1a852fe1f9ef0084afa966fb5fe17af57796b532149fc6d8c941867aa9ce10f9

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot/English/merged.json

@@ -0,0 +1,32 @@
+{
+    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Berakhot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "From When. The Tana is referring to a Possuk as it says in the Possuk, \"When you lie down and when you get up.\" From there we learn that it is an obligation on each man to read Shema in the evening and in the morning. And the Mishna now asks when is the time? and from the Possuk that says when you lie down at the beginning, we start with the evening Shema.",
+                "The Possuk \"And after you shall eat from the Kodshim\" is referring to Terumah in Yevamos daf 74. Here the possuk understands, until the firmament goes away from the light and becomes dark that is when the stars come out."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Ikar Tosafot Yom Tov",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Bikkurim/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,144 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Bikkurim",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה ביכורים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Ikar Tosafot Yom Tov",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "ומפרש הר\"ש בשם הירושלמי דר\"י אתיא כר\"א דס\"פ חזקת הבתים. דמתיר לעשות חלל תחת רשות הרבים כדי שתהיה עגלה טעונה אבנים מהלכת. ומסיק דמתיר לעשות אבל אינו שלו לעולם. ואם בא אחר להשתמש באותו חלל שתחת רשות הרבים כל הקודם זכה הלכך מביא ואינו קורא. ונשמע דר\"י לא פליג אלא בדרך הרבים אבל לא בדרך היחיד. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "לאפוקי הזתים שבאים עליהם גשמים והם פולטים שמנם. הר\"ש מירושלמי:"
+            ],
+            [
+                "לפי שהוא למדם אמונה הר\"מ. אבל כולי עלמא מודו דלא נתחלקה הארץ לגרים. וביאר בחבורו מטעם דשבועה שנשבע לאברהם היתה קודם שנקרא אברהם:",
+                "אמו מישראל. בירושלמי פריך כלום נשבע לנקבות ותירץ דאע\"ג דלאמו לא נשבע, לאבי אמו שהוא מישראל נשבע. תוי\"ט וע\"ע:"
+            ],
+            [
+                "עד עשרה דורות. לאו דוקא דכמו שנא' בממזר עד דור עשירי ופירושו עד עולם ה\"נ דכותיה וכ\"כ הר\"מ אפילו לאחר כמה דורות:",
+                "ובנות צלפחד לאו בתורת חלוקה לקחו אלא בתורת ירושה כמו שעי\"ז צוה לדורות והעברתם את נחלתו וגו':",
+                "תמיהני דבכל דוכתי אימעטו מכח ספק ובמתני' דלקמן נמי ממעטין קונה שני אילנות מכח ספק. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ופירוש מלת אורה כתבתי במ\"ד פ\"ה דב\"ב:"
+            ],
+            [
+                "הפריש. א\"ל הרי נראו ונדחו ולעיל כתב הר\"ב והר\"ש דירקבו. ובירושלמי מוקים למתניתין שנתן דעתו משעה ראשונה למוכרה:",
+                "וצ\"ל דאע\"ג דמוכר נמי אינו קורא. כל שהביא הוא בכלל הגדתי היום. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "נופץ. וקשה דהואיל ואינו חייב באחריותן אלא עד הר הבית כדתנן בסמוך ליתני נטמאו בהר הבית וי\"ל דמשום ואינו קורא הוי רבותא. דאפי' הביאם טהורים עד לעזרה אינו קורא (ועיין מ\"ח פ\"ו דשבת). תוי\"ט:",
+                "ואין קורא. כתב הר\"ש לחד פירוש בירושלמי דטעמא משום דאם נטמאו ליכא שמחה. וכתיב ואמרת ושמחת:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "לשון הגמרא ב\"ב דפ\"ב תחתיהן וביניהם כו' כמלא אורה וסלו. ופירש הרשב\"ם תחתיהן, תחת עיקר האילנות והנופות. וביניהם, קרקע מגולה שבין נופות אילן זה לנופות אילן זה. וחוצה להן סביב האילנות מקום שעלין נופותיהן ולחוץ:",
+                "וחכירות. בחכירי בתי אבות הוא. ירושלמי. והשתא אתי שפיר דר\"י לא פליג במ\"ב. תוי\"ט:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "וגדוליהן אסורין כו'. עד ס\"ה ותימא דבמ\"ד פ\"ט דתרומות תנן גדולי תרומה תרומה. וע\"ע שהניח בצ\"ע. ואיש אחד העיר לבבו בדברי הרב דמישב קושיא הזאת שכתב ד\"ה וגדוליהם תערובות של כו' שזרעם וצמחו אותן הגדולים נמי אסורים כו'. א\"כ הוא הדבר החמור דהרי שם נשנה המדומע גדוליהן חולין וחבלים נפלו בנעימים:"
+            ],
+            [
+                "ובפ\"ק דפאה משמע דאלו מדרבנן יש להם שיעור וכ\"כ הר'מ דצריך להפריש אחד משישים. ולמ\"ש בריש פאה בשם רש\"י דשעור תרומה רמוזה בפסוקים. י, 'ל דה\"ק דהתרומה יש להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא אבל בכורים אין להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא:",
+                "ושלא בפני הבית. כ\"ז נלמד בספרי פרשת קרח ופרשת ראה ועיין סוף שקלים (ולענין מע\"ש בזה\"ז עיין יו\"ד סי' של\"א. ב\"ד):"
+            ],
+            [
+                "ובירושלמי דכתיב וראשית כל בכורי כל וכ\"ה (ביחזקאל מ״ד:ל׳):",
+                "וקרא גבי פסח כתיב ויליף לה כל פינות כו'. ותו בירושלמי הא דתימא כשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן:"
+            ],
+            [
+                "ושלא כו'. בירושלמי פ\"ב דתרומות מנין שתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף. מכל מעשרותיכם אחד ביהודה אחד בגליל:",
+                "כבכורים. כי, מאחר שהוא מפריש הבכורים ממקצת האילנות מספיק לו על שאר אילנות וזה ענין שלא מן המוקף. ואפשר בבכורים להפריש מן הטהור על הטמא אחר לקיטתן לפי שאינם מקבלים טומאה בעודם מחוברים לקרקע. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "ולירק בדרך אחד. משום דגדל על כל מים כדאמר בר'ה די\"ד ותבואה ואילנות גדלים על מי גשמים ואתרוג גדל על כל מים שמשקים אותו תמיד כירק. רש\"י סוכה. דל\"ט:",
+                "פירוש השנה השלישית מונין לו לחניטתו. אבל מספר הג' שנים מונין משעת קליטתו כמפורש בריש ר\"ה:",
+                "וברבעי. כמ\"ד נטע רבעי:",
+                "והר\"מ פירש שאם נגמר בשביעית ונכנסת השמינית ועדיין האתרוג באילן אותו האתרוג הפקר כדין פירות שביעית וב' הפירושים בירושלמי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "וכל הנך ג' דעות דתנאי הוא בחולין פ\"ה ד\"פ:"
+            ],
+            [
+                "ואין שוחטין. איצטריך למתני ביו\"ט. כי היכי דלא תטעה לומר דודאי טעון כיסוי ואפר כירה מוכן הוא לגביה אבל אינו ענין לשוה לחיה. (וכן אין חייבין עליו כרת דמ\"י ב\"ד) תוי\"ט:",
+                "ואין פודין. וכ\"ש דאינו קרב לגבי המזבח ולהכי לא איצטריך למתני:"
+            ],
+            [
+                "כלומר דאלו כרת גופיה הא קמי שמיא גליא:",
+                "וצ\"ל דתני ליה אגב וע\"ד שכתבתי לעיל:"
+            ],
+            [
+                "ומש\"ה הוא דתני לה בהך בבא והיה יכול לשנות בכל הבבות דשוה. וע\"ע תוי\"ט:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ירושלמי ונראה דלאו דוקא. וה\"ה סמדר דפחות מבוסר אלא נקיט בוסר (לאשמעינן) שעדיין לא בא לכלל עונות מעשר. תוי\"ט:",
+                "בגמי. והכונה בזה שירשום אותם באיזה דבר שיזדמן כדי שיכיר אותם. ומה שייחד גמי, כפי הנהוג. הר\"מ:",
+                "ואיני יודע היכי מפיק לה מפרי דהא אף במחובר פרי הוא. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "שלחו לפניהם. שלוחים להודיע לאנשי ירושלים:",
+                "וה\"ה לשאר פירות. וז\"ל הר\"מ אם היה הכל רטובים היה מראה הטוב והיפה שבכלם:",
+                "ולפ\"ז הם על מינוי אחד הונחו. אבל לשון הר\"מ והסגנים. ולפ\"ז נראה דהסגנים סגני לויה הם. וסגני כהונה קורא בשם יותר נכבד והוא פחות ומעין שם ממשלה הוא כמו זרובבל פחת יהודה (נחמיה ה):"
+            ],
+            [
+                "אגריפס. המלך ממלכי בית שני בעל נפש גדולה ושררה רבה. הר\"ם:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ר'י אומר. התוי\"ט האריך לפרש במאי פליגי ת\"ק ור\"י. מסיק צ\"ל דר\"י לא בא לחלוק אלא לפרש דברי ת\"ק דזהו שאמר עודהו הסל על כתפו קור' מהגדתי עד כו' דלאו למימרא דכל זה בעוד הסל על כתפו שזה אינו אלא עד ארמי כו' ומשהגיע לארמי כו' מוריד כו' ות\"ק לא נחית לפרושא מאי דעביד ביני וביני אלא התחלת הענין הוא אומר שבעוד על כתפו מתחיל לקרוא הגדתי. ומה שאומר וגומר כל הפרשה אינו מוסב על עודהו על כתפו אלא אומר שגומר כל הפרשה כולה ולא ביאר באיזה ענין ואתא ר\"י ומבארו והולך. וע\"ע:",
+                "והתוספת במנחות דס\"א כתבו דתחת יד לאו דוקא אלא הבעלים אוחזו בשפתיו. ומיהו הביאו בשם הירושלמי דמוכח שתחת יד ממש:",
+                "ירושלמי דכתיב לפני ה' יכול במערב שההיכל במערב המזבח ת\"ל אל פני המזבח אי לפני המזבח יכול בדרום ששם הכבש והוא פני המזבח ת\"ל לפני ה' הא כיצד מגישין על קרן דרומית מערבית. וכן הוא בגמרא מנחות די\"ט:"
+            ],
+            [
+                "שאינו יודע. שמקרא בכורים בלה\"ק כדתנן במ\"ג פ\"ז דסוטה:"
+            ],
+            [
+                "ערבה קלופה. נצרים הם ענפים או שבטים. כמו ונצר משרשיו יפרה (ישעיהו י״א:א׳). ופירוש קליפה שמסירין קליפתה תרגום מחשוף הלבן קליף. הר\"מ:",
+                "וק\"ל דאי הכי עניים מתביישים ולמה לא תקנו כדי שלא יתביישו העניים שאף העשירים יביאו בנצרים כמו שמצינו בכמה מקומות. וי\"ל משום כבוד בית אלהינו ומשרתיו לא חשו על שיתביישו העניים. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "חייב בדמאי. וצ\"ע אי נאכל אף בטומאה הואיל ולא תני בהדיא. תוי\"ט: [טו] ירושלמי אבל הא דבעי למילף מיניה דה\"ה לתוספת, מלתא דתמיה הוא, דהא חמור בתוספת מבעטור כדלעיל ובכלל מין בשאינו מינו הוא תוי\"ט. וע\"ע:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ואשה בכתובתה. לגבות מחיים אם נתגרשה. א\"נ דתפסה מחיים ואפילו לרבנן דר\"מ דמ\"ז פ\"ה דכתובות:",
+                "ופירושו דחוק ור' יצחק בר' מלכי צדק פירש דכמו דס\"ת אע\"ג דמכרה קדושתה עליה דס\"ת היא ה\"נ הבכורים בכורים נינהו ולא נפקי מקדושייהו להאכל לזרים אלא לעולם צריך לזבנינהו לכהנים טהורים למכלינהו בטהרה והיינו דקתני כס\"ת:",
+                "פירוש, הכהן לאחר שבא לידו. ובטובה פליג עם ת\"ק, ובאין נותנין אלא לחבר דקאמר מהדרי ליה חכמים, נותנין אותה לאנשי משמר כו'. ואע\"ג דאין נותנין דר\"י בכהנים, נותנים דחכמים בבעלים:"
+            ]
+        ],
+        []
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Bikkurim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,140 @@
+{
+    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Bikkurim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Bikkurim",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "ומפרש הר\"ש בשם הירושלמי דר\"י אתיא כר\"א דס\"פ חזקת הבתים. דמתיר לעשות חלל תחת רשות הרבים כדי שתהיה עגלה טעונה אבנים מהלכת. ומסיק דמתיר לעשות אבל אינו שלו לעולם. ואם בא אחר להשתמש באותו חלל שתחת רשות הרבים כל הקודם זכה הלכך מביא ואינו קורא. ונשמע דר\"י לא פליג אלא בדרך הרבים אבל לא בדרך היחיד. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "לאפוקי הזתים שבאים עליהם גשמים והם פולטים שמנם. הר\"ש מירושלמי:"
+            ],
+            [
+                "לפי שהוא למדם אמונה הר\"מ. אבל כולי עלמא מודו דלא נתחלקה הארץ לגרים. וביאר בחבורו מטעם דשבועה שנשבע לאברהם היתה קודם שנקרא אברהם:",
+                "אמו מישראל. בירושלמי פריך כלום נשבע לנקבות ותירץ דאע\"ג דלאמו לא נשבע, לאבי אמו שהוא מישראל נשבע. תוי\"ט וע\"ע:"
+            ],
+            [
+                "עד עשרה דורות. לאו דוקא דכמו שנא' בממזר עד דור עשירי ופירושו עד עולם ה\"נ דכותיה וכ\"כ הר\"מ אפילו לאחר כמה דורות:",
+                "ובנות צלפחד לאו בתורת חלוקה לקחו אלא בתורת ירושה כמו שעי\"ז צוה לדורות והעברתם את נחלתו וגו':",
+                "תמיהני דבכל דוכתי אימעטו מכח ספק ובמתני' דלקמן נמי ממעטין קונה שני אילנות מכח ספק. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ופירוש מלת אורה כתבתי במ\"ד פ\"ה דב\"ב:"
+            ],
+            [
+                "הפריש. א\"ל הרי נראו ונדחו ולעיל כתב הר\"ב והר\"ש דירקבו. ובירושלמי מוקים למתניתין שנתן דעתו משעה ראשונה למוכרה:",
+                "וצ\"ל דאע\"ג דמוכר נמי אינו קורא. כל שהביא הוא בכלל הגדתי היום. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "נופץ. וקשה דהואיל ואינו חייב באחריותן אלא עד הר הבית כדתנן בסמוך ליתני נטמאו בהר הבית וי\"ל דמשום ואינו קורא הוי רבותא. דאפי' הביאם טהורים עד לעזרה אינו קורא (ועיין מ\"ח פ\"ו דשבת). תוי\"ט:",
+                "ואין קורא. כתב הר\"ש לחד פירוש בירושלמי דטעמא משום דאם נטמאו ליכא שמחה. וכתיב ואמרת ושמחת:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "לשון הגמרא ב\"ב דפ\"ב תחתיהן וביניהם כו' כמלא אורה וסלו. ופירש הרשב\"ם תחתיהן, תחת עיקר האילנות והנופות. וביניהם, קרקע מגולה שבין נופות אילן זה לנופות אילן זה. וחוצה להן סביב האילנות מקום שעלין נופותיהן ולחוץ:",
+                "וחכירות. בחכירי בתי אבות הוא. ירושלמי. והשתא אתי שפיר דר\"י לא פליג במ\"ב. תוי\"ט:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "וגדוליהן אסורין כו'. עד ס\"ה ותימא דבמ\"ד פ\"ט דתרומות תנן גדולי תרומה תרומה. וע\"ע שהניח בצ\"ע. ואיש אחד העיר לבבו בדברי הרב דמישב קושיא הזאת שכתב ד\"ה וגדוליהם תערובות של כו' שזרעם וצמחו אותן הגדולים נמי אסורים כו'. א\"כ הוא הדבר החמור דהרי שם נשנה המדומע גדוליהן חולין וחבלים נפלו בנעימים:"
+            ],
+            [
+                "ובפ\"ק דפאה משמע דאלו מדרבנן יש להם שיעור וכ\"כ הר'מ דצריך להפריש אחד משישים. ולמ\"ש בריש פאה בשם רש\"י דשעור תרומה רמוזה בפסוקים. י, 'ל דה\"ק דהתרומה יש להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא אבל בכורים אין להם שיעור מדרבנן בדרך אסמכתא:",
+                "ושלא בפני הבית. כ\"ז נלמד בספרי פרשת קרח ופרשת ראה ועיין סוף שקלים (ולענין מע\"ש בזה\"ז עיין יו\"ד סי' של\"א. ב\"ד):"
+            ],
+            [
+                "ובירושלמי דכתיב וראשית כל בכורי כל וכ\"ה (ביחזקאל מ״ד:ל׳):",
+                "וקרא גבי פסח כתיב ויליף לה כל פינות כו'. ותו בירושלמי הא דתימא כשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעון לינה מחמת הקרבן:"
+            ],
+            [
+                "ושלא כו'. בירושלמי פ\"ב דתרומות מנין שתרומת מעשר נטלת שלא מן המוקף. מכל מעשרותיכם אחד ביהודה אחד בגליל:",
+                "כבכורים. כי, מאחר שהוא מפריש הבכורים ממקצת האילנות מספיק לו על שאר אילנות וזה ענין שלא מן המוקף. ואפשר בבכורים להפריש מן הטהור על הטמא אחר לקיטתן לפי שאינם מקבלים טומאה בעודם מחוברים לקרקע. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "ולירק בדרך אחד. משום דגדל על כל מים כדאמר בר'ה די\"ד ותבואה ואילנות גדלים על מי גשמים ואתרוג גדל על כל מים שמשקים אותו תמיד כירק. רש\"י סוכה. דל\"ט:",
+                "פירוש השנה השלישית מונין לו לחניטתו. אבל מספר הג' שנים מונין משעת קליטתו כמפורש בריש ר\"ה:",
+                "וברבעי. כמ\"ד נטע רבעי:",
+                "והר\"מ פירש שאם נגמר בשביעית ונכנסת השמינית ועדיין האתרוג באילן אותו האתרוג הפקר כדין פירות שביעית וב' הפירושים בירושלמי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "וכל הנך ג' דעות דתנאי הוא בחולין פ\"ה ד\"פ:"
+            ],
+            [
+                "ואין שוחטין. איצטריך למתני ביו\"ט. כי היכי דלא תטעה לומר דודאי טעון כיסוי ואפר כירה מוכן הוא לגביה אבל אינו ענין לשוה לחיה. (וכן אין חייבין עליו כרת דמ\"י ב\"ד) תוי\"ט:",
+                "ואין פודין. וכ\"ש דאינו קרב לגבי המזבח ולהכי לא איצטריך למתני:"
+            ],
+            [
+                "כלומר דאלו כרת גופיה הא קמי שמיא גליא:",
+                "וצ\"ל דתני ליה אגב וע\"ד שכתבתי לעיל:"
+            ],
+            [
+                "ומש\"ה הוא דתני לה בהך בבא והיה יכול לשנות בכל הבבות דשוה. וע\"ע תוי\"ט:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ירושלמי ונראה דלאו דוקא. וה\"ה סמדר דפחות מבוסר אלא נקיט בוסר (לאשמעינן) שעדיין לא בא לכלל עונות מעשר. תוי\"ט:",
+                "בגמי. והכונה בזה שירשום אותם באיזה דבר שיזדמן כדי שיכיר אותם. ומה שייחד גמי, כפי הנהוג. הר\"מ:",
+                "ואיני יודע היכי מפיק לה מפרי דהא אף במחובר פרי הוא. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "שלחו לפניהם. שלוחים להודיע לאנשי ירושלים:",
+                "וה\"ה לשאר פירות. וז\"ל הר\"מ אם היה הכל רטובים היה מראה הטוב והיפה שבכלם:",
+                "ולפ\"ז הם על מינוי אחד הונחו. אבל לשון הר\"מ והסגנים. ולפ\"ז נראה דהסגנים סגני לויה הם. וסגני כהונה קורא בשם יותר נכבד והוא פחות ומעין שם ממשלה הוא כמו זרובבל פחת יהודה (נחמיה ה):"
+            ],
+            [
+                "אגריפס. המלך ממלכי בית שני בעל נפש גדולה ושררה רבה. הר\"ם:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ר'י אומר. התוי\"ט האריך לפרש במאי פליגי ת\"ק ור\"י. מסיק צ\"ל דר\"י לא בא לחלוק אלא לפרש דברי ת\"ק דזהו שאמר עודהו הסל על כתפו קור' מהגדתי עד כו' דלאו למימרא דכל זה בעוד הסל על כתפו שזה אינו אלא עד ארמי כו' ומשהגיע לארמי כו' מוריד כו' ות\"ק לא נחית לפרושא מאי דעביד ביני וביני אלא התחלת הענין הוא אומר שבעוד על כתפו מתחיל לקרוא הגדתי. ומה שאומר וגומר כל הפרשה אינו מוסב על עודהו על כתפו אלא אומר שגומר כל הפרשה כולה ולא ביאר באיזה ענין ואתא ר\"י ומבארו והולך. וע\"ע:",
+                "והתוספת במנחות דס\"א כתבו דתחת יד לאו דוקא אלא הבעלים אוחזו בשפתיו. ומיהו הביאו בשם הירושלמי דמוכח שתחת יד ממש:",
+                "ירושלמי דכתיב לפני ה' יכול במערב שההיכל במערב המזבח ת\"ל אל פני המזבח אי לפני המזבח יכול בדרום ששם הכבש והוא פני המזבח ת\"ל לפני ה' הא כיצד מגישין על קרן דרומית מערבית. וכן הוא בגמרא מנחות די\"ט:"
+            ],
+            [
+                "שאינו יודע. שמקרא בכורים בלה\"ק כדתנן במ\"ג פ\"ז דסוטה:"
+            ],
+            [
+                "ערבה קלופה. נצרים הם ענפים או שבטים. כמו ונצר משרשיו יפרה (ישעיהו י״א:א׳). ופירוש קליפה שמסירין קליפתה תרגום מחשוף הלבן קליף. הר\"מ:",
+                "וק\"ל דאי הכי עניים מתביישים ולמה לא תקנו כדי שלא יתביישו העניים שאף העשירים יביאו בנצרים כמו שמצינו בכמה מקומות. וי\"ל משום כבוד בית אלהינו ומשרתיו לא חשו על שיתביישו העניים. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "חייב בדמאי. וצ\"ע אי נאכל אף בטומאה הואיל ולא תני בהדיא. תוי\"ט: [טו] ירושלמי אבל הא דבעי למילף מיניה דה\"ה לתוספת, מלתא דתמיה הוא, דהא חמור בתוספת מבעטור כדלעיל ובכלל מין בשאינו מינו הוא תוי\"ט. וע\"ע:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ואשה בכתובתה. לגבות מחיים אם נתגרשה. א\"נ דתפסה מחיים ואפילו לרבנן דר\"מ דמ\"ז פ\"ה דכתובות:",
+                "ופירושו דחוק ור' יצחק בר' מלכי צדק פירש דכמו דס\"ת אע\"ג דמכרה קדושתה עליה דס\"ת היא ה\"נ הבכורים בכורים נינהו ולא נפקי מקדושייהו להאכל לזרים אלא לעולם צריך לזבנינהו לכהנים טהורים למכלינהו בטהרה והיינו דקתני כס\"ת:",
+                "פירוש, הכהן לאחר שבא לידו. ובטובה פליג עם ת\"ק, ובאין נותנין אלא לחבר דקאמר מהדרי ליה חכמים, נותנין אותה לאנשי משמר כו'. ואע\"ג דאין נותנין דר\"י בכהנים, נותנים דחכמים בבעלים:"
+            ]
+        ],
+        []
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה ביכורים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Ikar Tosafot Yom Tov",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Demai/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,252 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Demai",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Ikar Tosafot Yom Tov",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "מסקנא דלכולי עלמא רוב עמי הארץ מעשרין הן הלכך לא גזרו באלו ואפילו הכי חשו למיעוט הכא דשכיחי טובא והיו הרבה נכשלים. תוספ'. ודמאי דא מאי:",
+                "ולא פירש מה יעשה בה אם יתננה לכהן או ימכרנה לו. ודעת הרמב\"ם דנותנן לכהן ודעת הר\"ש כ' או מוכר לו היתר לפי חשבון:",
+                "והכסבר. מדאפסיק שביהודה בין חומץ לכסבר ש\"מ דכסבר לאו ביהודה הוא אלא בכל מקום. וכ\"ה בר\"מ ובר\"ש בשם הירושלמי דגם כסבר ביהודה:"
+            ],
+            [
+                "היינו הבעלים:",
+                "אבל התוספ' קיימו הגירסא ופירשו דיש לומר כך מחללין כסף על כסף אפילו לחזור ולפדות אותו הכסף על דבר אחר וכן נחשת על הפירות דומיא כמו שפירש כסף על כסף ובלבד שיפדה פירוש בלבד שיהא דעתו מתחלה כשיחלל נחשת על הפירות לחזור לפדות הפירות אז מותר אבל אם היה אז דעתו להעלותן ונמלך לפדותן צריך להעלותן:"
+            ],
+            [
+                "ובירושלמי פליגי רבי אושעיא ורבי יוחנן. דרבי יוחנן אומר בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על דברים הללו ולרבי אושעיא אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן:",
+                "והמדומע. התרומה שמה דמעה מלשון הפסוק מלאתך ודמעך:",
+                "היינו אליבא דרבי אושעיא אבל לרבי יוחנן לא גזרו וא\"צ לטעם לא חיישינן וכו' וטעמא דרבי יוחנן דכל לכהן לא גזרו וכעין דאיתא ספ\"ה. תוי\"ט:",
+                "שמן ערב. ולשון הר\"ש דעיקרו למשיחה ולא לאכילה דחמירא כלומר אע\"ג דסיכה נמי כשתיה כדלקמן מ\"מ לא חמור כמו אכילה ושתיה עצמה:"
+            ],
+            [
+                "ומשתתפין בו. נקט שתוף לגלויי אמערבין דבין בחצירות ובין בתחומין. דהוה אמינא דוקא בחצרות שאינו אלא תקנת שלמה אבל תחומין דאף למ\"ד דרבנן סמכוהו אקראי חמיר קמ\"ל שתוף דגם כן תקנת שלמה הוא:",
+                "דטעונה כוס (וכ\"ש ברכת הנהנין דמותר בדמאי ועיין ריש פרק ז' דברכות) תוי\"ט:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "לשון הר\"מ בין בארץ ישראל בין בחוצה לארץ וא\"כ פירות ארץ ישראל שיצאו לחו\"ל חייבין בתרומה ובמעשר:",
+                "ואין רצונו באלו המינים כל המין אלא חלק ידוע מאותו המין שלא ימצא כמוהו אלא בא\"י בלבד וע\"כ יתחייב בו דמאי בכל מקום שהוא. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "שהוא כו'. וצריך שיקבל עליו דברים אלו וכשיבואו עדים שקיבל דברים אלה ברבים ושהוא רגיל בהם תמיד הרי זה נאמן. הר\"מ:",
+                "שאינו נאמן שיאמר כי מה שאכלתי עמו הי' מעושר מפני שהוא נוגע בעדותו. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "חבר. נקרא ת\"ח וכן יקראו לת\"ח תברי' ונקראו בזה השם כי תברתם זה לזה תברה נאמנת כי היא חבורה לשם שמים. הר\"מ:",
+                "לכאורה נראה דא\"ב דזקן ות\"ח, דת\"ח אע\"פ שא\"צ בפני ג' צריך להרגיל עצמו ל' יום. אבל הזקן אין צריך גם לזה, אלא שאי אפשר לומר כן. עיין בכורות דף ל: ועיין בתוי\"ט:",
+                "דהא דאין עם הארץ נאמן לומר שלא נטמאו אע\"פ שהוא ישרא, ל וישנו בתורה ובמצות. לפי שאין בקיאין בדקדוקי טהרות וטומאות הלכך לענין שלא הוכשרו נאמן שאין זה צריך לשום בקיאות לדקדק. תוי\"ט:",
+                "היינו אפילו עישר את פירותיו לפניו:"
+            ],
+            [
+                "והא דתנן לעיל דאין תבר רשאי למכור לעם הארץ. אפשר לומר דחבר דהכא לאו דוקא אלא דנאמן למעשרות. ועוד י\"ל דאתיא אליבא דמאן דאמר דמותר לגרום טומאה כו': ולקמן בריש פרק ה' מפרש דהכא במוכרים במדה דקה עסקינן ומתרי טעמי דדזנונים הוא. תוי'ט:",
+                "סיטון. בלשון יון חטין ומשום שקונה הרבה חטין ביחד קורא לו סיטון רשב\"ם ועל זה נקרא כל תגר גדול סיטון:"
+            ],
+            [
+                "פירוש גירסא המהופך. כל הדברים שדרך בני אדם למכור בגסה מותר לו למכרן דמאי אף על פי שהוא מודד בדקה וזה שאמר טפלה דקה לגסה. ואם הדבר נמכר ממה שדרך למדוד במדה דקה אינו מותר למוכרו דמאי אפילו למדוד במדה גסה שרבי מאיר הולך אחר דבר הנמכר. הר\"מ:",
+                "דרבי מאיר הולך אחרי המדידה היאך היא ולא אחר הדבר הנמכר מה שהוא:",
+                "דינר. שיעורו ששה זוזים מכסף ומשקל כל זוז ששה עשר שעורים הר\"מ וזוז שכתב ר\"ל מעה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "איכא מ\"ד בירושלמי. ועיין בסוף פ\"ק דעירובין:",
+                "מימרא א\"ר הונא תנא בית שמאי אומרים אין מאכילין:",
+                "ובחיבור הרמב\"ם נראה שחזר בו ואין לחלק בין אכילה אצל בעה\"ב לאכילה בביתו וכן בת\"ח מוכיח מהגמ' דכ\"ש דאמרינן מיגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והרי בביתו אוכל אלא ע\"כ דאין לחלק:"
+            ],
+            [
+                "מסיים הר\"ש דתנן בפרק קמא דמעשרות ירק הנאגד משיאגד. וקודם לכן כי משליך הרי מפקירו ופטור מן המעשרות:",
+                "ונמלך. חזר בעצתו תרגום איעצך אמלכינך ולטעמיה אזיל שפסק כמ\"ד פ\"ק דקדושין שכל שדרכו בהגבהה אינו נקנה אלא בהגבהה ועיין בתוי\"ט:",
+                "עד שיעשר. בירושלמי ולא נמצא עושה תקלה לבאין אחריו, פירוש שיסברו הכל דמאי ויפרישו מה שתקן זה שהוא פטור על השאר שהוא חייב והשני עושה אותן צבור לפניו ויקבעם לתוך פירותיו:"
+            ],
+            [
+                "בדרך. ונקבעו למעשר:",
+                "לשמור ולגנוז כמו והצנע לכת:",
+                "עד שיעשר. וכ\"ש אם יאכלם בעצמו שלא יאכל עד שיעשר דהא בהוקבעו למעשר עסקינן כמ\"ש. אלא קמ\"ל דאף להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן אסור:",
+                "שיודיענו. כי הוא מותר לו לשלוח טבל ולהודיע למי שישלחנו שהוא טבל ואינו חושש ר\"י שמא אם נתיר לו ישלח לו ולא יודיענו. הר\"מ. ומזה מובן הטעם שמודה ר\"י שבדמאי אסור דמשום דקיל יש לחוש שלא יודיענו:"
+            ],
+            [
+                "מיירי במפקיד חולין מתוקנים:"
+            ],
+            [
+                "וצריך עיון דלעיל בטוחן עובד גלולים שנתשד להחליף בשל ישראל נמי הוי לן למיחש כזה ואפשר כיון שיד העו\"ג באמצע והתבר אינו מוציא ליד ישראל לא הוי בכלל כו'. תוי\"ט:",
+                "ובהא פליגי דרבנן סברי דלטובה נתכוונת אבל אי ידעינן לגזול מכוונת מודו רבנן:",
+                "וגבי פונדקית לא תני המתקלקל לפי שאכסנאי תמיד סומך על הפונדקית לפיכך חוששת ביותר רש\"י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מוצאי שבת. ר\"ל ליל ראשון אחר צאת הככבים אבל בין השמשות אוכל. הר\"מ:",
+                "לא יאכל כו'. על הכל על שאכל בשבת ועל הנשאר שלא הקילו והאמינוהו אלא לצורך אותו שבת. הר\"מ:",
+                "עד שיעשר. ר\"ל תרומת מעשר ומעשר שני המחויבים לדמאי. הר\"מ:",
+                "לא יאכל. כסתם מ��ני' פ\"ד דבכורות כל החשוד על הדבר לא דנו ולא סעידו:",
+                "למקומה ירושלמי תרומת סעשר של דמאי שחזר. ה למקומה מדמעת:",
+                "על פיו. פי' שהפרישה החבר אי העם האר. ן בפנינו לפי שיודע שלא נאמינהן. ונפלה למקוסה לצ\"ט שמהם הופרשה. שואלין את הע\"ה אם כבר תיקנה לעצמו שנמצא שלא היה צריך לתרומת מעשר זאת ואין כאן דימוע:"
+            ],
+            [
+                "ר\"ל משלי:",
+                "לא יאכל. אע\"פ שא\"ל מעושרין הן. דלא דמי ללוקח דלעיל. דכשכבר לקח והרי הן שלו התירו לו שיסמוך בשבת על פיו אבל הכא לא התירו לו שיאכל עם ע\"ה על פיו אלא בשבת הראשונה מפני דרכי שלום. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "האריך להפליא דהרי בריש מכילתין מפרש דע\"ה חשודין על מעשר עני. עד דמסיק מפירוש הירושלמי דרבנן לדבריו דר\"א קאמרו דסברית דלא נחשדו ועיין בתוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "שקרא שם. ר\"ל בע\"ש:",
+                "לתרומת מעשר. הר\"ש ולתני תרומה גדולה של ודאי ומסיק משום דלאו אורחיה להשהותה ורגי. לין להפרישה לאלתר אפי' הביאה לבית. ודלא תני מעשר ראשון של ודאי לפי שאע\"פ שקרא שם אין בו תועלת ניתנו ללוי בשבת זה שאינו יכול להפריש בשבת תרו\"מ דהוה כמתקן סנא. תוי\"ט:",
+                "ואין אסור אחרי שהפרישו מע\"ש אלא בהולכה לכהן. ואין כל הסתנות שוים בזה:"
+            ],
+            [
+                "שהוא נאמן. לענין איסור כל ישראל בחזקת כשרות הם שאינם אוכלים דבר איסור. והכא במכילתין לענין מעשרות ותרוסה מיירי:",
+                "אינו נאמן. ואין לומר נהמנוהו במגו דאי בעי אומר שמצאו ולקח סמנו. אין זה מגו טוב שמתיירא שימצא בדאי אם יבוא אותו פלוני וישא \"להו זה ששלחו. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "בתוספ' כתובות כ\"ד האריכו להקשות והעלו כפרש\"י ז\"ל. שלי חדש ואינו יבש כל צורכו של תבירי יבש וישן דאע\"פ שמגרע שלו ומוסיף להשביח של חבירו אינו נאמן להחזיק את חבירו בחזקת מתוקן שאינן אלא מערימין:"
+            ],
+            [
+                "וטעמייהו דרבנן מצויין הם להתפרנס מעיר אחרת. ירושלמי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הרי זה. פירוש זה האחד ממאה יהיה בצד זה מעשר והיינו קביעת מקום:",
+                "תרומת מעשר. לפי שהפרשה הוא לתרומת מעשר בלבד אבל המעשר א\"צ להפריש דכיון שקרא שם ונטל תרומתו הרי הלוי המוציא מתבירו עליו הראיה הלכך מסיים לאחד ממאה שזה יפריש אח\"כ וא\"נ יותר. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ול\"ג ושליש שחולק המאה לג' חלקים ומכל חלק נוטל עשירית העשירית וג' העשירית הן אחד מל\"ג ושליש ועיין בתוי\"ט:",
+                "כלומר דהשתא אין אנו צריכין לפרש חסר דבר מועט כיון דבלאו הכי מתני' כאבא אלעזר:",
+                "והשאר חלה. בירושלמי הרוצה להפריש תרומה תרומת מעשר וחלה כאחת כמה הן א' מעשרים ופירוש הר\"ש א' מעשרים היינו ה' סאה ממאה. ב' מהן תרומה גדולה וא' תרומת מעשר וב' לחלה שהיא א' ממ\"ח אלא דכך אין החשבון מכוון:",
+                "בצפונו. שכן דרך בני אדם בהושטת יד ימין נוטל מה שכנגד ימינו והיא שמאלו של אותו דבר לכך מקדים צפונו. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כי הנחתום בעצמו אפשר שיעשה מעיסה א' מינים הרבה מן הלחם בדפוסים משתנים זה מזה. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "וטפוס. כמו דפוס לפי שהיו עושין הלחם בדפוס. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "פלחי דבילה. כשנתייבשו ודרוסות בעיגול מתעגל לפלחים שיש בפלח כמה דבילות. הר\"ש. ופלח מל' פולח ובוקע:",
+                "הרמב\"ם מפרש בד\"א. לפי שנאמר שזה שנתן מתנה גדולה איש נ, דיב הוא ועכ\"פ הוציא המעשרות וזה שנתן מתנה מועטת איש כילי הוא ולא עישר לכך לא יתערב הכל שמא יפריש מדמאי על הודאי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ומגנות אחרת. אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שניה. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "אין אדם רשאי. שאין רשאי להוציא מידו בלתי מתוקן דשמא לא יודיע ללוקח.",
+                "דאי אפכא טבל מועט בחולין מרובין נתבטל ברוב מדאורייתא ולא נתחייב אלא מדרבנן. ואם יתקן בטבל ודאי ממקום אחר יהיה מן החיוב על הפטור:",
+                "ה\"ה לנאמן על המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "ולר\"מ קמ\"ל קרא שלא תוכל למכרה לחלוטין להפקיע מן המעשרות:",
+                "דדרשינן ליה כפשטיה ומשום גזל הכהן נמי לא חיישי דהוי ממון שאין לו תובעים ועוד דלא הוברר חלקן. הר\"ש:",
+                "כל שכן דמהאי טעמא פליג על משל ישראל על של כותים. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ואסור אף לכהנים כדתנן במ\"ב פ\"ח דתרומות ונדרש מפסוק כן תרימו גם אתם לרבות כהנים ולוים:"
+            ],
+            [
+                "מן הדמאי. תרומת מעשר בדמאי ובודאי אף תרומה גדולה בכלל להכי תנן סתמא:",
+                "ויחזור כו'. שהרי אפשר שא' מהן טבל אבל אם תרם מעציץ שאינו נקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה לפי ששניהם בערך אחד וחיובן מדרבנן. תוי\"ט:",
+                "עד שיוציא. הבעל הבית ואח\"כ יתננה לכהן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אינו רוצה לומר אבל לתרום צריך דא\"כ אין בין מקבל לחוכר אלא הושאל שם מעשר לכל המתנות:",
+                "לפניהם. והחלוקה יהיה בפני בעל השדה שיודע שמה שנתן לו הוא טבל. הר\"מ:",
+                "דאדעתא דהכי יורדים החוכרים ומעיקרא בשל רשות המחכיר גדלים אין זה פורע ומהאי טעמא נמי לא הוי כמוכר טבל לעם הארץ:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ורבנן סתמו בהתנה שהמעשרות שלהם דהוה ליה כאומר לו תלוש מקרקע ותקנה לך. ובהכי קני:"
+            ],
+            [
+                "הקרתני. מודה בכהן טמא שהוא שותף עם הטהור דאפילו הכי חולק עמו דהרי יובל למוכרו לטהור. אבל הכא אין רשאי למכור חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "וכל שכן איפכא וסתמא תנן:",
+                "משמע דהוא הדין אם קיבל למסקן ומהרמב\"ם משמע דדוקא לשמן תנן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ואף דלקמן בפ\"ה מ\"ד קי\"ל דבדרבנן היינו לר' אושעי' דס\"ל הכי אבל הר'מ מפרש דמיירי שחלקו הענבים והפריש מחלקו מעשרותיו ואח\"כ נתערבו הענבים ודרכו ביחד א\"כ אין זה ענין לדין ברירה:"
+            ],
+            [
+                "ולפירוש הר\"מ אין צריכין לחלק בזה. אלא דלעיל מיירי שנתערב אחרי שכבר חלקו. והכא מיירי שעדיין לא ח. לקו ולא הפריש המעשר כלום:"
+            ],
+            [
+                "טול אתה. ופירוש הר\"ב ה\"נ בקמותיה ובענבים המחוברים דוקא:",
+                "טול כו'. היבש ואיפכא פשיטא שלא יאמר שכל שהוכשר לטומאה הוא בחזקת טמא ביד עם הארץ ועיין בתוספות יום טוב:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "מעושרין הן נאמן. ולא אמרינן דכיון שיש לו שדה הוי מיגו גרוע לומר דמשל חוץ לארץ הן:"
+            ],
+            [
+                "שנמצא מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ואין להקשות דבלא הדירו איך אוכל אצלו והתנן בפרק ג' שאינו מתארח אצל עם הארץ דיש לומר דהכא בעי תקנה למי שרוצה לאכול מתוקן ואע\"פ שלא קיבל עליו להיות נאמן. א\"נ מיירי ביחוד עדים. ��וי\"ט:",
+                "אומר מערב שבת כי בדמאי אדם מתנה על הדבר שאינו ברשותו. הר\"מ:",
+                "משער באומד כמה שיעור אכילתו ומחשב בלבו להתנות עכשיו ושיפריש כזה למחר:"
+            ],
+            [
+                "וה\"ה למה שיאכל שצריך שיחזור וירחוש בשפתיו בשבת בשעה שמפריש לו אחר זו. ירו':",
+                "ומעשר שני בפיו בכוס לא שייך כולי האי בצפונו כו' והויא יותר קביעת מקום בפיו:"
+            ],
+            [
+                "מלשון ולא חשכת את בנך:",
+                "ולכך רשאי לאכול ואינו ר\"ל שנחייבהו לבעל הבית שיתן לו כו' דמכיון שהוא עם הארץ לא ישמע לנו לעשר פירותיו דמאי:"
+            ],
+            [
+                "מבין הכותים. דאלו ישראל אינו רשאי למכור טבל אלא לצורך וכיון דלא שכיח לא בעי למתניה הכא:"
+            ],
+            [
+                "להפריש. ל\"ג למחר לפי מ\"ש הר\"ב לעיל לחלק בין שאינו מתקן אלא מה שאוכל למתקן את כל הנאד. דאי גרס אין צריך לחלק בהכי אלא הוה ליה לחלק בין ודאי לדמאי ועיין בתוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "מעשרות. הושאל שם מעשרות לכלל המתנות ובכללן גם התרומה:",
+                "מעושרת. בהך קמייתא ליכא חידוש שהראשונה מעושרת ומשום סיפא נקטה. הר\"ש:",
+                "רבי מאיר היא דאמר אינו תופס אלא לשון ראשון כדאיתא במסכת תמורה:",
+                "ואין להקשות דהא במפריש מפטור על החיוב תרומתו תרומה אלא דיחזור ויתרום. ואם כן איך קאמר ולא אמר כלום. דשאני התם שהפריש והתרומה ניכרת לכך תרומתו תרומה כדי שלא לזלזולי בתרומה אבל הכא שלא נתרמה ולא ניכרת אין כאן בית מיחש כלל:"
+            ],
+            [
+                "ואמתניתין דשתי כלכלות נמי קאי מדלא תני בהא אלא המעשרות:",
+                "חולין כו'. הטבל כשיוציא ממנו תרוטה גדולה ותרומת סעשר ולא שאר מעשרות יקרא חולין מפני שהקדושה נטלה ממנו ומכל מקום היינו שהוציא ממנו כל התרומות ומעשרות. הר\"מ:",
+                "וכולה מתניתין כשאין לו פרנסה ממקום אחר ועיין בפרק ג' דחלה משנה ו':",
+                "ולהכי בעינן עשרה. דהא משום דדיינין ליה כאלו יש לו פרנסה ממקום אחר הוא וכל שיש לו עשרה חלקים יתרים. שיש לנו להפריש מהן אחד לתרומת מעשר עשירית מעשרה הלכך דיינינן ליה כפרנסה ממקום אחר ובפחות מזה לא נוכל לדיינו כך. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כל החרדה הזאת בשביל תרומת מעשר שיש בו. תוי\"ט:",
+                "פתח בכד וסיים בחבית לומר לך היינו כד היינו תבית כדאיתא בב\"ק:",
+                "חצי שורה אחת מעשר. לשון הר\"מ ואם אמר תבית אחת מחצי שורה אחת מעשר ולא ייחד איזו חצי שורה יקח עשרים דזביות עשר על אלכסון אחד ועשר על אלכסון אחר העובר עליו ונמצא לוקח חבית מכל חצי שורה מן השורות ואחר כך יוציא מכולם תבית אחת: והנני מצייר לך בהם צורה כדי שיהיה הדבר מבואר לעין הרואה כזה: ובענין ראשון מזו ההלכה הוא לוקח שתי חביות שכתוב על אחת א ועל השנית ב ובענין השני לוקח ד' תביות שכתוב על אחת א ועל שנית ב ועל שלישית ג ועל רביעית ד ובענין השלישי לוקח בעשר חביות אשר יעבור עליהם הקו העובר מא' עד ב'. ובענין הרביעי לקוח העשרים אשר יעברו עליהם שני הקוים העוברים מא' עד ב' ומג' עד ד' ע\"כ."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,248 @@
+{
+    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Demai",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Demai",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "מסקנא דלכולי עלמא רוב עמי הארץ מעשרין הן הלכך לא גזרו באלו ואפילו הכי חשו למיעוט הכא דשכיחי טובא והיו הרבה נכשלים. תוספ'. ודמאי דא מאי:",
+                "ולא פירש מה יעשה בה אם יתננה לכהן או ימכרנה לו. ודעת הרמב\"ם דנותנן לכהן ודעת הר\"ש כ' או מוכר לו היתר לפי חשבון:",
+                "והכסבר. מדאפסיק שביהודה בין חומץ לכסבר ש\"מ דכסבר לאו ביהודה הוא אלא בכל מקום. וכ\"ה בר\"מ ובר\"ש בשם הירושלמי דגם כסבר ביהודה:"
+            ],
+            [
+                "היינו הבעלים:",
+                "אבל התוספ' קיימו הגירסא ופירשו דיש לומר כך מחללין כסף על כסף אפילו לחזור ולפדות אותו הכסף על דבר אחר וכן נחשת על הפירות דומיא כמו שפירש כסף על כסף ובלבד שיפדה פירוש בלבד שיהא דעתו מתחלה כשיחלל נחשת על הפירות לחזור לפדות הפירות אז מותר אבל אם היה אז דעתו להעלותן ונמלך לפדותן צריך להעלותן:"
+            ],
+            [
+                "ובירושלמי פליגי רבי אושעיא ורבי יוחנן. דרבי יוחנן אומר בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על דברים הללו ולרבי אושעיא אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן:",
+                "והמדומע. התרומה שמה דמעה מלשון הפסוק מלאתך ודמעך:",
+                "היינו אליבא דרבי אושעיא אבל לרבי יוחנן לא גזרו וא\"צ לטעם לא חיישינן וכו' וטעמא דרבי יוחנן דכל לכהן לא גזרו וכעין דאיתא ספ\"ה. תוי\"ט:",
+                "שמן ערב. ולשון הר\"ש דעיקרו למשיחה ולא לאכילה דחמירא כלומר אע\"ג דסיכה נמי כשתיה כדלקמן מ\"מ לא חמור כמו אכילה ושתיה עצמה:"
+            ],
+            [
+                "ומשתתפין בו. נקט שתוף לגלויי אמערבין דבין בחצירות ובין בתחומין. דהוה אמינא דוקא בחצרות שאינו אלא תקנת שלמה אבל תחומין דאף למ\"ד דרבנן סמכוהו אקראי חמיר קמ\"ל שתוף דגם כן תקנת שלמה הוא:",
+                "דטעונה כוס (וכ\"ש ברכת הנהנין דמותר בדמאי ועיין ריש פרק ז' דברכות) תוי\"ט:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "לשון הר\"מ בין בארץ ישראל בין בחוצה לארץ וא\"כ פירות ארץ ישראל שיצאו לחו\"ל חייבין בתרומה ובמעשר:",
+                "ואין רצונו באלו המינים כל המין אלא חלק ידוע מאותו המין שלא ימצא כמוהו אלא בא\"י בלבד וע\"כ יתחייב בו דמאי בכל מקום שהוא. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "שהוא כו'. וצריך שיקבל עליו דברים אלו וכשיבואו עדים שקיבל דברים אלה ברבים ושהוא רגיל בהם תמיד הרי זה נאמן. הר\"מ:",
+                "שאינו נאמן שיאמר כי מה שאכלתי עמו הי' מעושר מפני שהוא נוגע בעדותו. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "חבר. נקרא ת\"ח וכן יקראו לת\"ח תברי' ונקראו בזה השם כי תברתם זה לזה תברה נאמנת כי היא חבורה לשם שמים. הר\"מ:",
+                "לכאורה נראה דא\"ב דזקן ות\"ח, דת\"ח אע\"פ שא\"צ בפני ג' צריך להרגיל עצמו ל' יום. אבל הזקן אין צריך גם לזה, אלא שאי אפשר לומר כן. עיין בכורות דף ל: ועיין בתוי\"ט:",
+                "דהא דאין עם הארץ נאמן לומר שלא נטמאו אע\"פ שהוא ישרא, ל וישנו בתורה ובמצות. לפי שאין בקיאין בדקדוקי טהרות וטומאות הלכך לענין שלא הוכשרו נאמן שאין זה צריך לשום בקיאות לדקדק. תוי\"ט:",
+                "היינו אפילו עישר את פירותיו לפניו:"
+            ],
+            [
+                "והא דתנן לעיל דאין תבר רשאי למכור לעם הארץ. אפשר לומר דחבר דהכא לאו דוקא אלא דנאמן למעשרות. ועוד י\"ל דאתיא אליבא דמאן דאמר דמותר לגרום טומאה כו': ולקמן בריש פרק ה' מפרש דהכא במוכרים במדה דקה עסקינן ומתרי טעמי דדזנונים הוא. תוי'ט:",
+                "סיטון. בלשון יון חטין ומשום שקונה הרבה חטין ביחד קורא לו סיטון רשב\"ם ועל זה נקרא כל תגר גדול סיטון:"
+            ],
+            [
+                "פירוש גירסא המהופך. כל הדברים שדרך בני אדם למכור בגסה מותר לו למכרן דמאי אף על פי שהוא מודד בדקה וזה שאמר טפלה דקה לגסה. ואם הדבר נמכר ממה שדרך למדוד במדה דקה אינו מותר למוכרו דמאי אפילו למדוד במדה גסה שרבי מאיר הולך אחר דבר הנמכר. הר\"מ:",
+                "דרבי מאיר הולך אחרי המדידה היאך היא ולא אחר הדבר הנמכר מה שהוא:",
+                "דינר. שיעורו ששה זוזים מכסף ומשקל כל זוז ששה עשר שעורים הר\"מ וזוז שכתב ר\"ל מעה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "איכא מ\"ד בירושלמי. ועיין בסוף פ\"ק דעירובין:",
+                "מימרא א\"ר הונא תנא בית שמאי אומרים אין מאכילין:",
+                "ובחיבור הרמב\"ם נראה שחזר בו ואין לחלק בין אכילה אצל בעה\"ב לאכילה בביתו וכן בת\"ח מוכיח מהגמ' דכ\"ש דאמרינן מיגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והרי בביתו אוכל אלא ע\"כ דאין לחלק:"
+            ],
+            [
+                "מסיים הר\"ש דתנן בפרק קמא דמעשרות ירק הנאגד משיאגד. וקודם לכן כי משליך הרי מפקירו ופטור מן המעשרות:",
+                "ונמלך. חזר בעצתו תרגום איעצך אמלכינך ולטעמיה אזיל שפסק כמ\"ד פ\"ק דקדושין שכל שדרכו בהגבהה אינו נקנה אלא בהגבהה ועיין בתוי\"ט:",
+                "עד שיעשר. בירושלמי ולא נמצא עושה תקלה לבאין אחריו, פירוש שיסברו הכל דמאי ויפרישו מה שתקן זה שהוא פטור על השאר שהוא חייב והשני עושה אותן צבור לפניו ויקבעם לתוך פירותיו:"
+            ],
+            [
+                "בדרך. ונקבעו למעשר:",
+                "לשמור ולגנוז כמו והצנע לכת:",
+                "עד שיעשר. וכ\"ש אם יאכלם בעצמו שלא יאכל עד שיעשר דהא בהוקבעו למעשר עסקינן כמ\"ש. אלא קמ\"ל דאף להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן אסור:",
+                "שיודיענו. כי הוא מותר לו לשלוח טבל ולהודיע למי שישלחנו שהוא טבל ואינו חושש ר\"י שמא אם נתיר לו ישלח לו ולא יודיענו. הר\"מ. ומזה מובן הטעם שמודה ר\"י שבדמאי אסור דמשום דקיל יש לחוש שלא יודיענו:"
+            ],
+            [
+                "מיירי במפקיד חולין מתוקנים:"
+            ],
+            [
+                "וצריך עיון דלעיל בטוחן עובד גלולים שנתשד להחליף בשל ישראל נמי הוי לן למיחש כזה ואפשר כיון שיד העו\"ג באמצע והתבר אינו מוציא ליד ישראל לא הוי בכלל כו'. תוי\"ט:",
+                "ובהא פליגי דרבנן סברי דלטובה נתכוונת אבל אי ידעינן לגזול מכוונת מודו רבנן:",
+                "וגבי פונדקית לא תני המתקלקל לפי שאכסנאי תמיד סומך על הפונדקית לפיכך חוששת ביותר רש\"י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "מוצאי שבת. ר\"ל ליל ראשון אחר צאת הככבים אבל בין השמשות אוכל. הר\"מ:",
+                "לא יאכל כו'. על הכל על שאכל בשבת ועל הנשאר שלא הקילו והאמינוהו אלא לצורך אותו שבת. הר\"מ:",
+                "עד שיעשר. ר\"ל תרומת מעשר ומעשר שני המחויבים לדמאי. הר\"מ:",
+                "לא יאכל. כסתם מתני' פ\"ד דבכורות כל החשוד על הדבר לא דנו ולא סעידו:",
+                "למקומה ירושלמי תרומת סעשר של דמאי שחזר. ה למקומה מדמעת:",
+                "על פיו. פי' שהפרישה החבר אי העם האר. ן בפנינו לפי שיודע שלא נאמינהן. ונפלה למקוסה לצ\"ט שמהם הופרשה. שואלין את הע\"ה אם כבר תיקנה לעצמו שנמצא שלא היה צריך לתרומת מעשר זאת ואין כאן דימוע:"
+            ],
+            [
+                "ר\"ל משלי:",
+                "לא יאכל. אע\"פ שא\"ל מעושרין הן. דלא דמי ללוקח דלעיל. דכשכבר לקח והרי הן שלו התירו לו שיסמוך בשבת על פיו אבל הכא לא התירו לו שיאכל עם ע\"ה על פיו אלא בשבת הראשונה מפני דרכי שלום. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "האריך להפליא דהרי בריש מכילתין מפרש דע\"ה חשודין על מעשר עני. עד דמסיק מפירוש הירושלמי דרבנן לדבריו דר\"א קאמרו דסברית דלא נחשדו ועיין בתוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "שקרא שם. ר\"ל בע\"ש:",
+                "לתרומת מעשר. הר\"ש ולתני תרומה גדולה של ודאי ומסיק משום דלאו אורחיה להשהותה ורגי. לין להפרישה לאלתר אפי' הביאה לבית. ודלא תני מעשר ראשון של ודאי לפי שאע\"פ שקרא שם אין בו תועלת ניתנו ללוי בשבת זה שאינו יכול להפריש בשבת תרו\"מ דהוה כמתקן סנא. תוי\"ט:",
+                "ואין אסור אחרי שהפרישו מע\"ש אלא בהולכה לכהן. ואין כל הסתנות שוים בזה:"
+            ],
+            [
+                "שהוא נאמן. לענין איסור כל ישראל בחזקת כשרות הם שאינם אוכלים דבר איסור. והכא במכילתין לענין מעשרות ותרוסה מיירי:",
+                "אינו נאמן. ואין לומר נהמנוהו במגו דאי בעי אומר שמצאו ולקח סמנו. אין זה מגו טוב שמתיירא שימצא בדאי אם יבוא אותו פלוני וישא \"להו זה ששלחו. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "בתוספ' כתובות כ\"ד האריכו להקשות והעלו כפרש\"י ז\"ל. שלי חדש ואינו יבש כל צורכו של תבירי יבש וישן דאע\"פ שמגרע שלו ומוסיף להשביח של חבירו אינו נאמן להחזיק את חבירו בחזקת מתוקן שאינן אלא מערימין:"
+            ],
+            [
+                "וטעמייהו דרבנן מצויין הם להתפרנס מעיר אחרת. ירושלמי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "הרי זה. פירוש זה האחד ממאה יהיה בצד זה מעשר והיינו קביעת מקום:",
+                "תרומת מעשר. לפי שהפרשה הוא לתרומת מעשר בלבד אבל המעשר א\"צ להפריש דכיון שקרא שם ונטל תרומתו הרי הלוי המוציא מתבירו עליו הראיה הלכך מסיים לאחד ממאה שזה יפריש אח\"כ וא\"נ יותר. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ול\"ג ושליש שחולק המאה לג' חלקים ומכל חלק נוטל עשירית העשירית וג' העשירית הן אחד מל\"ג ושליש ועיין בתוי\"ט:",
+                "כלומר דהשתא אין אנו צריכין לפרש חסר דבר מועט כיון דבלאו הכי מתני' כאבא אלעזר:",
+                "והשאר חלה. בירושלמי הרוצה להפריש תרומה תרומת מעשר וחלה כאחת כמה הן א' מעשרים ופירוש הר\"ש א' מעשרים היינו ה' סאה ממאה. ב' מהן תרומה גדולה וא' תרומת מעשר וב' לחלה שהיא א' ממ\"ח אלא דכך אין החשבון מכוון:",
+                "בצפונו. שכן דרך בני אדם בהושטת יד ימין נוטל מה שכנגד ימינו והיא שמאלו של אותו דבר לכך מקדים צפונו. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כי הנחתום בעצמו אפשר שיעשה מעיסה א' מינים הרבה מן הלחם בדפוסים משתנים זה מזה. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "וטפוס. כמו דפוס לפי שהיו עושין הלחם בדפוס. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "פלחי דבילה. כשנתייבשו ודרוסות בעיגול מתעגל לפלחים שיש בפלח כמה דבילות. הר\"ש. ופלח מל' פולח ובוקע:",
+                "הרמב\"ם מפרש בד\"א. לפי שנאמר שזה שנתן מתנה גדולה איש נ, דיב הוא ועכ\"פ הוציא המעשרות וזה שנתן מתנה מועטת איש כילי הוא ולא עישר לכך לא יתערב הכל שמא יפריש מדמאי על הודאי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ומגנות אחרת. אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שניה. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "אין אדם רשאי. שאין רשאי להוציא מידו בלתי מתוקן דשמא לא יודיע ללוקח.",
+                "דאי אפכא טבל מועט בחולין מרובין נתבטל ברוב מדאורייתא ולא נתחייב אלא מדרבנן. ואם יתקן בטבל ודאי ממקום אחר יהיה מן החיוב על הפטור:",
+                "ה\"ה לנאמן על המעשרות:"
+            ],
+            [
+                "ולר\"מ קמ\"ל קרא שלא תוכל למכרה לחלוטין להפקיע מן המעשרות:",
+                "דדרשינן ליה כפשטיה ומשום גזל הכהן נמי לא חיישי דהוי ממון שאין לו תובעים ועוד דלא הוברר חלקן. הר\"ש:",
+                "כל שכן דמהאי טעמא פליג על משל ישראל על של כותים. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ואסור אף לכהנים כדתנן במ\"ב פ\"ח דתרומות ונדרש מפסוק כן תרימו גם אתם לרבות כהנים ולוים:"
+            ],
+            [
+                "מן הדמאי. תרומת מעשר בדמאי ובודאי אף תרומה גדולה בכלל להכי תנן סתמא:",
+                "ויחזור כו'. שהרי אפשר שא' מהן טבל אבל אם תרם מעציץ שאינו נקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה לפי ששניהם בערך אחד וחיובן מדרבנן. תוי\"ט:",
+                "עד שיוציא. הבעל הבית ואח\"כ יתננה לכהן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "אינו רוצה לומר אבל לתרום צריך דא\"כ אין בין מקבל לחוכר אלא הושאל שם מעשר לכל המתנות:",
+                "לפניהם. והחלוקה יהיה בפני בעל השדה שיודע שמה שנתן לו הוא טבל. הר\"מ:",
+                "דאדעתא דהכי יורדים החוכרים ומעיקרא בשל רשות המחכיר גדלים אין זה פורע ומהאי טעמא נמי לא הוי כמוכר טבל לעם הארץ:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ורבנן סתמו בהתנה שהמעשרות שלהם דהוה ליה כאומר לו תלוש מקרקע ותקנה לך. ובהכי קני:"
+            ],
+            [
+                "הקרתני. מודה בכהן טמא שהוא שותף עם הטהור דאפילו הכי חולק עמו דהרי יובל למוכרו לטהור. אבל הכא אין רשאי למכור חוץ לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "וכל שכן איפכא וסתמא תנן:",
+                "משמע דהוא הדין אם קיבל למסקן ומהרמב\"ם משמע דדוקא לשמן תנן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ואף דלקמן בפ\"ה מ\"ד קי\"ל דבדרבנן היינו לר' אושעי' דס\"ל הכי אבל הר'מ מפרש דמיירי שחלקו הענבים והפריש מחלקו מעשרותיו ואח\"כ נתערבו הענבים ודרכו ביחד א\"כ אין זה ענין לדין ברירה:"
+            ],
+            [
+                "ולפירוש הר\"מ אין צריכין לחלק בזה. אלא דלעיל מיירי שנתערב אחרי שכבר חלקו. והכא מיירי שעדיין לא ח. לקו ולא הפריש המעשר כלום:"
+            ],
+            [
+                "טול אתה. ופירוש הר\"ב ה\"נ בקמותיה ובענבים המחוברים דוקא:",
+                "טול כו'. היבש ואיפכא פשיטא שלא יאמר שכל שהוכשר לטומאה הוא בחזקת טמא ביד עם הארץ ועיין בתוספות יום טוב:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "מעושרין הן נאמן. ולא אמרינן דכיון שיש לו שדה הוי מיגו גרוע לומר דמשל חוץ לארץ הן:"
+            ],
+            [
+                "שנמצא מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ואין להקשות דבלא הדירו איך אוכל אצלו והתנן בפרק ג' שאינו מתארח אצל עם הארץ דיש לומר דהכא בעי תקנה למי שרוצה לאכול מתוקן ואע\"פ שלא קיבל עליו להיות נאמן. א\"נ מיירי ביחוד עדים. תוי\"ט:",
+                "אומר מערב שבת כי בדמאי אדם מתנה על הדבר שאינו ברשותו. הר\"מ:",
+                "משער באומד כמה שיעור אכילתו ומחשב בלבו להתנות עכשיו ושיפריש כזה למחר:"
+            ],
+            [
+                "וה\"ה למה שיאכל שצריך שיחזור וירחוש בשפתיו בשבת בשעה שמפריש לו אחר זו. ירו':",
+                "ומעשר שני בפיו בכוס לא שייך כולי האי בצפונו כו' והויא יותר קביעת מקום בפיו:"
+            ],
+            [
+                "מלשון ולא חשכת את בנך:",
+                "ולכך רשאי לאכול ואינו ר\"ל שנחייבהו לבעל הבית שיתן לו כו' דמכיון שהוא עם הארץ לא ישמע לנו לעשר פירותיו דמאי:"
+            ],
+            [
+                "מבין הכותים. דאלו ישראל אינו רשאי למכור טבל אלא לצורך וכיון דלא שכיח לא בעי למתניה הכא:"
+            ],
+            [
+                "להפריש. ל\"ג למחר לפי מ\"ש הר\"ב לעיל לחלק בין שאינו מתקן אלא מה שאוכל למתקן את כל הנאד. דאי גרס אין צריך לחלק בהכי אלא הוה ליה לחלק בין ודאי לדמאי ועיין בתוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "מעשרות. הושאל שם מעשרות לכלל המתנות ובכללן גם התרומה:",
+                "מעושרת. בהך קמייתא ליכא חידוש שהראשונה מעושרת ומשום סיפא נקטה. הר\"ש:",
+                "רבי מאיר היא דאמר אינו תופס אלא לשון ראשון כדאיתא במסכת תמורה:",
+                "ואין להקשות דהא במפריש מפטור על החיוב תרומתו תרומה אלא דיחזור ויתרום. ואם כן איך קאמר ולא אמר כלום. דשאני התם שהפריש והתרומה ניכרת לכך תרומתו תרומה כדי שלא לזלזולי בתרומה אבל הכא שלא נתרמה ולא ניכרת אין כאן בית מיחש כלל:"
+            ],
+            [
+                "ואמתניתין דשתי כלכלות נמי קאי מדלא תני בהא אלא המעשרות:",
+                "חולין כו'. הטבל כשיוציא ממנו תרוטה גדולה ותרומת סעשר ולא שאר מעשרות יקרא חולין מפני שהקדושה נטלה ממנו ומכל מקום היינו שהוציא ממנו כל התרומות ומעשרות. הר\"מ:",
+                "וכולה מתניתין כשאין לו פרנסה ממקום אחר ועיין בפרק ג' דחלה משנה ו':",
+                "ולהכי בעינן עשרה. דהא משום דדיינין ליה כאלו יש לו פרנסה ממקום אחר הוא וכל שיש לו עשרה חלקים יתרים. שיש לנו להפריש מהן אחד לתרומת מעשר עשירית מעשרה הלכך דיינינן ליה כפרנסה ממקום אחר ובפחות מזה לא נוכל לדיינו כך. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כל החרדה הזאת בשביל תרומת מעשר שיש בו. תוי\"ט:",
+                "פתח בכד וסיים בחבית לומר לך היינו כד היינו תבית כדאיתא בב\"ק:",
+                "חצי שורה אחת מעשר. לשון הר\"מ ואם אמר תבית אחת מחצי שורה אחת מעשר ולא ייחד איזו חצי שורה יקח עשרים דזביות עשר על אלכסון אחד ועשר על אלכסון אחר העובר עליו ונמצא לוקח חבית מכל חצי שורה מן השורות ואחר כך יוציא מכולם תבית אחת: והנני מצייר לך בהם צורה כדי שיהיה הדבר מבואר לעין הרואה כזה: ובענין ראשון מזו ההלכה הוא לוקח שתי חביות שכתוב על אחת א ועל השנית ב ובענין השני לוקח ד' תביות שכתוב על אחת א ועל שנית ב ועל שלישית ג ועל רביעית ד ובענין השלישי לוקח בעשר חביות אשר יעבור עליהם הקו העובר מא' עד ב'. ובענין הרביעי לקוח העשרים אשר יעברו עליהם שני הקוים העוברים מא' עד ב' ומג' עד ד' ע\"כ."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Ikar Tosafot Yom Tov",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Kilayim/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,328 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Ikar Tosafot Yom Tov",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "החטים. כדי להורות ששנוים זוגות זוגות לכך הפסיק בזוג קמא ותני עלה אינן כלאים זה בזה:",
+                "כלאים. כתיב שדך לא תזרע כלאים הייתי אומר אפי' שני מיני חטיסאו שעורים וכן לגבי בהמה אפי' שור שחור על גבי לבן וכן לגבי בגדים פירוש בבגדים צמר ופשתים יחדיו מה זה לא זה ממין זה אף כלאים שאמרתי לך בכל מקום לא זה ממין זה ולא זה ממין זה. ירושלמי:",
+                "דאי לאו הכי לא היו אוסרין אלא באותו מקום בלבד כבסוף פ\"ה:",
+                "והשעועית מפני שמשעשעות את הלב ומהלכת את בני מעים, ירושלמי. כלומר שמטמטמת את הלב ומשעשעת מל' ועיניו השע (ישעיהו ו׳:י׳) וטח את הבית תרגום ושוע:"
+            ],
+            [
+                "הם דומים קצת לבצלים ולשומים בהיותם ירוקים. עדיין שלא נתייבשו עדיין:",
+                "פרושו דר\"ל כך דלעת מרה ואותן המין שהוא כך וטומנין ברמץ בה עסקינן והיא היא רמוצה ועיין בתוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "הפרישים. פרישין בל\"א קייטי\"ן עוזרדין בל\"א שפייארלינג:"
+            ],
+            [
+                "הואיל וטעם הפרי זה רחוק מטעם פרי זה ביותר הר\"מ משא\"כ לפת ונפץ דמ\"ג שאין ריחוקן ריחוק גדול הקילו מפני ד\"א שהם דומין בו דמיון גדול עד שיראו כב' גוונין ממין אחד שאין הולכין בכלאים אלא אחרי מראית עין אא\"כ טעם פרי זה רחוק מטעם פרי זה ביותר. תוי\"ט בשם הר\"מ:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "אילן באילן. אף על גב דכבר תני לה במ\"ד חזר כאן לפרושי דהא דאיתא כלאים באילן היינו דוקא בהרכבה דאלו לזרוע ב' מיני אילנות מותר:",
+                "רבי יהודה מתיר ירק באילן. הוא הדין איפכא דמאי שנא וטעמו דר' יהודה שסובר דדוקא כשעל ידי ההרכבה הן מתאחין ונעשה על ידיהן פרי או ירק משונה אסרה התורה משום כלאים אבל ירק ואילן שאינם מתאחין להשתנו' אף על פי שיונקים זה מזה לא אסרה התורה. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כי מה שחוצב ומחלק הארץ ביושר לחלקים שווים נקרא חצוב:",
+                "משמרתו החלמית מרטיב הזרע ושומרו עד שיהא הזרע נשרש בארץ:"
+            ],
+            [
+                "תחת הגפן. שהיא רך ובודאי יעברו שרשי הלפת וצנונת בו אפילו הכי מותר:",
+                "דרגילות הוא שמתוספים מחמת לחלוחית הקרקע אפילו כשמונחים בחלון:",
+                "הרי זה כלאים. לחיוב מלקות אבל לענין איסור אפילו בלא זרועה כאחת יש איסור ואסור לקיימן כדמוכח להלן:",
+                "רבי יהודה אומר כו'. כהאי גוונא פליגי בפרק בתרא לענין כלאי בגדים דלרבי יהודה שלש תכיפות היה חיבור ולרבנן אפילו שתי תכיפות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "דדבר תורה חד בתרי בטל אלא דחכמים אסרו מפני מראית העין והם אמרו דפחות מרובע לסאה מתבטל:",
+                "ימעט. או מוסיף על סאה או פוחת מרובע ואף דכ. ל האיסורין שרבה עליהם מזיד אסור הכא האיסור אינו א, לא מראית העין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "אזרע. ואע\"פ שהצמחים נכרים הם שבודאי יהפוך כולם אפילו הכי יהפך מתחלה. תוי\"ט:",
+                "כתלמי. תלם הוא בקע שעושה המחרשת בעובי הארץ והוא מלשון על תלמי שדי (הושע י׳:ד׳):",
+                "ישייר. יש לפרש בכל הבית סאה רובע במקום אחד ויש לומר דכשתצטרף מה שאינו חרוש לא יעלה לרובע. הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "לדוגמא נקיט והוא הדין קטניות וזרעוני גינה. והוא מושאל לירק:",
+                "הופך. פי' לאחר שהתליעה:",
+                "אשרש. נגזר ממלת שורש וענינו לכרות השורש ולעקור אותו כמו ושרשך מארץ חיים:"
+            ],
+            [
+                "לפי שהוא נספח אל קציר השנה שעברה מלשון ונספחו על בית יעקב ישעיה י\"ד. הרמב\"ן:",
+                "פ\"א. דאין מחייבין אותו לעקור דליכא איסורא שהרי הוא לא זרען אלא מאליהן באו ומשום מקיים כלאים ליכא משום דקשה להו עשבים ודוקא היכא דניחא ליה חייבהו חכמים שלא יחשדהו שזרעם. ר\"י בתוס':"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ור\"ל מכל איזה תבנית שתהיה בין משולש בין מרובע או שאר תבנית. הר\"מ:",
+                "נכנס. דמן התורה לא נאסר אלא כשזורע במפולת יד ורבנן אסרו כל מקום שיש מראית העין ולפיכך התירו על כמה דרכים. ר\"מ:",
+                "ובלבד שיסמכהו לשדה חבירו. הר\"מ:",
+                "ונמצא כזורע להשחתה. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "דעיקר קפידא אקיום כלאים אבל אזריעה ליכא קפידא דבמתכוין לבדוק קיימינן אלא שמפני שמזיקין יאמרו הרואים שלקיומן זרען:",
+                "מפורש בפ\"ב דפאה ארבע אמות:",
+                "הואיל ולא נעשה לשם גדר שאלו נעשה לשם גדר סגי בגבוה עשרה ורוחב כל שהוא. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "דאלו ארוך היינו משור:",
+                "ועל שם שמתחלה קודם הזריעה חולק השדה לחלקים קורא קרחת בין הנשארים בלתי זרועים ובין הנזרעים:",
+                "חרדל. ומתניתין דלעיל דלא כר\"מ:",
+                "אבל בפחות מכן לא. והיינו לענין כלאים אבל לענין פאה הוי כל ערוגה כשדה בפני עצמה כדלעיל במס' פאה פ\"ג מ\"ד:",
+                "עשר אסורות. תימה אמאי לא יהיו אפילו י\"ג מותרות והיינו אג\"ה מראשונה. וב\"ד מהשניה ואג\"ה מהשלישית וכו' ועיין בתוי\"ט באריכות:",
+                "לאו בדוקא קאמר שהשורות הנשארות א\"צ לחלקם:"
+            ],
+            [
+                "ר\"ל בסלע. שאינו גבוה י' אף על גב דרותב ד' דאי רותב ד' וגבוה י' כו': אכילת הגפן. ירושלמי לא שנו אלא אכילת הגפן הא גפן עצמה לא למה מפני שהוא אסור בהנייה. והרי הקבר אסור בהנייה קבר אין אסורו ניכר ועבודת הגפן אין איסורה בהנייה. אלא כר' ישמעאל דאמר אין עבודה לגפן יחידי. והא דקרי ליה אכילה לפי שנראה נאכלת סביבותיה שאסור לזרעה:",
+                "ואם כן לא פליג אלא ארוחב אבל באורך סבירה ליה נמי עשר אמות ומחצה. וכיוצא בזה אשכחן בסוף פ\"ג דתנן ו' טפחים רוחב ולא תנן לאורך בכמה ופירשה בתוספתא י' אמות ומחצה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ערוגה. לשון עברי הוא מערוגת מטעה יחזקאל י\"ז:",
+                "זורעי' כו'. כדתנן בפ\"ט דשבת כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועה תצמיח. ושם פירשתיו בס\"ד:",
+                "זרעונים. זה השם זרעונים. כולל לכל הנזרע אבל בכאן הכונה לזרעים מיוחדים והם הזרע של מיני ירקות וכדתנן בריש מתני' דלקמן הר\"מ: [] וא\"ת יזרעו ט' מינין בערוגה ד' בד' קרנות. וד' באמצע כל רוח. וא' באמצע דכל אחד רחוק מחבירו ג\"ט. וי\"ל דכולי האי הוי ערבוב. עוד יש לומר דהשתא יכול לזרוע הרבה מכל מין שברוח, תוספ'. וכתבו עוד דאף על גב דבערוגה שהוא ה' על ה' יש באלכסונה שבעה דכל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה. ויכול לזרוע בד' קרנות ובאמצע ותירץ ר\"י דהא מקרא ילפינן ואין להעמיד המקרא בענין זה שאינו שיעור לא ליניקה ולא לשום דבר: [] שלא אסרה תורה אלא במפולת יד וקרא דהכא דקפיד אערבוב אינו אלא אסמכתא: [ו] ומכל מקום צריך שיניח קצת להפריש ביניהן כפרש\"י בגמרא: [ז] ושיעור שלשה טפחים היינו עם מקום הזרעי, ם. כהר\"ש והא דתנן לעיל בפרק ב' ירק בירק ששה טפחים הני מילי בשדה גדולה שיש בה ירק הרבה אבל הכא דאין זורע מכל א' וא' אלא מעט לא חיישינן ודכותיא אשכחן גבי תבואה בית רובע דאמרינן בירושלמי שרשאי לזרוע ה' מינין בבית רובע א' דבכל מקום שאין זורע מכל מין ומין אלא מעט לא חיישינן אלא ליניקה:",
+                "גבוה טפח. וגם ברחבו טפח כדאיתא בגמרא שבת דף פ\"ה מדר'י דאמר לקמן מ\"ג רותב הפרסה וכתבו התוספ' דאע\"ג דר'י לקמן לא מיירי אלא לענין הפסק נראה לגמרא דל\"ש לגבול דה\"ה נמי ששיעורו טפח:",
+                "שלשה כו'. ותימא שלי, 'ב זרעים צריך י\"ב מרחקין וכל מרחק שלשה טפחים הם ל\"ו טפחים ואין בכל הגבולים סביב כי אם כ\"ח טפחים לשתים לכל אחד ח' טפחים ולב' לכל אחד ו' טפחים. ולכן נ\"ל שעל כל גבול הוא זורע ג'. וכך יכול לעשות שמניח טפח הסמוכה לקרן וזורע מין אחר ומניח שלשה טפחים וזורע. ומניח עוד ג' טפחים וזורע ונמצא שיש עוד טפח פנוי בקרן השני וכן הוא עושה לכל גבול וגבול ונמצא שיש בין מין ומין ג' טפחים שיעור הרחקה מלבד באותן שסמוכות לקרנות שאין ביניהם הרחקה לפי שאין צריכין שיש היכר בדרך שנזרעין שזה נזרע צפון ודרום וזה מזרח ומערב כדכתב הר'ב ברישא. שהרי כתבתי שרוחב הגבול טפח ונמצא שזורע באורך טפח ויש היכר בזריעתן כמ\"ש. מה שאין כן ברישא שאם יזרע ט' הוי ערבוב כמ\"ש התו' לפי שאין כאן היכר ועוד שלא יוכל לזרוע מכל מין כי אם גרעין א'. תוי\"ט:",
+                "מפני כר. והרחקת ג' טפחים לא מהני דאכתי הוי נראה מעורבב ואף על פי שאין יונקין זה מזה. אבל בערוגה פשוטה דרישא רשאי ליטע אפי' ראש לפת באמצע לפי שאין כאן אלא ד' מינין לד' הרוחות לא נראה כערבוביא כנ\"ל. תוי\"ט:",
+                "ששה. דרש זרע זרעה זרעיה זרועיה כלו' דמצי למכתב זרע דמשמע חד וזרעה משמע תרי וזרעיה משמע תלת וכתיב זרועיה הרי ד' וכתיב תוציא צמחה תוציא חד וצמחה חד כמו לת\"ק הרי שית. וכי רמיז קרא ו' זרעונים בערוגה בת ו' טפחים דקים ליה לר'י דשית בשית לא ינקי. כי היכי דלרבנן בה' ו' כו'. ולא אתברר כמה הוא שיעור הרחק לר'י. ועתוי\"ט:",
+                "באמצע. ור'י פליג בין ברישא ובין בסיפא והכי איתא בירושלמי:"
+            ],
+            [
+                "כלומר יותר מערוגה ולא שדה גדולה ממש דהא במ\"ט לעיל כתב שאין רגילות לזרוע מן החרדל שדה גדולה. תוי\"ט:",
+                "נראה דגרס גובל ולא גבול:",
+                "התלם. ורותב התלם ו' וכן באמת המים זורעים לרתבה של אמה שהיא כמו כן ו' וכשיבשו המים דחזי לזריעה. הר\"ש:",
+                "הר\"ש ולטעמיה אזיל שפירש לעיל דההרחקה היא טפח ומחצה וכדעת הר\"מ אבל הר\"ב שסובר כרש\"י שצריך ג' טפחים הנה ברותב הו' לא יוכל לזרוע כי אם ג' גרעינין ולכן אני אומר שלפום רהיטא העתיק לשון הר\"ש. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "עד ראשו. שתי הקצות כל אחד ראש וסוף:",
+                "כלומר שההפסק הוא הזרע האחר שנזרע בתלם אע\"פ שמקיף בג' רוחות זרע השדה כיון שהוא תלם ובצד הד'. אין בו זרע שעכשיו אינו תבוש הוי הפסק. ועתוי\"ט בשם הר\"ש:",
+                "וצריך לחלק בין תלם סתם דהכא לתלם של פתיח במ\"ו פ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "ומשמע דכי נסמכו מיהו שתי השורות של קשואין שרי ואם כן הא דתנן ברישא שתי שורות של דלועים שתי שורות של פול לאו דוקא אלא כי הוה שתי שורות של קשואין תו שרי אפי' א' של דלועים וא' של פול דהא איכא שדה ורשאי לסמוך ירק אחר בהפסקת תלם תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "בצלים. ויחד בצלים מפני שאפשר שכן היה המנהג אצלם. הר\"מ:",
+                "של דלועים. ולא דמי למתניתין דלעיל שיכול ליטע שתי שורות של קשואים ושתי שורות של דלועים ושתי שורות של פול המצרי דשאני שורה מב\"ש ועוד דכיון שבא לעקור חמור טפי כדאשכחן בירושלמי:",
+                "כלומר ותנן לעיל בפרק ב' משנה ח' דבור הוי הפסק:"
+            ],
+            [
+                "וטעמא דכלאי כרם אסורים בהנאה וכלאי זרעים מותרים אפילו באכילה כדתנן ברפ\"ח:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שחרב. והוא גזור ממלת קרח הוא (ויקרא י\"ג):"
+            ],
+            [
+                "כן כתב הר\"ש סביב כמו מחולות. דעתם דמסתמא המקום הפנוי הוא סביב כל הכרם בין הגדר לד' רוחותיו. והוא הדין נמי אם אינו אלא מצד אחד ולשון הר\"מ עזיבת הדבר:",
+                "כדתנן במ\"ד פ\"ב דב\"ב:"
+            ],
+            [
+                "ולהר\"מ ארבע אמות ומחצה:",
+                "גדר. אגב שהזכירו מפרש ליה ואגב גדר מפרש חריץ. הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "ודבר זה הלכה למשה מסיני. הר\"מ:",
+                "הרבה. שנפרץ במקומות הרבה פרצות פחותות מי' ויתירות משלש. הר\"ש:",
+                "מרובה. שתהי' מדת העומד מן הקיר יותר ממד' כל המקומות הפרוצות בו כשיהיו נכללות. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "שתי שורות. וכהר\"מ וכמה יהיה בכל שורה ג' גפנים או יותר והשתא הא דתנן שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב היינו כי הוו ה' נטועים בכהאי גוונא הוא דהוי כרם. אבל כי לא נטוע כהאי גוונא צריך ו' ג' לכל שורה:",
+                "הזורע כו'. קדש לבית הלל שתי שורות וכגון דזרע חוץ לכרם שהוא נטוע ה' על ה' דהיינו ה' שורות בכל שורה ה' ולבית שמאי מקדש אותה שורה חיצונה של צד הזרע כשזרע בעבודת הכרם שהוא ד' אמות. ולבית הלל קידש ג' בשורה חיצונה וג' שכנגדן בשורה שנייה. ירושלמי:"
+            ],
+            [
+                "כזה:",
+                "כזה:",
+                "כזה: ולהרמב\"ם אחת ואחת ואחת יוצאה בנתיים באמצע זנב כזה כזה כזה וע\"פ צורה של הר\"מ ז\"ל הם כל הכרמי'ם בא\"י:",
+                "עד כו'. הא תו למה לי. ואפשר לי לומר דשתי צורות היינו אותה של הר\"מ ואותה של הר\"ב שתיהם ראוין להקרא בשם יוצאה זנב. ואתת מהן היא יותר ראויה. ואלו לא חזר ושנה עליו ה\"א דשתי הצורות הוו כרם. ואשמעינן דדוקא אותה היותר ראויה היא בכלל כרם ולא האחרת. והתנא סמך על שבימיו היה ידוע ומפורסם איזו היא הצורה היותר ראויה תוי\"ט. והת\"ח תירץ דאתי לאשמעינן אפילו יהיה אחד בנתים או באמצע וגם א' יוצאה זנב דהוי כרם ועל דרך זה י\"מ לקמן כרם שנטוע ערבוביא:"
+            ],
+            [
+                "והיינו כשהזרעים הם שלו:",
+                "לא ט\"ז אמות כדרך הרבים בפרר ב' דפאה. אלא שביל הדרכים לרבים. הר\"א:",
+                "גבוה מעשרה. דוקא נמוך מעשרה מצטרפות דאי גבוה י' אינן מצטרפות. והא דתנן גבוה מי' לרבותא דר\"י אם ערסן כו':"
+            ],
+            [
+                "דלעיל לענין חוצה לה והכא לענין תוכה. וזה שאמר בירושלמי אמר רבי אליעזר החמירו תוכה יותר מחוצה לה. וטעמא דריחוק ח\"א דאין שדה פחות מארבע אמות כדלעיל רעש פירקין:"
+            ],
+            [
+                "כלומר ולא משום ��יסור הר\"ש ור\"י אתא לסיוע לת\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ואליבא דר\"ש דמתניתין דלקמן דהא לרבנן הוי כרם אפילו בנטועות בפחות מד' אמות. ועיין שהאריך ומודה דהגמרא בפרק הספינה מורה דכן ההלכה:"
+            ],
+            [
+                "דצריך לחרישת שוורים ד' אמות כדלעיל פ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "וכתב הר\"ש דהיינו דאמר ר\"י בפרק דלעיל מ\"ז אם ערסן. ודבר תימה הוא ששינה לשונו ושמא ערסן בידי אדם וכותש ממילא. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ותימא דאם כן צריך שיהיה יותר מד' אמות דצריך שיהיה רחוק ד' אמות. וכי תימא דאין הכי נמי אין זה במשמע לשון הר\"ב. ועיין בתוי\"ט:",
+                "וכאלו אויר הכרם מקיף הזרע שבבית וגרע משומרה. ובירושלמי דריש לה מקרא (ישעיהו מ״ב:כ״ב) ובבתי כלאים התבאו בית מתביאין בו את הכלאים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "בריש בבא בתרא. והטעם משום דכתיב לא תזרע כרמך כלאים דומיא דזריעה דניחא ליה. תוס':",
+                "והטעם נ\"ל שכן זה שעורו לענין ביטול כדתנן במ\"א פ\"ב דערלה וע\"ש בפירוש הרב. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "וחייב לעקור כשיראה ואם קיימן הרי זה קדש. הר\"מ:",
+                "והיינו כר' אושעיא בירושלמי. אבל ה.. \"מ פסק בתבורו כר' יוחנן דהכל אסור בהנאה ודתנן ינפץ תירץ בירושלמי משום דיותר ראוי לקבורה בעודו אביב ולח משהוא ראוי לשריפה ותנן בפ\"ב דתמורה כלאי הכרם שדרכו לשרף ישרף שדרכו לקבר יקבר:",
+                "תדלק. הוא שאמר הכתוב פן תקדש המלאה ותרגומו דלמא תתוקד הר\"מ. ואם ראה אותן וקיימן הרי אלו ישרפו עם הגפנים הסמוכים להם. הר\"מ. ושיעור הביאה דגן היינו שליש:"
+            ],
+            [
+                "מיני זרעים. דכתיב כרמך לא תזרע כלאים זרעים הדומים לכרם ובקנבוס ולוף תולין אשכולות כמין ענבים להכי הוי כלאים. רש\"י במנחות דף טו. והר\"מ בפרק ה' נתן טעם שנגמרים עם תבואת הכרם. ופירש הכ\"מ שכמו שהכרם אינו ניתר עד שלוש שנים מטעם ערלה וקנבוס ולוף עושין לשלוש שנים כדלעיל פרק ב' משנה ה':"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "וגם הר\"מ בחבורו כתב כן. והקשה הראב\"ד דאמאי צריך הרחקה מאחורי הכותל שהרי הכותל בין הגפנים והזרע. ותירץ הכ\"מ דשאני הכא שהגפנים ערוסים על הכותל חזר הגדר להיות כאלו הוא עיקר הגפנים:",
+                "ולעיל מ\"ד כתב דאין הלכה כר\"י וכ\"כ במ\"ז דלקמן:"
+            ],
+            [
+                "וזה לשון הר\"מ בחבורו פ\"ח גפנים שהיו נטועים במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה:",
+                "והטעם מדתנן ר\"א אומר משמע שבא לחלוק וא\"כ ראב\"י לא ס\"ל הכי ומשנת ראב\"י קב ונקי. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "והיינו עריס אלא שהעצים והקנים עצמן הן נקראים אפיפירות. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "והלך החדש דהכא לא הוי כמו הלך החדש דלעיל דהתם פירוש שהלך על מה שנזרע כבר. ועתוי\"ט:",
+                "ושל שקמה. כלומר וזה הקורה משל סדן של שקמה היה. ובס\"א בתוך סדן. ופירוש שקמה עיין מ\"ש מ\"ח פ\"ק תוי\"ט:",
+                "כן הוא בתוספתא. ותימא שהרי אילן מאכל הוא ומאי צריך להאי טעמא. ואולי שכיון שהוא מין תאנה מדברית לא חשיב כאילן מאכל. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "לשון הר\"מ ושיעור טפח הנזכר בכל הש\"ס ובו יהיה השיעור תמיד. הוא ד' אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל ושני השעורים שוין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "ובלבד שלא יהיה בתוך עבודת עיקר הגפן. הר\"ש:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "וכדתנן בפרק לא יחפור מרחיקין את הזרעים מן הכותל כו' הוצרך לפרש כן: [ב] בדלעת. שיבשה והר\"ב שכתב משום זרעים בדלעת כו' שהדלעת יבשה הוי ליה לפרש כן משום הברכת הגפן עצמו. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "מצטרפות. להיות כרם ואם לאו אינן מצטרפות ודינן כגפן יחידית שעבודתו ו\"ט. הר\"ש:",
+                "כלומר ובאמת יש בהן עדיין לחות שהרי בימי הקיץ יחזרו לכמות שהיו. אלא אפילו בקיץ דניכר שהיא יבשה שהרי כל שאר הגפנים לחים הם ואלו היה בזה הגפן ליחה היתה נראית לחה כשאר הגפנים אפילו הכי גזרינן משום דגם בקיץ איכא גפנים כו'. וגזרינן בכל גפן יבשה משום מראית עין. כך פירוש דברי הר\"ב. תוי\"ט:",
+                "כלומר כשיזרע צמר גפן בכרם אינו מקדש לפי כו'. הר\"מ:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "את גפנו. כתבו התוספ' סוף פרק הערל דהוא הדין הזורע כההוא עובדא דמייתי בסיפא אלא נקט מסכך משום רבותא דתנא קמא דאף במסכך אסור:",
+                "ירושלמי ונראה טעמא מדלא כתיב כלאים בכרמך וכתיב כרמך כלאים שלא סמך כלאים לכרמך שמע מינה דבכל מקום אסור כלאים. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "כן פירש הר\"ש גם לגירסא דיגרור בשני ריישי\". ן וגירסת הר\"מ בשני דלתי\"ן מלשון גודו אילנא. וקשה דהכא תנא יחתוך ובסיפא יחזור. ונראה דהיינו טעמא כמ\"ש הר\"מ בפירושו שהענפים נשברו ונעקרו. וכלומר דלא נעקרו משרשיהן מן האילן דא\"כ אין כאן עוד קידוש כלל. אלא שלא נשברו ולא נעקרו לגמרי. אבל אין להם תקנה להעמידה בנטייה שיטה אותם מעל גבי התבואה וחותכין אותן ממקום שנשברו ונעקרו וז\"ש הר\"ב וילקט דשייך בגפנים המונחים על התבואה ולא שייך זה בתבואה:",
+                "אלא ענבים וחטים. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "היינו לגירסא משתשליש ולגירסא משתשריש ה\"נ דכוותה שיש בו תבואה שהשרישה:",
+                "אסור. בפסחים דף כ\"ה אמר רבא תרי קראי כתיבי כתיב הזרע וכתיב המלאה הא כיצד זרוע מעיקרא בהשרשה זרוע ובא הוסיף אין לא הוסיף לא:",
+                "הכי משמע בירושלמי דלכולי עלמא הזרעים נאסרים אע\"ג דהגפנים לא נאסרו. ולישנא דמתניתין נמי מוכחא דלא קדשו הגפנים דהא תנן אסור ולא תני קידש. ועיין בתוי\"ט בשיטת הרמב\"ם ז\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כלומר עם החרצן יזרעם במפולת יד כדלעיל פ\"ק:",
+                "צ\"ל דסברא הוא כיון דלשריפה קיימא היינו כדי שלא יהנה ממנו:",
+                "לגדל ולקיים. כלומר לגדלן ולקיימן לעצמו שיהנה בהם. אבל בלגדל לחוד הוה משמע דטורח הגידול הותר לו ולא שיהנה בהם. ואי תנא לקיים הוה אמינא לאחר שגדלו על ידי ער'ג אבל לגדלם הוה דומיא דזריעת כלאים וליתסר הלכך צריכו תרווייהו. תוי\"ט:",
+                "שבשניהם יש שני צדדים:",
+                "פירוש שהם היו תוקעין עצמן לדבר הלכה. ושהיו אומרים אין לנו עסק אלא בתורה אבל לא במצות. ת\"ח:",
+                "וטעמא משום דק\"ו מעיקרא פריכא דאף בכלאי בהמה דוקא יחדיו כתיב ואי מונח דף על ב' בהמות שהם ב' מינים מותר לישב עליו. הרא\"ש בסוף נדה:"
+            ],
+            [
+                "בסוף פ\"ה דבבא קמא. ושם פסק דטמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה אינן אסורין לחרוש ולמשוך כו' אלא מדרבנן:",
+                "והר\"מ מפרש למשוך בהם העגלה או האבן וכדומה לו ולהנהיג שיקשרם ביחד ויוליכם וזה ענין שאמר הכתוב יחדיו ר\"ל לתבר ביניהם וליחדם על איזה דרך שיהיה או לחרישה וזולתה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ולעיל במ\"ב מפרש דלמ\"ד חוששין דכל מיני פרדות מותרין. וצ\"ל דודאי למ\"ד חוששין כולן מין אחד שסובר כיון שבשניהם יש שני צדדין חשובין כמין אחד. כי מה שיש בזה יש כמו כן בזה. אבל ר\"י שסובר דפרדות שאמותיהן בלתי שוות אסורים ה\"א דכמו שחושש לזרע האם כמו כן חושש לזרע האב וכי נמי יש ב' צדדים לכל אחד כו' ה\"א דניחוש לכל צד וצד שישתמש בצד אחר שאינו מינו קמ\"ל דסברת ר\"י דאין חוששין כלל לזרע האב וכמאן דליתא. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כמלא התבל:",
+                "דחיה בכלל בהמה כדאיתא בפ' בהמה המקשה:"
+            ],
+            [
+                "וכ\"כ הר\"מ וטעמם דאלו לענין כלאים לא נ\"מ דכל ב' מינים אפילו שניהם מין בהמה או חיה אסורים כדתנן במ\"ב לענין לחרוש וכ\"ש לענין הרבעה והש\"ך בסימן רל\"ז השיג על הר\"ב בזה דנ\"מ דלרבנן מותר שור הבר עם השור כדפסק שם בש\"ע ולר\"י אסור. ת\"ח:",
+                "ה\"ה באדני שדה נמי האי נ\"מ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ירושלמי כלומר אילים זכרים וצמר מוסב על שניהם. ושניהם מין א' אלא שאילים זכרים וכרים נקבות:",
+                "צמר ופשתים. במ\"ג פי, 'א דנגעים תנן דבגדים צבועים אינן מטמאין בנגעים ולענין כלאים בין לבנים בין צבועים:",
+                "ר\"ל כהנים הדיוטים ולהכי נקט בתר הכי אבנט דאלו בבגדי כהן גדול איכא נמי מעיל אפוד וחושן:",
+                "וילפינן ליה בפ\"ק דחולין די\"א מאחרי רבים להטות דכל האסורים בטלים ברובא דאיתא קמן ובמידי דיבש ביבש מין במינו אפי' מדרבנן א\"צ יותר. ובתר שמא אזלינן מין במינו ואפילו אית לחד שם לווי כדאיתא בפ\"ב דע\"ג:"
+            ],
+            [
+                "וידמו כאלו הם צמר ופשתים מפני שהאחד מהמינים ההם חלק כמו פשתן והשני יש בו יבשות והוא שעיר כמו הצמר:",
+                "הוא לשון הר'מ ובפ' ב\"מ כתב פירוש אחר:",
+                "אינו מוסב על והאידנא אלא בא לומר דהקנבוס שרי לעולם שהכל מכירין בו:",
+                "ירושלמי ופירש הר\"ש מטה של חבלים שנשקע תחתיו וצדי הכר עולים עליו אבל נסרים של עשן קשה ואינו נשקע:",
+                "נוגע בהן. דאז חיישינן שמא תכרך כו' כמ\"ש הר\"ב מ\"ד:",
+                "ובריש התכלת מייתי לה ומשמע דאיירי בטלית קטנה אע\"פ שאין הגדול יוצא בה עראי. הר\"ש:",
+                "והר\"מ לא פירש דפליגי וכן בחבורו פסק לתרוייהו. וכתב בכ\"מ שטעמו דהכא שאני דכיון שהוא לובש ממש הרי עבר על לא תלבש שעטנז אבל מוכרי כסות שאינם לובשים ממש אלא מעלים עליהם מותר אם אינו מתכוין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ואינם חייבים החיים לנהוג בהם איסור ולא שום מצוה ממצות הכתוב כגון ציצית ותפילין ומזוזות ודומה לאלו. הר\"מ:",
+                "על כתיפו. וטעמא משום דלא שרינן מפני שהוא קשה אלא בהצעה שהוא מדרבנן אבל 'לא בהעלאה שהוא מדאורייתא:"
+            ],
+            [
+                "מסיים הר\"ש ופליגי אסתמא דלעיל מ\"ב:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ולא ידענו טעמא מאי דאין חוששין שיהיו עושי המנעול ההוא נזהרים למנוע אפילו חוט אחת של פשתן. והר\"מ בחבורו כתב מנעל שהוא כלאים ואין לו עקב ומותר לפי שעור הרגל קשה הוא ואינו נהנה כשאר עור הגוף ומפרש הכ\"מ דפירש זרב היינו שבימות החמה לובשים אותו ויש בו פשתן ולפעמים משימים בו גם כן צמר כדי ללבשו בימות הקור ומה שכתב אין לו עקב הוא דצורתו כך הוא."
+            ],
+            [
+                "שוע טווי ונוז. תימה דפתח בטווי וארוג וסיים בשוע טווי ובתוספות הקשה גם כן על פירוש ה��' בדברי הר\"ב דמתניתין משמע דארוג היינו נוז כדתנן שנאמר וכו'. ואור\"ת דעל כרחך לאו למדרש כל שעטנז קאתי כו' ואם תאמר אמאי תני ארוג. יש לומר דכמו דתני טווי משום דמנוטריקון נפקא הכי נמתני ארוג דמדרשא דיחדו נפקא. ושוע ונוז דכתיב בהדיא לא הוצרך להתנות בהם ברישא ועיין באריכות:"
+            ],
+            [
+                "והרא\"ש במסכת נדה כתב דהך שרי טפי:"
+            ],
+            [
+                "והקופה. שהוא גם כן דרך ללובשו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Kilayim/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,324 @@
+{
+    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Kilayim",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Kilayim",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "החטים. כדי להורות ששנוים זוגות זוגות לכך הפסיק בזוג קמא ותני עלה אינן כלאים זה בזה:",
+                "כלאים. כתיב שדך לא תזרע כלאים הייתי אומר אפי' שני מיני חטיסאו שעורים וכן לגבי בהמה אפי' שור שחור על גבי לבן וכן לגבי בגדים פירוש בבגדים צמר ופשתים יחדיו מה זה לא זה ממין זה אף כלאים שאמרתי לך בכל מקום לא זה ממין זה ולא זה ממין זה. ירושלמי:",
+                "דאי לאו הכי לא היו אוסרין אלא באותו מקום בלבד כבסוף פ\"ה:",
+                "והשעועית מפני שמשעשעות את הלב ומהלכת את בני מעים, ירושלמי. כלומר שמטמטמת את הלב ומשעשעת מל' ועיניו השע (ישעיהו ו׳:י׳) וטח את הבית תרגום ושוע:"
+            ],
+            [
+                "הם דומים קצת לבצלים ולשומים בהיותם ירוקים. עדיין שלא נתייבשו עדיין:",
+                "פרושו דר\"ל כך דלעת מרה ואותן המין שהוא כך וטומנין ברמץ בה עסקינן והיא היא רמוצה ועיין בתוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "הפרישים. פרישין בל\"א קייטי\"ן עוזרדין בל\"א שפייארלינג:"
+            ],
+            [
+                "הואיל וטעם הפרי זה רחוק מטעם פרי זה ביותר הר\"מ משא\"כ לפת ונפץ דמ\"ג שאין ריחוקן ריחוק גדול הקילו מפני ד\"א שהם דומין בו דמיון גדול עד שיראו כב' גוונין ממין אחד שאין הולכין בכלאים אלא אחרי מראית עין אא\"כ טעם פרי זה רחוק מטעם פרי זה ביותר. תוי\"ט בשם הר\"מ:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "אילן באילן. אף על גב דכבר תני לה במ\"ד חזר כאן לפרושי דהא דאיתא כלאים באילן היינו דוקא בהרכבה דאלו לזרוע ב' מיני אילנות מותר:",
+                "רבי יהודה מתיר ירק באילן. הוא הדין איפכא דמאי שנא וטעמו דר' יהודה שסובר דדוקא כשעל ידי ההרכבה הן מתאחין ונעשה על ידיהן פרי או ירק משונה אסרה התורה משום כלאים אבל ירק ואילן שאינם מתאחין להשתנו' אף על פי שיונקים זה מזה לא אסרה התורה. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כי מה שחוצב ומחלק הארץ ביושר לחלקים שווים נקרא חצוב:",
+                "משמרתו החלמית מרטיב הזרע ושומרו עד שיהא הזרע נשרש בארץ:"
+            ],
+            [
+                "תחת הגפן. שהיא רך ובודאי יעברו שרשי הלפת וצנונת בו אפילו הכי מותר:",
+                "דרגילות הוא שמתוספים מחמת לחלוחית הקרקע אפילו כשמונחים בחלון:",
+                "הרי זה כלאים. לחיוב מלקות אבל לענין איסור אפילו בלא זרועה כאחת יש איסור ואסור לקיימן כדמוכח להלן:",
+                "רבי יהודה אומר כו'. כהאי גוונא פליגי בפרק בתרא לענין כלאי בגדים דלרבי יהודה שלש תכיפות היה חיבור ולרבנן אפילו שתי תכיפות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "דדבר תורה חד בתרי בטל אלא דחכמים אסרו מפני מראית העין והם אמרו דפחות מרובע לסאה מתבטל:",
+                "ימעט. או מוסיף על סאה או פוחת מרובע ואף דכ. ל האיסורין שרבה עליהם מזיד אסור הכא האיסור אינו א, לא מראית העין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "אזרע. ואע\"פ שהצמחים נכרים הם שבודאי יהפוך כולם אפילו הכי יהפך מתחלה. תוי\"ט:",
+                "כתלמי. תלם הוא בקע שעושה המחרשת בעובי הארץ והוא מלשון על תלמי שדי (הושע י׳:ד׳):",
+                "ישייר. יש לפרש בכל הבית סאה רובע במקום אחד ויש לומר דכשתצטרף מה שאינו חרוש לא יעלה לרובע. הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "לדוגמא נקיט והוא הדין קטניות וזרעוני גינה. והוא מושאל לירק:",
+                "הופך. פי' לאחר שהתליעה:",
+                "אשרש. נגזר ממלת שורש וענינו לכרות השורש ולעקור אותו כמו ושרשך מארץ חיים:"
+            ],
+            [
+                "לפי שהוא נספח אל קציר השנה שעברה מלשון ונספחו על בית יעקב ישעיה י\"ד. הרמב\"ן:",
+                "פ\"א. דאין מחייבין אותו לעקור דליכא איסורא שהרי הוא לא זרען אלא מאליהן באו ומשום מקיים כלאים ליכא משום דקשה להו עשבים ודוקא היכא דניחא ליה חייבהו חכמים שלא יחשדהו שזרעם. ר\"י בתוס':"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ור\"ל מכל איזה תבנית שתהיה בין משולש בין מרובע או שאר תבנית. הר\"מ:",
+                "נכנס. דמן התורה לא נאסר אלא כשזורע במפולת יד ורבנן אסרו כל מקום שיש מראית העין ולפיכך התירו על כמה דרכים. ר\"מ:",
+                "ובלבד שיסמכהו לשדה חבירו. הר\"מ:",
+                "ונמצא כזורע להשחתה. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "דעיקר קפידא אקיום כלאים אבל אזריעה ליכא קפידא דבמתכוין לבדוק קיימינן אלא שמפני שמזיקין יאמרו הרואים שלקיומן זרען:",
+                "מפורש בפ\"ב דפאה ארבע אמות:",
+                "הואיל ולא נעשה לשם גדר שאלו נעשה לשם גדר סגי בגבוה עשרה ורוחב כל שהוא. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "דאלו ארוך היינו משור:",
+                "ועל שם שמתחלה קודם הזריעה חולק השדה לחלקים קורא קרחת בין הנשארים בלתי זרועים ובין הנזרעים:",
+                "חרדל. ומתניתין דלעיל דלא כר\"מ:",
+                "אבל בפחות מכן לא. והיינו לענין כלאים אבל לענין פאה הוי כל ערוגה כשדה בפני עצמה כדלעיל במס' פאה פ\"ג מ\"ד:",
+                "עשר אסורות. תימה אמאי לא יהיו אפילו י\"ג מותרות והיינו אג\"ה מראשונה. וב\"ד מהשניה ואג\"ה מהשלישית וכו' ועיין בתוי\"ט באריכות:",
+                "לאו בדוקא קאמר שהשורות הנשארות א\"צ לחלקם:"
+            ],
+            [
+                "ר\"ל בסלע. שאינו גבוה י' אף על גב דרותב ד' דאי רותב ד' וגבוה י' כו': אכילת הגפן. ירושלמי לא שנו אלא אכילת הגפן הא גפן עצמה לא למה מפני שהוא אסור בהנייה. והרי הקבר אסור בהנייה קבר אין אסורו ניכר ועבודת הגפן אין איסורה בהנייה. אלא כר' ישמעאל דאמר אין עבודה לגפן יחידי. והא דקרי ליה אכילה לפי שנראה נאכלת סביבותיה שאסור לזרעה:",
+                "ואם כן לא פליג אלא ארוחב אבל באורך סבירה ליה נמי עשר אמות ומחצה. וכיוצא בזה אשכחן בסוף פ\"ג דתנן ו' טפחים רוחב ולא תנן לאורך בכמה ופירשה בתוספתא י' אמות ומחצה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ערוגה. לשון עברי הוא מערוגת מטעה יחזקאל י\"ז:",
+                "זורעי' כו'. כדתנן בפ\"ט דשבת כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועה תצמיח. ושם פירשתיו בס\"ד:",
+                "זרעונים. זה השם זרעונים. כולל לכל הנזרע אבל בכאן הכונה לזרעים מיוחדים והם הזרע של מיני ירקות וכדתנן בריש מתני' דלקמן הר\"מ: [] וא\"ת יזרעו ט' מינין בערוגה ד' בד' קרנות. וד' באמצע כל רוח. וא' באמצע דכל אחד רחוק מחבירו ג\"ט. וי\"ל דכולי האי הוי ערבוב. עוד יש לומר דהשתא יכול לזרוע הרבה מכל מין שברוח, תוספ'. וכתבו עוד דאף על גב דבערוגה שהוא ה' על ה' יש באלכסונה שבעה דכל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה. ויכול לזרוע בד' קרנות ובאמצע ותירץ ר\"י דהא מקרא ילפינן ואין להעמיד המקרא בענין זה שאינו שיעור לא ליניקה ולא לשום דבר: [] שלא אסרה תורה אלא במפולת יד וקרא דהכא דקפיד אערבוב אינו אלא אסמכתא: [ו] ומכל מקום צריך שיניח קצת להפריש ביניהן כפרש\"י בגמרא: [ז] ושיעור שלשה טפחים היינו עם מקום הזרעי, ם. כהר\"ש והא דתנן לעיל בפרק ב' ירק בירק ששה טפחים הני מילי בשדה גדולה שיש בה ירק הרבה אבל הכא דאין זורע מכל א' וא' אלא מעט לא חיישינן ודכותיא אשכחן גבי תבואה בית רובע דאמרינן בירושלמי שרשאי לזרוע ה' מינין בבית רובע א' דבכל מקום שאין זורע מכל מין ומין אלא מעט לא חיישינן אלא ליניקה:",
+                "גבוה טפח. וגם ברחבו טפח כדאיתא בגמרא שבת דף פ\"ה מדר'י דאמר לקמן מ\"ג רותב הפרסה וכתבו התוספ' דאע\"ג דר'י לקמן לא מיירי אלא לענין הפסק נראה לגמרא דל\"ש לגבול דה\"ה נמי ששיעורו טפח:",
+                "שלשה כו'. ותימא שלי, 'ב זרעים צריך י\"ב מרחקין וכל מרחק שלשה טפחים הם ל\"ו טפחים ואין בכל הגבולים סביב כי אם כ\"ח טפחים לשתים לכל אחד ח' טפחים ולב' לכל אחד ו' טפחים. ולכן נ\"ל שעל כל גבול הוא זורע ג'. וכך יכול לעשות שמניח טפח הסמוכה לקרן וזורע מין אחר ומניח שלשה טפחים וזורע. ומניח עוד ג' טפחים וזורע ונמצא שיש עוד טפח פנוי בקרן השני וכן הוא עושה לכל גבול וגבול ונמצא שיש בין מין ומין ג' טפחים שיעור הרחקה מלבד באותן שסמוכות לקרנות שאין ביניהם הרחקה לפי שאין צריכין שיש היכר בדרך שנזרעין שזה נזרע צפון ודרום וזה מזרח ומערב כדכתב הר'ב ברישא. שהרי כתבתי שרוחב הגבול טפח ונמצא שזורע באורך טפח ויש היכר בזריעתן כמ\"ש. מה שאין כן ברישא שאם יזרע ט' הוי ערבוב כמ\"ש התו' לפי שאין כאן היכר ועוד שלא יוכל לזרוע מכל מין כי אם גרעין א'. תוי\"ט:",
+                "מפני כר. והרחקת ג' טפחים לא מהני דאכתי הוי נראה מעורבב ואף על פי שאין יונקין זה מזה. אבל בערוגה פשוטה דרישא רשאי ליטע אפי' ראש לפת באמצע לפי שאין כאן אלא ד' מינין לד' הרוחות לא נראה כערבוביא כנ\"ל. תוי\"ט:",
+                "ששה. דרש זרע זרעה זרעיה זרועיה כלו' דמצי למכתב זרע דמשמע חד וזרעה משמע תרי וזרעיה משמע תלת וכתיב זרועיה הרי ד' וכתיב תוציא צמחה תוציא חד וצמחה חד כמו לת\"ק הרי שית. וכי רמיז קרא ו' זרעונים בערוגה בת ו' טפחים דקים ליה לר'י דשית בשית לא ינקי. כי היכי דלרבנן בה' ו' כו'. ולא אתברר כמה הוא שיעור הרחק לר'י. ועתוי\"ט:",
+                "באמצע. ור'י פליג בין ברישא ובין בסיפא והכי איתא בירושלמי:"
+            ],
+            [
+                "כלומר יותר מערוגה ולא שדה גדולה ממש דהא במ\"ט לעיל כתב שאין רגילות לזרוע מן החרדל שדה גדולה. תוי\"ט:",
+                "נראה דגרס גובל ולא גבול:",
+                "התלם. ורותב התלם ו' וכן באמת המים זורעים לרתבה של אמה שהיא כמו כן ו' וכשיבשו המים דחזי לזריעה. הר\"ש:",
+                "הר\"ש ולטעמיה אזיל שפירש לעיל דההרחקה היא טפח ומחצה וכדעת הר\"מ אבל הר\"ב שסובר כרש\"י שצריך ג' טפחים הנה ברותב הו' לא יוכל לזרוע כי אם ג' גרעינין ולכן אני אומר שלפום רהיטא העתיק לשון הר\"ש. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "עד ראשו. שתי הקצות כל אחד ראש וסוף:",
+                "כלומר שההפסק הוא הזרע האחר שנזרע בתלם אע\"פ שמקיף בג' רוחות זרע השדה כיון שהוא תלם ובצד הד'. אין בו זרע שעכשיו אינו תבוש הוי הפסק. ועתוי\"ט בשם הר\"ש:",
+                "וצריך לחלק בין תלם סתם דהכא לתלם של פתיח במ\"ו פ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "ומשמע דכי נסמכו מיהו שתי השורות של קשואין שרי ואם כן הא דתנן ברישא שתי שורות של דלועים שתי שורות של פול לאו דוקא אלא כי הוה שתי שורות של קשואין תו שרי אפי' א' של דלועים וא' של פול דהא איכא שדה ורשאי לסמוך ירק אחר בהפסקת תלם תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "בצלים. ויחד בצלים מפני שאפשר שכן היה המנהג אצלם. הר\"מ:",
+                "של דלועים. ולא דמי למתניתין דלעיל שיכול ליטע שתי שורות של קשואים ושתי שורות של דלועים ושתי שורות של פול המצרי דשאני שורה מב\"ש ועוד דכיון שבא לעקור חמור טפי כדאשכחן בירושלמי:",
+                "כלומר ותנן לעיל בפרק ב' משנה ח' דבור הוי הפסק:"
+            ],
+            [
+                "וטעמא דכלאי כרם אסורים בהנאה וכלאי זרעים מותרים אפילו באכילה כדתנן ברפ\"ח:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "שחרב. והוא גזור ממלת קרח הוא (ויקרא י\"ג):"
+            ],
+            [
+                "כן כתב הר\"ש סביב כמו מחולות. דעתם דמסתמא המקום הפנוי הוא סביב כל הכרם בין הגדר לד' רוחותיו. והוא הדין נמי אם אינו אלא מצד אחד ולשון הר\"מ עזיבת הדבר:",
+                "כדתנן במ\"ד פ\"ב דב\"ב:"
+            ],
+            [
+                "ולהר\"מ ארבע אמות ומחצה:",
+                "גדר. אגב שהזכירו מפרש ליה ואגב גדר מפרש חריץ. הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "ודבר זה הלכה למשה מסיני. הר\"מ:",
+                "הרבה. שנפרץ במקומות הרבה פרצות פחותות מי' ויתירות משלש. הר\"ש:",
+                "מרובה. שתהי' מדת העומד מן הקיר יותר ממד' כל המקומות הפרוצות בו כשיהיו נכללות. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "שתי שורות. וכהר\"מ וכמה יהיה בכל שורה ג' גפנים או יותר והשתא הא דתנן שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב היינו כי הוו ה' נטועים בכהאי גוונא הוא דהוי כרם. אבל כי לא נטוע כהאי גוונא צריך ו' ג' לכל שורה:",
+                "הזורע כו'. קדש לבית הלל שתי שורות וכגון דזרע חוץ לכרם שהוא נטוע ה' על ה' דהיינו ה' שורות בכל שורה ה' ולבית שמאי מקדש אותה שורה חיצונה של צד הזרע כשזרע בעבודת הכרם שהוא ד' אמות. ולבית הלל קידש ג' בשורה חיצונה וג' שכנגדן בשורה שנייה. ירושלמי:"
+            ],
+            [
+                "כזה:",
+                "כזה:",
+                "כזה: ולהרמב\"ם אחת ואחת ואחת יוצאה בנתיים באמצע זנב כזה כזה כזה וע\"פ צורה של הר\"מ ז\"ל הם כל הכרמי'ם בא\"י:",
+                "עד כו'. הא תו למה לי. ואפשר לי לומר דשתי צורות היינו אותה של הר\"מ ואותה של הר\"ב שתיהם ראוין להקרא בשם יוצאה זנב. ואתת מהן היא יותר ראויה. ואלו לא חזר ושנה עליו ה\"א דשתי הצורות הוו כרם. ואשמעינן דדוקא אותה היותר ראויה היא בכלל כרם ולא האחרת. והתנא סמך על שבימיו היה ידוע ומפורסם איזו היא הצורה היותר ראויה תוי\"ט. והת\"ח תירץ דאתי לאשמעינן אפילו יהיה אחד בנתים או באמצע וגם א' יוצאה זנב דהוי כרם ועל דרך זה י\"מ לקמן כרם שנטוע ערבוביא:"
+            ],
+            [
+                "והיינו כשהזרעים הם שלו:",
+                "לא ט\"ז אמות כדרך הרבים בפרר ב' דפאה. אלא שביל הדרכים לרבים. הר\"א:",
+                "גבוה מעשרה. דוקא נמוך מעשרה מצטרפות דאי גבוה י' אינן מצטרפות. והא דתנן גבוה מי' לרבותא דר\"י אם ערסן כו':"
+            ],
+            [
+                "דלעיל לענין חוצה לה והכא לענין תוכה. וזה שאמר בירושלמי אמר רבי אליעזר החמירו תוכה יותר מחוצה לה. וטעמא דריחוק ח\"א דאין שדה פחות מארבע אמות כדלעיל רעש פירקין:"
+            ],
+            [
+                "כלומר ולא משום איסור הר\"ש ור\"י אתא לסיוע לת\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ואליבא דר\"ש דמתניתין דלקמן דהא לרבנן הוי כרם אפילו בנטועות בפחות מד' אמות. ועיין שהאריך ומודה דהגמרא בפרק הספינה מורה דכן ההלכה:"
+            ],
+            [
+                "דצריך לחרישת שוורים ד' אמות כדלעיל פ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "וכתב הר\"ש דהיינו דאמר ר\"י בפרק דלעיל מ\"ז אם ערסן. ודבר תימה הוא ששינה לשונו ושמא ערסן בידי אדם וכותש ממילא. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ותימא דאם כן צריך שיהיה יותר מד' אמות דצריך שיהיה רחוק ד' אמות. וכי תימא דאין הכי נמי אין זה במשמע לשון הר\"ב. ועיין בתוי\"ט:",
+                "וכאלו אויר הכרם מקיף הזרע שבבית וגרע משומרה. ובירושלמי דריש לה מקרא (ישעיהו מ״ב:כ״ב) ובבתי כלאים התבאו בית מתביאין בו את הכלאים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "בריש בבא בתרא. והטעם משום דכתיב לא תזרע כרמך כלאים דומיא דזריעה דניחא ליה. תוס':",
+                "והטעם נ\"ל שכן זה שעורו לענין ביטול כדתנן במ\"א פ\"ב דערלה וע\"ש בפירוש הרב. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "וחייב לעקור כשיראה ואם קיימן הרי זה קדש. הר\"מ:",
+                "והיינו כר' אושעיא בירושלמי. אבל ה.. \"מ פסק בתבורו כר' יוחנן דהכל אסור בהנאה ודתנן ינפץ תירץ בירושלמי משום דיותר ראוי לקבורה בעודו אביב ולח משהוא ראוי לשריפה ותנן בפ\"ב דתמורה כלאי הכרם שדרכו לשרף ישרף שדרכו לקבר יקבר:",
+                "תדלק. הוא שאמר הכתוב פן תקדש המלאה ותרגומו דלמא תתוקד הר\"מ. ואם ראה אותן וקיימן הרי אלו ישרפו עם הגפנים הסמוכים להם. הר\"מ. ושיעור הביאה דגן היינו שליש:"
+            ],
+            [
+                "מיני זרעים. דכתיב כרמך לא תזרע כלאים זרעים הדומים לכרם ובקנבוס ולוף תולין אשכולות כמין ענבים להכי הוי כלאים. רש\"י במנחות דף טו. והר\"מ בפרק ה' נתן טעם שנגמרים עם תבואת הכרם. ופירש הכ\"מ שכמו שהכרם אינו ניתר עד שלוש שנים מטעם ערלה וקנבוס ולוף עושין לשלוש שנים כדלעיל פרק ב' משנה ה':"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "וגם הר\"מ בחבורו כתב כן. והקשה הראב\"ד דאמאי צריך הרחקה מאחורי הכותל שהרי הכותל בין הגפנים והזרע. ותירץ הכ\"מ דשאני הכא שהגפנים ערוסים על הכותל חזר הגדר להיות כאלו הוא עיקר הגפנים:",
+                "ולעיל מ\"ד כתב דאין הלכה כר\"י וכ\"כ במ\"ז דלקמן:"
+            ],
+            [
+                "וזה לשון הר\"מ בחבורו פ\"ח גפנים שהיו נטועים במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה:",
+                "והטעם מדתנן ר\"א אומר משמע שבא לחלוק וא\"כ ראב\"י לא ס\"ל הכי ומשנת ראב\"י קב ונקי. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "והיינו עריס אלא שהעצים והקנים עצמן הן נקראים אפיפירות. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "והלך החדש דהכא לא הוי כמו הלך החדש דלעיל דהתם פירוש שהלך על מה שנזרע כבר. ועתוי\"ט:",
+                "ושל שקמה. כלומר וזה הקורה משל סדן של שקמה היה. ובס\"א בתוך סדן. ופירוש שקמה עיין מ\"ש מ\"ח פ\"ק תוי\"ט:",
+                "כן הוא בתוספתא. ותימא שהרי אילן מאכל הוא ומאי צריך להאי טעמא. ואולי שכיון שהוא מין תאנה מדברית לא חשיב כאילן מאכל. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "לשון הר\"מ ושיעור טפח הנזכר בכל הש\"ס ובו יהיה השיעור תמיד. הוא ד' אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל ושני השעורים שוין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "ובלבד שלא יהיה בתוך עבודת עיקר הגפן. הר\"ש:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "וכדתנן בפרק לא יחפור מרחיקין את הזרעים מן הכותל כו' הוצרך לפרש כן: [ב] בדלעת. שיבשה והר\"ב שכתב משום זרעים בדלעת כו' שהדלעת יבשה הוי ליה לפרש כן משום הברכת הגפן עצמו. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "מצטרפות. להיות כרם ואם לאו א��נן מצטרפות ודינן כגפן יחידית שעבודתו ו\"ט. הר\"ש:",
+                "כלומר ובאמת יש בהן עדיין לחות שהרי בימי הקיץ יחזרו לכמות שהיו. אלא אפילו בקיץ דניכר שהיא יבשה שהרי כל שאר הגפנים לחים הם ואלו היה בזה הגפן ליחה היתה נראית לחה כשאר הגפנים אפילו הכי גזרינן משום דגם בקיץ איכא גפנים כו'. וגזרינן בכל גפן יבשה משום מראית עין. כך פירוש דברי הר\"ב. תוי\"ט:",
+                "כלומר כשיזרע צמר גפן בכרם אינו מקדש לפי כו'. הר\"מ:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "את גפנו. כתבו התוספ' סוף פרק הערל דהוא הדין הזורע כההוא עובדא דמייתי בסיפא אלא נקט מסכך משום רבותא דתנא קמא דאף במסכך אסור:",
+                "ירושלמי ונראה טעמא מדלא כתיב כלאים בכרמך וכתיב כרמך כלאים שלא סמך כלאים לכרמך שמע מינה דבכל מקום אסור כלאים. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "כן פירש הר\"ש גם לגירסא דיגרור בשני ריישי\". ן וגירסת הר\"מ בשני דלתי\"ן מלשון גודו אילנא. וקשה דהכא תנא יחתוך ובסיפא יחזור. ונראה דהיינו טעמא כמ\"ש הר\"מ בפירושו שהענפים נשברו ונעקרו. וכלומר דלא נעקרו משרשיהן מן האילן דא\"כ אין כאן עוד קידוש כלל. אלא שלא נשברו ולא נעקרו לגמרי. אבל אין להם תקנה להעמידה בנטייה שיטה אותם מעל גבי התבואה וחותכין אותן ממקום שנשברו ונעקרו וז\"ש הר\"ב וילקט דשייך בגפנים המונחים על התבואה ולא שייך זה בתבואה:",
+                "אלא ענבים וחטים. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "היינו לגירסא משתשליש ולגירסא משתשריש ה\"נ דכוותה שיש בו תבואה שהשרישה:",
+                "אסור. בפסחים דף כ\"ה אמר רבא תרי קראי כתיבי כתיב הזרע וכתיב המלאה הא כיצד זרוע מעיקרא בהשרשה זרוע ובא הוסיף אין לא הוסיף לא:",
+                "הכי משמע בירושלמי דלכולי עלמא הזרעים נאסרים אע\"ג דהגפנים לא נאסרו. ולישנא דמתניתין נמי מוכחא דלא קדשו הגפנים דהא תנן אסור ולא תני קידש. ועיין בתוי\"ט בשיטת הרמב\"ם ז\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "כלומר עם החרצן יזרעם במפולת יד כדלעיל פ\"ק:",
+                "צ\"ל דסברא הוא כיון דלשריפה קיימא היינו כדי שלא יהנה ממנו:",
+                "לגדל ולקיים. כלומר לגדלן ולקיימן לעצמו שיהנה בהם. אבל בלגדל לחוד הוה משמע דטורח הגידול הותר לו ולא שיהנה בהם. ואי תנא לקיים הוה אמינא לאחר שגדלו על ידי ער'ג אבל לגדלם הוה דומיא דזריעת כלאים וליתסר הלכך צריכו תרווייהו. תוי\"ט:",
+                "שבשניהם יש שני צדדים:",
+                "פירוש שהם היו תוקעין עצמן לדבר הלכה. ושהיו אומרים אין לנו עסק אלא בתורה אבל לא במצות. ת\"ח:",
+                "וטעמא משום דק\"ו מעיקרא פריכא דאף בכלאי בהמה דוקא יחדיו כתיב ואי מונח דף על ב' בהמות שהם ב' מינים מותר לישב עליו. הרא\"ש בסוף נדה:"
+            ],
+            [
+                "בסוף פ\"ה דבבא קמא. ושם פסק דטמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה אינן אסורין לחרוש ולמשוך כו' אלא מדרבנן:",
+                "והר\"מ מפרש למשוך בהם העגלה או האבן וכדומה לו ולהנהיג שיקשרם ביחד ויוליכם וזה ענין שאמר הכתוב יחדיו ר\"ל לתבר ביניהם וליחדם על איזה דרך שיהיה או לחרישה וזולתה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ולעיל במ\"ב מפרש דלמ\"ד חוששין דכל מיני פרדות מותרין. וצ\"ל דודאי למ\"ד חוששין כולן מין אחד שסובר כיון שבשניהם יש שני צדדין חשובין כמין אחד. כי מה שיש בזה יש כמו כן בזה. אבל ר\"י שסובר דפרדות שאמותיהן בלתי שוות אסורים ה\"א דכמו שחושש לזרע האם כמו כן חוש�� לזרע האב וכי נמי יש ב' צדדים לכל אחד כו' ה\"א דניחוש לכל צד וצד שישתמש בצד אחר שאינו מינו קמ\"ל דסברת ר\"י דאין חוששין כלל לזרע האב וכמאן דליתא. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כמלא התבל:",
+                "דחיה בכלל בהמה כדאיתא בפ' בהמה המקשה:"
+            ],
+            [
+                "וכ\"כ הר\"מ וטעמם דאלו לענין כלאים לא נ\"מ דכל ב' מינים אפילו שניהם מין בהמה או חיה אסורים כדתנן במ\"ב לענין לחרוש וכ\"ש לענין הרבעה והש\"ך בסימן רל\"ז השיג על הר\"ב בזה דנ\"מ דלרבנן מותר שור הבר עם השור כדפסק שם בש\"ע ולר\"י אסור. ת\"ח:",
+                "ה\"ה באדני שדה נמי האי נ\"מ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ירושלמי כלומר אילים זכרים וצמר מוסב על שניהם. ושניהם מין א' אלא שאילים זכרים וכרים נקבות:",
+                "צמר ופשתים. במ\"ג פי, 'א דנגעים תנן דבגדים צבועים אינן מטמאין בנגעים ולענין כלאים בין לבנים בין צבועים:",
+                "ר\"ל כהנים הדיוטים ולהכי נקט בתר הכי אבנט דאלו בבגדי כהן גדול איכא נמי מעיל אפוד וחושן:",
+                "וילפינן ליה בפ\"ק דחולין די\"א מאחרי רבים להטות דכל האסורים בטלים ברובא דאיתא קמן ובמידי דיבש ביבש מין במינו אפי' מדרבנן א\"צ יותר. ובתר שמא אזלינן מין במינו ואפילו אית לחד שם לווי כדאיתא בפ\"ב דע\"ג:"
+            ],
+            [
+                "וידמו כאלו הם צמר ופשתים מפני שהאחד מהמינים ההם חלק כמו פשתן והשני יש בו יבשות והוא שעיר כמו הצמר:",
+                "הוא לשון הר'מ ובפ' ב\"מ כתב פירוש אחר:",
+                "אינו מוסב על והאידנא אלא בא לומר דהקנבוס שרי לעולם שהכל מכירין בו:",
+                "ירושלמי ופירש הר\"ש מטה של חבלים שנשקע תחתיו וצדי הכר עולים עליו אבל נסרים של עשן קשה ואינו נשקע:",
+                "נוגע בהן. דאז חיישינן שמא תכרך כו' כמ\"ש הר\"ב מ\"ד:",
+                "ובריש התכלת מייתי לה ומשמע דאיירי בטלית קטנה אע\"פ שאין הגדול יוצא בה עראי. הר\"ש:",
+                "והר\"מ לא פירש דפליגי וכן בחבורו פסק לתרוייהו. וכתב בכ\"מ שטעמו דהכא שאני דכיון שהוא לובש ממש הרי עבר על לא תלבש שעטנז אבל מוכרי כסות שאינם לובשים ממש אלא מעלים עליהם מותר אם אינו מתכוין:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ואינם חייבים החיים לנהוג בהם איסור ולא שום מצוה ממצות הכתוב כגון ציצית ותפילין ומזוזות ודומה לאלו. הר\"מ:",
+                "על כתיפו. וטעמא משום דלא שרינן מפני שהוא קשה אלא בהצעה שהוא מדרבנן אבל 'לא בהעלאה שהוא מדאורייתא:"
+            ],
+            [
+                "מסיים הר\"ש ופליגי אסתמא דלעיל מ\"ב:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ולא ידענו טעמא מאי דאין חוששין שיהיו עושי המנעול ההוא נזהרים למנוע אפילו חוט אחת של פשתן. והר\"מ בחבורו כתב מנעל שהוא כלאים ואין לו עקב ומותר לפי שעור הרגל קשה הוא ואינו נהנה כשאר עור הגוף ומפרש הכ\"מ דפירש זרב היינו שבימות החמה לובשים אותו ויש בו פשתן ולפעמים משימים בו גם כן צמר כדי ללבשו בימות הקור ומה שכתב אין לו עקב הוא דצורתו כך הוא."
+            ],
+            [
+                "שוע טווי ונוז. תימה דפתח בטווי וארוג וסיים בשוע טווי ובתוספות הקשה גם כן על פירוש הא' בדברי הר\"ב דמתניתין משמע דארוג היינו נוז כדתנן שנאמר וכו'. ואור\"ת דעל כרחך לאו למדרש כל שעטנז קאתי כו' ואם תאמר אמאי תני ארוג. יש לומר דכמו דתני טווי משום דמנוטריקון נפקא הכי נמתני ארוג דמדרשא דיחדו נפקא. ושוע ונוז דכתיב בהדיא לא הוצרך להתנות בהם ברישא ועיין באריכות:"
+            ],
+            [
+                "והרא\"ש במסכת נדה כתב דהך שרי טפי:"
+            ],
+            [
+                "והקופה. שהוא גם כן דרך ללובשו:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Ikar Tosafot Yom Tov",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Orlah/Hebrew/On Your Way.json

@@ -0,0 +1,160 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Orlah",
+    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+    "versionTitle": "On Your Way",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Ikar Tosafot Yom Tov",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "בירושלמי כתב לסייג לקורות ולעצים פטור, ולא קשיא דקורות היינו לבנין כפי' הר\"ב ועצים היינו להסקה:",
+                "והחיצון פטור. בירושלמי מפרש טעמיה ממשמע שנאמר לא יאכל אנו יודעין שבעשן מאכל הכתוב מדבר מה תלמוד לומר ונטעתם כל עשן מאכל לומר לך את שהוא למאכל כגון הפנימי חייב. ואת שהוא לסייג כו' כגון החיצון פטור:"
+            ],
+            [
+                "וכ\"כ הר\"מ ענינו שנטע לישראל בשכירות או בחנם אבל אם נטע הנכרי לעצמו וקנה ממנו הישראל אח\"כ אינו חייב בערלה ע\"כ. וא\"כ מ\"ש הר\"ב בתחלת המשנה בין נטעו נכרי היינו נמי דוקא כשנטעו לישראל מיהו בספ\"ג מפרש דנכרי הנוטע לעצמו נמי נוהג ערלה וכן בפי' הר'ש ואף הר\"מ בחיבורו חזר בו וכתב דנכרי הנוטע לעצמו חייב בערלה וע\"ע:",
+                "כלומר אע\"פ שבפני הזרעים. עומד ובעי נקיבה והיינו דבמ\"ב פ\"ב דחלה מפרש בספינה נקובה. ולא מחלק בין עשן לחרס:"
+            ],
+            [
+                "מצדו. פירוש ע\"י רוח או נהר דומיא דרישא:",
+                "כעפר. שינענע האילן עצמו ויעלה אותו ממקומו אבל לא יפרישנו מן הארץ ואח\"כ יתן העפר סביביו הר\"מ. ולכן הגירסא בעפר בבי\"ת:"
+            ],
+            [
+                "אילן שנעקר. מהעפר שסביביו:",
+                "וז\"ל הערוך. האורגים יש להם עשן ארוך ברוחב היריעה ובראשיו שני מחטין שבורין ונועצים ברוחב היריעה מכאן ומכאן כדי למושכה ולמותחה ומכלי האורגים הוא:"
+            ],
+            [
+                "הרא\"ש בשם הר\"ש בספ\"ק דקדושין כתב ויוצא ראש היחור:",
+                "שנה אחר שנה. פירושא דרישא הוא הר\"מ:",
+                "כלשון הרכבה באילן כו' ושייך לשון ספוק בדבר הקצר כשמחבר בו דבר אחר להאריכו בדבר אחר כדתנן בפ' לולב הגזול ספקו בחוט. הר\"ש וספקה בחבל דפ\"ו דכלאים:",
+                "אע\"פ כו'. שהבריך הספוק הזה בארץ וטמנו בעפר דאיכא למיחש שמא השריש בארץ קודם שנאחז בזקנה אפ\"ה מותר כדמפרש בירושלמי דשרשין אין בהם ממש כלומר ואפילו את\"ל בעלמא דאין זקנה מתרת ילדה הנטועה מקודם שספקה אח\"כ בזקנה (כמ\"ד א' בירושלמי) הכא שרי אפילו השרישה קודם דאין ממש בגרופית זו שספק. הר\"ש:",
+                "ומפרש בירושלמי דת\"ק נמי ס\"ל דאזלינן בתר יניקתו ואם אינו יונק מכח הזקנה דאסור. ונוכל לעמוד על זה בעלין. שכשהיא יונקת מן הזקנה הופכת עליה שלא יעמדו כנגד העלין של האב. ואם לאו הופכת עליה כלפי עלי הזקנה. וסימן לדבר דאכיל מתבריה מתבייש להסתכל בו, וכי פליגי בנשרו העלין. וליכא למיקם עליה דמילתא מכח העלין. הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "ובספ\"ז דכלאים פרשתי דלא נאסרו הגפנים אא\"כ הניח העציץ בקרקע:",
+                "גמ' גיטין דף נ\"ד ופרש\"י אין לך אדם נוטע ערלה בין שאר נטיעות בלא סימן. ואוסר כרמו בשביל נטיעה אחת וכיון דלא שכיחא לא החמירו בה רבנן:",
+                "כלומר וטעמא דשמא לכתחלה יערב איסור בהיתר בכדי שיתבטל והכי נמי ניחוש:"
+            ],
+            [
+                "והלולבים. ענפים הרכים היוצאים בראשי הבדים ��קשים והם רכים מאד. הר\"מ:",
+                "ולא קשה על מה שכתבתי במשנה ה' פרק ה' דמעשר שני דבוסר נמי נקנה במתנה ואע\"ג דאין נטע רבעי ניתן במתנה כדאיתא התם. דמכל מקום דין נטע רבעי יש לו אלא משום שלא הגיע עדיין לעונתו ניתן במתנה (וע\"ש בתוי\"ט):",
+                "ועיין עוד מ\"ז פ\"ג דע\"ז ועיין רפ\"ג דסוכה:",
+                "מעמיד. פירושו שמקפיא החלב ועושה ממנו גבינה כמו כגבינה תקפיאני. הר\"מ:",
+                "מותר. לכאורה נראה דלא אמר ר\"י דשרף עלים ועקרים מותר אלא באילן העושה פירות דביה איירי כאמרו בשרף פגים. אבל באינו עושה פירות מודה דקטפו זהו פריו וכן מורה בפירוש הר\"מ מ\"ו פ\"ז דשביעית. אמנם בתבורו משמע שאין לחלק. וע\"ע תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ובאשרה ובנזיר. באשרה מדכתיב (דברים י״ג:י״ח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. ובנזיר מדכתיב (במדבר ו׳:ד׳) מחרצנים ועד זג לא יאכל ואומר (שם) חומץ יין וחומץ שכר וכל משרת ענבים כו':",
+                "ורבעי איתקש למעשר שני. וכ\"כ הר\"מ ובמתניתין דלעיל כתבו דהני לאו פרי נינהו. היינו טעמא משום דלעיל בערלה נמי מותרים מה\"ט דלאו פרי נינהו. ורבעי מהערלה הוא בא שכן במ\"ג פ\"ב קרי לה תנא ערלה לנטע רבעי משום דמערלה הוא בא. הלכך ניחא להו לפרושי לעיל טעמא דשייך גבי ערלה אע\"ג דטעמא דמפרש גבי נזיר דלאו בני אכילה נינהו שייך נמי גבי נטע רבעי כדמפרש הכא אבל הכא דמרבינן להני לענין ערלה מאת פריו הטפל לפריו וה\"א דה\"ה לרבעי כיון שמערלה הוא בא הלכך איצטריכו להקישא דמע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "יחור. דלא גזרינן יחור אטו אגוז. תו':",
+                "גמרא דע\"ז דף מ\"ט. ופרש\"י בלשון אחרון אם נטע האגוז של ערלה שהוא איסור הנאה. ולכשיגדל ונעשה נטיעה הבריכה והרכיבה באילן דהיתר מותר דאותן פירות שטוען אחר זמן באין נמי ע\"י האילן של היתר. וקשיא לי דבלא הבריך והרכיב נמי איכא זה וזה גורם אגוז דאיסור וקרקע דהיתר עכ\"ל. וכתבו התוספ' דלא דק דאין נקרא זה וזה גורם אלא כששניהם מענין אחד כמו הרכבת אילן איסור באילן היתר ששניהם אילן וכמו זבל נבייה וקרקע. אבל אגוז וקרקע ב' ענינים הם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ותרומת מעשר כו'. אבל תרומה גדולה דדמאי לא משכחת לה דלא נחשדו ע\"ה עליה כדאיתא בריש דמאי:",
+                "קראי אסמכתא בעלמא כמ\"ש בספ\"ק דחלה דמדרבנן. תוי\"ט:",
+                "דאי לאו הכי הא תנן במ\"ג דמעלין. והתם בנפלו זה אחר זה: ול\"ק אמאי נקטה מתניתין מאה. דהואיל והוי טפי מצ\"ט אע\"ג דמאה ממש לא הוי. אפ\"ה נקט מאה כדי לקצר:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ומה דנקיט מתניתין כלל להאי ועוד. י\"ל דחושבנא בעלמא אשמעינן שהעוד יכול להתבטל. תוי\"ט וע\"ע:"
+            ],
+            [
+                "מפרש מדמע דהכא כלומר נעשה איסור דימוע ולא עירוב ובישול כדלקמן מ\"ו ומפרש כולה מתניתין דהכא דאינו עולה בק\"א וזה דוקא בחימוץ ותיבול:",
+                "שרסקו ונתנו לתוך העיסה. הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "שמעתי. וכן הלכה. הר\"ם:"
+            ],
+            [
+                "שאור של חטים. וה\"ה בשאר מין במינו שאינו מחמץ איכא לאשכוחי להחמיר דלעולם בעי ק\"א דהא ליכא למיקם אטעמיה. אלא דבמחמץ הוי חומרא טפי דלעולם אינו עולה בפחות מק\"א ומשכחת לה נמי דאפילו בק\"א אינו עולה. תוי\"ט:",
+                "אין בו לעלות. ונשאר עוד חלק ג' והוא שאין בו כדי לחמץ ויש בו כדי לעלות בק\"א שמוציא שעור החלק שנפל. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "גריסין. ה\"ה נמי שאור של חטים בשל עיסת שעורים דכל מין בשאינו מינו לא נחוש אלא לנתינת טעם בלבד. ומשום דשאור לא שכיח בשאינו מינו אסברה לה בגריסין כו'. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "תבלין. לא יעלה על דעתך שאין נקראין תבלין אלא המרקחים והדברים שריחן טוב כמו הזנגביל כו'. אינו כן אלא כל דבר שמתבלין בו התבשיל. כגון השומין והבצלים והשמן והחומץ והיין כלם נקראים תבלין כשאדם מתכוין לתבל בהם או בזולתם קדרתו ותבשיליו. הר\"מ:",
+                "או מג'. שעור המשנה או מג' מינין משם א'. הר\"מ:",
+                "אבל לכאורה תרתי קאמר דאסורין בנתינת טעם בקדירה. ומצטרפין לאסור בתערובת יבש. וכ\"כ התוספת במסכת שבת דף פ\"ט בשם ר\"ת ומדברי הר\"מ נראה דחדא קתני:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "שאלתי את ר'ג הזקן. שהיה בן בנו של הלל וזה לראיה שאף מתלמידי ב\"ש קבלו מב\"ה. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "דאי בעודו טופח על הכלים. א\"כ הטמא מטמא הטהור. והכלי ממה נפשך טמא דמשקה מטמא כלי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "תבלין. ואיצטריך לאשמעינן דאי לא השמיענו אלא בשאור הוה אמינא דדוקא כשב' האסורים של מין אחד הוא דמצטרפין לאסור לזרים לרבנן. ולהכי נקט שאור משום דסתם שאור הוא מאחד מחמשת המינין דשארא מסרחא כמ\"ש בפסחים פרק ג'. אבל בשני מינין ובשני שמות אימא מודו לר' שמעון להכי תני תבלין שיש בהן הרבה מינים ואפילו הכי אסורים לזרים. ואי תני תבלין הוה אמינא בהא פליג רבי שמעון אבל מין אחד מודה להכי תני לדלעיל. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "אבל הר\"מ מפרש בענין וטעם אחר ממשנה קודמת וז\"ל, נותר ופיגול הוא אסור על הכהנים ועל ישראל ודינו שישרף. אבל איסורו על ישראל יותר חמור לפי שלא היה מותר לו לעולם וכשאכלו נתחייב קרבן מעילה. אבל לכהנים היה לו שעת הכושר קודם שהיה פגול או נותר. ואמר כי כשנתבשלו אלו השלש חתיכות עם חתיכת חולין והוציאם אח\"כ ונשאר שאר הבשר, ושהוא אסור לזרים, ומותר לכהנים אע\"פ שיש בו הנותר והפיגול כיון שאין איסורו על הכהנים חמור הרבה, ור' שמעון אומר כשם שמותר לכהנים כך מותר לזרים כיון שהפגול והנותר אסור על הכל:"
+            ],
+            [
+                "לישנא דקרא נקטיה בפרשת ראה, כי תאוה נפשך כו' ובבשר חולין משתעי קרא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "גמרא ואף על גב דאמרינן שלא יהנה איצטריך לאשמעינן שלא יצבע דסלקא דעתת אמינא דשרי משום דחזותא לאו מלתא היא. ושלא ידליק כו' דסלקא דעתך אמינא דשרי משום דמכלה אותו. תו' פסחים דף כ\"ה:",
+                "יעלה כו' כתב הר\"מ ענינו שיערבו אותו הבגד במאתים ויהיה הכל מותר ע\"כ. ולא לכתחלה קאמר. דאין מבטלין איסור לכתחלה תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "הצובע. והשמיענו בהלכה הקודמת קולא לחכמים אפילו בבגד שנצבע כולו יעלה. ובזו ההלכה השמיענו חומרא לרבי מאיר שאמר אפילו חוט אחד כו' ישרף כולו. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "ידלק. ולא נאמר בזו תעלה לפי שלא נתן בהם הכתוב שיעור בשום פנים. הר'מ:",
+                "דאלו מחיים שרי ר\"ש בהנאה בפ\"ק דבכורות. הר\"ש:",
+                "ובמוקדשין. פירוש על גבי המזבח. ומש\"ה שאני שער נזיר אע\"ג דכתיב ביה קדוש. תוי\"ט:",
+                "מקדשין כ\"ש. בקדשים שיש להם פדיון ומשום דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל. הראב\"ד. אבל קדשים שאין להם פדיון בעינן מלא הסיט. ת\"ח מהירושלמי:"
+            ],
+            [
+                "ובפ\"ג דע\"ג מ\"ט לענין עצי אש��ה כתב הר\"ב דמוקי לה כשאבוקה הגמרא כנגדו ופרש\"י כנגד הפת מבעיר עצים בפי התנור וכתב הר\"נ ונמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין נראה דה\"נ דכותי'. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "אכוליה פרקין מהדר לשנויי ונטר ליה עד הכא תוי\"ט. וע\"ע:"
+            ],
+            [
+                "מקדש. שנאמר פן תקדש המלאה, וענינו השריפה. הר\"מ:",
+                "עלין והצלעות של תרדין. לשון הערוך:",
+                "הראוי לערלה ערלה. כתב הר\"ש בירושלמי דייק אמאי לא תני הראוי לתרומה, דתרומה נמי כיון דחשיבי לא בטלי בק\"א, ומשני כולן ראויין לתרומה ולא שייך למיתני האי לישנא. וע\"ע בתוי\"ט:",
+                "לכלאי הכרם. הר\"ב לא חשיב לתביות סתומות. אבל הר\"ם חשיב להו. וכן נראה. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כיצד. ה\"ג הר\"מ וכ' אמרם כיצד רוצה בו על איזה דרך יהיו אלו מקדשות כל שהן ואמר כי זה לא יהיה אלא כשיהיו שלמות כמות שהיו אבל נתפצעו כו':",
+                "תימא דלעיל פסק דלא כר\"ע. וכ\"כ שם הר'ם פסק דהכא עיקר דהוא מחלוקת ואחר כך סתם דהלכה כסתם. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כרם נטוע. ההכי נמי בספק כלאי כרם והכי מייתי לה לענין ספק בסוף פרק קמא דקדושין. דף ל\"ח: [יז] ובירושלמי קאמר דמתניתין כר' אליעזר דסוף פרק קמא דקדושין. הר\"ש:",
+                "גמרא ספ\"ק דקדושין ופרש\"י דהא חובת הגוף הוא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Orlah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,156 @@
+{
+    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Orlah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ikar_Tosafot_Yom_Tov_on_Mishnah_Orlah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "בירושלמי כתב לסייג לקורות ולעצים פטור, ולא קשיא דקורות היינו לבנין כפי' הר\"ב ועצים היינו להסקה:",
+                "והחיצון פטור. בירושלמי מפרש טעמיה ממשמע שנאמר לא יאכל אנו יודעין שבעשן מאכל הכתוב מדבר מה תלמוד לומר ונטעתם כל עשן מאכל לומר לך את שהוא למאכל כגון הפנימי חייב. ואת שהוא לסייג כו' כגון החיצון פטור:"
+            ],
+            [
+                "וכ\"כ הר\"מ ענינו שנטע לישראל בשכירות או בחנם אבל אם נטע הנכרי לעצמו וקנה ממנו הישראל אח\"כ אינו חייב בערלה ע\"כ. וא\"כ מ\"ש הר\"ב בתחלת המשנה בין נטעו נכרי היינו נמי דוקא כשנטעו לישראל מיהו בספ\"ג מפרש דנכרי הנוטע לעצמו נמי נוהג ערלה וכן בפי' הר'ש ואף הר\"מ בחיבורו חזר בו וכתב דנכרי הנוטע לעצמו חייב בערלה וע\"ע:",
+                "כלומר אע\"פ שבפני הזרעים. עומד ובעי נקיבה והיינו דבמ\"ב פ\"ב דחלה מפרש בספינה נקובה. ולא מחלק בין עשן לחרס:"
+            ],
+            [
+                "מצדו. פירוש ע\"י רוח או נהר דומיא דרישא:",
+                "כעפר. שינענע האילן עצמו ויעלה אותו ממקומו אבל לא יפרישנו מן הארץ ואח\"כ יתן העפר סביביו הר\"מ. ולכן הגירסא בעפר בבי\"ת:"
+            ],
+            [
+                "אילן שנעקר. מהעפר שסביביו:",
+                "וז\"ל הערוך. האורגים יש להם עשן ארוך ברוחב היריעה ובראשיו שני מחטין שבורין ונועצים ברוחב היריעה מכאן ומכאן כדי למושכה ולמותחה ומכלי האורגים הוא:"
+            ],
+            [
+                "הרא\"ש בשם הר\"ש בספ\"ק דקדושין כתב ויוצא ראש היחור:",
+                "שנה אחר שנה. פירושא דרישא הוא הר\"מ:",
+                "כלשון הרכבה באילן כו' ושייך לשון ספוק בדבר הקצר כשמחבר בו דבר אחר להאריכו בדבר אחר כדתנן בפ' לולב הגזול ספקו בחוט. הר\"ש וספקה בחבל דפ\"ו דכלאים:",
+                "אע\"פ כו'. שהבריך הספוק הזה בארץ וטמנו בעפר דאיכא למיחש שמא השריש בארץ קודם שנאחז בזקנה אפ\"ה מותר כדמפרש בירושלמי דשרשין אין בהם ממש כלומר ואפילו את\"ל בעלמא דאין זקנה מתרת ילדה הנטועה מקודם שספקה אח\"כ בזקנה (כמ\"ד א' בירושלמי) הכא שרי אפילו השרישה קודם דאין ממש בגרופית זו שספק. הר\"ש:",
+                "ומפרש בירושלמי דת\"ק נמי ס\"ל דאזלינן בתר יניקתו ואם אינו יונק מכח הזקנה דאסור. ונוכל לעמוד על זה בעלין. שכשהיא יונקת מן הזקנה הופכת עליה שלא יעמדו כנגד העלין של האב. ואם לאו הופכת עליה כלפי עלי הזקנה. וסימן לדבר דאכיל מתבריה מתבייש להסתכל בו, וכי פליגי בנשרו העלין. וליכא למיקם עליה דמילתא מכח העלין. הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "ובספ\"ז דכלאים פרשתי דלא נאסרו הגפנים אא\"כ הניח העציץ בקרקע:",
+                "גמ' גיטין דף נ\"ד ופרש\"י אין לך אדם נוטע ערלה בין שאר נטיעות בלא סימן. ואוסר כרמו בשביל נטיעה אחת וכיון דלא שכיחא לא החמירו בה רבנן:",
+                "כלומר וטעמא דשמא לכתחלה יערב איסור בהיתר בכדי שיתבטל והכי נמי ניחוש:"
+            ],
+            [
+                "והלולבים. ענפים הרכים היוצאים בראשי הבדים הקשים והם רכים מאד. הר\"מ:",
+                "ולא קשה על מה שכתבתי במשנה ה' פרק ה' דמעשר שני דבוסר נמי נקנה במתנה ואע\"ג דאין נטע רבעי ניתן במתנה כדאיתא התם. דמכל מקום דין נטע רבעי יש לו אלא משום שלא הגיע עדיין לעונתו ניתן במתנה (וע\"ש בתוי\"ט):",
+                "ועיין עוד מ\"ז פ\"ג דע\"ז ועי��ן רפ\"ג דסוכה:",
+                "מעמיד. פירושו שמקפיא החלב ועושה ממנו גבינה כמו כגבינה תקפיאני. הר\"מ:",
+                "מותר. לכאורה נראה דלא אמר ר\"י דשרף עלים ועקרים מותר אלא באילן העושה פירות דביה איירי כאמרו בשרף פגים. אבל באינו עושה פירות מודה דקטפו זהו פריו וכן מורה בפירוש הר\"מ מ\"ו פ\"ז דשביעית. אמנם בתבורו משמע שאין לחלק. וע\"ע תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "ובאשרה ובנזיר. באשרה מדכתיב (דברים י״ג:י״ח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. ובנזיר מדכתיב (במדבר ו׳:ד׳) מחרצנים ועד זג לא יאכל ואומר (שם) חומץ יין וחומץ שכר וכל משרת ענבים כו':",
+                "ורבעי איתקש למעשר שני. וכ\"כ הר\"מ ובמתניתין דלעיל כתבו דהני לאו פרי נינהו. היינו טעמא משום דלעיל בערלה נמי מותרים מה\"ט דלאו פרי נינהו. ורבעי מהערלה הוא בא שכן במ\"ג פ\"ב קרי לה תנא ערלה לנטע רבעי משום דמערלה הוא בא. הלכך ניחא להו לפרושי לעיל טעמא דשייך גבי ערלה אע\"ג דטעמא דמפרש גבי נזיר דלאו בני אכילה נינהו שייך נמי גבי נטע רבעי כדמפרש הכא אבל הכא דמרבינן להני לענין ערלה מאת פריו הטפל לפריו וה\"א דה\"ה לרבעי כיון שמערלה הוא בא הלכך איצטריכו להקישא דמע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "יחור. דלא גזרינן יחור אטו אגוז. תו':",
+                "גמרא דע\"ז דף מ\"ט. ופרש\"י בלשון אחרון אם נטע האגוז של ערלה שהוא איסור הנאה. ולכשיגדל ונעשה נטיעה הבריכה והרכיבה באילן דהיתר מותר דאותן פירות שטוען אחר זמן באין נמי ע\"י האילן של היתר. וקשיא לי דבלא הבריך והרכיב נמי איכא זה וזה גורם אגוז דאיסור וקרקע דהיתר עכ\"ל. וכתבו התוספ' דלא דק דאין נקרא זה וזה גורם אלא כששניהם מענין אחד כמו הרכבת אילן איסור באילן היתר ששניהם אילן וכמו זבל נבייה וקרקע. אבל אגוז וקרקע ב' ענינים הם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ותרומת מעשר כו'. אבל תרומה גדולה דדמאי לא משכחת לה דלא נחשדו ע\"ה עליה כדאיתא בריש דמאי:",
+                "קראי אסמכתא בעלמא כמ\"ש בספ\"ק דחלה דמדרבנן. תוי\"ט:",
+                "דאי לאו הכי הא תנן במ\"ג דמעלין. והתם בנפלו זה אחר זה: ול\"ק אמאי נקטה מתניתין מאה. דהואיל והוי טפי מצ\"ט אע\"ג דמאה ממש לא הוי. אפ\"ה נקט מאה כדי לקצר:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ומה דנקיט מתניתין כלל להאי ועוד. י\"ל דחושבנא בעלמא אשמעינן שהעוד יכול להתבטל. תוי\"ט וע\"ע:"
+            ],
+            [
+                "מפרש מדמע דהכא כלומר נעשה איסור דימוע ולא עירוב ובישול כדלקמן מ\"ו ומפרש כולה מתניתין דהכא דאינו עולה בק\"א וזה דוקא בחימוץ ותיבול:",
+                "שרסקו ונתנו לתוך העיסה. הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "שמעתי. וכן הלכה. הר\"ם:"
+            ],
+            [
+                "שאור של חטים. וה\"ה בשאר מין במינו שאינו מחמץ איכא לאשכוחי להחמיר דלעולם בעי ק\"א דהא ליכא למיקם אטעמיה. אלא דבמחמץ הוי חומרא טפי דלעולם אינו עולה בפחות מק\"א ומשכחת לה נמי דאפילו בק\"א אינו עולה. תוי\"ט:",
+                "אין בו לעלות. ונשאר עוד חלק ג' והוא שאין בו כדי לחמץ ויש בו כדי לעלות בק\"א שמוציא שעור החלק שנפל. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "גריסין. ה\"ה נמי שאור של חטים בשל עיסת שעורים דכל מין בשאינו מינו לא נחוש אלא לנתינת טעם בלבד. ומשום דשאור לא שכיח בשאינו מינו אסברה לה בגריסין כו'. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "תבלין. לא יעלה על דעתך שאין נקראין תבלין אלא המרקחים והדברים שריחן טוב כמו הזנגב��ל כו'. אינו כן אלא כל דבר שמתבלין בו התבשיל. כגון השומין והבצלים והשמן והחומץ והיין כלם נקראים תבלין כשאדם מתכוין לתבל בהם או בזולתם קדרתו ותבשיליו. הר\"מ:",
+                "או מג'. שעור המשנה או מג' מינין משם א'. הר\"מ:",
+                "אבל לכאורה תרתי קאמר דאסורין בנתינת טעם בקדירה. ומצטרפין לאסור בתערובת יבש. וכ\"כ התוספת במסכת שבת דף פ\"ט בשם ר\"ת ומדברי הר\"מ נראה דחדא קתני:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "שאלתי את ר'ג הזקן. שהיה בן בנו של הלל וזה לראיה שאף מתלמידי ב\"ש קבלו מב\"ה. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "דאי בעודו טופח על הכלים. א\"כ הטמא מטמא הטהור. והכלי ממה נפשך טמא דמשקה מטמא כלי:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "תבלין. ואיצטריך לאשמעינן דאי לא השמיענו אלא בשאור הוה אמינא דדוקא כשב' האסורים של מין אחד הוא דמצטרפין לאסור לזרים לרבנן. ולהכי נקט שאור משום דסתם שאור הוא מאחד מחמשת המינין דשארא מסרחא כמ\"ש בפסחים פרק ג'. אבל בשני מינין ובשני שמות אימא מודו לר' שמעון להכי תני תבלין שיש בהן הרבה מינים ואפילו הכי אסורים לזרים. ואי תני תבלין הוה אמינא בהא פליג רבי שמעון אבל מין אחד מודה להכי תני לדלעיל. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "אבל הר\"מ מפרש בענין וטעם אחר ממשנה קודמת וז\"ל, נותר ופיגול הוא אסור על הכהנים ועל ישראל ודינו שישרף. אבל איסורו על ישראל יותר חמור לפי שלא היה מותר לו לעולם וכשאכלו נתחייב קרבן מעילה. אבל לכהנים היה לו שעת הכושר קודם שהיה פגול או נותר. ואמר כי כשנתבשלו אלו השלש חתיכות עם חתיכת חולין והוציאם אח\"כ ונשאר שאר הבשר, ושהוא אסור לזרים, ומותר לכהנים אע\"פ שיש בו הנותר והפיגול כיון שאין איסורו על הכהנים חמור הרבה, ור' שמעון אומר כשם שמותר לכהנים כך מותר לזרים כיון שהפגול והנותר אסור על הכל:"
+            ],
+            [
+                "לישנא דקרא נקטיה בפרשת ראה, כי תאוה נפשך כו' ובבשר חולין משתעי קרא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "גמרא ואף על גב דאמרינן שלא יהנה איצטריך לאשמעינן שלא יצבע דסלקא דעתת אמינא דשרי משום דחזותא לאו מלתא היא. ושלא ידליק כו' דסלקא דעתך אמינא דשרי משום דמכלה אותו. תו' פסחים דף כ\"ה:",
+                "יעלה כו' כתב הר\"מ ענינו שיערבו אותו הבגד במאתים ויהיה הכל מותר ע\"כ. ולא לכתחלה קאמר. דאין מבטלין איסור לכתחלה תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "הצובע. והשמיענו בהלכה הקודמת קולא לחכמים אפילו בבגד שנצבע כולו יעלה. ובזו ההלכה השמיענו חומרא לרבי מאיר שאמר אפילו חוט אחד כו' ישרף כולו. הר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "ידלק. ולא נאמר בזו תעלה לפי שלא נתן בהם הכתוב שיעור בשום פנים. הר'מ:",
+                "דאלו מחיים שרי ר\"ש בהנאה בפ\"ק דבכורות. הר\"ש:",
+                "ובמוקדשין. פירוש על גבי המזבח. ומש\"ה שאני שער נזיר אע\"ג דכתיב ביה קדוש. תוי\"ט:",
+                "מקדשין כ\"ש. בקדשים שיש להם פדיון ומשום דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל. הראב\"ד. אבל קדשים שאין להם פדיון בעינן מלא הסיט. ת\"ח מהירושלמי:"
+            ],
+            [
+                "ובפ\"ג דע\"ג מ\"ט לענין עצי אשרה כתב הר\"ב דמוקי לה כשאבוקה הגמרא כנגדו ופרש\"י כנגד הפת מבעיר עצים בפי התנור וכתב הר\"נ ונמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין נראה דה\"נ דכותי'. תוי\"ט:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "אכוליה פרקין מהדר לשנויי ונטר ליה עד הכא תוי\"ט. וע\"ע:"
+            ],
+            [
+                "מקדש. שנאמר פן תקדש המלאה, וענינו השריפה. הר\"מ:",
+                "עלין והצלעות של תרדין. לשון הערוך:",
+                "הראוי לערלה ערלה. כתב הר\"ש בירושלמי דייק אמאי לא תני הראוי לתרומה, דתרומה נמי כיון דחשיבי לא בטלי בק\"א, ומשני כולן ראויין לתרומה ולא שייך למיתני האי לישנא. וע\"ע בתוי\"ט:",
+                "לכלאי הכרם. הר\"ב לא חשיב לתביות סתומות. אבל הר\"ם חשיב להו. וכן נראה. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כיצד. ה\"ג הר\"מ וכ' אמרם כיצד רוצה בו על איזה דרך יהיו אלו מקדשות כל שהן ואמר כי זה לא יהיה אלא כשיהיו שלמות כמות שהיו אבל נתפצעו כו':",
+                "תימא דלעיל פסק דלא כר\"ע. וכ\"כ שם הר'ם פסק דהכא עיקר דהוא מחלוקת ואחר כך סתם דהלכה כסתם. תוי\"ט:"
+            ],
+            [
+                "כרם נטוע. ההכי נמי בספק כלאי כרם והכי מייתי לה לענין ספק בסוף פרק קמא דקדושין. דף ל\"ח: [יז] ובירושלמי קאמר דמתניתין כר' אליעזר דסוף פרק קמא דקדושין. הר\"ש:",
+                "גמרא ספ\"ק דקדושין ופרש\"י דהא חובת הגוף הוא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "On Your Way",
+            "http://mobile.tora.ws/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Ikar Tosafot Yom Tov",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nezikin/Yachin on Mishnah Bava Batra/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,45 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Yachin on Mishnah Bava Batra",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "יכין בבא בתרא",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>As well as plastering</b> the wall of the pit, so that his neighbour's soil does not moisten (excessively) from the water."
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[One should distance one's] plow:</b> Even if he only plows around the trees, the plowing will weaken the wall's foundations."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nezikin/Yachin on Mishnah Bava Batra/English/merged.json

@@ -0,0 +1,45 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Bava Batra",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Bava_Batra",
+    "text": [
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>As well as plastering</b> the wall of the pit, so that his neighbour's soil does not moisten (excessively) from the water."
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[One should distance one's] plow:</b> Even if he only plows around the trees, the plowing will weaken the wall's foundations."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין בבא בתרא",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nezikin/Yachin on Mishnah Horayot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,456 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Horayot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין הוריות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>הורו בית דין</b><br> ר\"ל סנהדרין של כ\"ג שהיו בכל עיר שטעו והתירו איסור כרת. דמתני' ר' יהודה היא, דס\"ל הכי. אבל אנן קיי\"ל כרבנן סוף פרקן, דאין כל ב\"ד חייבין קרבן בהוראתן, רק סנהדרין גדולה של ע\"א. ודוקא כשהיה ראש ישיבה עמהן. והיו כולן ראויין לסנהדרין [כלקמן סי' ל\"א], וטעו כולן או רובן. מיהו בטעו רובן. דוקא בשתקו המועטים. אבל באמרו המיעוט או אחד מהן להרוב. טועים אתם, ורבו עליו והתירו. ב\"ד פטורים. והעושה חייב חטאת [כמ\"ד]. וכמו כן דוקא שאמרו לעם בפירוש, מותרים אתם לעשות. אבל בנשאו ונתנו בדבר בפני עצמן, ונמנו וגמרו כשיארע כן יהיה דבר זה מותר, ושמעו הצבור ועשאו כן. ב\"ד פטורים, והעושה חייב חטאת [רמב\"ם פי\"ב וי\"ג משגגות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה</b><br> שהתירו דבר שאם עשאה יחיד בשוגג, היה חייב חטאת קבוע [לאפוקי חטאת של עולה ויורד, כלקמן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך היחיד</b><br> מתני' ר' יהודה היא כלעיל וס\"ל נמי דביחיד סגי. אבל אנן קיי\"ל כרבנן, דדוקא כשעשו ע\"פ ב\"ד, רוב ישראל שיושבים בא\"י, אעפ\"י שאינן רק שבט אחד או רובו, או שעשו רוב השבטים שיושבין בא\"י אעפ\"י שאינן רוב הקהל שבא\"י [ומנשה ואפרים, כשבט אחד נחשבין לדבר זה]. בכל אלו העושין פטורים, וב\"ד חייבים פר העלם דבר של צבור. אבל יחיד שעשה ע\"פ הוראת ב\"ד, חיוב חטאת [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשה שוגג על פיהם</b><br> לאפוקי היכא שלא תלה על פי הוראת ב\"ד. כיון שהורו ב\"ד שחלב מותר, ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו, חייב, שהרי לא ע\"פ ב\"ד אכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שעשו</b><br> הסנהדרין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשה עמהן</b><br> א' מהצבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שלא עשו</b><br> רק הורו כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> ולהכי לא מקרי שוגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה</b><br> ר\"ל אחד מהצבור שהיה ראוי להוראה, וידע שטעו ב\"ד. לאפוקי ע\"ה שאין ידיעתו ידיעה וודאית [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך</b><br> רוחו התלמיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שלא תלה בבית דין</b><br> אף דזה מזיד הוא, ומזיד פטור מקרבן [ועי' מ\"ד]. י\"ל דמיירי שסבר דמצוה לשמוע לסנהדרין, אף כשיודע שטועין:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל</b><br> לאתויי מי שדרכו לבעט בהוראת סנהדרין, ורק בזה סבר שכדין הורו, ועשה על פיהן. אפ\"ה חייב, מדלא תלה בב\"ד, רק בדעתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורו בית דין</b><br> ועשו רוב הצבור על פיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וידעו שטעו</b><br> נודע להן אח\"כ שטעו בהוראתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך ועשה על פיהן</b><br> שלא ידע שחזרו בהן הב\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון פוטר</b><br> מדנתפשטה כבר הוראתן ברוב ישראל, לא פשע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי אליעזר אומר ספק</b><br> דהו\"ל לשאל כל עת אם נתחדש דבר בב\"ד, ומדלא שאל, הר\"ז כמי שמסופק אם חטא. ולפיכך מביא אשם תלוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו ספק</b><br> כלומר באיזה ספק אמר ר\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישב לו בתוך ביתו</b><br> שאפשר לו לשאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלך לו למדינת הים פטור</b><br> מדאי אפשר לו לשאל. ולאו דוקא הלך, אלא אפילו רק החזיק לילך בדרך, משום טרדתו א\"א לו לשאל ופטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה</b><br> ר\"ל המחזיק לילך בדרך, דומה יותר למי שכבר הלך, דשניהן אינן יכולין לשאל. משא\"כ היושב בביתו שיוכל לשאל, חייב. ואפשר עוד דמה דקאמר ר\"ע מודה אני בזה וכו' ר\"ל מודה אני גם במי שקרוב לפטור א\"ע מהחובה, ר\"ל שהמחזיק בדרך כבר התקרב לפטור א\"ע מהחובה שהיה מוטל עליו בשבתו בביתו, גם זה פטור, [ומסתבר כפירוש זה, דאל\"כ הרי ר\"ע בוודאי בהחזיק בדרך וכדמסיק בש\"ס, וא\"כ מה בזה דקאמר, הרי ר\"א לא הזכיר עדיין כלל מהחזיק בדרך. אלא ע\"כ דהאי בזה כמו במי הוא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לו בן עזאי מה שנה זה</b><br> מי שהלך ממש בדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן היושב בביתו</b><br> ולא החזיק בדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזה לא היה אפשר לו שישמע</b><br> א\"כ המחזיק ללכת, אף דטרוד, עכ\"כ מדאפשר לו שישמע בלי שאלה, ג\"כ חייב. ורתוי\"ט כ' בשם רש\"י דהאי היושב דברי ר\"ע היא שהשיב כן לבן עזאי, ולפע\"ד פי' רש\"י כן רק לפי הס\"ד דש\"ס, דלא ידע עדיין מפלוגתתן בהחזיק בדרך, אבל למסקנא דבהחזיק בדרך פליגי, א\"כ כולה מלתא דברי בן עזאי היא. תדע דאל\"כ מה זו תשובה שהשיב לו ר\"ע שהיושב בביתו וכו' והרי גם המחזיק בדרך אפשר שישמע מבלי שיחקור. אלא דר\"ע ס\"ל דהחילוק בין היושב בביתו למי שהוא בדרך, שהיושב בביתו יש לו פנאי לחקור, משא\"כ מי שהוא בדרך אין דעתו מיושבת לחקור, א\"כ ה\"ה המחזיק לצאת לדרך ג\"כ טרידא דעתו, והשיב לו בן עזאי שהיושב בביתו אפשר שישמע אף שלא יחקור, א\"כ ה\"נ מחזיק בדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורו בית דין לעקור את כל הגוף</b><br> כל עיקר המצוה, וכדמפרש ואזיל."
+            ],
+            [
+                "<b>אין שבת בתורה אין עבודה זרה בתורה</b><br> נקט הנך ג', נדה, שבת, ע\"ז, משום דבכולן יש בהן הסתעפות רב, ושייך גבייהו הסיפא דהתירו מקצתו ואסרו מקצת. ותו דקמ\"ל דאף דכולן ידועין לכל, דכל איש יש לו אשה, ובכל שבוע יש שבת, וע\"ז הוא העיקר היותר גדול לכל ישראל, ובלעדם אין מקום לתורה, אפ\"ה מחשבו ב\"ד כשטעו בהנך, ולא מחשבו מזידין:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו פטורין</b><br> והעושין חייבים כל א' וא' חטאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל הכא על שומרת יום כנגד יום פטור</b><br> כשראתה דם בא' מי\"א ימי זיבה, טמאה לבעלה עד שתספור יום אחד בטהרה כנגדו [ועי' ביבקש דעת אות ע]. ואמרו הן שא\"צ לספור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף</b><br> בגמ' פריך הרי כולהו כתיבי בפירוש בקרא, ואם הורו ב\"ד להיפך, הו\"ל כעוקר הגוף, וב\"ד כטירי. ומשני, דשומרת יום איירי, דאמרי ב\"ד, דדוקא כשרואה ביום חייבת לספור כנגדו, ולא ברואה בלילה. וכ\"כ בשבת, מיירי באמרו דוקא הוצאה מרשות לרשות אסור, ולא מושיט וזורק בשבת. ובע\"ז מיירי, באמרו דדוקא השתחואה בפישוט ידים ורגלים אסור, אבל שאר השתחואה או כריעה, מותרת. וה\"ה בכל דבר שאין מפורש בתורה, שאין הצדוקים מודין בה, בהור�� ב\"ד בטעות להתירו, הן חייבים והעושין פטורים. אבל בהורו בהיפך ממה שמפורש בתורה, שהצדוקין מודים בה, ב\"ד פטורים והעושין חייבים, דזה לא מחשב הוראה, מיהו אפילו באינו מפורש, דוקא באמרו בפירוש מותרים אתם לעשות. אבל באמרו דעכ\"פ לכתחילה אסור רק שאין חייבים עליו חטאת בדיעבד, הב\"ד פטורים, וכל יחיד ויחיד שעשה חייב [רמ\"ל פי\"ב משגגות. ואין לתמוה האיך אפשר שיטעו ב\"ד בדברים פשוטים כאלה. וי\"ל דבבית שני שהיו צדוקים שפיר היה אפשר והרי ג\"כ שרפו בת כהן שזנתה בחבלי זמורות מדלא היו בקיאין [כסנהדרין פ\"ז. מ\"ב] משם מוכח דבבית שני נתמנו ע\"פ המלכות. ולהכי לא בדקום מקודם אם בקיאין בדיני התורה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר להן טועין אתם</b><br> ואפ\"ה לא חזרו בהן, וכיון דאמר להן כך לא הסכים בהוראתן, ולא היו כולן בהוראה זו משא\"כ בשתק, אף דידע שטעו מדשתק הרי הסכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שלא היה מופלא של בית דין שם</b><br> שלא היה ראש הישיבה שם, אף שהיה כל המניין של ע\"א סנהדרין שלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>או זקן</b><br> מופלג בזקנה. דג\"כ פסול מלהתמנות בסנהדרין [כסנהדרין ל\"ו ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלא ראה לו בנים</b><br> לרמב\"ם [שם], גרס או שלא ראה בנים, דג\"כ פסול מלהתמנות בסנהדרין [כסנהדרין שם]. ולפי גי' הספר לא מיירי רישא במופלג בזקנה, רק כל אחד ואחד מסנהדרין נקרא זקן. כמו מפי שבעים ושנים זקן [זבחים פ\"א מ\"ג]. וכ\"כ זקן יושב [יומא דכ\"ה א']. וחדא מלתא קאמר תנא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונאמר להלן עדה</b><br> בדיני נפשות כתיב ושפטו העדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשו שוגגין</b><br> שידעו ב\"ד שאסור, ואפ\"ה הורו להיתר, אעפ\"י שהקהל עשו בשוגג שסמכו על הוראתן, אפ\"ה ב\"ד פטירי, דמזיד לאו בר קרבן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין כשבה ושעירה</b><br> ר\"ל כל יחיד ויחיד שעשה מביא כשבה או שעירה לחטאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשו מזידין</b><br> שידעו שטעו הב\"ד, וידעו ג\"כ שאסור לשמוע בקולם בכה\"ג, ואפ\"ה עשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו פטורין</b><br> הב\"ד משום דלא תלו הקהל בהוראתן, דהרי ידעו שטועין הב\"ד ואפ\"ה עשו. וכל יחיד ויחיד פטור, דמזיד לאו בר קרבן הוא ומיירי בידע שבכה\"ג אין מצוה לשמוע לב\"ד ועיין בזה לעיל סי' י\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין פר</b><br> הב\"ד מביאין משלהן פר העלם דבר של צבור, האמור בפרשת ויקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובעבודה זרה</b><br> ואם הורו להיתר באיסור עבודת ע\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין פר ושעיר</b><br> ב\"ד מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת. האמורים בפרשת שלח לך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין שנים עשר פרים</b><br> דס\"ל כל שבט ושבט אקרי קהל, וס\"ל נמי דצבור מביאין הפר, והפר והשעיר בע\"ז ולא הב\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובעבודה זרה שלשה עשר פרים</b><br> דס\"ל דאין ב\"ד מתכפרים בפרים שהביאו הקהל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורו בית דין ועשו שבעה שבטים</b><br> דהיינו רוב מנין השבטים. אף שהן מיעוט מספר ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>או רובן</b><br> ר\"ל רוב כל שבט ושבט. וה\"ה רוב ישראל אף שאינן רק משבט אחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>על פיהם</b><br> שעשו על פי הוראת הב\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאים פר</b><br> ר\"ל מביאין הב\"ד פר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין על ידיהן פר</b><br> ר\"ל כל שבט ושבט אף שלא חטא מביא פר לעצמו [ה\"ק בש\"ס, וכך פסק הרמב\"ם (פי\"ב משגגות). ותמיהני שלא ביארו כן הר\"ב ורתוי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופר ושעיר לבית דין</b><br> ובהנך ב' בבי קיי\"ל כר\"י [רמב\"ם פי\"ב משגגות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אותו השבט הוא חייב</b><br> אף שאותו השבט לא היה רוב מניין ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אין חייבים אלא על הוריית בית דין הגדול בלבד</b><br> וצריך נמי רוב מניין ישראל, או רוב מניין השבטים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם כל עדת ישראל ישגו ולא עדת אותו השבט</b><br> וקיי\"ל בהא כחכמים [שם]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הורה כהן משיח לעצמו</b><br> ר\"ל כה\"ג המשוח בשמן המשחה, שהיה ראוי להוראה, והורה היתר לעצמו בדבר שחייבין עליו כרת, ועשה כהוראתו."
+            ],
+            [
+                "<b>שוגג ועשה שוגג</b><br> ר\"ל ששגג בהוראה ועל סמך אותו שוגג שהיה לו בההוראה עשה המעשה, אף דבשעת המעשה שכח מאיזה הטעם התיר, עכ\"פ מדקאמר הריני עושה על דעת הוראתי, אינו מזיד, ולהכי מביא פר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוגג ועשה מזיד</b><br> ר\"ל שבתחלה שגג בהוראה. ואח\"כ שכח שהורה בה היתר, ועשה במזיד, ולאו דוקא במזיד, רק ר\"ל שלא עשה על סמך אותו שוגג שהיה לו בהוראה. כגון שהורה שחלב הכליות מותר, ואח\"כ לא זכר הוראתו, ונתחלף לו חלב זה בשומן ואכלו, וכ\"ש בעשה מזיד ממש:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזיד ועשה שוגג</b><br> ר\"ל שהתיר אף שידע שאסור, רק דבשעת מעשה היה שוגג, כגון שנתחלף לו חלב בשומן דכל שנתחלף לו חלב בשומן ואכלו בין שהורה או לא הורה בטעות פטור לגמרי מקרבן. וה\"ה בשגג בהוראה, ואח\"כ שגג בחילוף חלב בשומן פטור לגמרי, וכמ\"ש לעיל סי' ג':"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> לגמרי מכל קרבן [כמ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כהוראת בית דין לצבור</b><br> ר\"ל שגם בכה\"ג צריך שיהיה ההוראה והמעשה שניהן בשוגג, כהוראת ב\"ד לצבור [פ\"א מ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו</b><br> אפילו אם באותו שעה גם הב\"ד טעו בהוראתן באיסור אחר, כגון שטעו ב\"ד בחלב והוא בדם, או איפכא כיון דאסורים חלוקין, מביאין כל אחד קרבן לעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורה עם הצבור</b><br> ר\"ל עם הסנהדרין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשה עם הצבור</b><br> שטעה הוא והן בהוראה באיסור אחד, ועשה הוא וכל ישראל כהוראתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתכפר לו עם הצבור</b><br> וא\"צ להביא פר בפ\"ע. ומ\"ט. מפני שאין וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין בית דין חייבים עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת</b><br> כלעיל [פ\"א מ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן המשיח</b><br> גם המשיח כך דינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בעבורה זרה</b><br> אין חייבין ב\"ד או כה\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת</b><br> אלמא הושוו משיח וב\"ד בכל עניינים. א\"כ ה\"ה בהורה עם הב\"ד, נמי הדין כך שיהיה שוה לב\"ד, שאין מביאין קרבן לעצמן אף כשעשו עם הצבור. [ונ\"ל*) דאפשר מה דקאמר תנא שאין ב\"ד וכו' הוא כמו שאפר כירה מוכן ריש ביצה, ור\"ל כמו ואין ב\"ד וכו']:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין חייבין</b><br> אין ב\"ד חייבים פר העלם דבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה</b><br> ר\"ל צריך שיהיה נעלם הדין מהב\"ד, והורו שלא כדין, ועשו הקהל בשוגג על סמך אותה הוראה [כפ\"א סי' ד']:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן המשיח</b><br> דאינו חייב פר, רק בטעה בדין, ועשה ג\"כ מעשה על פי הוראתו. אבל בעשה בשוגג, מבלי שסמך על הוראתו, פטור לגמרי [רמב\"ם פט\"ו משגגות ה\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בעבודה זרה אין חייבין</b><br> ר\"ל גם כשהורו היתר בע\"ז אין חייבים לא הב\"ד ולא הכה\"ג, אלא וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה</b><br> דע\"י דינו כשאר איסור כרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת</b><br> חטאת קבועה. דל\"ו חייבי כריתות הן [כריש כריתות], ועל כולן חייבים חטאת, חוץ מה', פסח ומילה מדהן עשה, ובחטאת כתיב אשר לא תעשינה. וחוץ ממגדף, מדאין בו מעשה. וחוץ מטומאת מקדש וקדשיו, מדחייבין רק חטאת שאינה קבועה, דהיינו קרבן עולה ויורד האמור בפרשת ויקרא, כלקמן. נמצא שאין ב\"ד או כה\"ג מביאין קרבן רק על ל\"א מצות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בעבורה זרה</b><br> אין חייבים ב\"ד או משיח בקרבנותיהן כשטעו בדיניה בהוראתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושגגתו חטאת</b><br> לאפוקי חבוק ונשוק שאין חייבים עליהן חטאת, לפיכך בהורו שמותרין בע\"ז, פטורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין חייבין</b><br> מדקתני סתמא, משמע דהכא נמי בב\"ד או משיח שטעו מיירי, ככל הנך אין חייבין דלעיל ומתני' דלא כר\"ע, רק כר\"ש דס\"ל הכי בסוף פרקן:"
+            ],
+            [
+                "<b>על עשה ועל לא תעשה שבמקדש</b><br> היינו טומאת מקדש וקדשיו [ועי' לקמן בפרקן מ\"ז]. לא תעשה שבמקדש, היינו בנטמא כבר, דאסור לו לכנס למקדש. ועשה שבמקדש, כגון בנטמא במקדש דמצוה לו לצאת בקצרה ולא בארוכה. וכמו כן לענין אכילת קודש. בנטמא קודם אכילה, היינו ל\"ת שבקודש. ובנטמא בשעת אכילה, שצריך לפרוש מהאכילה היינו עשה שבקודש. ובהורו ב\"ד באלו להתיר האסור, אף דיחיד מביא עליהן חטאת, אפ\"ה אין מביאין קרבן, מדאין יחיד מביא על חטא כזה חטאת קבועה, רק קרבן עולה ויורד."
+            ],
+            [
+                "<b>ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש</b><br> מי שמסופק לו אם חטא באלו, אינו מביא אשם תלוי, מדאין חייבין על וודאן חטאת קבועה."
+            ],
+            [
+                "<b>אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה</b><br> מפרש ואזיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנדה</b><br> במסופק לו אם חטא בעשה או ל\"ת שבנדה, מביא אשם תלוי, דהרי בוודאה מביא חטאת קבועה. וה\"ה בכל חייבי חטאת קבועה, רק נקט נדה, מדאין בכל חייבי חטאת עשה דפרוש, דהיינו שבתחלה מותר היה, ובאמצע המעשה יהיה חיובו לפרוש עם מעשה, זהו רק בנדה. ואילה\"ק הרי שפיר משכח\"ל בנותר וחמץ שעד אותה הזמן היו מותרים ואח\"כ נאסרו. י\"ל התם לא שייך לומר פרוש, דהאכילה או הבליעה כשכבר הוא בפיו תחלת המעשה הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא מצות עשה שבנדה פרוש מן הנדה</b><br> כגון שהיה משמש עם הטהורה, ובשעת תשמיש הרגישה, פליטת דם מרחמה ואמרה לו נטמאתי השתא, נמצא דאם יפרוש ממנה מיד חייב כרת, דיציאתו הנאה היא לו כביאתו, אלא סומך על ידיו ורגליו שלא יהנה מגופה, וממתין כך עד שימות האבר, ואז פורש א\"ע ממנה בלי קשוי. ואם שגגו ב\"ד או משיח והורו שמותר לפרוש מיד, הרי טעו בעשה שבנדה, שמצות עשה היא, שיעשה מעשה כשיפרוש, באופן הנ\"ל, כלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצות לא תעשה לא תבא אל הנדה</b><br> דהיינו בהורו ב\"ד או משיח שמותר לבוא ע�� אשתו סמוך לוסתה. ואחר שבעל כך, נמצא דם על עד שלו שקנח בו אחר תשמיש, דעי\"ז נודע שפירסה נדה בשעת תשמיש, הרי טעו גם בלא תעשה שבנדה, שמצות ל\"ת היא מלבוא על אשתו סמוך לוסתה. ואם פירש ממנה אז בקשוי אבר חייב הבועל ב' חטאות, אחת על כניסתו ואחת על יציאתו. ודוקא בבא עליה בשעת וסתה, אבל שלא בשעת וסתה, אפילו נמצא דם על עד שלו פטור לגמרי, דאנוס הוא. אבל באמרה לו בשעת תשמיש נטמאתי, ופירש ממנה בשוגג בקשוי אבר, אפילו היה שלא בשעת וסתה, חייב חטאת א' דעכ\"פ פרישתו לא הוה באונס [עי' שבועות די\"ח א']. ובכל גוונא היא פטורה, דקרקע עולם היא*). [ונ\"ל דר\"ל למה שנהנית בהוצאת האבר היא קרקע עולם. מדלא עשתה מעשה. דאל\"כ הרי שוין אשה ואיש לעונש ולחטאת [ככריתות פ\"ב מ\"ד]. ולא הוזכר קרקע עולם רק שא\"צ ליהרג כשיבעלוה באונס [כתוס' ע\"ז דנ\"ד א' ד\"ה מתקיף]. ובכל מקום שחייב חטאת, לדידן צריך כפרה להתענות מ' יום, ואפילו אינן רצופין] [י\"ד קפ\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>על שמיעת הקול</b><br> כשהורו שכהשביעו חבירו שכשיודע לו העדות שיגיד לו, ואמרו שאע\"ג שיודע א\"צ להגיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל בטוי שפתים</b><br> שכשנשבע שלא אוכל ואכל, חייב קרבן. ואפילו בנשבע שאוכל ולא אכל, אע\"ג דבכה\"ג במזיד לא לקי, מדהו\"ל לאו שאין בו מעשה, אפ\"ה בשוג חייב קרבן. וכ\"ש בשאכלתי ולא אכלתי, דהרי אפילו מלקות חייב, וכ\"ש קרבן, דבשעה שיצאה שבועה מפיו יצאה לשקר [כשבועות דכ\"א]. ובכולן בהורו ב\"ד שמותר לעבור על שבועתו, ועשו רוב הקהל כן, פטורים הב\"ד מקרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל טומאת מקדש וקדשיו</b><br> בהורו ב\"ד שאם נטמא אדם, מותר לכנס למקדש, או שהורו שהנטמא מותר לאכל קודש [וה\"ה בעשה כלעיל סי' כ\"ד] ועשו רוב הצבור על פיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנשיא כיוצא בהם</b><br> דמלך ששגג בכל חיובי כרת, מביא שעיר לחטאת, אפילו הוא ממלכי ישראל, שאינו מזרע בית דוד [מיהו מלך, א\"צ שיהיה עשייתו על סמך הוראתו. שאין שגגתו תלוי בהוראתו כמשיח]. ואם שגג המלך באלו הנ\"ל, פטור מכל קרבן, משום דכל הנ\"ל בני קרבן עולה ויורד הם, ולא שיוך במלך עולה ויורד. וכמו כן משיח פטור באלו בהורה ועשה כהוראתו, מדאינו בקרבן עולה ויורד, דהרי הכה\"ג צריך שיהיה עשיר [כהוריות ד\"ט]."
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר הנשיא חייב בכולן</b><br> דרבייה קרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא מעיד ולא מעידין אותו</b><br> ואע\"ג דדוקא מלכי ישראל אין מעידין, אבל מלכי בית דוד מעידין [כרמב\"ם פי\"ב מעדות]. היינו בדיני נפשות אבל בממון אף מלכי ב\"ד אין מעידין, וכיון שאינו בר עדות, לא חלה עליו שבועה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היחיד מביא כשבה ושעירה</b><br> דכששגג בהן מביא כשבה או שעירה לחטאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנשיא שעיר</b><br> דכששגג בחיוב כרת מביא שעיר לחטאת. וא\"נ גביה שגגת הוראה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשיח ובית דין</b><br> משיח כששגג בהוראה ועשה כהוראתו, וב\"ד כששגגו בהוראה ועשו הצבור כהוראתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין פר</b><br> הם הנקראים בכל מקום פר כהן המשיח, ופר העלם דבר של צבור :"
+            ],
+            [
+                "<b>והמשיח</b><br> כששגגו בה."
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין שעירה</b><br> לחטאת. דדין כולן שיה בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית דין</b><br> כשהורו בה היתר לצבור, ועשו הצבור על פיהן. מביאין כל שבט פר וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>אשם תלוי</b><br> כל חטא שחייבין על שגגתן חטאת קבוע, אם מסופק היחיד אם חטא או לא, והיה שם איסור וודאי קבוע. מביא אשם תלוי [ככריתות י\"ח א']."
+            ],
+            [
+                "<b>והנשיא</b><br> כשמסופקין אם חטאו בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אשם ודאי</b><br> ה' אשמות הן, שבאין על חטא וודאי, אשם גזילות, אשם מעילות. אשם שפחה חרופה, אשם נזיר, אשם מצורע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית דין פטורין</b><br> כשהורו היתר בגזילה, מעילה, שפחה חרופה, נזיר, ומצורע, ועשו הצבור כהוראתן, ב\"ד פטורים, והעושין חייבים, דאין ב\"ד חייבין רק בהורו בכרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין</b><br> דב\"ד אין חייבין רק בהתירו איסור כרת, ולא בהתירו איסור אשם, משא\"כ יחיד נשיא משיח בכלל נפש אחת הן. ונ\"ל דלהכי בבבא זו נקט נשיא יחיד ומשיח אחר ב\"ד, בהיפוך מבבא דלעיל. ה\"ט מדרצה לסיים אלא שאין כה\"ג וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>דברי רבי שמעון</b><br> מדכתיב גבי טומאת מקדש ונכרת מתוך הקהל, ודרשינן מי שבחטאיו שוה לקהל, מביא קרבן על טומאת מקדש וקדשיו. יצא כה\"ג שאינו שוה לקהל, דהרי כל יחיד שחטא בשוגג מביא חטאת, אבל כה\"ג צריך שישגג בהוראה ויעשה מעשה [כלעיל מ\"ג] וה\"ה חוץ מנשיא דפטור משמיעת קול לר\"ש, ולא אצטריך ר\"ש למתנייא, מדכבר תנא ליה ר\"ע לעיל [במ\"ה] ולרמב\"ם [פ\"י משגגות] הלכה כת\"ק דמלך וכה\"ג חייבין כהדיוט בשמיעת קול, ובבטוי ובטומאת מקדש וקדשיו. ולראב\"ד הלכה כר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומה הן מביאין</b><br> נ\"ל דסתם מתני' היא, ואנשיא ומשיח קאי, דלת\"ק חייבין בשמיעת קול ובטוי שפתים וטומאה, כשאר יחיד, ולר\"ש נשיא חייב בכולן חוץ משמיעת קול, ומשיח רק בשמיעת קול ובטוי שפתים. וקאמר הכא סתמא דמתני', אע\"ג דבשאר חטאים אינן חייבין אותו קרבן שחייב שאר יחיד, עכ\"פ בהנך ג' כשחייבים, דינן כשאר יחיד, לכל מר כדאית ליה, ומביאין קרבן וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר</b><br> רק על טומאת מקדש וקדשיו קאי, דמדחיוב כרת, ס\"ל שהנשיא מביא עליו שעיר, כמו שמביא על שאר חיוב כרת, אבל באחרינהו דינו כשאר יחיד. דאי\"ל דר\"א אשמיעת קול ובטוי נמי קאי, דא\"כ לר\"א שעיר נשיא במקים חטאת יחיד קאי בכל דוכתא, א\"כ ה\"ה דהול\"ל דמשיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי, דהרי פר נמי לדידיה במקום חטאת יחיד קאי. אע\"כ דאטומאת מקדש וקדשיו לחודה קאי, ולהכי לא קאמר דמשיח מביא פר אטומאת מקדש וקדשיו ה\"ט מדס\"ל כר\"ש דמשיח פטור אטומאת מקדש וקדשיו לגמרי. והלכה כת\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כהן משיח שחטא</b><br> בדבר הוראה שחייב עליו פר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כך עבר ממשיחותו</b><br> שנטמא ולא יוכל לעבוד ביו\"כ, והעבירוהו ומינו אחר תחתיו קודם שהביא הפר. [ולפע\"ד דאפילו בנולד בו מום קבוע נמי חייב בפר אפילו על חטא שחטא אח\"כ [כרמב\"ם פט\"ו משגגות]. דהרי כל מצות כהונה גדולה עליו. שאסור לישא אלמנה [כבש\"ס די\"ב ב'] ודלא כרלח\"מ שם שהניח דברי הרמב\"ם בצ\"ע]. ודוחק לחלק דדוקא באיסור אלמנה וכדומה שנוהגות גם במשוח מלחמה, משא\"כ בפר שאינו רק בכה\"ג אחד וכיון שנתהוה בו מום קבוע, דחייב האחר שמינוהו תחתיו בפר, פטור הוא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן נשיא שחטא</b><br> שחטא בדבר שחייב עליו שעיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כך עבר מגדולתו</b><br> שהעבירוהו מלהיות מלך קודם שהביא השעיר. וכגון שנצטרע שאז עובר ממילא ממלכותו [כש\"ס ד\"י ע\"א]. [ונ\"ל דה\"ה במרדו בו רוב ישראל והעבירוהו. דהרי אפילו דהמע\"ה בשעת מרידת אבשלום היה דינו כהדיוט כלקמן סי' ז'. ודלא כרבינו בלחם שמים]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כהן משיח מביא פר</b><br> דהרי אפילו חטא אחר שהעבירוהו, מביא פר [כמ\"ב]. רק איידי נשיא נקט נמי הכה\"ג הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כהן משיח מביא פר</b><br> ואע\"ג דכשהעבירוהו אסור לעשות שום עבודה בביהמ\"ק, בין בבגדי כהן הגדול או בבגדי כהן הדיוט, ורק בדיעבד כשר כשעבד בבגדי כה\"ג [כמגילה ד\"ט ב', ורמב\"ם פ\"א מיו\"כ]. אפ\"ה לענין חטא, בקדושתו הוא עומד:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנשיא כהדיוט</b><br> ואפילו דוד המלך ע\"ה שנתמנה על פי ה', ובאותן ו' חדשים של מרידת אבשלום, עדיין לא מחל המלכות, וחזרה לו, עכ\"פ מדמרדו בו רוב ישראל, אם חטא בזמן המרידה, היה מביא כשבה או שעירה כהדיוט [ירושלמי ר\"ה ד\"א ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו כהדיוט</b><br> דבנשיא כתיב, אשר נשיא יחטא, דמשמע שחטא כשהוא נשיא. וכמו כן בכה\"ג כתיב, אם כהן המשיח יחטא:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין</b><br> כהדיוט:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשנתמנו פטורין</b><br> לגמרי, דלר\"ש בכל קרבן אזלינן בתר חטא וידיעה. וה\"ה דפליג ר\"ש במ\"א בחטאו והעבירום, דכשנודע להנשיא אחר כהעבירוהו, פטור לגמרי, דחטא וידיעה צריך שיהיו בזמן חיוב הקרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו</b><br> ואפילו אינו מזרע בית דוד, ואפילו יש ב' מלכים בישראל, אם אין אחד מושל על חבירו, שניהן מביאין כל א' כשחטא שעיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא המרובה בבגדים</b><br> דכשגנז יאשיהו הארון ושמן המשחה שעשה משרע\"ה, שוב היה אסור לעשות שמן המשחה אחר. לפיכך מאז היה הכה\"ג מתחנך לכהונה גדולה רק בלבישת ח' בגדים, ונקרא מרובה בגדים, ולא כהן משיח. ולפיכך כשחטא אינו מביא פר על שגגתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא פר הבא על כל המצות</b><br> דמרובה בגדים שטעה באיסור כרת ועשה כהוראתו מביא כשבה או שעירה כהדיוט [רש\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכהן שעבר</b><br> דבאירע פסול לכה\"ג שנטמא או ראה קרי, והגיע יו\"כ שנצרכים לכה\"ג לעבוד עבודה, ומינו אחר תחתיו, כשחזר ראשון אח\"כ והוכשר, חוזר לעבודתו, והשני אינו ראוי לעבוד לא ככה\"ג ולא ככהן הדיוט. וכל מצות כהונה גדולה עליו, וכשימות הראשון, מתמנה הוא תחתיו. וכה\"ג הראשון כשחזר, נקרא כהן משמש, והשני נקרא כהן שעבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא פר יום הכפורים</b><br> שמביא הכה\"ג ביו\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשירית האיפה</b><br> הן הי\"ב חלות שנקראין חביתין. שמקריבין בכל יום משל כה\"ג. ובמת הכה\"ג ולא מינו אחר תחתיו, קרבין משל יורשים [כסוף פ\"ד דמנחות]. ושניהן אינן בכהן שעבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים</b><br> דעבודת יו\"כ כשר בזה או בזה, רק הפר בא מהמשמש, אעפ\"י שאינו משמש [ירושלמי, ותוספות מגילה ד\"ט ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצווין על הבתולה</b><br> דהוא אשה בבתוליה יקח מצות עשה היא שלא ישאר פנוי בלא אשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינן מטמאין בקרוביהן</b><br> בז' מתי מצוה שמותר לכהן הדיוט לטמא להן, ואלו הן, אב ואם, אח ואחות, בן ובת, ואשתו, אבל אלו אסורים לטמא להן, ומותרים ג\"כ להקריב בשעה שהן אוננים, כדכתיב ומן המקדש לא יצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא פורעין ולא פורמין</b><br> דבכה\"ג כתיב ראשו לא יפרע, ולפיכך אסור לגדל שער, אלא בכל ע\"ש בין שהוא אבל או לא, היה מגלח ראשו, באופן שיהיו כל השערות אחר הגלוח, שוין בגובה, שיהיה ראש שער התחתון בשפוע של ראש, נגד עיקר של שער העליון [כנדרים דנ\"א א']. וכן אסור לקרוע בגדיו כשאר כל אדם אפילו על מתו, שנאמר בגדיו לא יפרום:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומחזירין את הרוצח</b><br> אם מת אחד מהן, כל רוצח בשוגג חוזר ע\"י מיתת א' מהן מעיר מקלטו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וההדיוט מלמעלה</b><br> דכשמת לו אחד מז' מתים הנ\"ל שחייב לקרוע, כהן הדיוט מותר לקרוע שפה העליונה של בגדיו, שסביב לצוארו, סמוך לכתף. אבל כה\"ג קורע רק שפה התחתונה של בגדו, סמוך לרגליו. דהא דכתיב בגדיו לא יפרום, היינו שאינו פורם כשאר כל אדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כהן גדול מקריב אונן</b><br> ביום המיתה אפילו לאחר קבורה, הוא אונן דאורייתא. אבל אנינות לילה שלאחר יום מיתה, וכ\"כ הימים שנשתהה בין מיתה לקבורה, הו\"ל אונן מדרבנן, אבל לילה שאחר יום קבורה שאינו יום מיתה, שרי לגמרי [רמב\"ם פ\"ב מביאת מקדש]:"
+            ],
+            [
+                "<b>קודם את חבירו</b><br> כעולת הבוקר שמקריבו קודם לשאר קרבנות צבור, מדהוא תדיר בכל יום:"
+            ],
+            [
+                "<b>קודם את חבירו</b><br> כדאשכחן בכהן דקדם בכל דבר של כבוד או של רווח, לכל שאר ישראל, משום דמקודש ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו</b><br> דכיון דמשיח מכפר על העדה, עדיף שיתכפר תחלה המכפר, ואח\"כ יכפר המתכפר ע\"י אחרים. וכן ביו\"כ כתיב, וכפר בעדו ובעד ביתו, ואח\"כ בעד כל ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>להחיות</b><br> כששניהן עומדין להציל ממות, מציל תחלה האיש. אבל להאכיל, אשה קודמת [י\"ד רנ\"א ס\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולהשיב אבדה</b><br> וטעמא, משום דאיש מקודש טפי, מדחייב גם במצות עשה שהזמן גרמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכסות</b><br> דאשה בשתה מרובה כשתלך ערום. וכמו כן כשצריכה לאכול, בשתה מרובה כשתחזור על הפתחים, ואפילו כשמחזרת השתא על הפתחים, היא קדמה לאיש, דבשתה מרובה כשתמתין עד אחר שיתנו לאיש [ש\"ך שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולהוציאה מבית השבי</b><br> שלא יאנסוה לזנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן ששניהם עומדים לקלקלה</b><br> לזנות, כגון איש למשכב זכור:"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש קודם לאשה</b><br> דאשה שדרכה בכך, אין לה כל כך בושת עי\"ז כאיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כהן קודם ללוי</b><br> לכל דבר של רווח או של כבוד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישראל לממזר</b><br> לאו דוקא לממזר, אלא אפילו לחלל, ישראל קדים. דישראל מיוחס טפי, דהרי בת חלל פסולה לכהונה [וכן כ' הרמב\"ם פ\"ח ממתנת עניים, וסיים דחלל קודם לשתוקי, ושתוקי לאסופי, ואסופי לממזר, שהממזר ודאי פסול, והאחריס ספק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וממזר לנתין</b><br> הן הגבעונים שהטעו את יהושע. שנקראו נתינים, ע\"ש שנתנן יהושע לחוטבי עצים ושואבי מים. וזרעם פסול לקהל, לרמב\"ם [פי\"ב מא\"ב] מדרבנן, ולרמב\"ן ורשב\"א ותוס' ריש אלו נערות, אפילו כשנתגיירו אסורים בחיתון מדאורייתא, ורק בנים שנולדו להן אחר שנתגיירו, אסורים מדרבנן [עי' אה\"ע סי' ד']. ולהכי ממזר קדים להם, דאפילו ממזרת שילדה בן מנכרי ועבד, עכ\"פ יש בהבן קצת מזרע ישראל משא\"כ גר [אבל ישראלית אפילו נשואה שנבעלה מנכרי, אין הול�� ממזר, רק פגום לכהונה [כאה\"ע ד' סי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתין לגר</b><br> דנתין היה הורתו ולידתו בקדושה, משא\"כ גר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגר לעבד משוחרר</b><br> דעבד הוא מזרע כנען, דכתיב גביה ארור כנען, משא\"כ גר."
+            ],
+            [
+                "<b>וכהן גדול עם הארץ</b><br> בבית שני היו ממנין לפעמים כה\"ג עם הארץ, ע\"י ממון שנתן למלכות, ונתמנו בעל כרחן של צבור [כיבמות דס\"א א'. ועי' תוס' ב\"ב דכ\"א א']. ולכה\"ג כזה ממזר תלמיד חכם קודם, דכתיב יקרה היא מפנינים, ר\"ל יקרה היא התורה מכה\"ג שאין לו חשיבות אחר רק שנכנס לפני ולפנים. ועכשו נוהגין שאפילו כהן ע\"ה קדים לת\"ח, לענין לקרותו לתורה תחלה [א\"ח קל\"ה ס\"ד]. וג\"ל עוד מדנקט רק ממזר, משמע דהא נתין גר ועבד אף שהן (לבד) ת\"ח, כה\"ג קדים להו, מדהוא (לבד) זרע ישראל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nezikin/Yachin on Mishnah Horayot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,452 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Horayot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Horayot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>הורו בית דין</b><br> ר\"ל סנהדרין של כ\"ג שהיו בכל עיר שטעו והתירו איסור כרת. דמתני' ר' יהודה היא, דס\"ל הכי. אבל אנן קיי\"ל כרבנן סוף פרקן, דאין כל ב\"ד חייבין קרבן בהוראתן, רק סנהדרין גדולה של ע\"א. ודוקא כשהיה ראש ישיבה עמהן. והיו כולן ראויין לסנהדרין [כלקמן סי' ל\"א], וטעו כולן או רובן. מיהו בטעו רובן. דוקא בשתקו המועטים. אבל באמרו המיעוט או אחד מהן להרוב. טועים אתם, ורבו עליו והתירו. ב\"ד פטורים. והעושה חייב חטאת [כמ\"ד]. וכמו כן דוקא שאמרו לעם בפירוש, מותרים אתם לעשות. אבל בנשאו ונתנו בדבר בפני עצמן, ונמנו וגמרו כשיארע כן יהיה דבר זה מותר, ושמעו הצבור ועשאו כן. ב\"ד פטורים, והעושה חייב חטאת [רמב\"ם פי\"ב וי\"ג משגגות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה</b><br> שהתירו דבר שאם עשאה יחיד בשוגג, היה חייב חטאת קבוע [לאפוקי חטאת של עולה ויורד, כלקמן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך היחיד</b><br> מתני' ר' יהודה היא כלעיל וס\"ל נמי דביחיד סגי. אבל אנן קיי\"ל כרבנן, דדוקא כשעשו ע\"פ ב\"ד, רוב ישראל שיושבים בא\"י, אעפ\"י שאינן רק שבט אחד או רובו, או שעשו רוב השבטים שיושבין בא\"י אעפ\"י שאינן רוב הקהל שבא\"י [ומנשה ואפרים, כשבט אחד נחשבין לדבר זה]. בכל אלו העושין פטורים, וב\"ד חייבים פר העלם דבר של צבור. אבל יחיד שעשה ע\"פ הוראת ב\"ד, חיוב חטאת [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשה שוגג על פיהם</b><br> לאפוקי היכא שלא תלה על פי הוראת ב\"ד. כיון שהורו ב\"ד שחלב מותר, ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו, חייב, שהרי לא ע\"פ ב\"ד אכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שעשו</b><br> הסנהדרין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשה עמהן</b><br> א' מהצבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין שלא עשו</b><br> רק הורו כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> ולהכי לא מקרי שוגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה</b><br> ר\"ל אחד מהצבור שהיה ראוי להוראה, וידע שטעו ב\"ד. לאפוקי ע\"ה שאין ידיעתו ידיעה וודאית [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך</b><br> רוחו התלמיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שלא תלה בבית דין</b><br> אף דזה מזיד הוא, ומזיד פטור מקרבן [ועי' מ\"ד]. י\"ל דמיירי שסבר דמצוה לשמוע לסנהדרין, אף כשיודע שטועין:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל</b><br> לאתויי מי שדרכו לבעט בהוראת סנהדרין, ורק בזה סבר שכדין הורו, ועשה על פיהן. אפ\"ה חייב, מדלא תלה בב\"ד, רק בדעתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורו בית דין</b><br> ועשו רוב הצבור על פיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וידעו שטעו</b><br> נודע להן אח\"כ שטעו בהוראתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלך ועשה על פיהן</b><br> שלא ידע שחזרו בהן הב\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון פוטר</b><br> מדנתפשטה כבר הוראתן ברוב ישראל, לא פשע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבי אליעזר אומר ספק</b><br> דהו\"ל לשאל כל עת אם נתחדש דבר בב\"ד, ומדלא שאל, הר\"ז כמי שמסופק אם חטא. ולפיכך מביא אשם תלוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו ספק</b><br> כלומר באיזה ספק אמר ר\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישב לו בתוך ביתו</b><br> שאפשר לו לשאל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלך לו למדינת הים פטור</b><br> מדאי אפשר לו לשאל. ולאו דוקא הלך, אלא אפילו רק החזיק לילך בדרך, משום טרדתו א\"א לו לשאל ופטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה</b><br> ר\"ל המחזיק לילך בדרך, דומה יותר למי שכבר הלך, דשניהן אינן יכולין לשאל. משא\"כ היושב בביתו שיוכל לשאל, חייב. ואפשר עוד דמה דקאמר ר\"ע מודה אני בזה וכו' ר\"ל מודה אני גם במי שקרוב לפטור א\"ע מהחובה, ר\"ל שהמחזיק בדרך כבר התקרב לפטור א\"ע מהחובה שהיה מוטל עליו בשבתו בביתו, גם זה פטור, [ומסתבר כפירוש זה, דאל\"כ הרי ר\"ע בוודאי בהחזיק בדרך וכדמסיק בש\"ס, וא\"כ מה בזה דקאמר, הרי ר\"א לא הזכיר עדיין כלל מהחזיק בדרך. אלא ע\"כ דהאי בזה כמו במי הוא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר לו בן עזאי מה שנה זה</b><br> מי שהלך ממש בדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן היושב בביתו</b><br> ולא החזיק בדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזה לא היה אפשר לו שישמע</b><br> א\"כ המחזיק ללכת, אף דטרוד, עכ\"כ מדאפשר לו שישמע בלי שאלה, ג\"כ חייב. ורתוי\"ט כ' בשם רש\"י דהאי היושב דברי ר\"ע היא שהשיב כן לבן עזאי, ולפע\"ד פי' רש\"י כן רק לפי הס\"ד דש\"ס, דלא ידע עדיין מפלוגתתן בהחזיק בדרך, אבל למסקנא דבהחזיק בדרך פליגי, א\"כ כולה מלתא דברי בן עזאי היא. תדע דאל\"כ מה זו תשובה שהשיב לו ר\"ע שהיושב בביתו וכו' והרי גם המחזיק בדרך אפשר שישמע מבלי שיחקור. אלא דר\"ע ס\"ל דהחילוק בין היושב בביתו למי שהוא בדרך, שהיושב בביתו יש לו פנאי לחקור, משא\"כ מי שהוא בדרך אין דעתו מיושבת לחקור, א\"כ ה\"ה המחזיק לצאת לדרך ג\"כ טרידא דעתו, והשיב לו בן עזאי שהיושב בביתו אפשר שישמע אף שלא יחקור, א\"כ ה\"נ מחזיק בדרך:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורו בית דין לעקור את כל הגוף</b><br> כל עיקר המצוה, וכדמפרש ואזיל."
+            ],
+            [
+                "<b>אין שבת בתורה אין עבודה זרה בתורה</b><br> נקט הנך ג', נדה, שבת, ע\"ז, משום דבכולן יש בהן הסתעפות רב, ושייך גבייהו הסיפא דהתירו מקצתו ואסרו מקצת. ותו דקמ\"ל דאף דכולן ידועין לכל, דכל איש יש לו אשה, ובכל שבוע יש שבת, וע\"ז הוא העיקר היותר גדול לכל ישראל, ובלעדם אין מקום לתורה, אפ\"ה מחשבו ב\"ד כשטעו בהנך, ולא מחשבו מזידין:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו פטורין</b><br> והעושין חייבים כל א' וא' חטאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל הכא על שומרת יום כנגד יום פטור</b><br> כשראתה דם בא' מי\"א ימי זיבה, טמאה לבעלה עד שתספור יום אחד בטהרה כנגדו [ועי' ביבקש דעת אות ע]. ואמרו הן שא\"צ לספור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונעלם דבר דבר ולא כל הגוף</b><br> בגמ' פריך הרי כולהו כתיבי בפירוש בקרא, ואם הורו ב\"ד להיפך, הו\"ל כעוקר הגוף, וב\"ד כטירי. ומשני, דשומרת יום איירי, דאמרי ב\"ד, דדוקא כשרואה ביום חייבת לספור כנגדו, ולא ברואה בלילה. וכ\"כ בשבת, מיירי באמרו דוקא הוצאה מרשות לרשות אסור, ולא מושיט וזורק בשבת. ובע\"ז מיירי, באמרו דדוקא השתחואה בפישוט ידים ורגלים אסור, אבל שאר השתחואה או כריעה, מותרת. וה\"ה בכל דבר שאין מפורש בתורה, שאין הצדוקים מודין בה, בהורו ב\"ד בטעות להתירו, הן חייבים והעושין פטורים. אבל בהורו בהיפך ממה שמפורש בתורה, שהצדוקין מודים בה, ב\"ד פטורים והעושין חייבים, דזה לא מחשב הוראה, מיהו אפילו באינו מפורש, דוקא באמרו בפירוש מותרים אתם לעשות. אבל באמרו דעכ\"פ לכתחילה אסור רק שאין חייבים עליו חטאת בדיעבד, הב\"ד פטורים, וכל יחיד ויחיד שעשה ח��יב [רמ\"ל פי\"ב משגגות. ואין לתמוה האיך אפשר שיטעו ב\"ד בדברים פשוטים כאלה. וי\"ל דבבית שני שהיו צדוקים שפיר היה אפשר והרי ג\"כ שרפו בת כהן שזנתה בחבלי זמורות מדלא היו בקיאין [כסנהדרין פ\"ז. מ\"ב] משם מוכח דבבית שני נתמנו ע\"פ המלכות. ולהכי לא בדקום מקודם אם בקיאין בדיני התורה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואמר להן טועין אתם</b><br> ואפ\"ה לא חזרו בהן, וכיון דאמר להן כך לא הסכים בהוראתן, ולא היו כולן בהוראה זו משא\"כ בשתק, אף דידע שטעו מדשתק הרי הסכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שלא היה מופלא של בית דין שם</b><br> שלא היה ראש הישיבה שם, אף שהיה כל המניין של ע\"א סנהדרין שלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>או זקן</b><br> מופלג בזקנה. דג\"כ פסול מלהתמנות בסנהדרין [כסנהדרין ל\"ו ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלא ראה לו בנים</b><br> לרמב\"ם [שם], גרס או שלא ראה בנים, דג\"כ פסול מלהתמנות בסנהדרין [כסנהדרין שם]. ולפי גי' הספר לא מיירי רישא במופלג בזקנה, רק כל אחד ואחד מסנהדרין נקרא זקן. כמו מפי שבעים ושנים זקן [זבחים פ\"א מ\"ג]. וכ\"כ זקן יושב [יומא דכ\"ה א']. וחדא מלתא קאמר תנא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונאמר להלן עדה</b><br> בדיני נפשות כתיב ושפטו העדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשו שוגגין</b><br> שידעו ב\"ד שאסור, ואפ\"ה הורו להיתר, אעפ\"י שהקהל עשו בשוגג שסמכו על הוראתן, אפ\"ה ב\"ד פטירי, דמזיד לאו בר קרבן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין כשבה ושעירה</b><br> ר\"ל כל יחיד ויחיד שעשה מביא כשבה או שעירה לחטאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשו מזידין</b><br> שידעו שטעו הב\"ד, וידעו ג\"כ שאסור לשמוע בקולם בכה\"ג, ואפ\"ה עשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו פטורין</b><br> הב\"ד משום דלא תלו הקהל בהוראתן, דהרי ידעו שטועין הב\"ד ואפ\"ה עשו. וכל יחיד ויחיד פטור, דמזיד לאו בר קרבן הוא ומיירי בידע שבכה\"ג אין מצוה לשמוע לב\"ד ועיין בזה לעיל סי' י\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין פר</b><br> הב\"ד מביאין משלהן פר העלם דבר של צבור, האמור בפרשת ויקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובעבודה זרה</b><br> ואם הורו להיתר באיסור עבודת ע\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין פר ושעיר</b><br> ב\"ד מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת. האמורים בפרשת שלח לך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין שנים עשר פרים</b><br> דס\"ל כל שבט ושבט אקרי קהל, וס\"ל נמי דצבור מביאין הפר, והפר והשעיר בע\"ז ולא הב\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובעבודה זרה שלשה עשר פרים</b><br> דס\"ל דאין ב\"ד מתכפרים בפרים שהביאו הקהל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורו בית דין ועשו שבעה שבטים</b><br> דהיינו רוב מנין השבטים. אף שהן מיעוט מספר ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>או רובן</b><br> ר\"ל רוב כל שבט ושבט. וה\"ה רוב ישראל אף שאינן רק משבט אחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>על פיהם</b><br> שעשו על פי הוראת הב\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאים פר</b><br> ר\"ל מביאין הב\"ד פר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין על ידיהן פר</b><br> ר\"ל כל שבט ושבט אף שלא חטא מביא פר לעצמו [ה\"ק בש\"ס, וכך פסק הרמב\"ם (פי\"ב משגגות). ותמיהני שלא ביארו כן הר\"ב ורתוי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופר ושעיר לבית דין</b><br> ובהנך ב' בבי קיי\"ל כר\"י [רמב\"ם פי\"ב משגגות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אותו השבט הוא חייב</b><br> אף שאותו השבט לא היה רוב מניין ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אין חייבים אלא על הוריית בית דין הגדול בלבד</b><br> וצריך נמי רוב מניין ישראל, או רוב מניין השבטים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם כל עדת ישראל ישגו ולא עדת אותו השבט</b><br> וקיי\"ל בהא כחכמים [שם]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הורה כהן משיח לעצמו</b><br> ר\"ל כה\"ג המשוח בשמן המשחה, שהיה ראוי להוראה, והורה היתר לעצמו בדבר שחייבין עליו כרת, ועשה כהוראתו."
+            ],
+            [
+                "<b>שוגג ועשה שוגג</b><br> ר\"ל ששגג בהוראה ועל סמך אותו שוגג שהיה לו בההוראה עשה המעשה, אף דבשעת המעשה שכח מאיזה הטעם התיר, עכ\"פ מדקאמר הריני עושה על דעת הוראתי, אינו מזיד, ולהכי מביא פר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שוגג ועשה מזיד</b><br> ר\"ל שבתחלה שגג בהוראה. ואח\"כ שכח שהורה בה היתר, ועשה במזיד, ולאו דוקא במזיד, רק ר\"ל שלא עשה על סמך אותו שוגג שהיה לו בהוראה. כגון שהורה שחלב הכליות מותר, ואח\"כ לא זכר הוראתו, ונתחלף לו חלב זה בשומן ואכלו, וכ\"ש בעשה מזיד ממש:"
+            ],
+            [
+                "<b>מזיד ועשה שוגג</b><br> ר\"ל שהתיר אף שידע שאסור, רק דבשעת מעשה היה שוגג, כגון שנתחלף לו חלב בשומן דכל שנתחלף לו חלב בשומן ואכלו בין שהורה או לא הורה בטעות פטור לגמרי מקרבן. וה\"ה בשגג בהוראה, ואח\"כ שגג בחילוף חלב בשומן פטור לגמרי, וכמ\"ש לעיל סי' ג':"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> לגמרי מכל קרבן [כמ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כהוראת בית דין לצבור</b><br> ר\"ל שגם בכה\"ג צריך שיהיה ההוראה והמעשה שניהן בשוגג, כהוראת ב\"ד לצבור [פ\"א מ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו</b><br> אפילו אם באותו שעה גם הב\"ד טעו בהוראתן באיסור אחר, כגון שטעו ב\"ד בחלב והוא בדם, או איפכא כיון דאסורים חלוקין, מביאין כל אחד קרבן לעצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הורה עם הצבור</b><br> ר\"ל עם הסנהדרין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשה עם הצבור</b><br> שטעה הוא והן בהוראה באיסור אחד, ועשה הוא וכל ישראל כהוראתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתכפר לו עם הצבור</b><br> וא\"צ להביא פר בפ\"ע. ומ\"ט. מפני שאין וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין בית דין חייבים עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת</b><br> כלעיל [פ\"א מ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן המשיח</b><br> גם המשיח כך דינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בעבורה זרה</b><br> אין חייבין ב\"ד או כה\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת</b><br> אלמא הושוו משיח וב\"ד בכל עניינים. א\"כ ה\"ה בהורה עם הב\"ד, נמי הדין כך שיהיה שוה לב\"ד, שאין מביאין קרבן לעצמן אף כשעשו עם הצבור. [ונ\"ל*) דאפשר מה דקאמר תנא שאין ב\"ד וכו' הוא כמו שאפר כירה מוכן ריש ביצה, ור\"ל כמו ואין ב\"ד וכו']:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין חייבין</b><br> אין ב\"ד חייבים פר העלם דבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה</b><br> ר\"ל צריך שיהיה נעלם הדין מהב\"ד, והורו שלא כדין, ועשו הקהל בשוגג על סמך אותה הוראה [כפ\"א סי' ד']:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן המשיח</b><br> דאינו חייב פר, רק בטעה בדין, ועשה ג\"כ מעשה על פי הוראתו. אבל בעשה בשוגג, מבלי שסמך על הוראתו, פטור לגמרי [רמב\"ם פט\"ו משגגות ה\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בעבודה זרה אין חייבין</b><br> ר\"ל גם כשהורו היתר בע\"ז אין חייבים לא הב\"ד ולא הכה\"ג, אלא וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה</b><br> דע\"י דינו כשאר איסור כרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת</b><br> חטאת קבועה. דל\"ו חייבי כריתות הן [כריש כריתות], ועל כולן חייבים חטאת, חוץ מה', פסח ומילה מדהן עשה, ובחטאת כתיב אשר לא תעשינה. וחוץ ממגדף, מדאין בו מעשה. וחוץ מטומאת מקדש וקדשיו, מדחייבין רק חטאת שאינה קבועה, דהיינו קרבן עולה ויורד האמור בפרשת ויקרא, כלקמן. נמצא שאין ב\"ד או כה\"ג מביאין קרבן רק על ל\"א מצות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בעבורה זרה</b><br> אין חייבים ב\"ד או משיח בקרבנותיהן כשטעו בדיניה בהוראתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושגגתו חטאת</b><br> לאפוקי חבוק ונשוק שאין חייבים עליהן חטאת, לפיכך בהורו שמותרין בע\"ז, פטורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין חייבין</b><br> מדקתני סתמא, משמע דהכא נמי בב\"ד או משיח שטעו מיירי, ככל הנך אין חייבין דלעיל ומתני' דלא כר\"ע, רק כר\"ש דס\"ל הכי בסוף פרקן:"
+            ],
+            [
+                "<b>על עשה ועל לא תעשה שבמקדש</b><br> היינו טומאת מקדש וקדשיו [ועי' לקמן בפרקן מ\"ז]. לא תעשה שבמקדש, היינו בנטמא כבר, דאסור לו לכנס למקדש. ועשה שבמקדש, כגון בנטמא במקדש דמצוה לו לצאת בקצרה ולא בארוכה. וכמו כן לענין אכילת קודש. בנטמא קודם אכילה, היינו ל\"ת שבקודש. ובנטמא בשעת אכילה, שצריך לפרוש מהאכילה היינו עשה שבקודש. ובהורו ב\"ד באלו להתיר האסור, אף דיחיד מביא עליהן חטאת, אפ\"ה אין מביאין קרבן, מדאין יחיד מביא על חטא כזה חטאת קבועה, רק קרבן עולה ויורד."
+            ],
+            [
+                "<b>ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש</b><br> מי שמסופק לו אם חטא באלו, אינו מביא אשם תלוי, מדאין חייבין על וודאן חטאת קבועה."
+            ],
+            [
+                "<b>אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה</b><br> מפרש ואזיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנדה</b><br> במסופק לו אם חטא בעשה או ל\"ת שבנדה, מביא אשם תלוי, דהרי בוודאה מביא חטאת קבועה. וה\"ה בכל חייבי חטאת קבועה, רק נקט נדה, מדאין בכל חייבי חטאת עשה דפרוש, דהיינו שבתחלה מותר היה, ובאמצע המעשה יהיה חיובו לפרוש עם מעשה, זהו רק בנדה. ואילה\"ק הרי שפיר משכח\"ל בנותר וחמץ שעד אותה הזמן היו מותרים ואח\"כ נאסרו. י\"ל התם לא שייך לומר פרוש, דהאכילה או הבליעה כשכבר הוא בפיו תחלת המעשה הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזו היא מצות עשה שבנדה פרוש מן הנדה</b><br> כגון שהיה משמש עם הטהורה, ובשעת תשמיש הרגישה, פליטת דם מרחמה ואמרה לו נטמאתי השתא, נמצא דאם יפרוש ממנה מיד חייב כרת, דיציאתו הנאה היא לו כביאתו, אלא סומך על ידיו ורגליו שלא יהנה מגופה, וממתין כך עד שימות האבר, ואז פורש א\"ע ממנה בלי קשוי. ואם שגגו ב\"ד או משיח והורו שמותר לפרוש מיד, הרי טעו בעשה שבנדה, שמצות עשה היא, שיעשה מעשה כשיפרוש, באופן הנ\"ל, כלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצות לא תעשה לא תבא אל הנדה</b><br> דהיינו בהורו ב\"ד או משיח שמותר לבוא על אשתו סמוך לוסתה. ואחר שבעל כך, נמצא דם על עד שלו שקנח בו אחר תשמיש, דעי\"ז נודע שפירסה נדה בשעת תשמיש, הרי טעו גם בלא תעשה שבנדה, שמצות ל\"ת היא מלבוא על אשתו סמוך לוסתה. ואם פירש ממנה אז בקשוי אבר חייב הבועל ב' חטאות, אחת על כניסתו ואחת על יציאתו. ודוקא בבא עליה בשעת וסתה, אבל שלא בשעת וסתה, אפילו נמצא דם על עד שלו פטור לגמרי, דאנוס הוא. אבל באמרה לו בשעת תשמיש נטמאתי, ופירש ממנה בשוגג בקשוי אבר, אפילו היה שלא בשעת וסתה, חייב חטאת א' דעכ\"פ פרישתו לא הוה באונס [עי' שבועות די\"ח א']. ובכל גוונא היא פטורה, דקרקע עולם היא*). [ונ\"ל דר\"ל למה שנהנית בהוצאת האבר היא קרקע עולם. מדלא עשתה מעשה. דאל\"כ הרי שוין אשה ואיש לעונש ולחטאת [ככריתות פ\"ב מ\"ד]. ולא הוזכר קרקע עולם רק שא\"צ ליהרג כשיבעלוה באונס [כתוס' ע\"ז דנ\"ד א' ד\"ה מתקיף]. ובכל מקום שחייב חטאת, לדידן צריך כפרה להתענות מ' יום, ואפילו אינן רצופין] [י\"ד קפ\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>על שמיעת הקול</b><br> כשהורו שכהשביעו חבירו שכשיודע לו העדות שיגיד לו, ואמרו שאע\"ג שיודע א\"צ להגיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל בטוי שפתים</b><br> שכשנשבע שלא אוכל ואכל, חייב קרבן. ואפילו בנשבע שאוכל ולא אכל, אע\"ג דבכה\"ג במזיד לא לקי, מדהו\"ל לאו שאין בו מעשה, אפ\"ה בשוג חייב קרבן. וכ\"ש בשאכלתי ולא אכלתי, דהרי אפילו מלקות חייב, וכ\"ש קרבן, דבשעה שיצאה שבועה מפיו יצאה לשקר [כשבועות דכ\"א]. ובכולן בהורו ב\"ד שמותר לעבור על שבועתו, ועשו רוב הקהל כן, פטורים הב\"ד מקרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל טומאת מקדש וקדשיו</b><br> בהורו ב\"ד שאם נטמא אדם, מותר לכנס למקדש, או שהורו שהנטמא מותר לאכל קודש [וה\"ה בעשה כלעיל סי' כ\"ד] ועשו רוב הצבור על פיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנשיא כיוצא בהם</b><br> דמלך ששגג בכל חיובי כרת, מביא שעיר לחטאת, אפילו הוא ממלכי ישראל, שאינו מזרע בית דוד [מיהו מלך, א\"צ שיהיה עשייתו על סמך הוראתו. שאין שגגתו תלוי בהוראתו כמשיח]. ואם שגג המלך באלו הנ\"ל, פטור מכל קרבן, משום דכל הנ\"ל בני קרבן עולה ויורד הם, ולא שיוך במלך עולה ויורד. וכמו כן משיח פטור באלו בהורה ועשה כהוראתו, מדאינו בקרבן עולה ויורד, דהרי הכה\"ג צריך שיהיה עשיר [כהוריות ד\"ט]."
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר הנשיא חייב בכולן</b><br> דרבייה קרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא מעיד ולא מעידין אותו</b><br> ואע\"ג דדוקא מלכי ישראל אין מעידין, אבל מלכי בית דוד מעידין [כרמב\"ם פי\"ב מעדות]. היינו בדיני נפשות אבל בממון אף מלכי ב\"ד אין מעידין, וכיון שאינו בר עדות, לא חלה עליו שבועה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היחיד מביא כשבה ושעירה</b><br> דכששגג בהן מביא כשבה או שעירה לחטאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנשיא שעיר</b><br> דכששגג בחיוב כרת מביא שעיר לחטאת. וא\"נ גביה שגגת הוראה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשיח ובית דין</b><br> משיח כששגג בהוראה ועשה כהוראתו, וב\"ד כששגגו בהוראה ועשו הצבור כהוראתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין פר</b><br> הם הנקראים בכל מקום פר כהן המשיח, ופר העלם דבר של צבור :"
+            ],
+            [
+                "<b>והמשיח</b><br> כששגגו בה."
+            ],
+            [
+                "<b>מביאין שעירה</b><br> לחטאת. דדין כולן שיה בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית דין</b><br> כשהורו בה היתר לצבור, ועשו הצבור על פיהן. מביאין כל שבט פר וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>אשם תלוי</b><br> כל חטא שחייבין על שגגתן חטאת קבוע, אם מסופק היחיד אם חטא או לא, והיה שם איסור וודאי קבוע. מביא אשם תלוי [ככריתות י\"ח א']."
+            ],
+            [
+                "<b>והנשיא</b><br> כשמסופקין אם חטאו בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אשם ודאי</b><br> ה' אשמות הן, שבאין על חטא וודאי, אשם גזילות, אשם מעילות. אשם שפחה חרופה, אשם נזיר, אשם מצורע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית דין פטורין</b><br> כשהורו היתר בגזילה, מעילה, שפחה חרופה, נזיר, ומצורע, ועשו הצבור כהוראתן, ב\"ד פטורים, והעושין חייבים, דאין ב\"ד חייבין רק בהורו בכרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין</b><br> דב\"ד אין חייבין רק בהתירו איסור כרת, ולא בהתירו איסור אשם, משא\"כ יחיד נשיא משיח בכלל נפש אחת הן. ונ\"ל דלהכי בבבא זו נקט נשיא יחיד ומשיח אחר ב\"ד, בהיפוך מבבא דלעיל. ה\"ט מדרצה לסיים אלא שאין כה\"ג וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>דברי רבי שמעון</b><br> מדכתיב גבי טומאת מקדש ונכרת מתוך הקהל, ודרשינן מי שבחטאיו שוה לקהל, מביא קרבן על טומאת מקדש וקדשיו. יצא כה\"ג שאינו שוה לקהל, דהרי כל יחיד שחטא בשוגג מביא חטאת, אבל כה\"ג צריך שישגג בהוראה ויעשה מעשה [כלעיל מ\"ג] וה\"ה חוץ מנשיא דפטור משמיעת קול לר\"ש, ולא אצטריך ר\"ש למתנייא, מדכבר תנא ליה ר\"ע לעיל [במ\"ה] ולרמב\"ם [פ\"י משגגות] הלכה כת\"ק דמלך וכה\"ג חייבין כהדיוט בשמיעת קול, ובבטוי ובטומאת מקדש וקדשיו. ולראב\"ד הלכה כר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומה הן מביאין</b><br> נ\"ל דסתם מתני' היא, ואנשיא ומשיח קאי, דלת\"ק חייבין בשמיעת קול ובטוי שפתים וטומאה, כשאר יחיד, ולר\"ש נשיא חייב בכולן חוץ משמיעת קול, ומשיח רק בשמיעת קול ובטוי שפתים. וקאמר הכא סתמא דמתני', אע\"ג דבשאר חטאים אינן חייבין אותו קרבן שחייב שאר יחיד, עכ\"פ בהנך ג' כשחייבים, דינן כשאר יחיד, לכל מר כדאית ליה, ומביאין קרבן וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר</b><br> רק על טומאת מקדש וקדשיו קאי, דמדחיוב כרת, ס\"ל שהנשיא מביא עליו שעיר, כמו שמביא על שאר חיוב כרת, אבל באחרינהו דינו כשאר יחיד. דאי\"ל דר\"א אשמיעת קול ובטוי נמי קאי, דא\"כ לר\"א שעיר נשיא במקים חטאת יחיד קאי בכל דוכתא, א\"כ ה\"ה דהול\"ל דמשיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי, דהרי פר נמי לדידיה במקום חטאת יחיד קאי. אע\"כ דאטומאת מקדש וקדשיו לחודה קאי, ולהכי לא קאמר דמשיח מביא פר אטומאת מקדש וקדשיו ה\"ט מדס\"ל כר\"ש דמשיח פטור אטומאת מקדש וקדשיו לגמרי. והלכה כת\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כהן משיח שחטא</b><br> בדבר הוראה שחייב עליו פר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כך עבר ממשיחותו</b><br> שנטמא ולא יוכל לעבוד ביו\"כ, והעבירוהו ומינו אחר תחתיו קודם שהביא הפר. [ולפע\"ד דאפילו בנולד בו מום קבוע נמי חייב בפר אפילו על חטא שחטא אח\"כ [כרמב\"ם פט\"ו משגגות]. דהרי כל מצות כהונה גדולה עליו. שאסור לישא אלמנה [כבש\"ס די\"ב ב'] ודלא כרלח\"מ שם שהניח דברי הרמב\"ם בצ\"ע]. ודוחק לחלק דדוקא באיסור אלמנה וכדומה שנוהגות גם במשוח מלחמה, משא\"כ בפר שאינו רק בכה\"ג אחד וכיון שנתהוה בו מום קבוע, דחייב האחר שמינוהו תחתיו בפר, פטור הוא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן נשיא שחטא</b><br> שחטא בדבר שחייב עליו שעיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כך עבר מגדולתו</b><br> שהעבירוהו מלהיות מלך קודם שהביא השעיר. וכגון שנצטרע שאז עובר ממילא ממלכותו [כש\"ס ד\"י ע\"א]. [ונ\"ל דה\"ה במרדו בו רוב ישראל והעבירוהו. דהרי אפילו דהמע\"ה בשעת מרידת אבשלום היה דינו כהדיוט כלקמן סי' ז'. ודלא כרבינו בלחם שמים]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כהן משיח מביא פר</b><br> דהרי אפילו חטא אחר שהעבירוהו, מביא פר [כמ\"ב]. רק איידי נשיא נקט נמי הכה\"ג הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>��הן משיח מביא פר</b><br> ואע\"ג דכשהעבירוהו אסור לעשות שום עבודה בביהמ\"ק, בין בבגדי כהן הגדול או בבגדי כהן הדיוט, ורק בדיעבד כשר כשעבד בבגדי כה\"ג [כמגילה ד\"ט ב', ורמב\"ם פ\"א מיו\"כ]. אפ\"ה לענין חטא, בקדושתו הוא עומד:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנשיא כהדיוט</b><br> ואפילו דוד המלך ע\"ה שנתמנה על פי ה', ובאותן ו' חדשים של מרידת אבשלום, עדיין לא מחל המלכות, וחזרה לו, עכ\"פ מדמרדו בו רוב ישראל, אם חטא בזמן המרידה, היה מביא כשבה או שעירה כהדיוט [ירושלמי ר\"ה ד\"א ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו כהדיוט</b><br> דבנשיא כתיב, אשר נשיא יחטא, דמשמע שחטא כשהוא נשיא. וכמו כן בכה\"ג כתיב, אם כהן המשיח יחטא:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו חייבין</b><br> כהדיוט:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשנתמנו פטורין</b><br> לגמרי, דלר\"ש בכל קרבן אזלינן בתר חטא וידיעה. וה\"ה דפליג ר\"ש במ\"א בחטאו והעבירום, דכשנודע להנשיא אחר כהעבירוהו, פטור לגמרי, דחטא וידיעה צריך שיהיו בזמן חיוב הקרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו</b><br> ואפילו אינו מזרע בית דוד, ואפילו יש ב' מלכים בישראל, אם אין אחד מושל על חבירו, שניהן מביאין כל א' כשחטא שעיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא המרובה בבגדים</b><br> דכשגנז יאשיהו הארון ושמן המשחה שעשה משרע\"ה, שוב היה אסור לעשות שמן המשחה אחר. לפיכך מאז היה הכה\"ג מתחנך לכהונה גדולה רק בלבישת ח' בגדים, ונקרא מרובה בגדים, ולא כהן משיח. ולפיכך כשחטא אינו מביא פר על שגגתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא פר הבא על כל המצות</b><br> דמרובה בגדים שטעה באיסור כרת ועשה כהוראתו מביא כשבה או שעירה כהדיוט [רש\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכהן שעבר</b><br> דבאירע פסול לכה\"ג שנטמא או ראה קרי, והגיע יו\"כ שנצרכים לכה\"ג לעבוד עבודה, ומינו אחר תחתיו, כשחזר ראשון אח\"כ והוכשר, חוזר לעבודתו, והשני אינו ראוי לעבוד לא ככה\"ג ולא ככהן הדיוט. וכל מצות כהונה גדולה עליו, וכשימות הראשון, מתמנה הוא תחתיו. וכה\"ג הראשון כשחזר, נקרא כהן משמש, והשני נקרא כהן שעבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא פר יום הכפורים</b><br> שמביא הכה\"ג ביו\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשירית האיפה</b><br> הן הי\"ב חלות שנקראין חביתין. שמקריבין בכל יום משל כה\"ג. ובמת הכה\"ג ולא מינו אחר תחתיו, קרבין משל יורשים [כסוף פ\"ד דמנחות]. ושניהן אינן בכהן שעבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים</b><br> דעבודת יו\"כ כשר בזה או בזה, רק הפר בא מהמשמש, אעפ\"י שאינו משמש [ירושלמי, ותוספות מגילה ד\"ט ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומצווין על הבתולה</b><br> דהוא אשה בבתוליה יקח מצות עשה היא שלא ישאר פנוי בלא אשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינן מטמאין בקרוביהן</b><br> בז' מתי מצוה שמותר לכהן הדיוט לטמא להן, ואלו הן, אב ואם, אח ואחות, בן ובת, ואשתו, אבל אלו אסורים לטמא להן, ומותרים ג\"כ להקריב בשעה שהן אוננים, כדכתיב ומן המקדש לא יצא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא פורעין ולא פורמין</b><br> דבכה\"ג כתיב ראשו לא יפרע, ולפיכך אסור לגדל שער, אלא בכל ע\"ש בין שהוא אבל או לא, היה מגלח ראשו, באופן שיהיו כל השערות אחר הגלוח, שוין בגובה, שיהיה ראש שער התחתון בשפוע של ראש, נגד עיקר של שער העליון [כנדרים דנ\"א א']. וכן אסור לקרוע בגדיו כשאר כל אדם אפילו על מתו, שנאמר בגדיו לא יפרום:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומחזירין את הרוצח</b><br> אם מת אחד מהן, כל רוצח בשוגג חוזר ע\"י מיתת א' מהן מעיר מקלטו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וההדיוט מלמעלה</b><br> דכשמת לו אחד מז' מתים הנ\"ל שחייב לקרוע, כהן הדיוט מותר לקרוע שפה העליונה של בגדיו, שסביב לצוארו, סמוך לכתף. אבל כה\"ג קורע רק שפה התחתונה של בגדו, סמוך לרגליו. דהא דכתיב בגדיו לא יפרום, היינו שאינו פורם כשאר כל אדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כהן גדול מקריב אונן</b><br> ביום המיתה אפילו לאחר קבורה, הוא אונן דאורייתא. אבל אנינות לילה שלאחר יום מיתה, וכ\"כ הימים שנשתהה בין מיתה לקבורה, הו\"ל אונן מדרבנן, אבל לילה שאחר יום קבורה שאינו יום מיתה, שרי לגמרי [רמב\"ם פ\"ב מביאת מקדש]:"
+            ],
+            [
+                "<b>קודם את חבירו</b><br> כעולת הבוקר שמקריבו קודם לשאר קרבנות צבור, מדהוא תדיר בכל יום:"
+            ],
+            [
+                "<b>קודם את חבירו</b><br> כדאשכחן בכהן דקדם בכל דבר של כבוד או של רווח, לכל שאר ישראל, משום דמקודש ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו</b><br> דכיון דמשיח מכפר על העדה, עדיף שיתכפר תחלה המכפר, ואח\"כ יכפר המתכפר ע\"י אחרים. וכן ביו\"כ כתיב, וכפר בעדו ובעד ביתו, ואח\"כ בעד כל ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>להחיות</b><br> כששניהן עומדין להציל ממות, מציל תחלה האיש. אבל להאכיל, אשה קודמת [י\"ד רנ\"א ס\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולהשיב אבדה</b><br> וטעמא, משום דאיש מקודש טפי, מדחייב גם במצות עשה שהזמן גרמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכסות</b><br> דאשה בשתה מרובה כשתלך ערום. וכמו כן כשצריכה לאכול, בשתה מרובה כשתחזור על הפתחים, ואפילו כשמחזרת השתא על הפתחים, היא קדמה לאיש, דבשתה מרובה כשתמתין עד אחר שיתנו לאיש [ש\"ך שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולהוציאה מבית השבי</b><br> שלא יאנסוה לזנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן ששניהם עומדים לקלקלה</b><br> לזנות, כגון איש למשכב זכור:"
+            ],
+            [
+                "<b>האיש קודם לאשה</b><br> דאשה שדרכה בכך, אין לה כל כך בושת עי\"ז כאיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>כהן קודם ללוי</b><br> לכל דבר של רווח או של כבוד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישראל לממזר</b><br> לאו דוקא לממזר, אלא אפילו לחלל, ישראל קדים. דישראל מיוחס טפי, דהרי בת חלל פסולה לכהונה [וכן כ' הרמב\"ם פ\"ח ממתנת עניים, וסיים דחלל קודם לשתוקי, ושתוקי לאסופי, ואסופי לממזר, שהממזר ודאי פסול, והאחריס ספק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וממזר לנתין</b><br> הן הגבעונים שהטעו את יהושע. שנקראו נתינים, ע\"ש שנתנן יהושע לחוטבי עצים ושואבי מים. וזרעם פסול לקהל, לרמב\"ם [פי\"ב מא\"ב] מדרבנן, ולרמב\"ן ורשב\"א ותוס' ריש אלו נערות, אפילו כשנתגיירו אסורים בחיתון מדאורייתא, ורק בנים שנולדו להן אחר שנתגיירו, אסורים מדרבנן [עי' אה\"ע סי' ד']. ולהכי ממזר קדים להם, דאפילו ממזרת שילדה בן מנכרי ועבד, עכ\"פ יש בהבן קצת מזרע ישראל משא\"כ גר [אבל ישראלית אפילו נשואה שנבעלה מנכרי, אין הולד ממזר, רק פגום לכהונה [כאה\"ע ד' סי\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתין לגר</b><br> דנתין היה הורתו ולידתו בקדושה, משא\"כ גר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וגר לעבד משוחרר</b><br> דעבד הוא מזרע כנען, דכתיב גביה ארור כנען, משא\"כ גר."
+            ],
+            [
+                "<b>וכהן גדול עם הארץ</b><br> בבית שני היו ממנין לפעמים ��ה\"ג עם הארץ, ע\"י ממון שנתן למלכות, ונתמנו בעל כרחן של צבור [כיבמות דס\"א א'. ועי' תוס' ב\"ב דכ\"א א']. ולכה\"ג כזה ממזר תלמיד חכם קודם, דכתיב יקרה היא מפנינים, ר\"ל יקרה היא התורה מכה\"ג שאין לו חשיבות אחר רק שנכנס לפני ולפנים. ועכשו נוהגין שאפילו כהן ע\"ה קדים לת\"ח, לענין לקרותו לתורה תחלה [א\"ח קל\"ה ס\"ד]. וג\"ל עוד מדנקט רק ממזר, משמע דהא נתין גר ועבד אף שהן (לבד) ת\"ח, כה\"ג קדים להו, מדהוא (לבד) זרע ישראל:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין הוריות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nezikin/Yachin on Mishnah Makkot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,760 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Makkot",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין מכות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כיצד העדים נעשים זוממין</b><br> ה\"ק כיצד העדים נעשין זוממין ונענשין, בשאי אפשר לקיים בהן דין הזמה, כאותו עונש שרצו לחייב אותו שהעידו עליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעידין אנו באיש פלוני</b><br> כהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא בן גרושה או בן חלוצה</b><br> דבן חלוצה נמי חלל מדרבנן עכ\"פ הוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו</b><br> ויפסל זרעו מלהנשא לכהן, כשאר חלל, כדכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא לוקה ארבעים</b><br> דכתיב ועשיתם לו, ולא לזרעו. [והא דלא נקט הך דינא במעיד שהוא ממזר, דשייך בכל ישראל. היינו משום דקאי אזוממי בת כהן דסיים בה מסכת סנהדרין ולכן נקט בעדות כהונה [תוס']. ולפעד\"נ דקמ\"ל דאף בבן גרושה חייבין מלקות. ולא מצו למימר לאסרו בתרומה באנו [כסנהדרין מ\"א א'], וא\"כ יחייבו להזוממין ממון ולא מלקות כלקמן י\"ד. דהכא שאני דאינו ידוע כמה ממון יפסידוהו בכה\"ג לוקה ואינו משלם. או נ\"ל דנקט בן גרושה משום חלוצה. לאשמעינן אף דרצו רק לעשותו חלל דרבנן, לוקה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לגלות</b><br> מדהרג בשגגה. [ואי\"ל הרי יכול לפטור עצמו מגלות. שיאמר מזיד הייתי. י\"ל דמיירי שיש רגלים לדבר שהיה שוגג, כך כ' תוס'. והקשה מהרש\"א הרי גם בל\"ז אין אדם משים עצמו רשע, רק בהעידו שאכל חלב בשוגג, שיכול לומר מזיד הייתי שאינו רוצה להביא חולין לעזרה [כתוס' ב\"מ ד\"ג ב'], משא\"כ הכא. ולפעד\"נ דגם הכא מצי למימר שאינו רוצה לחטוא מלעלות לרגל, או לשאר מצות שבעולם שאינה יוצא משם [כלקמן פ\"ב מ\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין אומרים יגלה זה תחתיו</b><br> דכתיב הוא ינוס, הוא ולא זוממיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה</b><br> וכגון שאין גט בידה. ואע\"ג דלא ראינו אין ראיה. י\"ל דמיירי שאמר ששילם בפניהן או ששילם ביום זה ואומרים הם להד\"מ שאותו היום ראינו שלא פרע בעצמו שהיה הוא או היא עמנו במקום פלוני:"
+            ],
+            [
+                "<b>סופו ליתן לה כתובתה</b><br> ור\"ל ואיך ישלמו כל הכתובה שרצו להפסידו, שמא היום או מחר יגרשה או ימות, ויצטרך בלא עדותן ליתן כתובתה, ונמצא שלא הפסידוהו כלום:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו</b><br> שיקנה מהבעל זכותו בהכתובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מתה יירשנה בעלה</b><br> ר\"ל שמין כמה היה אדם נותן להבעל בעבור שיתן לו הבעל היום זכותו בכתובתה, בתנאי שאם לאחר זמן תתאלמן או תתגרש האשה, יתן לה הלוקח סך כתובתה שקיבל, ואם תמות היא בחיי הבעל, שהדין הוא שירשנה בעלה, יהיה הלוקח תחת הבעל, שלא לפרוע הכתובה, ושירש הוא הנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל של האשה. וכל מה שהיה נותן הלוקח להבעל עבור זכות כל אלה, זהו מה שרצו העדים להפסיד להבעל, דהרי משהעידו שכבר גירשה, אינו יכול למכור כל הנ\"ל, ולהכי כסך דמי המקח הנ\"ל, ישלמו העדים להבעל. [והיינו דאמרינן בש\"ס. דשמין בבעל, ובאשה, ובכתובתה. ר\"ל שהלוקח הקונה באופן הנ\"ל, נותן עיניו בהבעל ובהאשה, מי מהן זקו או חולה שעי\"ז שכיח שימות מקודם. גם מי מהן קפדן או כעסן, שעי\"ז שכיחי גירושין, כמו שתקנו מה מה\"ט גט מקושר לכהנים קפדנים. גם נותן עיניו בהשדה שיחד לה הבעל לכתובתה, השמינה היא אם רזה. או עשוייה להשתדף. וגם מחשב נמי השאר והכסות שחייב ליתן להאשה משך זמן הנ\"ל, וכל זה ישומו הב\"ד. ואי\"ל ישלמו העדים נמי להאשה השאר והכסות שרצו להפסידה. ליתא, דהרי רק לה ולטובתה רצו להעיד במה שאמרו שנתגרשה, לבעבור שתבעה הכתובה מהבעל. ועי' תוס' כתובות [דפ\"ט ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>לוקין ומשלמין שלא השם</b><br> ר\"ל שם חיוב שלהן שבתורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאו לידי תשלומין</b><br> דשם חיוב מלקות שלהן נפקא מלא תענה, ושם חיוב תשלומין שלהן ילפינן מכאשר זמם:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים כל המשלם אינו לוקה</b><br> דקיי\"ל בעדים זוממין ובחובל בחבירו [וגנב וגזלן, כמכות דט\"ז א'], דאף שנתחייבו בחטאן מלקות ותשלומין, בפירוש חייבתן תורה רק תשלומין ופטורים ממלקות. משא\"כ בשאר עבירות, כשבאין בהם חיוב ממון ומלקות כאחת, לוקה ואינו משלם [עי' כתובות דל\"ב ב' ורמב\"ם פ\"ב מגניבה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשיתם לו כאשר זמם דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אין לוקין אלא ארבעים</b><br> והכי קיי\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משלשין בממון</b><br> ר\"ל מחלקין חיוב התשלומין של הזוממין, כפי מספר העדים, שיתן כל אחד חלקו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין משלשין במכות</b><br> ר\"ל אם רצו לחייב לאדם מלקות והוזמו, אין מחלקין המלקות לפי מספר העדים, רק כל א' וא' ילקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד</b><br> נ\"ל דשואל כיצד, כדי דלא תימא דוקא בנתחייבו מלקות משום לא תענה. כגון שהעידו שהוא בן גרושה, אין משלשין במכות. אלא אפילו בנתחייבו מלקות משום כאשר זמם, כגון שרצו לחייבו מלקות, דדמי לרצו לחייבו ממון, אפ\"ה רק בממון משלשין ולא במלקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים</b><br> דדוקא בממון מתחלק, דכשיקבלו הנידון, הרי מצטרף בידו כפי שרצו להפסידו, ומתקיים שפיר כאשר זמם. אבל במלקות אם ילקו לכל א' רק חלק מה מהמלקות, האיך יתקיים כאשר זמם, הרי הם רצו לחייבו מלקות שלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו את עצמן</b><br> ר\"ל בגוף עצמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו להם היאך אתם מעידין שהרי נהרג זה או ההורג היה עמנו אותו היום במקום פלוני אין אלו זוממין</b><br> ואפילו אומרים ג\"כ עמכם ועם ההורג והנהרג, עכ\"פ הרי הכחישו העדות עצמה, והו\"ל הכחשה ולא הזמה, מיהו העדות בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני</b><br> שרחוק ממקום המעשה שאמרתם, יותר ממהלך יום. [כ\"כ הר\"ן, וכן העתיק התוי\"ט. ואחמ\"כ רבותינו ז\"ל, קיצור לשון יש כאן, דהרי בש\"ס [ד\"ה א] אמרי' בפירוש דסגי ממזרח בירה למערב בירה, בכדי דלא יוכל לראות ממקום הזמה למקום המעשה. אלא בשלא כוונו השעה, כגון שהעדים העידו שהרג בצפרא, והמזימין אומרים דבפניא היו עמהן במקום אחר, אז צריך שיהיה בין ב' המקומות יותר ממהלך יום, וכדקאמרינן ה��ם בש\"ס]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו זוממין ונהרגין על פיהם</b><br> דזאת עדות אחרת היא, דהיינו על גוף העדים, והאמינתן תורה. משא\"כ בכל הכחשה למה נאמין לאלה יותר מאלה. [מיהו בדיני נפשות, אפילו וודאי הוכחשו, כגון שבא הרוג ברגליו, פטורים מכלום, מדהו\"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב\"ד שאין לוקין עליהן מלקות, רק מכת מרדות [רמב\"ם פי\"ח מעדות ה\"ו]. ולפ\"ז מ\"ש [שם ה\"ב] דבאמרו עמכם ועם הנידן היינו, בדיני נפשות פטור. מדהו\"ל הכחשה, דלא ידעינן מאן מנייהו משקרן. ק' הרי אפילו ידעינן ששיקרו פטורים. נ\"ל דהתם מיירי באומרים שהרג בשוגג וחייב גלות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>באו אחרים והזימום</b><br> המזימין הראשונים הזימו גם לכת עדות הב':"
+            ],
+            [
+                "<b>באו אחרים והזימום אפילו מאה כולם יהרגו רבי יהודה אומר איסטסית</b><br> בלשון יון מחלוקת וערעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>היא זו</b><br> ר\"ל שעוררין זה על זה, להזים בעצת רשע לכל המעיד בדבר זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד</b><br> ר\"ל אותן שהוזמו מכת השנייה. דס\"ל לר' יודא דאין מקבלין זוממי זוממין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין</b><br> של הנידון:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרי אחיו קיים</b><br> ר\"ל דמשמע מקרא שאחיו עדיין קיים:"
+            ],
+            [
+                "<b>יכול משעה שקבלו עדותן</b><br> והוזמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>תלמוד לומר נפש תחת נפש הא אינן נהרגין עד שיגמר הדין</b><br> ואע\"ג דקרא דנפש בנפש רק ברוצח כתיב. עכ\"פ הש\"ס יליף נמי מנה עדים שרצו לחייב מלקות בג\"ש דרשע רשע, וחייבי גליות יליף מנה בג\"ש דרוצח רוצח. [והקשה בני הב\"ח המופלג כ\"ה יעקב עזריה שליט\"א ביום בר מצוה שלו, דעכ\"פ מדנקט הש\"ס למחייבי מלקות ולמחייבי גלות לכל חד קרא באנפי נפשיה, ש\"מ דלא גמרינן חד מחבריה אע\"ג דשניהן דינן במלקות, א\"כ עכ\"פ מנ\"ל בהעידו שהוא בן גרושה ובן חלוצה, שאין לוקין עד שיגמור הדין. ונ\"ל דלאחר שגלתה תורה מג\"ש דרוצח רוצח דאף במלקות שאינו מכאשר זמם רק מלא תענה, נמי אינו לוקה עד שיגמור הדין, א\"כ בעדי בן גרושה נמי הכי]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להקיש</b><br> כל לשון היקש נ\"ל דר\"ל כמקיש בקורנס, שמסמיך ב' גופים זה אל זה. ה\"נ נסמכו ונדחקו ב' הכתובים יחד, והתפעלו זה מזה, ככוונת זה כך כוונת זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שלשה מזימין את השנים</b><br> דרוב הם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומנין אפילו מאה</b><br> ר\"ל ששנים מזימין ק':"
+            ],
+            [
+                "<b>תלמוד לומר עדים</b><br> דמשמע דגם טובא אין להם עדיפותא רק כב' עדים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין</b><br> ודוקא בהעידו כנ א' תוך כדי דיבור של חבירו [עי' רפ\"ב דנזיר שיעורו]. דאל\"כ עדות אחרת היא. מיהו אף שאין נהרגין עד שיוזמו כולן, עכ\"פ מדהן עדות אחת, נתבטל כל העדות [ולראב\"ד תתקיים העדות באותן שלא הוזמו. ואילה\"ק במה פליגי ת\"ק ור\"ש, הרי בל\"ז אמרינן בכל דוכתא אין היקש למחצה [ככריתות כ\"ב ב']. י\"ל ע\"פ מש\"כ תוס' [יבמות פ\"ו א' ד\"ה אף] דהיכא דלא מסתבר ל\"א אין היקש למחצה. א\"כ ה\"נ י\"ל דלת\"ק לא מסתבר לומר לאקושי ג' לב' גם לומר שלא יאמינו לב' שלא הוזמו מפני שהוזם השלישי. ולר\"ש לא מסתבר להיקש של ת\"ק לומר היקישא דג' לב', שיזימו ב' לג' שהן רבים מהן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו</b><br> דקמ\"ל קרא, דאף דגם בלא השלישי היה נידון, אפ\"ה בהוזם גם הוא, נהרג. אבל בהוזמו רק ב' מג' העדים, הן נהרגין. ופליג בהא אר\"ש. [וי\"א דלא פליגי]. מיהו שיוכלו ב' להזים לג', ס\"ל לר\"ש ולר\"ע דא\"צ קרא, דב' כשירין לכל עדות שבעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כעושי מצוה</b><br> דשכר מצוה גדול מעונש העבירה [כיומא דע\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה</b><br> דהרי לא נשאר לעדות רק א':"
+            ],
+            [
+                "<b>אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה</b><br> ודוקא כשכל א' העיד תוך כ\"ד של חבירו וכלעיל סי' ל\"ו. ואילה\"ק הרי אין היקש למחצה [ככריתות דכ\"ב ב'] והרי בב' אפילו העידו שלא תכ\"ד בנמצא אחד מהן קרוב עדותן בטילה: י\"ל היכא דלא מסתבר לא אמרינן אין היקש למחצה וכן משמע מתוס' [יבמות פ\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות</b><br> כשא' קרוב או פסול נתבטל כל העדות אפילו הן ק':"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שהתרו בהן</b><br> בדיני נפשות מיירי. ודברי ר' הן. דמדנשתתף הקרוב עם שאר העדים, להתרות בהחוטא בתורת עדות, עדות א' הוא. והא דקאמר בשהתרו. והרי וודאי סגי בשיתכוון לראות בתורת עדות, ולמה לי שיתרה דוקא. נ\"ל משום דבלי התראה יוכלו כל קרובי הרוצח לפטרו ממיתה, שיאמרו ראינו ונתכוונו להעיד. [ועי' תוס' ד\"ו א' ד\"ה שמואל ותו' סנהדרין ד\"ט א'] אלא קמ\"ל דבהתרה אפילו אומר אח\"כ שלא התכוון להעיד לא מהימן אם לא שיאמר בפירוש בשעת ההתראה דלאו לאסהודי אתא. או נ\"ל דהא דנקט שהתרו בו, היינו משום דכשהתרו בו צריך לשאל להמתרה אי למחזי אתא או לאסהודי, משא\"כ בשלא התרו, מסתמא מדהוא קרוב למחזי אתא, וא\"צ לשאלו. מיהו אי נימא דהך שהתרו בו אסוקי מלתא דרבי יוסי היא, לא קשה כלל, דהרי איהו ס\"ל במשנה ט' דהעדים בעצמן צריך שיתרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה יעשו שני אחין</b><br> בצירוף א' מהשוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>שראו באחד שהרג את הנפש</b><br> ובדיני ממונות נמי, קיי\"ל אם נתכוון לראות כדי להעיד, מצטרף הקרוב לבטל כל העדות. וי\"א דצריך נמי שיבוא לב\"ד להעיד. דתרתי בעינן, שראה כדי להעיד ויעיד. וי\"א דבלא ידע הכשר שזה קרוב לו, לא נתבטל עדות הכשר. מיהו כשהזמין התובע עדים כשרים, בשום גוונא לא נתבטל עדותן ע\"י שראו ג\"כ הפסולין [ח\"מ ל\"ו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד מתרה בו באמצע</b><br> ואפילו היה המתרה פסול להעיד, כגון שהוא קרוב [וכגון שאומר שלא מתכוון להעיד], סגי בהתראה זו, דאפילו ההתראה מפי הנהרג מהני, כששמעוה העדים, וגם שמעו שהשיב ההורג על מנת כן [רמב\"ם פי\"ב מסנהדרין]:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו</b><br> נ\"ל דהאי מקצתם, אב' הכתות ועל המתרה קאי. ור\"ל בין שקצת מכל כת רואין א\"ע זה את זה. אף שאין המתרה רואה אותן ולא הם רואין אותו רק שמעו קולו כשהתרה. ובין שהמתרה רואה קצת מכל כת וכת והן ראו אותו, [וט\"ס בתוי\"ט כאן ד\"ה ואם, כ' או הן רואין המתרה. וצ\"ל והן רואין וכו', דבכה\"ג צריך שיראו א\"ע שניהן, וכ\"ה ברמב\"ם פ\"ד מעדות], שאף שב' הכתות לא ראו א\"ע כלל זא\"ז, אבל כולן ראו המעשה ושמעו ההתראה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו עדות אחת</b><br> דאין נהרגין עד שיזומו כולן. וגם אם נמצא א' מהן קרוב או פסול והתכוון להעי��, עדותן בטילה. וה\"ה בהוזם א מהן, בטל כל העדות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו</b><br> שבב' הכתות הללו ובהמתרה, לא היו קצת שרואין זא\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו שתי עדיות</b><br> דכל כת שראו זא\"ז מחשב לעדות אחרת לבד. וה\"ה בב' שראו עדות אחת, אין העדות מתקיים עד שיראו זא\"ז. גם צריך שיראו כאחת בשעה א' [רמב\"ם פ\"ד מעדות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין</b><br> הוא נהרג מדאיכא כת שראו זא\"ז, שלא הוזמו. וכת הב' שהוזמו ג\"כ נהרגין, מדמצטרפין מדראו זא\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשניה פטורה</b><br> פשיטא דהרי לא הוזמו. רק קמ\"ל דאפילו הוזמו גם כת הב' אחר שנהרג הרוצח, פטורים דכתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה, ולא אמרינן כבר הוחלש העדות מקודם כשהוזמו הראשונים. מיהו בממון אעפ\"י שלא ראו א' את חבירו, מצטרפין לעדות א'. ואפילו זה אומר שהלוהו ביום פלוני, וזה אומר שהלוהו ביום אחר, ולא ראה א' ההלואה שראה חבירו, או שבפני א' הלוהו, ובפני א' הודה שלוה ממנו, מצטרפין [רמב\"ם פ\"ד מעדות]. וכ\"כ לעניין הזמה, דהואיל דממון איתא בחזרה, אפילו לאחר מעשה נעשה זוממין [ועי' מ\"ש פ\"ג דב\"ב סי' מ\"ט]. אמנם לרמב\"ם [פ\"כ מעדות] גם במלקות אחר שנלקה הנידון ג\"כ נעשין זוממין, ולא מצאנו ראיה לדבריו:"
+            ],
+            [
+                "<b>על פי שנים עדים</b><br> ר\"ל דמשמע שיהיה כל העדות וההתראה ע\"פ ב' העדים. ולא קיי\"ל כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>דבר אחר על פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן</b><br> רק שיבינו הב\"ד בעצמן דברי הבעלי דין והעדים, אף שאין יכולין להשיב באותו לשון, עכ\"פ יבינו הלשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובא לפני אותו בית דין</b><br> שנתחייב לפניהן. וה\"ה לפני ב\"ד אחר. רק אם הב\"ד הב' בא\"י אז סותרין את דינו, דאולי תועיל לו זכות א\"י שיצא זכאי. [ואעפ\"כ באותו ב\"ד אין סותרין, אעפ\"י שמושבן השתא בא\"י ואיכא למימר אוירא דא\"י יחכימם השתא טפי ממעיקרא [כב\"ב דף קנ\"ח ב']. עכ\"פ לא לירעו נפשייהו. ותו כיון דכבר גמרו דינו לחיוב, תו לא מצו חזו ליה זכותא. אלא יושיבו ב\"ד אחר לדונו השתא. א\"נ, מ\"ש מתני' לפני אותו ב\"ד, היינו כשהן עדיין במקומן. משא\"כ כשהן השתא בא\"י, כב\"ד אחר דמו. א\"נ, משום דבב\"ד אחר יש חלוק בין א\"י לח\"ל, להכי פסק ותני אותו ב\"ד, דבכה\"ג איו שום חילוק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין סותרים את דינו</b><br> לחזור לישא וליתן, אולי יצא זכאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופלוני ופלוני עדיו</b><br> וביום פלוני וכו' [כסנהדרין פ\"ה מ\"א]. ודוקא ברוצח. אבל בשאר חייבי מיתה, צריך שיהיו אותן עדים שהעידוהו בראשונה, דבעינן יד העדים תהיה בו בראשונה, אם היה להן יד מעיקרא. רק ברוצח גלי קרא דא\"צ [כסנהדרין דמ\"ה ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ</b><br> דכל זמן שיש סנהדרין בלשכת הגזית, יש ג\"כ דין סנהדרין בח\"ל בכל פלך [היינו מלכות], ודנין שם אפילו דיני נפשות:"
+            ],
+            [
+                "<b>סנהדרין ההורגת אחד בשבוע</b><br> ר\"ל פעם א' בז' שנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>נקראת חובלנית</b><br> ר\"ל משחתת, שמחבלת ומשחתת העולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא נהרג אדם מעולם</b><br> שהיינו מרבין עליו בשאלות ובדיקות, עד שלא יהיה אפשר להם להעדים שלא יכחישו א\"ע זא\"ז, ותתבטל העדות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל</b><br> דמתוך כך אין הרצחנים מתיראין שידונום. ואף שכונסין אותו לכיפה, או נידון בדינא דמלכותא [כמ\"ש סנהדרין פ\"ה סי' ט'] דהרי ע\"כ היינו טעמא דת\"ק. היינו בלא היה שם התראה כהוגן, או שיש עכ\"פ אומדנא דמוכח שזה הרגו. משא\"כ בשהוכחשו בבדיקות, יש אומדנא להיפך [ול\"מ נ\"ל דמודו ר\"ע ור\"ט בשהוכחשו בבדיקות זרות. שכונסין הנידון לכיפה, רק רשב\"ג ס\"ל שמזה לא יתירא הרוצח]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו הן הגולין</b><br>הקדמת פ\"ב ג' מיני שוגג הן. א) שוגג גמור שאין שם פשיעה אבל היה יכול לזהר, כגון משלשל בחבית להורידה או יורד בסולם ונפל החבית או האדם והרגו, חייב גלות ; וכן בהיה אבן בחיקו וידע בו, ושכח ונפל האבן והמית, בכל כה\"ג היה יכול לזהר וחייב גלות, ולפיכך לא חייבה התורה גלות רק להורג דרך הורדה דכל מוריד עיניו למטה והיה יכול ליזהר: ב) שוגג שקרוב לאונס, כגון שזרק אבן, והוציא הלה ראשו מחלון וקבלה, או שאירע שאר אונס דלא הו\"ל למרמי אנפשיה, וכן כל רציחה שאירע בדרך עלייה, כגון שרצה להעלות חבית או היה עולה בסולם, ונפלו והמיתו, פטור מגלות: ג) שוגג שקרוב למזיד, כגון שפשע, שהיה הולך בחשיכה וסכין בידו, ותקעו בלב חבירו, או שדחפו בגופו והמיתו, אינו נקלט בגלות, וכל מקום שימצאנו גואל הדם רשאי להרגו. מיהו גם שוגג גמור, דוקא במת תחת ידו מיד, אבל בהכהו מכת מות, אפילו שחט בו רוב שנים, או שמת מכח כחו פטור מגלות [כ\"ז מרמב\"ם פ\"ו מרוצח]:",
+                "לערי מקלט:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה מעגל במעגילה</b><br> אבן עגול וחלוק, שמגלגלין אותו על טוח הטיט שבגג להשוות הסדקים:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה משלשל בחבית</b><br> מלמעלה למטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה גולה</b><br> וצריכא כולהו. דלא תימא דוקא במעגילה חייב מדלא נזהר יפה, להכי קמ\"ל אפילו חבית, דוודאי נזהר שלא תשבר, אפ\"ה חייב. וקמ\"ל תו עולה בסולם, אף דבהא וודאי נזהר היה שלא יפול ותשבר מפרקתו, אפ\"ה בנפל חייב גלות. [ונ\"ל דמשו\"ה לא נקט נמי הכא בהיה קשור החבית בחבל, כבסיפא. דלפי דברינו בכה\"ג לא הוה קמ\"ל רבותא כל כך בבבא דחבית, דאף דיכול ליזהר ליקח חבל עב וחזק. עכ\"פ בשעת נתיקת החבל אין בידו להיות נזהר בו שלא יתנתק. משא\"כ במוריד החבית בידיו, אפשר שיהיה נזהר שלא ישמט מבין ידיו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם היה מושך במעגילה</b><br> ממטה למעלה דדוקא בהמיתו בהורדה חייב, דכתיב ויפל עליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל</b><br> לאתוייה ירידה שאפילו היא לצורך עלייה, כמבקע עצים, שמשפיל תחילה הקרדום לאחוריו, כדי להרימה אח\"כ יפה, אם המית בדרך ירידה שם חייב. וכשהמית בהעלאה שלפניו, אף שהיא צורך ירידה פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא בדרך ירידתו</b><br> נ\"ל דמשו\"ה לא נקט בקיצור, בדרך עלייה אינו גולה. דקמ\"ל דאפילו העלה כדי להוריד עי\"ז לאחוריו, וכלעיל, אפ\"ה כיון שלא היה בדרך ירידתו פטור. א\"נ קמ\"ל אף שלא היה דרך עלייה וכגון שהוליך סכין בידו ונתקע בלב חבירו, אינו גולה, דזו פשיעה היא ואינו נקלט מדלא הוה דרך ירידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו גולה</b><br> שנאמר ויפל עליו. וטעם הכתוב, דבדרך ירידה מצוי להזיק, מדדרך כל דבר ליפול למטה, ונמצא עלול להזיק, וגם האדם המוריד הדבר, עיניו למטה, ויכול לזהר יפה, ולכן יענש בגלות. משא\"כ דרך עלייה ב' לטיבותא, שאינו מצוי כל כך שיקרה ההפך מרצונו, וגם אין עיניו במה שלאחריו למטה, ולהכ�� הו\"ל קצת אנוס, ומה\"ט כל שאין בו עלייה וירידה, כפלוגתא דרבי ורבנן לקמן במשנה, אזלינן בתר אומדנא דנהוי שוגג או אונס או פשיעה וכדדרשינן מקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשמט הברזל מקתו</b><br> מהיד של קרדום:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אומר אינו גולה</b><br> דלר' מדכתיב ונשל הברזל מהעץ, ולא כתיב מעצו, ש\"מ דהאי ונשל פעל יוצא הוא, כמו ונשל ה' אלהיך את הגוים [דברים ז'], דהו\"ל ונשל כמו ונישל בפיעל דהוא וודאי יוצא. ור\"ל שהברזל שבקרדום השיל בקעת מעץ המתבקע, והבקעת קפץ והמית. ולרבנן, עכ\"פ המשך המקרא הכא לא משמע שיהיה פועל יוצא. דמדלא כתיב ונשל הברזל את העץ, רק כתיב מן העץ, ש\"מ דהכא פעל עומד הוא, וה\"ק קרא, הברזל עצמו נשל ונשמט מהעץ. [וזהו לפע\"ד כוונת הש\"ס דלרבי יש אם למסורת, ר\"ל דדרשינן המלה כמו שכתוב בתורה בכל דוכתא במשמעות פעול יוצא. ולא אזלינן בתר המשך המקרא. ולרבנן יש אם למקרא, ר\"ל אף שלא נמסר לנו המלה כן, אפ\"ה דרשינן לה כפי הנאות לנו להמשך המקרא. אב\"י עי' קצת דמיון לדברי ע\"ר שליט\"א בפסחים [פ\"ו ב'] רש\"י ד\"ה יכול]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן העץ המתבקע</b><br> שניתז בקעת מהעץ המתבקע והרג:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אינו גולה</b><br> דכח כחו הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה גולה</b><br> אע\"ג דכל זורק אבן מחצירו לרשות הרבים הו\"ל עלייה לצורך ירידה ובכה\"ג אמרינן דפטור כסי' ו', הכא מיירי שהמית בשעת ירידת האבן, ימיירי נמי שזרק האבן ביום לאשפה שבר\"ה, ואין רגילין בני אדם לפנות שם ביום רק בלילה, ולפעמים גם ביום. דבכה\"ג לאו פושע ולאו אנוס הוא. אבל ברגילין לפנות שם גם ביום, פושע וקרוב למזיד הוא. ובאין רגילין לפנות שם ביום כלל, אנוס הוא. ובשניהן אינו גולה, דרק בשוגג גולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר בן יעקב אומר אם מכשיצאתה האבן מידו הוציא הלז את ראשו וקבלה הרי זה פטור</b><br> דכתיב ומצא רעהו, ולא בממציא עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה היער רשות לניזק למזיק ליכנס לשם</b><br> ר\"ל אף שיש רשות גם למזיק ליכנס שם, אפ\"ה חייב. מיהו ביש רשות רק לניזק ליכנס שם, אינו גולה, דקרוב למזיד הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבא שאול אומר מה חטבת עצים רשות</b><br> דלא מצינו חטיבת עצים שיש בה מצוה מצד עצמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא האב המכה את בנו</b><br> שהכהו שילמוד תורה או אומנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרב הרודה את תלמידו</b><br> שהכהו שישגיח על למודו. [ונ\"ל דנקט באב מכה, וברב רודה. דרודה הוא לשון ממשלה. כמו הרודים בעם העושים במלאכה [מ\"א ה'], ובל\"א [אנטרייבען]. ור\"ל אע\"פ שהרב המכה כוונתו שישמע לדבריו, לא אמרינן לטובת עצמו עשה. ובאב נקט לשון הכאה, דקמ\"ל אפילו לא הכהו בשעת למודו, רק כדי שישמע מה שילמדנו אחר, אפ\"ה פטור]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושליח בית דין</b><br> לרמב\"ם ר\"ל שהכהו שיציית דינא. ולראב\"ד מיירי שהכה לחייב מלקות, והכהו יותר ממה שאמדוהו ב\"ד. [והא דתני לקמן [פ\"ד מי\"ד] דבהוסיף לו א' ומת. גולה. י\"ל דהתם מיירי בטעה במניינו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>האב גולה על ידי הבן</b><br> אפילו נתכוון להכותו לאומנות, אבל כבר ידע הבן אומנות אחר כדי חיותו, וכ\"ש בהרגו בשוגג כפשוטו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל גולין על ידי ישראל</b><br> אפילו עבד כנעני, או כותי. אבל עכו\"ם אינו גולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וישראל גולין על ידיהן</b><br> כשהרגן בשוגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מעל ידי גר תושב</b><br> דבהרג ישראל לגר תושב בשוגג, אינו גולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא על ידי גר תושב</b><br> אבל בהרג לישראל אפילו בשוגג חייב מיתה [עי' כ\"מ פ\"ה מרוצח], דאדם מועד לעולם, והיה לו לזהר, ולהכי תלינן דבאיבה עשה. דגרע משונא דפליגי בה לקמן, דהכא שאני מדאינו בן ברית, כ\"ע מודים דבשנאה עשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסומא אינו גולה</b><br> דכתיב בלא ראות, משמע שיכול לראות. וטעם הכתוב, מדאנוס הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר גולה</b><br> מדיש מיעוט אחר מיעוט, מדכתיב נמי בלי דעת, דמשמע שיכול לידע, והו\"ל מיעוט אחר מיעוט, לרבות סומא. [נ\"ל דר\"ל דגם סומא אינו פטור רק באינו יכול לידע כלל. וכן נ\"ל כוונת מיעוט אחר מיעוט לרבות בכל דוכתא. ר\"ל דהמיעוט הב' ממעט באותן שנכללו בהמיעוט הראשון, ורק מיעוטא דמיעוטא נתמעט ודו\"ק ובזה נמי יתורץ קושיא תוס' יומא [ד\"ס ע\"א] ד\"ה תרי. עי' שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>השונא</b><br> שלא דיבר עמו ג' ימים בשנאה [כסנהדרין פ\"ג מ\"ה], והרגו בשוגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי בר יהודה אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד</b><br> ואף שלא התרו בו, ס\"ל דא\"צ התראה רק לידע שהוא מזיד, והכא רגלים לדבר שהזיד, והרי סוקלין ושורפין אחזקות [כקדושין ד\"פ ע\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה גולה</b><br> וקיי\"ל דכל שונא, ואפילו מסתבר דלדעת עשה לא גולה ולא נהרג, דאין כל החזקות שוות:"
+            ],
+            [
+                "<b>את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען וגו'</b><br> דאע\"ג דעבר הירדן היה רק חלק החמישי מא\"י, אפ\"ה היה להם ג' ערי מקלט כמו בא\"י, משום דבגלעד נפישי רוצחים, שהיו מרי נפש."
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיהיו ששתן קולטות כאחד</b><br> ואף דמה דהוה הוה [ועי' תוס' סנהדרין דט\"ו ב' ד\"ה שור]. והכא ליכא לתרוצי כמ\"ש תוס' [סנהדרין דנ\"א ב'] בשם ר\"ח כהן, שכתב דאילה\"ק הלכתא למשיחא רק בשא\"א להך דינא רק בשיעשה איסור, הכא א\"א לומר כן דהרי ה\"נ עשה איסור. וכ\"ש בקושית מה דהוה הוה, דאז לא נקט ליה כלל רק היכא דבעי למסבר קראי [כיומא ד\"ה ע\"ב]. ונ\"ל דאף דכבר שמעינן מצוה שבא לידו אל יחמיצנה מדכתיב ושמרתם מצותי [כיומא דל\"ג א'], עכ\"פ סד\"א דהיינו רק באפשר לקיימה. ומה\"ט נמי המתחיל במצוה א\"ל גמור [כירושלמי ספ\"ק דר\"ה]. להכי קמ\"ל הכא דאע\"ג דהפרשת כל הו' ערים מצוה א' היו, ומשרע\"ה לא היה בידו לגמור כל המצוה, ואפ\"ה הפריש מה שהיה יכול. ואף שלא קלטו עדיין]. מיהו גם שאר מ\"ב ערי הלוים קלטו. רק שאלו הוה קלטו בין נכנס לדעת או שלא לדעת. אבל שאר מ\"ב ערי לוים רק בנכנס לדעת קלטו, ואם לאו, פטור הגואל הדם כשהרגו שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומכוונות להן דרכים מזו לזו</b><br> שהיו עושים דרכים מיושרים בלי עיקול וסיבוב מכל עיר לערי מקלט, ומסירין משם כל מכשל וכל תקלה וכל תל וכל גי, ועל כל נהר עשו גשר, כדי שלא יתעכב הבורח:"
+            ],
+            [
+                "<b>תכין לך הדרך</b><br> דבכל פרשת דרכים המפוצל, תוקעין עץ בהדרך שלעיר מקלט וכותבין עליו מלת מקלט:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומוסרין להן שני תלמידי חכמים</b><br> להגולה שילווהו כשפסקו דינו לגלות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וידברו אליו</b><br> שיפייסו לגואל הדם כשיפגשנו, שלא יהרגנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר אף הוא מדבר על ידי עצמו</b><br> וא\"צ ת\"ח, שבעצמו יוכל להתנצל, ואינו נראה כמקטין חטאו. ולרבנן פיוס אחרים מועיל טפי. ואפשר דלר' מאיר צריך הוא לפייס גואל הדם, לומר שגיתי, מדכתיב וזה דבר הרוצח. אבל מודה ששולחין עמו ב' שיפייסוהו גם הם. והא דלא שלחו עמו, שאר גבורים שיצילוהו. י\"ל דחששו שמא יקח גואל הדם רבים עמו שחזקים יותר מהמצילים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתחלה</b><br> בתחלת משפט כל רוצח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד המרובה בבגדים</b><br> לאחר שנגנז שמן המשחה ע\"י יאשיה [כיומא דנ\"ב ב'], התחנך הכוה\"ג בלבישת ח' בגדים [כפ\"ז דיומא], ואז לא נקרא כהן משוח, רק מרובה בגדים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד שעבר ממשיחתו</b><br> שכשנולד מום עובר בכוה\"ג או שנטמא כוה\"ג או הוחלה, אז מינו אחר תחתיו. וכשחזר ראשון ונתרפא, חוזר ראשון לעבודתו, והשני נקרא משוח שעבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך אמותיהן של כהנים</b><br> של כל הכהנים הנ\"ל [ולא זנום אבותיהן. דמסתמא היה הבן ממלא מקום אבותיו [כרמב\"ם פ\"ד מכלי מקדש]. וגם הוא עצמו לא יפרנסו, דזהו נגד כבודו דמחזי כמתירא מפניו. גם מחזיק החשד שעל שלא התפלל, או שלא היה ראוי שתקובל תפלתו לכך נהרג זה. אבל באמהות י\"ל אהבתם קלקלה השורה. ולכן נמי אמהות ולא אבות, דנשים רכי לבב טפי [מגילה י\"ד ב']. ועוד דא\"כ כל עני יברח לשם כדי שיפרנסו הכוה\"ג וד\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו</b><br> ואפשר שתקובל תפלתן, מדפשעו שלא התפללו שלא יארע בימיהן כך. דאל\"כ קללת חנם אל תבוא כתיב:"
+            ],
+            [
+                "<b>משנגמר דינו</b><br> של החייב לגלות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה אינו גולה</b><br> דהרי אפילו כבר גלה, יוצא במיתת כוה\"ג. א\"כ העומד לגלות, דכגלה דמי [כמנחות דק\"ב ב'] ומיתת כה\"ג כבר כפרה עליו, אינו דין שנפטר [ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוזר במיתתו של שני</b><br> אף שלא הרג זה בימיו [עי' סי' מ\"א]. עכ\"פ פשע, שהיה לו להתפלל שיצא דינו לזכות:"
+            ],
+            [
+                "<b>נגמר דינו בלא כהן גדול</b><br> שהיה כה\"ג מת כשנגמר דינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכהן גדול שהרג</b><br> דבתרווייהו מיירי שלא היה כה\"ג אחר שם כשננמר דינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו יוצא משם לעולם</b><br> דביצא במזיד מותר להרגו. וביצא בשוגג חוזר וגולה וההורגו נהרג. [כן משמע בש\"ס דקאמר לא יהא יציאתו חמור מרציחתו מה רציחתו בשוגג, גולה, ה\"נ יציאתו בשוגג, גולה. וודאי כוונת הש\"ס שדינו שחוזר וגולה. ולכן לא זכיתי להבין דברי הרמב\"ם [פ\"ה מרוצח הי\"א], שכ' שההורגו גולה. וצ\"ע]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו יוצא</b><br> כל מי שגלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא לעדות מצוה</b><br> ר\"ל לעדות החודש. וה\"ה לעלות לרגל, או לשום מצוה בעולם, ואפילו להציל נפשות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא לעדות ממון</b><br> נקט הנך אף דכ\"ש הן מנפשות. משום דבעי למנקט כולהו גוונא שאפשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שם תהא מיתתו</b><br> אפילו אמרו הרופאים שהאויר שם מסוכן לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שם תהא קבורתו</b><br> דבמת כשכבר נגמר דינו מוליכין עצמותיו לשם ואין לקוברן אצל אבותיו עד אחר שימות כוה\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>כך תחומה קולט</b><br> אלפים אמה סביב:"
+            ],
+            [
+                "<b>רוצח שיצא חוץ לתחום</b><br> דוקא במזיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם</b><br> דאע\"ג דאמרינן לעיל דב' ת\"ח שילווהו יזהירוהו שלא לכרגו. היינו בדרך שנס לשם. אבל הכא שעבר על המצוה ויצא, פושע הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורשות ביד כל אדם</b><br> ר\"ל מצוה קטנה דכל כה\"ג לגבי מצוה ממש רשות קרי לה [ביצה דל\"ז א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל אדם אין חייבין עליו</b><br> מכל מקום לאו שפיר עביד ההורגו [כך נ\"ל. וא\"צ להגהות רבינו מהרש\"ל, דמדקשיא ליה דהיינו רשות, להכי גרס חייבין עליו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל הולך אחר הנוף</b><br> ה\"ק אף אחר הנוף, דבין שהיה רק הענף או רק הגזע תוך התחום, כשהגיע אצלו מבחוץ, נקלט ואסור להרגו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרג באותה העיר</b><br> שחזר הגולה והרג בעיר מקלטו בשוגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובן לוי</b><br> שהוא מתישבי העיר, והרג שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>גולה מעיר לעיר</b><br> מדרשאי לצאת מהעיר שלא גלה לכם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיוצא בו</b><br> אי גרסינן לה קאי אסוף משנה ה' דדרש מזה דבר הרוצח דצריך הרוצח לדבר, ה\"נ הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזה דבר הרוצח</b><br> דסגי בדיבורו שיאמר שהרג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעלים היו שכר ללוים</b><br> במ\"ב ערי הלוים. אבל בו' ערי מקלט א\"צ ליתן שכר לבעל הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחוזר לשררה שהיה בה</b><br> כשחוזר במיתת כוה\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה</b><br> והלכה כר\"י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ואלו הן הלוקין</b><br> שייר טובא אף דתני אלו. רק קמ\"ל הנך מדאית בהו צד חידוש, וכמו שנפרש בכל חד וחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל הנדה</b><br> קמ\"ל אף דכולהו חייבי כרת נינהו, אפ\"ה בהתרו בו למלקות, ולקה ושב, נפטר מכרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>גרושה וחלוצה</b><br> חלוצה אסורה רק מדרבנן [כאה\"ע ו'. ולרש\"י ור\"ב אסורה מדאורייתא]. לוקה רק מכת מרדות. ונקט חלוצה הכא, כבכל דוכתא אגב גרושה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממזרת ונתינה</b><br> נתינים שנתגיירו בימי יהושע [ונקראו כך ע\"ש שנתנן חוטבי עצים למקדש] ולתוס' [כתובות דכ\"ט א' ד\"ה אלו], אסורים מדאורייתא מלא תתחתן. ולרמב\"ם [פ\"א מאישות ופי\"ב מא\"ב] אסורים רק מדרבנן, א' זכרים או נקיבות, מגזירת יהושע כל זמן שהמקדש קיים, ודוד גזר עליהן לעולם. ולר\"ן [רפ\"ג דכתובות], ולהמגיד [פי\"ב מא\"ב] זרע הנתינים לכ\"ע אסור רק מדרבנן. ואפ\"ה נקט להו הכא אגב ממזרי, כבכל מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת ישראל לנתין ולממזר</b><br> וכל הנך, חיובי לאוין נינהו, ושייר עוד לאוין טובא. רק נקט הנך, לאשמעינן סיפא, דאלמנה וגרושה לוקה ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>אלמנה וגרושה</b><br> אלמנה שנתגרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליה משום שני שמות</b><br> דאיסור גרושה חל על איסור אלמנה, מדהו\"ל מוסיף. שכשנתגרשה נאסרה גם לכהן הדיוט. מיהו גם באלמנה לחוד חייב ב' מלקיות, משום לא יקח ולא יחלל [רמב\"ם פי\"ז מביאה]. ולרש\"י גם בגרושה לחוד חייב ב' [כקידושין ע\"ח א']. [ואילה\"ק לרש\"י מסיפא הכא. דנ\"ל דבסיפא לא קאמר רק דמשום שהיא גם חלוצה לא אתוסף מידי]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו חייב אלא משם אחד בלבד</b><br> נ\"ל דאפשר דר\"ל דגם ממרדות דרבנן דמשום חלוצה פטור, משום דרבנן ילפו לאיסור חלוצה מקרא דגרושה, שכבר לקה עליה, להכי לא עדיף מאיסור דאורייתא כה\"ג, דבדנפקו מחד קרא לא לק�� ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>וטמא</b><br> של מוקדשין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמעלה</b><br> כולהו או או קתני:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחוץ</b><br> ששחט או הקטיר קדשים חוץ לעזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמפטם את השמן</b><br> שעשה שמן חול כדוגמת הסממנים של שמן המשחה שעשה משרע\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמפטם את הקטורת</b><br> שעשה קטורת חול בדוגמת הסממנים שבקטורת המקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסך בשמן המשחה</b><br> שעשה משרע\"ה. דאחר לא נעשה מעולם. והנך כולהו חייבי כריתות נינהו. וקמ\"ל גם בהנך, מטעם דלעיל סי' ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>שקצים</b><br> היינו כל הברואים הטמאים שבים ושביבשה שפרין ורבין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורמשים</b><br> ר\"ל תולעים וברואים שנולדים בעיפוש ורפש. ונ\"ל דקמ\"ל הנך לאוין, משום סיפא, לאשמעינן באוכל נמלה כל שהו, שהוא חייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>אכל טבל</b><br> אפילו טבול רק למעשר שני או למעשר עני:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו</b><br> ת\"ג או תמ\"ע, דרק בטבול בב' אלו חייב מיתה, ולא בטבול למעשר שני או עני, מיהו מלקות חייב בכולהו [רמב\"ם פ\"י ממאכלות אסורות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר שני</b><br> מיירי שנטמא המע\"ש, שאפילו הוא בירושלים אסור לאכלו עד שיפדהו [ועי' לקמן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקדש שלא נפדו</b><br> קמ\"ל הנך אף דלא מפורש לאו דידהו כל כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להן אף חטה אחת כברייתה</b><br> ואי\"נ א\"כ למה נקט טבל ולא תרומה ודכוותייהו. י\"ל דר\"ש ס\"ל דרק טבל אסור משום בריה, דחשוב כנאסר מתחלת ברייתו, דעראי לא חשיב אכילה. משא\"כ תרומה וכדומה. [דאף דס\"ל לר\"ש כ\"ש למכות, לאו ד\"ה היא אליבא דר\"ש כש\"ס הכא. ולמאן דס\"ל הכי, י\"ל דאפ\"ה נקט טבל ולא תרומה, וחטה ולא קמח, לרבותא דרבנן]. מיהו רבנן ס\"ל דאינו כבריה, רק בהיה בו גם נשמה. והכי קיי\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוכל בכורים עד שלא קרא עליהן</b><br> פרשת ארמי אובד וגו'. אבל אחר שקרא לא לקה, דממונו של כהן הוא. מיהו זה דברי ר\"ע. אבל אנן קיי\"ל כרבנן, דבהנחה בעזרה סגי, אע\"ג שלא קרא, אינו מעכב. לפיכך דוקא באכלן קודם שהניח חייב מלקות, אבל אחר שהניחן אף שלא קרא עדיין, פטור. מיהו דוקא באכלן אחר שנכנסו לירושלים, אבל באכלן קודם לכן לכ\"ע לא לקי באכלן. מיהו זר חייב עליהן מיתה משנכנסו לירושלים, ואפילו לאחר הנחה, דדינן כתרומה [רמב\"ם פ\"ג ה\"א מבכורים]:"
+            ],
+            [
+                "<b>קדשי קדשים חוץ לקלעים</b><br> כך נקרא חומת העזרה, ע\"ש קלעי אוהל מועד כבמדבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>קדשים קלים ומעשר שני</b><br> הכא מיירי בטהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ לחומה</b><br> חומת ירושלים. ודוקא אחר שהכניסן לירושלים. וכלעיל בבכורים. וקמ\"ל כל הנך, מטעם שבסי' כ':"
+            ],
+            [
+                "<b>השובר את העצם בפסח הטהור הרי זה לוקה ארבעים</b><br> נקט הך לאו, משום סיפא, דקמ\"ל דבטמא לא לקי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל המותיר בטהור</b><br> דניתק לעשה. דהרי אחר הלאו דלא תותירו כתיב עשה באש תשרופו. וכל כה\"ג הו\"ל העשה תיקון ללאו שלא ילקה. ותו דנותר הו\"ל נמי לאו שאין בו מעשה שאין לוקין עליו. אבל התראת ספק, קיי\"ל דשמה התראה [כמו שהארכנו בפ\"ט דסנהדרין סי' כ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשובר בטמא</b><br> שובר עצם בפסח טמא, מעטיה קרא ממלקו��:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח</b><br> דס\"ל שלא תשלח אף דבתר הלאו כתיב, לא ניתק לעשה, דה\"ק קרא שלחנה ולא תקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה</b><br> דס\"ל שלח גם אחר לקיחה משמע, והו\"ל ניתק לעשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין חייבין עליה</b><br> אם קיים אח\"כ העשה. אבל בשחטה להאם, או אפילו מתה קודם ששלחה, חייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקורח קרחה בראשו</b><br> על מת. ושיעורו כגריס. וי\"א ב' שערות. מיהו י\"א דאפילו בשער א' איסורא מיהו איכא [י\"ד ק\"פ י\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמקיף פאת ראשו</b><br> ב' פיאות הן, א' מימין המצח וא' משמאלו. ושיעורן בהמשך, כל שכנגד הצדעין שקורין [שלעפען] עד למטה מהצדע במקום שהלחי התחתון בולט. וכמו כן הוא שיעור אורך השערות, עד שם [י\"ד קנפ\"א]. והנה המצח אין בו שער, וכ\"כ אחורי אזנו, והמגלח השער שבאמצע הצדעים, שיהיה שוה למצח ולאחורי אזנו, חייב. ולרמב\"ם דוקא בגלחן בתער חייב. ולרא\"ש בגלחן סמוך לבשר במספרים, הו\"ל כעין תער וחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמשחית פאת זקנו</b><br> ה' פיאות יש בזקן, ורבו בהן הדיעות איה הן. ולהכי אסור להעביר תער על כל הזקן. אפילו תחת הגרון. מיהו במספרים מותר לגלח הזקן. רק יש לזהר לגלח עם חלק העליון של המספריים, דכשיעשהו עם חלק התחתון, פן יגלח עמו השער חלק, ויהיה כעין תער, [שם]. מיהו נ\"ל דהמושח את זקנו [בזאלבע] הידועה, אף שמשיר השער לגמרי ועושה מקומו חלק, אפ\"ה אפילו לכתחילה מותר, דהרי אפילו נזיר דחמיר, דלוקה אפילו על רק תלישת שער א' מעיקרו [כנזיר דל\"ט], ואפ\"ה בהשירו בסם, לא ביטל רק מצות עשה [שם ד\"מ ע\"א]: [אב\"י רק יזהר לבלי לגרד [הזאלבע] מהזקן בברזל, רק בעץ או בעצם]. אולם בין בראש בין בזקן חייב המקיף, וגם הניקף חייב כשהטה אליו ראשו. ואפילו לא הטה, איסורא מיהו איכא [י\"ד קפ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשורט שריטה אחת על המת</b><br> [וואונדקראצען] על מת בין ביד בצפרניו ביו בכלי. מיהו גם בשרט א\"ע על צער אחר, עכ\"פ אסור [וי\"ח]. ושיעור חיובי כ\"ש. מיהו אפילו להכות בידו חבלות בראשו, אסור למת. רק במצטער על גדול בתורה שמת, שרי כה\"ג דמצטער רק על התורה [י\"ד ק\"פ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> וקמ\"ל הנך, דבהתרו בו התראה א', חייב על כל קרחה וקרחה, ועל כל פאה ופאה, ועל כל שריטה ושריטה. משא\"כ באכל הרבה זיתים חלב בהתראה א', חייב רק א':"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת</b><br> אף שהיה רק התראה א':"
+            ],
+            [
+                "<b>על הראש</b><br> בגלח פאת הראש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחת מכאן</b><br> ואפילו בתלשן כאחת ובהתראה א' אפ\"ה חייב ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחת מלמטה</b><br> עי' לעיל סי' ל\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו חייב עד שיטלנו בתער</b><br> אזקן לבד קאי, מדכתיב ביה השחתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר אומר אפילו לקטו במלקט</b><br> הוא צבת קטן:"
+            ],
+            [
+                "<b>או ברהיטני</b><br> [הובעל] קטן. דאף שמשחית כמו תער אפ\"ה שרי לרבנן, מדאין דרך לגלח בו [תלמיד רש\"י בפירושו בש\"ס דכ\"א א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> וקיי\"ל דאינו חייב רק בתער:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב כתובת קעקע</b><br> [איינגעעצטע שריפט]. והיינו ששורט על עור בשרו בכלי, או עוקץ במחט, ואח\"כ מחכך שם בצבע, או שנותן שם צבע ואח\"כ שורט, חייב. מיהו ה��שרט אף שלא סייע פטור אבל אסור [י\"ד ק\"פ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובכל דבר שהוא רושם</b><br> כגון [פולפער] שכך רגילין, וכדומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר אינו חייב עד שיכתוב שם השם</b><br> מלה הראשונה בקמץ. ור\"ל אינו חייב עד שיכתוב בקעקועו שם ע\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'</b><br> ר\"ל משום שאני ה'. וקיי\"ל דחייב על כל מה שיכתוב בקעקע או אפילו על צורה שירשם שם [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין חייב אלא אחת</b><br> מיהו באמרו לו אל תשתה כל השיעורים הללו, שתחייב עליהן כך וכך מלקיות, חייב על כל א' וא' [כך כ' בירושלמי, ונ\"ל דלהכי לא הזכיר הרמב\"ם הך דינא [בפ\"ה דנזירות]. ה\"ט מדצריך שיהיו כל התראה תוך כדי דיבור להפעולה דאל\"כ מצי למימר שכחתי. וא\"כ הכא אינו מצוי כלל שיהיו כל השתייות תוך כדי דיבור מהתראה שמקודם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה</b><br> הנזיר. וה\"ה כהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת</b><br> כשפירש וחזר ונטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה</b><br> א' מהשוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>והוא פושט ולובש</b><br> לאו דוקא, דה\"ה בהוציא רק ראשו, חייב. ואפי' אם רק נשאר לבוש אחר ההתראה כדי פשיטה ולבישה חייב [ועתוס' שבועות דט\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת</b><br> נ\"ל דכולה ד' בבי צריכי. יין אף ששתה בלי הפסק, אפ\"ה חייב על כל ההתראה [עי' רתוי\"ט]. נטמא, אף דכבר טמא הוא, אפ\"ה חייב כשחזר ונטמא אם התרו בו. ובגלוח קמ\"ל דא\"צ שיגלח כל שערו, כר' חסדא [נזיר ד\"מ ע\"א] דבגילח שער א' חייב. וכלאים קמ\"ל אף שלא עשה מעשה בין התראה להתראה, במעשה דמעיקרא סגי:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש חורש תלם</b><br> ערוגה א' [בעטטע] בל\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייב עליו משום שמונה לאוין</b><br> כשהתרו בו בכולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>החורש בשור וחמור</b><br> זהו לאו א':"
+            ],
+            [
+                "<b>והן מוקדשים</b><br> שור מקדשי מזבח, הרי לאו ב'. וחמור אף דרק קדשי בדק הבית הוא, דאינן אסורים בגיזה ועבודה רק מדרבנן [כבכורות דכ\"ה א']. י\"ל דעכ\"פ יש בהן לאו דמעילה [כמעילה ט\"ו א ]. הרי לאו ג':"
+            ],
+            [
+                "<b>בכלאים בכרם</b><br> דבהדי דחרש חיפה חטה שעורה וחרצן יחד, דחייב משום כלאי כרם. הרי לאו ד':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשביעית</b><br> דהחורש לכסות הזריעה הוא תולדת זורע בשביעית. הרי לאו ה':"
+            ],
+            [
+                "<b>ויום טוב</b><br> הרי לאו ו'. ולא נקט שבת. מדהו\"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב\"ד שאין לוקין עליו, אפילו התרו בו למלקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכהן ונזיר בבית הטומאה</b><br> בבית הקברות, הרי לאו ז' וח', דחייב ב' משום כהונה דכתיב בה לנפש לא יטמא, ומשום נזיר דכתיב ביה על נפשות מת לא יבוא [כ\"כ רש\"י ור\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חנניא בן חכינאי אומר אף הלובש כלאים</b><br> בשעה שחרש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו אינו השם</b><br> דלא משום חרישה חייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם אף לא הנזיר הוא השם</b><br> דרק משום טומאה חייב, ולא משום חרישה. ולת\"ק עכ\"פ מדאי אפשר לחרוש רק כשילך אצל הבהמה להנהיגה במקום הטומאה, הו\"ל בכלל חרישה, והוה מצי למנקט עוד טובא, רק תני ושייר:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת</b><br> לא נקט ל\"ט. מדנזכר בקרא מ', רצה ל��ישב לישנא דקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>במספר ארבעים מנין שהוא סמוך לארבעים</b><br> דה\"ק קרא, תוך מספר ארבעים יכנו, כפי שיוכל לסבול אם מעט או הרבה, אבל לא מ' שלימות אף שהאדם חזק מאד לסבלן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והיכן הוא לוקה את היתירה</b><br> דכל המלקות משלשין, שליש על כתף זה, ושליש על כתף האחרת, ושליש לפניו על החזה [כמשנה י\"ג]. והרי רק ל\"ט מלקיות ראויין להשתלש, והיכן לוקה את היתירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין כתפיו</b><br> ולא קיי\"ל כר\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין אומדין אותו אלא במכות הראויות להשתלש</b><br> דבכל מלקות אומדין כמה יכול לסבול, ובאמדוהו שיכול לסבול ה' לא ילקוהו רק ג', דב' הנשארים אינן יכולין להשתלש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמדוהו לקבל ארבעים</b><br> חסר א':"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> ועיין סנהדרין [פ\"ד סי' ח']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופטור</b><br> ודוקא שאמדוהו שיכול לקבל מ\"ב, דהו\"ל עכ\"פ ג' לעבירה ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו</b><br> שאמדוהו רק ל\"ט או פחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>כופת</b><br> קושר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי ידיו על העמוד</b><br> העמוד נעוץ בארץ, וגבוה עד תחת לבו, כדי שיהיה יכול לכפפו להאדם הנלקה, ממעל לעמוד, גם שיהיה יכול להלקותו גם לפניו. והנלקה עומד והוא כפוף ממעל לאותו העמוד, וב' ידיו קשורין לארכן עד אצילי ידיו על אורך צדדי העמוד:"
+            ],
+            [
+                "<b>הילך והילך</b><br> כל יד לצד א':"
+            ],
+            [
+                "<b>וחזן הכנסת</b><br> שמש הקהל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוחז בבגדיו</b><br> בבית הצואר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נפרמו נפרמו</b><br> ר\"ל שנקרע התפירה [ועי' סוטה פ\"א מ\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שהוא מגלה את לבו</b><br> ששם יכוהו שליש. וע\"י קריעת בית הצואר עד שמתגלה לבו, יכול להפשיט בגדיו גם מב' כתפיו, שאין מכהו רק במערומיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאבן נתון מאחריו</b><br> של הנלקה. ולאו דוקא מאחוריו, אלא מצדדי אחוריו כדי שיוכל להכותו על כתפיו. רק נקט מאחוריו, דראוי לקרב האבן טפי לאחוריו כדי למעט יסוריו, שיחרד כשיראה בשיניף הרצועה, והרי אפילו בחייב מיתה כתיב ואהבת לרעך כמוך [כסנהדרין דמ\"ה א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>חזן הכנסת עומד עליו</b><br> כדי שתבוא ההכאה מלמעלה בכח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושנים לארבעה</b><br> ר\"ל ב' רצועות היו, שכל אחת כפולה לב', ויהוה עי\"ז ד' קצוות בין כולם [כך פי' רש\"י. ולולא מסתפינא היה נ\"ל דמדנקט והרצועה בידו לשון יחיד, וכ\"כ בסיפא נקט עולות ויורדות בה, הכל לשון יחיד, ש\"מ דרק רצועה אחת היה ברישא ובסיפא והיא היתה כפולה לב', וחוזר וכופלה שיהיה עי\"ז כעין ארבע]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושני רצועות</b><br> של חמור:"
+            ],
+            [
+                "<b>עולות ויורדות בה</b><br> נ\"ל דלאו ב' רצועות של חמור ממש היו, רק רצועה א', דכשכופלה יהיו כעין ב' רצועות. דוגמת ארבע רצועות דרישא, דלרש\"י הנ\"ל סי' פ\"ד רק ב' רצועות כפולות היו. וכן מוכח קצת מלקמן דקאמר ידה טפח, לשון יחיד, דעל אותה רצועה של חמור קאי דקצת ממנה היה משתמש לבית יד, ובה אגודים ב' הרצועות של עגל. והאי עולות ויורדת בה דקאמר, הכי פירושה, שהיה בב' הרצועות של עגל במקום שנכפלו באמצע ב' נקבים בכל א', ומניח רצועה א' על חבירתה ומכוון ב' הנקבים שברצועה זו נגד ב' הנקבים שברצועה האחרת, ובהנקבים הנ\"ל תוחב ב קצוות של רצועת החמור תחלה ממטה למעלה, וחוזר ותוחב אותן ב' הקצוות דרך ב' הנקבים שבצד התחיבה הראשונה, לצד מטה, דהיינו לצד הבית יד, וחוזר ועונבן למטה עם הקצת שהניח מהרצועה כפילה שהכניס בהנקבים בתחלה [והיינו דקאמר בש\"ס אביקתא אית בה וכו', ר\"ל דאביי רצה לדייק ממתניתין מדקתני ומגעת על פי כריסו, ש\"מ כל חד וחד לפום גביה עבדינן ליה, ר\"ל כל א' וא' כשילקוהו לפי רוחב גבו עבדינן ליה רצועה ארוכה או קצרה. ועל זה מקשי רבא א\"כ נפישי להו רצועות טובא לב\"ד, וכי אפשר להם לב\"ד שיהיו כל כך רצועות מוכנין לפניהן, כפי רוחב גבות בגי אדם הרבים. ועל זה משני אבקתא אית ביה, ר\"ל עניבה יש שם, דהיינו שרצועת החמור שהכניס דרך הנקבים שברצועות העגל. עונבן אחר שהכניסן בהנקבים למטה, וכשהיה הגב של הנלקה רחב, קטר ליה, ר\"ל תוכף ודוחק העניבה סמוך לרצועת העגל כדי שתהיה הרצועה להלקות ארוכה, וכשהיה גב הנלקה קצר, מרפה לה להעניבה רחוק מהרצועות של עגל. כדי שיתארך עי\"ז הבית יד. וברוך ה' שהאיר עיני בדבר שלא פירשו לנו רבותינו]. אמנם להכי הלקוהו ברצועה של עגל וחמור, על שם הכתוב ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. רק לקחו עגל תחת שור, דשל עגל רך ונכפף יפה סביב גבו. והרי גם שור בן יומו נקרא שור [כב\"ק דס\"ה ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידה</b><br> [האנדגריפף] של פקיע המלקות [דהיינו רצועת החמור שקשורה בה כלעיל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>טפח</b><br> ארוכה טפח לכל הפחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורחבה</b><br> של כל רצועה של עגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וראשה מגעת על פי כרסו</b><br> ר\"ל שאורך כל רצועה היה, בכדי שכשיכה בה יגיע קצה העליון של רצועה כנגד טיבורו של נלקה, והיינו בהכאות שבכתפיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומכה אותו שליש מלפניו</b><br> על החזה. ונ\"ל דכשהכהו על החזה היה כופף קומתו קצת לאחוריו, דהא בעינן והפילו, ואי יכפפו לצד פניו היאך יהיה יכול להלקותו על החזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושתי ידות מלאחריו</b><br> ר\"ל שליש על כל כתף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא מוטה</b><br> ר\"ל שהיה הנלקה כפוף על העמוד:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמכה מכה בידו אחת בכל כחו</b><br> אבל הגביה הרצועה בב' ידיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקורא קורא</b><br> גדול הדיינים קורא הפסוק במתינות ובקול, והדיין הב' מונה המלקיות, והדיין הג' אומר בכל הכאה, הכה שאם יראה שיחלש, לא יאמר שיכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפלה ה' את מכותך ואת מכות וגו' וחוזר לתחלת המקרא</b><br> אם גמר הפסוק קודם שנגמר המלקות, חוזר לתחלת הפסוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחוזר לתחלת המקרא</b><br> ברמב\"ם פט\"ז מסנהדרין לא גרס מן ושמרתם עד לתחלת המקרא, ומאן דגרס ליה לא גרס ברישא וחוזר לתחלת המקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מת תחת ידו פטור</b><br> המלקה פטור מגלות. מדהכהו ברשות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוסיף לו עוד רצועה אחת</b><br> ר\"ל הכאה אחת, שטעה והכה הכאה אחת יותר מהאומד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומת הרי זה גולה על ידו</b><br> והיינו בלא אמר לו הדיין הג' הכה כסי' צ\"ה. מיהו בהוסיף במזיד, אפילו לא מת עבר החזן המכה על לאו. וה\"ה לכל מכה חבירו הכאה שאין בה שוה פרוטה לוקה [רמב\"ם פט\"ז מסנהדרין]. ואפילו המרים יד על חבירו להכותו, ולא הכהו, מיד נקרא רשע, ואסור לצרפו למנין עשרה, ורק כשמקבל עליו לעשות דין עם המוכה, מתירין לו מיד [ח\"מ ת\"כ ס\"א]. [ולפי גירסת רכ\"מ [פט\"ז מסנהדריו הי\"ב] גם בהכה ישראל לעכומ\"ז חייב מלקות. והוא תימה, וצ\"ע]. אולם כדי להציל את עצמו או אחר, או כדי להפריש אדם א' מאיסורא מותר להכותו [ח\"מ תכ\"א סי\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתקלקל</b><br> המוכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין במים</b><br> שע\"י חרדתו וכאב ההכאה, הטיל ריעי או השתין. ונ\"ל דלהכי קאמר נתקלקל דר\"ל נתבזה, ולא קאמר הוציא רעי, או הטיל מים, לומר לך דבזוי בעינן, דהיינו שיצא דרך בגדי מכנסיים לחוץ, לעיני כל ונתבזה, וגם מדקאמר נתקלקל, ולא קלקל, ש\"מ דצריך שיכירו שע\"י חרדתו נתהווה כן, דאל\"כ כל אדם יעצר א\"ע בנקביו עד שעה שילקוהו כדי להפטר ממלקות שחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> מדכבר נתבזה ביותר. מיהו בנתקלקל מחמת פחד קודם שהתחיל להלקותו, לא נפטר:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאשה במים</b><br> דבשתה מרובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נפטרו ידי כריתתם</b><br> לאו דוקא, אלא אפילו לכתחלה לוקה ופטור מכרת כששב. והכי קיי\"ל [רמב\"ם פי\"ז מסנהדרין]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר' חנניא בן גמליאל מה אם העובר עבירה אחת נוטל נפשו עליה</b><br> דהרי אפשר שיטעה המאמדו וימות ע\"י המלקות [כמי\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>על אחת כמה וכמה שתינתן לו נפשו</b><br> דמדת תשלומי מצוה מרובה ממדת תשלומי עבירה [כיומא ע\"ו א'] ולפיכך זה שנתחייב כרת, ועשה מצוה על ידה מדקבל ענשו, תנתן לו נפשו ופטור מכרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון אומר ממקומו הוא למד</b><br> מחייבי כריתות דאיירינן בה, נלמד ג\"כ דמפורש שם דבמקיים מצוה מחיה נפשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואומר</b><br> בסיום #א)הפרשה נאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הא כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה</b><br> בכבש יצרו מלעבור עבירה שנזדמנה לפניו. וכ\"ש בלקה שעשה מצוה ממש, מכ\"ש שהחיה נשמתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר</b><br> שנאמר בדם, למען ייטב לך ולבניך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני ה':"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות</b><br> נ\"ל דתורה נקראה אותן המצות שהשכל מחייב לעשותן או שלא לעשותן מצד היושר, כגזל ושפיכות דמים וכדומה, או כאכילת שקצים ורמשים שהטבע קץ בהן. ונקראו בשם תורה, מדא\"צ לצוות עליהן, מדמצווה האדם בטבעו עליהן, רק שהתה\"ק תורנו לאמר זה הדרך לכו בו. אמנם מצות, הן אותן מצות שבתורה שאין השכל משיגם, ככל חוקות התורה, שעטנז וחזיר וכדומה. ולהכי קאמר תנא, כלא היה צריך הקב\"ה לצוות על חלק הראשון שהשכל משיגם, אבל רק מפני שרצה לזכותם, דאין דומה מצווה ועושה [שיצרו תוקפו] לאין מצווה ועושה [כקידושין ל\"א א']. א\"נ נ\"ל דאמשנה ט\"ו קאי, דתורה דהיינו דם שנפשו של אדם קצה ממנו ולא היתה תורה צריכה להזהיר עליו, ומצות היינו גזל ועריות שנפש של אדם חומדתן, וצריך היה הקב\"ה לאסרן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ה' חפץ למען צדקו</b><br> להצדיק ישראל ברבוי שכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>יגדיל תורה ויאדיר</b><br> לכן הגדיל חלק הנקרא תורה הנ\"ל, וחיזק אותם לבני ישראל בצווי אחר צווי, כדי שיאדרו ויתחזקו טפי, לשמרן מאד, ויגדל שכרן, כמ\"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nezikin/Yachin on Mishnah Makkot/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,756 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Makkot",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Makkot",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כיצד העדים נעשים זוממין</b><br> ה\"ק כיצד העדים נעשין זוממין ונענשין, בשאי אפשר לקיים בהן דין הזמה, כאותו עונש שרצו לחייב אותו שהעידו עליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעידין אנו באיש פלוני</b><br> כהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא בן גרושה או בן חלוצה</b><br> דבן חלוצה נמי חלל מדרבנן עכ\"פ הוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו</b><br> ויפסל זרעו מלהנשא לכהן, כשאר חלל, כדכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא לוקה ארבעים</b><br> דכתיב ועשיתם לו, ולא לזרעו. [והא דלא נקט הך דינא במעיד שהוא ממזר, דשייך בכל ישראל. היינו משום דקאי אזוממי בת כהן דסיים בה מסכת סנהדרין ולכן נקט בעדות כהונה [תוס']. ולפעד\"נ דקמ\"ל דאף בבן גרושה חייבין מלקות. ולא מצו למימר לאסרו בתרומה באנו [כסנהדרין מ\"א א'], וא\"כ יחייבו להזוממין ממון ולא מלקות כלקמן י\"ד. דהכא שאני דאינו ידוע כמה ממון יפסידוהו בכה\"ג לוקה ואינו משלם. או נ\"ל דנקט בן גרושה משום חלוצה. לאשמעינן אף דרצו רק לעשותו חלל דרבנן, לוקה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לגלות</b><br> מדהרג בשגגה. [ואי\"ל הרי יכול לפטור עצמו מגלות. שיאמר מזיד הייתי. י\"ל דמיירי שיש רגלים לדבר שהיה שוגג, כך כ' תוס'. והקשה מהרש\"א הרי גם בל\"ז אין אדם משים עצמו רשע, רק בהעידו שאכל חלב בשוגג, שיכול לומר מזיד הייתי שאינו רוצה להביא חולין לעזרה [כתוס' ב\"מ ד\"ג ב'], משא\"כ הכא. ולפעד\"נ דגם הכא מצי למימר שאינו רוצה לחטוא מלעלות לרגל, או לשאר מצות שבעולם שאינה יוצא משם [כלקמן פ\"ב מ\"ז]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין אומרים יגלה זה תחתיו</b><br> דכתיב הוא ינוס, הוא ולא זוממיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה</b><br> וכגון שאין גט בידה. ואע\"ג דלא ראינו אין ראיה. י\"ל דמיירי שאמר ששילם בפניהן או ששילם ביום זה ואומרים הם להד\"מ שאותו היום ראינו שלא פרע בעצמו שהיה הוא או היא עמנו במקום פלוני:"
+            ],
+            [
+                "<b>סופו ליתן לה כתובתה</b><br> ור\"ל ואיך ישלמו כל הכתובה שרצו להפסידו, שמא היום או מחר יגרשה או ימות, ויצטרך בלא עדותן ליתן כתובתה, ונמצא שלא הפסידוהו כלום:"
+            ],
+            [
+                "<b>אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו</b><br> שיקנה מהבעל זכותו בהכתובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מתה יירשנה בעלה</b><br> ר\"ל שמין כמה היה אדם נותן להבעל בעבור שיתן לו הבעל היום זכותו בכתובתה, בתנאי שאם לאחר זמן תתאלמן או תתגרש האשה, יתן לה הלוקח סך כתובתה שקיבל, ואם תמות היא בחיי הבעל, שהדין הוא שירשנה בעלה, יהיה הלוקח תחת הבעל, שלא לפרוע הכתובה, ושירש הוא הנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל של האשה. וכל מה שהיה נותן הלוקח להבעל עבור זכות כל אלה, זהו מה שרצו העדים להפסיד להבעל, דהרי משהעידו שכבר גירשה, אינו יכול למכור כל הנ\"ל, ולהכי כסך דמי המקח הנ\"ל, ישלמו העדים להבעל. [והיינו דאמרינן בש\"ס. דשמין בבעל, ובאשה, ובכתובתה. ר\"ל שהלוקח הקונה באופן הנ\"ל, נותן עיניו בהבעל ובהאשה, מי מהן זקו או חולה שעי\"ז שכיח שימות מקודם. גם מי מהן קפדן או כעסן, שעי\"ז שכיחי גירושין, כמו שתקנו מה מה\"ט גט מקושר לכהנים קפדנים. גם נותן עיניו בהשדה שיחד לה הבעל לכתובתה, השמינה היא אם רזה. או עשוייה להשתדף. וגם מחשב נמי השאר והכסות שחייב ליתן להאשה משך זמן הנ\"ל, וכל זה ישומו הב\"ד. ואי\"ל ישלמו העדים נמי להאשה השאר והכסות שרצו להפסידה. ליתא, דהרי רק לה ולטובתה רצו להעיד במה שאמרו שנתגרשה, לבעבור שתבעה הכתובה מהבעל. ועי' תוס' כתובות [דפ\"ט ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>לוקין ומשלמין שלא השם</b><br> ר\"ל שם חיוב שלהן שבתורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מביאו לידי תשלומין</b><br> דשם חיוב מלקות שלהן נפקא מלא תענה, ושם חיוב תשלומין שלהן ילפינן מכאשר זמם:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים כל המשלם אינו לוקה</b><br> דקיי\"ל בעדים זוממין ובחובל בחבירו [וגנב וגזלן, כמכות דט\"ז א'], דאף שנתחייבו בחטאן מלקות ותשלומין, בפירוש חייבתן תורה רק תשלומין ופטורים ממלקות. משא\"כ בשאר עבירות, כשבאין בהם חיוב ממון ומלקות כאחת, לוקה ואינו משלם [עי' כתובות דל\"ב ב' ורמב\"ם פ\"ב מגניבה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועשיתם לו כאשר זמם דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אין לוקין אלא ארבעים</b><br> והכי קיי\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משלשין בממון</b><br> ר\"ל מחלקין חיוב התשלומין של הזוממין, כפי מספר העדים, שיתן כל אחד חלקו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין משלשין במכות</b><br> ר\"ל אם רצו לחייב לאדם מלקות והוזמו, אין מחלקין המלקות לפי מספר העדים, רק כל א' וא' ילקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד</b><br> נ\"ל דשואל כיצד, כדי דלא תימא דוקא בנתחייבו מלקות משום לא תענה. כגון שהעידו שהוא בן גרושה, אין משלשין במכות. אלא אפילו בנתחייבו מלקות משום כאשר זמם, כגון שרצו לחייבו מלקות, דדמי לרצו לחייבו ממון, אפ\"ה רק בממון משלשין ולא במלקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים</b><br> דדוקא בממון מתחלק, דכשיקבלו הנידון, הרי מצטרף בידו כפי שרצו להפסידו, ומתקיים שפיר כאשר זמם. אבל במלקות אם ילקו לכל א' רק חלק מה מהמלקות, האיך יתקיים כאשר זמם, הרי הם רצו לחייבו מלקות שלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו את עצמן</b><br> ר\"ל בגוף עצמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו להם היאך אתם מעידין שהרי נהרג זה או ההורג היה עמנו אותו היום במקום פלוני אין אלו זוממין</b><br> ואפילו אומרים ג\"כ עמכם ועם ההורג והנהרג, עכ\"פ הרי הכחישו העדות עצמה, והו\"ל הכחשה ולא הזמה, מיהו העדות בטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני</b><br> שרחוק ממקום המעשה שאמרתם, יותר ממהלך יום. [כ\"כ הר\"ן, וכן העתיק התוי\"ט. ואחמ\"כ רבותינו ז\"ל, קיצור לשון יש כאן, דהרי בש\"ס [ד\"ה א] אמרי' בפירוש דסגי ממזרח בירה למערב בירה, בכדי דלא יוכל לראות ממקום הזמה למקום המעשה. אלא בשלא כוונו השעה, כגון שהעדים העידו שהרג בצפרא, והמזימין אומרים דבפניא היו עמהן במקום אחר, אז צריך שיהיה בין ב' המקומות יותר ממהלך יום, וכדקאמרינן התם בש\"ס]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו זוממין ונהרגין על פיהם</b><br> דזאת עדות אחרת היא, דהיינו על גוף העדים, והאמינתן תורה. משא\"כ בכל הכחשה למה נאמין לאלה יותר מאלה. [מיהו בדיני נפשות, אפילו וודאי הוכחשו, כגון שבא הרוג ברגליו, פטורים מכלום, מדהו\"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב\"ד שאין לוקין עליהן מלק��ת, רק מכת מרדות [רמב\"ם פי\"ח מעדות ה\"ו]. ולפ\"ז מ\"ש [שם ה\"ב] דבאמרו עמכם ועם הנידן היינו, בדיני נפשות פטור. מדהו\"ל הכחשה, דלא ידעינן מאן מנייהו משקרן. ק' הרי אפילו ידעינן ששיקרו פטורים. נ\"ל דהתם מיירי באומרים שהרג בשוגג וחייב גלות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>באו אחרים והזימום</b><br> המזימין הראשונים הזימו גם לכת עדות הב':"
+            ],
+            [
+                "<b>באו אחרים והזימום אפילו מאה כולם יהרגו רבי יהודה אומר איסטסית</b><br> בלשון יון מחלוקת וערעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>היא זו</b><br> ר\"ל שעוררין זה על זה, להזים בעצת רשע לכל המעיד בדבר זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד</b><br> ר\"ל אותן שהוזמו מכת השנייה. דס\"ל לר' יודא דאין מקבלין זוממי זוממין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין</b><br> של הנידון:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרי אחיו קיים</b><br> ר\"ל דמשמע מקרא שאחיו עדיין קיים:"
+            ],
+            [
+                "<b>יכול משעה שקבלו עדותן</b><br> והוזמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>תלמוד לומר נפש תחת נפש הא אינן נהרגין עד שיגמר הדין</b><br> ואע\"ג דקרא דנפש בנפש רק ברוצח כתיב. עכ\"פ הש\"ס יליף נמי מנה עדים שרצו לחייב מלקות בג\"ש דרשע רשע, וחייבי גליות יליף מנה בג\"ש דרוצח רוצח. [והקשה בני הב\"ח המופלג כ\"ה יעקב עזריה שליט\"א ביום בר מצוה שלו, דעכ\"פ מדנקט הש\"ס למחייבי מלקות ולמחייבי גלות לכל חד קרא באנפי נפשיה, ש\"מ דלא גמרינן חד מחבריה אע\"ג דשניהן דינן במלקות, א\"כ עכ\"פ מנ\"ל בהעידו שהוא בן גרושה ובן חלוצה, שאין לוקין עד שיגמור הדין. ונ\"ל דלאחר שגלתה תורה מג\"ש דרוצח רוצח דאף במלקות שאינו מכאשר זמם רק מלא תענה, נמי אינו לוקה עד שיגמור הדין, א\"כ בעדי בן גרושה נמי הכי]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להקיש</b><br> כל לשון היקש נ\"ל דר\"ל כמקיש בקורנס, שמסמיך ב' גופים זה אל זה. ה\"נ נסמכו ונדחקו ב' הכתובים יחד, והתפעלו זה מזה, ככוונת זה כך כוונת זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שלשה מזימין את השנים</b><br> דרוב הם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומנין אפילו מאה</b><br> ר\"ל ששנים מזימין ק':"
+            ],
+            [
+                "<b>תלמוד לומר עדים</b><br> דמשמע דגם טובא אין להם עדיפותא רק כב' עדים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין</b><br> ודוקא בהעידו כנ א' תוך כדי דיבור של חבירו [עי' רפ\"ב דנזיר שיעורו]. דאל\"כ עדות אחרת היא. מיהו אף שאין נהרגין עד שיוזמו כולן, עכ\"פ מדהן עדות אחת, נתבטל כל העדות [ולראב\"ד תתקיים העדות באותן שלא הוזמו. ואילה\"ק במה פליגי ת\"ק ור\"ש, הרי בל\"ז אמרינן בכל דוכתא אין היקש למחצה [ככריתות כ\"ב ב']. י\"ל ע\"פ מש\"כ תוס' [יבמות פ\"ו א' ד\"ה אף] דהיכא דלא מסתבר ל\"א אין היקש למחצה. א\"כ ה\"נ י\"ל דלת\"ק לא מסתבר לומר לאקושי ג' לב' גם לומר שלא יאמינו לב' שלא הוזמו מפני שהוזם השלישי. ולר\"ש לא מסתבר להיקש של ת\"ק לומר היקישא דג' לב', שיזימו ב' לג' שהן רבים מהן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו</b><br> דקמ\"ל קרא, דאף דגם בלא השלישי היה נידון, אפ\"ה בהוזם גם הוא, נהרג. אבל בהוזמו רק ב' מג' העדים, הן נהרגין. ופליג בהא אר\"ש. [וי\"א דלא פליגי]. מיהו שיוכלו ב' להזים לג', ס\"ל לר\"ש ולר\"ע דא\"צ קרא, דב' כשירין לכל עדות שבעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כעושי מצוה</b><br> דשכר מצוה גדול מעונש העבירה [כיומא דע\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה</b><br> דהרי לא נשאר לעדות רק א':"
+            ],
+            [
+                "<b>אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה</b><br> ודוקא כשכל א' העיד תוך כ\"ד של חבירו וכלעיל סי' ל\"ו. ואילה\"ק הרי אין היקש למחצה [ככריתות דכ\"ב ב'] והרי בב' אפילו העידו שלא תכ\"ד בנמצא אחד מהן קרוב עדותן בטילה: י\"ל היכא דלא מסתבר לא אמרינן אין היקש למחצה וכן משמע מתוס' [יבמות פ\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות</b><br> כשא' קרוב או פסול נתבטל כל העדות אפילו הן ק':"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שהתרו בהן</b><br> בדיני נפשות מיירי. ודברי ר' הן. דמדנשתתף הקרוב עם שאר העדים, להתרות בהחוטא בתורת עדות, עדות א' הוא. והא דקאמר בשהתרו. והרי וודאי סגי בשיתכוון לראות בתורת עדות, ולמה לי שיתרה דוקא. נ\"ל משום דבלי התראה יוכלו כל קרובי הרוצח לפטרו ממיתה, שיאמרו ראינו ונתכוונו להעיד. [ועי' תוס' ד\"ו א' ד\"ה שמואל ותו' סנהדרין ד\"ט א'] אלא קמ\"ל דבהתרה אפילו אומר אח\"כ שלא התכוון להעיד לא מהימן אם לא שיאמר בפירוש בשעת ההתראה דלאו לאסהודי אתא. או נ\"ל דהא דנקט שהתרו בו, היינו משום דכשהתרו בו צריך לשאל להמתרה אי למחזי אתא או לאסהודי, משא\"כ בשלא התרו, מסתמא מדהוא קרוב למחזי אתא, וא\"צ לשאלו. מיהו אי נימא דהך שהתרו בו אסוקי מלתא דרבי יוסי היא, לא קשה כלל, דהרי איהו ס\"ל במשנה ט' דהעדים בעצמן צריך שיתרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה יעשו שני אחין</b><br> בצירוף א' מהשוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>שראו באחד שהרג את הנפש</b><br> ובדיני ממונות נמי, קיי\"ל אם נתכוון לראות כדי להעיד, מצטרף הקרוב לבטל כל העדות. וי\"א דצריך נמי שיבוא לב\"ד להעיד. דתרתי בעינן, שראה כדי להעיד ויעיד. וי\"א דבלא ידע הכשר שזה קרוב לו, לא נתבטל עדות הכשר. מיהו כשהזמין התובע עדים כשרים, בשום גוונא לא נתבטל עדותן ע\"י שראו ג\"כ הפסולין [ח\"מ ל\"ו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד מתרה בו באמצע</b><br> ואפילו היה המתרה פסול להעיד, כגון שהוא קרוב [וכגון שאומר שלא מתכוון להעיד], סגי בהתראה זו, דאפילו ההתראה מפי הנהרג מהני, כששמעוה העדים, וגם שמעו שהשיב ההורג על מנת כן [רמב\"ם פי\"ב מסנהדרין]:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו</b><br> נ\"ל דהאי מקצתם, אב' הכתות ועל המתרה קאי. ור\"ל בין שקצת מכל כת רואין א\"ע זה את זה. אף שאין המתרה רואה אותן ולא הם רואין אותו רק שמעו קולו כשהתרה. ובין שהמתרה רואה קצת מכל כת וכת והן ראו אותו, [וט\"ס בתוי\"ט כאן ד\"ה ואם, כ' או הן רואין המתרה. וצ\"ל והן רואין וכו', דבכה\"ג צריך שיראו א\"ע שניהן, וכ\"ה ברמב\"ם פ\"ד מעדות], שאף שב' הכתות לא ראו א\"ע כלל זא\"ז, אבל כולן ראו המעשה ושמעו ההתראה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו עדות אחת</b><br> דאין נהרגין עד שיזומו כולן. וגם אם נמצא א' מהן קרוב או פסול והתכוון להעיד, עדותן בטילה. וה\"ה בהוזם א מהן, בטל כל העדות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו</b><br> שבב' הכתות הללו ובהמתרה, לא היו קצת שרואין זא\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו שתי עדיות</b><br> דכל כת שראו זא\"ז מחשב לעדות אחרת לבד. וה\"ה בב' שראו עדות אחת, אין העדות מתקיים עד שיראו זא\"ז. גם צריך שיראו כאחת ב��עה א' [רמב\"ם פ\"ד מעדות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין</b><br> הוא נהרג מדאיכא כת שראו זא\"ז, שלא הוזמו. וכת הב' שהוזמו ג\"כ נהרגין, מדמצטרפין מדראו זא\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשניה פטורה</b><br> פשיטא דהרי לא הוזמו. רק קמ\"ל דאפילו הוזמו גם כת הב' אחר שנהרג הרוצח, פטורים דכתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה, ולא אמרינן כבר הוחלש העדות מקודם כשהוזמו הראשונים. מיהו בממון אעפ\"י שלא ראו א' את חבירו, מצטרפין לעדות א'. ואפילו זה אומר שהלוהו ביום פלוני, וזה אומר שהלוהו ביום אחר, ולא ראה א' ההלואה שראה חבירו, או שבפני א' הלוהו, ובפני א' הודה שלוה ממנו, מצטרפין [רמב\"ם פ\"ד מעדות]. וכ\"כ לעניין הזמה, דהואיל דממון איתא בחזרה, אפילו לאחר מעשה נעשה זוממין [ועי' מ\"ש פ\"ג דב\"ב סי' מ\"ט]. אמנם לרמב\"ם [פ\"כ מעדות] גם במלקות אחר שנלקה הנידון ג\"כ נעשין זוממין, ולא מצאנו ראיה לדבריו:"
+            ],
+            [
+                "<b>על פי שנים עדים</b><br> ר\"ל דמשמע שיהיה כל העדות וההתראה ע\"פ ב' העדים. ולא קיי\"ל כן:"
+            ],
+            [
+                "<b>דבר אחר על פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן</b><br> רק שיבינו הב\"ד בעצמן דברי הבעלי דין והעדים, אף שאין יכולין להשיב באותו לשון, עכ\"פ יבינו הלשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובא לפני אותו בית דין</b><br> שנתחייב לפניהן. וה\"ה לפני ב\"ד אחר. רק אם הב\"ד הב' בא\"י אז סותרין את דינו, דאולי תועיל לו זכות א\"י שיצא זכאי. [ואעפ\"כ באותו ב\"ד אין סותרין, אעפ\"י שמושבן השתא בא\"י ואיכא למימר אוירא דא\"י יחכימם השתא טפי ממעיקרא [כב\"ב דף קנ\"ח ב']. עכ\"פ לא לירעו נפשייהו. ותו כיון דכבר גמרו דינו לחיוב, תו לא מצו חזו ליה זכותא. אלא יושיבו ב\"ד אחר לדונו השתא. א\"נ, מ\"ש מתני' לפני אותו ב\"ד, היינו כשהן עדיין במקומן. משא\"כ כשהן השתא בא\"י, כב\"ד אחר דמו. א\"נ, משום דבב\"ד אחר יש חלוק בין א\"י לח\"ל, להכי פסק ותני אותו ב\"ד, דבכה\"ג איו שום חילוק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין סותרים את דינו</b><br> לחזור לישא וליתן, אולי יצא זכאי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופלוני ופלוני עדיו</b><br> וביום פלוני וכו' [כסנהדרין פ\"ה מ\"א]. ודוקא ברוצח. אבל בשאר חייבי מיתה, צריך שיהיו אותן עדים שהעידוהו בראשונה, דבעינן יד העדים תהיה בו בראשונה, אם היה להן יד מעיקרא. רק ברוצח גלי קרא דא\"צ [כסנהדרין דמ\"ה ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ</b><br> דכל זמן שיש סנהדרין בלשכת הגזית, יש ג\"כ דין סנהדרין בח\"ל בכל פלך [היינו מלכות], ודנין שם אפילו דיני נפשות:"
+            ],
+            [
+                "<b>סנהדרין ההורגת אחד בשבוע</b><br> ר\"ל פעם א' בז' שנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>נקראת חובלנית</b><br> ר\"ל משחתת, שמחבלת ומשחתת העולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא נהרג אדם מעולם</b><br> שהיינו מרבין עליו בשאלות ובדיקות, עד שלא יהיה אפשר להם להעדים שלא יכחישו א\"ע זא\"ז, ותתבטל העדות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל</b><br> דמתוך כך אין הרצחנים מתיראין שידונום. ואף שכונסין אותו לכיפה, או נידון בדינא דמלכותא [כמ\"ש סנהדרין פ\"ה סי' ט'] דהרי ע\"כ היינו טעמא דת\"ק. היינו בלא היה שם התראה כהוגן, או שיש עכ\"פ אומדנא דמוכח שזה הרגו. משא\"כ בשהוכחשו בבדיקות, יש אומדנא להיפך [ול\"מ נ\"ל דמודו ר\"ע ור\"ט בשהוכחשו בבדיקות זרות. שכונ��ין הנידון לכיפה, רק רשב\"ג ס\"ל שמזה לא יתירא הרוצח]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אלו הן הגולין</b><br>הקדמת פ\"ב ג' מיני שוגג הן. א) שוגג גמור שאין שם פשיעה אבל היה יכול לזהר, כגון משלשל בחבית להורידה או יורד בסולם ונפל החבית או האדם והרגו, חייב גלות ; וכן בהיה אבן בחיקו וידע בו, ושכח ונפל האבן והמית, בכל כה\"ג היה יכול לזהר וחייב גלות, ולפיכך לא חייבה התורה גלות רק להורג דרך הורדה דכל מוריד עיניו למטה והיה יכול ליזהר: ב) שוגג שקרוב לאונס, כגון שזרק אבן, והוציא הלה ראשו מחלון וקבלה, או שאירע שאר אונס דלא הו\"ל למרמי אנפשיה, וכן כל רציחה שאירע בדרך עלייה, כגון שרצה להעלות חבית או היה עולה בסולם, ונפלו והמיתו, פטור מגלות: ג) שוגג שקרוב למזיד, כגון שפשע, שהיה הולך בחשיכה וסכין בידו, ותקעו בלב חבירו, או שדחפו בגופו והמיתו, אינו נקלט בגלות, וכל מקום שימצאנו גואל הדם רשאי להרגו. מיהו גם שוגג גמור, דוקא במת תחת ידו מיד, אבל בהכהו מכת מות, אפילו שחט בו רוב שנים, או שמת מכח כחו פטור מגלות [כ\"ז מרמב\"ם פ\"ו מרוצח]:",
+                "לערי מקלט:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה מעגל במעגילה</b><br> אבן עגול וחלוק, שמגלגלין אותו על טוח הטיט שבגג להשוות הסדקים:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה משלשל בחבית</b><br> מלמעלה למטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה גולה</b><br> וצריכא כולהו. דלא תימא דוקא במעגילה חייב מדלא נזהר יפה, להכי קמ\"ל אפילו חבית, דוודאי נזהר שלא תשבר, אפ\"ה חייב. וקמ\"ל תו עולה בסולם, אף דבהא וודאי נזהר היה שלא יפול ותשבר מפרקתו, אפ\"ה בנפל חייב גלות. [ונ\"ל דמשו\"ה לא נקט נמי הכא בהיה קשור החבית בחבל, כבסיפא. דלפי דברינו בכה\"ג לא הוה קמ\"ל רבותא כל כך בבבא דחבית, דאף דיכול ליזהר ליקח חבל עב וחזק. עכ\"פ בשעת נתיקת החבל אין בידו להיות נזהר בו שלא יתנתק. משא\"כ במוריד החבית בידיו, אפשר שיהיה נזהר שלא ישמט מבין ידיו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם היה מושך במעגילה</b><br> ממטה למעלה דדוקא בהמיתו בהורדה חייב, דכתיב ויפל עליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל</b><br> לאתוייה ירידה שאפילו היא לצורך עלייה, כמבקע עצים, שמשפיל תחילה הקרדום לאחוריו, כדי להרימה אח\"כ יפה, אם המית בדרך ירידה שם חייב. וכשהמית בהעלאה שלפניו, אף שהיא צורך ירידה פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא בדרך ירידתו</b><br> נ\"ל דמשו\"ה לא נקט בקיצור, בדרך עלייה אינו גולה. דקמ\"ל דאפילו העלה כדי להוריד עי\"ז לאחוריו, וכלעיל, אפ\"ה כיון שלא היה בדרך ירידתו פטור. א\"נ קמ\"ל אף שלא היה דרך עלייה וכגון שהוליך סכין בידו ונתקע בלב חבירו, אינו גולה, דזו פשיעה היא ואינו נקלט מדלא הוה דרך ירידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו גולה</b><br> שנאמר ויפל עליו. וטעם הכתוב, דבדרך ירידה מצוי להזיק, מדדרך כל דבר ליפול למטה, ונמצא עלול להזיק, וגם האדם המוריד הדבר, עיניו למטה, ויכול לזהר יפה, ולכן יענש בגלות. משא\"כ דרך עלייה ב' לטיבותא, שאינו מצוי כל כך שיקרה ההפך מרצונו, וגם אין עיניו במה שלאחריו למטה, ולהכי הו\"ל קצת אנוס, ומה\"ט כל שאין בו עלייה וירידה, כפלוגתא דרבי ורבנן לקמן במשנה, אזלינן בתר אומדנא דנהוי שוגג או אונס או פשיעה וכדדרשינן מקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשמט הברזל מקתו</b><br> מהיד של קרדום:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אומר אינו גולה</b><br> דלר' מדכתיב ונשל הברזל מהעץ, ולא כתיב מעצו, ש\"מ דהאי ונשל פעל יוצא הוא, כמו ונשל ה' אלהיך את הגוים [דברים ז'], דהו\"ל ונשל כמו ונישל בפיעל דהוא וודאי יוצא. ור\"ל שהברזל שבקרדום השיל בקעת מעץ המתבקע, והבקעת קפץ והמית. ולרבנן, עכ\"פ המשך המקרא הכא לא משמע שיהיה פועל יוצא. דמדלא כתיב ונשל הברזל את העץ, רק כתיב מן העץ, ש\"מ דהכא פעל עומד הוא, וה\"ק קרא, הברזל עצמו נשל ונשמט מהעץ. [וזהו לפע\"ד כוונת הש\"ס דלרבי יש אם למסורת, ר\"ל דדרשינן המלה כמו שכתוב בתורה בכל דוכתא במשמעות פעול יוצא. ולא אזלינן בתר המשך המקרא. ולרבנן יש אם למקרא, ר\"ל אף שלא נמסר לנו המלה כן, אפ\"ה דרשינן לה כפי הנאות לנו להמשך המקרא. אב\"י עי' קצת דמיון לדברי ע\"ר שליט\"א בפסחים [פ\"ו ב'] רש\"י ד\"ה יכול]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן העץ המתבקע</b><br> שניתז בקעת מהעץ המתבקע והרג:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים אינו גולה</b><br> דכח כחו הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה גולה</b><br> אע\"ג דכל זורק אבן מחצירו לרשות הרבים הו\"ל עלייה לצורך ירידה ובכה\"ג אמרינן דפטור כסי' ו', הכא מיירי שהמית בשעת ירידת האבן, ימיירי נמי שזרק האבן ביום לאשפה שבר\"ה, ואין רגילין בני אדם לפנות שם ביום רק בלילה, ולפעמים גם ביום. דבכה\"ג לאו פושע ולאו אנוס הוא. אבל ברגילין לפנות שם גם ביום, פושע וקרוב למזיד הוא. ובאין רגילין לפנות שם ביום כלל, אנוס הוא. ובשניהן אינו גולה, דרק בשוגג גולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר בן יעקב אומר אם מכשיצאתה האבן מידו הוציא הלז את ראשו וקבלה הרי זה פטור</b><br> דכתיב ומצא רעהו, ולא בממציא עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה היער רשות לניזק למזיק ליכנס לשם</b><br> ר\"ל אף שיש רשות גם למזיק ליכנס שם, אפ\"ה חייב. מיהו ביש רשות רק לניזק ליכנס שם, אינו גולה, דקרוב למזיד הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבא שאול אומר מה חטבת עצים רשות</b><br> דלא מצינו חטיבת עצים שיש בה מצוה מצד עצמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא האב המכה את בנו</b><br> שהכהו שילמוד תורה או אומנות:"
+            ],
+            [
+                "<b>והרב הרודה את תלמידו</b><br> שהכהו שישגיח על למודו. [ונ\"ל דנקט באב מכה, וברב רודה. דרודה הוא לשון ממשלה. כמו הרודים בעם העושים במלאכה [מ\"א ה'], ובל\"א [אנטרייבען]. ור\"ל אע\"פ שהרב המכה כוונתו שישמע לדבריו, לא אמרינן לטובת עצמו עשה. ובאב נקט לשון הכאה, דקמ\"ל אפילו לא הכהו בשעת למודו, רק כדי שישמע מה שילמדנו אחר, אפ\"ה פטור]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושליח בית דין</b><br> לרמב\"ם ר\"ל שהכהו שיציית דינא. ולראב\"ד מיירי שהכה לחייב מלקות, והכהו יותר ממה שאמדוהו ב\"ד. [והא דתני לקמן [פ\"ד מי\"ד] דבהוסיף לו א' ומת. גולה. י\"ל דהתם מיירי בטעה במניינו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>האב גולה על ידי הבן</b><br> אפילו נתכוון להכותו לאומנות, אבל כבר ידע הבן אומנות אחר כדי חיותו, וכ\"ש בהרגו בשוגג כפשוטו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל גולין על ידי ישראל</b><br> אפילו עבד כנעני, או כותי. אבל עכו\"ם אינו גולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וישראל גולין על ידיהן</b><br> כשהרגן בשוגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מעל ידי גר תושב</b><br> דבהרג ישראל לגר תושב בשוגג, אינו גולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא על ידי גר תושב</b><br> אבל בהרג לישראל אפילו בשוגג חייב מיתה [עי' כ\"מ פ\"ה מרוצח], דאדם מועד לעולם, והיה לו לזהר, ולהכי תלינן דבאיבה עשה. דגרע משונא דפליגי בה לקמן, ��הכא שאני מדאינו בן ברית, כ\"ע מודים דבשנאה עשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הסומא אינו גולה</b><br> דכתיב בלא ראות, משמע שיכול לראות. וטעם הכתוב, מדאנוס הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר גולה</b><br> מדיש מיעוט אחר מיעוט, מדכתיב נמי בלי דעת, דמשמע שיכול לידע, והו\"ל מיעוט אחר מיעוט, לרבות סומא. [נ\"ל דר\"ל דגם סומא אינו פטור רק באינו יכול לידע כלל. וכן נ\"ל כוונת מיעוט אחר מיעוט לרבות בכל דוכתא. ר\"ל דהמיעוט הב' ממעט באותן שנכללו בהמיעוט הראשון, ורק מיעוטא דמיעוטא נתמעט ודו\"ק ובזה נמי יתורץ קושיא תוס' יומא [ד\"ס ע\"א] ד\"ה תרי. עי' שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>השונא</b><br> שלא דיבר עמו ג' ימים בשנאה [כסנהדרין פ\"ג מ\"ה], והרגו בשוגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי בר יהודה אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד</b><br> ואף שלא התרו בו, ס\"ל דא\"צ התראה רק לידע שהוא מזיד, והכא רגלים לדבר שהזיד, והרי סוקלין ושורפין אחזקות [כקדושין ד\"פ ע\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה גולה</b><br> וקיי\"ל דכל שונא, ואפילו מסתבר דלדעת עשה לא גולה ולא נהרג, דאין כל החזקות שוות:"
+            ],
+            [
+                "<b>את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען וגו'</b><br> דאע\"ג דעבר הירדן היה רק חלק החמישי מא\"י, אפ\"ה היה להם ג' ערי מקלט כמו בא\"י, משום דבגלעד נפישי רוצחים, שהיו מרי נפש."
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיהיו ששתן קולטות כאחד</b><br> ואף דמה דהוה הוה [ועי' תוס' סנהדרין דט\"ו ב' ד\"ה שור]. והכא ליכא לתרוצי כמ\"ש תוס' [סנהדרין דנ\"א ב'] בשם ר\"ח כהן, שכתב דאילה\"ק הלכתא למשיחא רק בשא\"א להך דינא רק בשיעשה איסור, הכא א\"א לומר כן דהרי ה\"נ עשה איסור. וכ\"ש בקושית מה דהוה הוה, דאז לא נקט ליה כלל רק היכא דבעי למסבר קראי [כיומא ד\"ה ע\"ב]. ונ\"ל דאף דכבר שמעינן מצוה שבא לידו אל יחמיצנה מדכתיב ושמרתם מצותי [כיומא דל\"ג א'], עכ\"פ סד\"א דהיינו רק באפשר לקיימה. ומה\"ט נמי המתחיל במצוה א\"ל גמור [כירושלמי ספ\"ק דר\"ה]. להכי קמ\"ל הכא דאע\"ג דהפרשת כל הו' ערים מצוה א' היו, ומשרע\"ה לא היה בידו לגמור כל המצוה, ואפ\"ה הפריש מה שהיה יכול. ואף שלא קלטו עדיין]. מיהו גם שאר מ\"ב ערי הלוים קלטו. רק שאלו הוה קלטו בין נכנס לדעת או שלא לדעת. אבל שאר מ\"ב ערי לוים רק בנכנס לדעת קלטו, ואם לאו, פטור הגואל הדם כשהרגו שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומכוונות להן דרכים מזו לזו</b><br> שהיו עושים דרכים מיושרים בלי עיקול וסיבוב מכל עיר לערי מקלט, ומסירין משם כל מכשל וכל תקלה וכל תל וכל גי, ועל כל נהר עשו גשר, כדי שלא יתעכב הבורח:"
+            ],
+            [
+                "<b>תכין לך הדרך</b><br> דבכל פרשת דרכים המפוצל, תוקעין עץ בהדרך שלעיר מקלט וכותבין עליו מלת מקלט:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומוסרין להן שני תלמידי חכמים</b><br> להגולה שילווהו כשפסקו דינו לגלות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וידברו אליו</b><br> שיפייסו לגואל הדם כשיפגשנו, שלא יהרגנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר אף הוא מדבר על ידי עצמו</b><br> וא\"צ ת\"ח, שבעצמו יוכל להתנצל, ואינו נראה כמקטין חטאו. ולרבנן פיוס אחרים מועיל טפי. ואפשר דלר' מאיר צריך הוא לפייס גואל הדם, לומר שגיתי, מדכתיב וזה דבר הרוצח. אבל מודה ששולחין עמו ב' שיפייסוהו גם הם. והא דלא שלחו עמו, שאר גבורים שיצילוהו. י\"ל דחששו שמא יקח גואל הדם רבים עמו שחזקים יותר מהמצילים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתחלה</b><br> בתחלת משפט כל רוצח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד המרובה בבגדים</b><br> לאחר שנגנז שמן המשחה ע\"י יאשיה [כיומא דנ\"ב ב'], התחנך הכוה\"ג בלבישת ח' בגדים [כפ\"ז דיומא], ואז לא נקרא כהן משוח, רק מרובה בגדים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד שעבר ממשיחתו</b><br> שכשנולד מום עובר בכוה\"ג או שנטמא כוה\"ג או הוחלה, אז מינו אחר תחתיו. וכשחזר ראשון ונתרפא, חוזר ראשון לעבודתו, והשני נקרא משוח שעבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך אמותיהן של כהנים</b><br> של כל הכהנים הנ\"ל [ולא זנום אבותיהן. דמסתמא היה הבן ממלא מקום אבותיו [כרמב\"ם פ\"ד מכלי מקדש]. וגם הוא עצמו לא יפרנסו, דזהו נגד כבודו דמחזי כמתירא מפניו. גם מחזיק החשד שעל שלא התפלל, או שלא היה ראוי שתקובל תפלתו לכך נהרג זה. אבל באמהות י\"ל אהבתם קלקלה השורה. ולכן נמי אמהות ולא אבות, דנשים רכי לבב טפי [מגילה י\"ד ב']. ועוד דא\"כ כל עני יברח לשם כדי שיפרנסו הכוה\"ג וד\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו</b><br> ואפשר שתקובל תפלתן, מדפשעו שלא התפללו שלא יארע בימיהן כך. דאל\"כ קללת חנם אל תבוא כתיב:"
+            ],
+            [
+                "<b>משנגמר דינו</b><br> של החייב לגלות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה אינו גולה</b><br> דהרי אפילו כבר גלה, יוצא במיתת כוה\"ג. א\"כ העומד לגלות, דכגלה דמי [כמנחות דק\"ב ב'] ומיתת כה\"ג כבר כפרה עליו, אינו דין שנפטר [ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוזר במיתתו של שני</b><br> אף שלא הרג זה בימיו [עי' סי' מ\"א]. עכ\"פ פשע, שהיה לו להתפלל שיצא דינו לזכות:"
+            ],
+            [
+                "<b>נגמר דינו בלא כהן גדול</b><br> שהיה כה\"ג מת כשנגמר דינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכהן גדול שהרג</b><br> דבתרווייהו מיירי שלא היה כה\"ג אחר שם כשננמר דינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו יוצא משם לעולם</b><br> דביצא במזיד מותר להרגו. וביצא בשוגג חוזר וגולה וההורגו נהרג. [כן משמע בש\"ס דקאמר לא יהא יציאתו חמור מרציחתו מה רציחתו בשוגג, גולה, ה\"נ יציאתו בשוגג, גולה. וודאי כוונת הש\"ס שדינו שחוזר וגולה. ולכן לא זכיתי להבין דברי הרמב\"ם [פ\"ה מרוצח הי\"א], שכ' שההורגו גולה. וצ\"ע]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו יוצא</b><br> כל מי שגלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא לעדות מצוה</b><br> ר\"ל לעדות החודש. וה\"ה לעלות לרגל, או לשום מצוה בעולם, ואפילו להציל נפשות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא לעדות ממון</b><br> נקט הנך אף דכ\"ש הן מנפשות. משום דבעי למנקט כולהו גוונא שאפשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שם תהא מיתתו</b><br> אפילו אמרו הרופאים שהאויר שם מסוכן לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שם תהא קבורתו</b><br> דבמת כשכבר נגמר דינו מוליכין עצמותיו לשם ואין לקוברן אצל אבותיו עד אחר שימות כוה\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>כך תחומה קולט</b><br> אלפים אמה סביב:"
+            ],
+            [
+                "<b>רוצח שיצא חוץ לתחום</b><br> דוקא במזיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם</b><br> דאע\"ג דאמרינן לעיל דב' ת\"ח שילווהו יזהירוהו שלא לכרגו. היינו בדרך שנס לשם. אבל הכא שעבר על המצוה ויצא, פושע הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורשות ביד כל אדם</b><br> ר\"ל מצוה קטנה דכל כה\"ג לגבי מצוה ממש רשות קרי לה [ביצה דל\"ז א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל אדם אין חייבין עליו</b><br> מ��ל מקום לאו שפיר עביד ההורגו [כך נ\"ל. וא\"צ להגהות רבינו מהרש\"ל, דמדקשיא ליה דהיינו רשות, להכי גרס חייבין עליו]:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל הולך אחר הנוף</b><br> ה\"ק אף אחר הנוף, דבין שהיה רק הענף או רק הגזע תוך התחום, כשהגיע אצלו מבחוץ, נקלט ואסור להרגו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרג באותה העיר</b><br> שחזר הגולה והרג בעיר מקלטו בשוגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובן לוי</b><br> שהוא מתישבי העיר, והרג שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>גולה מעיר לעיר</b><br> מדרשאי לצאת מהעיר שלא גלה לכם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיוצא בו</b><br> אי גרסינן לה קאי אסוף משנה ה' דדרש מזה דבר הרוצח דצריך הרוצח לדבר, ה\"נ הכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזה דבר הרוצח</b><br> דסגי בדיבורו שיאמר שהרג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעלים היו שכר ללוים</b><br> במ\"ב ערי הלוים. אבל בו' ערי מקלט א\"צ ליתן שכר לבעל הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחוזר לשררה שהיה בה</b><br> כשחוזר במיתת כוה\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה</b><br> והלכה כר\"י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ואלו הן הלוקין</b><br> שייר טובא אף דתני אלו. רק קמ\"ל הנך מדאית בהו צד חידוש, וכמו שנפרש בכל חד וחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל הנדה</b><br> קמ\"ל אף דכולהו חייבי כרת נינהו, אפ\"ה בהתרו בו למלקות, ולקה ושב, נפטר מכרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>גרושה וחלוצה</b><br> חלוצה אסורה רק מדרבנן [כאה\"ע ו'. ולרש\"י ור\"ב אסורה מדאורייתא]. לוקה רק מכת מרדות. ונקט חלוצה הכא, כבכל דוכתא אגב גרושה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ממזרת ונתינה</b><br> נתינים שנתגיירו בימי יהושע [ונקראו כך ע\"ש שנתנן חוטבי עצים למקדש] ולתוס' [כתובות דכ\"ט א' ד\"ה אלו], אסורים מדאורייתא מלא תתחתן. ולרמב\"ם [פ\"א מאישות ופי\"ב מא\"ב] אסורים רק מדרבנן, א' זכרים או נקיבות, מגזירת יהושע כל זמן שהמקדש קיים, ודוד גזר עליהן לעולם. ולר\"ן [רפ\"ג דכתובות], ולהמגיד [פי\"ב מא\"ב] זרע הנתינים לכ\"ע אסור רק מדרבנן. ואפ\"ה נקט להו הכא אגב ממזרי, כבכל מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת ישראל לנתין ולממזר</b><br> וכל הנך, חיובי לאוין נינהו, ושייר עוד לאוין טובא. רק נקט הנך, לאשמעינן סיפא, דאלמנה וגרושה לוקה ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>אלמנה וגרושה</b><br> אלמנה שנתגרשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייבין עליה משום שני שמות</b><br> דאיסור גרושה חל על איסור אלמנה, מדהו\"ל מוסיף. שכשנתגרשה נאסרה גם לכהן הדיוט. מיהו גם באלמנה לחוד חייב ב' מלקיות, משום לא יקח ולא יחלל [רמב\"ם פי\"ז מביאה]. ולרש\"י גם בגרושה לחוד חייב ב' [כקידושין ע\"ח א']. [ואילה\"ק לרש\"י מסיפא הכא. דנ\"ל דבסיפא לא קאמר רק דמשום שהיא גם חלוצה לא אתוסף מידי]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו חייב אלא משם אחד בלבד</b><br> נ\"ל דאפשר דר\"ל דגם ממרדות דרבנן דמשום חלוצה פטור, משום דרבנן ילפו לאיסור חלוצה מקרא דגרושה, שכבר לקה עליה, להכי לא עדיף מאיסור דאורייתא כה\"ג, דבדנפקו מחד קרא לא לקו ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>וטמא</b><br> של מוקדשין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמעלה</b><br> כולהו או או קתני:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחוץ</b><br> ששחט או הקטיר קדשים חוץ לעזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמפטם את השמן</b><br> שעשה שמן חול כדוגמת הסממנים של שמן המשחה שעשה משרע\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמפטם את הקטורת</b><br> שעשה קטורת חול בדוגמת הסממנים שבקטורת המקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסך בשמן המשחה</b><br> שעשה משרע\"ה. דאחר לא נעשה מעולם. והנך כולהו חייבי כריתות נינהו. וקמ\"ל גם בהנך, מטעם דלעיל סי' ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>שקצים</b><br> היינו כל הברואים הטמאים שבים ושביבשה שפרין ורבין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורמשים</b><br> ר\"ל תולעים וברואים שנולדים בעיפוש ורפש. ונ\"ל דקמ\"ל הנך לאוין, משום סיפא, לאשמעינן באוכל נמלה כל שהו, שהוא חייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>אכל טבל</b><br> אפילו טבול רק למעשר שני או למעשר עני:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו</b><br> ת\"ג או תמ\"ע, דרק בטבול בב' אלו חייב מיתה, ולא בטבול למעשר שני או עני, מיהו מלקות חייב בכולהו [רמב\"ם פ\"י ממאכלות אסורות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעשר שני</b><br> מיירי שנטמא המע\"ש, שאפילו הוא בירושלים אסור לאכלו עד שיפדהו [ועי' לקמן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקדש שלא נפדו</b><br> קמ\"ל הנך אף דלא מפורש לאו דידהו כל כך:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להן אף חטה אחת כברייתה</b><br> ואי\"נ א\"כ למה נקט טבל ולא תרומה ודכוותייהו. י\"ל דר\"ש ס\"ל דרק טבל אסור משום בריה, דחשוב כנאסר מתחלת ברייתו, דעראי לא חשיב אכילה. משא\"כ תרומה וכדומה. [דאף דס\"ל לר\"ש כ\"ש למכות, לאו ד\"ה היא אליבא דר\"ש כש\"ס הכא. ולמאן דס\"ל הכי, י\"ל דאפ\"ה נקט טבל ולא תרומה, וחטה ולא קמח, לרבותא דרבנן]. מיהו רבנן ס\"ל דאינו כבריה, רק בהיה בו גם נשמה. והכי קיי\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוכל בכורים עד שלא קרא עליהן</b><br> פרשת ארמי אובד וגו'. אבל אחר שקרא לא לקה, דממונו של כהן הוא. מיהו זה דברי ר\"ע. אבל אנן קיי\"ל כרבנן, דבהנחה בעזרה סגי, אע\"ג שלא קרא, אינו מעכב. לפיכך דוקא באכלן קודם שהניח חייב מלקות, אבל אחר שהניחן אף שלא קרא עדיין, פטור. מיהו דוקא באכלן אחר שנכנסו לירושלים, אבל באכלן קודם לכן לכ\"ע לא לקי באכלן. מיהו זר חייב עליהן מיתה משנכנסו לירושלים, ואפילו לאחר הנחה, דדינן כתרומה [רמב\"ם פ\"ג ה\"א מבכורים]:"
+            ],
+            [
+                "<b>קדשי קדשים חוץ לקלעים</b><br> כך נקרא חומת העזרה, ע\"ש קלעי אוהל מועד כבמדבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>קדשים קלים ומעשר שני</b><br> הכא מיירי בטהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ לחומה</b><br> חומת ירושלים. ודוקא אחר שהכניסן לירושלים. וכלעיל בבכורים. וקמ\"ל כל הנך, מטעם שבסי' כ':"
+            ],
+            [
+                "<b>השובר את העצם בפסח הטהור הרי זה לוקה ארבעים</b><br> נקט הך לאו, משום סיפא, דקמ\"ל דבטמא לא לקי:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל המותיר בטהור</b><br> דניתק לעשה. דהרי אחר הלאו דלא תותירו כתיב עשה באש תשרופו. וכל כה\"ג הו\"ל העשה תיקון ללאו שלא ילקה. ותו דנותר הו\"ל נמי לאו שאין בו מעשה שאין לוקין עליו. אבל התראת ספק, קיי\"ל דשמה התראה [כמו שהארכנו בפ\"ט דסנהדרין סי' כ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשובר בטמא</b><br> שובר עצם בפסח טמא, מעטיה קרא ממלקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח</b><br> דס\"ל שלא תשלח אף דבתר הלאו כתיב, לא ניתק לעשה, דה\"ק קרא שלחנה ולא תקח:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה</b><br> דס\"ל שלח גם אחר לקיחה משמע, והו\"ל ניתק לעשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין חייבין עליה</b><br> אם ק��ים אח\"כ העשה. אבל בשחטה להאם, או אפילו מתה קודם ששלחה, חייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקורח קרחה בראשו</b><br> על מת. ושיעורו כגריס. וי\"א ב' שערות. מיהו י\"א דאפילו בשער א' איסורא מיהו איכא [י\"ד ק\"פ י\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמקיף פאת ראשו</b><br> ב' פיאות הן, א' מימין המצח וא' משמאלו. ושיעורן בהמשך, כל שכנגד הצדעין שקורין [שלעפען] עד למטה מהצדע במקום שהלחי התחתון בולט. וכמו כן הוא שיעור אורך השערות, עד שם [י\"ד קנפ\"א]. והנה המצח אין בו שער, וכ\"כ אחורי אזנו, והמגלח השער שבאמצע הצדעים, שיהיה שוה למצח ולאחורי אזנו, חייב. ולרמב\"ם דוקא בגלחן בתער חייב. ולרא\"ש בגלחן סמוך לבשר במספרים, הו\"ל כעין תער וחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמשחית פאת זקנו</b><br> ה' פיאות יש בזקן, ורבו בהן הדיעות איה הן. ולהכי אסור להעביר תער על כל הזקן. אפילו תחת הגרון. מיהו במספרים מותר לגלח הזקן. רק יש לזהר לגלח עם חלק העליון של המספריים, דכשיעשהו עם חלק התחתון, פן יגלח עמו השער חלק, ויהיה כעין תער, [שם]. מיהו נ\"ל דהמושח את זקנו [בזאלבע] הידועה, אף שמשיר השער לגמרי ועושה מקומו חלק, אפ\"ה אפילו לכתחילה מותר, דהרי אפילו נזיר דחמיר, דלוקה אפילו על רק תלישת שער א' מעיקרו [כנזיר דל\"ט], ואפ\"ה בהשירו בסם, לא ביטל רק מצות עשה [שם ד\"מ ע\"א]: [אב\"י רק יזהר לבלי לגרד [הזאלבע] מהזקן בברזל, רק בעץ או בעצם]. אולם בין בראש בין בזקן חייב המקיף, וגם הניקף חייב כשהטה אליו ראשו. ואפילו לא הטה, איסורא מיהו איכא [י\"ד קפ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשורט שריטה אחת על המת</b><br> [וואונדקראצען] על מת בין ביד בצפרניו ביו בכלי. מיהו גם בשרט א\"ע על צער אחר, עכ\"פ אסור [וי\"ח]. ושיעור חיובי כ\"ש. מיהו אפילו להכות בידו חבלות בראשו, אסור למת. רק במצטער על גדול בתורה שמת, שרי כה\"ג דמצטער רק על התורה [י\"ד ק\"פ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> וקמ\"ל הנך, דבהתרו בו התראה א', חייב על כל קרחה וקרחה, ועל כל פאה ופאה, ועל כל שריטה ושריטה. משא\"כ באכל הרבה זיתים חלב בהתראה א', חייב רק א':"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת</b><br> אף שהיה רק התראה א':"
+            ],
+            [
+                "<b>על הראש</b><br> בגלח פאת הראש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחת מכאן</b><br> ואפילו בתלשן כאחת ובהתראה א' אפ\"ה חייב ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחת מלמטה</b><br> עי' לעיל סי' ל\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו חייב עד שיטלנו בתער</b><br> אזקן לבד קאי, מדכתיב ביה השחתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר אומר אפילו לקטו במלקט</b><br> הוא צבת קטן:"
+            ],
+            [
+                "<b>או ברהיטני</b><br> [הובעל] קטן. דאף שמשחית כמו תער אפ\"ה שרי לרבנן, מדאין דרך לגלח בו [תלמיד רש\"י בפירושו בש\"ס דכ\"א א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב</b><br> וקיי\"ל דאינו חייב רק בתער:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכותב כתובת קעקע</b><br> [איינגעעצטע שריפט]. והיינו ששורט על עור בשרו בכלי, או עוקץ במחט, ואח\"כ מחכך שם בצבע, או שנותן שם צבע ואח\"כ שורט, חייב. מיהו הנשרט אף שלא סייע פטור אבל אסור [י\"ד ק\"פ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובכל דבר שהוא רושם</b><br> כגון [פולפער] שכך רגילין, וכדומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר אינו חייב עד שיכתוב שם השם</b><br> מלה הראשונה בקמץ. ור\"ל אינו חייב עד שיכתוב בקעקועו שם ע\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'</b><br> ר\"ל משום שאני ה'. וקיי\"ל דחייב על כל מה שיכתוב בקעקע או אפילו על צורה שירשם שם [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין חייב אלא אחת</b><br> מיהו באמרו לו אל תשתה כל השיעורים הללו, שתחייב עליהן כך וכך מלקיות, חייב על כל א' וא' [כך כ' בירושלמי, ונ\"ל דלהכי לא הזכיר הרמב\"ם הך דינא [בפ\"ה דנזירות]. ה\"ט מדצריך שיהיו כל התראה תוך כדי דיבור להפעולה דאל\"כ מצי למימר שכחתי. וא\"כ הכא אינו מצוי כלל שיהיו כל השתייות תוך כדי דיבור מהתראה שמקודם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה</b><br> הנזיר. וה\"ה כהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת</b><br> כשפירש וחזר ונטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה</b><br> א' מהשוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>והוא פושט ולובש</b><br> לאו דוקא, דה\"ה בהוציא רק ראשו, חייב. ואפי' אם רק נשאר לבוש אחר ההתראה כדי פשיטה ולבישה חייב [ועתוס' שבועות דט\"ו א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב על כל אחת ואחת</b><br> נ\"ל דכולה ד' בבי צריכי. יין אף ששתה בלי הפסק, אפ\"ה חייב על כל ההתראה [עי' רתוי\"ט]. נטמא, אף דכבר טמא הוא, אפ\"ה חייב כשחזר ונטמא אם התרו בו. ובגלוח קמ\"ל דא\"צ שיגלח כל שערו, כר' חסדא [נזיר ד\"מ ע\"א] דבגילח שער א' חייב. וכלאים קמ\"ל אף שלא עשה מעשה בין התראה להתראה, במעשה דמעיקרא סגי:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש חורש תלם</b><br> ערוגה א' [בעטטע] בל\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייב עליו משום שמונה לאוין</b><br> כשהתרו בו בכולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>החורש בשור וחמור</b><br> זהו לאו א':"
+            ],
+            [
+                "<b>והן מוקדשים</b><br> שור מקדשי מזבח, הרי לאו ב'. וחמור אף דרק קדשי בדק הבית הוא, דאינן אסורים בגיזה ועבודה רק מדרבנן [כבכורות דכ\"ה א']. י\"ל דעכ\"פ יש בהן לאו דמעילה [כמעילה ט\"ו א ]. הרי לאו ג':"
+            ],
+            [
+                "<b>בכלאים בכרם</b><br> דבהדי דחרש חיפה חטה שעורה וחרצן יחד, דחייב משום כלאי כרם. הרי לאו ד':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשביעית</b><br> דהחורש לכסות הזריעה הוא תולדת זורע בשביעית. הרי לאו ה':"
+            ],
+            [
+                "<b>ויום טוב</b><br> הרי לאו ו'. ולא נקט שבת. מדהו\"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב\"ד שאין לוקין עליו, אפילו התרו בו למלקות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכהן ונזיר בבית הטומאה</b><br> בבית הקברות, הרי לאו ז' וח', דחייב ב' משום כהונה דכתיב בה לנפש לא יטמא, ומשום נזיר דכתיב ביה על נפשות מת לא יבוא [כ\"כ רש\"י ור\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חנניא בן חכינאי אומר אף הלובש כלאים</b><br> בשעה שחרש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו אינו השם</b><br> דלא משום חרישה חייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם אף לא הנזיר הוא השם</b><br> דרק משום טומאה חייב, ולא משום חרישה. ולת\"ק עכ\"פ מדאי אפשר לחרוש רק כשילך אצל הבהמה להנהיגה במקום הטומאה, הו\"ל בכלל חרישה, והוה מצי למנקט עוד טובא, רק תני ושייר:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמה מלקין אותו ארבעים חסר אחת</b><br> לא נקט ל\"ט. מדנזכר בקרא מ', רצה ליישב לישנא דקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>במספר ארבעים מנין שהוא סמוך לארבעים</b><br> דה\"ק קרא, תוך מספר ארבעים יכנו, כפי שיוכל לסבול אם מעט או הרבה, אבל לא מ' שלימות אף שהאדם חזק מאד לסבלן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והיכן הוא לוקה את היתירה</b><br> דכל המלקות משלשין, שליש על כתף זה, ושליש על כתף האחרת, ושליש לפניו על החזה [כמשנה י\"ג]. והרי רק ל\"ט מלקיות ראויין להשתלש, והיכן לוקה את היתירה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין כתפיו</b><br> ולא קיי\"ל כר\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין אומדין אותו אלא במכות הראויות להשתלש</b><br> דבכל מלקות אומדין כמה יכול לסבול, ובאמדוהו שיכול לסבול ה' לא ילקוהו רק ג', דב' הנשארים אינן יכולין להשתלש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמדוהו לקבל ארבעים</b><br> חסר א':"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> ועיין סנהדרין [פ\"ד סי' ח']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופטור</b><br> ודוקא שאמדוהו שיכול לקבל מ\"ב, דהו\"ל עכ\"פ ג' לעבירה ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו</b><br> שאמדוהו רק ל\"ט או פחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>כופת</b><br> קושר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי ידיו על העמוד</b><br> העמוד נעוץ בארץ, וגבוה עד תחת לבו, כדי שיהיה יכול לכפפו להאדם הנלקה, ממעל לעמוד, גם שיהיה יכול להלקותו גם לפניו. והנלקה עומד והוא כפוף ממעל לאותו העמוד, וב' ידיו קשורין לארכן עד אצילי ידיו על אורך צדדי העמוד:"
+            ],
+            [
+                "<b>הילך והילך</b><br> כל יד לצד א':"
+            ],
+            [
+                "<b>וחזן הכנסת</b><br> שמש הקהל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוחז בבגדיו</b><br> בבית הצואר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נפרמו נפרמו</b><br> ר\"ל שנקרע התפירה [ועי' סוטה פ\"א מ\"ה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שהוא מגלה את לבו</b><br> ששם יכוהו שליש. וע\"י קריעת בית הצואר עד שמתגלה לבו, יכול להפשיט בגדיו גם מב' כתפיו, שאין מכהו רק במערומיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאבן נתון מאחריו</b><br> של הנלקה. ולאו דוקא מאחוריו, אלא מצדדי אחוריו כדי שיוכל להכותו על כתפיו. רק נקט מאחוריו, דראוי לקרב האבן טפי לאחוריו כדי למעט יסוריו, שיחרד כשיראה בשיניף הרצועה, והרי אפילו בחייב מיתה כתיב ואהבת לרעך כמוך [כסנהדרין דמ\"ה א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>חזן הכנסת עומד עליו</b><br> כדי שתבוא ההכאה מלמעלה בכח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושנים לארבעה</b><br> ר\"ל ב' רצועות היו, שכל אחת כפולה לב', ויהוה עי\"ז ד' קצוות בין כולם [כך פי' רש\"י. ולולא מסתפינא היה נ\"ל דמדנקט והרצועה בידו לשון יחיד, וכ\"כ בסיפא נקט עולות ויורדות בה, הכל לשון יחיד, ש\"מ דרק רצועה אחת היה ברישא ובסיפא והיא היתה כפולה לב', וחוזר וכופלה שיהיה עי\"ז כעין ארבע]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושני רצועות</b><br> של חמור:"
+            ],
+            [
+                "<b>עולות ויורדות בה</b><br> נ\"ל דלאו ב' רצועות של חמור ממש היו, רק רצועה א', דכשכופלה יהיו כעין ב' רצועות. דוגמת ארבע רצועות דרישא, דלרש\"י הנ\"ל סי' פ\"ד רק ב' רצועות כפולות היו. וכן מוכח קצת מלקמן דקאמר ידה טפח, לשון יחיד, דעל אותה רצועה של חמור קאי דקצת ממנה היה משתמש לבית יד, ובה אגודים ב' הרצועות של עגל. והאי עולות ויורדת בה דקאמר, הכי פירושה, שהיה בב' הרצועות של עגל במקום שנכפלו באמצע ב' נקבים בכל א', ומניח רצועה א' על חבירתה ומכוון ב' הנקבים שברצועה זו נגד ב' הנקבים שברצועה האחרת, ובהנקבים הנ\"ל תוחב ב קצוות של רצועת החמור תחלה ממטה למעלה, וחוזר ותוחב אותן ב' הקצוות דרך ב' הנקבים שבצד התחיבה הראשונה, לצד מטה, דהיינו לצד הבית יד, וחוזר ועונבן למטה עם הקצת שהניח מהרצועה כפילה שהכניס בהנקבים בתחלה [והיינו דקאמר בש\"ס אביקתא אית בה וכו', ר\"ל דאביי רצה לדייק ממתניתין מדקתני ומגעת על פי כריסו, ש\"מ כל חד וחד לפום גביה עבדינן ליה, ר\"ל כל א' וא' כשילקוהו לפי רוחב גבו עבדינן ליה רצועה ארוכה או קצרה. ועל זה מקשי רבא א\"כ נפישי להו רצועות טובא לב\"ד, וכי אפשר להם לב\"ד שיהיו כל כך רצועות מוכנין לפניהן, כפי רוחב גבות בגי אדם הרבים. ועל זה משני אבקתא אית ביה, ר\"ל עניבה יש שם, דהיינו שרצועת החמור שהכניס דרך הנקבים שברצועות העגל. עונבן אחר שהכניסן בהנקבים למטה, וכשהיה הגב של הנלקה רחב, קטר ליה, ר\"ל תוכף ודוחק העניבה סמוך לרצועת העגל כדי שתהיה הרצועה להלקות ארוכה, וכשהיה גב הנלקה קצר, מרפה לה להעניבה רחוק מהרצועות של עגל. כדי שיתארך עי\"ז הבית יד. וברוך ה' שהאיר עיני בדבר שלא פירשו לנו רבותינו]. אמנם להכי הלקוהו ברצועה של עגל וחמור, על שם הכתוב ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. רק לקחו עגל תחת שור, דשל עגל רך ונכפף יפה סביב גבו. והרי גם שור בן יומו נקרא שור [כב\"ק דס\"ה ב']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידה</b><br> [האנדגריפף] של פקיע המלקות [דהיינו רצועת החמור שקשורה בה כלעיל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>טפח</b><br> ארוכה טפח לכל הפחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורחבה</b><br> של כל רצועה של עגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וראשה מגעת על פי כרסו</b><br> ר\"ל שאורך כל רצועה היה, בכדי שכשיכה בה יגיע קצה העליון של רצועה כנגד טיבורו של נלקה, והיינו בהכאות שבכתפיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומכה אותו שליש מלפניו</b><br> על החזה. ונ\"ל דכשהכהו על החזה היה כופף קומתו קצת לאחוריו, דהא בעינן והפילו, ואי יכפפו לצד פניו היאך יהיה יכול להלקותו על החזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושתי ידות מלאחריו</b><br> ר\"ל שליש על כל כתף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא מוטה</b><br> ר\"ל שהיה הנלקה כפוף על העמוד:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמכה מכה בידו אחת בכל כחו</b><br> אבל הגביה הרצועה בב' ידיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והקורא קורא</b><br> גדול הדיינים קורא הפסוק במתינות ובקול, והדיין הב' מונה המלקיות, והדיין הג' אומר בכל הכאה, הכה שאם יראה שיחלש, לא יאמר שיכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפלה ה' את מכותך ואת מכות וגו' וחוזר לתחלת המקרא</b><br> אם גמר הפסוק קודם שנגמר המלקות, חוזר לתחלת הפסוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחוזר לתחלת המקרא</b><br> ברמב\"ם פט\"ז מסנהדרין לא גרס מן ושמרתם עד לתחלת המקרא, ומאן דגרס ליה לא גרס ברישא וחוזר לתחלת המקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מת תחת ידו פטור</b><br> המלקה פטור מגלות. מדהכהו ברשות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוסיף לו עוד רצועה אחת</b><br> ר\"ל הכאה אחת, שטעה והכה הכאה אחת יותר מהאומד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומת הרי זה גולה על ידו</b><br> והיינו בלא אמר לו הדיין הג' הכה כסי' צ\"ה. מיהו בהוסיף במזיד, אפילו לא מת עבר החזן המכה על לאו. וה\"ה לכל מכה חבירו הכאה שאין בה שוה פרוטה לוקה [רמב\"ם פט\"ז מסנהדרין]. ואפילו המרים יד על חבירו להכותו, ולא הכהו, מיד נקרא רשע, ואסור לצרפו למנין עשרה, ורק כשמקבל עליו לעשות דין עם המוכה, מתירין לו מיד [ח\"מ ת\"כ ס\"א]. [ולפי גירסת רכ\"מ [פט\"ז מסנהדריו הי\"ב] גם בהכה ישראל לעכומ\"ז חייב מלקות. והוא תימה, וצ\"ע]. אולם כדי להציל את עצמו או אחר, או כדי להפריש אדם א' מאיסורא מותר להכותו [ח\"מ תכ\"א סי\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתקלקל</b><br> המוכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין במים</b><br> שע\"י ח��דתו וכאב ההכאה, הטיל ריעי או השתין. ונ\"ל דלהכי קאמר נתקלקל דר\"ל נתבזה, ולא קאמר הוציא רעי, או הטיל מים, לומר לך דבזוי בעינן, דהיינו שיצא דרך בגדי מכנסיים לחוץ, לעיני כל ונתבזה, וגם מדקאמר נתקלקל, ולא קלקל, ש\"מ דצריך שיכירו שע\"י חרדתו נתהווה כן, דאל\"כ כל אדם יעצר א\"ע בנקביו עד שעה שילקוהו כדי להפטר ממלקות שחייב:"
+            ],
+            [
+                "<b>פטור</b><br> מדכבר נתבזה ביותר. מיהו בנתקלקל מחמת פחד קודם שהתחיל להלקותו, לא נפטר:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאשה במים</b><br> דבשתה מרובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נפטרו ידי כריתתם</b><br> לאו דוקא, אלא אפילו לכתחלה לוקה ופטור מכרת כששב. והכי קיי\"ל [רמב\"ם פי\"ז מסנהדרין]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר' חנניא בן גמליאל מה אם העובר עבירה אחת נוטל נפשו עליה</b><br> דהרי אפשר שיטעה המאמדו וימות ע\"י המלקות [כמי\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>על אחת כמה וכמה שתינתן לו נפשו</b><br> דמדת תשלומי מצוה מרובה ממדת תשלומי עבירה [כיומא ע\"ו א'] ולפיכך זה שנתחייב כרת, ועשה מצוה על ידה מדקבל ענשו, תנתן לו נפשו ופטור מכרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון אומר ממקומו הוא למד</b><br> מחייבי כריתות דאיירינן בה, נלמד ג\"כ דמפורש שם דבמקיים מצוה מחיה נפשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואומר</b><br> בסיום #א)הפרשה נאמר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הא כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה</b><br> בכבש יצרו מלעבור עבירה שנזדמנה לפניו. וכ\"ש בלקה שעשה מצוה ממש, מכ\"ש שהחיה נשמתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר</b><br> שנאמר בדם, למען ייטב לך ולבניך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני ה':"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות</b><br> נ\"ל דתורה נקראה אותן המצות שהשכל מחייב לעשותן או שלא לעשותן מצד היושר, כגזל ושפיכות דמים וכדומה, או כאכילת שקצים ורמשים שהטבע קץ בהן. ונקראו בשם תורה, מדא\"צ לצוות עליהן, מדמצווה האדם בטבעו עליהן, רק שהתה\"ק תורנו לאמר זה הדרך לכו בו. אמנם מצות, הן אותן מצות שבתורה שאין השכל משיגם, ככל חוקות התורה, שעטנז וחזיר וכדומה. ולהכי קאמר תנא, כלא היה צריך הקב\"ה לצוות על חלק הראשון שהשכל משיגם, אבל רק מפני שרצה לזכותם, דאין דומה מצווה ועושה [שיצרו תוקפו] לאין מצווה ועושה [כקידושין ל\"א א']. א\"נ נ\"ל דאמשנה ט\"ו קאי, דתורה דהיינו דם שנפשו של אדם קצה ממנו ולא היתה תורה צריכה להזהיר עליו, ומצות היינו גזל ועריות שנפש של אדם חומדתן, וצריך היה הקב\"ה לאסרן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ה' חפץ למען צדקו</b><br> להצדיק ישראל ברבוי שכר:"
+            ],
+            [
+                "<b>יגדיל תורה ויאדיר</b><br> לכן הגדיל חלק הנקרא תורה הנ\"ל, וחיזק אותם לבני ישראל בצווי אחר צווי, כדי שיאדרו ויתחזקו טפי, לשמרן מאד, ויגדל שכרן, כמ\"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין מכות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nezikin/Yachin on Pirkei Avot/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,105 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Yachin on Pirkei Avot",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "יכין אבות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "That is to say, Moshe was very humble, such that he received the Torah, which is compared to water that leaves a high place and collects in a low one [Taanit]. And so he received Torah from Sinai, the lowest of the mountains [Megillah 29a]. This teaches that only through humility, the source of all attributes of integrity, can one attain Torah."
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "Nitai the Harbalite said, distance yourself from a bad neighbor. Because whether he is angry, arrogant, jealous, or similar, its not enough to not befriend him, in order not to learn from his actions since it will hurt your Soul, rather, distance yourself from him so it doesn't hurt your body."
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>Each and every day a [heavenly] echo (lit., daughter of a sound) goes out from Mount Horeb</b> The [scholars] in the books of [geography] have said that the sound of an echo – like the sound of thunderous words that no one can understand – is constantly heard around Mount Sinai in the air above the mountain even today  . And this is a wondrous thing. And in my humble opinion, Rabbi Yehoshua ben Levi is hinting to these. Since the sounds that are heard there hint to man to remind him of the giving of the Torah; and that it thunders now about the generation that does not honor it properly to observe its commandments properly. And this is the small sound that reverberates from the great sound that was heard then on the day of the gathering at the time of the giving of the Torah. And this is the \"daughter of a sound\" that is mentioned here; meaning to say a sound born of another sound."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nezikin/Yachin on Pirkei Avot/English/merged.json

@@ -0,0 +1,105 @@
+{
+    "title": "Yachin on Pirkei Avot",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Pirkei_Avot",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [
+                "That is to say, Moshe was very humble, such that he received the Torah, which is compared to water that leaves a high place and collects in a low one [Taanit]. And so he received Torah from Sinai, the lowest of the mountains [Megillah 29a]. This teaches that only through humility, the source of all attributes of integrity, can one attain Torah."
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "Nitai the Harbalite said, distance yourself from a bad neighbor. Because whether he is angry, arrogant, jealous, or similar, its not enough to not befriend him, in order not to learn from his actions since it will hurt your Soul, rather, distance yourself from him so it doesn't hurt your body."
+            ]
+        ],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>Each and every day a [heavenly] echo (lit., daughter of a sound) goes out from Mount Horeb</b> The [scholars] in the books of [geography] have said that the sound of an echo – like the sound of thunderous words that no one can understand – is constantly heard around Mount Sinai in the air above the mountain even today  . And this is a wondrous thing. And in my humble opinion, Rabbi Yehoshua ben Levi is hinting to these. Since the sounds that are heard there hint to man to remind him of the giving of the Torah; and that it thunders now about the generation that does not honor it properly to observe its commandments properly. And this is the small sound that reverberates from the great sound that was heard then on the day of the gathering at the time of the giving of the Torah. And this is the \"daughter of a sound\" that is mentioned here; meaning to say a sound born of another sound."
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין אבות",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Nezikin"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Tahorot/Yachin on Mishnah Makhshirin/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,894 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Makhshirin",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין מכשירין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל משקה שתחלתו לרצון</b><br> קודם שנפלו על הפירות הוה ניחא ליה בהו. שהיה צריך להן לתשמישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שאין סופו לרצון</b><br> דלא ניחא לי' שנפלו על הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה בכי יותן</b><br> ופירות אלו שנפלו עליהן המשקין הללו הוכשרו לק\"ט. ולרמב\"ם [פי\"ב מטומאת אוכלין] רק תחלת וסוף נפילתן אפירות לא בעי רק חדא שיהיה לרצון. משא\"כ תחלת תלישתן מחבורן. ע\"כ בעי שיהיה לרצון. דאל\"כ הו\"ל כמחוברי' שאין מכשירי'. עוד מצריך שיהיה לרצון הבעלים [ולפ\"ז צ\"ל הך דפ\"ה מ\"א. בפירות משחק קא' דהוכשרו] ולתוס' אפילו רצון אחר מהני:"
+            ],
+            [
+                "<b>משקין טמאים מטמאין לרצון ושלא לרצון</b><br> דרק בקדם הכשר לטומאה. בעינן לרצון. משא\"כ היכא דהכשר וטומאה באין כאחד. ורב\"א רצה להוכיח דמיירי במשקה זב וזבה דטמאים מצ\"ע. דאי במשקין שנטמאו. היכי משכח\"ל שיהיה תחלתן וסופן שלא לרצון. דאי לא אחשבינהו מעיקרא אקמ\"ט. ולפע\"ד לרמב\"ם הנ\"ל דתחלתן וסופן דנקט מתני'. תחלת וסוף נפילתן אפירות קאמר. אין דברי רב\"א מוכרחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המרעיד</b><br> מנענעו:"
+            ],
+            [
+                "<b>את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה</b><br> שמונח בין ענפיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן בכי יותן</b><br> אם ע\"י נענוע נפלו מי גשמים שבעלין ע\"ג פירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א היוצאין</b><br> המים שנשרו מהאילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת שבו</b><br> מים שנשארו באילן אחר נענוע. ונפלו אח\"כ אפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> מכשירין. מדאחשבינהו להיותן תלושין:"
+            ],
+            [
+                "<b>בה\"א היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן</b><br> אף שנתנענעו ממקום למקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>המרעיד את האילן</b><br> להשיר גשמי' שעליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונפל</b><br> מדנקט באילן ונפל. ובשוכה ונפלה. נ\"ל דאאילן ושוכה קאי שנגע במים שע\"ג. באילן שבצדו. או שנגעה שוכה במים שע\"ג. בענף שבצדו. ונתלחלחו הפירות שבאילן או ענף האחר. ממים שבאילן שנענע. דאע\"ג דאת שבו אינן בכי יותן לב\"ה. כמ\"ב. היינו בנשארו שם. ונפלו אח\"כ אפירות. משא\"כ היכא דבשעת נענוע נפלו המים על הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>על חבירו</b><br> אילן שבצדו:"
+            ],
+            [
+                "<b>או סוכה</b><br> הרעיד הענף להשיר המים מעליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונפלה על חברתה</b><br> שנגע הענף עם מים שעליו בענף שבצדו שיש שם פירות ונתלחלחו ממים שבענף זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>או ירקות המחוברין לקרקע</b><br> ונתלחלחו גם הם ממים שנענעו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א בכי יותן</b><br> אף דהוי תרתי לטיבותא שנתלחלחו שלא בכוונה. עכ\"פ הי' תחלת עקירת המים מהאילן לרצון. ואף דהפירות הם במחובר. ב\"ש לטעמייהו בתוספתא. דמחובר מוכשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית הלל אומרים אינן בכי יותן</b><br> לטעמייהו בתוספ' דמחובר אינו מוכשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>תמה עצמך אם יש משקה טמא</b><br> סתם טמא וטהור דנקט במסכת זו ר\"ל מכשיר או אינו מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיתכוין ויתן</b><br> ס\"ל דאפילו לא היו הפירות במחובר. לא הוכשרו. בנפלו המים עליהן שלא בכוונה. ורק רבנן הוא דגזור. היכא דנפלו ממילא וניחא ליה. משא\"כ הכא שנפלו במקום שא\"צ להם כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוער אגודה של ירק</b><br> להשיר המים:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוששין אנו</b><br> ור\"ל וכי חוששין אנו וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו להן ב\"ש שהקלח א'</b><br> וכיון דלא אתעביד כוונתו הו\"ל כלא זזו ממקומן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי המעלה שק מלא פירות</b><br> שנפל לנהר שלא לרצון. והעלהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתנו על גב הנהר</b><br> שיצאו המים מהן לנהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוששין אנו</b><br> בלשון בתמיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור' יוסי אומר התחתון</b><br> אף התחתון:"
+            ],
+            [
+                "<b>הממחק</b><br> דוחק:"
+            ],
+            [
+                "<b>את הכרישה</b><br> כרתין לח מגשמים שירדו עליו במחובר. או שנפלו עליו בתלוש שלא לרצון. ודחקן שיצאו המים מעליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסוחט שערו</b><br> שנתלחלחו מגשמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>היוצאין</b><br> המים שנסחטו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> מכשירין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת שבו</b><br> אף שנתנענעו ממקום למקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו</b><br> כב\"ה מ\"ב אבל כרישה עצמה הוכשרה אפילו לא נשאר בה מים אחר סחיטה. מדנגעו בה בשעת פרישה [ככריתות דף ט\"ו ע\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יפות הן</b><br> דכשמתלחלחים בנפיחה. נודע שמתבשל מהר. ובנפיחתו נפל עליהן רוק. דמכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רש\"א אינן בכי יותן</b><br> דלא נתכוון לרוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א בכי יותן</b><br> מדהו\"ל פסיק רישא:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאוכל שומשמין באצבעו</b><br> שלחלח אצבע ברוק להדביק בו השומשמין שבכפו. ונתלחלח גם כפו מהרוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>רש\"א אינן בכי יותן</b><br> דלא נתכוין שיתלחלח הכף. ומדלא פליג במ\"א ש\"מ כרמב\"ם שהבאתי סי' ג':"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א בכי יותן</b><br> דתחלתו לרצון הי' אאותן פירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שטמנו דבילתן במים מפני הסיקרין</b><br> ר\"ל גזלנים פ\"ה מ\"ו דגיטין:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטהרו להן חכמים</b><br> מדלא ניחא ליה במים מצ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנותן פירותיו בשבולת הנהר</b><br> שישיטם בנהר והוא ילך בשפתו עמם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>זיעת בתים בורות שיחין ומערות טהורה</b><br> אינו מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתה מים טמאים והזיעה זיעתו טהורה</b><br> דמגופו הוא ולא ממים ששתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיעתו טמאה</b><br> מכשיר מדמעורב בשאובים. ואפילו בא למרחץ שלא לרצון. מדתלושין נינהו תחלתן לרצון היו. משא\"כ בבא למחוברי' שלא לרצון. ושלא לשם טבילה. אינו מכשיר. דהרי לא נתלשו עליו ברצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>מרחץ טמאה</b><br> ר\"ל של מים שאובים טמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיעתה טמאה</b><br> דמכשיר ��מטמא כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטהורה</b><br> מחוברין וטהורין:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבריכה</b><br> חפירה מלא מים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבית מזיע מחמתה</b><br> דשלא מחמתו. הו\"ל זיעת בתים דטהור כר\"פ:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרוב לטהורה טהור</b><br> ואין לדמות זה לרוב וקרוב [ב\"ב כ\"ג ב']. דהכא מסתבר טפי למתלי בקרוב דמחלחל טפי לארעא. כך נ\"ל. וכ\"כ ברפ\"ב דב\"ב לא חלקו בין מים נפישי או לא. רק בין רחוק לקרוב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור</b><br> ועשה מהן כלי. והרי גזרו אמתכת טומאה ישנה כפי\"א דכלים מ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>גסטריות</b><br> כלי השתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שישראל ועכו\"ם מטילין לתוכה</b><br> משתינין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם רוב מן הטמא טמא</b><br> דכנענים כזבים מד\"ס. ומעיינותיהן טמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שפיכות</b><br> מי רחיצה שנשפכו לחוץ. והן בחזקת טמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם רוב מן הטהור טהור</b><br> ול\"א קמי קמי דמטו מטהורין בטל בטמאין [כע\"ז דע\"ג]. דנ\"ל ממ\"ש תוס' [ב\"ק ד\"ק]. דבמערה בלא הפסק ל\"א קמי קמי וכו' וה\"נ גשמים דכשפוסק טפה זו באה אחרת בצדה. כאין הפסק הוה. ובני הבחור המופלג מהו' ברוך יצחק שליט\"א תירץ מתוס' זבחים דע\"ז יע\"ש. ובכה\"ג איירי נמי סיפא. ומתורץ קו' רכ\"מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפי' כל שהן</b><br> ר\"ל אפילו הרבה אפ\"ה לא מבטלי לטמאים. דמדשפך טמאין לתוכן בידים. ניחא ליה שיתערבו. ולא גרע מהוציאן כדי שירדו עליהן גשמים לקמן ספ\"ד דמק\"ט מה\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטורף את גגו</b><br> מחליק טיט שטח בגגו. עם מי שופכין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמכבס את כסותו</b><br> דמימי כביסה. שנוטפין מהכסות. נמי טמאים כשופכין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"י אומר אם הוסיפו לנטף</b><br> אם לאחר שירדו הגשמים על הבגדים. נטפו יותר תכופות מבתחלה. אז בידוע שגשמים מרובים מטמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם רוב נכרים רוחץ מיד</b><br> למוצאי שבת. דאדעתא דכנענו נעשה. והקשה א\"מ הגאון זצוק\"ל. הרי בקבוע ל\"א בתר רובא כי\"ד סק\"י. ותי' בשם אחי מורי הגאון מהו' אליעזר זצוק\"ל בספר בית אל דרק באיסור בממשות הו\"ל קבוע. ולא במה דתלי במחשבה עכ\"ל. ונלפע\"ד טעמא. דדוקא בזורק אבן לגגו. הס' הוא בקבוע ולא במחשבה דהרי לא נתכוון לאדם ידוע. דאל\"כ ודאי חייב. כדאמרינן [בסנהדרין דע\"ט]. דלא ס\"ל עד שיתכוון לו. וכ\"כ בנר במ\"ש [א\"ח סי' רצ\"ח]. נמי הס' הוא בקבוע. משא\"כ הכא מחשבת המחמם הוא חוץ לקבוע ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר באמבטי</b><br> מרחץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש בה רשות</b><br> שר כנעני שיש לתלות שבעבורו הוחם. ובש\"ס אמרי. דצריך שיהיה לו י' עבדים אז הוא שר חשוב:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא בה ירק נמכר</b><br> שנתלש בשבת ונמכר למוצאי שבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב</b><br> ואף שזה הירק בא מרחוק. אעפ\"כ א\"צ להמתין רק בכדי שיביאו ירק כזה ממקום קרוב. דהרי גזירה שימתין בכדי שיעשה הוא שלא יאמר לכנעני להביא בשבת. והכא מדצריך להמתין עכ\"פ. ידע שאסור לומר לכנעני שיביא. ולא דמי לחלילי מת פכ\"ג דשבת דשרי רק בבאו באמת מתוך התחום. נ\"ל דשאני מת דמורה היתירא דלצורך מצוה קצת יהא מותר לומר לכנעני. כד��תירו באמת אמירה לכנעני בבין השמשות לצורך מצוה [כא\"ח סימן שמ\"ב]. להכי גזרו בכה\"ג טפי. ותו דשאני התם. דמדאין מת אחר מצוי. מוכח טפי דלצורך מת ישראל הובא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עכו\"ם</b><br> להאכילו נבילות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישראל</b><br> אף להחזיר אבידתו דאיכא חזקת ממון כנגדו. דהיכא דבאיסורא אתא ליד המחזיק. ולא ניתן לו מדעת. אזלינן גם בממון בתר רובא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מחצה למחצה ישראל</b><br> דבנגח תם שלו. אינו ככנעני לשלם גם בתם נזק שלם. דמדהו\"ל ספיקא המע\"ה. ואף דבל\"ז פטור. דהרי ע\"פ בעלים א\"א. דהו\"ל מודה בקנס. וע\"פ עדים הו\"ל עדות שאי אתה יכול להזימן. דמאן יימר שהוא ישראל. לחייב לסהדי כשיוזמו. נ\"ל דמיירי בנגח בפני ב\"ד ביום [כסנהדרין דע\"ח א']. מיהו לשאר מילי ספק הוא. ואין מוציאין ממוציא אבידתו. וההורגו אינו נהרג. עד שיטביל לשם גירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר הולכין אחר רוב המשליכין</b><br> דכנענים אורחייהו בהכי ואפילו אין שם רק כנעני א':"
+            ],
+            [
+                "דפת כנעני אסור מי\"ח דבר. אי נמי לענין מעשר קאמר. דאין קנין לכנעני בא\"י להפקיע ממעשר. [כרמב\"ם פ\"א דתרומות ה\"י]. כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם היתה פת עיסה</b><br> נקיים. דדרך נחתום רק בפת בינוני:"
+            ],
+            [
+                "<b>הולכים אחר רוב אוכלי פת עיסה רי\"א</b><br> נ\"ל מדלא קאמר \"אף אם וכו'. ש\"מ דר\"י מחמיר דדוקא בפת קיבור דלא אפשר למפנקי כלל משא\"כ בנקיי, דאפשר גם ללא מפנקי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הולכין אחר רוב הטבחים</b><br> לרב דבשר שנתעלם מעין אסור מיירי ברוב טבחי ישראל. וראה שנפל מא' ואינו יודע מי הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הולכים אחר רוב אוכלי בשר מבושל</b><br> דאז אפילו רוב טבחי ישראל. עכ\"פ כשבשלו כנעני אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוצא פירו' בדרך</b><br> אמרה בקי ג' דינים שבמשנה חמורה זו כולן תמוהין ורבותינו המפרשים קצרו במובן והניחונו כשה אובד בשדה צופים לתשועת ד'. דברישא למה פטור מלעשר. דפי' הר\"מ משום דרגילין לעשר קודם שיראה הבית. כבר דחהו רתוי\"ט דעכ\"פ ספיקא הוה. ולחייב כדמאי. ותו ק\"ל מנ\"ל שנאבד אחר שעישר. דילמא אף שהיה בדעתו לעשרו נאבד קודם שעישר. והר\"ש פירש משום דלא ראה פני הבית. גם כן תמוה דוכי משום הא לפטור מכל וכל. גם בבא ב' למכור בשוק. למה חייב. ופי' הר\"ש ור\"ב דאמרינן מן הבית הביאוהו. ותמוה מנ\"ל שנאבד אח\"כ. דילמא נאבד קודם שראה פני הבית. ויהיה איך שיהיה עכ\"פ אינו חייב רק דמאי דשמא אעפ\"כ עישר. וא\"כ למה נקט בסיפא. מחצה על מחצה דמאי. הרי מיצעתא נמי ע\"כ רק דמאי הוא. ול\"מ הי' נ\"ל דה\"פ דמתני' דמדלא נקט \"מצא \"בה כדנקט במתני' קמייתא. משמע דמצא הפירות מחוץ לעיר. בדרך שמשדה לעיר. ולא ראו פני הבית ודאי. רק הגיע גרנן למעשרות כפ\"א דמעשרות מ\"ה. ולהכי ברוב בני עיר מכניסין לבתיהן. פטור מלעשר באוכל מהן ארעי. משא\"כ ברוב לשוק אסור אפילו ארעי מדהגיע גרנן למעשר. פ\"א דמעשרות שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מהצה למחצה דמאי</b><br> אף דחייב דמיצעתא נמי ע\"כ רק דמאי הוא. דשמא עישר. נ\"ל דקמ\"ל דלא יעשר מזה ע\"ז אף במידי דשייך בילה. כפ\"ה דמאי מ\"ה. ואע\"ג דאיכא ס\"ס בסיפא באוצר. דאף דס' מיעוט שלבתיהן לא מחשב ס' לצרפו לס\"ס. דמיעוט לגבי רוב כליתא דמי [כש\"ך י\"ד רצ\"ג סק\"ו] עכ\"פ בל\"ז איכא ס\"ס. ס' קודם שראו פני הבית. וס' מעושרין. י\"ל ממ\"ש רכ\"מ פי\"א ממעשר. דבדמאי לא פטר ס\"ס מדעיקר גזירה היא מס'. ס' שמא עישר נקטינן כוודאי לא עישר. וזה ראיה לש\"ך כללי ס\"ס אות י\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוצר שישראל ועכו\"ם מטילין לתוכו</b><br> תבואה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודאי</b><br> ר\"ל למ\"ד אין קנין לכנעני להפקיע בא\"י ממעשר. ודאי חייב. ולמ\"ד יש קנין. וודאי פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם רוב ישראל</b><br> ע\"ה דס' עישר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודאי</b><br> נ\"ל משום סמוך מיעוט ע\"ה דאין מעשרין למחצה כנענים. והו\"ל רובא אין מעשרין [ועיין תוס' חולין דפ\"ו ב' ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>דמאי</b><br> ס\"ל נכרי מפקיע ממעשר ומעשר דמאי משום ישראל יחיד. והקשה רתוי\"ט אפילו ודאי תרומה בטל בק\"א. תי' א\"מ הגאון זצוק\"ל דטבל הו\"ל דשיל\"מ כע\"ז דף ע\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>פירות שניה שרבו על של שלישית</b><br> שנת א' ב' ד' ה' בשמיטה. נותן מעשר ראשון ושני. ושנת ג' ו' מעשר ראשון ומעשר עני. ונתערבו תבואה של שנה זו בזו ומיירי בלח דיש בו בילה. או בס' מזה או מזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל רביעית על של חמישית</b><br> בכדי נקטיה. או משום דאין תורמין מישן על החדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל שביעית על של מוצאי שביעית</b><br> דחייב בקדושת שביעית. ופטור ממעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>להחמיר</b><br> ובס' שביעית. חייב במעשר ובביעור. ובס' בשאר שנים. נותן מעשר א' לעני. אחר שחללו אמעות שיאכלן בירושלים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שק שהוא מלא פירות</b><br> ר\"ל זרעים שדרכן לשאוב מים:"
+            ],
+            [
+                "<b>או על מעלות המערה</b><br> שיש בה מים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל ששאבו בכי יותן</b><br> דניחא ליה שישאבו מים וישארו רטובים עי\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל שאינו כנגד המים</b><br> אף שנתלחלחו. עכ\"פ מדלא הניח גם אותן כנגד המים. לא מוכחא מילתא דלשם כך הניחן:"
+            ],
+            [
+                "<b>חבית</b><br> של חרס שדרכו לשאוב דרך כתליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחומץ</b><br> שאלו נשאבים דרך כותלי כלי. מדהן דקים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאר כל המשקין</b><br> מז' משקין שמכשירין:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> ר\"ל לא הוכשרו. דמדהן עבים. אין נשאבים. ותלינן לחלוח בדבר אחר ולא הוכשרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרודה פת חמה</b><br> שנילש במי פירות שאין מכשירין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתנה על פי חבית של יין ר\"מ מטמא</b><br> ר\"ל הוכשר הלחם מיין ששאב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המרבץ</b><br> זילף מים להשכיב האבק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטננו</b><br> נתלחלחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מחמת הסלע</b><br> רצפת הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתן בה חטים</b><br> אחר שכבס בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המטנן בחול</b><br> נתן פירות בחול כדי שיתרטבו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המטנן בטיט הנגוב</b><br> יבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו חושש שמא נתן בה חטים וטנגו</b><br> ר\"ל אם הניח שם חטין וטיננו. אינו חושש. דלא ניחא ליה. ומ\"ש הרמב\"ם אע\"פ ששמח עכשו. תמוה מרפ\"ק דסופן בלא תחלתן סגי כ\"ש הכא דאיכא תרתי. דהרי נתלשו מעיקרא בכוונה לרבץ הגורן. ונ\"ל כיון דלצורך תקון הגורן נתלשו. הו\"ל כנתלשו לצורך מחובר. דאינו מכשיר רק בדניחא ליה שיפלו הפירות לשם [כרש\"י חוליו ט\"ז ע\"א]. ורמב\"ם לשיטתיה שהבאתי בפ\"ק סי' ג' דתלישה לרצון בכל גוונא בעי ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>להטן</b><br> לטנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם נתכוין לכך</b><br> לטל שעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר א\"א שלא לשמוח</b><br> ודאי שמח הוא. ואפ\"ה אינו מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אם עמד</b><br> דמעשה קצת בעי. שיתעכב כדי שירדו עליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אם פקק את הצנור</b><br> שלא יצאו המים מהגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>או אם חלחל לתוכן</b><br> ר\"ל שניער והפך הזיתים במים שיתלחלחו היטב:"
+            ],
+            [
+                "<b>החמרין</b><br> מוליכי תבואה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אם הפכו</b><br> שיתלכלכו מכל צד:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם שמח בכי יותן</b><br> אם נפלו מים מרגליו אפירות. מדנתלשו תחלה לרצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אם עמד</b><br> בנהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדיח</b><br> ורק בבהמה טהורה פליג וכדמסיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם טמא</b><br> אפילו לא עביד מעשה. מדקפיד טפי אלכלוך שבגופו. ותשמישי גופו. כבהמה טמאה העשויה לרכיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוריד את הגלגלים</b><br> אופן עגלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת כלי הבקר בשעת הקדים</b><br> שמתיבשים בחום:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשכיל שיחוצו</b><br> שיתהדקו הסדקים במים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המים העולים בפיה בכי יותן</b><br> בנפלו אח\"כ הפירות. הואיל ומתחלה נתלשו ברצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>וברגליה אינן בכי יותן</b><br> דלא ניחא ליה בהו. דהעפר נדבק בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשעת היחף</b><br> שהבהמה עיפה. וניחא ליה שיתלחלחו ויקררו רגליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדיש</b><br> דבשעה שדיש עם הבהמה. רוצה שיהיו רגליה נקיים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם טמא</b><br> מכשיר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השוחה לשתות</b><br> מהנהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> מדא\"א לפיו. מבלי שיגעו לשפמו. כל פסיק רישא כניחא ליה דמי:"
+            ],
+            [
+                "<b>המים העולים אחריה</b><br> באחורי הבית. דא\"א לתוכו מבלי שיגעו גם באחורי' כאילו כיון לשניהן דמי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחבל שהוא מכונן</b><br> מסבב כמו הדרא דכנתא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחבל שהוא לצרכה</b><br> התלוי בה כשיאחזם להשתמש בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתנה</b><br> לחבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחת הצנור</b><br> שירדו המים לתוכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן בכי יותן</b><br> מים שבחבל ושבאחורי'. מדאפשר שלא יתלחלחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו אב הטומאה</b><br> האדם שירדו עליו. היה אה\"ט. והרי ברפ\"ק אמרינן דמשקין טמאים מכשירין אפילו שלא לרצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו בכי יותן</b><br> בנטפו מעליו על הפירות לא הוכשרו. מדירידת גשמים עליו היה שלא לרצון. עכ\"ל הר\"ב. ודבריו לקוחים מהר\"ם בפירושו. ותמוה. דהר\"מ פי' כן לשיטתו לעיל פ\"ק סי' ג' דתחלת תלישה ממחובר בכל גוונא בעי שיהיה לרצון. וכ\"כ בפ\"ב מטומאת אוכלין להדיא. אבל הר\"ב ז\"ל דנקט ברפ\"ק כר\"ש דתחלה וסוף התם. היינו תחלת עקירתן. א\"כ משקין טמאים גם הא לא צריך לרצון. ולמה לא יטמא הכא מנפל על פירות. אף דשניהן לא היו לרצון. ובמח\"כ אחז בחבל בב' ראשין. אמנם הדבר פשוט. דמש\"ה אמ\"ט ומכשירין. מדאינן חשיבי משקה כלל כל ז��ן שהן בו ולא נטמאו כלל. [וכ\"כ להדיא בתוספתא וכריתות דט\"ו ע\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נער</b><br> ניער גופו להסיר המים מעליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> ביצאו לגמרי ממנו כב\"ה רפ\"ק גבי אילן. ודוקא ביצאו בכח בבת אחת. שלא נגעו בו בשעת פרישה. דאל\"כ טמויי נמי מטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עמד תחת הצנור להקר</b><br> להתקרר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או לידוחי</b><br> לרחוץ מלכלוך:"
+            ],
+            [
+                "<b>בטמא</b><br> אם היה האדם טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> הפירות שירדו עליהן הוכשרו ונטמאו כא':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובטהור בכי יותן</b><br> מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן בכי יותן</b><br> דתחלת עקירתן לצורך מחובר אינו מכשיר. מיהו בנפלו אח\"כ בכוונה על פירות מכשיר. דבהא אחשבינהו למהוי תלושין. מיהו סיפא איירי בכותל בנין אבל כותל מערה שהוא מחובר ממש. אפילו כדי שתודח הכותל אינו מכשיר. והיינו דיוקא דרישא. ולא ק' דיוקא דסיפא ורישא אהדדי:"
+            ],
+            [
+                "<b>חבית שירד הדלף לתוכה</b><br> שלא לרצון. ופירות בתוכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א ישבר</b><br> שכשיערה הוה דומיא דאילן פ\"א מ\"ב ולטעמייהו שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם טהורים</b><br> שלא הוכשרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הניתזין והצפין</b><br> שצפו ויצאו חוץ לעריבה. וה\"ה מה שבתוכה. רק נקט נתזין וצפין משום סיפא דפליגי בהו. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטלה לשפכה</b><br> במקום אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א בכי יותן</b><br> דמדלא שפכן במקומן רוצה בקיומן עד אז. ואילה\"ק אפילו שפכן במקומן יכשירו לב\"ש דמ\"ש ממנער אילן פ\"א מ\"ב. וה\"נ ניחא ליה שיבואו המים ממקום למקום בעריבה. נ\"ל דדוקא אותן ששפך או אותן שנשארו בעריבה אחר שפיכה. דמי להתם ליוצאין ואת שבו. מיהו הכא מיירי גם קודם שהתחיל לשפכן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו ואלו מודים שהן בכי יותן</b><br> מדגם בתחלה הוה ניחא ליה בהו. ולרב\"א ה\"ה במה שבתוכה מודו דמכשירין. ונקט נטלה לשפכה משום רישא דפליגי בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המים העולים בידיו</b><br> שהתעסק בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף העולין ברגליו בכי יותן</b><br> מדא\"א לזה בל\"ז. ואף דלעיל ר\"פ בחבית מודו רבנן מה\"ט דבכי יותן. נ\"ל דהתם לא סגי בלאו הכי. דא\"א שישאב אם לא יתלחלח אחורי הכלי. משא\"כ הכא. היה אפשר שלא יהיה טיט כאן:"
+            ],
+            [
+                "<b>קופה שהיא מלאה תורמסין</b><br> מין פולין יבשין:"
+            ],
+            [
+                "<b>מושיט ידו</b><br> אפילו אדם שהוא אה\"ט כבסיפא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוטל תורמסין מתוכה</b><br> מתוך הקופה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם טהורים</b><br> דמקום מחובר לא מכשיר. [אמרה בריה קלה. גם במשנה חמורה זאת. הנני כחולדה הדרה בעיקרי בתים. ורבותינו המפרשים שכחו או לא ידעו כי הבאים אחריהם בהמה ירעו. דק\"ל רישא וסיפא. מ\"ש תורמסין שנטל. מצנון בסיפא. דכשהעלהו נטמא. ודוחק לחלק דהתם מדחישב להדיחו. הוה ניחא ליה שיתלחלח קליפתו החיצונה. משא\"כ הכא דהניחו מתחלה שיתרכך פנימיותו ולא הוה ניחא בלחלוח שע\"ג. דעכ\"פ מ\"ש מאחורי חבית בר\"פ. ה\"נ מדלא אפשר שיתרכך פנימיותו. אם לא יתלחלח קליפתו החיצונה. יוכשר ע\"י לחלוח ההוא. ואת\"ל דהכא שאני מחבית. דהכא מיצר הוא על הלחלוח שע\"ג שעי\"ז יתעפשו התורמסין מהר. עכ\"פ ק\"ל כיון דלחלוח שע\"ג ודאי נטמא מידו הטמא כדחזינן בצנון בסיפא. א\"כ משקה טמא מטמא לרצון ושלא לרצון. כריש מכילתין]. ול\"מ נ\"ל דמדנקט רק בצנון נדה מדיחתו. משמע דבתורמסין לאו באדם טמא מיירי. וטהורים דנקט. ר\"ל אינן מוכשרין. כרוב טהור וטמא שבמסכת זו. ולהכי מה דנקט נמי בסיפא. הנוגעין בקופה טמאין. ר\"ל הוכשרו. מדניחא ליה שתודח הקופה. כדמוקי לה הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>העלם מן המים</b><br> שהעלה כל הקופה עם התורמסין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאר כל התורמסים טהורים</b><br> [תמוה כיון דהמים הנוגעין בקופה מכשירין הרי כל המים גוף א' הן. ויכשירו לכל התורמסין. ומכ\"ש אי נימא דבטמא ממש איירי מתני' ולא נתבטל לחלוחית שבדופני קופה בשאר מים שבקופה. כבסוף פרקין. מדתמיד נוגעין המים בקופה והו\"ל כטובל ושרץ בידו כמ\"ש ע\"ר הגאון זצוק\"ל. אם כן ק\"ל כיון דכל המים גוף א' הן כולן טמאין הן. ויכשירו ויטמאו כא' לכל התורמסין]. ונ\"ל דבקופה נקובה מיירי. דכשהעלה יצאו כל המים לחוץ דרך הנקבים. והלחלוחית המחבר מים שבדופני קופה ושעל שאר התורמסין. לא מחשב חיבור להיות גוף א'. מדלא ניחא ליה בלחלוח שע\"ג ומחברן דעי\"ז יתעפשו התורמסין. וכמש\"ל. כשק פירות רפ\"ג דלר\"י אותן שאינן נגד המים אינן מכשירין. אע\"ג דמחוברין לחלוחית שבעליונים ותחתונים. וע\"כ לא פליגי עליה רבנן התם. רק משום דס\"ל דגם בלחלוח עליונים ניחא ליה. אבל בהא מודו דלחלוח דלא ניחא ליה לא חשיב חיבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידיו טהורות</b><br> לחולין דא\"ל כוונה בנטילת ידים לאכילת חולין. אבל לנגיעה בעלמא אפילו לתרומה א\"צ כוונה בנטילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפירות טהורים</b><br> דממילא נפל וגם השתא לא ניחא ליה בלחלוח שע\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידיו טהורות והפירות בכי יותן</b><br> ממשקה שבידיו דניחא ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופשט אב הטומאה את ידו לתוכה</b><br> לתוך קדרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאה</b><br> דלכ\"ח לא מהני טבילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מגע טומאות</b><br> ר\"ל ואם הנוגע בקדרה היה ראשון לטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורה</b><br> דכלי אקמ\"ט רק מאה\"ט. ואף דמשקין מטמאין לכלי מגזירת משקין זב וזבה. הכא מים שבקדרה הושקו למקוה ונטהרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאר כל המשקין</b><br> אם היתה הקדרה שבמקוה מלאה שאר משקין:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין המים מטהרים את שאר המשקין</b><br> ע\"י השקה. ואילה\"ק הרי יש בילה בלח. ונתערבו ונתבטלו המשקין במי מקוה. נ\"ל כיון שהמשקין מסובבים בדופני הכלי. אין בילה כחבית שנפלה לים [מכות ד\"ד א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הממלא בקילון</b><br> הוא סילון עץ או חרש שקלחו בו מים ועכשיו פסק מלקלח. ונפלו פירות לסילון. ואינו יודע אם הי' נגוב בשעת נפילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד ג' ימים טמאין</b><br> הוכשרו הפירות. דאח\"כ מסתמא נתנגב. ואפילו מלוחלח לפנינו. תלינן הלחלוח בדבר אחר. כזיעת בורות רפ\"ב. משא\"כ תוך ג' ימים אף שעתה נגוב תלינן דבשעת נפילה לחלחותו קיים היה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפי' עד שלשים יום טמאים</b><br> ובסתם לא פליג אתנא קמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עצים שנפלו עליהם משקין</b><br> טמאים. ולרמב\"ם לענין הכשר מיירי מתני'. ונפלו עליהן מים תלושין לרצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם רבו</b><br> הגשמים על הטמאין:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורים</b><br> דנתבטלו המים הטמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוציאם</b><br> להעצים המלוחלחים מן הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאים</b><br> דנטמאו מי גשמים גופייהו מלחלוחית הטמא. דמדאחשבינהו להיות תלושים מק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> המי גשמים שע\"ג. דהרי לא נגעו משקין אהדדי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא יסיקם אלא בידים טהורות בלבד</b><br> שלא יטמאו הידים. למים שע\"ג. ויחזרו ויטמאו לתנור. ואין חוששין שיפלטו מים טמאין שנבלעו דכלין הן לתוכן מכח האש [עיין ערלה פ\"ב מי\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>רש\"א אם היו לחין</b><br> אותן עצים שבלעו משקין טמאין. אם נקצצו מקרוב. ועי\"ז הם רטובים עדיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבו המשקין היוצאין מהן</b><br> מכח האש ע\"י רטיבתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורים</b><br> דהמשקין שמחמת עצמן הו\"ל כמי פירות ומבטלין לטמאים מק\"ו ממי גשמים שעלולין לק\"ט. מכ\"ש מי פירות שאמק\"ט:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שטבל בנהר</b><br> ומים שעליו מכשירים דלרצון היו כפ\"ד מ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהרו שניים את הראשונים</b><br> דלא ניחא ליה בשנייה. ודלא כר\"א פ\"ד מ\"ה. ואין להקשות מחבית רפ\"ד. נ\"ל דהתם לא סגי בלא\"ה. משא\"כ הכא היה אפשר שיטבול אם גם לא היה הנהר השני. מיהו באותו נהר עצמו אפילו הלך בו מיל. כולו לרצון. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>דחהו חברו לשכרו</b><br> שהיה חבירו שכור. ודחהו לנהר ב' אחר שטבל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן לבהמתו</b><br> ר\"ל לדחיית בהמתו. שדחתו בהמתו. כ\"כ ע\"ר הגאון זצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם כמשחק עמו</b><br> שדחהו חבירו לרצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>הניתזין</b><br> שלא בכוונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העושה צפור במים</b><br> שמעלה ע\"פ מים אבעבועות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הניתזין</b><br> מהצפור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת שבה</b><br> בצפור:"
+            ],
+            [
+                "<b>שינוגבו</b><br> דעל ידי שיבללם. יתנגבו מהר. עיין פ\"ג מ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א אינן בכי יותן</b><br> פליגי אי ניזל בתר סופו. דרצונו שיתלחלח מעיקרא כדי שיתנגב בסוף. כ\"כ ע\"ר א\"מ הגזצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ה\"ז בכי יותן</b><br> המים שבקנה המדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ע אומר לעמקו בכי יותן</b><br> דניחא ליה ברושם לח שבקנה לידע עי\"ז עמקו. והמים התחתונים מהרושם אע\"ג דלא ניחא ליה בהו. הואיל ולא אפשר. הו\"ל כאחורי חבית רפ\"ד. ה\"נ א\"א שיהיה רושם למעלה. אם לא יתלחלח הקנה גם למטה. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה בכי יותן</b><br> כדלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורים</b><br> ר\"ל אמק\"ט ואינן מכשירין. אפילו אותן מים שבחלק האבן היוצא למעלה משטח המים. דעכ\"פ מחוברין הן למקוה:"
+            ],
+            [
+                "<b>החובט על השלח</b><br> העור עם השער נקרא שלח. ומכה עליו אחר כבוסו. לנערו מהמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לתוך המים</b><br> ר\"ל אם הכה עליו בתוך המים. ואף שמתכוון שיצאו המים. ולא דמי למנער אילן פ\"א מ\"ב דהכא העור תוך המים. וחוזרים ונכנסין בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מתכוין שיצאו עם הצואה</b><br> ונעשה כוונתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המים העולין בספינה ובעקל</b><br> מקום בשולי הספינה שמתקבצין שם המים שנדחקו בסדקים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמשוטות</b><br> רודער:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נער</b><br> ונתכוין שיצאו המים. אז היוצאין מכשירי'. כהרעדת אילן פ\"א מ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוליך את הספינה לים הגדול לצרפה</b><br> לבדקה. וי\"א שלא תסדק בחום:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוציא מסמר לגשמים לצרפו</b><br> לחזקו אחר ליבון באש:"
+            ],
+            [
+                "<b>קסיא</b><br> כסוי שעל המאכל שבשולחן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשיפא של לבנים</b><br> מחצלת גמי לכסות הלבנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנצוק</b><br> שמערה מכלי טהור לטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> לא נטמא העליון. דניצוק אינו חבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מדבש הזיפין</b><br> שהוא עב:"
+            ],
+            [
+                "<b>והצפחת</b><br> קמח בדבש שג\"כ עב קצת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א אף המקפה</b><br> זופפע עבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהיא סולד' לאחריה</b><br> כשנפסק הקלוח השותת. קופץ העמוד שנגע במשקין טמאים שלמטה. לאחוריו לתוך כלי העליון:"
+            ],
+            [
+                "<b>המערה מחם לחם</b><br> מטהור לטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצונן לחם טמא</b><br> דצונן לתוך חם מעלה הבל מתחתון הטמא. והוא מתערב בניצק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכחו של תחתון</b><br> חומו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומגיסה</b><br> מהפכת בכף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם הזיעו ידיה</b><br> מהבל הטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>היו ידיה טמאות</b><br> דההבל מחבר הזיע שבידיה עם המאכל ושאני מניצק. דהכא עליון טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר אם נטפו</b><br> רק בנטף זיע מידיה לקדרה. נטמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היין טהור</b><br> אמק\"ט ואינו מכשיר. דלא חשיב משקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיערה לתוך הכלי</b><br> דמדצרפם ועירה אותן מן המאזנים לכלי אחר. אחשביה משקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כשהן מנטפין</b><br> ג\"כ כך דינן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מפני הכנימה</b><br> ר\"ל שלא יתליעו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם נתכוין לכך</b><br> שירד עליהן הטל. וה\"ה בשמח כשידע:"
+            ],
+            [
+                "<b>שיש להן מעשה</b><br> בנתנו טל ומים להדיא בכוונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעלה את האגודות</b><br> של ירק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת הקציעות</b><br> תאנים כתושים יחד כככר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשביל שימתינו</b><br> שיתלחלחו מאליהן באויר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן בכי יותן</b><br> בירד עליהן טל:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> דהמוכרים ילחלחום כדי שיראו רטובים והוכשרו. והכל ממשמשים בהן ונטמאו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה מטהר בלחים</b><br> שאז א\"צ להרטיבה מדנקטף מאילן בקרוב. ולא הוכשרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי מאיר וכי מפני מה טימאו אלא מפני משקה הפה</b><br> ולא מחשש זילוף ומשמוש. רק מדרגיל להתיר אגודן בפיו. ונטמאו מהרוק. ולהכי אפילו נקטף מקרוב טמא. כירושלמי. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הקמחין והסלתות של בית השוקים טמאים</b><br> שנלתתו החטים והוכשרו. ונטמאו ע\"י משמוש שאח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>החילקה</b><br> מיני גרויפען. כל גרעין נחלק לב':"
+            ],
+            [
+                "<b>הטרגיס</b><br> א' לג':"
+            ],
+            [
+                "<b>והטסגי</b><br> א' לד':"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאים בכל מקום</b><br> אף שלא של שווקים. מדהכל לותתין:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הביצים בחזק' טהרה חוץ משל מוכרי משקה</b><br> שנתלחלחו ממשקה טופח שבידים והוכשרו. ונטמאו אח\"כ ממשמוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם היו מוכרין עמהן פירות יבשים טהורות</b><br> שמנגבים ידיהם כל פעם שיגעו במשקה. שלא יטנפו הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הדגים בחזקת טומאה</b><br> מדמנער עליהן הרשתות עם מים. וכשמתו הוכשרו. ונטמאו ממשמוש. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר חתיכת</b><br> של דג:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלתות</b><br> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו בחזקת טהרה</b><br> שאין נותנין עליהן מים שלא יפסידום:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הציר</b><br> זיעת הדגים שע\"י מליחה. דאף דהוא אמק\"ט. עכ\"פ מדרבו מים שנותנין בו על הציר. מק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחזקת טומאה</b><br> מידים שמשמשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל כולם עם הארץ נאמן לומר טהורים הן</b><br> ר\"ל שלא הוכשרו. ונ\"ל משום דאיכא חזקת טהרה למאכלין. ואיכא נמי ס\"ס. ספק לא נפל עליהן מים כלל. או נפל ולא הוה ניחא ליה. וראייתי מפ\"ג דתוספתא. דגם מעכו\"ם נקחין. והא דנקט במתני' נאמנים. היינו אפילו הורע החזקה במקצת. דוגמת מה דאמרינן כתובות דכ\"ח דנאמן לומר בתולה היא מדרוב נשים בתולות נשאות ועמ\"ש אהלות פ\"ה סימן כ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ</b><br> ואי לאו דנאמן היכי מפקידין. ולרב\"א טעמא דעל דגה אינו נאמן קא' מפני וכו'. ור\"ל שמא נפל עליו רוב מים אצל הע\"ה האחר והוא לא ידע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"א בן יעקב אומר ציר טהור</b><br> כגון ציר של ע\"ה שהוא בחזקת טומאה כנ\"ל. והושק למים. דנטהר ממ\"נ אי רוב מים הוה הרי הועיל לו השקה. ואי רוב ציר לא כטמא כלל. דציר אמק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנפל לתוכו מים כל שהן טמא</b><br> ר\"ל מק\"ט. דסד\"א דוקא קודם השקה. הוה מחזקינן ליה בטומאה. מדלא הוה חזקת טהרה לציר זה. משא\"כ השתא דוודאי טהור היה. אמק\"ט מס' רוב מים. קמ\"ל כיון דוודאי אוסיף מים כל שהוא. מחזקינן בע\"ה דעביד לציר פלגא ופלגא. והשתא הו\"ל רובא מים ומק\"ט. כך נ\"ל. [ודברי רב\"א תמוהים דפי' מתני' דלא כמסקנא [בכורות דכ\"ג ע\"ב]. גם דברי רש\"י שם תמוהים לפע\"ד. שכתב דבהוסיף מים מעט. חוזר לטומאה ישנה. למ\"ד טומאה שנתבטל חוזר וניער. ותמוה וכי הכא נתבטל מעיקרא. והרי השקה כזריעה ונטהר. ואילו הוה נמי מעיקרא. הנהו פורתא דמים דאוסיף. היה נטהר בהשקה. והשתא טומאה זו מהיכן בא. ואי\"ל דכיון דמחזקינן ליה מעיקרא בפלגא ופלגא. לא הועיל לו השקה ואפ\"ה בר קבולי טומאה היה. ליתא. דא\"כ מה\"ט לא נטהרהו מעיקרא בהשקה. אע\"כ דבפלגא ופלגא ל\"ג רבנן וכדמסיק. וי\"ל דבפלגא ל\"ג רבנן היכא דלא אוסיף]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבעה משקין הן</b><br> להכשיר. ולרמב\"ם פ\"ד מאוכלים. אמקט\"ו רק אלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודבש דבורים</b><br> דקרא מצריך משקה. ורק אלו נקראים בתורה בשם משקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>דבש צרעים</b><br> ארבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> דלא נקרא משקה בתנ\"ך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר באכילה</b><br> אף דיש לו שם לווי. ואינו כיוצא מטמא טמא. דמבחוץ מייתי ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי רגלים</b><br> דוקא דאדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין גדולים בין קטנים</b><br> בין של אדם גדול או קטן. רב\"א. ור\"ל דאף דשל אדם גדול מסריח טפי. אפ\"ה לא דמי למי טבריה במ\"ז. כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לדעתו ושלא לדעתו</b><br> ר\"ל אפילו הטיל מים שלא לדעתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודם הקזה לשתיה</b><br> שנתכוון להשקותו לאדם ולבהמה. לאפוקי בהקיזה לרפואתה ולשפכו אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי חלב</b><br> מאלקען בל\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמוחל</b><br> מים שחורים היוצא מזיתים. והו\"ל מי פירות דאינו מכשיר לר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין המוחל יוצא מידי שמן</b><br> ר\"ל שמן מעורב בו. ואי\"ל דלתבטל במעוטו כפ\"ד מ\"י. נ\"ל דבנולדו שניהן יחד לא שייך בטול. ותו דדרך לחצוחי שמן לצוף למעלה ומדנראה האיסור לעינים. א\"א שיתבטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם השרץ כבשרו</b><br> ומצטרף לבשר בכעדשה. אבל אינו מטמא בפ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא ואינו מכשיר</b><br> דאפקיה קרא מהכשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לנו כיוצא בו</b><br> שיהיה מטמא דם כבשר ובשעורו. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו מטמאין ומכשירין</b><br> בבת א':"
+            ],
+            [
+                "<b>ורביעית</b><br> דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודם הנדה</b><br> ה\"ה זבה ויולדת. ה\"ה דם פצעה וחלבה של כולהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נפל על הדלעת גורדה</b><br> דדם אדם אסור מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו לא מטמאין</b><br> אפילו ביוצא מטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>והליחה סרוחה</b><br> שממכה או רוק סרוח:"
+            ],
+            [
+                "<b>והראי</b><br> צואה. ול\"ד לפ\"ה סוף מ\"ו. נ\"ל התם צואת בהמה אינו מאוס כברכות דכ\"ה ויחזקאל ד' ט\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשקה בן שמונה</b><br> דם ורוק ומי רגלים מתינוק הנולד לח' חדשים. דאף שחי. הוא כאבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שיוצאין נקיים</b><br> ע\"י שלשול שגורמין. אפ\"ה אמ\"ט ואינו מכשיר וכ\"כ דם וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"א מטמא באלו</b><br> ר\"ל דמכשיר ומק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>חלב האשה מטמא לרצון</b><br> ר\"ל בחולב בכוונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא לרצון</b><br> בנטף מדדיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שדם מגפתה</b><br> פצעה. דהו\"ל משקה כדם חללים. דמה לי קטלה כולה או פלגא:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמא</b><br> וראוי להשוות משקין היוצאים ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור</b><br> דאינו דם חללים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם</b><br> ואין ללמוד קולא בחלב מדם מגפתה של בהמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהמשקים היוצאין מהן</b><br> מענבים וזיתים שבהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>לרצון</b><br> אפילו רק לרפואה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא</b><br> ואפ\"ה שלא לרצון וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורים</b><br> כספ\"ה וכ\"כ בחלב בהמה הול\"ל אף דלרפואה טמא. שלא לרצון טהור:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Tahorot/Yachin on Mishnah Makhshirin/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,890 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Makhshirin",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Makhshirin",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>כל משקה שתחלתו לרצון</b><br> קודם שנפלו על הפירות הוה ניחא ליה בהו. שהיה צריך להן לתשמישו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שאין סופו לרצון</b><br> דלא ניחא לי' שנפלו על הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה בכי יותן</b><br> ופירות אלו שנפלו עליהן המשקין הללו הוכשרו לק\"ט. ולרמב\"ם [פי\"ב מטומאת אוכלין] רק תחלת וסוף נפילתן אפירות לא בעי רק חדא שיהיה לרצון. משא\"כ תחלת תלישתן מחבורן. ע\"כ בעי שיהיה לרצון. דאל\"כ הו\"ל כמחוברי' שאין מכשירי'. עוד מצריך שיהיה לרצון הבעלים [ולפ\"ז צ\"ל הך דפ\"ה מ\"א. בפירות משחק קא' דהוכשרו] ולתוס' אפילו רצון אחר מהני:"
+            ],
+            [
+                "<b>משקין טמאים מטמאין לרצון ושלא לרצון</b><br> דרק בקדם הכשר לטומאה. בעינן לרצון. משא\"כ היכא דהכשר וטומאה באין כאחד. ורב\"א רצה להוכיח דמיירי במשקה זב וזבה דטמאים מצ\"ע. דאי במשקין שנטמאו. היכי משכח\"ל שיהיה תחלתן וסופן שלא לרצון. דאי לא אחשבינהו מעיקרא אקמ\"ט. ולפע\"ד לרמב\"ם הנ\"ל דתחלתן וסופן דנקט מתני'. תחלת וסוף נפילתן אפירות קאמר. אין דברי רב\"א מוכרחים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המרעיד</b><br> מנענעו:"
+            ],
+            [
+                "<b>את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה</b><br> שמונח בין ענפיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן בכי יותן</b><br> אם ע\"י נענוע נפלו מי גשמים שבעלין ע\"ג פירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א היוצאין</b><br> המים שנשרו מהאילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת שבו</b><br> מים שנשארו באילן אחר נענוע. ונפלו אח\"כ אפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> מכשירין. מדאחשבינהו להיותן תלושין:"
+            ],
+            [
+                "<b>בה\"א היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן</b><br> אף שנתנענעו ממקום למקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>המרעיד את האילן</b><br> להשיר גשמי' שעליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונפל</b><br> מדנקט באילן ונפל. ובשוכה ונפלה. נ\"ל דאאילן ושוכה קאי שנגע במים שע\"ג. באילן שבצדו. או שנגעה שוכה במים שע\"ג. בענף שבצדו. ונתלחלחו הפירות שבאילן או ענף האחר. ממים שבאילן שנענע. דאע\"ג דאת שבו אינן בכי יותן לב\"ה. כמ\"ב. היינו בנשארו שם. ונפלו אח\"כ אפירות. משא\"כ היכא דבשעת נענוע נפלו המים על הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>על חבירו</b><br> אילן שבצדו:"
+            ],
+            [
+                "<b>או סוכה</b><br> הרעיד הענף להשיר המים מעליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונפלה על חברתה</b><br> שנגע הענף עם מים שעליו בענף שבצדו שיש שם פירות ונתלחלחו ממים שבענף זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>או ירקות המחוברין לקרקע</b><br> ונתלחלחו גם הם ממים שנענעו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א בכי יותן</b><br> אף דהוי תרתי לטיבותא שנתלחלחו שלא בכוונה. עכ\"פ הי' תחלת עקירת המים מהאילן לרצון. ואף דהפירות הם במחובר. ב\"ש לטעמייהו בתוספתא. דמחובר מוכשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית הלל אומרים אינן בכי יותן</b><br> לטעמייהו בתוספ' דמחובר אינו מוכשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>תמה עצמך אם יש משקה טמא</b><br> סתם טמא וטהור דנקט במסכת זו ר\"ל מכשיר או אינו מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיתכוין ויתן</b><br> ס\"ל דאפילו לא היו הפירות במחובר. לא הוכשרו. בנפ��ו המים עליהן שלא בכוונה. ורק רבנן הוא דגזור. היכא דנפלו ממילא וניחא ליה. משא\"כ הכא שנפלו במקום שא\"צ להם כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוער אגודה של ירק</b><br> להשיר המים:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוששין אנו</b><br> ור\"ל וכי חוששין אנו וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו להן ב\"ש שהקלח א'</b><br> וכיון דלא אתעביד כוונתו הו\"ל כלא זזו ממקומן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי המעלה שק מלא פירות</b><br> שנפל לנהר שלא לרצון. והעלהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתנו על גב הנהר</b><br> שיצאו המים מהן לנהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוששין אנו</b><br> בלשון בתמיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור' יוסי אומר התחתון</b><br> אף התחתון:"
+            ],
+            [
+                "<b>הממחק</b><br> דוחק:"
+            ],
+            [
+                "<b>את הכרישה</b><br> כרתין לח מגשמים שירדו עליו במחובר. או שנפלו עליו בתלוש שלא לרצון. ודחקן שיצאו המים מעליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסוחט שערו</b><br> שנתלחלחו מגשמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>היוצאין</b><br> המים שנסחטו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> מכשירין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת שבו</b><br> אף שנתנענעו ממקום למקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו</b><br> כב\"ה מ\"ב אבל כרישה עצמה הוכשרה אפילו לא נשאר בה מים אחר סחיטה. מדנגעו בה בשעת פרישה [ככריתות דף ט\"ו ע\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יפות הן</b><br> דכשמתלחלחים בנפיחה. נודע שמתבשל מהר. ובנפיחתו נפל עליהן רוק. דמכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>רש\"א אינן בכי יותן</b><br> דלא נתכוון לרוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א בכי יותן</b><br> מדהו\"ל פסיק רישא:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאוכל שומשמין באצבעו</b><br> שלחלח אצבע ברוק להדביק בו השומשמין שבכפו. ונתלחלח גם כפו מהרוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>רש\"א אינן בכי יותן</b><br> דלא נתכוין שיתלחלח הכף. ומדלא פליג במ\"א ש\"מ כרמב\"ם שהבאתי סי' ג':"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א בכי יותן</b><br> דתחלתו לרצון הי' אאותן פירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שטמנו דבילתן במים מפני הסיקרין</b><br> ר\"ל גזלנים פ\"ה מ\"ו דגיטין:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטהרו להן חכמים</b><br> מדלא ניחא ליה במים מצ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנותן פירותיו בשבולת הנהר</b><br> שישיטם בנהר והוא ילך בשפתו עמם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>זיעת בתים בורות שיחין ומערות טהורה</b><br> אינו מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתה מים טמאים והזיעה זיעתו טהורה</b><br> דמגופו הוא ולא ממים ששתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיעתו טמאה</b><br> מכשיר מדמעורב בשאובים. ואפילו בא למרחץ שלא לרצון. מדתלושין נינהו תחלתן לרצון היו. משא\"כ בבא למחוברי' שלא לרצון. ושלא לשם טבילה. אינו מכשיר. דהרי לא נתלשו עליו ברצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>מרחץ טמאה</b><br> ר\"ל של מים שאובים טמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>זיעתה טמאה</b><br> דמכשיר ומטמא כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטהורה</b><br> מחוברין וטהורין:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבריכה</b><br> חפירה מלא מים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבית מזיע מחמתה</b><br> דשלא מחמתו. הו\"ל זיעת בתים דטהור כר\"פ:"
+            ],
+            [
+                "<b>קרוב לטהורה טהור</b><br> ואין לדמות זה לרוב וקרוב [ב\"ב כ\"ג ב']. דהכא מסתבר טפי למתלי בקרוב דמחלחל טפי לארעא. כך נ\"ל. וכ\"כ ברפ\"ב דב\"ב לא חלקו בין מים נפישי או לא. רק בין רחוק לקרוב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור</b><br> ועשה מהן כלי. והרי גזרו אמתכת טומאה ישנה כפי\"א דכלים מ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>גסטריות</b><br> כלי השתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>שישראל ועכו\"ם מטילין לתוכה</b><br> משתינין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם רוב מן הטמא טמא</b><br> דכנענים כזבים מד\"ס. ומעיינותיהן טמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי שפיכות</b><br> מי רחיצה שנשפכו לחוץ. והן בחזקת טמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם רוב מן הטהור טהור</b><br> ול\"א קמי קמי דמטו מטהורין בטל בטמאין [כע\"ז דע\"ג]. דנ\"ל ממ\"ש תוס' [ב\"ק ד\"ק]. דבמערה בלא הפסק ל\"א קמי קמי וכו' וה\"נ גשמים דכשפוסק טפה זו באה אחרת בצדה. כאין הפסק הוה. ובני הבחור המופלג מהו' ברוך יצחק שליט\"א תירץ מתוס' זבחים דע\"ז יע\"ש. ובכה\"ג איירי נמי סיפא. ומתורץ קו' רכ\"מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפי' כל שהן</b><br> ר\"ל אפילו הרבה אפ\"ה לא מבטלי לטמאים. דמדשפך טמאין לתוכן בידים. ניחא ליה שיתערבו. ולא גרע מהוציאן כדי שירדו עליהן גשמים לקמן ספ\"ד דמק\"ט מה\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטורף את גגו</b><br> מחליק טיט שטח בגגו. עם מי שופכין:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמכבס את כסותו</b><br> דמימי כביסה. שנוטפין מהכסות. נמי טמאים כשופכין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"י אומר אם הוסיפו לנטף</b><br> אם לאחר שירדו הגשמים על הבגדים. נטפו יותר תכופות מבתחלה. אז בידוע שגשמים מרובים מטמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם רוב נכרים רוחץ מיד</b><br> למוצאי שבת. דאדעתא דכנענו נעשה. והקשה א\"מ הגאון זצוק\"ל. הרי בקבוע ל\"א בתר רובא כי\"ד סק\"י. ותי' בשם אחי מורי הגאון מהו' אליעזר זצוק\"ל בספר בית אל דרק באיסור בממשות הו\"ל קבוע. ולא במה דתלי במחשבה עכ\"ל. ונלפע\"ד טעמא. דדוקא בזורק אבן לגגו. הס' הוא בקבוע ולא במחשבה דהרי לא נתכוון לאדם ידוע. דאל\"כ ודאי חייב. כדאמרינן [בסנהדרין דע\"ט]. דלא ס\"ל עד שיתכוון לו. וכ\"כ בנר במ\"ש [א\"ח סי' רצ\"ח]. נמי הס' הוא בקבוע. משא\"כ הכא מחשבת המחמם הוא חוץ לקבוע ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר באמבטי</b><br> מרחץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש בה רשות</b><br> שר כנעני שיש לתלות שבעבורו הוחם. ובש\"ס אמרי. דצריך שיהיה לו י' עבדים אז הוא שר חשוב:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצא בה ירק נמכר</b><br> שנתלש בשבת ונמכר למוצאי שבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב</b><br> ואף שזה הירק בא מרחוק. אעפ\"כ א\"צ להמתין רק בכדי שיביאו ירק כזה ממקום קרוב. דהרי גזירה שימתין בכדי שיעשה הוא שלא יאמר לכנעני להביא בשבת. והכא מדצריך להמתין עכ\"פ. ידע שאסור לומר לכנעני שיביא. ולא דמי לחלילי מת פכ\"ג דשבת דשרי רק בבאו באמת מתוך התחום. נ\"ל דשאני מת דמורה היתירא דלצורך מצוה קצת יהא מותר לומר לכנעני. כדהתירו באמת אמירה לכנעני בבין השמשות לצורך מצוה [כא\"ח סימן שמ\"ב]. להכי גזרו בכה\"ג טפי. ותו דשאני התם. דמדאין מת אחר מצוי. מוכח טפי דלצורך מת ישראל הובא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עכו\"ם</b><br> להאכילו נבילות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישראל</b><br> אף להחזיר אבידתו דאיכא חזקת ממון כנגדו. דהיכא דבאיסור�� אתא ליד המחזיק. ולא ניתן לו מדעת. אזלינן גם בממון בתר רובא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מחצה למחצה ישראל</b><br> דבנגח תם שלו. אינו ככנעני לשלם גם בתם נזק שלם. דמדהו\"ל ספיקא המע\"ה. ואף דבל\"ז פטור. דהרי ע\"פ בעלים א\"א. דהו\"ל מודה בקנס. וע\"פ עדים הו\"ל עדות שאי אתה יכול להזימן. דמאן יימר שהוא ישראל. לחייב לסהדי כשיוזמו. נ\"ל דמיירי בנגח בפני ב\"ד ביום [כסנהדרין דע\"ח א']. מיהו לשאר מילי ספק הוא. ואין מוציאין ממוציא אבידתו. וההורגו אינו נהרג. עד שיטביל לשם גירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר הולכין אחר רוב המשליכין</b><br> דכנענים אורחייהו בהכי ואפילו אין שם רק כנעני א':"
+            ],
+            [
+                "דפת כנעני אסור מי\"ח דבר. אי נמי לענין מעשר קאמר. דאין קנין לכנעני בא\"י להפקיע ממעשר. [כרמב\"ם פ\"א דתרומות ה\"י]. כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם היתה פת עיסה</b><br> נקיים. דדרך נחתום רק בפת בינוני:"
+            ],
+            [
+                "<b>הולכים אחר רוב אוכלי פת עיסה רי\"א</b><br> נ\"ל מדלא קאמר \"אף אם וכו'. ש\"מ דר\"י מחמיר דדוקא בפת קיבור דלא אפשר למפנקי כלל משא\"כ בנקיי, דאפשר גם ללא מפנקי:"
+            ],
+            [
+                "<b>הולכין אחר רוב הטבחים</b><br> לרב דבשר שנתעלם מעין אסור מיירי ברוב טבחי ישראל. וראה שנפל מא' ואינו יודע מי הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הולכים אחר רוב אוכלי בשר מבושל</b><br> דאז אפילו רוב טבחי ישראל. עכ\"פ כשבשלו כנעני אסור:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוצא פירו' בדרך</b><br> אמרה בקי ג' דינים שבמשנה חמורה זו כולן תמוהין ורבותינו המפרשים קצרו במובן והניחונו כשה אובד בשדה צופים לתשועת ד'. דברישא למה פטור מלעשר. דפי' הר\"מ משום דרגילין לעשר קודם שיראה הבית. כבר דחהו רתוי\"ט דעכ\"פ ספיקא הוה. ולחייב כדמאי. ותו ק\"ל מנ\"ל שנאבד אחר שעישר. דילמא אף שהיה בדעתו לעשרו נאבד קודם שעישר. והר\"ש פירש משום דלא ראה פני הבית. גם כן תמוה דוכי משום הא לפטור מכל וכל. גם בבא ב' למכור בשוק. למה חייב. ופי' הר\"ש ור\"ב דאמרינן מן הבית הביאוהו. ותמוה מנ\"ל שנאבד אח\"כ. דילמא נאבד קודם שראה פני הבית. ויהיה איך שיהיה עכ\"פ אינו חייב רק דמאי דשמא אעפ\"כ עישר. וא\"כ למה נקט בסיפא. מחצה על מחצה דמאי. הרי מיצעתא נמי ע\"כ רק דמאי הוא. ול\"מ הי' נ\"ל דה\"פ דמתני' דמדלא נקט \"מצא \"בה כדנקט במתני' קמייתא. משמע דמצא הפירות מחוץ לעיר. בדרך שמשדה לעיר. ולא ראו פני הבית ודאי. רק הגיע גרנן למעשרות כפ\"א דמעשרות מ\"ה. ולהכי ברוב בני עיר מכניסין לבתיהן. פטור מלעשר באוכל מהן ארעי. משא\"כ ברוב לשוק אסור אפילו ארעי מדהגיע גרנן למעשר. פ\"א דמעשרות שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מהצה למחצה דמאי</b><br> אף דחייב דמיצעתא נמי ע\"כ רק דמאי הוא. דשמא עישר. נ\"ל דקמ\"ל דלא יעשר מזה ע\"ז אף במידי דשייך בילה. כפ\"ה דמאי מ\"ה. ואע\"ג דאיכא ס\"ס בסיפא באוצר. דאף דס' מיעוט שלבתיהן לא מחשב ס' לצרפו לס\"ס. דמיעוט לגבי רוב כליתא דמי [כש\"ך י\"ד רצ\"ג סק\"ו] עכ\"פ בל\"ז איכא ס\"ס. ס' קודם שראו פני הבית. וס' מעושרין. י\"ל ממ\"ש רכ\"מ פי\"א ממעשר. דבדמאי לא פטר ס\"ס מדעיקר גזירה היא מס'. ס' שמא עישר נקטינן כוודאי לא עישר. וזה ראיה לש\"ך כללי ס\"ס אות י\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוצר שישראל ועכו\"ם מטילין לתוכו</b><br> תבואה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודאי</b><br> ר\"ל למ\"ד אין קנין לכנעני להפקיע בא\"י ממעשר. ודאי חייב. ולמ\"ד יש קנין. וודאי פט��ר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם רוב ישראל</b><br> ע\"ה דס' עישר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודאי</b><br> נ\"ל משום סמוך מיעוט ע\"ה דאין מעשרין למחצה כנענים. והו\"ל רובא אין מעשרין [ועיין תוס' חולין דפ\"ו ב' ודו\"ק]:"
+            ],
+            [
+                "<b>דמאי</b><br> ס\"ל נכרי מפקיע ממעשר ומעשר דמאי משום ישראל יחיד. והקשה רתוי\"ט אפילו ודאי תרומה בטל בק\"א. תי' א\"מ הגאון זצוק\"ל דטבל הו\"ל דשיל\"מ כע\"ז דף ע\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>פירות שניה שרבו על של שלישית</b><br> שנת א' ב' ד' ה' בשמיטה. נותן מעשר ראשון ושני. ושנת ג' ו' מעשר ראשון ומעשר עני. ונתערבו תבואה של שנה זו בזו ומיירי בלח דיש בו בילה. או בס' מזה או מזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל רביעית על של חמישית</b><br> בכדי נקטיה. או משום דאין תורמין מישן על החדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושל שביעית על של מוצאי שביעית</b><br> דחייב בקדושת שביעית. ופטור ממעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>להחמיר</b><br> ובס' שביעית. חייב במעשר ובביעור. ובס' בשאר שנים. נותן מעשר א' לעני. אחר שחללו אמעות שיאכלן בירושלים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שק שהוא מלא פירות</b><br> ר\"ל זרעים שדרכן לשאוב מים:"
+            ],
+            [
+                "<b>או על מעלות המערה</b><br> שיש בה מים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל ששאבו בכי יותן</b><br> דניחא ליה שישאבו מים וישארו רטובים עי\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל שאינו כנגד המים</b><br> אף שנתלחלחו. עכ\"פ מדלא הניח גם אותן כנגד המים. לא מוכחא מילתא דלשם כך הניחן:"
+            ],
+            [
+                "<b>חבית</b><br> של חרס שדרכו לשאוב דרך כתליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחומץ</b><br> שאלו נשאבים דרך כותלי כלי. מדהן דקים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאר כל המשקין</b><br> מז' משקין שמכשירין:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> ר\"ל לא הוכשרו. דמדהן עבים. אין נשאבים. ותלינן לחלוח בדבר אחר ולא הוכשרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרודה פת חמה</b><br> שנילש במי פירות שאין מכשירין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתנה על פי חבית של יין ר\"מ מטמא</b><br> ר\"ל הוכשר הלחם מיין ששאב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המרבץ</b><br> זילף מים להשכיב האבק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטננו</b><br> נתלחלחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם מחמת הסלע</b><br> רצפת הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתן בה חטים</b><br> אחר שכבס בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המטנן בחול</b><br> נתן פירות בחול כדי שיתרטבו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המטנן בטיט הנגוב</b><br> יבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו חושש שמא נתן בה חטים וטנגו</b><br> ר\"ל אם הניח שם חטין וטיננו. אינו חושש. דלא ניחא ליה. ומ\"ש הרמב\"ם אע\"פ ששמח עכשו. תמוה מרפ\"ק דסופן בלא תחלתן סגי כ\"ש הכא דאיכא תרתי. דהרי נתלשו מעיקרא בכוונה לרבץ הגורן. ונ\"ל כיון דלצורך תקון הגורן נתלשו. הו\"ל כנתלשו לצורך מחובר. דאינו מכשיר רק בדניחא ליה שיפלו הפירות לשם [כרש\"י חוליו ט\"ז ע\"א]. ורמב\"ם לשיטתיה שהבאתי בפ\"ק סי' ג' דתלישה לרצון בכל גוונא בעי ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>להטן</b><br> לטנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם נתכוין לכך</b><br> לטל שעליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר א\"א שלא לשמוח</b><br> ודאי שמח הוא. ואפ\"ה אינו מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אם עמד</b><br> דמעשה קצת בעי. שיתעכב כדי שירדו עליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אם פקק את הצנור</b><br> שלא יצאו המים מהגג:"
+            ],
+            [
+                "<b>או אם חלחל לתוכן</b><br> ר\"ל שניער והפך הזיתים במים שיתלחלחו היטב:"
+            ],
+            [
+                "<b>החמרין</b><br> מוליכי תבואה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אם הפכו</b><br> שיתלכלכו מכל צד:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם שמח בכי יותן</b><br> אם נפלו מים מרגליו אפירות. מדנתלשו תחלה לרצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא אם עמד</b><br> בנהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדיח</b><br> ורק בבהמה טהורה פליג וכדמסיק:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם טמא</b><br> אפילו לא עביד מעשה. מדקפיד טפי אלכלוך שבגופו. ותשמישי גופו. כבהמה טמאה העשויה לרכיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוריד את הגלגלים</b><br> אופן עגלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת כלי הבקר בשעת הקדים</b><br> שמתיבשים בחום:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשכיל שיחוצו</b><br> שיתהדקו הסדקים במים:"
+            ],
+            [
+                "<b>המים העולים בפיה בכי יותן</b><br> בנפלו אח\"כ הפירות. הואיל ומתחלה נתלשו ברצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>וברגליה אינן בכי יותן</b><br> דלא ניחא ליה בהו. דהעפר נדבק בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשעת היחף</b><br> שהבהמה עיפה. וניחא ליה שיתלחלחו ויקררו רגליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והדיש</b><br> דבשעה שדיש עם הבהמה. רוצה שיהיו רגליה נקיים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעולם טמא</b><br> מכשיר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>השוחה לשתות</b><br> מהנהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> מדא\"א לפיו. מבלי שיגעו לשפמו. כל פסיק רישא כניחא ליה דמי:"
+            ],
+            [
+                "<b>המים העולים אחריה</b><br> באחורי הבית. דא\"א לתוכו מבלי שיגעו גם באחורי' כאילו כיון לשניהן דמי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחבל שהוא מכונן</b><br> מסבב כמו הדרא דכנתא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחבל שהוא לצרכה</b><br> התלוי בה כשיאחזם להשתמש בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתנה</b><br> לחבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחת הצנור</b><br> שירדו המים לתוכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן בכי יותן</b><br> מים שבחבל ושבאחורי'. מדאפשר שלא יתלחלחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפילו אב הטומאה</b><br> האדם שירדו עליו. היה אה\"ט. והרי ברפ\"ק אמרינן דמשקין טמאים מכשירין אפילו שלא לרצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו בכי יותן</b><br> בנטפו מעליו על הפירות לא הוכשרו. מדירידת גשמים עליו היה שלא לרצון. עכ\"ל הר\"ב. ודבריו לקוחים מהר\"ם בפירושו. ותמוה. דהר\"מ פי' כן לשיטתו לעיל פ\"ק סי' ג' דתחלת תלישה ממחובר בכל גוונא בעי שיהיה לרצון. וכ\"כ בפ\"ב מטומאת אוכלין להדיא. אבל הר\"ב ז\"ל דנקט ברפ\"ק כר\"ש דתחלה וסוף התם. היינו תחלת עקירתן. א\"כ משקין טמאים גם הא לא צריך לרצון. ולמה לא יטמא הכא מנפל על פירות. אף דשניהן לא היו לרצון. ובמח\"כ אחז בחבל בב' ראשין. אמנם הדבר פשוט. דמש\"ה אמ\"ט ומכשירין. מדאינן חשיבי משקה כלל כל זמן שהן בו ולא נטמאו כלל. [וכ\"כ להדיא בתוספתא וכריתות דט\"ו ע\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נער</b><br> ניער גופו להסיר המים מעליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכי יותן</b><br> ביצאו לגמרי ממנו כב\"ה רפ\"ק גבי אילן. ודוקא ביצאו בכח בבת אחת. שלא נגעו בו בשעת פרישה. דאל\"כ טמויי נמי מטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עמד תחת הצנור להקר</b><br> להתקרר:"
+            ],
+            [
+                "<b>או לידוחי</b><br> לרחוץ מלכלוך:"
+            ],
+            [
+                "<b>בטמא</b><br> אם היה האדם טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> הפירות שירדו עליהן הוכשרו ונטמאו כא':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובטהור בכי יותן</b><br> מכשיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן בכי יותן</b><br> דתחלת עקירתן לצורך מחובר אינו מכשיר. מיהו בנפלו אח\"כ בכוונה על פירות מכשיר. דבהא אחשבינהו למהוי תלושין. מיהו סיפא איירי בכותל בנין אבל כותל מערה שהוא מחובר ממש. אפילו כדי שתודח הכותל אינו מכשיר. והיינו דיוקא דרישא. ולא ק' דיוקא דסיפא ורישא אהדדי:"
+            ],
+            [
+                "<b>חבית שירד הדלף לתוכה</b><br> שלא לרצון. ופירות בתוכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א ישבר</b><br> שכשיערה הוה דומיא דאילן פ\"א מ\"ב ולטעמייהו שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם טהורים</b><br> שלא הוכשרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הניתזין והצפין</b><br> שצפו ויצאו חוץ לעריבה. וה\"ה מה שבתוכה. רק נקט נתזין וצפין משום סיפא דפליגי בהו. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטלה לשפכה</b><br> במקום אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א בכי יותן</b><br> דמדלא שפכן במקומן רוצה בקיומן עד אז. ואילה\"ק אפילו שפכן במקומן יכשירו לב\"ש דמ\"ש ממנער אילן פ\"א מ\"ב. וה\"נ ניחא ליה שיבואו המים ממקום למקום בעריבה. נ\"ל דדוקא אותן ששפך או אותן שנשארו בעריבה אחר שפיכה. דמי להתם ליוצאין ואת שבו. מיהו הכא מיירי גם קודם שהתחיל לשפכן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו ואלו מודים שהן בכי יותן</b><br> מדגם בתחלה הוה ניחא ליה בהו. ולרב\"א ה\"ה במה שבתוכה מודו דמכשירין. ונקט נטלה לשפכה משום רישא דפליגי בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המים העולים בידיו</b><br> שהתעסק בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף העולין ברגליו בכי יותן</b><br> מדא\"א לזה בל\"ז. ואף דלעיל ר\"פ בחבית מודו רבנן מה\"ט דבכי יותן. נ\"ל דהתם לא סגי בלאו הכי. דא\"א שישאב אם לא יתלחלח אחורי הכלי. משא\"כ הכא. היה אפשר שלא יהיה טיט כאן:"
+            ],
+            [
+                "<b>קופה שהיא מלאה תורמסין</b><br> מין פולין יבשין:"
+            ],
+            [
+                "<b>מושיט ידו</b><br> אפילו אדם שהוא אה\"ט כבסיפא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוטל תורמסין מתוכה</b><br> מתוך הקופה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והם טהורים</b><br> דמקום מחובר לא מכשיר. [אמרה בריה קלה. גם במשנה חמורה זאת. הנני כחולדה הדרה בעיקרי בתים. ורבותינו המפרשים שכחו או לא ידעו כי הבאים אחריהם בהמה ירעו. דק\"ל רישא וסיפא. מ\"ש תורמסין שנטל. מצנון בסיפא. דכשהעלהו נטמא. ודוחק לחלק דהתם מדחישב להדיחו. הוה ניחא ליה שיתלחלח קליפתו החיצונה. משא\"כ הכא דהניחו מתחלה שיתרכך פנימיותו ולא הוה ניחא בלחלוח שע\"ג. דעכ\"פ מ\"ש מאחורי חבית בר\"פ. ה\"נ מדלא אפשר שיתרכך פנימיותו. אם לא יתלחלח קליפתו החיצונה. יוכשר ע\"י לחלוח ההוא. ואת\"ל דהכא שאני מחבית. דהכא מיצר הוא על הלחלוח שע\"ג שעי\"ז יתעפשו התורמסין מהר. עכ\"פ ק\"ל כיון דלחלוח שע\"ג ודאי נטמא מידו הטמא כדחזינן בצנון בסיפא. א\"כ משקה טמא מטמא לרצון ושלא לרצון. כריש מכילתין]. ול\"מ נ\"ל דמדנקט רק בצנון נדה מדיחתו. משמע דבתורמסין לאו באדם טמא מיירי. וטהורים דנקט. ר\"ל אינן מוכשרין. כרוב טהור וטמא שבמסכת זו. ולהכי מה דנקט נמי בסיפא. הנוגעין בקופה טמאין. ר\"ל הוכשרו. מדניחא ליה שתודח הקופה. כדמוקי לה הר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>העלם מן המים</b><br> שהעלה כל הקופה עם התורמסין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאר כל התורמסים טהורים</b><br> [תמוה כיון דהמים הנוגעין בקופה מכשירין הרי כל המים גוף א' הן. ויכשירו לכל התורמסין. ומכ\"ש אי נימא דבטמא ממש איירי מתני' ולא נתבטל לחלוחית שבדופני קופה בשאר מים שבקופה. כבסוף פרקין. מדתמיד נוגעין המים בקופה והו\"ל כטובל ושרץ בידו כמ\"ש ע\"ר הגאון זצוק\"ל. אם כן ק\"ל כיון דכל המים גוף א' הן כולן טמאין הן. ויכשירו ויטמאו כא' לכל התורמסין]. ונ\"ל דבקופה נקובה מיירי. דכשהעלה יצאו כל המים לחוץ דרך הנקבים. והלחלוחית המחבר מים שבדופני קופה ושעל שאר התורמסין. לא מחשב חיבור להיות גוף א'. מדלא ניחא ליה בלחלוח שע\"ג ומחברן דעי\"ז יתעפשו התורמסין. וכמש\"ל. כשק פירות רפ\"ג דלר\"י אותן שאינן נגד המים אינן מכשירין. אע\"ג דמחוברין לחלוחית שבעליונים ותחתונים. וע\"כ לא פליגי עליה רבנן התם. רק משום דס\"ל דגם בלחלוח עליונים ניחא ליה. אבל בהא מודו דלחלוח דלא ניחא ליה לא חשיב חיבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידיו טהורות</b><br> לחולין דא\"ל כוונה בנטילת ידים לאכילת חולין. אבל לנגיעה בעלמא אפילו לתרומה א\"צ כוונה בנטילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפירות טהורים</b><br> דממילא נפל וגם השתא לא ניחא ליה בלחלוח שע\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ידיו טהורות והפירות בכי יותן</b><br> ממשקה שבידיו דניחא ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופשט אב הטומאה את ידו לתוכה</b><br> לתוך קדרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאה</b><br> דלכ\"ח לא מהני טבילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מגע טומאות</b><br> ר\"ל ואם הנוגע בקדרה היה ראשון לטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורה</b><br> דכלי אקמ\"ט רק מאה\"ט. ואף דמשקין מטמאין לכלי מגזירת משקין זב וזבה. הכא מים שבקדרה הושקו למקוה ונטהרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאר כל המשקין</b><br> אם היתה הקדרה שבמקוה מלאה שאר משקין:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין המים מטהרים את שאר המשקין</b><br> ע\"י השקה. ואילה\"ק הרי יש בילה בלח. ונתערבו ונתבטלו המשקין במי מקוה. נ\"ל כיון שהמשקין מסובבים בדופני הכלי. אין בילה כחבית שנפלה לים [מכות ד\"ד א']:"
+            ],
+            [
+                "<b>הממלא בקילון</b><br> הוא סילון עץ או חרש שקלחו בו מים ועכשיו פסק מלקלח. ונפלו פירות לסילון. ואינו יודע אם הי' נגוב בשעת נפילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד ג' ימים טמאין</b><br> הוכשרו הפירות. דאח\"כ מסתמא נתנגב. ואפילו מלוחלח לפנינו. תלינן הלחלוח בדבר אחר. כזיעת בורות רפ\"ב. משא\"כ תוך ג' ימים אף שעתה נגוב תלינן דבשעת נפילה לחלחותו קיים היה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפי' עד שלשים יום טמאים</b><br> ובסתם לא פליג אתנא קמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עצים שנפלו עליהם משקין</b><br> טמאים. ולרמב\"ם לענין הכשר מיירי מתני'. ונפלו עליהן מים תלושין לרצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם רבו</b><br> הגשמים על הטמאין:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורים</b><br> דנתבטלו המים הטמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוציאם</b><br> להעצים המלוחלחים מן הבית:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאים</b><br> דנטמאו מי גשמים גופייהו מלחלוחית הטמא. דמדאחשבינהו להיות תלושים מק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> המי גשמים שע\"ג. דהרי לא נגעו משקין אהדדי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא יסיקם אלא בידים טהורות בלבד</b><br> שלא יטמאו הידים. למים שע\"ג. ויחזרו ויטמאו לתנור. ואין חוששין שיפלטו מים טמאין שנבלעו דכלין הן לתוכן מכח האש [עיין ערלה פ\"ב מי\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>רש\"א אם היו לחין</b><br> אותן עצים שבלעו משקין טמאין. אם נקצצו מקרוב. ועי\"ז הם רטובים עדיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ורבו המשקין היוצאין מהן</b><br> מכח האש ע\"י רטיבתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורים</b><br> דהמשקין שמחמת עצמן הו\"ל כמי פירות ומבטלין לטמאים מק\"ו ממי גשמים שעלולין לק\"ט. מכ\"ש מי פירות שאמק\"ט:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מי שטבל בנהר</b><br> ומים שעליו מכשירים דלרצון היו כפ\"ד מ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהרו שניים את הראשונים</b><br> דלא ניחא ליה בשנייה. ודלא כר\"א פ\"ד מ\"ה. ואין להקשות מחבית רפ\"ד. נ\"ל דהתם לא סגי בלא\"ה. משא\"כ הכא היה אפשר שיטבול אם גם לא היה הנהר השני. מיהו באותו נהר עצמו אפילו הלך בו מיל. כולו לרצון. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>דחהו חברו לשכרו</b><br> שהיה חבירו שכור. ודחהו לנהר ב' אחר שטבל:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן לבהמתו</b><br> ר\"ל לדחיית בהמתו. שדחתו בהמתו. כ\"כ ע\"ר הגאון זצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם כמשחק עמו</b><br> שדחהו חבירו לרצון:"
+            ],
+            [
+                "<b>הניתזין</b><br> שלא בכוונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>העושה צפור במים</b><br> שמעלה ע\"פ מים אבעבועות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הניתזין</b><br> מהצפור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת שבה</b><br> בצפור:"
+            ],
+            [
+                "<b>שינוגבו</b><br> דעל ידי שיבללם. יתנגבו מהר. עיין פ\"ג מ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א אינן בכי יותן</b><br> פליגי אי ניזל בתר סופו. דרצונו שיתלחלח מעיקרא כדי שיתנגב בסוף. כ\"כ ע\"ר א\"מ הגזצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ה\"ז בכי יותן</b><br> המים שבקנה המדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ע אומר לעמקו בכי יותן</b><br> דניחא ליה ברושם לח שבקנה לידע עי\"ז עמקו. והמים התחתונים מהרושם אע\"ג דלא ניחא ליה בהו. הואיל ולא אפשר. הו\"ל כאחורי חבית רפ\"ד. ה\"נ א\"א שיהיה רושם למעלה. אם לא יתלחלח הקנה גם למטה. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה בכי יותן</b><br> כדלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורים</b><br> ר\"ל אמק\"ט ואינן מכשירין. אפילו אותן מים שבחלק האבן היוצא למעלה משטח המים. דעכ\"פ מחוברין הן למקוה:"
+            ],
+            [
+                "<b>החובט על השלח</b><br> העור עם השער נקרא שלח. ומכה עליו אחר כבוסו. לנערו מהמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לתוך המים</b><br> ר\"ל אם הכה עליו בתוך המים. ואף שמתכוון שיצאו המים. ולא דמי למנער אילן פ\"א מ\"ב דהכא העור תוך המים. וחוזרים ונכנסין בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהוא מתכוין שיצאו עם הצואה</b><br> ונעשה כוונתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המים העולין בספינה ובעקל</b><br> מקום בשולי הספינה שמתקבצין שם המים שנדחקו בסדקים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמשוטות</b><br> רודער:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נער</b><br> ונתכוין שיצאו המים. אז היוצאין מכשירי'. כהרעדת אילן פ\"א מ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוליך את הספינה לים הגדול לצרפה</b><br> לבדקה. וי\"א שלא תסדק בחום:"
+            ],
+            [
+                "<b>המוציא מסמר לגשמים לצרפו</b><br> לחזקו אחר לי��ון באש:"
+            ],
+            [
+                "<b>קסיא</b><br> כסוי שעל המאכל שבשולחן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשיפא של לבנים</b><br> מחצלת גמי לכסות הלבנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנצוק</b><br> שמערה מכלי טהור לטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> לא נטמא העליון. דניצוק אינו חבור:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מדבש הזיפין</b><br> שהוא עב:"
+            ],
+            [
+                "<b>והצפחת</b><br> קמח בדבש שג\"כ עב קצת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א אף המקפה</b><br> זופפע עבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהיא סולד' לאחריה</b><br> כשנפסק הקלוח השותת. קופץ העמוד שנגע במשקין טמאים שלמטה. לאחוריו לתוך כלי העליון:"
+            ],
+            [
+                "<b>המערה מחם לחם</b><br> מטהור לטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצונן לחם טמא</b><br> דצונן לתוך חם מעלה הבל מתחתון הטמא. והוא מתערב בניצק:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכחו של תחתון</b><br> חומו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומגיסה</b><br> מהפכת בכף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם הזיעו ידיה</b><br> מהבל הטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>היו ידיה טמאות</b><br> דההבל מחבר הזיע שבידיה עם המאכל ושאני מניצק. דהכא עליון טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר אם נטפו</b><br> רק בנטף זיע מידיה לקדרה. נטמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היין טהור</b><br> אמק\"ט ואינו מכשיר. דלא חשיב משקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיערה לתוך הכלי</b><br> דמדצרפם ועירה אותן מן המאזנים לכלי אחר. אחשביה משקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כשהן מנטפין</b><br> ג\"כ כך דינן:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מפני הכנימה</b><br> ר\"ל שלא יתליעו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם נתכוין לכך</b><br> שירד עליהן הטל. וה\"ה בשמח כשידע:"
+            ],
+            [
+                "<b>שיש להן מעשה</b><br> בנתנו טל ומים להדיא בכוונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>המעלה את האגודות</b><br> של ירק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת הקציעות</b><br> תאנים כתושים יחד כככר:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשביל שימתינו</b><br> שיתלחלחו מאליהן באויר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינן בכי יותן</b><br> בירד עליהן טל:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> דהמוכרים ילחלחום כדי שיראו רטובים והוכשרו. והכל ממשמשים בהן ונטמאו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה מטהר בלחים</b><br> שאז א\"צ להרטיבה מדנקטף מאילן בקרוב. ולא הוכשרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי מאיר וכי מפני מה טימאו אלא מפני משקה הפה</b><br> ולא מחשש זילוף ומשמוש. רק מדרגיל להתיר אגודן בפיו. ונטמאו מהרוק. ולהכי אפילו נקטף מקרוב טמא. כירושלמי. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הקמחין והסלתות של בית השוקים טמאים</b><br> שנלתתו החטים והוכשרו. ונטמאו ע\"י משמוש שאח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>החילקה</b><br> מיני גרויפען. כל גרעין נחלק לב':"
+            ],
+            [
+                "<b>הטרגיס</b><br> א' לג':"
+            ],
+            [
+                "<b>והטסגי</b><br> א' לד':"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאים בכל מקום</b><br> אף שלא של שווקים. מדהכל לותתין:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הביצים בחזק' טהרה חוץ משל מוכרי משקה</b><br> שנתלחלחו ממשקה טופח שבידים והוכשרו. ונטמאו אח\"כ ממשמוש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם היו מוכרין עמהן פירות יבשים טהורות</b><br> שמנגבים ידיהם כל פעם שיגעו במשקה. שלא יטנפו הפירות:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הדגים בחזקת טומאה</b><br> מדמנער עליהן הרשתות עם מים. וכשמתו הוכשרו. ונטמאו ממשמוש. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר חתיכת</b><br> של דג:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלתות</b><br> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו בחזקת טהרה</b><br> שאין נותנין עליהן מים שלא יפסידום:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הציר</b><br> זיעת הדגים שע\"י מליחה. דאף דהוא אמק\"ט. עכ\"פ מדרבו מים שנותנין בו על הציר. מק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחזקת טומאה</b><br> מידים שמשמשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל כולם עם הארץ נאמן לומר טהורים הן</b><br> ר\"ל שלא הוכשרו. ונ\"ל משום דאיכא חזקת טהרה למאכלין. ואיכא נמי ס\"ס. ספק לא נפל עליהן מים כלל. או נפל ולא הוה ניחא ליה. וראייתי מפ\"ג דתוספתא. דגם מעכו\"ם נקחין. והא דנקט במתני' נאמנים. היינו אפילו הורע החזקה במקצת. דוגמת מה דאמרינן כתובות דכ\"ח דנאמן לומר בתולה היא מדרוב נשים בתולות נשאות ועמ\"ש אהלות פ\"ה סימן כ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהן מפקידין אותה אצל עם הארץ</b><br> ואי לאו דנאמן היכי מפקידין. ולרב\"א טעמא דעל דגה אינו נאמן קא' מפני וכו'. ור\"ל שמא נפל עליו רוב מים אצל הע\"ה האחר והוא לא ידע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"א בן יעקב אומר ציר טהור</b><br> כגון ציר של ע\"ה שהוא בחזקת טומאה כנ\"ל. והושק למים. דנטהר ממ\"נ אי רוב מים הוה הרי הועיל לו השקה. ואי רוב ציר לא כטמא כלל. דציר אמק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנפל לתוכו מים כל שהן טמא</b><br> ר\"ל מק\"ט. דסד\"א דוקא קודם השקה. הוה מחזקינן ליה בטומאה. מדלא הוה חזקת טהרה לציר זה. משא\"כ השתא דוודאי טהור היה. אמק\"ט מס' רוב מים. קמ\"ל כיון דוודאי אוסיף מים כל שהוא. מחזקינן בע\"ה דעביד לציר פלגא ופלגא. והשתא הו\"ל רובא מים ומק\"ט. כך נ\"ל. [ודברי רב\"א תמוהים דפי' מתני' דלא כמסקנא [בכורות דכ\"ג ע\"ב]. גם דברי רש\"י שם תמוהים לפע\"ד. שכתב דבהוסיף מים מעט. חוזר לטומאה ישנה. למ\"ד טומאה שנתבטל חוזר וניער. ותמוה וכי הכא נתבטל מעיקרא. והרי השקה כזריעה ונטהר. ואילו הוה נמי מעיקרא. הנהו פורתא דמים דאוסיף. היה נטהר בהשקה. והשתא טומאה זו מהיכן בא. ואי\"ל דכיון דמחזקינן ליה מעיקרא בפלגא ופלגא. לא הועיל לו השקה ואפ\"ה בר קבולי טומאה היה. ליתא. דא\"כ מה\"ט לא נטהרהו מעיקרא בהשקה. אע\"כ דבפלגא ופלגא ל\"ג רבנן וכדמסיק. וי\"ל דבפלגא ל\"ג רבנן היכא דלא אוסיף]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבעה משקין הן</b><br> להכשיר. ולרמב\"ם פ\"ד מאוכלים. אמקט\"ו רק אלו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודבש דבורים</b><br> דקרא מצריך משקה. ורק אלו נקראים בתורה בשם משקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>דבש צרעים</b><br> ארבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> דלא נקרא משקה בתנ\"ך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומותר באכילה</b><br> אף דיש לו שם לווי. ואינו כיוצא מטמא טמא. דמבחוץ מייתי ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי רגלים</b><br> דוקא דאדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין גדולים בין קטנים</b><br> בין של אדם גדול או קטן. רב\"א. ור\"ל דאף דשל אדם גדול מסריח טפי. אפ\"ה לא דמי למי טבריה במ\"ז. כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לדעתו ושלא לדעתו</b><br> ר\"ל אפילו הטיל מים שלא לדעתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודם הקזה לשתיה</b><br> שנתכוון להשקותו לאדם ולבהמה. לאפוקי בהקיזה לרפו��תה ולשפכו אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי חלב</b><br> מאלקען בל\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמוחל</b><br> מים שחורים היוצא מזיתים. והו\"ל מי פירות דאינו מכשיר לר\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין המוחל יוצא מידי שמן</b><br> ר\"ל שמן מעורב בו. ואי\"ל דלתבטל במעוטו כפ\"ד מ\"י. נ\"ל דבנולדו שניהן יחד לא שייך בטול. ותו דדרך לחצוחי שמן לצוף למעלה ומדנראה האיסור לעינים. א\"א שיתבטל:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם השרץ כבשרו</b><br> ומצטרף לבשר בכעדשה. אבל אינו מטמא בפ\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא ואינו מכשיר</b><br> דאפקיה קרא מהכשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לנו כיוצא בו</b><br> שיהיה מטמא דם כבשר ובשעורו. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו מטמאין ומכשירין</b><br> בבת א':"
+            ],
+            [
+                "<b>ורביעית</b><br> דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודם הנדה</b><br> ה\"ה זבה ויולדת. ה\"ה דם פצעה וחלבה של כולהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם נפל על הדלעת גורדה</b><br> דדם אדם אסור מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו לא מטמאין</b><br> אפילו ביוצא מטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>והליחה סרוחה</b><br> שממכה או רוק סרוח:"
+            ],
+            [
+                "<b>והראי</b><br> צואה. ול\"ד לפ\"ה סוף מ\"ו. נ\"ל התם צואת בהמה אינו מאוס כברכות דכ\"ה ויחזקאל ד' ט\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשקה בן שמונה</b><br> דם ורוק ומי רגלים מתינוק הנולד לח' חדשים. דאף שחי. הוא כאבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שיוצאין נקיים</b><br> ע\"י שלשול שגורמין. אפ\"ה אמ\"ט ואינו מכשיר וכ\"כ דם וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"א מטמא באלו</b><br> ר\"ל דמכשיר ומק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>חלב האשה מטמא לרצון</b><br> ר\"ל בחולב בכוונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא לרצון</b><br> בנטף מדדיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שדם מגפתה</b><br> פצעה. דהו\"ל משקה כדם חללים. דמה לי קטלה כולה או פלגא:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמא</b><br> וראוי להשוות משקין היוצאים ממנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור</b><br> דאינו דם חללים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם</b><br> ואין ללמוד קולא בחלב מדם מגפתה של בהמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהמשקים היוצאין מהן</b><br> מענבים וזיתים שבהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>לרצון</b><br> אפילו רק לרפואה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושלא</b><br> ואפ\"ה שלא לרצון וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורים</b><br> כספ\"ה וכ\"כ בחלב בהמה הול\"ל אף דלרפואה טמא. שלא לרצון טהור:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין מכשירין",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Tahorot/Yachin on Mishnah Niddah/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,1307 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Niddah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין נדה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>שמאי אומר כל הנשים</b><br> אפי' אינה מד' נשים דלקמן במ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>דיין שעתן</b><br> דבראתה דם. א\"א דנתעכב ברחם. והרי מטמא בבית החיצון. ותטמא לתרומה שנגעה למפרע. דא\"כ יחוש גם הבעל לפרוש מאשתו שמא תראה אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלל אומר מפקידה לפקידה</b><br> כל תרומות שנגעה למפרע משעת בדיקה האחרונה שמצאה א\"ע טהורה עד שעת ראיי' דם כולן טמאים. אבל לבעלה אמ\"ט למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו לימים הרבה</b><br> בין בדיקה לראיי':"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא מעת לעת ממעט על יד</b><br> ר\"ל אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפקידה לפקידה</b><br> אם בין בדיקה לראיי' טפי ממעל\"ע. טמאה מעל\"ע למפרע מדאינו אלא קנסא. על שעברה אתקנת חכמים לבדוק בבוקר ובערב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת</b><br> דאם מעל\"ע טפי. טמאה רק עד הבדיקה למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל אשה שיש לה וסת</b><br> זמן קבוע לראיית דם ג\"פ:"
+            ],
+            [
+                "<b>דיה שעתה</b><br> דחזקה לאורח בזמנו בא ולא חיישי' כלל למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמשמשת בעדים</b><br> ה\"ק ומשמשת בעדים. ור\"ל אע\"ג דביש לה וסת דיה שעתה. מצוה לה לבדוק במטלית קודם תשמיש ואחר תשמיש בעסוק' בטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו כפקידה</b><br> ר\"ל בדיקה שאחר תשמיש הר\"ז כפקידה. ולא תחוש ממנו ולמפרע. ולא אמרי' ראתה טפת דם כחרדל וחפהו ש\"ז שלאחר תשמיש. אבל בדיקה שקודם תשמיש לא. מדמהירה לתשמיש לא תבדק יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה</b><br> אותה בדיקה שאחר תשמיש ממעטת זמן טומאה למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד דיה שעתה</b><br> אותה שיש לה וסת:"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה יושבת במטה</b><br> קמ\"ל מטה לדיוקא דבאין לה וסת. אף מטה הו\"ל למפרע אה\"ט כמשכב נדה ומטמא או\"כ."
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שאמרו מטמאה מעת לעת</b><br> באין לה וסת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה מונה</b><br> ז\"י נדה וכו' דסד\"א תהוי מקולקלת למפרע כרואה כתם פ\"ו מי\"ג קמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן</b><br> מדאין רגילות לראות דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל הלכה כרבי אליעזר</b><br> סתם מתני' קא' הכי. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיודע עוברה</b><br> בסוף ג' חדשים שא' מהן חסר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מניקה עד שתגמול את בנה</b><br> לסוף עשרים וארבעה חדש מלידה. ובלא גמלה אח\"כ. אפילו הכי מטמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתנה בנה למניקה</b><br> תוך זמן זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת</b><br> סבירא ליה דמשום הכי מסולקת דם דדם נעכר ונעשה חלב. משא\"כ באינה מניקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים דיה שעתה</b><br> סבירא ליה דמשו�� הכי מסולקת דם דאיבריה מתפרקין בלידה. וא\"כ אפי' אינה מניקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שעברו עליה שלש עונות</b><br> ר\"ל צ' יום בלי ראיית דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>סמוך לזקנתה</b><br> כל שראויי' לקרותה אימא ע\"י זקנתה ושותקת:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר כל אשה</b><br> אפי' דלאו זקינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שעברו עליהן שלש עונות</b><br> ולא כת\"ק דס\"ל מעוברת אחר פ\"ט יום ומיניקה מיד אחר לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמה אמרו דיה שעתה</b><br> בד' נשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם ראתה הראשונה מאונס</b><br> ע\"י פעולה או אכילה המגיר דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף השניה דיה שעתה</b><br> ונ\"ל דאיפכא לא. מדהורעה בראיי' ראשונה לא תלינן ראייה בדבר אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>צריכה להיות בודקת</b><br> ערב ובוקר בעוסקת בטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מן הנדה</b><br> דגם בלא תראה טמאה ז\"י מדראתה יום א'. וגם אינה קובעת לוסת ע\"י ראיי' שבהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והיושבת על דם טוהר</b><br> דג\"כ אינה קובעת וסת בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשמשת בעדים</b><br> אפי' יש לה וסת. ודוקא בעוסקת בטהרות. דאל\"כ אפי' אין לה וסת א\"צ לבדק לבעלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובתולה</b><br> בבעילות ראשונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שדמיה טהורים</b><br> דתולים בבתולים לב\"ש עד ד' לילות. ולב\"ה עד שתחי' המכה. ואפי' משונה מראיתו מדם בעילה. תלינן השנוי בתשמיש. ובלא שמשה בזמן הנ\"ל. צריכה בדיקה בקר וערב פן ישתנה הראיי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ופעמים צריכה להיות בודקת</b><br> כל המחוייבת לבדוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה</b><br> ל\"מ נ\"ל דר\"ל דבשעת תשמיש נמי צריכה לבדוק פעמים. קודם ולאחר תשמיש. ולהכי לא קא' ד' פעמים. דתשמיש לא פסיקא לי'. ולרמב\"ם הכא רק אבדיקה דלפני תשמיש. דאינו חיוב רק בעסוקה בטהרות. משא\"כ בדיקה שאחר תשמיש שהוא מדינא לכל הנשים. לא נקט לה מתני' דהכא. ולדידיה נראה לי דבדיקה שחרית וערבית. בחדא חשיב להו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה</b><br> לטהר מה ששיירה כשתראה דם אח\"כ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ובאנשים תקצץ</b><br> לטותא שלא יגע כלל. מחשש חימום והוצאות ש\"ז לבטלה. מיהו זב שבודק למנות ראיותיו ב' לטומאה וג' לקרבן ולמנות ז\"נ ג\"כ משובח:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרשת</b><br> שאינה שומעת ואינה מדברת:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסומא</b><br> אינה משנה דקיי\"ל בודקת בעצמה ומראת לחברותיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתקנות אותן</b><br> לבדקן ולהטבילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו</b><br> אחר תשמיש. ולרמב\"ם הכא נקט חיובא אפי' אינה עסוק' בטהרות. ולרש\"י ור\"ב דוקא בעסוקה בטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצנועות מתקנות להן שלישי</b><br> לרמב\"ם דמתני' בלא עסוקה בטהרות. א\"כ בכה\"ג שפיר רק צנועות בודקות לפני תשמיש. ולרש\"י דבעסוקה בטהרות מיירי. א\"כ בכה\"ג כל הנשים אפי' לפני תשמיש חייבין. רק קמ\"ל דצנועות בודקות בעד נקי שלא בדקה בו עוד. אפי' קודם התשמיש ומכ\"ש אחר תשמיש שיש רבוי שכבת זרע. כולן חייבות לבדוק בעד נקי:"
+            ],
+            [
+                "<b>לתקן את הבית</b><br> ר\"ל קודם תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא</b><br> דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>על שלו</b><br> אפי' שהה מלקנח:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> טומאת ז':"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין קרבן</b><br> חטאת כבועל נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא על שלה אותיום</b><br> מיד אחר תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאים מספק</b><br> לתלות תרומה שנגעו ולא לשרפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופטורים מן הקרבן</b><br> מחטאת אבל חייבים באשם תלוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה</b><br> ר\"ל בכדי שתושיט ידה תחת הכר ליטל העד ותבדק בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כך</b><br> בראתה אחר שיעור זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמאה</b><br> רק לטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעת לעת</b><br> למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה מטמאה את בועלה</b><br> טומ' ז' כבועל נדה. רק טומאת ערב מד\"ס. כנוגע בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודים חכמים לר' עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה</b><br> להבא אף דכתם נמי מד\"ס. עכ\"פ מסתבר טפי דדם נדה הוא. מדלא נתעסקה בדם אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן</b><br> בנודע לו שטהורה היתה א\"צ לשאלה אח\"כ. אפי' הגיע וסתה. אם שהה כשיעור שתטבול כיון דוסתות מד\"ס. ס' טבילה מוציא מידי ס' ראיי':"
+            ],
+            [
+                "<b>הבאין מן הדרך</b><br> קמ\"ל אף דאין בעלה אצלה. רמיא אנפשה לטבול:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש</b><br> לפניו ולאחריו. ומחר תעיין בכולם. ולא תבדק בעד א'. דשמא תחפם ש\"ז שמבעילות אחרונות טפת הדם שראתה בבדיקות ראשונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>או תשמש</b><br> ר\"ל תבדק העד בכל תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה</b><br> א' תחילת הלילה וא' בסוף הכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משל משלו חכמים באשה</b><br> בית רחם שלה נחלק לג' מקומות:"
+            ],
+            [
+                "<b>החדר</b><br> הוא בפנים לצד אחוריה והוא המקור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפרוזרור</b><br> סמוך לחדר לצד פניה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעלייה</b><br> ע\"ג שתיהן ומנוקב לפרוזדור:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמא</b><br> ודם עליי' טהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא בפרוזדור ספקו טמא</b><br> מספק טמאה טומאה וודאי'. ורק בנמצא מלול העלי' ולפני'. דאל\"כ הוה ליה ס' טומאה דשמא מעליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכקרן</b><br> כמו כי קרן עור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמזוג</b><br> כיין אדום מזוג במים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן</b><br> שנשרו במים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמימי בשר צלי</b><br> מוחל היוצא ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל מטהרין</b><br> ולת\"ק תולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>הירוק</b><br> כאתרוג ככל סתם ירוק אם לא סיים ככרתי [כתוס' נדה די\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם</b><br> לטמא האשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא משום משקה</b><br> עכ\"פ הו\"ל דם להכשיר זרעים לק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר לא כך ולא כך</b><br> דהרי להכשיר בעינן דם שהנפש יוצא בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדם המכה</b><br> של תחילת שחיטה. וי\"א דהקזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שחור כחרת</b><br> מין צבע שחור:"
+            ],
+            [
+                "<b>עמוק מכן</b><br> שחור ביותר מזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמא</b><br> וה\"ה בכל הדמים. רק כמזוג אפי' עמוק טהור. בלא האדי' יותר ממזוג:"
+            ],
+            [
+                "<b>דיהה מכן</b><br> חלש בשחרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכקרן כרכום כברור שבו</b><br> כעלה הברור והמזהיר באדמימות שבו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מבקעת בית כרם</b><br> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומציף מים</b><br> נותן כ\"כ מים עד שיהיו צפין ע\"ג העפר וחוזר ומעכירן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמזוג</b><br> מזוג שאמרנו כיצד:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אם יש עמה דם טמאה</b><br> נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורה</b><br> ואפי' דם בחתיכה. דם חתיכה הוא ולא ממקור:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאה</b><br> ס\"ל א\"א לפתיחת קבר בלא דם מעט ונאבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמין שערה</b><br> שער:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמין יבחושים</b><br> יתושים:"
+            ],
+            [
+                "<b>תטיל למים</b><br> וישהו כ\"ד שעות בפושרין:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורה</b><br> דמדמעוטין נינהו אפי' ר\"י מודה דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>שקצים ורמשים</b><br> שקצים היינו מה שפרה ורבה. ורמש אינו פרה ורבה. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אין ידוע תשב לזכר ולנקבה</b><br> ר\"ל שניהן לחומרא. דיולדת זכר יש לה ז' ימי טומ' ול\"ג ימי טוהר. ולנקיבה י\"ד ימי טומאה וס\"ו ימי טוהר וזו מספק יש לה י\"ד ימי טומאה ורק ל\"ג ימי טוהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו ולד</b><br> צורת פנים כשל אדם כ\"ע לא פליגי דבעינן. כי פליגי בשעורא. לר\"מ כולה פנים בעינן לכל הפחות. ולרבנן בעין א' כאדם סגי:"
+            ],
+            [
+                "<b>המפלת שפיר</b><br> חתיכה וי\"א שפופרת של ביצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מלא גנונים</b><br> כתולעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה חוששת לולד</b><br> דבאין דם טהורה לגמרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם היה מרוקם</b><br> כצורת ולד גופו כעדש' ב' עיניו כב' טיפי זבוב מרוחקות זמ\"ז. ב' נחיריו כב' טיפי זבוב מקורבי'. ופיו כשערה. וידים ורגלים אין לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המפלת סנדל</b><br> חתיכה כסנדל. והוא ולד שנתקלקל:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שליא</b><br> קרום שהולד מונח בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון אומר נימוק הולד עד שלא יצא</b><br> ובטל ברוב בדם לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשב לנקבה בלבד</b><br> כיון דנקיבה וודאי הכא. הרי ימי טהרה וטומאה דזכר מובלעים בהנך דנקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא</b><br> ולד דעלמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מחותך או מסורס</b><br> שיצא שלם אבל דרך רגליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיצא רוב ראשו</b><br> דאז ראשו כרובו ואפי' מחותך:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיצא פדחתו</b><br> מצח:"
+            ],
+            [
+                "<b>המפלת ואין ידוע מה הוא</b><br> אם זכר או נקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולנדה</b><br> דאין לה ימי טוהר כנדה וטמאה י\"ד יום אפי' נקיים ואסורה למקדש ולקודש עד סוף פ' כיולדת נקיבה. וצריכה טבילה לסוף מ' כזכר ולסוף פ' כנקיבה. למ\"ד טבילה בזמנה מצוה. ודוקא בלא הוחזקה מעוברת דאל\"כ רוב נשים ולד מעליא ילדן:"
+            ],
+            [
+                "<b>המפלת ליום ארבעים</b><br> לטבילתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשב לזכר</b><br> שבעה ימי טומאה אפי' היא לידה יבשתא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולנדה</b><br> דאין לה ימי טוהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה וזה לארבעים ואחד</b><br> חכמים כת\"ק. רק תנא קמשמע לן אף על גב דמסתברא כר\"י מדימי טהרה וטומאה כפול בנקיבה. הכי נמי יצירתו כפול. אפילו הכי קיימא לן כת\"ק. להכי חזר ושנאה בלשון רבים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>נדות מעריסתן</b><br> ר\"ל מקטנותן. דכותיס לא דרשי וי\"ו דואשה לרבות קטנה שראתה דם שתטמא ומתני' ר\"מ היא דחייש למיעוט קטנות הרואות:"
+            ],
+            [
+                "<b>והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון</b><br> ר\"ל משכבן טמא כעליונו של זב דאמ\"ט אדם וכלים דדינו ככל בועל נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהן בועלי נדות</b><br> דאף דגדולות שלהן נזהרות בדיני נדה. עכ\"פ מדמונין יום שפוסקות בו זיבה לז\"נ נמצא יבעלה נדה. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>והן</b><br> ר\"ל ועוד שהן וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>יושבות על כל דם ודם</b><br> אפי' על דם ירוק דטהור לדידן מטמאין אותו וזה קלקולם. שעי\"ז לא תחוש למנות ז' ימי נדה. מראיית דם אדום שתראה תוך ז\"י מראיית הירוק. וכשתטבול תוך ז\"י מראיית האדום יבעל נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין חייבין עליה על ביאת מקדש</b><br> בגמרא מוכח דאמשכבות דלעיל קאי. דבהכניסן למקדש פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין שורפין עליהם את התרומה</b><br> דבנגע המשכב בתרומה תולין. ואילה\"ק הרי כותי כע\"ה דבגדיו אה\"ט שמא ישבה עליהן אשתו נדה. ואת\"ל דמיירי דהמשכב הי' של חבר. עכ\"פ הרי הכותי שדרס עליו. הי' לבוש בגדיו. והו\"ל כנושא מדרס דמטמא למשכב במגע בעודו בחבורין למדרס. והו\"ל לשרוף לתרומה שנגעה במשכב כפ\"ד דטהרות מ\"ה. י\"ל דמיירי כשטבל הכותי הוא ובגדיו. ודרס אח\"כ אמשככ של חבר. או שדרס עליו ערום אחר שטבל דאזלי מני' טומאת נושא בגדי ע\"ה דהרי טבל. וליכא רק חשש שמא תוך ז\"י קודם טבילה. בעל נדה. ולא הועילה לו טבילה. ועכ\"פ הו\"ל ס\"ס ס' לא בעל תוך ז\"י. וס' לא צירף דם ירוק. ולהכי אין שורפין לתרומה שנגעה במשכב:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שנהגו ללכת בדרכי אבותיהן</b><br> ה\"ה בסתמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיפרשו ללכת בדרכי אבותיהן</b><br> ובסתמא כישראלית:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם עובדת כוכבים</b><br> דמה כדם בהמה. רק מעיינותיה טמאים מד\"ס. דכזבים הם. רק דם שאינו מעין. דאינו מתעגל ומתאסף תחלה קודם שיצא כרוק ומי רגלים. רק נוטף ויוצא ראשון ראשון. להכי לב\"ש טהור לגמרי דעבדו בה רבנן היכר' דמד\"ס הוא. ולא נשרוף על שאר מעיינותיה תרומה וקדשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודם טהרה</b><br> דם טוהר דמצ\"ע טהור הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>של מצורעת</b><br> אע\"ג דמעינותיה טמאין. דם לאו מעין הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמימי רגליה</b><br> דטמאים ואפ\"ה יש היכר בדם עובדת כוכבים דמד\"ס הוא. מדמטמא לח ולא יבש. דלא כשאר דם נדה דמטמא לח ויבש. ודם טוהר דמצורע' ס\"ל טמא מדאירייתא דרבי' קרא דלהוי כשאר מעין לטמא לח ולא יבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם יולדת שלא טבלה</b><br> אחר שעברו ימי טומאת לידה ז' לזכר וי\"ד לנקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמימי רגליה</b><br> אף דמשום דם טומאת לידה א\"א לטמאו דהדי דם טוהר הוא. דביומי תלא רחמנא. וגם משום דלא טבלה עדיין אי אפשר לטמאו כשאר מעיינותיה. דדם לאו מעין הוא. אפילו הכי טמא מדברי סופרים. גזירה ��טו קודם ז'. ולהיכר דמדברי סופרים הוא טמאוהו כרוק לח ולא יבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים מטמא לח ויבש</b><br> ס\"ל דביומי וטבילה תלי רחמנא. וכל זמן שלא טבל' טמא מצ\"ע כדם טומאת לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודים ביולדת בזוב</b><br> שהיתה זבה כשילדה דאז צריכה אחר טומאת לידה ז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיא מטמאה לח ויבש</b><br> אף אחר עבור ימי טומאת לידה. בלא ספרה ז\"נ. הו\"ל כדם זבה דטמא מצ\"ע מדאו'. ובספרה ולא טבלה פליגי כלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקשה נדה</b><br> ה\"ק המקשה לילד בימי נדה נדה. ור\"ל אף דדם קושי דלידה תוך י\"א ימי זיבה טהו'. על כל פנים בראתה ע\"י קושי תוך ז\"י נדה טמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קשתה שלשה ימים</b><br> ר\"ל שראתה ג\"י רצופים מחמת קשוי לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתוך אחד עשר יום</b><br> של זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושפתה מעת לעת</b><br> ר\"ל ונחה מעת לעת מחבלי לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו יולדת בזוב</b><br> דמדשפתה בין ראיי' ללידה אתגלאי דלאו דם קושי הוה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו</b><br> ר\"ל אף דשפתה מעת לעת טהורה עד שתשפות לילה שלימה ואח\"כ יום שלם כשבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מן הדם</b><br> ר\"ל ושפתה שאמרנו אף ששפתה רק מצער. ג\"כ טמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמה הוא קשויה</b><br> שלא תטמא ע\"י כל דם שתראה בימי זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר אפילו ארבעים</b><br> לבריאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחמשים</b><br> לחולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר דיה חדשה</b><br> רק בחודש ט'. טהור דם קושי בימי זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי ור' שמעון אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות</b><br> שסמוך ללידה. ובראתה ג\"י קודם לכן בי\"א ימי זיבה. אפי' מקשה והולכת עד לידה. הו\"ל יולדת בזוב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקשה בתוך שמונים של נקבה</b><br> שנתעברה אחר י\"ד ימי טומאה והפילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל דמים שהיא רואה טהורים</b><br> דכל דם שתוך ימי טוהר דם טוהר הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיצא הולד</b><br> דאז טמאה לידה אפי' בלא ראיית דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור' אליעזר מטמא</b><br> בראתה תוך מלאת בימי נדה טמאה דמדבא בקושי. לאו דם טוהר הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו לר' אליעזר ומה במקום שהחמיר בדם השופי</b><br> ר\"ל בשאר יולדת דבראתה ג\"י בימי זוב בלי קשוי דטמאה זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקל בדם הקושי</b><br> בראתה ג\"י בקשוי טהורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקום שהקל בדם השופי</b><br> כימי טוהר דבראתה בהן. אפי' בימי נדה בלי קשוי טהורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו דין שנקל בדם הקושי</b><br> אף בילדה בנדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להן דיו לבא מן הדין</b><br> דהיינו קושי דתוך מלאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>להיות כנדון</b><br> ר\"ל כקושי דעלמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל אחד עשר יום</b><br> שאחר ז\"י נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחזקת טהרה</b><br> וא\"צ לבדוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישבה לה ולא בדקה</b><br> אף בימי נדה שצריכה לבדוק בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגיע שעת וסתה ולא בדקה</b><br> אף שבדקה אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו טמאה</b><br> דחזקה אורח בזמנו בא ובבדקה תוך שיעור וסת אח\"כ טהורה [ש\"ך קפ\"ד סקכ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל ימי הזב</b><br> שצריך ז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושומרת יום כנגד יום</b><br> בראתה יום א' או ב' בי\"א ימי זיבה שומרת יום מחרתו בטהרה. ואף שמותרת לטבול משתנץ החמה טמאה לבעלה כל היום. שמא תראה ותסתר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו בחזקת טומאה</b><br> בלא בדקה שחרית וערבית מדהוחזקה לראות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>יוצא דופן</b><br> ולד שיצא על ידי חתך שבדופן האשה ונתרפאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין יושבין עליו ימי טומאה</b><br> שבעה לזכר וארבעה עשר לנקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וימי טהרה</b><br> דם טוהר שלשה ושלשים לזכר ששה ושמונים לנקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין חייבין עליו קרבן</b><br> קרבן לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנשים מטמאות בבית החיצון</b><br> משיצא הדם מהמקור. אף שנתעכב מכותלי פרוזדר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנאמר דם יהיה זובה בבשרה</b><br> אף שעדיין הדם בבשרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו</b><br> ונעקר ש\"ז מגופו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוחז באמה</b><br> כדי שלא יצא הש\"ז לחוץ עד שיבלע התרומה. ואף דבאנשים תקצץ כרפ\"ב הכא כבר נעקר. ואינו חוזר ומתחמם מיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמאים</b><br> זוב וש\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובפחות מכן</b><br> היינו לאדם שיצאו ממנו ולנוגע צריך כעדשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תנוקת בת יום אחד</b><br> שראתה דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מיטמאה בנדה</b><br> ז\"י ראשונים שלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת עשרה ימים מיטמאה בזיבה</b><br> ר\"ל בראתה ג\"י רצופים אחר ז\"י משנולדה. ודוקא בראתה כבר ראיי' ראשונה ביום הראשון שמימי נדה. דאל\"כ זיבה בלא נדה תחילה לא משכח\"ל. ולרמב\"ם מיירי אפי' לא ראתה תחלה. ועיי' פתיחה סי' ע':"
+            ],
+            [
+                "<b>ומיטמא בטמא מת</b><br> בנגע במת. נ\"ל דנקט במת מדמצוי טפי שיטמא בטומאת אהל עם המת. משא\"כ שיטמא במגע או במשא של שאר טומאות אינו מצוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזוקק ליבום</b><br> בנולד קודם מיתת אחיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוטר מן היבום</b><br> בנולד אחר מיתת אביו ומת ומותרת להנשא. לאפוקי בעודה מעוברת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומאכיל בתרומה</b><br> לישראלי' אלמנת כהן. ואף דבל\"ז אסורה בתרומה מצד טומאת לידה. תי' א\"מ הגזצוק\"ל דנ\"מ שיאכלו עבדי נ\"מ שלה. ולבנו ותלמידו נ' לעניין לפטר' מקרן וחומש. דמצד איסור תרומה מותרת אפי' לכתחילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוסל מן התרומה</b><br> לא מיירי בכהנת אלמנת ישראל. דא\"כ גם משנתעברה נפסלה כבר. רק מיירי בכהן שמת והניח בנים כשרים וחלל אחד. נפסלו העבדים שירשו מחמת חלקו של חלל זה שהוא בן יום א'. משא\"כ עובר אין לו זכיי'. גם בל\"ז לאחיו יש וודאי זכיי' ועובר ס' נקיבה אין ספק מוציא מידי וודאי. כ\"כ ע\"ר הגזצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוחל ומנחיל</b><br> חדא קתני נוחל מאמו להנחיל לאחין מאב כשמת הולד משא\"כ מעוברת שמתה עם עוברה מחמת חולי [ודו\"ק] ולד מיית ברישא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וההורגו חייב</b><br> משא\"כ עובר עד שיצא ראשו דאז הו\"ל כנולד. [וע\"כ רק בכלו לו חדשיו וכדמסיק וזה אינו מצוי. דאע\"ג דיש עדים על הביאה מאן יימר שנתעברה מאותה ביאה ולא מאח\"כ אין ��פוטרופס לעריות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כחתן שלם</b><br> שדרך להתאבל עליו ביותר כשמת. כן חייב גם עליו רב\"א. ודוקא בוודאי כלו חדשיו. שבעל ופירש ובמסופק. דוקא במת אחר ל' יום חייב [שע\"ד ס\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה</b><br> במסרה אביה לכך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם בא עליה יבם קנאה</b><br> להיות כאשתו לכל דבר ולקנות נכסי אחיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין עליה משום אשת איש</b><br> בקבל אביה קדושיה ובא עליה אחר נהרג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמאה את בועלה</b><br> מי שבועלה נדה טמא ז' לטמא משכב וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>לטמא משכב תחתון כעליון</b><br> כעליון של זב דאינו מטמא אדם וכלי' משא\"כ בפחותה מבת ג\"ש. אינו רק כנוגע כנדה וטמא רק טומאה ערב. ואמ\"ט אדם וכלים כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשאת לכהן תאכל בתרומה</b><br> בהשיאה אביה מותרת אפי' בתרומה דאו'. ובאמה ואחיה מותרת על כל פנים בתרומה דרבנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בא עליה אחד מן הפסולים</b><br> לכהונה כעבד נתין ממזר עובד כוכבים חלל וכדומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פסלה מן הכהונה</b><br> מלהנשא לכהן ומתרומת אביה אם היא כהנת:"
+            ],
+            [
+                "<b>פחות מכן כנותן אצבע בעין</b><br> שבתוליה חוזרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו קנאה</b><br> כלעיל סי' כ\"ג ואף דאין קניין לקטן הכא משמיא אקנוהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו נותן גט עד שיגדיל</b><br> דאין כח בגט של קטן להפקיע קדושי אחיו דאורייתא. אם לא בא עליה אחר שהגדיל צריכה גט וחליצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמא בנדה</b><br> נטמא טומאה ז' כשבעל נדה משא\"כ בפחות מט' שנים אינו רק כנוגע בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוסל</b><br> אם מפסולי כהונה הוא ובעל אשה נפסלה מתרומת אביה ומלהנשא לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מאכיל בתרומה</b><br> אם הוא כהן ובעל יבמתו. וכ\"ש בנשא אשה דעלמא דנשואין לית ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוסל את הבהמה מעל גבי המזבח</b><br> ברבעה ע\"פ ע\"א או בעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונסקלת על ידו</b><br> ביש עדים והא דלא נקט הכי גם בתנוקת. ה\"ט מדלא שכיחא. וכוונתי ת\"ל לרכ\"מ פ\"ד מאיסורי מזבח. ורב\"א תי' דוקא בתנוק נסקלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין</b><br> בידעה לשם מי נדרה והקדישה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין</b><br> בהביאה ב' שערות:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שתים עשרה</b><br> בבדקוה מקודם ולא ידעה הדר בדקינן. ולא אמרינן בכה\"ג יום א' בשנה חשיב שנה. דזה רק בתלוי רק בזמן כפרקן סי' נ\"ב. משא\"כ הכא דתלוי בחיזוק שכלי. וה\"ה בתלוי בחיזוק הגוף כגון יום ל' לולד אדם וח' לבהמה ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרן נדר והקדשן הקדש</b><br> ולא אמרינן שוטה היא מדאין בה סי' שוטה [כחגיגה ד\"ג]. גם בל\"ז הרי אתא לכלל דעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>פגה</b><br> תאנה שלא נתבשלה ור\"ל שאין לה עדיין סי' בדדי' ושערות. דעדיין היא קטנה וכ' רב\"א דאשה בבית אביה נמשלת לתאנה. כמ\"ש נוצר תאנה יאכל פרי' דפירותיה אין נלקטין כאחת [כריש פאה] ה\"נ אביה אוכל שבח נעורים אחת אחת דזוכה במציאתה ובמעשה ידיה. וכשנשאת נמשלה לגפן כמ\"ש אשתך כגפן פורי'. דאשה שדמיה מרובים בניה מרובים. וכי��ן שהיא בירכתי ביתך גלמודה. בניך כשתילי זיתים מרובים. כך נראה לי. וענ\"ל דלהכי השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה כיבמות פ' הבא על יבמתו כיין ישמח לבב אדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בוחל</b><br> תאנה הקרוב להתבשל. הכי נמי מדיש לה סי' קצת בדדי'. ידוע דכבר סי' התחתון מיהר לבוא. ואז היא נערה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וצמל</b><br> נוטריקון יצאת מלאה שסי' מובהק שבדדי' מעיד שכבר בגרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פגה עודה תנוקת</b><br> דינה כקטנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו סימניה</b><br> של צמל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד</b><br> כשיגדיל כ\"כ עד שיכפיל על החזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' עקיבא אומר משיטו הדדים</b><br> גדול יותר מקמט:"
+            ],
+            [
+                "<b>בן עזאי אומר משישחיר הפיטומת</b><br> ראש הדד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ</b><br> הכפתר שהתינוק יונק בו. ופיטום סביב לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושוהא לחזור</b><br> ובא' מסי' הללו הו\"ל גדולה לחומרא ולא לקולא. עד שיהיו בה כל הסימנים הללו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת עשרים שנה</b><br> ר\"ל בר י\"ט שנה ול' יום. דמקמי הכא אפילו הביאו סימני אייילוני' וסריס לאו כלום הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>תביא ראיה שהיא בת עשרים שנה</b><br> לפטרה מחליצה וייבום:"
+            ],
+            [
+                "<b>והיא אילונית</b><br> ר\"ל וצריכה נמי סימני איילונית. והן [דק שק סי'] אין לה דדים. מתקשה בשעת תשמיש. אין לה שפולי מעים כנשים. קולה עב כאשה וסימני סריס שלא נתמלא זקנו. ושערו לקוי [ר\"ל קצר ודק] ובשרו מחליק. ואינו עושה כפה במר\"ג. ושכבת זרעו דיהה. ומי רגלים שלו אין מחמיצין. ואין בשרו מעלה הבל כשרוחץ ביה\"ג וקולו דק כאשה. ובאיילונית צריך כל הסימנים. [וי\"א דבחד סגי. מיהו בסריס לא בקיאין בזה\"ז דשמא נשרו לו ב' שערות כאה\"ע קע\"ב] ובאין סימני איילוני' וסריס. הו\"ל כקטנה עד שיעברו רוב שנותיה. דהיינו ל\"ה שנים ויום א' בלי ב' שערות [כאה\"ע קנ\"ה נזי\"ב]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בא סימן התחתון</b><br> ב' שערות:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא בא העליון</b><br> סי' בוחל שבדדים פ\"ה מ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>בא העליון עד שלא בא התחתון אף על פי שאי אפשר</b><br> לרבנן דפליגי אר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת</b><br> ס\"ל אף דמסתמא סמכינן דכבר בא התחתון עכ\"פ היכא דהובדקה ולא נמצא התחתון. עדיין קטנה היא. ור\"מ חייש למיעוט קטנים שהן סריסים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים או חולצת</b><br> דתלינן שנשרו השערות:"
+            ],
+            [
+                "<b>או מתיבמת</b><br> דיבום יש אפי' בוודאי קטנה. דלא חיישי' למיעוט איילונית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפשר לתחתון לבא עד שלא בא העליון</b><br> אילה\"ק מה אפשר הרי ודאי כך הוא י\"ל דאפשר נמי שיבואו כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מכניס</b><br> דקיי\"ל כ\"ח שלם שניקב נקב גדול. שכשמניחו על המים. המים נכנסים בו. פסול למי חטאת. ובהי' מיוחד למשקין אמק\"ט כרפ\"ג דכלים. משא\"כ בניקב רק בכמוציא משקה עדיין שם כלי עליו. דמשתמש בו ע\"י גיסטרא שמעמיד תחת הנקב לקבל מה שיזוב מהנקב. משא\"כ גיסטרא ור\"ל שבר כ\"ח שיש לו תוך אף דמק\"ט. עכ\"פ בניקב אפי' רק במוציא משקה. נתבטל מתורת כלי. דאין אומרים הבא גיסטרא להעמיד�� תחת גיסטרא. וה\"פ דמתני' כל כ\"ח שניקב בכונס משקה כ\"ש שמוציא משקה. ופסול נמי כשנעשה גיסטרא. אבל בניקב רק במוציא משקה. אינו מכניס משקה. ולא נתבטל מתור' כלי רק כשנעשה גיסטרא ולא בעודו שלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש בו עצם</b><br> ומחשב אבר לטמא באהל אפילו אין בו כזי' בשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין בו צפורן</b><br> ואין מטמ' באהל באין בו כזי' בשר ודוקא כשהוא יתרת אצבע. דאל\"כ אפי' באין בו צפורן ולא כזית בשר מטמ' באהל כשיש בו בשר גיד ועצם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל המיטמא מדרס</b><br> כל שראוי לק\"ט ממדרס הזב שאין א\"ל לזב עמוד ונעשה מלאכתנו כפתיחה סי' כ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מיטמא טמא מת</b><br> נעשה ג\"כ אה\"ט בנגע בטמא מת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מיטמא מדרס</b><br> באינו מיוחד למשכב ומושב שא\"ל לזב עמוד ונמ\"ל. לפיכך בנעשה מדרס הזב אינו רק ראשון לטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו ראוי לדון דיני נפשות</b><br> כגון ממזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו כשר לדון</b><br> כגון סומא בא' מעיניו ור\"מ היא דס\"ל דמקשינן ריבים לנגעים. דפסול משום לכל מראה עיני הכהן. ולרבנן לא מקשינן מדכשר גמר דין בלילה. משא\"כ בנגעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו חייב במעשרות</b><br> כגון כל אוכל שאינו גדולי קרקע ואף דחייב במעשר בהמה אין בו טבל כהר\"ב פ\"ג דשקלים מ\"א. ובכורות פ\"ט מ\"ה ומ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שחייב בפאה</b><br> כל שהוא אוכל. ונשמר שאינו הפקר וגדולו מהארץ למעוטי כמהין ופטריות. ולקיטתו כאחת למעוטי תאנים. ומכניסו לקיום למעוטי ירק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו חייב בפאה</b><br> דבמעשר לא בעי תרתי בתרייתא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שחייב בראשית הגז</b><br> כבשים ואילים:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב במתנות</b><br> זרוע לחיים וקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו חייב בראשית הגז</b><br> כבקר ועזים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שיש לו ביעור</b><br> שחייב לבערו מהבית מפירות שביעית. כשכלה לחיה מהשדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש לו שביעית</b><br> נוהג בו גם קודם זמן ביעור קדושת שביעית. שחייב להפקירו בעודו במחובר ואסור לסחורה ולמלוגמה ולאפיקטויזין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו ביעור</b><br> כגון מין שאינו כלה לחיה בשדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שיש לו קשקשת</b><br> שופפען:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש לו סנפיר</b><br> פלאסספעדערן. ואין צריך לבדוק אחריהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת</b><br> ככל דג טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש לו טלפים</b><br> פרסותיו סדוקות. וטהור בלי בדיקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו קרנים</b><br> חזיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין טעון ברכה לאחריו</b><br> ככל ברכת מצות. דמברך עובר לעשייתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>תנוקת שהביאה שתי שערות</b><br> אחר שנים עשר שנה ויום אחד. דמקמי הכי שומא הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן תנוק שהביא שתי שערות</b><br> לאחר י\"ג שנה ויום א':"
+            ],
+            [
+                "<b>וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות</b><br> דמקמי הכי קטן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיקיף זקן התחתון</b><br> דבתר הכי הו\"ל איש ולא בן. וכתיב בן סורר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא העליון אלא שדברו חכמים בלשון נקייה</b><br> ומש\"ה אמרו זקן סתם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה יכולה למאן</b><br> אפי' לא בא עליה אחר שהגדילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר עד שירבה השחור</b><br> ברבוי שערות ובבא עליה אחר שהביאה ב' שערות אפי' ר\"י מודה דאינה ממאנת:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי שערות</b><br> שחורות"
+            ],
+            [
+                "<b>האמורות בפרה ובנגעים</b><br> ב' שערות לבנות, הוא סי' טומאה בנגע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאמורות בכל מקום</b><br> לסי' גדנות בבן ובת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"א אומר כדי לקרוץ</b><br> לאחוז:"
+            ],
+            [
+                "<b>בציפורן</b><br> הוא שיעור הפחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ע אומר כדי שיהו ניטלות בזוג</b><br> הוא שיעור רבה. וי\"א איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרואה כתם</b><br> שמצאה כתם אדום בחלוקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו מקולקלת</b><br> דלא ידעה מתי ראתה ומאימתי יתחילו י\"א ימי זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחוששת משום זוב</b><br> דבעברו עליה ג\"י זיבה משלבשתו, והכתם הוא כשיעור ג' גריסין ועוד. אמרינן ג' ראיות היו בג' ימים, כ\"א כגריס ועוד, והו\"ל זבה גדולה וצריכה ז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א אין בכתמים משום זוב</b><br> אפילו במצאה ג' כתמים. ודוקא בחלוק א', אבל בלבשה ג' חלוקים בג' ימים ומצאה כתם בכ\"א. ומכ\"ש בראתה דם ב' ימים, ובג' מצאה כתם. מודו דחוששת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרואה יום אחד עשר</b><br> שהוא סוף ימי זיבה ולמחר התחלת ימי נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין השמשות</b><br> דהו\"ל ספק יום ספק לילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחלת נדה וסוף נדה</b><br> ה\"ק בין השמשות זה הוא בין סוף זיבה לתחלת נדה. או שראתה בבין השמשות שבין סוף ז' ימי נדה לתחלת י\"א זיבה. ומדראתה בבי\"הש הו\"ל ס' נדה ס' זיבה, ובכ\"א חומר וקולא, דנדה שראתה יום א', טמאה עוד ששה ימים. ואפי' הם נקיים. וטבילתה אינה קודם ליל ששייך לח'. משא\"כ בראתה א' מי\"א ימי זיבה. א\"צ רק שמירת יום א' טהור. וטבילתה ביום שתספר. משתנץ החמה. וקולא דבראתה ג\"י רצופים בימי נדה סגי בספירת עוד ד' ימים ואפי' כולן אינן נקיים. בפסקה לראות קודם ליל ח' טובלת בלילה, משא\"כ בזיבה בכה\"ג צריכה ז\"נ ועיין פתיחה סי' ע'. והכא נמי אם ראתה ב' ימים רצופים קודם אותה ראייה שביה\"ש. או ב' ימים אחר אותה ראייה. לא ידעינן לאיזה מהן נצרף אותה ראייה אם לזיבה והו\"ל זבה גדולה. או לנדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יום ארבעים לזכר</b><br> ר\"ל דראתה אז בבי\"הש. דהו\"ל ס' דם טוהר ספק דם טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו טועות</b><br> וכל מקום שהיא ס' זבה גדולה. מביאה קרבן ואינו נאכל. ומפורש יותר בפ\"ב דערכין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי יהושע עד שאתם מתקנים את השוטות</b><br> ר\"ל הטועות:"
+            ],
+            [
+                "<b>תקנו את הפקחות</b><br> ר\"ל דברואה כל ימיה. יום א' טהור וא' טמא, ותמיד ראייתה ביום. הו\"ל בראייה ראשונה נדה וטמא' ז\"י. ובליל ח' טובלת ומותרת עד יום ט' שהוא יום ב' מי\"א ימי זיבה. וכשתראה בו, תמנה יום י' כנגדו. ומשמשת לערב. ושוב תראה בי\"א ותמנה י\"ב כנגדו וכו'. נמצא שבכלות י\"ח יום. שהוא יום י\"א שמימי זיבה. שמשה ד' לילות בסירוגין. אחר שהתחילה לראות זיבה, ואח\"כ חוזרת לימי נדות. וחוזרת חלילה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אבל הזוב והניע</b><br> ריר היוצא ע\"י שיעול. וי\"א ליחת החוטם:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשרץ</b><br> כל זמן ששדרתו קיימת והעצמות מחוברות בה נקרא לח:"
+            ],
+            [
+                "<b>כפושרין מעת לעת</b><br> אם חוזרים תז\"ז להיות לחים, טמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור</b><br> מלטמא בכזית. אבל מטמא כרקב. במלא תרווד:"
+            ],
+            [
+                "<b>השרץ שנמצא במבוי</b><br> וספק נגע בו. דהו\"ל ס\"ט ברה\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>או עד שעת כבוד</b><br> שאז בסתמא בדקוהו. ולא היה עדיין וכ\"ה גם בשעת כבוס:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא למפרע</b><br> כל טהרות שנגעה האשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון אומר היבש מטמא למפרע</b><br> דמדהואיבשאפשר דמיד אחר כיבוד נפל:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלח אינו מטמא אלא עד שעה שהוא יכול לחזור ולהיות לח</b><br> ולא משעה שא\"א שיהיה לח עדיין. ודוקא שרץ, דאי\"ל דנפל מזמן מרובה. והשתא נפלו עליו מים ונתלחלח. דא\"כ אמרטוטי אמרוט. אבל כתם אפי' נמצא לח. מטמא למפרע. דדלמא מזמן מרובה הוא והשתא נתלחלח:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> דאי\"ל שהן מישראל. שהרי מצניעים כתמיהן. ועכו\"ם אף שהן כזבים מד\"ס. אכתמיהן לא גזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטועין</b><br> ר\"ל מדיש שם גרי אמת שחזרו לטעותן. ואלו לא צניעי בכתמיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבאין מבין העכו\"ם</b><br> נ\"ל דר\"ל כתמים לחים שנמצאו במדורות הגוים. דביבשים אפי' ודאי מאשה נדה. טהור אפי' לב\"ה. כפ\"ד מ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> דלא גזרו אכתמיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מבין ישראל ומבין הכותים</b><br> ר\"ל כתמיהן הנמצאים בגלוי בעיר שישראל וכותים דרין בתוכה. אבל לא נכרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"מ מטמא</b><br> דס\"ל כותים לא מצנעי כתמים. ומדגרי אמת הן להכי טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שלא נחשדו על כתמיהן</b><br> לזרק בגלוי, ותלינן בדם בהמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הכתמים הנמצאים בכ\"מ</b><br> בערי ישראל דמצנעי כתמיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובסביבות בית הטומאות</b><br> שמשתמשין שם בנדותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהם קוברין שם את הנפלים</b><br> לפי שעה. ושמא לא פנוהו אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא היו קוברין</b><br> לנפלים כלל. דבדיניהם א\"צ קבורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים</b><br> כותים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לומר קברנו שם את הנפלים</b><br> נ\"ל דקמ\"ל דשורפין תרומה על פיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>או לא קברנו</b><br> אף דלא חיישו אלפני עור לא תתן מכשול. י\"ל דמיירי בראינו כהן כותי עומד שם ואוכל תרומה. דגם כהנים נתערבו ביניהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם בכרה</b><br> שבכרה כבר ואין זה ולד בכור. והוא שגזזו לולד או עבד בו בפנינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם לא בכרה</b><br> נ\"ל דקמ\"ל דנאמן לחייב לישראל ליתן לכהן לכשתלד מדאיכא נמי חזקה דמעיקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים על ציון קברות</b><br> לציין הקברות. דאף דמד\"ס הוא. כיון דרמיזא בקרא זהירי בי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין נאמנין לא על הסככות</b><br> אילן המיסך על הארץ. וידוע קבר תחת אחד מענפיו אינו נאמן הכותי. תחת איזה מהן נקבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא על הפרעות</b><br> ר\"ל וכ\"כ באבנים היוצאות מהגדר. וידוע קבר תחת א' מהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא על הבית הפרס</b><br> שדה שיש בו קבר והתחיל לחרוש מהקבר ק' אמה למזרח או למערב או לשאר צד, כל עפר ההוא מטמא במגע ומשא, שמא נתגלגל עצם כשעורה לשם. ואינו נאמן כותי שלא נחרש:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל</b><br> לאתויי תחומין ויי\"נ דג\"כ א\"נ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כנגד בית התורפה</b><br> ערוה. ולשון בזיון הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>על עקבה</b><br> אפילו מה שנוגע מכף בקרקע. דכשישיבתה כישמעאלים. אפשר לדם לנטף שם [כפרישה י\"ד ק\"צ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל ראש גודלה</b><br> דבהלוכה מתרמי נגד ערוה. ודם נוטף לשם. וכ\"ש שאר פיסת הרגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>על שוקה ועל פרסותיה מבפנים</b><br> כל שאפשר להדביקם יחד נקרא מבפנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל הצדדין מכאן ומכאן</b><br> ר\"ל אחורי שוק ולפניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן החגור ולמטה</b><br> אפי' דצדדים. דכתונת שאני דמתהפך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו</b><br> דנמצא סמוך לכתף:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן כפליום</b><br> מטפחת שכסתה בו ראשה, ודוקא בלא קשרתו. דאפשר שיתגלגל נגד הערוה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותולה</b><br> הכתם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרגה מאכולת</b><br> כינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד כמה היא תולה</b><br> בכינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול</b><br> שיעורו רפ\"ו דנגעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואף ע\"פ שלא הרגה</b><br> פליג בהא את\"ק והלכה כמותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותולה בבנה או בבעלה</b><br> בשכבו אצלה ויש בהן מכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש בה מכה והיא יכולה להגלע</b><br> ר\"ל שאפשר שסר הקרום מהמכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרה לו הן וחייתה</b><br> נתרפא קצת:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם ולא כתם</b><br> ורק מד\"ס הוא ותלינן להקל:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד</b><br> מטלית בדוק שבדקה בו בלילה אחר תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>עגול טהור</b><br> עד כגריס תלינן במאכולת:"
+            ],
+            [
+                "<b>משוך טמא</b><br> אפילו פחות מכגריס ועוד. מדבדקה בו ודאי. ושאר כתם שמצאה. אפי' משוך צריך כגריס ועוד. והלכה כראב\"צ [י\"ד ק\"צ סל\"ד]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה שהיא עושה צרכיה</b><br> השתינה בספל וכן באו\"א כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וראתה דם</b><br> בספל:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה</b><br> דבעומדת א\"א לה להטיל מים בכח. ועי\"ז המי רגלים נדחקים למקור, ואפשר דהדר אייתי דם בהדייהו, משא\"כ ביושבת טהורה, דמיירי דמטלת מים בכח, דאין המי רגלים נדחקים למקור. ואיל\"הק אף דבשעת הטלת מי רגלי' א\"א שירד דם ממקור. דכיון דמטלת בכח. נסתם אז מעין הדם. עכ\"פ דלמא אחר הטלת מי רגלים ירד הדם לספל. י\"ל דמיירי ביושבת על שפת הספל ופי המקור אחורי ספל, וכיון דדם אינו מקלח בחוזק כמ\"רג. אחורי ספל אבעיי לה לאשכוחי לדם. ומדמצאתו בספל. ש\"מ עם מ\"רג בא הדם, וממכה שבכיס השתן. והכי קיי\"ל [י\"ד קנ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי מטהר</b><br> אף דהכא כ\"ש מרישא מדאיכא הכא ס\"ס. קמ\"ל דאפילו לכתחילה מטהר ר\"י שתתעסק בטהרות. והכי קיי\"ל [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>השאילה חלוקה לנכרית</b><br> גדולה. שראוייה לראות:"
+            ],
+            [
+                "<b>או לנדה</b><br> ואח\"כ לבשתו זאת ולא בדקה החלוק מקודם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה תולה בה</b><br> דנדה או עכו\"ם לא תתקלקל ע\"י שתתלה בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שישבו על ספסל אחד</b><br> זו אחר זו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כולן טמאות</b><br> דהי מנייהו נקלקל. ק' נימא כאן נמצא כאן היה ?:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישבו על ספסל של אבן</b><br> דאמק\"ט וה\"ה כ\"ח מגבו ומטלית שאין בו גע\"ג אצבעות. וקיי\"ל כוותי' [י\"ד ק\"צ ס\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת</b><br> דבוקות יחד ורגליהן משולבות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושתיהן טהורות</b><br> ודוקא בלא שהתה בין מציאת הכתם לבדיקתה כשיעור בדיקה לחורין וסדקים. וה\"ה בבדקה בכה\"ג ומצאה טהורה היא טהורה וכולן טמאות [שם ס\"נ ונ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותולות זו בזו</b><br> בהיתה א' מהן. מד' נשים שמסולקות דם, תולה בחברותיה. אפילו מצאו א\"ע כולן טהורות. ומכ\"ש בלא בדקו כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לא היו ראויות לראות</b><br> שכולן מסולקות דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>רואין אותן כאילו הן ראויות</b><br> וכולן טמאות [שם סנ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת</b><br> ואינן משולבות. יחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחת הפנימית</b><br> ר\"ל אותה ששכבה סמוך לקיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>א\"ר יהודה אימתי</b><br> רק ב' החיצונות טמאות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שעברו דרך מרגלות המטה</b><br> ולא עברה פנימית על מקום הדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם עברו שלשתן דרך עליה</b><br> שכולן עברו על מקום הדם שתחת החצונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כולן טמאות</b><br> וקיי\"ל כר\"י [שם ס\"נ] מיהו בנמצא בסדין שמתכסי' בו. בין כך וכך כולן טמאות מיהו תולות ז\"בז כסי' י\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>כולן טמאות</b><br> ולא מחלקינן בין באו לשאול בב\"א או בזה אחר זה כטהרות פ\"ה מ\"ה? עי' ש\"ך י\"ד קי\"א ס\"ק טו וע' מ\"שכ י\"ד ש\"ך ק\"צ סקנ\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>לגל טמא</b><br> שיש שם כזית ממת:"
+            ],
+            [
+                "<b>או לבתולה</b><br> קרקע שניכר שלא חפרוה עדיין ובלא מצא תלינן בעורב שנטלו, משא\"כ בג' נשים מודו דטמאות, דהאי דם מהיכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבעה סמנין מעבירין על הכתם</b><br> להכיר אם דם נדה הוא, ודוקא ע\"י כולן. מיהו ע\"י כבוס טוב נמי. בעמד בעינו. צבע הוא ומותרת לבעלה ולטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתר</b><br> מין קרקע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובורית</b><br> בורית קמוניא ואשלג כולן מין עשב:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטבילו</b><br> להבגד שיש בו הכתם קודם שהעביר הסמני' עליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבר או שדיהה</b><br> שחסר מאדמימותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וצריך להטביל</b><br> להבגד. דטבילה א' לא הועילה שהרי הקפיד עליו וחוצץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שלא טעם כלום</b><br> שלא אכל כל הלילה. וישן כל חצי ליל אחרון. ולא דיבר כלום משקם. ורק עד ג' שעות בבקר. וסי' אגיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעיסת גריסין של פול חלוקת נפש</b><br> שנחלק האוכל מהקליפה שע\"ג מנפשה. ר\"ל מעצמה. ולא בידי אדם. ולועסו ומעבירו. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי רגלים שהחמיצו</b><br> ששהו ג' ימים והסריחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וצריך לכסכס</b><br> לשפשף הבגד עם הסם. בין ידיו. כדרך כבוס:"
+            ],
+            [
+                "<b>העבירן שלא כסדרן</b><br> שלא כסדר שנמנו במ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא עשה ולא כלום</b><br> לא לבדיקה כנ\"ל ולא לבטלו קודם טבילה היכא דודאי דם נדה הוא דלא יעבור עי\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל אשה שיש לה וסת</b><br> ברפ\"ק מיירי בוסת שתלוי בזמן. והכא בוסת הגוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפהקת</b><br> געהנען וי\"א רענגען:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעטשת</b><br> למעלה או למטה [ש\"ך סי' קפ\"ט סקנ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחוששת בפי כריסה</b><br> שכואב נגד טבורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשפולי מעיה</b><br> נגד פי רחם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושופעת</b><br> ששופעת ליחה מאותו מקום, קודם ראיית דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמין צמרמורת</b><br> שוידער:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן כיוצא בהן</b><br> שראשה כבד או אוחזת רתת או כאב לב:"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות</b><br> בתחלת העטושין:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאות</b><br> כשראתה דם אח\"כ. דמדהוחזקה אמרינן כותלי בית הרחם העמידוהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסתות</b><br> דברגילה לראות בשעה ידוע ביום. מותרת לשמש באותו יום עד אותה שעה. ובעברה השעה ולא ראתה מותרת מיד. כיצד ? היתה וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר כל היום שלה</b><br> דאחר נץ החמה מותרת ולא ליל שמקודם. ואנן קיי\"ל דבוסת הגוף שאינו תלוי בזמן. אינה אסורה רק בשעת הוסת, ובוסת הגוף שקבוע ליום. לפניו מותר. ולאחריו אסורה עונה. דהיינו או יום או לילה [י\"ד קפ\"ט סקל\"ט]. ובוסת הקבוע ליום לחודא. אסורה כל אותו יום או לילה שרגילה לראות אז [שם קפ\"ב ס\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה מטהרת הוסת</b><br> שקבעתה ג\"פ:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שתעקר ממנה ג\"פ</b><br> אבל וסת שקבעה רק פ\"א נעקר בפ\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשים בבתוליהם</b><br> לענין טענת בתולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאין בה יין הרי זה דורקטי</b><br> דור קטוע מלהוליד:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>תינוקת שלא הגיע זמנה לראות</b><br> זמנה הוא בי\"ב שנה ויום א' והביאה ב' שערות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א נותנין לה ד' לילות</b><br> כל ד' לילות ראשונות שתבעל לחתן. ואפי' מפוזרות, תולה דם שרואה אז, בדם בתולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א עד שתחיה המכה</b><br> שתתרפא מכת הבעילה. וזה ניכר באם שותת דמה כשעומדת ולא ביושבת. או בשותת כשיושבת על דבר קשה. משא\"כ בשותת כך וכך. דם נדה הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגיע זמנה לראות</b><br> ולא ראתה עדיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א עד מוצאי שבת ד' לילות</b><br> דהרי בתולה נשאת ביום ד'. ונבעלה תחלה ליל ה'. וה\"ה מפוזרות כלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א כל הלילה כולה</b><br> ואפי' בעילות הרבה מותרת. ובז\"הז בועל בעילת מצוה ופורש ואפי' באבר חי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובין השמשות לא הפרישה</b><br> לא בדקה א\"ע להפריש בטהרה. וטבלה ליל ח':"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי היא בחזקת טהרה</b><br> בימים שבין טבילה לראייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמאה מעת לעת</b><br> ארישא קאי דעכ\"פ מטמאה מע\"לע למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומפקידה</b><br> או:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובין השמשות</b><br> של ליל ח':"
+            ],
+            [
+                "<b>לא הפרישה ולאחר זמן בדקה ומצאה טמא�� הרי זו בחזקת טהרה</b><br> ודוקא בב' לנדתה, אבל בדקה בא' לנדתה ולא הפרישה ב\"הש לא מטהרי רבנן. דמדהוחזק מעין פתוח. בדיקה זו לאו מלתא היא. דודאי תראה עוד באותו יום:"
+            ],
+            [
+                "<b>הזב והזבה</b><br> שצריכים ז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבדקו עצמן</b><br> אחר שהפסיקו בטהרה אתמול:"
+            ],
+            [
+                "<b>ביום ראשון</b><br> מז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהושע אומר אין להם אלא יום א' ויום ז' בלבד</b><br> ומונה עוד ה' נקיים, וקי\"ל כר\"א [י\"ד קצ\"ז ס\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמאין במשא</b><br> בש\"ס מקשה אטו כל מת מי לא מטמא במשא. אלא מאי במשא במסמא. ונ\"ל דלא הוה מצי לתרץ דמיירי בהיה הטומאה למטה וטהרה למעלה. דבכה\"ג רק זב מטמא כפתיחת סי' כ\"א. ליתא. דסתם משא היינו בנשא הטהור לטומאה. ובכה\"ג זב ומת שוין. גם לא מצי לתרץ דמיירי בהיה התחתון כלי הראוי למשכב ומושב. דבכה\"ג ג\"כ אין המת מטמא אותו. כשלא נגע בו ולא האהיל עליו כר\"ב פ\"ה דזבי' מ\"ג. ג\"כ ליתא. דמדלא נקט משכב ומושב. ונקט משא משמע שהי' תחתיו אדם. שראוי לקבל טומאת משא. וע\"ז מקשי הש\"ס. הרי בכה\"ג מת וזב שוין. ומשני מאי משא אבן מסמא. ור\"ל דמיירי שתחב אדם טהור אצבעו תחת האבן שמת מונח עליו. נטמא. משא\"כ מת אחר לא נטמא בכה\"ג. אבל ודאי מדדינו כזב חי. מטמא גם משכב ומושב. אבל תמוהין דברי רש\"י שם. שכ' דמיירי שהי' האבן ע\"ג כלים והמת ע\"ג האבן ואין זה משא הואיל ואין ראוי האבן להטלטל עמו. וכן העתיק כאן הר\"ב בלשונו. ומשמע דבהי' ראוי האבן להטלטל נטמא גם ממת. וזה תמוה. דהרי אין כלי נטמא כשנשא למת כמ\"ש רש\"י גופי' (שבת דפ\"ג ע\"ב) וכ\"כ ג\"כ הר\"ב גופי' כלים פ\"א מ\"ב. ותו אי בהי' התחתון כלי מיירי. א\"צ לאוקמא שהי' אבן מסמא ביניהן. דגם בהופסק בדבר אחר אין המת מטמא אותו. וצ\"ע. אמנם גזרו בהנך ד' שמתו דלטמאו כאילו הן חיים. גזירה שמא יטהרו גם מתעלף הדומה למת וכ\"ה ברש\"י שם בד\"ה גזירה. אבל אין לומר שמא יטעו ויסברו שמת. ליתא דהרי גם בפקוח נפש אין בודק רק עד חוטמו (כיומא פ\"ה ע\"א) ומכאן תשובה לקושית הרופא מהו' הירץ שלעזינגער זצ\"ל בספר שאלת חכם בענין הלנת מתי'. כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שימוק הבשר</b><br> דאז לא אתו תו לאחלופי עם זב מתעלף:"
+            ],
+            [
+                "<b>עכו\"ם שמת טהור מלטמא במשא</b><br> ר\"ל מסמא. אף דמחיים מטמא באבן מסמא כזב. מד\"ס הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ב\"ש אומרים כל הנשים מתות נדות</b><br> ר\"ל דינן כאילו מתו כשהיו נדות. לטמא בגדים שפשטו סמוך למיתתן. דכשיטבלו רק אמתות נדות יתביישו נדות חיות:"
+            ],
+            [
+                "<b>האשה שמתה ויצא ממנה רביעית דם</b><br> לאחר מיתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמאה משום כתם</b><br> ר\"ל במשהו כנדה, וא\"צ רביעית כמת. דכבר טמא הי' במקור בחייה. משום דם נדה, דמקור מקומו טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמאה באוהל</b><br> אם הי' רביעית. מדנעקר ממקור לאחר מיתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיא מטמאה משום כתם</b><br> מדנעקר מחיים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בראשונה היו אומרים היושבת על דם טוהר</b><br> דהיינו משטבלה אחר ז' לזכר וי\"ד לנקבה. דהו\"ל טבו\"י ארוך ל\"ג יום לזכר וס\"ו לנקבה. דדינה כשני לטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה מערה מים לפסח</b><br> ר\"ל לרחוץ הפסח. דמדאינה נוגעת רק בכלי. שני א\"מט כלי. ובמים לא תגע. דחולין שעל טהרת קודש כקודש דמי. ואף דיש משקה טופח ע\"ג כלי. שנעשה בנגיעתה ראשון. אינו חוזר ומטמא לכלי. דדוקא שאר משקה ראשון מטמא כלי מגזירת משקה זב וזבה שהוא אב. משא\"כ משקה שנפסל מטבו\"י א\"מט כלי. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>חזרו לומר הרי היא כמגע טמא מת לקדשים</b><br> ר\"ל החמירו בחדא שיהיה דינה כנוגע בטמא מת דהו\"ל ראשון. והקילו בחדא דרק לקדשים מטמאה. אבל לחולין שעל טהרת קודש לאו כקודש דמו. והיינו דמקשה בש\"ס רישא לסיפא. דכיון דבסיפא החמירו איך הקילו בהא. כך נ\"ל ודלא כרב\"א שמחק גי' הספרים. והק' בתוי\"ט אמאי דנקט מתני' ט\"מ. ולא נקט כמגע נדה. ונ\"ל מדמגע נדה אב הטומאה אפי' באוכלין, קודם שפי' מטומאה כזבי' פ\"ה מ\"ב. להכי לא פסיקא לי'. משא\"כ מגע ט\"מ לעולם ולד כלשם מ\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א אף כטמא מת</b><br> שהוא א\"הט ומטמאה לכלי שמערת בו לפסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודים שהיא אוכלת במעשר</b><br> ככל טבו\"י טבל ועלה אוכל במעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקוצה לה חלה</b><br> ואינה קורא שם עד שהניחתה לכלי. דטבו\"י א\"מט חולין הטבולים לחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקפת</b><br> ר\"ל מקרבת הכלי שהחלה בה להעיסה לתרום מהמוקף:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא טהור</b><br> דמשקין של טבו\"י טהורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א צריכה טבילה באחרונה</b><br> בליל שמנים. ככל יולדת שטבילתן בלילה. ולמחר יהי' לה הע\"ש לאכול בתרומה ליל פ\"א ולכנס למקדש. וטעם טבילה זו מדהסיחה דעתה בין טבילה ראשונה להע\"ש שלאחר ימי טוהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א אינה צריכה טבילה באחרונה</b><br> מיהו מודו. דצריכה טבילה למגע קודש. ככל מחוסר כפורים. דקודם הבאת קרבנותיו אסור ליגע בקודש עד שיטבול ואח\"כ עכ\"פ אסור לאכל עד שיטבול:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושמשה</b><br> שראתה ביום י\"א של ימי זיבה. והוא סוף ימי זיבה. והרי אף ע\"ג דראיות שבימים שאח\"כ שהן ימי נדות. א\"מצ לראייה זו שתהי' זבה גדולה ע\"י צרופן. עכ\"פ ע\"י ראייה זו אסורה לבעלה עד שתשמור מחר בטהרה. והיא לא שמרה וטבלה היום ושמשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א מטמאין משכב ומושב</b><br> אפי' הבועל. דהו\"ל כבועל שומרת יום. דס\"ל גם יום י\"א בעי שימור. מיהו משכב בועל קיל ממשכב נבעלת. כפתיחה סי' כ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין בקרבן</b><br> דהו\"ל כבועל זבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בה\"א פטורין מן הקרבן</b><br> דס\"ל יום י\"א לא בעי שימור. מיהו מד\"ס טמאים משום גזירה תוך י\"א. אבל קרבן לא. דהו\"ל חולין בעזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה</b><br> דמדהו\"ל שימור קצת שרי. ותוך י\"א אסור בכה\"ג שמא תראה ותסתור. משא\"כ הכא אינו מצטרף נדה לזיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א מטמאין משכב ומושב</b><br> מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א הרי זה גרגרן</b><br> להוט לחטוא. ויבוא לבעול גם תוך י\"א. ועכ\"פ טהורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודים ברואה בתוך י\"א יום</b><br> ואפי' ביום י' דא\"א לבוא לידי זיבה גדולה על ידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו תרבות רעה</b><br> שמא תראה אח\"כ ותסתור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומגען</b><br> לטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובעילתן</b><br> לקרבן:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Tahorot/Yachin on Mishnah Niddah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,1303 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Niddah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Niddah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>שמאי אומר כל הנשים</b><br> אפי' אינה מד' נשים דלקמן במ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>דיין שעתן</b><br> דבראתה דם. א\"א דנתעכב ברחם. והרי מטמא בבית החיצון. ותטמא לתרומה שנגעה למפרע. דא\"כ יחוש גם הבעל לפרוש מאשתו שמא תראה אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>הלל אומר מפקידה לפקידה</b><br> כל תרומות שנגעה למפרע משעת בדיקה האחרונה שמצאה א\"ע טהורה עד שעת ראיי' דם כולן טמאים. אבל לבעלה אמ\"ט למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואפילו לימים הרבה</b><br> בין בדיקה לראיי':"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא מעת לעת ממעט על יד</b><br> ר\"ל אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפקידה לפקידה</b><br> אם בין בדיקה לראיי' טפי ממעל\"ע. טמאה מעל\"ע למפרע מדאינו אלא קנסא. על שעברה אתקנת חכמים לבדוק בבוקר ובערב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת</b><br> דאם מעל\"ע טפי. טמאה רק עד הבדיקה למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל אשה שיש לה וסת</b><br> זמן קבוע לראיית דם ג\"פ:"
+            ],
+            [
+                "<b>דיה שעתה</b><br> דחזקה לאורח בזמנו בא ולא חיישי' כלל למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמשמשת בעדים</b><br> ה\"ק ומשמשת בעדים. ור\"ל אע\"ג דביש לה וסת דיה שעתה. מצוה לה לבדוק במטלית קודם תשמיש ואחר תשמיש בעסוק' בטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו כפקידה</b><br> ר\"ל בדיקה שאחר תשמיש הר\"ז כפקידה. ולא תחוש ממנו ולמפרע. ולא אמרי' ראתה טפת דם כחרדל וחפהו ש\"ז שלאחר תשמיש. אבל בדיקה שקודם תשמיש לא. מדמהירה לתשמיש לא תבדק יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה</b><br> אותה בדיקה שאחר תשמיש ממעטת זמן טומאה למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד דיה שעתה</b><br> אותה שיש לה וסת:"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה יושבת במטה</b><br> קמ\"ל מטה לדיוקא דבאין לה וסת. אף מטה הו\"ל למפרע אה\"ט כמשכב נדה ומטמא או\"כ."
+            ],
+            [
+                "<b>אע\"פ שאמרו מטמאה מעת לעת</b><br> באין לה וסת:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה מונה</b><br> ז\"י נדה וכו' דסד\"א תהוי מקולקלת למפרע כרואה כתם פ\"ו מי\"ג קמ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן</b><br> מדאין רגילות לראות דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל הלכה כרבי אליעזר</b><br> סתם מתני' קא' הכי. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיודע עוברה</b><br> בסוף ג' חדשים שא' מהן חסר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מניקה עד שתגמול את בנה</b><br> לסוף עשרים וארבעה חדש מלידה. ובלא גמלה אח\"כ. אפילו הכי מטמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתנה בנה למניקה</b><br> תוך זמן זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת</b><br> סבירא ליה דמשום הכי מסולקת דם דדם נעכר ונעשה חלב. משא\"כ באינה מניקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים דיה שעתה</b><br> סבירא ליה דמשום הכי מסולקת דם דאיבריה מתפרקין בלידה. וא\"כ אפי' אינה מניקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שעברו עליה שלש עונות</b><br> ר\"ל צ' יום בלי ראיית דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>סמוך לזקנתה</b><br> כל שראויי' לקרותה אימא ע\"י זקנתה ושותקת:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי אליעזר אומר כל אשה</b><br> אפי' דלאו זקי��ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שעברו עליהן שלש עונות</b><br> ולא כת\"ק דס\"ל מעוברת אחר פ\"ט יום ומיניקה מיד אחר לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמה אמרו דיה שעתה</b><br> בד' נשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם ראתה הראשונה מאונס</b><br> ע\"י פעולה או אכילה המגיר דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אף השניה דיה שעתה</b><br> ונ\"ל דאיפכא לא. מדהורעה בראיי' ראשונה לא תלינן ראייה בדבר אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>צריכה להיות בודקת</b><br> ערב ובוקר בעוסקת בטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מן הנדה</b><br> דגם בלא תראה טמאה ז\"י מדראתה יום א'. וגם אינה קובעת לוסת ע\"י ראיי' שבהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>והיושבת על דם טוהר</b><br> דג\"כ אינה קובעת וסת בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומשמשת בעדים</b><br> אפי' יש לה וסת. ודוקא בעוסקת בטהרות. דאל\"כ אפי' אין לה וסת א\"צ לבדק לבעלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובתולה</b><br> בבעילות ראשונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>שדמיה טהורים</b><br> דתולים בבתולים לב\"ש עד ד' לילות. ולב\"ה עד שתחי' המכה. ואפי' משונה מראיתו מדם בעילה. תלינן השנוי בתשמיש. ובלא שמשה בזמן הנ\"ל. צריכה בדיקה בקר וערב פן ישתנה הראיי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ופעמים צריכה להיות בודקת</b><br> כל המחוייבת לבדוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה</b><br> ל\"מ נ\"ל דר\"ל דבשעת תשמיש נמי צריכה לבדוק פעמים. קודם ולאחר תשמיש. ולהכי לא קא' ד' פעמים. דתשמיש לא פסיקא לי'. ולרמב\"ם הכא רק אבדיקה דלפני תשמיש. דאינו חיוב רק בעסוקה בטהרות. משא\"כ בדיקה שאחר תשמיש שהוא מדינא לכל הנשים. לא נקט לה מתני' דהכא. ולדידיה נראה לי דבדיקה שחרית וערבית. בחדא חשיב להו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה</b><br> לטהר מה ששיירה כשתראה דם אח\"כ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ובאנשים תקצץ</b><br> לטותא שלא יגע כלל. מחשש חימום והוצאות ש\"ז לבטלה. מיהו זב שבודק למנות ראיותיו ב' לטומאה וג' לקרבן ולמנות ז\"נ ג\"כ משובח:"
+            ],
+            [
+                "<b>החרשת</b><br> שאינה שומעת ואינה מדברת:"
+            ],
+            [
+                "<b>והסומא</b><br> אינה משנה דקיי\"ל בודקת בעצמה ומראת לחברותיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מתקנות אותן</b><br> לבדקן ולהטבילן:"
+            ],
+            [
+                "<b>דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו</b><br> אחר תשמיש. ולרמב\"ם הכא נקט חיובא אפי' אינה עסוק' בטהרות. ולרש\"י ור\"ב דוקא בעסוקה בטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>הצנועות מתקנות להן שלישי</b><br> לרמב\"ם דמתני' בלא עסוקה בטהרות. א\"כ בכה\"ג שפיר רק צנועות בודקות לפני תשמיש. ולרש\"י דבעסוקה בטהרות מיירי. א\"כ בכה\"ג כל הנשים אפי' לפני תשמיש חייבין. רק קמ\"ל דצנועות בודקות בעד נקי שלא בדקה בו עוד. אפי' קודם התשמיש ומכ\"ש אחר תשמיש שיש רבוי שכבת זרע. כולן חייבות לבדוק בעד נקי:"
+            ],
+            [
+                "<b>לתקן את הבית</b><br> ר\"ל קודם תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא</b><br> דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>על שלו</b><br> אפי' שהה מלקנח:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> טומאת ז':"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין קרבן</b><br> חטאת כבועל נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא על שלה אותיום</b><br> מיד אחר תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאים מספק</b><br> לתלות תרומה שנגעו ולא לשרפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופטורים מן הקרבן</b><br> מחטאת אבל חייבים באשם תלוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה</b><br> ר\"ל בכדי שתושיט ידה תחת הכר ליטל העד ותבדק בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחר כך</b><br> בראתה אחר שיעור זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמאה</b><br> רק לטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעת לעת</b><br> למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה מטמאה את בועלה</b><br> טומ' ז' כבועל נדה. רק טומאת ערב מד\"ס. כנוגע בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודים חכמים לר' עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה</b><br> להבא אף דכתם נמי מד\"ס. עכ\"פ מסתבר טפי דדם נדה הוא. מדלא נתעסקה בדם אחר:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן</b><br> בנודע לו שטהורה היתה א\"צ לשאלה אח\"כ. אפי' הגיע וסתה. אם שהה כשיעור שתטבול כיון דוסתות מד\"ס. ס' טבילה מוציא מידי ס' ראיי':"
+            ],
+            [
+                "<b>הבאין מן הדרך</b><br> קמ\"ל אף דאין בעלה אצלה. רמיא אנפשה לטבול:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש</b><br> לפניו ולאחריו. ומחר תעיין בכולם. ולא תבדק בעד א'. דשמא תחפם ש\"ז שמבעילות אחרונות טפת הדם שראתה בבדיקות ראשונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>או תשמש</b><br> ר\"ל תבדק העד בכל תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה</b><br> א' תחילת הלילה וא' בסוף הכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>משל משלו חכמים באשה</b><br> בית רחם שלה נחלק לג' מקומות:"
+            ],
+            [
+                "<b>החדר</b><br> הוא בפנים לצד אחוריה והוא המקור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והפרוזרור</b><br> סמוך לחדר לצד פניה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והעלייה</b><br> ע\"ג שתיהן ומנוקב לפרוזדור:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמא</b><br> ודם עליי' טהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>נמצא בפרוזדור ספקו טמא</b><br> מספק טמאה טומאה וודאי'. ורק בנמצא מלול העלי' ולפני'. דאל\"כ הוה ליה ס' טומאה דשמא מעליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכקרן</b><br> כמו כי קרן עור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמזוג</b><br> כיין אדום מזוג במים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן</b><br> שנשרו במים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמימי בשר צלי</b><br> מוחל היוצא ממנו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל מטהרין</b><br> ולת\"ק תולין:"
+            ],
+            [
+                "<b>הירוק</b><br> כאתרוג ככל סתם ירוק אם לא סיים ככרתי [כתוס' נדה די\"ט]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם</b><br> לטמא האשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא משום משקה</b><br> עכ\"פ הו\"ל דם להכשיר זרעים לק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר לא כך ולא כך</b><br> דהרי להכשיר בעינן דם שהנפש יוצא בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדם המכה</b><br> של תחילת שחיטה. וי\"א דהקזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שחור כחרת</b><br> מין צבע שחור:"
+            ],
+            [
+                "<b>עמוק מכן</b><br> שחור ביותר מזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמא</b><br> וה\"ה בכל הדמים. רק כמזוג אפי' עמוק טהור. בלא האדי' יותר ממזוג:"
+            ],
+            [
+                "<b>דיהה מכן</b><br> חלש בשחרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכקרן כרכום כברור שבו</b><br> כעלה הברור והמזהיר באדמימות שבו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מבקעת בית כרם</b><br> שם מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומציף מים</b><br> נותן כ\"כ מים עד שיהיו צפין ע\"ג העפר וחוזר ומעכירן:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמזוג</b><br> מזוג שאמרנו כיצד:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אם יש עמה דם טמאה</b><br> נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורה</b><br> ואפי' דם בחתיכה. דם חתיכה הוא ולא ממקור:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאה</b><br> ס\"ל א\"א לפתיחת קבר בלא דם מעט ונאבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמין שערה</b><br> שער:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמין יבחושים</b><br> יתושים:"
+            ],
+            [
+                "<b>תטיל למים</b><br> וישהו כ\"ד שעות בפושרין:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורה</b><br> דמדמעוטין נינהו אפי' ר\"י מודה דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>שקצים ורמשים</b><br> שקצים היינו מה שפרה ורבה. ורמש אינו פרה ורבה. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם אין ידוע תשב לזכר ולנקבה</b><br> ר\"ל שניהן לחומרא. דיולדת זכר יש לה ז' ימי טומ' ול\"ג ימי טוהר. ולנקיבה י\"ד ימי טומאה וס\"ו ימי טוהר וזו מספק יש לה י\"ד ימי טומאה ורק ל\"ג ימי טוהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו ולד</b><br> צורת פנים כשל אדם כ\"ע לא פליגי דבעינן. כי פליגי בשעורא. לר\"מ כולה פנים בעינן לכל הפחות. ולרבנן בעין א' כאדם סגי:"
+            ],
+            [
+                "<b>המפלת שפיר</b><br> חתיכה וי\"א שפופרת של ביצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מלא גנונים</b><br> כתולעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה חוששת לולד</b><br> דבאין דם טהורה לגמרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם היה מרוקם</b><br> כצורת ולד גופו כעדש' ב' עיניו כב' טיפי זבוב מרוחקות זמ\"ז. ב' נחיריו כב' טיפי זבוב מקורבי'. ופיו כשערה. וידים ורגלים אין לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>המפלת סנדל</b><br> חתיכה כסנדל. והוא ולד שנתקלקל:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שליא</b><br> קרום שהולד מונח בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי שמעון אומר נימוק הולד עד שלא יצא</b><br> ובטל ברוב בדם לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשב לנקבה בלבד</b><br> כיון דנקיבה וודאי הכא. הרי ימי טהרה וטומאה דזכר מובלעים בהנך דנקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יצא</b><br> ולד דעלמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מחותך או מסורס</b><br> שיצא שלם אבל דרך רגליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיצא רוב ראשו</b><br> דאז ראשו כרובו ואפי' מחותך:"
+            ],
+            [
+                "<b>משיצא פדחתו</b><br> מצח:"
+            ],
+            [
+                "<b>המפלת ואין ידוע מה הוא</b><br> אם זכר או נקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולנדה</b><br> דאין לה ימי טוהר כנדה וטמאה י\"ד יום אפי' נקיים ואסורה למקדש ולקודש עד סוף פ' כיולדת נקיבה. וצריכה טבילה לסוף מ' כזכר ולסוף פ' כנקיבה. למ\"ד טבילה בזמנה מצוה. ודוקא בלא הוחזקה מעוברת דאל\"כ רוב נשים ולד מעליא ילדן:"
+            ],
+            [
+                "<b>המפלת ליום ארבעים</b><br> לטבילתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשב לזכר</b><br> שבעה ימי טומאה אפי' היא לידה יבשתא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולנדה</b><br> דאין לה ימי טוהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה וזה לארבעים ואחד</b><br> חכמים כת\"ק. רק תנא קמשמע לן אף על גב דמסתברא כר\"י מדימי טהרה וטומאה כפול בנקיבה. הכי נמי יצירתו כפול. אפילו הכי קיימא לן כת\"ק. להכי חזר ושנאה בלשון רבים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>נדות מעריסתן</b><br> ר\"ל מקטנותן. דכותיס לא דרשי וי\"ו דואשה לרבות קטנה שראתה דם שתטמא ומתני' ר\"מ היא דחייש למיעוט קטנות הרואות:"
+            ],
+            [
+                "<b>והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון</b><br> ר\"ל משכבן טמא כעליונו של זב דאמ\"ט אדם וכלים דדינו ככל בועל נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהן בועלי נדות</b><br> דאף דגדולות שלהן נזהרות בדיני נדה. עכ\"פ מדמונין יום שפוסקות בו זיבה לז\"נ נמצא יבעלה נדה. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>והן</b><br> ר\"ל ועוד שהן וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>יושבות על כל דם ודם</b><br> אפי' על דם ירוק דטהור לדידן מטמאין אותו וזה קלקולם. שעי\"ז לא תחוש למנות ז' ימי נדה. מראיית דם אדום שתראה תוך ז\"י מראיית הירוק. וכשתטבול תוך ז\"י מראיית האדום יבעל נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין חייבין עליה על ביאת מקדש</b><br> בגמרא מוכח דאמשכבות דלעיל קאי. דבהכניסן למקדש פטור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין שורפין עליהם את התרומה</b><br> דבנגע המשכב בתרומה תולין. ואילה\"ק הרי כותי כע\"ה דבגדיו אה\"ט שמא ישבה עליהן אשתו נדה. ואת\"ל דמיירי דהמשכב הי' של חבר. עכ\"פ הרי הכותי שדרס עליו. הי' לבוש בגדיו. והו\"ל כנושא מדרס דמטמא למשכב במגע בעודו בחבורין למדרס. והו\"ל לשרוף לתרומה שנגעה במשכב כפ\"ד דטהרות מ\"ה. י\"ל דמיירי כשטבל הכותי הוא ובגדיו. ודרס אח\"כ אמשככ של חבר. או שדרס עליו ערום אחר שטבל דאזלי מני' טומאת נושא בגדי ע\"ה דהרי טבל. וליכא רק חשש שמא תוך ז\"י קודם טבילה. בעל נדה. ולא הועילה לו טבילה. ועכ\"פ הו\"ל ס\"ס ס' לא בעל תוך ז\"י. וס' לא צירף דם ירוק. ולהכי אין שורפין לתרומה שנגעה במשכב:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שנהגו ללכת בדרכי אבותיהן</b><br> ה\"ה בסתמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיפרשו ללכת בדרכי אבותיהן</b><br> ובסתמא כישראלית:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם עובדת כוכבים</b><br> דמה כדם בהמה. רק מעיינותיה טמאים מד\"ס. דכזבים הם. רק דם שאינו מעין. דאינו מתעגל ומתאסף תחלה קודם שיצא כרוק ומי רגלים. רק נוטף ויוצא ראשון ראשון. להכי לב\"ש טהור לגמרי דעבדו בה רבנן היכר' דמד\"ס הוא. ולא נשרוף על שאר מעיינותיה תרומה וקדשים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודם טהרה</b><br> דם טוהר דמצ\"ע טהור הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>של מצורעת</b><br> אע\"ג דמעינותיה טמאין. דם לאו מעין הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמימי רגליה</b><br> דטמאים ואפ\"ה יש היכר בדם עובדת כוכבים דמד\"ס הוא. מדמטמא לח ולא יבש. דלא כשאר דם נדה דמטמא לח ויבש. ודם טוהר דמצורע' ס\"ל טמא מדאירייתא דרבי' קרא דלהוי כשאר מעין לטמא לח ולא יבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם יולדת שלא טבלה</b><br> אחר שעברו ימי טומאת לידה ז' לזכר וי\"ד לנקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמימי רגליה</b><br> אף דמשום דם טומאת לידה א\"א לטמאו דהדי דם טוהר הוא. דביומי תלא רחמנא. וגם משום דלא טבלה עדיין אי אפשר לטמאו כשאר מעיינותיה. דדם לאו מעין הוא. אפילו הכי טמא מדברי סופרים. גזירה אטו קודם ז'. ולהיכר דמדברי סופרים הוא טמאוהו כרוק לח ולא יבש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים מטמא לח ויבש</b><br> ס\"ל דביומי וטבילה תלי רחמנא. וכל זמן שלא טבל' טמא מצ\"ע כדם טומאת לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודים ביולדת בזוב</b><br> שהיתה זבה כשילדה דאז צריכה אחר טומאת לידה ז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיא מטמאה לח ויבש</b><br> אף אחר עבור ימי טומאת לידה. בלא ספרה ז\"נ. הו\"ל כדם זבה דטמא מצ\"ע מדאו'. ובספרה ולא טבלה פליגי כלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקשה נדה</b><br> ה\"ק המקשה לילד בימי נדה נדה. ור\"ל אף דדם קושי דלידה תוך י\"א ימי זיבה טהו'. על כל פנים בראתה ע\"י קושי תוך ז\"י נדה טמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קשתה שלשה ימים</b><br> ר\"ל שראתה ג\"י רצופים מחמת קשוי לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתוך אחד עשר יום</b><br> של זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושפתה מעת לעת</b><br> ר\"ל ונחה מעת לעת מחבלי לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו יולדת בזוב</b><br> דמדשפתה בין ראיי' ללידה אתגלאי דלאו דם קושי הוה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהושע אומר לילה ויום כלילי שבת ויומו</b><br> ר\"ל אף דשפתה מעת לעת טהורה עד שתשפות לילה שלימה ואח\"כ יום שלם כשבת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא מן הדם</b><br> ר\"ל ושפתה שאמרנו אף ששפתה רק מצער. ג\"כ טמאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמה הוא קשויה</b><br> שלא תטמא ע\"י כל דם שתראה בימי זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר אפילו ארבעים</b><br> לבריאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחמשים</b><br> לחולה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר דיה חדשה</b><br> רק בחודש ט'. טהור דם קושי בימי זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי ור' שמעון אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות</b><br> שסמוך ללידה. ובראתה ג\"י קודם לכן בי\"א ימי זיבה. אפי' מקשה והולכת עד לידה. הו\"ל יולדת בזוב:"
+            ],
+            [
+                "<b>המקשה בתוך שמונים של נקבה</b><br> שנתעברה אחר י\"ד ימי טומאה והפילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל דמים שהיא רואה טהורים</b><br> דכל דם שתוך ימי טוהר דם טוהר הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיצא הולד</b><br> דאז טמאה לידה אפי' בלא ראיית דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ור' אליעזר מטמא</b><br> בראתה תוך מלאת בימי נדה טמאה דמדבא בקושי. לאו דם טוהר הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו לר' אליעזר ומה במקום שהחמיר בדם השופי</b><br> ר\"ל בשאר יולדת דבראתה ג\"י בימי זוב בלי קשוי דטמאה זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקל בדם הקושי</b><br> בראתה ג\"י בקשוי טהורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקום שהקל בדם השופי</b><br> כימי טוהר דבראתה בהן. אפי' בימי נדה בלי קשוי טהורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינו דין שנקל בדם הקושי</b><br> אף בילדה בנדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר להן דיו לבא מן הדין</b><br> דהיינו קושי דתוך מלאת:"
+            ],
+            [
+                "<b>להיות כנדון</b><br> ר\"ל כקושי דעלמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל אחד עשר יום</b><br> שאחר ז\"י נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בחזקת טהרה</b><br> וא\"צ לבדוק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישבה לה ולא בדקה</b><br> אף בימי נדה שצריכה לבדוק בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגיע שעת וסתה ולא בדקה</b><br> אף שבדקה אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו טמאה</b><br> דחזקה אורח בזמנו בא ובבדקה תוך שיעור וסת אח\"כ טהורה [ש\"ך קפ\"ד סקכ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל ימי הזב</b><br> שצריך ז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושומרת יום כנגד יום</b><br> בראתה יום א' או ב' בי\"א ימי זיבה שומרת יום מחרתו בטהרה. ואף שמותרת לטבול משתנץ החמה טמאה לבעלה כל היום. שמא תראה ותסתר:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו בחזקת טומאה</b><br> בלא בדקה שחרית וערבית מדהוחזקה לראות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>יוצא דופן</b><br> ולד שיצא על ידי חתך שבדופן האשה ונתרפאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין יושבין עליו ימי טומאה</b><br> שבעה לזכר וארבעה עשר לנקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וימי טהרה</b><br> דם טוהר שלשה ושלשים לזכר ששה ושמונים לנקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין חייבין עליו קרבן</b><br> קרבן לידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנשים מטמאות בבית החיצון</b><br> משיצא הדם מהמקור. אף שנתעכב מכותלי פרוזדר:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנאמר דם יהיה זובה בבשרה</b><br> אף שעדיין הדם בבשרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו</b><br> ונעקר ש\"ז מגופו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אוחז באמה</b><br> כדי שלא יצא הש\"ז לחוץ עד שיבלע התרומה. ואף דבאנשים תקצץ כרפ\"ב הכא כבר נעקר. ואינו חוזר ומתחמם מיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמאים</b><br> זוב וש\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובפחות מכן</b><br> היינו לאדם שיצאו ממנו ולנוגע צריך כעדשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תנוקת בת יום אחד</b><br> שראתה דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>מיטמאה בנדה</b><br> ז\"י ראשונים שלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת עשרה ימים מיטמאה בזיבה</b><br> ר\"ל בראתה ג\"י רצופים אחר ז\"י משנולדה. ודוקא בראתה כבר ראיי' ראשונה ביום הראשון שמימי נדה. דאל\"כ זיבה בלא נדה תחילה לא משכח\"ל. ולרמב\"ם מיירי אפי' לא ראתה תחלה. ועיי' פתיחה סי' ע':"
+            ],
+            [
+                "<b>ומיטמא בטמא מת</b><br> בנגע במת. נ\"ל דנקט במת מדמצוי טפי שיטמא בטומאת אהל עם המת. משא\"כ שיטמא במגע או במשא של שאר טומאות אינו מצוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזוקק ליבום</b><br> בנולד קודם מיתת אחיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוטר מן היבום</b><br> בנולד אחר מיתת אביו ומת ומותרת להנשא. לאפוקי בעודה מעוברת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומאכיל בתרומה</b><br> לישראלי' אלמנת כהן. ואף דבל\"ז אסורה בתרומה מצד טומאת לידה. תי' א\"מ הגזצוק\"ל דנ\"מ שיאכלו עבדי נ\"מ שלה. ולבנו ותלמידו נ' לעניין לפטר' מקרן וחומש. דמצד איסור תרומה מותרת אפי' לכתחילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוסל מן התרומה</b><br> לא מיירי בכהנת אלמנת ישראל. דא\"כ גם משנתעברה נפסלה כבר. רק מיירי בכהן שמת והניח בנים כשרים וחלל אחד. נפסלו העבדים שירשו מחמת חלקו של חלל זה שהוא בן יום א'. משא\"כ עובר אין לו זכיי'. גם בל\"ז לאחיו יש וודאי זכיי' ועובר ס' נקיבה אין ספק מוציא מידי וודאי. כ\"כ ע\"ר הגזצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונוחל ומנחיל</b><br> חדא קתני נוחל מאמו להנחיל לאחין מאב כשמת הולד משא\"כ מעוברת שמתה עם עוברה מחמת חולי [ודו\"ק] ולד מיית ברישא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וההורגו חייב</b><br> משא\"כ עובר עד שיצא ראשו דאז הו\"ל כנולד. [וע\"כ רק בכלו לו חדשיו וכדמסיק וזה אינו מצוי. דאע\"ג דיש עדים על הביאה מאן יימר שנתעברה מאותה ביאה ולא מאח\"כ אין אפוטרופס לעריות]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כחתן שלם</b><br> שדרך להתאבל עליו ביותר כשמת. כן חייב גם עליו רב\"א. ודוקא בוודאי כלו חדשיו. שבעל ופירש ובמסופק. דוקא במת אחר ל' יום חייב [שע\"ד ס\"ח]:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה</b><br> במסרה אביה לכך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם בא עליה יבם קנאה</b><br> להיות כאשתו לכל דבר ולקנות נכסי אחיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין עליה משום אשת איש</b><br> בקבל אביה קדושיה ובא עליה אחר נהרג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמאה את בועלה</b><br> מי שבועלה נדה טמא ז' לטמא משכב וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>לטמא משכב תחתון כעליון</b><br> כעליון של זב דאינו מטמא אדם וכלי' משא\"כ בפחותה מבת ג\"ש. אינו רק כנוגע כנדה וטמא רק טומאה ערב. ואמ\"ט אדם וכלים כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשאת לכהן תאכל בתרומה</b><br> בהשיאה אביה מותרת אפי' בתרומה דאו'. ובאמה ואחיה מותרת על כל פנים בתרומה דרבנן:"
+            ],
+            [
+                "<b>בא עליה אחד מן הפסולים</b><br> לכהונה כעבד נתין ממזר עובד כוכבים חלל וכדומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פסלה מן הכהונה</b><br> מלהנשא לכהן ומתרומת אביה אם היא כהנת:"
+            ],
+            [
+                "<b>פחות מכן כנותן אצבע בעין</b><br> שבתוליה חוזרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו קנאה</b><br> כלעיל סי' כ\"ג ואף דאין קניין לקטן הכא משמיא אקנוהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו נותן גט עד שיגדיל</b><br> דאין כח בגט של קטן להפקיע קדושי אחיו דאורייתא. אם לא בא עליה אחר שהגדיל צריכה גט וחליצה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמא בנדה</b><br> נטמא טומאה ז' כשבעל נדה משא\"כ בפחות מט' שנים אינו רק כנוגע בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוסל</b><br> אם מפסולי כהונה הוא ובעל אשה נפסלה מתרומת אביה ומלהנשא לכהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מאכיל בתרומה</b><br> אם הוא כהן ובעל יבמתו. וכ\"ש בנשא אשה דעלמא דנשואין לית ליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוסל את הבהמה מעל גבי המזבח</b><br> ברבעה ע\"פ ע\"א או בעלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונסקלת על ידו</b><br> ביש עדים והא דלא נקט הכי גם בתנוקת. ה\"ט מדלא שכיחא. וכוונתי ת\"ל לרכ\"מ פ\"ד מאיסורי מזבח. ורב\"א תי' דוקא בתנוק נסקלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין</b><br> בידעה לשם מי נדרה והקדישה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין</b><br> בהביאה ב' שערות:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שתים עשרה</b><br> בבדקוה מקודם ולא ידעה הדר בדקינן. ולא אמרינן בכה\"ג יום א' בשנה חשיב שנה. דזה רק בתלוי רק בזמן כפרקן סי' נ\"ב. משא\"כ הכא דתלוי בחיזוק שכלי. וה\"ה בתלוי בחיזוק הגוף כגון יום ל' לולד אדם וח' לבהמה ודו\"ק:"
+            ],
+            [
+                "<b>נדרן נדר והקדשן הקדש</b><br> ולא אמרינן שוטה היא מדאין בה סי' שוטה [כחגיגה ד\"ג]. גם בל\"ז הרי אתא לכלל דעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>פגה</b><br> תאנה שלא נתבשלה ור\"ל שאין לה עדיין סי' בדדי' ושערות. דעדיין היא קטנה וכ' רב\"א דאשה בבית אביה נמשלת לתאנה. כמ\"ש נוצר תאנה יאכל פרי' דפירותיה אין נלקטין כאחת [כריש פאה] ה\"נ אביה אוכל שבח נעורים אחת אחת דזוכה במציאתה ובמעשה ידיה. וכשנשאת נמשלה לגפן כמ\"ש אשתך כגפן פורי'. דאשה שדמיה מרובים בניה מרובים. וכיון שהיא בירכתי ביתך גלמודה. בניך כשתילי זיתים מרובים. כך נראה לי. וענ\"ל דלהכי השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה כיבמות פ' הבא על יבמתו כיין ישמח לבב אדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בוחל</b><br> תאנה הקרוב להתבשל. הכי נמי מדיש לה סי' קצת בדדי'. ידוע דכבר סי' התחתון מיהר לבוא. ואז היא נערה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וצמל</b><br> נוטריקון יצאת מלאה שסי' מובהק שבדדי' מעיד שכבר בגרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פגה עודה תנוקת</b><br> דינה כקטנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו סימניה</b><br> של צמל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד</b><br> כשיגדיל כ\"כ עד שיכפיל על החזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' עקיבא אומר משיטו הדדים</b><br> גדול יותר מקמט:"
+            ],
+            [
+                "<b>בן עזאי אומר משישחיר הפיטומת</b><br> ראש הדד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ</b><br> הכפתר שהתינוק יונק בו. ופיטום סביב לו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושוהא לחזור</b><br> ובא' מסי' הללו הו\"ל גדולה לחומרא ולא לקולא. עד שיהיו בה כל הסימנים הללו:"
+            ],
+            [
+                "<b>בת עשרים שנה</b><br> ר\"ל בר י\"ט שנה ול' יום. דמקמי הכא אפילו הביאו סימני אייילוני' וסריס לאו כלום הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>תביא ראיה שהיא בת עשרים שנה</b><br> לפטרה מחליצה וייבום:"
+            ],
+            [
+                "<b>והיא אילונית</b><br> ר\"ל וצריכה נמי סימני איילונית. והן [דק שק סי'] אין לה דדים. מתקשה בשעת תשמיש. אין לה שפולי מעים כנשים. קולה עב כאשה וסימני סריס שלא נתמלא זקנו. ושערו לקוי [ר\"ל קצר ודק] ובשרו מחליק. ואינו עושה כפה במר\"ג. ושכבת זרעו דיהה. ומי רגלים שלו אין מחמיצין. ואין בשרו מעלה הבל כשרוחץ ביה\"ג וקולו דק כאשה. ובאיילונית צריך כל הסימנים. [וי\"א דבחד סגי. מיהו בסריס לא בקיאין בזה\"ז דשמא נשרו לו ב' שערות כאה\"ע קע\"ב] ובאין סימני איילוני' וסריס. הו\"ל כקטנה עד שיעברו רוב שנותיה. דהיינו ל\"ה שנים ויום א' בלי ב' שערות [כאה\"ע קנ\"ה נזי\"ב]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בא סימן התחתון</b><br> ב' שערות:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא בא העליון</b><br> סי' בוחל שבדדים פ\"ה מ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>בא העליון עד שלא בא התחתון אף על פי שאי אפשר</b><br> לרבנן דפליגי אר\"מ:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת</b><br> ס\"ל אף דמסתמא סמכינן דכבר בא התחתון עכ\"פ היכא דהובדקה ולא נמצא התחתון. עדיין קטנה היא. ור\"מ חייש למיעוט קטנים שהן סריסים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכמים אומרים או חולצת</b><br> דתלינן שנשרו השערות:"
+            ],
+            [
+                "<b>או מתיבמת</b><br> דיבום יש אפי' בוודאי קטנה. דלא חיישי' למיעוט איילונית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפשר לתחתון לבא עד שלא בא העליון</b><br> אילה\"ק מה אפשר הרי ודאי כך הוא י\"ל דאפשר נמי שיבואו כאחת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מכניס</b><br> דקיי\"ל כ\"ח שלם שניקב נקב גדול. שכשמניחו על המים. המים נכנסים בו. פסול למי חטאת. ובהי' מיוחד למשקין אמק\"ט כרפ\"ג דכלים. משא\"כ בניקב רק בכמוציא משקה עדיין שם כלי עליו. דמשתמש בו ע\"י גיסטרא שמעמיד תחת הנקב לקבל מה שיזוב מהנקב. משא\"כ גיסטרא ור\"ל שבר כ\"ח שיש לו תוך אף דמק\"ט. עכ\"פ בניקב אפי' רק במוציא משקה. נתבטל מתורת כלי. דאין אומרים הבא גיסטרא להעמידה תחת גיסטרא. וה\"פ דמתני' כל כ\"ח שניקב בכונס משקה כ\"ש שמוציא משקה. ופסול נמי כשנעשה גיסטרא. אבל בניקב רק במוציא משקה. אינו מכניס משקה. ולא נתבטל מתור' כלי רק כשנעשה גיסטרא ולא בעודו שלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש בו עצם</b><br> ומחשב אבר לטמא באהל אפילו אין בו כזי' בשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין בו צפורן</b><br> ואין מטמ' באהל באין בו כזי' בשר ודוקא כשהוא יתרת אצבע. דאל\"כ אפי' באין בו צפורן ולא כזית בשר מטמ' באהל כשיש בו בשר גיד ועצם:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל המיטמא מדרס</b><br> כל שראוי לק\"ט ממדרס הזב שאין א\"ל לזב עמוד ונעשה מלאכתנו כפתיחה סי' כ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>מיטמא טמא מת</b><br> נעשה ג\"כ אה\"ט בנגע בטמא מת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו מיטמא מדרס</b><br> באינו מיוחד למשכב ומושב שא\"ל לזב עמוד ונמ\"ל. לפיכך בנעשה מדרס הזב אינו רק ראשון לטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו ראוי לדון דיני נפשות</b><br> כגון ממזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו כשר לדון</b><br> כגון סומא בא' מעיניו ור\"מ היא דס\"ל דמקשינן ריבים לנגעים. דפסול משום לכל מראה עיני הכהן. ולרבנן לא מקשינן מדכשר גמר דין בלילה. משא\"כ בנגעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו חייב במעשרות</b><br> כגון כל אוכל שאינו גדולי קרקע ואף דחייב במעשר בהמה אין בו טבל כהר\"ב פ\"ג דשקלים מ\"א. ובכורות פ\"ט מ\"ה ומ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שחייב בפאה</b><br> כל שהוא אוכל. ונשמר שאינו הפקר וגדולו מהארץ למעוטי כמהין ופטריות. ולקיטתו כאחת למעוטי תאנים. ומכניסו לקיום למעוטי ירק:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו חייב בפאה</b><br> דבמעשר לא בעי תרתי בתרייתא:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שחייב בראשית הגז</b><br> כבשים ואילים:"
+            ],
+            [
+                "<b>חייב במתנות</b><br> זרוע לחיים וקיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו חייב בראשית הגז</b><br> כבקר ועזים:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שיש לו ביעור</b><br> שחייב לבערו מהבית מפירות שביעית. כשכלה לחיה מהשדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש לו שביעית</b><br> נוהג בו גם קודם זמן ביעור קדושת שביעית. שחייב להפקירו בעודו במחובר ואסור לסחורה ולמלוגמה ולאפיקטויזין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו ביעור</b><br> כגון מין שאינו כלה לחיה בשדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שיש לו קשקשת</b><br> שופפען:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש לו סנפיר</b><br> פלאסספעדערן. ואין צריך לבדוק אחריהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת</b><br> ככל דג טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש לו טלפים</b><br> פרסותיו סדוקות. וטהור בלי בדיקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין לו קרנים</b><br> חזיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין טעון ברכה לאחריו</b><br> ככל ברכת מצות. דמברך עובר לעשייתן:"
+            ],
+            [
+                "<b>תנוקת שהביאה שתי שערות</b><br> אחר שנים עשר שנה ויום אחד. דמקמי הכי שומא הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן תנוק שהביא שתי שערות</b><br> לאחר י\"ג שנה ויום א':"
+            ],
+            [
+                "<b>וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות</b><br> דמקמי הכי קטן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיקיף זקן התחתון</b><br> דבתר הכי הו\"ל איש ולא בן. וכתיב בן סורר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא העליון אלא שדברו חכמים בלשון נקייה</b><br> ומש\"ה אמרו זקן סתם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אינה יכולה למאן</b><br> אפי' לא בא עליה אחר שהגדילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהודה אומר עד שירבה השחור</b><br> ברבוי שערות ובבא עליה אחר שהביאה ב' שערות אפי' ר\"י מודה דאינה ממאנת:"
+            ],
+            [
+                "<b>שתי שערות</b><br> שחורות"
+            ],
+            [
+                "<b>האמורות בפרה ובנגעים</b><br> ב' שערות לבנות, הוא סי' טומאה בנגע:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאמורות בכל מקום</b><br> לסי' גדנות בבן ובת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"א אומר כדי לקרוץ</b><br> לאחוז:"
+            ],
+            [
+                "<b>בציפורן</b><br> הוא שיעור הפחות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"ע אומר כדי שיהו ניטלות בזוג</b><br> הוא שיעור רבה. וי\"א איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרואה כתם</b><br> שמצאה כתם אדום בחלוקה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו מקולקלת</b><br> דלא ידעה מתי ראתה ומאימתי יתחילו י\"א ימי זיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחוששת משום זוב</b><br> דבעברו עליה ג\"י זיבה משלבשתו, והכתם הוא כשיעור ג' גריסין ועוד. אמרינן ג' ראיות היו בג' ימים, כ\"א כגריס ועוד, והו\"ל זבה גדולה וצריכה ז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחכ\"א אין בכתמים משום זוב</b><br> אפילו במצאה ג' כתמים. ודוקא בחלוק א', אבל בלבשה ג' חלוקים בג' ימים ומצאה כתם בכ\"א. ומכ\"ש בראתה דם ב' ימים, ובג' מצאה כתם. מודו דחוששת:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרואה יום אחד עשר</b><br> שהוא סוף ימי זיבה ולמחר התחלת ימי נדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בין השמשות</b><br> דהו\"ל ספק יום ספק לילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחלת נדה וסוף נדה</b><br> ה\"ק בין השמשות זה הוא בין סוף זיבה לתחלת נדה. או שראתה בבין השמשות שבין סוף ז' ימי נדה לתחלת י\"א זיבה. ומדראתה בבי\"הש הו\"ל ס' נדה ס' זיבה, ובכ\"א חומר וקולא, דנדה שראתה יום א', טמאה עוד ששה ימים. ואפי' הם נקיים. וטבילתה אינה קודם ליל ששייך לח'. משא\"כ בראתה א' מי\"א ימי זיבה. א\"צ רק שמירת יום א' טהור. וטבילתה ביום שתספר. משתנץ החמה. וקולא דבראתה ג\"י רצופים בימי נדה סגי בספירת עוד ד' ימים ואפי' כולן אינן נקיים. בפסקה לראות קודם ליל ח' טובלת בלילה, משא\"כ בזיבה בכה\"ג צריכה ז\"נ ועיין פתיחה סי' ע'. והכא נמי אם ראתה ב' ימים רצופים קודם אותה ראייה שביה\"ש. או ב' ימים אחר אותה ראייה. לא ידעינן לאיזה מהן נצרף אותה ראייה אם לזיבה והו\"ל זבה גדולה. או לנדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>יום ארבעים לזכר</b><br> ר\"ל דראתה אז בבי\"הש. דהו\"ל ס' דם טוהר ספק דם טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו טועות</b><br> וכל מקום שהיא ס' זבה גדולה. מביאה קרבן ואינו נאכל. ומפורש יותר בפ\"ב דערכין:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר רבי יהושע עד שאתם מתקנים את השוטות</b><br> ר\"ל הטועות:"
+            ],
+            [
+                "<b>תקנו את הפקחות</b><br> ר\"ל דברואה כל ימיה. יום א' טהור וא' טמא, ותמיד ראייתה ביום. הו\"ל בראייה ראשונה נדה וטמא' ז\"י. ובליל ח' טובלת ומותרת עד יום ט' שהוא יום ב' מי\"א ימי זיבה. וכשתראה בו, תמנה יום י' כנגדו. ומשמשת לערב. ושוב תראה בי\"א ותמנה י\"ב כנגדו וכו'. נמצא שבכלות י\"ח יום. שהוא יום י\"א שמימי זיבה. שמשה ד' לילות בסירוגין. אחר שהתחילה לראות זיבה, ואח\"כ חוזרת לימי נדות. וחוזרת חלילה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אבל הזוב והניע</b><br> ריר היוצא ע\"י שיעול. וי\"א ליחת החוטם:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשרץ</b><br> כל זמן ששדרתו קיימת והעצמות מחוברות בה נקרא לח:"
+            ],
+            [
+                "<b>כפושרין מעת לעת</b><br> אם חוזרים תז\"ז להיות לחים, טמאים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור</b><br> מלטמא בכזית. אבל מטמא כרקב. במלא תרווד:"
+            ],
+            [
+                "<b>השרץ שנמצא במבוי</b><br> וספק נגע בו. דהו\"ל ס\"ט ברה\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>או עד שעת כבוד</b><br> שאז בסתמא בדקוהו. ולא היה עדיין וכ\"ה גם בשעת כבוס:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא למפרע</b><br> כל טהרות שנגעה האשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון אומר היבש מטמא למפרע</b><br> דמדהואיבשאפשר דמיד אחר כיבוד נפל:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלח אינו מטמא אלא עד שעה שהוא יכול לחזור ולהיות לח</b><br> ולא משעה שא\"א שיהיה לח עדיין. ודוקא שרץ, דאי\"ל דנפל מזמן מרובה. והשתא נפלו עליו מים ונתלחלח. דא\"כ אמרטוטי אמרוט. אבל כתם אפי' נמצא לח. מטמא למפרע. דדלמא מזמן מרובה הוא והשתא נתלחלח:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> דאי\"ל שהן מישראל. שהרי מצניעים כתמיהן. ועכו\"ם אף שהן כזבים מד\"ס. אכתמיהן לא גזר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטועין</b><br> ר\"ל מדיש שם גרי אמת שחזרו לטעותן. ואלו לא צניעי בכתמיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הבאין מבין העכו\"ם</b><br> נ\"ל דר\"ל כתמים לחים שנמצאו במדורות הגוים. דביבשים אפי' ודאי מאשה נדה. טהור אפי' לב\"ה. כפ\"ד מ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> דלא גזרו אכתמיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מבין ישראל ומבין הכותים</b><br> ר\"ל כתמיהן הנמצאים בגלוי בעיר שישראל וכותים דרין בתוכה. אבל לא נכרים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר\"מ מטמא</b><br> דס\"ל כותים לא מצנעי כתמים. ומדגרי אמת הן להכי טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שלא נחשדו על כתמיהן</b><br> לזרק בגלוי, ותלינן בדם בהמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הכתמים הנמצאים בכ\"מ</b><br> בערי ישראל דמצנעי כתמיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובסביבות בית הטומאות</b><br> שמשתמשין שם בנדותן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהם קוברין שם את הנפלים</b><br> לפי שעה. ושמא לא פנוהו אח\"כ:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא היו קוברין</b><br> לנפלים כלל. דבדיניהם א\"צ קבורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים</b><br> כותים:"
+            ],
+            [
+                "<b>לומר קברנו שם את הנפלים</b><br> נ\"ל דקמ\"ל דשורפין תרומה על פיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>או לא קברנו</b><br> אף דלא חיישו אלפני עור לא תתן מכשול. י\"ל דמיירי בראינו כהן כותי עומד שם ואוכל תרומה. דגם כהנים נתערבו ביניהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם בכרה</b><br> שבכרה כבר ואין זה ולד בכור. והוא שגזזו לולד או עבד בו בפנינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם לא בכרה</b><br> נ\"ל דקמ\"ל דנאמן לחייב לישראל ליתן לכהן לכשתלד מדאיכא נמי חזקה דמעיקרא:"
+            ],
+            [
+                "<b>נאמנים על ציון קברות</b><br> לציין הקברות. דאף דמד\"ס הוא. כיון דרמיזא בקרא זהירי בי':"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין נאמנין לא על הסככות</b><br> אילן המיסך על הארץ. וידוע קבר תחת אחד מענפיו אינו נאמן הכותי. תחת איזה מהן נקבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא על הפרעות</b><br> ר\"ל וכ\"כ באבנים היוצאות מהגדר. וידוע קבר תחת א' מהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא על הבית הפרס</b><br> שדה שיש בו קבר והתחיל לחרוש מהקבר ק' אמה למזרח או למערב או לשאר צד, כל עפר ההוא מטמא במגע ומשא, שמא נתגלגל עצם כשעורה לשם. ואינו נאמן כותי שלא נחרש:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה הכלל</b><br> לאתויי תחומין ויי\"נ דג\"כ א\"נ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כנגד בית התורפה</b><br> ערוה. ולשון בזיון הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>על עקבה</b><br> אפילו מה שנוגע מכף בקרקע. דכשישיבתה כישמעאלים. אפשר לדם לנטף שם [כפרישה י\"ד ק\"צ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל ראש גודלה</b><br> דבהלוכה מתרמי נגד ערוה. ודם נוטף לשם. וכ\"ש שאר פיסת הרגל:"
+            ],
+            [
+                "<b>על שוקה ועל פרסותיה מבפנים</b><br> כל שאפשר להדביקם יחד נקרא מבפנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל הצדדין מכאן ומכאן</b><br> ר\"ל אחורי שוק ולפניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מן החגור ולמטה</b><br> אפי' דצדדים. דכתונת שאני דמתהפך:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לאו</b><br> דנמצא סמוך לכתף:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן כפליום</b><br> מטפחת שכסתה בו ראשה, ודוקא בלא קשרתו. דאפשר שיתגלגל נגד הערוה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותולה</b><br> הכתם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרגה מאכולת</b><br> כינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד כמה היא תולה</b><br> בכינה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול</b><br> שיעורו רפ\"ו דנגעים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואף ע\"פ שלא הרגה</b><br> פליג בהא את\"ק והלכה כמותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותולה בבנה או בבעלה</b><br> בשכבו אצלה ויש בהן מכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם יש בה מכה והיא יכולה להגלע</b><br> ר\"ל שאפשר שסר הקרום מהמכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרה לו הן וחייתה</b><br> נתרפא קצת:"
+            ],
+            [
+                "<b>דם ולא כתם</b><br> ורק מד\"ס הוא ותלינן להקל:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד</b><br> מטלית בדוק שבדקה בו בלילה אחר תשמיש:"
+            ],
+            [
+                "<b>עגול טהור</b><br> עד כגריס תלינן במאכולת:"
+            ],
+            [
+                "<b>משוך טמא</b><br> אפילו פחות מכגריס ועוד. מדבדקה בו ודאי. ושאר כתם שמצאה. אפי' משוך צריך כגריס ועוד. והלכה כראב\"צ [י\"ד ק\"צ סל\"ד]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>האשה שהיא עושה צרכיה</b><br> השתינה בספל וכן באו\"א כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וראתה דם</b><br> בספל:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה</b><br> דבעומדת א\"א לה להטיל מים בכח. ועי\"ז המי רגלים נדחקים למקור, ואפשר דהדר אייתי דם בהדייהו, משא\"כ ביושבת טהורה, דמיירי דמטלת מים בכח, דאין המי רגלים נדחקים למקור. ואיל\"הק אף דבשעת הטלת מי רגלי' א\"א שירד דם ממקור. דכיון דמטלת בכח. נסתם אז מעין הדם. עכ\"פ דלמא אחר הטלת מי רגלים ירד הדם לספל. י\"ל דמיירי ביושבת על שפת הספל ופי המקור אחורי ספל, וכיון דדם אינו מקלח בחוזק כמ\"רג. אחורי ספל אבעיי לה לאשכוחי לדם. ומדמצאתו בספל. ש\"מ עם מ\"רג בא הדם, וממכה שבכיס השתן. והכי קיי\"ל [י\"ד קנ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי מטהר</b><br> אף דהכא כ\"ש מרישא מדאיכא הכא ס\"ס. קמ\"ל דאפילו לכתחילה מטהר ר\"י שתתעסק בטהרות. והכי קיי\"ל [שם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>השאילה חלוקה לנכרית</b><br> גדולה. שראוייה לראות:"
+            ],
+            [
+                "<b>או לנדה</b><br> ואח\"כ לבשתו זאת ולא בדקה החלוק מקודם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה תולה בה</b><br> דנדה או עכו\"ם לא תתקלקל ע\"י שתתלה בה:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שישבו על ספסל אחד</b><br> זו אחר זו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כולן טמאות</b><br> דהי מנייהו נקלקל. ק' נימא כאן נמצא כאן היה ?:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישבו על ספסל של אבן</b><br> דאמק\"ט וה\"ה כ\"ח מגבו ומטלית שאין בו גע\"ג אצבעות. וקיי\"ל כוותי' [י\"ד ק\"צ ס\"י]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת</b><br> דבוקות יחד ורגליהן משולבות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושתיהן טהורות</b><br> ודוקא בלא שהתה בין מציאת הכתם לבדיקתה כשיעור בדיקה לחורין וסדקים. וה\"ה בבדקה בכה\"ג ומצאה טהורה היא טהורה וכולן טמאות [שם ס\"נ ונ\"א]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ותולות זו בזו</b><br> בהיתה א' מהן. מד' נשים שמסולקות דם, תולה בחברותיה. אפילו מצאו א\"ע כולן טהורות. ומכ\"ש בלא בדקו כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואם לא היו ראויות לראות</b><br> שכולן מסולקות דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>רואין אותן כאילו הן ראויות</b><br> וכולן טמאות [שם סנ\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת</b><br> ואינן משולבות. יחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>תחת הפנימית</b><br> ר\"ל אותה ששכבה סמוך לקיר:"
+            ],
+            [
+                "<b>א\"ר יהודה אימתי</b><br> רק ב' החיצונות טמאות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שעברו דרך מרגלות המטה</b><br> ולא עברה פנימית על מקום הדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל אם עברו שלשתן דרך עליה</b><br> שכולן עברו על מקום הדם שתחת החצונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כולן טמאות</b><br> וקיי\"ל כר\"י [שם ס\"נ] מיהו בנמצא בסדין שמתכסי' בו. בין כך וכך כולן טמאות מיהו תולות ז\"בז כסי' י\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>כולן טמאות</b><br> ולא מחלקינן בין באו לשאול בב\"א או בזה אחר זה כטהרות פ\"ה מ\"ה? עי' ש\"ך י\"ד קי\"א ס\"ק טו וע' מ\"שכ י\"ד ש\"ך ק\"צ סקנ\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>לגל טמא</b><br> שיש שם כזית ממת:"
+            ],
+            [
+                "<b>או לבתולה</b><br> קרקע שניכר שלא חפרוה עדיין ובלא מצא תלינן בעורב שנטלו, משא\"כ בג' נשים מודו דטמאות, דהאי דם מהיכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבעה סמנין מעבירין על הכתם</b><br> להכיר אם דם נדה הוא, ודוקא ע\"י כולן. מיהו ע\"י כבוס טוב נמי. בעמד בעינו. צבע הוא ומותרת לבעלה ולטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונתר</b><br> מין קרקע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובורית</b><br> בורית קמוניא ואשלג כולן מין עשב:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטבילו</b><br> להבגד שיש בו הכתם קודם שהעביר הסמני' עליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>עבר או שדיהה</b><br> שחסר מאדמימותו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וצריך להטביל</b><br> להבגד. דטבילה א' לא הועילה שהרי הקפיד עליו וחוצץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל שלא טעם כלום</b><br> שלא אכל כל הלילה. וישן כל חצי ליל אחרון. ולא דיבר כלום משקם. ורק עד ג' שעות בבקר. וסי' אגיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעיסת גריסין של פול חלוקת נפש</b><br> שנחלק האוכל מהקליפה שע\"ג מנפשה. ר\"ל מעצמה. ולא בידי אדם. ולועסו ומעבירו. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>מי רגלים שהחמיצו</b><br> ששהו ג' ימים והסריחו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וצריך לכסכס</b><br> לשפשף הבגד עם הסם. בין ידיו. כדרך כבוס:"
+            ],
+            [
+                "<b>העבירן שלא כסדרן</b><br> שלא כסדר שנמנו במ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא עשה ולא כלום</b><br> לא לבדיקה כנ\"ל ולא לבטלו קודם טבילה היכא דודאי דם נדה הוא דלא יעבור עי\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל אשה שיש לה וסת</b><br> ברפ\"ק מיירי בוסת שתלוי בזמן. והכא בוסת הגוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפהקת</b><br> געהנען וי\"א רענגען:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומעטשת</b><br> למעלה או למטה [ש\"ך סי' קפ\"ט סקנ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחוששת בפי כריסה</b><br> שכואב נגד טבורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובשפולי מעיה</b><br> נגד פי רחם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושופעת</b><br> ששופעת ליחה מאותו מקום, קודם ראיית דם:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכמין צמרמורת</b><br> שוידער:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן כיוצא בהן</b><br> שראשה כבד או אוחזת רתת או כאב לב:"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות</b><br> בתחלת העטושין:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאות</b><br> כשראתה דם אח\"כ. דמדהוחזקה אמרינן כותלי בית הרחם העמידוהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וסתות</b><br> דברגילה לראות בשעה ידוע ביום. מותרת לשמש באותו יום עד אותה שעה. ובעברה השעה ולא ראתה מותרת מיד. כיצד ? היתה וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר כל היום שלה</b><br> דאחר נץ החמה מותרת ולא ליל שמקודם. ואנן קיי\"ל דבוסת הגוף שאינו תלוי בזמן. אינה אסורה רק בשעת הוסת, ובוסת הגוף שקבוע ליום. לפניו מותר. ולאחריו אסורה עונה. דהיינו או יום או לילה [י\"ד קפ\"ט סקל\"ט]. ובוסת הקבוע ליום לחודא. אסורה כל אותו יום או לילה שרגילה לראות אז [שם קפ\"ב ס\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואינה מטהרת הוסת</b><br> שקבעתה ג\"פ:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שתעקר ממנה ג\"פ</b><br> אבל וסת שקבעה רק פ\"א נעקר בפ\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשים בבתוליהם</b><br> לענין טענת בתולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושאין בה יין הרי זה דורקטי</b><br> דור קטוע מלהוליד:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>תינוקת שלא הגיע זמנה לראות</b><br> זמנה הוא בי\"ב שנה ויום א' והביאה ב' שערות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א נותנין לה ד' לילות</b><br> כל ד' לילות ראשונות שתבעל לחתן. ואפי' מפוזרות, תולה דם שרואה אז, בדם בתולים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א עד שתחיה המכה</b><br> שתתרפא מכת הבעילה. וזה ניכר באם שותת דמה כשעומדת ולא ביושבת. או בשותת כשיושבת על דבר קשה. משא\"כ בשותת כך וכך. דם נדה הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>הגיע זמנה לראות</b><br> ולא ראתה עדיין:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א עד מוצאי שבת ד' לילות</b><br> דהרי בתולה נשאת ביום ד'. ונבעלה תחלה ליל ה'. וה\"ה מפוזרות כלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א כל הלילה כולה</b><br> ואפי' בעילות הרבה מותרת. ובז\"הז בועל בעילת מצוה ופורש ואפי' באבר חי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובין השמשות לא הפרישה</b><br> לא בדקה א\"ע להפריש בטהרה. וטבלה ליל ח':"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי היא בחזקת טהרה</b><br> בימים שבין טבילה לראייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמאה מעת לעת</b><br> ארישא קאי דעכ\"פ מטמאה מע\"לע למפרע:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומפקידה</b><br> או:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובין השמשות</b><br> של ליל ח':"
+            ],
+            [
+                "<b>לא הפרישה ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה הרי זו בחזקת טהרה</b><br> ודוקא בב' לנדתה, אבל בדקה בא' לנדתה ולא הפרישה ב\"הש לא מטהרי רבנן. דמדהוחזק מעין פתוח. בדיקה זו לאו מלתא היא. דודאי תראה עוד באותו יום:"
+            ],
+            [
+                "<b>הזב והזבה</b><br> שצריכים ז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>שבדקו עצמן</b><br> אחר שהפסיקו בטהרה אתמול:"
+            ],
+            [
+                "<b>ביום ראשון</b><br> מז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יהושע אומר אין להם אלא יום א' ויום ז' בלבד</b><br> ומונה עוד ה' נקיים, וקי\"ל כר\"א [י\"ד קצ\"ז ס\"ד]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמאין במשא</b><br> בש\"ס מקשה אטו כל מת מי לא מטמא במשא. אלא מאי במשא במסמא. ונ\"ל דלא הוה מצי לתרץ דמיירי בהיה הטומאה למטה וטהרה למעלה. דבכה\"ג רק זב מטמא כפתיחת סי' כ\"א. ליתא. דסתם משא היינו בנשא הטהור לטומאה. ובכה\"ג זב ומת שוין. גם לא מצי לתרץ דמיירי בהיה התחתון כלי הראוי למשכב ומושב. דבכה\"ג ג\"כ אין המת מטמא אותו. כשלא נגע בו ולא האהיל עליו כר\"ב פ\"ה דזבי' מ\"ג. ג\"כ ליתא. דמדלא נקט משכב ומושב. ונקט משא משמע שהי' תחתיו אדם. שראוי לקבל טומאת משא. וע\"ז מקשי הש\"ס. הרי בכה\"ג מת וזב שוין. ומשני מאי משא אבן מסמא. ור\"ל דמיירי שתחב אדם טהור אצבעו תחת האבן שמת מונח עליו. נטמא. משא\"כ מת אחר לא נטמא בכה\"ג. אבל ודאי מדדינו כזב חי. מטמא גם משכב ומושב. אבל תמוהין דברי רש\"י שם. שכ' דמיירי שהי' האבן ע\"ג כלים והמת ע\"ג האבן ואין זה משא הואיל ואין ראוי האבן להטלטל עמו. וכן העתיק כאן הר\"ב בלשונו. ומשמע דבהי' ראוי האבן להטלטל נטמא גם ממת. וזה תמוה. דהרי אין כלי נטמא כשנשא למת כמ\"ש רש\"י גופי' (שבת דפ\"ג ע\"ב) וכ\"כ ג\"כ הר\"ב גופי' כלים פ\"א מ\"ב. ותו אי בהי' התחתון כלי מיירי. א\"צ לאוקמא שהי' אבן מסמא ביניהן. דגם בהופסק בדבר אחר אין המת מטמא אותו. וצ\"ע. אמנם גזרו בהנך ד' שמתו דלטמאו כאילו הן חיים. גזירה שמא יטהרו גם מתעלף הדומה למת וכ\"ה ברש\"י שם בד\"ה גזירה. אבל אין לומר שמא יטעו ויסברו שמת. ליתא דהרי גם בפקוח נפש אין בודק רק עד חוטמו (כיומא פ\"ה ע\"א) ומכאן תשובה לקושית הרופא מהו' הירץ שלעזינגער זצ\"ל בספר שאלת חכם בענין הלנת מתי'. כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שימוק הבשר</b><br> דאז לא אתו תו לאחלופי עם זב מתעלף:"
+            ],
+            [
+                "<b>עכו\"ם שמת טהור מלטמא במשא</b><br> ר\"ל מסמא. אף דמחיים מטמא באבן מסמא כזב. מד\"ס הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ב\"ש אומרים כל הנשים מתות נדות</b><br> ר\"ל דינן כאילו מתו כשהיו נדות. לטמא בגדים שפשטו סמוך למיתתן. דכשיטבלו רק אמתות נדות יתביישו נדות חיות:"
+            ],
+            [
+                "<b>האשה שמתה ויצא ממנה רביעית דם</b><br> לאחר מיתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמאה משום כתם</b><br> ר\"ל במשהו כנדה, וא\"צ רביעית כמת. דכבר טמא הי' במקור בחייה. משום דם נדה, דמקור מקומו טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומטמאה באוהל</b><br> אם הי' רביעית. מדנעקר ממקור לאחר מיתה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיא מטמאה משום כתם</b><br> מדנעקר מחיים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בראשונה היו אומרים היושבת על דם טוהר</b><br> דהיינו משטבלה אחר ז' לזכר וי\"ד לנקבה. דהו\"ל טבו\"י ארוך ל\"ג יום לזכר וס\"ו לנקבה. דדינה כשני לטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היתה מערה מים לפסח</b><br> ר\"ל לרחוץ הפסח. דמדאינה נוגעת רק בכלי. שני א\"מט כלי. ובמים לא תגע. דחולין שעל טהרת קודש כקודש דמי. ואף דיש משקה טופח ע\"ג כלי. שנעשה בנגיעתה ראשון. אינו חוזר ומטמא לכלי. דדוקא שאר משקה ראשון מטמא כלי מגזירת משקה זב וזבה שהוא אב. משא\"כ משקה שנפסל מטבו\"י א\"מט כלי. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>חזרו לומר הרי היא כמגע טמא מת לקדשים</b><br> ר\"ל החמירו בחדא שיהיה דינה כנוגע בטמא מת דהו\"ל ראשון. והקילו בחדא דרק לקדשים מטמאה. א��ל לחולין שעל טהרת קודש לאו כקודש דמו. והיינו דמקשה בש\"ס רישא לסיפא. דכיון דבסיפא החמירו איך הקילו בהא. כך נ\"ל ודלא כרב\"א שמחק גי' הספרים. והק' בתוי\"ט אמאי דנקט מתני' ט\"מ. ולא נקט כמגע נדה. ונ\"ל מדמגע נדה אב הטומאה אפי' באוכלין, קודם שפי' מטומאה כזבי' פ\"ה מ\"ב. להכי לא פסיקא לי'. משא\"כ מגע ט\"מ לעולם ולד כלשם מ\"י:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א אף כטמא מת</b><br> שהוא א\"הט ומטמאה לכלי שמערת בו לפסח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודים שהיא אוכלת במעשר</b><br> ככל טבו\"י טבל ועלה אוכל במעשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>וקוצה לה חלה</b><br> ואינה קורא שם עד שהניחתה לכלי. דטבו\"י א\"מט חולין הטבולים לחלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקפת</b><br> ר\"ל מקרבת הכלי שהחלה בה להעיסה לתרום מהמוקף:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא טהור</b><br> דמשקין של טבו\"י טהורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א צריכה טבילה באחרונה</b><br> בליל שמנים. ככל יולדת שטבילתן בלילה. ולמחר יהי' לה הע\"ש לאכול בתרומה ליל פ\"א ולכנס למקדש. וטעם טבילה זו מדהסיחה דעתה בין טבילה ראשונה להע\"ש שלאחר ימי טוהר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א אינה צריכה טבילה באחרונה</b><br> מיהו מודו. דצריכה טבילה למגע קודש. ככל מחוסר כפורים. דקודם הבאת קרבנותיו אסור ליגע בקודש עד שיטבול ואח\"כ עכ\"פ אסור לאכל עד שיטבול:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושמשה</b><br> שראתה ביום י\"א של ימי זיבה. והוא סוף ימי זיבה. והרי אף ע\"ג דראיות שבימים שאח\"כ שהן ימי נדות. א\"מצ לראייה זו שתהי' זבה גדולה ע\"י צרופן. עכ\"פ ע\"י ראייה זו אסורה לבעלה עד שתשמור מחר בטהרה. והיא לא שמרה וטבלה היום ושמשה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א מטמאין משכב ומושב</b><br> אפי' הבועל. דהו\"ל כבועל שומרת יום. דס\"ל גם יום י\"א בעי שימור. מיהו משכב בועל קיל ממשכב נבעלת. כפתיחה סי' כ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>וחייבין בקרבן</b><br> דהו\"ל כבועל זבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בה\"א פטורין מן הקרבן</b><br> דס\"ל יום י\"א לא בעי שימור. מיהו מד\"ס טמאים משום גזירה תוך י\"א. אבל קרבן לא. דהו\"ל חולין בעזרה:"
+            ],
+            [
+                "<b>טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה</b><br> דמדהו\"ל שימור קצת שרי. ותוך י\"א אסור בכה\"ג שמא תראה ותסתור. משא\"כ הכא אינו מצטרף נדה לזיבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א מטמאין משכב ומושב</b><br> מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובה\"א הרי זה גרגרן</b><br> להוט לחטוא. ויבוא לבעול גם תוך י\"א. ועכ\"פ טהורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומודים ברואה בתוך י\"א יום</b><br> ואפי' ביום י' דא\"א לבוא לידי זיבה גדולה על ידה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זו תרבות רעה</b><br> שמא תראה אח\"כ ותסתור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומגען</b><br> לטהרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובעילתן</b><br> לקרבן:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין נדה",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Tahorot/Yachin on Mishnah Yadayim/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,59 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Yachin on Mishnah Yadayim",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "יכין ידים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "Anything that we do not know a reason to forbid, it is permitted without reason. For the Torah did not  enumerate all permitted things. Only those which are forbidden.\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Tahorot/Yachin on Mishnah Yadayim/English/merged.json

@@ -0,0 +1,60 @@
+{
+    "title": "Yachin on Mishnah Yadayim",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Yadayim",
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "Anything that we do not know a reason to forbid, it is permitted without reason. For the Torah did not  enumerate all permitted things. Only those which are forbidden.\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יכין ידים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Tahorot/Yachin on Mishnah Zavim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

@@ -0,0 +1,781 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yachin on Mishnah Zavim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
+    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יכין זבים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Acharonim on Mishnah",
+        "Yachin",
+        "Seder Tahorot"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>הרואה ראיה אחת של זוב</b><br> זוב בא מאבר מת. והוא כלובן ביצה שאינו קשור או כמימי שעורים. וש\"ז כלובן ביצה קשור:"
+            ],
+            [
+                "<b>בש\"א כשומרת יום כנגד יום</b><br> מפרשי' בש\"ס (נדה ע\"ב) כבועל שומרת יום דמשכב ומושב שלו תלויין וכ\"כ הנושא טפת הזוב בעצמה. טומאתו תלויה:"
+            ],
+            [
+                "<b>וב\"ה אומרים כבעל קרי</b><br> ומשכב ומושב שלו טהורים. גם הטפה אמ\"ט במשא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ראה אחת</b><br> דדין זב תלויה בראיות דבראה ב' ראיות ביום א' או בב' ימים רצופים צריך ז\"נ. ובג' ראיות ביום א' או בג\"י רצופים. צריך ז\"נ וקרבן. משא\"כ זבה תלויה בימים דבראתה ראיות הרבה ביום א' או בב' ימים א\"ל רק יום א' בטהרה. ובג' ראיות בג\"י רצופים חייבת ז\"נ וקרבן. ופליגי הכא בזב שהפסיק יום א' בין ראיה א' לב' אחרונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>או א' מרובה כשתים</b><br> שראה ראייה א' כדי הלוך נ' אמה. והוא שיעור טבילה וספוג:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים זב גמור</b><br> וחייב גם בקרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופטור מן הקרבן</b><br> דביטל יום הטהור את ראייה ראשונה והוה ליה כבעל שתי ראיות אחרונות:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים זב גמור</b><br> מדנזקק לז\"נ מב' ראיות ראשונות ולא הועיל כלום לטהרתו נתבטל יום המפסיק. והו\"ל כראה ג' רצופים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו</b><br> שראה ב' ראיות ובג' של ז\"נ ראה קרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>בית שמאי אומרים סותר שני ימים שלפניו</b><br> ר\"ל ב' ימים נקיים שספר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו</b><br> וסופר עוד ה' נקיים:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי ישמעאל אומר הרואה</b><br> קרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשני</b><br> של ז\"נ:"
+            ],
+            [
+                "<b>סותר את שלפניו</b><br> אף לב\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי עקיבא אומר אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי</b><br> פליגי ב\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלא סתר אלא יומו</b><br> מדספר כ\"כ נקיים כמניין הימים שעשאוהו זב גמור. בד\"א ברואה וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי זה זב גמור</b><br> גם לקרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג</b><br> להסתפג אחר טבילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהיא כמן גד יון</b><br> גד הוא ע\"ז של יונים שהעמידו סמוך לשלוח. ואף שהיא ע\"ז מותר להזכירה מדהוזכרה בתורה [כסנהדרין דף ס\"ג ע\"ב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>לשילוח</b><br> נהר קרוב לירושלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכשני ספוגין</b><br> והוא כדי הלוך ק' אמה מתחלת ראייה לסופה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא א\"כ יש בה כדי שלש</b><br> דבי' גלי קרא דלהוי כג' ראיות. וחכ\"א גלי קרא בא' כגל שנחלקת. וה\"ה בב':"
+            ],
+            [
+                "<b>אם ידוע שמקצת הראיה</b><br> של בה\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>מהיום</b><br> ר\"ל מיום שעבר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקצתה למחר</b><br> ר\"ל מתחלת הלילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודאי לקרבן ולטומאה</b><br> אף שאין כדי נ' אמה ביניהן. דימים מחלקים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ודאי לטומאה</b><br> דממ\"נ ראה ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>וספק לקרבן</b><br> ומביא קרבן ואינו נאכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ראה שני ימים בין השמשות</b><br> ראייה א' תחלת בה\"ש אתמול. וראייה ב' סוף בה\"ש היום:"
+            ],
+            [
+                "<b>ספק לטומאה</b><br> דשמא הפסיק יום א' בין ב' הראיות. וטהור הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולקרבן</b><br> דשמא היה ראייה א' חציו ביום וחציו בלילה. וחייב נמי קרבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ספק לטומאה</b><br> דשמא לא היה רק ראייה א':"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הכל מיטמאין בזיבה</b><br> לאתויי בן יום א':"
+            ],
+            [
+                "<b>סריס אדם</b><br> שנסתרס מאדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>סריס חמה</b><br> שנולד סריס. וסימניו כתבתי לעיל ספ\"ה דנדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובלובן</b><br> ר\"ל בזוב:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטומאתן בספק</b><br> ואין שורפין ע\"י תרומה. מיהו בראה אודם ולובן כא'. שורפין על מגעו תרומה ממ\"נ. ואפ\"ה אין חייבים על ביאת מקדש. דמזכר ועד נקבה תשלחו. וודאים משמע:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשבעה דרכים בודקין את הזב</b><br> דבראה באונס דינו כקרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שלא נזקק לזיבה</b><br> ר\"ל בעוד שלא היה צריך ז\"נ. דבראייה ב' בודקין ולא ראייה ג'. מיהו ראייה א' אפילו באונס. טמא טומאת ערב כקרי. ומצטרפת לראייה ב' שלא היתה באונס:"
+            ],
+            [
+                "<b>במאכל</b><br> באכל הרבה או אכל דברים המביאין לזיבה כחלב ביצה וכדומה. ואפילו מעט:"
+            ],
+            [
+                "<b>במשתה</b><br> ברבוי שתייה או יין ישן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמשא</b><br> כבדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמראה</b><br> שראה אשה אף שלא הרהר. וי\"א שנפחד מדבר שראה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרהר עד שלא ראה</b><br> אשה. דבחדא סגי:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושתה כל משקה</b><br> אפילו אינו מדברים המחממין. אפ\"ה אינו זב לדברי ר\"ע. רק כשלא אכל ועמל כלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמרו לו אין כאן זבין מעתה</b><br> דמלתא דלא שכיח הוא בכה\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין אחריות זבים עליכם</b><br> ומי יכריחנו שיהיו זבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>משנזקק לזיבה</b><br> ר\"ל משראה ראייה ב' שלא באונס:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין בודקין אותו</b><br> דראייה ג' אפילו באונס מחייב קרבן. וכ\"כ ראייה שתוך ז\"נ. אפילו באונס סותר:"
+            ],
+            [
+                "<b>ושכבת זרעו</b><br> חדא קתני ספיקו שע\"י ש\"ז. דראייה ב' שראה אחר שראה ש\"ז. אמ\"ט בזוב. דתלינן שע\"י הש\"ז בא הזוב. ובראייה ג' גם בכה\"ג מטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>שרגלים לדבר</b><br> דאינו מחמת ש\"ז. מדראה כבר ב\"פ:"
+            ],
+            [
+                "<b>בודקין אותו</b><br> דכשהיא באונס אמ\"צ לג' לקרבן. אבל מצטרף לב'. למשכב ומושב שאח\"כ. ושתטמא הטיפה במשא. וצריך ז\"נ ומים חיים. כשיהיה השנייה שלא באונס:"
+            ],
+            [
+                "<b>בשניה בודקין אותו</b><br> לכל הדברים הנ\"ל ולקרבן כשיראה ראייה ג':"
+            ],
+            [
+                "<b>מעת לעת</b><br> בראייה ב' מיירי. וכ\"כ במראה והרהור תולין בהן מע\"לע ולאינך שבמ\"ב תולין בהן כל זמן שמצטער:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי יוסי אומר יומו</b><br> ולא מעל\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>עכו\"ם שראה קרי ונתגייר</b><br> וראה זיבה תוך מעל\"ע מקרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>מיד הוא מיטמא בזיבה</b><br> ואין תולין אותה בקרי. ואף שכבר ראה זוב בגיותו. והו\"ל זו ראייה ב'. אפ\"ה מדנתגייר. ראייתו שמקודם כליתא. והו\"ל השתא כראייה א'. דמטמא באונס:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרואה דם</b><br> דמטמא למפרע כפ\"ח דנדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמקשה</b><br> וכ\"כ המקשה. ור\"ל דדם קישוי לידה שבי\"א ימי זיבה. אמ\"ט בזוב. מיהו בנחה מחבליה בין קשוי ללידה. מטמא בזוב. שיעור הלמפרע ושיעור הנייחות מעת וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>והמכה את עבדו</b><br> שאמרה תורה יום וכו' ור\"ל יום שהוא כיומים. ולכן שיעורו מעל\"ע:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי הוא כברייתו</b><br> ר\"ל עד אז הו\"ל כבשר מת בעין ומטמא. ואח\"כ הו\"ל כמעוכל. וי\"ג והוא כברויתו. ר\"ל דוקא בבלעו שלם. אבל בלעסו. אף תוך זמן זה הוה ליה כמעוכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>הזב</b><br> ה\"ה זבה נדה יולדת מצורע:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא את המשכב</b><br> ה\"ה מושב:"
+            ],
+            [
+                "<b>לטמא בגדים</b><br> אדם שנטמא במשכב כזה. מטמא בגדים וכלים שנגע קודם שפירש מטומאה. חוץ מאדם וכ\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתלה</b><br> זב בכף מאזנים ומושבות בכף שנייה. כרע מושב ונתלה הזב. נעשה המושב מדרס. והו\"ל אה\"ט. אבל בכרע זב הו\"ל רק משא זב שאינו רק ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמשכב</b><br> שנטמא ע\"י ה' דרכי' הנ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתלה</b><br> ר\"ל שכרע הכף שבו הטהור. ונתלה משכב שבכף ב'. נטמא. אבל הסיט משכב לאדם טהור. כך היה נ\"ל [משבת דפ\"ג ב' ותוספ' פ\"ה דזבים]. דכל טומאות המסיטות לטהרה טהור. ובתוספתא קאמר אין לך דבר שאין בו רוח חיים שמטמא בהיסט. ש\"מ כדברינו. וכ\"כ רב\"א. ומה אעשה שהרמב\"ם פ\"ז ממשכב ה\"ב והר\"ש והר\"ב כאן לא כתבו כן. ע\"כ ס\"ל לפמ\"ש הש\"ס שבת הנ\"ל. זב כלל נמי משכב ומושב. כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>במגע</b><br> ר\"ל או נגע או נשא למשכב המושב הנ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הזב והטהור שישבו בספינה</b><br> קטנה. שנסטית בדריכה מועטת. וכ\"כ אסדה ובהמה:"
+            ],
+            [
+                "<b>או באסדא</b><br> עצים מהודקים יחד לשוט בנהר. פלעססע בל\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>או שרכבו על גבי בהמה</b><br> סתמא נכפפת תחת הרוכב:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי אלו טמאים מדרס</b><br> הטהור ובגדיו נעשו מדרס דשמא כרע הטהור ונתלה הזב. ונעשה האדם אה\"ט קודם שפירש ממטמאו. ואחר שפירש הו\"ל ראשון לטומאה. אמנם בגדיו של טהור נעשו עי\"ז משכב ממש. דהו\"ל אה\"ט. עיין פתיחה סי' כ\"ג. [ואילה\"ק האיך הבגדים של הטהור טמאין מדרס הרי אין מיוחדין למשכב רק ללבישה. וא\"ל לזב שיושב עליהן. עמוד ונמ\"ל. וכ\"כ קשה אוטומאה שגזרו אבגדי ע\"ה מחשש שמא ישבה עליהן אשתו נדה. הרי מדמיוחדין ללבישה. אם תשב עליהן יאמרו עמונמ\"ל. תי' א\"מ הגאון זצוק\"ל דרק בכלים קשים מחלקינן בין מיוחדין לשכיבה או לא. משא\"כ בבגדים רכים. דהרי שוכב בהן בעודן עליו. וכן מצאתי כמזרחי ויקרא ט\"ו פ\"ד בשם ת\"כ ורמב\"ם ספ\"ז ממשכב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>על הגשיש של מטה</b><br> עצים שמהדקים חלקי מטה זב\"ז. וי\"א מושב לכרעי מטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל האכלונס</b><br> שטאנגע:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שהן מחגירין</b><br> כחיגר. שכשיושבין עליהן נוטין לכאן ולכאן:"
+            ],
+            [
+                "<b>עלו באילן שכחו רע</b><br> והיינו כל שאין בעובי עיקרו בכדי לחוק רובע קב:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסוכה</b><br> ענף:"
+            ],
+            [
+                "<b>שכחה רע</b><br> שדקה כ\"כ שכשאחזה נכפפת. אף שהיא מחוברת לאילן שכחו יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסולם מצרי</b><br> קטן הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שאינו קבוע במסמר</b><br> לכותל:"
+            ],
+            [
+                "<b>על הכבש</b><br> גשר או. טרעפפע:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שאין עשוין בטיט</b><br> דכולן נכפפים תחתיהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מגיפין או פותחין</b><br> זב וטהור שסגרו או פתחו יחד הדלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>וזה פותח</b><br> דזה מושך הילך וזה הילך:"
+            ],
+            [
+                "<b>עד שיהא הטהור מעלה את הטמא</b><br> שכובד הזב על הטהור. משא\"כ איפכא אינו רק ראשון. וחכמים ס\"ל גזרינן הא אטו הא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפשילין בחבלין</b><br> זב וטהור שגדלו יחד חבל. ואפילו היו שניהן מצד א':"
+            ],
+            [
+                "<b>בין ביושבין</b><br> ר\"ל בין מעומד או מיושב:"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שמשאם כבד</b><br> דעי\"ז נשען הזב על הטהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכולן טהורין לבני הכנסת</b><br> ר\"ל לאוכלי חולין בטהרה דהו\"ל ספק היסט גם אינו היסט גמור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטמאין לתרומה</b><br> מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יהודה אומר בל שאינה יכולה להמיט באדם</b><br> להתנדנד כשעולה בה האדם."
+            ],
+            [
+                "<b>ובסולם צורי</b><br> גדול הוא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אפי' מצד אחד</b><br> אפילו עלו מצד אחד:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטהור מכה את הטמא</b><br> ר\"ל הזב:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> בגדיו טהורים ממדרס אבל הן ראשון כמשא הזב:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמא</b><br> מדרס:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאם ימשך הטהור</b><br> הוכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הרי הטמא נופל</b><br> דהכי אורחא. ולהכי הוה ליה כזב נשען עליו. ובגדיו טמאים מדרס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>רבי יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה</b><br> וה\"ה זב עם הטהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>במטה</b><br> במטה מחגרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>כפה שבראשה</b><br> ר\"ל אפילו צעיף שבראש הטהורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישבה בספינה</b><br> קטנה:"
+            ],
+            [
+                "<b>כלים שבראש הנס שבספינה</b><br> אפילו שבראש הנס שהן בגובה:"
+            ],
+            [
+                "<b>עריבה מלאה בגדים</b><br> ר\"ל נדה וטהורה שנטלו עריבה וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>בזמן שמשאן כבד טמאין</b><br> אף דכבר שמעינן לה לעיל פ\"ג מ\"ב. קמ\"ל הכא דאפילו בנשים שחלשות הן. אפילו הכי צריך משא כבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>זב שהקיש על כצוצרא</b><br> נסר הבולט מעלייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ונפל ככר של תרומה</b><br> ע\"י כח הקשתו נפל הככר מהכצוצר:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> דמדכח כצוצר יפה. לא נפל מהסיטו רק מהרעדה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הקיש על המריש</b><br> קורה שראשי קורות הבית מונחים עליה:"
+            ],
+            [
+                "<b>על</b><br> או או:"
+            ],
+            [
+                "<b>המלבן</b><br> רבוע של קורות קבועות בארץ או על הגג ול\"נ רבוע של חלון או פתח:"
+            ],
+            [
+                "<b>על הצנור</b><br> מרזב:"
+            ],
+            [
+                "<b>אעפ\"י שהוא עשוי בחבלים</b><br> מחובר לכותל בחבל ולא במסמרות. ואין כחו יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>על התנור ועל הים</b><br> תיבה קבוע ברחיים לקבל הקמח:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל אצטרובל</b><br> מושב קבוע לרחיים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל חמור של רחים של יד</b><br> מושב לרחיים דיד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל סאה</b><br> מדה גדולה. מחובר בקרקע:"
+            ],
+            [
+                "<b>של רחים של זיתים</b><br> כולן בהקיש זב עליהן ונפל ככר. טהור. דכחן יפה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר אף על קורת הבלנין</b><br> הוא המושב. שהמחמם המרחץ יושב עליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>על הנגר</b><br> יתד שבאסקופה לסגור הדלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>על המנעול</b><br> מסגר:"
+            ],
+            [
+                "<b>על המשוט</b><br> רודער:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל הקלת</b><br> דף של עץ שסביב אבן הרחיים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל סוכה</b><br> ענף:"
+            ],
+            [
+                "<b>שכחה רע</b><br> אף שהוא על אילן וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> דמדאין כחן יפה הקישן חשוב היסט:"
+            ],
+            [
+                "<b>רבי נחמיה ור\"ש מטהרין באלו</b><br> אמרינן בש\"ס [עירובין לה\"א] בהתנדנדו בכח ראשון של זב. כעל\"פ דטמאים. ובהתנדנדו ע\"י כח כחו. דכעל\"פ דטהורים. כי פליגי בהרעדה בלי נדנוד. שנעשה ע\"י כח ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>או על ה' פונדיות</b><br> כיסין ארוכין:"
+            ],
+            [
+                "<b>לארכן</b><br> ר\"ל ששכב ארכו לארכן:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> דעל כל א' נשען רובו. פעם על זה פעם על זה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לרחבן</b><br> ר\"ל ששכב ארכו לרחבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> דאמ\"ט להיות משכו\"מ רק ע\"י רובו. ואל\"כ אינו רק ראשון. מדעכ\"פ נגעו בזב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישן</b><br> לרחבן:"
+            ],
+            [
+                "<b>ספק שנתהפך עליהן</b><br> לארכן:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> ול\"א כל הטומאות כשעת מציאתן כטהרות פ\"ה מ\"ז. י\"ל דמיירי שיש קצת הוכחה שכך הוא ?שהתהלך:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה מוטל על ו' כסיות</b><br> לשון רבים של כסא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין טמא</b><br> מדרס:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלא זה שתחת הגוף</b><br> שרובו נשען עליו. והשאר מגע זב:"
+            ],
+            [
+                "<b>רש\"א אם רחוקין זה מזה טהורין</b><br> ממדרס. אבל בקרובים פעמים נסמך על רגל א' וברחוקים דנסמך על שניהן יחד אזלי לטעמייהו פ\"י דשבת מ\"ה בלא יכול אחד להוציאו והוציאו שניהן. דלר\"ש פטורים ולחכמים חייב. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר טליות</b><br> לשון רבים של טלית:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> ממדרס. דאינן רק עליונו של זב דאינו רק ראשון כפתיחה סי' כ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> מדרס. דהו\"ל תחתון של זב כפתיחה סי' כ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון אומר ביחידי</b><br> בהיה בכף שנייה שכרעה רק כלי אחד הראוי למשכב:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמרובין</b><br> יש משכבות רבות בכף שנייה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאין אחד נושא את רובו</b><br> של זב. ואזלי לטעמייהו במ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואוכלין ומשקין בכף שניה טמאין</b><br> כולן נעשין ראשון בין כרע הוא או הן כפתיחה סי' כ\"ב כ\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמת</b><br> ה\"ה נבלה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכל טהור</b><br> בין משכב ומושב בין אוכלין ומשקין בכף ב'. בין כרע הוא או הן. טהורים דכל הטומאות המסיטות או נסוטות. או נושאות. או נשואות. ע\"י כל דבר שאינו אדם. אינן מיטמאין בלא נגעו. חוץ מבזב. דבהסיט הוא למשכבות. הו\"ל עליונו של זב. ובהסיטוהו. הו\"ל כתחתון של זב. אבל שאר דברים דלא חזו למשכב. בין הסיטן או הסיטוהו נעשו ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מן האדם</b><br> דבהסיט הוא לנבילה או מת הו\"ל כנושא אותן. ובהסיטוהו הו\"ל כאילו נשאוהו דטהור בלא נגען:"
+            ],
+            [
+                "<b>חומר במת מבזב</b><br> רב\"א ל\"ג לד' מלות אלו. ולפע\"ד זה דרישא קאי נמי אחומר במת מבזב. מעיקרא כייל להו. והדר מפרש לב' החומרות. שהזב עושה וכו' וחומר במת וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו</b><br> אף שלא ננע:"
+            ],
+            [
+                "<b>לטמא אדם ולטמא בגדים</b><br> שהנטמא במשכו\"מ מטמא בגדים או כלים שנגע בהן קודם שפירש מהטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועל גביו</b><br> של זב:"
+            ],
+            [
+                "<b>מדף</b><br> ר\"ל אינו רק מד\"ס דעליונו של זב אינו רק ראשון. לטמא רק אוכומ\"ש ולא אדם וכלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שאין המת מטמא</b><br> דאע\"ג דטומאת מת בוקעת למעלה ולמטה. וכלים שהאהילו על המת. או שהמת האהיל עליהן נעשין אבי אבות כפתיחה סי' ח'. עכ\"פ בהיתה תקרת האהל מפסקת בין מת לכלים. בין שהיו הכלים למעלה או למטה. אף שהיתה התקרה דקה. ומה שלמטה נכפף ע\"י הדבר שממעל לתקרה. אפ\"ה הכלים טהורים משא\"כ בזב בכה\"ג דין עליון ותחתון של זב יש להן:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שאין הזב מטמא</b><br> הא דלא חשיב נמי דכלי הנטמא במת נעשה אבי אבות. דעכ\"פ אין חומר באבי אבות מבאב. בגוף הטומאה בעצמה. כך נ\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה יושב</b><br> הזב:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש</b><br> וכיון דכל א' אינו יכול. הו\"ל כעשה כ\"א כולו כפ\"י דשבת. ור\"ש דמטהר לטעמי' שם וכנ\"ל סי' מ\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>היה רוכב על גבי בהמה</b><br> דוקא בעומדת אבל במהלכת כולן טמאות. דמדנעקר כל שעה רגל א' ונסמכת על ג'. ואינה יכולה לעמוד על ב':"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שהיא יכולה לעמוד על שלשה</b><br> והו\"ל כל אחד כמסייע שאין בו ממש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' יוסי אומר הסוס מטמא ברגליו</b><br> ובעומדת טלית שתחת ידיו טהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והחמור בידיו</b><br> מש\"ה תחת רגליו טהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ישב על קורת בית הבד</b><br> שמונח על העקל. ועקל הוא סל שמניחים בו הזיתים שנעצרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמאין</b><br> דוקא במשתמשים הכלים ישיבה עם מלאכתן. דאל\"כ אמ\"ט מדרס כפ\"כ דכלים. כך נל\"פ:"
+            ],
+            [
+                "<b>על המכבש</b><br> פרעססע לבגדים:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהורין</b><br> מדאינו מכביד על הבגדים. ומיירי בישב שלא כנגד הבגדים. דאל\"כ אפילו אינו מכביד עליהן. טמאים מדרס. דהו\"ל כרצוצים מחמת אבן מסמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' נחמיה מטמא</b><br> דס\"ל דמכביד קצת:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>וכלי שטף</b><br> ר\"ל כלי עץ או מתכת. ונקרא כלי שטף מדיש להן טהרה במקוה כדכתיב גבייהו. ושטף במים:"
+            ],
+            [
+                "<b>במגע</b><br> ר\"ל בנגע בהן בשעה שנטמא בזב. וכתב הר\"ש אפילו כלי שנגע בזב קודם שפירש מטומאה עושה לאוכלים ומשקים תחלה. [ואייתי ראיה מתוספתא. והא דתנו כלל אר\"י כל המטמא כגדים בשעת מגע. מטמא אוכלין להיוח תחלה. והרי כלים שנגעו. אמ\"ט לבגדים אפילו קודם שפירש. תירץ הר\"ש דהאי כללא לאו דוקא. ורק סיפא אתא לאשמעינן. לאחר פרישתו ממטמאיו וכו'. והא דקאמר במ\"י כל הניגע באה\"ט מטמא א' ופוסל א'. כתב הר\"ש דהתם מדאורייתא עכ\"ל. וכתב עלה רמל\"מ פ\"ו ממשכב ה\"ו וז\"ל. ונ\"ל דטומאה זו דחבורין. אמ\"ט לא לגדול ממנו ולא לשוה לו. ולפ\"ז אדם קודם שפירש מזב אמ\"ט אדם. אבל מטמא כלי. כלי קודם שפירש מזב אמ\"ט כלי. אבל מטמא אוכלים. ולפ\"ז אוכלין שנגעו בזב. אף קודם שפירש. אוכלין שנגעו כהן אינו רק שני לטומאה עכ\"ל. ותמהני עליונו של זב יוכיח דהוי נמי ממש כה\"ג. דאדם שהוא עליונו של זב מטמא בגדים קודם שפירש ולא לאדם אחר. וכלי שהוא עליונו של זב מטמא רק לאוכלים. ואפ\"ה אוכלין שהן עליונו. עושין קודם שפרשו מטומאה. לאוכלין תחלה כלקמן מ\"ב. אלא נ\"ל דאפילו אוכלין קודם שפרשו מזב עושין לאוכלין תחלה]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אבל לא במשא</b><br> ר\"ל בנשא אותן קודם שפירש מטומאה ולא נגע בהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל המטמא בגדים בשעת מגעו</b><br> נ\"ל דבמגע דנקט לאו דוקא. אלא ר\"ל כל אדם שמטמא בגדים או כלים שנגע. בשעה שנטמא באב הטומאה שמטמא במגע ובמשא. מטמא אוכלים וכו'. ונקט \"במגע\" לאפוקי נמי נבלה ומרכב כלקמן מ\"י. דרק הנושאן מטמא בגדים קודם שפירשו מטומאה. אבל לא הנוגען כפתיחה סי' ל\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא אוכלים ומשקין להיות תחלה</b><br> קודם שפירש מטומאה. דאח\"כ אוכלין ומשקין שנגעו בו אינן אלא שני:"
+            ],
+            [
+                "<b>והידים</b><br> בנגע בידים של אדם אחר"
+            ],
+            [
+                "<b>לאחר</b><br> אבל לאחר וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא משקין להיות תחלה</b><br> מדמשקין עלולין לק\"ט:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאוכלין והידים להיות שניות ואינו מטמא בגדים</b><br> דלאחר שפירש מטומאה אינו רק ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ועוד כלל אחר אמרו כל הנישא על גב הזב</b><br> אפילו אינו ראוי ורגיל להיות ע\"ג זב. ואפילו דברים רבים חוצצים בינו לזב. ואפילו לא הניע הזב להטהרה. כגון שיש אבן מסמא ביניהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>טמא</b><br> ר\"ל דלאחר שפירש מטומאה אינו אלא ראשון. וקודם שפירש מטומאה. יש חלוק בין אדם לשאר דברים. דאדם קודם שפירש מטמא בגדים. משא\"כ שאר דברים אמ\"ט בגדים כפתיחה סי' כ\"ב:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל שהזב נישא עליו</b><br> ולא נגע בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> לגמרי:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מן הראוי למשכב ולמושב</b><br> ה\"ה הראוי למרכב:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאדם</b><br> דמשכב ומושב אפילו לאחר שפירש הרי הוא אה\"ט ואדם קודם שפירש הרי הוא אב. ולאחר שפירש אינו אלא ראשון. וה\"ה בהיסט. דכל שהזב הסיטו. דינו כנושא זב עליו. ונקט רק נושא ונישא מדבעי למתני סיפא נושא ונישא ע\"ג משכב. ובמשכב לא שייך היסט. כמ\"ש בפתיחה סימן כ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אצבעו</b><br> דאין צריך רובו של זב. רק במשכב צריך שינשא עליו רובו של זב. כפתיחה סי' כ\"ד:"
+            ],
+            [
+                "<b>של זב תחת הנדבך</b><br> שורת אבנים:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטהור מלמעלן</b><br> ר\"ל אם ישב אדם טהור למעלה מנדבך. אף שלפי עובי הנדבך אין הטהור מכביד על הזב [והר\"ב כ' ומכביד על האצבע. ותמוה] אפ\"ה הו\"ל כנישא ע\"ג זב. שהוא אב הטומאה קודם שפירש מטומאה ולאחר שפירש אינו רק ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא שנים ופוסל אחד</b><br> ר\"ל מדדינו כאה\"ט. עושה ראשון ושני בחולין. ופוסל גם שלושי בתרומה. אבל אמ\"ט אדם וכ\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>פירש</b><br> שהסיר תחתון אצבעו. או שירד עליון מהנדבך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא א'</b><br> הטהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוסל א'</b><br> דאז אינו רק ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>והטהור</b><br> אפילו רק אצבע של הטהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוכלין והמשקין המשכב והמושב והמדף</b><br> כל כלי שאינו ראוי למשכב ומושב קרוי מדף:"
+            ],
+            [
+                "<b>מלמעלן</b><br> על נדבך ואצבע הזב למטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמאין שנים ופוסלין א'</b><br> ר\"ל מדדינו כאה\"ט. עושה ראשון ושני בחולין. ופוסל גם שלישי בתרומה. אבל קילי מאדם. שאינן מטמאים לשום כלי שנגעו. אפילו קודם שפירשו מטומאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והמשכב והמושב מלמטן</b><br> ר\"ל ואם היה משכב ומושב למטה מנדבך ורוב הזב ע\"ג נדבך:"
+            ],
+            [
+                "<b>האוכלין והמשקין והמדף מלמטן טהורין</b><br> בלא נגעו. וסגי בהפסק נייר:"
+            ],
+            [
+                "<b>מפני שאמרו</b><br> רב\"א מחק ב' מלות אלו \"מפני שאמרו\" ולפעד\"נ לקיים גי' הספר. וה\"ק. מפני מה חילק לעיל. רק בזב בין נושא לנישא. ולא אמרו סתם כל הנישא ע\"ג א' מאבות הטומאה טמא. ע\"ז משיב מפני שאמרו במשכב [וה\"ה מושב ומרכב דדמו ליה] ובנבילה [וה\"ה שאר אה\"ט דדמי ליה שמטמאין במשא. רק חדא מינייהו נקט] ובמת. בכל א' מאלו אמרו כל הנושא ונישא וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנושא ונישא</b><br> או:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> ואפילו הי' הנושא או נישא ע\"ג משכב דבר הראוי להיות משכב. ואפילו הסיטו זל\"ז. אם לא נגעו זה בזה טהורים. [והר\"ב כתב אם היה הנושא או הנישא אוכלין ומשקין ומדף. משמע אבל בראוי' למשכב נטמא. ותמוה דהרי אין משכב עושה משכב כפ\"א דכלים מ\"ג]:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מן האדם</b><br> דאדם שנשא את המשכב אף שלא הסיטו ואפילו תחת אבן מסמא. או הסיטו אף שלא נשאו. או נישא על גב משכב אף שלא הוסט. הכל טמא. אבל בהסיטתו המשכב לחוד. טהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> אפילו היה אדם נושא או נישא ע\"ג הטומאה. אם לא הסיטה. כגון שהניחה אחר עליו. והנושא לא התנועע. טהור. ושאר דברים אפילו גם הסיטו או הוסטו מהנבלה, טהורים:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מן המסיט</b><br> ודוקא אדם המסיט לנבלה טמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר אומר אף הנושא</b><br> בחולין [קכ\"ד ב'] מגיה הש\"ס לימתני'. דה\"ק ר\"א הוא שנושא. ור\"ל דמסיט לנבלה אינו טמא רק כשג\"כ נשאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מן המאהיל</b><br> ואי\"ל אף דמשום משא טהור. עכ\"פ הרי מאהיל. וי\"ל כגון שהיתה תקרה מפסקת כפ\"ד סי' נ\"ז:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואדם בזמן שהוא מסיט</b><br> ר\"ל דוקא בהסיט האדם למת או לנבלה נטמא אף שלא נגע ולא נשא. משא\"כ בהסיטוהו אם לא נגע בהן טהור. כפ\"ד מ\"ו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקצת טמא על הטהור</b><br> בזב קמיירי אפילו היה מ��צתו על אדם טהור או איפכא:"
+            ],
+            [
+                "<b>חבורי טמא</b><br> ר\"ל שערו צפרניו ושניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומקצת טהור על הטמא טהור</b><br> דבעי שינשא רובו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הטמא על מקצת המשכב</b><br> רוב הטמא על מיעוט המשכב:"
+            ],
+            [
+                "<b>והטהור על מקצת המשכב</b><br> ר\"ל או רוב הטהור על מקצת המשכב הטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מקצת טמא על המשכב</b><br> אפילו על כל המשכב. או מקצת טהור על כל המשכב הטמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויוצאת ממנו במיעוטו</b><br> של משכב. דמקצת משכב הטהור נכנס לו טומאה מזב שע\"ג. ואם הוא טמא. מוציא טומאה לטהור שע\"ג:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן</b><br> אדלעיל קאי דקתני כל הנושא ונישא ע\"ג משכב טהור:"
+            ],
+            [
+                "<b>והנייר</b><br> אע\"ג שדק מאד:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכן באבן המנוגעת</b><br> שהיה למעלה או למטה מהככר ונייר מפסיק. וקמ\"ל דאינו מטמא בשהאהיל על טהרה או בשהאהילה הטהרה עליו. רק בשהיו שניהן תחת אהל א'. דזה טומאת ביאה האמור במצורע. רב\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' שמעון מטמא בזו</b><br> בין שהאהיל האבן או האהיל עליו. דס\"ל דמטמא באהל כמת:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובזבה</b><br> או או:"
+            ],
+            [
+                "<b>במשכב</b><br> של אלו החמשה המנויין:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא שנים ופוסל אחד</b><br> דכל הנהו נגיעתן חמור כאלו נשאן. לטמא בגדים וכלים שנגע קודם שפירש מטומאה. להכי גם למנין ראשון ושני הו\"ל אב הטומאה קודם שפירש:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוסל א'</b><br> דכשפירש הנוגע מן הטומאה. אין דינו רק כראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד המסיט</b><br> דלהכי לא נקט נמי ניסט. ור\"ל שהסיט הטומאה לטהרה היינו משום דטומאה שהסיט לטהרה טהור. דאף למאי שהוכחתי לעיל כר\"ש. [עיין סי' ב'] דגם כלי ואוכל שנטמא בזב. קודם שפירש מטומאה עושה לנוגע בו ראשון. עכ\"פ הכא רק באדם הנוגע בזב וזבה וכו' קמיירי. דאי במה שאין בו רוח חיים. לא שייך מסיט במשכב מושב ומצורע. דהרי כל שאין בו רוח חיים שהסיט להטמא. טהור. חוץ מבזב. כתוספתא פ\"ה. וכ\"כ נושא ונישא אף דשייך במצורע דעליונו של מצורע טמא אפילו תחת אבן מסמא [מדהוקש לזב כנדה דל\"ה ע\"א ורש\"ו שם ד\"ה לאחרי'. וכן מוכח נמי לפע\"ד מדלא מני ליה לעיל מ\"ג. כל הנושא ונישא ע\"ג מצורע טהור. ש\"מ דבאמת במצורע טמא]. עכ\"פ גבי משכב ומושב לא שייך. דהרי כל הנושא ונישא ע\"ג משכב ומושב טהור. אלא ע\"כ מתני' באדם שנטמא בזב וזבה כו' קמיירי. ולהכי לא נקט נמי ניסט ור\"ל דניסט הטהור מהטומאה. דלא שייך במשכב ומושב ומצורע. דהרי כל הטומאות המסיטות לטהור. טהור. חוץ מבזב [כשבת דפ\"ג ע\"ב. פסחים דס\"ז ע\"ב ]. ונושא ונישא דקאמר הכא. ר\"ל אפילו בלי היסט. ור\"ל אפילו אבן מסמא מפסיק. דבכה\"ג כולהו ז' מטמאי לאדם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנוגע</b><br> ר\"ל אדם הנוגע דבדבר אחר לא שייך מסיט דסיפא. וכמש\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואחד המסיט</b><br> ולא נקט נמי נושא. משום דנושא ונישא דלעיל מיירי אפילו תחת אבן מסמא. ומעיינות אמ\"ט תחת אבן מסמא:"
+            ],
+            [
+                "<b>ר' אליעזר אומר אף הנושא</b><br> דס\"ל דמטמא תחת אבן מסמא. ודוקא כשנשא למעיינות ולא כשנישא עליהן:"
+            ],
+            [
+                "<b>הנושא</b><br> ר\"ל אדם הנושא. והיינו נמי אפילו תחת אבן מסמא. דכל נושא ונישא בש\"ס. שנזכר אצלו מסיט. ר\"ל ה��ושא בלי היסט. והיינו תחת מסמא. ובכל מקום שנזכר משא לחודא. כגון נבלה מטמא במשא. ר\"ל בהסיטה ועיין פתיחה סי' ו':"
+            ],
+            [
+                "<b>הנושא את הנבלה</b><br> ר\"לאדם שהסיטה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת מי חטאת שיש בהם כדי הזיה</b><br> ושיעורו כדי להטביל ראשי גבעולין ואף דמו חטאת במגע נמי מטמא בגדים. מדא\"א שיגע בהן ולא יסיטן. עכ\"פ מדאפשר בקרושין כגליד. לא פסיקי ליה. ובכולה מתני' לא נקט נוגע. דהנוגע במרכב ונבלה. אמ\"ט בגדים. ולהכי הנוגע בהן. אפילו קודם שפי' אינו אלא ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>והיא בבית הבליעה</b><br> ר\"ל כל זמן שהוא בבית הבליעה:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכניס ראשו לאויר התנור</b><br> אפילו בעודה בבית הבליעה:"
+            ],
+            [
+                "<b></b><br> דאף דכ\"ח נטמא מאוירו. נבלת עוף טהור אמ\"ט רק לאדם בבית הבליעה. והבולע גופיה אף דמטמא בגדים אמ\"ט לאדם וכ\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא א' ופוסל א'</b><br> דבמעיו הו\"ל כראשון לטומאה דאורייתא [כשבועות ד\"ז ע\"ב] ולא כשאר טומאת אוכלין דפסול גוי' רק מד\"ס היא. כ\"כ ע\"ר הגזצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>טהור</b><br> דאמ\"ט במגע אפילו מד\"ס:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמצורע בימי ספרו</b><br> בז\"י שבין גלוח א' לב':"
+            ],
+            [
+                "<b>ובמי חטאת שאין בהם כדי הזיה</b><br> דאם יש בהן כדי הזייה. אפשר שיטמאו בגדים במגע. כשאינן קרושין. דא\"א שלא יסיטם. והמסיט מי חטאת כדי הזיה. מטמא בגדים. ולהכי לא פסיקא ליה למתני'. ומה\"ט נמי לא נקט מי חטאת במ\"ו ביש כדי הזיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ופוסל א'</b><br> דכל הנהו במשא בלבד מטמאי בגדים. משא\"כ הנוגע. אפילו קודם שפירש מהטומאה אינו אלא ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>כל הנוגע באחד מכל אבות הטומאות שבתורה</b><br> שלא נזכרו בכל המשניות לעיל. דבתחלה מנה התנא אותן שמטמאים ב' ופוסלין א'. והדר חשיב אותן שמטמאין א' ופוסלים א'. ועוד יש כמה אבות שלא הזכירן התנא. ועל אלו קאמר זה הכלל:"
+            ],
+            [
+                "<b>חוץ מן האדם</b><br> ר\"ל חוץ מאדם שמת. דהנוגע בו אפילו לאחר שפירש מהטומאה. מטמא בגדים. ולהכי מטמא ב' ופוסל א':"
+            ],
+            [
+                "<b>מטמא א' ופוסל א '</b><br> וכ\"כ שרץ באויר כ\"ח. גם בחבורין אין הכ\"ח רק ראשון [דהו\"ל כנוגע בשרץ] כפ\"ח דכלים מ\"ד. משא\"כ מת בכ\"ח אפילו מגבו. בחבורין הו\"ל הכ\"ח כאב הטומאה. כהר\"ב אהלות פ\"ט מט\"ז. ולאחר שפירש מטומאה. כ\"ח א\"א שיהיה רק ראשון. מדאין לו טהרה במקוה. מיהו מפץ אף דאין לו טהרה במקוה. אפשר שיהיה אה\"ט ע\"י מדרס כר\"ב ספכ\"ד דכלים. כ\"כ ע\"ר זצוק\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בעל קרי כמגע שרץ</b><br> ואינו רק ראשון:"
+            ],
+            [
+                "<b>ובועל נדה כטמא מת</b><br> סד\"א להוי כנדה משתלח חוץ לב' מחנות. קמ\"ל דדינו כטמא מת. וסגי רק ממחנה שכינה. גם טמא טומאת ז' כמוהו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לטמא אוכלין ומשקין</b><br> כעליונו של זב:"
+            ],
+            [
+                "<b>אלו פוסלים את התרומה</b><br> מד\"ס. מי\"ח דבר שנשנו בפ\"ק דשבת מוץ מטבו\"י שהוא דאורייתא:"
+            ],
+            [
+                "<b>והשותה משקין טמאין</b><br> בג' אלו נעשה הגוף שני לטומאה. דגזרו דילמא בעודן בפיו יאכל תרומה ויפסלה. אבל עכשיו. שני פוסל לתרומה:"
+            ],
+            [
+                "<b>והבא ראשו ורובו במים שאובין</b><br> ביום הטבילה. עיין פתיחה סי' נ\"ו. וגזרו עליהן מדרגילין לנקות א\"ע בשאובים אחר שטבלו בסרוחין. שלא יסברו דשאובין מטהרו ולא המקואות:"
+            ],
+            [
+                "<b>וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגים מים שאובין</b><br> דוקא דרך נפילה. ועיין רמל\"מ פי\"ג מפרה הלכה י\"א:"
+            ],
+            [
+                "<b>והספר</b><br> ספר שנגע בתרומה פסלתו. גזרו כן שלא יניחום יחדיו. ויפסדוהו עכברים לספר. וספר ר\"ל כ\"ד כתבי קודש:"
+            ],
+            [
+                "<b>והאוכלים</b><br> האי \"שנטמאו במשקין\" דסיפא. גם אהא קאי. ור\"ל אוכלים שנגעו במשקין שנגעו בשני. גזרו שיהיו המשקין ראשון. ויעשו לאוכלין שנגעו בהן שני כאלו נגעו המשקין בשרץ ונעשו האוכלין שנגעו בהן שני. שפוסלין לתרומה. וגזרו במשקין טפי מבאוכלין מדעלולים לק\"ט בלי הכשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>והכלים שנטמאו במשקים</b><br> אף דאדם וכלים אמק\"ט רק מאה\"ט. גזרו בהו משום מעיינות זב וזבה דהו\"ל אה\"ט. ומטמא כלים מדאורייתא:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Seif",
+        "Comment"
+    ]
+}