְׁנֵי עֵדִים אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ. אֲבָל בְּתוּלָה וְיוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר אֵינָהּ צְרִיכָה עֵדִים שֶׁהֲרֵי הַדָּם שׁוֹתֵת מִמֶּנָּה: ",
+ "הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת אֵינָן צְרִיכִין לִבְדֹּק שְׁנֵי הָעֵדִים שֶׁלָּהֶן עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה. אֶלָּא מְקַנֵּחַ הוּא בְּעֵד שֶׁלּוֹ וְהִיא בְּעֵד שֶׁלָּהּ אַחַר כָּל בִּיאָה וּבִיאָה שֶׁל כָּל הַלַּיְלָה וּלְמָחָר יִבְדְּקוּ הָעֵדִים. נִמְצָא הַדָּם עַל עֵד שֶׁלָּהּ אוֹ עַל עֵד שֶׁלּוֹ הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ וְקִנְּחָה עַצְמָהּ וְאָבַד הָעֵד הֲרֵי זוֹ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ פַּעַם שְׁנִיָּה עַד שֶׁתִּבְדֹּק בְּעֵד אַחֵר תְּחִלָּה. שֶׁמָּא דָּם הָיָה עַל הָעֵד שֶׁאָבַד: ",
+ "הִנִּיחָה הָעֵד תַּחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת וְנִמְצָא עָלָיו דָּם. אִם מָשׁוּךְ טְמֵאָה שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַקִּנּוּחַ. וְאִם הָיָה עָגֹל טְהוֹרָה שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא דַּם מַאֲכֹלֶת שֶׁנֶּהֶרְגָה תַּחַת הַכַּר: ",
+ "קִנְּחָה עַצְמָהּ בְּעֵד הַבָּדוּק לָהּ וְטָחֲתוֹ בִּירֵכָהּ וּלְמָחָר נִמְצָא עָלָיו דָּם הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא כְּשֶׁטָּחָה אוֹתָהּ בִּירֵכָהּ נֶהֶרְגָה מַאֲכֹלֶת. קִנְּחָה עַצְמָהּ בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ וְלֹא יָדְעָה אִם הָיָה עָלָיו דָּם קֹדֶם שֶׁתְּקַנֵּחַ בּוֹ אוֹ לֹא הָיָה. נִמְצָא עָלָיו דָּם אִם הָיָה הַדָּם כִּגְרִיס וְעוֹד הֲרֵי זוֹ נִדָּה. הָיָה פָּחוֹת מִכֵּן טְהוֹרָה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמַאֲכֹלֶת: ",
+ "מִי שֶׁרָאֲתָה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ כְּשֶׁתִּטְהַר פַּעַם שְׁנִיָּה. רָאֲתָה דָּם בְּפַעַם שְׁנִיָּה מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם שְׁלִישִׁית. רָאֲתָה דָּם בַּשְּׁלִישִׁית הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עִם בַּעַל זֶה לְעוֹלָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא הָיָה שָׁם דָּבָר לִתְלוֹת בּוֹ. אֲבָל אִם שִׁמְּשָׁה סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ תּוֹלָה בַּוֶּסֶת. הָיְתָה בָּהּ מַכָּה תּוֹלָה בַּמַּכָּה. וְאִם הָיָה דַּם מַכָּתָהּ מְשֻׁנֶּה מִדָּם שֶׁתִּרְאֶה בְּעֵת הַתַּשְׁמִישׁ אֵינָהּ תּוֹלָה בַּמַּכָּה. וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר מַכָּה יֵשׁ לִי בְּתוֹךְ הַמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנָּה הַדָּם יוֹצֵא וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁדָּם יוֹצֵא מִן הַמָּקוֹר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ: ",
+ "מִי שֶׁרָאֲתָה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְאֵין שָׁם דָּבָר לִתְלוֹת בּוֹ הֲרֵי זוֹ תִּתְגָּרֵשׁ וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְשֵׁנִי. נִשֵּׂאת לְשֵׁנִי וְרָאֲתָה דָּם כָּךְ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲרֵי זוֹ תִּתְגָּרֵשׁ וְתִנָּשֵׂא לִשְׁלִישִׁי. נִשֵּׂאת לִשְׁלִישִׁי וְרָאֲתָה דָּם כָּךְ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲרֵי זוֹ תִּתְגָּרֵשׁ וַאֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא עַד שֶׁתַּבְרִיא מֵחלִי זֶה: ",
+ "כֵּיצַד בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ לֵידַע אִם נִרְפֵּאת אוֹ לֹא נִרְפֵּאת. מְבִיאָה שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל אֲבַר וּפִיהָ רָצוּף לְתוֹכָהּ וּמַכְנֶסֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת עַד מָקוֹם שֶׁהִיא יְכוֹלָה. וּמַכְנֶסֶת בְּתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִכְחוֹל וּמוֹךְ מֻנָּח עַל רֹאשׁוֹ וְדוֹפֶקֶת אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמּוֹךְ לְצַוַּאר הָרֶחֶם וּמוֹצִיאָה הַמּוֹךְ. אִם נִמְצָא דָּם עַל רֹאשׁ הַמּוֹךְ בְּיָדוּעַ שֶׁהַדָּם שֶׁהִיא רוֹאָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ מִן הַמָּקוֹר. וְאִם לֹא נִמְצָא עַל הַמּוֹךְ כְּלוּם בְּיָדוּעַ שֶׁהַדָּם שֶׁרוֹאָה מִדֹּחַק הַצְּדָדִין וּטְהוֹרָה הִיא וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לַאֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת: "
+ ],
+ [
+ "הָאִשָׁה מִתְטַמֵּאת בְּאֹנֶס בֵּין לְנִדָּה בֵּין לְזִיבוּת. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁקָּפְצָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אוֹ רָאֲתָה בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה וְחָמְדָה וְרָאֲתָה דָּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה הוֹאִיל וְרָאֲתָה דָּם מִכָּל מָקוֹם נִטְמֵאת וּמְטַמְּאָה בְּכָל שֶׁהוּא. אֲפִלּוּ רָאֲתָה דָּם טִפָּה כְּחַרְדָּל הֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁזָּב מִמֶּנָּה דָּמִים הַרְבֵּה: ",
+ "כָּל הַנָּשִׁים מִתְטַמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא הַדָּם לַחוּץ אֶלָּא נֶעֱקַר מִן הָרֶחֶם וְלֹא שָׁתַת הוֹאִיל וְיָצָא מִבֵּין הַשִּׁנַּיִם הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הַדָּם בִּבְשָׂרָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו יט) \"דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ\". וְעַד הֵיכָן הוּא בֵּין הַשִּׁנַּיִם עַד מָקוֹם שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו הָאֵיבָר בִּשְׁעַת גְּמַר בִּיאָה. וּבֵין הַשִּׁנַּיִם עַצְמוֹ כִּלְפָנִים: ",
+ "מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה. הָרֶחֶם שֶׁנּוֹצַר בּוֹ הַוָּלָד הוּא הַנִּקְרָא מָקוֹר. וְהוּא שֶׁדַּם נִדָּה וְזָבָה יוֹצֵא מִמֶּנּוּ. וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ חֶדֶר לְפִי שֶׁהוּא לִפְנַי וְלִפְנִים. וְצַוַּאר הָרֶחֶם כֻּלּוֹ וְהוּא הַמָּקוֹם הָאָרֹךְ שֶׁמִּתְקַּבֵּץ רֹאשׁוֹ בִּשְׁעַת הָעִבּוּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפּל הַוָּלָד וְנִפְתַּח הַרְבֵּה בִּשְׁעַת לֵדָה קוֹרְאִין אוֹתוֹ פְּרוֹזְדוֹר כְּלוֹמַר שֶׁהוּא בֵּית שַׁעַר לַרֶחֶם: ",
+ "וּבִשְׁעַת גְּמַר בִּיאָה הָאֵיבָר נִכְנַס בִּפְרוֹזְדוֹר וְאֵינוֹ מַגִּיעַ עַד רֹאשׁוֹ שֶׁמִּבִּפְנִים אֶלָּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ מְעַט לְפִי הָאֶצְבָּעוֹת. וּלְמַעְלָה מִן הַחֶדֶר וּמִן הַפְּרוֹזְדוֹר בֵּין חֶדֶר לִפְרוֹזְדוֹר הוּא הַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים שֶׁל אִשָּׁה. וְהַשְּׁבִילִים שֶׁבָּהֶן מִתְבַּשֶּׁלֶת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁלָּהּ מָקוֹם זֶה הוּא הַנִּקְרָא עֲלִיָּה. וּכְמוֹ נֶקֶב פָּתוּחַ מִן הָעֲלִיָּה לְגַג הַפְּרוֹזְדוֹר וְנֶקֶב זֶה קוֹרְאִין אוֹתוֹ לוּל. וְהָאֵיבָר נִכְנַס לִפְנִים מִן הַלּוּל בִּשְׁעַת גְּמַר בִּיאָה: ",
+ "דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כֻּלּוֹ טָמֵא חוּץ מִדַּם טֹהַר שֶׁהַתּוֹרָה טִהֲרַתּוּ וְדַם קֹשִׁי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְדַם הָעֲלִיָּה כֻּלּוֹ טָהוֹר שֶׁהוּא כְּמוֹ דַּם מַכָּה שֶׁבַּמֵּעַיִם אוֹ בַּכָּבֵד אוֹ בְּכוּלְיָא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְדָם הַנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר אִם נִמְצָא מִן הַלּוּל וּלְפָנִים הֲרֵי זֶה טָמֵא שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַחֶדֶר. וְחַיָּבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ וְשׂוֹרְפִין עָלָיו תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא מִן הָעֲלִיָּה יָרַד דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב. שֶׁרֹב הַדָּמִים הַנִּמְצָאִין כָּאן מִן הַחֶדֶר. נִמְצָא הַדָּם בַּפְּרוֹזְדוֹר חוּץ לַנֶּקֶב הֲרֵי טֻמְאָתוֹ בְּסָפֵק שֶׁמָּא מִן הַחֶדֶר בָּא אוֹ מִן הָעֲלִיָּה שָׁתַת דֶּרֶךְ הַלּוּל. לְפִיכָךְ אֵין שׂוֹרְפִין עָלָיו תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ: ",
+ "לֹא כָּל מַשְׁקֶה הַבָּא מִן הַחֶדֶר מְטַמֵּא אֶלָּא הַדָּם בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו יט) \"דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ\". לְפִיכָךְ אִם שָׁתַת מִן הָרֶחֶם לֹבֶן אוֹ מַשְׁקֶה יָרֹק אַף עַל פִּי שֶׁסְּמִיכָתוֹ כְּדָם הוֹאִיל וְאֵין מַרְאָיו מַרְאֶה דָּם הֲרֵי זֶה טָהוֹר: ",
+ "וַחֲמִשָּׁה דָּמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה וְהַשְּׁאָר טְהוֹרִין. וְאֵלּוּ הֵן. הָאָדֹם. וְהַשָּׁחוֹר. וּכְקֶרֶן כַּרְכֹּם. וּכְמֵימֵי אֲדָמָה. וּכְיַיִן הַמָּזוּג: ",
+ "הָאָדֹם כֵּיצַד הוּא עֵינוֹ. כְּעַמּוּד שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן מִדַּם הַקָּזָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם, נוֹתֵן הַדָּם בְּכוֹס וּמַקִּיף לוֹ וְרוֹאֵהוּ. וְהַשָּׁחוֹר כְּעֵין הַדְּיוֹ הַיָּבֵשׁ. כְּקֶרֶן כַּרְכֹּם כֵּיצַד. יָבִיא כַּרְכֹּם לַח בְּגוּשׁ אֲדָמָה שֶׁעָלָיו וְלוֹקֵחַ מִן הַבָּרוּר שֶׁבּוֹ הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלּוֹ שֶׁכֻּלּוֹ כְּמוֹ קָנֶה הוּא וּבְכָל אֶחָד וְאֶחָד שְׁלֹשָׁה קָנִים וּבְכָל קָנֶה שְׁלֹשָׁה עָלִים וּמַקִּיף הַדָּם לֶעָלֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁבַּקָּנֶה הָאֶמְצָעִי וְרוֹאֶה בּוֹ. כְּמֵימֵי אֲדָמָה כֵּיצַד. יָבִיא אֲדָמָה מִבִּקְעַת סִיכְנֵי וְכַיּוֹצֵא בָּהּ שֶׁהִיא אֲדֻמָּה וְנוֹתֵן עָלֶיהָ מַיִם בִּכְלִי עַד שֶׁיַּעֲלֶה הַמַּיִם עַל הֶעָפָר כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. וְאֵין שִׁעוּר לַמַּיִם וְלֹא לֶעָפָר. וּמְעַכְּרָן בִּכְלִי וּמְשַׁעֵר בָּהֶן לִשְׁעָתוֹ וּבִמְקוֹמוֹ כְּשֶׁהֵן עֲכוּרִין. וְאִם צָלְלוּ חוֹזֵר וּמְעַכְּרָן: ",
+ "אַרְבָּעָה מַרְאוֹת הַלָּלוּ אִם הָיָה מַרְאֵה הַדָּם כְּמַרְאֵה כָּל אֶחָד מֵהֶן אוֹ עָמֹק מֵהֶן הֲרֵי זֶה טָמֵא. הָיָה דִּיהָה מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה טָהוֹר. כֵּיצַד. הָיָה הַדָּם שָׁחוֹר יֶתֶר מִכִּדְיוֹ הַיָּבֵשׁ טְמֵאָה. הָיָה פָּחוֹת מִמֶּנּוּ כְּגוֹן שֶׁהָיָה מַרְאֵהוּ כְּעֵין הַזַּיִת הַשָּׁחוֹר אוֹ כְּעֵין הַזֶּפֶת אוֹ כְּעֵין הָעוֹרֵב הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְכֵן בִּשְׁאָר הַשְּׁלֹשָׁה מַרְאוֹת: ",
+ "כְּיַיִן הַמָּזוּג כֵּיצַד. חֵלֶק אֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַי וְחָדָשׁ וּשְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם. הָיָה מַרְאֵה הַדָּם עָמֹק מִמֶּנּוּ אוֹ דִּיהָה מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה טָהוֹר עַד שֶׁיִּהְיֶה כְּמֶזֶג זֶה בִּלְבַד. וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר כְּמַרְאֶה זֶה רָאִיתִי וְאִבַּדְתִּיו וְהֶחָכָם מְטַמֵּא לָהּ אוֹ מְטַהֵר: ",
+ "כֵּיצַד מַקִּיף וְרוֹאֶה. לוֹקֵחַ הַמַּטְלִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַדָּם בְּיָדוֹ וּמַבִּיט בּוֹ וּבַדְּיוֹ. אוֹ בְּעָלֶה שֶׁל כַּרְכֹּם. אוֹ בְּדַם הַקָּזָה שֶׁבַּכּוֹס. אוֹ בְּמֵימֵי אֲדָמָה. אוֹ בְּמֶזֶג שֶׁבַּכּוֹס. וְעוֹרֵךְ לָהּ כְּפִי מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת וּמְטַמֵּא אוֹ מְטַהֵר. וְאֵינוֹ מַבִּיט בַּזְּכוּכִית שֶׁל כּוֹס מִבַּחוּץ אֶלָּא בַּמַּשְׁקֶה שֶׁבַּכּוֹס. וְיִהְיֶה הַכּוֹס רָחָב מִשְׁקָלוֹ מָנֶה וּמַחֲזִיק שְׁנֵי לוֹגִין כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ הָאוֹרָה וְלֹא יִהְיֶה אָפֵל: ",
+ "אֵין בּוֹדְקִין הַדָּם אֶלָּא עַל גַּבֵּי מַטְלִית לְבָנָה וּבַחַמָּה. וְעוֹשֶׂה צֵל בְּיָדוֹ עַל הַדָּם וְהוּא עוֹמֵד בַּחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה עֵינוֹ כְּמוֹת שֶׁהִיא. וְלֹא כָּל הָרוֹאֶה צָרִיךְ לְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְאֶה אֶלָּא טְבִיעוּת עַיִן יֵשׁ לְחָכָם בְּדָמִים. וּבְעֵת שֶׁיִּרְאֶה מִיָּד יְטַמֵּא אוֹ יְטַהֵר. וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ בְּמַרְאֶה מִן הַמַּרְאוֹת צָרִיךְ לְהַקִּיף וְלַעֲרֹךְ לִדְיוֹ אוֹ לְדַם הַקָּזָה אוֹ לִשְׁאָר הַמַּרְאוֹת: ",
+ "הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲדֻמָּה אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה וַאֲפִלּוּ נִקְרְעָה הַחֲתִיכָה וְנִמְצֵאת מְלֵאָה דָּם הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה שֶׁאֵין זֶה דַּם נִדָּה אֶלָּא דַּם חֲתִיכָה: ",
+ "הִפִּילָה חֲתִיכָה קְרוּעָה וְדָם אָגוּר בְּתוֹכָהּ טְמֵאָה. הִפִּילָה כְּמִין קְלִפָּה כְּמִין שַׂעֲרָה כְּמִין עָפָר כְּמוֹ יַבְחוּשִׁין אִם הָיָה מַרְאֵה דְּבָרִים אֵלּוּ אָדֹם תַּטִּיל לְמַיִם פּוֹשְׁרִין. אִם נִמּוֹחוּ הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה שֶׁדָּם הוּא וְקָפָה וְכָל הָרוֹאָה דָּם יָבֵשׁ טְמֵאָה. וְאִם שָׁהוּ בְּפוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת וְאַחַר כָּךְ נִמּוֹחוּ הֲרֵי זוֹ סָפֵק טְמֵאָה. לֹא נִמּוֹחוּ מֵעֵת לְעֵת הֲרֵי אֵלּוּ מִמַּכָּה וּטְהוֹרָה הִיא: ",
+ "הִפִּילָה כְּמִין חֲגָבִים כְּמִין דָּגִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים אִם יֵשׁ עִמָּהֶן דָּם טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִכְנִיסָה שְׁפוֹפֶרֶת בַּפְּרוֹזְדוֹר וְרָאֲתָה הַדָּם בְּתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת טְהוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו יט) \"דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ\" עַד שֶׁתִּרְאֶה בִּבְשָׂרָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת. וְאֵין דֶּרֶךְ הָאִשָּׁה לִרְאוֹת בִּשְׁפוֹפֶרֶת: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁתִּינָה מַיִם וְיָצָא דָּם עִם מֵי רַגְלַיִם. בֵּין שֶׁהִשְׁתִּינָה וְהִיא עוֹמֶדֶת בֵּין שֶׁהִשְׁתִּינָה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. וַאֲפִלּוּ הִרְגִּישׁ גּוּפָהּ וְנִזְדַּעְזְעָה אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁהַרְגָּשַׁת מֵי רַגְלַיִם הִיא זוֹ שֶׁאֵין מֵי רַגְלַיִם מִן הַחֶדֶר וְדָם זֶה דַּם מַכָּה הוּא בַּחַלְחֹלֶת אוֹ בַּכּוּלְיָא: ",
+ "דַּם בְּתוּלִים טָהוֹר הוּא וְאֵינוֹ לֹא דַּם נִדָּה וְלֹא דַּם זִיבָה שֶׁאֵינוֹ מִן הַמָּקוֹר אֶלָּא כְּמוֹ דַּם חַבּוּרָה. וְכֵיצַד דִּין הַבְּתוּלָה בְּדָמִים. אִם נִשֵּׂאת קְטַנָּה בֵּין לֹא רָאֲתָה דָּם מִיָּמֶיהָ בֵּין שֶׁרָאֲתָה דָּם בְּבֵית אָבִיהָ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה שֶׁכָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה מֵחֲמַת הַמַּכָּה הוּא. וְאִם רָאֲתָה דָּם אַחַר שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה הֲרֵי זוֹ נִדָּה: ",
+ "נִשֵּׂאת כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה אִם לֹא רָאֲתָה מִיָּמֶיהָ דָּם הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ אַרְבָּעָה יָמִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְהוּא שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה. וְאִם רָאֲתָה דָּם בְּבֵית אָבִיהָ וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת אֵין לוֹ לַבָּא עָלֶיהָ אֶלָּא בְּעִילָה רִאשׁוֹנָה וּפוֹרֵשׁ וְיִהְיֶה דַּם בְּתוּלִים זֶה כְּאִלּוּ הִיא תְּחִלַּת נִדָּה. וּבוֹגֶרֶת שֶׁלֹּא רָאֲתָה מִיָּמֶיהָ נוֹתְנִין לָהּ כָּל לַיְלָה הָרִאשׁוֹן: ",
+ "אַרְבָּעָה לֵילוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְנַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּסֵרוּגִין בּוֹעֵל לַיְלָה הָרִאשׁוֹן וּמַמְתִּין אֲפִלּוּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים אוֹ שְׁלֹשָׁה וּבוֹעֵל לַיְלָה שֵׁנִי. וְהוּא שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה: ",
+ "וְכֵן קְטַנָּה שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה אֲפִלּוּ לֹא חָיְתָה שָׁנָה הֲרֵי זֶה בּוֹעֵל כָּל הַשָּׁנָה בֵּין בְּסֵרוּגִין בֵּין בְּיוֹם אַחַר יוֹם: ",
+ "קְטַנָּה שֶׁנִּשֵּׂאת וְנַעֲשֵׂית נַעֲרָה תַּחַת בַּעְלָהּ וַעֲדַיִן הַדָּם שׁוֹתֵת מֵחֲמַת הַמַּכָּה כָּל בְּעִילוֹת שֶׁבָּעַל כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה נֶחְשָׁבוֹת לוֹ כְּלַיְלָה אֶחָד וּמַשְׁלִימִין לוֹ כָּל אַרְבָּעָה יָמִים בִּימֵי הַנַּעֲרוּת. וַאֲפִלּוּ הָיוּ הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ בִּימֵי הַנַּעֲרוּת בְּסֵרוּגִין וּבָעַל בְּכָל שְׁנֵי חֳדָשִׁים לַיְלָה אֶחָד הֲרֵי זֶה מֻתָּר וְהוּא שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה: ",
+ "כֵּיצַד יוֹדְעִין אִם חָיְתָה הַמַּכָּה אוֹ לֹא חָיְתָה. הָיְתָה רוֹאָה הַדָּם בְּעֵת שֶׁתַּעֲמֹד וּכְשֶׁתֵּשֵׁב לֹא תִּרְאֶה וּבְעֵת שֶׁתֵּשֵׁב עַל הַקַּרְקַע תִּרְאֶה וְאִם תֵּשֵׁב עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת לֹא תִּרְאֶה עֲדַיִן לֹא חָיְתָה הַמַּכָּה. פָּסַק הַדָּם וְלֹא רָאֲתָה כְּלָל בֵּין עוֹמֶדֶת בֵּין יוֹשֶׁבֶת עַל הַכַּר כְּבָר חָיְתָה הַמַּכָּה. וְכֵן אִם לֹא פָּסַק כְּלָל אֶלָּא תִּרְאֶה הַדָּם וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין זֶה דַּם מַכָּה אֶלָּא דַּם נִדָּה: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה בְּעֵת תַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זֶה מֵחֲמַת הַמַּכָּה. שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ וְלֹא רָאֲתָה דָּם וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם שֶׁלֹּא מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זֶה דַּם נִדָּה: ",
+ "הַבּוֹעֵל בְּתוּלָה וְלֹא יָצָא מִמֶּנָּה דָּם וְחָזַר וּבְעָלָהּ וְיָצָא דָּם אֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה הֲרֵי זֶה דַּם נִדָּה שֶׁאִלּוּ הָיָה דַּם בְּתוּלִים הָיָה בָּא בַּתְּחִלָּה. הַבּוֹעֵל פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ וְיָצָא דָּם הֲרֵי זֶה דַּם בְּתוּלִים: "
+ ],
+ [
+ "דַם הַנִּדָּה וְדַם הַזָּבָה וְדַם הַקֹּשִׁי וְדַם יוֹלֶדֶת וְדַם טֹהַר שֶׁל יוֹלֶדֶת כֻּלּוֹ דָּם אֶחָד הוּא וּמִן הַמָּקוֹר הוּא בָּא. וּמַעֲיָן אֶחָד הוּא. וּבִזְמַנִּים בִּלְבַד הוּא שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה דִּינוֹ וְתִהְיֶה רוֹאָה דָּם זוֹ טְהוֹרָה. וְזוֹ נִדָּה. וְזוֹ זָבָה: ",
+ "כֵּיצַד. כְּשֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה דָּם תְּחִלָּה אוֹ כְּשֶׁתִּרְאֶה בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ וְהוּא הָעֵת שֶׁקָּבְעָה לְנִדָּתָהּ הֲרֵי זוֹ נִדָּה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים. בֵּין רָאֲתָה כָּל שִׁבְעָה בֵּין שֶׁלֹּא רָאֲתָה אֶלָּא טִפָּה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד. רָאֲתָה דָּם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי הֲרֵי זֶה דַּם זִיבָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּלֹא עֵת נִדָּתָהּ: ",
+ "וְכֵן כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בְּתוֹךְ הַיָּמִים שֶׁבֵּין וֶסֶת נִדָּה לְוֶסֶת נִדָּה הֲרֵי הוּא דַּם זִיבָה. וַהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁאֵין בֵּין זְמַן נִדָּה לִזְמַן נִדָּה אֶלָּא אַחַד עָשָׂר יוֹם בִּלְבַד: ",
+ "כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁנִּקְבְּעָה לָהּ וֶסֶת בִּתְחִלָּתָן הֵן הַנִּקְרָאִין יְמֵי נִדָּתָהּ. בֵּין רָאֲתָה בָּהֶן דָּם בֵּין לֹא רָאֲתָה בָּהֶן דָּם. וּמִפְּנֵי מָה נִקְרָאִין יְמֵי נִדָּה מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה. וְכָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בָּהֶם דַּם נִדָּה יֵחָשֵׁב: ",
+ "וְכָל אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁאַחַר הַשִּׁבְעָה הֵן הַנִּקְרָאִין יְמֵי זִיבָתָהּ. בֵּין רָאֲתָה בָּהֶן דָּם בֵּין לֹא רָאֲתָה. וְלָמָּה נִקְרָאִין יְמֵי זִיבָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְזִיבָה. וְכָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בָּהֶן דַּם זִיבָה יֵחָשֵׁב. וְהִזָּהֵר בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵן יְמֵי נִדָּתָהּ וִימֵי זִיבָתָהּ: ",
+ "כָּל יְמֵי הָאִשָּׁה מִיּוֹם שֶׁיִּקָּבַע לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיֵּעָקֵר הַוֶּסֶת לְיוֹם אַחֵר תִּסְפֹּר לְעוֹלָם שִׁבְעָה מִתְּחִלַּת יוֹם הַוֶּסֶת וְאַחֲרֵיהֶן אַחַד עָשָׂר [וְאַחֲרֵיהֶן] שִׁבְעָה וְאַחֲרֵיהֶן אַחַד עָשָׂר. וְתִזָּהֵר בַּמִּנְיָן כְּדֵי שֶׁתֵּדַע בְּעֵת שֶׁתִּרְאֶה דָּם אִם בִּימֵי נִדָּה רָאֲתָה אוֹ בִּימֵי זִיבָה. שֶׁכָּל יָמֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה כָּךְ הֵן שִׁבְעָה יְמֵי נִדָּה וְאַחַד עָשָׂר יְמֵי זִיבָה. אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיקָה הַלֵּדָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: ",
+ "אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה דָּם בִּימֵי זִיבָתָהּ יוֹם אֶחָד בִּלְבַד אוֹ שְׁנֵי יָמִים זֶה אַחַר זֶה נִקְרֵאת זָבָה קְטַנָּה וְנִקְרֵאת שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. וְאִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זוֹ זָבָה גְּמוּרָה וְהִיא הַנִּקְרֵאת זָבָה גְּדוֹלָה וְנִקְרֵאת זָבָה סְתָם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו כה) \"וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים\" מִעוּט יָמִים שְׁנַיִם רַבִּים שְׁלֹשָׁה: ",
+ "אֵין בֵּין זָבָה גְּדוֹלָה לְזָבָה קְטַנָּה אֶלָּא סְפִירַת שִׁבְעָה וַהֲבָאַת קָרְבָּן. שֶׁזָּבָה גְּדוֹלָה צְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וְזָבָה קְטַנָּה אֵינָהּ סוֹפֶרֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. וְזָבָה גְּדוֹלָה מְבִיאָה קָרְבָּן כְּשֶׁתִּטְהַר [וְזָבָה קְטַנָּה אֵינָהּ מְבִיאָה קָרְבָּן כְּשֶׁתִּטְהַר]. אֲבָל לְעִנְיַן טֻמְאָה וְאִסּוּר בִּיאָה שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת: ",
+ "כֵּיצַד. רָאֲתָה דָּם בִּימֵי זִיבָתָהּ. בֵּין שֶׁרָאֲתָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה בֵּין שֶׁרָאֲתָה בְּסוֹף הַיּוֹם. הֲרֵי אוֹתוֹ הַיּוֹם כֻּלּוֹ טָמֵא וּכְאִלּוּ לֹא פָּסַק הַדָּם מֵעֵת שֶׁרָאֲתָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל הַלַּיְלָה. וְאִם לֹא רָאֲתָה כְּלוּם בַּלַּיְלָה מַשְׁכֶּמֶת לְמָחָר וְטוֹבֶלֶת אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל הַיּוֹם. אִם לֹא רָאֲתָה כְּלוּם הֲרֵי זֶה יוֹם אֶחָד טָהוֹר כְּנֶגֶד הַיּוֹם הַטָּמֵא וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ לָעֶרֶב: ",
+ "רָאֲתָה דָּם גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בֵּין בְּלֵילוֹ בֵּין בְּיוֹמוֹ אַחַר שֶׁטָּבְלָה הֲרֵי הַיּוֹם הַשֵּׁנִי טָמֵא וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל לֵיל שְׁלִישִׁי. אִם לֹא רָאֲתָה מַשְׁכֶּמֶת לְמָחָר וְטוֹבֶלֶת אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל הַיּוֹם. אִם לֹא רָאֲתָה כְּלוּם הֲרֵי זֶה יוֹם אֶחָד טָהוֹר כְּנֶגֶד שְׁנֵי יָמִים הַטְּמֵאִים וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ לָעֶרֶב: ",
+ "רָאֲתָה דָּם גַּם בַּשְּׁלִישִׁי בֵּין בְּיוֹמוֹ בֵּין בְּלֵילוֹ הֲרֵי זוֹ זָבָה גְּדוֹלָה וּצְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים טְהוֹרִים בְּלֹא דָּם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו כח) \"וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים\" וְגוֹ' וְטוֹבֶלֶת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ לָעֶרֶב. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי מְבִיאָה קָרְבָּנָהּ שְׁנֵי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה: ",
+ "זָבָה קְטַנָּה שֶׁטָּבְלָה בַּלַּיְלָה שֶׁל יוֹם הַשִּׁמּוּר אוֹ זָבָה גְּדוֹלָה שֶׁטָּבְלָה בְּלֵיל שְׁבִיעִי כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה וַהֲרֵי הִיא כְּנִדָּה שֶׁטָּבְלָה בְּתוֹךְ שִׁבְעָה: ",
+ "הַבָּא עַל זָבָה גְּדוֹלָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל סְפִירָה אַחַר שֶׁטָּבְלָה אוֹ עַל זָבָה קְטַנָּה בְּיוֹם הַשִּׁמּוּר אַחַר שֶׁטָּבְלָה פָּטוּר מִן הַכָּרֵת. כֵּיוָן שֶׁטָּבְלָה בַּזְּמַן הָרָאוּי לִטְבִילָתָהּ טְהוֹרָה. וּלְאִשָּׁה זוֹ יִהְיֶה לָהּ תַּרְבּוּת רָעָה שֶׁהֲרֵי בְּעִילָתָהּ וּמַגָּעָהּ תְּלוּיִין: ",
+ "כֵּיצַד הֵן תְּלוּיִין. אִם נִשְׁלַם הַיּוֹם אַחַר הַטְּבִילָה וְלֹא רָאֲתָה דָּם הֲרֵי כָּל שֶׁנָּגְעָה בּוֹ אַחַר טְבִילָתָהּ טָהוֹר וּבְעִילָתָהּ אַחַר הַטְּבִילָה אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כְּלוּם. וְאִם רָאֲתָה דָּם בְּיוֹם זֶה אַחַר שֶׁטָּבְלָה נִמְצֵאת זָבָה לְמַפְרֵעַ וְכָל שֶׁנָּגְעָה בּוֹ לְמַפְרֵעַ טָמֵא. וְהִיא וּבוֹעֲלָהּ חַיָּבִין בְּקָרְבָּן. וּלְפִיכָךְ הִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לָעֶרֶב שֶׁלֹּא תָּבִיא עַצְמָהּ לִידֵי סָפֵק: ",
+ "זָבָה שֶׁסָּפְרָה שֵׁשֶׁת יָמִים נְקִיִּים. וּבַשְּׁבִיעִי רָאֲתָה דָּם אֲפִלּוּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה סוֹתֶרֶת הַכּל וְחוֹזֶרֶת לִמְנוֹת מֵאַחַר הַיּוֹם הַטָּמֵא שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים: ",
+ "פָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה סוֹתֶרֶת יוֹם אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּזָב שֶׁרָאָה קֶרִי שֶׁסּוֹתֵר יוֹם אֶחָד. רָאֲתָה דָּם בַּעֲשִׂירִי מִימֵי זִיבָתָהּ וּבְאַחַד עָשָׂר וּבִשְׁתֵּים עָשָׂר אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אֵינָהּ זָבָה גְּדוֹלָה. אֶלָּא יָצָאת מִזִּיבוּת קְטַנָּה לְנִדָּה שֶׁיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר מַתְחֶלֶת נִדָּתָהּ וְהָרוֹאָה בִּימֵי נִדָּתָהּ אֵינָהּ זָבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "וּמַה הוּא זֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא טו כה) \"אוֹ כִּי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ\". שֶׁאִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ הֲרֵי זוֹ זָבָה. כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה בַּשְּׁמִינִי לְנִדָּתָהּ וּבַתְּשִׁיעִי וּבָעֲשִׂירִי שֶׁהֵן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי מֵהָאַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵן יְמֵי זִיבָתָהּ. רָאֲתָה דָּם בַּי\"א מִימֵי זִיבָתָהּ וְטָבְלָה לָעֶרֶב שֶׁהוּא לֵיל י\"ב וְשִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה וּבוֹעֲלָהּ טָמֵא וְעוֹשִׂין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אֵינָם חַיָּבִים כָּרֵת מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹם י\"ב מִצְטָרֵף לְיוֹם י\"א לַעֲשׂוֹת זָבָה. הוֹעִילָה לָהּ טְבִילַת לֵיל זֶה לְהַצִּילָהּ מִן הַקָּרְבָּן: ",
+ "טָבְלָה בְּיוֹם י\"ב אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לָעֶרֶב כְּדִין כָּל זָבָה קְטַנָּה. וְאִם עָבַר וּבְעָלָהּ שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין מִכְּלוּם. וַאֲפִלּוּ רָאֲתָה דָּם אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּיוֹם י\"ב אֵין בְּכָךְ כְּלוּם שֶׁזֶּה דַּם נִדָּה הוּא וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לַיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו: ",
+ "רָאֲתָה דָּם בְּסוֹף שְׁבִיעִי לְנִדָּתָהּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְרָאֲתָה בַּתְּשִׁיעִי וּבַעֲשִׂירִי הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה. שֶׁמָּא רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה בְּלֵיל שְׁמִינִי הָיְתָה וְנִמְצֵאת שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה מִתְּחִלַּת יְמֵי זִיבָתָהּ. וְכֵן אִם רָאֲתָה דָּם בַּתְּשִׁיעִי וּבַעֲשִׂירִי מִימֵי זִיבָתָהּ וְרָאֲתָה בְּסוֹף יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה. שֶׁמָּא רְאִיָּה אַחֲרוֹנָה בְּיוֹם אַחַד עָשָׂר הָיְתָה וַהֲרֵי רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה בִּימֵי זִיבָתָהּ: ",
+ "נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ וּמָצְאָה שֶׁפָּסַק הַדָּם וַאֲפִלּוּ פָּסַק בְּשֵׁנִי לְנִדָּתָהּ וְשָׁגְגָה אוֹ הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה עַד לְאַחַר נִדָּתָהּ יָמִים רַבִּים וּכְשֶׁבָּדְקָה מָצְאָה טֻמְאָה. אֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא כָּל אוֹתָן הַיָּמִים הָיְתָה טְמֵאָה וְתִהְיֶה זָבָה אֶלָּא כָּל אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁלֹּא בָּדְקָה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. בָּדְקָה עַצְמָהּ וּמָצְאָה טְמֵאָה. אֲפִלּוּ בָּדְקָה בַּשְּׁבִיעִי לְנִדָּתָהּ וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ כְּדֵי לִפְרשׁ מִטֻּמְאַת נִדָּה אֶלָּא הִמְתִּינָה יָמִים וְאַחַר כָּךְ בָּדְקָה וּמָצָאת טְהוֹרָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה. וְאִם מָצְאָה טְמֵאָה הֲרֵי זוֹ זָבָה וַדָּאִית שֶׁכֵּיוָן שֶׁבַּתְּחִלָּה מָצְאָה טְמֵאָה וּלְבַסּוֹף טְמֵאָה הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא פָּסַק. וְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל נִדָּה אַף עַל פִּי שֶׁמָּצְאָה בּוֹ טְהוֹרָה הֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁמָּצְאָה טְמֵאָה. שֶׁיּוֹם רִאשׁוֹן כֻּלּוֹ הֻחְזַק הַמַּעֲיָן פָּתוּחַ: ",
+ "זָבָה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בָּרִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה וּמָצְאָה טָהוֹר וְלֹא בָּדְקָה עַד יוֹם שְׁבִיעִי וּמָצְאָה טָהוֹר הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה וּכְאִלּוּ בָּדְקָה כָּל שִׁבְעָה וּמָצְאָה טָהוֹר: ",
+ "וְכֵן אִם בָּדְקָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה וּמָצְאָה טָהוֹר וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וּמָצְאָה טָהוֹר הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. בָּדְקָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לְזִיבָתָהּ וּמָצְאָה שֶׁפָּסַק הַדָּם וְלֹא בָּדְקָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה וּבַשְּׁבִיעִי בָּדְקָה וּמָצְאָה טָהוֹר הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. וְהוּא הַדִּין לְזָב בְּכָל אֵלּוּ הַבְּדִיקוֹת שֶׁהוּא טָהוֹר וְעָלוּ לוֹ יְמֵי סְפִירָה: ",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא סְפֵק נִדָּה סְפֵק זָבָה צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים מִסָּפֵק וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וּמְבִיאָה קָרְבַּן זָבָה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ: "
+ ],
+ [
+ "מְעֻבֶרֶת שֶׁהִתְחִילָה לְהִצְטַעֵר וַאֲחָזוּהָ חֶבְלֵי לֵדָה וְהִתְחִיל הַדָּם לָצֵאת קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד אוֹתוֹ הַדָּם הוּא הַנִּקְרָא דַּם הַקֹּשִׁי. וְהֵיאַךְ דִּינוֹ. אִם בָּא בִּימֵי נִדָּתָהּ הֲרֵי הוּא דַּם נִדָּה וַהֲרֵי זוֹ טְמֵאָה נִדָּה. וְאִם בָּא בִּימֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּזָבָה (ויקרא טו יט) \"דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ\". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ זוֹבָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד. וּבִלְבַד שֶׁתֵּלֵד וָלָד חַי. אֲבָל אִם הִפִּילָה אֵין קֹשִׁי לִנְפָלִים. אֲפִלּוּ הָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד עִם הַחֲבָלִים וְהַצַּעַר י\"ד יוֹם קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד הֲרֵי זֶה דַּם קֹשִׁי וְטָהוֹר. אֲבָל אִם הִתְחִיל הַדָּם קֹדֶם הַלֵּדָה בְּט\"ו יוֹם אוֹ יֶתֶר הֲרֵי זֶה דַּם זִיבָה וַהֲרֵי הִיא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב: ",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא פָּסְקוּ הַצִּירִים וְהַחֲבָלִים וְהַצַּעַר אֶלָּא מִתְקַשָּׁה וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁיָּלְדָה. אֲבָל אִם רָאֲתָה דָּם שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ יֶתֶר בִּימֵי זִיבָתָהּ בְּצַעַר וַחֲבָלִים וּפָסַק לָהּ הַצַּעַר וְרָוַח לָהּ מִן הַחֲבָלִים אַחַר הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים וְעָמְדָה בְּנַחַת כ\"ד שָׁעוֹת אוֹ יֶתֶר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּסַק הַדָּם וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר הַצַּעַר וְהַחֲבָלִים אַחַר כ\"ד שָׁעוֹת הֲרֵי זוֹ זָבָה. שֶׁאִלּוּ הָיָה הַדָּם מֵחֲמַת הַוָּלָד לֹא פָּסַק הַצַּעַר וְלֹא הַחֲבָלִים. וְאִם יָלְדָה אַחֲרֵי כֵן הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב: ",
+ "רָאֲתָה יוֹם אֶחָד בְּלֹא צַעַר וּשְׁנַיִם בְּקֹשִׁי וְיָלְדָה. אוֹ שְׁנַיִם בְּלֹא צַעַר וְיוֹם אֶחָד בְּקֹשִׁי וְיָלְדָה. אוֹ יוֹם בְּקֹשִׁי וְיוֹם בְּלֹא צַעַר וְיוֹם בְּקֹשִׁי וְיָלְדָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. אֲבָל אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד בְּקֹשִׁי וּשְׁנַיִם בְּלֹא צַעַר וְיָלְדָה. אוֹ שְׁנַיִם בְּקֹשִׁי וְאֶחָד בְּלֹא צַעַר וְיָלְדָה. אוֹ יוֹם בְּלֹא צַעַר וְיוֹם בְּקֹשִׁי וְיוֹם בְּלֹא צַעַר וְיָלְדָה הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. זֶה הַכְּלָל קֹשִׁי סָמוּךְ לַלֵּדָה אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. שֹׁפִי סָמוּךְ לַלֵּדָה הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב: ",
+ "חָל שְׁלִישִׁי לִרְאִיָּתָהּ לִהְיוֹת בְּיוֹם הַלֵּדָה אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּשֹׁפִי אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. שֶׁהֲרֵי יוֹם הַלֵּדָה סָמוּךְ לַקֹּשִׁי. רָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים וּבַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה וְאֵין יָדוּעַ מַה הִפִּילָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק יוֹלֶדֶת וּסְפֵק זָבָה: ",
+ "כֵּיצַד דִּין יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וְטוֹבֶלֶת לָעֶרֶב. וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה לָהּ דַּם טֹהַר וּמְבִיאָה קָרְבַּן זָבָה וְקָרְבַּן יוֹלֶדֶת. לְפִיכָךְ אִם יָלְדָה זָכָר אֲפִלּוּ פָּסַק הַדָּם בְּיוֹם הַלֵּדָה סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְטוֹבֶלֶת. וְאִם יָלְדָה נְקֵבָה וְסָפְרָה שִׁבְעָה נְקִיִּים וְשָׁלְמוּ עִם י\"ד שֶׁל לֵדָה אוֹ לְאַחֲרֵיהֶן הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וְאִם שָׁלְמוּ יְמֵי הַסְּפִירָה בְּתוֹךְ י\"ד הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לֵיל ט\"ו: ",
+ "כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָאֲתָה דָּם שְׁלֹשָׁה וְסָפְרָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים הֲרֵי עֲשָׂרָה. וַעֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לֵיל ט\"ו. שֶׁכָּל י\"ד הִיא כְּנִדָּה. וְלָמָּה אֵין מַצְרִיכִין אֶת הַיּוֹלֶדֶת בְּזוֹב לִסְפִירַת שִׁבְעָה אַחַר שִׁבְעָה שֶׁל זָכָר וְאַחַר י\"ד שֶׁל נְקֵבָה. מִפְּנֵי שֶׁיְּמֵי לֵדָתָהּ וִימֵי נִדָּתָהּ שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה בָּהֶן עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: ",
+ "יוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁלֹּא פָּסַק דָּמָהּ אֵין לָהּ דַּם טֹהַר. אֶלָּא כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה כְּדַם זִיבָה הוּא. אֲבָל אִם סָפְרָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְשָׁלְמוּ י\"ד שֶׁל נְקֵבָה וְטָבְלָה וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים שֶׁל זָכָר וּשְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה הֲרֵי זֶה דַּם טֹהַר: ",
+ "סָפְרָה שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וְלֹא טָבְלָה וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ מִיָּד. שֶׁכָּל יְמֵי טֹהַר אֵינָן רְאוּיוֹת לֹא לְנִדָּה וְלֹא לְזִיבָה. אֲבָל עַצְמוֹ שֶׁל דָּם טָמֵא וּמְטַמֵּא כְּדִין דַּם הַנִּדָּה עַד שֶׁתִּטְבּל: ",
+ "הַיּוֹלֶדֶת נְקֵבָה וְאַחַר י\"ד שֶׁלָּהּ נִתְעַבְּרָה וְהִתְחִיל דַּם הַקֹּשִׁי לָבֹא לָהּ בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים הֲרֵי הוּא דַּם טֹהַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קֹשִׁי לִנְפָלִים שֶׁכָּל דָּמִים שֶׁתִּרְאֶה בְּתוֹךְ יְמֵי טֹהַר טָהוֹר הוּא עַד שֶׁתַּפִּיל הַוָּלָד. וּכְשֶׁתַּפִּיל תִּהְיֶה טְמֵאָה לֵדָה. אִם הִפִּילָה זָכָר טֻמְאַת זָכָר וְאִם הִפִּילָה נְקֵבָה טֻמְאַת נְקֵבָה. וּמוֹנָה יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי מְלֹאת מִוָּלָד שֵׁנִי. אֲפִלּוּ הָיוּ תְּאוֹמִים וְהִפִּילָה הַיּוֹם אֶחָד וְהִפִּילָה הָאַחֵר אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים מוֹנָה לַשֵּׁנִי יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי מְלֹאת: ",
+ "זָבָה שֶׁפָּסַק זוֹבָהּ וְהִתְחִילָה לִמְנוֹת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וּבָא לָהּ דַּם קֹשִׁי בְּתוֹךְ יָמִים נְקִיִּים אֵינוֹ סוֹתֵר. וִימֵי הַקֹּשִׁי עוֹלִים לְמִנְיַן שִׁבְעָה. וְכֵן אִם יָלְדָה בְּשִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים אֵין הַלֵּדָה סוֹתֶרֶת. וִימֵי הַלֵּדָה עוֹלִין לָהּ לְמִנְיַן שִׁבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה בָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו כח) \"וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ\" כֵּיוָן שֶׁטָּהֲרָה מִזּוֹבָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה טֻמְאָה אַחֶרֶת כְּגוֹן טֻמְאַת לֵדָה אוֹ טֻמְאַת נִדָּה אוֹ טֻמְאַת צָרַעַת הֲרֵי זוֹ סוֹפֶרֶת בָּהֶן. וְאֵין טֻמְאוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן סוֹתְרִין הַסְּפִירָה: ",
+ "יְמֵי לֵדָתָהּ וִימֵי נִדָּתָהּ אִם לֹא רָאֲתָה בָּהֶן דָּם הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְאִם רָאֲתָה בָּהֶן דָּם אֵין עוֹלִין לָהּ יְמֵי הָרְאִיָּה וְלֹא סוֹתְרִין כָּל הַיָּמִים. אֶלָּא מַשְׁלֶמֶת עַל הַיָּמִים שֶׁסָּפְרָה כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם. שֶׁאֵין סוֹתֵר הַכּל אֶלָּא רְאִיָּה שֶׁל זוֹב אֲבָל אֵלּוּ סוֹתְרִין יוֹמָן בִּלְבַד: ",
+ "מֵאַחַר שֶׁתָּבִין כָּל הָעִקָּרִים שֶׁבֵּאַרְנוּ. יִתְבָּאֵר לְךָ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה דָּם מִן הַמָּקוֹר יוֹם אַחַר יוֹם מֵאָה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם וְלֹא תִּהְיֶה זָבָה. כֵּיצַד. שְׁנַיִם לִפְנֵי נִדָּתָהּ וְשִׁבְעָה יְמֵי נִדָּתָהּ וּשְׁנַיִם לְאַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ. וְאַרְבָּעָה עָשָׂר קֹשִׁי. וּשְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה. וְשִׁבְעָה יְמֵי נִדָּה. וּשְׁנַיִם אַחַר יְמֵי נִדָּה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה אַחַר יוֹם מְלֹאת הוּא תְּחִלַּת נִדָּתָהּ וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל וְסָתוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם. לְפִיכָךְ הָרוֹאָה דָּם בְּסוֹף יוֹם מְלֹאת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה שֶׁמָּא בַּלַּיְלָה רָאֲתָה הַדָּם שֶׁהוּא תְּחִלַּת יְמֵי נִדָּתָהּ: ",
+ "כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנִּדָּה שֶׁרָאֲתָה דָּם כָּל שִׁבְעָה מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ בְּלֵיל שְׁמִינִי אַחַר שֶׁתִּטְבּל. וְזָבָה קְטַנָּה מְשַׁמֶּרֶת יוֹם אֶחָד טָהוֹר וְטוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ לָעֶרֶב. וְזָבָה גְּדוֹלָה סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְטוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ בְּלֵיל שְׁמִינִי. וְאֵין בֵּין זְמַן נִדָּה לְנִדָּה אֶלָּא אַחַד עָשָׂר יוֹם בִּלְבַד. וּבְאוֹתָן הָאַחַד עָשָׂר תִּהְיֶה זָבָה קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה: ",
+ "וּמֵאַחַר שֶׁתִּהְיֶה זוֹכֵר כָּל אֵלּוּ הָעִקָּרִים יִתְבָּאֵר לְךָ זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים. הָאִשָּׁה שֶׁהֻחְזְקָה כָּל יָמֶיהָ יוֹם תִּרְאֶה דָּם וְיוֹם לֹא תִּרְאֶה בַּתְּחִלָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּלֵיל שְׁמִינִי וּבְיוֹם שְׁמִינִי שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד אַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ. וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּכָל י\"ח יוֹם אַרְבָּעָה לֵילוֹת בִּלְבַד. וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְשַׁמֵּשׁ בַּיָּמִים הַטְּהוֹרִים שֶׁהַיּוֹם הַטָּהוֹר הוּא שׁוֹמֵר לַיּוֹם הַטָּמֵא. לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה רוֹאָה הַדָּם בְּכָל יוֹם טָמֵא מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת אֶלָּא בַּשְּׁמִינִי בִּלְבַד שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד אַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שְׁנֵי יָמִים טְמֵאִין וּשְׁנֵי יָמִים טְהוֹרִים מְשַׁמֶּשֶׁת בַּשְּׁמִינִי וּבַשְּׁנֵים עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר וּבַעֶשְׂרִים: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שְׁלֹשָׁה יָמִים טְמֵאִין וּשְׁלֹשָׁה טְהוֹרִין מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁנֵי יָמִים מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַטְּהוֹרִין שֶׁאַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ. שֶׁהָאֶחָד מֵהֶן שָׁמוּר לַשְּׁנַיִם הַטְּמֵאִין הַסְּמוּכִין לְנִדָּתָהּ. וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הֻחְזְקָה זָבָה גְּדוֹלָה וְאֵין לָהּ שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה אַרְבָּעָה יָמִים טְמֵאִים וְאַרְבָּעָה יָמִים טְהוֹרִין מְשַׁמֶּשֶׁת יוֹם אֶחָד שֶׁאַחַר נִדָּתָהּ וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה חֲמִשָּׁה יָמִים טְמֵאִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים טְהוֹרִים. מְשַׁמֶּשֶׁת הַשְּׁלֹשָׁה הַסְּמוּכִים לְנִדָּתָהּ וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שִׁשָּׁה יָמִים טְמֵאִין וְשִׁשָּׁה יָמִים טְהוֹרִין מְשַׁמֶּשֶׁת בַּחֲמִשָּׁה יָמִים הַסְּמוּכִים לְנִדָּתָהּ תְּחִלָּה וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שִׁבְעָה טְמֵאִין וְשִׁבְעָה טְהוֹרִין. מְשַׁמֶּשֶׁת הַשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן הַטָּהוֹר הַסָּמוּךְ לְנִדָּתָהּ וְיָבוֹא אַחֲרָיו שָׁבוּעַ טָמֵא תִּקָּבַע בּוֹ זָבָה וְהַשָּׁבוּעַ הַטָּהוֹר שֶׁיָּבוֹא אַחֲרָיו לִסְפִירָה וַאֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ. נִמְצֵאת שֶׁלֹּא שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ בְּאַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת אֶלָּא שָׁבוּעַ אֶחָד. וְכָל יָמֶיהָ מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם בְּכָל שְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׁבוּעוֹת. כֵּיצַד. שָׁבוּעַ חֲמִישִׁי הֲרֵי הִיא זָבָה. שָׁבוּעַ שִׁשִּׁי שֶׁהִיא בּוֹ טְהוֹרָה לִסְפִירָה. שָׁבוּעַ שְׁבִיעִי זָבָה. שָׁבוּעַ שְׁמִינִי לִסְפִירָה. שָׁבוּעַ תְּשִׁיעִי שֶׁהִיא רוֹאָה בּוֹ. חֲמִשָּׁה יָמִים מִמֶּנּוּ מִימֵי נִדָּה. וּשְׁנַיִם מִתְּחִלַּת יְמֵי זִיבָה. מְשַׁמֶּרֶת יוֹם אֶחָד מִן הַשָּׁבוּעַ הַעֲשִׂירִי הַטָּהוֹר וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁשָּׁה. שָׁבוּעַ אַחַד עָשָׂר שֶׁהִיא רוֹאָה בּוֹ שְׁנַיִם מִסּוֹף יְמֵי זוֹבָהּ. וַחֲמִשָּׁה מִתְּחִלַּת יְמֵי נִדָּה. וּמְשַׁמֶּשֶׁת חֲמִשָּׁה יָמִים מִשָּׁבוּעַ שְׁנֵים עָשָׂר הַטָּהוֹר. שָׁבוּעַ י\"ג זָבָה וְשָׁבוּעַ י\"ד לִסְפִירָה. וְכֵן שָׁבוּעַ ט\"ו זָבָה. שָׁבוּעַ ט\"ז לִסְפִירָה. וְשָׁבוּעַ י\"ז זָבָה. וְשָׁבוּעַ י\"ח לִסְפִירָה. וְסוֹפֶרֶת עַל דֶּרֶךְ זוֹ לְעוֹלָם. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁבְּכָל י\"ח שָׁבוּעוֹת מְשַׁמֶּשֶׁת י\"ח יוֹם. וְאִלּוּ לֹא אֵרַע לָהּ חלִי זֶה וְהָיְתָה שָׁבוּעַ נִדָּה וְי\"א יוֹם טְהוֹרָה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּכָל הַי\"ח שָׁבוּעוֹת י\"א שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵן שִׁבְעָה וְשִׁבְעִים יוֹם: ",
+ "וּבִזְמַן שֶׁהִיא רוֹאָה שָׁבוּעַ טָמֵא וְשָׁבוּעַ טָהוֹר מְשַׁמֶּשֶׁת י\"ח יוֹם שֶׁהֵם כְּמוֹ רְבִיעַ הַיָּמִים. וְזוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים מְשַׁמֶּשֶׁת רְבִיעַ יָמֶיהָ: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שְׁמֹנָה יָמִים טָמֵא וּשְׁמֹנָה יָמִים טָהוֹר הֲרֵי זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת ט\"ו יוֹם מִתּוֹךְ מ\"ח יָמִים. כֵּיצַד. שְׁמוֹנָה טָמֵא שֶׁבַּתְּחִלָּה שִׁבְעָה מֵהֶן יְמֵי נִדָּתָהּ. וְיוֹם אֶחָד זִיבוּת סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ מְשַׁמֶּרֶת לוֹ יוֹם אֶחָד מִן הַשְּׁמוֹנָה הַטְּהוֹרִין וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁבְעָה. וְאַחַר כָּךְ יָבוֹאוּ לָהּ שְׁמוֹנָה טְמֵאִין. מֵהֶן שְׁנַיִם תַּשְׁלוּם יְמֵי זִיבָתָהּ. וְשִׁשָּׁה מִימֵי נִדָּתָהּ. וְיָבוֹאוּ שְׁמֹנָה טְהוֹרִין יוֹם אֶחָד מֵהֶן תַּשְׁלוּם יְמֵי נִדָּתָהּ וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁבְעָה שְׁנִיּוֹת וְאַחַר כָּךְ יָבוֹאוּ לָהּ שְׁמוֹנָה טְמֵאִים. מֵהֶן אַרְבָּעָה תַּשְׁלוּם יְמֵי זִיבָתָהּ. וְאַרְבָּעָה מִימֵי נִדָּתָהּ. נִמְצֵאת זָבָה גְּדוֹלָה וּצְרִיכָה סְפִירַת שִׁבְעָה. יָבוֹאוּ לָהּ שְׁמֹנָה טְהוֹרִים. סוֹפֶרֶת מֵהֶן שִׁבְעָה וּמְשַׁמֶּשֶׁת יוֹם אֶחָד. נִמְצֵאת מְשַׁמֶּשֶׁת ט\"ו יוֹם בְּכָל מ\"ח: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה תִּשְׁעָה יָמִים טְמֵאִים וְתִּשְׁעָה יָמִים טְהוֹרִין מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמֹנָה יָמִים בְּכָל י\"ח יוֹם לְעוֹלָם. כֵּיצַד תִּשְׁעָה הַטְּמֵאִים. שִׁבְעָה מֵהֶן נִדָּתָהּ וּשְׁנַיִם זִיבוּת סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ מְשַׁמֶּרֶת לָהֶן יוֹם אֶחָד מִן הַתִּשְׁעָה הַטְּהוֹרִין וּמְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמוֹנָה וְכֵן לְעוֹלָם: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה עֲשָׂרָה יָמִים טָמֵא וַעֲשָׂרָה טָהוֹר. וּמֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה אֲפִלּוּ אֶלֶף יוֹם טָמֵא וְאֶלֶף יוֹם טָהוֹר יִהְיֶה יְמֵי שִׁמּוּשָׁהּ כְּמִנְיַן זִיבָתָהּ. כֵּיצַד עֲשָׂרָה הַטְּמֵאִים. מֵהֶם שִׁבְעָה נִדָּה וּשְׁלֹשָׁה זִיבָה. עֲשָׂרָה הַטְּהוֹרִים סוֹפֶרֶת מֵהֶן שִׁבְעָה וּמְשַׁמֶּשֶׁת שְׁלֹשָׁה. נִמְצְאוּ יְמֵי הַשִּׁמּוּשׁ שְׁלֹשָׁה וִימֵי הַזָּבוּת שְׁלֹשָׁה. וְכֵן מֵאָה יוֹם טְמֵאִין וּמֵאָה טְהוֹרִין. וּמֵאָה הַטְּמֵאִין שִׁבְעָה מֵהֶן לְנִדָּה וְצ\"ג זִיבוּת. הַמֵּאָה הַטְּהוֹרִין שִׁבְעָה מֵהֶן לִסְפִירָה צ\"ג לְשִׁמּוּשׁ. וְכֵן אֶלֶף וְכֵן כָּל מִנְיָן וּמִנְיָן עַל דֶּרֶךְ זוֹ: "
+ ],
+ [
+ "יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת וְיֵשׁ אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֶלָּא לֹא תַּרְגִּישׁ בְּעַצְמָהּ עַד שֶׁיֵּצֵא הַדָּם וְאֵין לָהּ יוֹם קָבוּעַ לִרְאִיָּתָהּ. וְזֶהוּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ לָהּ יוֹם קָבוּעַ. אוֹ מֵעֶשְׂרִים יוֹם לְעֶשְׂרִים יוֹם. אוֹ מִכ\"ד יוֹם לְכ\"ד יוֹם. אוֹ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר: \n",
+ "וְקֹדֶם שֶׁיָּבוֹא הַדָּם תַּרְגִּישׁ בְּעַצְמָהּ. מְפַהֶקֶת וּמִתְעַטֶּשֶׁת וְחוֹשֶׁשֶׁת פִּי כְּרֵסָהּ וְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ וְיִסְתַּמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרָהּ אוֹ יֵחַם בְּשָׂרָהּ וְכַיּוֹצֵא בִּמְאֹרָעוֹת אֵלּוּ. וְיָבוֹאוּ לָהּ וְסָתוֹת אֵלּוּ אוֹ אֶחָד מֵהֶן בְּשָׁעָה הַקְּבוּעָה לָהּ מִיּוֹם וֶסְתָּהּ: \n",
+ "כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדֹּק עַצְמָהּ תְּחִלָּה. וְשֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ בְּכָל עוֹנַת הַוֶּסֶת. אִם וֶסְתָּהּ בַּיּוֹם אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וְאִם וֶסְתָּהּ בַּלַּיְלָה אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. וּמִתְּחִלַּת יוֹם הַוֶּסֶת תִּסְפֹּר יְמֵי נִדָּתָהּ וִימֵי זִיבָתָהּ לְעוֹלָם: \n",
+ "לְפִיכָךְ צְרִיכוֹת הַנָּשִׁים לְהִזָּהֵר בִּוְסָתוֹת עַד שֶׁתֵּדַע הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה שֶׁנִּקְבְּעָה בָּהּ וֶסְתָּהּ. הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בְּיוֹם עֶשְׂרִים וּבָא יוֹם עֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה וּבָא יוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים וְרָאֲתָה הֲרֵי יוֹם עֶשְׂרִים וְיוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. וְכֵן אִם רָאֲתָה פַּעַם שְׁנִיָּה בְּיוֹם כ\"ג וְלֹא רָאֲתָה בְּיוֹם עֶשְׂרִים עֲדַיִן שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. רָאֲתָה פַּעַם שְׁלִישִׁית בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה בְּיוֹם עֶשְׂרִים טָהַר יוֹם עֶשְׂרִים וְנֶעֱקָר הַוֶּסֶת לְיוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים. שֶׁאֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנּוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְאֵינָהּ מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: \n",
+ "כָּל וֶסֶת שֶׁנִּקְבַּע מֵחֲמַת אֹנֶס אֲפִלּוּ רָאֲתָה בּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים אֵינוֹ וֶסֶת שֶׁמִּפְּנֵי הָאֹנֶס רָאֲתָה. קָפְצָה וְרָאֲתָה קָפְצָה וְרָאֲתָה קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְיָמִים בְּלֹא קְפִיצוֹת. כֵּיצַד. קָפְצָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְרָאֲתָה דָּם. וּלְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם קָפְצָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְרָאֲתָה דָּם. וּלְאַחַר י\"ט קָפְצָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְלֹא רָאֲתָה דָּם וּלְאַחַר שַׁבָּת רָאֲתָה בְּלֹא קְפִיצָה. הֲרֵי נִקְבָּע אֶחָד בְּשַׁבָּת אַחַר עֶשְׂרִים. שֶׁהֲרֵי נוֹדַע שֶׁהַיּוֹם גָּרַם לָהּ לִרְאוֹת וְלֹא הַקְּפִיצָה. וּכְבָר נִקְבַּע יוֹם זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "רָאֲתָה יוֹם ט\"ו בְּחֹדֶשׁ זֶה וְיוֹם ט\"ז בְּחֹדֶשׁ שֶׁל אַחֲרָיו וְיוֹם י\"ז בְּחֹדֶשׁ שֶׁל אַחֲרָיו וְיוֹם י\"ח לְחֹדֶשׁ שֶׁל אַחֲרָיו הֲרֵי קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְדִלּוּג. בָּא חֹדֶשׁ רְבִיעִי וְרָאֲתָה בְּיוֹם י\"ז עֲדַיִן לֹא נִקְבָּע לָהּ וֶסֶת. וְכָל יוֹם שֶׁרָאֲתָה בּוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ לְהַבָּא. כֵּיוָן שֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא תִּרְאֶה טָהַר אוֹתוֹ הַיּוֹם מִן הַוֶּסֶת שֶׁאֵין צָרִיךְ עֲקִירַת שָׁלשׁ פְּעָמִים אֶלָּא יוֹם שֶׁנִּקְבַּע שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: \n",
+ "הָיָה דַּרְכָּהּ לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם ט\"ו וְשִׁנְּתָה לְט\"ז שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין. שִׁנְּתָה לְי\"ז הֻתַּר ט\"ז וְנֶאֱסַר י\"ז וְט\"ו בְּאִסּוּרוֹ עוֹמֵד. שִׁנְּתָה לְי\"ח נֶאֱסַר י\"ח וְהֻתְּרוּ כֻּלָּם: \n",
+ "הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת יוֹם עֶשְׂרִים וְשִׁנְּתָה לְיוֹם כ\"ב שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין. הִגִּיעַ עֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה כ\"ב וְרָאֲתָה עֲדַיִן שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. הִגִּיעַ יוֹם עֶשְׂרִים וְרָאֲתָה טָהַר יוֹם כ\"ב. שֶׁהֲרֵי חָזְרָה לְוֶסְתָּהּ הַקָּבוּעַ וְנֶעֱקַר כ\"ב מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְבַּע שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: \n",
+ "אֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ שֶׁרָאֲתָה בָּהֶן. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה יוֹם אֶחָד אֵינָהּ קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּכָל הַשִּׁבְעָה. וְכֵן אֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ שֶׁהֵן אַחַד עָשָׂר יוֹם. אֲבָל קוֹבַעַת הִיא וֶסֶת בִּימֵי נִדָּתָהּ שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה בָּהֶן. וְאִם נִקְבָּע לָהּ וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסְתָּהּ. וְכָל וֶסֶת שֶׁקָּבְעָה בִּימֵי זִיבָתָהּ אִם נֶעֶקְרָה אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת נֶעֶקְרָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְהֵעָקֵר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁחֶזְקַת דָּמִים מְסֻלָּקִין הֵן לְיָמִים אֵלּוּ: \n",
+ "כֵּיצַד חוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסֶת. אִם רָאֲתָה דָּם בְּוֶסֶת זוֹ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד תֵּשֵׁב לְנִדָּתָהּ מִסָּפֵק וַאֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה בִּשְׁאָר יְמֵי הַוְּסָתוֹת. וְאִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים הֲרֵי זוֹ זָבָה: \n",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁמַּרְבָּה לִבְדֹּק עַצְמָהּ תָּמִיד הֲרֵי זוֹ מְשֻׁבַּחַת וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת קְבוּעָה. שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא דָּם בְּלֹא שְׁעַת הַוֶּסֶת. וְכָל י\"א יוֹם שֶׁל יְמֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי הִיא בָּהֶן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה. אֲבָל אַחַר יְמֵי זִיבָתָהּ צְרִיכָה לִבְדֹּק: \n",
+ "שָׁכְחָה וְלֹא בָּדְקָה בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה עַד שֶׁתִּבְדֹּק וְתִמָּצֵא טְמֵאָה: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא בָּדְקָה עַצְמָהּ בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טָמֵא אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ עַד שְׁעַת וֶסְתָּהּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעִנְיַן טֻמְאָה וְטָהֳרָה. הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. וְאֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאֲתָה דָּם. וְאִם מָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה: \n",
+ "וְכֵן אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה דָּם מֵחֲמַת מַכָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּמָּקוֹר אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ הִיא טְהוֹרָה וְהַדָּם טָהוֹר. שֶׁהַוְּסָתוֹת מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב: \n",
+ "הַסּוּמָא בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ וּמַרְאָה לַחֲבֵרְתָהּ. אֲבָל הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה צְרִיכוֹת פִּקְחוֹת לִבְדֹּק אוֹתָן וְלִקְבֹּעַ לָהֶן וְסָתוֹת וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן: \n",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁטָּעֲתָה וְלֹא יָדְעָה עֵת וֶסְתָּהּ וְרָאֲתָה דָּם חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת. לְפִיכָךְ אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם יוֹשֶׁבֶת תַּשְׁלוּם שִׁבְעָה שֶׁמָּא דָּם זֶה בִּימֵי נִדָּתָהּ הִיא. וְאִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים שֶׁמָּא בִּימֵי זִיבָתָהּ הִיא עוֹמֶדֶת: \n",
+ "וְכֵיצַד הִיא עוֹשָׂה לְתַקֵּן וֶסְתָּהּ וְלֵידַע אִם הִיא זָבָה וַדָּאִית אוֹ סְפֵק זָבָה וְלֵידַע יְמֵי זִיבָתָהּ. הַכּל לְפִי יָמִים שֶׁתִּרְאֶה בָּהֶן. כֵּיצַד. רָאֲתָה יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מַשְׁלֶמֶת עֲלֵיהֶן הַשִּׁבְעָה וְתַתְחִיל לִמְנוֹת הָאַחַד עָשָׂר יוֹם מֵאַחַר הַשִּׁבְעָה: \n",
+ "רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה שֶׁמָּא יוֹם אֶחָד מֵהֶן קֹדֶם נִדָּתָהּ וּשְׁנַיִם בִּתְחִלַּת הַנִּדָּה. וְכֵן אִם רָאֲתָה אַרְבָּעָה שֶׁמָּא שְׁנַיִם קֹדֶם הַנִּדָּה וּשְׁנַיִם מִתְּחִלַּת הַנִּדָּה וְיוֹשֶׁבֶת חֲמִשָּׁה תַּשְׁלוּם יְמֵי נִדָּה וְאַחַד עָשָׂר יְמֵי זִיבָה אַחַר הַחֲמִשָּׁה: \n",
+ "וְכֵן אִם רָאֲתָה תִּשְׁעָה יָמִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה שֶׁמָּא שְׁנַיִם קֹדֶם יְמֵי נִדָּה וְשִׁבְעָה שֶׁל נִדָּה וּמַתְחֶלֶת לִמְנוֹת אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵאַחַר הַתִּשְׁעָה שֶׁפָּסַק הַדָּם. וְכֵן אִם רָאֲתָה אַחַד עָשָׂר יוֹם הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה. שֶׁמָּא שְׁנַיִם קֹדֶם הַנִּדָּה וְשִׁבְעָה שֶׁל נִדָּה וּשְׁנַיִם שֶׁל אַחַר הַנִּדָּה וְנִשְׁאַר לָהּ מִימֵי זִיבָתָהּ תִּשְׁעָה: \n",
+ "רָאֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם הֲרֵי זוֹ זָבָה וַדָּאִית. שֶׁאֲפִלּוּ הָיוּ מֵהֶן שְׁנַיִם לִפְנֵי הַנִּדָּה וְשִׁבְעָה שֶׁל נִדָּה הֲרֵי שְׁלֹשָׁה לְאַחַר הַנִּדָּה וְיִשָּׁאֵר לָהּ מִימֵי זִיבָתָהּ שְׁמוֹנָה. וְכֵן אִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם יִשָּׁאֵר לָהּ מִימֵי זִיבָתָהּ שִׁבְעָה וְהֵן יְמֵי הַסְּפִירָה: \n",
+ "מָשְׁכָה בִּרְאִיַּת הַדָּם אֲפִלּוּ רָאֲתָה אֶלֶף יוֹם כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים. וְאַחַר הַשִּׁבְעָה יַתְחִילוּ יְמֵי הַנִּדָּה לְזוֹ שֶׁטָּעֲתָה: \n",
+ "הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַטּוֹעָה אֵינָהּ מוֹנָה מִשֶּׁיִּפְסֹק הַדָּם פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה וְלֹא יוֹתֵר עַל י\"ז וְיָבוֹאוּ יְמֵי נִדָּתָהּ. כֵּיצַד. רָאֲתָה יוֹם אֶחָד וּפָסַק הַדָּם מוֹנָה י\"ז שִׁשָּׁה לְתַשְׁלוּם נִדָּתָהּ וְי\"א יְמֵי זִיבָתָהּ וְיָבוֹאוּ יְמֵי נִדָּתָהּ. וְאִם רָאֲתָה י\"ג אוֹ יֶתֶר מוֹנָה שִׁבְעָה מִשֶּׁיִּפְסֹק הַדָּם וְיָבוֹאוּ יְמֵי נִדָּתָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n"
+ ],
+ [
+ "אֵין הָאִשָּׁה מִתְטַמְּאָה מִן הַתּוֹרָה בְּנִדָּה אוֹ בְּזִיבָה עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ וְתִרְאֶה דָּם וְיֵצֵא בִּבְשָׂרָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְתִהְיֶה טְמֵאָה מֵעֵת שֶׁתִּרְאֶה וּלְהַבָּא בִּלְבַד. וְאִם לֹא הִרְגִּישָׁה וּבָדְקָה וּמָצְאָה הַדָּם לְפָנִים בַּפְּרוֹזְדוֹר הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁבָּא בְּהַרְגָּשָׁה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל הָרוֹאָה כֶּתֶם דָּם עַל בְּשָׂרָהּ אוֹ עַל בְּגָדֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה אַף עַל פִּי שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ וְלֹא מָצְאָה דָּם הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה וּכְאִלּוּ מָצְאָה דָּם לְפָנִים בִּבְשָׂרָהּ. וְטֻמְאָה זוֹ בְּסָפֵק שֶׁמָּא כֶּתֶם זֶה מִדַּם הַחֶדֶר בָּא: ",
+ "וְכֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל הָרוֹאָה דָּם בְּלֹא עֵת וֶסְתָּהּ וְכָל הָרוֹאָה כֶּתֶם טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ עַד כ\"ד שָׁעוֹת. וְאִם בָּדְקָה בְּתוֹךְ זְמַן זֶה וּמָצְאָה טָהוֹר טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ עַד זְמַן בְּדִיקָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ מִדִּבְרֵיהֶם אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֵינָהּ מוֹנָה לְנִדָּתָהּ אוֹ לְכִתְמָהּ אֶלָּא מֵעֵת שֶׁתִּרְאֶה הַדָּם אוֹ שֶׁמָּצְאָה הַכֶּתֶם. וְכָל הָרוֹאָה כֶּתֶם הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת (לְמִנְיָנָהּ) שֶׁמָּא מִן הַחֶדֶר בָּא וְנִתְקַלְקְלָה וֶסְתָּהּ: ",
+ "הָרוֹאָה דָּם בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה לְמַפְרֵעַ אֶלָּא בִּשְׁעָתָהּ בִּלְבַד. וְכֵן מְעֻבֶּרֶת וּמֵינִיקָה בְּתוּלָה וּזְקֵנָה דַּיָּן שְׁעָתָן וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת לְמַפְרֵעַ. אֵיזוֹ הִיא מְעֻבֶּרֶת. מִשֶּׁיֻּכַּר עֻבָּרָהּ. וְהוּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. מֵינִיקָה כָּל כ\"ד חֹדֶשׁ אֲפִלּוּ מֵת בְּנָהּ אוֹ גְּמָלַתּוּ אוֹ נְתָנַתּוּ לְמֵינִיקָה: ",
+ "בְּתוּלָה כָּל שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם מִיָּמֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה מֵחֲמַת נִשּׂוּאִין אוֹ מֵחֲמַת לֵדָה. זְקֵנָה כָּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ תִּשְׁעִים יוֹם סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. וְאֵי זוֹ הִיא זְקֵנָה כָּל שֶׁקּוֹרְאִין לָהּ זְקֵנָה וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת. מְעֻבֶּרֶת וּמֵינִיקָה וּזְקֵנָה כִּתְמָן כִּרְאִיָּתָן וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. בְּתוּלָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם מִיָּמֶיהָ וַעֲדַיִן הִיא קְטַנָּה כִּתְמָהּ טָהוֹר עַד שֶׁתִּרְאֶה דָּם שָׁלֹשׁ וְסָתוֹת: ",
+ "מַה בֵּין כֶּתֶם הַנִּמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ לְכֶתֶם הַנִּמְצָא עַל בִּגְדָהּ. שֶׁהַכֶּתֶם הַנִּמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ אֵין לוֹ שִׁעוּר. וְהַנִּמְצָא עַל הַבֶּגֶד אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיִּהְיֶה כִּגְרִיס הַקִּלְקִי שֶׁהוּא מְרֻבָּע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ. הָיָה פָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה טָהוֹר. נִמְצָא טִפִּין טִפִּין אֵין מִצְטָרְפוֹת. הָיָה אָרֹךְ הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף: ",
+ "כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה טָהוֹר וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ. כֵּיצַד. יָשְׁבָה עַל כְּלֵי אֲבָנִים כְּלֵי אֲדָמָה וּכְלֵי גְּלָלִים אוֹ עַל עוֹר הַדָּג אוֹ עַל כְּלִי חֶרֶשׂ מִגַּבּוֹ אוֹ עַל בֶּגֶד שֶׁאֵין בּוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְנִמְצָא עֲלֵיהֶן דָּם טְהוֹרָה. אֲפִלּוּ בָּדְקָה הַקַּרְקַע וְיָשְׁבָה עָלֶיהָ וְנִמְצָא כֶּתֶם עַל הַקַּרְקַע כְּשֶׁעָמְדָה הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה לֹא גָּזְרוּ עַל כֶּתֶם שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ. וְלֹא בִּמְקַבֵּל טֻמְאָה אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָבָן. אֲבָל כְּלֵי צִבְעוֹנִין אֵין חוֹשְׁשִׁין לְכֶתֶם הַנִּמְצָא בָּהֶן. לְפִיכָךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁתִּלְבַּשׁ הָאִשָּׁה בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִדִּין הַכְּתָמִים: ",
+ "לֹא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא הַדָּם עַל בְּשָׂרָהּ תִּטְמָא מִשּׁוּם כֶּתֶם עַד שֶׁיִּמָּצֵא כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה. כֵּיצַד. נִמְצָא עַל עֲקֵבָהּ טְמֵאָה שֶׁמָּא נָגַע בְּבֵית תֻּרְפָּה בְּעֵת יְשִׁיבָתָהּ. וְכֵן אִם נִמְצָא עַל שׁוֹקָהּ אוֹ עַל פַּרְסוֹתֶיהָ מִבִּפְנִים וְהֵם הַמְּקוֹמוֹת הַנִּדְבָּקוֹת זוֹ בְּזוֹ בְּעֵת שֶׁתַּעֲמֹד וְתִדְבֹּק רֶגֶל לְרֶגֶל וְשׁוֹק לְשׁוֹק הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. נִמְצָא עַל רֹאשׁ גּוּדַל רַגְלָהּ טְמֵאָה שֶׁמָּא נָטַף מִן הַחֶדֶר עַל רַגְלָהּ בְּעֵת שֶׁהָלְכָה. וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּנָּתֵז עָלָיו דַּם נִדָּתָהּ כְּשֶׁתְּהַלֵּךְ וְנִמְצָא שָׁם דָּם טְמֵאָה. וְכֵן אִם נִמְצָא הַדָּם עַל יָדֶיהָ אֲפִלּוּ עַל קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹת יָדֶיהָ טְמֵאָה שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן. אֲבָל אִם נִמְצָא הַדָּם עַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ אוֹ מִן הַצְּדָדִין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נִמְצָא מִן הַיְרֵכַיִם וּלְמַעְלָה הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא דָּם שֶׁנִּתַּז עָלֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר: ",
+ "הַכֶּתֶם הַנִּמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ שֶׁהוּא אָרֹךְ כִּרְצוּעָה אוֹ עָגל. אוֹ שֶׁהָיוּ טִפִּין טִפִּין. אוֹ שֶׁהָיָה אֹרֶךְ הַכֶּתֶם עַל רֹחַב יְרֵכָהּ. אוֹ שֶׁהָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא מִמַּטָּה לְמַעְלָה. הוֹאִיל וְהוּא כְּנֶגֶד בֵּית תֻּרְפָּה הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. וְאֵין אוֹמְרִים אִלּוּ נָטַף מִן הַגּוּף לֹא הָיָה כָּזֶה. שֶׁכָּל דָּם הַנִּמְצָא בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ מַחֲמִירִין בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָפֵק: ",
+ "הַכֶּתֶם הַנִּמְצָא עַל הֶחָלוּק שֶׁלָּהּ מֵחֲגוֹרָהּ וּלְמַטָּה טְמֵאָה מֵחֲגוֹרָהּ וּלְמַעְלָה טְהוֹרָה. נִמְצָא עַל בֵּית יָד שֶׁלָּהּ אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית תֻּרְפָּה טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה: ",
+ "הָיְתָה פּוֹשַׁטְתוֹ וּמִתְכַּסָּה בּוֹ בַּלַּיְלָה כָּל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ דָּם טְמֵאָה. וְכֵן הָאֵזוֹר שֶׁלָּהּ כָּל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ הַדָּם טְמֵאָה: ",
+ "הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת חָלוּק אֶחָד וְשָׁהָה עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ יֶתֶר בְּלֹא עֵת נִדָּתָהּ וּבָדְקָה וּמָצְאָה עָלָיו שְׁלֹשָׁה כְּתָמִים אוֹ כֶּתֶם אֶחָד גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁעוּר שְׁלֹשָׁה כְּתָמִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה שֶׁמָּא כֶּתֶם נָטַף מִמֶּנָּה בְּכָל יוֹם. וְכֵן אִם לָבְשָׁה שְׁלֹשָׁה בְּגָדִים בְּדוּקִים וְשָׁהוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה יָמִים בִּימֵי זִיבָתָהּ וּמָצְאָה כֶּתֶם בְּכָל אֶחָד מֵהֶן אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד זֶה הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה: ",
+ "מָצְאָה כֶּתֶם אֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי שְׁלֹשָׁה כְּתָמִים אִם בָּדְקָה עַצְמָהּ כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאָה טָהוֹר וְלֹא בָּדְקָה חֲלוּקָהּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מָצְאָה זֶה הַכֶּתֶם שֶׁאֵינוֹ כִּשְׁלֹשָׁה כְּתָמִים אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת. וְאִם לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הוֹאִיל וְלֹא בָּדְקָה חֲלוּקָהּ וְשָׁהָה עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה יָמִים בִּימֵי זִיבָתָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכֶּתֶם כְּדֵי שְׁלֹשָׁה כְּתָמִים: ",
+ "מָצְאָה כֶּתֶם עַל חֲלוּקָהּ הַיּוֹם וְרָאֲתָה דָּם אַחַר כָּךְ שְׁנֵי יָמִים זֶה אַחַר זֶה. אוֹ שֶׁרָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי רָאֲתָה כֶּתֶם. הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה: ",
+ "הָרוֹאָה כֶּתֶם וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם תּוֹלָה כִּתְמָהּ בִּרְאִיָּתָהּ כָּל מֵעֵת לְעֵת. בֵּין שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּעֵת שֶׁמָּצְאָה הַכֶּתֶם וּמְצָאתָהּ טָהוֹר. בֵּין שֶׁלֹּא בָּדְקָה. אֲבָל הָרוֹאָה כֶּתֶם אַחַר כֶּתֶם בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת אֵינָהּ תּוֹלָה כֶּתֶם בַּכֶּתֶם אֶלָּא אִם כֵּן בָּדְקָה בֵּינֵיהֶם. שֶׁאִם הִפְסִיקָה טָהֳרָה בֵּין הַכְּתָמִים אֵין מִצְטָרְפִין לְמִנְיַן זִיבוּת: ",
+ "כֵּיצַד. רָאֲתָה כֶּתֶם עֶרֶב שַׁבָּת בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה מִן הַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּדְקָה עַצְמָהּ וְלֹא יָדְעָה אִם טְהוֹרָה הִיא אִם טְמֵאָה וְרָאֲתָה דָּם אַחַר כָּךְ עַד שָׁעָה רִאשׁוֹנָה מִיּוֹם הַשַּׁבָּת אֵינָהּ מוֹנָה לַכֶּתֶם. אֶלָּא תּוֹלָה הַכֶּתֶם בִּרְאִיָּה. וְאִם רָאֲתָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וּבְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת תִּהְיֶה זָבָה. רָאֲתָה דָּם בְּיוֹם שַׁבָּת בְּשָׁעָה שְׁנִיָּה הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה שְׁנֵי יָמִים עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁמָּצְאָה בּוֹ הַכֶּתֶם וּבְשַׁבָּת שֶׁרָאֲתָה הַדָּם שֶׁהֲרֵי אֵין שְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רָאֲתָה הַדָּם בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת חוֹשְׁשִׁין לְזִיבוּת: ",
+ "לֹא רָאֲתָה דָּם בְּשַׁבָּת אֲבָל רָאֲתָה כֶּתֶם אַחֵר בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה מִיּוֹם הַשַּׁבָּת. אִם בָּדְקָה עַצְמָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמָצְאָה טָהוֹר אֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא לְכֶתֶם אֶחָד שֶׁהוּא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת. וְאִם לֹא בָּדְקָה וְלֹא יָדְעָה אִם הִפְסִיקָה טָהֳרָה בֵּינֵיהֶן אִם לֹא הִפְסִיקָה הֲרֵי זוֹ מוֹנָה לְעֶרֶב שַׁבָּת וְאִם רָאֲתָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת: ",
+ "רָאֲתָה הַכֶּתֶם הַשֵּׁנִי בְּשָׁעָה שְׁנִיָּה מִיּוֹם שַׁבָּת בֵּין בָּדְקָה בֵּין לֹא בָּדְקָה הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה שְׁנֵי יָמִים שֶׁהֲרֵי אֵין שְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רָאֲתָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת אַחַר מֵעֵת לְעֵת חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת. רָאֲתָה בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה מִיּוֹם אֶחָד בְּשַׁבָּת כֶּתֶם שְׁלִישִׁי אִם הִפְסִיקָה טָהֳרָה בֵּינֵיהֶן אֵין מִצְטָרְפִין וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת. וְאִם לֹא בָּדְקָה חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת: ",
+ "כָּל כֶּתֶם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִיא טְמֵאָה בִּגְלָלוֹ אִם יֵשׁ לָהּ דָּבָר לִתְלוֹת בּוֹ וְלוֹמַר שֶׁמָּא כֶּתֶם זֶה מִדָּבָר פְּלוֹנִי הוּא אִם נִמְצָא עַל הַבֶּגֶד הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחֲמִיר אֶלָּא לְהָקֵל. וְאִם נִמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ סְפֵקוֹ טָמֵא וְאֵינָהּ תּוֹלָה בּוֹ. וְאִם הָיָה לָהּ לִתְלוֹת בִּבְשָׂרָהּ יֶתֶר מֵחֲלוּקָהּ אַף עַל בְּשָׂרָהּ תּוֹלָה וּסְפֵקוֹ טָהוֹר: ",
+ "כֵּיצַד. שָׁחֲטָה בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף אוֹ שֶׁנִּתְעַסְּקָה בִּכְתָמִים אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְּצַד הָעוֹסְקִין בָּהֶן אוֹ שֶׁעָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים וְנִמְצָא דָּם עַל חֲלוּקָהּ טְהוֹרָה וְתוֹלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁמֵּהֶן בָּא הַכֶּתֶם: ",
+ "נִמְצָא הַכֶּתֶם עַל בְּשָׂרָהּ בִּלְבַד אִם הַכֶּתֶם מֵחֲגוֹר וּלְמַטָּה טְמֵאָה. וְאִם נִתְהַפְּכָה וְקָפְצָה אֲפִלּוּ מֵחֲגוֹר וּלְמַעְלָה טְמֵאָה שֶׁאִלּוּ הָיָה דָּם זֶה מִן הַשְּׁחִיטָה אוֹ מִן הַשּׁוּק הָיָה לָהּ שֶׁיִּמָּצֵא גַּם עַל בְּגָדֶיהָ וְהוֹאִיל וְנִמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ וְלֹא בְּבִגְדָּהּ טְמֵאָה:",
+ "הָיְתָה בָּהּ מַכָּה אַף עַל פִּי שֶׁחָיְתָה אִם יְכוֹלָה לְהִתְגַּלַּע וּלְהוֹצִיא דָּם וְנִמְצָא דָּם עַל בְּשָׂרָהּ תּוֹלָה בַּמַּכָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: ",
+ "נִמְצָא הַכֶּתֶם עַל בְּגָדֶיהָ וּבְשָׂרָהּ כְּאֶחָד תּוֹלָה בְּכָל שֶׁיֵּשׁ לָהּ לִתְלוֹת. וְתוֹלָה בְּמַאֲכֹלֶת שֶׁמָּא בְּעֵת שֶׁיָּשְׁבָה נֶהֶרְגָה מַאֲכֹלֶת וְדָם זֶה דַּם מַאֲכֹלֶת הוּא. וְעַד כַּמָּה עַד כִּגְרִיס. אֲבָל אִם מָצְאָה הַכֶּתֶם יֶתֶר מִכִּגְרִיס אֵינָהּ תּוֹלָה בְּמַאֲכֹלֶת וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מַאֲכֹלֶת רְצוּצָה בַּכֶּתֶם הוֹאִיל וְהוּא יֶתֶר מִכִּגְרִיס אֵינָהּ תּוֹלָה בְּמַאֲכֹלֶת: ",
+ "וְכֵן תּוֹלָה בִּבְנָהּ וּבְבַעְלָהּ אִם הָיוּ עֲסוּקִין בְּדָם אוֹ שֶׁהָיוּ יְדֵיהֶן מְלֻכְלָכוֹת אוֹ שֶׁהָיְתָה בָּהֶן מַכָּה תּוֹלָה בָּהֶן וְאוֹמֶרֶת הֵן נָגְעוּ בָּהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה וְדָם זֶה מֵחֲמָתָן הוּא: ",
+ "אֵין מַחֲזִיקִין דָּם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִתְלוֹת בּוֹ. כֵּיצַד. הָיְתָה לָהּ מַכָּה בִּכְתֵפָהּ וְנִמְצָא כֶּתֶם עַל שׁוֹקָהּ. אֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא בְּיָדֶיהָ נָגְעָה בַּמַּכָּה וְנָגְעָה בְּמָקוֹם זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין תּוֹלִין בּוֹ בֵּין בְּגוּפָהּ בֵּין בַּחֲלוּקָהּ: ",
+ "שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בְּצִפּוֹר אֶחָד וְאֵין בּוֹ אֶלָּא כְּסֶלַע דָּם וְנִמְצָא עַל כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן כֶּתֶם כְּסֶלַע שְׁתֵּיהֶן טְמֵאוֹת. נִתְעַסְּקָה בְּדָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ כֶּתֶם אֶלָּא כִּגְרִיס וְנִמְצָא עָלֶיהָ כֶּתֶם כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה כִּגְרִיס בַּדָּם שֶׁנִּתְעַסְּקָה בּוֹ וְכִגְרִיס בְּמַאֲכֹלֶת. נִמְצָא הַכֶּתֶם יֶתֶר מִכִּשְׁנֵי גְּרִיסִין טְמֵאָה: ",
+ "נִתְעַסְּקָה בְּאָדֹם אֵין תּוֹלָה בּוֹ שָׁחוֹר. נִתְעַסְּקָה בְּעוֹף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִינֵי דָּם הַרְבֵּה וְנִמְצָא עָלֶיהָ מַרְאֶה אֶחָד מֵהֶן תּוֹלָה בּוֹ. הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת שְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת אִם יְכוֹלָה לִתְלוֹת תּוֹלָה אַף בַּתַּחְתּוֹן. וְאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לִתְלוֹת אֵינָהּ תּוֹלָה אַף בָּעֶלְיוֹן. כֵּיצַד. עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַכֶּתֶם עַל הַתַּחְתּוֹן לְבַדּוֹ תּוֹלָה בְּדַם הַטַּבָּחִים. לֹא עָבְרָה בְּשׁוּק הַטַּבָּחִים וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַכֶּתֶם בָּעֶלְיוֹן לְבַדּוֹ הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה סָפֵק עָבְרָה סָפֵק לֹא עָבְרָה סָפֵק נִתְעַסְּקָה סָפֵק לֹא נִתְעַסְּקָה אֵינָהּ תּוֹלָה: ",
+ "עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲזִירִים אוֹ שֶׁהֵם בָּאִין לָהּ תָּמִיד אֵין חוֹשְׁשִׁין לִכְתָמֶיהָ הַנִּמְצָאִין בַּחֲלוּקָהּ: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לְנִדָּה בֵּין עַכּוּ\"ם בֵּין יִשְׂרְאֵלִית וְחָזְרָה וְלָבְשָׁה אוֹתוֹ קֹדֶם בְּדִיקָה וּמָצְאָה עָלָיו כֶּתֶם הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בַּנִּדָּה שֶׁלָּבְשָׁה אוֹתוֹ. הִשְׁאִילָה אוֹתוֹ לְזָבָה קְטַנָּה בַּיּוֹם הַטָּמֵא שֶׁלָּהּ אוֹ לַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר אוֹ לִבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ. אֲבָל אִם הִשְׁאִילָה אוֹתוֹ לְזָבָה קְטַנָּה בַּיּוֹם הַשָּׁמוּר אוֹ לְזָבָה גְּדוֹלָה בְּשִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וְחָזְרָה וְלָבְשָׁה אוֹתוֹ קֹדֶם בְּדִיקָה וְנִמְצָא עָלָיו כֶּתֶם שְׁתֵּיהֶן מְקֻלְקָלוֹת הַשּׁוֹאֶלֶת וְהַמַּשְׁאֶלֶת אוֹתָהּ שֶׁמָּא מִזּוֹ שֶׁמָּא מִזּוֹ. הִשְׁאִילָה אוֹתוֹ לְיוֹשֶׁבֶת עַל הַכֶּתֶם אֵינָהּ תּוֹלָה בָּהּ שֶׁאֵין תּוֹלִין כֶּתֶם בְּכֶתֶם: ",
+ "בָּדְקָה חֲלוּקָהּ וּבָדְקָה עַצְמָהּ וּמָצְאָה טָהוֹר וְהִשְׁאִילָה הֶחָלוּק לַחֲבֵרְתָהּ וּלְבָשַׁתּוּ וְנִמְצָא עָלָיו כֶּתֶם כְּשֶׁהֶחֱזִירָתוֹ לָהּ הַשּׁוֹאֶלֶת טְמֵאָה. וְאֵינָהּ תּוֹלָה בְּבַעֲלַת הֶחָלוּק שֶׁהֲרֵי בָּדְקָה אוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁתַּשְׁאִילֵהוּ לָהּ: ",
+ "אֲרֻכָּה שֶׁלָּבְשָׁה חֲלוּקָהּ שֶׁל קְצָרָה וְנִמְצָא בּוֹ כֶּתֶם אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה. שֶׁכֶּתֶם זֶה שֶׁל קְצָרָה הוּא: ",
+ "שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ חָלוּק אֶחָד זוֹ אַחַר זוֹ וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא עָלָיו כֶּתֶם. וְכֵן אִם יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת כְּאַחַת וְנִמְצָא דָּם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כֻּלָּן טְמֵאוֹת. וְאִם בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן עַצְמָהּ מִיָּד וּמָצְאָה עַצְמָהּ טְמֵאָה הֲרֵי הַשְּׁתַּיִם טְהוֹרוֹת: ",
+ "בָּדְקוּ כֻּלָּן וּמָצְאוּ עַצְמָן טְהוֹרוֹת תּוֹלָה מִי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִרְאוֹת דָּם בְּמִי שֶׁהִיא רְאוּיָה. וְתִהְיֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה טְהוֹרָה וְהָרְאוּיָה טְמֵאָה. כֵּיצַד. הָיְתָה אַחַת מְעֻבֶּרֶת וְאַחַת אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת הַמְעֻבֶּרֶת טְהוֹרָה וְשֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת טְמֵאָה. מֵינִיקָה וְשֶׁאֵינָהּ מֵינִיקָה הַמֵּינִיקָה טְהוֹרָה. זְקֵנָה וְשֶׁאֵינָהּ זְקֵנָה הַזְּקֵנָה טְהוֹרָה. בְּתוּלָה וְשֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה הַבְּתוּלָה טְהוֹרָה. הָיוּ כֻּלָּן מְעֻבָּרוֹת כֻּלָּן זְקֵנוֹת כֻּלָּן מֵינִיקוֹת כֻּלָּן בְּתוּלוֹת הֲרֵי כֻּלָּן טְמֵאוֹת: ",
+ "שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁעָלוּ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה וְיָשְׁנוּ כֻּלָּן וְנִמְצָא דָּם תַּחַת הָאֶמְצָעִית שְׁלָשְׁתָּן טְמֵאוֹת. תַּחַת הַפְּנִימִית הִיא וְשֶׁבְּצִדָּהּ טְמֵאוֹת וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. תַּחַת הַחִיצוֹנָה הִיא וְשֶׁבְּצִדָּהּ טְמֵאוֹת וְהַפְּנִימִית טְהוֹרָה. וְאִם לֹא עָלוּ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם סֵדֶר וְנִמְצָא דָּם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כֻּלָּן טְמֵאוֹת: ",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁבָּדְקוּ כֻּלָּן וּמָצְאוּ טָהוֹר וְלֹא תּוּכַל אַחַת מֵהֶן לִתְלוֹת בַּחֲבֵרְתָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אִם בָּדְקָה אַחַת וּמָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה וַחֲבֵרְתָהּ לֹא בָּדְקָה תּוֹלָה הַטְּהוֹרָה בְּזוֹ שֶׁלֹּא בָּדְקָה וַהֲרֵי זוֹ שֶׁלֹּא בָּדְקָה טְמֵאָה: ",
+ "כָּל כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא עַל הַבֶּגֶד שֶׁאֵין לָהּ בְּמַה יִּתְלֶה אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁהוּא דָּם. וְאִם נִסְתַּפֵּק לָהֶם שֶׁמָּא הוּא דָּם אוֹ צֶבַע אָדֹם מַעֲבִירִין עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין אֵלּוּ עַל הַסֵּדֶר. אִם עָבַר אוֹ כֵּהָה עֵינוֹ הֲרֵי זֶה כֶּתֶם דָּם וּטְמֵאָה וְאִם עָמַד כְּמוֹת שֶׁהוּא הֲרֵי זֶה צֶבַע וּטְהוֹרָה: ",
+ "וְאֵלּוּ הֵן הַשִּׁבְעָה סַמָּנִים עַל סִדְרָן. רֹק תָּפֵל. וּלְעִיסַת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל. וּמֵי רַגְלַיִם שֶׁהֶחֱמִיצוּ. וּבֹרִית. וְנֶתֶר. וְקִימוֹנְיָא. וְאַשְׁלָג. וְצָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל כָּל סַם וְסַם וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא בְּכָל כִּסְכּוּס. הֶעֱבִירָן שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר אוֹ שֶׁהֶעֱבִירָן כְּאֶחָד לֹא עָשָׂה כְּלוּם. הִקְדִּים הָאַחֲרוֹנִים לָרִאשׁוֹנִים אֵלּוּ שֶׁהֶעֱבִיר בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁהֵן הָרִאשׁוֹנִים עָלוּ לוֹ וְחוֹזֵר וּמַעֲבִיר אַחֲרֵיהֶם אַחֲרוֹנִים שֶׁהִקְדִּים עַד שֶׁיַּעַבְרוּ הַשִּׁבְעָה עַל הַסֵּדֶר: ",
+ "אֵי זֶהוּ רֹק תָּפֵל שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה וְהָיָה יָשֵׁן מֵחֲצִי הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לְמָחָר קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל נִקְרָא רֹק תָּפֵל. וְהוּא שֶׁלֹּא יָצָא רֹב דִּבּוּרוֹ עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם. וְאִם הִשְׁכִּים וְשָׁנָה פִּרְקוֹ קֹדֶם שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אֵין זֶה רֹק תָּפֵל שֶׁהַדִּבּוּר מְבַטֵּל חֹזֶק הָרֹק וּמַחֲזִירוֹ כְּמַיִם. וְאֵי זוֹ הִיא לְעִיסַת גְּרִיסִין הוּא שֶׁיִּלְעֹס הַגְּרִיסִין עַד שֶׁיִּתְעָרֵב עִם הַפּוֹל רֹק הַרְבֵּה מִפִּיו. וְאֵי זֶהוּ מֵי רַגְלַיִם שֶׁהֶחֱמִיצוּ אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ יֶתֶר: ",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא טְמֵאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם אִם מָצְאָה הַכֶּתֶם בִּימֵי נִדָּתָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה וְיוֹשֶׁבֶת עָלָיו שִׁבְעָה יָמִים וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וְאִם מָצְאָה אוֹתוֹ בִּימֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּפֶרֶק זֶה. וְיוֹשֶׁבֶת יוֹם אֶחָד אִם הָיְתָה קְטַנָּה אוֹ שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה מִסָּפֵק. וְהַכּל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לְפִיכָךְ הַבָּא עָלֶיהָ בְּזָדוֹן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וּפְטוּרִין מִקָּרְבָּן: "
+ ],
+ [
+ "כָּל יוֹלֶדֶת טְמֵאָה כְּנִדָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם. וְאֶחָד הַיּוֹלֶדֶת חַי אוֹ מֵת אוֹ אֲפִלּוּ נֵפֶל. אִם זָכָר יוֹשֶׁבֶת לְזָכָר וְאִם נְקֵבָה יוֹשֶׁבֶת לִנְקֵבָה וְהוּא שֶׁתִּגָּמֵר צוּרָתוֹ. וְאֵין צוּרַת הַוָּלָד נִגְמֶרֶת לְפָחוֹת מֵאַרְבָּעִים יוֹם אֶחָד הַזָּכָר וְאֶחָד הַנְּקֵבָה: \n",
+ "וְהַמַּפֶּלֶת בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם אֵינָהּ טְמֵאָה לֵדָה אֲפִלּוּ בְּיוֹם אַרְבָּעִים. הִפִּילָה בְּיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד מֵאַחַר הַתַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זוֹ סְפֵק יוֹלֶדֶת וְתֵשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. הָיְתָה צוּרַת הָאָדָם דַּקָּה בְּיוֹתֵר וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת בַּעֲלִיל הֲרֵי זוֹ תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וְזֶהוּ הַנִּקְרָא שַׁפִּיר מְרֻקָּם: \n",
+ "אֵי זֶה הוּא שַׁפִּיר מְרֻקָּם. תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם גּוּפוֹ כַּעֲדָשָׁה. שְׁתֵּי עֵינָיו כִּשְׁתֵּי טִפֵּי זְבוּב מְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ. שְׁנֵי חֳטָמָיו כִּשְׁתֵּי טִפֵּי זְבוּב מְקֹרָבוֹת זֶה לָזֶה. פִּיו פָּתוּחַ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וְחִתּוּךְ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֵין לוֹ. נִתְבָּאֲרָה צוּרָתוֹ יֶתֶר מִזֶּה וַעֲדַיִן אֵינוֹ נִכָּר בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּמַיִם אֶלָּא בְּשֶׁמֶן שֶׁהַשֶּׁמֶן מְצַחְצְחוֹ. וּמֵבִיא קֵיסָם שֶׁרֹאשׁוֹ חָלָק וּמְנַעְנֵעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה אִם מְסַכְסֵךְ בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא זָכָר. וְאִם רָאָה אוֹתוֹ מָקוֹם כִּשְׂעוֹרָה סְדוּקָה הֲרֵי זוֹ נְקֵבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה. וְכָל אֵלּוּ הָרְקִימוֹת שֶׁל נְפָלִים אֵין נוֹתְנִין לָהֶן יְמֵי טֹהַר עַד שֶׁיַּשְׂעִיר הַוָּלָד: \n",
+ "הִפִּילָה חֲתִיכָה לְבָנָה אִם נִקְרְעָה וְנִמְצָא בָּהּ עֶצֶם הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה לֵדָה. הִפִּילָה שַׁפִּיר מָלֵא מַיִם מָלֵא דָּם מָלֵא גִּנּוּנִים מָלֵא בָּשָׂר הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְרֻקָּם אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד: \n",
+ "יוֹצֵא דֹּפֶן אֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה וְאֵין לָהּ יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי טָהֳרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב ב) \"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר\" עַד שֶׁתֵּלֵד מִמָּקוֹם שֶׁמַּזְרַעַת. הַמַּקְשָׁה וְיָלְדָה וָלָד דֶּרֶךְ הַדֹּפֶן הֲרֵי דַּם הַקֹּשִׁי הַבָּא דֶּרֶךְ הָרֶחֶם זִיבוּת אוֹ נִדָּה וְדָם הַיּוֹצֵא דֶּרֶךְ הַדֹּפֶן טָמֵא. וְאִם לֹא יָצָא דָּם דֶּרֶךְ הָרֶחֶם הֲרֵי הָאִשָּׁה טְהוֹרָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם שֶׁיָּצָא מִדָּפְנָהּ טָמֵא. שֶׁאֵין הָאִשָּׁה טְמֵאָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַדְוֶהָ דֶּרֶךְ עֶרְוָתָהּ: \n",
+ "נֶחְתַּךְ הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וְיָצָא אֵיבָר אֵיבָר. בֵּין שֶׁיָּצָא עַל סֵדֶר הָאֵיבָרִים כְּגוֹן שֶׁיָּצְאָה הָרֶגֶל וְאַחֲרֶיהָ הַשּׁוֹק וְאַחֲרֶיהָ הַיָּרֵךְ. בֵּין שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר אֵינָהּ טְמֵאָה לֵדָה עַד שֶׁיֵּצֵא רֻבּוֹ. וְאִם יָצָא רֹאשׁוֹ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד הֲרֵי זֶה כְּרֻבּוֹ. וְאִם לֹא נֶחְתַּךְ וְיָצָא כְּדַרְכּוֹ מִשֶּׁתֵּצֵא רֹב פַּדַּחְתּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְתַּךְ אַחַר כָּךְ: \n",
+ "הוֹצִיא הָעֻבָּר אֶת יָדוֹ וְהֶחֱזִירָהּ אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאֵין לָהּ יְמֵי טֹהַר עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד כֻּלּוֹ אוֹ רֻבּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: \n",
+ "הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה אוֹ עוֹף אִם הָיוּ פָּנָיו כִּפְנֵי אָדָם הֲרֵי זֶה וָלָד. אִם זָכָר תֵּשֵׁב לְזָכָר וְאִם נְקֵבָה תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. וְאִם אֵינוֹ נִכָּר בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר הַגּוּף דּוֹמֶה לִבְהֵמָה אוֹ לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף. וְאִם אֵין פָּנָיו כְּצוּרַת פְּנֵי הָאָדָם אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר הַגּוּף גּוּף אָדָם שָׁלֵם וְיָדָיו וְרַגְלָיו יְדֵי וְרַגְלֵי אָדָם וַהֲרֵי הוּא זָכָר אוֹ נְקֵבָה אֵינוֹ וָלָד וְאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה: \n",
+ "אֵי זוֹ הִיא צוּרַת פְּנֵי הָאָדָם. שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּצַח וְהַגְּבִינִין וְהָעֵינַיִם וְהַלְּסָתוֹת וְגַבּוֹת הַזָּקָן כְּצוּרַת הָאָדָם. אֲבָל הַפֶּה וְהָאָזְנַיִם וְהָאַף אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּשֶׁל בְּהֵמָה וְחַיָּה הֲרֵי זֶה וָלָד: \n",
+ "הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת נָחָשׁ אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה מִפְּנֵי שֶׁגַּלְגַּל עֵינָיו עָגל כְּשֶׁל אָדָם. הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם שֶׁל בָּשָׂר אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה. נִבְרָא בְּעַיִן אַחַת וְיָרֵךְ אַחַת אִם הָיוּ מִן הַצַּד הֲרֵי הוּא כַּחֲצִי אָדָם וְאִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה. וְאִם הָיוּ בָּאֶמְצַע אִמּוֹ טְהוֹרָה שֶׁהֲרֵי זוֹ בְּרִיָּה אַחֶרֶת: \n",
+ "נִבְרָא וֵשֶׁט שֶׁלּוֹ אָטוּם אוֹ שֶׁהָיָה חָסֵר מִטִּבּוּרוֹ וּלְמַטָּה וַהֲרֵי הוּא אָטוּם. אוֹ שֶׁהָיְתָה גֻּלְגָּלְתּוֹ אֲטוּמָה. אוֹ שֶׁהָיוּ פָּנָיו טוּחוֹת וְאֵין בָּהֶן הֶכֵּר פָּנִים. אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שְׁדֵרוֹת. אוֹ שֶׁהִפִּילָה בְּרִיַּת רֹאשׁ שֶׁאֵינוֹ חָתוּךְ. אוֹ יָד שֶׁאֵינוֹ חָתוּךְ. כָּל נֵפֶל מֵאֵלּוּ אֵינוֹ וָלָד וְאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה. אֲבָל אִם הִפִּילָה יָד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה הֲרֵי חֶזְקָתָהּ מִוָּלָד שָׁלֵם וּמִצְטָרְפִין לְרֹב אֵיבָרָיו: \n",
+ "פְּעָמִים יִקְפֶּה מִשְּׁאָר הַדָּמִים שֶׁנּוֹצַר מֵהֶם הָאָדָם חֲתִיכָה כְּמוֹ לְשׁוֹן הַשּׁוֹר וְתִהְיֶה כְּרוּכָה עַל מִקְצָת הַוָּלָד וְהִיא הַנִּקְרֵאת סַנְדָּל. וּלְעוֹלָם לֹא יֵעָשֶׂה סַנְדָּל זֶה אֶלָּא עִם וָלָד. אֲבָל חֲתִיכָה שֶׁנּוֹצְרָה לְבַדָּהּ בְּלֹא וָלָד אֵינָהּ נִקְרֵאת סַנְדָּל. וְרֹב הָעֵבָּרִים לֹא יִהְיֶה עִמָּהֶם סַנְדָּל. וּפְעָמִים יַכֶּה הַמְעֻבֶּרֶת דָּבָר עַל בִּטְנָהּ וְיִפָּסֵד הָעֻבָּר וְיֵעָשֶׂה כְּסַנְדָּל זֶה. וּפְעָמִים יִשָּׁאֵר בּוֹ הֶכֵּר פָּנִים וּפְעָמִים יִיבַשׁ הַוָּלָד וְיִשְׁתַּנֶּה וְיִקְפְּאוּ עָלָיו הַדָּמִים עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בּוֹ הֶכֵּר פָּנִים. לְפִיכָךְ הַמַּפֶּלֶת זָכָר וְסַנְדָּל עִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הֶכֵּר פָּנִים לַסַּנְדָּל הֲרֵי זוֹ תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה שֶׁמָּא סַנְדָּל זֶה נְקֵבָה הָיָה. וְחֻמְרָא הֶחְמִירוּ בּוֹ לְטַמְּאָהּ בּוֹ מִשּׁוּם וָלָד אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ צוּרַת פָּנִים הוֹאִיל וְהִיא טְמֵאָה לֵדָה מִפְּנֵי הַוָּלָד שֶׁעִמּוֹ: \n",
+ "הַחוֹתֶלֶת הֶעָבָה שֶׁהִיא כְּמוֹ חֵמֶת שֶׁבְּתוֹכָהּ נוֹצָר הַוָּלָד וְהִיא מַקֶּפֶת אוֹתוֹ וְאֶת הַסַּנְדָּל אִם הָיָה עִמּוֹ סַנְדָּל וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת קוֹרֵעַ אוֹתָהּ וְיוֹצֵא הִיא הַנִּקְרֵאת שִׁלְיָא. וּתְחִלַּת בְּרִיָּתָהּ דּוֹמָה לְחוּט שֶׁל עֵרֶב וַחֲלוּלָה כַּחֲצוֹצֶרֶת וְעָבָה כְּקֻרְקְבָן הַתַּרְנְגוֹלִים. וְאֵין שִׁלְיָא פְּחוּתָה מִטֶּפַח: \n",
+ "הַמַּפֶּלֶת שִׁלְיָא תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד. הִפִּילָה נֵפֶל וְאַחַר כָּךְ הִפִּילָה שִׁלְיָא חוֹשְׁשִׁין לַשִּׁלְיָא וַהֲרֵי הוּא כְּוָלָד אַחֵר וְאֵין אוֹמְרִין זוֹ שִׁלְיַת הַנֵּפֶל. שֶׁאֵין תּוֹלִין אֶת הַשִּׁלְיָא אֶלָּא בְּוָלָד שֶׁל קַיָּמָא. לְפִיכָךְ אִם יָלְדָה וָלָד שֶׁל קַיָּמָא וְהִפִּילָה שִׁלְיָא אֲפִלּוּ אַחַר כ\"ג יוֹם תּוֹלִין אוֹתוֹ בַּוָּלָד וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר. שֶׁהַוָּלָד קָרַע הַשִּׁלְיָא וְיָצָא: \n",
+ "הִפִּילָה שִׁלְיָא תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה וָלָד שֶׁל קַיָּמָא חוֹשְׁשִׁין לַשִּׁלְיָא שֶׁהִיא וָלָד אַחֵר וְאֵין תּוֹלִין אוֹתָהּ בַּוָּלָד הַבָּא אַחֲרֶיהָ. שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל שִׁלְיָא לָצֵאת לִפְנֵי הַוָּלָד. יָצָאת מִקְצָת הַשִּׁלְיָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּמִקְצָתָהּ בַּשֵּׁנִי מוֹנִין לָהּ מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טָהֳרָה אֶלָּא מִיּוֹם שֵׁנִי לְהַחֲמִיר: \n",
+ "הִפִּילָה דְּמוּת בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וְשִׁלְיָא קְשׁוּרָה בּוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד. וְאִם אֵינָהּ קְשׁוּרָה בּוֹ מְטִילִין עָלֶיהָ חֹמֶר שְׁתֵּי וְלָדוֹת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא נִמּוֹחַ שַׁפִּיר מְרֻקָּם שֶׁהָיָה בְּשִׁלְיָא זוֹ וְשֶׁמָּא נִמּוֹחָה הַשִּׁלְיָא שֶׁל שַׁפִּיר זֶה שֶׁהוּא דְּמוּת בְּהֵמָה וְחַיָּה: \n",
+ "כָּל אֵלּוּ שֶׁחוֹשְׁשִׁין לְשִׁלְיָא אֵין נוֹתְנִין לָהֶן יְמֵי טֹהַר. וְכָל מִי שֶׁהִפִּילָה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ וָלָד אוֹ שַׁפִּיר בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה צוּרָתוֹ אִם יָצָא עִמּוֹ דָּם הֲרֵי זוֹ נִדָּה אוֹ זָבָה. וְאִם יָצָא יָבֵשׁ בְּלֹא דָּם הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה: \n",
+ "מִי שֶׁיָּלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה תְּאוֹמִים תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. יָלְדָה טֻמְטוּם אוֹ אַנְדְּרוֹגִינוּס תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. יָלְדָה תְּאוֹמִים אֶחָד זָכָר וְהַשֵּׁנִי טֻמְטוּם אוֹ אַנְדְּרוֹגִינוּס תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. הָאַחַת נְקֵבָה וְהַשֵּׁנִי טֻמְטוּם אוֹ אַנְדְּרוֹגִינוּס תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִּלְבַד. שֶׁהַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס סָפֵק הֵן שֶׁמָּא זָכָר הֵן שֶׁמָּא נְקֵבָה: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהֻחְזְקָה מְעֻבֶּרֶת וְיָלְדָה וְאֵין יָדוּעַ מַה יָּלְדָה כְּגוֹן שֶׁעָבְרָה לַנָּהָר וְהִפִּילָה שָׁם אוֹ שֶׁהִפִּילָה לְבוֹר אוֹ שֶׁהִפִּילָה וּגְרָרַתּוּ חַיָּה הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהִפִּילָה וָלָד וְתֵשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֲבָל אִם לֹא הֻחְזְקָה מְעֻבֶּרֶת וְהִפִּילָה וְאֵין יָדוּעַ מַה הִפִּילָה הֲרֵי זֶה סְפֵק יוֹלֶדֶת וְתֵשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה: \n",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב ד) \"תֵּשֵׁב\" לְזָכָר וְלִנְקֵבָה כֵּיצַד דִּינָה. תִּהְיֶה אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ י\"ד יוֹם כְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה. שִׁבְעָה הָרִאשׁוֹנִים וַדַּאי. וְהַשִּׁבְעָה הָאַחֲרוֹנִים סָפֵק. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טֹהַר אֶלָּא עַד אַרְבָּעִים יוֹם כְּיוֹלֶדֶת זָכָר. וְאִם רָאֲתָה דָּם אַחַר הָאַרְבָּעִים עַד שְׁמוֹנִים אֵינוֹ דַּם טֹהַר אֶלָּא סְפֵק דַּם נִדָּה אוֹ סְפֵק דַּם זִיבוּת אִם בָּא מִימֵי הַזִּיבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אִם רָאֲתָה דָּם יוֹם אֶחָד וּשְׁמוֹנִים בִּלְבַד הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה וְתֵשֵׁב שִׁבְעַת יְמֵי הַנִּדָּה שֶׁמָּא נְקֵבָה יָלְדָה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת נִדּוּת עַד אַחַר מְלֹאת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב ד) \"תֵּשֵׁב\" לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה כֵּיצַד דִּינָה. תִּהְיֶה אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ י\"ד יוֹם כְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה. וְאִם רָאֲתָה דָּם בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁמוֹנִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה. וְכֵן אִם רָאֲתָה בְּיוֹם ע\"ד וּבְיוֹם פ\"א הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה. וְכֵן אִם רָאֲתָה בְּיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה בְּיוֹם ל\"ד הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה וַאֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לֵיל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה כְּיוֹלֶדֶת זָכָר. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טֹהַר כְּלָל כְּנִדָּה. וַהֲרֵי הִיא כְּמִי שֶׁלֹּא יָלְדָה. וְכָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה מִיּוֹם שֶׁהִפִּילָה עַד שְׁמֹנִים יוֹם אִם בָּא בִּימֵי נִדָּתָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה מֵאַחַר הַשִּׁבְעָה מִיּוֹם שֶׁהִפִּילָה. וְאִם בָּא בִּימֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה שֶׁכָּל יְמֵי מְלֹאת אֵין בָּהֶן וֶסֶת. וְכֵן אִם רָאֲתָה בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁמוֹנִים עֲדַיִן הִיא מְקֻלְקֶלֶת וְתִהְיֶה סְפֵק נִדָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה אֶלָּא יוֹם אֶחָד וּכְשֶׁיִּקָּבַע לָהּ הַוֶּסֶת אַחַר הַשְּׁמוֹנִים יָסוּר קִלְקוּלָהּ וְתַחֲזֹר לִהְיוֹת נִדָּה וַדָּאִית אוֹ זָבָה וַדָּאִית. וְכֵן מִיּוֹם שֶׁהִפִּילָה עַד שִׁבְעָה יָמִים וְתִהְיֶה נִדָּה וַדָּאִית אִם הִפִּילָה בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n"
+ ],
+ [
+ "כָּל שֶׁאָמַרְנוּ בְּנִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת הוּא דִּין תּוֹרָה. וּכְמִשְׁפָּטִים אֵלּוּ הָיוּ עוֹשִׂין כְּשֶׁהָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל מְצוּיִין וְהָיוּ שָׁם חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁמַּכִּירִים הַדָּמִים וְאִם נוֹלַד לָהֶם סָפֵק בִּרְאִיּוֹת אוֹ בִּימֵי נִדָּה וְזִיבָה יַעֲלוּ לְבֵית דִּין וְיִשְׁאֲלוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָה תּוֹרָה עֲלֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז ח) \"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין\", בֵּין דַּם נִדָּה לְדַם זִיבָה. וּבְאוֹתָן הַיָּמִים הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נִזְהָרוֹת מִדָּבָר זֶה וּמְשַׁמְּרוֹת וִסְתוֹתֵיהֶן וְסוֹפְרוֹת תָּמִיד יְמֵי הַנִּדָּה וִימֵי הַזִּיבָה: ",
+ "וְטֹרַח גָּדוֹל יֵשׁ בְּמִנְיַן הַיָּמִים וּפְעָמִים רַבּוֹת יָבוֹאוּ לִידֵי סָפֵק. שֶׁאֲפִלּוּ רָאֲתָה הַבַּת דָּם בְּיוֹם הַלֵּדָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם מַתְחִילִין לִמְנוֹת לָהּ יְמֵי נִדָּה וִימֵי זִיבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּלְפִיכָךְ לֹא תִּטָּמֵא הַבַּת בְּזִיבָה אֶלָּא בַּת עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁאִם רָאֲתָה בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלְדָה הֲרֵי זוֹ נִדָּה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ הֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים. הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁמִּתְּחִלַּת רְאִיָּה מַתְחֶלֶת לִמְנוֹת יְמֵי נִדָּה וִימֵי זִיבָה כָּל יָמֶיהָ וַאֲפִלּוּ רָאֲתָה וְהִיא קְטַנָּה: ",
+ "וּבִימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא נִסְתַּפֵּק הַדָּבָר הַרְבֵּה בִּרְאִיַּת הַדָּמִים וְנִתְקַלְקְלוּ הַוְּסָתוֹת. לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּכָל הַנָּשִׁים לִמְנוֹת יְמֵי נִדָּה וִימֵי זִיבָה. לְפִיכָךְ הֶחְמִירוּ חֲכָמִים בְּדָבָר זֶה וְגָזְרוּ שֶׁיְּהוּ כָּל יְמֵי הָאִשָּׁה כִּימֵי זִיבָתָהּ וְיִהְיֶה כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה סְפֵק דַּם זִיבוּת: ",
+ "וְעוֹד הֶחֱמִירוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל עַצְמָן חֻמְרָא יְתֵרָה עַל זֶה. וְנָהֲגוּ כֻּלָּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹאָה דָּם אֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה אֶלָּא טִפָּה כְּחַרְדָּל בִּלְבַד וּפָסַק הַדָּם סוֹפֶרֶת לָהּ שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וַאֲפִלּוּ רָאֲתָה בְּעֵת נִדָּתָהּ. בֵּין שֶׁרָאֲתָה יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם אוֹ הַשִּׁבְעָה כֻּלָּן אוֹ יֶתֶר מִשֶּׁיִּפְסֹק הַדָּם סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים כְּזָבָה גְּדוֹלָה וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סְפֵק זָבָה, אוֹ בְּיוֹם שְׁמִינִי אִם הָיָה שָׁם דֹּחַק כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ: ",
+ "וְכֵן כָּל הַיּוֹלֶדֶת בַּזְּמַן הַזֶּה הֲרֵי הִיא כְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב וּצְרִיכָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמִנְהָג פָּשׁוּט בְּשִׁנְעָר וּבְאֶרֶץ הַצְּבִי וּבִסְפָרַד וּבַמַּעֲרָב שֶׁאִם רָאֲתָה דָּם בְּתוֹךְ יְמֵי מְלֹאת אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה אַחַר שֶׁסָּפְרָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְטָבְלָה הֲרֵי זוֹ סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּם וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טֹהַר כְּלָל. אֶלָּא כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה בֵּין דַּם קֹשִׁי בֵּין דַּם טֹהַר הַכּל טָמֵא וְסוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּם: ",
+ "וְדִין זֶה בִּימֵי הַגְּאוֹנִים נִתְחַדֵּשׁ וְהֵם גָּזְרוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם דַּם טֹהַר כְּלָל. שֶׁזֶּה שֶׁהֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא אֵינוֹ אֶלָּא בְּרוֹאָה דָּם שֶׁהוּא טָמֵא שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עָלָיו שִׁבְעָה נְקִיִּים. אֲבָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בִּימֵי טֹהַר אַחַר סְפִירָה וּטְבִילָה אֵין לָחוּשׁ לוֹ שֶׁאֵין יְמֵי טֹהַר רְאוּיִין לֹא לְנִדָּה וְלֹא לְזִיבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "וְשָׁמַעְנוּ שֶׁבְּצָרְפַת בּוֹעֲלִים עַל דַּם טֹהַר כְּדִין הַגְּמָרָא עַד הַיּוֹם אַחַר סְפִירָה וּטְבִילָה מִטֻּמְאַת יוֹלֶדֶת בְּזוֹב וְדָבָר זֶה תָּלוּי בַּמִּנְהָג: ",
+ "וְכֵן דִּין דַּם בְּתוּלִים בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּה לִרְאוֹת וְלֹא רָאֲתָה דָּם מִיָּמֶיהָ בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ. וְכָל זְמַן שֶׁתִּרְאֶה הַדָּם מֵחֲמַת הַמַּכָּה הֲרֵי הִיא טְמֵאָה. וְאַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּם סוֹפֶרֶת שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים: ",
+ "יֶתֶר עַל זֶה כָּל בַּת שֶׁתְּבָעוּהָ לְהִנָּשֵׂא וְרָצְתָה שׁוֹהָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים מֵאַחַר שֶׁרָצְתָה וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְהִבָּעֵל. שֶׁמָּא מֵחִמּוּדָהּ לְאִישׁ רָאֲתָה דָּם טִפָּה אַחַת וְלֹא הִרְגִּישָׁה בָּהּ. בֵּין שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה גְּדוֹלָה בֵּין שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים מֵאַחַר שֶׁרָצְתָה וְאַחַר כָּךְ תִּטְבּל וְתִבָּעֵל: ",
+ "וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ חֻמְרָא יְתֵרָה שֶׁנָּהֲגוּ בָּהּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא וְאֵין לָסוּר מִמֶּנָּה לְעוֹלָם. לְפִיכָךְ כָּל אִשָּׁה שֶׁרָצְתָה כְּשֶׁתְּבָעוּהָ לְהִנָּשֵׂא לֹא תִּנָּשֵׂא עַד שֶׁתִּסְפֹּר וְתִטְבּל וְאִם נִשֵּׂאת לְתַלְמִיד חָכָם מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא מִיָּד וְתִסְפֹּר מֵאַחַר שֶׁנְּשָׂאַתּוּ וְתִטְבּל. שֶׁתַּלְמִיד חָכָם יוֹדֵעַ שֶׁהִיא אֲסוּרָה וְנִזְהָר מִזֶּה וְלֹא יִקְרַב לָהּ עַד שֶׁתִּטְבּל: ",
+ "דִּין הַכְּתָמִים בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְאֵין בַּדָּבָר חִדּוּשׁ וְלֹא מִנְהָג אֶלָּא כָּל כֶּתֶם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִיא טְהוֹרָה הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה וְכָל כֶּתֶם שֶׁאָמַרְנוּ טְמֵאָה (אִם אֵין בַּכֶּתֶם שִׁעוּר כְּדֵי לָחוּשׁ לְזִיבוּת) סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים מִיּוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ הַכֶּתֶם. וְאִם הָיָה שִׁעוּר הַכֶּתֶם כְּדֵי לָחוּשׁ לְזִיבוּת סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים מֵאַחַר יוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ הַכֶּתֶם. שֶׁאֵין הָרוֹאָה דָּם כְּרוֹאָה כֶּתֶם: ",
+ "וְכֵן כָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ בְּיוֹלֶדֶת שֶׁאִמּוֹ טְהוֹרָה הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה בַּזְּמַן הַזֶּה. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה לֹבֶן אוֹ דָּם יָרֹק אוֹ שֶׁהִשְׁלִיכָה חֲתִיכָה אֲדֻמָּה שֶׁאֵין עִמָּהּ דָּם הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה אַף בַּזְּמַן הַזֶּה. שֶׁלֹּא הֶחְמִירוּ אֶלָּא בְּרוֹאָה דָּם טָמֵא [וְאֵין זֶה דָּם טָמֵא]: ",
+ "וְכֵן אִם הָיְתָה בָּהּ מַכָּה וְהָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת מִמֶּנָּה אוֹ שֶׁבָּא הַדָּם עִם מֵימֵי רַגְלַיִם הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. וְלֹא נִתְחַדֵּשׁ דָּבָר אֶלָּא סְפִירַת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים לְכָל רוֹאָה דָּם טָמֵא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַרְאֵה דָּמִים טְמֵאִים: ",
+ "זֶה שֶׁתִּמְצָא בְּמִקְצָת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהַנִּדָּה יוֹשֶׁבֶת שִׁבְעַת יָמִים בְּנִדָּתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם אֶלָּא יוֹם אֶחָד וְאַחַר הַשִּׁבְעָה תֵּשֵׁב שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אֵין זֶה מִנְהָג אֶלָּא טָעוּת הוּא מִמִּי שֶׁהוֹרָה לָהֶם כָּךְ וְאֵין רָאוּי לִפְנוֹת לְדָבָר זֶה כְּלָל אֶלָּא אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד סוֹפֶרֶת אַחֲרָיו שִׁבְעָה (נְקִיִּים) וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי שֶׁהוּא לַיִל שֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר נִדָּתָהּ וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ: ",
+ "וְכֵן זֶה שֶׁתִּמְצָא בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת וְתִמְצָא תְּשׁוּבוֹת לְמִקְצָת הַגְּאוֹנִים שֶׁיּוֹלֶדֶת זָכָר לֹא תְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתָהּ עַד סוֹף אַרְבָּעִים. וְיוֹלֶדֶת נְקֵבָה אַחַר שְׁמוֹנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם אֶלָּא בְּתוֹךְ הַשִּׁבְעָה. אֵין זֶה מִנְהָג אֶלָּא טָעוּת הוּא בְּאוֹתָן הַתְּשׁוּבוֹת וְדֶרֶךְ אֶפִּיקוֹרוֹסוּת בְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת וּמִן הַצְּדוֹקִין לָמְדוּ דָּבָר זֶה. וּמִצְוָה לְכוֹפָן כְּדֵי לְהוֹצִיא מִלִּבָּן וּלְהַחֲזִירָן לְדִבְרֵי חֲכָמִים שֶׁתִּסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "אֵין הָאִשָּׁה עוֹלָה מִטֻּמְאָתָהּ וְיוֹצֵאת מִידֵי עֶרְוָה עַד שֶׁתִּטְבּל בְּמֵי מִקְוֶה כָּשֵׁר. וְלֹא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרָהּ וּבֵין הַמַּיִם. וּבְהִלְכוֹת מִקְוָאוֹת יִתְבָּאֵר הַמִּקְוֶה הַכָּשֵׁר וְהַפָּסוּל וְדֶרֶךְ הַטְּבִילָה וּמִשְׁפְּטֵי הַחֲצִיצָה. אֲבָל אִם רָחֲצָה בַּמֶּרְחָץ אֲפִלּוּ נָפְלוּ עָלֶיהָ כָּל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֲרֵי הִיא אַחַר הָרְחִיצָה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה קֹדֶם הָרְחִיצָה בְּכָרֵת. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמַּעֲלֶה מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה אֶלָּא טְבִילָה בְּמֵי מִקְוֵה אוֹ בְּמַעֲיָן אוֹ בַּיַּמִּים שֶׁהֵם כְּמַעֲיָן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מִקְוָאוֹת: ",
+ "כָּל שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן סָפֵק אִם טָבְלָה בָּהֶן כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. וְאִם טָבְלָה בַּשְּׁבִיעִי אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה שֶׁמָּא יָבוֹא לִבְעֹל בַּשְּׁבִיעִי אַחַר הַטְּבִילָה. הוֹאִיל וְטָבְלָה בִּזְמַנָּהּ אֲפִלּוּ הָיְתָה זָבָה וַדָּאִית הֲרֵי זוֹ עָלְתָה לָהּ טְבִילָה: ",
+ "וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּדְבַּק בְּאִשְׁתּוֹ בְּשִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אֵלּוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּכְסוּתָהּ וְהוּא בִּכְסוּתוֹ. וְלֹא יִקְרַב לָהּ וְלֹא יִגַּע בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה. וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ בִּקְעָרָה אַחַת. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר יִנְהֹג עִמָּהּ בִּימֵי סְפִירָה כְּמוֹ שֶׁיִּנְהֹג בִּימֵי נִדָּה שֶׁעֲדַיִן הִיא בְּכָרֵת עַד שֶׁתִּטְבּל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ נִדָּה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ חוּץ מֵהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וּמְזִיגַת הַכּוֹס וְהַצָּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבוֹא לִדְבַר עֲבֵרָה. וּמִפְּנֵי זֶה לֹא תֹּאכַל עִמּוֹ בִּקְעָרָה אַחַת וְלֹא יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. וְכֵן בְּשִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים לֹא תַּעֲשֶׂה לוֹ שָׁלֹשׁ מְלָאכוֹת אֵלּוּ. וּמֻתָּר לְאִשָּׁה לְהִתְקַשֵּׁט בִּימֵי נִדָּתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ: "
+ ],
+ [
+ "יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעַל עַכּוּ\"ם מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת דֶּרֶךְ אִישׁוּת. אוֹ יִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּבְעֲלָה לְעַכּוּ\"ם דֶּרֶךְ אִישׁוּת הֲרֵי אֵלּוּ לוֹקִין מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז ג) \"לֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ\". אֶחָד שִׁבְעָה עֲמָמִין וְאֶחָד כָּל אֻמּוֹת בְּאִסּוּר זֶה. וְכֵן מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא (נחמיה י לא) \"וַאֲשֶׁר לֹא נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ\": \n",
+ "וְלֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ חַתְנוּת אֲבָל הַבָּא עַל הַכּוּתִית דֶּרֶךְ זְנוּת מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבוֹא לְהִתְחַתֵּן. וְאִם יִחֲדָהּ לוֹ בִּזְנוּת חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה וּמִשּׁוּם שִׁפְחָה וּמִשּׁוּם כּוּתִית וּמִשּׁוּם זוֹנָה. וְאִם לֹא יִחֲדָהּ לוֹ אֶלָּא נִקְרֵאת מִקְרֶה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם כּוּתִית [ג.] וְכָל חִיּוּבִין אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶן: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה הַבּוֹעֵל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כֹּהֵן הַבָּא עַל הַכּוּתִית לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה מִשּׁוּם זוֹנָה. וְאֶחָד זוֹנָה כּוּתִית וְאֶחָד זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית. וּבִבְעִילָה בִּלְבַד לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בַּת קִדּוּשִׁין: \n",
+ "כָּל הַבּוֹעֵל כּוּתִית בֵּין דֶּרֶךְ חַתְנוּת בֵּין דֶּרֶךְ זְנוּת אִם בְּעָלָהּ בְּפַרְהֶסְיָא וְהוּא שֶׁיִּבְעל לְעֵינֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ יֶתֶר אִם פָּגְעוּ בּוֹ קַנָּאִין וַהֲרָגוּהוּ הֲרֵי אֵלּוּ מְשֻׁבָּחִין וּזְרִיזִין [ו.] וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי הוּא. רְאָיָה לְדָבָר זֶה מַעֲשֶׂה פִּינְחָס בְּזִמְרִי: \n",
+ "וְאֵין הַקַּנַּאי רַשַּׁאי לִפְגֹּעַ בָּהֶן אֶלָּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּזִמְרִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה ח) \"וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ\". אֲבָל אִם פֵּרַשׁ אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ. וְאִם הֲרָגוֹ נֶהֱרַג עָלָיו. וְאִם בָּא הַקַּנַּאי לִטּל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין לְהָרְגוֹ אֵין מוֹרִין לוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם בָּא הַקַּנַּאי לַהֲרֹג אֶת הַבּוֹעֵל וְנִשְׁמַט הַבּוֹעֵל וְהָרַג הַקַּנַּאי כְּדֵי לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִיָּדוֹ אֵין הַבּוֹעֵל נֶהֱרַג עָלָיו. וְהַבָּא עַל בַּת גֵּר תּוֹשָׁב אֵין הַקַּנָּאִין פּוֹגְעִים בּוֹ אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "לֹא פָּגְעוּ בּוֹ קַנָּאִים וְלֹא הִלְקוּהוּ בַּיִת דִּין הֲרֵי עָנְשׁוֹ מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי קַבָּלָה שֶׁהוּא בְּכָרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב יא) \"כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר\" (מלאכי ב יב) \"יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה\". אִם יִשְׂרָאֵל הוּא לֹא יִהְיֶה לוֹ עֵר בַּחֲכָמִים וְלֹא עוֹנֶה בַּתַּלְמִידִים וְאִם כֹּהֵן הוּא לֹא יִהְיֶה לוֹ מַגִּישׁ מִנְחָה לַה' צְבָאוֹת. הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁהַבּוֹעֵל כּוּתִית כְּאִלּוּ נִתְחַתֵּן לְעַכּוּ\"ם שֶׁנֶּאֱמַר \"בָעַל בַּת אֵל נֵכָר וְנִקְרָא מְחַלֵּל קֹדֶשׁ ה':\" \n",
+ "עָוֹן זֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין אַל יְהִי קַל בְּעֵינֶיךָ. אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ הֶפְסֵד שֶׁאֵין בְּכָל הָעֲרָיוֹת כְּמוֹתוֹ. שֶׁהַבֵּן מִן הָעֶרְוָה בְּנוֹ הוּא לְכָל דָּבָר וּבִכְלַל יִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁב אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַמְזֵר וְהַבֵּן מִן הַכּוּתִית אֵינוֹ בְּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז ד) \"כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי\" מֵסִיר אוֹתוֹ מִלִּהְיוֹת אַחֲרֵי ה': \n",
+ "וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם לְהִדָּבֵק בְּעַכּוּ\"ם שֶׁהִבְדִּילָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם וְלָשׁוּב מֵאַחֲרֵי ה' וְלִמְעל בּוֹ: \n",
+ "עַכּוּ\"ם הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל אִם אֵשֶׁת אִישׁ הִיא נֶהֱרַג עָלֶיהָ וְאִם פְּנוּיָה הִיא אֵינוֹ נֶהֱרַג: \n",
+ "אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַכּוּתִית בֵּין קְטַנָּה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ וַאֲפִלּוּ הָיָה קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כֵּיוָן שֶׁבָּא עַל הַכּוּתִית בְּזָדוֹן הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת מִפְּנֵי שֶׁבָּא לְיִשְׂרָאֵל תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ כִּבְהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא טז) \"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם\" (במדבר לא יז) \"וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ\": \n",
+ "הָעֲבָדִים שֶׁהִטְבִּילוּ אוֹתָם לְשֵׁם עַבְדוּת וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִצְוֹת שֶׁהָעֲבָדִים חַיָּבִים בָּהֶם יָצְאוּ מִכְּלַל הָעַכּוּ\"ם וְלִכְלַל יִשְׂרָאֵל לֹא בָּאוּ. לְפִיכָךְ הַשִּׁפְחָה אֲסוּרָה לְבֶן חוֹרִין. אֶחָד שִׁפְחָתוֹ וְאֶחָד שִׁפְחַת חֲבֵרוֹ. וְהַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. שֶׁהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהָאָדוֹן נוֹתֵן שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית לְעַבְדּוֹ הָעִבְרִי וְהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ד) \"אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה\": \n",
+ "וְלֹא גָּזְרוּ חֲכָמִים בְּדָבָר זֶה וְלֹא חִיְּבָה תּוֹרָה מַלְקוֹת בְּשִׁפְחָה אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "אַל יְהִי עָוֹן זֶה קַל בְּעֵינֶיךָ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַלְקוֹת מִן הַתּוֹרָה. שֶׁגַּם זֶה גּוֹרֵם לַבֵּן לָסוּר מֵאַחֲרֵי ה'. שֶׁהַבֵּן מִן הַשִּׁפְחָה הוּא עֶבֶד וְאֵינוֹ מִיִּשְׂרָאֵל וְנִמְצָא גּוֹרֵם לְזֶרַע הַקֹּדֶשׁ לְהִתְחַלֵּל וְלִהְיוֹתָם עֲבָדִים. הֲרֵי אֻנְקְלוֹס הַמְתַרְגֵּם כָּלַל בְּעִילַת עֶבֶד וְשִׁפְחָה בִּכְלַל (דברים כג יח) \"לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ\" (דברים כג יח) \"וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה\": \n",
+ "הַבָּא עַל שִׁפְחָה וַאֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא וּבִשְׁעַת עֲבֵרָה אֵין הַקַּנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. וְכֵן אִם לָקַח שִׁפְחָה דֶּרֶךְ חַתְנוּת אֵינוֹ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. שֶׁמֵּעֵת שֶׁטָּבְלָה וְקִבְּלָה מִצְוֹת יָצְתָה מִכְּלַל הָעַכּוּ\"ם: \n",
+ "נִתְעָרֵב וְלַד יִשְׂרְאֵלִית בִּוְלַד שִׁפְחָה הֲרֵי שְׁנֵיהֶן סָפֵק וְכָל אֶחָד מֵהֶן סְפֵק עֶבֶד וְכוֹפִין בַּעַל הַשִּׁפְחָה וּמְשַׁחְרֵר אֶת שְׁנֵיהֶם. וְאִם הָיָה הַבֵּן הַהוּא (בֶּן) הָאָדוֹן שֶׁל עֶבֶד כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ יְשַׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה וְיִהְיוּ מֻתָּרִין לָבֹא בַּקָּהָל: \n",
+ "הָיוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת בָּנוֹת הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן סְפֵק שְׁפָחוֹת וְהַבָּא עַל כָּל אַחַת מֵהֶן הַוָּלָד סְפֵק עֶבֶד. וְכֵן אִם נִתְעָרֵב וְלַד עַכּוּ\"ם בִּוְלַד יִשְׂרְאֵלִית מַטְבִּילִים אֶת שְׁנֵיהֶן לְשֵׁם גֵּרוּת וְכָל אַחַת מֵהֶן סְפֵק גִּיֹּרֶת: \n",
+ "כָּל הָעַכּוּ\"ם כֻּלָּם כְּשֶׁיִּתְגַּיְּרוּ וִיקַבְּלוּ עֲלֵיהֶן כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְהָעֲבָדִים כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרְרוּ הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו טו) \"הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם\". וּמֻתָּרִין לְהִכָּנֵס בִּקְהַל ה' מִיָּד. וְהוּא שֶׁיִּשָּׂא הַגֵּר אוֹ הַמְשֻׁחְרָר בַּת יִשְׂרָאֵל וְיִשָּׂא הַיִּשְׂרְאֵלִי גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת. חוּץ מֵאַרְבָּעָה עֲמָמִין בִּלְבַד וְהֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וּמִצְרַיִם וֶאֱדוֹם שֶׁהָאֻמּוֹת הָאֵלּוּ כְּשֶׁיִּתְגַּיֵּר אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר אֶלָּא לְעִנְיַן בִּיאָה בַּקָּהָל: \n",
+ "וְכֵיצַד דִּינָן. עַמּוֹן וּמוֹאָב אִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ד) \"לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'\" וְגוֹ'. הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהָעַמּוֹנִי הַזָּכָר וְהַמּוֹאָבִי הַזָּכָר הוּא שֶׁאָסוּר לְעוֹלָם לִשָּׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בֶּן בְּנוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם. אֲבָל עַמּוֹנִית וּמוֹאָבִית מֻתֶּרֶת מִיָּד כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת: \n",
+ "מִצְרִי וֶאֱדוֹמִי אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת דּוֹר רִאשׁוֹן וְדוֹר שֵׁנִי אֲסוּרִין לָבֹא בְּיִשְׂרָאֵל וְדוֹר שְׁלִישִׁי מֻתָּר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ט) \"בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם\" וְגוֹ': \n",
+ "מִצְרִית מְעֻבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בְּנָהּ שֵׁנִי. מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית רִאשׁוֹנָה אוֹ מִצְרִי רִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה הַוָּלָד שֵׁנִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ט) \"בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם\" הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּלֵדָה: \n",
+ "גֵּר עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית הַוָּלָד עַמּוֹנִי. גֵּר מִצְרִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית הַוָּלָד מִצְרִי. זֶה הַכְּלָל. בָּאֻמּוֹת הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר. נִתְגַּיְּרוּ הַלֵּךְ אַחַר הַפָּחוּת: \n",
+ "מִי שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין אֵינָן אֲסוּרִין מִן הַתּוֹרָה לָבוֹא בַּקָּהָל. וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא נִתְגַּיְּרוּ מֵהֶן אֶלָּא הַגִּבְעוֹנִים וִיהוֹשֻׁעַ גָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִים לָבֹא בַּקָּהָל אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת. וְלֹא אָסַר אוֹתָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ מִקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ט כג) \"וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי\". תָּלָה הַרְחָקָתָם בַּמִּקְדָּשׁ: \n",
+ "וְהֵם הַנִּקְרָאִים נְתִינִים לְפִי שֶׁנְּתָנָם לַעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ. בָּא דָּוִד וְגָזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בַּקָּהָל לְעוֹלָם וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין מִקְדָּשׁ. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּעֶזְרָא (עזרא ח כ) \"וּמִן הַנְּתִינִים שֶׁנָּתַן דָּוִיד וְהַשָּׂרִים לַעֲבֹדַת הַלְוִיִּם\". הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא תָּלָה אוֹתָם בַּמִּקְדָּשׁ: \n",
+ "וְלָמָּה גָּזַר עֲלֵיהֶם הוּא וּבֵית דִּינוֹ לְפִי שֶׁרָאָה עַזּוּת וְאַכְזָרִיּוּת שֶׁהָיְתָה בָּהֶם בְּעֵת שֶׁבִּקְּשׁוּ שִׁבְעַת בְּנֵי שָׁאוּל בְּחִיר ה' לִתְלוֹתָם וַהֲרָגוּם וְלֹא רִחֲמוּ עֲלֵיהֶם: \n",
+ "כְּשֶׁעָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר בִּלְבֵּל כָּל הָאֻמּוֹת וְעֵרְבָם זֶה בָּזֶה וְהִגְלָה אוֹתָם מִמְּקוֹמָם. וְאֵלּוּ הַמִּצְרִים שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַתָּה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הֵם. וְכֵן הָאֱדוֹמִים שֶׁבִּשְׂדֵה אֱדוֹם. וְהוֹאִיל וְנִתְעָרְבוּ אַרְבַּע אֻמּוֹת הָאֲסוּרִים בְּכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן מֻתָּרִים הֻתַּר הַכּל. שֶׁכָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן לְהִתְגַּיֵּר חֶזְקָתוֹ שֶׁפֵּרַשׁ מִן הָרֹב. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּתְגַּיֵּר הַגֵּר בַּזְּמַן הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם בֵּין אֱדוֹמִי בֵּין מִצְרִי בֵּין עַמּוֹנִי בֵּין מוֹאָבִי בֵּין כּוּשִׁי בֵּין שְׁאָר הָאֻמּוֹת אֶחָד הַזְּכָרִים וְאֶחָד הַנְּקֵבוֹת מֻתָּרִין לָבֹא בַּקָּהָל מִיָּד: \n"
+ ],
+ [
+ "בִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִבְרִית. בְּמִילָה וּטְבִילָה וְקָרְבָּן: \n",
+ "מִילָה הָיְתָה בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מח) \"וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ\". מָל אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁכֻּלָּם בִּטְּלוּ בְּרִית מִילָה בְּמִצְרַיִם חוּץ מִשֵּׁבֶט לֵוִי וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים לג ט) \"וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ\": \n",
+ "וּטְבִילָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט י) \"וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם\". וְקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד ה) \"וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עלֹת\", עַל יְדֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּם: \n",
+ "וְכֵן לְדוֹרוֹת כְּשֶׁיִּרְצֶה הָעַכּוּ\"ם לְהִכָּנֵס לִבְרִית וּלְהִסְתּוֹפֵף תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וִיקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה צָרִיךְ מִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן. וְאִם נְקֵבָה הִיא טְבִילָה וְקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו טו) \"כָּכֶם כַּגֵּר\". מָה אַתֶּם בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן אַף הַגֵּר לְדוֹרוֹת בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן: \n",
+ "וּמַהוּ קָרְבַּן הַגֵּר. עוֹלַת בְּהֵמָה אוֹ שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וּשְׁנֵיהֶם עוֹלָה. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם קָרְבָּן צָרִיךְ מִילָה וּטְבִילָה וּכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יָבִיא קָרְבָּן: \n",
+ "גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל אוֹ טָבַל וְלֹא מָל אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיָּמוּל וְיִטְבּל. וְצָרִיךְ לִטְבּל בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה. וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר צָרִיךְ בֵּית דִּין אֵין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם טוֹב וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְאִם הִטְבִּילוּהוּ הֲרֵי זֶה גֵּר: \n",
+ "גֵּר קָטָן מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עַל דַּעַת בֵּית דִּין שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ. מְעֻבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וְטָבְלָה אֵין בְּנָהּ צָרִיךְ טְבִילָה. טָבַל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְנִתְגַּיֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וַאֲפִלּוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אֵינוֹ גֵּר. בָּא וְאָמַר נִתְגַּיַּרְתִּי בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְהִטְבִּילוּנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן לָבֹא בַּקָּהָל עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים: \n",
+ "הָיָה נָשׂוּי לְיִשְׂרְאֵלִית אוֹ לְגִיֹּרֶת וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים וְאָמַר נִתְגַּיַּרְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי נֶאֱמָן לִפְסל אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ נֶאֱמָן לִפְסל אֶת הַבָּנִים. וְחוֹזֵר וְטוֹבֵל בְּבֵית דִּין: \n",
+ "גִּיֹּרֶת שֶׁרְאִינוּהָ נוֹהֶגֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל תָּמִיד כְּגוֹן שֶׁתִּטְבּל לְנִדָּתָהּ וְתַפְרִישׁ תְּרוּמָה מֵעִסָּתָהּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן גֵּר שֶׁנּוֹהֵג בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁטּוֹבֵל לְקִרְיוֹ וְעוֹשֶׂה כָּל הַמִּצְוֹת. הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת גֵּרֵי צֶדֶק. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁמְּעִידִין לִפְנֵי מִי שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן אִם בָּאוּ לְהִתְעָרֵב בְּיִשְׂרָאֵל אֵין מַשִּׂיאִין אוֹתָם עַד שֶׁיָּבִיאוּ עֵדִים אוֹ עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ בְּפָנֵינוּ הוֹאִיל וְהֻחְזְקוּ עַכּוּ\"ם: \n",
+ "אֲבָל מִי שֶׁבָּא וְאָמַר שֶׁהָיָה עַכּוּ\"ם וְנִתְגַּיֵּר בְּבֵית דִּין נֶאֱמָן. שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְאוֹתָן הַיָּמִים שֶׁחֶזְקַת הַכּל שָׁם בְּחֶזְקַת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁזּוֹ מַעֲלָה בְּיוּחֲסִין: \n",
+ "כְּשֵׁם שֶׁמָּלִין וּמַטְבִּילִין אֶת הַגֵּרִים כָּךְ מָלִין וּמַטְבִּילִין אֶת הָעֲבָדִים הַנִּלְקָחִים מִן הָעַכּוּ\"ם לְשֵׁם עַבְדוּת. הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הָעַכּוּ\"ם וְקָדַם הָעֶבֶד וְטָבַל לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין קָנָה עַצְמוֹ. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר בְּעֵת טְבִילָה הֲרֵינִי טוֹבֵל בִּפְנֵיכֶם לְשֵׁם גֵּרוּת. וְאִם טָבַל בִּפְנֵי רַבּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁטָּבַל נִשְׁתַּחְרֵר. לְפִיכָךְ צָרִיךְ רַבּוֹ לְתָקְפּוֹ בַּמַּיִם עַד שֶׁיַּעֲלֶה וְהוּא תַּחַת שִׁעְבּוּדוֹ וּמוֹדִיעוֹ בִּפְנֵי הַדַּיָּנִין שֶׁלְּשֵׁם עַבְדוּת מַטְבִּילוֹ. וְאֵין הָעֶבֶד טוֹבֵל אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה וּבַיּוֹם כְּגֵר, שֶׁמִּקְצָת גֵּרוּת הוּא: \n",
+ "כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד צָרִיךְ טְבִילָה אַחֶרֶת בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ תִּגָּמֵר גֵּרוּתוֹ וְיִהְיֶה כְּיִשְׂרָאֵל. וְאֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מִצְוֹת וּלְהוֹדִיעוֹ עִקְּרֵי הַדָּת שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּהוּ כְּשֶׁטָּבַל לְשֵׁם עַבְדוּת: \n",
+ "וּבְמִקְוֶה הַכָּשֵׁר לִטְבִילַת נִדָּה שָׁם מַטְבִּילִין אֶת הַגֵּרִים וְאֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַמְשֻׁחְרָרִים. וְכָל דָּבָר שֶׁחוֹצֵץ בְּנִדָּה חוֹצֵץ בְּגֵרִים וּבַעֲבָדִים וּבִמְשֻׁחְרָרִים: \n",
+ "אַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁשִּׁמְשׁוֹן הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא יְדִיד ה' נָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת בְּגֵיוּתָן. אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר כָּךְ הוּא. שֶׁהַמִּצְוָה הַנְּכוֹנָה כְּשֶׁיָּבֹא הַגֵּר אוֹ הַגִּיֹּרֶת לְהִתְגַּיֵּר בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא בִּגְלַל מָמוֹן שֶׁיִּטּל אוֹ בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה שֶׁיִּזְכֶּה לָהּ אוֹ מִפְּנֵי הַפַּחַד בָּא לְהִכָּנֵס לַדָּת. וְאִם אִישׁ הוּא בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בְּאִשָּׁה יְהוּדִית. וְאִם אִשָּׁה הִיא בּוֹדְקִין שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּבָחוּר מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל. אִם לֹא נִמְצָא לָהֶם עִלָּה מוֹדִיעִין אוֹתָן כֹּבֶד עֹל הַתּוֹרָה וְטֹרַח שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂיָּתָהּ עַל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְרשׁוּ. אִם קִבְּלוּ וְלֹא פֵּרְשׁוּ וְרָאוּ אוֹתָן שֶׁחָזְרוּ מֵאַהֲבָה מְקַבְּלִים אוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר (רות א יח) \"וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ\": \n",
+ "לְפִיכָךְ לֹא קִבְּלוּ בֵּית דִּין גֵּרִים כָּל יְמֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. בִּימֵי דָּוִד שֶׁמָּא מִן הַפַּחַד חָזְרוּ. וּבִימֵי שְׁלֹמֹה שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת וְהַטּוֹבָה וְהַגְּדֻלָּה שֶׁהָיוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל חָזְרוּ. שֶׁכָּל הַחוֹזֵר מִן הָעַכּוּ\"ם בִּשְׁבִיל דָּבָר מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם אֵינוֹ מִגֵּרֵי הַצֶּדֶק. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ גֵּרִים הַרְבֵּה מִתְגַּיְּרִים בִּימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בִּפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת. וְהָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל חוֹשְׁשִׁין לָהֶם לֹא דּוֹחִין אוֹתָן אַחַר שֶׁטָּבְלוּ מִכָּל מָקוֹם וְלֹא מְקָרְבִין אוֹתָן עַד שֶׁתֵּרָאֶה אַחֲרִיתָם: \n",
+ "וּלְפִי שֶׁגִּיֵּר שְׁלֹמֹה נָשִׁים וּנְשָׂאָן. וְכֵן שִׁמְשׁוֹן גִּיֵּר וְנָשָׂא. וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא חָזְרוּ אֵלּוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר וְלֹא עַל פִּי בֵּית דִּין גִּיְּרוּם חֲשָׁבָן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֵן עַכּוּ\"ם וּבְאִסּוּרָן עוֹמְדִין. וְעוֹד שֶׁהוֹכִיחַ סוֹפָן עַל תְּחִלָּתָן שֶׁהֵן עוֹבְדוֹת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁלָּהֶן וּבָנוּ לָהֶן בָּמוֹת וְהֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא בְּנָאָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא ז) \"אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה\": \n",
+ "גֵּר שֶׁלֹּא בָּדְקוּ אַחֲרָיו אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוּהוּ הַמִּצְוֹת וְעָנְשָׁן וּמָל וְטָבַל בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת הֲרֵי זֶה גֵּר. אֲפִלּוּ נוֹדַע שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר הוּא מִתְגַּיֵּר הוֹאִיל וּמָל וְטָבַל יָצָא מִכְּלַל הָעַכּוּ\"ם וְחוֹשְׁשִׁין לוֹ עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר צִדְקוּתוֹ. וַאֲפִלּוּ חָזַר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין. וּמִצְוָה לְהַחֲזִיר אֲבֵדָתוֹ מֵאַחַר שֶׁטָּבַל נַעֲשָׂה כְּיִשְׂרָאֵל. וּלְפִיכָךְ קִיְּמוּ שִׁמְשׁוֹן וּשְׁלֹמֹה נְשׁוֹתֵיהֶן וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְלָה סוֹדָן: \n",
+ "וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים קָשִׁים לָהֶם גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּנֶגַע צָרַעַת שֶׁרֻבָּן חוֹזְרִין בִּשְׁבִיל דָּבָר וּמַטְעִין אֶת יִשְׂרָאֵל. וְקָשֶׁה הַדָּבָר לִפְרשׁ מֵהֶם אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. צֵא וּלְמַד מָה אֵרַע בַּמִּדְבָּר בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וּבְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה וְכֵן רֹב הַנִּסְיוֹנוֹת הָאֲסַפְסוּף הָיוּ בָּהֶן תְּחִלָּה: \n"
+ ],
+ [
+ "כֵּיצַד מְקַבְּלִין גֵּרֵי הַצֶּדֶק. כְּשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לִהִתְגַּיֵּר מִן הָעַכּוּ\"ם וְיִבְדְּקוּ אַחֲרָיו וְלֹא יִמְצְאוּ עִלָּה. אוֹמְרִים לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּר. אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים וּדְחוּפִים וּמְסֻחָפִין וּמְטֹרָפִין וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶן. אִם אָמַר אֲנִי יוֹדֵעַ וְאֵינִי כְּדַאי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד: ",
+ "וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עִקְּרֵי הַדָּת שֶׁהוּא יִחוּד הַשֵּׁם וְאִסּוּר עַכּוּ\"ם. וּמַאֲרִיכִין בַּדָּבָר הַזֶּה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. וְאֵין מַאֲרִיכִין בְּדָבָר זֶה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת. כֵּיצַד. אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָּאתָ לְדָת זוֹ אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת. אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְעַכְשָׁיו אַחַר שֶׁתִּתְגַּיֵּר אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת. אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו. וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו. שֶׁמָּא יִגְרֹם לְטָרְדוֹ וּלְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה. שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵין מוֹשְׁכִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּדִבְרֵי רָצוֹן וְרַכִּים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (הושע יא ד) \"בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם\" וְאַחַר כָּךְ (הושע יא ד) \"בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה\": ",
+ "וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁבַּעֲשִׂיַּת מִצְוֹת אֵלּוּ יִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְשֶׁאֵין שׁוּם צַדִּיק גָּמוּר אֶלָּא בַּעַל הַחָכְמָה שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוֹת אֵלּוּ וְיוֹדְעָן: ",
+ "וְאוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ צָפוּן אֶלָּא לַצַּדִּיקִים וְהֵם יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁתִּרְאֶה יִשְׂרָאֵל בְּצַעַר בָּעוֹלָם הַזֶּה טוֹבָה הִיא צְפוּנָה לָהֶם שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל רֹב טוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּאֻמּוֹת. שֶׁמָּא יָרוּם לִבָּם וְיִתְעוּ וְיַפְסִידוּ שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב טו) \"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט\": ",
+ "וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן רֹב פֻּרְעָנוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ אֶלָּא כָּל הָעַכּוּ\"ם כָּלִין וְהֵן עוֹמְדִין. וּמַאֲרִיכִין בַּדָּבָר הַזֶּה כְּדֵי לְחַבְּבָן. אִם חָזַר בּוֹ וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ. וְאִם קִבֵּל אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ אֶלָּא מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאִם הָיָה מָהוּל מַטִּיפִין מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית וּמַשְׁהִים אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ: ",
+ "וּשְׁלֹשָׁה עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה וְהוּא עוֹמֵד בַּמַּיִם. וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה נָשִׁים מוֹשִׁיבוֹת אוֹתָהּ בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וְהַדַּיָּנִין מִבַּחוּץ וּמוֹדִיעִין אוֹתָהּ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּמַּיִם וְאַחַר כָּךְ טוֹבֶלֶת בִּפְנֵיהֶם וְהֵן מַחְזִירִין פְּנֵיהֶן וְיוֹצְאִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁתַּעֲלֶה מִן הַמַּיִם: ",
+ "אֵי זֶה הוּא גֵּר תּוֹשָׁב זֶה עַכּוּ\"ם שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה עִם שְׁאָר הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ וְלֹא מָל וְלֹא טָבַל הֲרֵי זֶה מְקַבְּלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ תּוֹשָׁב לְפִי שֶׁמֻּתָּר לָנוּ לְהוֹשִׁיבוֹ בֵּינֵינוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת עַכּוּ\"ם: ",
+ "וְאֵין מְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אֲפִלּוּ קִבֵּל עָלָיו כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ חוּץ מִדִּקְדּוּק אֶחָד אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ: ",
+ "הָעֶבֶד הַנִּלְקָח מִן הָעַכּוּ\"ם אֵין אוֹמְרִין לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ. אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ רְצוֹנְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לִכְלַל עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל וְתִהְיֶה מִן הַכְּשֵׁרִים אוֹ לֹא. אִם רָצָה מוֹדִיעִין לוֹ עִקְּרֵי הַדָּת וּמִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וְעָנְשָׁן וּשְׂכָרָן כְּמוֹ שֶׁמּוֹדִיעִין אֶת הַגֵּר וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ כְּגֵר. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא בַּמַּיִם. וְאִם לֹא רָצָה לְקַבֵּל מְגַלְגְּלִין עָלָיו כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמוֹכְרוֹ לְעַכּוּ\"ם. וְאָסוּר לְקַיְּמוֹ יוֹתֵר עַל כֵּן. וְאִם הִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יָמוּל וְלֹא יִטְבּל אֶלָּא יִהְיֶה גֵּר תּוֹשָׁב מֻתָּר לְקַיְּמוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּשֶׁהוּא גֵּר תּוֹשָׁב. וְאֵין מְקַיְּמִין עֶבֶד כָּזֶה אֶלָּא בִּזְמַן הַיּוֹבֵל: ",
+ "הָעַכּוּ\"ם אֵין אֲסוּרִים עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם עֶרְוָה אֶלָּא אִמּוֹ וְאֵשֶׁת אָבִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ וְאֵשֶׁת אִישׁ וְזָכָר וּבְהֵמָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מְלָכִים וּמִלְחֲמוֹתֵיהֶן. אֲבָל שְׁאָר עֲרָיוֹת מֻתָּרִין לָהֶן: ",
+ "עַכּוּ\"ם שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְעֶבֶד שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר הֲרֵי הוּא כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד. וְכָל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהָיוּ לוֹ כְּשֶׁהוּא עַכּוּ\"ם אוֹ כְּשֶׁהוּא עֶבֶד אֵינָן שְׁאֵר בָּשָׂר. וְאִם נִתְגַּיֵּר הוּא וְהֵם אֵינוֹ חַיָּב עַל אַחַת מֵהֶם מִשּׁוּם עֶרְוָה כְּלָל: ",
+ "דִּין תּוֹרָה שֶׁמֻּתָּר לְעַכּוּ\"ם שֶׁיִּשָּׂא אִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ דָּבָר זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּאנוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה. שֶׁאֶמֶשׁ הָיְתָה לוֹ זוֹ אֲסוּרָה וְהַיּוֹם מֻתֶּרֶת. וְכֵן גֵּר שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ וְהִיא בְּגֵיוּתָהּ הֲרֵי זֶה כְּבָא עַל הַנָּכְרִית: ",
+ "כֵּיצַד דִּין הַגֵּרִים בַּעֲרָיוֹת שֶׁל שְׁאֵר בָּשָׂר. אִם הָיָה נָשׂוּי כְּשֶׁהוּא עַכּוּ\"ם לְאִמּוֹ אוֹ לַאֲחוֹתוֹ וְנִתְגַּיְּרוּ מַפְרִישִׁין אוֹתָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הָיָה נָשׂוּי לִשְׁאָר עֲרָיוֹת וְנִתְגַּיֵּר הוּא וְאִשְׁתּוֹ אֵין מַפְרִישִׁין אוֹתָן. גֵּר אָסוּר בִּשְׁאֵר הָאֵם אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּמֻתָּר בִּשְׁאֵר הָאָב אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה שְׁאֵרוֹ מֵאָבִיו. כְּגוֹן תְּאוֹמִים שֶׁדָּבָר בָּרוּר שֶׁאָבִיו שֶׁל זֶה הוּא אָבִיו שֶׁל זֶה אַף עַל פִּי כֵן לֹא גָּזְרוּ עַל שְׁאֵר אָבִיו. לְפִיכָךְ נוֹשֵׂא הַגֵּר אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְאֵשֶׁת אָבִיו וְאֵשֶׁת בְּנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת לְאָחִיו אוֹ לְאָבִיו אוֹ לַאֲחִי אָבִיו אוֹ לִבְנוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. וְכֵן אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאָבִיהָ וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. וּבִתּוֹ שֶׁנִּתְגַּיְּרָה מֻתֶּרֶת לוֹ. אֲבָל אֵינוֹ נוֹשֵׂא לֹא אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ וְלֹא אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאִמָּהּ וְלֹא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁנְּשָׂאָהּ אָחִיו מֵאִמּוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר. אֲבָל אִם נְשָׂאָהּ אָחִיו כְּשֶׁהוּא עַכּוּ\"ם הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ: ",
+ "שְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים שֶׁהָיְתָה הוֹרָתָן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתָן בִּקְדֻשָּׁה חַיָּבִין מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח: ",
+ "הַנּוֹשֵׂא גִּיֹּרֶת וּבִתָּהּ הַגִּיֹּרֶת אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת מִן הָאֵם יוֹשֵׁב עִם אַחַת מֵהֶן וּמְגָרֵשׁ הַשְּׁנִיָּה. נָשָׂא גִּיֹּרֶת וּמֵתָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִשָּׂא אִמָּהּ אוֹ בִּתָּהּ שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶלָּא בְּחַיֵּיהֶן. וּמֻתָּר לְאָדָם לִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת גִּיּוֹרוֹת מִן הָאָב שֶׁלֹּא גָּזְרוּ בִּשְׁאֵר הָאָב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "הַשְּׁנִיּוֹת כֻּלָּן לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן בְּגֵרִים. לְפִיכָךְ מֻתָּר הַגֵּר לִשָּׂא אֵם אִמּוֹ. וְנוֹשֵׂא אָדָם גִּיֹּרֶת וְאֵם אִמָּהּ אוֹ בַּת בַּת בִּתָּהּ. וְכֵן בִּשְׁאָר הַשְּׁנִיּוֹת: ",
+ "הָעֶבֶד מֻתָּר לִשָּׂא אִמּוֹ כְּשֶׁהוּא עֶבֶד וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁכְּבָר יָצָא מִכְּלַל עַכּוּ\"ם. וְאֵין הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עַל הָעַכּוּ\"ם אֲסוּרוֹת עָלָיו וְלֹא בָּא לִכְלַל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיֵּאָסְרוּ עָלָיו עֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עַל הַגֵּרִים: ",
+ "וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאִם בָּא הָעֶבֶד עַל הַזָּכוּר וּבְהֵמָה יֵהָרֵגוּ. שֶׁאִסּוּר שְׁתֵּי עֲרָיוֹת אֵלּוּ שָׁוֶה בְּכָל הָאָדָם: ",
+ "עֲבָדִים שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ הֲרֵי הֵן כְּגֵרִים. כָּל שֶׁאָסוּר לְגֵרִים אָסוּר לָהֶן וְכָל הַמֻּתָּר לְגֵרִים מֻתָּר לָהֶן. נוֹתֵן אָדָם שִׁפְחָתוֹ לְעַבְדּוֹ אוֹ לְעֶבֶד חֲבֵרוֹ. וּמוֹסֵר שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנֵי עֲבָדִים לְכַתְּחִלָּה וְאֵינָן צְרִיכִין שׁוּם דָּבָר אֶלָּא הֲרֵי הֵן כִּבְהֵמוֹת. וְשִׁפְחָה שֶׁהִיא מְיֻחֶדֶת לְעֶבֶד אוֹ שֶׁאֵינָהּ מְיֻחֶדֶת אַחַת הִיא לְפִי שֶׁאֵין אִישׁוּת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לְעַכּוּ\"ם עַל הָעַכּוּ\"ם אֲבָל לֹא לַעֲבָדִים עַל הָעֲבָדִים וְלֹא לַעֲבָדִים עַל יִשְׂרָאֵל: "
+ ],
+ [
+ "אֵי זֶהוּ (דברים כג ג) \"מַמְזֵר\" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. זֶה הַבָּא מֵעֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת. חוּץ מִן הַנִּדָּה שֶׁהַבֵּן מִמֶּנָּה פָּגוּם וְאֵינוֹ מַמְזֵר. אֲבָל הַבָּא עַל שְׁאָר הָעֲרָיוֹת בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה הַוָּלָד מַמְזֵר. וְאֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת אֲסוּרִין לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ג) \"גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי\" כְּלוֹמַר לְעוֹלָם: \n",
+ "אֶחָד מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא יִשְׂרְאֵלִית אוֹ יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת כֵּיוָן שֶׁבָּעֲלוּ אַחַר הַקִּדּוּשִׁין לוֹקִין. קִדֵּשׁ וְלֹא בָּעַל אֵינוֹ לוֹקֶה. בָּעַל וְלֹא קִדֵּשׁ אֵינָן לוֹקִין מִשּׁוּם מַמְזֵרוּת שֶׁאֵין לְךָ בְּכָל חַיָּבֵי לָאוִין מִי שֶׁלּוֹקֶה עַל בְּעִילָה בְּלֹא קִדּוּשִׁין אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת הַוָּלָד כָּשֵׁר שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ עֶרְוָה: \n",
+ "עַכּוּ\"ם וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד כָּשֵׁר בֵּין פְּנוּיָה בֵּין בְּאֵשֶׁת אִישׁ בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. עַכּוּ\"ם וְעֶבֶד הַבָּאִים עַל הַמַּמְזֶרֶת הַוָּלָד מַמְזֵר. וּמַמְזֵר הַבָּא עַל הָעַכּוּ\"ם הַוָּלָד עַכּוּ\"ם. נִתְגַּיֵּר הֲרֵי הוּא כָּשֵׁר כִּשְׁאָר גֵּרִים. וְאִם בָּא עַל הַשִּׁפְחָה הַוָּלָד עֶבֶד. שִׁחְרְרוֹ הַוָּלָד כָּשֵׁר כִּשְׁאָר עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין וּמֻתָּר בְּבַת יִשְׂרָאֵל: \n",
+ "זֶה הַכְּלָל בֵּן הַבָּא מִן הָעֶבֶד אוֹ מִן הָעַכּוּ\"ם אוֹ מִן הַשִּׁפְחָה אוֹ מִן בַּת עַכּוּ\"ם הֲרֵי הוּא כְּאִמּוֹ וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הָאָב. לְפִי דָּבָר זֶה הִתִּירוּ לְמַמְזֵר לִשָּׂא שִׁפְחָה כְּדֵי לְטַהֵר אֶת בָּנָיו שֶׁהֲרֵי הוּא מְשַׁחְרֵר אוֹתָם וְנִמְצְאוּ בְּנֵי חוֹרִין. וְלֹא גָּזְרוּ עַל הַשִּׁפְחָה לְמַמְזֵר מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַבָּנִים: \n",
+ "מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ אוֹתוֹ הַבֵּן אֵין לוֹ תַּקָּנָה מִפְּנֵי שֶׁצַּד מַמְזֵרוּת וְצַד כַּשְׁרוּת מְעֹרָבִין בּוֹ. לְפִיכָךְ אָסוּר בְּשִׁפְחָה וְנִמְצְאוּ בָּנָיו כְּמוֹתוֹ לְעוֹלָם: \n",
+ "עַכּוּ\"ם הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה שֶׁטָּבְלָה הֲרֵי זֶה עֶבֶד וְעֶבֶד שֶׁטָּבַל שֶׁבָּא עַל עַכּוּ\"ם הַוָּלָד עַכּוּ\"ם הַלֵּךְ אַחַר הָאֵם אֲבָל עַכּוּ\"ם הַבָּא עַל שִׁפְחָה עַכּוּ\"ם אוֹ עֶבֶד עַכּוּ\"ם שֶׁבָּא עַל עַכּוּ\"ם בַּת חוֹרִין הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר: \n",
+ "מַמְזֵר מֻתָּר לִשָּׂא גִּיֹּרֶת. וְכֵן הַמַּמְזֶרֶת מֻתֶּרֶת לְגֵר. וְהַבָּנִים מִשְּׁנֵיהֶם מַמְזֵרִים שֶׁהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ג) \"בִּקְהַל ה'\" וּקְהַל גֵּרִים אֵינוֹ קָרוּי (דברים כג ג) \"קְהַל ה'\": \n",
+ "גִּיֹּרֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְגֵר וְהוֹלִידוּ בֵּן אַף עַל פִּי שֶׁהוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּמַמְזֶרֶת. וְכֵן בֶּן בֶּן בְּנוֹ עַד שֶׁיִּשְׁתַּקַּע שֵׁם גֵּרוּתוֹ מִמֶּנּוּ וְלֹא יִוָּדַע שֶׁהוּא גֵּר וְאַחַר כָּךְ יֵאָסֵר בְּמַמְזֶרֶת. וְאֶחָד הַגֵּרִים וְאֶחָד הָעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין דִּין אֶחָד לְכֻלָּן: \n",
+ "גֵּר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיֹּרֶת הַוָּלָד יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת: \n",
+ "שְׁלֹשָׁה מַמְזֵרִים הֵם. מַמְזֵר וַדַּאי וּמַמְזֵר סָפֵק וּמַמְזֵר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֵי זֶהוּ מַמְזֵר וַדַּאי זֶה שֶׁבָּא מִן הָעֶרְוָה הַוַּדָּאִית כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַמְזֵר סָפֵק זֶה שֶׁבָּא מִסְּפֵק עֶרְוָה כְּגוֹן הַבָּא עַל הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה סְפֵק קִדּוּשִׁין אוֹ נִתְגָּרְשָׁה סְפֵק גֵּרוּשִׁין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. כְּגוֹן הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְנִשֵּׂאת וַהֲרֵי בַּעְלָהּ קַיָּם וּבָא בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן עָלֶיהָ וְהִיא תַּחַת הַשֵּׁנִי הֲרֵי הַבֵּן מַמְזֵר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: \n",
+ "פְּנוּיָה שֶׁנִּתְעַבְּרָה מִזְּנוּת אָמְרוּ לָהּ מַהוּ הָעֻבָּר הַזֶּה אוֹ הַיָּלוּד הַזֶּה אִם אָמְרָה בֵּן כָּשֵׁר הוּא וּלְיִשְׂרָאֵל נִבְעַלְתִּי הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת וְהַבֵּן כָּשֵׁר. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעִיר שֶׁזִּנְּתָה בָּהּ פְּסוּלִים: \n",
+ "וְאִם לֹא נִבְדְּקָה אִמּוֹ עַד שֶׁמֵּתָה אוֹ שֶׁהָיְתָה חֵרֶשֶׁת אוֹ אִלֶּמֶת אוֹ שׁוֹטָה אוֹ שֶׁאָמְרָה לִפְלוֹנִי הַמַּמְזֵר נִבְעַלְתִּי אוֹ לִפְלוֹנִי הַנָּתִין אֲפִלּוּ אוֹתוֹ פְּלוֹנִי מוֹדֶה שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה הַיָּלוּד סְפֵק מַמְזֵר. כְּשֵׁם שֶׁזִּנְּתָה עִם זֶה שֶׁהוֹדָה לָהּ כָּךְ זִנְּתָה עִם אַחֵר. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא שְׁתוּקִי שֶׁמַּכִּיר אֶת אִמּוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת אָבִיו וַדַּאי: \n",
+ "וְכֵן הַבֵּן הַנִּמְצָא בַּשּׁוּק וְהוּא הַנִּקְרָא אֲסוּפִי הֲרֵי הוּא סְפֵק מַמְזֵר שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה הוּא: \n",
+ "פְּנוּיָה שֶׁזִּנְּתָה וְאָמְרָה בֵּן זֶה בֶּן פְּלוֹנִי הוּא. אִם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר הֲרֵי הַבֵּן כָּשֵׁר וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לִהְיוֹת זֶה בְּנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ וְיִהְיֶה הַבֵּן אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת אוֹתוֹ פְּלוֹנִי מִסָּפֵק. וְאִם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי מַמְזֵר אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לִהְיוֹת הַבֵּן מַמְזֵר וַדַּאי עַל פִּיהָ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אֶלָּא יִהְיֶה סְפֵק מַמְזֵר: \n",
+ "אֲבָל הָאָב שֶׁהֻחְזַק שֶׁזֶּה בְּנוֹ וְאָמַר בְּנִי זֶה מַמְזֵר הוּא נֶאֱמָן. וְאִם יֵשׁ לַבֵּן בָּנִים אֵינוֹ נֶאֱמָן. שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה אוֹתוֹ תּוֹרָה אֶלָּא עַל בְּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יז) \"כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר\" יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים: \n",
+ "וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן לוֹמַר בְּנִי זֶה בְּכוֹר כָּךְ נֶאֱמָן לוֹמַר בְּנִי זֶה מַמְזֵר אוֹ בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה. וְכֵן אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת נֶאֱמָן לוֹמַר עֻבָּר זֶה אֵינוֹ בְּנִי וּמַמְזֵר הוּא וְיִהְיֶה מַמְזֵר וַדַּאי. וְהָאוֹמֵר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מַמְזֵר נֶאֱמָן לֶאֱסֹר עַצְמוֹ בְּבַת יִשְׂרָאֵל. וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת עַד שֶׁיִּוָּדַע וַדַּאי שֶׁהוּא מַמְזֵר. וּבְנוֹ כָּמוֹהוּ. וְאִם יֵשׁ לוֹ בְּנֵי בָּנִים אֵינוֹ נֶאֱמָן לִפְסל בְּנֵי בָּנָיו וְלֹא יִפְסל אֶלָּא עַצְמוֹ: \n",
+ "אֲרוּסָה שֶׁנִּתְעַבְּרָה וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ הֲרֵי הַוָּלָד בְּחֶזְקַת מַמְזֵר וְאָסוּר בְּבַת יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת. וְאִם נִבְדְּקָה אִמּוֹ וְאָמְרָה מֵאֲרוּסִי נִתְעַבַּרְתִּי נֶאֱמֶנֶת וְהַוָּלָד כָּשֵׁר. וְאִם הִכְחִישָׁהּ הָאָרוּס וְאָמַר מֵעוֹלָם לֹא בָּאתִי עָלֶיהָ הֲרֵי הַוָּלָד מַמְזֵר שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּחֶזְקַת בְּנוֹ וְאָמַר בְּנִי זֶה מַמְזֵר נֶאֱמָן. וְהָאִשָּׁה אֵינָהּ בְּחֶזְקַת זוֹנָה אֶלָּא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר לָאָרוּס נִבְעַלְתִּי וְאֵינָהּ זוֹנָה. וְאִם נִשֵּׂאת לְכֹהֵן לֹא תֵּצֵא וּוְלָדָהּ מִמֶּנּוּ כָּשֵׁר: \n",
+ "הָיוּ הָעָם מְרַנְּנִים אַחֲרֶיהָ וְהִיא אֲרוּסָה עִם אֲרוּסָהּ וְעִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים אַף עַל פִּי שֶׁבָּא עָלֶיהָ אֲרוּסָהּ בְּבֵית חָמִיו הֲרֵי זֶה סְפֵק מַמְזֵר. כְּשֵׁם שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לַאֲרוּסָהּ הִפְקִירָה לַאֲחֵרִים. וְאִם נִבְדְּקָה וְאָמְרָה עֻבָּר זֶה מֵאֲרוּסִי הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת וְאָמְרָה עֻבָּר זֶה אֵינוֹ מִבַּעֲלִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְפָסְלוֹ. וַהֲרֵי הַבֵּן בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת. שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה תּוֹרָה אֶלָּא הָאָב. אָמַר הָאָב אֵינוֹ בְּנִי אוֹ שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת מַמְזֵר. וְאִם אָמְרָה מֵעַכּוּ\"ם וְעֶבֶד נִתְעַבַּרְתִּי הֲרֵי הַוָּלָד כָּשֵׁר. שֶׁאֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְהַכְחִישָׁהּ בִּדְבָרֶיהָ. וְאֵין הָעֻבָּר מִשְׁתַּהֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ יֶתֶר עַל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ: \n",
+ "אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁהָיְתָה זוֹנָה תַּחַת בַּעְלָהּ וְהַכּל מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ אֵין חוֹשְׁשִׁין לְבָנֶיהָ שֶׁמָּא מַמְזֵרִים הֵם שֶׁרֹב בְּעִילוֹת אֵצֶל הַבַּעַל. וּמֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל הִיא עַצְמָהּ חוֹשְׁשִׁין לָהּ מִשּׁוּם זוֹנָה. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה יוֹתֵר מִדַּאי אַף לְבָנֶיהָ חוֹשְׁשִׁין: \n",
+ "דִּין תּוֹרָה שֶׁסְּפֵק מַמְזֵר מֻתָּר לָבוֹא בַּקָּהָל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ג) \"לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה'\" מַמְזֵר וַדַּאי אָסוּר לָבוֹא בַּקָּהָל וְלֹא סָפֵק. אֲבָל חֲכָמִים עָשׂוּ מַעֲלָה בְּיוּחֲסִין וְאָסְרוּ גַּם הַסְּפֵקוֹת לָבוֹא בַּקָּהָל. לְפִיכָךְ מַמְזֵר וַדַּאי מֻתָּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת וַדָּאִית אֲבָל מַמְזֵר סָפֵק אוֹ שְׁתוּקִי אוֹ אֲסוּפִי אָסוּר לִשָּׂא בַּת יִשְׂרָאֵל: \n",
+ "וְאָסוּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת וַאֲפִלּוּ מַמְזֶרֶת מִסָּפֵק אֲסוּרָה לוֹ שֶׁמָּא אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ מַמְזֵר וְהַשֵּׁנִי מַמְזֵר וַדַּאי. וּמַמְזֵר שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מֻתָּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. וְכֵן שְׁאָר הַסְּפֵקוֹת אֲסוּרִין לִשָּׂא זֶה מִזֶּה: \n",
+ "כֵּיצַד. שְׁתוּקִים וַאֲסוּפִים וּסְפֵק מַמְזֵרִים אֲסוּרִים לָבוֹא זֶה עִם זֶה וְאִם נָשְׂאוּ לֹא יְקַיְּמוּ אֶלָּא יוֹצִיאוּ בְּגֵט וְהַוָּלָד סָפֵק כַּאֲבוֹתָיו. וְאֵין לִסְפֵקוֹת אֵלּוּ תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁיִּשְּׂאוּ מִן הַגֵּרִים וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם: \n",
+ "כֵּיצַד. שְׁתוּקִי אוֹ אֲסוּפִי שֶׁנָּשָׂא גִּיֹּרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת אוֹ גֵּר וּמְשֻׁחְרָר שֶׁנָּשָׂא שְׁתוּקִית אוֹ אֲסוּפִית. הַוָּלָד שְׁתוּקִי אוֹ אֲסוּפִי: \n",
+ "הָאֲסוּפִי שֶׁנִּמְצָא בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עַכּוּ\"ם בֵּין שֶׁהָיָה רֹב עַכּוּ\"ם אוֹ רֹב יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה סְפֵק עַכּוּ\"ם לְעִנְיַן יוּחֲסִין. קִדֵּשׁ אִשָּׁה צְרִיכָה גֵּט מִסָּפֵק. מִי שֶׁהֲרָגוֹ לֹא הָיָה נֶהֱרַג עָלָיו: \n",
+ "הִטְבִּילוּהוּ בֵּית דִּין לְשֵׁם גֵּרוּת אוֹ שֶׁטָּבַל מִשֶּׁהִגְדִּיל הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר אֲסוּפִים הַנִּמְצָאִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל. הָיָה רֹב הָעִיר עַכּוּ\"ם מֻתָּר לְהַאֲכִילוֹ נְבֵלוֹת. הָיָה רֻבָּן יִשְׂרָאֵל מַחְזִירִין לוֹ אֲבֵדָתוֹ כְּיִשְׂרָאֵל. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מִצְוָה לְהַחֲיוֹתוֹ כְּיִשְׂרָאֵל. וּמְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל בְּשַׁבָּת וַהֲרֵי הוּא לְעִנְיַן נְזָקִין כְּכָל סְפֵק מָמוֹן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה: \n",
+ "יֵרָאֶה לִי שֶׁכָּל מְדִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁפְחָה אוֹ עַכּוּ\"ם הָרְאוּיָה לֵילֵד הוֹאִיל וְהָאֲסוּפִי הַנִּמְצָא שָׁם סְפֵק עַכּוּ\"ם אוֹ סְפֵק עֶבֶד כְּשֶׁיִּשָּׂא הַגִּיֹּרֶת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ וְהַבָּא עָלֶיהָ פָּטוּר שֶׁאֵין הוֹרְגִין עַל סָפֵק. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁהַשְּׁתוּקִי שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו וַהֲרֵי הִיא סְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּעֲרָיוֹת: \n",
+ "וְאֵי זוֹ הִיא הָאִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה עָלָיו. כָּל אִשָּׁה שֶׁהָיָה אָבִיהָ אוֹ אָחִיהָ קַיָּם כְּשֶׁנִּתְעַבְּרָה בּוֹ אִמּוֹ. וְכָל אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה שֶׁמָּא אֵשֶׁת אָבִיו הִיא אוֹ אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו: \n",
+ "וּמִנַּיִן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין הַשְּׁתוּקִי וְהָאֲסוּפִי אָסוּר בְּכָל אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה עָלָיו. שֶׁהֲרֵי הַכָּשֵׁר שֶׁנִּבְדְּקָה אִמּוֹ אֵינוֹ אָסוּר בְּכָל אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה עָלָיו. וַהֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (ויקרא יט כט) \"אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ\". וְאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאִם יַעֲשֶׂה זֶה נִמְצָא אָב נוֹשֵׂא בִּתּוֹ וְאָח נוֹשֵׂא אֲחוֹתוֹ. וְאִלּוּ הָיָה הַדִּין שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָבִיו בְּוַדַּאי אָסוּר בְּכָל אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה עָלָיו. לֹא הָיִינוּ בָּאִים לַמִּדָּה הַזֹּאת לְעוֹלָם וְלֹא תִּהְיֶה הָאָרֶץ מְלֵאָה זִמָּה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אוֹסְרִין עֲרָיוֹת וּמַחֲזִיקִין אוֹתָן בִּשְׁאֵר בָּשָׂר בְּסָפֵק עַד שֶׁיִּוָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁזּוֹ עֶרְוָה עָלָיו. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן כָּל הַיְתוֹמִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֲבוֹתֵיהֶם הָיוּ אֲסוּרִין לְהִנָּשֵׂא בְּכָל מָקוֹם שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בְּעֶרְוָה: \n",
+ "הַוָּלָד שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ בַּדֶּרֶךְ וּבָא אֶחָד וְאָמַר בְּנִי הוּא וַאֲנִי הִשְׁלַכְתִּיו נֶאֱמָן. וְכֵן אִמּוֹ נֶאֱמֶנֶת. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק וּבָאוּ אָבִיו וְאִמּוֹ אַחַר כֵּן וְאָמְרוּ בְּנֵנוּ הוּא אֵין נֶאֱמָנִין הוֹאִיל וְיָצָא עָלָיו שֵׁם אֲסוּפִי. וּבִשְׁנֵי רְעָבוֹן נֶאֱמָנִין שֶׁמִּפְּנֵי רָעָב הִשְׁלִיכוּהוּ וְהֵן רוֹצִין שֶׁיָּזוּנוּ אוֹתוֹ אֲחֵרִים וּלְפִיכָךְ שָׁתְקוּ עַד שֶׁנֶּאֱסַף: \n",
+ "נִמְצָא הַוָּלָד מָהוּל אוֹ שֶׁהֻחְתַּל אוֹ שֶׁהֻמְלַח אוֹ שֶׁהָיָה הַכֹּחַל בְּעֵינָיו אוֹ הַקְּמֵעִין בְּצַוָּארוֹ אוֹ שֶׁנִּמְצָא תַּחַת אִילָן מְסֻבָּךְ שֶׁאֵין חַיָּה נִכְנֶסֶת לוֹ וְהָיָה סָמוּךְ לָעִיר אוֹ שֶׁנִּמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים אֵין כָּאן מִשּׁוּם אֲסוּפִי. מֵאַחֵר שֶׁהֵן מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר הוּא. אֲבָל אִם נִמְצָא מֻשְׁלָךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ אוֹ רָחוֹק מִן הָעִיר אֲפִלּוּ תַּחַת אִילָן אוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ שֶׁנִּמְצָא תָּלוּי בָּאִילָן מָקוֹם שֶׁחַיָּה מַגַּעַת לוֹ הֲרֵי זֶה אֲסוּפִי: \n",
+ "נֶאֱמֶנֶת חַיָּה לוֹמַר זֶה הַבֵּן כֹּהֵן הוּא אוֹ לֵוִי אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻחְזַק וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין יִחוּסָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהֻחְזְקָה בְּנֶאֱמָנוּת וְלֹא עִרְעֵר עָלֶיהָ אָדָם. אֲבָל אִם עִרְעֵר עָלֶיהָ אֲפִלּוּ אֶחָד וְאָמַר בְּשֶׁקֶר מְעִידָה אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וַהֲרֵי הַבֵּן בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר וְאֵין לוֹ יִחוּס: \n",
+ "דָּבָר בָּרוּר שֶׁהַשְּׁתוּקִי אָסוּר לִשָּׂא שְׁתוּקִית. וַאֲסוּפִי אָסוּר בַּאֲסוּפִית מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְפֵקוֹת. אֲבָל מַמְזֵרִים וַדָּאִים וּנְתִינִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה וְהַוָּלָד מַמְזֵר. וּשְׁתוּקִי וַאֲסוּפִי מֻתָּרִין בִּנְתִינִים וּבִשְׁאָר הַגֵּרִים וְהַוָּלָד סָפֵק: \n"
+ ],
+ [
+ "פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה שֶׁנָּשְׂאוּ בַּת יִשִׂרָאֵל וּבָעֲלוּ לוֹקִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ב) \"לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'\". וּמֻתָּרִין לִשָּׂא גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת. וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן שֶׁהוּא פְּצוּעַ דַּכָּא מֻתָּר לִשָּׂא גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ. וַאֲפִלּוּ נְתִינָה אוֹ אֶחָד מִן הַסְּפֵקוֹת מֻתֶּרֶת לוֹ: \n",
+ "הוֹאִיל וּפְצוּעַ דַּכָּא אָסוּר לָבוֹא בַּקָּהָל לֹא גָּזְרוּ בּוֹ עַל הַנְּתִינִים וְלֹא עַל הַסְּפֵקוֹת. אֲבָל פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וַדָּאִית שֶׁהֲרֵי אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה: \n",
+ "ואֵי זֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא. כָּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ. וּכְרוּת שָׁפְכָה כָּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד שֶׁלּוֹ. וּבִשְׁלֹשָׁה אֵיבָרִין אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסֵל הַזָּכָר בַּגִּיד וּבַבֵּיצִים וּבַשְּׁבִילִין שֶׁבָּהֶן תִּתְבַּשֵּׁל שִׁכְבַת זֶרַע וְהֵן הַנִּקְרָאִין חוּטֵי בֵּיצִים. וְכֵיוָן שֶׁנִּפְצַע אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אֵיבָרִין אֵלּוּ אוֹ נִדָּךְ הֲרֵי זֶה פָּסוּל: \n",
+ "כֵּיצַד. נִפְצַע הַגִּיד אוֹ נִדָּךְ אוֹ שֶׁנִּכְרַת הָעֲטָרָה אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲטָרָה פָּסוּל. וְאִם נִכְרַת מֵרֹאשׁ הָעֲטָרָה וְנִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מֻקָּף לְכָל הַגִּיד כָּשֵׁר. נִכְרַת הַגִּיד לְמַעְלָה מֵעֲטָרָה כְּקֻלְמוֹס אוֹ כְּמַרְזֵב כָּשֵׁר: \n",
+ "נִקַּב לְמַטָּה מֵעֲטָרָה כָּשֵׁר. נִקְּבָה הָעֲטָרָה עַצְמָהּ אִם כְּשֶׁיִּרְאֶה קֶרִי תֵּצֵא שִׁכְבַת זֶרַע מִן הַנֶּקֶב פָּסוּל. נִסְתַּם הַנֶּקֶב חָזַר לְהֶכְשֵׁרוֹ. נִקַּב לְמַטָּה מֵעֲטָרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה בְּתוֹךְ הָעֲטָרָה פָּסוּל שֶׁהָעֲטָרָה כֻּלָּהּ מְעַכֶּבֶת: \n",
+ "נִסְתַּם שְׁבִיל שִׁכְבַת זֶרַע וְחָזַר לִרְאוֹת שִׁכְבַת זֶרַע מִשְּׁבִיל שֶׁמַּשְׁתִּין בּוֹ הֲרֵי זֶה פָּסוּל: \n",
+ "נִכְרְתוּ הַבֵּיצִים אוֹ אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁנִּפְצְעָה אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁנִּדּוֹכָה אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁחָסְרָה אוֹ שֶׁנִּקְּבָה הֲרֵי זֶה פָּסוּל. נִכְרְתוּ חוּטֵי בֵּיצִים אוֹ אַחַת אוֹ שֶׁנִּדָּךְ אוֹ נִפְצַע הֲרֵי זֶה פָּסוּל: \n",
+ "נִקַּב חוּט מִחוּטֵי הַבֵּיצִים לִשְׁבִיל מֵי רַגְלַיִם וַהֲרֵי הוּא מַטִּיל מַיִם מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת מִשְּׁבִיל הַמַּיִם וּמִשְּׁבִיל שִׁכְבַת זֶרַע הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר: \n",
+ "כָּל פָּסוּל שֶׁאָמַרְנוּ בְּעִנְיָן זֶה כְּשֶׁלֹּא הָיוּ בִּידֵי שָׁמַיִם כְּגוֹן שֶׁכְּרָתוֹ אָדָם אוֹ כֶּלֶב אוֹ הִכָּהוּ קוֹץ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. אֲבָל אִם נוֹלַד כְּרוּת שָׁפְכָה אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא אוֹ שֶׁנּוֹלַד בְּלֹא בֵּיצִים אוֹ שֶׁחָלָה מֵחֲמַת גּוּפוֹ וּבָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֵיבָרִים אֵלּוּ אוֹ שֶׁנּוֹלַד בָּהֶם שְׁחִין וְהֵמֵסָּה אוֹתָן אוֹ כְּרָתָן הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר לָבֹא בַּקָּהָל שֶׁכָּל אֵלּוּ בִּידֵי שָׁמַיִם: \n",
+ "אָסוּר לְהַפְסִיד אֵיבְרֵי זֶרַע בֵּין בְּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה חַיָּה וְעוֹף. אֶחָד טְמֵאִים וְאֶחָד טְהוֹרִים. בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כד) \"וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ\" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁדָּבָר זֶה נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם. וְעִנְיַן הַכָּתוּב לֹא יֵעָשֶׂה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל בֵּין בְּגוּפָן בֵּין בְּגוּף אֲחֵרִים. וְכָל הַמְסָרֵס לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וַאֲפִלּוּ מְסָרֵס אַחַר מְסָרֵס לוֹקֶה: \n",
+ "כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁבָּא אֶחָד וְכָרַת אֶת הַגִּיד וּבָא אַחֵר וְכָרַת אֶת הַבֵּיצִים אוֹ נִתְּקָן וּבָא אַחֵר וְכָרַת חוּטֵי בֵּיצִים. אוֹ שֶׁבָּא אֶחָד וּמָעַךְ אֶת הַגִּיד וּבָא אַחֵר וְנִתְּקוֹ וּבָא אַחֵר וּכְרָתוֹ כֻּלָּן לוֹקִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סֵרֵס הָאַחֲרוֹן אֶלָּא מְסֹרָס. בֵּין בָּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. וְהַמְסָרֵס אֶת הַנְּקֵבָה בֵּין בְּאָדָם בֵּין בִּשְׁאָר מִינִים פָּטוּר: \n",
+ "הַמַּשְׁקֶה עִקָּרִין לְאָדָם אוֹ לִשְׁאָר מִינִים כְּדֵי לְסָרְסוֹ הֲרֵי זֶה אָסוּר וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. וְאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹת עִקָּרִין כְּדֵי לְסָרְסָהּ עַד שֶׁלֹּא תֵּלֵד. הֲרֵי שֶׁכָּפָה אֶת הָאָדָם וְשִׁסָּה בּוֹ כֶּלֶב אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת עַד שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כְּרוּת שָׁפְכָה אוֹ שֶׁהוֹשִׁיבוֹ בַּמַּיִם אוֹ בַּשֶּׁלֶג עַד שֶׁבִּטֵּל מִמֶּנּוּ אֵיבְרֵי תַּשְׁמִישׁ אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיְּסָרֵס בְּיָדוֹ. וְרָאוּי לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "אָסוּר לוֹמַר לְעַכּוּ\"ם לְסָרֵס בְּהֵמָה שֶׁלָּנוּ. וְאִם לְקָחָהּ הוּא מֵעַצְמוֹ וְסֵרְסָהּ מֻתָּר. וְאִם הֶעֱרִים יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר זֶה קוֹנְסִין אוֹתוֹ וּמוֹכְרָהּ לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר. וַאֲפִלּוּ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל מֻתָּר לְמָכְרָהּ. אֲבָל לִבְנוֹ הַקָּטָן אֵינוֹ מוֹכְרָהּ לוֹ וְלֹא נוֹתְנָה לוֹ: \n"
+ ],
+ [
+ "שָׁלֹשׁ נָשִׁים נֶאֶסְרוּ עַל כָּל הַכֹּהֲנִים. גְּרוּשָׁה זוֹנָה וַחְללָה. וִעַל כֹּהֵן גָּדוֹל אַרְבַּע. אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ וְהָאַלְמָנָה. אֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אוֹ הַמְרֻבֶּה בְּגָדִים. וְאֶחָד כֹּהֵן הָעוֹבֵד וְאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמִּנּוּהוּ וְעָבַר. וְכֵן כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. כֻּלָּן מְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה וַאֲסוּרִין בְּאַלְמָנָה: \n",
+ "כָּל כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא אַחַת מֵהַשָּׁלֹשׁ נָשִׁים אֵלּוּ בֵּין גָּדוֹל בֵּין הֶדְיוֹט וּבָעַל לוֹקֶה. וְאִם בָּא עָלֶיהָ דֶּרֶךְ זְנוּת אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם זוֹנָה אוֹ גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלָלָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ז) \"לֹא יִקָּחוּ\" עַד שֶׁיִּקַּח וְיִבְעל: \n",
+ "אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל אַלְמָנָה לוֹקֶה אַחַת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא טו) \"לֹא יְחַלֵּל\" כֵּיוָן שֶׁבְּעָלָהּ חִלְּלָהּ וּפְסָלָהּ לִכְהֻנָּה. אֲבָל זוֹנָה וַחֲלָלָה וּגְרוּשָׁה הֲרֵי הֵן מְחֻלָּלוֹת וְעוֹמְדוֹת קֹדֶם בְּעִילָתוֹ. וּלְפִיכָךְ לוֹקֶה כֹּהֵן גָּדוֹל לְבַדּוֹ עַל בְּעִילַת אַלְמָנָה לְבַדָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם קִדּוּשִׁין שֶׁהֲרֵי חִלְּלָהּ וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא יְחַלֵּל כְּשֵׁרִים לֹא אִשָּׁה וְלֹא זַרְעוֹ: \n",
+ "קִדֵּשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וּבְעָלָהּ לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אַחַת מִשּׁוּם (ויקרא כא יד) \"אַלְמָנָה לֹא יִקָּח\". וְאַחַת מִשּׁוּם (ויקרא כא טו) \"לֹא יְחַלֵּל\". וּבֵין כֹּהֵן גָּדוֹל וּבֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִן הָאַרְבַּע וְלֹא בָּעַל אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "וְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לוֹקֶה הִיא לוֹקָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא אֵינוֹ לוֹקֶה הִיא אֵינָהּ לוֹקָה. שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה לָעֳנָשִׁין זוּלָתִי בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "כָּל כֹּהֵן הַבָּא עַל הַכּוּתִית בֵּין גָּדוֹל בֵּין הֶדְיוֹט לוֹקֶה מִשּׁוּם זוֹנָה. שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בַּת קִדּוּשִׁין וְהוּא אָסוּר בִּבְעִילַת זוֹנָה בֵּין יִשְׂרְאֵלִית בֵּין כּוּתִית: \n",
+ "הַחֲלוּצָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא כִּגְרוּשָׁה וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם. כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא סְפֵק חֲלוּצָה אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחְתָּיו וְהִיא כְּשֵׁרָה וּוְלָדָהּ כָּשֵׁר. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל סְפֵק חֲלוּצָה אֶלָּא עַל חֲלוּצָה וַדָּאִית. וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה סְפֵק גְּרוּשָׁה אוֹ סְפֵק אַלְמָנָה אוֹ סְפֵק זוֹנָה וּסְפֵק חֲלָלָה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וּמוֹצִיא בְּגֵט: \n",
+ "כְּלָל גָּדוֹל הוּא בְּכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁנֵי אִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. אוֹ שֶׁהָיָה הָאִסּוּר הָאֶחָד מוֹסִיף דְּבָרִים אֲחֵרִים עַל אוֹתוֹ הָאִסּוּר. אוֹ אִם הָיָה כּוֹלֵל דְּבָרִים אֲחֵרִים עִם אִסּוּר זֶה: \n",
+ "לְפִיכָךְ אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אַלְמָנָה וְנַעֲשֵׂית גְּרוּשָׁה וְנַעֲשֵׂית חֲלָלָה וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה וּבָא עָלֶיהָ כֹּהֵן גָּדוֹל אַחַר כָּךְ לוֹקֶה אַרְבַּע מַלְקִיּוֹת עַל בִּיאָה אַחַת. לְפִי שֶׁהָאַלְמָנָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וּמֻתֶּרֶת לְהֶדְיוֹט. \n",
+ "חָזְרָה לִהְיוֹת גְּרוּשָׁה נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר וְנֶאֱסֶרֶת לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. לְפִיכָךְ נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר אַחֵר עַל אִסּוּר הָאַלְמָנָה וַעֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לֶאֱכל בִּתְרוּמָה. נַעֲשֵׂית חֲלָלָה נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר שֶׁהֲרֵי נֶאֱסֶרֶת בִּתְרוּמָה וַעֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל. נַעֲשֵׂית זוֹנָה הוֹאִיל וְיֵשׁ שֵׁם זְנוּת שֶׁאוֹסְרָהּ עַל יִשְׂרָאֵל אִם זִנְּתָה אִשְׁתּוֹ בְּרָצוֹן נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר אַחֵר. וְהוּא הַדִּין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁבָּא עַל הַגְּרוּשָׁה שֶׁנַּעֲשֵׂית חֲלָלָה וְאַחַר כָּךְ זוֹנָה שֶׁהוּא לוֹקֶה שָׁלֹשׁ עַל בִּיאָה אַחַת. אֲבָל אִם נִשְׁתַּנָּה סֵדֶר זֶה אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת: \n",
+ "מִי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ אֶלָּא אַחַת עַל כָּל בִּיאָה. אַלְמָנָה בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין אֲסוּרָה: \n",
+ "כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִן הָאֵרוּסִין הֲרֵי זֶה לֹא יְיַבֵּם אֶלָּא חוֹלֵץ. נָפְלָה לוֹ יְבָמָה וְהוּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר כְּשֶׁהוּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט הֲרֵי זֶה לֹא יְיַבֵּם אַחַר שֶׁנִּתְמַנָּה. אֲבָל אִם אֵרֵס אֶת הָאַלְמָנָה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה יִכְנֹס אַחַר שֶׁנִּתְמַנָּה. הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת סְפֵק קִדּוּשִׁין וּמֵת אֲרוּסָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק אַלְמָנָה: \n",
+ "מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁיִּשָּׂא נַעֲרָה בְּתוּלָה. וּמִשֶּׁתִּבְגֹּר תֵּאָסֵר עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא יג) \"וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח\". אִשָּׁה לֹא קְטַנָּה. בִּבְתוּלֶיהָ וְלֹא בּוֹגֶרֶת. הָא כֵּיצַד. יָצָאת מִכְּלַל קַטְנוּת וְלִכְלַל בַּגְרוּת לֹא בָּאָה זוֹ נַעֲרָה. וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים לְעוֹלָם כְּאַחַת שֶׁנֶּאֱמַר אִשָּׁה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם: \n",
+ "כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא יִשָּׂא מֻכַּת עֵץ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה. [נִבְעֲלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ הֲרֵי זוֹ כְּנִבְעֲלָה כְּדַרְכָּהּ. נִבְעֲלָה לִבְהֵמָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת]: \n",
+ "כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא בְּעוּלָה אֵינוֹ לוֹקֶה אֲבָל מוֹצִיא בְּגֵט. נָשָׂא בּוֹגֶרֶת אוֹ מֻכַּת עֵץ הֲרֵי זֶה יְקַיֵּם. אֵרֵס בְּעוּלָה וְנִתְמַנָּה כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה יִכְנֹס אַחַר שֶׁנִּתְמַנָּה: \n",
+ "אָנַס נַעֲרָה בְּתוּלָה אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ אֲפִלּוּ אֲנָסָהּ אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ כְּשֶׁהוּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה כֹּהֵן גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁיִּכְנֹס הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס. וְאִם כָּנַס מוֹצִיא: \n",
+ "אֵרֵס אֶת הַקְּטַנָּה וּבָגְרָה תַּחְתָּיו קֹדֶם נִשּׂוּאִין הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה גּוּפָהּ. וְאִם כָּנַס לֹא יוֹצִיא: \n",
+ "אַחַת גְּרוּשָׁה מִן הָאֵרוּסִין אוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין. אֲבָל הַמְמָאֶנֶת אֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ בְּגֵט וְהֶחֱזִירָהּ וּמֵאֲנָה בּוֹ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין. וְכָל מִי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַחֲלִיצָה אִם נֶחְלְצָה לֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה: \n",
+ "יָצָא עָלֶיהָ קוֹל אִישׁ פְּלוֹנִי כֹּהֵן כָּתַב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ אוֹ נָתַן גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וַהֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחְתָּיו וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ. אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחַת בַּעְלָהּ. וְאִם נִשֵּׂאת לְכֹהֵן אַחֵר תֵּצֵא מִן הַשֵּׁנִי: \n",
+ "יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה וְנִתְגָּרְשָׁה מִן הַקִּדּוּשִׁין חוֹשְׁשִׁין לָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין. אֲבָל אִם יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁהִיא חֲלוּצָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ: \n",
+ "יָצָא קוֹל עַל הַבְּתוּלָה שֶׁהִיא בְּעוּלָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ וְתִנָּשֵׂא לְכֹהֵן גָּדוֹל. יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁהִיא שִׁפְחָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ וְתִנָּשֵׂא אֲפִלּוּ לְכֹהֵן. יָצָא לָהּ שֵׁם מְזַנָּה בָּעִיר אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וַאֲפִלּוּ הוֹצִיאָהּ בַּעְלָהּ מִשּׁוּם שֶׁעָבְרָה עַל דַּת יְהוּדִית אוֹ בְּעֵדֵי דָּבָר מְכֹעָר וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן לָהּ גֵּט הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן. שֶׁאֵין אוֹסְרִין אִשָּׁה מֵאֵלּוּ אֶלָּא בְּעֵדוּת בְּרוּרָה אוֹ בִּהוֹדָאַת פִּיהָ: \n"
+ ],
+ [
+ "מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ שֶׁהַ (ויקרא כא ז יד) \"זּוֹנָה\" הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא כָּל שֶׁאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל. אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָדָם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ אִסּוּר הַשָּׁוֶה לַכּל. אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה לְחָלָל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לוֹ. לְפִיכָךְ הַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּסְקִילָה לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְעֲלָה לְאָדָם. וְהַבָּא עַל הַנִּדָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּכָרֵת לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ: \n",
+ "וְכֵן הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה אֲפִלּוּ הָיְתָה קְדֵשָׁה שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לַכּל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּמַלְקוֹת לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ. אֲבָל הַנִּבְעֶלֶת לְאֶחָד מֵאִסּוּרֵי לָאוִין הַשָּׁוִין בַּכּל וְאֵין מְיֻחָדִין בְּכֹהֲנִים. אוֹ מֵאִסּוּרֵי עֲשֵׂה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְמִי שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה אוֹ לְעַכּוּ\"ם וְעֶבֶד. הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ הֲרֵי זוֹ זוֹנָה: \n",
+ "וְכֵן הַגִּיֹּרֶת וְהַמְשֻׁחְרֶרֶת אֲפִלּוּ נִתְגַּיְּרָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים הוֹאִיל וְאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ זוֹנָה וַאֲסוּרָה לְכֹהֵן. מִכָּאן אָמְרוּ עַכּוּ\"ם אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר אוֹ גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אוֹ מִצְרִי וֶאֱדוֹמִי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה אוֹ חָלָל שֶׁבָּאוּ עַל הַיְּהוּדִית עָשׂוּ אוֹתָהּ זוֹנָה וְנִפְסְלָה לִכְהֻנָּה וְאִם הָיְתָה כֹּהֶנֶת פְּסָלוּהָ מִן הַתְּרוּמָה. וְכֵן יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ זָר עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. וְהָאַיְלוֹנִית מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן וְאֵינָהּ זוֹנָה: \n",
+ "הַבָּא עַל אַחַת מֵהַשְּׁנִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּגוֹן הַבָּא עַל קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ אוֹ עַל חֲלוּצָתוֹ לֹא עָשָׂה אוֹתָהּ זוֹנָה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת יִבּוּם: \n",
+ "הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין הֱיוֹתָהּ זוֹנָה תּוֹלֶה בִּבְעִילָה שֶׁל אִסּוּר. שֶׁהֲרֵי הַבָּא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַקְּדֵשָׁה וְהַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁל אִסּוּר וְלֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה. וּמִי שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָלָל נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁל הֶתֵּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּפְגִימָה וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵינָהּ פְּגוּמָה אֶלָּא מֵאָדָם הָאָסוּר לָהּ אוֹ מֵחָלָל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: \n",
+ "כָּל הַנִּבְעֶלֶת לְאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ זוֹנָה בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה [בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ] מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ נִפְסְלָה מִשּׁוּם זוֹנָה. וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְיִהְיֶה הַבּוֹעֵל בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה. לְפִיכָךְ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנִּבְעֲלָה לְאַחֵר בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה: \n",
+ "אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם טֻמְאָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד ד) \"לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַמָּאָה\". הַכּל בִּכְלָל שֶׁאִם נִבְעֲלוּ אֲסוּרִין עַל בַּעֲלֵיהֶן. פֵּרֵט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה יג) \"וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה\" אֲבָל אֵשֶׁת כֹּהֵן בְּאִסּוּרָהּ עוֹמֶדֶת שֶׁהֲרֵי הִיא זוֹנָה: \n",
+ "אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה. אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ נֶאֱנַסְתִּי אוֹ שָׁגַגְתִּי וּבָא עָלַי אֶחָד אוֹ שֶׁבָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ שֶׁזִּנְּתָה בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה עָלָיו. שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר. וְאִם הִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹ אוֹ הָעֵד נֶאֱמָן לוֹ וְסָמַךְ דַּעְתּוֹ לְדִבְרֵיהֶם הֲרֵי זֶה יוֹצִיא כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי סָפֵק: \n",
+ "אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ נֶאֱנַסְתִּי אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְכָל כֹּהֵן שֶׁבָּעוֹלָם אַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלָהּ. שֶׁהֲרֵי הוֹדֵית שֶׁהִיא זוֹנָה וְאָסְרָה עַצְמָהּ וְנַעֲשֵׂית כַּחֲתִיכָה הָאֲסוּרָה: \n",
+ "כֹּהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה וְאַחַר זְמַן בָּא עָלֶיהָ וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ נֶאֶסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק שֶׁמָּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין נִבְעֲלָה אוֹ אַחַר קִדּוּשִׁין. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁטָּעַן טַעֲנָה זוֹ לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁנֵי סְפֵקוֹת שֶׁמָּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין וְשֶׁמָּא אַחַר קִדּוּשִׁין. וַאֲפִלּוּ נֹאמַר לְאַחַר קִדּוּשִׁין שֶׁמָּא בְּאֹנֶס שֶׁמָּא בְּרָצוֹן. שֶׁהָאֲנוּסָה מֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "לְפִיכָךְ אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ לְיִשְׂרָאֵל וְהִיא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ נֶאֶסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא סָפֵק אֶחָד שֶׁמָּא בְּאֹנֶס שֶׁמָּא בְּרָצוֹן וְסָפֵק אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה לְחֻמְרָא: \n",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה וְלֹא שָׁתָת מֵי סוֹטָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְפֵק זוֹנָה. בֵּין שֶׁלֹּא רָצָת הִיא לִשְׁתּוֹת. בֵּין שֶׁלֹּא רָצָה לְהַשְׁקוֹתָהּ. בֵּין שֶׁהָיְתָה שָׁם עֵדוּת שֶׁמּוֹנְעָהּ מִלִּשְׁתּוֹת. בֵּין שֶׁקִּנְּאוּ לָהּ בֵּית דִּין. בֵּין שֶׁהָיְתָה מִן הַנָּשִׁים שֶׁאֵין רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת. הוֹאִיל וְלֹא שָׁתָת מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה מִסָּפֵק: \n",
+ "פְּנוּיָה שֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה לְאֶחָד וְהָלַךְ לוֹ וְאָמְרוּ לָהּ מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא עָלַיִךְ וְאָמְרָה אָדָם כָּשֵׁר הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ רָאוּהָ מְעֻבֶּרֶת וְאָמְרוּ לָהּ מִמִּי נִתְעַבַּרְתְּ וְאָמְרָה מֵאָדָם כָּשֵׁר הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם שֶׁנִּבְעֲלָה בּוֹ פָּרָשַׁת דְּרָכִים אוֹ בִּקְרָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדוֹת שֶׁהַכּל עוֹבְרִין שָׁם. וְהָיוּ רֹב הָעוֹבְרִים שָׁם כְּשֵׁרִים וְרֹב הָעִיר שֶׁפָּרְשׁוּ אֵלּוּ הָעוֹבְרִין מִמֶּנָּה כְּשֵׁרִים. שֶׁהַחֲכָמִים עָשׂוּ מַעֲלָה בְּיוּחֲסִין וְהִצְרִיכוּ שְׁנֵי רֻבּוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ רֹב הָעוֹבְרִים פּוֹסְלִים אוֹתָהּ כְּגוֹן עַכּוּ\"ם אוֹ מַמְזֵרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִמֶּנָּה כְּשֵׁרִים אוֹ שֶׁהָיוּ רֹב אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּסוּלִין אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעוֹבְרִין שָׁם כְּשֵׁרִים חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא לְמִי שֶׁפּוֹסֵל אוֹתָהּ נִבְעֲלָה וְלֹא תִּנָּשֵׂא לְכֹהֵן לְכַתְּחִלָּה. וְאִם נִשֵּׂאת (לֹא) תֵּצֵא: \n",
+ "רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בָּעִיר אוֹ נִתְעַבְּרָה בָּעִיר אֲפִלּוּ לֹא הָיָה שׁוֹכֵן שָׁם אֶלָּא עַכּוּ\"ם אֶחָד אוֹ חָלָל אֶחָד וְעֶבֶד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה לְכֹהֵן. שֶׁכָּל הַקָּבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה הוּא. וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא הוֹאִיל וְהִיא אוֹמֶרֶת לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי: \n",
+ "הָיְתָה אִלֶּמֶת אוֹ חֵרֶשֶׁת אוֹ שֶׁאָמְרָה אֵינִי יוֹדַעַת לְמִי נִבְעַלְתִּי אוֹ שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת בֵּין כָּשֵׁר לְפָסוּל הֲרֵי זוֹ סְפֵק זוֹנָה. וְאִם נִשֵּׂאת לְכֹהֵן תֵּצֵא אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁנֵי הָרֻבִּין הַמְּצוּיִין אֶצְלָהּ כְּשֵׁרִים: \n",
+ "הַשְּׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵּית וְהִיא בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אוֹ יֶתֶר אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְפֵק זוֹנָה שֶׁמָּא נִבְעֲלָה לְעַכּוּ\"ם. וְאִם יֵשׁ לָהּ עֵד שֶׁלֹּא נִתְיַחֵד הָעַכּוּ\"ם עִמָּהּ הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה. וַאֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה אוֹ קָרוֹב נֶאֱמָן לְעֵדוּת זוֹ. וּשְׁתֵּי שְׁבוּיוֹת שֶׁהֵעִידָה כָּל אַחַת מֵהֶן לַחֲבֶרְתָּהּ הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. הוֹאִיל וְאִסּוּר כָּל הַסְּפֵקוֹת כֻּלָּן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְפִיכָךְ הֵקֵלּוּ בִּשְׁבוּיָה: \n",
+ "וְכֵן קָטָן שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ נֶאֱמָן. מַעֲשֵׂה בְּאֶחָד שֶׁנִּשְׁבָּה הוּא וְאִמּוֹ וּבְנָהּ מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר נִשְׁבֵּינוּ לְבֵין הָעַכּוּ\"ם אֲנִי וְאִמִּי יָצָאתִי לִשְׁאֹב מַיִם וְדַעְתִּי עַל אִמִּי לִלְקֹט עֵצִים וְדַעְתִּי עַל אִמִּי. וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָהּ חֲכָמִים לְכֹהֵן עַל פִּיו: \n",
+ "אֵין הַבַּעַל נֶאֱמָן לְהָעִיד בְּאִשְׁתּוֹ הַשְּׁבוּיָה שֶׁלֹּא נִטְמְאָה. שֶׁאֵין אָדָם מֵעִיד לְעַצְמוֹ. וְכֵן שִׁפְחָתָהּ לֹא תָּעִיד לָהּ. אֲבָל שִׁפְחַת בַּעְלָהּ מְעִידָה לָהּ. וְשִׁפְחָתָהּ שֶׁהָיְתָה מְסִיחָה לְפִי תֻּמָּהּ נֶאֱמֶנֶת: \n",
+ "כֹּהֵן שֶׁהֵעִיד לִשְׁבוּיָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ. וְאִם פְּדָאָהּ וְהֵעִיד בָּהּ הֲרֵי זֶה יִשָּׂאֶנָּה. שֶׁאִלּוּ לֹא יָדַע שֶׁהִיא טְהוֹרָה לֹא נָתַן בָּהּ מְעוֹתָיו: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר אֲפִלּוּ הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד שֶׁמֵּעִיד שֶׁהִיא שְׁבוּיָה. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת עַד שֶׁיָּעִיד לָהּ אֶחָד שֶׁהִיא טְהוֹרָה. הָיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְעֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁנִּטְמֵאת וְאֶחָד מַכְחִישׁ אוֹתוֹ וּמֵעִיד לָהּ שֶׁהִיא טְהוֹרָה וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ עַכּוּ\"ם עַד שֶׁנִּפְדֵּית. אֲפִלּוּ זֶה שֶׁמֵּעִיד שֶׁהִיא טְהוֹרָה אִשָּׁה אוֹ שִׁפְחָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "מִי שֶׁאָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי וְהִתִּירוּהָ בֵּית דִּין לְהִנָּשֵׂא וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה וְלֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּרָהּ. וַאֲפִלּוּ נִכְנַס אַחֲרֶיהָ שַׁבַּאי וַהֲרֵי הִיא שְׁבוּיָה לְפָנֵינוּ בְּיַד אֲדוֹנֶיהָ הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּרָהּ שֶׁהִתִּירוּהָ. וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ מֵעַתָּה עַד שֶׁתִּפָּדֶה: \n",
+ "בָּאוּ לָהּ שְׁנֵי עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁנִּטְמֵאת אֲפִלּוּ נִשֵּׂאת וַאֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ בָּנִים הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא. וְאִם בָּא עֵד אֶחָד אֵינוֹ כְּלוּם. אָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי וְיֵשׁ לִי עֵדִים שֶׁאֲנִי טְהוֹרָה אֵין אוֹמְרִין נַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים אֶלָּא מַתִּירִין אוֹתָהּ מִיָּד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֵדֵי טֻמְאָה מַתִּירִין אוֹתָהּ עַד שֶׁיָּבוֹאוּ. שֶׁבִּשְׁבוּיָה הֵקֵלּוּ: \n",
+ "הָאָב שֶׁאָמַר קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי וְגֵרַשְׁתִּיהָ וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה נֶאֱמָן. קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה וַהֲרֵי הִיא גְּדוֹלָה אֵינוֹ נֶאֱמָן לְהַחֲזִיקָהּ גְּרוּשָׁה. נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ בֵּין שֶׁהִיא גְּדוֹלָה בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה אֵינוֹ נֶאֱמָן. שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה אוֹתוֹ תּוֹרָה אֶלָּא לְאָסְרָהּ מִשּׁוּם אִישׁוּת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב טז) \"אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה\". אֲבָל לֹא לְפָסְלָהּ מִשּׁוּם זְנוּת: \n",
+ "אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּיָה הוֹאִיל וְהַדָּבָר סָפֵק הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לָדוּר עִמּוֹ בֶּחָצֵר אֶחָד וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עִמּוֹ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ תָּמִיד לְשָׁמְרוֹ: \n",
+ "עִיר שֶׁבָּאָה בְּמָצוֹר וְנִכְבְּשָׁה אִם הָיוּ הָעַכּוּ\"ם מַקִּיפִין אֶת הָעִיר מִכָּל רוּחוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת עַד שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָהּ וְתֵעָשֶׂה בִּרְשׁוּתָן הֲרֵי כָּל הַנָּשִׁים שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת לִכְהֻנָּה כִּשְׁבוּיוֹת שֶׁמָּא נִבְעֲלוּ לְעַכּוּ\"ם. אֶלָּא מִי שֶׁהָיְתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּלְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "וְאִם הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת וְלֹא יֵדְעוּ בָּהּ אוֹ שֶׁתִּהְיֶה בָּעִיר מַחֲבוֹאָה אַחַת אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת עַל הַכּל: \n",
+ "כֵּיצַד מַצֶּלֶת. שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עֵד מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלָה לוֹמַר נִמְלַטְתִּי כְּשֶׁנִּכְבְּשָׁה הָעִיר אוֹ בְּמַחֲבוֹאָה הָיִיתִי וְנִצַּלְתִּי נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר לֹא נִמְלַטְתִּי וְלֹא נֶחְבֵּאתִי וְלֹא נִטְמֵאתִי: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּגְדוּד שֶׁל אוֹתָהּ מַלְכוּת שֶׁהֵם מִתְיַשְּׁבִין בָּעִיר וְאֵין יְרֵאִין לְפִיכָךְ חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא בָּעֲלוּ. אֲבָל גְּדוּד שֶׁל מַלְכוּת אַחֶרֶת שֶׁפָּשַׁט וְשָׁטַף וְעָבַר לֹא נֶאֶסְרוּ הַנָּשִׁים מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם פְּנַאי לִבְעל שֶׁהֵן עוֹסְקִים בַּשָּׁלָל וּבוֹרְחִין לָהֶם. וְאִם שָׁבוּ נָשִׁים וְנַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתָן אַף עַל פִּי שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל וְהִצִּילוּ אוֹתָן מִיָּדָם הֲרֵי הֵן אֲסוּרוֹת: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁנֶחְבְּשָׁה בְּיַד עַכּוּ\"ם עַל יְדֵי מָמוֹן מֻתֶּרֶת. עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה וּלְפִיכָךְ אִם הָיָה בַּעְלָהּ כֹּהֵן נֶאֶסְרָה עָלָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל הָעַכּוּ\"ם וְהֵם יְרֵאִין מֵהֶם. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיַּד הָעַכּוּ\"ם תַּקִּיפָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מָמוֹן כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשֵׂית בִּרְשׁוּת הָעַכּוּ\"ם נֶאֶסְרָה אֶלָּא אִם כֵּן הֵעִיד לָהּ אֶחָד כִּשְׁבוּיָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n"
+ ],
+ [
+ "אֵי זוֹ הִיא חֲלָלָה זוֹ שֶׁנּוֹלִדָה מֵאִסּוּר כְּהֻנָּה. וְכֵן אַחַת מִן הַנָּשִׁים הָאֲסוּרוֹת לִכְהֻנָּה שֶׁנִּבְעֲלָה לְכֹהֵן נִתְחַלְּלָה. אֲבָל הַכֹּהֵן עַצְמוֹ שֶׁעָבַר הָעֲבֵרָה לֹא נִתְחַלֵּל: ",
+ "וּבֵין שֶׁנִּבְעֲלָה בְּאֹנֶס אוֹ בִּשְׁגָגָה [בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ] מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ נִתְחַלְּלָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה וְתִהְיֶה זוֹ הָאֲסוּרָה לוֹ בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה: ",
+ "כֵּיצַד. כֹּהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל הַגְּרוּשָׁה אוֹ עַל הַזּוֹנָה. וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עֲלֵיהֶן אוֹ עַל הָאַלְמָנָה אוֹ שֶׁנָּשָׂא בְּעוּלָה וּבָא עָלֶיהָ הֲרֵי אֵלּוּ נִתְחַלְּלוּ לְעוֹלָם. וְאִם הוֹלִיד מִמֶּנָּה בֶּן בֵּין זֶה שֶׁחִלְּלָהּ בֵּין כֹּהֵן אַחַר הַוָּלָד חָלָל. אֲבָל כֹּהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין לֹא נִתְחַלְּלָה. וְאִם נִשֵּׂאת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה נִתְחַלְּלָה שֶׁכָּל נְשׂוּאָה בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה הִיא אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצֵאת בְּתוּלָה: ",
+ "כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא בּוֹגֶרֶת אוֹ מֻכַּת עֵץ לֹא חִלְּלָהּ. וְכֵן אִם בַּעַל בְּעוּלָה בְּלֹא נִשּׂוּאִין לֹא חִלְּלָהּ: ",
+ "כֹּהֵן הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת חוּץ מִנִּדָּה אוֹ עַל אַחַת מֵחַיָּבֵי לָאוִין הַשָּׁוִין בְּכָל עֲשֵׂה אוֹתָהּ זוֹנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. חָזַר וּבָא עָלֶיהָ בִּיאָה שְׁנִיָּה בֵּין הוּא בֵּין כֹּהֵן אַחֵר נַעֲשֵׂית חֲלָלָה וְזַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים. לְפִיכָךְ כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל זְקוּקָה לְיָבָם וְנִתְעַבְּרָה מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה הַוָּלָד כָּשֵׁר לְפִי שֶׁאֵינָהּ מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה. חָזַר וּבָא עָלֶיהָ בִּיאָה שְׁנִיָּה וְנִתְעַבְּרָה וְיָלְדָה הִיא חֲלָלָה וּוְלָדָהּ חָלָל לְפִי שֶׁהוּא מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה: ",
+ "וְכֵן כֹּהֵן הַבָּא עַל הַגִּיֹּרֶת וְהַמְשֻׁחְרֶרֶת חֲלָלָה וְזַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים. כֹּהֵן הַבָּא עַל הַנִּדָּה הַוָּלָד כָּשֵׁר וְאֵינוֹ חָלָל שֶׁאֵין אִסּוּר הַנִּדָּה מְיֻחָד בְּכֹהֲנִים אֶלָּא שָׁוֶה בַּכּל: ",
+ "כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁה מְעֻבֶּרֶת בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵאַחֵר וְיָלְדָה כְּשֶׁהִיא חֲלָלָה הַוָּלָד כָּשֵׁר שֶׁהֲרֵי לֹא בָּא מִטִּפַּת עֲבֵרָה: ",
+ "כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַחֲלוּצָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִדִּבְרֵיהֶם. לְפִיכָךְ כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל הַחֲלוּצָה הֲרֵי זוֹ חֲלָלָה וְזַרְעָהּ מִכֹּהֵן חֲלָלִים וְהַכּל מִדִּבְרֵיהֶן. אֲבָל כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל אַחַת מֵהַשְּׁנִיּוֹת הִיא כְּשֵׁרָה וְזַרְעוֹ מִמֶּנָּה כְּשֵׁרִים. שֶׁאִסּוּר הַשְּׁנִיּוֹת אִסּוּר הַשָּׁוֶה בַּכּל הוּא וְאֵינוֹ מְיֻחָד בְּכֹהֲנִים: ",
+ "כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל סְפֵק זוֹנָה כְּגוֹן סְפֵק גִּיֹּרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת. אוֹ שֶׁבָּא עַל סְפֵק גְּרוּשָׁה. וְכֵן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל סְפֵק אַלְמָנָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק חֲלָלָה וּוְלָדָהּ סְפֵק חָלָל: ",
+ "נִמְצְאוּ הַחֲלָלִים שְׁלֹשָׁה. חָלָל מִן הַתּוֹרָה. וְחָלָל מִדִּבְרֵיהֶם. וּסְפֵק חָלָל. וְכָל סְפֵק חָלָל נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹּהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרָאֵל. אֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וְלֹא מִטַּמֵּא לַמֵּתִים וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְכֹהֵן. וְאִם אָכַל אוֹ נִטְמָא אוֹ נָשָׂא גְּרוּשָׁה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהוּא הַדִּין בְּחָלָל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל חָלָל שֶׁל תּוֹרָה הַוַּדַּאי הֲרֵי הוּא כְּזָר וְנוֹשֵׂא גְּרוּשָׁה וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא א) \"אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן\". אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּנֵי אַהֲרֹן עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּכִהוּנָם: ",
+ "כֹּהֵן זָכָר שֶׁהוּא אָסוּר לִשָּׂא זוֹנָה וַחֲלָלָה אָסוּר בְּגִיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁהִיא כְּזוֹנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל הַכֹּהֶנֶת מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְחָלָל וּלְגֵר וְלִמְשֻׁחְרָר שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא א) \"בְּנֵי אַהֲרֹן\" וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. נִמְצָא הַגֵּר מֻתָּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת וְלִשָּׂא כֹּהֶנֶת: ",
+ "גֵּרִים וּמְשֻׁחְרָרִים שֶׁנָּשְׂאוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ וְהוֹלִידוּ בַּת אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת הוֹאִיל וְלֹא נִתְעָרֵב בָּהֶן זֶרַע יִשְׂרָאֵל הֲרֵי אוֹתָהּ הַבַּת אֲסוּרָה לְכֹהֵן. וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא הוֹאִיל וְהוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל גֵּר אוֹ מְשֻׁחְרָר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיֹּרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת בִּתּוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה לְכַתְּחִלָּה: ",
+ "גֵּר עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל וְכֵן מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁבִּיאָתָם בַּעֲבֵרָה וַהֲרֵי נְשׁוֹתֵיהֶן זוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּנוֹתֵיהֶם כְּשֵׁרוֹת לִכְהֻנָּה לְכַתְּחִלָּה: ",
+ "חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה זַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים. וְכֵן בֶּן בֶּן בְּנוֹ וַאֲפִלּוּ אַחַר אֶלֶף דּוֹר. שֶׁבֶּן הֶחָלָל הַזָּכָר הוּא חָלָל לְעוֹלָם. וְאִם הָיְתָה בַּת אֲסוּרָה הִיא לִכְהֻנָּה שֶׁהֲרֵי הִיא חֲלָלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה הַוָּלָד כָּשֵׁר. לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה בַּת הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לִכְהֻנָּה לְכַתְּחִלָּה: ",
+ "כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים מֻתָּרִין לָבוֹא זֶה בָּזֶה. וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. (לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים וַחֲלָלִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר). שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א יח) \"וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם\". בֵּית אָבִיו הִיא מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֵין בֵּית אִמּוֹ מִשְׁפַּחְתּוֹ: ",
+ "לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים וַחֲלָלִים גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה. וְהַגֵּר וְהַמְשֻׁחְרָר שֶׁנָּשָׂא לְוִיָּה אוֹ יִשְׂרְאֵלִית אוֹ חֲלָלָה הֲרֵי הַבֵּן יִשְׂרְאֵלִי. וְיִשְׂרְאֵלִי אוֹ לֵוִי אוֹ חָלָל שֶׁנָּשְׂאוּ גִּיֹּרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר: ",
+ "כָּל מִשְׁפָּחוֹת בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרוֹת וּמֻתָּר לִשָּׂא מֵהֶן לְכַתְּחִלָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן אִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמִּתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ תָּמִיד אוֹ רָאִיתָ מִשְׁפָּחָה שֶׁהִיא בַּעֲלַת מַצָּה וּמְרִיבָה תָּמִיד. אוֹ רָאִיתָ אִישׁ שֶׁהוּא מַרְבֶּה מְרִיבָה עִם הַכּל וְעַז פָּנִים בְּיוֹתֵר. חוֹשְׁשִׁין לָהֶן וְרָאוּי לְהִתְרַחֵק מֵהֶן שֶׁאֵלּוּ סִימָנֵי פַּסְלוּת הֵם. וְכֵן הַפּוֹסֵל אֶת אֲחֵרִים תָּמִיד. כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶץ בְּמִשְׁפָּחוֹת אוֹ בִּיחִידִים וְאוֹמֵר עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן מַמְזֵרִים. חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא מַמְזֵר הוּא. וְאִם אָמַר לָהֶן שֶׁהֵם עֲבָדִים חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא עֶבֶד הוּא. שֶׁכָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל. וְכֵן כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים אוֹ אַכְזָרִיּוּת וְשׂוֹנֵא אֶת הַבְּרִיּוֹת וְאֵינוֹ גּוֹמֵל לָהֶם חֶסֶד חוֹשְׁשִׁין לוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁמָּא גִּבְעוֹנִי הוּא. שֶׁסִּימָנֵי יִשְׂרָאֵל הָאֻמָּה הַקְּדוֹשָׁה בַּיְשָׁנִין רַחֲמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. וּבַגִּבְעוֹנִים הוּא אוֹמֵר (שמואל ב כא ב) \"וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה\" לְפִי שֶׁהֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם וְלֹא נִתְפַּיְּסוּ וְלֹא רִחֲמוּ עַל בְּנֵי שָׁאוּל וְלֹא גָּמְלוּ לְיִשְׂרָאֵל חֶסֶד לִמְחל לִבְנֵי מַלְכָּם וְהֵם עָשׂוּ עִמָּהֶם חֶסֶד וְהֶחֱיוּם בַּתְּחִלָּה: ",
+ "מִשְׁפָּחָה שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעַר וְהוּא שֶׁיָּעִידוּ שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶן מַמְזֵר אוֹ חָלָל אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עַבְדוּת הֲרֵי זֶה סָפֵק. וְאִם מִשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים הִיא לֹא יִשָּׂא מִמֶּנָּה אִשָּׁה עַד שֶׁיִּבְדֹּק עָלֶיהָ אַרְבַּע אִמָּהוֹת שֶׁהֵן שְׁמוֹנֶה. אִמָּהּ. וְאֵם אִמָּהּ. וְאֵם אֲבִי אִמָּהּ. וְאֵם אֵם אֲבִי אִמָּהּ. וְכֵן הוּא בּוֹדֵק עַל אֵם אָבִיהָ. וְאֵם אֵם אָבִיהָ. וְאֵם אֲבִי אָבִיהָ. וְאֵם אֵם אֲבִי אָבִיהָ: ",
+ "וְאִם הָיְתָה מִשְׁפָּחָה זוֹ שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעַר לְוִיִּם אוֹ יִשְׂרְאֵלִים. מוֹסִיף לִבְדֹּק לָהֶם זוּג אֶחָד. וְנִמְצָא בּוֹדֵק עֶשֶׂר אִמָּהוֹת. שֶׁהָעֵרוּב בַּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים יֶתֶר מִן הַכֹּהֲנִים: ",
+ "וְלָמָּה בּוֹדֵק בַּנָּשִׁים בִּלְבַד. מִפְּנֵי שֶׁהָאֲנָשִׁים כָּל עֵת שֶׁיָּרִיבוּ זֶה עִם זֶה יְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בִּפְסוּל שֶׁיֵּשׁ בְּיִחוּסוֹ. וְאִלּוּ הָיָה שָׁם פָּסוּל הָיָה נִשְׁמָע. אֲבָל הַנָּשִׁים אֵין מְחָרְפוֹת בְּיוּחֲסִין: ",
+ "וְלָמָּה יִבְדֹּק הָאִישׁ כְּשֶׁיִּרְצֶה לִשָּׂא מִמִּשְׁפָּחָה זוֹ שֶׁהֻרְעָה חֶזְקָתָהּ וְלֹא תִּבְדֹּק אִשָּׁה שֶׁתִּנָּשֵׂא לָהֶן. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִין: ",
+ "כָּל שֶׁקּוֹרִין לוֹ מַמְזֵר וְשׁוֹתֵק. אוֹ נָתִין וְשׁוֹתֵק. אוֹ חָלָל וְשׁוֹתֵק. אוֹ עֶבֶד וְשׁוֹתֵק. חוֹשְׁשִׁין לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֵין נוֹשְׂאִין מֵהֶן אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹדְקִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ סְפֵק חָלָל כָּל אַלְמָנָה מֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן לְכַתְּחִלָּה. וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁתֵּי סְפֵקוֹת. שֶׁמָּא זוֹ אַלְמְנַת אוֹתוֹ חָלָל שֶׁמָּא אֵינָהּ אַלְמְנָתוֹ. וְאִם נֹאמַר שֶׁהִיא אַלְמְנָתוֹ שֶׁמָּא חָלָל הוּא שֶׁמָּא אֵינוֹ חָלָל. אֲבָל אִם נִתְעָרֵב בָּהּ חָלָל וַדַּאי כָּל אִשָּׁה מֵהֶן אֲסוּרָה לְכֹהֵן עַד שֶׁיִּבְדֹּק. וְאִם נִשֵּׂאת תֵּצֵא. וְהוּא הַדִּין אִם נִתְעָרֵב בָּהּ סְפֵק מַמְזֵר אוֹ מַמְזֵר וַדַּאי. שֶׁאֵשֶׁת מַמְזֵר וְאֵשֶׁת חָלָל לִכְהֻנָּה אִסּוּר אֶחָד הוּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: "
+ ],
+ [
+ "כָּל כֹּהֲנִים בַּזְּמַן הַזֶּה בַּחֲזָקָה הֵם כֹּהֲנִים וְאֵין אוֹכְלִין אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה תְּרוּמָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל תְּרוּמָה שֶׁל תּוֹרָה וְחַלָּה שֶׁל תּוֹרָה אֵין אוֹכֵל אוֹתָהּ אֶלָּא כֹּהֵן מְיֻחָס: \n",
+ "אֵי זֶהוּ כֹּהֵן מְיֻחָס כָּל שֶׁהֵעִידוּ לוֹ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהוּא כֹּהֵן בֶּן פְּלוֹנִי הַכֹּהֵן וּפְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי הַכֹּהֵן עַד אִישׁ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה וְהוּא הַכֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁאִלּוּ לֹא בָּדְקוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל אַחֲרָיו לֹא הָיוּ מְנִיחִין אוֹתוֹ לַעֲבֹד. לְפִיכָךְ אֵין בּוֹדְקִין מֵהַמִּזְבֵּחַ וָמַעְלָה וְלֹא מִן הַסַּנְהֶדְרִין וָמַעְלָה. שֶׁאֵין מְמַנִּין בַּסַּנְהֶדְרִין אֶלָּא כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים מְיֻחָסִין: \n",
+ "חַלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה וַאֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו יח) \"בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ\" בִּיאַת כֻּלְּכֶם וְלֹא בִּיאַת מִקְצַתְכֶם. וּכְשֶׁעָלוּ בִּימֵי עֶזְרָא לֹא עָלוּ כֻּלָּם. וְכֵן תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים וּלְפִיכָךְ אוֹכְלִים אוֹתָהּ הַכֹּהֲנִים שֶׁבִּזְמַנֵּינוּ שֶׁהֵן בַּחֲזָקָה: \n",
+ "מִי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו [שְׁנֵי] עֵדִים שֶׁרָאוּהוּ שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה שֶׁל תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מְיֻחָס. וְאֵין מַעֲלִין לְיוּחֲסִין לֹא מִנְּשִׂיאַת כַּפַּיִם וְלֹא מִקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן וְלֹא מֵחִלּוּק תְּרוּמָה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת וְלֹא עַל פִּי עֵד אֶחָד: \n",
+ "כֹּהֵן מְיֻחָס שֶׁאָמַר בְּנִי זֶה כֹּהֵן הוּא אֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לְיוּחֲסִין עַל פִּיו עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים שֶׁהוּא בְּנוֹ: \n",
+ "כֹּהֵן מְיֻחָס שֶׁיָּצָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לִמְדִינָה אַחֶרֶת וּבָא הוּא וְהִיא וּבָנִים כְּרוּכִין אַחֲרֵיהֶן וְאָמַר אִשָּׁה שֶׁיָּצָאת עִמִּי הִיא זוֹ וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא עֵדִים לֹא עַל הָאִשָּׁה וְלֹא עַל הַבָּנִים. מֵתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ צָרִיךְ לְהָבִיא עֵדִים שֶׁאֵלּוּ בָּנָיו. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא עֵדִים עַל אִמָּן שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה. מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הֻחְזַק שֶׁיָּצְאָה מֵעִמָּנוּ כְּאִשָּׁה כְּשֵׁרָה: \n",
+ "יָצָא כֹּהֵן מְיֻחָס לִמְדִינָה אַחֶרֶת וּבָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְאָמַר אִשָּׁה זוֹ נָשָׂאתִי וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁאִשָּׁה זוֹ כְּשֵׁרָה. וְאֵינוֹ מֵבִיא עֵדִים שֶׁאֵלּוּ בָּנֶיהָ. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ כְּרוּכִין אַחֲרֶיהָ. וְאִם בָּא בִּשְׁתֵּי נָשִׁים וְהֵבִיא רְאָיָה עַל הָאַחַת אַף עַל פִּי שֶׁהַבָּנִים קְטַנִּים וּכְרוּכִין אַחֲרֶיהָ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עֲלֵיהֶם שֶׁמָּא בָּנָיו מִן הָאַחֶרֶת הֵם וְנִכְרְכוּ אַחַר זוֹ הַמְיֻחֶסֶת: \n",
+ "בָּא הוּא וּבָנָיו וְאָמַר אִשָּׁה נָשָׂאתִי וָמֵתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ מֵבִיא עֵדִים שֶׁאוֹתָהּ הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה הָיְתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ. וְכַדִּין הַזֶּה דָּנִין בְּיִשְׂרָאֵל מְיֻחָס וּבְלֵוִי מְיֻחָס. וְאַחַר כָּךְ נָעִיד עַל בְּנוֹ זֶה שֶׁהוּא מְיֻחָס כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְסַנְהֶדְרִין: \n",
+ "אֵין מַעֲלִין מִשְּׁטָרוֹת לִכְהֻנָּה. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה כָּתוּב בִּשְׁטָר פְּלוֹנִי כֹּהֵן לָוָה מִפְּלוֹנִי וְהִלְוָהוּ כָּךְ וְכָךְ וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה אֵין מַחֲזִיקִין בָּהֶם כֹּהֵן זֶה שֶׁהוּא מְיֻחָס שֶׁמָּא לֹא הֵעִידוּ אֶלָּא עַל הַמִּלְוֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לְעִנְיַן יִחוּס. אֲבָל לַחֲזָקָה שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן כְּכֹהֲנֵי זְמַן זֶה וְיֹאכַל תְּרוּמָה וְחַלָּה שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים וּבִשְׁאָר קָדְשֵׁי הַגְּבוּל מַעֲלִין מִן הַשְּׁטָרוֹת וְעַל פִּי עֵד אֶחָד וּמִנְּשִׂיאוּת כַּפַּיִם וּמִקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן: \n",
+ "וְכֵן כָּל כֹּהֵן שֶׁאָמַר בְּנִי זֶה כֹּהֵן נֶאֱמָן לְהַאֲכִילוֹ בִּתְרוּמָה וְלִהְיוֹתוֹ בְּחֶזְקַת כֹּהֵן וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה לֹא עַל הַבָּנִים וְלֹא עַל הָאִשָּׁה: \n",
+ "שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לִמְדִינָה זֶה אוֹמֵר אֲנִי וַחֲבֵרִי כֹּהֵן וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי וַחֲבֵרִי כֹּהֵן אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאִין כְּגוֹמְלִין זֶה אֶת זֶה הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין וּשְׁנֵיהֶם בְּחֶזְקַת כֹּהֲנִים. וְכֵן עֵד שֶׁאָמַר רָאִיתִי זֶה שֶׁנָּשָׂא כַּפָּיו אוֹ שֶׁאָכַל בִּתְרוּמָה אוֹ שֶׁחָלַק עַל הַגֹּרֶן אוֹ שֶׁקָּרָא בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן וְקָרָא אַחֲרָיו לֵוִי מַחֲזִיקִין אוֹתוֹ בִּכְהֻנָּה עַל פִּיו. וְכֵן אִם הֵעִיד שֶׁזֶּה קָרָא שֵׁנִי בַּתּוֹרָה אַחַר כֹּהֵן מַחֲזִיקִין אוֹתוֹ בִּלְוִיָּה: \n",
+ "הֵעִיד שֶׁרָאָה זֶה שֶׁחָלַק עִם אָחִיו בְּבֵית דִּין תְּרוּמָה שֶׁהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן הַכֹּהֵן אֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה בְּעֵדוּת זוֹ. שֶׁמָּא חָלָל הוּא וְלָקַח חֵלֶק יְרֻשָּׁתוֹ מִתְּרוּמָה לְמָכְרָהּ: \n",
+ "מִי שֶׁבָּא בַּזְּמַן הַזֶּה וְאָמַר כֹּהֵן אֲנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן וְאֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה עַל פִּי עַצְמוֹ וְלֹא יִקְרָא בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן וְלֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו וְלֹא יֹאכַל בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵד אֶחָד. אֲבָל אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּגְרוּשָׁה וְזוֹנָה וַחֲלָלָה וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵתִים. וְאִם נָשָׂא אוֹ נִטְמָא לוֹקֶה. וְהַנִּבְעֶלֶת לוֹ סְפֵק חֲלָלָה: \n",
+ "וְאִם הָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ נֶאֱמָן. כֵּיצַד. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר זָכוּר אֲנִי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק וְהָיִיתִי מֻרְכָּב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִי הוֹצִיאוּנִי מִבֵּית הַסֵּפֶר וְהִפְשִׁיטוּנִי כֻּתָּנְתִּי וְהִטְבִּילוּנִי לֶאֱכל תְּרוּמָה לָעֶרֶב וַחֲבֵרַי בּוֹדְלִין מִמֶּנִּי וְהָיוּ קוֹרְאִין אוֹתִי יוֹחָנָן אוֹכֵל חַלּוֹת וְהֶעֱלָהוּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִכְהֻנָּה עַל פִּי עַצְמוֹ: \n",
+ "נֶאֱמָן גָּדוֹל לוֹמַר זָכוּר אֲנִי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק וְרָאִיתִי פְּלוֹנִי טוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָה לָעֶרֶב וּמַחֲזִיקִין אוֹתוֹ בִּכְהֻנָּה בְּעֵדוּתוֹ. מִי שֶׁבָּא בַּזְּמַן הַזֶּה וְאָמַר כֹּהֵן אֲנִי וְעֵד אֶחָד מֵעִיד לוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו שֶׁל זֶה כֹּהֵן אֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה בְּעֵדוּת זֶה שֶׁמָּא חָלָל הוּא עַד שֶׁיָּעִיד שֶׁזֶּה כֹּהֵן הוּא. אֲבָל אִם הֻחְזַק אָבִיו כֹּהֵן אוֹ שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁאָבִיו שֶׁל זֶה כֹּהֵן הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת אָבִיו: \n",
+ "מִי שֶׁהֻחְזַק אָבִיו כֹּהֵן וְיָצָא עָלָיו קוֹל שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלוּצָה חוֹשְׁשִׁין לוֹ וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ. בָּא עֵד אֶחָד אַחַר כָּךְ וְהֵעִיד שֶׁהוּא כָּשֵׁר מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה עַל פִּיו. בָּאוּ שְׁנַיִם עֵדִים אַחַר כָּךְ וְהָעִידוּ שֶׁהוּא חָלָל מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִן הַכְּהֻנָּה. בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁהוּא כָּשֵׁר מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה שֶׁזֶּה הָאַחֲרוֹן מִצְטָרֵף לְעֵד רִאשׁוֹן וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְעִידִין שֶׁהוּא כָּשֵׁר וּשְׁנַיִם מְעִידִים שֶׁהוּא פָּסוּל יִדָּחוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ וְיִדָּחֶה הַקּוֹל שֶׁהַשְּׁנַיִם כְּמֵאָה וְיִשָּׁאֵר כֹּהֵן בְּחֶזְקַת אָבִיו: \n",
+ "אִשָּׁה שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אַחַר בַּעְלָהּ וְיָלְדָה. וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לְרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לְאַחֲרוֹן וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן וְהַשֵּׁנִי יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה סְפֵק כֹּהֵן. וְכָךְ אִם נִתְעָרֵב וְלַד כֹּהֵן בִּוְלַד יִשְׂרָאֵל וְהִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶן סְפֵק כֹּהֵן. וְנוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי יִשְׂרָאֵל וְחֻמְרֵי כֹּהֲנִים. נוֹשְׂאִין נָשִׁים הָרְאוּיוֹת לִכְהֻנָּה וְאֵין מִטַּמְּאִים לְמֵתִים וְלֹא אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה. וְאִם נָשְׂאוּ גְּרוּשָׁה מוֹצִיאִין וְאֵינָן לוֹקִין: \n",
+ "שְׁנֵי כֹּהֲנִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶם. אוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת לְכֹהֵן אַחֵר וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן. נוֹתְנִין לוֹ עַל הַוָּלָד חֻמְרֵי שְׁנֵיהֶם. הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם וְהֵן אוֹנְנִין עָלָיו. הוּא אֵין מְטַמֵּא לָהֶם וְהֵם אֵינָן מְטַמְּאִין לוֹ. וְעוֹלֶה בְּמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה. וְאֵין חוֹלֵק. וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁמָר אֶחָד וּבֵית אָב אֶחָד נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁהֵן בָּאִין מִכֹּחַ נִשּׂוּאִין. אֲבָל בִּזְנוּת גָּזְרוּ חֲכָמִים שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהֻנָּה כְּלָל הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָבִיו הַוַּדַּאי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה יג) \"וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו\" עַד שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ מְיֻחָס אַחֲרָיו: \n",
+ "כֵּיצַד. עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים שֶׁפֵּרַשׁ אֶחָד מֵהֶם וּבָעַל שֶׁהֲרֵי הַוָּלָד כֹּהֵן וַדַּאי וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָבִיו שֶׁיִּתְיַחֵס לוֹ מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהֻנָּה. וְאֵינוֹ עוֹבֵד וְלֹא אוֹכֵל וְלֹא חוֹלֵק. וְאִם נִטְמָא לְמֵתִים אוֹ נָשָׂא גְּרוּשָׁה לוֹקֶה שֶׁאֵין כָּאן סְפֵק הֶתֵּר: \n"
+ ],
+ [
+ "כָּל הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת דֶּרֶךְ אֵיבָרִים אוֹ שֶׁחִבֵּק וְנִשֵּׁק דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְנֶהֱנָה בְּקֵרוּב בָּשָׂר הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ל) \"לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת\" וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר (ויקרא יח ו) \"לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה\". כְּלוֹמַר לֹא תִּקְרְבוּ לִדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי גִּלּוּי עֶרְוָה: \n",
+ "הָעוֹשֶׂה דָּבָר מֵחֻקּוֹת אֵלּוּ הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לָאָדָם לִקְרֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת אוֹ לִשְׂחֹק עִמָּהּ אוֹ לְהָקֵל רֹאשׁ. וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ אָסוּר. וּמַכִּין לַמִּתְכַּוֵּן לְדָבָר זֶה מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת כְּמִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ אָסוּר: \n",
+ "וְהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲסוּרִין בְּחַיָּבֵי לָאוִין. וּמֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַפְּנוּיָה וּלְבָדְקָהּ בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אִם הִיא נָאָה בְּעֵינָיו יִשָּׂאֶנָּה וְאֵין בָּזֶה צַד אִסּוּר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲבָל לֹא יִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ זְנוּת. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (איוב לא א) \"בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינַי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה\": \n",
+ "וּמֻתָּר לָאָדָם לְהַבִּיט בְּאִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֶרְוָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאַת לֵב מִמֶּנָּה בִּרְאִיָּה הוֹאִיל וְהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ לְאַחַר זְמַן אֵינוֹ בָּא בָּזֶה לִדְבַר מִכְשׁוֹל. אֲבָל לֹא יִשְׂחֹק וְלֹא יָקֵל רֹאשׁ עִמָּהּ שֶׁמָּא יַרְגִּיל לַעֲבֵרָה: \n",
+ "אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּאִשָּׁה כְּלָל בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. בְּאֵי זֶה שִׁמּוּשׁ אָמְרוּ רְחִיצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַצָּעַת מִטָּה לְפָנָיו וּמְזִיגַת הַכּוֹס. שֶׁאֵין עוֹשָׂה לְאִישׁ דְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ בִּלְבַד. וְאֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ: \n",
+ "הַמְחַבֵּק אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נוֹקְפוֹ עֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁנִּשֵּׁק לְאַחַת מֵהֶן כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה וַאֲחוֹת אִמּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָאָה כְּלָל הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר וְדָבָר אָסוּר הוּא וּמַעֲשֵׂה טִפְּשִׁים הוּא. שֶׁאֵין קְרֵבִין לְעֶרְוָה כְּלָל בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה חוּץ מֵהָאֵם לִבְנָהּ וְהָאָב לְבִתּוֹ: \n",
+ "כֵּיצַד. מֻתָּר הָאָב לְחַבֵּק בִּתּוֹ וּלְנַשְּׁקָהּ וְתִישַׁן עִמּוֹ בְּקֵרוּב בָּשָׂר. וְכֵן הָאֵם עִם בְּנָהּ כָּל זְמַן שֶׁהֵם קְטַנִּים. הִגְדִּילוּ וְנַעֲשָׂה הַבֵּן גָּדוֹל וְהַבַּת גְּדוֹלָה עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צָמַח זֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְהִיא יְשֵׁנָה בִּכְסוּתָהּ. וְאִם הָיְתָה הַבַּת בּוֹשָׁה לַעֲמֹד לִפְנֵי אָבִיהָ עֲרֻמָּה אוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת. וְכֵן אִם הָאֵם בּוֹשָׁה לַעֲמֹד בִּפְנֵי בְּנָהּ עֲרֻמָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן קְטַנִּים מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְהִכָּלֵם מֵהֶן אֵין יְשֵׁנִים עִמָּהֶם אֶלָּא בִּכְסוּתָן: \n",
+ "נָשִׁים הַמְסוֹלָלוֹת זוֹ בָּזוֹ אָסוּר וּמִמַּעֲשֵׂה מִצְרַיִם הוּא שֶׁהֻזְהַרְנוּ עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ג) \"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תַעֲשׂוּ\". אָמְרוּ חֲכָמִים מֶה הָיוּ עוֹשִׂים אִישׁ נוֹשֵׂא אִישׁ וְאִשָּׁה נוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְאִשָּׁה נִשֵּׂאת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים. אַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲשֶׂה זֶה אָסוּר אֵין מַלְקִין עָלָיו. שֶׁאֵין לוֹ לָאו מְיֻחָד וַהֲרֵי אֵין שָׁם בִּיאָה כְּלָל. לְפִיכָךְ אֵין נֶאֱסָרוֹת לִכְהֻנָּה מִשּׁוּם זְנוּת וְלֹא תֵּאָסֵר אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ בָּזֶה שֶׁאֵין כָּאן זְנוּת. וְרָאוּי לְהַכּוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת הוֹאִיל וְעָשׂוּ אִסּוּר. וְיֵשׁ לָאִישׁ לְהַקְפִּיד עַל אִשְׁתּוֹ מִדָּבָר זֶה וּמוֹנֵעַ הַנָּשִׁים הַיְדוּעוֹת בְּכָךְ מִלְּהִכָּנֵס לָהּ וּמִלָּצֵאת הִיא אֲלֵיהֶן: \n",
+ "אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֻתֶּרֶת הִיא לוֹ. לְפִיכָךְ כָּל מַה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאִשְׁתּוֹ עוֹשֶׂה. בּוֹעֵל בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה וּמְנַשֵּׁק בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁיִּרְצֶה. [וּבָא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ ] וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְאַף עַל פִּי כֵן מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ לְכָךְ וְשֶׁיְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת. וְלֹא יָסוּר מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם וּמִנְהָגוֹ שֶׁאֵין דָּבָר זֶה אֶלָּא כְּדֵי לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת: \n",
+ "אָסוּר לָאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר. הֲרֵי שֶׁהָיְתָה שַׁבָּת וְלֹא הָיָה לוֹ בַּיִת אַחֵר וְהָיָה הַנֵּר דָּלוּק הֲרֵי זֶה לֹא יְשַׁמֵּשׁ כְּלָל. וְכֵן אָסוּר לְיִשְׂרְאֵלִי לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם. שֶׁעַזּוּת פָּנִים הִיא לוֹ. וְאִם הָיָה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ בָּא לְהִמָּשֵׁךְ בְּכָךְ הֲרֵי זֶה מַאֲפִיל בְּטַלִּיתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ. וְאֵין נִזְקָקִין לְדָבָר זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ גָּדוֹל. וְדֶרֶךְ קְדֻשָּׁה לְשַׁמֵּשׁ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה: \n",
+ "אֵין דַּעַת חֲכָמִים נוֹחָה לְמִי שֶׁהוּא מַרְבֶּה בַּתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וְיִהְיֶה מָצוּי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ כְּתַרְנְגוֹל. וּפָגוּם הוּא עַד מְאֹד וּמַעֲשֵׂה בּוּרִים הוּא. אֶלָּא כָּל הַמְמַעֵט בַּתַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְהוּא שֶׁלֹּא יְבַטֵּל עוֹנָה [אֶלָּא] מִדַּעַת אִשְׁתּוֹ. וְלֹא תִּקְּנוּ בָּרִאשׁוֹנָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ אֶלָּא כְּדֵי לְמַעֵט בַּתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה: \n",
+ "וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ אָדָם מִטָּתוֹ וְלִבּוֹ מְחַשֵּׁב בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. וְלֹא יִבְעל מִתּוֹךְ שִׁכְרוּת וְלֹא מִתּוֹךְ מְרִיבָה וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂנְאָה וְלֹא יָבוֹא עָלֶיהָ עַל כָּרְחָהּ וְהִיא יְרֵאָה מִמֶּנּוּ. וְלֹא כְּשֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מֵהֶן מְנֻדֶּה. וְלֹא יָבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְגָרְשָׁהּ. וְאִם עָשָׂה כֵּן הַבָּנִים אֵינָן הֲגוּנִים אֶלָּא מֵהֶן עַזֵּי פָּנִים וּמֵהֶן מוֹרְדִים וּפוֹשְׁעִים: \n",
+ "וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁכָּל אִשָּׁה חֲצוּפָה שֶׁהִיא תּוֹבַעַת תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה בְּפִיהָ. אוֹ הַמְפַתֶּה אִשָּׁהּ לְשֵׁם נִשּׂוּאִין. אוֹ הַמִּתְכַּוֵּן לָבוֹא עַל רָחֵל אִשְׁתּוֹ וּבָא עַל לֵאָה אִשְׁתּוֹ. וּמִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַהֲרֵי הַבֵּן סָפֵק. כָּל אֵלּוּ הַבָּנִים הַיִּלּוֹדִים מֵהֶם הֵם הַמּוֹרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים שֶׁיִּסּוּרֵי הַגָּלוּת בּוֹרְרִין אוֹתָן: \n",
+ "וְאָסוּר לְאָדָם לָבֹא עַל אִשְׁתּוֹ בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת אוֹ בַּגַּנּוֹת וּבַפַּרְדֵּסִין אֶלָּא בְּבֵית דִּירָה. שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּזְנוּת וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לִידֵי זְנוּת. וְהַבּוֹעֵל אֶת אִשְׁתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכֵן הַמְקַדֵּשׁ בְּבִיאָה וְהַמְקַדֵּשׁ בַּשּׁוּק וְהַמְקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁדּוּךְ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "וְאַכְסְנַאי אָסוּר בַּתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה עַד שֶׁיַּחְזֹר לְבֵיתוֹ. וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמִים עַל הָאִישׁ שֶׁיָּדוּר בְּבֵית חָמִיו שֶׁזּוֹ עַזּוּת פָּנִים הִיא. וְלֹא יִכָּנֵס עִמּוֹ לְמֶרְחָץ: \n",
+ "וְלֹא יִכָּנֵס אָדָם עִם אָבִיו לַמֶּרְחָץ. וְלֹא עִם בַּעַל אֲחוֹתוֹ. וְלֹא עִם תַּלְמִידוֹ. וְאִם הָיָה צָרִיךְ לְתַלְמִידוֹ מֻתָּר. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שְׁנֵי אַחִים כְּאֶחָד לַמֶּרְחָץ: \n",
+ "לֹא יְהַלְּכוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּעֵי רֹאשׁ בַּשּׁוּק. אַחַת פְּנוּיָה וְאַחַת אֵשֶׁת אִישׁ. וְלֹא תֵּלֵךְ אִשָּׁה בַּשּׁוּק וּבְנָהּ אַחֲרֶיהָ גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְפְּשׂוּ בְּנָהּ וְתֵלֵךְ אַחֲרָיו לְהַחֲזִירוֹ וְיִתְעַלְּלוּ בָּהּ הָרְשָׁעִים שֶׁתְּפָסוּהוּ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק: \n",
+ "אָסוּר לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה אָדָם דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ. וְלֹא יִשָּׂא קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁמְּנָאֲפִין בַּיָּד וּמוֹצִיאִין שִׁכְבַת זֶרַע לֹא דַּי לָהֶם שֶׁאִסּוּר גָּדוֹל הוּא אֶלָּא שֶׁהָעוֹשֶׂה זֶה בְּנִדּוּי הוּא יוֹשֵׁב וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה א טו) \"יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ\" וּכְאִלּוּ הָרַג הַנֶּפֶשׁ: \n",
+ "וְכֵן אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּקְשֶׁה עַצְמוֹ לְדַעַת אוֹ יָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הִרְהוּר. אֶלָּא אִם יָבוֹא לוֹ הִרְהוּר יַסִּיעַ לִבּוֹ מִדִּבְרֵי הֲבַאי (וְהַשְׁחָתָה) לְדִבְרֵי תּוֹרָה. שֶׁהִיא (משלי ה יט) \"אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן\". לְפִיכָךְ אָסוּר לְאָדָם לִישֹׁן עַל עָרְפּוֹ וּפָנָיו לְמַעְלָה עַד שֶׁיִּטֶּה מְעַט כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי קִשּׁוּי: \n",
+ "וְלֹא יִסְתַּכֵּל בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה וְעוֹף בְּשָׁעָה שֶׁמִּזְדַּקְקִין זָכָר לִנְקֵבָה. ומֻתָּר לְמַרְבִּיעֵי בְּהֵמָה לְהַכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲסוּקִין בִּמְלַאכְתָּן לֹא יָבוֹאוּ לִידֵי הִרְהוּר: \n",
+ "וְכֵן אָסוּר לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁהֵן עוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. אֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צֶמֶר שֶׁל אִשָּׁה שֶׁהוּא מַכִּירָהּ אָסוּר. שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר: \n",
+ "מִי שֶׁפָּגַע בְּאִשָּׁה בַּשּׁוּק אָסוּר לוֹ לְהַלֵּךְ אַחֲרֶיהָ אֶלָּא רָץ וּמְסַלְּקָהּ לַצְּדָדִין אוֹ לְאַחֲרָיו. וְכָל הַמְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק אַחֲרֵי אִשָּׁה הֲרֵי זֶה מִקַּלֵּי עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאָסוּר לַעֲבֹר עַל פֶּתַח אִשָּׁה זוֹנָה עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ה ח) \"וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ\": \n",
+ "וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי לִשְׁלֹחַ יָדוֹ בִּמְבוּשָׁיו שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. וַאֲפִלּוּ מִתַּחַת טִבּוּרוֹ לֹא יַכְנִיס יָדוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. וְאִם הִשְׁתִּין מַיִם לֹא יֶאֱחֹז בָּאַמָּה וְיַשְׁתִּין. וְאִם הָיָה נָשׂוּי מֻתָּר. וּבֵין נָשׂוּי וּבֵין שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי לֹא יוֹשִׁיט יָדוֹ לָאַמָּה כְּלָל אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו: \n",
+ "חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים הִתְפָּאֵר אֶחָד מֵהֶם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִסְתַּכֵּל בַּמִּילָה שֶׁלּוֹ. וּמֵהֶן מִי שֶּׁהִתְפָּאֵר שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנֵן מֵעוֹלָם בְּצוּרַת אִשְׁתּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ פּוֹנֶה מִדִּבְרֵי הֲבַאי לְדִבְרֵי הָאֱמֶת שֶׁהֵן אוֹחֲזוֹת לְבַב הַקְּדוֹשִׁים: \n",
+ "מִצְוַת חֲכָמִים שֶׁיַּשִּׂיא אָדָם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו סָמוּךְ לְפִרְקָן. שֶׁאִם יַנִּיחָן יָבוֹאוּ לִידֵי זְנוּת אוֹ לִידֵי הִרְהוּר. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (איוב ה כד) \"וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא\". וְאָסוּר לְהַשִּׂיא אִשָּׁה לְקָטָן שֶׁזֶּה כְּמוֹ זְנוּת הִיא: \n",
+ "וְאֵין הָאִישׁ רַשַּׁאי לֵישֵׁב בְּלֹא אִשָּׁה. וְלֹא יִשָּׂא עֲקָרָה וּזְקֵנָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. וּרְשׁוּת לָאִשָּׁה שֶׁלֹּא תִּנָּשֵׂא לְעוֹלָם אוֹ תִּנָּשֵׂא לְסָרִיס. וְלֹא יִשָּׂא בָּחוּר זְקֵנָה וְלֹא יִשָּׂא זָקֵן יַלְדָּה שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לִזְנוּת: \n",
+ "וְכֵן מִי שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין לֹא תָּדוּר עִמּוֹ בֶּחָצֵר שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לִידֵי זְנוּת. וְאִם הָיָה כֹּהֵן לֹא תָּדוּר עִמּוֹ בְּמָבוֹי. וּכְפָר קָטָן נִדּוֹן כְּמָבוֹי. הָיָה לָהּ מִלְוֶה אֶצְלוֹ עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְתָבְעוֹ. וּגְרוּשָׁה שֶׁבָּאָה עִם הַמְגָרֵשׁ לַדִּין מְנַדִּין אוֹתָן אוֹ מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת. וְאִם נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין מֻתֶּרֶת לְתָבְעוֹ בַּדִּין וְלָדוּר עִמּוֹ. וְאִם הָיָה לִבּוֹ גַּס בָּהּ אַף מִן הָאֵרוּסִין אָסוּר. וּמִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי הִיא נִדְּחֵת מִפָּנָיו. וְאִם הָיְתָה הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ הוּא יִדָּחֶה מִפָּנֶיהָ: \n",
+ "אָסוּר לְאָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה וְדַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג כט) \"אַל תַּחֲרשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ\". וְאִם הוֹדִיעָה בַּתְּחִלָּה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָהּ לְיָמִים מֻתָּר: \n",
+ "וְלֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה בִּמְדִינָה זוֹ וְאִשָּׁה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁמָּא יַאֲרִיכוּ הַיָּמִים וְנִמְצָא אָח נוֹשֵׂא אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְאֵינוֹ יָדוּעַ. וְאִם הָיָה אָדָם גָּדוֹל שֶׁשְּׁמוֹ יָדוּעַ וַהֲרֵי זַרְעוֹ מְפֻרְסָמִין וִידוּעִין הֲרֵי זֶה מֻתָּר: \n",
+ "לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחַת מְצֹרָעִים וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת נִכְפִּין. וְהוּא שֶׁהֻחְזְקוּ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים שֶׁיָּבוֹאוּ בְּנֵיהֶם כָּךְ: \n",
+ "אִשָּׁה שֶׁנִּשֵּׂאת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים וָמֵתוּ. לִשְׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא. וַאֲפִלּוּ נִתְקַדְּשָׁה יִכְנֹס. וְלֹא יִשָּׂא יִשְׂרָאֵל עַם הָאָרֶץ כֹּהֶנֶת שֶׁזֶּה כְּמוֹ חִלּוּל לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. וְאִם נָשָׂא אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה אֶלָּא מֵת בְּלֹא בָּנִים אוֹ מֵת הוּא אוֹ הִיא בִּמְהֵרָה אוֹ קְטָטָה תִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנָּשָׂא כֹּהֶנֶת הֲרֵי זֶה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח. הֲרֵי תּוֹרָה וּכְהֻנָּה כְּאֶחָד: \n",
+ "לֹא יִשָּׂא אָדָם בַּת עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאִם מֵת אוֹ גּוֹלֶה בָּנָיו עַמֵּי הָאָרֶץ יִהְיוּ שֶׁאֵין אִמָּן יוֹדַעַת כֶּתֶר הַתּוֹרָה. וְלֹא יַשִּׂיא בִּתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן בִּתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ כְּמִיִ שֶׁכְּפָתָהּ וּנְתָנָהּ לִפְנֵי הָאֲרִי מַכֶּה וּבוֹעֵל וְאֵין לוֹ בּשֶׁת פָּנִים. וּלְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאִם מֵת אוֹ גּוֹלֶה בָּנָיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְכֵן יַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין דָּבָר מְגֻנֶּה וְלֹא מְרִיבָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם: \n"
+ ],
+ [
+ "אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִם עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת בֵּין זְקֵנָה בֵּין יַלְדָּה שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְגַלּוֹת עֶרְוָה. חוּץ מֵהָאֵם עִם בְּנָהּ וְהָאָב עִם בִּתּוֹ וְהַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה. וְחָתָן שֶׁפֵּרְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה קֹדֶם שֶׁיִּבְעל אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ אֶלָּא הִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים וְהוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים. וְאִם בָּא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ נִטְמֵאת מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ: \n",
+ "לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זָכוּר וְעַל הַבְּהֵמָה. לְפִיכָךְ אֵין אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהֶן. וְאִם נִתְרַחֵק אֲפִלּוּ מִיִּחוּד זָכוּר וּבְהֵמָה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מַרְחִיקִין הַבְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְיַחֲדוּ עִמָּהּ. וְאִסּוּר יִחוּד הָעֲרָיוֹת מִפִּי הַקַּבָּלָה: \n",
+ "כְּשֶׁאֵרַע מַעֲשֶׂה אַמְנוֹן וְתָמָר גָּזַר דָּוִד וּבֵית דִּינוֹ עַל יִחוּד פְּנוּיָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עֶרְוָה בִּכְלַל יִחוּד עֲרָיוֹת הִיא. וְשַׁמַּאי וְהִלֵּל גָּזְרוּ עַל יִחוּד כּוּתִית. נִמְצָא כָּל הַמִּתְיַחֵד עִם אִשָּׁה שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ בֵּין יִשְׂרְאֵלִית בֵּין כּוּתִית מַכִּין אֶת שְׁנֵיהֶן מַכַּת מַרְדּוּת הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה. וּמַכְרִיזִין עֲלֵיהֶן. חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ אִם נִתְיַחֵד אֵין לוֹקִין. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עָלֶיהָ שֶׁזִּנְּתָה וְנִמְצְאוּ מוֹצִיאִין לַעַז עַל הַבָּנִים שֶׁהֵן מַמְזֵרִים: \n",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְהִתְיַחֵד מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ. אֲבָל לֹא תִּתְיַחֵד יִשְׂרְאֵלִית עִם הַכּוּתִי וְאַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל כּוּתִי מְשַׁמַּרְתּוֹ וְאֵין לָהֶן בּוּשָׁה: \n",
+ "וְכֵן אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל לְכוּתִי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אָמָּנוּת. מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל מִשְׁכַּב זָכוּר. וְאֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפֻנְדָּקִיּוֹת שֶׁל כּוּתִים וַאֲפִלּוּ זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת: \n",
+ "וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף לְרוֹעֶה כּוּתִי אֲפִלּוּ זְכָרִים לְכוּתִים וּנְקֵבוֹת לְכוּתִית מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל הַרְבָּעַת בְּהֵמָה וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּזָכוּר וּבִבְהֵמָה וְנֶאֱמַר (ויקרא יט יד) \"וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל\": \n",
+ "וּמִפְּנֵי מָה אֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה נְקֵבָה לְכוּתִית מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן בְּחֶזְקַת נוֹאֲפִים וּכְשֶׁיָּבוֹא הַנּוֹאֵף לִשְׁכַּב עִם הַכּוּתִית זוֹ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמְצָאֶנָּה וְיִשְׁכַּב עִם הַבְּהֵמָה אוֹ אֲפִלּוּ יִמְצָאֶנָּה יִשְׁכַּב עִם הַבְּהֵמָה: \n",
+ "לֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה אַחַת אֲפִלּוּ עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה עַד שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם שָׁם. וְכֵן לֹא יִתְיַחֵד אִישׁ אֶחָד אֲפִלּוּ עִם נָשִׁים הַרְבֵּה. נָשִׁים הַרְבֵּה עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְיִחוּד. הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִבַּחוּץ וְהַנָּשִׁים מִבִּפְנִים אוֹ הָאֲנָשִׁים מִבִּפְנִים וְהַנָּשִׁים מִבַּחוּץ וּפֵרְשָׁה אִשָּׁה אַחַת לְבֵין הָאֲנָשִׁים אוֹ אִישׁ לְבֵין הַנָּשִׁים אֲסוּרִין מִשּׁוּם יִחוּד. אֲפִלּוּ אִישׁ שֶׁעִסְקוֹ וּמְלַאכְתּוֹ עִם הַנָּשִׁים אָסוּר לוֹ לְהִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יִתְעַסֵּק עִמָּהֶן וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ אוֹ יִפְנֶה לִמְלָאכָה אַחֶרֶת: \n",
+ "מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִם שְׁתֵּי יְבָמוֹת. אוֹ עִם שְׁתֵּי צָרוֹת. אוֹ עִם אִשָּׁה וַחֲמוֹתָהּ. אוֹ עִם אִשָּׁה וּבַת בַּעְלָהּ. אוֹ עִם אִשָּׁה וּבַת חֲמוֹתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְאֵין מְחַפּוֹת זוֹ עַל זוֹ. וְכֵן מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִם אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ תִּינֹקֶת קְטַנָּה שֶׁיּוֹדַעַת טַעַם בִּיאָה וְאֵינָהּ מוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לְבִיאָה. שֶׁאֵינָהּ מְזַנָּה בְּפָנֶיהָ שֶׁהֲרֵי זוֹ מְגַלָּה אֶת סוֹדָהּ: \n",
+ "תִּינֹקֶת מִבַּת שָׁלֹשׁ וּלְמַטָּה וְתִינוֹק בֶּן תֵּשַׁע וּלְמַטָּה מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהֶן. שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶלָּא עַל יִחוּד אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְבִיאָה וְאִישׁ הָרָאוּי לְבִיאָה: \n",
+ "אַנְדְּרוֹגִינוּס אֵינוֹ מִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים. וְאִם נִתְיַחֵד אֵין מַכִּין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. אֲבָל הָאִישׁ מִתְיַחֵד עִם הָאַנְדְּרוֹגִינוּס וְעִם הַטֻּמְטוּם: \n",
+ "אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ בָּעִיר אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְיִחוּד. מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת בַּעְלָהּ עָלֶיהָ. וְאִם הָיָה זֶה גַּס בָּהּ כְּגוֹן שֶׁגָּדְלָה עִמּוֹ אוֹ שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ לֹא יִתְיַחֵד עִמָּהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּעְלָהּ בָּעִיר. וְכֵן כָּל הַמִּתְיַחֵד עִם אִשָּׁה וְהָיָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִחוּד: \n",
+ "מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. מִפְּנֵי שֶׁאִמּוֹת הַבָּנִים בָּאוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר לִבְנֵיהֶם וְנִמְצָא מִתְגָּרֶה בְּנָשִׁים. וְכֵן אִשָּׁה לֹא תְּלַמֵּד קְטַנִּים מִפְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁהֵן בָּאִין בִּגְלַל בְּנֵיהֶם וְנִמְצְאוּ מִתְיַחֲדִים עִמָּהּ. וְאֵין הַמְלַמֵּד צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שְׁרוּיָה עִמּוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר אֶלָּא הִיא בְּבֵיתָהּ וְהוּא מְלַמֵּד בִּמְקוֹמוֹ: \n",
+ "תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁתִּהְיֶינָה הַנָּשִׁים מְסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם אִישׁ מִשּׁוּם יִחוּד: \n",
+ "אֵין מְמַנִּין אֲפִלּוּ אָדָם נֶאֱמָן וְכָשֵׁר לִהְיוֹת שׁוֹמֵר חָצֵר שֶׁיֵּשׁ שָׁם נָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹמֵד בַּחוּץ שֶׁאֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לְאָדָם לְמַנּוֹת אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עַל בֵּיתוֹ שֶׁלֹּא יַנְהִיג אִשְׁתּוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה: \n",
+ "אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם לִשְׁכֹּן בְּחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַלְמָנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְיַחֵד עִמָּהּ מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וְכֵן אַלְמָנָה אֲסוּרָה לְגַדֵּל כֶּלֶב מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְלֹא תִּקְנֶה אִשָּׁה עֲבָדִים זְכָרִים אֲפִלּוּ קְטַנִּים מִפְּנֵי הַחֲשָׁד: \n",
+ "אֵין דּוֹרְשִׁין בְּסִתְרֵי עֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שֶׁהָאֶחָד טָרוּד בִּשְׁאֵלַת הָרַב וְהַשְּׁנַיִם נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין זֶה עִם זֶה וְאֵין דַּעְתָּם פְּנוּיָה לִשְׁמֹעַ. שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל עֲרָיוֹת. אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ דָּבָר שֶׁשָּׁמַע מוֹרֶה לְהָקֵל. לְפִיכָךְ אֵין דּוֹרְשִׁין אֶלָּא לִשְׁנַיִם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מְפַנֶּה דַּעְתּוֹ וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּשְׁמַע מִן הָרַב: \n",
+ "אֵין לְךָ דָּבָר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁהוּא קָשֶׁה לְרֹב הָעָם לִפְרשׁ אֶלָּא מִן הָעֲרָיוֹת וְהַבִּיאוֹת הָאֲסוּרוֹת. אָמְרוּ חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל הָעֲרָיוֹת בָּכוּ וְקִבְּלוּ מִצְוָה זוֹ בְּתַרְעוֹמוֹת וּבְכִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא י) \"בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו\" עַל עִסְקֵי מִשְׁפָּחוֹת: \n",
+ "וְאָמְרוּ חֲכָמִים גֵּזֶל וַעֲרָיוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמְּדָתָן. וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא קָהָל בְּכָל זְמַן וּזְמַן שֶׁאֵין בָּהֶן פְּרוּצִין בַּעֲרָיוֹת וּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת. [וְעוֹד] אָמְרוּ חֲכָמִים רֹב בְּגֵזֶל מִעוּט בַּעֲרָיוֹת וְהַכּל בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרַע: \n",
+ "לְפִיכָךְ רָאוּי לוֹ לְאָדָם לָכֹף יִצְרוֹ בְּדָבָר זֶה וּלְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבְמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה וּבְדֵעָה נְכוֹנָה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶן. וְיִזָּהֵר מִן הַיִּחוּד שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם הַגָּדוֹל. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ אוֹמְרִים לְתַלְמִידֵיהֶם הִזָּהֲרוּ בִּי מִפְּנֵי בִּתִּי הִזָּהֲרוּ בִּי מִפְּנֵי כַּלָּתִי. כְּדֵי לְלַמֵּד לְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ מִדָּבָר זֶה וְיִתְרַחֲקוּ מִן הַיִּחוּד: \n",
+ "וְכֵן יִנְהֹג לְהִתְרַחֵק מִן הַשְּׂחוֹק וּמִן הַשִּׁכְרוּת וּמִדִּבְרֵי עֲגָבִים שֶׁאֵלּוּ גּוֹרְמִין גְּדוֹלִים וְהֵם מַעֲלוֹת שֶׁל עֲרָיוֹת. וְלֹא יֵשֵׁב בְּלֹא אִשָּׁה שֶׁמִּנְהָג זֶה גּוֹרֵם לְטָהֳרָה יְתֵרָה. גְּדוֹלָה מִכָּל זֹאת אָמְרוּ יַפְנֶה עַצְמוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְיַרְחִיב דַּעְתּוֹ בַּחָכְמָה שֶׁאֵין מַחְשֶׁבֶת עֲרָיוֹת מִתְגַּבֶּרֶת אֶלָּא בְּלֵב פָּנוּי מִן הַחָכְמָה. וּבַחָכְמָה הוּא אוֹמֵר (משלי ה יט) \"אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֵּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד\": \n"
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Wikisource Mishneh Torah.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Wikisource Mishneh Torah.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..87350a40588df90c0db8d478f82c382e38908815
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/Wikisource Mishneh Torah.json
@@ -0,0 +1,574 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Mishneh Torah, Forbidden Intercourse",
+ "versionSource": "http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D",
+ "versionTitle": "Wikisource Mishneh Torah",
+ "status": "locked",
+ "license": "CC-BY-SA",
+ "versionTitleInHebrew": "משנה תורה (ויקיטקסט)",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות איסורי ביאה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ "הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה במזיד חייב כרת שנאמר כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות וגו' שניהם הבועל והנבעלת ואם היו שוגגין חייבין חטאת קבועה ויש מן העריות שהוא במיתת בית דין יתר על הכרת השוה בכולן.",
+ "אותן העריות שיש בהן מיתת ב\"ד אם היו שם עדים והתראה ולא פירשו ממעשיהם ממיתין אותן מיתה האמורה בהן.",
+ "ואפילו היה העובר תלמיד חכם אין ממיתין ולא מלקין עד שתהיה שם התראה שלא נתנה התראה בכ\"מ אלא להבחין בין שוגג למזיד.",
+ "העריות שיש בהן מיתת ב\"ד מהן שמיתתן בסקילה ומהן שמיתתן בשריפה ומהן שמיתתן בחנק ואלו שמיתתן בסקילה:הבא על אמו ועל אשת אביו ועל אשת בנו והיא הנקראת כלתו והשוכב עם זכר והשוכב עם בהמה והאשה המביאה את הבהמה עליה.",
+ "ואלו הן העריות שמיתתן בשריפה:הבא על בת אשתו בחיי אשתו ועל בת בתה ועל בת בנה ועל אם אשתו ועל אם אמה ועל אם אביה והבא על בתו ועל בת בתו ועל בת בנו.",
+ "אין לך ערוה בחנק אלא אשת איש בלבד שנאמר מות יומת הנואף והנואפת ומיתה האמורה בתורה סתם היא חנק ואם היתה בת כהן היא בשריפה ובועלה בחנק שנאמר ובת איש כהן כי תחל לזנות באש תשרף ואם היתה נערה מאורשה שניהם בסקילה שנאמר כי תהיה נערה בתולה וגו' וסקלתם אותם באבנים וכל מקום שנאמר בתורה מות יומתו דמיהם בם הרי הן בסקילה.",
+ "שאר העריות כולן בכרת בלבד ואין בהם מיתת ב\"ד לפיכך אם היו שם עדים והתראה ב\"ד מלקין אותן שכל חייבי כריתות לוקין.",
+ "הבא על אחת מחייבי לאוין במזיד הוא לוקה והיא ואם בשוגג פטורין מכלום והבא על אחת מהשניות במזיד מכין אותו מכת מרדות מדבריהם אבל הבא על אחת מחייבי עשה אינו לוקה ואם הכו אותם ב\"ד מכת מרדות כדי להרחיק מן העבירה הרשות בידם.",
+ "אנוס פטור מכלום מן המלקות ומן הקרבן ואין צריך לומר מן המיתה שנאמר ולנערה לא תעשה דבר בד\"א בשנאנס הנבעל אבל הבועל אין לו אונס שאין קישוי אלא לדעת ואשה שתחלת ביאתה באונס וסופה ברצון פטורה מכלום שמשהתחיל לבעול באונס אין בידה שלא תרצה שיצר האדם וטבעו כופה אותה לרצות.",
+ "המכניס ראש העטרה בלבד הוא הנקרא מערה מלשון את מקורה הערה והמכניס כל האבר הוא הנקרא גומר ובכל הביאות האסורות אחד המערה ואחד הגומר ואע\"פ שלא הוציא שכבת זרע ואף ע\"פ שפירש ולא גמר כיון שהכניס ראש העטרה נתחייבו שניהם מיתת ב\"ד או כרת או מלקות או מכת מרדות (ואחד הבא על הערוה כדרכה ואחד הבא עליה שלא כדרכה) משיערה בה יתחייבו שניהן מיתה או כרת או מלקות או מכת מרדות בין שהיו שוכבין בין שהיו עומדים על הכנסת העטרה הוא החיוב.",
+ "כל הבא ביאה אסורה בלא קישוי אלא שהיה האבר שלו מדולדל כמו אבר המתים כגון החולים או מי שנולד כך כגון סריס חמה אף על פי שהכניס את האבר בידו אינו חייב לא כרת ולא מלקות ואין צריך לומר מיתה שאין זו ביאה אבל פוסל הוא מן התרומה וב\"ד מכין את שניהם מכת מרדות.",
+ "הבא על ערוה מן העריות כמתעסק אף ע\"פ שאין כוונתו לכך חייב וכן בחייבי לאוין ובשניות אבל הבא על ערוה מן העריות והיא מתה פטור מכלום ואין צריך לומר בחייבי לאוין שהוא פטור והבא על הטריפה או ששכב עם בהמה טריפה חייב חי הוא אע\"פ שסופו למות מחולי זה ואפילו שחט בה שני סימנין ועדיין היא מפרכסת הבא עליה חייב עד שתמות או עד שיתיז ראשה.",
+ "כל אשה אסורה מאלו אם היתה בת ג' שנים ויום אחד ומעלה גדול הבא עליה חייב מיתה או כרת או מלקות והיא פטורה מכלום אא\"כ היתה גדולה ואם היתה פחותה מזה הרי שניהן פטורין שאין ביאתה ביאה וכן אשה גדולה שבא עליה קטן אם היה בן ט' שנים ויום אחד ומעלה היא חייבת כרת או מיתה או מלקות והוא פטור ואם היה בן ט' שנים ולמטה שניהם פטורין.",
+ "הבא על הזכר או הביא זכר עליו כיון שהערה אם היו שניהם גדולים נסקלים שנאמר ואת זכר לא תשכב בין שהיה בועל או נבעל ואם היה קטן בן ט' שנים ויום אחד ומעלה זה שבא עליו או הביאו על עצמו נסקל והקטן פטור ואם היה הזכר בן ט' או פחות שניהן פטורין וראוי לבית דין להכות הגדול מכת מרדות לפי ששכב עם זכר ואף על פי שהוא פחות מבן ט'.",
+ "[אחד הבא על הזכר או] הבא על אנדרוגינוס דרך זכרותו חייב [ואם בא עליו דרך נקבותו פטור] והטומטום ספק הוא לפיכך הבא על הטומטום או על אנדרוגינוס [דרך נקבותו] מכין אותו מכת מרדות והאנדרוגינוס מותר לישא אשה.",
+ "הבא על הבהמה או שהביא בהמה עליו שניהן נסקלין שנאמר ובכל בהמה לא תתן שכבתך בין שרבעה או הביאה עליו ואחד בהמה ואחד חיה ועוף הכל בסקילה ולא חלק הכתוב בבהמה בין גדולה לקטנה שנאמר ובכל בהמה אפילו ביום לידתה (הבא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה) כיון שהערה בה או שהערתה בו חייב.",
+ "קטן בן ט' שנים ויום אחד שבא על הבהמה או הביאה עליו היא נסקלת על ידו והוא פטור היה בן ט' או פחות אין סוקלין את הבהמה וכן קטנה בת ג' שנים ויום אחד שהביאה בהמה וחיה עליה בין בהמה גדולה בין בהמה קטנה כיון שהערתה בה הבהמה (בין כדרכה בין שלא כדרכה) הבהמה נסקלת והיא פטורה ואם היתה גדולה שניהן נסקלין ואם היתה מבת ג' שנים ולמטה אין הבהמה נסקלת.",
+ "וכן השוכב עם הבהמה בשגגה והאשה שהביאה את הבהמה עליה בשגגה אין הבהמה נסקלת על ידן ואף ע\"פ שהן גדולים כל העריות כולן שהיה אחד גדול ואחד קטן הקטן פטור והגדול חייב כמו שביארנו אחר ער ואחד ישן הישן פטור אחד מזיד ואחד שוגג המזיד חייב והשוגג מביא קרבן אחד אנוס ואחד ברצון האנוס פטור כמו שביארנו.",
+ "אין העדים נזקקין לראות המנאפים שהערו זה בזה והכניס כמכחול בשפופרת אלא משיראו אותן דבוקין זה עם זה כדרך כל הבועלין הרי אלו נהרגין בראיה זו ואין אומרים שמא לא הערה מפני שחזקת צורה זו שהערה.",
+ "מי שהוחזק בשאר בשר דנין בו על פי החזקה אף ע\"פ שאין שם ראיה ברורה שזה קרוב ומלקין ושורפין וסוקלין וחונקין על חזקה זו כיצד הרי שהוחזק שזו אחותו או בתו או אמו ובא עליה בעדים הרי זה לוקה או נשרף או נסקל ואע\"פ שאין שם ראיה ברורה שזו היא אחותו או אמו או בתו אלא בחזקה בלבד ומעשה באשה אחת שבאת לירושלים ותינוק מורכב לה על כתיפה והגדילתו בחזקת שהוא בנה ובא עליה והביאוה לב\"ד וסקלוה ראיה לדין זה מה שדנה תורה במקלל אביו ומכה אביו שיומת ומנין לנו ראיה ברורה שזה אביו אלא בחזקה כך שאר קרובים בחזקה.",
+ "איש ואשה שבאו ממדינת הים הוא אומר זאת אשתי והיא אומרת זה בעלי אם הוחזקה בעיר ל' יום שהיא אשתו הורגין עליה אבל בתוך הל' יום אין הורגין עליה משום אשת איש.",
+ "האשה שהוחזקה נדה בשכונותיה בעלה לוקה עליה משום נדה המקנא לאשתו ונסתרה ובא עד אחד והעיד שנטמא והיה בעלה כהן ובא עליה אחר כך הרי זה לוקה עליה משום זונה אף על פי שעיקר העדות בעד אחד כבר הוחזקה בזונה.",
+ "האב שאמר בתי זו מקודשת היא לזה אע\"פ שהוא נאמן ותנשא לו אם זינתה אינה נסקלת על פיו עד שיהיו שם עדים שנתארסה בפניהם וכן האשה שאמרה מקודשת אני אינה נהרגת על פיה עד שיהיו שם עדים או תוחזק."
+ ],
+ [
+ "אשת אביו ואשת בנו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ארבעתן ערוה עליו לעולם בין מן האירוסין בין מן הנישואין בין שנתגרשו בין שלא נתגרשו בין בחיי בעליהן בין אחר מיתת בעליהן חוץ מאשת אחיו שלא הניח בן ואם בא על אחת מהן בחיי בעלה חייב שתים משום שאר בשר ומשום אשת איש שהרי שניהן האיסורין באין כאחד.",
+ "לפיכך הבא על אמו שהיא אשת אביו חייב שתים בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו אחת משום אמו ואחת משום אשת אביו אחד אחיו מאביו או אחיו מאמו בין מנישואין בין מזנות אשתו ערוה עליו אבל אשת אחי אביו מן האם הרי היא שנייה כמו שביארנו ואחד אחותו מאביו או מאמו בין מן הנישואין בין מזנות כגון שזנתה אמו או אביו עם אחרים והיתה לו אחות מזנות הרי זו ערוה עליו שנאמר מולדת בית או מולדת חוץ.",
+ "בת אשת אביו שהיא אחותו מאביו הרי היא ערוה עליו שנאמר ערות בת אשת אביך מולדת אביך אבל אם נשא אביו אשה ויש לה בת מאיש אחר אותה הבת מותרת לו שאין זו מולדת אביו והלא משום אחותו חייב עליה ולמה נאמר בת אשת אביך לחייב עליה אף משום זה.",
+ "לפיכך הבא על אחותו שהיא בת נשואת אביו חייב שתים אחת משום ערות אחותך ואחת משום ערות בת אשת אביך אבל אם אנס אביו אשה או פיתה אותה והוליד ממנה בת ובא עליה אינו חייב אלא משום אחותו בלבד שאין בת האנוסה בת אשת אביו.",
+ "אחות אמו בין אחותה מאביה בין אחותה מאמה בין מן הנישואין בין מזנות הרי זו ערוה עליו משום אחות אם וכן אחות האב בין מן האם בין מן האב בין מן הנישואין בין מזנות הרי זו ערוה עליו משום אחות אב.",
+ "הבא על אשה דרך זנות והוליד ממנה בת אותה הבת ערוה עליו משום בתו ואף על פי שלא נאמר בתורה ערות בתך לא תגלה מאחר שאסר בת הבת שתק מן הבת ואיסורה מן התורה ואינו מדברי סופרים לפיכך הבא על בתו מנשואתו חייב שתים משום בתו ומשום ערות אשה ובתה.",
+ "כיון שקידש אדם אשה נאסרו עליו מקרובותיה שש נשים וכל אחת מהן ערוה עליו לעולם בין כנס בין גירש בין בחיי אשתו בין לאחר מותה ואלו הן אמה ואם אמה ואם אביה ובתה ובת בתה ובת בנה ואם בא על אחת מהן בחיי אשתו שניהן נשרפין.",
+ "בא עליהן לאחר מיתת אשתו הרי אלו בכרת ואין בהן מיתת ב\"ד שנאמר באש ישרפו אותו ואתהן בזמן ששתיהן קיימות שהן אשתו וזו שבא עליה הרי הוא והערוה נשרפין ובזמן שאין שתיהן קיימות אין שם שריפה.",
+ "וכן אחות אשתו ערוה עליו עד שתמות אשתו בין אחותה מאמה בין אחותה מאביה בין מן הנישואין בין מזנות הרי זו ערוה עליו.",
+ "עבר ונאף עם אחת משבע נשים אלו בין בזדון בין בשגגה אע\"פ שהוא והנואפת במיתת בית דין או בכרת לא נאסרה אשתו עליו חוץ מאחות ארוסתו שהיא אוסרת אשתו עליו כמו שביארנו בהלכות גירושין.",
+ "הבועל אשה דרך זנות לא נאסרו עליו קרובותיה שהן השבע נשים שאמרנו אבל חכמים אסרו על מי שנאף עם אשה לישא אחת מן השבע נשים קרובותיה כל זמן שהזונה קיימת מפני שהזונה באה לקרובותיה לבקר אותן והוא מתייחד עמה ולבו גס בה ויבוא לידי עבירה שיבעול הערוה ולא עוד אלא אפילו נטען על אשה הרי זה לא ישא אחת מקרובותיה עד שתמות זו שנטען עליה ואם כנס הקרובה שזנה עם קרובותיה לא יוציא.",
+ "מי שנטען על ערוה או שיצא לו שם רע עמה לא ידור עמה במבוי אחד ולא יראה באותה שכונה ומעשה שהיו מרננין אחריו עם חמותו והכו אותו חכמים מכת מרדות מפני שעבר על פתח ביתה.",
+ "הבא על אשה ובתה דרך זנות או על אשה ואחותה וכיוצא בהן הרי זה כמי שבא על שתי נשים נכריות שאין נעשות ערוה זו עם זו אלא בנישואין לא בזנות וכן אם אנס אביו או בנו או אחיו או אחי אביו אשה או פיתה אותה הרי זו מותרת לו וישאנה שלא נאמר אלא אשת ואין כאן אישות.",
+ "אביו או בנו שנשא אשה הרי זה מותר לישא בתה או אמה כמו שביארנו ומותר לאדם לישא אשת בן אחיו ונושא אדם אשה ובת אחותה או בת אחיה כאחת ומצות חכמים שישא אדם בת אחותו והוא הדין לבת אחיו שנאמר ומבשרך לא תתעלם."
+ ],
+ [
+ "הבא על אשת קטן אפילו היתה יבמה שבא עליה בן ט' שנים ויום אחד הרי זה פטור וכן הבא על אשת חרש ושוטה ואשת טומטום ואנדרוגינוס ועל החרשת ועל השוטה אשת הפקח ועל אשה שהיא מקודשת בספק או מגורשת בספק כולן פטורין ואם היו מזידין מכין אותן מכת מרדות.",
+ "הבא על הקטנה אשת הגדול אם קידשה אביה הרי זה בחנק והיא פטורה מכלום ונאסרה על בעלה כמו שביארנו בהלכות סוטה ואם היא בת מיאון מכין אותו מכת מרדות והיא מותרת לבעלה ואפילו היה כהן.",
+ "בת כהן שזינתה כשהיא אשת איש בין שהיה בעלה כהן בין שהיה ישראל ואפילו היה בעלה ממזר או נתין או שאר מחייבי לאוין הרי זו בשריפה שנאמר ובת כהן כי תחל לזנות ובועלה בחנק וכן בת ישראל אשת כהן בחנק כדין כל אשת איש.",
+ "הבא על נערה מאורשה שניהן בסקילה ואינן חייבין סקילה עד שתהיה נערה בתולה מאורשה והיא בבית אביה היתה בוגרת או שנכנסה לחופה אף על פי שלא נבעלה אפילו מסרה האב לשלוחי הבעל וזנתה בדרך הרי זו בחנק.",
+ "והבא על קטנה מאורשה בבית אביה הוא בסקילה והיא פטורה ונערה מאורשה בת כהן שזינתה בסקילה.",
+ "באו עליה עשרה והיא בתולה ברשות אביה זה אחר זה הרי הראשון בסקילה וכולן בחנק (במה דברים אמורים שבאו עליה כדרכה אבל אם באו עליה שלא כדרכה עדיין היא בתולה וכולן בסקילה).",
+ "נערה מאורשה שהיתה משוחררת או גיורת אע\"פ שנשתחררה ונתגיירה והיא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד הרי זו בחנק ככל אשת איש.",
+ "דין חדש יש במוציא שם רע ומה הוא החדוש שאם נמצא הדבר אמת ובאו עדים שזינתה כשהיתה נערה מאורשה אף על פי שזינתה אחר שיצאה מבית אביה ואפילו שזינתה אחר שנכנסה לחופה קודם בעילת הבעל סוקלין אותה על פתח בית אביה אבל שאר נערות מאורסות שלא היה להן דין הוצאת שם רע שזנו מאחר שיצאו מבית האב הרי הן בחנק כמו שביארנו הא למדת שבאשת איש שלש מיתות יש אשת איש שהיא בחנק ויש אשת איש שהיא בשריפה ויש אשת איש שהיא בסקילה.",
+ "והיכן סוקלין נערה מאורשה שזינתה אם זנתה בבית אביה אף על פי שלא העידו עליה העדים אלא אחר שבאה לבית חמיה (וניסת) הרי זו נסקלת על פתח בית אביה זינתה בבית חמיה קודם שימסור אותה האב אע\"פ שהעידו עליה אחר שחזרה לבית אביה הרי זו נסקלת על פתח שער העיר ההיא.",
+ "באו עדים אחר שבגרה או אחר שבעלה בעלה אף על פי שהעידו שזינתה בבית אביה כשהיתה נערה הרי זו נסקלת בבית הסקילה.",
+ "היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה נסקלת על פתח שער העיר כל מי שמצותה לסקול אותה על פתח שער העיר אם היתה עיר שרובה עכו\"ם סוקלין אותה על פתח ב\"ד וכל מי שמצותה לסקול אותה על פתח בית אביה אם לא היה לה אב או שהיה לה אב ולא היה לו בית הרי זו נסקלת בבית הסקילה לא נאמר פתח בית אב אלא למצוה.",
+ "הבא על ערוה מן העריות ביאות הרבה חייב כרת או מיתת בית דין על כל ביאה וביאה אע\"פ שאין ב\"ד יכולין להמית אלא מיתה אחת הרי הביאות נחשבות לו כעבירות הרבה וכן אם בא ביאה אחת שחייבין עליה משמות הרבה אם היה שוגג מביא קרבן על כל שם ושם אף על פי שהיא ביאה אחת כמו שיתבאר בהלכות שגגות ואם היה מזיד הרי זו נחשבת לו כעבירות הרבה וכן יש בא ביאה אחת ולוקה עליה מלקיות הרבה כמו שיתבאר.",
+ "שפחה חרופה האמורה בתורה היא שחציה שפחה וחציה בת חורין ומקודשת לעבד עברי שנאמר לא יומתו כי לא חופשה הא אם נשתחררה כולה חייבין עליה מיתת ב\"ד שהרי נעשית אשת איש גמורה כמו שביארנו בהלכות אישות.",
+ "ביאת שפחה זו משונה מכל ביאות אסורות שבתורה שהרי היא לוקה שנאמר בקורת תהיה והוא חייב קרבן אשם שנאמר והביא את אשמו אחד שוגג אחד מזיד בשפחה חרופה מביא אשם והבא עליה ביאות הרבה בין בזדון בין בשגגה מביא אשם אחד אבל היא חייבת מלקות על כל ביאה וביאה אם היתה מזידה כשאר חייבי לאוין.",
+ "המערה בשפחה חרופה ולא גמר ביאתו פטור עד שיגמור ביאתו ואינו חייב אלא על הגדולה הבעולה המזידה וברצונה אבל אם היתה קטנה או שלא היתה בעולה או היתה שוגגת או אנוסה או ישנה פטור [וכן אם בא עליה שלא כדרכה פטור שבשפחה חרופה לא השוה ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה שנאמר שכבת זרע אבל בשאר ביאות לא חלק בין ביאה לביאה שנאמר משכבי אשה מגיד [לך] הכתוב ששני משכבות באשה].",
+ "כל מקום שאמרנו בשפחה שהוא פטור הוא פטור מן הקרבן והיא פטורה מן המלקות אבל מכין אותו מכת מרדות מדבריהם אם היו שניהן מזידין וגדולים.",
+ "בן תשע שנים ויום אחד שבא על שפחה חרופה היא לוקה והוא מביא קרבן והוא שתהיה גדולה ובעולה וברצונה כמו שביארנו שאין האיש חייב קרבן עד שתתחייב היא מלקות שנאמר בקורת תהיה והביא את אשמו."
+ ],
+ [
+ "הנדה הרי היא כשאר כל העריות המערה בה [בין כדרכה בין שלא כדרכה] חייב כרת ואפילו היתה קטנה בת שלש שנים ויום אחד כשאר עריות שהבת מתטמאה בנדה ואפילו ביום לידתה ובת עשרה ימים מטמאה בזיבה ודבר זה מפי השמועה למדו שאין הפרש בין גדולה לקטנה לטומאת נדות וזבות.",
+ "ואחד הבא על הנדה כל שבעת הימים ואפילו לא ראתה אלא יום ראשון ואחד הבא על יולדת זכר כל שבעה או על יולדת נקבה כל ארבעה עשר או על הזבה כל ימי זובה וספירתה בין שפחה בין משוחררת הכל בכרת שנאמר בנדה שבעת ימים תהיה בנדתה ובזבה נאמר כל ימי זוב טומאתה כימי נדתה תהיה וביולדת זכר הוא אומר כימי נדת דותה תטמא וביולדת נקבה וטמאה שבועים כנדתה.",
+ "במה דברים אמורים שהטומאה תלויה בימים בשטבלה במי מקוה אחר הימים הספורים אבל נדה וזבה ויולדת שלא טבלו במי מקוה הבא על אחת מהן אפילו אחר כמה שנים חייב כרת שבימים וטבילה תלה הכתוב שנאמר ורחצו במים זה בנין אב לכל טמא שהוא בטומאתו עד שיטבול.",
+ "העכו\"ם אין חייבין עליהם משום נדה ולא משום זבה ולא משום יולדת וחכמים גזרו על כל העכו\"ם הזכרים והנקבות שיהו כזבים תמיד בין ראו בין לא ראו לענין טומאה וטהרה.",
+ "כל דם שתראה היולדת בתוך ל\"ג של זכר וס\"ו של נקבה הוא הנקרא דם טוהר ואין מונע את האשה מבעלה אלא טובלת אחר שבעה לזכר ואחר ארבעה עשר לנקבה ומשמשת מטתה אף ע\"פ שהדם שותת ויורד.",
+ "כל חייבי טבילות טבילתן ביום חוץ מנדה ויולדת שהרי הוא אומר בנדה שבעת ימים תהיה בנדתה השבעה כולן בנדתה וטובלת בליל שמיני וכן יולדת זכר בליל שמיני ויולדת נקבה בליל חמשה עשר שהיולדת כנדה כמו שביארנו.",
+ "נתאחרה ימים רבים ולא טבלה כשתטבול לא תטבול אלא בלילה שאם תטבול ביום יטעו ותבא נדה אחרת לטבול בשביעי.",
+ "היתה חולה או שהיה מקום הטבילה רחוק ואין הנשים יכולות להגיע לו ולחזור בלילה מפני הלסטים או מפני הצינה או מפני שנועלין שערי המדינה בלילה הרי זו טובלת ביום השמיני או בימים של אחריו ביום.",
+ "כל הנשים שיש להן וסת בחזקת טהרה לבעליהן עד שתאמר לו טמאה אני או עד שתוחזק נדה בשכנותיה הלך בעלה למדינה אחרת והניחה טהורה כשיבוא אינו צריך לשאול לה אפילו מצאה ישנה הרי זה מותר לבוא עליה שלא בעונת וסתה ואינו חושש שמא נדה היא ואם הניחה נדה אסורה לו עד שתאמר לו טהורה אני.",
+ "האשה שאמרה לבעלה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני ודרך שחוק אמרתי לך תחלה אינה נאמנת ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת כיצד תבעה בעלה ואחותו או אמו עמה בחצר ואמרה טמאה אני ואחר כך חזרה ואמרה טהורה אני ולא אמרתי לך טמאה אלא מפני אחותך ואמך שמא יראו אותנו הרי זו נאמנת וכן כל כיוצא בזה.",
+ "היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי לא יפרוש מיד והוא בקישויו שהנאה לו ביציאתו כביאתו ואם פירש והוא בקישויו חייב כרת כמו שבעל נדה והוא הדין בשאר עריות אלא כיצד יעשה נועץ צפרני רגליו בקרקע ושוהה ואינו מזדעזע עד שימות האבר ואחר כך נשמט ממנה.",
+ "ואסור לו לאדם לבא על אשתו סמוך לוסתה שמא תראה דם בשעת תשמיש שנא' והזרתם את בני ישראל מטומאתם וכמה אם היה דרכה לראות ביום אסור לשמש מתחלת היום ואם היה דרכה לראות בלילה אסור לשמש מתחלת הלילה.",
+ "עבר וסתה ולא ראתה מותרת לשמש אחר שתעבור עונת הוסת כיצד היה דרכה לראות בשש שעות ביום אסורה לשמש מתחלת היום עברו שש שעות ביום ולא ראתה אסורה לשמש עד לערב וכן אם היה דרכה לראות בשש שעות בלילה ועברו ולא ראתה אסורה לשמש עד שתזרח השמש.",
+ "דרך בני ישראל ובנות ישראל לעולם לבדוק עצמם אחר התשמיש כיצד מקנח האיש עצמו במטלית נכונה לו ומקנחת האשה עצמה במטלית נכונה לה ורואין בהן שמא ראתה דם בשעת תשמיש ויש לאיש להניח אשתו שתבדוק במטלית שלו מתוך שנאמנת על שלה נאמנת על שלו.",
+ "בגדים אלו שמקנחין בהן צריכין שיהיו של פשתן שחקים ולבנים והם הנקראים עדים בענין זה והבגד שמקנח בו הוא נקרא עד שלו והבגד שמקנחת היא בו נקרא עד שלה.",
+ "הצנועות אין משמשות אלא עד שיבדקו עצמן תחלה קודם תשמיש ואשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק לפיכך היא משמשת בשני עדים אחד לפני התשמיש ואחד לאחר התשמיש אבל אשה שיש לה וסת אינה צריכה עד לפני תשמיש אלא משום צניעות בלבד אבל אחר תשמיש הכל צריכין שני עדים אחד לו ואחד לה אפילו מעוברת ומניקה וזקנה וקטנה לא תשמש אלא בשני עדים אחד לו ואחד לה אבל בתולה ויושבת על דם טוהר אינה צריכה עדים שהרי הדם שותת ממנה.",
+ "המשמש מטתו פעמים רבות אינן צריכין לבדוק שני העדים שלהן על כל ביאה וביאה אלא מקנח הוא בעד שלו והיא בעד שלה אחר כל ביאה וביאה של כל הלילה ולמחר יבדקו העדים נמצא הדם על עד שלה או על עד שלו הרי זו טמאה שמשה מטתה וקנחה עצמה ואבד העד הרי זו לא תשמש פעם שנייה עד שתבדוק בעד אחר תחלה שמא דם היה על העד שאבד.",
+ "הניחה העד תחת הכר או תחת הכסת ונמצא עליו דם אם משוך טמאה שחזקתו מן הקנוח ואם היה עגול טהורה שאין זה אלא דם מאכולת שנהרגה תחת הכר.",
+ "קנחה עצמה בעד הבדוק לה וטחתו ביריכה ולמחר נמצא עליו דם הרי זו טמאה ואין אומרים שמא כשטחה אותה ביריכה נהרגה מאכולת קנחה עצמה בעד שאינו בדוק לה ולא ידעה אם היה עליו דם קודם שתקנח בו או לא היה נמצא עליו דם אם היה הדם כגריס ועוד הרי זו נדה היה פחות מיכן טהורה שאינו אלא מן המאכולת.",
+ "מי שראתה דם בשעת תשמיש הרי זו מותרת לשמש כשתטהר פעם שניה ראתה דם בפעם שניה משמשת פעם שלישית ראתה דם בשלישית הרי זו אסורה לשמש עם בעל זה לעולם בד\"א בשלא היה שם דבר לתלות בו אבל אם שמשה סמוך לוסתה תולה בוסת היתה בה מכה תולה במכה ואם היה דם מכתה משונה מדם שתראה בעת התשמיש אינה תולה במכה ונאמנת אשה לומר מכה יש לי בתוך המקור שממנה הדם יוצא ותהיה מותרת לבעלה ואע\"פ שדם יוצא מן המקור בשעת תשמיש.",
+ "מי שראתה דם בשעת תשמיש פעם ראשונה ושנייה ושלישית ואין שם דבר לתלות בו הרי זו תתגרש ומותרת להנשא לשני נשאת לשני וראתה דם כך בשעת תשמיש שלש פעמים הרי זו תתגרש ותנשא לשלישי נשאת לשלישי וראתה דם כך בשעת תשמיש שלש פעמים הרי זו תתגרש ואסורה להנשא עד שתבריא מחולי זה.",
+ "כיצד בודקת עצמה לידע אם נרפאת או לא נרפאת מביאה שפופרת של אבר ופיה רצוף לתוכה ומכנסת השפופרת עד מקום שהיא יכולה ומכנסת בתוך השפופרת מכחול ומוך מונח על ראשו ודופקת אותו עד שיגיע המוך לצואר הרחם ומוציאה המוך אם נמצא דם על ראש המוך בידוע שהדם שהיא רואה בשעת תשמיש מן המקור ואם לא נמצא על המוך כלום בידוע שהדם שרואה מדוחק הצדדין וטהורה היא ומותרת להנשא לאחרים כמו שביארנו בהלכות אישות."
+ ],
+ [
+ "האשה מתטמאת באונס בין לנדה בין לזיבות כיצד כגון שקפצה ממקום למקום או ראתה בהמה או חיה או עוף מתעסקין זה עם זה וחמדה וראתה דם וכן כל כיוצא בזה הואיל וראתה דם מכל מקום נטמאת ומטמאה בכל שהוא אפילו ראתה דם טיפה כחרדל הרי זו כמי שזב ממנה דמים הרבה.",
+ "כל הנשים מתטמאות בבית החיצון ואף על פי שלא יצא הדם לחוץ אלא נעקר מן הרחם ולא שתת הואיל ויצא מבין השינים ה\"ז טמאה ואע\"פ שעדיין הדם בבשרה שנאמר דם יהיה זובה בבשרה ועד היכן הוא בין השינים עד מקום שיגיע אליו האבר בשעת גמר ביאה ובין השינים עצמו כלפנים.",
+ "משל משלו חכמים באשה הרחם שנוצר בו הולד הוא הנקרא מקור והוא שדם נדה וזבה יוצא ממנו וקוראין אותו חדר לפי שהוא לפני ולפנים וצואר הרחם כולו והוא המקום הארוך שמתקבץ ראשו בשעת העיבור כדי שלא יפול הולד ונפתח הרבה בשעת לידה קוראין אותו פרוזדור כלומר שהוא בית שער לרחם.",
+ "ובשעת גמר ביאה האבר נכנס בפרוזדור ואינו מגיע עד ראשו שמבפנים אלא רחוק ממנו מעט לפי האצבעות ולמעלה מן החדר ומן הפרוזדור בין חדר לפרוזדור הוא המקום שיש בו שתי ביצים של אשה והשבילים שבהן מתבשלת שכבת זרע שלה מקום זה הוא הנקרא עליה וכמו נקב פתוח מן העליה לגג הפרוזדור ונקב זה קוראין אותו לול והאבר נכנס לפנים מן הלול בשעת גמר ביאה.",
+ "דם הבא מן החדר כולו טמא חוץ מדם טוהר שהתורה טיהרתו ודם קושי כמו שיתבאר ודם העליה כולו טהור שהוא כמו דם מכה שבמעים או בכבד או בכוליא וכיוצא בהן ודם הנמצא בפרוזדור אם נמצא מן הלול ולפנים הרי זה טמא שחזקתו מן החדר וחייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליו תרומה וקדשים ואין אומרים שמא מן העליה ירד דרך הנקב שרוב הדמים הנמצאין כאן מן החדר נמצא הדם בפרוזדור חוץ לנקב הרי טומאתו בספק שמא מן החדר בא או מן העליה שתת דרך הלול לפיכך אין שורפין עליו תרומה וקדשים ואין חייבין עליו על ביאת המקדש.",
+ "לא כל משקה הבא מן החדר מטמא אלא הדם בלבד שנאמר דם יהיה זובה לפיכך אם שתת מן הרחם לובן או משקה ירוק אף על פי שסמיכתו כדם הואיל ואין מראיו מראה דם ה\"ז טהור.",
+ "וחמשה דמים טמאים באשה והשאר טהורין ואלו הן:האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכיין המזוג.",
+ "האדום כיצד הוא עינו כעמוד שיצא ראשון מדם הקזה של בני אדם נותן הדם בכוס ומקיף לו ורואהו והשחור כעין הדיו היבש כקרן כרכום כיצד יביא כרכום לח בגוש אדמה שעליו ולוקח מן הברור שבו הקנה האמצעי שלו שכולו כמו קנה הוא ובכל אחד ואחד שלשה קנים ובכל קנה שלשה עלים ומקיף הדם לעלה האמצעי שבקנה האמצעי ורואה בו כמימי אדמה כיצד יביא אדמה מבקעת סיכני וכיוצא בה שהיא אדומה ונותן עליה מים בכלי עד שיעלה המים על העפר כקליפת השום ואין שיעור למים ולא לעפר ומעכרן בכלי ומשער בהן לשעתו ובמקומו כשהן עכורין ואם צללו חוזר ומעכרן.",
+ "ארבעה מראות הללו אם היה מראה הדם כמראה כל אחד מהן או עמוק מהן הרי זה טמא היה דיהה ממנו ה\"ז טהור כיצד היה הדם שחור יתר מכדיו היבש טמאה היה פחות ממנו כגון שהיה מראהו כעין הזית השחור או כעין הזפת או כעין העורב ה\"ז טהור וכן בשאר השלשה מראות.",
+ "כיין המזוג כיצד חלק אחד יין מן היין השרוני של ארץ ישראל חי וחדש ושני חלקים מים היה מראה הדם עמוק ממנו או דיהה ממנו הרי זה טהור עד שיהיה כמזג זה בלבד ונאמנת אשה לומר כמראה זה ראיתי ואבדתיו והחכם מטמא לה או מטהר.",
+ "כיצד מקיף ורואה לוקח המטלית שיש בה הדם בידו ומביט בו ובדיו או בעלה של כרכום או בדם הקזה שבכוס או במימי אדמה או במזג שבכוס ועורך לה כפי מה שעיניו רואות ומטמא או מטהר ואינו מביט בזכוכית של כוס מבחוץ אלא במשקה שבכוס ויהיה הכוס רחב משקלו מנה ומחזיק שני לוגין כדי שתכנס בו האורה ולא יהיה אפל.",
+ "אין בודקין הדם אלא על גבי מטלית לבנה ובחמה ועשוה צל בידו על הדם והוא עומד בחמה כדי שיראה עינו כמות שהיא ולא כל הרואה צריך לכל אלו הדברים בכל עת שיראה אלא טביעות עין יש לחכם בדמים ובעת שיראה מיד יטמא או יטהר ואם נסתפק לו במראה מן המראות צריך להקיף ולערוך לדיו או לדם הקזה או לשאר המראות.",
+ "המפלת חתיכה אע\"פ שהיא אדומה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה ואפילו נקרעה החתיכה ונמצאת מליאה דם הרי זו טהורה שאין זה דם נדה אלא דם חתיכה.",
+ "הפילה חתיכה קרועה ודם אגור בתוכה טמאה הפילה כמין קליפה כמין שערה כמין עפר כמו יבחושין אם היה מראה דברים אלו אדום תטיל למים פושרין אם נמוחו ה\"ז טמאה שדם הוא וקפה וכל הרואה דם יבש טמאה ואם שהו בפושרין מעת לעת ואח\"כ נמוחו הרי זו ספק טמאה לא נמוחו מעת לעת הרי אלו ממכה וטהורה היא.",
+ "הפילה כמין חגבים כמין דגים שקצים ורמשים אם יש עמהן דם טמאה ואם לאו טהורה.",
+ "האשה שהכניסה שפופרת בפרוזדור וראתה הדם בתוך השפופרת טהורה שנאמר דם יהיה זובה בבשרה עד שתראה בבשרה כדרך שהנשים רואות ואין דרך האשה לראות בשפופרת.",
+ "האשה שהשתינה מים ויצא דם עם מי רגלים בין שהשתינה והיא עומדת בין שהשתינה והיא יושבת הרי זו טהורה ואפילו הרגיש גופה ונזדעזעה אינה חוששת שהרגשת מי רגלים היא זו שאין מי רגלים מן החדר ודם זה דם מכה הוא בחלחולת או בכוליא.",
+ "דם בתולים טהור הוא ואינו לא דם נדה ולא דם זיבה שאינו מן המקור אלא כמו דם חבורה וכיצד דין הבתולה בדמים אם נשאת קטנה בין לא ראתה דם מימיה בין שראתה דם בבית אביה הרי זו מותרת לבעלה עד שתחיה המכה שכל דם שתראה מחמת המכה היא ואם ראתה דם אחר שתחיה המכה הרי זו נדה.",
+ "נשאת כשהיא נערה אם לא ראתה מימיה דם הרי זו מותרת לבעלה ארבעה ימים ביום ובלילה אף על פי שהדם שותת והוא שלא חיתה המכה ואם ראתה דם בבית אביה ואחר כך נשאת אין לו לבא עליה אלא בעילה ראשונה ופורש ויהיה דם בתולים זה כאילו היא תחלת נדה ובוגרת שלא ראתה מימיה נותנין לה כל לילה הראשון.",
+ "ארבעה לילות שנותנין לנערה שלא ראתה דם אע\"פ שהן בסירוגין בועל לילה הראשון וממתין אפילו שני חדשים או שלשה ובועל לילה שני והוא שלא חיתה המכה.",
+ "וכן קטנה שנותנין לה עד שתחיה המכה אפילו לא חיתה שנה הרי זה בועל כל השנה בין בסירוגין בין ביום אחר יום.",
+ "קטנה שנשאת ונעשת נערה תחת בעלה ועדיין הדם שותת מחמת המכה כל בעילות שבעל כשהיא קטנה נחשבות לו כלילה אחד ומשלימין לו כל ארבעה ימים בימי הנערות ואפילו היו השלשה ימים שנותנין לו בימי הנערות בסירוגין ובעל בכל שני חדשים לילה אחד הרי זה מותר והוא שלא חיתה המכה.",
+ "כיצד יודעין אם חיתה המכה או לא חיתה היתה רואה הדם בעת שתעמוד וכשתשב לא תראה ובעת שתשב על הקרקע תראה ואם תשב על גבי כרים וכסתות לא תראה עדיין לא חיתה המכה פסק הדם ולא ראתה כלל בין עומדת בין יושבת על הכר כבר חיתה המכה וכן אם לא פסק כלל אלא תראה הדם ואפילו כשהיא יושבת על הכרים והכסתות אין זה דם מכה אלא דם נדה.",
+ "היתה רואה בעת תשמיש הרי זה מחמת המכה שמשה מטתה ולא ראתה דם ואח\"כ ראתה דם שלא מחמת תשמיש הרי זה דם נדה.",
+ "הבועל בתולה ולא יצא ממנה דם וחזר ובעלה ויצא דם אפילו היתה קטנה הרי זה דם נדה שאילו היה דם בתולים היה בא בתחלה הבועל פחותה מבת שלש ויצא דם הרי זה דם בתולים."
+ ],
+ [
+ "דם הנדה ודם הזבה ודם הקושי ודם יולדת ודם טוהר של יולדת כולו דם אחד הוא ומן המקור הוא בא ומעין אחד הוא ובזמנים בלבד הוא שישתנה דינו ותהיה רואה דם זו טהורה וזו נדה וזו זבה.",
+ "כיצד כשתראה האשה דם תחלה או כשתראה בשעת וסתה והוא העת שקבעה לנדתה הרי זו נדה כל שבעת הימים בין ראתה כל שבעה בין שלא ראתה אלא טיפה ראשונה בלבד ראתה דם ביום השמיני הרי זה דם זיבה מפני שהוא בלא עת נדתה.",
+ "וכן כל דם שתראה בתוך הימים שבין וסת נדה לוסת נדה הרי הוא דם זיבה והלכה למשה מסיני שאין בין זמן נדה לזמן נדה אלא אחד עשר יום בלבד.",
+ "כל שבעת הימים שנקבעה לה וסת בתחלתן הן הנקראין ימי נדתה בין ראתה בהן דם בין לא ראתה בהן דם ומפני מה נקראין ימי נדה מפני שהן ראויין לנדה וכל דם שתראה בהם דם נדה יחשב.",
+ "וכל אחד עשר יום שאחר השבעה הן הנקראין ימי זיבתה בין ראתה בהן דם בין לא ראתה ולמה נקראין ימי זיבה מפני שהן ראויין לזיבה וכל דם שתראה בהן דם זיבה יחשב והזהר בשני שמות אלו שהן ימי נדתה וימי זיבתה.",
+ "כל ימי האשה מיום שיקבע לה וסת עד שתמות או עד שיעקר הוסת ליום אחר תספור לעולם שבעה מתחלת יום הוסת ואחריהן אחד עשר [ואחריהן] שבעה ואחריהן אחד עשר ותזהר במנין כדי שתדע בעת שתראה דם אם בימי נדה ראתה או בימי זיבה שכל ימיה של אשה כך הן שבעה ימי נדה וי\"א ימי זיבה אלא אם כן הפסיקה הלידה כמו שיתבאר.",
+ "אשה שראתה דם בימי זיבתה יום אחד בלבד או ב' ימים זה אחר זה נקראת זבה קטנה ונקראת שומרת יום כנגד יום ואם ראתה ג' ימים זה אחר זה הרי זו זבה גמורה והיא הנקראת זבה גדולה ונקראת זבה סתם שנאמר ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים מיעוט ימים שנים רבים ג'.",
+ "אין בין זבה גדולה לזבה קטנה אלא ספירת שבעה והבאת קרבן שזבה גדולה צריכה לספור שבעה ימים נקיים וזבה קטנה אינה סופרת אלא יום אחד בלבד וזבה גדולה מביאה קרבן כשתטהר [וזבה קטנה אינה מביאה קרבן כשתטהר] אבל לענין טומאה ואיסור ביאה שתיהן שוות.",
+ "כיצד ראתה דם בימי זיבתה בין שראתה בתחלת הלילה בין שראתה בסוף היום הרי אותו היום כולו טמא וכאילו לא פסק הדם מעת שראתה עד ששקעה החמה ומשמרת כל הלילה ואם לא ראתה כלום בלילה משכמת למחר וטובלת אחר שתנץ החמה ומשמרת כל היום אם לא ראתה כלום הרי זה יום אחד טהור כנגד היום הטמא והרי היא מותרת לבעלה לערב.",
+ "ראתה דם גם ביום הב' בין בלילו בין ביומו אחר שטבלה הרי היום השני טמא ומשמרת כל ליל ג' אם לא ראתה משכמת למחר וטובלת אחר שתנץ החמה ומשמרת כל היום אם לא ראתה כלום ה\"ז יום אחד טהור כנגד ב' ימים הטמאים ומותרת לבעלה לערב.",
+ "ראתה דם גם בג' בין ביומו בין בלילו ה\"ז זבה גדולה וצריכה לספור ז' ימים טהורים בלא דם שנאמר וספרה לה שבעה ימים וגו' וטובלת ביום השביעי אחר הנץ החמה והרי היא מותרת לבעלה לערב וביום השמיני מביאה קרבנה ב' תורים או ב' בני יונה.",
+ "זבה קטנה שטבלה בלילה של יום השמור או זבה גדולה שטבלה בליל ז' כאילו לא טבלה והרי היא כנדה שטבלה בתוך שבעה.",
+ "הבא על זבה גדולה ביום שביעי של ספירה אחר שטבלה או על זבה קטנה ביום השמור אחר שטבלה פטור מן הכרת כיון שטבלה בזמן הראוי לטבילתה טהורה ולאשה זו יהיה לה תרבות רעה שהרי בעילתה ומגעה תלויין.",
+ "כיצד הן תלויין אם נשלם היום אחר הטבילה ולא ראתה דם הרי כל שנגעה בו אחר טבילתה טהור ובעילתה אחר הטבילה אין חייבין עליה כלום ואם ראתה דם ביום זה אחר שטבלה נמצאת זבה למפרע וכל שנגעה בו למפרע טמא והיא ובועלה חייבין בקרבן ולפיכך היא אסורה לבעלה עד לערב שלא תביא עצמה לידי ספק.",
+ "זבה שספרה ששת ימים נקיים ובשביעי ראתה דם אפילו סמוך לשקיעת החמה סותרת הכל וחוזרת למנות מאחר היום הטמא שבעה ימים נקיים.",
+ "פלטה שכבת זרע בתוך ימי הספורה סותרת יום אחד מפני שהוא כזב שראה קרי שסותר יום אחד ראתה דם בעשירי מימי זיבתה ובאחד עשר ובשתים עשר אף על פי שראתה שלשה ימים זה אחר זה אינה זבה גדולה אלא יצאת מזיבות קטנה לנדה שיום שנים עשר מתחלת נדתה והרואה בימי נדתה אינה זבה כמו שביארנו.",
+ "ומה הוא זה שכתוב בתורה או כי תזוב על נדתה שאם ראתה שלשה ימים סמוך לנדתה הרי זו זבה כגון שראתה בשמיני לנדתה ובתשיעי ובעשירי שהן ראשון ושני ושלישי מהאחד עשר יום שהן ימי זיבתה ראתה דם בי\"א מימי זיבתה וטבלה לערב שהוא ליל י\"ב ושמשה מטתה אע\"פ שהיא טמאה ובועלה טמא ועושין משכב ומושב אינם חייבים כרת מפני שאין יום י\"ב מצטרף ליום י\"א לעשות זבה הועילה לה טבילת ליל זה להצילה מן הקרבן.",
+ "טבלה ביום י\"ב אחר שתנץ החמה הרי זו אסורה לבעלה עד לערב כדין כל זבה קטנה ואם עבר ובעלה שניהן פטורין מכלום ואפילו ראתה דם אחר שבא עליה ביום י\"ב אין בכך כלום שזה דם נדה הוא ואינו מצטרף ליום שלפניו.",
+ "ראתה דם בסוף שביעי לנדתה בין השמשות וראתה בט' ובי' הרי זו ספק זבה שמא ראיה ראשונה בליל שמיני היתה ונמצאת שראתה ג' ימים זה אחר זה מתחלת ימי זיבתה וכן אם ראתה דם בט' ובי' מימי זיבתה וראתה בסוף יום י\"א בין השמשות הרי זו ספק זבה שמא ראיה אחרונה ביום י\"א היתה והרי ראתה ג' ימים זה אחר זה בימי זיבתה.",
+ "נדה שבדקה עצמה בתוך ימי נדתה ומצאה שפסק הדם ואפילו פסק בשני לנדתה ושגגה או הזידה ולא בדקה עד לאחר נדתה ימים רבים וכשבדקה מצאה טומאה אין אומרים שמא כל אותן הימים היתה טמאה ותהיה זבה אלא כל אותן הימים שלא בדקה בחזקת טהרה בדקה עצמה ומצאה טמאה אפילו בדקה בשביעי לנדתה ובין השמשות לא בדקה עצמה כדי לפרוש מטומאת נדה אלא המתינה ימים ואח\"כ בדקה ומצאת טהורה הרי זו ספק זבה ואם מצאה טמאה הרי זו זבה ודאית שכיון שבתחלה מצאה טמאה ולבסוף טומאה הרי זו בחזקת שלא פסק ויום ראשון של נדה אף על פי שמצאה בו טהורה ה\"ז כמי שמצאה טמאה שיום ראשון כולו הוחזק המעין פתוח.",
+ "זבה שבדקה עצמה בראשון מימי הספירה ומצאה טהור ולא בדקה עד יום שביעי ומצאה טהור הרי זו בחזקת טהרה וכאילו בדקה כל שבעה ומצאה טהור.",
+ "וכן אם בדקה ביום ראשון מימי הספירה ומצאה טהור וביום הח' ומצאה טהור הרי זו בחזקת טהרה בדקה ביום ג' לזיבתה ומצאה שפסק הדם ולא בדקה ביום ראשון מימי הספירה ובשביעי בדקה ומצאה טהור ה\"ז בחזקת טהרה והוא הדין לזב בכל אלו הבדיקות שהוא טהור ועלו לו ימי ספירה.",
+ "כל אשה שהיא ספק נדה ספק זבה צריכה לישב שבעת ימים נקיים מספק וטובלת בליל שמיני ואחר כך תהיה מותרת לבעלה ומביאה קרבן זבה ואינו נאכל כמו שיתבאר במקומו."
+ ],
+ [
+ "מעוברת שהתחילה להצטער ואחזוה חבלי לידה והתחיל הדם לצאת קודם שתלד אותו הדם הוא הנקרא דם הקושי והיאך דינו אם בא בימי נדתה הרי הוא דם נדה והרי זו טמאה נדה ואם בא בימי זיבתה ה\"ז טהורה שנאמר בזבה דם יהיה זובה בבשרה מפי השמועה למדו זובה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ובלבד שתלד ולד חי אבל אם הפילה אין קושי לנפלים אפילו היה הדם שותת ויורד עם החבלים והצער י\"ד יום קודם שתלד ה\"ז דם קושי וטהור אבל אם התחיל הדם קודם הלידה בט\"ו יום או יתר ה\"ז דם זיבה והרי היא יולדת בזוב.",
+ "במה דברים אמורים בשלא פסקו הצירים והחבלים והצער אלא מתקשה והולכת עד שילדה אבל אם ראתה דם ג' ימים או יתר בימי זיבתה בצער וחבלים ופסק לה הצער ורווח לה מן החבלים אחר השלשה ימים ועמדה בנחת כ\"ד שעות או יתר אע\"פ שלא פסק הדם ואף על פי שחזר הצער והחבלים אחר כ\"ד שעות הרי זו זבה שאילו היה הדם מחמת הולד לא פסק הצער ולא החבלים ואם ילדה אחרי כן הרי זו יולדת בזוב.",
+ "ראתה יום אחד בלא צער ושנים בקושי וילדה או שנים בלא צער ויום אחד בקושי וילדה או יום בקושי ויום בלא צער ויום בקושי וילדה אינה יולדת בזוב אבל אם ראתה יום אחד בקושי ושנים בלא צער וילדה או ב' בקושי ואחד בלא צער וילדה או יום בלא צער ויום בקושי ויום בלא צער וילדה הרי זו יולדת בזוב זה הכלל קושי סמוך ללידה אין זו יולדת בזוב שופי סמוך ללידה הרי זו יולדת בזוב.",
+ "חל שלישי לראייתה להיות ביום הלידה אפילו כל היום כולו בשופי אין זו יולדת בזוב שהרי יום הלידה סמוך לקושי ראתה שני ימים ובשלישי הפילה ואין ידוע מה הפילה הרי זו ספק יולדת וספק זבה.",
+ "כיצד דין יולדת בזוב צריכה לישב שבעה ימים נקיים וטובלת לערב ואחר כך תהיה מותרת לבעלה ואח\"כ יהיה לה דם טוהר ומביאה קרבן זבה וקרבן יולדת לפיכך אם ילדה זכר אפילו פסק הדם ביום הלידה סופרת שבעת ימים נקיים וטובלת ואם ילדה נקבה וספרה שבעה נקיים ושלמו עם י\"ד של לידה או לאחריהן ה\"ז טובלת ומותרת לבעלה ואם שלמו ימי הספירה בתוך י\"ד ה\"ז אסורה לבעלה עד ליל ט\"ו.",
+ "כיצד הרי שראתה דם ג' וספרה שבעת ימים נקיים הרי י' ועדיין היא אסורה לבעלה עד ליל ט\"ו שכל י\"ד היא כנדה ולמה אין מצריכין את היולדת בזוב לספירת שבעה אחר שבעה של זכר ואחר י\"ד של נקבה מפני שימי לידתה וימי נדתה שאינה רואה בהן עולין לה לספירת ז' כמו שיתבאר.",
+ "יולדת בזוב שלא פסק דמה אין לה דם טוהר אלא כל דם שתראה כדם זיבה הוא אבל אם ספרה שבעת ימים נקיים ושלמו י\"ד של נקבה וטבלה ואחר כך ראתה דם בתוך מ' של זכר ושמונים של נקבה ה\"ז דם טוהר.",
+ "ספרה שבעה ימים נקיים ולא טבלה ואח\"כ ראתה דם ה\"ז טובלת ומותרת לבעלה מיד שכל ימי טוהר אינן ראויות לא לנדה ולא לזיבה אבל עצמו של דם טמא ומטמא כדין דם הנדה עד שתטבול.",
+ "היולדת נקבה ואחר י\"ד שלה נתעברה והתחיל דם הקושי לבא לה בתוך שמנים הרי הוא דם טוהר אע\"פ שאין קושי לנפלים שכל דמים שתראה בתוך ימי טוהר טהור הוא עד שתפיל הולד וכשתפיל תהיה טמאה לידה אם הפילה זכר טומאת זכר ואם הפילה נקבה טומאת נקבה ומונה ימי טומאה וימי מלאת מולד שני אפילו היו תאומים והפילה היום אחד והפילה האחר אפילו אחר כמה ימים מונה לשני ימי טומאה וימי מלאת.",
+ "זבה שפסק זובה והתחילה למנות שבעת ימים נקיים ובא לה דם קושי בתוך ימים נקיים אינו סותר וימי הקושי עולים למנין ז' וכן אם ילדה בשבעה ימים נקיים אין הלידה סותרת וימי הלידה עולין לה למנין שבעה אף על פי שהיא טמאה בהן שנאמר ואם טהרה מזובה כיון שטהרה מזובה אע\"פ שהיא טמאה טומאה אחרת כגון טומאת לידה או טומאת נדה או טומאת צרעת הרי זו סופרת בהן ואין טומאות אלו וכיוצא בהן סותרין הספירה.",
+ "ימי לידתה וימי נדתה אם לא ראתה בהן דם הרי אלו עולין לה לספירת שבעת ימים נקיים ואם ראתה בהן דם אין עולין לה ימי הראייה ולא סותרין כל הימים אלא משלמת על הימים שספרה כשיפסוק הדם שאין סותר הכל אלא ראיית של זוב אבל אלו סותרין יומן בלבד.",
+ "מאחר שתבין כל העיקרים שביארנו יתבאר לך מה שאמרו חכמים שאפשר שתראה האשה דם מן המקור יום אחר יום מאה וארבעה עשר יום ולא תהיה זבה כיצד שנים לפני נדתה ושבעה ימי נדתה ושנים לאחר ימי נדתה וארבעה עשר קושי ושמונים של נקבה ושבעה ימי נדה ושנים אחר ימי נדה הא למדת שכל דם שתראה האשה אחר יום מלאת הוא תחלת נדתה ואין משגיחין על וסתות שמקודם לפיכך הרואה דם בסוף יום מלאת בין השמשות הרי זו ספק נדה שמא בלילה ראתה הדם שהוא תחלת ימי נדתה.",
+ "כבר ביארנו שהנדה שראתה דם כל שבעה מותרת לשמש בליל ח' אחר שתטבול וזבה קטנה משמרת יום אחד טהור וטובלת ומותרת לשמש לערב וזבה גדולה סופרת שבעת ימים נקיים וטובלת ומותרת לשמש בליל שמיני ואין בין זמן נדה לנדה אלא אחד עשר יום בלבד ובאותן האחד עשר תהיה זבה קטנה או גדולה.",
+ "ומאחר שתהיה זוכר כל אלו העיקרים יתבאר לך זה שאמרו חכמים האשה שהוחזקה כל ימיה יום תראה דם ויום לא תראה בתחלה משמשת בליל ח' וביום ח' שהוא יום אחד אחר ימי נדתה ומשמשת בכל י\"ח יום ארבעה לילות בלבד ואינה יכולה לשמש בימים הטהורים שהיום הטהור הוא שומר ליום הטמא לפיכך אם היתה רואה הדם בכל יום טמא מתחלת הלילה אינה משמשת אלא בח' בלבד שהוא יום אחד אחר ימי נדתה.",
+ "היתה רואה ב' ימים טמאין וב' ימים טהורים משמשת בח' ובי\"ב ובט\"ז ובכ'.",
+ "היתה רואה ג' ימים טמאין וג' טהורין משמשת שני ימים מהג' הטהורין שאחר ימי נדתה שהאחד מהן שמור לשנים הטמאין הסמוכין לנדתה ושוב אינה משמשת לעולם שהרי הוחזקה זבה גדולה ואין לה שבעת ימים נקיים.",
+ "היתה רואה ד' ימים טמאים וד' ימים טהורין משמשת יום אחד שאחר נדתה ושוב אינה משמשת לעולם.",
+ "היתה רואה חמשה ימים טמאים וחמשה ימים טהורים משמרת הג' הסמוכים לנדתה ושוב אינה משמשת לעולם.",
+ "היתה רואה ששה ימים טמאין וששה ימים טהורין משמשת בחמשה ימים הסמוכים לנדתה תחלה ושוב אינה משמשת לעולם.",
+ "היתה רואה שבעה טמאין ושבעה טהורין משמשת השבוע הראשון הטהור הסמוך לנדתה ויבוא אחריו שבוע טמא תקבע בו זבה והשבוע הטהור שיבוא אחריו לספירה ואסורה לשמש בו נמצאת שלא שמשה מטתה בד' שבועות אלא שבוע אחד וכל ימיה משמשת שמנה עשר יום בכל שמנה עשר שבועות כיצד שבוע חמישי הרי היא זבה שבוע ששי שהיא בו טהורה לספירה שבוע שביעי זבה שבוע שמיני לספירה שבוע תשיעי שהיא רואה בו חמשה ימים ממנו מימי נדה ושנים מתחלת ימי זיבה משמרת יום אחד מן השבוע הי' הטהור ומשמשת ששה שבוע אחד עשר שהיא רואה בו שנים מסוף ימי זובה וחמשה מתחלת ימי נדה ומשמשת ה' ימים משבוע שנים עשר הטהור שבוע י\"ג זבה ושבוע י\"ד לספירה וכן שבוע ט\"ו זבה שבוע ט\"ז לספירה ושבוע י\"ז זבה ושבוע י\"ח לספירה וסופרת על דרך זו לעולם נמצאת אומר שבכל י\"ח שבועות משמשת י\"ח יום ואילו לא אירע לה חולי זה והיתה שבוע נדה וי\"א יום טהורה היתה משמשת בכל הי\"ח שבועות י\"א שבועות שהן שבעה ושבעים יום.",
+ "ובזמן שהיא רואה שבוע טמא ושבוע טהור משמשת י\"ח יום שהם כמו רביע הימים וזו היא שאמרו חכמים משמשת רביע ימיה.",
+ "היתה רואה ח' ימים טמא וח' ימים טהור הרי זו משמשת ט\"ו יום מתוך מ\"ח ימים כיצד שמנה טמא שבתחלה שבעה מהן ימי נדתה ויום אחד זיבות סמוך לנדתה משמרת לו יום אחד מן השמונה הטהורין ומשמשת שבעה ואחר כך יבואו לה שמונה טמאין מהן שנים תשלום ימי זיבתה וששה מימי נדתה ויבואו ח' טהורין יום אחד מהן תשלום ימי נדתה ומשמשת ז' שניות ואח\"כ יבואו לה שמונה טמאים מהן ד' תשלום ימי זיבתה וד' מימי נדתה נמצאת זבה גדולה וצריכה ספירת שבעה יבאו לה ח' טהורים סופרת מהן שבעה ומשמשת יום אחד נמצאת משמשת ט\"ו יום בכל מ\"ח.",
+ "היתה רואה ט' ימים טמאים וט' ימים טהורין משמשת ח' ימים בכל י\"ח יום לעולם כיצד ט' הטמאים ז' מהן נדתה ושנים זיבות סמוך לנדתה משמרת להן יום אחד מן הט' הטהורין ומשמשת שמנה וכן לעולם.",
+ "היתה רואה י' ימים טמא וי' טהור ומי' ולמעלה אפילו אלף יום טמא ואלף יום טהור יהיה ימי שמושה כמנין זיבתה כיצד י' הטמאים מהם ז' נדה וג' וג' זיבה י' הטהורים סופרת מהן שבעה ומשמשת ג' נמצאו ימי השמוש ג' וימי הזבות ג' וכן ק' יום טמאין וק' טהורין וק' הטמאין ז' מהן לנדה וצ\"ג זיבות הק' הטהורין ז' מהן לספירה צ\"ג לשמוש וכן אלף וכן כל מנין ומנין על דרך זו."
+ ],
+ [
+ "יש אשה שיש לה וסת ויש אשה שאין לה וסת אלא לא תרגיש בעצמה עד שיצא הדם ואין לה יום קבוע לראייתה וזהו שיש לה וסת היא שיש לה יום קבוע או מכ' יום לכ' יום או מכ\"ד יום לכ\"ד יום או פחות או יותר.",
+ "וקודם שיבוא הדם תרגיש בעצמה מפהקת ומתעטשת וחוששת פי כריסה ושיפולי מעיה ויסתמר שערת בשרה או ייחם בשרה וכיוצא במאורעות אלו ויבואו לה וסתות אלו או אחד מהן בשעה הקבועה לה מיום וסתה.",
+ "כבר ביארנו שכל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק עצמה תחלה ושיש לה וסת אסורה לשמש בכל עונת הוסת אם וסתה ביום אסורה לשמש כל אותו היום ואם וסתה בלילה אסורה לשמש כל אותו הלילה ומתחלת יום הוסת תספור ימי נדתה וימי זיבתה לעולם.",
+ "לפיכך צריכות הנשים להזהר בוסתות עד שתדע היום והשעה שנקבעה בה וסתה היה דרכה לראות ביום עשרים ובא יום עשרים ולא ראתה ובא יום שלשה ועשרים וראתה הרי יום עשרים ויום שלשה ועשרים שניהן אסורין וכן אם ראתה פעם שנייה ביום כ\"ג ולא ראתה ביום כ' עדיין שניהן אסורין ראתה פעם שלישית ביום שלשה ועשרים ולא ראתה ביום עשרים טהר יום עשרים ונעקר הוסת ליום שלשה ועשרים שאין האשה קובעת וסת עד שתקבענו שלש פעמים ואינה מטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלש פעמים.",
+ "כל וסת שנקבע מחמת אונס אפילו ראתה בו כמה פעמים אינו וסת שמפני האונס ראתה קפצה וראתה קפצה וראתה קבעה לה וסת לימים בלא קפיצות כיצד קפצה באחד בשבת וראתה דם ולאחר כ' יום קפצה באחד בשבת וראתה דם ולאחר י\"ט קפצה ביום השבת ולא ראתה דם ולאחר שבת ראתה בלא קפיצה הרי נקבע אחד בשבת אחר כ' שהרי נודע שהיום גרם לה לראות ולא הקפיצה וכבר נקבע יום זה ג' פעמים וכן כל כיוצא בזה.",
+ "ראתה יום ט\"ו בחדש זה ויום ט\"ז בחדש של אחריו ויום י\"ז בחדש של אחריו ויום י\"ח לחדש של אחריו הרי קבעה לה וסת לדילוג בא חדש רביעי וראתה ביום י\"ז עדיין לא נקבע לה וסת וכל יום שראתה בו חוששת לו להבא כיון שיגיע אותו היום ולא תראה טהר אותו היום מן הוסת שאין צריך עקירת ג' פעמים אלא יום שנקבע ג' פעמים.",
+ "היה דרכה להיות רואה יום ט\"ו ושינתה לט\"ז שניהם אסורין שינתה לי\"ז הותר ט\"ז ונאסר י\"ז וט\"ו באיסורו עומד שינתה לי\"ח נאסר י\"ח והותרו כולם.",
+ "היה דרכה לראות יום כ' ושינתה ליום כ\"ב שניהם אסורין הגיע כ' ולא ראתה כ\"ב וראתה עדיין שניהן אסורין הגיע יום כ' וראתה טהר יום כ\"ב שהרי חזרה לוסתה הקבוע ונעקר כ\"ב מפני שלא נקבע ג' פעמים.",
+ "אין האשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדתה שראתה בהן כיון שראתה יום אחד אינה קובעת לה וסת בכל השבעה וכן אין האשה קובעת וסת בימי זיבתה שהן אחד עשר יום אבל קובעת היא וסת בימי נדתה שאינה רואה בהן ואם נקבע לה וסת בימי זיבתה ה\"ז חוששת לוסתה וכל וסת שקבעה בימי זיבתה אם נעקרה אפילו פעם אחת נעקרה ואינה צריכה להיעקר ג' פעמים שחזקת דמים מסולקין הן לימים אלו.",
+ "כיצד חוששת לוסת אם ראתה דם בוסת זו אפילו יום אחד תשב לנדתה מספק ואסורה לשמש באותו היום ואפילו לא ראתה בשאר ימי הוסתות ואם ראתה ג' ימים הרי זו זבה.",
+ "כל אשה שמרבה לבדוק עצמה תמיד ה\"ז משובחת ואף על פי שיש לה וסת קבועה שאפשר שיבוא דם בלא שעת הוסת וכל י\"א יום של ימי זיבתה הרי היא בהן בחזקת טהרה ואינה צריכה בדיקה אבל אחר ימי זיבתה צריכה לבדוק.",
+ "שכחה ולא בדקה בין באונס בין ברצון ה\"ז בחזקת טהרה עד שתבדוק ותמצא טמאה.",
+ "האשה שלא בדקה עצמה בשעת וסתה ולאחר ימים בדקה ומצאה טמא אע\"פ שהיא טמאה למפרע עד שעת וסתה כמו שיתבאר בענין טומאה וטהרה הרי זו אינה מטמאה את בועלה למפרע ואינה מונה אלא משעה שראתה דם ואם מצאה עצמה טהורה הרי זו בחזקת טהורה.",
+ "וכן אשה שראתה דם מחמת מכה שיש לה במקור אף ע\"פ שראתה בשעת וסתה היא טהורה והדם טהור שהוסתות מדבריהם כמו שיתבאר בהלכות מטמאי משכב ומושב.",
+ "הסומא בודקת עצמה ומראה לחבירתה אבל החרשת והשוטה צריכות פקחות לבדוק אותן ולקבוע להן וסתות ואחר כך יהיו מותרות לבעליהן.",
+ "כל אשה שטעתה ולא ידעה עת וסתה וראתה דם חוששת לזיבות לפיכך אם ראתה יום אחד או שנים יושבת תשלום שבעה שמא דם זה בימי נדתה היא ואם ראתה שלשה ימים סופרת שבעת ימים נקיים שמא בימי זיבתה היא עומדת.",
+ "וכיצד היא עושה לתקן וסתה ולידע אם היא זבה ודאית או ספק זבה ולידע ימי זיבתה הכל לפי ימים שתראה בהן כיצד ראתה יום אחד או שנים משלמת עליהן השבעה ותתחיל למנות האחד עשר יום מאחר השבעה.",
+ "ראתה שלשה ימים הרי זו ספק זבה שמא יום אחד מהן קודם נדתה ושנים בתחלת הנדה וכן אם ראתה ארבעה שמא שנים קודם הנדה ושנים מתחלת הנדה ויושבת חמשה תשלום ימי נדה ואחד עשר ימי זיבה אחר החמשה.",
+ "וכן אם ראתה תשעה ימים הרי זו ספק זבה שמא שנים קודם ימי נדה ושבעה של נדה ומתחלת למנות אחד עשר יום מאחר התשעה שפסק הדם וכן אם ראתה אחד עשר יום הרי זו ספק זבה שמא שנים קודם הנדה ושבעה של נדה וב' של אחר הנדה ונשאר לה מימי זיבתה תשעה.",
+ "ראתה שנים עשר יום הרי זו זבה ודאית שאפילו היו מהן שנים לפני הנדה ושבעה של נדה הרי שלשה לאחר הנדה וישאר לה מימי זיבתה שמונה וכן אם ראתה שלשה עשר יום ישאר לה מימי זיבתה שבעה והן ימי הספירה.",
+ "משכה בראיית הדם אפילו ראתה אלף יום כשיפסוק הדם סופרת שבעת ימים נקיים ואחר הז' יתחילו ימי הנדה לזו שטעתה.",
+ "הנה למדת שכל הטועה אינה מונה משיפסוק הדם פחות מז' ולא יותר על י\"ז ויבואו ימי נדתה כיצד ראתה יום אחד ופסק הדם מונה י\"ז ו' לתשלום נדתה וי\"א ימי זיבתה ויבואו ימי נדתה ואם ראתה י\"ג או יתר מונה ז' משיפסוק הדם ויבואו ימי נדתה כמו שביארנו."
+ ],
+ [
+ "אין האשה מתטמאה מן התורה בנדה או בזיבה עד שתרגיש ותראה דם ויצא בבשרה כמו שביארנו ותהיה טמאה מעת שתראה ולהבא בלבד ואם לא הרגישה ובדקה ומצאה הדם לפנים בפרוזדור ה\"ז בחזקת שבא בהרגשה כמו שביארנו.",
+ "ומדברי סופרים שכל הרואה כתם דם על בשרה או על בגדיה אף ע\"פ שלא הרגישה אף על פי שבדקה עצמה ולא מצאה דם ה\"ז טמאה וכאילו מצאה דם לפנים בבשרה וטומאה זו בספק שמא כתם זה מדם החדר בא.",
+ "וכן מד\"ס שכל הרואה דם בלא עת וסתה וכל הרואה כתם טמאה למפרע עד כ\"ד שעות ואם בדקה בתוך זמן זה ומצאה טהור טמאה למפרע עד זמן בדיקה ואע\"פ שהיא טמאה למפרע מדבריהם אינה מטמאה את בועלה למפרע כמו שביארנו ואינה מונה לנדתה או לכתמה אלא מעת שתראה הדם או שמצאה הכתם וכל הרואה כתם ה\"ז מקולקלת (למנינה) שמא מן החדר בא ונתקלקלה וסתה.",
+ "הרואה דם בשעת וסתה אינה מטמאה למפרע אלא בשעתה בלבד וכן מעוברת ומניקה בתולה וזקנה דיין שעתן ואינן מטמאות למפרע איזו היא מעוברת משיוכר עוברה והוא ג' חדשים מניקה כל כ\"ד חדש אפילו מת בנה או גמלתו או נתנתו למניקה.",
+ "בתולה כל שלא ראתה דם מימיה אף על פי שראתה מחמת נישואין או מחמת לידה זקנה כל שעברו עליה צ' יום סמוך לזקנתה ואי זו היא זקנה כל שקוראין לה זקנה ואינה מקפדת מעוברת ומניקה וזקנה כתמן כראייתן ואינו מטמא למפרע בתולה שלא ראתה דם מימיה ועדיין היא קטנה כתמה טהור עד שתראה דם שלש וסתות.",
+ "מה בין כתם הנמצא על בשרה לכתם הנמצא על בגדה שהכתם הנמצא על בשרה אין לו שיעור והנמצא על הבגד אינו מטמא עד שיהיה כגריס הקילקי שהוא מרובע שיש בו כדי תשע עדשות שלש על שלש היה פחות משיעור זה טהור נמצא טיפין טיפין אין מצטרפות היה ארוך הרי זה מצטרף.",
+ "כתם שנמצא ע\"ד שאינו מקבל טומאה טהור ואינה חוששת לו כיצד ישבה על כלי אבנים כלי אדמה וכלי גללים או על עור הדג או על כלי חרש מגבו או על בגד שאין בו ג' אצבעות על ג' אצבעות ונמצא עליהן דם טהורה אפילו בדקה הקרקע וישבה עליה ונמצא כתם על הקרקע כשעמדה הרי זו טהורה שכל שאינו מקבל טומאה לא גזרו על כתם שימצא בו ולא במקבל טומאה אלא א\"כ היה לבן אבל כלי צבעונין אין חוששין לכתם הנמצא בהן לפיכך תקנו חכמים שתלבש האשה בגדי צבעונין כדי להצילה מדין הכתמים.",
+ "לא בכל מקום שנמצא הדם על בשרה תטמא משום כתם עד שימצא כנגד בית התורפה כיצד נמצא על עקיבה טמאה שמא נגע בבית תורפה בעת ישיבתה וכן אם נמצא על שוקה או על פרסותיה מבפנים והם המקומות הנדבקות זו בזו בעת שתעמוד ותדבוק רגל לרגל ושוק לשוק הרי זו טמאה נמצא על ראש גודל רגלה טמאה שמא נטף מן החדר על רגלה בעת שהלכה וכן כ\"מ שאפשר שינתז עליו דם נדתה כשתהלך ונמצא שם דם טמאה וכן אם נמצא הדם על ידיה אפילו על קשרי אצבעות ידיה טמאה שהידים עסקניות הן אבל אם נמצא הדם על שוקה ועל פרסותיה מבחוץ או מן הצדדין ואין צריך לומר אם נמצא מן הירכים ולמעלה הרי זו טהורה שאין זה אלא דם שניתז עליה ממקום אחר.",
+ "הכתם הנמצא על בשרה שהוא ארוך כרצועה או עגול או שהיו טפין טפין או שהיה אורך הכתם על רוחב יריכה או שהיה נראה כאילו הוא ממטה למעלה הואיל והוא כנגד בית תורפה הרי זו טמאה ואין אומרים אילו נטף מן הגוף לא היה כזה שכל דם הנמצא במקומות אלו מחמירין בו אע\"פ שהוא ספק.",
+ "הכתם הנמצא על החלוק שלה מחגורה ולמטה טמאה מחגורה ולמעלה טהורה נמצא על בית יד שלה אם מגיע כנגד בית תורפה טמאה ואם לאו טהורה.",
+ "היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה כל מקום שימצא בו דם טמאה וכן האזור שלה כל מקום שימצא בו הדם טמאה.",
+ "היתה לובשת חלוק אחד ושהה עליה שלשה ימים או יתר בלא עת נדתה ובדקה ומצאה עליו שלשה כתמים או כתם אחד גדול שיש בו שיעור שלשה כתמים הרי זו ספק זבה שמא כתם נטף ממנה בכל יום וכן אם לבשה שלשה בגדים בדוקים ושהו עליה שלשה ימים בימי זיבתה ומצאה כתם בכל אחד מהן אף על פי שזה כנגד זה הרי זו ספק זבה.",
+ "מצאה כתם אחד שאין בו כדי שלשה כתמים אם בדקה עצמה כל בין השמשות של יום ראשון ומצאה טהור ולא בדקה חלוקה וביום השלישי מצאה זה הכתם שאינו כשלשה כתמים אינה חוששת לזיבות ואם לא בדקה עצמה כל בין השמשות הואיל ולא בדקה חלוקה ושהה עליה שלשה ימים בימי זיבתה חוששת לזיבות ואע\"פ שאין הכתם כדי שלשה כתמים.",
+ "מצאה כתם על חלוקה היום וראתה דם אח\"כ שני ימים זה אחר זה או שראתה שני ימים וביום השלישי ראתה כתם הרי זו ספק זבה.",
+ "הרואה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה כל מעת לעת בין שבדקה עצמה בעת שמצאה הכתם ומצאתה טהור בין שלא בדקה אבל הרואה כתם אחר כתם בתוך עשרים וארבע שעות אינה תולה כתם בכתם אא\"כ בדקה ביניהם שאם הפסיקה טהרה בין הכתמים אין מצטרפין למנין זיבות.",
+ "כיצד ראתה כתם ערב שבת בשעה ראשונה מן היום אף ע\"פ שלא בדקה עצמה ולא ידעה אם טהורה היא אם טמאה וראתה דם אח\"כ עד שעה ראשונה מיום השבת אינה מונה לכתם אלא תולה הכתם בראייה ואם ראתה באחד בשבת ובשני בשבת תהיה זבה ראתה דם ביום שבת בשעה שנייה הרי זו טמאה שני ימים ערב שבת שמצאה בו הכתם ובשבת שראתה הדם שהרי אין שניהם בתוך מעת לעת ואם ראתה הדם באחד בשבת חוששין לזיבות.",
+ "לא ראתה דם בשבת אבל ראתה כתם אחר בשעה ראשונה מיום השבת אם בדקה עצמה בערב שבת ומצאה טהור אינה מונה אלא לכתם אחד שהוא ביום השבת הואיל ושניהם בתוך מעת לעת ואם לא בדקה ולא ידעה אם הפסיקה טהרה ביניהן אם לא הפסיקה הרי זו מונה לע\"ש ואם ראתה באחד בשבת חוששת לזיבות.",
+ "ראתה הכתם השני בשעה שנייה מיום שבת בין בדקה בין לא בדקה הרי זו טמאה שני ימים שהרי אין שניהם בתוך מעת לעת ואם ראתה באחד בשבת אחר מעת לעת חוששת לזיבות ראתה בשעה ראשונה מיום אחד בשבת כתם שלישי אם הפסיקה טהרה ביניהן אין מצטרפין ואינה חוששת לזיבות ואם לא בדקה חוששת לזיבות.",
+ "כל כתם שאמרנו שהיא טמאה בגללו אם יש לה דבר לתלות בו ולומר שמא כתם זה מדבר פלוני הוא אם נמצא על הבגד הרי זו טהורה שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל ואם נמצא על בשרה ספיקו טמא ואינה תולה בו ואם היה לה לתלות בבשרה יתר מחלוקה אף על בשרה תולה וספיקו טהור.",
+ "כיצד שחטה בהמה או חיה או עוף או שנתעסקה בכתמים או שישבה בצד העוסקין בהן או שעברה בשוק של טבחים ונמצא דם על חלוקה טהורה ותולה בדברים אלו שמהן בא הכתם.",
+ "נמצא הכתם על בשרה בלבד אם הכתם מחגור ולמטה טמאה ואם נתהפכה וקפצה אפילו מחגור ולמעלה טמאה שאילו היה דם זה מן השחיטה או מן השוק היה לה שימצא גם על בגדיה והואיל ונמצא על בשרה ולא בבגדה טמאה.",
+ "היתה בה מכה אע\"פ שחיתה אם יכולה להתגלע ולהוציא דם ונמצא דם על בשרה תולה במכה וכן כל כיוצא בזה.",
+ "נמצא הכתם על בגדיה ובשרה כאחד תולה בכל שיש לה לתלות ותולה במאכולת שמא בעת שישבה נהרגה מאכולת ודם זה דם מאכולת הוא ועד כמה עד כגריס אבל אם מצאה הכתם יתר מכגריס אינה תולה במאכולת ואפילו היתה מאכולת רצוצה בכתם הואיל והוא יתר מכגריס אינה תולה במאכולת.",
+ "וכן תולה בבנה ובבעלה אם היו עסוקין בדם או שהיו ידיהן מלוכלכות או שהיתה בהן מכה תולה בהן ואומרת הן נגעו בה והיא לא ידעה ודם זה מחמת הוא.",
+ "אין מחזיקין דם ממקום למקום לתלות בו כיצד היתה לה מכה בכתיפה ונמצא כתם על שוקה אין אומרין שמא בידיה נגעה במכה ונגעה במקום זה וכן כל כיוצא בזה אין תולין בו בין בגופה בין בחלוקה.",
+ "שתי נשים שנתעסקו בצפור אחד ואין בו אלא כסלע דם ונמצא על כל אחת משתיהן כתם כסלע שתיהן טמאות נתעסקה בדם שאי אפשר שיהיה ממנו כתם אלא כגריס ונמצא עליה כתם כשני גריסין הרי זו תולה כגריס בדם שנתעסקה בו ובגריס במאכולת נמצא הכתם יתר מכשני גריסין טמאה.",
+ "נתעסקה באדום אין תולה בו שחור נתעסקה בעוף שיש בו מיני דם הרבה ונמצא עליה מראה אחד מהן תולה בו היתה לובשת שלשה חלוקות אם יכולה לתלות תולה אף בתחתון ואם אינה יכולה לתלות אינה תולה אף בעליון כיצד עברה בשוק של טבחים אף על פי שנמצא הכתם על התחתון לבדו תולה בדם הטבחים לא עברה בשוק הטבחים וכיוצא בו אע\"פ שנמצא הכתם בעליון לבדו הרי זו טמאה ספק עברה ספק לא עברה ספק נתעסקה ספק לא נתעסקה אינה תולה.",
+ "עיר שיש בה חזירים או שהם באין לה תמיד אין חוששין לכתמיה הנמצאין בחלוקה.",
+ "האשה שהשאילה חלוקה לנדה בין עכו\"ם בין ישראלית וחזרה ולבשה אותו קודם בדיקה ומצאה עליו כתם ה\"ז תולה בנדה שלבשה אותו השאילה אותו לזבה קטנה ביום הטמא שלה או ליושבת על דם טוהר או לבתולה שדמיה טהורין ה\"ז תולה בה אבל אם השאילה אותו לזבה קטנה ביום השמור או לזבה גדולה בז' ימים נקיים וחזרה ולבשה אותו קודם בדיקה ונמצא עליו כתם שתיהן מקולקלות השואלת והמשאלת אותה שמא מזו שמא מזו השאילה אותו ליושבת על הכתם אינה תולה בה שאין תולין כתם בכתם.",
+ "בדקה חלוקה ובדקה עצמה ונמצאת טהור והשאילה החלוק לחבירתה ולבשתו ונמצא עליו כתם כשהחזירתו לה השואלת טמאה ואינה תולה בבעלת החלוק שהרי בדקה אותו קודם שתשאילהו לה.",
+ "ארוכה שלבשה חלוקה של קצרה ונמצא בו כתם אם מגיע כנגד בית התורפה טמאה ואם לאו טהורה שכתם זה של קצרה הוא.",
+ "שלש נשים שלבשו חלוק אחד זו אחר זו ואחר כך נמצא עליו כתם וכן אם ישנות במטה אחת כאחת ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות ואם בדקה אחת מהן עצמה מיד ומצאה עצמה טמאה הרי השתים טהורות.",
+ "בדקו כולן ומצאו עצמן טהורות תולה מי שאינה ראויה לראות דם במי שהיא ראויה ותהיה שאינה ראויה טהורה והראויה טמאה כיצד היתה אחת מעוברת ואחת אינה מעוברת המעוברת טהורה ושאינה מעוברת טמאה מניקה ושאינה מניקה המניקה טהורה זקנה ושאינה זקנה הזקנה טהורה בתולה ושאינה בתולה הבתולה טהורה היו כולן מעוברות כולן זקנות כולן מניקות כולן בתולות הרי כולן טמאות.",
+ "ג' נשים שעלו דרך מרגלות המטה וישנו כולן ונמצא דם תחת האמצעית שלשתן טמאות תחת הפנימית היא ושבצדה טמאות והחיצונה טהורה תחת החיצונה היא ושבצדה טמאות והפנימית טהורה ואם לא עלו דרך מרגלות המטה שהרי אין להם סדר ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות.",
+ "בד\"א שבדקו כולן ומצאו טהור ולא תוכל אחת מהן לתלות בחבירתה כמו שביארנו אבל אם בדקה אחת ומצאה עצמה טהורה וחבירתה לא בדקה תולה הטהורה בזו שלא בדקה והרי זו שלא בדקה טמאה.",
+ "כל כתם שנמצא על הבגד שאין לה במה יתלה אינו מטמא עד שיודע שהוא דם ואם נסתפק להם שמא הוא דם או צבע אדום מעבירין עליו שבעה סמנין אלו על הסדר אם עבר או כהה עינו הרי זו כתם דם וטמאה ואם עמד כמות שהוא הרי זה צבע וטהורה.",
+ "ואלו הן השבעה סמנים על סדרן:רוק תפל ולעיסת גריסין של פול ומי רגלים שהחמיצו ובורית ונתר וקימוניא ואשלג וצריך לכסכס שלש פעמים על כל סם וסם ומוליך ומביא בכל כסכוס העבירן שלא על הסדר או שהעבירן כאחד לא עשה כלום הקדים האחרונים לראשונים אלו שהעביר באחרונה שהן הראשונים עלו לו וחוזר ומעביר אחריהם אחרונים שהקדים עד שיעברו השבעה על הסדר.",
+ "אי זהו רוק תפל שלא טעם כלום מתחלת הלילה והיה ישן מחצי הלילה האחרון למחר קודם שיאכל נקרא רוק תפל והוא שלא יצא רוב דבורו עד שלש שעות ביום ואם השכים ושנה פרקו קודם שלש שעות אין זו רוק תפל שהדבור מבטל חוזק הרוק ומחזירו כמים ואי זו הוא לעיסת גריסין הוא שילעוס הגריסין עד שיתערב עם הפול רוק הרבה מפיו ואי זהו מי רגלים שהחמיצו אחר שלשה ימים או יתר.",
+ "כל אשה שהיא טמאה משום כתם אם מצאה הכתם בימי נדתה הרי זו ספק נדה ויושבת עליו שבעה ימים וטובלת בליל שמיני ואח\"כ תהיה מותרת לבעלה ואם מצאה אותו בימי זיבתה הרי זו ספק זבה גדולה או קטנה כמו שנתבאר בפרק זה ויושבת יום אחד אם היתה קטנה או שבעת ימים נקיים אם היתה גדולה מספק והכל מדברי סופרים כמו שביארנו לפיכך הבא עליה בזדון מכין אותו מכת מרדות ופטורין מקרבן."
+ ],
+ [
+ "כל יולדת טמאה כנדה ואע\"פ שלא ראתה דם ואחד היולדת חי או מת או אפילו נפל אם זכר יושבת לזכר ואם נקבה יושבת לנקבה והוא שתגמר צורתו ואין צורת הולד נגמרת לפחות מארבעים יום אחד הזכר ואחד הנקבה.",
+ "והמפלת בתוך ארבעים יום אינה טמאה לידה אפילו ביום ארבעים הפילה ביום ארבעים ואחד מאחר התשמיש הרי זו ספק יולדת ותשב לזכר ולנקבה ולנדה היתה צורת האדם דקה ביותר ואינה ניכרת בעליל הרי זו תשב לזכר ולנקבה וזהו הנקרא שפיר מרוקם.",
+ "אי זה הוא שפיר מרוקם תחלת ברייתו של אדם גופו כעדשה שתי עיניו כשתי טיפי זבוב מרוחקות זו מזו שני חוטמיו כשתי טיפי זבוב מקורבות זה לזה פיו פתוח כחוט השערה וחיתוך ידים ורגלים אין לו נתבארה צורתו יתר מזה ועדיין אינו ניכר בין זכר לנקבה אין בודקין אותו במים אלא בשמן שהשמן מצחצחו ומביא קיסם שראשו חלק ומנענע באותו מקום מלמעלה למטה אם מסכסך בידוע שהוא זכר ואם ראה אותו מקום כשעורה סדוקה הרי זו נקבה ואינה צריכה בדיקה וכל אלו הרקימות של נפלים אין נותנין להן ימי טוהר עד שישעיר הולד.",
+ "הפילה חתיכה לבנה אם נקרעה ונמצא בה עצם הרי זו טמאה לידה הפילה שפיר מלא מים מלא דם מלא גנונים מלא בשר הואיל ואינו מרוקם אינה חוששת לולד.",
+ "יוצא דופן אין אמו טמאה לידה ואין לה ימי טומאה וימי טהרה שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר עד שתלד ממקום שמזרעת המקשה וילדה ולד דרך הדופן הרי דם הקושי הבא דרך הרחם זיבות או נדה ודם היוצא דרך הדופן טמא ואם לא יצא דם דרך הרחם הרי האשה טהורה אף על פי שהדם שיצא מדפנה טמא שאין האשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה.",
+ "נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר בין שיצא על סדר האיברים כגון שיצאה הרגל ואחריה השוק ואחריה הירך בין שיצא שלא על הסדר אינה טמאה לידה עד שיצא רובו ואם יצא ראשו כולו כאחד הרי זה כרובו ואם לא נחתך ויצא כדרכו משתצא רוב פדחתו הרי זה כילוד אף ע\"פ שנחתך אח\"כ.",
+ "הוציא העובר את ידו והחזירה אמו טמאה לידה מדברי סופרים ואין לה ימי טוהר עד שיצא הולד כולו או רובו כמו שאמרנו.",
+ "המפלת כמין בהמה חיה או עוף אם היו פניו כפני אדם הרי זה ולד אם זכר תשב לזכר ואם נקבה תשב לנקבה ואם אינו ניכר בין זכר לנקבה תשב לזכר ולנקבה אע\"פ ששאר הגוף דומה לבהמה או לחיה או לעוף ואם אין פניו כצורת פני האדם אף על פי ששאר הגוף גוף אדם שלם וידיו ורגליו ידי ורגלי אדם והרי הוא זכר או נקבה אינו ולד ואין אמו טמאה לידה.",
+ "אי זו היא צורת פני האדם שיהיה המצח והגבינין והעינים והלסתות וגבות הזקן כצורת האדם אבל הפה והאזנים והאף אע\"פ שהן כשל בהמה וחיה ה\"ז ולד.",
+ "המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עיניו עגול כשל אדם המפלת דמות אדם שיש לו כנפים של בשר אמו טמאה לידה נברא בעין אחת וירך אחת אם היו מן הצד הרי הוא כחצי אדם ואמו טמאה לידה ואם היו באמצע אמו טהורה שהרי זו בריה אחרת.",
+ "נברא ושט שלו אטום או שהיה חסר מטיבורו ולמטה והרי הוא אטום או שהיתה גלגלתו אטומה או שהיו פניו טוחות ואין בהן הכר פנים או שיש לו שני גבין ושתי שדרות או שהפילה בריית ראש שאינו חתוך או יד שאינו חתוך כל נפל מאלו אינו ולד ואין אמו טמאה לידה אבל אם הפילה יד חתוכה ורגל חתוכה הרי חזקתה מולד שלם ומצטרפין לרוב איבריו.",
+ "פעמים יקפה משאר הדמים שנוצר מהם האדם חתיכה כמו לשון השור ותהיה כרוכה על מקצת הולד והיא הנקראת סנדל ולעולם לא יעשה סנדל זה אלא עם ולד אבל חתיכה שנוצרה לבדה בלא ולד אינה נקראת סנדל ורוב העוברים לא יהיה עמהם סנדל ופעמים יכה המעוברת דבר על בטנה ויפסד העובר ויעשה כסנדל זה ופעמים ישאר בו הכר פנים ופעמים ייבש הולד וישתנה ויקפאו עליו הדמים עד שלא ישאר בו הכר פנים לפיכך המפלת זכר וסנדל עמו אף על פי שאין הכר פנים לסנדל הרי זו תשב לזכר ולנקבה שמא סנדל זה נקבה היה וחומרא החמירו בו לטמאה בו משום ולד אע\"פ שאין בו צורת פנים הואיל והיא טמאה לידה מפני הולד שעמו.",
+ "החותלת העבה שהיא כמו חמת שבתוכה נוצר הולד והיא מקפת אותו ואת הסנדל אם היה עמו סנדל וכשיגיע זמנו לצאת קורע אותה ויוצא היא הנקראת שליא ותחלת ברייתה דומה לחוט של ערב וחלולה כחצוצרת ועבה כקרקבן התרנגולים ואין שליא פחותה מטפח.",
+ "המפלת שליא תשב לזכר ולנקבה לא שהשליא ולד אלא שאין שליא בלא ולד הפילה נפל ואחר כך הפילה שליא חוששין לשליא והרי הוא כולד אחר ואין אומרין זו שלית הנפל שאין תולין את השליא אלא בולד של קיימא לפיכך אם ילדה ולד של קיימא והפילה שליא אפילו אחר כ\"ג יום תולין אותו בולד ואין חוששין לולד אחר שהולד קרע השליא ויצא.",
+ "הפילה שליא תחילה ואח\"כ ילדה ולד של קיימא חוששין לשליא שהיא ולד אחר ואין תולין אותה בולד הבא אחריה שאין דרכה של שליא לצאת לפני הולד יצאת מקצת השליא ביום הראשון ומקצתה בשני מונין לה מיום הראשון ואין נותנין לה ימי טהרה אלא מיום שני להחמיר.",
+ "הפילה דמות בהמה חיה ועוף ושליא קשורה בו אין חוששין לולד ואם אינה קשורה בו מטילין עליה חומר שתי ולדות שאני אומר שמא נימוח שפיר מרוקם שהיה בשליא זו ושמא נימוחה השליא של שפיר זה שהוא דמות בהמה וחיה.",
+ "כל אלו שחוששין לשליא אין נותנין להן ימי טוהר וכל מי שהפילה דבר שאינו ולד או שפיר בתוך ארבעים יום שעדיין לא נגמרה צורתו אם יצא עמו דם הרי זו נדה או זבה ואם יצא יבש בלא דם הרי זו טהורה.",
+ "מי שילדה זכר ונקבה תאומים תשב לנקבה ילדה טומטום או אנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה ילדה תאומים אחד זכר והשני טומטום או אנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה האחת נקבה והשני טומטום או אנדרוגינוס תשב לנקבה בלבד שהטומטום והאנדרוגינוס ספק הן שמא זכר הן שמא נקבה.",
+ "האשה שהוחזקה מעוברת וילדה ואין ידוע מה ילדה כגון שעברה לנהר והפילה שם או שהפילה לבור או שהפילה וגררתו חיה הרי זו בחזקת שהפילה ולד ותשב לזכר ולנקבה אבל אם לא הוחזקה מעוברת והפילה ואין ידוע מה הפילה ה\"ז ספק יולדת ותשב לזכר ולנקבה ולנדה.",
+ "כל מקום שנאמר תשב לזכר ולנקבה כיצד דינה תהיה אסורה לבעלה י\"ד יום כיולדת נקבה שבעה הראשונים ודאי והשבעה האחרונים ספק ואין נותנין לה ימי טוהר אלא עד ארבעים יום כיולדת זכר ואם ראתה דם אחר הארבעים עד שמונים אינו דם טוהר אלא ספק דם נדה או ספק דם זיבות אם בא מימי הזיבה כמו שביארנו וכן אם ראתה דם יום אחד ושמונים בלבד הרי זו ספק נדה ותשב שבעת ימי הנדה שמא נקבה ילדה שאין לה וסת נדות עד אחר מלאות כמו שביארנו.",
+ "כל מקום שנאמר תשב לזכר ולנקבה ולנדה כיצד דינה תהיה אסורה לבעלה י\"ד יום כיולדת נקבה ואם ראתה דם ביום אחד ושמונים הרי זו ספק נדה וכן אם ראתה ביום ע\"ד וביום פ\"א הרי זו ספק נדה וכן אם ראתה ביום ארבעים ואחד אף על פי שראתה ביום ל\"ד הרי זו ספק נדה ואסורה לבעלה עד ליל ארבעים ושמונה כיולדת זכר ואין נותנין לה ימי טוהר כלל כנדה והרי היא כמי שלא ילדה וכל דם שתראה מיום שהפילה עד פ' יום אם בא בימי נדתה ה\"ז ספק נדה מאחר השבעה מיום שהפילה ואם בא בימי זיבתה הרי זו ספק זבה שכל ימי מלאת אין בהן וסת וכן אם ראתה ביום אחד ושמונים עדיין היא מקולקלת ותהיה ספק נדה כמו שביארנו אע\"פ שלא ראתה אלא יום אחד וכשיקבע לה הוסת אחר השמונים יסור קילקולה ותחזור להיות נדה ודאית או זבה ודאית וכן מיום שהפילה עד ז' ימים ותהיה נדה ודאית אם הפילה בתוך ימי נדתה כמו שביארנו."
+ ],
+ [
+ "כל שאמרנו בנדה וזבה ויולדת הוא דין תורה וכמשפטים אלו היו עושין כשהיו ב\"ד הגדול מצויין והיו שם חכמים גדולים שמכירים הדמים ואם נולד להם ספק בראיות או בימי נדה וזיבה יעלו לב\"ד וישאלו כמו שהבטיחה תורה עליהן שנאמר כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין בין דם נדה לדם זיבה ובאותן הימים היו בנות ישראל נזהרות מדבר זה ומשמרות וסתותיהן וסופרות תמיד ימי הנדה וימי הזיבה.",
+ "וטורח גדול יש במנין הימים ופעמים רבות יבואו לידי ספק שאפילו ראתה הבת דם ביום הלידה מאותו היום מתחילין למנות לה ימי נדה וימי זיבה כמו שביארנו ולפיכך לא תטמא הבת בזיבה אלא בת י' ימים שאם ראתה ביום שנולדה הרי זו נדה שבעת ימים ושלשת ימים סמוך לנדתה הרי י' ימים הנה למדת שמתחילת ראייה מתחלת למנות ימי נדה וימי זיבה כל ימיה ואפילו ראתה והיא קטנה.",
+ "ובימי חכמי הגמרא נסתפק הדבר הרבה בראיית הדמים ונתקלקלו הוסתות לפי שלא היה כח בכל הנשים למנות ימי נדה וימי זיבה לפיכך החמירו חכמים בדבר זה וגזרו שיהו כל ימי האשה כימי זיבתה ויהיה כל דם שתראה ספק דם זיבות.",
+ "ועוד החמירו בנות ישראל על עצמן חומרא יתירה על זה ונהגו כולם בכ\"מ שיש ישראל שכל בת ישראל שרואה דם אפילו לא ראתה אלא טיפה כחרדל בלבד ופסק הדם סופרת לה ז' ימים נקיים ואפילו ראתה בעת נדתה בין שראתה יום אחד או שנים או השבעה כולן או יתר משיפסוק הדם סופרת שבעת ימים נקיים כזבה גדולה וטובלת בליל שמיני אף על פי שהיא ספק זבה או ביום שמיני אם היה שם דוחק כמו שאמרנו ואחר כך תהיה מותרת לבעלה.",
+ "וכן כל היולדת בזמן הזה הרי היא כיולדת בזוב וצריכה שבעת ימים נקיים כמו שביארנו ומנהג פשוט בשנער ובארץ הצבי ובספרד ובמערב שאם ראתה דם בתוך ימי מלאת אע\"פ שראתה אחר שספרה שבעת ימים נקיים וטבלה הרי זו סופרת שבעת ימים נקיים אחר שיפסוק הדם ואין נותנין לה ימי טוהר כלל אלא כל דם שתראה האשה בין דם קושי בין דם טוהר הכל טמא וסופרת שבעת ימים נקיים אחר שיפסוק הדם.",
+ "ודין זה בימי הגאונים נתחדש והם גזרו שלא יהיה שם דם טוהר כלל שזה שהחמירו על עצמן בימי חכמי הגמרא אינו אלא ברואה דם שהוא טמא שיושבת עליו ז' נקיים אבל דם שתראה בימי טוהר אחר ספירה וטבילה אין לחוש לו שאין ימי טוהר ראויין לא לנדה ולא לזיבה כמו שביארנו.",
+ "ושמענו שבצרפת בועלים על דם טוהר כדין הגמרא עד היום אחר ספירה וטבילה מטומאת יולדת בזוב ודבר זה תלוי במנהג.",
+ "וכן דין דם בתולים בזמן הזה שאפילו היתה קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה דם מימיה בועל בעילת מצוה ופורש וכל זמן שתראה הדם מחמת המכה הרי היא טמאה ואחר שיפסוק הדם סופרת ז' ימים נקיים.",
+ "יתר על זה כל בת שתבעוה להנשא ורצתה שוהה שבעת ימים נקיים מאחר שרצתה ואחר כך תהיה מותרת להבעל שמא מחמודה לאיש ראתה דם טיפה אחת ולא הרגישה בה בין שהיתה האשה גדולה בין שהיתה קטנה צריכה לישב ז' נקיים מאחר שרצתה ואח\"כ תטבול ותבעל.",
+ "וכל הדברים האלו חומרא יתירה שנהגו בה בנות ישראל מימי חכמי הגמרא ואין לסור ממנה לעולם לפיכך כל אשה שרצתה כשתבעוה להנשא לא תנשא עד שתספור ותטבול ואם נשאת לתלמיד חכם מותרת להנשא מיד ותספור מאחר שנשאתו ותטבול שתלמיד חכם יודע שהיא אסורה ונזהר מזה ולא יקרב לה עד שתטבול.",
+ "דין הכתמים בזמן הזה כמו שביארנו ואין בדבר חידוש ולא מנהג אלא כל כתם שאמרנו שהיא טהורה הרי היא טהורה וכל כתם שאמרנו טמאה (אם אין בכתם שיעור כדי לחוש לזיבות) סופרת שבעת ימים מיום שנמצא בו הכתם ואם היה שיעור הכתם כדי לחוש לזיבות סופרת שבעת ימים מאחר יום שנמצא בו הכתם שאין הרואה דם כרואה כתם.",
+ "וכן כל מה שאמרנו ביולדת שאמו טהורה הרי היא טהורה בזמן הזה וכן האשה שראתה לובן או דם ירוק או שהשליכה חתיכה אדומה שאין עמה דם הרי היא טהורה אף בזמן הזה שלא החמירו אלא ברואה דם טמא [ואין זה דם טמא].",
+ "וכן אם היתה בה מכה והיה הדם שותת ממנה או שבא הדם עם מימי רגלים ה\"ז טהורה ולא נתחדש דבר אלא ספירת שבעת ימים נקיים לכל רואה דם טמא כמו שאמרנו ושיהיו כל מראה דמים טמאים.",
+ "זה שתמצא במקצת המקומות שהנדה יושבת שבעת ימים בנדתה אף ע\"פ שלא ראתה דם אלא יום אחד ואחר השבעה תשב שבעת ימים נקיים אין זה מנהג אלא טעות הוא ממי שהורה להם כך ואין ראוי לפנות לדבר זה כלל אלא אם ראתה יום אחד סופרת אחריו ז' (נקיים) וטובלת בליל ח' שהוא ליל שני שלאחר נדתה ומותרת לבעלה.",
+ "וכן זה שתמצא במקצת מקומות ותמצא תשובות למקצת הגאונים שיולדת זכר לא תשמש מטתה עד סוף ארבעים ויולדת נקבה אחר שמונים ואף על פי שלא ראתה דם אלא בתוך השבעה אין זה מנהג אלא טעות הוא באותן התשובות ודרך אפיקורוסות באותן המקומות ומן הצדוקין למדו דבר זה ומצוה לכופן כדי להוציא מלבן ולהחזירן לדברי חכמים שתספור ז' ימים נקיים בלבד כמו שביארנו.",
+ "אין האשה עולה מטומאתה ויוצא מידי ערוה עד שתטבול במי מקוה כשר ולא יהיה דבר חוצץ בין בשרה ובין המים ובהלכות מקואות יתבאר המקוה הכשר והפסול ודרך הטבילה ומשפטי החציצה אבל אם רחצה במרחץ אפילו נפלו עליה כל מימות שבעולם הרי היא אחר הרחיצה כמות שהיתה קודם הרחיצה בכרת שאין לך דבר שמעלה מטומאה לטהרה אלא טבילה במי מקוה או במעיין או בימים שהם כמעיין כמו שיתבאר בהלכות מקואות.",
+ "כל ז' ימים נקיים שבזמן הזה אע\"פ שהן ספק אם טבלה בהן כאילו לא טבלה ואם טבלה בשביעי אף על פי שאסור לעשות כן לכתחלה שמא יבוא לבעול בשביעי אחר הטבילה הואיל וטבלה בזמנה אפי' היתה זבה ודאית הרי זו עלתה לה טבילה.",
+ "ואסור לאדם שידבק באשתו בשבעת ימים נקיים אלו ואע\"פ שהיא בכסותה והוא בכסותו ולא יקרב לה ולא יגע בה אפילו באצבע קטנה ולא יאכל עמה בקערה אחת כללו של דבר ינהוג עמה בימי ספירה כמו שינהוג בימי נדה שעדיין היא בכרת עד שתטבול כמו שביארנו.",
+ "כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ מהרחצת פניו ידיו ורגליו ומזיגת הכוס והצעת המטה בפניו גזירה שמא יבוא לדבר עבירה ומפני זה לא תאכל עמו בקערה אחת ולא יגע בבשרה מפי הרגל עבירה וכן בשבעת ימים נקיים לא תעשה לו שלש מלאכות אלו ומותר לאשה להתקשט בימי נדתה כדי שלא תתגנה על בעלה."
+ ],
+ [
+ "ישראל שבעל עכו\"ם משאר האומות דרך אישות או ישראלית שנבעלה לעכו\"ם דרך אישות הרי אלו לוקין מן התורה שנאמר לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך אחד שבעה עממין ואחד כל אומות באיסור זה וכן מפורש על ידי עזרא ואשר לא נתן בנותינו לעמי הארץ ואת בנותיהם לא נקח לבנינו.",
+ "ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות אבל הבא על הכותית דרך זנות מכין אותו מכת מרדות מד\"ס גזירה שמא יבא להתחתן ואם ייחדה לו בזנות חייב עליה משום נדה ומשום שפחה ומשום כותית ומשום זונה ואם לא ייחדה לו אלא נקראת מקרה אינו חייב אלא משום כותית וכל חיובין אלו מדבריהן.",
+ "במה דברים אמורים כשהיה הבועל ישראל אבל כהן הבא על הכותית לוקה מן התורה משום זונה ואחד זונה כותית ואחד זונה ישראלית ובבעילה בלבד לוקה שהרי אינה בת קידושין.",
+ "כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין ודבר זה הל\"מ הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי.",
+ "ואין הקנאי רשאי לפגוע בהן אלא בשעת מעשה כזמרי שנאמר ואת האשה אל קבתה אבל אם פירש אין הורגין אותו ואם הרגו נהרג עליו ואם בא הקנאי ליטול רשות מב\"ד להרגו אין מורין לו ואף על פי שהוא בשעת מעשה ולא עוד אלא אם בא הקנאי להרוג את הבועל ונשמט הבועל והרג הקנאי כדי להציל עצמו מידו אין הבועל נהרג עליו והבא על בת גר תושב אין הקנאין פוגעים בו אבל מכין אותו מכת מרדות.",
+ "לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו ב\"ד הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת שנאמר כי חלל יהודה קדש י\"י אשר אהב ובעל בת אל נכר יכרת י\"י לאיש אשר יעשנה ער ועונה אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו מגיש מנחה לי\"י צבאות הנה למדת שהבועל כותית כאילו נתחתן לעכו\"ם שנאמר ובעל בת אל נכר ונקרא מחלל קדש ה'.",
+ "עון זה אע\"פ שאין בו מיתת ב\"ד אל יהי קל בעיניך אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי י\"י.",
+ "ודבר זה גורם להדבק בעכו\"ם שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם ולשוב מאחרי י\"י ולמעול בו.",
+ "עכו\"ם הבא על בת ישראל אם אשת איש היא נהרג עליה ואם פנויה היא אינו נהרג.",
+ "אבל ישראל הבא על הכותית בין קטנה בת שלש שנים ויום אחד בין גדולה בין פנויה בין אשת איש ואפילו היה קטן בן ט' שנים ויום אחד כיון שבא על הכותית בזדון ה\"ז נהרגת מפני שבא לישראל תקלה על ידיה כבהמה ודבר זה מפורש בתורה שנאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו.",
+ "העבדים שהטבילו אותם לשם עבדות וקבלו עליהם מצות שהעבדים חייבים בהם יצאו מכלל העכו\"ם ולכלל ישראל לא באו לפיכך השפחה אסורה לבן חורין אחד שפחתו ואחד שפחת חבירו והבא על השפחה מכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים שהרי מפורש בתורה שהאדון נותן שפחה כנענית לעבדו העברי והיא מותרת לו שנאמר אם אדוניו יתן לו אשה.",
+ "ולא גזרו חכמים בדבר זה ולא חייבה תורה מלקות בשפחה אא\"כ היתה נחרפת לאיש כמו שביארנו.",
+ "אל יהי עון זה קל בעיניך מפני שאין בו מלקות מן התורה שגם זה גורם לבן לסור מאחרי י\"י שהבן מן השפחה הוא עבד ואינו מישראל ונמצא גורם לזרע הקדש להתחלל ולהיותם עבדים הרי אונקלוס המתרגם כלל בעילת עבד ושפחה בכלל לא יהיה קדש ולא תהיה קדשה.",
+ "הבא על שפחה ואפילו בפרהסיא ובשעת עבירה אין הקנאין פוגעין בו וכן אם לקח שפחה דרך חתנות אינו לוקה מן התורה שמעת שטבלה וקבלה מצות יצתה מכלל העכו\"ם.",
+ "נתערב ולד ישראלית בולד שפחה הרי שניהן ספק וכל אחד מהן ספק עבד וכופין בעל השפחה ומשחרר את שניהם ואם היה הבן ההוא (בן) האדון של עבד כשיגדלו ישחררו זה את זה ויהיו מותרין לבא בקהל.",
+ "היו התערובות בנות הרי שתיהן ספק שפחות והבא על כל אחת מהן הולד ספק עבד וכן אם נתערב ולד עכו\"ם בולד ישראלית מטבילים את שניהן לשם גירות וכל אחת מהן ספק גיורת.",
+ "כל העכו\"ם כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות שבתורה והעבדים כשישתחררו הרי הן כישראל לכל דבר שנאמר הקהל חוקה אחת יהיה לכם ומותרין להכנס בקהל י\"י מיד והוא שישא הגר או המשוחרר בת ישראל וישא הישראלי גיורת ומשוחררת חוץ מד' עממין בלבד והם עמון ומואב ומצרים ואדום שהאומות האלו כשיתגייר אחד מהן הרי הוא כישראל לכל דבר אלא לענין ביאה בקהל.",
+ "וכיצד דינן עמון ומואב איסורין איסור עולם זכרים ולא נקבות שנאמר לא יבוא עמוני ומואבי בקהל י\"י וגו' הל\"מ שהעמוני הזכר והמואבי הזכר הוא שאסור לעולם לישא בת ישראל אפילו בן בנו עד סוף העולם אבל עמונית ומואבית מותרת מיד כשאר האומות.",
+ "מצרי ואדומי אחד זכרים ואחד נקבות דור ראשון ודור שני אסורין לבא בישראל ודור שלישי מותר שנאמר בנים אשר יולדו להם וגו'.",
+ "מצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.",
+ "גר עמוני שנשא מצרית הולד עמוני גר מצרי שנשא עמונית הולד מצרי זה הכלל באומות הלך אחר הזכר נתגיירו הלך אחר הפחות.",
+ "מי שנתגייר משבעה עממין אינן אסורין מן התורה לבוא בקהל והדבר ידוע שלא נתגיירו מהן אלא הגבעונים ויהושע גזר עליהם שיהיו אסורים לבא בקהל אחד זכרים ואחד נקבות ולא אסר אותם אלא בזמן שיש מקדש שנאמר וחוטבי עצים ושואבי מים לבית אלהי תלה הרחקתם במקדש.",
+ "והם הנקראים נתינים לפי שנתנם לעבודת המקדש בא דוד וגזר עליהם שלא יכנסו בקהל לעולם ואפילו בזמן שאין מקדש וכן מפורש בעזרא ומן הנתינים שנתן דוד והשרים לעבודת הלוים הא למדת שלא תלה אותם במקדש.",
+ "ולמה גזר עליהם הוא ובית דינו לפי שראה עזות ואכזריות שהיתה בהם בעת שבקשו שבעת בני שאול בחיר ה' לתלותם והרגום ולא רחמו עליהם.",
+ "כשעלה סנחריב מלך אשור בלבל כל האומות ועירבם זה בזה והגלה אותם ממקומם ואלו המצרים שבארץ מצרים עתה אנשים אחרים הם וכן האדומים שבשדה אדום והואיל ונתערבו ד' אומות האסורים בכל אומות העולם שהן מותרים הותר הכל שכל הפורש מהן להתגייר חזקתו שפירש מן הרוב לפיכך כשיתגייר הגר בזמן הזה בכ\"מ בין אדומי בין מצרי בין עמוני בין מואבי בין כושי בין שאר האומות אחד הזכרים ואחד הנקבות מותרין לבא בקהל מיד."
+ ],
+ [
+ "בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית: במילה, וטבילה, וקרבן.",
+ "מילה היתה במצרים, שנאמר: \"וכל ערל לא יאכל בו\". מל אותם משה רבינו, שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי. ועל זה נאמר: \"ובריתך ינצורו\".",
+ "וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה, שנאמר: \"וקדשתם היום ומחר, וכבסו שמלותם\". וקרבן, שנאמר: \"וישלח את נערי בני ישראל, ויעלו עולות\" – על ידי כל ישראל הקריבום.",
+ "וכן לדורות כשירצה העובד כוכבים להכנס לברית, ולהסתופף תחת כנפי השכינה, ויקבל עליו עול תורה – צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן. ואם נקיבה היא – טבילה וקרבן, שנאמר: \"ככם כגר\" – מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן, אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן.",
+ "ומהו קרבן הגר? עולת בהמה, או שתי תורים או שני בני יונה, ושניהם עולה. ובזמן הזה שאין שם קרבן – צריך מילה וטבילה. וכשיבנה בית המקדש יביא קרבן.",
+ "גר שמל ולא טבל, או טבל ולא מל – אינו גר עד שימול ויטבול. וצריך לטבול בפני שלושה. והואיל והדבר צריך בית דין – אין מטבילין אותו בשבת, ולא ביום טוב, ולא בלילה. ואם הטבילוהו – הרי זה גר.",
+ "גר קטן – מטבילין אותו על דעת בית דין, שזכות היא לו. מעוברת שנתגיירה וטבלה – אין בנה צריך טבילה. טבל בינו לבין עצמו, ונתגייר בינו לבין עצמו, ואפילו בפני שנים – אינו גר. בא ואמר \"נתגיירתי בבית דינו של פלוני והטבילוני\" – אינו נאמן לבוא בקהל עד שיביא עדים.",
+ "היה נשוי לישראלית או לגיורת, ויש לו בנים, ואמר \"נתגיירתי ביני לבין עצמי\" – נאמן לפסול את עצמו, ואינו נאמן לפסול את הבנים. וחוזר וטובל בבית דין.",
+ "גיורת שראינוה נוהגת בדרכי ישראל תמיד, כגון שתטבול לנידתה, ותפריש תרומה מעיסתה, וכיוצא בזה; וכן גר שנוהג בדרכי ישראל, שטובל לקריו, ועושה כל המצות – הרי אלו בחזקת גרי צדק, ואף על פי שאין שם עדים שמעידין לפני מי שנתגיירו. ואף על פי כן, אם באו להתערב בישראל – אין משיאין אותם עד שיביאו עדים, או עד שיטבלו בפנינו, הואיל והוחזקו עובדי כוכבים.",
+ "אבל מי שבא ואמר שהיה עובד כוכבים ונתגייר בבית דין – נאמן, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. במה דברים אמורים? בארץ ישראל ובאותן הימים, שחזקת הכל שם בחזקת ישראל. אבל בחוצה לארץ – צריך להביא ראיה, ואחר כך ישא ישראלית. ואני אומר שזו מעלה ביוחסין.",
+ "כשם שמלין ומטבילין את הגרים, כך מלין ומטבילין את העבדים הנלקחים מן העובדי כוכבים לשם עבדות. הלוקח עבד מן העובדי כוכבים, וקדם העבד וטבל לשם בן חורין – קנה עצמו. והוא שיאמר בעת טבילה \"הריני טובל בפניכם לשם גירות\". ואם טבל בפני רבו – אינו צריך לפרש, אלא כיון שטבל נשתחרר. לפיכך צריך רבו לתקפו במים עד שיעלה והוא תחת שיעבודו, ומודיעו בפני הדיינין שלשם עבדות מטבילו. ואין העבד טובל אלא בפני שלושה וביום כגר, שמקצת גירות הוא.",
+ "כשישתחרר העבד – צריך טבילה אחרת בפני שלושה, ביום שבו תיגמר גירותו ויהיה כישראל. ואין צריך לקבל עליו מצות ולהודיעו עיקרי הדת, שכבר הודיעוהו כשטבל לשם עבדות.",
+ "ובמקוה הכשר לטבילת נידה – שם מטבילין את הגרים ואת העבדים ואת המשוחררים. וכל דבר שחוצץ בנידה – חוצץ בגרים ובעבדים ובמשוחררים.",
+ "אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא \"ידיד יי\", נשאו נשים נכריות בגיותן. אלא סוד הדבר כך הוא: שהמצוה הנכונה כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר – בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול, או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד בא להכנס לדת. ואם איש הוא – בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית, ואם אשה היא – בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל. אם לא נמצא להם עילה – מודיעין אותן כובד עול התורה, וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות, כדי שיפרושו. אם קבלו ולא פירשו, וראו אותן שחזרו מאהבה – מקבלים אותן, שנאמר: \"ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה, ותחדל לדבר אליה\".",
+ "לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה. בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו. שכל החוזר מן העובדי כוכבים בשביל דבר מהבלי העולם – אינו מגרי הצדק. ואף כל פי כן היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו בית דין הגדול חוששין להם: לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם.",
+ "ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי בית דין גיירום – חשבן הכתוב כאילו הן עובדות כוכבים ובאיסורן עומדין. ועוד שהוכיח סופן על תחילתן שהן עובדות כוכבים ומזלות שלהן, ובנו להן במות. והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן, שנאמר: \"אז יבנה שלמה במה\".",
+ "גר שלא בדקו אחריו, או שלא הודיעוהו המצות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות – הרי זה גר. אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל – יצא מכלל עבדי הכוכבים ומזלות, וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו. ואפילו חזר ועבד כוכבים ומזלות – הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין, ומצוה להחזיר אבידתו, מאחר שטבל נעשה כישראל. ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן, ואף על פי שנגלה סודן.",
+ "ומפני זה אמרו חכמים: קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל, וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאוה, וכן רוב הנסיונות האספסוף היו בהן תחילה."
+ ],
+ [
+ "כיצד מקבלין גירי הצדק כשיבוא אחד להתגייר מן העכו\"ם ויבדקו אחריו ולא ימצאו עילה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים ודחופים ומסוחפין ומטורפין ויסורין באין עליהן אם אמר אני יודע ואיני כדאי מקבלין אותו מיד.",
+ "ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עכו\"ם ומאריכין בדבר הזה ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופיאה ומעשר שני ומודיעין אותו עונשן של מצות כיצד אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת לדת זו אם אכלת חלב אי אתה ענוש כרת אם חללת שבת אי אתה ענוש סקילה ועכשיו אחר שתתגייר אם אכלת חלב אתה ענוש כרת אם חללת שבת אתה ענוש סקילה ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה שבתחלה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון ורכים וכן הוא אומר בחבלי אדם אמשכם ואחר כך בעבותות אהבה.",
+ "וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצות כך מודיעין אותו שכרן של מצות ומודיעין אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העולם הבא ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודען.",
+ "ואומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל וזה שתראה ישראל בצער בעולם הזה טובה היא צפונה להם שאינן יכולין לקבל רוב טובה בעולם הזה כאומות שמא ירום לבם ויתעו ויפסידו שכר העולם הבא כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט.",
+ "ואין הקב\"ה מביא עליהן רוב פורענות כדי שלא יאבדו אלא כל העכו\"ם כלין והן עומדין ומאריכין בדבר הזה כדי לחבבן אם חזר בו ולא רצה לקבל הולך לדרכו ואם קיבל אין משהין אותו אלא מלין אותו מיד ואם היה מהול מטיפין ממנו דם ברית ומשהים אותו עד שיתרפא רפואה שלימה ואחר כך מטבילין אותו.",
+ "ושלשה עומדין על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות פעם שנייה והוא עומד במים ואם היתה אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה והדיינין מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות וחמורות והיא יושבת במים ואח\"כ טובלת בפניהם והן מחזירין פניהן ויוצאין כדי שלא יראו אותה כשתעלה מן המים.",
+ "אי זה הוא גר תושב זה עכו\"ם שקיבל עליו שלא יעבוד כו\"ם עם שאר המצות שנצטוו בני נח ולא מל ולא טבל ה\"ז מקבלין אותו והוא מחסידי אומות העולם ולמה נקרא שמו תושב לפי שמותר לנו להושיבו בינינו בארץ ישראל כמו שביארנו בהלכות עכו\"ם.",
+ "ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל בזמן הזה אפילו קיבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו.",
+ "העבד הנלקח מן העכו\"ם אין אומרין לו מה ראית שבאת אלא אומרים לו רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מן הכשרים או לא אם רצה מודיעין לו עיקרי הדת ומקצת מצות קלות וחמורות ועונשן ושכרן כמו שמודיעין את הגר ומטבילין אותו כגר ומודיעין אותו כשהוא במים ואם לא רצה לקבל מגלגלין עליו כל שנים עשר חדש ומוכרו לעכו\"ם ואסור לקיימו יותר על כן ואם התנה עליו מתחלה שלא ימול ולא יטבול אלא יהיה גר תושב מותר לקיימו בעבודתו כשהוא גר תושב ואין מקיימין עבד כזה אלא בזמן היובל.",
+ "העכו\"ם אין אסורים עליהם משום ערוה אלא אמו ואשת אביו ואחותו מאמו ואשת איש וזכר ובהמה כמו שיתבאר בהלכות מלכים ומלחמותיהן אבל שאר עריות מותרין להן.",
+ "עכו\"ם שנתגייר ועבד שנשתחרר הרי הוא כקטן שנולד וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא עכו\"ם או כשהוא עבד אינן שאר בשר ואם נתגייר הוא והם אינו חייב על אחת מהם משום ערוה כלל.",
+ "דין תורה שמותר לעכו\"ם שישא אמו או אחותו מאמו שנתגיירו אבל חכמים אסרו דבר זה כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה שאמש היתה לו זו אסורה והיום מותרת וכן גר שבא על אמו או אחותו והיא בגיותה ה\"ז כבא על הנכרית.",
+ "כיצד דין הגרים בעריות של שאר בשר אם היה נשוי כשהוא עכו\"ם לאמו או לאחותו ונתגיירו מפרישין אותן כמו שביארנו ואם היה נשוי לשאר עריות ונתגייר הוא ואשתו אין מפרישין אותן גר אסור בשאר האם אחר שנתגייר מד\"ס ומותר בשאר האב אף על פי שיודע בודאי שזה שארו מאביו כגון תאומים שדבר ברור שאביו של זה הוא אביו של זה אע\"פ כן לא גזרו על שאר אביו לפיכך נושא הגר אשת אחיו מאביו ואשת אחי אביו ואשת אביו ואשת בנו אף על פי שנשאת לאחיו או לאביו או לאחי אביו או לבנו אחר שנתגיירו וכן אחות אמו מאביה ואחותו מאביו ובתו שנתגיירה מותרת לו אבל אינו נושא לא אחותו מאמו ולא אחות אמו מאמה ולא אשת אחיו מאמו שנשאה אחיו מאמו אחר שנתגייר אבל אם נשאה אחיו כשהוא עכו\"ם ה\"ז מותרת לו.",
+ "שני אחים תאומים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה חייבין משום אשת אח.",
+ "הנושא גיורת ובתה הגיורת או שתי אחיות מן האם יושב עם אחת מהן ומגרש השנייה נשא גיורת ומתה הרי זה מותר לישא אמה או בתה שלא גזרו אלא בחייהן ומותר לאדם לישא שתי אחיות גיורות מן האב שלא גזרו בשאר האב כמו שבארנו.",
+ "השניות כולן לא גזרו עליהן בגרים לפיכך מותר הגר לישא אם אמו ונושא אדם גיורת ואם אמה או בת בת בתה וכן בשאר השניות.",
+ "העבד מותר לישא אמו כשהוא עבד ואין צריך לומר בתו ואחותו וכיוצא בהן שכבר יצא מכלל עכו\"ם ואין העריות האסורות על העכו\"ם אסורות עליו ולא בא לכלל ישראל כדי שיאסרו עליו עריות האסורות על הגרים.",
+ "ויראה לי שאם בא העבד על הזכור ובהמה יהרגו שאיסור שתי עריות אלו שוה בכל האדם.",
+ "עבדים שנשתחררו הרי הן כגרים כל שאסור לגרים אסור להן וכל המותר לגרים מותר להן נותן אדם שפחתו לעבדו או לעבד חבירו ומוסר שפחה אחת לשני עבדים לכתחלה ואינן צריכין שום דבר אלא הרי הן כבהמות ושפחה שהיא מיוחדת לעבד או שאינה מיוחדת אחת היא לפי שאין אישות אלא לישראל או לעכו\"ם על העכו\"ם אבל לא לעבדים על העבדים ולא לעבדים על ישראל."
+ ],
+ [
+ "אי זהו ממזר האמור בתורה זה הבא מערוה מן העריות חוץ מן הנדה שהבן ממנה פגום ואינו ממזר אבל הבא על שאר העריות בין באונס בין ברצון בין בזדון בין בשגגה הולד ממזר ואחד זכרים ואחד נקבות אסורין לעולם שנאמר גם דור עשירי כלומר לעולם.",
+ "אחד ממזר שנשא ישראלית או ישראלי שנשא ממזרת כיון שבעלו אחר הקידושין לוקין קידש ולא בעל אינו לוקה בעל ולא קידש אינן לוקין משום ממזרות שאין לך בכל חייבי לאוין מי שלוקה על בעילה בלא קידושין אלא כהן גדול באלמנה כמו שיתבאר המחזיר גרושתו משנשאת הולד כשר שהרי אינה ערוה.",
+ "עכו\"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין פנויה בין באשת איש בין באונס בין ברצון עכו\"ם ועבד הבאים על הממזרת הולד ממזר וממזר הבא על העכו\"ם הולד עכו\"ם נתגייר הרי הוא כשר כשאר גרים ואם בא על השפחה הולד עבד שחררו הולד כשר כשאר עבדים משוחררין ומותר בבת ישראל.",
+ "זה הכלל בן הבא מן העבד או מן העכו\"ם או מן השפחה או מן בת עכו\"ם הרי הוא כאמו ואין משגיחין על האב לפי דבר זה התירו לממזר לישא שפחה כדי לטהר את בניו שהרי הוא משחרר אותם ונמצאו בני חורין ולא גזרו על השפחה לממזר מפני תקנת הבנים.",
+ "מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על אשת איש אותו הבן אין לו תקנה מפני שצד ממזרות וצד כשרות מעורבין בו לפיכך אסור בשפחה ונמצאו בניו כמותו לעולם.",
+ "עכו\"ם הבא על השפחה שטבלה הרי זה עבד ועבד שטבל שבא על עכו\"ם הולד עכו\"ם הלך אחר האם אבל עכו\"ם הבא על שפחה עכו\"ם או עבד עכו\"ם שבא על עכו\"ם בת חורין הלך אחר הזכר.",
+ "ממזר מותר לישא גיורת וכן הממזרת מותרת לגר והבנים משניהם ממזרים שהולד הולך אחר הפגום שנאמר בקהל ה' וקהל גרים אינו קרוי קהל י\"י.",
+ "גיורת שנשאת לגר והולידו בן אע\"פ שהורתו ולידתו בקדושה הרי זה מותר בממזרת וכן בן בן בנו עד שישתקע שם גירותו ממנו ולא יודע שהוא גר ואחר כך יאסר בממזרת ואחד הגרים ואחד העבדים משוחררין דין אחד לכולן.",
+ "גר שנשא בת ישראל או ישראל שנשא גיורת הולד ישראל לכל דבר ואסור בממזרת.",
+ "שלשה ממזרים הם ממזר ודאי וממזר ספק וממזר מדברי סופרים אי זהו ממזר ודאי זה שבא מן הערוה הודאית כמו שביארנו וממזר ספק זה שבא מספק ערוה כגון הבא על האשה שנתקדשה ספק קידושין או נתגרשה ספק גירושין וכיוצא בהן מדברי סופרים כגון האשה ששמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים ובא בעלה הראשון עליה והיא תחת השני הרי הבן ממזר מדברי סופרים.",
+ "פנויה שנתעברה מזנות אמרו לה מהו העובר הזה או הילוד הזה אם אמרה בן כשר הוא ולישראל נבעלתי הרי זו נאמנת והבן כשר ואף ע\"פ שרוב העיר שזנתה בה פסולים.",
+ "ואם לא נבדקה אמו עד שמתה או שהיתה חרשת או אלמת או שוטה או שאמרה לפלוני הממזר נבעלתי או לפלוני הנתין אפילו אותו פלוני מודה שהוא ממנו הרי זה הילוד ספק ממזר כשם שזינתה עם זה שהודה לה כך זינתה עם אחר וזה הוא הנקרא שתוקי שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו ודאי.",
+ "וכן הבן הנמצא בשוק והוא הנקרא אסופי הרי הוא ספק ממזר שאין אנו יודעים מה הוא.",
+ "פנויה שזנתה ואמרה בן זה בן פלוני הוא אם אותו פלוני כשר הרי הבן כשר ואינה נאמנת להיות זה בנו של פלוני ויראה לי שחוששין לדבריה ויהיה הבן אסור בקרובות אותו פלוני מספק ואם אותו פלוני ממזר אינה נאמנת להיות הבן ממזר ודאי על פיה כמו שביארנו אלא יהיה ספק ממזר.",
+ "אבל האב שהוחזק שזה בנו ואמר בני זה ממזר הוא נאמן ואם יש לבן בנים אינו נאמן שלא האמינה אותו תורה אלא על בנו שנאמר כי את הבכור בן השנואה יכיר יכירנו לאחרים.",
+ "וכשם שנאמן לומר בני זה בכור כך נאמן לומר בני זה ממזר או בן גרושה או בן חלוצה וכן אם היתה אשתו מעוברת נאמן לומר עובר זה אינו בני וממזר הוא ויהיה ממזר ודאי והאומר על עצמו שהוא ממזר נאמן לאסור עצמו בבת ישראל ואסור בממזרת עד שיודע ודאי שהוא ממזר ובנו כמוהו ואם יש לו בני בנים אינו נאמן לפסול בני בניו ולא יפסול אלא עצמו.",
+ "ארוסה שנתעברה והיא בבית אביה הרי הולד בחזקת ממזר ואסור בבת ישראל ואסור בממזרת ואם נבדקה אמו ואמרה מארוסי נתעברתי נאמנת והולד כשר ואם הכחישה הארוס ואמר מעולם לא באתי עליה הרי הולד ממזר שאפילו היה בחזקת בנו ואמר בני זה ממזר נאמן והאשה אינה בחזקת זונה אלא נאמנת לומר לארוס נבעלתי ואינה זונה ואם נשאת לכהן לא תצא וולדה ממנו כשר.",
+ "היו העם מרננים אחריה והיא ארוסה עם ארוסה ועם אנשים אחרים אף על פי שבא עליה ארוסה בבית חמיו הרי זה ספק ממזר כשם שהפקירה עצמה לארוסה הפקירה לאחרים ואם נבדקה ואמרה עובר זה מארוסי הרי זה כשר כמו שביארנו.",
+ "אשת איש שהיתה מעוברת ואמרה עובר זה אינו מבעלי אינה נאמנת לפסלו והרי הבן בחזקת כשרות שלא האמינה תורה אלא האב אמר האב אינו בני או שהיה בעלה במדינת הים הרי זה בחזקת ממזר ואם אמרה מעכו\"ם ועבד נתעברתי הרי הולד כשר שאין הבעל יכול להכחישה בדבריה ואין העובר משתהה במעי אמו יתר על שנים עשר חדש.",
+ "אשת איש שיצא עליה קול שהיתה זונה תחת בעלה והכל מרננין אחריה אין חוששין לבניה שמא ממזרים הם שרוב בעילות אצל הבעל ומותר לישא בתה לכתחלה אבל היא עצמה חוששין לה משום זונה ואם היתה פרוצה יותר מדאי אף לבניה חוששין.",
+ "דין תורה שספק ממזר מותר לבוא בקהל שנאמר לא יבא ממזר בקהל י\"י ממזר ודאי אסור לבוא בקהל ולא ספק אבל חכמים עשו מעלה ביוחסין ואסרו גם הספיקות לבוא בקהל לפיכך ממזר ודאי מותר לישא ממזרת ודאית אבל ממזר ספק או שתוקי או אסופי אסור לישא בת ישראל.",
+ "ואסור לישא ממזרת ואפילו ממזרת מספק אסורה לו שמא אחד מהן אינו ממזר והשני ממזר ודאי וממזר של דבריהם מותר לישא ממזרת של דבריהם וכן שאר הספיקות אסורין לישא זה מזה.",
+ "כיצד שתוקים ואסופים וספק ממזרים אסורים לבוא זה עם זה ואם נשאו לא יקיימו אלא יוציאו בגט והולד ספק כאבותיו ואין לספיקות אלו תקנה אלא שישאו מן הגרים והולד הולך אחר הפגום.",
+ "כיצד שתוקי או אסופי שנשא גיורת או משוחררת או גר ומשוחרר שנשא שתוקית או אסופית הולד שתוקי או אסופי.",
+ "האסופי שנמצא בעיר שיש בה עכו\"ם בין שהיה רוב עכו\"ם או רוב ישראל ה\"ז ספק עכו\"ם לענין יחוסין קידש אשה צריכה גט מספק מי שהרגו לא היה נהרג עליו.",
+ "הטבילוהו בית דין לשם גרות או שטבל משהגדיל הרי הוא כשאר אסופים הנמצאים בערי ישראל היה רוב העיר עכו\"ם מותר להאכילו נבילות היה רובן ישראל מחזירין לו אבידתו כישראל מחצה על מחצה מצוה להחיותו כישראל ומפקחין עליו את הגל בשבת והרי הוא לענין נזקין ככל ספק ממון המוציא מחבירו עליו הראיה.",
+ "יראה לי שכל מדינה שיש בה שפחה או עכו\"ם הראויה לילד הואיל והאסופי הנמצא שם ספק עכו\"ם או ספק עבד כשישא הגיורת כמו שביארנו הרי זו ספק אשת איש והבא עליה פטור שאין הורגין על ספק וכן יראה לי שהשתוקי שנשא אשה שאפשר שהיא ערוה עליו והרי היא ספק אשת איש שאין קידושין תופסין בעריות.",
+ "ואי זו היא האשה שאפשר שתהיה ערוה עליו כל אשה שהיה אביה או אחיה קיים כשנתעברה בו אמו וכל אשה שנתגרשה או נתאלמנה שמא אשת אביו היא או אשת אחי אביו.",
+ "ומנין אני אומר שאין השתוקי והאסופי אסור בכל אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו שהרי הכשר שנבדקה אמו אינו אסור בכל אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו והרי נאמר בתורה אל תחלל את בתך להזנותה ואמרו חכמים שאם יעשה זה נמצא אב נושא בתו ואח נושא אחותו ואילו היה הדין שכל מי שאינו יודע אביו בודאי אסור בכל אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו לא היינו באים למדה הזאת לעולם ולא תהיה הארץ מלאה זמה הא למדת שאין אוסרין עריות ומחזיקין אותן בשאר בשר בספק עד שיודע בודאי שזו ערוה עליו שאם אתה אומר כן כל היתומים שבעולם שלא הכירו אבותיהם היו אסורין להנשא בכ\"מ שמא יפגעו בערוה.",
+ "הולד שהיה מושלך בדרך ובא אחד ואמר בני הוא ואני השלכתיו נאמן וכן אמו נאמנת נאסף מן השוק ובאו אביו ואמר אחר כן ואמרו בננו הוא אין נאמנין הואיל ויצא עליו שם אסופי ובשני רעבון נאמנין שמפני רעב השליכוהו והן רוצין שיזונו אותם אחרים ולפיכך שתקו עד שנאסף.",
+ "נמצא הולד מהול או שהוחתל או שהומלח או שהיה הכוחל בעיניו או הקמיעין בצוארו או שנמצא תחת אילן מסובך שאין חיה נכנסת לו והיה סמוך לעיר או שנמצא בבית הכנסת הסמוך לר\"ה או בצידי ר\"ה אין כאן משום אסופי מאחר שהן משמרין אותו שלא ימות בחזקת כשר הוא אבל אם נמצא מושלך באמצע הדרך או רחוק מן העיר אפילו תחת אילן או בבית הכנסת או שנמצא תלוי באילן מקום שחיה מגעת לו הרי זה אסופי.",
+ "נאמנת חיה לומר זה הבן כהן הוא או לוי או נתין או ממזר מפני שלא הוחזק ואין אנו יודעין יחוסן בד\"א בשהוחזקה בנאמנות ולא ערער עליה אדם אבל אם ערער עליה אפילו אחד ואמר בשקר מעידה אינה נאמנת והרי הבן בחזקת כשר ואין לו ייחוס.",
+ "דבר ברור שהשתוקי אסור לישא שתוקית ואסופי אסור באסופית מפני שהן ספיקות אבל ממזרים ודאים ונתינים מותרים לבוא זה בזה והולד ממזר ושתוקי ואסופי מותרין בנתינים ובשאר הגרים והולד ספק."
+ ],
+ [
+ "פצוע דכא וכרות שפכה שנשאו בת ישראל ובעלו לוקין שנאמר לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל י\"י ומותרין לישא גיורת ומשוחררת ואפי' כהן שהוא פצוע דכא מותר לישא גיורת ומשוחררת לפי שאינו בקדושתו ואפילו נתינה או אחד מן הספיקות מותרת לו.",
+ "הואיל ופצוע דכא אסור לבוא בקהל לא גזרו בו על הנתינים ולא על הספיקות אבל פצוע דכא וכרות שפכה אסור בממזרת ודאית שהרי אסורה מן התורה.",
+ "ואי זהו פצוע דכא כל שנפצעו הביצים שלו וכרות שפכה כל שנכרת הגיד שלו ובשלשה איברין אפשר שיפסל הזכר בגיד ובביצים ובשבילין שבהן תתבשל שכבת זרע והן הנקראין חוטי ביצים וכיון שנפצע אחד מג' איברין אלו או נדך הרי זה פסול.",
+ "כיצד נפצע הגיד או נדך או שנכרת העטרה או למעלה מעטרה פסול ואם נכרת מראש העטרה ונשתייר ממנה אפילו כחוט השערה מוקף לכל הגיד כשר נכרת הגיד למעלה מעטרה כקולמוס או כמרזב כשר.",
+ "ניקב למטה מעטרה כשר ניקבה העטרה עצמה אם כשיראה קרי תצא שכבת זרע מן הנקב פסול נסתם הנקב חזר להכשרו ניקב למטה מעטרה שכנגדו למעלה בתוך העטרה פסול שהעטרה כולה מעכבת.",
+ "נסתם שביל שכבת זרע וחזר לראות שכבת זרע משביל שמשתין בו הרי זה פסול.",
+ "נכרתו הביצים או אחת מהן או שנפצעה אחת מהן או שנדוכה אחת מהן או שחסרה או שנקבה הרי זה פסול נכרתו חוטי ביצים או אחת או שנדך או נפצע הרי זה פסול.",
+ "ניקב חוט מחוטי הביצים לשביל מי רגלים והרי הוא מטיל מים משני מקומות משביל המים ומשביל שכבת זרע ה\"ז כשר.",
+ "כל פסול שאמרנו בענין זה כשלא היו בידי שמים כגון שכרתו אדם או כלב או הכהו קוץ וכיוצא בדברים אלו אבל אם נולד כרות שפכה או פצוע דכא או שנולד בלא ביצים או שחלה מחמת גופו ובטלו ממנו אברים אלו או שנולד בהם שחין והמסה אותן או כרתן ה\"ז כשר לבא בקהל שכל אלו בידי שמים.",
+ "אסור להפסיד איברי זרע בין באדם בין בבהמה חיה ועוף אחד טמאים ואחד טהורים בין בארץ ישראל בין בחוצה לארץ אע\"פ שנאמר ובארצכם לא תעשו מפי השמועה למדו שדבר זה נוהג בכל מקום וענין הכתוב לא יעשה זאת בישראל בין בגופן בין בגוף אחרים וכל המסרס לוקה מן התורה בכ\"מ ואפילו מסרס אחר מסרס לוקה.",
+ "כיצד הרי שבא אחד וכרת את הגיד ובא אחר וכרת את הביצים או נתקן ובא אחר וכרת חוטי ביצים או שבא אחד ומעך את הגיד ובא אחר ונתקו ובא אחר וכרתו כולן לוקין ואף על פי שלא סרס האחרון אלא מסורס בין באדם בין בבהמה חיה ועוף והמסרס את הנקבה בין באדם בין בשאר מינים פטור.",
+ "המשקה עיקרין לאדם או לשאר מינים כדי לסרסו ה\"ז אסור ואין לוקין עליו ואשה מותרת לשתות עיקרין כדי לסרסה עד שלא תלד הרי שכפה את האדם ושסה בו כלב או שאר חיות עד שעשאוהו כרות שפכה או שהושיבו במים או בשלג עד שביטל ממנו איברי תשמיש אינו לוקה עד שיסרס בידו וראוי להכותו מכת מרדות.",
+ "אסור לומר לעכו\"ם לסרס בהמה שלנו ואם לקחה הוא מעצמו וסרסה מותר ואם הערים ישראל בדבר זה קונסין אותו ומוכרה לישראל אחר ואפילו לבנו הגדול מותר למוכרה אבל לבנו הקטן אינו מוכרה לו ולא נותנה לו."
+ ],
+ [
+ "שלש נשים נאסרו על כל הכהנים גרושה זונה וחללה ועל כהן גדול ארבע אלו השלש והאלמנה אחד כהן גדול משוח בשמן המשחה או המרובה בגדים ואחד כהן העובד ואחד כהן גדול שמנוהו ועבר וכן כהן משוח מלחמה כולן מצווין על הבתולה ואסורין באלמנה.",
+ "כל כהן שנשא אחת מהשלש נשים אלו בין גדול בין הדיוט ובעל לוקה ואם בא עליה דרך זנות אינו לוקה משום זונה או גרושה או חללה שנאמר לא יקחו עד שיקח ויבעול.",
+ "אבל כהן גדול שבא על אלמנה לוקה אחת אע\"פ שלא קידש שנאמר לא יחלל כיון שבעלה חללה ופסלה לכהונה אבל זונה וחללה וגרושה הרי הן מחוללות ועומדות קודם בעילתו ולפיכך לוקה כהן גדול לבדו על בעילת אלמנה לבדה אף על פי שאין שם קידושין שהרי חללה והוא מוזהר שלא יחלל כשרים לא אשה ולא זרעו.",
+ "קידש כהן גדול אלמנה ובעלה לוקה שתים אחת משום אלמנה לא יקח ואחת משום לא יחלל ובין כהן גדול ובין כהן הדיוט שנשא אשה מן הארבע ולא בעל אינו לוקה.",
+ "וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה וכל מקום שהוא אינו לוקה היא אינה לוקה שאין הפרש בין איש לאשה לעונשין זולתי בשפחה חרופה בלבד כמו שביארנו.",
+ "כל כהן הבא על הכותית בין גדול בין הדיוט לוקה משום זונה שהרי אינה בת קידושין והוא אסור בבעילת זונה בין ישראלית בין כותית.",
+ "החלוצה אסורה לכהן מד\"ס מפני שהיא כגרושה ומכין אותו מכת מרדות מדבריהם כהן שנשא ספק חלוצה אין מוציאין אותה מתחתיו והיא כשרה וולדה כשר מפני שלא גזרו על ספק חלוצה אלא על חלוצה ודאית וכן מי שהיתה ספק גרושה או ספק אלמנה או ספק זונה וספק חללה מכין אותו מכת מרדות ומוציא בגט.",
+ "כלל גדול הוא בכל איסורים שבתורה שאין איסור חל על איסור אלא א\"כ היו שני איסורין באין כאחת או שהיה האיסור האחד מוסיף דברים אחרים על אותו האיסור או אם היה כולל דברים אחרים עם איסור זה.",
+ "לפיכך אשה שהיתה אלמנה ונעשית גרושה ונעשית חללה ונעשית זונה ובא עליה כהן גדול אח\"כ לוקה ארבע מלקיות על ביאה אחת לפי שהאלמנה אסורה לכהן גדול ומותרת להדיוט חזרה להיות גרושה נוסף בה איסור ונאסרת לכהן הדיוט לפיכך נוסף בה איסור אחר על איסור האלמנה ועדיין היא מותרת לאכול בתרומה נעשית חללה נוסף בה איסור שהרי נאסרת בתרומה ועדיין היא מותרת לישראל נעשית זונה הואיל ויש שם זנות שאוסרה על ישראל אם זינתה אשתו ברצון נוסף בה איסור אחר והוא הדין לכהן הדיוט שבא על הגרושה שנעשית חללה ואחר כך זונה שהוא לוקה שלש על ביאה אחת אבל אם נשתנה סדר זה אינו לוקה אלא אחת.",
+ "מי שנתאלמנה מאנשים הרבה או נתגרשה מאנשים הרבה אין לוקין עליה אלא אחת על כל ביאה אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין אסורה.",
+ "כהן גדול שמת אחיו אע\"פ שהוא מן האירוסין ה\"ז לא ייבם אלא חולץ נפלה לו יבמה והוא כהן הדיוט ונתמנה להיות כהן גדול אף על פי שעשה בה מאמר כשהוא כהן הדיוט ה\"ז לא ייבם אחר שנתמנה אבל אם אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ\"ג ה\"ז יכנוס אחר שנתמנה היתה מקודשת ספק קידושין ומת ארוסה הרי זו ספק אלמנה.",
+ "מצות עשה על כהן גדול שישא נערה בתולה ומשתבגור תאסר עליו והוא אשה בבתוליה יקח אשה לא קטנה בבתוליה ולא בוגרת הא כיצד יצאת מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באה זו נערה ואינו נושא שתי נשים לעולם כאחת שנאמר אשה אחת ולא שתים.",
+ "כהן גדול לא ישא מוכת עץ אע\"פ שלא נבעלה [נבעלה שלא כדרכה הרי זו כנבעלה כדרכה נבעלה לבהמה ה\"ז מותרת].",
+ "כ\"ג שנשא בעולה אינו לוקה אבל מוציא בגט נשא בוגרת או מוכת עץ ה\"ז יקיים אירס בעולה ונתמנה כהן גדול ה\"ז יכנוס אחר שנתמנה.",
+ "אנס נערה בתולה או פיתה אותה אפילו אנסה או פיתה אותה כשהוא כהן הדיוט ונתמנה כהן גדול קודם שיכנוס הרי זה לא יכנוס ואם כנס מוציא.",
+ "אירס את הקטנה ובגרה תחתיו קודם נישואין ה\"ז לא יכנוס מפני שנשתנה גופה ואם כנס לא יוציא.",
+ "אחת גרושה מן האירוסין או מן הנישואין אבל הממאנת אפילו גירשה בגט והחזירה ומיאנה בו ה\"ז מותרת לכהן כמו שביארנו בהלכות גירושין וכל מי שאינה ראויה לחליצה אם נחלצה לא נפסלה לכהונה.",
+ "יצא עליה קול איש פלוני כהן כתב גט לאשתו או נתן גט לאשתו והרי היא יושבת תחתיו ומשמשתו אין מוציאין אותה מתחת בעלה ואם נשאת לכהן אחר תצא מן השני.",
+ "יצא שמה בעיר שנתקדשה ונתגרשה מן הקידושין חוששין לה כמו שביארנו בהלכות גירושין אבל אם יצא עליה קול שהיא חלוצה אין חוששין לה.",
+ "יצא קול על הבתולה שהיא בעולה אין חוששין לה ותנשא לכהן גדול יצא עליה קול שהיא שפחה אין חוששין לה ותנשא אפילו לכהן יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה ואפילו הוציאה בעלה משום שעברה על דת יהודית או בעדי דבר מכוער ומת קודם שיתן לה גט הרי זו מותרת לכהן שאין אוסרין אשה מאלו אלא בעדות ברורה או בהודאת פיה."
+ ],
+ [
+ "מפי השמועה למדנו שהזונה האמורה בתורה היא כל שאינה בת ישראל או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להנשא לו איסור השוה לכל או שנבעלה לחלל אף על פי שהיא מותרת להנשא לו לפיכך הנרבעת לבהמה אע\"פ שהיא בסקילה לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי לא נבעלה לאדם והבא על הנדה אף על פי שהיא בכרת לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי אינה אסורה להנשא לו.",
+ "וכן הבא על הפנויה אפילו היתה קדשה שהפקירה עצמה לכל אע\"פ שהיא במלקות לא נעשת זונה ולא נפסלה מן הכהונה שהרי אינה אסורה להנשא לו אבל הנבעלת לאחד מאיסורי לאוין השוין בכל ואין מיוחדין בכהנים או מאיסורי עשה ואין צריך לומר למי שהיא אסורה לו משום ערוה או לעכו\"ם ועבד הואיל והיא אסורה לו להנשא הרי זו זונה.",
+ "וכן הגיורת והמשוחררת אפילו נתגיירה ונשתחררה פחותה מבת שלש שנים הואיל ואינה בת ישראל הרי זו זונה ואסורה לכהן מכאן אמרו עכו\"ם או נתין או ממזר או גר עמוני ומואבי או מצרי ואדומי ראשון ושני או פצוע דכא וכרות שפכה או חלל שבאו על היהודית עשו אותה זונה ונפסלה לכהונה ואם היתה כהנת פסלוה מן התרומה וכן יבמה שבא עליה זר עשאה זונה והאילונית מותרת לכהן ואינה זונה.",
+ "הבא על אחת מהשניות וכיוצא בהן כגון הבא על קרובת חלוצתו או על חלוצתו לא עשה אותה זונה שהרי אינה אסורה להנשא לו מן התורה כמו שביארנו בהלכות יבום.",
+ "הא למדת שאין היותה זונה תולה בבעילה של איסור שהרי הבא על הנדה ועל הקדשה והנרבעת לבהמה נבעלה בעילה של איסור ולא נעשית זונה ומי שנשאת לחלל נבעלה בעילה של היתר כמו שיתבאר ונעשית זונה ואין הדבר תלוי אלא בפגימה ומפי השמועה למדו שאינה פגומה אלא מאדם האסור לה או מחלל כמו שאמרנו.",
+ "כל הנבעלת לאדם שעושה אותה זונה בין באונס בין ברצון בין בזדון בין בשגגה [בין כדרכה בין שלא כדרכה] משהערה בה נפסלה משום זונה ובלבד שתהיה בת שלש שנים ויום אחד ויהיה הבועל בן תשע שנים ויום אחד ומעלה לפיכך אשת איש שנבעלה לאחר בין באונס בין ברצון נפסלה לכהונה.",
+ "אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה שנאמר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשה הוטמאה הכל בכלל שאם נבעלו אסורין על בעליהן פרט לך הכתוב באשת ישראל שנאנסה שהיא מותרת לבעלה שנאמר והיא לא נתפשה אבל אשת כהן באיסורה עומדת שהרי היא זונה.",
+ "אשת ישראל שנאנסה אף על פי שהיא מותרת לבעלה אסורה לכהונה אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי או שגגתי ובא עלי אחד או שבא עד אחד והעיד לו עליה שזינתה בין באונס בין ברצון הרי זו אינה אסורה עליו שמא עיניה נתנה באחר ואם היא נאמנת לו או העד נאמן לו וסמך דעתו לדבריהם ה\"ז יוציא כדי לצאת ידי ספק.",
+ "אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי אף ע\"פ שהיא מותרת לבעלה כמו שביארנו הרי היא אסורה לכל כהן שבעולם אחר שימות בעלה שהרי הודת שהיא זונה ואסרה עצמה ונעשית כחתיכה האסורה.",
+ "כהן שקידש גדולה או קטנה ואחר זמן בא עליה וטען שמצאה דרוסת איש נאסרה עליו מספק שמא קודם קידושין נבעלה או אחר קידושין אבל ישראל שטען טענה זו לא נאסרה עליו שיש כאן שני ספיקות שמא קודם קידושין ושמא אחר קידושין ואפילו נאמר לאחר קידושין שמא באונס שמא ברצון שהאנוסה מותרת לישראל כמו שביארנו.",
+ "לפיכך אם קדשה אביה לישראל והיא פחותה מבת ג' שנים ויום אחד וטען שמצאה דרוסת איש נאסרה עליו מספק שאין כאן אלא ספק אחד שמא באונס שמא ברצון וספק איסור של תורה לחומרא.",
+ "כל אשה שקינא לה בעלה ונסתרה ולא שתת מי סוטה אסורה לכהן מפני שהיא ספק זונה בין שלא רצת היא לשתות בין שלא רצה להשקותה בין שהיתה שם עדות שמונעה מלשתות בין שקנאו לה בית דין בין שהיתה מן הנשים שאין ראויות לשתות הואיל ולא שתת מכל מקום הרי זו אסורה לכהונה מספק.",
+ "פנויה שראוה שנבעלה לאחד והלך לו ואמרו לה מי הוא זה שבא עליך ואמרה אדם כשר הרי זו נאמנת ולא עוד אלא אפילו ראוה מעוברת ואמרו לה ממי נתעברת ואמרה מאדם כשר הרי זו נאמנת ותהיה מותרת לכהן.",
+ "במה דברים אמורים בשיהיה המקום שנבעלה בו פרשת דרכים או בקרנות שבשדות שהכל עוברין שם והיו רוב העוברים שם כשרים ורוב העיר שפרשו אלו העוברין ממנה כשרים שהחכמים עשו מעלה ביוחסין והצריכו שני רובות אבל אם היו רוב העוברים פוסלים אותה כגון עכו\"ם או ממזרים וכיוצא בהם אף על פי שרוב המקום שבאו ממנה כשרים או שהיו רוב אנשי המקום פסולין אע\"פ שרוב העוברין שם כשרים חוששין לה שמא למי שפוסל אותה נבעלה ולא תינשא לכהן לכתחלה ואם נשאת (לא) תצא.",
+ "ראוה שנבעלה בעיר או נתעברה בעיר אפילו לא היה שוכן שם אלא עכו\"ם אחד או חלל אחד ועבד וכיוצא בהן הרי זו לא תנשא לכתחלה לכהן שכל הקבוע כמחצה על מחצה הוא ואם נשאת לא תצא הואיל והיא אומרת לכשר נבעלתי.",
+ "היתה אלמת או חרשת או שאמרה איני יודעת למי נבעלתי או שהיתה קטנה שאינה מכרת בין כשר לפסול הרי זו ספק זונה ואם נשאת לכהן תצא אלא אם כן היו שני הרובין המצויין אצלה כשרים.",
+ "השבויה שנפדית והיא בת ג' שנים ויום אחד או יתר אסורה לכהן מפני שהיא ספק זונה שמא נבעלה לעכו\"ם ואם יש לה עד שלא נתייחד העכו\"ם עמה הרי זו כשרה לכהונה ואפי' עבד או שפחה או קרוב נאמן לעדות זו ושתי שבויות שהעידה כל אחת מהן לחבירתה הרי אלו נאמנות הואיל ואיסור כל הספיקות כולן מדברי סופרים לפיכך הקלו בשבויה.",
+ "וכן קטן שהיה מסיח לפי תומו נאמן מעשה באחד שנשבה הוא ואמו ובנה מסיח לפי תומו ואמר נשבינו לבין העכו\"ם אני ואמי יצאתי לשאוב מים ודעתי על אמי ללקוט עצים ודעתי על אמי והשיאו אותה חכמים לכהן על פיו.",
+ "אין הבעל נאמן להעיד באשתו השבויה שלא נטמאה שאין אדם מעיד לעצמו וכן שפחתה לא תעיד לה אבל שפחת בעלה מעידה לה ושפחתה שהיתה מסיחה לפי תומה נאמנת.",
+ "כהן שהעיד לשבויה שהיא טהורה הרי זה לא ישאנה שמא עיניו נתן בה ואם פדאה והעיד בה הרי זה ישאנה שאילו לא ידע שהיא טהורה לא נתן בה מעותיו.",
+ "האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אפילו היה שם עד אחד שמעיד שהיא שבויה אבל אם יש שם שני עדים שנשבית אינה נאמנת עד שיעיד לה אחד שהיא טהורה היו שם שני עדים שנשבית ועד אחד מעיד שנטמאת ואחד מכחיש אותו ומעיד לה שהיא טהורה ולא נתייחד עמה עכו\"ם עד שנפדית אפילו זה שמעיד שהיא טהורה אשה או שפחה הרי זו מותרת.",
+ "מי שאמרה נשביתי וטהורה אני והתירוה בית דין להנשא ואח\"כ באו שני עדים שנשבית הרי זו תנשא לכתחלה ולא תצא מהיתרה ואפילו נכנס אחריה שבאי והרי היא שבויה לפנינו ביד אדוניה הרי זו לא תצא מהיתרה שהתירוה ומשמרין אותה מעתה עד שתפדה.",
+ "באו לה שני עדים אחר כך שנטמאת אפילו נשאת ואפילו היו לה בנים הרי זו תצא ואם בא עד אחד אינו כלום אמרה נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שאני טהורה אין אומרין נמתין עד שיבואו העדים אלא מתירין אותה מיד ולא עוד אלא אפילו יצא עליה קול שיש עליה עדי טומאה מתירין אותה עד שיבואו שבשבויה הקלו.",
+ "האב שאמר קדשתי את בתי וגירשתיה והרי היא קטנה נאמן קדשתיה וגירשתיה כשהיתה קטנה והרי היא גדולה אינו נאמן להחזיקה גרושה נשבית ופדיתיה בין שהיא גדולה בין שהיא קטנה אינו נאמן שלא האמינה אותו תורה אלא לאסרה משום אישות שנאמר את בתי נתתי לאיש הזה אבל לא לפוסלה משום זנות.",
+ "אשת כהן שנאסרה עליו משום שבויה הואיל והדבר ספק הרי זו מותרת לדור עמו בחצר אחד ובלבד שיהיו עמו בניו ובני ביתו תמיד לשמרו.",
+ "עיר שבאה במצור ונכבשה אם היו העכו\"ם מקיפין את העיר מכל רוחותיה כדי שלא תמלט אשה אחת עד שיראו אותה ותעשה ברשותן הרי כל הנשים שבתוכה פסולות לכהונה כשבויות שמא נבעלו לעכו\"ם אלא מי שהיתה מבת שלש שנים ולמטה כמו שביארנו.",
+ "ואם היה איפשר שתמלט אשה אחת ולא ידעו בה או שתהיה בעיר מחבואה אחת אפילו אינה מחזקת אלא אשה אחת הרי זו מצלת על הכל.",
+ "כיצד מצלת שכל אשה שאמרה טהורה אני נאמנת ואף על פי שאין לה עד מתוך שיכולה לומר נמלטתי כשנכבשה העיר או במחבואה הייתי ונצלתי נאמנת לומר לא נמלטתי ולא נחבאתי ולא נטמאתי.",
+ "בד\"א בגדוד של אותה מלכות שהם מתיישבין בעיר ואין יראין לפיכך חוששין להם שמא בעלו אבל גדוד של מלכות אחרת שפשט ושטף ועבר לא נאסרו הנשים מפני שאין להם פנאי לבעול שהן עוסקים בשלל ובורחין להם ואם שבו נשים ונעשו ברשותן אע\"פ שרדפו אחריהם ישראל והצילו אותן מידם הרי הן אסורות.",
+ "האשה שנחבשה ביד עכו\"ם על ידי ממון מותרת ע\"י נפשות אסורה לכהונה ולפיכך אם היה בעלה כהן נאסרה עליו במה דברים אמורים בזמן שיד ישראל תקיפה על העכו\"ם והם יראין מהם אבל בזמן שיד העכו\"ם תקיפה אפילו על ידי ממון כיון שנעשית ברשות העכו\"ם נאסרה אלא אם כן העיד לה אחד כשבויה כמו שביארנו."
+ ],
+ [
+ "אי זו היא חללה זו שנולדה מאיסור כהונה וכן אחת מן הנשים האסורות לכהונה שנבעלה לכהן נתחללה אבל הכהן עצמו שעבר העבירה לא נתחלל.",
+ "ובין שנבעלה באונס או בשגגה [בין כדרכה בין שלא כדרכה] משהערה בה נתחללה והוא שיהיה כהן בן תשע שנים ויום אחד ומעלה ותהיה זו האסורה לו בת שלש שנים ויום אחד ומעלה.",
+ "כיצד כהן בן תשע שנים ויום אחד שבא על הגרושה או על הזונה וכהן גדול שבא עליהן או על האלמנה או שנשא בעולה ובא עליה הרי אלו נתחללו לעולם ואם הוליד ממנה בן בין זה שחללה בין כהן אחר הולד חלל אבל כהן שקידש אשה מאיסורי כהונה ונתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין לא נתחללה ואם נשאת אף על פי שלא נבעלה נתחללה שכל נשואה בחזקת בעולה היא אף ע\"פ שנמצאת בתולה.",
+ "כהן גדול שנשא בוגרת או מוכת עץ לא חיללה וכן אם בעל בעולה בלא נישואין לא חיללה.",
+ "כהן הבא על ערוה מן העריות חוץ מנדה או על אחת מחייבי לאוין השוין בכל עשה אותה זונה כמו שביארנו חזר ובא עליה ביאה שנייה בין הוא בין כהן אחר נעשית חללה וזרעו ממנה חללים לפיכך כהן שבא על זקוקה ליבם ונתעברה מביאה ראשונה הולד כשר לפי שאינה מאיסורי כהונה ונעשית זונה חזר ובא עליה ביאה שנייה נתעברה וילדה היא חללה וולדה חלל לפי שהוא מאיסורי כהונה.",
+ "וכן כהן הבא על הגיורת והמשוחררת חללה וזרעו ממנה חללים כהן הבא על הנדה הולד כשר ואינו חלל שאין איסור הנדה מיוחד בכהנים אלא שוה בכל.",
+ "כהן שנשא גרושה מעוברת בין ממנו בין מאחר וילדה כשהיא חללה הולד כשר שהרי לא בא מטיפת עבירה.",
+ "כבר ביארנו שהחלוצה אסורה לכהן מדבריהם לפיכך כהן שבא על החלוצה הרי זו חללה וזרעה מכהן חללים והכל מדבריהן אבל כהן שבא על אחת מהשניות היא כשירה וזרעו ממנה כשרים שאיסור השניות איסור השוה בכל הוא ואינו מיוחד בכהנים.",
+ "כהן שבא על ספק זונה כגון ספק גיורת או משוחררת או שבא על ספק גרושה וכן כהן גדול שבא על ספק אלמנה הרי זו ספק חללה וולדה ספק חלל.",
+ "נמצאו החללים שלשה חלל מן התורה וחלל מדבריהם וספק חלל וכל ספק חלל נותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראל אינו אוכל בתרומה ולא מטמא למתים ונושא אשה הראויה לכהן ואם אכל או נטמא או נשא גרושה מכין אותו מכת מרדות והוא הדין בחלל של דבריהם אבל חלל של תורה הודאי הרי הוא כזר ונושא גרושה ומטמא למתים שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן אע\"פ שהם בני אהרן עד שיהיו בכיהונם.",
+ "כהן זכר שהוא אסור לישא זונה וחללה אסור בגיורת ומשוחררת שהיא כזונה כמו שביארנו אבל הכהנת מותרת להנשא לחלל ולגר ולמשוחרר שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין שנאמר בני אהרן ולא בנות אהרן נמצא הגר מותר לישא ממזרת ולישא כהנת.",
+ "גרים ומשוחררים שנשאו אלו מאלו והולידו בת אפילו לאחר כמה דורות הואיל ולא נתערב בהן זרע ישראל הרי אותה הבת אסורה לכהן ואם נשאת לא תצא הואיל והורתה ולידתה בקדושה אבל גר או משוחרר שנשא בת ישראל או ישראל שנשא גיורת או משוחררת בתו כשרה לכהונה לכתחלה.",
+ "גר עמוני שנשא בת ישראל וכן מצרי שני שנשא בת ישראל אף על פי שביאתם בעבירה והרי נשותיהן זונות כמו שביארנו בנותיהם כשרות לכהונה לכתחלה.",
+ "חלל שנשא כשרה זרעו ממנה חללים וכן בן בן בנו ואפילו אחר אלף דור שבן החלל הזכר הוא חלל לעולם ואם היתה בת אסורה היא לכהונה שהרי היא חללה אבל ישראל שנשא חללה הולד כשר לפיכך אם היתה בת הרי זו תנשא לכהונה לכתחלה.",
+ "כהנים ולוים וישראלים מותרין לבוא זה בזה והולד הולך אחר הזכר (לויים וישראלים וחללים מותרים לבוא זה בזה והולד הולך אחר הזכר) שנאמר ויתילדו על משפחותם לבית אבותם בית אביו היא משפחתו ואין בית אמו משפחתו.",
+ "לויים וישראלים וחללים גרים ועבדים משוחררים מותרים לבוא זה בזה והגר והמשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הרי הבן ישראלי וישראלי או לוי או חלל שנשאו גיורת או משוחררת הולד הולך אחר הזכר.",
+ "כל משפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהן לכתחלה ואע\"פ כן אם ראית שתי משפחות שמתגרות זו בזו תמיד או ראית משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה תמיד או ראית איש שהוא מרבה מריבה עם הכל ועז פנים ביותר חוששין להן וראוי להתרחק מהן שאלו סימני פסלות הם וכן הפוסל את אחרים תמיד כגון שנותן שמץ במשפחות או ביחידים ואומר עליהן שהן ממזרים חוששין לו שמא ממזר הוא ואם אמר להן שהם עבדים חוששין לו שמא עבד הוא שכל הפוסל במומו פוסל וכן כל מי שיש בו עזות פנים או אכזריות ושונא את הבריות ואינו גומל להם חסד חוששין לו ביותר שמא גבעוני הוא שסימני ישראל האומה הקדושה ביישנין רחמנים וגומלי חסדים ובגבעונים הוא אומר והגבעונים לא מבני ישראל המה לפי שהעיזו פניהם ולא נתפייסו ולא רחמו על בני שאול ולא גמלו לישראל חסד למחול לבני מלכם והם עשו עמהם חסד והחיום בתחלה.",
+ "משפחה שקרא עליה ערער והוא שיעידו שנים שנתערב בהן ממזר או חלל או שיש בהן עבדות ה\"ז ספק ואם משפחת כהנים היא לא ישא ממנה אשה עד שיבדוק עליה ארבע אמהות שהן שמנה:אמה ואם אמה ואם אבי אמה ואם אם אבי אמה וכן הוא בודק על אם אביה ואם אם אביה ואם אבי אביה ואם אם אבי אביה.",
+ "ואם היתה משפחה זו שקרא עליה ערער לוים או ישראלים מוסיף לבדוק להם זוג אחד ונמצא בודק עשר אמהות שהעירוב בלוים וישראלים יתר מן הכהנים.",
+ "ולמה בודק בנשים בלבד מפני שהאנשים כל עת שיריבו זה עם זה יחרף את חבירו בפסול שיש בייחוסו ואילו היה שם פסול היה נשמע אבל הנשים אין מחרפות ביוחסין.",
+ "ולמה יבדוק האיש כשירצה לישא ממשפחה זו שהורעה חזקתה ולא תבדוק אשה שתנשא להן מפני שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין.",
+ "כל שקורין לו ממזר ושותק או נתין ושותק או חלל ושותק או עבד ושותק חוששין לו ולמשפחתו ואין נושאין מהן אא\"כ בודקין כמו שביארנו.",
+ "משפחה שנתערב בה ספק חלל כל אלמנה מאותה משפחה אסורה לכהן לכתחלה ואם נשאת לא תצא מפני שהן שתי ספיקות שמא זו אלמנת אותו חלל שמא אינה אלמנתו ואם נאמר שהיא אלמנתו שמא חלל הוא שמא אינו חלל אבל אם נתערב בה חלל ודאי כל אשה מהן אסורה לכהן עד שיבדוק ואם נשאת תצא והוא הדין אם נתערב בה ספק ממזר או ממזר ודאי שאשת ממזר ואשת חלל לכהונה איסור אחד הוא כמו שביארנו."
+ ],
+ [
+ "כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ואין אוכלין אלא בקדשי הגבול והוא שתהיה תרומה של דבריהם אבל תרומה של תורה וחלה של תורה אין אוכל אותה אלא כהן מיוחס.",
+ "אי זהו כהן מיוחס כל שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן ופלוני בן פלוני הכהן עד איש שאינו צריך בדיקה והוא הכהן ששימש על גבי המזבח שאילו לא בדקו בית דין הגדול אחריו לא היו מניחין אותו לעבוד לפיכך אין בודקין מהמזבח ומעלה ולא מן הסנהדרין ומעלה שאין ממנין בסנהדרין אלא כהנים לויים וישראלים מיוחסין.",
+ "חלה בזמן הזה ואפילו בארץ ישראל אינה של תורה שנאמר בבואכם אל הארץ ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם וכשעלו בימי עזרא לא עלו כולם וכן תרומה בזמן הזה של דברי סופרים ולפיכך אוכלים אותה הכהנים שבזמנינו שהן בחזקה.",
+ "מי שהעידו עליו [שני] עדים שראוהו שהיה אוכל בתרומה של תורה הרי זה מיוחס ואין מעלין ליוחסין לא מנשיאת כפים ולא מקריאה בתורה ראשון ולא מחילוק תרומה בבית הגרנות ולא על פי עד אחד.",
+ "כהן מיוחס שאמר בני זה כהן הוא אין מעלין אותו ליוחסין על פיו עד שיביא עדים שהוא בנו.",
+ "כהן מיוחס שיצא הוא ואשתו שידענו שהיא כשרה למדינה אחרת ובא הוא והיא ובנים כרוכין אחריהן ואמר אשה שיצאת עמי היא זו ואלו בניה אינו צריך להביא עדים לא על האשה ולא על הבנים מתה ואלו בניה צריך להביא עדים שאלו בניו ואינו צריך להביא עדים על אמן שהיא כשרה מפני שכבר הוחזק שיצאה מעמנו כאשה כשרה.",
+ "יצא כהן מיוחס למדינה אחרת ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה זו נשאתי ואלו בניה צריך להביא ראיה שאשה זו כשרה ואינו מביא עדים שאלו בניה והוא שיהיו כרוכין אחריה ואם בא בשתי נשים והביא ראיה על האחת אף על פי שהבנים קטנים וכרוכין אחריה צריך להביא ראיה עליהם שמא בניו מן האחרת הם ונכרכו אחר זו המיוחסת.",
+ "בא הוא ובניו ואמר אשה נשאתי ומתה ואלו כניה מביא עדים שאותה האשה כשרה היתה ואלו בניה וכדין הזה דנין בישראל מיוחס ובלוי מיוחס ואח\"כ נעיד על בנו זה שהוא מיוחס כדי שיהיה ראוי לסנהדרין.",
+ "אין מעלין משטרות לכהונה כיצד הרי שהיה כתוב בשטר פלוני כהן לוה מפלוני והלוהו כך וכך והעדים מלמטה אין מחזיקין בהם כהן זה שהוא מיוחס שמא לא העידו אלא על המלוה בד\"א לענין ייחוס אבל לחזקה שיהיה כהן ככהני זמן זה ויאכל תרומה וחלה של דברי סופרים ובשאר קדשי הגבול מעלין מן השטרות וע\"פ עד אחד ומנשיאות כפים ומקריאה בתורה ראשון.",
+ "וכן כל כהן שאמר בני זה כהן נאמן להאכילו בתרומה ולהיותו בחזקת כהן ואינו צריך להביא ראיה לא על הבנים ולא על האשה.",
+ "שנים שבאו למדינה זה אומר אני וחבירי כהן וזה אומר אני וחבירי כהן אע\"פ שנראין כגומלין זה את זה הרי אלו נאמנין ושניהם בחזקת כהנים וכן עד שאמר ראיתי זה שנשא כפיו או שאכל בתרומה או שחלק על הגורן או שקרא בתורה ראשון וקרא אחריו לוי מחזיקין אותו בכהונה על פיו וכן אם העיד שזה קרא שני בתורה אחר כהן מחזיקין אותו בלויה.",
+ "העיד שראה זה שחלק עם אחיו בבית דין תרומה שהניח להן אביהן הכהן אין מעלין אותו לכהונה בעדות זו שמא חלל הוא ולקח חלק ירושתו מתרומה למכרה.",
+ "מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו ולא יקרא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו ולא יאכל בקדשי הגבול עד שיהיה לו עד אחד אבל אוסר עצמו בגרושה וזונה וחללה ואינו מטמא למתים ואם נשא או נטמא לוקה והנבעלת (לו) ספק חללה.",
+ "ואם היה מסיח לפי תומו נאמן כיצד מעשה באחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר זכור אני כשהייתי תינוק והייתי מורכב על כתיפו של אבי הוציאוני מבית הספר והפשיטוני כתנתי והטבילוני לאכול תרומה לערב וחביריי בודלין ממני והיו קוראין אותי יוחנן אוכל חלות והעלהו רבינו הקדוש לכהונה ע\"פ עצמו.",
+ "נאמן גדול לומר זכור אני כשהייתי תינוק וראיתי פלוני טובל ואוכל בתרומה לערב ומחזיקין אותו בכהונה בעדותו מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני ועד אחד מעיד לו שאני יודע שאביו של זה כהן אין מעלין אותו לכהונה בעדות זה שמא חלל הוא עד שיעיד שזה כהן הוא אבל אם הוחזק אביו כהן או שבאו שנים והעידו שאביו של זה כהן הרי הוא בחזקת אביו.",
+ "מי שהוזחק אביו כהן ויצא עליו קול שהוא בן גרושה או חלוצה חוששין לו ומורידין אותו בא עד אחד אחר כך והעיד שהוא כשר מעלין אותו לכהונה על פיו באו שנים עדים אח\"כ והעידו שהוא חלל מורידין אותו מן הכהונה בא עד אחד והעיד שהוא כשר מעלין אותו לכהונה שזה האחרון מצטרף לעד ראשון והרי שנים מעידין שהוא כשר ושנים מעידים שהוא פסול ידחו אלו ואלו וידחה הקול שהשנים כמאה וישאר כהן בחזקת אביו.",
+ "אשה שלא שהתה שלשה חדשים אחר בעלה וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון והיה אחד מהן כהן והשני ישראל הרי זה ספק כהן וכך אם נתערב ולד כהן בולד ישראל והגדילו התערובות כל אחד מהן ספק כהן ונותנין עליהן חומרי ישראל וחומרי כהנים נושאין נשים הראויות לכהונה ואין מטמאים למתים ולא אוכלין בתרומה ואם נשאו גרושה מוציאין ואינן לוקין.",
+ "שני כהנים שנתערבו ולדותיהם או אשת כהן שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת לכהן אחר ואין ידוע אם בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון נותנין לו על הולד חומרי שניהם הוא אונן עליהם והן אוננין עליו הוא אין מטמא להם והם אינן מטמאין לו ועולה במשמרו של זה ושל זה ואין חולק ואם היו שניהם במשמר אחד ובית אב אחד נוטל חלק אחד.",
+ "במה דברים אמורים בזמן שהן באין מכח נישואין אבל בזנות גזרו חכמים שמשתקין אותו מדין כהונה כלל הואיל ואינו יודע אביו הודאי שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו עד שיהיה זרעו מיוחס אחריו.",
+ "כיצד עשרה כהנים שפירש אחד מהם ובעל שהרי הולד כהן ודאי ואף על פי כן הואיל ואינו יודע אביו שיתייחס לו משתקין אותו מדין כהונה ואינו עובד ולא אוכל ולא חולק ואם נטמא למתים או נשא גרושה לוקה שאין כאן ספק היתר."
+ ],
+ [
+ "כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה.",
+ "העושה דבר מחוקות אלו הרי הוא חשוד על העריות ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור.",
+ "והדברים האלו אסורין בחייבי לאוין ומותר להסתכל בפני הפנויה ולבדקה בין בתולה בין בעולה כדי שיראה אם היא נאה בעיניו ישאנה ואין בזה צד איסור ולא עוד אלא שראוי לעשות כן אבל לא יסתכל דרך זנות הרי הוא אומר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה.",
+ "ומותר לאדם להביט באשתו כשהיא נדה ואע\"פ שהיא ערוה ואף על פי שיש לו הנאת לב ממנה בראייה הואיל והיא מותרת לו לאחר זמן אינו בא בזה לדבר מכשול אבל לא ישחוק ולא יקל ראש עמה שמא ירגיל לעבירה.",
+ "אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת שמא יבוא לידי הרהור באי זה שמוש אמרו רחיצת פניו ידיו ורגליו והצעת מטה לפניו ומזיגת הכוס שאין עושה לאיש דברים אלו אלא אשתו בלבד ואין שואלין בשלום אשה כלל ואפילוע\"ישליח.",
+ "המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן כגון אחותו הגדולה ואחות אמו וכיוצא בהן אע\"פ שאין שם תאוה ולא הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא שאין קריבין לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאם לבנה והאב לבתו.",
+ "כיצד מותר האב לחבק בתו ולנשקה ותישן עמו בקרוב בשר וכן האם עם בנה כל זמן שהם קטנים הגדילו ונעשה הבן גדול והבת גדולה עד שיהיו שדים נכונו ושערך צמח זה ישן בכסותו והיא ישנה בכסותה ואם היתה הבת בושה לעמוד לפני אביה ערומה או שנישאת וכן אם האם בושה לעמוד בפני בנה ערומה ואף על פי שהן קטנים משהגיעו להכלם מהן אין ישנים עמהם אלא בכסותן.",
+ "נשים המסוללות זו בזו אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו אמרו חכמים מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושא אשה ואשה נשאת לשני אנשים אע\"פ שמעשה זה אסור אין מלקין עליו שאין לו לאו מיוחד והרי אין שם ביאה כלל לפיכך אין נאסרות לכהונה משום זנות ולא תיאסר אשה על בעלה בזה שאין כאן זנות וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה ומונע הנשים הידועות בכך מלהכנס לה ומלצאת היא אליהן.",
+ "אשתו של אדם מותרת היא לו לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר שירצה ובא עליה בין כדרכה, בין שלא כדרכה, בין דרך אברים ואף על פי כן מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך ושיקדש עצמו בשעת תשמיש כמו שביארנו בהלכות דעות ולא יסיר מדרך העולם ומנהגו שאין דבר זה אלא כדי לפרות ולרבות.",
+ "אסור לאדם לשמש מטתו לאור הנר הרי שהיתה שבת ולא היה לו בית אחר והיה הנר דלוק הרי זה לא ישמש כלל וכן אסור לישראלי לשמש מטתו ביום שעזות פנים היא לו ואם היה תלמיד חכם שאינו בא להמשך בכך הרי זה מאפיל בטליתו ומשמש ואין נזקקין לדבר זה אלא מפני צורך גדול ודרך קדושה לשמש באמצע הלילה.",
+ "אין דעת חכמים נוחה למי שהוא מרבה בתשמיש המטה ויהיה מצוי אצל אשתו כתרנגול ופגום הוא עד מאד ומעשה בורים הוא אלא כל הממעט בתשמיש הרי זה משובח והוא שלא יבטל עונה [אלא] מדעת אשתו ולא תקנו בראשונה לבעלי קריין שלא יקראו בתורה עד שיטבלו אלא כדי למעט בתשמיש המטה.",
+ "וכן אסרו חכמים שלא ישמש אדם מטתו ולבו מחשב באשה אחרת ולא יבעול מתוך שכרות ולא מתוך מריבה ולא מתוך שנאה ולא יבוא עליה על כרחה והיא יראה ממנו ולא כשיהיה אחד מהן מנודה ולאו יבוא עליה אחר שגמר בלבו לגרשה ואם עשה כן הבנים אינן הגונים אלא מהן עזי פנים ומהן מורדים ופושעים.",
+ "וכן אמרו חכמים שכל אשה חצופה שהיא תובעת תשמיש המטה בפיה או המפתה אשה לשם נישואין או המתכוין לבוא על רחל אשתו ובא על לאה אשתו ומי שלא שהתה אחר מיתת בעלה שלשה חדשים והרי הבן ספק כל אלו הבנים הילודים מהם הם המורדים והפושעים שיסורי הגלות בוררין אותן.",
+ "ואסור לאדם לבא על אשתו בשווקים וברחובות או בגנות ובפרדסין אלא בבית דירה שלא יראה כזנות וירגילו עצמם לידי זנות והבועל את אשתו במקומות אלו מכין אותו מכת מרדות וכן המקדש בביאה והמקדש בשוק והמקדש בלא שדוך מכין אותו מכת מרדות.",
+ "ואכסנאי אסור בתשמיש המטה עד שיחזור לביתו וכן אסרו חכמים על האיש שידור בבית חמיו שזו עזות פנים היא ולא יכנס עמו למרחץ.",
+ "ולא יכנס אדם עם אביו למרחץ ולא עם בעל אחותו ולא עם תלמידו ואם היה צריך לתלמידו מותר ויש מקומות שנהגו שלא יכנסו שני אחים כאחד למרחץ.",
+ "לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק אחת פנויה ואחת אשת איש ולא תלך אשה בשוק ובנה אחריה גזירה שמא יתפשו בנה ותלך אחריו להחזירו ויתעללו בה הרשעים שתפסוהו דרך שחוק.",
+ "אסור להוציא שכבת זרע לבטלה לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד אבל אלו שמנאפין ביד ומוציאין שכבת זרע לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זה בנדוי הוא יושב ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאילו הרג הנפש.",
+ "וכן אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור אלא אם יבא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי (והשחתה) לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי שלא יבוא לידי קישוי.",
+ "ולא יסתכל בבהמה ובחיה ועוף בשעה שמזדקקין זכר לנקבה ומותר למרביעי בהמה להכניס כמכחול בשפופרת מפני שהן עסוקין במלאכתן לא יבואו לידי הרהור.",
+ "וכן אסור לאדם להסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה אפילו להסתכל בבגדי צמר של אשה שהוא מכירה אסור שלא יבוא לידי הרהור.",
+ "מי שפגע באשה בשוק אסור לו להלך אחריה אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו וכל המהלך בשוק אחרי אשה הרי זה מקלי עמי הארץ ואסור לעבור על פתח אשה זונה עד שירחיק ד' אמות שנאמר ואל תקרב אל פתח ביתה.",
+ "ואסור לאדם שאינו נשוי לשלוח ידו במבושיו שלא יבוא לידי הרהור ואפילו מתחת טיבורו לא יכניס ידו שמא יבוא לידי הרהור ואם השתין מים לא יאחוז באמה וישתין ואם היה נשוי מותר ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו לאמה כלל אלא בשעה שהוא צריך לנקביו.",
+ "חסידים הראשונים וגדולי החכמים התפאר אחד מהם שמעולם לא נסתכל במילה שלו ומהן מי שהתפאר שלא התבונן מעולם בצורת אשתו מפני שלבו פונה מדברי הבאי לדברי האמת שהן אוחזות לבב הקדושים.",
+ "מצות חכמים שישיא אדם בניו ובנותיו סמוך לפרקן שאם יניחן יבואו לידי זנות או לידי הרהור ועל זה נאמר ופקדת נוך ולא תחטא ואסור להשיא אשה לקטן שזה כמו זנות היא.",
+ "ואין האיש רשאי לישב בלא אשה ולא ישא עקרה וזקנה שאינה ראויה לילד ורשות לאשה שלא תנשא לעולם או תנשא לסריס ולא ישא בחור זקנה ולא ישא זקן ילדה שדבר זה גורם לזנות.",
+ "וכן מי שגירש את אשתו מן הנשואין לא תדור עמו בחצר שמא יבואו לידי זנות ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי וכפר קטן נידון כמבוי היה לה מלוה אצלו עושה שליח לתובעו וגרושה שבאה עם המגרש לדין מנדין אותן או מכין אותן מכת מרדות ואם נתגרשה מן האירוסין מותרת לתובעו בדין ולדור עמו ואם היה לבו גס בה אף מן האירוסין אסור ומי נדחה מפני מי היא נדחת מפניו ואם היתה החצר שלה הוא ידחה מפניה.",
+ "אסור לאדם לישא אשה ודעתו לגרשה שנאמר (משלי ג כט): \"אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך\" ואם הודיעה בתחלה שהוא נושא אותה לימים מותר.",
+ "ולא ישא אדם אשה במדינה זו ואשה במדינה אחרת שמא יאריכו הימים ונמצא אח נושא אחותו ואחות אמו ואחות אביו וכיוצא בהן ואינו ידוע ואם היה אדם גדול ששמו ידוע והרי זרעו מפורסמין וידועין הרי זה מותר.",
+ "לא ישא אדם אשה ממשפחת מצורעים ולא ממשפחת נכפין והוא שהוחזקו שלשה פעמים שיבואו בניהם כך.",
+ "אשה שנשאת לשני אנשים ומתו לשלישי לא תנשא ואם נשאת לא תצא ואפילו נתקדשה יכנוס ולא ישא ישראל עם הארץ כהנת שזה כמו חילול לזרעו של אהרן ואם נשא אמרו חכמים אין זווגן עולה יפה אלא מת בלא בנים או מת הוא או היא במהרה או קטטה תהיה ביניהם אבל תלמיד חכם שנשא כהנת הרי זה נאה ומשובח הרי תורה וכהונה כאחד.",
+ "לא ישא אדם בת עמי הארץ שאם מת או גולה בניו עמי הארץ יהיו שאין אמן יודעת כתר התורה ולא ישיא בתו לעם הארץ שכל הנותן בתו לעם הארץ כמי שכפתה ונתנה לפני הארי מכה ובועל ואין לו בושת פנים ולעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם שאם מת או גולה בניו תלמידי חכמים וכן ישיא בתו לתלמיד חכם שאין דבר מגונה ולא מריבה בביתו של תלמיד חכם."
+ ],
+ [
+ "אסור להתייחד עם ערוה מן העריות בין זקנה בין ילדה שדבר זה גורם לגלות ערוה חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו והבעל עם אשתו נדה וחתן שפירסה אשתו נדה קודם שיבעול אסור להתייחד עמה אלא היא ישנה בין הנשים והוא ישן בין האנשים ואם בא עליה ביאה ראשונה ואחר כך נטמאת מותר להתייחד עמה.",
+ "לא נחשדו ישראל על משכב זכור ועל הבהמה לפיכך אין אסור להתייחד עמהן ואם נתרחק אפילו מייחוד זכור ובהמה הרי זה משובח וגדולי החכמים היו מרחיקין הבהמה כדי שלא יתייחדו עמה ואיסור ייחוד העריות מפי הקבלה.",
+ "כשאירע מעשה אמנון ותמר גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה ואע\"פ שאינה ערוה בכלל ייחוד עריות היא ושמאי והלל גזרו על ייחוד כותית נמצא כל המתייחד עם אשה שאסור להתייחד עמה בין ישראלית בין כותית מכין את שניהן מכת מרדות האיש והאשה ומכריזין עליהן חוץ מאשת איש שאף על פי שאסור להתייחד עמה אם נתייחד אין לוקין שלא להוציא לעז עליה שזינתה ונמצאו מוציאין לעז על הבנים שהן ממזרים.",
+ "כל אשה שאסור להתייחד עמה אם היתה אשתו עמו ה\"ז מותרת להתייחד מפני שאשתו משמרתו אבל לא תתייחד ישראלית עם הכותי ואע\"פ שאשתו עמו שאין אשתו של כותי משמרתו ואין להן בושה.",
+ "וכן אין מוסרין תינוק ישראל לכותי ללמדו ספר וללמדו אומנות מפני שכולן חשודין על משכב זכור ואין מעמידין בהמה בפונדקיות של כותים ואפילו זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות.",
+ "ואין מוסרין בהמה חיה ועוף לרועה כותי אפילו זכרים לכותים ונקבות לכותית מפני שכולן חשודין על הרבעת בהמה וכבר ביארנו שהן אסורין בזכור ובבהמה ונאמר ולפני עור לא תתן מכשול.",
+ "ומפני מה אין מוסרין בהמה נקבה לכותית מפני שכולן בחזקת נואפים וכשיבוא הנואף לשכב עם הכותית זו אפשר שלא ימצאנה וישכב עם הבהמה או אפילו ימצאנה ישכב עם הבהמה.",
+ "לא תתייחד אשה אחת אפילו עם אנשים הרבה עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם וכן לא יתייחד איש אחד אפילו עם נשים הרבה נשים הרבה עם אנשים הרבה אין חוששין לייחוד היו האנשים מבחוץ והנשים מבפנים או האנשים מבפנים והנשים מבחוץ ופירשה אשה אחת לבין האנשים או איש לבין הנשים אסורין משום ייחוד אפילו איש שעסקו ומלאכתו עם הנשים אסור לו להתייחד עם הנשים כיצד יעשה יתעסק עמהן ואשתו עמו או יפנה למלאכה אחרת.",
+ "מותר להתייחד עם שתי יבמות או עם שתי צרות או עם אשה וחמותה או עם אשה ובת בעלה או עם אשה ובת חמותה מפני ששונאות זו את זו ואין מחפות זו על זו וכן מותר להתייחד עם אשה שיש עמה תינוקת קטנה שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה שאינה מזנה בפניה שהרי זו מגלה את סודה.",
+ "תינקות מבת שלש ולמטה ותינוק בן תשע ולמטה מותר להתייחד עמהן שלא גזרו אלא על ייחוד אשה הראויה לביאה ואיש הראוי לביאה.",
+ "אנדרוגינוס אינו מתייחד עם הנשים ואם נתייחד אין מכין אותו מפני שהוא ספק אבל האיש מתייחד עם האנדרוגינוס ועם הטומטום.",
+ "אשת איש שהיה בעלה בעיר אינה חוששת לייחוד מפני שאימת בעלה עליה ואם היה זה גס בה כגון שגדלה עמו או שהיתה קרובתו לא יתייחד עמה ואף על פי שבעלה בעיר וכן כל המתייחד עם אשה והיה הפתח פתוח לרשות הרבים אין חוששין משום ייחוד.",
+ "מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם ונמצא מתגרה בנשים וכן אשה לא תלמד קטנים מפני אבותיהן שהן באין בגלל בניהם ונמצאו מתייחדים עמה ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו.",
+ "תיקנו חכמים שתהיינה הנשים מספרות זו עם זו בבית הכסא כדי שלא יכנס שם איש משום ייחוד.",
+ "אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר חצר שיש שם נשים אע\"פ שהוא עומד בחוץ שאין אפוטרופוס לעריות ואסור לאדם למנות אפוטרופוס על ביתו שלא ינהיג אשתו לדבר עבירה.",
+ "אסור לתלמיד חכם לשכון בחצר שיש בה אלמנה אף על פי שאינו מתייחד עמה מפני החשד אלא א\"כ היתה אשתו עמו וכן אלמנה אסורה לגדל כלב מפני החשד ולא תקנה אשה עבדים זכרים אפילו קטנים מפני החשד.",
+ "אין דורשין בסתרי עריות בשלשה מפני שהאחד טרוד בשאלת הרב והשנים נושאין ונותנין זה עם זה ואין דעתם פנויה לשמוע שדעתו של אדם קרובה אצל עריות אם נסתפק לו דבר ששמע מורה להקל לפיכך אין דורשין אלא לשנים כדי שיהיה האחד השומע מפנה דעתו ויודע מה שישמע מן הרב.",
+ "אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות והביאות האסורות אמרו חכמים בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקבלו מצוה זו בתרעומות ובכיה שנאמר בוכה למשפחותיו על עסקי משפחות.",
+ "ואמרו חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצין בעריות וביאות אסורות [ועוד] אמרו חכמים רוב בגזל מיעוט בעריות והכל באבק לשון הרע.",
+ "לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מהן ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם הזהרו בי מפני בתי הזהרו בי מפני כלתי כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו מן הייחוד.",
+ "וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד:סליקו להו הלכות איסורי ביאה בס\"ד."
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..00aef019eb518dbf29550d649ccc0f311452e2ac
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Forbidden Intercourse/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,572 @@
+{
+ "title": "Mishneh Torah, Forbidden Intercourse",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Forbidden_Intercourse",
+ "text": [
+ [
+ "הַבָא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כט) \"כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת\" וְגוֹ' שְׁנֵיהֶם הַבּוֹעֵל וְהַנִּבְעֶלֶת. וְאִם הָיוּ שׁוֹגְגִין חַיָּבִין חַטָּאת קְבוּעָה. וְיֵשׁ מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁהוּא בְּמִיתַת בֵּית דִּין יֶתֶר עַל הַכָּרֵת הַשָּׁוֶה בְּכֻלָּן: ",
+ "אוֹתָן הָעֲרָיוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין אִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה וְלֹא פָּרְשׁוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם מְמִיתִין אוֹתָן מִיתָה הָאֲמוּרָה בָּהֶן: ",
+ "וַאֲפִלּוּ הָיָה הָעוֹבֵר תַּלְמִיד חָכָם אֵין מְמִיתִין וְלֹא מַלְקִין עַד שֶׁתִּהְיֶה שָׁם הַתְרָאָה. שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַתְרָאָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְהַבְחִין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד: ",
+ "הָעֲרָיוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין מֵהֶן שֶׁמִּיתָתָן בִּסְקִילָה. וּמֵהֶן שֶׁמִּיתָתָן בִּשְׂרֵפָה. וּמֵהֶן שֶׁמִּיתָתָן בְּחֶנֶק. וְאֵלּוּ שֶׁמִּיתָתָן בִּסְקִילָה. הַבָּא עַל אִמּוֹ. וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו. וְעַל אֵשֶׁת בְּנוֹ וְהִיא הַנִּקְרֵאת כַּלָּתוֹ. וְהַשּׁוֹכֵב עִם זָכָר. וְהַשּׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה. וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ: ",
+ "וְאֵלּוּ הֵן הָעֲרָיוֹת שֶׁמִּיתָתָן בִּשְׂרֵפָה. הַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ. וְעַל בַּת בִּתָּהּ. וְעַל בַּת בְּנָהּ. וְעַל אֵם אִשְׁתּוֹ. וְעַל אֵם אִמָּהּ. וְעַל אֵם אָבִיהָ. וְהַבָּא עַל בִּתּוֹ. וְעַל בַּת בִּתּוֹ. וְעַל בַּת בְּנוֹ: ",
+ "אֵין לְךָ עֶרְוָה בְּחֶנֶק אֶלָּא אֵשֶׁת אִישׁ בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ י) \"מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת\" וּמִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם הִיא חֶנֶק. וְאִם הָיְתָה בַּת כֹּהֵן הִיא בִּשְׂרֵפָה וּבוֹעֲלָהּ בְּחֶנֶק שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ט) \"וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת\" (ויקרא כא ט) \"בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף\". וְאִם הָיְתָה נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה שְׁנֵיהֶם בִּסְקִילָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב כד) \"כִּי תִּהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה\" וְגוֹ' (דברים כב כד) \"וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים\". וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה(ויקרא כ יג) (ויקרא כ טז) \"מוֹת יוּמְתוּ דְּמֵיהֶם בָּם\" הֲרֵי הֵן בִּסְקִילָה: ",
+ "שְׁאָר הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן בְּכָרֵת בִּלְבַד וְאֵין בָּהֶם מִיתַת בֵּית דִּין. לְפִיכָךְ אִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה בֵּית דִּין מַלְקִין אוֹתָן. שֶׁכָּל חַיָּבֵי כְּרֵתוֹת לוֹקִין: ",
+ "הַבָּא עַל אַחַת מֵחַיָּבֵי לָאוִין בְּמֵזִיד. הוּא לוֹקֶה וְהִיא. וְאִם בְּשׁוֹגֵג פְּטוּרִין מִכְּלוּם. וְהַבָּא עַל אַחַת מֵהַשְּׁנִיּוֹת בְּמֵזִיד מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם. אֲבָל הַבָּא עַל אַחַת מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה אֵינוֹ לוֹקֶה. וְאִם הִכּוּ אוֹתָם בֵּית דִּין מַכַּת מַרְדּוּת כְּדֵי לְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵרָה הָרְשׁוּת בְּיָדָם: ",
+ "אָנוּס פָּטוּר מִכְּלוּם מִן הַמַּלְקוֹת וּמִן הַקָּרְבָּן וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן הַמִּיתָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב כו) \"וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר\". בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁנֶּאֱנַס הַנִּבְעָל. אֲבָל הַבּוֹעֵל אֵין לוֹ אֹנֶס שֶׁאֵין קִשּׁוּי אֶלָּא לְדַעַת. וְאִשָּׁה שֶׁתְּחִלַּת בִּיאָתָהּ בְּאֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן פְּטוּרָה מִכְּלוּם שֶׁמִּשֶּׁהִתְחִיל לִבְעל בְּאֹנֶס אֵין בְּיָדָהּ שֶׁלֹּא תִּרְצֶה שֶׁיֵּצֶר הָאָדָם וְטִבְעוֹ כּוֹפֶה אוֹתָהּ לִרְצוֹת: ",
+ "הַמַּכְנִיס רֹאשׁ הָעֲטָרָה בִּלְבַד הוּא הַנִּקְרָא מְעָרֶה מִלְּשׁוֹן (ויקרא כ יח) \"אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה\". וְהַמַּכְנִיס כָּל הָאֵיבָר הוּא הַנִּקְרָא גּוֹמֵר. וּבְכָל הַבִּיאוֹת הָאֲסוּרוֹת אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרַשׁ וְלֹא גָּמַר כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁ הָעֲטָרָה נִתְחַיְּבוּ שְׁנֵיהֶם מִיתַת בֵּית דִּין אוֹ כָּרֵת אוֹ מַלְקוֹת אוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. (וְאֶחָד הַבָּא עַל הָעֶרְוָה כְּדַרְכָּהּ וְאֶחָד הַבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ) מִשֶּׁיְּעָרֶה בָּהּ יִתְחַיְּבוּ שְׁנֵיהֶן מִיתָה אוֹ כָּרֵת אוֹ מַלְקוֹת אוֹ מַכַּת מַרְדּוּת בֵּין שֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִין בֵּין שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עַל הַכְנָסַת הָעֲטָרָה הוּא הַחִיּוּב: ",
+ "כָּל הַבָּא בִּיאָה אֲסוּרָה בְּלֹא קִשּׁוּי. אֶלָּא שֶׁהָיָה הָאֵיבָר שֶׁלּוֹ מְדֻלְדָּל כְּמוֹ אֵיבָר הַמֵּתִים כְּגוֹן הַחוֹלִים. אוֹ מִי שֶׁנּוֹלַד כָּךְ כְּגוֹן סְרִיס חַמָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִכְנִיס אֶת הָאֵיבָר בְּיָדוֹ אֵינוֹ חַיָּב לֹא כָּרֵת וְלֹא מַלִקוֹת וִאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִיתָה. שֵׁאֵין זוֹ בִּיאָה. אֲבָל פּוֹסֵל הוּא מִן הַתִּרוּמָה. וּבֵית דִּין מַכִּין אֵת שִׁנֵיהֵם מַכַּת מַרִדּוּת: ",
+ "הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת כְּמִתְעַסֵּק אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ חַיָּב. וְכֵן בְּחַיָּבֵי לָאוִין וּבִשְׁנִיּוֹת. אֲבָל הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת וְהִיא מֵתָה פָּטוּר מִכְּלוּם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּחַיָּבֵי לָאוִין שֶׁהוּא פָּטוּר. וְהַבָּא עַל הַטְּרֵפָה אוֹ שֶׁשָּׁכַב עִם בְּהֵמָה טְרֵפָה חַיָּב. חַי הוּא אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפוֹ לָמוּת מֵחלִי זֶה. וַאֲפִלּוּ שָׁחַט בָּהּ שְׁנֵי סִימָנִין וַעֲדַיִן הִיא מְפַרְכֶּסֶת הַבָּא עָלֶיהָ חַיָּב עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיַּתִּיז רֹאשָׁהּ: ",
+ "כָּל אִשָּׁה אֲסוּרָה מֵאֵלּוּ אִם הָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה גָּדוֹל הַבָּא עָלֶיהָ חַיָּב מִיתָה אוֹ כָּרֵת אוֹ מַלְקוֹת וְהִיא פְּטוּרָה מִכְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה גְּדוֹלָה. וְאִם הָיְתָה פְּחוּתָה מִזֶּה הֲרֵי שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ בִּיאָה. וְכֵן אִשָּׁה גְּדוֹלָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ קָטָן אִם הָיָה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה הִיא חַיֶּבֶת כָּרֵת אוֹ מִיתָה אוֹ מַלְקוֹת וְהוּא פָּטוּר. וְאִם הָיָה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּלְמַטָּה שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין: ",
+ "הַבָּא עַל הַזָּכָר אוֹ הֵבִיא זָכָר עָלָיו כֵּיוָן שֶׁהֶעֱרָה אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים נִסְקָלִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כב) \"וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכָּב\" בֵּין שֶׁהָיָה בּוֹעֵל אוֹ נִבְעָל. וְאִם הָיָה קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה זֶה שֶׁבָּא עָלָיו אוֹ הֱבִיאוֹ עַל עַצְמוֹ נִסְקָל וְהַקָּטָן פָּטוּר. וְאִם הָיָה הַזָּכָר בֶּן תֵּשַׁע אוֹ פָּחוֹת שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין וְרָאוּי לְבֵית דִּין לְהַכּוֹת הַגָּדוֹל מַכַּת מַרְדּוּת לְפִי שֶׁשָּׁכַב עִם זָכָר וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע: ",
+ "[אֶחָד הַבָּא עַל הַזָּכָר אוֹ] הַבָּא עַל אַנְדְּרוֹגִינוּס דֶּרֶךְ זִכְרוּתוֹ חַיָּב. [וְאִם בָּא עָלָיו דֶּרֶךְ נְקֵבוּתוֹ פָּטוּר] וְהַטֻּמְטוּם סָפֵק הוּא לְפִיכָךְ הַבָּא עַל הַטֻּמְטוּם אוֹ עַל אַנְדְּרוֹגִינוּס [דֶּרֶךְ נְקֵבוּתוֹ] מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס מֻתָּר לִשָּׂא אִשָּׁה: ",
+ "הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה אוֹ שֶׁהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו שְׁנֵיהֶן נִסְקָלִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כג) \"וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ\" בֵּין שֶׁרִבְּעָהּ אוֹ הֱבִיאָהּ עָלָיו. וְאֶחָד בְּהֵמָה וְאֶחָד חַיָּה וָעוֹף הַכּל בִּסְקִילָה. וְלֹא חִלַּק הַכָּתוּב בִּבְהֵמָה בֵּין גְּדוֹלָה לִקְטַנָּה שֶׁנֶּאֱמַר וּבְכָל בְּהֵמָה אֲפִלּוּ בְּיוֹם לֵדָתָהּ (הַבָּא עָלֶיהָ בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ) כֵּיוָן שֶׁהֶעֱרָה בָּהּ אוֹ שֶׁהֶעֶרְתָה בּוֹ חַיָּב: ",
+ "קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל הַבְּהֵמָה אוֹ הֱבִיאָהּ עָלָיו הִיא נִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ וְהוּא פָּטוּר. הָיָה בֶּן תֵּשַׁע אוֹ פָּחוֹת אֵין סוֹקְלִין אֶת הַבְּהֵמָה. וְכֵן קְטַנָּה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיאָה בְּהֵמָה וְחַיָּה עָלֶיהָ בֵּין בְּהֵמָה גְּדוֹלָה בֵּין בְּהֵמָה קְטַנָּה כֵּיוָן שֶׁהֶעֶרְתָה בָּהּ הַבְּהֵמָה (בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ) הַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת וְהִיא פְּטוּרָה. וְאִם הָיְתָה גְּדוֹלָה שְׁנֵיהֶן נִסְקָלִין. וְאִם הָיְתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּלְמַטָּה אֵין הַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת: ",
+ "וְכֵן הַשּׁוֹכֵב עִם הַבְּהֵמָה בִּשְׁגָגָה וְהָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ בִּשְׁגָגָה אֵין הַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת עַל יָדָן וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן גְּדוֹלִים. כָּל הָעֲרָיוֹת כֻּלָּן שֶׁהָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן הַקָּטָן פָּטוּר וְהַגָּדוֹל חַיָּב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֶחָד עֵר וְאֶחָד יָשֵׁן הַיָּשֵׁן פָּטוּר. אֶחָד מֵזִיד וְאֶחָד שׁוֹגֵג הַמֵּזִיד חַיָּב וְהַשּׁוֹגֵג מֵבִיא קָרְבָּן. אֶחָד אָנוּס וְאֶחָד בְּרָצוֹן הָאָנוּס פָּטוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "אֵין הָעֵדִים נִזְקָקִין לִרְאוֹת הַמְנָאֲפִים שֶׁהֶעֱרוּ זֶה בָּזֶה וְהִכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת. אֶלָּא מִשֶּׁיִּרְאוּ אוֹתָן דְּבוּקִין זֶה עִם זֶה כְּדֶרֶךְ כָּל הַבּוֹעֲלִין הֲרֵי אֵלּוּ נֶהֱרָגִין בִּרְאִיָּה זוֹ. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא לֹא הֶעֱרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקַת צוּרָה זוֹ שֶׁהֶעֱרָה: ",
+ "מִי שֶׁהֻחְזַק בִּשְׁאֵר בָּשָׂר דָּנִין בּוֹ עַל פִּי הַחֲזָקָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁזֶּה קָרוֹב. וּמַלְקִין וְשׂוֹרְפִין וְסוֹקְלִין וְחוֹנְקִין עַל חֲזָקָה זוֹ. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהֻחְזַק שֶׁזּוֹ אֲחוֹתוֹ אוֹ בִּתּוֹ אוֹ אִמּוֹ וּבָא עָלֶיהָ בְּעֵדִים הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אוֹ נִשְׂרָף אוֹ נִסְקָל וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁזּוֹ הִיא אֲחוֹתוֹ אוֹ אִמּוֹ אוֹ בִּתּוֹ אֶלָּא בַּחֲזָקָה בִּלְבַד. וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִירוּשָׁלַיִם וְתִינוֹק מֻרְכָּב לָהּ עַל כְּתֵפָהּ וְהִגְדִּילַתּוּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא בְּנָהּ וּבָא עָלֶיהָ וֶהֱבִיאוּהָ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהָ. רְאָיָה לְדִין זֶה מַה שֶּׁדָּנָה תּוֹרָה בִּמְקַלֵּל אָבִיו וּמַכֶּה אָבִיו שֶׁיּוּמַת. וּמִנַּיִן לָנוּ רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁזֶּה אָבִיו, אֶלָּא בַּחֲזָקָה, כָּךְ שְׁאָר קְרוֹבִים בַּחֲזָקָה: ",
+ "אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינַת הַיָּם הוּא אוֹמֵר זֹאת אִשְׁתִּי וְהִיא אוֹמֶרֶת זֶה בַּעְלִי. אִם הֻחְזְקָה בָּעִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ הוֹרְגִין עָלֶיהָ. אֲבָל בְּתוֹךְ הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם אֵין הוֹרְגִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהֻחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכוּנוֹתֶיהָ בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה. הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתְּרָה וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁנִּטְמְאָה וְהָיָה בַּעְלָהּ כֹּהֵן וּבָא עָלֶיהָ אַחַר כָּךְ הֲרֵי זֶה לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם זוֹנָה. אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הָעֵדוּת בְּעֵד אֶחָד כְּבָר הֻחְזְקָה בְּזוֹנָה: ",
+ "הָאָב שֶׁאָמַר בִּתִּי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת הִיא לָזֶה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְתִנָּשֵׂא לוֹ אִם זִנְּתָה אֵינָהּ נִסְקֶלֶת עַל פִּיו עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁנִּתְאָרְסָה בִּפְנֵיהֶם. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה מְקֻדֶּשֶׁת אֲנִי אֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת עַל פִּיהָ עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם עֵדִים אוֹ תֻּחְזַק: "
+ ],
+ [
+ "אֵשֶׁת אָבִיו וְאֵשֶׁת בְּנוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו אַרְבַּעְתָּן עֶרְוָה עָלָיו לְעוֹלָם. בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. בֵּין שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ בֵּין שֶׁלֹּא נִתְגָּרְשׁוּ. בֵּין בְּחַיֵּי בַּעְלֵיהֶן בֵּין אַחַר מִיתַת בַּעְלֵיהֶן. חוּץ מֵאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן. וְאִם בָּא עַל אַחַת מֵהֶן בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ חַיָּב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם שְׁאֵר בָּשָׂר וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. שֶׁהֲרֵי שְׁנֵיהֶן הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאֶחָד: \n",
+ "לְפִיכָךְ הַבָּא עַל אִמּוֹ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם. בֵּין בְּחַיֵּי אָבִיו בֵּין לְאַחַר מִיתַת אָבִיו. אַחַת מִשּׁוּם אִמּוֹ וְאַחַת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו. אֶחָד אָחִיו מֵאָבִיו אוֹ אָחִיו מֵאִמּוֹ. בֵּין מִנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת. אִשְׁתּוֹ עֶרְוָה עָלָיו. אֲבָל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִן הָאֵם הֲרֵי הִיא שְׁנִיָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֶחָד אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו אוֹ מֵאִמּוֹ. בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת. כְּגוֹן שֶׁזָּנְתָה אִמּוֹ אוֹ אָבִיו עִם אֲחֵרִים וְהָיְתָה לוֹ אָחוֹת מִזְּנוּת. הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ט) \"מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ\": \n",
+ "בַּת אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו הֲרֵי הִיא עֶרְוָה עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח יא) \"עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ\". אֲבָל אִם נָשָׂא אָבִיו אִשָּׁה וְיֵשׁ לָהּ בַּת מֵאִישׁ אַחֵר אוֹתָהּ הַבַּת מֻתֶּרֶת לוֹ שֶׁאֵין זוֹ מוֹלֶדֶת אָבִיו. וַהֲלֹא מִשּׁוּם אֲחוֹתוֹ חַיָּב עָלֶיהָ וְלָמָּה נֶאֱמַר (ויקרא יח יא) \"בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ\" לְחַיֵּב עָלֶיהָ אַף מִשּׁוּם זֶה: \n",
+ "לְפִיכָךְ הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא בַּת נְשׂוּאַת אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם. אַחַת מִשּׁוּם (ויקרא יח ט) \"עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ\" וְאַחַת מִשּׁוּם (ויקרא יח יא) \"עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ\". אֲבָל אִם אָנַס אָבִיו אִשָּׁה אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת וּבָא עָלֶיהָ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם אֲחוֹתוֹ בִּלְבַד. שֶׁאֵין בַּת הָאֲנוּסָה בַּת אֵשֶׁת אָבִיו: \n",
+ "אֲחוֹת אִמּוֹ בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו מִשּׁוּם אֲחוֹת אֵם. וְכֵן אֲחוֹת הָאָב בֵּין מִן הָאֵם בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו מִשּׁוּם אֲחוֹת אָב: \n",
+ "הַבָּא עַל אִשָּׁה דֶּרֶךְ זְנוּת וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת אוֹתָהּ הַבַּת עֶרְוָה עָלָיו מִשּׁוּם בִּתּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה עֶרְוַת בִּתְּךָ לֹא תְּגַלֶּה מֵאַחַר שֶׁאָסַר בַּת הַבַּת שָׁתַק מִן הַבַּת וְאִסּוּרָהּ מִן הַתּוֹרָה. וְאֵינוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. לְפִיכָךְ הַבָּא עַל בִּתּוֹ מִנְּשׂוּאָתוֹ חַיָּב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם בִּתּוֹ וּמִשּׁוּם עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ: \n",
+ "כֵּיוָן שֶׁקִּדֵּשׁ אָדָם אִשָּׁה נֶאֶסְרוּ עָלָיו מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ שֵׁשׁ נָשִׁים. וְכָל אַחַת מֵהֶן עֶרְוָה עָלָיו לְעוֹלָם בֵּין כָּנַס בֵּין גֵּרֵשׁ בֵּין בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ בֵּין לְאַחַר מוֹתָהּ. וְאֵלּוּ הֵן. אִמָּהּ וְאֵם אִמָּהּ וְאֵם אָבִיהָ וּבִתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ. וְאִם בָּא עַל אַחַת מֵהֶן בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ שְׁנֵיהֶן נִשְׂרָפִין: \n",
+ "בָּא עֲלֵיהֶן לְאַחַר מִיתַת אִשְׁתּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ בְּכָרֵת וְאֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ יד) \"בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן\". בִּזְמַן שֶּׁשְּׁתֵּיהֶן קַיָּמוֹת שֶׁהֵן אִשְׁתּוֹ וְזוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ הֲרֵי הוּא וְהָעֶרְוָה נִשְׂרָפִין. וּבִזְמַן שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן קַיָּמוֹת אֵין שָׁם שְׂרֵפָה: \n",
+ "וְכֵן אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ עֶרְוָה עָלָיו עַד שֶׁתָּמוּת אִשְׁתּוֹ. בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ בֵּין אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו: \n",
+ "עָבַר וְנָאַף עִם אַחַת מִשֶּׁבַע נָשִׁים אֵלּוּ בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא וְהַנּוֹאֶפֶת בְּמִיתַת בֵּית דִּין אוֹ בְּכָרֵת לֹא נֶאֶסְרָה אִשְׁתּוֹ עָלָיו חוּץ מֵאֲחוֹת אֲרוּסָתוֹ שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת אִשְׁתּוֹ עָלָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין: \n",
+ "הַבּוֹעֵל אִשָּׁה דֶּרֶךְ זְנוּת לֹא נֶאֶסְרוּ עָלָיו קְרוֹבוֹתֶיהָ שֶׁהֵן הַשֶּׁבַע נָשִׁים שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ עַל מִי שֶׁנָּאַף עִם אִשָּׁה לִשָּׂא אַחַת מִן הַשֶּׁבַע נָשִׁים קְרוֹבוֹתֶיהָ כָּל זְמַן שֶׁהַזּוֹנָה קַיֶּמֶת. מִפְּנֵי שֶׁהַזּוֹנָה בָּאָה לִקְרוֹבוֹתֶיהָ לְבַקֵּר אוֹתָן וְהוּא מִתְיַחֵד עִמָּהּ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ וְיָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה שֶׁיִּבְעל הָעֶרְוָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ נִטְעַן עַל אִשָּׁה הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂא אַחַת מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ עַד שֶׁתָּמוּת זוֹ שֶׁנִּטְעַן עָלֶיהָ. וְאִם כָּנַס הַקְּרוֹבָה שֶׁזָּנָה עִם קְרוֹבוֹתֶיהָ לֹא יוֹצִיא: \n",
+ "מִי שֶׁנִּטְעַן עַל עֶרְוָה אוֹ שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם רַע עִמָּהּ לֹא יָדוּר עִמָּהּ בְּמָבוֹי אֶחָד וְלֹא יֵרָאֶה בְּאוֹתָהּ שְׁכוּנָה. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִין אַחֲרָיו עִם חֲמוֹתוֹ וְהִכּוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים מַכַּת מַרְדּוּת מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ: \n",
+ "הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ דֶּרֶךְ זְנוּת אוֹ עַל אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁבָּא עַל שְׁתֵּי נָשִׁים נָכְרִיּוֹת שֶׁאֵין נַעֲשׂוֹת עֶרְוָה זוֹ עִם זוֹ אֶלָּא בְּנִשּׂוּאִין לֹא בִּזְנוּת. וְכֵן אִם אָנַס אָבִיו אוֹ בְּנוֹ אוֹ אָחִיו אוֹ אֲחִי אָבִיו אִשָּׁה אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ וְיִשָּׂאֶנָּה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא אֵשֶׁת וְאֵין כָּאן אִישׁוּת: \n",
+ "אָבִיו אוֹ בְּנוֹ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ אוֹ אִמָּהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמֻתָּר לְאָדָם לִשָּׂא אֵשֶׁת בֶּן אָחִיו. וְנוֹשֵׂא אָדָם אִשָּׁה וּבַת אֲחוֹתָהּ אוֹ בַּת אָחִיהָ כְּאַחַת. וּמִצְוַת חֲכָמִים שֶׁיִּשָּׂא אָדָם בַּת אֲחוֹתוֹ וְהוּא הַדִּין לְבַת אָחִיו שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח ז) \"וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם\": \n"
+ ],
+ [
+ "הַבָא עַל אֵשֶׁת קָטָן אֲפִלּוּ הָיְתָה יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן הַבָּא עַל אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה וְאֵשֶׁת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס וְעַל הַחֵרֶשֶׁת וְעַל הַשּׁוֹטָה אֵשֶׁת הַפִּקֵּחַ וְעַל אִשָּׁה שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת בְּסָפֵק אוֹ מְגֹרֶשֶׁת בְּסָפֵק כֻּלָּן פְּטוּרִין. וְאִם הָיוּ מְזִידִין מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת: ",
+ "הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה אֵשֶׁת הַגָּדוֹל אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ הֲרֵי זֶה בְּחֶנֶק וְהִיא פְּטוּרָה מִכְּלוּם וְנֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת סוֹטָה. וְאִם הִיא בַּת מֵאוּן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וְהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה כֹּהֵן: ",
+ "בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה כְּשֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. בֵּין שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ כֹּהֵן בֵּין שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ הָיָה בַּעְלָהּ מַמְזֵר אוֹ נָתִין אוֹ שְׁאָר מֵחַיָּבֵי לָאוִין הֲרֵי זוֹ בִּשְׂרֵפָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ט) \"וּבַת כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת\". וּבוֹעֲלָהּ בְּחֶנֶק. וְכֵן בַּת יִשְׂרָאֵל אֵשֶׁת כֹּהֵן בְּחֶנֶק כְּדִין כָּל אֵשֶׁת אִישׁ: ",
+ "הַבָּא עַל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה שְׁנֵיהֶן בִּסְקִילָה. וְאֵינָן חַיָּבִין סְקִילָה עַד שֶׁתִּהְיֶה נַעֲרָה בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ. הָיְתָה בּוֹגֶרֶת אוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לְחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה אֲפִלּוּ מְסָרָהּ הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל וְזִנְּתָה בַּדֶּרֶךְ הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק: ",
+ "וְהַבָּא עַל קְטַנָּה מְאֹרָשָׂה בְּבֵית אָבִיהָ הוּא בִּסְקִילָה וְהִיא פְּטוּרָה. וְנַעֲרָה מְאֹרָשָׂה בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה בִּסְקִילָה: ",
+ "בָּאוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה וְהִיא בְּתוּלָה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְכֻלָּן בְּחֶנֶק (בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ אֲבָל אִם בָּאוּ עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ עֲדַיִן הִיא בְּתוּלָה וְכֻלָּן בִּסְקִילָה): ",
+ "נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה שֶׁהָיְתָה מְשֻׁחְרֶרֶת אוֹ גִּיֹּרֶת אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה וְנִתְגַּיְּרָה וְהִיא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק כְּכָל אֵשֶׁת אִישׁ: ",
+ "דִּין חָדָשׁ יֵשׁ בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע. וּמַה הוּא הַחִדּוּשׁ. שֶׁאִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת וּבָאוּ עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה אַף עַל פִּי שֶׁזִּנְּתָה אַחַר שֶׁיָּצְאָה מִבֵּית אָבִיהָ וַאֲפִלּוּ שֶׁזִּנְּתָה אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה קֹדֶם בְּעִילַת הַבַּעַל סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. אֲבָל שְׁאָר נְעָרוֹת מְאֹרָסוֹת שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן דִּין הוֹצָאַת שֵׁם רַע שֶׁזָּנוּ מֵאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הָאָב הֲרֵי הֵן בְּחֶנֶק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּאֵשֶׁת אִישׁ שָׁלֹשׁ מִיתוֹת. יֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בְּחֶנֶק. וְיֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בִּשְׂרֵפָה. וְיֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בִּסְקִילָה: ",
+ "וְהֵיכָן סוֹקְלִין נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה שֶׁזִּנְּתָה. אִם זִנְּתָה בְּבֵית אָבִיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵעִידוּ עָלֶיהָ הָעֵדִים אֶלָּא אַחַר שֶׁבָּאָה לְבֵית חָמִיהָ (וְנִיסֵת) הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. זִנִּתָה בִּבֵית חָמִיהָ קֹדֵם שֵׁיִּמִסֹר אוֹתָהּ הָאָב אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ עָלֶיהָ אַחַר שֶׁחָזְרָה לְבֵית אָבִיהָ הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר הַהִיא: ",
+ "בָּאוּ עֵדִים אַחַר שֶׁבָּגְרָה אוֹ אַחַר שֶׁבְּעָלָהּ בַּעְלָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ שֶׁזִּנְּתָה בְּבֵית אָבִיהָ כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת בְּבֵית הַסְּקִילָה: ",
+ "הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר. כָּל מִי שֶׁמִּצְוָתָהּ לִסְקל אוֹתָהּ עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר אִם הָיְתָה עִיר שֶׁרֻבָּהּ עַכּוּ\"ם סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. וְכָל מִי שֶׁמִּצְוָתָהּ לִסְקל אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ אִם לֹא הָיָה לָהּ אָב אוֹ שֶׁהָיָה לָהּ אָב וְלֹא הָיָה לוֹ בַּיִת הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת בְּבֵית הַסְּקִילָה. לֹא נֶאֱמַר (דברים כב כא) \"פֶּתַח בֵּית אָב\" אֶלָּא לְמִצְוָה: ",
+ "הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת בִּיאוֹת הַרְבֵּה חַיָּב כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין יְכוֹלִין לְהָמִית אֶלָּא מִיתָה אַחַת הֲרֵי הַבִּיאוֹת נֶחְשָׁבוֹת לוֹ כַּעֲבֵרוֹת הַרְבֵּה. וְכֵן אִם בָּא בִּיאָה אַחַת שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשֵּׁמוֹת הַרְבֵּה אִם הָיָה שׁוֹגֵג מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל שֵׁם וְשֵׁם. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּיאָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שְׁגָגוֹת. וְאִם הָיָה מֵזִיד הֲרֵי זוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כַּעֲבֵרוֹת הַרְבֵּה. וְכֵן יֵשׁ בָּא בִּיאָה אַחַת וְלוֹקֶה עָלֶיהָ מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: ",
+ "שִׁפְחָה חֲרוּפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין וּמְקֻדֶּשֶׁת לְעֶבֶד עִבְרִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כ) \"לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה\". הָא אִם נִשְׁתַּחְרְרָה כֻּלָּהּ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁהֲרֵי נַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת: ",
+ "בִּיאַת שִׁפְחָה זוֹ מְשֻׁנָּה מִכָּל בִּיאוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי הִיא לוֹקָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כ) \"בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה\" וְהוּא חַיָּב קָרְבַּן אָשָׁם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כא) \"וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ\". אֶחָד שׁוֹגֵג אֶחָד מֵזִיד בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה מֵבִיא אָשָׁם. וְהַבָּא עָלֶיהָ בִּיאוֹת הַרְבֵּה בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה מֵבִיא אָשָׁם אֶחָד. אֲבָל הִיא חַיֶּבֶת מַלְקוֹת עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה אִם הָיְתָה מְזִידָה כִּשְׁאָר חַיָּבֵי לָאוִין: ",
+ "הַמְעָרֶה בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה וְלֹא גָּמַר בִּיאָתוֹ פָּטוּר עַד שֶׁיִּגְמֹר בִּיאָתוֹ. וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַגְּדוֹלָה הַבְּעוּלָה הַמְּזִידָה וּבִרְצוֹנָהּ. אֲבָל אִם הָיְתָה קְטַנָּה אוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּעוּלָה אוֹ הָיְתָה שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה אוֹ יְשֵׁנָה פָּטוּר [וְכֵן אִם בָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ פָּטוּר שֶׁבְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה לֹא הִשְׁוָה בִּיאָה כְּדַרְכָּהּ לְבִיאָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כ) \"שִׁכְבַת זֶרַע\". אֲבָל בִּשְׁאָר בִּיאוֹת לֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כב) (ויקרא כ יג) \"מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה\" מַגִּיד [לְךָ] הַכָּתוּב שֶׁשְּׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת בְּאִשָּׁה]: ",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ בְּשִׁפְחָה שֶׁהוּא פָּטוּר הוּא פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן וְהִיא פְּטוּרָה מִן הַמַּלְקוֹת. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן מְזִידִין וּגְדוֹלִים: ",
+ "בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה הִיא לוֹקָה וְהוּא מֵבִיא קָרְבָּן. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה וּבְעוּלָה וּבִרְצוֹנָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שֶׁאֵין הָאִישׁ חַיָּב קָרְבָּן עַד שֶׁתִּתְחַיֵּב הִיא מַלְקוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כ) \"בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה\" (ויקרא יט כא) \"וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ\": "
+ ],
+ [
+ "הַנִּדָה הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת. הַמְעָרֶה בָּהּ [בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ] חַיָּב כָּרֵת וַאֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כִּשְׁאָר עֲרָיוֹת שֶׁהַבַּת מִתְטַמְּאָה בְּנִדָּה וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם לֵדָתָהּ. וּבַת עֲשָׂרָה יָמִים מְטַמְּאָה בְּזִיבָה וְדָבָר זֶה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין גְּדוֹלָה לִקְטַנָּה לְטֻמְאַת נִדּוֹת וְזָבוֹת: ",
+ "וְאֶחָד הַבָּא עַל הַנִּדָּה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים וַאֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה אֶלָּא יוֹם רִאשׁוֹן. וְאֶחָד הַבָּא עַל יוֹלֶדֶת זָכָר כָּל שִׁבְעָה אוֹ עַל יוֹלֶדֶת נְקֵבָה כָּל אַרְבָּעָה עָשָׂר. אוֹ עַל הַזָּבָה כָּל יְמֵי זוֹבָהּ וּסְפִירָתָהּ. בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשֻׁחְרֶרֶת הַכֹּל בְּכָרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בְּנִדָּה (ויקרא טו יט) \"שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְּנִדָּתָהּ\". וּבְזָבָה נֶאֱמַר (ויקרא טו כה) \"כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה\". וּבְיוֹלֶדֶת זָכָר הוּא אוֹמֵר (ויקרא יב ב) \"כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא\". וּבְיוֹלֶדֶת נְקֵבָה (ויקרא יב ה) \"וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ\": ",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַטֻּמְאָה תְּלוּיָה בְּיָמִים בְּשֶׁטָּבְלָה בְּמֵי מִקְוֶה אַחַר הַיָּמִים הַסְּפוּרִים. אֲבָל נִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלוּ בְּמֵי מִקְוֶה הַבָּא עַל אַחַת מֵהֶן אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים חַיָּב כָּרֵת. שֶׁבְּיָמִים וּטְבִילָה תָּלָה הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו יח) \"וְרַחֲצוּ בַמַּיִם\" זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל טָמֵא שֶׁהוּא בְּטֻמְאָתוֹ עַד שֶׁיִּטְבֹּל: ",
+ "הָעַכּוּ\"ם אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם נִדָּה וְלֹא מִשּׁוּם זָבָה וְלֹא מִשּׁוּם יוֹלֶדֶת. וַחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כָּל הָעַכּוּ\"ם הַזְּכָרִים וְהַנְּקֵבוֹת שֶׁיְּהוּ כְּזָבִים תָּמִיד בֵּין רָאוּ בֵּין לֹא רָאוּ לְעִנְיַן טֻמְאָה וְטָהֳרָה: ",
+ "כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הַיּוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ ל\"ג שֶׁל זָכָר וְס\"ו שֶׁל נְקֵבָה הוּא הַנִּקְרָא דַּם טֹהַר. וְאֵין מוֹנֵעַ אֶת הָאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ אֶלָּא טוֹבֶלֶת אַחַר שִׁבְעָה לְזָכָר וְאַחַר אַרְבָּעָה עָשָׂר לִנִקֵבָה וּמִשַׁמֵּשֵׁת מִטָּתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד: ",
+ "כָּל חַיָּבֵי טְבִילוֹת טְבִילָתָן בַּיּוֹם חוּץ מִנִּדָּה וְיוֹלֶדֶת שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּנִדָּה (ויקרא טו יט) \"שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְּנִדָּתָהּ\". הַשִּׁבְעָה כֻּלָּן בְּנִדָּתָהּ וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי. וְכֵן יוֹלֶדֶת זָכָר בְּלֵיל שְׁמִינִי וְיוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר. שֶׁהַיּוֹלֶדֶת כְּנִדָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "נִתְאַחֲרָה יָמִים רַבִּים וְלֹא טָבְלָה כְּשֶׁתִּטְבֹּל לֹא תִּטְבֹּל אֶלָּא בַּלַּיְלָה שֶׁאִם תִּטְבֹּל בַּיּוֹם יִטְעוּ וְתָבוֹא נִדָּה אַחֶרֶת לִטְבֹּל בִּשְׁבִיעִי: ",
+ "הָיְתָה חוֹלָה אוֹ שֶׁהָיָה מְקוֹם הַטְּבִילָה רָחוֹק וְאֵין הַנָּשִׁים יְכוֹלוֹת לְהַגִּיעַ לוֹ וְלַחֲזֹר בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי הַלִּסְטִים אוֹ מִפְּנֵי הַצִּנָּה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁנּוֹעֲלִין שַׁעֲרֵי הַמְּדִינָה בַּלַּיְלָה הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי אוֹ בַּיָּמִים שֶׁל אַחֲרָיו בַּיּוֹם: ",
+ "כָּל הַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן וֶסֶת בְּחֶזְקַת טָהֳרָה לְבַעְלֵיהֶן עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ טְמֵאָה אֲנִי אוֹ עַד שֶׁתֻּחְזַק נִדָּה בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ. הָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינָה אַחֶרֶת וֶהֱנִיחָהּ טְהוֹרָה כְּשֶׁיָּבוֹא אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁאֹל לָהּ אֲפִלּוּ מְצָאָהּ יְשֵׁנָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר לָבוֹא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא בְּעוֹנַת וִסְתָּהּ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִדָּה הִיא. וְאִם הֱנִיחָהּ נִדָּה אֲסוּרָה לוֹ עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ טְהוֹרָה אֲנִי: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ טְמֵאָה אֲנִי וְחָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי וְדֶרֶךְ שְׂחוֹק אָמַרְתִּי לְךָ תְּחִלָּה אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאִם נָתְנָה אֲמַתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. כֵּיצַד. תְּבָעָהּ בַּעְלָהּ וַאֲחוֹתוֹ אוֹ אִמּוֹ עִמָּהּ בֶּחָצֵר וְאָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ טְמֵאָה אֶלָּא מִפְּנֵי אֲחוֹתְךָ וְאִמְּךָ שֶׁמָּא יִרְאוּ אוֹתָנוּ הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: ",
+ "הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ נִטְמֵאתִי לֹא יִפְרשׁ מִיָּד וְהוּא בְּקִשּׁוּיוֹ שֶׁהֲנָאָה לוֹ בִּיצִיאָתוֹ כְּבִיאָתוֹ. וְאִם פֵּרֵשׁ וְהוּא בְּקִשּׁוּיוֹ חַיָּב כָּרֵת כְּמוֹ שֶׁבָּעַל נִדָּה. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת. אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. נוֹעֵץ צִפָּרְנֵי רַגְלָיו בַּקַּרְקַע וְשׁוֹהֶה וְאֵינוֹ מִזְדַּעֲזֵעַ עַד שֶׁיָּמוּת הָאֵיבָר וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמָט מִמֶּנָּה: ",
+ "וְאָסוּר לוֹ לָאָדָם לָבֹא עַל אִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ שֶׁמָּא תִּרְאֶה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו לא) \"וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם\". וְכַמָּה. אִם הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בַּיּוֹם אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִתְּחִלַּת הַיּוֹם. וְאִם הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בַּלַּיְלָה אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה: ",
+ "עָבַר וִסְתָּהּ וְלֹא רָאֲתָה מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ אַחַר שֶׁתַּעֲבֹר עוֹנַת הַוֶּסֶת. כֵּיצַד. הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ מִתְּחִלַּת הַיּוֹם. עָבְרוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וְלֹא רָאֲתָה אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד לָעֶרֶב. וְכֵן אִם הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וְעָבְרוּ וְלֹא רָאֲתָה אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ: ",
+ "דֶּרֶךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לִבְדֹּק עַצְמָם אַחַר הַתַּשְׁמִישׁ. כֵּיצַד. מְקַנֵּחַ הָאִישׁ עַצְמוֹ בְּמַטְלִית נְכוֹנָה לוֹ וּמְקַנַּחַת הָאִשָּׁה עַצְמָהּ בְּמַטְלִית נְכוֹנָה לָהּ וְרוֹאִין בָּהֶן שֶׁמָּא רָאֲתָה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. וְיֵשׁ לָאִישׁ לְהָנִיחַ אִשְׁתּוֹ שֶׁתִּבְדֹּק בְּמַטְלִית שֶׁלּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמֶנֶת עַל שֶׁלָּהּ נֶאֱמֶנֶת עַל שֶׁלּוֹ: ",
+ "בְּגָדִים אֵלּוּ שֶׁמְּקַנְּחִין בָּהֶן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל פִּשְׁתָּן שַׁחֲקִים וּלְבָנִים וְהֵם הַנִּקְרָאִים עֵדִים בְּעִנְיָן זֶה. וְהַבֶּגֶד שֶׁמְּקַנֵּחַ בּוֹ הוּא נִקְרָא עֵד שֶׁלּוֹ. וְהַבֶּגֶד שֶׁמְּקַנַּחַת הִיא בּוֹ נִקְרָא עֵד שֶׁלָּהּ: ",
+ "הַצְּנוּעוֹת אֵין מְשַׁמְּשׁוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ עַצְמָן תְּחִלָּה קֹדֶם תַּשְׁמִישׁ. וְאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדֹּק. לְפִיכָךְ הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּשְׁנֵי עֵדִים אֶחָד לִפְנֵי הַתַּשְׁמִישׁ וְאֶחָד לְאַחַר הַתַּשְׁמִישׁ. אֲבָל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת אֵינָהּ צְרִיכָה עֵד לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ אֶלָּא מִשּׁוּם צְנִיעוּת בִּלְבַד. אֲבָל אַחַר תַּשְׁמִישׁ הַכֹּל צְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ אֲפִלּוּ מְעֻבֶּרֶת וּמֵינִיקָה וּזְקֵנָה. וּקְטַנָּה לֹא תְּשַׁמֵּשׁ אֶלָּא בִּשְׁנֵי עֵדִים אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ. אֲבָל בְּתוּלָה וְיוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר אֵינָהּ צְרִיכָה עֵדִים שֶׁהֲרֵי הַדָּם שׁוֹתֵת מִמֶּנָּה: ",
+ "הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת אֵינָן צְרִיכִין לִבְדֹּק שְׁנֵי הָעֵדִים שֶׁלָּהֶן עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה. אֶלָּא מְקַנֵּחַ הוּא בְּעֵד שֶׁלּוֹ וְהִיא בְּעֵד שֶׁלָּהּ אַחַר כָּל בִּיאָה וּבִיאָה שֶׁל כָּל הַלַּיְלָה וּלְמָחָר יִבְדְּקוּ הָעֵדִים. נִמְצָא הַדָּם עַל עֵד שֶׁלָּהּ אוֹ עַל עֵד שֶׁלּוֹ הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ וְקִנְּחָה עַצְמָהּ וְאָבַד הָעֵד הֲרֵי זוֹ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ פַּעַם שְׁנִיָּה עַד שֶׁתִּבְדֹּק בְּעֵד אַחֵר תְּחִלָּה. שֶׁמָּא דָּם הָיָה עַל הָעֵד שֶׁאָבַד: ",
+ "הִנִּיחָה הָעֵד תַּחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת וְנִמְצָא עָלָיו דָּם. אִם מָשׁוּךְ טְמֵאָה שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַקִּנּוּחַ. וְאִם הָיָה עָגֹל טְהוֹרָה שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא דַּם מַאֲכֹלֶת שֶׁנֶּהֶרְגָה תַּחַת הַכַּר: ",
+ "קִנְּחָה עַצְמָהּ בְּעֵד הַבָּדוּק לָהּ וְטָחֲתוֹ בִּירֵכָהּ וּלְמָחָר נִמְצָא עָלָיו דָּם הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא כְּשֶׁטָּחָה אוֹתָהּ בִּירֵכָהּ נֶהֶרְגָה מַאֲכֹלֶת. קִנְּחָה עַצְמָהּ בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק לָהּ וְלֹא יָדְעָה אִם הָיָה עָלָיו דָּם קֹדֶם שֶׁתְּקַנֵּחַ בּוֹ אוֹ לֹא הָיָה. נִמְצָא עָלָיו דָּם אִם הָיָה הַדָּם כִּגְרִיס וְעוֹד הֲרֵי זוֹ נִדָּה. הָיָה פָּחוֹת מִכֵּן טְהוֹרָה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמַאֲכֹלֶת: ",
+ "מִי שֶׁרָאֲתָה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ כְּשֶׁתִּטְהַר פַּעַם שְׁנִיָּה. רָאֲתָה דָּם בְּפַעַם שְׁנִיָּה מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם שְׁלִישִׁית. רָאֲתָה דָּם בַּשְּׁלִישִׁית הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עִם בַּעַל זֶה לְעוֹלָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא הָיָה שָׁם דָּבָר לִתְלוֹת בּוֹ. אֲבָל אִם שִׁמְּשָׁה סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ תּוֹלָה בַּוֶּסֶת. הָיְתָה בָּהּ מַכָּה תּוֹלָה בַּמַּכָּה. וְאִם הָיָה דַּם מַכָּתָהּ מְשֻׁנֶּה מִדָּם שֶׁתִּרְאֶה בְּעֵת הַתַּשְׁמִישׁ אֵינָהּ תּוֹלָה בַּמַּכָּה. וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר מַכָּה יֵשׁ לִי בְּתוֹךְ הַמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנָּה הַדָּם יוֹצֵא וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁדָּם יוֹצֵא מִן הַמָּקוֹר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ: ",
+ "מִי שֶׁרָאֲתָה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְאֵין שָׁם דָּבָר לִתְלוֹת בּוֹ הֲרֵי זוֹ תִּתְגָּרֵשׁ וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְשֵׁנִי. נִשֵּׂאת לְשֵׁנִי וְרָאֲתָה דָּם כָּךְ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲרֵי זוֹ תִּתְגָּרֵשׁ וְתִנָּשֵׂא לִשְׁלִישִׁי. נִשֵּׂאת לִשְׁלִישִׁי וְרָאֲתָה דָּם כָּךְ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲרֵי זוֹ תִּתְגָּרֵשׁ וַאֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא עַד שֶׁתַּבְרִיא מֵחלִי זֶה: ",
+ "כֵּיצַד בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ לֵידַע אִם נִרְפֵּאת אוֹ לֹא נִרְפֵּאת. מְבִיאָה שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל אֲבַר וּפִיהָ רָצוּף לְתוֹכָהּ וּמַכְנֶסֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת עַד מָקוֹם שֶׁהִיא יְכוֹלָה. וּמַכְנֶסֶת בְּתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִכְחוֹל וּמוֹךְ מֻנָּח עַל רֹאשׁוֹ וְדוֹפֶקֶת אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמּוֹךְ לְצַוַּאר הָרֶחֶם וּמוֹצִיאָה הַמּוֹךְ. אִם נִמְצָא דָּם עַל רֹאשׁ הַמּוֹךְ בְּיָדוּעַ שֶׁהַדָּם שֶׁהִיא רוֹאָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ מִן הַמָּקוֹר. וְאִם לֹא נִמְצָא עַל הַמּוֹךְ כְּלוּם בְּיָדוּעַ שֶׁהַדָּם שֶׁרוֹאָה מִדֹּחַק הַצְּדָדִין וּטְהוֹרָה הִיא וּמֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לַאֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת: "
+ ],
+ [
+ "הָאִשָׁה מִתְטַמֵּאת בְּאֹנֶס בֵּין לְנִדָּה בֵּין לְזִיבוּת. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁקָּפְצָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אוֹ רָאֲתָה בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה וְחָמְדָה וְרָאֲתָה דָּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה הוֹאִיל וְרָאֲתָה דָּם מִכָּל מָקוֹם נִטְמֵאת וּמְטַמְּאָה בְּכָל שֶׁהוּא. אֲפִלּוּ רָאֲתָה דָּם טִפָּה כְּחַרְדָּל הֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁזָּב מִמֶּנָּה דָּמִים הַרְבֵּה: ",
+ "כָּל הַנָּשִׁים מִתְטַמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא הַדָּם לַחוּץ אֶלָּא נֶעֱקַר מִן הָרֶחֶם וְלֹא שָׁתַת הוֹאִיל וְיָצָא מִבֵּין הַשִּׁנַּיִם הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הַדָּם בִּבְשָׂרָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו יט) \"דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ\". וְעַד הֵיכָן הוּא בֵּין הַשִּׁנַּיִם עַד מָקוֹם שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו הָאֵיבָר בִּשְׁעַת גְּמַר בִּיאָה. וּבֵין הַשִּׁנַּיִם עַצְמוֹ כִּלְפָנִים: ",
+ "מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה. הָרֶחֶם שֶׁנּוֹצַר בּוֹ הַוָּלָד הוּא הַנִּקְרָא מָקוֹר. וְהוּא שֶׁדַּם נִדָּה וְזָבָה יוֹצֵא מִמֶּנּוּ. וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ חֶדֶר לְפִי שֶׁהוּא לִפְנַי וְלִפְנִים. וְצַוַּאר הָרֶחֶם כֻּלּוֹ וְהוּא הַמָּקוֹם הָאָרֹךְ שֶׁמִּתְקַּבֵּץ רֹאשׁוֹ בִּשְׁעַת הָעִבּוּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפּל הַוָּלָד וְנִפְתַּח הַרְבֵּה בִּשְׁעַת לֵדָה קוֹרְאִין אוֹתוֹ פְּרוֹזְדוֹר כְּלוֹמַר שֶׁהוּא בֵּית שַׁעַר לַרֶחֶם: ",
+ "וּבִשְׁעַת גְּמַר בִּיאָה הָאֵיבָר נִכְנַס בִּפְרוֹזְדוֹר וְאֵינוֹ מַגִּיעַ עַד רֹאשׁוֹ שֶׁמִּבִּפְנִים אֶלָּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ מְעַט לְפִי הָאֶצְבָּעוֹת. וּלְמַעְלָה מִן הַחֶדֶר וּמִן הַפְּרוֹזְדוֹר בֵּין חֶדֶר לִפְרוֹזְדוֹר הוּא הַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים שֶׁל אִשָּׁה. וְהַשְּׁבִילִים שֶׁבָּהֶן מִתְבַּשֶּׁלֶת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁלָּהּ מָקוֹם זֶה הוּא הַנִּקְרָא עֲלִיָּה. וּכְמוֹ נֶקֶב פָּתוּחַ מִן הָעֲלִיָּה לְגַג הַפְּרוֹזְדוֹר וְנֶקֶב זֶה קוֹרְאִין אוֹתוֹ לוּל. וְהָאֵיבָר נִכְנַס לִפְנִים מִן הַלּוּל בִּשְׁעַת גְּמַר בִּיאָה: ",
+ "דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כֻּלּוֹ טָמֵא חוּץ מִדַּם טֹהַר שֶׁהַתּוֹרָה טִהֲרַתּוּ וְדַם קֹשִׁי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְדַם הָעֲלִיָּה כֻּלּוֹ טָהוֹר שֶׁהוּא כְּמוֹ דַּם מַכָּה שֶׁבַּמֵּעַיִם אוֹ בַּכָּבֵד אוֹ בְּכוּלְיָא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְדָם הַנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר אִם נִמְצָא מִן הַלּוּל וּלְפָנִים הֲרֵי זֶה טָמֵא שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַחֶדֶר. וְחַיָּבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ וְשׂוֹרְפִין עָלָיו תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא מִן הָעֲלִיָּה יָרַד דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב. שֶׁרֹב הַדָּמִים הַנִּמְצָאִין כָּאן מִן הַחֶדֶר. נִמְצָא הַדָּם בַּפְּרוֹזְדוֹר חוּץ לַנֶּקֶב הֲרֵי טֻמְאָתוֹ בְּסָפֵק שֶׁמָּא מִן הַחֶדֶר בָּא אוֹ מִן הָעֲלִיָּה שָׁתַת דֶּרֶךְ הַלּוּל. לְפִיכָךְ אֵין שׂוֹרְפִין עָלָיו תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ: ",
+ "לֹא כָּל מַשְׁקֶה הַבָּא מִן הַחֶדֶר מְטַמֵּא אֶלָּא הַדָּם בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו יט) \"דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ\". לְפִיכָךְ אִם שָׁתַת מִן הָרֶחֶם לֹבֶן אוֹ מַשְׁקֶה יָרֹק אַף עַל פִּי שֶׁסְּמִיכָתוֹ כְּדָם הוֹאִיל וְאֵין מַרְאָיו מַרְאֶה דָּם הֲרֵי זֶה טָהוֹר: ",
+ "וַחֲמִשָּׁה דָּמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה וְהַשְּׁאָר טְהוֹרִין. וְאֵלּוּ הֵן. הָאָדֹם. וְהַשָּׁחוֹר. וּכְקֶרֶן כַּרְכֹּם. וּכְמֵימֵי אֲדָמָה. וּכְיַיִן הַמָּזוּג: ",
+ "הָאָדֹם כֵּיצַד הוּא עֵינוֹ. כְּעַמּוּד שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן מִדַּם הַקָּזָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם, נוֹתֵן הַדָּם בְּכוֹס וּמַקִּיף לוֹ וְרוֹאֵהוּ. וְהַשָּׁחוֹר כְּעֵין הַדְּיוֹ הַיָּבֵשׁ. כְּקֶרֶן כַּרְכֹּם כֵּיצַד. יָבִיא כַּרְכֹּם לַח בְּגוּשׁ אֲדָמָה שֶׁעָלָיו וְלוֹקֵחַ מִן הַבָּרוּר שֶׁבּוֹ הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלּוֹ שֶׁכֻּלּוֹ כְּמוֹ קָנֶה הוּא וּבְכָל אֶחָד וְאֶחָד שְׁלֹשָׁה קָנִים וּבְכָל קָנֶה שְׁלֹשָׁה עָלִים וּמַקִּיף הַדָּם לֶעָלֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁבַּקָּנֶה הָאֶמְצָעִי וְרוֹאֶה בּוֹ. כְּמֵימֵי אֲדָמָה כֵּיצַד. יָבִיא אֲדָמָה מִבִּקְעַת סִיכְנֵי וְכַיּוֹצֵא בָּהּ שֶׁהִיא אֲדֻמָּה וְנוֹתֵן עָלֶיהָ מַיִם בִּכְלִי עַד שֶׁיַּעֲלֶה הַמַּיִם עַל הֶעָפָר כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. וְאֵין שִׁעוּר לַמַּיִם וְלֹא לֶעָפָר. וּמְעַכְּרָן בִּכְלִי וּמְשַׁעֵר בָּהֶן לִשְׁעָתוֹ וּבִמְקוֹמוֹ כְּשֶׁהֵן עֲכוּרִין. וְאִם צָלְלוּ חוֹזֵר וּמְעַכְּרָן: ",
+ "אַרְבָּעָה מַרְאוֹת הַלָּלוּ אִם הָיָה מַרְאֵה הַדָּם כְּמַרְאֵה כָּל אֶחָד מֵהֶן אוֹ עָמֹק מֵהֶן הֲרֵי זֶה טָמֵא. הָיָה דִּיהָה מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה טָהוֹר. כֵּיצַד. הָיָה הַדָּם שָׁחוֹר יֶתֶר מִכִּדְיוֹ הַיָּבֵשׁ טְמֵאָה. הָיָה פָּחוֹת מִמֶּנּוּ כְּגוֹן שֶׁהָיָה מַרְאֵהוּ כְּעֵין הַזַּיִת הַשָּׁחוֹר אוֹ כְּעֵין הַזֶּפֶת אוֹ כְּעֵין הָעוֹרֵב הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְכֵן בִּשְׁאָר הַשְּׁלֹשָׁה מַרְאוֹת: ",
+ "כְּיַיִן הַמָּזוּג כֵּיצַד. חֵלֶק אֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַי וְחָדָשׁ וּשְׁנֵי חֲלָקִים מַיִם. הָיָה מַרְאֵה הַדָּם עָמֹק מִמֶּנּוּ אוֹ דִּיהָה מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה טָהוֹר עַד שֶׁיִּהְיֶה כְּמֶזֶג זֶה בִּלְבַד. וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר כְּמַרְאֶה זֶה רָאִיתִי וְאִבַּדְתִּיו וְהֶחָכָם מְטַמֵּא לָהּ אוֹ מְטַהֵר: ",
+ "כֵּיצַד מַקִּיף וְרוֹאֶה. לוֹקֵחַ הַמַּטְלִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַדָּם בְּיָדוֹ וּמַבִּיט בּוֹ וּבַדְּיוֹ. אוֹ בְּעָלֶה שֶׁל כַּרְכֹּם. אוֹ בְּדַם הַקָּזָה שֶׁבַּכּוֹס. אוֹ בְּמֵימֵי אֲדָמָה. אוֹ בְּמֶזֶג שֶׁבַּכּוֹס. וְעוֹרֵךְ לָהּ כְּפִי מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת וּמְטַמֵּא אוֹ מְטַהֵר. וְאֵינוֹ מַבִּיט בַּזְּכוּכִית שֶׁל כּוֹס מִבַּחוּץ אֶלָּא בַּמַּשְׁקֶה שֶׁבַּכּוֹס. וְיִהְיֶה הַכּוֹס רָחָב מִשְׁקָלוֹ מָנֶה וּמַחֲזִיק שְׁנֵי לוֹגִין כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ הָאוֹרָה וְלֹא יִהְיֶה אָפֵל: ",
+ "אֵין בּוֹדְקִין הַדָּם אֶלָּא עַל גַּבֵּי מַטְלִית לְבָנָה וּבַחַמָּה. וְעוֹשֶׂה צֵל בְּיָדוֹ עַל הַדָּם וְהוּא עוֹמֵד בַּחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה עֵינוֹ כְּמוֹת שֶׁהִיא. וְלֹא כָּל הָרוֹאֶה צָרִיךְ לְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְאֶה אֶלָּא טְבִיעוּת עַיִן יֵשׁ לְחָכָם בְּדָמִים. וּבְעֵת שֶׁיִּרְאֶה מִיָּד יְטַמֵּא אוֹ יְטַהֵר. וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ בְּמַרְאֶה מִן הַמַּרְאוֹת צָרִיךְ לְהַקִּיף וְלַעֲרֹךְ לִדְיוֹ אוֹ לְדַם הַקָּזָה אוֹ לִשְׁאָר הַמַּרְאוֹת: ",
+ "הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲדֻמָּה אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה וַאֲפִלּוּ נִקְרְעָה הַחֲתִיכָה וְנִמְצֵאת מְלֵאָה דָּם הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה שֶׁאֵין זֶה דַּם נִדָּה אֶלָּא דַּם חֲתִיכָה: ",
+ "הִפִּילָה חֲתִיכָה קְרוּעָה וְדָם אָגוּר בְּתוֹכָהּ טְמֵאָה. הִפִּילָה כְּמִין קְלִפָּה כְּמִין שַׂעֲרָה כְּמִין עָפָר כְּמוֹ יַבְחוּשִׁין אִם הָיָה מַרְאֵה דְּבָרִים אֵלּוּ אָדֹם תַּטִּיל לְמַיִם פּוֹשְׁרִין. אִם נִמּוֹחוּ הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה שֶׁדָּם הוּא וְקָפָה וְכָל הָרוֹאָה דָּם יָבֵשׁ טְמֵאָה. וְאִם שָׁהוּ בְּפוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת וְאַחַר כָּךְ נִמּוֹחוּ הֲרֵי זוֹ סָפֵק טְמֵאָה. לֹא נִמּוֹחוּ מֵעֵת לְעֵת הֲרֵי אֵלּוּ מִמַּכָּה וּטְהוֹרָה הִיא: ",
+ "הִפִּילָה כְּמִין חֲגָבִים כְּמִין דָּגִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים אִם יֵשׁ עִמָּהֶן דָּם טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִכְנִיסָה שְׁפוֹפֶרֶת בַּפְּרוֹזְדוֹר וְרָאֲתָה הַדָּם בְּתוֹךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת טְהוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו יט) \"דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ\" עַד שֶׁתִּרְאֶה בִּבְשָׂרָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת. וְאֵין דֶּרֶךְ הָאִשָּׁה לִרְאוֹת בִּשְׁפוֹפֶרֶת: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁתִּינָה מַיִם וְיָצָא דָּם עִם מֵי רַגְלַיִם. בֵּין שֶׁהִשְׁתִּינָה וְהִיא עוֹמֶדֶת בֵּין שֶׁהִשְׁתִּינָה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. וַאֲפִלּוּ הִרְגִּישׁ גּוּפָהּ וְנִזְדַּעְזְעָה אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁהַרְגָּשַׁת מֵי רַגְלַיִם הִיא זוֹ שֶׁאֵין מֵי רַגְלַיִם מִן הַחֶדֶר וְדָם זֶה דַּם מַכָּה הוּא בַּחַלְחֹלֶת אוֹ בַּכּוּלְיָא: ",
+ "דַּם בְּתוּלִים טָהוֹר הוּא וְאֵינוֹ לֹא דַּם נִדָּה וְלֹא דַּם זִיבָה שֶׁאֵינוֹ מִן הַמָּקוֹר אֶלָּא כְּמוֹ דַּם חַבּוּרָה. וְכֵיצַד דִּין הַבְּתוּלָה בְּדָמִים. אִם נִשֵּׂאת קְטַנָּה בֵּין לֹא רָאֲתָה דָּם מִיָּמֶיהָ בֵּין שֶׁרָאֲתָה דָּם בְּבֵית אָבִיהָ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה שֶׁכָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה מֵחֲמַת הַמַּכָּה הוּא. וְאִם רָאֲתָה דָּם אַחַר שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה הֲרֵי זוֹ נִדָּה: ",
+ "נִשֵּׂאת כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה אִם לֹא רָאֲתָה מִיָּמֶיהָ דָּם הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ אַרְבָּעָה יָמִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְהוּא שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה. וְאִם רָאֲתָה דָּם בְּבֵית אָבִיהָ וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת אֵין לוֹ לַבָּא עָלֶיהָ אֶלָּא בְּעִילָה רִאשׁוֹנָה וּפוֹרֵשׁ וְיִהְיֶה דַּם בְּתוּלִים זֶה כְּאִלּוּ הִיא תְּחִלַּת נִדָּה. וּבוֹגֶרֶת שֶׁלֹּא רָאֲתָה מִיָּמֶיהָ נוֹתְנִין לָהּ כָּל לַיְלָה הָרִאשׁוֹן: ",
+ "אַרְבָּעָה לֵילוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְנַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּסֵרוּגִין בּוֹעֵל לַיְלָה הָרִאשׁוֹן וּמַמְתִּין אֲפִלּוּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים אוֹ שְׁלֹשָׁה וּבוֹעֵל לַיְלָה שֵׁנִי. וְהוּא שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה: ",
+ "וְכֵן קְטַנָּה שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה אֲפִלּוּ לֹא חָיְתָה שָׁנָה הֲרֵי זֶה בּוֹעֵל כָּל הַשָּׁנָה בֵּין בְּסֵרוּגִין בֵּין בְּיוֹם אַחַר יוֹם: ",
+ "קְטַנָּה שֶׁנִּשֵּׂאת וְנַעֲשֵׂית נַעֲרָה תַּחַת בַּעְלָהּ וַעֲדַיִן הַדָּם שׁוֹתֵת מֵחֲמַת הַמַּכָּה כָּל בְּעִילוֹת שֶׁבָּעַל כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה נֶחְשָׁבוֹת לוֹ כְּלַיְלָה אֶחָד וּמַשְׁלִימִין לוֹ כָּל אַרְבָּעָה יָמִים בִּימֵי הַנַּעֲרוּת. וַאֲפִלּוּ הָיוּ הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ בִּימֵי הַנַּעֲרוּת בְּסֵרוּגִין וּבָעַל בְּכָל שְׁנֵי חֳדָשִׁים לַיְלָה אֶחָד הֲרֵי זֶה מֻתָּר וְהוּא שֶׁלֹּא חָיְתָה הַמַּכָּה: ",
+ "כֵּיצַד יוֹדְעִין אִם חָיְתָה הַמַּכָּה אוֹ לֹא חָיְתָה. הָיְתָה רוֹאָה הַדָּם בְּעֵת שֶׁתַּעֲמֹד וּכְשֶׁתֵּשֵׁב לֹא תִּרְאֶה וּבְעֵת שֶׁתֵּשֵׁב עַל הַקַּרְקַע תִּרְאֶה וְאִם תֵּשֵׁב עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת לֹא תִּרְאֶה עֲדַיִן לֹא חָיְתָה הַמַּכָּה. פָּסַק הַדָּם וְלֹא רָאֲתָה כְּלָל בֵּין עוֹמֶדֶת בֵּין יוֹשֶׁבֶת עַל הַכַּר כְּבָר חָיְתָה הַמַּכָּה. וְכֵן אִם לֹא פָּסַק כְּלָל אֶלָּא תִּרְאֶה הַדָּם וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין זֶה דַּם מַכָּה אֶלָּא דַּם נִדָּה: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה בְּעֵת תַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זֶה מֵחֲמַת הַמַּכָּה. שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ וְלֹא רָאֲתָה דָּם וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם שֶׁלֹּא מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זֶה דַּם נִדָּה: ",
+ "הַבּוֹעֵל בְּתוּלָה וְלֹא יָצָא מִמֶּנָּה דָּם וְחָזַר וּבְעָלָהּ וְיָצָא דָּם אֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה הֲרֵי זֶה דַּם נִדָּה שֶׁאִלּוּ הָיָה דַּם בְּתוּלִים הָיָה בָּא בַּתְּחִלָּה. הַבּוֹעֵל פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ וְיָצָא דָּם הֲרֵי זֶה דַּם בְּתוּלִים: "
+ ],
+ [
+ "דַם הַנִּדָּה וְדַם הַזָּבָה וְדַם הַקֹּשִׁי וְדַם יוֹלֶדֶת וְדַם טֹהַר שֶׁל יוֹלֶדֶת כֻּלּוֹ דָּם אֶחָד הוּא וּמִן הַמָּקוֹר הוּא בָּא. וּמַעֲיָן אֶחָד הוּא. וּבִזְמַנִּים בִּלְבַד הוּא שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה דִּינוֹ וְתִהְיֶה רוֹאָה דָּם זוֹ טְהוֹרָה. וְזוֹ נִדָּה. וְזוֹ זָבָה: ",
+ "כֵּיצַד. כְּשֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה דָּם תְּחִלָּה אוֹ כְּשֶׁתִּרְאֶה בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ וְהוּא הָעֵת שֶׁקָּבְעָה לְנִדָּתָהּ הֲרֵי זוֹ נִדָּה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים. בֵּין רָאֲתָה כָּל שִׁבְעָה בֵּין שֶׁלֹּא רָאֲתָה אֶלָּא טִפָּה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד. רָאֲתָה דָּם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי הֲרֵי זֶה דַּם זִיבָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּלֹא עֵת נִדָּתָהּ: ",
+ "וְכֵן כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בְּתוֹךְ הַיָּמִים שֶׁבֵּין וֶסֶת נִדָּה לְוֶסֶת נִדָּה הֲרֵי הוּא דַּם זִיבָה. וַהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁאֵין בֵּין זְמַן נִדָּה לִזְמַן נִדָּה אֶלָּא אַחַד עָשָׂר יוֹם בִּלְבַד: ",
+ "כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁנִּקְבְּעָה לָהּ וֶסֶת בִּתְחִלָּתָן הֵן הַנִּקְרָאִין יְמֵי נִדָּתָהּ. בֵּין רָאֲתָה בָּהֶן דָּם בֵּין לֹא רָאֲתָה בָּהֶן דָּם. וּמִפְּנֵי מָה נִקְרָאִין יְמֵי נִדָּה מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה. וְכָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בָּהֶם דַּם נִדָּה יֵחָשֵׁב: ",
+ "וְכָל אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁאַחַר הַשִּׁבְעָה הֵן הַנִּקְרָאִין יְמֵי זִיבָתָהּ. בֵּין רָאֲתָה בָּהֶן דָּם בֵּין לֹא רָאֲתָה. וְלָמָּה נִקְרָאִין יְמֵי זִיבָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְזִיבָה. וְכָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בָּהֶן דַּם זִיבָה יֵחָשֵׁב. וְהִזָּהֵר בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵן יְמֵי נִדָּתָהּ וִימֵי זִיבָתָהּ: ",
+ "כָּל יְמֵי הָאִשָּׁה מִיּוֹם שֶׁיִּקָּבַע לָהּ וֶסֶת עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיֵּעָקֵר הַוֶּסֶת לְיוֹם אַחֵר תִּסְפֹּר לְעוֹלָם שִׁבְעָה מִתְּחִלַּת יוֹם הַוֶּסֶת וְאַחֲרֵיהֶן אַחַד עָשָׂר [וְאַחֲרֵיהֶן] שִׁבְעָה וְאַחֲרֵיהֶן אַחַד עָשָׂר. וְתִזָּהֵר בַּמִּנְיָן כְּדֵי שֶׁתֵּדַע בְּעֵת שֶׁתִּרְאֶה דָּם אִם בִּימֵי נִדָּה רָאֲתָה אוֹ בִּימֵי זִיבָה. שֶׁכָּל יָמֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה כָּךְ הֵן שִׁבְעָה יְמֵי נִדָּה וְאַחַד עָשָׂר יְמֵי זִיבָה. אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיקָה הַלֵּדָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: ",
+ "אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה דָּם בִּימֵי זִיבָתָהּ יוֹם אֶחָד בִּלְבַד אוֹ שְׁנֵי יָמִים זֶה אַחַר זֶה נִקְרֵאת זָבָה קְטַנָּה וְנִקְרֵאת שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. וְאִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זוֹ זָבָה גְּמוּרָה וְהִיא הַנִּקְרֵאת זָבָה גְּדוֹלָה וְנִקְרֵאת זָבָה סְתָם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו כה) \"וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים\" מִעוּט יָמִים שְׁנַיִם רַבִּים שְׁלֹשָׁה: ",
+ "אֵין בֵּין זָבָה גְּדוֹלָה לְזָבָה קְטַנָּה אֶלָּא סְפִירַת שִׁבְעָה וַהֲבָאַת קָרְבָּן. שֶׁזָּבָה גְּדוֹלָה צְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וְזָבָה קְטַנָּה אֵינָהּ סוֹפֶרֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. וְזָבָה גְּדוֹלָה מְבִיאָה קָרְבָּן כְּשֶׁתִּטְהַר [וְזָבָה קְטַנָּה אֵינָהּ מְבִיאָה קָרְבָּן כְּשֶׁתִּטְהַר]. אֲבָל לְעִנְיַן טֻמְאָה וְאִסּוּר בִּיאָה שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת: ",
+ "כֵּיצַד. רָאֲתָה דָּם בִּימֵי זִיבָתָהּ. בֵּין שֶׁרָאֲתָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה בֵּין שֶׁרָאֲתָה בְּסוֹף הַיּוֹם. הֲרֵי אוֹתוֹ הַיּוֹם כֻּלּוֹ טָמֵא וּכְאִלּוּ לֹא פָּסַק הַדָּם מֵעֵת שֶׁרָאֲתָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל הַלַּיְלָה. וְאִם לֹא רָאֲתָה כְּלוּם בַּלַּיְלָה מַשְׁכֶּמֶת לְמָחָר וְטוֹבֶלֶת אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל הַיּוֹם. אִם לֹא רָאֲתָה כְּלוּם הֲרֵי זֶה יוֹם אֶחָד טָהוֹר כְּנֶגֶד הַיּוֹם הַטָּמֵא וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ לָעֶרֶב: ",
+ "רָאֲתָה דָּם גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בֵּין בְּלֵילוֹ בֵּין בְּיוֹמוֹ אַחַר שֶׁטָּבְלָה הֲרֵי הַיּוֹם הַשֵּׁנִי טָמֵא וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל לֵיל שְׁלִישִׁי. אִם לֹא רָאֲתָה מַשְׁכֶּמֶת לְמָחָר וְטוֹבֶלֶת אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה וּמְשַׁמֶּרֶת כָּל הַיּוֹם. אִם לֹא רָאֲתָה כְּלוּם הֲרֵי זֶה יוֹם אֶחָד טָהוֹר כְּנֶגֶד שְׁנֵי יָמִים הַטְּמֵאִים וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ לָעֶרֶב: ",
+ "רָאֲתָה דָּם גַּם בַּשְּׁלִישִׁי בֵּין בְּיוֹמוֹ בֵּין בְּלֵילוֹ הֲרֵי זוֹ זָבָה גְּדוֹלָה וּצְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים טְהוֹרִים בְּלֹא דָּם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו כח) \"וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים\" וְגוֹ' וְטוֹבֶלֶת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ לָעֶרֶב. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי מְבִיאָה קָרְבָּנָהּ שְׁנֵי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה: ",
+ "זָבָה קְטַנָּה שֶׁטָּבְלָה בַּלַּיְלָה שֶׁל יוֹם הַשִּׁמּוּר אוֹ זָבָה גְּדוֹלָה שֶׁטָּבְלָה בְּלֵיל שְׁבִיעִי כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה וַהֲרֵי הִיא כְּנִדָּה שֶׁטָּבְלָה בְּתוֹךְ שִׁבְעָה: ",
+ "הַבָּא עַל זָבָה גְּדוֹלָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל סְפִירָה אַחַר שֶׁטָּבְלָה אוֹ עַל זָבָה קְטַנָּה בְּיוֹם הַשִּׁמּוּר אַחַר שֶׁטָּבְלָה פָּטוּר מִן הַכָּרֵת. כֵּיוָן שֶׁטָּבְלָה בַּזְּמַן הָרָאוּי לִטְבִילָתָהּ טְהוֹרָה. וּלְאִשָּׁה זוֹ יִהְיֶה לָהּ תַּרְבּוּת רָעָה שֶׁהֲרֵי בְּעִילָתָהּ וּמַגָּעָהּ תְּלוּיִין: ",
+ "כֵּיצַד הֵן תְּלוּיִין. אִם נִשְׁלַם הַיּוֹם אַחַר הַטְּבִילָה וְלֹא רָאֲתָה דָּם הֲרֵי כָּל שֶׁנָּגְעָה בּוֹ אַחַר טְבִילָתָהּ טָהוֹר וּבְעִילָתָהּ אַחַר הַטְּבִילָה אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כְּלוּם. וְאִם רָאֲתָה דָּם בְּיוֹם זֶה אַחַר שֶׁטָּבְלָה נִמְצֵאת זָבָה לְמַפְרֵעַ וְכָל שֶׁנָּגְעָה בּוֹ לְמַפְרֵעַ טָמֵא. וְהִיא וּבוֹעֲלָהּ חַיָּבִין בְּקָרְבָּן. וּלְפִיכָךְ הִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לָעֶרֶב שֶׁלֹּא תָּבִיא עַצְמָהּ לִידֵי סָפֵק: ",
+ "זָבָה שֶׁסָּפְרָה שֵׁשֶׁת יָמִים נְקִיִּים. וּבַשְּׁבִיעִי רָאֲתָה דָּם אֲפִלּוּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה סוֹתֶרֶת הַכּל וְחוֹזֶרֶת לִמְנוֹת מֵאַחַר הַיּוֹם הַטָּמֵא שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים: ",
+ "פָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה סוֹתֶרֶת יוֹם אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּזָב שֶׁרָאָה קֶרִי שֶׁסּוֹתֵר יוֹם אֶחָד. רָאֲתָה דָּם בַּעֲשִׂירִי מִימֵי זִיבָתָהּ וּבְאַחַד עָשָׂר וּבִשְׁתֵּים עָשָׂר אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אֵינָהּ זָבָה גְּדוֹלָה. אֶלָּא יָצָאת מִזִּיבוּת קְטַנָּה לְנִדָּה שֶׁיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר מַתְחֶלֶת נִדָּתָהּ וְהָרוֹאָה בִּימֵי נִדָּתָהּ אֵינָהּ זָבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "וּמַה הוּא זֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא טו כה) \"אוֹ כִּי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ\". שֶׁאִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ הֲרֵי זוֹ זָבָה. כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה בַּשְּׁמִינִי לְנִדָּתָהּ וּבַתְּשִׁיעִי וּבָעֲשִׂירִי שֶׁהֵן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי מֵהָאַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵן יְמֵי זִיבָתָהּ. רָאֲתָה דָּם בַּי\"א מִימֵי זִיבָתָהּ וְטָבְלָה לָעֶרֶב שֶׁהוּא לֵיל י\"ב וְשִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה וּבוֹעֲלָהּ טָמֵא וְעוֹשִׂין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אֵינָם חַיָּבִים כָּרֵת מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹם י\"ב מִצְטָרֵף לְיוֹם י\"א לַעֲשׂוֹת זָבָה. הוֹעִילָה לָהּ טְבִילַת לֵיל זֶה לְהַצִּילָהּ מִן הַקָּרְבָּן: ",
+ "טָבְלָה בְּיוֹם י\"ב אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לָעֶרֶב כְּדִין כָּל זָבָה קְטַנָּה. וְאִם עָבַר וּבְעָלָהּ שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין מִכְּלוּם. וַאֲפִלּוּ רָאֲתָה דָּם אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּיוֹם י\"ב אֵין בְּכָךְ כְּלוּם שֶׁזֶּה דַּם נִדָּה הוּא וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לַיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו: ",
+ "רָאֲתָה דָּם בְּסוֹף שְׁבִיעִי לְנִדָּתָהּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְרָאֲתָה בַּתְּשִׁיעִי וּבַעֲשִׂירִי הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה. שֶׁמָּא רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה בְּלֵיל שְׁמִינִי הָיְתָה וְנִמְצֵאת שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה מִתְּחִלַּת יְמֵי זִיבָתָהּ. וְכֵן אִם רָאֲתָה דָּם בַּתְּשִׁיעִי וּבַעֲשִׂירִי מִימֵי זִיבָתָהּ וְרָאֲתָה בְּסוֹף יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה. שֶׁמָּא רְאִיָּה אַחֲרוֹנָה בְּיוֹם אַחַד עָשָׂר הָיְתָה וַהֲרֵי רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה בִּימֵי זִיבָתָהּ: ",
+ "נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ וּמָצְאָה שֶׁפָּסַק הַדָּם וַאֲפִלּוּ פָּסַק בְּשֵׁנִי לְנִדָּתָהּ וְשָׁגְגָה אוֹ הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה עַד לְאַחַר נִדָּתָהּ יָמִים רַבִּים וּכְשֶׁבָּדְקָה מָצְאָה טֻמְאָה. אֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא כָּל אוֹתָן הַיָּמִים הָיְתָה טְמֵאָה וְתִהְיֶה זָבָה אֶלָּא כָּל אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁלֹּא בָּדְקָה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. בָּדְקָה עַצְמָהּ וּמָצְאָה טְמֵאָה. אֲפִלּוּ בָּדְקָה בַּשְּׁבִיעִי לְנִדָּתָהּ וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ כְּדֵי לִפְרשׁ מִטֻּמְאַת נִדָּה אֶלָּא הִמְתִּינָה יָמִים וְאַחַר כָּךְ בָּדְקָה וּמָצָאת טְהוֹרָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה. וְאִם מָצְאָה טְמֵאָה הֲרֵי זוֹ זָבָה וַדָּאִית שֶׁכֵּיוָן שֶׁבַּתְּחִלָּה מָצְאָה טְמֵאָה וּלְבַסּוֹף טְמֵאָה הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא פָּסַק. וְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל נִדָּה אַף עַל פִּי שֶׁמָּצְאָה בּוֹ טְהוֹרָה הֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁמָּצְאָה טְמֵאָה. שֶׁיּוֹם רִאשׁוֹן כֻּלּוֹ הֻחְזַק הַמַּעֲיָן פָּתוּחַ: ",
+ "זָבָה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בָּרִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה וּמָצְאָה טָהוֹר וְלֹא בָּדְקָה עַד יוֹם שְׁבִיעִי וּמָצְאָה טָהוֹר הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה וּכְאִלּוּ בָּדְקָה כָּל שִׁבְעָה וּמָצְאָה טָהוֹר: ",
+ "וְכֵן אִם בָּדְקָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה וּמָצְאָה טָהוֹר וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וּמָצְאָה טָהוֹר הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. בָּדְקָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לְזִיבָתָהּ וּמָצְאָה שֶׁפָּסַק הַדָּם וְלֹא בָּדְקָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה וּבַשְּׁבִיעִי בָּדְקָה וּמָצְאָה טָהוֹר הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. וְהוּא הַדִּין לְזָב בְּכָל אֵלּוּ הַבְּדִיקוֹת שֶׁהוּא טָהוֹר וְעָלוּ לוֹ יְמֵי סְפִירָה: ",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא סְפֵק נִדָּה סְפֵק זָבָה צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים מִסָּפֵק וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וּמְבִיאָה קָרְבַּן זָבָה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ: "
+ ],
+ [
+ "מְעֻבֶרֶת שֶׁהִתְחִילָה לְהִצְטַעֵר וַאֲחָזוּהָ חֶבְלֵי לֵדָה וְהִתְחִיל הַדָּם לָצֵאת קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד אוֹתוֹ הַדָּם הוּא הַנִּקְרָא דַּם הַקֹּשִׁי. וְהֵיאַךְ דִּינוֹ. אִם בָּא בִּימֵי נִדָּתָהּ הֲרֵי הוּא דַּם נִדָּה וַהֲרֵי זוֹ טְמֵאָה נִדָּה. וְאִם בָּא בִּימֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּזָבָה (ויקרא טו יט) \"דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ\". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ זוֹבָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד. וּבִלְבַד שֶׁתֵּלֵד וָלָד חַי. אֲבָל אִם הִפִּילָה אֵין קֹשִׁי לִנְפָלִים. אֲפִלּוּ הָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד עִם הַחֲבָלִים וְהַצַּעַר י\"ד יוֹם קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד הֲרֵי זֶה דַּם קֹשִׁי וְטָהוֹר. אֲבָל אִם הִתְחִיל הַדָּם קֹדֶם הַלֵּדָה בְּט\"ו יוֹם אוֹ יֶתֶר הֲרֵי זֶה דַּם זִיבָה וַהֲרֵי הִיא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב: ",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא פָּסְקוּ הַצִּירִים וְהַחֲבָלִים וְהַצַּעַר אֶלָּא מִתְקַשָּׁה וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁיָּלְדָה. אֲבָל אִם רָאֲתָה דָּם שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ יֶתֶר בִּימֵי זִיבָתָהּ בְּצַעַר וַחֲבָלִים וּפָסַק לָהּ הַצַּעַר וְרָוַח לָהּ מִן הַחֲבָלִים אַחַר הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים וְעָמְדָה בְּנַחַת כ\"ד שָׁעוֹת אוֹ יֶתֶר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּסַק הַדָּם וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר הַצַּעַר וְהַחֲבָלִים אַחַר כ\"ד שָׁעוֹת הֲרֵי זוֹ זָבָה. שֶׁאִלּוּ הָיָה הַדָּם מֵחֲמַת הַוָּלָד לֹא פָּסַק הַצַּעַר וְלֹא הַחֲבָלִים. וְאִם יָלְדָה אַחֲרֵי כֵן הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב: ",
+ "רָאֲתָה יוֹם אֶחָד בְּלֹא צַעַר וּשְׁנַיִם בְּקֹשִׁי וְיָלְדָה. אוֹ שְׁנַיִם בְּלֹא צַעַר וְיוֹם אֶחָד בְּקֹשִׁי וְיָלְדָה. אוֹ יוֹם בְּקֹשִׁי וְיוֹם בְּלֹא צַעַר וְיוֹם בְּקֹשִׁי וְיָלְדָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. אֲבָל אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד בְּקֹשִׁי וּשְׁנַיִם בְּלֹא צַעַר וְיָלְדָה. אוֹ שְׁנַיִם בְּקֹשִׁי וְאֶחָד בְּלֹא צַעַר וְיָלְדָה. אוֹ יוֹם בְּלֹא צַעַר וְיוֹם בְּקֹשִׁי וְיוֹם בְּלֹא צַעַר וְיָלְדָה הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. זֶה הַכְּלָל קֹשִׁי סָמוּךְ לַלֵּדָה אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. שֹׁפִי סָמוּךְ לַלֵּדָה הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב: ",
+ "חָל שְׁלִישִׁי לִרְאִיָּתָהּ לִהְיוֹת בְּיוֹם הַלֵּדָה אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּשֹׁפִי אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. שֶׁהֲרֵי יוֹם הַלֵּדָה סָמוּךְ לַקֹּשִׁי. רָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים וּבַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה וְאֵין יָדוּעַ מַה הִפִּילָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק יוֹלֶדֶת וּסְפֵק זָבָה: ",
+ "כֵּיצַד דִּין יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וְטוֹבֶלֶת לָעֶרֶב. וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה לָהּ דַּם טֹהַר וּמְבִיאָה קָרְבַּן זָבָה וְקָרְבַּן יוֹלֶדֶת. לְפִיכָךְ אִם יָלְדָה זָכָר אֲפִלּוּ פָּסַק הַדָּם בְּיוֹם הַלֵּדָה סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְטוֹבֶלֶת. וְאִם יָלְדָה נְקֵבָה וְסָפְרָה שִׁבְעָה נְקִיִּים וְשָׁלְמוּ עִם י\"ד שֶׁל לֵדָה אוֹ לְאַחֲרֵיהֶן הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וְאִם שָׁלְמוּ יְמֵי הַסְּפִירָה בְּתוֹךְ י\"ד הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לֵיל ט\"ו: ",
+ "כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָאֲתָה דָּם שְׁלֹשָׁה וְסָפְרָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים הֲרֵי עֲשָׂרָה. וַעֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לֵיל ט\"ו. שֶׁכָּל י\"ד הִיא כְּנִדָּה. וְלָמָּה אֵין מַצְרִיכִין אֶת הַיּוֹלֶדֶת בְּזוֹב לִסְפִירַת שִׁבְעָה אַחַר שִׁבְעָה שֶׁל זָכָר וְאַחַר י\"ד שֶׁל נְקֵבָה. מִפְּנֵי שֶׁיְּמֵי לֵדָתָהּ וִימֵי נִדָּתָהּ שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה בָּהֶן עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: ",
+ "יוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁלֹּא פָּסַק דָּמָהּ אֵין לָהּ דַּם טֹהַר. אֶלָּא כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה כְּדַם זִיבָה הוּא. אֲבָל אִם סָפְרָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְשָׁלְמוּ י\"ד שֶׁל נְקֵבָה וְטָבְלָה וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים שֶׁל זָכָר וּשְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה הֲרֵי זֶה דַּם טֹהַר: ",
+ "סָפְרָה שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וְלֹא טָבְלָה וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ מִיָּד. שֶׁכָּל יְמֵי טֹהַר אֵינָן רְאוּיוֹת לֹא לְנִדָּה וְלֹא לְזִיבָה. אֲבָל עַצְמוֹ שֶׁל דָּם טָמֵא וּמְטַמֵּא כְּדִין דַּם הַנִּדָּה עַד שֶׁתִּטְבּל: ",
+ "הַיּוֹלֶדֶת נְקֵבָה וְאַחַר י\"ד שֶׁלָּהּ נִתְעַבְּרָה וְהִתְחִיל דַּם הַקֹּשִׁי לָבֹא לָהּ בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים הֲרֵי הוּא דַּם טֹהַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קֹשִׁי לִנְפָלִים שֶׁכָּל דָּמִים שֶׁתִּרְאֶה בְּתוֹךְ יְמֵי טֹהַר טָהוֹר הוּא עַד שֶׁתַּפִּיל הַוָּלָד. וּכְשֶׁתַּפִּיל תִּהְיֶה טְמֵאָה לֵדָה. אִם הִפִּילָה זָכָר טֻמְאַת זָכָר וְאִם הִפִּילָה נְקֵבָה טֻמְאַת נְקֵבָה. וּמוֹנָה יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי מְלֹאת מִוָּלָד שֵׁנִי. אֲפִלּוּ הָיוּ תְּאוֹמִים וְהִפִּילָה הַיּוֹם אֶחָד וְהִפִּילָה הָאַחֵר אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים מוֹנָה לַשֵּׁנִי יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי מְלֹאת: ",
+ "זָבָה שֶׁפָּסַק זוֹבָהּ וְהִתְחִילָה לִמְנוֹת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וּבָא לָהּ דַּם קֹשִׁי בְּתוֹךְ יָמִים נְקִיִּים אֵינוֹ סוֹתֵר. וִימֵי הַקֹּשִׁי עוֹלִים לְמִנְיַן שִׁבְעָה. וְכֵן אִם יָלְדָה בְּשִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים אֵין הַלֵּדָה סוֹתֶרֶת. וִימֵי הַלֵּדָה עוֹלִין לָהּ לְמִנְיַן שִׁבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה בָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו כח) \"וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ\" כֵּיוָן שֶׁטָּהֲרָה מִזּוֹבָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה טֻמְאָה אַחֶרֶת כְּגוֹן טֻמְאַת לֵדָה אוֹ טֻמְאַת נִדָּה אוֹ טֻמְאַת צָרַעַת הֲרֵי זוֹ סוֹפֶרֶת בָּהֶן. וְאֵין טֻמְאוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן סוֹתְרִין הַסְּפִירָה: ",
+ "יְמֵי לֵדָתָהּ וִימֵי נִדָּתָהּ אִם לֹא רָאֲתָה בָּהֶן דָּם הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְאִם רָאֲתָה בָּהֶן דָּם אֵין עוֹלִין לָהּ יְמֵי הָרְאִיָּה וְלֹא סוֹתְרִין כָּל הַיָּמִים. אֶלָּא מַשְׁלֶמֶת עַל הַיָּמִים שֶׁסָּפְרָה כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם. שֶׁאֵין סוֹתֵר הַכּל אֶלָּא רְאִיָּה שֶׁל זוֹב אֲבָל אֵלּוּ סוֹתְרִין יוֹמָן בִּלְבַד: ",
+ "מֵאַחַר שֶׁתָּבִין כָּל הָעִקָּרִים שֶׁבֵּאַרְנוּ. יִתְבָּאֵר לְךָ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה דָּם מִן הַמָּקוֹר יוֹם אַחַר יוֹם מֵאָה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם וְלֹא תִּהְיֶה זָבָה. כֵּיצַד. שְׁנַיִם לִפְנֵי נִדָּתָהּ וְשִׁבְעָה יְמֵי נִדָּתָהּ וּשְׁנַיִם לְאַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ. וְאַרְבָּעָה עָשָׂר קֹשִׁי. וּשְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה. וְשִׁבְעָה יְמֵי נִדָּה. וּשְׁנַיִם אַחַר יְמֵי נִדָּה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה אַחַר יוֹם מְלֹאת הוּא תְּחִלַּת נִדָּתָהּ וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל וְסָתוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם. לְפִיכָךְ הָרוֹאָה דָּם בְּסוֹף יוֹם מְלֹאת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה שֶׁמָּא בַּלַּיְלָה רָאֲתָה הַדָּם שֶׁהוּא תְּחִלַּת יְמֵי נִדָּתָהּ: ",
+ "כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנִּדָּה שֶׁרָאֲתָה דָּם כָּל שִׁבְעָה מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ בְּלֵיל שְׁמִינִי אַחַר שֶׁתִּטְבּל. וְזָבָה קְטַנָּה מְשַׁמֶּרֶת יוֹם אֶחָד טָהוֹר וְטוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ לָעֶרֶב. וְזָבָה גְּדוֹלָה סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְטוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ בְּלֵיל שְׁמִינִי. וְאֵין בֵּין זְמַן נִדָּה לְנִדָּה אֶלָּא אַחַד עָשָׂר יוֹם בִּלְבַד. וּבְאוֹתָן הָאַחַד עָשָׂר תִּהְיֶה זָבָה קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה: ",
+ "וּמֵאַחַר שֶׁתִּהְיֶה זוֹכֵר כָּל אֵלּוּ הָעִקָּרִים יִתְבָּאֵר לְךָ זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים. הָאִשָּׁה שֶׁהֻחְזְקָה כָּל יָמֶיהָ יוֹם תִּרְאֶה דָּם וְיוֹם לֹא תִּרְאֶה בַּתְּחִלָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּלֵיל שְׁמִינִי וּבְיוֹם שְׁמִינִי שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד אַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ. וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּכָל י\"ח יוֹם אַרְבָּעָה לֵילוֹת בִּלְבַד. וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְשַׁמֵּשׁ בַּיָּמִים הַטְּהוֹרִים שֶׁהַיּוֹם הַטָּהוֹר הוּא שׁוֹמֵר לַיּוֹם הַטָּמֵא. לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה רוֹאָה הַדָּם בְּכָל יוֹם טָמֵא מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת אֶלָּא בַּשְּׁמִינִי בִּלְבַד שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד אַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שְׁנֵי יָמִים טְמֵאִין וּשְׁנֵי יָמִים טְהוֹרִים מְשַׁמֶּשֶׁת בַּשְּׁמִינִי וּבַשְּׁנֵים עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר וּבַעֶשְׂרִים: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שְׁלֹשָׁה יָמִים טְמֵאִין וּשְׁלֹשָׁה טְהוֹרִין מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁנֵי יָמִים מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַטְּהוֹרִין שֶׁאַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ. שֶׁהָאֶחָד מֵהֶן שָׁמוּר לַשְּׁנַיִם הַטְּמֵאִין הַסְּמוּכִין לְנִדָּתָהּ. וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הֻחְזְקָה זָבָה גְּדוֹלָה וְאֵין לָהּ שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה אַרְבָּעָה יָמִים טְמֵאִים וְאַרְבָּעָה יָמִים טְהוֹרִין מְשַׁמֶּשֶׁת יוֹם אֶחָד שֶׁאַחַר נִדָּתָהּ וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה חֲמִשָּׁה יָמִים טְמֵאִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים טְהוֹרִים. מְשַׁמֶּשֶׁת הַשְּׁלֹשָׁה הַסְּמוּכִים לְנִדָּתָהּ וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שִׁשָּׁה יָמִים טְמֵאִין וְשִׁשָּׁה יָמִים טְהוֹרִין מְשַׁמֶּשֶׁת בַּחֲמִשָּׁה יָמִים הַסְּמוּכִים לְנִדָּתָהּ תְּחִלָּה וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שִׁבְעָה טְמֵאִין וְשִׁבְעָה טְהוֹרִין. מְשַׁמֶּשֶׁת הַשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן הַטָּהוֹר הַסָּמוּךְ לְנִדָּתָהּ וְיָבוֹא אַחֲרָיו שָׁבוּעַ טָמֵא תִּקָּבַע בּוֹ זָבָה וְהַשָּׁבוּעַ הַטָּהוֹר שֶׁיָּבוֹא אַחֲרָיו לִסְפִירָה וַאֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ. נִמְצֵאת שֶׁלֹּא שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ בְּאַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת אֶלָּא שָׁבוּעַ אֶחָד. וְכָל יָמֶיהָ מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם בְּכָל שְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׁבוּעוֹת. כֵּיצַד. שָׁבוּעַ חֲמִישִׁי הֲרֵי הִיא זָבָה. שָׁבוּעַ שִׁשִּׁי שֶׁהִיא בּוֹ טְהוֹרָה לִסְפִירָה. שָׁבוּעַ שְׁבִיעִי זָבָה. שָׁבוּעַ שְׁמִינִי לִסְפִירָה. שָׁבוּעַ תְּשִׁיעִי שֶׁהִיא רוֹאָה בּוֹ. חֲמִשָּׁה יָמִים מִמֶּנּוּ מִימֵי נִדָּה. וּשְׁנַיִם מִתְּחִלַּת יְמֵי זִיבָה. מְשַׁמֶּרֶת יוֹם אֶחָד מִן הַשָּׁבוּעַ הַעֲשִׂירִי הַטָּהוֹר וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁשָּׁה. שָׁבוּעַ אַחַד עָשָׂר שֶׁהִיא רוֹאָה בּוֹ שְׁנַיִם מִסּוֹף יְמֵי זוֹבָהּ. וַחֲמִשָּׁה מִתְּחִלַּת יְמֵי נִדָּה. וּמְשַׁמֶּשֶׁת חֲמִשָּׁה יָמִים מִשָּׁבוּעַ שְׁנֵים עָשָׂר הַטָּהוֹר. שָׁבוּעַ י\"ג זָבָה וְשָׁבוּעַ י\"ד לִסְפִירָה. וְכֵן שָׁבוּעַ ט\"ו זָבָה. שָׁבוּעַ ט\"ז לִסְפִירָה. וְשָׁבוּעַ י\"ז זָבָה. וְשָׁבוּעַ י\"ח לִסְפִירָה. וְסוֹפֶרֶת עַל דֶּרֶךְ זוֹ לְעוֹלָם. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁבְּכָל י\"ח שָׁבוּעוֹת מְשַׁמֶּשֶׁת י\"ח יוֹם. וְאִלּוּ לֹא אֵרַע לָהּ חלִי זֶה וְהָיְתָה שָׁבוּעַ נִדָּה וְי\"א יוֹם טְהוֹרָה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּכָל הַי\"ח שָׁבוּעוֹת י\"א שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵן שִׁבְעָה וְשִׁבְעִים יוֹם: ",
+ "וּבִזְמַן שֶׁהִיא רוֹאָה שָׁבוּעַ טָמֵא וְשָׁבוּעַ טָהוֹר מְשַׁמֶּשֶׁת י\"ח יוֹם שֶׁהֵם כְּמוֹ רְבִיעַ הַיָּמִים. וְזוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים מְשַׁמֶּשֶׁת רְבִיעַ יָמֶיהָ: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה שְׁמֹנָה יָמִים טָמֵא וּשְׁמֹנָה יָמִים טָהוֹר הֲרֵי זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת ט\"ו יוֹם מִתּוֹךְ מ\"ח יָמִים. כֵּיצַד. שְׁמוֹנָה טָמֵא שֶׁבַּתְּחִלָּה שִׁבְעָה מֵהֶן יְמֵי נִדָּתָהּ. וְיוֹם אֶחָד זִיבוּת סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ מְשַׁמֶּרֶת לוֹ יוֹם אֶחָד מִן הַשְּׁמוֹנָה הַטְּהוֹרִין וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁבְעָה. וְאַחַר כָּךְ יָבוֹאוּ לָהּ שְׁמוֹנָה טְמֵאִין. מֵהֶן שְׁנַיִם תַּשְׁלוּם יְמֵי זִיבָתָהּ. וְשִׁשָּׁה מִימֵי נִדָּתָהּ. וְיָבוֹאוּ שְׁמֹנָה טְהוֹרִין יוֹם אֶחָד מֵהֶן תַּשְׁלוּם יְמֵי נִדָּתָהּ וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁבְעָה שְׁנִיּוֹת וְאַחַר כָּךְ יָבוֹאוּ לָהּ שְׁמוֹנָה טְמֵאִים. מֵהֶן אַרְבָּעָה תַּשְׁלוּם יְמֵי זִיבָתָהּ. וְאַרְבָּעָה מִימֵי נִדָּתָהּ. נִמְצֵאת זָבָה גְּדוֹלָה וּצְרִיכָה סְפִירַת שִׁבְעָה. יָבוֹאוּ לָהּ שְׁמֹנָה טְהוֹרִים. סוֹפֶרֶת מֵהֶן שִׁבְעָה וּמְשַׁמֶּשֶׁת יוֹם אֶחָד. נִמְצֵאת מְשַׁמֶּשֶׁת ט\"ו יוֹם בְּכָל מ\"ח: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה תִּשְׁעָה יָמִים טְמֵאִים וְתִּשְׁעָה יָמִים טְהוֹרִין מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמֹנָה יָמִים בְּכָל י\"ח יוֹם לְעוֹלָם. כֵּיצַד תִּשְׁעָה הַטְּמֵאִים. שִׁבְעָה מֵהֶן נִדָּתָהּ וּשְׁנַיִם זִיבוּת סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ מְשַׁמֶּרֶת לָהֶן יוֹם אֶחָד מִן הַתִּשְׁעָה הַטְּהוֹרִין וּמְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמוֹנָה וְכֵן לְעוֹלָם: ",
+ "הָיְתָה רוֹאָה עֲשָׂרָה יָמִים טָמֵא וַעֲשָׂרָה טָהוֹר. וּמֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה אֲפִלּוּ אֶלֶף יוֹם טָמֵא וְאֶלֶף יוֹם טָהוֹר יִהְיֶה יְמֵי שִׁמּוּשָׁהּ כְּמִנְיַן זִיבָתָהּ. כֵּיצַד עֲשָׂרָה הַטְּמֵאִים. מֵהֶם שִׁבְעָה נִדָּה וּשְׁלֹשָׁה זִיבָה. עֲשָׂרָה הַטְּהוֹרִים סוֹפֶרֶת מֵהֶן שִׁבְעָה וּמְשַׁמֶּשֶׁת שְׁלֹשָׁה. נִמְצְאוּ יְמֵי הַשִּׁמּוּשׁ שְׁלֹשָׁה וִימֵי הַזָּבוּת שְׁלֹשָׁה. וְכֵן מֵאָה יוֹם טְמֵאִין וּמֵאָה טְהוֹרִין. וּמֵאָה הַטְּמֵאִין שִׁבְעָה מֵהֶן לְנִדָּה וְצ\"ג זִיבוּת. הַמֵּאָה הַטְּהוֹרִין שִׁבְעָה מֵהֶן לִסְפִירָה צ\"ג לְשִׁמּוּשׁ. וְכֵן אֶלֶף וְכֵן כָּל מִנְיָן וּמִנְיָן עַל דֶּרֶךְ זוֹ: "
+ ],
+ [
+ "יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת וְיֵשׁ אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֶלָּא לֹא תַּרְגִּישׁ בְּעַצְמָהּ עַד שֶׁיֵּצֵא הַדָּם וְאֵין לָהּ יוֹם קָבוּעַ לִרְאִיָּתָהּ. וְזֶהוּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ לָהּ יוֹם קָבוּעַ. אוֹ מֵעֶשְׂרִים יוֹם לְעֶשְׂרִים יוֹם. אוֹ מִכ\"ד יוֹם לְכ\"ד יוֹם. אוֹ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר: \n",
+ "וְקֹדֶם שֶׁיָּבוֹא הַדָּם תַּרְגִּישׁ בְּעַצְמָהּ. מְפַהֶקֶת וּמִתְעַטֶּשֶׁת וְחוֹשֶׁשֶׁת פִּי כְּרֵסָהּ וְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ וְיִסְתַּמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרָהּ אוֹ יֵחַם בְּשָׂרָהּ וְכַיּוֹצֵא בִּמְאֹרָעוֹת אֵלּוּ. וְיָבוֹאוּ לָהּ וְסָתוֹת אֵלּוּ אוֹ אֶחָד מֵהֶן בְּשָׁעָה הַקְּבוּעָה לָהּ מִיּוֹם וֶסְתָּהּ: \n",
+ "כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדֹּק עַצְמָהּ תְּחִלָּה. וְשֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ בְּכָל עוֹנַת הַוֶּסֶת. אִם וֶסְתָּהּ בַּיּוֹם אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וְאִם וֶסְתָּהּ בַּלַּיְלָה אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. וּמִתְּחִלַּת יוֹם הַוֶּסֶת תִּסְפֹּר יְמֵי נִדָּתָהּ וִימֵי זִיבָתָהּ לְעוֹלָם: \n",
+ "לְפִיכָךְ צְרִיכוֹת הַנָּשִׁים לְהִזָּהֵר בִּוְסָתוֹת עַד שֶׁתֵּדַע הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה שֶׁנִּקְבְּעָה בָּהּ וֶסְתָּהּ. הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בְּיוֹם עֶשְׂרִים וּבָא יוֹם עֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה וּבָא יוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים וְרָאֲתָה הֲרֵי יוֹם עֶשְׂרִים וְיוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. וְכֵן אִם רָאֲתָה פַּעַם שְׁנִיָּה בְּיוֹם כ\"ג וְלֹא רָאֲתָה בְּיוֹם עֶשְׂרִים עֲדַיִן שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. רָאֲתָה פַּעַם שְׁלִישִׁית בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה בְּיוֹם עֶשְׂרִים טָהַר יוֹם עֶשְׂרִים וְנֶעֱקָר הַוֶּסֶת לְיוֹם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים. שֶׁאֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת וֶסֶת עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנּוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְאֵינָהּ מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: \n",
+ "כָּל וֶסֶת שֶׁנִּקְבַּע מֵחֲמַת אֹנֶס אֲפִלּוּ רָאֲתָה בּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים אֵינוֹ וֶסֶת שֶׁמִּפְּנֵי הָאֹנֶס רָאֲתָה. קָפְצָה וְרָאֲתָה קָפְצָה וְרָאֲתָה קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְיָמִים בְּלֹא קְפִיצוֹת. כֵּיצַד. קָפְצָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְרָאֲתָה דָּם. וּלְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם קָפְצָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְרָאֲתָה דָּם. וּלְאַחַר י\"ט קָפְצָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְלֹא רָאֲתָה דָּם וּלְאַחַר שַׁבָּת רָאֲתָה בְּלֹא קְפִיצָה. הֲרֵי נִקְבָּע אֶחָד בְּשַׁבָּת אַחַר עֶשְׂרִים. שֶׁהֲרֵי נוֹדַע שֶׁהַיּוֹם גָּרַם לָהּ לִרְאוֹת וְלֹא הַקְּפִיצָה. וּכְבָר נִקְבַּע יוֹם זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "רָאֲתָה יוֹם ט\"ו בְּחֹדֶשׁ זֶה וְיוֹם ט\"ז בְּחֹדֶשׁ שֶׁל אַחֲרָיו וְיוֹם י\"ז בְּחֹדֶשׁ שֶׁל אַחֲרָיו וְיוֹם י\"ח לְחֹדֶשׁ שֶׁל אַחֲרָיו הֲרֵי קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְדִלּוּג. בָּא חֹדֶשׁ רְבִיעִי וְרָאֲתָה בְּיוֹם י\"ז עֲדַיִן לֹא נִקְבָּע לָהּ וֶסֶת. וְכָל יוֹם שֶׁרָאֲתָה בּוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ לְהַבָּא. כֵּיוָן שֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא תִּרְאֶה טָהַר אוֹתוֹ הַיּוֹם מִן הַוֶּסֶת שֶׁאֵין צָרִיךְ עֲקִירַת שָׁלשׁ פְּעָמִים אֶלָּא יוֹם שֶׁנִּקְבַּע שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: \n",
+ "הָיָה דַּרְכָּהּ לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם ט\"ו וְשִׁנְּתָה לְט\"ז שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין. שִׁנְּתָה לְי\"ז הֻתַּר ט\"ז וְנֶאֱסַר י\"ז וְט\"ו בְּאִסּוּרוֹ עוֹמֵד. שִׁנְּתָה לְי\"ח נֶאֱסַר י\"ח וְהֻתְּרוּ כֻּלָּם: \n",
+ "הָיָה דַּרְכָּהּ לִרְאוֹת יוֹם עֶשְׂרִים וְשִׁנְּתָה לְיוֹם כ\"ב שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין. הִגִּיעַ עֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה כ\"ב וְרָאֲתָה עֲדַיִן שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. הִגִּיעַ יוֹם עֶשְׂרִים וְרָאֲתָה טָהַר יוֹם כ\"ב. שֶׁהֲרֵי חָזְרָה לְוֶסְתָּהּ הַקָּבוּעַ וְנֶעֱקַר כ\"ב מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְבַּע שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: \n",
+ "אֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ שֶׁרָאֲתָה בָּהֶן. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה יוֹם אֶחָד אֵינָהּ קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּכָל הַשִּׁבְעָה. וְכֵן אֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ שֶׁהֵן אַחַד עָשָׂר יוֹם. אֲבָל קוֹבַעַת הִיא וֶסֶת בִּימֵי נִדָּתָהּ שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה בָּהֶן. וְאִם נִקְבָּע לָהּ וֶסֶת בִּימֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסְתָּהּ. וְכָל וֶסֶת שֶׁקָּבְעָה בִּימֵי זִיבָתָהּ אִם נֶעֶקְרָה אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת נֶעֶקְרָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְהֵעָקֵר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁחֶזְקַת דָּמִים מְסֻלָּקִין הֵן לְיָמִים אֵלּוּ: \n",
+ "כֵּיצַד חוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסֶת. אִם רָאֲתָה דָּם בְּוֶסֶת זוֹ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד תֵּשֵׁב לְנִדָּתָהּ מִסָּפֵק וַאֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה בִּשְׁאָר יְמֵי הַוְּסָתוֹת. וְאִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים הֲרֵי זוֹ זָבָה: \n",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁמַּרְבָּה לִבְדֹּק עַצְמָהּ תָּמִיד הֲרֵי זוֹ מְשֻׁבַּחַת וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת קְבוּעָה. שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא דָּם בְּלֹא שְׁעַת הַוֶּסֶת. וְכָל י\"א יוֹם שֶׁל יְמֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי הִיא בָּהֶן בְּחֶזְקַת טָהֳרָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה. אֲבָל אַחַר יְמֵי זִיבָתָהּ צְרִיכָה לִבְדֹּק: \n",
+ "שָׁכְחָה וְלֹא בָּדְקָה בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה עַד שֶׁתִּבְדֹּק וְתִמָּצֵא טְמֵאָה: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא בָּדְקָה עַצְמָהּ בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה טָמֵא אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ עַד שְׁעַת וֶסְתָּהּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעִנְיַן טֻמְאָה וְטָהֳרָה. הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. וְאֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאֲתָה דָּם. וְאִם מָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה: \n",
+ "וְכֵן אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה דָּם מֵחֲמַת מַכָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּמָּקוֹר אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ הִיא טְהוֹרָה וְהַדָּם טָהוֹר. שֶׁהַוְּסָתוֹת מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב: \n",
+ "הַסּוּמָא בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ וּמַרְאָה לַחֲבֵרְתָהּ. אֲבָל הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה צְרִיכוֹת פִּקְחוֹת לִבְדֹּק אוֹתָן וְלִקְבֹּעַ לָהֶן וְסָתוֹת וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן: \n",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁטָּעֲתָה וְלֹא יָדְעָה עֵת וֶסְתָּהּ וְרָאֲתָה דָּם חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת. לְפִיכָךְ אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם יוֹשֶׁבֶת תַּשְׁלוּם שִׁבְעָה שֶׁמָּא דָּם זֶה בִּימֵי נִדָּתָהּ הִיא. וְאִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים שֶׁמָּא בִּימֵי זִיבָתָהּ הִיא עוֹמֶדֶת: \n",
+ "וְכֵיצַד הִיא עוֹשָׂה לְתַקֵּן וֶסְתָּהּ וְלֵידַע אִם הִיא זָבָה וַדָּאִית אוֹ סְפֵק זָבָה וְלֵידַע יְמֵי זִיבָתָהּ. הַכּל לְפִי יָמִים שֶׁתִּרְאֶה בָּהֶן. כֵּיצַד. רָאֲתָה יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מַשְׁלֶמֶת עֲלֵיהֶן הַשִּׁבְעָה וְתַתְחִיל לִמְנוֹת הָאַחַד עָשָׂר יוֹם מֵאַחַר הַשִּׁבְעָה: \n",
+ "רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה שֶׁמָּא יוֹם אֶחָד מֵהֶן קֹדֶם נִדָּתָהּ וּשְׁנַיִם בִּתְחִלַּת הַנִּדָּה. וְכֵן אִם רָאֲתָה אַרְבָּעָה שֶׁמָּא שְׁנַיִם קֹדֶם הַנִּדָּה וּשְׁנַיִם מִתְּחִלַּת הַנִּדָּה וְיוֹשֶׁבֶת חֲמִשָּׁה תַּשְׁלוּם יְמֵי נִדָּה וְאַחַד עָשָׂר יְמֵי זִיבָה אַחַר הַחֲמִשָּׁה: \n",
+ "וְכֵן אִם רָאֲתָה תִּשְׁעָה יָמִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה שֶׁמָּא שְׁנַיִם קֹדֶם יְמֵי נִדָּה וְשִׁבְעָה שֶׁל נִדָּה וּמַתְחֶלֶת לִמְנוֹת אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵאַחַר הַתִּשְׁעָה שֶׁפָּסַק הַדָּם. וְכֵן אִם רָאֲתָה אַחַד עָשָׂר יוֹם הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה. שֶׁמָּא שְׁנַיִם קֹדֶם הַנִּדָּה וְשִׁבְעָה שֶׁל נִדָּה וּשְׁנַיִם שֶׁל אַחַר הַנִּדָּה וְנִשְׁאַר לָהּ מִימֵי זִיבָתָהּ תִּשְׁעָה: \n",
+ "רָאֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם הֲרֵי זוֹ זָבָה וַדָּאִית. שֶׁאֲפִלּוּ הָיוּ מֵהֶן שְׁנַיִם לִפְנֵי הַנִּדָּה וְשִׁבְעָה שֶׁל נִדָּה הֲרֵי שְׁלֹשָׁה לְאַחַר הַנִּדָּה וְיִשָּׁאֵר לָהּ מִימֵי זִיבָתָהּ שְׁמוֹנָה. וְכֵן אִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם יִשָּׁאֵר לָהּ מִימֵי זִיבָתָהּ שִׁבְעָה וְהֵן יְמֵי הַסְּפִירָה: \n",
+ "מָשְׁכָה בִּרְאִיַּת הַדָּם אֲפִלּוּ רָאֲתָה אֶלֶף יוֹם כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים. וְאַחַר הַשִּׁבְעָה יַתְחִילוּ יְמֵי הַנִּדָּה לְזוֹ שֶׁטָּעֲתָה: \n",
+ "הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַטּוֹעָה אֵינָהּ מוֹנָה מִשֶּׁיִּפְסֹק הַדָּם פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה וְלֹא יוֹתֵר עַל י\"ז וְיָבוֹאוּ יְמֵי נִדָּתָהּ. כֵּיצַד. רָאֲתָה יוֹם אֶחָד וּפָסַק הַדָּם מוֹנָה י\"ז שִׁשָּׁה לְתַשְׁלוּם נִדָּתָהּ וְי\"א יְמֵי זִיבָתָהּ וְיָבוֹאוּ יְמֵי נִדָּתָהּ. וְאִם רָאֲתָה י\"ג אוֹ יֶתֶר מוֹנָה שִׁבְעָה מִשֶּׁיִּפְסֹק הַדָּם וְיָבוֹאוּ יְמֵי נִדָּתָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n"
+ ],
+ [
+ "אֵין הָאִשָּׁה מִתְטַמְּאָה מִן הַתּוֹרָה בְּנִדָּה אוֹ בְּזִיבָה עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ וְתִרְאֶה דָּם וְיֵצֵא בִּבְשָׂרָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְתִהְיֶה טְמֵאָה מֵעֵת שֶׁתִּרְאֶה וּלְהַבָּא בִּלְבַד. וְאִם לֹא הִרְגִּישָׁה וּבָדְקָה וּמָצְאָה הַדָּם לְפָנִים בַּפְּרוֹזְדוֹר הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁבָּא בְּהַרְגָּשָׁה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל הָרוֹאָה כֶּתֶם דָּם עַל בְּשָׂרָהּ אוֹ עַל בְּגָדֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה אַף עַל פִּי שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ וְלֹא מָצְאָה דָּם הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה וּכְאִלּוּ מָצְאָה דָּם לְפָנִים בִּבְשָׂרָהּ. וְטֻמְאָה זוֹ בְּסָפֵק שֶׁמָּא כֶּתֶם זֶה מִדַּם הַחֶדֶר בָּא: ",
+ "וְכֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל הָרוֹאָה דָּם בְּלֹא עֵת וֶסְתָּהּ וְכָל הָרוֹאָה כֶּתֶם טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ עַד כ\"ד שָׁעוֹת. וְאִם בָּדְקָה בְּתוֹךְ זְמַן זֶה וּמָצְאָה טָהוֹר טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ עַד זְמַן בְּדִיקָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ מִדִּבְרֵיהֶם אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֵינָהּ מוֹנָה לְנִדָּתָהּ אוֹ לְכִתְמָהּ אֶלָּא מֵעֵת שֶׁתִּרְאֶה הַדָּם אוֹ שֶׁמָּצְאָה הַכֶּתֶם. וְכָל הָרוֹאָה כֶּתֶם הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת (לְמִנְיָנָהּ) שֶׁמָּא מִן הַחֶדֶר בָּא וְנִתְקַלְקְלָה וֶסְתָּהּ: ",
+ "הָרוֹאָה דָּם בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה לְמַפְרֵעַ אֶלָּא בִּשְׁעָתָהּ בִּלְבַד. וְכֵן מְעֻבֶּרֶת וּמֵינִיקָה בְּתוּלָה וּזְקֵנָה דַּיָּן שְׁעָתָן וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת לְמַפְרֵעַ. אֵיזוֹ הִיא מְעֻבֶּרֶת. מִשֶּׁיֻּכַּר עֻבָּרָהּ. וְהוּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. מֵינִיקָה כָּל כ\"ד חֹדֶשׁ אֲפִלּוּ מֵת בְּנָהּ אוֹ גְּמָלַתּוּ אוֹ נְתָנַתּוּ לְמֵינִיקָה: ",
+ "בְּתוּלָה כָּל שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם מִיָּמֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה מֵחֲמַת נִשּׂוּאִין אוֹ מֵחֲמַת לֵדָה. זְקֵנָה כָּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ תִּשְׁעִים יוֹם סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. וְאֵי זוֹ הִיא זְקֵנָה כָּל שֶׁקּוֹרְאִין לָהּ זְקֵנָה וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת. מְעֻבֶּרֶת וּמֵינִיקָה וּזְקֵנָה כִּתְמָן כִּרְאִיָּתָן וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. בְּתוּלָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם מִיָּמֶיהָ וַעֲדַיִן הִיא קְטַנָּה כִּתְמָהּ טָהוֹר עַד שֶׁתִּרְאֶה דָּם שָׁלֹשׁ וְסָתוֹת: ",
+ "מַה בֵּין כֶּתֶם הַנִּמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ לְכֶתֶם הַנִּמְצָא עַל בִּגְדָהּ. שֶׁהַכֶּתֶם הַנִּמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ אֵין לוֹ שִׁעוּר. וְהַנִּמְצָא עַל הַבֶּגֶד אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיִּהְיֶה כִּגְרִיס הַקִּלְקִי שֶׁהוּא מְרֻבָּע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ. הָיָה פָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה טָהוֹר. נִמְצָא טִפִּין טִפִּין אֵין מִצְטָרְפוֹת. הָיָה אָרֹךְ הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף: ",
+ "כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה טָהוֹר וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ. כֵּיצַד. יָשְׁבָה עַל כְּלֵי אֲבָנִים כְּלֵי אֲדָמָה וּכְלֵי גְּלָלִים אוֹ עַל עוֹר הַדָּג אוֹ עַל כְּלִי חֶרֶשׂ מִגַּבּוֹ אוֹ עַל בֶּגֶד שֶׁאֵין בּוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְנִמְצָא עֲלֵיהֶן דָּם טְהוֹרָה. אֲפִלּוּ בָּדְקָה הַקַּרְקַע וְיָשְׁבָה עָלֶיהָ וְנִמְצָא כֶּתֶם עַל הַקַּרְקַע כְּשֶׁעָמְדָה הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה לֹא גָּזְרוּ עַל כֶּתֶם שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ. וְלֹא בִּמְקַבֵּל טֻמְאָה אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָבָן. אֲבָל כְּלֵי צִבְעוֹנִין אֵין חוֹשְׁשִׁין לְכֶתֶם הַנִּמְצָא בָּהֶן. לְפִיכָךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁתִּלְבַּשׁ הָאִשָּׁה בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִדִּין הַכְּתָמִים: ",
+ "לֹא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא הַדָּם עַל בְּשָׂרָהּ תִּטְמָא מִשּׁוּם כֶּתֶם עַד שֶׁיִּמָּצֵא כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה. כֵּיצַד. נִמְצָא עַל עֲקֵבָהּ טְמֵאָה שֶׁמָּא נָגַע בְּבֵית תֻּרְפָּה בְּעֵת יְשִׁיבָתָהּ. וְכֵן אִם נִמְצָא עַל שׁוֹקָהּ אוֹ עַל פַּרְסוֹתֶיהָ מִבִּפְנִים וְהֵם הַמְּקוֹמוֹת הַנִּדְבָּקוֹת זוֹ בְּזוֹ בְּעֵת שֶׁתַּעֲמֹד וְתִדְבֹּק רֶגֶל לְרֶגֶל וְשׁוֹק לְשׁוֹק הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. נִמְצָא עַל רֹאשׁ גּוּדַל רַגְלָהּ טְמֵאָה שֶׁמָּא נָטַף מִן הַחֶדֶר עַל רַגְלָהּ בְּעֵת שֶׁהָלְכָה. וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּנָּתֵז עָלָיו דַּם נִדָּתָהּ כְּשֶׁתְּהַלֵּךְ וְנִמְצָא שָׁם דָּם טְמֵאָה. וְכֵן אִם נִמְצָא הַדָּם עַל יָדֶיהָ אֲפִלּוּ עַל קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹת יָדֶיהָ טְמֵאָה שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן. אֲבָל אִם נִמְצָא הַדָּם עַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ אוֹ מִן הַצְּדָדִין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נִמְצָא מִן הַיְרֵכַיִם וּלְמַעְלָה הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא דָּם שֶׁנִּתַּז עָלֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר: ",
+ "הַכֶּתֶם הַנִּמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ שֶׁהוּא אָרֹךְ כִּרְצוּעָה אוֹ עָגל. אוֹ שֶׁהָיוּ טִפִּין טִפִּין. אוֹ שֶׁהָיָה אֹרֶךְ הַכֶּתֶם עַל רֹחַב יְרֵכָהּ. אוֹ שֶׁהָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא מִמַּטָּה לְמַעְלָה. הוֹאִיל וְהוּא כְּנֶגֶד בֵּית תֻּרְפָּה הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. וְאֵין אוֹמְרִים אִלּוּ נָטַף מִן הַגּוּף לֹא הָיָה כָּזֶה. שֶׁכָּל דָּם הַנִּמְצָא בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ מַחֲמִירִין בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָפֵק: ",
+ "הַכֶּתֶם הַנִּמְצָא עַל הֶחָלוּק שֶׁלָּהּ מֵחֲגוֹרָהּ וּלְמַטָּה טְמֵאָה מֵחֲגוֹרָהּ וּלְמַעְלָה טְהוֹרָה. נִמְצָא עַל בֵּית יָד שֶׁלָּהּ אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית תֻּרְפָּה טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה: ",
+ "הָיְתָה פּוֹשַׁטְתוֹ וּמִתְכַּסָּה בּוֹ בַּלַּיְלָה כָּל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ דָּם טְמֵאָה. וְכֵן הָאֵזוֹר שֶׁלָּהּ כָּל מָקוֹם שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ הַדָּם טְמֵאָה: ",
+ "הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת חָלוּק אֶחָד וְשָׁהָה עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ יֶתֶר בְּלֹא עֵת נִדָּתָהּ וּבָדְקָה וּמָצְאָה עָלָיו שְׁלֹשָׁה כְּתָמִים אוֹ כֶּתֶם אֶחָד גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁעוּר שְׁלֹשָׁה כְּתָמִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה שֶׁמָּא כֶּתֶם נָטַף מִמֶּנָּה בְּכָל יוֹם. וְכֵן אִם לָבְשָׁה שְׁלֹשָׁה בְּגָדִים בְּדוּקִים וְשָׁהוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה יָמִים בִּימֵי זִיבָתָהּ וּמָצְאָה כֶּתֶם בְּכָל אֶחָד מֵהֶן אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד זֶה הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה: ",
+ "מָצְאָה כֶּתֶם אֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי שְׁלֹשָׁה כְּתָמִים אִם בָּדְקָה עַצְמָהּ כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאָה טָהוֹר וְלֹא בָּדְקָה חֲלוּקָהּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מָצְאָה זֶה הַכֶּתֶם שֶׁאֵינוֹ כִּשְׁלֹשָׁה כְּתָמִים אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת. וְאִם לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הוֹאִיל וְלֹא בָּדְקָה חֲלוּקָהּ וְשָׁהָה עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה יָמִים בִּימֵי זִיבָתָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכֶּתֶם כְּדֵי שְׁלֹשָׁה כְּתָמִים: ",
+ "מָצְאָה כֶּתֶם עַל חֲלוּקָהּ הַיּוֹם וְרָאֲתָה דָּם אַחַר כָּךְ שְׁנֵי יָמִים זֶה אַחַר זֶה. אוֹ שֶׁרָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי רָאֲתָה כֶּתֶם. הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה: ",
+ "הָרוֹאָה כֶּתֶם וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם תּוֹלָה כִּתְמָהּ בִּרְאִיָּתָהּ כָּל מֵעֵת לְעֵת. בֵּין שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בְּעֵת שֶׁמָּצְאָה הַכֶּתֶם וּמְצָאתָהּ טָהוֹר. בֵּין שֶׁלֹּא בָּדְקָה. אֲבָל הָרוֹאָה כֶּתֶם אַחַר כֶּתֶם בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת אֵינָהּ תּוֹלָה כֶּתֶם בַּכֶּתֶם אֶלָּא אִם כֵּן בָּדְקָה בֵּינֵיהֶם. שֶׁאִם הִפְסִיקָה טָהֳרָה בֵּין הַכְּתָמִים אֵין מִצְטָרְפִין לְמִנְיַן זִיבוּת: ",
+ "כֵּיצַד. רָאֲתָה כֶּתֶם עֶרֶב שַׁבָּת בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה מִן הַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּדְקָה עַצְמָהּ וְלֹא יָדְעָה אִם טְהוֹרָה הִיא אִם טְמֵאָה וְרָאֲתָה דָּם אַחַר כָּךְ עַד שָׁעָה רִאשׁוֹנָה מִיּוֹם הַשַּׁבָּת אֵינָהּ מוֹנָה לַכֶּתֶם. אֶלָּא תּוֹלָה הַכֶּתֶם בִּרְאִיָּה. וְאִם רָאֲתָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וּבְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת תִּהְיֶה זָבָה. רָאֲתָה דָּם בְּיוֹם שַׁבָּת בְּשָׁעָה שְׁנִיָּה הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה שְׁנֵי יָמִים עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁמָּצְאָה בּוֹ הַכֶּתֶם וּבְשַׁבָּת שֶׁרָאֲתָה הַדָּם שֶׁהֲרֵי אֵין שְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רָאֲתָה הַדָּם בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת חוֹשְׁשִׁין לְזִיבוּת: ",
+ "לֹא רָאֲתָה דָּם בְּשַׁבָּת אֲבָל רָאֲתָה כֶּתֶם אַחֵר בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה מִיּוֹם הַשַּׁבָּת. אִם בָּדְקָה עַצְמָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמָצְאָה טָהוֹר אֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא לְכֶתֶם אֶחָד שֶׁהוּא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת. וְאִם לֹא בָּדְקָה וְלֹא יָדְעָה אִם הִפְסִיקָה טָהֳרָה בֵּינֵיהֶן אִם לֹא הִפְסִיקָה הֲרֵי זוֹ מוֹנָה לְעֶרֶב שַׁבָּת וְאִם רָאֲתָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת: ",
+ "רָאֲתָה הַכֶּתֶם הַשֵּׁנִי בְּשָׁעָה שְׁנִיָּה מִיּוֹם שַׁבָּת בֵּין בָּדְקָה בֵּין לֹא בָּדְקָה הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה שְׁנֵי יָמִים שֶׁהֲרֵי אֵין שְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רָאֲתָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת אַחַר מֵעֵת לְעֵת חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת. רָאֲתָה בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה מִיּוֹם אֶחָד בְּשַׁבָּת כֶּתֶם שְׁלִישִׁי אִם הִפְסִיקָה טָהֳרָה בֵּינֵיהֶן אֵין מִצְטָרְפִין וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת. וְאִם לֹא בָּדְקָה חוֹשֶׁשֶׁת לְזִיבוּת: ",
+ "כָּל כֶּתֶם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִיא טְמֵאָה בִּגְלָלוֹ אִם יֵשׁ לָהּ דָּבָר לִתְלוֹת בּוֹ וְלוֹמַר שֶׁמָּא כֶּתֶם זֶה מִדָּבָר פְּלוֹנִי הוּא אִם נִמְצָא עַל הַבֶּגֶד הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחֲמִיר אֶלָּא לְהָקֵל. וְאִם נִמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ סְפֵקוֹ טָמֵא וְאֵינָהּ תּוֹלָה בּוֹ. וְאִם הָיָה לָהּ לִתְלוֹת בִּבְשָׂרָהּ יֶתֶר מֵחֲלוּקָהּ אַף עַל בְּשָׂרָהּ תּוֹלָה וּסְפֵקוֹ טָהוֹר: ",
+ "כֵּיצַד. שָׁחֲטָה בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף אוֹ שֶׁנִּתְעַסְּקָה בִּכְתָמִים אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה בְּצַד הָעוֹסְקִין בָּהֶן אוֹ שֶׁעָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים וְנִמְצָא דָּם עַל חֲלוּקָהּ טְהוֹרָה וְתוֹלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁמֵּהֶן בָּא הַכֶּתֶם: ",
+ "נִמְצָא הַכֶּתֶם עַל בְּשָׂרָהּ בִּלְבַד אִם הַכֶּתֶם מֵחֲגוֹר וּלְמַטָּה טְמֵאָה. וְאִם נִתְהַפְּכָה וְקָפְצָה אֲפִלּוּ מֵחֲגוֹר וּלְמַעְלָה טְמֵאָה שֶׁאִלּוּ הָיָה דָּם זֶה מִן הַשְּׁחִיטָה אוֹ מִן הַשּׁוּק הָיָה לָהּ שֶׁיִּמָּצֵא גַּם עַל בְּגָדֶיהָ וְהוֹאִיל וְנִמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ וְלֹא בְּבִגְדָּהּ טְמֵאָה:",
+ "הָיְתָה בָּהּ מַכָּה אַף עַל פִּי שֶׁחָיְתָה אִם יְכוֹלָה לְהִתְגַּלַּע וּלְהוֹצִיא דָּם וְנִמְצָא דָּם עַל בְּשָׂרָהּ תּוֹלָה בַּמַּכָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: ",
+ "נִמְצָא הַכֶּתֶם עַל בְּגָדֶיהָ וּבְשָׂרָהּ כְּאֶחָד תּוֹלָה בְּכָל שֶׁיֵּשׁ לָהּ לִתְלוֹת. וְתוֹלָה בְּמַאֲכֹלֶת שֶׁמָּא בְּעֵת שֶׁיָּשְׁבָה נֶהֶרְגָה מַאֲכֹלֶת וְדָם זֶה דַּם מַאֲכֹלֶת הוּא. וְעַד כַּמָּה עַד כִּגְרִיס. אֲבָל אִם מָצְאָה הַכֶּתֶם יֶתֶר מִכִּגְרִיס אֵינָהּ תּוֹלָה בְּמַאֲכֹלֶת וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מַאֲכֹלֶת רְצוּצָה בַּכֶּתֶם הוֹאִיל וְהוּא יֶתֶר מִכִּגְרִיס אֵינָהּ תּוֹלָה בְּמַאֲכֹלֶת: ",
+ "וְכֵן תּוֹלָה בִּבְנָהּ וּבְבַעְלָהּ אִם הָיוּ עֲסוּקִין בְּדָם אוֹ שֶׁהָיוּ יְדֵיהֶן מְלֻכְלָכוֹת אוֹ שֶׁהָיְתָה בָּהֶן מַכָּה תּוֹלָה בָּהֶן וְאוֹמֶרֶת הֵן נָגְעוּ בָּהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה וְדָם זֶה מֵחֲמָתָן הוּא: ",
+ "אֵין מַחֲזִיקִין דָּם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִתְלוֹת בּוֹ. כֵּיצַד. הָיְתָה לָהּ מַכָּה בִּכְתֵפָהּ וְנִמְצָא כֶּתֶם עַל שׁוֹקָהּ. אֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא בְּיָדֶיהָ נָגְעָה בַּמַּכָּה וְנָגְעָה בְּמָקוֹם זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין תּוֹלִין בּוֹ בֵּין בְּגוּפָהּ בֵּין בַּחֲלוּקָהּ: ",
+ "שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בְּצִפּוֹר אֶחָד וְאֵין בּוֹ אֶלָּא כְּסֶלַע דָּם וְנִמְצָא עַל כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן כֶּתֶם כְּסֶלַע שְׁתֵּיהֶן טְמֵאוֹת. נִתְעַסְּקָה בְּדָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ כֶּתֶם אֶלָּא כִּגְרִיס וְנִמְצָא עָלֶיהָ כֶּתֶם כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה כִּגְרִיס בַּדָּם שֶׁנִּתְעַסְּקָה בּוֹ וְכִגְרִיס בְּמַאֲכֹלֶת. נִמְצָא הַכֶּתֶם יֶתֶר מִכִּשְׁנֵי גְּרִיסִין טְמֵאָה: ",
+ "נִתְעַסְּקָה בְּאָדֹם אֵין תּוֹלָה בּוֹ שָׁחוֹר. נִתְעַסְּקָה בְּעוֹף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִינֵי דָּם הַרְבֵּה וְנִמְצָא עָלֶיהָ מַרְאֶה אֶחָד מֵהֶן תּוֹלָה בּוֹ. הָיְתָה לוֹבֶשֶׁת שְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת אִם יְכוֹלָה לִתְלוֹת תּוֹלָה אַף בַּתַּחְתּוֹן. וְאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לִתְלוֹת אֵינָהּ תּוֹלָה אַף בָּעֶלְיוֹן. כֵּיצַד. עָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַכֶּתֶם עַל הַתַּחְתּוֹן לְבַדּוֹ תּוֹלָה בְּדַם הַטַּבָּחִים. לֹא עָבְרָה בְּשׁוּק הַטַּבָּחִים וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַכֶּתֶם בָּעֶלְיוֹן לְבַדּוֹ הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה סָפֵק עָבְרָה סָפֵק לֹא עָבְרָה סָפֵק נִתְעַסְּקָה סָפֵק לֹא נִתְעַסְּקָה אֵינָהּ תּוֹלָה: ",
+ "עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲזִירִים אוֹ שֶׁהֵם בָּאִין לָהּ תָּמִיד אֵין חוֹשְׁשִׁין לִכְתָמֶיהָ הַנִּמְצָאִין בַּחֲלוּקָהּ: ",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁאִילָה חֲלוּקָהּ לְנִדָּה בֵּין עַכּוּ\"ם בֵּין יִשְׂרְאֵלִית וְחָזְרָה וְלָבְשָׁה אוֹתוֹ קֹדֶם בְּדִיקָה וּמָצְאָה עָלָיו כֶּתֶם הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בַּנִּדָּה שֶׁלָּבְשָׁה אוֹתוֹ. הִשְׁאִילָה אוֹתוֹ לְזָבָה קְטַנָּה בַּיּוֹם הַטָּמֵא שֶׁלָּהּ אוֹ לַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טֹהַר אוֹ לִבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין הֲרֵי זוֹ תּוֹלָה בָּהּ. אֲבָל אִם הִשְׁאִילָה אוֹתוֹ לְזָבָה קְטַנָּה בַּיּוֹם הַשָּׁמוּר אוֹ לְזָבָה גְּדוֹלָה בְּשִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וְחָזְרָה וְלָבְשָׁה אוֹתוֹ קֹדֶם בְּדִיקָה וְנִמְצָא עָלָיו כֶּתֶם שְׁתֵּיהֶן מְקֻלְקָלוֹת הַשּׁוֹאֶלֶת וְהַמַּשְׁאֶלֶת אוֹתָהּ שֶׁמָּא מִזּוֹ שֶׁמָּא מִזּוֹ. הִשְׁאִילָה אוֹתוֹ לְיוֹשֶׁבֶת עַל הַכֶּתֶם אֵינָהּ תּוֹלָה בָּהּ שֶׁאֵין תּוֹלִין כֶּתֶם בְּכֶתֶם: ",
+ "בָּדְקָה חֲלוּקָהּ וּבָדְקָה עַצְמָהּ וּמָצְאָה טָהוֹר וְהִשְׁאִילָה הֶחָלוּק לַחֲבֵרְתָהּ וּלְבָשַׁתּוּ וְנִמְצָא עָלָיו כֶּתֶם כְּשֶׁהֶחֱזִירָתוֹ לָהּ הַשּׁוֹאֶלֶת טְמֵאָה. וְאֵינָהּ תּוֹלָה בְּבַעֲלַת הֶחָלוּק שֶׁהֲרֵי בָּדְקָה אוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁתַּשְׁאִילֵהוּ לָהּ: ",
+ "אֲרֻכָּה שֶׁלָּבְשָׁה חֲלוּקָהּ שֶׁל קְצָרָה וְנִמְצָא בּוֹ כֶּתֶם אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַתֻּרְפָּה טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה. שֶׁכֶּתֶם זֶה שֶׁל קְצָרָה הוּא: ",
+ "שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁלָּבְשׁוּ חָלוּק אֶחָד זוֹ אַחַר זוֹ וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא עָלָיו כֶּתֶם. וְכֵן אִם יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת כְּאַחַת וְנִמְצָא דָּם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כֻּלָּן טְמֵאוֹת. וְאִם בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן עַצְמָהּ מִיָּד וּמָצְאָה עַצְמָהּ טְמֵאָה הֲרֵי הַשְּׁתַּיִם טְהוֹרוֹת: ",
+ "בָּדְקוּ כֻּלָּן וּמָצְאוּ עַצְמָן טְהוֹרוֹת תּוֹלָה מִי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִרְאוֹת דָּם בְּמִי שֶׁהִיא רְאוּיָה. וְתִהְיֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה טְהוֹרָה וְהָרְאוּיָה טְמֵאָה. כֵּיצַד. הָיְתָה אַחַת מְעֻבֶּרֶת וְאַחַת אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת הַמְעֻבֶּרֶת טְהוֹרָה וְשֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת טְמֵאָה. מֵינִיקָה וְשֶׁאֵינָהּ מֵינִיקָה הַמֵּינִיקָה טְהוֹרָה. זְקֵנָה וְשֶׁאֵינָהּ זְקֵנָה הַזְּקֵנָה טְהוֹרָה. בְּתוּלָה וְשֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה הַבְּתוּלָה טְהוֹרָה. הָיוּ כֻּלָּן מְעֻבָּרוֹת כֻּלָּן זְקֵנוֹת כֻּלָּן מֵינִיקוֹת כֻּלָּן בְּתוּלוֹת הֲרֵי כֻּלָּן טְמֵאוֹת: ",
+ "שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁעָלוּ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה וְיָשְׁנוּ כֻּלָּן וְנִמְצָא דָּם תַּחַת הָאֶמְצָעִית שְׁלָשְׁתָּן טְמֵאוֹת. תַּחַת הַפְּנִימִית הִיא וְשֶׁבְּצִדָּהּ טְמֵאוֹת וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. תַּחַת הַחִיצוֹנָה הִיא וְשֶׁבְּצִדָּהּ טְמֵאוֹת וְהַפְּנִימִית טְהוֹרָה. וְאִם לֹא עָלוּ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם סֵדֶר וְנִמְצָא דָּם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כֻּלָּן טְמֵאוֹת: ",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁבָּדְקוּ כֻּלָּן וּמָצְאוּ טָהוֹר וְלֹא תּוּכַל אַחַת מֵהֶן לִתְלוֹת בַּחֲבֵרְתָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אִם בָּדְקָה אַחַת וּמָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה וַחֲבֵרְתָהּ לֹא בָּדְקָה תּוֹלָה הַטְּהוֹרָה בְּזוֹ שֶׁלֹּא בָּדְקָה וַהֲרֵי זוֹ שֶׁלֹּא בָּדְקָה טְמֵאָה: ",
+ "כָּל כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא עַל הַבֶּגֶד שֶׁאֵין לָהּ בְּמַה יִּתְלֶה אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁהוּא דָּם. וְאִם נִסְתַּפֵּק לָהֶם שֶׁמָּא הוּא דָּם אוֹ צֶבַע אָדֹם מַעֲבִירִין עָלָיו שִׁבְעָה סַמָּנִין אֵלּוּ עַל הַסֵּדֶר. אִם עָבַר אוֹ כֵּהָה עֵינוֹ הֲרֵי זֶה כֶּתֶם דָּם וּטְמֵאָה וְאִם עָמַד כְּמוֹת שֶׁהוּא הֲרֵי זֶה צֶבַע וּטְהוֹרָה: ",
+ "וְאֵלּוּ הֵן הַשִּׁבְעָה סַמָּנִים עַל סִדְרָן. רֹק תָּפֵל. וּלְעִיסַת גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל. וּמֵי רַגְלַיִם שֶׁהֶחֱמִיצוּ. וּבֹרִית. וְנֶתֶר. וְקִימוֹנְיָא. וְאַשְׁלָג. וְצָרִיךְ לְכַסְכֵּס שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל כָּל סַם וְסַם וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא בְּכָל כִּסְכּוּס. הֶעֱבִירָן שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר אוֹ שֶׁהֶעֱבִירָן כְּאֶחָד לֹא עָשָׂה כְּלוּם. הִקְדִּים הָאַחֲרוֹנִים לָרִאשׁוֹנִים אֵלּוּ שֶׁהֶעֱבִיר בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁהֵן הָרִאשׁוֹנִים עָלוּ לוֹ וְחוֹזֵר וּמַעֲבִיר אַחֲרֵיהֶם אַחֲרוֹנִים שֶׁהִקְדִּים עַד שֶׁיַּעַבְרוּ הַשִּׁבְעָה עַל הַסֵּדֶר: ",
+ "אֵי זֶהוּ רֹק תָּפֵל שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה וְהָיָה יָשֵׁן מֵחֲצִי הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לְמָחָר קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל נִקְרָא רֹק תָּפֵל. וְהוּא שֶׁלֹּא יָצָא רֹב דִּבּוּרוֹ עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם. וְאִם הִשְׁכִּים וְשָׁנָה פִּרְקוֹ קֹדֶם שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת אֵין זֶה רֹק תָּפֵל שֶׁהַדִּבּוּר מְבַטֵּל חֹזֶק הָרֹק וּמַחֲזִירוֹ כְּמַיִם. וְאֵי זוֹ הִיא לְעִיסַת גְּרִיסִין הוּא שֶׁיִּלְעֹס הַגְּרִיסִין עַד שֶׁיִּתְעָרֵב עִם הַפּוֹל רֹק הַרְבֵּה מִפִּיו. וְאֵי זֶהוּ מֵי רַגְלַיִם שֶׁהֶחֱמִיצוּ אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ יֶתֶר: ",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא טְמֵאָה מִשּׁוּם כֶּתֶם אִם מָצְאָה הַכֶּתֶם בִּימֵי נִדָּתָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה וְיוֹשֶׁבֶת עָלָיו שִׁבְעָה יָמִים וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וְאִם מָצְאָה אוֹתוֹ בִּימֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּפֶרֶק זֶה. וְיוֹשֶׁבֶת יוֹם אֶחָד אִם הָיְתָה קְטַנָּה אוֹ שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה מִסָּפֵק. וְהַכּל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לְפִיכָךְ הַבָּא עָלֶיהָ בְּזָדוֹן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וּפְטוּרִין מִקָּרְבָּן: "
+ ],
+ [
+ "כָּל יוֹלֶדֶת טְמֵאָה כְּנִדָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם. וְאֶחָד הַיּוֹלֶדֶת חַי אוֹ מֵת אוֹ אֲפִלּוּ נֵפֶל. אִם זָכָר יוֹשֶׁבֶת לְזָכָר וְאִם נְקֵבָה יוֹשֶׁבֶת לִנְקֵבָה וְהוּא שֶׁתִּגָּמֵר צוּרָתוֹ. וְאֵין צוּרַת הַוָּלָד נִגְמֶרֶת לְפָחוֹת מֵאַרְבָּעִים יוֹם אֶחָד הַזָּכָר וְאֶחָד הַנְּקֵבָה: \n",
+ "וְהַמַּפֶּלֶת בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם אֵינָהּ טְמֵאָה לֵדָה אֲפִלּוּ בְּיוֹם אַרְבָּעִים. הִפִּילָה בְּיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד מֵאַחַר הַתַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זוֹ סְפֵק יוֹלֶדֶת וְתֵשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה. הָיְתָה צוּרַת הָאָדָם דַּקָּה בְּיוֹתֵר וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת בַּעֲלִיל הֲרֵי זוֹ תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וְזֶהוּ הַנִּקְרָא שַׁפִּיר מְרֻקָּם: \n",
+ "אֵי זֶה הוּא שַׁפִּיר מְרֻקָּם. תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם גּוּפוֹ כַּעֲדָשָׁה. שְׁתֵּי עֵינָיו כִּשְׁתֵּי טִפֵּי זְבוּב מְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ. שְׁנֵי חֳטָמָיו כִּשְׁתֵּי טִפֵּי זְבוּב מְקֹרָבוֹת זֶה לָזֶה. פִּיו פָּתוּחַ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וְחִתּוּךְ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֵין לוֹ. נִתְבָּאֲרָה צוּרָתוֹ יֶתֶר מִזֶּה וַעֲדַיִן אֵינוֹ נִכָּר בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּמַיִם אֶלָּא בְּשֶׁמֶן שֶׁהַשֶּׁמֶן מְצַחְצְחוֹ. וּמֵבִיא קֵיסָם שֶׁרֹאשׁוֹ חָלָק וּמְנַעְנֵעַ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה אִם מְסַכְסֵךְ בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא זָכָר. וְאִם רָאָה אוֹתוֹ מָקוֹם כִּשְׂעוֹרָה סְדוּקָה הֲרֵי זוֹ נְקֵבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה. וְכָל אֵלּוּ הָרְקִימוֹת שֶׁל נְפָלִים אֵין נוֹתְנִין לָהֶן יְמֵי טֹהַר עַד שֶׁיַּשְׂעִיר הַוָּלָד: \n",
+ "הִפִּילָה חֲתִיכָה לְבָנָה אִם נִקְרְעָה וְנִמְצָא בָּהּ עֶצֶם הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה לֵדָה. הִפִּילָה שַׁפִּיר מָלֵא מַיִם מָלֵא דָּם מָלֵא גִּנּוּנִים מָלֵא בָּשָׂר הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְרֻקָּם אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְוָלָד: \n",
+ "יוֹצֵא דֹּפֶן אֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה וְאֵין לָהּ יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי טָהֳרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב ב) \"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר\" עַד שֶׁתֵּלֵד מִמָּקוֹם שֶׁמַּזְרַעַת. הַמַּקְשָׁה וְיָלְדָה וָלָד דֶּרֶךְ הַדֹּפֶן הֲרֵי דַּם הַקֹּשִׁי הַבָּא דֶּרֶךְ הָרֶחֶם זִיבוּת אוֹ נִדָּה וְדָם הַיּוֹצֵא דֶּרֶךְ הַדֹּפֶן טָמֵא. וְאִם לֹא יָצָא דָּם דֶּרֶךְ הָרֶחֶם הֲרֵי הָאִשָּׁה טְהוֹרָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם שֶׁיָּצָא מִדָּפְנָהּ טָמֵא. שֶׁאֵין הָאִשָּׁה טְמֵאָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַדְוֶהָ דֶּרֶךְ עֶרְוָתָהּ: \n",
+ "נֶחְתַּךְ הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וְיָצָא אֵיבָר אֵיבָר. בֵּין שֶׁיָּצָא עַל סֵדֶר הָאֵיבָרִים כְּגוֹן שֶׁיָּצְאָה הָרֶגֶל וְאַחֲרֶיהָ הַשּׁוֹק וְאַחֲרֶיהָ הַיָּרֵךְ. בֵּין שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר אֵינָהּ טְמֵאָה לֵדָה עַד שֶׁיֵּצֵא רֻבּוֹ. וְאִם יָצָא רֹאשׁוֹ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד הֲרֵי זֶה כְּרֻבּוֹ. וְאִם לֹא נֶחְתַּךְ וְיָצָא כְּדַרְכּוֹ מִשֶּׁתֵּצֵא רֹב פַּדַּחְתּוֹ הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְתַּךְ אַחַר כָּךְ: \n",
+ "הוֹצִיא הָעֻבָּר אֶת יָדוֹ וְהֶחֱזִירָהּ אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאֵין לָהּ יְמֵי טֹהַר עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד כֻּלּוֹ אוֹ רֻבּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: \n",
+ "הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה אוֹ עוֹף אִם הָיוּ פָּנָיו כִּפְנֵי אָדָם הֲרֵי זֶה וָלָד. אִם זָכָר תֵּשֵׁב לְזָכָר וְאִם נְקֵבָה תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. וְאִם אֵינוֹ נִכָּר בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר הַגּוּף דּוֹמֶה לִבְהֵמָה אוֹ לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף. וְאִם אֵין פָּנָיו כְּצוּרַת פְּנֵי הָאָדָם אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר הַגּוּף גּוּף אָדָם שָׁלֵם וְיָדָיו וְרַגְלָיו יְדֵי וְרַגְלֵי אָדָם וַהֲרֵי הוּא זָכָר אוֹ נְקֵבָה אֵינוֹ וָלָד וְאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה: \n",
+ "אֵי זוֹ הִיא צוּרַת פְּנֵי הָאָדָם. שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּצַח וְהַגְּבִינִין וְהָעֵינַיִם וְהַלְּסָתוֹת וְגַבּוֹת הַזָּקָן כְּצוּרַת הָאָדָם. אֲבָל הַפֶּה וְהָאָזְנַיִם וְהָאַף אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּשֶׁל בְּהֵמָה וְחַיָּה הֲרֵי זֶה וָלָד: \n",
+ "הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת נָחָשׁ אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה מִפְּנֵי שֶׁגַּלְגַּל עֵינָיו עָגל כְּשֶׁל אָדָם. הַמַּפֶּלֶת דְּמוּת אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם שֶׁל בָּשָׂר אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה. נִבְרָא בְּעַיִן אַחַת וְיָרֵךְ אַחַת אִם הָיוּ מִן הַצַּד הֲרֵי הוּא כַּחֲצִי אָדָם וְאִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה. וְאִם הָיוּ בָּאֶמְצַע אִמּוֹ טְהוֹרָה שֶׁהֲרֵי זוֹ בְּרִיָּה אַחֶרֶת: \n",
+ "נִבְרָא וֵשֶׁט שֶׁלּוֹ אָטוּם אוֹ שֶׁהָיָה חָסֵר מִטִּבּוּרוֹ וּלְמַטָּה וַהֲרֵי הוּא אָטוּם. אוֹ שֶׁהָיְתָה גֻּלְגָּלְתּוֹ אֲטוּמָה. אוֹ שֶׁהָיוּ פָּנָיו טוּחוֹת וְאֵין בָּהֶן הֶכֵּר פָּנִים. אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שְׁדֵרוֹת. אוֹ שֶׁהִפִּילָה בְּרִיַּת רֹאשׁ שֶׁאֵינוֹ חָתוּךְ. אוֹ יָד שֶׁאֵינוֹ חָתוּךְ. כָּל נֵפֶל מֵאֵלּוּ אֵינוֹ וָלָד וְאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה. אֲבָל אִם הִפִּילָה יָד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה הֲרֵי חֶזְקָתָהּ מִוָּלָד שָׁלֵם וּמִצְטָרְפִין לְרֹב אֵיבָרָיו: \n",
+ "פְּעָמִים יִקְפֶּה מִשְּׁאָר הַדָּמִים שֶׁנּוֹצַר מֵהֶם הָאָדָם חֲתִיכָה כְּמוֹ לְשׁוֹן הַשּׁוֹר וְתִהְיֶה כְּרוּכָה עַל מִקְצָת הַוָּלָד וְהִיא הַנִּקְרֵאת סַנְדָּל. וּלְעוֹלָם לֹא יֵעָשֶׂה סַנְדָּל זֶה אֶלָּא עִם וָלָד. אֲבָל חֲתִיכָה שֶׁנּוֹצְרָה לְבַדָּהּ בְּלֹא וָלָד אֵינָהּ נִקְרֵאת סַנְדָּל. וְרֹב הָעֵבָּרִים לֹא יִהְיֶה עִמָּהֶם סַנְדָּל. וּפְעָמִים יַכֶּה הַמְעֻבֶּרֶת דָּבָר עַל בִּטְנָהּ וְיִפָּסֵד הָעֻבָּר וְיֵעָשֶׂה כְּסַנְדָּל זֶה. וּפְעָמִים יִשָּׁאֵר בּוֹ הֶכֵּר פָּנִים וּפְעָמִים יִיבַשׁ הַוָּלָד וְיִשְׁתַּנֶּה וְיִקְפְּאוּ עָלָיו הַדָּמִים עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בּוֹ הֶכֵּר פָּנִים. לְפִיכָךְ הַמַּפֶּלֶת זָכָר וְסַנְדָּל עִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הֶכֵּר פָּנִים לַסַּנְדָּל הֲרֵי זוֹ תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה שֶׁמָּא סַנְדָּל זֶה נְקֵבָה הָיָה. וְחֻמְרָא הֶחְמִירוּ בּוֹ לְטַמְּאָהּ בּוֹ מִשּׁוּם וָלָד אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ צוּרַת פָּנִים הוֹאִיל וְהִיא טְמֵאָה לֵדָה מִפְּנֵי הַוָּלָד שֶׁעִמּוֹ: \n",
+ "הַחוֹתֶלֶת הֶעָבָה שֶׁהִיא כְּמוֹ חֵמֶת שֶׁבְּתוֹכָהּ נוֹצָר הַוָּלָד וְהִיא מַקֶּפֶת אוֹתוֹ וְאֶת הַסַּנְדָּל אִם הָיָה עִמּוֹ סַנְדָּל וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת קוֹרֵעַ אוֹתָהּ וְיוֹצֵא הִיא הַנִּקְרֵאת שִׁלְיָא. וּתְחִלַּת בְּרִיָּתָהּ דּוֹמָה לְחוּט שֶׁל עֵרֶב וַחֲלוּלָה כַּחֲצוֹצֶרֶת וְעָבָה כְּקֻרְקְבָן הַתַּרְנְגוֹלִים. וְאֵין שִׁלְיָא פְּחוּתָה מִטֶּפַח: \n",
+ "הַמַּפֶּלֶת שִׁלְיָא תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד. הִפִּילָה נֵפֶל וְאַחַר כָּךְ הִפִּילָה שִׁלְיָא חוֹשְׁשִׁין לַשִּׁלְיָא וַהֲרֵי הוּא כְּוָלָד אַחֵר וְאֵין אוֹמְרִין זוֹ שִׁלְיַת הַנֵּפֶל. שֶׁאֵין תּוֹלִין אֶת הַשִּׁלְיָא אֶלָּא בְּוָלָד שֶׁל קַיָּמָא. לְפִיכָךְ אִם יָלְדָה וָלָד שֶׁל קַיָּמָא וְהִפִּילָה שִׁלְיָא אֲפִלּוּ אַחַר כ\"ג יוֹם תּוֹלִין אוֹתוֹ בַּוָּלָד וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר. שֶׁהַוָּלָד קָרַע הַשִּׁלְיָא וְיָצָא: \n",
+ "הִפִּילָה שִׁלְיָא תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה וָלָד שֶׁל קַיָּמָא חוֹשְׁשִׁין לַשִּׁלְיָא שֶׁהִיא וָלָד אַחֵר וְאֵין תּוֹלִין אוֹתָהּ בַּוָּלָד הַבָּא אַחֲרֶיהָ. שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל שִׁלְיָא לָצֵאת לִפְנֵי הַוָּלָד. יָצָאת מִקְצָת הַשִּׁלְיָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּמִקְצָתָהּ בַּשֵּׁנִי מוֹנִין לָהּ מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טָהֳרָה אֶלָּא מִיּוֹם שֵׁנִי לְהַחֲמִיר: \n",
+ "הִפִּילָה דְּמוּת בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וְשִׁלְיָא קְשׁוּרָה בּוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד. וְאִם אֵינָהּ קְשׁוּרָה בּוֹ מְטִילִין עָלֶיהָ חֹמֶר שְׁתֵּי וְלָדוֹת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא נִמּוֹחַ שַׁפִּיר מְרֻקָּם שֶׁהָיָה בְּשִׁלְיָא זוֹ וְשֶׁמָּא נִמּוֹחָה הַשִּׁלְיָא שֶׁל שַׁפִּיר זֶה שֶׁהוּא דְּמוּת בְּהֵמָה וְחַיָּה: \n",
+ "כָּל אֵלּוּ שֶׁחוֹשְׁשִׁין לְשִׁלְיָא אֵין נוֹתְנִין לָהֶן יְמֵי טֹהַר. וְכָל מִי שֶׁהִפִּילָה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ וָלָד אוֹ שַׁפִּיר בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה צוּרָתוֹ אִם יָצָא עִמּוֹ דָּם הֲרֵי זוֹ נִדָּה אוֹ זָבָה. וְאִם יָצָא יָבֵשׁ בְּלֹא דָּם הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה: \n",
+ "מִי שֶׁיָּלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה תְּאוֹמִים תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. יָלְדָה טֻמְטוּם אוֹ אַנְדְּרוֹגִינוּס תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. יָלְדָה תְּאוֹמִים אֶחָד זָכָר וְהַשֵּׁנִי טֻמְטוּם אוֹ אַנְדְּרוֹגִינוּס תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. הָאַחַת נְקֵבָה וְהַשֵּׁנִי טֻמְטוּם אוֹ אַנְדְּרוֹגִינוּס תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִּלְבַד. שֶׁהַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס סָפֵק הֵן שֶׁמָּא זָכָר הֵן שֶׁמָּא נְקֵבָה: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁהֻחְזְקָה מְעֻבֶּרֶת וְיָלְדָה וְאֵין יָדוּעַ מַה יָּלְדָה כְּגוֹן שֶׁעָבְרָה לַנָּהָר וְהִפִּילָה שָׁם אוֹ שֶׁהִפִּילָה לְבוֹר אוֹ שֶׁהִפִּילָה וּגְרָרַתּוּ חַיָּה הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהִפִּילָה וָלָד וְתֵשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֲבָל אִם לֹא הֻחְזְקָה מְעֻבֶּרֶת וְהִפִּילָה וְאֵין יָדוּעַ מַה הִפִּילָה הֲרֵי זֶה סְפֵק יוֹלֶדֶת וְתֵשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה: \n",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב ד) \"תֵּשֵׁב\" לְזָכָר וְלִנְקֵבָה כֵּיצַד דִּינָה. תִּהְיֶה אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ י\"ד יוֹם כְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה. שִׁבְעָה הָרִאשׁוֹנִים וַדַּאי. וְהַשִּׁבְעָה הָאַחֲרוֹנִים סָפֵק. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טֹהַר אֶלָּא עַד אַרְבָּעִים יוֹם כְּיוֹלֶדֶת זָכָר. וְאִם רָאֲתָה דָּם אַחַר הָאַרְבָּעִים עַד שְׁמוֹנִים אֵינוֹ דַּם טֹהַר אֶלָּא סְפֵק דַּם נִדָּה אוֹ סְפֵק דַּם זִיבוּת אִם בָּא מִימֵי הַזִּיבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אִם רָאֲתָה דָּם יוֹם אֶחָד וּשְׁמוֹנִים בִּלְבַד הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה וְתֵשֵׁב שִׁבְעַת יְמֵי הַנִּדָּה שֶׁמָּא נְקֵבָה יָלְדָה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת נִדּוּת עַד אַחַר מְלֹאת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב ד) \"תֵּשֵׁב\" לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה כֵּיצַד דִּינָה. תִּהְיֶה אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ י\"ד יוֹם כְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה. וְאִם רָאֲתָה דָּם בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁמוֹנִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה. וְכֵן אִם רָאֲתָה בְּיוֹם ע\"ד וּבְיוֹם פ\"א הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה. וְכֵן אִם רָאֲתָה בְּיוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה בְּיוֹם ל\"ד הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה וַאֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לֵיל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה כְּיוֹלֶדֶת זָכָר. וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טֹהַר כְּלָל כְּנִדָּה. וַהֲרֵי הִיא כְּמִי שֶׁלֹּא יָלְדָה. וְכָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה מִיּוֹם שֶׁהִפִּילָה עַד שְׁמֹנִים יוֹם אִם בָּא בִּימֵי נִדָּתָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה מֵאַחַר הַשִּׁבְעָה מִיּוֹם שֶׁהִפִּילָה. וְאִם בָּא בִּימֵי זִיבָתָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה שֶׁכָּל יְמֵי מְלֹאת אֵין בָּהֶן וֶסֶת. וְכֵן אִם רָאֲתָה בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁמוֹנִים עֲדַיִן הִיא מְקֻלְקֶלֶת וְתִהְיֶה סְפֵק נִדָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה אֶלָּא יוֹם אֶחָד וּכְשֶׁיִּקָּבַע לָהּ הַוֶּסֶת אַחַר הַשְּׁמוֹנִים יָסוּר קִלְקוּלָהּ וְתַחֲזֹר לִהְיוֹת נִדָּה וַדָּאִית אוֹ זָבָה וַדָּאִית. וְכֵן מִיּוֹם שֶׁהִפִּילָה עַד שִׁבְעָה יָמִים וְתִהְיֶה נִדָּה וַדָּאִית אִם הִפִּילָה בְּתוֹךְ יְמֵי נִדָּתָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n"
+ ],
+ [
+ "כָּל שֶׁאָמַרְנוּ בְּנִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת הוּא דִּין תּוֹרָה. וּכְמִשְׁפָּטִים אֵלּוּ הָיוּ עוֹשִׂין כְּשֶׁהָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל מְצוּיִין וְהָיוּ שָׁם חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁמַּכִּירִים הַדָּמִים וְאִם נוֹלַד לָהֶם סָפֵק בִּרְאִיּוֹת אוֹ בִּימֵי נִדָּה וְזִיבָה יַעֲלוּ לְבֵית דִּין וְיִשְׁאֲלוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָה תּוֹרָה עֲלֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז ח) \"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין\", בֵּין דַּם נִדָּה לְדַם זִיבָה. וּבְאוֹתָן הַיָּמִים הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נִזְהָרוֹת מִדָּבָר זֶה וּמְשַׁמְּרוֹת וִסְתוֹתֵיהֶן וְסוֹפְרוֹת תָּמִיד יְמֵי הַנִּדָּה וִימֵי הַזִּיבָה: ",
+ "וְטֹרַח גָּדוֹל יֵשׁ בְּמִנְיַן הַיָּמִים וּפְעָמִים רַבּוֹת יָבוֹאוּ לִידֵי סָפֵק. שֶׁאֲפִלּוּ רָאֲתָה הַבַּת דָּם בְּיוֹם הַלֵּדָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם מַתְחִילִין לִמְנוֹת לָהּ יְמֵי נִדָּה וִימֵי זִיבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּלְפִיכָךְ לֹא תִּטָּמֵא הַבַּת בְּזִיבָה אֶלָּא בַּת עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁאִם רָאֲתָה בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלְדָה הֲרֵי זוֹ נִדָּה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ הֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים. הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁמִּתְּחִלַּת רְאִיָּה מַתְחֶלֶת לִמְנוֹת יְמֵי נִדָּה וִימֵי זִיבָה כָּל יָמֶיהָ וַאֲפִלּוּ רָאֲתָה וְהִיא קְטַנָּה: ",
+ "וּבִימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא נִסְתַּפֵּק הַדָּבָר הַרְבֵּה בִּרְאִיַּת הַדָּמִים וְנִתְקַלְקְלוּ הַוְּסָתוֹת. לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּכָל הַנָּשִׁים לִמְנוֹת יְמֵי נִדָּה וִימֵי זִיבָה. לְפִיכָךְ הֶחְמִירוּ חֲכָמִים בְּדָבָר זֶה וְגָזְרוּ שֶׁיְּהוּ כָּל יְמֵי הָאִשָּׁה כִּימֵי זִיבָתָהּ וְיִהְיֶה כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה סְפֵק דַּם זִיבוּת: ",
+ "וְעוֹד הֶחֱמִירוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל עַצְמָן חֻמְרָא יְתֵרָה עַל זֶה. וְנָהֲגוּ כֻּלָּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹאָה דָּם אֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה אֶלָּא טִפָּה כְּחַרְדָּל בִּלְבַד וּפָסַק הַדָּם סוֹפֶרֶת לָהּ שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וַאֲפִלּוּ רָאֲתָה בְּעֵת נִדָּתָהּ. בֵּין שֶׁרָאֲתָה יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם אוֹ הַשִּׁבְעָה כֻּלָּן אוֹ יֶתֶר מִשֶּׁיִּפְסֹק הַדָּם סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים כְּזָבָה גְּדוֹלָה וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סְפֵק זָבָה, אוֹ בְּיוֹם שְׁמִינִי אִם הָיָה שָׁם דֹּחַק כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ: ",
+ "וְכֵן כָּל הַיּוֹלֶדֶת בַּזְּמַן הַזֶּה הֲרֵי הִיא כְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב וּצְרִיכָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמִנְהָג פָּשׁוּט בְּשִׁנְעָר וּבְאֶרֶץ הַצְּבִי וּבִסְפָרַד וּבַמַּעֲרָב שֶׁאִם רָאֲתָה דָּם בְּתוֹךְ יְמֵי מְלֹאת אַף עַל פִּי שֶׁרָאֲתָה אַחַר שֶׁסָּפְרָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים וְטָבְלָה הֲרֵי זוֹ סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּם וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טֹהַר כְּלָל. אֶלָּא כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה בֵּין דַּם קֹשִׁי בֵּין דַּם טֹהַר הַכּל טָמֵא וְסוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּם: ",
+ "וְדִין זֶה בִּימֵי הַגְּאוֹנִים נִתְחַדֵּשׁ וְהֵם גָּזְרוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם דַּם טֹהַר כְּלָל. שֶׁזֶּה שֶׁהֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא אֵינוֹ אֶלָּא בְּרוֹאָה דָּם שֶׁהוּא טָמֵא שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עָלָיו שִׁבְעָה נְקִיִּים. אֲבָל דָּם שֶׁתִּרְאֶה בִּימֵי טֹהַר אַחַר סְפִירָה וּטְבִילָה אֵין לָחוּשׁ לוֹ שֶׁאֵין יְמֵי טֹהַר רְאוּיִין לֹא לְנִדָּה וְלֹא לְזִיבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "וְשָׁמַעְנוּ שֶׁבְּצָרְפַת בּוֹעֲלִים עַל דַּם טֹהַר כְּדִין הַגְּמָרָא עַד הַיּוֹם אַחַר סְפִירָה וּטְבִילָה מִטֻּמְאַת יוֹלֶדֶת בְּזוֹב וְדָבָר זֶה תָּלוּי בַּמִּנְהָג: ",
+ "וְכֵן דִּין דַּם בְּתוּלִים בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּה לִרְאוֹת וְלֹא רָאֲתָה דָּם מִיָּמֶיהָ בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ. וְכָל זְמַן שֶׁתִּרְאֶה הַדָּם מֵחֲמַת הַמַּכָּה הֲרֵי הִיא טְמֵאָה. וְאַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּם סוֹפֶרֶת שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים: ",
+ "יֶתֶר עַל זֶה כָּל בַּת שֶׁתְּבָעוּהָ לְהִנָּשֵׂא וְרָצְתָה שׁוֹהָה שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים מֵאַחַר שֶׁרָצְתָה וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְהִבָּעֵל. שֶׁמָּא מֵחִמּוּדָהּ לְאִישׁ רָאֲתָה דָּם טִפָּה אַחַת וְלֹא הִרְגִּישָׁה בָּהּ. בֵּין שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה גְּדוֹלָה בֵּין שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים מֵאַחַר שֶׁרָצְתָה וְאַחַר כָּךְ תִּטְבּל וְתִבָּעֵל: ",
+ "וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ חֻמְרָא יְתֵרָה שֶׁנָּהֲגוּ בָּהּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא וְאֵין לָסוּר מִמֶּנָּה לְעוֹלָם. לְפִיכָךְ כָּל אִשָּׁה שֶׁרָצְתָה כְּשֶׁתְּבָעוּהָ לְהִנָּשֵׂא לֹא תִּנָּשֵׂא עַד שֶׁתִּסְפֹּר וְתִטְבּל וְאִם נִשֵּׂאת לְתַלְמִיד חָכָם מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא מִיָּד וְתִסְפֹּר מֵאַחַר שֶׁנְּשָׂאַתּוּ וְתִטְבּל. שֶׁתַּלְמִיד חָכָם יוֹדֵעַ שֶׁהִיא אֲסוּרָה וְנִזְהָר מִזֶּה וְלֹא יִקְרַב לָהּ עַד שֶׁתִּטְבּל: ",
+ "דִּין הַכְּתָמִים בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְאֵין בַּדָּבָר חִדּוּשׁ וְלֹא מִנְהָג אֶלָּא כָּל כֶּתֶם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִיא טְהוֹרָה הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה וְכָל כֶּתֶם שֶׁאָמַרְנוּ טְמֵאָה (אִם אֵין בַּכֶּתֶם שִׁעוּר כְּדֵי לָחוּשׁ לְזִיבוּת) סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים מִיּוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ הַכֶּתֶם. וְאִם הָיָה שִׁעוּר הַכֶּתֶם כְּדֵי לָחוּשׁ לְזִיבוּת סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יָמִים מֵאַחַר יוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ הַכֶּתֶם. שֶׁאֵין הָרוֹאָה דָּם כְּרוֹאָה כֶּתֶם: ",
+ "וְכֵן כָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ בְּיוֹלֶדֶת שֶׁאִמּוֹ טְהוֹרָה הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה בַּזְּמַן הַזֶּה. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה לֹבֶן אוֹ דָּם יָרֹק אוֹ שֶׁהִשְׁלִיכָה חֲתִיכָה אֲדֻמָּה שֶׁאֵין עִמָּהּ דָּם הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה אַף בַּזְּמַן הַזֶּה. שֶׁלֹּא הֶחְמִירוּ אֶלָּא בְּרוֹאָה דָּם טָמֵא [וְאֵין זֶה דָּם טָמֵא]: ",
+ "וְכֵן אִם הָיְתָה בָּהּ מַכָּה וְהָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת מִמֶּנָּה אוֹ שֶׁבָּא הַדָּם עִם מֵימֵי רַגְלַיִם הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה. וְלֹא נִתְחַדֵּשׁ דָּבָר אֶלָּא סְפִירַת שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים לְכָל רוֹאָה דָּם טָמֵא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ וְשֶׁיִּהְיוּ כָּל מַרְאֵה דָּמִים טְמֵאִים: ",
+ "זֶה שֶׁתִּמְצָא בְּמִקְצָת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהַנִּדָּה יוֹשֶׁבֶת שִׁבְעַת יָמִים בְּנִדָּתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם אֶלָּא יוֹם אֶחָד וְאַחַר הַשִּׁבְעָה תֵּשֵׁב שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אֵין זֶה מִנְהָג אֶלָּא טָעוּת הוּא מִמִּי שֶׁהוֹרָה לָהֶם כָּךְ וְאֵין רָאוּי לִפְנוֹת לְדָבָר זֶה כְּלָל אֶלָּא אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד סוֹפֶרֶת אַחֲרָיו שִׁבְעָה (נְקִיִּים) וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי שֶׁהוּא לַיִל שֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר נִדָּתָהּ וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ: ",
+ "וְכֵן זֶה שֶׁתִּמְצָא בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת וְתִמְצָא תְּשׁוּבוֹת לְמִקְצָת הַגְּאוֹנִים שֶׁיּוֹלֶדֶת זָכָר לֹא תְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתָהּ עַד סוֹף אַרְבָּעִים. וְיוֹלֶדֶת נְקֵבָה אַחַר שְׁמוֹנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם אֶלָּא בְּתוֹךְ הַשִּׁבְעָה. אֵין זֶה מִנְהָג אֶלָּא טָעוּת הוּא בְּאוֹתָן הַתְּשׁוּבוֹת וְדֶרֶךְ אֶפִּיקוֹרוֹסוּת בְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת וּמִן הַצְּדוֹקִין לָמְדוּ דָּבָר זֶה. וּמִצְוָה לְכוֹפָן כְּדֵי לְהוֹצִיא מִלִּבָּן וּלְהַחֲזִירָן לְדִבְרֵי חֲכָמִים שֶׁתִּסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "אֵין הָאִשָּׁה עוֹלָה מִטֻּמְאָתָהּ וְיוֹצֵאת מִידֵי עֶרְוָה עַד שֶׁתִּטְבּל בְּמֵי מִקְוֶה כָּשֵׁר. וְלֹא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרָהּ וּבֵין הַמַּיִם. וּבְהִלְכוֹת מִקְוָאוֹת יִתְבָּאֵר הַמִּקְוֶה הַכָּשֵׁר וְהַפָּסוּל וְדֶרֶךְ הַטְּבִילָה וּמִשְׁפְּטֵי הַחֲצִיצָה. אֲבָל אִם רָחֲצָה בַּמֶּרְחָץ אֲפִלּוּ נָפְלוּ עָלֶיהָ כָּל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֲרֵי הִיא אַחַר הָרְחִיצָה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה קֹדֶם הָרְחִיצָה בְּכָרֵת. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמַּעֲלֶה מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה אֶלָּא טְבִילָה בְּמֵי מִקְוֵה אוֹ בְּמַעֲיָן אוֹ בַּיַּמִּים שֶׁהֵם כְּמַעֲיָן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מִקְוָאוֹת: ",
+ "כָּל שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן סָפֵק אִם טָבְלָה בָּהֶן כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. וְאִם טָבְלָה בַּשְּׁבִיעִי אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה שֶׁמָּא יָבוֹא לִבְעֹל בַּשְּׁבִיעִי אַחַר הַטְּבִילָה. הוֹאִיל וְטָבְלָה בִּזְמַנָּהּ אֲפִלּוּ הָיְתָה זָבָה וַדָּאִית הֲרֵי זוֹ עָלְתָה לָהּ טְבִילָה: ",
+ "וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּדְבַּק בְּאִשְׁתּוֹ בְּשִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אֵלּוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּכְסוּתָהּ וְהוּא בִּכְסוּתוֹ. וְלֹא יִקְרַב לָהּ וְלֹא יִגַּע בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה. וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ בִּקְעָרָה אַחַת. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר יִנְהֹג עִמָּהּ בִּימֵי סְפִירָה כְּמוֹ שֶׁיִּנְהֹג בִּימֵי נִדָּה שֶׁעֲדַיִן הִיא בְּכָרֵת עַד שֶׁתִּטְבּל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ נִדָּה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ חוּץ מֵהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וּמְזִיגַת הַכּוֹס וְהַצָּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבוֹא לִדְבַר עֲבֵרָה. וּמִפְּנֵי זֶה לֹא תֹּאכַל עִמּוֹ בִּקְעָרָה אַחַת וְלֹא יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. וְכֵן בְּשִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים לֹא תַּעֲשֶׂה לוֹ שָׁלֹשׁ מְלָאכוֹת אֵלּוּ. וּמֻתָּר לְאִשָּׁה לְהִתְקַשֵּׁט בִּימֵי נִדָּתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ: "
+ ],
+ [
+ "יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעַל עַכּוּ\"ם מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת דֶּרֶךְ אִישׁוּת. אוֹ יִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּבְעֲלָה לְעַכּוּ\"ם דֶּרֶךְ אִישׁוּת הֲרֵי אֵלּוּ לוֹקִין מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז ג) \"לֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ\". אֶחָד שִׁבְעָה עֲמָמִין וְאֶחָד כָּל אֻמּוֹת בְּאִסּוּר זֶה. וְכֵן מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא (נחמיה י לא) \"וַאֲשֶׁר לֹא נִתֵּן בְּנֹתֵינוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם לֹא נִקַּח לְבָנֵינוּ\": \n",
+ "וְלֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ חַתְנוּת אֲבָל הַבָּא עַל הַכּוּתִית דֶּרֶךְ זְנוּת מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבוֹא לְהִתְחַתֵּן. וְאִם יִחֲדָהּ לוֹ בִּזְנוּת חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה וּמִשּׁוּם שִׁפְחָה וּמִשּׁוּם כּוּתִית וּמִשּׁוּם זוֹנָה. וְאִם לֹא יִחֲדָהּ לוֹ אֶלָּא נִקְרֵאת מִקְרֶה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם כּוּתִית [ג.] וְכָל חִיּוּבִין אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶן: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה הַבּוֹעֵל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כֹּהֵן הַבָּא עַל הַכּוּתִית לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה מִשּׁוּם זוֹנָה. וְאֶחָד זוֹנָה כּוּתִית וְאֶחָד זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית. וּבִבְעִילָה בִּלְבַד לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בַּת קִדּוּשִׁין: \n",
+ "כָּל הַבּוֹעֵל כּוּתִית בֵּין דֶּרֶךְ חַתְנוּת בֵּין דֶּרֶךְ זְנוּת אִם בְּעָלָהּ בְּפַרְהֶסְיָא וְהוּא שֶׁיִּבְעל לְעֵינֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ יֶתֶר אִם פָּגְעוּ בּוֹ קַנָּאִין וַהֲרָגוּהוּ הֲרֵי אֵלּוּ מְשֻׁבָּחִין וּזְרִיזִין [ו.] וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי הוּא. רְאָיָה לְדָבָר זֶה מַעֲשֶׂה פִּינְחָס בְּזִמְרִי: \n",
+ "וְאֵין הַקַּנַּאי רַשַּׁאי לִפְגֹּעַ בָּהֶן אֶלָּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּזִמְרִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה ח) \"וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ\". אֲבָל אִם פֵּרַשׁ אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ. וְאִם הֲרָגוֹ נֶהֱרַג עָלָיו. וְאִם בָּא הַקַּנַּאי לִטּל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין לְהָרְגוֹ אֵין מוֹרִין לוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם בָּא הַקַּנַּאי לַהֲרֹג אֶת הַבּוֹעֵל וְנִשְׁמַט הַבּוֹעֵל וְהָרַג הַקַּנַּאי כְּדֵי לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִיָּדוֹ אֵין הַבּוֹעֵל נֶהֱרַג עָלָיו. וְהַבָּא עַל בַּת גֵּר תּוֹשָׁב אֵין הַקַּנָּאִין פּוֹגְעִים בּוֹ אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "לֹא פָּגְעוּ בּוֹ קַנָּאִים וְלֹא הִלְקוּהוּ בַּיִת דִּין הֲרֵי עָנְשׁוֹ מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי קַבָּלָה שֶׁהוּא בְּכָרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב יא) \"כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר\" (מלאכי ב יב) \"יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה\". אִם יִשְׂרָאֵל הוּא לֹא יִהְיֶה לוֹ עֵר בַּחֲכָמִים וְלֹא עוֹנֶה בַּתַּלְמִידִים וְאִם כֹּהֵן הוּא לֹא יִהְיֶה לוֹ מַגִּישׁ מִנְחָה לַה' צְבָאוֹת. הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁהַבּוֹעֵל כּוּתִית כְּאִלּוּ נִתְחַתֵּן לְעַכּוּ\"ם שֶׁנֶּאֱמַר \"בָעַל בַּת אֵל נֵכָר וְנִקְרָא מְחַלֵּל קֹדֶשׁ ה':\" \n",
+ "עָוֹן זֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין אַל יְהִי קַל בְּעֵינֶיךָ. אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ הֶפְסֵד שֶׁאֵין בְּכָל הָעֲרָיוֹת כְּמוֹתוֹ. שֶׁהַבֵּן מִן הָעֶרְוָה בְּנוֹ הוּא לְכָל דָּבָר וּבִכְלַל יִשְׂרָאֵל נֶחְשָׁב אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַמְזֵר וְהַבֵּן מִן הַכּוּתִית אֵינוֹ בְּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז ד) \"כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי\" מֵסִיר אוֹתוֹ מִלִּהְיוֹת אַחֲרֵי ה': \n",
+ "וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם לְהִדָּבֵק בְּעַכּוּ\"ם שֶׁהִבְדִּילָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם וְלָשׁוּב מֵאַחֲרֵי ה' וְלִמְעל בּוֹ: \n",
+ "עַכּוּ\"ם הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל אִם אֵשֶׁת אִישׁ הִיא נֶהֱרַג עָלֶיהָ וְאִם פְּנוּיָה הִיא אֵינוֹ נֶהֱרַג: \n",
+ "אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַכּוּתִית בֵּין קְטַנָּה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ וַאֲפִלּוּ הָיָה קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כֵּיוָן שֶׁבָּא עַל הַכּוּתִית בְּזָדוֹן הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת מִפְּנֵי שֶׁבָּא לְיִשְׂרָאֵל תַּקָּלָה עַל יָדֶיהָ כִּבְהֵמָה. וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא טז) \"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם\" (במדבר לא יז) \"וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ\": \n",
+ "הָעֲבָדִים שֶׁהִטְבִּילוּ אוֹתָם לְשֵׁם עַבְדוּת וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִצְוֹת שֶׁהָעֲבָדִים חַיָּבִים בָּהֶם יָצְאוּ מִכְּלַל הָעַכּוּ\"ם וְלִכְלַל יִשְׂרָאֵל לֹא בָּאוּ. לְפִיכָךְ הַשִּׁפְחָה אֲסוּרָה לְבֶן חוֹרִין. אֶחָד שִׁפְחָתוֹ וְאֶחָד שִׁפְחַת חֲבֵרוֹ. וְהַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. שֶׁהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהָאָדוֹן נוֹתֵן שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית לְעַבְדּוֹ הָעִבְרִי וְהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ד) \"אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה\": \n",
+ "וְלֹא גָּזְרוּ חֲכָמִים בְּדָבָר זֶה וְלֹא חִיְּבָה תּוֹרָה מַלְקוֹת בְּשִׁפְחָה אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "אַל יְהִי עָוֹן זֶה קַל בְּעֵינֶיךָ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַלְקוֹת מִן הַתּוֹרָה. שֶׁגַּם זֶה גּוֹרֵם לַבֵּן לָסוּר מֵאַחֲרֵי ה'. שֶׁהַבֵּן מִן הַשִּׁפְחָה הוּא עֶבֶד וְאֵינוֹ מִיִּשְׂרָאֵל וְנִמְצָא גּוֹרֵם לְזֶרַע הַקֹּדֶשׁ לְהִתְחַלֵּל וְלִהְיוֹתָם עֲבָדִים. הֲרֵי אֻנְקְלוֹס הַמְתַרְגֵּם כָּלַל בְּעִילַת עֶבֶד וְשִׁפְחָה בִּכְלַל (דברים כג יח) \"לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ\" (דברים כג יח) \"וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה\": \n",
+ "הַבָּא עַל שִׁפְחָה וַאֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא וּבִשְׁעַת עֲבֵרָה אֵין הַקַּנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. וְכֵן אִם לָקַח שִׁפְחָה דֶּרֶךְ חַתְנוּת אֵינוֹ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. שֶׁמֵּעֵת שֶׁטָּבְלָה וְקִבְּלָה מִצְוֹת יָצְתָה מִכְּלַל הָעַכּוּ\"ם: \n",
+ "נִתְעָרֵב וְלַד יִשְׂרְאֵלִית בִּוְלַד שִׁפְחָה הֲרֵי שְׁנֵיהֶן סָפֵק וְכָל אֶחָד מֵהֶן סְפֵק עֶבֶד וְכוֹפִין בַּעַל הַשִּׁפְחָה וּמְשַׁחְרֵר אֶת שְׁנֵיהֶם. וְאִם הָיָה הַבֵּן הַהוּא (בֶּן) הָאָדוֹן שֶׁל עֶבֶד כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ יְשַׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה וְיִהְיוּ מֻתָּרִין לָבֹא בַּקָּהָל: \n",
+ "הָיוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת בָּנוֹת הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן סְפֵק שְׁפָחוֹת וְהַבָּא עַל כָּל אַחַת מֵהֶן הַוָּלָד סְפֵק עֶבֶד. וְכֵן אִם נִתְעָרֵב וְלַד עַכּוּ\"ם בִּוְלַד יִשְׂרְאֵלִית מַטְבִּילִים אֶת שְׁנֵיהֶן לְשֵׁם גֵּרוּת וְכָל אַחַת מֵהֶן סְפֵק גִּיֹּרֶת: \n",
+ "כָּל הָעַכּוּ\"ם כֻּלָּם כְּשֶׁיִּתְגַּיְּרוּ וִיקַבְּלוּ עֲלֵיהֶן כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְהָעֲבָדִים כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרְרוּ הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו טו) \"הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם\". וּמֻתָּרִין לְהִכָּנֵס בִּקְהַל ה' מִיָּד. וְהוּא שֶׁיִּשָּׂא הַגֵּר אוֹ הַמְשֻׁחְרָר בַּת יִשְׂרָאֵל וְיִשָּׂא הַיִּשְׂרְאֵלִי גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת. חוּץ מֵאַרְבָּעָה עֲמָמִין בִּלְבַד וְהֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וּמִצְרַיִם וֶאֱדוֹם שֶׁהָאֻמּוֹת הָאֵלּוּ כְּשֶׁיִּתְגַּיֵּר אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר אֶלָּא לְעִנְיַן בִּיאָה בַּקָּהָל: \n",
+ "וְכֵיצַד דִּינָן. עַמּוֹן וּמוֹאָב אִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ד) \"לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'\" וְגוֹ'. הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהָעַמּוֹנִי הַזָּכָר וְהַמּוֹאָבִי הַזָּכָר הוּא שֶׁאָסוּר לְעוֹלָם לִשָּׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בֶּן בְּנוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם. אֲבָל עַמּוֹנִית וּמוֹאָבִית מֻתֶּרֶת מִיָּד כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת: \n",
+ "מִצְרִי וֶאֱדוֹמִי אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת דּוֹר רִאשׁוֹן וְדוֹר שֵׁנִי אֲסוּרִין לָבֹא בְּיִשְׂרָאֵל וְדוֹר שְׁלִישִׁי מֻתָּר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ט) \"בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם\" וְגוֹ': \n",
+ "מִצְרִית מְעֻבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בְּנָהּ שֵׁנִי. מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית רִאשׁוֹנָה אוֹ מִצְרִי רִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית שְׁנִיָּה הַוָּלָד שֵׁנִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ט) \"בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם\" הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּלֵדָה: \n",
+ "גֵּר עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית הַוָּלָד עַמּוֹנִי. גֵּר מִצְרִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית הַוָּלָד מִצְרִי. זֶה הַכְּלָל. בָּאֻמּוֹת הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר. נִתְגַּיְּרוּ הַלֵּךְ אַחַר הַפָּחוּת: \n",
+ "מִי שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין אֵינָן אֲסוּרִין מִן הַתּוֹרָה לָבוֹא בַּקָּהָל. וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא נִתְגַּיְּרוּ מֵהֶן אֶלָּא הַגִּבְעוֹנִים וִיהוֹשֻׁעַ גָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִים לָבֹא בַּקָּהָל אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת. וְלֹא אָסַר אוֹתָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ מִקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ט כג) \"וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי\". תָּלָה הַרְחָקָתָם בַּמִּקְדָּשׁ: \n",
+ "וְהֵם הַנִּקְרָאִים נְתִינִים לְפִי שֶׁנְּתָנָם לַעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ. בָּא דָּוִד וְגָזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בַּקָּהָל לְעוֹלָם וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין מִקְדָּשׁ. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּעֶזְרָא (עזרא ח כ) \"וּמִן הַנְּתִינִים שֶׁנָּתַן דָּוִיד וְהַשָּׂרִים לַעֲבֹדַת הַלְוִיִּם\". הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא תָּלָה אוֹתָם בַּמִּקְדָּשׁ: \n",
+ "וְלָמָּה גָּזַר עֲלֵיהֶם הוּא וּבֵית דִּינוֹ לְפִי שֶׁרָאָה עַזּוּת וְאַכְזָרִיּוּת שֶׁהָיְתָה בָּהֶם בְּעֵת שֶׁבִּקְּשׁוּ שִׁבְעַת בְּנֵי שָׁאוּל בְּחִיר ה' לִתְלוֹתָם וַהֲרָגוּם וְלֹא רִחֲמוּ עֲלֵיהֶם: \n",
+ "כְּשֶׁעָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר בִּלְבֵּל כָּל הָאֻמּוֹת וְעֵרְבָם זֶה בָּזֶה וְהִגְלָה אוֹתָם מִמְּקוֹמָם. וְאֵלּוּ הַמִּצְרִים שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַתָּה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הֵם. וְכֵן הָאֱדוֹמִים שֶׁבִּשְׂדֵה אֱדוֹם. וְהוֹאִיל וְנִתְעָרְבוּ אַרְבַּע אֻמּוֹת הָאֲסוּרִים בְּכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן מֻתָּרִים הֻתַּר הַכּל. שֶׁכָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן לְהִתְגַּיֵּר חֶזְקָתוֹ שֶׁפֵּרַשׁ מִן הָרֹב. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּתְגַּיֵּר הַגֵּר בַּזְּמַן הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם בֵּין אֱדוֹמִי בֵּין מִצְרִי בֵּין עַמּוֹנִי בֵּין מוֹאָבִי בֵּין כּוּשִׁי בֵּין שְׁאָר הָאֻמּוֹת אֶחָד הַזְּכָרִים וְאֶחָד הַנְּקֵבוֹת מֻתָּרִין לָבֹא בַּקָּהָל מִיָּד: \n"
+ ],
+ [
+ "בִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִבְרִית. בְּמִילָה וּטְבִילָה וְקָרְבָּן: \n",
+ "מִילָה הָיְתָה בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מח) \"וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ\". מָל אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁכֻּלָּם בִּטְּלוּ בְּרִית מִילָה בְּמִצְרַיִם חוּץ מִשֵּׁבֶט לֵוִי וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים לג ט) \"וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ\": \n",
+ "וּטְבִילָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט י) \"וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם\". וְקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד ה) \"וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עלֹת\", עַל יְדֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּם: \n",
+ "וְכֵן לְדוֹרוֹת כְּשֶׁיִּרְצֶה הָעַכּוּ\"ם לְהִכָּנֵס לִבְרִית וּלְהִסְתּוֹפֵף תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וִיקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה צָרִיךְ מִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן. וְאִם נְקֵבָה הִיא טְבִילָה וְקָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו טו) \"כָּכֶם כַּגֵּר\". מָה אַתֶּם בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן אַף הַגֵּר לְדוֹרוֹת בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת קָרְבָּן: \n",
+ "וּמַהוּ קָרְבַּן הַגֵּר. עוֹלַת בְּהֵמָה אוֹ שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וּשְׁנֵיהֶם עוֹלָה. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם קָרְבָּן צָרִיךְ מִילָה וּטְבִילָה וּכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יָבִיא קָרְבָּן: \n",
+ "גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל אוֹ טָבַל וְלֹא מָל אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיָּמוּל וְיִטְבּל. וְצָרִיךְ לִטְבּל בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה. וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר צָרִיךְ בֵּית דִּין אֵין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם טוֹב וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְאִם הִטְבִּילוּהוּ הֲרֵי זֶה גֵּר: \n",
+ "גֵּר קָטָן מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עַל דַּעַת בֵּית דִּין שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ. מְעֻבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וְטָבְלָה אֵין בְּנָהּ צָרִיךְ טְבִילָה. טָבַל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְנִתְגַּיֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וַאֲפִלּוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אֵינוֹ גֵּר. בָּא וְאָמַר נִתְגַּיַּרְתִּי בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְהִטְבִּילוּנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן לָבֹא בַּקָּהָל עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים: \n",
+ "הָיָה נָשׂוּי לְיִשְׂרְאֵלִית אוֹ לְגִיֹּרֶת וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים וְאָמַר נִתְגַּיַּרְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי נֶאֱמָן לִפְסל אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ נֶאֱמָן לִפְסל אֶת הַבָּנִים. וְחוֹזֵר וְטוֹבֵל בְּבֵית דִּין: \n",
+ "גִּיֹּרֶת שֶׁרְאִינוּהָ נוֹהֶגֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל תָּמִיד כְּגוֹן שֶׁתִּטְבּל לְנִדָּתָהּ וְתַפְרִישׁ תְּרוּמָה מֵעִסָּתָהּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן גֵּר שֶׁנּוֹהֵג בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁטּוֹבֵל לְקִרְיוֹ וְעוֹשֶׂה כָּל הַמִּצְוֹת. הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת גֵּרֵי צֶדֶק. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁמְּעִידִין לִפְנֵי מִי שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. וְאַף עַל פִּי כֵן אִם בָּאוּ לְהִתְעָרֵב בְּיִשְׂרָאֵל אֵין מַשִּׂיאִין אוֹתָם עַד שֶׁיָּבִיאוּ עֵדִים אוֹ עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ בְּפָנֵינוּ הוֹאִיל וְהֻחְזְקוּ עַכּוּ\"ם: \n",
+ "אֲבָל מִי שֶׁבָּא וְאָמַר שֶׁהָיָה עַכּוּ\"ם וְנִתְגַּיֵּר בְּבֵית דִּין נֶאֱמָן. שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְאוֹתָן הַיָּמִים שֶׁחֶזְקַת הַכּל שָׁם בְּחֶזְקַת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁזּוֹ מַעֲלָה בְּיוּחֲסִין: \n",
+ "כְּשֵׁם שֶׁמָּלִין וּמַטְבִּילִין אֶת הַגֵּרִים כָּךְ מָלִין וּמַטְבִּילִין אֶת הָעֲבָדִים הַנִּלְקָחִים מִן הָעַכּוּ\"ם לְשֵׁם עַבְדוּת. הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הָעַכּוּ\"ם וְקָדַם הָעֶבֶד וְטָבַל לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין קָנָה עַצְמוֹ. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר בְּעֵת טְבִילָה הֲרֵינִי טוֹבֵל בִּפְנֵיכֶם לְשֵׁם גֵּרוּת. וְאִם טָבַל בִּפְנֵי רַבּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁטָּבַל נִשְׁתַּחְרֵר. לְפִיכָךְ צָרִיךְ רַבּוֹ לְתָקְפּוֹ בַּמַּיִם עַד שֶׁיַּעֲלֶה וְהוּא תַּחַת שִׁעְבּוּדוֹ וּמוֹדִיעוֹ בִּפְנֵי הַדַּיָּנִין שֶׁלְּשֵׁם עַבְדוּת מַטְבִּילוֹ. וְאֵין הָעֶבֶד טוֹבֵל אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה וּבַיּוֹם כְּגֵר, שֶׁמִּקְצָת גֵּרוּת הוּא: \n",
+ "כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד צָרִיךְ טְבִילָה אַחֶרֶת בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ תִּגָּמֵר גֵּרוּתוֹ וְיִהְיֶה כְּיִשְׂרָאֵל. וְאֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מִצְוֹת וּלְהוֹדִיעוֹ עִקְּרֵי הַדָּת שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּהוּ כְּשֶׁטָּבַל לְשֵׁם עַבְדוּת: \n",
+ "וּבְמִקְוֶה הַכָּשֵׁר לִטְבִילַת נִדָּה שָׁם מַטְבִּילִין אֶת הַגֵּרִים וְאֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַמְשֻׁחְרָרִים. וְכָל דָּבָר שֶׁחוֹצֵץ בְּנִדָּה חוֹצֵץ בְּגֵרִים וּבַעֲבָדִים וּבִמְשֻׁחְרָרִים: \n",
+ "אַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁשִּׁמְשׁוֹן הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא יְדִיד ה' נָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת בְּגֵיוּתָן. אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר כָּךְ הוּא. שֶׁהַמִּצְוָה הַנְּכוֹנָה כְּשֶׁיָּבֹא הַגֵּר אוֹ הַגִּיֹּרֶת לְהִתְגַּיֵּר בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא בִּגְלַל מָמוֹן שֶׁיִּטּל אוֹ בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה שֶׁיִּזְכֶּה לָהּ אוֹ מִפְּנֵי הַפַּחַד בָּא לְהִכָּנֵס לַדָּת. וְאִם אִישׁ הוּא בּוֹדְקִין אַחֲרָיו שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בְּאִשָּׁה יְהוּדִית. וְאִם אִשָּׁה הִיא בּוֹדְקִין שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּבָחוּר מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל. אִם לֹא נִמְצָא לָהֶם עִלָּה מוֹדִיעִין אוֹתָן כֹּבֶד עֹל הַתּוֹרָה וְטֹרַח שֶׁיֵּשׁ בַּעֲשִׂיָּתָהּ עַל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְרשׁוּ. אִם קִבְּלוּ וְלֹא פֵּרְשׁוּ וְרָאוּ אוֹתָן שֶׁחָזְרוּ מֵאַהֲבָה מְקַבְּלִים אוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר (רות א יח) \"וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ\": \n",
+ "לְפִיכָךְ לֹא קִבְּלוּ בֵּית דִּין גֵּרִים כָּל יְמֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. בִּימֵי דָּוִד שֶׁמָּא מִן הַפַּחַד חָזְרוּ. וּבִימֵי שְׁלֹמֹה שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת וְהַטּוֹבָה וְהַגְּדֻלָּה שֶׁהָיוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל חָזְרוּ. שֶׁכָּל הַחוֹזֵר מִן הָעַכּוּ\"ם בִּשְׁבִיל דָּבָר מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם אֵינוֹ מִגֵּרֵי הַצֶּדֶק. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ גֵּרִים הַרְבֵּה מִתְגַּיְּרִים בִּימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בִּפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת. וְהָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל חוֹשְׁשִׁין לָהֶם לֹא דּוֹחִין אוֹתָן אַחַר שֶׁטָּבְלוּ מִכָּל מָקוֹם וְלֹא מְקָרְבִין אוֹתָן עַד שֶׁתֵּרָאֶה אַחֲרִיתָם: \n",
+ "וּלְפִי שֶׁגִּיֵּר שְׁלֹמֹה נָשִׁים וּנְשָׂאָן. וְכֵן שִׁמְשׁוֹן גִּיֵּר וְנָשָׂא. וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא חָזְרוּ אֵלּוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר וְלֹא עַל פִּי בֵּית דִּין גִּיְּרוּם חֲשָׁבָן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֵן עַכּוּ\"ם וּבְאִסּוּרָן עוֹמְדִין. וְעוֹד שֶׁהוֹכִיחַ סוֹפָן עַל תְּחִלָּתָן שֶׁהֵן עוֹבְדוֹת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁלָּהֶן וּבָנוּ לָהֶן בָּמוֹת וְהֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא בְּנָאָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא ז) \"אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה\": \n",
+ "גֵּר שֶׁלֹּא בָּדְקוּ אַחֲרָיו אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוּהוּ הַמִּצְוֹת וְעָנְשָׁן וּמָל וְטָבַל בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת הֲרֵי זֶה גֵּר. אֲפִלּוּ נוֹדַע שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר הוּא מִתְגַּיֵּר הוֹאִיל וּמָל וְטָבַל יָצָא מִכְּלַל הָעַכּוּ\"ם וְחוֹשְׁשִׁין לוֹ עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר צִדְקוּתוֹ. וַאֲפִלּוּ חָזַר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין. וּמִצְוָה לְהַחֲזִיר אֲבֵדָתוֹ מֵאַחַר שֶׁטָּבַל נַעֲשָׂה כְּיִשְׂרָאֵל. וּלְפִיכָךְ קִיְּמוּ שִׁמְשׁוֹן וּשְׁלֹמֹה נְשׁוֹתֵיהֶן וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְלָה סוֹדָן: \n",
+ "וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים קָשִׁים לָהֶם גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּנֶגַע צָרַעַת שֶׁרֻבָּן חוֹזְרִין בִּשְׁבִיל דָּבָר וּמַטְעִין אֶת יִשְׂרָאֵל. וְקָשֶׁה הַדָּבָר לִפְרשׁ מֵהֶם אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. צֵא וּלְמַד מָה אֵרַע בַּמִּדְבָּר בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וּבְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה וְכֵן רֹב הַנִּסְיוֹנוֹת הָאֲסַפְסוּף הָיוּ בָּהֶן תְּחִלָּה: \n"
+ ],
+ [
+ "כֵּיצַד מְקַבְּלִין גֵּרֵי הַצֶּדֶק. כְּשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לִהִתְגַּיֵּר מִן הָעַכּוּ\"ם וְיִבְדְּקוּ אַחֲרָיו וְלֹא יִמְצְאוּ עִלָּה. אוֹמְרִים לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּר. אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים וּדְחוּפִים וּמְסֻחָפִין וּמְטֹרָפִין וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶן. אִם אָמַר אֲנִי יוֹדֵעַ וְאֵינִי כְּדַאי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד: ",
+ "וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עִקְּרֵי הַדָּת שֶׁהוּא יִחוּד הַשֵּׁם וְאִסּוּר עַכּוּ\"ם. וּמַאֲרִיכִין בַּדָּבָר הַזֶּה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. וְאֵין מַאֲרִיכִין בְּדָבָר זֶה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת. כֵּיצַד. אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָּאתָ לְדָת זוֹ אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת. אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְעַכְשָׁיו אַחַר שֶׁתִּתְגַּיֵּר אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת. אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו. וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו. שֶׁמָּא יִגְרֹם לְטָרְדוֹ וּלְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה. שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵין מוֹשְׁכִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּדִבְרֵי רָצוֹן וְרַכִּים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (הושע יא ד) \"בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם\" וְאַחַר כָּךְ (הושע יא ד) \"בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה\": ",
+ "וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁבַּעֲשִׂיַּת מִצְוֹת אֵלּוּ יִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְשֶׁאֵין שׁוּם צַדִּיק גָּמוּר אֶלָּא בַּעַל הַחָכְמָה שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוֹת אֵלּוּ וְיוֹדְעָן: ",
+ "וְאוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ צָפוּן אֶלָּא לַצַּדִּיקִים וְהֵם יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁתִּרְאֶה יִשְׂרָאֵל בְּצַעַר בָּעוֹלָם הַזֶּה טוֹבָה הִיא צְפוּנָה לָהֶם שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל רֹב טוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּאֻמּוֹת. שֶׁמָּא יָרוּם לִבָּם וְיִתְעוּ וְיַפְסִידוּ שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב טו) \"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט\": ",
+ "וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן רֹב פֻּרְעָנוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ אֶלָּא כָּל הָעַכּוּ\"ם כָּלִין וְהֵן עוֹמְדִין. וּמַאֲרִיכִין בַּדָּבָר הַזֶּה כְּדֵי לְחַבְּבָן. אִם חָזַר בּוֹ וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ. וְאִם קִבֵּל אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ אֶלָּא מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאִם הָיָה מָהוּל מַטִּיפִין מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית וּמַשְׁהִים אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ: ",
+ "וּשְׁלֹשָׁה עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה וְהוּא עוֹמֵד בַּמַּיִם. וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה נָשִׁים מוֹשִׁיבוֹת אוֹתָהּ בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וְהַדַּיָּנִין מִבַּחוּץ וּמוֹדִיעִין אוֹתָהּ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּמַּיִם וְאַחַר כָּךְ טוֹבֶלֶת בִּפְנֵיהֶם וְהֵן מַחְזִירִין פְּנֵיהֶן וְיוֹצְאִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁתַּעֲלֶה מִן הַמַּיִם: ",
+ "אֵי זֶה הוּא גֵּר תּוֹשָׁב זֶה עַכּוּ\"ם שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה עִם שְׁאָר הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ וְלֹא מָל וְלֹא טָבַל הֲרֵי זֶה מְקַבְּלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ תּוֹשָׁב לְפִי שֶׁמֻּתָּר לָנוּ לְהוֹשִׁיבוֹ בֵּינֵינוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת עַכּוּ\"ם: ",
+ "וְאֵין מְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אֲפִלּוּ קִבֵּל עָלָיו כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ חוּץ מִדִּקְדּוּק אֶחָד אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ: ",
+ "הָעֶבֶד הַנִּלְקָח מִן הָעַכּוּ\"ם אֵין אוֹמְרִין לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ. אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ רְצוֹנְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לִכְלַל עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל וְתִהְיֶה מִן הַכְּשֵׁרִים אוֹ לֹא. אִם רָצָה מוֹדִיעִין לוֹ עִקְּרֵי הַדָּת וּמִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וְעָנְשָׁן וּשְׂכָרָן כְּמוֹ שֶׁמּוֹדִיעִין אֶת הַגֵּר וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ כְּגֵר. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא בַּמַּיִם. וְאִם לֹא רָצָה לְקַבֵּל מְגַלְגְּלִין עָלָיו כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמוֹכְרוֹ לְעַכּוּ\"ם. וְאָסוּר לְקַיְּמוֹ יוֹתֵר עַל כֵּן. וְאִם הִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יָמוּל וְלֹא יִטְבּל אֶלָּא יִהְיֶה גֵּר תּוֹשָׁב מֻתָּר לְקַיְּמוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּשֶׁהוּא גֵּר תּוֹשָׁב. וְאֵין מְקַיְּמִין עֶבֶד כָּזֶה אֶלָּא בִּזְמַן הַיּוֹבֵל: ",
+ "הָעַכּוּ\"ם אֵין אֲסוּרִים עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם עֶרְוָה אֶלָּא אִמּוֹ וְאֵשֶׁת אָבִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ וְאֵשֶׁת אִישׁ וְזָכָר וּבְהֵמָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מְלָכִים וּמִלְחֲמוֹתֵיהֶן. אֲבָל שְׁאָר עֲרָיוֹת מֻתָּרִין לָהֶן: ",
+ "עַכּוּ\"ם שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְעֶבֶד שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר הֲרֵי הוּא כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד. וְכָל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהָיוּ לוֹ כְּשֶׁהוּא עַכּוּ\"ם אוֹ כְּשֶׁהוּא עֶבֶד אֵינָן שְׁאֵר בָּשָׂר. וְאִם נִתְגַּיֵּר הוּא וְהֵם אֵינוֹ חַיָּב עַל אַחַת מֵהֶם מִשּׁוּם עֶרְוָה כְּלָל: ",
+ "דִּין תּוֹרָה שֶׁמֻּתָּר לְעַכּוּ\"ם שֶׁיִּשָּׂא אִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ דָּבָר זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּאנוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה. שֶׁאֶמֶשׁ הָיְתָה לוֹ זוֹ אֲסוּרָה וְהַיּוֹם מֻתֶּרֶת. וְכֵן גֵּר שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ וְהִיא בְּגֵיוּתָהּ הֲרֵי זֶה כְּבָא עַל הַנָּכְרִית: ",
+ "כֵּיצַד דִּין הַגֵּרִים בַּעֲרָיוֹת שֶׁל שְׁאֵר בָּשָׂר. אִם הָיָה נָשׂוּי כְּשֶׁהוּא עַכּוּ\"ם לְאִמּוֹ אוֹ לַאֲחוֹתוֹ וְנִתְגַּיְּרוּ מַפְרִישִׁין אוֹתָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הָיָה נָשׂוּי לִשְׁאָר עֲרָיוֹת וְנִתְגַּיֵּר הוּא וְאִשְׁתּוֹ אֵין מַפְרִישִׁין אוֹתָן. גֵּר אָסוּר בִּשְׁאֵר הָאֵם אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּמֻתָּר בִּשְׁאֵר הָאָב אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה שְׁאֵרוֹ מֵאָבִיו. כְּגוֹן תְּאוֹמִים שֶׁדָּבָר בָּרוּר שֶׁאָבִיו שֶׁל זֶה הוּא אָבִיו שֶׁל זֶה אַף עַל פִּי כֵן לֹא גָּזְרוּ עַל שְׁאֵר אָבִיו. לְפִיכָךְ נוֹשֵׂא הַגֵּר אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְאֵשֶׁת אָבִיו וְאֵשֶׁת בְּנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת לְאָחִיו אוֹ לְאָבִיו אוֹ לַאֲחִי אָבִיו אוֹ לִבְנוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ. וְכֵן אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאָבִיהָ וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. וּבִתּוֹ שֶׁנִּתְגַּיְּרָה מֻתֶּרֶת לוֹ. אֲבָל אֵינוֹ נוֹשֵׂא לֹא אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ וְלֹא אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאִמָּהּ וְלֹא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁנְּשָׂאָהּ אָחִיו מֵאִמּוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר. אֲבָל אִם נְשָׂאָהּ אָחִיו כְּשֶׁהוּא עַכּוּ\"ם הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ: ",
+ "שְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים שֶׁהָיְתָה הוֹרָתָן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתָן בִּקְדֻשָּׁה חַיָּבִין מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח: ",
+ "הַנּוֹשֵׂא גִּיֹּרֶת וּבִתָּהּ הַגִּיֹּרֶת אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת מִן הָאֵם יוֹשֵׁב עִם אַחַת מֵהֶן וּמְגָרֵשׁ הַשְּׁנִיָּה. נָשָׂא גִּיֹּרֶת וּמֵתָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִשָּׂא אִמָּהּ אוֹ בִּתָּהּ שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶלָּא בְּחַיֵּיהֶן. וּמֻתָּר לְאָדָם לִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת גִּיּוֹרוֹת מִן הָאָב שֶׁלֹּא גָּזְרוּ בִּשְׁאֵר הָאָב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "הַשְּׁנִיּוֹת כֻּלָּן לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן בְּגֵרִים. לְפִיכָךְ מֻתָּר הַגֵּר לִשָּׂא אֵם אִמּוֹ. וְנוֹשֵׂא אָדָם גִּיֹּרֶת וְאֵם אִמָּהּ אוֹ בַּת בַּת בִּתָּהּ. וְכֵן בִּשְׁאָר הַשְּׁנִיּוֹת: ",
+ "הָעֶבֶד מֻתָּר לִשָּׂא אִמּוֹ כְּשֶׁהוּא עֶבֶד וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁכְּבָר יָצָא מִכְּלַל עַכּוּ\"ם. וְאֵין הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עַל הָעַכּוּ\"ם אֲסוּרוֹת עָלָיו וְלֹא בָּא לִכְלַל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיֵּאָסְרוּ עָלָיו עֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עַל הַגֵּרִים: ",
+ "וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאִם בָּא הָעֶבֶד עַל הַזָּכוּר וּבְהֵמָה יֵהָרֵגוּ. שֶׁאִסּוּר שְׁתֵּי עֲרָיוֹת אֵלּוּ שָׁוֶה בְּכָל הָאָדָם: ",
+ "עֲבָדִים שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ הֲרֵי הֵן כְּגֵרִים. כָּל שֶׁאָסוּר לְגֵרִים אָסוּר לָהֶן וְכָל הַמֻּתָּר לְגֵרִים מֻתָּר לָהֶן. נוֹתֵן אָדָם שִׁפְחָתוֹ לְעַבְדּוֹ אוֹ לְעֶבֶד חֲבֵרוֹ. וּמוֹסֵר שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנֵי עֲבָדִים לְכַתְּחִלָּה וְאֵינָן צְרִיכִין שׁוּם דָּבָר אֶלָּא הֲרֵי הֵן כִּבְהֵמוֹת. וְשִׁפְחָה שֶׁהִיא מְיֻחֶדֶת לְעֶבֶד אוֹ שֶׁאֵינָהּ מְיֻחֶדֶת אַחַת הִיא לְפִי שֶׁאֵין אִישׁוּת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לְעַכּוּ\"ם עַל הָעַכּוּ\"ם אֲבָל לֹא לַעֲבָדִים עַל הָעֲבָדִים וְלֹא לַעֲבָדִים עַל יִשְׂרָאֵל: "
+ ],
+ [
+ "אֵי זֶהוּ (דברים כג ג) \"מַמְזֵר\" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. זֶה הַבָּא מֵעֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת. חוּץ מִן הַנִּדָּה שֶׁהַבֵּן מִמֶּנָּה פָּגוּם וְאֵינוֹ מַמְזֵר. אֲבָל הַבָּא עַל שְׁאָר הָעֲרָיוֹת בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה הַוָּלָד מַמְזֵר. וְאֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת אֲסוּרִין לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ג) \"גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי\" כְּלוֹמַר לְעוֹלָם: \n",
+ "אֶחָד מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא יִשְׂרְאֵלִית אוֹ יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת כֵּיוָן שֶׁבָּעֲלוּ אַחַר הַקִּדּוּשִׁין לוֹקִין. קִדֵּשׁ וְלֹא בָּעַל אֵינוֹ לוֹקֶה. בָּעַל וְלֹא קִדֵּשׁ אֵינָן לוֹקִין מִשּׁוּם מַמְזֵרוּת שֶׁאֵין לְךָ בְּכָל חַיָּבֵי לָאוִין מִי שֶׁלּוֹקֶה עַל בְּעִילָה בְּלֹא קִדּוּשִׁין אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת הַוָּלָד כָּשֵׁר שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ עֶרְוָה: \n",
+ "עַכּוּ\"ם וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד כָּשֵׁר בֵּין פְּנוּיָה בֵּין בְּאֵשֶׁת אִישׁ בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. עַכּוּ\"ם וְעֶבֶד הַבָּאִים עַל הַמַּמְזֶרֶת הַוָּלָד מַמְזֵר. וּמַמְזֵר הַבָּא עַל הָעַכּוּ\"ם הַוָּלָד עַכּוּ\"ם. נִתְגַּיֵּר הֲרֵי הוּא כָּשֵׁר כִּשְׁאָר גֵּרִים. וְאִם בָּא עַל הַשִּׁפְחָה הַוָּלָד עֶבֶד. שִׁחְרְרוֹ הַוָּלָד כָּשֵׁר כִּשְׁאָר עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין וּמֻתָּר בְּבַת יִשְׂרָאֵל: \n",
+ "זֶה הַכְּלָל בֵּן הַבָּא מִן הָעֶבֶד אוֹ מִן הָעַכּוּ\"ם אוֹ מִן הַשִּׁפְחָה אוֹ מִן בַּת עַכּוּ\"ם הֲרֵי הוּא כְּאִמּוֹ וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הָאָב. לְפִי דָּבָר זֶה הִתִּירוּ לְמַמְזֵר לִשָּׂא שִׁפְחָה כְּדֵי לְטַהֵר אֶת בָּנָיו שֶׁהֲרֵי הוּא מְשַׁחְרֵר אוֹתָם וְנִמְצְאוּ בְּנֵי חוֹרִין. וְלֹא גָּזְרוּ עַל הַשִּׁפְחָה לְמַמְזֵר מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַבָּנִים: \n",
+ "מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ אוֹתוֹ הַבֵּן אֵין לוֹ תַּקָּנָה מִפְּנֵי שֶׁצַּד מַמְזֵרוּת וְצַד כַּשְׁרוּת מְעֹרָבִין בּוֹ. לְפִיכָךְ אָסוּר בְּשִׁפְחָה וְנִמְצְאוּ בָּנָיו כְּמוֹתוֹ לְעוֹלָם: \n",
+ "עַכּוּ\"ם הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה שֶׁטָּבְלָה הֲרֵי זֶה עֶבֶד וְעֶבֶד שֶׁטָּבַל שֶׁבָּא עַל עַכּוּ\"ם הַוָּלָד עַכּוּ\"ם הַלֵּךְ אַחַר הָאֵם אֲבָל עַכּוּ\"ם הַבָּא עַל שִׁפְחָה עַכּוּ\"ם אוֹ עֶבֶד עַכּוּ\"ם שֶׁבָּא עַל עַכּוּ\"ם בַּת חוֹרִין הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר: \n",
+ "מַמְזֵר מֻתָּר לִשָּׂא גִּיֹּרֶת. וְכֵן הַמַּמְזֶרֶת מֻתֶּרֶת לְגֵר. וְהַבָּנִים מִשְּׁנֵיהֶם מַמְזֵרִים שֶׁהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ג) \"בִּקְהַל ה'\" וּקְהַל גֵּרִים אֵינוֹ קָרוּי (דברים כג ג) \"קְהַל ה'\": \n",
+ "גִּיֹּרֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְגֵר וְהוֹלִידוּ בֵּן אַף עַל פִּי שֶׁהוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּמַמְזֶרֶת. וְכֵן בֶּן בֶּן בְּנוֹ עַד שֶׁיִּשְׁתַּקַּע שֵׁם גֵּרוּתוֹ מִמֶּנּוּ וְלֹא יִוָּדַע שֶׁהוּא גֵּר וְאַחַר כָּךְ יֵאָסֵר בְּמַמְזֶרֶת. וְאֶחָד הַגֵּרִים וְאֶחָד הָעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין דִּין אֶחָד לְכֻלָּן: \n",
+ "גֵּר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיֹּרֶת הַוָּלָד יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת: \n",
+ "שְׁלֹשָׁה מַמְזֵרִים הֵם. מַמְזֵר וַדַּאי וּמַמְזֵר סָפֵק וּמַמְזֵר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֵי זֶהוּ מַמְזֵר וַדַּאי זֶה שֶׁבָּא מִן הָעֶרְוָה הַוַּדָּאִית כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַמְזֵר סָפֵק זֶה שֶׁבָּא מִסְּפֵק עֶרְוָה כְּגוֹן הַבָּא עַל הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה סְפֵק קִדּוּשִׁין אוֹ נִתְגָּרְשָׁה סְפֵק גֵּרוּשִׁין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. כְּגוֹן הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְנִשֵּׂאת וַהֲרֵי בַּעְלָהּ קַיָּם וּבָא בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן עָלֶיהָ וְהִיא תַּחַת הַשֵּׁנִי הֲרֵי הַבֵּן מַמְזֵר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: \n",
+ "פְּנוּיָה שֶׁנִּתְעַבְּרָה מִזְּנוּת אָמְרוּ לָהּ מַהוּ הָעֻבָּר הַזֶּה אוֹ הַיָּלוּד הַזֶּה אִם אָמְרָה בֵּן כָּשֵׁר הוּא וּלְיִשְׂרָאֵל נִבְעַלְתִּי הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת וְהַבֵּן כָּשֵׁר. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעִיר שֶׁזִּנְּתָה בָּהּ פְּסוּלִים: \n",
+ "וְאִם לֹא נִבְדְּקָה אִמּוֹ עַד שֶׁמֵּתָה אוֹ שֶׁהָיְתָה חֵרֶשֶׁת אוֹ אִלֶּמֶת אוֹ שׁוֹטָה אוֹ שֶׁאָמְרָה לִפְלוֹנִי הַמַּמְזֵר נִבְעַלְתִּי אוֹ לִפְלוֹנִי הַנָּתִין אֲפִלּוּ אוֹתוֹ פְּלוֹנִי מוֹדֶה שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה הַיָּלוּד סְפֵק מַמְזֵר. כְּשֵׁם שֶׁזִּנְּתָה עִם זֶה שֶׁהוֹדָה לָהּ כָּךְ זִנְּתָה עִם אַחֵר. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא שְׁתוּקִי שֶׁמַּכִּיר אֶת אִמּוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת אָבִיו וַדַּאי: \n",
+ "וְכֵן הַבֵּן הַנִּמְצָא בַּשּׁוּק וְהוּא הַנִּקְרָא אֲסוּפִי הֲרֵי הוּא סְפֵק מַמְזֵר שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה הוּא: \n",
+ "פְּנוּיָה שֶׁזִּנְּתָה וְאָמְרָה בֵּן זֶה בֶּן פְּלוֹנִי הוּא. אִם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר הֲרֵי הַבֵּן כָּשֵׁר וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לִהְיוֹת זֶה בְּנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ וְיִהְיֶה הַבֵּן אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת אוֹתוֹ פְּלוֹנִי מִסָּפֵק. וְאִם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי מַמְזֵר אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לִהְיוֹת הַבֵּן מַמְזֵר וַדַּאי עַל פִּיהָ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אֶלָּא יִהְיֶה סְפֵק מַמְזֵר: \n",
+ "אֲבָל הָאָב שֶׁהֻחְזַק שֶׁזֶּה בְּנוֹ וְאָמַר בְּנִי זֶה מַמְזֵר הוּא נֶאֱמָן. וְאִם יֵשׁ לַבֵּן בָּנִים אֵינוֹ נֶאֱמָן. שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה אוֹתוֹ תּוֹרָה אֶלָּא עַל בְּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יז) \"כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר\" יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים: \n",
+ "וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן לוֹמַר בְּנִי זֶה בְּכוֹר כָּךְ נֶאֱמָן לוֹמַר בְּנִי זֶה מַמְזֵר אוֹ בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה. וְכֵן אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת נֶאֱמָן לוֹמַר עֻבָּר זֶה אֵינוֹ בְּנִי וּמַמְזֵר הוּא וְיִהְיֶה מַמְזֵר וַדַּאי. וְהָאוֹמֵר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מַמְזֵר נֶאֱמָן לֶאֱסֹר עַצְמוֹ בְּבַת יִשְׂרָאֵל. וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת עַד שֶׁיִּוָּדַע וַדַּאי שֶׁהוּא מַמְזֵר. וּבְנוֹ כָּמוֹהוּ. וְאִם יֵשׁ לוֹ בְּנֵי בָּנִים אֵינוֹ נֶאֱמָן לִפְסל בְּנֵי בָּנָיו וְלֹא יִפְסל אֶלָּא עַצְמוֹ: \n",
+ "אֲרוּסָה שֶׁנִּתְעַבְּרָה וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ הֲרֵי הַוָּלָד בְּחֶזְקַת מַמְזֵר וְאָסוּר בְּבַת יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת. וְאִם נִבְדְּקָה אִמּוֹ וְאָמְרָה מֵאֲרוּסִי נִתְעַבַּרְתִּי נֶאֱמֶנֶת וְהַוָּלָד כָּשֵׁר. וְאִם הִכְחִישָׁהּ הָאָרוּס וְאָמַר מֵעוֹלָם לֹא בָּאתִי עָלֶיהָ הֲרֵי הַוָּלָד מַמְזֵר שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּחֶזְקַת בְּנוֹ וְאָמַר בְּנִי זֶה מַמְזֵר נֶאֱמָן. וְהָאִשָּׁה אֵינָהּ בְּחֶזְקַת זוֹנָה אֶלָּא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר לָאָרוּס נִבְעַלְתִּי וְאֵינָהּ זוֹנָה. וְאִם נִשֵּׂאת לְכֹהֵן לֹא תֵּצֵא וּוְלָדָהּ מִמֶּנּוּ כָּשֵׁר: \n",
+ "הָיוּ הָעָם מְרַנְּנִים אַחֲרֶיהָ וְהִיא אֲרוּסָה עִם אֲרוּסָהּ וְעִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים אַף עַל פִּי שֶׁבָּא עָלֶיהָ אֲרוּסָהּ בְּבֵית חָמִיו הֲרֵי זֶה סְפֵק מַמְזֵר. כְּשֵׁם שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לַאֲרוּסָהּ הִפְקִירָה לַאֲחֵרִים. וְאִם נִבְדְּקָה וְאָמְרָה עֻבָּר זֶה מֵאֲרוּסִי הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת וְאָמְרָה עֻבָּר זֶה אֵינוֹ מִבַּעֲלִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְפָסְלוֹ. וַהֲרֵי הַבֵּן בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת. שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה תּוֹרָה אֶלָּא הָאָב. אָמַר הָאָב אֵינוֹ בְּנִי אוֹ שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת מַמְזֵר. וְאִם אָמְרָה מֵעַכּוּ\"ם וְעֶבֶד נִתְעַבַּרְתִּי הֲרֵי הַוָּלָד כָּשֵׁר. שֶׁאֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְהַכְחִישָׁהּ בִּדְבָרֶיהָ. וְאֵין הָעֻבָּר מִשְׁתַּהֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ יֶתֶר עַל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ: \n",
+ "אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁהָיְתָה זוֹנָה תַּחַת בַּעְלָהּ וְהַכּל מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ אֵין חוֹשְׁשִׁין לְבָנֶיהָ שֶׁמָּא מַמְזֵרִים הֵם שֶׁרֹב בְּעִילוֹת אֵצֶל הַבַּעַל. וּמֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל הִיא עַצְמָהּ חוֹשְׁשִׁין לָהּ מִשּׁוּם זוֹנָה. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה יוֹתֵר מִדַּאי אַף לְבָנֶיהָ חוֹשְׁשִׁין: \n",
+ "דִּין תּוֹרָה שֶׁסְּפֵק מַמְזֵר מֻתָּר לָבוֹא בַּקָּהָל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ג) \"לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה'\" מַמְזֵר וַדַּאי אָסוּר לָבוֹא בַּקָּהָל וְלֹא סָפֵק. אֲבָל חֲכָמִים עָשׂוּ מַעֲלָה בְּיוּחֲסִין וְאָסְרוּ גַּם הַסְּפֵקוֹת לָבוֹא בַּקָּהָל. לְפִיכָךְ מַמְזֵר וַדַּאי מֻתָּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת וַדָּאִית אֲבָל מַמְזֵר סָפֵק אוֹ שְׁתוּקִי אוֹ אֲסוּפִי אָסוּר לִשָּׂא בַּת יִשְׂרָאֵל: \n",
+ "וְאָסוּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת וַאֲפִלּוּ מַמְזֶרֶת מִסָּפֵק אֲסוּרָה לוֹ שֶׁמָּא אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ מַמְזֵר וְהַשֵּׁנִי מַמְזֵר וַדַּאי. וּמַמְזֵר שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מֻתָּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. וְכֵן שְׁאָר הַסְּפֵקוֹת אֲסוּרִין לִשָּׂא זֶה מִזֶּה: \n",
+ "כֵּיצַד. שְׁתוּקִים וַאֲסוּפִים וּסְפֵק מַמְזֵרִים אֲסוּרִים לָבוֹא זֶה עִם זֶה וְאִם נָשְׂאוּ לֹא יְקַיְּמוּ אֶלָּא יוֹצִיאוּ בְּגֵט וְהַוָּלָד סָפֵק כַּאֲבוֹתָיו. וְאֵין לִסְפֵקוֹת אֵלּוּ תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁיִּשְּׂאוּ מִן הַגֵּרִים וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם: \n",
+ "כֵּיצַד. שְׁתוּקִי אוֹ אֲסוּפִי שֶׁנָּשָׂא גִּיֹּרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת אוֹ גֵּר וּמְשֻׁחְרָר שֶׁנָּשָׂא שְׁתוּקִית אוֹ אֲסוּפִית. הַוָּלָד שְׁתוּקִי אוֹ אֲסוּפִי: \n",
+ "הָאֲסוּפִי שֶׁנִּמְצָא בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עַכּוּ\"ם בֵּין שֶׁהָיָה רֹב עַכּוּ\"ם אוֹ רֹב יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה סְפֵק עַכּוּ\"ם לְעִנְיַן יוּחֲסִין. קִדֵּשׁ אִשָּׁה צְרִיכָה גֵּט מִסָּפֵק. מִי שֶׁהֲרָגוֹ לֹא הָיָה נֶהֱרַג עָלָיו: \n",
+ "הִטְבִּילוּהוּ בֵּית דִּין לְשֵׁם גֵּרוּת אוֹ שֶׁטָּבַל מִשֶּׁהִגְדִּיל הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר אֲסוּפִים הַנִּמְצָאִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל. הָיָה רֹב הָעִיר עַכּוּ\"ם מֻתָּר לְהַאֲכִילוֹ נְבֵלוֹת. הָיָה רֻבָּן יִשְׂרָאֵל מַחְזִירִין לוֹ אֲבֵדָתוֹ כְּיִשְׂרָאֵל. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מִצְוָה לְהַחֲיוֹתוֹ כְּיִשְׂרָאֵל. וּמְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל בְּשַׁבָּת וַהֲרֵי הוּא לְעִנְיַן נְזָקִין כְּכָל סְפֵק מָמוֹן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה: \n",
+ "יֵרָאֶה לִי שֶׁכָּל מְדִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁפְחָה אוֹ עַכּוּ\"ם הָרְאוּיָה לֵילֵד הוֹאִיל וְהָאֲסוּפִי הַנִּמְצָא שָׁם סְפֵק עַכּוּ\"ם אוֹ סְפֵק עֶבֶד כְּשֶׁיִּשָּׂא הַגִּיֹּרֶת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ וְהַבָּא עָלֶיהָ פָּטוּר שֶׁאֵין הוֹרְגִין עַל סָפֵק. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁהַשְּׁתוּקִי שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו וַהֲרֵי הִיא סְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּעֲרָיוֹת: \n",
+ "וְאֵי זוֹ הִיא הָאִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה עָלָיו. כָּל אִשָּׁה שֶׁהָיָה אָבִיהָ אוֹ אָחִיהָ קַיָּם כְּשֶׁנִּתְעַבְּרָה בּוֹ אִמּוֹ. וְכָל אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה שֶׁמָּא אֵשֶׁת אָבִיו הִיא אוֹ אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו: \n",
+ "וּמִנַּיִן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין הַשְּׁתוּקִי וְהָאֲסוּפִי אָסוּר בְּכָל אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה עָלָיו. שֶׁהֲרֵי הַכָּשֵׁר שֶׁנִּבְדְּקָה אִמּוֹ אֵינוֹ אָסוּר בְּכָל אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה עָלָיו. וַהֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (ויקרא יט כט) \"אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ\". וְאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאִם יַעֲשֶׂה זֶה נִמְצָא אָב נוֹשֵׂא בִּתּוֹ וְאָח נוֹשֵׂא אֲחוֹתוֹ. וְאִלּוּ הָיָה הַדִּין שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָבִיו בְּוַדַּאי אָסוּר בְּכָל אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה עָלָיו. לֹא הָיִינוּ בָּאִים לַמִּדָּה הַזֹּאת לְעוֹלָם וְלֹא תִּהְיֶה הָאָרֶץ מְלֵאָה זִמָּה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אוֹסְרִין עֲרָיוֹת וּמַחֲזִיקִין אוֹתָן בִּשְׁאֵר בָּשָׂר בְּסָפֵק עַד שֶׁיִּוָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁזּוֹ עֶרְוָה עָלָיו. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן כָּל הַיְתוֹמִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֲבוֹתֵיהֶם הָיוּ אֲסוּרִין לְהִנָּשֵׂא בְּכָל מָקוֹם שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בְּעֶרְוָה: \n",
+ "הַוָּלָד שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ בַּדֶּרֶךְ וּבָא אֶחָד וְאָמַר בְּנִי הוּא וַאֲנִי הִשְׁלַכְתִּיו נֶאֱמָן. וְכֵן אִמּוֹ נֶאֱמֶנֶת. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק וּבָאוּ אָבִיו וְאִמּוֹ אַחַר כֵּן וְאָמְרוּ בְּנֵנוּ הוּא אֵין נֶאֱמָנִין הוֹאִיל וְיָצָא עָלָיו שֵׁם אֲסוּפִי. וּבִשְׁנֵי רְעָבוֹן נֶאֱמָנִין שֶׁמִּפְּנֵי רָעָב הִשְׁלִיכוּהוּ וְהֵן רוֹצִין שֶׁיָּזוּנוּ אוֹתוֹ אֲחֵרִים וּלְפִיכָךְ שָׁתְקוּ עַד שֶׁנֶּאֱסַף: \n",
+ "נִמְצָא הַוָּלָד מָהוּל אוֹ שֶׁהֻחְתַּל אוֹ שֶׁהֻמְלַח אוֹ שֶׁהָיָה הַכֹּחַל בְּעֵינָיו אוֹ הַקְּמֵעִין בְּצַוָּארוֹ אוֹ שֶׁנִּמְצָא תַּחַת אִילָן מְסֻבָּךְ שֶׁאֵין חַיָּה נִכְנֶסֶת לוֹ וְהָיָה סָמוּךְ לָעִיר אוֹ שֶׁנִּמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים אֵין כָּאן מִשּׁוּם אֲסוּפִי. מֵאַחֵר שֶׁהֵן מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר הוּא. אֲבָל אִם נִמְצָא מֻשְׁלָךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ אוֹ רָחוֹק מִן הָעִיר אֲפִלּוּ תַּחַת אִילָן אוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ שֶׁנִּמְצָא תָּלוּי בָּאִילָן מָקוֹם שֶׁחַיָּה מַגַּעַת לוֹ הֲרֵי זֶה אֲסוּפִי: \n",
+ "נֶאֱמֶנֶת חַיָּה לוֹמַר זֶה הַבֵּן כֹּהֵן הוּא אוֹ לֵוִי אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻחְזַק וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין יִחוּסָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהֻחְזְקָה בְּנֶאֱמָנוּת וְלֹא עִרְעֵר עָלֶיהָ אָדָם. אֲבָל אִם עִרְעֵר עָלֶיהָ אֲפִלּוּ אֶחָד וְאָמַר בְּשֶׁקֶר מְעִידָה אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וַהֲרֵי הַבֵּן בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר וְאֵין לוֹ יִחוּס: \n",
+ "דָּבָר בָּרוּר שֶׁהַשְּׁתוּקִי אָסוּר לִשָּׂא שְׁתוּקִית. וַאֲסוּפִי אָסוּר בַּאֲסוּפִית מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְפֵקוֹת. אֲבָל מַמְזֵרִים וַדָּאִים וּנְתִינִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה וְהַוָּלָד מַמְזֵר. וּשְׁתוּקִי וַאֲסוּפִי מֻתָּרִין בִּנְתִינִים וּבִשְׁאָר הַגֵּרִים וְהַוָּלָד סָפֵק: \n"
+ ],
+ [
+ "פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה שֶׁנָּשְׂאוּ בַּת יִשִׂרָאֵל וּבָעֲלוּ לוֹקִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג ב) \"לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'\". וּמֻתָּרִין לִשָּׂא גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת. וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן שֶׁהוּא פְּצוּעַ דַּכָּא מֻתָּר לִשָּׂא גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ. וַאֲפִלּוּ נְתִינָה אוֹ אֶחָד מִן הַסְּפֵקוֹת מֻתֶּרֶת לוֹ: \n",
+ "הוֹאִיל וּפְצוּעַ דַּכָּא אָסוּר לָבוֹא בַּקָּהָל לֹא גָּזְרוּ בּוֹ עַל הַנְּתִינִים וְלֹא עַל הַסְּפֵקוֹת. אֲבָל פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וַדָּאִית שֶׁהֲרֵי אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה: \n",
+ "ואֵי זֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא. כָּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ. וּכְרוּת שָׁפְכָה כָּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד שֶׁלּוֹ. וּבִשְׁלֹשָׁה אֵיבָרִין אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסֵל הַזָּכָר בַּגִּיד וּבַבֵּיצִים וּבַשְּׁבִילִין שֶׁבָּהֶן תִּתְבַּשֵּׁל שִׁכְבַת זֶרַע וְהֵן הַנִּקְרָאִין חוּטֵי בֵּיצִים. וְכֵיוָן שֶׁנִּפְצַע אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אֵיבָרִין אֵלּוּ אוֹ נִדָּךְ הֲרֵי זֶה פָּסוּל: \n",
+ "כֵּיצַד. נִפְצַע הַגִּיד אוֹ נִדָּךְ אוֹ שֶׁנִּכְרַת הָעֲטָרָה אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲטָרָה פָּסוּל. וְאִם נִכְרַת מֵרֹאשׁ הָעֲטָרָה וְנִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מֻקָּף לְכָל הַגִּיד כָּשֵׁר. נִכְרַת הַגִּיד לְמַעְלָה מֵעֲטָרָה כְּקֻלְמוֹס אוֹ כְּמַרְזֵב כָּשֵׁר: \n",
+ "נִקַּב לְמַטָּה מֵעֲטָרָה כָּשֵׁר. נִקְּבָה הָעֲטָרָה עַצְמָהּ אִם כְּשֶׁיִּרְאֶה קֶרִי תֵּצֵא שִׁכְבַת זֶרַע מִן הַנֶּקֶב פָּסוּל. נִסְתַּם הַנֶּקֶב חָזַר לְהֶכְשֵׁרוֹ. נִקַּב לְמַטָּה מֵעֲטָרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה בְּתוֹךְ הָעֲטָרָה פָּסוּל שֶׁהָעֲטָרָה כֻּלָּהּ מְעַכֶּבֶת: \n",
+ "נִסְתַּם שְׁבִיל שִׁכְבַת זֶרַע וְחָזַר לִרְאוֹת שִׁכְבַת זֶרַע מִשְּׁבִיל שֶׁמַּשְׁתִּין בּוֹ הֲרֵי זֶה פָּסוּל: \n",
+ "נִכְרְתוּ הַבֵּיצִים אוֹ אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁנִּפְצְעָה אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁנִּדּוֹכָה אַחַת מֵהֶן אוֹ שֶׁחָסְרָה אוֹ שֶׁנִּקְּבָה הֲרֵי זֶה פָּסוּל. נִכְרְתוּ חוּטֵי בֵּיצִים אוֹ אַחַת אוֹ שֶׁנִּדָּךְ אוֹ נִפְצַע הֲרֵי זֶה פָּסוּל: \n",
+ "נִקַּב חוּט מִחוּטֵי הַבֵּיצִים לִשְׁבִיל מֵי רַגְלַיִם וַהֲרֵי הוּא מַטִּיל מַיִם מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת מִשְּׁבִיל הַמַּיִם וּמִשְּׁבִיל שִׁכְבַת זֶרַע הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר: \n",
+ "כָּל פָּסוּל שֶׁאָמַרְנוּ בְּעִנְיָן זֶה כְּשֶׁלֹּא הָיוּ בִּידֵי שָׁמַיִם כְּגוֹן שֶׁכְּרָתוֹ אָדָם אוֹ כֶּלֶב אוֹ הִכָּהוּ קוֹץ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. אֲבָל אִם נוֹלַד כְּרוּת שָׁפְכָה אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא אוֹ שֶׁנּוֹלַד בְּלֹא בֵּיצִים אוֹ שֶׁחָלָה מֵחֲמַת גּוּפוֹ וּבָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֵיבָרִים אֵלּוּ אוֹ שֶׁנּוֹלַד בָּהֶם שְׁחִין וְהֵמֵסָּה אוֹתָן אוֹ כְּרָתָן הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר לָבֹא בַּקָּהָל שֶׁכָּל אֵלּוּ בִּידֵי שָׁמַיִם: \n",
+ "אָסוּר לְהַפְסִיד אֵיבְרֵי זֶרַע בֵּין בְּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה חַיָּה וְעוֹף. אֶחָד טְמֵאִים וְאֶחָד טְהוֹרִים. בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כד) \"וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ\" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁדָּבָר זֶה נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם. וְעִנְיַן הַכָּתוּב לֹא יֵעָשֶׂה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל בֵּין בְּגוּפָן בֵּין בְּגוּף אֲחֵרִים. וְכָל הַמְסָרֵס לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וַאֲפִלּוּ מְסָרֵס אַחַר מְסָרֵס לוֹקֶה: \n",
+ "כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁבָּא אֶחָד וְכָרַת אֶת הַגִּיד וּבָא אַחֵר וְכָרַת אֶת הַבֵּיצִים אוֹ נִתְּקָן וּבָא אַחֵר וְכָרַת חוּטֵי בֵּיצִים. אוֹ שֶׁבָּא אֶחָד וּמָעַךְ אֶת הַגִּיד וּבָא אַחֵר וְנִתְּקוֹ וּבָא אַחֵר וּכְרָתוֹ כֻּלָּן לוֹקִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סֵרֵס הָאַחֲרוֹן אֶלָּא מְסֹרָס. בֵּין בָּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. וְהַמְסָרֵס אֶת הַנְּקֵבָה בֵּין בְּאָדָם בֵּין בִּשְׁאָר מִינִים פָּטוּר: \n",
+ "הַמַּשְׁקֶה עִקָּרִין לְאָדָם אוֹ לִשְׁאָר מִינִים כְּדֵי לְסָרְסוֹ הֲרֵי זֶה אָסוּר וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. וְאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹת עִקָּרִין כְּדֵי לְסָרְסָהּ עַד שֶׁלֹּא תֵּלֵד. הֲרֵי שֶׁכָּפָה אֶת הָאָדָם וְשִׁסָּה בּוֹ כֶּלֶב אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת עַד שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כְּרוּת שָׁפְכָה אוֹ שֶׁהוֹשִׁיבוֹ בַּמַּיִם אוֹ בַּשֶּׁלֶג עַד שֶׁבִּטֵּל מִמֶּנּוּ אֵיבְרֵי תַּשְׁמִישׁ אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיְּסָרֵס בְּיָדוֹ. וְרָאוּי לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "אָסוּר לוֹמַר לְעַכּוּ\"ם לְסָרֵס בְּהֵמָה שֶׁלָּנוּ. וְאִם לְקָחָהּ הוּא מֵעַצְמוֹ וְסֵרְסָהּ מֻתָּר. וְאִם הֶעֱרִים יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר זֶה קוֹנְסִין אוֹתוֹ וּמוֹכְרָהּ לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר. וַאֲפִלּוּ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל מֻתָּר לְמָכְרָהּ. אֲבָל לִבְנוֹ הַקָּטָן אֵינוֹ מוֹכְרָהּ לוֹ וְלֹא נוֹתְנָה לוֹ: \n"
+ ],
+ [
+ "שָׁלֹשׁ נָשִׁים נֶאֶסְרוּ עַל כָּל הַכֹּהֲנִים. גְּרוּשָׁה זוֹנָה וַחְללָה. וִעַל כֹּהֵן גָּדוֹל אַרְבַּע. אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ וְהָאַלְמָנָה. אֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אוֹ הַמְרֻבֶּה בְּגָדִים. וְאֶחָד כֹּהֵן הָעוֹבֵד וְאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמִּנּוּהוּ וְעָבַר. וְכֵן כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. כֻּלָּן מְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה וַאֲסוּרִין בְּאַלְמָנָה: \n",
+ "כָּל כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא אַחַת מֵהַשָּׁלֹשׁ נָשִׁים אֵלּוּ בֵּין גָּדוֹל בֵּין הֶדְיוֹט וּבָעַל לוֹקֶה. וְאִם בָּא עָלֶיהָ דֶּרֶךְ זְנוּת אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם זוֹנָה אוֹ גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלָלָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ז) \"לֹא יִקָּחוּ\" עַד שֶׁיִּקַּח וְיִבְעל: \n",
+ "אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל אַלְמָנָה לוֹקֶה אַחַת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא טו) \"לֹא יְחַלֵּל\" כֵּיוָן שֶׁבְּעָלָהּ חִלְּלָהּ וּפְסָלָהּ לִכְהֻנָּה. אֲבָל זוֹנָה וַחֲלָלָה וּגְרוּשָׁה הֲרֵי הֵן מְחֻלָּלוֹת וְעוֹמְדוֹת קֹדֶם בְּעִילָתוֹ. וּלְפִיכָךְ לוֹקֶה כֹּהֵן גָּדוֹל לְבַדּוֹ עַל בְּעִילַת אַלְמָנָה לְבַדָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם קִדּוּשִׁין שֶׁהֲרֵי חִלְּלָהּ וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא יְחַלֵּל כְּשֵׁרִים לֹא אִשָּׁה וְלֹא זַרְעוֹ: \n",
+ "קִדֵּשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וּבְעָלָהּ לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אַחַת מִשּׁוּם (ויקרא כא יד) \"אַלְמָנָה לֹא יִקָּח\". וְאַחַת מִשּׁוּם (ויקרא כא טו) \"לֹא יְחַלֵּל\". וּבֵין כֹּהֵן גָּדוֹל וּבֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִן הָאַרְבַּע וְלֹא בָּעַל אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "וְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לוֹקֶה הִיא לוֹקָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא אֵינוֹ לוֹקֶה הִיא אֵינָהּ לוֹקָה. שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה לָעֳנָשִׁין זוּלָתִי בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "כָּל כֹּהֵן הַבָּא עַל הַכּוּתִית בֵּין גָּדוֹל בֵּין הֶדְיוֹט לוֹקֶה מִשּׁוּם זוֹנָה. שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בַּת קִדּוּשִׁין וְהוּא אָסוּר בִּבְעִילַת זוֹנָה בֵּין יִשְׂרְאֵלִית בֵּין כּוּתִית: \n",
+ "הַחֲלוּצָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא כִּגְרוּשָׁה וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם. כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא סְפֵק חֲלוּצָה אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחְתָּיו וְהִיא כְּשֵׁרָה וּוְלָדָהּ כָּשֵׁר. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל סְפֵק חֲלוּצָה אֶלָּא עַל חֲלוּצָה וַדָּאִית. וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה סְפֵק גְּרוּשָׁה אוֹ סְפֵק אַלְמָנָה אוֹ סְפֵק זוֹנָה וּסְפֵק חֲלָלָה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וּמוֹצִיא בְּגֵט: \n",
+ "כְּלָל גָּדוֹל הוּא בְּכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁנֵי אִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. אוֹ שֶׁהָיָה הָאִסּוּר הָאֶחָד מוֹסִיף דְּבָרִים אֲחֵרִים עַל אוֹתוֹ הָאִסּוּר. אוֹ אִם הָיָה כּוֹלֵל דְּבָרִים אֲחֵרִים עִם אִסּוּר זֶה: \n",
+ "לְפִיכָךְ אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אַלְמָנָה וְנַעֲשֵׂית גְּרוּשָׁה וְנַעֲשֵׂית חֲלָלָה וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה וּבָא עָלֶיהָ כֹּהֵן גָּדוֹל אַחַר כָּךְ לוֹקֶה אַרְבַּע מַלְקִיּוֹת עַל בִּיאָה אַחַת. לְפִי שֶׁהָאַלְמָנָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וּמֻתֶּרֶת לְהֶדְיוֹט. \n",
+ "חָזְרָה לִהְיוֹת גְּרוּשָׁה נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר וְנֶאֱסֶרֶת לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. לְפִיכָךְ נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר אַחֵר עַל אִסּוּר הָאַלְמָנָה וַעֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לֶאֱכל בִּתְרוּמָה. נַעֲשֵׂית חֲלָלָה נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר שֶׁהֲרֵי נֶאֱסֶרֶת בִּתְרוּמָה וַעֲדַיִן הִיא מֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל. נַעֲשֵׂית זוֹנָה הוֹאִיל וְיֵשׁ שֵׁם זְנוּת שֶׁאוֹסְרָהּ עַל יִשְׂרָאֵל אִם זִנְּתָה אִשְׁתּוֹ בְּרָצוֹן נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר אַחֵר. וְהוּא הַדִּין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁבָּא עַל הַגְּרוּשָׁה שֶׁנַּעֲשֵׂית חֲלָלָה וְאַחַר כָּךְ זוֹנָה שֶׁהוּא לוֹקֶה שָׁלֹשׁ עַל בִּיאָה אַחַת. אֲבָל אִם נִשְׁתַּנָּה סֵדֶר זֶה אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת: \n",
+ "מִי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ אֶלָּא אַחַת עַל כָּל בִּיאָה. אַלְמָנָה בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין אֲסוּרָה: \n",
+ "כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִן הָאֵרוּסִין הֲרֵי זֶה לֹא יְיַבֵּם אֶלָּא חוֹלֵץ. נָפְלָה לוֹ יְבָמָה וְהוּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר כְּשֶׁהוּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט הֲרֵי זֶה לֹא יְיַבֵּם אַחַר שֶׁנִּתְמַנָּה. אֲבָל אִם אֵרֵס אֶת הָאַלְמָנָה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה יִכְנֹס אַחַר שֶׁנִּתְמַנָּה. הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת סְפֵק קִדּוּשִׁין וּמֵת אֲרוּסָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק אַלְמָנָה: \n",
+ "מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁיִּשָּׂא נַעֲרָה בְּתוּלָה. וּמִשֶּׁתִּבְגֹּר תֵּאָסֵר עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא יג) \"וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח\". אִשָּׁה לֹא קְטַנָּה. בִּבְתוּלֶיהָ וְלֹא בּוֹגֶרֶת. הָא כֵּיצַד. יָצָאת מִכְּלַל קַטְנוּת וְלִכְלַל בַּגְרוּת לֹא בָּאָה זוֹ נַעֲרָה. וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים לְעוֹלָם כְּאַחַת שֶׁנֶּאֱמַר אִשָּׁה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם: \n",
+ "כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא יִשָּׂא מֻכַּת עֵץ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה. [נִבְעֲלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ הֲרֵי זוֹ כְּנִבְעֲלָה כְּדַרְכָּהּ. נִבְעֲלָה לִבְהֵמָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת]: \n",
+ "כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא בְּעוּלָה אֵינוֹ לוֹקֶה אֲבָל מוֹצִיא בְּגֵט. נָשָׂא בּוֹגֶרֶת אוֹ מֻכַּת עֵץ הֲרֵי זֶה יְקַיֵּם. אֵרֵס בְּעוּלָה וְנִתְמַנָּה כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה יִכְנֹס אַחַר שֶׁנִּתְמַנָּה: \n",
+ "אָנַס נַעֲרָה בְּתוּלָה אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ אֲפִלּוּ אֲנָסָהּ אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ כְּשֶׁהוּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה כֹּהֵן גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁיִּכְנֹס הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס. וְאִם כָּנַס מוֹצִיא: \n",
+ "אֵרֵס אֶת הַקְּטַנָּה וּבָגְרָה תַּחְתָּיו קֹדֶם נִשּׂוּאִין הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה גּוּפָהּ. וְאִם כָּנַס לֹא יוֹצִיא: \n",
+ "אַחַת גְּרוּשָׁה מִן הָאֵרוּסִין אוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין. אֲבָל הַמְמָאֶנֶת אֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ בְּגֵט וְהֶחֱזִירָהּ וּמֵאֲנָה בּוֹ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין. וְכָל מִי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַחֲלִיצָה אִם נֶחְלְצָה לֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה: \n",
+ "יָצָא עָלֶיהָ קוֹל אִישׁ פְּלוֹנִי כֹּהֵן כָּתַב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ אוֹ נָתַן גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וַהֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחְתָּיו וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ. אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחַת בַּעְלָהּ. וְאִם נִשֵּׂאת לְכֹהֵן אַחֵר תֵּצֵא מִן הַשֵּׁנִי: \n",
+ "יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה וְנִתְגָּרְשָׁה מִן הַקִּדּוּשִׁין חוֹשְׁשִׁין לָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין. אֲבָל אִם יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁהִיא חֲלוּצָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ: \n",
+ "יָצָא קוֹל עַל הַבְּתוּלָה שֶׁהִיא בְּעוּלָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ וְתִנָּשֵׂא לְכֹהֵן גָּדוֹל. יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁהִיא שִׁפְחָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ וְתִנָּשֵׂא אֲפִלּוּ לְכֹהֵן. יָצָא לָהּ שֵׁם מְזַנָּה בָּעִיר אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וַאֲפִלּוּ הוֹצִיאָהּ בַּעְלָהּ מִשּׁוּם שֶׁעָבְרָה עַל דַּת יְהוּדִית אוֹ בְּעֵדֵי דָּבָר מְכֹעָר וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן לָהּ גֵּט הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן. שֶׁאֵין אוֹסְרִין אִשָּׁה מֵאֵלּוּ אֶלָּא בְּעֵדוּת בְּרוּרָה אוֹ בִּהוֹדָאַת פִּיהָ: \n"
+ ],
+ [
+ "מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ שֶׁהַ (ויקרא כא ז יד) \"זּוֹנָה\" הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא כָּל שֶׁאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל. אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָדָם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ אִסּוּר הַשָּׁוֶה לַכּל. אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה לְחָלָל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לוֹ. לְפִיכָךְ הַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּסְקִילָה לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְעֲלָה לְאָדָם. וְהַבָּא עַל הַנִּדָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּכָרֵת לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ: \n",
+ "וְכֵן הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה אֲפִלּוּ הָיְתָה קְדֵשָׁה שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לַכּל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּמַלְקוֹת לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ. אֲבָל הַנִּבְעֶלֶת לְאֶחָד מֵאִסּוּרֵי לָאוִין הַשָּׁוִין בַּכּל וְאֵין מְיֻחָדִין בְּכֹהֲנִים. אוֹ מֵאִסּוּרֵי עֲשֵׂה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְמִי שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה אוֹ לְעַכּוּ\"ם וְעֶבֶד. הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ הֲרֵי זוֹ זוֹנָה: \n",
+ "וְכֵן הַגִּיֹּרֶת וְהַמְשֻׁחְרֶרֶת אֲפִלּוּ נִתְגַּיְּרָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים הוֹאִיל וְאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ זוֹנָה וַאֲסוּרָה לְכֹהֵן. מִכָּאן אָמְרוּ עַכּוּ\"ם אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר אוֹ גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אוֹ מִצְרִי וֶאֱדוֹמִי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה אוֹ חָלָל שֶׁבָּאוּ עַל הַיְּהוּדִית עָשׂוּ אוֹתָהּ זוֹנָה וְנִפְסְלָה לִכְהֻנָּה וְאִם הָיְתָה כֹּהֶנֶת פְּסָלוּהָ מִן הַתְּרוּמָה. וְכֵן יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ זָר עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. וְהָאַיְלוֹנִית מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן וְאֵינָהּ זוֹנָה: \n",
+ "הַבָּא עַל אַחַת מֵהַשְּׁנִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּגוֹן הַבָּא עַל קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ אוֹ עַל חֲלוּצָתוֹ לֹא עָשָׂה אוֹתָהּ זוֹנָה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת יִבּוּם: \n",
+ "הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין הֱיוֹתָהּ זוֹנָה תּוֹלֶה בִּבְעִילָה שֶׁל אִסּוּר. שֶׁהֲרֵי הַבָּא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַקְּדֵשָׁה וְהַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁל אִסּוּר וְלֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה. וּמִי שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָלָל נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁל הֶתֵּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּפְגִימָה וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵינָהּ פְּגוּמָה אֶלָּא מֵאָדָם הָאָסוּר לָהּ אוֹ מֵחָלָל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: \n",
+ "כָּל הַנִּבְעֶלֶת לְאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ זוֹנָה בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה [בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ] מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ נִפְסְלָה מִשּׁוּם זוֹנָה. וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְיִהְיֶה הַבּוֹעֵל בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה. לְפִיכָךְ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנִּבְעֲלָה לְאַחֵר בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה: \n",
+ "אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם טֻמְאָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד ד) \"לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַמָּאָה\". הַכּל בִּכְלָל שֶׁאִם נִבְעֲלוּ אֲסוּרִין עַל בַּעֲלֵיהֶן. פֵּרֵט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה יג) \"וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה\" אֲבָל אֵשֶׁת כֹּהֵן בְּאִסּוּרָהּ עוֹמֶדֶת שֶׁהֲרֵי הִיא זוֹנָה: \n",
+ "אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה. אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ נֶאֱנַסְתִּי אוֹ שָׁגַגְתִּי וּבָא עָלַי אֶחָד אוֹ שֶׁבָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ שֶׁזִּנְּתָה בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה עָלָיו. שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר. וְאִם הִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹ אוֹ הָעֵד נֶאֱמָן לוֹ וְסָמַךְ דַּעְתּוֹ לְדִבְרֵיהֶם הֲרֵי זֶה יוֹצִיא כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי סָפֵק: \n",
+ "אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ נֶאֱנַסְתִּי אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְכָל כֹּהֵן שֶׁבָּעוֹלָם אַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלָהּ. שֶׁהֲרֵי הוֹדֵית שֶׁהִיא זוֹנָה וְאָסְרָה עַצְמָהּ וְנַעֲשֵׂית כַּחֲתִיכָה הָאֲסוּרָה: \n",
+ "כֹּהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה וְאַחַר זְמַן בָּא עָלֶיהָ וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ נֶאֶסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק שֶׁמָּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין נִבְעֲלָה אוֹ אַחַר קִדּוּשִׁין. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁטָּעַן טַעֲנָה זוֹ לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁנֵי סְפֵקוֹת שֶׁמָּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין וְשֶׁמָּא אַחַר קִדּוּשִׁין. וַאֲפִלּוּ נֹאמַר לְאַחַר קִדּוּשִׁין שֶׁמָּא בְּאֹנֶס שֶׁמָּא בְּרָצוֹן. שֶׁהָאֲנוּסָה מֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "לְפִיכָךְ אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ לְיִשְׂרָאֵל וְהִיא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ נֶאֶסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא סָפֵק אֶחָד שֶׁמָּא בְּאֹנֶס שֶׁמָּא בְּרָצוֹן וְסָפֵק אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה לְחֻמְרָא: \n",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה וְלֹא שָׁתָת מֵי סוֹטָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְפֵק זוֹנָה. בֵּין שֶׁלֹּא רָצָת הִיא לִשְׁתּוֹת. בֵּין שֶׁלֹּא רָצָה לְהַשְׁקוֹתָהּ. בֵּין שֶׁהָיְתָה שָׁם עֵדוּת שֶׁמּוֹנְעָהּ מִלִּשְׁתּוֹת. בֵּין שֶׁקִּנְּאוּ לָהּ בֵּית דִּין. בֵּין שֶׁהָיְתָה מִן הַנָּשִׁים שֶׁאֵין רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת. הוֹאִיל וְלֹא שָׁתָת מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה מִסָּפֵק: \n",
+ "פְּנוּיָה שֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה לְאֶחָד וְהָלַךְ לוֹ וְאָמְרוּ לָהּ מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא עָלַיִךְ וְאָמְרָה אָדָם כָּשֵׁר הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ רָאוּהָ מְעֻבֶּרֶת וְאָמְרוּ לָהּ מִמִּי נִתְעַבַּרְתְּ וְאָמְרָה מֵאָדָם כָּשֵׁר הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם שֶׁנִּבְעֲלָה בּוֹ פָּרָשַׁת דְּרָכִים אוֹ בִּקְרָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדוֹת שֶׁהַכּל עוֹבְרִין שָׁם. וְהָיוּ רֹב הָעוֹבְרִים שָׁם כְּשֵׁרִים וְרֹב הָעִיר שֶׁפָּרְשׁוּ אֵלּוּ הָעוֹבְרִין מִמֶּנָּה כְּשֵׁרִים. שֶׁהַחֲכָמִים עָשׂוּ מַעֲלָה בְּיוּחֲסִין וְהִצְרִיכוּ שְׁנֵי רֻבּוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ רֹב הָעוֹבְרִים פּוֹסְלִים אוֹתָהּ כְּגוֹן עַכּוּ\"ם אוֹ מַמְזֵרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִמֶּנָּה כְּשֵׁרִים אוֹ שֶׁהָיוּ רֹב אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּסוּלִין אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעוֹבְרִין שָׁם כְּשֵׁרִים חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא לְמִי שֶׁפּוֹסֵל אוֹתָהּ נִבְעֲלָה וְלֹא תִּנָּשֵׂא לְכֹהֵן לְכַתְּחִלָּה. וְאִם נִשֵּׂאת (לֹא) תֵּצֵא: \n",
+ "רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בָּעִיר אוֹ נִתְעַבְּרָה בָּעִיר אֲפִלּוּ לֹא הָיָה שׁוֹכֵן שָׁם אֶלָּא עַכּוּ\"ם אֶחָד אוֹ חָלָל אֶחָד וְעֶבֶד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה לְכֹהֵן. שֶׁכָּל הַקָּבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה הוּא. וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא הוֹאִיל וְהִיא אוֹמֶרֶת לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי: \n",
+ "הָיְתָה אִלֶּמֶת אוֹ חֵרֶשֶׁת אוֹ שֶׁאָמְרָה אֵינִי יוֹדַעַת לְמִי נִבְעַלְתִּי אוֹ שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת בֵּין כָּשֵׁר לְפָסוּל הֲרֵי זוֹ סְפֵק זוֹנָה. וְאִם נִשֵּׂאת לְכֹהֵן תֵּצֵא אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁנֵי הָרֻבִּין הַמְּצוּיִין אֶצְלָהּ כְּשֵׁרִים: \n",
+ "הַשְּׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵּית וְהִיא בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אוֹ יֶתֶר אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְפֵק זוֹנָה שֶׁמָּא נִבְעֲלָה לְעַכּוּ\"ם. וְאִם יֵשׁ לָהּ עֵד שֶׁלֹּא נִתְיַחֵד הָעַכּוּ\"ם עִמָּהּ הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה. וַאֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה אוֹ קָרוֹב נֶאֱמָן לְעֵדוּת זוֹ. וּשְׁתֵּי שְׁבוּיוֹת שֶׁהֵעִידָה כָּל אַחַת מֵהֶן לַחֲבֶרְתָּהּ הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. הוֹאִיל וְאִסּוּר כָּל הַסְּפֵקוֹת כֻּלָּן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְפִיכָךְ הֵקֵלּוּ בִּשְׁבוּיָה: \n",
+ "וְכֵן קָטָן שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ נֶאֱמָן. מַעֲשֵׂה בְּאֶחָד שֶׁנִּשְׁבָּה הוּא וְאִמּוֹ וּבְנָהּ מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר נִשְׁבֵּינוּ לְבֵין הָעַכּוּ\"ם אֲנִי וְאִמִּי יָצָאתִי לִשְׁאֹב מַיִם וְדַעְתִּי עַל אִמִּי לִלְקֹט עֵצִים וְדַעְתִּי עַל אִמִּי. וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָהּ חֲכָמִים לְכֹהֵן עַל פִּיו: \n",
+ "אֵין הַבַּעַל נֶאֱמָן לְהָעִיד בְּאִשְׁתּוֹ הַשְּׁבוּיָה שֶׁלֹּא נִטְמְאָה. שֶׁאֵין אָדָם מֵעִיד לְעַצְמוֹ. וְכֵן שִׁפְחָתָהּ לֹא תָּעִיד לָהּ. אֲבָל שִׁפְחַת בַּעְלָהּ מְעִידָה לָהּ. וְשִׁפְחָתָהּ שֶׁהָיְתָה מְסִיחָה לְפִי תֻּמָּהּ נֶאֱמֶנֶת: \n",
+ "כֹּהֵן שֶׁהֵעִיד לִשְׁבוּיָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ. וְאִם פְּדָאָהּ וְהֵעִיד בָּהּ הֲרֵי זֶה יִשָּׂאֶנָּה. שֶׁאִלּוּ לֹא יָדַע שֶׁהִיא טְהוֹרָה לֹא נָתַן בָּהּ מְעוֹתָיו: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר אֲפִלּוּ הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד שֶׁמֵּעִיד שֶׁהִיא שְׁבוּיָה. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת עַד שֶׁיָּעִיד לָהּ אֶחָד שֶׁהִיא טְהוֹרָה. הָיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְעֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁנִּטְמֵאת וְאֶחָד מַכְחִישׁ אוֹתוֹ וּמֵעִיד לָהּ שֶׁהִיא טְהוֹרָה וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ עַכּוּ\"ם עַד שֶׁנִּפְדֵּית. אֲפִלּוּ זֶה שֶׁמֵּעִיד שֶׁהִיא טְהוֹרָה אִשָּׁה אוֹ שִׁפְחָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "מִי שֶׁאָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי וְהִתִּירוּהָ בֵּית דִּין לְהִנָּשֵׂא וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה וְלֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּרָהּ. וַאֲפִלּוּ נִכְנַס אַחֲרֶיהָ שַׁבַּאי וַהֲרֵי הִיא שְׁבוּיָה לְפָנֵינוּ בְּיַד אֲדוֹנֶיהָ הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּרָהּ שֶׁהִתִּירוּהָ. וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ מֵעַתָּה עַד שֶׁתִּפָּדֶה: \n",
+ "בָּאוּ לָהּ שְׁנֵי עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁנִּטְמֵאת אֲפִלּוּ נִשֵּׂאת וַאֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ בָּנִים הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא. וְאִם בָּא עֵד אֶחָד אֵינוֹ כְּלוּם. אָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי וְיֵשׁ לִי עֵדִים שֶׁאֲנִי טְהוֹרָה אֵין אוֹמְרִין נַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים אֶלָּא מַתִּירִין אוֹתָהּ מִיָּד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֵדֵי טֻמְאָה מַתִּירִין אוֹתָהּ עַד שֶׁיָּבוֹאוּ. שֶׁבִּשְׁבוּיָה הֵקֵלּוּ: \n",
+ "הָאָב שֶׁאָמַר קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי וְגֵרַשְׁתִּיהָ וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה נֶאֱמָן. קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה וַהֲרֵי הִיא גְּדוֹלָה אֵינוֹ נֶאֱמָן לְהַחֲזִיקָהּ גְּרוּשָׁה. נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ בֵּין שֶׁהִיא גְּדוֹלָה בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה אֵינוֹ נֶאֱמָן. שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה אוֹתוֹ תּוֹרָה אֶלָּא לְאָסְרָהּ מִשּׁוּם אִישׁוּת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב טז) \"אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה\". אֲבָל לֹא לְפָסְלָהּ מִשּׁוּם זְנוּת: \n",
+ "אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּיָה הוֹאִיל וְהַדָּבָר סָפֵק הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לָדוּר עִמּוֹ בֶּחָצֵר אֶחָד וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עִמּוֹ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ תָּמִיד לְשָׁמְרוֹ: \n",
+ "עִיר שֶׁבָּאָה בְּמָצוֹר וְנִכְבְּשָׁה אִם הָיוּ הָעַכּוּ\"ם מַקִּיפִין אֶת הָעִיר מִכָּל רוּחוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת עַד שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָהּ וְתֵעָשֶׂה בִּרְשׁוּתָן הֲרֵי כָּל הַנָּשִׁים שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת לִכְהֻנָּה כִּשְׁבוּיוֹת שֶׁמָּא נִבְעֲלוּ לְעַכּוּ\"ם. אֶלָּא מִי שֶׁהָיְתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּלְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "וְאִם הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת וְלֹא יֵדְעוּ בָּהּ אוֹ שֶׁתִּהְיֶה בָּעִיר מַחֲבוֹאָה אַחַת אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת עַל הַכּל: \n",
+ "כֵּיצַד מַצֶּלֶת. שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עֵד מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלָה לוֹמַר נִמְלַטְתִּי כְּשֶׁנִּכְבְּשָׁה הָעִיר אוֹ בְּמַחֲבוֹאָה הָיִיתִי וְנִצַּלְתִּי נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר לֹא נִמְלַטְתִּי וְלֹא נֶחְבֵּאתִי וְלֹא נִטְמֵאתִי: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּגְדוּד שֶׁל אוֹתָהּ מַלְכוּת שֶׁהֵם מִתְיַשְּׁבִין בָּעִיר וְאֵין יְרֵאִין לְפִיכָךְ חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא בָּעֲלוּ. אֲבָל גְּדוּד שֶׁל מַלְכוּת אַחֶרֶת שֶׁפָּשַׁט וְשָׁטַף וְעָבַר לֹא נֶאֶסְרוּ הַנָּשִׁים מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם פְּנַאי לִבְעל שֶׁהֵן עוֹסְקִים בַּשָּׁלָל וּבוֹרְחִין לָהֶם. וְאִם שָׁבוּ נָשִׁים וְנַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתָן אַף עַל פִּי שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל וְהִצִּילוּ אוֹתָן מִיָּדָם הֲרֵי הֵן אֲסוּרוֹת: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁנֶחְבְּשָׁה בְּיַד עַכּוּ\"ם עַל יְדֵי מָמוֹן מֻתֶּרֶת. עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה וּלְפִיכָךְ אִם הָיָה בַּעְלָהּ כֹּהֵן נֶאֶסְרָה עָלָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל הָעַכּוּ\"ם וְהֵם יְרֵאִין מֵהֶם. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיַּד הָעַכּוּ\"ם תַּקִּיפָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מָמוֹן כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשֵׂית בִּרְשׁוּת הָעַכּוּ\"ם נֶאֶסְרָה אֶלָּא אִם כֵּן הֵעִיד לָהּ אֶחָד כִּשְׁבוּיָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n"
+ ],
+ [
+ "אֵי זוֹ הִיא חֲלָלָה זוֹ שֶׁנּוֹלִדָה מֵאִסּוּר כְּהֻנָּה. וְכֵן אַחַת מִן הַנָּשִׁים הָאֲסוּרוֹת לִכְהֻנָּה שֶׁנִּבְעֲלָה לְכֹהֵן נִתְחַלְּלָה. אֲבָל הַכֹּהֵן עַצְמוֹ שֶׁעָבַר הָעֲבֵרָה לֹא נִתְחַלֵּל: ",
+ "וּבֵין שֶׁנִּבְעֲלָה בְּאֹנֶס אוֹ בִּשְׁגָגָה [בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ] מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ נִתְחַלְּלָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה וְתִהְיֶה זוֹ הָאֲסוּרָה לוֹ בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה: ",
+ "כֵּיצַד. כֹּהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל הַגְּרוּשָׁה אוֹ עַל הַזּוֹנָה. וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עֲלֵיהֶן אוֹ עַל הָאַלְמָנָה אוֹ שֶׁנָּשָׂא בְּעוּלָה וּבָא עָלֶיהָ הֲרֵי אֵלּוּ נִתְחַלְּלוּ לְעוֹלָם. וְאִם הוֹלִיד מִמֶּנָּה בֶּן בֵּין זֶה שֶׁחִלְּלָהּ בֵּין כֹּהֵן אַחַר הַוָּלָד חָלָל. אֲבָל כֹּהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין לֹא נִתְחַלְּלָה. וְאִם נִשֵּׂאת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה נִתְחַלְּלָה שֶׁכָּל נְשׂוּאָה בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה הִיא אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצֵאת בְּתוּלָה: ",
+ "כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא בּוֹגֶרֶת אוֹ מֻכַּת עֵץ לֹא חִלְּלָהּ. וְכֵן אִם בַּעַל בְּעוּלָה בְּלֹא נִשּׂוּאִין לֹא חִלְּלָהּ: ",
+ "כֹּהֵן הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת חוּץ מִנִּדָּה אוֹ עַל אַחַת מֵחַיָּבֵי לָאוִין הַשָּׁוִין בְּכָל עֲשֵׂה אוֹתָהּ זוֹנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. חָזַר וּבָא עָלֶיהָ בִּיאָה שְׁנִיָּה בֵּין הוּא בֵּין כֹּהֵן אַחֵר נַעֲשֵׂית חֲלָלָה וְזַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים. לְפִיכָךְ כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל זְקוּקָה לְיָבָם וְנִתְעַבְּרָה מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה הַוָּלָד כָּשֵׁר לְפִי שֶׁאֵינָהּ מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה. חָזַר וּבָא עָלֶיהָ בִּיאָה שְׁנִיָּה וְנִתְעַבְּרָה וְיָלְדָה הִיא חֲלָלָה וּוְלָדָהּ חָלָל לְפִי שֶׁהוּא מֵאִסּוּרֵי כְּהֻנָּה: ",
+ "וְכֵן כֹּהֵן הַבָּא עַל הַגִּיֹּרֶת וְהַמְשֻׁחְרֶרֶת חֲלָלָה וְזַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים. כֹּהֵן הַבָּא עַל הַנִּדָּה הַוָּלָד כָּשֵׁר וְאֵינוֹ חָלָל שֶׁאֵין אִסּוּר הַנִּדָּה מְיֻחָד בְּכֹהֲנִים אֶלָּא שָׁוֶה בַּכּל: ",
+ "כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁה מְעֻבֶּרֶת בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵאַחֵר וְיָלְדָה כְּשֶׁהִיא חֲלָלָה הַוָּלָד כָּשֵׁר שֶׁהֲרֵי לֹא בָּא מִטִּפַּת עֲבֵרָה: ",
+ "כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַחֲלוּצָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִדִּבְרֵיהֶם. לְפִיכָךְ כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל הַחֲלוּצָה הֲרֵי זוֹ חֲלָלָה וְזַרְעָהּ מִכֹּהֵן חֲלָלִים וְהַכּל מִדִּבְרֵיהֶן. אֲבָל כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל אַחַת מֵהַשְּׁנִיּוֹת הִיא כְּשֵׁרָה וְזַרְעוֹ מִמֶּנָּה כְּשֵׁרִים. שֶׁאִסּוּר הַשְּׁנִיּוֹת אִסּוּר הַשָּׁוֶה בַּכּל הוּא וְאֵינוֹ מְיֻחָד בְּכֹהֲנִים: ",
+ "כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל סְפֵק זוֹנָה כְּגוֹן סְפֵק גִּיֹּרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת. אוֹ שֶׁבָּא עַל סְפֵק גְּרוּשָׁה. וְכֵן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל סְפֵק אַלְמָנָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק חֲלָלָה וּוְלָדָהּ סְפֵק חָלָל: ",
+ "נִמְצְאוּ הַחֲלָלִים שְׁלֹשָׁה. חָלָל מִן הַתּוֹרָה. וְחָלָל מִדִּבְרֵיהֶם. וּסְפֵק חָלָל. וְכָל סְפֵק חָלָל נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹּהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרָאֵל. אֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וְלֹא מִטַּמֵּא לַמֵּתִים וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְכֹהֵן. וְאִם אָכַל אוֹ נִטְמָא אוֹ נָשָׂא גְּרוּשָׁה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהוּא הַדִּין בְּחָלָל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל חָלָל שֶׁל תּוֹרָה הַוַּדַּאי הֲרֵי הוּא כְּזָר וְנוֹשֵׂא גְּרוּשָׁה וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא א) \"אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן\". אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּנֵי אַהֲרֹן עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּכִהוּנָם: ",
+ "כֹּהֵן זָכָר שֶׁהוּא אָסוּר לִשָּׂא זוֹנָה וַחֲלָלָה אָסוּר בְּגִיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁהִיא כְּזוֹנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל הַכֹּהֶנֶת מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְחָלָל וּלְגֵר וְלִמְשֻׁחְרָר שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא א) \"בְּנֵי אַהֲרֹן\" וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. נִמְצָא הַגֵּר מֻתָּר לִשָּׂא מַמְזֶרֶת וְלִשָּׂא כֹּהֶנֶת: ",
+ "גֵּרִים וּמְשֻׁחְרָרִים שֶׁנָּשְׂאוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ וְהוֹלִידוּ בַּת אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת הוֹאִיל וְלֹא נִתְעָרֵב בָּהֶן זֶרַע יִשְׂרָאֵל הֲרֵי אוֹתָהּ הַבַּת אֲסוּרָה לְכֹהֵן. וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא הוֹאִיל וְהוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל גֵּר אוֹ מְשֻׁחְרָר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיֹּרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת בִּתּוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה לְכַתְּחִלָּה: ",
+ "גֵּר עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל וְכֵן מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁבִּיאָתָם בַּעֲבֵרָה וַהֲרֵי נְשׁוֹתֵיהֶן זוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּנוֹתֵיהֶם כְּשֵׁרוֹת לִכְהֻנָּה לְכַתְּחִלָּה: ",
+ "חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה זַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים. וְכֵן בֶּן בֶּן בְּנוֹ וַאֲפִלּוּ אַחַר אֶלֶף דּוֹר. שֶׁבֶּן הֶחָלָל הַזָּכָר הוּא חָלָל לְעוֹלָם. וְאִם הָיְתָה בַּת אֲסוּרָה הִיא לִכְהֻנָּה שֶׁהֲרֵי הִיא חֲלָלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה הַוָּלָד כָּשֵׁר. לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה בַּת הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לִכְהֻנָּה לְכַתְּחִלָּה: ",
+ "כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים מֻתָּרִין לָבוֹא זֶה בָּזֶה. וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. (לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים וַחֲלָלִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה וְהַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר). שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א יח) \"וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם\". בֵּית אָבִיו הִיא מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֵין בֵּית אִמּוֹ מִשְׁפַּחְתּוֹ: ",
+ "לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים וַחֲלָלִים גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה. וְהַגֵּר וְהַמְשֻׁחְרָר שֶׁנָּשָׂא לְוִיָּה אוֹ יִשְׂרְאֵלִית אוֹ חֲלָלָה הֲרֵי הַבֵּן יִשְׂרְאֵלִי. וְיִשְׂרְאֵלִי אוֹ לֵוִי אוֹ חָלָל שֶׁנָּשְׂאוּ גִּיֹּרֶת אוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר: ",
+ "כָּל מִשְׁפָּחוֹת בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרוֹת וּמֻתָּר לִשָּׂא מֵהֶן לְכַתְּחִלָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן אִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמִּתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ תָּמִיד אוֹ רָאִיתָ מִשְׁפָּחָה שֶׁהִיא בַּעֲלַת מַצָּה וּמְרִיבָה תָּמִיד. אוֹ רָאִיתָ אִישׁ שֶׁהוּא מַרְבֶּה מְרִיבָה עִם הַכּל וְעַז פָּנִים בְּיוֹתֵר. חוֹשְׁשִׁין לָהֶן וְרָאוּי לְהִתְרַחֵק מֵהֶן שֶׁאֵלּוּ סִימָנֵי פַּסְלוּת הֵם. וְכֵן הַפּוֹסֵל אֶת אֲחֵרִים תָּמִיד. כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶץ בְּמִשְׁפָּחוֹת אוֹ בִּיחִידִים וְאוֹמֵר עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן מַמְזֵרִים. חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא מַמְזֵר הוּא. וְאִם אָמַר לָהֶן שֶׁהֵם עֲבָדִים חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא עֶבֶד הוּא. שֶׁכָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל. וְכֵן כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים אוֹ אַכְזָרִיּוּת וְשׂוֹנֵא אֶת הַבְּרִיּוֹת וְאֵינוֹ גּוֹמֵל לָהֶם חֶסֶד חוֹשְׁשִׁין לוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁמָּא גִּבְעוֹנִי הוּא. שֶׁסִּימָנֵי יִשְׂרָאֵל הָאֻמָּה הַקְּדוֹשָׁה בַּיְשָׁנִין רַחֲמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. וּבַגִּבְעוֹנִים הוּא אוֹמֵר (שמואל ב כא ב) \"וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה\" לְפִי שֶׁהֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם וְלֹא נִתְפַּיְּסוּ וְלֹא רִחֲמוּ עַל בְּנֵי שָׁאוּל וְלֹא גָּמְלוּ לְיִשְׂרָאֵל חֶסֶד לִמְחל לִבְנֵי מַלְכָּם וְהֵם עָשׂוּ עִמָּהֶם חֶסֶד וְהֶחֱיוּם בַּתְּחִלָּה: ",
+ "מִשְׁפָּחָה שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעַר וְהוּא שֶׁיָּעִידוּ שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶן מַמְזֵר אוֹ חָלָל אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עַבְדוּת הֲרֵי זֶה סָפֵק. וְאִם מִשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים הִיא לֹא יִשָּׂא מִמֶּנָּה אִשָּׁה עַד שֶׁיִּבְדֹּק עָלֶיהָ אַרְבַּע אִמָּהוֹת שֶׁהֵן שְׁמוֹנֶה. אִמָּהּ. וְאֵם אִמָּהּ. וְאֵם אֲבִי אִמָּהּ. וְאֵם אֵם אֲבִי אִמָּהּ. וְכֵן הוּא בּוֹדֵק עַל אֵם אָבִיהָ. וְאֵם אֵם אָבִיהָ. וְאֵם אֲבִי אָבִיהָ. וְאֵם אֵם אֲבִי אָבִיהָ: ",
+ "וְאִם הָיְתָה מִשְׁפָּחָה זוֹ שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעַר לְוִיִּם אוֹ יִשְׂרְאֵלִים. מוֹסִיף לִבְדֹּק לָהֶם זוּג אֶחָד. וְנִמְצָא בּוֹדֵק עֶשֶׂר אִמָּהוֹת. שֶׁהָעֵרוּב בַּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים יֶתֶר מִן הַכֹּהֲנִים: ",
+ "וְלָמָּה בּוֹדֵק בַּנָּשִׁים בִּלְבַד. מִפְּנֵי שֶׁהָאֲנָשִׁים כָּל עֵת שֶׁיָּרִיבוּ זֶה עִם זֶה יְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בִּפְסוּל שֶׁיֵּשׁ בְּיִחוּסוֹ. וְאִלּוּ הָיָה שָׁם פָּסוּל הָיָה נִשְׁמָע. אֲבָל הַנָּשִׁים אֵין מְחָרְפוֹת בְּיוּחֲסִין: ",
+ "וְלָמָּה יִבְדֹּק הָאִישׁ כְּשֶׁיִּרְצֶה לִשָּׂא מִמִּשְׁפָּחָה זוֹ שֶׁהֻרְעָה חֶזְקָתָהּ וְלֹא תִּבְדֹּק אִשָּׁה שֶׁתִּנָּשֵׂא לָהֶן. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִין: ",
+ "כָּל שֶׁקּוֹרִין לוֹ מַמְזֵר וְשׁוֹתֵק. אוֹ נָתִין וְשׁוֹתֵק. אוֹ חָלָל וְשׁוֹתֵק. אוֹ עֶבֶד וְשׁוֹתֵק. חוֹשְׁשִׁין לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֵין נוֹשְׂאִין מֵהֶן אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹדְקִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: ",
+ "מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ סְפֵק חָלָל כָּל אַלְמָנָה מֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן לְכַתְּחִלָּה. וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁתֵּי סְפֵקוֹת. שֶׁמָּא זוֹ אַלְמְנַת אוֹתוֹ חָלָל שֶׁמָּא אֵינָהּ אַלְמְנָתוֹ. וְאִם נֹאמַר שֶׁהִיא אַלְמְנָתוֹ שֶׁמָּא חָלָל הוּא שֶׁמָּא אֵינוֹ חָלָל. אֲבָל אִם נִתְעָרֵב בָּהּ חָלָל וַדַּאי כָּל אִשָּׁה מֵהֶן אֲסוּרָה לְכֹהֵן עַד שֶׁיִּבְדֹּק. וְאִם נִשֵּׂאת תֵּצֵא. וְהוּא הַדִּין אִם נִתְעָרֵב בָּהּ סְפֵק מַמְזֵר אוֹ מַמְזֵר וַדַּאי. שֶׁאֵשֶׁת מַמְזֵר וְאֵשֶׁת חָלָל לִכְהֻנָּה אִסּוּר אֶחָד הוּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: "
+ ],
+ [
+ "כָּל כֹּהֲנִים בַּזְּמַן הַזֶּה בַּחֲזָקָה הֵם כֹּהֲנִים וְאֵין אוֹכְלִין אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה תְּרוּמָה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל תְּרוּמָה שֶׁל תּוֹרָה וְחַלָּה שֶׁל תּוֹרָה אֵין אוֹכֵל אוֹתָהּ אֶלָּא כֹּהֵן מְיֻחָס: \n",
+ "אֵי זֶהוּ כֹּהֵן מְיֻחָס כָּל שֶׁהֵעִידוּ לוֹ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהוּא כֹּהֵן בֶּן פְּלוֹנִי הַכֹּהֵן וּפְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי הַכֹּהֵן עַד אִישׁ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה וְהוּא הַכֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁאִלּוּ לֹא בָּדְקוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל אַחֲרָיו לֹא הָיוּ מְנִיחִין אוֹתוֹ לַעֲבֹד. לְפִיכָךְ אֵין בּוֹדְקִין מֵהַמִּזְבֵּחַ וָמַעְלָה וְלֹא מִן הַסַּנְהֶדְרִין וָמַעְלָה. שֶׁאֵין מְמַנִּין בַּסַּנְהֶדְרִין אֶלָּא כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים מְיֻחָסִין: \n",
+ "חַלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה וַאֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו יח) \"בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ\" בִּיאַת כֻּלְּכֶם וְלֹא בִּיאַת מִקְצַתְכֶם. וּכְשֶׁעָלוּ בִּימֵי עֶזְרָא לֹא עָלוּ כֻּלָּם. וְכֵן תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים וּלְפִיכָךְ אוֹכְלִים אוֹתָהּ הַכֹּהֲנִים שֶׁבִּזְמַנֵּינוּ שֶׁהֵן בַּחֲזָקָה: \n",
+ "מִי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו [שְׁנֵי] עֵדִים שֶׁרָאוּהוּ שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה שֶׁל תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מְיֻחָס. וְאֵין מַעֲלִין לְיוּחֲסִין לֹא מִנְּשִׂיאַת כַּפַּיִם וְלֹא מִקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן וְלֹא מֵחִלּוּק תְּרוּמָה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת וְלֹא עַל פִּי עֵד אֶחָד: \n",
+ "כֹּהֵן מְיֻחָס שֶׁאָמַר בְּנִי זֶה כֹּהֵן הוּא אֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לְיוּחֲסִין עַל פִּיו עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים שֶׁהוּא בְּנוֹ: \n",
+ "כֹּהֵן מְיֻחָס שֶׁיָּצָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לִמְדִינָה אַחֶרֶת וּבָא הוּא וְהִיא וּבָנִים כְּרוּכִין אַחֲרֵיהֶן וְאָמַר אִשָּׁה שֶׁיָּצָאת עִמִּי הִיא זוֹ וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא עֵדִים לֹא עַל הָאִשָּׁה וְלֹא עַל הַבָּנִים. מֵתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ צָרִיךְ לְהָבִיא עֵדִים שֶׁאֵלּוּ בָּנָיו. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא עֵדִים עַל אִמָּן שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה. מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הֻחְזַק שֶׁיָּצְאָה מֵעִמָּנוּ כְּאִשָּׁה כְּשֵׁרָה: \n",
+ "יָצָא כֹּהֵן מְיֻחָס לִמְדִינָה אַחֶרֶת וּבָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְאָמַר אִשָּׁה זוֹ נָשָׂאתִי וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁאִשָּׁה זוֹ כְּשֵׁרָה. וְאֵינוֹ מֵבִיא עֵדִים שֶׁאֵלּוּ בָּנֶיהָ. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ כְּרוּכִין אַחֲרֶיהָ. וְאִם בָּא בִּשְׁתֵּי נָשִׁים וְהֵבִיא רְאָיָה עַל הָאַחַת אַף עַל פִּי שֶׁהַבָּנִים קְטַנִּים וּכְרוּכִין אַחֲרֶיהָ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עֲלֵיהֶם שֶׁמָּא בָּנָיו מִן הָאַחֶרֶת הֵם וְנִכְרְכוּ אַחַר זוֹ הַמְיֻחֶסֶת: \n",
+ "בָּא הוּא וּבָנָיו וְאָמַר אִשָּׁה נָשָׂאתִי וָמֵתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ מֵבִיא עֵדִים שֶׁאוֹתָהּ הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה הָיְתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ. וְכַדִּין הַזֶּה דָּנִין בְּיִשְׂרָאֵל מְיֻחָס וּבְלֵוִי מְיֻחָס. וְאַחַר כָּךְ נָעִיד עַל בְּנוֹ זֶה שֶׁהוּא מְיֻחָס כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְסַנְהֶדְרִין: \n",
+ "אֵין מַעֲלִין מִשְּׁטָרוֹת לִכְהֻנָּה. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה כָּתוּב בִּשְׁטָר פְּלוֹנִי כֹּהֵן לָוָה מִפְּלוֹנִי וְהִלְוָהוּ כָּךְ וְכָךְ וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה אֵין מַחֲזִיקִין בָּהֶם כֹּהֵן זֶה שֶׁהוּא מְיֻחָס שֶׁמָּא לֹא הֵעִידוּ אֶלָּא עַל הַמִּלְוֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לְעִנְיַן יִחוּס. אֲבָל לַחֲזָקָה שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן כְּכֹהֲנֵי זְמַן זֶה וְיֹאכַל תְּרוּמָה וְחַלָּה שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים וּבִשְׁאָר קָדְשֵׁי הַגְּבוּל מַעֲלִין מִן הַשְּׁטָרוֹת וְעַל פִּי עֵד אֶחָד וּמִנְּשִׂיאוּת כַּפַּיִם וּמִקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן: \n",
+ "וְכֵן כָּל כֹּהֵן שֶׁאָמַר בְּנִי זֶה כֹּהֵן נֶאֱמָן לְהַאֲכִילוֹ בִּתְרוּמָה וְלִהְיוֹתוֹ בְּחֶזְקַת כֹּהֵן וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה לֹא עַל הַבָּנִים וְלֹא עַל הָאִשָּׁה: \n",
+ "שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לִמְדִינָה זֶה אוֹמֵר אֲנִי וַחֲבֵרִי כֹּהֵן וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי וַחֲבֵרִי כֹּהֵן אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאִין כְּגוֹמְלִין זֶה אֶת זֶה הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין וּשְׁנֵיהֶם בְּחֶזְקַת כֹּהֲנִים. וְכֵן עֵד שֶׁאָמַר רָאִיתִי זֶה שֶׁנָּשָׂא כַּפָּיו אוֹ שֶׁאָכַל בִּתְרוּמָה אוֹ שֶׁחָלַק עַל הַגֹּרֶן אוֹ שֶׁקָּרָא בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן וְקָרָא אַחֲרָיו לֵוִי מַחֲזִיקִין אוֹתוֹ בִּכְהֻנָּה עַל פִּיו. וְכֵן אִם הֵעִיד שֶׁזֶּה קָרָא שֵׁנִי בַּתּוֹרָה אַחַר כֹּהֵן מַחֲזִיקִין אוֹתוֹ בִּלְוִיָּה: \n",
+ "הֵעִיד שֶׁרָאָה זֶה שֶׁחָלַק עִם אָחִיו בְּבֵית דִּין תְּרוּמָה שֶׁהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן הַכֹּהֵן אֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה בְּעֵדוּת זוֹ. שֶׁמָּא חָלָל הוּא וְלָקַח חֵלֶק יְרֻשָּׁתוֹ מִתְּרוּמָה לְמָכְרָהּ: \n",
+ "מִי שֶׁבָּא בַּזְּמַן הַזֶּה וְאָמַר כֹּהֵן אֲנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן וְאֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה עַל פִּי עַצְמוֹ וְלֹא יִקְרָא בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן וְלֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו וְלֹא יֹאכַל בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵד אֶחָד. אֲבָל אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּגְרוּשָׁה וְזוֹנָה וַחֲלָלָה וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵתִים. וְאִם נָשָׂא אוֹ נִטְמָא לוֹקֶה. וְהַנִּבְעֶלֶת לוֹ סְפֵק חֲלָלָה: \n",
+ "וְאִם הָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ נֶאֱמָן. כֵּיצַד. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר זָכוּר אֲנִי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק וְהָיִיתִי מֻרְכָּב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִי הוֹצִיאוּנִי מִבֵּית הַסֵּפֶר וְהִפְשִׁיטוּנִי כֻּתָּנְתִּי וְהִטְבִּילוּנִי לֶאֱכל תְּרוּמָה לָעֶרֶב וַחֲבֵרַי בּוֹדְלִין מִמֶּנִּי וְהָיוּ קוֹרְאִין אוֹתִי יוֹחָנָן אוֹכֵל חַלּוֹת וְהֶעֱלָהוּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לִכְהֻנָּה עַל פִּי עַצְמוֹ: \n",
+ "נֶאֱמָן גָּדוֹל לוֹמַר זָכוּר אֲנִי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק וְרָאִיתִי פְּלוֹנִי טוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָה לָעֶרֶב וּמַחֲזִיקִין אוֹתוֹ בִּכְהֻנָּה בְּעֵדוּתוֹ. מִי שֶׁבָּא בַּזְּמַן הַזֶּה וְאָמַר כֹּהֵן אֲנִי וְעֵד אֶחָד מֵעִיד לוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו שֶׁל זֶה כֹּהֵן אֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה בְּעֵדוּת זֶה שֶׁמָּא חָלָל הוּא עַד שֶׁיָּעִיד שֶׁזֶּה כֹּהֵן הוּא. אֲבָל אִם הֻחְזַק אָבִיו כֹּהֵן אוֹ שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁאָבִיו שֶׁל זֶה כֹּהֵן הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת אָבִיו: \n",
+ "מִי שֶׁהֻחְזַק אָבִיו כֹּהֵן וְיָצָא עָלָיו קוֹל שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלוּצָה חוֹשְׁשִׁין לוֹ וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ. בָּא עֵד אֶחָד אַחַר כָּךְ וְהֵעִיד שֶׁהוּא כָּשֵׁר מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה עַל פִּיו. בָּאוּ שְׁנַיִם עֵדִים אַחַר כָּךְ וְהָעִידוּ שֶׁהוּא חָלָל מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִן הַכְּהֻנָּה. בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁהוּא כָּשֵׁר מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה שֶׁזֶּה הָאַחֲרוֹן מִצְטָרֵף לְעֵד רִאשׁוֹן וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְעִידִין שֶׁהוּא כָּשֵׁר וּשְׁנַיִם מְעִידִים שֶׁהוּא פָּסוּל יִדָּחוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ וְיִדָּחֶה הַקּוֹל שֶׁהַשְּׁנַיִם כְּמֵאָה וְיִשָּׁאֵר כֹּהֵן בְּחֶזְקַת אָבִיו: \n",
+ "אִשָּׁה שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אַחַר בַּעְלָהּ וְיָלְדָה. וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לְרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לְאַחֲרוֹן וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן וְהַשֵּׁנִי יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה סְפֵק כֹּהֵן. וְכָךְ אִם נִתְעָרֵב וְלַד כֹּהֵן בִּוְלַד יִשְׂרָאֵל וְהִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶן סְפֵק כֹּהֵן. וְנוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי יִשְׂרָאֵל וְחֻמְרֵי כֹּהֲנִים. נוֹשְׂאִין נָשִׁים הָרְאוּיוֹת לִכְהֻנָּה וְאֵין מִטַּמְּאִים לְמֵתִים וְלֹא אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה. וְאִם נָשְׂאוּ גְּרוּשָׁה מוֹצִיאִין וְאֵינָן לוֹקִין: \n",
+ "שְׁנֵי כֹּהֲנִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶם. אוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת לְכֹהֵן אַחֵר וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן. נוֹתְנִין לוֹ עַל הַוָּלָד חֻמְרֵי שְׁנֵיהֶם. הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם וְהֵן אוֹנְנִין עָלָיו. הוּא אֵין מְטַמֵּא לָהֶם וְהֵם אֵינָן מְטַמְּאִין לוֹ. וְעוֹלֶה בְּמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה. וְאֵין חוֹלֵק. וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁמָר אֶחָד וּבֵית אָב אֶחָד נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁהֵן בָּאִין מִכֹּחַ נִשּׂוּאִין. אֲבָל בִּזְנוּת גָּזְרוּ חֲכָמִים שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהֻנָּה כְּלָל הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָבִיו הַוַּדַּאי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה יג) \"וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו\" עַד שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ מְיֻחָס אַחֲרָיו: \n",
+ "כֵּיצַד. עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים שֶׁפֵּרַשׁ אֶחָד מֵהֶם וּבָעַל שֶׁהֲרֵי הַוָּלָד כֹּהֵן וַדַּאי וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָבִיו שֶׁיִּתְיַחֵס לוֹ מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהֻנָּה. וְאֵינוֹ עוֹבֵד וְלֹא אוֹכֵל וְלֹא חוֹלֵק. וְאִם נִטְמָא לְמֵתִים אוֹ נָשָׂא גְּרוּשָׁה לוֹקֶה שֶׁאֵין כָּאן סְפֵק הֶתֵּר: \n"
+ ],
+ [
+ "כָּל הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת דֶּרֶךְ אֵיבָרִים אוֹ שֶׁחִבֵּק וְנִשֵּׁק דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְנֶהֱנָה בְּקֵרוּב בָּשָׂר הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ל) \"לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת\" וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר (ויקרא יח ו) \"לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה\". כְּלוֹמַר לֹא תִּקְרְבוּ לִדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי גִּלּוּי עֶרְוָה: \n",
+ "הָעוֹשֶׂה דָּבָר מֵחֻקּוֹת אֵלּוּ הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לָאָדָם לִקְרֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת אוֹ לִשְׂחֹק עִמָּהּ אוֹ לְהָקֵל רֹאשׁ. וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ אָסוּר. וּמַכִּין לַמִּתְכַּוֵּן לְדָבָר זֶה מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת כְּמִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ אָסוּר: \n",
+ "וְהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲסוּרִין בְּחַיָּבֵי לָאוִין. וּמֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַפְּנוּיָה וּלְבָדְקָהּ בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אִם הִיא נָאָה בְּעֵינָיו יִשָּׂאֶנָּה וְאֵין בָּזֶה צַד אִסּוּר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲבָל לֹא יִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ זְנוּת. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (איוב לא א) \"בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינַי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה\": \n",
+ "וּמֻתָּר לָאָדָם לְהַבִּיט בְּאִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֶרְוָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאַת לֵב מִמֶּנָּה בִּרְאִיָּה הוֹאִיל וְהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ לְאַחַר זְמַן אֵינוֹ בָּא בָּזֶה לִדְבַר מִכְשׁוֹל. אֲבָל לֹא יִשְׂחֹק וְלֹא יָקֵל רֹאשׁ עִמָּהּ שֶׁמָּא יַרְגִּיל לַעֲבֵרָה: \n",
+ "אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּאִשָּׁה כְּלָל בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. בְּאֵי זֶה שִׁמּוּשׁ אָמְרוּ רְחִיצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַצָּעַת מִטָּה לְפָנָיו וּמְזִיגַת הַכּוֹס. שֶׁאֵין עוֹשָׂה לְאִישׁ דְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ בִּלְבַד. וְאֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ: \n",
+ "הַמְחַבֵּק אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נוֹקְפוֹ עֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁנִּשֵּׁק לְאַחַת מֵהֶן כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה וַאֲחוֹת אִמּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָאָה כְּלָל הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר וְדָבָר אָסוּר הוּא וּמַעֲשֵׂה טִפְּשִׁים הוּא. שֶׁאֵין קְרֵבִין לְעֶרְוָה כְּלָל בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה חוּץ מֵהָאֵם לִבְנָהּ וְהָאָב לְבִתּוֹ: \n",
+ "כֵּיצַד. מֻתָּר הָאָב לְחַבֵּק בִּתּוֹ וּלְנַשְּׁקָהּ וְתִישַׁן עִמּוֹ בְּקֵרוּב בָּשָׂר. וְכֵן הָאֵם עִם בְּנָהּ כָּל זְמַן שֶׁהֵם קְטַנִּים. הִגְדִּילוּ וְנַעֲשָׂה הַבֵּן גָּדוֹל וְהַבַּת גְּדוֹלָה עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צָמַח זֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְהִיא יְשֵׁנָה בִּכְסוּתָהּ. וְאִם הָיְתָה הַבַּת בּוֹשָׁה לַעֲמֹד לִפְנֵי אָבִיהָ עֲרֻמָּה אוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת. וְכֵן אִם הָאֵם בּוֹשָׁה לַעֲמֹד בִּפְנֵי בְּנָהּ עֲרֻמָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן קְטַנִּים מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְהִכָּלֵם מֵהֶן אֵין יְשֵׁנִים עִמָּהֶם אֶלָּא בִּכְסוּתָן: \n",
+ "נָשִׁים הַמְסוֹלָלוֹת זוֹ בָּזוֹ אָסוּר וּמִמַּעֲשֵׂה מִצְרַיִם הוּא שֶׁהֻזְהַרְנוּ עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ג) \"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תַעֲשׂוּ\". אָמְרוּ חֲכָמִים מֶה הָיוּ עוֹשִׂים אִישׁ נוֹשֵׂא אִישׁ וְאִשָּׁה נוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְאִשָּׁה נִשֵּׂאת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים. אַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲשֶׂה זֶה אָסוּר אֵין מַלְקִין עָלָיו. שֶׁאֵין לוֹ לָאו מְיֻחָד וַהֲרֵי אֵין שָׁם בִּיאָה כְּלָל. לְפִיכָךְ אֵין נֶאֱסָרוֹת לִכְהֻנָּה מִשּׁוּם זְנוּת וְלֹא תֵּאָסֵר אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ בָּזֶה שֶׁאֵין כָּאן זְנוּת. וְרָאוּי לְהַכּוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת הוֹאִיל וְעָשׂוּ אִסּוּר. וְיֵשׁ לָאִישׁ לְהַקְפִּיד עַל אִשְׁתּוֹ מִדָּבָר זֶה וּמוֹנֵעַ הַנָּשִׁים הַיְדוּעוֹת בְּכָךְ מִלְּהִכָּנֵס לָהּ וּמִלָּצֵאת הִיא אֲלֵיהֶן: \n",
+ "אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֻתֶּרֶת הִיא לוֹ. לְפִיכָךְ כָּל מַה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאִשְׁתּוֹ עוֹשֶׂה. בּוֹעֵל בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה וּמְנַשֵּׁק בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁיִּרְצֶה. [וּבָא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ ] וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְאַף עַל פִּי כֵן מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ לְכָךְ וְשֶׁיְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת. וְלֹא יָסוּר מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם וּמִנְהָגוֹ שֶׁאֵין דָּבָר זֶה אֶלָּא כְּדֵי לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת: \n",
+ "אָסוּר לָאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר. הֲרֵי שֶׁהָיְתָה שַׁבָּת וְלֹא הָיָה לוֹ בַּיִת אַחֵר וְהָיָה הַנֵּר דָּלוּק הֲרֵי זֶה לֹא יְשַׁמֵּשׁ כְּלָל. וְכֵן אָסוּר לְיִשְׂרְאֵלִי לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם. שֶׁעַזּוּת פָּנִים הִיא לוֹ. וְאִם הָיָה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ בָּא לְהִמָּשֵׁךְ בְּכָךְ הֲרֵי זֶה מַאֲפִיל בְּטַלִּיתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ. וְאֵין נִזְקָקִין לְדָבָר זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ גָּדוֹל. וְדֶרֶךְ קְדֻשָּׁה לְשַׁמֵּשׁ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה: \n",
+ "אֵין דַּעַת חֲכָמִים נוֹחָה לְמִי שֶׁהוּא מַרְבֶּה בַּתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וְיִהְיֶה מָצוּי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ כְּתַרְנְגוֹל. וּפָגוּם הוּא עַד מְאֹד וּמַעֲשֵׂה בּוּרִים הוּא. אֶלָּא כָּל הַמְמַעֵט בַּתַּשְׁמִישׁ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְהוּא שֶׁלֹּא יְבַטֵּל עוֹנָה [אֶלָּא] מִדַּעַת אִשְׁתּוֹ. וְלֹא תִּקְּנוּ בָּרִאשׁוֹנָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ אֶלָּא כְּדֵי לְמַעֵט בַּתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה: \n",
+ "וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ אָדָם מִטָּתוֹ וְלִבּוֹ מְחַשֵּׁב בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. וְלֹא יִבְעל מִתּוֹךְ שִׁכְרוּת וְלֹא מִתּוֹךְ מְרִיבָה וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂנְאָה וְלֹא יָבוֹא עָלֶיהָ עַל כָּרְחָהּ וְהִיא יְרֵאָה מִמֶּנּוּ. וְלֹא כְּשֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מֵהֶן מְנֻדֶּה. וְלֹא יָבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְגָרְשָׁהּ. וְאִם עָשָׂה כֵּן הַבָּנִים אֵינָן הֲגוּנִים אֶלָּא מֵהֶן עַזֵּי פָּנִים וּמֵהֶן מוֹרְדִים וּפוֹשְׁעִים: \n",
+ "וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁכָּל אִשָּׁה חֲצוּפָה שֶׁהִיא תּוֹבַעַת תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה בְּפִיהָ. אוֹ הַמְפַתֶּה אִשָּׁהּ לְשֵׁם נִשּׂוּאִין. אוֹ הַמִּתְכַּוֵּן לָבוֹא עַל רָחֵל אִשְׁתּוֹ וּבָא עַל לֵאָה אִשְׁתּוֹ. וּמִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַהֲרֵי הַבֵּן סָפֵק. כָּל אֵלּוּ הַבָּנִים הַיִּלּוֹדִים מֵהֶם הֵם הַמּוֹרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים שֶׁיִּסּוּרֵי הַגָּלוּת בּוֹרְרִין אוֹתָן: \n",
+ "וְאָסוּר לְאָדָם לָבֹא עַל אִשְׁתּוֹ בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת אוֹ בַּגַּנּוֹת וּבַפַּרְדֵּסִין אֶלָּא בְּבֵית דִּירָה. שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּזְנוּת וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לִידֵי זְנוּת. וְהַבּוֹעֵל אֶת אִשְׁתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכֵן הַמְקַדֵּשׁ בְּבִיאָה וְהַמְקַדֵּשׁ בַּשּׁוּק וְהַמְקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁדּוּךְ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "וְאַכְסְנַאי אָסוּר בַּתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה עַד שֶׁיַּחְזֹר לְבֵיתוֹ. וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמִים עַל הָאִישׁ שֶׁיָּדוּר בְּבֵית חָמִיו שֶׁזּוֹ עַזּוּת פָּנִים הִיא. וְלֹא יִכָּנֵס עִמּוֹ לְמֶרְחָץ: \n",
+ "וְלֹא יִכָּנֵס אָדָם עִם אָבִיו לַמֶּרְחָץ. וְלֹא עִם בַּעַל אֲחוֹתוֹ. וְלֹא עִם תַּלְמִידוֹ. וְאִם הָיָה צָרִיךְ לְתַלְמִידוֹ מֻתָּר. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שְׁנֵי אַחִים כְּאֶחָד לַמֶּרְחָץ: \n",
+ "לֹא יְהַלְּכוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּעֵי רֹאשׁ בַּשּׁוּק. אַחַת פְּנוּיָה וְאַחַת אֵשֶׁת אִישׁ. וְלֹא תֵּלֵךְ אִשָּׁה בַּשּׁוּק וּבְנָהּ אַחֲרֶיהָ גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְפְּשׂוּ בְּנָהּ וְתֵלֵךְ אַחֲרָיו לְהַחֲזִירוֹ וְיִתְעַלְּלוּ בָּהּ הָרְשָׁעִים שֶׁתְּפָסוּהוּ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק: \n",
+ "אָסוּר לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה אָדָם דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ. וְלֹא יִשָּׂא קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁמְּנָאֲפִין בַּיָּד וּמוֹצִיאִין שִׁכְבַת זֶרַע לֹא דַּי לָהֶם שֶׁאִסּוּר גָּדוֹל הוּא אֶלָּא שֶׁהָעוֹשֶׂה זֶה בְּנִדּוּי הוּא יוֹשֵׁב וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה א טו) \"יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ\" וּכְאִלּוּ הָרַג הַנֶּפֶשׁ: \n",
+ "וְכֵן אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּקְשֶׁה עַצְמוֹ לְדַעַת אוֹ יָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הִרְהוּר. אֶלָּא אִם יָבוֹא לוֹ הִרְהוּר יַסִּיעַ לִבּוֹ מִדִּבְרֵי הֲבַאי (וְהַשְׁחָתָה) לְדִבְרֵי תּוֹרָה. שֶׁהִיא (משלי ה יט) \"אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן\". לְפִיכָךְ אָסוּר לְאָדָם לִישֹׁן עַל עָרְפּוֹ וּפָנָיו לְמַעְלָה עַד שֶׁיִּטֶּה מְעַט כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי קִשּׁוּי: \n",
+ "וְלֹא יִסְתַּכֵּל בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה וְעוֹף בְּשָׁעָה שֶׁמִּזְדַּקְקִין זָכָר לִנְקֵבָה. ומֻתָּר לְמַרְבִּיעֵי בְּהֵמָה לְהַכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲסוּקִין בִּמְלַאכְתָּן לֹא יָבוֹאוּ לִידֵי הִרְהוּר: \n",
+ "וְכֵן אָסוּר לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁהֵן עוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. אֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צֶמֶר שֶׁל אִשָּׁה שֶׁהוּא מַכִּירָהּ אָסוּר. שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר: \n",
+ "מִי שֶׁפָּגַע בְּאִשָּׁה בַּשּׁוּק אָסוּר לוֹ לְהַלֵּךְ אַחֲרֶיהָ אֶלָּא רָץ וּמְסַלְּקָהּ לַצְּדָדִין אוֹ לְאַחֲרָיו. וְכָל הַמְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק אַחֲרֵי אִשָּׁה הֲרֵי זֶה מִקַּלֵּי עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאָסוּר לַעֲבֹר עַל פֶּתַח אִשָּׁה זוֹנָה עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ה ח) \"וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ\": \n",
+ "וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי לִשְׁלֹחַ יָדוֹ בִּמְבוּשָׁיו שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. וַאֲפִלּוּ מִתַּחַת טִבּוּרוֹ לֹא יַכְנִיס יָדוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. וְאִם הִשְׁתִּין מַיִם לֹא יֶאֱחֹז בָּאַמָּה וְיַשְׁתִּין. וְאִם הָיָה נָשׂוּי מֻתָּר. וּבֵין נָשׂוּי וּבֵין שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי לֹא יוֹשִׁיט יָדוֹ לָאַמָּה כְּלָל אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו: \n",
+ "חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים הִתְפָּאֵר אֶחָד מֵהֶם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִסְתַּכֵּל בַּמִּילָה שֶׁלּוֹ. וּמֵהֶן מִי שֶּׁהִתְפָּאֵר שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנֵן מֵעוֹלָם בְּצוּרַת אִשְׁתּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ פּוֹנֶה מִדִּבְרֵי הֲבַאי לְדִבְרֵי הָאֱמֶת שֶׁהֵן אוֹחֲזוֹת לְבַב הַקְּדוֹשִׁים: \n",
+ "מִצְוַת חֲכָמִים שֶׁיַּשִּׂיא אָדָם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו סָמוּךְ לְפִרְקָן. שֶׁאִם יַנִּיחָן יָבוֹאוּ לִידֵי זְנוּת אוֹ לִידֵי הִרְהוּר. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (איוב ה כד) \"וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא\". וְאָסוּר לְהַשִּׂיא אִשָּׁה לְקָטָן שֶׁזֶּה כְּמוֹ זְנוּת הִיא: \n",
+ "וְאֵין הָאִישׁ רַשַּׁאי לֵישֵׁב בְּלֹא אִשָּׁה. וְלֹא יִשָּׂא עֲקָרָה וּזְקֵנָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. וּרְשׁוּת לָאִשָּׁה שֶׁלֹּא תִּנָּשֵׂא לְעוֹלָם אוֹ תִּנָּשֵׂא לְסָרִיס. וְלֹא יִשָּׂא בָּחוּר זְקֵנָה וְלֹא יִשָּׂא זָקֵן יַלְדָּה שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לִזְנוּת: \n",
+ "וְכֵן מִי שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין לֹא תָּדוּר עִמּוֹ בֶּחָצֵר שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לִידֵי זְנוּת. וְאִם הָיָה כֹּהֵן לֹא תָּדוּר עִמּוֹ בְּמָבוֹי. וּכְפָר קָטָן נִדּוֹן כְּמָבוֹי. הָיָה לָהּ מִלְוֶה אֶצְלוֹ עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְתָבְעוֹ. וּגְרוּשָׁה שֶׁבָּאָה עִם הַמְגָרֵשׁ לַדִּין מְנַדִּין אוֹתָן אוֹ מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת. וְאִם נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין מֻתֶּרֶת לְתָבְעוֹ בַּדִּין וְלָדוּר עִמּוֹ. וְאִם הָיָה לִבּוֹ גַּס בָּהּ אַף מִן הָאֵרוּסִין אָסוּר. וּמִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי הִיא נִדְּחֵת מִפָּנָיו. וְאִם הָיְתָה הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ הוּא יִדָּחֶה מִפָּנֶיהָ: \n",
+ "אָסוּר לְאָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה וְדַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג כט) \"אַל תַּחֲרשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ\". וְאִם הוֹדִיעָה בַּתְּחִלָּה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָהּ לְיָמִים מֻתָּר: \n",
+ "וְלֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה בִּמְדִינָה זוֹ וְאִשָּׁה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁמָּא יַאֲרִיכוּ הַיָּמִים וְנִמְצָא אָח נוֹשֵׂא אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְאֵינוֹ יָדוּעַ. וְאִם הָיָה אָדָם גָּדוֹל שֶׁשְּׁמוֹ יָדוּעַ וַהֲרֵי זַרְעוֹ מְפֻרְסָמִין וִידוּעִין הֲרֵי זֶה מֻתָּר: \n",
+ "לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחַת מְצֹרָעִים וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת נִכְפִּין. וְהוּא שֶׁהֻחְזְקוּ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים שֶׁיָּבוֹאוּ בְּנֵיהֶם כָּךְ: \n",
+ "אִשָּׁה שֶׁנִּשֵּׂאת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים וָמֵתוּ. לִשְׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא. וַאֲפִלּוּ נִתְקַדְּשָׁה יִכְנֹס. וְלֹא יִשָּׂא יִשְׂרָאֵל עַם הָאָרֶץ כֹּהֶנֶת שֶׁזֶּה כְּמוֹ חִלּוּל לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. וְאִם נָשָׂא אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה אֶלָּא מֵת בְּלֹא בָּנִים אוֹ מֵת הוּא אוֹ הִיא בִּמְהֵרָה אוֹ קְטָטָה תִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנָּשָׂא כֹּהֶנֶת הֲרֵי זֶה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח. הֲרֵי תּוֹרָה וּכְהֻנָּה כְּאֶחָד: \n",
+ "לֹא יִשָּׂא אָדָם בַּת עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאִם מֵת אוֹ גּוֹלֶה בָּנָיו עַמֵּי הָאָרֶץ יִהְיוּ שֶׁאֵין אִמָּן יוֹדַעַת כֶּתֶר הַתּוֹרָה. וְלֹא יַשִּׂיא בִּתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן בִּתּוֹ לְעַם הָאָרֶץ כְּמִיִ שֶׁכְּפָתָהּ וּנְתָנָהּ לִפְנֵי הָאֲרִי מַכֶּה וּבוֹעֵל וְאֵין לוֹ בּשֶׁת פָּנִים. וּלְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאִם מֵת אוֹ גּוֹלֶה בָּנָיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְכֵן יַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין דָּבָר מְגֻנֶּה וְלֹא מְרִיבָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם: \n"
+ ],
+ [
+ "אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִם עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת בֵּין זְקֵנָה בֵּין יַלְדָּה שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְגַלּוֹת עֶרְוָה. חוּץ מֵהָאֵם עִם בְּנָהּ וְהָאָב עִם בִּתּוֹ וְהַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה. וְחָתָן שֶׁפֵּרְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה קֹדֶם שֶׁיִּבְעל אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ אֶלָּא הִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים וְהוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים. וְאִם בָּא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ נִטְמֵאת מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ: \n",
+ "לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זָכוּר וְעַל הַבְּהֵמָה. לְפִיכָךְ אֵין אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהֶן. וְאִם נִתְרַחֵק אֲפִלּוּ מִיִּחוּד זָכוּר וּבְהֵמָה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מַרְחִיקִין הַבְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְיַחֲדוּ עִמָּהּ. וְאִסּוּר יִחוּד הָעֲרָיוֹת מִפִּי הַקַּבָּלָה: \n",
+ "כְּשֶׁאֵרַע מַעֲשֶׂה אַמְנוֹן וְתָמָר גָּזַר דָּוִד וּבֵית דִּינוֹ עַל יִחוּד פְּנוּיָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עֶרְוָה בִּכְלַל יִחוּד עֲרָיוֹת הִיא. וְשַׁמַּאי וְהִלֵּל גָּזְרוּ עַל יִחוּד כּוּתִית. נִמְצָא כָּל הַמִּתְיַחֵד עִם אִשָּׁה שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ בֵּין יִשְׂרְאֵלִית בֵּין כּוּתִית מַכִּין אֶת שְׁנֵיהֶן מַכַּת מַרְדּוּת הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה. וּמַכְרִיזִין עֲלֵיהֶן. חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ אִם נִתְיַחֵד אֵין לוֹקִין. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עָלֶיהָ שֶׁזִּנְּתָה וְנִמְצְאוּ מוֹצִיאִין לַעַז עַל הַבָּנִים שֶׁהֵן מַמְזֵרִים: \n",
+ "כָּל אִשָּׁה שֶׁאָסוּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְהִתְיַחֵד מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ. אֲבָל לֹא תִּתְיַחֵד יִשְׂרְאֵלִית עִם הַכּוּתִי וְאַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל כּוּתִי מְשַׁמַּרְתּוֹ וְאֵין לָהֶן בּוּשָׁה: \n",
+ "וְכֵן אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל לְכוּתִי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אָמָּנוּת. מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל מִשְׁכַּב זָכוּר. וְאֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפֻנְדָּקִיּוֹת שֶׁל כּוּתִים וַאֲפִלּוּ זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת: \n",
+ "וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף לְרוֹעֶה כּוּתִי אֲפִלּוּ זְכָרִים לְכוּתִים וּנְקֵבוֹת לְכוּתִית מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל הַרְבָּעַת בְּהֵמָה וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּזָכוּר וּבִבְהֵמָה וְנֶאֱמַר (ויקרא יט יד) \"וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל\": \n",
+ "וּמִפְּנֵי מָה אֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה נְקֵבָה לְכוּתִית מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן בְּחֶזְקַת נוֹאֲפִים וּכְשֶׁיָּבוֹא הַנּוֹאֵף לִשְׁכַּב עִם הַכּוּתִית זוֹ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמְצָאֶנָּה וְיִשְׁכַּב עִם הַבְּהֵמָה אוֹ אֲפִלּוּ יִמְצָאֶנָּה יִשְׁכַּב עִם הַבְּהֵמָה: \n",
+ "לֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה אַחַת אֲפִלּוּ עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה עַד שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם שָׁם. וְכֵן לֹא יִתְיַחֵד אִישׁ אֶחָד אֲפִלּוּ עִם נָשִׁים הַרְבֵּה. נָשִׁים הַרְבֵּה עִם אֲנָשִׁים הַרְבֵּה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְיִחוּד. הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִבַּחוּץ וְהַנָּשִׁים מִבִּפְנִים אוֹ הָאֲנָשִׁים מִבִּפְנִים וְהַנָּשִׁים מִבַּחוּץ וּפֵרְשָׁה אִשָּׁה אַחַת לְבֵין הָאֲנָשִׁים אוֹ אִישׁ לְבֵין הַנָּשִׁים אֲסוּרִין מִשּׁוּם יִחוּד. אֲפִלּוּ אִישׁ שֶׁעִסְקוֹ וּמְלַאכְתּוֹ עִם הַנָּשִׁים אָסוּר לוֹ לְהִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יִתְעַסֵּק עִמָּהֶן וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ אוֹ יִפְנֶה לִמְלָאכָה אַחֶרֶת: \n",
+ "מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִם שְׁתֵּי יְבָמוֹת. אוֹ עִם שְׁתֵּי צָרוֹת. אוֹ עִם אִשָּׁה וַחֲמוֹתָהּ. אוֹ עִם אִשָּׁה וּבַת בַּעְלָהּ. אוֹ עִם אִשָּׁה וּבַת חֲמוֹתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְאֵין מְחַפּוֹת זוֹ עַל זוֹ. וְכֵן מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִם אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ תִּינֹקֶת קְטַנָּה שֶׁיּוֹדַעַת טַעַם בִּיאָה וְאֵינָהּ מוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לְבִיאָה. שֶׁאֵינָהּ מְזַנָּה בְּפָנֶיהָ שֶׁהֲרֵי זוֹ מְגַלָּה אֶת סוֹדָהּ: \n",
+ "תִּינֹקֶת מִבַּת שָׁלֹשׁ וּלְמַטָּה וְתִינוֹק בֶּן תֵּשַׁע וּלְמַטָּה מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהֶן. שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶלָּא עַל יִחוּד אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְבִיאָה וְאִישׁ הָרָאוּי לְבִיאָה: \n",
+ "אַנְדְּרוֹגִינוּס אֵינוֹ מִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים. וְאִם נִתְיַחֵד אֵין מַכִּין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. אֲבָל הָאִישׁ מִתְיַחֵד עִם הָאַנְדְּרוֹגִינוּס וְעִם הַטֻּמְטוּם: \n",
+ "אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ בָּעִיר אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְיִחוּד. מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת בַּעְלָהּ עָלֶיהָ. וְאִם הָיָה זֶה גַּס בָּהּ כְּגוֹן שֶׁגָּדְלָה עִמּוֹ אוֹ שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ לֹא יִתְיַחֵד עִמָּהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּעְלָהּ בָּעִיר. וְכֵן כָּל הַמִּתְיַחֵד עִם אִשָּׁה וְהָיָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִחוּד: \n",
+ "מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. מִפְּנֵי שֶׁאִמּוֹת הַבָּנִים בָּאוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר לִבְנֵיהֶם וְנִמְצָא מִתְגָּרֶה בְּנָשִׁים. וְכֵן אִשָּׁה לֹא תְּלַמֵּד קְטַנִּים מִפְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁהֵן בָּאִין בִּגְלַל בְּנֵיהֶם וְנִמְצְאוּ מִתְיַחֲדִים עִמָּהּ. וְאֵין הַמְלַמֵּד צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שְׁרוּיָה עִמּוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר אֶלָּא הִיא בְּבֵיתָהּ וְהוּא מְלַמֵּד בִּמְקוֹמוֹ: \n",
+ "תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁתִּהְיֶינָה הַנָּשִׁים מְסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם אִישׁ מִשּׁוּם יִחוּד: \n",
+ "אֵין מְמַנִּין אֲפִלּוּ אָדָם נֶאֱמָן וְכָשֵׁר לִהְיוֹת שׁוֹמֵר חָצֵר שֶׁיֵּשׁ שָׁם נָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹמֵד בַּחוּץ שֶׁאֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לְאָדָם לְמַנּוֹת אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עַל בֵּיתוֹ שֶׁלֹּא יַנְהִיג אִשְׁתּוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה: \n",
+ "אָסוּר לְתַלְמִיד חָכָם לִשְׁכֹּן בְּחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַלְמָנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְיַחֵד עִמָּהּ מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וְכֵן אַלְמָנָה אֲסוּרָה לְגַדֵּל כֶּלֶב מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְלֹא תִּקְנֶה אִשָּׁה עֲבָדִים זְכָרִים אֲפִלּוּ קְטַנִּים מִפְּנֵי הַחֲשָׁד: \n",
+ "אֵין דּוֹרְשִׁין בְּסִתְרֵי עֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שֶׁהָאֶחָד טָרוּד בִּשְׁאֵלַת הָרַב וְהַשְּׁנַיִם נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין זֶה עִם זֶה וְאֵין דַּעְתָּם פְּנוּיָה לִשְׁמֹעַ. שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל עֲרָיוֹת. אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ דָּבָר שֶׁשָּׁמַע מוֹרֶה לְהָקֵל. לְפִיכָךְ אֵין דּוֹרְשִׁין אֶלָּא לִשְׁנַיִם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מְפַנֶּה דַּעְתּוֹ וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּשְׁמַע מִן הָרַב: \n",
+ "אֵין לְךָ דָּבָר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁהוּא קָשֶׁה לְרֹב הָעָם לִפְרשׁ אֶלָּא מִן הָעֲרָיוֹת וְהַבִּיאוֹת הָאֲסוּרוֹת. אָמְרוּ חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל הָעֲרָיוֹת בָּכוּ וְקִבְּלוּ מִצְוָה זוֹ בְּתַרְעוֹמוֹת וּבְכִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא י) \"בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו\" עַל עִסְקֵי מִשְׁפָּחוֹת: \n",
+ "וְאָמְרוּ חֲכָמִים גֵּזֶל וַעֲרָיוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמְּדָתָן. וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא קָהָל בְּכָל זְמַן וּזְמַן שֶׁאֵין בָּהֶן פְּרוּצִין בַּעֲרָיוֹת וּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת. [וְעוֹד] אָמְרוּ חֲכָמִים רֹב בְּגֵזֶל מִעוּט בַּעֲרָיוֹת וְהַכּל בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרַע: \n",
+ "לְפִיכָךְ רָאוּי לוֹ לְאָדָם לָכֹף יִצְרוֹ בְּדָבָר זֶה וּלְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבְמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה וּבְדֵעָה נְכוֹנָה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶן. וְיִזָּהֵר מִן הַיִּחוּד שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם הַגָּדוֹל. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ אוֹמְרִים לְתַלְמִידֵיהֶם הִזָּהֲרוּ בִּי מִפְּנֵי בִּתִּי הִזָּהֲרוּ בִּי מִפְּנֵי כַּלָּתִי. כְּדֵי לְלַמֵּד לְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ מִדָּבָר זֶה וְיִתְרַחֲקוּ מִן הַיִּחוּד: \n",
+ "וְכֵן יִנְהֹג לְהִתְרַחֵק מִן הַשְּׂחוֹק וּמִן הַשִּׁכְרוּת וּמִדִּבְרֵי עֲגָבִים שֶׁאֵלּוּ גּוֹרְמִין גְּדוֹלִים וְהֵם מַעֲלוֹת שֶׁל עֲרָיוֹת. וְלֹא יֵשֵׁב בְּלֹא אִשָּׁה שֶׁמִּנְהָג זֶה גּוֹרֵם לְטָהֳרָה יְתֵרָה. גְּדוֹלָה מִכָּל זֹאת אָמְרוּ יַפְנֶה עַצְמוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְיַרְחִיב דַּעְתּוֹ בַּחָכְמָה שֶׁאֵין מַחְשֶׁבֶת עֲרָיוֹת מִתְגַּבֶּרֶת אֶלָּא בְּלֵב פָּנוּי מִן הַחָכְמָה. וּבַחָכְמָה הוּא אוֹמֵר (משלי ה יט) \"אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֵּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד\": \n"
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Torat Emet 363",
+ "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות איסורי ביאה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/Maimonides' Mishneh Torah, edited by Philip Birnbaum, New York, 1967.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/Maimonides' Mishneh Torah, edited by Philip Birnbaum, New York, 1967.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..1bf17e6847ddd48fe15bfd5b0ed0a590f51d9f5a
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/Maimonides' Mishneh Torah, edited by Philip Birnbaum, New York, 1967.json
@@ -0,0 +1,98 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Mishneh Torah, Ritual Slaughter",
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002108864",
+ "versionTitle": "Maimonides' Mishneh Torah, edited by Philip Birnbaum, New York, 1967",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "digitizedBySefaria": true,
+ "versionTitleInHebrew": "משנה תורה להרמב״ם, נערך בידי פיליפ בירנבאום, ניו יורק 1967",
+ "shortVersionTitle": "Philip Birnbaum, 1967",
+ "purchaseInformationImage": "https://storage.googleapis.com/sefaria-physical-editions/5461d96b1450aa174505915af1fb03d5.png",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות שחיטה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ "The biblical positive command is that if anyone wishes to eat the meat of cattle, beasts or birds, he must first perform the rite of sheḥitah; only thereafter he may eat it, as it is written: \"You shall slaughter any of your cattle or sheep\" (Deuteronomy 12:21).— —",
+ "",
+ "",
+ "This mode of slaughtering, which is spoken of in the Torah indefinitely, must be explained, so as to know on what organ of the animal sheḥitah is performed; what is the extent of sheḥitah; with what instrument, when, where and how sheḥitah is executed; what things invalidate sheḥitah; and who may serve as a shoḥet. All these details are implied in the biblical command, which states: \"You shall slaughter any of your cattle or sheep … as I have instructed you, and you may eat to your heart's content in your settlements.\" All these details were commanded orally, like the rest of the Oral Torah which is referred to as Mitzvah (commandment), as we have explained in the introduction to this work.",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "With what is sheḥitah performed? With any instrument, whether it is a metal knife or a flint, a piece of glass or a shell of reed, and similar things that cut, provided that the edge is sharp and without a notch. If, however, there was something like a ridge on the edge of the sheḥitah instrument, even the smallest perceptible ridge, the sheḥitah is defective.",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "The shoḥet must examine the edge of the knife and both sides. How should he examine it? He should first pass the finger and then the finger-nail along its three sides, namely the edge and both sides, to make sure that it is without any notch whatever. After that, he may use it for sheḥitah.",
+ "The shoḥet must again examine the knife after sheḥitah in a like manner, because if he should discover a notch in it after sheḥitah, it would be a doubtful case of nevelah: the knife may have become notched inside the hide, so that when he cut the windpipe and the gullet he did so with a defective knife. Accordingly, the person who slaughters several animals or several birds must examine the knife after each of them. If he failed to do so, and upon examining the knife at the end of the sheḥitah it was discovered to be defective, all the animals are regarded as doubtful cases of nevelah, even the first.",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "When may sheḥitah be performed? At any time, day or night, as long as the shoḥet has a torch with him, so that he can see what he is doing. If he performed sheḥitah in the dark, it is valid nevertheless."
+ ],
+ [],
+ [
+ "There are five things that spoil the sheḥitah act, and the essential sheḥitah requirement is to be cautious about each. They are: delay, pressing, digging, slipping, and tearing.",
+ "What is meant by delay? If a man began the sheḥitah act and before finishing it he raised his hand and paused, whether unintentionally or intentionally, or under compulsion, and then he or another person completed it, his sheḥitah is defective if he delayed as much time as would be required to raise the animal and make it lie down and slaughter it; but if he delayed less than that, his sheḥitah act is valid.",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "What is meant by digging? If, for example, he inserted the knife between the windpipe and the gullet, it is immaterial whether he cut through the upper tube upward or the lower tube downward, which is the mode of sheḥitah, it is defective.",
+ "",
+ "What is meant by pressing? If, for example, he struck the neck with a knife, as it is done with a sword, and cut the tubes with a single stroke, without passing the knife forward and backward, or if he placed the knife on the neck and pressed it downward and cut through the tubes as one would cut radish or cucumber, it is defective.",
+ "What is meant by slipping? If the shoḥet cut in a slanting direction, upward the windpipe, a place which is improper for sheḥitah.— —",
+ "",
+ "What is meant by tearing? If, for instance, the windpipe or the gullet was torn out or removed from its regular position before the completion of the sheḥitah act. If, however, he cut through one tube of a bird, or most of it, and then the second tube became detached, his sheḥitah is valid."
+ ],
+ [
+ "",
+ "",
+ "If a Jewish person already knows the sheḥitah laws, he should nevertheless refrain from performing the sheḥitah act when all by himself, but should perform it in the presence of an expert many times until he becomes experienced and skillful. If, however, he did perform it all by himself, his sheḥitah is valid.",
+ "If a person who is familiar with the sheḥitah laws has performed the act of sheḥitah in the presence of an expert till he has gained experience, he is called expert. All experts may perform sheḥitah by themselves from the start. Even women and slaves, if they are experts, may perform sheḥitah from the start (that is, their sheḥitah performance is absolutely legitimate).",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "Those Sadducees and Boethusians, their disciples and all who go astray after them, who do not believe in the Oral Torah, the sheḥitah they perform is invalid. If, however, they perform it in our presence, it is legitimate; their sheḥitah is prohibited only because they are likely to perform it wrongly. Since they do not believe in the sheḥitah regulations, they cannot be trusted when they say \"we have not acted wrongly.\""
+ ],
+ [
+ "We have already explained, among the laws concerning forbidden foods, that the biblical term terefah refers to an animal on the verge of death; the word terefah is used only because Scripture speaks of ordinary experience, as when a lion or some other beast has mauled an animal, and it is not yet dead.",
+ "There are other diseases, if they occur to an animal, it is to be regarded as terefah. These rules were handed down to Moses at Sinai.— —"
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..3386818fc5965c8785643132038a050ad67b0079
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007.json
@@ -0,0 +1,337 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Mishneh Torah, Ritual Slaughter",
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001020101/NLI",
+ "versionTitle": "Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007",
+ "status": "locked",
+ "priority": 2.0,
+ "license": "CC-BY-NC",
+ "versionNotes": "\n Dedicated in memory of Irving Montak, z\"l
© Published and Copyright by Moznaim Publications.
Must obtain written permission from Moznaim Publications for any commercial use. Any use must cite Copyright by Moznaim Publications. Released into the commons with a CC-BY-NC license.\n ",
+ "digitizedBySefaria": false,
+ "shortVersionTitle": "Trans. by Eliyahu Touger, Moznaim Publishing",
+ "purchaseInformationImage": "https://storage.googleapis.com/sefaria-physical-editions/touger-mishneh-torah-hilkhot-teshuvah-purchase-img.png",
+ "purchaseInformationURL": "https://moznaim.com/products/mishneh-torah-rambam",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות שחיטה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ "It is a positive commandment for one who desires to partake of the meat of a domesticated animal, wild beast, or fowl to slaughter [it] and then partake of it, as [Deuteronomy 12:21] states: \"And you shall slaughter from your cattle and from your sheep.\" And with regard to a firstborn animal with a blemish, [ibid.:22] states: \"As one would partake of a deer and a gazelle.\" From this, we learn that a wild beast is [governed by] the same [laws] as a domesticated animal with regard to ritual slaughter.
And with regard to a fowl, [Leviticus 17:13] states: \"that will snare a beast or a fowl as prey... and shed its blood.\" This teaches that shedding the blood of a fowl is analogous to shedding the blood of a wild beast.",
+ "The laws governing ritual slaughter are the same in all instances. Therefore one who slaughters a domesticated animal, beast, or fowl should first recite the blessing: \"[Blessed...] who sanctified us with His commandments and commanded us concerning ritual slaughter.\" If he did not recite a blessing, either consciously or inadvertently, the meat is permitted.
It is forbidden to partake of a slaughtered animal throughout the time it is in its death throes. When a person partakes of it before it dies, he transgresses a negative commandment. [This act] is included in the prohibition [Leviticus 19:26]: \"Do not eat upon the blood.\" He does not, however, receive lashes.
It is permitted to cut meat from it after it has been ritually slaughtered, but before it dies. That meat should be salted thoroughly, washed thoroughly, and left until the animal dies. Afterwards, it may be eaten.",
+ "Fish and locusts need not be slaughtered. Instead, gathering them causes them to be permitted to be eaten. [This is indicated by Numbers 11:22]: \"Can sheep and cattle be slaughtered for them that will suffice them? If all the fish of the sea would be gathered for them....\" This indicates that gathering fish is like slaughtering cattle and sheep. And with regard to locusts, [Isaiah 33:4] states: \"the gathering of the locusts,\" i.e., gathering alone [is sufficient]. Therefore if fish die naturally in the water, they are permitted. And it is permitted to eat them while they are alive.",
+ "The slaughter which the Torah mentions without elaboration must be explained so that we know: a) which place in the animal is [appropriate] for ritual slaughter?, b) what is the measure of the slaughtering process?, c) with what do we slaughter?, d) when do we slaughter?, e) in which place [on the animal's neck] do we slaughter? f) how do we slaughter, g) what factors disqualify the slaughter? h) who can slaughter?
We were commanded concerning all of these factors in the Torah with the verse [Deuteronomy 12:21]: \"And you shall slaughter from your cattle... as I commanded you.\" All of these factors were commanded to us orally as is true with regard to the remainder of the Oral Law which is called \"the mitzvah,\" as we explained in the beginning of this text.",
+ "The place where an animal should be slaughtered is the neck. The entire neck is acceptable for slaughtering.
What is implied? With regard to the gullet, from the beginning of the place where when it is cut, it contracts until the place where hair grows and it begins appearing fissured like the stomach, this is the place of slaughter with regard to the gullet.",
+ "If one slaughters above this place - in the area called the entrance to the gullet - or below this place - i.e., the beginning of the digestive system, the slaughter is unacceptable.
The measure of the entrance to the gullet above which is unfit for slaughter in an animal or a beast is so one can grab it with two fingers. With regard to a fowl, it depends on its size. The lower limit extends until the crop.",
+ "Where is the place of slaughter with regard to the windpipe? From the slant of its cap downward until the beginning of the flank of the lung when the animal extends its neck to pasture, this is the place of slaughter with regard to the windpipe. The area opposite this place on the outside is called the neck.",
+ "When the animal strained itself and extended its neck exceedingly or the slaughterer applied exertion to the signs and extended them upward, but slaughtered in the neck at the place of slaughter, there is an unresolved doubt whether [the animal] is a nevelah. For the place where the gullet and windpipe were cut is not the place where [the animal] is [usually] slaughtered.",
+ "The slaughterer must slaughter in the center of the neck. If he slaughters to the side, it is acceptable.
What is the measure of slaughter? That one [cut] the two identifying marks, the windpipe and the gullet. Superior slaughter involves cutting both of them, whether for an animal or a fowl and a slaughterer should have this intent. [After the fact,] if one cut the majority of one of them for a fowl and the majority of both of them for an animal or a beast, the slaughter is acceptable.",
+ "When one cut one sign entirely and half of the other sign when slaughtering an animal, his slaughter is unacceptable. If he cut the majority of both signs, even though in each instance he cuts only a hair's breadth more than half, it is acceptable. Since he cut even the slightest amount more than half, he has cut the majority.",
+ "If he cut half of one and half of the other - even in a fowl - the slaughter is unacceptable. When a windpipe is half slit and one cut a little more on the place of the slit, making the cut a majority, the slaughter is acceptable. [This applies] whether one begins [on a portion of the windpipe] that is intact and reaches the slit or one inserts the knife into the slit and [increases its size until it] reaches the majority.",
+ "Every slaughterer must check the signs after he slaughters. If he did not check and the animal's head was cut off before he could check, [the animal] is [considered] a nevelah. [This applies even] if the slaughterer was adroit and expert.",
+ "During its lifetime, every animal is considered to be forbidden until it is definitely known that it was slaughtered in an acceptable manner.",
+ "With what can we slaughter? With any entity, with a metal knife, a flint, glass, the edge of a bulrush, or the like among the entities that cut. [This applies] provided its edge is sharp and does not have a barb. If, however, there was a spike at the edge of the entity with which one slaughters, even if the spike is very small, the slaughter is unacceptable.",
+ "If the spike was on only one side of the knife, one should not slaughter with it [at the outset]. [After the fact,] if one slaughtered with it using the side on which the blemish was not detectable, the slaughter is acceptable.",
+ "What is implied? There was a knife that was checked by passing it [over one's finger] and no blemish was felt on it, but when one drew it back, one felt that it had a blemish. If one slaughtered with it by passing it forwards and did not draw it back, the slaughter is acceptable. If one drew it back, the slaughter is unacceptable.",
+ "When a knife ascends and descends [in a curve] like a snake but does not have a blemish, one may slaughter with it as an initial and preferred option. When the edge of a knife is smooth, but is not sharp, one may slaughter with it, since it does not have a blemish. Even though one passes it back and forth the entire day until the slaughter [is completed], the slaughter is acceptable.",
+ "When a sharp knife has been whetted, but its [blade] is not smooth, instead, touching it is like touching the tip of an ear of grain which becomes snarled on one's finger, [nevertheless,] since it does not have a blemish, one may slaughter with it.",
+ "When a person uproots a reed or a tooth or cuts off a flint or a nail, if they are sharp and do not have a blemish, one may slaughter with them. If one stuck them into the ground, one should not slaughter with them while they are stuck into the ground. [After the fact,] if one slaughtered [in such a situation], one's slaughter is acceptable.",
+ "When one slaughtered with these entities when they were connected from the beginning of their existence, before they were uprooted, the slaughter is unacceptable even if they do not have a blemish.",
+ "If one took the jawbone of an animal that had sharp teeth and slaughtered with it, it is unacceptable, for they are like a sickle. When, however, only one tooth is fixed in a jaw, one may slaughter with it as an initial and preferred option, even though it is set in the jaw.",
+ "When one made a knife white-hot in fire and slaughtered with it, the slaughter is acceptable. If one side of a knife is [jagged-edge like] a sickle and the other side is desirable, [i.e., smooth,] one should not slaughter with the desirable side as an initial and preferred measure. [This is] a decree lest one slaughter with the other side. If one slaughtered [with it], since one slaughtered with the desirable side, the slaughter is acceptable.",
+ "A slaughterer must check the knife at its tip and at both of its sides [before slaughtering]. How must he check it? He must pass it over and draw it back over the flesh of his finger and pass it over and draw it back over his fingernail on three edges, i.e., its tip and both of its sides so that it will not have a blemish at all. [Only] afterwards, should he slaughter with it.",
+ "It must [also] be inspected in this manner after slaughter. For if a blemish is discovered on it afterwards, there is an unresolved doubt whether the animal is a nevelah. For perhaps [the knife] became blemished [when cutting] the skin and when he cut the signs, he cut them with a blemished knife.
For this reason, when a person slaughters many animals or many fowl, he must inspect [the knife] between each [slaughter]. For if he did not check, and then checked [after slaughtering] the last one and discovered [the knife] to be blemished, there is an unresolved doubt whether all of them - even the first - are nevelot or not.",
+ "When one inspected a knife, slaughtered with it, but did not inspect it after slaughtering, and then used it to break a bone, a piece of wood, or the like, and afterwards, inspected it and discovered it to be unacceptable, his slaughter is acceptable. [The rationale is that] the prevailing assumption is that the knife became blemished on the hard entity which it was used to break. Similarly, if one was negligent and did not check his knife [after slaughtering] or the knife was lost before it could be checked, the slaughter is acceptable.",
+ "Whenever a slaughterer does not have the knife with which he slaughters inspected by a wise man and uses it to slaughter for himself, we inspect it. If it is discovered to be desirable [and passes] the examination, we, nevertheless, place him under a ban of ostracism [lest] he rely on himself on another occasion and then the knife will be blemished, but he will still slaughter with it. If [upon examination] the knife is discovered to be blemished, he is removed from his position and placed under a ban of ostracism. We pronounce all the meat that he slaughtered to be unacceptable.",
+ "How long must the knife with which one slaughters be? Even the slightest length, provided it is not [overly] thin to the extent that it pierces and does not slit like the head of a blade or the like.",
+ "When can one slaughter? Any time, whether during the day or during the night, provided that [at night] he has a torch with him so that he sees what he is doing. If a person slaughters in darkness, his slaughter is acceptable.",
+ "When a person inadvertently slaughters on Yom Kippur or the Sabbath, his slaughter is acceptable, even though were he to have been acting willfully he would be liable for his life or for lashes [for slaughtering] on Yom Kippur."
+ ],
+ [
+ "It is permitted to slaughter an animal in any place except the Temple courtyard. For only animals consecrated for [sacrifice on the altar] may be sacrificed in the Temple courtyard. Ordinary animals, by contrast, whether domesticated animals, beasts, or fowl, are forbidden to be sacrificed in the Temple courtyard. Similarly, [Deuteronomy 12:21] states with regard to meat [which man] desires [to eat]: \"When the place that God will choose will be distant from you... and you shall slaughter from your cattle and your sheep... and you shall eat in your gates.\" One may infer that meat [which man] desires [to eat] may be slaughtered only outside \"the place that God will choose.\"",
+ "[Meat from animals] slaughtered outside this [holy] place is permitted to be eaten everywhere. If, however, one slaughters an ordinary animal in the Temple courtyard, that meat is ritually pure, but it is forbidden to benefit from it like meat mixed with milk and the like. It must be buried; [if it is burnt,] its ashes are forbidden [to be used].
[The above applies] even if one slaughters for healing purposes, to feed a gentile, or to feed dogs. If, however, one cuts off an animal's head in the Temple courtyard, one rips the signs from their place, a gentile slaughters, [a Jew] slaughters, but the animal was discovered to be trefe, or one slaughters a non-kosher domesticated animal, beast, or fowl in the Temple courtyard, it is permitted to benefit from all of the above.",
+ "This does not apply only to domesticated animals or beasts. Instead, it is forbidden to bring all ordinary food into the Temple courtyard. [This includes] even meat from a slaughtered [animal], fruit, or bread. If one transgresses and brings in such food, it is permitted to partake of this food as it was beforehand.
All of the above concepts are part of the Oral Tradition. Whenever anyone slaughters in the Temple courtyard or eats an olive-sized portion of the meat of ordinary [animals that were] slaughtered in the Temple courtyard, he is liable for stripes for rebellious conduct.",
+ "[The following rule applies when] a person says: \"This animal is [consecrated as] a peace offering, but [the fetus it is carrying] remains of ordinary status.\" If it is slaughtered in the Temple courtyard, it is permitted to partake of its offspring, because it is forbidden to slaughter [the mother] outside [the Temple courtyard].",
+ "One should not slaughter into seas or rivers, lest [an onlooker] say: \"He is worshipping the water,\" and it would appear as if he is offering a sacrifice to the water. Nor should one slaughter into a utensil filled with water, lest one say: \"He is slaughtering into the form that appears in the water.\" Nor should he slaughter into utensils or into a pit for this is the way of idolaters. If one slaughters in the above manner, his slaughter is acceptable.",
+ "One may slaughter into murky water in which an image may not be seen. Similarly, one may slaughter outside a pit and allow the blood to flow and descend into a pit. One should not do this in the marketplace so as not to mimic the gentiles. [Indeed,] if one slaughters into a pit in the marketplace, it is forbidden to eat from his slaughter until his [character] is examined, lest he be a heretic.
It is permitted to slaughter on the wall of a ship, [although] the blood will flow down the wall and descend into the water. [Similarly,] it is permitted to slaughter above [the outer surface of] utensils.",
+ "How does one slaughter? One extends the neck and passes the knife back and forth until [the animal] is slaughtered. Whether the animal was lying down or it was standing and one held the back of its neck, held the knife in his hand below, and slaughtered, the slaughter is acceptable.",
+ "If one implanted a knife in the wall and brought the neck [of an animal back and forth] over it until it was slaughtered, the slaughter is acceptable, provided the neck of the animal is below and the knife is above. For if the neck of the animal will be above the knife, it is possible that the animal will descend with the weight of its body [on the knife] and cut [its throat] without [it being brought back and forth]. This is not ritual slaughter, as will be explained. Therefore, if we are speaking about a fowl, whether its neck is above the knife that is implanted or below it, the slaughter is acceptable.",
+ "When a person slaughters and draws the knife forward, but does not draw it back, draws it back, but does not draw it forward, his slaughter is acceptable.
If he drew the knife back and forth until he cut off the head entirely, his slaughter is acceptable. [The following rules apply if] he drew the knife forward, but did not draw it back, drew it back, but did not draw it forward, and cut off the head while drawing it forward alone or drawing it back alone. If the knife is twice as long as the width of the neck of the animal being slaughtered, his slaughter is acceptable. If not, his slaughter is not acceptable.
If one slaughters the heads [of two animals] together, his slaughter is acceptable.",
+ "When two people hold unto a knife together - even when one is holding from one side and the other from the other side - and they slaughter together, the slaughter is acceptable. Similarly, if two people hold two knives and both slaughter simultaneously in two places in the neck, their slaughter is acceptable. This applies even if one slit the gullet alone or its majority and the other cut the windpipe or its majority in another place, this slaughter is acceptable even though the slaughter was not entirely in the same place.
Similarly, slaughter in the form of a reed and slaughter in the form of a comb are acceptable.",
+ "The slaughter of ordinary animals does not require focused attention. Even if one slaughtered when [wielding a knife] aimlessly, in jest, or [even] if he threw a knife to implant it in the wall and it slaughtered an animal as it was passing, since it slaughtered properly in the appropriate place and with the appropriate measure, it is acceptable.",
+ "Accordingly, when a deafmute, an emotional or an intellectual unstable individual, a minor, a drunk whose mind is befuddled, a person who became overtaken by an evil spirit slaughters and others observe that he slaughters in the correct manner, [the slaughter] is acceptable.
If, by contrast, a knife falls and slaughters [an animal] on its way, it is not acceptable even if it slaughtered it in [the appropriate] manner. For [Deuteronomy, loc. cit.] states: \"You shall slaughter,\" implying that a man must slaughter. [His actions are acceptable,] even if he does not intend to slaughter.",
+ "[The following laws apply if there is] a stone or wooden wheel with a knife affixed to it. If a person turned the wheel and placed the neck of a fowl or an animal opposite it and slaughtered by turning the wheel, [the slaughter] is acceptable. If water is turning the wheel and he placed the neck of [the animal] opposite it while it was turning causing it to be slaughtered, it is unacceptable. If a person caused the water to flow until they turned the wheel and caused it to slaughter by turning it, [the slaughter] is acceptable. For [the activity] came as a result of man's actions.
When does the above apply? With regard to the first turn, for that comes from man's power. The second and subsequent turns, however, do not come from man's power, but from the power of the flowing water.",
+ "When a person slaughters for the sake of mountains, hills, seas, rivers, or deserts, his slaughter is unacceptable even when he does not intend to worship these entities, but merely for curative purposes or the like according to the empty words related by the gentiles, the slaughter is unacceptable. If, however, one slaughtered for the sake of the spiritual source of the sea, the mountain, the stars, the constellations, or the like, it is forbidden to benefit from the animal like all offerings brought to false deities.",
+ "When a person slaughters an animal [with the intent of] sprinkling its blood for the sake of false deities or burning its fats for the sake of false deities, it is forbidden. For we derive [the laws governing] one's intent outside [the Temple] with regard to [slaughtering] ordinary animals from those pertaining to the intent with regard to [slaughtering] consecrated animals within [the Temple]. For such an intent disqualifies them, as will be explained in Hilchot Pesulei HaMukdashim.",
+ "When a person slaughtered [an animal] and afterwards, thought to sprinkle its blood for the sake of false deities or to burn its fats for the sake of false deities, it is forbidden because of the doubt involved. Perhaps the ultimate result showed what his initial intent was and it was with this intent that he slaughtered.",
+ "When a person slaughters [an animal] for the sake of [a type of] sacrifice for which one could consecrate an animal through a vow or through a pledge, the slaughter is unacceptable. For this is comparable to slaughtering consecrated animals outside [the Temple courtyard]. If he slaughters [an animal] for the sake of [a type of] sacrifice for which one could not designate an animal through a vow or through a pledge, the slaughter is acceptable.",
+ "What is implied? When one slaughters [an animal] for the sake of a burnt offering, for the sake of a peace offering, for the sake of a thanksgiving offering, or for the sake of a Paschal offering, the slaughter is unacceptable. Since a Paschal offering may be designated every year at any time one desires, it resembles a sacrifice that can be consecrated through a vow or through a pledge.
If one slaughters [an animal] for the sake of a sin offering, for the sake of a certain guilt offering, for the sake of a doubtful guilt offering, for the sake of a firstborn offering, for the sake of a tithe offering, or for the sake of a substitute [for any offering], the slaughter is acceptable.",
+ "When a person is liable for a sin offering and he slaughters, saying: \"For the sake of my sin offering,\" his slaughter is unacceptable. If he had a sacrificial animal in his home and he slaughters, saying: \"For the sake of a substitution for my sacrifice,\" his slaughter is unacceptable, for he substituted the animal [for the consecrated one].",
+ "When a woman slaughters for the sake of the burnt offering brought by a woman who gave birth, saying: \"This is for the sake of my burnt offering,\" her slaughter is acceptable. [The rationale is that the obligation to bring] the burnt offering of a woman who gave birth cannot be initiated through a vow or through a pledge and this woman has not given birth and thus is not obligated to bring a burnt offering. We do not suspect that she had a miscarriage. For it will become public knowledge if a woman miscarries.
When, by contrast, a person slaughters for the sake of a burnt offering brought by a Nazarite, his slaughter is unacceptable even if he is not a Nazarite. [The rationale is that] the fundamental dimension of being a Nazarite is a vow like other vows.",
+ "When two people hold a knife and slaughter, one has in mind an intent that would disqualify the slaughter and the other has nothing at all in mind - or even if he had in mind an intent that is permitted - the slaughter is unacceptable. Similarly, if they slaughtered one after the other and one had an intent that disqualifies the slaughter, it is disqualified.
When does the above apply? When [the person with the undesirable intent] has a share in the animal. If, however, he does not have a share in the animal, it does not become forbidden. For a Jewish person does not cause something that does not belong to him to become forbidden. He is acting only to cause his colleague anguish.",
+ "When a Jew slaughters for a gentile, the slaughter is acceptable regardless of the thoughts the gentile has in mind. For we are concerned only with the thoughts of the person slaughtering and not the thoughts of the owner of the animal. Therefore when a gentile - even a minor - slaughters for the sake of a Jew, the animal he slaughters is a nevelah, as will be explained."
+ ],
+ [
+ "There are five factors that disqualify ritual slaughter and the fundamentals of the laws of shechitah are to guard against each of these factors: They are: shehiyah, dirasah, chaladah, hagramah, and ikur.",
+ "What is meant by shehiyah? A person began to slaughter and lifted up his hand before he completed the slaughter and waited. Whether he did so inadvertently, intentionally, or because of forces beyond his control, [the following rules apply] if he or another person completed the slaughter. If he waited the amount of time it would take to lift up the animal, cause it to lie down, and slaughter it, his slaughter is not acceptable. If he waited less than this amount of time, his slaughter is acceptable.",
+ "With regard to a small domesticated animal:, the measure of shehiyah is the amount of time it would take to lift up the animal, cause it to lie down, and slaughter it. With regard to a large domestic animal, the measure of shehiyah is the amount of time it would take to lift up the animal, cause it to lie down, and slaughter it. With regard to a fowl, the measure of shehiyah is the amount of time it would take to lift up a small animal, cause it to lie down, and slaughter it.",
+ "When a person cut [the signs] for a while, waited for a while, cut for a while, waited for a while until he concluded the slaughter without waiting the measure that disqualifies an animal at any one time, but over the times he waited over the entire period would equal the measure of shehiyah, there is an unresolved doubt whether [the animal is considered] a nevelah.
Similarly, if he waited the amount of time it takes to lift up the animal, cause it to lie down, and cut only a portion of the signs, but not to slaughter it entirely, there is an unresolved doubt whether [the animal is considered] a nevelah.",
+ "If he slaughtered the majority of one of the signs for a fowl or the majority of both signs for an animal, the slaughter is permitted even if he waited half the day and then returned and finished cutting the signs. For since the minimum measure for slaughter was met, it is as if he is cutting slaughtered meat.",
+ "If one cuts half or less of the windpipe and waits an extended period, he may return and complete the slaughter; [his previous acts] are of no consequence. If, however, he cut the majority of [an animal's] windpipe or perforated the gullet even slightly and then waited the [disqualifying] measure, [the slaughter] is unacceptable. [This applies] whether he returned and completed cutting where he began or slaughtered the animal entirely in a different place. [The rationale is] that when the majority of the windpipe is slit or the gullet of either an animal or a fowl is perforated even slightly, the animal is comparable to a nevelah and ritual slaughter is not effective for it, as will be explained.",
+ "It is thus explained for you that the concept of shehiyah does not exist with regard to the windpipe of a fowl at all. For if he slit the majority of the windpipe and waited, he has already completed the slaughter of [the fowl]. When he goes back and completes it, it is as if he is cutting meat. If he slit less than half the windpipe and waited, he may return and [complete the] slaughter whenever he desires, for it is not disqualified as a nevelah unless the majority of the windpipe has been cut.",
+ "[The following rules apply when] one slaughtered a fowl and waited, but does not know whether the gullet was perforated or not. He should return and cut the windpipe alone in another place, let [the fowl] be until it dies, and then check the gullet from the inside. If a drop of blood was not found on it, it is apparent that it was not perforated and it is acceptable.",
+ "What is meant by chaladah? For example, one inserted the knife between one sign and another. Whether one then slits the upper sign above or cuts the lower sign below in the manner of ritual slaughter, [the slaughter] is unacceptable.",
+ "If he inserted the knife beneath the [animal's] skin and slit both the signs in the ordinary fashion, hid the knife under tangled wool, or spread a cloth over the knife and the neck and slaughtered under the cloth, since the knife is not openly revealed, there is an unresolved doubt whether [the animal is considered] a nevelah. Similarly, if slaughtered less than half the signs with chaladah and completed the slaughter without chaladah, there is an unresolved doubt whether [the animal is considered] a nevelah.",
+ "What is meant by dirasah? For example, one struck the neck with a knife as one strikes with a sword, cutting the signs at one time, without passing [the knife] back and forth or one placed the knife on the neck and pressed, cutting downward like one cuts radishes or squash until he cuts the signs, [the slaughter] is unacceptable.",
+ "What is meant by hagramah? This refers to one who slaughters at a high point on the windpipe where it is not fit to slaughter. There are two [nodes, like kernels of] wheat at the top of the windpipe, at the large ring. [The following rules apply if] one slaughtered in the midst of these kernels. If he left even the slightest portion of them intact above [the place of slaughter], it is acceptable, for he slaughtered from the slanting cap [of the windpipe] or lower. This is within the place that is fit for ritual slaughter. If, however, he did not leave any portion of them intact, but instead cut above them, this is considered as [being slaughtered with] hagramah and it is unacceptable.",
+ "If one slit the majority of one sign [for a fowl] or the majority of both signs [for an animal] and then completed the slaughter through dirasah or hagramah, it is acceptable, for the minimum measure was slaughtered in the proper manner.
If at first, he slit a third [of the windpipe] through hagramah, and then cut two thirds in the appropriate manner, the slaughter is acceptable. If he cut a third in the appropriate manner, cut a third through hagramah, and then cut the last third in the appropriate manner, the slaughter is acceptable. If at first, he slit a third through hagramah, cut a third in the appropriate manner, and then cut a third through hagramah, the slaughter is unacceptable. If one cut [a portion of] an animal's throat with derisah or chaladah, it is unacceptable, whether it was the first or second third.",
+ "What is meant by ikur? That the gullet and/or the windpipe were displaced and slid [from their place] before the conclusion of the slaughter. If, however, one slit an entire sign or its majority in a fowl, and then the second sign slipped, the slaughter is acceptable.",
+ "If one of the signs was displaced and afterwards, one slit the other, the slaughter is unacceptable. If one slit one of the signs [of a fowl] and then discovered that the other one was displaced, but it is unknown whether it was displaced before slaughter or after slaughter, there is an unresolved question whether [the fowl] is a nevelah.",
+ "If the sign that was cut for ritual slaughter is discovered to have been displaced, [the fowl or animal] is acceptable, for certainly, it was displaced after the slaughter. For if it had been displaced before ritual slaughter, it would have hung loosely and it would not have been able to be slaughtered [effectively].",
+ "When does the above apply? When [the slaughterer] did not hold the signs in his hand when he slit them. If, however, he held the signs and slaughtered, it is possible that [the signs] could have been slit [effectively even] after they were displaced. Therefore, if a sign is discovered to be displaced and slaughtered, there is an unresolved question whether [the animal or the fowl] is a nevelah.",
+ "Whenever we have used the term \"unacceptable,\" the animal is a nevelah and if a person partakes of an olive-sized portion of it, he is liable for lashes for partaking of a nevelah. For only an acceptable slaughter as commanded by Moses our teacher of blessed memory prevents an animal from being considered a nevelah as we explained. Whenever there is an unresolved doubt whether slaughter [is acceptable], there is an unresolved doubt whether the animal is a nevelah. A person who partakes of it is liable for stripes for rebellious conduct.",
+ "When the thigh of an animal and [the meat of] its hollow were removed and thus it appears lacking when it crouches, it is a nevelah. [It is] as if half of it was cut away and it was divided into two bodies. Thus slaughter is not effective with regard to it.
Similarly, if [the animal's] backbone was broken together with the majority of the meat, its back was ripped open like a fish, the majority of the windpipe was been severed, or the gullet was perforated in a place fit for slaughter, it is considered as a nevelah while alive and slaughter will not be effective with regard to it. The same laws apply to both an animal and a fowl with regard to all these matters.",
+ "The gullet has two membranes: the external membrane is red and the inner membrane is white. If only one of them is perforated, [the animal] is acceptable. If they are both perforated even to the slightest degree in a place fit for slaughter, it is a nevelah. [This applies] whether it was slaughtered in the place of the perforation or in another place, slaughter will not be effective with regard to it. If they were both perforated, [even when] one [hole] does not correspond to the other, the animal is a nevelah.",
+ "When the gullet is perforated and a scab forms which covers it, the scab is of no consequence and it is considered perforated as it was beforehand. If a thorn is detected standing in the gullet, there is an unresolved doubt whether the animal is a nevelah. We fear that perhaps a scab developed in the place of a perforation and it is not visible. If, however, a thorn is lying lengthwise in the gullet, we are not concerned about it, for most desert animals eat thorns continuously.",
+ "The gullet cannot be checked from the outside, only from the inside. What is implied? One should turn it inside out and check it. If a drop of blood is found upon it, it can be concluded that it was perforated.",
+ "When the majority of the cavity of the windpipe has been severed in the place fit for slaughtering, [the animal] is a nevelah. This also applies if it has a hole the size of an isar.
[The following rules apply if the windpipe of an animal] was perforated with small holes. If the perforations did not detract [from the flesh, they disqualify the animal if,] when they are added together, they constitute the majority [of the windpipe]. If they detract from the flesh, [they disqualify the animal if,] when they are added together, their sum is the size of an isar. Similarly, if a strand [of flesh] is removed from [the windpipe], it [disqualifies the animal if its area] is the size of an isar.
With regard to a fowl, [a more stringent rule applies]: Whenever the strip [of flesh that was removed] or the holes that detract from the flesh [are large enough so that they] could be folded so that when placed over the opening of the windpipe, it would cover the majority [of its cavity], it is a nevelah. If not, it is acceptable.",
+ "If the windpipe was perforated on both sides with a hole large enough for the thickness of isar to be inserted into it, it is a nevelah. If it is slit lengthwise, even if only the slightest portion of the place fit to slaughter [an animal] remains above and below, it is acceptable.",
+ "When a windpipe has been perforated and it is not known whether it was perforated before the slaughter or afterwards, we perforate it again in another place and compare the two holes. If they resemble each other, it is permitted.
We compare only [a hole in] a large ring to [a hole in] a large ring or [a hole in] a small [ring] to [a hole in] a small [ring], but not [a hole in] a small [ring] to a [a hole in] a large [ring]. For the entire windpipe is made up of a series of rings. Between each [large] ring is a small, soft ring."
+ ],
+ [
+ "When a Jew who does not know the five factors that disqualify ritual slaughter and the like concerning the laws of shechitah that we explained slaughters [an animal] in private, it is forbidden for him and others to partake [of the animal that] he slaughtered. It is close to being considered a nevelah because of the doubt involved. When a person eats an olive-sized portion of its meat, he is worthy of stripes for rebellious conduct.",
+ "Even if [such a person] slaughtered [animals] properly in our presence four or five times and this slaughter which he performed in private appears to be a proper and complete slaughter, it is forbidden to partake of it. Since he does not know the factors that can disqualify ritual slaughter, it is possible that he will cause the slaughter to be disqualified unknowingly. For example, he may wait, apply pressure to the animal's neck and slit it, slaughter with a blemished knife, or the like inadvertently.",
+ "[Even] when a Jew knows the laws of ritual slaughter, he should not slaughter in private as an initial and preferred option until he slaughters in the presence of a wise man many times until he is familiar and ardent. If, however, at the outset, he slaughtered in private, his slaughter is acceptable.",
+ "When one knows the laws of ritual slaughter and slaughters in the presence of a wise man until he becomes familiar with ritual slaughter, he is called an expert. Any expert may slaughter in private as an initial and preferred option. Even women and servants may slaughter as an initial and preferred option.",
+ "When a deaf-mute, an intellectually or emotionally imbalanced person, a child, or a drunkard whose mind became befuddled slaughters, their slaughter is unacceptable. Since they do not have [adequate] mental control, we fear that they blundered. Therefore if they slaughtered in the presence of a knowledgeable person and he saw that they slaughtered properly, their slaughter is acceptable.",
+ "When a person whose reputation has not been established among us slaughters in private, we question him. If it is discovered that he knows the fundamental principles of ritual slaughter, his slaughter is acceptable.",
+ "When we saw from a distance that a Jew slaughtered [an animal] and departed and we do not know whether or not he knows the laws of ritual slaughter or not, [the animal] is permitted. Similarly, if a person tells his agent: \"Go out and slaughter an animal on my behalf,\" and he finds a slaughtered animal, but does not know whether his agent or another person slaughtered it, [the animal] is permitted. [The rationale for both these laws is] that the majority of people who slaughter are expert.",
+ "[The following rules apply when a person] loses a kid or a chicken. If he finds it slaughtered at home, it is permitted. [The rationale is that] the majority of people who slaughter are expert. If he finds it in the market place, it is forbidden; perhaps [it was slaughtered improperly and] became a nevelah and was therefore cast into the market place. Similarly, if he finds it on the waste dump at home, it is forbidden.",
+ "When an expert [slaughterer] loses his power of speech, but he is [still] capable of understanding, he can hear and he is of sound mind, he may slaughter as an initial and preferred option. Similarly, a person who does not hear, may slaughter.",
+ "A blind man should not slaughter as an initial and preferred option unless others supervise him. If he slaughters, his slaughter is acceptable.",
+ "When a gentile slaughters, even though he slaughters in the presence of a Jew, [using] a finely [honed] knife, and even if he was a minor, his slaughter is a nevelah. According to Scriptural Law, one is liable for lashes for partaking of it, as [implied by Exodus 34:15]: \"[Lest] he shall call you and you shall partake of his slaughter.\" Since the Torah warns lest one partake of his slaughter, you can infer that his slaughter is forbidden. He cannot be compared to a Jew who does not know the laws of ritual slaughter.",
+ "[Our Sages] established a great safeguard concerning this matter, [decreeing] that even [an animal] slaughtered by a gentile who does not serve false deities is a nevelah.",
+ "If a gentile began to slaughter and slit the minority of the signs and a Jew completed the slaughter or a Jew began the slaughter and a gentile completed it, it is invalid. [The rationale is that] slaughter [is considered an integral act, a single continuity] from the beginning to the end. If, however, a gentile slit [a portion of] an organ that does not cause the animal to be considered a nevelah, e.g., he slit half the windpipe and a Jew completed the slaughter, it is acceptable.",
+ "A Jew who is an apostate because of his transgression of a particular transgression who is an expert slaughterer may slaughter as an initial and preferred option. A Jew of acceptable repute must check the knife and afterwards give it to this apostate to slaughter with, for it can be presumed that he will not trouble himself to check [the knife].
If, by contrast, he was an apostate because of worship of false deities, one who violates the Sabbath in public, or a heretic who denies the Torah and [the prophecy of] Moses our teacher, as we explained in Hilchot Teshuvah, he is considered as a gentile and [an animal] he slaughters is a nevelah.",
+ "[Even though] a person is disqualified as a witness because of his violation of a Scriptural prohibition, he may [still] slaughter in private if he was an expert. For he would not leave something which is permitted and partake of something that is forbidden. This is a presumption that applies with regard to all Jews, even those who are wicked.",
+ "These Tzadukkim, Beotosim, their disciples and all that err, following their path, who do not believe in the Oral Law - their slaughter is forbidden. If, however, they slaughtered [an animal] in our presence, it is permitted. For their slaughter is forbidden only because it is possible they blunder. Since they do not believe in the laws of ritual slaughter, we do not accept their word when they say, \"We did not blunder.\"",
+ "When the Jews were journeying through the desert, they were not commanded to slaughter non-sacrificial animals. Instead, they would cut off their heads or slaughter them and eat as the other nations do. In the desert, they were commanded that everyone who desires to slaughter an animal [in the prescribed way] should slaughter only for the sake of a peace offering, as [Leviticus 17:3-5] states: \"When a man from the house of Israel will slaughter an ox... and he will not bring it to the Tent of Meeting... [it will be considered as (spilled) blood]... so that the Children of Israel will bring their sacrifices... and slaughter these sacrifices as peace-offerings.\" If, however, a person desired to cut an animal's head off and partake [of the animal], in the desert, this was allowed.",
+ "This mitzvah is not observed forever, nor in the desert alone, at the time it was permitted to kill animals [and partake of them]. There they were commanded that when they would enter Eretz Yisrael, killing animals [for food] would be forbidden and ordinary animals could only be eaten after ritual slaughter. They would be allowed to slaughter in every place except the Temple Courtyard, as [Deuteronomy 12:20-21] states: \"When God your Lord will expand your boundaries... and you shall slaughter from your cattle and your sheep which God your Lord gave you.\" This is the mitzvah to be observed for generations - to slaughter and then to eat."
+ ],
+ [
+ "We have already explained in Hilchot Ma'achalot Assurot that the term trefe employed by the Torah refers to an animal that is on the verge of death. The term trefe - which literally means \"torn apart\" - was employed only because the Torah speaks with regard to prevalent situations, e.g., a lion or the like attacked it and wounded it, but it had not died yet.",
+ "There are other maladies which if they affect an animal will cause it to be considered trefe. They were transmitted as a halachah to Moses at Sinai. [In particular,] eight [conditions that cause an animal to be considered as] trefe were transmitted to Moses at Sinai. They are derusah, nekuvah, chaseirah, netulah, pesukah, keru'ah, nefulah, and sheburah.",
+ "Although they were all transmitted as halachot to Moses at Sinai, since only derusah is explicitly mentioned in the Torah, [our Sages] ruled more stringently with regard to it. Any questionable situation that arises with regard to derisah [causes the animal] to be forbidden. There are, by contrast, questionable situations that may arise with regard to the seven other conditions [that render an animal] trefe in which [the animal] is permitted as will be explained.",
+ "Derusah refers to a situation where a lion or the like will attack an animal and assault it with its paw or a hawk, an eagle, or the like will assault a fowl. [The laws of] derisah apply with regard to a large domesticated animal or a large wild beast only when it is attacked by a lion. [The laws of derisah apply with regard to] a small domesticated animal or a small wild beast only when it is attacked by a wolf or a larger animal. [The laws of] derisah apply with regard to kids and lambs even when attacked by cats, foxes, martens, and the like. Needless to say, this applies with regard to fowl.",
+ "When a hawk attacks, the laws of derisah apply even with regard to a larger fowl. With regard to other birds of prey the laws of derisah apply only with regard to fowl their size and not with regard to fowl which are larger than they are.",
+ "[The laws of] derisah apply [when] a weasel attacks a fowl. [The laws of] derisah do not apply at all when a dog attacks, not when it attacks a fowl, an animal, or a beast. [The laws of] derisah apply [when] a hawk attacks kids or lambs should its claws penetrate to [the animal's] inner cavity.",
+ "[The laws of] derisah apply only [when] the attacking animal [strikes its victim] with its forelegs. If it strikes it with its hindlegs, we show no concern. [Similarly, the laws of] derisah apply only [when the attacking animal strikes its victim] with its claw. If it bites it, we show no concern unless it penetrates to its internal cavity. We then check if it perforated one of the organs [that cause an animal to be considered trefe if] even the tiniest perforation was made.
[The laws of] derisah apply only [when] the attacking animal has that intent. If, however, the beast of prey fell and its claws became lodged in the other animal, [the laws of] derisah do not apply. [Similarly, the laws of] derisah apply only [when the attacking animal] is alive. If, however, it attacked and was killed, but its claws remained lodged in the victim and were not removed until after [the attacker's] death, we are not concerned.",
+ "What are the laws applying to an animal that was attacked? Whenever we stated that \"we show concern,\" the attacked animal should be slaughtered and its entire internal cavity - from its feet to its forehead - must be checked. If it is found to be flawless with regard to all the factors [that render an animal] trefe and there is no sign that it was attacked, it is permitted. If there is a sign that it was attacked, it is trefe and forbidden by Scriptural Law.",
+ "What is meant by \"a sign that it was attacked\"? That the flesh above the intestines turns red. If the flesh above the intestines decays to the extent it becomes like flesh which a doctor would scrape from a wound, we consider that flesh as if it were lacking and [rule that the animal is] trefe.",
+ "If [the predator] attacked the \"signs\" [which must be cut for ritual slaughter, the animal is] trefe if they turn red. The slightest wound [is significant]. If even the smallest portion of them becomes red because of an attack, [the animal is] trefe.",
+ "When there is a question whether [an animal] has been attacked or not, we do not permit it unless it is checked as one would [an animal] that had definitely been attacked.
What is implied? When a lion enters among oxen and a claw was found in the back of one of them, we suspect that the lion attacked it. We do not rationalize and say: \"Maybe it scratched itself on a wall.\"
Similarly, if a fox or a marten enters among fowls, [the predator] is silent and they crowing, we fear that he attacked. If, however, the predator is roaring and they are crowing, [we assume that] they are crowing out of fear of him and his roaring. Similarly, if he cuts off the head of one of them, we assume his fury has subsided. Similarly, if both [the predator] and [the fowl] are silent, we do not suspect [anything]. For if he had harmed them, they would crow.",
+ "When there is a question of whether or not a predator entered [a place where animals are kept] or we saw [an animal] enter [such a place], but were unable to see if it is one of the predators or not, we do not harbor suspicions.
Similarly, if a fowl entered a woods or reeds and came out with its head or neck dripping blood, we do not suspect that it was attacked. Instead, we say: \"Perhaps it was wounded among the trees.\""
+ ],
+ [
+ "What is meant by nekuvah? There are eleven organs that if there is a perforation of the slightest size that reaches their inner cavity, [the animal] is trefe. They are: the entrance to the gullet, the membrane of the brain in the skull, the heart and its large arteries, the gall-bladder, the arteries leading to the liver, the maw, the stomach, the abdomen, the gut, the intestines, and the lung and the bronchia.",
+ "We have already mentioned the definition of the entrance to the gullet. It refers to a portion of the esophagus above the gullet which is not fit for ritual slaughter. If there is a perforation of the slightest size that reaches its inner cavity, [the animal] is trefe.",
+ "The brain in the skull has two membranes. If the outer one near the skull bone alone is perforated, [the animal] is permitted. If the lower one near the brain is perforated, it is trefe. With regard to the portion where the brain extends to the spinal cord, i.e., the portion below the glands where the neck begins, the laws governing [the perforation of] its membranes change. If they are perforated beyond the glands, [the animal] is permitted.",
+ "When the brain itself is perforated or crushed, [the animal] is acceptable if its membrane is intact. If, however, [it has degenerated to the extent that] it can be poured like water or melts like wax, [the animal] is trefe.",
+ "When there is a perforation of the heart to its inner cavity - whether to the larger cavity on the left or the smaller cavity to the right - [the animal] is trefe. If, however, the flesh of the heart is perforated, but the perforation does not reach the inner cavity, [the animal] is permitted. The arteries leading from the heart to the lung is considered as the heart itself. If there is a perforation of the slightest size that reaches its inner cavity, [the animal] is trefe.",
+ "When the gall-bladder is perforated and the liver seals it, [the animal] is permitted. If, however, the perforation is not sealed, it is trefe even if the perforation is located close to the liver.",
+ "[The following rules apply when] a kernel is found in the gall-bladder. If it was shaped like a date seed, i.e., its head is not pointed, [the animal] is permitted. If, however, its head is pointed like an olive seed, it is forbidden, for we can assume that it perforated [the gall bladder] when it entered. [The reason that] the perforation cannot be seen is that a scab developed over the opening of the wound.",
+ "When there is a perforation of the slightest size in one of the arteries of the liver where the blood develops, [the animal] is trefe. Accordingly, [the following rules apply] if a needle is found in the lobes of the liver. If it was a large needle and its pointed edge was facing inward, it can be assumed that it perforated [the liver] when it entered. If its rounded edge was facing inward, we say that it entered through the blood vessels and [the animal] is permitted.",
+ "If it was a small needle, [the animal] is trefe, because both of its heads are sharp and it certainly perforated [the liver]. If it is found in the large blood vessel, the wide artery through which food enters the liver, it is permitted. If the flesh of the liver became wormridden, [the animal] is permitted.",
+ "When the maw is perforated and kosher fat seals [the perforation], [the animal] is permitted. Similarly, whenever a perforation is sealed by flesh or fat that is permitted to be eaten, [the animal] is permitted. The [only] exceptions are the fat of the heart, the membrane that is above the entire heart, the diaphragm in the midst of the belly that separates between the digestive organs and the respiratory organs, i.e., the one that when it is cut open, the lungs could be seen and which is called the membrane [above] the liver, the white place in the center [of the liver], and the fat of the colon. In these organs, we do not say that they shield [the perforation] because they are firm. A perforation that is sealed with one of these is not considered as sealed.
A portion of fat from a beast that corresponds to a portion of forbidden fat in a domesticated animal does not seal [a perforation] even though it is permitted to be eaten.",
+ "When the stomach is perforated, [the animal] is trefe. There is nothing that can seal it for the fat upon it is forbidden. Similarly, when there is a perforation of the abdomen or gut that extends to its outer periphery, [the animal] is trefe. If one of them was perforated and the perforation leads to the cavity of the other, [the animal] is permitted.",
+ "[The following rules apply when] a needle is found in the folds of the gut: If it was from one side, [the animal] is permitted. If it caused a complete perforation extending [from the outer side] to the cavity of the gut and a drop of blood was found at the place of the perforation, [the animal] is trefe. For we are certain that the perforation occurred before the slaughter. If there is no blood at the place of the perforation, [the animal] is permitted. For we are certain that after the slaughter, under pressure the needle caused the perforation.",
+ "When an animal swallowed a substance that will perforate the intestines, e.g., the root of the asafetida plant or the like, it is trefe, for we can be certain that it perforated them. If there is a question whether or not a perforation was made, [the animal] must be inspected.
When one of the organs of the digestive system through which the food waste passes, i.e., the intestines, are perforated, [the animal] is trefe. Among them are those which are curved and surrounded by each other like a snake that is coiled, they are referred to as the small intestines. If one of them was perforated [on the side where] another [is located], the animal is permitted, for the other [intestine] will shield [the perforation].",
+ "When the digestive organs were perforated and viscous body fluids seal them, [the animal] is trefe for this seal will not endure.
When a wolf, a dog, or the like, snatched [an animal's] intestines and they were perforated after they were abandoned, we surmise that [the predator caused the perforation and the slaughtered animal] is permitted. We do not say that perhaps [the predator] made a perforation in a place where one already existed.
If [an intestine] was discovered to be perforated and it was not known whether it was perforated before [the animal's] slaughter or afterwards, we perforate it again and compare the two. If the first perforation resembles this one, [the animal] is kosher. If there was a difference between them, [we presume that the first] occurred before the slaughter and [the animal] is trefe. If the perforation in doubt was handled, the perforation to which it is being compared must also be handled before the comparison is made.",
+ "When [an animal's] digestive organs protrude outside [its body] without having been perforated, [the animal] is permitted. If they were turned upside down, [the animal] is trefe even if they were not perforated. [The rationale is that] once [the digestive organs] have been turned upside down, they will never return to their ordinary functioning and [the animal] will not live.",
+ "The final digestive organ that is straight and not curved from which feces are excreted in the genital area and is joined [to the body] between the thighs is called the colon. If it is perforated even slightly, [the animal] is trefe, as applies with regard to the other digestive organs.
When does the above apply? When the perforation faced the cavity of the belly. When, however, it was perforated at the point where it is joined between the thighs, [the animal] is permitted. [Indeed,] even if the entire place where it is joined between the thighs is removed, [the animal] is permitted, provided a length of at least four fingerbreadths remains in an ox.",
+ "A fowl does not have a stomach, an abdomen, or a gut. Instead of them, it has a crop and a craw.
All the factors that render an animal trefe apply equally to a domesticated animal, a wild beast, and a fowl.
When the roof of the crop receives even the slightest perforation, [the animal] is trefe. What is meant by the roof of the crop? That which becomes extended with the gullet when the fowl extends its neck. If, however, the remainder of the crop becomes perforated, [the fowl] is permitted.",
+ "The craw has two [membranes] covering it. The outer one is red like meat; the inner one is white like skin. If one was perforated and not the other, [the fowl] is permitted unless they are both perforated, even slightly. If they are both perforated, but in places that do not correspond, [the fowl] is permitted.",
+ "The spleen is not one of the limbs which is disqualified because of a perforation of even the slightest size. Therefore our Sages did not include it in that category. Instead, a perforation that disqualifies it has a measure which is not uniform throughout it.
What is implied? One of the ends of the spleen is thick and the other thin, like the shape of the tongue. If the thick end was perforated by a hole that extends from side to side, [the animal] is trefe. If the hole does not extend from side to side, [more lenient rules apply]: If a portion the thickness of a golden dinar remains, [the animal] is permitted. If less than that remains, [the perforation] is considered as if it extends from side to side and [the animal] is trefe. If the thin side is perforated, [the animal] is acceptable.",
+ "[The following principle applies with regard to] all of the organs concerning which our Sages said that even the slightest perforation [causes the animal to be considered] trefe. If [that organ] was removed entirely, [the animal] is trefe. This applies whether it was eliminated through sickness, removed by hand, or [the animal] was created lacking the organ.
The same laws also apply if it was created with two of that organ, for any extra limb or organ is considered as if it was lacking.
What is implied? If one of an animal's or fowl's digestive organs, its gall-bladder, or the like was removed, it is trefe. Similarly if it was discovered to have two gall-bladders or two of a [particular digestive] organ, it is trefe. Similar laws apply in all analogous situations. If, however, the spleen was removed or two spleens were found, [the animal] is permitted, for [that organ] is not among those listed [by our Sages in this category].",
+ "[The statement that] an extra digestive organ causes an animal to be considered trefe applies only when there is an entire extra organ from its beginning to its end and thus two digestive organs are found next to each other as is [sometimes found in] the digestive organs of a fowl or the extra organ projects outward like a branch from a bough and it is a separate entity. [The latter applies] whether in a fowl or in an animal. If, however, the extra organ returns and becomes combined with the main organ and they are fused at the two ends even though they are separate in the middle, [the animal] is permitted and the organ is not considered as extra."
+ ],
+ [
+ "The lungs have two membranes. If only one of them is perforated, [the animal] is permitted. If they are both perforated, [the animal] is trefe. Even if the entire upper membrane is peeled off and dissolves, [the animal] is permitted. If there was even a slight perforation in the portion of windpipe in the chest or lower, [the animal] is trefe. For this is a place in the lower portion of the windpipe that is not fit for ritual slaughter.",
+ "If a person began slaughtering the animal and slit the windpipe entirely, then perforated the lung, and afterwards, completed the slaughter, [the animal] is trefe, for [the lung] was perforated before the completion of the slaughter. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "If one of the bronchioles was perforated, even if the perforation is covered by another bronchiole, [the animal] is trefe. If one saw that it was perforated and then it developed a scab, [the scab] is of no consequence.
If the mass of the lung is perforated, [the animal] is trefe, even if one of the ribs seals the perforation. If it was perforated in a place where the lung breaks into lobes and the lobe lies on [a rib, the animal] is kosher.",
+ "When does the above apply? When the perforation in the lobes is sealed by flesh. If, however, the perforation is pressed against the bone, it does not protect it. If, however, the perforation in the lobes was clinging both to the bone and the flesh, [the animal] is permitted.",
+ "When the body of the lung is found adhering to the ribs, we suspect that it was perforated. [This applies] whether or not growths appeared on it.
What do we do [to check it]? We separate it from the rib while taking care not to perforate it. If it is discovered to be perforated and a bruise is discovered on the rib in the place where it was perforated, we assume that the perforation was caused by the bruise. If there was no bruise on the rib, it is clear that this perforation existed within the lung before the animal was slaughtered and it is trefe.",
+ "When it is discovered that there is a closed place in the lung which air does not enter and it does not inflate, it is as if it had been perforated and [the animal] is trefe.
How do we inspect it? We cut off the portion [of the lung] that would not inflate when [air was] blown [into the lung]. If fluid was discovered within it, it is permitted, because it was due to the fluid that the air did not enter. If no fluid is found within, we put some saliva, a straw, a feather or the like over [the separated portion] and blow air into it. If they move, [the animal] is kosher. If not, it is trefe, because air does not enter [that portion of the lung].",
+ "[The following rules apply when] a sound is heard when a lung is inflated. If the place from which the sound emanates can be detected, saliva, a straw, or the like should be placed over it. If they flutter, it is apparent that the lung is perforated and [the animal] is trefe.
If the place [from which the sound emanates] cannot be detected, the lung should be placed in lukewarm water and blown. If the water bubbles, [the animal] is trefe. If not, it is apparent that only the lower membrane has been perforated, the air is moving between the two membranes. For this reason, it will be possible to hear a hushed sound when it is inflated.",
+ "Keep this encompassing general principle in mind: Whenever air was blown into a lung that was placed in lukewarm water and the water did not bubble, [the lung] is intact, without a perforation.",
+ "[The following laws apply when the insides of] a lung can be poured out like [water from] a pitcher, but the outer membrane is intact, without a perforation. If the bronchioles remain in their place and have not degenerated, it is acceptable. If even one of the bronchioles have degenerated, it is trefe.
What should be done? We perforate [the membrane of the lung] and pour it out into a container glazed with lead or the like. If white strands can be seen, it is apparent that the bronchioles have degenerated and it is trefe. If not, it is only the flesh of the lung that has degenerated and [the animal] is acceptable.",
+ "[The following rules apply when] boils are discovered on a lung. If they are filled with air, clear water, fluid that is viscous like honey or the like, dried fluid that is firm like a stone, [the animal] is permitted. If putrid fluid or putrid or murky liquid is found within it, it is trefe. When one removes the fluid and checks it, one should check the bronchiole below it. If it is discovered to be perforated, it is trefe.",
+ "When one discovers two boils on a lung close to each other, [the animal] is trefe, for it is very likely that there is a perforation between them and there is no way of checking the matter. If there is one which appears like two, one should perforate one, if the other flows into it, it is only one and [the animal] is permitted. If not, [the animal] is trefe.",
+ "If the lung degenerated, [the animal] is trefe. What is implied? For example, it was discovered intact and when it is hung up, it will break apart and fall into separate pieces.
When a lung was discovered to be perforated in the place where it was handled by the butcher's hand, the animal is permitted. We assume that [it was blemished by his] hand and say: \"It was perforated by the butcher's hand after slaughter.\"
If the perforation was discovered in another place and it is not known whether it took place before ritual slaughter or afterwards, we make another perforation and compare the two as is done with regard to the digestive organs.",
+ "We do not compare the lung of a small domesticated animal to the lung of a large domesticated animal. Instead, [the lung of] a small animal [must be compared to that] of a small animal and that of a large animal to that of a large animal.
If a perforation is found in one of the boils of a lung, [the animal] is trefe. We do not say: \"Perforate another boil and compare them,\" because the matter is not clearly apparent.",
+ "When a needle is found in the lung, we blow up the lung. If no air is released from it, it is apparent that this needle entered via the bronchioles and did not perforate [them]. If the lung was cut open before it was blown up and a needle was found in it, [the animal] is forbidden. For there is a high probability that it perforated [the lung] when it entered.",
+ "When there is a worm in the lung and it perforated the lung and emerged and we see the lung perforated by the worm, [the animal] is permitted. We rely on the prevailing assumption that it perforated [the lung] after ritual slaughter and emerged [then].
There are ways that certain organs appear [that can disqualify the organ]. For if the appearance of the organ is changed to that undesirable appearance, it is considered as if it was perforated. For since the appearance of this flesh changed to the [undesirable] appearance, it is considered as if it was dead. It is as if the flesh whose appearance changed does not exist. Similarly, [Leviticus 13:10] states: \"And there is a spot of living flesh in the blemish...,\" and [ibid. 13:10] states: \"On the day when he will present living flesh....\" Implied is that flesh whose appearance has changed is not \"alive.\"",
+ "[The following principles apply if] the color of a lung changes, whether part of its color changes or its entire color changes. If it changes to a permitted color, even if its entire color changes, it is permitted. If, however, even the slightest portion of it changes to a forbidden color, [the animal] is trefe. [The rationale is that] the forbidden color is considered equivalent to a perforation as explained [above].",
+ "There are five forbidden hues for the lung: black like ink, greenish-yellow like hops, [yellow] like the yolk of an egg, or like safflower, or like the color of meat.
Safflower is a color which clothes are dyed. It is comparable to hairs that are slightly red, leaning towards gold.",
+ "If the lung is discovered to be the color of the branches of a date palm, we forbid it because of the doubt involved, because this is very close to a forbidden color. We do not forbid any of these colors until the lung is inflated and massaged by hand. If it changes to a permitted color, [the animal] is permitted. If it retains the [forbidden] color, it is forbidden.",
+ "There are four permitted hues [for the lung]. They are: blackish blue, green like a leek, red, or the color of the liver. Even if the lung was entirely colored in these four hues patch by patch, spot by spot, [the animal] is permitted.",
+ "When a fowl fell into a fire and its heart, its liver, or its craw turned green or its digestive organs turned red, [the fowl] is trefe. [This applies if] even the slightest portion of the organs [changed color]. For whenever a fire causes organs that were green to turn red or those which were red to turn green, it is considered as if the organ was removed and [the animal] is trefe. [This applies] provided they retain this color after they were cooked slightly and massaged.",
+ "Whenever the liver of a fowl appears like the digestive organs or [the appearance of] the other digestive organs change and the change remains after they were cooked slightly and massaged as explained [above], we can assume that the fowl fell into a fire, its digestive organs were burnt, and it is trefe.
Moreover, when there was no change detected in the digestive organs of a fowl, but when they were cooked slightly they changed color, those that were green turned -red or those that were red turned green, we can assume that the fowl fell into a fire, its digestive organs were burnt, and it is trefe.
Similarly, if [the color of] the gullet [has changed] - the outer skin appears white and the inner red - it is considered as if the organ is not present, and it - either an animal or a fowl - is trefe."
+ ],
+ [
+ "What is meant by the term chasairah? There are two organs that render [an animal] trefe if it is lacking the proper number. They are the lungs and the feet.
The lungs have five lobes. When a person will drape them over his hand with the inner portion of the lung facing his face, there will be three [lobes] on the right and two on the left. In addition, at the right of [the lung], there is a small ear-like attachment. It is not in the row of the lobes. It has a pocket of its own and it is located in the pocket. This [attachment] is called a rose, because that is what it looks like. It is not counted as one of the number of lobes.
Accordingly, if [an animal] does not possess this \"rose,\" it is permitted. For this is the pattern with regard to [this organ], there are some animals in which it is found and some in which it is not found. If it is perforated, [the animal] is trefe even though its pocket seals it.",
+ "If the number of lobes was lacking and one was discovered on the left side or two on the right side, [the animal] is trefe. If, however, there were two on the right side and this \"rose,\" [the animal] is permitted.",
+ "If the position of the lobes was switched and three were found on the left and two on the right without a \"rose\" or the \"rose\" was found together with three on the left side, it is trefe, for it is lacking on the right side.",
+ "[The following rules apply if] the number of lobes was increased. If the extra lobe was on the side of the [other] lobes or in front of the lungs on the side of the heart, [the animal] is permitted. If [the extra lobe] is on its back, near the ribs, [the animal] is trefe for an extra [organ] is considered equivalent to one that is lacking. [This applies] provided it is [at least] the size of a myrtle leaf. If it is smaller than this, it is not considered as a lobe and [the animal] is permitted.",
+ "When one lobe is found clinging to the one next to it, [the animal] is permitted. If, however, [the lobes] became attached out of the ordinary order, e.g., the first lobe became attached to the third, [the animal] is trefe.",
+ "[The following laws apply if] there are two lobes [that appear] as one lobe and do not appear as two lobes joined together. If there was a space about the size of a myrtle leaf between them - whether at their root, in their center, or at their end - so that it is clear that they are two which are attached, [the animal] is permitted. If not, it is lacking [one of the lobes] and is trefe.",
+ "If the entire lung appears like two rows and it is not divided into lobes, it is trefe. Similarly, if the body of the lung itself was lacking, even if it was not perforated, it is considered as if the required number of lobes were missing and [the animal] is trefe. Therefore if a dried portion that could be chipped away with one's nail of even the slightest size was discovered within it, it is considered as lacking and [the animal] is trefe.",
+ "When a lung was discovered to be inflated like the leaves of a palm tree, we rule that it is forbidden because of the doubt involved. For this is an abnormal addition to its body and perhaps an addition to its body is considered as equivalent to a lack in its body, as stated with regard to the number of lobes.",
+ "[The following rules apply when] an animal became frightened and was terrified to the extent that her lung shriveled and came closer to becoming dried out: If it became frightened through the hand of heaven, e.g., it heard a thunderclap, saw lightening, or the like, it is permitted. If it became frightened through human activity, e.g., another animal was slaughtered in its presence or the like, it is considered as if it were lacking and it is trefe.",
+ "How do we inspect it? We place the lung in water for an entire day. In the winter, we place it in lukewarm water, in a container which will not cause the water to condense on its back and flow so that they will not become cold rapidly. If the season was hot, we place it in cold water in a container on which the water will condense on its back so that the water will remain cold. If [the lung] returns to its natural state, [we assume that the animal was frightened] by the hand of heaven and it is permitted. If it does not return, we [we assume that] it happened due to mortal causes and [the animal] is trefe.",
+ "An animal that was lacking a foot from the time it came into being is trefe. The same ruling applies if it possesses an extra foot, for an extra limb or organ is considered as if it was lacking. If, however, it has three forefeet or only one forefoot, [the animal] is permitted. Accordingly, if [an animal's] forefoot is cut off, [the animal] is permitted.
If its leg is cut off from the joint and above, [the animal] is trefe. From the joint and below, it is permitted. Which joint are we speaking about? The joint that is at the end of the hip close to the body.",
+ "When the bone is broken above the joint, if it emerges outward entirely or in its majority, it is considered as if it were cut and fell off, and [the animal] is trefe. If the flesh or the skin was covering both the majority of the thickness and the majority of the circumference of the broken bone, [the animal] is permitted. This applies even if part of the broken bone fell off and no longer is present. Soft sinews are not considered as flesh.",
+ "The juncture of the sinews is a place in an animal and in a beast which is above the heel, at the place where the butchers hang the animal. There are three white sinews there, one thick and two thin. From the place where they begin and are firm and white until [the place] where the whiteness is removed from them and they begin to become red and soften is considered the juncture of the sinews. It is approximately sixteen fingerbreadths [long] in an ox.",
+ "In a fowl, there are sixteen such sinews. They begin on the lowest bone, from the extra talon and [continue] until the conclusion of the foot which is [covered by a series of] crusted scales.",
+ "When an animal's feet are cut off at the juncture of the sinews, it is trefe. Do not be amazed and say: \"How is it possible that [an animal] will be permitted if its [legs] are cut off above the juncture of the sinews - indeed, it is permitted unless its [legs] are cut off above the highest joint as we explained- but forbidden if they are cut off at a lower point, at the juncture of the sinews?
[The resolution is as follows: With regard to the designation of an animal] as trefe, [there are times when] one will cut from this point and it will live, but if [one would cut] from this point, it would die. We have not forbidden this animal, because its feet were cut off at a particular point, but rather because its sinews were severed and this renders it trefe, as will be explained.",
+ "What is meant by the term Netulah? There are three limbs and organs which even though they do not [cause an animal to be deemed trefe] when they are perforated or if they are lacking [when the animal is born], cause the animal to be deemed trefe. They are: the juncture of the sinews, the liver, and the upper jaw-bone.",
+ "We already explained that when an animal or a fowl has had its legs cut off at the place of the juncture of the sinews, it is deemed trefe only because the sinews were cut. Therefore if the sinews alone were severed even though the foot remains intact, the animal is trefe, because the juncture of the sinews has been removed.",
+ "In an animal, if the thick sinew alone was severed, [the animal] is permitted, for the two [thin] ones remained. If both thin ones were severed, [the animal] is permitted, for the one thick one is larger than both of them. [In both cases,] the entire juncture was not removed, only its smaller portion. If the majority of each of them was severed, [the animal] is trefe. Needless to say, this applies if they were all severed or removed.",
+ "With regard to a fowl, even if the majority of one of the sixteen were severed, [the animal] is trefe.",
+ "When a fowl's wings are broken, it is permitted like an animal whose forelegs have been cut off.",
+ "When the entire liver has been removed, [the animal] is trefe. If an olive-sized portion remains at the place from which it is suspended and there is an olive-sized portion at the place of the gall-bladder, it is permitted.
If the liver slipped from its place and it is [in disarray, as long as it is still] connected with the diaphragm, [the animal] is permitted. If the place from which it is suspended and the portion at the place of the gall-bladder were removed, it is trefe even if the remainder is intact as it was previously.",
+ "If there remained an olive-sized portion at the place of the gall-bladder and an olive-sized portion at the place from which it was suspended, [the animal] is kosher. If, however, the portions of the liver which remain intact were scattered, some here and some there, flattened, or elongated like a strap, there is a doubt concerning its status. It appears to me that it is forbidden.",
+ "When the upper jaw-bone is removed, [the animal] is trefe. If, however, the lower jaw-bone is removed, i.e., it was cut away until the place of the gullet and the windpipe, but they were not uprooted [from their connection to the throat, the animal] is permitted.",
+ "Whenever it is said that an animal is trefe if a limb or organ is lacking, so, too, it is trefe if that organ is removed. If, however, it is said that an animal is trefe if an organ is removed, [the animal] is not forbidden unless that organ was cut off. If, however, the animal was created lacking that organ, it is permitted. For if not, the categories of chasairah and netulah would be identical. Whenever it is said that [an animal] is permitted if a limb is removed, it is certainly permitted if this organ was lacking from the beginning of the animal's existence and was never created.",
+ "When the uterus of an animal, i.e., its womb, was removed or its kidneys were removed, it is permitted. Therefore if it was created with only one kidney or with three kidneys it is permitted. Similarly, it is permitted if a kidney was perforated.",
+ "Although [an animal] is permitted despite the fact that a kidney was removed or it was created without it, if its kidney is extremely undersized, it is trefe. For a small animal, this means the size of a bean, for a large one, the size of a grape. Similarly, [an animal could be deemed trefe] if a kidney became afflicted, i.e., its flesh became like the flesh of a dead [animal] that decayed after several days, [degenerating] to the extent that were one to take hold of a portion of it, it would decompose and fall apart. If this condition reached the white portion in the kidney, the animal is trefe. Similarly, if moisture - even if it is not putrid - is found in the kidney or murky or putrid fluid is found there, it is trefe. If, however, clear water is found there, [the animal] is permitted."
+ ],
+ [
+ "What is meant by the term pesukah? If the skin that covers the marrow of the spinal cord is severed, [the animal] is trefe. [This applies] provided the majority of the circumference [of the skin] is severed. If, however, the skin is split lengthwise or perforated, [the animal] is permitted. Similarly, if the backbone was broken, but the spinal cord was not split or the marrow within the cord was crushed and it would wobble, [the animal] is permitted because its skin is still intact.",
+ "If the marrow decomposes and it can be poured like water or like molten wax to the extent that the spinal cord cannot stand when it is lifted up, [the animal] is trefe. If [the reason] it cannot stand is because of its weight, [the animal's] status is doubtful.",
+ "To where does the spinal cord extend? It begins behind the two glands at the beginning of the neck and extends until the second divider. Thus nothing remains after it except the third divider which is close to the beginning of the tail.",
+ "There are three dividers. They are three bones that cleave to each other below the vertebrae of the backbone. The spinal cord of a fowl extends to in between the wings. Below these places, we are not concerned with the cord that extends there, even if its skin was severed or its marrow decays.",
+ "What is meant by the term keru'ah? [This concerns] the flesh which covers the majority of [the animal's] belly. If it is ripped open, the belly will [fall] out. If this flesh is ripped open, [the animal] is trefe. [This applies] even if the tear did not reach the belly itself to the extent that it is seen. Instead, since the majority of the thickness of this flesh was ripped open or removed, [the animal] is trefe.
What is the measure of the tear? It must be a handbreadth long. If the animal was small and the majority of the length of the flesh covering the belly was torn, it is trefe even though the tear is not a handbreadth long. For the majority [of its length] was torn.",
+ "[The following rules apply if] a circular or oblong portion of this flesh was cut. If it was larger than a sela, i.e., large enough to fit tightly three date seeds next to each other, [the animal] is trefe. For when this size cut will be extended, it will be a handbreadth in length.",
+ "When the skin of an animal was removed from it entirely - whether it was torn off by hand or [decomposed due to] sickness - the animal is trefe. This is called geludah. If a [portion of] skin as wide as a sela remained on the entire backbone, one as wide as a sela remained on the navel, and one as wide as a sela remained on the tips of the limbs, [the animal] is permitted.
If [a portion] as wide as a sela was removed from the entire backbone, from the navel, or from the tips of the limbs, but the remainder of the skin remained intact, there is a doubt [concerning the ruling]. It appears to me that we permit [the animal].",
+ "What is meant by the term nefulah? When an animal fell from a high place - at least ten handbreadths high - and one of its organs was crushed, it is trefe.
To what extent must it be crushed? It must be smashed and become ailing because of the fall to the extent that its form and appearance have been destroyed. Even though [the organ] is not perforated, cracked, or broken, [the animal] is trefe. Similarly, if one struck it with a stone or a staff and crushed one of its organs, it is trefe.
To which organs are we referring? To those in the body's inner cavity.",
+ "If an animal walks after falling from a roof, we do not suspect [that it became trefe]. If it stood, but did not walk, we harbor such suspicions. If it jumped [from the roof] on its own [initiative], we do not harbor suspicions. If [a person] left his animal on the roof and found it on the ground, we do not suspect that it fell.",
+ "When bulls butt each other, we do not harbor suspicions. If one falls to the ground, we do harbor suspicions. Similarly, [if we see] an animal dragging its feet, we do not suspect that its organs were crushed or that its backbone was severed.",
+ "When thieves steal lambs and throw them outside the corral, we do not suspect that their organs were crushed, because they throw them only with the intent that they will not be broken. If they returned them and threw them back to the corral because of fear, we suspect that they [may have become trefe]. If they returned them out of a desire to repent, we do not harbor suspicions about [the lambs], because [the thieves] have the intent of returning them intact and therefore they will be careful when throwing them back.",
+ "When an ox was forced to lie down for slaughter, we do not suspect [that its internal organs were crushed]. [This applies] even if it fell considerably to the extent that it made a great noise when it fell. [The rationale is that] it implants its hooves into it and strengthens itself until it falls to the ground.",
+ "If one struck an animal on its head and the blow extended toward its tail or [one hit it] on its tail and the blow extended toward its head - even if one struck it on the entire backbone - we do not suspect [that it became trefe]. If the staff had bulges at different points, we harbor suspicions [concerning the animal]. If the head of the staff reached a portion of the backbone, we harbor suspicions. Similarly, we harbor suspicions if he struck the animal across the breadth of the backbone.",
+ "When a fowl is knocked against a firm article, e.g., a heap of grain, a mound of almonds, or the like, we suspect that its organs may have been crushed. If, by contrast, it is knocked against something soft, e.g., a folded garment, straw,, ashes, or the like, we do not harbor such suspicions.",
+ "[The following rules apply when a fowl's] wings became stuck with glue when it was being captured and it received a blow. If only one wing became stuck, we do not suspect [that it became trefe]. If both of its wings became stuck and it receive a blow on its body, we harbor suspicions.",
+ "[The following rules apply if] it is knocked against water. If it swam for its full height upriver, against the current, we do not suspect [that it became trefe]. If, however, it swims downriver, with the current, we harbor suspicions, for perhaps the water is carrying it. If it advances toward straw or hay that is floating on the river, it is swimming on its own power and we do not harbor suspicions.",
+ "In all situations where we said: \"We do not harbor suspicions,\" it is permitted to slaughter [the animal] immediately and it is not necessary to check whether an organ was crushed. In all situations where we said: \"We harbor suspicions,\" if one slaughters the animal, one must check its entire internal category from the head to the hind-thigh. If any of the factors that render an animal trefe mentioned above were discovered or one of the inner organs was crushed to the extent that its form was destroyed, [the animal] is trefe. Even if one of the organs whose removal does not render the animal trefe, e.g., the spleen or the kidneys, is crushed, [the animal] is trefe. [There is] an exception, the uterus; if it is crushed, the animal is permitted.",
+ "[The gullet and the windpipe] do not require examination in these situations, for a fall will not crush them.",
+ "When an animal fell from a roof and did not stand [afterwards], it is forbidden to slaughter it until one waits an entire day. If one slaughtered it during this time, it is trefe. When one slaughters it after a day has passed, an examination is required, as we explained.",
+ "Similarly, if a person treaded on a fowl with his feet, an animal trampled it, or it was crushed against a wall and it is in its death throes, we leave it alive for a day. Afterwards, we slaughter it and examine it, as we stated.",
+ "When the majority of [the windpipe and the gullet were separated and] hang loosely, [the animal] is trefe. [This applies] even if [this condition occurs] due to reasons other than a fall. Similarly, if they became folded over, [the animal is unacceptable,] because they are no longer fit for ritual slaughter. If, by contrast, [even though] the majority of the throat was set loose from the jaw-bone, [the animal] is permitted, for the throat area is not fit for ritual slaughter, as we explained."
+ ],
+ [
+ "What is meant by the term sheburah? That the majority of [an animal's] ribs are broken. An animal has eleven ribs on either side of its body. If six were broken on one side and six on the other, or eleven were broken on one side and one on the other, [the animal] is trefe. [This applies] provided it is the half that faces the backbone and not the half that faces the chest.",
+ "When six [ribs] were broken on either side, [the animal] is trefe [only] when they are large ribs that have marrow. If not, even though they represent the majority of the animal's ribs and they were broken facing the backbone, [the animal] is permitted.
Similarly, if the majority of the ribs were uprooted, [the animal] is trefe. [Moreover,] if even one rib is uprooted together with half of the vertebra in which it is lodged, it is trefe. Similarly, if even one vertebra was uprooted from the backbone, it is trefe, even if was a vertebra that is below the flanks where there are no ribs.",
+ "[The following rules apply when] the thigh of an animal has slipped from its place and has left its socket. If its sinews, i.e., the peg-like projections from the bones of the socket which extend toward the bone that enters the socket and holds it have degenerated, [the animal] is trefe. If they have not degenerated, it is permitted.",
+ "Similarly, with regard to a fowl, if its hip is dislocated, it is trefe. If its wing is dislocated from its socket, we fear that it perforated the lung. Therefore we conduct an examination. Afterwards, it may be eaten. When the foreleg of an animal is dislocated from its socket, it is permitted. We do not harbor any suspicions.",
+ "When a portion of the skull of a domesticated animal or wild beast the size of a sela was removed, [the animal] is trefe even though the membrane was not perforated. If a skull was perforated by a number of small holes that [detract from the skull's] substance, they are all added together [to see if their combined size equals] a sela.",
+ "Similarly, if the majority of the height and the majority of the circumference of a skull was crushed, [the animal] is trefe, even though its membrane is intact and it is not lacking any substance. If the majority of its height was crushed, but the majority of its circumference was intact or the majority of its circumference was crushed, but the majority of its height was intact, there is an unresolved doubt whether [the animal] is trefe or not. It appears to me that we forbid it.",
+ "When the bones of the skull of a water fowl, e.g., a goose, is perforated, [the fowl] is trefe even though the membrane has not been perforated. [The rationale is that] the membrane is soft.
[The following procedure should be adhered to when] a weasel struck a land fowl on the head or it was struck by a stone or a piece of wood. One places his hand next to the hole and applies pressure or he inserts his hand into the fowl's mouth and applies pressure upward. If [the fowl's] brain emerged from the hole, it can be concluded that the membrane has been perforated and it is trefe. If not, it is permitted.",
+ "When an animal's blood pressure causes it to choke, it was affected by a black gall bladder secretion or a white gall bladder secretion, it ate a poison which kills animals, or drank fowl water, it is permitted. If it ate a poison that could kill a human or it was bitten by a snake or the like, it is permitted with regard to the laws of trefe, but it is forbidden because of the mortal danger [partaking of it could cause].",
+ "Thus the total number of conditions that cause a domesticated animal or a wild beast to be deemed trefe when singled out are seventy. They are: 1) an animal that has been attacked;
2) the perforation of the entrance to the gullet;
3) the perforation of the membrane of the brain;
4) the degeneration of the brain itself;
5) the perforation of the heart itself to its cavities;
6) the perforation of the arteries leading from the heart;
7) the perforation of the gall-bladder;
8) the perforation of the arteries of the liver;
9) the perforation of the maw;
10) the perforation of the stomach;
11) the perforation of the abdomen;
12) the perforation of the gut;
13) the perforation of the digestive organs;
14) the digestive organs protruded outside the animal's body and became overturned;
15) the perforation of the thick portion of the spleen;
16) a lack of a gall-bladder;
17) being born with two gall-bladders;
18) a lack of a maw;
19) being born with two maws;
20) a lack of a stomach;
21) being born with two stomachs;
22) a lack of an abdomen
23) being born with abdomens;
24) a lack of a gut;
25) being born with two guts;
26) a lack of one of the digestive organs;
27) being born with an extra digestive organ;
28) the perforation of the lung;
29) the perforation of the windpipe in a place where it is not fit for ritual slaughter;
30) the perforation of the bronchioles of the lungs, even if it is covered by another one;
31) a portion of the lungs has become closed;
32) the degeneration of one of the bronchioles of the lungs;
33) the discovery of putrid fluid in the lungs;
34) the discovery of putrid liquid in the lungs;
35) the discovery of murky liquid in [the lungs] even if it has not become putrid;
36)the degeneration of the lung;
37) a change in the lung's appearance;
38) the reversal of the gullet's appearance;
39) a lack of one of the required number of lobes of the lung;
40) a change in the order of the lobes;
41) the addition of a lobe on the back [of the lung];
42) the attachment of one lobe to another out of the ordinary order;
43) the discovery of a lung without division into lobes:
44) the lack of a portion of the lung;
45) a portion of the body of the lung is dried out;
46) the discovery of the lung in an inflated state;
47) a lung became shriveled because of fear of humans;
48) the lack of a hindleg; whether from birth or because it was cut off;
49) the possession of an extra leg;
50) the removal of the junction of the sinews;
51) the removal of the liver;
52) the removal of the upper jaw-bone;
53) a kidney that became extremely undersized;
54) a kidney that has become afflicted;
55) the discovery of fluid in the kidney;
56) the discovery of murky liquid in the kidney, even if it is not putrid;
57) the discovery of putrid liquid in the kidney;
58) the severance of the spinal cord;
59) the softening and degeneration of the spinal cord;
60) the ripping open of the majority of the flesh that covers the belly;
61) the removal of [an animal's] skin;
62) the crushing of [an animal's] organs due to a fall;
63) the slippage of the gullet and windpipe;
64) the breaking of the majority of [the animal's] ribs;
65) the uprooting of the majority of the ribs;
66) the uprooting of one rib together with its vertebra;
67) the uprooting of one vertebra;
68) the slippage of the thigh from its socket;
69) the lack of a portion of the skull the size of a sela;
70) the crushing and smashing of the majority of the skull;",
+ "These seventy conditions of infirmity which cause a domesticated animal or a wild beast to be forbidden as a trefe were each explained together with all the particular laws. All of the possible parallels that can be found with regard to a fowl in the organs that are common to an animal and a fowl are the same with regard to an animal and a fowl. The only exceptions are the conditions that render an animal trefe in the kidneys, the spleen, and the lobes of the lung. For a fowl does not have a division of lobes like an animal does. If there is such a division, there is no fixed number. The spleen of a fowl is round like a grape and is not the same shape as that of an animal. [The conditions of infirmity] concerning the kidneys and the spleen [that render] an animal trefe were not mentioned in order to find parallels with regard to a fowl. Therefore no set measure was given concerning a fowl with regard to a kidney whose size was reduced. Similar concepts apply in other analogous situations.",
+ "There are two conditions that render a fowl trefe in addition to those that render an animal [trefe] despite the fact that [an animal] also possesses these organs. They are: a) a fowl whose digestive organs have changed color because of [exposure to] fire;
b) a water fowl whose skull bone has been perforated.",
+ "One should not add to these conditions that render an animal trefe at all. For any condition that occurs with regard to a domesticated animal, wild beast, or fowl aside from those listed by the Sages of the early generations and which were agreed upon by the courts of Israel can possibly live. [This applies] even if it is known to us according to medical wisdom that ultimately it will not live.",
+ "Similarly, with regard to those [conditions] which [our Sages] listed as [causing an animal to be] deemed trefe even though it appears from the medical knowledge we possess that some of them will not kill and it is possible for the animal to live - we follow only what the Torah says, as [Deuteronomy 17:11] states: \"According to the Torah in which they will instruct you.\"",
+ "Whenever a butcher is knowledgeable about these [conditions that cause an animal to be deemed] trefe and he has established a reputation for observance, he may slaughter [animals], inspect them himself, and sell them without any suspicion. [The rationale is the word of] one witness is accepted with regard to the Torah's prohibition whether his testimony will lead to benefit for him or not.
We already explained that we do not purchase meat from a butcher who slaughters and inspects [the animal] himself in the Diaspora or [even] in Eretz Yisrael in the present age unless he established a reputation as an expert. If he sold an animal that was trefe, we place him under a ban of ostracism and remove him from his position. He cannot reestablish his credibility until he goes to a place where his identity is not recognized and he returns a lost article that is very valuable or [slaughters an animal] for himself and declares it trefe even though it involves a significant loss."
+ ],
+ [
+ "[The following principles apply] whenever a situation arises that creates a doubt that an animal or fowl should be deemed trefe because of one of the above conditions - e.g., an animal that fell and did not walk, it was attacked by a wild beast and we do not know whether the flesh near the intestines turned red or not, its skull was crushed and we do not know if the majority of the skull was crushed or not, or other similar circumstances: If the animal was male and it remained alive for twelve months, we operate on the assumption that it is intact like all other animals. If it was female, [we wait] until it gives birth.
With regard to a fowl: If it is male, [we wait] twelve months. If it is female, [we wait] until it lays all the eggs that it is carrying, spawns a new load, and lays them.",
+ "During this course of time, it is forbidden to sell an animal concerning which doubt has arisen whether it is a trefe to a gentile lest he sell it to a Jew.",
+ "We operate under the presumption that all domesticated animals, wild beasts, or fowl are healthy and we do not suspect that they possess conditions that would render them trefe. Therefore when they are slaughtered in the proper manner, they do not require an examination to see whether they possess a condition that would render them trefe. Instead, we operate under the presumption that they are permitted unless a situation arises that arouses suspicion. Afterwards, we inspect it with regard to that condition alone.",
+ "What is implied? For example if the wing of a fowl is displaced, we check the lung to see if it was perforated. If an animal fell, we check it to see if its organs were crushed. If the skull was crushed, we check the membrane of the brain to see if it was perforated. If it was struck by a thorn or shot by an arrow, a javelin, or the like and it entered its inner cavity, our suspicions are aroused and we require an inspection of the entire inner cavity lest it have perforated one of the organs whose perforation renders an animal trefe. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "Therefore when there are growths on a lung or sirchos upon it - i.e., strands or adhesions - hanging from it to the ribcage, the heart, or the diaphragm, we suspect that it was perforated and require an inspection. Similarly, if a swelling was found that contained fluid, we fear that a bronchiole below it was perforated and [the lung] must be inspected.",
+ "[Following the logic] of this law, [the following rules] would apply if it was discovered that sirchos like strands were hanging from the lung, whether they extended from the body of the lung to the ribcage or to the heart or to the diaphragm. We cut the sirchah, take out the lung, and [place it] in lukewarm water, and blow it up. If it is discovered to be perforated, [the animal] is trefe. If the water does not bubble, it is intact, without any perforations, and [the animal] is permitted. For [the sirchah] was not at the place of a perforation or perhaps only the outer membrane [of the lung] was perforated. Nevertheless, I never saw anyone who ruled in this manner, nor did I hear of a place that follows such practice.",
+ "Even though this is what appears [to be the ruling] from the words of the Sages of the Gemara, the widespread custom among the Jewish people is as follows: When a domesticated animal or a wild beast is slaughtered, we tear open the diaphragm and check the lung in its place. If a sirchah is not discovered hanging between the one of the lobes and the flesh where it lies, whether on the flesh that is between the ribs or the flesh on the breastbone, or a sirchah was found, extending from one lobe to the other in order, or from the body of the lung to the lobe which is next to it, we permit [the animal].",
+ "If a strand is discovered leading from the lung to any place which it is extended, even if it is thin as a hair, we forbid [the animal].",
+ "Similarly, if there was a strand extending from the lung to the heart, the diaphragm, the protective covering of the heart, or the rose, we forbid [the animal]. [This applies] whether the strand came from the body of the lung or whether it came from a lobe and [applies regardless of its size], even if it was a hairsbreadth.
Similarly, when the rose is attached to its pocket or a strand extends from it to its pocket, we forbid it. And when a strand extends from lobe to lobe in improper order, we forbid [the animal].",
+ "There are places where the custom is that if a sirchah is from the lobe to the flesh and the bones of the ribs and the sirchah is attached to both of them, they forbid it. My father and teacher is from those who forbid it. I, by contrast, am one of those who permit it. In a small number of places, they permit it even when it is attached to the bone alone, and I forbid it.",
+ "There are places where a lung is [always] blown up to see whether or not it is perforated. In most places, however, it is not blown up, because there is no factor that raised a suspicion [concerning it]. In Spain and in the West, we never blew up a lung unless there was a factor that caused suspicion.",
+ "All of these factors are not dictated by law, but rather are a result of custom, as we explained. I never heard of anyone who had a fowl's lung inspected unless a factor that raised suspicions arose.",
+ "If, [after] a person slaughtered an animal and cut open its belly, a dog or a gentile came, took the lung, and departed before [the slaughterer] checked the lung, [the animal] is permitted. We do not say that perhaps it was perforated or perhaps it was attached [to the bone], for we do not presume that [an animal] was forbidden. Instead, we operate under the presumption that the animal is kosher unless we know what factor caused it to become trefe. Just like we do not suspect that the membrane of the brain was perforated, the backbone [was severed], or the like, we do not raise suspicions over a lung that has been lost. There are no customs regarding such a situation, because customs are not instituted with regard to factors that are not commonplace.",
+ "If a gentile or a Jew comes and takes out a lung before the lung was inspected, but the lung [still] exists, we blow it up. [This applies] even if we do not know whether there were growths or not, because of the widespread custom.",
+ "There are places who rule that we forbid [an animal] if there are sirchot hanging from the lung, even if they are not attached to the chest or to another place. This practice causes great loss and the forfeit of Jewish money. This was never the custom in France or in Spain and it was never heard in the West. It is not proper to follow this custom. Instead, all that is necessary is to blow up [the lung]. If it is discovered to be intact without a perforation, [the animal] is permitted."
+ ],
+ [
+ "When a person slaughters an animal and its offspring on the same day, the meat is permitted to be eaten. The slaughterer, however, is punished by lashes, as [Leviticus 22:28] states: \"Do not slaughter [an ox or a sheep] and its offspring on one day.\" He receives lashes only for slaughtering the second animal. Accordingly, if one person slaughtered one of such a pair and another person slaughtered the second, [the one who slaughtered the second alone] receives lashes.",
+ "The prohibition against slaughtering [an animal] and its offspring applies in all times and in all places, with regard to ordinary animals and sacrificial animals. [With regard to the latter category, it applies] with regard to sacrifices of which we partake and with regard to sacrifices of which we do not partake. Therefore if one slaughtered the first animal in the Temple courtyard and the second outside of it or the first outside the Temple courtyard and the second inside, the one who slaughtered the second animal receives lashes [for violating the prohibition against slaughtering] an animal and its offspring. [This applies] whether they were both ordinary animals, they were both sacrificial animals, or one was an ordinary animal and one, a sacrificial one.",
+ "The prohibition against slaughtering [an animal] and its offspring applies only with regard to ritual slaughter, as the verse states: \"Do not slaughter.\" [Implied] is that the prohibition involves the slaughter of both animals. If, however, one chopped off the head of one of them or it became a nevelah in his hand, it is permitted to slaughter [the other]. Similarly, if he slaughtered the first and chopped off the head of the second or it became a nevelah in his hand, he is not liable.",
+ "When a deaf-mute, an intellectually or emotionally incapable person, or a minor slaughtered the first animal privately, it is permitted to slaughter the second animal afterwards because their slaughter is not considered as slaughter.",
+ "When one slaughters the first animal, but a question arises whether it is a nevelah or not, it is forbidden to slaughter the second [animal]. If one slaughters it, he is not liable for lashes.",
+ "Slaughter from which it is not fit to eat is, nevertheless, considered slaughter. Therefore if the first person slaughtered an ordinary animal in the Temple courtyard, one which is trefe, an ox condemned to be stoned, a calf whose neck is to be broken, a red heifer, or slaughtered for the sake of a false deity, a person who slaughters the second animal is liable. Similarly, if one slaughtered the first animal and another slaughtered the second though it is an ordinary animal in the Temple courtyard, an ox condemned to be stoned, a calf whose neck is to be broken, or a red heifer, [the second person] is liable for lashes.",
+ "When [the second animal] is slaughtered for the sake of a false deity, [the slaughterer] is not liable because of [the prohibition against slaughtering] an animal and its offspring, for he is liable for capital punishment. If, however, he was given a warning for [the prohibition against slaughtering an animal] and its offspring and was not given a warning for the worship of false deities, he receives lashes.",
+ "The prohibition against slaughtering [an animal] and its offspring applies only with regard to a kosher domesticated animal. [This is derived from the exegesis of Leviticus, loc. cit.]: \"Do not slaughter [an ox or a sheep] and its offspring on one day.\"
[This prohibition] does apply with regard to hybrid species. What is implied? When a [male] deer mates with a [female] goat and one slaughters the goat and its offspring, one is liable. When, however, a [male] goat mates with a [female] deer and one slaughters the deer and its offspring, it is forbidden to slaughter [the deer and its offspring], if one slaughters them, however, one is not liable for lashes. The Torah forbade slaughtering a cow and its offspring and not a deer and its offspring.",
+ "If the offspring of this deer was female and it gave birth to offspring, one is liable for lashes should he slaughter the female offspring of this deer and its offspring [on the same day]. Similarly, if a hybrid species is produced by mating a sheep and a goat - regardless of which is male and which is female - [the slaughterer can be held liable for] lashes for [violating the prohibition against slaughtering] an animal and its offspring.",
+ "It is permitted to slaughter a pregnant animal. The fetus is considered as a limb of its mother. If the fetus emerged alive after the slaughter of its mother and stepped on the ground, one should not slaughter it on the same day. If one did, one is not liable for lashes.",
+ "The prohibition against slaughtering [an animal] and its offspring applies with regard to a mother, for the offspring is certainly its own. If one knows with certainty that a male fathered offspring, the two should not be slaughtered on the same day. If one slaughtered [them together, however,] he is not liable for lashes, for there is a doubt whether or not the prohibition applies with regard to males.",
+ "When a person slaughters a cow and afterwards slaughters two of its offspring, he is liable for two sets of lashes. If he slaughters [several of] its offspring and then it, he is liable for [only] one set of lashes. If he slaughtered it, its female offspring and the offspring of its offspring, he is liable for two sets of lashes. If he slaughtered it, the offspring of its offspring and its female offspring, he is liable for [only] one set of lashes.",
+ "When two people [each] purchased an animal: one the mother and one the offspring and they brought the matter for judgment, the one who purchased [the animal] first is allowed to slaughter it first, the other one should wait until the next day. If the second purchaser slaughtered [his animal] first, he gains and the first must wait until the next day.",
+ "Four times a year, it is necessary for a person who sells an animal to a colleague to inform him that he already sold the mother or the daughter of the animal to another person for the sake of slaughtering it so that the latter purchaser will wait and not slaughter until the next day. They are: the day preceding the final holiday of Sukkot, the day preceding the first holiday of Pesach, the day preceding Shavuot, and the day preceding Rosh HaShanah.",
+ "When does the above apply? When he saw that the person who purchased it last was anxious to buy and it was at the end of the day, [in which instance,] it can be presumed that he will slaughter it immediately. If, however, there was ample time during the day, he is not required to inform him, for perhaps he will not slaughter until the following day.",
+ "When one sells the mother to a groom and the daughter to the bride, he must notify them. For certainly, they will slaughter them both on the same day. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "[With regard to the term] one day mentioned in the context of [the prohibition against slaughtering an animal] and its offspring, the day follows the night. what is implied? He slaughtered the first animal at the beginning of Tuesday night, he may not slaughter the other one until the beginning of Wednesday night. Similarly, if he slaughtered one at the close of Wednesday, before bein hashemashot, he may slaughter the other one at the beginning of Wednesday night. If he slaughtered the first during bein hashemashot Wednesday evening, he may not slaughter the second until after nightfall on Thursday. If he slaughtered it during the day on Thursday, he does not receive lashes."
+ ],
+ [
+ "When a person takes a mother together with its young and slaughters it, the meat is permitted to be eaten. He is, however, liable for lashes for slaughtering the mother, as [Deuteronomy 22:6] states: \"Do not take the mother together with its offspring.\" Similarly, if it died before he sent it away, he is liable for lashes. If he sent it away after he took it, he is not liable.",
+ "Similarly, [with regard to] all negative commandments that can be corrected by a positive commandment, one is obligated to fulfill the positive commandment. If he does not fulfill it, he is liable for lashes.",
+ "If another person comes and seizes the mother bird from his hands and sends it away or it took flight from his possession without his knowledge, he is liable for lashes. [This is implied by ibid.:7]: \"You shall certainly send away [the mother],\" i.e., he must send away [the mother bird] himself. [If not,] he did not fulfill the related positive commandment.",
+ "If he took a mother bird together with its young, cut off its wings so that it cannot fly and sent it away, he is given stripes for rebellious conduct. [He must] keep [the mother bird] in his possession until her wings grow back and then send her away. If [the mother] died before this or fled and was lost, he is liable for lashes, for he did not fulfill the related positive commandment.",
+ "How must one send away the mother? He holds her by her wings and has her fly away. If he sent her away and she returned, he sent her away and she returned - even if this happens - four or five times, he is obligated to send her away, as [implied by the repetition of the verb in the] phrase: \"You shall certainly send away.\"",
+ "Although a person says \"I will take the mother bird and send away the young,\" he is obligated to send away the mother bird, as the verse states: \"You shall certainly send away the mother.\"",
+ "If he [sent away the mother,] took the offspring and [then] returned them to the nest and the mother came back to them, he is not obligated to send [her] away.
It is permitted to send away the mother and then snare her again. The Torah forbade snaring only when she cannot fly away because of her offspring over which she is hovering so that they not be taken, as [ibid.:6] states: \"And the mother is resting on the chicks.\" If, however, he removed her from his grasp and then snared her again, it is permitted.",
+ "[The mitzvah to] send away the mother bird applies only with regard to a kosher species of fowl that are not at hand, e.g., doves that rested in a dovecote or on a loft, wild fowl that nested in an orchard. [This is derived from the phrase (ibid.)]: \"When you will chance upon.\" When, however, [fowl is] at hand, e.g., ducks, chicken, and doves that nested in a building, one is not liable to send away the mother.",
+ "If the chicks could fly and thus they no longer needed their mother or [the mother was sitting on] unfertilized eggs, he is not obligated to send away [the mother]. If the chicks were trefot, it is comparable to unfertilized eggs and he is not liable to send away [the mother].",
+ "When a male fowl is resting on a nest, one is not obligated to send him away [before taking the young]. When a non-kosher bird is resting on the nest of the eggs of a kosher fowl or a kosher fowl is resting on the eggs of a non-kosher fowl, one is not obligated to send away [the fowl that is resting].",
+ "When a [kosher fowl] was resting on kosher eggs of a different species, one should send [the bird] away. If, however, one fails to do so, one is not liable. If the mother is trefe, he is obligated to send her away.",
+ "When one slits a portion of the gullet [of the mother] before he took her, he is liable to send her away. If he did not send her away, he is not liable for lashes.",
+ "[The following laws apply if the mother bird] was hovering [over the nest]: If her wings were touching the nest, one is obligated to send her away. If not, he is not obligated. If there was a cloth or feathers intervening between her wings and the nest, he must send her away. If he did not send her away, he is not liable for lashes.",
+ "If there were two rows of eggs and [the mother bird's] wings were touching [only] the top row, [the mother bird] was sitting on unfertilized eggs, but there were good eggs below them, one female was sitting on another female, a male was sitting on the nest and the female was sitting on the male - [in all these situations,] one should not take [the mother bird with the offspring]. If he takes [her], he should send her away. But if he does not send her away, he is not liable for lashes.",
+ "If [the mother bird] was sitting among the young or the eggs and was not touching them, one is not liable to send her away. Similarly, if she was at the side of the nest and her wings were touching the nest from the side, he is not obligated to send her away.",
+ "When [the mother bird was perched] on two branches of a tree and the nest was positioned between them, we make an evaluation. In all instances where the mother would fall on the nest if the branches were removed, one is obligated to send her away.",
+ "When the mother is resting on one chick or on one egg, one is obligated to send her away. When a person finds a nest floating on the water or positioned on the back of an animal, he is obligated to send the mother away. [The verse] mentions \"chicks or eggs\" and \"on any tree or on the ground\" [not as exclusions], but because the Torah speaks about the commonplace situations.",
+ "It is forbidden to acquire the eggs as long as the mother is resting upon them. Therefore even if a mother bird was resting on eggs or chicks in one's loft or dovecote, they are not considered as \"at hand\" and his courtyard does not acquire them for him. Just as he cannot acquire them on behalf of others [until he sends away the mother], so, too, his courtyard cannot acquire them on his behalf. Therefore, he must send [her] away.",
+ "It is forbidden to take a mother bird together with her offspring, even to purify a person with tzara'at. If he took [the mother], he is obligated to send her away. If he did not, he is liable for lashes. [The rationale is that] a positive commandment does not supersede the observance of a negative commandment [that is reinforced] by a positive commandment. And a positive commandment does not supersede another positive commandment.",
+ "[The following rule applies when] a person consecrates a wild fowl to the Temple treasury, it flies away from his hand, but he recognizes it and finds it resting on chicks or on eggs. He should take the entire [nest] and bring it to the Temple treasurer. [The rationale is that the mitzvah of] sending away the mother bird does not apply with regard to consecrated [fowl], as [implied by Deuteronomy 22:7]: \"And you may take the offspring for yourself.\" These may not [be taken] for yourself.",
+ "When a fowl killed a human being, one is not obligated to send it away. [The rationale is that] one is commanded to bring it to court so that it will be judged."
+ ],
+ [
+ "It is a positive commandment to cover the blood of a kosher wild beast or fowl that was slaughtered, as [Leviticus 17:13] states: \"If you will snare a wild beast or a fowl that may be eaten, you shall pour out its blood and cover it with earth.\" Therefore, before covering it, he is obligated to recite the blessing: Blessed are You, God, our Lord, King of the earth who has sanctified us with His commandments and commanded us to cover the blood.",
+ "[The mitzvah] to cover the blood applies to animals that are at hand and those that are not at hand. [The verse mentions:] \"If you will snare\" only because it speaks about the commonplace situation. It applies with regard to ordinary animals, but not to those consecrated: whether they were consecrated [to be offered on] the altar or consecrated to the Temple treasury. If a person transgresses and slaughters [such an animal], he is not obligated to cover its blood.",
+ "If a person slaughters a wild beast or a fowl and afterwards, consecrates them - or consecrates the blood - he is obligated to cover the blood.",
+ "It is necessary to cover the blood of a hybrid that comes from the mating of an animal and a wild beast or an animal that we do not know whether to classify as a domesticated animal or a wild beast, but one does not recite the blessing. When a person slaughters for the sake of a sick person on the Sabbath, he is obligated to cover the blood after the Sabbath. Similarly, when a person slaughters an animal whose status is doubtful or is a hybrid on a festival, he should cover its blood after the festival.",
+ "When a person slaughters many fowl and several types of wild beasts in one place, he should recite one blessing and cover the blood of all of them together at one time.",
+ "When blood becomes mixed with water, one is obligated to cover it if it has the appearance of blood. If not, one is not liable. If it became mixed with wine or the blood of a domesticated animal, one considers it as if they were water. If were [the wine or blood] to have been water, [the mixture] would have appeared to be blood, he is obligated to cover the entire mixture. If not, he is not obligated.",
+ "If a person covered blood and then it became revealed, he is not obligated to cover it a second time. If blood was covered by [dust blown] by the wind, one is not obligated to cover it. If it became revealed again after the wind covered it, he is obligated to cover it.",
+ "If there is no other blood [from the slaughter] except the blood which spurted out [while the animal was being slaughtered] and the blood on the knife, one is obligated to cover it.",
+ "[The following rules apply if] one slaughters and the blood is absorbed in the ground. If a mark remains, he is obligated to cover it. If not, it is as if it was covered by the wind and he is not obligated to cover it.",
+ "The only blood that must be covered is the blood of slaughter [that produces meat] that is fit to be eaten, as [the prooftext cited] states: \"that may be eaten.\" Therefore, if a person slaughters and the animal is discovered to be trefe, one slaughters ordinary [fowl or beasts] in the Temple Courtyard, one slaughters fowl or beasts that were condemned to be stoned to death, one slaughters an animal and causes it to become a nevelah, one is not obligated to cover the blood. Similarly when a deaf-mute, a mentally or emotional incompetent person or a minor slaughters in private, there is no obligation to cover the blood [of the animal] they slaughtered.",
+ "With what should [the blood] be covered? With earth, lime, gypsum, fine fertilizer, fine sand that need not be crushed by a potter, crushed rocks and earthen-ware, fine flax chips, fine saw dust, bricks, burnt mud, and sealing clay that are crushed, for all of these are types of \"earth.\" If, however, one covered it with a utensil or with stones, it is not considered as \"covered,\" for the verse states \"with earth.\"",
+ "For this reason, we do not cover [blood] with coarse fertilizer, coarse sand, flour, bran, grain fiber, or filings from metal utensils, for these are not types of \"earth.\" There is one exception: filings of gold alone may be used to cover [blood], for they are called \"dust,\" as [Job 28:6] states: \"And it possesses the dust of gold\" and [Deuteronomy 9:21] speaks [of grinding the Gold Calf] \"until it was thin, into dust.\"",
+ "We may cover [blood] with oven soot, stibium, powder from mills, and ashes. [This includes] ashes from trees and ashes from clothes, even ashes from meat that was burnt, for [Numbers 19:17] speaks of \"the ashes of the burnt sin-offering.\" It is permitted to cover [blood] with the ashes of a city that went astray [and was therefore destroyed].",
+ "One who slaughters must place earth below and then slaughter, [pouring the blood] into [the earth]. Afterwards, he covers it with earth. He should not slaughter [and pour the blood] into a container and then cover it with earth.",
+ "The person who slaughters [the animal] should cover its blood, as [the above prooftext ] states: \"[You shall pour out its blood and] cover it with earth.\" If he did not cover the blood and another person sees it, he is obligated to cover it, for this is an independent mitzvah and is not dependent on the slaughterer alone.",
+ "When a person covers the blood, he should not cover it with his feet, but instead with his hands, a knife, or a utensil, so that he will not treat it with disdain and regard the mitzvoth with scorn. For the mitzvot in and of themselves are not worthy of honor. Instead, [the honor is] due He, blessed be He, who commanded us to observe them and [thus] saved us from groping in darkness and thus granted us a lamp to straighten crooked paths and a light to illumine the upright ways. And so [Psalms 119:105] states: \"Your words are a lamp to my feet and a light for my ways.\"
Blessed be G‑d who grants assistance."
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/Sefaria Community Translation.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..b1c7eb10e034f4658e27872563aa0ee48aaf5f49
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/Sefaria Community Translation.json
@@ -0,0 +1,37 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Mishneh Torah, Ritual Slaughter",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+ "license": "CC0",
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות שחיטה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ []
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..1d05bbd950306197673a75d620dd0ba9730db6f3
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/English/merged.json
@@ -0,0 +1,330 @@
+{
+ "title": "Mishneh Torah, Ritual Slaughter",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Ritual_Slaughter",
+ "text": [
+ [
+ "It is a positive commandment for one who desires to partake of the meat of a domesticated animal, wild beast, or fowl to slaughter [it] and then partake of it, as [Deuteronomy 12:21] states: \"And you shall slaughter from your cattle and from your sheep.\" And with regard to a firstborn animal with a blemish, [ibid.:22] states: \"As one would partake of a deer and a gazelle.\" From this, we learn that a wild beast is [governed by] the same [laws] as a domesticated animal with regard to ritual slaughter.
And with regard to a fowl, [Leviticus 17:13] states: \"that will snare a beast or a fowl as prey... and shed its blood.\" This teaches that shedding the blood of a fowl is analogous to shedding the blood of a wild beast.",
+ "The laws governing ritual slaughter are the same in all instances. Therefore one who slaughters a domesticated animal, beast, or fowl should first recite the blessing: \"[Blessed...] who sanctified us with His commandments and commanded us concerning ritual slaughter.\" If he did not recite a blessing, either consciously or inadvertently, the meat is permitted.
It is forbidden to partake of a slaughtered animal throughout the time it is in its death throes. When a person partakes of it before it dies, he transgresses a negative commandment. [This act] is included in the prohibition [Leviticus 19:26]: \"Do not eat upon the blood.\" He does not, however, receive lashes.
It is permitted to cut meat from it after it has been ritually slaughtered, but before it dies. That meat should be salted thoroughly, washed thoroughly, and left until the animal dies. Afterwards, it may be eaten.",
+ "Fish and locusts need not be slaughtered. Instead, gathering them causes them to be permitted to be eaten. [This is indicated by Numbers 11:22]: \"Can sheep and cattle be slaughtered for them that will suffice them? If all the fish of the sea would be gathered for them....\" This indicates that gathering fish is like slaughtering cattle and sheep. And with regard to locusts, [Isaiah 33:4] states: \"the gathering of the locusts,\" i.e., gathering alone [is sufficient]. Therefore if fish die naturally in the water, they are permitted. And it is permitted to eat them while they are alive.",
+ "The slaughter which the Torah mentions without elaboration must be explained so that we know: a) which place in the animal is [appropriate] for ritual slaughter?, b) what is the measure of the slaughtering process?, c) with what do we slaughter?, d) when do we slaughter?, e) in which place [on the animal's neck] do we slaughter? f) how do we slaughter, g) what factors disqualify the slaughter? h) who can slaughter?
We were commanded concerning all of these factors in the Torah with the verse [Deuteronomy 12:21]: \"And you shall slaughter from your cattle... as I commanded you.\" All of these factors were commanded to us orally as is true with regard to the remainder of the Oral Law which is called \"the mitzvah,\" as we explained in the beginning of this text.",
+ "The place where an animal should be slaughtered is the neck. The entire neck is acceptable for slaughtering.
What is implied? With regard to the gullet, from the beginning of the place where when it is cut, it contracts until the place where hair grows and it begins appearing fissured like the stomach, this is the place of slaughter with regard to the gullet.",
+ "If one slaughters above this place - in the area called the entrance to the gullet - or below this place - i.e., the beginning of the digestive system, the slaughter is unacceptable.
The measure of the entrance to the gullet above which is unfit for slaughter in an animal or a beast is so one can grab it with two fingers. With regard to a fowl, it depends on its size. The lower limit extends until the crop.",
+ "Where is the place of slaughter with regard to the windpipe? From the slant of its cap downward until the beginning of the flank of the lung when the animal extends its neck to pasture, this is the place of slaughter with regard to the windpipe. The area opposite this place on the outside is called the neck.",
+ "When the animal strained itself and extended its neck exceedingly or the slaughterer applied exertion to the signs and extended them upward, but slaughtered in the neck at the place of slaughter, there is an unresolved doubt whether [the animal] is a nevelah. For the place where the gullet and windpipe were cut is not the place where [the animal] is [usually] slaughtered.",
+ "The slaughterer must slaughter in the center of the neck. If he slaughters to the side, it is acceptable.
What is the measure of slaughter? That one [cut] the two identifying marks, the windpipe and the gullet. Superior slaughter involves cutting both of them, whether for an animal or a fowl and a slaughterer should have this intent. [After the fact,] if one cut the majority of one of them for a fowl and the majority of both of them for an animal or a beast, the slaughter is acceptable.",
+ "When one cut one sign entirely and half of the other sign when slaughtering an animal, his slaughter is unacceptable. If he cut the majority of both signs, even though in each instance he cuts only a hair's breadth more than half, it is acceptable. Since he cut even the slightest amount more than half, he has cut the majority.",
+ "If he cut half of one and half of the other - even in a fowl - the slaughter is unacceptable. When a windpipe is half slit and one cut a little more on the place of the slit, making the cut a majority, the slaughter is acceptable. [This applies] whether one begins [on a portion of the windpipe] that is intact and reaches the slit or one inserts the knife into the slit and [increases its size until it] reaches the majority.",
+ "Every slaughterer must check the signs after he slaughters. If he did not check and the animal's head was cut off before he could check, [the animal] is [considered] a nevelah. [This applies even] if the slaughterer was adroit and expert.",
+ "During its lifetime, every animal is considered to be forbidden until it is definitely known that it was slaughtered in an acceptable manner.",
+ "With what can we slaughter? With any entity, with a metal knife, a flint, glass, the edge of a bulrush, or the like among the entities that cut. [This applies] provided its edge is sharp and does not have a barb. If, however, there was a spike at the edge of the entity with which one slaughters, even if the spike is very small, the slaughter is unacceptable.",
+ "If the spike was on only one side of the knife, one should not slaughter with it [at the outset]. [After the fact,] if one slaughtered with it using the side on which the blemish was not detectable, the slaughter is acceptable.",
+ "What is implied? There was a knife that was checked by passing it [over one's finger] and no blemish was felt on it, but when one drew it back, one felt that it had a blemish. If one slaughtered with it by passing it forwards and did not draw it back, the slaughter is acceptable. If one drew it back, the slaughter is unacceptable.",
+ "When a knife ascends and descends [in a curve] like a snake but does not have a blemish, one may slaughter with it as an initial and preferred option. When the edge of a knife is smooth, but is not sharp, one may slaughter with it, since it does not have a blemish. Even though one passes it back and forth the entire day until the slaughter [is completed], the slaughter is acceptable.",
+ "When a sharp knife has been whetted, but its [blade] is not smooth, instead, touching it is like touching the tip of an ear of grain which becomes snarled on one's finger, [nevertheless,] since it does not have a blemish, one may slaughter with it.",
+ "When a person uproots a reed or a tooth or cuts off a flint or a nail, if they are sharp and do not have a blemish, one may slaughter with them. If one stuck them into the ground, one should not slaughter with them while they are stuck into the ground. [After the fact,] if one slaughtered [in such a situation], one's slaughter is acceptable.",
+ "When one slaughtered with these entities when they were connected from the beginning of their existence, before they were uprooted, the slaughter is unacceptable even if they do not have a blemish.",
+ "If one took the jawbone of an animal that had sharp teeth and slaughtered with it, it is unacceptable, for they are like a sickle. When, however, only one tooth is fixed in a jaw, one may slaughter with it as an initial and preferred option, even though it is set in the jaw.",
+ "When one made a knife white-hot in fire and slaughtered with it, the slaughter is acceptable. If one side of a knife is [jagged-edge like] a sickle and the other side is desirable, [i.e., smooth,] one should not slaughter with the desirable side as an initial and preferred measure. [This is] a decree lest one slaughter with the other side. If one slaughtered [with it], since one slaughtered with the desirable side, the slaughter is acceptable.",
+ "A slaughterer must check the knife at its tip and at both of its sides [before slaughtering]. How must he check it? He must pass it over and draw it back over the flesh of his finger and pass it over and draw it back over his fingernail on three edges, i.e., its tip and both of its sides so that it will not have a blemish at all. [Only] afterwards, should he slaughter with it.",
+ "It must [also] be inspected in this manner after slaughter. For if a blemish is discovered on it afterwards, there is an unresolved doubt whether the animal is a nevelah. For perhaps [the knife] became blemished [when cutting] the skin and when he cut the signs, he cut them with a blemished knife.
For this reason, when a person slaughters many animals or many fowl, he must inspect [the knife] between each [slaughter]. For if he did not check, and then checked [after slaughtering] the last one and discovered [the knife] to be blemished, there is an unresolved doubt whether all of them - even the first - are nevelot or not.",
+ "When one inspected a knife, slaughtered with it, but did not inspect it after slaughtering, and then used it to break a bone, a piece of wood, or the like, and afterwards, inspected it and discovered it to be unacceptable, his slaughter is acceptable. [The rationale is that] the prevailing assumption is that the knife became blemished on the hard entity which it was used to break. Similarly, if one was negligent and did not check his knife [after slaughtering] or the knife was lost before it could be checked, the slaughter is acceptable.",
+ "Whenever a slaughterer does not have the knife with which he slaughters inspected by a wise man and uses it to slaughter for himself, we inspect it. If it is discovered to be desirable [and passes] the examination, we, nevertheless, place him under a ban of ostracism [lest] he rely on himself on another occasion and then the knife will be blemished, but he will still slaughter with it. If [upon examination] the knife is discovered to be blemished, he is removed from his position and placed under a ban of ostracism. We pronounce all the meat that he slaughtered to be unacceptable.",
+ "How long must the knife with which one slaughters be? Even the slightest length, provided it is not [overly] thin to the extent that it pierces and does not slit like the head of a blade or the like.",
+ "When can one slaughter? Any time, whether during the day or during the night, provided that [at night] he has a torch with him so that he sees what he is doing. If a person slaughters in darkness, his slaughter is acceptable.",
+ "When a person inadvertently slaughters on Yom Kippur or the Sabbath, his slaughter is acceptable, even though were he to have been acting willfully he would be liable for his life or for lashes [for slaughtering] on Yom Kippur."
+ ],
+ [
+ "It is permitted to slaughter an animal in any place except the Temple courtyard. For only animals consecrated for [sacrifice on the altar] may be sacrificed in the Temple courtyard. Ordinary animals, by contrast, whether domesticated animals, beasts, or fowl, are forbidden to be sacrificed in the Temple courtyard. Similarly, [Deuteronomy 12:21] states with regard to meat [which man] desires [to eat]: \"When the place that God will choose will be distant from you... and you shall slaughter from your cattle and your sheep... and you shall eat in your gates.\" One may infer that meat [which man] desires [to eat] may be slaughtered only outside \"the place that God will choose.\"",
+ "[Meat from animals] slaughtered outside this [holy] place is permitted to be eaten everywhere. If, however, one slaughters an ordinary animal in the Temple courtyard, that meat is ritually pure, but it is forbidden to benefit from it like meat mixed with milk and the like. It must be buried; [if it is burnt,] its ashes are forbidden [to be used].
[The above applies] even if one slaughters for healing purposes, to feed a gentile, or to feed dogs. If, however, one cuts off an animal's head in the Temple courtyard, one rips the signs from their place, a gentile slaughters, [a Jew] slaughters, but the animal was discovered to be trefe, or one slaughters a non-kosher domesticated animal, beast, or fowl in the Temple courtyard, it is permitted to benefit from all of the above.",
+ "This does not apply only to domesticated animals or beasts. Instead, it is forbidden to bring all ordinary food into the Temple courtyard. [This includes] even meat from a slaughtered [animal], fruit, or bread. If one transgresses and brings in such food, it is permitted to partake of this food as it was beforehand.
All of the above concepts are part of the Oral Tradition. Whenever anyone slaughters in the Temple courtyard or eats an olive-sized portion of the meat of ordinary [animals that were] slaughtered in the Temple courtyard, he is liable for stripes for rebellious conduct.",
+ "[The following rule applies when] a person says: \"This animal is [consecrated as] a peace offering, but [the fetus it is carrying] remains of ordinary status.\" If it is slaughtered in the Temple courtyard, it is permitted to partake of its offspring, because it is forbidden to slaughter [the mother] outside [the Temple courtyard].",
+ "One should not slaughter into seas or rivers, lest [an onlooker] say: \"He is worshipping the water,\" and it would appear as if he is offering a sacrifice to the water. Nor should one slaughter into a utensil filled with water, lest one say: \"He is slaughtering into the form that appears in the water.\" Nor should he slaughter into utensils or into a pit for this is the way of idolaters. If one slaughters in the above manner, his slaughter is acceptable.",
+ "One may slaughter into murky water in which an image may not be seen. Similarly, one may slaughter outside a pit and allow the blood to flow and descend into a pit. One should not do this in the marketplace so as not to mimic the gentiles. [Indeed,] if one slaughters into a pit in the marketplace, it is forbidden to eat from his slaughter until his [character] is examined, lest he be a heretic.
It is permitted to slaughter on the wall of a ship, [although] the blood will flow down the wall and descend into the water. [Similarly,] it is permitted to slaughter above [the outer surface of] utensils.",
+ "How does one slaughter? One extends the neck and passes the knife back and forth until [the animal] is slaughtered. Whether the animal was lying down or it was standing and one held the back of its neck, held the knife in his hand below, and slaughtered, the slaughter is acceptable.",
+ "If one implanted a knife in the wall and brought the neck [of an animal back and forth] over it until it was slaughtered, the slaughter is acceptable, provided the neck of the animal is below and the knife is above. For if the neck of the animal will be above the knife, it is possible that the animal will descend with the weight of its body [on the knife] and cut [its throat] without [it being brought back and forth]. This is not ritual slaughter, as will be explained. Therefore, if we are speaking about a fowl, whether its neck is above the knife that is implanted or below it, the slaughter is acceptable.",
+ "When a person slaughters and draws the knife forward, but does not draw it back, draws it back, but does not draw it forward, his slaughter is acceptable.
If he drew the knife back and forth until he cut off the head entirely, his slaughter is acceptable. [The following rules apply if] he drew the knife forward, but did not draw it back, drew it back, but did not draw it forward, and cut off the head while drawing it forward alone or drawing it back alone. If the knife is twice as long as the width of the neck of the animal being slaughtered, his slaughter is acceptable. If not, his slaughter is not acceptable.
If one slaughters the heads [of two animals] together, his slaughter is acceptable.",
+ "When two people hold unto a knife together - even when one is holding from one side and the other from the other side - and they slaughter together, the slaughter is acceptable. Similarly, if two people hold two knives and both slaughter simultaneously in two places in the neck, their slaughter is acceptable. This applies even if one slit the gullet alone or its majority and the other cut the windpipe or its majority in another place, this slaughter is acceptable even though the slaughter was not entirely in the same place.
Similarly, slaughter in the form of a reed and slaughter in the form of a comb are acceptable.",
+ "The slaughter of ordinary animals does not require focused attention. Even if one slaughtered when [wielding a knife] aimlessly, in jest, or [even] if he threw a knife to implant it in the wall and it slaughtered an animal as it was passing, since it slaughtered properly in the appropriate place and with the appropriate measure, it is acceptable.",
+ "Accordingly, when a deafmute, an emotional or an intellectual unstable individual, a minor, a drunk whose mind is befuddled, a person who became overtaken by an evil spirit slaughters and others observe that he slaughters in the correct manner, [the slaughter] is acceptable.
If, by contrast, a knife falls and slaughters [an animal] on its way, it is not acceptable even if it slaughtered it in [the appropriate] manner. For [Deuteronomy, loc. cit.] states: \"You shall slaughter,\" implying that a man must slaughter. [His actions are acceptable,] even if he does not intend to slaughter.",
+ "[The following laws apply if there is] a stone or wooden wheel with a knife affixed to it. If a person turned the wheel and placed the neck of a fowl or an animal opposite it and slaughtered by turning the wheel, [the slaughter] is acceptable. If water is turning the wheel and he placed the neck of [the animal] opposite it while it was turning causing it to be slaughtered, it is unacceptable. If a person caused the water to flow until they turned the wheel and caused it to slaughter by turning it, [the slaughter] is acceptable. For [the activity] came as a result of man's actions.
When does the above apply? With regard to the first turn, for that comes from man's power. The second and subsequent turns, however, do not come from man's power, but from the power of the flowing water.",
+ "When a person slaughters for the sake of mountains, hills, seas, rivers, or deserts, his slaughter is unacceptable even when he does not intend to worship these entities, but merely for curative purposes or the like according to the empty words related by the gentiles, the slaughter is unacceptable. If, however, one slaughtered for the sake of the spiritual source of the sea, the mountain, the stars, the constellations, or the like, it is forbidden to benefit from the animal like all offerings brought to false deities.",
+ "When a person slaughters an animal [with the intent of] sprinkling its blood for the sake of false deities or burning its fats for the sake of false deities, it is forbidden. For we derive [the laws governing] one's intent outside [the Temple] with regard to [slaughtering] ordinary animals from those pertaining to the intent with regard to [slaughtering] consecrated animals within [the Temple]. For such an intent disqualifies them, as will be explained in Hilchot Pesulei HaMukdashim.",
+ "When a person slaughtered [an animal] and afterwards, thought to sprinkle its blood for the sake of false deities or to burn its fats for the sake of false deities, it is forbidden because of the doubt involved. Perhaps the ultimate result showed what his initial intent was and it was with this intent that he slaughtered.",
+ "When a person slaughters [an animal] for the sake of [a type of] sacrifice for which one could consecrate an animal through a vow or through a pledge, the slaughter is unacceptable. For this is comparable to slaughtering consecrated animals outside [the Temple courtyard]. If he slaughters [an animal] for the sake of [a type of] sacrifice for which one could not designate an animal through a vow or through a pledge, the slaughter is acceptable.",
+ "What is implied? When one slaughters [an animal] for the sake of a burnt offering, for the sake of a peace offering, for the sake of a thanksgiving offering, or for the sake of a Paschal offering, the slaughter is unacceptable. Since a Paschal offering may be designated every year at any time one desires, it resembles a sacrifice that can be consecrated through a vow or through a pledge.
If one slaughters [an animal] for the sake of a sin offering, for the sake of a certain guilt offering, for the sake of a doubtful guilt offering, for the sake of a firstborn offering, for the sake of a tithe offering, or for the sake of a substitute [for any offering], the slaughter is acceptable.",
+ "When a person is liable for a sin offering and he slaughters, saying: \"For the sake of my sin offering,\" his slaughter is unacceptable. If he had a sacrificial animal in his home and he slaughters, saying: \"For the sake of a substitution for my sacrifice,\" his slaughter is unacceptable, for he substituted the animal [for the consecrated one].",
+ "When a woman slaughters for the sake of the burnt offering brought by a woman who gave birth, saying: \"This is for the sake of my burnt offering,\" her slaughter is acceptable. [The rationale is that the obligation to bring] the burnt offering of a woman who gave birth cannot be initiated through a vow or through a pledge and this woman has not given birth and thus is not obligated to bring a burnt offering. We do not suspect that she had a miscarriage. For it will become public knowledge if a woman miscarries.
When, by contrast, a person slaughters for the sake of a burnt offering brought by a Nazarite, his slaughter is unacceptable even if he is not a Nazarite. [The rationale is that] the fundamental dimension of being a Nazarite is a vow like other vows.",
+ "When two people hold a knife and slaughter, one has in mind an intent that would disqualify the slaughter and the other has nothing at all in mind - or even if he had in mind an intent that is permitted - the slaughter is unacceptable. Similarly, if they slaughtered one after the other and one had an intent that disqualifies the slaughter, it is disqualified.
When does the above apply? When [the person with the undesirable intent] has a share in the animal. If, however, he does not have a share in the animal, it does not become forbidden. For a Jewish person does not cause something that does not belong to him to become forbidden. He is acting only to cause his colleague anguish.",
+ "When a Jew slaughters for a gentile, the slaughter is acceptable regardless of the thoughts the gentile has in mind. For we are concerned only with the thoughts of the person slaughtering and not the thoughts of the owner of the animal. Therefore when a gentile - even a minor - slaughters for the sake of a Jew, the animal he slaughters is a nevelah, as will be explained."
+ ],
+ [
+ "There are five factors that disqualify ritual slaughter and the fundamentals of the laws of shechitah are to guard against each of these factors: They are: shehiyah, dirasah, chaladah, hagramah, and ikur.",
+ "What is meant by shehiyah? A person began to slaughter and lifted up his hand before he completed the slaughter and waited. Whether he did so inadvertently, intentionally, or because of forces beyond his control, [the following rules apply] if he or another person completed the slaughter. If he waited the amount of time it would take to lift up the animal, cause it to lie down, and slaughter it, his slaughter is not acceptable. If he waited less than this amount of time, his slaughter is acceptable.",
+ "With regard to a small domesticated animal:, the measure of shehiyah is the amount of time it would take to lift up the animal, cause it to lie down, and slaughter it. With regard to a large domestic animal, the measure of shehiyah is the amount of time it would take to lift up the animal, cause it to lie down, and slaughter it. With regard to a fowl, the measure of shehiyah is the amount of time it would take to lift up a small animal, cause it to lie down, and slaughter it.",
+ "When a person cut [the signs] for a while, waited for a while, cut for a while, waited for a while until he concluded the slaughter without waiting the measure that disqualifies an animal at any one time, but over the times he waited over the entire period would equal the measure of shehiyah, there is an unresolved doubt whether [the animal is considered] a nevelah.
Similarly, if he waited the amount of time it takes to lift up the animal, cause it to lie down, and cut only a portion of the signs, but not to slaughter it entirely, there is an unresolved doubt whether [the animal is considered] a nevelah.",
+ "If he slaughtered the majority of one of the signs for a fowl or the majority of both signs for an animal, the slaughter is permitted even if he waited half the day and then returned and finished cutting the signs. For since the minimum measure for slaughter was met, it is as if he is cutting slaughtered meat.",
+ "If one cuts half or less of the windpipe and waits an extended period, he may return and complete the slaughter; [his previous acts] are of no consequence. If, however, he cut the majority of [an animal's] windpipe or perforated the gullet even slightly and then waited the [disqualifying] measure, [the slaughter] is unacceptable. [This applies] whether he returned and completed cutting where he began or slaughtered the animal entirely in a different place. [The rationale is] that when the majority of the windpipe is slit or the gullet of either an animal or a fowl is perforated even slightly, the animal is comparable to a nevelah and ritual slaughter is not effective for it, as will be explained.",
+ "It is thus explained for you that the concept of shehiyah does not exist with regard to the windpipe of a fowl at all. For if he slit the majority of the windpipe and waited, he has already completed the slaughter of [the fowl]. When he goes back and completes it, it is as if he is cutting meat. If he slit less than half the windpipe and waited, he may return and [complete the] slaughter whenever he desires, for it is not disqualified as a nevelah unless the majority of the windpipe has been cut.",
+ "[The following rules apply when] one slaughtered a fowl and waited, but does not know whether the gullet was perforated or not. He should return and cut the windpipe alone in another place, let [the fowl] be until it dies, and then check the gullet from the inside. If a drop of blood was not found on it, it is apparent that it was not perforated and it is acceptable.",
+ "What is meant by chaladah? For example, one inserted the knife between one sign and another. Whether one then slits the upper sign above or cuts the lower sign below in the manner of ritual slaughter, [the slaughter] is unacceptable.",
+ "If he inserted the knife beneath the [animal's] skin and slit both the signs in the ordinary fashion, hid the knife under tangled wool, or spread a cloth over the knife and the neck and slaughtered under the cloth, since the knife is not openly revealed, there is an unresolved doubt whether [the animal is considered] a nevelah. Similarly, if slaughtered less than half the signs with chaladah and completed the slaughter without chaladah, there is an unresolved doubt whether [the animal is considered] a nevelah.",
+ "What is meant by dirasah? For example, one struck the neck with a knife as one strikes with a sword, cutting the signs at one time, without passing [the knife] back and forth or one placed the knife on the neck and pressed, cutting downward like one cuts radishes or squash until he cuts the signs, [the slaughter] is unacceptable.",
+ "What is meant by hagramah? This refers to one who slaughters at a high point on the windpipe where it is not fit to slaughter. There are two [nodes, like kernels of] wheat at the top of the windpipe, at the large ring. [The following rules apply if] one slaughtered in the midst of these kernels. If he left even the slightest portion of them intact above [the place of slaughter], it is acceptable, for he slaughtered from the slanting cap [of the windpipe] or lower. This is within the place that is fit for ritual slaughter. If, however, he did not leave any portion of them intact, but instead cut above them, this is considered as [being slaughtered with] hagramah and it is unacceptable.",
+ "If one slit the majority of one sign [for a fowl] or the majority of both signs [for an animal] and then completed the slaughter through dirasah or hagramah, it is acceptable, for the minimum measure was slaughtered in the proper manner.
If at first, he slit a third [of the windpipe] through hagramah, and then cut two thirds in the appropriate manner, the slaughter is acceptable. If he cut a third in the appropriate manner, cut a third through hagramah, and then cut the last third in the appropriate manner, the slaughter is acceptable. If at first, he slit a third through hagramah, cut a third in the appropriate manner, and then cut a third through hagramah, the slaughter is unacceptable. If one cut [a portion of] an animal's throat with derisah or chaladah, it is unacceptable, whether it was the first or second third.",
+ "What is meant by ikur? That the gullet and/or the windpipe were displaced and slid [from their place] before the conclusion of the slaughter. If, however, one slit an entire sign or its majority in a fowl, and then the second sign slipped, the slaughter is acceptable.",
+ "If one of the signs was displaced and afterwards, one slit the other, the slaughter is unacceptable. If one slit one of the signs [of a fowl] and then discovered that the other one was displaced, but it is unknown whether it was displaced before slaughter or after slaughter, there is an unresolved question whether [the fowl] is a nevelah.",
+ "If the sign that was cut for ritual slaughter is discovered to have been displaced, [the fowl or animal] is acceptable, for certainly, it was displaced after the slaughter. For if it had been displaced before ritual slaughter, it would have hung loosely and it would not have been able to be slaughtered [effectively].",
+ "When does the above apply? When [the slaughterer] did not hold the signs in his hand when he slit them. If, however, he held the signs and slaughtered, it is possible that [the signs] could have been slit [effectively even] after they were displaced. Therefore, if a sign is discovered to be displaced and slaughtered, there is an unresolved question whether [the animal or the fowl] is a nevelah.",
+ "Whenever we have used the term \"unacceptable,\" the animal is a nevelah and if a person partakes of an olive-sized portion of it, he is liable for lashes for partaking of a nevelah. For only an acceptable slaughter as commanded by Moses our teacher of blessed memory prevents an animal from being considered a nevelah as we explained. Whenever there is an unresolved doubt whether slaughter [is acceptable], there is an unresolved doubt whether the animal is a nevelah. A person who partakes of it is liable for stripes for rebellious conduct.",
+ "When the thigh of an animal and [the meat of] its hollow were removed and thus it appears lacking when it crouches, it is a nevelah. [It is] as if half of it was cut away and it was divided into two bodies. Thus slaughter is not effective with regard to it.
Similarly, if [the animal's] backbone was broken together with the majority of the meat, its back was ripped open like a fish, the majority of the windpipe was been severed, or the gullet was perforated in a place fit for slaughter, it is considered as a nevelah while alive and slaughter will not be effective with regard to it. The same laws apply to both an animal and a fowl with regard to all these matters.",
+ "The gullet has two membranes: the external membrane is red and the inner membrane is white. If only one of them is perforated, [the animal] is acceptable. If they are both perforated even to the slightest degree in a place fit for slaughter, it is a nevelah. [This applies] whether it was slaughtered in the place of the perforation or in another place, slaughter will not be effective with regard to it. If they were both perforated, [even when] one [hole] does not correspond to the other, the animal is a nevelah.",
+ "When the gullet is perforated and a scab forms which covers it, the scab is of no consequence and it is considered perforated as it was beforehand. If a thorn is detected standing in the gullet, there is an unresolved doubt whether the animal is a nevelah. We fear that perhaps a scab developed in the place of a perforation and it is not visible. If, however, a thorn is lying lengthwise in the gullet, we are not concerned about it, for most desert animals eat thorns continuously.",
+ "The gullet cannot be checked from the outside, only from the inside. What is implied? One should turn it inside out and check it. If a drop of blood is found upon it, it can be concluded that it was perforated.",
+ "When the majority of the cavity of the windpipe has been severed in the place fit for slaughtering, [the animal] is a nevelah. This also applies if it has a hole the size of an isar.
[The following rules apply if the windpipe of an animal] was perforated with small holes. If the perforations did not detract [from the flesh, they disqualify the animal if,] when they are added together, they constitute the majority [of the windpipe]. If they detract from the flesh, [they disqualify the animal if,] when they are added together, their sum is the size of an isar. Similarly, if a strand [of flesh] is removed from [the windpipe], it [disqualifies the animal if its area] is the size of an isar.
With regard to a fowl, [a more stringent rule applies]: Whenever the strip [of flesh that was removed] or the holes that detract from the flesh [are large enough so that they] could be folded so that when placed over the opening of the windpipe, it would cover the majority [of its cavity], it is a nevelah. If not, it is acceptable.",
+ "If the windpipe was perforated on both sides with a hole large enough for the thickness of isar to be inserted into it, it is a nevelah. If it is slit lengthwise, even if only the slightest portion of the place fit to slaughter [an animal] remains above and below, it is acceptable.",
+ "When a windpipe has been perforated and it is not known whether it was perforated before the slaughter or afterwards, we perforate it again in another place and compare the two holes. If they resemble each other, it is permitted.
We compare only [a hole in] a large ring to [a hole in] a large ring or [a hole in] a small [ring] to [a hole in] a small [ring], but not [a hole in] a small [ring] to a [a hole in] a large [ring]. For the entire windpipe is made up of a series of rings. Between each [large] ring is a small, soft ring."
+ ],
+ [
+ "When a Jew who does not know the five factors that disqualify ritual slaughter and the like concerning the laws of shechitah that we explained slaughters [an animal] in private, it is forbidden for him and others to partake [of the animal that] he slaughtered. It is close to being considered a nevelah because of the doubt involved. When a person eats an olive-sized portion of its meat, he is worthy of stripes for rebellious conduct.",
+ "Even if [such a person] slaughtered [animals] properly in our presence four or five times and this slaughter which he performed in private appears to be a proper and complete slaughter, it is forbidden to partake of it. Since he does not know the factors that can disqualify ritual slaughter, it is possible that he will cause the slaughter to be disqualified unknowingly. For example, he may wait, apply pressure to the animal's neck and slit it, slaughter with a blemished knife, or the like inadvertently.",
+ "[Even] when a Jew knows the laws of ritual slaughter, he should not slaughter in private as an initial and preferred option until he slaughters in the presence of a wise man many times until he is familiar and ardent. If, however, at the outset, he slaughtered in private, his slaughter is acceptable.",
+ "When one knows the laws of ritual slaughter and slaughters in the presence of a wise man until he becomes familiar with ritual slaughter, he is called an expert. Any expert may slaughter in private as an initial and preferred option. Even women and servants may slaughter as an initial and preferred option.",
+ "When a deaf-mute, an intellectually or emotionally imbalanced person, a child, or a drunkard whose mind became befuddled slaughters, their slaughter is unacceptable. Since they do not have [adequate] mental control, we fear that they blundered. Therefore if they slaughtered in the presence of a knowledgeable person and he saw that they slaughtered properly, their slaughter is acceptable.",
+ "When a person whose reputation has not been established among us slaughters in private, we question him. If it is discovered that he knows the fundamental principles of ritual slaughter, his slaughter is acceptable.",
+ "When we saw from a distance that a Jew slaughtered [an animal] and departed and we do not know whether or not he knows the laws of ritual slaughter or not, [the animal] is permitted. Similarly, if a person tells his agent: \"Go out and slaughter an animal on my behalf,\" and he finds a slaughtered animal, but does not know whether his agent or another person slaughtered it, [the animal] is permitted. [The rationale for both these laws is] that the majority of people who slaughter are expert.",
+ "[The following rules apply when a person] loses a kid or a chicken. If he finds it slaughtered at home, it is permitted. [The rationale is that] the majority of people who slaughter are expert. If he finds it in the market place, it is forbidden; perhaps [it was slaughtered improperly and] became a nevelah and was therefore cast into the market place. Similarly, if he finds it on the waste dump at home, it is forbidden.",
+ "When an expert [slaughterer] loses his power of speech, but he is [still] capable of understanding, he can hear and he is of sound mind, he may slaughter as an initial and preferred option. Similarly, a person who does not hear, may slaughter.",
+ "A blind man should not slaughter as an initial and preferred option unless others supervise him. If he slaughters, his slaughter is acceptable.",
+ "When a gentile slaughters, even though he slaughters in the presence of a Jew, [using] a finely [honed] knife, and even if he was a minor, his slaughter is a nevelah. According to Scriptural Law, one is liable for lashes for partaking of it, as [implied by Exodus 34:15]: \"[Lest] he shall call you and you shall partake of his slaughter.\" Since the Torah warns lest one partake of his slaughter, you can infer that his slaughter is forbidden. He cannot be compared to a Jew who does not know the laws of ritual slaughter.",
+ "[Our Sages] established a great safeguard concerning this matter, [decreeing] that even [an animal] slaughtered by a gentile who does not serve false deities is a nevelah.",
+ "If a gentile began to slaughter and slit the minority of the signs and a Jew completed the slaughter or a Jew began the slaughter and a gentile completed it, it is invalid. [The rationale is that] slaughter [is considered an integral act, a single continuity] from the beginning to the end. If, however, a gentile slit [a portion of] an organ that does not cause the animal to be considered a nevelah, e.g., he slit half the windpipe and a Jew completed the slaughter, it is acceptable.",
+ "A Jew who is an apostate because of his transgression of a particular transgression who is an expert slaughterer may slaughter as an initial and preferred option. A Jew of acceptable repute must check the knife and afterwards give it to this apostate to slaughter with, for it can be presumed that he will not trouble himself to check [the knife].
If, by contrast, he was an apostate because of worship of false deities, one who violates the Sabbath in public, or a heretic who denies the Torah and [the prophecy of] Moses our teacher, as we explained in Hilchot Teshuvah, he is considered as a gentile and [an animal] he slaughters is a nevelah.",
+ "[Even though] a person is disqualified as a witness because of his violation of a Scriptural prohibition, he may [still] slaughter in private if he was an expert. For he would not leave something which is permitted and partake of something that is forbidden. This is a presumption that applies with regard to all Jews, even those who are wicked.",
+ "These Tzadukkim, Beotosim, their disciples and all that err, following their path, who do not believe in the Oral Law - their slaughter is forbidden. If, however, they slaughtered [an animal] in our presence, it is permitted. For their slaughter is forbidden only because it is possible they blunder. Since they do not believe in the laws of ritual slaughter, we do not accept their word when they say, \"We did not blunder.\"",
+ "When the Jews were journeying through the desert, they were not commanded to slaughter non-sacrificial animals. Instead, they would cut off their heads or slaughter them and eat as the other nations do. In the desert, they were commanded that everyone who desires to slaughter an animal [in the prescribed way] should slaughter only for the sake of a peace offering, as [Leviticus 17:3-5] states: \"When a man from the house of Israel will slaughter an ox... and he will not bring it to the Tent of Meeting... [it will be considered as (spilled) blood]... so that the Children of Israel will bring their sacrifices... and slaughter these sacrifices as peace-offerings.\" If, however, a person desired to cut an animal's head off and partake [of the animal], in the desert, this was allowed.",
+ "This mitzvah is not observed forever, nor in the desert alone, at the time it was permitted to kill animals [and partake of them]. There they were commanded that when they would enter Eretz Yisrael, killing animals [for food] would be forbidden and ordinary animals could only be eaten after ritual slaughter. They would be allowed to slaughter in every place except the Temple Courtyard, as [Deuteronomy 12:20-21] states: \"When God your Lord will expand your boundaries... and you shall slaughter from your cattle and your sheep which God your Lord gave you.\" This is the mitzvah to be observed for generations - to slaughter and then to eat."
+ ],
+ [
+ "We have already explained in Hilchot Ma'achalot Assurot that the term trefe employed by the Torah refers to an animal that is on the verge of death. The term trefe - which literally means \"torn apart\" - was employed only because the Torah speaks with regard to prevalent situations, e.g., a lion or the like attacked it and wounded it, but it had not died yet.",
+ "There are other maladies which if they affect an animal will cause it to be considered trefe. They were transmitted as a halachah to Moses at Sinai. [In particular,] eight [conditions that cause an animal to be considered as] trefe were transmitted to Moses at Sinai. They are derusah, nekuvah, chaseirah, netulah, pesukah, keru'ah, nefulah, and sheburah.",
+ "Although they were all transmitted as halachot to Moses at Sinai, since only derusah is explicitly mentioned in the Torah, [our Sages] ruled more stringently with regard to it. Any questionable situation that arises with regard to derisah [causes the animal] to be forbidden. There are, by contrast, questionable situations that may arise with regard to the seven other conditions [that render an animal] trefe in which [the animal] is permitted as will be explained.",
+ "Derusah refers to a situation where a lion or the like will attack an animal and assault it with its paw or a hawk, an eagle, or the like will assault a fowl. [The laws of] derisah apply with regard to a large domesticated animal or a large wild beast only when it is attacked by a lion. [The laws of derisah apply with regard to] a small domesticated animal or a small wild beast only when it is attacked by a wolf or a larger animal. [The laws of] derisah apply with regard to kids and lambs even when attacked by cats, foxes, martens, and the like. Needless to say, this applies with regard to fowl.",
+ "When a hawk attacks, the laws of derisah apply even with regard to a larger fowl. With regard to other birds of prey the laws of derisah apply only with regard to fowl their size and not with regard to fowl which are larger than they are.",
+ "[The laws of] derisah apply [when] a weasel attacks a fowl. [The laws of] derisah do not apply at all when a dog attacks, not when it attacks a fowl, an animal, or a beast. [The laws of] derisah apply [when] a hawk attacks kids or lambs should its claws penetrate to [the animal's] inner cavity.",
+ "[The laws of] derisah apply only [when] the attacking animal [strikes its victim] with its forelegs. If it strikes it with its hindlegs, we show no concern. [Similarly, the laws of] derisah apply only [when the attacking animal strikes its victim] with its claw. If it bites it, we show no concern unless it penetrates to its internal cavity. We then check if it perforated one of the organs [that cause an animal to be considered trefe if] even the tiniest perforation was made.
[The laws of] derisah apply only [when] the attacking animal has that intent. If, however, the beast of prey fell and its claws became lodged in the other animal, [the laws of] derisah do not apply. [Similarly, the laws of] derisah apply only [when the attacking animal] is alive. If, however, it attacked and was killed, but its claws remained lodged in the victim and were not removed until after [the attacker's] death, we are not concerned.",
+ "What are the laws applying to an animal that was attacked? Whenever we stated that \"we show concern,\" the attacked animal should be slaughtered and its entire internal cavity - from its feet to its forehead - must be checked. If it is found to be flawless with regard to all the factors [that render an animal] trefe and there is no sign that it was attacked, it is permitted. If there is a sign that it was attacked, it is trefe and forbidden by Scriptural Law.",
+ "What is meant by \"a sign that it was attacked\"? That the flesh above the intestines turns red. If the flesh above the intestines decays to the extent it becomes like flesh which a doctor would scrape from a wound, we consider that flesh as if it were lacking and [rule that the animal is] trefe.",
+ "If [the predator] attacked the \"signs\" [which must be cut for ritual slaughter, the animal is] trefe if they turn red. The slightest wound [is significant]. If even the smallest portion of them becomes red because of an attack, [the animal is] trefe.",
+ "When there is a question whether [an animal] has been attacked or not, we do not permit it unless it is checked as one would [an animal] that had definitely been attacked.
What is implied? When a lion enters among oxen and a claw was found in the back of one of them, we suspect that the lion attacked it. We do not rationalize and say: \"Maybe it scratched itself on a wall.\"
Similarly, if a fox or a marten enters among fowls, [the predator] is silent and they crowing, we fear that he attacked. If, however, the predator is roaring and they are crowing, [we assume that] they are crowing out of fear of him and his roaring. Similarly, if he cuts off the head of one of them, we assume his fury has subsided. Similarly, if both [the predator] and [the fowl] are silent, we do not suspect [anything]. For if he had harmed them, they would crow.",
+ "When there is a question of whether or not a predator entered [a place where animals are kept] or we saw [an animal] enter [such a place], but were unable to see if it is one of the predators or not, we do not harbor suspicions.
Similarly, if a fowl entered a woods or reeds and came out with its head or neck dripping blood, we do not suspect that it was attacked. Instead, we say: \"Perhaps it was wounded among the trees.\""
+ ],
+ [
+ "What is meant by nekuvah? There are eleven organs that if there is a perforation of the slightest size that reaches their inner cavity, [the animal] is trefe. They are: the entrance to the gullet, the membrane of the brain in the skull, the heart and its large arteries, the gall-bladder, the arteries leading to the liver, the maw, the stomach, the abdomen, the gut, the intestines, and the lung and the bronchia.",
+ "We have already mentioned the definition of the entrance to the gullet. It refers to a portion of the esophagus above the gullet which is not fit for ritual slaughter. If there is a perforation of the slightest size that reaches its inner cavity, [the animal] is trefe.",
+ "The brain in the skull has two membranes. If the outer one near the skull bone alone is perforated, [the animal] is permitted. If the lower one near the brain is perforated, it is trefe. With regard to the portion where the brain extends to the spinal cord, i.e., the portion below the glands where the neck begins, the laws governing [the perforation of] its membranes change. If they are perforated beyond the glands, [the animal] is permitted.",
+ "When the brain itself is perforated or crushed, [the animal] is acceptable if its membrane is intact. If, however, [it has degenerated to the extent that] it can be poured like water or melts like wax, [the animal] is trefe.",
+ "When there is a perforation of the heart to its inner cavity - whether to the larger cavity on the left or the smaller cavity to the right - [the animal] is trefe. If, however, the flesh of the heart is perforated, but the perforation does not reach the inner cavity, [the animal] is permitted. The arteries leading from the heart to the lung is considered as the heart itself. If there is a perforation of the slightest size that reaches its inner cavity, [the animal] is trefe.",
+ "When the gall-bladder is perforated and the liver seals it, [the animal] is permitted. If, however, the perforation is not sealed, it is trefe even if the perforation is located close to the liver.",
+ "[The following rules apply when] a kernel is found in the gall-bladder. If it was shaped like a date seed, i.e., its head is not pointed, [the animal] is permitted. If, however, its head is pointed like an olive seed, it is forbidden, for we can assume that it perforated [the gall bladder] when it entered. [The reason that] the perforation cannot be seen is that a scab developed over the opening of the wound.",
+ "When there is a perforation of the slightest size in one of the arteries of the liver where the blood develops, [the animal] is trefe. Accordingly, [the following rules apply] if a needle is found in the lobes of the liver. If it was a large needle and its pointed edge was facing inward, it can be assumed that it perforated [the liver] when it entered. If its rounded edge was facing inward, we say that it entered through the blood vessels and [the animal] is permitted.",
+ "If it was a small needle, [the animal] is trefe, because both of its heads are sharp and it certainly perforated [the liver]. If it is found in the large blood vessel, the wide artery through which food enters the liver, it is permitted. If the flesh of the liver became wormridden, [the animal] is permitted.",
+ "When the maw is perforated and kosher fat seals [the perforation], [the animal] is permitted. Similarly, whenever a perforation is sealed by flesh or fat that is permitted to be eaten, [the animal] is permitted. The [only] exceptions are the fat of the heart, the membrane that is above the entire heart, the diaphragm in the midst of the belly that separates between the digestive organs and the respiratory organs, i.e., the one that when it is cut open, the lungs could be seen and which is called the membrane [above] the liver, the white place in the center [of the liver], and the fat of the colon. In these organs, we do not say that they shield [the perforation] because they are firm. A perforation that is sealed with one of these is not considered as sealed.
A portion of fat from a beast that corresponds to a portion of forbidden fat in a domesticated animal does not seal [a perforation] even though it is permitted to be eaten.",
+ "When the stomach is perforated, [the animal] is trefe. There is nothing that can seal it for the fat upon it is forbidden. Similarly, when there is a perforation of the abdomen or gut that extends to its outer periphery, [the animal] is trefe. If one of them was perforated and the perforation leads to the cavity of the other, [the animal] is permitted.",
+ "[The following rules apply when] a needle is found in the folds of the gut: If it was from one side, [the animal] is permitted. If it caused a complete perforation extending [from the outer side] to the cavity of the gut and a drop of blood was found at the place of the perforation, [the animal] is trefe. For we are certain that the perforation occurred before the slaughter. If there is no blood at the place of the perforation, [the animal] is permitted. For we are certain that after the slaughter, under pressure the needle caused the perforation.",
+ "When an animal swallowed a substance that will perforate the intestines, e.g., the root of the asafetida plant or the like, it is trefe, for we can be certain that it perforated them. If there is a question whether or not a perforation was made, [the animal] must be inspected.
When one of the organs of the digestive system through which the food waste passes, i.e., the intestines, are perforated, [the animal] is trefe. Among them are those which are curved and surrounded by each other like a snake that is coiled, they are referred to as the small intestines. If one of them was perforated [on the side where] another [is located], the animal is permitted, for the other [intestine] will shield [the perforation].",
+ "When the digestive organs were perforated and viscous body fluids seal them, [the animal] is trefe for this seal will not endure.
When a wolf, a dog, or the like, snatched [an animal's] intestines and they were perforated after they were abandoned, we surmise that [the predator caused the perforation and the slaughtered animal] is permitted. We do not say that perhaps [the predator] made a perforation in a place where one already existed.
If [an intestine] was discovered to be perforated and it was not known whether it was perforated before [the animal's] slaughter or afterwards, we perforate it again and compare the two. If the first perforation resembles this one, [the animal] is kosher. If there was a difference between them, [we presume that the first] occurred before the slaughter and [the animal] is trefe. If the perforation in doubt was handled, the perforation to which it is being compared must also be handled before the comparison is made.",
+ "When [an animal's] digestive organs protrude outside [its body] without having been perforated, [the animal] is permitted. If they were turned upside down, [the animal] is trefe even if they were not perforated. [The rationale is that] once [the digestive organs] have been turned upside down, they will never return to their ordinary functioning and [the animal] will not live.",
+ "The final digestive organ that is straight and not curved from which feces are excreted in the genital area and is joined [to the body] between the thighs is called the colon. If it is perforated even slightly, [the animal] is trefe, as applies with regard to the other digestive organs.
When does the above apply? When the perforation faced the cavity of the belly. When, however, it was perforated at the point where it is joined between the thighs, [the animal] is permitted. [Indeed,] even if the entire place where it is joined between the thighs is removed, [the animal] is permitted, provided a length of at least four fingerbreadths remains in an ox.",
+ "A fowl does not have a stomach, an abdomen, or a gut. Instead of them, it has a crop and a craw.
All the factors that render an animal trefe apply equally to a domesticated animal, a wild beast, and a fowl.
When the roof of the crop receives even the slightest perforation, [the animal] is trefe. What is meant by the roof of the crop? That which becomes extended with the gullet when the fowl extends its neck. If, however, the remainder of the crop becomes perforated, [the fowl] is permitted.",
+ "The craw has two [membranes] covering it. The outer one is red like meat; the inner one is white like skin. If one was perforated and not the other, [the fowl] is permitted unless they are both perforated, even slightly. If they are both perforated, but in places that do not correspond, [the fowl] is permitted.",
+ "The spleen is not one of the limbs which is disqualified because of a perforation of even the slightest size. Therefore our Sages did not include it in that category. Instead, a perforation that disqualifies it has a measure which is not uniform throughout it.
What is implied? One of the ends of the spleen is thick and the other thin, like the shape of the tongue. If the thick end was perforated by a hole that extends from side to side, [the animal] is trefe. If the hole does not extend from side to side, [more lenient rules apply]: If a portion the thickness of a golden dinar remains, [the animal] is permitted. If less than that remains, [the perforation] is considered as if it extends from side to side and [the animal] is trefe. If the thin side is perforated, [the animal] is acceptable.",
+ "[The following principle applies with regard to] all of the organs concerning which our Sages said that even the slightest perforation [causes the animal to be considered] trefe. If [that organ] was removed entirely, [the animal] is trefe. This applies whether it was eliminated through sickness, removed by hand, or [the animal] was created lacking the organ.
The same laws also apply if it was created with two of that organ, for any extra limb or organ is considered as if it was lacking.
What is implied? If one of an animal's or fowl's digestive organs, its gall-bladder, or the like was removed, it is trefe. Similarly if it was discovered to have two gall-bladders or two of a [particular digestive] organ, it is trefe. Similar laws apply in all analogous situations. If, however, the spleen was removed or two spleens were found, [the animal] is permitted, for [that organ] is not among those listed [by our Sages in this category].",
+ "[The statement that] an extra digestive organ causes an animal to be considered trefe applies only when there is an entire extra organ from its beginning to its end and thus two digestive organs are found next to each other as is [sometimes found in] the digestive organs of a fowl or the extra organ projects outward like a branch from a bough and it is a separate entity. [The latter applies] whether in a fowl or in an animal. If, however, the extra organ returns and becomes combined with the main organ and they are fused at the two ends even though they are separate in the middle, [the animal] is permitted and the organ is not considered as extra."
+ ],
+ [
+ "The lungs have two membranes. If only one of them is perforated, [the animal] is permitted. If they are both perforated, [the animal] is trefe. Even if the entire upper membrane is peeled off and dissolves, [the animal] is permitted. If there was even a slight perforation in the portion of windpipe in the chest or lower, [the animal] is trefe. For this is a place in the lower portion of the windpipe that is not fit for ritual slaughter.",
+ "If a person began slaughtering the animal and slit the windpipe entirely, then perforated the lung, and afterwards, completed the slaughter, [the animal] is trefe, for [the lung] was perforated before the completion of the slaughter. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "If one of the bronchioles was perforated, even if the perforation is covered by another bronchiole, [the animal] is trefe. If one saw that it was perforated and then it developed a scab, [the scab] is of no consequence.
If the mass of the lung is perforated, [the animal] is trefe, even if one of the ribs seals the perforation. If it was perforated in a place where the lung breaks into lobes and the lobe lies on [a rib, the animal] is kosher.",
+ "When does the above apply? When the perforation in the lobes is sealed by flesh. If, however, the perforation is pressed against the bone, it does not protect it. If, however, the perforation in the lobes was clinging both to the bone and the flesh, [the animal] is permitted.",
+ "When the body of the lung is found adhering to the ribs, we suspect that it was perforated. [This applies] whether or not growths appeared on it.
What do we do [to check it]? We separate it from the rib while taking care not to perforate it. If it is discovered to be perforated and a bruise is discovered on the rib in the place where it was perforated, we assume that the perforation was caused by the bruise. If there was no bruise on the rib, it is clear that this perforation existed within the lung before the animal was slaughtered and it is trefe.",
+ "When it is discovered that there is a closed place in the lung which air does not enter and it does not inflate, it is as if it had been perforated and [the animal] is trefe.
How do we inspect it? We cut off the portion [of the lung] that would not inflate when [air was] blown [into the lung]. If fluid was discovered within it, it is permitted, because it was due to the fluid that the air did not enter. If no fluid is found within, we put some saliva, a straw, a feather or the like over [the separated portion] and blow air into it. If they move, [the animal] is kosher. If not, it is trefe, because air does not enter [that portion of the lung].",
+ "[The following rules apply when] a sound is heard when a lung is inflated. If the place from which the sound emanates can be detected, saliva, a straw, or the like should be placed over it. If they flutter, it is apparent that the lung is perforated and [the animal] is trefe.
If the place [from which the sound emanates] cannot be detected, the lung should be placed in lukewarm water and blown. If the water bubbles, [the animal] is trefe. If not, it is apparent that only the lower membrane has been perforated, the air is moving between the two membranes. For this reason, it will be possible to hear a hushed sound when it is inflated.",
+ "Keep this encompassing general principle in mind: Whenever air was blown into a lung that was placed in lukewarm water and the water did not bubble, [the lung] is intact, without a perforation.",
+ "[The following laws apply when the insides of] a lung can be poured out like [water from] a pitcher, but the outer membrane is intact, without a perforation. If the bronchioles remain in their place and have not degenerated, it is acceptable. If even one of the bronchioles have degenerated, it is trefe.
What should be done? We perforate [the membrane of the lung] and pour it out into a container glazed with lead or the like. If white strands can be seen, it is apparent that the bronchioles have degenerated and it is trefe. If not, it is only the flesh of the lung that has degenerated and [the animal] is acceptable.",
+ "[The following rules apply when] boils are discovered on a lung. If they are filled with air, clear water, fluid that is viscous like honey or the like, dried fluid that is firm like a stone, [the animal] is permitted. If putrid fluid or putrid or murky liquid is found within it, it is trefe. When one removes the fluid and checks it, one should check the bronchiole below it. If it is discovered to be perforated, it is trefe.",
+ "When one discovers two boils on a lung close to each other, [the animal] is trefe, for it is very likely that there is a perforation between them and there is no way of checking the matter. If there is one which appears like two, one should perforate one, if the other flows into it, it is only one and [the animal] is permitted. If not, [the animal] is trefe.",
+ "If the lung degenerated, [the animal] is trefe. What is implied? For example, it was discovered intact and when it is hung up, it will break apart and fall into separate pieces.
When a lung was discovered to be perforated in the place where it was handled by the butcher's hand, the animal is permitted. We assume that [it was blemished by his] hand and say: \"It was perforated by the butcher's hand after slaughter.\"
If the perforation was discovered in another place and it is not known whether it took place before ritual slaughter or afterwards, we make another perforation and compare the two as is done with regard to the digestive organs.",
+ "We do not compare the lung of a small domesticated animal to the lung of a large domesticated animal. Instead, [the lung of] a small animal [must be compared to that] of a small animal and that of a large animal to that of a large animal.
If a perforation is found in one of the boils of a lung, [the animal] is trefe. We do not say: \"Perforate another boil and compare them,\" because the matter is not clearly apparent.",
+ "When a needle is found in the lung, we blow up the lung. If no air is released from it, it is apparent that this needle entered via the bronchioles and did not perforate [them]. If the lung was cut open before it was blown up and a needle was found in it, [the animal] is forbidden. For there is a high probability that it perforated [the lung] when it entered.",
+ "When there is a worm in the lung and it perforated the lung and emerged and we see the lung perforated by the worm, [the animal] is permitted. We rely on the prevailing assumption that it perforated [the lung] after ritual slaughter and emerged [then].
There are ways that certain organs appear [that can disqualify the organ]. For if the appearance of the organ is changed to that undesirable appearance, it is considered as if it was perforated. For since the appearance of this flesh changed to the [undesirable] appearance, it is considered as if it was dead. It is as if the flesh whose appearance changed does not exist. Similarly, [Leviticus 13:10] states: \"And there is a spot of living flesh in the blemish...,\" and [ibid. 13:10] states: \"On the day when he will present living flesh....\" Implied is that flesh whose appearance has changed is not \"alive.\"",
+ "[The following principles apply if] the color of a lung changes, whether part of its color changes or its entire color changes. If it changes to a permitted color, even if its entire color changes, it is permitted. If, however, even the slightest portion of it changes to a forbidden color, [the animal] is trefe. [The rationale is that] the forbidden color is considered equivalent to a perforation as explained [above].",
+ "There are five forbidden hues for the lung: black like ink, greenish-yellow like hops, [yellow] like the yolk of an egg, or like safflower, or like the color of meat.
Safflower is a color which clothes are dyed. It is comparable to hairs that are slightly red, leaning towards gold.",
+ "If the lung is discovered to be the color of the branches of a date palm, we forbid it because of the doubt involved, because this is very close to a forbidden color. We do not forbid any of these colors until the lung is inflated and massaged by hand. If it changes to a permitted color, [the animal] is permitted. If it retains the [forbidden] color, it is forbidden.",
+ "There are four permitted hues [for the lung]. They are: blackish blue, green like a leek, red, or the color of the liver. Even if the lung was entirely colored in these four hues patch by patch, spot by spot, [the animal] is permitted.",
+ "When a fowl fell into a fire and its heart, its liver, or its craw turned green or its digestive organs turned red, [the fowl] is trefe. [This applies if] even the slightest portion of the organs [changed color]. For whenever a fire causes organs that were green to turn red or those which were red to turn green, it is considered as if the organ was removed and [the animal] is trefe. [This applies] provided they retain this color after they were cooked slightly and massaged.",
+ "Whenever the liver of a fowl appears like the digestive organs or [the appearance of] the other digestive organs change and the change remains after they were cooked slightly and massaged as explained [above], we can assume that the fowl fell into a fire, its digestive organs were burnt, and it is trefe.
Moreover, when there was no change detected in the digestive organs of a fowl, but when they were cooked slightly they changed color, those that were green turned -red or those that were red turned green, we can assume that the fowl fell into a fire, its digestive organs were burnt, and it is trefe.
Similarly, if [the color of] the gullet [has changed] - the outer skin appears white and the inner red - it is considered as if the organ is not present, and it - either an animal or a fowl - is trefe."
+ ],
+ [
+ "What is meant by the term chasairah? There are two organs that render [an animal] trefe if it is lacking the proper number. They are the lungs and the feet.
The lungs have five lobes. When a person will drape them over his hand with the inner portion of the lung facing his face, there will be three [lobes] on the right and two on the left. In addition, at the right of [the lung], there is a small ear-like attachment. It is not in the row of the lobes. It has a pocket of its own and it is located in the pocket. This [attachment] is called a rose, because that is what it looks like. It is not counted as one of the number of lobes.
Accordingly, if [an animal] does not possess this \"rose,\" it is permitted. For this is the pattern with regard to [this organ], there are some animals in which it is found and some in which it is not found. If it is perforated, [the animal] is trefe even though its pocket seals it.",
+ "If the number of lobes was lacking and one was discovered on the left side or two on the right side, [the animal] is trefe. If, however, there were two on the right side and this \"rose,\" [the animal] is permitted.",
+ "If the position of the lobes was switched and three were found on the left and two on the right without a \"rose\" or the \"rose\" was found together with three on the left side, it is trefe, for it is lacking on the right side.",
+ "[The following rules apply if] the number of lobes was increased. If the extra lobe was on the side of the [other] lobes or in front of the lungs on the side of the heart, [the animal] is permitted. If [the extra lobe] is on its back, near the ribs, [the animal] is trefe for an extra [organ] is considered equivalent to one that is lacking. [This applies] provided it is [at least] the size of a myrtle leaf. If it is smaller than this, it is not considered as a lobe and [the animal] is permitted.",
+ "When one lobe is found clinging to the one next to it, [the animal] is permitted. If, however, [the lobes] became attached out of the ordinary order, e.g., the first lobe became attached to the third, [the animal] is trefe.",
+ "[The following laws apply if] there are two lobes [that appear] as one lobe and do not appear as two lobes joined together. If there was a space about the size of a myrtle leaf between them - whether at their root, in their center, or at their end - so that it is clear that they are two which are attached, [the animal] is permitted. If not, it is lacking [one of the lobes] and is trefe.",
+ "If the entire lung appears like two rows and it is not divided into lobes, it is trefe. Similarly, if the body of the lung itself was lacking, even if it was not perforated, it is considered as if the required number of lobes were missing and [the animal] is trefe. Therefore if a dried portion that could be chipped away with one's nail of even the slightest size was discovered within it, it is considered as lacking and [the animal] is trefe.",
+ "When a lung was discovered to be inflated like the leaves of a palm tree, we rule that it is forbidden because of the doubt involved. For this is an abnormal addition to its body and perhaps an addition to its body is considered as equivalent to a lack in its body, as stated with regard to the number of lobes.",
+ "[The following rules apply when] an animal became frightened and was terrified to the extent that her lung shriveled and came closer to becoming dried out: If it became frightened through the hand of heaven, e.g., it heard a thunderclap, saw lightening, or the like, it is permitted. If it became frightened through human activity, e.g., another animal was slaughtered in its presence or the like, it is considered as if it were lacking and it is trefe.",
+ "How do we inspect it? We place the lung in water for an entire day. In the winter, we place it in lukewarm water, in a container which will not cause the water to condense on its back and flow so that they will not become cold rapidly. If the season was hot, we place it in cold water in a container on which the water will condense on its back so that the water will remain cold. If [the lung] returns to its natural state, [we assume that the animal was frightened] by the hand of heaven and it is permitted. If it does not return, we [we assume that] it happened due to mortal causes and [the animal] is trefe.",
+ "An animal that was lacking a foot from the time it came into being is trefe. The same ruling applies if it possesses an extra foot, for an extra limb or organ is considered as if it was lacking. If, however, it has three forefeet or only one forefoot, [the animal] is permitted. Accordingly, if [an animal's] forefoot is cut off, [the animal] is permitted.
If its leg is cut off from the joint and above, [the animal] is trefe. From the joint and below, it is permitted. Which joint are we speaking about? The joint that is at the end of the hip close to the body.",
+ "When the bone is broken above the joint, if it emerges outward entirely or in its majority, it is considered as if it were cut and fell off, and [the animal] is trefe. If the flesh or the skin was covering both the majority of the thickness and the majority of the circumference of the broken bone, [the animal] is permitted. This applies even if part of the broken bone fell off and no longer is present. Soft sinews are not considered as flesh.",
+ "The juncture of the sinews is a place in an animal and in a beast which is above the heel, at the place where the butchers hang the animal. There are three white sinews there, one thick and two thin. From the place where they begin and are firm and white until [the place] where the whiteness is removed from them and they begin to become red and soften is considered the juncture of the sinews. It is approximately sixteen fingerbreadths [long] in an ox.",
+ "In a fowl, there are sixteen such sinews. They begin on the lowest bone, from the extra talon and [continue] until the conclusion of the foot which is [covered by a series of] crusted scales.",
+ "When an animal's feet are cut off at the juncture of the sinews, it is trefe. Do not be amazed and say: \"How is it possible that [an animal] will be permitted if its [legs] are cut off above the juncture of the sinews - indeed, it is permitted unless its [legs] are cut off above the highest joint as we explained- but forbidden if they are cut off at a lower point, at the juncture of the sinews?
[The resolution is as follows: With regard to the designation of an animal] as trefe, [there are times when] one will cut from this point and it will live, but if [one would cut] from this point, it would die. We have not forbidden this animal, because its feet were cut off at a particular point, but rather because its sinews were severed and this renders it trefe, as will be explained.",
+ "What is meant by the term Netulah? There are three limbs and organs which even though they do not [cause an animal to be deemed trefe] when they are perforated or if they are lacking [when the animal is born], cause the animal to be deemed trefe. They are: the juncture of the sinews, the liver, and the upper jaw-bone.",
+ "We already explained that when an animal or a fowl has had its legs cut off at the place of the juncture of the sinews, it is deemed trefe only because the sinews were cut. Therefore if the sinews alone were severed even though the foot remains intact, the animal is trefe, because the juncture of the sinews has been removed.",
+ "In an animal, if the thick sinew alone was severed, [the animal] is permitted, for the two [thin] ones remained. If both thin ones were severed, [the animal] is permitted, for the one thick one is larger than both of them. [In both cases,] the entire juncture was not removed, only its smaller portion. If the majority of each of them was severed, [the animal] is trefe. Needless to say, this applies if they were all severed or removed.",
+ "With regard to a fowl, even if the majority of one of the sixteen were severed, [the animal] is trefe.",
+ "When a fowl's wings are broken, it is permitted like an animal whose forelegs have been cut off.",
+ "When the entire liver has been removed, [the animal] is trefe. If an olive-sized portion remains at the place from which it is suspended and there is an olive-sized portion at the place of the gall-bladder, it is permitted.
If the liver slipped from its place and it is [in disarray, as long as it is still] connected with the diaphragm, [the animal] is permitted. If the place from which it is suspended and the portion at the place of the gall-bladder were removed, it is trefe even if the remainder is intact as it was previously.",
+ "If there remained an olive-sized portion at the place of the gall-bladder and an olive-sized portion at the place from which it was suspended, [the animal] is kosher. If, however, the portions of the liver which remain intact were scattered, some here and some there, flattened, or elongated like a strap, there is a doubt concerning its status. It appears to me that it is forbidden.",
+ "When the upper jaw-bone is removed, [the animal] is trefe. If, however, the lower jaw-bone is removed, i.e., it was cut away until the place of the gullet and the windpipe, but they were not uprooted [from their connection to the throat, the animal] is permitted.",
+ "Whenever it is said that an animal is trefe if a limb or organ is lacking, so, too, it is trefe if that organ is removed. If, however, it is said that an animal is trefe if an organ is removed, [the animal] is not forbidden unless that organ was cut off. If, however, the animal was created lacking that organ, it is permitted. For if not, the categories of chasairah and netulah would be identical. Whenever it is said that [an animal] is permitted if a limb is removed, it is certainly permitted if this organ was lacking from the beginning of the animal's existence and was never created.",
+ "When the uterus of an animal, i.e., its womb, was removed or its kidneys were removed, it is permitted. Therefore if it was created with only one kidney or with three kidneys it is permitted. Similarly, it is permitted if a kidney was perforated.",
+ "Although [an animal] is permitted despite the fact that a kidney was removed or it was created without it, if its kidney is extremely undersized, it is trefe. For a small animal, this means the size of a bean, for a large one, the size of a grape. Similarly, [an animal could be deemed trefe] if a kidney became afflicted, i.e., its flesh became like the flesh of a dead [animal] that decayed after several days, [degenerating] to the extent that were one to take hold of a portion of it, it would decompose and fall apart. If this condition reached the white portion in the kidney, the animal is trefe. Similarly, if moisture - even if it is not putrid - is found in the kidney or murky or putrid fluid is found there, it is trefe. If, however, clear water is found there, [the animal] is permitted."
+ ],
+ [
+ "What is meant by the term pesukah? If the skin that covers the marrow of the spinal cord is severed, [the animal] is trefe. [This applies] provided the majority of the circumference [of the skin] is severed. If, however, the skin is split lengthwise or perforated, [the animal] is permitted. Similarly, if the backbone was broken, but the spinal cord was not split or the marrow within the cord was crushed and it would wobble, [the animal] is permitted because its skin is still intact.",
+ "If the marrow decomposes and it can be poured like water or like molten wax to the extent that the spinal cord cannot stand when it is lifted up, [the animal] is trefe. If [the reason] it cannot stand is because of its weight, [the animal's] status is doubtful.",
+ "To where does the spinal cord extend? It begins behind the two glands at the beginning of the neck and extends until the second divider. Thus nothing remains after it except the third divider which is close to the beginning of the tail.",
+ "There are three dividers. They are three bones that cleave to each other below the vertebrae of the backbone. The spinal cord of a fowl extends to in between the wings. Below these places, we are not concerned with the cord that extends there, even if its skin was severed or its marrow decays.",
+ "What is meant by the term keru'ah? [This concerns] the flesh which covers the majority of [the animal's] belly. If it is ripped open, the belly will [fall] out. If this flesh is ripped open, [the animal] is trefe. [This applies] even if the tear did not reach the belly itself to the extent that it is seen. Instead, since the majority of the thickness of this flesh was ripped open or removed, [the animal] is trefe.
What is the measure of the tear? It must be a handbreadth long. If the animal was small and the majority of the length of the flesh covering the belly was torn, it is trefe even though the tear is not a handbreadth long. For the majority [of its length] was torn.",
+ "[The following rules apply if] a circular or oblong portion of this flesh was cut. If it was larger than a sela, i.e., large enough to fit tightly three date seeds next to each other, [the animal] is trefe. For when this size cut will be extended, it will be a handbreadth in length.",
+ "When the skin of an animal was removed from it entirely - whether it was torn off by hand or [decomposed due to] sickness - the animal is trefe. This is called geludah. If a [portion of] skin as wide as a sela remained on the entire backbone, one as wide as a sela remained on the navel, and one as wide as a sela remained on the tips of the limbs, [the animal] is permitted.
If [a portion] as wide as a sela was removed from the entire backbone, from the navel, or from the tips of the limbs, but the remainder of the skin remained intact, there is a doubt [concerning the ruling]. It appears to me that we permit [the animal].",
+ "What is meant by the term nefulah? When an animal fell from a high place - at least ten handbreadths high - and one of its organs was crushed, it is trefe.
To what extent must it be crushed? It must be smashed and become ailing because of the fall to the extent that its form and appearance have been destroyed. Even though [the organ] is not perforated, cracked, or broken, [the animal] is trefe. Similarly, if one struck it with a stone or a staff and crushed one of its organs, it is trefe.
To which organs are we referring? To those in the body's inner cavity.",
+ "If an animal walks after falling from a roof, we do not suspect [that it became trefe]. If it stood, but did not walk, we harbor such suspicions. If it jumped [from the roof] on its own [initiative], we do not harbor suspicions. If [a person] left his animal on the roof and found it on the ground, we do not suspect that it fell.",
+ "When bulls butt each other, we do not harbor suspicions. If one falls to the ground, we do harbor suspicions. Similarly, [if we see] an animal dragging its feet, we do not suspect that its organs were crushed or that its backbone was severed.",
+ "When thieves steal lambs and throw them outside the corral, we do not suspect that their organs were crushed, because they throw them only with the intent that they will not be broken. If they returned them and threw them back to the corral because of fear, we suspect that they [may have become trefe]. If they returned them out of a desire to repent, we do not harbor suspicions about [the lambs], because [the thieves] have the intent of returning them intact and therefore they will be careful when throwing them back.",
+ "When an ox was forced to lie down for slaughter, we do not suspect [that its internal organs were crushed]. [This applies] even if it fell considerably to the extent that it made a great noise when it fell. [The rationale is that] it implants its hooves into it and strengthens itself until it falls to the ground.",
+ "If one struck an animal on its head and the blow extended toward its tail or [one hit it] on its tail and the blow extended toward its head - even if one struck it on the entire backbone - we do not suspect [that it became trefe]. If the staff had bulges at different points, we harbor suspicions [concerning the animal]. If the head of the staff reached a portion of the backbone, we harbor suspicions. Similarly, we harbor suspicions if he struck the animal across the breadth of the backbone.",
+ "When a fowl is knocked against a firm article, e.g., a heap of grain, a mound of almonds, or the like, we suspect that its organs may have been crushed. If, by contrast, it is knocked against something soft, e.g., a folded garment, straw,, ashes, or the like, we do not harbor such suspicions.",
+ "[The following rules apply when a fowl's] wings became stuck with glue when it was being captured and it received a blow. If only one wing became stuck, we do not suspect [that it became trefe]. If both of its wings became stuck and it receive a blow on its body, we harbor suspicions.",
+ "[The following rules apply if] it is knocked against water. If it swam for its full height upriver, against the current, we do not suspect [that it became trefe]. If, however, it swims downriver, with the current, we harbor suspicions, for perhaps the water is carrying it. If it advances toward straw or hay that is floating on the river, it is swimming on its own power and we do not harbor suspicions.",
+ "In all situations where we said: \"We do not harbor suspicions,\" it is permitted to slaughter [the animal] immediately and it is not necessary to check whether an organ was crushed. In all situations where we said: \"We harbor suspicions,\" if one slaughters the animal, one must check its entire internal category from the head to the hind-thigh. If any of the factors that render an animal trefe mentioned above were discovered or one of the inner organs was crushed to the extent that its form was destroyed, [the animal] is trefe. Even if one of the organs whose removal does not render the animal trefe, e.g., the spleen or the kidneys, is crushed, [the animal] is trefe. [There is] an exception, the uterus; if it is crushed, the animal is permitted.",
+ "[The gullet and the windpipe] do not require examination in these situations, for a fall will not crush them.",
+ "When an animal fell from a roof and did not stand [afterwards], it is forbidden to slaughter it until one waits an entire day. If one slaughtered it during this time, it is trefe. When one slaughters it after a day has passed, an examination is required, as we explained.",
+ "Similarly, if a person treaded on a fowl with his feet, an animal trampled it, or it was crushed against a wall and it is in its death throes, we leave it alive for a day. Afterwards, we slaughter it and examine it, as we stated.",
+ "When the majority of [the windpipe and the gullet were separated and] hang loosely, [the animal] is trefe. [This applies] even if [this condition occurs] due to reasons other than a fall. Similarly, if they became folded over, [the animal is unacceptable,] because they are no longer fit for ritual slaughter. If, by contrast, [even though] the majority of the throat was set loose from the jaw-bone, [the animal] is permitted, for the throat area is not fit for ritual slaughter, as we explained."
+ ],
+ [
+ "What is meant by the term sheburah? That the majority of [an animal's] ribs are broken. An animal has eleven ribs on either side of its body. If six were broken on one side and six on the other, or eleven were broken on one side and one on the other, [the animal] is trefe. [This applies] provided it is the half that faces the backbone and not the half that faces the chest.",
+ "When six [ribs] were broken on either side, [the animal] is trefe [only] when they are large ribs that have marrow. If not, even though they represent the majority of the animal's ribs and they were broken facing the backbone, [the animal] is permitted.
Similarly, if the majority of the ribs were uprooted, [the animal] is trefe. [Moreover,] if even one rib is uprooted together with half of the vertebra in which it is lodged, it is trefe. Similarly, if even one vertebra was uprooted from the backbone, it is trefe, even if was a vertebra that is below the flanks where there are no ribs.",
+ "[The following rules apply when] the thigh of an animal has slipped from its place and has left its socket. If its sinews, i.e., the peg-like projections from the bones of the socket which extend toward the bone that enters the socket and holds it have degenerated, [the animal] is trefe. If they have not degenerated, it is permitted.",
+ "Similarly, with regard to a fowl, if its hip is dislocated, it is trefe. If its wing is dislocated from its socket, we fear that it perforated the lung. Therefore we conduct an examination. Afterwards, it may be eaten. When the foreleg of an animal is dislocated from its socket, it is permitted. We do not harbor any suspicions.",
+ "When a portion of the skull of a domesticated animal or wild beast the size of a sela was removed, [the animal] is trefe even though the membrane was not perforated. If a skull was perforated by a number of small holes that [detract from the skull's] substance, they are all added together [to see if their combined size equals] a sela.",
+ "Similarly, if the majority of the height and the majority of the circumference of a skull was crushed, [the animal] is trefe, even though its membrane is intact and it is not lacking any substance. If the majority of its height was crushed, but the majority of its circumference was intact or the majority of its circumference was crushed, but the majority of its height was intact, there is an unresolved doubt whether [the animal] is trefe or not. It appears to me that we forbid it.",
+ "When the bones of the skull of a water fowl, e.g., a goose, is perforated, [the fowl] is trefe even though the membrane has not been perforated. [The rationale is that] the membrane is soft.
[The following procedure should be adhered to when] a weasel struck a land fowl on the head or it was struck by a stone or a piece of wood. One places his hand next to the hole and applies pressure or he inserts his hand into the fowl's mouth and applies pressure upward. If [the fowl's] brain emerged from the hole, it can be concluded that the membrane has been perforated and it is trefe. If not, it is permitted.",
+ "When an animal's blood pressure causes it to choke, it was affected by a black gall bladder secretion or a white gall bladder secretion, it ate a poison which kills animals, or drank fowl water, it is permitted. If it ate a poison that could kill a human or it was bitten by a snake or the like, it is permitted with regard to the laws of trefe, but it is forbidden because of the mortal danger [partaking of it could cause].",
+ "Thus the total number of conditions that cause a domesticated animal or a wild beast to be deemed trefe when singled out are seventy. They are: 1) an animal that has been attacked;
2) the perforation of the entrance to the gullet;
3) the perforation of the membrane of the brain;
4) the degeneration of the brain itself;
5) the perforation of the heart itself to its cavities;
6) the perforation of the arteries leading from the heart;
7) the perforation of the gall-bladder;
8) the perforation of the arteries of the liver;
9) the perforation of the maw;
10) the perforation of the stomach;
11) the perforation of the abdomen;
12) the perforation of the gut;
13) the perforation of the digestive organs;
14) the digestive organs protruded outside the animal's body and became overturned;
15) the perforation of the thick portion of the spleen;
16) a lack of a gall-bladder;
17) being born with two gall-bladders;
18) a lack of a maw;
19) being born with two maws;
20) a lack of a stomach;
21) being born with two stomachs;
22) a lack of an abdomen
23) being born with abdomens;
24) a lack of a gut;
25) being born with two guts;
26) a lack of one of the digestive organs;
27) being born with an extra digestive organ;
28) the perforation of the lung;
29) the perforation of the windpipe in a place where it is not fit for ritual slaughter;
30) the perforation of the bronchioles of the lungs, even if it is covered by another one;
31) a portion of the lungs has become closed;
32) the degeneration of one of the bronchioles of the lungs;
33) the discovery of putrid fluid in the lungs;
34) the discovery of putrid liquid in the lungs;
35) the discovery of murky liquid in [the lungs] even if it has not become putrid;
36)the degeneration of the lung;
37) a change in the lung's appearance;
38) the reversal of the gullet's appearance;
39) a lack of one of the required number of lobes of the lung;
40) a change in the order of the lobes;
41) the addition of a lobe on the back [of the lung];
42) the attachment of one lobe to another out of the ordinary order;
43) the discovery of a lung without division into lobes:
44) the lack of a portion of the lung;
45) a portion of the body of the lung is dried out;
46) the discovery of the lung in an inflated state;
47) a lung became shriveled because of fear of humans;
48) the lack of a hindleg; whether from birth or because it was cut off;
49) the possession of an extra leg;
50) the removal of the junction of the sinews;
51) the removal of the liver;
52) the removal of the upper jaw-bone;
53) a kidney that became extremely undersized;
54) a kidney that has become afflicted;
55) the discovery of fluid in the kidney;
56) the discovery of murky liquid in the kidney, even if it is not putrid;
57) the discovery of putrid liquid in the kidney;
58) the severance of the spinal cord;
59) the softening and degeneration of the spinal cord;
60) the ripping open of the majority of the flesh that covers the belly;
61) the removal of [an animal's] skin;
62) the crushing of [an animal's] organs due to a fall;
63) the slippage of the gullet and windpipe;
64) the breaking of the majority of [the animal's] ribs;
65) the uprooting of the majority of the ribs;
66) the uprooting of one rib together with its vertebra;
67) the uprooting of one vertebra;
68) the slippage of the thigh from its socket;
69) the lack of a portion of the skull the size of a sela;
70) the crushing and smashing of the majority of the skull;",
+ "These seventy conditions of infirmity which cause a domesticated animal or a wild beast to be forbidden as a trefe were each explained together with all the particular laws. All of the possible parallels that can be found with regard to a fowl in the organs that are common to an animal and a fowl are the same with regard to an animal and a fowl. The only exceptions are the conditions that render an animal trefe in the kidneys, the spleen, and the lobes of the lung. For a fowl does not have a division of lobes like an animal does. If there is such a division, there is no fixed number. The spleen of a fowl is round like a grape and is not the same shape as that of an animal. [The conditions of infirmity] concerning the kidneys and the spleen [that render] an animal trefe were not mentioned in order to find parallels with regard to a fowl. Therefore no set measure was given concerning a fowl with regard to a kidney whose size was reduced. Similar concepts apply in other analogous situations.",
+ "There are two conditions that render a fowl trefe in addition to those that render an animal [trefe] despite the fact that [an animal] also possesses these organs. They are: a) a fowl whose digestive organs have changed color because of [exposure to] fire;
b) a water fowl whose skull bone has been perforated.",
+ "One should not add to these conditions that render an animal trefe at all. For any condition that occurs with regard to a domesticated animal, wild beast, or fowl aside from those listed by the Sages of the early generations and which were agreed upon by the courts of Israel can possibly live. [This applies] even if it is known to us according to medical wisdom that ultimately it will not live.",
+ "Similarly, with regard to those [conditions] which [our Sages] listed as [causing an animal to be] deemed trefe even though it appears from the medical knowledge we possess that some of them will not kill and it is possible for the animal to live - we follow only what the Torah says, as [Deuteronomy 17:11] states: \"According to the Torah in which they will instruct you.\"",
+ "Whenever a butcher is knowledgeable about these [conditions that cause an animal to be deemed] trefe and he has established a reputation for observance, he may slaughter [animals], inspect them himself, and sell them without any suspicion. [The rationale is the word of] one witness is accepted with regard to the Torah's prohibition whether his testimony will lead to benefit for him or not.
We already explained that we do not purchase meat from a butcher who slaughters and inspects [the animal] himself in the Diaspora or [even] in Eretz Yisrael in the present age unless he established a reputation as an expert. If he sold an animal that was trefe, we place him under a ban of ostracism and remove him from his position. He cannot reestablish his credibility until he goes to a place where his identity is not recognized and he returns a lost article that is very valuable or [slaughters an animal] for himself and declares it trefe even though it involves a significant loss."
+ ],
+ [
+ "[The following principles apply] whenever a situation arises that creates a doubt that an animal or fowl should be deemed trefe because of one of the above conditions - e.g., an animal that fell and did not walk, it was attacked by a wild beast and we do not know whether the flesh near the intestines turned red or not, its skull was crushed and we do not know if the majority of the skull was crushed or not, or other similar circumstances: If the animal was male and it remained alive for twelve months, we operate on the assumption that it is intact like all other animals. If it was female, [we wait] until it gives birth.
With regard to a fowl: If it is male, [we wait] twelve months. If it is female, [we wait] until it lays all the eggs that it is carrying, spawns a new load, and lays them.",
+ "During this course of time, it is forbidden to sell an animal concerning which doubt has arisen whether it is a trefe to a gentile lest he sell it to a Jew.",
+ "We operate under the presumption that all domesticated animals, wild beasts, or fowl are healthy and we do not suspect that they possess conditions that would render them trefe. Therefore when they are slaughtered in the proper manner, they do not require an examination to see whether they possess a condition that would render them trefe. Instead, we operate under the presumption that they are permitted unless a situation arises that arouses suspicion. Afterwards, we inspect it with regard to that condition alone.",
+ "What is implied? For example if the wing of a fowl is displaced, we check the lung to see if it was perforated. If an animal fell, we check it to see if its organs were crushed. If the skull was crushed, we check the membrane of the brain to see if it was perforated. If it was struck by a thorn or shot by an arrow, a javelin, or the like and it entered its inner cavity, our suspicions are aroused and we require an inspection of the entire inner cavity lest it have perforated one of the organs whose perforation renders an animal trefe. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "Therefore when there are growths on a lung or sirchos upon it - i.e., strands or adhesions - hanging from it to the ribcage, the heart, or the diaphragm, we suspect that it was perforated and require an inspection. Similarly, if a swelling was found that contained fluid, we fear that a bronchiole below it was perforated and [the lung] must be inspected.",
+ "[Following the logic] of this law, [the following rules] would apply if it was discovered that sirchos like strands were hanging from the lung, whether they extended from the body of the lung to the ribcage or to the heart or to the diaphragm. We cut the sirchah, take out the lung, and [place it] in lukewarm water, and blow it up. If it is discovered to be perforated, [the animal] is trefe. If the water does not bubble, it is intact, without any perforations, and [the animal] is permitted. For [the sirchah] was not at the place of a perforation or perhaps only the outer membrane [of the lung] was perforated. Nevertheless, I never saw anyone who ruled in this manner, nor did I hear of a place that follows such practice.",
+ "Even though this is what appears [to be the ruling] from the words of the Sages of the Gemara, the widespread custom among the Jewish people is as follows: When a domesticated animal or a wild beast is slaughtered, we tear open the diaphragm and check the lung in its place. If a sirchah is not discovered hanging between the one of the lobes and the flesh where it lies, whether on the flesh that is between the ribs or the flesh on the breastbone, or a sirchah was found, extending from one lobe to the other in order, or from the body of the lung to the lobe which is next to it, we permit [the animal].",
+ "If a strand is discovered leading from the lung to any place which it is extended, even if it is thin as a hair, we forbid [the animal].",
+ "Similarly, if there was a strand extending from the lung to the heart, the diaphragm, the protective covering of the heart, or the rose, we forbid [the animal]. [This applies] whether the strand came from the body of the lung or whether it came from a lobe and [applies regardless of its size], even if it was a hairsbreadth.
Similarly, when the rose is attached to its pocket or a strand extends from it to its pocket, we forbid it. And when a strand extends from lobe to lobe in improper order, we forbid [the animal].",
+ "There are places where the custom is that if a sirchah is from the lobe to the flesh and the bones of the ribs and the sirchah is attached to both of them, they forbid it. My father and teacher is from those who forbid it. I, by contrast, am one of those who permit it. In a small number of places, they permit it even when it is attached to the bone alone, and I forbid it.",
+ "There are places where a lung is [always] blown up to see whether or not it is perforated. In most places, however, it is not blown up, because there is no factor that raised a suspicion [concerning it]. In Spain and in the West, we never blew up a lung unless there was a factor that caused suspicion.",
+ "All of these factors are not dictated by law, but rather are a result of custom, as we explained. I never heard of anyone who had a fowl's lung inspected unless a factor that raised suspicions arose.",
+ "If, [after] a person slaughtered an animal and cut open its belly, a dog or a gentile came, took the lung, and departed before [the slaughterer] checked the lung, [the animal] is permitted. We do not say that perhaps it was perforated or perhaps it was attached [to the bone], for we do not presume that [an animal] was forbidden. Instead, we operate under the presumption that the animal is kosher unless we know what factor caused it to become trefe. Just like we do not suspect that the membrane of the brain was perforated, the backbone [was severed], or the like, we do not raise suspicions over a lung that has been lost. There are no customs regarding such a situation, because customs are not instituted with regard to factors that are not commonplace.",
+ "If a gentile or a Jew comes and takes out a lung before the lung was inspected, but the lung [still] exists, we blow it up. [This applies] even if we do not know whether there were growths or not, because of the widespread custom.",
+ "There are places who rule that we forbid [an animal] if there are sirchot hanging from the lung, even if they are not attached to the chest or to another place. This practice causes great loss and the forfeit of Jewish money. This was never the custom in France or in Spain and it was never heard in the West. It is not proper to follow this custom. Instead, all that is necessary is to blow up [the lung]. If it is discovered to be intact without a perforation, [the animal] is permitted."
+ ],
+ [
+ "When a person slaughters an animal and its offspring on the same day, the meat is permitted to be eaten. The slaughterer, however, is punished by lashes, as [Leviticus 22:28] states: \"Do not slaughter [an ox or a sheep] and its offspring on one day.\" He receives lashes only for slaughtering the second animal. Accordingly, if one person slaughtered one of such a pair and another person slaughtered the second, [the one who slaughtered the second alone] receives lashes.",
+ "The prohibition against slaughtering [an animal] and its offspring applies in all times and in all places, with regard to ordinary animals and sacrificial animals. [With regard to the latter category, it applies] with regard to sacrifices of which we partake and with regard to sacrifices of which we do not partake. Therefore if one slaughtered the first animal in the Temple courtyard and the second outside of it or the first outside the Temple courtyard and the second inside, the one who slaughtered the second animal receives lashes [for violating the prohibition against slaughtering] an animal and its offspring. [This applies] whether they were both ordinary animals, they were both sacrificial animals, or one was an ordinary animal and one, a sacrificial one.",
+ "The prohibition against slaughtering [an animal] and its offspring applies only with regard to ritual slaughter, as the verse states: \"Do not slaughter.\" [Implied] is that the prohibition involves the slaughter of both animals. If, however, one chopped off the head of one of them or it became a nevelah in his hand, it is permitted to slaughter [the other]. Similarly, if he slaughtered the first and chopped off the head of the second or it became a nevelah in his hand, he is not liable.",
+ "When a deaf-mute, an intellectually or emotionally incapable person, or a minor slaughtered the first animal privately, it is permitted to slaughter the second animal afterwards because their slaughter is not considered as slaughter.",
+ "When one slaughters the first animal, but a question arises whether it is a nevelah or not, it is forbidden to slaughter the second [animal]. If one slaughters it, he is not liable for lashes.",
+ "Slaughter from which it is not fit to eat is, nevertheless, considered slaughter. Therefore if the first person slaughtered an ordinary animal in the Temple courtyard, one which is trefe, an ox condemned to be stoned, a calf whose neck is to be broken, a red heifer, or slaughtered for the sake of a false deity, a person who slaughters the second animal is liable. Similarly, if one slaughtered the first animal and another slaughtered the second though it is an ordinary animal in the Temple courtyard, an ox condemned to be stoned, a calf whose neck is to be broken, or a red heifer, [the second person] is liable for lashes.",
+ "When [the second animal] is slaughtered for the sake of a false deity, [the slaughterer] is not liable because of [the prohibition against slaughtering] an animal and its offspring, for he is liable for capital punishment. If, however, he was given a warning for [the prohibition against slaughtering an animal] and its offspring and was not given a warning for the worship of false deities, he receives lashes.",
+ "The prohibition against slaughtering [an animal] and its offspring applies only with regard to a kosher domesticated animal. [This is derived from the exegesis of Leviticus, loc. cit.]: \"Do not slaughter [an ox or a sheep] and its offspring on one day.\"
[This prohibition] does apply with regard to hybrid species. What is implied? When a [male] deer mates with a [female] goat and one slaughters the goat and its offspring, one is liable. When, however, a [male] goat mates with a [female] deer and one slaughters the deer and its offspring, it is forbidden to slaughter [the deer and its offspring], if one slaughters them, however, one is not liable for lashes. The Torah forbade slaughtering a cow and its offspring and not a deer and its offspring.",
+ "If the offspring of this deer was female and it gave birth to offspring, one is liable for lashes should he slaughter the female offspring of this deer and its offspring [on the same day]. Similarly, if a hybrid species is produced by mating a sheep and a goat - regardless of which is male and which is female - [the slaughterer can be held liable for] lashes for [violating the prohibition against slaughtering] an animal and its offspring.",
+ "It is permitted to slaughter a pregnant animal. The fetus is considered as a limb of its mother. If the fetus emerged alive after the slaughter of its mother and stepped on the ground, one should not slaughter it on the same day. If one did, one is not liable for lashes.",
+ "The prohibition against slaughtering [an animal] and its offspring applies with regard to a mother, for the offspring is certainly its own. If one knows with certainty that a male fathered offspring, the two should not be slaughtered on the same day. If one slaughtered [them together, however,] he is not liable for lashes, for there is a doubt whether or not the prohibition applies with regard to males.",
+ "When a person slaughters a cow and afterwards slaughters two of its offspring, he is liable for two sets of lashes. If he slaughters [several of] its offspring and then it, he is liable for [only] one set of lashes. If he slaughtered it, its female offspring and the offspring of its offspring, he is liable for two sets of lashes. If he slaughtered it, the offspring of its offspring and its female offspring, he is liable for [only] one set of lashes.",
+ "When two people [each] purchased an animal: one the mother and one the offspring and they brought the matter for judgment, the one who purchased [the animal] first is allowed to slaughter it first, the other one should wait until the next day. If the second purchaser slaughtered [his animal] first, he gains and the first must wait until the next day.",
+ "Four times a year, it is necessary for a person who sells an animal to a colleague to inform him that he already sold the mother or the daughter of the animal to another person for the sake of slaughtering it so that the latter purchaser will wait and not slaughter until the next day. They are: the day preceding the final holiday of Sukkot, the day preceding the first holiday of Pesach, the day preceding Shavuot, and the day preceding Rosh HaShanah.",
+ "When does the above apply? When he saw that the person who purchased it last was anxious to buy and it was at the end of the day, [in which instance,] it can be presumed that he will slaughter it immediately. If, however, there was ample time during the day, he is not required to inform him, for perhaps he will not slaughter until the following day.",
+ "When one sells the mother to a groom and the daughter to the bride, he must notify them. For certainly, they will slaughter them both on the same day. Similar laws apply in all analogous situations.",
+ "[With regard to the term] one day mentioned in the context of [the prohibition against slaughtering an animal] and its offspring, the day follows the night. what is implied? He slaughtered the first animal at the beginning of Tuesday night, he may not slaughter the other one until the beginning of Wednesday night. Similarly, if he slaughtered one at the close of Wednesday, before bein hashemashot, he may slaughter the other one at the beginning of Wednesday night. If he slaughtered the first during bein hashemashot Wednesday evening, he may not slaughter the second until after nightfall on Thursday. If he slaughtered it during the day on Thursday, he does not receive lashes."
+ ],
+ [
+ "When a person takes a mother together with its young and slaughters it, the meat is permitted to be eaten. He is, however, liable for lashes for slaughtering the mother, as [Deuteronomy 22:6] states: \"Do not take the mother together with its offspring.\" Similarly, if it died before he sent it away, he is liable for lashes. If he sent it away after he took it, he is not liable.",
+ "Similarly, [with regard to] all negative commandments that can be corrected by a positive commandment, one is obligated to fulfill the positive commandment. If he does not fulfill it, he is liable for lashes.",
+ "If another person comes and seizes the mother bird from his hands and sends it away or it took flight from his possession without his knowledge, he is liable for lashes. [This is implied by ibid.:7]: \"You shall certainly send away [the mother],\" i.e., he must send away [the mother bird] himself. [If not,] he did not fulfill the related positive commandment.",
+ "If he took a mother bird together with its young, cut off its wings so that it cannot fly and sent it away, he is given stripes for rebellious conduct. [He must] keep [the mother bird] in his possession until her wings grow back and then send her away. If [the mother] died before this or fled and was lost, he is liable for lashes, for he did not fulfill the related positive commandment.",
+ "How must one send away the mother? He holds her by her wings and has her fly away. If he sent her away and she returned, he sent her away and she returned - even if this happens - four or five times, he is obligated to send her away, as [implied by the repetition of the verb in the] phrase: \"You shall certainly send away.\"",
+ "Although a person says \"I will take the mother bird and send away the young,\" he is obligated to send away the mother bird, as the verse states: \"You shall certainly send away the mother.\"",
+ "If he [sent away the mother,] took the offspring and [then] returned them to the nest and the mother came back to them, he is not obligated to send [her] away.
It is permitted to send away the mother and then snare her again. The Torah forbade snaring only when she cannot fly away because of her offspring over which she is hovering so that they not be taken, as [ibid.:6] states: \"And the mother is resting on the chicks.\" If, however, he removed her from his grasp and then snared her again, it is permitted.",
+ "[The mitzvah to] send away the mother bird applies only with regard to a kosher species of fowl that are not at hand, e.g., doves that rested in a dovecote or on a loft, wild fowl that nested in an orchard. [This is derived from the phrase (ibid.)]: \"When you will chance upon.\" When, however, [fowl is] at hand, e.g., ducks, chicken, and doves that nested in a building, one is not liable to send away the mother.",
+ "If the chicks could fly and thus they no longer needed their mother or [the mother was sitting on] unfertilized eggs, he is not obligated to send away [the mother]. If the chicks were trefot, it is comparable to unfertilized eggs and he is not liable to send away [the mother].",
+ "When a male fowl is resting on a nest, one is not obligated to send him away [before taking the young]. When a non-kosher bird is resting on the nest of the eggs of a kosher fowl or a kosher fowl is resting on the eggs of a non-kosher fowl, one is not obligated to send away [the fowl that is resting].",
+ "When a [kosher fowl] was resting on kosher eggs of a different species, one should send [the bird] away. If, however, one fails to do so, one is not liable. If the mother is trefe, he is obligated to send her away.",
+ "When one slits a portion of the gullet [of the mother] before he took her, he is liable to send her away. If he did not send her away, he is not liable for lashes.",
+ "[The following laws apply if the mother bird] was hovering [over the nest]: If her wings were touching the nest, one is obligated to send her away. If not, he is not obligated. If there was a cloth or feathers intervening between her wings and the nest, he must send her away. If he did not send her away, he is not liable for lashes.",
+ "If there were two rows of eggs and [the mother bird's] wings were touching [only] the top row, [the mother bird] was sitting on unfertilized eggs, but there were good eggs below them, one female was sitting on another female, a male was sitting on the nest and the female was sitting on the male - [in all these situations,] one should not take [the mother bird with the offspring]. If he takes [her], he should send her away. But if he does not send her away, he is not liable for lashes.",
+ "If [the mother bird] was sitting among the young or the eggs and was not touching them, one is not liable to send her away. Similarly, if she was at the side of the nest and her wings were touching the nest from the side, he is not obligated to send her away.",
+ "When [the mother bird was perched] on two branches of a tree and the nest was positioned between them, we make an evaluation. In all instances where the mother would fall on the nest if the branches were removed, one is obligated to send her away.",
+ "When the mother is resting on one chick or on one egg, one is obligated to send her away. When a person finds a nest floating on the water or positioned on the back of an animal, he is obligated to send the mother away. [The verse] mentions \"chicks or eggs\" and \"on any tree or on the ground\" [not as exclusions], but because the Torah speaks about the commonplace situations.",
+ "It is forbidden to acquire the eggs as long as the mother is resting upon them. Therefore even if a mother bird was resting on eggs or chicks in one's loft or dovecote, they are not considered as \"at hand\" and his courtyard does not acquire them for him. Just as he cannot acquire them on behalf of others [until he sends away the mother], so, too, his courtyard cannot acquire them on his behalf. Therefore, he must send [her] away.",
+ "It is forbidden to take a mother bird together with her offspring, even to purify a person with tzara'at. If he took [the mother], he is obligated to send her away. If he did not, he is liable for lashes. [The rationale is that] a positive commandment does not supersede the observance of a negative commandment [that is reinforced] by a positive commandment. And a positive commandment does not supersede another positive commandment.",
+ "[The following rule applies when] a person consecrates a wild fowl to the Temple treasury, it flies away from his hand, but he recognizes it and finds it resting on chicks or on eggs. He should take the entire [nest] and bring it to the Temple treasurer. [The rationale is that the mitzvah of] sending away the mother bird does not apply with regard to consecrated [fowl], as [implied by Deuteronomy 22:7]: \"And you may take the offspring for yourself.\" These may not [be taken] for yourself.",
+ "When a fowl killed a human being, one is not obligated to send it away. [The rationale is that] one is commanded to bring it to court so that it will be judged."
+ ],
+ [
+ "It is a positive commandment to cover the blood of a kosher wild beast or fowl that was slaughtered, as [Leviticus 17:13] states: \"If you will snare a wild beast or a fowl that may be eaten, you shall pour out its blood and cover it with earth.\" Therefore, before covering it, he is obligated to recite the blessing: Blessed are You, God, our Lord, King of the earth who has sanctified us with His commandments and commanded us to cover the blood.",
+ "[The mitzvah] to cover the blood applies to animals that are at hand and those that are not at hand. [The verse mentions:] \"If you will snare\" only because it speaks about the commonplace situation. It applies with regard to ordinary animals, but not to those consecrated: whether they were consecrated [to be offered on] the altar or consecrated to the Temple treasury. If a person transgresses and slaughters [such an animal], he is not obligated to cover its blood.",
+ "If a person slaughters a wild beast or a fowl and afterwards, consecrates them - or consecrates the blood - he is obligated to cover the blood.",
+ "It is necessary to cover the blood of a hybrid that comes from the mating of an animal and a wild beast or an animal that we do not know whether to classify as a domesticated animal or a wild beast, but one does not recite the blessing. When a person slaughters for the sake of a sick person on the Sabbath, he is obligated to cover the blood after the Sabbath. Similarly, when a person slaughters an animal whose status is doubtful or is a hybrid on a festival, he should cover its blood after the festival.",
+ "When a person slaughters many fowl and several types of wild beasts in one place, he should recite one blessing and cover the blood of all of them together at one time.",
+ "When blood becomes mixed with water, one is obligated to cover it if it has the appearance of blood. If not, one is not liable. If it became mixed with wine or the blood of a domesticated animal, one considers it as if they were water. If were [the wine or blood] to have been water, [the mixture] would have appeared to be blood, he is obligated to cover the entire mixture. If not, he is not obligated.",
+ "If a person covered blood and then it became revealed, he is not obligated to cover it a second time. If blood was covered by [dust blown] by the wind, one is not obligated to cover it. If it became revealed again after the wind covered it, he is obligated to cover it.",
+ "If there is no other blood [from the slaughter] except the blood which spurted out [while the animal was being slaughtered] and the blood on the knife, one is obligated to cover it.",
+ "[The following rules apply if] one slaughters and the blood is absorbed in the ground. If a mark remains, he is obligated to cover it. If not, it is as if it was covered by the wind and he is not obligated to cover it.",
+ "The only blood that must be covered is the blood of slaughter [that produces meat] that is fit to be eaten, as [the prooftext cited] states: \"that may be eaten.\" Therefore, if a person slaughters and the animal is discovered to be trefe, one slaughters ordinary [fowl or beasts] in the Temple Courtyard, one slaughters fowl or beasts that were condemned to be stoned to death, one slaughters an animal and causes it to become a nevelah, one is not obligated to cover the blood. Similarly when a deaf-mute, a mentally or emotional incompetent person or a minor slaughters in private, there is no obligation to cover the blood [of the animal] they slaughtered.",
+ "With what should [the blood] be covered? With earth, lime, gypsum, fine fertilizer, fine sand that need not be crushed by a potter, crushed rocks and earthen-ware, fine flax chips, fine saw dust, bricks, burnt mud, and sealing clay that are crushed, for all of these are types of \"earth.\" If, however, one covered it with a utensil or with stones, it is not considered as \"covered,\" for the verse states \"with earth.\"",
+ "For this reason, we do not cover [blood] with coarse fertilizer, coarse sand, flour, bran, grain fiber, or filings from metal utensils, for these are not types of \"earth.\" There is one exception: filings of gold alone may be used to cover [blood], for they are called \"dust,\" as [Job 28:6] states: \"And it possesses the dust of gold\" and [Deuteronomy 9:21] speaks [of grinding the Gold Calf] \"until it was thin, into dust.\"",
+ "We may cover [blood] with oven soot, stibium, powder from mills, and ashes. [This includes] ashes from trees and ashes from clothes, even ashes from meat that was burnt, for [Numbers 19:17] speaks of \"the ashes of the burnt sin-offering.\" It is permitted to cover [blood] with the ashes of a city that went astray [and was therefore destroyed].",
+ "One who slaughters must place earth below and then slaughter, [pouring the blood] into [the earth]. Afterwards, he covers it with earth. He should not slaughter [and pour the blood] into a container and then cover it with earth.",
+ "The person who slaughters [the animal] should cover its blood, as [the above prooftext ] states: \"[You shall pour out its blood and] cover it with earth.\" If he did not cover the blood and another person sees it, he is obligated to cover it, for this is an independent mitzvah and is not dependent on the slaughterer alone.",
+ "When a person covers the blood, he should not cover it with his feet, but instead with his hands, a knife, or a utensil, so that he will not treat it with disdain and regard the mitzvoth with scorn. For the mitzvot in and of themselves are not worthy of honor. Instead, [the honor is] due He, blessed be He, who commanded us to observe them and [thus] saved us from groping in darkness and thus granted us a lamp to straighten crooked paths and a light to illumine the upright ways. And so [Psalms 119:105] states: \"Your words are a lamp to my feet and a light for my ways.\"
Blessed be G‑d who grants assistance."
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007",
+ "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001020101/NLI"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות שחיטה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Torat Emet 363.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Torat Emet 363.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..6e34a2ab53f766a73b6a6eb242d28fc92cba3194
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Torat Emet 363.json
@@ -0,0 +1,334 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Mishneh Torah, Ritual Slaughter",
+ "versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
+ "versionTitle": "Torat Emet 363",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "תורת אמת 363",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות שחיטה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ "מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיִּשְׁחֹט מִי שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱכל בְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ\". וְנֶאֱמַר בִּבְכוֹר בַּעַל מוּם (דברים יב כב) \"אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל\". הָא לָמַדְתָּ שֶׁחַיָּה כִּבְהֵמָה לְעִנְיַן שְׁחִיטָה. וּבְעוֹף הוּא אוֹמֵר (ויקרא יז יג) \"אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף\" וְגוֹ' (ויקרא יז יג) \"וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ\" מְלַמֵּד שֶׁשְּׁפִיכַת דַּם הָעוֹף כִּשְׁפִיכַת דַּם הַחַיָּה: \n",
+ "וְהִלְכוֹת שְׁחִיטָה בְּכֻלָּן אַחַת הֵן. לְפִיכָךְ הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף מְבָרֵךְ תְּחִלָּה אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַשְּׁחִיטָה. וְאִם לֹא בֵּרֵךְ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הַבָּשָׂר מֻתָּר. וְאָסוּר לֶאֱכל מִן הַשְּׁחוּטָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת. וְהָאוֹכֵל מִמֶּנָּה קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל (ויקרא יט כו) \"לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם\" וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וּמֻתָּר לַחְתֹּךְ מִמֶּנָּה אַחַר שְׁחִיטָה קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ וּמוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה וּמְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה וּמַנִּיחוֹ עַד שֶׁתָּמוּת וְאַחַר כָּךְ יֹאכְלֶנּוּ: \n",
+ "דָּגִים וַחֲגָבִים אֵינָן צְרִיכִים שְׁחִיטָה אֶלָּא אֲסִיפָתָן הִיא הַמַּתֶּרֶת אוֹתָן. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר יא כב) \"הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם\", אֲסֵפַת דָּגִים כִּשְׁחִיטַת בָּקָר וְצֹאן. וּבַחֲגָבִים נֶאֱמַר (ישעיה לג ד) \"אֹסֶף הֶחָסִיל\", בַּאֲסִיפָה לְבַדָּהּ. לְפִיכָךְ אִם מֵתוּ מֵאֲלֵיהֶן בְּתוֹךְ הַמַּיִם מֻתָּרִין. וּמֻתָּר לְאָכְלָן חַיִּים: \n",
+ "זְבִיחָה זוֹ הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אוֹתָהּ וְלֵידַע בְּאֵי זֶה מָקוֹם מִן הַבְּהֵמָה שׁוֹחֲטִין. וְכַמָּה שִׁעוּר הַשְּׁחִיטָה. וּבְאֵי זֶה דָּבָר שׁוֹחֲטִין. וּמָתַי שׁוֹחֲטִין. וְהֵיכָן שׁוֹחֲטִין. וְכֵיצַד שׁוֹחֲטִין. וּמַה הֵן הַדְּבָרִים הַמַּפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה. וּמִי הוּא הַשּׁוֹחֵט. וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ צִוָּנוּ בַּתּוֹרָה וְאָמַר (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ\" וְגוֹ' (דברים יב כא) \"כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ\" וְגוֹ' שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַל פֶּה צִוָּה בָּהֶן כִּשְׁאָר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִיא הַנִּקְרֵאת (שמות כד יב) \"מִצְוָה\" כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת חִבּוּר זֶה: \n",
+ "מְקוֹם הַשְּׁחִיטָה מִן הַחַי הוּא הַצַּוָּאר. וְכָל הַצַּוָּאר כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה. כֵּיצַד. בַּוֵּשֶׁט מִתְּחִלַּת הַמָּקוֹם שֶׁכְּשֶׁחוֹתְכִין אוֹתוֹ מִתְכַּוֵּץ עַד מָקוֹם שֶׁיַּשְׂעִיר וְיַתְחִיל לִהְיוֹת פְּרָצִין פְּרָצִין כְּכֶרֶס. זֶה הוּא מְקוֹם הַשְּׁחִיטָה בַּוֵּשֶׁט: \n",
+ "שָׁחַט לְמַעְלָה מִמָּקוֹם זֶה וְהוּא הַנִּקְרָא תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט אוֹ לְמַטָּה מִמָּקוֹם זֶה וְהוּא מִתְּחִלַּת בְּנֵי מֵעַיִם שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. וְשִׁעוּר תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה לְמַעְלָה בִּבְהֵמָה וְחַיָּה כְּדֵי שֶׁיֹּאחַז בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו וּבְעוֹף הַכּל לְפִי גָּדְלוֹ וְקָטְנוֹ. וּלְמַטָּה עַד הַזֶּפֶק: \n",
+ "וְאֵי זֶה הוּא מְקוֹם שְׁחִיטָה בַּקָּנֶה. מִשִּׁפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה עַד רֹאשׁ כְּנַף הָרֵאָה כְּשֶׁתִּמְשֹׁךְ הַבְּהֵמָה צַוָּארָהּ לִרְעוֹת. זֶה הוּא מְקוֹם הַשְּׁחִיטָה בַּקָּנֶה. וְכָל שֶׁכְּנֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה מִבַּחוּץ נִקְרָא צַוָּאר: \n",
+ "אָנְסָה הַבְּהֵמָה עַצְמָהּ וּמָשְׁכָה צַוָּארָהּ הַרְבֵּה אוֹ שֶׁאִנֵּס הַשּׁוֹחֵט אֶת הַסִּימָנִין וּמְשָׁכָן לְמַעְלָה וְשָׁחַט בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה בַּצַּוָּאר וְנִמְצֵאת הַשְּׁחִיטָה בַּקָּנֶה אוֹ בַּוֵּשֶׁט שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה הֲרֵי זֶה סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "וְצָרִיךְ הַשּׁוֹחֵט שֶׁיִּשְׁחֹט בְּאֶמְצַע הַצַּוָּאר. וְאִם שָׁחַט מִן הַצְּדָדִין שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְכַמָּה הוּא שִׁעוּר הַשְּׁחִיטָה. שְׁנֵי הַסִּימָנִין שֶׁהֵן הַקָּנֶה וְהַוֵּשֶׁט הַשְּׁחִיטָה הַמְעֻלָּה שֶׁיֵּחָתְכוּ שְׁנֵיהֶן בֵּין בִּבְהֵמָה בֵּין בְּעוֹף. וְלָזֶה יִתְכַּוֵּן הַשּׁוֹחֵט. וְאִם שָׁחַט רֹב אֶחָד מֵהֶן בְּעוֹף וְרֹב הַשְּׁנַיִם בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "שָׁחַט הָאֶחָד כֻּלּוֹ וְחֶצְיָהּ הַשֵּׁנִי בִּבְהֵמָה שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. רֻבּוֹ שֶׁל זֶה וְרֻבּוֹ שֶׁל זֶה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁחַט מִכָּל אֶחָד מֵהֶן אֶלָּא יֶתֶר עַל חֶצְיוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁחַט יֶתֶר עַל חֶצְיוֹ כָּל שֶׁהוּא רֻבּוֹ הוּא: \n",
+ "שָׁחַט חֶצְיוֹ שֶׁל זֶה וְחֶצְיוֹ שֶׁל זֶה אֲפִלּוּ בְּעוֹף שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. קָנֶה שֶׁהָיָה חֶצְיוֹ פָּסוּק וְשָׁחַט עַל מָקוֹם הֶחָתוּךְ מְעַט וְהִשְׁלִימוֹ לְרֹב בֵּין שֶׁהִתְחִיל לִשְׁחֹט בַּמָּקוֹם הַשָּׁלֵם וּפָגַע בַּחֲתָךְ בֵּין שֶׁהִכְנִיס אֶת הַסַּכִּין בַּחֲתָךְ וְהִשְׁלִימוֹ לְרֹב שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כָּל הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ לִבְדֹּק הַסִּימָנִין לְאַחַר שְׁחִיטָה. וְאִם לֹא בָּדַק וְנֶחְתַּךְ הָרֹאשׁ קֹדֶם שֶׁיִּבָּדֵק הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹחֵט זָרִיז וּמָהִיר: \n",
+ "כָּל בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ בְּחֶזְקַת אִסּוּר עוֹמֶדֶת עַד שֶׁיִּוָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁנִּשְׁחֲטָה שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה: \n",
+ "ובְּאֵי זֶה דָּבָר שׁוֹחֲטִין. בְּכָל דָּבָר בֵּין בְּסַכִּין שֶׁל מַתֶּכֶת בֵּין בְּצוּר אוֹ בִּזְכוּכִית אוֹ בִּקְרוּמִית שֶׁל קְנֵה הָאֲגַם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים הַחוֹתְכִין. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה פִּיהָ חַד וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם. אֲבָל אִם הָיָה כְּמוֹ תֶּלֶם בְּחֻדּוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ וַאֲפִלּוּ הָיָה הַתֶּלֶם קָטָן בְּיוֹתֵר שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "הָיָה הַתֶּלֶם הַזֶּה מֵרוּחַ אַחַת לֹא יִשְׁחֹט בָּהּ. וְאִם שָׁחַט דֶּרֶךְ הָרוּחַ שֶׁאֵין הַפְּגִימָה נִכֶּרֶת בָּהּ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כֵּיצַד. סַכִּין שֶׁתִּבָּדֵק בְּהוֹלָכָה וְלֹא תַּרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּגָם וּכְשֶׁתַּחְזִיר אוֹתָהּ בַּהֲבָאָה תַּרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּגָם. אִם שָׁחַט בָּהּ דֶּרֶךְ הוֹלָכָה וְלֹא הֵבִיא שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם הֵבִיא שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "סַכִּין שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת כְּנָחָשׁ וְאֵין בָּהּ פְּגָם שׁוֹחֲטִין בָּהּ לְכַתְּחִלָּה. וסַכִּין שֶׁפִּיהָ חָלָק וְאֵינָהּ חַדָּה הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ פְּגָם שׁוֹחֲטִין בָּהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹלִיךְ וְהֵבִיא בָּהּ כָּל הַיּוֹם עַד שֶׁשָּׁחְטָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "סַכִּין חַדָּה שֶׁהֻשְׁחֲזָה וַהֲרֵי אֵינָהּ חֲלָקָה אֶלָּא מַגָּעָתָהּ כְּמַגָּע רֹאשׁ הַשִּׁבּלֶת שֶׁהוּא מִסְתַּבֵּךְ בְּאֶצְבַּע. הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ פְּגָם שׁוֹחֲטִין בָּהּ: \n",
+ "הַתּוֹלֵשׁ קָנֶה אוֹ שֵׁן אוֹ שֶׁקָּצַץ צוּר אוֹ צִפֹּרֶן וַהֲרֵי הֵן חַדִּין וְאֵין בָּהֶן פְּגָם שׁוֹחֲטִין בָּהֶן. וְאִם נְעָצָן בַּקַּרְקַע לֹא יִשְׁחֹט בָּהֶן כְּשֶׁהֵן נְעוּצִין. וְאִם שָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "שָׁחַט בָּהֶן כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִין מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתָן קֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר אוֹתָן שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם פְּגָם: \n",
+ "לָקַח לְחִי בְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנַּיִם חַדּוֹת וְשָׁחַט בָּהֶן שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּמַגָּל. אֲבָל בְּשֵׁן אַחַת הַקְּבוּעָה בַּלֶּחִי שׁוֹחֵט בָּהּ לְכַתְּחִלָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְבוּעָה בּוֹ: \n",
+ "לִבֵּן הַסַּכִּין בָּאוּר וְשָׁחַט בָּהּ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. סַכִּין שֶׁצִּדָּהּ אֶחָד מַגָּל וְצִדָּהּ הַשֵּׁנִי יָפֶה לֹא יִשְׁחֹט בַּצַּד הַיָּפֶה לְכַתְּחִלָּה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹט בַּצַּד הָאַחֵר. וְאִם שָׁחַט הוֹאִיל וּבַצַּד הַיָּפֶה שָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק הַסַּכִּין בְּחֻדָּהּ וּמִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה. וְכֵיצַד בּוֹדְקָהּ. מוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל בְּשַׂר אֶצְבָּעוֹ וּמוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל צִפָּרְנוֹ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ שֶׁהֵן פִּיהָ וּשְׁנֵי צְדָדָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם כְּלָל וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בָּהּ: \n",
+ "וְצָרִיךְ לִבְדֹּק כֵּן אַחַר הַשְּׁחִיטָה שֶׁאִם מָצָא בָּהּ פְּגָם אַחַר הַשְּׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה שֶׁמָּא בָּעוֹר נִפְגְּמָה וּכְשֶׁשָּׁחַט הַסִּימָנִים בְּסַכִּין פְּגוּמָה שָׁחַט. לְפִיכָךְ הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמוֹת רַבּוֹת אוֹ עוֹפוֹת רַבִּים צָרִיךְ לִבְדֹּק בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת. שֶׁאִם לֹא בָּדַק וּבָדַק בָּאַחֲרוֹנָה וְנִמְצֵאת סַכִּין פְּגוּמָה הֲרֵי הַכּל סְפֵק נְבֵלוֹת וַאֲפִלּוּ הָרִאשׁוֹנָה: \n",
+ "בָּדַק הַסַּכִּין וְשָׁחַט בָּהּ וְלֹא בְּדָקָהּ אַחַר שְׁחִיטָה וְשָׁבַר בָּהּ עֶצֶם אוֹ עֵץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְאַחַר כָּךְ בָּדַק וּמְצָאָהּ פְּגוּמָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁחֶזְקַת הַסַּכִּין שֶׁנִּפְגְּמָה בַּדָּבָר הַקָּשֶׁה שֶׁשָּׁבַר בָּהּ. וְכֵן אִם פָּשַׁע וְלֹא בָּדַק הַסַּכִּין אוֹ שֶׁאָבְדָה הַסַּכִּין עַד שֶׁלֹּא יִבְדֹּק שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כָּל טַבָּח שֶׁלֹּא בָּדַק הַסַּכִּין שֶׁלּוֹ שֶׁשּׁוֹחֵט בָּהּ לִפְנֵי חָכָם וְשָׁחַט בָּהּ לְעַצְמוֹ בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. אִם נִמְצֵאת יָפָה וּבְדוּקָה מְנַדִּין אוֹתוֹ לְפִי שֶׁיִּסְמֹךְ עַל עַצְמוֹ פַּעַם אַחֶרֶת וְתִהְיֶה פְּגוּמָה וְיִשְׁחֹט בָּהּ. ואִם נִמְצֵאת פְּגוּמָה מַעֲבִירִין אוֹתוֹ וּמְנַדִּין אוֹתוֹ וּמַכְרִיזִין עַל כָּל בָּשָׂר שֶׁשָּׁחַט שֶׁהוּא טְרֵפָה: \n",
+ "כַּמָּה הוּא אֹרֶךְ הַסַּכִּין שֶׁשּׁוֹחֵט. כָּל שֶׁהוּא. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר דַּק שֶׁנּוֹקֵב וְאֵינוֹ שׁוֹחֵט כְּמוֹ רֹאשׁ הָאִזְמֵל הַקָּטָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ: \n",
+ "וּמָתַי שׁוֹחֲטִין. בְּכָל זְמַן. בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה אֲבוּקָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה. וְאִם שָׁחַט בַּאֲפֵלָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹ בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג אַף עַל פִּי שֶׁאִלּוּ הָיָה מֵזִיד הָיָה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ אוֹ מִתְחַיֵּב מַלְקוֹת עַל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n"
+ ],
+ [
+ "בְכָל מָקוֹם מֻתָּר לִשְׁחֹט חוּץ מִן הָעֲזָרָה. שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין בָּעֲזָרָה אֶלָּא קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בִּלְבַד. אֲבָל הַחֻלִּין אָסוּר לְשָׁחֳטָן בָּעֲזָרָה בֵּין בְּהֵמָה בֵּין חַיָּה בֵּין עוֹף. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּבְשַׂר תַּאֲוָה (דברים יב כא) \"כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'\" וְגוֹ' (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ\" וְגוֹ' (דברים יב כא) \"וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ\". הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין בְּשַׂר תַּאֲוָה אֶלָּא חוּץ לַמָּקוֹם (דברים יב כא) \"אֲשֶׁר בָּחַר ה'\": \n",
+ "וְזֶה שֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לַמָּקוֹם הוּא שֶׁמֻּתָּר לְאָכְלוֹ בְּכָל הַשְּׁעָרִים. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה אוֹתוֹ הַבָּשָׂר טָהוֹר וְאָסוּר בַּהֲנָיָה כְּבָשָׂר בְּחָלָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ וְאֶפְרוֹ אָסוּר אֲפִלּוּ שָׁחַט לִרְפוּאָה אוֹ לַאֲכִילַת עַכּוּ\"ם אוֹ לְהַאֲכִיל לִכְלָבִים. אֲבָל הַנּוֹחֵר בָּעֲזָרָה. וְהַמְעַקֵּר. וְעַכּוּ\"ם שֶׁשָּׁחַט. וְהַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵפָה. וְהַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף הַטְּמֵאִים בָּעֲזָרָה. הֲרֵי אֵלּוּ כֻּלָּן מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה: \n",
+ "וְלֹא בְּהֵמָה וְחַיָּה בִּלְבַד אֶלָּא כָּל הַחֻלִּין אָסוּר לְהַכְנִיסָן לַעֲזָרָה. אֲפִלּוּ בְּשַׂר שְׁחוּטָה אוֹ פֵּרוֹת וּפַת. אִם עָבַר וְהִכְנִיסָן מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה כְּשֶׁהָיוּ. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֻּלָּן דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן. וְכָל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה אוֹ הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "הָאוֹמֵר בְּהֵמָה זוֹ שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ חֻלִּין. אִם נִשְׁחֲטָה בָּעֲזָרָה וְלָדָהּ מֻתָּר בַּאֲכִילָה. לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁחֹט אוֹתוֹ בְּרִחוּק מָקוֹם: \n",
+ "אֵין שׁוֹחֲטִין לְתוֹךְ יַמִּים וּנְהָרוֹת שֶׁמָּא יֹאמְרוּ עוֹבֵד מַיִם הוּא זֶה וְנִרְאֶה כְּמַקְרִיב לַמַּיִם. וְלֹא יִשְׁחֹט לִכְלִי מָלֵא מַיִם שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לַצּוּרָה שֶׁתֵּרָאֶה בַּמַּיִם שָׁחַט. וְלֹא יִשְׁחֹט בְּתוֹךְ כֵּלִים וְלֹא לְתוֹךְ הַגֻּמָּא שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ עוֹבְדֵי עַכּוּ\"ם. וְאִם שָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "שׁוֹחֲטִין לִכְלִי מַיִם עֲכוּרִין שֶׁאֵין הַצּוּרָה נִרְאֵית בָּהֶן. וְכֵן שׁוֹחֵט חוּץ לְגֻמָּא וְהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד לַגֻּמָּא. וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן שֶׁמָּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִים. וְאִם שָׁחַט לְגֻמָּא בַּשּׁוּק אָסוּר לֶאֱכל מִשְּׁחִיטָתוֹ עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ אַחֲרָיו שֶׁמָּא מִין הוּא. וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עַל דֹּפֶן הַסְּפִינָה וְהַדָּם שׁוֹתֵת עַל הַדֹּפֶן וְיוֹרֵד לַמַּיִם. וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עַל גַּבֵּי הַכֵּלִים: \n",
+ "כֵּיצַד שׁוֹחֲטִין. מוֹתֵחַ אֶת הַצַּוָּאר וּמוֹלִיךְ הַסַּכִּין וּמְבִיאָהּ עַד שֶׁשּׁוֹחֵט. בֵּין שֶׁהָיְתָה הַבְּהֵמָה רְבוּצָה בֵּין שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת וְאָחַז בְּעָרְפָּהּ וְהַסַּכִּין בְּיָדוֹ מִלְּמַטָּה וְשָׁחַט הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "נָעַץ אֶת הַסַּכִּין בַּכֹּתֶל וְהֶעֱבִיר הַצַּוָּאר עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּשְׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה צַוָּאר הַבְּהֵמָה לְמַטָּה וְסַכִּין לְמַעְלָה. שֶׁאִם הָיָה צַוַּאר בְּהֵמָה לְמַעְלָה מִן הַסַּכִּין שֶׁמָּא תֵּרֵד הַבְּהֵמָה בְּכֹבֶד גּוּפָהּ וְתֵחָתֵךְ בְּלֹא הוֹלָכָה וַהֲבָאָה וְאֵין זוֹ שְׁחִיטָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לְפִיכָךְ אִם הָיָה עוֹף בֵּין שֶׁהָיָה צַוָּארוֹ לְמַעְלָה מִן הַסַּכִּין הַנְּעוּצָה אוֹ לְמַטָּה מִמֶּנּוּ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט וְהוֹלִיךְ אֶת הַסַּכִּין וְלֹא הֱבִיאָהּ אוֹ הֱבִיאָהּ וְלֹא הוֹלִיכָהּ וְשָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. הוֹלִיךְ וְהֵבִיא עַד שֶׁחָתַךְ הָרֹאשׁ וְהִתִּיזוֹ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. הוֹלִיךְ וְלֹא הֵבִיא אוֹ הֵבִיא וְלֹא הוֹלִיךְ וְהִתִּיז אֶת הָרֹאשׁ בְּהוֹלָכָה בִּלְבַד אוֹ בַּהֲבָאָה בִּלְבַד. אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין כִּמְלֹא שְׁנֵי צַוָּארִים מִצַּוְּארֵי הַנִּשְׁחָט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְאִם לָאו שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. שָׁחַט שְׁנֵי רָאשִׁים כְּאֶחָד שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין אֲפִלּוּ אֶחָד מִצַּד זֶה וְשֵׁנִי מִצַּד אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ וְשָׁחֲטוּ שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ שְׁנֵי סַכִּינִין וְשָׁחֲטוּ כְּאֶחָד בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בַּצַּוָּאר שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. וַאֲפִלּוּ שָׁחַט זֶה הַוֵּשֶׁט בִּלְבַד אוֹ רֻבּוֹ וְהַשֵּׁנִי שָׁחַט בְּמָקוֹם אַחֵר הַקָּנֶה אוֹ רֻבּוֹ הֲרֵי שְׁחִיטָה זוֹ כְּשֵׁרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשְּׁחִיטָה כֻּלָּהּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֵן שְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּקֻלְמוֹס וּשְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּמַסְרֵק כְּשֵׁרָה: \n",
+ "אֵין שְׁחִיטַת הַחֻלִּין צְרִיכָה כַּוָּנָה אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׁחַט כְּמִתְעַסֵּק אוֹ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק אוֹ שֶׁזָּרַק סַכִּין לְנָעֳצָהּ בַּכֹּתֶל וְשָׁחֲטָה בַּהֲלִיכָתָהּ הוֹאִיל וְהַשְּׁחִיטָה כָּרָאוּי בִּמְקוֹמָהּ וְשִׁעוּרָהּ הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "לְפִיכָךְ חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן אוֹ שִׁכּוֹר שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה דַּעְתּוֹ וּמִי שֶׁאֲחָזַתּוּ רוּחַ רָעָה שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָם שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּתִקְנָהּ הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. אֲבָל סַכִּין שֶׁנָּפְלָה וְשָׁחֲטָה אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁחֲטָה כְּדַרְכָּהּ הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ\" עַד שֶׁיִּהְיֶה הַזּוֹבֵחַ אָדָם וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִשְׁחִיטָה: \n",
+ "גַּלְגַּל שֶׁל אֶבֶן אוֹ שֶׁל עֵץ שֶׁהָיְתָה הַסַּכִּין קְבוּעָה בּוֹ וְסִבֵּב אָדָם אֶת הַגַּלְגַּל וְשָׂם צַוַּאר הָעוֹף אוֹ הַבְּהֵמָה כְּנֶגְדּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁחַט בִּסְבִיבַת הַגַּלְגַּל הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם הַמַּיִם הֵן הַמְסַבְּבִין אֶת הַגַּלְגַּל וְשָׂם אֶת הַצַּוָּאר כְּנֶגְדּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁסִּבֵּב וְנִשְׁחַט הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְאִם פָּטַר אָדָם אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁבָּאוּ וְסִבְּבוּ אֶת הַגַּלְגַּל וְשָׁחַט בִּסְבִיבָתוֹ הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה שֶׁהֲרֵי מִכֹּחַ אָדָם בָּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּסְבִיבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא מִכֹּחַ הָאָדָם אֲבָל מִסְּבִיבָה שְׁנִיָּה וּלְאַחֲרֶיהָ אֵינָהּ מִכֹּחַ הָאָדָם אֶלָּא מִכֹּחַ הַמַּיִם בְּהִלּוּכָן: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים לְשֵׁם גְּבָעוֹת לְשֵׁם יַמִּים לְשֵׁם נְהָרוֹת לְשֵׁם מִדְבָּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוִּן לְעָבְדָן אֶלָּא לִרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מִדִּבְרֵי הֲבַאי שֶׁאוֹמְרִין הָעַכּוּ\"ם הֲרֵי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. אֲבָל אִם שָׁחַט לְשֵׁם מַזַּל הַיָּם אוֹ מַזַּל הָהָר אוֹ לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה כְּכָל תִּקְרֹבֶת עַכּוּ\"ם: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה לִזְרֹק דָּמָהּ לְעַכּוּ\"ם אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לְעַכּוּ\"ם הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. שֶׁלְּמֵדִין מַחֲשָׁבָה בַּחוּץ בְּחֻלִּין מִמַּחְשֶׁבֶת הַקָּדָשִׁים בִּפְנִים. שֶׁמַּחֲשָׁבָה כָּזוֹ פּוֹסֶלֶת בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין: \n",
+ "שְׁחָטָהּ וְאַחַר כָּךְ חָשַׁב לִזְרֹק דָּמָהּ לְעַכּוּ\"ם אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לְעַכּוּ\"ם הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה מִסָּפֵק. שֶׁמָּא סוֹפוֹ הוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתוֹ וּבְמַחֲשָׁבָה כָּזוֹ שָׁחַט: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם קָדָשִׁים שֶׁמִּתְנַדְּבִין וְנִדָּרִים כְּמוֹתָן שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה שֶׁזֶּה כְּשׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ. שָׁחַט לְשֵׁם קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן בָּאִין בְּנֵדֶר וּנְדָבָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כֵּיצַד. הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלָה לְשֵׁם שְׁלָמִים לְשֵׁם תּוֹדָה לְשֵׁם פֶּסַח שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. הוֹאִיל וְהַפֶּסַח מַפְרִישׁ אוֹתוֹ בְּכָל הַשָּׁנָה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְדָבָר הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב. שָׁחַט לְשֵׁם חַטָּאת לְשֵׁם אָשָׁם וַדַּאי לְשֵׁם אָשָׁם תָּלוּי לְשֵׁם בְּכוֹר לְשֵׁם מַעֲשֵׂר לְשֵׁם תְּמוּרָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת וְשָׁחַט וְאָמַר לְחַטָּאתִי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. הָיָה לוֹ קָרְבָּן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְשָׁחַט וְאָמַר לְשֵׁם תְּמוּרַת זִבְחִי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה שֶׁהֲרֵי הֵמִיר בּוֹ: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁחֲטָה לְשֵׁם עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְאָמְרָה זוֹ לְעוֹלָתִי שְׁחִיטָתָהּ כְּשֵׁרָה. שֶׁאֵין עוֹלַת יוֹלֶדֶת בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה וַהֲרֵי אֵינָהּ יוֹלֶדֶת שֶׁנִּתְחַיְּבָה בְּעוֹלָה. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא הִפִּילָה. שֶׁכָּל הַמַּפֶּלֶת קוֹל יֵשׁ לָהּ. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלַת נָזִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָזִיר שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה שֶׁעִקַּר הַנְּזִירוּת נֵדֶר מִן הַנְּדָרִים: \n",
+ "שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין. אֶחָד מִתְכַּוֵּן לְשֵׁם דָּבָר שֶׁהַשּׁוֹחֵט לוֹ שְׁחִיטָתוֹ אֲסוּרָה. וְהַשֵּׁנִי לֹא הָיְתָה לוֹ כַּוָּנָה כְּלָל וַאֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם דָּבָר הַמֻּתָּר לְהִתְכַּוֵּן לוֹ הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְכֵן אִם שָׁחַט זֶה אַחַר זֶה וְהִתְכַּוֵּן הָאֶחָד מֵהֶן לְשֵׁם דָּבָר הַפָּסוּל פּוֹסֵל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת אֲבָל אִם אֵין לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת אֵינָהּ אֲסוּרָה. שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְצַעֲרוֹ: \n",
+ "יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁחַט לְעַכּוּ\"ם אַף עַל פִּי שֶׁהָעַכּוּ\"ם מִתְכַּוֵּן לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין אֶלָּא לְמַחְשֶׁבֶת הַזּוֹבֵחַ לֹא לְמַחְשֶׁבֶת בַּעַל הַבְּהֵמָה. לְפִיכָךְ עַכּוּ\"ם שֶׁשָּׁחַט לְיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הָיָה קָטָן שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: \n"
+ ],
+ [
+ "חֲמִשָׁה דְּבָרִים מַפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה. וְעִקַּר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה לְהִזָּהֵר בְּכָל אַחַת מֵהֶן. וְאֵלּוּ הֵן. שְׁהִיָּה. דְּרָסָה. חֲלָדָה. הַגְרָמָה. וְעִקּוּר: \n",
+ "שְׁהִיָּה כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהִתְחִיל לִשְׁחֹט וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר הַשְּׁחִיטָה וְשָׁהָה בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאֹנֶס וְחָזַר הוּא אוֹ אַחֵר וְגָמַר אֶת הַשְּׁחִיטָה. אִם שָׁהָה כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ אֶת הַבְּהֵמָה וְיַרְבִּיצֶנָּה וְיִשְׁחֹט שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. וְאִם שָׁהָה פָּחוֹת מִכְּדֵי זֶה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הָיְתָה בְּהֵמָה דַּקָּה שִׁעוּר שְׁהִיָּתָהּ כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ בְּהֵמָה דַּקָּה וְיַרְבִּיצֶנָּה וְיִשְׁחֹט. וְאִם הָיְתָה גַּסָּה כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה וְיַרְבִּיצֶנָּה וְיִשְׁחֹט. וּבְעוֹף כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ בְּהֵמָה דַּקָּה וְיַרְבִּיצֶנָּה וְיִשְׁחֹט: \n",
+ "שָׁחַט מְעַט וְשָׁהָה מְעַט וְחָזַר וְשָׁחַט מְעַט וְשָׁהָה מְעַט עַד שֶׁגָּמַר הַשְּׁחִיטָה וְלֹא שָׁהָה בְּפַעַם אַחַת שִׁעוּר הַשְּׁהִיָּה אֲבָל כְּשֶׁתַּחְשֹׁב כָּל זְמַן הַשְּׁהִיּוֹת יִצְטָרֵף מִכֻּלָּן שִׁעוּר שְׁהִיָּה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה. וְכֵן אִם שָׁהָה כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה וְיַרְבִּיצֶנָּה וּכְדֵי שֶׁיִּשְׁחֹט כְּמוֹ מִעוּט הַסִּימָנִין בִּלְבַד לֹא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁחֹט שְׁחִיטָה גְּמוּרָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "שָׁחַט רֹב אֶחָד בְּעוֹף אוֹ רֹב שְׁנַיִם בִּבְהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה חֲצִי הַיּוֹם וְחָזַר וְגָמַר חֲתִיכַת הַסִּימָנִין הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁחַט בָּהּ כַּשִּׁעוּר הֲרֵי זֶה כִּמְחַתֵּךְ בְּשַׂר הַשְּׁחוּטָה: \n",
+ "שָׁחַט בַּקָּנֶה לְבַדּוֹ חֶצְיוֹ אוֹ מִעוּטוֹ וְשָׁהָה זְמַן מְרֻבֶּה הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְגוֹמֵר הַשְּׁחִיטָה וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם. אֲבָל אִם שָׁחַט רֹב הַקָּנֶה אוֹ שֶׁנִּקֵּב בַּוֵּשֶׁט כָּל שֶׁהוּא וְשָׁהָה כַּשִּׁעוּר בֵּין שֶׁחָזַר וְגָמַר הַשְּׁחִיטָה שֶׁהִתְחִיל בֵּין שֶׁשָּׁחַט שְׁחִיטָה גְּמוּרָה בְּמָקוֹם אַחֵר הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. מִפְּנֵי שֶׁהַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף שֶׁנִּפְסַק רֹב הַקָּנֶה שֶׁלָּהּ אוֹ שֶׁנִּקַּב הַוֵּשֶׁט בְּמַשֶּׁהוּ נְבֵלָה וְאֵין הַשְּׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: \n",
+ "הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁאֵין שְׁהִיָּה בַּקָּנֶה בָּעוֹף כְּלָל. שֶׁאִם שָׁחַט רֹב הַקָּנֶה וְשָׁהָה כְּבָר נִגְמְרָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֶׁחָזַר וְגָמַר מְחַתֵּךְ בָּשָׂר הוּא. וְאִם שָׁחַט בְּמִעוּט הַקָּנֶה וְשָׁהָה הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְשׁוֹחֵט כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה שֶׁאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת מִשּׁוּם נְבֵלָה עַד שֶׁיִּפָּסֵק רֹב הַקָּנֶה: \n",
+ "שָׁחַט הָעוֹף וְשָׁהָה בּוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם נִקַּב הַוֵּשֶׁט אוֹ לֹא נִקַּב חוֹזֵר וְשׁוֹחֵט הַקָּנֶה לְבַדּוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר וּמַנִּיחוֹ עַד שֶׁיָּמוּת וּבוֹדֵק הַוֵּשֶׁט מִבִּפְנִים. אִם לֹא נִמְצֵאת בּוֹ טִפַּת דָּם בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נִקַּב וּכְשֵׁרָה: \n",
+ "חֲלָדָה כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהִכְנִיס הַסַּכִּין בֵּין סִימָן לְסִימָן. בֵּין שֶׁפָּסַק הַסִּימָן הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה בֵּין שֶׁשָּׁחַט הַתַּחְתּוֹן לְמַטָּה שֶׁהוּא דֶּרֶךְ שְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "הִכְנִיס אֶת הַסַּכִּין תַּחַת הָעוֹר וְשָׁחַט שְׁנֵי הַסִּימָנִים כְּדַרְכָּן. אוֹ שֶׁהֶחְלִיד אֶת הַסַּכִּין תַּחַת צֶמֶר מְסֻבָּךְ. אוֹ שֶׁפָּרַס מַטְלִית עַל הַסַּכִּין וְעַל הַצַּוָּאר וְשָׁחַט תַּחַת הַמַּטְלִית הוֹאִיל וְאֵין הַסַּכִּין גְּלוּיָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה. וְכֵן אִם שָׁחַט מִעוּט הַסִּימָנִים בְּהַחְלָדָה וְגָמַר הַשְּׁחִיטָה שֶׁלֹּא בְּהַחְלָדָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "דְּרָסָה כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהִכָּה בְּסַכִּין עַל הַצַּוָּאר כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכִּין בְּסַיִף וְחָתַךְ הַסִּימָנִין בְּבַת אַחַת בְּלֹא הוֹלָכָה וְלֹא הוֹבָאָה. אוֹ שֶׁהִנִּיחַ הַסַּכִּין עַל הַצַּוָּאר וְדָחַק וְחָתַךְ לְמַטָּה כְּחוֹתֵךְ צְנוֹן אוֹ קִישׁוּת עַד שֶׁחָתַךְ הַסִּימָנִין הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "הַגְרָמָה כֵּיצַד. זֶה הַשּׁוֹחֵט בַּקָּנֶה לְמַעְלָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה. וּכְמוֹ שְׁנֵי חִטִּים יֵשׁ בְּסוֹף הַקָּנֶה לְמַעְלָה בְּטַבַּעַת גְּדוֹלָה. שָׁחַט בְּתוֹךְ הַחִטִּים אִם שִׁיֵּר מֵהֶן כָּל שֶׁהוּא לְמַעְלָה הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁהֲרֵי שָׁחַט מִשִּׁפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה. וְהוּא מִן הַמָּקוֹם הָרָאוּי לִשְׁחִיטָה. וְאִם לֹא שִׁיֵּר מֵהֶן כְּלוּם אֶלָּא שָׁחַט לְמַעְלָה מֵהֶן הֲרֵי זוֹ מֻגְרֶמֶת וּפְסוּלָה: \n",
+ "שָׁחַט רֹב הָאֶחָד אוֹ רֹב הַשְּׁנַיִם וְהִשְׁלִים הַשְּׁחִיטָה בִּדְרָסָה אוֹ בְּהַגְרָמָה הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה שֶׁהֲרֵי נִשְׁחַט הַשִּׁעוּר כָּרָאוּי. הִגְרִים בַּתְּחִלָּה שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישִׁים הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁחַט שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ וְחָזַר וְשָׁחַט שְׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן כְּשֵׁרָה. הִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁלִישׁ וְחָזַר וְהִגְרִים שְׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְאִם דָּרַס אוֹ הֶחְלִיד בֵּין בַּשְּׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן בֵּין בַּשְּׁלִישׁ הָאֶמְצָעִי הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "עִקּוּר כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנֶּעֶקְרָה הַגַּרְגֶּרֶת וְהִיא הַקָּנֶה אוֹ הַוֵּשֶׁט וְנִשְׁמַט אֶחָד מֵהֶן אוֹ שְׁנֵיהֶן קֹדֶם גְּמַר שְׁחִיטָה. אֲבָל אִם שָׁחַט אֶחָד בָּעוֹף אוֹ רֻבּוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמַט הַסִּימָן הַשֵּׁנִי שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "נִשְׁמַט אֶחָד מֵהֶן וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. שָׁחַט אֶחָד מֵהֶן וְנִמְצָא הַשֵּׁנִי שָׁמוּט וְאֵין יָדוּעַ אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה נִשְׁמַט אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "נִמְצָא הַסִּימָן הַשָּׁחוּט שָׁמוּט הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁוַּדַּאי אַחַר שְׁחִיטָה נֶעֱקַר. שֶׁאִלּוּ נֶעֱקַר קֹדֶם שְׁחִיטָה הָיָה מִתְדַּלְדֵּל וְלֹא נִשְׁחָט: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא תָּפַס הַסִּימָנִין בְּיָדוֹ כְּשֶׁשָּׁחַט. אֲבָל אִם תְּפָסָן וְשָׁחַט אֶפְשָׁר שֶׁתִּשָּׁחֵט אַחַר הָעִקּוּר וּלְפִיכָךְ אִם נִמְצֵאת שְׁמוּטָה וּשְׁחוּטָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ בִּשְׁחִיטָה פְּסוּלָה הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה. וְאִם אָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל נְבֵלָה שֶׁאֵין מוֹצִיא מִידֵי נְבֵלָה אֶלָּא שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל סָפֵק בִּשְׁחִיטָה הֲרֵי הוּא סְפֵק נְבֵלָה וְהָאוֹכֵל מִמֶּנָּה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנִּטַּל יָרֵךְ שֶׁלָּהּ וַחֲלָלָה עִמָּהּ עַד שֶׁתֵּרָאֶה חֲסֵרָה כְּשֶׁתִּרְבַּץ הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה כְּמוֹ שֶׁנֶּחְתַּךְ חֶצְיָהּ וְנֶחְלְקָה לִשְׁנֵי גּוּפוֹת וְאֵין הַשְּׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהּ. וְכֵן אִם נִשְׁבְּרָה מִפְרֶקֶת וְרֹב בָּשָׂר עִמָּהּ אוֹ שֶׁנִּקְרְעָה מִגַּבָּהּ כְּדָג אוֹ שֶׁנִּפְסַק רֹב הַקָּנֶה אוֹ שֶׁנִּקַּב הַוֵּשֶׁט בְּכָל שֶׁהוּא בְּמָקוֹם הָרָאוּי לִשְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה מֵחַיִּים וְאֵין הַשְּׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהּ. וְאֶחָד הַבְּהֵמָה וְאֶחָד הָעוֹף בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: \n",
+ "שְׁנֵי עוֹרוֹת יֵשׁ לוֹ לַוֵּשֶׁט. הַחִיצוֹן אָדֹם וְהַפְּנִימִי לָבָן. נִקַּב הָאֶחָד מֵהֶן בִּלְבַד כְּשֵׁרָה. נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶן בְּכָל שֶׁהוּא בְּמָקוֹם הָרָאוּי לִשְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה. וּבֵין שֶׁנִּשְׁחֲטָה בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב בֵּין שֶׁנִּשְׁחֲטָה בְּמָקוֹם אַחֵר אֵין הַשְּׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהּ. נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶם זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה נְבֵלָה: \n",
+ "נִקַּב הַוֵּשֶׁט וְעָלָה בּוֹ קְרוּם וּסְתָמוֹ אֵין הַקְּרוּם כְּלוּם וַהֲרֵי הוּא נָקוּב כְּשֶׁהָיָה. נִמְצָא קוֹץ עוֹמֵד בַּוֵּשֶׁט הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה שֶׁמָּא נִקַּב הַוֵּשֶׁט וְעָלָה קְרוּם בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב וְאֵינוֹ נִרְאֶה. אֲבָל אִם נִמְצָא הַקּוֹץ לְאָרְכּוֹ בַּוֵּשֶׁט אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁרֹב הַבְּהֵמוֹת הַמִּדְבָּרִיּוֹת אוֹכְלוֹת הַקּוֹצִים תָּמִיד: \n",
+ "וֵשֶׁט אֵין לוֹ בְּדִיקָה מִבַּחוּץ אֶלָּא מִבִּפְנִים. כֵּיצַד. הוֹפְכוֹ וּבוֹדֵק. אִם נִמְצָא עָלָיו טִפַּת דָּם בְּיָדוּעַ שֶׁהָיָה נָקוּב: \n",
+ "גַּרְגֶּרֶת שֶׁנִּפְסַק רֹב חֲלָלָה בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לִשְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה. וְכֵן אִם נִקְּבָה כְּאִיסָר. נִקְּבָה נְקָבִים קְטַנִּים אִם נְקָבִים שֶׁאֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן הֵם מִצְטָרְפִין לְרֻבָּהּ וְאִם נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָר. וְכֵן אִם נִטְּלָה מִמֶּנָּה רְצוּעָה מִצְטָרֶפֶת לִכְאִיסָר. וּבְעוֹף כָּל שֶׁאִלּוּ מְקַפֵּל הָרְצוּעָה אוֹ הַנְּקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן וּמַנִּיחָן עַל פִּי הַקָּנֶה אִם חוֹפֶה אֶת רֻבּוֹ נְבֵלָה וְאִם לָאו כְּשֵׁרָה: \n",
+ "נִקְּבָה הַגַּרְגֶּרֶת נֶקֶב מְפֻלָּשׁ מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס אִיסָר לְרָחְבּוֹ נְבֵלָה. נִסְדְּקָה לְאָרְכָּהּ אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּר מִן הַמָּקוֹם הָרָאוּי בָּהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ לְמַעְלָה וּמַשֶּׁהוּ לְמַטָּה כְּשֵׁרָה: \n",
+ "גַּרְגֶּרֶת שֶׁנִּקְּבָה וְאֵין יָדוּעַ אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקְּבָה אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה נִקְּבָה. נוֹקְבִין אוֹתָהּ עַתָּה בְּמָקוֹם אַחֵר וּמְדַמִּין הַנֶּקֶב לְנֶקֶב אִם נִדְמֶה לוֹ מֻתֶּרֶת. וְאֵין מְדַמִּין אֶלָּא מֵחֻלְיָא גְּדוֹלָה לְחֻלְיָא גְּדוֹלָה אוֹ מִקְּטַנָּה לִקְטַנָּה. אֲבָל לֹא מִקְּטַנָּה לִגְדוֹלָה שֶׁכָּל הַקָּנֶה חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת הוּא וּבֵין כָּל חֻלְיָא וְחֻלְיָא חֻלְיָא אַחַת קְטַנָּה מִשְּׁתֵּיהֶן וְרַכָּה: \n"
+ ],
+ [
+ "יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁמַּפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֵהִלְכוֹת שְׁחִיטָה שֶׁבֵּאַרְנוּ וְשָׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָסוּר לֶאֱכל מִשְּׁחִיטָתוֹ. לֹא הוּא וְלֹא אֲחֵרִים. וַהֲרֵי זוֹ קְרוֹבָה לִסְפֵק נְבֵלָה וְהָאוֹכֵל מִמֶּנָּה כְּזַיִת מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "וַאֲפִלּוּ שָׁחַט בְּפָנֵינוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה וַהֲרֵי שְׁחִיטָה זוֹ שֶׁשָּׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שְׁחִיטָה נְכוֹנָה וּגְמוּרָה אָסוּר לֶאֱכל מִמֶּנָּה. הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דְּבָרִים הַמַּפְסִידִים אֶפְשָׁר שֶׁיַּפְסִיד הַשְּׁחִיטָה וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּגוֹן שֶׁיִּשְׁהֶה אוֹ יִדְרֹס אוֹ יִשְׁחֹט בְּסַכִּין פְּגוּמָה וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ בְּלֹא כַּוָּנָתוֹ: \n",
+ "יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחֹט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְכַתְּחִלָּה עַד שֶׁיִּשְׁחֹט בִּפְנֵי חָכָם פְּעָמִים רַבּוֹת עַד שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל וְזָרִיז. וְאִם שָׁחַט תְּחִלָּה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הַיּוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה וְשָׁחַט בִּפְנֵי חָכָם עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רָגִיל הוּא הַנִּקְרָא מֻמְחֶה. וְכָל הַמֻּמְחִין שׁוֹחֲטִין לְכַתְּחִלָּה בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן. וַאֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים אִם הָיוּ מֻמְחִין הֲרֵי אֵלּוּ שׁוֹחֲטִין לְכַתְּחִלָּה: \n",
+ "חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְשִׁכּוֹר שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה דַּעְתּוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁחִיטָתָן פְּסוּלָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ. לְפִיכָךְ אִם שָׁחֲטוּ בִּפְנֵי הַיּוֹדֵעַ וְרָאָה אוֹתָן שֶׁשָּׁחֲטוּ כַּהֹגֶן שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה: \n",
+ "מִי שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ אֶצְלֵנוּ שֶׁשָּׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצָא יוֹדֵעַ עִקְּרֵי הִלְכוֹת שְׁחִיטָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הֲרֵי שֶׁרָאִינוּ יִשְׂרְאֵלִי מֵרָחוֹק שֶׁשָּׁחַט וְהָלַךְ לוֹ וְלֹא יָדַעְנוּ אִם יוֹדֵעַ אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְכֵן הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּשְׁחֹט לִי וּמָצָא הַבְּהֵמָה שְׁחוּטָה וְאֵין יָדוּעַ אִם שְׁלוּחוֹ שְׁחָטָהּ אוֹ אַחֵר הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁרֹב הַמְּצוּיִין אֵצֶל שְׁחִיטָה מֻמְחִין הֵן: \n",
+ "אָבַד לוֹ גְּדִי אוֹ תַּרְנְגוֹל וּמְצָאוֹ שָׁחוּט בַּבַּיִת מֻתָּר. שֶׁרֹב הַמְּצוּיִין אֵצֶל שְׁחִיטָה מֻמְחִים הֵן. מְצָאוֹ בַּשּׁוּק אָסוּר שֶׁמָּא נִתְנַבֵּל וּלְפִיכָךְ הֻשְׁלַךְ. וְכֵן אִם מְצָאוֹ בָּאַשְׁפָּה שֶׁבַּבַּיִת אָסוּר: \n",
+ "מֻמְחֶה שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק וַהֲרֵי הוּא מֵבִין וְשׁוֹמֵעַ וְדַעְתּוֹ נְכוֹנָה הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה. וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט: \n",
+ "הַסּוּמָא לֹא יִשְׁחֹט לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא אִם כֵּן אֲחֵרִים רוֹאִים אוֹתוֹ וְאִם שָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "עַכּוּ\"ם שֶׁשָּׁחַט אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁחַט בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּסַכִּין יָפָה וַאֲפִלּוּ הָיָה קָטָן שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה וְלוֹקֶה עַל אֲכִילָתָהּ מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד טו) \"וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ\". מֵאַחַר שֶׁהִזְהִיר שֶׁמָּא יֹאכַל מִזִּבְחוֹ אַתָּה לָמֵד שֶׁזִּבְחוֹ אָסוּר וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה: \n",
+ "וְגָדֵר גָּדוֹל גָּדְרוּ בַּדָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ עַכּוּ\"ם שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה: \n",
+ "הִתְחִיל הָעַכּוּ\"ם לִשְׁחֹט מִעוּט סִימָנִין וְגָמַר יִשְׂרָאֵל אוֹ הִתְחִיל יִשְׂרָאֵל וְגָמַר הָעַכּוּ\"ם פְּסוּלָה. יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָתוֹ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. אֲבָל אִם שָׁחַט הָעַכּוּ\"ם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ נְבֵלָה כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט חֲצִי הַגַּרְגֶּרֶת בִּלְבַד וְגָמַר יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "יִשְׂרָאֵל מוּמָר לַעֲבֵרָה מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁהָיָה מֻמְחֶה הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה. וְצָרִיךְ יִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר לִבְדֹּק אֶת הַסַּכִּין וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֶנָּה לְמוּמָר זֶה לִשְׁחֹט בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁאֵינוֹ טוֹרֵחַ לִבְדֹּק. וְאִם הָיָה מוּמָר לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא אוֹ אֶפִּיקוֹרוֹס וְהוּא הַכּוֹפֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה הֲרֵי הוּא כְּעַכּוּ\"ם וּשְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה: \n",
+ "מִי שֶׁהוּא פָּסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁל תּוֹרָה הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אִם הָיָה מֻמְחֶה. שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ דָּבָר מֻתָּר וְאוֹכֵל דְּבַר אִסּוּר. שֶׁזּוֹ חֲזָקָה הִיא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים מֵהֶן: \n",
+ "אֵלּוּ הַצְּדוֹקִין וְהַבַּיְתוֹסִין וְתַלְמִידֵיהֶן וְכָל הַטּוֹעִים אַחֲרֵיהֶן שֶׁאֵינָן מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁחִיטָתָן אֲסוּרָה. וְאִם שָׁחֲטוּ בְּפָנֵינוּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁחִיטָתָן אֶלָּא שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ וְהֵם אֵינָן מַאֲמִינִין בְּתוֹרַת הַשְּׁחִיטָה לְפִיכָךְ אֵינָן נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא קִלְקַלְנוּ: \n",
+ "כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְטַוּוּ בִּשְׁחִיטַת הַחֻלִּין אֶלָּא הָיוּ נוֹחֲרִין אוֹ שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִין כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת. וְנִצְטַוּוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לִשְׁחֹט לֹא יִשְׁחֹט אֶלָּא שְׁלָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ג) \"אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר\" וְגוֹ' (ויקרא יז ד) \"וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד\" וְגוֹ' (ויקרא יז ה) \"לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ\" וְגוֹ' (ויקרא יז ה) \"וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה'\" וְגוֹ'. אֲבָל הָרוֹצֶה לִנְחֹר וְלֶאֱכל בַּמִּדְבָּר הָיָה נוֹחֵר: \n",
+ "וּמִצְוָה זוֹ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת אֶלָּא בַּמִּדְבָּר בִּלְבַד בְּעֵת הֶתֵּר הַנְּחִירָה. וְנִצְטַוּוּ שָׁם שֶׁכְּשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ תֵּאָסֵר הַנְּחִירָה וְלֹא יֹאכְלוּ חֻלִּין אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה. וְיִשְׁחֲטוּ בְּכָל מָקוֹם לְעוֹלָם חוּץ לַעֲזָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כ) \"כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ\" וְגוֹ' (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ\" וְגוֹ'. וְזוֹ הִיא הַמִּצְוָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת לִשְׁחֹט וְאַחַר כָּךְ יֵאָכֵל: \n"
+ ],
+ [
+ "כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת שֶׁהַטְּרֵפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא הַנּוֹטָה לָמוּת. וְלֹא נֶאֱמַר (שמות כב ל) \"טְרֵפָה\" אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בָּהוֹוֶה כְּגוֹן שֶׁטְּרָפָהּ אֲרִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וּשְׁבָרָהּ וַעֲדַיִן לֹא מֵתָה: \n",
+ "וְיֵשׁ שָׁם חֳלָאִים אֲחֵרִים אִם יֶאֶרְעוּ לָהּ תֵּחָשֵׁב טְרֵפָה וְהֵן הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. וּשְׁמוֹנָה מִינֵי טְרֵפוֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמשֶׁה בְּסִינַי וְאֵלּוּ הֵן. דְּרוּסָה. נְקוּבָה. חֲסֵרָה. נְטוּלָה. פְּסוּקָה. קְרוּעָה. נְפוּלָה. וּשְׁבוּרָה: \n",
+ "אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי הֵן. הוֹאִיל וְאֵין לְךָ בְּפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה אֶלָּא דְּרוּסָה הֶחְמִירוּ בָּהּ. וְכָל סָפֵק שֶׁיִּסְתַּפֵּק בִּדְרוּסָה אָסוּר. וּשְׁאָר שִׁבְעָה מִינֵי טְרֵפוֹת יֵשׁ בָּהֶן סְפֵקִין מֻתָּרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: \n",
+ "הַדְּרוּסָה הוּא שֶׁיִּטְרֹף הָאֲרִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הַבְּהֵמָה וְיִדְרֹס עָלֶיהָ בְּיָדוֹ. אוֹ יִדְרֹס הַנֵּץ וְהַנֶּשֶׁר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עַל הָעוֹף. וְאֵין דְּרִיסָה בִּבְהֵמָה גַּסָּה וּבְחַיָּה גַּסָּה אֶלָּא לַאֲרִי בִּלְבַד. וּבִבְהֵמָה דַּקָּה מִן הַזְּאֵב וּלְמַעְלָה. וּבִגְדָיִים וּטְלָאִים אֲפִלּוּ חָתוּל וְשׁוּעָל וּנְמִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן יֵשׁ לָהֶן דְּרִיסָה וְכָל שֶׁכֵּן בְּעוֹפוֹת: \n",
+ "וְהַנֵּץ יֵשׁ לוֹ דְּרִיסָה וַאֲפִלּוּ בְּעוֹף גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. אֲבָל שְׁאָר עוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים יֵשׁ לָהֶן דְּרִיסָה בְּעוֹף שֶׁכְּמוֹתָן. וְאֵין לָהֶן דְּרִיסָה בְּעוֹף שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵהֶן: \n",
+ "וְיֵשׁ לְחֻלְדָּה דְּרִיסָה בְּעוֹפוֹת. וְכֶלֶב אֵין לוֹ דְּרִיסָה כָּל עִקָּר לֹא בְּעוֹף וְלֹא בִּבְהֵמָה וְחַיָּה. וְהַנֵּץ יֵשׁ לוֹ דְּרִיסָה בִּגְדָיִים וּטְלָאִים וְהוּא שֶׁיִּקֹּב בְּצִפָּרְנָיו לְבֵית הֶחָלָל: \n",
+ "אֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בְּיַד הַטּוֹרֵף אֲבָל בְּרַגְלָיו אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בְּצִפֹּרֶן אֲבָל בְּשֵׁן אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ אֶלָּא אִם כֵּן נִקַּב עַד בֵּית הֶחָלָל בּוֹדְקִין שֶׁמָּא נִקַּב אֶחָד מִן הָאֵיבָרִים שֶׁנִּטְרֶפֶת בִּנְקִיבָתָן. וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בְּכַוָּנַת הַטּוֹרֵף. אֲבָל אִם נָפַל הַדּוֹרֵס וְנִשְׁתַּקְּעוּ צִפָּרְנָיו בַּנִּטְרַף אֵין זוֹ דְּרִיסָה. וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא מֵחַיִּים. אֲבָל אִם דָּרַס וְנֶהֱרַג וַעֲדַיִן יָדוֹ בַּדְּרוּסָה וְלֹא שָׁמַט צִפָּרְנָיו מִמֶּנָּה אֶלָּא אַחַר מוֹתוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ: \n",
+ "וְכֵיצַד דִּין הַדְּרוּסָה. כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ חוֹשְׁשִׁין לָהּ שׁוֹחֲטִין אֶת הַנִּטְרָף וּבוֹדְקִין כָּל הֶחָלָל שֶׁלּוֹ מִכַּף הַיָּרֵךְ עַד הַקָּדְקֹד. אִם נִמְצֵאת כֻּלָּהּ שְׁלֵמָה מִכָּל מִינֵי טְרֵפוֹת וְלֹא נִמְצָא בָּהּ רשֶׁם הַדְּרִיסָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִמְצָא בָּהּ רשֶׁם הַדְּרִיסָה הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה וַאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה: \n",
+ "אֵי זֶה הוּא רשֶׁם הַדְּרִיסָה. שֶׁיַּאְדִּים הַבָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם. וְאִם נִמֹּק הַבָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבָשָׂר שֶׁהָרוֹפֵא גּוֹרְרוֹ מִן הַחַבּוּרָה רוֹאִין אוֹתוֹ הַבָּשָׂר כְּאִלּוּ חָסֵר וּטְרֵפָה: \n",
+ "וְאִם דָּרַס בַּסִּימָנִין מִשֶּׁיַּאֲדִימוּ טְרֵפָה וּדְרִיסָתָן בְּמַשֶּׁהוּ כֵּיוָן שֶׁהֶאֱדִים בָּהֶן כָּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת דְּרִיסָה טְרֵפָה: \n",
+ "סְפֵק דְּרוּסָה אֲסוּרָה עַד שֶׁתִּבָּדֵק כִּדְרוּסָה וַדָּאִית. כֵּיצַד. אֲרִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵין שְׁוָרִים וְנִמְצָא צִפֹּרֶן בְּגַבּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא אֲרִי דְּרָסוֹ. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא בַּכֹּתֶל נִתְחַכֵּךְ. וְכֵן שׁוּעָל אוֹ נְמִיָּה שֶׁנִּכְנַס לְבֵין הָעוֹפוֹת וְהוּא שׁוֹתֵק וְהֵן מְקַרְקְרִין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא דָּרַס. אֲבָל אִם הָיָה הוּא נוֹהֵם וְהֵם מְקַרְקְרִין מִיִּרְאָתוֹ וּמִנְּהִימָתוֹ הֵן מְקַרְקְרִין. וְכֵן אִם קָטַע רֹאשׁ אֶחָד מֵהֶן הִנֵּה נָח רָגְזוֹ. וְכֵן אִם שָׁתַק הוּא וְהֵם אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁאִלּוּ הִזִּיק הָיוּ מְקַרְקְרִין: \n",
+ "סָפֵק שֶׁנִּכְנַס לְכָאן טוֹרֵף אוֹ לֹא נִכְנַס. אוֹ שֶׁרָאִינוּ וְלֹא נוֹדַע אִם זֶה מִן הַטּוֹרְפִין אוֹ אֵינוֹ מִן הַטּוֹרְפִין אֵין חוֹשְׁשִׁין. וְכֵן עוֹף שֶׁנִּכְנַס לְבֵין הָעֵצִים אוֹ לְבֵין הַקָּנִים וְיָצָא וְרֹאשׁוֹ מְנַטֵּף דָּם אוֹ צַוָּארוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא נִטְרַף אֶלָּא אוֹמְרִים שֶׁמָּא בָּעֵצִים נִזַּק: \n"
+ ],
+ [
+ "נְּקוּבָה כֵּיצַד. אַחַד עָשָׂר אֵיבָרִים הֵן שֶׁאִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶן לַחֲלָלוֹ בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה. וְאֵלּוּ הֵן. תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט. וּקְרוּם שֶׁל מֹחַ הָרֹאשׁ. וְהַלֵּב עִם הַקָּנֶה שֶׁלּוֹ. וְהַמָּרָה. וּקְנֵה הַכָּבֵד. וְהַקֵּבָה. וְהַכֶּרֶס. וְהֶמְסֵס. וּבֵית הַכּוֹסוֹת. וְהַדַּקִּין. וְהָרֵאָה עִם הַקָּנֶה שֶׁלָּהּ: \n",
+ "תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט כְּבָר בֵּאַרְנוּ שִׁעוּרוֹ וְשֶׁהוּא הַמָּקוֹם מִן הַוֵּשֶׁט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה לְמַעְלָה מִן הַוֵּשֶׁט. אִם נִקַּב לַחֲלָלוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא טְרֵפָה: \n",
+ "שְׁנֵי קְרוּמוֹת יֵשׁ לַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ. אִם נִקַּב הָעֶלְיוֹן הַסָּמוּךְ לָעֶצֶם בִּלְבַד הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִקַּב הַתַּחְתּוֹן הַסָּמוּךְ לַמֹּחַ טְרֵפָה. וּמִשֶּׁיַּתְחִיל הַמֹּחַ לְהִמָּשֵׁךְ לַשִּׁדְרָה וְהוּא מִחוּץ לַפּוֹלִין שֶׁהֵן תְּחִלַּת הָעֹרֶף יִהְיֶה לִקְרוּמוֹ דִּין אַחֵר. וְאִם נִקַּב חוּץ לַפּוֹלִין מֻתָּר: \n",
+ "הַמֹּחַ עַצְמוֹ שֶׁנִּקַּב אוֹ נִתְמַעֵךְ וְהַקְּרוּם קַיָּם כְּשֵׁרָה. וְאִם נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם אוֹ נָמֵס כַּדּוֹנַג טְרֵפָה: \n",
+ "הַלֵּב שֶׁנִּקַּב לְבֵית חֲלָלוֹ. בֵּין לְחָלָל גָּדוֹל שֶׁבִּשְׂמֹאל בֵּין לְחָלָל קָטָן שֶׁבְּיָמִין טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִקַּב בְּשַׂר הַלֵּב וְלֹא הִגִּיעַ לַחֲלָלוֹ מֻתָּר. וּקְנֵה הַלֵּב וְהוּא הַמִּזְרָק הַגָּדוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לָרֵאָה הֲרֵי הוּא כַּלֵּב וְאִם נִקַּב לַחֲלָלוֹ בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה: \n",
+ "מָרָה שֶׁנִּקְּבָה וְכָבֵד סוֹתְמָהּ מֻתֶּרֶת. וְאִם לֹא נִסְתַּם הַנֶּקֶב אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַכָּבֵד טְרֵפָה: \n",
+ "נְזִיָּה שֶׁנִּמְצֵאת בַּמָּרָה אִם הָיְתָה כְּמוֹ גַּרְעִינָהּ שֶׁל תְּמָרָה שֶׁאֵין רֹאשָׁהּ חַד מֻתֶּרֶת. וְאִם רֹאשָׁהּ חַד כְּגַרְעִינַת הַזַּיִת אֲסוּרָה. שֶׁהֲרֵי נִקְּבָה אוֹתָהּ כְּשֶׁנִּכְנְסָה. וְזֶה שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַנֶּקֶב מִפְּנֵי שֶׁהֻגְלַד פִּי הַמַּכָּה: \n",
+ "קְנֵי הַכָּבֵד וְהֵן הַמִּזְרְקִין שֶׁבּוֹ שֶׁבָּהֶן הַדָּם מִתְבַּשֵּׁל. אִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶן בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה. לְפִיכָךְ מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּחִתּוּךְ הַכָּבֵד אִם הָיְתָה מַחַט גְּדוֹלָה וְהָיָה הַקָּצֶה הַחַד שֶׁלָּהּ לְפָנִים בְּיָדוּעַ שֶׁנִּקְּבָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה. וְאִם הָיָה הָרֹאשׁ הֶעָגל לְפָנִים אוֹמְרִין דֶּרֶךְ סִמְפּוֹנוֹת הָלְכָה וּמֻתֶּרֶת: \n",
+ "הָיְתָה מַחַט קְטַנָּה הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין וַדַּאי נִקְּבָה. וְאִם נִמְצֵאת בַּסִּמְפּוֹן הַגָּדוֹל שֶׁבַּכָּבֵד וְהוּא הַקָּנֶה הָרָחָב שֶׁבָּאֶמְצַע שֶׁבּוֹ נִכְנַס הַמַּאֲכָל לַכָּבֵד הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וּבְשַׂר כָּבֵד שֶׁהִתְלִיעַ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "קֵבָה שֶׁנִּקְּבָה וְחֵלֶב טָהוֹר סוֹתֵם אֶת הַנֶּקֶב מֻתֶּרֶת. וְכֵן כָּל נֶקֶב שֶׁהַבָּשָׂר אוֹ הַחֵלֶב הַמֻּתָּר בַּאֲכִילָה סוֹתֵם אוֹתוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר. חוּץ מֵחֵלֶב הַלֵּב וְהַקְּרוּם שֶׁעַל הַלֵּב כֻּלּוֹ. וְהַמְּחִצָּה שֶׁבְּאֶמְצַע הַבֶּטֶן הַמַּבְדֶּלֶת בֵּין אֵיבְרֵי הַמַּאֲכָל וְאֵיבְרֵי הַנְּשִׁימָה. וְהִיא שֶׁקּוֹרְעִין אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ תֵּרָאֶה הָרֵאָה. וְהִיא הַנִּקְרֵאת טַרְפַּשׁ הַכָּבֵד. וְהַמָּקוֹם הַלָּבָן שֶׁבְּאֶמְצָעָהּ. וְחֵלֶב הַמְּעִי הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּאֵיבָרִים אֵלּוּ. אֵין מְגִנִּין לְפִי שֶׁהֵן קָשִׁין. וְנֶקֶב שֶׁנִּסְתַּם בְּאֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ כְּסָתוּם. וְחֵלֶב חַיָּה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ בִּבְהֵמָה אָסוּר אֵינוֹ סוֹתֵם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּאֲכִילָה: \n",
+ "כֶּרֶס שֶׁנִּקַּב טְרֵפָה. וְאֵין לוֹ דָּבָר שֶׁיִּסְתֹּם אוֹתוֹ. שֶׁהֲרֵי הַחֵלֶב שֶׁעָלָיו אָסוּר. וְכֵן הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּקַּב אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ טְרֵפָה. וְאִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶן לְתוֹךְ חֲלַל חֲבֵרוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בָּעֳבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת מִצַּד אֶחָד כְּשֵׁרָה. וְאִם נִקְּבָה נֶקֶב מְפֻלָּשׁ לְתוֹךְ חֲלַל בֵּית הַכּוֹסוֹת וְנִמְצֵאת טִפַּת דָּם בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב טְרֵפָה שֶׁוַּדַּאי קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקַּב. אֲבָל אִם אֵין דָּם בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב הֲרֵי זֶה מֻתָּר שֶׁוַּדַּאי אַחַר שְׁחִיטָה דָּחֲקָה הַמַּחַט וְנִקְּבָה: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁהִלְעִיטָהּ דָּבָר שֶׁנּוֹקֵב בְּנֵי מֵעֶיהָ כְּגוֹן קֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית וְכַיּוֹצֵא בּוֹ טְרֵפָה שֶׁוַּדַּאי נוֹקֵב. וְאִם הָיָה סָפֵק נוֹקֵב סָפֵק אֵינוֹ נוֹקֵב תִּבָּדֵק. כָּל אֶחָד מִן בְּנֵי הַמֵּעַיִם שֶׁפְּסלֶת הַמַּאֲכָל סוֹבֶבֶת בָּהֶן וְהֵן הַנִּקְרָאִים דַּקִּין שֶׁנִּקַּב טְרֵפָה. וְיֵשׁ מֵהֶן מְלֻפָּפִין וּמֻקָּפִין זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ בְּעִגּוּל כְּמוֹ נָחָשׁ שֶׁנִּכְרָךְ וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִים הַדְרָא דְּכַנְתָּה. אִם נִקֵּב אֶחָד מֵהֶן לַחֲבֵרוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ מֵגֵן עָלָיו: \n",
+ "וּמֵעַיִם שֶׁנִּקְּבוּ וְלֵחָה סוֹתַמְתָּן טְרֵפָה שֶׁאֵין זוֹ סְתִימָה עוֹמֶדֶת. בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁבָּא זְאֵב אוֹ כֶּלֶב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וּנְטָלָן וַהֲרֵי הֵן נְקוּבִין אַחַר שֶׁהִנִּיחָן תּוֹלִין בּוֹ וּמֻתֶּרֶת וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא בִּמְקוֹם נֶקֶב נִקַּב. נִמְצְאוּ נְקוּבִין וְלֹא נוֹדַע אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקְּבוּ אִם אַחַר שְׁחִיטָה נוֹקְבִין בָּהֶן נֶקֶב אַחֵר וּמְדַמִּין לוֹ. אִם הָיָה הַנֶּקֶב הָרִאשׁוֹן כְּמוֹתוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן שִׁנּוּי קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקַּב וּטְרֵפָה. וְאִם מִשְׁמְשׁוּ הַיָּדַיִם בְּנֶקֶב הַסָּפֵק כָּךְ צָרִיךְ לְמַשְׁמֵשׁ בַּנֶּקֶב שֶׁמְּדַמִּין לוֹ וְאַחַר כָּךְ עוֹרְכִין זֶה לָזֶה: \n",
+ "בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁיָּצְאוּ לַחוּץ וְלֹא נִקְּבוּ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִתְהַפְּכוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבוּ טְרֵפָה. שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְזְרוּ כְּמוֹת שֶׁהָיוּ אַחַר שֶׁנֶּהֶפְכוּ וְאֵינָהּ חַיָּה: \n",
+ "הַמְּעִי הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא שָׁוֶה וְאֵין בּוֹ עִקּוּם וְהוּא שֶׁהָרְעִי יוֹצֵא בּוֹ מִן הָעֶרְוָה וְהוּא דָּבוּק בֵּין עִקְּרֵי הַיְרֵכַיִם הוּא הַנִּקְרָא חַלְחלֶת. אִם נִקַּב בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה כִּשְׁאָר הַמֵּעַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנִּקַּב לַחֲלַל הַבֶּטֶן. אֲבָל אִם נִקַּב בַּמָּקוֹם הַדָּבוּק בַּיְרֵכַיִם מֻתֶּרֶת. וַאֲפִלּוּ נָטַל מִמֶּנּוּ מְקוֹם הַדֶּבֶק כֻּלּוֹ מֻתֶּרֶת. וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר מֵאָרְכּוֹ בַּשּׁוֹר כְּמוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת: \n",
+ "הָעוֹף אֵין לוֹ כֶּרֶס וְלֹא הֶמְסֵס וְלֹא בֵּית הַכּוֹסוֹת. אֲבָל יֵשׁ לוֹ כְּנֶגְדָּן זֶפֶק וְקֻרְקְבָן. וְכָל הַטְּרֵפוֹת שָׁווֹת הֵן בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. וְזֶפֶק שֶׁנִּקַּב גַּגּוֹ בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה. וְאֵי זֶהוּ גַּגּוֹ שֶׁל זֶפֶק זֶה שֶׁיִּמָּתַח עִם הַוֵּשֶׁט כְּשֶׁיַּאֲרִיךְ הָעוֹף צַוָּארוֹ. אֲבָל שְׁאָר הַזֶּפֶק שֶׁנִּקַּב מֻתָּר: \n",
+ "שְׁנֵי כִּיסִין יֵשׁ בַּקֻּרְקְבָן. הַחִיצוֹן אָדֹם כְּמוֹ בָּשָׂר. וְהַפְּנִימִי לָבָן כְּמוֹ עוֹר. נִקַּב זֶה בְּלֹא זֶה מֻתֶּרֶת עַד שֶׁיִּנָּקְבוּ שְׁנֵיהֶן בְּמַשֶּׁהוּ. וְאִם נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶן זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה מֻתָּר: \n",
+ "הַטְּחוֹל אֵינוֹ מִן הָאֵיבָרִין שֶׁנְּקִיבָתָן בְּמַשֶּׁהוּ וּלְפִיכָךְ לֹא מָנוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים בִּכְלָלָן אֶלָּא יֵשׁ לַנֶּקֶב שֶׁלּוֹ שִׁעוּר שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּכֻלּוֹ. כֵּיצַד. הַטְּחוֹל רֹאשׁוֹ הָאֶחָד עָבֶה וְהַשֵּׁנִי דַּק כִּבְרִיַּת הַלָּשׁוֹן. אִם נִקַּב בָּרֹאשׁ הֶעָבֶה נֶקֶב מְפֻלָּשׁ טְרֵפָה. וְאִם נִקַּב נֶקֶב שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ אִם נִשְׁאָר תַּחְתָּיו כָּעֳבִי דִּינָר שֶׁל זָהָב מֻתָּר. פָּחוֹת מִכָּאן הֲרֵי הוּא כִּמְפֻלָּשׁ וּטְרֵפָה. אֲבָל אִם נִקַּב הַדַּק כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כָּל אֵיבָר שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בּוֹ שֶׁאִם נִקַּב בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה כָּךְ אִם נִטַּל כֻּלּוֹ טְרֵפָה. בֵּין שֶׁנִּטַּל בְּחלִי אוֹ בַּיָּד בֵּין שֶׁנִּבְרָא חָסֵר. וְכֵן אִם נִבְרָא בִּשְׁנֵי אֵיבָרִים מֵאוֹתוֹ אֵיבָר טְרֵפָה שֶׁכָּל הַיָּתֵר כְּנָטוּל הוּא חָשׁוּב. כֵּיצַד. נִטַּל אֶחָד מִן הַמֵּעַיִם אוֹ הַמָּרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בֵּין בְּעוֹף בֵּין בִּבְהֵמָה טְרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהֶן שְׁתֵּי מְרָרוֹת אוֹ שְׁנֵי מֵעַיִם טְרֵפָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל אִם נִטַּל הַטְּחוֹל אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ שְׁנַיִם מֻתֶּרֶת שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל הַמְּנוּיִין: \n",
+ "הַמְּעִי הַיָּתֵר שֶׁתִּטָּרֵף בּוֹ הַבְּהֵמָה הוּא הַיָּתֵר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ שְׁנֵי מֵעַיִם זֶה בְּצַד זֶה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כִּמְעֵי הָעוֹף אוֹ שֶׁהָיָה הַמְּעִי יוֹצֵא כְּעָנָף מִן הַבַּד וַהֲרֵי הוּא מֻבְדָּל בֵּין בְּעוֹף בֵּין בִּבְהֵמָה. אֲבָל אִם חָזַר וְנִתְעָרֵב עִם הַמְּעִי וְנַעֲשָׂה אֶחָד מִשְּׁנֵי רָאשָׁיו וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶם מֻבְדָּלִין בָּאֶמְצַע הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת וְאֵין כָּאן יָתֵר: \n"
+ ],
+ [
+ "שְׁנֵּי קְרוּמוֹת יֵשׁ עַל הָרֵאָה. אִם נִקַּב זֶה בְּלֹא זֶה מֻתֶּרֶת. וְאִם נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶן טְרֵפָה. אֲפִלּוּ נִגְלַד הַקְּרוּם הָעֶלְיוֹן כֻּלּוֹ וְהָלַךְ לוֹ מֻתֶּרֶת. וְהַקָּנֶה שֶׁנִּקַּב מִן הֶחָזֶה וּלְמַטָּה בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה. וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה בַּקָּנֶה לְמַטָּה: \n",
+ "הִתְחִיל בִּשְׁחִיטָה וְשָׁחַט כָּל הַקָּנֶה וְאַחַר כָּךְ נִקְּבָה הָרֵאָה וְאַחַר כָּךְ גָּמַר הַשְּׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה הוֹאִיל וְנִקְּבָה קֹדֶם גְּמַר שְׁחִיטָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "אֶחָד מִסִּמְפּוֹנֵי רֵאָה שֶׁנִּקַּב אֲפִלּוּ נִקַּב לַחֲבֵרוֹ טְרֵפָה. וְרֵאָה שֶׁנִּקְּבָה וְעָלָה קְרוּם בַּמַּכָּה וְנִסְתַּם הַנֶּקֶב אֵינוֹ כְּלוּם. נִקְבָּה הָאוֹם שֶׁל רֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁדֹּפֶן סוֹתַמְתָּהּ טְרֵפָה. וְאִם נִקְּבָה בִּמְקוֹם חִתּוּךְ הָאֻנּוֹת שֶׁלָּהּ וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁרוֹבֶצֶת עָלָיו כְּשֵׁרָה: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁסָּתַם מְקוֹם הַנֶּקֶב שֶׁבָּאֻנּוֹת בָּשָׂר. אֲבָל אִם נִסְמַךְ הַנֶּקֶב לָעֶצֶם אֵינוֹ מֵגֵן. וְאִם הָיָה נֶקֶב הָאֻנּוֹת דָּבוּק בָּעֶצֶם וּבַבָּשָׂר מֻתֶּרֶת: \n",
+ "הָאוֹם שֶׁל רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת סְמוּכָה לַדֹּפֶן. בֵּין שֶׁהֶעֱלַת צְמָחִים בֵּין שֶׁלֹּא הֶעֱלַת חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נִקְּבָה. וְכֵיצַד עוֹשִׂין בָּהּ. מְפָרְקִין אוֹתָהּ מִן הַדֹּפֶן וְנִזְהָרִין בָּהּ שֶׁלֹּא תִּנָּקֵב. אִם נִמְצֵאת נְקוּבָה וְנִמְצָא בַּדֹּפֶן מַכָּה בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב תּוֹלִין בַּמַּכָּה וְאוֹמְרִים אַחַר שְׁחִיטָה נִקְּבָה כְּשֶׁנִּפְרָק מִן הַמַּכָּה. וְאִם אֵין מַכָּה בַּדֹּפֶן בְּיָדוּעַ שֶׁנֶּקֶב זֶה בָּרֵאָה הָיָה קֹדֶם הַשְּׁחִיטָה וּטְרֵפָה: \n",
+ "הָרֵאָה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ מָקוֹם אָטוּם כָּל שֶׁהוּא שֶׁאֵין הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בּוֹ וְאֵינוֹ נִתְפָּח הֲרֵי זוֹ כִּנְקוּבָה וּטְרֵפָה. וְכֵיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. קוֹרְעִין הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא נִתְפַּח בִּשְׁעַת נְפִיחָה. אִם נִמְצֵאת בּוֹ לֵחָה מֻתֶּרֶת שֶׁמֵּחֲמַת הַלֵּחָה לֹא נִכְנְסָה שָׁם הָרוּחַ. וְאִם לֹא נִמְצֵאת בּוֹ לֵחָה נוֹתְנִין עָלָיו מְעַט רֹק אוֹ תֶּבֶן אוֹ כָּנָף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְנוֹפְחִין אוֹתָהּ אִם נִתְנַדְנֵד כְּשֵׁרָה וְאִם לָאו טְרֵפָה שֶׁאֵין הָרוּחַ נִכְנֶסֶת לְשָׁם: \n",
+ "רֵאָה שֶׁתִּשָּׁמַע בָּהּ הֲבָרָה כְּשֶׁנּוֹפְחִין אוֹתָהּ אִם נִכָּר הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּשָּׁמַע הַהֲבָרָה מוֹשִׁיבִין עָלָיו רֹק אוֹ תֶּבֶן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אִם נִתְנַדְנֵד בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא נְקוּבָה וּטְרֵפָה. וְאִם לֹא נִכַּר הַמָּקוֹם מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם פּוֹשְׁרִין וְנוֹפְחִין אוֹתָהּ. אִם בִּקְבֵּק הַמַּיִם טְרֵפָה. וְאִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁקְּרוּם הַתַּחְתּוֹן בִּלְבַד נִקַּב וְהָרוּחַ תְּנַהֵג בֵּין שְׁנֵי הַקְּרוּמוֹת וּמִפְּנֵי זֶה יִשָּׁמַע בָּהּ קוֹל דְּמָמָה בִּשְׁעַת נְפִיחָה: \n",
+ "זֶה עִקָּר גָּדוֹל יִהְיֶה בְּיָדְךָ שֶׁכָּל רֵאָה שֶׁנּוֹפְחִין אוֹתָהּ בְּפוֹשְׁרִין וְלֹא יְבַקְבֵּק הַמַּיִם הֲרֵי הִיא שְׁלֵמָה מִכָּל נֶקֶב: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּשְׁפְּכָה כְּקִיתוֹן וּקְרוּם הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהּ קַיָּם שָׁלֵם בְּלֹא נֶקֶב. אִם הַסִּמְפּוֹנוֹת עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם וְלֹא נִמּוֹחוּ כְּשֵׁרָה. וְאִם נִמּוֹחַ אֲפִלּוּ סִמְפּוֹן אֶחָד טְרֵפָה. כֵּיצַד עוֹשִׂין. נוֹקְבִין אוֹתָהּ וְשׁוֹפְכִין אוֹתָהּ בִּכְלִי שֶׁהוּא שׁוֹעַ בַּאֲבָר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אִם נִרְאֶה בָּהּ חוּטִין לְבָנִין בְּיָדוּעַ שֶׁנִּמֹּקּוּ הַסִּמְפּוֹנוֹת וּטְרֵפָה. וְאִם לָאו בְּשַׂר הָרֵאָה בִּלְבַד הוּא שֶׁנִּמּוֹק וּכְשֵׁרָה: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ אֲבַעְבּוּעוֹת אִם הָיוּ מְלֵאִים רוּחַ אוֹ מַיִם זַכִּים אוֹ לֵחָה הַנִּמְשֶׁכֶת כִּדְבַשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אוֹ לֵחָה יְבֵשָׁה וְקָשָׁה אֲפִלּוּ כְּאֶבֶן הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִמְצֵאת בָּהֶן לֵחָה סְרוּחָה אוֹ מַיִם סְרוּחִין אוֹ עֲכוּרִין הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וּכְשֶׁמּוֹצִיא הַלֵּחָה וּבוֹדֵק אוֹתָהּ צָרִיךְ לִבְדֹּק הַסִּמְפּוֹן שֶׁתַּחְתֶּיהָ. אִם נִמְצָא נָקוּב טְרֵפָה: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ שְׁתֵּי אֲבַעְבּוּעוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ טְרֵפָה. שֶׁהַדָּבָר קָרוֹב הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ נֶקֶב בֵּינֵיהֶן וְאֵין לָהֶן דֶּרֶךְ בְּדִיקָה. הָיְתָה אַחַת וְנִרְאֶה כִּשְׁתַּיִם נוֹקְבִין הָאַחַת. אִם שָׁפְכָה לָהּ הָאַחֶרֶת אַחַת הִיא וּמֻתֶּרֶת וְאִם לָאו טְרֵפָה: \n",
+ "הָרֵאָה שֶׁנִּתְמַסְמְסָה טְרֵפָה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּמְצֵאת שְׁלֵמָה וּכְשֶׁתּוֹלִין אוֹתָהּ תֵּחָתֵךְ וְתִפּל חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת. רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת נְקוּבָה בְּמָקוֹם שֶׁיַּד הַטַּבָּח מְמַשְׁמֵשׁ מֻתֶּרֶת וְתוֹלִין בְּיָדוֹ וְאוֹמְרִין מִיַּד הַטַּבָּח נִקְּבָה אַחַר הַשְּׁחִיטָה. נִמְצָא הַנֶּקֶב בְּמָקוֹם אַחֵר וְאֵין יָדוּעַ אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה נוֹקְבִין בָּהּ נֶקֶב אַחֵר וּמְדַמִּין כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂים בִּבְנֵי מֵעַיִם: \n",
+ "וְאֵין מְדַמִּין מֵרֵאָה שֶׁל בְּהֵמָה דַּקָּה לְרֵאָה שֶׁל בְּהֵמָה גַּסָּה אֶלָּא מִדַּקָּה לְדַקָּה וּמִגַּסָּה לְגַסָּה. נִמְצָא הַנֶּקֶב בְּאֶחָד מִן הָאֲבַעְבּוּעוֹת הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה וְאֵין אוֹמְרִין נִקּוֹב אֲבַעְבּוּעַ אַחֵר וְנַעֲרֹךְ שֶׁאֵין הַדָּבָר נִכָּר: \n",
+ "מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בַּרֵאָה נוֹפְחִין אוֹתָהּ. אִם לֹא יָצָא מִמֶּנָּה רוּחַ בְּיָדוּעַ שֶׁזֹּאת הַמַּחַט דֶּרֶךְ סִמְפּוֹנוֹת נִכְנְסָה וְלֹא נִקְּבָה. וְאִם נִתְחַתְּכָה הָרֵאָה קֹדֶם נְפִיחָה וְנִמְצֵאת בָּהּ הַמַּחַט הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה שֶׁהַדָּבָר קָרוֹב שֶׁנִּקְּבָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה: \n",
+ "תּוֹלַעַת שֶׁהָיְתָה בָּרֵאָה וְנִקְּבָה וְיָצְאָה וַהֲרֵי הָרֵאָה נְקוּבָה בְּתוֹלַעַת הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. חֶזְקָתָהּ שֶׁאַחַר שְׁחִיטָה תִּקּוֹב וְתֵצֵא. יֵשׁ שָׁם מַרְאוֹת שֶׁאִם נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה הָאֵיבָר לְאוֹתוֹ הַמַּרְאֶה הָרַע הֲרֵי הוּא כְּנָקוּב שֶׁאוֹתוֹ הַבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאָיו לְמַרְאֶה זֶה כְּמֵת הוּא חָשׁוּב וּכְאִלּוּ הוּא הַבָּשָׂר שֶׁנֶּהֱפַךְ עֵינוֹ אֵינוֹ מָצוּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא יג י) \"וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת\" (ויקרא יג יד) \"וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי\" מִכְּלָל שֶׁשְּׁאָר הַבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה אֵינוֹ חַי: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ. בֵּין מַרְאֵה כֻּלָּה בֵּין מַרְאֵה מִקְצָתָהּ. אִם נִשְׁתַּנֵּית לְמַרְאֶה הַמֻּתָּר אֲפִלּוּ נִשְׁתַּנֵּית כֻּלָּהּ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִשְׁתַּנָּה לְמַרְאֶה הָאָסוּר אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא טְרֵפָה. שֶׁהַמַּרְאֶה הָאָסוּר כְּנֶקֶב הוּא חָשׁוּב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "וְחָמֵשׁ מַרְאוֹת אֲסוּרוֹת יֵשׁ בָּרֵאָה וְאֵלּוּ הֵן. שְׁחוֹרָה כִּדְיוֹ. אוֹ יְרֻקָּה כְּעֵין כְּשׁוּת. אוֹ כְּעֵין חֶלְמוֹן בֵּיצָה. אוֹ כְּעֵין חֲרִיעַ. אוֹ כְּמַרְאֵה הַבָּשָׂר. וַחֲרִיעַ הוּא הַצֶּבַע שֶׁצּוֹבְעִים בּוֹ הַבְּגָדִים וְהוּא דּוֹמֶה לִשְׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת מְעַט וְנוֹטוֹת לִירֻקָּה: \n",
+ "נִמְצֵאת כְּעֵין חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל אוֹסְרִין אוֹתָהּ מִסָּפֵק שֶׁזֶּה קָרוֹב לְמַרְאֶה הָאָסוּר. וְכָל הַמַּרְאוֹת הָאֵלּוּ אֵין אוֹסְרִין בָּהֶם עַד שֶׁנּוֹפְחִים אוֹתָהּ וּמְמָרֵס בָּהּ בְּיָדוֹ. אִם נִשְׁתַּנֵּית לַמַּרְאֶה הַמֻּתָּר מֻתֶּרֶת. וְאִם עָמְדָה בְּעֵינָהּ אֲסוּרָה: \n",
+ "אַרְבַּע מַרְאוֹת מֻתָּרוֹת יֵשׁ בָּהּ וְאֵלּוּ הֵן. שְׁחוֹרָה כִּכְחוֹל. אוֹ יְרֻקָּה כְּחָצִיר. אוֹ אֲדֻמָּה. אוֹ כְּמַרְאֵה הַכָּבֵד. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הָרֵאָה כֻּלָּהּ טְלָאִים טְלָאִים נְקֻדּוֹת נְקֻדּוֹת מֵאַרְבַּע מַרְאוֹת אֵלּוּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "עוֹף שֶׁנָּפַל לָאוּר וְהוֹרִיק לִבּוֹ אוֹ כְּבֵדוֹ אוֹ קֻרְקְבָנוֹ אוֹ שֶׁהֶאְדִּימוּ הַמֵּעַיִם שֶׁלּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. שֶׁכָּל הַיְרֻקִּים שֶׁהֶאְדִּימוּ אוֹ הָאֲדֻמִּים שֶׁהוֹרִיקוּ מֵחֲמַת הָאוּר בָּעוֹף הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁנִּטְּלוּ וּטְרֵפָה. וְהוּא שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַרְאֶה זֶה אַחַר שֶׁשָּׁלְקוּ אוֹתָן מְעַט וּמְמָרְסִין בָּהֶן: \n",
+ "כָּל עוֹף שֶׁנִּמְצֵאת הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ כְּמַרְאֵה בְּנֵי מֵעַיִם. אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ שְׁאָר בְּנֵי מֵעַיִם וְעָמְדוּ בְּשִׁנּוּיָן אַחַר שְׁלִיקָה וּמְרִיסָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בְּיָדוּעַ שֶׁנָּפַל לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעָיו וּטְרֵפָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁל עוֹף שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהֶם שִׁנּוּי וּכְשֶׁנִּשְׁלְקוּ נִשְׁתַּנּוּ וְהֶאְדִּימוּ הַיְרֻקִּים וְהוֹרִיקוּ הָאֲדֻמִּים. בְּיָדוּעַ שֶׁנָּפַל לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעָיו וּטְרֵפָה. וְכֵן הַוֵּשֶׁט שֶׁנִּמְצָא הָעוֹר הַחִיצוֹן שֶׁלּוֹ לָבָן וְהַפְּנִימִי אָדֹם בֵּין בָּעוֹף בֵּין בַּבְּהֵמָה הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֵינוֹ וּטְרֵפָה: \n"
+ ],
+ [
+ "חֲסֵרָה כֵּיצַד. שְׁנֵי אֵיבָרִים הֵן שֶׁאִם חָסֵר מִמִּנְיָנָם טְרֵפָה. וְאֵלּוּ הֵן. הָרֵאָה וְהָרַגְלַיִם. וְחָמֵשׁ אֻנּוֹת יֵשׁ לָרֵאָה כְּשֶׁיִּתְלֶה אוֹתָהּ אָדָם בְּיָדוֹ וּפְנֵי רֵאָה כְּנֶגֶד פָּנָיו. שָׁלֹשׁ מִן הַיָּמִין. וּשְׁתַּיִם מִן הַשְּׂמֹאל. וּבְצַד יָמִין מִמֶּנָּה כְּמוֹ אֹזֶן קְטַנָּה וְאֵינָהּ בְּצַד הָאֻנּוֹת וְיֵשׁ לָהּ כְּמוֹ כִּיס בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהִיא בְּתוֹךְ הַכִּיס. וְאֹזֶן זוֹ קְטַנָּה הִיא הַנִּקְרָא וַרְדָּא מִפְּנֵי שֶׁהִיא דּוֹמָה לְוֶרֶד וְאֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן. לְפִיכָךְ אִם לֹא נִמְצֵאת הַוַּרְדָּא מֻתֶּרֶת. שֶׁכָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ יֵשׁ בְּהֵמוֹת תִּמָּצֵא בָּהֶם וְיֵשׁ בְּהֵמוֹת לֹא תִּמָּצֵא בָּהֶם. וְאִם נִמְצֵאת נְקוּבָה אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּיס שֶׁלָּהּ סוֹתֵם אֶת הַנֶּקֶב הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה: \n",
+ "חָסֵר מִנְיַן הָאֻנּוֹת וְנִמְצֵאת אַחַת מִן הַשְּׂמֹאל אוֹ שְׁתַּיִם מִן הַיָּמִין טְרֵפָה. וְאִם נִמְצְאוּ שְׁתַּיִם בְּיָמִין וְזֹאת הַוַּרְדָּא הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "נִתְחַלְּפוּ הָאֻנּוֹת וְנִמְצְאוּ שָׁלֹשׁ מִן שְׂמֹאל וּשְׁתַּיִם מִן הַיָּמִין בְּלֹא וֶרֶד. אוֹ שֶׁהָיָה הַוֶּרֶד עִם הַשָּׁלֹשׁ בְּצַד שְׂמֹאל. הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה שֶׁהִיא חֲסֵרָה מִצַּד הַיָּמִין: \n",
+ "נִתְוַסְּפוּ הָאֻנּוֹת בְּמִנְיָנָם אִם הָיְתָה הָאֹזֶן הַיְתֵרָה בְּצַד הָאֻנּוֹת אוֹ מִלִּפְנֵי הָרֵאָה שֶׁהוּא לְעֻמַּת הַלֵּב מֻתֶּרֶת. וְאִם הָיְתָה עַל גַּבָּהּ שֶׁהוּא לְעֻמַּת הַצְּלָעוֹת הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה שֶׁהַיָּתֵר כְּחָסֵר. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה כְּמוֹ עָלֶה שֶׁל הֲדַס. אֲבָל פָּחוֹת מִזֶּה אֵינָהּ אֹזֶן וּמֻתֶּרֶת: \n",
+ "אֹזֶן שֶׁנִּמְצֵאת דְּבוּקָה בַּחֲבֶרְתָּהּ הַסְּמוּכָה לָהּ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִסְמְכוּ שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר כְּגוֹן שֶׁנִּסְמְכָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁלִישִׁית טְרֵפָה: \n",
+ "נִמְצְאוּ שְׁתֵּי הָאֻנּוֹת כְּאֻנָּה אַחַת וְאֵינָן נִרְאוֹת כִּשְׁתַּיִם דְּבוּקוֹת אִם הָיָה בֵּינֵיהֶן כְּמוֹ עֲלֵה הַהֲדַס בֵּין בְּעִקָּרָן בֵּין בְּאֶמְצָעָן בֵּין בְּסוֹפָן כְּדֵי שֶׁיֻּכַּר שֶׁהֵן שְׁתַּיִם דְּבוּקוֹת מֻתֶּרֶת וְאִם לָאו הֲרֵי זוֹ חֲסֵרָה וּטְרֵפָה: \n",
+ "נִמְצֵאת כֻּלָּהּ שְׁתֵּי עֲרוּגוֹת וְאֵין לָהּ חִתּוּךְ אָזְנַיִם טְרֵפָה. וְכֵן אִם חָסֵר גּוּף הָרֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבָה הֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁחָסֵר מִנְיַן הָאֻנּוֹת וּטְרֵפָה. לְפִיכָךְ אִם נִמְצָא מִמֶּנָּה מָקוֹם יָבֵשׁ עַד שֶׁיִּפָּרֵךְ בְּצִפֹּרֶן הֲרֵי זוֹ כְּחָסֵר וּטְרֵפָה וַאֲפִלּוּ הָיָה כָּל שֶׁהוּא: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת נְפוּחָה כְּמוֹ עִקַּר חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל אוֹסְרִין אוֹתָהּ מִסָּפֵק. שֶׁזּוֹ תּוֹסֶפֶת מְשֻׁנָּה בְּגוּפָהּ וְשֶׁמָּא הַתּוֹסֶפֶת בַּגּוּף כְּחִסָּרוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמִנְיָן: \n",
+ "הַבְּהֵמָה שֶׁפָּחֲדָה וְיָרְאָה עַד שֶׁצָּמְקָה הָרֵאָה שֶׁלָּהּ וְקָרְבָה לִהְיוֹת יְבֵשָׁה. אִם פָּחֲדָה בִּידֵי שָׁמַיִם כְּגוֹן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹל רַעַם אוֹ רָאֲתָה זִקִּים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מֻתֶּרֶת. וְאִם פָּחֲדָה בִּידֵי אָדָם כְּגוֹן שֶׁשָּׁחֲטוּ לְפָנֶיהָ בְּהֵמָה אַחֶרֶת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הֲרֵי זוֹ כַּחֲסֵרָה וּטְרֵפָה: \n",
+ "כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. מוֹשִׁיבִין אֶת הָרֵאָה בְּמַיִם מֵעֵת לְעֵת. וְאִם הָיָה זְמַן הַקֹּר מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם פּוֹשְׁרִין וּבִכְלִי שֶׁאֵין הַמַּיִם מִתְמַצִּין מִגַּבּוֹ וְנֹזְלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצֹּנּוּ בִּמְהֵרָה. וְאִם הָיָה זְמַן הַחֹם מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם צוֹנֵן בִּכְלִי שֶׁהַמַּיִם מִתְמַצִּין מִגַּבּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ קָרִים. אִם חָזְרָה לִבְרִיָּתָהּ הֲרֵי זוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם וּמֻתֶּרֶת. וְאִם לֹא חָזְרָה בִּידֵי אָדָם הִיא וּטְרֵפָה: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה רֶגֶל בִּתְחִלַּת בְּרִיָּתָהּ טְרֵפָה. וְכֵן אִם הָיְתָה יְתֵרָה רֶגֶל. שֶׁכָּל הַיָּתֵר כְּחָסֵר הוּא. אֲבָל אִם הָיוּ לָהּ שָׁלֹשׁ יָדַיִם אוֹ יד אַחַת מֻתֶּרֶת. לְפִיכָךְ אִם נֶחְתַּךְ הַיָּד שֶׁלָּהּ מֻתֶּרֶת. נֶחְתַּךְ הָרֶגֶל מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה טְרֵפָה. מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה מֻתֶּרֶת. בְּאֵי זוֹ אַרְכֻּבָּה אָמְרוּ בְּאַרְכֻּבָּה שֶׁהוּא סוֹף הַיָּרֵךְ הַסָּמוּךְ לַגּוּף: \n",
+ "נִשְׁבַּר הָעֶצֶם לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה אִם יָצָא כֻּלּוֹ אוֹ רֻבּוֹ לַחוּץ הֲרֵי זֶה כְּמָה שֶׁנֶּחְתַּךְ וְנָפַל וּטְרֵפָה. וְאִם הָיָה הַבָּשָׂר אוֹ הָעוֹר חוֹפֶה רֹב עָבְיוֹ וְרֹב הֶקֵּפוֹ שֶׁל עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת וַאֲפִלּוּ נָפַל מִקְצָת הָעֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר וְהָלַךְ לוֹ. וְגִידִים הָרַכִּים אֵינָן חֲשׁוּבִין כְּבָשָׂר: \n",
+ "צֹמֶת הַגִּידִין הֵן בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה לְמַעְלָה מִן הֶעָקֵב בְּמָקוֹם שֶׁתּוֹלִין בּוֹ הַטַּבָּחִים הַבְּהֵמָה. וְהֵן שְׁלֹשָׁה גִּידִין לְבָנִים. אֶחָד עָבֶה וּשְׁנַיִם דַּקִּים. וּמִמָּקוֹם שֶׁיַּתְחִיל וְהֵן קָשִׁים וּלְבָנִים עַד שֶׁיָּסוּר הַלֹּבֶן מֵהֶן וְיַתְחִילוּ לְהִתְאַדֵּם וּלְהִתְרַכֵּךְ הוּא צֹמֶת הַגִּידִים. וְהוּא כְּאֹרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אֶצְבָּעוֹת בְּשׁוֹר: \n",
+ "וּמִנְיַן גִּידִים אֵלּוּ בָּעוֹף שִׁשָּׁה עָשָׂר גִּידִין. תְּחִלָּתָן מִן הָעֶצֶם שֶׁל מַטָּה מֵאֶצְבַּע יְתֵרָה עַד סוֹף הָרֶגֶל שֶׁהוּא עָשׂוּי קַשְׂקַשִּׂים קַשְׂקַשִּׂים: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ בִּמְקוֹם צֹמֶת הַגִּידִין טְרֵפָה. וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר כֵּיצַד תַּחְתֹּךְ לְמַעְלָה מִצֹּמֶת הַגִּידִים וְהִיא מֻתֶּרֶת עַד שֶׁתַּחְתֹּךְ לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה הָעֶלְיוֹנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְאִם נֶחְתַּךְ לְמַטָּה מִצֹּמֶת הַגִּידִים אֲסוּרָה. שֶׁבִּטְרֵפוֹת תַּחְתֹּךְ מִכָּאן וְתִחְיֶה וּמִכָּאן וְתָמוּת. וְלֹא נֶאֶסְרָה בְּהֵמָה זוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲתוּכַת רֶגֶל מִמָּקוֹם זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתְּכוּ הַגִּידִין שֶׁחֲתִיכָתָן מִכְּלַל הַטְּרֵפוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: \n",
+ "נְטוּלָה כֵּיצַד. שְׁלֹשָׁה אֵיבָרִים הֵן שֶׁאִם נִטְּלוּ טְרֵפָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן דִּין נֶקֶב וְלֹא דִּין חֶסְרוֹן. וְאֵלּוּ הֵן. צֹמֶת הַגִּידִים. וְהַכָּבֵד. וּלְחִי הָעֶלְיוֹן: \n",
+ "וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַבְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתַּךְ רַגְלָהּ וְכֵן הָעוֹף בִּמְקוֹם צֹמֶת הַגִּידִים לֹא נַעֲשׂוּ טְרֵפָה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתְּכוּ הַגִּידִין. לְפִיכָךְ אִם נֶחְתְּכוּ הַגִּידִים לְבַדָּם וְהָרֶגֶל קַיֶּמֶת טְרֵפָה שֶׁהֲרֵי נִטְּלָה צֹמֶת הַגִּידִים: \n",
+ "נֶחְתַּךְ בִּבְהֵמָה הָאֶחָד הֶעָבֶה לְבַדּוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁהֲרֵי נִשְׁאֲרוּ שְׁנַיִם. נֶחְתְּכוּ הַשְּׁנַיִם הַדַּקִּין מֻתֶּרֶת שֶׁהֲרֵי הָאֶחָד הֶעָבֶה גְּדוֹל שְׁנֵיהֶן וַהֲרֵי לֹא נִטַּל כָּל הַצֹּמֶת אֶלָּא מִעוּטָהּ. נֶחְתַּךְ רֻבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶן טְרֵפָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁנֶּחְתְּכוּ כֻּלָּן אוֹ נִטְּלוּ כֻּלָּן: \n",
+ "וּבָעוֹף אֲפִלּוּ נֶחְתַּךְ רֻבּוֹ שֶׁל (כָּל) אֶחָד מִן הַשִּׁשָּׁה עָשָׂר טְרֵפָה: \n",
+ "וְעוֹף שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ אֲגַפָּיו מֻתָּר כִּבְהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ יָדֶיהָ: \n",
+ "כָּבֵד שֶׁנִּטְּלָה כֻּלָּהּ טְרֵפָה. וְאִם נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה כְּזַיִת בְּמָקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ וּכְזַיִת בִּמְקוֹם מָרָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. נִדַּלְדְּלָה הַכָּבֵד וַהֲרֵי הִיא מְעֹרָה בַּטַּרְפַּשׁ שֶׁלָּהּ מֻתֶּרֶת. נִטַּל מִמֶּנָּה מָקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ וּמְקוֹם הַמָּרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁאָר קַיָּם כְּמוֹ שֶׁהוּא טְרֵפָה: \n",
+ "נִשְׁאַר בָּהּ כְּזַיִת בִּמְקוֹם מָרָה וּכְזַיִת בְּמָקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ כְּשֵׁרָה. אֲבָל הָיָה מְפֻזָּר מְעַט בְּכָאן וּמְעַט בְּכָאן אוֹ שֶׁהָיָה מְרֻדָּד אוֹ שֶׁהָיָה אָרֹךְ כִּרְצוּעָה הֲרֵי זוֹ סָפֵק וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהִיא אֲסוּרָה: \n",
+ "לְחִי הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּטַּל טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִטַּל הַתַּחְתּוֹן כְּגוֹן שֶׁנִּגְמַם עַד מְקוֹם הַסִּימָנִין וְלֹא נֶעֶקְרוּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "כָּל אֵיבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁאִם הָיָה חָסֵר טְרֵפָה כָּךְ אִם נִטַּל טְרֵפָה. אֲבָל אֵיבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אִם נִטַּל טְרֵפָה אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת אֶלָּא אִם נֶחְתַּךְ אוֹתוֹ אֵיבָר. אֲבָל אִם נִבְרֵאת חֲסֵרָה אוֹתוֹ אֵיבָר הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁאִם לֹא תֹּאמַר כֵּן נִמְצֵאת הַחֲסֵרָה וְהַנְּטוּלָה אַחַת. וְכָל אֵיבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁאִם נִטַּל מֻתֶּרֶת קַל וָחֹמֶר אִם חָסֵר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ וְלֹא נִבְרָא שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנִּטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ וְהוּא בֵּית הָרֶחֶם אוֹ שֶׁנִּטְּלוּ הַכְּלָיוֹת הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. לְפִיכָךְ אִם נִבְרֵאת בְּכוּלְיָא אַחַת אוֹ בְּשָׁלֹשׁ כְּלָיוֹת מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נִקְּבָה הַכּוּלְיָא מֻתֶּרֶת: \n",
+ "אַף עַל פִּי שֶׁהַכּוּלְיָא שֶׁנִּטְּלָה אוֹ חֲסֵרָה מֻתֶּרֶת אִם נִמְצֵאת קְטַנָּה בְּיוֹתֵר. וְהַקְּטַנָּה בְּדָקָה עַד כְּפוֹל וּבְגַסָּה עַד כְּעֵנָב. טְרֵפָה. וְכֵן אִם לָקְתָה הַכּוּלְיָא וְהוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּשָׂרָהּ כִּבְשַׂר הַמֵּת שֶׁהִבְאִישׁ אַחַר יָמִים שֶׁאִם תֶּאֱחֹז בְּמִקְצָתוֹ יִתְמַסְמֵס וְיִפּל וְהִגִּיעַ חלִי זֶה עַד הַלָּבָן שֶׁבְּתוֹךְ הַכּוּלְיָא הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצֵאת בַּכּוּלְיָא לֵחָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ סְרוּחָה אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אוֹ סְרוּחִים הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם זַכִּים הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n"
+ ],
+ [
+ "פְּסוּקָה כֵּיצַד. חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁנִּפְסַק הָעוֹר הַחוֹפֶה אֶת הַמֹּחַ טְרֵפָה. וּבִלְבַד שֶׁיִּפָּסֵק רֹב הֶקֵּפוֹ. אֲבָל אִם נִסְדַּק הָעוֹר לְאָרְכּוֹ אוֹ נִקַּב מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ אוֹ שֶׁנִּתְמַעֵךְ הַמֹּחַ שֶׁבְּתוֹךְ הַחוּט וְנִתְנַדְנֵד הוֹאִיל וְעוֹרוֹ קַיָּם הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "הֻמְרַךְ הַמֹּחַ וְנִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם אוֹ כְּדוֹנַג שֶׁנָּמֵס עַד שֶׁיִּמָּצֵא הַחוּט כְּשֶׁמַּעֲמִידוֹ אֵינוֹ עוֹמֵד הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי כָּבְדּוֹ הֲרֵי זוֹ סָפֵק: \n",
+ "עַד הֵיכָן חוּט הַשִּׁדְרָה. תְּחִלָּתוֹ מִבַּחוּץ לַפּוֹלִין שֶׁבִּתְחִלַּת הָעֹרֶף עַד סוֹף פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אַחֲרֶיהָ אֶלָּא פָּרָשָׁה שְׁלִישִׁית הַסְּמוּכָה לִתְחִלַּת הָאַלְיָה: \n",
+ "וְשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת הֵן וְאֵלּוּ הֵן. שְׁלֹשָׁה עֲצָמוֹת דְּבוּקִין זֶה בָּזֶה לְמַטָּה מֵחֻלְיוֹת שֶׁל שִׁדְרָה. וְחוּט הַשִּׁדְרָה בָּעוֹף עַד בֵּין אֲגַפַּיִים. אֲבָל לְמַטָּה מִמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַחוּט הַנִּמְשָׁךְ לְשָׁם בֵּין שֶׁנִּפְסַק עוֹרוֹ בֵּין שֶׁנִּמְרַךְ הַמֹּחַ: \n",
+ "קְרוּעָה כֵּיצַד. בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הַכֶּרֶס וְהוּא הַמָּקוֹם מִן הַבֶּטֶן שֶׁאִם יִקָּרַע יֵצֵא הַכֶּרֶס אִם נִקְרַע בָּשָׂר זֶה טְרֵפָה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַקֶּרַע לַכֶּרֶס עַד שֶׁנִּרְאֵית. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּקְרַע רֹב עֳבִי הַבָּשָׂר הַזֶּה אוֹ נִטַּל טְרֵפָה. וְכַמָּה שִׁעוּר הַקֶּרַע בְּאָרְכּוֹ אֹרֶךְ טֶפַח. וְאִם הָיְתָה בְּהֵמָה קְטַנָּה וְנִקְרַע רֹב אֹרֶךְ הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת הַכֶּרֶס אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּאֹרֶךְ הַקֶּרַע טֶפַח טְרֵפָה הוֹאִיל וְנִקְרַע רֻבָּהּ: \n",
+ "נִקְדַּר הַבָּשָׂר הַזֶּה בְּעִגּוּל אוֹ בְּאֹרֶךְ אִם הָיָה יָתֵר מִכְּסֶלַע וְהוּא כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ שָׁלֹשׁ גַּרְעִינֵי תְּמָרָה זוֹ בְּצַד זוֹ בְּדֹחַק הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. שֶׁאִם יִמָּתַח קֶרַע זֶה יַעֲמֹד עַל טֶפַח: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנִּפְשַׁט הָעוֹר שֶׁעָלֶיהָ כֻּלּוֹ בֵּין שֶׁנִּקְרַע בַּיָּד אוֹ בְּחלִי וְנִמְצָא בָּשָׂר בְּלֹא עוֹר הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְזוֹ הִיא שֶׁנִּקְרֵאת גְּלוּדָה. וְאִם נִשְׁאַר מִן הָעוֹר רֹחַב סֶלַע עַל פְּנֵי כָּל הַשִּׁדְרָה וְרֹחַב סֶלַע עַל הַטַּבּוּר וְרֹחַב סֶלַע עַל רָאשֵׁי אֵיבָרֶיהָ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִטַּל כְּרֹחַב סֶלַע מֵעַל כָּל פְּנֵי הַשִּׁדְרָה אוֹ מֵעַל הַטַּבּוּר אוֹ מֵעַל רָאשֵׁי אֵיבָרֶיהָ וּשְׁאָר כָּל הָעוֹר קַיָּם הֲרֵי זוֹ סָפֵק. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁמַּתִּירִין אוֹתָהּ: \n",
+ "נְפוּלָה כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁנָּפְלָה הַבְּהֵמָה מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁגָּבְהוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יֶתֶר וְנִתְרַסֵּק אֵיבָר מֵאֵיבָרֶיהָ הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵיצַד הוּא הָרִסּוּק. שֶׁיִּתְרוֹצֵץ הָאֵיבָר וְיֶחֱלֶה מֵחֲמַת הַנְּפִילָה עַד שֶׁתִּפָּסֵד צוּרָתוֹ וְתָאֳרוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקַּב וְלֹא נִסְדַּק וְלֹא נִשְׁבַּר הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵן אִם הִכָּה אוֹתָהּ בְּאֶבֶן אוֹ בְּמַטֶּה וְרִצֵּץ אֵיבָר מֵאֵיבָרֶיהָ טְרֵפָה. בְּאֵי זֶה אֵיבָרִים אָמְרוּ בְּאֵיבָרִים שֶׁבַּחֲלַל הַגּוּף: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנָּפְלָה מִן הַגַּג אִם הָלְכָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאִם עָמְדָה וְלֹא הָלְכָה חוֹשְׁשִׁין לָהּ. קָפְצָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. הִנִּיחָהּ לְמַעְלָה וּמְצָאָהּ לְמַטָּה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נָפְלָה: \n",
+ "זְכָרִים הַמְנַגְּחִין זֶה אֶת זֶה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. נָפְלוּ לָאָרֶץ חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה מְגָרֶרֶת רַגְלֶיהָ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נִתְרַסְּקוּ אֵיבָרֶיהָ אוֹ שֶׁמָּא נִפְסַק הַחוּט שֶׁל שִׁדְרָה: \n",
+ "גַּנָּבִים שֶׁגּוֹנְבִין הַטְּלָאִים וּמַשְׁלִיכִין אוֹתָן לַאֲחוֹרֵי הַדִּיר אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן מִשּׁוּם רִסּוּק אֵיבָרִים. מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַשְׁלִיכִין אוֹתָן אֶלָּא בְּכַוָּנָה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבְּרוּ. וְאִם הֶחֱזִירוּם וְהִשְׁלִיכוּם לַדִּיר מֵחֲמַת יִרְאָה חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. מֵחֲמַת תְּשׁוּבָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. מִפְּנֵי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַחֲזִירָם שְׁלֵמִים וְיִזָּהֲרוּ בְּהַשְׁלָכָתָן: \n",
+ "שׁוֹר שֶׁהִרְבִּיצוּהוּ לִשְׁחִיטָה אַף עַל פִּי שֶׁנָּפַל נְפִילָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹל בְּעֵת שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁנּוֹעֵץ צִפָּרְנָיו וּמִתְחַזֵּק עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרֶץ: \n",
+ "הִכָּה הַבְּהֵמָה עַל רֹאשָׁהּ וְהָלְכָה לָהּ הַמַּכָּה כְּלַפֵּי זְנָבָהּ אוֹ עַל זְנָבָהּ וְהָלְכָה לָהּ כְּלַפֵּי רֹאשָׁהּ וַאֲפִלּוּ הִכָּה אוֹתָהּ בַּמַּטֶּה עַל כָּל הַשִּׁדְרָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאִם יֵשׁ בַּמַּטֶּה חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאִם הִגִּיעַ רֹאשׁ הַמַּטֶּה לְמִקְצָת הַשִּׁדְרָה חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְכֵן אִם הִכָּה לְרֹחַב הַשִּׁדְרָה חוֹשְׁשִׁין לָהּ: \n",
+ "עוֹף שֶׁנֶּחְבַּט עַל דָּבָר קָשֶׁה כְּגוֹן כְּרִי שֶׁל חִטִּים אוֹ קֻפָּה שֶׁל שְׁקֵדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן חוֹשְׁשִׁין לְרִסּוּק אֵיבָרִים. וְאִם נֶחְבַּט עַל דָּבָר רַךְ כְּגוֹן כְּסוּת כְּפוּלָה וְהַתֶּבֶן וְהָאֵפֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ: \n",
+ "נִדְבְּקוּ כְּנָפָיו בְּדֶבֶק בִּשְׁעַת צִידָה וְנִתְחַבֵּט. אִם בְּכָנָף אַחַת נֶאֱחַז אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ. וְאִם נֶאֱחַז בִּשְׁתֵּי כְּנָפָיו וְנִתְחַבֵּט בְּגוּפוֹ חוֹשְׁשִׁין לוֹ: \n",
+ "נֶחְבַּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם אִם שָׁט מְלֹא קוֹמָתוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לְעֵמַּת הַמַּיִם אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ. אֲבָל אִם שָׁט מִמַּעְלָה לְמַטָּה עִם הִלּוּךְ הַמַּיִם חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא הַמַּיִם הֵם הַמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ. וְאִם קָדַם לְתֶבֶן אוֹ קַשׁ שֶׁמְּהַלְּכִין עַל גַּבֵּי הַמַּיִם הֲרֵי זוֹ שָׁט מֵחֲמַת עַצְמוֹ וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ: \n",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ מֻתָּר לִשְׁחֹט מִיָּד. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק שֶׁמָּא נִתְרַסֵּק אֵיבָר. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ חוֹשְׁשִׁין לָהּ אִם שְׁחָטָהּ צָרִיךְ לִבְדֹּק כְּנֶגֶד כָּל הֶחָלָל כֻּלּוֹ מִקָּדְקֹד הָרֹאשׁ עַד הַיָּרֵךְ. אִם מָצָא בָּהּ טְרֵפָה מִן הַטְּרֵפוֹת שֶׁמָּנִינוּ אוֹ שֶׁנִּתְרַסֵּק אֵיבָר מִן הָאֵיבָרִים שֶׁבִּפְנִים וְנִפְסְדָה צוּרָתוֹ הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. אֲפִלּוּ נִתְרַסֵּק אֵיבָר מִן הָאֵיבָרִים שֶׁאִם נִטְּלוּ כְּשֵׁרָה כְּגוֹן טְחוֹל וּכְלָיוֹת הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה חוּץ מִבֵּית הָרֶחֶם שֶׁאִם נִתְרַסֵּק הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "וְהַסִּימָנִין אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה בְּכָאן שֶׁאֵין הַנְּפִילָה מְמַעֶכֶת אוֹתָן: \n",
+ "נָפְלָה מִן הַגַּג וְלֹא עָמְדָה אָסוּר לִשְׁחֹט אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּשְׁהֵא מֵעֵת לְעֵת. וְאִם שָׁחַט בְּתוֹךְ זְמַן זֶה הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וּכְשֶׁשּׁוֹחֵט אוֹתָהּ אַחַר מֵעֵת לְעֵת צְרִיכָה בְּדִיקָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "וְכֵן מִי שֶׁדָּרַס בְּרַגְלוֹ עַל הָעוֹף אוֹ שֶׁדְּרָסַתּוּ בְּהֵמָה אוֹ שֶׁטְּרָפוֹ לַכֹּתֶל וַהֲרֵי הוּא מְפַרְכֵּס מַשְׁהִין אוֹתוֹ מֵעֵת לְעֵת וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "סִימָנִים שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ רֻבָּן טְרֵפָה וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מֵחֲמַת נְפִילָה. וְכֵן אִם נִתְקַפְּלוּ שֶׁהֲרֵי אֵינָן רְאוּיִין לִשְׁחִיטָה. אֲבָל אִם נִתְפָּרֵק רֹב תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט מִן הַלֶּחִי הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת שֶׁאֵין הַתַּרְבַּץ רָאוּי לִשְׁחִיטָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n"
+ ],
+ [
+ "שְבוּרָה כֵּיצַד הוּא שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. וְצַלְעוֹת הַבְּהֵמָה הֵן אַחַת עֶשְׂרֵה מִיכָּן וְאַחַת עֶשְׂרֵה מִיכָּן. נִשְׁתַּבְּרוּ שֵׁשׁ מִיכָּן וְשֵׁשׁ מִכָּאן אוֹ אַחַת עֶשְׂרֵה מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן טְרֵפָה. וְהוּא שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מֵחֶצְיָן שֶׁל מוּל הַשְּׂדֵרָה: \n",
+ "נִשְׁבְּרוּ שֵׁשׁ מִכָּאן וְשֵׁשׁ מִכָּאן אִם הָיוּ צְלָעוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֹחַ טְרֵפָה. וְאִם לָאו אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רֹב וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ כְּלַפֵּי הַשִּׁדְרָה מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נֶעֶקְרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ טְרֵפָה. וְאִם נֶעֶקְרָה אֲפִלּוּ צֶלַע אַחַת וַחֲצִי חֻלְיָתָהּ עִמָּהּ שֶׁהַצֶּלַע תְּקוּעָה בָּהּ הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵן אִם נֶעֶקְרָה מִן הַשִּׁדְרָה חֻלְיָא אַחַת אֲפִלּוּ הָיְתָה מִן הַחֻלְיוֹת שֶׁלְּמַטָּה מִן הַכְּסָלִים שֶׁאֵין בָּהֶן צְלָעוֹת הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנִּשְׁמַט הַיָּרֵךְ שֶׁלָּהּ מֵעִקָּרוֹ וְיָצָא מִן הַכַּף שֶׁלּוֹ אִם נִתְאַכְּלוּ נִיבָיו וְהֵן הַיְתֵדוֹת שֶׁבְּעֶצֶם הַכַּף שֶׁיּוֹצֵאת עַל הָעֶצֶם הַזָּכָר וְאוֹחֶזֶת אוֹתוֹ הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְאִם לֹא נִתְאַכְּלוּ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "וְכֵן בָּעוֹף אִם נִשְׁמַט יְרֵכוֹ טְרֵפָה. נִשְׁמַט כְּנָפוֹ מֵעִקָּרוֹ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִקְּבָה הָרֵאָה שֶׁלּוֹ וּלְפִיכָךְ בּוֹדְקִין אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ יֵאָכֵל. וּבְהֵמָה שֶׁנִּשְׁמְטָה יָדָהּ מֵעִקָּרָהּ מֻתֶּרֶת וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ: \n",
+ "גֻּלְגּלֶת בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה שֶׁנִּטַּל מִמֶּנָּה כְּסֶלַע אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקַּב הַקְּרוּם טְרֵפָה. וְאִם נִקְּבוּ נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כֻּלָּן מִצְטָרְפִין לִכְסֶלַע: \n",
+ "וְכֵן גֻּלְגּלֶת שֶׁנֶּחְבַּס רֹב גָּבְהָהּ וְרֹב הֶקֵּפָהּ טְרֵפָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַקְּרוּם שָׁלֵם וְלֹא חָסֵר מִמֶּנָּה כְּלוּם. נֶחְבַּס רֹב גָּבְהָהּ וַהֲרֵי רֹב הֶקֵּפָהּ קַיָּם אוֹ שֶׁנֶּחְבַּס רֹב הֶקֵּפָהּ וַהֲרֵי רֹב גָּבְהָהּ קַיָּם הֲרֵי זוֹ סְפֵק טְרֵפָה. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאוֹסְרִין אוֹתָהּ: \n",
+ "עוֹף שֶׁל מַיִם כְּגוֹן אֲוָזִים אִם נִקַּב עֶצֶם גֻּלְגָּלְתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ טְרֵפָה מִפְּנֵי שֶׁקְּרוּמוֹ רַךְ. עוֹף הַיַּבָּשָׁה שֶׁהִכַּתּוּ חֻלְדָּה עַל רֹאשׁוֹ אוֹ שֶׁנִּגַּף בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ מַנִּיחַ יָדוֹ בְּצַד הַנֶּקֶב וְנוֹעֵץ אוֹ מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו וְדוֹחֵק לְמַעְלָה. אִם יָצָא הַמֹּחַ מִן הַנֶּקֶב בְּיָדוּעַ שֶׁנִּקַּב הַקְּרוּם וּטְרֵפָה. וְאִם לָאו מֻתָּר: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁאָחֲזָהּ דָּם אוֹ שֶׁהָיְתָה מְעֻשֶּׁנֶת אוֹ מְצֻנֶּנֶת אוֹ שֶׁאָכְלָה סַם שֶׁהוֹרֵג הַבְּהֵמָה אוֹ שָׁתְתָה מַיִם הָרָעִים הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. אָכְלָה סַם שֶׁהוֹרֵג אֶת הָאָדָם אוֹ שֶׁנְּשָׁכָהּ נָחָשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מֻתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה וַאֲסוּרָה מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת: \n",
+ "נִמְצְאוּ כָּל הַטְּרֵפוֹת הַמְּנוּיוֹת כְּשֶׁיִּפָּרְטוּ וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ בִּבְהֵמָה וְחַיָּה שִׁבְעִים. וְאֵלּוּ הֵן עַל הַסֵּדֶר שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּחִבּוּר זֶה. א) דְּרוּסָה. ב) נִקַּב תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט. ג) נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ. ד) נִתְמַסְמֵס הַמֹּחַ עַצְמוֹ. ה) נִקַּב הַלֵּב עַצְמוֹ לְבֵית חֲלָלוֹ. ו) נִקַּב קְנֵה הַלֵּב. ז) נִקְּבָה הַמָּרָה. ח) נִקְּבוּ קְנֵי הַכָּבֵד. ט) נִקְּבָה הַקֵּבָה. י) נִקַּב הַכֶּרֶס. יא) נִקַּב הֶמְסֵס. יב) נִקַּב בֵּית הַכּוֹסוֹת. יג) נִקְּבוּ מֵעֶיהָ. יד) יָצְאוּ הַמֵּעַיִם לַחוּץ וְנֶהֶפְכוּ. טו) נִקַּב הַטְּחוֹל בְּעָבְיוֹ. טז) חֲסֵרָה הַמָּרָה. יז) נִמְצְאוּ שְׁתֵּי מְרָרוֹת. יח) חֲסֵרָה הַקֵּבָה. יט) נִמְצְאוּ שְׁתֵּי קֵבוֹת. כ) חָסֵר הַכֶּרֶס. כא) נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְּרֵסִים. כב) חָסֵר הֶמְסֵס. כג) נִמְצְאוּ שְׁנֵי מְסָסִים. כד) חָסֵר בֵּית הַכּוֹסוֹת. כה) נִמְצְאוּ שְׁנֵי בָּתֵּי הַכּוֹסוֹת. כו) חָסֵר אֶחָד מִן הַמֵּעַיִם. כז) נִמְצְאוּ שְׁנֵי מֵעַיִם. כח) נִקְּבָה הָרֵאָה. כט) נִקַּב הַקָּנֶה לְמַטָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה. ל) נִקַּב סִמְפּוֹן מִסִּמְפּוֹנֵי רֵאָה אֲפִלּוּ לַחֲבֵרוֹ. לא) נֶאֱטַם מָקוֹם מִן הָרֵאָה. לב) נִמֹּק סִמְפּוֹן מִסִּמְפּוֹנֵי הָרֵאָה. לג) נִמְצְאָה לֵחָה סְרוּחָה בָּרֵאָה. לד) נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם סְרוּחִים. לה) נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ. לו) נִתְמַסְמְסָה הָרֵאָה. לז) נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ. לח) נֶהֱפַךְ הַוֵּשֶׁט בְּמַרְאָיו. לט) חֲסֵרָה הָרֵאָה מִמִּנְיַן הָאֻנּוֹת. מ) נִתְחַלְּפוּ הָאֻנּוֹת. מא) הוֹתִירוּ הָאֻנּוֹת מִגַּבָּהּ. מב) נִסְרְכָה אֻנָּה לְאֻנָּה שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן. מג) נִמְצְאָה הָרֵאָה בְּלֹא חִתּוּךְ אָזְנַיִם. מד) חָסֵר מִקְצָת הָרֵאָה. מה) יָבֵשׁ מִקְצָת גּוּפָהּ. מו) נִמְצְאָה הָרֵאָה נְפוּחָה וְעוֹמֶדֶת. מז) צָמְקָה הָרֵאָה מִפַּחַד אָדָם. מח) חָסֵר הָרֶגֶל בֵּין מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ בֵּין שֶׁנֶּחְתַּךְ. מט) אוֹ שֶׁהָיְתָה יְתֵרָה רֶגֶל. נ) נִטְּלָה צֹמֶת הַגִּידִים. נא) נִטְּלָה הַכָּבֵד. נב) נִטַּל לֶחִי הָעֶלְיוֹן. נג) כּוּלְיָא שֶׁהִקְטִינָה בְּיוֹתֵר. נד) כּוּלְיָא שֶׁלָּקְתָה. נה) כּוּלְיָא שֶׁנִּמְצֵאת בָּהּ לֵחָה. נו) כּוּלְיָא שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן סְרוּחִין. נז) כּוּלְיָא שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם סְרוּחִין. נח) נִפְסַק חוּט הַשִּׁדְרָה. נט) נִמְרַךְ מֹחַ חוּט הַשִּׁדְרָה וְנִתְמַסְמֵס. ס) נִקְרַע רֹב הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת הַכֶּרֶס. סא) נִגְלַד הָעוֹר שֶׁעָלֶיהָ. סב) נִתְרַסְּקוּ אֵיבָרֶיהָ מִנְּפִילָה. סג) נִדַּלְדְּלוּ הַסִּימָנִין. סד) נִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. סה) נֶעֶקְרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. סו) נֶעֶקְרָה צֶלַע אַחַת בְּחֻלְיָתָהּ. סז) נֶעֶקְרָה חֻלְיָה אַחַת. סח) נִשְׁמַט הַיָּרֵךְ מֵעִקָּרוֹ. סט) חֲסֵרָה הַגֻּלְגּלֶת כְּסֶלַע. ע) נֶחְבַּס רֹב הַגֻּלְגּלֶת וְנִתְרוֹצֵץ: \n",
+ "אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים חֳלָיִים שֶׁאוֹסְרִין אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה מִשּׁוּם טְרֵפָה כְּבָר נִתְבָּאֵר כָּל אֶחָד מֵהֶן וּמִשְׁפָּטָיו. וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר מֵהֶן שֶׁיִּמָּצֵא בָּעוֹף בָּאֵיבָרִין הַמְּצוּיִין לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה דִּינוֹ בִּבְהֵמָה וּבְעוֹף אֶחָד הוּא. חוּץ מִטְּרֵפוֹת שֶׁבְּכוּלְיָא וְשֶׁבַּטְּחוֹל וְשֶׁבְּאֻנּוֹת הָרֵאָה. מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹף אֵין לוֹ חִתּוּךְ אֻנּוֹת כִּבְהֵמָה. וְאִם יִמָּצֵא אֵין לוֹ מִנְיָן יָדוּעַ. וּטְחוֹל הָעוֹף עָגל כְּמוֹ עֵנָב וְאֵינוֹ כִּטְחוֹל בְּהֵמָה. וּטְרֵפוֹת שֶׁבַּכּוּלְיָא וְשֶׁבַּטְּחוֹל לֹא מָנוּ אוֹתָן בִּבְהֵמָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּנֶגְדָּן בָּעוֹף וּלְפִיכָךְ לֹא נָתְנוּ לְכוּלְיָא שֶׁהִקְטִינָה שִׁעוּר בָּעוֹף. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "וּשְׁתֵּי טְרֵפוֹת יֵשׁ בָּעוֹף יֶתֶר עַל הַבְּהֵמָה וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ אוֹתָן הָאֵיבָרִים. וְאֵלּוּ הֵן. עוֹף שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה בְּנֵי מֵעָיו מֵחֲמַת הָאוּר. וְעוֹף הַמַּיִם שֶׁנִּקַּב עֶצֶם רֹאשׁוֹ: \n",
+ "וְאֵין לְהוֹסִיף עַל טְרֵפוֹת אֵלּוּ כְּלָל. שֶׁכָּל שֶׁאֵרַע לִבְהֵמָה אוֹ לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חַכְמֵי דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶן בְּבָתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל אֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה. וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לָנוּ מִדֶּרֶךְ הָרְפוּאָה שֶׁאֵין סוֹפָהּ לִחְיוֹת: \n",
+ "וְכֵן אֵלּוּ שֶׁמָּנוּ וְאָמְרוּ שֶׁהֵן טְרֵפָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּרָאֶה בְּדַרְכֵי הָרְפוּאָה שֶׁבְּיָדֵינוּ שֶׁמִּקְצָתָן אֵינָן מְמִיתִין וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה מֵהֶן אֵין לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) \"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ\": \n",
+ "כָּל טַבָּח שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַטְּרֵפוֹת הָאֵלּוּ וַהֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת מֻתָּר לוֹ לִשְׁחֹט וְלִבְדֹּק לְעַצְמוֹ וְלִמְכֹּר וְאֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ. שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִין בֵּין יֵשׁ לוֹ הֲנָיָה בְּעֵדוּתוֹ בֵּין אֵין לוֹ הֲנָיָה בְּעֵדוּתוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין לוֹקְחִין בָּשָׂר מִטַּבָּח שֶׁשּׁוֹחֵט וּבוֹדֵק לְעַצְמוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ אוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה. וְאִם יָצָאת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ מְנַדִּין אוֹתוֹ וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְכַשְׁרוּתוֹ עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ וְיַחֲזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב אוֹ יוֹצִיא טְרֵפָה לְעַצְמוֹ בְּדָבָר חָשׁוּב: \n"
+ ],
+ [
+ "כָּל בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שֶׁנּוֹלד בָּהֶן סְפֵק טְרֵפוֹת מִטְּרֵפוֹת אֵלּוּ. כְּגוֹן בְּהֵמָה שֶׁנָּפְלָה וְלֹא הָלְכָה. אוֹ שֶׁנִּדְרְסָה בִּידֵי חַיָּה וְאֵין יָדוּעַ אִם הֶאֱדִים בָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם אוֹ לֹא הֶאֱדִים. אוֹ שֶׁנֶּחְבְּסָה גֻּלְגָּלְתָּהּ וְאֵין יָדוּעַ אִם רֻבָּהּ אוֹ מִעוּטָהּ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. אִם הָיָה זָכָר וְשָׁהָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שְׁלֵמָה כִּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת. וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה עַד שֶׁתֵּלֵד. וּבְעוֹף בְּזָכָר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּבִנְקֵבָה עַד שֶׁתֵּלֵד כָּל הַבֵּיצִים שֶׁל טְעִינָה הָרִאשׁוֹנָה וְתִטְעֹן טְעִינָה שְׁנִיָּה וְתֵלֵד: \n",
+ "וְאָסוּר לִמְכֹּר סְפֵק טְרֵפָה זוֹ לְנָכְרִי בְּתוֹךְ זְמַן זֶה שֶׁמָּא יִמְכְּרֶנָּה לְיִשְׂרָאֵל: \n",
+ "כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף בְּחֶזְקַת בְּרִיאִים הֵם וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהֶן טְרֵפָה. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּשָׁחֲטוּ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהֶן אַחַת מִן הַטְּרֵפוֹת. אֶלָּא הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת הֶתֵּר עַד שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶן דָּבָר שֶׁחוֹשְׁשִׁין לוֹ וְאַחַר כָּךְ בּוֹדְקִין עַל אוֹתוֹ דָּבָר בִּלְבַד: \n",
+ "כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁמַט הַגַּף שֶׁל עוֹף בּוֹדְקִין אֶת הָרֵאָה שֶׁמָּא נִקְּבָה. נָפְלָה הַבְּהֵמָה בּוֹדְקִין אוֹתָהּ שֶׁמָּא נִתְרַסְּקוּ אֵיבָרֶיהָ. נִתְרַצֵּץ עֶצֶם הָרֹאשׁ בּוֹדְקִין קְרוּם שֶׁל מֹחַ שֶׁמָּא נִקַּב. הִכָּה אוֹתָהּ קוֹץ אוֹ נִזְרַק בָּהּ חֵץ אוֹ רֹמַח וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְנִכְנַס לַחֲלָלָהּ חוֹשְׁשִׁין לָהּ וּצְרִיכָה בְּדִיקָה כְּנֶגֶד כָּל הֶחָלָל שֶׁמָּא נִקַּב אֶחָד מִן הָאֵיבָרִין שֶׁתִּטָּרֵף בִּנְקִיבָתָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "לְפִיכָךְ רֵאָה שֶׁהֶעֶלְתָה צְמָחִין אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ סִרְכוֹת כְּמוֹ חוּטִין תְּלוּיִין מִמֶּנָּה וְלַדֹּפֶן אוֹ לַלֵּב אוֹ לְטַרְפַּשׁ הַכָּבֵד חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נִקְּבָה וּצְרִיכָה בְּדִיקָה. וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהּ אֲבַעְבּוּעַ מָלֵא לֵחָה חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִקַּב סִמְפּוֹן שֶׁתַּחְתָּיו וּצְרִיכָה בְּדִיקָה: \n",
+ "מִן הַדִּין הָיָה עַל דֶּרֶךְ זוֹ שֶׁאִם נִמְצֵאת הָרֵאָה תְּלוּיָה בְּסִרְכוֹת כְּמוֹ חוּטִין. אִם הָיוּ מִן הָאוֹם שֶׁל רֵאָה וְלַדֹּפֶן אוֹ שֶׁהָיוּ לַלֵּב אוֹ לְטַרְפַּשׁ הַכָּבֵד שֶׁחוֹתְכִים אֶת הַסִּרְכָא וּמוֹצִיאִין אֶת הָרֵאָה וְנוֹפְחִין אוֹתָהּ בְּפוֹשְׁרִין. אִם נִמְצֵאת נְקוּבָה טְרֵפָה. וְאִם לֹא נִתְבַּעְבֵּעַ הַמַּיִם הֲרֵי הִיא שְׁלֵמָה מִכָּל נֶקֶב וּמֻתֶּרֶת וְסִרְכָא זוֹ לֹא הָיְתָה בִּמְקוֹם נֶקֶב אוֹ שֶׁמָּא נִקַּב קְרוּם הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד. וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ מִי שֶׁהוֹרָה כָּךְ וְלֹא שָׁמַעְנוּ מָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ כָּךְ: \n",
+ "וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים הַנִּרְאִין מִדִּבְרֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא. הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט בְּיִשְׂרָאֵל כָּךְ הוּא. כְּשֶׁשּׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּהֵמָה אוֹ אֶת הַחַיָּה קוֹרְעִין אֶת הַטַּרְפַּשׁ שֶׁל כָּבֵד וּבוֹדְקִין אֶת הָרֵאָה בִּמְקוֹמָהּ. אִם לֹא נִמְצְאָה תְּלוּיָה בְּסִרְכָא. אוֹ שֶׁנִּמְצְאָה סִרְכָא בֵּין אֹזֶן מֵאָזְנֵי הָרֵאָה וְלַבָּשָׂר שֶׁבִּמְקוֹם רְבִיצָתָהּ בֵּין בָּשָׂר שֶׁבֵּין הַצְּלָעוֹת בֵּין בָּשָׂר שֶׁבֶּחָזֶה. אוֹ שֶׁנִּמְצְאָה סִרְכָא מֵאֹזֶן לְאֹזֶן עַל הַסֵּדֶר אוֹ מִן הָאוֹם לָאֹזֶן הַסְּמוּכָה לָהּ. הֲרֵי אֵלּוּ מַתִּירִין אוֹתָהּ: \n",
+ "וְאִם נִמְצָא חוּט יוֹצֵא מִן הָאוֹם שֶׁל רֵאָה לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּמָּשֵׁךְ וַאֲפִלּוּ הָיָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אוֹסְרִין אוֹתָהּ: \n",
+ "וְכֵן אִם הָיָה מִן הָרֵאָה חוּט מָשׁוּךְ לַלֵּב אוֹ לְטַרְפַּשׁ הַכָּבֵד אוֹ לְכִיס הַלֵּב אוֹ לַוַּרְדָּא. בֵּין שֶׁהָיָה הַחוּט מִן הָאוֹם שֶׁל רֵאָה בֵּין שֶׁהָיָה מִן הָאֹזֶן וַאֲפִלּוּ הָיָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְכֵן וַרְדָּא שֶׁנִּמְצֵאת דְּבוּקָה בְּכִיסָהּ אוֹ חוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה לְכִיסָהּ אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְחוּט הַיּוֹצֵא מֵאֹזֶן לְאֹזֶן שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר אוֹסְרִין אוֹתָהּ: \n",
+ "יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמִּנְהָגָן אִם מָצְאוּ סִרְכָא מִן הָאֹזֶן לַבָּשָׂר וְלָעֶצֶם שֶׁבַּצְּלָעוֹת וְהַסִּרְכָא דְּבוּקָה בִּשְׁתֵּיהֶן אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְאַבָּא מָרִי מִן הָאוֹסְרִין וַאֲנִי מִן הַמַּתִּירִין. וּמִעוּט מְקוֹמוֹת מַתִּירִין אֲפִלּוּ נִדְבְּקָה בָּעֶצֶם לְבַדּוֹ וַאֲנִי אוֹסֵר: \n",
+ "וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹפְחִין הָרֵאָה שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהּ נֶקֶב. וְרֹב הַמְּקוֹמוֹת אֵין נוֹפְחִין שֶׁהֲרֵי לֹא נוֹלַד דָּבָר שֶׁגּוֹרֵם לַחֲשָׁשׁ. וּמֵעוֹלָם לֹא נָפַחְנוּ רֵאָה בִּסְפָרַד וּבַמַּעֲרָב אֶלָּא אִם נוֹלַד לָנוּ דָּבָר שֶׁחוֹשְׁשִׁים לוֹ: \n",
+ "וּדְבָרִים הָאֵלּוּ כֻּלָּן אֵינָן עַל פִּי הַדִּין אֶלָּא עַל פִּי הַמִּנְהָג כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ בְּמִי שֶׁבָּדַק עוֹף אֶלָּא אִם נוֹלַד לוֹ חֲשָׁשׁ: \n",
+ "מִי שֶׁשָּׁחַט אֶת הַבְּהֵמָה וְקָרַע אֶת הַבֶּטֶן. וְקֹדֶם שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הָרֵאָה בָּא כֶּלֶב אוֹ עַכּוּ\"ם וְנָטַל אֶת הָרֵאָה וְהָלַךְ לוֹ. הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא נְקוּבָה הָיְתָה אוֹ שֶׁמָּא דְּבוּקָה הָיְתָה. שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין אִסּוּר. אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת הֶתֵּר עַד שֶׁיִּוָּדַע בַּמֶּה נִטְרְפָה. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לִקְרוּם מֹחַ וְלַשִּׁדְרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כָּךְ לֹא נָחוּשׁ לַרֵאָה שֶׁאָבְדָה. וְאֵין בָּזֶה מִנְהָג שֶׁדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֵין בּוֹ מִנְהָג: \n",
+ "בָּא הָעַכּוּ\"ם אוֹ הַיִּשְׂרָאֵל וְהוֹצִיא הָרֵאָה קֹדֶם שֶׁתִּבָּדֵק וַהֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת נוֹפְחִין אוֹתָהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם הָיוּ שָׁם צְמָחִין אוֹ לֹא הָיוּ. מִפְּנֵי פִּשּׁוּט הַמִּנְהָג: \n",
+ "יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאִם נִמְצְאוּ סִרְכוֹת מְדֻלְדָּלוֹת מִן הָרֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן דְּבוּקוֹת לֹא לַדֹּפֶן וְלֹא לְמָקוֹם אַחֵר אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְדָבָר זֶה הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא וְאִבּוּד מָמוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וּמֵעוֹלָם לֹא נָהֲגוּ זֶה לֹא בְּצָרְפַת וְלֹא בִּסְפָרַד וְלֹא נִשְׁמַע זֶה בַּמַּעֲרָב. וְאֵין רָאוּי לִנְהֹג בְּמִנְהָג זֶה. אֶלָּא נוֹפְחִין אוֹתָהּ בִּלְבַד. אִם נִמְצֵאת שְׁלֵמָה מִן הַנֶּקֶב הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n"
+ ],
+ [
+ "הַשׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד הַבָּשָׂר מֻתָּר בַּאֲכִילָה וְהַשּׁוֹחֵט לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כח) \"אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד\". וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא עַל שְׁחִיטַת הָאַחֲרוֹן. לְפִיכָךְ אִם שָׁחַט אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי חֲבֵרוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם. בְּחֻלִּין וּבְמֻקְדָּשִׁין. בֵּין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין בֵּין קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. לְפִיכָךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁחַט בַּעֲזָרָה וְהַשֵּׁנִי בַּחוּץ. אוֹ הָרִאשׁוֹן בַּחוּץ וְהַשֵּׁנִי בַּעֲזָרָה. בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן חֻלִּין אוֹ שְׁנֵיהֶן קָדָשִׁים. בֵּין שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן חֻלִּין וְאֶחָד קָדָשִׁים. זֶה שֶׁשָּׁחַט אַחֲרוֹן לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ: \n",
+ "אֵין אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כח) \"לֹא תִשְׁחֲטוּ\" בִּשְׁחִיטַת שְׁנֵיהֶן הוּא הָאִסּוּר. אֲבָל אִם נָחַר הָרִאשׁוֹן אוֹ נִתְנַבֵּל בְּיָדוֹ מֻתָּר לִשְׁחֹט. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן וְנִחָר הַשֵּׁנִי אוֹ נִתְנַבֵּל בְּיָדוֹ פָּטוּר: \n",
+ "חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָן אֶת הָרִאשׁוֹן מֻתָּר לִשְׁחֹט שֵׁנִי אַחֲרֵיהֶם. לְפִי שֶׁאֵין שְׁחִיטָתָן שְׁחִיטָה (כְּלָל): \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט אֶת הָרִאשׁוֹן וַהֲרֵי הוּא סְפֵק נְבֵלָה אָסוּר לִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי. וְאִם שְׁחָטוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. לְפִיכָךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁחַט חֻלִּין בַּעֲזָרָה אוֹ טְרֵפָה אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וּפָרָה אֲדֻמָּה אוֹ שֶׁשָּׁחַט לְעַכּוּ\"ם וּבָא הָאַחֲרוֹן וְשָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי לוֹקֶה. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן אֶת הָאֶחָד וּבָא הָאַחֲרוֹן וְשָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי וַהֲרֵי הוּא חֻלִּין בָּעֲזָרָה אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל אוֹ עֶגְלָה עֲרוּפָה וּפָרָה אֲדֻמָּה הֲרֵי זֶה לוֹקֶה: \n",
+ "שְׁחָטוֹ לְעַכּוּ\"ם פָּטוּר מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁהֲרֵי נִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְאִם הִתְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וְלֹא הִתְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם עַכּוּ\"ם לוֹקֶה: \n",
+ "אֵין אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כח) \"וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד\". וְנוֹהֵג בְּכִלְאַיִם. כֵּיצַד. צְבִי שֶׁבָּא עַל הָעֵז וְשָׁחַט הָעֵז וְאֶת בְּנָהּ לוֹקֶה. אֲבָל הָעֵז שֶׁבָּא עַל הַצִּבְיָה אָסוּר לִשְׁחֹט אוֹתָהּ וְאֶת בְּנָהּ. וְאִם שָׁחַט אֵינוֹ לוֹקֶה. פָּרָה וּבְנָהּ אָסְרָה תּוֹרָה לֹא צִבְיָה וּבְנָהּ: \n",
+ "הָיְתָה בַּת הַצִּבְיָה הַזֹּאת נְקֵבָה וְיָלְדָה בֵּן וְשָׁחַט אֶת הַנְּקֵבָה בַּת הַצִּבְיָה וְאֶת בְּנָהּ לוֹקֶה. וְכֵן כִּלְאַיִם הַבָּא מִמִּין כֶּבֶשׂ וּמִמִּין עֵז בֵּין מִכֶּבֶשׂ עִם הָעֵז בֵּין מֵעֵז עִם הַכִּבְשָׂה לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ: \n",
+ "מֻתָּר לִשְׁחֹט אֶת הַמְעֻבֶּרֶת. עֻבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא. וְאִם יָצָא הָעֻבָּר חַי אַחַר שְׁחִיטָה וְהִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם אֶחָד. וְאִם שָׁחַט אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת שֶׁזֶּה [] בְּנָהּ וַדַּאי. וְאִם נוֹדַע וַדַּאי שֶׁזֶּה הוּא אָבִיו אֵין שׁוֹחֲטִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד. וְאִם שָׁחַט אֵינוֹ לוֹקֶה. שֶׁהַדָּבָר סָפֵק אִם נוֹהֵג בִּזְכָרִים אוֹ אֵינוֹ נוֹהֵג: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט שְׁנֵי בָּנֶיהָ לוֹקֶה שְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת. שָׁחַט אֶת בָּנֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט הִיא לוֹקֶה אַחַת. שְׁחָטָהּ וְאֶת בִּתָּהּ וְאֶת בֶּן בִּתָּהּ לוֹקֶה שְׁתַּיִם. שְׁחָטָהּ וְאֶת בֶּן בִּתָּהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת הַבַּת לוֹקֶה אַחַת בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר: \n",
+ "שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת זֶה הָאֵם וְזֶה הַבַּת וּבָאוּ לְדִין. זֶה שֶׁלָּקַח רִאשׁוֹן יִשְׁחֹט רִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי יַמְתִּין לְמָחָר. וְאִם קָדַם הַשֵּׁנִי וְשָׁחַט זָכָה וְיַמְתִּין הָרִאשׁוֹן עַד לְמָחָר: \n",
+ "בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים בְּשָׁנָה הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר לוֹ כְּבָר מָכַרְתִּי אִמָּהּ אוֹ בִּתָּהּ לְאַחֵר לִשְׁחֹט כְּדֵי שֶׁיַּמְתִּין זֶה הָאַחֲרוֹן וְלֹא יִשְׁחֹט עַד לְמָחָר. וְאֵלּוּ הֵן. עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. וְעֶרֶב עֲצֶרֶת. וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁרָאָה זֶה שֶׁלָּקַח בָּאַחֲרוֹנָה נֶחְפָּז לִקְנוֹת וְהָיָה בְּסוֹף הַיּוֹם שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא שׁוֹחֵט עַתָּה. אֲבָל אִם הָיָה רֶוַח בַּיּוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁמָּא לֹא יִשְׁחֹט אֶלָּא לְמָחָר: \n",
+ "והַמּוֹכֵר אֶת הָאֵם לֶחָתָן וְהַבַּת לַכַּלָּה צָרִיךְ לְהוֹדִיעָן. שֶׁוַּדַּאי בְּיוֹם אֶחָד שׁוֹחֲטִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "יוֹם אֶחָד הָאָמוּר בְּאֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁשָּׁחַט רִאשׁוֹן בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי לֹא יִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי עַד תְּחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן בְּסוֹף יוֹם רְבִיעִי קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שׁוֹחֵט הַשֵּׁנִי בִּתְחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי. שָׁחַט רִאשׁוֹן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל לֵיל חֲמִישִׁי לֹא יִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי עַד לֵיל שִׁשִּׁי. וְאִם שָׁחַט בְּיוֹם חֲמִישִׁי אֵינוֹ לוֹקֶה: \n"
+ ],
+ [
+ "הַלוֹקֵחַ אֵם עַל הַבָּנִים וּשִׁחָטָהּ. הַבָּשָׂר מֻתָּר בַּאֲכִילָה וְלוֹקֶה עַל שְׁחִיטַת הָאֵם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ו) \"לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים\". וְכֵן אִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁיְּשַׁלְּחֶנָּה לוֹקֶה. וְאִם שִׁלְּחָהּ אַחַר שֶׁלְּקָחָהּ פָּטוּר: \n",
+ "וְכֵן כָּל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנִּתְּקָה לַעֲשֵׂה חַיָּב לְקַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ. וְאִם לֹא קִיְּמוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "בָּא אֶחָד וְחָטַף הָאֵם מִיָּדוֹ וְשִׁלְּחָהּ אוֹ שֶׁבָּרְחָה מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ז) \"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח\" עַד שֶׁיְּשַׁלֵּחַ מֵעַצְמוֹ וַהֲרֵי לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ: \n",
+ "נָטַל אֵם עַל הַבָּנִים וְקִצֵּץ אֲגַפֶּיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּעוּף וְשִׁלְּחָהּ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וּמַשְׁהֶה אוֹתָהּ אֶצְלוֹ עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ כְּנָפֶיהָ וּמְשַׁלְּחָהּ. וְאִם מֵתָה קֹדֶם לָזֶה אוֹ בָּרְחָה וְאָבְדָה לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ: \n",
+ "וְכֵיצַד מְשַׁלֵּחַ הָאֵם. אוֹחֵז בִּכְנָפֶיהָ וּמַפְרִיחָהּ. שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה וְשִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים חַיָּב לְשַׁלֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ז) \"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח\": \n",
+ "הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים חַיָּב לְשַׁלֵּחַ אֶת הָאֵם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ז) \"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם\": \n",
+ "לָקַח אֶת הַבָּנִים וְהֶחֱזִירָן לַקֵּן וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. שִׁלֵּחַ אֶת הָאֵם וְחָזַר וְצָד אוֹתָהּ הֲרֵי זֶה מֻתָּר. לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא לָצוּד אוֹתָהּ וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִפְרֹחַ בִּשְׁבִיל הַבָּנִים שֶׁהִיא מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא יִלָּקְחוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ו) \"וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים\". אֲבָל אִם הוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ וְחָזַר וְצָד אוֹתָהּ מֻתָּר: \n",
+ "שִׁלּוּחַ הָאֵם אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּעוֹף טָהוֹר שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן כְּגוֹן יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וַעֲלִיָּה וְעוֹפוֹת שֶׁקִּנְּנוּ בַּפַּרְדֵּס שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ו) \"כִּי יִקָּרֵא\". אֲבָל הַמְזֻמָּן כְּגוֹן אֲוָזִין וְתַרְנְגוֹלִין וְיוֹנִים שֶׁקִּנְּנוּ בַּבַּיִת אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּחַ: \n",
+ "הָיוּ הָאֶפְרוֹחִין מַפְרִיחִין שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לְאִמָּן אוֹ בֵּיצִים מוּזָרוֹת אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. הָיוּ אֶפְרוֹחִין טְרֵפוֹת הֲרֵי אֵלּוּ כְּבֵיצִים מוּזָרוֹת וּפָטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ: \n",
+ "זָכָר שֶׁמְּצָאוֹ רוֹבֵץ עַל הַקֵּן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר אוֹ עוֹף טָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ: \n",
+ "הָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל בֵּיצִים שֶׁאֵינָן מִינָהּ וְהֵן טְהוֹרִין הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּחַ. וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה. הָיְתָה הָאֵם טְרֵפָה חַיָּב לְשַׁלְּחָהּ: \n",
+ "שָׁחַט מִקְצָת סִימָנִין בְּתוֹךְ הַקֵּן קֹדֶם שֶׁיִּקָּחֶנָּה חַיָּב לְשַׁלֵּחַ וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת. אִם כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. וְאִם לָאו פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. הָיְתָה מַטְלִית אוֹ כְּנָפַיִם חוֹצְצוֹת בֵּין כְּנָפֶיהָ וּבֵין הַקֵּן הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּחַ. וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "הָיוּ שְׁנֵי סִדְרֵי בֵּיצִים וּכְנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּסֵּדֶר הָעֶלְיוֹן. אוֹ שֶׁהָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל בֵּיצִים מוּזָרוֹת וְתַחְתֵּיהֶן בֵּיצִים יָפוֹת. אוֹ שֶׁהָיְתָה אֵם עַל גַּבֵּי אֵם. אוֹ שֶׁהָיָה הַזָּכָר עַל הַקֵּן וְהָאֵם עַל הַזָּכָר. הֲרֵי זֶה לֹא יִקַּח. וְאִם לָקַח יְשַׁלֵּחַ וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּין הָאֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּין הַבֵּיצִים וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בָּהֶן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. וְכֵן אִם הָיְתָה בְּצַד הַקֵּן וּכְנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן מִצִּדּוֹ פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ: \n",
+ "הָיְתָה עַל שְׁנֵי בַּדֵּי אִילָן וְהַקֵּן בֵּינֵיהֶן רוֹאִין כָּל שֶׁאִלּוּ יִנָּטְלוּ הַבַּדִּין תִּפּל עַל הַקֵּן חַיָּב לְשַׁלֵּחַ: \n",
+ "הָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ עַל בֵּיצָה אַחַת חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. הַמּוֹצֵא קֵן עַל פְּנֵי הַמַּיִם אוֹ עַל גַּבֵּי בַּעֲלֵי חַיִּים חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. לֹא נֶאֱמַר (דברים כב ו) \"אֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּיצִים\" וְלֹא נֶאֱמַר (דברים כב ו) \"בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ\" אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּהוֹוֶה: \n",
+ "אָסוּר לִזְכּוֹת בַּבֵּיצִים כָּל זְמַן שֶׁהָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן. לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ הָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל הַבֵּיצִים אוֹ עַל הָאֶפְרוֹחִים בַּעֲלִיָּתוֹ וּשׁוֹבָכוֹ אֵינָן מְזֻמָּנִין. וְלֹא קָנָה לוֹ חֲצֵרוֹ. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת בָּהֶן לַאֲחֵרִים כָּךְ לֹא תִּזְכֶּה לוֹ חֲצֵרוֹ בָּהֶן. וּלְפִיכָךְ חַיָּב לְשַׁלֵּחַ: \n",
+ "אָסוּר לִטּל אֵם עַל הַבָּנִים וַאֲפִלּוּ לְטַהֵר בָּהֶן אֶת הַמְצֹרָע שֶׁהִיא מִצְוָה. וְאִם לָקַח חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ לוֹקֶה. שֶׁאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. (וַעֲשֵׂה) וְלֹא עֲשֵׂה דּוֹחֶה עֲשֵׂה: \n",
+ "הַמַּקְדִּישׁ עוֹף לְבֶדֶק הַבַּיִת וּפָרַח מִיָּדוֹ וַהֲרֵי הוּא מַכִּירוֹ וּמְצָאוֹ רוֹבֵץ עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לוֹקֵחַ הַכּל וּמְבִיאָן לִידֵי גִּזְבָּר. שֶׁאֵין שִׁלּוּחַ הָאֵם נוֹהֵג בְּמֻקְדָּשִׁין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ז) \"וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ\" וְאֵלּוּ אֵינָן שֶׁלְּךָ: \n",
+ "עוֹף שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לַהֲבִיאוֹ לְבֵית דִּין לָדוּן אוֹתוֹ: \n"
+ ],
+ [
+ "מִצְוַת עֲשֵׂה לְכַסּוֹת דּם שִׁחִיטַת חַיָּה טְהוֹרָה אוֹ עוֹף טָהוֹר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז יג) \"אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר\". לְפִיכָךְ חַיָּב לְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיְּכַסֶּה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם: \n",
+ "כִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. לֹא נֶאֱמַר (ויקרא יז יג) \"אֲשֶׁר יָצוּד\" אֶלָּא בַּהוֹוֶה. וְנוֹהֵג בְּחֻלִּין וְלֹא בְּמֻקְדָּשִׁין. בֵּין קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ בֵּין קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. וְאִם עָבַר וּשְׁחָטָן אֵינוֹ חַיָּב לְכַסּוֹת אֶת דָּמָן: \n",
+ "שָׁחַט חַיָּה וְעוֹף וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁן אוֹ הִקְדִּישׁ אֶת הַדָּם חַיָּב לְכַסּוֹת: \n",
+ "כִּלְאַיִם הַבָּא מִבְּהֵמָה וְחַיָּה וְכֵן בְּרִיָּה שֶׁהִיא סְפֵק בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה צָרִיךְ לְכַסּוֹת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ. הַשּׁוֹחֵט לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת חַיָּב לְכַסּוֹת לְאַחַר שַׁבָּת. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט סָפֵק אוֹ כִּלְאַיִם בְּיוֹם טוֹב מְכַסֶּה דָּמוֹ לְאַחַר יוֹם טוֹב: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט עוֹפוֹת וּמִינֵי חַיָּה בְּמָקוֹם אֶחָד מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת לְכֻלָּן וְכִסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן: \n",
+ "דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בַּמַּיִם אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאֵה דָּם חַיָּב לְכַסּוֹת וְאִם לָאו פָּטוּר. נִתְעָרֵב בְּיַיִן אוֹ בְּדַם בְּהֵמָה רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵם מַיִם. אִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה מַרְאֵה הַדָּם שֶׁחַיָּב לְכַסּוֹתוֹ כְּשִׁעוּר זֶה אִלּוּ הָיָה מַיִם חַיָּב לְכַסּוֹת הַכּל וְאִם לָאו פָּטוּר: \n",
+ "כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה אֵינוֹ חַיָּב לְכַסּוֹתוֹ פַּעַם אַחֶרֶת. כִּסַּתְהוּ הָרוּחַ אֵינוֹ חַיָּב לְכַסּוֹת. חָזַר וְנִתְגַּלָּה אַחַר שֶׁכִּסַּתְהוּ הָרוּחַ חַיָּב לְכַסּוֹת: \n",
+ "דָּם הַנִּתָּז וְשֶׁעַל הַסַּכִּין אִם אֵין שָׁם דָּם אֶלָּא הוּא חַיָּב לְכַסּוֹת: \n",
+ "שָׁחַט וְנִבְלַע הַדָּם בַּקַּרְקַע אִם רִשּׁוּמוֹ נִכָּר חַיָּב לְכַסּוֹת. וְאִם לָאו הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁכִּסַּתְהוּ הָרוּחַ וּפָטוּר מִלְּכַסּוֹת: \n",
+ "אֵין חַיָּב בְּכִסּוּי אֶלָּא דָּם שְׁחִיטָה הָרְאוּיָה לַאֲכִילָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז יג) \"אֲשֶׁר יֵאָכֵל\". לְפִיכָךְ הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵפָה. אוֹ הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בַּעֲזָרָה. אוֹ הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וְעוֹף שֶׁנִּגְמַר דִּינָן לִסְקִילָה וְהַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְכֵן חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן פְּטוּרִין מִלְּכַסּוֹת דַּם שְׁחִיטָתָן: \n",
+ "בַּמֶּה מְכַסִּין בְּסִיד וּבְגַפְסִית בְּזֶבֶל דַּק וּבְחוֹל דַּק שֶׁאֵין הַיּוֹצֵר צָרִיךְ לְכָתְשׁוֹ וּבִשְׁחִיקַת אֲבָנִים וַחֲרָשִׁים וּבִנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה וּבִנְסֹרֶת חָרָשִׁים דַּקָּה וּבִלְבֵנָה וְחַרְסִית וּמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁהּ שֶׁכָּל אֵלּוּ מִין עָפָר הֵן. אֲבָל אִם כָּפָה עָלָיו כְּלִי אוֹ כִּסָּהוּ בַּאֲבָנִים אֵין זֶה כִּסּוּי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז יג) \"בֶּעָפָר\": \n",
+ "לְפִיכָךְ אֵין מְכַסִּים בְּזֶבֶל גַּס וְחוֹל גַּס וְקֶמַח וְסֻבִּין וּמוֹרְסָן וּשְׁחִיקַת כְּלֵי מַתָּכוֹת לְפִי שֶׁאֵין אֵלּוּ מִין עָפָר. חוּץ מִשְּׁחִיקַת הַזָּהָב בִּלְבַד שֶׁמְּכַסִּין בָּהֶם מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָפָר שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח ו) \"וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ\" וְאוֹמֵר (דברים ט כא) \"עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר\": \n",
+ "מְכַסִּין בְּשִׁחוֹר וְהוּא פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וּבְכוֹחַל וּבְנִקְרַת פְּסִילִים וּבְאֵפֶר בֵּין אֵפֶר עֵצִים בֵּין אֵפֶר בְּגָדִים אֲפִלּוּ אֵפֶר בָּשָׂר שֶׁנִּשְׂרַף שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (במדבר יט יז) \"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת\". וּמֻתָּר לְכַסּוֹת בְּעָפָר עִיר הַנִּדַּחַת: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ לִתֵּן עָפָר לְמַטָּה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בּוֹ וְאַחַר כָּךְ יְכַסֶּה בְּעָפָר אֲבָל לֹא יִשְׁחֹט בִּכְלִי וִיכַסֶּה בְּעָפָר: \n",
+ "וּמִי שֶׁשָּׁחַט הוּא יְכַסֶּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז יג) \"וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר\". וְאִם לֹא כִּסָּהוּ וְרָאָהוּ אַחֵר חַיָּב לְכַסּוֹת שֶׁזּוֹ מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּשּׁוֹחֵט לְבַד: \n",
+ "וּכְשֶׁמְּכַסֶּה לֹא יְכַסֶּה בְּרַגְלוֹ אֶלָּא בְּיָדוֹ אוֹ בְּסַכִּין אוֹ בִּכְלִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן וְיִהְיוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו. שֶׁאֵין הַכָּבוֹד לְעַצְמָן שֶׁל מִצְוֹת אֶלָּא לְמִי שֶׁצִּוָּה בָּהֶן בָּרוּךְ הוּא וְהִצִּילָנוּ מִלְּמַשֵּׁשׁ בַּחשֶׁךְ וְעָרַךְ אוֹתָנוּ נֵר לְיַשֵּׁר הַמַּעֲקַשִּׁים וְאוֹר לְהוֹרוֹת נְתִיבוֹת הַיּשֶׁר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהילים קיט קה) \"נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי\": \n"
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Wikisource Mishneh Torah.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Wikisource Mishneh Torah.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..38d3c08380187802c9812834926b040371bee6c9
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/Wikisource Mishneh Torah.json
@@ -0,0 +1,334 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Mishneh Torah, Ritual Slaughter",
+ "versionSource": "http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D",
+ "versionTitle": "Wikisource Mishneh Torah",
+ "status": "locked",
+ "license": "CC-BY-SA",
+ "versionTitleInHebrew": "משנה תורה (ויקיטקסט)",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות שחיטה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ "מצות עשה שישחוט מי שירצה לאכול בשר בהמה חיה ועוף ואחר כך יאכל שנאמר וזבחת מבקרך ומצאנך, ונאמר בבכור בעל מום אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל, הא למדת שחיה כבהמה לענין שחיטה, ובעוף הוא אומר אשר יצוד ציד חיה או עוף וגו' ושפך את דמו מלמד ששפיכת דם העוף כשפיכת דם החיה.",
+ "והלכות שחיטה בכולן אחת הן, לפיכך השוחט בהמה או חיה או עוף מברך תחלה אקב\"ו על השחיטה ואם לא בירך בין בשוגג בין במזיד הבשר מותר, ואסור לאכול מן השחוטה כל זמן שהיא מפרכסת, והאוכל ממנה קודם שתצא נפשה עובר בלא תעשה, והרי הוא בכלל לא תאכלו על הדם ואינו לוקה ומותר לחתוך ממנה אחר שחיטה קודם שתצא נפשה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה ומניחו עד שתמות ואח\"כ יאכלנו.",
+ "דגים וחגבים אינן צריכים שחיטה אלא אסיפתן היא המתרת אותן, הרי הוא אומר הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם אסיפת דגים כשחיטת בקר וצאן, ובחגבים נאמר אוסף החסיל באסיפה לבדה, לפיכך אם מתו מאיליהן בתוך המים מותרין, ומותר לאכלן חיים.",
+ "זביחה זו האמורה בתורה סתם צריך לפרש אותה ולידע באי זה מקום מן הבהמה שוחטין, וכמה שיעור השחיטה, ובאי זה דבר שוחטין, ומתי שוחטין, והיכן שוחטין, וכיצד שוחטין, ומה הן הדברים המפסידין את השחיטה, ומי הוא השוחט, ועל כל הדברים האלו צונו בתורה ואמר וזבחת מבקרך וגו' כאשר צויתיך ואכלת בשעריך וגו' שכל הדברים האלו על פה צוה בהן כשאר תורה שבעל פה שהיא הנקראת מצוה כמו שביארנו בתחלת חבור זה.",
+ "מקום השחיטה מן החי הוא הצואר וכל הצואר כשר לשחיטה, כיצד בושט מתחלת המקום שכשחותכין אותו מתכווץ עד מקום שישעיר ויתחיל להיות פרצין פרצין ככרס, זה הוא מקום השחיטה בושט.",
+ "שחט למעלה ממקום זה והוא הנקרא תרבץ הושט או למטה ממקום זה והוא מתחלת בני מעים שחיטתו פסולה, ושיעור תרבץ הושט שאינו ראוי לשחיטה למעלה בבהמה וחיה כדי שיאחז בשתי אצבעותיו ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו, ולמטה עד הזפק.",
+ "ואי זה הוא מקום שחיטה בקנה משיפוי כובע ולמטה עד ראש כנף הריאה כשתמשוך הבהמה צוארה לרעות, זה הוא מקום השחיטה בקנה, וכל שכנגד המקום הזה מבחוץ נקרא צואר.",
+ "אנסה הבהמה עצמה ומשכה צוארה הרבה או שאינס השוחט את הסימנין ומשכן למעלה ושחט במקום שחיטה בצואר ונמצאת השחיטה בקנה או בושט שלא במקום שחיטה הרי זה ספק נבלה.",
+ "וצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר, ואם שחט מן הצדדין שחיטתו כשרה, וכמה הוא שיעור השחיטה שני הסימנין שהן הקנה והושט השחיטה המעולה שיחתכו שניהן בין בבהמה בין בעוף, ולזה יתכוין השוחט, ואם שחט רוב אחד מהן בעוף ורוב השנים בבהמה ובחיה שחיטתו כשרה.",
+ "שחט האחד כולו וחציה השני בבהמה שחיטתו פסולה, רובו של זה ורובו של זה אע\"פ שלא שחט מכל אחד מהן אלא יתר על חציו כחוט השערה הרי זו כשרה, כיון ששחט יתר על חציו כל שהוא רובו הוא.",
+ "שחט חציו של זה וחציו של זה אפילו בעוף שחיטתו פסולה, קנה שהיה חציו פסוק ושחט על מקום החתוך מעט והשלימו לרוב בין שהתחיל לשחוט במקום השלם ופגע בחתך בין שהכניס את הסכין בחתך והשלימו לרוב שחיטתו כשרה.",
+ "כל השוחט צריך לבדוק הסימנין לאחר שחיטה, ואם לא בדק ונחתך הראש קודם שיבדק הרי זו נבלה ואפילו היה השוחט זריז ומהיר.",
+ "כל בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע בודאי שנשחטה שחיטה כשרה.",
+ "ובאי זה דבר שוחטין, בכל דבר בין בסכין של מתכת בין בצור או בזכוכית או בקרומית של קנה האגם וכיוצא בהן מדברים החותכין, והוא שיהיה פיה חד ולא יהיה בה פגם, אבל אם היה כמו תלם בחודו של דבר ששוחטין בו ואפילו היה התלם קטן ביותר שחיטתו פסולה.",
+ "היה התלם הזה מרוח אחת לא ישחוט בה, ואם שחט דרך הרוח שאין הפגימה ניכרת בה שחיטתו כשרה.",
+ "כיצד סכין שתבדק בהולכה ולא תרגיש שיש בה פגם וכשתחזיר אותה בהבאה תרגיש שיש בה פגם, אם שחט בה דרך הולכה ולא הביא שחיטתו כשרה, ואם הביא שחיטתו פסולה.",
+ "סכין שהיא עולה ויורדת כנחש ואין בה פגם שוחטין בה לכתחלה, וסכין שפיה חלק ואינה חדה הואיל ואין בה פגם שוחטין בה ואע\"פ שהוליך והביא בה כל היום עד ששחטה שחיטתו כשרה.",
+ "סכין חדה שהושחזה והרי אינה חלקה אלא מגעתה כמגע ראש השיבולת שהוא מסתבך באצבע, הואיל ואין בה פגם שוחטין בה.",
+ "התולש קנה או שן או שקצץ צור או צפורן והרי הן חדין ואין בהן פגם שוחטין בהן, ואם נעצן בקרקע לא ישחוט בהן כשהן נעוצין, ואם שחט שחיטתו כשרה.",
+ "שחט בהן כשהן מחוברין מתחלת ברייתן קודם שיעקור אותן שחיטתו פסולה, ואע\"פ שאין בהם פגם.",
+ "לקח לחי בהמה שיש בו שינים חדות ושחט בהן שחיטתו פסולה, מפני שהן כמגל, אבל בשן אחת הקבועה בלחי שוחט בה לכתחלה ואע\"פ שהיא קבועה בו.",
+ "ליבן הסכין באור ושחט בה שחיטתו כשרה, סכין שצדה אחד מגל וצדה השני יפה לא ישחוט בצד היפה לכתחלה גזרה שמא ישחוט בצד האחר, ואם שחט הואיל ובצד היפה שחט שחיטתו כשרה.",
+ "השוחט צריך שיבדוק הסכין בחודה ומצד זה ומצד זה, וכיצד בודקה מוליכה ומביאה על בשר אצבעו ומוליכה ומביאה על צפורנו משלש רוחותיה שהן פיה ושני צדדיו כדי שלא יהיה בה פגם כלל ואח\"כ ישחוט בה.",
+ "וצריך לבדוק כן אחר השחיטה שאם מצא בה פגם אחר השחיטה הרי זו ספק נבלה שמא בעור נפגמה וכששחט הסימנים בסכין פגומה שחט, לפיכך השוחט בהמות רבות או עופות רבים צריך לבדוק בין כל אחת ואחת שאם לא בדק ובדק באחרונה ונמצאת סכין פגומה הרי הכל ספק נבלות ואפילו הראשונה.",
+ "בדק הסכין ושחט בה ולא בדקה אחר שחיטה, ושבר בה עצם או עץ וכיוצא בהן ואחר כך בדק ומצאה פגומה שחיטתו כשרה, שחזקת הסכין שנפגמה בדבר הקשה ששבר בה, וכן אם פשע ולא בדק הסכין או שאבדה הסכין עד שלא יבדוק שחיטתו כשרה.",
+ "כל טבח שלא בדק הסכין שלו ששוחט בה לפני חכם ושחט בה לעצמו בודקין אותה, אם נמצאת יפה ובדוקה מנדין אותו לפי שיסמוך על עצמו פעם אחרת ותהיה פגומה וישחוט בה, ואם נמצאת פגומה מעבירין אותו ומנדין אותו ומכריזין על כל בשר ששחט שהוא טרפה.",
+ "כמה הוא אורך הסכין ששוחט כל שהוא, והוא שלא יהיה דבר דק שנוקב ואינו שוחט כמו ראש האיזמל הקטן וכיוצא בו.",
+ "ומתי שוחטין, בכל זמן בין ביום בין בלילה והוא שתהיה אבוקה עמו כדי שיראה מה יעשה, ואם שחט באפילה שחיטתו כשרה.",
+ "השוחט ביום הכפורים או בשבת בשוגג אע\"פ שאילו היה מזיד היה מתחייב בנפשו או מתחייב מלקות על יום הכפורים שחיטתו כשרה."
+ ],
+ [
+ "בכל מקום מותר לשחוט חוץ מן העזרה, שאין שוחטין בעזרה אלא קדשי מזבח בלבד, אבל החולין אסור לשוחטן בעזרה בין בהמה בין חיה בין עוף וכן הוא אומר בבשר תאוה כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' וגו' וזבחת מבקרך ומצאנך וגו' ואכלת בשעריך, הא למדת שאין שוחטין בשר תאוה אלא חוץ למקום אשר בחר ה'.",
+ "וזה שנשחט חוץ למקום הוא שמותר לאכלו בכל השערים, אבל השוחט חולין בעזרה אותו הבשר טהור ואסור בהנייה כבשר בחלב וכיוצא בו, וקוברים אותו ואפרו אסור אפילו שחט לרפואה או לאכילת עכו\"ם או להאכיל לכלבים, אבל הנוחר בעזרה, והמעקר, ועכו\"ם ששחט, והשוחט ונמצא טרפה, והשוחט בהמה חיה ועוף הטמאים בעזרה הרי אלו כולן מותרין בהנייה.",
+ "ולא בהמה וחיה בלבד, אלא כל החולין אסור להכניסן לעזרה אפילו בשר שחוטה או פירות ופת אם עבר והכניסן מותרין באכילה כשהיו, ודברים אלו כולן דברי קבלה הן, וכל השוחט חולין בעזרה או האוכל כזית מבשר חולין שנשחטו בעזרה מכין אותו מכת מרדות.",
+ "האומר בהמה זו שלמים וולדה חולין, אם נשחטה בעזרה ולדה מותר באכילה לפי שאינו יכול לשחוט אותו בריחוק מקום.",
+ "אין שוחטין לתוך ימים ונהרות שמא יאמרו עובד מים הוא זה ונראה כמקריב למים, ולא ישחוט לכלי מלא מים שמא יאמרו לצורה שתראה במים שחט, ולא ישחוט בתוך כלים ולא לתוך הגומא שכן דרך עובדי עכו\"ם, ואם שחט שחיטתו כשרה.",
+ "שוחטין לכלי מים עכורין שאין הצורה נראית בהן, וכן שוחט חוץ לגומא והדם שותת ויורד לגומא, ובשוק לא יעשה כן שמא יחקה את המינים, ואם שחט לגומא בשוק אסור לאכול משחיטתו עד שיבדקו אחריו שמא מין הוא, ומותר לשחוט על דופן הספינה והדם שותת על הדופן ויורד למים ומותר לשחוט על גבי הכלים.",
+ "כיצד שוחטין מותח את הצואר ומוליך הסכין ומביאה עד ששוחט, בין שהיתה הבהמה רבוצה בין שהיתה עומדת ואחז בערפה והסכין בידו מלמטה ושחט הרי זו כשירה.",
+ "נעץ את הסכין בכותל והעביר הצואר עליה עד שנשחט שחיטתו כשרה, והוא שיהיה צואר הבהמה למטה וסכין למעלה, שאם היה צואר בהמה למעלה מן הסכין שמא תרד הבהמה בכובד גופה ותחתך בלא הולכה והבאה ואין זו שחיטה כמו שיתבאר, לפיכך אם היה עוף בין שהיה צוארו למעלה מן הסכין הנעוצה או למטה ממנו שחיטתו כשרה.",
+ "השוחט והוליך את הסכין ולא הביאה או הביאה ולא הוליכה ושחט שחיטתו כשרה, הוליך והביא עד שחתך הראש והתיזו שחיטתו כשרה, הוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך והתיז את הראש בהולכה בלבד או בהבאה בלבד, אם יש בסכין כמלא שני צוארים מצוארי הנשחט שחיטתו כשרה ואם לאו שחיטתו פסולה, שחט שני ראשים כאחד שחיטתו כשרה.",
+ "שנים שאחזו בסכין אפילו אחד מצד זה ושני מצד אחר כנגדו ושחטו שחיטתן כשרה, וכן שנים שאחזו שני סכינין ושחטו כאחד בשני מקומות בצואר שחיטתן כשרה, ואפילו שחט זה הושט בלבד או רובו והשני שחט במקום אחר הקנה או רובו הרי שחיטה זו כשרה ואע\"פ שאין השחיטה כולה במקום אחד, וכן שחיטה העשויה כקולמוס ושחיטה העשויה כמסרק כשרה.",
+ "אין שחיטת החולין צריכה כוונה אלא אפילו שחט כמתעסק או דרך שחוק או שזרק סכין לנועצה בכותל ושחטה בהליכתה הואיל והשחיטה כראוי במקומה ושיעורה הרי זו כשירה.",
+ "לפיכך חרש או שוטה או קטן או שכור שנתבלבלה דעתו ומי שאחזתו רוח רעה ששחטו ואחרים רואין אותם שהשחיטה כתיקנה הרי זו כשרה, אבל סכין שנפלה ושחטה אע\"פ ששחטה כדרכה הרי זו פסולה שנאמר וזבחת עד שיהיה הזובח אדם ואע\"פ שאינו מתכוון לשחיטה.",
+ "גלגל של אבן או של עץ שהיתה הסכין קבועה בו וסבב אדם את הגלגל ושם צואר העוף או הבהמה כנגדו עד שנשחט בסביבת הגלגל הרי זו כשירה, ואם המים הן המסבבין את הגלגל ושם את הצואר כנגדו בשעה שסבב ונשחט הרי זו פסולה, ואם פטר אדם את המים עד שבאו וסבבו את הגלגל ושחט בסביבתו הרי זו כשרה שהרי מכח אדם בא, במה דברים אמורים בסביבה ראשונה שהיא מכח האדם אבל מסביבה שנייה ולאחריה אינה מכח האדם אלא מכח המים בהילוכן.",
+ "השוחט לשם הרים לשם גבעות לשם ימים לשם נהרות לשם מדברות אע\"פ שלא נתכוון לעבדן אלא לרפואה וכיוצא בה מדברי הבאי שאומרין העכו\"ם הרי שחיטתו פסולה, אבל אם שחט לשם מזל הים או מזל ההר או לכוכבים ומזלות וכיוצא בהן הרי זו אסורה בהנייה ככל תקרובת עכו\"ם.",
+ "השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעכו\"ם או להקטיר חלבה לעכו\"ם הרי זו אסורה, שלמדין מחשבה בחוץ בחולין ממחשבת הקדשים בפנים, שמחשבה כזו פוסלת בהן כמו שיתבאר בהלכות פסולי המוקדשין.",
+ "שחטה ואחר כך חשב לזרוק דמה לעכו\"ם או להקטיר חלבה לעכו\"ם הרי זו אסורה מספק, שמא סופו הוכיח על תחלתו ובמחשבה כזו שחט.",
+ "השוחט לשם קדשים שמתנדבין ונידרים כמותן שחיטתו פסולה שזה כשוחט קדשים בחוץ, שחט לשם קדשים שאינן באין בנדר ונדבה שחיטתו כשרה.",
+ "כיצד השוחט לשם עולה לשם שלמים לשם תודה לשם פסח שחיטתו פסולה, הואיל והפסח מפריש אותו בכל השנה בכל עת שירצה הרי הוא דומה לדבר הנידר והנידב, שחט לשם חטאת לשם אשם ודאי לשם אשם תלוי לשם בכור לשם מעשר לשם תמורה שחיטתו כשרה.",
+ "היה מחוייב חטאת ושחט ואמר לחטאתי שחיטתו פסולה, היה לו קרבן בתוך ביתו ושחט ואמר לשם תמורת זבחי שחיטתו פסולה שהרי המיר בו.",
+ "האשה ששחטה לשם עולת יולדת ואמרה זו לעולתי שחיטתה כשרה, שאין עולת יולדת באה בנדר ונדבה והרי אינה יולדת שנתחייבה בעולה, ואין חוששין לה שמא הפילה, שכל המפלת קול יש לה, אבל השוחט לשם עולת נזיר אע\"פ שאינו נזיר שחיטתו פסולה שעיקר הנזירות נדר מן הנדרים.",
+ "שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד מתכוין לשם דבר שהשוחט לו שחיטתו אסורה, והשני לא היתה לו כוונה כלל ואפילו נתכוון לשם דבר המותר להתכוין לו הרי זו פסולה, וכן אם שחט זה אחר זה והתכוון האחד מהן לשם דבר הפסול פוסל, במה דברים אמורים כשהיה לו בה שותפות אבל אם אין לו בה שותפות אינה אסורה, שאין אדם מישראל אוסר דבר שאינו שלו שאין כונתו אלא לצערו.",
+ "ישראל ששחט לעכו\"ם אע\"פ שהעכו\"ם מתכוין לכל מה שירצה שחיטתו כשרה, שאין חוששין אלא למחשבת הזובח לא למחשבת בעל הבהמה, לפיכך עכו\"ם ששחט לישראל אפילו היה קטן שחיטתו נבלה כמו שיתבאר.."
+ ],
+ [
+ "חמשה דברים מפסידין את השחיטה, ועיקר הלכות שחיטה להזהר בכל אחת מהן, ואלו הן: שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה, ועיקור.",
+ "שהייה כיצד הרי שהתחיל לשחוט והגביה ידו קודם שיגמור השחיטה ושהה בין בשוגג בין במזיד בין באונס וחזר הוא או אחר וגמר את השחיטה, אם שהה כדי שיגביה את הבהמה וירביצנה וישחוט שחיטתו פסולה, ואם שהה פחות מכדי זה שחיטתו כשרה.",
+ "היתה בהמה דקה שיעור שהייתה כדי שיגביה בהמה דקה וירביצנה וישחוט, ואם היתה גסה כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט, ובעוף כדי שיגביה בהמה דקה וירביצנה וישחוט.",
+ "שחט מעט ושהה מעט וחזר ושחט מעט ושהה מעט עד שגמר השחיטה ולא שהה בפעם אחת שיעור השהייה אבל כשתחשוב כל זמן השהיות יצטרף מכולן שיעור שהייה הרי זו ספק נבלה, וכן אם שהה כדי שיגביהנה וירביצנה וכדי שישחוט כמו מיעוט הסימנין בלבד לא כדי שישחוט שחיטה גמורה הרי זו ספק נבלה.",
+ "שחט רוב אחד בעוף או רוב שנים בבהמה אע\"פ ששהה חצי היום וחזר וגמר חתיכת הסימנין הרי זו מותרת, מאחר שנשחט בה כשיעור הרי זה כמחתך בשר השחוטה.",
+ "שחט בקנה לבדו חציו או מיעוטו ושהה זמן מרובה הרי זה חוזר וגומר השחיטה אין בכך כלום, אבל אם שחט רוב הקנה או שנקב בושט כל שהוא ושהה כשיעור בין שחזר וגמר השחיטה שהתחיל בין ששחט שחיטה גמורה במקום אחר הרי זו פסולה, מפני שהבהמה או העוף שנפסק רוב הקנה שלה או שניקב הושט במשהו נבלה ואין השחיטה מועלת בה כמו שיתבאר.",
+ "הנה נתבאר לך שאין שהייה בקנה בעוף כלל, שאם שחט רוב הקנה ושהה כבר נגמרה שחיטתו כשחזר וגמר מחתך בשר הוא, ואם שחט במיעוט הקנה ושהה הרי זה חוזר ושוחט כל זמן שירצה שאינה נאסרת משום נבלה עד שיפסק רוב הקנה.",
+ "שחט העוף ושהה בו ואינו יודע אם ניקב הושט או לא ניקב חוזר ושוחט הקנה לבדו במקום אחר ומניחו עד שימות ובודק הושט מבפנים, אם לא נמצאת בו טיפת דם בידוע שלא ניקב וכשרה.",
+ "חלדה כיצד, כגון שהכניס הסכין בין סימן לסימן בין שפסק הסימן העליון למעלה בין ששחט התחתון למטה שהוא דרך שחיטה הרי זו פסולה.",
+ "הכניס את הסכין תחת העור ושחט שני הסימנים כדרכן, או שהחליד את הסכין תחת צמר מסובך, או שפרס מטלת /מטלית/ על הסכין ועל הצואר ושחט תחת המטלת הואיל ואין הסכין גלויה הרי זו ספק נבלה, וכן אם שחט מיעוט הסימנים בהחלדה וגמר השחיטה שלא בהחלדה הרי זו ספק נבלה.",
+ "דרסה כיצד, כגון שהכה בסכין על הצואר כדרך שמכין בסייף וחתך הסימנין בבת אחת בלא הולכה ולא הובאה, או שהניח הסכין על הצואר ודחק וחתך למטה כחותך צנון או קישות עד שחתך הסימנין הרי זו פסולה.",
+ "הגרמה כיצד, זה השוחט בקנה למעלה במקום שאינו ראוי לשחיטה, וכמו שני חטים יש בסוף הקנה למעלה בטבעת גדולה, שחט בתוך החטים אם שייר מהן כל שהוא למעלה הרי זו כשרה, שהרי שחט משיפוי כובע ולמטה, והוא מן המקום הראוי לשחיטה, ואם לא שייר מהן כלום אלא שחט למעלה מהן הרי זו מוגרמת ופסולה.",
+ "שחט רוב האחד או רוב השנים והשלים השחיטה בדרסה או בהגרמה הרי זו כשרה שהרי נשחט השיעור כראוי, הגרים בתחלה שליש ושחט שני שלישים הרי זו כשרה, שחט שליש והגרים שליש וחזר ושחט שליש האחרון כשרה, הגרים שליש ושחט שליש וחזר והגרים שליש האחרון הרי זו פסולה, ואם דרס או החליד בין בשליש הראשון בין בשליש האמצעי הרי זו פסולה.",
+ "עיקור כיצד, כגון שנעקרה הגרגרת והיא הקנה או הושט ונשמט אחד מהן או שניהן קודם גמר שחיטה, אבל אם שחט אחד בעוף או רובו ואח\"כ נשמט הסימן השני שחיטתו כשרה.",
+ "נשמט אחד מהן ואחר כך שחט את השני שחיטתו פסולה, שחט אחד מהן ונמצא השני שמוט ואין ידוע אם קודם שחיטה נשמט או אחר שחיטה הרי זו ספק נבלה.",
+ "נמצא הסימן השחוט שמוט הרי זו כשרה, שודאי אחר שחיטה נעקר, שאילו נעקר קודם שחיטה היה מתדלדל ולא נשחט.",
+ "במה דברים אמורים שלא תפס הסימנין בידו כששחט, אבל אם תפסן ושחט אפשר שתשחט אחר העיקור ולפיכך אם נמצאת שמוטה ושחוטה הרי זו ספק נבלה.",
+ "כל מקום שאמרנו בשחיטה פסולה הרי זו נבלה, ואם אכל ממנה כזית לוקה משום אוכל נבלה שאין מוציא מידי נבלה אלא שחיטה כשרה כאשר צוה משה רבינו ע\"ה =עליו השלום= כמו שביארנו, וכל ספק בשחיטה הרי הוא ספק נבלה והאוכל ממנה מכין אותו מכת מרדות.",
+ "בהמה שניטל ירך שלה וחללה עמה עד שתראה חסרה כשתרבץ הרי זו נבלה, כמו שנחתך חציה ונחלקה לשני גופות ואין השחיטה מועלת בה, וכן אם נשברה מפרקת ורוב בשר עמה או שנקרעה מגבה כדג או שנפסק רוב הקנה או שניקב הושט בכל שהוא במקום הראוי לשחיטה הרי זו נבלה מחיים ואין השחיטה מועלת בה, ואחד הבהמה ואחד העוף בכל הדברים האלה.",
+ "שני עורות יש לו לושט, החיצון אדום והפנימי לבן, ניקב האחד מהן בלבד כשרה, ניקבו שניהן בכל שהוא במקום הראוי לשחיטה הרי זו נבלה, ובין שנשחטה במקום הנקב בין שנשחטה במקום אחר אין השחיטה מועלת בה, ניקבו שניהם זה שלא כנגד זה נבלה.",
+ "ניקב הושט ועלה בו קרום וסתמו אין הקרום כלום והרי הוא נקוב כשהיה, נמצא קוץ עומד בושט הרי זו ספק נבלה שמא ניקב הושט ועלה קרום במקום הנקב ואינו נראה, אבל אם נמצא הקוץ לאורכו בושט אין חוששין לו שרוב הבהמות המדבריות אוכלות הקוצים תמיד.",
+ "ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים, כיצד הופכו ובודק אם נמצא עליו טיפת דם בידוע שהיה נקוב.",
+ "גרגרת שנפסק רוב חללה במקום הראוי לשחיטה הרי זו נבלה, וכן אם ניקבה כאיסר, ניקבה נקבים קטנים אם נקבים שאין בהן חסרון הם מצטרפין לרובה ואם נקבים שיש בהם חסרון מצטרפין לכאיסר, וכן אם ניטלה ממנה רצועה מצטרפת לכאיסר, ובעוף כל שאילו מקפל הרצועה או הנקבים שיש בהן חסרון ומניחן על פי הקנה אם חופה את רובו נבלה ואם לאו כשרה.",
+ "ניקבה הגרגרת נקב מפולש משני צדדיה כדי שיכנס איסר לרחבו נבלה, נסדקה לארכה אפילו לא נשתייר מן המקום הראוי בה לשחיטה אלא משהו למעלה ומשהו למטה כשרה.",
+ "גרגרת שניקבה ואין ידוע אם קודם שחיטה ניקבה או אחר שחיטה ניקבה, נוקבין אותה עתה במקום אחר ומדמין הנקב לנקב אם נדמה לו מותרת, ואין מדמין אלא מחוליא גדולה לחוליא גדולה או מקטנה לקטנה, אבל לא מקטנה לגדולה שכל הקנה חליות חליות הוא ובין כל חוליא וחוליא חוליא אחת קטנה משתיהן ורכה."
+ ],
+ [
+ "ישראל שאינו יודע חמשה דברים שמפסידין את השחיטה וכיוצא בהן מהלכות שחיטה שביארנו ושחט בינו לבין עצמו אסור לאכול משחיטתו, לא הוא ולא אחרים, והרי זו קרובה לספק נבלה והאוכל ממנה כזית מכין אותו מכת מרדות.",
+ "ואפילו שחט בפנינו ארבע וחמש פעמים שחיטה כשרה והרי שחיטה זו ששחט בינו לבין עצמו שחיטה נכונה וגמורה אסור לאכול ממנה, הואיל ואינו יודע דברים המפסידים אפשר שיפסיד השחיטה והוא אינו יודע כגון שישהה או ידרוס או ישחוט בסכין פגומה וכיוצא באלו בלא כונתו.",
+ "ישראל שיודע הלכות שחיטה הרי זה לא ישחוט בינו לבין עצמו לכתחלה עד שישחוט בפני חכם פעמים רבות עד שיהיה רגיל וזריז, ואם שחט תחלה בינו לבין עצמו שחיטתו כשרה.",
+ "היודע הלכות שחיטה ושחט בפני חכם עד שנעשה רגיל הוא הנקרא מומחה וכל המומחין שוחטין לכתחלה בינן לבין עצמן ואפילו נשים ועבדים אם היו מומחין הרי אלו שוחטין לכתחלה.",
+ "חרש שוטה וקטן ושכור שנתבלבלה דעתו ששחטו שחיטתן פסולה מפני שאין בהן דעת שמא יקלקלו, לפיכך אם שחטו בפני היודע וראה אותן ששחטו כהוגן שחיטתן כשרה.",
+ "מי שאינו יודע אצלנו ששחט בינו לבין עצמו שואלין אותו, אם נמצא יודע עיקרי הלכות שחיטה שחיטתו כשרה.",
+ "הרי שראינו ישראלי מרחוק ששחט והלך לו ולא ידענו אם יודע אם אינו יודע הרי זו מותרת, וכן האומר לשלוחו צא ושחוט לי ומצא הבהמה שחוטה ואין ידוע אם שלוחו שחטה או אחר הרי זו מותרת, שרוב המצויין אצל שחיטה מומחין הן.",
+ "אבד לו גדי או תרנגול ומצאו שחוט בבית מותר, שרוב המצויין אצל שחיטה מומחים הן, מצאו בשוק אסור שמא נתנבל ולפיכך הושלך, וכן אם מצאו באשפה שבבית אסור.",
+ "מומחה שנשתתק והרי הוא מבין ושומע ודעתו נכונה הרי זה שוחט לכתחלה, וכן מי שאינו שומע הרי זה שוחט.",
+ "הסומא לא ישחוט לכתחלה אלא אם כן אחרים רואים אותו ואם שחט שחיטתו כשרה.",
+ "עכו\"ם ששחט אע\"פ ששחט בפני ישראל בסכין יפה ואפילו היה קטן שחיטתו נבלה ולוקה על אכילתה מן התורה, שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו, מאחר שהזהיר שמא יאכל מזבחו אתה למד שזבחו אסור ואינו דומה לישראל שאינו יודע הלכות שחיטה.",
+ "וגדר גדול גדרו בדבר שאפילו עכו\"ם שאינו עובד ע\"ז שחיטתו נבלה.",
+ "התחיל העכו\"ם לשחוט מיעוט סימנין וגמר ישראל או התחיל ישראל וגמר העכו\"ם פסולה, ישנה לשחיטתו מתחלה ועד סוף, אבל אם שחט העכו\"ם דבר שאינו עושה אותו נבלה כגון ששחט חצי הגרגרת בלבד וגמר ישראל הרי זו כשרה.",
+ "ישראל מומר לעבירה מן העבירות שהיה מומחה הרי זה שוחט לכתחלה וצריך ישראל כשר לבדוק את הסכין ואח\"כ יתננה למומר זה לשחוט בה מפני שחזקתו שאינו טורח לבדוק, ואם היה מומר לעבודה זרה או מחלל שבת בפרהסיא או אפיקורוס והוא הכופר בתורה ובמשה רבינו כמו שביארנו בהלכות תשובה הרי הוא כעכו\"ם ושחיטתו נבלה.",
+ "מי שהוא פסול לעדות בעבירה מן העבירות של תורה הרי זה שוחט בינו לבין עצמו אם היה מומחה, שאינו מניח דבר מותר ואוכל דבר איסור שזו חזקה היא על כל ישראל ואפילו הרשעים מהן.",
+ "אלו הצדוקין והבייתוסין ותלמידיהן וכל הטועים אחריהן שאינן מאמינים בתורה שבעל פה שחיטתן אסורה, ואם שחטו בפנינו הרי זו מותרת, שאין איסור שחיטתן אלא שמא יקלקלו והם אינן מאמינין בתורת השחיטה לפיכך אינן נאמנין לומר לא קלקלנו.",
+ "כשהיו ישראל במדבר לא נצטוו בשחיטת החולין אלא היו נוחרין או שוחטין ואוכלין כשאר האומות, ונצטוו במדבר שכל הרוצה לשחוט לא ישחוט אלא שלמים שנאמר איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור וגו' ואל פתח אהל מועד וגו' למען אשר יביאו וגו' וזבחו זבחי שלמים לה' וגו', אבל הרוצה לנחור ולאכול במדבר היה נוחר.",
+ "ומצוה זו אינה נוהגת לדורות אלא במדבר בלבד בעת היתר הנחירה, ונצטוו שם שכשיכנסו לארץ תאסר הנחירה ולא יאכלו חולין אלא בשחיטה, וישחטו בכל מקום לעולם חוץ לעזרה שנאמר כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' אלהיך וגו', וזו היא המצוה הנוהגת לדורות לשחוט ואחר כך יאכל.."
+ ],
+ [
+ "כבר ביארנו בהלכות איסורי מאכלות שהטרפה האמורה בתורה היא הנוטה למות, ולא נאמר טריפה אלא שדבר הכתוב בהווה כגון שטרפה ארי וכיוצא בו ושברה ועדיין לא מתה.",
+ "ויש שם חלאים אחרים אם יארעו לה תחשב טריפה והן הלכה למשה מסיני, ושמונה מיני טרפות נאמרו לו למשה בסיני ואלו הן: דרוסה, נקובה, חסרה, נטולה, פסוקה, קרועה, נפולה, ושבורה.",
+ "אע\"פ שכולן הלכה למשה מסיני הן, הואיל ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה החמירו בה, וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור, ושאר שבעה מיני טרפות יש בהן ספקין מותרים כמו שיתבאר.",
+ "הדרוסה הוא שיטרוף הארי וכיוצא בו הבהמה וידרוס עליה בידו, או ידרוס הנץ והנשר וכיוצא בהן על העוף, ואין דריסה בבהמה גסה ובחיה גסה אלא לארי בלבד, ובבהמה דקה מן הזאב ולמעלה, ובגדיים וטלאים אפילו חתול ושועל ונמייה וכיוצא בהן יש להן דריסה וכל שכן בעופות.",
+ "והנץ יש לו דריסה ואפילו בעוף גדול ממנו, אבל שאר עופות הדורסים יש להן דריסה בעוף שכמותן, ואין להן דריסה בעוף שהוא גדול מהן.",
+ "ויש לחולדה דריסה בעופות, וכלב אין לו דריסה כל עיקר לא בעוף ולא בבהמה וחיה, והנץ יש לו דריסה בגדיים וטלאים והוא שיקוב בצפרניו לבית החלל.",
+ "אין דריסה אלא ביד הטורף אבל ברגליו אין חוששין לה, ואין דריסה אלא בצפורן אבל בשן אין חוששין לה אלא אם כן נקב עד בית החלל בודקין שמא נקב אחד מן האיברים שנטרפת בנקיבתן, ואין דריסה אלא בכוונת הטורף, אבל אם נפל הדורס ונשתקעו צפרניו בנטרף אין זו דריסה, ואין דריסה אלא מחיים, אבל אם דרס ונהרג ועדיין ידו בדרוסה ולא שמט צפרניו ממנה אלא אחר מותו אין חוששין לה.",
+ "וכיצד דין הדרוסה, כל מקום שאמרנו חוששין לה שוחטין את הנטרף ובודקין כל החלל שלו מכף הירך עד הקדקד, אם נמצאת כולה שלימה מכל מיני טרפות ולא נמצא בה רושם הדריסה הרי זו מותרת, ואם נמצא בה רושם הדריסה הרי זו טריפה ואסורה מן התורה.",
+ "אי זה הוא רושם הדריסה, שיאדים הבשר כנגד בני מעים ואם נמוק הבשר כנגד בני מעים עד שנעשה כבשר שהרופא גוררו מן החבורה, רואין אותו הבשר כאילו חסר וטרפה.",
+ "ואם דרס בסימנין משיאדימו טריפה ודריסתן במשהו כיון שהאדים בהן כל שהוא מחמת דריסה טריפה.",
+ "ספק דרוסה אסורה עד שתבדק כדרוסה ודאית, כיצד ארי שנכנס לבין שוורים ונמצא צפורן בגבו של אחד מהן חוששין שמא ארי דרסו, ואין אומרים שמא בכותל נתחכך, וכן שועל או נמייה שנכנס לבין העופות והוא שותק והן מקרקרין חוששין שמא דרס, אבל אם היה הוא נוהם והם מקרקרין מיראתו ומנהימתו הן מקרקרין, וכן אם קטע ראש אחד מהן הנה נח רגזו, וכן אם שתק הוא והם אין חוששין שאילו הזיק היו מקרקרין.",
+ "ספק שנכנס לכאן טורף או לא נכנס, או שראינו ולא נודע אם זה מן הטורפין או אינו מן הטורפין אין חוששין, וכן עוף שנכנס לבין העצים או לבין הקנים ויצא וראשו מנטף דם או צוארו אין חוששין לו שמא נטרף אלא אומרים שמא בעצים ניזק.."
+ ],
+ [
+ "נקובה כיצד, אחד עשר איברים הן שאם ניקב אחד מהן לחללו במשהו טרפה ואלו הן: תרבץ הושט, וקרום של מוח הראש, והלב עם הקנה שלו, והמרה, וקנה הכבד, והקיבה, והכרס, והמסס, ובית הכוסות, והדקין, והריאה עם הקנה שלה.",
+ "תרבץ הושט כבר ביארנו שיעורו ושהוא המקום מן הושט שאינו ראוי לשחיטה למעלה מן הושט אם ניקב לחללו במה שהוא טריפה.",
+ "שני קרומות יש למוח שבראש, אם ניקב העליון הסמוך לעצם בלבד הרי זו מותרת, ואם ניקב התחתון הסמוך למוח טרפה, ומשיתחיל המוח להמשך לשדרה והוא מחוץ לפולין שהן תחלת העורף יהיה לקרומו דין אחר, ואם ניקב חוץ לפולין מותר.",
+ "המוח עצמו שניקב או נתמעך והקרום קיים כשרה, ואם נשפך כמים או נמס כדונג טריפה.",
+ "הלב שניקב לבית חללו, בין לחלל גדול שבשמאל בין לחלל קטן שבימין טרפה, אבל אם ניקב בשר הלב ולא הגיע לחללו מותר, וקנה הלב והוא המזרק הגדול שיוצא ממנו לריאה הרי הוא כלב ואם ניקב לחללו במשהו טריפה.",
+ "מרה שניקבה וכבד סותמה מותרת, ואם לא נסתם הנקב אע\"פ שהוא סמוך לכבד טרפה.",
+ "נזייה שנמצאת במרה אם היתה כמו גרעינה של תמרה שאין ראשה חד מותרת, ואם ראש חד כגרעינת הזית אסורה, שהרי ניקבה אותה כשנכנסה, וזה שלא יראה הנקב מפני שהוגלד פי המכה.",
+ "קני הכבד והן המזרקין שבו שבהן הדם מתבשל, אם ניקב אחד מהן במשהו טרפה, לפיכך מחט שנמצאת בחיתוך הכבד אם היתה מחט גדולה והיה הקצה החד שלה לפנים בידוע שניקבה כשנכנסה ואם היה הראש העגול לפנים אומרין דרך סימפונות הלכה ומותרת.",
+ "היתה מחט קטנה הרי זה טרפה מפני ששני ראשיה חדין ודאי ניקבה, ואם נמצאת בסימפון הגדול שבכבד והוא הקנה הרחב שבאמצע שבו נכנס המאכל לכבד הרי זה מותרת, ובשר כבד שהתליע מותרת.",
+ "קיבה שניקבה וחלב טהור סותם את הנקב מותרת, וכן כל נקב שהבשר או החלב המותר באכילה סותם אותו הרי זה מותר, חוץ מחלב הלב והקרום שעל הלב כולו, והמחיצה שבאמצע הבטן המבדלת בין איברי המאכל ואיברי הנשימה, והיא שקורעין אותה ואחר כך תראה הריאה, והיא הנקראת טרפש הכבד, והמקום הלבן שבאמצעה, וחלב המעי האחרון שבאיברים אלו, אין מגינין לפי שהן קשין, ונקב שנסתם באחד מהן אינו כסתום, וחלב חיה שכנגדו בבהמה אסור אינו סותם אע\"פ שהוא מותר באכילה.",
+ "כרס שניקב טריפה, ואין לו דבר שיסתום אותו, שהרי החלב שעליו אסור, וכן המסס ובית הכוסות שניקב אחד מהן לחוץ טרפה, ואם נקב אחד מהן לתוך חלל חבירו מותרת.",
+ "מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד כשירה, ואם נקבה נקב מפולש לתוך חלל בית הכוסות, ונמצאת טיפת דם במקום הנקב טרפה שודאי קודם שחיטה ניקב, אבל אם אין דם במקום הנקב הרי זה מותר שודאי אחר שחיטה דחקה המחט ונקבה.",
+ "בהמה שהלעיטה דבר שנוקב בני מעיה כגון קורט של חלתית וכיוצא בו טרפה שודאי נוקב, ואם היה ספק נוקב ספק אינו נוקב תבדק, כל אחד מן בני המעים שפסולת המאכל סובבת בהן והן הנקראים דקין שניקב טרפה, ויש מהן מלופפין ומוקפין זו לפנים מזו בעיגול כמו נחש שנכרך ואלו הן הנקראים הדרא דכנתה אם ניקב אחד מהן לחבירו כשירה, שהרי חבירו מגין עליו.",
+ "ומעים שניקבו וליחה סותמתן טריפה שאין זו סתימה עומדת, בני מעים שבא זאב או כלב וכיוצא בהן ונטלן והרי הן נקובין אחר שהניחן תולין בו ומותרת ואין אומרין שמא במקום נקב ניקב, נמצאו נקובין ולא נודע אם קודם שחיטה ניקבו אם אחר שחיטה נוקבין בהן נקב אחר ומדמין לו, אם היה הנקב הראשון כמותו כשרה, ואם היה ביניהן שינוי קודם שחיטה ניקב וטרפה, ואם משמשו הידים בנקב הספק כך צריך למשמש בנקב שמדמין לו ואחר כך עורכין זה לזה.",
+ "בני מעיים שיצאו לחוץ ולא ניקבו מותרת ואם נתהפכו אף על פי שלא ניקבו טרפה, שאי אפשר שיחזרו כמות שהיו אחר שנהפכו ואינה חיה.",
+ "המעי האחרון שהוא שוה ואין בו עיקום והוא שהרעי יוצא בו מן הערוה והוא דבוק בין עיקרי היריכים הוא הנקרא חלחולת אם ניקב במשהו טרפה כשאר המעים, במה דברים אמורים שניקב לחלל הבטן אבל אם נקב במקום הדבוק ביריכים מותרת ואפילו נטל ממנו מקום הדבק כולו מותרת והוא שישתייר מארכו בשור כמו ארבע אצבעות.",
+ "העוף אין לו כרס ולא המסס ולא בית הכוסות, אבל יש לו כנגדן זפק וקרקבן, וכל הטרפות שוות הן בבהמה חיה ועוף, וזפק שניקב גגו במשהו טרפה ואי זהו גגו של זפק זה שימתח עם הושט כשיאריך העוף צוארו אבל שאר הזפק שניקב מותר.",
+ "שני כיסין יש בקרקבן, החיצון אדום כמו בשר, והפנימי לבן כמו עור, ניקב זה בלא זה מותרת עד שינקבו שניהן במשהו, ואם ניקבו שניהן זה שלא כנגד זה מותר.",
+ "הטחול אינו מן האיברין שנקיבתן במשהו ולפיכך לא מנו אותו חכמים בכללן אלא יש לנקב שלו שיעור שאינו שוה בכולו, כיצד הטחול ראשו האחד עבה והשני דק כבריית הלשון, אם ניקב בראש העבה נקב מפולש טרפה, ואם ניקב נקב שאינו מפולש אם נשאר תחתיו כעובי דינר של זהב מותר פחות מכאן הרי הוא כמפולש וטרפה, אבל אם ניקב הדק כשרה.",
+ "כל אבר שאמרו חכמים בו שאם ניקב במשהו טרפה כך אם ניטל כולו טרפה, בין שניטל בחולי או ביד בין שנברא חסר, וכן אם נברא בשני איברים מאותו אבר טרפה שכל היתר כנטול הוא חשוב, כיצד ניטל אחד מן המעים או המרה וכיוצא בהן בין בעוף בין בבהמה טרפה, וכן אם נמצא בהן שתי מררות או שני מעים טרפה וכן כל כיוצא בהן, אבל אם ניטל הטחול או שנמצאו שנים מותרת שאינו בכלל המנויין.",
+ "המעי היתר שתטרף בו הבהמה הוא היתר מתחלתו ועד סופו עד שנמצאו שני מעים זה בצד זה מתחלה ועד סוף כמעי העוף או שהיה המעי יוצא כענף מן הבד והרי הוא מובדל בין בעוף בין בבהמה, אבל אם חזר ונתערב עם המעי ונעשה אחד משני ראשיו והרי שניהם מובדלין באמצע הרי זו מותרת ואין כאן יתר.."
+ ],
+ [
+ "שני קרומות יש על הריאה אם ניקב זה בלא זה מותרת, ואם ניקבו שניהן טרפה אפילו נגלד הקרום העליון כולו והלך לו מותרת, והקנה שניקב מן החזה ולמטה במשהו טרפה, והוא המקום שאינו ראוי לשחיטה בקנה למטה.",
+ "התחיל בשחיטה ושחט כל הקנה ואחר כך ניקבה הריאה ואחר כך גמר השחיטה הרי זו טרפה, הואיל וניקבה קודם גמר שחיטה וכן כל כיוצא בזה.",
+ "אחד מסמפוני ריאה שניקב אפילו ניקב לחבירו טרפה, וריאה שניקבה ועלה קרום במכה ונסתם הנקב אינו כלום, ניקבה האום של ריאה אע\"פ שדופן סותמתה טרפה, ואם ניקבה במקום חתוך האונות שלה והוא המקום שרובצת עליו כשרה.",
+ "במה דברים אמורים כשסתם מקום הנקב שבאונות בשר, אבל אם נסמך הנקב לעצם אינו מגין, ואם היה נקב האונות דבוק בעצם ובבשר מותרת.",
+ "האום של ריאה שנמצאת סמוכה לדופן, בין שהעלת צמחים בין שלא העלת חוששין לה שמא ניקבה, וכיצד עושין בה מפרקין אותה מן הדופן ונזהרין בה שלא תנקב, אם נמצאת נקובה ונמצא בדופן מכה במקום הנקב תולין במכה ואומרים אחר שחיטה ניקבה כשנפרק מן המכה, ואם אין מכה בדופן בידוע שנקב זה בריאה היה קודם השחיטה וטרפה.",
+ "הריאה שנמצא בה מקום אטום כל שהוא שאין הרוח נכנסת בו ואינו נתפח הרי זו כנקובה וטרפה, וכיצד בודקין אותו, קורעין המקום שלא נתפח בשעת נפיחה אם נמצאת בו לחה מותרת שמחמת הלחה לא נכנסה שם הרוח, ואם לא נמצאת בו לחה נותנין עליו מעט רוק או תבן או כנף וכיוצא בהן ונופחין אותה אם נתנדנד כשרה ואם לאו טרפה שאין הרוח נכנסת לשם.",
+ "ריאה שתשמע בה הברה כשנופחין אותה אם ניכר המקום שממנו תשמע ההברה מושיבין עליו רוק או תבן וכיוצא בו, אם נתנדנד בידוע שהיא נקובה וטרפה, ואם לא ניכר המקום מושיבין אותה במים פושרין ונופחין אותה, אם בקבק המים טרפה, ואם לאו בידוע שקרום התחתון בלבד ניקב והרוח תנהג בין שני הקרומות ומפני זה ישמע בה קול דממה בשעת נפיחה.",
+ "זה עיקר גדול יהיה בידך שכל ריאה שנופחין אותה בפושרין ולא יבקבק המים הרי היא שלימה מכל נקב.",
+ "ריאה שנשפכה כקיתון וקרום העליון שלה קיים שלם בלא נקב, אם הסמפונות עומדים במקומם ולא נמוחו כשרה, ואם נמוח אפילו סמפון אחד טרפה, כיצד עושין נוקבין אותה ושופכין אותה בכלי שהוא שוע באבר וכיוצא בו, אם נראה בה חוטין לבנין בידוע שנימוקו הסמפונות וטרפה, ואם לאו בשר הריאה בלבד הוא שנמוק וכשרה.",
+ "ריאה שנמצאו בה אבעבועות אם היו מלאים רוח או מים זכים או לחה הנמשכת כדבש וכיוצא בו או לחה יבשה וקשה אפילו כאבן הרי זו מותרת, ואם נמצאת בהן לחה סרוחה או מים סרוחין או עכורין הרי זו טרפה, וכשמוציא הלחה ובודק אותה צריך לבדוק הסמפון שתחתיה אם נמצא נקוב טרפה.",
+ "ריאה שנמצאו בה שתי אבעבועות סמוכות זו לזו טרפה, שהדבר קרוב הרבה שיש נקב ביניהן ואין להן דרך בדיקה, היתה אחת ונראה כשתים נוקבין האחת אם שפכה לה האחרת אחת היא ומותרת ואם לאו טרפה.",
+ "הריאה שנתמסמסה טרפה, כיצד כגון שנמצאת שלימה וכשתולין אותה תחתך ותפול חתיכות חתיכות, ריאה שנמצאת נקובה במקום שיד הטבח ממשמש מותרת ותולין בידו ואומרין מיד הטבח ניקבה אחר השחיטה, נמצא הנקב במקום אחר ואין ידוע אם קודם שחיטה או אחר שחיטה נוקבין בה נקב אחר ומדמין כשם שעושים בבני מעיים.",
+ "ואין מדמין מריאה של בהמה דקה לריאה של בהמה גסה אלא מדקה לדקה ומגסה לגסה, נמצא הנקב באחד מן האבעבועות הרי זו טרפה ואין אומרין ניקוב אבעבוע אחר ונערוך שאין הדבר ניכר.",
+ "מחט שנמצאת בריאה נופחין אותה אם לא יצא ממנה רוח בידוע שזאת המחט דרך סמפונות נכנסה ולא ניקבה, ואם נתחתכה הריאה קודם נפיחה ונמצאת בה המחט הרי זו אסורה שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה.",
+ "תולעת שהיתה בריאה וניקבה ויצאה והרי הריאה נקובה בתולעת הרי זו מותרת, חזקתה שאחר שחיטה תיקוב ותצא, יש שם מראות שאם נשתנה מראה האבר לאותו המראה הרע הרי הוא כנקוב שאותו הבשר שנשתנו מראיו למראה זה כמת הוא חשוב וכאילו הוא הבשר שנהפך עינו אינו מצוי, וכן הוא אומר ומחית בשר חי בשאת וביום הראות בו בשר חי מכלל ששאר הבשר שנשתנה אינו חי.",
+ "ריאה שנשתנו מראיה, בין מראה כולה בין מראה מקצתה אם נשתנית למראה המותר אפילו נשתנית כולה מותרת, ואם נשתנה למראה האסור אפילו כל שהוא טרפה, שהמראה האסור כנקב הוא חשוב כמו שביארנו.",
+ "וחמש מראות אסורות יש בריאה ואלו הן: שחורה כדיו, או ירוקה כעין כשות, או כעין חלמון ביצה, או כעין חריע, או כמראה הבשר, וחריע הוא הצבע שצובעים בו הבגדים והוא דומה לשערות אדומות מעט ונוטות לירוקה.",
+ "נמצאת כעין חריות של דקל אוסרין אותה מספק שזה קרוב למראה האסור, וכל המראות האלו אין אוסרין בהם עד שנופחים אותה וממרס בה בידו אם נשתנית למראה המותר מותרת, ואם עמדה בעינה אסורה.",
+ "ארבע מראות מותרת /מותרות/ יש בה ואלו הן: שחורה ככחול, או ירוקה כחציר, או אדומה, או כמראה הכבד, ואפילו היתה הריאה כולה טלאים טלאים נקודות נקודות מארבע מראות אלו הרי זו מותרת.",
+ "עוף שנפל לאור והוריק לבו או כבדו או קרקבנו או שהאדימו המעיים שלו בכל שהוא הרי זו טרפה, שכל הירוקים שהאדימו או האדומים שהוריקו מחמת האור בעוף הרי הן כמי שניטלו וטרפה, והוא שיעמדו במראה זה אחר ששלקו אותן מעט וממרסין בהן.",
+ "כל עוף שנמצאת הכבד שלו כמראה בני מעים, או שנשתנו שאר בני מעים ועמדו בשינויין אחר שליקה ומריסה כמו שביארנו בידוע שנפל לאור ונחמרו בני מעיו וטרפה, ולא עוד אלא בני מעים של עוף שלא נמצא בהם שינוי וכשנשלקו נשתנו והאדימו הירוקים והוריקו האדומים, בידוע שנפל לאור ונחמרו בני מעיו וטרפה, וכן הושט שנמצא העור החיצון שלו לבן והפנימי אדום בין בעוף בין בבהמה הרי הוא כאילו אינו וטרפה. ."
+ ],
+ [
+ "חסירה כיצד, שני איברים הן שאם חסר ממניינם טרפה, ואלו הן: הריאה והרגלים, וחמש אונות יש לריאה כשיתלה אותה אדם בידו ופני ריאה כנגד פניו, שלש מן הימין, ושתים מן השמאל, ובצד ימין ממנה כמו אזן קטנה ואינה בצד האונות ויש לה כמו כיס בפני עצמה והיא בתוך הכיס, ואוזן זו קטנה היא הנקרא ורדא מפני שהיא דומה לורד ואינה מן המנין, לפיכך אם לא נמצאת הורדא מותרת, שכך היא דרכה יש בהמות תמצא בהם ויש בהמות לא תמצא בהם, ואם נמצאת נקובה אע\"פ שהכיס שלה סותם את הנקב הרי זו טרפה.",
+ "חסר מנין האונות ונמצאת אחת מן השמאל או שתים מן הימין טרפה, ואם נמצאו שתים בימין וזאת הורדא הרי זו מותרת.",
+ "נתחלפו האונות ונמצאו שלש מן שמאל ושתים מן הימין בלא ורד, או שהיה הורד עם השלש בצד שמאל הרי זו טריפה שהיא חסרה מצד הימין.",
+ "נתוספו האונות במניינם אם היתה האוזן היתירה בצד האונות או מלפני הריאה שהוא עומת /לעומת/ הלב מותרת, ואם היתה על גבה שהוא לעומת הצלעות הרי זו טרפה שהיתר כחסר, והוא שתהיה כמו עלה של הדס, אבל פחות מזה אינה אוזן ומותרת.",
+ "אוזן שנמצאת דבוקה בחברתה הסמוכה לה מותרת, ואם נסמכו שלא על הסדר כגון שנסמכה ראשונה לשלישית טריפה.",
+ "נמצאו שתי האונות כאונה אחת ואינן נראות כשתים דבוקות אם היה ביניהן כמו עלה ההדס בין בעיקרן בין באמצען בין בסופן כדי שיוכר שהן שתים דבוקות מותרת ואם לאו הרי זו חסירה וטריפה.",
+ "נמצאת כולה שתי ערוגות ואין לה חתוך אזנים טריפה, וכן אם חסר גוף הריאה אע\"פ שלא נקבה הרי זו כמי שחסר מנין האונות וטריפה, לפיכך אם נמצא ממנה מקום יבש עד שיפרך בצפורן הרי זו כחסר וטריפה ואפילו היה כל שהוא.",
+ "ריאה שנמצאת נפוחה כמו עיקר חריות של דקל אוסרין אותה מספק, שזו תוספת משונה בגופה ושמא התוספת בגוף כחסרון כמו שאמר במנין.",
+ "הבהמה שפחדה ויראה עד שצמקה הריאה שלה וקרבה להיות יבשה, אם פחדה בידי שמים כגון ששמעה קול רעם או ראתה זיקים וכיוצא בזה מותרת, ואם פחדה בידי אדם כגון ששחטו לפניה בהמה אחרת וכיוצא בזה הרי זו כחסרה וטרפה.",
+ "כיצד בודקין אותה, מושיבין את הריאה במים מעת לעת, ואם היה זמן הקור מושיבין אותה במים פושרין ובכלי שאין המים מתמצין מגבו ונוזלים כדי שלא יצונו במהרה, ואם היה זמן החום מושיבין אותה במים צונן בכלי שהמים מתמצין מגבו כדי שישארו קרים, אם חזרה לברייתה הרי זו בידי שמים ומותרת ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה.",
+ "בהמה שהיתה חסרה רגל בתחלת ברייתה טרפה, וכן אם היתה יתירה רגל שכל היתר כחסר הוא, אבל אם היו לה שלש ידים או יד אחת מותרת, לפיכך אם נחתך היד שלה מותרת, נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה טרפה, מן הארכובה ולמטה מותרת, באי זו ארכובה אמרו בארכובה שהוא סוף הירך הסמוך לגוף.",
+ "נשבר העצם למעלה מן הארכובה אם יצא כולו או רובו לחוץ הרי זה כמה שנחתך ונפל וטריפה, ואם היה הבשר או העור חופה רוב עביו ורוב היקפו של עצם שנשבר הרי זו מותרת ואפילו נפל מקצת העצם שנשבר והלך לו, וגידים הרכים אינן חשובין כבשר.",
+ "צומת הגידין הן בבהמה ובחיה למעלה מן העקב במקום שתולין בו הטבחים הבהמה והן שלשה גידין לבנים, אחד עבה ושנים דקים, וממקום שיתחיל והן קשים ולבנים עד שיסור הלובן מהן ויתחילו להתאדם ולהתרכך הוא צומת הגידים והוא כאורך שש עשרה אצבעות בשור.",
+ "ומנין גידים אלו בעוף ששה עשר גידין, תחלתן מן העצם של מטה מאצבע יתירה עד סוף הרגל שהוא עשוי קשקשים קשקשים.",
+ "בהמה שנחתכו רגליה במקום צומת הגידין טריפה, ואל תתמה ותאמר כיצד תחתך למעלה מצומת הגידים והיא מותרת עד שתחתך למעלה מן האכובה העליונה כמו שביארנו ואם נחתך למטה מצומת הגידים אסורה, שבטריפות תחתך מכאן ותחיה ומיכן ותמות, ולא נאסרה בהמה זו מפני שהיא חתוכת רגל ממקום זה אלא מפני שנחתכו הגידין שחתיכתן מכלל הטרפות כמו שיתבאר.",
+ "נטולה כיצד, שלשה איברים הן שאם ניטלו טריפה ואע\"פ שאין בהן דין נקב ולא דין חסרון, ואלו הן: צומת הגידים, והכבד, ולחי העליון.",
+ "וכבר ביארנו שהבהמה שנחתך רגלה וכן העוף במקום צומת הגידים לא נעשו טרפה אלא מפני שנחתכו הגידין, לפיכך אם נחתכו הגידים לבדם והרגל קיימת טריפה שהרי ניטלה צומת הגידים.",
+ "נחתך בבהמה האחד העבה לבדו מותרת, שהרי נשארו שנים, נחתכו השנים הדקין מותרת שהרי האחד העבה גדול שניהן והרי לא ניטל כל הצומת אלא מיעוטה, נחתך רובו של כל אחד מהן טרפה ואין צריך לומר שנחתכו כולן או ניטלו כולן.",
+ "ובעוף אפילו נחתך רובו של (כל) אחד מן הששה עשר טרפה.",
+ "ועוף שנשתברו אגפיו מותר, כבהמה שנחתכו ידיה.",
+ "כבד שניטלה כולה טרפה, ואם נשתייר ממנה כזית במקום שהיא תלויה בו וכזית במקום מרה הרי זו מותרת, נידלדלה הכבד והרי היא מעורה בטרפש שלה מותרת, ניטל ממנה מקום שהיא תלויה בו ומקום המרה ואע\"פ שהשאר קיים כמו שהוא טרפה.",
+ "נשאר בה כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא תלויה בו כשרה, אבל היה מפוזר מעט בכאן ומעט בכאן או שהיה מרודד או שהיה ארוך כרצועה הרי זו ספק ויראה לי שהיא אסורה.",
+ "לחי העליון שניטל טרפה, אבל אם ניטל התחתון כגון שנגמם עד מקום הסימנין ולא נעקרו הרי זו מותרת.",
+ "כל אבר שנאמר בו שאם היה חסר טרפה כך אם ניטל טריפה, אבל אבר שנאמר בו אם ניטל טרפה אינה נאסרת אלא אם נחתך אותו אבר, אבל אם נבראת חסירה אותו אבר הרי זו מותרת, שאם לא תאמר כן נמצאת החסירה והנטולה אחת, וכל אבר שנאמר בו שאם ניטל מותרת קל וחומר אם חסר מתחלת ברייתה ולא נברא שהיא מותרת.",
+ "בהמה שניטלה האם שלה והוא בית הרחם, או שניטלו הכליות הרי זו מותרת, לפיכך אם נבראת בכוליא אחת או בשלש כליות מותרת, וכן אם ניקבה הכוליא מותרת.",
+ "אע\"פ שהכוליא שניטלה או חסרה מותרת אם נמצאת קטנה ביותר, והקטנה בדקה עד כפול ובגסה עד כעינב, טרפה, וכן אם לקתה הכוליא והוא שיעשה בשרה כבשר המת שהבאיש אחר ימים שאם תאחוז במקצתו יתמסמס ויפול והגיע חלי זה עד הלבן שבתוך הכוליא הרי זו טרפה, וכן אם נמצאת בכוליא ליחה אע\"פ שאינה סרוחה או שנמצא בה מים עכורין או סרוחים הרי זו טרפה אבל אם נמצאו בה מים זכים הרי זו מותרת.."
+ ],
+ [
+ "פסוקה כיצד, חוט השדרה שנפסק העור החופה את המוח טרפה, ובלבד שיפסק רוב היקפו, אבל אם נסדק העור לארכו או ניקב מותרת, וכן אם נשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה או שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד הואיל ועורו קיים הרי זו מותרת.",
+ "הומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו אינו עומד הרי זו טרפה, ואם אינו יכול לעמוד מפני כבדו הרי זו ספק.",
+ "עד היכן חוט השדרה, תחלתו מבחוץ לפולין שבתחלת העורף עד סוף פרשה שניה, שלא ישאר אחריה אלא פרשה שלישית הסמוכה לתחלת האליה.",
+ "ושלש פרשיות הן ואלו הן: שלשה עצמות דבוקין זה בזה למטה מחליות של שדרה, וחוט השדרה בעוף עד בין אגפיים, אבל למטה ממקומות אלו אין משגיחין על החוט הנמשך לשם בין שנפסק עורו בין שנמרך המוח.",
+ "קרועה כיצד, בשר החופה את רוב הכרס והוא המקום מן הבטן שאם יקרע יצא הכרס אם נקרא בשר זה טרפה, אע\"פ שלא הגיע הקרע לכרס עד שנראית, אלא כיון שנקרע רוב עובי הבשר הזה או ניטל טרפה, וכמה שיעור הקרע בארכו אורך טפח, ואם היתה בהמה קטנה ונקרע רוב אורך הבשר החופה את הכרס אע\"פ שאין באורך הקרע טפח טריפה הואיל ונקרע רובה.",
+ "נקדר הבשר הזה בעגול או באורך אם היה יתר מכסלע והוא כדי שיכנס בו שלש גרעיני תמרה זו בצד זו בדוחק הרי זו טרפה, שאם ימתח קרע זה יעמוד על טפח.",
+ "בהמה שנפשט העור שעליה כולו בין שנקרע ביד או בחולי ונמצא בשר בלא עור הרי זו טרפה, וזו היא שנקראת גלודה, ואם נשאר מן העור רוחב סלע על פני כל השדרה ורוחב סלע על הטבור ורוחב סלע על ראשי איבריה הרי זו מותרת, ואם ניטל כרוחב סלע מעל כל פני השדרה או מעל הטבור או מעל ראשי איבריה ושאר כל העור קיים הרי זו ספק ויראה לי שמתירין אותה.",
+ "נפולה כיצד הרי שנפלה הבהמה ממקום גבוה שגובהו עשרה טפחים או יתר ונתרסק אבר מאיבריה הרי זו טרפה, וכיצד הוא הריסוק שיתרוצץ האבר ויחלה מחמת הנפילה עד שתפסד צורתו ותארו, אע\"פ שלא ניקב ולא נסדק ולא נשבר הרי זו טרפה, וכן אם הכה אותה באבן או במטה ורצץ אבר מאיבריה טרפה, באי זה איברים אמרו באיברים שבחלל הגוף.",
+ "בהמה שנפלה מן הגג אם הלכה אין חוששין לה, ואם עמדה ולא הלכה חוששין לה, קפצה מחמת עצמה אין חוששין לה, הניחה למעלה ומצאה למטה אין חוששין לה שמא נפלה.",
+ "זכרים המנגחין זה את זה אין חוששין להן, נפלו לארץ חוששין להן, וכן בהמה שהיתה מגררת רגליה אין חוששין לה שמא נתרסקו איבריה או שמא נפסק החוט של שדרה.",
+ "גנבים שגונבין הטלאים ומשליכין אותן לאחורי הדיר אין חוששין להן משום ריסוק איברים, מפני שאין משליכין אותן אלא בכונה שלא ישתברו, ואם החזירום והשליכום לדיר מחמת יראה חוששין להן, מחמת תשובה אין חוששין להן, מפני שמתכוין להחזירם שלמים ויזהרו בהשלכתן.",
+ "שור שהרביצוהו לשחיטה אע\"פ שנפל נפילה גדולה שיש לה קול בעת שמפילין אותו אין חוששין לו מפני שנועץ צפרניו ומתחזק עד שמגיע לארץ.",
+ "הכה הבהמה על ראשה והלכה לה המכה כלפי זנבה או על זנבה והלכה לה כלפי ראשה ואפילו הכה אותה במטה על כל השדרה אין חוששין לה, ואם יש במטה חליות חליות חוששין לה, ואם הגיע ראש המטה למקצת השדרה חוששין לה וכן אם הכה לרוחב השדרה חוששין לה.",
+ "עוף שנחבט על דבר קשה כגון כרי של חטים או קופה של שקדים וכיוצא בהן חוששין לריסוק אברים, ואם נחבט על דבר רך כגון כסות כפולה והתבן והאפר וכיוצא בהן אין חוששין לו.",
+ "נדבקו כנפיו בדבק בשעת צידה ונתחבט, אם בכנף אחת נאחז אין חוששין לו, ואם נאחז בשתי כנפיו ונתחבט בגופו חוששין לו.",
+ "נחבט על פני המים אם שט מלא קומתו ממטה למעלה לעומת המים אין חוששין לו, אבל אם שט ממעלה למטה עם הלוך המים חוששין לו שמא המים הם המוליכין אותו, ואם קדם לתבן או קש שמהלכין על גבי המים הרי זו שט מחמת עצמו ואין חוששין לו.",
+ "כל מקום שאמרנו אין חוששין לה מותר לשחוט מיד, ואינו צריך לבדוק שמא נתרסק אבר, וכל מקום שאמרנו חוששין לה אם שחטה צריך לבדוק כנגד כל החלל כולו מקדקד הראש עד הירך, אם מצא בה טרפה מן הטרפות שמנינו או שנתרסק אבר מן האיברים שבפנים ונפסדה צורתו הרי זו טרפה, אפילו נתרסק אבר מן האיברים שאם ניטלו כשרה כגון טחול וכליות הרי זו טרפה חוץ מבית הרחם שאם נתרסק הרי זו מותרת.",
+ "והסימנין אינן צריכין בדיקה בכאן שאין הנפילה ממעכת אותן.",
+ "נפלה מן הגג ולא עמדה אסור לשחוט אותה עד שתשהא מעת לעת, ואם שחט בתוך זמן זה הרי זו טרפה, וכששוחט אותה אחר מעת לעת צריכה בדיקה כמו שביארנו.",
+ "וכן מי שדרס ברגלו על העוף או שדרסתו בהמה או שטרפו לכותל והרי הוא מפרכס משהין אותו מעת לעת אחר כך שוחטין אותו ובודקין אותו כדרך שביארנו.",
+ "סימנים שנדלדלו רובן טרפה ואפילו שלא מחמת נפילה, וכן אם נתקפלו שהרי אינן ראויין לשחיטה, אבל אם נתפרק רוב תרבץ הושט מן הלחי הרי זו מותרת שאין התרבץ ראוי לשחיטה כמו שביארנו.."
+ ],
+ [
+ "שבורה כיצד, הוא שנשתברו רוב צלעותיה, וצלעות הבהמה הן אחת עשרה מיכן ואחת עשרה מיכן, נשתברו שש מיכן ושש מכאן או אחת עשרה מכאן ואחת מכאן טרפה, והוא שנשברו מחציין של מול השדרה.",
+ "נשברו שש מכאן ושש מכאן אם היו צלעות גדולות שיש בהן מוח טרפה, ואם לאו אע\"פ שהן רוב ואע\"פ שנשברו כלפי השדרה מותרת, וכן אם נעקרו רוב צלעותיה טרפה, ואם נעקרה אפילו צלע אחת וחצי חולייתה עמה שהצלע תקועה בה הרי זו טרפה, וכן אם נעקרה מן השדרה חוליא אחת אפילו היתה מן החליות שלמטה מן הכסלים שאין בהן צלעות הרי זו טרפה.",
+ "בהמה שנשמט הירך שלה מעיקרו ויצא מן הכף שלו אם נתאכלו ניביו והן היתדות שבעצם הכף שיוצאת על העצם הזכר ואוחזת אותו הרי זו טרפה, ואם לא נתאכלו מותרת.",
+ "וכן בעוף אם נשמט ירכו טרפה, נשמט כנפו מעיקרו חוששין שמא ניקבה הריאה שלו ולפיכך בודקין אותה ואחר כך יאכל, ובהמה שנשמטה ידה מעיקרה מותרת ואין חוששין לה.",
+ "גולגולת בהמה או חיה שניטל ממנה כסלע אע\"פ שלא ניקב הקרום טרפה ואם ניקבו נקבים שיש בהן חסרון כולן מצטרפין לכסלע.",
+ "וכן גולגולת שנחבס רוב גבהה ורוב היקפה טרפה, אע\"פ שהקרום שלם ולא חסר ממנה כלום, נחבס רוב גבהה והרי רוב היקפה קיים או שנחבס רוב היקפה והרי רוב גבהה קיים הרי זו ספק טרפה ויראה לי שאוסרין אותה.",
+ "עוף של מים כגון אווזים אם ניקב עצם גולגולתו אע\"פ שלא ניקב קרום של מוח טריפה מפני שקרומו רך, עוף היבשה שהכתו חולדה על ראשו או שנגף באבן או בעץ מניח ידו בצד הנקב ונועץ או מכניס ידו לתוך פיו דוחק למעלה אם יצא המוח מן הנקב בידוע שניקב הקרום וטריפה ואם לאו מותר.",
+ "בהמה שאחזה דם או שהיתה מעושנת או מצוננת או שאכלה סם שהורג הבהמה או שתתה מים הרעים הרי זו מותרת, אכלה סם שהורג את האדם או שנשכה נחש וכיוצא בו מותרת משום טריפה ואסורה מפני סכנת נפשות.",
+ "נמצאו כל הטריפות המנויות כשיפרטו ואפשר שימצאו בבהמה וחיה שבעים, ואלו הן על הסדר שנתבארו בחבור זה: (א) דרוסה. (ב) ניקב תרבץ הושט. (ג) ניקב קרום של מוח. (ד) נתמסמס המוח עצמו. (ה) ניקב הלב עצמו לבית חללו. (ו) ניקב קנה הלב. (ז) ניקבה המרה. (ח) ניקבו קני הכבד. (ט) ניקבה הקיבה. (י) ניקב הכרס. (יא) ניקב המסס. (יב) ניקב בית הכוסות. (יג) ניקבו מעיה. (יד) יצאו המעים לחוץ ונהפכו. (טו) ניקב הטחול בעביו. (טז) חסרה המרה. (יז) נמצאו שתי מררות. (יח) חסרה הקיבה. (יט) נמצאו שתי קיבות. (כ) חסר הכרס. (כא) נמצאו שני כרסים. (כב) חסר המסס. (כג) נמצאו שני מססים. (כד) חסר בית הכוסות. (כה) נמצאו שני בתי הכוסות. (כו) חסר אחד מן המעים. (כז) נמצאו שני מעים. (כח) ניקבה הריאה. (כט) ניקב הקנה למטה במקום שאינו ראוי לשחיטה. (ל) ניקב סימפון מסימפוני ריאה אפילו לחבירו. (לא) נאטם מקום מן הריאה. (לב) נימוק סמפון מסמפוני הריאה. (לג) נמצאה ליחה סרוחה בריאה. (לד) נמצאו בה מים סרוחים. (לה) נמצאו בה מים עכורין אע\"פ שלא הסריחו. (לו) נתמסמסה הריאה. (לז) נשתנו מראיה. (לח) נהפך הושט במראיו. (לט) חסרה הריאה ממנין האונות. (מ) נתחלפו האונות. (מא) הותירו האונות מגבה. (מב) נסרכה אונה לאונה שלא כסדרן. (מג) נמצאה הריאה בלא חיתוך אזנים. (מד) חסר מקצת הריאה. (מה) יבש מקצת גופה. (מו) נמצאה הריאה נפוחה ועומדת. (מז) צמקה הריאה מפחד אדם. (מח) חסר הרגל בין מתחלת ברייתו בין שנחתך. (מט) או שהיתה יתירה רגל. (נ) ניטלה צומת הגידים. (נא) ניטלה הכבד. (נב) ניטל לחי העליון. (נג) כוליא שהקטינה ביותר. (נד) כוליא שלקתה. (נה) כוליא שנמצאת בה ליחה. (נו) כוליא שנמצאו בה מים עכורין אע\"פ שאינן סרוחין. (נז) כוליא שנמצאו בה מים סרוחין. (נח) נפסק חוט השדרה. (נט) נמרך מוח חוט השדרה ונתמסמס. (ס) נקרע רוב הבשר החופה את הכרס. (סא) נגלד העור שעליה. (סב) נתרסקו איבריה מנפילה. (סג) נדלדלו הסימנין. (סד) נשתברו רוב צלעותיה. (סה) נעקרו רוב צלעותיה. (סו) נעקרה צלע אחת בחלייתה. (סז) נעקרה חוליה אחת. (סח) נשמט הירך מעיקרו. (סט) חסרה הגולגולת כסלע. (ע) נחבס רוב הגולגולת ונתרוצץ.",
+ "אלו השבעים חוליים שאוסרין את הבהמה ואת החיה משום טריפה כבר נתבאר כל אחד מהן ומשפטיו, וכל שאפשר מהן שימצא בעוף באיברין המצויין לעוף ולבהמה דינו בבהמה ובעוף אחד הוא, חוץ מטריפות שבכוליא ושבטחול ושבאונות הריאה, מפני שהעוף אין לו חיתוך אונות כבהמה, ואם ימצא אין לו מנין ידוע, וטחול העוף עגול כמו עינב ואינו כטחול בהמה, וטריפות שבכוליא ושבטחול לא מנו אותן בבהמה כדי שיהיה כנגדן בעוף ולפיכך לא נתנו לכוליא שהקטינה שיעור בעוף וכן כל כיוצא בזה.",
+ "ושתי טריפות יש בעוף יתר על הבהמה ואע\"פ שיש לה אותן האיברים, ואלו הן: עוף שנשתנו מראה בני מעיו מחמת האור, ועוף המים שניקב עצם ראשו.",
+ "ואין להוסיף על טריפות אלו כלל, שכל שאירע לבהמה או לחיה או לעוף חוץ מאלו שמנו חכמי דורות הראשונים והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל אפשר שתחיה, ואפילו נודע לנו מדרך הרפואה שאין סופה לחיות.",
+ "וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה אף על פי שיראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן אין לך אלא מה שמנו חכמים שנאמר על פי התורה אשר יורוך.",
+ "כל טבח שהוא יודע הטריפות האלו והרי הוא בחזקת כשרות מותר לו לשחוט ולבדוק לעצמו ולמכור ואין בזה חשש, שעד אחד נאמן באיסורין בין יש לו הנייה בעדותו בין אין לו הנייה בעדותו, וכבר ביארנו שאין לוקחין בשר מטבח ששוחט ובודק לעצמו בחוצה לארץ או בארץ ישראל בזמן הזה, אלא אם כן היה מומחה, ואם יצאת טריפה מתחת ידו מנדין אותו ומעבירין אותו ואינו חוזר לכשרותו עד שילך למקום שאין מכירים אותו ויחזיר אבידה בדבר חשוב או יוציא טריפה לעצמו בדבר חשוב.."
+ ],
+ [
+ "כל בהמה או עוף שנולד בהן ספק טרפות מטריפות אלו, כגון בהמה שנפלה ולא הלכה, או שנדרסה בידי חיה ואין ידוע אם האדים בשר כנגד בני מעים או לא האדים, או שנחבסה גולגלתה ואין ידוע אם רובה או מיעוטה וכיוצא בדברים אלו, אם היה זכר ושהה שנים עשר חדש הרי זו בחזקת שלימה כשאר כל הבהמות, ואם היתה נקבה עד שתלד, ובעוף בזכר שנים עשר חדש, ובנקבה עד שתלד כל הביצים של טעינה הראשונה ותטעון טעינה שנייה ותלד.",
+ "ואסור למכור ספק טריפה זו לנכרי בתוך זמן זה שמא ימכרנה לישראל.",
+ "כל בהמה חיה ועוף בחזקת בריאים הם ואין חוששין להם שמא יש בהן טריפה, לפיכך כשישחטו שחיטה כשירה אינן צריכין בדיקה שמא יש בהן אחת מן הטריפות, אלא הרי הן בחזקת היתר עד שיולד להן דבר שחוששין לו ואח\"כ בודקין על אותו דבר בלבד.",
+ "כיצד כגון שנשמט הגף של עוף בודקין את הריאה שמא ניקבה, נפלה הבהמה בודקין אותה שמא נתרסקו איבריה, נתרצץ עצם הראש בודקין קרום של מוח שמא ניקב, הכה אותה קוץ או נזרק בה חץ או רומח וכיוצא בהן ונכנס לחללה חוששין לה וצריכה בדיקה כנגד כל החלל שמא ניקב אחד מן האיברין שתטרף בנקיבתן, וכן כל כיוצא בזה.",
+ "לפיכך ריאה שהעלתה צמחין או שנמצאו סירכות כמו חוטין תלויין ממנה ולדופן או ללב או לטרפש הכבד חוששין לה שמא ניקבה וצריכה בדיקה, וכן אם נמצא בה אבעבוע מלא לחה חוששין שמא נקב סימפון שתחתיו וצריכה בדיקה.",
+ "מן הדין היה על דרך זו שאם נמצאת הריאה תלויה בסירכות כמו חוטין, אם היו מן האום של ריאה ולדופן או שהיו ללב או לטרפש הכבד שחותכים את הסירכא ומוציאין את הריאה ונופחין אותה בפושרין, אם נמצאת נקובה טריפה, ואם לא נתבעבע המים הרי היא שלימה מכל נקב ומותרת וסירכא זו לא היתה במקום נקב או שמא ניקב קרום העליון בלבד, ומעולם לא ראינו מי שהורה כך ולא שמענו מקום שעושין בו כך.",
+ "ואע\"פ שאלו הן הדברים הנראין מדברי חכמי הגמרא, המנהג הפשוט בישראל כך הוא, כששוחטין את הבהמה או את החיה קורעין את הטרפש של כבד ובודקין את הריאה במקומה, אם לא נמצאה תלויה בסרכא, או שנמצאה סרכא בין אוזן מאזני הריאה ולבשר שבמקום רביצתה בין בשר שבין הצלעות בין בשר שבחזה, או שנמצאה סירכא מאזן לאזן על הסדר או מן האום לאזן הסמוכה לה הרי אלו מתירין אותה.",
+ "ואם נמצא חוט יוצא מן האום של ריאה לאיזה מקום שימשך ואפילו היה כחוט השערה אוסרין אותה.",
+ "וכן אם היה מן הריאה חוט משוך ללב או לטרפש הכבד או לכיס הלב או לורדא, בין שהיה החוט מן האום של ריאה בין שהיה מן האוזן ואפילו היה כחוט השערה אוסרין אותה, וכן ורדא שנמצאת דבוקה בכיסה או חוט יוצא ממנה לכיסה אוסרין אותה, וחוט היוצא מאזן לאזן שלא על הסדר אוסרין אותה.",
+ "יש מקומות שמנהגן אם מצאו סירכא מן האוזן לבשר ולעצם שבצלעות והסרכא דבוקה בשתיהן אוסרין אותה, ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין, ומיעוט מקומות מתירין אפילו נדבקה בעצם לבדו ואני אוסר.",
+ "ויש מקומות שנופחין הריאה שמא יש בה נקב, ורוב המקומות אין נופחין שהרי לא נולד דבר שגורם לחשש, ומעולם לא נפחנו ריאה בספרד ובמערב אלא אם נולד לנו דבר שחוששים לו.",
+ "ודברים האלו כולן אינן על פי הדין אלא על פי המנהג כמו שביארנו, ומעולם לא שמענו במי שבדק עוף אלא אם נולד לו חשש.",
+ "מי ששחט את הבהמה וקרע את הבטן, וקודם שיבדוק את הריאה בא כלב או עכו\"ם ונטל את הריאה והלך לו הרי זו מותרת, ואין אומרים שמא נקובה היתה או שמא דבוקה היתה, שאין מחזיקין איסור, אלא הרי זו בחזקת היתר עד שיודע במה נטרפה, וכשם שאין חוששין לקרום מוח ולשדרה וכיוצא בהן כך לא נחוש לריאה שאבדה, ואין בזה מנהג שדבר שאינו מצוי אין בו מנהג.",
+ "בא העכו\"ם או הישראל והוציא הריאה קודם שתבדק והרי היא קיימת נופחין אותה ואף על פי שאין אנו יודעין אם היו שם צמחין או לא היו, מפני פישוט המנהג.",
+ "יש מקומות שאם נמצאו סרכות מדולדלות מן הריאה אע\"פ שאינן דבוקות לא לדופן ולא למקום אחר אוסרין אותה, ודבר זה הפסד גדול הוא ואיבוד ממון לישראל, ומעולם לא נהגו זה לא בצרפת ולא בספרד ולא נשמע זה במערב, ואין ראוי לנהוג במנהג זה, אלא נופחין אותה בלבד אם נמצאת שלימה מן הנקב הרי זו מותרת.."
+ ],
+ [
+ "השוחט אותו ואת בנו ביום אחד הבשר מותר באכילה והשוחט לוקה שנאמר אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, ואינו לוקה אלא על שחיטת האחרון, לפיכך אם שחט אחד משניהן ובא חבירו ושחט את השני חבירו לוקה.",
+ "איסור אותו ואת בנו נוהג בכל זמן ובכל מקום בחולין ובמוקדשין, בין קדשים הנאכלין בין קדשים שאינן נאכלין, לפיכך הראשון ששחט בעזרה והשני בחוץ, או הראשון בחוץ והשני בעזרה, בין שהיו שניהן חולין או שניהן קדשים, בין שהיה אחד מהן חולין ואחד קדשים, זה ששחט אחרון לוקה משום אותו ואת בנו.",
+ "אין איסור אותו ואת בנו נוהג אלא בשחיטה בלבד שנאמר לא תשחטו בשחיטת שניהן הוא האיסור, אבל אם נחר הראשון או נתנבל בידו מותר לשחוט, וכן אם שחט הראשון ונחר השני או נתנבל בידו פטור.",
+ "חרש שוטה וקטן ששחטו בינם לבין עצמן את הראשון מותר לשחוט שני אחריהם, לפי שאין שחיטתן שחיטה (כלל).",
+ "השוחט את הראשון והרי הוא ספק נבלה אסור לשחוט השני, ואם שחטו אינו לוקה.",
+ "שחיטה שאינה ראויה לאכילה שמה שחיטה, לפיכך הראשון ששחט חולין בעזרה או טריפה או שור הנסקל ועגלה ערופה ופרה אדומה או ששחט לעכו\"ם ובא האחרון ושחט את השני לוקה, וכן אם שחט הראשון את האחד ובא האחרון ושחט את השני והרי הוא חולין בעזרה או שור הנסקל או עגלה ערופה ופרה אדומה הרי זה לוקה.",
+ "שחטו לעכו\"ם פטור משום אותו ואת בנו שהרי נתחייב בנפשו, ואם התרו בו משום אותו ואת בנו ולא התרו בו משום עכו\"ם לוקה.",
+ "אין איסור אותו ואת בנו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד שנאמר ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, ונוהג בכלאים, כיצד צבי שבא על העז ושחט העז ואת בנה לוקה, אבל העז שבא על הצביה אסור לשחוט אותה ואת בנה ואם שחט אינו לוקה, פרה ובנה אסרה תורה לא צביה ובנה.",
+ "היתה בת הצביה הזאת נקבה וילדה בן ושחט את הנקבה בת הצביה ואת בנה לוקה, וכן כלאים הבא ממין כבש וממין עז בין מכבש עם העז בין מעז עם הכבשה לוקה משום אותו ואת בנו.",
+ "מותר לשחוט את המעוברת עובר ירך אמו הוא, ואם יצא העובר חי אחר שחיטה והפריס על גבי קרקע אין שוחטין אותו ביום אחד ואם שחט אינו לוקה.",
+ "איסור אותו ואת בנו נוהג בנקבות שזה בנה ודאי, ואם נודע ודאי שזה הוא אביו אין שוחטין שניהן ביום אחד ואם שחט אינו לוקה, שהדבר ספק אם נוהג בזכרים או אינו נוהג.",
+ "השוחט את הפרה ואחר כך שחט שני בניה לוקה שתי מלקיות, שחט את בניה ואחר כך שחט היא לוקה אחת, שחטה ואת בתה ואת בן בתה לוקה שתים, שחטה ואת בן בתה ואחר כך שחט את הבת לוקה אחת בין הוא בין אחר.",
+ "שנים שלקחו שתי בהמות זה האם וזה הבת ובאו לדין, זה שלקח ראשון ישחוט ראשון והשני ימתין למחר, ואם קדם השני ושחט זכה וימתין הראשון עד למחר.",
+ "בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו ולומר לו כבר מכרתי אמה או בתה לאחר לשחוט כדי שימתין זה האחרון ולא ישחוט עד למחר, ואלו הן: ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה.",
+ "במה דברים אמורים כשראה זה שלקח באחרונה נחפז לקנות והיה בסוף היום שחזקתו שהוא שוחט עתה, אבל אם היה ריוח ביום אינו צריך להודיעו שמא לא ישחוט אלא למחר.",
+ "והמוכר את האם לחתן והבת לכלה צריך להודיען, שודאי ביום אחד שוחטין וכל כל כיוצא בזה.",
+ "יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה, כיצד הרי ששחט ראשון בתחלת ליל רביעי לא ישחוט השני עד תחלת ליל חמישי, וכן אם שחט הראשון בסוף יום רביעי קודם בין השמשות שוחט השני בתחלת ליל חמישי, שחט ראשון בין השמשות של ליל חמישי לא ישחוט השני עד ליל ששי ואם שחט ביום חמישי אינו לוקה.."
+ ],
+ [
+ "הלוקח אם על הבנים ושחטה, הבשר מותר באכילה ולוקה על שחיטת האם שנאמר לא תקח האם על הבנים, וכן אם מתה קודם שישלחנה לוקה, ואם שלחה אחר שלקחה פטור.",
+ "וכן כל מצות לא תעשה שניתקה לעשה חייב לקיים עשה שבה ואם לא קיימו לוקה.",
+ "בא אחד וחטף האם מידו ושלחה או שברחה מתחת ידו שלא מדעתו לוקה שנאמר שלח תשלח עד שישלח מעצמו והרי לא קיים עשה שבה.",
+ "נטל אם על הבנים וקצץ אגפיה כדי שלא תעוף ושלחה מכין אותו מכת מרדות, ומשהה אותה אצלו עד שיגדלו כנפיה ומשלחה, ואם מתה קודם לזה או ברחה ואבדה לוקה שהרי לא קיים עשה שבה.",
+ "וכיצד משלח האם אוחז בכנפיה ומפריחה, שלחה וחזרה ושלחה וחזרה אפילו ארבע וחמש פעמים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח.",
+ "האומר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב לשלח את האם שנאמר שלח תשלח את האם.",
+ "לקח את הבנים והחזירן לקן ואח\"כ חזרה האם עליהן פטור מלשלח, שלח את האם וחזר וצד אותה הרי זה מותר, לא אסרה תורה אלא לצוד אותה והיא אינה יכולה לפרוח בשביל הבנים שהיא מרחפת עליהן שלא ילקחו שנאמר והאם רובצת על האפרוחים, אבל אם הוציאה מתחת ידו וחזר וצד אותה מותר.",
+ "שלוח האם אינו נוהג אלא בעוף טהור שאינו מזומן כגון יוני שובך ועלייה ועופות שקננו בפרדס שנאמר כי יקרא, אבל המזומן כגון אווזין ותרנגולין ויונים שקננו בבית אינו חייב לשלח.",
+ "היו האפרוחין מפריחין שאינן צריכין לאמן או ביצים מוזרות אינו חייב לשלח, היו אפרוחין טרפות הרי אלו כביצים מוזרות ופטור מלשלח.",
+ "זכר שמצאו רובץ על הקן פטור מלשלח, עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור, או עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח.",
+ "היתה רובצת על ביצים שאינן מינה והן טהורין הרי זה משלח, ואם לא שלח אינו לוקה, היתה האם טרפה חייב לשלחה.",
+ "שחט מקצת סימנין בתוך הקן קודם שיקחנה חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה.",
+ "היתה מעופפת, אם כנפיה נוגעות בקן חייב לשלח, ואם לאו פטור מלשלח, היתה מטלית או כנפים חוצצות בין כנפיה ובין הקן הרי זה משלח, ואם לא שלח אינו לוקה.",
+ "היו שני סדרי ביצים וכנפיה נוגעות בסדר העליון או שהיתה רובצת על ביצים מוזרות ותחתיהן ביצים יפות או שהיתה אם על גבי אם, או שהיה הזכר על הקן והאם על הזכר הרי זה לא יקח ואם לקח ישלח ואם לא שלח אינו לוקה.",
+ "היתה יושבת בין האפרוחים או בין הביצים ואינה נוגעת בהן פטור מלשלח, וכן אם היתה בצד הקן וכנפיה נוגעות בקן מצדו פטור מלשלח.",
+ "היתה על שני בדי אילן והקן ביניהן רואין כל שאילו ינטלו הבדין תפול על הקן חייב לשלח.",
+ "היתה רובצת על אפרוח אחד או על ביצה אחת חייב לשלח, המוצא קן על פני המים או על גבי בעלי חיים חייב לשלח, לא נאמר אפרוחים או ביצים ולא נאמר בכל עץ או על הארץ אלא שדיבר הכתוב בהווה.",
+ "אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהן, לפיכך אפילו היתה רובצת על הביצים או על האפרוחים בעלייתו ושובכו אינן מזומנין, ולא קנה לו חצרו כשם שאינו יכול לזכות בהן לאחרים כך לא תזכה לו חצרו בהן ולפיכך חייב לשלח.",
+ "אסור ליטול אם על הבנים ואפילו לטהר בהן את המצורע שהיא מצוה, ואם לקח חייב לשלח, ואם לא שלח לוקה, שאין עשה דוחה לא תעשה ועשה, (ועשה) ולא עשה דוחה עשה.",
+ "המקדיש עוף לבדק הבית ופרח מידו והרי הוא מכירו ומצאו רובץ על האפרוחים או על הביצים לוקח הכל ומביאן לידי גזבר, שאין שילוח האם נוהג במוקדשין שנאמר ואת הבנים תקח לך ואלו אינן שלך.",
+ "עוף שהרג את הנפש פטור מלשלח מפני שהוא מצווה להביאו לבית דין לדון אותו.."
+ ],
+ [
+ "מצות עשה לכסות דם שחיטת חיה טהורה או עוף טהור שנאמר אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר, לפיכך חייב לברך קודם שיכסה בא\"י אמ\"ה אקב\"ו על כיסוי הדם.",
+ "כסוי הדם נוהג במזומן ובשאינו מזומן, לא נאמר אשר יצוד אלא בהווה, ונוהג בחולין ולא במוקדשין, בין קדשי המזבח בין קדשי בדק הבית ואם עבר ושחטן אינו חייב לכסות את דמן.",
+ "שחט חיה ועוף ואחר כך הקדישן או הקדיש את הדם חייב לכסות.",
+ "כלאים הבא מבהמה וחיה וכן בריה שהיא ספק בהמה או חיה צריך לכסות ואינו מברך, השוחט לחולה בשבת חייב לכסות לאחר שבת וכן השוחט ספק או כלאים ביום טוב מכסה דמו לאחר יום טוב.",
+ "השוחט עופות ומיני חיה במקום אחד מברך ברכה אחת לכולן וכסוי אחד לכולן.",
+ "דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם חייב לכסות ואם לאו פטור, נתערב ביין או בדם בהמה רואין אותן כאילו הם מים, אם אפשר שיראה מראה הדם שחייב לכסותו כשיעור זה אילו היה מים חייב לכסות הכל ואם לאו פטור.",
+ "כסהו ונתגלה אינו חייב לכסותו פעם אחרת, כסתהו הרוח אינו חייב לכסות, חזר ונתגלה אחר שכסתהו הרוח חייב לכסות.",
+ "דם הניתז ושעל הסכין אם אין שם דם אלא הוא חייב לכסות.",
+ "שחט ונבלע הדם בקרקע אם רישומו ניכר חייב לכסות, ואם לאו הרי זה כמי שכסתהו הרוח ופטור מלכסות.",
+ "אין חייב בכסוי אלא דם שחיטה הראויה לאכילה שנאמר אשר יאכל, לפיכך השוחט ונמצאת טרפה, או השוחט חולין בעזרה, או השוחט חיה ועוף שנגמר דינן לסקילה והשוחט ונתנבלה בידו פטור מלכסות, וכן חרש שוטה וקטן ששחטו בינן לבין עצמן פטורין מלכסות דם שחיטתן.",
+ "במה מכסין בסיד ובגפסית בזבל דק ובחול דק שאין היוצר צריך לכותשו ובשחיקת אבנים וחרשים ובנעורת של פשתן דקה ובנסורת חרשים דקה ובלבינה וחרסית ומגופה שכתשה שכל אלו מין עפר הן, אבל אם כפה עליו כלי או כסהו באבנים אין זה כיסוי שנאמר בעפר.",
+ "לפיכך אין מכסים בזבל גס וחול גס וקמח וסובין ומורסן ושחיקת כלי מתכות לפי שאין אלו מין עפר, חוץ משחיקת הזהב בלבד שמכסין בהם מפני שנקרא עפר שנאמר ועפרות זהב לו ואומר עד אשר דק לעפר.",
+ "מכסין בשיחור והוא פיח הכבשן ובכוחל ובנקרת פסילים ובאפר בין אפר עצים בין אפר בגדים אפילו אפר בשר שנשרף שהרי כתוב מעפר שריפת החטאת, ומותר לכסות בעפר עיר הנדחת.",
+ "השוחט צריך ליתן עפר למטה ואחר כך ישחוט בו ואחר כך יכסה בעפר אבל לא ישחוט בכלי ויכסה בעפר.",
+ "ומי ששחט הוא יכסה שנאמר וכסהו בעפר, ואם לא כסהו וראהו אחר חייב לכסות שזו מצוה בפני עצמה ואינה תלויה בשוחט לבד.",
+ "וכשמכסה לא יכסה ברגלו אלא בידו או בסכין או בכלי כדי שלא ינהוג בו מנהג בזיון ויהיו מצות בזויות עליו, שאין הכבוד לעצמן של מצות אלא למי שצוה בהן ברוך הוא והצילנו מלמשש בחשך וערך אותנו נר ליישר המעקשים ואור להורות נתיבות היושר, וכן הוא אומר נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי.",
+ "נגמר ספר חמישי והוא ספר קדושה ומנין פרקיו שלשה וחמשים:הלכות איסורי ביאה שנים ועשרים פרקים, הלכות מאכלות אסורות שבעה עשר פרקים, הלכות שחיטה ארבעה עשר פרקים. ובכאן נשלם החלק השני, ה' במעגלי צדק ינחני."
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..ac64a9d3187ea50ded9764c298eb65ec5cbab585
--- /dev/null
+++ b/json/Halakhah/Mishneh Torah/Sefer Kedushah/Mishneh Torah, Ritual Slaughter/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,335 @@
+{
+ "title": "Mishneh Torah, Ritual Slaughter",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Ritual_Slaughter",
+ "text": [
+ [
+ "מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיִּשְׁחֹט מִי שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱכל בְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ\". וְנֶאֱמַר בִּבְכוֹר בַּעַל מוּם (דברים יב כב) \"אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל\". הָא לָמַדְתָּ שֶׁחַיָּה כִּבְהֵמָה לְעִנְיַן שְׁחִיטָה. וּבְעוֹף הוּא אוֹמֵר (ויקרא יז יג) \"אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף\" וְגוֹ' (ויקרא יז יג) \"וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ\" מְלַמֵּד שֶׁשְּׁפִיכַת דַּם הָעוֹף כִּשְׁפִיכַת דַּם הַחַיָּה: \n",
+ "וְהִלְכוֹת שְׁחִיטָה בְּכֻלָּן אַחַת הֵן. לְפִיכָךְ הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף מְבָרֵךְ תְּחִלָּה אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַשְּׁחִיטָה. וְאִם לֹא בֵּרֵךְ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הַבָּשָׂר מֻתָּר. וְאָסוּר לֶאֱכל מִן הַשְּׁחוּטָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת. וְהָאוֹכֵל מִמֶּנָּה קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל (ויקרא יט כו) \"לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם\" וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וּמֻתָּר לַחְתֹּךְ מִמֶּנָּה אַחַר שְׁחִיטָה קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ וּמוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה וּמְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה וּמַנִּיחוֹ עַד שֶׁתָּמוּת וְאַחַר כָּךְ יֹאכְלֶנּוּ: \n",
+ "דָּגִים וַחֲגָבִים אֵינָן צְרִיכִים שְׁחִיטָה אֶלָּא אֲסִיפָתָן הִיא הַמַּתֶּרֶת אוֹתָן. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר יא כב) \"הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם\", אֲסֵפַת דָּגִים כִּשְׁחִיטַת בָּקָר וְצֹאן. וּבַחֲגָבִים נֶאֱמַר (ישעיה לג ד) \"אֹסֶף הֶחָסִיל\", בַּאֲסִיפָה לְבַדָּהּ. לְפִיכָךְ אִם מֵתוּ מֵאֲלֵיהֶן בְּתוֹךְ הַמַּיִם מֻתָּרִין. וּמֻתָּר לְאָכְלָן חַיִּים: \n",
+ "זְבִיחָה זוֹ הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אוֹתָהּ וְלֵידַע בְּאֵי זֶה מָקוֹם מִן הַבְּהֵמָה שׁוֹחֲטִין. וְכַמָּה שִׁעוּר הַשְּׁחִיטָה. וּבְאֵי זֶה דָּבָר שׁוֹחֲטִין. וּמָתַי שׁוֹחֲטִין. וְהֵיכָן שׁוֹחֲטִין. וְכֵיצַד שׁוֹחֲטִין. וּמַה הֵן הַדְּבָרִים הַמַּפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה. וּמִי הוּא הַשּׁוֹחֵט. וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ צִוָּנוּ בַּתּוֹרָה וְאָמַר (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ\" וְגוֹ' (דברים יב כא) \"כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ\" וְגוֹ' שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַל פֶּה צִוָּה בָּהֶן כִּשְׁאָר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִיא הַנִּקְרֵאת (שמות כד יב) \"מִצְוָה\" כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת חִבּוּר זֶה: \n",
+ "מְקוֹם הַשְּׁחִיטָה מִן הַחַי הוּא הַצַּוָּאר. וְכָל הַצַּוָּאר כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה. כֵּיצַד. בַּוֵּשֶׁט מִתְּחִלַּת הַמָּקוֹם שֶׁכְּשֶׁחוֹתְכִין אוֹתוֹ מִתְכַּוֵּץ עַד מָקוֹם שֶׁיַּשְׂעִיר וְיַתְחִיל לִהְיוֹת פְּרָצִין פְּרָצִין כְּכֶרֶס. זֶה הוּא מְקוֹם הַשְּׁחִיטָה בַּוֵּשֶׁט: \n",
+ "שָׁחַט לְמַעְלָה מִמָּקוֹם זֶה וְהוּא הַנִּקְרָא תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט אוֹ לְמַטָּה מִמָּקוֹם זֶה וְהוּא מִתְּחִלַּת בְּנֵי מֵעַיִם שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. וְשִׁעוּר תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה לְמַעְלָה בִּבְהֵמָה וְחַיָּה כְּדֵי שֶׁיֹּאחַז בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו וּבְעוֹף הַכּל לְפִי גָּדְלוֹ וְקָטְנוֹ. וּלְמַטָּה עַד הַזֶּפֶק: \n",
+ "וְאֵי זֶה הוּא מְקוֹם שְׁחִיטָה בַּקָּנֶה. מִשִּׁפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה עַד רֹאשׁ כְּנַף הָרֵאָה כְּשֶׁתִּמְשֹׁךְ הַבְּהֵמָה צַוָּארָהּ לִרְעוֹת. זֶה הוּא מְקוֹם הַשְּׁחִיטָה בַּקָּנֶה. וְכָל שֶׁכְּנֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה מִבַּחוּץ נִקְרָא צַוָּאר: \n",
+ "אָנְסָה הַבְּהֵמָה עַצְמָהּ וּמָשְׁכָה צַוָּארָהּ הַרְבֵּה אוֹ שֶׁאִנֵּס הַשּׁוֹחֵט אֶת הַסִּימָנִין וּמְשָׁכָן לְמַעְלָה וְשָׁחַט בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה בַּצַּוָּאר וְנִמְצֵאת הַשְּׁחִיטָה בַּקָּנֶה אוֹ בַּוֵּשֶׁט שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה הֲרֵי זֶה סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "וְצָרִיךְ הַשּׁוֹחֵט שֶׁיִּשְׁחֹט בְּאֶמְצַע הַצַּוָּאר. וְאִם שָׁחַט מִן הַצְּדָדִין שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְכַמָּה הוּא שִׁעוּר הַשְּׁחִיטָה. שְׁנֵי הַסִּימָנִין שֶׁהֵן הַקָּנֶה וְהַוֵּשֶׁט הַשְּׁחִיטָה הַמְעֻלָּה שֶׁיֵּחָתְכוּ שְׁנֵיהֶן בֵּין בִּבְהֵמָה בֵּין בְּעוֹף. וְלָזֶה יִתְכַּוֵּן הַשּׁוֹחֵט. וְאִם שָׁחַט רֹב אֶחָד מֵהֶן בְּעוֹף וְרֹב הַשְּׁנַיִם בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "שָׁחַט הָאֶחָד כֻּלּוֹ וְחֶצְיָהּ הַשֵּׁנִי בִּבְהֵמָה שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. רֻבּוֹ שֶׁל זֶה וְרֻבּוֹ שֶׁל זֶה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁחַט מִכָּל אֶחָד מֵהֶן אֶלָּא יֶתֶר עַל חֶצְיוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁחַט יֶתֶר עַל חֶצְיוֹ כָּל שֶׁהוּא רֻבּוֹ הוּא: \n",
+ "שָׁחַט חֶצְיוֹ שֶׁל זֶה וְחֶצְיוֹ שֶׁל זֶה אֲפִלּוּ בְּעוֹף שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. קָנֶה שֶׁהָיָה חֶצְיוֹ פָּסוּק וְשָׁחַט עַל מָקוֹם הֶחָתוּךְ מְעַט וְהִשְׁלִימוֹ לְרֹב בֵּין שֶׁהִתְחִיל לִשְׁחֹט בַּמָּקוֹם הַשָּׁלֵם וּפָגַע בַּחֲתָךְ בֵּין שֶׁהִכְנִיס אֶת הַסַּכִּין בַּחֲתָךְ וְהִשְׁלִימוֹ לְרֹב שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כָּל הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ לִבְדֹּק הַסִּימָנִין לְאַחַר שְׁחִיטָה. וְאִם לֹא בָּדַק וְנֶחְתַּךְ הָרֹאשׁ קֹדֶם שֶׁיִּבָּדֵק הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹחֵט זָרִיז וּמָהִיר: \n",
+ "כָּל בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ בְּחֶזְקַת אִסּוּר עוֹמֶדֶת עַד שֶׁיִּוָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁנִּשְׁחֲטָה שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה: \n",
+ "ובְּאֵי זֶה דָּבָר שׁוֹחֲטִין. בְּכָל דָּבָר בֵּין בְּסַכִּין שֶׁל מַתֶּכֶת בֵּין בְּצוּר אוֹ בִּזְכוּכִית אוֹ בִּקְרוּמִית שֶׁל קְנֵה הָאֲגַם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים הַחוֹתְכִין. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה פִּיהָ חַד וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם. אֲבָל אִם הָיָה כְּמוֹ תֶּלֶם בְּחֻדּוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ וַאֲפִלּוּ הָיָה הַתֶּלֶם קָטָן בְּיוֹתֵר שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "הָיָה הַתֶּלֶם הַזֶּה מֵרוּחַ אַחַת לֹא יִשְׁחֹט בָּהּ. וְאִם שָׁחַט דֶּרֶךְ הָרוּחַ שֶׁאֵין הַפְּגִימָה נִכֶּרֶת בָּהּ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כֵּיצַד. סַכִּין שֶׁתִּבָּדֵק בְּהוֹלָכָה וְלֹא תַּרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּגָם וּכְשֶׁתַּחְזִיר אוֹתָהּ בַּהֲבָאָה תַּרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּגָם. אִם שָׁחַט בָּהּ דֶּרֶךְ הוֹלָכָה וְלֹא הֵבִיא שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם הֵבִיא שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "סַכִּין שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת כְּנָחָשׁ וְאֵין בָּהּ פְּגָם שׁוֹחֲטִין בָּהּ לְכַתְּחִלָּה. וסַכִּין שֶׁפִּיהָ חָלָק וְאֵינָהּ חַדָּה הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ פְּגָם שׁוֹחֲטִין בָּהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹלִיךְ וְהֵבִיא בָּהּ כָּל הַיּוֹם עַד שֶׁשָּׁחְטָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "סַכִּין חַדָּה שֶׁהֻשְׁחֲזָה וַהֲרֵי אֵינָהּ חֲלָקָה אֶלָּא מַגָּעָתָהּ כְּמַגָּע רֹאשׁ הַשִּׁבּלֶת שֶׁהוּא מִסְתַּבֵּךְ בְּאֶצְבַּע. הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ פְּגָם שׁוֹחֲטִין בָּהּ: \n",
+ "הַתּוֹלֵשׁ קָנֶה אוֹ שֵׁן אוֹ שֶׁקָּצַץ צוּר אוֹ צִפֹּרֶן וַהֲרֵי הֵן חַדִּין וְאֵין בָּהֶן פְּגָם שׁוֹחֲטִין בָּהֶן. וְאִם נְעָצָן בַּקַּרְקַע לֹא יִשְׁחֹט בָּהֶן כְּשֶׁהֵן נְעוּצִין. וְאִם שָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "שָׁחַט בָּהֶן כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִין מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתָן קֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר אוֹתָן שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם פְּגָם: \n",
+ "לָקַח לְחִי בְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנַּיִם חַדּוֹת וְשָׁחַט בָּהֶן שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּמַגָּל. אֲבָל בְּשֵׁן אַחַת הַקְּבוּעָה בַּלֶּחִי שׁוֹחֵט בָּהּ לְכַתְּחִלָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְבוּעָה בּוֹ: \n",
+ "לִבֵּן הַסַּכִּין בָּאוּר וְשָׁחַט בָּהּ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. סַכִּין שֶׁצִּדָּהּ אֶחָד מַגָּל וְצִדָּהּ הַשֵּׁנִי יָפֶה לֹא יִשְׁחֹט בַּצַּד הַיָּפֶה לְכַתְּחִלָּה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחֹט בַּצַּד הָאַחֵר. וְאִם שָׁחַט הוֹאִיל וּבַצַּד הַיָּפֶה שָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק הַסַּכִּין בְּחֻדָּהּ וּמִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה. וְכֵיצַד בּוֹדְקָהּ. מוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל בְּשַׂר אֶצְבָּעוֹ וּמוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל צִפָּרְנוֹ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ שֶׁהֵן פִּיהָ וּשְׁנֵי צְדָדָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם כְּלָל וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בָּהּ: \n",
+ "וְצָרִיךְ לִבְדֹּק כֵּן אַחַר הַשְּׁחִיטָה שֶׁאִם מָצָא בָּהּ פְּגָם אַחַר הַשְּׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה שֶׁמָּא בָּעוֹר נִפְגְּמָה וּכְשֶׁשָּׁחַט הַסִּימָנִים בְּסַכִּין פְּגוּמָה שָׁחַט. לְפִיכָךְ הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמוֹת רַבּוֹת אוֹ עוֹפוֹת רַבִּים צָרִיךְ לִבְדֹּק בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת. שֶׁאִם לֹא בָּדַק וּבָדַק בָּאַחֲרוֹנָה וְנִמְצֵאת סַכִּין פְּגוּמָה הֲרֵי הַכּל סְפֵק נְבֵלוֹת וַאֲפִלּוּ הָרִאשׁוֹנָה: \n",
+ "בָּדַק הַסַּכִּין וְשָׁחַט בָּהּ וְלֹא בְּדָקָהּ אַחַר שְׁחִיטָה וְשָׁבַר בָּהּ עֶצֶם אוֹ עֵץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְאַחַר כָּךְ בָּדַק וּמְצָאָהּ פְּגוּמָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁחֶזְקַת הַסַּכִּין שֶׁנִּפְגְּמָה בַּדָּבָר הַקָּשֶׁה שֶׁשָּׁבַר בָּהּ. וְכֵן אִם פָּשַׁע וְלֹא בָּדַק הַסַּכִּין אוֹ שֶׁאָבְדָה הַסַּכִּין עַד שֶׁלֹּא יִבְדֹּק שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כָּל טַבָּח שֶׁלֹּא בָּדַק הַסַּכִּין שֶׁלּוֹ שֶׁשּׁוֹחֵט בָּהּ לִפְנֵי חָכָם וְשָׁחַט בָּהּ לְעַצְמוֹ בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. אִם נִמְצֵאת יָפָה וּבְדוּקָה מְנַדִּין אוֹתוֹ לְפִי שֶׁיִּסְמֹךְ עַל עַצְמוֹ פַּעַם אַחֶרֶת וְתִהְיֶה פְּגוּמָה וְיִשְׁחֹט בָּהּ. ואִם נִמְצֵאת פְּגוּמָה מַעֲבִירִין אוֹתוֹ וּמְנַדִּין אוֹתוֹ וּמַכְרִיזִין עַל כָּל בָּשָׂר שֶׁשָּׁחַט שֶׁהוּא טְרֵפָה: \n",
+ "כַּמָּה הוּא אֹרֶךְ הַסַּכִּין שֶׁשּׁוֹחֵט. כָּל שֶׁהוּא. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר דַּק שֶׁנּוֹקֵב וְאֵינוֹ שׁוֹחֵט כְּמוֹ רֹאשׁ הָאִזְמֵל הַקָּטָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ: \n",
+ "וּמָתַי שׁוֹחֲטִין. בְּכָל זְמַן. בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה אֲבוּקָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה. וְאִם שָׁחַט בַּאֲפֵלָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹ בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג אַף עַל פִּי שֶׁאִלּוּ הָיָה מֵזִיד הָיָה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ אוֹ מִתְחַיֵּב מַלְקוֹת עַל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n"
+ ],
+ [
+ "בְכָל מָקוֹם מֻתָּר לִשְׁחֹט חוּץ מִן הָעֲזָרָה. שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין בָּעֲזָרָה אֶלָּא קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בִּלְבַד. אֲבָל הַחֻלִּין אָסוּר לְשָׁחֳטָן בָּעֲזָרָה בֵּין בְּהֵמָה בֵּין חַיָּה בֵּין עוֹף. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּבְשַׂר תַּאֲוָה (דברים יב כא) \"כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'\" וְגוֹ' (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ\" וְגוֹ' (דברים יב כא) \"וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ\". הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין בְּשַׂר תַּאֲוָה אֶלָּא חוּץ לַמָּקוֹם (דברים יב כא) \"אֲשֶׁר בָּחַר ה'\": \n",
+ "וְזֶה שֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לַמָּקוֹם הוּא שֶׁמֻּתָּר לְאָכְלוֹ בְּכָל הַשְּׁעָרִים. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה אוֹתוֹ הַבָּשָׂר טָהוֹר וְאָסוּר בַּהֲנָיָה כְּבָשָׂר בְּחָלָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ וְאֶפְרוֹ אָסוּר אֲפִלּוּ שָׁחַט לִרְפוּאָה אוֹ לַאֲכִילַת עַכּוּ\"ם אוֹ לְהַאֲכִיל לִכְלָבִים. אֲבָל הַנּוֹחֵר בָּעֲזָרָה. וְהַמְעַקֵּר. וְעַכּוּ\"ם שֶׁשָּׁחַט. וְהַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵפָה. וְהַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף הַטְּמֵאִים בָּעֲזָרָה. הֲרֵי אֵלּוּ כֻּלָּן מֻתָּרִין בַּהֲנָיָה: \n",
+ "וְלֹא בְּהֵמָה וְחַיָּה בִּלְבַד אֶלָּא כָּל הַחֻלִּין אָסוּר לְהַכְנִיסָן לַעֲזָרָה. אֲפִלּוּ בְּשַׂר שְׁחוּטָה אוֹ פֵּרוֹת וּפַת. אִם עָבַר וְהִכְנִיסָן מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה כְּשֶׁהָיוּ. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֻּלָּן דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן. וְכָל הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה אוֹ הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "הָאוֹמֵר בְּהֵמָה זוֹ שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ חֻלִּין. אִם נִשְׁחֲטָה בָּעֲזָרָה וְלָדָהּ מֻתָּר בַּאֲכִילָה. לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁחֹט אוֹתוֹ בְּרִחוּק מָקוֹם: \n",
+ "אֵין שׁוֹחֲטִין לְתוֹךְ יַמִּים וּנְהָרוֹת שֶׁמָּא יֹאמְרוּ עוֹבֵד מַיִם הוּא זֶה וְנִרְאֶה כְּמַקְרִיב לַמַּיִם. וְלֹא יִשְׁחֹט לִכְלִי מָלֵא מַיִם שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לַצּוּרָה שֶׁתֵּרָאֶה בַּמַּיִם שָׁחַט. וְלֹא יִשְׁחֹט בְּתוֹךְ כֵּלִים וְלֹא לְתוֹךְ הַגֻּמָּא שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ עוֹבְדֵי עַכּוּ\"ם. וְאִם שָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "שׁוֹחֲטִין לִכְלִי מַיִם עֲכוּרִין שֶׁאֵין הַצּוּרָה נִרְאֵית בָּהֶן. וְכֵן שׁוֹחֵט חוּץ לְגֻמָּא וְהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד לַגֻּמָּא. וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן שֶׁמָּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִים. וְאִם שָׁחַט לְגֻמָּא בַּשּׁוּק אָסוּר לֶאֱכל מִשְּׁחִיטָתוֹ עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ אַחֲרָיו שֶׁמָּא מִין הוּא. וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עַל דֹּפֶן הַסְּפִינָה וְהַדָּם שׁוֹתֵת עַל הַדֹּפֶן וְיוֹרֵד לַמַּיִם. וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עַל גַּבֵּי הַכֵּלִים: \n",
+ "כֵּיצַד שׁוֹחֲטִין. מוֹתֵחַ אֶת הַצַּוָּאר וּמוֹלִיךְ הַסַּכִּין וּמְבִיאָהּ עַד שֶׁשּׁוֹחֵט. בֵּין שֶׁהָיְתָה הַבְּהֵמָה רְבוּצָה בֵּין שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת וְאָחַז בְּעָרְפָּהּ וְהַסַּכִּין בְּיָדוֹ מִלְּמַטָּה וְשָׁחַט הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "נָעַץ אֶת הַסַּכִּין בַּכֹּתֶל וְהֶעֱבִיר הַצַּוָּאר עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּשְׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה צַוָּאר הַבְּהֵמָה לְמַטָּה וְסַכִּין לְמַעְלָה. שֶׁאִם הָיָה צַוַּאר בְּהֵמָה לְמַעְלָה מִן הַסַּכִּין שֶׁמָּא תֵּרֵד הַבְּהֵמָה בְּכֹבֶד גּוּפָהּ וְתֵחָתֵךְ בְּלֹא הוֹלָכָה וַהֲבָאָה וְאֵין זוֹ שְׁחִיטָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לְפִיכָךְ אִם הָיָה עוֹף בֵּין שֶׁהָיָה צַוָּארוֹ לְמַעְלָה מִן הַסַּכִּין הַנְּעוּצָה אוֹ לְמַטָּה מִמֶּנּוּ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט וְהוֹלִיךְ אֶת הַסַּכִּין וְלֹא הֱבִיאָהּ אוֹ הֱבִיאָהּ וְלֹא הוֹלִיכָהּ וְשָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. הוֹלִיךְ וְהֵבִיא עַד שֶׁחָתַךְ הָרֹאשׁ וְהִתִּיזוֹ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. הוֹלִיךְ וְלֹא הֵבִיא אוֹ הֵבִיא וְלֹא הוֹלִיךְ וְהִתִּיז אֶת הָרֹאשׁ בְּהוֹלָכָה בִּלְבַד אוֹ בַּהֲבָאָה בִּלְבַד. אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין כִּמְלֹא שְׁנֵי צַוָּארִים מִצַּוְּארֵי הַנִּשְׁחָט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְאִם לָאו שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. שָׁחַט שְׁנֵי רָאשִׁים כְּאֶחָד שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין אֲפִלּוּ אֶחָד מִצַּד זֶה וְשֵׁנִי מִצַּד אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ וְשָׁחֲטוּ שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ שְׁנֵי סַכִּינִין וְשָׁחֲטוּ כְּאֶחָד בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בַּצַּוָּאר שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. וַאֲפִלּוּ שָׁחַט זֶה הַוֵּשֶׁט בִּלְבַד אוֹ רֻבּוֹ וְהַשֵּׁנִי שָׁחַט בְּמָקוֹם אַחֵר הַקָּנֶה אוֹ רֻבּוֹ הֲרֵי שְׁחִיטָה זוֹ כְּשֵׁרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשְּׁחִיטָה כֻּלָּהּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֵן שְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּקֻלְמוֹס וּשְׁחִיטָה הָעֲשׂוּיָה כְּמַסְרֵק כְּשֵׁרָה: \n",
+ "אֵין שְׁחִיטַת הַחֻלִּין צְרִיכָה כַּוָּנָה אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׁחַט כְּמִתְעַסֵּק אוֹ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק אוֹ שֶׁזָּרַק סַכִּין לְנָעֳצָהּ בַּכֹּתֶל וְשָׁחֲטָה בַּהֲלִיכָתָהּ הוֹאִיל וְהַשְּׁחִיטָה כָּרָאוּי בִּמְקוֹמָהּ וְשִׁעוּרָהּ הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "לְפִיכָךְ חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן אוֹ שִׁכּוֹר שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה דַּעְתּוֹ וּמִי שֶׁאֲחָזַתּוּ רוּחַ רָעָה שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָם שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּתִקְנָהּ הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. אֲבָל סַכִּין שֶׁנָּפְלָה וְשָׁחֲטָה אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁחֲטָה כְּדַרְכָּהּ הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ\" עַד שֶׁיִּהְיֶה הַזּוֹבֵחַ אָדָם וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִשְׁחִיטָה: \n",
+ "גַּלְגַּל שֶׁל אֶבֶן אוֹ שֶׁל עֵץ שֶׁהָיְתָה הַסַּכִּין קְבוּעָה בּוֹ וְסִבֵּב אָדָם אֶת הַגַּלְגַּל וְשָׂם צַוַּאר הָעוֹף אוֹ הַבְּהֵמָה כְּנֶגְדּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁחַט בִּסְבִיבַת הַגַּלְגַּל הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם הַמַּיִם הֵן הַמְסַבְּבִין אֶת הַגַּלְגַּל וְשָׂם אֶת הַצַּוָּאר כְּנֶגְדּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁסִּבֵּב וְנִשְׁחַט הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְאִם פָּטַר אָדָם אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁבָּאוּ וְסִבְּבוּ אֶת הַגַּלְגַּל וְשָׁחַט בִּסְבִיבָתוֹ הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה שֶׁהֲרֵי מִכֹּחַ אָדָם בָּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּסְבִיבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא מִכֹּחַ הָאָדָם אֲבָל מִסְּבִיבָה שְׁנִיָּה וּלְאַחֲרֶיהָ אֵינָהּ מִכֹּחַ הָאָדָם אֶלָּא מִכֹּחַ הַמַּיִם בְּהִלּוּכָן: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם הָרִים לְשֵׁם גְּבָעוֹת לְשֵׁם יַמִּים לְשֵׁם נְהָרוֹת לְשֵׁם מִדְבָּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוִּן לְעָבְדָן אֶלָּא לִרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מִדִּבְרֵי הֲבַאי שֶׁאוֹמְרִין הָעַכּוּ\"ם הֲרֵי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. אֲבָל אִם שָׁחַט לְשֵׁם מַזַּל הַיָּם אוֹ מַזַּל הָהָר אוֹ לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה כְּכָל תִּקְרֹבֶת עַכּוּ\"ם: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה לִזְרֹק דָּמָהּ לְעַכּוּ\"ם אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לְעַכּוּ\"ם הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. שֶׁלְּמֵדִין מַחֲשָׁבָה בַּחוּץ בְּחֻלִּין מִמַּחְשֶׁבֶת הַקָּדָשִׁים בִּפְנִים. שֶׁמַּחֲשָׁבָה כָּזוֹ פּוֹסֶלֶת בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין: \n",
+ "שְׁחָטָהּ וְאַחַר כָּךְ חָשַׁב לִזְרֹק דָּמָהּ לְעַכּוּ\"ם אוֹ לְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לְעַכּוּ\"ם הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה מִסָּפֵק. שֶׁמָּא סוֹפוֹ הוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתוֹ וּבְמַחֲשָׁבָה כָּזוֹ שָׁחַט: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם קָדָשִׁים שֶׁמִּתְנַדְּבִין וְנִדָּרִים כְּמוֹתָן שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה שֶׁזֶּה כְּשׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ. שָׁחַט לְשֵׁם קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן בָּאִין בְּנֵדֶר וּנְדָבָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כֵּיצַד. הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלָה לְשֵׁם שְׁלָמִים לְשֵׁם תּוֹדָה לְשֵׁם פֶּסַח שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. הוֹאִיל וְהַפֶּסַח מַפְרִישׁ אוֹתוֹ בְּכָל הַשָּׁנָה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְדָבָר הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב. שָׁחַט לְשֵׁם חַטָּאת לְשֵׁם אָשָׁם וַדַּאי לְשֵׁם אָשָׁם תָּלוּי לְשֵׁם בְּכוֹר לְשֵׁם מַעֲשֵׂר לְשֵׁם תְּמוּרָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת וְשָׁחַט וְאָמַר לְחַטָּאתִי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. הָיָה לוֹ קָרְבָּן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְשָׁחַט וְאָמַר לְשֵׁם תְּמוּרַת זִבְחִי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה שֶׁהֲרֵי הֵמִיר בּוֹ: \n",
+ "הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁחֲטָה לְשֵׁם עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְאָמְרָה זוֹ לְעוֹלָתִי שְׁחִיטָתָהּ כְּשֵׁרָה. שֶׁאֵין עוֹלַת יוֹלֶדֶת בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה וַהֲרֵי אֵינָהּ יוֹלֶדֶת שֶׁנִּתְחַיְּבָה בְּעוֹלָה. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא הִפִּילָה. שֶׁכָּל הַמַּפֶּלֶת קוֹל יֵשׁ לָהּ. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם עוֹלַת נָזִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָזִיר שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה שֶׁעִקַּר הַנְּזִירוּת נֵדֶר מִן הַנְּדָרִים: \n",
+ "שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין. אֶחָד מִתְכַּוֵּן לְשֵׁם דָּבָר שֶׁהַשּׁוֹחֵט לוֹ שְׁחִיטָתוֹ אֲסוּרָה. וְהַשֵּׁנִי לֹא הָיְתָה לוֹ כַּוָּנָה כְּלָל וַאֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם דָּבָר הַמֻּתָּר לְהִתְכַּוֵּן לוֹ הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְכֵן אִם שָׁחַט זֶה אַחַר זֶה וְהִתְכַּוֵּן הָאֶחָד מֵהֶן לְשֵׁם דָּבָר הַפָּסוּל פּוֹסֵל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת אֲבָל אִם אֵין לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת אֵינָהּ אֲסוּרָה. שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְצַעֲרוֹ: \n",
+ "יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁחַט לְעַכּוּ\"ם אַף עַל פִּי שֶׁהָעַכּוּ\"ם מִתְכַּוֵּן לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין אֶלָּא לְמַחְשֶׁבֶת הַזּוֹבֵחַ לֹא לְמַחְשֶׁבֶת בַּעַל הַבְּהֵמָה. לְפִיכָךְ עַכּוּ\"ם שֶׁשָּׁחַט לְיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הָיָה קָטָן שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: \n"
+ ],
+ [
+ "חֲמִשָׁה דְּבָרִים מַפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה. וְעִקַּר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה לְהִזָּהֵר בְּכָל אַחַת מֵהֶן. וְאֵלּוּ הֵן. שְׁהִיָּה. דְּרָסָה. חֲלָדָה. הַגְרָמָה. וְעִקּוּר: \n",
+ "שְׁהִיָּה כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהִתְחִיל לִשְׁחֹט וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר הַשְּׁחִיטָה וְשָׁהָה בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאֹנֶס וְחָזַר הוּא אוֹ אַחֵר וְגָמַר אֶת הַשְּׁחִיטָה. אִם שָׁהָה כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ אֶת הַבְּהֵמָה וְיַרְבִּיצֶנָּה וְיִשְׁחֹט שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. וְאִם שָׁהָה פָּחוֹת מִכְּדֵי זֶה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הָיְתָה בְּהֵמָה דַּקָּה שִׁעוּר שְׁהִיָּתָהּ כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ בְּהֵמָה דַּקָּה וְיַרְבִּיצֶנָּה וְיִשְׁחֹט. וְאִם הָיְתָה גַּסָּה כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה וְיַרְבִּיצֶנָּה וְיִשְׁחֹט. וּבְעוֹף כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ בְּהֵמָה דַּקָּה וְיַרְבִּיצֶנָּה וְיִשְׁחֹט: \n",
+ "שָׁחַט מְעַט וְשָׁהָה מְעַט וְחָזַר וְשָׁחַט מְעַט וְשָׁהָה מְעַט עַד שֶׁגָּמַר הַשְּׁחִיטָה וְלֹא שָׁהָה בְּפַעַם אַחַת שִׁעוּר הַשְּׁהִיָּה אֲבָל כְּשֶׁתַּחְשֹׁב כָּל זְמַן הַשְּׁהִיּוֹת יִצְטָרֵף מִכֻּלָּן שִׁעוּר שְׁהִיָּה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה. וְכֵן אִם שָׁהָה כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה וְיַרְבִּיצֶנָּה וּכְדֵי שֶׁיִּשְׁחֹט כְּמוֹ מִעוּט הַסִּימָנִין בִּלְבַד לֹא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁחֹט שְׁחִיטָה גְּמוּרָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "שָׁחַט רֹב אֶחָד בְּעוֹף אוֹ רֹב שְׁנַיִם בִּבְהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה חֲצִי הַיּוֹם וְחָזַר וְגָמַר חֲתִיכַת הַסִּימָנִין הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁחַט בָּהּ כַּשִּׁעוּר הֲרֵי זֶה כִּמְחַתֵּךְ בְּשַׂר הַשְּׁחוּטָה: \n",
+ "שָׁחַט בַּקָּנֶה לְבַדּוֹ חֶצְיוֹ אוֹ מִעוּטוֹ וְשָׁהָה זְמַן מְרֻבֶּה הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְגוֹמֵר הַשְּׁחִיטָה וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם. אֲבָל אִם שָׁחַט רֹב הַקָּנֶה אוֹ שֶׁנִּקֵּב בַּוֵּשֶׁט כָּל שֶׁהוּא וְשָׁהָה כַּשִּׁעוּר בֵּין שֶׁחָזַר וְגָמַר הַשְּׁחִיטָה שֶׁהִתְחִיל בֵּין שֶׁשָּׁחַט שְׁחִיטָה גְּמוּרָה בְּמָקוֹם אַחֵר הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. מִפְּנֵי שֶׁהַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף שֶׁנִּפְסַק רֹב הַקָּנֶה שֶׁלָּהּ אוֹ שֶׁנִּקַּב הַוֵּשֶׁט בְּמַשֶּׁהוּ נְבֵלָה וְאֵין הַשְּׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: \n",
+ "הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁאֵין שְׁהִיָּה בַּקָּנֶה בָּעוֹף כְּלָל. שֶׁאִם שָׁחַט רֹב הַקָּנֶה וְשָׁהָה כְּבָר נִגְמְרָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֶׁחָזַר וְגָמַר מְחַתֵּךְ בָּשָׂר הוּא. וְאִם שָׁחַט בְּמִעוּט הַקָּנֶה וְשָׁהָה הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְשׁוֹחֵט כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה שֶׁאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת מִשּׁוּם נְבֵלָה עַד שֶׁיִּפָּסֵק רֹב הַקָּנֶה: \n",
+ "שָׁחַט הָעוֹף וְשָׁהָה בּוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם נִקַּב הַוֵּשֶׁט אוֹ לֹא נִקַּב חוֹזֵר וְשׁוֹחֵט הַקָּנֶה לְבַדּוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר וּמַנִּיחוֹ עַד שֶׁיָּמוּת וּבוֹדֵק הַוֵּשֶׁט מִבִּפְנִים. אִם לֹא נִמְצֵאת בּוֹ טִפַּת דָּם בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נִקַּב וּכְשֵׁרָה: \n",
+ "חֲלָדָה כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהִכְנִיס הַסַּכִּין בֵּין סִימָן לְסִימָן. בֵּין שֶׁפָּסַק הַסִּימָן הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה בֵּין שֶׁשָּׁחַט הַתַּחְתּוֹן לְמַטָּה שֶׁהוּא דֶּרֶךְ שְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "הִכְנִיס אֶת הַסַּכִּין תַּחַת הָעוֹר וְשָׁחַט שְׁנֵי הַסִּימָנִים כְּדַרְכָּן. אוֹ שֶׁהֶחְלִיד אֶת הַסַּכִּין תַּחַת צֶמֶר מְסֻבָּךְ. אוֹ שֶׁפָּרַס מַטְלִית עַל הַסַּכִּין וְעַל הַצַּוָּאר וְשָׁחַט תַּחַת הַמַּטְלִית הוֹאִיל וְאֵין הַסַּכִּין גְּלוּיָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה. וְכֵן אִם שָׁחַט מִעוּט הַסִּימָנִים בְּהַחְלָדָה וְגָמַר הַשְּׁחִיטָה שֶׁלֹּא בְּהַחְלָדָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "דְּרָסָה כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהִכָּה בְּסַכִּין עַל הַצַּוָּאר כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכִּין בְּסַיִף וְחָתַךְ הַסִּימָנִין בְּבַת אַחַת בְּלֹא הוֹלָכָה וְלֹא הוֹבָאָה. אוֹ שֶׁהִנִּיחַ הַסַּכִּין עַל הַצַּוָּאר וְדָחַק וְחָתַךְ לְמַטָּה כְּחוֹתֵךְ צְנוֹן אוֹ קִישׁוּת עַד שֶׁחָתַךְ הַסִּימָנִין הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "הַגְרָמָה כֵּיצַד. זֶה הַשּׁוֹחֵט בַּקָּנֶה לְמַעְלָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה. וּכְמוֹ שְׁנֵי חִטִּים יֵשׁ בְּסוֹף הַקָּנֶה לְמַעְלָה בְּטַבַּעַת גְּדוֹלָה. שָׁחַט בְּתוֹךְ הַחִטִּים אִם שִׁיֵּר מֵהֶן כָּל שֶׁהוּא לְמַעְלָה הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁהֲרֵי שָׁחַט מִשִּׁפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה. וְהוּא מִן הַמָּקוֹם הָרָאוּי לִשְׁחִיטָה. וְאִם לֹא שִׁיֵּר מֵהֶן כְּלוּם אֶלָּא שָׁחַט לְמַעְלָה מֵהֶן הֲרֵי זוֹ מֻגְרֶמֶת וּפְסוּלָה: \n",
+ "שָׁחַט רֹב הָאֶחָד אוֹ רֹב הַשְּׁנַיִם וְהִשְׁלִים הַשְּׁחִיטָה בִּדְרָסָה אוֹ בְּהַגְרָמָה הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה שֶׁהֲרֵי נִשְׁחַט הַשִּׁעוּר כָּרָאוּי. הִגְרִים בַּתְּחִלָּה שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישִׁים הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁחַט שְׁלִישׁ וְהִגְרִים שְׁלִישׁ וְחָזַר וְשָׁחַט שְׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן כְּשֵׁרָה. הִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁלִישׁ וְחָזַר וְהִגְרִים שְׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. וְאִם דָּרַס אוֹ הֶחְלִיד בֵּין בַּשְּׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן בֵּין בַּשְּׁלִישׁ הָאֶמְצָעִי הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: \n",
+ "עִקּוּר כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנֶּעֶקְרָה הַגַּרְגֶּרֶת וְהִיא הַקָּנֶה אוֹ הַוֵּשֶׁט וְנִשְׁמַט אֶחָד מֵהֶן אוֹ שְׁנֵיהֶן קֹדֶם גְּמַר שְׁחִיטָה. אֲבָל אִם שָׁחַט אֶחָד בָּעוֹף אוֹ רֻבּוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמַט הַסִּימָן הַשֵּׁנִי שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "נִשְׁמַט אֶחָד מֵהֶן וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה. שָׁחַט אֶחָד מֵהֶן וְנִמְצָא הַשֵּׁנִי שָׁמוּט וְאֵין יָדוּעַ אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה נִשְׁמַט אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "נִמְצָא הַסִּימָן הַשָּׁחוּט שָׁמוּט הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁוַּדַּאי אַחַר שְׁחִיטָה נֶעֱקַר. שֶׁאִלּוּ נֶעֱקַר קֹדֶם שְׁחִיטָה הָיָה מִתְדַּלְדֵּל וְלֹא נִשְׁחָט: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא תָּפַס הַסִּימָנִין בְּיָדוֹ כְּשֶׁשָּׁחַט. אֲבָל אִם תְּפָסָן וְשָׁחַט אֶפְשָׁר שֶׁתִּשָּׁחֵט אַחַר הָעִקּוּר וּלְפִיכָךְ אִם נִמְצֵאת שְׁמוּטָה וּשְׁחוּטָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה: \n",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ בִּשְׁחִיטָה פְּסוּלָה הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה. וְאִם אָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל נְבֵלָה שֶׁאֵין מוֹצִיא מִידֵי נְבֵלָה אֶלָּא שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל סָפֵק בִּשְׁחִיטָה הֲרֵי הוּא סְפֵק נְבֵלָה וְהָאוֹכֵל מִמֶּנָּה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנִּטַּל יָרֵךְ שֶׁלָּהּ וַחֲלָלָה עִמָּהּ עַד שֶׁתֵּרָאֶה חֲסֵרָה כְּשֶׁתִּרְבַּץ הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה כְּמוֹ שֶׁנֶּחְתַּךְ חֶצְיָהּ וְנֶחְלְקָה לִשְׁנֵי גּוּפוֹת וְאֵין הַשְּׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהּ. וְכֵן אִם נִשְׁבְּרָה מִפְרֶקֶת וְרֹב בָּשָׂר עִמָּהּ אוֹ שֶׁנִּקְרְעָה מִגַּבָּהּ כְּדָג אוֹ שֶׁנִּפְסַק רֹב הַקָּנֶה אוֹ שֶׁנִּקַּב הַוֵּשֶׁט בְּכָל שֶׁהוּא בְּמָקוֹם הָרָאוּי לִשְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה מֵחַיִּים וְאֵין הַשְּׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהּ. וְאֶחָד הַבְּהֵמָה וְאֶחָד הָעוֹף בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: \n",
+ "שְׁנֵי עוֹרוֹת יֵשׁ לוֹ לַוֵּשֶׁט. הַחִיצוֹן אָדֹם וְהַפְּנִימִי לָבָן. נִקַּב הָאֶחָד מֵהֶן בִּלְבַד כְּשֵׁרָה. נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶן בְּכָל שֶׁהוּא בְּמָקוֹם הָרָאוּי לִשְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה. וּבֵין שֶׁנִּשְׁחֲטָה בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב בֵּין שֶׁנִּשְׁחֲטָה בְּמָקוֹם אַחֵר אֵין הַשְּׁחִיטָה מוֹעֶלֶת בָּהּ. נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶם זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה נְבֵלָה: \n",
+ "נִקַּב הַוֵּשֶׁט וְעָלָה בּוֹ קְרוּם וּסְתָמוֹ אֵין הַקְּרוּם כְּלוּם וַהֲרֵי הוּא נָקוּב כְּשֶׁהָיָה. נִמְצָא קוֹץ עוֹמֵד בַּוֵּשֶׁט הֲרֵי זוֹ סְפֵק נְבֵלָה שֶׁמָּא נִקַּב הַוֵּשֶׁט וְעָלָה קְרוּם בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב וְאֵינוֹ נִרְאֶה. אֲבָל אִם נִמְצָא הַקּוֹץ לְאָרְכּוֹ בַּוֵּשֶׁט אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁרֹב הַבְּהֵמוֹת הַמִּדְבָּרִיּוֹת אוֹכְלוֹת הַקּוֹצִים תָּמִיד: \n",
+ "וֵשֶׁט אֵין לוֹ בְּדִיקָה מִבַּחוּץ אֶלָּא מִבִּפְנִים. כֵּיצַד. הוֹפְכוֹ וּבוֹדֵק. אִם נִמְצָא עָלָיו טִפַּת דָּם בְּיָדוּעַ שֶׁהָיָה נָקוּב: \n",
+ "גַּרְגֶּרֶת שֶׁנִּפְסַק רֹב חֲלָלָה בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לִשְׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה. וְכֵן אִם נִקְּבָה כְּאִיסָר. נִקְּבָה נְקָבִים קְטַנִּים אִם נְקָבִים שֶׁאֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן הֵם מִצְטָרְפִין לְרֻבָּהּ וְאִם נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֶסְרוֹן מִצְטָרְפִין לִכְאִיסָר. וְכֵן אִם נִטְּלָה מִמֶּנָּה רְצוּעָה מִצְטָרֶפֶת לִכְאִיסָר. וּבְעוֹף כָּל שֶׁאִלּוּ מְקַפֵּל הָרְצוּעָה אוֹ הַנְּקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן וּמַנִּיחָן עַל פִּי הַקָּנֶה אִם חוֹפֶה אֶת רֻבּוֹ נְבֵלָה וְאִם לָאו כְּשֵׁרָה: \n",
+ "נִקְּבָה הַגַּרְגֶּרֶת נֶקֶב מְפֻלָּשׁ מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס אִיסָר לְרָחְבּוֹ נְבֵלָה. נִסְדְּקָה לְאָרְכָּהּ אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּר מִן הַמָּקוֹם הָרָאוּי בָּהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ לְמַעְלָה וּמַשֶּׁהוּ לְמַטָּה כְּשֵׁרָה: \n",
+ "גַּרְגֶּרֶת שֶׁנִּקְּבָה וְאֵין יָדוּעַ אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקְּבָה אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה נִקְּבָה. נוֹקְבִין אוֹתָהּ עַתָּה בְּמָקוֹם אַחֵר וּמְדַמִּין הַנֶּקֶב לְנֶקֶב אִם נִדְמֶה לוֹ מֻתֶּרֶת. וְאֵין מְדַמִּין אֶלָּא מֵחֻלְיָא גְּדוֹלָה לְחֻלְיָא גְּדוֹלָה אוֹ מִקְּטַנָּה לִקְטַנָּה. אֲבָל לֹא מִקְּטַנָּה לִגְדוֹלָה שֶׁכָּל הַקָּנֶה חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת הוּא וּבֵין כָּל חֻלְיָא וְחֻלְיָא חֻלְיָא אַחַת קְטַנָּה מִשְּׁתֵּיהֶן וְרַכָּה: \n"
+ ],
+ [
+ "יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁמַּפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֵהִלְכוֹת שְׁחִיטָה שֶׁבֵּאַרְנוּ וְשָׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָסוּר לֶאֱכל מִשְּׁחִיטָתוֹ. לֹא הוּא וְלֹא אֲחֵרִים. וַהֲרֵי זוֹ קְרוֹבָה לִסְפֵק נְבֵלָה וְהָאוֹכֵל מִמֶּנָּה כְּזַיִת מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת: \n",
+ "וַאֲפִלּוּ שָׁחַט בְּפָנֵינוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה וַהֲרֵי שְׁחִיטָה זוֹ שֶׁשָּׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שְׁחִיטָה נְכוֹנָה וּגְמוּרָה אָסוּר לֶאֱכל מִמֶּנָּה. הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דְּבָרִים הַמַּפְסִידִים אֶפְשָׁר שֶׁיַּפְסִיד הַשְּׁחִיטָה וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּגוֹן שֶׁיִּשְׁהֶה אוֹ יִדְרֹס אוֹ יִשְׁחֹט בְּסַכִּין פְּגוּמָה וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ בְּלֹא כַּוָּנָתוֹ: \n",
+ "יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחֹט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְכַתְּחִלָּה עַד שֶׁיִּשְׁחֹט בִּפְנֵי חָכָם פְּעָמִים רַבּוֹת עַד שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל וְזָרִיז. וְאִם שָׁחַט תְּחִלָּה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הַיּוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה וְשָׁחַט בִּפְנֵי חָכָם עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רָגִיל הוּא הַנִּקְרָא מֻמְחֶה. וְכָל הַמֻּמְחִין שׁוֹחֲטִין לְכַתְּחִלָּה בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן. וַאֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים אִם הָיוּ מֻמְחִין הֲרֵי אֵלּוּ שׁוֹחֲטִין לְכַתְּחִלָּה: \n",
+ "חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְשִׁכּוֹר שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה דַּעְתּוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁחִיטָתָן פְּסוּלָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ. לְפִיכָךְ אִם שָׁחֲטוּ בִּפְנֵי הַיּוֹדֵעַ וְרָאָה אוֹתָן שֶׁשָּׁחֲטוּ כַּהֹגֶן שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה: \n",
+ "מִי שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ אֶצְלֵנוּ שֶׁשָּׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצָא יוֹדֵעַ עִקְּרֵי הִלְכוֹת שְׁחִיטָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "הֲרֵי שֶׁרָאִינוּ יִשְׂרְאֵלִי מֵרָחוֹק שֶׁשָּׁחַט וְהָלַךְ לוֹ וְלֹא יָדַעְנוּ אִם יוֹדֵעַ אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְכֵן הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּשְׁחֹט לִי וּמָצָא הַבְּהֵמָה שְׁחוּטָה וְאֵין יָדוּעַ אִם שְׁלוּחוֹ שְׁחָטָהּ אוֹ אַחֵר הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁרֹב הַמְּצוּיִין אֵצֶל שְׁחִיטָה מֻמְחִין הֵן: \n",
+ "אָבַד לוֹ גְּדִי אוֹ תַּרְנְגוֹל וּמְצָאוֹ שָׁחוּט בַּבַּיִת מֻתָּר. שֶׁרֹב הַמְּצוּיִין אֵצֶל שְׁחִיטָה מֻמְחִים הֵן. מְצָאוֹ בַּשּׁוּק אָסוּר שֶׁמָּא נִתְנַבֵּל וּלְפִיכָךְ הֻשְׁלַךְ. וְכֵן אִם מְצָאוֹ בָּאַשְׁפָּה שֶׁבַּבַּיִת אָסוּר: \n",
+ "מֻמְחֶה שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק וַהֲרֵי הוּא מֵבִין וְשׁוֹמֵעַ וְדַעְתּוֹ נְכוֹנָה הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה. וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט: \n",
+ "הַסּוּמָא לֹא יִשְׁחֹט לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא אִם כֵּן אֲחֵרִים רוֹאִים אוֹתוֹ וְאִם שָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "עַכּוּ\"ם שֶׁשָּׁחַט אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁחַט בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּסַכִּין יָפָה וַאֲפִלּוּ הָיָה קָטָן שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה וְלוֹקֶה עַל אֲכִילָתָהּ מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד טו) \"וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ\". מֵאַחַר שֶׁהִזְהִיר שֶׁמָּא יֹאכַל מִזִּבְחוֹ אַתָּה לָמֵד שֶׁזִּבְחוֹ אָסוּר וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה: \n",
+ "וְגָדֵר גָּדוֹל גָּדְרוּ בַּדָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ עַכּוּ\"ם שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה: \n",
+ "הִתְחִיל הָעַכּוּ\"ם לִשְׁחֹט מִעוּט סִימָנִין וְגָמַר יִשְׂרָאֵל אוֹ הִתְחִיל יִשְׂרָאֵל וְגָמַר הָעַכּוּ\"ם פְּסוּלָה. יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָתוֹ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. אֲבָל אִם שָׁחַט הָעַכּוּ\"ם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ נְבֵלָה כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט חֲצִי הַגַּרְגֶּרֶת בִּלְבַד וְגָמַר יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה: \n",
+ "יִשְׂרָאֵל מוּמָר לַעֲבֵרָה מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁהָיָה מֻמְחֶה הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה. וְצָרִיךְ יִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר לִבְדֹּק אֶת הַסַּכִּין וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֶנָּה לְמוּמָר זֶה לִשְׁחֹט בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁאֵינוֹ טוֹרֵחַ לִבְדֹּק. וְאִם הָיָה מוּמָר לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא אוֹ אֶפִּיקוֹרוֹס וְהוּא הַכּוֹפֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה הֲרֵי הוּא כְּעַכּוּ\"ם וּשְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה: \n",
+ "מִי שֶׁהוּא פָּסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁל תּוֹרָה הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אִם הָיָה מֻמְחֶה. שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ דָּבָר מֻתָּר וְאוֹכֵל דְּבַר אִסּוּר. שֶׁזּוֹ חֲזָקָה הִיא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים מֵהֶן: \n",
+ "אֵלּוּ הַצְּדוֹקִין וְהַבַּיְתוֹסִין וְתַלְמִידֵיהֶן וְכָל הַטּוֹעִים אַחֲרֵיהֶן שֶׁאֵינָן מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁחִיטָתָן אֲסוּרָה. וְאִם שָׁחֲטוּ בְּפָנֵינוּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁחִיטָתָן אֶלָּא שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ וְהֵם אֵינָן מַאֲמִינִין בְּתוֹרַת הַשְּׁחִיטָה לְפִיכָךְ אֵינָן נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא קִלְקַלְנוּ: \n",
+ "כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְטַוּוּ בִּשְׁחִיטַת הַחֻלִּין אֶלָּא הָיוּ נוֹחֲרִין אוֹ שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִין כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת. וְנִצְטַוּוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לִשְׁחֹט לֹא יִשְׁחֹט אֶלָּא שְׁלָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ג) \"אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר\" וְגוֹ' (ויקרא יז ד) \"וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד\" וְגוֹ' (ויקרא יז ה) \"לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ\" וְגוֹ' (ויקרא יז ה) \"וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה'\" וְגוֹ'. אֲבָל הָרוֹצֶה לִנְחֹר וְלֶאֱכל בַּמִּדְבָּר הָיָה נוֹחֵר: \n",
+ "וּמִצְוָה זוֹ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת אֶלָּא בַּמִּדְבָּר בִּלְבַד בְּעֵת הֶתֵּר הַנְּחִירָה. וְנִצְטַוּוּ שָׁם שֶׁכְּשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ תֵּאָסֵר הַנְּחִירָה וְלֹא יֹאכְלוּ חֻלִּין אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה. וְיִשְׁחֲטוּ בְּכָל מָקוֹם לְעוֹלָם חוּץ לַעֲזָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כ) \"כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ\" וְגוֹ' (דברים יב כא) \"וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ\" וְגוֹ'. וְזוֹ הִיא הַמִּצְוָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת לִשְׁחֹט וְאַחַר כָּךְ יֵאָכֵל: \n"
+ ],
+ [
+ "כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת שֶׁהַטְּרֵפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא הַנּוֹטָה לָמוּת. וְלֹא נֶאֱמַר (שמות כב ל) \"טְרֵפָה\" אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בָּהוֹוֶה כְּגוֹן שֶׁטְּרָפָהּ אֲרִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וּשְׁבָרָהּ וַעֲדַיִן לֹא מֵתָה: \n",
+ "וְיֵשׁ שָׁם חֳלָאִים אֲחֵרִים אִם יֶאֶרְעוּ לָהּ תֵּחָשֵׁב טְרֵפָה וְהֵן הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. וּשְׁמוֹנָה מִינֵי טְרֵפוֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמשֶׁה בְּסִינַי וְאֵלּוּ הֵן. דְּרוּסָה. נְקוּבָה. חֲסֵרָה. נְטוּלָה. פְּסוּקָה. קְרוּעָה. נְפוּלָה. וּשְׁבוּרָה: \n",
+ "אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי הֵן. הוֹאִיל וְאֵין לְךָ בְּפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה אֶלָּא דְּרוּסָה הֶחְמִירוּ בָּהּ. וְכָל סָפֵק שֶׁיִּסְתַּפֵּק בִּדְרוּסָה אָסוּר. וּשְׁאָר שִׁבְעָה מִינֵי טְרֵפוֹת יֵשׁ בָּהֶן סְפֵקִין מֻתָּרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: \n",
+ "הַדְּרוּסָה הוּא שֶׁיִּטְרֹף הָאֲרִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הַבְּהֵמָה וְיִדְרֹס עָלֶיהָ בְּיָדוֹ. אוֹ יִדְרֹס הַנֵּץ וְהַנֶּשֶׁר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עַל הָעוֹף. וְאֵין דְּרִיסָה בִּבְהֵמָה גַּסָּה וּבְחַיָּה גַּסָּה אֶלָּא לַאֲרִי בִּלְבַד. וּבִבְהֵמָה דַּקָּה מִן הַזְּאֵב וּלְמַעְלָה. וּבִגְדָיִים וּטְלָאִים אֲפִלּוּ חָתוּל וְשׁוּעָל וּנְמִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן יֵשׁ לָהֶן דְּרִיסָה וְכָל שֶׁכֵּן בְּעוֹפוֹת: \n",
+ "וְהַנֵּץ יֵשׁ לוֹ דְּרִיסָה וַאֲפִלּוּ בְּעוֹף גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. אֲבָל שְׁאָר עוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים יֵשׁ לָהֶן דְּרִיסָה בְּעוֹף שֶׁכְּמוֹתָן. וְאֵין לָהֶן דְּרִיסָה בְּעוֹף שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵהֶן: \n",
+ "וְיֵשׁ לְחֻלְדָּה דְּרִיסָה בְּעוֹפוֹת. וְכֶלֶב אֵין לוֹ דְּרִיסָה כָּל עִקָּר לֹא בְּעוֹף וְלֹא בִּבְהֵמָה וְחַיָּה. וְהַנֵּץ יֵשׁ לוֹ דְּרִיסָה בִּגְדָיִים וּטְלָאִים וְהוּא שֶׁיִּקֹּב בְּצִפָּרְנָיו לְבֵית הֶחָלָל: \n",
+ "אֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בְּיַד הַטּוֹרֵף אֲבָל בְּרַגְלָיו אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בְּצִפֹּרֶן אֲבָל בְּשֵׁן אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ אֶלָּא אִם כֵּן נִקַּב עַד בֵּית הֶחָלָל בּוֹדְקִין שֶׁמָּא נִקַּב אֶחָד מִן הָאֵיבָרִים שֶׁנִּטְרֶפֶת בִּנְקִיבָתָן. וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בְּכַוָּנַת הַטּוֹרֵף. אֲבָל אִם נָפַל הַדּוֹרֵס וְנִשְׁתַּקְּעוּ צִפָּרְנָיו בַּנִּטְרַף אֵין זוֹ דְּרִיסָה. וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא מֵחַיִּים. אֲבָל אִם דָּרַס וְנֶהֱרַג וַעֲדַיִן יָדוֹ בַּדְּרוּסָה וְלֹא שָׁמַט צִפָּרְנָיו מִמֶּנָּה אֶלָּא אַחַר מוֹתוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ: \n",
+ "וְכֵיצַד דִּין הַדְּרוּסָה. כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ חוֹשְׁשִׁין לָהּ שׁוֹחֲטִין אֶת הַנִּטְרָף וּבוֹדְקִין כָּל הֶחָלָל שֶׁלּוֹ מִכַּף הַיָּרֵךְ עַד הַקָּדְקֹד. אִם נִמְצֵאת כֻּלָּהּ שְׁלֵמָה מִכָּל מִינֵי טְרֵפוֹת וְלֹא נִמְצָא בָּהּ רשֶׁם הַדְּרִיסָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִמְצָא בָּהּ רשֶׁם הַדְּרִיסָה הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה וַאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה: \n",
+ "אֵי זֶה הוּא רשֶׁם הַדְּרִיסָה. שֶׁיַּאְדִּים הַבָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם. וְאִם נִמֹּק הַבָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבָשָׂר שֶׁהָרוֹפֵא גּוֹרְרוֹ מִן הַחַבּוּרָה רוֹאִין אוֹתוֹ הַבָּשָׂר כְּאִלּוּ חָסֵר וּטְרֵפָה: \n",
+ "וְאִם דָּרַס בַּסִּימָנִין מִשֶּׁיַּאֲדִימוּ טְרֵפָה וּדְרִיסָתָן בְּמַשֶּׁהוּ כֵּיוָן שֶׁהֶאֱדִים בָּהֶן כָּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת דְּרִיסָה טְרֵפָה: \n",
+ "סְפֵק דְּרוּסָה אֲסוּרָה עַד שֶׁתִּבָּדֵק כִּדְרוּסָה וַדָּאִית. כֵּיצַד. אֲרִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵין שְׁוָרִים וְנִמְצָא צִפֹּרֶן בְּגַבּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא אֲרִי דְּרָסוֹ. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא בַּכֹּתֶל נִתְחַכֵּךְ. וְכֵן שׁוּעָל אוֹ נְמִיָּה שֶׁנִּכְנַס לְבֵין הָעוֹפוֹת וְהוּא שׁוֹתֵק וְהֵן מְקַרְקְרִין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא דָּרַס. אֲבָל אִם הָיָה הוּא נוֹהֵם וְהֵם מְקַרְקְרִין מִיִּרְאָתוֹ וּמִנְּהִימָתוֹ הֵן מְקַרְקְרִין. וְכֵן אִם קָטַע רֹאשׁ אֶחָד מֵהֶן הִנֵּה נָח רָגְזוֹ. וְכֵן אִם שָׁתַק הוּא וְהֵם אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁאִלּוּ הִזִּיק הָיוּ מְקַרְקְרִין: \n",
+ "סָפֵק שֶׁנִּכְנַס לְכָאן טוֹרֵף אוֹ לֹא נִכְנַס. אוֹ שֶׁרָאִינוּ וְלֹא נוֹדַע אִם זֶה מִן הַטּוֹרְפִין אוֹ אֵינוֹ מִן הַטּוֹרְפִין אֵין חוֹשְׁשִׁין. וְכֵן עוֹף שֶׁנִּכְנַס לְבֵין הָעֵצִים אוֹ לְבֵין הַקָּנִים וְיָצָא וְרֹאשׁוֹ מְנַטֵּף דָּם אוֹ צַוָּארוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא נִטְרַף אֶלָּא אוֹמְרִים שֶׁמָּא בָּעֵצִים נִזַּק: \n"
+ ],
+ [
+ "נְּקוּבָה כֵּיצַד. אַחַד עָשָׂר אֵיבָרִים הֵן שֶׁאִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶן לַחֲלָלוֹ בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה. וְאֵלּוּ הֵן. תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט. וּקְרוּם שֶׁל מֹחַ הָרֹאשׁ. וְהַלֵּב עִם הַקָּנֶה שֶׁלּוֹ. וְהַמָּרָה. וּקְנֵה הַכָּבֵד. וְהַקֵּבָה. וְהַכֶּרֶס. וְהֶמְסֵס. וּבֵית הַכּוֹסוֹת. וְהַדַּקִּין. וְהָרֵאָה עִם הַקָּנֶה שֶׁלָּהּ: \n",
+ "תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט כְּבָר בֵּאַרְנוּ שִׁעוּרוֹ וְשֶׁהוּא הַמָּקוֹם מִן הַוֵּשֶׁט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה לְמַעְלָה מִן הַוֵּשֶׁט. אִם נִקַּב לַחֲלָלוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא טְרֵפָה: \n",
+ "שְׁנֵי קְרוּמוֹת יֵשׁ לַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ. אִם נִקַּב הָעֶלְיוֹן הַסָּמוּךְ לָעֶצֶם בִּלְבַד הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִקַּב הַתַּחְתּוֹן הַסָּמוּךְ לַמֹּחַ טְרֵפָה. וּמִשֶּׁיַּתְחִיל הַמֹּחַ לְהִמָּשֵׁךְ לַשִּׁדְרָה וְהוּא מִחוּץ לַפּוֹלִין שֶׁהֵן תְּחִלַּת הָעֹרֶף יִהְיֶה לִקְרוּמוֹ דִּין אַחֵר. וְאִם נִקַּב חוּץ לַפּוֹלִין מֻתָּר: \n",
+ "הַמֹּחַ עַצְמוֹ שֶׁנִּקַּב אוֹ נִתְמַעֵךְ וְהַקְּרוּם קַיָּם כְּשֵׁרָה. וְאִם נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם אוֹ נָמֵס כַּדּוֹנַג טְרֵפָה: \n",
+ "הַלֵּב שֶׁנִּקַּב לְבֵית חֲלָלוֹ. בֵּין לְחָלָל גָּדוֹל שֶׁבִּשְׂמֹאל בֵּין לְחָלָל קָטָן שֶׁבְּיָמִין טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִקַּב בְּשַׂר הַלֵּב וְלֹא הִגִּיעַ לַחֲלָלוֹ מֻתָּר. וּקְנֵה הַלֵּב וְהוּא הַמִּזְרָק הַגָּדוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לָרֵאָה הֲרֵי הוּא כַּלֵּב וְאִם נִקַּב לַחֲלָלוֹ בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה: \n",
+ "מָרָה שֶׁנִּקְּבָה וְכָבֵד סוֹתְמָהּ מֻתֶּרֶת. וְאִם לֹא נִסְתַּם הַנֶּקֶב אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַכָּבֵד טְרֵפָה: \n",
+ "נְזִיָּה שֶׁנִּמְצֵאת בַּמָּרָה אִם הָיְתָה כְּמוֹ גַּרְעִינָהּ שֶׁל תְּמָרָה שֶׁאֵין רֹאשָׁהּ חַד מֻתֶּרֶת. וְאִם רֹאשָׁהּ חַד כְּגַרְעִינַת הַזַּיִת אֲסוּרָה. שֶׁהֲרֵי נִקְּבָה אוֹתָהּ כְּשֶׁנִּכְנְסָה. וְזֶה שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַנֶּקֶב מִפְּנֵי שֶׁהֻגְלַד פִּי הַמַּכָּה: \n",
+ "קְנֵי הַכָּבֵד וְהֵן הַמִּזְרְקִין שֶׁבּוֹ שֶׁבָּהֶן הַדָּם מִתְבַּשֵּׁל. אִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶן בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה. לְפִיכָךְ מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּחִתּוּךְ הַכָּבֵד אִם הָיְתָה מַחַט גְּדוֹלָה וְהָיָה הַקָּצֶה הַחַד שֶׁלָּהּ לְפָנִים בְּיָדוּעַ שֶׁנִּקְּבָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה. וְאִם הָיָה הָרֹאשׁ הֶעָגל לְפָנִים אוֹמְרִין דֶּרֶךְ סִמְפּוֹנוֹת הָלְכָה וּמֻתֶּרֶת: \n",
+ "הָיְתָה מַחַט קְטַנָּה הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין וַדַּאי נִקְּבָה. וְאִם נִמְצֵאת בַּסִּמְפּוֹן הַגָּדוֹל שֶׁבַּכָּבֵד וְהוּא הַקָּנֶה הָרָחָב שֶׁבָּאֶמְצַע שֶׁבּוֹ נִכְנַס הַמַּאֲכָל לַכָּבֵד הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וּבְשַׂר כָּבֵד שֶׁהִתְלִיעַ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "קֵבָה שֶׁנִּקְּבָה וְחֵלֶב טָהוֹר סוֹתֵם אֶת הַנֶּקֶב מֻתֶּרֶת. וְכֵן כָּל נֶקֶב שֶׁהַבָּשָׂר אוֹ הַחֵלֶב הַמֻּתָּר בַּאֲכִילָה סוֹתֵם אוֹתוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר. חוּץ מֵחֵלֶב הַלֵּב וְהַקְּרוּם שֶׁעַל הַלֵּב כֻּלּוֹ. וְהַמְּחִצָּה שֶׁבְּאֶמְצַע הַבֶּטֶן הַמַּבְדֶּלֶת בֵּין אֵיבְרֵי הַמַּאֲכָל וְאֵיבְרֵי הַנְּשִׁימָה. וְהִיא שֶׁקּוֹרְעִין אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ תֵּרָאֶה הָרֵאָה. וְהִיא הַנִּקְרֵאת טַרְפַּשׁ הַכָּבֵד. וְהַמָּקוֹם הַלָּבָן שֶׁבְּאֶמְצָעָהּ. וְחֵלֶב הַמְּעִי הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּאֵיבָרִים אֵלּוּ. אֵין מְגִנִּין לְפִי שֶׁהֵן קָשִׁין. וְנֶקֶב שֶׁנִּסְתַּם בְּאֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ כְּסָתוּם. וְחֵלֶב חַיָּה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ בִּבְהֵמָה אָסוּר אֵינוֹ סוֹתֵם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּאֲכִילָה: \n",
+ "כֶּרֶס שֶׁנִּקַּב טְרֵפָה. וְאֵין לוֹ דָּבָר שֶׁיִּסְתֹּם אוֹתוֹ. שֶׁהֲרֵי הַחֵלֶב שֶׁעָלָיו אָסוּר. וְכֵן הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּקַּב אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ טְרֵפָה. וְאִם נִקַּב אֶחָד מֵהֶן לְתוֹךְ חֲלַל חֲבֵרוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בָּעֳבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת מִצַּד אֶחָד כְּשֵׁרָה. וְאִם נִקְּבָה נֶקֶב מְפֻלָּשׁ לְתוֹךְ חֲלַל בֵּית הַכּוֹסוֹת וְנִמְצֵאת טִפַּת דָּם בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב טְרֵפָה שֶׁוַּדַּאי קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקַּב. אֲבָל אִם אֵין דָּם בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב הֲרֵי זֶה מֻתָּר שֶׁוַּדַּאי אַחַר שְׁחִיטָה דָּחֲקָה הַמַּחַט וְנִקְּבָה: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁהִלְעִיטָהּ דָּבָר שֶׁנּוֹקֵב בְּנֵי מֵעֶיהָ כְּגוֹן קֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית וְכַיּוֹצֵא בּוֹ טְרֵפָה שֶׁוַּדַּאי נוֹקֵב. וְאִם הָיָה סָפֵק נוֹקֵב סָפֵק אֵינוֹ נוֹקֵב תִּבָּדֵק. כָּל אֶחָד מִן בְּנֵי הַמֵּעַיִם שֶׁפְּסלֶת הַמַּאֲכָל סוֹבֶבֶת בָּהֶן וְהֵן הַנִּקְרָאִים דַּקִּין שֶׁנִּקַּב טְרֵפָה. וְיֵשׁ מֵהֶן מְלֻפָּפִין וּמֻקָּפִין זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ בְּעִגּוּל כְּמוֹ נָחָשׁ שֶׁנִּכְרָךְ וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִים הַדְרָא דְּכַנְתָּה. אִם נִקֵּב אֶחָד מֵהֶן לַחֲבֵרוֹ כְּשֵׁרָה. שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ מֵגֵן עָלָיו: \n",
+ "וּמֵעַיִם שֶׁנִּקְּבוּ וְלֵחָה סוֹתַמְתָּן טְרֵפָה שֶׁאֵין זוֹ סְתִימָה עוֹמֶדֶת. בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁבָּא זְאֵב אוֹ כֶּלֶב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וּנְטָלָן וַהֲרֵי הֵן נְקוּבִין אַחַר שֶׁהִנִּיחָן תּוֹלִין בּוֹ וּמֻתֶּרֶת וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא בִּמְקוֹם נֶקֶב נִקַּב. נִמְצְאוּ נְקוּבִין וְלֹא נוֹדַע אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקְּבוּ אִם אַחַר שְׁחִיטָה נוֹקְבִין בָּהֶן נֶקֶב אַחֵר וּמְדַמִּין לוֹ. אִם הָיָה הַנֶּקֶב הָרִאשׁוֹן כְּמוֹתוֹ כְּשֵׁרָה. וְאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן שִׁנּוּי קֹדֶם שְׁחִיטָה נִקַּב וּטְרֵפָה. וְאִם מִשְׁמְשׁוּ הַיָּדַיִם בְּנֶקֶב הַסָּפֵק כָּךְ צָרִיךְ לְמַשְׁמֵשׁ בַּנֶּקֶב שֶׁמְּדַמִּין לוֹ וְאַחַר כָּךְ עוֹרְכִין זֶה לָזֶה: \n",
+ "בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁיָּצְאוּ לַחוּץ וְלֹא נִקְּבוּ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִתְהַפְּכוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבוּ טְרֵפָה. שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְזְרוּ כְּמוֹת שֶׁהָיוּ אַחַר שֶׁנֶּהֶפְכוּ וְאֵינָהּ חַיָּה: \n",
+ "הַמְּעִי הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא שָׁוֶה וְאֵין בּוֹ עִקּוּם וְהוּא שֶׁהָרְעִי יוֹצֵא בּוֹ מִן הָעֶרְוָה וְהוּא דָּבוּק בֵּין עִקְּרֵי הַיְרֵכַיִם הוּא הַנִּקְרָא חַלְחלֶת. אִם נִקַּב בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה כִּשְׁאָר הַמֵּעַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנִּקַּב לַחֲלַל הַבֶּטֶן. אֲבָל אִם נִקַּב בַּמָּקוֹם הַדָּבוּק בַּיְרֵכַיִם מֻתֶּרֶת. וַאֲפִלּוּ נָטַל מִמֶּנּוּ מְקוֹם הַדֶּבֶק כֻּלּוֹ מֻתֶּרֶת. וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר מֵאָרְכּוֹ בַּשּׁוֹר כְּמוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת: \n",
+ "הָעוֹף אֵין לוֹ כֶּרֶס וְלֹא הֶמְסֵס וְלֹא בֵּית הַכּוֹסוֹת. אֲבָל יֵשׁ לוֹ כְּנֶגְדָּן זֶפֶק וְקֻרְקְבָן. וְכָל הַטְּרֵפוֹת שָׁווֹת הֵן בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. וְזֶפֶק שֶׁנִּקַּב גַּגּוֹ בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה. וְאֵי זֶהוּ גַּגּוֹ שֶׁל זֶפֶק זֶה שֶׁיִּמָּתַח עִם הַוֵּשֶׁט כְּשֶׁיַּאֲרִיךְ הָעוֹף צַוָּארוֹ. אֲבָל שְׁאָר הַזֶּפֶק שֶׁנִּקַּב מֻתָּר: \n",
+ "שְׁנֵי כִּיסִין יֵשׁ בַּקֻּרְקְבָן. הַחִיצוֹן אָדֹם כְּמוֹ בָּשָׂר. וְהַפְּנִימִי לָבָן כְּמוֹ עוֹר. נִקַּב זֶה בְּלֹא זֶה מֻתֶּרֶת עַד שֶׁיִּנָּקְבוּ שְׁנֵיהֶן בְּמַשֶּׁהוּ. וְאִם נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶן זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה מֻתָּר: \n",
+ "הַטְּחוֹל אֵינוֹ מִן הָאֵיבָרִין שֶׁנְּקִיבָתָן בְּמַשֶּׁהוּ וּלְפִיכָךְ לֹא מָנוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים בִּכְלָלָן אֶלָּא יֵשׁ לַנֶּקֶב שֶׁלּוֹ שִׁעוּר שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּכֻלּוֹ. כֵּיצַד. הַטְּחוֹל רֹאשׁוֹ הָאֶחָד עָבֶה וְהַשֵּׁנִי דַּק כִּבְרִיַּת הַלָּשׁוֹן. אִם נִקַּב בָּרֹאשׁ הֶעָבֶה נֶקֶב מְפֻלָּשׁ טְרֵפָה. וְאִם נִקַּב נֶקֶב שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ אִם נִשְׁאָר תַּחְתָּיו כָּעֳבִי דִּינָר שֶׁל זָהָב מֻתָּר. פָּחוֹת מִכָּאן הֲרֵי הוּא כִּמְפֻלָּשׁ וּטְרֵפָה. אֲבָל אִם נִקַּב הַדַּק כְּשֵׁרָה: \n",
+ "כָּל אֵיבָר שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בּוֹ שֶׁאִם נִקַּב בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה כָּךְ אִם נִטַּל כֻּלּוֹ טְרֵפָה. בֵּין שֶׁנִּטַּל בְּחלִי אוֹ בַּיָּד בֵּין שֶׁנִּבְרָא חָסֵר. וְכֵן אִם נִבְרָא בִּשְׁנֵי אֵיבָרִים מֵאוֹתוֹ אֵיבָר טְרֵפָה שֶׁכָּל הַיָּתֵר כְּנָטוּל הוּא חָשׁוּב. כֵּיצַד. נִטַּל אֶחָד מִן הַמֵּעַיִם אוֹ הַמָּרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בֵּין בְּעוֹף בֵּין בִּבְהֵמָה טְרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהֶן שְׁתֵּי מְרָרוֹת אוֹ שְׁנֵי מֵעַיִם טְרֵפָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל אִם נִטַּל הַטְּחוֹל אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ שְׁנַיִם מֻתֶּרֶת שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל הַמְּנוּיִין: \n",
+ "הַמְּעִי הַיָּתֵר שֶׁתִּטָּרֵף בּוֹ הַבְּהֵמָה הוּא הַיָּתֵר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ שְׁנֵי מֵעַיִם זֶה בְּצַד זֶה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כִּמְעֵי הָעוֹף אוֹ שֶׁהָיָה הַמְּעִי יוֹצֵא כְּעָנָף מִן הַבַּד וַהֲרֵי הוּא מֻבְדָּל בֵּין בְּעוֹף בֵּין בִּבְהֵמָה. אֲבָל אִם חָזַר וְנִתְעָרֵב עִם הַמְּעִי וְנַעֲשָׂה אֶחָד מִשְּׁנֵי רָאשָׁיו וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶם מֻבְדָּלִין בָּאֶמְצַע הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת וְאֵין כָּאן יָתֵר: \n"
+ ],
+ [
+ "שְׁנֵּי קְרוּמוֹת יֵשׁ עַל הָרֵאָה. אִם נִקַּב זֶה בְּלֹא זֶה מֻתֶּרֶת. וְאִם נִקְּבוּ שְׁנֵיהֶן טְרֵפָה. אֲפִלּוּ נִגְלַד הַקְּרוּם הָעֶלְיוֹן כֻּלּוֹ וְהָלַךְ לוֹ מֻתֶּרֶת. וְהַקָּנֶה שֶׁנִּקַּב מִן הֶחָזֶה וּלְמַטָּה בְּמַשֶּׁהוּ טְרֵפָה. וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה בַּקָּנֶה לְמַטָּה: \n",
+ "הִתְחִיל בִּשְׁחִיטָה וְשָׁחַט כָּל הַקָּנֶה וְאַחַר כָּךְ נִקְּבָה הָרֵאָה וְאַחַר כָּךְ גָּמַר הַשְּׁחִיטָה הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה הוֹאִיל וְנִקְּבָה קֹדֶם גְּמַר שְׁחִיטָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "אֶחָד מִסִּמְפּוֹנֵי רֵאָה שֶׁנִּקַּב אֲפִלּוּ נִקַּב לַחֲבֵרוֹ טְרֵפָה. וְרֵאָה שֶׁנִּקְּבָה וְעָלָה קְרוּם בַּמַּכָּה וְנִסְתַּם הַנֶּקֶב אֵינוֹ כְּלוּם. נִקְבָּה הָאוֹם שֶׁל רֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁדֹּפֶן סוֹתַמְתָּהּ טְרֵפָה. וְאִם נִקְּבָה בִּמְקוֹם חִתּוּךְ הָאֻנּוֹת שֶׁלָּהּ וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁרוֹבֶצֶת עָלָיו כְּשֵׁרָה: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁסָּתַם מְקוֹם הַנֶּקֶב שֶׁבָּאֻנּוֹת בָּשָׂר. אֲבָל אִם נִסְמַךְ הַנֶּקֶב לָעֶצֶם אֵינוֹ מֵגֵן. וְאִם הָיָה נֶקֶב הָאֻנּוֹת דָּבוּק בָּעֶצֶם וּבַבָּשָׂר מֻתֶּרֶת: \n",
+ "הָאוֹם שֶׁל רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת סְמוּכָה לַדֹּפֶן. בֵּין שֶׁהֶעֱלַת צְמָחִים בֵּין שֶׁלֹּא הֶעֱלַת חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נִקְּבָה. וְכֵיצַד עוֹשִׂין בָּהּ. מְפָרְקִין אוֹתָהּ מִן הַדֹּפֶן וְנִזְהָרִין בָּהּ שֶׁלֹּא תִּנָּקֵב. אִם נִמְצֵאת נְקוּבָה וְנִמְצָא בַּדֹּפֶן מַכָּה בִּמְקוֹם הַנֶּקֶב תּוֹלִין בַּמַּכָּה וְאוֹמְרִים אַחַר שְׁחִיטָה נִקְּבָה כְּשֶׁנִּפְרָק מִן הַמַּכָּה. וְאִם אֵין מַכָּה בַּדֹּפֶן בְּיָדוּעַ שֶׁנֶּקֶב זֶה בָּרֵאָה הָיָה קֹדֶם הַשְּׁחִיטָה וּטְרֵפָה: \n",
+ "הָרֵאָה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ מָקוֹם אָטוּם כָּל שֶׁהוּא שֶׁאֵין הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בּוֹ וְאֵינוֹ נִתְפָּח הֲרֵי זוֹ כִּנְקוּבָה וּטְרֵפָה. וְכֵיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. קוֹרְעִין הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא נִתְפַּח בִּשְׁעַת נְפִיחָה. אִם נִמְצֵאת בּוֹ לֵחָה מֻתֶּרֶת שֶׁמֵּחֲמַת הַלֵּחָה לֹא נִכְנְסָה שָׁם הָרוּחַ. וְאִם לֹא נִמְצֵאת בּוֹ לֵחָה נוֹתְנִין עָלָיו מְעַט רֹק אוֹ תֶּבֶן אוֹ כָּנָף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְנוֹפְחִין אוֹתָהּ אִם נִתְנַדְנֵד כְּשֵׁרָה וְאִם לָאו טְרֵפָה שֶׁאֵין הָרוּחַ נִכְנֶסֶת לְשָׁם: \n",
+ "רֵאָה שֶׁתִּשָּׁמַע בָּהּ הֲבָרָה כְּשֶׁנּוֹפְחִין אוֹתָהּ אִם נִכָּר הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּשָּׁמַע הַהֲבָרָה מוֹשִׁיבִין עָלָיו רֹק אוֹ תֶּבֶן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אִם נִתְנַדְנֵד בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא נְקוּבָה וּטְרֵפָה. וְאִם לֹא נִכַּר הַמָּקוֹם מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם פּוֹשְׁרִין וְנוֹפְחִין אוֹתָהּ. אִם בִּקְבֵּק הַמַּיִם טְרֵפָה. וְאִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁקְּרוּם הַתַּחְתּוֹן בִּלְבַד נִקַּב וְהָרוּחַ תְּנַהֵג בֵּין שְׁנֵי הַקְּרוּמוֹת וּמִפְּנֵי זֶה יִשָּׁמַע בָּהּ קוֹל דְּמָמָה בִּשְׁעַת נְפִיחָה: \n",
+ "זֶה עִקָּר גָּדוֹל יִהְיֶה בְּיָדְךָ שֶׁכָּל רֵאָה שֶׁנּוֹפְחִין אוֹתָהּ בְּפוֹשְׁרִין וְלֹא יְבַקְבֵּק הַמַּיִם הֲרֵי הִיא שְׁלֵמָה מִכָּל נֶקֶב: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּשְׁפְּכָה כְּקִיתוֹן וּקְרוּם הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהּ קַיָּם שָׁלֵם בְּלֹא נֶקֶב. אִם הַסִּמְפּוֹנוֹת עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם וְלֹא נִמּוֹחוּ כְּשֵׁרָה. וְאִם נִמּוֹחַ אֲפִלּוּ סִמְפּוֹן אֶחָד טְרֵפָה. כֵּיצַד עוֹשִׂין. נוֹקְבִין אוֹתָהּ וְשׁוֹפְכִין אוֹתָהּ בִּכְלִי שֶׁהוּא שׁוֹעַ בַּאֲבָר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אִם נִרְאֶה בָּהּ חוּטִין לְבָנִין בְּיָדוּעַ שֶׁנִּמֹּקּוּ הַסִּמְפּוֹנוֹת וּטְרֵפָה. וְאִם לָאו בְּשַׂר הָרֵאָה בִּלְבַד הוּא שֶׁנִּמּוֹק וּכְשֵׁרָה: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ אֲבַעְבּוּעוֹת אִם הָיוּ מְלֵאִים רוּחַ אוֹ מַיִם זַכִּים אוֹ לֵחָה הַנִּמְשֶׁכֶת כִּדְבַשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אוֹ לֵחָה יְבֵשָׁה וְקָשָׁה אֲפִלּוּ כְּאֶבֶן הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִמְצֵאת בָּהֶן לֵחָה סְרוּחָה אוֹ מַיִם סְרוּחִין אוֹ עֲכוּרִין הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וּכְשֶׁמּוֹצִיא הַלֵּחָה וּבוֹדֵק אוֹתָהּ צָרִיךְ לִבְדֹּק הַסִּמְפּוֹן שֶׁתַּחְתֶּיהָ. אִם נִמְצָא נָקוּב טְרֵפָה: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ שְׁתֵּי אֲבַעְבּוּעוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ טְרֵפָה. שֶׁהַדָּבָר קָרוֹב הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ נֶקֶב בֵּינֵיהֶן וְאֵין לָהֶן דֶּרֶךְ בְּדִיקָה. הָיְתָה אַחַת וְנִרְאֶה כִּשְׁתַּיִם נוֹקְבִין הָאַחַת. אִם שָׁפְכָה לָהּ הָאַחֶרֶת אַחַת הִיא וּמֻתֶּרֶת וְאִם לָאו טְרֵפָה: \n",
+ "הָרֵאָה שֶׁנִּתְמַסְמְסָה טְרֵפָה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּמְצֵאת שְׁלֵמָה וּכְשֶׁתּוֹלִין אוֹתָהּ תֵּחָתֵךְ וְתִפּל חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת. רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת נְקוּבָה בְּמָקוֹם שֶׁיַּד הַטַּבָּח מְמַשְׁמֵשׁ מֻתֶּרֶת וְתוֹלִין בְּיָדוֹ וְאוֹמְרִין מִיַּד הַטַּבָּח נִקְּבָה אַחַר הַשְּׁחִיטָה. נִמְצָא הַנֶּקֶב בְּמָקוֹם אַחֵר וְאֵין יָדוּעַ אִם קֹדֶם שְׁחִיטָה אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה נוֹקְבִין בָּהּ נֶקֶב אַחֵר וּמְדַמִּין כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂים בִּבְנֵי מֵעַיִם: \n",
+ "וְאֵין מְדַמִּין מֵרֵאָה שֶׁל בְּהֵמָה דַּקָּה לְרֵאָה שֶׁל בְּהֵמָה גַּסָּה אֶלָּא מִדַּקָּה לְדַקָּה וּמִגַּסָּה לְגַסָּה. נִמְצָא הַנֶּקֶב בְּאֶחָד מִן הָאֲבַעְבּוּעוֹת הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה וְאֵין אוֹמְרִין נִקּוֹב אֲבַעְבּוּעַ אַחֵר וְנַעֲרֹךְ שֶׁאֵין הַדָּבָר נִכָּר: \n",
+ "מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בַּרֵאָה נוֹפְחִין אוֹתָהּ. אִם לֹא יָצָא מִמֶּנָּה רוּחַ בְּיָדוּעַ שֶׁזֹּאת הַמַּחַט דֶּרֶךְ סִמְפּוֹנוֹת נִכְנְסָה וְלֹא נִקְּבָה. וְאִם נִתְחַתְּכָה הָרֵאָה קֹדֶם נְפִיחָה וְנִמְצֵאת בָּהּ הַמַּחַט הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה שֶׁהַדָּבָר קָרוֹב שֶׁנִּקְּבָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה: \n",
+ "תּוֹלַעַת שֶׁהָיְתָה בָּרֵאָה וְנִקְּבָה וְיָצְאָה וַהֲרֵי הָרֵאָה נְקוּבָה בְּתוֹלַעַת הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. חֶזְקָתָהּ שֶׁאַחַר שְׁחִיטָה תִּקּוֹב וְתֵצֵא. יֵשׁ שָׁם מַרְאוֹת שֶׁאִם נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה הָאֵיבָר לְאוֹתוֹ הַמַּרְאֶה הָרַע הֲרֵי הוּא כְּנָקוּב שֶׁאוֹתוֹ הַבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאָיו לְמַרְאֶה זֶה כְּמֵת הוּא חָשׁוּב וּכְאִלּוּ הוּא הַבָּשָׂר שֶׁנֶּהֱפַךְ עֵינוֹ אֵינוֹ מָצוּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא יג י) \"וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת\" (ויקרא יג יד) \"וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי\" מִכְּלָל שֶׁשְּׁאָר הַבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה אֵינוֹ חַי: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ. בֵּין מַרְאֵה כֻּלָּה בֵּין מַרְאֵה מִקְצָתָהּ. אִם נִשְׁתַּנֵּית לְמַרְאֶה הַמֻּתָּר אֲפִלּוּ נִשְׁתַּנֵּית כֻּלָּהּ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִשְׁתַּנָּה לְמַרְאֶה הָאָסוּר אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא טְרֵפָה. שֶׁהַמַּרְאֶה הָאָסוּר כְּנֶקֶב הוּא חָשׁוּב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "וְחָמֵשׁ מַרְאוֹת אֲסוּרוֹת יֵשׁ בָּרֵאָה וְאֵלּוּ הֵן. שְׁחוֹרָה כִּדְיוֹ. אוֹ יְרֻקָּה כְּעֵין כְּשׁוּת. אוֹ כְּעֵין חֶלְמוֹן בֵּיצָה. אוֹ כְּעֵין חֲרִיעַ. אוֹ כְּמַרְאֵה הַבָּשָׂר. וַחֲרִיעַ הוּא הַצֶּבַע שֶׁצּוֹבְעִים בּוֹ הַבְּגָדִים וְהוּא דּוֹמֶה לִשְׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת מְעַט וְנוֹטוֹת לִירֻקָּה: \n",
+ "נִמְצֵאת כְּעֵין חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל אוֹסְרִין אוֹתָהּ מִסָּפֵק שֶׁזֶּה קָרוֹב לְמַרְאֶה הָאָסוּר. וְכָל הַמַּרְאוֹת הָאֵלּוּ אֵין אוֹסְרִין בָּהֶם עַד שֶׁנּוֹפְחִים אוֹתָהּ וּמְמָרֵס בָּהּ בְּיָדוֹ. אִם נִשְׁתַּנֵּית לַמַּרְאֶה הַמֻּתָּר מֻתֶּרֶת. וְאִם עָמְדָה בְּעֵינָהּ אֲסוּרָה: \n",
+ "אַרְבַּע מַרְאוֹת מֻתָּרוֹת יֵשׁ בָּהּ וְאֵלּוּ הֵן. שְׁחוֹרָה כִּכְחוֹל. אוֹ יְרֻקָּה כְּחָצִיר. אוֹ אֲדֻמָּה. אוֹ כְּמַרְאֵה הַכָּבֵד. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הָרֵאָה כֻּלָּהּ טְלָאִים טְלָאִים נְקֻדּוֹת נְקֻדּוֹת מֵאַרְבַּע מַרְאוֹת אֵלּוּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "עוֹף שֶׁנָּפַל לָאוּר וְהוֹרִיק לִבּוֹ אוֹ כְּבֵדוֹ אוֹ קֻרְקְבָנוֹ אוֹ שֶׁהֶאְדִּימוּ הַמֵּעַיִם שֶׁלּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. שֶׁכָּל הַיְרֻקִּים שֶׁהֶאְדִּימוּ אוֹ הָאֲדֻמִּים שֶׁהוֹרִיקוּ מֵחֲמַת הָאוּר בָּעוֹף הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁנִּטְּלוּ וּטְרֵפָה. וְהוּא שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַרְאֶה זֶה אַחַר שֶׁשָּׁלְקוּ אוֹתָן מְעַט וּמְמָרְסִין בָּהֶן: \n",
+ "כָּל עוֹף שֶׁנִּמְצֵאת הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ כְּמַרְאֵה בְּנֵי מֵעַיִם. אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ שְׁאָר בְּנֵי מֵעַיִם וְעָמְדוּ בְּשִׁנּוּיָן אַחַר שְׁלִיקָה וּמְרִיסָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בְּיָדוּעַ שֶׁנָּפַל לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעָיו וּטְרֵפָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁל עוֹף שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהֶם שִׁנּוּי וּכְשֶׁנִּשְׁלְקוּ נִשְׁתַּנּוּ וְהֶאְדִּימוּ הַיְרֻקִּים וְהוֹרִיקוּ הָאֲדֻמִּים. בְּיָדוּעַ שֶׁנָּפַל לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעָיו וּטְרֵפָה. וְכֵן הַוֵּשֶׁט שֶׁנִּמְצָא הָעוֹר הַחִיצוֹן שֶׁלּוֹ לָבָן וְהַפְּנִימִי אָדֹם בֵּין בָּעוֹף בֵּין בַּבְּהֵמָה הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֵינוֹ וּטְרֵפָה: \n"
+ ],
+ [
+ "חֲסֵרָה כֵּיצַד. שְׁנֵי אֵיבָרִים הֵן שֶׁאִם חָסֵר מִמִּנְיָנָם טְרֵפָה. וְאֵלּוּ הֵן. הָרֵאָה וְהָרַגְלַיִם. וְחָמֵשׁ אֻנּוֹת יֵשׁ לָרֵאָה כְּשֶׁיִּתְלֶה אוֹתָהּ אָדָם בְּיָדוֹ וּפְנֵי רֵאָה כְּנֶגֶד פָּנָיו. שָׁלֹשׁ מִן הַיָּמִין. וּשְׁתַּיִם מִן הַשְּׂמֹאל. וּבְצַד יָמִין מִמֶּנָּה כְּמוֹ אֹזֶן קְטַנָּה וְאֵינָהּ בְּצַד הָאֻנּוֹת וְיֵשׁ לָהּ כְּמוֹ כִּיס בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהִיא בְּתוֹךְ הַכִּיס. וְאֹזֶן זוֹ קְטַנָּה הִיא הַנִּקְרָא וַרְדָּא מִפְּנֵי שֶׁהִיא דּוֹמָה לְוֶרֶד וְאֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן. לְפִיכָךְ אִם לֹא נִמְצֵאת הַוַּרְדָּא מֻתֶּרֶת. שֶׁכָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ יֵשׁ בְּהֵמוֹת תִּמָּצֵא בָּהֶם וְיֵשׁ בְּהֵמוֹת לֹא תִּמָּצֵא בָּהֶם. וְאִם נִמְצֵאת נְקוּבָה אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּיס שֶׁלָּהּ סוֹתֵם אֶת הַנֶּקֶב הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה: \n",
+ "חָסֵר מִנְיַן הָאֻנּוֹת וְנִמְצֵאת אַחַת מִן הַשְּׂמֹאל אוֹ שְׁתַּיִם מִן הַיָּמִין טְרֵפָה. וְאִם נִמְצְאוּ שְׁתַּיִם בְּיָמִין וְזֹאת הַוַּרְדָּא הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "נִתְחַלְּפוּ הָאֻנּוֹת וְנִמְצְאוּ שָׁלֹשׁ מִן שְׂמֹאל וּשְׁתַּיִם מִן הַיָּמִין בְּלֹא וֶרֶד. אוֹ שֶׁהָיָה הַוֶּרֶד עִם הַשָּׁלֹשׁ בְּצַד שְׂמֹאל. הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה שֶׁהִיא חֲסֵרָה מִצַּד הַיָּמִין: \n",
+ "נִתְוַסְּפוּ הָאֻנּוֹת בְּמִנְיָנָם אִם הָיְתָה הָאֹזֶן הַיְתֵרָה בְּצַד הָאֻנּוֹת אוֹ מִלִּפְנֵי הָרֵאָה שֶׁהוּא לְעֻמַּת הַלֵּב מֻתֶּרֶת. וְאִם הָיְתָה עַל גַּבָּהּ שֶׁהוּא לְעֻמַּת הַצְּלָעוֹת הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה שֶׁהַיָּתֵר כְּחָסֵר. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה כְּמוֹ עָלֶה שֶׁל הֲדַס. אֲבָל פָּחוֹת מִזֶּה אֵינָהּ אֹזֶן וּמֻתֶּרֶת: \n",
+ "אֹזֶן שֶׁנִּמְצֵאת דְּבוּקָה בַּחֲבֶרְתָּהּ הַסְּמוּכָה לָהּ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִסְמְכוּ שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר כְּגוֹן שֶׁנִּסְמְכָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁלִישִׁית טְרֵפָה: \n",
+ "נִמְצְאוּ שְׁתֵּי הָאֻנּוֹת כְּאֻנָּה אַחַת וְאֵינָן נִרְאוֹת כִּשְׁתַּיִם דְּבוּקוֹת אִם הָיָה בֵּינֵיהֶן כְּמוֹ עֲלֵה הַהֲדַס בֵּין בְּעִקָּרָן בֵּין בְּאֶמְצָעָן בֵּין בְּסוֹפָן כְּדֵי שֶׁיֻּכַּר שֶׁהֵן שְׁתַּיִם דְּבוּקוֹת מֻתֶּרֶת וְאִם לָאו הֲרֵי זוֹ חֲסֵרָה וּטְרֵפָה: \n",
+ "נִמְצֵאת כֻּלָּהּ שְׁתֵּי עֲרוּגוֹת וְאֵין לָהּ חִתּוּךְ אָזְנַיִם טְרֵפָה. וְכֵן אִם חָסֵר גּוּף הָרֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבָה הֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁחָסֵר מִנְיַן הָאֻנּוֹת וּטְרֵפָה. לְפִיכָךְ אִם נִמְצָא מִמֶּנָּה מָקוֹם יָבֵשׁ עַד שֶׁיִּפָּרֵךְ בְּצִפֹּרֶן הֲרֵי זוֹ כְּחָסֵר וּטְרֵפָה וַאֲפִלּוּ הָיָה כָּל שֶׁהוּא: \n",
+ "רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת נְפוּחָה כְּמוֹ עִקַּר חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל אוֹסְרִין אוֹתָהּ מִסָּפֵק. שֶׁזּוֹ תּוֹסֶפֶת מְשֻׁנָּה בְּגוּפָהּ וְשֶׁמָּא הַתּוֹסֶפֶת בַּגּוּף כְּחִסָּרוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמִנְיָן: \n",
+ "הַבְּהֵמָה שֶׁפָּחֲדָה וְיָרְאָה עַד שֶׁצָּמְקָה הָרֵאָה שֶׁלָּהּ וְקָרְבָה לִהְיוֹת יְבֵשָׁה. אִם פָּחֲדָה בִּידֵי שָׁמַיִם כְּגוֹן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹל רַעַם אוֹ רָאֲתָה זִקִּים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מֻתֶּרֶת. וְאִם פָּחֲדָה בִּידֵי אָדָם כְּגוֹן שֶׁשָּׁחֲטוּ לְפָנֶיהָ בְּהֵמָה אַחֶרֶת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הֲרֵי זוֹ כַּחֲסֵרָה וּטְרֵפָה: \n",
+ "כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. מוֹשִׁיבִין אֶת הָרֵאָה בְּמַיִם מֵעֵת לְעֵת. וְאִם הָיָה זְמַן הַקֹּר מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם פּוֹשְׁרִין וּבִכְלִי שֶׁאֵין הַמַּיִם מִתְמַצִּין מִגַּבּוֹ וְנֹזְלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצֹּנּוּ בִּמְהֵרָה. וְאִם הָיָה זְמַן הַחֹם מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם צוֹנֵן בִּכְלִי שֶׁהַמַּיִם מִתְמַצִּין מִגַּבּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ קָרִים. אִם חָזְרָה לִבְרִיָּתָהּ הֲרֵי זוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם וּמֻתֶּרֶת. וְאִם לֹא חָזְרָה בִּידֵי אָדָם הִיא וּטְרֵפָה: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה רֶגֶל בִּתְחִלַּת בְּרִיָּתָהּ טְרֵפָה. וְכֵן אִם הָיְתָה יְתֵרָה רֶגֶל. שֶׁכָּל הַיָּתֵר כְּחָסֵר הוּא. אֲבָל אִם הָיוּ לָהּ שָׁלֹשׁ יָדַיִם אוֹ יד אַחַת מֻתֶּרֶת. לְפִיכָךְ אִם נֶחְתַּךְ הַיָּד שֶׁלָּהּ מֻתֶּרֶת. נֶחְתַּךְ הָרֶגֶל מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה טְרֵפָה. מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה מֻתֶּרֶת. בְּאֵי זוֹ אַרְכֻּבָּה אָמְרוּ בְּאַרְכֻּבָּה שֶׁהוּא סוֹף הַיָּרֵךְ הַסָּמוּךְ לַגּוּף: \n",
+ "נִשְׁבַּר הָעֶצֶם לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה אִם יָצָא כֻּלּוֹ אוֹ רֻבּוֹ לַחוּץ הֲרֵי זֶה כְּמָה שֶׁנֶּחְתַּךְ וְנָפַל וּטְרֵפָה. וְאִם הָיָה הַבָּשָׂר אוֹ הָעוֹר חוֹפֶה רֹב עָבְיוֹ וְרֹב הֶקֵּפוֹ שֶׁל עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת וַאֲפִלּוּ נָפַל מִקְצָת הָעֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר וְהָלַךְ לוֹ. וְגִידִים הָרַכִּים אֵינָן חֲשׁוּבִין כְּבָשָׂר: \n",
+ "צֹמֶת הַגִּידִין הֵן בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה לְמַעְלָה מִן הֶעָקֵב בְּמָקוֹם שֶׁתּוֹלִין בּוֹ הַטַּבָּחִים הַבְּהֵמָה. וְהֵן שְׁלֹשָׁה גִּידִין לְבָנִים. אֶחָד עָבֶה וּשְׁנַיִם דַּקִּים. וּמִמָּקוֹם שֶׁיַּתְחִיל וְהֵן קָשִׁים וּלְבָנִים עַד שֶׁיָּסוּר הַלֹּבֶן מֵהֶן וְיַתְחִילוּ לְהִתְאַדֵּם וּלְהִתְרַכֵּךְ הוּא צֹמֶת הַגִּידִים. וְהוּא כְּאֹרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אֶצְבָּעוֹת בְּשׁוֹר: \n",
+ "וּמִנְיַן גִּידִים אֵלּוּ בָּעוֹף שִׁשָּׁה עָשָׂר גִּידִין. תְּחִלָּתָן מִן הָעֶצֶם שֶׁל מַטָּה מֵאֶצְבַּע יְתֵרָה עַד סוֹף הָרֶגֶל שֶׁהוּא עָשׂוּי קַשְׂקַשִּׂים קַשְׂקַשִּׂים: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ בִּמְקוֹם צֹמֶת הַגִּידִין טְרֵפָה. וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר כֵּיצַד תַּחְתֹּךְ לְמַעְלָה מִצֹּמֶת הַגִּידִים וְהִיא מֻתֶּרֶת עַד שֶׁתַּחְתֹּךְ לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה הָעֶלְיוֹנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְאִם נֶחְתַּךְ לְמַטָּה מִצֹּמֶת הַגִּידִים אֲסוּרָה. שֶׁבִּטְרֵפוֹת תַּחְתֹּךְ מִכָּאן וְתִחְיֶה וּמִכָּאן וְתָמוּת. וְלֹא נֶאֶסְרָה בְּהֵמָה זוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲתוּכַת רֶגֶל מִמָּקוֹם זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתְּכוּ הַגִּידִין שֶׁחֲתִיכָתָן מִכְּלַל הַטְּרֵפוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: \n",
+ "נְטוּלָה כֵּיצַד. שְׁלֹשָׁה אֵיבָרִים הֵן שֶׁאִם נִטְּלוּ טְרֵפָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן דִּין נֶקֶב וְלֹא דִּין חֶסְרוֹן. וְאֵלּוּ הֵן. צֹמֶת הַגִּידִים. וְהַכָּבֵד. וּלְחִי הָעֶלְיוֹן: \n",
+ "וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַבְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתַּךְ רַגְלָהּ וְכֵן הָעוֹף בִּמְקוֹם צֹמֶת הַגִּידִים לֹא נַעֲשׂוּ טְרֵפָה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתְּכוּ הַגִּידִין. לְפִיכָךְ אִם נֶחְתְּכוּ הַגִּידִים לְבַדָּם וְהָרֶגֶל קַיֶּמֶת טְרֵפָה שֶׁהֲרֵי נִטְּלָה צֹמֶת הַגִּידִים: \n",
+ "נֶחְתַּךְ בִּבְהֵמָה הָאֶחָד הֶעָבֶה לְבַדּוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁהֲרֵי נִשְׁאֲרוּ שְׁנַיִם. נֶחְתְּכוּ הַשְּׁנַיִם הַדַּקִּין מֻתֶּרֶת שֶׁהֲרֵי הָאֶחָד הֶעָבֶה גְּדוֹל שְׁנֵיהֶן וַהֲרֵי לֹא נִטַּל כָּל הַצֹּמֶת אֶלָּא מִעוּטָהּ. נֶחְתַּךְ רֻבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶן טְרֵפָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁנֶּחְתְּכוּ כֻּלָּן אוֹ נִטְּלוּ כֻּלָּן: \n",
+ "וּבָעוֹף אֲפִלּוּ נֶחְתַּךְ רֻבּוֹ שֶׁל (כָּל) אֶחָד מִן הַשִּׁשָּׁה עָשָׂר טְרֵפָה: \n",
+ "וְעוֹף שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ אֲגַפָּיו מֻתָּר כִּבְהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ יָדֶיהָ: \n",
+ "כָּבֵד שֶׁנִּטְּלָה כֻּלָּהּ טְרֵפָה. וְאִם נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה כְּזַיִת בְּמָקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ וּכְזַיִת בִּמְקוֹם מָרָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. נִדַּלְדְּלָה הַכָּבֵד וַהֲרֵי הִיא מְעֹרָה בַּטַּרְפַּשׁ שֶׁלָּהּ מֻתֶּרֶת. נִטַּל מִמֶּנָּה מָקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ וּמְקוֹם הַמָּרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁאָר קַיָּם כְּמוֹ שֶׁהוּא טְרֵפָה: \n",
+ "נִשְׁאַר בָּהּ כְּזַיִת בִּמְקוֹם מָרָה וּכְזַיִת בְּמָקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ כְּשֵׁרָה. אֲבָל הָיָה מְפֻזָּר מְעַט בְּכָאן וּמְעַט בְּכָאן אוֹ שֶׁהָיָה מְרֻדָּד אוֹ שֶׁהָיָה אָרֹךְ כִּרְצוּעָה הֲרֵי זוֹ סָפֵק וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהִיא אֲסוּרָה: \n",
+ "לְחִי הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּטַּל טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִטַּל הַתַּחְתּוֹן כְּגוֹן שֶׁנִּגְמַם עַד מְקוֹם הַסִּימָנִין וְלֹא נֶעֶקְרוּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "כָּל אֵיבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁאִם הָיָה חָסֵר טְרֵפָה כָּךְ אִם נִטַּל טְרֵפָה. אֲבָל אֵיבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אִם נִטַּל טְרֵפָה אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת אֶלָּא אִם נֶחְתַּךְ אוֹתוֹ אֵיבָר. אֲבָל אִם נִבְרֵאת חֲסֵרָה אוֹתוֹ אֵיבָר הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁאִם לֹא תֹּאמַר כֵּן נִמְצֵאת הַחֲסֵרָה וְהַנְּטוּלָה אַחַת. וְכָל אֵיבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁאִם נִטַּל מֻתֶּרֶת קַל וָחֹמֶר אִם חָסֵר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ וְלֹא נִבְרָא שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנִּטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ וְהוּא בֵּית הָרֶחֶם אוֹ שֶׁנִּטְּלוּ הַכְּלָיוֹת הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. לְפִיכָךְ אִם נִבְרֵאת בְּכוּלְיָא אַחַת אוֹ בְּשָׁלֹשׁ כְּלָיוֹת מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נִקְּבָה הַכּוּלְיָא מֻתֶּרֶת: \n",
+ "אַף עַל פִּי שֶׁהַכּוּלְיָא שֶׁנִּטְּלָה אוֹ חֲסֵרָה מֻתֶּרֶת אִם נִמְצֵאת קְטַנָּה בְּיוֹתֵר. וְהַקְּטַנָּה בְּדָקָה עַד כְּפוֹל וּבְגַסָּה עַד כְּעֵנָב. טְרֵפָה. וְכֵן אִם לָקְתָה הַכּוּלְיָא וְהוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּשָׂרָהּ כִּבְשַׂר הַמֵּת שֶׁהִבְאִישׁ אַחַר יָמִים שֶׁאִם תֶּאֱחֹז בְּמִקְצָתוֹ יִתְמַסְמֵס וְיִפּל וְהִגִּיעַ חלִי זֶה עַד הַלָּבָן שֶׁבְּתוֹךְ הַכּוּלְיָא הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצֵאת בַּכּוּלְיָא לֵחָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ סְרוּחָה אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אוֹ סְרוּחִים הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם זַכִּים הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n"
+ ],
+ [
+ "פְּסוּקָה כֵּיצַד. חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁנִּפְסַק הָעוֹר הַחוֹפֶה אֶת הַמֹּחַ טְרֵפָה. וּבִלְבַד שֶׁיִּפָּסֵק רֹב הֶקֵּפוֹ. אֲבָל אִם נִסְדַּק הָעוֹר לְאָרְכּוֹ אוֹ נִקַּב מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ אוֹ שֶׁנִּתְמַעֵךְ הַמֹּחַ שֶׁבְּתוֹךְ הַחוּט וְנִתְנַדְנֵד הוֹאִיל וְעוֹרוֹ קַיָּם הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "הֻמְרַךְ הַמֹּחַ וְנִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם אוֹ כְּדוֹנַג שֶׁנָּמֵס עַד שֶׁיִּמָּצֵא הַחוּט כְּשֶׁמַּעֲמִידוֹ אֵינוֹ עוֹמֵד הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי כָּבְדּוֹ הֲרֵי זוֹ סָפֵק: \n",
+ "עַד הֵיכָן חוּט הַשִּׁדְרָה. תְּחִלָּתוֹ מִבַּחוּץ לַפּוֹלִין שֶׁבִּתְחִלַּת הָעֹרֶף עַד סוֹף פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אַחֲרֶיהָ אֶלָּא פָּרָשָׁה שְׁלִישִׁית הַסְּמוּכָה לִתְחִלַּת הָאַלְיָה: \n",
+ "וְשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת הֵן וְאֵלּוּ הֵן. שְׁלֹשָׁה עֲצָמוֹת דְּבוּקִין זֶה בָּזֶה לְמַטָּה מֵחֻלְיוֹת שֶׁל שִׁדְרָה. וְחוּט הַשִּׁדְרָה בָּעוֹף עַד בֵּין אֲגַפַּיִים. אֲבָל לְמַטָּה מִמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַחוּט הַנִּמְשָׁךְ לְשָׁם בֵּין שֶׁנִּפְסַק עוֹרוֹ בֵּין שֶׁנִּמְרַךְ הַמֹּחַ: \n",
+ "קְרוּעָה כֵּיצַד. בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הַכֶּרֶס וְהוּא הַמָּקוֹם מִן הַבֶּטֶן שֶׁאִם יִקָּרַע יֵצֵא הַכֶּרֶס אִם נִקְרַע בָּשָׂר זֶה טְרֵפָה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַקֶּרַע לַכֶּרֶס עַד שֶׁנִּרְאֵית. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּקְרַע רֹב עֳבִי הַבָּשָׂר הַזֶּה אוֹ נִטַּל טְרֵפָה. וְכַמָּה שִׁעוּר הַקֶּרַע בְּאָרְכּוֹ אֹרֶךְ טֶפַח. וְאִם הָיְתָה בְּהֵמָה קְטַנָּה וְנִקְרַע רֹב אֹרֶךְ הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת הַכֶּרֶס אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּאֹרֶךְ הַקֶּרַע טֶפַח טְרֵפָה הוֹאִיל וְנִקְרַע רֻבָּהּ: \n",
+ "נִקְדַּר הַבָּשָׂר הַזֶּה בְּעִגּוּל אוֹ בְּאֹרֶךְ אִם הָיָה יָתֵר מִכְּסֶלַע וְהוּא כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ שָׁלֹשׁ גַּרְעִינֵי תְּמָרָה זוֹ בְּצַד זוֹ בְּדֹחַק הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. שֶׁאִם יִמָּתַח קֶרַע זֶה יַעֲמֹד עַל טֶפַח: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנִּפְשַׁט הָעוֹר שֶׁעָלֶיהָ כֻּלּוֹ בֵּין שֶׁנִּקְרַע בַּיָּד אוֹ בְּחלִי וְנִמְצָא בָּשָׂר בְּלֹא עוֹר הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְזוֹ הִיא שֶׁנִּקְרֵאת גְּלוּדָה. וְאִם נִשְׁאַר מִן הָעוֹר רֹחַב סֶלַע עַל פְּנֵי כָּל הַשִּׁדְרָה וְרֹחַב סֶלַע עַל הַטַּבּוּר וְרֹחַב סֶלַע עַל רָאשֵׁי אֵיבָרֶיהָ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִטַּל כְּרֹחַב סֶלַע מֵעַל כָּל פְּנֵי הַשִּׁדְרָה אוֹ מֵעַל הַטַּבּוּר אוֹ מֵעַל רָאשֵׁי אֵיבָרֶיהָ וּשְׁאָר כָּל הָעוֹר קַיָּם הֲרֵי זוֹ סָפֵק. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁמַּתִּירִין אוֹתָהּ: \n",
+ "נְפוּלָה כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁנָּפְלָה הַבְּהֵמָה מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁגָּבְהוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יֶתֶר וְנִתְרַסֵּק אֵיבָר מֵאֵיבָרֶיהָ הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵיצַד הוּא הָרִסּוּק. שֶׁיִּתְרוֹצֵץ הָאֵיבָר וְיֶחֱלֶה מֵחֲמַת הַנְּפִילָה עַד שֶׁתִּפָּסֵד צוּרָתוֹ וְתָאֳרוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקַּב וְלֹא נִסְדַּק וְלֹא נִשְׁבַּר הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵן אִם הִכָּה אוֹתָהּ בְּאֶבֶן אוֹ בְּמַטֶּה וְרִצֵּץ אֵיבָר מֵאֵיבָרֶיהָ טְרֵפָה. בְּאֵי זֶה אֵיבָרִים אָמְרוּ בְּאֵיבָרִים שֶׁבַּחֲלַל הַגּוּף: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנָּפְלָה מִן הַגַּג אִם הָלְכָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאִם עָמְדָה וְלֹא הָלְכָה חוֹשְׁשִׁין לָהּ. קָפְצָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. הִנִּיחָהּ לְמַעְלָה וּמְצָאָהּ לְמַטָּה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נָפְלָה: \n",
+ "זְכָרִים הַמְנַגְּחִין זֶה אֶת זֶה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. נָפְלוּ לָאָרֶץ חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה מְגָרֶרֶת רַגְלֶיהָ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נִתְרַסְּקוּ אֵיבָרֶיהָ אוֹ שֶׁמָּא נִפְסַק הַחוּט שֶׁל שִׁדְרָה: \n",
+ "גַּנָּבִים שֶׁגּוֹנְבִין הַטְּלָאִים וּמַשְׁלִיכִין אוֹתָן לַאֲחוֹרֵי הַדִּיר אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן מִשּׁוּם רִסּוּק אֵיבָרִים. מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַשְׁלִיכִין אוֹתָן אֶלָּא בְּכַוָּנָה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבְּרוּ. וְאִם הֶחֱזִירוּם וְהִשְׁלִיכוּם לַדִּיר מֵחֲמַת יִרְאָה חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. מֵחֲמַת תְּשׁוּבָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. מִפְּנֵי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַחֲזִירָם שְׁלֵמִים וְיִזָּהֲרוּ בְּהַשְׁלָכָתָן: \n",
+ "שׁוֹר שֶׁהִרְבִּיצוּהוּ לִשְׁחִיטָה אַף עַל פִּי שֶׁנָּפַל נְפִילָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹל בְּעֵת שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁנּוֹעֵץ צִפָּרְנָיו וּמִתְחַזֵּק עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרֶץ: \n",
+ "הִכָּה הַבְּהֵמָה עַל רֹאשָׁהּ וְהָלְכָה לָהּ הַמַּכָּה כְּלַפֵּי זְנָבָהּ אוֹ עַל זְנָבָהּ וְהָלְכָה לָהּ כְּלַפֵּי רֹאשָׁהּ וַאֲפִלּוּ הִכָּה אוֹתָהּ בַּמַּטֶּה עַל כָּל הַשִּׁדְרָה אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאִם יֵשׁ בַּמַּטֶּה חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאִם הִגִּיעַ רֹאשׁ הַמַּטֶּה לְמִקְצָת הַשִּׁדְרָה חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְכֵן אִם הִכָּה לְרֹחַב הַשִּׁדְרָה חוֹשְׁשִׁין לָהּ: \n",
+ "עוֹף שֶׁנֶּחְבַּט עַל דָּבָר קָשֶׁה כְּגוֹן כְּרִי שֶׁל חִטִּים אוֹ קֻפָּה שֶׁל שְׁקֵדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן חוֹשְׁשִׁין לְרִסּוּק אֵיבָרִים. וְאִם נֶחְבַּט עַל דָּבָר רַךְ כְּגוֹן כְּסוּת כְּפוּלָה וְהַתֶּבֶן וְהָאֵפֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ: \n",
+ "נִדְבְּקוּ כְּנָפָיו בְּדֶבֶק בִּשְׁעַת צִידָה וְנִתְחַבֵּט. אִם בְּכָנָף אַחַת נֶאֱחַז אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ. וְאִם נֶאֱחַז בִּשְׁתֵּי כְּנָפָיו וְנִתְחַבֵּט בְּגוּפוֹ חוֹשְׁשִׁין לוֹ: \n",
+ "נֶחְבַּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם אִם שָׁט מְלֹא קוֹמָתוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לְעֵמַּת הַמַּיִם אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ. אֲבָל אִם שָׁט מִמַּעְלָה לְמַטָּה עִם הִלּוּךְ הַמַּיִם חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא הַמַּיִם הֵם הַמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ. וְאִם קָדַם לְתֶבֶן אוֹ קַשׁ שֶׁמְּהַלְּכִין עַל גַּבֵּי הַמַּיִם הֲרֵי זוֹ שָׁט מֵחֲמַת עַצְמוֹ וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ: \n",
+ "כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ מֻתָּר לִשְׁחֹט מִיָּד. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק שֶׁמָּא נִתְרַסֵּק אֵיבָר. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ חוֹשְׁשִׁין לָהּ אִם שְׁחָטָהּ צָרִיךְ לִבְדֹּק כְּנֶגֶד כָּל הֶחָלָל כֻּלּוֹ מִקָּדְקֹד הָרֹאשׁ עַד הַיָּרֵךְ. אִם מָצָא בָּהּ טְרֵפָה מִן הַטְּרֵפוֹת שֶׁמָּנִינוּ אוֹ שֶׁנִּתְרַסֵּק אֵיבָר מִן הָאֵיבָרִים שֶׁבִּפְנִים וְנִפְסְדָה צוּרָתוֹ הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. אֲפִלּוּ נִתְרַסֵּק אֵיבָר מִן הָאֵיבָרִים שֶׁאִם נִטְּלוּ כְּשֵׁרָה כְּגוֹן טְחוֹל וּכְלָיוֹת הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה חוּץ מִבֵּית הָרֶחֶם שֶׁאִם נִתְרַסֵּק הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "וְהַסִּימָנִין אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה בְּכָאן שֶׁאֵין הַנְּפִילָה מְמַעֶכֶת אוֹתָן: \n",
+ "נָפְלָה מִן הַגַּג וְלֹא עָמְדָה אָסוּר לִשְׁחֹט אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּשְׁהֵא מֵעֵת לְעֵת. וְאִם שָׁחַט בְּתוֹךְ זְמַן זֶה הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וּכְשֶׁשּׁוֹחֵט אוֹתָהּ אַחַר מֵעֵת לְעֵת צְרִיכָה בְּדִיקָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "וְכֵן מִי שֶׁדָּרַס בְּרַגְלוֹ עַל הָעוֹף אוֹ שֶׁדְּרָסַתּוּ בְּהֵמָה אוֹ שֶׁטְּרָפוֹ לַכֹּתֶל וַהֲרֵי הוּא מְפַרְכֵּס מַשְׁהִין אוֹתוֹ מֵעֵת לְעֵת וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n",
+ "סִימָנִים שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ רֻבָּן טְרֵפָה וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מֵחֲמַת נְפִילָה. וְכֵן אִם נִתְקַפְּלוּ שֶׁהֲרֵי אֵינָן רְאוּיִין לִשְׁחִיטָה. אֲבָל אִם נִתְפָּרֵק רֹב תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט מִן הַלֶּחִי הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת שֶׁאֵין הַתַּרְבַּץ רָאוּי לִשְׁחִיטָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: \n"
+ ],
+ [
+ "שְבוּרָה כֵּיצַד הוּא שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. וְצַלְעוֹת הַבְּהֵמָה הֵן אַחַת עֶשְׂרֵה מִיכָּן וְאַחַת עֶשְׂרֵה מִיכָּן. נִשְׁתַּבְּרוּ שֵׁשׁ מִיכָּן וְשֵׁשׁ מִכָּאן אוֹ אַחַת עֶשְׂרֵה מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן טְרֵפָה. וְהוּא שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מֵחֶצְיָן שֶׁל מוּל הַשְּׂדֵרָה: \n",
+ "נִשְׁבְּרוּ שֵׁשׁ מִכָּאן וְשֵׁשׁ מִכָּאן אִם הָיוּ צְלָעוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֹחַ טְרֵפָה. וְאִם לָאו אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רֹב וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ כְּלַפֵּי הַשִּׁדְרָה מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נֶעֶקְרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ טְרֵפָה. וְאִם נֶעֶקְרָה אֲפִלּוּ צֶלַע אַחַת וַחֲצִי חֻלְיָתָהּ עִמָּהּ שֶׁהַצֶּלַע תְּקוּעָה בָּהּ הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵן אִם נֶעֶקְרָה מִן הַשִּׁדְרָה חֻלְיָא אַחַת אֲפִלּוּ הָיְתָה מִן הַחֻלְיוֹת שֶׁלְּמַטָּה מִן הַכְּסָלִים שֶׁאֵין בָּהֶן צְלָעוֹת הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁנִּשְׁמַט הַיָּרֵךְ שֶׁלָּהּ מֵעִקָּרוֹ וְיָצָא מִן הַכַּף שֶׁלּוֹ אִם נִתְאַכְּלוּ נִיבָיו וְהֵן הַיְתֵדוֹת שֶׁבְּעֶצֶם הַכַּף שֶׁיּוֹצֵאת עַל הָעֶצֶם הַזָּכָר וְאוֹחֶזֶת אוֹתוֹ הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְאִם לֹא נִתְאַכְּלוּ מֻתֶּרֶת: \n",
+ "וְכֵן בָּעוֹף אִם נִשְׁמַט יְרֵכוֹ טְרֵפָה. נִשְׁמַט כְּנָפוֹ מֵעִקָּרוֹ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִקְּבָה הָרֵאָה שֶׁלּוֹ וּלְפִיכָךְ בּוֹדְקִין אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ יֵאָכֵל. וּבְהֵמָה שֶׁנִּשְׁמְטָה יָדָהּ מֵעִקָּרָהּ מֻתֶּרֶת וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ: \n",
+ "גֻּלְגּלֶת בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה שֶׁנִּטַּל מִמֶּנָּה כְּסֶלַע אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקַּב הַקְּרוּם טְרֵפָה. וְאִם נִקְּבוּ נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כֻּלָּן מִצְטָרְפִין לִכְסֶלַע: \n",
+ "וְכֵן גֻּלְגּלֶת שֶׁנֶּחְבַּס רֹב גָּבְהָהּ וְרֹב הֶקֵּפָהּ טְרֵפָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַקְּרוּם שָׁלֵם וְלֹא חָסֵר מִמֶּנָּה כְּלוּם. נֶחְבַּס רֹב גָּבְהָהּ וַהֲרֵי רֹב הֶקֵּפָהּ קַיָּם אוֹ שֶׁנֶּחְבַּס רֹב הֶקֵּפָהּ וַהֲרֵי רֹב גָּבְהָהּ קַיָּם הֲרֵי זוֹ סְפֵק טְרֵפָה. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאוֹסְרִין אוֹתָהּ: \n",
+ "עוֹף שֶׁל מַיִם כְּגוֹן אֲוָזִים אִם נִקַּב עֶצֶם גֻּלְגָּלְתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ טְרֵפָה מִפְּנֵי שֶׁקְּרוּמוֹ רַךְ. עוֹף הַיַּבָּשָׁה שֶׁהִכַּתּוּ חֻלְדָּה עַל רֹאשׁוֹ אוֹ שֶׁנִּגַּף בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ מַנִּיחַ יָדוֹ בְּצַד הַנֶּקֶב וְנוֹעֵץ אוֹ מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו וְדוֹחֵק לְמַעְלָה. אִם יָצָא הַמֹּחַ מִן הַנֶּקֶב בְּיָדוּעַ שֶׁנִּקַּב הַקְּרוּם וּטְרֵפָה. וְאִם לָאו מֻתָּר: \n",
+ "בְּהֵמָה שֶׁאָחֲזָהּ דָּם אוֹ שֶׁהָיְתָה מְעֻשֶּׁנֶת אוֹ מְצֻנֶּנֶת אוֹ שֶׁאָכְלָה סַם שֶׁהוֹרֵג הַבְּהֵמָה אוֹ שָׁתְתָה מַיִם הָרָעִים הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. אָכְלָה סַם שֶׁהוֹרֵג אֶת הָאָדָם אוֹ שֶׁנְּשָׁכָהּ נָחָשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מֻתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה וַאֲסוּרָה מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת: \n",
+ "נִמְצְאוּ כָּל הַטְּרֵפוֹת הַמְּנוּיוֹת כְּשֶׁיִּפָּרְטוּ וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ בִּבְהֵמָה וְחַיָּה שִׁבְעִים. וְאֵלּוּ הֵן עַל הַסֵּדֶר שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּחִבּוּר זֶה. א) דְּרוּסָה. ב) נִקַּב תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט. ג) נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ. ד) נִתְמַסְמֵס הַמֹּחַ עַצְמוֹ. ה) נִקַּב הַלֵּב עַצְמוֹ לְבֵית חֲלָלוֹ. ו) נִקַּב קְנֵה הַלֵּב. ז) נִקְּבָה הַמָּרָה. ח) נִקְּבוּ קְנֵי הַכָּבֵד. ט) נִקְּבָה הַקֵּבָה. י) נִקַּב הַכֶּרֶס. יא) נִקַּב הֶמְסֵס. יב) נִקַּב בֵּית הַכּוֹסוֹת. יג) נִקְּבוּ מֵעֶיהָ. יד) יָצְאוּ הַמֵּעַיִם לַחוּץ וְנֶהֶפְכוּ. טו) נִקַּב הַטְּחוֹל בְּעָבְיוֹ. טז) חֲסֵרָה הַמָּרָה. יז) נִמְצְאוּ שְׁתֵּי מְרָרוֹת. יח) חֲסֵרָה הַקֵּבָה. יט) נִמְצְאוּ שְׁתֵּי קֵבוֹת. כ) חָסֵר הַכֶּרֶס. כא) נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְּרֵסִים. כב) חָסֵר הֶמְסֵס. כג) נִמְצְאוּ שְׁנֵי מְסָסִים. כד) חָסֵר בֵּית הַכּוֹסוֹת. כה) נִמְצְאוּ שְׁנֵי בָּתֵּי הַכּוֹסוֹת. כו) חָסֵר אֶחָד מִן הַמֵּעַיִם. כז) נִמְצְאוּ שְׁנֵי מֵעַיִם. כח) נִקְּבָה הָרֵאָה. כט) נִקַּב הַקָּנֶה לְמַטָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה. ל) נִקַּב סִמְפּוֹן מִסִּמְפּוֹנֵי רֵאָה אֲפִלּוּ לַחֲבֵרוֹ. לא) נֶאֱטַם מָקוֹם מִן הָרֵאָה. לב) נִמֹּק סִמְפּוֹן מִסִּמְפּוֹנֵי הָרֵאָה. לג) נִמְצְאָה לֵחָה סְרוּחָה בָּרֵאָה. לד) נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם סְרוּחִים. לה) נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ. לו) נִתְמַסְמְסָה הָרֵאָה. לז) נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ. לח) נֶהֱפַךְ הַוֵּשֶׁט בְּמַרְאָיו. לט) חֲסֵרָה הָרֵאָה מִמִּנְיַן הָאֻנּוֹת. מ) נִתְחַלְּפוּ הָאֻנּוֹת. מא) הוֹתִירוּ הָאֻנּוֹת מִגַּבָּהּ. מב) נִסְרְכָה אֻנָּה לְאֻנָּה שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן. מג) נִמְצְאָה הָרֵאָה בְּלֹא חִתּוּךְ אָזְנַיִם. מד) חָסֵר מִקְצָת הָרֵאָה. מה) יָבֵשׁ מִקְצָת גּוּפָהּ. מו) נִמְצְאָה הָרֵאָה נְפוּחָה וְעוֹמֶדֶת. מז) צָמְקָה הָרֵאָה מִפַּחַד אָדָם. מח) חָסֵר הָרֶגֶל בֵּין מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ בֵּין שֶׁנֶּחְתַּךְ. מט) אוֹ שֶׁהָיְתָה יְתֵרָה רֶגֶל. נ) נִטְּלָה צֹמֶת הַגִּידִים. נא) נִטְּלָה הַכָּבֵד. נב) נִטַּל לֶחִי הָעֶלְיוֹן. נג) כּוּלְיָא שֶׁהִקְטִינָה בְּיוֹתֵר. נד) כּוּלְיָא שֶׁלָּקְתָה. נה) כּוּלְיָא שֶׁנִּמְצֵאת בָּהּ לֵחָה. נו) כּוּלְיָא שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן סְרוּחִין. נז) כּוּלְיָא שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם סְרוּחִין. נח) נִפְסַק חוּט הַשִּׁדְרָה. נט) נִמְרַךְ מֹחַ חוּט הַשִּׁדְרָה וְנִתְמַסְמֵס. ס) נִקְרַע רֹב הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת הַכֶּרֶס. סא) נִגְלַד הָעוֹר שֶׁעָלֶיהָ. סב) נִתְרַסְּקוּ אֵיבָרֶיהָ מִנְּפִילָה. סג) נִדַּלְדְּלוּ הַסִּימָנִין. סד) נִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. סה) נֶעֶקְרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. סו) נֶעֶקְרָה צֶלַע אַחַת בְּחֻלְיָתָהּ. סז) נֶעֶקְרָה חֻלְיָה אַחַת. סח) נִשְׁמַט הַיָּרֵךְ מֵעִקָּרוֹ. סט) חֲסֵרָה הַגֻּלְגּלֶת כְּסֶלַע. ע) נֶחְבַּס רֹב הַגֻּלְגּלֶת וְנִתְרוֹצֵץ: \n",
+ "אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים חֳלָיִים שֶׁאוֹסְרִין אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה מִשּׁוּם טְרֵפָה כְּבָר נִתְבָּאֵר כָּל אֶחָד מֵהֶן וּמִשְׁפָּטָיו. וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר מֵהֶן שֶׁיִּמָּצֵא בָּעוֹף בָּאֵיבָרִין הַמְּצוּיִין לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה דִּינוֹ בִּבְהֵמָה וּבְעוֹף אֶחָד הוּא. חוּץ מִטְּרֵפוֹת שֶׁבְּכוּלְיָא וְשֶׁבַּטְּחוֹל וְשֶׁבְּאֻנּוֹת הָרֵאָה. מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹף אֵין לוֹ חִתּוּךְ אֻנּוֹת כִּבְהֵמָה. וְאִם יִמָּצֵא אֵין לוֹ מִנְיָן יָדוּעַ. וּטְחוֹל הָעוֹף עָגל כְּמוֹ עֵנָב וְאֵינוֹ כִּטְחוֹל בְּהֵמָה. וּטְרֵפוֹת שֶׁבַּכּוּלְיָא וְשֶׁבַּטְּחוֹל לֹא מָנוּ אוֹתָן בִּבְהֵמָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּנֶגְדָּן בָּעוֹף וּלְפִיכָךְ לֹא נָתְנוּ לְכוּלְיָא שֶׁהִקְטִינָה שִׁעוּר בָּעוֹף. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "וּשְׁתֵּי טְרֵפוֹת יֵשׁ בָּעוֹף יֶתֶר עַל הַבְּהֵמָה וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ אוֹתָן הָאֵיבָרִים. וְאֵלּוּ הֵן. עוֹף שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה בְּנֵי מֵעָיו מֵחֲמַת הָאוּר. וְעוֹף הַמַּיִם שֶׁנִּקַּב עֶצֶם רֹאשׁוֹ: \n",
+ "וְאֵין לְהוֹסִיף עַל טְרֵפוֹת אֵלּוּ כְּלָל. שֶׁכָּל שֶׁאֵרַע לִבְהֵמָה אוֹ לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חַכְמֵי דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶן בְּבָתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל אֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה. וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לָנוּ מִדֶּרֶךְ הָרְפוּאָה שֶׁאֵין סוֹפָהּ לִחְיוֹת: \n",
+ "וְכֵן אֵלּוּ שֶׁמָּנוּ וְאָמְרוּ שֶׁהֵן טְרֵפָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּרָאֶה בְּדַרְכֵי הָרְפוּאָה שֶׁבְּיָדֵינוּ שֶׁמִּקְצָתָן אֵינָן מְמִיתִין וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה מֵהֶן אֵין לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) \"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ\": \n",
+ "כָּל טַבָּח שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַטְּרֵפוֹת הָאֵלּוּ וַהֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת מֻתָּר לוֹ לִשְׁחֹט וְלִבְדֹּק לְעַצְמוֹ וְלִמְכֹּר וְאֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ. שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִין בֵּין יֵשׁ לוֹ הֲנָיָה בְּעֵדוּתוֹ בֵּין אֵין לוֹ הֲנָיָה בְּעֵדוּתוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין לוֹקְחִין בָּשָׂר מִטַּבָּח שֶׁשּׁוֹחֵט וּבוֹדֵק לְעַצְמוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ אוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה. וְאִם יָצָאת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ מְנַדִּין אוֹתוֹ וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר לְכַשְׁרוּתוֹ עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ וְיַחֲזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב אוֹ יוֹצִיא טְרֵפָה לְעַצְמוֹ בְּדָבָר חָשׁוּב: \n"
+ ],
+ [
+ "כָּל בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שֶׁנּוֹלד בָּהֶן סְפֵק טְרֵפוֹת מִטְּרֵפוֹת אֵלּוּ. כְּגוֹן בְּהֵמָה שֶׁנָּפְלָה וְלֹא הָלְכָה. אוֹ שֶׁנִּדְרְסָה בִּידֵי חַיָּה וְאֵין יָדוּעַ אִם הֶאֱדִים בָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם אוֹ לֹא הֶאֱדִים. אוֹ שֶׁנֶּחְבְּסָה גֻּלְגָּלְתָּהּ וְאֵין יָדוּעַ אִם רֻבָּהּ אוֹ מִעוּטָהּ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. אִם הָיָה זָכָר וְשָׁהָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שְׁלֵמָה כִּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת. וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה עַד שֶׁתֵּלֵד. וּבְעוֹף בְּזָכָר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּבִנְקֵבָה עַד שֶׁתֵּלֵד כָּל הַבֵּיצִים שֶׁל טְעִינָה הָרִאשׁוֹנָה וְתִטְעֹן טְעִינָה שְׁנִיָּה וְתֵלֵד: \n",
+ "וְאָסוּר לִמְכֹּר סְפֵק טְרֵפָה זוֹ לְנָכְרִי בְּתוֹךְ זְמַן זֶה שֶׁמָּא יִמְכְּרֶנָּה לְיִשְׂרָאֵל: \n",
+ "כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף בְּחֶזְקַת בְּרִיאִים הֵם וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהֶן טְרֵפָה. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּשָׁחֲטוּ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהֶן אַחַת מִן הַטְּרֵפוֹת. אֶלָּא הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת הֶתֵּר עַד שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶן דָּבָר שֶׁחוֹשְׁשִׁין לוֹ וְאַחַר כָּךְ בּוֹדְקִין עַל אוֹתוֹ דָּבָר בִּלְבַד: \n",
+ "כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁמַט הַגַּף שֶׁל עוֹף בּוֹדְקִין אֶת הָרֵאָה שֶׁמָּא נִקְּבָה. נָפְלָה הַבְּהֵמָה בּוֹדְקִין אוֹתָהּ שֶׁמָּא נִתְרַסְּקוּ אֵיבָרֶיהָ. נִתְרַצֵּץ עֶצֶם הָרֹאשׁ בּוֹדְקִין קְרוּם שֶׁל מֹחַ שֶׁמָּא נִקַּב. הִכָּה אוֹתָהּ קוֹץ אוֹ נִזְרַק בָּהּ חֵץ אוֹ רֹמַח וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְנִכְנַס לַחֲלָלָהּ חוֹשְׁשִׁין לָהּ וּצְרִיכָה בְּדִיקָה כְּנֶגֶד כָּל הֶחָלָל שֶׁמָּא נִקַּב אֶחָד מִן הָאֵיבָרִין שֶׁתִּטָּרֵף בִּנְקִיבָתָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "לְפִיכָךְ רֵאָה שֶׁהֶעֶלְתָה צְמָחִין אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ סִרְכוֹת כְּמוֹ חוּטִין תְּלוּיִין מִמֶּנָּה וְלַדֹּפֶן אוֹ לַלֵּב אוֹ לְטַרְפַּשׁ הַכָּבֵד חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נִקְּבָה וּצְרִיכָה בְּדִיקָה. וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהּ אֲבַעְבּוּעַ מָלֵא לֵחָה חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִקַּב סִמְפּוֹן שֶׁתַּחְתָּיו וּצְרִיכָה בְּדִיקָה: \n",
+ "מִן הַדִּין הָיָה עַל דֶּרֶךְ זוֹ שֶׁאִם נִמְצֵאת הָרֵאָה תְּלוּיָה בְּסִרְכוֹת כְּמוֹ חוּטִין. אִם הָיוּ מִן הָאוֹם שֶׁל רֵאָה וְלַדֹּפֶן אוֹ שֶׁהָיוּ לַלֵּב אוֹ לְטַרְפַּשׁ הַכָּבֵד שֶׁחוֹתְכִים אֶת הַסִּרְכָא וּמוֹצִיאִין אֶת הָרֵאָה וְנוֹפְחִין אוֹתָהּ בְּפוֹשְׁרִין. אִם נִמְצֵאת נְקוּבָה טְרֵפָה. וְאִם לֹא נִתְבַּעְבֵּעַ הַמַּיִם הֲרֵי הִיא שְׁלֵמָה מִכָּל נֶקֶב וּמֻתֶּרֶת וְסִרְכָא זוֹ לֹא הָיְתָה בִּמְקוֹם נֶקֶב אוֹ שֶׁמָּא נִקַּב קְרוּם הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד. וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ מִי שֶׁהוֹרָה כָּךְ וְלֹא שָׁמַעְנוּ מָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ כָּךְ: \n",
+ "וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים הַנִּרְאִין מִדִּבְרֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא. הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט בְּיִשְׂרָאֵל כָּךְ הוּא. כְּשֶׁשּׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּהֵמָה אוֹ אֶת הַחַיָּה קוֹרְעִין אֶת הַטַּרְפַּשׁ שֶׁל כָּבֵד וּבוֹדְקִין אֶת הָרֵאָה בִּמְקוֹמָהּ. אִם לֹא נִמְצְאָה תְּלוּיָה בְּסִרְכָא. אוֹ שֶׁנִּמְצְאָה סִרְכָא בֵּין אֹזֶן מֵאָזְנֵי הָרֵאָה וְלַבָּשָׂר שֶׁבִּמְקוֹם רְבִיצָתָהּ בֵּין בָּשָׂר שֶׁבֵּין הַצְּלָעוֹת בֵּין בָּשָׂר שֶׁבֶּחָזֶה. אוֹ שֶׁנִּמְצְאָה סִרְכָא מֵאֹזֶן לְאֹזֶן עַל הַסֵּדֶר אוֹ מִן הָאוֹם לָאֹזֶן הַסְּמוּכָה לָהּ. הֲרֵי אֵלּוּ מַתִּירִין אוֹתָהּ: \n",
+ "וְאִם נִמְצָא חוּט יוֹצֵא מִן הָאוֹם שֶׁל רֵאָה לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּמָּשֵׁךְ וַאֲפִלּוּ הָיָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אוֹסְרִין אוֹתָהּ: \n",
+ "וְכֵן אִם הָיָה מִן הָרֵאָה חוּט מָשׁוּךְ לַלֵּב אוֹ לְטַרְפַּשׁ הַכָּבֵד אוֹ לְכִיס הַלֵּב אוֹ לַוַּרְדָּא. בֵּין שֶׁהָיָה הַחוּט מִן הָאוֹם שֶׁל רֵאָה בֵּין שֶׁהָיָה מִן הָאֹזֶן וַאֲפִלּוּ הָיָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְכֵן וַרְדָּא שֶׁנִּמְצֵאת דְּבוּקָה בְּכִיסָהּ אוֹ חוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה לְכִיסָהּ אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְחוּט הַיּוֹצֵא מֵאֹזֶן לְאֹזֶן שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר אוֹסְרִין אוֹתָהּ: \n",
+ "יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמִּנְהָגָן אִם מָצְאוּ סִרְכָא מִן הָאֹזֶן לַבָּשָׂר וְלָעֶצֶם שֶׁבַּצְּלָעוֹת וְהַסִּרְכָא דְּבוּקָה בִּשְׁתֵּיהֶן אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְאַבָּא מָרִי מִן הָאוֹסְרִין וַאֲנִי מִן הַמַּתִּירִין. וּמִעוּט מְקוֹמוֹת מַתִּירִין אֲפִלּוּ נִדְבְּקָה בָּעֶצֶם לְבַדּוֹ וַאֲנִי אוֹסֵר: \n",
+ "וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹפְחִין הָרֵאָה שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהּ נֶקֶב. וְרֹב הַמְּקוֹמוֹת אֵין נוֹפְחִין שֶׁהֲרֵי לֹא נוֹלַד דָּבָר שֶׁגּוֹרֵם לַחֲשָׁשׁ. וּמֵעוֹלָם לֹא נָפַחְנוּ רֵאָה בִּסְפָרַד וּבַמַּעֲרָב אֶלָּא אִם נוֹלַד לָנוּ דָּבָר שֶׁחוֹשְׁשִׁים לוֹ: \n",
+ "וּדְבָרִים הָאֵלּוּ כֻּלָּן אֵינָן עַל פִּי הַדִּין אֶלָּא עַל פִּי הַמִּנְהָג כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ בְּמִי שֶׁבָּדַק עוֹף אֶלָּא אִם נוֹלַד לוֹ חֲשָׁשׁ: \n",
+ "מִי שֶׁשָּׁחַט אֶת הַבְּהֵמָה וְקָרַע אֶת הַבֶּטֶן. וְקֹדֶם שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הָרֵאָה בָּא כֶּלֶב אוֹ עַכּוּ\"ם וְנָטַל אֶת הָרֵאָה וְהָלַךְ לוֹ. הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁמָּא נְקוּבָה הָיְתָה אוֹ שֶׁמָּא דְּבוּקָה הָיְתָה. שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין אִסּוּר. אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת הֶתֵּר עַד שֶׁיִּוָּדַע בַּמֶּה נִטְרְפָה. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לִקְרוּם מֹחַ וְלַשִּׁדְרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כָּךְ לֹא נָחוּשׁ לַרֵאָה שֶׁאָבְדָה. וְאֵין בָּזֶה מִנְהָג שֶׁדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֵין בּוֹ מִנְהָג: \n",
+ "בָּא הָעַכּוּ\"ם אוֹ הַיִּשְׂרָאֵל וְהוֹצִיא הָרֵאָה קֹדֶם שֶׁתִּבָּדֵק וַהֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת נוֹפְחִין אוֹתָהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם הָיוּ שָׁם צְמָחִין אוֹ לֹא הָיוּ. מִפְּנֵי פִּשּׁוּט הַמִּנְהָג: \n",
+ "יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאִם נִמְצְאוּ סִרְכוֹת מְדֻלְדָּלוֹת מִן הָרֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן דְּבוּקוֹת לֹא לַדֹּפֶן וְלֹא לְמָקוֹם אַחֵר אוֹסְרִין אוֹתָהּ. וְדָבָר זֶה הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא וְאִבּוּד מָמוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וּמֵעוֹלָם לֹא נָהֲגוּ זֶה לֹא בְּצָרְפַת וְלֹא בִּסְפָרַד וְלֹא נִשְׁמַע זֶה בַּמַּעֲרָב. וְאֵין רָאוּי לִנְהֹג בְּמִנְהָג זֶה. אֶלָּא נוֹפְחִין אוֹתָהּ בִּלְבַד. אִם נִמְצֵאת שְׁלֵמָה מִן הַנֶּקֶב הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: \n"
+ ],
+ [
+ "הַשׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד הַבָּשָׂר מֻתָּר בַּאֲכִילָה וְהַשּׁוֹחֵט לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כח) \"אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד\". וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא עַל שְׁחִיטַת הָאַחֲרוֹן. לְפִיכָךְ אִם שָׁחַט אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי חֲבֵרוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם. בְּחֻלִּין וּבְמֻקְדָּשִׁין. בֵּין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין בֵּין קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. לְפִיכָךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁחַט בַּעֲזָרָה וְהַשֵּׁנִי בַּחוּץ. אוֹ הָרִאשׁוֹן בַּחוּץ וְהַשֵּׁנִי בַּעֲזָרָה. בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן חֻלִּין אוֹ שְׁנֵיהֶן קָדָשִׁים. בֵּין שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן חֻלִּין וְאֶחָד קָדָשִׁים. זֶה שֶׁשָּׁחַט אַחֲרוֹן לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ: \n",
+ "אֵין אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כח) \"לֹא תִשְׁחֲטוּ\" בִּשְׁחִיטַת שְׁנֵיהֶן הוּא הָאִסּוּר. אֲבָל אִם נָחַר הָרִאשׁוֹן אוֹ נִתְנַבֵּל בְּיָדוֹ מֻתָּר לִשְׁחֹט. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן וְנִחָר הַשֵּׁנִי אוֹ נִתְנַבֵּל בְּיָדוֹ פָּטוּר: \n",
+ "חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָן אֶת הָרִאשׁוֹן מֻתָּר לִשְׁחֹט שֵׁנִי אַחֲרֵיהֶם. לְפִי שֶׁאֵין שְׁחִיטָתָן שְׁחִיטָה (כְּלָל): \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט אֶת הָרִאשׁוֹן וַהֲרֵי הוּא סְפֵק נְבֵלָה אָסוּר לִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי. וְאִם שְׁחָטוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. לְפִיכָךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁחַט חֻלִּין בַּעֲזָרָה אוֹ טְרֵפָה אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וּפָרָה אֲדֻמָּה אוֹ שֶׁשָּׁחַט לְעַכּוּ\"ם וּבָא הָאַחֲרוֹן וְשָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי לוֹקֶה. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן אֶת הָאֶחָד וּבָא הָאַחֲרוֹן וְשָׁחַט אֶת הַשֵּׁנִי וַהֲרֵי הוּא חֻלִּין בָּעֲזָרָה אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל אוֹ עֶגְלָה עֲרוּפָה וּפָרָה אֲדֻמָּה הֲרֵי זֶה לוֹקֶה: \n",
+ "שְׁחָטוֹ לְעַכּוּ\"ם פָּטוּר מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁהֲרֵי נִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְאִם הִתְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וְלֹא הִתְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם עַכּוּ\"ם לוֹקֶה: \n",
+ "אֵין אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כח) \"וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד\". וְנוֹהֵג בְּכִלְאַיִם. כֵּיצַד. צְבִי שֶׁבָּא עַל הָעֵז וְשָׁחַט הָעֵז וְאֶת בְּנָהּ לוֹקֶה. אֲבָל הָעֵז שֶׁבָּא עַל הַצִּבְיָה אָסוּר לִשְׁחֹט אוֹתָהּ וְאֶת בְּנָהּ. וְאִם שָׁחַט אֵינוֹ לוֹקֶה. פָּרָה וּבְנָהּ אָסְרָה תּוֹרָה לֹא צִבְיָה וּבְנָהּ: \n",
+ "הָיְתָה בַּת הַצִּבְיָה הַזֹּאת נְקֵבָה וְיָלְדָה בֵּן וְשָׁחַט אֶת הַנְּקֵבָה בַּת הַצִּבְיָה וְאֶת בְּנָהּ לוֹקֶה. וְכֵן כִּלְאַיִם הַבָּא מִמִּין כֶּבֶשׂ וּמִמִּין עֵז בֵּין מִכֶּבֶשׂ עִם הָעֵז בֵּין מֵעֵז עִם הַכִּבְשָׂה לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ: \n",
+ "מֻתָּר לִשְׁחֹט אֶת הַמְעֻבֶּרֶת. עֻבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא. וְאִם יָצָא הָעֻבָּר חַי אַחַר שְׁחִיטָה וְהִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם אֶחָד. וְאִם שָׁחַט אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "אִסּוּר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת שֶׁזֶּה [] בְּנָהּ וַדַּאי. וְאִם נוֹדַע וַדַּאי שֶׁזֶּה הוּא אָבִיו אֵין שׁוֹחֲטִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד. וְאִם שָׁחַט אֵינוֹ לוֹקֶה. שֶׁהַדָּבָר סָפֵק אִם נוֹהֵג בִּזְכָרִים אוֹ אֵינוֹ נוֹהֵג: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט שְׁנֵי בָּנֶיהָ לוֹקֶה שְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת. שָׁחַט אֶת בָּנֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט הִיא לוֹקֶה אַחַת. שְׁחָטָהּ וְאֶת בִּתָּהּ וְאֶת בֶּן בִּתָּהּ לוֹקֶה שְׁתַּיִם. שְׁחָטָהּ וְאֶת בֶּן בִּתָּהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת הַבַּת לוֹקֶה אַחַת בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר: \n",
+ "שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת זֶה הָאֵם וְזֶה הַבַּת וּבָאוּ לְדִין. זֶה שֶׁלָּקַח רִאשׁוֹן יִשְׁחֹט רִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי יַמְתִּין לְמָחָר. וְאִם קָדַם הַשֵּׁנִי וְשָׁחַט זָכָה וְיַמְתִּין הָרִאשׁוֹן עַד לְמָחָר: \n",
+ "בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים בְּשָׁנָה הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר לוֹ כְּבָר מָכַרְתִּי אִמָּהּ אוֹ בִּתָּהּ לְאַחֵר לִשְׁחֹט כְּדֵי שֶׁיַּמְתִּין זֶה הָאַחֲרוֹן וְלֹא יִשְׁחֹט עַד לְמָחָר. וְאֵלּוּ הֵן. עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. וְעֶרֶב עֲצֶרֶת. וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה: \n",
+ "בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁרָאָה זֶה שֶׁלָּקַח בָּאַחֲרוֹנָה נֶחְפָּז לִקְנוֹת וְהָיָה בְּסוֹף הַיּוֹם שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא שׁוֹחֵט עַתָּה. אֲבָל אִם הָיָה רֶוַח בַּיּוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁמָּא לֹא יִשְׁחֹט אֶלָּא לְמָחָר: \n",
+ "והַמּוֹכֵר אֶת הָאֵם לֶחָתָן וְהַבַּת לַכַּלָּה צָרִיךְ לְהוֹדִיעָן. שֶׁוַּדַּאי בְּיוֹם אֶחָד שׁוֹחֲטִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: \n",
+ "יוֹם אֶחָד הָאָמוּר בְּאֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁשָּׁחַט רִאשׁוֹן בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי לֹא יִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי עַד תְּחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי. וְכֵן אִם שָׁחַט הָרִאשׁוֹן בְּסוֹף יוֹם רְבִיעִי קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שׁוֹחֵט הַשֵּׁנִי בִּתְחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי. שָׁחַט רִאשׁוֹן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל לֵיל חֲמִישִׁי לֹא יִשְׁחֹט הַשֵּׁנִי עַד לֵיל שִׁשִּׁי. וְאִם שָׁחַט בְּיוֹם חֲמִישִׁי אֵינוֹ לוֹקֶה: \n"
+ ],
+ [
+ "הַלוֹקֵחַ אֵם עַל הַבָּנִים וּשִׁחָטָהּ. הַבָּשָׂר מֻתָּר בַּאֲכִילָה וְלוֹקֶה עַל שְׁחִיטַת הָאֵם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ו) \"לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים\". וְכֵן אִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁיְּשַׁלְּחֶנָּה לוֹקֶה. וְאִם שִׁלְּחָהּ אַחַר שֶׁלְּקָחָהּ פָּטוּר: \n",
+ "וְכֵן כָּל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנִּתְּקָה לַעֲשֵׂה חַיָּב לְקַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ. וְאִם לֹא קִיְּמוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "בָּא אֶחָד וְחָטַף הָאֵם מִיָּדוֹ וְשִׁלְּחָהּ אוֹ שֶׁבָּרְחָה מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ז) \"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח\" עַד שֶׁיְּשַׁלֵּחַ מֵעַצְמוֹ וַהֲרֵי לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ: \n",
+ "נָטַל אֵם עַל הַבָּנִים וְקִצֵּץ אֲגַפֶּיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּעוּף וְשִׁלְּחָהּ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וּמַשְׁהֶה אוֹתָהּ אֶצְלוֹ עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ כְּנָפֶיהָ וּמְשַׁלְּחָהּ. וְאִם מֵתָה קֹדֶם לָזֶה אוֹ בָּרְחָה וְאָבְדָה לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ: \n",
+ "וְכֵיצַד מְשַׁלֵּחַ הָאֵם. אוֹחֵז בִּכְנָפֶיהָ וּמַפְרִיחָהּ. שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה וְשִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים חַיָּב לְשַׁלֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ז) \"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח\": \n",
+ "הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים חַיָּב לְשַׁלֵּחַ אֶת הָאֵם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ז) \"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם\": \n",
+ "לָקַח אֶת הַבָּנִים וְהֶחֱזִירָן לַקֵּן וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. שִׁלֵּחַ אֶת הָאֵם וְחָזַר וְצָד אוֹתָהּ הֲרֵי זֶה מֻתָּר. לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא לָצוּד אוֹתָהּ וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִפְרֹחַ בִּשְׁבִיל הַבָּנִים שֶׁהִיא מְרַחֶפֶת עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא יִלָּקְחוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ו) \"וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים\". אֲבָל אִם הוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ וְחָזַר וְצָד אוֹתָהּ מֻתָּר: \n",
+ "שִׁלּוּחַ הָאֵם אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּעוֹף טָהוֹר שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן כְּגוֹן יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וַעֲלִיָּה וְעוֹפוֹת שֶׁקִּנְּנוּ בַּפַּרְדֵּס שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ו) \"כִּי יִקָּרֵא\". אֲבָל הַמְזֻמָּן כְּגוֹן אֲוָזִין וְתַרְנְגוֹלִין וְיוֹנִים שֶׁקִּנְּנוּ בַּבַּיִת אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּחַ: \n",
+ "הָיוּ הָאֶפְרוֹחִין מַפְרִיחִין שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לְאִמָּן אוֹ בֵּיצִים מוּזָרוֹת אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. הָיוּ אֶפְרוֹחִין טְרֵפוֹת הֲרֵי אֵלּוּ כְּבֵיצִים מוּזָרוֹת וּפָטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ: \n",
+ "זָכָר שֶׁמְּצָאוֹ רוֹבֵץ עַל הַקֵּן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר אוֹ עוֹף טָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ: \n",
+ "הָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל בֵּיצִים שֶׁאֵינָן מִינָהּ וְהֵן טְהוֹרִין הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּחַ. וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה. הָיְתָה הָאֵם טְרֵפָה חַיָּב לְשַׁלְּחָהּ: \n",
+ "שָׁחַט מִקְצָת סִימָנִין בְּתוֹךְ הַקֵּן קֹדֶם שֶׁיִּקָּחֶנָּה חַיָּב לְשַׁלֵּחַ וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת. אִם כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. וְאִם לָאו פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. הָיְתָה מַטְלִית אוֹ כְּנָפַיִם חוֹצְצוֹת בֵּין כְּנָפֶיהָ וּבֵין הַקֵּן הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּחַ. וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "הָיוּ שְׁנֵי סִדְרֵי בֵּיצִים וּכְנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּסֵּדֶר הָעֶלְיוֹן. אוֹ שֶׁהָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל בֵּיצִים מוּזָרוֹת וְתַחְתֵּיהֶן בֵּיצִים יָפוֹת. אוֹ שֶׁהָיְתָה אֵם עַל גַּבֵּי אֵם. אוֹ שֶׁהָיָה הַזָּכָר עַל הַקֵּן וְהָאֵם עַל הַזָּכָר. הֲרֵי זֶה לֹא יִקַּח. וְאִם לָקַח יְשַׁלֵּחַ וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה: \n",
+ "הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בֵּין הָאֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּין הַבֵּיצִים וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בָּהֶן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. וְכֵן אִם הָיְתָה בְּצַד הַקֵּן וּכְנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן מִצִּדּוֹ פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ: \n",
+ "הָיְתָה עַל שְׁנֵי בַּדֵּי אִילָן וְהַקֵּן בֵּינֵיהֶן רוֹאִין כָּל שֶׁאִלּוּ יִנָּטְלוּ הַבַּדִּין תִּפּל עַל הַקֵּן חַיָּב לְשַׁלֵּחַ: \n",
+ "הָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ עַל בֵּיצָה אַחַת חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. הַמּוֹצֵא קֵן עַל פְּנֵי הַמַּיִם אוֹ עַל גַּבֵּי בַּעֲלֵי חַיִּים חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. לֹא נֶאֱמַר (דברים כב ו) \"אֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּיצִים\" וְלֹא נֶאֱמַר (דברים כב ו) \"בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ\" אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּהוֹוֶה: \n",
+ "אָסוּר לִזְכּוֹת בַּבֵּיצִים כָּל זְמַן שֶׁהָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן. לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ הָיְתָה רוֹבֶצֶת עַל הַבֵּיצִים אוֹ עַל הָאֶפְרוֹחִים בַּעֲלִיָּתוֹ וּשׁוֹבָכוֹ אֵינָן מְזֻמָּנִין. וְלֹא קָנָה לוֹ חֲצֵרוֹ. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת בָּהֶן לַאֲחֵרִים כָּךְ לֹא תִּזְכֶּה לוֹ חֲצֵרוֹ בָּהֶן. וּלְפִיכָךְ חַיָּב לְשַׁלֵּחַ: \n",
+ "אָסוּר לִטּל אֵם עַל הַבָּנִים וַאֲפִלּוּ לְטַהֵר בָּהֶן אֶת הַמְצֹרָע שֶׁהִיא מִצְוָה. וְאִם לָקַח חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. וְאִם לֹא שִׁלֵּחַ לוֹקֶה. שֶׁאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. (וַעֲשֵׂה) וְלֹא עֲשֵׂה דּוֹחֶה עֲשֵׂה: \n",
+ "הַמַּקְדִּישׁ עוֹף לְבֶדֶק הַבַּיִת וּפָרַח מִיָּדוֹ וַהֲרֵי הוּא מַכִּירוֹ וּמְצָאוֹ רוֹבֵץ עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לוֹקֵחַ הַכּל וּמְבִיאָן לִידֵי גִּזְבָּר. שֶׁאֵין שִׁלּוּחַ הָאֵם נוֹהֵג בְּמֻקְדָּשִׁין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ז) \"וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ\" וְאֵלּוּ אֵינָן שֶׁלְּךָ: \n",
+ "עוֹף שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לַהֲבִיאוֹ לְבֵית דִּין לָדוּן אוֹתוֹ: \n"
+ ],
+ [
+ "מִצְוַת עֲשֵׂה לְכַסּוֹת דּם שִׁחִיטַת חַיָּה טְהוֹרָה אוֹ עוֹף טָהוֹר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז יג) \"אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר\". לְפִיכָךְ חַיָּב לְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיְּכַסֶּה בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם: \n",
+ "כִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. לֹא נֶאֱמַר (ויקרא יז יג) \"אֲשֶׁר יָצוּד\" אֶלָּא בַּהוֹוֶה. וְנוֹהֵג בְּחֻלִּין וְלֹא בְּמֻקְדָּשִׁין. בֵּין קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ בֵּין קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. וְאִם עָבַר וּשְׁחָטָן אֵינוֹ חַיָּב לְכַסּוֹת אֶת דָּמָן: \n",
+ "שָׁחַט חַיָּה וְעוֹף וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁן אוֹ הִקְדִּישׁ אֶת הַדָּם חַיָּב לְכַסּוֹת: \n",
+ "כִּלְאַיִם הַבָּא מִבְּהֵמָה וְחַיָּה וְכֵן בְּרִיָּה שֶׁהִיא סְפֵק בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה צָרִיךְ לְכַסּוֹת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ. הַשּׁוֹחֵט לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת חַיָּב לְכַסּוֹת לְאַחַר שַׁבָּת. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט סָפֵק אוֹ כִּלְאַיִם בְּיוֹם טוֹב מְכַסֶּה דָּמוֹ לְאַחַר יוֹם טוֹב: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט עוֹפוֹת וּמִינֵי חַיָּה בְּמָקוֹם אֶחָד מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת לְכֻלָּן וְכִסּוּי אֶחָד לְכֻלָּן: \n",
+ "דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בַּמַּיִם אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאֵה דָּם חַיָּב לְכַסּוֹת וְאִם לָאו פָּטוּר. נִתְעָרֵב בְּיַיִן אוֹ בְּדַם בְּהֵמָה רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵם מַיִם. אִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה מַרְאֵה הַדָּם שֶׁחַיָּב לְכַסּוֹתוֹ כְּשִׁעוּר זֶה אִלּוּ הָיָה מַיִם חַיָּב לְכַסּוֹת הַכּל וְאִם לָאו פָּטוּר: \n",
+ "כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה אֵינוֹ חַיָּב לְכַסּוֹתוֹ פַּעַם אַחֶרֶת. כִּסַּתְהוּ הָרוּחַ אֵינוֹ חַיָּב לְכַסּוֹת. חָזַר וְנִתְגַּלָּה אַחַר שֶׁכִּסַּתְהוּ הָרוּחַ חַיָּב לְכַסּוֹת: \n",
+ "דָּם הַנִּתָּז וְשֶׁעַל הַסַּכִּין אִם אֵין שָׁם דָּם אֶלָּא הוּא חַיָּב לְכַסּוֹת: \n",
+ "שָׁחַט וְנִבְלַע הַדָּם בַּקַּרְקַע אִם רִשּׁוּמוֹ נִכָּר חַיָּב לְכַסּוֹת. וְאִם לָאו הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁכִּסַּתְהוּ הָרוּחַ וּפָטוּר מִלְּכַסּוֹת: \n",
+ "אֵין חַיָּב בְּכִסּוּי אֶלָּא דָּם שְׁחִיטָה הָרְאוּיָה לַאֲכִילָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז יג) \"אֲשֶׁר יֵאָכֵל\". לְפִיכָךְ הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵפָה. אוֹ הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בַּעֲזָרָה. אוֹ הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וְעוֹף שֶׁנִּגְמַר דִּינָן לִסְקִילָה וְהַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְכֵן חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן פְּטוּרִין מִלְּכַסּוֹת דַּם שְׁחִיטָתָן: \n",
+ "בַּמֶּה מְכַסִּין בְּסִיד וּבְגַפְסִית בְּזֶבֶל דַּק וּבְחוֹל דַּק שֶׁאֵין הַיּוֹצֵר צָרִיךְ לְכָתְשׁוֹ וּבִשְׁחִיקַת אֲבָנִים וַחֲרָשִׁים וּבִנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה וּבִנְסֹרֶת חָרָשִׁים דַּקָּה וּבִלְבֵנָה וְחַרְסִית וּמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁהּ שֶׁכָּל אֵלּוּ מִין עָפָר הֵן. אֲבָל אִם כָּפָה עָלָיו כְּלִי אוֹ כִּסָּהוּ בַּאֲבָנִים אֵין זֶה כִּסּוּי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז יג) \"בֶּעָפָר\": \n",
+ "לְפִיכָךְ אֵין מְכַסִּים בְּזֶבֶל גַּס וְחוֹל גַּס וְקֶמַח וְסֻבִּין וּמוֹרְסָן וּשְׁחִיקַת כְּלֵי מַתָּכוֹת לְפִי שֶׁאֵין אֵלּוּ מִין עָפָר. חוּץ מִשְּׁחִיקַת הַזָּהָב בִּלְבַד שֶׁמְּכַסִּין בָּהֶם מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָפָר שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח ו) \"וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ\" וְאוֹמֵר (דברים ט כא) \"עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר\": \n",
+ "מְכַסִּין בְּשִׁחוֹר וְהוּא פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וּבְכוֹחַל וּבְנִקְרַת פְּסִילִים וּבְאֵפֶר בֵּין אֵפֶר עֵצִים בֵּין אֵפֶר בְּגָדִים אֲפִלּוּ אֵפֶר בָּשָׂר שֶׁנִּשְׂרַף שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (במדבר יט יז) \"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת\". וּמֻתָּר לְכַסּוֹת בְּעָפָר עִיר הַנִּדַּחַת: \n",
+ "הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ לִתֵּן עָפָר לְמַטָּה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בּוֹ וְאַחַר כָּךְ יְכַסֶּה בְּעָפָר אֲבָל לֹא יִשְׁחֹט בִּכְלִי וִיכַסֶּה בְּעָפָר: \n",
+ "וּמִי שֶׁשָּׁחַט הוּא יְכַסֶּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז יג) \"וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר\". וְאִם לֹא כִּסָּהוּ וְרָאָהוּ אַחֵר חַיָּב לְכַסּוֹת שֶׁזּוֹ מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּשּׁוֹחֵט לְבַד: \n",
+ "וּכְשֶׁמְּכַסֶּה לֹא יְכַסֶּה בְּרַגְלוֹ אֶלָּא בְּיָדוֹ אוֹ בְּסַכִּין אוֹ בִּכְלִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן וְיִהְיוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו. שֶׁאֵין הַכָּבוֹד לְעַצְמָן שֶׁל מִצְוֹת אֶלָּא לְמִי שֶׁצִּוָּה בָּהֶן בָּרוּךְ הוּא וְהִצִּילָנוּ מִלְּמַשֵּׁשׁ בַּחשֶׁךְ וְעָרַךְ אוֹתָנוּ נֵר לְיַשֵּׁר הַמַּעֲקַשִּׁים וְאוֹר לְהוֹרוֹת נְתִיבוֹת הַיּשֶׁר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהילים קיט קה) \"נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי\": \n",
+ "נגמר ספר חמישי והוא ספר קדושה ומנין פרקיו שלשה וחמשים:הלכות איסורי ביאה שנים ועשרים פרקים, הלכות מאכלות אסורות שבעה עשר פרקים, הלכות שחיטה ארבעה עשר פרקים. ובכאן נשלם החלק השני, ה' במעגלי צדק ינחני."
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Torat Emet 363",
+ "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
+ ],
+ [
+ "Wikisource Mishneh Torah",
+ "http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "משנה תורה, הלכות שחיטה",
+ "categories": [
+ "Halakhah",
+ "Mishneh Torah",
+ "Sefer Kedushah"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Halakhah"
+ ]
+}
\ No newline at end of file