df7849c2f6b85712c796b53d3d5fffa83106b769d53c9d3cddfe51c40c552088

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Chidushei HaRadal/Chidushei HaRadal on Devarim Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,697 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushei HaRadal on Devarim Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושי הרד״ל על דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Chidushei HaRadal"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך </b>שנו חכמים אין בין כו'. (מגילה ח): ",
+                "(ב) <b>שמרפא את הלשון כו' מתיר את הלשון כו'</b> כפשוטו פירושו שהוא מרפה לשון אלמים וכדמסיים נלמד ממשה כו' נתרפא לשונו. (ותפנו לשון מתיר משום דרשא דנהלן להתיר פה כו'). וענין המאמר לכאן למתני' דספרים נכתבים בכל לשון. הוא לומר שלשונה של תורה חביב שבכדי שיהיה נקל להבינה בכל לשון. נתרפא. כלומר התירוה לכתוב בכל לשון (ובדרך רחוקה קצת י\"ל לשון מתיר את הלשון כענין מתיר איסור הלשון שהיה בלשון יווני גריכי\"ש הקדום כדמשמע בירושלמי פ\"ק דפאה ושלהי סוטה שהוא בכלל גזירת חכמת עובדי כוכבים. ועמ\"ש בבאורי לפר\"א ר\"פ ל\"ה בס\"ד. ומ\"מ לכתיבת התורה לרשב\"ג התירוהו דווקא מפני יפיותו): ",
+                "(ג) <b>תדע לך לע\"ל כו'.</b> כדמסיים לשונו מתרפא כו' בד\"ת. א\"כ הרפואה היא בשביל עץ חיים של ד\"ת: ",
+                "(ד) <b>לתרפון. </b>מסיים בירושלמי פ\"ו דשקלים ושה\"ר פ\"ד ופר\"א פנ\"א מציץ עלה וטרף (וצ\"ל בטי\"ת מלשון טרף ומזון). מזוני' (ומ\"ש המ\"כ בשם הערוך ע' פה ליתיה שם. והערוך פירשו לשון רפואה ולא הביא כלל דברי המדרש והירושלמי בזה רק דברי הש\"ם בסנהדרין (קי ומנחות צח) ומשמע שהיה גירסתו כן בש\"ס): ",
+                "(ה) <b>שכך כתיב יעלה על שפתו מזה ומזה </b>כצ\"ל ור\"ל בשביל שיעלה על שפתיו ד\"ת שכתובים מזה ומזה: "
+            ],
+            [
+                "(ו) <b>שהחליק בנבואותיו וגבה לבם כו'.</b> החליק לבם בברכות שהרבה להם כן מסיים רבי' בחיי בלשון המדרש (וע\"ש שהביא בסדר זה כמה מאמרים בשם הדברינו רבה שלא נמצאו במדרש לפנינו). ובילקוט בשם ילמדנו מסיים שא\"ל עשו מה שאתם רוצים ההוא אמר ולא יעשה: ",
+                "(ז) <b>וגבה לבם.</b> ולכן נכשלו ביצה\"ר וכמ\"ש בזוהר יצה\"ר בעו גסותא דרוחא וכמ\"ש (בסוטה ד) במי שיש בו גסות הרוח שנכשל בא\"א. ולכן כשגבה לבם נכשלו בזנות בשטים: ",
+                "(ח) <b>כביכול משה הוכיחני אחר ישראל. </b>דרש מוכיח אדם אחרי אדם אלו ישראל שהוכיחם משה אחר שכבר הוכיח אותו כביכול בשבילם. ובילקוט הלשון כביכול מי שהוכיח אותו כו' והוא תיבה אחד משהוכיח אותי. ע\"ל ג\"כ דדרש אחרי שלא בפני כביכול הוכיח לישראל וכשמדבר עמי לנוכח פא\"פ היה מקטין חטאם ומוכיח ללמד זכות עליהם: "
+            ],
+            [
+                "(ט)<b> ח\"א אעורר כל כו' וח\"א אסדר כל כו'. </b>ונראה ששניהם מתכוונים לדרוש על מעשה העגל דאלה עשית והחרשתי לך אז מפני תפלת משה אבל אח\"כ ערכתיו לעיניך והזכרתיו לך. אלא דפליגי בזה ח\"א אעורר כלומר שלא נתכפר לגמרי וכמ\"ש וביום פקדי וכמ\"ש בשמ\"ר שם. וח\"א אסדר לומר שנתכפר לגמרי וכמ\"ש גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל רק שבסדר התוכחה שסדר משה סדרו משה ג\"כ והוכיחם במ\"ש ודי זהב: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(י) <b>היו אומרים זה מוכיחנו. </b>עמ\"כ. ובקה\"ר פ\"ג פי\"א מסיים זה שאוכל ושותה ונהנה ממנו: ",
+                "(יא) <b>היו אומרים.</b>זה שאין יודע טיבה של עבודת כוכבים אומר עתה ידעתי כ\"ה שם: ",
+                "(יב) <b>תרדין בימות החמה וקשואים בימות הגשמים. </b>בעבודת כוכבים (��\"ח). ד\"ה וחלופא פירש\"י שהתרדין מחממין. והקשואים טבען קר מפני רוב לחותם. וא\"כ הדבר תמוה למה זה תרדין בימות החמה וקשואים ביה\"ג. ועוד למה תפס קשואים שדרכן להתאחר בשדה הרבה יותר משאר פירות כדמשמע (בפסחים ו'). יותר היה לו לתפוס שאר פירות שכלין מן השדה קודם לקשואים. וכמדומה שעיקר הגי' ראוי להיות להיפוך תרדין בימות הגשמים שטבען חם לחמם הגוף ביה\"ג וקשואין שטבען קר ביה\"ח לקרר וכ\"כ הרמב\"ם בהל' דעות פ\"ד סה\"ט בדלועין ע\"ש. ובש\"ס (בברכות נז). אמרו צנון וחזרת וקשואין לא ביה\"ח ולא ביה\"ג נ\"ל צנון וקשואין ביה\"ח וחזרת ביה\"ג: "
+            ],
+            [
+                "(יג)<b> כדבורים היו בני מתנהגים. </b>עמ\"כ. ואולי לפי דרכיו למדנו להנחת שם דבורה על המין מזה שהם מתנהגים ע\"פ דבר ומנהיג נקבה: ",
+                "(יד)<b> ועוקצה מר. </b>לארס שבעוקצה קורא מר כמו שנקרא ארס הנחשים מרורת פתנים בלשון מקרא וכן בלשון משנה פ\"ח דתרומות משתאבד המרה ועמ\"ש בביאורי לפר\"א פי\"ד בס\"ד: ",
+                "(טו) <b>שנאמר מות יומת הנואף כו'. </b>עיין יד\"מ. אבל בבמ\"ר פ\"א נקט שמשם נשמטה החרב מות יומת הנואף והרוצח (ומ\"ש היד\"מ שם שמיתה סתם הוא בחרב ליתא דקי\"ל בחנק). אלא נראה שתפש דברים הרגילים יותר: ",
+                "(טז)<b> ועוקצה לאחרים. </b>שכשפורחת ממקום למקום לאסוף מיץ הפרחים להדבש עוקצת לאחרים. אבל הבעלים כשבאים ליקח הדבש עושים תחבולות להנצל מעקיצתם ע\"י עישון וכי\"ב: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יז) <b>א\"ל הקב\"ה למשה אל תתיירא כו'. </b>דרש אלה פסל את הראשונים שלא דברת כראוי אבל דברים אלו הסכים הקב\"ה עליהן כדמסיים בסיפא דענינא ככל אשר צוה ה' אותו אליהם: "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>לע\"ל אני אברך כו' יחננו ויברכנו. </b>ולע\"ל קאי כדכתיב וייראו אותו כל אפסי ארץ. וע\"ל סוף הפרשה: "
+            ],
+            [
+                "(יט) <b>שנו רבותינו אל תהי דן כו'. </b>אבות פ\"ד: ",
+                "(כ) <b>אר\"ל שהקב\"ה דן וחותם לעצמו. </b>בשה\"ר פ\"א פי\"ד מסיק לר\"ע שדן עם צבא השמים וחותם לבדו וכ\"ה בירושלמי ריש סנהדרין ע\"ש: ",
+                "(כא) <b>שיהא בהם ז' מדות. </b>פסקו הרמב\"ם להלכה פ\"ב מהל' סנהדרין ה\"ז (ע\"ש בלח\"מ) ואחריו הטוש\"ע ח\"מ ס\"ז: ",
+                "(כב) <b>מאחד שכך כתיב אשת חיל מי ימצא. </b>לרמוז שאפילו מדה א' של אנשי חיל לבדו טורח למצוא: ",
+                "(כג) <b>הם גוזרים לפני המקום ועושה. </b> אפשר נלמד ממ\"ש מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב' כג) שדרשוהו במ\"ק. מי מושל בי צדיק שאני גוזר גזרה והוא מבטלה והדרש לפי ענין דכאן רישיה דקרא מושל באדם צדיק כשאדם אלו ישראל מקבלים עליהם ממשלת מושל צדיק ונשמעים לגדולים אז הן מושלים ביראת אלהים (ויש להדרש ג\"כ מ\"ש כאן לענין הדיינים והיית אתה לעם מול האלהים. שתוכל לעמוד מול מדה\"ד לעכב הגזרות). ועיין שבת (קלט): ",
+                "(כד) <b>בשעה שישראל נשמעים כו'. </b>רות רבה פ\"א פ\"ד: ",
+                "(כד) <b>חייכם שאני יכול. </b>לשון ספרי: "
+            ],
+            [
+                "(כה) <b>אל היכל קדשך ביראתך. </b>נראה שמלת ביראתך ט\"ס דכאי כיון לקרא דתהלים קל\"ח דכתיב בסיפא כי הגדלת על כל שמך אמרתך ומינה נדרש שגאלם בכל ע\"ב שמותיו אף שאמר תחלה לאברהם רק בשם אחד דן: ",
+                "(כו) <b>בב' אותיות כו'. </b>פי בס\"ד בהגהות ב\"ר פמ\"ד ונדפס בהשמטות ע\"ש ובאדר\"ן פי\"ג: ",
+                "(כז) <b>ועושין הרבה </b>ובא ג\"כ לדרוש זה על הרבה אתכם. שהרבה עמהם טובה יותר משהבטיח לאברהם: ",
+                "(כח) <b>מהו ��רוב הרבה ארבה. </b>נראה שזהו ד\"א. שתחלה דרש לרוב יותר מהכוכבים שהבטיח לו עתה דרש לרוב רומז בברכה שברכו בעקדה שכתב שם הרבה ארבה וגו' ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים אף כאן במלת לרוב רומז לכחול שרגיל בלשון המקרא לכתוב בו לשון רוב כמו ביהושע י\"א ובכ\"מ: ",
+                "(כט) <b>הרבה ארבה א\"ל משה לישראל חייכם שאני כו' ע\"ג דייניכם וכן דוד מהו אומר תפלטני מריבי כו'. </b>ואינו נראה ה' אלהיכם הרבה אתכם היום א\"ל היום כו' כצ\"ל ועיין בספרי: ",
+                "(ל) <b>אם דנתה את הגוי הזה הוא בא כו' </b>וכצ\"ל ועל ישראל קאי ולומר דלכן אמר תשימני לראש אחרים ולא על ישראל וכמ\"ש בפירש\"י שם בשם מדרש: ",
+                "(לא) <b>ומוסרך לאלוה ומי הוא כו'. </b>אפשר דרש מ\"ש אח\"כ חי ה' כו' וירים כו' ומדריש נמי מ\"ש אח\"כ ה' הנותן נקמות לי. שנוקם אם חייב לאחד מישראל שלא כדין וכמ\"ש בספרי כדכתיב וקבע את קובעיהם כו': "
+            ],
+            [
+                "(לב) <b>אבל לע\"ל אתכם לרוב עתידין אתם להיות דומין כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(לג) <b>לא כ\"ש שיהיה כמותו. </b>שמדה טובה מרובה: ",
+                "(לד) <b>עתיד מחיצתן של צדיקים כו'.</b> (נדרים לב). ועיין בירושלמי שהביא המ\"כ: ",
+                "(לה) <b>והוא מכבה לפניהם האש. </b>בירושלמי הלשון מכבש: "
+            ],
+            [
+                "(לו) <b>אלף פעמים. </b>ר\"ל אלף פעם אלף וע\"ש במדרש שמואל פ\"ל עמש\"ש בהגהותיי בס\"ד: "
+            ],
+            [
+                "(לו) <b>חמה ולבנה יש להם בושה לעיל. </b>כמ\"ש (ישעיה כד) וחפרה הלבנה ובושה החמה: "
+            ],
+            [
+                "(לז) <b>מכלי כהן והיה דר באשקלון </b>כצ\"ל. ",
+                "(לח) <b>אותו הר שאבות קבורים וכו' את ההר הזה. </b>שחברון שאבות קבורים שם הוא בהר וכמ\"ש (יהושע כד) תנה לי את ההר הזה וכמ\"ש בב\"ר פכ\"ד אין חברון נתונה אלא בהר) ועליו רמז ההר הזה דכאן: "
+            ],
+            [
+                "(לט) <b>מי יובילני עיר מבצר כו'. </b>עיר שמבצרת לישראל כו' כצ\"ל וכ\"ה בלשון הרמב\"ן בתוספת מצות ל\"ת שהוסיף על הרמב\"ם בס' המצות בסופן ע\"ש והוא קרא דתהלים ק' דכתיב ביה עיר מבצר ולגירסת הספר מצירה ומבצרה אפשר דרש שניהם יחד מצור דכתיב שם ס'. ומבצר דשם ק'. או אפשר מצירה הוא פירוש על מבצרה שבנו מבצר ודיק סביב על ישראל להצירם וכמה שכתוב באיכה רבה ע\"פ צוה ה' ליעקב סביביו צריו: ",
+                "(מ) <b>סגיאין זמנין ששלט דוד. </b>כמה שכתוב (מלכים א' י\"א) כי ששת חדשים ישב שם יואב וגו' ויך כל זכר (וגם דרשו מ\"ש בתהלים י\"ב אלף ובשמואל י\"ח אלף ששתי מלחמות היו): ",
+                "(מא) <b>אדריאנטון פי' במ\"ע מלשון אנדרטיא צורה. </b>ולשון וישם דרש דבר הנישם בארץ (וגם קסטריס. פירושו מגדלי מבצר שבונים לשמור. והממונה עליו נקרא על שמה קסטרון): "
+            ],
+            [
+                "(מב) <b>היו שם ס\"ר מזיקין כו'. </b>באיכה רבה דרש לה על טיטוס בשעה שנכנס לבית קה\"ק להציע זונה. ודרש לפ\"ז יפה באיש עושה מזמות לשון זמה וזנות: ",
+                "(מג) <b>מחריב את ביתו ושותק לו ואתם מבקשים כו'. </b>וזהו רב לכם וכי לא די לעבד שיהיה כרבו (ואפשר סב את ההר הזה דרש על בהמ\"ק ההר הטוב והלבנון כלומר סב והסתכל ההר הזה שהחריב ותבין שרב לכם להזדווג לו): "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(מד) <b>ברחו לתורה. </b>כמ\"ש בתדא\"ר פ\"ו אם ראית שיסורין באים עליך רוץ לחדרי תורה ומיד היסורין בורחין ממך (ופי' בלקוטין שם בס\"ד הכוונה כמ\"ש שם פכ\"ז בזמן שיש בו ד\"ת ויסורין באין עליו לבו מתיישב עליו כו' כיצד יעשה יצדיק עליו הדין כ��' וז\"ש היסורין בורחין מלהרגיש בצרתם. וגם ממילא ע\"י כן שמקבלם באהבה אין בהם בטול תורה וייסורין בדלים ממנו): ",
+                "(מה) <b>מה רב טובך </b>אשר צפנת ליריאך: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(מו) <b>ראה שהפלתי שר כו'. </b>במ\"ר פכ\"ג. "
+            ],
+            [
+                "(מז) <b>זה פרעה שהיה משה הולך כו'. </b>פסיקתא דפ' החדש: "
+            ],
+            [
+                "(מח) <b>באו משה וישראל לתחומה כו'. </b>שוח\"ט מז' קל\"ו: "
+            ],
+            [
+                "(מט) <b>כשם שבעה\"ז היו שומעים כו'. </b>כמ\"ש בענין אחל תת פחדך וגו' אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו וגו': "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>בצור קריאה. </b>עיין בברייתא בספרי נ\"א בזה: "
+            ],
+            [
+                "(ב) <b>שהן מתוקנים להבל ומתוקנין ליום הדין. </b>משמע דדרש הבל כל אדם נצב סלה. דנצב היינו לדין כד\"א (ישעיה ג) נצב לריב ועמד לדין: ",
+                "(ג) <b>א\"ר אחר שנעשה אלוה </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ד) <b>ואינו מניח לו (בוי\"ו) היו הכל </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ה) <b>ידבר רש זה משה </b>(עיין סנהדרין מ\"ד): ",
+                "(ו) <b>ממשה וישעיה. </b>שישעיה קבל ג\"כ נבואתו מפה אל פה כמ\"ש בויקרא פ\"י ע\"ש: "
+            ],
+            [
+                "(ז) <b>ואת יהושע צויתי בעת ההיא א\"ר הונא </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>אר\"ע אמר משה כו' </b>ספרי פינחס פסקא קל\"ח: ",
+                "(ט) <b>תכתב חטייה כו' כל מי שילקט מפירות שביעית כו'. </b>יומא (פו): "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>וא\"ל אכנס ברחמים כו' לפני מלך רב לך אל תוסיף וגו' כי לא תעבור כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(יא) <b>דברים קשים אתה החלות כו' מתוך הסנה ד\"א אתה החלות א\"ל משגדלת כו' מגדולתו ד\"א אתה החלות א\"ל הקב\"ה והרי נשבעתי כו' </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(יב) <b>א\"ל כו' עצמותיו של יוסף כו'. </b>אפשר דרש להראות את עבדך על עצמותיו של יוסף שלקח משה עמו (ולהראות אפשר דדרש שהקב\"ה הראהו למשה היכן יוסף קבור דרך נס העלה ארונו ע' סדר הברכה פי\"א): ",
+                "(יג) <b>ושותק לפיכך לא נקבר בארצו. </b>אפשר וראה בעיניך כי לא תעבור וגו' כלומר ראה בעיניך שהדין נותן כך על שלא הודית בארצך (וי\"ל ג\"כ דדרש אל תוסף דבר אלי בדבר הזה ע\"י דבור שדברת בעניין הזה של הארץ והיינו שכפר בארצו). "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יד) <b>שנו חכמים שלש תכיפות כו'. </b>ברכות (מג): מתן שכרו אמר רבה כו'. ירושלמי פ\"ק דברכות ושוח\"ט מזמור קל\"ד. וענין הא דתכף לגאולה תפלה לכאן הוא דסמיכת גאולה לתפלה נלמד מיענך ה' ביום צרה דמייתי להלן כמ\"ש רש\"י בברכות ועיין בדברי הירושלמי שהביא שם (ד). ומדריש כאן ג\"כ בכל קראנו אליו מיד הן נענין לכן אין להפסיק בין גאולה לתפילה: ",
+                "(טז) <b>עבודת כוכבים קרובה כו'. </b>ירושלמי פ\"ט דברכות ושוח\"ט מז' ד': "
+            ],
+            [
+                "(יז) <b>מאה ליטרין. </b>רומז לצ\"ח קללות ופורתא לא דק: "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>א\"ל שערי תפלה פעמים כו'. </b>שוח\"ט מז' ס\"ה: ",
+                "(יט) <b>הוי מתפלל וחוזר ומתפלל. </b>עיין ברכות (לא): "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יט) <b>כשמתכנסין מלה\"ש כו'. </b>ירושלמי פ\"ק דר\"ה ה\"ג ופסיקתא דפ' החדש ועיין שמ\"ר ר\"פ ט\"ז: ",
+                "(כ) <b>אמר הקב\"ה כו'. </b>מכאן ואילך אשר תקראו אותם דרש בכל קראנו לשון קריאת מועדים כ\"ה בשוח\"ט מז' ד' ע\"ש ובפסיקתא שהובא בילקוט סדר בא: "
+            ],
+            [
+                "(כא) <b>אם יהיה לו קרוב עשיר כו'. </b>ירושלמי ברכות ושוח\"ט שם: ",
+                "(כב) <b>ודאי נוצחין כו' גדול כה' אלהינו בכל קראנו אליו </b>כצ\"ל וכמ\"ש (יואל ג) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט וכמ\"ש בירושלמי ושוח\"ט שם יצווח לי ואני עונה לו מיד: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(כג)<b>כך שנו חכמים אלו דברים אסורים כו'. </b>ת\"כ ס\"פ אחרי ועיין ב\"ק (פ\"ג): ",
+                "(כד) <b>מהו המספר פאת ראשו כו'. </b>מבואר שלא כפי' שהביא הק\"א בת\"כ שם שהוא המספר בל' צחות: ",
+                "(כה) <b>סופג את הארבעים </b>משמע מלקות דאורייתא כדעת הרמב\"ם רפי\"א מה' עבודת כוכבים ובס\"מ המצות שלו ל\"ת סי' ל' והטוי\"ד ר\"ס קע\"ח ע\"ש בב\"י ודלא כמשמעות לשון התוס' בב\"ק שם שהיא גזרה דרבנן: ",
+                "(כו) <b>בלורית לשמה של עבודת כוכבים </b>עי' כו' עבודת כוכבים (כט): ",
+                "(כז) <b>עד שלא באו לסיני כו' על עבודת כוכבים. </b>אפשר היינו במרה שנצטוו שם על ז' מצות ב\"נ (שבכללם עבודת כוכבים (כדאיתא בסנהדרין (נ'). ובמכילתא בשלח וכן מ\"ש להלן בטרם תבא לסיני השמעתיך ברכות וקללות. אפשר היינו מ\"ש במרה אם שמע כו' כל המחלה וכו' ומכלל הן אתה שומע לאו. אך ממה שמסיים והיכן ממה שקרו בענין כו' לא משמע כן וקרוב בעיני שבסיני האמור כאן ט\"ס הוא וצ\"ל לגלות (ומפני שכתבו בסיני הוסיפו בהעתק לקבל את התורה): "
+            ],
+            [
+                "(כח) <b>ואב\"ד אומר הנביא מתיר כו' </b>כצ\"ל וכ\"ה בילקוט הושע: "
+            ],
+            [
+                "(כט) <b>ועשו לו מלון של נחשת כו'. </b>רות רבה פ\"ה ועיין פר\"א פמ\"ג ומש\"ש בס\"ד: "
+            ],
+            [
+                "(ל) <b>איש ואביו ילכו אל הנערה (עמוס ב) יכול כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(לא) <b>לא גלו ישראל עד שנעשו ז' בתי אבות כו'. </b>גטין (פ\"ח): "
+            ],
+            [
+                "(לב) <b>של ישראל עצמן כו'. </b>לכן נאמר כאן בצר לך באחרית הימים ושבת וכו' כי אל רחום כו': "
+            ],
+            [
+                "(לג) <b>כשנגאלו כו' מתוך ה' דברים כו'. </b>ירושלמי תענית פ\"א סוף ה\"א ושוח\"ט מז' ק\"ו: ",
+                "(לד) <b>וקבצנו כו' הרי מתוך הקץ שאז זמן הקבוץ כד\"א (צפניה ג') בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם </b>(ואולי דרש וקבצנו כמו בקצנו). ובילקוט המכירי בתהלים שם הגי' מתוך הקץ שנאמר ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. ר\"ל שזה שיהיו חפשים בכל העולם זהו רק בעת קץ אבל בקיבוץ בית שני לא עלו רק מבבל ולא שבשאר ארצות: "
+            ],
+            [
+                "(לה) <b>וסנקליטין בטל עליך </b>כצ\"ל וכמ\"ש שלהי תענית (כט.) דאי מית חד מבטלי גזירתא: ",
+                "(לו) <b>חבל לספינה כו'. </b>עיין עבודת כוכבים (י'). ",
+                "(לז) <b>חייכם איני (ביו\"ד) כופר </b>כצ\"ל: ",
+                "(לח) <b>אתם אמרתם לי בסיני ומעי המו כו'. </b>עייין בשה\"ר שם פ\"ה: ",
+                "(לט) <b>יקיר לי אפרים וגו' על כן המו מעי לו </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(מ) <b>על ששה דברים נצטווה כו'. </b>עיין ב\"ר ס\"פ ט\"ז: ",
+                "(מא) <b>כשיבואו כל בני אדם לע\"ל. </b>עמ\"ש בהגהותי לב\"ר ס\"פ ל\"ד בס\"ד: "
+            ],
+            [
+                "(מב) <b>אמר משה איני (ביו\"ד) עובר מן העולם ואיני מפריש כו' </b>כצ\"ל כלומר לא אמות עד שאפריש להם תחלה ערי מקלט: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(מג) <b>תנו לה מפרי ידיה אתה העדות כו'. </b>מדרש שמואל פ\"ט: "
+            ],
+            [
+                "(מד) <b>איפומניטא שלו. </b>פי' מ\"ע ספר זכרון: ",
+                "(מה) <b>אמר שירה על הבאר א\"ר לוי לפי שארעה כו' עמ\"כ. </b>ואמת שכ\"ה בילקוט בשם ילמדנו. אבל אינו מסכים ל��רשה דהכא ששם אמרו שאמר שירה עתה כשהפריש ערי מקלט (ובתוספת על התורה הביאו מדרש זה שישראל אמרו השירה כשאמר להם משה פרשת ערי מקלט). וכאן אמרו שמשה אמר שירה כשישב על הבאר על שהזמין לו הקב\"ה מקום הצלה מפרעה. וכהא דר' לוי דהכא נראה צ\"ל א\"ר לוי לפיכך ארעה פ' רוצחים כו' וכדלעיל דא\"ר לוי שנתן משה נפשו ע\"מ מי שאכל התבשיל כו': "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(מו) <b>כך שנו חכמים קרא </b>כו' (ברכות טו): ",
+                "(מז) <b>ואר\"י אמר רב אם היה קורא ק\"ש ומהלך </b>כו'. עיין (שם י\"ג). ובתוספות סד\"ה על לבבך הביאו כעין זה בשם תנחומא והוא בתנחומא ר\"פ לך לך: "
+            ],
+            [
+                "(מח) <b>ב' רקיעים כו'. </b>ז' רקיעים כו' (חגיגה יב) ועיין שוח\"ט ריש מז' קי\"ד והובא בילקוט עקב רמז תתנ\"ה: ",
+                "(מט) <b>ערפל. </b>עמ\"כ שהגיה ערבות וכ\"ה שם ושם: ",
+                "(נ) <b>כך לא חפצתי אחר בארץ </b>כצ\"ל והוא לשון המקרא (תהלים עג) מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. וחוזר ומפרש מהו עמך לא חפצתי כשם כו' שפירוש עמך היינו שלא שתפתי להאמין בהנהגת השפלים בארץ שום כוכב ומזל ח\"ו: "
+            ],
+            [
+                "(נא) <b>אמר (רשב\"א א\"ל להסופר) אין אית לנפשך מותר הב לי כו' ואני </b>כצ\"ל פי' אם יש לך מעות תן לי ואקח לך שהוא אין איסור: ",
+                "(נב) <b>מהו ומלך המליכהו כו' </b>במ\"ר פט\"ו: ",
+                "(נג) <b>של קידש שמי היית אומרו </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(נד) <b>בשעה שעלה כו' אבל ביוכ\"פ שהן נקיים וכו' </b>הביאו הטוא\"ח סי' תרי\"ד בשם דברים רבה והרוקח (סי' שך) ועיין רבינו בחיי שהביא מאמר זה מדברים רבה בלשון אחר וכן בכל הסדר הביא מאמרים מדברים רבה משונים מנוסחא שלנו: ",
+                "(נה) <b>ביוה\"כ שהן נקיים כמלה\"ש כו'. </b>עיין פר\"א פמ\"ו ומש\"ש ב\"ד. "
+            ],
+            [
+                "(נו) <b>כדכתיב </b>בפסיקתא דשוש אשיש כצ\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים המרכיב כו' אר\"א בש\"ר כו' </b>ירושלמי ר\"פ הבונה ועיין בבלי שבת (מז). ופשיט מינה הכא לענין טלטול. דכיון דחייב כשמרכיבו אסור לטלטלה שמא תתפרק ויחזירנה וכדאמרינן בפשיטות (בשבת מ\"ו). אי בשל חוליות מ\"ט דר\"ש דשרי ע\"ש בפירש\"י ותוספות ומה שתפסו כאן לענין שמירת שבת דין טלטיל מנורה. אפשר מפני שהוא דבר הרגיל ביותר והיו בו שינוי מנהגים כדאיתא בשבת שם ובבבלי וירושלמי ע\"כ דרשו ברבים להודיע ששל פרקים אסור בכל מקום: ",
+                "(ב) <b>כשנתנה להן באלוש כו'. </b>חולק על מ\"ש (בשבת קיח). שאף שבת ראשונה לא שמרו כהלכתה: ",
+                "(ג) <b>אבל שכרו בעקב כו'. </b>ואפשר מידרש בשמירת שבת דפרט ביה באלוש מצות אל יצא איש ממקומו שהיא מצוה שבעקב בהליכה: "
+            ],
+            [
+                "(ד) <b>הכל מוכן עשו תשובה ואני כו' </b>כצ\"ל וכלומר שאינו חסר כ\"א דריכה בעקב במנעל: ",
+                "(ה) <b>כעבד שאדונו מבקש למכור כו'. </b>מחמת רעתו שאינו שומע בקולו אבל אני מביא כו': ",
+                "(ו) <b>קוריסין בכל מה שמוצא. </b>האי בכל מה שמוצא הוא פירש איזו מפרש בגליון לבאר מלת קוריסין (ופירוש המ\"כ על מלה זו אינו נכון). אבל העיקר נראה שמלת קוריסין נשתבשה וצ\"ל קגריסין וכההוא דשמ\"ר ס\"פ מ\"ג ע\"ש במ\"כ פירושו עבד רע שדרכו למכרו בכל מה שמוצא בכדי להפטר ממנו: ",
+                "(ז) <b>עקב כי זאת אעשה לך </b>והוא סוף המקרא בעמוס שם: "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>מעשה בר\"ש בן שטח כו'. </b>ירושלמי פ\"ב דב\"מ ה\"ה: "
+            ],
+            [
+                "(ט) <b>ג' מדות טודות כו'. </b>במ\"ר פ\"ה וש\"נ: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>מה פרי אדמתך סיגים. </b>אפשר פירושו כמו סגין בלשון ארמי ור\"ל רבים וכד\"א (יחזקאל טז) רבבה כצמח השדה נתתיך. ולגירסת הספרים סיגים אפשר צ\"ל דרשה זו להלן אחר דרשה מה פה\"א צריך עישור כו' זו המילה וע\"ז אומר ג\"כ מה פה\"א סיגי' שיש בהן פסולת תבן וקש וכיוצא בו שצריך להעבירם מן הפרי כן מפרי הבטן וכמ\"ש בב\"ר ר\"פ מ\"ג ע\"ש: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>אלא תהא עולה ועושה פירות. </b>נראה רומז בלשונו לפרש לשון המקרא (מלכים ב' י\"ט) שורש למטה ועשה פרי למעלה. דהיינו שתהא תפלתם עולה לרצון ועושה פרי למעלה. תצמיח קיום בקשתם לטובה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יא) <b>לא עשאן אלא על המים </b>אפשר ר\"ל שלכן ר\"ט קובע ברכהמיוחדת על המים לפניהם: "
+            ],
+            [
+                "(יב) <b>ממה שעשיתי לשני מלכי האמורי כו' הוי שמע ישראל אתה עובר היום כו'. </b>ז\"ש אח\"כ לרשת גוים וגו' בני ענקים אשר אתה ידעת וגו' מי יתיצב לפני בני ענק (דרש ליה על סיחון ועוג שהיו בני ענק מן הנפילים ונפלו כבר בידם) וידעת היום כי ה' אלהיך וגו' הוא ישמידם וגו' כלומר ממה שנעשה לפניך כבר היום תדע להאמין שישמיד לפניך הענקים שבעבר הירדן ג\"כ: "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>שקידש מטרונא בשתי מרגליות כו' </b>שמ\"ר ס\"פ כ\"ז: ",
+                "(יד) <b>שמרו נשמע. </b>כמ\"ש הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה כו': "
+            ],
+            [
+                "(טו) <b>דברים אחרים יתחדשו כו' והייתי מבקש רחמים כו'. </b>הואיל ואני מת ולא נכנס עמכם לא\"י לא יהיה מי שיבקש רחמים רבים עליכם כמוני וכדמסיים בסוף המאמר לפיכך כשבאו לעבור את הירדן הזכיר כו' או איפשר ר\"ל דברים אחרים יתחדשו שיענשו על הנסתרות וכדאמרינן (בסנהדרין מג). וז\"ש ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל כו' ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך כו' והיה אם שמוע כו' השמרו לכם פן יפתה לבבכם כו' כי תם שמור תשמרון כו' ולדבקה כו': ",
+                "(טז) <b>יכולים אתם להשתעבד בה </b>כצ\"ל וכ\"ה בילקוט: "
+            ],
+            [
+                "(יז) <b>כך שנו חכמים אין כותבין שטרי ארוסין כו'. </b>(ב\"ב קסז): ",
+                "(יח) <b>התורה שנתנה למשה עורה כו'. </b>שה\"ר פ\"ה פ\"ח ירושלמי פ\"ו דשקלים תנחומא ס\"פ יתרו: ",
+                "(יט) <b>א\"ל כשסרסרת לישראל נתתי לך כו' </b>כצ\"ל וכדלקמן ועיין שמ\"ר ר\"פ ל\"ג: ",
+                "(כ) <b>שנו רבותינו נשברה כו'. </b>(ב\"ב פ\"ז): "
+            ],
+            [
+                "(כא) <b>שיעלה אנדרינוס כו' וינפץ אבני בהמ\"ק. </b>נראה צ\"ל טורנסרופוס במקום אנדרינוס שמצינו בו שחרש ההיכל אבל באדריינוס לא נמצא זה: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כב) <b>הרי שבעים זקנים. </b>חולק על מ\"ש בבמ\"ר פט\"ו שנהרגו בעת שהרגו לחור ע\"ש: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כג) <b>כשם שנתת את נפשך עליהם בעוה\"ז. </b>שאמר ואם אין מחני כו': "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים אין מפסיקין כו'. </b>(מגלה ל\"א): ",
+                "(ב) <b>כיצד כו' אין קרוי וקרוי כו'. </b>זהו לפי מה שאמרו בבבלי שתיקנו לברך כאו\"א מהקורין לפניה ולאחריה (וכמ\"ש בהערה שאלו המדרשות נסדרו לאחר התלמוד בבלי). ובירושלמי מגילה שם ובמ' סופרים פי\"ב שמשם הועתק מאמר זה ליתא לסיום זה דכיצד כו': ",
+                "(ג) <b>רבנן כו' ולא לרעתם כו'. </b>ואתיא כדדרש בר גמדא שלא יקוצו בתוכחה ואפשר חסר מ\"ש עוד שם בירושלמי ומ\"ש אר\"י בר בון לא מטעם הזה אלא זה שעומד לקרות בתורה צריך לפתוח ולחתום בדבר טוב כלומר והתוכחה אינו סימן טוב וע\"ז מפרשי רבנן לא לרעתכם כו': "
+            ],
+            [
+                "(ד) <b>והיכן דבר תועבת ה' </b>במכילתא בא ס\"פ י\"ב מפרש כל מקראות שנאמר בהן לשון זה והיכן דבר והאי דהכא לא חשיב: ",
+                "(ה) <b>ואל תגביה את אזנך. </b>אלא הטה והשפל אזנך לשמוע ד\"ת: ",
+                "(ו) <b>אר\"א הסייף והספר כו'. </b>ויק\"ר פל\"ה ע\"ש: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(ז) <b>א\"ר לוי זו ק\"ש. </b>דהאי קרא אם שמור תשמרון וגו' מצוה הזאת כתוב בתר פרשת והיה אם שמוע שבפרשת עקב (ומשמע קצת לפי זה שגם פרשת והיה אם שמוע קריאתה בק\"ש היא מה\"ת): ",
+                "(ח) <b>זו השבת. </b>דכתיב בה שמירה והיא שקולה נגד כל המצות: ",
+                "(ט) <b>הנפש והתורה כו'. </b>ויק\"ר פל\"א שוח\"ט מז' י\"ז: ",
+                "(י) <b>לשני ב\"א כו' בגליל ואחד כו'. </b>המאמר בשלימותו עין בתנחומא ס\"פ קדושים ס\"ו ובשוח\"ט שם ובתוספת על התורה סדר ואתחנן: ",
+                "(יא) <b>אם שמרת רמ\"ח כו' עד נשברה. </b>ג\"ז המאמר בתנחומא שם ועיין בתנחומא ר\"פ תצא: ",
+                "(יב) <b>אין בית רובע כו'. </b>תנחומא פרשת משפטים ופרשת עקב ושוח\"ט מז' י\"ז ומז' נ\"ה: ",
+                "(יג) <b>שהן משמרים את האדם. </b>דרש כי ברבים ברוב המזיקים שסביב שתו עלי היו עמדי לשמרני ומי הן המלאכים שמשמרים וכד\"א יפול מצדך אלף עיין בשוח\"ט שם: ",
+                "(יד) <b>אקוניא מהלכת לפני האדם. </b>פירוש איקוניא הוא צלם אדם ופירושו לפ\"ז צלם אלהים המהלך לפני האדם. אבל בערוך ע' אק\"י בשם הילמדנו הביא הגי' מהלכין לפניו כדרגון (והן מחנה ההולך לפני המלך לשמרו תמיד כמ\"ש בהגהותי לבמ\"ר פ\"ד ע\"ש). והן מכריזין לפניו אקי ופי' במ\"ע בלשון גריקוש התרחקו ולפ\"ז גם גי' דהכא איקונין פירושו מלשון אקי כלומר כת המרחיקים את אחרים ההולכים מלפני האדם: "
+            ],
+            [
+                "(טו) <b>שאין אדם שומע לי ומפסיד </b>ואפילו במקום שיש לכאורה חשש הפסד כמו לשמוע בקול אשתו כאברהם לשרה כדמפו': ",
+                "(טז) <b>בא ומפרש כו' מפחד רעה. </b>ואפי' במקום שיש לפחד מרעה לשמוע לדבר אשה ולגרש בנו מעליו. אעפ\"כ כששמע לה ע\"פ ה' ישב בטח ושאנן: "
+            ],
+            [
+                "(יז) <b>שאין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד לפיכך אם שחט כו'. </b>הלשון משמע דחפירת העפר לצורך הכיסוי לא דחי יו\"ט שאינו אוכל נפש. אבל צ\"ע דתנן בסיפא ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה וע' בש\"ס שם ובפסחים (מו:) דבמלאכה דאורייתא לא דחי: "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>ולא נתת לי את המלכות הייתי בשמחה גילה ושמחה יש לי שנתת לי את המלכות הוי אגילה </b>כצ\"ל. וכ\"ה הלשון להלן: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(יט) <b>א\"י רובה הרים וגבעות. </b>ע' ספרי ר\"פ עקב: ",
+                "(כ) <b>אחרית השנה כשישוה אותה הקב\"ה </b>כצ\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים אלו הן הקרובים כו' (סנהדרין כז). למה כן אלא כשם כו' </b>והלשון מגומגם. והכוונה נראה שר\"ל משום דקראי דילפינן מיניה למפסל קרובים שם כולהו בעדים כתיבי וקאמר דבדיינין ה\"ה ה\"נ כדקיי\"ל (נדה נ:) כל הכשר להעיד כשר לדון כו': ",
+                "(ב) <b>ומה ראית לומר כן כו' ומה ריבים פרט לקרוב כו'. </b>משמע שבא להוכיח מזה שדיינים פסולים בקרובים. ובאמת אין זה הכרע. דדלמא כל ההקיש לא אתי כ\"א להקיש נגעים לריבים לענין יום. ובירושלמי דרש לה מושפטו העדה ע\"ש: "
+            ],
+            [
+                "(ג) <b>מפני הטינה. </b>עיקר הפירוש מפני הלחלוחית מלשון שדה מטוננת: ",
+                "(ד) <b>אלא ששה חדשים. </b>כ\"ה גם בירושלמי פ\"ק דשבת ה\"ג. וע' בפר\"ח י\"ד סי' פ\"ד ס\"ק ס\"ג בשם ב\"ש שהוכיח מדאמרו כאן ששה חדשים ובחולין (נח.) אמרו י\"ב חדש. דכאן אמרו שאינו חי רק עד ו' חדשים וי\"ב חדש אפי' מת אינו מתקיים. ולי נראה דכאן ובירושלמי אמר בריה שאין בה לא גידין ולא עצמות ההיא אינה חיה אלא ו' חדשים. ואלו בחולין שם אמרו רק שאין בה עצם אבל גידין יש לה וההיא מתקיימת עד י\"ב חדש: ",
+                "(ה) <b>א\"ר תנחומא וכל חיה אינה אוכלת אלא חטה ומחצה כ</b>צ\"ל ועי' בילקוט נ\"א בזה: ",
+                "(ו) <b>ומהו ראה דרכיה וחכם. </b>דמשמעו עוד דרכים אחרים טובים יש בה לבד המפורש במקרא אגרה בקיץ לחמה ומפרש שיש ללמוד ממנה להזהר מן הגזל וכמ\"ש בערובין (ק':) גזל מנמלה ע\"ש בפירש\"י (ואולי רמז שלמה במ\"ש (משלי לא) הנמלים עם לא עז. שאינן עזים לגזול אחד מרעהו דבר בעזות): "
+            ],
+            [
+                "(ז) <b>והצדקה כו' בין בעליונים כו'. </b>כמ\"ש בויק\"ר ר\"פ ל\"א ע\"ש: ",
+                "(ח) <b>פי' א\"ל טוב שיבנה הבית כמדומה שרומז למקרא (תהלים ד) רבים אומרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך ה'. </b>שאין טוב אלא בהמ\"ק כד\"א ההר הטוב הזה. והיו אומרים לדוד מי יראנו טוב בנין הבית היינו שימות דוד ויבנה בהמ\"ק (וז\"ש שם למעלה זבחו זבחי צדק ובטחו אל ה' כדמפו' כאן עשה צדקה נבחר מזבח) ועי' בירושלמי ספ\"ב דברכות: ",
+                "(ט) <b>ר\"י ור\"נ ח\"א היה דן כו'. </b>ירושלמי פ\"ב בסנהדרין ה\"ג וע' בבלי סנהדרין פ\"ק (ו:) "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>אם משנה אני את מדה\"ד. </b>שמ\"ר רפ\"ל. אם משנה אני את מדה\"ד. פי' משנה ממדתי לנהוג במדה\"ד גמור בלא שתוף מדת הרחמים בה כסדור בריית עולם: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>כשיהיו המעשים נגד המקל והרצועה. </b>בפסיקתא דאנכי הלשון צריך הדיין שיהיה לפי המקל לפי הרצועה לפי מה שהוא שלא יהא חשוד והמקל והרצועה גדולים (והקשרים כן נדפס שם וט\"ס וצ\"ל) והמעשים. ",
+                "(יב) <b>רא\"א במקום שיש דין כו'. </b>ב\"ר פכ\"ו וש\"נ: "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>לא תטע כו' לא תקים כו' לא תזבח כו'. </b>שכל אלו נדרשים בדיינים שאין הגונים וכמ\"ש מהרי\"ק בתשובה שרש קי\"ז ע\"ש: ",
+                "(יד) <b>אריב\"א שמעתי שאם רצה כו'. </b>(שבועות ל.) ירושלמי פ\"ג דסנהדרין ה\"ט: "
+            ],
+            [
+                "(טו) <b>שאני אוהב הוי שופטים ושוטרים תתן לך </b>כצ\"ל ועי' תנחומא: "
+            ],
+            [
+                "(טז) <b>שכתוב בדוד המלך מלפניך משפטי יצא כו'. </b>וזהו דברי הירושלמי פ\"ב דסנהדרין ה\"ב דס\"ל שאף מלכי ב\"ד אין דנין. אבל בבלי שם (יט.) אמרינן מלכי ב\"ד דנין אותן: "
+            ],
+            [
+                "(יז) <b>ואין הלשון הזה ממוקשי כו' לפרוח </b>כמו הצלת העוף מן המוקש הוא ע\"י שתפרח באויר ולא תקרב בעברי פי פח. כן מפני חנף נוח לדור בל ישכנו ארץ וע' ר\"פ מסעי: "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>אריב\"א על ג\"ד נצטוו כו'. </b>(סנהדרין כ): ",
+                "(יט) <b>היה מסיח (בחי\"ת) כבני אדם כו' שלא יהיה מסיח </b>כצ\"ל ועמ\"כ ובפי' לפר\"א פי\"ג מש\"ש בס\"ד: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(כ) <b>ארשב\"ן מה עשה יהושע היה פורש כו'. </b>ויקרא פי\"ז וש\"נ: "
+            ],
+            [
+                "(כא) <b>שנאמר נותן נשמה לעם עליה. </b>לכל העמים אשר ע\"פ האדמה: ",
+                "(כב) <b>אלא בשלום שנאמר (ישעיה נב) מבשר משמיע שלום </b>כצ\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>מהו שיהא מותר למול. </b>צ\"ל חייב או מצוה במקום מלת מותר ובדוחק יש לפרשו בשבת וע' בב\"ר ס\"פ מ\"ו: ",
+                "(ב) <b>מפני בריתו. </b>לכן נקרא דם ברית: ",
+                "(ג) <b>ולמה כו' נימול לח' ימים רחמים עלי וכו' כחו. </b>לא מצאתי זה שיהיה יום שמיני גבול לביאת הכח באדם (וע' זוהר תזריע (מג:) ופרשה בלק (ר\"ו) בעובדא דר' יוסי דפקיעין רק בבהמה אמרו כל שלא שהה ז' ימים ה\"ז נפל ואפשר ט\"ס כאן וצ\"ל ולכמה תינוק נימול לשמונה ימים כו'. שהיה כתוב כל המשנה דשבת קל\"ז. קטן נימול לשמנה כו' דמסיים בה קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא וע\"ז אומר שנתן הקב\"ה רחמים כו': "
+            ],
+            [
+                "(ד) <b>כדי שיעשו כל המצות בתם. </b>פי' עד תומם כלם. ובירושלמי פ\"ק דפאה ותנחומא ר\"פ עקב הלשון כל המצות משלם פי' בשלימות: ",
+                "(ה) <b>והקלה שבקלות. </b>שהיא בכאיסר: ",
+                "(ו) <b>כבוד או\"א חמורה שבחמורות. </b>שהוקש כבודם לכבוד המקום גם קשה ליזהר לקיימם (כמ\"ש ר' יוחנן בקדושין (לא:) אשרי מי שלא חמאן: "
+            ],
+            [
+                "(ז) <b>לרשיותך. </b>עמ\"כ ומפני שבימי הזקנה אין יכול לפרנס עצמו במלאכה וכי\"ב הרי הוא רש ונעשים ד\"ת חן בעיני הבריות לפרנסו בכבוד תורתו (וע' רשב\"ץ ח\"א ס\"ס ק\"ב (ומידריש יפה סיפיה וענקים לגרגרותיך להעניקו מכל טוב הצריך לו לאכול ולשתות בזקנותו) או אפשר מכנה ימי הזקנה שהן ימי הרעה בשם ימי עוני שלולי ד\"ת שבלבו הכל מרחיקין ממנו כמ\"ש סבא בביתא פתא בביתא: ",
+                "(ח) <b>ואם קצרת כו' ושכחת כו'. </b>יותר היה לו לומר מצות לקט ופאה שהן לדעת אבל מצות שכחה אינו ברצונו של אדם. ואפשר להכי נקטה לומר שאפי' שלא מדעת האדם הקב\"ה יזמין לו מצותה ולברכו בשבילה כדתניא בתוספתא דפאה פ\"ג קבע לו הכתוב ברכה ור\"ל כמ\"ש בסיפיה למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך: ",
+                "(ט) <b>אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך המצות כו'. </b>שנאמר כי יקרא קן צפור. משמע הלשון להדיא שאפילו מהלך לדרכו וראה ק\"צ מחויב לילך ליקח הבנים ולשלח האם וכדעת הזוהר וכן להלן קאמר אפילו יי\"ח כו' כ\"ז שתארע לידך כו'. ועיין תשובת חכם צבי סי' פ\"ג וחות יאיר סי' ס\"ו ועמש\"ש בס\"ד בחדושי מפ\"ה דברכות בזה: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>ואם לא עשית כן. </b>למאס בה ע\"י גלוח הראש וגדול הצפרנים אלא בכל זה מצאה חן בעיניך: ",
+                "(יא) <b>מה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן כו'. </b>בתנחומא מה כתיב אחריו כי תהיינה לאיש ב' נשים שתים בבית מריבה בבית ולא עוד הא' אהובה והא' שנואה או שתיהן שנואות מה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן: ",
+                "(יב) <b>מתוך כך כי תבנה בית חדש. </b>פי' תזכה לקנות נכסים לבנות בית חדש וכן בכל הני דלהלן וכ\"ה בתנחומא וע' יד\"מ (וי\"ל כאן בבית שהיא מדה במדה לפי שחס על קן צפור אשר מצאה קן לה לבית מושב לכן תזכה לבנות לך בית חדש): ",
+                "(יג) <b>מתוך כך לא תזרע כרמך כו' ל\"ת כו' גדילים כו'. </b>בתנחומא מוסיף עוד מה כתיב אחריו כי יקח איש אשה תזכה לאשה ולבנים והוא כסדר ששנינו שלהי סוטה (מד) שיבנה אדם בית ויטע כרם ושדה (וזהו לא תחרוש דהכא שיזכה לשדה. ובתנחומא קאמר שדה וכרם מלא תזרע כרמך ועל לא תחרוש קאמר תזכה לשורים וכמ\"ש בסוטה שם מקרא דעתדה בשדה לך עתדה לשון מקנה וצאן) וישא אשה (וגדילים דכתיב מקמי אשה ע' במג\"א סי' ח' סק\"ג בשם תשב\"ץ קטן): "
+            ],
+            [
+                "(יד) <b>לא היה צ\"ל כן. </b>עמ\"כ. ונכון יותר דעל כפל שלח תשלח דרש שבזכות השילוח ישולח וינצל נפשו מצרה וגזירה וכן כל הני דלהלן: ",
+                "(טו) <b>בכבודו של עולם. </b>אולי י\"ל שהעופות בעולם כבוד לשמו של הקב\"ה כמ\"ש בשלהי ר\"ה (לא.) בחמישי הרנינו על שברא עופות ודגים לשבח לשמו. וכלל תקונו של עולם בכל בריותיו הוא כבודו של מקום כמ\"ש ישעיה מ\"ג תכבדני חית השדה: ",
+                "(טז) <b>כדי שתנצל. </b>לא פורש כאן ממה. ואפשר סתמו כפירושו מפגעי הדרך שהולך שמדבר בו הכתוב או אפשר מדינה של גיהנם קאמר כד\"א (זכריה ט') שלחתי אסיריך מבור אין מים בו: ",
+                "(יז) <b>ולא בריתות. </b>היינו ג\"כ בריתות שנכרתו עם האבות שהוא קיים לעולם אפילו למ\"ד תמה זכות אבות עיין תוס' שבת (נה.) ד\"ה ושמואל: ",
+                "(יח) <b>ולא שבועות. </b>היינו שנשבע לשבטים כמ\"ש (חבקוק ג) שבועות מטות אומר סלה: ",
+                "(יט) <b>שהוא מכפר עליהם. </b>בשביל כל אלו שחשב זכות וברית ושבועות. או אפשר הכוונה ללשון המאמר שבנים מכפרין עליה דק\"ו לישראל הוא ג\"כ שבניהם מכפרין עליהן כלומר תשב\"ר הבל שאין בו חטא. או ר\"ל בניהם קטנים שמתו בחייהם עיין ברכות (ה:) סוטה (מט.) וקה\"ר רפ\"ד: "
+            ],
+            [
+                "(כ) <b>שקושט כחץ וטס כעוף. </b>לשון חץ יעיף דרש חץ כחץ ממש ויעוף דרש טס כעוף. ובפ' נשא שהביא המ\"כ דרש עוף מן פח יקוש אין פח אלא עוף שנאמר התפול צפור על פח: ",
+                "(כא) <b>שכר אתה נוטל ואת הבנים תקח לך. </b>מדלא כתיב ואת בניה תקח דריש ליה (ואם נאמר דרובץ על ביצי עוף טהור אחר חייב בשילוח י\"ל דלכן כתיב הבנים אפילו אינן שלה ועיין בחולין (קמ:) דקאי בתיקו ובקורא נקבה חייב לכ\"ע): "
+            ],
+            [
+                "(כב) <b>שאם אירעה לך המצוה פעם ב'. </b>בפ\"ב דב\"מ (ל.) אמרו לענין שלחה וחזרה אפילו ג' פעמים. ואפשר כאן נמי לזה נתכוונו: ",
+                "(כג) <b>זוכה לשלח ע\"ע שנאמר כי תשלחנו חפשי כו'. </b>שיזכה להעשיר לקנות עבד וגם י\"ל שרומז לסיפיה דהעניק תעניק כו' אשר ברכך ה' אלהיך ור\"ל שיזכה לברכת הבית: ",
+                "(כד) <b>שנאמר משלחי רגל השור והחמור. </b>ודרש ביה שור זה משיח בן יוסף חמור זה משיח בן דוד כמו שדרשן בתנחומא ר\"פ וישלח על ויהי לי שור וחמור: ",
+                "(כה) <b>והוא יבא וינחם אתכם כו' לב אבות על בנים. </b>בזכות שלוח הקן משלח האם ותתנחם על בניה שיהיו לה עוד וכד\"א כאיש אשר אמו תנחמנו: "
+            ],
+            [
+                "(כו) <b>כל הנגעים אדם רואה כו'. </b>ויק\"ר פט\"ו וש\"נ: ",
+                "(כז) <b>עין הרע. </b>פירוש צרות עין כמו עינו רעה: ",
+                "(כח) <b>תרבו בה הנגעים כו' שקרבו בו את הנגעים כו'. </b>אע\"פ שכתיב בצדיקים ונגע לא יקרב באהלך מ\"מ בשביל לשון הרע קרבו (ואפשר עיקר הגי' דבקו במקום קרבו.): "
+            ],
+            [
+                "(כט) <b>באחיך שאינו בן אומתך סופך כו'. </b>עמ\"כ שפי' כמ\"ש כי אחיך הוא וכ\"ה בתנחומא פקודי ס\"ו אם דברת באחיך שעיר שהוא אחיך סופך לדבר בבן אומתך משה רבן של כל הנביאים שדברו בו שנאמר וידבר העם באלהים וכמשה ור\"ל שלפי שכתוב שם למעלה שסבבו את ארץ אדום כשלא נתן מלך אדום עבור ישראל בגבולו ותקצר נפש העם בדרך והיו מדברים בו לה\"ר על זה לכן סופם וידברו באלהים ובמשה (ובמ\"ר שם אמרו לפי שקרבו לגבולו חסרו את אהרן ע\"ש). ומבואר מכאן שאסור לספר לה\"ר על עובד כוכבים (וההוא דשבת (לג:) שגינה ר\"ש. התם היה לסתור דברי המשבח עיין רמב\"ם לפ\"י מה' עבודת כוכבים ה\"ד. ועיין ריש עבודת כוכבים (ב:) [ובמגלה (כד:) כל ליצנותא כו' דעבודת כוכבים. משמע אבל על עובדי כוכבים אסור להתלוצץ בה��]: ",
+                "(ל) <b>באחיך שמאביך ולא מאמך סופך בבן אמך כו'. </b>אם פירושו בן אמך ולא בן אביך י\"ל שאחיך מאביך יכול להיות שיש להם מריבה עבור חלוקות ירושה אבל אחיו בן אמו שאין יורשו אין לו עמו מריבה אין כ\"כ קרוב שידבר עליו לה\"ר. אבל עיקר נראה שפירושו בן אמך וגם בן אביך והרבותא אע\"פ שראוי לו ביותר לאהבו: "
+            ],
+            [
+                "(לא) <b>אלו המלאכים שכתוב בהם שש כו'. </b>לכן נקרא בעל כנפים כלומר שיש להם כנפים רבים: ",
+                "(לב) <b>וחבל את מעשי ידיך וכו' בנגעים.</b> ומעשי ידיך הן אברי הגוף כדאיתא בקוה\"ר. ובדרך רחוקה קצת י\"ל מעשי ידיך אלו בנים שע\"י שמצורע אסור בתשמיש המטה חבלו מלהוליד בנים: "
+            ],
+            [
+                "(לג) <b>בא הדרבן. </b>עמ\"כ ואין נכון. ונראה עיקר דגרסינן החרדין והוא הצב שאינו מזיק (אבל לגרוס הדרקון אין נכון כי הוא נחש מזיק עיין שלהי ברכות (סב:) ובכ\"מ): ",
+                "(לד) <b>בטחתי בו בשעה שעצר כו'. </b>שבטח משה בגבורתו ובכח צדקתו שיוכל לעמוד ולעצור את מה\"מ: ",
+                "(לה) <b>וכל מה שנתכון הקב\"ה שלא יהא בה. </b>שלא בראה מן אברים אלו כדי להקל על הבחירה לנטות לטוב אעפ\"כ נטו מעט לצד מדות רעות אלו אף הכשרות שבנשים: "
+            ],
+            [
+                "(לו) <b>למטלון. </b>הוא מקום גלות לחייבים ופי' מ\"ע שהוא מקום חציבת המתכיות (הנקראות מעטאלל) בהרים שהיו שולחים שם הפושעין: "
+            ],
+            [
+                "(לז) <b>בכל לבו ונפשו. </b>שנאמר ויצעק משה צעקה מכאב הלב גם מלשון נא ב\"פ שהרבה להתחנן: ",
+                "(לח) <b>שעלתא מלכיא לראותו. </b>כמדומני שצ\"ל לרפאותה ופי' מלכיא פי' מ\"ע אשה חולה. ויותר קרוב לגרוס מלניא בנו\"ן ופירושו בעלת כאב: ",
+                "(לט) <b>הריני מרפא אותה. </b>אפשר דרש אנא כמו אני בלשון תרגום: "
+            ],
+            [
+                "(מ)<b> אר\"ש ומה אם מרים כו'. </b>ספרי בהעלותך שם: ",
+                "(מא) <b>כלכם זוכין לתורה. </b>שהיא רפואה ללה\"ר שדברו מכבר וע\"ל רפ\"א. גם ע\"י שיעסוק בתורה לא יהיה להם פנאי לספר לשון הרע: ",
+                "(מב) <b>ויושבין בשלום. </b>שמתוך שאין מספרים לה\"ר זה על זה יהיה שלום ביניהם: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים העובר כו'. </b>ברכות (לד.): ",
+                "(ב) <b>ולמדונו רבותינו אם היה יכול לענות שלא תטרף דעתו יענה. </b>מבואר מכאן דהא דתני סיפא אם הבטחתי שהוא נושא כפיו וחוזר לתפלתו רשאי קאי גם על אמן וע' תוי\"ט שם ובהגהותיי לב\"ר ספ\"ח בהשמטות (ואפשר ז\"ש שאין גדול כו' מאמן. ר\"ל שלא תאמר דווקא בנ\"כ התירו במשנה שהוא מצוה גדולה מאמן דרבנן. לכן מפרש שאין גדול מאמן): ",
+                "(ג) <b>ג' אספליאות כו'. </b>שבועות (ל\"א) שוח\"ט מזמור פ\"ט: ",
+                "(ד) <b>כל מי שעונה אמן כו' אמן לע\"ל. </b>בתנחומא צו ס\"ז מייתי לה מדכתיב ברוך ה' גו' אמן ואמן: ",
+                "(ה) <b>כל מי ששומע בקול כו' זוכה לשמוע כו'. </b>דרש אם שמוע תשמע: "
+            ],
+            [
+                "(ו) <b>להכנס דלת לפנים מדלת. </b>משמע דדרש שני פתחים ממש וכס\"ד דהש\"ס בברכות (ח.) והוא שיטת הירושלמי רפ\"ה דברכות. וכ\"מ בדברי הזוהר ויקרא (ח.) שהכל ענין א' ע\"ש: ",
+                "(ז) <b>אלא שאת יושב בבהכנ\"ס והקב\"ה עומד כו' </b>כצ\"ל וכ\"ה בב\"ר פמ\"ח: ",
+                "(ח) <b>טעון ברכות כו' הוי כו' תשמע וגו' ובאו עליך כל הברכות האלה וגו' </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ט) <b>בה' דברים נמשלה כו'. </b>עי' שה\"ר פ\"א ספ\"ג: ",
+                "(י) <b>מה השמן הזה תחלתו כו'. </b>שה\"ר שם פ\"ד ע\"ש: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>כל מי שלמד תורה ואינו מקיים כו'. </b>עי' שמ\"ר פ\"מ ובתנחומא כאן: "
+            ],
+            [
+                "(יב) <b>שאתה עושה בעיר חלה וציצית וסוכה ונר שבת. </b>בתנחומא הגי' מצות שאתה עושה בתוך ביתך בעיר סוכה ומזוזה ומעקה. וכן נכון שהם בבנין בית שמהם נבנית העיר. וגי' דהכא תמוה מ\"ט נקט הני טפי מכל המצות. ועל חלה י\"ל משום דכתיב (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך. ונר שבת שהוא משום שלום בית י\"ל שהוא ענין בנין וקיום העיר. אבל ציצית לא ידעתי טעם. לכן גי' התנחומא הנכונה (ועל חלה דרש שם להלן משארתך זו חלה): ",
+                "(יג) <b>קירב רחוקים. </b>יתפרש על נכון בראובן שקרבו מכלל נדויו (וכן בבתיה י\"ל שהיתה מזרע חם וקירבה תחת כנפי השכינה): ",
+                "(יד) <b>ודוד מפרשה ה' ישמר צאתך ובאך. </b>אפשר מדכתיב לקמיה ישמר את נפשך. דרש בהאי ישמר צאתך ובאך אינו בנפש אלא בממון אבל יותר נראה דהאי ודוד מפרשה צ\"ל להלן באידך דרשא בבואך לעולם ביציאתך מן העולם. וע\"ז מביא וכן דוד מפרשה ר\"ל מדמסיים ביה מעתה ועד עולם דמפרש ליה מעתה תחלת ביאתך לעולם ועד סוף ימי עולמך: ",
+                "(טו) <b>בביאתך לעולם כו' ביציאתך כו'. </b>עיין ב\"מ (קז.) (ואפשר לפרש ברוך ממש שביציאתו ולידתו מברכין הטוב ומטיב או שהחיינו וביציאתו לקבר מברכין דיין האמת): ",
+                "(טז) <b>כתיב עת ללדת כו'. </b>ירושלמי פ\"ב דברכות: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(יז) <b>כך שנו חכמים הקורא בתורה לא יפחות כו' כנגד כו'. </b>מגילה (כג) ע\"ש בגמ': ",
+                "(יח) <b>מניין ממ\"ש בענין ויקרא משה (דברים כח) </b>כצ\"ל והוא קרא דפרשתין והמציין טעה: "
+            ],
+            [
+                "(יט) <b>מהו אם תקח כו'. </b>חסר כאן קשור הדרשא לפרשת דהכא. ואפשר על ולא נתן ה' לכם לב לדעת ואזנים לשמוע בא לדרוש וכדכתיב במשלי שם את\"ז להקשיב לחכמה אזניך תטה לבך כו' ודעת אלהים תמצא. ומה שנאמר פה א\"ר הונא כו'. עי' ויק\"ר פכ\"ה: ",
+                "(כ)<b>הנאה שיש לך בעליונים. </b>כצ\"ל ודרש נות בית הדבר הנאה והיפה שבבית: ",
+                "(כא) <b>ואני צופן לכם שכר </b>כצ\"ל: ",
+                "(כב) <b>היה מהלך עמוד ענן לפניהם כו'. </b>שה\"ר פ\"ג פ\"ה: ",
+                "(כג) <b>נרשמית על גופן. </b>בשוח\"ט מז' ע\"ח ומז' ק\"ד מייתי לה מקראי ע\"ש: ",
+                "(כד) <b>לשלשים יום היתה כו'. </b>עיין שמ\"ר ספ\"ט: "
+            ],
+            [
+                "(כה)<b>היה להם לומר כו' תן. </b>עבע\"כ פ\"ק (ה.): ",
+                "(כו) <b>מי גדול הגונב כו'. </b>כלומר שלא תאמר שח\"ו באמת גנבו דעת המקום א\"כ הגונב גדול אלא כח רחמיו של הנגנב גדולים שיודע ושותק: "
+            ],
+            [
+                "(כז) <b>ר\"א בנו של רשב\"י שאל כו'. </b>הצצתי שבשה\"ר במאמר זה הלשון ר\"א ב\"ר שמעון וכאן תפסו בנו של רשב\"י. ומזה הרגשתי ב\"ה דקדוק לשון חז\"ל בזה בכ\"מ שתפסו ל' זה כמו ר\"א בנו של ר\"י הגלילי. ר' חנינא בנו של ר\"י הגלילי. רבי ישמעאל בנו של ר\"י בן ברוקא. ר' ישמעאל בנו של ר\"א בן עזריה. הורקנוס בנו של ר\"א בן הורקנוס. וכן שנינו באבות ר\"ג בנו של ר\"י הנשיא. שהטעם הוא בכ\"מ שנזכר אצל האב איזו כנוי כמו הגלילי או הנשיא. וכן בכ\"מ שמזכיר גם אבי האב. בכדי שלא יטעו שהוא שם הכינוי או שם אבי האב (הוא כינוי ושב) אל הבן המדובר בו (מזה סמך גדול לדינו של מהרי\"ל הכתוב באהע\"ז סי' קכ\"ט ס\"ט שאם יש כינוי לבן וכתבוהו לבסוף אחר שם האב שדיעבד אינו פסול (כדברי הש\"ך בח\"מ עיין בח\"מ וב\"ש שם) שיש לפרשו שחוזר על הבן). ולכן כאן ששנו ר\"ש בן יו��אי דקדקו להוסיף בנו של בכדי להורות שבן יוחאי חוזר על ר\"ש ואינו חוזר (דרך כינוי) על ר\"א ושם בשה\"ר ששנו ר\"ש סתם לכן נקטו ר\"א בר\"ש ולא הוצרכו למלת של: ",
+                "(כח) <b>כלי קורייס יצאו כו'. </b>אפשר פירושו כאן כלי מלאכת האריגה שהיו יכולין לארוג להם במדבר תמיד בגדים חדשים לכל הקהל: ",
+                "(כט) <b>אסיטון. </b>עמ\"כ גי' הילקוט אמיינטין. וכ\"ה בשה\"ר פ\"ד פ\"י ובשוח\"ט מז' כ\"ג ופירושו פשתן הגדל בסלעי ההרים כמ\"ש במוסף ערוך. ועיין רבינו בחיי פ' עקב פי' על גי' אסיטון: ",
+                "(ל) <b>היו מתענגים בנאות כו'. </b>בשה\"ר שם הגי' מתגעגעים וכצ\"ל והוא כדכתיב בהאי קרא בנאות דשא ירביצני שהיה רובצים על הדשאים ומגעגעין עצמן בהן ובזה הן מפעפעין ריח טוב עליהם: "
+            ],
+            [
+                "(לא) <b>אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך כאשר ישא איש את בנו ד\"א אמר ר\"ל </b>כצ\"ל: ",
+                "(לב) <b>שעשה אותן כאלהות. </b>דרש אשר נשאך ה' אלהיך. שנשאוך ה' וגדלך למעלת אלהות ובני אלהים השרוים למעלה בשמים: ",
+                "(לג) <b>אדם שיש לו בן נותנו כו'. </b>זהו לדרוש כאשר ישא איש את בנו: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>או מקצר כו' או שהיה מהלך כו'. </b>הוא פי' על לא פנה להתפלל מחמת זה או זה: ",
+                "(ב) <b>שהיה עושה צרכיו. אפשר פירושו כפשוטו שיפנה לנקביו. </b>ואם פירושו שהיה עוסק בצרכי ממונו יש קצת משמעות דחשיב גם כן כשוכח ואנוס כמהלך בדרך ועיין באו\"ח סימן ק\"ח ס\"ח: ",
+                "(ג) <b>איזו שעה מותר כו' ויי\"ח כו' כך שנו חכמים כו'. </b>אבל לאחר זה אף שיש לו תשלומין אין יי\"ח בה כמ\"ש שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה: ",
+                "(ד) <b>הכל בעתה מתבראת. </b>כלומר דבר בעתו מה טוב כי את הכל עשה יפה בעתו. לכן מנחה שזמנה קבועה עתה יקדמנה: ",
+                "(ה) <b>למה שכן כתיב כו' ומשחרי ימצאונני. </b>כלומר בכל שעה שתשחרני תמצאני וזה כל הלילה: ",
+                "(ו) <b>כחה של תפלה כו' חציה עושה קין כו'. </b>עיין בויק\"ר פ\"י פליגי בה עי\"ש ובסנהדרין (לז:) ",
+                "(ז) <b>וכן בחזקיה בשעה שא\"ל הנביא צו כו' </b>כצ\"ל ועיין בויק\"ר שם: "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>לעצמך את מברך כו' שנות חיים אם חכמת חכמת לך אם תאמרו כו' </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ט) <b>למה\"ד לככר כו'. </b>ויק\"ר פי\"ט: ",
+                "(י) <b>ואם נפלאת היא ממך שאין כו'. </b>דרש לא נפלאת היא ממך שממך הוא הגרמא לזה: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>קלורין לעין כו'. </b>ויק\"ר פי\"ב: ",
+                "(יב) <b>מי שמוציא בפיו. </b>ערובין (נד.) תנחומא פרשת עקב: ",
+                "(יג) <b>למי שממציא אותה מניין כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(יד) <b>לרמ\"ח איברים שיש בו אר\"ח בר אבא כל מי שמתחיל </b>(ועל כל המצוה דדרש בסמוך קאי וכ\"מ בתנחומא עקב שם) כו' בארץ כנען א\"ר לוי בשר\"ח בר חנינא כו' נקראת על שמן הוי כל המצוה ד\"א כי המצוה הזאת מהו המצוה אמר הקב\"ה כו' לתהו ובהו ד\"א כי המצוה וגו' לא בשמים היא א\"ל משה שלא תאמרו כו' ומתן שכר רבנן אמרי דבר קשה כו' את כל המצוה הזאת ד\"א מהו לא בשמים כו' כצ\"ל. ",
+                "(טו) <b>כל מי שמתחיל במצוה כו' </b>סוטה (יג:): ",
+                "(טז) <b>מלה\"ד לגנבים כו' </b>שמ\"ר ספ\"ך: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יז) <b>אין התורה כו' באסטרולוגין כו' לשמואל הרי אתה כו' </b>עתו\"ס תענית (ז.) ד\"ה אף כו' ועיין רבינו בחיי כאן: ",
+                "(יח) <b>ז' דברים אמר שלמה על העצל כו'. </b>נראה דדריש הכי קרא דחכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם דכתיב בפ' זו. דה��ינו ז' פעמים שמשיבים לפניו דברי טעם לזרזו: "
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>ולמה כו' כיון שרואה כו' דעתו מובלגת. </b>עיין בפרש\"י והרמב\"ם בפי' המשניות רפ\"ג דברכות שפירשו הטעם משום דטריד טרדא דמצוה וכן אמרינן לענין קדשים באונן דמטריד. אבל לשון דעתו מובלגת (כמו מופלגת בפ\"א רפה) דכאן משמעו ענין היסח דעת כלומר ואין יכול לכוין יפה אלא שאין זה מספיק כ\"א לתפלה וק\"ש דבעי כוונה (ותפלין דגרסינן במשנה שם שאסור בהיסח הדעת) אבל שאר מצות דפטור בע\"כ צ\"ל משום עוסק במצוה: "
+            ],
+            [
+                "(ב) <b>היו מלאכים מרתתין לפניו. </b>מפורש בקה\"ר שם שנאמר מלכי צבאות ידודון ועיין שלהי שה\"ר: ",
+                "(ג) <b>לחם אתמול כו' והוריד עוז כו' נטלה ממנו ונתנה ליב\"ן. </b>פי' דרש לחם זו תורה כד\"א לכו לחמו בלחמי ועכשיו נתנה ליהושע כמ\"ש ספ\"ק דסוטה שנסתמו ממנו שערי חכמה וע' בקה\"ר נ\"א בזה ובתנחומא ואתחנן הנוסחא משובשת ע\"ש: ",
+                "(ד) <b>לא ליודעים חן כו' היה יודע כו'. </b>כמ\"ש ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני וכמ\"ש בפי' לפר\"א פ\"מ בס\"ד דהיינו שהודיעו הקב\"ה שמו המיוחד שיקרא ויתפלל בשמו ויענהו כמ\"ש כי הוא ידע שמי יקראני ואענהו וכמ\"ש בשוח\"ט שם אבל עכשיו התחנן ולא נענה: "
+            ],
+            [
+                "(ה) <b>ראבי\"א אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח אין אדם כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(ו) <b>הוי אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח מהו ואין שלטון כו' ימי דוד למות מהו ואין משלחת במלחמה כו' ומגינים ולא ימלט כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(ז) <b>לעשות כלי זיין ולהנצל כו'. </b>ובמלחמה היינו ביום מלחמת כחות הגוף עם המות וכמ\"ש בזוהר: ",
+                "(ח) <b>אין אדם שליט כו' המתינו לי כו'. </b>וזהו אין שלטון ביום. אף להמתין יום אחד אין שלטון (וכתב כאן שלטון בנו\"ן להקטין אף שליטה קטנה להמתין מעט. ותחלה כתיב אין שליט לכלוא כו' למנעו לגמרי): ",
+                "(ט) <b>ליתן לפניו אנקליטון. </b>לגי' הספר צ\"ל לטעון לפניו כו' אבל בקה\"ר ובתנחומא ואתחנן ובב\"ר ס\"פ מ\"ט הגי' לתלות לפניו: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>מי גבר כאברהם כו'. </b>משום דתחלה כתיב על מה שוא בראת כל בני אדם לכן דרש מי גבר מי הוא המעולה שעלה ונתגבר במין האדם אף הוא וכי יחיה כו': "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>ד\"א כל הבריות כו'. </b>ונראה שמאמר זה ראוי להיות סוף הפרשה אחר התחיל הקב\"ה מפייסן כמש\"ל אי\"ה. אבל כאן אין לו שייכות כלל: "
+            ],
+            [
+                "(יב) <b>שכן רע רואה את הנכנסות ואין רואה את היוצאות. </b>משל הוא על שכן המברך רעהו בקול על רוב הכנסתו ופרנסתו ואין מספר רוב הוצאותיו: "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>תטול אותה פורפירא שכיבדה. </b>אפשר ר\"ל שתטלנה לעצמה להתכבד בה בחבורתה. ויהיה לפי\"ז הנמשל במשה שהן הוא לשבחו (וכמ\"ש בצרור המור ע\"ש): "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יד) <b>כתב י\"ג ס\"ת. </b>שוח\"ט מז' צ': ",
+                "(טו) <b>רמז לשמש והיה מתקשה כו'. </b>כמ\"ש בשמ\"ר פט\"ו שהשמש מודיע קצו של אדם כמה ראה השמש ע\"ש: ",
+                "(טז) <b>א\"ל יהושע כשהיה הדבור כו' יודע הייתי כו'. </b>ח\"ו שלהחליש דעתו של משה יאמר יהושע כן. אלא צ\"ל שנצטווה יהושע ע\"פ הדיבור להשיב לו כן בכדי שישאל משה נפשו למות: ",
+                "(יז) <b>התחיל הקב\"ה מפייסו וא\"ל כל הבריות יורדין לקבר ועיניהם כהות וכו' </b>המאמר דלעיל עד ויקבר אותו בגי שייך כאן ואח\"כ צ\"ל הא דאמר א\"ל חייך בעולם הזה הנהגת כו': "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>וזו מכת האוזן אם סכנה היא מרפאין אותה בשבת. </b>משמע שלפעמים יש באזן סכנת נפש וכגון מעלין גידי אזנים בעבודת כוכבים (כח:) שפירשו רש\"י משום סכנה ע\"ש (משמע דווקא משום סכנה שהיא סכנת נפש. אבל על מכת אבר אין מחללין): ",
+                "(ב) <b>מי שמסיר כו' תפלתו כו'. </b>עיין שבת (י.): ",
+                "(ג) <b>ע\"י האזן כלם חיים. </b>עיין כתובות (ו.): ",
+                "(ד) <b>שנאמר שמעו ותחי נפשכם כו' הכל משתתקים לפניך כו'. </b>אפשר דרש קרא דלבתריה הן עד לאמים גו' נגיד ומצוה גו': "
+            ],
+            [
+                "(ה) <b>אין להוסיף וממנו וממנו אין לגרוע והאלהים עשה שייראו מלפניו א\"ר יוסי כו' </b>כצ\"ל ובפי' לפר\"א פ\"ה פי' בס\"ד דדריש ליה על חקו של ים כד\"א (איוב לח) עד פה תבוא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך (ולא תגרע): ",
+                "(ו) <b>ומפני מה כתיב הקורא כו' ודרש והאלהים עשה וזה שעשה ה' שינוי מחוק הקבוע אינו כ\"א שייראו כו' </b>וכן להלן בצדיקים הרי שגורעים ומוסיפים (ודרש האלהים עשה ע\"י שלוחיו הנביאים) כדי שיהיו כו': ",
+                "(ז) <b>ד\"א כו' שיהיו מקלסין כו' שבא משה שיתק אותו כו'. </b>לדרשה זו אולי ידרש והאלהים עשה שייראו מלפניו. מה שעשה ה' שיהיה היכולת ביד עבדיו הנביאים יראי שמו שיוסיפו ויגרעו בדברו מחקי הטבע הוא כדי שייראו מלפניו שידעו שע\"י יראת אלהים צדיק מושל בחקי הטבע וכדמפ' זש\"ה אמר אלהי כו': "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>מושל באדם צדיק מושל ביראת אלהים כו' כביכול מה שהקב\"ה מושל כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(ט) <b>ואליהו ואלישע קרעו ימיה. </b>אינו חושב משה. שמשה קרע הים במצות ה' שא\"ל הרם כו' ובקעהו ועיין פר\"א פמ\"ב. וכן בהמתקת המר לא חשיב משה שכתוב שם ויורהו עץ. (ובילקוט ומדרש שמואל גרס בזה משה וט\"ס הוא) אבל אליהו ואלישע בגזירת עצמם קרעו המים והמתיקו המר. ובהא דרפואה לא חשיב רפואת מרים ע\"י משה. שג\"כ משה לא עשה כלום בעצמו רק צעק אל ה' שירפאנה משא\"כ באלישע שעשה לו רפואה לרחוץ ועיין מגילה (כ.) ואלישע דעבד ברחמי כו': ",
+                "(י) <b>ואליהו הוריד את האש ותפל אש ה' כו' </b>ונכון לגרוס ותרד אש מן השמים ותאכל אותו ואת חמשיו (מלכים ב' א) ששם היה בגזירת אליהו בלא תפלה וגם כתוב שם לשון ירידה: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>שיש לשמים פה. </b>שההבל היוצא מהשמים וגלגלים פועל באויר ובארץ כמו דבור וספור לכבוד ה' ויכלתו: ",
+                "(יב) <b>ולב. </b>נקודת מרכז גבהו אשר ממנו נמתחו שמים וממנו חיותו וקיומו בדבר ה' הנצב בשמים כמו האדם שנברא מלבו וממנו חיותו: ",
+                "(יג) <b>ואוזן </b>להתפעל בהרגש מעשה התחתונים להוריד או למנוע טל ומטר כי כן יסד המלך הקדוש ברוך הוא שיתפעלו כמו הרגשת אזן מקול האויר החיצון הבא לתוכו: ",
+                "(יד) <b>אין בריה שולט על נפשך. </b>ע\"ל פרשה הברכה: ",
+                "(טו) <b>והיכן כו' תחת כסה\"כ כו' </b>ע' שבת (קנב:): ",
+                "(טז) <b>ובהן חטאו ובהן כו'. </b>ע' איכה רבה ספ\"א: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים העובר כו'. </b>ברכות (לד:) אריב\"ח כו'. ירושלמי שם: ",
+                "(ב) <b>רב הונא אמר אם טעה כו'. </b>זהו שיטת לשון הבבלי שם משמיה דרב הונא נ\"א ובירושלמי נ\"א ע\"ש: ",
+                "(ג) <b>ומהיכן למדו. </b>שאינו מתחיל מראש אלא ממקום שטעה ופסק הראשון: ",
+                "(ד) <b>ומה נתן לו ר\"י ור\"נ כו'. </b>ב\"ר פס\"א ע\"ש: ",
+                "(ה) <b>עמד יצחק לברך כו'. </b>ב\"ר ס\"פ ויחי ושוח\"ט מז' א': "
+            ],
+            [
+                "(ו) <b>מדבר במשה מי יעלה בהר כו'. </b>שמ\"ר רפ\"ד ע\"ש: ",
+                "(ז) <b>זה משה שנאמר ויואל משה. </b>עי' יד\"מ. וכ\"ה בשמ\"ר שם: "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>אבל אני הצלתי א\"ע ואת דורי כו'. </b>(עיין ברכות לב.) יאמרו ראו פרנס כו' ולא בקש כו': ",
+                "(ט) <b>מראות בשכינה. </b>בשעת עקידה כמ\"ש בב\"ר פס\"ה: ",
+                "(י) <b>פב\"פ ולא כהו עיני ולא עוד אלא שקרן עור פני שנאמר ומשה </b>כצ\"ל והא דדבר פה אל פה כתיב (שמות לג) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים: ",
+                "(יא) <b>בפירבורין. </b>בילקוט הגירסא באיפרכיאו. לגי' דהכא צ\"ל בבי\"ת בפרבורין עיין הגהותי לב\"ר ס\"פ ס\"ח בס\"ד: ",
+                "(יב) <b>הואיל ונתעלה כו' הוא יברך את ישראל. </b>אבל ברכת יעקב לא כתיב ביה בתחלה לשון ברכה רק ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם רק לבסוף כתיב ויברך אותם וגו' (וגם שם דרשו בב\"ר ס\"פ ויחי דלשון איש אשר כברכתו רומז לברכת משה עתיד אחר כי\"ב לברך כו': "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>ובשעה שהפכו לדם </b>כצ\"ל וכ\"ה בתנחומא כאן ושוח\"ט מז' צ': "
+            ],
+            [
+                "(יד) <b>א\"ל משה לך מכאן. </b>אדר\"נ פי\"ב: ",
+                "(טו) מתגאה יש לו מי שיקלסהו כצ\"ל וכ\"ה בתנחומא: ",
+                "(טז) <b>שראית אותן בוכין ותבכה עמהם </b>כצ\"ל ור\"ל לאחר מיתה כמ\"ש ונפשו עליו תאבל [או ר\"ל בשעת הפטירה וכמ\"ש (בכתובות ק\"ג) מתוך הבכי כו']: ",
+                "(יז) <b>כיון ששמע כו'. </b>א\"ל שובי כו'. מקרא זה כתוב קודם. ודרש כי חלצת הוא נתינת טעם על שובי נפשי מפני שחלצת כו': ",
+                "(יח) <b>התחתונים כו' </b>והעליונים כו'. ע\"ל סוף הפרשה ובסוטה (יג:): "
+            ],
+            [
+                "(יט) <b>ולא אמר בעמליה כו' אלא בעושיה. </b>עיין ברכות (יז.): ",
+                "(כ) <b>אדם אומר לא למדתי חכמה </b>כצ\"ל: ",
+                "(כא) <b>שמתיירא אותי ועושה </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(כב) <b>סגולה. </b>עמ\"כ. וכן בלשון הילקוט כאן במאמר זה. ואפשר קריאת שם סגולה לסרח הוא כענין אשכול שקרא לצדיקים (כד\"א מיכה ז) אן אשכול לאכול ובשלהי סוטה בטלו האשכולות) כי תרגום אשכול בלשון ירושלמי סגולה כמ\"ש בערוך (וכ\"ה בירושלמי פ\"ז דפאה ההוא סגולה דבכרמך): ",
+                "(כג) <b>מעשים טובים יש לך. </b>במדרש פטירת משה הגי' מכשפות יש לך. וכמש\"ל שהחרטומים והאשפים אמרו זה לפרעה ועשו כשפים שלא יהיה אפשר להעלותו וכמ\"ש ירושלמי ספ\"ז דסנהדרין שהכשפים המושלכים בים קשה להתירם: ",
+                "(כד) <b>מן התהומות כקנה אחד </b>כצ\"ל וכ\"ה בילקוט: "
+            ],
+            [
+                "(כה) <b>שאכנס ויבקעו כו'. </b>פי' שאכנס לא\"י ובזכות א\"י תעשה זאת שיבקעו כו' ויראו כל ישראל שאין זולתך. ורמיזא במ\"ש קודם מקרא זה דוידעת היום כו' להביאך לתת לך את ארצם נחלה. שכשיביאך לא\"י שם וידעת כו': ("
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כו) <b>על הכרזה אכרזיא שמו </b>כצ\"ל: ",
+                "(כז) <b>ונעלו שערי רקיע כו' </b>נראה דרמיזא במקרא (איוב שם) יסגור על איש ולא יפתח ואין איש אלא משה: ",
+                "(כח) <b>תקט\"ו פעמים. </b>כמנין שירה ועתו\"ס רפ\"ב דחגיגה (יב.): ",
+                "(כט) <b>עד שיהיו מאמינים כו'. </b>כמ\"ש (דברים א) ובדבר הזה אינכם מאמינים. וכן בים שנעשו ה' כתות וא\"ל משה התיצבו כו' ופעל שאח\"כ כתיב ויאמינו בה' כו'. וכ\"ז ע\"י השתדלות משה (תיקן בזה מ\"ש תחלה והן לא יאמינו בי) כמ\"ש בליקוטי בס\"ד על מקרא דלכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל. שמשה עשה זה שזכו כלם לראות מורא הגדול זו גילה השכינה בים ובסיני כמ\"ש ראתה שפחה על הים כו': ",
+                "(ל) <b>עד שקבעתי להם תורה </b>כצ\"ל: ",
+                "(לא) <b>עד שיהיו עם קדוש ונאמן כו' ועם קדושים נאמן. </b>אפשר דרש עם קדושים כמו עם בקמץ העי\"ן וערד\"ק שם שחוכך לומר שיונתן בן עזיאל היה קורא כן ע\"ש: ",
+                "(לב) <b>היה מספר. </b>עמ\"כ גי' הילקוט ומצפה. וכ\"ה להלן והיה אותו האיש מצפה וכלשון המקרא שהביא צופה רשע כו': ",
+                "(לג) <b>למשה כתיב אני אמית ואחיה אם לא אמיתך </b>כצ\"ל ור\"ל שהמיתה היא לצורך התחיה שלאחריה שהוא תכלית התיקון (ועיקרי' סמיך אסיפיה ואין מידי מציל): ",
+                "(לד) <b>איך אני יכול לעשות לו קצף. </b>שגבריאל ממונה על הדין (כמ\"ש בשבת נה.) וביומא (עז.) (ובכ\"מ אחרים) ואמרו במעשה תורה (שבס' כל בו וס\"ס ראשית חכמה) בששה מלאכי השרת שמנו שם שגבריאל ממונה למלאך המות על השרים (ומשה שר היה) מ\"מ אמר שלמשה אין יכול לעשות לו קצף (מפני שבצדקת מעשיו היה הופך מה\"ד למדת הרחמים): ",
+                "(לה) <b>ובו ביום שנולדתי ואפילו חלב לא ינקתי מצאתי פ\"פ כו' עם או\"א וכשהייתי כו' </b>כצ\"ל. והיה זה להורות על העתיד שכח הדבור נבואיי שהיה במשה אח\"כ לא היה דבור טבעי ככח מכחותיו שגדל עמו ע\"י יניקה כדרך הארץ. אלא רוח ה' דבר בו. פום ממלל רברבן: ",
+                "(לו) <b>וסכתי תחת עמוד אש </b>כצ\"ל ופי' לשון סוכה וצופה ועמוד אש זה אולי היינו עמודי הכסא (ואולי פי' וסוכת היינו שהיה עומד ומסוכך תחת העמודים ועיין ז\"ח שה\"ש (נד.): ",
+                "(לז) <b>ונצחתי בפמליא </b>כצ\"ל: ",
+                "(לח) <b>לא הגיעו המים לקרסוליהס. </b>חולק על מ\"ש בברכות (נד.) שעד קרסולי עוג היה ל' אמה שא\"כ מי המבול שהיו ט\"ו אמה על ראשי ההרים הגבוהים היו עמוקים יותר מקרסוליו (אם לא שעמד על הר גבוה. ועיין בזבחים (קי\"ג: ובפר\"א פכ\"ג) ובנדה (כד:) אמר אבא שאול שהלך שלשה פרסאות בקולית עוג וא\"כ עד קרסוליו יותר מן ל' אמה. ובתדא\"ז פכ\"ד אמרו שפרסות רגליו מ' מיל: ",
+                "(לט) <b>והעמדתי חמה ולבנה. </b>בתענית (כ.) ועבודת כוכבים (כה.) אמרו ג\"כ שנקדה חמה למשה. וכאן משמע שהיה זה במלחמת סיחון ועוג. ובתדא\"ר פ\"ב משמע שבמלחמת עמלק היה: ",
+                "(מ) <b>והרגתים. </b>משמע שגם לסיחון הרג משה בעצמו וכ\"ה בספרי בהעלותך פסקא ק\"א: ",
+                "(מא) <b>מי יש בבאי עולם </b>כצ\"ל: ",
+                "(מב) <b>מכאן אין לך לעמוד כאן לך ברח </b>כצ\"ל: ",
+                "(מג) <b>וזגזגא. </b>עיין בת\"י פ' זו: ",
+                "(מד) <b>השקף עיניך. </b>עמ\"כ והוא מלשון משקוף שפירשו רש\"י והערוך שהדלת שוקף וחובט עליו כן כאן פירשו השקפת גביני העינים זע\"ז: ",
+                "(מה) <b>הנח ידיך על החזה והניח ידיו על החזה </b>כצ\"ל. וכן אמרו בירו' נזיר פ\"ט ה\"ג איזהו מושכב כדרכו רגליו מופשטות וידיו על לבו והביאו הרמב\"ן בתה\"א (לז ע\"ג). ומ\"ש בספרי האזינו (הובא בילקוט חקת רמז תשס\"ד ובפרש\"י בהאזינו) במיתת אהרן פשוט ידך ופשט. היינו שלא יהיו אצבעות ידיו קפוצים וכמ\"ש בקה\"ר פ\"ה פכ\"א ועיין ברוקח ס\"ס שי\"ז. אבל אין פשוטות ממש כרגליו אלא כפופות על לבו על החזה כדהכא. ובפסיקתא זוטרתי דר' טוביה בפ' האזינו שם הגי' כמאמר הספרי פשוט רגליך במקום פשוט ידיך: ",
+                "(מו) <b>הקף רגליו זע\"ז. </b>כמ\"ש ביעקב ויאסף רגליו. אבל הלשון דכאן זה על גב זה משמעו שיניחם ע\"ג חברתה שיראו כאחד (ואפשר הגי' הנכונה זה אל זה וזהו לשון הקף לסמכם יחד שלא יהיה ריוח הרבה ביניהם) אבל לשון רגליו מפושטות בירושלמי משמעו כפשוטו כדרכן. וכ\"ה לש��ן הרמב\"ם שהביא הטי\"ד סי' שמ\"ב כאדם שהוא ישן. שאין דרך הישן להניח רגליו זה ע\"ג זה: ",
+                "(מז) <b>אלוהי כל הרוחות. </b>כד\"א (במדבר ט\"ז) אלהי הרוחות לכל בשר: ",
+                "(מח) <b>וכל הנפשות כו' החיים והמתים. </b>כד\"א (יחזקאל יח) הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן (והיינו האב שכבר מת כמ\"ש שם למעלה אבות אכלו בוסר כו' ונפש הבן שהוא החי). ולשון מסורים בידך ר\"ל אפילו כשאדם חי נפשו מסורה בידו של הקב\"ה כמ\"ש בספרי פינחס פסקא קל\"ט אקרא דאשר בידו נפש כל חי: ",
+                "(מט) <b>ואתה בראתני כו' יצרתני כו' נתתני כו'. </b>כלשון מטבע ברכת אלהי נשמה וכו' וכמז\"ל שהן נגד ג' עולמות בי\"ע: ",
+                "(נ) <b>שלא נראה בו רוח סרוחה מעולם. </b>כמ\"ש בסנהדרין (צג:) אשר כח בהם לעמוד בהיכל מלך ע\"ש. וכ\"ש משה שהיה עומד לפני ה' תמיד: ",
+                "(נא) <b>ולא רמה ותולעה. </b>באדר\"ן פי\"ט וד\"א רבה פ\"א וקה\"ר פ\"ה פ\"ז דרשו כי אנוש רמה בחייו (וכ\"א בתמורה (לא.) אדם נקרא רמה מחיים) אלו הכניס ובן אדם תולעה במותו. וכשם דהתם נראה שהן תולעים שבבני מעים שנקראים כנים עיין ב\"ק (פב.) כנים שבבני מעים. אבל כאן נראה דרמה היינו כנים שבראש (ועיין בתוספת שבת (יב. ד\"ה שמא כו' שנראה היו מפרשין בלשון המדרש הנ\"ל כן). ולפ\"ז תולעה י\"ל גם כן בחייו תולעים שבמעיים. ובפר\"א ס\"פ מ\"א אמרו בכל אותו הדור שקבלו התורה לא משלו בהן כל מיני כנים ובמותם לא שלט בהן רמה ותולעה. ועמש\"ש בס\"ד: ",
+                "(נב) <b>א\"ל רבש\"ע כו' ירדו ב' מלאכים כו' אבל בן עמרם כו'. </b>בא לומר כלפי מה שא\"ל ואני מושיבך כו' אצל כרובים כו' דעבודת משה בעוה\"ז בעוד נשמתו בו גדולה יותר לעלות לרצון לפניו משל מלאכים ושרפי מעלה: ",
+                "(נג) <b>נשמתו בנשיקה </b>ב\"ב (טז.) ועיין אדר\"ן פי\"ב: ",
+                "(נד) <b>מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און. </b>סוטה שם. ובתנחומא ואתחנן הלשון מי יעמוד לישראל בשעת כעסי (זהו מי יקום לי עם מרעים) ומי יעמוד במלחמתן של בני מי יבקש עליהן רחמים בשעה שהן חוטאין לפני (זהו מי יתיצב לי עם פועלי און. כי לשין יציבה הוא לעמוד לנגד בכח מלחמה כמ\"ש לא יתיצב איש לפניך וכן בגלית ובכ\"מ. לכן דרש שזהו לעמוד במלתמתן של ישראל נגד המקטרגים עליהם למעלה שהוא כענין מלחמה): ",
+                "(נה) <b>שמים בוכין כו' חסיד מן הארץ. </b>חסיד זהו המתחסד עם קונו והארץ אמרה ישר באדם אין. אין מי שיעשה את האדם ישר ע\"י משפטים ישרים שלמדם מישרים בין אדם לחבירו. וכן בדברי יהושע אבד חסיד מן הארץ הוא על צער השמים. ופסו אמונים מבני אדם הוא צער הארץ. וכן להלן מלה\"ש אמרו צדקת ה' עשה וישראל אמר משפטיו עם ישראל: ",
+                "(נו) <b>יהושע כו' ואמר הושיעה ה' כו'. </b>אולי מפני ששם יהושע נרמז במלת הושיעה דרשוהו עליו: ",
+                "(נז) <b>יבא שלים כו'. </b>עיין כתובות (קד) שמלה\"ש וצדיקים היוצאים לקראתו אומרים כן ועמ\"ש בס\"ד בזה בפי' לפר\"א פל\"ד: "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Chidushei HaRadal/Chidushei HaRadal on Devarim Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,698 @@
+{
+    "title": "Chidushei HaRadal on Devarim Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushei_HaRadal_on_Devarim_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך </b>שנו חכמים אין בין כו'. (מגילה ח): ",
+                "(ב) <b>שמרפא את הלשון כו' מתיר את הלשון כו'</b> כפשוטו פירושו שהוא מרפה לשון אלמים וכדמסיים נלמד ממשה כו' נתרפא לשונו. (ותפנו לשון מתיר משום דרשא דנהלן להתיר פה כו'). וענין המאמר לכאן למתני' דספרים נכתבים בכל לשון. הוא לומר שלשונה של תורה חביב שבכדי שיהיה נקל להבינה בכל לשון. נתרפא. כלומר התירוה לכתוב בכל לשון (ובדרך רחוקה קצת י\"ל לשון מתיר את הלשון כענין מתיר איסור הלשון שהיה בלשון יווני גריכי\"ש הקדום כדמשמע בירושלמי פ\"ק דפאה ושלהי סוטה שהוא בכלל גזירת חכמת עובדי כוכבים. ועמ\"ש בבאורי לפר\"א ר\"פ ל\"ה בס\"ד. ומ\"מ לכתיבת התורה לרשב\"ג התירוהו דווקא מפני יפיותו): ",
+                "(ג) <b>תדע לך לע\"ל כו'.</b> כדמסיים לשונו מתרפא כו' בד\"ת. א\"כ הרפואה היא בשביל עץ חיים של ד\"ת: ",
+                "(ד) <b>לתרפון. </b>מסיים בירושלמי פ\"ו דשקלים ושה\"ר פ\"ד ופר\"א פנ\"א מציץ עלה וטרף (וצ\"ל בטי\"ת מלשון טרף ומזון). מזוני' (ומ\"ש המ\"כ בשם הערוך ע' פה ליתיה שם. והערוך פירשו לשון רפואה ולא הביא כלל דברי המדרש והירושלמי בזה רק דברי הש\"ם בסנהדרין (קי ומנחות צח) ומשמע שהיה גירסתו כן בש\"ס): ",
+                "(ה) <b>שכך כתיב יעלה על שפתו מזה ומזה </b>כצ\"ל ור\"ל בשביל שיעלה על שפתיו ד\"ת שכתובים מזה ומזה: "
+            ],
+            [
+                "(ו) <b>שהחליק בנבואותיו וגבה לבם כו'.</b> החליק לבם בברכות שהרבה להם כן מסיים רבי' בחיי בלשון המדרש (וע\"ש שהביא בסדר זה כמה מאמרים בשם הדברינו רבה שלא נמצאו במדרש לפנינו). ובילקוט בשם ילמדנו מסיים שא\"ל עשו מה שאתם רוצים ההוא אמר ולא יעשה: ",
+                "(ז) <b>וגבה לבם.</b> ולכן נכשלו ביצה\"ר וכמ\"ש בזוהר יצה\"ר בעו גסותא דרוחא וכמ\"ש (בסוטה ד) במי שיש בו גסות הרוח שנכשל בא\"א. ולכן כשגבה לבם נכשלו בזנות בשטים: ",
+                "(ח) <b>כביכול משה הוכיחני אחר ישראל. </b>דרש מוכיח אדם אחרי אדם אלו ישראל שהוכיחם משה אחר שכבר הוכיח אותו כביכול בשבילם. ובילקוט הלשון כביכול מי שהוכיח אותו כו' והוא תיבה אחד משהוכיח אותי. ע\"ל ג\"כ דדרש אחרי שלא בפני כביכול הוכיח לישראל וכשמדבר עמי לנוכח פא\"פ היה מקטין חטאם ומוכיח ללמד זכות עליהם: "
+            ],
+            [
+                "(ט)<b> ח\"א אעורר כל כו' וח\"א אסדר כל כו'. </b>ונראה ששניהם מתכוונים לדרוש על מעשה העגל דאלה עשית והחרשתי לך אז מפני תפלת משה אבל אח\"כ ערכתיו לעיניך והזכרתיו לך. אלא דפליגי בזה ח\"א אעורר כלומר שלא נתכפר לגמרי וכמ\"ש וביום פקדי וכמ\"ש בשמ\"ר שם. וח\"א אסדר לומר שנתכפר לגמרי וכמ\"ש גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל רק שבסדר התוכחה שסדר משה סדרו משה ג\"כ והוכיחם במ\"ש ודי זהב: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(י) <b>היו אומרים זה מוכיחנו. </b>עמ\"כ. ובקה\"ר פ\"ג פי\"א מסיים זה שאוכל ושותה ונהנה ממנו: ",
+                "(יא) <b>היו אומרים.</b>זה שאין יודע טיבה של עבודת כוכבים אומר עתה ידעתי כ\"ה שם: ",
+                "(יב) <b>תרדין בימות החמה וקשואים בימות הגשמים. </b>בעבודת כוכבים (נ\"ח). ד\"ה וחלופא פירש\"י שהתרדין מחממין. והקשואים טבען קר מפני רוב לחותם. וא\"כ הדבר תמוה למה זה תרדין בימות החמה וקשואים ביה\"ג. ועוד למה תפס קשואים שדרכן להתאחר בשדה הרבה יותר משאר פירות כדמשמע (בפסחים ו'). יותר היה לו לתפוס שאר פירות שכלין מן השדה קודם לקשואים. וכמדומה שעיקר הגי' ראוי להיות להיפוך תרדין בימות הגשמים שטבען חם לחמם הגוף ביה\"ג וקשואין שטבען קר ביה\"ח לקרר וכ\"כ הרמב\"ם בהל' דעות פ\"ד סה\"ט בדלועין ע\"ש. ובש\"ס (בברכות נז). אמרו צנון וחזרת וקשואין לא ביה\"ח ולא ביה\"ג נ\"ל צנון וקשואין ביה\"ח וחזרת ביה\"ג: "
+            ],
+            [
+                "(יג)<b> כדבורים היו בני מתנהגים. </b>עמ\"כ. ואולי לפי דרכיו למדנו להנחת שם דבורה על המין מזה שהם מתנהגים ע\"פ דבר ומנהיג נקבה: ",
+                "(יד)<b> ועוקצה מר. </b>לארס שבעוקצה קורא מר כמו שנקרא ארס הנחשים מרורת פתנים בלשון מקרא וכן בלשון משנה פ\"ח דתרומות משתאבד המרה ועמ\"ש בביאורי לפר\"א פי\"ד בס\"ד: ",
+                "(טו) <b>שנאמר מות יומת הנואף כו'. </b>עיין יד\"מ. אבל בבמ\"ר פ\"א נקט שמשם נשמטה החרב מות יומת הנואף והרוצח (ומ\"ש היד\"מ שם שמיתה סתם הוא בחרב ליתא דקי\"ל בחנק). אלא נראה שתפש דברים הרגילים יותר: ",
+                "(טז)<b> ועוקצה לאחרים. </b>שכשפורחת ממקום למקום לאסוף מיץ הפרחים להדבש עוקצת לאחרים. אבל הבעלים כשבאים ליקח הדבש עושים תחבולות להנצל מעקיצתם ע\"י עישון וכי\"ב: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יז) <b>א\"ל הקב\"ה למשה אל תתיירא כו'. </b>דרש אלה פסל את הראשונים שלא דברת כראוי אבל דברים אלו הסכים הקב\"ה עליהן כדמסיים בסיפא דענינא ככל אשר צוה ה' אותו אליהם: "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>לע\"ל אני אברך כו' יחננו ויברכנו. </b>ולע\"ל קאי כדכתיב וייראו אותו כל אפסי ארץ. וע\"ל סוף הפרשה: "
+            ],
+            [
+                "(יט) <b>שנו רבותינו אל תהי דן כו'. </b>אבות פ\"ד: ",
+                "(כ) <b>אר\"ל שהקב\"ה דן וחותם לעצמו. </b>בשה\"ר פ\"א פי\"ד מסיק לר\"ע שדן עם צבא השמים וחותם לבדו וכ\"ה בירושלמי ריש סנהדרין ע\"ש: ",
+                "(כא) <b>שיהא בהם ז' מדות. </b>פסקו הרמב\"ם להלכה פ\"ב מהל' סנהדרין ה\"ז (ע\"ש בלח\"מ) ואחריו הטוש\"ע ח\"מ ס\"ז: ",
+                "(כב) <b>מאחד שכך כתיב אשת חיל מי ימצא. </b>לרמוז שאפילו מדה א' של אנשי חיל לבדו טורח למצוא: ",
+                "(כג) <b>הם גוזרים לפני המקום ועושה. </b> אפשר נלמד ממ\"ש מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב' כג) שדרשוהו במ\"ק. מי מושל בי צדיק שאני גוזר גזרה והוא מבטלה והדרש לפי ענין דכאן רישיה דקרא מושל באדם צדיק כשאדם אלו ישראל מקבלים עליהם ממשלת מושל צדיק ונשמעים לגדולים אז הן מושלים ביראת אלהים (ויש להדרש ג\"כ מ\"ש כאן לענין הדיינים והיית אתה לעם מול האלהים. שתוכל לעמוד מול מדה\"ד לעכב הגזרות). ועיין שבת (קלט): ",
+                "(כד) <b>בשעה שישראל נשמעים כו'. </b>רות רבה פ\"א פ\"ד: ",
+                "(כד) <b>חייכם שאני יכול. </b>לשון ספרי: "
+            ],
+            [
+                "(כה) <b>אל היכל קדשך ביראתך. </b>נראה שמלת ביראתך ט\"ס דכאי כיון לקרא דתהלים קל\"ח דכתיב בסיפא כי הגדלת על כל שמך אמרתך ומינה נדרש שגאלם בכל ע\"ב שמותיו אף שאמר תחלה לאברהם רק בשם אחד דן: ",
+                "(כו) <b>בב' אותיות כו'. </b>פי בס\"ד בהגהות ב\"ר פמ\"ד ונדפס בהשמטות ע\"ש ובאדר\"ן פי\"ג: ",
+                "(כז) <b>ועושין הרבה </b>ובא ג\"כ לדרוש זה על הרבה אתכם. שהרבה עמהם טובה יותר משהבטיח לאברהם: ",
+                "(כח) <b>מהו לרוב הרבה ארבה. </b>נראה שזהו ד\"א. שתחלה דרש לרוב יותר מהכוכבים שהבטיח לו עתה דרש לרוב רומז בברכה שברכו בעקדה שכתב שם הרבה ארבה וגו' ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים אף כאן במלת לרוב רומז לכחול שרגיל בלשון המקרא לכתוב בו לשון רוב כמו ביהושע י\"א ובכ\"מ: ",
+                "(כט) <b>הרבה ארבה א\"ל משה לישראל חייכם שאני כו' ע\"ג דייניכם וכן דוד מהו אומר תפלטני מריבי כו'. </b>ואינו נראה ה' אלהיכם הרבה אתכם היום א\"ל היום כו' כצ\"ל ועיין בספרי: ",
+                "(ל) <b>אם דנתה את הגוי הזה הוא בא כו' </b>וכצ\"ל ועל ישראל קאי ולומר דלכן אמר תשימני לראש אחרים ולא על ישראל וכמ\"ש בפירש\"י שם בשם מדרש: ",
+                "(לא) <b>ומוסרך לאלוה ומי הוא כו'. </b>אפשר דרש מ\"ש אח\"כ חי ה' כו' וירים כו' ומדריש נמי מ\"ש אח\"כ ה' הנותן נקמות לי. שנוקם אם חייב לאחד מישראל שלא כדין וכמ\"ש בספרי כדכתיב וקבע את קובעיהם כו': "
+            ],
+            [
+                "(לב) <b>אבל לע\"ל אתכם לרוב עתידין אתם להיות דומין כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(לג) <b>לא כ\"ש שיהיה כמותו. </b>שמדה טובה מרובה: ",
+                "(לד) <b>עתיד מחיצתן של צדיקים כו'.</b> (נדרים לב). ועיין בירושלמי שהביא המ\"כ: ",
+                "(לה) <b>והוא מכבה לפניהם האש. </b>בירושלמי הלשון מכבש: "
+            ],
+            [
+                "(לו) <b>אלף פעמים. </b>ר\"ל אלף פעם אלף וע\"ש במדרש שמואל פ\"ל עמש\"ש בהגהותיי בס\"ד: "
+            ],
+            [
+                "(לו) <b>חמה ולבנה יש להם בושה לעיל. </b>כמ\"ש (ישעיה כד) וחפרה הלבנה ובושה החמה: "
+            ],
+            [
+                "(לז) <b>מכלי כהן והיה דר באשקלון </b>כצ\"ל. ",
+                "(לח) <b>אותו הר שאבות קבורים וכו' את ההר הזה. </b>שחברון שאבות קבורים שם הוא בהר וכמ\"ש (יהושע כד) תנה לי את ההר הזה וכמ\"ש בב\"ר פכ\"ד אין חברון נתונה אלא בהר) ועליו רמז ההר הזה דכאן: "
+            ],
+            [
+                "(לט) <b>מי יובילני עיר מבצר כו'. </b>עיר שמבצרת לישראל כו' כצ\"ל וכ\"ה בלשון הרמב\"ן בתוספת מצות ל\"ת שהוסיף על הרמב\"ם בס' המצות בסופן ע\"ש והוא קרא דתהלים ק' דכתיב ביה עיר מבצר ולגירסת הספר מצירה ומבצרה אפשר דרש שניהם יחד מצור דכתיב שם ס'. ומבצר דשם ק'. או אפשר מצירה הוא פירוש על מבצרה שבנו מבצר ודיק סביב על ישראל להצירם וכמה שכתוב באיכה רבה ע\"פ צוה ה' ליעקב סביביו צריו: ",
+                "(מ) <b>סגיאין זמנין ששלט דוד. </b>כמה שכתוב (מלכים א' י\"א) כי ששת חדשים ישב שם יואב וגו' ויך כל זכר (וגם דרשו מ\"ש בתהלים י\"ב אלף ובשמואל י\"ח אלף ששתי מלחמות היו): ",
+                "(מא) <b>אדריאנטון פי' במ\"ע מלשון אנדרטיא צורה. </b>ולשון וישם דרש דבר הנישם בארץ (וגם קסטריס. פירושו מגדלי מבצר שבונים לשמור. והממונה עליו נקרא על שמה קסטרון): "
+            ],
+            [
+                "(מב) <b>היו שם ס\"ר מזיקין כו'. </b>באיכה רבה דרש לה על טיטוס בשעה שנכנס לבית קה\"ק להציע זונה. ודרש לפ\"ז יפה באיש עושה מזמות לשון זמה וזנות: ",
+                "(מג) <b>מחריב את ביתו ושותק לו ואתם מבקשים כו'. </b>וזהו רב לכם וכי לא די לעבד שיהיה כרבו (ואפשר סב את ההר הזה דרש על בהמ\"ק ההר הטוב והלבנון כלומר סב והסתכל ההר הזה שהחריב ותבין שרב לכם להזדווג לו): "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(מד) <b>ברחו לתורה. </b>כמ\"ש בתדא\"ר פ\"ו אם ראית שיסורין באים עליך רוץ לחדרי תורה ומיד היסורין בורחין ממך (ופי' בלקוטין שם בס\"ד הכוונה כמ\"ש שם פכ\"ז בזמן שיש בו ד\"ת ויסורין באין עליו לבו מתיישב עליו כו' כיצד יעשה יצדיק עליו הדין כו' וז\"ש היסורין בורחין מלהרגיש בצרתם. וגם ממילא ע\"י כן שמקבלם באהבה אין בהם בטול תורה וייסורין בדלים ממנו): ",
+                "(מה) <b>מה רב טובך </b>אשר צפנת ליריאך: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(מו) <b>ראה שהפלתי שר כו'. </b>במ\"ר פכ\"ג. "
+            ],
+            [
+                "(מז) <b>זה פרעה שהיה משה הולך כו'. </b>פסיקתא דפ' החדש: "
+            ],
+            [
+                "(מח) <b>באו משה וישראל לתחומה כו'. </b>שוח\"ט מז' קל\"ו: "
+            ],
+            [
+                "(מט) <b>כשם שבעה\"ז היו שומעים כו'. </b>כמ\"ש בענין אחל תת פחדך וגו' אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו וגו': "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>בצור קריאה. </b>עיין בברייתא בספרי נ\"א בזה: "
+            ],
+            [
+                "(ב) <b>שהן מתוקנים להבל ומתוקנין ליום הדין. </b>משמע דדרש הבל כל אדם נצב סלה. דנצב היינו לדין כד\"א (ישעיה ג) נצב לריב ועמד לדין: ",
+                "(ג) <b>א\"ר אחר שנעשה אלוה </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ד) <b>ואינו מניח לו (בוי\"ו) היו הכל </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ה) <b>ידבר רש זה משה </b>(עיין סנהדרין מ\"ד): ",
+                "(ו) <b>ממשה וישעיה. </b>שישעיה קבל ג\"כ נבואתו מפה אל פה כמ\"ש בויקרא פ\"י ע\"ש: "
+            ],
+            [
+                "(ז) <b>ואת יהושע צויתי בעת ההיא א\"ר הונא </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>אר\"ע אמר משה כו' </b>ספרי פינחס פסקא קל\"ח: ",
+                "(ט) <b>תכתב חטייה כו' כל מי שילקט מפירות שביעית כו'. </b>יומא (פו): "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>וא\"ל אכנס ברחמים כו' לפני מלך רב לך אל תוסיף וגו' כי לא תעבור כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(יא) <b>דברים קשים אתה החלות כו' מתוך הסנה ד\"א אתה החלות א\"ל משגדלת כו' מגדולתו ד\"א אתה החלות א\"ל הקב\"ה והרי נשבעתי כו' </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(יב) <b>א\"ל כו' עצמותיו של יוסף כו'. </b>אפשר דרש להראות את עבדך על עצמותיו של יוסף שלקח משה עמו (ולהראות אפשר דדרש שהקב\"ה הראהו למשה היכן יוסף קבור דרך נס העלה ארונו ע' סדר הברכה פי\"א): ",
+                "(יג) <b>ושותק לפיכך לא נקבר בארצו. </b>אפשר וראה בעיניך כי לא תעבור וגו' כלומר ראה בעיניך שהדין נותן כך על שלא הודית בארצך (וי\"ל ג\"כ דדרש אל תוסף דבר אלי בדבר הזה ע\"י דבור שדברת בעניין הזה של הארץ והיינו שכפר בארצו). "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יד) <b>שנו חכמים שלש תכיפות כו'. </b>ברכות (מג): מתן שכרו אמר רבה כו'. ירושלמי פ\"ק דברכות ושוח\"ט מזמור קל\"ד. וענין הא דתכף לגאולה תפלה לכאן הוא דסמיכת גאולה לתפלה נלמד מיענך ה' ביום צרה דמייתי להלן כמ\"ש רש\"י בברכות ועיין בדברי הירושלמי שהביא שם (ד). ומדריש כאן ג\"כ בכל קראנו אליו מיד הן נענין לכן אין להפסיק בין גאולה לתפילה: ",
+                "(טז) <b>עבודת כוכבים קרובה כו'. </b>ירושלמי פ\"ט דברכות ושוח\"ט מז' ד': "
+            ],
+            [
+                "(יז) <b>מאה ליטרין. </b>רומז לצ\"ח קללות ופורתא לא דק: "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>א\"ל שערי תפלה פעמים כו'. </b>שוח\"ט מז' ס\"ה: ",
+                "(יט) <b>הוי מתפלל וחוזר ומתפלל. </b>עיין ברכות (לא): "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יט) <b>כשמתכנסין מלה\"ש כו'. </b>ירושלמי פ\"ק דר\"ה ה\"ג ופסיקתא דפ' החדש ועיין שמ\"ר ר\"פ ט\"ז: ",
+                "(כ) <b>אמר הקב\"ה כו'. </b>מכאן ואילך אשר תקראו אותם דרש בכל קראנו לשון קריאת מועדים כ\"ה בשוח\"ט מז' ד' ע\"ש ובפסיקתא שהובא בילקוט סדר בא: "
+            ],
+            [
+                "(כא) <b>אם יהיה לו קרוב עשיר כו'. </b>ירושלמי ברכות ושוח\"ט שם: ",
+                "(כב) <b>ודאי נוצחין כו' גדול כה' אלהינו בכל קראנו אליו </b>כצ\"ל וכמ\"ש (יואל ג) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט וכמ\"ש בירושלמי ושוח\"ט שם יצווח לי ואני עונה לו מיד: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(כג)<b>כך שנו חכמים אלו דברים אסורים כו'. </b>ת\"כ ס\"פ אחרי ועיין ב\"ק (פ\"ג): ",
+                "(כד) <b>מהו המספר פאת ראשו כו'. </b>מבואר שלא כפי' שהביא הק\"א בת\"כ שם שהוא המספר בל' צחות: ",
+                "(כה) <b>סופג את הארבעים </b>משמע מלקות דאורייתא כדעת הרמב\"ם רפי\"א מה' עבודת כוכבים ובס\"מ המצות שלו ל\"ת סי' ל' והטוי\"ד ר\"ס קע\"ח ע\"ש בב\"י ודלא כמשמעות לשון התוס' בב\"ק שם שהיא גזרה דרבנן: ",
+                "(כו) <b>בלורית לשמה של עבודת כוכבים </b>עי' כו' עבודת כוכבים (כט): ",
+                "(כז) <b>עד שלא באו לסיני כו' על עבודת כוכבים. </b>אפשר היינו במרה שנצטוו שם על ז' מצות ב\"נ (שבכללם עבודת כוכבים (כדאיתא בסנהדרין (נ'). ובמכילתא בשלח וכן מ\"ש להלן בטרם תבא לסיני השמעתיך ברכות וקללות. אפשר היינו מ\"ש במרה אם שמע כו' כל המחלה וכו' ומכלל הן אתה שומע לאו. אך ממה שמסיים והיכן ממה שקרו בענין כו' לא משמע כן וקרוב בעיני שבסיני האמור כאן ט\"ס הוא וצ\"ל לגלות (ומפני שכתבו בסיני הוסיפו בהעתק לקבל את התורה): "
+            ],
+            [
+                "(כח) <b>ואב\"ד אומר הנביא מתיר כו' </b>כצ\"ל וכ\"ה בילקוט הושע: "
+            ],
+            [
+                "(כט) <b>ועשו לו מלון של נחשת כו'. </b>רות רבה פ\"ה ועיין פר\"א פמ\"ג ומש\"ש בס\"ד: "
+            ],
+            [
+                "(ל) <b>איש ואביו ילכו אל הנערה (עמוס ב) יכול כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(לא) <b>לא גלו ישראל עד שנעשו ז' בתי אבות כו'. </b>גטין (פ\"ח): "
+            ],
+            [
+                "(לב) <b>של ישראל עצמן כו'. </b>לכן נאמר כאן בצר לך באחרית הימים ושבת וכו' כי אל רחום כו': "
+            ],
+            [
+                "(לג) <b>כשנגאלו כו' מתוך ה' דברים כו'. </b>ירושלמי תענית פ\"א סוף ה\"א ושוח\"ט מז' ק\"ו: ",
+                "(לד) <b>וקבצנו כו' הרי מתוך הקץ שאז זמן הקבוץ כד\"א (צפניה ג') בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם </b>(ואולי דרש וקבצנו כמו בקצנו). ובילקוט המכירי בתהלים שם הגי' מתוך הקץ שנאמר ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. ר\"ל שזה שיהיו חפשים בכל העולם זהו רק בעת קץ אבל בקיבוץ בית שני לא עלו רק מבבל ולא שבשאר ארצות: "
+            ],
+            [
+                "(לה) <b>וסנקליטין בטל עליך </b>כצ\"ל וכמ\"ש שלהי תענית (כט.) דאי מית חד מבטלי גזירתא: ",
+                "(לו) <b>חבל לספינה כו'. </b>עיין עבודת כוכבים (י'). ",
+                "(לז) <b>חייכם איני (ביו\"ד) כופר </b>כצ\"ל: ",
+                "(לח) <b>אתם אמרתם לי בסיני ומעי המו כו'. </b>עייין בשה\"ר שם פ\"ה: ",
+                "(לט) <b>יקיר לי אפרים וגו' על כן המו מעי לו </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(מ) <b>על ששה דברים נצטווה כו'. </b>עיין ב\"ר ס\"פ ט\"ז: ",
+                "(מא) <b>כשיבואו כל בני אדם לע\"ל. </b>עמ\"ש בהגהותי לב\"ר ס\"פ ל\"ד בס\"ד: "
+            ],
+            [
+                "(מב) <b>אמר משה איני (ביו\"ד) עובר מן העולם ואיני מפריש כו' </b>כצ\"ל כלומר לא אמות עד שאפריש להם תחלה ערי מקלט: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(מג) <b>תנו לה מפרי ידיה אתה העדות כו'. </b>מדרש שמואל פ\"ט: "
+            ],
+            [
+                "(מד) <b>איפומניטא שלו. </b>פי' מ\"ע ספר זכרון: ",
+                "(מה) <b>אמר שירה על הבאר א\"ר לוי לפי שארעה כו' עמ\"כ. </b>ואמת שכ\"ה בילקוט בשם ילמדנו. אבל אינו מסכים לדרשה דהכא ששם אמרו שאמר שירה עתה כשהפריש ערי מקלט (ובתוספת על התורה הביאו מדרש זה שישראל אמרו השירה כשאמר להם משה פרשת ערי מקלט). וכאן אמרו שמשה אמר שירה כשישב על הבאר על שהזמין לו הקב\"ה מקום הצלה מפרעה. וכ��א דר' לוי דהכא נראה צ\"ל א\"ר לוי לפיכך ארעה פ' רוצחים כו' וכדלעיל דא\"ר לוי שנתן משה נפשו ע\"מ מי שאכל התבשיל כו': "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(מו) <b>כך שנו חכמים קרא </b>כו' (ברכות טו): ",
+                "(מז) <b>ואר\"י אמר רב אם היה קורא ק\"ש ומהלך </b>כו'. עיין (שם י\"ג). ובתוספות סד\"ה על לבבך הביאו כעין זה בשם תנחומא והוא בתנחומא ר\"פ לך לך: "
+            ],
+            [
+                "(מח) <b>ב' רקיעים כו'. </b>ז' רקיעים כו' (חגיגה יב) ועיין שוח\"ט ריש מז' קי\"ד והובא בילקוט עקב רמז תתנ\"ה: ",
+                "(מט) <b>ערפל. </b>עמ\"כ שהגיה ערבות וכ\"ה שם ושם: ",
+                "(נ) <b>כך לא חפצתי אחר בארץ </b>כצ\"ל והוא לשון המקרא (תהלים עג) מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. וחוזר ומפרש מהו עמך לא חפצתי כשם כו' שפירוש עמך היינו שלא שתפתי להאמין בהנהגת השפלים בארץ שום כוכב ומזל ח\"ו: "
+            ],
+            [
+                "(נא) <b>אמר (רשב\"א א\"ל להסופר) אין אית לנפשך מותר הב לי כו' ואני </b>כצ\"ל פי' אם יש לך מעות תן לי ואקח לך שהוא אין איסור: ",
+                "(נב) <b>מהו ומלך המליכהו כו' </b>במ\"ר פט\"ו: ",
+                "(נג) <b>של קידש שמי היית אומרו </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(נד) <b>בשעה שעלה כו' אבל ביוכ\"פ שהן נקיים וכו' </b>הביאו הטוא\"ח סי' תרי\"ד בשם דברים רבה והרוקח (סי' שך) ועיין רבינו בחיי שהביא מאמר זה מדברים רבה בלשון אחר וכן בכל הסדר הביא מאמרים מדברים רבה משונים מנוסחא שלנו: ",
+                "(נה) <b>ביוה\"כ שהן נקיים כמלה\"ש כו'. </b>עיין פר\"א פמ\"ו ומש\"ש ב\"ד. "
+            ],
+            [
+                "(נו) <b>כדכתיב </b>בפסיקתא דשוש אשיש כצ\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים המרכיב כו' אר\"א בש\"ר כו' </b>ירושלמי ר\"פ הבונה ועיין בבלי שבת (מז). ופשיט מינה הכא לענין טלטול. דכיון דחייב כשמרכיבו אסור לטלטלה שמא תתפרק ויחזירנה וכדאמרינן בפשיטות (בשבת מ\"ו). אי בשל חוליות מ\"ט דר\"ש דשרי ע\"ש בפירש\"י ותוספות ומה שתפסו כאן לענין שמירת שבת דין טלטיל מנורה. אפשר מפני שהוא דבר הרגיל ביותר והיו בו שינוי מנהגים כדאיתא בשבת שם ובבבלי וירושלמי ע\"כ דרשו ברבים להודיע ששל פרקים אסור בכל מקום: ",
+                "(ב) <b>כשנתנה להן באלוש כו'. </b>חולק על מ\"ש (בשבת קיח). שאף שבת ראשונה לא שמרו כהלכתה: ",
+                "(ג) <b>אבל שכרו בעקב כו'. </b>ואפשר מידרש בשמירת שבת דפרט ביה באלוש מצות אל יצא איש ממקומו שהיא מצוה שבעקב בהליכה: "
+            ],
+            [
+                "(ד) <b>הכל מוכן עשו תשובה ואני כו' </b>כצ\"ל וכלומר שאינו חסר כ\"א דריכה בעקב במנעל: ",
+                "(ה) <b>כעבד שאדונו מבקש למכור כו'. </b>מחמת רעתו שאינו שומע בקולו אבל אני מביא כו': ",
+                "(ו) <b>קוריסין בכל מה שמוצא. </b>האי בכל מה שמוצא הוא פירש איזו מפרש בגליון לבאר מלת קוריסין (ופירוש המ\"כ על מלה זו אינו נכון). אבל העיקר נראה שמלת קוריסין נשתבשה וצ\"ל קגריסין וכההוא דשמ\"ר ס\"פ מ\"ג ע\"ש במ\"כ פירושו עבד רע שדרכו למכרו בכל מה שמוצא בכדי להפטר ממנו: ",
+                "(ז) <b>עקב כי זאת אעשה לך </b>והוא סוף המקרא בעמוס שם: "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>מעשה בר\"ש בן שטח כו'. </b>ירושלמי פ\"ב דב\"מ ה\"ה: "
+            ],
+            [
+                "(ט) <b>ג' מדות טודות כו'. </b>במ\"ר פ\"ה וש\"נ: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>מה פרי אדמתך סיגים. </b>אפשר פירושו כמו סגין בלשון ארמי ור\"ל רבים וכד\"א (יחזקאל טז) רבבה כצמח השדה נתתיך. ולגירסת הספרים סיגי�� אפשר צ\"ל דרשה זו להלן אחר דרשה מה פה\"א צריך עישור כו' זו המילה וע\"ז אומר ג\"כ מה פה\"א סיגי' שיש בהן פסולת תבן וקש וכיוצא בו שצריך להעבירם מן הפרי כן מפרי הבטן וכמ\"ש בב\"ר ר\"פ מ\"ג ע\"ש: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>אלא תהא עולה ועושה פירות. </b>נראה רומז בלשונו לפרש לשון המקרא (מלכים ב' י\"ט) שורש למטה ועשה פרי למעלה. דהיינו שתהא תפלתם עולה לרצון ועושה פרי למעלה. תצמיח קיום בקשתם לטובה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יא) <b>לא עשאן אלא על המים </b>אפשר ר\"ל שלכן ר\"ט קובע ברכהמיוחדת על המים לפניהם: "
+            ],
+            [
+                "(יב) <b>ממה שעשיתי לשני מלכי האמורי כו' הוי שמע ישראל אתה עובר היום כו'. </b>ז\"ש אח\"כ לרשת גוים וגו' בני ענקים אשר אתה ידעת וגו' מי יתיצב לפני בני ענק (דרש ליה על סיחון ועוג שהיו בני ענק מן הנפילים ונפלו כבר בידם) וידעת היום כי ה' אלהיך וגו' הוא ישמידם וגו' כלומר ממה שנעשה לפניך כבר היום תדע להאמין שישמיד לפניך הענקים שבעבר הירדן ג\"כ: "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>שקידש מטרונא בשתי מרגליות כו' </b>שמ\"ר ס\"פ כ\"ז: ",
+                "(יד) <b>שמרו נשמע. </b>כמ\"ש הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה כו': "
+            ],
+            [
+                "(טו) <b>דברים אחרים יתחדשו כו' והייתי מבקש רחמים כו'. </b>הואיל ואני מת ולא נכנס עמכם לא\"י לא יהיה מי שיבקש רחמים רבים עליכם כמוני וכדמסיים בסוף המאמר לפיכך כשבאו לעבור את הירדן הזכיר כו' או איפשר ר\"ל דברים אחרים יתחדשו שיענשו על הנסתרות וכדאמרינן (בסנהדרין מג). וז\"ש ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל כו' ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך כו' והיה אם שמוע כו' השמרו לכם פן יפתה לבבכם כו' כי תם שמור תשמרון כו' ולדבקה כו': ",
+                "(טז) <b>יכולים אתם להשתעבד בה </b>כצ\"ל וכ\"ה בילקוט: "
+            ],
+            [
+                "(יז) <b>כך שנו חכמים אין כותבין שטרי ארוסין כו'. </b>(ב\"ב קסז): ",
+                "(יח) <b>התורה שנתנה למשה עורה כו'. </b>שה\"ר פ\"ה פ\"ח ירושלמי פ\"ו דשקלים תנחומא ס\"פ יתרו: ",
+                "(יט) <b>א\"ל כשסרסרת לישראל נתתי לך כו' </b>כצ\"ל וכדלקמן ועיין שמ\"ר ר\"פ ל\"ג: ",
+                "(כ) <b>שנו רבותינו נשברה כו'. </b>(ב\"ב פ\"ז): "
+            ],
+            [
+                "(כא) <b>שיעלה אנדרינוס כו' וינפץ אבני בהמ\"ק. </b>נראה צ\"ל טורנסרופוס במקום אנדרינוס שמצינו בו שחרש ההיכל אבל באדריינוס לא נמצא זה: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כב) <b>הרי שבעים זקנים. </b>חולק על מ\"ש בבמ\"ר פט\"ו שנהרגו בעת שהרגו לחור ע\"ש: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כג) <b>כשם שנתת את נפשך עליהם בעוה\"ז. </b>שאמר ואם אין מחני כו': "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים אין מפסיקין כו'. </b>(מגלה ל\"א): ",
+                "(ב) <b>כיצד כו' אין קרוי וקרוי כו'. </b>זהו לפי מה שאמרו בבבלי שתיקנו לברך כאו\"א מהקורין לפניה ולאחריה (וכמ\"ש בהערה שאלו המדרשות נסדרו לאחר התלמוד בבלי). ובירושלמי מגילה שם ובמ' סופרים פי\"ב שמשם הועתק מאמר זה ליתא לסיום זה דכיצד כו': ",
+                "(ג) <b>רבנן כו' ולא לרעתם כו'. </b>ואתיא כדדרש בר גמדא שלא יקוצו בתוכחה ואפשר חסר מ\"ש עוד שם בירושלמי ומ\"ש אר\"י בר בון לא מטעם הזה אלא זה שעומד לקרות בתורה צריך לפתוח ולחתום בדבר טוב כלומר והתוכחה אינו סימן טוב וע\"ז מפרשי רבנן לא לרעתכם כו': "
+            ],
+            [
+                "(ד) <b>והיכן דבר תועבת ה' </b>במכילתא בא ס\"פ י\"ב מפרש כל מקראות שנאמר בהן לשון זה והיכן דבר והאי דהכא לא חשיב: ",
+                "(ה) <b>ואל תגביה את אזנך. </b>אלא הטה והשפל אזנך לשמוע ד\"ת: ",
+                "(ו) <b>אר\"א הסייף והספר כו'. </b>ויק\"ר פל\"ה ע\"ש: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(ז) <b>א\"ר לוי זו ק\"ש. </b>דהאי קרא אם שמור תשמרון וגו' מצוה הזאת כתוב בתר פרשת והיה אם שמוע שבפרשת עקב (ומשמע קצת לפי זה שגם פרשת והיה אם שמוע קריאתה בק\"ש היא מה\"ת): ",
+                "(ח) <b>זו השבת. </b>דכתיב בה שמירה והיא שקולה נגד כל המצות: ",
+                "(ט) <b>הנפש והתורה כו'. </b>ויק\"ר פל\"א שוח\"ט מז' י\"ז: ",
+                "(י) <b>לשני ב\"א כו' בגליל ואחד כו'. </b>המאמר בשלימותו עין בתנחומא ס\"פ קדושים ס\"ו ובשוח\"ט שם ובתוספת על התורה סדר ואתחנן: ",
+                "(יא) <b>אם שמרת רמ\"ח כו' עד נשברה. </b>ג\"ז המאמר בתנחומא שם ועיין בתנחומא ר\"פ תצא: ",
+                "(יב) <b>אין בית רובע כו'. </b>תנחומא פרשת משפטים ופרשת עקב ושוח\"ט מז' י\"ז ומז' נ\"ה: ",
+                "(יג) <b>שהן משמרים את האדם. </b>דרש כי ברבים ברוב המזיקים שסביב שתו עלי היו עמדי לשמרני ומי הן המלאכים שמשמרים וכד\"א יפול מצדך אלף עיין בשוח\"ט שם: ",
+                "(יד) <b>אקוניא מהלכת לפני האדם. </b>פירוש איקוניא הוא צלם אדם ופירושו לפ\"ז צלם אלהים המהלך לפני האדם. אבל בערוך ע' אק\"י בשם הילמדנו הביא הגי' מהלכין לפניו כדרגון (והן מחנה ההולך לפני המלך לשמרו תמיד כמ\"ש בהגהותי לבמ\"ר פ\"ד ע\"ש). והן מכריזין לפניו אקי ופי' במ\"ע בלשון גריקוש התרחקו ולפ\"ז גם גי' דהכא איקונין פירושו מלשון אקי כלומר כת המרחיקים את אחרים ההולכים מלפני האדם: "
+            ],
+            [
+                "(טו) <b>שאין אדם שומע לי ומפסיד </b>ואפילו במקום שיש לכאורה חשש הפסד כמו לשמוע בקול אשתו כאברהם לשרה כדמפו': ",
+                "(טז) <b>בא ומפרש כו' מפחד רעה. </b>ואפי' במקום שיש לפחד מרעה לשמוע לדבר אשה ולגרש בנו מעליו. אעפ\"כ כששמע לה ע\"פ ה' ישב בטח ושאנן: "
+            ],
+            [
+                "(יז) <b>שאין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד לפיכך אם שחט כו'. </b>הלשון משמע דחפירת העפר לצורך הכיסוי לא דחי יו\"ט שאינו אוכל נפש. אבל צ\"ע דתנן בסיפא ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה וע' בש\"ס שם ובפסחים (מו:) דבמלאכה דאורייתא לא דחי: "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>ולא נתת לי את המלכות הייתי בשמחה גילה ושמחה יש לי שנתת לי את המלכות הוי אגילה </b>כצ\"ל. וכ\"ה הלשון להלן: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(יט) <b>א\"י רובה הרים וגבעות. </b>ע' ספרי ר\"פ עקב: ",
+                "(כ) <b>אחרית השנה כשישוה אותה הקב\"ה </b>כצ\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים אלו הן הקרובים כו' (סנהדרין כז). למה כן אלא כשם כו' </b>והלשון מגומגם. והכוונה נראה שר\"ל משום דקראי דילפינן מיניה למפסל קרובים שם כולהו בעדים כתיבי וקאמר דבדיינין ה\"ה ה\"נ כדקיי\"ל (נדה נ:) כל הכשר להעיד כשר לדון כו': ",
+                "(ב) <b>ומה ראית לומר כן כו' ומה ריבים פרט לקרוב כו'. </b>משמע שבא להוכיח מזה שדיינים פסולים בקרובים. ובאמת אין זה הכרע. דדלמא כל ההקיש לא אתי כ\"א להקיש נגעים לריבים לענין יום. ובירושלמי דרש לה מושפטו העדה ע\"ש: "
+            ],
+            [
+                "(ג) <b>מפני הטינה. </b>עיקר הפירוש מפני הלחלוחית מלשון שדה מטוננת: ",
+                "(ד) <b>אלא ששה חדשים. </b>כ\"ה גם בירושלמי פ\"ק דשבת ה\"ג. וע' בפר\"ח י\"ד סי' פ\"ד ס\"ק ס\"ג בשם ב\"ש שהוכיח מדאמרו כאן ששה חדשים ובחולין (נח.) אמרו י\"ב חדש. דכאן אמרו שאינו חי רק עד ו' חדשים וי\"ב חדש אפי' מת אינו מתקיים. ולי נראה דכאן ובירושלמי אמר בריה שאין בה לא גידין ולא עצמות ההיא אינה חיה אלא ו' חדשים. ואלו בחולין שם אמרו רק שאין בה עצם אבל גידין יש לה וההיא מתקיימת עד י\"ב חדש: ",
+                "(ה) <b>א\"ר תנחומא וכל חיה אינה אוכלת אלא חטה ומחצה כ</b>צ\"ל ועי' בילקוט נ\"א בזה: ",
+                "(ו) <b>ומהו ראה דרכיה וחכם. </b>דמשמעו עוד דרכים אחרים טובים יש בה לבד המפורש במקרא אגרה בקיץ לחמה ומפרש שיש ללמוד ממנה להזהר מן הגזל וכמ\"ש בערובין (ק':) גזל מנמלה ע\"ש בפירש\"י (ואולי רמז שלמה במ\"ש (משלי לא) הנמלים עם לא עז. שאינן עזים לגזול אחד מרעהו דבר בעזות): "
+            ],
+            [
+                "(ז) <b>והצדקה כו' בין בעליונים כו'. </b>כמ\"ש בויק\"ר ר\"פ ל\"א ע\"ש: ",
+                "(ח) <b>פי' א\"ל טוב שיבנה הבית כמדומה שרומז למקרא (תהלים ד) רבים אומרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך ה'. </b>שאין טוב אלא בהמ\"ק כד\"א ההר הטוב הזה. והיו אומרים לדוד מי יראנו טוב בנין הבית היינו שימות דוד ויבנה בהמ\"ק (וז\"ש שם למעלה זבחו זבחי צדק ובטחו אל ה' כדמפו' כאן עשה צדקה נבחר מזבח) ועי' בירושלמי ספ\"ב דברכות: ",
+                "(ט) <b>ר\"י ור\"נ ח\"א היה דן כו'. </b>ירושלמי פ\"ב בסנהדרין ה\"ג וע' בבלי סנהדרין פ\"ק (ו:) "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>אם משנה אני את מדה\"ד. </b>שמ\"ר רפ\"ל. אם משנה אני את מדה\"ד. פי' משנה ממדתי לנהוג במדה\"ד גמור בלא שתוף מדת הרחמים בה כסדור בריית עולם: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>כשיהיו המעשים נגד המקל והרצועה. </b>בפסיקתא דאנכי הלשון צריך הדיין שיהיה לפי המקל לפי הרצועה לפי מה שהוא שלא יהא חשוד והמקל והרצועה גדולים (והקשרים כן נדפס שם וט\"ס וצ\"ל) והמעשים. ",
+                "(יב) <b>רא\"א במקום שיש דין כו'. </b>ב\"ר פכ\"ו וש\"נ: "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>לא תטע כו' לא תקים כו' לא תזבח כו'. </b>שכל אלו נדרשים בדיינים שאין הגונים וכמ\"ש מהרי\"ק בתשובה שרש קי\"ז ע\"ש: ",
+                "(יד) <b>אריב\"א שמעתי שאם רצה כו'. </b>(שבועות ל.) ירושלמי פ\"ג דסנהדרין ה\"ט: "
+            ],
+            [
+                "(טו) <b>שאני אוהב הוי שופטים ושוטרים תתן לך </b>כצ\"ל ועי' תנחומא: "
+            ],
+            [
+                "(טז) <b>שכתוב בדוד המלך מלפניך משפטי יצא כו'. </b>וזהו דברי הירושלמי פ\"ב דסנהדרין ה\"ב דס\"ל שאף מלכי ב\"ד אין דנין. אבל בבלי שם (יט.) אמרינן מלכי ב\"ד דנין אותן: "
+            ],
+            [
+                "(יז) <b>ואין הלשון הזה ממוקשי כו' לפרוח </b>כמו הצלת העוף מן המוקש הוא ע\"י שתפרח באויר ולא תקרב בעברי פי פח. כן מפני חנף נוח לדור בל ישכנו ארץ וע' ר\"פ מסעי: "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>אריב\"א על ג\"ד נצטוו כו'. </b>(סנהדרין כ): ",
+                "(יט) <b>היה מסיח (בחי\"ת) כבני אדם כו' שלא יהיה מסיח </b>כצ\"ל ועמ\"כ ובפי' לפר\"א פי\"ג מש\"ש בס\"ד: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(כ) <b>ארשב\"ן מה עשה יהושע היה פורש כו'. </b>ויקרא פי\"ז וש\"נ: "
+            ],
+            [
+                "(כא) <b>שנאמר נותן נשמה לעם עליה. </b>לכל העמים אשר ע\"פ האדמה: ",
+                "(כב) <b>אלא בשלום שנאמר (ישעיה נב) מבשר משמיע שלום </b>כצ\"ל: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>מהו שיהא מותר למול. </b>צ\"ל חייב או מצוה במקום מלת מותר ובדוחק יש לפרשו בשבת וע' בב\"ר ס\"פ מ\"ו: ",
+                "(ב) <b>מפני בריתו. </b>לכן נקרא דם ברית: ",
+                "(ג) <b>ולמה כו' נימול לח' ימים רחמים ע��י וכו' כחו. </b>לא מצאתי זה שיהיה יום שמיני גבול לביאת הכח באדם (וע' זוהר תזריע (מג:) ופרשה בלק (ר\"ו) בעובדא דר' יוסי דפקיעין רק בבהמה אמרו כל שלא שהה ז' ימים ה\"ז נפל ואפשר ט\"ס כאן וצ\"ל ולכמה תינוק נימול לשמונה ימים כו'. שהיה כתוב כל המשנה דשבת קל\"ז. קטן נימול לשמנה כו' דמסיים בה קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא וע\"ז אומר שנתן הקב\"ה רחמים כו': "
+            ],
+            [
+                "(ד) <b>כדי שיעשו כל המצות בתם. </b>פי' עד תומם כלם. ובירושלמי פ\"ק דפאה ותנחומא ר\"פ עקב הלשון כל המצות משלם פי' בשלימות: ",
+                "(ה) <b>והקלה שבקלות. </b>שהיא בכאיסר: ",
+                "(ו) <b>כבוד או\"א חמורה שבחמורות. </b>שהוקש כבודם לכבוד המקום גם קשה ליזהר לקיימם (כמ\"ש ר' יוחנן בקדושין (לא:) אשרי מי שלא חמאן: "
+            ],
+            [
+                "(ז) <b>לרשיותך. </b>עמ\"כ ומפני שבימי הזקנה אין יכול לפרנס עצמו במלאכה וכי\"ב הרי הוא רש ונעשים ד\"ת חן בעיני הבריות לפרנסו בכבוד תורתו (וע' רשב\"ץ ח\"א ס\"ס ק\"ב (ומידריש יפה סיפיה וענקים לגרגרותיך להעניקו מכל טוב הצריך לו לאכול ולשתות בזקנותו) או אפשר מכנה ימי הזקנה שהן ימי הרעה בשם ימי עוני שלולי ד\"ת שבלבו הכל מרחיקין ממנו כמ\"ש סבא בביתא פתא בביתא: ",
+                "(ח) <b>ואם קצרת כו' ושכחת כו'. </b>יותר היה לו לומר מצות לקט ופאה שהן לדעת אבל מצות שכחה אינו ברצונו של אדם. ואפשר להכי נקטה לומר שאפי' שלא מדעת האדם הקב\"ה יזמין לו מצותה ולברכו בשבילה כדתניא בתוספתא דפאה פ\"ג קבע לו הכתוב ברכה ור\"ל כמ\"ש בסיפיה למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך: ",
+                "(ט) <b>אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך המצות כו'. </b>שנאמר כי יקרא קן צפור. משמע הלשון להדיא שאפילו מהלך לדרכו וראה ק\"צ מחויב לילך ליקח הבנים ולשלח האם וכדעת הזוהר וכן להלן קאמר אפילו יי\"ח כו' כ\"ז שתארע לידך כו'. ועיין תשובת חכם צבי סי' פ\"ג וחות יאיר סי' ס\"ו ועמש\"ש בס\"ד בחדושי מפ\"ה דברכות בזה: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>ואם לא עשית כן. </b>למאס בה ע\"י גלוח הראש וגדול הצפרנים אלא בכל זה מצאה חן בעיניך: ",
+                "(יא) <b>מה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן כו'. </b>בתנחומא מה כתיב אחריו כי תהיינה לאיש ב' נשים שתים בבית מריבה בבית ולא עוד הא' אהובה והא' שנואה או שתיהן שנואות מה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן: ",
+                "(יב) <b>מתוך כך כי תבנה בית חדש. </b>פי' תזכה לקנות נכסים לבנות בית חדש וכן בכל הני דלהלן וכ\"ה בתנחומא וע' יד\"מ (וי\"ל כאן בבית שהיא מדה במדה לפי שחס על קן צפור אשר מצאה קן לה לבית מושב לכן תזכה לבנות לך בית חדש): ",
+                "(יג) <b>מתוך כך לא תזרע כרמך כו' ל\"ת כו' גדילים כו'. </b>בתנחומא מוסיף עוד מה כתיב אחריו כי יקח איש אשה תזכה לאשה ולבנים והוא כסדר ששנינו שלהי סוטה (מד) שיבנה אדם בית ויטע כרם ושדה (וזהו לא תחרוש דהכא שיזכה לשדה. ובתנחומא קאמר שדה וכרם מלא תזרע כרמך ועל לא תחרוש קאמר תזכה לשורים וכמ\"ש בסוטה שם מקרא דעתדה בשדה לך עתדה לשון מקנה וצאן) וישא אשה (וגדילים דכתיב מקמי אשה ע' במג\"א סי' ח' סק\"ג בשם תשב\"ץ קטן): "
+            ],
+            [
+                "(יד) <b>לא היה צ\"ל כן. </b>עמ\"כ. ונכון יותר דעל כפל שלח תשלח דרש שבזכות השילוח ישולח וינצל נפשו מצרה וגזירה וכן כל הני דלהלן: ",
+                "(טו) <b>בכבודו של עולם. </b>אולי י\"ל שהעופות בעולם כבוד לשמו של הקב\"ה כמ\"ש בשלהי ר\"ה (לא.) בחמישי הרנינו על שברא עופות ודגים לשבח לשמו. וכלל תקונו של עולם בכל בריותיו הוא כבודו של מקום כמ\"ש ישעיה מ\"ג תכבדני חית השדה: ",
+                "(טז) <b>כדי שתנצל. </b>לא פורש כאן ממה. ואפשר סתמו כפירושו מפגעי הדרך שהולך שמדבר בו הכתוב או אפשר מדינה של גיהנם קאמר כד\"א (זכריה ט') שלחתי אסיריך מבור אין מים בו: ",
+                "(יז) <b>ולא בריתות. </b>היינו ג\"כ בריתות שנכרתו עם האבות שהוא קיים לעולם אפילו למ\"ד תמה זכות אבות עיין תוס' שבת (נה.) ד\"ה ושמואל: ",
+                "(יח) <b>ולא שבועות. </b>היינו שנשבע לשבטים כמ\"ש (חבקוק ג) שבועות מטות אומר סלה: ",
+                "(יט) <b>שהוא מכפר עליהם. </b>בשביל כל אלו שחשב זכות וברית ושבועות. או אפשר הכוונה ללשון המאמר שבנים מכפרין עליה דק\"ו לישראל הוא ג\"כ שבניהם מכפרין עליהן כלומר תשב\"ר הבל שאין בו חטא. או ר\"ל בניהם קטנים שמתו בחייהם עיין ברכות (ה:) סוטה (מט.) וקה\"ר רפ\"ד: "
+            ],
+            [
+                "(כ) <b>שקושט כחץ וטס כעוף. </b>לשון חץ יעיף דרש חץ כחץ ממש ויעוף דרש טס כעוף. ובפ' נשא שהביא המ\"כ דרש עוף מן פח יקוש אין פח אלא עוף שנאמר התפול צפור על פח: ",
+                "(כא) <b>שכר אתה נוטל ואת הבנים תקח לך. </b>מדלא כתיב ואת בניה תקח דריש ליה (ואם נאמר דרובץ על ביצי עוף טהור אחר חייב בשילוח י\"ל דלכן כתיב הבנים אפילו אינן שלה ועיין בחולין (קמ:) דקאי בתיקו ובקורא נקבה חייב לכ\"ע): "
+            ],
+            [
+                "(כב) <b>שאם אירעה לך המצוה פעם ב'. </b>בפ\"ב דב\"מ (ל.) אמרו לענין שלחה וחזרה אפילו ג' פעמים. ואפשר כאן נמי לזה נתכוונו: ",
+                "(כג) <b>זוכה לשלח ע\"ע שנאמר כי תשלחנו חפשי כו'. </b>שיזכה להעשיר לקנות עבד וגם י\"ל שרומז לסיפיה דהעניק תעניק כו' אשר ברכך ה' אלהיך ור\"ל שיזכה לברכת הבית: ",
+                "(כד) <b>שנאמר משלחי רגל השור והחמור. </b>ודרש ביה שור זה משיח בן יוסף חמור זה משיח בן דוד כמו שדרשן בתנחומא ר\"פ וישלח על ויהי לי שור וחמור: ",
+                "(כה) <b>והוא יבא וינחם אתכם כו' לב אבות על בנים. </b>בזכות שלוח הקן משלח האם ותתנחם על בניה שיהיו לה עוד וכד\"א כאיש אשר אמו תנחמנו: "
+            ],
+            [
+                "(כו) <b>כל הנגעים אדם רואה כו'. </b>ויק\"ר פט\"ו וש\"נ: ",
+                "(כז) <b>עין הרע. </b>פירוש צרות עין כמו עינו רעה: ",
+                "(כח) <b>תרבו בה הנגעים כו' שקרבו בו את הנגעים כו'. </b>אע\"פ שכתיב בצדיקים ונגע לא יקרב באהלך מ\"מ בשביל לשון הרע קרבו (ואפשר עיקר הגי' דבקו במקום קרבו.): "
+            ],
+            [
+                "(כט) <b>באחיך שאינו בן אומתך סופך כו'. </b>עמ\"כ שפי' כמ\"ש כי אחיך הוא וכ\"ה בתנחומא פקודי ס\"ו אם דברת באחיך שעיר שהוא אחיך סופך לדבר בבן אומתך משה רבן של כל הנביאים שדברו בו שנאמר וידבר העם באלהים וכמשה ור\"ל שלפי שכתוב שם למעלה שסבבו את ארץ אדום כשלא נתן מלך אדום עבור ישראל בגבולו ותקצר נפש העם בדרך והיו מדברים בו לה\"ר על זה לכן סופם וידברו באלהים ובמשה (ובמ\"ר שם אמרו לפי שקרבו לגבולו חסרו את אהרן ע\"ש). ומבואר מכאן שאסור לספר לה\"ר על עובד כוכבים (וההוא דשבת (לג:) שגינה ר\"ש. התם היה לסתור דברי המשבח עיין רמב\"ם לפ\"י מה' עבודת כוכבים ה\"ד. ועיין ריש עבודת כוכבים (ב:) [ובמגלה (כד:) כל ליצנותא כו' דעבודת כוכבים. משמע אבל על עובדי כוכבים אסור להתלוצץ בהן]: ",
+                "(ל) <b>באחיך שמאביך ולא מאמך סופך בבן אמך כו'. </b>אם פירושו בן אמך ולא בן אביך י\"ל שאחיך מאביך יכול להיות שיש להם מריבה עבור חלוקות ירושה אבל אחיו בן אמו שאין יורשו אין לו עמו מריבה אין כ\"כ קרוב שידבר עליו לה\"ר. אבל עיקר נראה שפירושו בן אמך וגם בן אביך והרבותא אע\"פ שראוי לו ביותר לאהבו: "
+            ],
+            [
+                "(לא) <b>אלו המלאכים שכתוב בהם שש כו'. </b>לכן נקרא בעל כנפים כלומר שיש להם כנפים רבים: ",
+                "(לב) <b>וחבל את מעשי ידיך וכו' בנגעים.</b> ומעשי ידיך הן אברי הגוף כדאיתא בקוה\"ר. ובדרך רחוקה קצת י\"ל מעשי ידיך אלו בנים שע\"י שמצורע אסור בתשמיש המטה חבלו מלהוליד בנים: "
+            ],
+            [
+                "(לג) <b>בא הדרבן. </b>עמ\"כ ואין נכון. ונראה עיקר דגרסינן החרדין והוא הצב שאינו מזיק (אבל לגרוס הדרקון אין נכון כי הוא נחש מזיק עיין שלהי ברכות (סב:) ובכ\"מ): ",
+                "(לד) <b>בטחתי בו בשעה שעצר כו'. </b>שבטח משה בגבורתו ובכח צדקתו שיוכל לעמוד ולעצור את מה\"מ: ",
+                "(לה) <b>וכל מה שנתכון הקב\"ה שלא יהא בה. </b>שלא בראה מן אברים אלו כדי להקל על הבחירה לנטות לטוב אעפ\"כ נטו מעט לצד מדות רעות אלו אף הכשרות שבנשים: "
+            ],
+            [
+                "(לו) <b>למטלון. </b>הוא מקום גלות לחייבים ופי' מ\"ע שהוא מקום חציבת המתכיות (הנקראות מעטאלל) בהרים שהיו שולחים שם הפושעין: "
+            ],
+            [
+                "(לז) <b>בכל לבו ונפשו. </b>שנאמר ויצעק משה צעקה מכאב הלב גם מלשון נא ב\"פ שהרבה להתחנן: ",
+                "(לח) <b>שעלתא מלכיא לראותו. </b>כמדומני שצ\"ל לרפאותה ופי' מלכיא פי' מ\"ע אשה חולה. ויותר קרוב לגרוס מלניא בנו\"ן ופירושו בעלת כאב: ",
+                "(לט) <b>הריני מרפא אותה. </b>אפשר דרש אנא כמו אני בלשון תרגום: "
+            ],
+            [
+                "(מ)<b> אר\"ש ומה אם מרים כו'. </b>ספרי בהעלותך שם: ",
+                "(מא) <b>כלכם זוכין לתורה. </b>שהיא רפואה ללה\"ר שדברו מכבר וע\"ל רפ\"א. גם ע\"י שיעסוק בתורה לא יהיה להם פנאי לספר לשון הרע: ",
+                "(מב) <b>ויושבין בשלום. </b>שמתוך שאין מספרים לה\"ר זה על זה יהיה שלום ביניהם: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים העובר כו'. </b>ברכות (לד.): ",
+                "(ב) <b>ולמדונו רבותינו אם היה יכול לענות שלא תטרף דעתו יענה. </b>מבואר מכאן דהא דתני סיפא אם הבטחתי שהוא נושא כפיו וחוזר לתפלתו רשאי קאי גם על אמן וע' תוי\"ט שם ובהגהותיי לב\"ר ספ\"ח בהשמטות (ואפשר ז\"ש שאין גדול כו' מאמן. ר\"ל שלא תאמר דווקא בנ\"כ התירו במשנה שהוא מצוה גדולה מאמן דרבנן. לכן מפרש שאין גדול מאמן): ",
+                "(ג) <b>ג' אספליאות כו'. </b>שבועות (ל\"א) שוח\"ט מזמור פ\"ט: ",
+                "(ד) <b>כל מי שעונה אמן כו' אמן לע\"ל. </b>בתנחומא צו ס\"ז מייתי לה מדכתיב ברוך ה' גו' אמן ואמן: ",
+                "(ה) <b>כל מי ששומע בקול כו' זוכה לשמוע כו'. </b>דרש אם שמוע תשמע: "
+            ],
+            [
+                "(ו) <b>להכנס דלת לפנים מדלת. </b>משמע דדרש שני פתחים ממש וכס\"ד דהש\"ס בברכות (ח.) והוא שיטת הירושלמי רפ\"ה דברכות. וכ\"מ בדברי הזוהר ויקרא (ח.) שהכל ענין א' ע\"ש: ",
+                "(ז) <b>אלא שאת יושב בבהכנ\"ס והקב\"ה עומד כו' </b>כצ\"ל וכ\"ה בב\"ר פמ\"ח: ",
+                "(ח) <b>טעון ברכות כו' הוי כו' תשמע וגו' ובאו עליך כל הברכות האלה וגו' </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ט) <b>בה' דברים נמשלה כו'. </b>עי' שה\"ר פ\"א ספ\"ג: ",
+                "(י) <b>מה השמן הזה תחלתו כו'. </b>שה\"ר שם פ\"ד ע\"ש: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>כל מי שלמד תורה ואינו מקיים כו'. </b>עי' שמ\"ר פ\"מ ובתנחומא כאן: "
+            ],
+            [
+                "(יב) <b>שאתה עושה בעיר חלה וציצית וסוכה ונר שבת. </b>בתנחומא הגי' מצות שאתה עושה בתוך ��יתך בעיר סוכה ומזוזה ומעקה. וכן נכון שהם בבנין בית שמהם נבנית העיר. וגי' דהכא תמוה מ\"ט נקט הני טפי מכל המצות. ועל חלה י\"ל משום דכתיב (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך. ונר שבת שהוא משום שלום בית י\"ל שהוא ענין בנין וקיום העיר. אבל ציצית לא ידעתי טעם. לכן גי' התנחומא הנכונה (ועל חלה דרש שם להלן משארתך זו חלה): ",
+                "(יג) <b>קירב רחוקים. </b>יתפרש על נכון בראובן שקרבו מכלל נדויו (וכן בבתיה י\"ל שהיתה מזרע חם וקירבה תחת כנפי השכינה): ",
+                "(יד) <b>ודוד מפרשה ה' ישמר צאתך ובאך. </b>אפשר מדכתיב לקמיה ישמר את נפשך. דרש בהאי ישמר צאתך ובאך אינו בנפש אלא בממון אבל יותר נראה דהאי ודוד מפרשה צ\"ל להלן באידך דרשא בבואך לעולם ביציאתך מן העולם. וע\"ז מביא וכן דוד מפרשה ר\"ל מדמסיים ביה מעתה ועד עולם דמפרש ליה מעתה תחלת ביאתך לעולם ועד סוף ימי עולמך: ",
+                "(טו) <b>בביאתך לעולם כו' ביציאתך כו'. </b>עיין ב\"מ (קז.) (ואפשר לפרש ברוך ממש שביציאתו ולידתו מברכין הטוב ומטיב או שהחיינו וביציאתו לקבר מברכין דיין האמת): ",
+                "(טז) <b>כתיב עת ללדת כו'. </b>ירושלמי פ\"ב דברכות: "
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "(יז) <b>כך שנו חכמים הקורא בתורה לא יפחות כו' כנגד כו'. </b>מגילה (כג) ע\"ש בגמ': ",
+                "(יח) <b>מניין ממ\"ש בענין ויקרא משה (דברים כח) </b>כצ\"ל והוא קרא דפרשתין והמציין טעה: "
+            ],
+            [
+                "(יט) <b>מהו אם תקח כו'. </b>חסר כאן קשור הדרשא לפרשת דהכא. ואפשר על ולא נתן ה' לכם לב לדעת ואזנים לשמוע בא לדרוש וכדכתיב במשלי שם את\"ז להקשיב לחכמה אזניך תטה לבך כו' ודעת אלהים תמצא. ומה שנאמר פה א\"ר הונא כו'. עי' ויק\"ר פכ\"ה: ",
+                "(כ)<b>הנאה שיש לך בעליונים. </b>כצ\"ל ודרש נות בית הדבר הנאה והיפה שבבית: ",
+                "(כא) <b>ואני צופן לכם שכר </b>כצ\"ל: ",
+                "(כב) <b>היה מהלך עמוד ענן לפניהם כו'. </b>שה\"ר פ\"ג פ\"ה: ",
+                "(כג) <b>נרשמית על גופן. </b>בשוח\"ט מז' ע\"ח ומז' ק\"ד מייתי לה מקראי ע\"ש: ",
+                "(כד) <b>לשלשים יום היתה כו'. </b>עיין שמ\"ר ספ\"ט: "
+            ],
+            [
+                "(כה)<b>היה להם לומר כו' תן. </b>עבע\"כ פ\"ק (ה.): ",
+                "(כו) <b>מי גדול הגונב כו'. </b>כלומר שלא תאמר שח\"ו באמת גנבו דעת המקום א\"כ הגונב גדול אלא כח רחמיו של הנגנב גדולים שיודע ושותק: "
+            ],
+            [
+                "(כז) <b>ר\"א בנו של רשב\"י שאל כו'. </b>הצצתי שבשה\"ר במאמר זה הלשון ר\"א ב\"ר שמעון וכאן תפסו בנו של רשב\"י. ומזה הרגשתי ב\"ה דקדוק לשון חז\"ל בזה בכ\"מ שתפסו ל' זה כמו ר\"א בנו של ר\"י הגלילי. ר' חנינא בנו של ר\"י הגלילי. רבי ישמעאל בנו של ר\"י בן ברוקא. ר' ישמעאל בנו של ר\"א בן עזריה. הורקנוס בנו של ר\"א בן הורקנוס. וכן שנינו באבות ר\"ג בנו של ר\"י הנשיא. שהטעם הוא בכ\"מ שנזכר אצל האב איזו כנוי כמו הגלילי או הנשיא. וכן בכ\"מ שמזכיר גם אבי האב. בכדי שלא יטעו שהוא שם הכינוי או שם אבי האב (הוא כינוי ושב) אל הבן המדובר בו (מזה סמך גדול לדינו של מהרי\"ל הכתוב באהע\"ז סי' קכ\"ט ס\"ט שאם יש כינוי לבן וכתבוהו לבסוף אחר שם האב שדיעבד אינו פסול (כדברי הש\"ך בח\"מ עיין בח\"מ וב\"ש שם) שיש לפרשו שחוזר על הבן). ולכן כאן ששנו ר\"ש בן יוחאי דקדקו להוסיף בנו של בכדי להורות שבן יוחאי חוזר על ר\"ש ואינו חוזר (דרך כינוי) על ר\"א ושם בשה\"ר ששנו ר\"ש סתם לכן נקטו ר\"א בר\"ש ולא הוצרכו למלת של: ",
+                "(כח) <b>כלי קורייס יצאו כו'. </b>אפשר פירושו כאן כל�� מלאכת האריגה שהיו יכולין לארוג להם במדבר תמיד בגדים חדשים לכל הקהל: ",
+                "(כט) <b>אסיטון. </b>עמ\"כ גי' הילקוט אמיינטין. וכ\"ה בשה\"ר פ\"ד פ\"י ובשוח\"ט מז' כ\"ג ופירושו פשתן הגדל בסלעי ההרים כמ\"ש במוסף ערוך. ועיין רבינו בחיי פ' עקב פי' על גי' אסיטון: ",
+                "(ל) <b>היו מתענגים בנאות כו'. </b>בשה\"ר שם הגי' מתגעגעים וכצ\"ל והוא כדכתיב בהאי קרא בנאות דשא ירביצני שהיה רובצים על הדשאים ומגעגעין עצמן בהן ובזה הן מפעפעין ריח טוב עליהם: "
+            ],
+            [
+                "(לא) <b>אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך כאשר ישא איש את בנו ד\"א אמר ר\"ל </b>כצ\"ל: ",
+                "(לב) <b>שעשה אותן כאלהות. </b>דרש אשר נשאך ה' אלהיך. שנשאוך ה' וגדלך למעלת אלהות ובני אלהים השרוים למעלה בשמים: ",
+                "(לג) <b>אדם שיש לו בן נותנו כו'. </b>זהו לדרוש כאשר ישא איש את בנו: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>או מקצר כו' או שהיה מהלך כו'. </b>הוא פי' על לא פנה להתפלל מחמת זה או זה: ",
+                "(ב) <b>שהיה עושה צרכיו. אפשר פירושו כפשוטו שיפנה לנקביו. </b>ואם פירושו שהיה עוסק בצרכי ממונו יש קצת משמעות דחשיב גם כן כשוכח ואנוס כמהלך בדרך ועיין באו\"ח סימן ק\"ח ס\"ח: ",
+                "(ג) <b>איזו שעה מותר כו' ויי\"ח כו' כך שנו חכמים כו'. </b>אבל לאחר זה אף שיש לו תשלומין אין יי\"ח בה כמ\"ש שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה: ",
+                "(ד) <b>הכל בעתה מתבראת. </b>כלומר דבר בעתו מה טוב כי את הכל עשה יפה בעתו. לכן מנחה שזמנה קבועה עתה יקדמנה: ",
+                "(ה) <b>למה שכן כתיב כו' ומשחרי ימצאונני. </b>כלומר בכל שעה שתשחרני תמצאני וזה כל הלילה: ",
+                "(ו) <b>כחה של תפלה כו' חציה עושה קין כו'. </b>עיין בויק\"ר פ\"י פליגי בה עי\"ש ובסנהדרין (לז:) ",
+                "(ז) <b>וכן בחזקיה בשעה שא\"ל הנביא צו כו' </b>כצ\"ל ועיין בויק\"ר שם: "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>לעצמך את מברך כו' שנות חיים אם חכמת חכמת לך אם תאמרו כו' </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(ט) <b>למה\"ד לככר כו'. </b>ויק\"ר פי\"ט: ",
+                "(י) <b>ואם נפלאת היא ממך שאין כו'. </b>דרש לא נפלאת היא ממך שממך הוא הגרמא לזה: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>קלורין לעין כו'. </b>ויק\"ר פי\"ב: ",
+                "(יב) <b>מי שמוציא בפיו. </b>ערובין (נד.) תנחומא פרשת עקב: ",
+                "(יג) <b>למי שממציא אותה מניין כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(יד) <b>לרמ\"ח איברים שיש בו אר\"ח בר אבא כל מי שמתחיל </b>(ועל כל המצוה דדרש בסמוך קאי וכ\"מ בתנחומא עקב שם) כו' בארץ כנען א\"ר לוי בשר\"ח בר חנינא כו' נקראת על שמן הוי כל המצוה ד\"א כי המצוה הזאת מהו המצוה אמר הקב\"ה כו' לתהו ובהו ד\"א כי המצוה וגו' לא בשמים היא א\"ל משה שלא תאמרו כו' ומתן שכר רבנן אמרי דבר קשה כו' את כל המצוה הזאת ד\"א מהו לא בשמים כו' כצ\"ל. ",
+                "(טו) <b>כל מי שמתחיל במצוה כו' </b>סוטה (יג:): ",
+                "(טז) <b>מלה\"ד לגנבים כו' </b>שמ\"ר ספ\"ך: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יז) <b>אין התורה כו' באסטרולוגין כו' לשמואל הרי אתה כו' </b>עתו\"ס תענית (ז.) ד\"ה אף כו' ועיין רבינו בחיי כאן: ",
+                "(יח) <b>ז' דברים אמר שלמה על העצל כו'. </b>נראה דדריש הכי קרא דחכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם דכתיב בפ' זו. דהיינו ז' פעמים שמשיבים לפניו דברי טעם לזרזו: "
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>ולמה כו' כיון שרואה כו' דעתו מובלגת. </b>עיין בפרש\"י והרמב\"ם בפי' המשניות רפ\"ג דברכות שפירשו הטעם משום דטריד ��רדא דמצוה וכן אמרינן לענין קדשים באונן דמטריד. אבל לשון דעתו מובלגת (כמו מופלגת בפ\"א רפה) דכאן משמעו ענין היסח דעת כלומר ואין יכול לכוין יפה אלא שאין זה מספיק כ\"א לתפלה וק\"ש דבעי כוונה (ותפלין דגרסינן במשנה שם שאסור בהיסח הדעת) אבל שאר מצות דפטור בע\"כ צ\"ל משום עוסק במצוה: "
+            ],
+            [
+                "(ב) <b>היו מלאכים מרתתין לפניו. </b>מפורש בקה\"ר שם שנאמר מלכי צבאות ידודון ועיין שלהי שה\"ר: ",
+                "(ג) <b>לחם אתמול כו' והוריד עוז כו' נטלה ממנו ונתנה ליב\"ן. </b>פי' דרש לחם זו תורה כד\"א לכו לחמו בלחמי ועכשיו נתנה ליהושע כמ\"ש ספ\"ק דסוטה שנסתמו ממנו שערי חכמה וע' בקה\"ר נ\"א בזה ובתנחומא ואתחנן הנוסחא משובשת ע\"ש: ",
+                "(ד) <b>לא ליודעים חן כו' היה יודע כו'. </b>כמ\"ש ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני וכמ\"ש בפי' לפר\"א פ\"מ בס\"ד דהיינו שהודיעו הקב\"ה שמו המיוחד שיקרא ויתפלל בשמו ויענהו כמ\"ש כי הוא ידע שמי יקראני ואענהו וכמ\"ש בשוח\"ט שם אבל עכשיו התחנן ולא נענה: "
+            ],
+            [
+                "(ה) <b>ראבי\"א אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח אין אדם כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(ו) <b>הוי אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח מהו ואין שלטון כו' ימי דוד למות מהו ואין משלחת במלחמה כו' ומגינים ולא ימלט כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(ז) <b>לעשות כלי זיין ולהנצל כו'. </b>ובמלחמה היינו ביום מלחמת כחות הגוף עם המות וכמ\"ש בזוהר: ",
+                "(ח) <b>אין אדם שליט כו' המתינו לי כו'. </b>וזהו אין שלטון ביום. אף להמתין יום אחד אין שלטון (וכתב כאן שלטון בנו\"ן להקטין אף שליטה קטנה להמתין מעט. ותחלה כתיב אין שליט לכלוא כו' למנעו לגמרי): ",
+                "(ט) <b>ליתן לפניו אנקליטון. </b>לגי' הספר צ\"ל לטעון לפניו כו' אבל בקה\"ר ובתנחומא ואתחנן ובב\"ר ס\"פ מ\"ט הגי' לתלות לפניו: "
+            ],
+            [
+                "(י) <b>מי גבר כאברהם כו'. </b>משום דתחלה כתיב על מה שוא בראת כל בני אדם לכן דרש מי גבר מי הוא המעולה שעלה ונתגבר במין האדם אף הוא וכי יחיה כו': "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>ד\"א כל הבריות כו'. </b>ונראה שמאמר זה ראוי להיות סוף הפרשה אחר התחיל הקב\"ה מפייסן כמש\"ל אי\"ה. אבל כאן אין לו שייכות כלל: "
+            ],
+            [
+                "(יב) <b>שכן רע רואה את הנכנסות ואין רואה את היוצאות. </b>משל הוא על שכן המברך רעהו בקול על רוב הכנסתו ופרנסתו ואין מספר רוב הוצאותיו: "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>תטול אותה פורפירא שכיבדה. </b>אפשר ר\"ל שתטלנה לעצמה להתכבד בה בחבורתה. ויהיה לפי\"ז הנמשל במשה שהן הוא לשבחו (וכמ\"ש בצרור המור ע\"ש): "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(יד) <b>כתב י\"ג ס\"ת. </b>שוח\"ט מז' צ': ",
+                "(טו) <b>רמז לשמש והיה מתקשה כו'. </b>כמ\"ש בשמ\"ר פט\"ו שהשמש מודיע קצו של אדם כמה ראה השמש ע\"ש: ",
+                "(טז) <b>א\"ל יהושע כשהיה הדבור כו' יודע הייתי כו'. </b>ח\"ו שלהחליש דעתו של משה יאמר יהושע כן. אלא צ\"ל שנצטווה יהושע ע\"פ הדיבור להשיב לו כן בכדי שישאל משה נפשו למות: ",
+                "(יז) <b>התחיל הקב\"ה מפייסו וא\"ל כל הבריות יורדין לקבר ועיניהם כהות וכו' </b>המאמר דלעיל עד ויקבר אותו בגי שייך כאן ואח\"כ צ\"ל הא דאמר א\"ל חייך בעולם הזה הנהגת כו': "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>וזו מכת האוזן אם סכנה היא מרפאין אותה בשבת. </b>משמע שלפעמים יש באזן סכנת נפש וכגון מעלין גידי אזנים בעבודת כוכבים (כח:) שפירשו רש\"י משום סכנה ע\"ש (משמע דווקא משום סכנה שהיא סכנת נפש. אבל על מכת אבר אין מחללין): ",
+                "(ב) <b>מי שמסיר כו' תפלתו כו'. </b>עיין שבת (י.): ",
+                "(ג) <b>ע\"י האזן כלם חיים. </b>עיין כתובות (ו.): ",
+                "(ד) <b>שנאמר שמעו ותחי נפשכם כו' הכל משתתקים לפניך כו'. </b>אפשר דרש קרא דלבתריה הן עד לאמים גו' נגיד ומצוה גו': "
+            ],
+            [
+                "(ה) <b>אין להוסיף וממנו וממנו אין לגרוע והאלהים עשה שייראו מלפניו א\"ר יוסי כו' </b>כצ\"ל ובפי' לפר\"א פ\"ה פי' בס\"ד דדריש ליה על חקו של ים כד\"א (איוב לח) עד פה תבוא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך (ולא תגרע): ",
+                "(ו) <b>ומפני מה כתיב הקורא כו' ודרש והאלהים עשה וזה שעשה ה' שינוי מחוק הקבוע אינו כ\"א שייראו כו' </b>וכן להלן בצדיקים הרי שגורעים ומוסיפים (ודרש האלהים עשה ע\"י שלוחיו הנביאים) כדי שיהיו כו': ",
+                "(ז) <b>ד\"א כו' שיהיו מקלסין כו' שבא משה שיתק אותו כו'. </b>לדרשה זו אולי ידרש והאלהים עשה שייראו מלפניו. מה שעשה ה' שיהיה היכולת ביד עבדיו הנביאים יראי שמו שיוסיפו ויגרעו בדברו מחקי הטבע הוא כדי שייראו מלפניו שידעו שע\"י יראת אלהים צדיק מושל בחקי הטבע וכדמפ' זש\"ה אמר אלהי כו': "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>מושל באדם צדיק מושל ביראת אלהים כו' כביכול מה שהקב\"ה מושל כו' </b>כצ\"ל: ",
+                "(ט) <b>ואליהו ואלישע קרעו ימיה. </b>אינו חושב משה. שמשה קרע הים במצות ה' שא\"ל הרם כו' ובקעהו ועיין פר\"א פמ\"ב. וכן בהמתקת המר לא חשיב משה שכתוב שם ויורהו עץ. (ובילקוט ומדרש שמואל גרס בזה משה וט\"ס הוא) אבל אליהו ואלישע בגזירת עצמם קרעו המים והמתיקו המר. ובהא דרפואה לא חשיב רפואת מרים ע\"י משה. שג\"כ משה לא עשה כלום בעצמו רק צעק אל ה' שירפאנה משא\"כ באלישע שעשה לו רפואה לרחוץ ועיין מגילה (כ.) ואלישע דעבד ברחמי כו': ",
+                "(י) <b>ואליהו הוריד את האש ותפל אש ה' כו' </b>ונכון לגרוס ותרד אש מן השמים ותאכל אותו ואת חמשיו (מלכים ב' א) ששם היה בגזירת אליהו בלא תפלה וגם כתוב שם לשון ירידה: "
+            ],
+            [
+                "(יא) <b>שיש לשמים פה. </b>שההבל היוצא מהשמים וגלגלים פועל באויר ובארץ כמו דבור וספור לכבוד ה' ויכלתו: ",
+                "(יב) <b>ולב. </b>נקודת מרכז גבהו אשר ממנו נמתחו שמים וממנו חיותו וקיומו בדבר ה' הנצב בשמים כמו האדם שנברא מלבו וממנו חיותו: ",
+                "(יג) <b>ואוזן </b>להתפעל בהרגש מעשה התחתונים להוריד או למנוע טל ומטר כי כן יסד המלך הקדוש ברוך הוא שיתפעלו כמו הרגשת אזן מקול האויר החיצון הבא לתוכו: ",
+                "(יד) <b>אין בריה שולט על נפשך. </b>ע\"ל פרשה הברכה: ",
+                "(טו) <b>והיכן כו' תחת כסה\"כ כו' </b>ע' שבת (קנב:): ",
+                "(טז) <b>ובהן חטאו ובהן כו'. </b>ע' איכה רבה ספ\"א: "
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "(א) <b>כך שנו חכמים העובר כו'. </b>ברכות (לד:) אריב\"ח כו'. ירושלמי שם: ",
+                "(ב) <b>רב הונא אמר אם טעה כו'. </b>זהו שיטת לשון הבבלי שם משמיה דרב הונא נ\"א ובירושלמי נ\"א ע\"ש: ",
+                "(ג) <b>ומהיכן למדו. </b>שאינו מתחיל מראש אלא ממקום שטעה ופסק הראשון: ",
+                "(ד) <b>ומה נתן לו ר\"י ור\"נ כו'. </b>ב\"ר פס\"א ע\"ש: ",
+                "(ה) <b>עמד יצחק לברך כו'. </b>ב\"ר ס\"פ ויחי ושוח\"ט מז' א': "
+            ],
+            [
+                "(ו) <b>מדבר במשה מי יעלה בהר כו'. </b>שמ\"ר רפ\"ד ע\"ש: ",
+                "(ז) <b>זה משה שנאמר ויואל משה. </b>עי' יד\"מ. וכ\"ה בשמ\"ר שם: "
+            ],
+            [
+                "(ח) <b>אבל אני הצלתי א\"ע ואת דורי כו'. </b>(עיין ברכ��ת לב.) יאמרו ראו פרנס כו' ולא בקש כו': ",
+                "(ט) <b>מראות בשכינה. </b>בשעת עקידה כמ\"ש בב\"ר פס\"ה: ",
+                "(י) <b>פב\"פ ולא כהו עיני ולא עוד אלא שקרן עור פני שנאמר ומשה </b>כצ\"ל והא דדבר פה אל פה כתיב (שמות לג) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים: ",
+                "(יא) <b>בפירבורין. </b>בילקוט הגירסא באיפרכיאו. לגי' דהכא צ\"ל בבי\"ת בפרבורין עיין הגהותי לב\"ר ס\"פ ס\"ח בס\"ד: ",
+                "(יב) <b>הואיל ונתעלה כו' הוא יברך את ישראל. </b>אבל ברכת יעקב לא כתיב ביה בתחלה לשון ברכה רק ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם רק לבסוף כתיב ויברך אותם וגו' (וגם שם דרשו בב\"ר ס\"פ ויחי דלשון איש אשר כברכתו רומז לברכת משה עתיד אחר כי\"ב לברך כו': "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>ובשעה שהפכו לדם </b>כצ\"ל וכ\"ה בתנחומא כאן ושוח\"ט מז' צ': "
+            ],
+            [
+                "(יד) <b>א\"ל משה לך מכאן. </b>אדר\"נ פי\"ב: ",
+                "(טו) מתגאה יש לו מי שיקלסהו כצ\"ל וכ\"ה בתנחומא: ",
+                "(טז) <b>שראית אותן בוכין ותבכה עמהם </b>כצ\"ל ור\"ל לאחר מיתה כמ\"ש ונפשו עליו תאבל [או ר\"ל בשעת הפטירה וכמ\"ש (בכתובות ק\"ג) מתוך הבכי כו']: ",
+                "(יז) <b>כיון ששמע כו'. </b>א\"ל שובי כו'. מקרא זה כתוב קודם. ודרש כי חלצת הוא נתינת טעם על שובי נפשי מפני שחלצת כו': ",
+                "(יח) <b>התחתונים כו' </b>והעליונים כו'. ע\"ל סוף הפרשה ובסוטה (יג:): "
+            ],
+            [
+                "(יט) <b>ולא אמר בעמליה כו' אלא בעושיה. </b>עיין ברכות (יז.): ",
+                "(כ) <b>אדם אומר לא למדתי חכמה </b>כצ\"ל: ",
+                "(כא) <b>שמתיירא אותי ועושה </b>כצ\"ל: "
+            ],
+            [
+                "(כב) <b>סגולה. </b>עמ\"כ. וכן בלשון הילקוט כאן במאמר זה. ואפשר קריאת שם סגולה לסרח הוא כענין אשכול שקרא לצדיקים (כד\"א מיכה ז) אן אשכול לאכול ובשלהי סוטה בטלו האשכולות) כי תרגום אשכול בלשון ירושלמי סגולה כמ\"ש בערוך (וכ\"ה בירושלמי פ\"ז דפאה ההוא סגולה דבכרמך): ",
+                "(כג) <b>מעשים טובים יש לך. </b>במדרש פטירת משה הגי' מכשפות יש לך. וכמש\"ל שהחרטומים והאשפים אמרו זה לפרעה ועשו כשפים שלא יהיה אפשר להעלותו וכמ\"ש ירושלמי ספ\"ז דסנהדרין שהכשפים המושלכים בים קשה להתירם: ",
+                "(כד) <b>מן התהומות כקנה אחד </b>כצ\"ל וכ\"ה בילקוט: "
+            ],
+            [
+                "(כה) <b>שאכנס ויבקעו כו'. </b>פי' שאכנס לא\"י ובזכות א\"י תעשה זאת שיבקעו כו' ויראו כל ישראל שאין זולתך. ורמיזא במ\"ש קודם מקרא זה דוידעת היום כו' להביאך לתת לך את ארצם נחלה. שכשיביאך לא\"י שם וידעת כו': ("
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כו) <b>על הכרזה אכרזיא שמו </b>כצ\"ל: ",
+                "(כז) <b>ונעלו שערי רקיע כו' </b>נראה דרמיזא במקרא (איוב שם) יסגור על איש ולא יפתח ואין איש אלא משה: ",
+                "(כח) <b>תקט\"ו פעמים. </b>כמנין שירה ועתו\"ס רפ\"ב דחגיגה (יב.): ",
+                "(כט) <b>עד שיהיו מאמינים כו'. </b>כמ\"ש (דברים א) ובדבר הזה אינכם מאמינים. וכן בים שנעשו ה' כתות וא\"ל משה התיצבו כו' ופעל שאח\"כ כתיב ויאמינו בה' כו'. וכ\"ז ע\"י השתדלות משה (תיקן בזה מ\"ש תחלה והן לא יאמינו בי) כמ\"ש בליקוטי בס\"ד על מקרא דלכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל. שמשה עשה זה שזכו כלם לראות מורא הגדול זו גילה השכינה בים ובסיני כמ\"ש ראתה שפחה על הים כו': ",
+                "(ל) <b>עד שקבעתי להם תורה </b>כצ\"ל: ",
+                "(לא) <b>עד שיהיו עם קדוש ונאמן כו' ועם קדושים נאמן. </b>אפשר דרש עם קדושים כמו עם בקמץ העי\"ן וערד\"ק שם שחוכך לומר שיונתן בן עזיאל היה קורא כן ע\"ש: ",
+                "(לב) <b>היה מספר. </b>עמ\"כ גי' הילקוט ומצפה. וכ\"ה להלן והיה אותו האיש מצפה וכלשון המקרא שהביא צופה רשע כו': ",
+                "(לג) <b>למשה כתיב אני אמית ואחיה אם לא אמיתך </b>כצ\"ל ור\"ל שהמיתה היא לצורך התחיה שלאחריה שהוא תכלית התיקון (ועיקרי' סמיך אסיפיה ואין מידי מציל): ",
+                "(לד) <b>איך אני יכול לעשות לו קצף. </b>שגבריאל ממונה על הדין (כמ\"ש בשבת נה.) וביומא (עז.) (ובכ\"מ אחרים) ואמרו במעשה תורה (שבס' כל בו וס\"ס ראשית חכמה) בששה מלאכי השרת שמנו שם שגבריאל ממונה למלאך המות על השרים (ומשה שר היה) מ\"מ אמר שלמשה אין יכול לעשות לו קצף (מפני שבצדקת מעשיו היה הופך מה\"ד למדת הרחמים): ",
+                "(לה) <b>ובו ביום שנולדתי ואפילו חלב לא ינקתי מצאתי פ\"פ כו' עם או\"א וכשהייתי כו' </b>כצ\"ל. והיה זה להורות על העתיד שכח הדבור נבואיי שהיה במשה אח\"כ לא היה דבור טבעי ככח מכחותיו שגדל עמו ע\"י יניקה כדרך הארץ. אלא רוח ה' דבר בו. פום ממלל רברבן: ",
+                "(לו) <b>וסכתי תחת עמוד אש </b>כצ\"ל ופי' לשון סוכה וצופה ועמוד אש זה אולי היינו עמודי הכסא (ואולי פי' וסוכת היינו שהיה עומד ומסוכך תחת העמודים ועיין ז\"ח שה\"ש (נד.): ",
+                "(לז) <b>ונצחתי בפמליא </b>כצ\"ל: ",
+                "(לח) <b>לא הגיעו המים לקרסוליהס. </b>חולק על מ\"ש בברכות (נד.) שעד קרסולי עוג היה ל' אמה שא\"כ מי המבול שהיו ט\"ו אמה על ראשי ההרים הגבוהים היו עמוקים יותר מקרסוליו (אם לא שעמד על הר גבוה. ועיין בזבחים (קי\"ג: ובפר\"א פכ\"ג) ובנדה (כד:) אמר אבא שאול שהלך שלשה פרסאות בקולית עוג וא\"כ עד קרסוליו יותר מן ל' אמה. ובתדא\"ז פכ\"ד אמרו שפרסות רגליו מ' מיל: ",
+                "(לט) <b>והעמדתי חמה ולבנה. </b>בתענית (כ.) ועבודת כוכבים (כה.) אמרו ג\"כ שנקדה חמה למשה. וכאן משמע שהיה זה במלחמת סיחון ועוג. ובתדא\"ר פ\"ב משמע שבמלחמת עמלק היה: ",
+                "(מ) <b>והרגתים. </b>משמע שגם לסיחון הרג משה בעצמו וכ\"ה בספרי בהעלותך פסקא ק\"א: ",
+                "(מא) <b>מי יש בבאי עולם </b>כצ\"ל: ",
+                "(מב) <b>מכאן אין לך לעמוד כאן לך ברח </b>כצ\"ל: ",
+                "(מג) <b>וזגזגא. </b>עיין בת\"י פ' זו: ",
+                "(מד) <b>השקף עיניך. </b>עמ\"כ והוא מלשון משקוף שפירשו רש\"י והערוך שהדלת שוקף וחובט עליו כן כאן פירשו השקפת גביני העינים זע\"ז: ",
+                "(מה) <b>הנח ידיך על החזה והניח ידיו על החזה </b>כצ\"ל. וכן אמרו בירו' נזיר פ\"ט ה\"ג איזהו מושכב כדרכו רגליו מופשטות וידיו על לבו והביאו הרמב\"ן בתה\"א (לז ע\"ג). ומ\"ש בספרי האזינו (הובא בילקוט חקת רמז תשס\"ד ובפרש\"י בהאזינו) במיתת אהרן פשוט ידך ופשט. היינו שלא יהיו אצבעות ידיו קפוצים וכמ\"ש בקה\"ר פ\"ה פכ\"א ועיין ברוקח ס\"ס שי\"ז. אבל אין פשוטות ממש כרגליו אלא כפופות על לבו על החזה כדהכא. ובפסיקתא זוטרתי דר' טוביה בפ' האזינו שם הגי' כמאמר הספרי פשוט רגליך במקום פשוט ידיך: ",
+                "(מו) <b>הקף רגליו זע\"ז. </b>כמ\"ש ביעקב ויאסף רגליו. אבל הלשון דכאן זה על גב זה משמעו שיניחם ע\"ג חברתה שיראו כאחד (ואפשר הגי' הנכונה זה אל זה וזהו לשון הקף לסמכם יחד שלא יהיה ריוח הרבה ביניהם) אבל לשון רגליו מפושטות בירושלמי משמעו כפשוטו כדרכן. וכ\"ה לשון הרמב\"ם שהביא הטי\"ד סי' שמ\"ב כאדם שהוא ישן. שאין דרך הישן להניח רגליו זה ע\"ג זה: ",
+                "(מז) <b>אלוהי כל הרוחות. </b>כד\"א (במדבר ט\"ז) אלהי הרוחות לכל בשר: ",
+                "(מח) <b>וכל הנפשות כו' החיים והמתים. </b>כד\"א (יחזקאל יח) הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן (והיינו האב שכבר מת כמ\"ש שם למעלה אבות אכלו בוסר כו' ונפש הבן שהוא החי). ולשון מסורים בידך ר\"ל אפילו כשאדם חי נפשו מסורה בידו של הקב\"ה כמ\"ש בספרי פינחס פסקא קל\"ט אקרא דאשר בידו נפש כל חי: ",
+                "(מט) <b>ואתה בראתני כו' יצרתני כו' נתתני כו'. </b>כלשון מטבע ברכת אלהי נשמה וכו' וכמז\"ל שהן נגד ג' עולמות בי\"ע: ",
+                "(נ) <b>שלא נראה בו רוח סרוחה מעולם. </b>כמ\"ש בסנהדרין (צג:) אשר כח בהם לעמוד בהיכל מלך ע\"ש. וכ\"ש משה שהיה עומד לפני ה' תמיד: ",
+                "(נא) <b>ולא רמה ותולעה. </b>באדר\"ן פי\"ט וד\"א רבה פ\"א וקה\"ר פ\"ה פ\"ז דרשו כי אנוש רמה בחייו (וכ\"א בתמורה (לא.) אדם נקרא רמה מחיים) אלו הכניס ובן אדם תולעה במותו. וכשם דהתם נראה שהן תולעים שבבני מעים שנקראים כנים עיין ב\"ק (פב.) כנים שבבני מעים. אבל כאן נראה דרמה היינו כנים שבראש (ועיין בתוספת שבת (יב. ד\"ה שמא כו' שנראה היו מפרשין בלשון המדרש הנ\"ל כן). ולפ\"ז תולעה י\"ל גם כן בחייו תולעים שבמעיים. ובפר\"א ס\"פ מ\"א אמרו בכל אותו הדור שקבלו התורה לא משלו בהן כל מיני כנים ובמותם לא שלט בהן רמה ותולעה. ועמש\"ש בס\"ד: ",
+                "(נב) <b>א\"ל רבש\"ע כו' ירדו ב' מלאכים כו' אבל בן עמרם כו'. </b>בא לומר כלפי מה שא\"ל ואני מושיבך כו' אצל כרובים כו' דעבודת משה בעוה\"ז בעוד נשמתו בו גדולה יותר לעלות לרצון לפניו משל מלאכים ושרפי מעלה: ",
+                "(נג) <b>נשמתו בנשיקה </b>ב\"ב (טז.) ועיין אדר\"ן פי\"ב: ",
+                "(נד) <b>מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און. </b>סוטה שם. ובתנחומא ואתחנן הלשון מי יעמוד לישראל בשעת כעסי (זהו מי יקום לי עם מרעים) ומי יעמוד במלחמתן של בני מי יבקש עליהן רחמים בשעה שהן חוטאין לפני (זהו מי יתיצב לי עם פועלי און. כי לשין יציבה הוא לעמוד לנגד בכח מלחמה כמ\"ש לא יתיצב איש לפניך וכן בגלית ובכ\"מ. לכן דרש שזהו לעמוד במלתמתן של ישראל נגד המקטרגים עליהם למעלה שהוא כענין מלחמה): ",
+                "(נה) <b>שמים בוכין כו' חסיד מן הארץ. </b>חסיד זהו המתחסד עם קונו והארץ אמרה ישר באדם אין. אין מי שיעשה את האדם ישר ע\"י משפטים ישרים שלמדם מישרים בין אדם לחבירו. וכן בדברי יהושע אבד חסיד מן הארץ הוא על צער השמים. ופסו אמונים מבני אדם הוא צער הארץ. וכן להלן מלה\"ש אמרו צדקת ה' עשה וישראל אמר משפטיו עם ישראל: ",
+                "(נו) <b>יהושע כו' ואמר הושיעה ה' כו'. </b>אולי מפני ששם יהושע נרמז במלת הושיעה דרשוהו עליו: ",
+                "(נז) <b>יבא שלים כו'. </b>עיין כתובות (קד) שמלה\"ש וצדיקים היוצאים לקראתו אומרים כן ועמ\"ש בס\"ד בזה בפי' לפר\"א פל\"ד: "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושי הרד״ל על דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Chidushei HaRadal"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Chidushei HaRadal/Chidushei HaRadal on Ruth Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,370 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Chidushei HaRadal on Ruth Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "חידושי הרד״ל על רות רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Chidushei HaRadal"
+    ],
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "(א) <b>אין מעידין אלא בשומע. </b>אסיפא דקרא ישראל ואעידה בך קאי. ומפרש ליה לשון התראה (על התוכחה דכתיב שם לא על זבחך אוכיחך וגו') ונצרך לקרות המותרה תחלה בלשון שמע ההתראה (שלא יאמר אח\"כ לא שמעתי) ויקבלה עליו (ובלא\"ה אמרינן (ביומא ד') שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא בקריאה תחלה) ולכן כתיב תחלה שמעה עמי וכו' ואז ואעידה בך (ועל שינוי הלשון תחלה עמי ואח\"כ ישראל לא דרש ר\"י מידי): ",
+                "(ב) <b>ר\"י בר סימון אמר לשעבר כו'. </b>בא לדרוש שינוי לשון עמי וישראל: ",
+                "(ג) <b>כשאר כל האומות סבתא כו' וסבתכא. </b>ב\"ר פס\"ג ושמ\"ר פמ\"ז. ונקט הני טפי משום שהן כמעט שוין בשמם. זה סבתא וזה סבתכא ואין מובדלין רק בשינוי מועט כן קודם מ\"ת לא היו מובדלין רק בשינוי שמם ישראל אבל לאחר מ\"ת נקראו עמי להבדל ממכחישי תורת ה' (אבל לשון השמ\"ר ק\"ק לפרש כן ועי' יד\"מ שם. ומ\"ש המ\"כ שכ\"ה במכילתא. ליתא כלל שם. והציון בילקוט על תחלת המאמר תני רשב\"י אלהים אלהיך דלהלן במכילתא (והוא שם פ' משפטים פ\"כ) הטעהו במכ\"ת להמ\"כ לחשוב שכל מאמר הילקוט מהמכילתא. ובאמת סופו מהמדרש דכאן): ",
+                "(ד) <b>ואדברה לעתיד לבא. </b>אפשר אין הכוונה מאי דמפרש כדי שיהיה לי פתחון פה בפני כו' שזה מוסב על ואדברה בעוה\"ב אבל האי ואדברה לעתיד לבא. פירושו כדאיתא בברכות מ' אם שמוע בישן תשמע בחדש אף כאן ר\"ל אם תשמע לשעבר מצותי אשמיעך עוד לעתיד: ",
+                "(ה) <b>שעתידין לקטרגם לפני ולומר רבון העולמים כו'. </b>שוח\"ט מזמור כ' ע\"ש כל המאמר: ",
+                "(ו) <b>והאר\"ח אין ישיבה כו' קאמיא קיימיא כו'. </b>ירושלמי פ\"ק דברכות ושוח\"ט מזמור א': ",
+                "(ז) <b>חייך שאני מדבר בצדקה. </b>על שם הכתוב (ישעיה ס\"ג) אני מדבר בצדקה רב להושיע. וכ\"ה מבואר בשוח\"ט מזמור כ' וגם בילקוט ישעיה שם הובא מאמר זה על פסוק זה: ",
+                "(ח) <b>מכלה אתכם מן העמים. </b>נראה דצ\"ל מן העולם ועיין בילקוט שם: ",
+                "(ט) <b>רבי יוחנן אמר דיין אני פטרונך אני ור\"ל אמר וכו' </b>ר\"י מפרש אלהים פי' דיין אני לכל באי עולם רק אלהיך אני פטרונך ששמי מיוחד עליך ור\"ל מפרש אסיפא אע\"פ שאלהיך ופטרונך אני מ\"מ הרי אלהיך שהוא לשון דיין אני ומה פטרונא מהני בדינא לכן שמעה כו' ואעידה בך: ",
+                "(י) <b>תני רשב\"י אלהיך כו'. </b>מכילתא משפטים שם וספרי ואתחנן ס\"פ ל\"א: ",
+                "(יא) <b>אלא אלהי ישראל. </b>י\"ל שלזה נמשך ג\"כ רישא דקרא ואעידה בך. וכמ\"ש כי אתכם ידעתי כו' ע\"כ אפקוד וכו' וכמ\"ש פ\"ק דעבודת כוכבים: ",
+                "(יב) <b>למשה כו' אלהיך אנכי על גבך. </b>אפשר י\"ל שזה נאמר בשעה שאמר משה מאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה ופגם בכבוד שם זה. ואז א\"ל וידבר אלהים אל משה וארא כו'. עיין בזוהר וארא (כ\"ב) וע\"ז נאמר אלהים אנכי ע\"ג: "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>ע\"י שנתעצלו כו' ליהושע כו'. </b>לדרשה זו וכן לדרשה אחרינא שנתעצלו לעשות תשובה בימי השופטים אינו מסיים דרשה על תפיל תרדמה. ואפשר משום שהוא כפשוטו שישנו בעצלותם ולא נתעסקו בהספד ליהושע ללשון זה וללשון אחרון בתשובה: ",
+                "(יד) <b>בפוצמו ונתעצלו ולעשות גמ\"ח וכצ\"ל </b>: ",
+                "(טו) <b>כמד\"א נפל שעריהון מפוריא. </b>נפל והוזל השער (שיוקר הפירות נקרא שער הגבוה ומגביה שערים לכן הזול נקרא נופל מפני רבוי הפירות) כן שייך לשון תפיל כשרבתה הנבואה (וכן היפך היה דבר ה' יקר כי אין חזון נפרץ: ",
+                "(טז) <b>א\"ר סימון באיניש כו'. </b>ויק\"ר פרשה ל\"ו: ",
+                "(יז) <b>ס\"ר נביאים כו'. </b>שה\"ר פ\"ד רפ\"י וש\"נ. וכדמפרש ר\"י לקמן מגבת ועד אנטיפרס ס\"ר עיירות כו'. וס\"ל לר' דרוסאי דנביא א' לכל עיר ולר' יעקב הוא דמפרש אין נביאים פחות מב': "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>וזר זה שעיר שעשה עצמו זר למילה. </b>כ\"ה בילקוט משלי וכצ\"ל: ",
+                "(יט) <b>אייתי ארנונך. </b>י\"ל דממקרא שלפניו פועל אוצרות כו' שד רשעים כו' משמע ליה דבארנון וגלגליות מדריש (ועי' בילקוט שם דגרס באידך דרשה דעבודת כוכבים שאומרים הב הב משמע דדרש הפכפך כמו הב הב בחילוף אותיות בומ\"ף ממוצא אחד. אך י\"ל כפשטיה שזה נקרא מתהפך ובא לומר ולחזור ולומר הב): ",
+                "(כ) <b>שעשה עצמו זר למילה. </b>עי' בב\"ר ס\"פ ס\"ג ותדא\"ר פ' כ\"ד דדרש ליה מאם לא דם שנאת ע\"ש: ",
+                "(כא) <b>שנוהג עמו במדת ישרות. </b>כמ\"ש כי תשפוט עמים מישור וכתיב לאומים במישרים וכמ\"ש בב\"ר פ\"נ ובירושלמי פ\"ק דר\"ה ה\"ג שדן אותם בלילה כשישנים מן העבירות: ",
+                "(כב) <b>אמר כו' לכלותן אי אפשר כו'. </b>אפשר דרש בימי שפוט השופטים כשהיו שופטים ב\"ד של מעלה באיזה דין לשופטם הסכימו לדונם ברעב בארץ: "
+            ],
+            [
+                "(כג) <b>והיה עולה אצל אביו בטרוניא. </b>כ\"ה בילקוט האזינו וכצ\"ל ופי' בזרוע וגסות הרוח: ",
+                "(כד) <b>אין אתם מאמינים לדבריכם כצ\"ל. </b>ור\"ל אין אתם מאמינים דבריכם לקיים מה שאמרתם נעשה ונשמע אלא הפכפכים בדבריכם וז\"ש בנים לא אמון בם שאין להאמין בדבריהם והא דאמן כתיב הוא ד\"א: ",
+                "(כה) <b>בשעה שהנביאים כו' אמן. </b>ספרי האזינו שם: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כו) <b>ושם האיש אלימלך כיון דאתת כו'. </b>זה דבור אחד עם פסקא הקודמת והוא סיום הדרשה דלא עמדת בפרצות שלא עשיתם כמשה אלא בעת צרה אזלת לך: ",
+                "(כז) <b>אין פרצה של מגפה. </b>לשון פרצה במגפה כתיב (תהלים ק\"ו) ותפרץ בם מגפה ואיידי דידה נקט בכל הני כן ובילקוט תהלים סי' פ\"א הגי' של פורענות: ",
+                "(כח) <b>בשעה שהקטנים שומעין כו'. </b>דב\"ר פ\"א: "
+            ],
+            [
+                "(כט) <b>כל מקום שנאמר ויהי כו'. </b>פירשתי בס\"ד בהגהותי לויק\"ר ע\"ש: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "(ל) <b>אוי לדור ששפטו כו' ששופטיו צריכין להשפט כו'. </b>משום דבערכין י\"ז פליגי אי פרנס לפי דור או דור לפי פרנס לכן נקט הני תרי לשני: ",
+                    "(לא) <b>ומי הוי כו'. </b>דרש שפוט השופטים ששפטו שני שופטים כאחת. לכן דרש רב שזה היה בימי דבורה ששפט עמה ברק שהיה עמה במלחמת סיסרא ובשירה נשתתף ג\"כ. ועי' ב\"ר פ\"מ וריב\"ל ס\"ל דמ\"מ ברק לא היה שופט אלא שמגר ואהוד היו ששניהם היו שופטים וס\"ל ששפטו שניהם כאחד ששנות שמגר נכללו בשנות אהוד עי' סדר עולם רבא פי\"ב (ולזה נתכוונו בשוח\"ט מז' צ' שאמרו שבט שמעון לא העמיד שופט שנא' ואחריו שמגר בן ענת שר\"ל שהיה משבט שמעון ולכן טפלו בשני אהוד): ",
+                    "(לב) <b>ויעל הי'. </b>קחשיב נמי יעל שנמסר בידה סיסרא. גם מדכתיב (שופטים ה') בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות. משמע שהיתה שופטת כשמגר (ומשמע קודם לדבורה ולפ\"ז נכון לגרוס בד\"ה שמגר ואהוד ויעל. רק די\"ל דאין ראיה שהיתה יעל גם בימי אהוד אבל בימי דבורה וברק ודאי היתה): "
+                ],
+                [
+                    "(לג) <b>תני ר\"ח לא תעשו עול כו'. </b>ת\"כ שם: ",
+                    "(לד) <b>ה' שמות. </b>עי' בפי' הגר\"א לת\"כ כ\"י שם: ",
+                    "(לה) <b>קורא עליו ה' כו'. </b>בת\"כ שם ליתא ועי' יפ\"ע. ועל ממרא י\"ל מדכתיב (ישעיה ג') למרות עיני כבודו והוא כתוב בפרשת נערים שריהם ומאשריו מתעים דרך ארחותיו בלעו. שכ\"ז בדיינים המקלקלים בדין: ",
+                    "(לו) <b>אם ראית דור שמדותיו כו'. </b>תנחומא תצא כל המאמר: ",
+                    "(לז) <b>אמר רבי ברכיה כו' האזכה כו'. </b>מדרש שמואל פרשה כ\"ח: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(לח) <b>עשרה רעבון כו'. </b>בראשית רבה פ' כ\"ה עיין שם בהגהותי בס\"ד: ",
+                    "(לט) <b>שפחתו מטיילת בסידקי כצ\"ל. </b>ופי' הולכת בשוק של חמרים מוכרי תבואה: ",
+                    "(מ) <b>הה\"ד וילך איש מבית לחם יהודה. </b>אפשר דרש שהלך בכדי שלא יתן מביתו לחם ליהודה (ויש לרמוז ע\"ז מפסקי הטעמים שמלת לחם סמוכה ליהודה בטעם ולא אל מבית כדרך שכתוב בכ\"מ בית לחם): "
+                ],
+                [
+                    "(מא) <b>כ\"מ שאתה מוצא שדה עיר כו'. </b>אסת\"ר פ\"א: ",
+                    "(מב) <b>ובניו טפלין להם. </b>ר\"ל לשניהם (וכ\"מ מהטעמים שהוא ואשתו סמוכין בטעם ושני בניו מופסקין אבל אם היה אשתו ובניו סמוכין היה משמע שאשתו ובניו טפלין לו אבל לה לא היו הבנים טפלין) והכוונה להאשימם במה שלא נמלכו בנשיאתם נשים מואביות עם אמם אף שהיו טפלין לה. אלא עשאו להם לעצמם בלא דעת אמם: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>אבי לכה אב\"ד של לכה. </b>ב\"ר פס\"א: ",
+                    "(ב) <b>בפשתי העץ לבית אשבע אר\"י בר סימון באכסנאין היתה עסוקה ד\"א שנשבעו כו' כצ\"ל </b>וכ\"ה בספרי בהעלותך פסקא ע\"ח ודרש לבית אשבוע לשון שבועה שהיה אכסניא ומאכלת לשובע האורחים. וכתרגומו של יונתן על זונה פונדקיתא: ",
+                    "(ג) <b>שתקנה עצמה לשרפה. </b>כ\"ה בילקוט: ",
+                    "(ד) <b>ההרה לכו עם המלך במלאכתו ישבו מכאן אמרו עשרה כהנים כו' של רחב הזונה היתה וי\"א ששרתה עליה רוה\"ק רשב\"נ כו' כצ\"ל </b>: ",
+                    "(ה) <b>עשרה כהנים כו'. </b>במ\"ר ספ\"ח וש\"נ: "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>סנהדרין שהיו אורגין עמו בד\"ת ר' עזריה ור' יונתן כו' בנקיון כחלב לבית אשבוע כו' ואנשי כוזבא שעשה דברי של הקב\"ה כמו כזבים שנאמר ויבן שם דוד מזבח וגו' ויעתר ה' לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל יואש שנתייאש כו' כצ\"ל </b>: ",
+                    "(ז) <b>סודרין את ההלכה בשיניים כו' כצ\"ל </b>ועי' ברבה ויחי שם: ",
+                    "(ח) <b>והדברים עתיקים עם המלך מכאן אמרו לא מתה כו' ותשב לימינו זו רות המואביה המה היוצרים זה בועז כו' עם המלך במלאכתו ר' אייבו אמר זה דוד כו' שלא להחריב ביהמ\"ק רבי מנחם בר אבין כו' כצ\"ל </b>וקצת מזה הגי' גם בילקוט ע\"ש ומפני שבש\"ס בב\"ב דרשו עם המלך במלאכתו על רות טעו הספרים לכתבו כאן אבל באמת הגי' כאן הנכונה כמ\"ש דדרש עתיקים לשון עתיק יומין שהאריכה רות ימים עד שלמה (ולגי' הספרים אפשר ראוי לדרוש כאן והדברים עתיקים דברים הללו סתומים כאן ומפורשים במקום אחר כדאיתא להלן): "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>ע\"פ הדברים האלה ד\"א המה היוצרים כו' את עולמו ע\"ש ויצר ה' אלהים יושבי נטעים כו' כצ\"ל. </b>ועי' ב\"ר סוף פרשה חי\"ת: "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>ויוקים זה אלימלך. </b>עמ\"כ ויפ\"ע. וי\"ל כמ\"ש לקמן פ\"ה נקמתן של ישראל ביד ענייהם. ולכן אלימלך שיצא מארץ ישראל בשביל שהיתה עינו צרה בעניים כדלעיל נקמו בו עונש עבור העניים ולכן קראוהו יוקים שנקמו בו (וי\"ל עוד נקם ברית של יציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ): "
+                ],
+                [
+                    "(יא) <b>ר' מאיר היה דורש שמות כו'. </b>ב\"ר פ' מ\"ב וש\"נ: ",
+                    "(יב) <b>אלי תבא מלכות. </b>אפשר ראה וא\"י מה ראה שמלכות ב\"ד יצאה מרות אשת מחלון בנו (ומרוחא דמחלון דשבק בה יצא דוד עי' בסבא דמשפטים (ק\"ג) בזה): ",
+                    "(יג) <b>מחלון שנמחו. </b>מחי לון: "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>בעיירות מצאו אותן פרוצים כו' לכרכים ובמים כו' חזרו להם כו'. </b>הדבר קשה שבחרו יותר טוב לישב במקום פריצות משום דוחק מים. גם באמת הפריצות מצויות בכרכים יותר מבעיירות וכמ\"ש בעירובין (כ\"א) יושבי כרכים שיש בהם גזל ועריות ועי' בפי' רש\"י שבת (פ') ד\"ה בעירניות כו'. וכן מים מצויין בכרכים יותר מבעיירות כמ\"ש בעבודת כוכבים י\"ב פרצופות המקלחין מים בכרכים ע\"ש בפירש\"י. ובשלהי כתובות אמרו בכרכים שכיחי כל מילי. לכן נראה עיקר דגרסינן איפכא באו להם בעיירות מצאום מדוחקים במים ואח\"כ באו לכרכים ומצאום פרוצים בעבירות ואח\"כ חזרו להם בעיירות: ",
+                    "(טו) <b>ויהיו שם. </b>משמע שכבר היו שם תחלה ויצאו ועתה באו והיו שמה בקביעות: "
+                ],
+                [
+                    "(טז) <b>הכל למות והכל למיתה כו'. </b>ברכות י\"ז ע\"ש: ",
+                    "(יז) <b>אשרי כו' בשם טוב. </b>ולא כאלימלך שאף ששמו היה מורה לכבוד אלי תבא מלכות כדלעיל (וכן היה ראוי לו כמש\"ל) אבד הטובה ביציאתו לחו\"ל. וז\"ש לבועז ועשה שם בבית לחם השם שהיה ראוי לאלימלך כשהיה בבית לחם שהוא מלכות ב\"ד כד\"א (שמואל ב' חי\"ת) ויעש דוד שם (ועי' זוהר בחוקותי (דף קי\"ג א'): ",
+                    "(יח) <b>עלי מיתתה של רחל. </b>אפשר הוא ד\"א (לבד הא דאין אשה מתה אלא לבעלה) ור\"ל אני שגרמתי לה כשאמר עם אשר תמצא את אלהיך לא יחי' והיה כשגגה כו' כמ\"ש בב\"ר שם. וכן הא דאמר יעקב קשה כו' הוא ג\"כ ד\"א על עלי לומר שהוא כבד עלי כמשאוי קשה ביותר: "
+                ],
+                [
+                    "(יט) <b>גילין כו' אחד מן הגיל. </b>עמ\"כ ועיקר פי' גיל הוא ג\"כ חבורה של רעים אהובים יחד (ואפשר הן שושבינים שהן חברים בעת גילה ושמחה). ובשבת (ק\"ה) הגי' אחים במקום גילין. וכן בסדר עולם רבא פ\"ג ע\"ש: ",
+                    "(כ) <b>דא\"ר שמעון ב\"ר אבא כו'. לתוך ארכי כו'. </b>למ\"ד בשבת שם דמית גדול היה אפשר ליישב קצת הלשון דאמר ר\"ש כו'. דלכן כשמת הגדול שהוא ארכי ומושל דאגו החבורה אבל העיקר נראה דפירושו ערכי הוא כמו ערכאות שהוא קבוץ דיינים רבים במקום הערכאות. וממשיל כן החבורה לממשלה כאחת אשר כשמת אחד מהן ראוי לכולן לפחוד ולדאוג: ",
+                    "(כא) <b>ואין אחד מהם נכנס כו' כמלא נימא. </b>ברכות מ\"ח וש\"נ: ",
+                    "(כב) <b>אריב\"ח מימי לא קריתי כו'. </b>(שבת קי\"ח): "
+                ],
+                [
+                    "(כג) <b>כעשר שנים כשלשים כו'. </b>שה\"ר פ\"ד פ\"ג: "
+                ],
+                [
+                    "(כד) <b>אין בעל הרחמים פוגע וכו' </b>ויק\"ר פי\"ז וש\"נ: ",
+                    "(כה) <b>בתחלה מתו סוסיהם כו'. ואח\"כ מת אלימלך. </b>כ\"ה הלשון גם בפסיקתא דויהי בחצי הלילה. נראה דמדכתיב וימותו גם שניהם. לרבות מן גם שמקניהם ובהמתם כבר מתו. וזה שמתו קודם אלימלך. אולי יש לסמוך ממ\"ש ויהיו שם קודם לימות אלימלך דדרשינן כמו יד ה' היה במקנך. שהוא ענין הכאה ומיתה בבהמות: "
+                ],
+                [
+                    "(כו) <b>שמעה מהרוכלים המחזירים בעיירות. </b>י\"ל מדכתיב ותשב משדי מואב ביו\"ד ואח\"ז כתוב כי שמעה בשדה מואב בה\"א. דרש דשדה הוא עיר גדולה כדלעיל ספ\"א והיינו דרך ששם מחזירין הרוכלין בתמידות יותר מבשדות וכפרים. ששם אין דרכן להתקשט כ\"כ הרבה (ודי להם ברוכלים שיש בהם שדרים שם וא\"צ לרוכלים המחזירים רק בעיירות ועי' (ב\"ק פ\"ב א') והן היו יושבים בכפרים ועיירות קטנות כמש\"ל פסקא ב' בס\"ד. לכן קראם כאן בשם שדי מואב ביו\"ד. וכן בכל המגלה כמ\"ש במסורה (בר מן ב' חד הא דכי שמעה בשדה מואב דדרשוהו כאן. ואידך נעמי השבה משדה מואב. וי\"ל שמפני שכלל בועז בזה גם את רות וכמ\"ש אח\"ז ומאת רות המואביה קנית להקים שם וגו'. לכן להחשיבה לרות לפני הגואל אמר משדה בה\"א שהוא עיר וכרך לומר שהיא מבני עיירות (שמבנות מלכים ממשפחת עגלון מלך מואב היתה) ולא משדי מבנות כפרים). [ועוד אפשר לומר משום דמסתמא ממואביה לא שמעי. דהא כתיב אשר פיהם וגו'. וישראל מאי בעו התם בעיר שכולו נכרים. ולהכי משני ששמעה מרוכלין המחזרים בעיירות. מרוכלין ישראל דשכיחא אף בעיר שכולו נכרים. כדאיתא בעבודת כוכבים (ס\"א) בעיר שכולה נכרים והאיכא רוכלים וכו'. מהרב ר\"מ ברלין ממאהליב]: ",
+                    "(כז) <b>פעמים שהוא עושה בעבור עמו ונחלתו. </b>היינו כדכתיב (תהלים צ\"ד) כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב (ראיתי כתוב): ",
+                    "(כח) <b>שנאמר (ישעיה מ\"ח) למעני למעני אעשה ובגלות חו\"ל מדבר דכתיב שם הנה צרפתיך וגו' </b>בחרתיך בכור עוני: "
+                ],
+                [
+                    "(כט) <b>עברו כו' והלכו ביו\"ט. </b>מפני מצות חזרה לא\"י. וז\"ש ותלכנה בדרך שהיה אסור להם אם לא מפני לשוב אל ארץ יהודה (ותקנו בזה חטא יציאת בעליהן לחו\"ל) ולשון עברו דנקט כאן אפשר משום דוכתא אחריני דכתיב ביה לשון עברה כמו ויעבר מרדכי שדרשו שם שעבר והתענה ביו\"ט של פסח נקט כאן נמי הכי: ",
+                    "(ל) <b>היו עסוקות בהלכות כו'. </b>לשוב אל ארץ יהודה דרש ולשון ותלכנה בדרך דרש שהיו עוסקים בהליכתן בד\"ת כד\"א (מלכים ב' ב') הלך ודבר ואמרו (בתענית ו) שהיו מדברים ד\"ת: "
+                ],
+                [
+                    "(לא) <b>יפה אמרת שאין אב כו'. </b>משמע מכאן דבן נח אין לו להתאבל על אביו אלא על אמו (ועי' טור וב\"י יו\"ד סי' שע\"ד לענין גר שנתגייר הוא ואמו) ומזה סיוע למה שהערותי בס\"ד בהגהותי למכילתא משפטים פ\"ה שלא נאסר לבן נח קללת אב אלא קללת אם. ושלא כנראה מדברי הרמב\"ם פ\"ה מהלכות ממרים י\"א ע\"ש: "
+                ],
+                [
+                    "(לב) <b>יעשה כתיב. </b>י\"ל שיעש בלא ה\"א מתפרש לשון תפלה. והה\"א עושה המלה וודאית דרך ברכה ונבואה שוודאי יעשה ה' עמכם חסד (ובליקוטי פי' בס\"ד דרך רמז לפי מש\"ל פ\"ה פי\"ג שעיקר משכורתה היה שלמה במלכותו י\"ל שזהו שרומז הה\"א על דור חמישי בהדי דידה שיהיה שלמה שאז יעשה חסד הגדול לה): "
+                ],
+                [
+                    "(לג) <b>הטובות והמתנות שעתיד כו' ליתן לשלמה כצ\"ל. </b>וכדכתיב שם בשלמה כ\"פ נתתי: ",
+                    "(לד) <b>לבית אישה כו'. </b>ולעיל כתיב בית אמה לכן דרש מכאן שאין מנוחה של קורת רוח לאשה אלא בית בעלה: ",
+                    "(לה) <b>אשת אחיו שלא היה בעולמו. </b>דין ייבום גמור אין כאן בל\"ז שאין יבום אלא באחין מהאב. אבל אחיו מאמו אסור לייבם. דאשת אחיו מאמו ערוה שלא במקום מצוה אלא שבאמת לא היה שייך כאן ייבום כלל שלא היו קדושין תופסין בהם שלא גיירום כדלעיל פסקא ד' רק אמרה נעמי אם אתם רוצים לעשות מלתא יתירתא לגמול חסד עם המתים וכענין יהודה ותמר ובועז לרות וכמ\"ש הרמב\"ן בפי' התורה לסדר וישב. מ\"מ באשת אחיו שלא היה בעולמו שלא כתבה בהן תורה ייבום משום דרכיה דרכי נועם כמ\"ש התוס' ריש פ\"ב דיבמות ע\"ש. א\"כ גם אתם אין ראוי לכם להתעגן ולהמתין עליהם: "
+                ],
+                [
+                    "(לו) <b>לא ילין גר דלתי לאורח אפתח לעולם יהא כצ\"ל. </b>והיינו שפותחין לו דלת ואין דוחין לגמרי לנעול הדלת בפניו (ובחוץ לא ילין ודלתי לשון רבים ב' דלתות ירמזו לג\"פ שדוחין): "
+                ],
+                [
+                    "(לז) <b>כי יצאה בי יד ה' בבעלי ובבני ר' חנינא כו' כצ\"ל </b>ודרש שמיתת ג' קרויה יציאת יד ה' שהוא הדבר וכדתנן בתענית רפ\"ג ע\"ש בגמרא: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(לח) <b>כל נשיקה של תיפלות. </b>ב\"ר פרשה ע': "
+                ],
+                [
+                    "(לט) <b>שאין בו מזוזה כו' באשר תליני כו'. </b>תלתה המזוזה בלינה שבעת השינה בלילה היא המצוה שאפשר לקיימה עיין במגן אברהם סי' כ\"א ס\"ק כ\"ב: "
+                ],
+                [
+                    "(מ) <b>באהל מועד בגלגל. </b>שיטפת לישנא בשאר מקומות נקט דבימי רות לא היה לא אהל מועד ולא גלגל: "
+                ],
+                [
+                    "(מא) <b>אלו ד' מיתות כו' אלו ב' קברים כו'. </b>שלהי מדרש משלי: ",
+                    "(מב) <b>סגלי בעולם הזה. </b>דרש כה כמו פה במקום עולם הזה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>זה שהוא עושה רצון וכו'. </b>עמ\"כ וכדדרשינן בברכות (ס\"א) משופטי נפשו יצה\"ר ויצ\"ט ע\"ש: ",
+                    "(ב) <b>מת יצא לחירות. </b>כי אין מעשה עוד בשאול: ",
+                    "(ג) <b>את חסד ומילך חסד כצ\"ל. </b>וכ\"ה (בגיטין ח' ובירושלמי שלהי סוטה: "
+                ],
+                [
+                    "(ד) <b>אפי' כו' ששפטו ידיהם בזבול. </b>שהם אין להם בטחון במותם כמ\"ש בר\"ה (י\"ח) ששאול כלה והן כו' ובב\"ר פרשה כ\"ו ע\"ש: ",
+                    "(ה) <b>עליו השמש אמר כי לכלב החי הוא מעוות כו' כצ\"ל. </b>וכ\"ה בשבת: "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>יש מהרשעים שהן מזדווגים כו'. </b>פדר\"א פרק מ\"ג ע\"ש: ",
+                    "(ז) <b>א\"ל הניחוני שאלך וכו'. </b>מדרש משלי פ\"ו: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>מילה דאיסטיפמיטא. </b>נראה דצ\"ל דאיטומיטא ופירושו כמו מרגליתא אטימטון בבראשית רבה סוף פרשה ל\"ה שפירושו במו\"ע דבר שאין לו ערך: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ט) <b>אבצן היה משיא כו'. </b>(בבא בתרא צ\"א): "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>שהייתי מעוברת. </b>כלשון המשנה ביבמות פרק י\"ט יצתה מלאה כו': ",
+                    "(יא) <b>ענתה בי מדה\"ד. </b>כמ\"ש כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>אלא שחש כנשר וביאר </b>כן צריך להיות. וכלשון המקרא (חבקוק א') כנשר חש: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ב) <b>נפיל נסיב לנפילה. </b>שגם ברות כתיב כי אשת חיל את: ",
+                    "(ג) <b>וגבור חיל במשנה. </b>שהיה גורסן בעל פה וצריך כח וגבורה לחזור על משנתו תמיד שלא ישכח: ",
+                    "(ד) <b>ואיש תואר בתלמוד. </b>שמסביר פניו בהלכה וכמ\"ש במסכת סופרים פט\"ז ובפסיקתא דעשרת הדברות פנים מסבירות לתלמוד וכתיב ביה יראיך יראוני וישמחו עי' עירובין (נ\"ג): ",
+                    "(ה) <b>דבר אחר ונבון דבר כו'. </b>סנהדרין (צ\"ג): "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>שאין קורין לבת אלא בת ארבעים שנה. </b>ומ\"ש את בתי נתתי לאיש ובקטנה ונערה עד י\"ב שנה מיירי. צ\"ל שהאב קורא לבתו כן אף קודם ארבעים שנה. אבל אחרים אין קורין לה בת עד מ' שנה. רק קורין לה נערה או כי\"ב. אבל בכ\"ז נראה הנכון דגרסינן בת מ' שנה היתה ואת קוראת בת. כלומר והיה לה לקוראה אשה וכמו שפירש רשב\"ם (בב\"ב ק\"כ) אהא דפרכינן שם על בת לוי בת ק\"ל שנה היתה וקרי לה בת ע\"ש (ובזוהר שמות (י\"ב) אתתא עד לא אזדווגת אתקרייא בת בתר דאזדווגת אתקריא אשה. הר\"מ ברלין) ומשני אלא כבת ארבעה עשר שנה היתה כלומר נראית ביופיה (ולכן קראה בועז נערה): "
+                ],
+                [
+                    "(ז) <b>בימי עתליה. </b>דבהאי קרא מסיים כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל והיינו עתליה שאבותיה אחאב ואיזבל העבידו את ישראל לבעל (ועתליה חדשתו בירושלים ויהודה): ",
+                    "(ח) <b>ועמד בועז ובית דינו והתקינו וכו'. </b>תקנת בועז היתה מוקדמת הרבה לעתליה וכמ\"ש למרדכי ואסתר וחנניה מישאל ועזריה. אלא ר\"ל שבועז התקין בימיו ושכחוה וחזרו ויסדוה בימי עתליה ואינך שהוצרכה אז שלא להשכיח ש\"ש. וכן בפרק הרואה משמע במתניתין שבימי בית שני נתקנה רק הסמיכוה על בועז ע\"ש: ",
+                    "(ט) <b>מגלת אסתר מנין ר\"י כו'. </b>ירושלמי דמגלה פ\"א ה\"ה: ",
+                    "(י) <b>הרי היא כתובה בין הערכיים. </b>כצ\"ל. פי' בערכאות של מלכות. וכ\"ה הגי' בירושלמי כתובה ומעלה בערכיים: ",
+                    "(יא) <b>עד שהאיר הקב\"ה כו'. </b>עיין בר\"ן בריש מגלה בלשון הרמב\"ן שרמז למאמר זה. והר\"ן כתב שלא מצאו בגמרא והרשב\"ץ בתשובה ח\"ג סי' רצ\"ז כתב שלמאמר זה נתכוון: ",
+                    "(יב) <b>רבן של יהודים קבל. </b>עמ\"כ בשם הזוהר והוא בסדר תשא (ק\"צ): ",
+                    "(יג) <b>כיון שגלו נפטרו והן חייבו עצמן כו'. </b>עיין תוספות יבמות (פ\"ב) ד\"ה ירושה וכו' ובר\"ש פ\"ו דשביעית ובס' התרומה ה' ארץ ישראל סי' רנ\"ג: "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>הנערה הזאת ולא הוי חכים לה. </b>עמ\"כ. ונכון יותר דגרסינן ולמהוי חכים לה. פי' וכי בשביל להכירה שאל עליה בתמיה (וכעין שאלת הש\"ס וכי דרכו של בועז לשאול בנערה). ומפני שלהלן בדוד גרסינן בלשון ולא הוי חכים ליה טעו הסופרים לכתוב כאן כן: ",
+                    "(טו) <b>ואת אמרת מעשיה נאים ונעימים אלא מעט שבתה הבית תפסה לוקו מאותה שבבית שהיא מאלפא לה (ועי' בילקוט) ד\"א רפתה לה כצ\"ל. </b>ופי' מעט מעשים טובים תפסה לה רות מאותה שבבית שמלמדתה ואח\"כ מפרש ד\"א פשטיה דקרא דמעט שבתה הבית. דהיינו לנוח לה מעט מהלקיטה ישבה בבית: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(טז) <b>עיניך זו סנהדרין. </b>עיין זוהר ויקהל (רי\"ז): ",
+                    "(יז) <b>ולמה נקרא שמה שואבה כו'. </b>ירושלמי פ\"ו דסוכה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>הוא היה עם דוד כו'. </b> נראה כ\"ז לפסקא הקודמת למאמר דשואבין ברוה\"ק שמביא ע\"ז הא דוישאבו מים מבור בית לחם דהלכה היה נצרך וקרי לה שואבה. והפרשה ה\"א צריכה להתחיל מפסקא דתפול על פניה: "
+                ],
+                [
+                    "(ב) <b>מלמד כו' כדרך כל הארץ. </b>זהו רמז ותפול על פניה ותשתחו ארצה לפניו (וכי\"ב רמזו בזוהר סדר חיי שרה (קל\"א). והכתיב לא תשתחוה כו' ע\"ש): "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ג) <b>שלמה מעם ה' אמר ר' יוסא כצ\"ל. </b>וחסר כאן עוד תיבות וכו' והיינו מימריה דר' יוסא דלעיל פ\"ב פ\"ט דדרש יתן לך בימי שלמה ונתכוונו לדרוש זה גם כאן. וכדאיתא בילקוט דותהי משכורתך שלמה מרמז שיעמוד ממנה שלמה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ד) <b>מלחמה של מלכות. </b>כד\"א (משלי כג) כי תשב ללחום את מושל: ",
+                    "(ה) <b>ששה חדשים שהיה דוד בורח כו'. </b>ירושלמי ריש ר\"ה והוריות פ\"א ה\"ב: ",
+                    "(ו) <b>למדבר סיחון ועוג שנאמר עוד אושיבך באהלים וגו'. </b>ושם בעבר הירדן הוא מקום השכוני באהלים כמ\"ש (שופטים ח') ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח דיגבהה והן מערי סיחון ועוג במזרח עבר הירדן: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ז) <b>את המתים שנטפל בתכריכיהון. </b>בפירש\"י על המגלה הלשון בצרכי המתים וי\"ל דהיינו כגון תנחומים או תגמולין לקרובי המתים שהוא גמ\"ח להמתין אבל לגירסת הספרים בתכריכהן. הדבר קשה שבועז לא נטפל במיתתן בשדי מואב כלל. ודוחק לפרשו על שאר מתים אחרים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ח) <b>אר\"ח צריך אדם להיות לו ב' עטיפות כו'. </b>פסיקתא דעשרת הדברות. והובא בשאלתות דרב אחאי גאון ר\"פ בראשית (והגרי\"פ שם בשאילת שלום לא מצא מקומו): ",
+                    "(ט) <b>א\"ל צריכין אתם לשנות כצ\"ל </b>: ",
+                    "(י) <b>זכותי תרד עמך. </b>תנחומא ס\"פ בהר: "
+                ],
+                [
+                    "(יא) <b>שמא יבא אחד מן הכלבים. </b>נכון לגרוס מן הנבלים. ובפירש\"י על המגילה הביא לשון אחר בזה והוא מן התנחומא שם: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יב) <b>שבירך על מזונו. </b>זוהר ויקהל (רי\"ד) ע\"ש: ",
+                    "(יג) <b>והיו נותנים שכר לזונות כו'. </b>ב\"ר פרשה נ\"ז: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>כנור ונבל היו נתונים כו'. </b>במ\"ר פרשה ט\"ו פסיקתא דויהי בחצי הלילה: ",
+                    "(ב) <b>משפטים שהבאת על עמונים ומואבים. </b>שאסרתם לבא בקהל על דבר אשר לא קדמו אותם בלחם ובמים כו' ואשר שכר עליך כו': ",
+                    "(ג) <b>רוחות אין להם שער. </b>עמ\"ש בס\"ד בביאורי לפר\"א פי\"ד ליישב מ\"ש בעירובין (ק') מגדלת שער כלילית כו': "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ד) <b>אני עושה ולא אלהים לא אלהים עושה הרעה הגדולה הזאת כצ\"ל </b>ופי' דתחלה דרש וחטאתי כאלו ח\"ו כפרתי לומר לא אלהים כיון שנשבעתי בשמו ואח\"כ דרש וחטאתי ראויה למי שאין לו אלהים שאין מאמין בה' שאם מאמין בה' היאך ישקר בשבועה בשמו: ",
+                    "(ה) <b>כל אותו הלילה היה יצרו וכו'. </b>תוספתא סוטה פ\"ט וספרי בהעלותך פסקא פ\"ח: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>שנשתהתה שש שעות. </b>מן חצות הלילה עד הבוקר הוא שש שעות. ורומז למ\"ש בזוהר וירא (קי\"ז) ובכ\"מ שהגאולה היא ברזא דוי\"ו וזהו שנשתהית וי\"ו שעות בלילה עד שתגאל (וי\"ל שלכן כל פסוקי רות מתחילין בוי\"ו לבד ח' פסוקים כדאיתא בילקוט כאן ע\"ש) והוא רמז ותשכב מרגלותיו שלשה פרקים בכל רגל הרי ששה (ועמ\"ש בזוהר פקודי (רנ\"ח) ומאן דידע כו' דירכין עד רגלון יכול למנדע כו'): "
+                ],
+                [
+                    "(ב) <b>מלמד שחגרה מתניה כזכר. </b>שלא נתנה המטפחת על ראשה כאשה. אלא חגרה מתניה כזכר (ולא חשש משום שמלת גבר באותה שעה. משום שלא ירגיש בה כו') ואפשר דרש כן ואחזי בה. התאחזו בה סביב גופך (ויש לכוונה לענין מ\"ש בכוונת על אוזר ישראל בגבורה ע\"ש) ויש להסמיכו למקרא דחגרה בעוז מתניה ותאמץ וגו' וקרי ביה בועז במקום בעו�� וכדדרש כי\"ב ס\"פ הקודמת קרא דגבר חכם בעוז: ",
+                    "(ג) <b>ששה צדיקים כו'. </b>במ\"ר פי\"ג: ",
+                    "(ד) <b>וא\"ד למרבה המשרה כתיב בסתומה כצ\"ל </b>פי' במ\"ם סתומה. עמ\"כ: "
+                ],
+                [
+                    "(ה) <b>שהיה מהלך עמה. </b>בילקוט מסיים בה עד שהגיעה לפתחה של עיר: "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>א\"ל פנויה ותגד לה את כל כו'. </b>מבאר שלא נזכר במקרא תשובתה שהיתה פנויה בפירוש. רק בכלל מ\"ש ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש ההוא: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ז) <b>הצדיקים הן שלהן הן ולאו שלהן לאו. </b>כדילפינן בת\"כ סדר קדושים הין צדק שיהיה הן שלך צדק ולאו שלך צדק. והא דלאו שלך לא פורש שם מנ\"ל. ואפשר מכלל הן אתה שומע לאו: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>ארשב\"נ אפי' כו'. גדולי עולם ר\"א ור\"י כו' </b>בילקוט הגי' אחורי תרעא הוי קאי אר\"ב כך דרשו שני עמודי עולם ר\"א ור\"י רא\"א בועז כו' ורבנן אמרי אפילו היה בסוף העולם כו' ע\"ש וכן נכון. רק דבמקום ורבנן גרסינן ורי\"א: ",
+                    "(ט) <b>אלם היה מד\"ת. </b>שלא היה לו פה לדרוש. ואי דגרסינן אלמן מד\"ת מיושב יותר על מלת אלמוני והוא כד\"א כי לא אלמן ישראל וגו'. (וכמ\"ש הראב\"ע שאלמוני הוא מלשון אלם ע\"ש): "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>מכאן שאין רשות לקטן לישב כו'. </b>מכאן הוציאו הרמב\"ם בחיבורו פ\"ה מהל' ת\"ת ה\"ו וכמ\"ש הכסף משנה שם: ",
+                    "(יא) <b>לבית הזה שכן ממנין זקנים כו'. </b>פירוש בית הזה היינו הנשיאים ממשפחת רבי שהיו בימיהם שהיו נוהגין לזמן (היינו ממנין כלשון הממנה על הפסח) לבתי משתאות שלהן זקני סנהדרין דסבר דבועז זימן אותם למשתה האירוסין והנישואין ור\"א בר' יוסי פליג ע\"ז ואמר דבועז בשביל ברכת חתנים זימנם: "
+                ],
+                [
+                    "(יב) <b>ע\"מ שלא אזקק לה. </b>בילקוט מסיים שלא יתגרה בה א' מהנערים. ר\"ל ותועיל לדעתך רק בזה שלא תלך אחר הבחורים כיון שהכנסת לביתך. ועמ\"כ. דמואדעה בה\"א דרש. אך תמוה שא\"כ מה מסיים ע\"ז כיון ששמע הגואל כן אמר וודאי דהא אזלת שהרי הוא השיב ע\"ז אנכי אגאל. (ודוחק לומר שלא הבין כוונת בועז שלכן כתיב ואדע בלא ה\"א שהגואל חשב שבועז לשון ידיעה פשוטה אומר ולא דקדק הה\"א מוצאת בדברי בועז) גם קשה מה ששמו בדברי הגואל ודאי דהא אזלת רות שהוא כמצטער ע\"ז והרי הכתובים מפורשים שלא רצה כלל בגאולת רות ע\"כ הנכון דט\"ס וחילופי דבריו יש כאן וכצ\"ל לב\"ד אמר ויאמר אנכי אגאל כיון ששמע כן (ר\"ל בועז) אמר דהא ודאי אזלת רות (וכמצטער אמרו בועז) ויאמר בועז ביום כו' אלם היה מד\"ת להקים שם המת על נחלתו שלא תאמר יש לי אשה כו' ע\"מ שלא אזקק לה לכן פי' לו בועז להקים שם המת על נחלתו כד\"א והיה הבן אשר תלד יקום על שם אחיו. כיון ששמע הגואל כן אמר הראשונים לא מתו כו': "
+                ],
+                [
+                    "(יג) <b>קניתי כתיב ודא מסייעא כו'. </b>עי' יפ\"ע. וי\"ל עוד מלשון קניתי דרש קניתי ד\"ת כד\"א אמת קנה וגו' וידעתי ההלכה דמואבי ולא דמואבית: ",
+                    "(יד) <b>הראשונים לא מתו כו'. חס ליה לטלה לית אנא כו'. </b>דרש זה על כפל לא אוכל לגאול שאמר כן לחזק הדבר משני טעמים: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>בני אפייא דישראל. </b>עמ\"כ. וי\"ל ביני אפייא דישראל. בין החשובים ופני עדת ישראל היה מנהג זה וכמ\"ש בזוהר חוקת (ק\"פ) ובגין דהוו קדמאי חסידי זכאי מלה דא אתגלייא בינייא כו' ע\"ש) ולא בין ההדיוטות ולפנים בישראל דרש על פנ�� העדה: ",
+                    "(טז) <b>ועכשיו על התמורה. </b>ר\"ל על העגל אמרו בלשון זה עצמו זה אלהיך אשר וגו' (נחמיה ט\"): ועי' בזוהר חדש כאן ותמצא מקום לדרוש סיפיה דקרא שלף איש נעלו וגו' לפי הדרש' הזו: "
+                ],
+                [
+                    "(יז) <b>נעלו משל מי כו'. </b>מדרש שמואל פי\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "(יח) <b>רוב מסובין משל לאה אעפ\"כ הוא עושה את רחל כו'. </b>ור\"ל רוב מסובין בועז ומשפחתו וגם הזקנים מסנהדרין שהיו שם כדאמרינן לעיל פ\"ב ובסדר ויחי שרובה של סנהדרין משבט יהודה וא\"כ רובין משל לאה היו. וכ\"ה הלשון בילקוט בועז וסנהדרין שלו. מ\"מ עשו רחל עיקר להקדימה לבנין בית ישראל. וכ\"ה בפירש\"י במגילה ובילקוט ע\"ש: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יט) <b>מה היום הזה כו'. כך יהא זרעך כו'. </b>יום הוא השמש (וכד\"א יום ליום יביע אומר וגו' מקצה השמים מוצאו וגו') וכד\"א (תהלים פ\"ט) כסאו כשמש נגדי: ",
+                    "(כ) <b>מברכותיהן כו' לא נתקעקעה כו' </b>דלשון לא השבית נתקיים על שעה שהיה עומד להשבית בימי עתליה: ",
+                    "(כא) <b>ר' תנחומא כו' ממקום אחר. </b>עמ\"כ בב\"ר שפי' ממקום אחר מזרע מואב. ועי' בזוהר משפטים (ק\"ג א' ב') ושייכות המאמר לכאן. אולי י\"ל דעל ויקרא שמו בישראל קאי. לומר אע\"פ שהוא ממקום אחר תזכה שיקרא שמו בישראל וי\"ל דלשון גואל דרש על משיח גם י\"ל ויקרא שמו דרש כמ\"ש בב\"ב שנקרא משיח על שמו של הקב\"ה ע\"ש: "
+                ],
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>ודומו סלה אף תמר וכו'. יהודה זקניכם </b>תחלה אמר על משכבכם לכל ישראל שבאין משתי אחיות. ואח\"כ דרש ודומו סלה על בני יהודה בפרטיות שהן היו השבט מיוחד שהיו סמוכין לדוד. (ומיהודה היה אחיתופל שהיה מבזה לדוד וכן נבל שהיה מייחס עצמו יותר מדוד כדלקמן) שבהם יש עוד פסול אחר וראוי להם ביותר לדום (וכמ\"ש בב\"מ (נ\"ט) מאן דאית ליה זקיפא בדיותקיה לא לימא כו'): ",
+                    "(ב) <b>ולא בתו של שם כצ\"ל. </b>וכ\"ה במדר\"א: ",
+                    "(ג) <b>מה אתם יש לכם יחסים. </b>פי' בתמיה. ובע\"כ תהיו דומים סלה: ",
+                    "(ד) <b>ארגיז כו' אכעיס כו'. </b>הראשון שלא לעבור על ל\"ת להתרגז עמו על פתויו לעבור. והשני לקיים מ\"ע להכעיסו. ולגי' ילקוט שבמ\"כ אכחיש. מיושב טפי על קיום מ\"ע. שבזה מכחיש כחו של יצה\"ר ומגביר כח יצ\"ט. ",
+                    "(ה) <b>ולא ירחמאל היה קדמאי. </b>המאמר הזה מבואר בירושלמי פ\"ב דסנהדרין ה\"ג. דדרש ליה על נבל הכרמלי שכתוב בו והוא גדול מאד והוא כלובי שהיה גדול בעיני עצמו בייחוסו שהיה מתייחס לכלב מבני חצרון ופוסל יחוס ירחמאל בן חצרון משום שלקח אשה נכרית כדמפ\"ו ואת יחוס שיצא ממנו בועז שלקח רות המואביה ומייתי לה הכא לענין זה שנבל הכרמלי היה מבזה יחוס דוד וגם שבבני יהודה היה פסול משפחה בבני ירחמאל: ",
+                    "(ו) <b>ע\"כ עשו סולמות לנשיאים מכא\"ו עשו סולמות למלכים. </b>י\"ל כדאמרינן בב\"ב (נ\"ט) דסולם המצרי הוא שאין לו ד' חווקין. שמבואר מזה דסתם סולם הוא שיש לו ד' חווקין ומדרגות. והיינו מן בועז עד דוד הוא ד' מדרגות שמשם ואילך התחיל לעלות בסולם מעלות המלוכה משנשא בועז לרות ותחלה מן פרץ עד שלמה הן ו' מדרגות של נשיאים והן שש מעלות לכסא המלכות עד בועז. ומשם ואילך ד' מעלות למלכות ודוד רגל הרביעי ושלמה ישב על כסא ה' ועי' זוהר בא (מ\"ג): ",
+                    "(ז) <b>רב הונא אמר כתיב כי שת לי כו'. </b>בא לדרוש במגלת ספר כתוב עלי הוא בס\"ת ממש (ודומיא דדרשא קמייתא דדרש בספר בס\"ת לא יבא עמוני ומואבי): ",
+                    "(ח) <b>עובד ישי לא בשבילך מצאתי דוד עבדי. </b>כ\"ה בב\"ר פל\"ט. וכצ\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "חידושי הרד״ל על רות רבה",
+        "enTitle": "Chidushei HaRadal on Ruth Rabbah",
+        "key": "Chidushei HaRadal on Ruth Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Chidushei HaRadal/Chidushei HaRadal on Ruth Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,371 @@
+{
+    "title": "Chidushei HaRadal on Ruth Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Chidushei_HaRadal_on_Ruth_Rabbah",
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "(א) <b>אין מעידין אלא בשומע. </b>אסיפא דקרא ישראל ואעידה בך קאי. ומפרש ליה לשון התראה (על התוכחה דכתיב שם לא על זבחך אוכיחך וגו') ונצרך לקרות המותרה תחלה בלשון שמע ההתראה (שלא יאמר אח\"כ לא שמעתי) ויקבלה עליו (ובלא\"ה אמרינן (ביומא ד') שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא בקריאה תחלה) ולכן כתיב תחלה שמעה עמי וכו' ואז ואעידה בך (ועל שינוי הלשון תחלה עמי ואח\"כ ישראל לא דרש ר\"י מידי): ",
+                "(ב) <b>ר\"י בר סימון אמר לשעבר כו'. </b>בא לדרוש שינוי לשון עמי וישראל: ",
+                "(ג) <b>כשאר כל האומות סבתא כו' וסבתכא. </b>ב\"ר פס\"ג ושמ\"ר פמ\"ז. ונקט הני טפי משום שהן כמעט שוין בשמם. זה סבתא וזה סבתכא ואין מובדלין רק בשינוי מועט כן קודם מ\"ת לא היו מובדלין רק בשינוי שמם ישראל אבל לאחר מ\"ת נקראו עמי להבדל ממכחישי תורת ה' (אבל לשון השמ\"ר ק\"ק לפרש כן ועי' יד\"מ שם. ומ\"ש המ\"כ שכ\"ה במכילתא. ליתא כלל שם. והציון בילקוט על תחלת המאמר תני רשב\"י אלהים אלהיך דלהלן במכילתא (והוא שם פ' משפטים פ\"כ) הטעהו במכ\"ת להמ\"כ לחשוב שכל מאמר הילקוט מהמכילתא. ובאמת סופו מהמדרש דכאן): ",
+                "(ד) <b>ואדברה לעתיד לבא. </b>אפשר אין הכוונה מאי דמפרש כדי שיהיה לי פתחון פה בפני כו' שזה מוסב על ואדברה בעוה\"ב אבל האי ואדברה לעתיד לבא. פירושו כדאיתא בברכות מ' אם שמוע בישן תשמע בחדש אף כאן ר\"ל אם תשמע לשעבר מצותי אשמיעך עוד לעתיד: ",
+                "(ה) <b>שעתידין לקטרגם לפני ולומר רבון העולמים כו'. </b>שוח\"ט מזמור כ' ע\"ש כל המאמר: ",
+                "(ו) <b>והאר\"ח אין ישיבה כו' קאמיא קיימיא כו'. </b>ירושלמי פ\"ק דברכות ושוח\"ט מזמור א': ",
+                "(ז) <b>חייך שאני מדבר בצדקה. </b>על שם הכתוב (ישעיה ס\"ג) אני מדבר בצדקה רב להושיע. וכ\"ה מבואר בשוח\"ט מזמור כ' וגם בילקוט ישעיה שם הובא מאמר זה על פסוק זה: ",
+                "(ח) <b>מכלה אתכם מן העמים. </b>נראה דצ\"ל מן העולם ועיין בילקוט שם: ",
+                "(ט) <b>רבי יוחנן אמר דיין אני פטרונך אני ור\"ל אמר וכו' </b>ר\"י מפרש אלהים פי' דיין אני לכל באי עולם רק אלהיך אני פטרונך ששמי מיוחד עליך ור\"ל מפרש אסיפא אע\"פ שאלהיך ופטרונך אני מ\"מ הרי אלהיך שהוא לשון דיין אני ומה פטרונא מהני בדינא לכן שמעה כו' ואעידה בך: ",
+                "(י) <b>תני רשב\"י אלהיך כו'. </b>מכילתא משפטים שם וספרי ואתחנן ס\"פ ל\"א: ",
+                "(יא) <b>אלא אלהי ישראל. </b>י\"ל שלזה נמשך ג\"כ רישא דקרא ואעידה בך. וכמ\"ש כי אתכם ידעתי כו' ע\"כ אפקוד וכו' וכמ\"ש פ\"ק דעבודת כוכבים: ",
+                "(יב) <b>למשה כו' אלהיך אנכי על גבך. </b>אפשר י\"ל שזה נאמר בשעה שאמר משה מאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה ופגם בכבוד שם זה. ואז א\"ל וידבר אלהים אל משה וארא כו'. עיין בזוהר וארא (כ\"ב) וע\"ז נאמר אלהים אנכי ע\"ג: "
+            ],
+            [
+                "(יג) <b>ע\"י שנתעצלו כו' ליהושע כו'. </b>לדרשה זו וכן לדרשה אחרינא שנתעצלו לעשות תשובה בימי השופטים אינו מסיים דרשה על תפיל תרדמה. ואפשר משום שהוא כפשוטו שישנו בעצלותם ולא נתעסקו בהספד ליהושע ללשון זה וללשון אחרון בתשובה: ",
+                "(יד) <b>בפוצמו ונתעצלו ולעשות גמ\"ח וכצ\"ל </b>: ",
+                "(טו) <b>כמד\"א נפל שעריהון מפוריא. </b>נפל והוזל השער (שיוקר הפירות נקרא שער הגבוה ומגביה שערים לכן הזול נקרא נופל מפני רבוי הפירות) כן שייך לשון תפיל כשרבתה הנבואה (וכן היפך היה דבר ה' יקר כי אין חזון נפרץ: ",
+                "(טז) <b>א\"ר סימון באיניש כו'. </b>ויק\"ר פרשה ל\"ו: ",
+                "(יז) <b>ס\"ר נביאים כו'. </b>שה\"ר פ\"ד רפ\"י וש\"נ. וכדמפרש ר\"י לקמן מגבת ועד אנטיפרס ס\"ר עיירות כו'. וס\"ל לר' דרוסאי דנביא א' לכל עיר ולר' יעקב הוא דמפרש אין נביאים פחות מב': "
+            ],
+            [
+                "(יח) <b>וזר זה שעיר שעשה עצמו זר למילה. </b>כ\"ה בילקוט משלי וכצ\"ל: ",
+                "(יט) <b>אייתי ארנונך. </b>י\"ל דממקרא שלפניו פועל אוצרות כו' שד רשעים כו' משמע ליה דבארנון וגלגליות מדריש (ועי' בילקוט שם דגרס באידך דרשה דעבודת כוכבים שאומרים הב הב משמע דדרש הפכפך כמו הב הב בחילוף אותיות בומ\"ף ממוצא אחד. אך י\"ל כפשטיה שזה נקרא מתהפך ובא לומר ולחזור ולומר הב): ",
+                "(כ) <b>שעשה עצמו זר למילה. </b>עי' בב\"ר ס\"פ ס\"ג ותדא\"ר פ' כ\"ד דדרש ליה מאם לא דם שנאת ע\"ש: ",
+                "(כא) <b>שנוהג עמו במדת ישרות. </b>כמ\"ש כי תשפוט עמים מישור וכתיב לאומים במישרים וכמ\"ש בב\"ר פ\"נ ובירושלמי פ\"ק דר\"ה ה\"ג שדן אותם בלילה כשישנים מן העבירות: ",
+                "(כב) <b>אמר כו' לכלותן אי אפשר כו'. </b>אפשר דרש בימי שפוט השופטים כשהיו שופטים ב\"ד של מעלה באיזה דין לשופטם הסכימו לדונם ברעב בארץ: "
+            ],
+            [
+                "(כג) <b>והיה עולה אצל אביו בטרוניא. </b>כ\"ה בילקוט האזינו וכצ\"ל ופי' בזרוע וגסות הרוח: ",
+                "(כד) <b>אין אתם מאמינים לדבריכם כצ\"ל. </b>ור\"ל אין אתם מאמינים דבריכם לקיים מה שאמרתם נעשה ונשמע אלא הפכפכים בדבריכם וז\"ש בנים לא אמון בם שאין להאמין בדבריהם והא דאמן כתיב הוא ד\"א: ",
+                "(כה) <b>בשעה שהנביאים כו' אמן. </b>ספרי האזינו שם: "
+            ],
+            [],
+            [
+                "(כו) <b>ושם האיש אלימלך כיון דאתת כו'. </b>זה דבור אחד עם פסקא הקודמת והוא סיום הדרשה דלא עמדת בפרצות שלא עשיתם כמשה אלא בעת צרה אזלת לך: ",
+                "(כז) <b>אין פרצה של מגפה. </b>לשון פרצה במגפה כתיב (תהלים ק\"ו) ותפרץ בם מגפה ואיידי דידה נקט בכל הני כן ובילקוט תהלים סי' פ\"א הגי' של פורענות: ",
+                "(כח) <b>בשעה שהקטנים שומעין כו'. </b>דב\"ר פ\"א: "
+            ],
+            [
+                "(כט) <b>כל מקום שנאמר ויהי כו'. </b>פירשתי בס\"ד בהגהותי לויק\"ר ע\"ש: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "(ל) <b>אוי לדור ששפטו כו' ששופטיו צריכין להשפט כו'. </b>משום דבערכין י\"ז פליגי אי פרנס לפי דור או דור לפי פרנס לכן נקט הני תרי לשני: ",
+                    "(לא) <b>ומי הוי כו'. </b>דרש שפוט השופטים ששפטו שני שופטים כאחת. לכן דרש רב שזה היה בימי דבורה ששפט עמה ברק שהיה עמה במלחמת סיסרא ובשירה נשתתף ג\"כ. ועי' ב\"ר פ\"מ וריב\"ל ס\"ל דמ\"מ ברק לא היה שופט אלא שמגר ואהוד היו ששניהם היו שופטים וס\"ל ששפטו שניהם כאחד ששנות שמגר נכללו בשנות אהוד עי' סדר עולם רבא פי\"ב (ולזה נתכוונו בשוח\"ט מז' צ' שאמרו שבט שמעון לא העמיד שופט שנא' ואחריו שמגר בן ענת שר\"ל שהיה משבט שמעון ולכן טפלו בשני אהוד): ",
+                    "(לב) <b>ויעל הי'. </b>קחשיב נמי יעל שנמסר בידה סיסרא. גם מדכתיב (שופטים ה') בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות. משמע שהיתה שופטת כשמגר (ומשמע קודם לדבורה ולפ\"ז נכון לגרוס בד\"ה שמגר ואהוד ויעל. רק די\"ל דאין ראיה שהיתה יעל גם בימי אהוד אבל בימי דבורה וברק ודאי היתה): "
+                ],
+                [
+                    "(לג) <b>תני ר\"ח לא תעשו עול כו'. </b>ת\"כ שם: ",
+                    "(לד) <b>ה' שמות. </b>עי' בפי' הגר\"א לת\"כ כ\"י שם: ",
+                    "(לה) <b>קורא עליו ה' כו'. </b>בת\"כ שם ליתא ועי' יפ\"ע. ועל ממרא י\"ל מדכתיב (ישעיה ג') למרות עיני כבודו והוא כתוב בפרשת נערים שריהם ומאשריו מתעים דרך ארחותיו בלעו. שכ\"ז בדיינים המקלקלים בדין: ",
+                    "(לו) <b>אם ראית דור שמדותיו כו'. </b>תנחומא תצא כל המאמר: ",
+                    "(לז) <b>אמר רבי ברכיה כו' האזכה כו'. </b>מדרש שמואל פרשה כ\"ח: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(לח) <b>עשרה רעבון כו'. </b>בראשית רבה פ' כ\"ה עיין שם בהגהותי בס\"ד: ",
+                    "(לט) <b>שפחתו מטיילת בסידקי כצ\"ל. </b>ופי' הולכת בשוק של חמרים מוכרי תבואה: ",
+                    "(מ) <b>הה\"ד וילך איש מבית לחם יהודה. </b>אפשר דרש שהלך בכדי שלא יתן מביתו לחם ליהודה (ויש לרמוז ע\"ז מפסקי הטעמים שמלת לחם סמוכה ליהודה בטעם ולא אל מבית כדרך שכתוב בכ\"מ בית לחם): "
+                ],
+                [
+                    "(מא) <b>כ\"מ שאתה מוצא שדה עיר כו'. </b>אסת\"ר פ\"א: ",
+                    "(מב) <b>ובניו טפלין להם. </b>ר\"ל לשניהם (וכ\"מ מהטעמים שהוא ואשתו סמוכין בטעם ושני בניו מופסקין אבל אם היה אשתו ובניו סמוכין היה משמע שאשתו ובניו טפלין לו אבל לה לא היו הבנים טפלין) והכוונה להאשימם במה שלא נמלכו בנשיאתם נשים מואביות עם אמם אף שהיו טפלין לה. אלא עשאו להם לעצמם בלא דעת אמם: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>אבי לכה אב\"ד של לכה. </b>ב\"ר פס\"א: ",
+                    "(ב) <b>בפשתי העץ לבית אשבע אר\"י בר סימון באכסנאין היתה עסוקה ד\"א שנשבעו כו' כצ\"ל </b>וכ\"ה בספרי בהעלותך פסקא ע\"ח ודרש לבית אשבוע לשון שבועה שהיה אכסניא ומאכלת לשובע האורחים. וכתרגומו של יונתן על זונה פונדקיתא: ",
+                    "(ג) <b>שתקנה עצמה לשרפה. </b>כ\"ה בילקוט: ",
+                    "(ד) <b>ההרה לכו עם המלך במלאכתו ישבו מכאן אמרו עשרה כהנים כו' של רחב הזונה היתה וי\"א ששרתה עליה רוה\"ק רשב\"נ כו' כצ\"ל </b>: ",
+                    "(ה) <b>עשרה כהנים כו'. </b>במ\"ר ספ\"ח וש\"נ: "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>סנהדרין שהיו אורגין עמו בד\"ת ר' עזריה ור' יונתן כו' בנקיון כחלב לבית אשבוע כו' ואנשי כוזבא שעשה דברי של הקב\"ה כמו כזבים שנאמר ויבן שם דוד מזבח וגו' ויעתר ה' לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל יואש שנתייאש כו' כצ\"ל </b>: ",
+                    "(ז) <b>סודרין את ההלכה בשיניים כו' כצ\"ל </b>ועי' ברבה ויחי שם: ",
+                    "(ח) <b>והדברים עתיקים עם המלך מכאן אמרו לא מתה כו' ותשב לימינו זו רות המואביה המה היוצרים זה בועז כו' עם המלך במלאכתו ר' אייבו אמר זה דוד כו' שלא להחריב ביהמ\"ק רבי מנחם בר אבין כו' כצ\"ל </b>וקצת מזה הגי' גם בילקוט ע\"ש ומפני שבש\"ס בב\"ב דרשו עם המלך במלאכתו על רות טעו הספרים לכתבו כאן אבל באמת הגי' כאן הנכונה כמ\"ש דדרש עתיקים לשון עתיק יומין שהאריכה רות ימים עד שלמה (ולגי' הספרים אפשר ראוי לדרוש כאן והדברים עתיקים דברים הללו סתומים כאן ומפורשים במקום אחר כדאיתא להלן): "
+                ],
+                [
+                    "(ט) <b>ע\"פ הדברים האלה ד\"א המה היוצרים כו' את עולמו ע\"ש ויצר ה' אלהים יושבי נטעים כו' כצ\"ל. </b>ועי' ב\"ר סוף פרשה חי\"ת: "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>ויוקים זה אלימלך. </b>עמ\"כ ויפ\"ע. וי\"ל כמ\"ש לקמן פ\"ה נקמתן של ישראל ביד ענייהם. ולכן אלימלך שיצא מארץ ישראל בשביל שהיתה עינו צרה בעניים כדלעיל נקמו בו עונש עבור העניים ולכן קר��והו יוקים שנקמו בו (וי\"ל עוד נקם ברית של יציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ): "
+                ],
+                [
+                    "(יא) <b>ר' מאיר היה דורש שמות כו'. </b>ב\"ר פ' מ\"ב וש\"נ: ",
+                    "(יב) <b>אלי תבא מלכות. </b>אפשר ראה וא\"י מה ראה שמלכות ב\"ד יצאה מרות אשת מחלון בנו (ומרוחא דמחלון דשבק בה יצא דוד עי' בסבא דמשפטים (ק\"ג) בזה): ",
+                    "(יג) <b>מחלון שנמחו. </b>מחי לון: "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>בעיירות מצאו אותן פרוצים כו' לכרכים ובמים כו' חזרו להם כו'. </b>הדבר קשה שבחרו יותר טוב לישב במקום פריצות משום דוחק מים. גם באמת הפריצות מצויות בכרכים יותר מבעיירות וכמ\"ש בעירובין (כ\"א) יושבי כרכים שיש בהם גזל ועריות ועי' בפי' רש\"י שבת (פ') ד\"ה בעירניות כו'. וכן מים מצויין בכרכים יותר מבעיירות כמ\"ש בעבודת כוכבים י\"ב פרצופות המקלחין מים בכרכים ע\"ש בפירש\"י. ובשלהי כתובות אמרו בכרכים שכיחי כל מילי. לכן נראה עיקר דגרסינן איפכא באו להם בעיירות מצאום מדוחקים במים ואח\"כ באו לכרכים ומצאום פרוצים בעבירות ואח\"כ חזרו להם בעיירות: ",
+                    "(טו) <b>ויהיו שם. </b>משמע שכבר היו שם תחלה ויצאו ועתה באו והיו שמה בקביעות: "
+                ],
+                [
+                    "(טז) <b>הכל למות והכל למיתה כו'. </b>ברכות י\"ז ע\"ש: ",
+                    "(יז) <b>אשרי כו' בשם טוב. </b>ולא כאלימלך שאף ששמו היה מורה לכבוד אלי תבא מלכות כדלעיל (וכן היה ראוי לו כמש\"ל) אבד הטובה ביציאתו לחו\"ל. וז\"ש לבועז ועשה שם בבית לחם השם שהיה ראוי לאלימלך כשהיה בבית לחם שהוא מלכות ב\"ד כד\"א (שמואל ב' חי\"ת) ויעש דוד שם (ועי' זוהר בחוקותי (דף קי\"ג א'): ",
+                    "(יח) <b>עלי מיתתה של רחל. </b>אפשר הוא ד\"א (לבד הא דאין אשה מתה אלא לבעלה) ור\"ל אני שגרמתי לה כשאמר עם אשר תמצא את אלהיך לא יחי' והיה כשגגה כו' כמ\"ש בב\"ר שם. וכן הא דאמר יעקב קשה כו' הוא ג\"כ ד\"א על עלי לומר שהוא כבד עלי כמשאוי קשה ביותר: "
+                ],
+                [
+                    "(יט) <b>גילין כו' אחד מן הגיל. </b>עמ\"כ ועיקר פי' גיל הוא ג\"כ חבורה של רעים אהובים יחד (ואפשר הן שושבינים שהן חברים בעת גילה ושמחה). ובשבת (ק\"ה) הגי' אחים במקום גילין. וכן בסדר עולם רבא פ\"ג ע\"ש: ",
+                    "(כ) <b>דא\"ר שמעון ב\"ר אבא כו'. לתוך ארכי כו'. </b>למ\"ד בשבת שם דמית גדול היה אפשר ליישב קצת הלשון דאמר ר\"ש כו'. דלכן כשמת הגדול שהוא ארכי ומושל דאגו החבורה אבל העיקר נראה דפירושו ערכי הוא כמו ערכאות שהוא קבוץ דיינים רבים במקום הערכאות. וממשיל כן החבורה לממשלה כאחת אשר כשמת אחד מהן ראוי לכולן לפחוד ולדאוג: ",
+                    "(כא) <b>ואין אחד מהם נכנס כו' כמלא נימא. </b>ברכות מ\"ח וש\"נ: ",
+                    "(כב) <b>אריב\"ח מימי לא קריתי כו'. </b>(שבת קי\"ח): "
+                ],
+                [
+                    "(כג) <b>כעשר שנים כשלשים כו'. </b>שה\"ר פ\"ד פ\"ג: "
+                ],
+                [
+                    "(כד) <b>אין בעל הרחמים פוגע וכו' </b>ויק\"ר פי\"ז וש\"נ: ",
+                    "(כה) <b>בתחלה מתו סוסיהם כו'. ואח\"כ מת אלימלך. </b>כ\"ה הלשון גם בפסיקתא דויהי בחצי הלילה. נראה דמדכתיב וימותו גם שניהם. לרבות מן גם שמקניהם ובהמתם כבר מתו. וזה שמתו קודם אלימלך. אולי יש לסמוך ממ\"ש ויהיו שם קודם לימות אלימלך דדרשינן כמו יד ה' היה במקנך. שהוא ענין הכאה ומיתה בבהמות: "
+                ],
+                [
+                    "(כו) <b>שמעה מהרוכלים המחזירים בעיירות. </b>י\"ל מדכתיב ותשב משדי מואב ביו\"ד ואח\"ז כתוב כי שמעה בשדה מואב ��ה\"א. דרש דשדה הוא עיר גדולה כדלעיל ספ\"א והיינו דרך ששם מחזירין הרוכלין בתמידות יותר מבשדות וכפרים. ששם אין דרכן להתקשט כ\"כ הרבה (ודי להם ברוכלים שיש בהם שדרים שם וא\"צ לרוכלים המחזירים רק בעיירות ועי' (ב\"ק פ\"ב א') והן היו יושבים בכפרים ועיירות קטנות כמש\"ל פסקא ב' בס\"ד. לכן קראם כאן בשם שדי מואב ביו\"ד. וכן בכל המגלה כמ\"ש במסורה (בר מן ב' חד הא דכי שמעה בשדה מואב דדרשוהו כאן. ואידך נעמי השבה משדה מואב. וי\"ל שמפני שכלל בועז בזה גם את רות וכמ\"ש אח\"ז ומאת רות המואביה קנית להקים שם וגו'. לכן להחשיבה לרות לפני הגואל אמר משדה בה\"א שהוא עיר וכרך לומר שהיא מבני עיירות (שמבנות מלכים ממשפחת עגלון מלך מואב היתה) ולא משדי מבנות כפרים). [ועוד אפשר לומר משום דמסתמא ממואביה לא שמעי. דהא כתיב אשר פיהם וגו'. וישראל מאי בעו התם בעיר שכולו נכרים. ולהכי משני ששמעה מרוכלין המחזרים בעיירות. מרוכלין ישראל דשכיחא אף בעיר שכולו נכרים. כדאיתא בעבודת כוכבים (ס\"א) בעיר שכולה נכרים והאיכא רוכלים וכו'. מהרב ר\"מ ברלין ממאהליב]: ",
+                    "(כז) <b>פעמים שהוא עושה בעבור עמו ונחלתו. </b>היינו כדכתיב (תהלים צ\"ד) כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב (ראיתי כתוב): ",
+                    "(כח) <b>שנאמר (ישעיה מ\"ח) למעני למעני אעשה ובגלות חו\"ל מדבר דכתיב שם הנה צרפתיך וגו' </b>בחרתיך בכור עוני: "
+                ],
+                [
+                    "(כט) <b>עברו כו' והלכו ביו\"ט. </b>מפני מצות חזרה לא\"י. וז\"ש ותלכנה בדרך שהיה אסור להם אם לא מפני לשוב אל ארץ יהודה (ותקנו בזה חטא יציאת בעליהן לחו\"ל) ולשון עברו דנקט כאן אפשר משום דוכתא אחריני דכתיב ביה לשון עברה כמו ויעבר מרדכי שדרשו שם שעבר והתענה ביו\"ט של פסח נקט כאן נמי הכי: ",
+                    "(ל) <b>היו עסוקות בהלכות כו'. </b>לשוב אל ארץ יהודה דרש ולשון ותלכנה בדרך דרש שהיו עוסקים בהליכתן בד\"ת כד\"א (מלכים ב' ב') הלך ודבר ואמרו (בתענית ו) שהיו מדברים ד\"ת: "
+                ],
+                [
+                    "(לא) <b>יפה אמרת שאין אב כו'. </b>משמע מכאן דבן נח אין לו להתאבל על אביו אלא על אמו (ועי' טור וב\"י יו\"ד סי' שע\"ד לענין גר שנתגייר הוא ואמו) ומזה סיוע למה שהערותי בס\"ד בהגהותי למכילתא משפטים פ\"ה שלא נאסר לבן נח קללת אב אלא קללת אם. ושלא כנראה מדברי הרמב\"ם פ\"ה מהלכות ממרים י\"א ע\"ש: "
+                ],
+                [
+                    "(לב) <b>יעשה כתיב. </b>י\"ל שיעש בלא ה\"א מתפרש לשון תפלה. והה\"א עושה המלה וודאית דרך ברכה ונבואה שוודאי יעשה ה' עמכם חסד (ובליקוטי פי' בס\"ד דרך רמז לפי מש\"ל פ\"ה פי\"ג שעיקר משכורתה היה שלמה במלכותו י\"ל שזהו שרומז הה\"א על דור חמישי בהדי דידה שיהיה שלמה שאז יעשה חסד הגדול לה): "
+                ],
+                [
+                    "(לג) <b>הטובות והמתנות שעתיד כו' ליתן לשלמה כצ\"ל. </b>וכדכתיב שם בשלמה כ\"פ נתתי: ",
+                    "(לד) <b>לבית אישה כו'. </b>ולעיל כתיב בית אמה לכן דרש מכאן שאין מנוחה של קורת רוח לאשה אלא בית בעלה: ",
+                    "(לה) <b>אשת אחיו שלא היה בעולמו. </b>דין ייבום גמור אין כאן בל\"ז שאין יבום אלא באחין מהאב. אבל אחיו מאמו אסור לייבם. דאשת אחיו מאמו ערוה שלא במקום מצוה אלא שבאמת לא היה שייך כאן ייבום כלל שלא היו קדושין תופסין בהם שלא גיירום כדלעיל פסקא ד' רק אמרה נעמי אם אתם רוצים לעשות מלתא יתירתא לגמול חסד עם המתים וכענין יהודה ותמר ובועז לרות וכמ\"ש הרמב\"ן בפי' התורה לסדר וישב. מ\"מ באשת אחיו שלא היה בעולמו שלא כתבה בהן תורה ייבום משום דרכיה דרכי נועם כמ\"ש התוס' ריש פ\"ב דיבמות ע\"ש. א\"כ גם אתם אין ראוי לכם להתעגן ולהמתין עליהם: "
+                ],
+                [
+                    "(לו) <b>לא ילין גר דלתי לאורח אפתח לעולם יהא כצ\"ל. </b>והיינו שפותחין לו דלת ואין דוחין לגמרי לנעול הדלת בפניו (ובחוץ לא ילין ודלתי לשון רבים ב' דלתות ירמזו לג\"פ שדוחין): "
+                ],
+                [
+                    "(לז) <b>כי יצאה בי יד ה' בבעלי ובבני ר' חנינא כו' כצ\"ל </b>ודרש שמיתת ג' קרויה יציאת יד ה' שהוא הדבר וכדתנן בתענית רפ\"ג ע\"ש בגמרא: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(לח) <b>כל נשיקה של תיפלות. </b>ב\"ר פרשה ע': "
+                ],
+                [
+                    "(לט) <b>שאין בו מזוזה כו' באשר תליני כו'. </b>תלתה המזוזה בלינה שבעת השינה בלילה היא המצוה שאפשר לקיימה עיין במגן אברהם סי' כ\"א ס\"ק כ\"ב: "
+                ],
+                [
+                    "(מ) <b>באהל מועד בגלגל. </b>שיטפת לישנא בשאר מקומות נקט דבימי רות לא היה לא אהל מועד ולא גלגל: "
+                ],
+                [
+                    "(מא) <b>אלו ד' מיתות כו' אלו ב' קברים כו'. </b>שלהי מדרש משלי: ",
+                    "(מב) <b>סגלי בעולם הזה. </b>דרש כה כמו פה במקום עולם הזה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>זה שהוא עושה רצון וכו'. </b>עמ\"כ וכדדרשינן בברכות (ס\"א) משופטי נפשו יצה\"ר ויצ\"ט ע\"ש: ",
+                    "(ב) <b>מת יצא לחירות. </b>כי אין מעשה עוד בשאול: ",
+                    "(ג) <b>את חסד ומילך חסד כצ\"ל. </b>וכ\"ה (בגיטין ח' ובירושלמי שלהי סוטה: "
+                ],
+                [
+                    "(ד) <b>אפי' כו' ששפטו ידיהם בזבול. </b>שהם אין להם בטחון במותם כמ\"ש בר\"ה (י\"ח) ששאול כלה והן כו' ובב\"ר פרשה כ\"ו ע\"ש: ",
+                    "(ה) <b>עליו השמש אמר כי לכלב החי הוא מעוות כו' כצ\"ל. </b>וכ\"ה בשבת: "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>יש מהרשעים שהן מזדווגים כו'. </b>פדר\"א פרק מ\"ג ע\"ש: ",
+                    "(ז) <b>א\"ל הניחוני שאלך וכו'. </b>מדרש משלי פ\"ו: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>מילה דאיסטיפמיטא. </b>נראה דצ\"ל דאיטומיטא ופירושו כמו מרגליתא אטימטון בבראשית רבה סוף פרשה ל\"ה שפירושו במו\"ע דבר שאין לו ערך: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ט) <b>אבצן היה משיא כו'. </b>(בבא בתרא צ\"א): "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>שהייתי מעוברת. </b>כלשון המשנה ביבמות פרק י\"ט יצתה מלאה כו': ",
+                    "(יא) <b>ענתה בי מדה\"ד. </b>כמ\"ש כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>אלא שחש כנשר וביאר </b>כן צריך להיות. וכלשון המקרא (חבקוק א') כנשר חש: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ב) <b>נפיל נסיב לנפילה. </b>שגם ברות כתיב כי אשת חיל את: ",
+                    "(ג) <b>וגבור חיל במשנה. </b>שהיה גורסן בעל פה וצריך כח וגבורה לחזור על משנתו תמיד שלא ישכח: ",
+                    "(ד) <b>ואיש תואר בתלמוד. </b>שמסביר פניו בהלכה וכמ\"ש במסכת סופרים פט\"ז ובפסיקתא דעשרת הדברות פנים מסבירות לתלמוד וכתיב ביה יראיך יראוני וישמחו עי' עירובין (נ\"ג): ",
+                    "(ה) <b>דבר אחר ונבון דבר כו'. </b>סנהדרין (צ\"ג): "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>שאין קורין לבת אלא בת ארבעים שנה. </b>ומ\"ש את בתי נתתי לאיש ובקטנה ונערה עד י\"ב שנה מיירי. צ\"ל שהאב קורא לבתו כן אף קודם ארבעים שנה. אבל אחרים אין קורין לה בת עד מ' שנה. רק קורין לה נערה או כי\"ב. אבל בכ\"ז נראה הנכון דגרסינן בת מ' שנה היתה ואת קוראת בת. כלומר והיה לה לקוראה אשה וכמו שפירש רשב\"ם (בב\"ב ק\"כ) אהא דפרכינן שם על בת לוי בת ק\"ל שנה היתה וקרי לה בת ע\"ש (ובזוהר שמות (י\"ב) אתתא עד לא אזדווגת אתקרייא בת בתר דאזדווגת אתקריא אשה. הר\"מ ברלין) ומשני אלא כבת ארבעה עשר שנה היתה כלומר נראית ביופיה (ולכן קראה בועז נערה): "
+                ],
+                [
+                    "(ז) <b>בימי עתליה. </b>דבהאי קרא מסיים כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל והיינו עתליה שאבותיה אחאב ואיזבל העבידו את ישראל לבעל (ועתליה חדשתו בירושלים ויהודה): ",
+                    "(ח) <b>ועמד בועז ובית דינו והתקינו וכו'. </b>תקנת בועז היתה מוקדמת הרבה לעתליה וכמ\"ש למרדכי ואסתר וחנניה מישאל ועזריה. אלא ר\"ל שבועז התקין בימיו ושכחוה וחזרו ויסדוה בימי עתליה ואינך שהוצרכה אז שלא להשכיח ש\"ש. וכן בפרק הרואה משמע במתניתין שבימי בית שני נתקנה רק הסמיכוה על בועז ע\"ש: ",
+                    "(ט) <b>מגלת אסתר מנין ר\"י כו'. </b>ירושלמי דמגלה פ\"א ה\"ה: ",
+                    "(י) <b>הרי היא כתובה בין הערכיים. </b>כצ\"ל. פי' בערכאות של מלכות. וכ\"ה הגי' בירושלמי כתובה ומעלה בערכיים: ",
+                    "(יא) <b>עד שהאיר הקב\"ה כו'. </b>עיין בר\"ן בריש מגלה בלשון הרמב\"ן שרמז למאמר זה. והר\"ן כתב שלא מצאו בגמרא והרשב\"ץ בתשובה ח\"ג סי' רצ\"ז כתב שלמאמר זה נתכוון: ",
+                    "(יב) <b>רבן של יהודים קבל. </b>עמ\"כ בשם הזוהר והוא בסדר תשא (ק\"צ): ",
+                    "(יג) <b>כיון שגלו נפטרו והן חייבו עצמן כו'. </b>עיין תוספות יבמות (פ\"ב) ד\"ה ירושה וכו' ובר\"ש פ\"ו דשביעית ובס' התרומה ה' ארץ ישראל סי' רנ\"ג: "
+                ],
+                [
+                    "(יד) <b>הנערה הזאת ולא הוי חכים לה. </b>עמ\"כ. ונכון יותר דגרסינן ולמהוי חכים לה. פי' וכי בשביל להכירה שאל עליה בתמיה (וכעין שאלת הש\"ס וכי דרכו של בועז לשאול בנערה). ומפני שלהלן בדוד גרסינן בלשון ולא הוי חכים ליה טעו הסופרים לכתוב כאן כן: ",
+                    "(טו) <b>ואת אמרת מעשיה נאים ונעימים אלא מעט שבתה הבית תפסה לוקו מאותה שבבית שהיא מאלפא לה (ועי' בילקוט) ד\"א רפתה לה כצ\"ל. </b>ופי' מעט מעשים טובים תפסה לה רות מאותה שבבית שמלמדתה ואח\"כ מפרש ד\"א פשטיה דקרא דמעט שבתה הבית. דהיינו לנוח לה מעט מהלקיטה ישבה בבית: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(טז) <b>עיניך זו סנהדרין. </b>עיין זוהר ויקהל (רי\"ז): ",
+                    "(יז) <b>ולמה נקרא שמה שואבה כו'. </b>ירושלמי פ\"ו דסוכה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>הוא היה עם דוד כו'. </b> נראה כ\"ז לפסקא הקודמת למאמר דשואבין ברוה\"ק שמביא ע\"ז הא דוישאבו מים מבור בית לחם דהלכה היה נצרך וקרי לה שואבה. והפרשה ה\"א צריכה להתחיל מפסקא דתפול על פניה: "
+                ],
+                [
+                    "(ב) <b>מלמד כו' כדרך כל הארץ. </b>זהו רמז ותפול על פניה ותשתחו ארצה לפניו (וכי\"ב רמזו בזוהר סדר חיי שרה (קל\"א). והכתיב לא תשתחוה כו' ע\"ש): "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ג) <b>שלמה מעם ה' אמר ר' יוסא כצ\"ל. </b>וחסר כאן עוד תיבות וכו' והיינו מימריה דר' יוסא דלעיל פ\"ב פ\"ט דדרש יתן לך בימי שלמה ונתכוונו לדרוש זה גם כאן. וכדאיתא בילקוט דותהי משכורתך שלמה מרמז שיעמוד ממנה שלמה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ד) <b>מלחמה של מלכות. </b>כד\"א (משלי כג) כי תשב ללחום את מושל: ",
+                    "(ה) <b>ששה חדשים שהיה דוד בורח כו'. </b>ירושלמי ריש ר\"ה והוריות פ\"א ה\"ב: ",
+                    "(ו) <b>למדבר סיחון ועוג שנאמר עוד אושיבך באהלים וגו'. </b>ושם בעבר הירדן הוא מקום השכוני באהלים כמ\"ש (שופטים ח') ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח דיגבהה והן מערי סיחון ועוג במזרח עבר הירדן: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ז) <b>את המתים שנטפל בתכריכיהון. </b>בפירש\"י על המגלה הלשון בצרכי המתים וי\"ל דהיינו כגון תנחומים או תגמולין לקרובי המתים שהוא גמ\"ח להמתין אבל לגירסת הספרים בתכריכהן. הדבר קשה שבועז לא נטפל במיתתן בשדי מואב כלל. ודוחק לפרשו על שאר מתים אחרים: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ח) <b>אר\"ח צריך אדם להיות לו ב' עטיפות כו'. </b>פסיקתא דעשרת הדברות. והובא בשאלתות דרב אחאי גאון ר\"פ בראשית (והגרי\"פ שם בשאילת שלום לא מצא מקומו): ",
+                    "(ט) <b>א\"ל צריכין אתם לשנות כצ\"ל </b>: ",
+                    "(י) <b>זכותי תרד עמך. </b>תנחומא ס\"פ בהר: "
+                ],
+                [
+                    "(יא) <b>שמא יבא אחד מן הכלבים. </b>נכון לגרוס מן הנבלים. ובפירש\"י על המגילה הביא לשון אחר בזה והוא מן התנחומא שם: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יב) <b>שבירך על מזונו. </b>זוהר ויקהל (רי\"ד) ע\"ש: ",
+                    "(יג) <b>והיו נותנים שכר לזונות כו'. </b>ב\"ר פרשה נ\"ז: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>כנור ונבל היו נתונים כו'. </b>במ\"ר פרשה ט\"ו פסיקתא דויהי בחצי הלילה: ",
+                    "(ב) <b>משפטים שהבאת על עמונים ומואבים. </b>שאסרתם לבא בקהל על דבר אשר לא קדמו אותם בלחם ובמים כו' ואשר שכר עליך כו': ",
+                    "(ג) <b>רוחות אין להם שער. </b>עמ\"ש בס\"ד בביאורי לפר\"א פי\"ד ליישב מ\"ש בעירובין (ק') מגדלת שער כלילית כו': "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "(ד) <b>אני עושה ולא אלהים לא אלהים עושה הרעה הגדולה הזאת כצ\"ל </b>ופי' דתחלה דרש וחטאתי כאלו ח\"ו כפרתי לומר לא אלהים כיון שנשבעתי בשמו ואח\"כ דרש וחטאתי ראויה למי שאין לו אלהים שאין מאמין בה' שאם מאמין בה' היאך ישקר בשבועה בשמו: ",
+                    "(ה) <b>כל אותו הלילה היה יצרו וכו'. </b>תוספתא סוטה פ\"ט וספרי בהעלותך פסקא פ\"ח: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>שנשתהתה שש שעות. </b>מן חצות הלילה עד הבוקר הוא שש שעות. ורומז למ\"ש בזוהר וירא (קי\"ז) ובכ\"מ שהגאולה היא ברזא דוי\"ו וזהו שנשתהית וי\"ו שעות בלילה עד שתגאל (וי\"ל שלכן כל פסוקי רות מתחילין בוי\"ו לבד ח' פסוקים כדאיתא בילקוט כאן ע\"ש) והוא רמז ותשכב מרגלותיו שלשה פרקים בכל רגל הרי ששה (ועמ\"ש בזוהר פקודי (רנ\"ח) ומאן דידע כו' דירכין עד רגלון יכול למנדע כו'): "
+                ],
+                [
+                    "(ב) <b>מלמד שחגרה מתניה כזכר. </b>שלא נתנה המטפחת על ראשה כאשה. אלא חגרה מתניה כזכר (ולא חשש משום שמלת גבר באותה שעה. משום שלא ירגיש בה כו') ואפשר דרש כן ואחזי בה. התאחזו בה סביב גופך (ויש לכוונה לענין מ\"ש בכוונת על אוזר ישראל בגבורה ע\"ש) ויש להסמיכו למקרא דחגרה בעוז מתניה ותאמץ וגו' וקרי ביה בועז במקום בעוז וכדדרש כי\"ב ס\"פ הקודמת קרא דגבר חכם בעוז: ",
+                    "(ג) <b>ששה צדיקים כו'. </b>במ\"ר פי\"ג: ",
+                    "(ד) <b>וא\"ד למרבה המשרה כתיב בסתומה כצ\"ל </b>פי' במ\"ם סתומה. עמ\"כ: "
+                ],
+                [
+                    "(ה) <b>שהיה מהלך עמה. </b>בילקוט מסיים בה עד שהגיעה לפתחה של עיר: "
+                ],
+                [
+                    "(ו) <b>א\"ל פנויה ותגד לה את כל כו'. </b>מבאר שלא נזכר במקרא תשובתה שהיתה פנויה בפירוש. רק בכלל מ\"ש ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש ההוא: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(ז) <b>הצדיקים הן שלהן הן ולאו שלהן לאו. </b>כדילפינן בת\"כ סדר קדושים הין צדק שיהיה הן שלך צדק ולאו שלך צדק. והא דלאו שלך לא פורש שם מנ\"ל. ואפשר מכלל הן אתה שומע לאו: "
+                ],
+                [
+                    "(ח) <b>ארשב\"נ אפי' כו'. גדולי עולם ר\"א ור\"י כו' </b>בילקוט הגי' אחורי תרעא הוי קאי אר\"ב כך דרשו שני עמודי עולם ר\"א ור\"י רא\"א בועז כו' ורבנן אמרי אפילו היה בסוף העולם כו' ע\"ש וכן נכון. רק דבמקום ורבנן גרסינן ורי\"א: ",
+                    "(ט) <b>אלם היה מד\"ת. </b>שלא היה לו פה לדרוש. ואי דגרסינן אלמן מד\"ת מיושב יותר על מלת אלמוני והוא כד\"א כי לא אלמן ישראל וגו'. (וכמ\"ש הראב\"ע שאלמוני הוא מלשון אלם ע\"ש): "
+                ],
+                [
+                    "(י) <b>מכאן שאין רשות לקטן לישב כו'. </b>מכאן הוציאו הרמב\"ם בחיבורו פ\"ה מהל' ת\"ת ה\"ו וכמ\"ש הכסף משנה שם: ",
+                    "(יא) <b>לבית הזה שכן ממנין זקנים כו'. </b>פירוש בית הזה היינו הנשיאים ממשפחת רבי שהיו בימיהם שהיו נוהגין לזמן (היינו ממנין כלשון הממנה על הפסח) לבתי משתאות שלהן זקני סנהדרין דסבר דבועז זימן אותם למשתה האירוסין והנישואין ור\"א בר' יוסי פליג ע\"ז ואמר דבועז בשביל ברכת חתנים זימנם: "
+                ],
+                [
+                    "(יב) <b>ע\"מ שלא אזקק לה. </b>בילקוט מסיים שלא יתגרה בה א' מהנערים. ר\"ל ותועיל לדעתך רק בזה שלא תלך אחר הבחורים כיון שהכנסת לביתך. ועמ\"כ. דמואדעה בה\"א דרש. אך תמוה שא\"כ מה מסיים ע\"ז כיון ששמע הגואל כן אמר וודאי דהא אזלת שהרי הוא השיב ע\"ז אנכי אגאל. (ודוחק לומר שלא הבין כוונת בועז שלכן כתיב ואדע בלא ה\"א שהגואל חשב שבועז לשון ידיעה פשוטה אומר ולא דקדק הה\"א מוצאת בדברי בועז) גם קשה מה ששמו בדברי הגואל ודאי דהא אזלת רות שהוא כמצטער ע\"ז והרי הכתובים מפורשים שלא רצה כלל בגאולת רות ע\"כ הנכון דט\"ס וחילופי דבריו יש כאן וכצ\"ל לב\"ד אמר ויאמר אנכי אגאל כיון ששמע כן (ר\"ל בועז) אמר דהא ודאי אזלת רות (וכמצטער אמרו בועז) ויאמר בועז ביום כו' אלם היה מד\"ת להקים שם המת על נחלתו שלא תאמר יש לי אשה כו' ע\"מ שלא אזקק לה לכן פי' לו בועז להקים שם המת על נחלתו כד\"א והיה הבן אשר תלד יקום על שם אחיו. כיון ששמע הגואל כן אמר הראשונים לא מתו כו': "
+                ],
+                [
+                    "(יג) <b>קניתי כתיב ודא מסייעא כו'. </b>עי' יפ\"ע. וי\"ל עוד מלשון קניתי דרש קניתי ד\"ת כד\"א אמת קנה וגו' וידעתי ההלכה דמואבי ולא דמואבית: ",
+                    "(יד) <b>הראשונים לא מתו כו'. חס ליה לטלה לית אנא כו'. </b>דרש זה על כפל לא אוכל לגאול שאמר כן לחזק הדבר משני טעמים: "
+                ],
+                [
+                    "(טו) <b>בני אפייא דישראל. </b>עמ\"כ. וי\"ל ביני אפייא דישראל. בין החשובים ופני עדת ישראל היה מנהג זה וכמ\"ש בזוהר חוקת (ק\"פ) ובגין דהוו קדמאי חסידי זכאי מלה דא אתגלייא בינייא כו' ע\"ש) ולא בין ההדיוטות ולפנים בישראל דרש על פני העדה: ",
+                    "(טז) <b>ועכשיו על התמורה. </b>ר\"ל על העגל אמרו בלשון זה עצמו זה אלהיך אשר וגו' (נחמיה ט\"): ועי' בזוהר חדש כאן ותמצא מקום לדרוש סיפיה דקרא שלף איש נעלו וגו' לפי הדרש' הזו: "
+                ],
+                [
+                    "(יז) <b>נעלו משל מי כו'. </b>מדרש שמואל פי\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "(יח) <b>רוב מסובין משל לאה אעפ\"כ הוא עושה את רחל כו'. </b>ור\"ל רוב מסובין בועז ומשפחתו וגם הזקנים מסנהדרין שהיו שם כדאמרינן לעיל פ\"ב ובסדר ויחי שרובה של סנהדרין משבט יהודה וא\"כ רובין משל לאה היו. וכ\"ה הלשון בילקוט בועז וסנהדרין שלו. מ\"מ עשו רחל עיקר להקדימה לבנין בית ישראל. וכ\"ה בפירש\"י במגילה ובילקוט ע\"ש: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "(יט) <b>מה היום הזה כו'. כך יהא זרעך כו'. </b>יום הוא השמש (וכד\"א יום ליום יביע אומר וגו' מקצה השמים מוצאו וגו') וכד\"א (תהלים פ\"ט) כסאו כשמש נגדי: ",
+                    "(כ) <b>מברכותיהן כו' לא נתקעקעה כו' </b>דלשון לא השבית נתקיים על שעה שהיה עומד להשבית בימי עתליה: ",
+                    "(כא) <b>ר' תנחומא כו' ממקום אחר. </b>עמ\"כ בב\"ר שפי' ממקום אחר מזרע מואב. ועי' בזוהר משפטים (ק\"ג א' ב') ושייכות המאמר לכאן. אולי י\"ל דעל ויקרא שמו בישראל קאי. לומר אע\"פ שהוא ממקום אחר תזכה שיקרא שמו בישראל וי\"ל דלשון גואל דרש על משיח גם י\"ל ויקרא שמו דרש כמ\"ש בב\"ב שנקרא משיח על שמו של הקב\"ה ע\"ש: "
+                ],
+                []
+            ],
+            [
+                [
+                    "(א) <b>ודומו סלה אף תמר וכו'. יהודה זקניכם </b>תחלה אמר על משכבכם לכל ישראל שבאין משתי אחיות. ואח\"כ דרש ודומו סלה על בני יהודה בפרטיות שהן היו השבט מיוחד שהיו סמוכין לדוד. (ומיהודה היה אחיתופל שהיה מבזה לדוד וכן נבל שהיה מייחס עצמו יותר מדוד כדלקמן) שבהם יש עוד פסול אחר וראוי להם ביותר לדום (וכמ\"ש בב\"מ (נ\"ט) מאן דאית ליה זקיפא בדיותקיה לא לימא כו'): ",
+                    "(ב) <b>ולא בתו של שם כצ\"ל. </b>וכ\"ה במדר\"א: ",
+                    "(ג) <b>מה אתם יש לכם יחסים. </b>פי' בתמיה. ובע\"כ תהיו דומים סלה: ",
+                    "(ד) <b>ארגיז כו' אכעיס כו'. </b>הראשון שלא לעבור על ל\"ת להתרגז עמו על פתויו לעבור. והשני לקיים מ\"ע להכעיסו. ולגי' ילקוט שבמ\"כ אכחיש. מיושב טפי על קיום מ\"ע. שבזה מכחיש כחו של יצה\"ר ומגביר כח יצ\"ט. ",
+                    "(ה) <b>ולא ירחמאל היה קדמאי. </b>המאמר הזה מבואר בירושלמי פ\"ב דסנהדרין ה\"ג. דדרש ליה על נבל הכרמלי שכתוב בו והוא גדול מאד והוא כלובי שהיה גדול בעיני עצמו בייחוסו שהיה מתייחס לכלב מבני חצרון ופוסל יחוס ירחמאל בן חצרון משום שלקח אשה נכרית כדמפ\"ו ואת יחוס שיצא ממנו בועז שלקח רות המואביה ומייתי לה הכא לענין זה שנבל הכרמלי היה מבזה יחוס דוד וגם שבבני יהודה היה פסול משפחה בבני ירחמאל: ",
+                    "(ו) <b>ע\"כ עשו סולמות לנשיאים מכא\"ו עשו סולמות למלכים. </b>י\"ל כדאמרינן בב\"ב (נ\"ט) דסולם המצרי הוא שאין לו ד' חווקין. שמבואר מזה דסתם סולם הוא שיש לו ד' חווקין ומדרגות. והיינו מן בועז עד דוד הוא ד' מדרגות שמשם ואילך התחיל לעלות בסולם מעלות המלוכה משנשא בועז לרות ותחלה מן פרץ עד שלמה הן ו' מדרגות של נשיאים והן שש מעלות לכסא המלכות עד בועז. ומשם ואילך ד' מעלות למלכות ודוד רגל הרביעי ושלמה ישב על כסא ה' ועי' זוהר בא (מ\"ג): ",
+                    "(ז) <b>רב הונא אמר כתיב כי שת לי כו'. </b>בא לדרוש במגלת ספר כתוב עלי הוא בס\"ת ממש (ודומיא דדרשא קמייתא דדרש בספר בס\"ת לא יבא עמוני ומואבי): ",
+                    "(ח) <b>עובד ישי לא בשבילך מצאתי דוד עבדי. </b>כ\"ה בב\"ר פל\"ט. וכצ\"ל: "
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "חידושי הרד״ל על רות רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Chidushei HaRadal"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "חידושי הרד״ל על רות רבה",
+        "enTitle": "Chidushei HaRadal on Ruth Rabbah",
+        "key": "Chidushei HaRadal on Ruth Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Matnot Kehunah/Matnot Kehunah on Devarim Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,1042 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Matnot Kehunah on Devarim Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "מתנות כהונה על דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Matnot Kehunah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בכל לשון</b> וכו' גרסינן. ור\"ל מה שכתוב שוב במשנה פ\"ק דמגילה ותפילין ומזוזות אינם נכתבים אלא אשורית:",
+                "ה\"ג <b>לא התירו שיכתבו אלא יונית.</b> ומשנה שלמה היא בפ\"ק דמגילה:",
+                "[לשונה של תורה גרסינן]:",
+                "<b>מתיר את הלשון</b> . פותח פיו ולשונו ומתירו מאלמותו:",
+                "<b>לתרפיון</b> . לשון טרף ומזון ועי' במדרש חזית בפסוק גן נעול וכן פירש הערוך ערך פה וכן הוא בירושלמי דשקלים:",
+                "<b>ולועט</b> . ואוכל לשון הלעיטני נא:",
+                "<b>מתרפא.</b> פירוש לתרופה לשון נוטריקון להתיר פה ועי' לקמן במדרש חזית פירושים נוספי':"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג ואתן צאני צאן גו']:",
+                "<b>להביאן אחרי</b> . להוליכן בדרך אחרי ה':",
+                "<b>שהחליק</b> . לישראל.",
+                "<b>מהו למה</b> . כלומר וכי לא היה לו על מה לכעוס שאמר לו למה וכו':",
+                "<b>אלא למה כו'.</b> מאחר שאין בי ממש אין לך לקנא עליו:",
+                "<b>טריפה.</b> לשון הכאה וטירוד:",
+                "<b>הא מרי.</b> לשון יללה פתאומית כמו אהה ה' אלהים:",
+                "<b>קדמותיך הוא</b> כו'. לשון תימה וכי זו היא לך בלבד פעם ראשונה ושנייה הרי זה כמה פעמים שהכעסתי אותו:",
+                "<b>וכה\"א במדבר כו'.</b> כפי פירש\"י ז\"ל בסדר הזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אעורר כל</b> . ואערכה לעיניך דריש נוטריקון ואעורר כל לעיניך ולמד מלעיניך מוסב למעלה ולמטה כעין שפירש ראב\"ע בפסוק והנשארים הרה נסו שהוא כמו מהרה נסו:",
+                "<b>אעורר כל.</b> ויהיה לשון נקמה ואולי כוון למדת הדין הנקרא כל והיא הנוקמת נקמ' השם בכל מקום וכמו שפי'. בו בעל שערי אורה בספירת כלה ואחר דורשו לשון שתי מערכות וערכתו את ערכו:",
+                "<b>הצורה ליוצרה וכו'.</b> יש בו סוד ורמזוה חז\"ל באמרם ששמטו רגל א' מטטראמולין שלו והוא סוד קיצוץ הנטיעות שזכרו חז\"ל גבי אלישע אחר והמקובלים כולם פירשו כך בפ' עגל וזולתו:",
+                "<b>איני מוכיח</b> כו'. שהרי יש להם לאמר מה אתה יודע שנעשה הרע בעיני ה' הרי יש בידינו לעשות הטוב בעיניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שיתבררו.</b> יהיו מבוררין בלי ערעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה מוכיחנו.</b> בתמיה מה לו עלינו ומה הטיב לבו:",
+                "<b>זה אומר עתה ידעתי.</b> בתמיה מה הוא יודע ענייני אלהות. וכל זה בקהלת בפסוק הכל עשה יפה:",
+                "<b>מביאין לו כו'.</b> שהיה מכיר גידי הארץ ובאיזה מקום יצמח אפי' שלא בזמנו או היו מביאין לו ממרחק מארץ ששם ימות הגשמים כשיש כאן ימות החמה וכן בהיפוך:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדבורים היו כו'.</b> מנהג הדבורים שאחת הולכת בראשם וכולם הולכות אחריה בכ\"מ שהיא הולכת אותם וכ\"ה בילקוט בהדיא:",
+                "<b>אפופסין.</b> גזר דין של עונש:",
+                "<b>ועוקצה לאחרים.</b> שבעלה מכיר ובקי במנהגה להשמר ממנה או פירושו שפורחת חוצה הנה והנה לאגור דבשה ואח\"כ אוצרת אותה בבית בעלה:",
+                "<b>מסגלים לאביהם שבשמים.</b> שאמר ונעשה רצונו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ה\"ג בילקוט <b>אל תתירא אלה הדברים רבנן כו'</b> וגירסת הספר יש ליישבה שיתור אלה הדברים דרש להכי שאמר ליה לברכן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לדון לעצמו.</b> כלומר ביחידי ובעצמו וכן הוא לקמן בסמוך:",
+                "<b>אשת חיל וגו'.</b> כלומר אנשי חיל שיש בהם כל המדות שנאמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו':",
+                "[ה\"ג מי ימצא ואשימם כו']:",
+                "<b>ונתפחמו.</b> ל' שחרות כפחמין הללו:",
+                "<b>בפסיפס.</b> פי' הערוך כותל חלול שיש בו חלונות. [כך פירושו של הערוך על מסיפס ולא על פסיפס]:",
+                "<b>שערה מתנאה.</b> שהשחרות נוי הוא בשערות כד\"א תלתלים שחורות כעורב:",
+                "<b>זקני עמו ושריו.</b> על הזקנים יבא במשפט על שלא מיחו ביד השרים כדאיתא בפ\"ק דשבת.",
+                "<b>וכל כך למה.</b> מזהירם כל כך:",
+                "<b>ה' אלהיכם הרבה וגו'.</b> הרבה פירושו הגדיל כמו שפירשו המפרשים פרו ורבו לגדלם בקומה זקופה וכן וישרצו וירבו:"
+            ],
+            [
+                "[בשתי אותיות גרסינן]:",
+                "<b>דן.</b> באותיות דן וי\"ל דן רמז לד\"ן שמות מרובעים היוצאים מחילוף צירוף שם של ד':",
+                "<b>ע\"ב אותיות.</b> וגוי השני אינו מן המנין ובב\"ר פרשת מ\"ד איתא שאם יעשו תשובה יגאלם בע\"ב אותיות:",
+                "<b>ושמו ע\"ב אותיות.</b> שם של ע\"ב היוצא מויסע ויבא ויט ושם של ארבע מתגלגל בצירופו ע\"ב עיין בטור אורח חיים בהלכות ראש השנה.",
+                "<b>דרכן של צדיקים כו'.</b> וכל שכן צדיקו של עולם ברוך הוא:",
+                "היו ישראל אומרים כו'. שאם יגלה הדבר לאבות ידעו גם בני ישראל מקבל' אבותם מה תארו ועניינו של המן ומיד שירד להם יכירוהו ויאמרו כבר אכלנו כו' מה שאין כן עתה כשיבא להם פתאום ולא ידעו טבעו ומראיתו וכן אמר הכתוב כי לא ידעו מה הוא:",
+                "<b>ככוכבים.</b> ולא יותר שנאמר כה יהיה וגו':",
+                "<b>יותר ממ\"ש לו.</b> בברית בין הבתרים שנאמר לרוב ואח\"כ שאל מהו לרוב שהיה לו לומר רוב ומשני כדי לקיים אותו רוב שנא' בפרשת העקידה הרבה ארבה וגו' ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וזה נאמר אחר הבטחת כה יהיה זרעך:",
+                "ה\"ג אמר דוד ותפלטני וגו'. פי' בספר שמואל כתיב ותפלטני מריבי עמי. ובספר תהלים כתיב תפלטני מריבי עם:",
+                "<b>יושב לך אצלן.</b> כלומר אתה מדמה עצמך עליהן:",
+                "<b>אם דנתה את הגוי.</b> יש לפרש אם טעית בדינם בא הוא וכו':",
+                "<b>הרבה כו'.</b> הגדיל וכדלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעתיד לבא לרב כו'.</b> לרב כתי' חסר וא\"ו לשון רבנות:",
+                "[כ\"ש שיהיה כמותו גרסינן:",
+                "לע\"ל עתיד מחיצתן גרסינן]:",
+                "<b>די רביעאה.</b> ולא קדמא וכן הוא בירושלמי דסוף במה אשה ובילקוט דניאל ומדקאמר רביעאה משמע שהמלאך היה עומד לצד החוץ שמונין הראשון אותו שעומד בראש הכבשן ואעפ\"כ היה מכבה לפניהם האש ובירושלמי דסוף פ' במה אשה גרס והן היו מכבין לפניו האש ע\"כ ומי ידע איזה יכשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש בנו אחד כו'.</b> בתמיה הרי אני מבני בניהם ואף על פי כן קבלנו תוכחתיך:",
+                "<b>תוספת של הקב\"ה.</b> בב\"ר פרשה ס\"א חושב עוד יותר מאלו:",
+                "<b>ללגיונותיו.</b> לחיילותיו:",
+                "[ה\"ג מליטרא ליטרא של זהב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין להם חקר וכו'.</b> כמו שהוכיח הרמב\"ן בפרשה זו:",
+                "<b>מניין שכן וכו'.</b> מניין שישראל לא יהיה להם בושה לעוה\"ב שנאמר וידעתם וסיפיה דקרא ולא יבושו עמי לעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו כיבוד כו'.</b> כלומר עד היכן וה\"ג בירושלמי פ\"ק דפאה:",
+                "<b>מסטרתו.</b> היתה סוטרו על לחייו:",
+                "<b>שהיה דר באשקלון.</b> דמה בן נתינה היה דר באשקלון ולפיכך היו באין אצלו ועיין כ\"ז בפ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פאה:",
+                "<b>לא כיבד בריה כו'.</b> בימיו לא ראה או לא שמע שקודם לכן לא היה מי שכיבד יותר הימנו:",
+                "<b>בלב גדול.</b> בגסות רוח ובעזות:",
+                "<b>שקבורין כו'.</b> מערת המכפלה היתה נראית משם:"
+            ],
+            [
+                "מצאתי דה\"ג עיר שמצירה ומבצרה לישראל. וי\"ל שממעטת ומחלשת את ישראל מעט ח\"א בציר או י\"ל מחזקת אותו לשני ימות משיח וחיי עוה\"ב ויהיה מלשון ערים בצורות:",
+                "<b>וישם באדום נציבים.</b> פסוק הוא ד\"ה א' י\"ח:",
+                "<b>קסטרס אדריאנטין.</b> מיני מושלים הם:",
+                "[שידיך חדות גרסינן]:",
+                "<b>חרות וכו'.</b> ויכולת בידיך לנצחם:",
+                "ה\"ג <b>ד\"א דוד אני כו'</b> ועיין בילקוט:",
+                "<b>לדורות.</b> להניח עיר אדום לדורות לעתיד עד שיבא היום שנאמר בו דרך כוכב מיעקב:",
+                "ה\"ג <b>רב יצוה לתלמידיו.</b> פי' שינהגו בו כבוד ועיין בילקוט ולקמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשתוחחי נפשי וגו' גרסינן.</b> וסיפיה דקרא הוחילי לאלהים:",
+                "<b>בחילה.</b> לשון זמר וחלילין כלומר קבל אותם בשמחה וכן הוא במדרש תהלים:",
+                "<b>ובמה הרגתו כו'.</b> אינו מקבל דבריו שאמר לא הרגתיו וכאלו נתאמת אצלו שהרגו בודאי וכן תמצא בפרשת נח ותולדות וריש מגלת רות:",
+                "<b>ראה אותו וכו'.</b> כך אמר משה לישראל הקב\"ה ראה אותו מחריב ביתו כו':",
+                "<b>את הורו זה.</b> דרש הר הזה נוטריקון הורו זה:",
+                "[ה\"ג הורו זה זה אביו]:",
+                "<b>אני אומר לו.</b> ליעקב כלומר לבניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוגעים אתם.</b> אם נוגעים אתם:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>רב לכם סב א\"ר ברכיה וכו'.</b> ודרש רב לכם מלשון רבנות ואדנות וכדמפרש ואזיל:",
+                "[ה\"ג לא של אדוניו הם מהו פנו לכם כו']:",
+                "<b>עולמו.</b> זמן הצלחתו:",
+                "<b>עד עכשיו.</b> כלומר עדיין ועוד צריך מלך המשיח לבא ויתקיים מה רב וגו':",
+                "[ה\"ג מלך המשיח לבא ויקיים מה רב טובך וגו']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת העם וכו'.</b> ועיין בילקוט כי כן הוא:",
+                "<b>לרגל המלאכה וגו'</b> גרסינן. ודרש סיפיה דקרא ולרגל הילדים ועיין זה בב\"ר פ' ע\"ח:",
+                "<b>[שבט מישראל</b> גרסי'. ואמלוך עליכם גרסי']:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ראה שהפלתי כו'.</b> שנאמר החלותי והרי לא התחיל עדיין אלא מלמד שכבר הפיל השר שלו:"
+            ],
+            [
+                "[מחלה לב גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש אומות.</b> ראשי אבות והם אברהם יצחק ויעקב ואולי צריך להיות שלשה אבות:"
+            ],
+            [
+                "<b>על מנת כו'.</b> מפני דבריך אלה שבזית מתנתי שנתתי לאברהם יגיע לך כן ומאחר שמכח דבריו אלה נענש ליפול בידם הרי הוא כאלו הדבור ההוא נדבר בשביל כן ונופל עליו לשון על מנת כמו למען ספות הרוה והדומים לו וכן הם כל כי על כן שבתורה ומפני שמהדבר ומהענין ההוא נסבב המסובב תלה המסובב בסבתו וכאלו התיבה נסבבת בעבור תולדות המסובב וכן כתב הרמב\"ן בפרשת נצבים וכן תמ��א בפתיחא דאיכה בפתיחא הוי עיר הדמים בשם הרד\"ק וירושלמי:",
+                "[ורבבות יוצאים ממנו ובידם גרסי']:",
+                "<b>תימם.</b> לשון ימסו כמו מים:",
+                "חסלת פרשת דברים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "נתחיל פרשת ואתחנן:",
+                "ה\"ג בילקוט <b>אל תתירא אלה הדברים רבנן כו'</b> וגירסת הספר יש ליישבה שיתור אלה הדברים דרש להכי שאמר ליה לברכן:",
+                "<b>שלשתן כאחת.</b> שיתפללן תכף זו אחר זו:",
+                "<b>תובע צרכיו ויוצא לו.</b> ולא יאמר קודם זמירות ותשבחות.",
+                "<b>ויזעקו.</b> זעקה היינו צעקה וסיפיה דקרא ותעל שועתם:",
+                "[ה\"ג ויזעקו וגו']:",
+                "<b>בצר לי.</b> דרש ביצור של תפלה יש לי:",
+                "[ה\"ג ויעמוד פנחס ויפלל ותחנונים כו']:",
+                "<b>שאין לבריה כו'.</b> בדרך חוב אין לו עליו כלום אלא דרך חסד ורחמים הוא עושה:",
+                "<b>בלשון תחנונים.</b> ולא בדרך דין ומשפט. [א\"ר לוי גרסי']:",
+                "שלא תתפס מקום דבריך גרסי' כלו' ראה שלא יתפסוך בדבור ביתך כלומר בדברי עצמך או צריך להגיה דבורך וכן מצאתי שוב וכן כביכול הקב\"ה נתפס בדבריו וכדמפרש ואזיל:",
+                "<b>ואתחנן.</b> הוא לשון וחנותי לשון חנם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין איש.</b> במקום הזה:",
+                "<b>המסות.</b> לשון ותמס שחמדתו נמס ונשאר מעל שהרי הקב\"ה לא השגיח בו:",
+                "[שהם מתוקנים גרסי']:",
+                "<b>אלוה.</b> וזה כל אדם שהיה אלוה ואדון על הכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>דוכסין כו'.</b> מיני מושלים הם:",
+                "<b>שעתא כו'.</b> שעתו וזמן ממשלתו עברה ולא יהיה כבראשונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בא כו'.</b> בא נגד הקב\"ה בתוכחה ודרך דין:",
+                "<b>בפלטין.</b> של מלך:",
+                "<b>בזרוע.</b> בחזקה ובזרוע נטויה:",
+                "[ה\"ג מבקשת ליכנס בתחינות כך כל כו']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ארכי.</b> ממשלה:",
+                "<b>שהיה בארכי שלו.</b> בעת ממשלתו:"
+            ],
+            [
+                "[השיבני על דברי גרסי']:",
+                "<b>חטייה.</b> חטא שלי שחטאתי לפניך:",
+                "<b>בקומפין.</b> בשדה ופלטיא ששוחקין בו ומחזירין אותם בו כדי שתתבזה ברבים:",
+                "<b>הפגין.</b> תאנים שלא נתבשלו נקראו פגין כמד\"א התאנה חנטה פגיה:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג דימה משה את עצמו לאברהם]:",
+                "<b>עמק המלך.</b> ודרשו חז\"ל שהשוו כולם בעצה אחת להמליך אברהם עליהם:",
+                "<b>והזר הקרב.</b> והיינו לא תקרב ועיין בבראשית רבה פר' נ\"ה מאמר זה יותר ברור:",
+                "<b>בדין ברחמים.</b> יהו\"ה כתיב שהוא שם של רחמים והניקוד אלהים מדת הדין ועי' בהרמב\"ן בפרשה זו:",
+                "<b>דבר ה'.</b> דיבור הוא לשון חוזק ודין כמד\"א דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג עושה לי כך אתה החלות לבוא]:",
+                "<b>אמר ליה משגדלת.</b> התחלת דיבור הוא זה כמו דבר אחר ודו\"ק:",
+                "<b>רבונו של עולם אתה החלות.</b> דרש החלות לשון לא יחל דברו:",
+                "<b>שומע ושותק.</b> ומסתמא גם בפניו היו מחזיקים אותו באיש מצרי והיה לו לומר עברי אנכי ולא מצרי:"
+            ],
+            [
+                "[נקבר כאן אצלו גרסינן]:",
+                "<b>מעותיו.</b> מעות של נחושת הם:",
+                "<b>בתוכם.</b> בתוך המעות:",
+                "<b>הן באים בזכותך.</b> ומכלל הן אתה שומע לאו:"
+            ],
+            [
+                "[שלא יהא שטן מקטרג בסעודתו גרסינן]:",
+                "<b>שתפלתו נשמעת כו'.</b> בירושלמי בפ\"ק דברכות גרס אין השטן מקטרג באותו יום ובבבלי בפרק אין עומדין גורס אינו ניזוק כל אותו יום וכן הביאו כל הפוסקים:",
+                "<b>מכאן עד לרקיע.</b> בירושלמי מסיים וכן כל רקיע ורקיע וכן בין כל רקיע ורקיע וכן טלפי חיות כמנין ישרה תקט\"ו:",
+                "<b>עריך.</b> עד אצלך יבא המתפלל:",
+                "[טרם יקראו גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>פדגוג.</b> אומן המגדל בני האדון ועי' ריש פרשת בראשית:",
+                "<b>כבלים.</b> כבלי ברזל לייסרו ולאסרו בהם:",
+                "<b>רעות רבות וצרות.</b> ג' מיני פורעניות נגד שלשה מעלות שיש בערך מנין מאה אחדים עשיריות מאה:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>מה המקוה הזה.</b> ועי' באיכה רבה בפסוק סכות בענן ובמדרש תהלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשאל לששת ימי בראשית.</b> עיין בב\"ר פרשה ח':",
+                "<b>יקוו המים וכו'.</b> בכולם כתיב ויאמר ולא כתיב ויאמרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל פמליא וכו'.</b> הם קרובים ונסמכים עליהם:",
+                "ה\"ג <b>תקראו אתם.</b> ודריש הכתוב חסר וי\"ו קרי ביה אתם:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג קרוביהן אני]:",
+                "<b>שגדלה כו'.</b> כלומר כביכול גדלה אותו על פי דרכה וכפי רצונה כאב שגידל את בנו והגדילו כפי רצונו:",
+                "ה\"ג <b>ואם אין נוצחין וישראל ודאי נוצחין שנאמר ומי גוי וגו'.</b> ופירושו בר\"ה ויום הכפורים כשעושין תשובה ותוקעין בשופר ודאי נוצחין וכדאי' בירוש' דפ\"ק דמסכת ר\"ה וכמו שהביאו גם בספר אורח חיים והילקוט בפרשה זו:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג הגיעו לנס א' אמרו]:",
+                "<b>לנס.</b> איי הים תרגום שלו נסי ימא ובפ\"ק דגיטין והנסין שבים:",
+                "<b>מכיר אני.</b> בתמיה. ומעשה זה בירושלמי דמסכת ברכות בפ' הרואה ועיין עוד שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעשרים.</b> כלומר לאחר עשרים ביום כ\"א שמה שאמר ה' שמעה וגו' לא היה אלא ביום אחרון לתעניתו כמו שכתוב עד מלאת וגו' ואח\"כ נענה:",
+                "<b>יונה אל ה'.</b> גרסינן:",
+                "<b>לעונה.</b> יום או לילה נקראת עונה כדאיתא בסוף מס' עבודת כוכבים:",
+                "<b>עת רצון.</b> עת זהו עונה וכהאי דאיתא בב\"ר פ' ל\"ד מן ענתה דיהבת ידך עלה כו' שפירושו מן ההוא עת וזמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>קורצין.</b> שמגלח אותם עד שאינו יכול לתפסם כי אם בראש הזוג או בצפרנים כך פירש הערוך:",
+                "<b>בלורית.</b> מגדל שערו לשם עבודת כוכבים:",
+                "<b>ברכות וקללות.</b> אם לא יעבדום או יעבדו וי\"ל שר\"ל למה שאמר בעודן במצרים כמה פעמים וידעתם כי אני ה' וכמ\"ש בספר הזוהר בפרשת וארא ומצאתי באות אמת בשם ילקוט כתיבת יד גורס בחמשה בסיון אמר להם ברכות וקללות כו':"
+            ],
+            [
+                "[ואב בית דין אומר גרסי']:",
+                "<b>ואני אוסר.</b> בתמיה וכן כולם זה אחר זה ודרש כרובם כתיב חסר וי\"ו לשון רב ונשיא. כלומר כשחוטא הרב והוא הנשיא כן חוטאים כולם:",
+                "<b>שהן מביישים.</b> הנשיאים והדיינים וכן גרס בילקוט תרי עשר הדיינין מביישין כו':",
+                "<b>אמם והורתם.</b> ר\"ל הנשיאים והגדולים כמד\"א תורת אמך הורתם לשון מורי התורה:",
+                "<b>קומקמוס.</b> יורה של נחושת שמחממין בו חמין:",
+                "<b>על תלמי שדי.</b> בפתיחתא דאיכה רבה מפרש שהיו מעמידין צלמי עבודת כוכבים על כל תלם ותלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה אליפז.</b> שצוה עליו עשו אביו לרדוף אחר יעקב ולהרגו והוא לא עשה כן אלא לקח ממנו מה שמצא בידו כדי ��קיים בזה מצות אביו שהעני חשוב כמת כמו שפירש רש\"י זכרונו לברכה בפרשת ויצא ועיין עוד בילקוט בפרשת וישב:",
+                "<b>בביאה אחת.</b> דרש תבואה לשון ביאה כמו תבואתה לראש יוסף:",
+                "<b>חטייה.</b> חטא ועון:",
+                "<b>הא בייא כו'.</b> הרי צרה גדולה באה לעולם שהגר תושב מפנה ודוחה בעל הבית מביתו והנמשל מבואר מעצמו:",
+                "<b>מולין.</b> בפרק חלק איתא דוד של לחושת חלול מבפנים ונתנוהו בתוכו וכן הוא בירושלמי דפרק חלק ובערוך:",
+                "[שלא ענה אותו גרסי']:",
+                "<b>שמא חס ושלום.</b> דברי הספר הם ולא דברי מנשה:",
+                "ה\"ג בירושלמי דפ' חלק <b>ויחתר לו מלמד כו'.</b> ונכון הוא שהרי בד\"ה לא כתיב ויחתר אלא ויעתר ודרש ויחתר בחילוף חי\"ת בעי\"ן כמשפט אותיות אהח\"ע:",
+                "<b>משיב הרוח.</b> וישיבהו דריש לשון משיב הרוח וכ\"ז במדרש רות פ\"ה ובפ' אמור פ' ל' וע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמורה.</b> והיו עושין אותה כדי להכעיסו:",
+                "[במחשבה גרסינן]:",
+                "<b>בזמה.</b> פירושו במחשבה כד\"א זמה היא ותרגום עצת חטאין וכן כאשר זמם חשב וכן הרבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינה של יחיד.</b> אלא של רבים אינה צרה שהקב\"ה אינו מניחם בצרה ודריש דכתיב בצר לך והיה לו לומר בצר לכם לומר שעל רבים אינו חל לשון צרה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "[ר' אליעזר ורבי יהושע גרסי']:",
+                "<b>סנקליטין.</b> יועצי המלך היושבים על הדין:",
+                "<b>סנקליטו'.</b> אחד מבית דין:",
+                "[ה\"ג בסוף כ\"ה ימים גילה]:",
+                "<b>עוד חמשה ימים.</b> כלומר הלא יש עוד חמשה ימים ויכול הקב\"ה לעשות בהן נס להצילם:",
+                "ה\"ג <b>אמרה לו אין לך.</b> וכן הוא בילקוט תהלים:",
+                "<b>מוץ אותו.</b> נראה שהטבעת היה חלול וסם המות היה נתון בתוכו וכשהיו הסנקליטין רוצין להמית אדם בסתר שלא ידע בו שום אדם היו נותנין הטבעת בפיו והיה מוצץ בו ומת:",
+                "<b>חבל.</b> אוי לשון קובלנא:",
+                "<b>כלומר הצדיק הזה לא מל.</b> אינו מדברי הספר אלא פירוש נכתב בתוכו:",
+                "<b>הקיטון.</b> חדר:",
+                "<b>קופסא.</b> תיבה קטנה:",
+                "[ה\"ג לזה אני נעשה מגינים]:",
+                "<b>וזה לא הבטחתי אותו.</b> ולפיכך ראוי שאני נעשה לו מגינים הרבה ובילקוט מסיים ביה הכי בהדיא:",
+                "<b>פרגריטא.</b> בערוך משמע שהוא שם מקום:",
+                "<b>באילו פנים.</b> באיזה פנים:",
+                "[אני כופר בכם גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>על ו' דברים.</b> כן הוא לעיל בפרשת בראשית. ובפ' ד' מיתות איתא ז' מצות וכן לעיל בפ' בראשית אליבא דר' יעקב וי\"א עוד יותר וע\"ש:",
+                "<b>יש סליחה.</b> בלא מיתה:",
+                "<b>תוסס.</b> רותח ומנענע כדאמרי' בדמו של זכריה באיכה רבה:",
+                "<b>ששתק.</b> שעמד מרתיחתו:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג את נפשו בכסף מהו:",
+                "מפני שאמר לי כו' אתה לא תבנה גרסינן]:",
+                "<b>יושב.</b> ובטל מלהכין מה שבידו להכינו:",
+                "[והנה בעניי גרסינן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ויסורין שהבאתי גרסינן]:",
+                "<b>שלא כנגד מעשיך.</b> הפוך מעשיך שמעשיך היו טובים ונכוחים ואינו משפט אמת ח\"ו כי הוא האלהים דיין אמת או י\"ל שעדיין לא נפרעתי ממך כנגד שיעור מעשיך ויהיה כי ה' הוא האלהים רחום בדין ונכנס עמך לפנים משורת הדין:",
+                "<b>מכל האלהים.</b> משמע הם גדולים אבל הוא גדול מהם:",
+                "<b>בכל הארץ.</b> הרי שהעיד ע�� הארץ אבל לא על השמים:",
+                "ה\"ג שנאמר כי ה' אלהיכם כו' עד מתחת:",
+                "<b>משה שמו כו'.</b> פי' אבל רחב לא אמרה ואין עוד:",
+                "<b>שמו.</b> שם אותו כלומד העיד על ממשלתו ואחדותו:",
+                "[ה\"ג אף בחללו כו' שנאמר כי ה' הוא האלהים בשמים כו' עד אין עוד מהו אין עוד כו']:",
+                "<b>תנו לה וגו'.</b> לישנא דקרא נקט סוף ספר משלי:",
+                "<b>בעונתם.</b> בלי עתם הקבועה להם מיום הולדם:",
+                "<b>לך ותפרש כו'.</b> לשון הליכה:",
+                "[ותפרוש גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמעתי.</b> שהגידו לי על משה:",
+                "<b>והיאך ברח כו'.</b> וכי אפשר לאדם לברוח מן המלכות כן הוא בפרשת שמות ובמדרש חזית ובמדרש תהלים מזמור ד' ובירושלמי פרק הרואה ועיין שם כל הדרשות דלקמן:",
+                "<b>וקהתה.</b> נעשית קהה בלי חידוד עד שנשמטה ונחלקה מעל צוארו ובמדרש תהלים איתא שנשברה החרב:",
+                "[ה\"ג ולא עוד אלא שקהת]:",
+                "<b>הקוסטנר.</b> ההורג נפשות המחויבים מיתה למלך:",
+                "<b>והבריהו.</b> המלאך הבריח את משה והם לא נתנו לב עליו כסבורין היו במלאך שהוא משה ועיין לעיל בפרשת בשלח ובמדרש חזית:",
+                "[שעשה הקב\"ה גרסינן]:",
+                "<b>אסכילי.</b> מלומדים יודעי דת ודין וממונים על המשפטים וכן נקרא בית תלמוד אסכולי בלשון יון ובמדרש תהלים גרסינן אוכלוסין:",
+                "<b>מי שם פה.</b> ע\"ל בפ' שמות. [ועכשיו איני עומד לך גרסינן]:",
+                "<b>והיה בתמיה:  [ה\"ג בנוהג שבעולם בשר ודם עושה לו פטרון שהוא מתקיים עליו]:</b>",
+                "<b>פטרון.</b> מושל ואדון כן הוא בב\"ר פרשה צ\"ד:",
+                "<b>שהוא מתקיים עליו.</b> שנותן השגחתו עליו להיות לו למגן ולמחסה ומסתר ביום זעם:",
+                "<b>באנקליטון גרסינן.</b> ועיין בערוך ופי' נתפס בדין בב\"ד:",
+                "<b>היכן הוא כו'.</b> לא הוא עצמו מועיל לו וגם לא פטרונו מועילו באשר דבר המלך שלטון וגבוה עליהם:",
+                "<b>איפומניטא.</b> לפי הענין הוא גזר דין ובילקוט גרסינן איפאנטא:",
+                "<b>מחרב כו'.</b> משמע מתחת החרב ממש הצילו ודייק מדלא כתיב מיד פרעה:",
+                "<b>בחטייה.</b> בחטא שלו:",
+                "[והיכן כטרונו גרסי']:",
+                "<b>שארעה פרשת רוצח.</b> לפיכך אמר עכשיו שירה על שנתקיים ע\"י פרשת ערי מקלט שהרי הוא ברח ונקלט ועכשיו צוה הקב\"ה על ערי המקלט ודייק מדכתיב אז יבדיל והתם כתיב אז ישיר כן הוא בילקוט:",
+                "<b>בערי מקלט.</b> בדין ערי מקלט:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>אמר ר' יוסי בר חנינא א\"ל הקב\"ה למשה הזרח שמש כו'.</b> וכן הוא במס' מכות:",
+                "[בעון הרציחה גרסינן]:",
+                "<b>לחרש.</b> אומן חרש עצים או אבנים:",
+                "<b>בטובתו.</b> כלומר בכוונתו:",
+                "<b>למטלון. לגלות ולטלטול:  [ה\"ג שבראתי בראתי זוגות]:</b>"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ערפל.</b> נראה דצ\"ל ערבות:",
+                "[ה\"ג כשם שלא שתפתי עמך אלוה אחר בשמים כך]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומלך.</b> פירוש ותהיה מלך:",
+                "<b>עמק המלך.</b> עיין לעיל שדרשו רז\"ל שהשוו כולם בעצה א' והמליכו אברהם עליהם ולכך אמר עמק השוה הוא עמק המלך:",
+                "<b>אית אנת לנפשך כו'.</b> אם יש לך יין מיותר למוכרו מכור אותו לי כי לא היה חש לדבריו. [תן לי גרסינן]:",
+                "ה\"ג <b>אם מרא דנפשך את לא כו'.</b> פירוש אם בעל נפש ומושל ביצרך את אל תטעום כו' כי ודאי אינם עושין בטהרה:",
+                "ה\"ג <b>א\"ל אנא מרא כו'.</b> כך נראה לפרש הגירסא שלפנינו אבל בירושלמי סוף מסכת עבודת כוכבים מביא המעשה ולא גרס הכי וכן מעשה זו ישנו בפ\"ק דחולין אך אינו בזה הסיגנון:",
+                "<b>ואל למולך.</b> הכי קאמר ירא את ה' שתשמר מן המולך שלא לעבדו:",
+                "<b>המליכו כו'.</b> שצריך לקבלו עליו למלך ולומר שמע ישראל:",
+                "<b>דבר של קידוש.</b> דבר גדול וקדוש כזה וכי היה לך לאומרו רק בלשון נוטריקון ועם שונים שצריכים לפרש עם אותן האומרים שני רשויות כו' כדלעיל ואינו מובן בפי' לכל:",
+                "[ה\"ג ואח אין לו אין לו אח כו']:"
+            ],
+            [
+                "<b>דוכסין ואיפרכוסין.</b> מיני מושלים הם וכל זה הוא באיכה רבה בפסוק חלקי ה':",
+                "<b>שיהא מתקיים.</b> נתבאר לעיל:",
+                "<b>מתחלפים.</b> משתנים ויורדין מגדולתן כשירצה המלך:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>אל ישראל אביכם הוא.</b> פירש ה' שהוא לאל לי ששמי ישראל הוא אביכם ואלהיכם לבד ועי' לעיל פרשת ויחי וכוונה רצויה תמצא בחלק התכלית פר' שביעי:",
+                "<b>עכשיו כו'.</b> כלומר הניחא שבטים היו צריכים להשיב אל דברי יעקב אביהם לאמר שמע כו'. ולקבל עליהם אלהותו ואחדותו אבל אנו למה אנו אומרים כו':",
+                "<b>נוהג כו'.</b> הוא נוהג:"
+            ],
+            [
+                "<b>קוזמין.</b> פי' הערוך תכשיט:",
+                "[נתנה לה לאשתו גרסינן:"
+            ],
+            [
+                "שברא בך גרסינן:",
+                "על כל נשימה ונשימה גרסי']:",
+                "<b>נפש רוח נשמה כו'.</b> טעם לכל שם ושם עיין בב\"ר פרשה ט\"ו:",
+                "<b>חמשה שמות יש לה כו'.</b> מאמר זה הוא במדרש תהלים. וקצת בסיגנון אחר הוא בפ\"ק דמס' ברכות:",
+                "[ה\"ג קרא הקב\"ה לישראל כלה ואלו הן]:",
+                "ה\"ג <b>שפתותיך כלה גן נעול אחותי כלה.</b> וכן הוא במדרש חזית בפסוק מה יפו וכן הביאו הילקוט בספר ישעיה:",
+                "<b>עשרה לבושין כו'.</b> במדרש חזית בפסוק מה יפו מונה אותם במנין אחר:",
+                "<b>עד שוש אשיש.</b> עיין במדרש חזית סוף פסוק הביאני המלך חדריו:",
+                "חסלת סדר ואתחנן בעה\"י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>באלוש.</b> שבת באלוש אפקוד אליבא דחד מאן דאמר כדאיתא בירושלמי ריש פ' יום טוב ובסדר עולם:",
+                "<b>שמא לרעתך.</b> שיושב בטל ואינו יכול להשתכר במלאכתו:",
+                "[ה\"ג שאנו עושים אמר להם הקב\"ה מצות שאתם עושים מפירותיהם]:",
+                "<b>בעקב.</b> בסוף לעתיד לבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר\"ל כו' עד.</b> במדרש תהלים והביאו הילקוט ולעיל פרשת דברים וסדר נשא ריש פרשה י\"ד ובם עיקר המאמר הנצרך פה:",
+                "<b>שופת.</b> מושב אני היורה על האש כלומר מכין לו פורענות שלימה:",
+                "<b>הכל מוכן.</b> הלשון מגומגם והענין כשיעשו ישראל תשובה ממהר הקב\"ה את הקץ כמ\"ש הכתוב אני ה' בעתה אחישנה ודרשו חז\"ל זכו אחישנה:",
+                "<b>ואני דורך כו'.</b> כלומר אשליך נעלי מעל רגלי וארמסם בעקבי ועי' לעיל בסדר נשא פרשה י\"ד:",
+                "<b>קוריסין.</b> דרך אדנות וביוקר ולפיכך מאכילו ומשקהו כדי שיהיה גדול ושמן ויפה תואר:",
+                "<b>קוריסין.</b> לשון אדנות ועיין בערוך אחר ערך קרינא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצאת אחר כו'.</b> בתמיה:",
+                "<b>ולא קיפלתי גר'.</b> שצריך לקפלו ולנערו שלא יאכלם עש ורקב כדאיתא בפ' אלו מציאות:",
+                "<b>איסטרטין.</b> נציבים ושרים:",
+                "<b>בלביטון.</b> חכמי העצה:",
+                "[ה\"ג וי\"ב ראשי שבטיה]:",
+                "<b>אמונתו.</b> גרס ��כל מקום במקום אומנותו:",
+                "<b>ובקשו ממנו.</b> עצה טובה ותקנה:",
+                "<b>שנערוב.</b> שאהיה ערב בעדכם ומעשה זה בירושלמי בפ\"ק דמס' דמאי ואיתא התם שאסף כל העכברים והיו מצפצפים ואמר להם דעו מה שהם אומרים שבשביל שלא הפרשתם מעשרותיכם לפיכך הם אוכלים את התבואה:",
+                "<b>היתה הולכת כו'.</b> בירוש' בפ\"ק דמסכת דמאי איתא שהלכה להנשא ועיין עוד במס' בבא קמא בפ' שור שנגח את הפרה:",
+                "[ה\"ג אמר להם אי אפשר]:",
+                "<b>מנין.</b> שצריך הכתוב להאמין על תשלומין שכר מצות שנאמר ונשמרתם וגו' ולא נאמר שישלם להם אלא לבסוף שנאמר והיה עקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכח וכו'.</b> כלומר בשבילו ובשכרו:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>מה פרי אדמתך סיגים אף פרי בטנך סיגים.</b> וסיגים פירושו מסוייג ומשומר כדאת אומר סוגה בשושנים ועי' ערוך ערך סג הראשון:",
+                "<b>אף פרי בטנך.</b> יהא משומר ומסוייג מכל פגע רעה. ואות אמת הגיה מה אין פרי כו':",
+                "<b>וכפר אדמתו וגו'.</b> שהאדמה תכפר על העם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילונית.</b> לשון איל זכר דוכרניתא כך פירש\"י בפרק אלו נערות:",
+                "<b>לא תהא תפלתך.</b> דייק מדכתיב לא יהיה בך דמשמע מאשר בך ומקרב לבך וזו היא התפלה ועיין בפרק אלו מומין:",
+                "<b>מן התשובה.</b> שידעו כולם להשיב תשובה שלימה לשואליהם וכמעשה שמביא:",
+                "<b>ניפולין כו'.</b> עיין בפרשת נח ובמדרש חזית בפסוק כמגדל דוד דלא גרסינן הכי וכן בערוך גרס כמו התם:",
+                "<b>והבהם.</b> מוליך בהמתו:",
+                "<b>מהו דין כו'.</b> כלומר מה זה חידוש בא לידינו שפגענו בהר הקודש הזה:",
+                "[ה\"ג א\"ל מנין לך אמר לו לא כך כו']:",
+                "<b>אין ההר הזה.</b> דרך שאלה הוא:",
+                "<b>אלא חוץ כו'.</b> בתמיה:",
+                "<b>א\"ל אין כתיב כו'.</b> וכי לא כתיב כו' וכן לקמן עד ואין אתה אומר לי:",
+                "<b>ויכסו וגו'.</b> הרי שגם ההר הזה בכלל והאי דכתיב לא גושמה ביום זעם היינו שלא ירד עליו הגשם מן השמים אבל מכל מקום המים הלכו שמה וכמ\"ש הרמב\"ן בפרשת נח:",
+                "<b>ובבהמין.</b> אפילו מוליכי הבהמות אינם עקרי' מן התשובה:"
+            ],
+            [
+                "[והכניסה לו גרסינן]:",
+                "<b>אריסין.</b> פי' בעל העקידה שני חפצים תכשיטין וי\"ל שפירושו שלשלת ועיין בערוך ערך ארסה:",
+                "<b>אשר יצוה.</b> סיפיה דקרא לעשות משפט וצדקה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מה כאב.</b> מכאוביו דרש נוטריקון מה כאב:",
+                "ה\"ג <b>הוי תנאין שהתנית.</b> פי' הרי התנאין כו':",
+                "[ה\"ג כך באזנינו שמענו]:",
+                "<b>הוי שמע ישראל אתה עובר היום.</b> הרי הדבר ברור לכם כאלו תעברו היום:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עמוד אף אתה.</b> כמו גם אתה:",
+                "<b>חמשה מלאכי חבלה.</b> ועי' בשמות רבה פ' מ\"א ופ' מ\"ד:",
+                "<b>מן הדבר הזה.</b> מן הדיבור הזה שאמר הקב\"ה צויתים וכדמפרש ואזיל:",
+                "<b>שקד משה גרסי'.</b> פי' היה שוקד וממהר להשיב סניגוריא:",
+                "<b>מה פום סבור כו'.</b> מה יוכל לדבר פה סגור שנסתתמו טענותיו כלומר מה אומר ומה אדבר כו':",
+                "ה\"ג <b>משפסק סניגור היה רוח הקודש מלמד זכיות כו'.</b> ועיין בויקרא רבה פ\"ו ובילקוט משלי סימן כ\"ד ופי' משפסק סניגוריותו של מרע\"ה היה רוה\"ק מלמד זכות עליהן:",
+                "[וכך היה אומר גרסינן]:",
+                "<b>והפתית</b> גרסינן:",
+                "ה\"ג <b>שנקראו ריעים להקב\"ה שנאמר למען אחי וכו'.</b> וממילא ג\"כ הקב\"ה ריע לישראל ולכן אמר לישראל אל תהי עד חנם בהקב\"ה שנקרא ריעך. אבל בויקרא רבה פ\"ו וכן בילקוט משלי הגירסא יותר נכונה וה\"ג עד חנם אלו ישראל שנאמר אתם עדי נאם ה' ברעך זה הקב\"ה שנאמר רעך וריע אביך אל תעזוב והתפתית כו' ומי שערבו לבו לגשת ולהגיה יהי אלהיו עמו:",
+                "<b>מחבט עצמו</b> גרסינן:",
+                "<b>אמרה לו אין.</b> כלומר הן שמעתי ואין בידי לעכב:",
+                "<b>ואין אתה כו'.</b> לשון שאלה ולא תאמר לו מי היא:",
+                "[הכי גרסינן להשתעבד בה אמרו לה הן אמרה] כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וקדשתם.</b> הרי שקדשם:",
+                "<b>בדברו אתו.</b> כשכתב התורה מפי ה' ית' וכדמפרש ר\"ל ואזיל:",
+                "<b>מכפים כו'.</b> מכף ידו של הקב\"ה לכף ידו של משה:",
+                "<b>לסרסור.</b> זה שקונה מזה וקודם שלוקח אותו מכרו כבר לאחר וכל זמן שלא מסרוהו ליד הקונה ממנו אם נשברה נשברה לו לסרסור כן הוא בב\"ב פ\"ז מ\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>שחיק עצמות.</b> כלומר יטחנו וישחקו עצמותיו וימח שמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הא משה.</b> לשון הגערה במבין:",
+                "<b>מפיג.</b> מחליף ומקרר חמתך כד\"א ואין מפיגין בצונן בפ' המביא כדי יין:",
+                "<b>קטריקי.</b> מצאתי בספר מתורגמן שהוא לשון יון והוא קטיגור בהיפוך אותיות ור\"ל תוכחה אבל בערוך גרס קטדיקי והוא עונש בלשון יון:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא היו מופקדין.</b> בתמי' הרי בידך פקדתים להביאם לישראל:",
+                "<b>כעוס.</b> כאלו היה כועס על ישראל:",
+                "<b>רותחין.</b> כלומר כועס ורותח:",
+                "<b>צונין.</b> כמו צוננין:",
+                "<b>הוי נותן רותחין.</b> כלומר אי אתה יכול לכעוס שאני עומד נגד כעסך:",
+                "ה\"ג <b>והרי בניך מרים חלה אותן.</b> וכן הוא בילקוט פ' ויחל וכן משמע בהדיא לעיל פ' כי תשא ופי' חלה המתק אותם כד\"א חריפותיה מחליא ליה מה מתוק מדבש ת\"י מה חלי מדובשא ודרשו ויחל מלשון מחליא:",
+                "<b>בקיטון.</b> בחדר הפנימי:",
+                "<b>והפדגוג.</b> אומן המגדל בני המלך:",
+                "<b>בטרקלין.</b> בהיכל לפני הקיטון:",
+                "<b>אינו מבקש כו'.</b> שהרי הוא בקיטון מבפנים ואין שם מי ימחה בידו:",
+                "[ה\"ג לא תחת תחלה שמים כעשן וגו'] ואח\"כ.",
+                "<b>חשוב כו'.</b> אפי' אם תחשוב אותם רעים וחטאים כסדום:",
+                "<b>הא משה.</b> לשון הגערה ובניחותא:",
+                "<b>אם הללו בחיים.</b> אלו שבעים ושבעה:",
+                "<b>חיין הם המתים.</b> דרך שאלה שאל אם יחיו המתים לעתיד:",
+                "<b>טועה.</b> מסופק בתחיית המתים:",
+                "[לא כך אמרתי גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני שושבינין.</b> שמעמידין לחתן וכלה כדאי' פ\"ק דכתובות:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלבלר.</b> סופר:",
+                "<b>משלך.</b> שלם עתה לו שכרו:",
+                "<b>והרי כתב ידי.</b> אני חותם ומקיים הכתובה אכן גבי הקב\"ה הוא הכותב והחותם ברוך הוא ובאות אמת מחק והלבלר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>קוצין קוצין.</b> חתיכות מקוצצין וכל זה בירושלמי פרק בני העיר ובמדרש קהלת בפסוק אל תבהל מפניו:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג מהו שמעו והאזינו וגו']:",
+                "<b>ואל תדברו גבוהות.</b> אל תנהיגו גבוהות בעצמכם:",
+                "<b>תגבהו את הטובה.</b> אל תגרמו שתשאר למעלה ולא תרד למטה:",
+                "<b>מהו אם תאבו וגו'</b> גרסינן:",
+                "<b>מונייק.</b> ענק ותכשיט לגרגרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסיני.</b> שגלה להם שהבחירה בידם שהרי צוה אותם עשה ולא תעשה:",
+                "<b>ובחרת בחיים.</b> שהורה להם איזה דרך יבחרו בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מהו את כל.</b> שאמר מצוה לשון יחידה ואמר כל משמע כלל הכל:",
+                "<b>קריאת שמע.</b> ששקולה כנגד כל המצות. [ה\"ג נר ה' נשמת]:",
+                "<b>הוי כי וגו'.</b> קרי ביה תשמרון המ\"ם בקמץ קטן פי' תהיו נשמרים:",
+                "<b>וארבעים ושמונה גרסינן.</b> ועיין שוב במדרש משלי:",
+                "<b>בית רובע.</b> מקום ראוי לזרוע בו רובע הקב:",
+                "[בחללו גרסי']:",
+                "<b>פרמא.</b> צעיף ומסוה ועיין עוד מזה בסדר נשא פרשה י\"ד:",
+                "<b>אימתי.</b> פודה את נפשי מאותם שלוחמים בי כמו בקרב כשהוא עמדי ובעזרתי ברבים ומי הם כו':",
+                "ה\"ג <b>אריב\"ל אוקוניא מהלכת.</b> פי' צלם ודמות וזהו שאמר הכתוב אך בצלם יתהלך איש:",
+                "<b>ראה.</b> כך אמרה התורה:",
+                "[ה\"ג משמרים אותך אימתי]:",
+                "<b>הרי.</b> כמו הוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>א\"ל אשתו.</b> של עבד אמרה כך לאשה עבד המלך:",
+                "<b>שלא יהא מבקש.</b> שלא יצטרך לבקש ליתן וכו':",
+                "<b>מורייס.</b> מין טיבול חומץ וקיוהא והוא ידוע:",
+                "<b>מטעם.</b> היה טועם ומוצץ את שפתיו:",
+                "<b>אלא ליילל.</b> עיין בבראשית רבה פרשה י\"ט:",
+                "[א\"ל מרי הרי שפחתך גרסי'. יותר ממנו גרסי']:",
+                "<b>איסטרולוגוס.</b> חוזה בכוכבים:",
+                "<b>ארכי ליסטים.</b> שני תיבות הם ארכי ליסטים פי' אדון ושר על הליסטים:",
+                "<b>להשליכו.</b> לאבדו ולהמיתו:",
+                "<b>לבני אני כו'.</b> בתמיה:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>אלא א\"כ היה לו עפר מוכן.</b> ועי' בפ\"ק דמס' ביצה:",
+                "<b>אין בין כו'.</b> לפיכך אסור לחפור בדקר כדי שיכסה:",
+                "<b>מה שאסרתי לך כו'.</b> עיין לעיל בויקרא רבה פ' כ\"ב:",
+                "<b>וכאן.</b> כאשר באו לא\"י חזר והתיר להם בריחוק מקום:"
+            ],
+            [
+                "[שאלו נפרעת גרסי':",
+                "ה\"ג בחסדך וגו' אשר ראית עניי זה יוסף:",
+                "ה\"ג שהרחבת את גבולי שנאמר כי ירחיב וגו' כי ירחיב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה וכו'.</b> לעיל בויקרא רבה פ\"ה פרשתיו:",
+                "<b>ועשה.</b> עכב ושהה:",
+                "[הכי גרסינן התפללו עליו]:",
+                "<b>סימא.</b> אוצר ועל שם שסמוי מן העין נקרא כן:",
+                "<b>עד שרבותינו.</b> כלומר כשהיו רבותינו כו':",
+                "<b>חייך.</b> לשון שבועה דרך ברכה:",
+                "<b>ומי יוכל כו'.</b> ומי יכול לעמוד עמו עם המלך טוב ונוח לעמוד יותר בנקל מה שאי אפשר עמו:",
+                "<b>ראש פרק.</b> שכתבוהו בפנקסם בראש כדי שיראוהו הכל ואע\"פ שהיו שם אחרים שנתנו יותר וכן הוא לעיל בויקרא רבה פ\"ה ובמדרש משלי בהדיא:",
+                "[ה\"ג ולא שהיה רמאי ח\"ו אלא שהיה מרמה במצות שהיה כו']:",
+                "<b>ממקומו.</b> היכן שכתוב בתורה מצות הצדקה:",
+                "<b>ואח\"כ כי ירחיב.</b> הרי מבואר ההרחבה כמו מתן אדם ירחיב לו:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג מדבר בישראל:",
+                "[ה\"ג אלא בישראל ומי עשה להם דין]:",
+                "<b>אלו ישראל.</b> שהקב\"ה התיר להם האיסור וכדמפרש ואזיל ודריש מתיר אסורים מלשון איסור והיתר ותשלום מאמר זה בויקרא רבה פ\"ה ובמדרש תהלים:",
+                "<b>להלן כו'.</b> בפ' אחרי מות אסר להם בשר תאוה:",
+                "<b>וכאן התירו להן.</b> בריחוק מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>חשבונך.</b> אם אתה עושה חשבון טוב לפרוע במהרה ובאמונה:",
+                "<b>ובדוק אותי.</b> בחנני ונסני פעם אחת:",
+                "ה\"ג מי גרם לך ליטו כל מה:",
+                "הכי גרסינן האדם הזה כשנבדק ומפריש כו':"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג מרחיב את א\"י:",
+                "<b>כשישרה אותה.</b> ישרה מהרים וגבעות ובקעות ואז תהיה רחבה ונסבה למעלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ה\"ג <b>אלו הם הקרובים אביו ואחיו ואחי אביו כו'.</b> ועיין זה בפרק זה בורר בבבלי ובירוש':",
+                "<b>מה נגעים ביום.</b> דכתיב ביום הראות בו כו':",
+                "ה\"ג בפ' בא סימן <b>אף דינים ביום ומה ריבים פרט לקרוב אף נגעים פרט לקרוב.</b> ומה שקרוב פסול לדין יליף ליה בבבלי ובירושלמי פ' זה בורר מלא יומתו אבות על בנים:",
+                "<b>אל תהי מלגלג גרסינן.</b> פירוש מיקל ומזלזל:",
+                "שאת מזעזע גרסינן:",
+                "<b>שהוא.</b> מפני שהוא כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>הטינא.</b> טיט וירקב את התבואה:",
+                "ולמה היא עושה גרסינן:"
+            ],
+            [
+                "כזבח אין כתיב גרסינן:",
+                "<b>אלא מזבח.</b> יותר מן הזבח:",
+                "<b>קריבין.</b> ההקרבה שלהן:",
+                "<b>בין בעוה\"ז בין בעוה\"ב.</b> שבעולם הזה הגמול והעונש לפי הדין ורב חסד מטה כלפי חסד:",
+                "ה\"ג הקב\"ה לנתן לך וכו':",
+                "ה\"ג ואהיה מתהלך מאהל:",
+                "<b>לקלל.</b> לזלזל בכבודו ולביישו כד\"א והוא קללני קללה נמרצת או יש לפרש קללה ממש. שאמרו מי יתן מותך כדלקמן:",
+                "<b>תדע לך מה וכו'.</b> ממה שאמר דוד תדע שכך היו אומרים:",
+                "<b>מבקשים כו'.</b> מסבבים פני הדברים כאלו אומרים מי יתן מותך שהרי אתה לא תבנה והוא אמר שמחתי וגו' כלומר גם אני רצוני בכך שאמות מהרה כדי שיבנה בית המקדש והקב\"ה אמר אין אני מחסר כו':",
+                "<b>רמיות.</b> שהעניים יסמכו על זה ויגזלו ויחמסו ואם יתחייבו בב\"ד המלך יפרע בשבילם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בידו.</b> ביד שמאל וכן הוא בויקרא פרשה ד' ובמדרש קהלת סוף פסוק מקום המשפט:"
+            ],
+            [
+                "<b>השוטר כשופט.</b> שהשופט יוכיח את עצמו ויתן לבו לכלכל מעשיו ולגדור פרצותיו וזה יעמוד לו במקום מקל ורצועה וכדמפרש ואזיל שנא יהא המכה השופט צריך ללקות להיות לוקה על מעשיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שש מעלות כו'.</b> עיין בבמדבר רבה פי\"ב ובמדרש אסתר בפסוק כשבת המלך ובמדרש חזית בפסוק יפה את כתרצה:",
+                "<b>סדר הדין.</b> עי' בירושלמי פ' זה בורר ובמדרש קהלת בפסוק אי לך ארץ:",
+                "<b>האנטדיקון גרסי'.</b> פי' הערוך בעלי דינין:",
+                "<b>יהא אומר.</b> יהא דיין אומר לעשיר לבוש כו':",
+                "<b>שאין הדין עמו כו'.</b> ולא תכירו פנים פירושו אל תראה לו שאתה מכיר ויודע שיצא חייב בדינו:",
+                "<b>לאמיתו צדקהו גרסינן.</b> פי' שיפסוק הדין בלי דרישה וחקירה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "ה\"ג <b>אדם חנף וגו' רבנן אמרי כו'.</b> ופי' זה שהמליכו עליהם מלכים שאינם הגונים שמשעבדים בהם היה מפני המוקש והחטא שעזבו את ה':",
+                "<b>פרוסטי'.</b> הבטחתו ושררתו שמקוה לקבל ממנו. חכמות שרותיה תעננה תרגום יונתן חכמות פריסטיותה:"
+            ],
+            [
+                "[למה לא בנו גרסינן]:",
+                "<b>דילטורין.</b> הולכי רכיל:",
+                "[שלא היה ביניהם גרסינן:",
+                "בבוא דואג גרסינן]:",
+                "<b>דואג שאמרו.</b> עי' זה לעיל ריש פ' חקת:",
+                "<b>מסיח.</b> מדבר כבני אדם:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ה\"ג <b>כאדם היורד מעל הסולם ופניו לאחוריו.</b> ועיין לעיל סדר נשא פי\"ב ובמדרש חזית בפסוק צאינה וראינה ובירושלמי במסכת ראש השנה גרס כהדין דסליק בסולמא הפוך:",
+                "<b>מיכאל כולו שלג ונבריאל כולו אש.</b> כן נ\"ל להגיה לפי מה שנמצא מזה בפי המקובלים והכי גרסינן גם כן לעיל בפרשת נשא בשם ר' יצחק וכן תרגם המתרגם בפסוק המשל ופחד עמו אמנם נוכל לומר גם כן שסברת הספר פה שמיכאל משמאל דין אש וגבריאל מימין חסד שלג וכן הוא בב\"ר פי\"ב ונקרא גבריאל ע\"ש כובש מדת הדין בחזקה ולפיכך נקראת מדת חסד אל בפי המקובלים כד\"א ולבקש מאל אכלם והקב\"ה מכלכל חיים בחסד וזהו ע\"ש שכובשת מדת דין בחזקה ובכח כי אל לשון חוזק כד\"א ואת אילי הארץ לקח וכן פירש\"י ז\"ל ריש פ' ואתחנן על ידך החזקה וכן מצינו בספר הזוהר פ' בהעלותך ופ' במדבר שמיכאל ממזרח ואוריאל מדרום וכן כתב הציוני וזהו הפוך הסדר המורגל בפ' המקובלים ז\"ל ורבינו בחיי כתב בפ' במדבר והכי איתא ג\"כ לעיל בפ' במדבר רבה שגבריאל מלפנים למזרח ואוריאל משמאל לצפון ומעתה נוכל לומר ג\"כ שסברת הספר פה לומר שגבריאל לפנים ולפיכך לבושו חסד שלג כי לעולם הפנים מראה פנים מאירות ונוטה כלפי חסד שלזה קראו המקובלים ז\"ל כתר עליון שהוא רחמים גמורים בלי תערובת דין כלל אל עליון כי החסד נקרא אל וכתר עליון שהוא רחמים גמורים קראוהו אל עליון וה' ית' יורנו תמים דרכו:",
+                "<b>מזיקים זה את זה גרסינן.</b> ולעיל בפ' נשא דייק מדכתיב עמו וכן במדרש חזית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אכנו בדבר.</b> קרי ביה בדבר פירוש בדבור:",
+                "<b>אני מוריש.</b> לשון ירושה דרשו:",
+                "[ככף מאזנים גרסינן]:",
+                "ה\"ג א\"ל הדבר מוכרע נראה כו'. ומשה אמר כן להקב\"ה:",
+                "<b>יישר כו'.</b> ודריש אשר כמו יישר וכן בכל מקום אשרי פי' מאושר ומוחזק כד\"א אשרו חמוץ:",
+                "[כי תקרב וגו' גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>דאטגמא.</b> פירש הערוך פתשגן כתב:",
+                "[ה\"ג ילך לו ומי שמבקש לעשות שלום יעשה ומי כו':"
+            ],
+            [
+                "מכעיסין אותו גרסי']:",
+                "<b>ודורש כו'.</b> עיין בויקרא רבה פרשה ט':",
+                "<b>ליצן.</b> רשע לץ יהיר:",
+                "<b>מתפסק.</b> עשה עצמו חולה כמו שמצינו בדברי חז\"ל שקראו לחולה קצירא כדאמרינן כד קציר ורמי בערסיה. מאן קצירי ומריעי. ונפסק ונקצר חדא מילתא היא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המול ימול.</b> דריש ביה המול כבר שנולד כך יהא נימול:",
+                "ה\"ג <b>כספך ד\"א המול ימול אל תהי.</b> ועיין לעיל סדר לך לך פ' מ\"ו:",
+                "<b>דכתיב המול וכו'.</b> דריש ביה המל יהא נימול:",
+                "<b>נתמלא רחמים.</b> עי' בפי' הרמב\"ן ז\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתום.</b> בתמיה ובשוה:",
+                "<b>היאך היה.</b> בתמיה:",
+                "<b>חמורה שבחמורות.</b> עי' בירושלמי דמסכת פיאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לרשיותך.</b> לימי זקנותך שאז אדם נעשה רש ותש כח:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לא היה צ\"ל כן.</b> כלומר לא היה צריך להכתוב להקפיד על הצלת האם:",
+                "<b>כדי.</b> ראויה היא שתנצל:",
+                "שבשבילה היא נצלת:",
+                "<b>שהוא מכפר עליו</b> גרסינן. ופי' על עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שקושט.</b> לשון יריית חץ וכ\"ה לעיל בסדר נשא פ' י\"ב ובמדרש תהלים:",
+                "<b>מצילך מאותן.</b> מאותן מזיקים ועי' לעיל בפ' נ��א היאך יליף ליה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>השאילני קרדומך כו'.</b> עי' כ\"ז באורך בפ' מצורע וסדר נשא פ' ז':"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינו בן אומתך.</b> מישראל ואעפ\"כ נקרא אחיך שנאמר לא תתעב אדומי כי אחיך הוא:",
+                "<b>סימן.</b> אות וראיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ללקות.</b> בצרעת כדדרשינן זאת תהיה תורתה מצורע המוציא שם רע ועיין לעיל בפרשת מצורע:",
+                "והוא עומד אצלך וכותב כל גרסינן:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעכינא.</b> לנחש:",
+                "<b>הדרבון.</b> פירוש הערוך שומר ישב לו שם לשומרה:",
+                "<b>החבר.</b> מחבר נחשים:",
+                "<b>אף הוא היה כו'.</b> לשון תימה:",
+                "<b>אמר משה ותדבר כו'.</b> כלומר זה אינו רחוק בעיני שמרים מדברת שהנשים דברניות הן שמא תעלה על דעתי שאהרן ידבר:",
+                "<b>צוותניות.</b> דוחקות עצמן לשמוע כל דבר סתר:",
+                "<b>מהרי.</b> מכלל שהיתה מתעצלת:",
+                "<b>ופטטות.</b> דברניות:",
+                "<b>איסטסיניות.</b> רוחם ודעתם קצרה ואינם יכולים לסבול דבר גדול או קטן שכנגד רצונם או מכעיס אותם והוא לשון הסרה וסטיא ובפ' קמא דמכות שנינו ר' יודא אומר איסטסית היא זו ופירש\"י ורב אלפס ז\"ל סרה וסטיא וכן הביאו הערוך ועיין שם ומקצת ספרים גורסים איסטטית היא זו והיא היא וה\"ג לעיל בסדר לך לך פ' מ\"ה איסטטניות:",
+                "<b>ויבן.</b> דרש בו לשון הבנה מדלא כתיב ויבנה כלומר היה מתבונן מהיכן כו':",
+                "<b>פרדניתא.</b> יוצאנית הנפרדת תמיד מחוץ לביתה:",
+                "[ה\"ג כולהון הן בכשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>סנקליטור.</b> בעלי עצה וע\"ד כן פי' הערוך:",
+                "<b>לערב אוננא.</b> מערבת ומבלבלת מתנות ומצות המלך:",
+                "<b>למטלון.</b> לבית הסוהר. [ה\"ג אמר הקב\"ה תיטרד למטלון ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כבר עשית וכו'.</b> דרש רפא כמו רופא כלומר יש לה רופא וכדמפרש לקמן:",
+                "<b>מלכיא.</b> פי' הערוך סם ופי' שבא לפניו חולה והיה צריך לראות ולבדוק איזה סם לרפואתו:",
+                "<b>מה לך צווח.</b> מה אירע לך שאתה צווח:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג שנאמר רומה על השמים]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>איספליאות.</b> לפי הענין פירושו משמעות וביאור וכן בלשון לטי\"ן קורין כן בירור דברים:",
+                "<b>זוכה ליכנס כו' סלה.</b> פי' לעדי עד כדאמרינן תנא דבי ר\"א ב\"י כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק לעולם ולעולמי עולמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ששמועותיו.</b> שהוא מבקש לשמוע הם לשם שמים:",
+                "[מונה פסיעתך גרסינן]:",
+                "<b>וכי יש מזוזה וכו'.</b> כלומר מזוזה של קלף שכתוב עליו פרשת שמע והלא כתיב ביתך ופי' חז\"ל בית שאתה משתמש בו:",
+                "<b>כי מוצאי.</b> פי' שמוצא אותי הרי שמוצא ומקבל פני הקב\"ה:",
+                "הוי והי' אם שמוע תשמע וגו' גרסינן. וסיפי' דקרא ובאו עליך כל הברכות וגו':"
+            ],
+            [
+                "<b>תחלתו מר.</b> הזיתים הם מרים:",
+                "<b>אף אני שומע תפלתך.</b> דרש ביה שמוע תשמע פי' תהא נשמעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>יוחן רשע וגו'.</b> פירושו חנינ' יהיה לרשע מפני שלא למד צדק ר\"ל התורה ואינו יודע עד כמה הגיעו עונשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ע\"י שנתברכת כו'.</b> הברכה תהא נכרת בבית:",
+                "<b>בתי' בת פרעה.</b> שהצילתו מן היאור וזכת' לעוה\"ב:",
+                "[ה\"ג רחוקים זה ראובן כו']:",
+                "<b>יחי ראובן וגו'.</b> עי' בפירש\"י בפ' וזאת הברכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך קבעו וכו'.</b> משיב הרוח ומוריד הגשם:",
+                "[ר' ליטרין גרסינן]:",
+                "<b>ואין טיפה וכו'.</b> וזהו מפני המלאכים הממונים ע\"ז ועיין זה בב\"ר פרשה י\"ד:",
+                "<b>לך.</b> פירושו בשבילך כד\"א לך לך."
+            ],
+            [
+                "<b>קלנדא כו'.</b> מיני שמות של ימי אידם שלהם כדאיתא בריש מסכת עבודת כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שניתנה תורה על ידיהן.</b> שהם היו פרנסי אותו הדור:",
+                "<b>בת בוגרת וכו'.</b> לפיכך אמר אם תקח כלומר שהוא יחזור ויהדר אחריה וכדמפרש והולך שמלאכי השרת בקשוה ולא נתנה להם:",
+                "<b>צופנים.</b> אוצרים כד\"א אשר צפנת וגו' כאוצר זה הצפון וסמוי מן העין:",
+                "[ה\"ג ד\"א בני אדם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סיימני.</b> עשה רושם וסי' שידעו הכל שאני בנך:",
+                "<b>פורפירא.</b> לבוש מלכות:",
+                "ה\"ג <b>הדא אימתי אתם כו'.</b> ופירושו הוי אימתי אתם נכרים לכל שאתם בני וכדמפרש ואזיל:",
+                "<b>מפתות כו'.</b> דריש המופתים כמו המפתים לשון פיתוי:",
+                "<b>עושה.</b> שוהה ועושה מלאכה:",
+                "<b>ולא היו חוזרין.</b> לפי' לא היו המצריים חוזרים מקושי ערפם לשלוח ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לחבר.</b> יודע לחבר נחשים:",
+                "<b>עכנה.</b> נחש. [יוכל לחבר גרסינן]:",
+                "<b>הכל ממך.</b> כלומר ברשותך הוא ובך תלוי הדבר הן לחברה הן להניחה:",
+                "<b>אין אתה יודע.</b> בניחותא:",
+                "<b>הרי ולא נתן וכו'.</b> שנתו להם רמז שיתפללו בעדו ולא הרגישו:",
+                "[במדבר וגו' גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתבלו.</b> וזה להגדיל הנס שמה שדרכו להתבלות לא בלה ומה שדרכו להתקיים היה נתבלה:",
+                "<b>כלי קוריים.</b> הערוך לא פירשו ועי' בב\"ר ריש פ' מ\"ט ובמדרש חזי' בפסוק נופת תטופנה ובמדרש קהלת בפסוק ושנאתי את החיים:",
+                "<b>מה שהלבישו.</b> הם היו מה שהלבישו וכו':",
+                "<b>החילזון.</b> תולעת שצובעין מדמו התכלת:",
+                "<b>אסיטון.</b> בגד עשוי מצמר סלמנדריא שהוא מין חיה שנברא' במקום שבוערים בו אש שבע שנים ורש\"י פי' בפרק העור והרוטב שבוערין שם עצי הדס ונעשה ע\"י כישוף וע\"ל בפ' וישב ובילקוט ריש פ' עקב גרסינן אמיטון:",
+                "<b>מאכולת.</b> כנים ופרעושים הבאים מחמת זוהמא:"
+            ],
+            [
+                "[וגידלן גרסינן]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הרבה פעמים.</b> פעמים הרבה בא לו לאדם שאינו פנוי להתפלל:",
+                "[ה\"ג מקוצר או שהיה]:",
+                "<b>צרכיו.</b> פירוש צרכי נקביו:",
+                "<b>כך שנו כו'.</b> ריש פרק תפלת השחר:",
+                "<b>הכל בעתה.</b> פירוש כך כיון שהגיע זמן המנחה יתפלל מנחה קודם ואח\"כ מוסף. בפרק אין עומדין מוכח בתלמוד בבלי וירושלמי ה\"ג שתפלתו נתקבלת שנאמ' תאות כו':",
+                "<b>סימן טוב כו'.</b> כלומר יש בידו סימן טוב שתפלתו נתקבלת וסיפיה דקרא קדייק תכין לבם תקשיב אזניך:"
+            ],
+            [
+                "<b>לרעתכם.</b> שקשה לשומרה ומשלא שמרה נענש עליה:",
+                "<b>החיות.</b> חיות הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>במגלה.</b> אל\"ף בי\"ת כתובה על הטבלא פשוטה כמגילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קילורית.</b> תחבושת או תרופה לחולי העין וכן מלוגמא וכוס עיקרין מיני רפואות הן ועי' בערוך:",
+                "<b>ממהר.</b> לשמוע ולהבין כל דבר על בוריו:",
+                "<b>למי שממציא.</b> שגומר אותן עד תכלית כד\"א דם התמצית:",
+                "<b>שמתחיל כו'.</b> דרש ג\"כ המצוה לשון מיצוי כמו שדרשו חז\"ל כל המצוה כלה המצוה ועי' ברבינו בחיי בפ' עקב:",
+                "[ה\"ג שבא יוסף אצל אחיו ובקשו להרוג]:",
+                "<b>על שמו שגמרה.</b> על מי שגומרה:",
+                "<b>יערב כו'.</b> יהא מתוק וערב בפיכם כלומר אין בלבי על איבודי ועיין בב\"ר פרשה פ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>על עולמי.</b> דרש כי המצוה הזאת היא הגורמת הכל:",
+                "<b>דבר קשה.</b> דבר קשה הוא לומר שאין לו להקב\"ה תורה אחרת:",
+                "[ה\"ג ואף אני לא יש לי אחרת:",
+                "<b>וכל כלי אומנותה.</b> עיין עוד בויקרא רבה פכ\"ג:",
+                "[ה\"ג לנו לי ולכם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>באיסטרולוגין.</b> החוזים בכוכבים מפני שצריכים ליטרד הרבה בחכמה ההיא:",
+                "[ה\"ג כשהייתי נכנס לבית המים]:",
+                "<b>בעיר.</b> בעיר אחת חוץ לעירו שהוא דר בו:",
+                "<b>בנערותו.</b> דרש מחורף לשון נערות כד\"א בימי חרפי:",
+                "<b>בזקנותו.</b> שכבר חלש ותש כחו ודריש וקציר לשון חולי וחולשה כד\"א קצירי ומריעי כדקציר ורמי בערסיה:",
+                "<b>הוצא דבר וכו'.</b> אינך חסר אלא שתוציא מפיך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעיני כל חי.</b> חיות הקדש כמו שפירש למעלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>[ה\"ג למדונו רבותינו כן כיון שרואה צרתו]</b> :",
+                "<b>מובלגת.</b> מרוחקת ומופלגת וטרודה:",
+                "<b>ומניין אתה למד כו'.</b> עי' בירושלמי בפ' מי שמתו. [כל שבעת גרסינן]:",
+                "<b>על כחו.</b> כח זכותו ולא היה מתיירא מן המזיקים:",
+                "<b>משונה.</b> נשתנה כמי שדואג ומצטער ועין במדרש קהלת פסוק עת ללדת אמנם בילקוט משלי גרס משחק במקום משונה:",
+                "<b>משיחתן גרסינן.</b> ופירושו מדבוריהם הקשים וע\"ש בקהלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מרתתין.</b> מפחדין לשון רתת ומורא ועי' במדרש קהלת נתבאר היטב:",
+                "<b>מסיח כעשיר.</b> מדבר בחזקה כעשיר יענה עזות:",
+                "<b>כל שבעת הימים.</b> ובסדר עולם יש שלא התפלל אלא יום ז' באדר בלבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכלות כו'.</b> דריש לכלוא מלשון כליון:",
+                "ה\"ג <b>לפיכך היא בכל הגוף.</b> ועי' בב\"ר סוף פרשה י\"ד:",
+                "<b>ויעש שלח.</b> וכן משלחת פי' חרב:",
+                "<b>אנקליטין.</b> פירש הערוך כשהוא רואה שיוצא חייב בדינו אומר אלך אל מושל גדול מכם והוא ישפוט את משפטי:",
+                "<b>אנקלומא.</b> פירושו סופר ר\"ל אכתוב תחלה חשבנותי וכל צרכי וכל זה לקמן בקהלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתפגש.</b> לשון פגיעה ופגישה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויקבור אותו.</b> לא הוזכר מי הוא וסתמא מדבר בהקב\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חרב חדה.</b> עיין עוד בפר' הברכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פורפירא.</b> לבוש מלכות:"
+            ],
+            [
+                "[לצווח אדוני גרסי'[:",
+                "<b>בחטייה כו'.</b> בשביל חטאת אמך ועיין זה במדרש קהלת בפסוק ראה את מעשה האלהים:"
+            ],
+            [
+                "<b>קבל.</b> לשון קובלנא:",
+                "<b>איני זז כו'.</b> מפני שאין מלכות נוגעת בחברתה והגיע העת שיאיר בממשלת יהושע והן משמע תכף בעוד היום זורח ודרש קרבו ימיך לשון קריבה לדין לקבול עליו או דרש הן כמו הרי כלומר הרי ימיך קובלים עליך ומה עלי לעשות כי אם משפט כתוב וכן משמע בילקוט לקמן ועיין בב\"ר ריש פרשה צ\"ו:",
+                "<b>ארכי.</b> ממשלה:",
+                "<b>ואמר משה כו'.</b> משה אמר כן ליהושע רבי בוא כו'.",
+                "<b>יודע הייתי כו'.</b> כלומר מה איכפת לך וכי הייתי יודע מה שהיה מדבר עמך אם לא שהיה למוד תורה או מצוה לשעה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לרפאותו.</b> גרסינן:",
+                "<b>לחוש.</b> שלא יהא לך חשש וחולי:",
+                "<b>קינקל.</b> פי' הערוך כלי מלא נקבים נותנין אותו על פיו ונותנים מוגמר תחתיו ובגדים עליו והן מתגמרין דרך הנקבים:",
+                "<b>אמר הקב\"ה.</b> עיין במדרש קהלת ובבראשית רבה פרשה ה' ופרשה כ\"ג ופרשה ל\"ח ויתבאר לך:"
+            ],
+            [
+                "<b>לגיון.</b> חיל:",
+                "<b>שלא בעונתה.</b> מדכתיב כי בא דייק ועיין לעיל בפרשת ויצא ובפי' רש\"י בחומש:",
+                "[ה\"ג העליונים לעליונים ואת התחתונים לתחתונים כו'. צדיק מושל יראת גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהקב\"ה מושל.</b> כלומר מה שהקב\"ה מושל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לאיסטרטיגין.</b> פ.' הערוך שר ומושל. ה\"ג בשתי מדינות פרס וקלאינא:",
+                "<b>שמשל.</b> שהמשיל [צ\"ל ששימש. שמשל]:",
+                "<b>שהן עדותיהן כו'.</b> כלומר ראוין הן להיות עדותיהן של ישראל וכדמפרש ואזיל:",
+                "<b>שהן מעידין.</b> שיעידו עליהן כשיעברו הברית:",
+                "[ה\"ג שיהא שמור יפה]:",
+                "[מתנחמין בהן גרסינן]:",
+                "<b>בארץ מנין.</b> שהעיד בהן עמה וחטאו ולקו על ידיה ובה יהיו מתנחמין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בתחלת מגן.</b> וזהו ראש התפלה:",
+                "[אם טעה בשנים עשר ברכות גרסי']:",
+                "<b>להאל הקדוש.</b> נראה דר\"ל לסיום של האל הקדוש וזהו אתה חונן ראש הברכות האמצעיות שברכת האל הקדוש היא מג' הראשונות ועי' כל זה בב\"ר פר' ס\"א:",
+                "<b>לתחלת מודים.</b> ר\"ל ברכה שלפני מודים והיא רצה ואולי שצריך להיות לתחלת עבודה:",
+                "<b>וימכור כו'.</b> ומכירה ונתינה דבר אחד הוא כד\"א וימכרם ביד סיסרא או דייק מדסמך ליה ויעקב נתן וגו':"
+            ],
+            [
+                "[מי יעלה גרסינן]:",
+                "<b>אם אומר לחבירו כזה.</b> כדמפרש ואזיל למה יחרה:",
+                "[אשר לא נשא גרסינן]:",
+                "אלא ישיא גרסינן. והוא פועל יוצא לזולתו:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג מדבר במשה על שנתעלה]:",
+                "<b>קברניטין.</b> מנהיג הספינות:",
+                "<b>מראות בשכינה.</b> מפני שראה בשכינה:",
+                "<b>בפירכורין.</b> לפי הענין פירושו בחצרך וברשותך כלומר למטה בארץ שאין שם רשות המלאך ורגילתו:",
+                "<b>ידודון.</b> היו נרתעים וזעים מפני האימה ועיין זה משלם במדרש קהלת בפסוק כי לא לקלים המרוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם איש כו'.</b> דמשמע ליה מלת איש מוכרת מדלא כתיב איש אלהים:",
+                "ה\"ג <b>שנהפך לדם האלהים כו'.</b> ופי' שזה היה ענין אלהי לשנות המים לדם:",
+                "<b>ששיקעו.</b> משה לפרעה לתוך הים:",
+                "<b>שכולן אש.</b> ובערכם היה הוא איש:",
+                "<b>ד\"א בשעה שעלה כו'.</b> וקודם עלייתו היה איש בעלמא:",
+                "עם ה' וגו' גרסינן:",
+                "<b>מחציו ולמטה כו'.</b> מתחת לבו ולמטה אבל מלבו ולמעלה היה כולו קדש וכל מחשבות לבו והשכלתו היה אלהים:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטל מלאך המות כו'.</b> דרש לפני מותו לפני מי שרוצה להמיתו ובפניו:",
+                "<b>א\"ל.</b> מלאך המות למשה מה אתה כו'.",
+                "<b>ובכית עמהן.</b> עם המתאבלין כי יצר גם לך:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>אדם אומר למדתי חכמה.</b> ופירש כל החכמות אוכל לקבל וללמ��ד וחכמת התורה לא יכולני ללמוד וא\"כ מה אעשה אני שם אצל חכמת התורה כי איגע לריק:",
+                "אעשה אני שם גרסינן:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>וישבע יוסף את בני ישראל לאמר וגו'.</b> וסיפיה דקרא פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה:",
+                "<b>סגולה.</b> בפ\"ק דסוטה איתא דסרח בת אשר הגידה לו וכן הוא בשמות רבה פרשה כ' ואולי נקראת סגולה וחמדת ישראל על שחייתה שנים רבות כידוע וגם היא הצילה עיר ואם בישראל כדאיתא בב\"ר בפ' צ\"ד ובקהלת בפסוק טובה חכמה מכלי קרב:",
+                "<b>מעשים יש לך.</b> מעשים טובים יש לך והקב\"ה אל ישיב פניך אם תתפל אליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כי זה כל האדם.</b> אין לך אדם שלא יראה המות:",
+                "<b>ויראו שאין זולתך.</b> ישראל יראו שאין זולתך:",
+                "ה\"ג כמשה וגו' לכל האותות:",
+                "<b>בדבר שקלסתיך.</b> שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים ואע\"פ שמקרא זה כתוב בפרשת וילך דרשו כאן לענין פטירת מ\"ר הכתובה בפ' זו ועיין עוד בפ' וילך:",
+                "<b>כל מדותיך כו'.</b> פי' אתה משלם נגד המדה והיפוכה ועיין בס' של הקדוש ר' שלמה מילכ\"ו במאמר מדה כנגד מדה:",
+                "ה\"ג בפ' וילך ובמדרש קהלת בפסוק ראה את מעשה האלהים מדה חסרה נגד מדה שלימה:",
+                "ה\"ג מדה צרה נגד מדה רחבה:",
+                "ה\"ג אף זו מדה טובה היא:",
+                "שעדיין גרסינן. ודבר זה היה קל בעיניו גרסינן ומכ\"מ גירסת הספר יש ליישבו:",
+                "חטאו חטאות גדולות גרסינן:",
+                "קפץ עליו גרסינן. ובילקוט גרס קצף עליו:",
+                "<b>ועג עוגה קטנה.</b> עשה עיגול גומא סביבו כעין בית אסורים ועי' בפירש\"י בפרק סדר תענית אלו גבי חוני המעגל:",
+                "אכזריאל גרסינן:",
+                "<b>ובקשו לעלות.</b> משמע שמלאכי השרת בקשו לעלות ובספר פטירת משה רבינו הגירסא נשתנה לשבח:",
+                "ה\"ג בילקוט ואין רעש אלא זיע:",
+                "ה\"ג גלגלי מרכבה ושרפי להבה שאמר הקב\"ה לא תקבלו תפלתו של משה:",
+                "ה\"ג בילקוט לארץ ישראל אמרו ברוך כו':",
+                "עד שקבעתי להן גרסינן:",
+                "<b>מספר מיתתו.</b> היה סופר ומונה השעות והרגעים מתי ימות כו' ובילקוט גרס מצפה מיתתו:",
+                "ה\"ג לסעודת חתן וכלה:",
+                "יגיעם שמחתם גרסינן:",
+                "<b>פלסתר.</b> ענין זיוף וכזב כן פירש\"י בפ\"ק דסוטה:",
+                "<b>חוזר לקנו וכו'.</b> עי' בספר פטירת משה רבינו ע\"ה ובילקוט שמוסיף עוד בקשה שבקש משה רבינו ע\"ה ולא ראיתי לכתבו:",
+                "<b>וספר השיר.</b> פרשת האזינו ועיין בתנחומא:",
+                "ונטל את המטה גרסינן:",
+                "<b>והייתי תופס במלחמתן של מלאכים גרסינן.</b> ופירושו שרצו לעכב על ידו וכדאיתא בספר פטירת משה רבינו ע\"ה:",
+                "<b>השקף והשקיף.</b> בילקוט גרס השכב והשכיב:",
+                "הנח ידך גרסי':",
+                "<b>קצבתיך גרסינן.</b> פירוש נתתי לך קצבה:",
+                "<b>יש גוף כו'.</b> בתמיה:",
+                "<b>עוזה ועזאל כו'.</b> עיין זה בילקוט בראשית בפסוק ויראו בני האלהים את בנות האדם:",
+                "ה\"ג פועלי און ורוח הקודש אומר:",
+                "ה\"ג ואומרת וישר באדם אין וסיפיה דקרא (מיכה סי' ז) דאבד חסיד הוא:",
+                "ה\"ג בירושלמי סוף פ\"ק דסוטה מלאכי השרת היו אומרים צדקת ה' עשה וישראל היו אומרים ומשפטיו עם ישראל אלו ואלו היו אומרים יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ונשמתו לחיי עוה\"ב.</b> סיים הספר בדב�� טוב כמה שאמר הכתוב זכר צדיק לברכה אמן:"
+            ],
+            [
+                "חסלת פרשת וזאת הברכה. וחסלת פירוש הרבה מהתורה. יתברך שמו בתפארה. כשלמה עוטה אורה. ברוך אתה ה' נותן התורה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Matnot Kehunah/Matnot Kehunah on Devarim Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,1038 @@
+{
+    "title": "Matnot Kehunah on Devarim Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Matnot_Kehunah_on_Devarim_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בכל לשון</b> וכו' גרסינן. ור\"ל מה שכתוב שוב במשנה פ\"ק דמגילה ותפילין ומזוזות אינם נכתבים אלא אשורית:",
+                "ה\"ג <b>לא התירו שיכתבו אלא יונית.</b> ומשנה שלמה היא בפ\"ק דמגילה:",
+                "[לשונה של תורה גרסינן]:",
+                "<b>מתיר את הלשון</b> . פותח פיו ולשונו ומתירו מאלמותו:",
+                "<b>לתרפיון</b> . לשון טרף ומזון ועי' במדרש חזית בפסוק גן נעול וכן פירש הערוך ערך פה וכן הוא בירושלמי דשקלים:",
+                "<b>ולועט</b> . ואוכל לשון הלעיטני נא:",
+                "<b>מתרפא.</b> פירוש לתרופה לשון נוטריקון להתיר פה ועי' לקמן במדרש חזית פירושים נוספי':"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג ואתן צאני צאן גו']:",
+                "<b>להביאן אחרי</b> . להוליכן בדרך אחרי ה':",
+                "<b>שהחליק</b> . לישראל.",
+                "<b>מהו למה</b> . כלומר וכי לא היה לו על מה לכעוס שאמר לו למה וכו':",
+                "<b>אלא למה כו'.</b> מאחר שאין בי ממש אין לך לקנא עליו:",
+                "<b>טריפה.</b> לשון הכאה וטירוד:",
+                "<b>הא מרי.</b> לשון יללה פתאומית כמו אהה ה' אלהים:",
+                "<b>קדמותיך הוא</b> כו'. לשון תימה וכי זו היא לך בלבד פעם ראשונה ושנייה הרי זה כמה פעמים שהכעסתי אותו:",
+                "<b>וכה\"א במדבר כו'.</b> כפי פירש\"י ז\"ל בסדר הזה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אעורר כל</b> . ואערכה לעיניך דריש נוטריקון ואעורר כל לעיניך ולמד מלעיניך מוסב למעלה ולמטה כעין שפירש ראב\"ע בפסוק והנשארים הרה נסו שהוא כמו מהרה נסו:",
+                "<b>אעורר כל.</b> ויהיה לשון נקמה ואולי כוון למדת הדין הנקרא כל והיא הנוקמת נקמ' השם בכל מקום וכמו שפי'. בו בעל שערי אורה בספירת כלה ואחר דורשו לשון שתי מערכות וערכתו את ערכו:",
+                "<b>הצורה ליוצרה וכו'.</b> יש בו סוד ורמזוה חז\"ל באמרם ששמטו רגל א' מטטראמולין שלו והוא סוד קיצוץ הנטיעות שזכרו חז\"ל גבי אלישע אחר והמקובלים כולם פירשו כך בפ' עגל וזולתו:",
+                "<b>איני מוכיח</b> כו'. שהרי יש להם לאמר מה אתה יודע שנעשה הרע בעיני ה' הרי יש בידינו לעשות הטוב בעיניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שיתבררו.</b> יהיו מבוררין בלי ערעור:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה מוכיחנו.</b> בתמיה מה לו עלינו ומה הטיב לבו:",
+                "<b>זה אומר עתה ידעתי.</b> בתמיה מה הוא יודע ענייני אלהות. וכל זה בקהלת בפסוק הכל עשה יפה:",
+                "<b>מביאין לו כו'.</b> שהיה מכיר גידי הארץ ובאיזה מקום יצמח אפי' שלא בזמנו או היו מביאין לו ממרחק מארץ ששם ימות הגשמים כשיש כאן ימות החמה וכן בהיפוך:"
+            ],
+            [
+                "<b>כדבורים היו כו'.</b> מנהג הדבורים שאחת הולכת בראשם וכולם הולכות אחריה בכ\"מ שהיא הולכת אותם וכ\"ה בילקוט בהדיא:",
+                "<b>אפופסין.</b> גזר דין של עונש:",
+                "<b>ועוקצה לאחרים.</b> שבעלה מכיר ובקי במנהגה להשמר ממנה או פירושו שפורחת חוצה הנה והנה לאגור דבשה ואח\"כ אוצרת אותה בבית בעלה:",
+                "<b>מסגלים לאביהם שבשמים.</b> שאמר ונעשה רצונו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ה\"ג בילקוט <b>אל תתירא אלה הדברים רבנן כו'</b> וגירסת הספר יש ליישבה שיתור אלה הדברים דרש להכי שאמר ליה לברכן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לדון לעצמו.</b> כלומר ביחידי ובעצמו וכן הוא לקמן בסמוך:",
+                "<b>אשת חיל וגו'.</b> כלומר אנשי חיל שיש בהם כל המדות שנאמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו':",
+                "[ה\"ג מי ימצא ואשימם כו']:",
+                "<b>ונתפחמו.</b> ל' שחרות כפחמין הללו:",
+                "<b>בפסיפס.</b> פי' הערוך כותל חלול שיש בו חלונות. [כך פירושו של הערוך על מסיפס ולא על פסיפס]:",
+                "<b>שערה מתנאה.</b> שהשחרות נוי הוא בשערות כד\"א תלתלים שחורות כעורב:",
+                "<b>זקני עמו ושריו.</b> על הזקנים יבא במשפט על שלא מיחו ביד השרים כדאיתא בפ\"ק דשבת.",
+                "<b>וכל כך למה.</b> מזהירם כל כך:",
+                "<b>ה' אלהיכם הרבה וגו'.</b> הרבה פירושו הגדיל כמו שפירשו המפרשים פרו ורבו לגדלם בקומה זקופה וכן וישרצו וירבו:"
+            ],
+            [
+                "[בשתי אותיות גרסינן]:",
+                "<b>דן.</b> באותיות דן וי\"ל דן רמז לד\"ן שמות מרובעים היוצאים מחילוף צירוף שם של ד':",
+                "<b>ע\"ב אותיות.</b> וגוי השני אינו מן המנין ובב\"ר פרשת מ\"ד איתא שאם יעשו תשובה יגאלם בע\"ב אותיות:",
+                "<b>ושמו ע\"ב אותיות.</b> שם של ע\"ב היוצא מויסע ויבא ויט ושם של ארבע מתגלגל בצירופו ע\"ב עיין בטור אורח חיים בהלכות ראש השנה.",
+                "<b>דרכן של צדיקים כו'.</b> וכל שכן צדיקו של עולם ברוך הוא:",
+                "היו ישראל אומרים כו'. שאם יגלה הדבר לאבות ידעו גם בני ישראל מקבל' אבותם מה תארו ועניינו של המן ומיד שירד להם יכירוהו ויאמרו כבר אכלנו כו' מה שאין כן עתה כשיבא להם פתאום ולא ידעו טבעו ומראיתו וכן אמר הכתוב כי לא ידעו מה הוא:",
+                "<b>ככוכבים.</b> ולא יותר שנאמר כה יהיה וגו':",
+                "<b>יותר ממ\"ש לו.</b> בברית בין הבתרים שנאמר לרוב ואח\"כ שאל מהו לרוב שהיה לו לומר רוב ומשני כדי לקיים אותו רוב שנא' בפרשת העקידה הרבה ארבה וגו' ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וזה נאמר אחר הבטחת כה יהיה זרעך:",
+                "ה\"ג אמר דוד ותפלטני וגו'. פי' בספר שמואל כתיב ותפלטני מריבי עמי. ובספר תהלים כתיב תפלטני מריבי עם:",
+                "<b>יושב לך אצלן.</b> כלומר אתה מדמה עצמך עליהן:",
+                "<b>אם דנתה את הגוי.</b> יש לפרש אם טעית בדינם בא הוא וכו':",
+                "<b>הרבה כו'.</b> הגדיל וכדלעיל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעתיד לבא לרב כו'.</b> לרב כתי' חסר וא\"ו לשון רבנות:",
+                "[כ\"ש שיהיה כמותו גרסינן:",
+                "לע\"ל עתיד מחיצתן גרסינן]:",
+                "<b>די רביעאה.</b> ולא קדמא וכן הוא בירושלמי דסוף במה אשה ובילקוט דניאל ומדקאמר רביעאה משמע שהמלאך היה עומד לצד החוץ שמונין הראשון אותו שעומד בראש הכבשן ואעפ\"כ היה מכבה לפניהם האש ובירושלמי דסוף פ' במה אשה גרס והן היו מכבין לפניו האש ע\"כ ומי ידע איזה יכשר:"
+            ],
+            [
+                "<b>יש בנו אחד כו'.</b> בתמיה הרי אני מבני בניהם ואף על פי כן קבלנו תוכחתיך:",
+                "<b>תוספת של הקב\"ה.</b> בב\"ר פרשה ס\"א חושב עוד יותר מאלו:",
+                "<b>ללגיונותיו.</b> לחיילותיו:",
+                "[ה\"ג מליטרא ליטרא של זהב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אין להם חקר וכו'.</b> כמו שהוכיח הרמב\"ן בפרשה זו:",
+                "<b>מניין שכן וכו'.</b> מניין שישראל לא יהיה להם בושה לעוה\"ב שנאמר וידעתם וסיפיה דקרא ולא יבושו עמי לעולם:"
+            ],
+            [
+                "<b>איזהו כיבוד כו'.</b> כלומר עד היכן וה\"ג בירושלמי פ\"ק דפאה:",
+                "<b>מסטרתו.</b> היתה סוטרו על לחייו:",
+                "<b>שהיה דר באשקלון.</b> דמה בן נתינה היה דר באשקלון ולפיכך היו באין אצלו ��עיין כ\"ז בפ\"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פאה:",
+                "<b>לא כיבד בריה כו'.</b> בימיו לא ראה או לא שמע שקודם לכן לא היה מי שכיבד יותר הימנו:",
+                "<b>בלב גדול.</b> בגסות רוח ובעזות:",
+                "<b>שקבורין כו'.</b> מערת המכפלה היתה נראית משם:"
+            ],
+            [
+                "מצאתי דה\"ג עיר שמצירה ומבצרה לישראל. וי\"ל שממעטת ומחלשת את ישראל מעט ח\"א בציר או י\"ל מחזקת אותו לשני ימות משיח וחיי עוה\"ב ויהיה מלשון ערים בצורות:",
+                "<b>וישם באדום נציבים.</b> פסוק הוא ד\"ה א' י\"ח:",
+                "<b>קסטרס אדריאנטין.</b> מיני מושלים הם:",
+                "[שידיך חדות גרסינן]:",
+                "<b>חרות וכו'.</b> ויכולת בידיך לנצחם:",
+                "ה\"ג <b>ד\"א דוד אני כו'</b> ועיין בילקוט:",
+                "<b>לדורות.</b> להניח עיר אדום לדורות לעתיד עד שיבא היום שנאמר בו דרך כוכב מיעקב:",
+                "ה\"ג <b>רב יצוה לתלמידיו.</b> פי' שינהגו בו כבוד ועיין בילקוט ולקמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>תשתוחחי נפשי וגו' גרסינן.</b> וסיפיה דקרא הוחילי לאלהים:",
+                "<b>בחילה.</b> לשון זמר וחלילין כלומר קבל אותם בשמחה וכן הוא במדרש תהלים:",
+                "<b>ובמה הרגתו כו'.</b> אינו מקבל דבריו שאמר לא הרגתיו וכאלו נתאמת אצלו שהרגו בודאי וכן תמצא בפרשת נח ותולדות וריש מגלת רות:",
+                "<b>ראה אותו וכו'.</b> כך אמר משה לישראל הקב\"ה ראה אותו מחריב ביתו כו':",
+                "<b>את הורו זה.</b> דרש הר הזה נוטריקון הורו זה:",
+                "[ה\"ג הורו זה זה אביו]:",
+                "<b>אני אומר לו.</b> ליעקב כלומר לבניו:"
+            ],
+            [
+                "<b>נוגעים אתם.</b> אם נוגעים אתם:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>רב לכם סב א\"ר ברכיה וכו'.</b> ודרש רב לכם מלשון רבנות ואדנות וכדמפרש ואזיל:",
+                "[ה\"ג לא של אדוניו הם מהו פנו לכם כו']:",
+                "<b>עולמו.</b> זמן הצלחתו:",
+                "<b>עד עכשיו.</b> כלומר עדיין ועוד צריך מלך המשיח לבא ויתקיים מה רב וגו':",
+                "[ה\"ג מלך המשיח לבא ויקיים מה רב טובך וגו']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואת העם וכו'.</b> ועיין בילקוט כי כן הוא:",
+                "<b>לרגל המלאכה וגו'</b> גרסינן. ודרש סיפיה דקרא ולרגל הילדים ועיין זה בב\"ר פ' ע\"ח:",
+                "<b>[שבט מישראל</b> גרסי'. ואמלוך עליכם גרסי']:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ראה שהפלתי כו'.</b> שנאמר החלותי והרי לא התחיל עדיין אלא מלמד שכבר הפיל השר שלו:"
+            ],
+            [
+                "[מחלה לב גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש אומות.</b> ראשי אבות והם אברהם יצחק ויעקב ואולי צריך להיות שלשה אבות:"
+            ],
+            [
+                "<b>על מנת כו'.</b> מפני דבריך אלה שבזית מתנתי שנתתי לאברהם יגיע לך כן ומאחר שמכח דבריו אלה נענש ליפול בידם הרי הוא כאלו הדבור ההוא נדבר בשביל כן ונופל עליו לשון על מנת כמו למען ספות הרוה והדומים לו וכן הם כל כי על כן שבתורה ומפני שמהדבר ומהענין ההוא נסבב המסובב תלה המסובב בסבתו וכאלו התיבה נסבבת בעבור תולדות המסובב וכן כתב הרמב\"ן בפרשת נצבים וכן תמצא בפתיחא דאיכה בפתיחא הוי עיר הדמים בשם הרד\"ק וירושלמי:",
+                "[ורבבות יוצאים ממנו ובידם גרסי']:",
+                "<b>תימם.</b> לשון ימסו כמו מים:",
+                "חסלת פרשת דברים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "נתחיל פרשת ואתחנן:",
+                "ה\"ג בילקוט <b>אל תתירא אלה הדברים רבנן כו'</b> וגירסת הספר יש ליישבה שיתור אלה הדברים דרש להכי שאמר ליה לברכן:",
+                "<b>שלשתן כאחת.</b> שיתפללן תכף זו אחר זו:",
+                "<b>תובע צרכיו ויוצא לו.</b> ולא יאמר קודם זמירות ותשבחות.",
+                "<b>ויזעקו.</b> זעקה היינו צעקה וסיפיה דקרא ותעל שועתם:",
+                "[ה\"ג ויזעקו וגו']:",
+                "<b>בצר לי.</b> דרש ביצור של תפלה יש לי:",
+                "[ה\"ג ויעמוד פנחס ויפלל ותחנונים כו']:",
+                "<b>שאין לבריה כו'.</b> בדרך חוב אין לו עליו כלום אלא דרך חסד ורחמים הוא עושה:",
+                "<b>בלשון תחנונים.</b> ולא בדרך דין ומשפט. [א\"ר לוי גרסי']:",
+                "שלא תתפס מקום דבריך גרסי' כלו' ראה שלא יתפסוך בדבור ביתך כלומר בדברי עצמך או צריך להגיה דבורך וכן מצאתי שוב וכן כביכול הקב\"ה נתפס בדבריו וכדמפרש ואזיל:",
+                "<b>ואתחנן.</b> הוא לשון וחנותי לשון חנם:"
+            ],
+            [
+                "<b>ואין איש.</b> במקום הזה:",
+                "<b>המסות.</b> לשון ותמס שחמדתו נמס ונשאר מעל שהרי הקב\"ה לא השגיח בו:",
+                "[שהם מתוקנים גרסי']:",
+                "<b>אלוה.</b> וזה כל אדם שהיה אלוה ואדון על הכל:"
+            ],
+            [
+                "<b>דוכסין כו'.</b> מיני מושלים הם:",
+                "<b>שעתא כו'.</b> שעתו וזמן ממשלתו עברה ולא יהיה כבראשונה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ולא בא כו'.</b> בא נגד הקב\"ה בתוכחה ודרך דין:",
+                "<b>בפלטין.</b> של מלך:",
+                "<b>בזרוע.</b> בחזקה ובזרוע נטויה:",
+                "[ה\"ג מבקשת ליכנס בתחינות כך כל כו']:"
+            ],
+            [
+                "<b>ארכי.</b> ממשלה:",
+                "<b>שהיה בארכי שלו.</b> בעת ממשלתו:"
+            ],
+            [
+                "[השיבני על דברי גרסי']:",
+                "<b>חטייה.</b> חטא שלי שחטאתי לפניך:",
+                "<b>בקומפין.</b> בשדה ופלטיא ששוחקין בו ומחזירין אותם בו כדי שתתבזה ברבים:",
+                "<b>הפגין.</b> תאנים שלא נתבשלו נקראו פגין כמד\"א התאנה חנטה פגיה:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג דימה משה את עצמו לאברהם]:",
+                "<b>עמק המלך.</b> ודרשו חז\"ל שהשוו כולם בעצה אחת להמליך אברהם עליהם:",
+                "<b>והזר הקרב.</b> והיינו לא תקרב ועיין בבראשית רבה פר' נ\"ה מאמר זה יותר ברור:",
+                "<b>בדין ברחמים.</b> יהו\"ה כתיב שהוא שם של רחמים והניקוד אלהים מדת הדין ועי' בהרמב\"ן בפרשה זו:",
+                "<b>דבר ה'.</b> דיבור הוא לשון חוזק ודין כמד\"א דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג עושה לי כך אתה החלות לבוא]:",
+                "<b>אמר ליה משגדלת.</b> התחלת דיבור הוא זה כמו דבר אחר ודו\"ק:",
+                "<b>רבונו של עולם אתה החלות.</b> דרש החלות לשון לא יחל דברו:",
+                "<b>שומע ושותק.</b> ומסתמא גם בפניו היו מחזיקים אותו באיש מצרי והיה לו לומר עברי אנכי ולא מצרי:"
+            ],
+            [
+                "[נקבר כאן אצלו גרסינן]:",
+                "<b>מעותיו.</b> מעות של נחושת הם:",
+                "<b>בתוכם.</b> בתוך המעות:",
+                "<b>הן באים בזכותך.</b> ומכלל הן אתה שומע לאו:"
+            ],
+            [
+                "[שלא יהא שטן מקטרג בסעודתו גרסינן]:",
+                "<b>שתפלתו נשמעת כו'.</b> בירושלמי בפ\"ק דברכות גרס אין השטן מקטרג באותו יום ובבבלי בפרק אין עומדין גורס אינו ניזוק כל אותו יום וכן הביאו כל הפוסקים:",
+                "<b>מכאן עד לרקיע.</b> בירושלמי מסיים וכן כל רקיע ורקיע וכן בין כל רקיע ורקיע וכן טלפי חיות כמנין ישרה תקט\"ו:",
+                "<b>עריך.</b> עד אצלך יבא המתפלל:",
+                "[טרם יקראו גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>פדגוג.</b> אומן המגדל בני האדון ועי' ריש פרשת בראשית:",
+                "<b>כבלים.</b> כבלי ברזל לייסרו ולאסרו בהם:",
+                "<b>רעות רבות וצרות.</b> ג' מיני פורעניות נגד שלשה מעלות שיש בערך מנין מאה אחדים עשיריות מאה:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>מה המקוה הזה.</b> ועי' באיכה רבה בפסוק סכות בענן ובמדרש תהלים:"
+            ],
+            [
+                "<b>נשאל לששת ימי בראשית.</b> עיין בב\"ר פרשה ח':",
+                "<b>יקוו המים וכו'.</b> בכולם כתיב ויאמר ולא כתיב ויאמרו:"
+            ],
+            [
+                "<b>וכל פמליא וכו'.</b> הם קרובים ונסמכים עליהם:",
+                "ה\"ג <b>תקראו אתם.</b> ודריש הכתוב חסר וי\"ו קרי ביה אתם:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג קרוביהן אני]:",
+                "<b>שגדלה כו'.</b> כלומר כביכול גדלה אותו על פי דרכה וכפי רצונה כאב שגידל את בנו והגדילו כפי רצונו:",
+                "ה\"ג <b>ואם אין נוצחין וישראל ודאי נוצחין שנאמר ומי גוי וגו'.</b> ופירושו בר\"ה ויום הכפורים כשעושין תשובה ותוקעין בשופר ודאי נוצחין וכדאי' בירוש' דפ\"ק דמסכת ר\"ה וכמו שהביאו גם בספר אורח חיים והילקוט בפרשה זו:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג הגיעו לנס א' אמרו]:",
+                "<b>לנס.</b> איי הים תרגום שלו נסי ימא ובפ\"ק דגיטין והנסין שבים:",
+                "<b>מכיר אני.</b> בתמיה. ומעשה זה בירושלמי דמסכת ברכות בפ' הרואה ועיין עוד שם:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעשרים.</b> כלומר לאחר עשרים ביום כ\"א שמה שאמר ה' שמעה וגו' לא היה אלא ביום אחרון לתעניתו כמו שכתוב עד מלאת וגו' ואח\"כ נענה:",
+                "<b>יונה אל ה'.</b> גרסינן:",
+                "<b>לעונה.</b> יום או לילה נקראת עונה כדאיתא בסוף מס' עבודת כוכבים:",
+                "<b>עת רצון.</b> עת זהו עונה וכהאי דאיתא בב\"ר פ' ל\"ד מן ענתה דיהבת ידך עלה כו' שפירושו מן ההוא עת וזמן:"
+            ],
+            [
+                "<b>קורצין.</b> שמגלח אותם עד שאינו יכול לתפסם כי אם בראש הזוג או בצפרנים כך פירש הערוך:",
+                "<b>בלורית.</b> מגדל שערו לשם עבודת כוכבים:",
+                "<b>ברכות וקללות.</b> אם לא יעבדום או יעבדו וי\"ל שר\"ל למה שאמר בעודן במצרים כמה פעמים וידעתם כי אני ה' וכמ\"ש בספר הזוהר בפרשת וארא ומצאתי באות אמת בשם ילקוט כתיבת יד גורס בחמשה בסיון אמר להם ברכות וקללות כו':"
+            ],
+            [
+                "[ואב בית דין אומר גרסי']:",
+                "<b>ואני אוסר.</b> בתמיה וכן כולם זה אחר זה ודרש כרובם כתיב חסר וי\"ו לשון רב ונשיא. כלומר כשחוטא הרב והוא הנשיא כן חוטאים כולם:",
+                "<b>שהן מביישים.</b> הנשיאים והדיינים וכן גרס בילקוט תרי עשר הדיינין מביישין כו':",
+                "<b>אמם והורתם.</b> ר\"ל הנשיאים והגדולים כמד\"א תורת אמך הורתם לשון מורי התורה:",
+                "<b>קומקמוס.</b> יורה של נחושת שמחממין בו חמין:",
+                "<b>על תלמי שדי.</b> בפתיחתא דאיכה רבה מפרש שהיו מעמידין צלמי עבודת כוכבים על כל תלם ותלם:"
+            ],
+            [
+                "<b>זה אליפז.</b> שצוה עליו עשו אביו לרדוף אחר יעקב ולהרגו והוא לא עשה כן אלא לקח ממנו מה שמצא בידו כדי לקיים בזה מצות אביו שהעני חשוב כמת כמו שפירש רש\"י זכרונו לברכה בפרשת ויצא ועיין עוד בילקוט בפרשת וישב:",
+                "<b>בביאה אחת.</b> דרש תבואה לשון ביאה כמו תבואתה לראש יוסף:",
+                "<b>חטייה.</b> חטא ועון:",
+                "<b>הא בייא כו'.</b> הרי צרה גדולה באה לעולם שהגר תושב מפנה ודוחה בעל הבית מביתו והנמשל מבואר מעצמו:",
+                "<b>מולין.</b> בפרק חלק איתא דוד של לחושת חלול מבפנים ונתנוהו בתוכו וכן הוא בירושלמי דפרק חלק ובערוך:",
+                "[שלא ענה אותו גרסי']:",
+                "<b>שמא חס ושלום.</b> דברי הספר הם ולא דברי מנשה:",
+                "ה\"ג בירושלמי דפ' חלק <b>ויחתר לו מלמד כו'.</b> ונכון הוא שהרי בד\"ה לא כתיב ויחתר אלא ויעתר ודרש ויחתר בחילוף חי\"ת בעי\"ן כמשפט אותיות אהח\"ע:",
+                "<b>משיב הרוח.</b> וישיבהו דריש לשון משיב הרוח וכ\"ז במדרש רות פ\"ה ובפ' אמור פ' ל' וע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>חמורה.</b> והיו עושין אותה כדי להכעיסו:",
+                "[במחשבה גרסינן]:",
+                "<b>בזמה.</b> פירושו במחשבה כד\"א זמה היא ותרגום עצת חטאין וכן כאשר זמם חשב וכן הרבה:"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינה של יחיד.</b> אלא של רבים אינה צרה שהקב\"ה אינו מניחם בצרה ודריש דכתיב בצר לך והיה לו לומר בצר לכם לומר שעל רבים אינו חל לשון צרה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "[ר' אליעזר ורבי יהושע גרסי']:",
+                "<b>סנקליטין.</b> יועצי המלך היושבים על הדין:",
+                "<b>סנקליטו'.</b> אחד מבית דין:",
+                "[ה\"ג בסוף כ\"ה ימים גילה]:",
+                "<b>עוד חמשה ימים.</b> כלומר הלא יש עוד חמשה ימים ויכול הקב\"ה לעשות בהן נס להצילם:",
+                "ה\"ג <b>אמרה לו אין לך.</b> וכן הוא בילקוט תהלים:",
+                "<b>מוץ אותו.</b> נראה שהטבעת היה חלול וסם המות היה נתון בתוכו וכשהיו הסנקליטין רוצין להמית אדם בסתר שלא ידע בו שום אדם היו נותנין הטבעת בפיו והיה מוצץ בו ומת:",
+                "<b>חבל.</b> אוי לשון קובלנא:",
+                "<b>כלומר הצדיק הזה לא מל.</b> אינו מדברי הספר אלא פירוש נכתב בתוכו:",
+                "<b>הקיטון.</b> חדר:",
+                "<b>קופסא.</b> תיבה קטנה:",
+                "[ה\"ג לזה אני נעשה מגינים]:",
+                "<b>וזה לא הבטחתי אותו.</b> ולפיכך ראוי שאני נעשה לו מגינים הרבה ובילקוט מסיים ביה הכי בהדיא:",
+                "<b>פרגריטא.</b> בערוך משמע שהוא שם מקום:",
+                "<b>באילו פנים.</b> באיזה פנים:",
+                "[אני כופר בכם גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>על ו' דברים.</b> כן הוא לעיל בפרשת בראשית. ובפ' ד' מיתות איתא ז' מצות וכן לעיל בפ' בראשית אליבא דר' יעקב וי\"א עוד יותר וע\"ש:",
+                "<b>יש סליחה.</b> בלא מיתה:",
+                "<b>תוסס.</b> רותח ומנענע כדאמרי' בדמו של זכריה באיכה רבה:",
+                "<b>ששתק.</b> שעמד מרתיחתו:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג את נפשו בכסף מהו:",
+                "מפני שאמר לי כו' אתה לא תבנה גרסינן]:",
+                "<b>יושב.</b> ובטל מלהכין מה שבידו להכינו:",
+                "[והנה בעניי גרסינן:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ויסורין שהבאתי גרסינן]:",
+                "<b>שלא כנגד מעשיך.</b> הפוך מעשיך שמעשיך היו טובים ונכוחים ואינו משפט אמת ח\"ו כי הוא האלהים דיין אמת או י\"ל שעדיין לא נפרעתי ממך כנגד שיעור מעשיך ויהיה כי ה' הוא האלהים רחום בדין ונכנס עמך לפנים משורת הדין:",
+                "<b>מכל האלהים.</b> משמע הם גדולים אבל הוא גדול מהם:",
+                "<b>בכל הארץ.</b> הרי שהעיד על הארץ אבל לא על השמים:",
+                "ה\"ג שנאמר כי ה' אלהיכם כו' עד מתחת:",
+                "<b>משה שמו כו'.</b> פי' אבל רחב לא אמרה ואין עוד:",
+                "<b>שמו.</b> שם אותו כלומד העיד על ממשלתו ואחדותו:",
+                "[ה\"ג אף בחללו כו' שנאמר כי ה' הוא האלהים בשמים כו' עד אין עוד מהו אין עוד כו']:",
+                "<b>תנו לה וגו'.</b> לישנא דקרא נקט סוף ספר משלי:",
+                "<b>בעונתם.</b> בלי עתם הקבועה להם מיום הולדם:",
+                "<b>לך ותפרש כו'.</b> לשון הליכה:",
+                "[ותפרוש גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שמעתי.</b> שהגידו לי על משה:",
+                "<b>והיאך ברח כו'.</b> וכי אפשר לאדם לברוח מן המלכות כן הוא בפרשת שמות ובמדרש חזית ובמדרש תהלים מזמור ד' ובירושלמי פרק הרואה ועיין שם כל הדרשות דלקמן:",
+                "<b>וקהתה.</b> נעשית קהה בלי חידוד עד שנשמטה ונחלקה מעל צוארו ובמדרש תהלים איתא שנשברה החרב:",
+                "[ה\"ג ולא עוד אלא שקהת]:",
+                "<b>הקוסטנר.</b> ההורג נפשות המחויבים מיתה למלך:",
+                "<b>והבריהו.</b> המלאך הבריח את משה והם לא נתנו לב עליו כסבורין היו במלאך שהוא משה ועיין לעיל בפרשת בשלח ובמדרש חזית:",
+                "[שעשה הקב\"ה גרסינן]:",
+                "<b>אסכילי.</b> מלומדים יודעי דת ודין וממונים על המשפטים וכן נקרא בית תלמוד אסכולי בלשון יון ובמדרש תהלים גרסינן אוכלוסין:",
+                "<b>מי שם פה.</b> ע\"ל בפ' שמות. [ועכשיו איני עומד לך גרסינן]:",
+                "<b>והיה בתמיה:  [ה\"ג בנוהג שבעולם בשר ודם עושה לו פטרון שהוא מתקיים עליו]:</b>",
+                "<b>פטרון.</b> מושל ואדון כן הוא בב\"ר פרשה צ\"ד:",
+                "<b>שהוא מתקיים עליו.</b> שנותן השגחתו עליו להיות לו למגן ולמחסה ומסתר ביום זעם:",
+                "<b>באנקליטון גרסינן.</b> ועיין בערוך ופי' נתפס בדין בב\"ד:",
+                "<b>היכן הוא כו'.</b> לא הוא עצמו מועיל לו וגם לא פטרונו מועילו באשר דבר המלך שלטון וגבוה עליהם:",
+                "<b>איפומניטא.</b> לפי הענין הוא גזר דין ובילקוט גרסינן איפאנטא:",
+                "<b>מחרב כו'.</b> משמע מתחת החרב ממש הצילו ודייק מדלא כתיב מיד פרעה:",
+                "<b>בחטייה.</b> בחטא שלו:",
+                "[והיכן כטרונו גרסי']:",
+                "<b>שארעה פרשת רוצח.</b> לפיכך אמר עכשיו שירה על שנתקיים ע\"י פרשת ערי מקלט שהרי הוא ברח ונקלט ועכשיו צוה הקב\"ה על ערי המקלט ודייק מדכתיב אז יבדיל והתם כתיב אז ישיר כן הוא בילקוט:",
+                "<b>בערי מקלט.</b> בדין ערי מקלט:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>אמר ר' יוסי בר חנינא א\"ל הקב\"ה למשה הזרח שמש כו'.</b> וכן הוא במס' מכות:",
+                "[בעון הרציחה גרסינן]:",
+                "<b>לחרש.</b> אומן חרש עצים או אבנים:",
+                "<b>בטובתו.</b> כלומר בכוונתו:",
+                "<b>למטלון. לגלות ולטלטול:  [ה\"ג שבראתי בראתי זוגות]:</b>"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ערפל.</b> נראה דצ\"ל ערבות:",
+                "[ה\"ג כשם שלא שתפתי עמך אלוה אחר בשמים כך]:"
+            ],
+            [
+                "<b>ומלך.</b> פירוש ותהיה מלך:",
+                "<b>עמק המלך.</b> עיין לעיל שדרשו רז\"ל שהשוו כולם בעצה א' והמליכו אברהם עליהם ולכך אמר עמק השוה הוא עמק המלך:",
+                "<b>אית אנת לנפשך כו'.</b> אם יש לך יין מיותר למוכרו מכור אותו לי כי לא היה חש לדבריו. [תן לי גרסינן]:",
+                "ה\"ג <b>אם מרא דנפשך את לא כו'.</b> פירוש אם בעל נפש ומושל ביצרך את אל תטעום כו' כי ודאי אינם עושין בטהרה:",
+                "ה\"ג <b>א\"ל אנא מרא כו'.</b> כך נראה לפרש הגירסא שלפנינו אבל בירושלמי סוף מסכת עבודת כוכבים מביא המעשה ולא גרס הכי וכן מעשה זו ישנו בפ\"ק דחולין אך אינו בזה הסיגנון:",
+                "<b>ואל למולך.</b> הכי קאמר ירא את ה' שתשמר מן המולך שלא לעבדו:",
+                "<b>המליכו כו'.</b> שצריך לקבלו עליו למלך ולומר שמע ישראל:",
+                "<b>דבר של קידוש.</b> דבר גדול וקדוש כזה וכי היה לך לאומרו רק בלשון נוטריקון ועם שונים שצריכים לפרש עם אותן האומרים שני רשויות כו' כדלעיל ואינו מובן בפי' לכל:",
+                "[ה\"ג ואח אין לו אין לו אח כו']:"
+            ],
+            [
+                "<b>דוכסין ואיפרכוסין.</b> מיני מושלים הם וכל זה הוא באיכה רבה בפסוק חלקי ה':",
+                "<b>שיהא מתקיים.</b> נתבאר לעיל:",
+                "<b>מתחלפים.</b> משתנים ויורדין מגדולתן כשירצה המלך:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>אל ישראל אביכם הוא.</b> פירש ה' שהוא לאל לי ששמי ישראל הוא אביכם ואלהיכם לבד ועי' לעיל פרשת ויחי וכוונה רצויה תמצא בחלק התכלית פר' שביעי:",
+                "<b>עכשיו כו'.</b> כלומר הניחא שבטים היו צריכים להשיב אל דברי יעקב אביהם לאמר שמע כו'. ולקבל עליהם אלהותו ואחדותו אבל אנו למה אנו אומרים כו':",
+                "<b>נוהג כו'.</b> הוא נוהג:"
+            ],
+            [
+                "<b>קוזמין.</b> פי' הערוך תכשיט:",
+                "[נתנה לה לאשתו גרסינן:"
+            ],
+            [
+                "שברא בך גרסינן:",
+                "על כל נשימה ונשימה גרסי']:",
+                "<b>נפש רוח נשמה כו'.</b> טעם לכל שם ושם עיין בב\"ר פרשה ט\"ו:",
+                "<b>חמשה שמות יש לה כו'.</b> מאמר זה הוא במדרש תהלים. וקצת בסיגנון אחר הוא בפ\"ק דמס' ברכות:",
+                "[ה\"ג קרא הקב\"ה לישראל כלה ואלו הן]:",
+                "ה\"ג <b>שפתותיך כלה גן נעול אחותי כלה.</b> וכן הוא במדרש חזית בפסוק מה יפו וכן הביאו הילקוט בספר ישעיה:",
+                "<b>עשרה לבושין כו'.</b> במדרש חזית בפסוק מה יפו מונה אותם במנין אחר:",
+                "<b>עד שוש אשיש.</b> עיין במדרש חזית סוף פסוק הביאני המלך חדריו:",
+                "חסלת סדר ואתחנן בעה\"י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>באלוש.</b> שבת באלוש אפקוד אליבא דחד מאן דאמר כדאיתא בירושלמי ריש פ' יום טוב ובסדר עולם:",
+                "<b>שמא לרעתך.</b> שיושב בטל ואינו יכול להשתכר במלאכתו:",
+                "[ה\"ג שאנו עושים אמר להם הקב\"ה מצות שאתם עושים מפירותיהם]:",
+                "<b>בעקב.</b> בסוף לעתיד לבא:"
+            ],
+            [
+                "<b>אמר ר\"ל כו' עד.</b> במדרש תהלים והביאו הילקוט ולעיל פרשת דברים וסדר נשא ריש פרשה י\"ד ובם עיקר המאמר הנצרך פה:",
+                "<b>שופת.</b> מושב אני היורה על האש כלומר מכין לו פורענות שלימה:",
+                "<b>הכל מוכן.</b> הלשון מגומגם והענין כשיעשו ישראל תשובה ממהר הקב\"ה את הקץ כמ\"ש הכתוב אני ה' בעתה אחישנה ודרשו חז\"ל זכו אחישנה:",
+                "<b>ואני דורך כו'.</b> כלומר אשליך נעלי מעל רגלי וארמסם בעקבי ועי' לעיל בסדר נשא פרשה י\"ד:",
+                "<b>קוריסין.</b> דרך אדנות וביוקר ולפיכך מאכילו ומשקהו כדי שיהיה גדול ושמן ויפה תואר:",
+                "<b>קוריסין.</b> לשון אדנות ועיין בערוך אחר ערך קרינא:"
+            ],
+            [
+                "<b>מצאת אחר כו'.</b> בתמיה:",
+                "<b>ולא קיפלתי גר'.</b> שצריך לקפלו ולנערו שלא יאכלם עש ורקב כדאיתא בפ' אלו מציאות:",
+                "<b>איסטרטין.</b> נציבים ושרים:",
+                "<b>בלביטון.</b> חכמי העצה:",
+                "[ה\"ג וי\"ב ראשי שבטיה]:",
+                "<b>אמונתו.</b> גרס בכל מקום במקום אומנותו:",
+                "<b>ובקשו ממנו.</b> עצה טובה ותקנה:",
+                "<b>שנערוב.</b> שאהיה ערב בעדכם ומעשה זה בירושלמי בפ\"ק דמס' דמאי ואיתא התם שאסף כל העכברים והיו מצפצפים ואמר להם דעו מה שהם אומרים שבשביל שלא הפרשתם מעשרותיכם לפיכך הם אוכלים את התבואה:",
+                "<b>היתה הולכת כו'.</b> בירוש' בפ\"ק דמסכת דמאי איתא ש��לכה להנשא ועיין עוד במס' בבא קמא בפ' שור שנגח את הפרה:",
+                "[ה\"ג אמר להם אי אפשר]:",
+                "<b>מנין.</b> שצריך הכתוב להאמין על תשלומין שכר מצות שנאמר ונשמרתם וגו' ולא נאמר שישלם להם אלא לבסוף שנאמר והיה עקב:"
+            ],
+            [
+                "<b>בכח וכו'.</b> כלומר בשבילו ובשכרו:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>מה פרי אדמתך סיגים אף פרי בטנך סיגים.</b> וסיגים פירושו מסוייג ומשומר כדאת אומר סוגה בשושנים ועי' ערוך ערך סג הראשון:",
+                "<b>אף פרי בטנך.</b> יהא משומר ומסוייג מכל פגע רעה. ואות אמת הגיה מה אין פרי כו':",
+                "<b>וכפר אדמתו וגו'.</b> שהאדמה תכפר על העם:"
+            ],
+            [
+                "<b>אילונית.</b> לשון איל זכר דוכרניתא כך פירש\"י בפרק אלו נערות:",
+                "<b>לא תהא תפלתך.</b> דייק מדכתיב לא יהיה בך דמשמע מאשר בך ומקרב לבך וזו היא התפלה ועיין בפרק אלו מומין:",
+                "<b>מן התשובה.</b> שידעו כולם להשיב תשובה שלימה לשואליהם וכמעשה שמביא:",
+                "<b>ניפולין כו'.</b> עיין בפרשת נח ובמדרש חזית בפסוק כמגדל דוד דלא גרסינן הכי וכן בערוך גרס כמו התם:",
+                "<b>והבהם.</b> מוליך בהמתו:",
+                "<b>מהו דין כו'.</b> כלומר מה זה חידוש בא לידינו שפגענו בהר הקודש הזה:",
+                "[ה\"ג א\"ל מנין לך אמר לו לא כך כו']:",
+                "<b>אין ההר הזה.</b> דרך שאלה הוא:",
+                "<b>אלא חוץ כו'.</b> בתמיה:",
+                "<b>א\"ל אין כתיב כו'.</b> וכי לא כתיב כו' וכן לקמן עד ואין אתה אומר לי:",
+                "<b>ויכסו וגו'.</b> הרי שגם ההר הזה בכלל והאי דכתיב לא גושמה ביום זעם היינו שלא ירד עליו הגשם מן השמים אבל מכל מקום המים הלכו שמה וכמ\"ש הרמב\"ן בפרשת נח:",
+                "<b>ובבהמין.</b> אפילו מוליכי הבהמות אינם עקרי' מן התשובה:"
+            ],
+            [
+                "[והכניסה לו גרסינן]:",
+                "<b>אריסין.</b> פי' בעל העקידה שני חפצים תכשיטין וי\"ל שפירושו שלשלת ועיין בערוך ערך ארסה:",
+                "<b>אשר יצוה.</b> סיפיה דקרא לעשות משפט וצדקה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מה כאב.</b> מכאוביו דרש נוטריקון מה כאב:",
+                "ה\"ג <b>הוי תנאין שהתנית.</b> פי' הרי התנאין כו':",
+                "[ה\"ג כך באזנינו שמענו]:",
+                "<b>הוי שמע ישראל אתה עובר היום.</b> הרי הדבר ברור לכם כאלו תעברו היום:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עמוד אף אתה.</b> כמו גם אתה:",
+                "<b>חמשה מלאכי חבלה.</b> ועי' בשמות רבה פ' מ\"א ופ' מ\"ד:",
+                "<b>מן הדבר הזה.</b> מן הדיבור הזה שאמר הקב\"ה צויתים וכדמפרש ואזיל:",
+                "<b>שקד משה גרסי'.</b> פי' היה שוקד וממהר להשיב סניגוריא:",
+                "<b>מה פום סבור כו'.</b> מה יוכל לדבר פה סגור שנסתתמו טענותיו כלומר מה אומר ומה אדבר כו':",
+                "ה\"ג <b>משפסק סניגור היה רוח הקודש מלמד זכיות כו'.</b> ועיין בויקרא רבה פ\"ו ובילקוט משלי סימן כ\"ד ופי' משפסק סניגוריותו של מרע\"ה היה רוה\"ק מלמד זכות עליהן:",
+                "[וכך היה אומר גרסינן]:",
+                "<b>והפתית</b> גרסינן:",
+                "ה\"ג <b>שנקראו ריעים להקב\"ה שנאמר למען אחי וכו'.</b> וממילא ג\"כ הקב\"ה ריע לישראל ולכן אמר לישראל אל תהי עד חנם בהקב\"ה שנקרא ריעך. אבל בויקרא רבה פ\"ו וכן בילקוט משלי הגירסא יותר נכונה וה\"ג עד חנם אלו ישראל שנאמר אתם עדי נאם ה' ברעך זה הקב\"ה שנאמר רעך וריע אביך אל תעזוב והתפתית כו' ומי שערבו לבו לגשת ולהגיה יהי אלהיו עמו:",
+                "<b>מחבט עצמו</b> גר��ינן:",
+                "<b>אמרה לו אין.</b> כלומר הן שמעתי ואין בידי לעכב:",
+                "<b>ואין אתה כו'.</b> לשון שאלה ולא תאמר לו מי היא:",
+                "[הכי גרסינן להשתעבד בה אמרו לה הן אמרה] כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>וקדשתם.</b> הרי שקדשם:",
+                "<b>בדברו אתו.</b> כשכתב התורה מפי ה' ית' וכדמפרש ר\"ל ואזיל:",
+                "<b>מכפים כו'.</b> מכף ידו של הקב\"ה לכף ידו של משה:",
+                "<b>לסרסור.</b> זה שקונה מזה וקודם שלוקח אותו מכרו כבר לאחר וכל זמן שלא מסרוהו ליד הקונה ממנו אם נשברה נשברה לו לסרסור כן הוא בב\"ב פ\"ז מ\"ח:"
+            ],
+            [
+                "<b>שחיק עצמות.</b> כלומר יטחנו וישחקו עצמותיו וימח שמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>הא משה.</b> לשון הגערה במבין:",
+                "<b>מפיג.</b> מחליף ומקרר חמתך כד\"א ואין מפיגין בצונן בפ' המביא כדי יין:",
+                "<b>קטריקי.</b> מצאתי בספר מתורגמן שהוא לשון יון והוא קטיגור בהיפוך אותיות ור\"ל תוכחה אבל בערוך גרס קטדיקי והוא עונש בלשון יון:"
+            ],
+            [
+                "<b>לא היו מופקדין.</b> בתמי' הרי בידך פקדתים להביאם לישראל:",
+                "<b>כעוס.</b> כאלו היה כועס על ישראל:",
+                "<b>רותחין.</b> כלומר כועס ורותח:",
+                "<b>צונין.</b> כמו צוננין:",
+                "<b>הוי נותן רותחין.</b> כלומר אי אתה יכול לכעוס שאני עומד נגד כעסך:",
+                "ה\"ג <b>והרי בניך מרים חלה אותן.</b> וכן הוא בילקוט פ' ויחל וכן משמע בהדיא לעיל פ' כי תשא ופי' חלה המתק אותם כד\"א חריפותיה מחליא ליה מה מתוק מדבש ת\"י מה חלי מדובשא ודרשו ויחל מלשון מחליא:",
+                "<b>בקיטון.</b> בחדר הפנימי:",
+                "<b>והפדגוג.</b> אומן המגדל בני המלך:",
+                "<b>בטרקלין.</b> בהיכל לפני הקיטון:",
+                "<b>אינו מבקש כו'.</b> שהרי הוא בקיטון מבפנים ואין שם מי ימחה בידו:",
+                "[ה\"ג לא תחת תחלה שמים כעשן וגו'] ואח\"כ.",
+                "<b>חשוב כו'.</b> אפי' אם תחשוב אותם רעים וחטאים כסדום:",
+                "<b>הא משה.</b> לשון הגערה ובניחותא:",
+                "<b>אם הללו בחיים.</b> אלו שבעים ושבעה:",
+                "<b>חיין הם המתים.</b> דרך שאלה שאל אם יחיו המתים לעתיד:",
+                "<b>טועה.</b> מסופק בתחיית המתים:",
+                "[לא כך אמרתי גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שני שושבינין.</b> שמעמידין לחתן וכלה כדאי' פ\"ק דכתובות:"
+            ],
+            [
+                "<b>והלבלר.</b> סופר:",
+                "<b>משלך.</b> שלם עתה לו שכרו:",
+                "<b>והרי כתב ידי.</b> אני חותם ומקיים הכתובה אכן גבי הקב\"ה הוא הכותב והחותם ברוך הוא ובאות אמת מחק והלבלר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>קוצין קוצין.</b> חתיכות מקוצצין וכל זה בירושלמי פרק בני העיר ובמדרש קהלת בפסוק אל תבהל מפניו:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג מהו שמעו והאזינו וגו']:",
+                "<b>ואל תדברו גבוהות.</b> אל תנהיגו גבוהות בעצמכם:",
+                "<b>תגבהו את הטובה.</b> אל תגרמו שתשאר למעלה ולא תרד למטה:",
+                "<b>מהו אם תאבו וגו'</b> גרסינן:",
+                "<b>מונייק.</b> ענק ותכשיט לגרגרת:"
+            ],
+            [
+                "<b>בסיני.</b> שגלה להם שהבחירה בידם שהרי צוה אותם עשה ולא תעשה:",
+                "<b>ובחרת בחיים.</b> שהורה להם איזה דרך יבחרו בו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מהו את כל.</b> שאמר מצוה לשון יחידה ואמר כל משמע כלל הכל:",
+                "<b>קריאת שמע.</b> ששקולה כנגד כל המצות. [ה\"ג נר ה' נשמת]:",
+                "<b>הוי כי וגו'.</b> קרי ביה תשמרון המ\"ם בקמץ קטן פי' תהיו נשמרים:",
+                "<b>וארבעים ושמונה גרסינן.</b> ועיין שוב במדרש משלי:",
+                "<b>בית רובע.</b> מקום ראוי לזרוע בו רובע הקב:",
+                "[בחללו גרסי']:",
+                "<b>פרמא.</b> צעיף ומסוה ועיין עוד מזה בסדר נשא פרשה י\"ד:",
+                "<b>אימתי.</b> פודה את נפשי מאותם שלוחמים בי כמו בקרב כשהוא עמדי ובעזרתי ברבים ומי הם כו':",
+                "ה\"ג <b>אריב\"ל אוקוניא מהלכת.</b> פי' צלם ודמות וזהו שאמר הכתוב אך בצלם יתהלך איש:",
+                "<b>ראה.</b> כך אמרה התורה:",
+                "[ה\"ג משמרים אותך אימתי]:",
+                "<b>הרי.</b> כמו הוי:"
+            ],
+            [
+                "<b>א\"ל אשתו.</b> של עבד אמרה כך לאשה עבד המלך:",
+                "<b>שלא יהא מבקש.</b> שלא יצטרך לבקש ליתן וכו':",
+                "<b>מורייס.</b> מין טיבול חומץ וקיוהא והוא ידוע:",
+                "<b>מטעם.</b> היה טועם ומוצץ את שפתיו:",
+                "<b>אלא ליילל.</b> עיין בבראשית רבה פרשה י\"ט:",
+                "[א\"ל מרי הרי שפחתך גרסי'. יותר ממנו גרסי']:",
+                "<b>איסטרולוגוס.</b> חוזה בכוכבים:",
+                "<b>ארכי ליסטים.</b> שני תיבות הם ארכי ליסטים פי' אדון ושר על הליסטים:",
+                "<b>להשליכו.</b> לאבדו ולהמיתו:",
+                "<b>לבני אני כו'.</b> בתמיה:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>אלא א\"כ היה לו עפר מוכן.</b> ועי' בפ\"ק דמס' ביצה:",
+                "<b>אין בין כו'.</b> לפיכך אסור לחפור בדקר כדי שיכסה:",
+                "<b>מה שאסרתי לך כו'.</b> עיין לעיל בויקרא רבה פ' כ\"ב:",
+                "<b>וכאן.</b> כאשר באו לא\"י חזר והתיר להם בריחוק מקום:"
+            ],
+            [
+                "[שאלו נפרעת גרסי':",
+                "ה\"ג בחסדך וגו' אשר ראית עניי זה יוסף:",
+                "ה\"ג שהרחבת את גבולי שנאמר כי ירחיב וגו' כי ירחיב]:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעשה וכו'.</b> לעיל בויקרא רבה פ\"ה פרשתיו:",
+                "<b>ועשה.</b> עכב ושהה:",
+                "[הכי גרסינן התפללו עליו]:",
+                "<b>סימא.</b> אוצר ועל שם שסמוי מן העין נקרא כן:",
+                "<b>עד שרבותינו.</b> כלומר כשהיו רבותינו כו':",
+                "<b>חייך.</b> לשון שבועה דרך ברכה:",
+                "<b>ומי יוכל כו'.</b> ומי יכול לעמוד עמו עם המלך טוב ונוח לעמוד יותר בנקל מה שאי אפשר עמו:",
+                "<b>ראש פרק.</b> שכתבוהו בפנקסם בראש כדי שיראוהו הכל ואע\"פ שהיו שם אחרים שנתנו יותר וכן הוא לעיל בויקרא רבה פ\"ה ובמדרש משלי בהדיא:",
+                "[ה\"ג ולא שהיה רמאי ח\"ו אלא שהיה מרמה במצות שהיה כו']:",
+                "<b>ממקומו.</b> היכן שכתוב בתורה מצות הצדקה:",
+                "<b>ואח\"כ כי ירחיב.</b> הרי מבואר ההרחבה כמו מתן אדם ירחיב לו:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג מדבר בישראל:",
+                "[ה\"ג אלא בישראל ומי עשה להם דין]:",
+                "<b>אלו ישראל.</b> שהקב\"ה התיר להם האיסור וכדמפרש ואזיל ודריש מתיר אסורים מלשון איסור והיתר ותשלום מאמר זה בויקרא רבה פ\"ה ובמדרש תהלים:",
+                "<b>להלן כו'.</b> בפ' אחרי מות אסר להם בשר תאוה:",
+                "<b>וכאן התירו להן.</b> בריחוק מקום:"
+            ],
+            [
+                "<b>חשבונך.</b> אם אתה עושה חשבון טוב לפרוע במהרה ובאמונה:",
+                "<b>ובדוק אותי.</b> בחנני ונסני פעם אחת:",
+                "ה\"ג מי גרם לך ליטו כל מה:",
+                "הכי גרסינן האדם הזה כשנבדק ומפריש כו':"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג מרחיב את א\"י:",
+                "<b>כשישרה אותה.</b> ישרה מהרים וגבעות ובקעות ואז תהיה רחבה ונסבה למעלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "ה\"ג <b>אלו הם הקרובים אביו ואחיו ואחי אביו כו'.</b> ועיין זה בפרק זה בורר בבבלי ובירוש':",
+                "<b>מה נגעים ביום.</b> דכתיב ביום הראות בו כו':",
+                "ה\"ג בפ' בא סימן <b>אף דינים ביום ומה ריבים פרט לקרוב אף נגעים פרט לקרוב.</b> ומה שקרוב פסול לדין יליף ליה בבבלי ובירושלמי פ' זה בורר מלא יומתו אבות על בנים:",
+                "<b>אל תהי מלגלג גרסינן.</b> פירוש מיקל ומזלזל:",
+                "שאת מזעזע גרסינן:",
+                "<b>שהוא.</b> מפני שהוא כו':"
+            ],
+            [
+                "<b>הטינא.</b> טיט וירקב את התבואה:",
+                "ולמה היא עושה גרסינן:"
+            ],
+            [
+                "כזבח אין כתיב גרסינן:",
+                "<b>אלא מזבח.</b> יותר מן הזבח:",
+                "<b>קריבין.</b> ההקרבה שלהן:",
+                "<b>בין בעוה\"ז בין בעוה\"ב.</b> שבעולם הזה הגמול והעונש לפי הדין ורב חסד מטה כלפי חסד:",
+                "ה\"ג הקב\"ה לנתן לך וכו':",
+                "ה\"ג ואהיה מתהלך מאהל:",
+                "<b>לקלל.</b> לזלזל בכבודו ולביישו כד\"א והוא קללני קללה נמרצת או יש לפרש קללה ממש. שאמרו מי יתן מותך כדלקמן:",
+                "<b>תדע לך מה וכו'.</b> ממה שאמר דוד תדע שכך היו אומרים:",
+                "<b>מבקשים כו'.</b> מסבבים פני הדברים כאלו אומרים מי יתן מותך שהרי אתה לא תבנה והוא אמר שמחתי וגו' כלומר גם אני רצוני בכך שאמות מהרה כדי שיבנה בית המקדש והקב\"ה אמר אין אני מחסר כו':",
+                "<b>רמיות.</b> שהעניים יסמכו על זה ויגזלו ויחמסו ואם יתחייבו בב\"ד המלך יפרע בשבילם:"
+            ],
+            [
+                "<b>בידו.</b> ביד שמאל וכן הוא בויקרא פרשה ד' ובמדרש קהלת סוף פסוק מקום המשפט:"
+            ],
+            [
+                "<b>השוטר כשופט.</b> שהשופט יוכיח את עצמו ויתן לבו לכלכל מעשיו ולגדור פרצותיו וזה יעמוד לו במקום מקל ורצועה וכדמפרש ואזיל שנא יהא המכה השופט צריך ללקות להיות לוקה על מעשיו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שש מעלות כו'.</b> עיין בבמדבר רבה פי\"ב ובמדרש אסתר בפסוק כשבת המלך ובמדרש חזית בפסוק יפה את כתרצה:",
+                "<b>סדר הדין.</b> עי' בירושלמי פ' זה בורר ובמדרש קהלת בפסוק אי לך ארץ:",
+                "<b>האנטדיקון גרסי'.</b> פי' הערוך בעלי דינין:",
+                "<b>יהא אומר.</b> יהא דיין אומר לעשיר לבוש כו':",
+                "<b>שאין הדין עמו כו'.</b> ולא תכירו פנים פירושו אל תראה לו שאתה מכיר ויודע שיצא חייב בדינו:",
+                "<b>לאמיתו צדקהו גרסינן.</b> פי' שיפסוק הדין בלי דרישה וחקירה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "ה\"ג <b>אדם חנף וגו' רבנן אמרי כו'.</b> ופי' זה שהמליכו עליהם מלכים שאינם הגונים שמשעבדים בהם היה מפני המוקש והחטא שעזבו את ה':",
+                "<b>פרוסטי'.</b> הבטחתו ושררתו שמקוה לקבל ממנו. חכמות שרותיה תעננה תרגום יונתן חכמות פריסטיותה:"
+            ],
+            [
+                "[למה לא בנו גרסינן]:",
+                "<b>דילטורין.</b> הולכי רכיל:",
+                "[שלא היה ביניהם גרסינן:",
+                "בבוא דואג גרסינן]:",
+                "<b>דואג שאמרו.</b> עי' זה לעיל ריש פ' חקת:",
+                "<b>מסיח.</b> מדבר כבני אדם:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "ה\"ג <b>כאדם היורד מעל הסולם ופניו לאחוריו.</b> ועיין לעיל סדר נשא פי\"ב ובמדרש חזית בפסוק צאינה וראינה ובירושלמי במסכת ראש השנה גרס כהדין דסליק בסולמא הפוך:",
+                "<b>מיכאל כולו שלג ונבריאל כולו אש.</b> כן נ\"ל להגיה לפי מה שנמצא מזה בפי המקובלים והכי גרסינן גם כן לעיל בפרשת נשא ��שם ר' יצחק וכן תרגם המתרגם בפסוק המשל ופחד עמו אמנם נוכל לומר גם כן שסברת הספר פה שמיכאל משמאל דין אש וגבריאל מימין חסד שלג וכן הוא בב\"ר פי\"ב ונקרא גבריאל ע\"ש כובש מדת הדין בחזקה ולפיכך נקראת מדת חסד אל בפי המקובלים כד\"א ולבקש מאל אכלם והקב\"ה מכלכל חיים בחסד וזהו ע\"ש שכובשת מדת דין בחזקה ובכח כי אל לשון חוזק כד\"א ואת אילי הארץ לקח וכן פירש\"י ז\"ל ריש פ' ואתחנן על ידך החזקה וכן מצינו בספר הזוהר פ' בהעלותך ופ' במדבר שמיכאל ממזרח ואוריאל מדרום וכן כתב הציוני וזהו הפוך הסדר המורגל בפ' המקובלים ז\"ל ורבינו בחיי כתב בפ' במדבר והכי איתא ג\"כ לעיל בפ' במדבר רבה שגבריאל מלפנים למזרח ואוריאל משמאל לצפון ומעתה נוכל לומר ג\"כ שסברת הספר פה לומר שגבריאל לפנים ולפיכך לבושו חסד שלג כי לעולם הפנים מראה פנים מאירות ונוטה כלפי חסד שלזה קראו המקובלים ז\"ל כתר עליון שהוא רחמים גמורים בלי תערובת דין כלל אל עליון כי החסד נקרא אל וכתר עליון שהוא רחמים גמורים קראוהו אל עליון וה' ית' יורנו תמים דרכו:",
+                "<b>מזיקים זה את זה גרסינן.</b> ולעיל בפ' נשא דייק מדכתיב עמו וכן במדרש חזית:"
+            ],
+            [
+                "<b>אכנו בדבר.</b> קרי ביה בדבר פירוש בדבור:",
+                "<b>אני מוריש.</b> לשון ירושה דרשו:",
+                "[ככף מאזנים גרסינן]:",
+                "ה\"ג א\"ל הדבר מוכרע נראה כו'. ומשה אמר כן להקב\"ה:",
+                "<b>יישר כו'.</b> ודריש אשר כמו יישר וכן בכל מקום אשרי פי' מאושר ומוחזק כד\"א אשרו חמוץ:",
+                "[כי תקרב וגו' גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>דאטגמא.</b> פירש הערוך פתשגן כתב:",
+                "[ה\"ג ילך לו ומי שמבקש לעשות שלום יעשה ומי כו':"
+            ],
+            [
+                "מכעיסין אותו גרסי']:",
+                "<b>ודורש כו'.</b> עיין בויקרא רבה פרשה ט':",
+                "<b>ליצן.</b> רשע לץ יהיר:",
+                "<b>מתפסק.</b> עשה עצמו חולה כמו שמצינו בדברי חז\"ל שקראו לחולה קצירא כדאמרינן כד קציר ורמי בערסיה. מאן קצירי ומריעי. ונפסק ונקצר חדא מילתא היא:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>המול ימול.</b> דריש ביה המול כבר שנולד כך יהא נימול:",
+                "ה\"ג <b>כספך ד\"א המול ימול אל תהי.</b> ועיין לעיל סדר לך לך פ' מ\"ו:",
+                "<b>דכתיב המול וכו'.</b> דריש ביה המל יהא נימול:",
+                "<b>נתמלא רחמים.</b> עי' בפי' הרמב\"ן ז\"ל:"
+            ],
+            [
+                "<b>בתום.</b> בתמיה ובשוה:",
+                "<b>היאך היה.</b> בתמיה:",
+                "<b>חמורה שבחמורות.</b> עי' בירושלמי דמסכת פיאה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לרשיותך.</b> לימי זקנותך שאז אדם נעשה רש ותש כח:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לא היה צ\"ל כן.</b> כלומר לא היה צריך להכתוב להקפיד על הצלת האם:",
+                "<b>כדי.</b> ראויה היא שתנצל:",
+                "שבשבילה היא נצלת:",
+                "<b>שהוא מכפר עליו</b> גרסינן. ופי' על עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>שקושט.</b> לשון יריית חץ וכ\"ה לעיל בסדר נשא פ' י\"ב ובמדרש תהלים:",
+                "<b>מצילך מאותן.</b> מאותן מזיקים ועי' לעיל בפ' נשא היאך יליף ליה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>השאילני קרדומך כו'.</b> עי' כ\"ז באורך בפ' מצורע וסדר נשא פ' ז':"
+            ],
+            [
+                "<b>שאינו בן אומתך.</b> מישראל ואעפ\"כ נקרא אחיך שנאמר לא תתעב אדומי כי אחיך הוא:",
+                "<b>סימן.</b> אות וראיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ללקות.</b> בצרעת כדדרשינן זאת תהיה תורתה ��צורע המוציא שם רע ועיין לעיל בפרשת מצורע:",
+                "והוא עומד אצלך וכותב כל גרסינן:"
+            ],
+            [
+                "<b>לעכינא.</b> לנחש:",
+                "<b>הדרבון.</b> פירוש הערוך שומר ישב לו שם לשומרה:",
+                "<b>החבר.</b> מחבר נחשים:",
+                "<b>אף הוא היה כו'.</b> לשון תימה:",
+                "<b>אמר משה ותדבר כו'.</b> כלומר זה אינו רחוק בעיני שמרים מדברת שהנשים דברניות הן שמא תעלה על דעתי שאהרן ידבר:",
+                "<b>צוותניות.</b> דוחקות עצמן לשמוע כל דבר סתר:",
+                "<b>מהרי.</b> מכלל שהיתה מתעצלת:",
+                "<b>ופטטות.</b> דברניות:",
+                "<b>איסטסיניות.</b> רוחם ודעתם קצרה ואינם יכולים לסבול דבר גדול או קטן שכנגד רצונם או מכעיס אותם והוא לשון הסרה וסטיא ובפ' קמא דמכות שנינו ר' יודא אומר איסטסית היא זו ופירש\"י ורב אלפס ז\"ל סרה וסטיא וכן הביאו הערוך ועיין שם ומקצת ספרים גורסים איסטטית היא זו והיא היא וה\"ג לעיל בסדר לך לך פ' מ\"ה איסטטניות:",
+                "<b>ויבן.</b> דרש בו לשון הבנה מדלא כתיב ויבנה כלומר היה מתבונן מהיכן כו':",
+                "<b>פרדניתא.</b> יוצאנית הנפרדת תמיד מחוץ לביתה:",
+                "[ה\"ג כולהון הן בכשרות:"
+            ],
+            [
+                "<b>סנקליטור.</b> בעלי עצה וע\"ד כן פי' הערוך:",
+                "<b>לערב אוננא.</b> מערבת ומבלבלת מתנות ומצות המלך:",
+                "<b>למטלון.</b> לבית הסוהר. [ה\"ג אמר הקב\"ה תיטרד למטלון ]:"
+            ],
+            [
+                "<b>כבר עשית וכו'.</b> דרש רפא כמו רופא כלומר יש לה רופא וכדמפרש לקמן:",
+                "<b>מלכיא.</b> פי' הערוך סם ופי' שבא לפניו חולה והיה צריך לראות ולבדוק איזה סם לרפואתו:",
+                "<b>מה לך צווח.</b> מה אירע לך שאתה צווח:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג שנאמר רומה על השמים]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>איספליאות.</b> לפי הענין פירושו משמעות וביאור וכן בלשון לטי\"ן קורין כן בירור דברים:",
+                "<b>זוכה ליכנס כו' סלה.</b> פי' לעדי עד כדאמרינן תנא דבי ר\"א ב\"י כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק לעולם ולעולמי עולמים:"
+            ],
+            [
+                "<b>ששמועותיו.</b> שהוא מבקש לשמוע הם לשם שמים:",
+                "[מונה פסיעתך גרסינן]:",
+                "<b>וכי יש מזוזה וכו'.</b> כלומר מזוזה של קלף שכתוב עליו פרשת שמע והלא כתיב ביתך ופי' חז\"ל בית שאתה משתמש בו:",
+                "<b>כי מוצאי.</b> פי' שמוצא אותי הרי שמוצא ומקבל פני הקב\"ה:",
+                "הוי והי' אם שמוע תשמע וגו' גרסינן. וסיפי' דקרא ובאו עליך כל הברכות וגו':"
+            ],
+            [
+                "<b>תחלתו מר.</b> הזיתים הם מרים:",
+                "<b>אף אני שומע תפלתך.</b> דרש ביה שמוע תשמע פי' תהא נשמעת:"
+            ],
+            [
+                "<b>יוחן רשע וגו'.</b> פירושו חנינ' יהיה לרשע מפני שלא למד צדק ר\"ל התורה ואינו יודע עד כמה הגיעו עונשו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ע\"י שנתברכת כו'.</b> הברכה תהא נכרת בבית:",
+                "<b>בתי' בת פרעה.</b> שהצילתו מן היאור וזכת' לעוה\"ב:",
+                "[ה\"ג רחוקים זה ראובן כו']:",
+                "<b>יחי ראובן וגו'.</b> עי' בפירש\"י בפ' וזאת הברכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפיכך קבעו וכו'.</b> משיב הרוח ומוריד הגשם:",
+                "[ר' ליטרין גרסינן]:",
+                "<b>ואין טיפה וכו'.</b> וזהו מפני המלאכים הממונים ע\"ז ועיין זה בב\"ר פרשה י\"ד:",
+                "<b>לך.</b> פירושו בשבילך כד\"א לך לך."
+            ],
+            [
+                "<b>קלנדא כו'.</b> מיני שמות של ימי אידם שלהם כדאיתא בריש מסכת עבודת כוכבים:"
+            ],
+            [
+                "<b>שניתנה תורה על ידיהן.</b> שהם היו פרנסי אותו הדור:",
+                "<b>בת בוגרת וכו'.</b> לפיכך אמר אם תקח כלומר שהוא יחזור ויהדר אחריה וכדמפרש והולך שמלאכי השרת בקשוה ולא נתנה להם:",
+                "<b>צופנים.</b> אוצרים כד\"א אשר צפנת וגו' כאוצר זה הצפון וסמוי מן העין:",
+                "[ה\"ג ד\"א בני אדם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>סיימני.</b> עשה רושם וסי' שידעו הכל שאני בנך:",
+                "<b>פורפירא.</b> לבוש מלכות:",
+                "ה\"ג <b>הדא אימתי אתם כו'.</b> ופירושו הוי אימתי אתם נכרים לכל שאתם בני וכדמפרש ואזיל:",
+                "<b>מפתות כו'.</b> דריש המופתים כמו המפתים לשון פיתוי:",
+                "<b>עושה.</b> שוהה ועושה מלאכה:",
+                "<b>ולא היו חוזרין.</b> לפי' לא היו המצריים חוזרים מקושי ערפם לשלוח ישראל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לחבר.</b> יודע לחבר נחשים:",
+                "<b>עכנה.</b> נחש. [יוכל לחבר גרסינן]:",
+                "<b>הכל ממך.</b> כלומר ברשותך הוא ובך תלוי הדבר הן לחברה הן להניחה:",
+                "<b>אין אתה יודע.</b> בניחותא:",
+                "<b>הרי ולא נתן וכו'.</b> שנתו להם רמז שיתפללו בעדו ולא הרגישו:",
+                "[במדבר וגו' גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>נתבלו.</b> וזה להגדיל הנס שמה שדרכו להתבלות לא בלה ומה שדרכו להתקיים היה נתבלה:",
+                "<b>כלי קוריים.</b> הערוך לא פירשו ועי' בב\"ר ריש פ' מ\"ט ובמדרש חזי' בפסוק נופת תטופנה ובמדרש קהלת בפסוק ושנאתי את החיים:",
+                "<b>מה שהלבישו.</b> הם היו מה שהלבישו וכו':",
+                "<b>החילזון.</b> תולעת שצובעין מדמו התכלת:",
+                "<b>אסיטון.</b> בגד עשוי מצמר סלמנדריא שהוא מין חיה שנברא' במקום שבוערים בו אש שבע שנים ורש\"י פי' בפרק העור והרוטב שבוערין שם עצי הדס ונעשה ע\"י כישוף וע\"ל בפ' וישב ובילקוט ריש פ' עקב גרסינן אמיטון:",
+                "<b>מאכולת.</b> כנים ופרעושים הבאים מחמת זוהמא:"
+            ],
+            [
+                "[וגידלן גרסינן]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>הרבה פעמים.</b> פעמים הרבה בא לו לאדם שאינו פנוי להתפלל:",
+                "[ה\"ג מקוצר או שהיה]:",
+                "<b>צרכיו.</b> פירוש צרכי נקביו:",
+                "<b>כך שנו כו'.</b> ריש פרק תפלת השחר:",
+                "<b>הכל בעתה.</b> פירוש כך כיון שהגיע זמן המנחה יתפלל מנחה קודם ואח\"כ מוסף. בפרק אין עומדין מוכח בתלמוד בבלי וירושלמי ה\"ג שתפלתו נתקבלת שנאמ' תאות כו':",
+                "<b>סימן טוב כו'.</b> כלומר יש בידו סימן טוב שתפלתו נתקבלת וסיפיה דקרא קדייק תכין לבם תקשיב אזניך:"
+            ],
+            [
+                "<b>לרעתכם.</b> שקשה לשומרה ומשלא שמרה נענש עליה:",
+                "<b>החיות.</b> חיות הקדש:"
+            ],
+            [
+                "<b>במגלה.</b> אל\"ף בי\"ת כתובה על הטבלא פשוטה כמגילה:"
+            ],
+            [
+                "<b>קילורית.</b> תחבושת או תרופה לחולי העין וכן מלוגמא וכוס עיקרין מיני רפואות הן ועי' בערוך:",
+                "<b>ממהר.</b> לשמוע ולהבין כל דבר על בוריו:",
+                "<b>למי שממציא.</b> שגומר אותן עד תכלית כד\"א דם התמצית:",
+                "<b>שמתחיל כו'.</b> דרש ג\"כ המצוה לשון מיצוי כמו שדרשו חז\"ל כל המצוה כלה המצוה ועי' ברבינו בחיי בפ' עקב:",
+                "[ה\"ג שבא יוסף אצל אחיו ובקשו להרוג]:",
+                "<b>על שמו שגמרה.</b> על מי שגומרה:",
+                "<b>יערב כו'.</b> יהא מתוק וערב בפיכם כלומר אין בלבי על איבודי ועיין בב\"ר פרשה פ\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>על עולמי.</b> דרש כי המצוה הזאת היא הגורמת הכל:",
+                "<b>דבר קשה.</b> דבר קשה הוא לומר שאין לו להקב\"ה תורה אחרת:",
+                "[ה\"ג ואף אני לא יש לי אחרת:",
+                "<b>וכל כלי אומנותה.</b> עיין עוד בויקרא רבה פכ\"ג:",
+                "[ה\"ג לנו לי ולכם]:"
+            ],
+            [
+                "<b>באיסטרולוגין.</b> החוזים בכוכבים מפני שצריכים ליטרד הרבה בחכמה ההיא:",
+                "[ה\"ג כשהייתי נכנס לבית המים]:",
+                "<b>בעיר.</b> בעיר אחת חוץ לעירו שהוא דר בו:",
+                "<b>בנערותו.</b> דרש מחורף לשון נערות כד\"א בימי חרפי:",
+                "<b>בזקנותו.</b> שכבר חלש ותש כחו ודריש וקציר לשון חולי וחולשה כד\"א קצירי ומריעי כדקציר ורמי בערסיה:",
+                "<b>הוצא דבר וכו'.</b> אינך חסר אלא שתוציא מפיך:"
+            ],
+            [
+                "<b>מעיני כל חי.</b> חיות הקדש כמו שפירש למעלה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>[ה\"ג למדונו רבותינו כן כיון שרואה צרתו]</b> :",
+                "<b>מובלגת.</b> מרוחקת ומופלגת וטרודה:",
+                "<b>ומניין אתה למד כו'.</b> עי' בירושלמי בפ' מי שמתו. [כל שבעת גרסינן]:",
+                "<b>על כחו.</b> כח זכותו ולא היה מתיירא מן המזיקים:",
+                "<b>משונה.</b> נשתנה כמי שדואג ומצטער ועין במדרש קהלת פסוק עת ללדת אמנם בילקוט משלי גרס משחק במקום משונה:",
+                "<b>משיחתן גרסינן.</b> ופירושו מדבוריהם הקשים וע\"ש בקהלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>מרתתין.</b> מפחדין לשון רתת ומורא ועי' במדרש קהלת נתבאר היטב:",
+                "<b>מסיח כעשיר.</b> מדבר בחזקה כעשיר יענה עזות:",
+                "<b>כל שבעת הימים.</b> ובסדר עולם יש שלא התפלל אלא יום ז' באדר בלבד:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכלות כו'.</b> דריש לכלוא מלשון כליון:",
+                "ה\"ג <b>לפיכך היא בכל הגוף.</b> ועי' בב\"ר סוף פרשה י\"ד:",
+                "<b>ויעש שלח.</b> וכן משלחת פי' חרב:",
+                "<b>אנקליטין.</b> פירש הערוך כשהוא רואה שיוצא חייב בדינו אומר אלך אל מושל גדול מכם והוא ישפוט את משפטי:",
+                "<b>אנקלומא.</b> פירושו סופר ר\"ל אכתוב תחלה חשבנותי וכל צרכי וכל זה לקמן בקהלת:"
+            ],
+            [
+                "<b>שנתפגש.</b> לשון פגיעה ופגישה:"
+            ],
+            [
+                "<b>ויקבור אותו.</b> לא הוזכר מי הוא וסתמא מדבר בהקב\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>חרב חדה.</b> עיין עוד בפר' הברכה:"
+            ],
+            [
+                "<b>פורפירא.</b> לבוש מלכות:"
+            ],
+            [
+                "[לצווח אדוני גרסי'[:",
+                "<b>בחטייה כו'.</b> בשביל חטאת אמך ועיין זה במדרש קהלת בפסוק ראה את מעשה האלהים:"
+            ],
+            [
+                "<b>קבל.</b> לשון קובלנא:",
+                "<b>איני זז כו'.</b> מפני שאין מלכות נוגעת בחברתה והגיע העת שיאיר בממשלת יהושע והן משמע תכף בעוד היום זורח ודרש קרבו ימיך לשון קריבה לדין לקבול עליו או דרש הן כמו הרי כלומר הרי ימיך קובלים עליך ומה עלי לעשות כי אם משפט כתוב וכן משמע בילקוט לקמן ועיין בב\"ר ריש פרשה צ\"ו:",
+                "<b>ארכי.</b> ממשלה:",
+                "<b>ואמר משה כו'.</b> משה אמר כן ליהושע רבי בוא כו'.",
+                "<b>יודע הייתי כו'.</b> כלומר מה איכפת לך וכי הייתי יודע מה שהיה מדבר עמך אם לא שהיה למוד תורה או מצוה לשעה:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לרפאותו.</b> גרסינן:",
+                "<b>לחוש.</b> שלא יהא לך חשש וחולי:",
+                "<b>קינקל.</b> פי' הערוך כלי מלא נקבים נותנין אותו על פיו ונותנים מוגמר תחת��ו ובגדים עליו והן מתגמרין דרך הנקבים:",
+                "<b>אמר הקב\"ה.</b> עיין במדרש קהלת ובבראשית רבה פרשה ה' ופרשה כ\"ג ופרשה ל\"ח ויתבאר לך:"
+            ],
+            [
+                "<b>לגיון.</b> חיל:",
+                "<b>שלא בעונתה.</b> מדכתיב כי בא דייק ועיין לעיל בפרשת ויצא ובפי' רש\"י בחומש:",
+                "[ה\"ג העליונים לעליונים ואת התחתונים לתחתונים כו'. צדיק מושל יראת גרסינן]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהקב\"ה מושל.</b> כלומר מה שהקב\"ה מושל:"
+            ],
+            [
+                "<b>לאיסטרטיגין.</b> פ.' הערוך שר ומושל. ה\"ג בשתי מדינות פרס וקלאינא:",
+                "<b>שמשל.</b> שהמשיל [צ\"ל ששימש. שמשל]:",
+                "<b>שהן עדותיהן כו'.</b> כלומר ראוין הן להיות עדותיהן של ישראל וכדמפרש ואזיל:",
+                "<b>שהן מעידין.</b> שיעידו עליהן כשיעברו הברית:",
+                "[ה\"ג שיהא שמור יפה]:",
+                "[מתנחמין בהן גרסינן]:",
+                "<b>בארץ מנין.</b> שהעיד בהן עמה וחטאו ולקו על ידיה ובה יהיו מתנחמין:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>בתחלת מגן.</b> וזהו ראש התפלה:",
+                "[אם טעה בשנים עשר ברכות גרסי']:",
+                "<b>להאל הקדוש.</b> נראה דר\"ל לסיום של האל הקדוש וזהו אתה חונן ראש הברכות האמצעיות שברכת האל הקדוש היא מג' הראשונות ועי' כל זה בב\"ר פר' ס\"א:",
+                "<b>לתחלת מודים.</b> ר\"ל ברכה שלפני מודים והיא רצה ואולי שצריך להיות לתחלת עבודה:",
+                "<b>וימכור כו'.</b> ומכירה ונתינה דבר אחד הוא כד\"א וימכרם ביד סיסרא או דייק מדסמך ליה ויעקב נתן וגו':"
+            ],
+            [
+                "[מי יעלה גרסינן]:",
+                "<b>אם אומר לחבירו כזה.</b> כדמפרש ואזיל למה יחרה:",
+                "[אשר לא נשא גרסינן]:",
+                "אלא ישיא גרסינן. והוא פועל יוצא לזולתו:"
+            ],
+            [
+                "[ה\"ג מדבר במשה על שנתעלה]:",
+                "<b>קברניטין.</b> מנהיג הספינות:",
+                "<b>מראות בשכינה.</b> מפני שראה בשכינה:",
+                "<b>בפירכורין.</b> לפי הענין פירושו בחצרך וברשותך כלומר למטה בארץ שאין שם רשות המלאך ורגילתו:",
+                "<b>ידודון.</b> היו נרתעים וזעים מפני האימה ועיין זה משלם במדרש קהלת בפסוק כי לא לקלים המרוץ:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם איש כו'.</b> דמשמע ליה מלת איש מוכרת מדלא כתיב איש אלהים:",
+                "ה\"ג <b>שנהפך לדם האלהים כו'.</b> ופי' שזה היה ענין אלהי לשנות המים לדם:",
+                "<b>ששיקעו.</b> משה לפרעה לתוך הים:",
+                "<b>שכולן אש.</b> ובערכם היה הוא איש:",
+                "<b>ד\"א בשעה שעלה כו'.</b> וקודם עלייתו היה איש בעלמא:",
+                "עם ה' וגו' גרסינן:",
+                "<b>מחציו ולמטה כו'.</b> מתחת לבו ולמטה אבל מלבו ולמעלה היה כולו קדש וכל מחשבות לבו והשכלתו היה אלהים:"
+            ],
+            [
+                "<b>נטל מלאך המות כו'.</b> דרש לפני מותו לפני מי שרוצה להמיתו ובפניו:",
+                "<b>א\"ל.</b> מלאך המות למשה מה אתה כו'.",
+                "<b>ובכית עמהן.</b> עם המתאבלין כי יצר גם לך:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>אדם אומר למדתי חכמה.</b> ופירש כל החכמות אוכל לקבל וללמוד וחכמת התורה לא יכולני ללמוד וא\"כ מה אעשה אני שם אצל חכמת התורה כי איגע לריק:",
+                "אעשה אני שם גרסינן:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג <b>וישבע יוסף את בני ישראל לאמר וגו'.</b> וסיפיה דקרא פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה:",
+                "<b>סגולה.</b> בפ\"ק דסוטה איתא דסרח בת אשר הגידה לו וכן הוא בשמות רבה פרשה כ' ואולי נקראת סגולה וחמדת ישראל על שחייתה שנים רבות כידוע וגם היא הצילה עיר ואם בישראל כדאיתא בב\"ר בפ' צ\"ד ובקהלת בפסוק טובה חכמה מכלי קרב:",
+                "<b>מעשים יש לך.</b> מעשים טובים יש לך והקב\"ה אל ישיב פניך אם תתפל אליו:"
+            ],
+            [
+                "<b>כי זה כל האדם.</b> אין לך אדם שלא יראה המות:",
+                "<b>ויראו שאין זולתך.</b> ישראל יראו שאין זולתך:",
+                "ה\"ג כמשה וגו' לכל האותות:",
+                "<b>בדבר שקלסתיך.</b> שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים ואע\"פ שמקרא זה כתוב בפרשת וילך דרשו כאן לענין פטירת מ\"ר הכתובה בפ' זו ועיין עוד בפ' וילך:",
+                "<b>כל מדותיך כו'.</b> פי' אתה משלם נגד המדה והיפוכה ועיין בס' של הקדוש ר' שלמה מילכ\"ו במאמר מדה כנגד מדה:",
+                "ה\"ג בפ' וילך ובמדרש קהלת בפסוק ראה את מעשה האלהים מדה חסרה נגד מדה שלימה:",
+                "ה\"ג מדה צרה נגד מדה רחבה:",
+                "ה\"ג אף זו מדה טובה היא:",
+                "שעדיין גרסינן. ודבר זה היה קל בעיניו גרסינן ומכ\"מ גירסת הספר יש ליישבו:",
+                "חטאו חטאות גדולות גרסינן:",
+                "קפץ עליו גרסינן. ובילקוט גרס קצף עליו:",
+                "<b>ועג עוגה קטנה.</b> עשה עיגול גומא סביבו כעין בית אסורים ועי' בפירש\"י בפרק סדר תענית אלו גבי חוני המעגל:",
+                "אכזריאל גרסינן:",
+                "<b>ובקשו לעלות.</b> משמע שמלאכי השרת בקשו לעלות ובספר פטירת משה רבינו הגירסא נשתנה לשבח:",
+                "ה\"ג בילקוט ואין רעש אלא זיע:",
+                "ה\"ג גלגלי מרכבה ושרפי להבה שאמר הקב\"ה לא תקבלו תפלתו של משה:",
+                "ה\"ג בילקוט לארץ ישראל אמרו ברוך כו':",
+                "עד שקבעתי להן גרסינן:",
+                "<b>מספר מיתתו.</b> היה סופר ומונה השעות והרגעים מתי ימות כו' ובילקוט גרס מצפה מיתתו:",
+                "ה\"ג לסעודת חתן וכלה:",
+                "יגיעם שמחתם גרסינן:",
+                "<b>פלסתר.</b> ענין זיוף וכזב כן פירש\"י בפ\"ק דסוטה:",
+                "<b>חוזר לקנו וכו'.</b> עי' בספר פטירת משה רבינו ע\"ה ובילקוט שמוסיף עוד בקשה שבקש משה רבינו ע\"ה ולא ראיתי לכתבו:",
+                "<b>וספר השיר.</b> פרשת האזינו ועיין בתנחומא:",
+                "ונטל את המטה גרסינן:",
+                "<b>והייתי תופס במלחמתן של מלאכים גרסינן.</b> ופירושו שרצו לעכב על ידו וכדאיתא בספר פטירת משה רבינו ע\"ה:",
+                "<b>השקף והשקיף.</b> בילקוט גרס השכב והשכיב:",
+                "הנח ידך גרסי':",
+                "<b>קצבתיך גרסינן.</b> פירוש נתתי לך קצבה:",
+                "<b>יש גוף כו'.</b> בתמיה:",
+                "<b>עוזה ועזאל כו'.</b> עיין זה בילקוט בראשית בפסוק ויראו בני האלהים את בנות האדם:",
+                "ה\"ג פועלי און ורוח הקודש אומר:",
+                "ה\"ג ואומרת וישר באדם אין וסיפיה דקרא (מיכה סי' ז) דאבד חסיד הוא:",
+                "ה\"ג בירושלמי סוף פ\"ק דסוטה מלאכי השרת היו אומרים צדקת ה' עשה וישראל היו אומרים ומשפטיו עם ישראל אלו ואלו היו אומרים יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ונשמתו לחיי עוה\"ב.</b> סיים הספר בדבר טוב כמה שאמר הכתוב זכר צדיק לברכה אמן:"
+            ],
+            [
+                "חסלת פרשת וזאת הברכה. וחסלת פירוש הרבה מהתורה. יתברך שמו בתפארה. כשלמה עוטה אורה. ברוך אתה ה' נותן התורה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "מתנות כהונה על דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Matnot Kehunah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Matnot Kehunah/Matnot Kehunah on Esther Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,974 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Matnot Kehunah on Esther Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "מתנות כהונה על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Matnot Kehunah"
+    ],
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "<b>רבנן</b> אמרי והיו כו':",
+                "<b>הסדקי.</b> נתבאר במדרש רות פ\"א: ",
+                "<b>במתים.</b> כלומר הרי זה חשוב כמת:",
+                "<b>בדיוטא.</b> עלייה מקום מושב המשפט או הוא בית הסוהר:",
+                "<b>קסרין.</b> כרך גדול ועיקר באדום:",
+                "רב פתר גרסי':",
+                "ה\"ג והיו חייך וגו' מהסרת הטבעת ופחדת כו': "
+            ],
+            [],
+            [
+                "שהכתבים גרסי'. ור\"ל הכתבים ששלח המן: ",
+                "ה\"ג שלא יחזרו למצרים הראשון: ",
+                "היום וגו' גרסי':",
+                "והדין שלישי גרסי':",
+                "<b>דכתיב והשיבך וכו'.</b> הרי שקללם בכך שישובו שם על כרחם מכלל שבלאו הכי אסורים הם לשוב שם:",
+                "<b>והיתה החרב וגו'.</b> וכתיב בסוף הפרשה ויבואו ארץ מצרים:",
+                "או לא נדליק גרסי'. ועי' כל זה במגילת איכה בפסוק על אלה ובפסוק קלים ובירושלמי דפרק החליל:",
+                "לגיונותיו גרסי':",
+                "<b>שלא הקניתם כו'.</b> דייק מדכתיב ואין קונה וסמיך ליה אלה דברי הברית:",
+                "<b>מנין של קונה.</b> כלומר קונה נוטריקון קונה ה' וה' היא מנין של ה' חומשי תורה או ר\"ל קונה במספר קטן תורה: ",
+                "<b>ואין מי כו'.</b> לפיכך אע\"פ שתירצו להמכר להם ואין קונה והיא טובה להם כמו שפירש\"י בחומש או פירושו כדמפרש רבי שמואל בר יצחק שלא יהא להם קנין בכם: ",
+                "<b>פטרונות.</b> אדונים ולפיכך אין לאומות קנין בכם:",
+                "<b>טמיקא.</b> בערוך ערך טמיקן משמע מכובדים:",
+                "<b>שוב אינו מתחייב כו'.</b> בתמיה:",
+                "<b>הנה בית המן וכו'.</b> על שפשט ידו ולקח עבד טמיקא:",
+                "ה\"ג על דפשט כו': ",
+                "פודה את השבויים גרסי':",
+                "שמטה ידה גרסי':",
+                "<b>הקיפוה כו'.</b> אנשי פרוצפיה הקיפוה כו' כדי שיראוה השבאים שהרגוה ולא יוסיפו לשבות עוד שבויים:",
+                "ה\"ג לזרז השבאים הבאים. והם הלסטים השובים את השבויים: ",
+                "<b>לקח לו חבר.</b> הקב\"ה לקח לו לישראל לחבר ולאשה ולפיכך ואין קונה אתכם להריגה כהמן וחביריו: ",
+                "ה\"ג לקח לו אשה ולמחר היא כו': ",
+                "ה\"ג או אתם נקנים אבל אתם נקנין להשמיד כו': ",
+                "נמכרנו וגו' גרסי':"
+            ],
+            [
+                "בפ\"ק דמגילה משמע דהכי גרסי' טרקווינוס לכלותם בימי המן להפר בריתי אתם בימי רומיים כי אני ה' כו': "
+            ],
+            [
+                "הארי וגו' גרסי':",
+                "<b>לדב כתיב.</b> חסר וי\"ו היינו דב כמו זאב ועי' עוד בב\"ר פ' צ\"ט: ",
+                "ה\"ג יטרף זו אדום. ובא הבית זה יון שהיה הבית קיים ונשכו הנחש זה אדום שנאמר קולה כנחש ילך וכה\"א פתחי לו אחותי זו בבל רעיתי זו מדי יונתי ביון תמתי באדום שכל ימי יון כו' וסיומא דקרא דכאשר ינוס הוא ובשוחר טוב מסיים תמתי באדום שהיו משלימין ומתאימין נפשותיהם על קדושת השם: ",
+                "<b>הוי ישמע וגו'.</b> כלומר שהיכל הקודש היה קיים:",
+                "<b>נושף.</b> לשון הכאה כמה דאת אמר ואכות אותו טחון תרגום אונקלוס ושפית יתיה:",
+                "<b>זו מדת הארץ.</b> מס מן הקרקעות ועיין בפרק השותפין ובערוך ערך ארנון ובערוך פרבגרון:",
+                "ה\"ג בערוך בערך זו פרבגרון: ",
+                "<b>אנגריא.</b> שעבוד שמשעבדין בבני אדם לעבוד עבודת המלך.",
+                "<b>מתפתה כו'</b> . כלומר נתפייס ונתקרר רוחו מדאבון לבו:",
+                "<b>בי טיאטריאות כו'.</b> פי' הערוך בתים שמשחקין בו במיני שחוק בחיות ועופות ובני אדם כיוצא בהם:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג ושמחה בעולם וה וה בעולם והוא לשון שמחה כדאיתא באיכה רבה בפסוק היו צריה בין ווי לוה נמלט ר' יוחנן: "
+            ],
+            [
+                "<b>אזלת זכאה כו'.</b> הלכת צדיק וחזרת רשע או ר\"ל והבאת רשע: ",
+                "<b>והא צמחה וכו'.</b> והרי מגידול שצמח ממנו עומד לפניכם ראו הגידול שגידלתם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוא האלהים אשר בירושלם.</b> וזהו סכלות כי מלא כל הארץ כבודו:",
+                "<b>יהי אלהיו וגו'.</b> אלהינו היה לו לומר ובמדרש קהלת הגירסא נשתנת קצת:",
+                "ה\"ג לא יעבור. ד\"א תחלת דברי וגו' זה אחשורוש שנאמר ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה וגו' שעלה וביטל מלאכת בהמ\"ק כיון שראו הכל כן כו' ועיין במדרש חזית בפסוק קמתי הטעם למה אמר די עבר כו': "
+            ],
+            [
+                "<b>מן קשיותיהן כו'.</b> מפני קושי ערפם ורשעת הבריות שאינם עושים רצון בורא העולם ב\"ה: ",
+                "<b>מדסגו דייני כו'.</b> משרבו דייני שקר נתרבו עדי שקר משרבו המלשינים נתרבו שממונם של הבריות מתבוזז ונמסר ביד המלכות משרבו עזי פנים וחצופים לוקח הוד והדר והיקר מן הבריות. ושוב מן דאמר זעירא לרבא אנא רב מינך איתקטאו שינהון דבני אנשא:",
+                "<b>מן דאכעסון כו'.</b> פי' משאמר הקטן לגדול אנכי גדול ממך נתקצרו שנות חיי בני האדם משהכעיסו הבנים החביבים את מעשיהם לפני אביהם שבשמים הקים עליהם מלך חנף ונפרע מהם מעונותיהם:",
+                "<b>זה אחשורוש.</b> שהרג אשתו בשביל אוהבו ואוהבו בשביל אשתו אין לך חנף גדול מזה וכן מסיים בילקוט:"
+            ],
+            [
+                "<b>לנעקדים.</b> ואחריו רבו כמו רבו שמסרו נפשם על קדושת הש\"י וכמו שאמרה מרים בת נחתום לבנה הקטן כדאיתא במגלת איכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>המדרש הזה וכו'.</b> עי' כל זה בב\"ר פרשה מ\"א וריש פרשת שמיני וריש מגילת רות: ",
+                "ה\"ג ואנכי הסתיר אסתיר את פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה וגו' ופסוק הוא בפרשת נצבים: ",
+                "קויתי לו דכתיב גרסי':",
+                "לאותה אורה דאמר גרסי':",
+                "<b>שנגנז בו.</b> בו ביום ועי' בפ' שמיני וריש רות:",
+                "לכל דרכיו גרסי':",
+                "<b>נולד מנחם.</b> הוא משיח ועי' באיכה רבה קודם פסוק פ' ציון:"
+            ],
+            [
+                "<b>בו אמר.</b> במלך בבל:",
+                "<b>זה הכתב.</b> עי' בפ\"ק דמגילה: ",
+                "<b>בו אמר.</b> במלך מדי:",
+                "ה\"ג הוי ויהי בימי וגו': "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "<b>שהשחיר.</b> אחשורוש דרש מלשון שחרות:",
+                    "<b>שהכחיש.</b> לשון כחיש ידוע ודריש אחשורוש נוטריקון כחש ראש:",
+                    "<b>שהשקה וכו'.</b> ג\"ז בלשון נוטריקון אחשורוש השקה רוש וכן כולם וק\"ל: ",
+                    "<b>ביצתן.</b> שרשן:",
+                    "<b>זה ביטל וכו'.</b> אחשורוש:",
+                    "<b>וזה.</b> נבוכדנצר:",
+                    "הכי גרסינן נכנסו כל סנקליטין שלו כו'. ופירושו שרים בעלי עצתו:",
+                    "<b>קנסין.</b> לא מצאתי פירושו ולפי הענין הוא ספר זכרונות שנעתקו בתוכו כל הכתבים שנכתב למלך:",
+                    "<b>ושבי יהודאי וגו'.</b> מסיפיה דקרא קדייק ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא ואמרו לקמן ארתחששתא זה אחשורוש:",
+                    "כוללו עם הנביאים גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "הכי גרסינן הוא חמשה וכו':",
+                    "<b>רבנן דתמן.</b> רבנן של ארץ ישראל:",
+                    "הכי גרסינן שמדת רחמיו לעולם:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מרתיח.</b> לבן של ישראל ומתיש כחן:",
+                    "<b>לא היה בועל נדות.</b> בתמיה ולכן כתיב הוא שהיה בהוייתו מתחלה ועד סופו או יש לומר שעכשיו דרשו לשבח שהוא נעשה בריה חדשה שלא היה בועל נדות לפי שאסתר שמרה דיני נדות כדאיתא בתרגום דמגילת אסתר ואחרות לא היה בועל דכתיב ויאהב המלך את אסתר וגו':"
+                ],
+                [
+                    "<b>ועדיין לא מלך.</b> לשעבר עד עכשיו לא ירש מלכותו כדלקמן:",
+                    "<b>דורכיאות.</b> פי' שלוחים הולכי דרך כמו ולא דרכאי דפ' אע\"פ [דף ס':] כמו שנקראו אורחים ע\"ש הולכי אורח: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מאתים שנים ול'.</b> וא\"כ חסרים כ' שהרי רנ\"ב מדינות יש והשאר כו': ",
+                    "<b>אנן בעיין עשרים.</b> שאין חסרים רק כ':",
+                    "<b>והיה נוטל ממנה שנים.</b> אנשים ועשה אותן מלכים עליהם והם היו ערבים תתת ידו שלא ימרדו עליו:",
+                    "<b>רבי ברכיה ורבנן.</b> אין פירושו לשון פלוגתא אלא הביא דבריהם שמתוכן נמצאים למדים שרגילות הוא ליקח בני אדם לערבון בעד אחרים ואינהו קאי על פסוק הביא בכליותי וגו' כדפליגי ביה נמי רב ושמואל ועיין באיכה רבה:",
+                    "<b>רבי ברכיה אמר בני אכפייה וכו'.</b> ורבנן מפרש טעם שמותיהם אכפייה שהיו כפופים תחת יד נבוכדנצר והיו משוברים ומרוצצים בארכוף בקשורים ונחשתים ובני אמוריים שהיו ערבין בידו תמורות אבותיהם כד\"א ואת בני התערובות שפי' רש\"י ורבינו אברהם בן עזרא ורד\"ק בני השרים שהיו בידו לערבון שלא ימרדו אבותם במלך וכן כאן היה נוטל מאפרכיא הקשה שנים לערבון ועיין בערוך ערך אמר האחרון: ",
+                    "ה\"ג כורש שלט בכולן הדא הוא דכתיב כל הממלכות נתן לי ה' דריוש שלט בכולן הה\"ד באדין גו': ",
+                    "פתייה אמין שיתין גרסינן ופסוק הוא בעזרא:",
+                    "<b>אמין שתין.</b> ובית ראשון היה גבוה ק' אמה כדאיתא במס' מדות:",
+                    "פתייה אמין שתין גרסי':",
+                    "<b>ויימר.</b> ויאמר ק' וכ\"ו שהוא חציין של רנ\"ב מדינות שהם בכל העולם: ",
+                    "ה\"ג משלי שהוסיף כו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>שאין לכל בריה כו'.</b> אין לשום אדם חוב ופתחון פה עליו לאמר לא שילם לי את זאת:",
+                    "<b>שכשאבקר כו'.</b> כשאחפש מעשיהם הרעים הכתובים בפנקס והוא לשון מורגל נתבקר פנקס של פלוני:",
+                    "<b>ולא תמצא וכו'.</b> הא אם תמצא לא אדרכם שאינו מקפח שכר כל בריה. ה\"ג וכי מי מעכב: ",
+                    "<b>תהא ידך מצויה כו'.</b> תמצא נוטריקון תהא ידך מצויה:",
+                    "<b>מדת הדין.</b> ידך לעולם היא השמאל והיא מדת הדין וסימן שמאל דוחה:",
+                    "<b>מיעוט זכיותיהן.</b> ימינך תמצא קדריש שהימין מהפך בזכות וסימן הימין מקרב:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג החיצונות הפנימיות נכבשות מאיליהן: ",
+                    "<b>כאפי קבאי.</b> כפני הקב:"
+                ],
+                [
+                    "<b>לערערה יתהון.</b> להעיר ולהקין אותם שלא ישנו:",
+                    "<b>אפרכיה.</b> ממשלה שיש בתוכה עיירות הרבה כדלקמן סוף פסוק בימים ההם וכן פי' רש\"י סוף פ\"ק דמכות: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "בימים ההם:",
+                    "מדרין פתקין. זורקין צרורות כד\"א שקל קלא פתק ביה או פי' כותבי גזירות כמו פתקה של חוה פתקה של ירושלים ור\"ל הטיחו דברים כלפי מעלה: ",
+                    "<b>מרזיחין.</b> מרחצאות ומשתה ושמחה וכן פירש\"י בעמוס ו' מרזח סרוחים ועיין בויק\"ר פרשה ה': ",
+                    "ה\"ג רבי חלבו אמר אללא ווי היו וכו'. ודריש בימים נוטריקון ביי ימים בייא הוא אוי: ",
+                    "<b>הה.</b> ההם דריש הה הם:",
+                    "<b>נהיה.</b> ההם דריש כמו נהיה וכולה לשון יליל וקינה:"
+                ],
+                [
+                    "אלא כשבת גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>מלכתו כתיב.</b> פי' קרי ביה מלאכתו וכדלקמן:",
+                    "<b>קוזמיקרטור.</b> מושל בכל העולם:",
+                    "ה\"ג וכי איזה כסא היה. פירוש שאמרו שבקש לישב כל כסא שלמה: ",
+                    "<b>והכתיב ולאחאב כו'.</b> עיקר מקומו הוא במדרש קהלת בפסוק אם יוליד איש מאה שאמר שם זה אחאב שהוליד מאה בנים א\"ר אחא והכתיב ולאחאב גו' והכא נקט ליה בתי השן אגב כסא שן: ",
+                    "ה\"ג א\"ר הושעיא רבה כשם שהיו לו ע' בנים כו' ודייק מדאמר בשומרון משמע מלבד אותן שהיו לו ביזרעאל דאל\"כ בשומרון למה לי: ",
+                    "ה\"ג והכיתי בית החורף: ",
+                    "<b>ארבעה.</b> בית החורף ובית הקין הרי תרתי ובתי השן תרתי הרי ארבע:",
+                    "ה\"ג במדרש קהלת ורבנן אמרו ששה שנא' כו': ",
+                    "<b>בתים.</b> הרי שנים מלבד אותן ד' שחשב רבי יהודה הרי ששה:",
+                    "<b>וכן הוא אומר וכו'.</b> כלומר כמו שדרשו גבי בתי השן כן דרש רבי יאשיהו כסא שן:",
+                    "<b>כטירכי.</b> מצאתי פירושו כדמותו ודייק מדכתיב גדול:",
+                    "<b>ולא ז' הם.</b> בתמיה:",
+                    "ה\"ג הן דמלכא שארי ופירושו היכן שהמלך שורה ויושב ר\"ל הקב\"ה: ",
+                    "<b>טיטיון.</b> פירושו הבנתי בערוך מעלה העליונה נסתרת בישיבת המלך טיטיון פי' מסותרת אבל בסדר נשא פרשה י\"ב ובמדרש חזית בפרשת יפה את כתרצה גרס טימיקון ופי' בערוך מכובד או כסא המלך ואינו מן המנין: ",
+                    "<b>תבל.</b> כלומר אע\"ג דכתיב תבל והרי הם ז' תבל אינו מן המנין כמו שהרקיע העליון אינו מן המנין מפני שהוא משכן המלך ב\"ה כן תבל שהיא הארן העליונה שבכל הארצות ועליה שוכן האדם שהוא המלך והחשוב על כל הבריות כדאיתא בספר הזוהר פרשת ויקרא לפיכך כתיב והוא ישפוט תבל: ",
+                    "מצווה גרסי' בשור\"ק תחת הצד\"י: ",
+                    "<b>הכרוז מכריז.</b> פשוטה כמשמעו כי הכסא מלאכת השמים היה ובכל בו מצאתי כי הכתובים הללו היו נרשמים בידי האריות שסביב הכסא וזהו ענין הכרוז:",
+                    "מזה ומזה גרסי':",
+                    "<b>בשקיקות.</b> לשון חשק כד\"א פקדת הארץ ותשוקקה כלומר בדברים של טעם וחזקה שיש עמה טענה או פירוש כמו ארי נוהם ודוב שוקק: ",
+                    "<b>בכתובת בתו.</b> שלמה נשא בת פרעה:",
+                    "ה\"ג עשה משלו בדמים. כלומר בדמותו וצלמו: ",
+                    "<b>קדירתא דדרגיש.</b> על ראש המטה תרגום יהונתן דרגישא ואותן מטות היו להם בראשם עגול כמין קדירה וכן עשה שלמה בכסאו:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ומושל בגוים.</b> משמע שלא יהיה להם מלכות אלא ממשלה בעלמא ולא מלכות:",
+                    "<b>ותימר כו'.</b> והרי נאמר כשבת על כסא מלכותו הרי שיש להם מלכות:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>בשנת</b> שלש:",
+                    "<b>למלאכת הכסא.</b> למלכו קרי ביה למלאכה:",
+                    "<b>מלאכת ביהמ\"ק.</b> דריש למלכו למלאכה כלומר לביטול מלאכה ע\"ד לדשנו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>קנדלה פטים.</b> שמא לא נתת בקנדלא פי' בתוך הנר שמן מבושם ומפוטם:",
+                    "<b>מה אילו וכו'.</b> מה הם האורחים מחשבין ומקפידין עליו ומה להם בכך אם יש בתוכה שמן מבושם או לא:",
+                    "<b>פקטים.</b> עכור משמרין כן פי' בערוך ממה שכתוב בפנים פי' שמן עכור צ\"ל על פקטים והסופר טעה וכתבו על פטים: ",
+                    "<b>ויקלקלו וכו'.</b> שמעלה עשן וריח רע ואין אורו מבהיק:",
+                    "<b>לכל שריו וכו'.</b> שוה לכולם לשרים ולעבדים שלא היה שם דבר הנמאס וקן על האדם:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מעשרה מדות וכו'.</b> כלומר פרס ומדי הם מאותן שנשלו ט' חלקים שבעולם וכדלקמן וי\"ל שדרש פרס מלשון חלוקה ומדי נוטריקון מדה וכדאמר לקמן מ' חלקים נוי במדי וט' חלקים כנים בפרס: ",
+                    "<b>בריות.</b> חוזק ונפש יפה וברה:",
+                    "<b>כעירות.</b> ביזוי וזוהמא כד\"א הרחק מן הכיעור: ",
+                    "<b>כח.</b> פי' ממשלה ורבנות ובפרק האיש מקדש מונה אותם בדרך אחרת וע\"ש: ",
+                    "ה\"ג נביאי ירושלם יצאה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>דמודייא.</b> מודה לו להקב\"ה ומכירו לעשות רצונו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אגוסטוס.</b> מצאתי פירושו קיסר:",
+                    "<b>דיקומיוני וכו'.</b> נקראו כך על שם שהם קוראים תחלה המלך בשם אגוסטוס ודק בשמיה:",
+                    "<b>יכולני ובר קורייאני.</b> מיני ראש אומות הן:",
+                    "<b>טעמיא ועצתיא.</b> לשון טעם ועצה ועל שם שנותנים עצה למלך נקראו כן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ארכיון.</b> מושל:",
+                    "<b>דגדר.</b> שמתגדל כד\"א הניח לו מקום להתגדר פי' להתגדל או הוא שם מקום: ",
+                    "<b>בסילקי.</b> פלטין גדולה ששם דנין דין כן פי' הערוך:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כל:  משדיך.</b> משקיע ומניח:",
+                    "<b>בהראותו וגו': </b> ה\"ג רבי ינאי וחזקיה: ",
+                    "<b>ניסין.</b> פי' אוצרות ובילקוט גרס תסבוריות וזהו אוצרות ובתרגום אחד ארוך מצאתי דגרס בהדיא שיתא בי גנזי אחוי להון ובפ' וארא [פ\"ט] גרס גיסין ודייק ששה מדכתיב עושר כבוד מלכותו יקר תפארת גדולתו הרי שש וכ\"מ בתרגום הארוך: ",
+                    "<b>יציאות.</b> מיני כיבודים שצריך להוצאה גדולה:",
+                    "<b>בין מן דידיה וכו'.</b> בין משלו ובין משאינו שלו:",
+                    "<b>מתגלגלת.</b> עוף הנקרא בת קברייא ועיין לקמן סוף פסוק גם ושתי והנמשל על שהיה מתפאר ומתגדל בכלי בהמ\"ק שאינם שלו וכ\"מ בספר ישן בפסוק ויבז בעיניו משל לקברן שקנן על שפת הים: ",
+                    "<b>מהיכן העשיר כו'.</b> מילתא באפי נפשיה:",
+                    "<b>שחיק ומחיק.</b> ישחק וימח:",
+                    "<b>סיגל.</b> אצר ואסף:",
+                    "<b>עינו צרה.</b> מלהוציאו מתחת ידו ולהניחו לאחרים ועיין בילקוט:",
+                    "<b>לאויל.</b> לאויל מרודך בנו:",
+                    "<b>והפך פרת עליהן.</b> שמשך דרך שם מי פרת כדי שלא ימצאנו שום אדם:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ימים רבים ימים של צער ודכותיה כו'. והצער הוא שישראל היו מצירין על שם שראו שם כלי בית המקדש וכדאיתא בתרגום וכן מצאתי בהדיא בספר ישן: ",
+                    "<b>וכמה היו.</b> בילקוט מלכים משמע דחוזר על ימים רבים דאליהו ושם הגירסא נשתנית במקצת:",
+                    "<b>חדש אחד וכו'.</b> ימים פירושו שנה כדאמרי' ימים או עשור ימים תהיה גאולתו וכתיב ימים הרי שנים רבים שלשה חדש אחד בשנה ראשונה החדש האחרון ובשלישית החדש הראשון ואמצע שלם כמו שדרשו חז\"ל פ\"ק דמכות שלשים יום בשנה נקראו שנה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>יום אחרון כו'.</b> יום קדריש דאל\"כ ימים מבעיא ליה: ",
+                    "<b>מגבת חכמים.</b> שגבו מעות לפרנס התלמידים:",
+                    "<b>שמעו כו'.</b> שומעים לבנו שהיה אומר לאביו במה יהא סעודתנו היום כלומר מה נאכל:",
+                    "<b>טרוקסמון.</b> הוא פרי או עשב דרמסקי ובירושלמי בסוף פרק מקום שנהגו גרס טרוכסמין.",
+                    "<b>מן חד במנה.</b> מן אותם שקונין מדה אחת במנה או שנים במנה:",
+                    "<b>דאינון כמישין וכו'.</b> כמושין ויבשין ובזול קונין אותם ובירושלמי איתא בהדיא של אתמול אמרו רבותינו היאך נלך אצל האיש הזה נלך ונעשה מלאכתנו כלומר לגבות צדקה בעיר ואח\"כ נבא אצלו: ",
+                    "<b>אזלו כו'.</b> הלכו ועשו מלאכתן בעיר ובאו אצלו ואמרו תן לנו מצוותא רוצה לומר צדקה אמר להם לכו אצל זו שבבית רוצה לומר אשתו והיא ביתו והיא תתן לכם מדה אחת מלא דינרין הלכו אצל אשתו ואמרו לה אמר לך בעלך תן לנו צדקה כו' אמרה להם היאך אמר גדיש מלא במדה גדושה או נמחק שוה לשפתי המדה במדה מחוקה:",
+                    "<b>אין כו'.</b> פי' אם ימר לי בעלי למה פירוש למה נתת מדה גדושה אני אומר לו נתתי המותר מן פרני פירוש מן כתובתי וה\"ג בירושלמי בהדיא: ",
+                    "<b>אתון וכו'.</b> באו אצלו אמר להו היאך נתנה לכם המדה:",
+                    "<b>אמרן.</b> אמרנו:",
+                    "יהבא לכון יתיה גדיש גרסי'. ומיהו גדיר פי' ג\"כ לשון תוספת והגדלה כמו גדראניה דלקמן: ",
+                    "<b>ואין כו'.</b> ואם יאמר בעלי למה נתת גדיש אני אתן תוספתו מכתובתי:",
+                    "<b>גדראניה.</b> לשון הגדלה והוספה כמו מתגדרין מתגדלין בפרק בתרא דנדרים ובפרק היה קורא אינו מתגדר במלאכתי:",
+                    "<b>איכן.</b> הרי כן כלומר באמת שכן היה בדעתי ליתן לכם ובירושלמי מסיים לה כד שמע בעלה כן כפל לה כתובתה:",
+                    "<b>למה כו'.</b> מילתא באפיה נפשיה היא ששאלם למה לא באתם אצלי מתחלה:",
+                    "ה\"ג ואמרין בר נש כו': ",
+                    "<b>בנפשי אנא רשיי כו'.</b> בעצמי אני רשאי לצמצם ולקמן אבל במצות בוראי אין אני יכול ואין אני רשאי לקמן. (אמר המגיה. בנפשי אנא רשיי. ר\"ל בצרכי גופי ונפשי אני מתנהג כעני ורש ברם במצותה דבריי לית אנא יכיל ר\"ל בצרכי שמים כו' אני מתנהג כיכול ואיש עשיר ולא כעני ורש וכמו שנאמר טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט): ",
+                    "<b>בר לופייני.</b> שם אדם:",
+                    "<b>מן צפורי.</b> לשם הוא היה דר בצפורי ונתן בתו לאיש אחד מעכו:",
+                    "<b>מן הגרן כו'.</b> משום שלא היה ביכלתו לסיימו:",
+                    "<b>מפוחמות.</b> שחורות כמו פחם:",
+                    "<b>הכא.</b> סעודת אחשורוש:"
+                ],
+                [
+                    "<b>חד רחים כו'.</b> אוהב אחד ממקום אשנאי וגוי היה ועשה סעודה לר' חייא:",
+                    "<b>מה אלהיכון וכו'.</b> אלהיכם מה יעשה לכם לעוה\"ב יותר מזה ממה שהאכלתיך: ",
+                    "<b>בטלופחין.</b> בעדשים:",
+                    "<b>דטמאשא כו'.</b> שני מינים הם ואותן דטמאשא הם הגרועים וטבלת פתך תרגום אונקלוס וטמישי סעדך וכאן ר\"ל אותן עדשים שטובלים בו את הפת ואוכלין אותו או אותן שמבשלים הרבה יחד ואוכלין אותו בכף תוך הקערה וזה נקרא גרפא כדאמרי' ריש כריתות כאדם שגורף הקערה: ",
+                    "<b>ממיל כו'.</b> התחיל לדבר עמו:",
+                    "<b>והרגיש בו.</b> מבעל הבית:",
+                    "<b>שלח.</b> בעל הבית לבני ביתו:",
+                    "<b>ארגוטדייא.</b> פי' בערוך מיני כלים וחשובים מאד:",
+                    "<b>משגח כו'.</b> ואח\"כ אמר לר\"ש תשגיח עלינו לשתות עמנו יום זה: ",
+                    "ה\"ג גבן יומא דין: ",
+                    "<b>דסליק לביית'.</b> כשעלה ונכנס לביתו:",
+                    "<b>חמא כו'.</b> ראה כל אותן כלים וכו':",
+                    "<b>אי רבי.</b> אי בלשונם התחלת דיבור של תימה:",
+                    "<b>אתון וכו'.</b> אתם תורתכם מכבדת אתכם אבל אנחנו אם אין לנו ממון אין אדם מכבד אותנו לפיכך צריכין אנו לקמן במאכל ומשתה:",
+                    "<b>בעית למקרא וכו'.</b> אם תרצה לקרוא ולזמן עשרים:",
+                    "ה\"ג עביד לעשרים וחמשה. פי' עשה והכן לכ\"ה: ",
+                    "<b>ואין.</b> ואם:",
+                    "<b>אשתכחנון וכו'.</b> נמצא שהיה חסר מנה אחת מלפני איש אחד שלא היה לו בושה והיה אומר קנדס והיה אומר כפנאי רעב אני מי יתן לי קנדס והוא מין ירק מאכל גרוע כך פי' הערוך וכן הוא בב\"ר כך קוץ זה קונדס והוא נאכל על ידי תיקון כמו שפירש\"י שם בפירות החומש: ",
+                    "<b>אייתי דהב וכו'.</b> ב\"ה הביא זהב ונתן לפניו: ",
+                    "<b>נסביה.</b> לקח אותו איש את הזהב והשליכו והכהו בפני בעל הבית ואמר ליה וכי לזהב אני צריך וזהבך אני אוכל:",
+                    "וטלקיה גרסי':",
+                    "<b>ותני וכו'.</b> וספר לו המעשה:",
+                    "<b>לא הוה לי וכו'.</b> פי' לא היה לי לומר לך חרפתי:",
+                    "<b>דאלו כו'.</b> שזה שאמרת לי לעשות לא עשיתי:",
+                    "ה\"ג דאמרת לי לא עבדית וכ\"מ שוב בא\"א: ",
+                    "<b>מן בגין וכו'.</b> בשביל זה אמרתיו לך שאדע אם שערי תורה כו':",
+                    "<b>אי שמא.</b> לשון תימה וכי גם זו גלה להם:",
+                    "<b>ודא.</b> זה שצריך אדם להכין כדי הצורך והותר מנא לך:",
+                    "<b>לאנשים אשר אתו.</b> משמע שהיה מדקדק שיהא כדי הצורך לכל האנשים אשר אתו:",
+                    "<b>ברם הכא.</b> אלעיל קאי כלומר בכל מעשים אלו היה חסרון ברם הכא וכו':"
+                ],
+                [
+                    "<b>ובמלואת</b> כתיב. שיום אחרון היה כיום ראשון לפיכך כתיב ובמלואת מלא שהיו מלאים ושוים אחרון כראשון או שמא לא בא להשמיענו רק הכתוב וכן מנהגו בספר הזה בכמה מקומות ודוק ותשכח:",
+                    "<b>בבית קומטיטון.</b> פי' כבית שקמוטו ואוצרו לתוכו כל הצורך מלא כל טוב:",
+                    "יכול אלוהיכון גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>גנה מבחוץ.</b> דייק מדכתיב חצר גינת דבוק בחטף חצר של גינה הרי שהגינה גדול והחצר קטן לפנים ממנו. ורבי נחמיה דרש כסדר הכתוב חצר ואח\"כ גינה: ",
+                    "<b>קופל כו'.</b> היה מקפל ונוטל הוילונות והיו נראים הצמחים והירקות:",
+                    "<b>בדמים הרבה.</b> כאלו היו ג' בנינים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>חור. איירינון קרפסינון וטיינון.</b> מיני בגדים חשובים הן:",
+                    "<b>שבני חורין.</b> לשון חור קדריש מלשון חירות ולאו לאפלוגי קאתי אלא לפרש:",
+                    "ה\"ג בא וראה שלותו של כו': ",
+                    "<b>מפקיעין.</b> מותחים החבלים נקראים פקיעים ועי' בעריך:",
+                    "<b>כוילון של ארון.</b> וילון התולה לפני ארון הקדש שמגלגלין אותה מלמטה למעלה:",
+                    "<b>כקלע של ספינה.</b> הוא נכרך א��ל לא נגלל כוילון:",
+                    "<b>וחרינא.</b> האחר:",
+                    "<b>המחצב הזה.</b> של שיש:",
+                    "<b>שלמה היה נותן.</b> תירוצא הוא:",
+                    "<b>ונוח היה לו כו'.</b> תירוצא הוא ושבח לאותו רשע:",
+                    "<b>מיפרק אונסין.</b> שם מקום שמשם מביאים השיש:",
+                    "<b>זמרין.</b> נראה דגרס גמדים פירוש קצרים גמד הוא אמה קצרה או גרס זעירין ולפי הגירסא צריך להיות זמרין מחותכים וקצרים לשון זמיר עריצים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מכופתין כו'.</b> מקושרים ומחושקים בעקלים של כסף:",
+                    "ה\"ג בכפאתין של כסף והכי מוכח גירסת הילקוט: ",
+                    "<b>הגשיש.</b> כרעי המטה קרוי גשוש ועי' ערוך ערך גשש:",
+                    "<b>החיצון</b> לצד הבית:"
+                ],
+                [
+                    "<b>אהובה על בעלה.</b> דרש שש מלשון שש בשיבולת ובקמץ לשון ששון:",
+                    "<b>לחרות.</b> לשון דר קדריש כדמפרש ואזיל:",
+                    "<b>כירנמטיא.</b> סוחרת קדריש לשון סחורה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>והשקות.</b> השקיותיו כו'. י\"ל לשון תימה בא וראה כמה רוב עשרו מה שלא מצינו בשום אדם: ",
+                    "<b>רבי פנחס וכו'.</b> תירוצא הוא:",
+                    "<b>חותה.</b> מאוס ומעכב מלשון חותה את הגחלים ואם כן איך היה אחשורוש משתמש בו באותה סעודה והכתיב לעשות כרצון איש ואיש וגבי שלמה אין להקשות זה לפי שלא בא לעשות כרצון כל איש ולא בא אלא להודיע רוב עשרו:",
+                    "<b>אלא אלו כו'.</b> פירוש אלו של אחשורוש כו':",
+                    "<b>דיוטיריטא.</b> פירש הערוך משובחים:",
+                    "ה\"ג שרואים צל פניהם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>פניה.</b> של השפחה משתנות:",
+                    "<b>מכלים.</b> לשון כליון שמכלים למי שהוא משתמש בהן:",
+                    "<b>שצורתו נשתנים כו'.</b> כי המלאכה היתה דקה עד מאד ומראיהן היה זכה ובהירה ומשתנת במהרה:",
+                    "<b>ביצתו.</b> שרשו:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ככוסות ביד המלך.</b> משמע ששתה כנגד כל המסובין וזהו כל הכוסות שלכל אחד ואחד הגיע לפחות כוס אחד:"
+                ],
+                [
+                    "<b>והשתיה</b> כדת:",
+                    "<b>כדת כל מקום.</b> כמנהג כל מקום ומקום וכדמכרש ואזיל:",
+                    "<b>אית אתרא כו'.</b> יש מקום שרוצה לאכול ואחר כך לשתות ויש כו':",
+                    "<b>דלא שאתן כו'.</b> אינם שותים יין המונח ומשתמר בזיקים במדות והביא להם יין המונח ומשתמר בקוליה מין כלי מלשון קולתה בדברי רז\"ל והם כדים של חרס: ",
+                    "<b>באנפקא.</b> פי' הערוך יין חי שאינו מזוג:",
+                    "<b>ביין נסך.</b> ליהודים:",
+                    "הכי גרסינן א\"ר בנימין בר לוי אין אונס בפקתא לפום דתמן שאתן בגסא לפיכך אין אונס בפקתא. ופירושו שהיה להם כלי גדול ושמו פקתא והיו משקין אותו לכל אחד מן המסובין בעל כרחו אבל בסעודה זאת לא היו אונסין בכלי זה כ\"מ בספר ישן בהדיא: ",
+                    "<b>בא וראה שלותו כו'.</b> לשון יסד קדריש:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מידי בריותי.</b> לצאת ידי רצון כל אחד ואחד:",
+                    "<b>עולות בלימן.</b> חוף הים:",
+                    "<b>וצולב.</b> ותולה:",
+                    "<b>ארגסטיס.</b> פי' הערוך רוח חזקה הבאה מכמה רוחות כאחת:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שיתחללו.</b> לשון חילול כלומר היה משלשל תמיד ואולי כמו שיתתלחלו כמו ותתתלחל המלכה ודרשו חז\"ל מלמד שנצרכה לנקביה: ",
+                    "<b>ועמד בארבע שעות.</b> בארבע שעות של ה��ום ועיין במדרש חזית בפסוק כמעט שעברתי:",
+                    "<b>הבולדרין.</b> שלוחי המלך ועיין דוגמתו בב\"ר בפרשת ויכלו השמים ובויק\"ר בפרשת אחרי מות בפרשת ויתרון ארץ: ",
+                    "קוזמקרטורין גרסי'. ופירש הערוך תופס העולם קוזמו עולם קרטור תופס בלשון יון:",
+                    "<b>וקיקלון.</b> רעי ואשפה והוא סוף פסוק של שבעת קלון:",
+                    "<b>מקיא כו'.</b> וקילקלון דרש נוטריקון וקי קלון:",
+                    "<b>פורפירא.</b> לבוש מלכות:",
+                    "<b>ויקרה העדיו מיניה.</b> פסוק הוא בדניאל סימן ה':",
+                    "והעמידו בערייתו גרסי'. פירוש העמידו אותו בערום ועריה:",
+                    "<b>ערית ביזוי.</b> בבזיון עמדת ערום:",
+                    "<b>גם</b> ושתי:"
+                ],
+                [
+                    "<b>כבעל חוב.</b> דרש ונשים לשון לא תהיה לו כנושה:",
+                    "<b>שמירמית.</b> אשת נבוכדנצר הכי איתא בהדיא בויק\"ר סוף פרשת מצורע ועיין שם ועי' בילקוט ירמיה סימן ש\"ט ובתנחומא פרשת ויקרא: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג אנא מגדיד כו'. ופירושו לשון כריתה כד\"א גודו אילנא וכן אשית פירושו לשון שממה וחורבן ועיין בשרשי קמתי: ",
+                    "<b>משתותיהן.</b> שרשיהם כד\"א כי השתות יהרסון לפי פירוש הרד\"ק ומדרש חז\"ל: ",
+                    "<b>מרזיחין.</b> עיין לעיל בפסוק בימים ההם:"
+                ],
+                [
+                    "<b>שמע לה.</b> פי' של פסוק זה:",
+                    "<b>זה עומד כו'.</b> בפתיתא ולא אותי קראת פירשתיו:",
+                    "ה\"ג בדמשק והיו עובדין וכו': ",
+                    "וכולן עשו ישראל גרסי':",
+                    "ה\"ג פלשתים ויעזבו את ה': ",
+                    "ה\"ג בר כהנא לא תהא כהנת כפונדקית. ומשל לא תהא אשה כשרה נאמנת לעדות אשה כפונדקית גויה ועי' סוף מס' יבמות: ",
+                    "<b>ככרזמין.</b> עי' בערוך ערך גריזם:",
+                    "<b>ומשתעי כו'.</b> מדבר דברים בטלים ואינו יגיע:",
+                    "ה\"ג הוי ולא אותי קראת יעקב הלואי לא הכרתיך יעקב מפני כו' ועיין בפתיחה דאיכה: ",
+                    "גרמו לי חובותיך גרסי' ועיין בפתיחה דאיכה:",
+                    "<b>לא די כו'.</b> שישראל היו נהנין מסעודתן ואמרינן במס' מגילה שעל עבירה זו נגזרה עליהם גזירת המן:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג חלכה יתום אתה כו': ",
+                    "ומגלה את ישראל גרסינן:",
+                    "ה\"ג בקולרין לתת בידך וכן הוא בשוחר טוב וכן צ\"ל לקמן: ",
+                    "<b>ואת היית כו'.</b> דייק לתת בידך כאלו מסרת אותם ונתתם בידך ממש וזהו במה שברך לעשו במשמני הארץ וכדמפרש ואזיל:",
+                    "<b>רומילוס וכו'.</b> אמן מתה והקב\"ה זימן זאבה והניקה אותם והגדילו ונעשו מלכים גדולים ועיין עוד בב\"ר פרשה מ\"ט: ",
+                    "<b>צריפין.</b> בית דירה עראי ורבים הם בתלמוד:",
+                    "<b>אגוסטא.</b> לשון מלכות ועיין בב\"ר פרשה כ\"א ובש\"ר פרשה כ\"ג: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ראש הסדר.</b> ראש הדרשה:",
+                    "<b>שלא נטלו חלק בארץ.</b> הלוים לא נטלו חלק בארץ ועי' זה בויק\"ר פרשה ג': ",
+                    "ה\"ג בויק\"ר פרשה ג' ובמדרש תהלים חלקם בחיים אלו קדשי המקדש וצפונך תמלא בטנם אלו קדשי הגבול: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מה גבורים.</b> מתים דרש לשון גבורה כמה דאת אמר כל עיר מתים והכי גרסי' במדרש תהלים:",
+                    "ה\"ג שנטלו את שלהם מתחת כו'. כלומר עונש שלהם שנגזרה עליהם וגבורה היא זו שסבלו שהשיאו נפשם מהם בכמה יסורים: ",
+                    "ה\"ג בשוחר טוב של שמד ממתים ��ידך מומתים מידך מחלד כו' שהעלה בשרן גרסינן ודרש מחלד לשון חלודה: ",
+                    "<b>עבדון.</b> עשו כלומר עכבו והיו טמונים ועיין כל זה בב\"ר פרשה ע\"ט ובמדרש קהלת: ",
+                    "ה\"ג זמן תניינות: ",
+                    "<b>ספיקלא.</b> כגירסת הספר כן הוא במדרש קהלת אבל בב\"ר הגירסא נהפכת וכן הוא גירסת הערוך ועי' ערך דמס ז' וכן הוא ברקנט פרשת כי תצא: ",
+                    "דמוקד דטבריא גרסינן. פי' חמי דטבריא:",
+                    "<b>לא צפונך.</b> כלומר לא יהא לך עמהם שוה חלק כחלק אלא בחלקך יהיה ביתרון עד שצפונך תמלא בטנם:",
+                    "<b>כל עמא כו'.</b> משמע כל העם יאכלו לעולם הבא מותר עושרך:",
+                    "<b>אני בצדק.</b> כעני המבקש צדקה:"
+                ],
+                [
+                    "שנטלו ממשלה מתחת גרסי':",
+                    "הכי גרסינן ואיזה זה זה נבוכדנצר:",
+                    "<b>ממתים כו'.</b> ועי' בילקוט תהלים מזמור י\"ז ותמצא הגירסא יותר מתוקנת: "
+                ],
+                [
+                    "<b>בששה ניסין.</b> עי' לעיל בפסוק בהראותו:",
+                    "ה\"ג כהונה גדולה אף זו בבגדי כהונה גדולה: ",
+                    "<b>צרצר.</b> מין עוף ועיין בערוך ולעיל ריש פסוק בהראותו:",
+                    "<b>משתותא.</b> שרשה כד\"א כי השתות יהרסון כפי מדרש חכמים ז\"ל ולפירוש הרד\"ק: ",
+                    "<b>ליגמם.</b> לכרות ומלת גם קדריש ועיין בערוך ערך גם:",
+                    "<b>לידרך.</b> דרש גם לשון גומא וחפירה שבו דורכין הענבים ועיין בערוך ערך גם השני והשלישי:",
+                    "<b>ותתן גם לאישה.</b> ובאותה נתינה נתנה לו מיתה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>גמאין.</b> שגומאין אותו כמה דאת אמרת הגמיאני נא:",
+                    "<b>מתוקים.</b> שהנשים נהנין מהם ודייק מדכתיב משתה נשים:",
+                    "<b>לקלקל.</b> על ידי דם נידות ולכן נתנה אותן בבתים מרווחין שלא תתבייש בפני חברותיה:",
+                    "איספלידא גרסי'. ופי' חדר ועיין בערוך:"
+                ],
+                [
+                    "<b>זה יום השבת.</b> הה\"א פתוחה מורה על שביעי הידוע: ",
+                    "<b>כטוב.</b> משמע דמיון לטובה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>בזתא.</b> נוטריקון בוז ביתא וכן חרבונא אחריב ביתא:",
+                    "<b>בוז ובזבוו.</b> י\"ל לשון דריסה ומרמוס ומסמוס כד\"א והיה לבז ולמשסה מלכים סי' כ\"א או בוז כמו בוס כד\"א והוא יבוס צרינו ויהיה כפירוש התרגום: ",
+                    "ה\"ג אביא גתיות מאחורי כו'. ועיין בב\"ר פ' ע\"א: ",
+                    "<b>אביא גיתיות כו'.</b> שישחקו עליהם כלומר שישים אותם שחוק בפי כל:",
+                    "<b>זנות ראה.</b> זתר נוטריקון זנות ראה כך אמר הקב\"ה למלאך המשחית ראה זנות של אותו רשע וכרכס תבוס ותדרוס אותם וכן אמרו חז\"ל שניהם לעבירה נתכוונו: "
+                ],
+                [
+                    "משתמש בו גרסי':",
+                    "לראותו גרסינן:",
+                    "ה\"ג ערומה אמר להון הן וערומה ר' פנחס כו' עד ולא הניחו אותה אמרו כו': ",
+                    "<b>וערומה.</b> דייק מדכתיב להביא את ושתי המלכה וגו' שלא יהיה עליה כלום אלא הכתר המורה על הוד מלכות כן הוא בילקוט:",
+                    "<b>בצלצול.</b> חגור קטן לכסות בשר ערוה:",
+                    "<b>הן אומרים כו'.</b> השרים השיבו יאמרו הכל אין זאת אלא שפחה:",
+                    "<b>תלבש כו'.</b> כלומר אף אם תלבש בגדי מלכות ותכנס גם כן יאמרו שפחה היא זו ומשני אין הדיוט כו' ובכתר ידעו בודאי שהיא ושתי:"
+                ],
+                [
+                    "<b>שהן נוגעין כו'.</b> כלומר דרך רמז דברה אתו אולי ירגיש ולא הרגוש ואח\"כ שלחה אליו הדברים קצת מבוארים ולא הרגיש כו': ",
+                    "<b>קומיס איסטבלאות.</b> פי' ממונה על ארוות סוסים:",
+                    "<b>קומיס.</b> פירושו ממונה והרבה תמצאם בספר זה וכן לקמן בפסוק מהר קח:",
+                    "<b>איסטבלאות.</b> ארוות סוסים כדאיתא במסכת סנהדרין פרק כ\"ג: ",
+                    "<b>אנדיתיקוס.</b> פי' הערוך בעלי דינין:",
+                    "פטשיהון גרסינן:",
+                    "ה\"ג בגוליהון. ורב הונא אמר במוקסיהון ועי' בב\"ר פרשה ל\"ו ופי' הערוך מיני מלבושים הן: ",
+                    "ה\"ג במדרש תלים הן דליסטאות מקפח כו'. פי' במקום שהלסטים גוזל ומקפח הבריות שם הוא נתלה ורבי שמואל קאי על פשוטו של מקרא בעיר צלמם תבזה: ",
+                    "<b>נערמו.</b> לשון ערום ועריה כלומר נתערטלו בתוך המים:",
+                    "<b>מראה קניגין כו'.</b> מראה אותו מצודתו שיהא ניצוד בו וזה בעיר צלמם תבזה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>חות כו'.</b> לפי מה שמצאתי בספר אות אמת נראה להגיה חות פח זיקא באפיה (או בכרסיה) פירוש בבטנו ונפח כו' ופירוש רד ונפח רוח באפיו ונפח באפרו וזרק גפרית בתנורו וכל זה הוא משל להגדיל החמה:",
+                    "<b>כשוך.</b> כף הדמיון מורה דמיון של שכירה:",
+                    "<b>חמתו של מלך.</b> כמו שאמר למעלה כל מקום שנאמר מלך סתם במגילה זו משמע קודש וחול וכאן כתיב שככה רמז לשתי שככות של מלך עליון יתברך שמו ושל מלך אביון התחתון:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>לקורסין.</b> פי' הערוך לעתים ולמועדים וכן כתב רבינו בחיי סוף פרשה שמות ועיין במדרש חזית בפסוק דומה דודי לצבי ובפסוק יפה את כתרצה:",
+                    "<b>קרוביהון.</b> הקרובים של מלכות:",
+                    "<b>ויבא רשע וכו'.</b> שאחר כך הרג אותם המלך על שנתנו לו עצה להרוג את ושתי כדלקמן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>הן הקריבו כו'.</b> קרי ביה והקריב אליו מדלא כתיב וקרוב:",
+                    "<b>כרשינין.</b> מין עשב והוא ידוע ועיין בערוך:",
+                    "<b>שתר.</b> דרשו מלשון שתייה:",
+                    "<b>אטנם.</b> לא מצאתי פירושו וי\"ל מלשון טנא כלומר היה ממונה על פירות הארץ כד\"א ברוך טנאך שפירושו פירות הנותנים בטנא ודרש אדמתא פרי האדמה: ",
+                    "<b>על הבית.</b> והוא היה מרוצף בתרשיש ואבני יקר:",
+                    "<b>ממרס.</b> מערב ומתקן:",
+                    "<b>האיספקסיטון.</b> לפי הענין פירושו העיקר שבכולם שהיה מקבל את הכל מידיהם והיה מתקן מאכלי המלך והוא לשון סיפוק:",
+                    "<b>פר בן שנה.</b> כרסנה נוטריקון פר בן שנה כר הוא פר כד\"א עם חלב כרים על שם שהם שמנים ורכים כמו כר: ",
+                    "<b>שתר.</b> נוטריקון שתי תורים:",
+                    "<b>ממרס כו'.</b> י\"ל על מליקת העופות ובילקוט גרס את הדם וכן משמע בתרגום שהיו ממרסין בדם כדי שלא יקרוש ולא יהא ראוי לזריקה: ",
+                    "<b>הסלתות.</b> מנחות בלולות בשמן:",
+                    "<b>בוזק.</b> פי' הערוך מערב:",
+                    "<b>ומשירן.</b> טורדן ומפילן כד\"א משיר את השער מאן דתני משירין לא משתבש כלומר אניח להם רצונם כמעט רגע ואחר כך מתיר אני דמן כמים: ",
+                    "<b>תרשיש.</b> פי' מים וים כדאמר תרשישה ועיין במדרש חזית בפסוק ידיו גלילי זהב:",
+                    "<b>וממעך.</b> ממוכן דרש כמו ממועכן:",
+                    "<b>איסקוזות.</b> קצה וגמר דינם ועי' בערוך ערך סקט:",
+                    "<b>הכינו.</b> וכתיב הכא ממוכן:"
+                ],
+                [
+                    "הכי גרסינן כיצד היו כל אותן השנים א\"ר הונא על ידי שלא נשתמשו כו': "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בירושלמי דפ' הבונה וסוף פרק בתרא דהוריות ולא הניחן ר' אמי: ",
+                    "ה\"ג בעון דימנו מאיכן. פי' כשרוצים למנות זקנים מהיכן היו ממנין אותם וה\"ג בירושלמי סוף הוריות בקשו למנות זקנים מהיכן היו ממנין מטבוריא או מן דרומא אמר רבי סימון כו': ",
+                    "<b>אף הכא.</b> במינוי זקנים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>לחזירתה.</b> לאומה שלא היתה נוהגת כדת ולישראל היתה נוהגת שלא כדת שהיתה משעבדת בהם בשבת כשהם ערומים ולפיכך נגזר עליה כדת מה לעשות:",
+                    "ה\"ג שלא כדת אלא באכזריות: ",
+                    "<b>שאינה ושתי.</b> כלומר שאינה ממשפחת המלוכה כמותה:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג לקפוץ בעצה. פי' והרי הוא היה הקטן שבשבעת השרים: ",
+                    "<b>מה מקיים כו'.</b> הרי שגם אחשורוש התחיל מן הצד:",
+                    "<b>נראין כו'.</b> בירושלמי בפ\"ד דסנהדרין גרס ראו דבריו של יהודה וראו דבריו של ממוכן והיא היא כלומר כמו שאומרים נראין דברי רבי יהודה וקובעין ההלכה אע\"פ שחולקין עליו חביריו כך היו נראין בעיניו דברי ממוכן ולכן נכתבו דבריו ולא דברי הששה הנותרים ובספר ידי משה מביא גירסת ירושלמי ומפרש דאיירי ביהודה בן יעקב כש\"ה ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף גם כי יעקב היה שם כשאחז\"ל: ",
+                    "<b>תלתא אמוראים כו'.</b> ג' אמוראים חולקין למה קפץ ממוכן על אותה עצה שתהרג ושתי:",
+                    "<b>מסטרתו כו'.</b> הכתה אותו במנעלה על פניו ודוגמתו תמצא בב\"ר פרשה מ\"ה: ",
+                    "<b>לא על המלך כו'.</b> משמע שגם עליו עותה:",
+                    "<b>הדא היא כו'.</b> כלומר שאשתו לא היתה שם ולפיכך היתה מבזה אותו לאמר אלמלי איש חשוב אתה היו מזמנים גם אותי לסעודת המלכה:",
+                    "<b>לרעותה כו'.</b> ולפיכך היה יועץ לפי דרכו:"
+                ],
+                [
+                    "<b>בלא דדין כו'.</b> משמע אפילו בלא זאת שבזתה המלך והשרים היא ראויה לעונש זה משום מגדר מלתא:"
+                ],
+                [
+                    "<b>כדי הבזיון כו'.</b> כלומר הבזיון הוא גדול יותר בערך עונש הקצף ולקצף גדול מזה היתה ראויה:",
+                    "<b>כדי הקצפון כו'.</b> קצף ההריגה הוא גדול בערך הבזיון ואין להוסיף עליו:"
+                ],
+                [
+                    "<b>דבר אתה מוצא כו'.</b> דבר הגזירה:",
+                    "<b>בדיסקוס.</b> מצאתי פירושו לפי הענין שהוא בנין עשוי כשמכניסין בו ראשו של אדם הוא נחתך מעצמו וכך ממיתין השרים שבוררין מיתה יפה וזהו דבר מלכות:",
+                    "<b>מזקנה.</b> משאול זקנה של אסתר:",
+                    "ה\"ג ממך בו בלשון: "
+                ],
+                [
+                    "<b>פתגם גדול כו'.</b> דרש ונשמע פתגם למעלה על רעותה הטובה ממנה היא אסתר:",
+                    "ה\"ג הדא מלכותא רבתא להדא חטיתא וחד אמר הדא חטיתא רבתא להדא מלכותא וכל כו'. ופירושו כמו שחלקו רב ושמואל למעלה בפסוק וכדי בזיון וקצף: ",
+                    "<b>מלכותא.</b> פי' עצה הזאת:",
+                    "<b>וכל הנשים כו'.</b> כן דרכו לסיים בפסוק שבסוף הפרשה וכן לקמן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>גזר והכניס כו'.</b> וזהו כדבר ממוכן שיעץ לו כן כדלעיל:"
+                ],
+                [
+                    "מנהג שבעולם גרסי':",
+                    "<b>לא מה דהיא בעיא כו'.</b> בניחותא הלא לא מה שהיא רוצה היא עושה ואם כן הספרים למה:",
+                    "<b>בנוהג שבעולם.</b> מלתא באפי נפשיה היא:",
+                    "ה\"ג והיא מדברת בלשון מדי פרסי נושא מדיית והיא מ��ברת בלשון פרסי אבל הקב\"ה דבר עם ישראל בלשון שלמדו הה\"ד כו' ועי' בילקוט בפ' אנכי: ",
+                    "<b>לשון יחנך.</b> והוא אני בלשון מצרי ולמדהו ישראל בהיותם במצרים ובילקוט [רמז רפ\"ו] גרס אנוך וכן משמע בפיוט [יום ב'] דשבועות: ",
+                    "שישתמש בהן העולם גרסי' וכן הוא בירושלמי בפ\"ק דמגילה: ",
+                    "<b>פרסי.</b> בירושלמי גרס סורסית:",
+                    "<b>לאלייה.</b> ליילל ולקונן כדאמרינן פרק ב' דערכין אלייה בעלמא הוא דנפלה בפיהם:",
+                    "<b>לקרב.</b> במלחמה לצעוק להפחיד שכנגדם:",
+                    "<b>אף אשורית לכתב.</b> שהיא הנאה שבכל הכתובים:",
+                    "ה\"ג בירושלמי ואין לה דבור בחרו להם כתב אשורית ולשון עברית ושוב גרסי' בורגני אחד אמר בררו להן לשון רומי מלשון יוני ופירושו מתוך לשון יוני וה\"ג בירושלמי: ",
+                    "<b>גנאי הוא לה.</b> לאדום מלכות רומי:",
+                    "<b>שאינה שלה.</b> בלשון שאינה שלה:",
+                    "<b>אף על פי כן.</b> אע\"פ שגנאי הוא לה אינה חותמת אלא בלשונה מעיזה פנים ועומדת על מדתה וזהו וטפרה די נחש: ",
+                    "וטפרה גרסי'. וכן בסוף הפרשה ופסוק הוא בדניאל סי' ז':",
+                    "<b>השסועה.</b> כמו שאמרו חז\"ל למה נשנו הבהמות מפני השסועה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כי יתן בכוס עינו כו'.</b> כל הפרשה נתבאר בויקרא רבה פרשה י\"ב: ",
+                    "<b>לשון נקי.</b> ורמז לזונה ועי' בבמדבר רבה פרשה י':",
+                    "<b>אינו פורש ממנה.</b> וזהו יתהלך במישרים שהכל נעשה לו כמישור בלא עיכוב דבר:",
+                    "<b>מטמא את הטהור וכו'.</b> דכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה בין הטהור וגו' ועי\"ל בפרשת שמיני: ",
+                    "ומה דא קידרא גרסי':",
+                    "<b>אדומה.</b> וזהו יתאדם:",
+                    "הכי גרסינן אשקוניה ושקלוניה:",
+                    "<b>שנאון.</b> בפרשת שמיני לא גרסינן ליה וכן בילקוט משלי:",
+                    "<b>ההוא.</b> באותה מערה שהוא היה נתון בתוכה:",
+                    "ה\"ג אמרו אף הכא: ",
+                    "<b>דדמכא.</b> נראה דצ\"ל דרמיא ובפרשת שמיני גרס דמטרפא: ",
+                    "הכי גרסינן בל ידעתי טלמון ליה ולא ידע שתי שכרא חמשא קוסטין:",
+                    "משינתיה ואנשי ליה גרסי':",
+                    "הכי גרסינן נוקבא בתרעא א\"ל הב לי מינה: ",
+                    "וקרי עליה גרסי':",
+                    "למאן שמשין גרסי'. מררות לעולם גרסי':",
+                    "הכי גרסינן בילקוט בין לוט לבנותיו לממזרות:",
+                    "<b>פתח הבית.</b> בפרשת שמיני גרס חביות ונראה דצ\"ל חנויות: ",
+                    "ה\"ג לשבט יהודה ובנימין לגלות. ה\"ג מבלי דעת. ד\"א וכצפעוני יפריש מה הצפעון הזה מפריש בין מיתה לחיים כו' כך הפריש כו': ",
+                    "<b>שמתוך כך אמר.</b> הכתוב אמר בה כו':"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ורבנן משום ר' יוסי בן זמרא כל מקום שנאמר אחרי סמוך אחר מופלג: ",
+                    "ה\"ג ושתי גזירה זאת: ",
+                    "<b>מאן דקטלא.</b> משהרגה:",
+                    "<b>שרי.</b> התחיל:",
+                    "<b>חוזר בו.</b> פירושו של תהי בה כד\"א כדו תהית: ",
+                    "<b>שעשתה כהוגן.</b> שלא נכנסה לפניו ערומה:",
+                    "ואת אשר נגזר גרסי':",
+                    "<b>ולמה כו'.</b> הם דברי הספר:"
+                ],
+                [
+                    "הכי גרסינן מה ראה. ופירוש מה ראה הקב\"ה להגיע כן לידי הבתולות שנלקחו ליבדק איזו יפה ואיזו כעורה ונבעלו כולן למלך גם מה שנלקחו על ידי הפקידים וכמו שכתוב בילקוט: ",
+                    "<b>כעורות.</b> כלומר לאמר כעורות הם:",
+                    "<b>ואין כל בריה כו'.</b> הודיע הקב\"ה שהן כולן כעורות שמאס בהן המלך ובחר בבת ישראל: ",
+                    "<b>המספק.</b> כלומר לספק זה שיבדקו למלך או ר\"ל לאחשורוש קרא מספק כלומר הפכפך וכמו שאמרו חז\"ל מלך הפכפך היה: ",
+                    "ה\"ג ונגע בו הגוי אינה טמאה כי כן היא האמת: ",
+                    "<b>הוא אמר כו'.</b> הגוי אמר טמאה ואפילו נפלו לתוכן כמה שקצים ורמשים אינו משגיח ובנגיעת הישראל הוא שוברה כ\"כ היו נוהגין בזיון בישראל לפיכך פרע להם הקב\"ה מדה כנגד מדה והראה להם שהם מאוסים שאחר כל התלאה הזאת מאס בהם המלך ובחר בבת ישראל: ",
+                    "<b>כך כתיב כו'.</b> גם את זאת הביא לכאן להודיע שהקב\"ה פרע להם מדה במדה וכמו שנאמר שלמו לה כפעלה ירמיה ג': ",
+                    "<b>השמיעו וגו'.</b> פסוק הוא ירמיה סי' נ':",
+                    "דורכי קשת וגו' גרסי'. וסיפיה דקרא שלמו לה בפעלה:",
+                    "<b>וכי כסף נטלה.</b> מישראל:",
+                    "<b>נשים בציון כו'.</b> כלומר והלא כתיב נשים בציון ענו ועל זה היה מקונן הנביא ולא על כסף וזהב א\"כ מה ת\"ל שלמו לה כפעלה: ",
+                    "לפי מה שכתוב במגילה נראה להגיה מחוי היה והיה ממונה על הבתולות ולבסוף אצל שעשגז והיה ממונה על נשי אנשים:",
+                    "<b>שחוף.</b> פי' רש\"י בסוטה כ\"ו. שבשרו [נשחף] וכלה ויבש ואין בו כח והטור אבן עזר כתב גם כן ואינו מתקשה ולכן היה שומר הנשים והערוך פי' בשם ר\"ח הבועל כדרכו ואינו מזריע וכאן אי אפשר לפרש כן ומחוי נ\"ל שאינה חלה כל כך רק שאין בו כח לבעול הבתולות ולכן היה שומר הבתולות: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מי הגון כו'.</b> סמיכות קדריש שמיד אחר והנערה וגו' כתיב איש יהודי:",
+                    "לעירו וגו' גרסי':"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b> סופרים.</b> מלמדי התינוקות מקרא:",
+                    "<b>ומשנים.</b> מלמדי התינוקות משנה:",
+                    "<b>אינן לא אוכלין כו'.</b> בתמיה וא\"כ אינה בכל עת: ",
+                    "<b>תימר כו'.</b> וא\"כ גם הוא אינו בכל עת: ",
+                    "<b>למודעי.</b> לר\"א המודעי ועי' בפ' נערה שנתפתתה [ד' נ'.]: ",
+                    "ממדרש תהלים נראה דה\"ג ככר כסף כו': ",
+                    "<b>מה כתיב שם איש יהודי וגו'.</b> ופירוש הרי שהוזכר שם שבטו של דוד הוא יהודה:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג לכל זרעו מה משה כו': ",
+                    "<b>לא נודעתי כו'.</b> במגילת רות בפסוק ולנעמי מודע מאריך יותר:",
+                    "<b>יהודי יחידי.</b> דרש יהודי כמו יחידי בחילוף חי\"ת בה\"א וכדלקמן: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בב\"ר ריש פ' נח מה מקיים בו היה שהיה מתוקן להדריך כל העולם כולו בתשובה הן האדם היה שהיה מתוקן כו': ",
+                    "<b>להכיר בוראו.</b> בריש פ' נח גרס תמים היה היה מתוקן לנס:",
+                    "<b>מרדכי.</b> דכתיב איש יהודי היה:",
+                    "<b>איצטרובולין.</b> פי' הערוך בנין התחתון של הרחיים:",
+                    "ענו בכבל גרסי':",
+                    "<b>הוא השליט כו'.</b> עד חדש ושוב גרסי' משה אתמול בורח מפני פרעה ועתה משקעו בים אלא שראה עולם חדש איוב כו':",
+                    "<b>מה מר כו'.</b> מרדכי נוטריקון מור דכייא כדאיתא בפ\"ק דמגילה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שחיק כו'.</b> ימחו וישחקו עצמותיו ונקט דרך קללה תחשב לו:",
+                    "ה\"ג לא הוה אמרין כן: ",
+                    "<b>חי הוה.</b> וכתיב מלך אל תקלל:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "ה\"ג בילק��ט בשלח ובילקוט שמואל ארבעה צדיקים נתן להם רמז שנים חשו ושנים לא חשו משה ניתן לו רמז ולא חש יעקב ניתן לו רמז ולא חש דוד ומרדכי ניתן להם רמז וחשו יעקב אמר לו כו': ",
+                    "ה\"ג אלא אמר שמא כשהייתי כו': ",
+                    "ה\"ג לארץ וכתיב ואתחנן כו': ",
+                    "ה\"ג הכה עבדך אמר דוד וכי מה אני ספון שהכיתי חיות רעות אלו אלא אמר שמא דבר עתיד ליארע את ישראל והן עתידין לינצל ע\"י מרדכי כו': ",
+                    "<b>ספון.</b> פירושו חשוב:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג חייכם אף הגואל. וכן הוא במדרש איכה: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג לדרוש שלום אומה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כאיקונין.</b> צורה דמות אדם העומד במזרח ומביט בו נראה לו כאלו הצורה מבטת עליו וכן העומד באחד משאר הרוחות או כנגדה:",
+                    "ה\"ג בני אדם מביטים כו': "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג מתעלה בליקוחין: ",
+                    "<b>דין אמר כו'.</b> זה היה אומר הריני נותן מאה דינרין ואכנס עמה לעשות צרכי:",
+                    "<b>תרתין מאוון.</b> שתי מאות:"
+                ],
+                [
+                    "וחסד וגו' גרסי':",
+                    "<b>קיימת.</b> למעלה ממטתו:",
+                    "<b>ננוסים.</b> יחוס:",
+                    "<b>תיחות כו'.</b> תרד ושתי תעלה אסתר:"
+                ],
+                [
+                    "פלך. כלומר אומנות ועי' בבראשית רבה פ' ע\"ג: ",
+                    "<b>סבלונותיה.</b> הסבלונות ששלח לה יעקב:"
+                ],
+                [
+                    "<b>קצף בגתן ותרש.</b> עי' בב\"ר פ' פ\"ח מה היתה בדעתם לעשות: ",
+                    "<b>קלסריקין.</b> לפי הענין פירושו שרים ובילקוט ובתרגום גרס קלוסנטרין:",
+                    "<b>הברברי.</b> הלועז איש רק ושפל ובתרגום גרס בכין ואולי צ\"ל ברברין: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ספרו של הקב\"ה דכתיב כו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אחר:  סייחה.</b> חמורה קטנה ועי' בערוך:",
+                    "<b>קלנדס.</b> יום איד שלהם כדאיתא בפ\"ק דעבודת כוכבים: ",
+                    "<b>התחילו כו'.</b> זהו עוד משל אחר לומר כשם שהבטלה גרם לה שלא אכלה המאכל ולא לרוע המאכל כי טוב הוא כך בטלתו ומעלתו של המן גרם לו לבקש גדולות ונכלי דתות לרעתו ובילקוט לא גרס לה כלל:"
+                ],
+                [
+                    "לרעתו גרסי':",
+                    "<b>גולייר.</b> אדם חלש ושפל ועיין בב\"ר פ' ס\"ג ובערוך: ",
+                    "<b>טריכונוס.</b> לפי הענין הוא שר חשוב והוא מלשון ארכונטוס ועיין בערוך ערך ארך:",
+                    "ה\"ג לבטל בנין ב\"ה ועי' לעיל בפסוק ויהי בימי: ",
+                    "<b>משגיא.</b> פירושו מגדיל ומנשא:"
+                ],
+                [
+                    "<b>חמיין כו'.</b> רואין אותו ואין מכירין אותו וא\"כ איה המן ואיה שלותו: ",
+                    "<b>משתעי.</b> מספר דברי משל משתעי בכל מקום סיפור דברים בעלמא ודוק ותשכח:",
+                    "<b>אלין עובדיא.</b> אלו המעשים:",
+                    "<b>מן דאכלון כו'.</b> משאכלו ושתו אמרו הלואי ומי יתן לנו מי שיאמר לפנינו זמירות נאות תלו ונתנו עיניהם בשועל הזה שהוא יזמר לפניהם אמר להם השועל אם תענו אחרי מה שאני אומר לפניכם אמרו לו הן אמר להם מי שהראנו בהעליונים גם הוא יראנו בתחתונים ואמר כן כנגד עורות האריות ושאר חיות רעות השטוחות למעלה:",
+                    "כך מי גרסינן:",
+                    "<b>וצליבתן.</b> תלייתן:"
+                ],
+                [
+                    "ומי הרהר גרסי':"
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "הכי גרסינן חפץ ביקרו מה אמר:"
+                ],
+                [
+                    "אלא שאני איסגנטירין גרסי' ולפי הענין פירושו יליד בית ומיוחס ובילקוט מסיים עוד וכי איסגנטירין משתחוה להדיוט:",
+                    "<b>וזקני</b> בנימין. הכי גרסינן היתיב ועדיין. סי' השיב להם באותה שעה עדיין לא נולד בנימין:",
+                    "<b>אמרין ליה.</b> הלכו ואמרו זאת להמן שהשיב להם תשובה נצחת:"
+                ],
+                [
+                    "<b>וירא עשו כו'.</b> והוסיף רשע על רשע ועיין בפירש\"י: ",
+                    "<b>וירא בלעם כו'.</b> גם הוא היתה מחשבתו לרעה לו כמו שפירש\"י: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג על קידרא ווי לקידרא נפלה קידרא על כיפה ווי לקידרא בין כך ובין כך ווי לקידרא כך כל מי כו' ובילקוט הגירסא גשתנית: ",
+                    "<b>כיפה.</b> תרגום של סלע הוא כיפה:",
+                    "פורפירא. לבוש מלכות וכשהיא נמכרת בשוק ווי למי שמכרה ואוי למי שקנאה שבודאי גניבה היא מבית המלך:",
+                    "<b>והן נמכרים.</b> וכשהן נמכרין:",
+                    "<b>ביש גדא כו'.</b> רוע מזל וחושך ושקיע המזל ועיין בערוך ערך טמע וכן הוא במדרש קהלת בפסוק שמת בחור:",
+                    "<b>סוף סוף כו'.</b> מה אתה יכול לסתור כל יגיעך הלא לריק הוא:",
+                    "בפרץ לפניו גרסי':",
+                    "<b>רישך מתורם.</b> ראשך יורם ויוסר תחת ראשם שהם יהיו להצלה ואתה לתליה:",
+                    "<b>יורם.</b> ע\"ד ישא פרעה וגו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>עליו נפל כו'.</b> דייק הוא הגורל ר\"ל הוא המן הגורל הרע יפול עליו: ",
+                    "<b>שרו.</b> השר הממונה על יום ראשון:",
+                    "<b>לא ימוש וגו'.</b> והתורה נקראת ברית דכתיב אלה דברי הברית:",
+                    "<b>ובו נקוו המים לים.</b> לים אוקיינוס ועי' בב\"ר בפ\"ה: ",
+                    "ועכשיו אם ישראל גרסינן:",
+                    "<b>ונשתכללו.</b> ויכלו השמים תרגום אונקלוס ואשתכללו:",
+                    "<b>פסח קטן.</b> פסח שני:",
+                    "<b>בתמוז חמשה.</b> כמו ששנו חכמים בפרק בתרא דתענית:",
+                    "<b>איוב.</b> אתיא כמאן דאמר איוב ישראל הוה ומעולי גולה היה כדאמרינן בפ\"ק דבבא בתרא: ",
+                    "<b>נבלעין.</b> הקטנים ע\"י הגדולים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ישנו.</b> דרש לשון שינה ותנומה:",
+                    "שמתוך שינה גרסי':",
+                    "<b>שניהון כו'.</b> שנים שלהם הם גדולים כלומר שאוכלים הרבה וכדמפרש ואזיל ודרש ישנו לשון שניים:",
+                    "<b>הגא דמטללתא.</b> תרגום של חג הסוכות:",
+                    "<b>קלנדס וכו'.</b> מיני יום אידם הן ועיין בפרק קמא דעבודת כוכבים:",
+                    "<b>לא שבקית כו'.</b> לא עזבתים עד היום ועוד לא אעזוב אותם:"
+                ],
+                [
+                    "א\"ל אחשורוש גרסי': ",
+                    "<b>לא יכלת כו'.</b> אין אתה יכול להרע להם בשביל שאלהיהם אינו עוזב אותם לגמרי בא וראה מה עשה למלכים הראשונים שהיו לפנינו שהיו פושטים ומושיטין ידיהם עליהם שהיו מלכים גדולים וחזקים יותר ממנו:",
+                    "ה\"ג טפי מינן: ",
+                    "<b>וכל מאן כו'.</b> וכל מי שבא עליהם לאבדם מן העולם ושיעץ עליהם נתבטל מן העולם והיה למשל לכל דורות העולם ואנחנו שאין אנו טובים כמו הם על אחת כמה וכמה שיגיע לנו כך לכך עזוב לך מלדבר שוב בדבר הזה:",
+                    "בפתגמא גרסי':",
+                    "<b>ורוצה להשליך.</b> הלשון דחוק קצת ואולי צריך לומר להמליך לשון המלכה ועצה או להשליט או אין זה צריך תיקון והוא לשון המקרא אשליך לכם גורל וישלך להם יהושע גורל:",
+                    "ה\"ג מתקיים שאין העולם מתקיים אלא כו': ",
+                    "<b>וישראל נקראו קרובים.</b> הראשון הוא מיותר ודוק:",
+                    "נקראו קרוביו גרסינן:",
+                    "שנקראו בניו גרסי':",
+                    "<b>מחשבות רעות.</b> הספר אמר כי כן היה ואולי רעות ט\"ס: ",
+                    "<b>לעוף השמים.</b> עי' בילקוט שמואל:",
+                    "<b>במה הרגו ישראל.</b> לעמלק:",
+                    "שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד המן גרסי':",
+                    "וגזר גרסי':",
+                    "<b>ונתקלקלו.</b> בזנות:",
+                    "ה\"ג בוכים במרד ואתם עומדים מנגד: ",
+                    "<b>משם בתפלה.</b> מעולם התחתון:",
+                    "<b>מה שהיה הוא.</b> כלומר מה שהיה ונגזרה כבר הוא ואין להשיב:",
+                    "ה\"ג מיד הלך והודיע למרדכי: ",
+                    "<b>פרסה נדה.</b> דרשו ותתתלחל לשון חולי שאין אשה רואה דם שלא תחלה:"
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "ה\"ג ואתה כותב ועשרת כו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>יהיבנא לך מאה זוזי כו'.</b> פירש רבינו בחיי בפרשת פקודי שכוונתו הסרוחה היתה לתת בעד כל אחד ואחד מישראל הערך הגדול ככתוב בפרשת ערכין שהוא נ' שקלים והוא עשרת אלפים ככר כסף וז\"ל שם ומעתה כיון שחצי שקל לכל אחד משלשים רבוא עולה מאת ככר שקל שלם לכל אחד עולה מאתים ככר מכאן ואילך צא וחשוב בשקלי המן שהיו עשרת אלפים ככר כסף שנתכוין לתת בשביל כל אחד ואחד מששים רבוא מישראל הערך הגדול שבתורה שהוא נ' שקקל כענין שכתוב בפרשת ערכין וכשתחשוב חמשים שקל לכל אחד מששים רבוא נ' פעמים מאתים ככר הם מאה פעמים ק' ומאה פעמים מאה הם י' אלפים ככר עכ\"ל ומצאתי שזוזים הכתובים פה הם דינרין כי השקל שני דינרין ועיין עוד מזה בחזקוני בפ' כי תשא: "
+                ],
+                [
+                    "<b>בגימטריא כו' העץ.</b> דייק מדלא כתיב הכסף יהי לך או יהי לך אשר לך מהו נתון לך משמע שזכר חדש יהא נתון לו וזהו העץ ואת אשר שם ה' בפיו אותו דבר בע\"כ כי הוא היה שונא אותם יותר מהמן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>את מה בידך.</b> כלומר מה אתה מוצא כתיב:",
+                    "המגביה פתחי פיו גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>לפי דרכו.</b> לפי הנאתו ובילקוט ל\"ג ליה: ",
+                    "דאינון דקיקין גרסי'. ופי' בעוד שהם קטנים תחת בטן אמותיהם אני מוחק אותם ובילקוט גרס מחנק:",
+                    "שהבנות נשאות גרסי':",
+                    "<b>אלא גבורתי.</b> אע\"פ שיש לי כל אלה להלחם עמך אני יוצא בעצמי ללחום בך: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אנטגריפון.</b> פי' הערוך כתב הנכתב בקולמוס הנקרא בלע\"ז גרפיאו: ",
+                    "<b>מן דוחקא כו'.</b> מדוחק הדרך נתייגע ונתקלקל קרסולי רגליו אמר הלואי שהיה לי חמור עבר עליו איש אחד מרומיים שעתה ילדה לו חמרתו עיר אחד וא\"ל קח והרכב עליך עיר זה אמר הרי תפלתי נשמעת אבל אנכי לא שאלתי כהוגן כלומר לא פרשתי דברי אם ארכוב אני על החמור או להרכיבה עלי והרי תפלתי נהפכה עלי למשחית: ",
+                    "<b>אסתבע.</b> לא מצאתי פירושו ולפי הענין פי' נתייגע [בילקוט ליתא]:",
+                    "<b>עולאי.</b> עיר קמן ועירים עשרה תרגום ועילו עשרה:",
+                    "אם למרכיבה גרסינן. פי' להרכיבה עלי:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בב\"ר פ' ס\"ז ולקמן יתותרון בני מעוהי. ופי' יופקרו פרי בטנו יוצאי יריכו: ",
+                    "האלהים וגו' גרסינן:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ומרדכי: </b> ה\"ג בב\"ר פרשה פ\"ד השק על בשרו מרדכי כו' ועוד מאריך שם במאמר זה וע\"ש: ",
+                    "ה\"ג גדולה ומרה והיכן נפרע לו בשושן שנאמר ויזעק זעקה גדולה ומרה: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג אחד מחיינו ד\"א אבל כו': ",
+                    "<b>האריך כו'.</b> אתה בעצמך תאריך ימים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>שפרסה נדה.</b> עיין לעיל סוף פסוק ויאמר המן למלך:",
+                    "<b>במוך כו'.</b> כדי שלא תתעבר מערל:",
+                    "ושוב גרסי' וא\"ר יודן כו' וצ\"ל שכיון שהבטיח אותה שבנה אשר יהיה לה ממנה הוא יבנה בית המקדש וכמו שפי' התרגום שוב היתה משמשת כדרכה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שחתך את הדברים.</b> שכל ענייני מלכות נחתכין ונגמרין על פיו כדאיתא במסכת מגילה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>של קרהו.</b> הוא עמלק ובמסכת מגילה הגירסא יותר מתוקנת וכן הביאו הילקוט:",
+                    "<b>שני תנינים.</b> רמז למרדכי והמן:",
+                    "<b>מעין מים.</b> רמז לאסתר על דרך גל נעול מעין חתום:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>במולי תסיק.</b> נתבאר לעיל במדרש רות בפסוק לעת האוכל:",
+                    "<b>כד עויר.</b> כשכבר היה עור:",
+                    "<b>אלא צלוב.</b> תתלה אותו על תלייה שלא מצינו אחד מבניו שניצול ממנו:",
+                    "<b>שאין לי על מה לתלות.</b> כלומר אין בידי לומר למה הוא נתלה עלי:",
+                    "<b>וממנו מצאו כו'.</b> שלא יכלו למצוא עץ גבוה חמשים אמה חוץ מעץ קוץ מצאו בו:",
+                    "<b>יותר מג' ימים.</b> עי' בבראשית רבה פ' צ\"א: "
+                ],
+                [
+                    "<b>פתחו באף.</b> לשון חימה ורוגז ופי כסיל מחתה לו באף פתחו ובאף סיימו ועי' בב\"ר פ' י': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בלילה:  לכך נאמר עורה כו'.</b> עי' מזה בירושלמי סוף מסכת מעשרות ובתרגום שם נתיישב יותר טוב על הלשון:",
+                    "<b>שנטל סייף.</b> עיין מזה במדרש קהלת בפסוק כי בא החלום ברוב ענין:",
+                    "ואמר לסופריו גרסינן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>לו הכין.</b> המן הכינו לעצמו:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>נפטר.</b> לשון מיתה:",
+                    "<b>חסלון.</b> סיימו תפלותם ובויקרא רבה סוף פרשה כ\"ח הגירסא קצת בסיגנון אחר: ",
+                    "אחוו ליה גרסינן. פירוש הראו לו להמן:",
+                    "<b>ודבר אחד.</b> כלומר חלק אחד.",
+                    "<b>אמר לון כו'.</b> אמר להם המן וזה העומר ממה היה בא מזהב או מכסף:",
+                    "<b>טימיה.</b> אוצרו ודמי שוויה ועיין שוב פירושו בויק\"ר פרשה כ\"ח: ",
+                    "ה\"ג אמרון ליה סגיון בעשרה: ",
+                    "<b>כיון דחסל כו'.</b> כיון שסיים מרדכי את תפלתו:",
+                    "ולא סח גרסינן. ועיין כל זה בויק\"ר: ",
+                    "<b>ולא אשכח.</b> עי' בויק\"ר מ\"ט לא מצא: ",
+                    "<b>כלילא כו'.</b> אע\"פ שבמגילה לא כתוב שיקח הכתר המדרש הזה סובר שהוא בכלל הלבוש שאמר ליה קח את הלבוש כאשר דברת: ",
+                    "<b>מעביר כו'.</b> משהיה נעשה כלומר מאחר שהיה נעשה:",
+                    "<b>דומין כו'.</b> מיני שררות הן:",
+                    "<b>וכההיא.</b> וכי כזאת היא לך שאלה ותימה וכי אין אני מכיר את אביך שהיה בלן וספר בכפר קוריינוס ואתה מצאת כלי אומנותו.",
+                    "<b>סמיך.</b> בויק\"ר גרס ממיך ופירושו משפיל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ביש גדא.</b> רע מזלו של אות איש ו��ל עצמו אמר כן:",
+                    "<b>דליתני.</b> הגבהתני ורוממתני:",
+                    "היגיד אמתך גרסינן:",
+                    "<b>רוח הקודש כו'.</b> עיין בויקרא רבה ובילקוט ופרק קמא דמגילה ותמצא גירסות שונות והטוב בעיניך בחר לך:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>גליור.</b> הדיוט ושפל עבד הרץ לפני אדוניו ורבים הם בספר הזה ועיין בערוך:",
+                    "וכורז גרסי'. ובזכות התפלה שנתכנה גרסינן לשון כינוי:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>דחק.</b> היה עני ושואף לממונו:",
+                    "המצומתים גרסינן ועי' בילקוט איוב ופי' המחוברים והנלוים אליהם ועי' זה באורך בויקרא רבה פרשה כ\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "<b>לשם כו'.</b> פירוש הנס היה להם לשם ולתפארת:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מוניטא.</b> מטבע:",
+                    "הכי גרסינן כך מרדכי מוניטא לו הולכת ומהו מוניטא שלו מרדכי כו' ועיין בבראשית רבה פרשה ל\"ט: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שהוא מזרעו כו'.</b> והיה גר במדי ופרס:",
+                    "אחיך עמך גרסינן:",
+                    "<b>שעשה עצמו כו'.</b> ועקר זה כומר לעבודת כוכבים כמו שפירש רש\"י בפ' בהר או כמו שאמרו חז\"ל שהעבודת כוכבים עצמה נקראת עקר על שם שעתיד הקב\"ה לעקרה מן העולם: ",
+                    "<b>כורעים כו'.</b> עיין לעיל:",
+                    "<b>קרי ביה זכר.</b> כטעות רבי' דיואב כדאיתא בב\"ב פ' לא יחפור: ",
+                    "<b>שהעמידו הקב\"ה למרדכי כו'.</b> והוא כעין ד\"א. ",
+                    "<b>דמיא לדוב.</b> פי' וכתיב לדב חסר כלומר זאב ועיין לעיל בפסוק א':",
+                    "ה\"ג שאוכלין ושותין כדוב כו'. וה\"ג בפ\"ק דמגילה ובפרק עשרה יוחסין ובפ\"ק דעבודת כוכבים. ה\"ג בירושלמי פרק אמר להם הממונה מהלכין בהדא כו'. פירוש בזאת הבקעה של מקום ארבל. ה\"ג בירושלמי בשער המלך ואת\"כ וילבש את מרדכי וירכיבהו וגו' ואח\"כ ומרדכי יצא וגו' ובירושלמי ריש ברכות גרסי' בשער המלך ואחר כך ויקח את הלבוש וגו' ואח\"כ וישב מרדכי גו' ובמדרש תלים מזמור כ\"ב מוסיף עוד ועיין שם ובמדרש חזית בפסוק מי זאת הנשקפה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "ה\"ג מה דחילון אינון מנגנות שלך וה\"ג בערוך ערך מנגנין ובילקוט תלים מזמור ס\"ו ופירש בו הערוך מה נורא הם הערמות שלך: ",
+                    "<b>הנהרגין.</b> העומדים ומוכנים להריגה כו'. ועי' באר היטב בשמות רבה פרשה ב':",
+                    "<b>אל תקרי בניך כו'.</b> במתניתא גרס ליה הכי ללמד שתלמידי חכמים הנקראים בונים מרבים שלום בעולם ואגב זה נקטיה נמי הכא:",
+                    "<b>ה' יברך וגו'.</b> ועיקר הבאת השלום לכאן על שנאמר פה סוף המגילה ודובר שלום לכל זרעו:"
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "מתנות כהונה על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Matnot Kehunah on Esther Rabbah",
+        "key": "Matnot Kehunah on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Matnot Kehunah/Matnot Kehunah on Esther Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,970 @@
+{
+    "title": "Matnot Kehunah on Esther Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Matnot_Kehunah_on_Esther_Rabbah",
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "<b>רבנן</b> אמרי והיו כו':",
+                "<b>הסדקי.</b> נתבאר במדרש רות פ\"א: ",
+                "<b>במתים.</b> כלומר הרי זה חשוב כמת:",
+                "<b>בדיוטא.</b> עלייה מקום מושב המשפט או הוא בית הסוהר:",
+                "<b>קסרין.</b> כרך גדול ועיקר באדום:",
+                "רב פתר גרסי':",
+                "ה\"ג והיו חייך וגו' מהסרת הטבעת ופחדת כו': "
+            ],
+            [],
+            [
+                "שהכתבים גרסי'. ור\"ל הכתבים ששלח המן: ",
+                "ה\"ג שלא יחזרו למצרים הראשון: ",
+                "היום וגו' גרסי':",
+                "והדין שלישי גרסי':",
+                "<b>דכתיב והשיבך וכו'.</b> הרי שקללם בכך שישובו שם על כרחם מכלל שבלאו הכי אסורים הם לשוב שם:",
+                "<b>והיתה החרב וגו'.</b> וכתיב בסוף הפרשה ויבואו ארץ מצרים:",
+                "או לא נדליק גרסי'. ועי' כל זה במגילת איכה בפסוק על אלה ובפסוק קלים ובירושלמי דפרק החליל:",
+                "לגיונותיו גרסי':",
+                "<b>שלא הקניתם כו'.</b> דייק מדכתיב ואין קונה וסמיך ליה אלה דברי הברית:",
+                "<b>מנין של קונה.</b> כלומר קונה נוטריקון קונה ה' וה' היא מנין של ה' חומשי תורה או ר\"ל קונה במספר קטן תורה: ",
+                "<b>ואין מי כו'.</b> לפיכך אע\"פ שתירצו להמכר להם ואין קונה והיא טובה להם כמו שפירש\"י בחומש או פירושו כדמפרש רבי שמואל בר יצחק שלא יהא להם קנין בכם: ",
+                "<b>פטרונות.</b> אדונים ולפיכך אין לאומות קנין בכם:",
+                "<b>טמיקא.</b> בערוך ערך טמיקן משמע מכובדים:",
+                "<b>שוב אינו מתחייב כו'.</b> בתמיה:",
+                "<b>הנה בית המן וכו'.</b> על שפשט ידו ולקח עבד טמיקא:",
+                "ה\"ג על דפשט כו': ",
+                "פודה את השבויים גרסי':",
+                "שמטה ידה גרסי':",
+                "<b>הקיפוה כו'.</b> אנשי פרוצפיה הקיפוה כו' כדי שיראוה השבאים שהרגוה ולא יוסיפו לשבות עוד שבויים:",
+                "ה\"ג לזרז השבאים הבאים. והם הלסטים השובים את השבויים: ",
+                "<b>לקח לו חבר.</b> הקב\"ה לקח לו לישראל לחבר ולאשה ולפיכך ואין קונה אתכם להריגה כהמן וחביריו: ",
+                "ה\"ג לקח לו אשה ולמחר היא כו': ",
+                "ה\"ג או אתם נקנים אבל אתם נקנין להשמיד כו': ",
+                "נמכרנו וגו' גרסי':"
+            ],
+            [
+                "בפ\"ק דמגילה משמע דהכי גרסי' טרקווינוס לכלותם בימי המן להפר בריתי אתם בימי רומיים כי אני ה' כו': "
+            ],
+            [
+                "הארי וגו' גרסי':",
+                "<b>לדב כתיב.</b> חסר וי\"ו היינו דב כמו זאב ועי' עוד בב\"ר פ' צ\"ט: ",
+                "ה\"ג יטרף זו אדום. ובא הבית זה יון שהיה הבית קיים ונשכו הנחש זה אדום שנאמר קולה כנחש ילך וכה\"א פתחי לו אחותי זו בבל רעיתי זו מדי יונתי ביון תמתי באדום שכל ימי יון כו' וסיומא דקרא דכאשר ינוס הוא ובשוחר טוב מסיים תמתי באדום שהיו משלימין ומתאימין נפשותיהם על קדושת השם: ",
+                "<b>הוי ישמע וגו'.</b> כלומר שהיכל הקודש היה קיים:",
+                "<b>נושף.</b> לשון הכאה כמה דאת אמר ואכות אותו טחון תרגום אונקלוס ושפית יתיה:",
+                "<b>זו מדת הארץ.</b> מס מן הקרקעות ועיין בפרק השותפין ובערוך ערך ארנון ובערוך פרבגרון:",
+                "ה\"ג בערוך בערך זו פרבגרון: ",
+                "<b>אנגריא.</b> שעבוד שמשעבדין בבני אדם לעבוד עבודת המלך.",
+                "<b>מתפתה כו'</b> . כלומר נתפייס ונתקרר רוחו מד��בון לבו:",
+                "<b>בי טיאטריאות כו'.</b> פי' הערוך בתים שמשחקין בו במיני שחוק בחיות ועופות ובני אדם כיוצא בהם:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג ושמחה בעולם וה וה בעולם והוא לשון שמחה כדאיתא באיכה רבה בפסוק היו צריה בין ווי לוה נמלט ר' יוחנן: "
+            ],
+            [
+                "<b>אזלת זכאה כו'.</b> הלכת צדיק וחזרת רשע או ר\"ל והבאת רשע: ",
+                "<b>והא צמחה וכו'.</b> והרי מגידול שצמח ממנו עומד לפניכם ראו הגידול שגידלתם:"
+            ],
+            [
+                "<b>הוא האלהים אשר בירושלם.</b> וזהו סכלות כי מלא כל הארץ כבודו:",
+                "<b>יהי אלהיו וגו'.</b> אלהינו היה לו לומר ובמדרש קהלת הגירסא נשתנת קצת:",
+                "ה\"ג לא יעבור. ד\"א תחלת דברי וגו' זה אחשורוש שנאמר ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה וגו' שעלה וביטל מלאכת בהמ\"ק כיון שראו הכל כן כו' ועיין במדרש חזית בפסוק קמתי הטעם למה אמר די עבר כו': "
+            ],
+            [
+                "<b>מן קשיותיהן כו'.</b> מפני קושי ערפם ורשעת הבריות שאינם עושים רצון בורא העולם ב\"ה: ",
+                "<b>מדסגו דייני כו'.</b> משרבו דייני שקר נתרבו עדי שקר משרבו המלשינים נתרבו שממונם של הבריות מתבוזז ונמסר ביד המלכות משרבו עזי פנים וחצופים לוקח הוד והדר והיקר מן הבריות. ושוב מן דאמר זעירא לרבא אנא רב מינך איתקטאו שינהון דבני אנשא:",
+                "<b>מן דאכעסון כו'.</b> פי' משאמר הקטן לגדול אנכי גדול ממך נתקצרו שנות חיי בני האדם משהכעיסו הבנים החביבים את מעשיהם לפני אביהם שבשמים הקים עליהם מלך חנף ונפרע מהם מעונותיהם:",
+                "<b>זה אחשורוש.</b> שהרג אשתו בשביל אוהבו ואוהבו בשביל אשתו אין לך חנף גדול מזה וכן מסיים בילקוט:"
+            ],
+            [
+                "<b>לנעקדים.</b> ואחריו רבו כמו רבו שמסרו נפשם על קדושת הש\"י וכמו שאמרה מרים בת נחתום לבנה הקטן כדאיתא במגלת איכה: "
+            ],
+            [
+                "<b>המדרש הזה וכו'.</b> עי' כל זה בב\"ר פרשה מ\"א וריש פרשת שמיני וריש מגילת רות: ",
+                "ה\"ג ואנכי הסתיר אסתיר את פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה וגו' ופסוק הוא בפרשת נצבים: ",
+                "קויתי לו דכתיב גרסי':",
+                "לאותה אורה דאמר גרסי':",
+                "<b>שנגנז בו.</b> בו ביום ועי' בפ' שמיני וריש רות:",
+                "לכל דרכיו גרסי':",
+                "<b>נולד מנחם.</b> הוא משיח ועי' באיכה רבה קודם פסוק פ' ציון:"
+            ],
+            [
+                "<b>בו אמר.</b> במלך בבל:",
+                "<b>זה הכתב.</b> עי' בפ\"ק דמגילה: ",
+                "<b>בו אמר.</b> במלך מדי:",
+                "ה\"ג הוי ויהי בימי וגו': "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "<b>שהשחיר.</b> אחשורוש דרש מלשון שחרות:",
+                    "<b>שהכחיש.</b> לשון כחיש ידוע ודריש אחשורוש נוטריקון כחש ראש:",
+                    "<b>שהשקה וכו'.</b> ג\"ז בלשון נוטריקון אחשורוש השקה רוש וכן כולם וק\"ל: ",
+                    "<b>ביצתן.</b> שרשן:",
+                    "<b>זה ביטל וכו'.</b> אחשורוש:",
+                    "<b>וזה.</b> נבוכדנצר:",
+                    "הכי גרסינן נכנסו כל סנקליטין שלו כו'. ופירושו שרים בעלי עצתו:",
+                    "<b>קנסין.</b> לא מצאתי פירושו ולפי הענין הוא ספר זכרונות שנעתקו בתוכו כל הכתבים שנכתב למלך:",
+                    "<b>ושבי יהודאי וגו'.</b> מסיפיה דקרא קדייק ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא ואמרו לקמן ארתחששתא זה אחשורוש:",
+                    "כוללו עם הנביאים גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "הכי גרסינן הוא חמשה וכו':",
+                    "<b>רבנן דתמן.</b> רבנן של ארץ ישראל:",
+                    "הכי גרסינן שמדת רחמיו לעולם:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מרתיח.</b> לבן של ישראל ומתיש כחן:",
+                    "<b>לא היה בועל נדות.</b> בתמיה ולכן כתיב הוא שהיה בהוייתו מתחלה ועד סופו או יש לומר שעכשיו דרשו לשבח שהוא נעשה בריה חדשה שלא היה בועל נדות לפי שאסתר שמרה דיני נדות כדאיתא בתרגום דמגילת אסתר ואחרות לא היה בועל דכתיב ויאהב המלך את אסתר וגו':"
+                ],
+                [
+                    "<b>ועדיין לא מלך.</b> לשעבר עד עכשיו לא ירש מלכותו כדלקמן:",
+                    "<b>דורכיאות.</b> פי' שלוחים הולכי דרך כמו ולא דרכאי דפ' אע\"פ [דף ס':] כמו שנקראו אורחים ע\"ש הולכי אורח: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מאתים שנים ול'.</b> וא\"כ חסרים כ' שהרי רנ\"ב מדינות יש והשאר כו': ",
+                    "<b>אנן בעיין עשרים.</b> שאין חסרים רק כ':",
+                    "<b>והיה נוטל ממנה שנים.</b> אנשים ועשה אותן מלכים עליהם והם היו ערבים תתת ידו שלא ימרדו עליו:",
+                    "<b>רבי ברכיה ורבנן.</b> אין פירושו לשון פלוגתא אלא הביא דבריהם שמתוכן נמצאים למדים שרגילות הוא ליקח בני אדם לערבון בעד אחרים ואינהו קאי על פסוק הביא בכליותי וגו' כדפליגי ביה נמי רב ושמואל ועיין באיכה רבה:",
+                    "<b>רבי ברכיה אמר בני אכפייה וכו'.</b> ורבנן מפרש טעם שמותיהם אכפייה שהיו כפופים תחת יד נבוכדנצר והיו משוברים ומרוצצים בארכוף בקשורים ונחשתים ובני אמוריים שהיו ערבין בידו תמורות אבותיהם כד\"א ואת בני התערובות שפי' רש\"י ורבינו אברהם בן עזרא ורד\"ק בני השרים שהיו בידו לערבון שלא ימרדו אבותם במלך וכן כאן היה נוטל מאפרכיא הקשה שנים לערבון ועיין בערוך ערך אמר האחרון: ",
+                    "ה\"ג כורש שלט בכולן הדא הוא דכתיב כל הממלכות נתן לי ה' דריוש שלט בכולן הה\"ד באדין גו': ",
+                    "פתייה אמין שיתין גרסינן ופסוק הוא בעזרא:",
+                    "<b>אמין שתין.</b> ובית ראשון היה גבוה ק' אמה כדאיתא במס' מדות:",
+                    "פתייה אמין שתין גרסי':",
+                    "<b>ויימר.</b> ויאמר ק' וכ\"ו שהוא חציין של רנ\"ב מדינות שהם בכל העולם: ",
+                    "ה\"ג משלי שהוסיף כו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>שאין לכל בריה כו'.</b> אין לשום אדם חוב ופתחון פה עליו לאמר לא שילם לי את זאת:",
+                    "<b>שכשאבקר כו'.</b> כשאחפש מעשיהם הרעים הכתובים בפנקס והוא לשון מורגל נתבקר פנקס של פלוני:",
+                    "<b>ולא תמצא וכו'.</b> הא אם תמצא לא אדרכם שאינו מקפח שכר כל בריה. ה\"ג וכי מי מעכב: ",
+                    "<b>תהא ידך מצויה כו'.</b> תמצא נוטריקון תהא ידך מצויה:",
+                    "<b>מדת הדין.</b> ידך לעולם היא השמאל והיא מדת הדין וסימן שמאל דוחה:",
+                    "<b>מיעוט זכיותיהן.</b> ימינך תמצא קדריש שהימין מהפך בזכות וסימן הימין מקרב:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג החיצונות הפנימיות נכבשות מאיליהן: ",
+                    "<b>כאפי קבאי.</b> כפני הקב:"
+                ],
+                [
+                    "<b>לערערה יתהון.</b> להעיר ולהקין אותם שלא ישנו:",
+                    "<b>אפרכיה.</b> ממשלה שיש בתוכה עיירות הרבה כדלקמן סוף פסוק בימים ההם וכן פי' רש\"י סוף פ\"ק דמכות: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "בימים ההם:",
+                    "מדרין פתקין. זורקין צרורות כד\"א שקל קלא פתק ביה או פי' כותבי גזירות כמו פתקה של חוה פתקה של ירושלים ור\"ל הטיחו דברים כלפי מעלה: ",
+                    "<b>מרזיחין.</b> מרחצאות ומשתה ושמחה וכן פירש\"י בעמוס ו' מרזח סרוחים ועיין בויק\"ר פרשה ה': ",
+                    "ה\"ג רבי חלבו אמר אללא ווי היו וכו'. ודריש בימים נוטריקון ביי ימים בייא הוא אוי: ",
+                    "<b>הה.</b> ההם דריש הה הם:",
+                    "<b>נהיה.</b> ההם דריש כמו נהיה וכולה לשון יליל וקינה:"
+                ],
+                [
+                    "אלא כשבת גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>מלכתו כתיב.</b> פי' קרי ביה מלאכתו וכדלקמן:",
+                    "<b>קוזמיקרטור.</b> מושל בכל העולם:",
+                    "ה\"ג וכי איזה כסא היה. פירוש שאמרו שבקש לישב כל כסא שלמה: ",
+                    "<b>והכתיב ולאחאב כו'.</b> עיקר מקומו הוא במדרש קהלת בפסוק אם יוליד איש מאה שאמר שם זה אחאב שהוליד מאה בנים א\"ר אחא והכתיב ולאחאב גו' והכא נקט ליה בתי השן אגב כסא שן: ",
+                    "ה\"ג א\"ר הושעיא רבה כשם שהיו לו ע' בנים כו' ודייק מדאמר בשומרון משמע מלבד אותן שהיו לו ביזרעאל דאל\"כ בשומרון למה לי: ",
+                    "ה\"ג והכיתי בית החורף: ",
+                    "<b>ארבעה.</b> בית החורף ובית הקין הרי תרתי ובתי השן תרתי הרי ארבע:",
+                    "ה\"ג במדרש קהלת ורבנן אמרו ששה שנא' כו': ",
+                    "<b>בתים.</b> הרי שנים מלבד אותן ד' שחשב רבי יהודה הרי ששה:",
+                    "<b>וכן הוא אומר וכו'.</b> כלומר כמו שדרשו גבי בתי השן כן דרש רבי יאשיהו כסא שן:",
+                    "<b>כטירכי.</b> מצאתי פירושו כדמותו ודייק מדכתיב גדול:",
+                    "<b>ולא ז' הם.</b> בתמיה:",
+                    "ה\"ג הן דמלכא שארי ופירושו היכן שהמלך שורה ויושב ר\"ל הקב\"ה: ",
+                    "<b>טיטיון.</b> פירושו הבנתי בערוך מעלה העליונה נסתרת בישיבת המלך טיטיון פי' מסותרת אבל בסדר נשא פרשה י\"ב ובמדרש חזית בפרשת יפה את כתרצה גרס טימיקון ופי' בערוך מכובד או כסא המלך ואינו מן המנין: ",
+                    "<b>תבל.</b> כלומר אע\"ג דכתיב תבל והרי הם ז' תבל אינו מן המנין כמו שהרקיע העליון אינו מן המנין מפני שהוא משכן המלך ב\"ה כן תבל שהיא הארן העליונה שבכל הארצות ועליה שוכן האדם שהוא המלך והחשוב על כל הבריות כדאיתא בספר הזוהר פרשת ויקרא לפיכך כתיב והוא ישפוט תבל: ",
+                    "מצווה גרסי' בשור\"ק תחת הצד\"י: ",
+                    "<b>הכרוז מכריז.</b> פשוטה כמשמעו כי הכסא מלאכת השמים היה ובכל בו מצאתי כי הכתובים הללו היו נרשמים בידי האריות שסביב הכסא וזהו ענין הכרוז:",
+                    "מזה ומזה גרסי':",
+                    "<b>בשקיקות.</b> לשון חשק כד\"א פקדת הארץ ותשוקקה כלומר בדברים של טעם וחזקה שיש עמה טענה או פירוש כמו ארי נוהם ודוב שוקק: ",
+                    "<b>בכתובת בתו.</b> שלמה נשא בת פרעה:",
+                    "ה\"ג עשה משלו בדמים. כלומר בדמותו וצלמו: ",
+                    "<b>קדירתא דדרגיש.</b> על ראש המטה תרגום יהונתן דרגישא ואותן מטות היו להם בראשם עגול כמין קדירה וכן עשה שלמה בכסאו:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ומושל בגוים.</b> משמע שלא יהיה להם מלכות אלא ממשלה בעלמא ולא מלכות:",
+                    "<b>ותימר כו'.</b> והרי נאמר כשבת על כסא מלכותו הרי שיש להם מלכות:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>בשנת</b> שלש:",
+                    "<b>למלאכת הכסא.</b> למלכו קרי ביה למלאכה:",
+                    "<b>מלאכת ביהמ\"ק.</b> דריש למלכו למלאכה כלומר לביטול מלאכה ע\"ד לדשנו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>קנדלה פטים.</b> שמא לא נתת בקנדלא פי' בתוך הנר שמן מבושם ומפוטם:",
+                    "<b>מה אילו וכו'.</b> מה הם האורחים מחשבין ומקפידין עליו ומה להם בכך אם יש בתוכה שמן מבושם או לא:",
+                    "<b>פקטים.</b> עכור משמרין כן פי' בערוך ממה שכתוב בפנים פי' שמן עכור צ\"ל על פקטים והסופר טעה וכתבו על פטים: ",
+                    "<b>ויקלקלו וכו'.</b> שמעלה עשן וריח רע ואין אורו מבהיק:",
+                    "<b>לכל שריו וכו'.</b> שוה לכולם לשרים ולעבדים שלא היה שם דבר הנמאס וקן על האדם:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מעשרה מדות וכו'.</b> כלומר פרס ומדי הם מאותן שנשלו ט' חלקים שבעולם וכדלקמן וי\"ל שדרש פרס מלשון חלוקה ומדי נוטריקון מדה וכדאמר לקמן מ' חלקים נוי במדי וט' חלקים כנים בפרס: ",
+                    "<b>בריות.</b> חוזק ונפש יפה וברה:",
+                    "<b>כעירות.</b> ביזוי וזוהמא כד\"א הרחק מן הכיעור: ",
+                    "<b>כח.</b> פי' ממשלה ורבנות ובפרק האיש מקדש מונה אותם בדרך אחרת וע\"ש: ",
+                    "ה\"ג נביאי ירושלם יצאה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>דמודייא.</b> מודה לו להקב\"ה ומכירו לעשות רצונו: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אגוסטוס.</b> מצאתי פירושו קיסר:",
+                    "<b>דיקומיוני וכו'.</b> נקראו כך על שם שהם קוראים תחלה המלך בשם אגוסטוס ודק בשמיה:",
+                    "<b>יכולני ובר קורייאני.</b> מיני ראש אומות הן:",
+                    "<b>טעמיא ועצתיא.</b> לשון טעם ועצה ועל שם שנותנים עצה למלך נקראו כן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ארכיון.</b> מושל:",
+                    "<b>דגדר.</b> שמתגדל כד\"א הניח לו מקום להתגדר פי' להתגדל או הוא שם מקום: ",
+                    "<b>בסילקי.</b> פלטין גדולה ששם דנין דין כן פי' הערוך:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כל:  משדיך.</b> משקיע ומניח:",
+                    "<b>בהראותו וגו': </b> ה\"ג רבי ינאי וחזקיה: ",
+                    "<b>ניסין.</b> פי' אוצרות ובילקוט גרס תסבוריות וזהו אוצרות ובתרגום אחד ארוך מצאתי דגרס בהדיא שיתא בי גנזי אחוי להון ובפ' וארא [פ\"ט] גרס גיסין ודייק ששה מדכתיב עושר כבוד מלכותו יקר תפארת גדולתו הרי שש וכ\"מ בתרגום הארוך: ",
+                    "<b>יציאות.</b> מיני כיבודים שצריך להוצאה גדולה:",
+                    "<b>בין מן דידיה וכו'.</b> בין משלו ובין משאינו שלו:",
+                    "<b>מתגלגלת.</b> עוף הנקרא בת קברייא ועיין לקמן סוף פסוק גם ושתי והנמשל על שהיה מתפאר ומתגדל בכלי בהמ\"ק שאינם שלו וכ\"מ בספר ישן בפסוק ויבז בעיניו משל לקברן שקנן על שפת הים: ",
+                    "<b>מהיכן העשיר כו'.</b> מילתא באפי נפשיה:",
+                    "<b>שחיק ומחיק.</b> ישחק וימח:",
+                    "<b>סיגל.</b> אצר ואסף:",
+                    "<b>עינו צרה.</b> מלהוציאו מתחת ידו ולהניחו לאחרים ועיין בילקוט:",
+                    "<b>לאויל.</b> לאויל מרודך בנו:",
+                    "<b>והפך פרת עליהן.</b> שמשך דרך שם מי פרת כדי שלא ימצאנו שום אדם:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ימים רבים ימים של צער ודכותיה כו'. והצער הוא שישראל היו מצירין על שם שראו שם כלי בית המקדש וכדאיתא בתרגום וכן מצאתי בהדיא בספר ישן: ",
+                    "<b>וכמה היו.</b> בילקוט מלכים משמע דחוזר על ימים רבים דאליהו ושם הגירסא נשתנית במקצת:",
+                    "<b>חדש אחד וכו'.</b> ימים פירושו שנה כדאמרי' ימים או עשור ימים תהיה גאולתו וכתיב ימים הרי שנים רבים שלשה חדש אחד בשנה ראשונה החדש האחרון ובשלישית החדש הראשון ואמצע שלם כמו שדרשו חז\"ל פ\"ק דמכות שלשים יום בשנה נקראו שנה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>יום אחרון כו'.</b> יום קדריש דאל\"כ ימים מבעיא ליה: ",
+                    "<b>מגבת חכמים.</b> שגבו מעות לפרנס התלמידים:",
+                    "<b>שמעו כו'.</b> שומעים לבנו שהיה אומר לאביו במה יהא סעודתנו היום כלומר מה נאכל:",
+                    "<b>טרוקסמון.</b> הוא פרי או עשב דרמסקי ובירושלמי בסוף פרק מקום שנהגו גרס טרוכסמין.",
+                    "<b>מן חד במנה.</b> מן אותם שקונין מדה אחת במנה או שנים במנה:",
+                    "<b>דאינון כמישין וכו'.</b> כמושין ויבשין ובזול קונין אותם ובירושלמי איתא בהדיא של אתמול אמרו רבותינו היאך נלך אצל האיש הזה נלך ונעשה מלאכתנו כלומר לגבות צדקה בעיר ואח\"כ נבא אצלו: ",
+                    "<b>אזלו כו'.</b> הלכו ועשו מלאכתן בעיר ובאו אצלו ואמרו תן לנו מצוותא רוצה לומר צדקה אמר להם לכו אצל זו שבבית רוצה לומר אשתו והיא ביתו והיא תתן לכם מדה אחת מלא דינרין הלכו אצל אשתו ואמרו לה אמר לך בעלך תן לנו צדקה כו' אמרה להם היאך אמר גדיש מלא במדה גדושה או נמחק שוה לשפתי המדה במדה מחוקה:",
+                    "<b>אין כו'.</b> פי' אם ימר לי בעלי למה פירוש למה נתת מדה גדושה אני אומר לו נתתי המותר מן פרני פירוש מן כתובתי וה\"ג בירושלמי בהדיא: ",
+                    "<b>אתון וכו'.</b> באו אצלו אמר להו היאך נתנה לכם המדה:",
+                    "<b>אמרן.</b> אמרנו:",
+                    "יהבא לכון יתיה גדיש גרסי'. ומיהו גדיר פי' ג\"כ לשון תוספת והגדלה כמו גדראניה דלקמן: ",
+                    "<b>ואין כו'.</b> ואם יאמר בעלי למה נתת גדיש אני אתן תוספתו מכתובתי:",
+                    "<b>גדראניה.</b> לשון הגדלה והוספה כמו מתגדרין מתגדלין בפרק בתרא דנדרים ובפרק היה קורא אינו מתגדר במלאכתי:",
+                    "<b>איכן.</b> הרי כן כלומר באמת שכן היה בדעתי ליתן לכם ובירושלמי מסיים לה כד שמע בעלה כן כפל לה כתובתה:",
+                    "<b>למה כו'.</b> מילתא באפיה נפשיה היא ששאלם למה לא באתם אצלי מתחלה:",
+                    "ה\"ג ואמרין בר נש כו': ",
+                    "<b>בנפשי אנא רשיי כו'.</b> בעצמי אני רשאי לצמצם ולקמן אבל במצות בוראי אין אני יכול ואין אני רשאי לקמן. (אמר המגיה. בנפשי אנא רשיי. ר\"ל בצרכי גופי ונפשי אני מתנהג כעני ורש ברם במצותה דבריי לית אנא יכיל ר\"ל בצרכי שמים כו' אני מתנהג כיכול ואיש עשיר ולא כעני ורש וכמו שנאמר טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט): ",
+                    "<b>בר לופייני.</b> שם אדם:",
+                    "<b>מן צפורי.</b> לשם הוא היה דר בצפורי ונתן בתו לאיש אחד מעכו:",
+                    "<b>מן הגרן כו'.</b> משום שלא היה ביכלתו לסיימו:",
+                    "<b>מפוחמות.</b> שחורות כמו פחם:",
+                    "<b>הכא.</b> סעודת אחשורוש:"
+                ],
+                [
+                    "<b>חד רחים כו'.</b> אוהב אחד ממקום אשנאי וגוי היה ועשה סעודה לר' חייא:",
+                    "<b>מה אלהיכון וכו'.</b> אלהיכם מה יעשה לכם לעוה\"ב יותר מזה ממה שהאכלתיך: ",
+                    "<b>בטלופחין.</b> בעדשים:",
+                    "<b>דטמאשא כו'.</b> שני מינים הם ואותן דטמאשא הם הגרועים וטבלת פתך תרגום אונקלוס וטמישי סעדך וכאן ר\"ל אותן עדשים שטובלים בו את הפת ואוכלין אותו או אותן שמבשלים הרבה יחד ואוכלין אותו בכף תוך הקערה וזה נקרא גרפא כדאמרי' ריש כריתות כאדם שגורף הקערה: ",
+                    "<b>ממיל כו'.</b> התחיל לדבר עמו:",
+                    "<b>והרגיש בו.</b> מבעל הבית:",
+                    "<b>שלח.</b> בעל הבית לבני ביתו:",
+                    "<b>ארגוטדייא.</b> פי' בערוך מיני כלים וחשובים מאד:",
+                    "<b>משגח כו'.</b> ואח\"כ אמר לר\"ש תשגיח עלינו לשתות עמנו יום זה: ",
+                    "ה\"ג גבן יומא דין: ",
+                    "<b>דסליק לביית'.</b> כשעלה ונכנס לביתו:",
+                    "<b>חמא כו'.</b> ראה כל אותן כלים וכו':",
+                    "<b>אי רבי.</b> אי בלשונם התחלת דיבור של תימה:",
+                    "<b>אתון וכו'.</b> אתם תורתכם מכבדת אתכם אבל אנחנו אם אין לנו ממון אין אדם מכבד אותנו לפיכך צריכין אנו לקמן במאכל ומשתה:",
+                    "<b>בעית למקרא וכו'.</b> אם תרצה לקרוא ולזמן עשרים:",
+                    "ה\"ג עביד לעשרים וחמשה. פי' עשה והכן לכ\"ה: ",
+                    "<b>ואין.</b> ואם:",
+                    "<b>אשתכחנון וכו'.</b> נמצא שהיה חסר מנה אחת מלפני איש אחד שלא היה לו בושה והיה אומר קנדס והיה אומר כפנאי רעב אני מי יתן לי קנדס והוא מין ירק מאכל גרוע כך פי' הערוך וכן הוא בב\"ר כך קוץ זה קונדס והוא נאכל על ידי תיקון כמו שפירש\"י שם בפירות החומש: ",
+                    "<b>אייתי דהב וכו'.</b> ב\"ה הביא זהב ונתן לפניו: ",
+                    "<b>נסביה.</b> לקח אותו איש את הזהב והשליכו והכהו בפני בעל הבית ואמר ליה וכי לזהב אני צריך וזהבך אני אוכל:",
+                    "וטלקיה גרסי':",
+                    "<b>ותני וכו'.</b> וספר לו המעשה:",
+                    "<b>לא הוה לי וכו'.</b> פי' לא היה לי לומר לך חרפתי:",
+                    "<b>דאלו כו'.</b> שזה שאמרת לי לעשות לא עשיתי:",
+                    "ה\"ג דאמרת לי לא עבדית וכ\"מ שוב בא\"א: ",
+                    "<b>מן בגין וכו'.</b> בשביל זה אמרתיו לך שאדע אם שערי תורה כו':",
+                    "<b>אי שמא.</b> לשון תימה וכי גם זו גלה להם:",
+                    "<b>ודא.</b> זה שצריך אדם להכין כדי הצורך והותר מנא לך:",
+                    "<b>לאנשים אשר אתו.</b> משמע שהיה מדקדק שיהא כדי הצורך לכל האנשים אשר אתו:",
+                    "<b>ברם הכא.</b> אלעיל קאי כלומר בכל מעשים אלו היה חסרון ברם הכא וכו':"
+                ],
+                [
+                    "<b>ובמלואת</b> כתיב. שיום אחרון היה כיום ראשון לפיכך כתיב ובמלואת מלא שהיו מלאים ושוים אחרון כראשון או שמא לא בא להשמיענו רק הכתוב וכן מנהגו בספר הזה בכמה מקומות ודוק ותשכח:",
+                    "<b>בבית קומטיטון.</b> פי' כבית שקמוטו ואוצרו לתוכו כל הצורך מלא כל טוב:",
+                    "יכול אלוהיכון גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>גנה מבחוץ.</b> דייק מדכתיב חצר גינת דבוק בחטף חצר של גינה הרי שהגינה גדול והחצר קטן לפנים ממנו. ורבי נחמיה דרש כסדר הכתוב חצר ואח\"כ גינה: ",
+                    "<b>קופל כו'.</b> היה מקפל ונוטל הוילונות והיו נראים הצמחים והירקות:",
+                    "<b>בדמים הרבה.</b> כאלו היו ג' בנינים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>חור. איירינון קרפסינון וטיינון.</b> מיני בגדים חשובים הן:",
+                    "<b>שבני חורין.</b> לשון חור קדריש מלשון חירות ולאו לאפלוגי קאתי אלא לפרש:",
+                    "ה\"ג בא וראה שלותו של כו': ",
+                    "<b>מפקיעין.</b> מותחים החבלים נקראים פקיעים ועי' בעריך:",
+                    "<b>כוילון של ארון.</b> וילון התולה לפני ארון הקדש שמגלגלין אותה מלמטה למעלה:",
+                    "<b>כקלע של ספינה.</b> הוא נכרך אבל לא נגלל כוילון:",
+                    "<b>וחרינא.</b> האחר:",
+                    "<b>המחצב הזה.</b> של שיש:",
+                    "<b>שלמה היה נותן.</b> תירוצא הוא:",
+                    "<b>ונוח היה לו כו'.</b> תירוצא הוא ושבח לאותו רשע:",
+                    "<b>מיפרק אונסין.</b> שם מקום שמשם מביאים השיש:",
+                    "<b>זמרין.</b> נראה דגרס גמדים פירוש קצרים גמד הוא אמה קצרה או גרס זעירין ולפי הגירסא צריך להיות זמרין מחותכים וקצרים לשון זמיר עריצים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מכופתין כו'.</b> מקושרים ומחושקים בעקלים של כסף:",
+                    "ה\"ג בכפאתין של כסף והכי מוכח גירסת הילקוט: ",
+                    "<b>הגשיש.</b> כרעי המטה קרוי גשוש ועי' ערוך ערך גשש:",
+                    "<b>החיצון</b> לצד הבית:"
+                ],
+                [
+                    "<b>אהובה על בעלה.</b> דרש שש מלשון שש בשיבולת ובקמץ לשון ששון:",
+                    "<b>לחרות.</b> לשון דר קדריש כדמפרש ואזיל:",
+                    "<b>כירנמטיא.</b> סוחרת קדריש לשון סחורה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>והשקות.</b> השקיותיו כו'. י\"ל לשון תימה בא וראה כמה רוב עשרו מה שלא מצינו בשום אדם: ",
+                    "<b>רבי פנחס וכו'.</b> תירוצא הוא:",
+                    "<b>חותה.</b> מאוס ומעכב מלשון חותה את הגחלים ואם כן איך היה אחשורוש משתמש בו באותה סעודה והכתיב לעשות כרצון איש ואיש וגבי שלמה אין להקשות זה לפי שלא בא לעשות כרצון כל איש ולא בא אלא להודיע רוב עשרו:",
+                    "<b>אלא אלו כו'.</b> פירוש אלו של אחשורוש כו':",
+                    "<b>דיוטיריטא.</b> פירש הערוך משובחים:",
+                    "ה\"ג שרואים צל פניהם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>פניה.</b> של השפחה משתנות:",
+                    "<b>מכלים.</b> לשון כליון שמכלים למי שהוא משתמש בהן:",
+                    "<b>שצורתו נשתנים כו'.</b> כי המלאכה היתה דקה עד מאד ומראיהן היה זכה ובהירה ומשתנת במהרה:",
+                    "<b>ביצתו.</b> שרשו:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ככוסות ביד המלך.</b> משמע ששתה כנגד כל המסובין וזהו כל הכוסות שלכל אחד ואחד הגיע לפחות כוס אחד:"
+                ],
+                [
+                    "<b>והשתיה</b> כדת:",
+                    "<b>כדת כל מקום.</b> כמנהג כל מקום ומקום וכדמכרש ואזיל:",
+                    "<b>אית אתרא כו'.</b> יש מקום שרוצה לאכול ואחר כך לשתות ויש כו':",
+                    "<b>דלא שאתן כו'.</b> אינם שותים יין המונח ומשתמר בזיקים במדות והביא להם יין המונח ומשתמר בקוליה מין כלי מלשון קולתה בדברי רז\"ל והם כדים של חרס: ",
+                    "<b>באנפקא.</b> פי' הערוך יין חי שאינו מזוג:",
+                    "<b>ביין נסך.</b> ליהודים:",
+                    "הכי גרסינן א\"ר בנימין בר לוי אין אונס בפקתא לפום דתמן שאתן בגסא לפיכך אין אונס בפקתא. ופירושו שהיה להם כלי גדול ושמו פקתא והיו משקין אותו לכל אחד מן המסובין בעל כרחו אבל בסעודה זאת לא היו אונסין בכלי זה כ\"מ בספר ישן בהדיא: ",
+                    "<b>בא וראה שלותו כו'.</b> לשון יסד קדריש:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מידי בריותי.</b> לצאת ידי רצון כל אחד ואחד:",
+                    "<b>עולות בלימן.</b> חוף הים:",
+                    "<b>וצולב.</b> ותולה:",
+                    "<b>ארגסטיס.</b> פי' הערוך רוח חזקה הבאה מכמה רוחות כאחת:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שיתחללו.</b> לשון חילול כלומר היה משלשל תמיד ואולי כמו שיתתלחלו כמו ותתתלחל המלכה ודרשו חז\"ל מלמד שנצרכה לנקביה: ",
+                    "<b>ועמד בארבע שעות.</b> בארבע שעות של היום ועיין במדרש חזית בפסוק כמעט שעברתי:",
+                    "<b>הבולדרין.</b> שלוחי המלך ועיין דוגמתו בב\"ר בפרשת ויכלו השמים ובויק\"ר בפרשת אחרי מות בפרשת ויתרון ארץ: ",
+                    "קוזמקרטורין גרסי'. ופירש הערוך תופס העולם קוזמו עולם קרטור תופס בלשון יון:",
+                    "<b>וקיקלון.</b> רעי ואשפה והוא סוף פסוק של שבעת קלון:",
+                    "<b>מקיא כו'.</b> וקילקלון דרש נוטריקון וקי קלון:",
+                    "<b>פורפירא.</b> לבוש מלכות:",
+                    "<b>ויקרה העדיו מיניה.</b> פסוק הוא בדניאל סימן ה':",
+                    "והעמידו בערייתו גרסי'. פירוש העמידו אותו בערום ועריה:",
+                    "<b>ערית ביזוי.</b> בבזיון עמדת ערום:",
+                    "<b>גם</b> ושתי:"
+                ],
+                [
+                    "<b>כבעל חוב.</b> דרש ונשים לשון לא תהיה לו כנושה:",
+                    "<b>שמירמית.</b> אשת נבוכדנצר הכי איתא בהדיא בויק\"ר סוף פרשת מצורע ועיין שם ועי' בילקוט ירמיה סימן ש\"ט ובתנחומא פרשת ויקרא: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג אנא מגדיד כו'. ופירושו לשון כריתה כד\"א גודו אילנא וכן אשית פירושו לשון שממה וחורבן ועיין בשרשי קמתי: ",
+                    "<b>משתותיהן.</b> שרשיהם כד\"א כי השתות יהרסון לפי פירוש הרד\"ק ומדרש חז\"ל: ",
+                    "<b>מרזיחין.</b> עיין לעיל בפסוק בימים ההם:"
+                ],
+                [
+                    "<b>שמע לה.</b> פי' של פסוק זה:",
+                    "<b>זה עומד כו'.</b> בפתיתא ולא אותי קראת פירשתיו:",
+                    "ה\"ג בדמשק והיו עובדין וכו': ",
+                    "וכולן עשו ישראל גרסי':",
+                    "ה\"ג פלשתים ויעזבו את ה': ",
+                    "ה\"ג בר כהנא לא תהא כהנת כפונדקית. ומשל לא תהא אשה כשרה נאמנת לעדות אשה כפונדקית גויה ועי' סוף מס' יבמות: ",
+                    "<b>ככרזמין.</b> עי' בערוך ערך גריזם:",
+                    "<b>ומשתעי כו'.</b> מדבר דברים בטלים ואינו יגיע:",
+                    "ה\"ג הוי ולא אותי קראת יעקב הלואי לא הכרתיך יעקב מפני כו' ועיין בפתיחה דאיכה: ",
+                    "גרמו לי חובותיך גרסי' ועיין בפתיחה דאיכה:",
+                    "<b>לא די כו'.</b> שישראל היו נהנין מסעודתן ואמרינן במס' מגילה שעל עבירה זו נגזרה עליהם גזירת המן:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג חלכה יתום אתה כו': ",
+                    "ומגלה את ישראל גרסינן:",
+                    "ה\"ג בקולרין לתת בידך וכן הוא בשוחר טוב וכן צ\"ל לקמן: ",
+                    "<b>ואת היית כו'.</b> דייק לתת בידך כאלו מסרת אותם ונתתם בידך ממש וזהו במה שברך לעשו במשמני הארץ וכדמפרש ואזיל:",
+                    "<b>רומילוס וכו'.</b> אמן מתה והקב\"ה זימן זאבה והניקה אותם והגדילו ונעשו מלכים גדולים ועיין עוד בב\"ר פרשה מ\"ט: ",
+                    "<b>צריפין.</b> בית דירה עראי ורבים הם בתלמוד:",
+                    "<b>אגוסטא.</b> לשון מלכות ועיין בב\"ר פרשה כ\"א ובש\"ר פרשה כ\"ג: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ראש הסדר.</b> ראש הדרשה:",
+                    "<b>שלא נטלו חלק בארץ.</b> הלוים לא נטלו חלק בארץ ועי' זה בויק\"ר פרשה ג': ",
+                    "ה\"ג בויק\"ר פרשה ג' ובמדרש תהלים חלקם בחיים אלו קדשי המקדש וצפונך תמלא בטנם אלו קדשי הגבול: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מה גבורים.</b> מתים דרש לשון גבורה כמה דאת אמר כל עיר מתים והכי גרסי' במדרש תהלים:",
+                    "ה\"ג שנטלו את שלהם מתחת כו'. כלומר עונש שלהם שנגזרה עליהם וגבורה היא זו שסבלו שהשיאו נפשם מהם בכמה יסורים: ",
+                    "ה\"ג בשוחר טוב של שמד ממתים מידך מומתים מידך מחלד כו' שהעלה בשרן גרסינן ודרש מחלד לשון חלודה: ",
+                    "<b>עבדון.</b> עשו כלומר עכבו והיו טמונים ועיין כל זה בב\"ר פרשה ע\"ט ובמדרש קהלת: ",
+                    "ה\"ג זמן תניינות: ",
+                    "<b>ספיקלא.</b> כגירסת הספר כן הוא במדרש קהלת אבל בב\"ר הגירסא נהפכת וכן הוא גירסת הערוך ועי' ערך דמס ז' וכן הוא ברקנט פרשת כי תצא: ",
+                    "דמוקד דטבריא גרסינן. פי' חמי דטבריא:",
+                    "<b>לא צפונך.</b> כלומר לא יהא לך עמהם שוה חלק כחלק אלא בחלקך יהיה ביתרון עד שצפונך תמלא בטנם:",
+                    "<b>כל עמא כו'.</b> משמע כל העם יאכלו לעולם הבא מותר עושרך:",
+                    "<b>אני בצדק.</b> כעני המבקש צדקה:"
+                ],
+                [
+                    "שנטלו ממשלה מתחת גרסי':",
+                    "הכי גרסינן ואיזה זה זה נבוכדנצר:",
+                    "<b>ממתים כו'.</b> ועי' בילקוט תהלים מזמור י\"ז ותמצא הגירסא יותר מתוקנת: "
+                ],
+                [
+                    "<b>בששה ניסין.</b> עי' לעיל בפסוק בהראותו:",
+                    "ה\"ג כהונה גדולה אף זו בבגדי כהונה גדולה: ",
+                    "<b>צרצר.</b> מין עוף ועיין בערוך ולעיל ריש פסוק בהראותו:",
+                    "<b>משתותא.</b> שרשה כד\"א כי השתות יהרסון כפי מדרש חכמים ז\"ל ולפירוש הרד\"ק: ",
+                    "<b>ליגמם.</b> לכרות ומלת גם קדריש ועיין בערוך ערך גם:",
+                    "<b>לידרך.</b> דרש גם לשון גומא וחפירה שבו דורכין הענבים ועיין בערוך ערך גם השני והשלישי:",
+                    "<b>ותתן גם לאישה.</b> ובאותה נתינה נתנה לו מיתה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>גמאין.</b> שגומאין אותו כמה דאת אמרת הגמיאני נא:",
+                    "<b>מתוקים.</b> שהנשים נהנין מהם ודייק מדכתיב משתה נשים:",
+                    "<b>לקלקל.</b> על ידי דם נידות ולכן נתנה אותן בבתים מרווחין שלא תתבייש בפני חברותיה:",
+                    "איספלידא גרסי'. ופי' חדר ועיין בערוך:"
+                ],
+                [
+                    "<b>זה יום השבת.</b> הה\"א פתוחה מורה על שביעי הידוע: ",
+                    "<b>כטוב.</b> משמע דמיון לטובה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>בזתא.</b> נוטריקון בוז ביתא וכן חרבונא אחריב ביתא:",
+                    "<b>בוז ובזבוו.</b> י\"ל לשון דריסה ומרמוס ומסמוס כד\"א והיה לבז ולמשסה מלכים סי' כ\"א או בוז כמו בוס כד\"א והוא יבוס צרינו ויהיה כפירוש התרגום: ",
+                    "ה\"ג אביא גתיות מאחורי כו'. ועיין בב\"ר פ' ע\"א: ",
+                    "<b>אביא גיתיות כו'.</b> שישחקו עליהם כלומר שישים אותם שחוק בפי כל:",
+                    "<b>זנות ראה.</b> זתר נוטריקון זנות ראה כך אמר הקב\"ה למלאך המשחית ראה זנות של אותו רשע וכרכס תבוס ותדרוס אותם וכן אמרו חז\"ל שניהם לעבירה נתכוונו: "
+                ],
+                [
+                    "משתמש בו גרסי':",
+                    "לראותו גרסינן:",
+                    "ה\"ג ערומה אמר להון הן וערומה ר' פנחס כו' עד ולא הניחו אותה אמרו כו': ",
+                    "<b>וערומה.</b> דייק מדכתיב להביא את ושתי המלכה וגו' שלא יהיה עליה כלום אלא הכתר המורה על הוד מלכות כן הוא בילקוט:",
+                    "<b>בצלצול.</b> חגור קטן לכסות בשר ערוה:",
+                    "<b>הן אומרים כו'.</b> השרים השיבו יאמרו הכל אין זאת אלא שפחה:",
+                    "<b>תלבש כו'.</b> כלומר אף אם תלבש בגדי מלכות ותכנס גם כן יאמרו שפחה היא זו ומשני אין הדיוט כו' ובכתר ידעו בודאי שהיא ושתי:"
+                ],
+                [
+                    "<b>שהן נוגעין כו'.</b> כלומר דרך רמז דברה אתו אולי ירגיש ולא הרגוש ואח\"כ שלחה אליו הדברים קצת מבוארים ולא הרגיש כו': ",
+                    "<b>קומיס איסטבלאות.</b> פי' ממונה על ארוות סוסים:",
+                    "<b>קומיס.</b> פירושו ממונה והרבה תמצאם בספר זה וכן לקמן בפסוק מהר קח:",
+                    "<b>איסטבלאות.</b> ארוות סוסים כדאיתא במסכת סנהדרין פרק כ\"ג: ",
+                    "<b>אנדיתיקוס.</b> פי' הערוך בעלי דינין:",
+                    "פטשיהון גרסינן:",
+                    "ה\"ג בגוליהון. ורב הונא אמר במוקסיהון ועי' בב\"ר פרשה ל\"ו ופי' הערוך מיני מלבושים הן: ",
+                    "ה\"ג במדרש תלים הן דליסטאות מקפח כו'. פי' במקום שהלסטים גוזל ומקפח הבריות שם הוא נתלה ורבי שמואל קאי על פשוטו של מקרא בעיר צלמם תבזה: ",
+                    "<b>נערמו.</b> לשון ערום ועריה כלומר נתערטלו בתוך המים:",
+                    "<b>מראה קניגין כו'.</b> מראה אותו מצודתו שיהא ניצוד בו וזה בעיר צלמם תבזה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>חות כו'.</b> לפי מה שמצאתי בספר אות אמת נראה להגיה חות פח זיקא באפיה (או בכרסיה) פירוש בבטנו ונפח כו' ופירוש רד ונפח רוח באפיו ונפח באפרו וזרק גפרית בתנורו וכל זה הוא משל להגדיל החמה:",
+                    "<b>כשוך.</b> כף הדמיון מורה דמיון של שכירה:",
+                    "<b>חמתו של מלך.</b> כמו שאמר למעלה כל מקום שנאמר מלך סתם במגילה זו משמע קודש וחול וכאן כתיב שככה רמז לשתי שככות של מלך עליון יתברך שמו ושל מלך אביון התחתון:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>לקורסין.</b> פי' הערוך לעתים ולמועדים וכן כתב רבינו בחיי סוף פרשה שמות ועיין במדרש חזית בפסוק דומה דודי לצבי ובפסוק יפה את כתרצה:",
+                    "<b>קרוביהון.</b> הקרובים של מלכות:",
+                    "<b>ויבא רשע וכו'.</b> שאחר כך הרג אותם המלך על שנתנו לו עצה להרוג את ושתי כדלקמן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>הן הקריבו כו'.</b> קרי ביה והקריב אליו מדלא כתיב וקרוב:",
+                    "<b>כרשינין.</b> מין עשב והוא ידוע ועיין בערוך:",
+                    "<b>שתר.</b> דרשו מלשון שתייה:",
+                    "<b>אטנם.</b> לא מצאתי פירושו וי\"ל מלשון טנא כלומר היה ממונה על פירות הארץ כד\"א ברוך טנאך שפירושו פירות הנותנים בטנא ודרש אדמתא פרי האדמה: ",
+                    "<b>על הבית.</b> והוא היה מרוצף בתרשיש ואבני יקר:",
+                    "<b>ממרס.</b> מערב ומתקן:",
+                    "<b>האיספקסיטון.</b> לפי הענין פירושו העיקר שבכולם שהיה מקבל את הכל מידיהם והיה מתקן מאכלי המלך והוא לשון סיפוק:",
+                    "<b>פר בן שנה.</b> כרסנה נוטריקון פר בן שנה כר הוא פר כד\"א עם חלב כרים על שם שהם שמנים ורכים כמו כר: ",
+                    "<b>שתר.</b> נוטריקון שתי תורים:",
+                    "<b>ממרס כו'.</b> י\"ל על מליקת העופות ובילקוט גרס את הדם וכן משמע בתרגום שהיו ממרסין בדם כדי שלא יקרוש ולא יהא ראוי לזריקה: ",
+                    "<b>הסלתות.</b> מנחות בלולות בשמן:",
+                    "<b>בוזק.</b> פי' הערוך מערב:",
+                    "<b>ומשירן.</b> טורדן ומפילן כד\"א משיר את השער מאן דתני משירין לא משתבש כלומר אניח להם רצונם כמעט רגע ואחר כך מתיר אני דמן כמים: ",
+                    "<b>תרשיש.</b> פי' מים וים כדאמר תרשישה ועיין במדרש חזית בפסוק ידיו גלילי זהב:",
+                    "<b>וממעך.</b> ממוכן דרש כמו ממועכן:",
+                    "<b>איסקוזות.</b> קצה וגמר דינם ועי' בערוך ערך סקט:",
+                    "<b>הכינו.</b> וכתיב הכא ממוכן:"
+                ],
+                [
+                    "הכי גרסינן כיצד היו כל אותן השנים א\"ר הונא על ידי שלא נשתמשו כו': "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בירושלמי דפ' הבונה וסוף פרק בתרא דהוריות ולא הניחן ר' אמי: ",
+                    "ה\"ג בעון דימנו מאיכן. פי' כשרוצים למנות זקנים מהיכן היו ממנין אותם וה\"ג בירושלמי סוף הוריות בקשו למנות זקנים מהיכן היו ממנין מטבוריא או מן דרומא אמר רבי סימון כו': ",
+                    "<b>אף הכא.</b> במי��וי זקנים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>לחזירתה.</b> לאומה שלא היתה נוהגת כדת ולישראל היתה נוהגת שלא כדת שהיתה משעבדת בהם בשבת כשהם ערומים ולפיכך נגזר עליה כדת מה לעשות:",
+                    "ה\"ג שלא כדת אלא באכזריות: ",
+                    "<b>שאינה ושתי.</b> כלומר שאינה ממשפחת המלוכה כמותה:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג לקפוץ בעצה. פי' והרי הוא היה הקטן שבשבעת השרים: ",
+                    "<b>מה מקיים כו'.</b> הרי שגם אחשורוש התחיל מן הצד:",
+                    "<b>נראין כו'.</b> בירושלמי בפ\"ד דסנהדרין גרס ראו דבריו של יהודה וראו דבריו של ממוכן והיא היא כלומר כמו שאומרים נראין דברי רבי יהודה וקובעין ההלכה אע\"פ שחולקין עליו חביריו כך היו נראין בעיניו דברי ממוכן ולכן נכתבו דבריו ולא דברי הששה הנותרים ובספר ידי משה מביא גירסת ירושלמי ומפרש דאיירי ביהודה בן יעקב כש\"ה ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף גם כי יעקב היה שם כשאחז\"ל: ",
+                    "<b>תלתא אמוראים כו'.</b> ג' אמוראים חולקין למה קפץ ממוכן על אותה עצה שתהרג ושתי:",
+                    "<b>מסטרתו כו'.</b> הכתה אותו במנעלה על פניו ודוגמתו תמצא בב\"ר פרשה מ\"ה: ",
+                    "<b>לא על המלך כו'.</b> משמע שגם עליו עותה:",
+                    "<b>הדא היא כו'.</b> כלומר שאשתו לא היתה שם ולפיכך היתה מבזה אותו לאמר אלמלי איש חשוב אתה היו מזמנים גם אותי לסעודת המלכה:",
+                    "<b>לרעותה כו'.</b> ולפיכך היה יועץ לפי דרכו:"
+                ],
+                [
+                    "<b>בלא דדין כו'.</b> משמע אפילו בלא זאת שבזתה המלך והשרים היא ראויה לעונש זה משום מגדר מלתא:"
+                ],
+                [
+                    "<b>כדי הבזיון כו'.</b> כלומר הבזיון הוא גדול יותר בערך עונש הקצף ולקצף גדול מזה היתה ראויה:",
+                    "<b>כדי הקצפון כו'.</b> קצף ההריגה הוא גדול בערך הבזיון ואין להוסיף עליו:"
+                ],
+                [
+                    "<b>דבר אתה מוצא כו'.</b> דבר הגזירה:",
+                    "<b>בדיסקוס.</b> מצאתי פירושו לפי הענין שהוא בנין עשוי כשמכניסין בו ראשו של אדם הוא נחתך מעצמו וכך ממיתין השרים שבוררין מיתה יפה וזהו דבר מלכות:",
+                    "<b>מזקנה.</b> משאול זקנה של אסתר:",
+                    "ה\"ג ממך בו בלשון: "
+                ],
+                [
+                    "<b>פתגם גדול כו'.</b> דרש ונשמע פתגם למעלה על רעותה הטובה ממנה היא אסתר:",
+                    "ה\"ג הדא מלכותא רבתא להדא חטיתא וחד אמר הדא חטיתא רבתא להדא מלכותא וכל כו'. ופירושו כמו שחלקו רב ושמואל למעלה בפסוק וכדי בזיון וקצף: ",
+                    "<b>מלכותא.</b> פי' עצה הזאת:",
+                    "<b>וכל הנשים כו'.</b> כן דרכו לסיים בפסוק שבסוף הפרשה וכן לקמן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>גזר והכניס כו'.</b> וזהו כדבר ממוכן שיעץ לו כן כדלעיל:"
+                ],
+                [
+                    "מנהג שבעולם גרסי':",
+                    "<b>לא מה דהיא בעיא כו'.</b> בניחותא הלא לא מה שהיא רוצה היא עושה ואם כן הספרים למה:",
+                    "<b>בנוהג שבעולם.</b> מלתא באפי נפשיה היא:",
+                    "ה\"ג והיא מדברת בלשון מדי פרסי נושא מדיית והיא מדברת בלשון פרסי אבל הקב\"ה דבר עם ישראל בלשון שלמדו הה\"ד כו' ועי' בילקוט בפ' אנכי: ",
+                    "<b>לשון יחנך.</b> והוא אני בלשון מצרי ולמדהו ישראל בהיותם במצרים ובילקוט [רמז רפ\"ו] גרס אנוך וכן משמע בפיוט [יום ב'] דשבועות: ",
+                    "שישתמש בהן העולם גרסי' וכן הוא בירושלמי בפ\"ק דמגילה: ",
+                    "<b>פרסי.</b> בירושלמי גרס ��ורסית:",
+                    "<b>לאלייה.</b> ליילל ולקונן כדאמרינן פרק ב' דערכין אלייה בעלמא הוא דנפלה בפיהם:",
+                    "<b>לקרב.</b> במלחמה לצעוק להפחיד שכנגדם:",
+                    "<b>אף אשורית לכתב.</b> שהיא הנאה שבכל הכתובים:",
+                    "ה\"ג בירושלמי ואין לה דבור בחרו להם כתב אשורית ולשון עברית ושוב גרסי' בורגני אחד אמר בררו להן לשון רומי מלשון יוני ופירושו מתוך לשון יוני וה\"ג בירושלמי: ",
+                    "<b>גנאי הוא לה.</b> לאדום מלכות רומי:",
+                    "<b>שאינה שלה.</b> בלשון שאינה שלה:",
+                    "<b>אף על פי כן.</b> אע\"פ שגנאי הוא לה אינה חותמת אלא בלשונה מעיזה פנים ועומדת על מדתה וזהו וטפרה די נחש: ",
+                    "וטפרה גרסי'. וכן בסוף הפרשה ופסוק הוא בדניאל סי' ז':",
+                    "<b>השסועה.</b> כמו שאמרו חז\"ל למה נשנו הבהמות מפני השסועה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כי יתן בכוס עינו כו'.</b> כל הפרשה נתבאר בויקרא רבה פרשה י\"ב: ",
+                    "<b>לשון נקי.</b> ורמז לזונה ועי' בבמדבר רבה פרשה י':",
+                    "<b>אינו פורש ממנה.</b> וזהו יתהלך במישרים שהכל נעשה לו כמישור בלא עיכוב דבר:",
+                    "<b>מטמא את הטהור וכו'.</b> דכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה בין הטהור וגו' ועי\"ל בפרשת שמיני: ",
+                    "ומה דא קידרא גרסי':",
+                    "<b>אדומה.</b> וזהו יתאדם:",
+                    "הכי גרסינן אשקוניה ושקלוניה:",
+                    "<b>שנאון.</b> בפרשת שמיני לא גרסינן ליה וכן בילקוט משלי:",
+                    "<b>ההוא.</b> באותה מערה שהוא היה נתון בתוכה:",
+                    "ה\"ג אמרו אף הכא: ",
+                    "<b>דדמכא.</b> נראה דצ\"ל דרמיא ובפרשת שמיני גרס דמטרפא: ",
+                    "הכי גרסינן בל ידעתי טלמון ליה ולא ידע שתי שכרא חמשא קוסטין:",
+                    "משינתיה ואנשי ליה גרסי':",
+                    "הכי גרסינן נוקבא בתרעא א\"ל הב לי מינה: ",
+                    "וקרי עליה גרסי':",
+                    "למאן שמשין גרסי'. מררות לעולם גרסי':",
+                    "הכי גרסינן בילקוט בין לוט לבנותיו לממזרות:",
+                    "<b>פתח הבית.</b> בפרשת שמיני גרס חביות ונראה דצ\"ל חנויות: ",
+                    "ה\"ג לשבט יהודה ובנימין לגלות. ה\"ג מבלי דעת. ד\"א וכצפעוני יפריש מה הצפעון הזה מפריש בין מיתה לחיים כו' כך הפריש כו': ",
+                    "<b>שמתוך כך אמר.</b> הכתוב אמר בה כו':"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ורבנן משום ר' יוסי בן זמרא כל מקום שנאמר אחרי סמוך אחר מופלג: ",
+                    "ה\"ג ושתי גזירה זאת: ",
+                    "<b>מאן דקטלא.</b> משהרגה:",
+                    "<b>שרי.</b> התחיל:",
+                    "<b>חוזר בו.</b> פירושו של תהי בה כד\"א כדו תהית: ",
+                    "<b>שעשתה כהוגן.</b> שלא נכנסה לפניו ערומה:",
+                    "ואת אשר נגזר גרסי':",
+                    "<b>ולמה כו'.</b> הם דברי הספר:"
+                ],
+                [
+                    "הכי גרסינן מה ראה. ופירוש מה ראה הקב\"ה להגיע כן לידי הבתולות שנלקחו ליבדק איזו יפה ואיזו כעורה ונבעלו כולן למלך גם מה שנלקחו על ידי הפקידים וכמו שכתוב בילקוט: ",
+                    "<b>כעורות.</b> כלומר לאמר כעורות הם:",
+                    "<b>ואין כל בריה כו'.</b> הודיע הקב\"ה שהן כולן כעורות שמאס בהן המלך ובחר בבת ישראל: ",
+                    "<b>המספק.</b> כלומר לספק זה שיבדקו למלך או ר\"ל לאחשורוש קרא מספק כלומר הפכפך וכמו שאמרו חז\"ל מלך הפכפך היה: ",
+                    "ה\"ג ונגע בו הגוי אינה טמאה כי כן היא האמת: ",
+                    "<b>הוא אמר כו'.</b> הגוי אמר טמאה ואפילו נפלו לתוכן כמה שקצים ורמשים אינו משגיח ובנגיעת הישראל הוא שוברה כ\"כ היו נוהגין בזיון בישראל לפיכך פרע להם הקב\"ה מדה כנגד מדה והראה להם שהם מאוסים שאחר כל התלאה הזאת מאס בהם המלך ובחר בבת ישראל: ",
+                    "<b>כך כתיב כו'.</b> גם את זאת הביא לכאן להודיע שהקב\"ה פרע להם מדה במדה וכמו שנאמר שלמו לה כפעלה ירמיה ג': ",
+                    "<b>השמיעו וגו'.</b> פסוק הוא ירמיה סי' נ':",
+                    "דורכי קשת וגו' גרסי'. וסיפיה דקרא שלמו לה בפעלה:",
+                    "<b>וכי כסף נטלה.</b> מישראל:",
+                    "<b>נשים בציון כו'.</b> כלומר והלא כתיב נשים בציון ענו ועל זה היה מקונן הנביא ולא על כסף וזהב א\"כ מה ת\"ל שלמו לה כפעלה: ",
+                    "לפי מה שכתוב במגילה נראה להגיה מחוי היה והיה ממונה על הבתולות ולבסוף אצל שעשגז והיה ממונה על נשי אנשים:",
+                    "<b>שחוף.</b> פי' רש\"י בסוטה כ\"ו. שבשרו [נשחף] וכלה ויבש ואין בו כח והטור אבן עזר כתב גם כן ואינו מתקשה ולכן היה שומר הנשים והערוך פי' בשם ר\"ח הבועל כדרכו ואינו מזריע וכאן אי אפשר לפרש כן ומחוי נ\"ל שאינה חלה כל כך רק שאין בו כח לבעול הבתולות ולכן היה שומר הבתולות: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מי הגון כו'.</b> סמיכות קדריש שמיד אחר והנערה וגו' כתיב איש יהודי:",
+                    "לעירו וגו' גרסי':"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b> סופרים.</b> מלמדי התינוקות מקרא:",
+                    "<b>ומשנים.</b> מלמדי התינוקות משנה:",
+                    "<b>אינן לא אוכלין כו'.</b> בתמיה וא\"כ אינה בכל עת: ",
+                    "<b>תימר כו'.</b> וא\"כ גם הוא אינו בכל עת: ",
+                    "<b>למודעי.</b> לר\"א המודעי ועי' בפ' נערה שנתפתתה [ד' נ'.]: ",
+                    "ממדרש תהלים נראה דה\"ג ככר כסף כו': ",
+                    "<b>מה כתיב שם איש יהודי וגו'.</b> ופירוש הרי שהוזכר שם שבטו של דוד הוא יהודה:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג לכל זרעו מה משה כו': ",
+                    "<b>לא נודעתי כו'.</b> במגילת רות בפסוק ולנעמי מודע מאריך יותר:",
+                    "<b>יהודי יחידי.</b> דרש יהודי כמו יחידי בחילוף חי\"ת בה\"א וכדלקמן: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בב\"ר ריש פ' נח מה מקיים בו היה שהיה מתוקן להדריך כל העולם כולו בתשובה הן האדם היה שהיה מתוקן כו': ",
+                    "<b>להכיר בוראו.</b> בריש פ' נח גרס תמים היה היה מתוקן לנס:",
+                    "<b>מרדכי.</b> דכתיב איש יהודי היה:",
+                    "<b>איצטרובולין.</b> פי' הערוך בנין התחתון של הרחיים:",
+                    "ענו בכבל גרסי':",
+                    "<b>הוא השליט כו'.</b> עד חדש ושוב גרסי' משה אתמול בורח מפני פרעה ועתה משקעו בים אלא שראה עולם חדש איוב כו':",
+                    "<b>מה מר כו'.</b> מרדכי נוטריקון מור דכייא כדאיתא בפ\"ק דמגילה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שחיק כו'.</b> ימחו וישחקו עצמותיו ונקט דרך קללה תחשב לו:",
+                    "ה\"ג לא הוה אמרין כן: ",
+                    "<b>חי הוה.</b> וכתיב מלך אל תקלל:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "ה\"ג בילקוט בשלח ובילקוט שמואל ארבעה צדיקים נתן להם רמז שנים חשו ושנים לא חשו משה ניתן לו רמז ולא חש יעקב ניתן לו רמז ולא חש דוד ומרדכי ניתן להם רמז וחשו יעקב אמר לו כו': ",
+                    "ה\"ג אלא אמר שמא כשהייתי כו': ",
+                    "ה\"ג לארץ וכתיב ואתחנן כו': ",
+                    "ה\"ג הכה עבדך אמר דוד וכי מה אני ספון שהכיתי חיות רעות אלו אלא אמ�� שמא דבר עתיד ליארע את ישראל והן עתידין לינצל ע\"י מרדכי כו': ",
+                    "<b>ספון.</b> פירושו חשוב:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג חייכם אף הגואל. וכן הוא במדרש איכה: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג לדרוש שלום אומה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כאיקונין.</b> צורה דמות אדם העומד במזרח ומביט בו נראה לו כאלו הצורה מבטת עליו וכן העומד באחד משאר הרוחות או כנגדה:",
+                    "ה\"ג בני אדם מביטים כו': "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג מתעלה בליקוחין: ",
+                    "<b>דין אמר כו'.</b> זה היה אומר הריני נותן מאה דינרין ואכנס עמה לעשות צרכי:",
+                    "<b>תרתין מאוון.</b> שתי מאות:"
+                ],
+                [
+                    "וחסד וגו' גרסי':",
+                    "<b>קיימת.</b> למעלה ממטתו:",
+                    "<b>ננוסים.</b> יחוס:",
+                    "<b>תיחות כו'.</b> תרד ושתי תעלה אסתר:"
+                ],
+                [
+                    "פלך. כלומר אומנות ועי' בבראשית רבה פ' ע\"ג: ",
+                    "<b>סבלונותיה.</b> הסבלונות ששלח לה יעקב:"
+                ],
+                [
+                    "<b>קצף בגתן ותרש.</b> עי' בב\"ר פ' פ\"ח מה היתה בדעתם לעשות: ",
+                    "<b>קלסריקין.</b> לפי הענין פירושו שרים ובילקוט ובתרגום גרס קלוסנטרין:",
+                    "<b>הברברי.</b> הלועז איש רק ושפל ובתרגום גרס בכין ואולי צ\"ל ברברין: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ספרו של הקב\"ה דכתיב כו': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>אחר:  סייחה.</b> חמורה קטנה ועי' בערוך:",
+                    "<b>קלנדס.</b> יום איד שלהם כדאיתא בפ\"ק דעבודת כוכבים: ",
+                    "<b>התחילו כו'.</b> זהו עוד משל אחר לומר כשם שהבטלה גרם לה שלא אכלה המאכל ולא לרוע המאכל כי טוב הוא כך בטלתו ומעלתו של המן גרם לו לבקש גדולות ונכלי דתות לרעתו ובילקוט לא גרס לה כלל:"
+                ],
+                [
+                    "לרעתו גרסי':",
+                    "<b>גולייר.</b> אדם חלש ושפל ועיין בב\"ר פ' ס\"ג ובערוך: ",
+                    "<b>טריכונוס.</b> לפי הענין הוא שר חשוב והוא מלשון ארכונטוס ועיין בערוך ערך ארך:",
+                    "ה\"ג לבטל בנין ב\"ה ועי' לעיל בפסוק ויהי בימי: ",
+                    "<b>משגיא.</b> פירושו מגדיל ומנשא:"
+                ],
+                [
+                    "<b>חמיין כו'.</b> רואין אותו ואין מכירין אותו וא\"כ איה המן ואיה שלותו: ",
+                    "<b>משתעי.</b> מספר דברי משל משתעי בכל מקום סיפור דברים בעלמא ודוק ותשכח:",
+                    "<b>אלין עובדיא.</b> אלו המעשים:",
+                    "<b>מן דאכלון כו'.</b> משאכלו ושתו אמרו הלואי ומי יתן לנו מי שיאמר לפנינו זמירות נאות תלו ונתנו עיניהם בשועל הזה שהוא יזמר לפניהם אמר להם השועל אם תענו אחרי מה שאני אומר לפניכם אמרו לו הן אמר להם מי שהראנו בהעליונים גם הוא יראנו בתחתונים ואמר כן כנגד עורות האריות ושאר חיות רעות השטוחות למעלה:",
+                    "כך מי גרסינן:",
+                    "<b>וצליבתן.</b> תלייתן:"
+                ],
+                [
+                    "ומי הרהר גרסי':"
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "הכי גרסינן חפץ ביקרו מה אמר:"
+                ],
+                [
+                    "אלא שאני איסגנטירין גרסי' ולפי הענין פירושו יליד בית ומיוחס ובילקוט מסיים עוד וכי איסגנטירין משתחוה להדיוט:",
+                    "<b>וזקני</b> בנימין. הכי גרסינן היתיב ועדיין. סי' השיב להם באותה שעה עדיין לא נולד בנימין:",
+                    "<b>אמרין ליה.</b> הלכו ואמרו ז��ת להמן שהשיב להם תשובה נצחת:"
+                ],
+                [
+                    "<b>וירא עשו כו'.</b> והוסיף רשע על רשע ועיין בפירש\"י: ",
+                    "<b>וירא בלעם כו'.</b> גם הוא היתה מחשבתו לרעה לו כמו שפירש\"י: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג על קידרא ווי לקידרא נפלה קידרא על כיפה ווי לקידרא בין כך ובין כך ווי לקידרא כך כל מי כו' ובילקוט הגירסא גשתנית: ",
+                    "<b>כיפה.</b> תרגום של סלע הוא כיפה:",
+                    "פורפירא. לבוש מלכות וכשהיא נמכרת בשוק ווי למי שמכרה ואוי למי שקנאה שבודאי גניבה היא מבית המלך:",
+                    "<b>והן נמכרים.</b> וכשהן נמכרין:",
+                    "<b>ביש גדא כו'.</b> רוע מזל וחושך ושקיע המזל ועיין בערוך ערך טמע וכן הוא במדרש קהלת בפסוק שמת בחור:",
+                    "<b>סוף סוף כו'.</b> מה אתה יכול לסתור כל יגיעך הלא לריק הוא:",
+                    "בפרץ לפניו גרסי':",
+                    "<b>רישך מתורם.</b> ראשך יורם ויוסר תחת ראשם שהם יהיו להצלה ואתה לתליה:",
+                    "<b>יורם.</b> ע\"ד ישא פרעה וגו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>עליו נפל כו'.</b> דייק הוא הגורל ר\"ל הוא המן הגורל הרע יפול עליו: ",
+                    "<b>שרו.</b> השר הממונה על יום ראשון:",
+                    "<b>לא ימוש וגו'.</b> והתורה נקראת ברית דכתיב אלה דברי הברית:",
+                    "<b>ובו נקוו המים לים.</b> לים אוקיינוס ועי' בב\"ר בפ\"ה: ",
+                    "ועכשיו אם ישראל גרסינן:",
+                    "<b>ונשתכללו.</b> ויכלו השמים תרגום אונקלוס ואשתכללו:",
+                    "<b>פסח קטן.</b> פסח שני:",
+                    "<b>בתמוז חמשה.</b> כמו ששנו חכמים בפרק בתרא דתענית:",
+                    "<b>איוב.</b> אתיא כמאן דאמר איוב ישראל הוה ומעולי גולה היה כדאמרינן בפ\"ק דבבא בתרא: ",
+                    "<b>נבלעין.</b> הקטנים ע\"י הגדולים: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ישנו.</b> דרש לשון שינה ותנומה:",
+                    "שמתוך שינה גרסי':",
+                    "<b>שניהון כו'.</b> שנים שלהם הם גדולים כלומר שאוכלים הרבה וכדמפרש ואזיל ודרש ישנו לשון שניים:",
+                    "<b>הגא דמטללתא.</b> תרגום של חג הסוכות:",
+                    "<b>קלנדס וכו'.</b> מיני יום אידם הן ועיין בפרק קמא דעבודת כוכבים:",
+                    "<b>לא שבקית כו'.</b> לא עזבתים עד היום ועוד לא אעזוב אותם:"
+                ],
+                [
+                    "א\"ל אחשורוש גרסי': ",
+                    "<b>לא יכלת כו'.</b> אין אתה יכול להרע להם בשביל שאלהיהם אינו עוזב אותם לגמרי בא וראה מה עשה למלכים הראשונים שהיו לפנינו שהיו פושטים ומושיטין ידיהם עליהם שהיו מלכים גדולים וחזקים יותר ממנו:",
+                    "ה\"ג טפי מינן: ",
+                    "<b>וכל מאן כו'.</b> וכל מי שבא עליהם לאבדם מן העולם ושיעץ עליהם נתבטל מן העולם והיה למשל לכל דורות העולם ואנחנו שאין אנו טובים כמו הם על אחת כמה וכמה שיגיע לנו כך לכך עזוב לך מלדבר שוב בדבר הזה:",
+                    "בפתגמא גרסי':",
+                    "<b>ורוצה להשליך.</b> הלשון דחוק קצת ואולי צריך לומר להמליך לשון המלכה ועצה או להשליט או אין זה צריך תיקון והוא לשון המקרא אשליך לכם גורל וישלך להם יהושע גורל:",
+                    "ה\"ג מתקיים שאין העולם מתקיים אלא כו': ",
+                    "<b>וישראל נקראו קרובים.</b> הראשון הוא מיותר ודוק:",
+                    "נקראו קרוביו גרסינן:",
+                    "שנקראו בניו גרסי':",
+                    "<b>מחשבות רעות.</b> הספר אמר כי כן היה ואולי רעות ט\"ס: ",
+                    "<b>לעוף השמים.</b> עי' בילקוט שמואל:",
+                    "<b>במה הרגו ישראל.</b> לעמלק:",
+                    "שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד המן גרסי':",
+                    "וגזר גרסי':",
+                    "<b>ונתקלקלו.</b> בזנות:",
+                    "ה\"ג בוכים במרד ואתם עומדים מנגד: ",
+                    "<b>משם בתפלה.</b> מעולם התחתון:",
+                    "<b>מה שהיה הוא.</b> כלומר מה שהיה ונגזרה כבר הוא ואין להשיב:",
+                    "ה\"ג מיד הלך והודיע למרדכי: ",
+                    "<b>פרסה נדה.</b> דרשו ותתתלחל לשון חולי שאין אשה רואה דם שלא תחלה:"
+                ],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "ה\"ג ואתה כותב ועשרת כו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>יהיבנא לך מאה זוזי כו'.</b> פירש רבינו בחיי בפרשת פקודי שכוונתו הסרוחה היתה לתת בעד כל אחד ואחד מישראל הערך הגדול ככתוב בפרשת ערכין שהוא נ' שקלים והוא עשרת אלפים ככר כסף וז\"ל שם ומעתה כיון שחצי שקל לכל אחד משלשים רבוא עולה מאת ככר שקל שלם לכל אחד עולה מאתים ככר מכאן ואילך צא וחשוב בשקלי המן שהיו עשרת אלפים ככר כסף שנתכוין לתת בשביל כל אחד ואחד מששים רבוא מישראל הערך הגדול שבתורה שהוא נ' שקקל כענין שכתוב בפרשת ערכין וכשתחשוב חמשים שקל לכל אחד מששים רבוא נ' פעמים מאתים ככר הם מאה פעמים ק' ומאה פעמים מאה הם י' אלפים ככר עכ\"ל ומצאתי שזוזים הכתובים פה הם דינרין כי השקל שני דינרין ועיין עוד מזה בחזקוני בפ' כי תשא: "
+                ],
+                [
+                    "<b>בגימטריא כו' העץ.</b> דייק מדלא כתיב הכסף יהי לך או יהי לך אשר לך מהו נתון לך משמע שזכר חדש יהא נתון לו וזהו העץ ואת אשר שם ה' בפיו אותו דבר בע\"כ כי הוא היה שונא אותם יותר מהמן: "
+                ],
+                [
+                    "<b>את מה בידך.</b> כלומר מה אתה מוצא כתיב:",
+                    "המגביה פתחי פיו גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>לפי דרכו.</b> לפי הנאתו ובילקוט ל\"ג ליה: ",
+                    "דאינון דקיקין גרסי'. ופי' בעוד שהם קטנים תחת בטן אמותיהם אני מוחק אותם ובילקוט גרס מחנק:",
+                    "שהבנות נשאות גרסי':",
+                    "<b>אלא גבורתי.</b> אע\"פ שיש לי כל אלה להלחם עמך אני יוצא בעצמי ללחום בך: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אנטגריפון.</b> פי' הערוך כתב הנכתב בקולמוס הנקרא בלע\"ז גרפיאו: ",
+                    "<b>מן דוחקא כו'.</b> מדוחק הדרך נתייגע ונתקלקל קרסולי רגליו אמר הלואי שהיה לי חמור עבר עליו איש אחד מרומיים שעתה ילדה לו חמרתו עיר אחד וא\"ל קח והרכב עליך עיר זה אמר הרי תפלתי נשמעת אבל אנכי לא שאלתי כהוגן כלומר לא פרשתי דברי אם ארכוב אני על החמור או להרכיבה עלי והרי תפלתי נהפכה עלי למשחית: ",
+                    "<b>אסתבע.</b> לא מצאתי פירושו ולפי הענין פי' נתייגע [בילקוט ליתא]:",
+                    "<b>עולאי.</b> עיר קמן ועירים עשרה תרגום ועילו עשרה:",
+                    "אם למרכיבה גרסינן. פי' להרכיבה עלי:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בב\"ר פ' ס\"ז ולקמן יתותרון בני מעוהי. ופי' יופקרו פרי בטנו יוצאי יריכו: ",
+                    "האלהים וגו' גרסינן:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ומרדכי: </b> ה\"ג בב\"ר פרשה פ\"ד השק על בשרו מרדכי כו' ועוד מאריך שם במאמר זה וע\"ש: ",
+                    "ה\"ג גדולה ומרה והיכן נפרע לו בשושן שנאמר ויזעק זעקה גדולה ומרה: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג אחד מחיינו ד\"א אבל כו': ",
+                    "<b>האריך כו'.</b> אתה בעצמך תאריך ימים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>שפרסה נדה.</b> עיין לעיל סוף פסוק ויאמר המן למלך:",
+                    "<b>במוך כו'.</b> כדי שלא תתעבר מערל:",
+                    "ושוב גרסי' וא\"ר יודן כו' וצ\"ל שכיון שהבטיח אותה שבנה אשר יהיה לה ממנה הוא יבנה בית המקדש וכמו שפי' התרגום שוב היתה משמשת כדרכה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שחתך את הדברים.</b> שכל ענייני מלכות נחתכין ונגמרין על פיו כדאיתא במסכת מגילה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>של קרהו.</b> הוא עמלק ובמסכת מגילה הגירסא יותר מתוקנת וכן הביאו הילקוט:",
+                    "<b>שני תנינים.</b> רמז למרדכי והמן:",
+                    "<b>מעין מים.</b> רמז לאסתר על דרך גל נעול מעין חתום:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [],
+                [
+                    "<b>במולי תסיק.</b> נתבאר לעיל במדרש רות בפסוק לעת האוכל:",
+                    "<b>כד עויר.</b> כשכבר היה עור:",
+                    "<b>אלא צלוב.</b> תתלה אותו על תלייה שלא מצינו אחד מבניו שניצול ממנו:",
+                    "<b>שאין לי על מה לתלות.</b> כלומר אין בידי לומר למה הוא נתלה עלי:",
+                    "<b>וממנו מצאו כו'.</b> שלא יכלו למצוא עץ גבוה חמשים אמה חוץ מעץ קוץ מצאו בו:",
+                    "<b>יותר מג' ימים.</b> עי' בבראשית רבה פ' צ\"א: "
+                ],
+                [
+                    "<b>פתחו באף.</b> לשון חימה ורוגז ופי כסיל מחתה לו באף פתחו ובאף סיימו ועי' בב\"ר פ' י': "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>בלילה:  לכך נאמר עורה כו'.</b> עי' מזה בירושלמי סוף מסכת מעשרות ובתרגום שם נתיישב יותר טוב על הלשון:",
+                    "<b>שנטל סייף.</b> עיין מזה במדרש קהלת בפסוק כי בא החלום ברוב ענין:",
+                    "ואמר לסופריו גרסינן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>לו הכין.</b> המן הכינו לעצמו:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>נפטר.</b> לשון מיתה:",
+                    "<b>חסלון.</b> סיימו תפלותם ובויקרא רבה סוף פרשה כ\"ח הגירסא קצת בסיגנון אחר: ",
+                    "אחוו ליה גרסינן. פירוש הראו לו להמן:",
+                    "<b>ודבר אחד.</b> כלומר חלק אחד.",
+                    "<b>אמר לון כו'.</b> אמר להם המן וזה העומר ממה היה בא מזהב או מכסף:",
+                    "<b>טימיה.</b> אוצרו ודמי שוויה ועיין שוב פירושו בויק\"ר פרשה כ\"ח: ",
+                    "ה\"ג אמרון ליה סגיון בעשרה: ",
+                    "<b>כיון דחסל כו'.</b> כיון שסיים מרדכי את תפלתו:",
+                    "ולא סח גרסינן. ועיין כל זה בויק\"ר: ",
+                    "<b>ולא אשכח.</b> עי' בויק\"ר מ\"ט לא מצא: ",
+                    "<b>כלילא כו'.</b> אע\"פ שבמגילה לא כתוב שיקח הכתר המדרש הזה סובר שהוא בכלל הלבוש שאמר ליה קח את הלבוש כאשר דברת: ",
+                    "<b>מעביר כו'.</b> משהיה נעשה כלומר מאחר שהיה נעשה:",
+                    "<b>דומין כו'.</b> מיני שררות הן:",
+                    "<b>וכההיא.</b> וכי כזאת היא לך שאלה ותימה וכי אין אני מכיר את אביך שהיה בלן וספר בכפר קוריינוס ואתה מצאת כלי אומנותו.",
+                    "<b>סמיך.</b> בויק\"ר גרס ממיך ופירושו משפיל: "
+                ],
+                [
+                    "<b>ביש גדא.</b> רע מזלו של אות איש ועל עצמו אמר כן:",
+                    "<b>דליתני.</b> הגבהתני ורוממתני:",
+                    "היגיד אמתך גרסינן:",
+                    "<b>רוח הקודש כו'.</b> עיין בויקרא רבה ובילקוט ופרק קמא דמגילה ותמצא גירסות שונות והטוב בעיניך בחר לך:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>גליור.</b> הדיוט ושפל עבד הרץ לפני אדוניו ורבים הם בספר הזה ועיין בערוך:",
+                    "וכורז גרסי'. ובזכות התפלה שנתכנה גרסינן לשון כינוי:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>דחק.</b> היה עני ושואף לממונו:",
+                    "המצומתים גרסינן ועי' בילקוט איוב ופי' המחוברים והנלוים אליהם ועי' זה באורך בויקרא רבה פרשה כ\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "<b>לשם כו'.</b> פירוש הנס היה להם לשם ולתפארת:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מוניטא.</b> מטבע:",
+                    "הכי גרסינן כך מרדכי מוניטא לו הולכת ומהו מוניטא שלו מרדכי כו' ועיין בבראשית רבה פרשה ל\"ט: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שהוא מזרעו כו'.</b> והיה גר במדי ופרס:",
+                    "אחיך עמך גרסינן:",
+                    "<b>שעשה עצמו כו'.</b> ועקר זה כומר לעבודת כוכבים כמו שפירש רש\"י בפ' בהר או כמו שאמרו חז\"ל שהעבודת כוכבים עצמה נקראת עקר על שם שעתיד הקב\"ה לעקרה מן העולם: ",
+                    "<b>כורעים כו'.</b> עיין לעיל:",
+                    "<b>קרי ביה זכר.</b> כטעות רבי' דיואב כדאיתא בב\"ב פ' לא יחפור: ",
+                    "<b>שהעמידו הקב\"ה למרדכי כו'.</b> והוא כעין ד\"א. ",
+                    "<b>דמיא לדוב.</b> פי' וכתיב לדב חסר כלומר זאב ועיין לעיל בפסוק א':",
+                    "ה\"ג שאוכלין ושותין כדוב כו'. וה\"ג בפ\"ק דמגילה ובפרק עשרה יוחסין ובפ\"ק דעבודת כוכבים. ה\"ג בירושלמי פרק אמר להם הממונה מהלכין בהדא כו'. פירוש בזאת הבקעה של מקום ארבל. ה\"ג בירושלמי בשער המלך ואת\"כ וילבש את מרדכי וירכיבהו וגו' ואח\"כ ומרדכי יצא וגו' ובירושלמי ריש ברכות גרסי' בשער המלך ואחר כך ויקח את הלבוש וגו' ואח\"כ וישב מרדכי גו' ובמדרש תלים מזמור כ\"ב מוסיף עוד ועיין שם ובמדרש חזית בפסוק מי זאת הנשקפה: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "ה\"ג מה דחילון אינון מנגנות שלך וה\"ג בערוך ערך מנגנין ובילקוט תלים מזמור ס\"ו ופירש בו הערוך מה נורא הם הערמות שלך: ",
+                    "<b>הנהרגין.</b> העומדים ומוכנים להריגה כו'. ועי' באר היטב בשמות רבה פרשה ב':",
+                    "<b>אל תקרי בניך כו'.</b> במתניתא גרס ליה הכי ללמד שתלמידי חכמים הנקראים בונים מרבים שלום בעולם ואגב זה נקטיה נמי הכא:",
+                    "<b>ה' יברך וגו'.</b> ועיקר הבאת השלום לכאן על שנאמר פה סוף המגילה ודובר שלום לכל זרעו:"
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "מתנות כהונה על אסתר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Matnot Kehunah"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "מתנות כהונה על אסתר רבה",
+        "enTitle": "Matnot Kehunah on Esther Rabbah",
+        "key": "Matnot Kehunah on Esther Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Matnot Kehunah/Matnot Kehunah on Ruth Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,823 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Matnot Kehunah on Ruth Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "מתנות כהונה על רות רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Matnot Kehunah"
+    ],
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "<b>אלא בשומע.</b> שישמע בעל דין ולא שלא בפניו:",
+                "<b>ישראל כשאר כל האומות.</b> ולא יותר כמו סבתא וכו' שכולם שמות אומות הם וכן הוא במכילתא בהדיא:",
+                "כדי שיהיה לי גרסי':",
+                "<b>שרי אומות העולם.</b> שרים של מעלה:",
+                "ה\"ג אלו יורדין לג\"ע: ",
+                "ה\"ג <b>קרבת על חד מן קאמיא.</b> ה\"ג בב\"ר פ' ס\"ה מן קאמיא מהו דין לשון קאמיא קיומא. פירוש מעומד: ",
+                "ה\"ג רבי אלעזר ורבי יוחנן חד אמר בצדקה וכו': ",
+                "<b>מתמוגג.</b> לשון המסה:",
+                "<b>ביסם.</b> נתחזק על בוריו וכן בב\"ר פ' ס\"ו נתבסם העולם ובמדרש חזית סוף פסוק לסוסתי ונראה דצ\"ל ביסס לשון כן ובסיס וע\"ל במדרש חזית: ",
+                "ה\"ג פטרונך ור\"ל אמר אע\"פ כו': ",
+                "<b>מהני וכו'.</b> מועיל בדין:",
+                "ה\"ג אלהיך אנכי על גבך: ",
+                "ה\"ג שקראתי אתכם אלהים שנאמר אלהים לא תקלל: "
+            ],
+            [
+                "<b>על ידי שנתגעשו.</b> שהיו רועשים וחרדים במלאכתם כדמפרש ואזיל וכן הוא במדרש קהלת בפסוק טוב שם משמן טוב ומאמר זה הוא במסכת שבת בפרק האורג ול\"ג שנתגעשו: ",
+                "<b>באותה שעה.</b> באותו פרק שמת יהושע:",
+                "<b>פוצמו.</b> לשון בנין פצימין ומזוזות כדאמרינן בין פצים לחבירו וה\"ג בילקוט יהושע זה עוסק בביתו: ",
+                "<b>לפרש ונפש וכו'.</b> לקיים פסוק זה כלומר שהיו מקיימין כן בעצמן ובס\"י ובילקוט רות ויהושע ל\"ג ליה: ",
+                "ה\"ג תרעב נתעצלו מעשות ג\"ח וכו': ",
+                "<b>הרעיבן וכו'.</b> ע\"ד שנא' לא רעב ללחם וגו' כ\"א לשמוע דבר ה': ",
+                "<b>תרדמה.</b> נבואה כדאמר בנפול תרדמה על אנשים:",
+                "ה\"ג <b>רבתה הנבואה רבתה ואת אמרת תפיל כמה דאת אמר נפל שעריהן כו'.</b> כזה שהוא אומר נתרבה שער של הפירות: ",
+                "<b>דפוריא.</b> פירות וכן הוא בב\"ר פ' ע\"ב וכן הוא בערוך ערך אפרייא הב' וכן בהרמב\"ן פ' נח בברית הקשת: ",
+                "וה\"ג בספרים ישנים <b>כאיניש דאמר כו'.</b> כל כך היתה הנבואה מפורסמת כזה שאומר הרי לך השק והרי הסלעים והרי הסאה למדוד בו מעתה אינך חסר כלום רק קום ואכול ודוגמתו תמצא בויקרא רבה פרשה ל\"ו והכי גרסינן תקום אכול דאמר רבי כו': "
+            ],
+            [
+                "<b>עשו הרשע וכו'.</b> ר\"ל אומה הוא עשו: ",
+                "<b>גנבתון וכו'.</b> פי' הדיין אומר בעלילה גנבתם והם אומרים לא גנבנו הרגתם והם אומרים לא הרגנו והדיין אומר וכי לא גנבת לשון תימה על זה לא שאלתי אלא הגד נא לי מי גנב עמך וכן מוכח פ' נח ופ' תולדות ופרשת דברים:",
+                "<b>יזמי להון.</b> פירוש קניס אותם לשון זימיות וגלגוליות ורבים הם בספר הזה ועיין בויקרא רבה סוף פרשה ל\"ג ומצאתי שצ\"ל יומי להון פי' משביע אותם אבל אין צורך ויגידו עליו ריעיו וכו': ",
+                "<b>ארנונך וכו'.</b> כולם מיני מסים הם מאדם ובהמה וקרקעות:",
+                "וזר שעשה גרסי':",
+                "ה\"ג ובאין על ישראל ב��זירות איש הבאים מנח שנקרא איש וזר שהם עובדין כו': ",
+                "ה\"ג וזך ישר פעלו זה הקב\"ה: ",
+                "ה\"ג הפכפך דרך אלו ישראל שנאמר דור תהפוכות המה איש ואיש ישראל נשבע וזר שעשו עצמן לפני הקב\"ה כזרים שנאמר בה' בגדו וגו': ",
+                "שכרם שלם גרסי':"
+            ],
+            [
+                "שבכבודך את גרסי':",
+                "<b>במרוצה.</b> ברצון בדעה צלולה:",
+                "<b>הפליג.</b> הרחיק ומראה בפני הבריות שאינו מקפיד עליו:",
+                "אמר להם הקב\"ה מה אתם גרסי': ",
+                "הפליג דעתו מהם גרסי':",
+                "הכי גרסינן הפכפכין הם טרחנין וכו':",
+                "<b>באומה אחרת אי אפשר וכו'.</b> כדמסיים לעיל:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג כך כשועלים בחרבות ולא עליתם בפרצות כמשה: ",
+                "ה\"ג <b>בתוך הפרצה כמשה שאלו עליתם בפרצות כמשה הייתם וכו'.</b> והענין מזכות ג' אבות היה גודר הפרצה משלשה צדדין וזכות משה עמד בפרץ בצד הרביעי: "
+            ],
+            [
+                "ושם האיש:",
+                "<b>כיון דאתת וכו'.</b> כיון שבאת הצרה הלכת לך ועזבת אותם ותוכן הענין שהקב\"ה בקש להסתירו מפני מדת הדין שלא תפגע בו ולפיכך כתיב סתם וילך איש ומדת הדין אומרת כיון דאתת וכו' ומכרזת ושם האיש וגו' כדי לפרסמו בדין של מעלה לעשות בו משפט וכן הות ליה וכן בילקוט רות: ",
+                "ה\"ג <b>ר' יוחנן אמר סובלין אין כתיב וכו'.</b> סובלין פי' הפרנסים והאלופים סובלים טורח העם: ",
+                "<b>מסרס קרא.</b> כלומר אל תקרא מסובלים אלא סובלים ובירושלמי סוף פ\"ב דר\"ה מהפך ר\"י לר\"ל וגרס מסרס קרא בדברי ר\"ל שהוא דברי ר\"י לפי גירסת הספר ובכן עולה יפה יותר: ",
+                "<b>במשפט יבא וגו' גרסינן.</b> וסיפיה דקרא עם זקני עמו ודרש שיעמיד אותם למשפט על שמאנו לשאת משאת העם:",
+                "<b>ושם האיש אלימלך.</b> י\"ל דדייק בשמה שהכל אומרים אלי ועלי הוא כמלך כלומר שהכל היו נשמעים לו ולפיכך ושם האיש וכו' ולכן הקפיד עליו הקב\"ה כשלא עמד לישא משאן. אבל בספר ישן גרס ואת אלימלך כד אתת וכו' וכן לעיל גרס ביום אף ה' ואת אלימלך כיון כו'. ואם כן יהיה הפרסום וההכרזה וילך איש וכל הפסוק כו'. וה\"ג בס\"י לכך נאמר וילך איש: "
+            ],
+            [
+                "<b>ה\"ג</b> ר' תנחומא בשם ר' חייא רבה ור' ברכיה בשם ר\"א: ",
+                "<b>הברבריין.</b> כל מאמר זה נתבאר פ' לך לך וריש פ' שמיני וריש מגילת אסתר:",
+                "ה\"ג <b>אומרים אוי לנו</b>: ",
+                "ה\"ג בזכות אברהם אבינו כיון שבאו כשדים ונזדווגו לו הכל צווחין ווי ווי הה\"ד וכו': ",
+                "ה\"ג עין שעשתה מדת הדין בעולם: ",
+                "<b>הוא קדש.</b> כלומר הוא כתיב:",
+                "ה\"ג פדגוג א' והיה מבקש להמיתו אמר כו': ",
+                "ה\"ג גדיים אם אין גדיים אין תישים אם אין תיישים אין צאן: ",
+                "ה\"ג ועליו הכתוב אומר: ",
+                "ה\"ג שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ומאותה שעה וכו': ",
+                "ה\"ג תלמידיו היו אלא מלמד שהיו חביבין עליו כבניו וכיון וכו': ",
+                "הכי גרסינן ושרפוה באש אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בדברים הללו:",
+                "<b>הכי גרסינן ארבעה פסוקים כיון שהגיע לפסוק הה' היו צריה לראש מיד יקרעה בתער הסופר והשלך אל האש</b>:",
+                "<b>זבין בביעתא.</b> במגלת אסתר גרס כל ביתא פי' אמר לקנות כל הבית הגדולים עם הקטנים. וגירסא זו י\"ל ל' רצון אמר לקנות אותן בכל רצונו: ",
+                "<b>טמיאון.</b> גובה מס נקרא טמיון:",
+                "<b>וגבו אותו.</b> פרש\"י בב\"ר הגביהו קנס ממנו וענשו אותו ת\"א ויגבין מיניה ובילקוט גרס וגינו לשון גנאי: ",
+                "<b>מה דבעא וכו'.</b> מה שרצה לעשות לי עשיתי לו:",
+                "ה\"ג כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ומשמש שמחה אם צרה וכו': ",
+                "ה\"ג אדם צופה בה מסוף העולם ועד סופו: ",
+                "<b>תורמוסין.</b> מין קטנית:",
+                "<b>לא תבנה הבית.</b> ושוב עיין ריש מגילת אסתר:",
+                "<b>ביום שחרב ביהמ\"ק.</b> שנאמר תם עונך בת ציון: ",
+                "חסלת פתיחתא דרות בעזרת הש\"י יתעלה שמו לעד ולנצח: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "ויהי בימי:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ועבדיה שמועה.</b> עשה ממנו דרשה ברבים:",
+                    "<b>מבזין אותם.</b> התורה נקראת אמם של לומדיה כמ\"ש הכתוב כי אם לבינה תקרא ונעשית כזונה מפני שמורי תורה מתביישין משמועתם וזהו הובישה הורתם לשון הוראה: ",
+                    "<b>חמשה שמות.</b> בפ' קדושים דייק להו רש\"י ז\"ל וע\"ש בתורת כהנים ובילקוט סוף כי תצא: ",
+                    "ה\"ג שמקולקל במדה זו: ",
+                    "<b>בדין.</b> כו' האי כמשפט. פי' בדין כמו בכל מקום:",
+                    "ה\"ג למה נאמר במשפט במדה: ",
+                    "<b>בכיס וכו'.</b> כלומר אלא אף זו עשו:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>שמגלגל וכו'.</b> לעתיד לבא:",
+                    "<b>ולא צמא וגו'.</b> סיפיה דקרא כ\"א לשמוע דבר ה' הוא: ",
+                    "ה\"ג <b>עיקר אוותנטייה שלו היה.</b> ופירושו ממשלתו וגבורתו. ועיין פי' מאמר זה פ' בראשית ולך לך ותולדות: ",
+                    "ה\"ג לעיל פ' לך לך ובפ' תולדות <b>שילא חטייא ויוחנא משתלמא</b> וכן הוא בפ' בראשית ופי' כעין טוביה חטא וזיגוד מנגיד: ",
+                    "שהיו יכולים לעמוד גרסי':",
+                    "<b>קרי עליהון.</b> על סובלי יסורין:",
+                    "ה\"ג בפ' לך לך ובפ' תולדות ופ' בראשית וה\"ג שם רש\"י שנים באו בימי אברהם ר' הונא כו': ",
+                    "<b>עבדת.</b> עשתה פירות:",
+                    "רעב שבא בימי שופטים גרסי':",
+                    "לא יצא אדם לחו\"ל גרסי': ",
+                    "ה\"ג לא יצא ישראל לחו\"ל ואלימלך יצא ונענש ומת הוא ושני בניו: ",
+                    "<b>תניא כו'.</b> כן הוא בפ' תולדות והכי מוכח בפ' בראשית ובילקוט וסוף פ' המוכר את הספינה:",
+                    "<b>לבוליטון.</b> עשיר:",
+                    "<b>סבורין.</b> כלומר סומכין עליו:",
+                    "<b>מעילת.</b> מעוטף במעיל ובילקוט גרס מעוטף:",
+                    "<b>בסירקי.</b> בשוק שמוכרין שם תבואה הכי מוכח ריש מגילת אסתר ובריש איכה פסוק רבתי עם והכי מוכח בירושלמי דשקלים דגרס שם ופחדת לילה ויומם זה הלוקח מן הסידקי וזהו המוכר תבואה כדמוכח במסכת מנחות דגרס ופחדת זה הלוקח תבואה מע\"ש לע\"ש ועיין עוד בירושלמי פ' ר\"ע ובב\"ר פ' מ\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>להלן כתיב סוסיהן פרדיהם גמליהם</b> ופסוק הוא בעזרא סי' ב': ",
+                    "<b>גרדום.</b> מגורד וריק וערטלאי בלא כלום לפיכך כתיב איש סתם גבר בעלמא:",
+                    "<b>שדה עיר כו'.</b> כל מקום דכתיב שדה פי' עיר. עיר פי' מדינה:",
+                    "ה\"ג עיר מדינה מדינה אפרכיא: ",
+                    "הכי גרסינן עבור בתוך ירושלים ופסוק הוא ביחזקאל סי' ט':"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "אלא להדרש גרסי':",
+                    "<b>הכי גרסי' בס\"י ובילקוט יהושע ודברי הימים בפשתי העץ לבית אשבע כו'.</b> ומצאתי בספר אות אמת בשם נ\"א דגר' בבוסמין היתה עסקה: ",
+                    "השבעו נא גרסינן:",
+                    "<b>משפחותיה.</b> ל��ון רבים משמע משפחות הרבה משפחתה משמע משפחה אחת:",
+                    "ה\"ג משפחתה מאתים אנשים: ",
+                    "<b>באו אלי וגו' גרסינן.</b> ואסיפא דקרא קסמיך:",
+                    "ה\"ג מן החיים ושרף וכו': ",
+                    "<b>שבאתה וכו' ועלו.</b> בעלו למואב דרש נוטריקון באו ועלו לאב שבשמים:",
+                    "ה\"ג בס\"י ובילקוט דברי הימים <b>ר' איבו ור' סימון אומרים הדברים הללו נאמרו מעתיקו של עולם ר' יהודה אומר דברים הללו סתומין כאן ומפורשין וכו'.</b> בספר יהושע: ",
+                    "<b>כלי נגרות.</b> קרי ביה חרש חציו קמץ וחציו פתח והשי\"ן בימין ור' נחמיה קרי ביה חרש בסגול ובשמאל וזהו היוצרים לשון יוצר כלי חרש: ",
+                    "<b>חרש כמשמעו גרסינן.</b> פי' שאינו שומע:",
+                    "ה\"ג <b>עומדים על אופניים.</b> כלומר אתם שומעין מהם כל עניניהם שאינם שומרין עצמם להסתיר דבר מכם: ",
+                    "<b>אופניים.</b> מנהגם וענינם:",
+                    "<b>ששרתה וכו'.</b> י\"ל שדרש גדרה לשון נבואה על שם שמרע\"ה נקרא אבי גדר כלומר אב לכל הגודרים גדר והם הנביאים וכדאיתא ריש פרשת ויקרא רבה: ",
+                    "<b>במלאכתו.</b> דרש מלשון במלאכות אלהים:",
+                    "ה\"ג חלקיה שריא מחסיה כו': ",
+                    "אף חולדה גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>ויך אלחנן.</b> פסוק הוא בשמואל ב' כ\"א: ",
+                    "<b>בפרוכת.</b> כלומר בבנין הבית:",
+                    "<b>והוא אורגה.</b> נותן ונושא בה על כל הצדדים ומושיבה על אמתתה:",
+                    "<b>רובן של סנהדרין וכו'.</b> כוזבא גימטריא שלשים וששה שהוא רובן של סנהדרין או ע\"ש שמכזיבין את הכל בחכמתן: ",
+                    "<b>בשנים.</b> עי' עוד בפרשת ויחי:",
+                    "<b>תהי נא ידך בי.</b> דוד אמר כן דברי הימים א' כ\"א: ",
+                    "<b>שרופים.</b> ע\"ש שמסרו עצמם על קידוש שמו ית' אברהם בכבשן האש יצחק לישרף על גבי המזבח יעקב מסר ג\"כ נפשו על שמו הגדול כדאיתא בהזוהר אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו לא אשתכח בר נש דמסר גרמיה על הש\"י כמא דעבד יעקב אבינו: ",
+                    "<b>שנשתתפו וכו'.</b> ולפי' נקראו עתיקים שהקב\"ה נקרא עתיק יומין: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>ושבה התורה.</b> ודרש וישובו לשון וישב ממנו שבי: ",
+                    "<b>ממעתיקו של עולם.</b> זה הקב\"ה שהעתיקו מאין ליש ומשנה את טבעו כשירצה ופרש\"י סוף פ' המוכר את הספינה מאתו יצאו כבושים ועוד מצאתי גירסות שונות ונלאיתי לכותבן ובס\"י ובילקוט דרש הכי אפי' דברים שנתעתקו מהם החזירם שנאמר פסל לך וגו': ",
+                    "<b>ומפורשין וכו'.</b> בתורה שנאמר ויאמר ה' וגו':",
+                    "<b>החזיר אותן לו.</b> טעות סופר הוא ונכתב ע\"פ גי' הילקוט שכתבתי: ",
+                    "<b>ע\"ש וייצר.</b> קרי היצורים כי הם עיקר יצירת הקב\"ה וכוונתו בבריאת עולם: ",
+                    "ה\"ג הקב\"ה לבראת את עולמו: ",
+                    "<b>ע\"ש ויטע וגו'.</b> והצדיקים יושבים בגן עדן שעליו נאמר ויטע ה' אלהים וגו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>מכוזבים.</b> נחסרו מן העולם כד\"א אשר לא יכזבו מימיו: ",
+                    "<b>מי שמבטל</b> גר'. והם בטלו שיצאו מא\"י שלא כדין כדלעיל: ",
+                    "<b>ונסתפחו גרסי'.</b> פי' ונדבקו כד\"א ספחני נא ונספחו על בית ישראל ושוב עיין כ\"ז סוף פ' המוכר את הספינה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>פלטיאני.</b> בני פלטין חשובים:",
+                    "<b>אבגניסטי.</b> שרים וכן הוא בויקרא רבה פ\"ב: "
+                ],
+                [
+                    "פרוצים בעבירות גר':",
+                    "<b>ויהי שם.</b> משמע שעכשיו קבעו דירתן:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>גילין.</b> בני אדם שהם בני מזל א':",
+                    "מביא הקב\"ה לעולם גרסינן: ",
+                    "<b>ארכיות.</b> ממשלות:",
+                    "<b>שירי מנחות.</b> כלומר כפסולת שנשאר כמו שירי מנחה הנאכל לכהנים ולא היה קרב על גבי המזבח ובילקוט גורס נעשית שיריים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ולא היתה וכו'.</b> לא באתה לכלל זה שיתחדש ההלכה שיהו מותרים לבא בקהל מדרש עמוני ולא עמונית כדי שלא יהיו נענשים עליהם ובילקוט לא גרס ולא היו נענשים עליהם:",
+                    "ה\"ג <b>בן יושב על כסא.</b> וכן הוא בפ\"ק דברכות וזהו שלמה שנא' וישב שלמה על כסא ה' למלך והכי מסיים בספר ישן: ",
+                    "<b>כשלשים.</b> כלומר כן מצינו כתיב כשלשים במלחמת העי וכן כארבעים כולם פי' חסר וכו':"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>שנאמר ונגש חורש וגו'.</b> ופסוק הוא בעמוס ט' והוא הבטחה על העתיד: ",
+                    "<b>אבולין.</b> כל הדרך והרחוב כן פי' הערוך בערך אבולאי וכן הוא בפ' מצורע:",
+                    "<b>צבעים גרסי'</b>:",
+                    "ה\"ג רק מיעוט אף הוא: ",
+                    "ה\"ג בילקוט ופ' מצורע לבדי ועל לבדי להגיד לך: ",
+                    "<b>אף הוא וכו'.</b> פי' וכל עצמי שנשארתי הוא רק להגיד לך וכיון שאמר וכו':",
+                    "<b>הן ארץ כשדים וגו'.</b> פסוק הוא בישעיה כ\"ג: ",
+                    "<b>הלואי לא היה.</b> פרש\"י בישעיה אשר לא כדאי הוא להקרא עם וכו' עד שהקב\"ה מתחרט עליהם על שבראם כדאיתא במס' סוטה: ",
+                    "<b>וכיון שאמר לו וכו'.</b> עיין במה שכתבתי בפ' מצורע:",
+                    "ה\"ג <b>הרי הן טעונין חליצה ואח\"כ וכו'.</b> עד טעונין נתיצה חזר בו מוטב ואם לאו באין על הבגדים וטעונים כיבוס. ואם לאו טעונין קריעה וכו': ",
+                    "<b>יוצא.</b> להסגר שבעת ימים חוץ למחנה ואחר כך בא אל המחנה:",
+                    "ה\"ג <b>אומרים אוי לנו</b>: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מהרוכלין.</b> דאם לא כן מי הגיד לה בעיירות שהיתה שם כדלעיל:",
+                    "הכי גרסינן למעני למעני אעשה ופסוק הוא בישעיה סימן מ\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "וכי לא יצא משם גרסי':",
+                    "<b>גמלים חמרים.</b> מוליכי חמורים וגמלים:",
+                    "<b>הכי גרסינן פנה שבחה ניחא תמן דלא הות כולי עלמא הכא הא הוה יצחק כו'.</b> ופי' הניחא שם גבי נעמי לפי שיצא זיו והדר העיר שלא היה שם אלא היא וכשיצאת פנה הזיו וההדר אבל כאן גבי יעקב הלא נשאר שם יצחק:",
+                    "<b>עברו כו'.</b> דייק מדכתיב ותלכנה בדרך ותורה אקרי דרך:",
+                    "<b>הוצרה.</b> לשון צרה שהיו מצטערים:",
+                    "<b>שהלכו בייחף גרסי'</b> והכי גרסינן בילקוט בדרך מלמד שהולכות יחפות וגופן נוגעות בארץ וגי' הספר יש לישבו שבררו להם דרך לעצמם כדי שלא יפגעו בם עוברי דרכים:",
+                    "<b>לשוב אל ארץ יהודה.</b> ר\"ל דת יהודית: ",
+                    "<b>בהלכות גרים.</b> ותלכנה דרש לשון הלכה או דייק בדרך תורה אקרי דרך:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בילקוט ולא כן כתיב אשה לבית אמה ולא לבית אביה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כתובתיהן.</b> אולי היתה היא ערב בעד הכתובות כי בארץ רחוקה היו ולא היו למחלון וכליון נכסים שתסמכנה עליהם:",
+                    "<b>ויעשה כתיב.</b> פשוטו כמשמעו להורות לנו הקרי והכתיב בכמה מקומות בספר זה או נוכל לומר שלא יקשה עלינו למה ברכה אותן בלשון חסר ואמר יעשה כתיב והכתוב ירמוז לברכת רות ברכה שלמה והקרי רמז לברכת ערפה שאע\"פ שמצאה מנוחה ויצא ממנה משפחה רבה וד' גבורים לא היה חסד שלם כי לא מבני ישראל המה וגם נפלו ביד הדביקה והנשארים מהרה יפולו: ",
+                    "<b>מגילה זו אין בה כו'.</b> כלומר רוב הסיפורין שבה אבל לא כולה שהרי למדים ממנה קצת דיני גרים ודיני חליצה וקנין אשר נרמז ברות:"
+                ],
+                [
+                    "לאנשים וגו' גרסינן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>לאיש וגו'</b> גר' :"
+                ],
+                [
+                    "<b>שילדתי וכו'.</b> הענין מבולבל הוא ובילקוט ישנו בסגנון אחר ועיין שם:",
+                    "ה\"ג אל בנותי אללי בנותי: ",
+                    "<b>בשבילכם.</b> ע\"י שנשאו אתכם בגיותכם: "
+                ],
+                [
+                    "הן לה' אלהיך גר':",
+                    "<b>פרוקופיא.</b> פי' הערוך כבוד:",
+                    "<b>הוגעתני.</b> תעגנה דרש:",
+                    "<b>הן קרבו וגו'.</b> וזהו הלהן אם אל שכר הן:",
+                    "ה\"ג <b>אל בנותי.</b> אללי בנותי: ",
+                    "בשבילכם בי ובאחי גר':"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ויד פגעה בם: ",
+                    "<b>יד תבעו.</b> מי יתן מותנו ביד ה' ויד פגעה בם גם יד ה' היתה בם. כך פירש בילקוט וקאי אדסלק מיניה על דור המדבר שהיה משה מדבר עמם ועיין בסדר שלח לך פי\"ו: ",
+                    "ה\"ג היתה בם לרעה ביוצאין היתה מגפה ביושבין לא היתה מגפה: ",
+                    "<b>יוצאין.</b> יוצאי מצרים שנגזרה עליהם מיתה במדבר. יושבים אלו הנולדים במדבר וכל הפחותים מבן עשרים שנה אע\"פ שיצאו היו נחשבין כאלו לא נולדו עדיין ונקראו יושבין בערך היוצאים: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג תשש כחן שהן מהלכות: ",
+                    "<b>שנאמר ויגש וגו'.</b> סיפיה דקרא ויתיצב מ' יום:",
+                    "ה\"ג <b>ממערות כתיב ממאה ערלות כו'.</b> פי' ממערות נוטריקון ממאה ערות: ",
+                    "<b>שנתערו בה.</b> גר' לשון מקורה הערה וכ\"ה בפרק אלו נאמרין שהכל הערו באמו וכן הוא בפירש\"י ורד\"ק בספר שמואל ובספר הזוהר פרשת בלק אל תקרי ממערכות אלא ממערות וגי' הספר שלפנינו מוכח שבספריהם היה כתוב ממערות: ",
+                    "ה\"ג <b>אף כלב א'</b> וכ\"ה בפרק אלו נאמרין מאה פפי ונאני אחד. פפי איש. נאני כלב: "
+                ],
+                [
+                    "של תיפלות גרסינן:",
+                    "ה\"ג בספר ישן הנה שבה יבמתך וגו' כיון ששבה אל עמה שבה אל אלהיה: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>לא תחטא עלי.</b> ופי' לא תעשה חטא ע\"י ולא תקח עונש ופגע רעה מחמתי וכן מצאתי בספר ישן ובילקוט: ",
+                    "<b>מ\"מ דעתי כו'.</b> וזהו לשוב מאחריך אף אם אעזבך לא אשוב מלבוא אחריך: ",
+                    "<b>הלכות גרים.</b> הן הגרסא בילקוט וגי' הספר יש לישבו שר\"ל תלי תלים של הלכות: ",
+                    "<b>קרקסיאות כו'.</b> בתים ששוחקים בהם שחוק של הוללות:",
+                    "לדור בבית שאין גרסינן:"
+                ],
+                [
+                    "שכר פעולתי גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>לסגל.</b> לאצור ולעשות סגולה:",
+                    "<b>אמרה לה וכו'.</b> עד כי המות וכו' הכל הוא דברי נעמי:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה א' מד' גר'.</b> ופי' ד' מקראות דומין בזה שמכלם נשמע שיפה שעה אחת בתשובה ומע\"ט בעוה\"ז מכל חיי עוה\"ב ולקמן חשיב לכולהו הסר המצנפת. כי לכלב חי. מעוות לא יוכל. וזה קטן וגדול: ",
+                    "<b>זה שהוא כו'.</b> כלומר כ\"ז שהוא חי עובד שני אדונים ליוצרו וליצר�� אם עושה רצון יוצרו מכעיס יצרו ואם עושה רצון יצרו מכעיס יוצרו וה\"ג בספר ישן בהדיא: ",
+                    "<b>נשתקע ג' ימים.</b> היה שוכב נרדם כאלו הוא מת ואין נראה בו חיים רק מעט וצופה ענינים מעולם הבא:",
+                    "ה\"ג <b>הן הוית.</b> פי' היכן היית: ",
+                    "<b>ומה חמית תמן.</b> ומה ראית שם:",
+                    "<b>סלקין וכו'.</b> עלו לבקר אותו א\"ל אביו של תינוק שמעתם מ\"ש זה התינוק: ",
+                    "<b>תני וכו'.</b> ספר להם המעשה:",
+                    "<b>מה דין דכתיב.</b> עי' זה בפ\"ק דגיטין: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>מא\"ה.</b> וישראל יצנפו העטרה: ",
+                    "<b>את חסד וכו'.</b> ששמך חסדא ומה שבא ממך הכל חסד ודברי חן:",
+                    "<b>יחובר וגו'. ולא נמצא מתפלל וכו'.</b> הרי שהוא טובה לרשעים שמתפללין שתעקר ע\"ז אף על פי שהוא נגד רצונם וזהו דכתיב כי מי אשר יחובר וגו' מפני שנתחברו לישראל בזה שהצריכם להתפלל על עקירת ע\"ז שלהן באה להם טובה: ",
+                    "ה\"ג בירושל' דפ' הרואה <b>יבחר כתיב אל כל החיים וגו' אפילו אותן וכו'.</b> וז\"ש יבחר כתיב לאשמועינן אתא הכתוב וכן מנהגו בכמה מקומות ובמדרש קהלת גרס יבחר כתיב מי יבחר יצר טוב מיצר הרע אלו הצדיקים מי יבחר יצר הרע מיצר טוב אלו הרשעים אל כל החיים יש וגו' אפילו אותן וכו': ",
+                    "<b>שפשטו כו'.</b> אם יעשו תשובה יש בהן בטחון:",
+                    "להחיות אותם גרסי':",
+                    "<b>עליהם הוא אומר.</b> פסוק הוא בירמיה נ\"א: ",
+                    "<b>ה\"ג</b> מי שהוא כלב יכול הוא ליעשות ארי ומי וכו': ",
+                    "<b>יכיל את.</b> לשון שאלה יש בכחך שתגזור על בני עיירות שלא ידליק אדם אור שלשה ימים:",
+                    "<b>אין.</b> וכן עשה:",
+                    "<b>לעידן עמיא גרסי'.</b> ופי' לעת ערב תרגום של כהה עמיא ובכל מקום שמצאתי מדרש זה גר' לערב וכו':",
+                    "<b>סלקון וכו'.</b> עלו שניהם על גג פלטין ראה יהושע עשן עולה מרחוק וא\"ל מהו זה הלא גזרת שלא ידליקו אור: ",
+                    "ה\"ג <b>א\"ל אפרכיא ביש ועל אסיא כו'.</b> פירוש שר א' הוא חולה ונכנס הרופא ובקר אותו: ",
+                    "<b>עד דשתי גרסי'.</b> פי' עד שישתה חמין לא יתרפא ולפי' הדליקו אור:",
+                    "<b>עד דאת וכו'.</b> בעוד שאתה בעולם:",
+                    "<b>בטלה וכו'.</b> כי זה היה לו להמתין עד למחר כיון שהוא חולה שאין בו סכנה:",
+                    "<b>מיומוהי.</b> מימיו עד השתא ועדיין אמרת אני טוב ממנו ממשה רבינו:",
+                    "<b>מיית.</b> מת:",
+                    "<b>בהדין.</b> באיזה יום אני מת:",
+                    "<b>חד יומא.</b> בקש שימות בערב שבש כי היכי שיתעסקו עמו מיד לאחר מיתתו כי ההיא דתנן כל המדחה מטתו הרי זה משובח גם אמרו מת בערב שבת סימן יפה לו שנכנס למנוחה מיד:",
+                    "<b>ארכי.</b> ממשלה ועי' כל זה במדרש קהלת בפסוק ברבות הטובה ובפרק במה מדליקין:",
+                    "<b>מחמייה אפין.</b> להראות לו פנים:",
+                    "<b>מעבר וכו'.</b> שאל אותם אם מותר להעביר המת ממקום למקום מחמה לצל:",
+                    "<b>פיפקין.</b> וילון ודוגמתו פרשת במדבר מדבר עמה בתוך הפיפקין:",
+                    "הכי גרסינן שלא תרד השמש עליו:",
+                    "<b>אגפיהון.</b> כנפיהון:",
+                    "הכי גרסינן במדרש קהלת בפסוק מעוות ולא בארון הכניסוך ובחבלים כו':",
+                    "הכי גרסינן מהו עושה חובק כו':",
+                    "<b>שנאמר כסיל גר'.</b> ועי' כל זה במדרש קהלת בפסוק מעוות:",
+                    "<b>דילמא.</b> בלשון ירושלמי הוא כמו אתמר בתלמוד בבלי:",
+                    "<b>ושמעו קליהון וכו'.</b> שמעו קול הבריות מייבבין והומין:",
+                    "<b>א\"ל גר'.</b> פי' ר\"ש אמר כן לר' חייא: ",
+                    "<b>אילין כו'.</b> אלו הבריות מה עסקיהון שכך הומין:",
+                    "<b>זבן.</b> קונה לצורך יום טוב:",
+                    "<b>מרי עבידתיה.</b> בעל אדון עבודתו שעשה מלאכה עמו:",
+                    "<b>מרי עבדתי.</b> הקב\"ה: ",
+                    "<b>וצלי.</b> התפלל:",
+                    "<b>אילוסיס.</b> מצאתי פי' מערה:",
+                    "<b>וחזא כו'.</b> ראה יד אחת שהיתה מושטת לו וכו':",
+                    "<b>גבי רבינו גרסי'.</b> ופירושו רבינו הקדוש:",
+                    "<b>א\"ל הדא וכו'.</b> זו מנין לך: ",
+                    "<b>הדא וכו'.</b> זהו דבר חשוב:",
+                    "<b>איסטופיטא.</b> לשון חשיבות מלשון ספונים ולכן אין לך למהר ולמכרה עד שתדע שוויו בכמה אלא אני נותן לך ג' דינרים ולך וקנה ועשה לכבוד היום:",
+                    "ליקרא דיומא גר':",
+                    "<b>ובתר יומא טבא גר'.</b> פי' לאחר י\"ט אנו שוטחין כלומר מכריזין קול מי שירצה לקנותו ומה שיעשה כלומר כמה שיעלה אוצרו ודמי שוויו תקח: ",
+                    "<b>נסב כו'.</b> לקח ר' שמעון אותן ג' דינרים והלך וקנה מקחו הצריך לו ונכנס לביתו:",
+                    "<b>שרית גניב.</b> וכי התחלת לגנוב או פי' תתחיל לגנוב כל פעולתך קרקעות ומטלטלין אינה אלא מאה ואלו המקחות כולן שלקחת מה הם כלומר מה טיבן והיכן לקחת מעות:",
+                    "<b>תני לה כו'.</b> ספר לה המעשה ואמרה לו מה אתה רוצה שתהא חופתך לעתיד לבא חסרה מחופת חבירך מרגלית אחת:",
+                    "<b>ומה נעבד.</b> מה נעשה וכבר עשיתיו ואי אפשר לחזור וא\"ל לך והחזר המקח שקנית לצורך י\"ט לבעליהן כו': ",
+                    "<b>מצטער.</b> רבי היה מצטער על זה ועי' בשמ\"ר פ' נ\"ב: ",
+                    "<b>ואיתיתה גר'.</b> פי' והביאה אצלו:",
+                    "<b>כל הדין צערא צערת וכו' גרסינן.</b> פי' כל זה הצער צערת לזה הצדיק:",
+                    "דיהא גנוניה חסר גר':",
+                    "<b>ואין הוה וכו'.</b> ואם יהיה חסר וכי אין כח בנו למלאות אותו:",
+                    "<b>בהדין וכו'.</b> בזה העולם זוכין אנו לראות פניך ולא לעולם הבא ואולי צריך להיות בההוא עלמא לא זכינן למחמי אפך וכן מצאתי בספר ישן:",
+                    "<b>והודה לה גרסי'.</b> ופירושו וכן עשה ר\"ש שהחזירה ועז\"א ולא עוד כו' וכן הוא בפ' פקודי: ",
+                    "<b>מנסיב ליה גרסינן.</b> פי' כשלקח אותה מרגלית ונתנוה לו היתה ידו של רבי שמעון מושפלת למטה כמו שמקבל דבר מחבירו וכשהושיטה והחזירה למעלה היתה ידו עליונה ויד שליח ה' אשר לקחה היתה למטה כמי שמלוה לחבירו כביכול כאלו ר\"ש הלוהו למעלה. ומלת למטה הוא פי' נכתב בפנים על ארעייא: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בר' סימון בא וראה כמה חביבים הגרים לפני המקום: ",
+                    "<b>השוה וכו'.</b> דייק מדכתיב ותלכנה שתיהן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>דתנינן תמן.</b> במנחות פרק רבי ישמעאל:",
+                    "<b>הכי גרסינן שמוציא דברים בעונתן אשתו וכו'.</b> ובירושלמי פרק קמא דכתובות דייק הכי דאם לא כן וכי בשביל נעמי העלובתא כל קרתא הוה מתבה לה:",
+                    "<b>וזיל כל עמא וכו'.</b> מותר לשון הוא והוא לשון לקוח מפרק קמא דכתובות בירושלמי:",
+                    "<b>זו יוצאת.</b> אשתו של בועז יצאת מביתו של בועז וזו רות נכנסה:",
+                    "<b>זו היא כו'.</b> דריש ה\"א של הזאת תמיה קיימת כמו הנגלה נגליתי: ",
+                    "<b>לשעבר כו'.</b> כך היה משיב אחד לחבירו שאמר הזאת נעמי:",
+                    "<b>איסקפטיאות.</b> מנעלים חשובים ומצאתי פירושו עגלות צב:",
+                    "<b>מילתין.</b> משי:",
+                    "<b>סמרטוטין.</b> בגדים קרועים:",
+                    "ה\"ג בילקוט <b>לפרה הדיוטית.</b> כלומר גרוע ופרה סוררת: ",
+                    "<b>בשוק.</b> למוכרה:",
+                    "<b>רדיינית.</b> חורשת מלומדת לחרוש ועושה תלמים יפה סדורים בשוה:",
+                    "<b>אמרין כו'.</b> הבריות אומרים ואם היא טובה כמו שאמרת אלו מכות ופצעים שעליה מה הם ולמה הם:",
+                    "ה\"ג אילין מכותיה: ",
+                    "<b>למה וה' וכו'.</b> א\"כ הוא כדבריכם שאני נעמי במעשי למה העיד ה' בי והרע לי: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג תענה וגו'. ד\"א וה' ענה בי העיד וכו': ",
+                    "ה\"ג בילקוט <b>כל עניניה לא כו'.</b> פירוש כל עניניו לא היו אלא בי ודרש וענה לשון ענין כמו לענות בו דקהלת ולפי גירסת הספר דרשו מלשון עינוי: ",
+                    "<b>לפי שבעוה\"ז כו'.</b> כלומר בא אדם לכלל זה שאומר וה' וגו': ",
+                    "<b>אבל לעתיד כו'.</b> ולא כתבו אלא כדי לסיים בדבר טוב כמנהגו:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ושחרים וגו'.</b> כל הענין בירושלמי פרק הערל:",
+                    "<b>גדול</b> דרש ושחרים לשון גדולה כד\"א הדבק לשחוור: ",
+                    "<b>משוחרר מן העונות.</b> גר' בירושלמי:",
+                    "ה\"ג חושים ואת בערא: ",
+                    "ה\"ג בירושלמי מוליד נשיו אלא שחש כנמר וביאר את ההלכה עמוני ולא עמונית כו' ויולד מן חודש אשתו לא צורכה אלא ויולד מן בערא אשתו אלא בימיו כו': ",
+                    "<b>לא צורכה.</b> לא היה צ\"ל אלא כו': ",
+                    "<b>ריב\"ל כו'.</b> בירושלמי אין זה: ",
+                    "ה\"ג ישמעאלי היה ונכנס כו': ",
+                    "יושב ודורש גר':",
+                    "<b>נתגייר.</b> אותו ישמעאל כיון ששמע שכל מי שפונה להש\"י יש לו תשועה בה': ",
+                    "<b>ונתן לו.</b> ישי את בתו:",
+                    "ה\"ג באמצע בית המדרש ואמר וכו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>השבה משדה מואב.</b> אציגה לפניך לשון הירושלמי ומתוכו יתבאר לך כוונת הספר וז\"ל א\"ר שמואל בר נחמן אני אין לי אלא משבה ותשב נעמי וגו' וזו היא השבה משדי מואב תחלה היינו אמר לה ותעזבי וגו' מתמול שלשום אמר לה אלו באת מתמול שלשום לא היינו מקבלים אותך עכ\"ל ופירוש השבה משדה מואב משמע שכבר שבה לאל ית' בעודה בשדה מואב והוא אמר מתמול שלשום אלא אלו באת וכו' שבאותו פרק נתחדשה ההלכה עמוני ולא עמונית: "
+                ],
+                [
+                    "<b>נפיל וכו'.</b> פי' ענק לקח ענקית מלשון הכתוב הנפילים היו בארץ:",
+                    "ה\"ג <b>נגן וגבור חיל ואיש מלחמה כו' עד וגבור חיל במשנה ואיש מלחמה שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה ונבון כו'</b> ועי' בפרק חלק ותמצא כי כן הוא: ",
+                    "ה\"ג לעיל פרשה חיי שרה ובערוך <b>א\"ר יצחק פרדכסוס.</b> ופירושו לבן ביותר ופי' שם לבן איננו שם העצם אלא שם מקרה ע\"ש הלבנונית: ",
+                    "ה\"ג <b>ויהי שם הבכור יואל ושם משנהו אביה.</b> והוא פסוק בשמואל א' סי' ח' ועיין בס' נשא פרשה י' ושם פירשתיו ושוב גרסי' רבנן אמרי מה זה רשע אף זה רשע ור' יהודה כו': ",
+                    "<b>שנשתנו כו'.</b> דריש ומשנהו לשון שנוי ואביה לשון נבואה:",
+                    "<b>פתואל.</b> הוא שמואל שפתה לאל בתפלתו:",
+                    "<b>שנשתנה למעשה.</b> כלומר למעשים טובים. וה\"ג בס' נשא פ\"י: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אלא לבת מ'.</b> וגם היא היתה בת מ' משאמר בועז שמעת בתי שלא בא הכתוב לסתום ��לא לפרש:",
+                    "<b>עד כדון.</b> עד עתה כלומר עדיין לא הלכה:",
+                    "<b>מסיימת.</b> מציינת שיהיו מצויירים ומסויימים בידה:",
+                    "<b>מריק.</b> ס\"א מקרי: ",
+                    "שניתן לה ממי גרסי':",
+                    "<b>בחלקה.</b> חלקת קדריש:"
+                ],
+                [
+                    "<b>עתליהו.</b> אם אחזיהו שהיתה אדוקה בע\"ז ומרשעת ביותר ככתוב בספר מלכים: ",
+                    "<b>והתקינו לשאול שלום גרסינן.</b> כדי שלא יבא ח\"ו לכלל שכחה: ",
+                    "<b>וכן המלאך.</b> וזהו הסכמת בית דין של מעלה:",
+                    "<b>מטריחין וכו'.</b> ומתוך כך יעוררו האומות שנאה עלינו:",
+                    "<b>בין הכרכים.</b> בכל הכרכים. או ר\"ל כרכים ספרי דברי ימים ומפורסם הוא בין כולם: ",
+                    "<b>ומצאו כו'.</b> אין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה זכרון אלו נביאים שנא' אז נדברו וגו'. ושוב גרסי' ומאמר וגו'. ונכתב בספר אלו הכתובים שנאמר הלא הם כתובים כו':",
+                    "<b>ויכתב בספר.</b> ויליף גזירה שוה בספר בספר מן כתוב זאת זכרון בספר שנאמר על עמלק:",
+                    "<b>אין נאמרה מפי ב\"ד.</b> אלא מסיני נאמרה שנאמר כתוב זאת זכרון: ",
+                    "<b>אלא שאין מוקדם וכו'.</b> שאינה כתובה בתורה אלא בכתובים וראויה היתה להכתב אצל מלחמת עמלק:",
+                    "<b>רבן של יהודים.</b> הוא מרע\"ה וכן כתיב בהדיא בספר הזוהר: ",
+                    "<b>נפטרו.</b> ממעשר שהזורע בחוצה לארץ פטור ממעשר:",
+                    "ה\"ג אמנה וכותבים ועל התחום: ",
+                    "ה\"ג <b>וכן אמר הקב\"ה אל יהושע חטא ישראל ולא יהושע וגו'.</b> ופי' דאל\"כ למה אמר הקב\"ה עברו בריתי וכן מצאתי בילקוט ובירושלמי: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>שבעים אלף סבל וגו'.</b> וסיפיה דקרא ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביר את העם. פי' אלו ג' אלפים ושש מאות היו נוגשים על אלו מאה וחמשים אלף עושי מלאכה והנה לפי החשבון יגיע לכל אחד ואחד ארבעים ושנים לבד מאותן שש מאות שלא הגיע לכל אחד ואחד מהם כי אם ארבעים ואיידי דזוטרי לא קפיד הספר עלייהו ודוגמתו תמצא סוף פתיחתא דאיכה רבה ובזה יתיישב הא דלא קחשיב בספר מלכים כ\"א ג' אלפים וג' מאות נוגשים דהתם קחשיב לכל אחד ואחד מ\"ב במילואם ושלש מאות הנותרים שלא הגיע להם כ\"א ל\"ח אינו מקפיד עליהם ורש\"י ז\"ל פי' שם שלא היו הנוגשים רק ג' אלפים ושלש מאות ככתוב בספר מלכים והגיע לכל אחד ואחד מ\"ה והותר ואלו ג' מאות הכתובים פה יותר היו נציבים ממונים על הנוגשים כמעשה ארץ מצרים אבל לפי המדרש הזה נראה מה שכתבתי: ",
+                    "<b>דעביד כן כו'.</b> מי שעושה כן שאינו ממונה כ\"א על מ\"ב יכול לעמוד ולהשגיח בהם כראוי: ",
+                    "<b>ולא הוה חכים כו'.</b> פי' ר\"י ערמא\"ה וכי לא היה מכיר שהיא נערה מלקטת שעורים. ועוד יש להקשות וכי לא היה מכירה והלא בבואה לעיר עם נעמי כתיב ותהום כל העיר הרי שהכל ראו אותם וידעו מהם ויהי פירושו כההיא דלקמן גבי שאול ודוד: ",
+                    "<b>נעימה וכו'.</b> וכדמפרש ואזיל כל הנשים וכו':",
+                    "<b>שוחחות.</b> ומתוך כך האחוריים בולטים ורגליהם נראות:",
+                    "<b>יושבת.</b> כלומר הרביצה את עצמה:",
+                    "<b>מסלקות כו'.</b> מעלות בגדיהם עם החגורה למען יהיו קל ללכת:",
+                    "<b>מפרץ כו'.</b> שהמלך פורץ דרך לעצמו כדאיתא במס' יבמות פ' הערל:",
+                    "<b>שופט.</b> כלומר איש חשוב כדאיתא בפרק הערל:",
+                    "ה\"ג אנשים למה נתרחקו: ",
+                    "ה\"ג לנשים להוציא לקראת נשים נתעלמ�� וכו': ",
+                    "<b>אצל שמואל כו'.</b> אבנר בא אצל שמואל ושאלו אלו הקושיות שהקשה לו דואג ואמר שמואל זה מניין לך:",
+                    "<b>מיני הוא.</b> מין הוא ואינו מאמין בדברי חז\"ל הדורשים מן הקבלה עמוני ולא עמונית: ",
+                    "<b>חלק.</b> בלא תשובה כלל:",
+                    "<b>לאשה שלא כו'.</b> כלומר דרכה של אשה שלא להוציא לקראת הולכי אורח:",
+                    "ה\"ג לאיש ליתן שכר וכן הוא באגדת שמואל ובירושלמי פרק הערל: ",
+                    "<b>ואת אמרת וכו'.</b> כאלו היה לה כן מעצמה בתמיה ואיך יהיה זה הלא מקרוב פירשה ממקום טומאה והשיב אלא רבתה כו'. פי' גבירתה היא חמותה למדתה כך והרפה ממנה מעשי מואב ודייק סיפיה דקרא השבה וגו' כלומר ששבה מדרכי מואב ע\"י נעמי וכן הוא בילקוט ובספר ישן בהדיא: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>בעמרים וגו' מעט.</b> כלומר סיפיה דקרא זה שבתה הבית מעט: ",
+                    "<b>תפסה לוקי וכו'.</b> פי' תפסה לקט מעט בערך חמותה שהיא גם מצפה אליה כי אין לה לאכול כ\"א הלקט הזה ואינו מספיק לשניהן: ",
+                    "<b>לוקי.</b> מועט ודוגמתו ריש איכה רבה לוקט\"ו לוקט\"ו. ואולי שצ\"ל מעט תפסה לה ק\"ו לאותה שבבית וסמך לזה מצאתי בספר ישן: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "והלכת אחריהן גרסי':",
+                    "אינם הולכים גרסי':",
+                    "<b>אלא אחר העינים.</b> וכן כל ישראל אינם הולכין אלא אחר הסנהדרין שנאמר כי יפלא ממך וגו' ועשית על פי הדבר אשר יורוך וכן פרש\"י בשיר השירים פסוק עיניך יונים: ",
+                    "<b>שלא לרחוק.</b> שלא ידיחו אותך מלבוא בקהל ואולי צריך להיות לדחותך:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>הוא היה:</b> ה\"ג בירושלמי דסנהדרין פרק כהן גדול <b>בחקל סומקתא.</b> פירוש בשדה שמראיתו אדומה: ",
+                    "ה\"ג מלאה שעורים כתוב אחד כו': ",
+                    "<b>עדשים.</b> בסוף ספר שמואל:",
+                    "ה\"ג <b>ענבותן דומה כו'.</b> וכן הוא בירושלמי שהיתה ענבה שלהן יפה כשל שעורים ופירש הערוך ערך ענב הקמח שנעשה מן אותן עדשים היה יפה כשל שעורים וקצת תימה מי דחקו לזה ובמדרש שמואל גרסי' שהיתה שבילתם גבוהה כשעורים: ",
+                    "הפלשתים שהיו גבוהים גרסי':",
+                    "<b>ויצילה.</b> לשון רבים:",
+                    "<b>ויצילוה.</b> משמע אחד לבדו הציל אותה:",
+                    "<b>שהחזירוה כו'.</b> והרי הוא הצילה לו מיד הפלשתים כלומר נשארה בידו:",
+                    "<b>שנה א' כו'.</b> בשנה אחת היתה לאפוקי בשתי שנים דרבנן דלקמן:",
+                    "<b>ושתי שדות היו.</b> א' של שעורים ואחת של עדשים וה\"ג בירושלמי בהדיא: ",
+                    "שהיתה חביבה עליהם גר':",
+                    "<b>לאבד.</b> גר' בכל מקום דכתיב לעבד:",
+                    "<b>פשיטא ליה.</b> פי' בשתי שדות היה המעשה והיה צריך לעשות מאחד מהם דרך המלך ולאבד וליתן הדמים מאי קמיבעיא ליה בתמיה פשיטא דמותר אלא הבעיא היתה אם מותר לו לאבדם בלא דמים ואם תמצא לומר דמותר לאבדם בלא דמים עדיין קמבעיא ליה איזה מהן יאבד:",
+                    "אי זה מהן לאבד גרסי':",
+                    "<b>ושתי שנים.</b> ב' מעשים היו בב' שנים זו אחר זו:",
+                    "ה\"ג <b>והלא נלמד משל אשתקד</b> והכי מוכח בהדיא במדרש שמואל ומאי קמבעיא ליה עוד בשנה אחרת ומשני שאין למדין כו': ",
+                    "ה\"ג במדרש שמואל <b>שאין למדין מעשה ממעשה</b> ובירושלמי גרס אין למדין משנה לחברתה: ",
+                    "<b>הלכה נצרכה לו.</b> עי' סוף פ' הכונס:",
+                    "ה\"ג בירושלמי <b>ולא אבה שתקבע הלכה לשמן.</b> פי' לשם אותם שלשה והטעם איתא בפ' הכונס לפי שהמוסר נפשו למות על ד\"ת אין אומרים הלכה משמו: ",
+                    "<b>עשאה מסכתא.</b> כלומר מדרש בפני עצמו עשה מהלכה זו אם המלך פורץ דרך לעצמו ודרשו ויסך לשון מסכת והכי איתא בירושלמי:",
+                    "ה\"ג בירוש' וקבע הלכה לדורות מלך פורץ וכו': ",
+                    "<b>וויתור.</b> בזמן היתר במה והיו צריכין מים ממש לניסוך המים שבחג ואלו השלשה גבורים בקעו בקרב המחנה להביא מים טהורים לנסך על הבמה:",
+                    "ה\"ג במדרש שמואל ובירושלמי ר' חוניא בשם ר' יוסף הלכות שבויה נצרכה וכו': ",
+                    "<b>תבע.</b> לבנותה:"
+                ],
+                [
+                    "ארצה וגו' גרסי':",
+                    "<b>כדרך כל הארץ.</b> בחופה וקידושין ונופל לשון היכרה עליו כד\"א וידע אדם וידע קין ואיש לא ידעה וכן רבים: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג הגד הוגד למה וכו': ",
+                    "ה\"ג <b>שאין צריך לומר בחיי אישך.</b> פי' שמשום כבוד בעלה ואימתו ודאי עשתה עמו כל מה שתוכל: ",
+                    "<b>ותעזבי אביך כו'.</b> עי' בילקוט הגירסא יותר נכונה:",
+                    "<b>שאלו כו'.</b> אלמלא באת להתגייר מתמול שלשום לא היינו מקבלין אותך שלא נתחדשה אז הלכה של עמונית וה\"ג בילקוט בהדיא: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אמר רב חסדא.</b> בילקוט משמע שצריך להיות אמר רב חסא:",
+                    "<b>שלמה.</b> רמז לה שלמה יעמוד ממנה. ודייק שלמה ככתיבתו:",
+                    "ה\"ג בילקוט שמענו וכנפים לשחר שנאמר אשא כנפי שחר כנפים כו': "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>בעיניך אדוני וגו'.</b> וסיפיה דקרא ואנכי לא אהיה כאחת שפחותיך וכתיב ויאמר לה בועז וגו' וכתיב לה בלא מפיק קרי ביה לא כלומר לא כן הדבר כאשר דברת שאין אתה מן האמהות כלומר השפחות אלא מן האימהות: ",
+                    "ה\"ג אין אתה מן האמהות אלא מן האימהות: ",
+                    "<b>ואת בנותיה וכו' גרסיא.</b> וסיפיה דקרא ויקרא לה נובח וכתיב לה בלא מפיק וכן לבנות לה:",
+                    "<b>שאין לשקר כו'.</b> ומקרא זה מדבר בחנופה וגסות רוח כדאיתא בפרק זה בורר ועיין בפרש\"י ורמב\"ן סוף פ' מטות: ",
+                    "<b>תשועה.</b> כלומר תקומה:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ויאמר לה בועז לעת האוכל: ",
+                    "<b>שית שטין.</b> ששה שטות ודרשות היה דורש על גשי הלום:",
+                    "<b>זו לחמה וכו'.</b> כדאמר שולחן מלכים:",
+                    "<b>שנוצדה.</b> לשון הצד ציד או לשון צדדים:",
+                    "<b>מן המנין.</b> של שנות מלכותו:",
+                    "ה\"ג בילקוט שמואל <b>נתכפר לו בשעירה כהדיוט.</b> פי' וקרבן מלך אינו בשעירה אלא בשעיר זכר ככתוב בפרשת ויקרא: ",
+                    "הכי גרסינן בשלמה קרובי למלכות ואכלת:",
+                    "ה\"ג <b>נותנת לפניו קערה.</b> וכן הוא בילקוט קהלת בפסוק לשחוק אמרתי ושם הגירסא יותר נכונה: ",
+                    "ה\"ג לימות המשיח אוכל בעוה\"ב: ",
+                    "מעשיו כחומץ גרסי':",
+                    "<b>כירומניקאה.</b> פי' הערוך בלשון יון נחושת:",
+                    "ה\"ג <b>עשו לו מולה של נחושת</b> והכי גרסי' בפרשת ואתחנן ובירושלמי בפרק חלק ובערוך ובפרש\"י בפ' חלק דוד של נחושת ובערוך פי' חמור של נחושת והיו משיבין אותו עליו וכאן יש לפרשו כן: ",
+                    "ה\"ג <b>צלם פלן שזבני.</b> כלומר היה קורא לכל עבודת כוכבים שיצילוהו: ",
+                    "<b>זכור הייתי כו'.</b> כל זה הוא גירסת הירושלמי בפ' חלק:",
+                    "<b>אנא צווח כו'.</b> אנא אק��א ואתפלל לה' אם יענני הרי טוב ואדע כי אל אמת הוא ואם לא הרי כלל אחת היא וכל הפנים שוים ח\"ו: ",
+                    "<b>חלונות.</b> ששם נכנסים כל התפלות:",
+                    "<b>משיב הרוח.</b> וישיבהו קדריש לשון משיב הרוח ועיין מזה לעיל בפ' ואחחנן:",
+                    "ה\"ג <b>מלכותו ליצד ממנו.</b> ופירושו כמו להיצדד: ",
+                    "<b>והכה ארץ.</b> פסוק הוא בישעיה סימן י\"א: ",
+                    "ה\"ג <b>וכמה נכסה מהן שלשה חדשים שנאמר ויפגעו את משה ואת אהרן אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם וכמה וכו'.</b> ועיין כל זה בבמדבר רבה פי\"א ובמדרש חזית פסוק דומה דודי לצבי: ",
+                    "ה\"ג <b>המחכה ויגיע וגו'.</b> ועי' כל זה בבמדבר רבה פי\"א ובמדרש חזית בפסוק דומה דודי: ",
+                    "<b>מ\"ה ימים שישראל גרסי'.</b> ור\"ל באותן מ\"ה ימים שהמשיח יהא נכסה מהם: ",
+                    "<b>לאיכן.</b> כמו להיכן:",
+                    "<b>הוא מוליכן.</b> קודם שנתכסה מהן:",
+                    "<b>מאן דאמר.</b> כמו יש מי שאומר:",
+                    "<b>טובלין פתן בחומץ גרסי'.</b> והטעם שהחומץ יפה לשרב וה\"ג בויק\"ר פ' ל\"ד. והטעם שטבע כל דבר חמוץ קר ולח כך כתב בספר שבילי אמונה נתיב ד': ",
+                    "<b>ודאי.</b> כלומר בצד כולם וזהו בקצה האחרון ולא בתוכם משום צניעות:",
+                    "<b>קלי.</b> לשון מעט ודרש קלי כמו קליל:",
+                    "<b>בידו של אותו צדיק.</b> בועז שתפס מועט ונתברך עד שהיא אכלה ממנה כדי שבעה והותירה:",
+                    "ה\"ג <b>אלא מדכתיב ותאכל ותשבע ותותר נראים הדברים כו'.</b> ועי' בויקרא רבה פ' ל\"ד: ",
+                    "<b>נראין הדברים כו'.</b> מדלא כתיב והותר דמשמע שהיה שם מותר אלא ותותר משמע שהמותר היה מצדה שנתברך במעיה:",
+                    "<b>אל רעהו וגו' גרסינן.</b> ועי' בויקרא רבה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מבדר.</b> מפזר כדי שימצאם שמעון בר בא ויזכה בהם:",
+                    "<b>מבקר.</b> מפקיר וכן הוא בתלמוד ירושלמי בהרבה מקומות:"
+                ],
+                [
+                    "עד הערב וגו' גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג עשיתי עמו הרבה: ",
+                    "ה\"ג א\"ר יוסי יען וביען הוא יען: ",
+                    "ה\"ג <b>ר' שילה דנווה האביון הונך כו'.</b> ועי' כ\"ז בויקרא רבה פ' ל\"ד: ",
+                    "ה\"ג ונקמתן של ישראל ביד וכו': ",
+                    "<b>לרמאין שבהן וכו' גרסינן.</b> ועיין שוב בויק\"ר פ' ל\"ד: ",
+                    "<b>דלמא.</b> פירושו בלשון ירושלמי כמו אתמר:",
+                    "ה\"ג נטפל ביה במיתתיה: "
+                ],
+                [
+                    "ואת המתים גרסינן:",
+                    "<b>והאשה עשתה כו'.</b> מפני הצדקה שעשתה עמו כמ\"ש למעלה עשתה אותו טפל אליהם שאמרה קרוב לנו ולא אמרה קרובין אנחנו כן הוא בילקוט: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>מואביה היא זו הוא אמר כו'.</b> ולפי שתלתה בו בבועז דבר טפל שהוא דקדק בדבריו ואמר תדבקין עם נערותי והיא אמרה עם הנערים לפיכך כתיב ותאמר רות המואביה כלומר שמדרכי מואב היתה לה זאת. וכן הוא בהדיא בספר ישן: "
+                ],
+                [
+                    "וכי ערומה גרסי':",
+                    "<b>שני עטפים.</b> עטיפות חליפות שמלות אחד לשבת ואחד לחול:",
+                    "<b>וכך דרשה כו'.</b> שיהיה לכל אחד ב' עטיפות ובכו תלמידי חכמים ואמרו דרך קובלנא אין בנו כח להיות לנו חליפות שמלות וכעטיפתנו בחול כן עטיפתנו בשבת ובילקוט הגי' יותר ברורה במאמרים אלו:",
+                    "<b>לשנות.</b> עטיפות בגדי החול ישנה בשבת כדאיתא במסכת שבת שישלשלם למטה אם דרכו לחגור אותם לחגורה למעלה או להיפך כך י\"ל לפי הסכמת תלמוד בבלי במסכת שבת ועי' כל זה בירושלמי סוף מסכת פיאה: ",
+                    "<b>צריכין אנו.</b> בירושלמי גרסי' אתם:",
+                    "<b>וירדתי הגורן גרסי'.</b> ודריש הכתיב:",
+                    "ה\"ג <b>קבל מר' חייא חד חקל.</b> ופירושו קבל ממנו שדה אחת באריסות או רצה לומר שקנאה ממנו ואמר לו כמה רגילה לעשות פירות אמר לו מאה כורין היא רגילה לעשות: ",
+                    "ה\"ג <b>זרעה ואעלה ועבדה פריה כו'.</b> פי' זרע את השדה ואסף את פירותיה והיא עשתה מאה כורין חסר אחת: ",
+                    "<b>פריה.</b> פי' חסר ועי' ערוך ערך פרא:",
+                    "<b>ה\"ג</b> דהיא עבדא מאה כורין זרעית ואעלית ועבדה כו': ",
+                    "<b>א\"ל אין.</b> השיבו על ראשון ראשון וא\"ל הן אמת שהיא עושה מאה כורין ושוב חזר ר\"ש ואמר לו והרי היא עשתה חסר: ",
+                    "ה\"ג <b>א\"ל הן אוקימתא אדרא אמר בגובה שבעיר א\"ל ולא כן כו'.</b> פי' א\"ל ולהיכן העמדת הגורן א\"ל כו': ",
+                    "<b>וירדת.</b> משמע שהגורן עמדה בנמוך שבעיר והטעם שהרוח אינו שולט כל כך ואינו מנשב רק המוץ לבדה:",
+                    "<b>אזל נפיחה כו'.</b> הלך ונפה המוץ בנפה ומצא שהיא עשתה השאר ובילקוט תמצא המעשה זה אפס קצהו:"
+                ],
+                [
+                    "יבא אחד מן הכלבים גרסי':",
+                    "<b>מן הכלבים.</b> דרך כינוי:",
+                    "<b>ויזדווג לי גרסי'.</b> ולפיכך לא טוב הדבר לשום בגדי עלי ועי' בפירש\"י ז\"ל ולכן אלי לא כתיב: ",
+                    "<b>עלי ליישב.</b> למצא פשר דבר לקיים צווי שלך לילך תחלה אל הגורן ואח\"כ לשום בגדי עלי וכן אלי קרי כלומר עלי ליישב: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בב\"ר פרשת וירא וכן הוא שם בילקוט ובילקוט ירמיה ובערוך ערך עבר רבי חנינא אמר תחלת עיבורו של מואב לא היתה לשם זנות אלא לשם שמים בדיו לא כן עשו לשם שמים אלא לשם זנות שנאמר וישב ישראל בשטים וגו'. ורבי סימון אומר תחלת עיבורו של מואב לא היתה לשם שמים אלא לשם זנות ותעש בדיו לא נאמר אלא לא כן עשו לשם זנות אלא לשם שמים שנאמר ותרד הגורן וגו' רבנן אמרי כו'. ועי' בב\"ר פ' נ\"א: ",
+                    "<b>רבנן כו' עד ותרד וגו'.</b> ודרש בדיו ר\"ל רות שעשתה לשם שמים לא עשתה כמו שעשו המה וממילא שמעינן שהמה לא עשו לשם שמים כך יש לפרש דברי רבנן אבל לעיל בב\"ר פרשה נ\"א ליתא דברי רבנן ובמקומו ר' לוי אמר ועיין שם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שבירך על מזונו.</b> כד\"א ואכלת ושבעת וברכת וגו' על הארץ הטובה: ",
+                    "<b>מרגלת לשון לתורה גר'.</b> והתורה נקראת טוב כמו שמפרש והולך:",
+                    "<b>ואת אמרת וכו'.</b> ושופט כל הארץ ממי היה מתיירא:",
+                    "שטופים בזמה גר':",
+                    "<b>גיל כעמים וגו' גרסי'.</b> וסיפיה דקרא אהבת אתנן על כל גרנות דגן:",
+                    "<b>ואין דרכן כו'.</b> י\"ל אין דרכן שיניחו ליעשות עבירה בממונם ובילקוט לא גרס ליה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כנור.</b> עי' זה משלם באיכה רבה בפסוק צעק לבם אל ה':",
+                    "<b>החיש לה.</b> י\"ל שבפתאום ובמהירות קללה ובילקוט גרס השחיל פי' הוציא: ",
+                    "בלבו וברכה גרסי':",
+                    "<b>סליק לרומי.</b> ה\"ג בספר אות אמת: ",
+                    "<b>לבר בייתיה וכו'.</b> אמר לבן ביתו לך וקנה לי מן השוק דבר הגון השוה לכל הלך והבא לו צפרים א\"ל מפני מה התמהמהת להביאם ואולי שהוא בעצמו צד אותם ובספר אות אמת כתב נ\"א מפני מה הן שוות מפני שמחרידות את האדם וש��הות לצוד: ",
+                    "<b>מקרא זה חרדת כו'.</b> מוקש הוא המצודה שנוקש וניצוד בו העוף והוא נותן חרדה על האדם:",
+                    "ה\"ג יתן מוקש חרדת אדם כו' חרדה שהחריד יעקב כו': ",
+                    "<b>כחזזית.</b> ילפת תרגם אונקלוס חזזית ונקרא ילפת על שמסבב ומלפף את האדם מכל צד:",
+                    "<b>רוחות.</b> שדים:",
+                    "<b>והנה אשה טהורה כו'.</b> הנה אשה משמע מוכנת ומזומנת כד\"א משה משה ויאמר הנני וכן גבי אברהם כמו שפרש\"י: ",
+                    "ה\"ג מרגלותיו ויאמר מי את: ",
+                    "אמתך וגו' גרסינן:"
+                ],
+                [
+                    "חסדך וגו' גר':",
+                    "הכי גרסינן מיד נפקד שנאמר:",
+                    "<b>הכי גרסינן ולא נפקדה כיון שנשאת למחלון וכיון שהתפלל כו'.</b> ופי' כל עוד שהיתה נשואה למחלון לא נפקדה אע\"פ שהיתה בת מ' וכתב בספר אות אמת שבנוסחאות אחרות ל\"ג ליה כלל: ",
+                    "מן הראשון וגו' גר':",
+                    "<b>אוהבת כו'.</b> דייק מדכתיב היטבת חסדך זה האחרון שבחרה בזקן עשיר יותר ממה שלא הלכת אחר בחור שזהו יותר טוב לך אע\"פ שהוא דל: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג וריב\"ל רבנן סבירין וכו': ",
+                    "<b>אחים היו.</b> ומכל מקום היה טוב יותר קרוב לגאול כי הוא הבכור:",
+                    "ה\"ג שלמון ואלימלך וטוב היו כו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>הלילה הזו וכו'.</b> דאל\"כ הלילה למה לי: ",
+                    "לגאלך וגו' גר':",
+                    "<b>גזיז.</b> עבר כד\"א וכן נגוזו ועבר: ",
+                    "<b>במה הויתא כו'.</b> אלישע אמר לר\"מ באיזה ענין היית עוסק: ",
+                    "ה\"ג <b>מראשיתו א\"ל ומה אמרת ביה א\"ל ברך כו'</b> וה\"ג בילקוט קהלת: ",
+                    "<b>שהיו בידו כו'.</b> מקודם שנצטרע:",
+                    "ה\"ג בירושלמי בפרק אין דורשין <b>א\"ל ומה את אמרת תובן.</b> פי' אלישע אמר לר\"מ מה אמרת שוב בבית המדרש א\"ל וכו': ",
+                    "עקיבא רבך גר':",
+                    "<b>וכי הוה כו'.</b> בדידי הוה עובדא הכי וכדמפרש ואזיל ובילקוט גר' וכן היה:",
+                    "<b>שרון כו'.</b> התחילו אלו ואמרו מזמורים של הבל ואלו אמרו חרוזות לפי אלפא ביתא שירות לפי המשקל:",
+                    "<b>אילין כו'.</b> אלו הם עוסקים בשלהם ובמה שהם רגילים ואנחנו אין אנו עוסקים בשלנו:",
+                    "ה\"ג <b>מסיני נתנו באש שנא'</b> וה\"ג במדרש קהלת בפסוק טוב אחרית ובילקוט קהלת הגי' יותר ברורה: ",
+                    "<b>שלא היתה כוונתו וכו'.</b> אלא לגדולה וכבוד כמו שנעשה לר' יהושע ור\"א: ",
+                    "ה\"ג ומה את אמרת בלא יערכנה כו': ",
+                    "<b>א\"ל.</b> אלישע לר\"מ: ",
+                    "<b>חזור לך.</b> לביתך:",
+                    "<b>לית בחילי.</b> אינו בכחי וברשותי:",
+                    "<b>ומהיכן היה לו המעשה הזה.</b> שנשתנה לגריעותא כולי האי:",
+                    "ה\"ג בירושלמי <b>בכריסה כריסה של כו'.</b> כריסה. פי' כמו כאריסה פי' ארס של נחש והוא לשון קצר: ",
+                    "<b>ועד כדון.</b> ועדיין אחר כל המעשים שעשיתי תאמר מקבלין אותי אם אשוב:",
+                    "<b>דכדוכה כו'.</b> כלומר עד שעת מיתה:",
+                    "<b>ליני הלילה כו'.</b> כלפי אש אמר כן שתשקוט ותנוח בעודנו חי בעוה\"ז עד שימות הוא ויגאלנו: ",
+                    "<b>ודמכת.</b> האש שקטה ונחה מלשרוף:",
+                    "<b>אמרון ליה כו'.</b> התלמידים אמרו לר\"מ ר' בעוה\"ב אם יאמרו לך את מי אתה רוצה לעוה\"ב אביך או רבך מה תאמר: ",
+                    "ה\"ג אביך או רבך מה תימא: ",
+                    "<b>אמר אבא וכו'.</b> ראשון אבקש על אבי ואח\"כ על ר': ",
+                    "<b>אמרון ליה ושמעין גר'.</b> פי' וכי ישמעו לך להניח רבך לעוה\"ב על כל הרע שהרע: ",
+                    "<b>בעובדוהי.</b> במעשיו אלא הבט לתורתו:",
+                    "<b>כך העמיד.</b> זרע כשר וצנועות:",
+                    "ה\"ג <b>כלום קריא חסר וחטאתי לה' אין כתיב כאן אלא וחטאתי לאלהים אם חטאתי אני עושה לאלהים ואיני עושה הרעה הגדולה וכו'.</b> ועי\"ל בב\"ר פרשת וישב ובויק\"ר פרשה כ\"ג פרשתיו בשם רש\"י ז\"ל: ",
+                    "<b>דוד מניין.</b> עי' בבמדבר רבה פרשה ט\"ו: ",
+                    "<b>גבר חכם בעוז.</b> קרי ביה בועז:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שנשתהתה שש שעות.</b> שש שעות היתה שוכבת למרגלותיו וזהו רמז של ו' יתירא:",
+                    "<b>ואל יתחלל בי שם שמים גר'.</b> והיה אל יודע לשון תפלה לאל חי:"
+                ],
+                [
+                    "<b>הבה כתיב.</b> צריך לומר שכן היה כתוב בספרים שלהם שבספרים שלפנינו כתיב הבי וכן רבים:",
+                    "<b>ואחזי בה וגו' גר'.</b> ודייק סיפיה דקרא ותאחז בה ולא כתיב ותאחזה בה וכן הוא בילקוט בהדיא:",
+                    "<b>לישא לו אשה.</b> משמע שקידש אותה בהם ואם היה שש סאין וכי דרכה של אשה להנשא בשש סאין והיאך תוכל לישא משא כבדה כזו ובסנהדרין פ' חלק הגי' באופן אחר:",
+                    "<b>בזכות וימד כו'.</b> כלומר רמז לה שיעמדו ממנה וכו':",
+                    "<b>חנניה מישאל ועזריה.</b> שלשה אלה חשיב להו לאחד ומצאתי בספר אות אמת בשם נוסחא אחרינא והלא שמנה הם אלא אלו שלשה כיון שמעלתן שוה מנאן כאחד:",
+                    "ה\"ג <b>ואיכא דאמרי למרבה המשרה כתיב חסר מ' וכו'.</b> ור\"ל וכו' כדאיתא בפרק חלק בקש הקב\"ה לעשות חזקיה משיח וכיון שלא אמר שירה נתעכב ולכן המ\"ם סתומה באמצע התיבה וכן כתב בספר אות אמת אך שהוסיף להגיה עד אין קץ: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ואת אמרת ויבא: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "נתן לי וגו' גרסי':",
+                    "<b>נראה דה\"ג ונאמר ריקם בצדיקים כו' עד אל חמותך לא כריקם שנא' במצרים ריקם שנא' בצדיקים אלא כריקם שנא' בעולי רגלים כי הא וכו'.</b> ולפי גירסת הילקוט צ\"ל ולא יראו פני ריקם ונאמר ריקם בעבד עברי שנאמר לא תשלחנו ריקם ונאמר ריקם בצדיקים כו' עד אל חמותך לא כריקם שנאמר במצרים ולא כריקם שנאמר בעבד עברי אלא כריקם שנאמר בעולי רגלים כי הא וכו': ",
+                    "<b>הראייה שתי כסף.</b> כלומר ורות גם היא באה אל חמותה בדבר מועט:",
+                    "<b>שתי כסף וכו' גרסי'.</b> וסיפיה דמתניתין ובית הילל אומרים הראייה מעה כסף פ\"ק דחגיגה והוא ג\"כ דבר מועט: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מה לאחורי תרעא כו'.</b> כלומר מה זה שנזדמן שם לשעה וכי לאחורי השער היה עומד:",
+                    "<b>הטיסו הקב\"ה גרסי'.</b> פירוש הפריחו ועיין בב\"ר פכ\"ט וה\"ג בילקוט: ",
+                    "<b>מתוך ישובו.</b> שישב שם וימתין עד בואו ובילקוט ל\"ג ליה: ",
+                    "ה\"ג <b>אף אני אעשה את שלי ורבי יהודה אומר אפילו היה בסוף העולם כו'.</b> ועי' בילקוט ולפיכך הטיסו הקב\"ה לשם לפי שעה הצריכו לו שהקב\"ה לא יגרע מצדיק עינו ומסייע לבאים לטהר ור\"י סובר שנזדמן שם כדי שלא ישב הצדיק ויצטער: ",
+                    "<b>שנטלו אותן.</b> וכתיב לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה':",
+                    "<b>לית אנא כו'.</b> אין אני מערב משפחתי בזרע פסול וכדמפרש ואזיל:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מזקני העיר וגו'.</b> גרסי' וסיפיה דקרא ויאמר שבו פה וישבו:",
+                    "ה\"ג בירושלמי פ\"ק דכתובות <b>אמר רבי פנחס מיכן לבית הזה שהן ממנין זקנים בבית משתאות שלהן</b> ע\"כ ודייק מדכתיב מזקני העיר ואין זקני בכל מקום אלא סנהדרין ומה שאמר לבית הזה י\"ל ב\"ד של מטה וה\"ג בילקוט: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>תגאל גאל לגואל אמר ואם לא יגאל לב\"ד אמר הגידה לי ואדעה שלא תאמר וכו'.</b> ודייק ואדעה כמו והאדם ידע: ",
+                    "<b>דהיא אזלת רות.</b> הלכה לה ממני כי לא אוכל לגאול אותה עם נחלתה ולפיכך אמר ודאי דהיא אזלת הלכה לה ונאבדה כמו הלכה חמורך טרפון ולשון זה רגיל בלשון ירושלמי כגון ביבמות פ' הערל אזל לה הא דאמר רב הונא אין ממזר חי יותר משלשים יום וכן הוא בפרק עשרה יוחסין ובב\"ר פרשה ס' בין חייתא למחבלתא אזל ברא דעלובתא: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג המואביה אשת המת קנית קניתי כתיב והא מסייעא כו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>בגו אפייא כו'.</b> במנהגם ועניינם של ישראל כדאמר אופייה של אלהיה:",
+                    "ה\"ג אין לך מנוול ומשוקץ: ",
+                    "ה\"ג <b>שאוכל עשב בראשונה היו קונים במנעל ובסנדל שנא' שלף איש נעלו וחזרו כו'.</b> ואיירי בנכסים שיש להם אחריות וכל זה בירושלמי פ\"ק דקידושין: ",
+                    "אבוד פלוני ממשפחתו גרסי':",
+                    "ה\"ג למשפחתו חזרו להיות קונים בכסף: ",
+                    "ה\"ג בכסף ובשטר ובחזקה: ",
+                    "ה\"ג <b>הרי עדי השטר והעד עדים הרי עדי חזקה ואין קרקע נקנית כו'.</b> ויליף לה משדות בכסף יקנו והכי איתא בירושלמי בהדיא ולא גרס התם אין כסף נקנה כו': ",
+                    "<b>פליגא.</b> על ר' יוחנן דאמר שנקנית בכסף שוה פרוטה ויליף לה משדות בכסף יקנו דכתיב בנביאים ואמר ר' חנינא שהם ליטרים:",
+                    "<b>שהיו קנטרים.</b> בבראשית רבה פרשה נ\"ח יליף ליה מדכתיב עובר לסוחר ובירושלמי יליף ליה מדכתיב בכסף מלא יתננה לי: ",
+                    "<b>ולא דמי.</b> הא דרבי חנינא להא דרבי יוחנן ולא פליגי:",
+                    "ה\"ג <b>הכא כתיב כסף ומה דאמר כו'.</b> הכא בנביאים כתיב כסף שדות בכסף כו' והיינו פרוטה והא דאמר ר' חנינא שהם ליטרים היינו היכא דכתיב שקלים: ",
+                    "<b>ודלא כר' אליעזר.</b> הא דאמר שקרקע אינה נקנית אלא בג' דרכים בלבד דלא כר\"א: ",
+                    "ה\"ג <b>הילוך קנה דתני אם הלך כו'.</b> ובירושלמי גרס כמו כאן: ",
+                    "שהלך גרסינן:",
+                    "<b>לא קנה עד שיחזיק.</b> וה\"ג בהדיא בירושלמי ובילקוט פ' לך לך ופ\"ב דבבא בתרא: ",
+                    "ה\"ג בירושלמי הכל מודים במוכר שביל לחבירו כיון שהלך בו קנה ומסיים בו שנא' קום התהלך בארץ וגו': "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>של גואל נראין הדברים כמ\"ד נעלו של בועז שדרך כו'.</b> וה\"ג בילקוט שמואל: ",
+                    "<b>החדשה וגו' גרסי'</b>:",
+                    "<b>ע\"י שהעביר כו'.</b> עי' בב\"ר פ' ס\"ה ופ' ע\"ג ובויק\"ר פ' ל\"ג ושם פירשתיו: ",
+                    "ה\"ג <b>פרצוף פנים עם החוטם.</b> ומתני' היא סוף מס' יבמות: ",
+                    "<b>ע\"י שחשדן גר'</b> ועיין בפרשיות הנ\"ל: ",
+                    "ה\"ג שנא' ויקבצו: ",
+                    "ה\"ג ירדוף אביה אחר ירבעם וגו': ",
+                    "<b>שמונה.</b> לשון לא תונו ולעיל גרס שהונה:",
+                    "<b>שהוא מונה את ההדיוט כו'.</b> בילקוט שמואל מסיים ודכוותה וארוחתו ארוחת תמיד כל ימי חייו ימי חייו של מי רב ולוי חד אמר ימי חייו של יכניהו וחד אמר ימי חייו של אויל מרודך ונראין הדברים כמ\"ד ימי חייו של יכניהו שבשעה שהקב\"ה נותן שלוה לצדיקים אינו נוטלו עוד מהם עד שהוא מכניסם לג\"ע ע\"כ ומיד פתח שם וישסף שמואל אגג וגו' ומזה בא טעות הסופר שכתוב בס\"א ודכוותה וישסף שמואל וגו': "
+                ],
+                [
+                    "בשער וגו' גרסי':",
+                    "<b>מסובין.</b> פי' הערוך חשובין:",
+                    "<b>לפיכך הוא כו'.</b> עי' בב\"ר ריש פ' ע\"א: ",
+                    "<b>שלו.</b> של יעקב:",
+                    "<b>שאמרו דברים וכו'.</b> שאמרו הכל שהיא תנשא לעשו בשביל שהיא עקרה וכמו שפרש\"י שם בשם הפייט או פירושו כמ\"ש בעל העקידה שהיו אומרים יעקב נשא לאה להוליד בנים ורחל לתשמיש בעלמא כמנהג דור המבול וכדאיתא בב\"ר בפסוק נשי למך וכמו שפרש\"י שם: ",
+                    "ה\"ג אפילו לשם בנה שנא' אולי יחנן ה' שארית יוסף ולא סוף דבר לשם בנה אלא אפילו לשם בן בנה שנאמר הבן וכו': ",
+                    "<b>סוף דבר.</b> פי' כמו לאו דוקא בתלמוד בבלי:"
+                ],
+                [
+                    "כבית פרץ וגו' גרסי':",
+                    "<b>עיקר מוטרין וכו'.</b> פי' הערוך בלשון יון נקרא כן הרחם:",
+                    "<b>וגלף.</b> וחקק ודייק מדכתיב ויתן לה ה' הריון משמע שעכשיו נתן לה בית הריון:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ביצתו.</b> שרשו:",
+                    "<b>בימי עתליהו.</b> שלא נשאר רק יהואש:",
+                    "<b>שמה כתיב גרסי'.</b> פירוש אצל בנות לוט:",
+                    "<b>אותו זרע כו'.</b> ועי' בבראשית רבה פרשה כ\"ג ופרשה נ\"א: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שיבתך וגו' גרסי'.</b> וסיפיה דקרא משבעה בנים:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "ה\"ג במדרש תהלים אף אתם לא באתם משתי אחיות: ",
+                    "שלקחה יהודה זקניכם גרסי':",
+                    "<b>לא מפסול משפחה הוא</b> י\"ל המעשה ההוא שבא יהודה על כלתו: ",
+                    "<b>אלא בתו.</b> כלומר רק את זה היתה בה שהיתה בתו של שם כהן לאל עליון ובילקוט תלים ל\"ג ליה: ",
+                    "<b>אכעיס.</b> בילקוט גרס אכחיש:",
+                    "<b>מן קדמאי.</b> נולד מקודם לפני רם:",
+                    "ה\"ג קדמאי: ",
+                    "דכתיב ובני כו':",
+                    "ואת כלובי גרסי':",
+                    "ה\"ג <b>ותהי אשה אחרת לירחמאל</b> ומדכתיב אחרת דייק שהיא כנענית: ",
+                    "<b>להתעטר בה.</b> שמה קדריש שנקראת עטרה:",
+                    "<b>אלא ע\"כ כו'.</b> דייק מדכתיב שלמון ולא כתיב שלמה כבראשונה נוטריקון סולמות נשיאים כי שלמה היה עדיין סולם לבועז בנו שהיה נשיא ומשם ואילך היו כולם סולמות והכנות למלכים שמזרע רות נגזרה להיות נבנה בית המלכות: ",
+                    "<b>שבאתי.</b> בקהל ה':",
+                    "<b>מכלל לא יבא הייתי.</b> קודם שנתחדשה ההלכה עמוני ולא עמונית ובאתי לכלל היתר אחר שנתחדשה ההלכה:",
+                    "<b>במגלה.</b> במגלת איכה:",
+                    "<b>זרע הבא ממקום כו'.</b> עי' בב\"ר פרשה כ\"ג ופרשה נ\"א: ",
+                    "ה\"ג פמליא שלו כאן: ",
+                    "<b>לך הייתי מצפה.</b> דייק מכפל לשון לך לך:"
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "מתנות כהונה על רות רבה",
+        "enTitle": "Matnot Kehunah on Ruth Rabbah",
+        "key": "Matnot Kehunah on Ruth Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Matnot Kehunah/Matnot Kehunah on Ruth Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,819 @@
+{
+    "title": "Matnot Kehunah on Ruth Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Matnot_Kehunah_on_Ruth_Rabbah",
+    "text": {
+        "Petichta": [
+            [
+                "<b>אלא בשומע.</b> שישמע בעל דין ולא שלא בפניו:",
+                "<b>ישראל כשאר כל האומות.</b> ולא יותר כמו סבתא וכו' שכולם שמות אומות הם וכן הוא במכילתא בהדיא:",
+                "כדי שיהיה לי גרסי':",
+                "<b>שרי אומות העולם.</b> שרים של מעלה:",
+                "ה\"ג אלו יורדין לג\"ע: ",
+                "ה\"ג <b>קרבת על חד מן קאמיא.</b> ה\"ג בב\"ר פ' ס\"ה מן קאמיא מהו דין לשון קאמיא קיומא. פירוש מעומד: ",
+                "ה\"ג רבי אלעזר ורבי יוחנן חד אמר בצדקה וכו': ",
+                "<b>מתמוגג.</b> לשון המסה:",
+                "<b>ביסם.</b> נתחזק על בוריו וכן בב\"ר פ' ס\"ו נתבסם העולם ובמדרש חזית סוף פסוק לסוסתי ונראה דצ\"ל ביסס לשון כן ובסיס וע\"ל במדרש חזית: ",
+                "ה\"ג פטרונך ור\"ל אמר אע\"פ כו': ",
+                "<b>מהני וכו'.</b> מועיל בדין:",
+                "ה\"ג אלהיך אנכי על גבך: ",
+                "ה\"ג שקראתי אתכם אלהים שנאמר אלהים לא תקלל: "
+            ],
+            [
+                "<b>על ידי שנתגעשו.</b> שהיו רועשים וחרדים במלאכתם כדמפרש ואזיל וכן הוא במדרש קהלת בפסוק טוב שם משמן טוב ומאמר זה הוא במסכת שבת בפרק האורג ול\"ג שנתגעשו: ",
+                "<b>באותה שעה.</b> באותו פרק שמת יהושע:",
+                "<b>פוצמו.</b> לשון בנין פצימין ומזוזות כדאמרינן בין פצים לחבירו וה\"ג בילקוט יהושע זה עוסק בביתו: ",
+                "<b>לפרש ונפש וכו'.</b> לקיים פסוק זה כלומר שהיו מקיימין כן בעצמן ובס\"י ובילקוט רות ויהושע ל\"ג ליה: ",
+                "ה\"ג תרעב נתעצלו מעשות ג\"ח וכו': ",
+                "<b>הרעיבן וכו'.</b> ע\"ד שנא' לא רעב ללחם וגו' כ\"א לשמוע דבר ה': ",
+                "<b>תרדמה.</b> נבואה כדאמר בנפול תרדמה על אנשים:",
+                "ה\"ג <b>רבתה הנבואה רבתה ואת אמרת תפיל כמה דאת אמר נפל שעריהן כו'.</b> כזה שהוא אומר נתרבה שער של הפירות: ",
+                "<b>דפוריא.</b> פירות וכן הוא בב\"ר פ' ע\"ב וכן הוא בערוך ערך אפרייא הב' וכן בהרמב\"ן פ' נח בברית הקשת: ",
+                "וה\"ג בספרים ישנים <b>כאיניש דאמר כו'.</b> כל כך היתה הנבואה מפורסמת כזה שאומר הרי לך השק והרי הסלעים והרי הסאה למדוד בו מעתה אינך חסר כלום רק קום ואכול ודוגמתו תמצא בויקרא רבה פרשה ל\"ו והכי גרסינן תקום אכול דאמר רבי כו': "
+            ],
+            [
+                "<b>עשו הרשע וכו'.</b> ר\"ל אומה הוא עשו: ",
+                "<b>גנבתון וכו'.</b> פי' הדיין אומר בעלילה גנבתם והם אומרים לא גנבנו הרגתם והם אומרים לא הרגנו והדיין אומר וכי לא גנבת לשון תימה על זה לא שאלתי אלא הגד נא לי מי גנב עמך וכן מוכח פ' נח ופ' תולדות ופרשת דברים:",
+                "<b>יזמי להון.</b> פירוש קניס אותם לשון זימיות וגלגוליות ורבים הם בספר הזה ועיין בויקרא רבה סוף פרשה ל\"ג ומצאתי שצ\"ל יומי להון פי' משביע אותם אבל אין צורך ויגידו עליו ריעיו וכו': ",
+                "<b>ארנונך וכו'.</b> כולם מיני מסים הם מאדם ובהמה וקרקעות:",
+                "וזר שעשה גרסי':",
+                "ה\"ג ובאין על ישראל בגזירות איש הבאים מנח שנקרא איש וזר שהם עובדין כו': ",
+                "ה\"ג וזך ישר פעלו זה הקב\"ה: ",
+                "ה\"ג הפכפך דרך אלו ישראל שנאמר דור תהפוכות המה איש ואיש ישראל נשבע וזר שעשו עצמן לפני הקב\"ה כזרים שנאמר בה' בגדו וגו': ",
+                "שכרם שלם גרסי':"
+            ],
+            [
+                "שבכבודך את גרסי':",
+                "<b>במרוצה.</b> ברצון ב��עה צלולה:",
+                "<b>הפליג.</b> הרחיק ומראה בפני הבריות שאינו מקפיד עליו:",
+                "אמר להם הקב\"ה מה אתם גרסי': ",
+                "הפליג דעתו מהם גרסי':",
+                "הכי גרסינן הפכפכין הם טרחנין וכו':",
+                "<b>באומה אחרת אי אפשר וכו'.</b> כדמסיים לעיל:"
+            ],
+            [
+                "ה\"ג כך כשועלים בחרבות ולא עליתם בפרצות כמשה: ",
+                "ה\"ג <b>בתוך הפרצה כמשה שאלו עליתם בפרצות כמשה הייתם וכו'.</b> והענין מזכות ג' אבות היה גודר הפרצה משלשה צדדין וזכות משה עמד בפרץ בצד הרביעי: "
+            ],
+            [
+                "ושם האיש:",
+                "<b>כיון דאתת וכו'.</b> כיון שבאת הצרה הלכת לך ועזבת אותם ותוכן הענין שהקב\"ה בקש להסתירו מפני מדת הדין שלא תפגע בו ולפיכך כתיב סתם וילך איש ומדת הדין אומרת כיון דאתת וכו' ומכרזת ושם האיש וגו' כדי לפרסמו בדין של מעלה לעשות בו משפט וכן הות ליה וכן בילקוט רות: ",
+                "ה\"ג <b>ר' יוחנן אמר סובלין אין כתיב וכו'.</b> סובלין פי' הפרנסים והאלופים סובלים טורח העם: ",
+                "<b>מסרס קרא.</b> כלומר אל תקרא מסובלים אלא סובלים ובירושלמי סוף פ\"ב דר\"ה מהפך ר\"י לר\"ל וגרס מסרס קרא בדברי ר\"ל שהוא דברי ר\"י לפי גירסת הספר ובכן עולה יפה יותר: ",
+                "<b>במשפט יבא וגו' גרסינן.</b> וסיפיה דקרא עם זקני עמו ודרש שיעמיד אותם למשפט על שמאנו לשאת משאת העם:",
+                "<b>ושם האיש אלימלך.</b> י\"ל דדייק בשמה שהכל אומרים אלי ועלי הוא כמלך כלומר שהכל היו נשמעים לו ולפיכך ושם האיש וכו' ולכן הקפיד עליו הקב\"ה כשלא עמד לישא משאן. אבל בספר ישן גרס ואת אלימלך כד אתת וכו' וכן לעיל גרס ביום אף ה' ואת אלימלך כיון כו'. ואם כן יהיה הפרסום וההכרזה וילך איש וכל הפסוק כו'. וה\"ג בס\"י לכך נאמר וילך איש: "
+            ],
+            [
+                "<b>ה\"ג</b> ר' תנחומא בשם ר' חייא רבה ור' ברכיה בשם ר\"א: ",
+                "<b>הברבריין.</b> כל מאמר זה נתבאר פ' לך לך וריש פ' שמיני וריש מגילת אסתר:",
+                "ה\"ג <b>אומרים אוי לנו</b>: ",
+                "ה\"ג בזכות אברהם אבינו כיון שבאו כשדים ונזדווגו לו הכל צווחין ווי ווי הה\"ד וכו': ",
+                "ה\"ג עין שעשתה מדת הדין בעולם: ",
+                "<b>הוא קדש.</b> כלומר הוא כתיב:",
+                "ה\"ג פדגוג א' והיה מבקש להמיתו אמר כו': ",
+                "ה\"ג גדיים אם אין גדיים אין תישים אם אין תיישים אין צאן: ",
+                "ה\"ג ועליו הכתוב אומר: ",
+                "ה\"ג שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ומאותה שעה וכו': ",
+                "ה\"ג תלמידיו היו אלא מלמד שהיו חביבין עליו כבניו וכיון וכו': ",
+                "הכי גרסינן ושרפוה באש אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בדברים הללו:",
+                "<b>הכי גרסינן ארבעה פסוקים כיון שהגיע לפסוק הה' היו צריה לראש מיד יקרעה בתער הסופר והשלך אל האש</b>:",
+                "<b>זבין בביעתא.</b> במגלת אסתר גרס כל ביתא פי' אמר לקנות כל הבית הגדולים עם הקטנים. וגירסא זו י\"ל ל' רצון אמר לקנות אותן בכל רצונו: ",
+                "<b>טמיאון.</b> גובה מס נקרא טמיון:",
+                "<b>וגבו אותו.</b> פרש\"י בב\"ר הגביהו קנס ממנו וענשו אותו ת\"א ויגבין מיניה ובילקוט גרס וגינו לשון גנאי: ",
+                "<b>מה דבעא וכו'.</b> מה שרצה לעשות לי עשיתי לו:",
+                "ה\"ג כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ומשמש שמחה אם צרה וכו': ",
+                "ה\"ג אדם צופה בה מסוף העולם ועד סופו: ",
+                "<b>תורמוסין.</b> מין קטנית:",
+                "<b>לא תבנה הבית.</b> ושוב עיין ריש מגילת אסתר:",
+                "<b>ביום שחרב ביהמ\"ק.</b> שנאמר תם עונך בת ציון: ",
+                "חסלת פתיחתא דרות בעזרת הש\"י יתעלה שמו לעד ולנצח: "
+            ]
+        ],
+        "": [
+            [
+                [
+                    "ויהי בימי:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ועבדיה שמועה.</b> עשה ממנו דרשה ברבים:",
+                    "<b>מבזין אותם.</b> התורה נקראת אמם של לומדיה כמ\"ש הכתוב כי אם לבינה תקרא ונעשית כזונה מפני שמורי תורה מתביישין משמועתם וזהו הובישה הורתם לשון הוראה: ",
+                    "<b>חמשה שמות.</b> בפ' קדושים דייק להו רש\"י ז\"ל וע\"ש בתורת כהנים ובילקוט סוף כי תצא: ",
+                    "ה\"ג שמקולקל במדה זו: ",
+                    "<b>בדין.</b> כו' האי כמשפט. פי' בדין כמו בכל מקום:",
+                    "ה\"ג למה נאמר במשפט במדה: ",
+                    "<b>בכיס וכו'.</b> כלומר אלא אף זו עשו:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>שמגלגל וכו'.</b> לעתיד לבא:",
+                    "<b>ולא צמא וגו'.</b> סיפיה דקרא כ\"א לשמוע דבר ה' הוא: ",
+                    "ה\"ג <b>עיקר אוותנטייה שלו היה.</b> ופירושו ממשלתו וגבורתו. ועיין פי' מאמר זה פ' בראשית ולך לך ותולדות: ",
+                    "ה\"ג לעיל פ' לך לך ובפ' תולדות <b>שילא חטייא ויוחנא משתלמא</b> וכן הוא בפ' בראשית ופי' כעין טוביה חטא וזיגוד מנגיד: ",
+                    "שהיו יכולים לעמוד גרסי':",
+                    "<b>קרי עליהון.</b> על סובלי יסורין:",
+                    "ה\"ג בפ' לך לך ובפ' תולדות ופ' בראשית וה\"ג שם רש\"י שנים באו בימי אברהם ר' הונא כו': ",
+                    "<b>עבדת.</b> עשתה פירות:",
+                    "רעב שבא בימי שופטים גרסי':",
+                    "לא יצא אדם לחו\"ל גרסי': ",
+                    "ה\"ג לא יצא ישראל לחו\"ל ואלימלך יצא ונענש ומת הוא ושני בניו: ",
+                    "<b>תניא כו'.</b> כן הוא בפ' תולדות והכי מוכח בפ' בראשית ובילקוט וסוף פ' המוכר את הספינה:",
+                    "<b>לבוליטון.</b> עשיר:",
+                    "<b>סבורין.</b> כלומר סומכין עליו:",
+                    "<b>מעילת.</b> מעוטף במעיל ובילקוט גרס מעוטף:",
+                    "<b>בסירקי.</b> בשוק שמוכרין שם תבואה הכי מוכח ריש מגילת אסתר ובריש איכה פסוק רבתי עם והכי מוכח בירושלמי דשקלים דגרס שם ופחדת לילה ויומם זה הלוקח מן הסידקי וזהו המוכר תבואה כדמוכח במסכת מנחות דגרס ופחדת זה הלוקח תבואה מע\"ש לע\"ש ועיין עוד בירושלמי פ' ר\"ע ובב\"ר פ' מ\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>להלן כתיב סוסיהן פרדיהם גמליהם</b> ופסוק הוא בעזרא סי' ב': ",
+                    "<b>גרדום.</b> מגורד וריק וערטלאי בלא כלום לפיכך כתיב איש סתם גבר בעלמא:",
+                    "<b>שדה עיר כו'.</b> כל מקום דכתיב שדה פי' עיר. עיר פי' מדינה:",
+                    "ה\"ג עיר מדינה מדינה אפרכיא: ",
+                    "הכי גרסינן עבור בתוך ירושלים ופסוק הוא ביחזקאל סי' ט':"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "אלא להדרש גרסי':",
+                    "<b>הכי גרסי' בס\"י ובילקוט יהושע ודברי הימים בפשתי העץ לבית אשבע כו'.</b> ומצאתי בספר אות אמת בשם נ\"א דגר' בבוסמין היתה עסקה: ",
+                    "השבעו נא גרסינן:",
+                    "<b>משפחותיה.</b> לשון רבים משמע משפחות הרבה משפחתה משמע משפחה אחת:",
+                    "ה\"ג משפחתה מאתים אנשים: ",
+                    "<b>באו אלי וגו' גרסינן.</b> ואסיפא דקרא קסמיך:",
+                    "ה\"ג מן החיים ושרף וכו': ",
+                    "<b>שבאתה וכו' ועלו.</b> בעלו למואב דרש נוטריקון באו ועלו לאב שבשמים:",
+                    "ה\"ג בס\"י ובילקוט דברי הימים <b>ר' איבו ור' סימון ��ומרים הדברים הללו נאמרו מעתיקו של עולם ר' יהודה אומר דברים הללו סתומין כאן ומפורשין וכו'.</b> בספר יהושע: ",
+                    "<b>כלי נגרות.</b> קרי ביה חרש חציו קמץ וחציו פתח והשי\"ן בימין ור' נחמיה קרי ביה חרש בסגול ובשמאל וזהו היוצרים לשון יוצר כלי חרש: ",
+                    "<b>חרש כמשמעו גרסינן.</b> פי' שאינו שומע:",
+                    "ה\"ג <b>עומדים על אופניים.</b> כלומר אתם שומעין מהם כל עניניהם שאינם שומרין עצמם להסתיר דבר מכם: ",
+                    "<b>אופניים.</b> מנהגם וענינם:",
+                    "<b>ששרתה וכו'.</b> י\"ל שדרש גדרה לשון נבואה על שם שמרע\"ה נקרא אבי גדר כלומר אב לכל הגודרים גדר והם הנביאים וכדאיתא ריש פרשת ויקרא רבה: ",
+                    "<b>במלאכתו.</b> דרש מלשון במלאכות אלהים:",
+                    "ה\"ג חלקיה שריא מחסיה כו': ",
+                    "אף חולדה גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>ויך אלחנן.</b> פסוק הוא בשמואל ב' כ\"א: ",
+                    "<b>בפרוכת.</b> כלומר בבנין הבית:",
+                    "<b>והוא אורגה.</b> נותן ונושא בה על כל הצדדים ומושיבה על אמתתה:",
+                    "<b>רובן של סנהדרין וכו'.</b> כוזבא גימטריא שלשים וששה שהוא רובן של סנהדרין או ע\"ש שמכזיבין את הכל בחכמתן: ",
+                    "<b>בשנים.</b> עי' עוד בפרשת ויחי:",
+                    "<b>תהי נא ידך בי.</b> דוד אמר כן דברי הימים א' כ\"א: ",
+                    "<b>שרופים.</b> ע\"ש שמסרו עצמם על קידוש שמו ית' אברהם בכבשן האש יצחק לישרף על גבי המזבח יעקב מסר ג\"כ נפשו על שמו הגדול כדאיתא בהזוהר אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו לא אשתכח בר נש דמסר גרמיה על הש\"י כמא דעבד יעקב אבינו: ",
+                    "<b>שנשתתפו וכו'.</b> ולפי' נקראו עתיקים שהקב\"ה נקרא עתיק יומין: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>ושבה התורה.</b> ודרש וישובו לשון וישב ממנו שבי: ",
+                    "<b>ממעתיקו של עולם.</b> זה הקב\"ה שהעתיקו מאין ליש ומשנה את טבעו כשירצה ופרש\"י סוף פ' המוכר את הספינה מאתו יצאו כבושים ועוד מצאתי גירסות שונות ונלאיתי לכותבן ובס\"י ובילקוט דרש הכי אפי' דברים שנתעתקו מהם החזירם שנאמר פסל לך וגו': ",
+                    "<b>ומפורשין וכו'.</b> בתורה שנאמר ויאמר ה' וגו':",
+                    "<b>החזיר אותן לו.</b> טעות סופר הוא ונכתב ע\"פ גי' הילקוט שכתבתי: ",
+                    "<b>ע\"ש וייצר.</b> קרי היצורים כי הם עיקר יצירת הקב\"ה וכוונתו בבריאת עולם: ",
+                    "ה\"ג הקב\"ה לבראת את עולמו: ",
+                    "<b>ע\"ש ויטע וגו'.</b> והצדיקים יושבים בגן עדן שעליו נאמר ויטע ה' אלהים וגו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>מכוזבים.</b> נחסרו מן העולם כד\"א אשר לא יכזבו מימיו: ",
+                    "<b>מי שמבטל</b> גר'. והם בטלו שיצאו מא\"י שלא כדין כדלעיל: ",
+                    "<b>ונסתפחו גרסי'.</b> פי' ונדבקו כד\"א ספחני נא ונספחו על בית ישראל ושוב עיין כ\"ז סוף פ' המוכר את הספינה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>פלטיאני.</b> בני פלטין חשובים:",
+                    "<b>אבגניסטי.</b> שרים וכן הוא בויקרא רבה פ\"ב: "
+                ],
+                [
+                    "פרוצים בעבירות גר':",
+                    "<b>ויהי שם.</b> משמע שעכשיו קבעו דירתן:"
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>גילין.</b> בני אדם שהם בני מזל א':",
+                    "מביא הקב\"ה לעולם גרסינן: ",
+                    "<b>ארכיות.</b> ממשלות:",
+                    "<b>שירי מנחות.</b> כלומר כפסולת שנשאר כמו שירי מנחה הנאכל לכהנים ולא היה קרב על גבי המזבח ובילקוט גורס נעשית ��יריים:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ולא היתה וכו'.</b> לא באתה לכלל זה שיתחדש ההלכה שיהו מותרים לבא בקהל מדרש עמוני ולא עמונית כדי שלא יהיו נענשים עליהם ובילקוט לא גרס ולא היו נענשים עליהם:",
+                    "ה\"ג <b>בן יושב על כסא.</b> וכן הוא בפ\"ק דברכות וזהו שלמה שנא' וישב שלמה על כסא ה' למלך והכי מסיים בספר ישן: ",
+                    "<b>כשלשים.</b> כלומר כן מצינו כתיב כשלשים במלחמת העי וכן כארבעים כולם פי' חסר וכו':"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>שנאמר ונגש חורש וגו'.</b> ופסוק הוא בעמוס ט' והוא הבטחה על העתיד: ",
+                    "<b>אבולין.</b> כל הדרך והרחוב כן פי' הערוך בערך אבולאי וכן הוא בפ' מצורע:",
+                    "<b>צבעים גרסי'</b>:",
+                    "ה\"ג רק מיעוט אף הוא: ",
+                    "ה\"ג בילקוט ופ' מצורע לבדי ועל לבדי להגיד לך: ",
+                    "<b>אף הוא וכו'.</b> פי' וכל עצמי שנשארתי הוא רק להגיד לך וכיון שאמר וכו':",
+                    "<b>הן ארץ כשדים וגו'.</b> פסוק הוא בישעיה כ\"ג: ",
+                    "<b>הלואי לא היה.</b> פרש\"י בישעיה אשר לא כדאי הוא להקרא עם וכו' עד שהקב\"ה מתחרט עליהם על שבראם כדאיתא במס' סוטה: ",
+                    "<b>וכיון שאמר לו וכו'.</b> עיין במה שכתבתי בפ' מצורע:",
+                    "ה\"ג <b>הרי הן טעונין חליצה ואח\"כ וכו'.</b> עד טעונין נתיצה חזר בו מוטב ואם לאו באין על הבגדים וטעונים כיבוס. ואם לאו טעונין קריעה וכו': ",
+                    "<b>יוצא.</b> להסגר שבעת ימים חוץ למחנה ואחר כך בא אל המחנה:",
+                    "ה\"ג <b>אומרים אוי לנו</b>: "
+                ],
+                [
+                    "<b>מהרוכלין.</b> דאם לא כן מי הגיד לה בעיירות שהיתה שם כדלעיל:",
+                    "הכי גרסינן למעני למעני אעשה ופסוק הוא בישעיה סימן מ\"ח: "
+                ],
+                [
+                    "וכי לא יצא משם גרסי':",
+                    "<b>גמלים חמרים.</b> מוליכי חמורים וגמלים:",
+                    "<b>הכי גרסינן פנה שבחה ניחא תמן דלא הות כולי עלמא הכא הא הוה יצחק כו'.</b> ופי' הניחא שם גבי נעמי לפי שיצא זיו והדר העיר שלא היה שם אלא היא וכשיצאת פנה הזיו וההדר אבל כאן גבי יעקב הלא נשאר שם יצחק:",
+                    "<b>עברו כו'.</b> דייק מדכתיב ותלכנה בדרך ותורה אקרי דרך:",
+                    "<b>הוצרה.</b> לשון צרה שהיו מצטערים:",
+                    "<b>שהלכו בייחף גרסי'</b> והכי גרסינן בילקוט בדרך מלמד שהולכות יחפות וגופן נוגעות בארץ וגי' הספר יש לישבו שבררו להם דרך לעצמם כדי שלא יפגעו בם עוברי דרכים:",
+                    "<b>לשוב אל ארץ יהודה.</b> ר\"ל דת יהודית: ",
+                    "<b>בהלכות גרים.</b> ותלכנה דרש לשון הלכה או דייק בדרך תורה אקרי דרך:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בילקוט ולא כן כתיב אשה לבית אמה ולא לבית אביה: "
+                ],
+                [
+                    "<b>כתובתיהן.</b> אולי היתה היא ערב בעד הכתובות כי בארץ רחוקה היו ולא היו למחלון וכליון נכסים שתסמכנה עליהם:",
+                    "<b>ויעשה כתיב.</b> פשוטו כמשמעו להורות לנו הקרי והכתיב בכמה מקומות בספר זה או נוכל לומר שלא יקשה עלינו למה ברכה אותן בלשון חסר ואמר יעשה כתיב והכתוב ירמוז לברכת רות ברכה שלמה והקרי רמז לברכת ערפה שאע\"פ שמצאה מנוחה ויצא ממנה משפחה רבה וד' גבורים לא היה חסד שלם כי לא מבני ישראל המה וגם נפלו ביד הדביקה והנשארים מהרה יפולו: ",
+                    "<b>מגילה זו אין בה כו'.</b> כלומר רוב הסיפורין שבה אבל לא כולה שהרי למדים ממנה קצת דיני גרים ודיני חליצה וקנין אשר נרמז ברות:"
+                ],
+                [
+                    "לאנשים וגו' גרסינן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>לאיש וגו'</b> גר' :"
+                ],
+                [
+                    "<b>שילדתי וכו'.</b> הענין מבולבל הוא ובילקוט ישנו בסגנון אחר ועיין שם:",
+                    "ה\"ג אל בנותי אללי בנותי: ",
+                    "<b>בשבילכם.</b> ע\"י שנשאו אתכם בגיותכם: "
+                ],
+                [
+                    "הן לה' אלהיך גר':",
+                    "<b>פרוקופיא.</b> פי' הערוך כבוד:",
+                    "<b>הוגעתני.</b> תעגנה דרש:",
+                    "<b>הן קרבו וגו'.</b> וזהו הלהן אם אל שכר הן:",
+                    "ה\"ג <b>אל בנותי.</b> אללי בנותי: ",
+                    "בשבילכם בי ובאחי גר':"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ויד פגעה בם: ",
+                    "<b>יד תבעו.</b> מי יתן מותנו ביד ה' ויד פגעה בם גם יד ה' היתה בם. כך פירש בילקוט וקאי אדסלק מיניה על דור המדבר שהיה משה מדבר עמם ועיין בסדר שלח לך פי\"ו: ",
+                    "ה\"ג היתה בם לרעה ביוצאין היתה מגפה ביושבין לא היתה מגפה: ",
+                    "<b>יוצאין.</b> יוצאי מצרים שנגזרה עליהם מיתה במדבר. יושבים אלו הנולדים במדבר וכל הפחותים מבן עשרים שנה אע\"פ שיצאו היו נחשבין כאלו לא נולדו עדיין ונקראו יושבין בערך היוצאים: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג תשש כחן שהן מהלכות: ",
+                    "<b>שנאמר ויגש וגו'.</b> סיפיה דקרא ויתיצב מ' יום:",
+                    "ה\"ג <b>ממערות כתיב ממאה ערלות כו'.</b> פי' ממערות נוטריקון ממאה ערות: ",
+                    "<b>שנתערו בה.</b> גר' לשון מקורה הערה וכ\"ה בפרק אלו נאמרין שהכל הערו באמו וכן הוא בפירש\"י ורד\"ק בספר שמואל ובספר הזוהר פרשת בלק אל תקרי ממערכות אלא ממערות וגי' הספר שלפנינו מוכח שבספריהם היה כתוב ממערות: ",
+                    "ה\"ג <b>אף כלב א'</b> וכ\"ה בפרק אלו נאמרין מאה פפי ונאני אחד. פפי איש. נאני כלב: "
+                ],
+                [
+                    "של תיפלות גרסינן:",
+                    "ה\"ג בספר ישן הנה שבה יבמתך וגו' כיון ששבה אל עמה שבה אל אלהיה: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>לא תחטא עלי.</b> ופי' לא תעשה חטא ע\"י ולא תקח עונש ופגע רעה מחמתי וכן מצאתי בספר ישן ובילקוט: ",
+                    "<b>מ\"מ דעתי כו'.</b> וזהו לשוב מאחריך אף אם אעזבך לא אשוב מלבוא אחריך: ",
+                    "<b>הלכות גרים.</b> הן הגרסא בילקוט וגי' הספר יש לישבו שר\"ל תלי תלים של הלכות: ",
+                    "<b>קרקסיאות כו'.</b> בתים ששוחקים בהם שחוק של הוללות:",
+                    "לדור בבית שאין גרסינן:"
+                ],
+                [
+                    "שכר פעולתי גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "<b>לסגל.</b> לאצור ולעשות סגולה:",
+                    "<b>אמרה לה וכו'.</b> עד כי המות וכו' הכל הוא דברי נעמי:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>זה א' מד' גר'.</b> ופי' ד' מקראות דומין בזה שמכלם נשמע שיפה שעה אחת בתשובה ומע\"ט בעוה\"ז מכל חיי עוה\"ב ולקמן חשיב לכולהו הסר המצנפת. כי לכלב חי. מעוות לא יוכל. וזה קטן וגדול: ",
+                    "<b>זה שהוא כו'.</b> כלומר כ\"ז שהוא חי עובד שני אדונים ליוצרו וליצרו אם עושה רצון יוצרו מכעיס יצרו ואם עושה רצון יצרו מכעיס יוצרו וה\"ג בספר ישן בהדיא: ",
+                    "<b>נשתקע ג' ימים.</b> היה שוכב נרדם כאלו הוא מת ואין נראה בו חיים רק מעט וצופה ענינים מעולם הבא:",
+                    "ה\"ג <b>הן הוית.</b> פי' היכן היית: ",
+                    "<b>ומה חמית תמן.</b> ומה ראית שם:",
+                    "<b>סלקין וכו'.</b> עלו לבקר אותו ��\"ל אביו של תינוק שמעתם מ\"ש זה התינוק: ",
+                    "<b>תני וכו'.</b> ספר להם המעשה:",
+                    "<b>מה דין דכתיב.</b> עי' זה בפ\"ק דגיטין: "
+                ],
+                [],
+                [],
+                [
+                    "<b>מא\"ה.</b> וישראל יצנפו העטרה: ",
+                    "<b>את חסד וכו'.</b> ששמך חסדא ומה שבא ממך הכל חסד ודברי חן:",
+                    "<b>יחובר וגו'. ולא נמצא מתפלל וכו'.</b> הרי שהוא טובה לרשעים שמתפללין שתעקר ע\"ז אף על פי שהוא נגד רצונם וזהו דכתיב כי מי אשר יחובר וגו' מפני שנתחברו לישראל בזה שהצריכם להתפלל על עקירת ע\"ז שלהן באה להם טובה: ",
+                    "ה\"ג בירושל' דפ' הרואה <b>יבחר כתיב אל כל החיים וגו' אפילו אותן וכו'.</b> וז\"ש יבחר כתיב לאשמועינן אתא הכתוב וכן מנהגו בכמה מקומות ובמדרש קהלת גרס יבחר כתיב מי יבחר יצר טוב מיצר הרע אלו הצדיקים מי יבחר יצר הרע מיצר טוב אלו הרשעים אל כל החיים יש וגו' אפילו אותן וכו': ",
+                    "<b>שפשטו כו'.</b> אם יעשו תשובה יש בהן בטחון:",
+                    "להחיות אותם גרסי':",
+                    "<b>עליהם הוא אומר.</b> פסוק הוא בירמיה נ\"א: ",
+                    "<b>ה\"ג</b> מי שהוא כלב יכול הוא ליעשות ארי ומי וכו': ",
+                    "<b>יכיל את.</b> לשון שאלה יש בכחך שתגזור על בני עיירות שלא ידליק אדם אור שלשה ימים:",
+                    "<b>אין.</b> וכן עשה:",
+                    "<b>לעידן עמיא גרסי'.</b> ופי' לעת ערב תרגום של כהה עמיא ובכל מקום שמצאתי מדרש זה גר' לערב וכו':",
+                    "<b>סלקון וכו'.</b> עלו שניהם על גג פלטין ראה יהושע עשן עולה מרחוק וא\"ל מהו זה הלא גזרת שלא ידליקו אור: ",
+                    "ה\"ג <b>א\"ל אפרכיא ביש ועל אסיא כו'.</b> פירוש שר א' הוא חולה ונכנס הרופא ובקר אותו: ",
+                    "<b>עד דשתי גרסי'.</b> פי' עד שישתה חמין לא יתרפא ולפי' הדליקו אור:",
+                    "<b>עד דאת וכו'.</b> בעוד שאתה בעולם:",
+                    "<b>בטלה וכו'.</b> כי זה היה לו להמתין עד למחר כיון שהוא חולה שאין בו סכנה:",
+                    "<b>מיומוהי.</b> מימיו עד השתא ועדיין אמרת אני טוב ממנו ממשה רבינו:",
+                    "<b>מיית.</b> מת:",
+                    "<b>בהדין.</b> באיזה יום אני מת:",
+                    "<b>חד יומא.</b> בקש שימות בערב שבש כי היכי שיתעסקו עמו מיד לאחר מיתתו כי ההיא דתנן כל המדחה מטתו הרי זה משובח גם אמרו מת בערב שבת סימן יפה לו שנכנס למנוחה מיד:",
+                    "<b>ארכי.</b> ממשלה ועי' כל זה במדרש קהלת בפסוק ברבות הטובה ובפרק במה מדליקין:",
+                    "<b>מחמייה אפין.</b> להראות לו פנים:",
+                    "<b>מעבר וכו'.</b> שאל אותם אם מותר להעביר המת ממקום למקום מחמה לצל:",
+                    "<b>פיפקין.</b> וילון ודוגמתו פרשת במדבר מדבר עמה בתוך הפיפקין:",
+                    "הכי גרסינן שלא תרד השמש עליו:",
+                    "<b>אגפיהון.</b> כנפיהון:",
+                    "הכי גרסינן במדרש קהלת בפסוק מעוות ולא בארון הכניסוך ובחבלים כו':",
+                    "הכי גרסינן מהו עושה חובק כו':",
+                    "<b>שנאמר כסיל גר'.</b> ועי' כל זה במדרש קהלת בפסוק מעוות:",
+                    "<b>דילמא.</b> בלשון ירושלמי הוא כמו אתמר בתלמוד בבלי:",
+                    "<b>ושמעו קליהון וכו'.</b> שמעו קול הבריות מייבבין והומין:",
+                    "<b>א\"ל גר'.</b> פי' ר\"ש אמר כן לר' חייא: ",
+                    "<b>אילין כו'.</b> אלו הבריות מה עסקיהון שכך הומין:",
+                    "<b>זבן.</b> קונה לצורך יום טוב:",
+                    "<b>מרי עבידתיה.</b> בעל אדון עבודתו שעשה מלאכה עמו:",
+                    "<b>מרי עבדתי.</b> הקב\"ה: ",
+                    "<b>וצלי.</b> התפלל:",
+                    "<b>אילוסיס.</b> מצאתי פי' מערה:",
+                    "<b>וחזא כו'.</b> ראה יד אחת שהיתה מושטת לו וכו':",
+                    "<b>גבי רבינו גרסי'.</b> ופירושו רבינו הקדוש:",
+                    "<b>א\"ל הדא וכו'.</b> זו מנין לך: ",
+                    "<b>הדא וכו'.</b> זהו דבר חשוב:",
+                    "<b>איסטופיטא.</b> לשון חשיבות מלשון ספונים ולכן אין לך למהר ולמכרה עד שתדע שוויו בכמה אלא אני נותן לך ג' דינרים ולך וקנה ועשה לכבוד היום:",
+                    "ליקרא דיומא גר':",
+                    "<b>ובתר יומא טבא גר'.</b> פי' לאחר י\"ט אנו שוטחין כלומר מכריזין קול מי שירצה לקנותו ומה שיעשה כלומר כמה שיעלה אוצרו ודמי שוויו תקח: ",
+                    "<b>נסב כו'.</b> לקח ר' שמעון אותן ג' דינרים והלך וקנה מקחו הצריך לו ונכנס לביתו:",
+                    "<b>שרית גניב.</b> וכי התחלת לגנוב או פי' תתחיל לגנוב כל פעולתך קרקעות ומטלטלין אינה אלא מאה ואלו המקחות כולן שלקחת מה הם כלומר מה טיבן והיכן לקחת מעות:",
+                    "<b>תני לה כו'.</b> ספר לה המעשה ואמרה לו מה אתה רוצה שתהא חופתך לעתיד לבא חסרה מחופת חבירך מרגלית אחת:",
+                    "<b>ומה נעבד.</b> מה נעשה וכבר עשיתיו ואי אפשר לחזור וא\"ל לך והחזר המקח שקנית לצורך י\"ט לבעליהן כו': ",
+                    "<b>מצטער.</b> רבי היה מצטער על זה ועי' בשמ\"ר פ' נ\"ב: ",
+                    "<b>ואיתיתה גר'.</b> פי' והביאה אצלו:",
+                    "<b>כל הדין צערא צערת וכו' גרסינן.</b> פי' כל זה הצער צערת לזה הצדיק:",
+                    "דיהא גנוניה חסר גר':",
+                    "<b>ואין הוה וכו'.</b> ואם יהיה חסר וכי אין כח בנו למלאות אותו:",
+                    "<b>בהדין וכו'.</b> בזה העולם זוכין אנו לראות פניך ולא לעולם הבא ואולי צריך להיות בההוא עלמא לא זכינן למחמי אפך וכן מצאתי בספר ישן:",
+                    "<b>והודה לה גרסי'.</b> ופירושו וכן עשה ר\"ש שהחזירה ועז\"א ולא עוד כו' וכן הוא בפ' פקודי: ",
+                    "<b>מנסיב ליה גרסינן.</b> פי' כשלקח אותה מרגלית ונתנוה לו היתה ידו של רבי שמעון מושפלת למטה כמו שמקבל דבר מחבירו וכשהושיטה והחזירה למעלה היתה ידו עליונה ויד שליח ה' אשר לקחה היתה למטה כמי שמלוה לחבירו כביכול כאלו ר\"ש הלוהו למעלה. ומלת למטה הוא פי' נכתב בפנים על ארעייא: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בר' סימון בא וראה כמה חביבים הגרים לפני המקום: ",
+                    "<b>השוה וכו'.</b> דייק מדכתיב ותלכנה שתיהן:"
+                ],
+                [
+                    "<b>דתנינן תמן.</b> במנחות פרק רבי ישמעאל:",
+                    "<b>הכי גרסינן שמוציא דברים בעונתן אשתו וכו'.</b> ובירושלמי פרק קמא דכתובות דייק הכי דאם לא כן וכי בשביל נעמי העלובתא כל קרתא הוה מתבה לה:",
+                    "<b>וזיל כל עמא וכו'.</b> מותר לשון הוא והוא לשון לקוח מפרק קמא דכתובות בירושלמי:",
+                    "<b>זו יוצאת.</b> אשתו של בועז יצאת מביתו של בועז וזו רות נכנסה:",
+                    "<b>זו היא כו'.</b> דריש ה\"א של הזאת תמיה קיימת כמו הנגלה נגליתי: ",
+                    "<b>לשעבר כו'.</b> כך היה משיב אחד לחבירו שאמר הזאת נעמי:",
+                    "<b>איסקפטיאות.</b> מנעלים חשובים ומצאתי פירושו עגלות צב:",
+                    "<b>מילתין.</b> משי:",
+                    "<b>סמרטוטין.</b> בגדים קרועים:",
+                    "ה\"ג בילקוט <b>לפרה הדיוטית.</b> כלומר גרוע ופרה סוררת: ",
+                    "<b>בשוק.</b> למוכרה:",
+                    "<b>רדיינית.</b> חורשת מלומדת לחרוש ועושה תלמים יפה סדורים בשוה:",
+                    "<b>אמרין כו'.</b> הבריות אומרים ואם היא טובה כמו שאמרת אלו מכות ופצעים שעליה מה הם ולמה הם:",
+                    "ה\"ג אילין מכותיה: ",
+                    "<b>למה וה' וכו'.</b> א\"כ הוא כדבריכם שאני נעמי במעשי למה העיד ה' בי והרע לי: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג תענה וגו'. ד\"א וה' ענה בי העיד וכו': ",
+                    "ה\"ג בילקוט <b>כל עניניה לא כו'.</b> פירוש כל עניניו לא היו אלא בי ודרש וענה לשון ענין כמו לענות בו דקהלת ולפי גירסת הספר דרשו מלשון עינוי: ",
+                    "<b>לפי שבעוה\"ז כו'.</b> כלומר בא אדם לכלל זה שאומר וה' וגו': ",
+                    "<b>אבל לעתיד כו'.</b> ולא כתבו אלא כדי לסיים בדבר טוב כמנהגו:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>ושחרים וגו'.</b> כל הענין בירושלמי פרק הערל:",
+                    "<b>גדול</b> דרש ושחרים לשון גדולה כד\"א הדבק לשחוור: ",
+                    "<b>משוחרר מן העונות.</b> גר' בירושלמי:",
+                    "ה\"ג חושים ואת בערא: ",
+                    "ה\"ג בירושלמי מוליד נשיו אלא שחש כנמר וביאר את ההלכה עמוני ולא עמונית כו' ויולד מן חודש אשתו לא צורכה אלא ויולד מן בערא אשתו אלא בימיו כו': ",
+                    "<b>לא צורכה.</b> לא היה צ\"ל אלא כו': ",
+                    "<b>ריב\"ל כו'.</b> בירושלמי אין זה: ",
+                    "ה\"ג ישמעאלי היה ונכנס כו': ",
+                    "יושב ודורש גר':",
+                    "<b>נתגייר.</b> אותו ישמעאל כיון ששמע שכל מי שפונה להש\"י יש לו תשועה בה': ",
+                    "<b>ונתן לו.</b> ישי את בתו:",
+                    "ה\"ג באמצע בית המדרש ואמר וכו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>השבה משדה מואב.</b> אציגה לפניך לשון הירושלמי ומתוכו יתבאר לך כוונת הספר וז\"ל א\"ר שמואל בר נחמן אני אין לי אלא משבה ותשב נעמי וגו' וזו היא השבה משדי מואב תחלה היינו אמר לה ותעזבי וגו' מתמול שלשום אמר לה אלו באת מתמול שלשום לא היינו מקבלים אותך עכ\"ל ופירוש השבה משדה מואב משמע שכבר שבה לאל ית' בעודה בשדה מואב והוא אמר מתמול שלשום אלא אלו באת וכו' שבאותו פרק נתחדשה ההלכה עמוני ולא עמונית: "
+                ],
+                [
+                    "<b>נפיל וכו'.</b> פי' ענק לקח ענקית מלשון הכתוב הנפילים היו בארץ:",
+                    "ה\"ג <b>נגן וגבור חיל ואיש מלחמה כו' עד וגבור חיל במשנה ואיש מלחמה שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה ונבון כו'</b> ועי' בפרק חלק ותמצא כי כן הוא: ",
+                    "ה\"ג לעיל פרשה חיי שרה ובערוך <b>א\"ר יצחק פרדכסוס.</b> ופירושו לבן ביותר ופי' שם לבן איננו שם העצם אלא שם מקרה ע\"ש הלבנונית: ",
+                    "ה\"ג <b>ויהי שם הבכור יואל ושם משנהו אביה.</b> והוא פסוק בשמואל א' סי' ח' ועיין בס' נשא פרשה י' ושם פירשתיו ושוב גרסי' רבנן אמרי מה זה רשע אף זה רשע ור' יהודה כו': ",
+                    "<b>שנשתנו כו'.</b> דריש ומשנהו לשון שנוי ואביה לשון נבואה:",
+                    "<b>פתואל.</b> הוא שמואל שפתה לאל בתפלתו:",
+                    "<b>שנשתנה למעשה.</b> כלומר למעשים טובים. וה\"ג בס' נשא פ\"י: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אלא לבת מ'.</b> וגם היא היתה בת מ' משאמר בועז שמעת בתי שלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש:",
+                    "<b>עד כדון.</b> עד עתה כלומר עדיין לא הלכה:",
+                    "<b>מסיימת.</b> מציינת שיהיו מצויירים ומסויימים בידה:",
+                    "<b>מריק.</b> ס\"א מקרי: ",
+                    "שניתן לה ממי גרסי':",
+                    "<b>בחלקה.</b> חלקת קדריש:"
+                ],
+                [
+                    "<b>עתליהו.</b> אם אחזיהו שהיתה אדוקה בע\"ז ומרשעת ביותר ככתו�� בספר מלכים: ",
+                    "<b>והתקינו לשאול שלום גרסינן.</b> כדי שלא יבא ח\"ו לכלל שכחה: ",
+                    "<b>וכן המלאך.</b> וזהו הסכמת בית דין של מעלה:",
+                    "<b>מטריחין וכו'.</b> ומתוך כך יעוררו האומות שנאה עלינו:",
+                    "<b>בין הכרכים.</b> בכל הכרכים. או ר\"ל כרכים ספרי דברי ימים ומפורסם הוא בין כולם: ",
+                    "<b>ומצאו כו'.</b> אין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה זכרון אלו נביאים שנא' אז נדברו וגו'. ושוב גרסי' ומאמר וגו'. ונכתב בספר אלו הכתובים שנאמר הלא הם כתובים כו':",
+                    "<b>ויכתב בספר.</b> ויליף גזירה שוה בספר בספר מן כתוב זאת זכרון בספר שנאמר על עמלק:",
+                    "<b>אין נאמרה מפי ב\"ד.</b> אלא מסיני נאמרה שנאמר כתוב זאת זכרון: ",
+                    "<b>אלא שאין מוקדם וכו'.</b> שאינה כתובה בתורה אלא בכתובים וראויה היתה להכתב אצל מלחמת עמלק:",
+                    "<b>רבן של יהודים.</b> הוא מרע\"ה וכן כתיב בהדיא בספר הזוהר: ",
+                    "<b>נפטרו.</b> ממעשר שהזורע בחוצה לארץ פטור ממעשר:",
+                    "ה\"ג אמנה וכותבים ועל התחום: ",
+                    "ה\"ג <b>וכן אמר הקב\"ה אל יהושע חטא ישראל ולא יהושע וגו'.</b> ופי' דאל\"כ למה אמר הקב\"ה עברו בריתי וכן מצאתי בילקוט ובירושלמי: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>שבעים אלף סבל וגו'.</b> וסיפיה דקרא ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביר את העם. פי' אלו ג' אלפים ושש מאות היו נוגשים על אלו מאה וחמשים אלף עושי מלאכה והנה לפי החשבון יגיע לכל אחד ואחד ארבעים ושנים לבד מאותן שש מאות שלא הגיע לכל אחד ואחד מהם כי אם ארבעים ואיידי דזוטרי לא קפיד הספר עלייהו ודוגמתו תמצא סוף פתיחתא דאיכה רבה ובזה יתיישב הא דלא קחשיב בספר מלכים כ\"א ג' אלפים וג' מאות נוגשים דהתם קחשיב לכל אחד ואחד מ\"ב במילואם ושלש מאות הנותרים שלא הגיע להם כ\"א ל\"ח אינו מקפיד עליהם ורש\"י ז\"ל פי' שם שלא היו הנוגשים רק ג' אלפים ושלש מאות ככתוב בספר מלכים והגיע לכל אחד ואחד מ\"ה והותר ואלו ג' מאות הכתובים פה יותר היו נציבים ממונים על הנוגשים כמעשה ארץ מצרים אבל לפי המדרש הזה נראה מה שכתבתי: ",
+                    "<b>דעביד כן כו'.</b> מי שעושה כן שאינו ממונה כ\"א על מ\"ב יכול לעמוד ולהשגיח בהם כראוי: ",
+                    "<b>ולא הוה חכים כו'.</b> פי' ר\"י ערמא\"ה וכי לא היה מכיר שהיא נערה מלקטת שעורים. ועוד יש להקשות וכי לא היה מכירה והלא בבואה לעיר עם נעמי כתיב ותהום כל העיר הרי שהכל ראו אותם וידעו מהם ויהי פירושו כההיא דלקמן גבי שאול ודוד: ",
+                    "<b>נעימה וכו'.</b> וכדמפרש ואזיל כל הנשים וכו':",
+                    "<b>שוחחות.</b> ומתוך כך האחוריים בולטים ורגליהם נראות:",
+                    "<b>יושבת.</b> כלומר הרביצה את עצמה:",
+                    "<b>מסלקות כו'.</b> מעלות בגדיהם עם החגורה למען יהיו קל ללכת:",
+                    "<b>מפרץ כו'.</b> שהמלך פורץ דרך לעצמו כדאיתא במס' יבמות פ' הערל:",
+                    "<b>שופט.</b> כלומר איש חשוב כדאיתא בפרק הערל:",
+                    "ה\"ג אנשים למה נתרחקו: ",
+                    "ה\"ג לנשים להוציא לקראת נשים נתעלמה וכו': ",
+                    "<b>אצל שמואל כו'.</b> אבנר בא אצל שמואל ושאלו אלו הקושיות שהקשה לו דואג ואמר שמואל זה מניין לך:",
+                    "<b>מיני הוא.</b> מין הוא ואינו מאמין בדברי חז\"ל הדורשים מן הקבלה עמוני ולא עמונית: ",
+                    "<b>חלק.</b> בלא תשובה כלל:",
+                    "<b>לאשה שלא כו'.</b> כלומר דרכה של אשה שלא להוציא לקראת הולכי אורח:",
+                    "ה\"ג לאיש ליתן שכר וכן הוא באגדת שמואל ובירושלמי פרק הערל: ",
+                    "<b>ואת אמרת וכו'.</b> כאלו היה לה כן מעצמה בתמיה ואיך יהיה זה הלא מקרוב פירשה ממקום טומאה והשיב אלא רבתה כו'. פי' גבירתה היא חמותה למדתה כך והרפה ממנה מעשי מואב ודייק סיפיה דקרא השבה וגו' כלומר ששבה מדרכי מואב ע\"י נעמי וכן הוא בילקוט ובספר ישן בהדיא: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>בעמרים וגו' מעט.</b> כלומר סיפיה דקרא זה שבתה הבית מעט: ",
+                    "<b>תפסה לוקי וכו'.</b> פי' תפסה לקט מעט בערך חמותה שהיא גם מצפה אליה כי אין לה לאכול כ\"א הלקט הזה ואינו מספיק לשניהן: ",
+                    "<b>לוקי.</b> מועט ודוגמתו ריש איכה רבה לוקט\"ו לוקט\"ו. ואולי שצ\"ל מעט תפסה לה ק\"ו לאותה שבבית וסמך לזה מצאתי בספר ישן: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "והלכת אחריהן גרסי':",
+                    "אינם הולכים גרסי':",
+                    "<b>אלא אחר העינים.</b> וכן כל ישראל אינם הולכין אלא אחר הסנהדרין שנאמר כי יפלא ממך וגו' ועשית על פי הדבר אשר יורוך וכן פרש\"י בשיר השירים פסוק עיניך יונים: ",
+                    "<b>שלא לרחוק.</b> שלא ידיחו אותך מלבוא בקהל ואולי צריך להיות לדחותך:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>הוא היה:</b> ה\"ג בירושלמי דסנהדרין פרק כהן גדול <b>בחקל סומקתא.</b> פירוש בשדה שמראיתו אדומה: ",
+                    "ה\"ג מלאה שעורים כתוב אחד כו': ",
+                    "<b>עדשים.</b> בסוף ספר שמואל:",
+                    "ה\"ג <b>ענבותן דומה כו'.</b> וכן הוא בירושלמי שהיתה ענבה שלהן יפה כשל שעורים ופירש הערוך ערך ענב הקמח שנעשה מן אותן עדשים היה יפה כשל שעורים וקצת תימה מי דחקו לזה ובמדרש שמואל גרסי' שהיתה שבילתם גבוהה כשעורים: ",
+                    "הפלשתים שהיו גבוהים גרסי':",
+                    "<b>ויצילה.</b> לשון רבים:",
+                    "<b>ויצילוה.</b> משמע אחד לבדו הציל אותה:",
+                    "<b>שהחזירוה כו'.</b> והרי הוא הצילה לו מיד הפלשתים כלומר נשארה בידו:",
+                    "<b>שנה א' כו'.</b> בשנה אחת היתה לאפוקי בשתי שנים דרבנן דלקמן:",
+                    "<b>ושתי שדות היו.</b> א' של שעורים ואחת של עדשים וה\"ג בירושלמי בהדיא: ",
+                    "שהיתה חביבה עליהם גר':",
+                    "<b>לאבד.</b> גר' בכל מקום דכתיב לעבד:",
+                    "<b>פשיטא ליה.</b> פי' בשתי שדות היה המעשה והיה צריך לעשות מאחד מהם דרך המלך ולאבד וליתן הדמים מאי קמיבעיא ליה בתמיה פשיטא דמותר אלא הבעיא היתה אם מותר לו לאבדם בלא דמים ואם תמצא לומר דמותר לאבדם בלא דמים עדיין קמבעיא ליה איזה מהן יאבד:",
+                    "אי זה מהן לאבד גרסי':",
+                    "<b>ושתי שנים.</b> ב' מעשים היו בב' שנים זו אחר זו:",
+                    "ה\"ג <b>והלא נלמד משל אשתקד</b> והכי מוכח בהדיא במדרש שמואל ומאי קמבעיא ליה עוד בשנה אחרת ומשני שאין למדין כו': ",
+                    "ה\"ג במדרש שמואל <b>שאין למדין מעשה ממעשה</b> ובירושלמי גרס אין למדין משנה לחברתה: ",
+                    "<b>הלכה נצרכה לו.</b> עי' סוף פ' הכונס:",
+                    "ה\"ג בירושלמי <b>ולא אבה שתקבע הלכה לשמן.</b> פי' לשם אותם שלשה והטעם איתא בפ' הכונס לפי שהמוסר נפשו למות על ד\"ת אין אומרים הלכה משמו: ",
+                    "<b>עשאה מסכתא.</b> כלומר מדרש בפני עצמו עשה מהלכה זו אם המלך פורץ דרך לעצמו ודרשו ויסך לשון מסכת והכי איתא בירושלמי:",
+                    "ה\"ג בירוש' וקבע הלכה לדורות מלך פורץ וכו': ",
+                    "<b>וויתור.</b> בזמן היתר במה והיו צריכין מים ממש לניסוך המים שבחג ואלו השלשה גבורים בקעו בקרב המחנה להביא מים טהורים לנסך על הבמה:",
+                    "ה\"ג במדרש שמואל ובירושלמי ר' חוניא בשם ר' יוסף הלכות שבויה נצרכה וכו': ",
+                    "<b>תבע.</b> לבנותה:"
+                ],
+                [
+                    "ארצה וגו' גרסי':",
+                    "<b>כדרך כל הארץ.</b> בחופה וקידושין ונופל לשון היכרה עליו כד\"א וידע אדם וידע קין ואיש לא ידעה וכן רבים: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג הגד הוגד למה וכו': ",
+                    "ה\"ג <b>שאין צריך לומר בחיי אישך.</b> פי' שמשום כבוד בעלה ואימתו ודאי עשתה עמו כל מה שתוכל: ",
+                    "<b>ותעזבי אביך כו'.</b> עי' בילקוט הגירסא יותר נכונה:",
+                    "<b>שאלו כו'.</b> אלמלא באת להתגייר מתמול שלשום לא היינו מקבלין אותך שלא נתחדשה אז הלכה של עמונית וה\"ג בילקוט בהדיא: "
+                ],
+                [
+                    "<b>אמר רב חסדא.</b> בילקוט משמע שצריך להיות אמר רב חסא:",
+                    "<b>שלמה.</b> רמז לה שלמה יעמוד ממנה. ודייק שלמה ככתיבתו:",
+                    "ה\"ג בילקוט שמענו וכנפים לשחר שנאמר אשא כנפי שחר כנפים כו': "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>בעיניך אדוני וגו'.</b> וסיפיה דקרא ואנכי לא אהיה כאחת שפחותיך וכתיב ויאמר לה בועז וגו' וכתיב לה בלא מפיק קרי ביה לא כלומר לא כן הדבר כאשר דברת שאין אתה מן האמהות כלומר השפחות אלא מן האימהות: ",
+                    "ה\"ג אין אתה מן האמהות אלא מן האימהות: ",
+                    "<b>ואת בנותיה וכו' גרסיא.</b> וסיפיה דקרא ויקרא לה נובח וכתיב לה בלא מפיק וכן לבנות לה:",
+                    "<b>שאין לשקר כו'.</b> ומקרא זה מדבר בחנופה וגסות רוח כדאיתא בפרק זה בורר ועיין בפרש\"י ורמב\"ן סוף פ' מטות: ",
+                    "<b>תשועה.</b> כלומר תקומה:"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ויאמר לה בועז לעת האוכל: ",
+                    "<b>שית שטין.</b> ששה שטות ודרשות היה דורש על גשי הלום:",
+                    "<b>זו לחמה וכו'.</b> כדאמר שולחן מלכים:",
+                    "<b>שנוצדה.</b> לשון הצד ציד או לשון צדדים:",
+                    "<b>מן המנין.</b> של שנות מלכותו:",
+                    "ה\"ג בילקוט שמואל <b>נתכפר לו בשעירה כהדיוט.</b> פי' וקרבן מלך אינו בשעירה אלא בשעיר זכר ככתוב בפרשת ויקרא: ",
+                    "הכי גרסינן בשלמה קרובי למלכות ואכלת:",
+                    "ה\"ג <b>נותנת לפניו קערה.</b> וכן הוא בילקוט קהלת בפסוק לשחוק אמרתי ושם הגירסא יותר נכונה: ",
+                    "ה\"ג לימות המשיח אוכל בעוה\"ב: ",
+                    "מעשיו כחומץ גרסי':",
+                    "<b>כירומניקאה.</b> פי' הערוך בלשון יון נחושת:",
+                    "ה\"ג <b>עשו לו מולה של נחושת</b> והכי גרסי' בפרשת ואתחנן ובירושלמי בפרק חלק ובערוך ובפרש\"י בפ' חלק דוד של נחושת ובערוך פי' חמור של נחושת והיו משיבין אותו עליו וכאן יש לפרשו כן: ",
+                    "ה\"ג <b>צלם פלן שזבני.</b> כלומר היה קורא לכל עבודת כוכבים שיצילוהו: ",
+                    "<b>זכור הייתי כו'.</b> כל זה הוא גירסת הירושלמי בפ' חלק:",
+                    "<b>אנא צווח כו'.</b> אנא אקרא ואתפלל לה' אם יענני הרי טוב ואדע כי אל אמת הוא ואם לא הרי כלל אחת היא וכל הפנים שוים ח\"ו: ",
+                    "<b>חלונות.</b> ששם נכנסים כל התפלות:",
+                    "<b>משיב הרוח.</b> וישיבהו קדריש לשון משיב הרוח ועיין מזה לעיל בפ' ואחחנן:",
+                    "ה\"ג <b>מלכותו ליצד ממנו.</b> ופירושו כמו להיצדד: ",
+                    "<b>והכה ארץ.</b> פסוק הוא בי��עיה סימן י\"א: ",
+                    "ה\"ג <b>וכמה נכסה מהן שלשה חדשים שנאמר ויפגעו את משה ואת אהרן אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם וכמה וכו'.</b> ועיין כל זה בבמדבר רבה פי\"א ובמדרש חזית פסוק דומה דודי לצבי: ",
+                    "ה\"ג <b>המחכה ויגיע וגו'.</b> ועי' כל זה בבמדבר רבה פי\"א ובמדרש חזית בפסוק דומה דודי: ",
+                    "<b>מ\"ה ימים שישראל גרסי'.</b> ור\"ל באותן מ\"ה ימים שהמשיח יהא נכסה מהם: ",
+                    "<b>לאיכן.</b> כמו להיכן:",
+                    "<b>הוא מוליכן.</b> קודם שנתכסה מהן:",
+                    "<b>מאן דאמר.</b> כמו יש מי שאומר:",
+                    "<b>טובלין פתן בחומץ גרסי'.</b> והטעם שהחומץ יפה לשרב וה\"ג בויק\"ר פ' ל\"ד. והטעם שטבע כל דבר חמוץ קר ולח כך כתב בספר שבילי אמונה נתיב ד': ",
+                    "<b>ודאי.</b> כלומר בצד כולם וזהו בקצה האחרון ולא בתוכם משום צניעות:",
+                    "<b>קלי.</b> לשון מעט ודרש קלי כמו קליל:",
+                    "<b>בידו של אותו צדיק.</b> בועז שתפס מועט ונתברך עד שהיא אכלה ממנה כדי שבעה והותירה:",
+                    "ה\"ג <b>אלא מדכתיב ותאכל ותשבע ותותר נראים הדברים כו'.</b> ועי' בויקרא רבה פ' ל\"ד: ",
+                    "<b>נראין הדברים כו'.</b> מדלא כתיב והותר דמשמע שהיה שם מותר אלא ותותר משמע שהמותר היה מצדה שנתברך במעיה:",
+                    "<b>אל רעהו וגו' גרסינן.</b> ועי' בויקרא רבה:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מבדר.</b> מפזר כדי שימצאם שמעון בר בא ויזכה בהם:",
+                    "<b>מבקר.</b> מפקיר וכן הוא בתלמוד ירושלמי בהרבה מקומות:"
+                ],
+                [
+                    "עד הערב וגו' גרסי':"
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג עשיתי עמו הרבה: ",
+                    "ה\"ג א\"ר יוסי יען וביען הוא יען: ",
+                    "ה\"ג <b>ר' שילה דנווה האביון הונך כו'.</b> ועי' כ\"ז בויקרא רבה פ' ל\"ד: ",
+                    "ה\"ג ונקמתן של ישראל ביד וכו': ",
+                    "<b>לרמאין שבהן וכו' גרסינן.</b> ועיין שוב בויק\"ר פ' ל\"ד: ",
+                    "<b>דלמא.</b> פירושו בלשון ירושלמי כמו אתמר:",
+                    "ה\"ג נטפל ביה במיתתיה: "
+                ],
+                [
+                    "ואת המתים גרסינן:",
+                    "<b>והאשה עשתה כו'.</b> מפני הצדקה שעשתה עמו כמ\"ש למעלה עשתה אותו טפל אליהם שאמרה קרוב לנו ולא אמרה קרובין אנחנו כן הוא בילקוט: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>מואביה היא זו הוא אמר כו'.</b> ולפי שתלתה בו בבועז דבר טפל שהוא דקדק בדבריו ואמר תדבקין עם נערותי והיא אמרה עם הנערים לפיכך כתיב ותאמר רות המואביה כלומר שמדרכי מואב היתה לה זאת. וכן הוא בהדיא בספר ישן: "
+                ],
+                [
+                    "וכי ערומה גרסי':",
+                    "<b>שני עטפים.</b> עטיפות חליפות שמלות אחד לשבת ואחד לחול:",
+                    "<b>וכך דרשה כו'.</b> שיהיה לכל אחד ב' עטיפות ובכו תלמידי חכמים ואמרו דרך קובלנא אין בנו כח להיות לנו חליפות שמלות וכעטיפתנו בחול כן עטיפתנו בשבת ובילקוט הגי' יותר ברורה במאמרים אלו:",
+                    "<b>לשנות.</b> עטיפות בגדי החול ישנה בשבת כדאיתא במסכת שבת שישלשלם למטה אם דרכו לחגור אותם לחגורה למעלה או להיפך כך י\"ל לפי הסכמת תלמוד בבלי במסכת שבת ועי' כל זה בירושלמי סוף מסכת פיאה: ",
+                    "<b>צריכין אנו.</b> בירושלמי גרסי' אתם:",
+                    "<b>וירדתי הגורן גרסי'.</b> ודריש הכתיב:",
+                    "ה\"ג <b>קבל מר' חייא חד חקל.</b> ופירושו קבל ממנו שדה אחת באריסות או רצה לומר שקנאה ממנו ואמר לו כמה רגילה לעשות פירות אמר לו מאה כורין היא רגילה לעשות: ",
+                    "ה\"ג <b>זרעה ואעלה ועבדה פריה כו'.</b> פי' זרע את השדה ואסף את פירותיה והיא עשתה מאה כורין חסר אחת: ",
+                    "<b>פריה.</b> פי' חסר ועי' ערוך ערך פרא:",
+                    "<b>ה\"ג</b> דהיא עבדא מאה כורין זרעית ואעלית ועבדה כו': ",
+                    "<b>א\"ל אין.</b> השיבו על ראשון ראשון וא\"ל הן אמת שהיא עושה מאה כורין ושוב חזר ר\"ש ואמר לו והרי היא עשתה חסר: ",
+                    "ה\"ג <b>א\"ל הן אוקימתא אדרא אמר בגובה שבעיר א\"ל ולא כן כו'.</b> פי' א\"ל ולהיכן העמדת הגורן א\"ל כו': ",
+                    "<b>וירדת.</b> משמע שהגורן עמדה בנמוך שבעיר והטעם שהרוח אינו שולט כל כך ואינו מנשב רק המוץ לבדה:",
+                    "<b>אזל נפיחה כו'.</b> הלך ונפה המוץ בנפה ומצא שהיא עשתה השאר ובילקוט תמצא המעשה זה אפס קצהו:"
+                ],
+                [
+                    "יבא אחד מן הכלבים גרסי':",
+                    "<b>מן הכלבים.</b> דרך כינוי:",
+                    "<b>ויזדווג לי גרסי'.</b> ולפיכך לא טוב הדבר לשום בגדי עלי ועי' בפירש\"י ז\"ל ולכן אלי לא כתיב: ",
+                    "<b>עלי ליישב.</b> למצא פשר דבר לקיים צווי שלך לילך תחלה אל הגורן ואח\"כ לשום בגדי עלי וכן אלי קרי כלומר עלי ליישב: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג בב\"ר פרשת וירא וכן הוא שם בילקוט ובילקוט ירמיה ובערוך ערך עבר רבי חנינא אמר תחלת עיבורו של מואב לא היתה לשם זנות אלא לשם שמים בדיו לא כן עשו לשם שמים אלא לשם זנות שנאמר וישב ישראל בשטים וגו'. ורבי סימון אומר תחלת עיבורו של מואב לא היתה לשם שמים אלא לשם זנות ותעש בדיו לא נאמר אלא לא כן עשו לשם זנות אלא לשם שמים שנאמר ותרד הגורן וגו' רבנן אמרי כו'. ועי' בב\"ר פ' נ\"א: ",
+                    "<b>רבנן כו' עד ותרד וגו'.</b> ודרש בדיו ר\"ל רות שעשתה לשם שמים לא עשתה כמו שעשו המה וממילא שמעינן שהמה לא עשו לשם שמים כך יש לפרש דברי רבנן אבל לעיל בב\"ר פרשה נ\"א ליתא דברי רבנן ובמקומו ר' לוי אמר ועיין שם: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שבירך על מזונו.</b> כד\"א ואכלת ושבעת וברכת וגו' על הארץ הטובה: ",
+                    "<b>מרגלת לשון לתורה גר'.</b> והתורה נקראת טוב כמו שמפרש והולך:",
+                    "<b>ואת אמרת וכו'.</b> ושופט כל הארץ ממי היה מתיירא:",
+                    "שטופים בזמה גר':",
+                    "<b>גיל כעמים וגו' גרסי'.</b> וסיפיה דקרא אהבת אתנן על כל גרנות דגן:",
+                    "<b>ואין דרכן כו'.</b> י\"ל אין דרכן שיניחו ליעשות עבירה בממונם ובילקוט לא גרס ליה: "
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>כנור.</b> עי' זה משלם באיכה רבה בפסוק צעק לבם אל ה':",
+                    "<b>החיש לה.</b> י\"ל שבפתאום ובמהירות קללה ובילקוט גרס השחיל פי' הוציא: ",
+                    "בלבו וברכה גרסי':",
+                    "<b>סליק לרומי.</b> ה\"ג בספר אות אמת: ",
+                    "<b>לבר בייתיה וכו'.</b> אמר לבן ביתו לך וקנה לי מן השוק דבר הגון השוה לכל הלך והבא לו צפרים א\"ל מפני מה התמהמהת להביאם ואולי שהוא בעצמו צד אותם ובספר אות אמת כתב נ\"א מפני מה הן שוות מפני שמחרידות את האדם ושוהות לצוד: ",
+                    "<b>מקרא זה חרדת כו'.</b> מוקש הוא המצודה שנוקש וניצוד בו העוף והוא נותן חרדה על האדם:",
+                    "ה\"ג יתן מוקש חרדת אדם כו' חרדה שהחריד יעקב כו': ",
+                    "<b>כחזזית.</b> ילפת תרגם אונקלוס חזזית ונקרא ילפת על שמסבב ומלפף את האדם מכל צד:",
+                    "<b>רוחות.</b> שדים:",
+                    "<b>והנה אשה טהורה כו'.</b> הנה אשה משמע מוכנת ומזומנת כד\"א משה משה ויאמר הנני וכן גבי אברהם כמו שפרש\"י: ",
+                    "ה\"ג מרגלותיו ויאמר מי את: ",
+                    "אמתך וגו' גרסינן:"
+                ],
+                [
+                    "חסדך וגו' גר':",
+                    "הכי גרסינן מיד נפקד שנאמר:",
+                    "<b>הכי גרסינן ולא נפקדה כיון שנשאת למחלון וכיון שהתפלל כו'.</b> ופי' כל עוד שהיתה נשואה למחלון לא נפקדה אע\"פ שהיתה בת מ' וכתב בספר אות אמת שבנוסחאות אחרות ל\"ג ליה כלל: ",
+                    "מן הראשון וגו' גר':",
+                    "<b>אוהבת כו'.</b> דייק מדכתיב היטבת חסדך זה האחרון שבחרה בזקן עשיר יותר ממה שלא הלכת אחר בחור שזהו יותר טוב לך אע\"פ שהוא דל: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג וריב\"ל רבנן סבירין וכו': ",
+                    "<b>אחים היו.</b> ומכל מקום היה טוב יותר קרוב לגאול כי הוא הבכור:",
+                    "ה\"ג שלמון ואלימלך וטוב היו כו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>הלילה הזו וכו'.</b> דאל\"כ הלילה למה לי: ",
+                    "לגאלך וגו' גר':",
+                    "<b>גזיז.</b> עבר כד\"א וכן נגוזו ועבר: ",
+                    "<b>במה הויתא כו'.</b> אלישע אמר לר\"מ באיזה ענין היית עוסק: ",
+                    "ה\"ג <b>מראשיתו א\"ל ומה אמרת ביה א\"ל ברך כו'</b> וה\"ג בילקוט קהלת: ",
+                    "<b>שהיו בידו כו'.</b> מקודם שנצטרע:",
+                    "ה\"ג בירושלמי בפרק אין דורשין <b>א\"ל ומה את אמרת תובן.</b> פי' אלישע אמר לר\"מ מה אמרת שוב בבית המדרש א\"ל וכו': ",
+                    "עקיבא רבך גר':",
+                    "<b>וכי הוה כו'.</b> בדידי הוה עובדא הכי וכדמפרש ואזיל ובילקוט גר' וכן היה:",
+                    "<b>שרון כו'.</b> התחילו אלו ואמרו מזמורים של הבל ואלו אמרו חרוזות לפי אלפא ביתא שירות לפי המשקל:",
+                    "<b>אילין כו'.</b> אלו הם עוסקים בשלהם ובמה שהם רגילים ואנחנו אין אנו עוסקים בשלנו:",
+                    "ה\"ג <b>מסיני נתנו באש שנא'</b> וה\"ג במדרש קהלת בפסוק טוב אחרית ובילקוט קהלת הגי' יותר ברורה: ",
+                    "<b>שלא היתה כוונתו וכו'.</b> אלא לגדולה וכבוד כמו שנעשה לר' יהושע ור\"א: ",
+                    "ה\"ג ומה את אמרת בלא יערכנה כו': ",
+                    "<b>א\"ל.</b> אלישע לר\"מ: ",
+                    "<b>חזור לך.</b> לביתך:",
+                    "<b>לית בחילי.</b> אינו בכחי וברשותי:",
+                    "<b>ומהיכן היה לו המעשה הזה.</b> שנשתנה לגריעותא כולי האי:",
+                    "ה\"ג בירושלמי <b>בכריסה כריסה של כו'.</b> כריסה. פי' כמו כאריסה פי' ארס של נחש והוא לשון קצר: ",
+                    "<b>ועד כדון.</b> ועדיין אחר כל המעשים שעשיתי תאמר מקבלין אותי אם אשוב:",
+                    "<b>דכדוכה כו'.</b> כלומר עד שעת מיתה:",
+                    "<b>ליני הלילה כו'.</b> כלפי אש אמר כן שתשקוט ותנוח בעודנו חי בעוה\"ז עד שימות הוא ויגאלנו: ",
+                    "<b>ודמכת.</b> האש שקטה ונחה מלשרוף:",
+                    "<b>אמרון ליה כו'.</b> התלמידים אמרו לר\"מ ר' בעוה\"ב אם יאמרו לך את מי אתה רוצה לעוה\"ב אביך או רבך מה תאמר: ",
+                    "ה\"ג אביך או רבך מה תימא: ",
+                    "<b>אמר אבא וכו'.</b> ראשון אבקש על אבי ואח\"כ על ר': ",
+                    "<b>אמרון ליה ושמעין גר'.</b> פי' וכי ישמעו לך להניח רבך לעוה\"ב על כל הרע שהרע: ",
+                    "<b>בעובדוהי.</b> במעשיו אלא הבט לתורתו:",
+                    "<b>כך העמיד.</b> זרע כשר וצנועות:",
+                    "ה\"ג <b>כלום קריא חסר וחטאתי לה' אין כתיב כאן אלא וחטאתי לאלהים אם חטאתי אני עושה לאלהים ואיני עושה הרעה הגדולה וכו'.</b> ועי\"ל בב\"ר פ��שת וישב ובויק\"ר פרשה כ\"ג פרשתיו בשם רש\"י ז\"ל: ",
+                    "<b>דוד מניין.</b> עי' בבמדבר רבה פרשה ט\"ו: ",
+                    "<b>גבר חכם בעוז.</b> קרי ביה בועז:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "<b>שנשתהתה שש שעות.</b> שש שעות היתה שוכבת למרגלותיו וזהו רמז של ו' יתירא:",
+                    "<b>ואל יתחלל בי שם שמים גר'.</b> והיה אל יודע לשון תפלה לאל חי:"
+                ],
+                [
+                    "<b>הבה כתיב.</b> צריך לומר שכן היה כתוב בספרים שלהם שבספרים שלפנינו כתיב הבי וכן רבים:",
+                    "<b>ואחזי בה וגו' גר'.</b> ודייק סיפיה דקרא ותאחז בה ולא כתיב ותאחזה בה וכן הוא בילקוט בהדיא:",
+                    "<b>לישא לו אשה.</b> משמע שקידש אותה בהם ואם היה שש סאין וכי דרכה של אשה להנשא בשש סאין והיאך תוכל לישא משא כבדה כזו ובסנהדרין פ' חלק הגי' באופן אחר:",
+                    "<b>בזכות וימד כו'.</b> כלומר רמז לה שיעמדו ממנה וכו':",
+                    "<b>חנניה מישאל ועזריה.</b> שלשה אלה חשיב להו לאחד ומצאתי בספר אות אמת בשם נוסחא אחרינא והלא שמנה הם אלא אלו שלשה כיון שמעלתן שוה מנאן כאחד:",
+                    "ה\"ג <b>ואיכא דאמרי למרבה המשרה כתיב חסר מ' וכו'.</b> ור\"ל וכו' כדאיתא בפרק חלק בקש הקב\"ה לעשות חזקיה משיח וכיון שלא אמר שירה נתעכב ולכן המ\"ם סתומה באמצע התיבה וכן כתב בספר אות אמת אך שהוסיף להגיה עד אין קץ: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג ואת אמרת ויבא: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "נתן לי וגו' גרסי':",
+                    "<b>נראה דה\"ג ונאמר ריקם בצדיקים כו' עד אל חמותך לא כריקם שנא' במצרים ריקם שנא' בצדיקים אלא כריקם שנא' בעולי רגלים כי הא וכו'.</b> ולפי גירסת הילקוט צ\"ל ולא יראו פני ריקם ונאמר ריקם בעבד עברי שנאמר לא תשלחנו ריקם ונאמר ריקם בצדיקים כו' עד אל חמותך לא כריקם שנאמר במצרים ולא כריקם שנאמר בעבד עברי אלא כריקם שנאמר בעולי רגלים כי הא וכו': ",
+                    "<b>הראייה שתי כסף.</b> כלומר ורות גם היא באה אל חמותה בדבר מועט:",
+                    "<b>שתי כסף וכו' גרסי'.</b> וסיפיה דמתניתין ובית הילל אומרים הראייה מעה כסף פ\"ק דחגיגה והוא ג\"כ דבר מועט: "
+                ],
+                [],
+                [
+                    "<b>מה לאחורי תרעא כו'.</b> כלומר מה זה שנזדמן שם לשעה וכי לאחורי השער היה עומד:",
+                    "<b>הטיסו הקב\"ה גרסי'.</b> פירוש הפריחו ועיין בב\"ר פכ\"ט וה\"ג בילקוט: ",
+                    "<b>מתוך ישובו.</b> שישב שם וימתין עד בואו ובילקוט ל\"ג ליה: ",
+                    "ה\"ג <b>אף אני אעשה את שלי ורבי יהודה אומר אפילו היה בסוף העולם כו'.</b> ועי' בילקוט ולפיכך הטיסו הקב\"ה לשם לפי שעה הצריכו לו שהקב\"ה לא יגרע מצדיק עינו ומסייע לבאים לטהר ור\"י סובר שנזדמן שם כדי שלא ישב הצדיק ויצטער: ",
+                    "<b>שנטלו אותן.</b> וכתיב לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה':",
+                    "<b>לית אנא כו'.</b> אין אני מערב משפחתי בזרע פסול וכדמפרש ואזיל:"
+                ],
+                [
+                    "<b>מזקני העיר וגו'.</b> גרסי' וסיפיה דקרא ויאמר שבו פה וישבו:",
+                    "ה\"ג בירושלמי פ\"ק דכתובות <b>אמר רבי פנחס מיכן לבית הזה שהן ממנין זקנים בבית משתאות שלהן</b> ע\"כ ודייק מדכתיב מזקני העיר ואין זקני בכל מקום אלא סנהדרין ומה שאמר לבית הזה י\"ל ב\"ד של מטה וה\"ג בילקוט: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>תגאל גאל לגואל אמר ואם לא יגאל לב\"ד אמר הגידה לי ואדעה שלא תאמר וכו'.</b> ודייק ואדעה כמו והאד�� ידע: ",
+                    "<b>דהיא אזלת רות.</b> הלכה לה ממני כי לא אוכל לגאול אותה עם נחלתה ולפיכך אמר ודאי דהיא אזלת הלכה לה ונאבדה כמו הלכה חמורך טרפון ולשון זה רגיל בלשון ירושלמי כגון ביבמות פ' הערל אזל לה הא דאמר רב הונא אין ממזר חי יותר משלשים יום וכן הוא בפרק עשרה יוחסין ובב\"ר פרשה ס' בין חייתא למחבלתא אזל ברא דעלובתא: "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג המואביה אשת המת קנית קניתי כתיב והא מסייעא כו': "
+                ],
+                [
+                    "<b>בגו אפייא כו'.</b> במנהגם ועניינם של ישראל כדאמר אופייה של אלהיה:",
+                    "ה\"ג אין לך מנוול ומשוקץ: ",
+                    "ה\"ג <b>שאוכל עשב בראשונה היו קונים במנעל ובסנדל שנא' שלף איש נעלו וחזרו כו'.</b> ואיירי בנכסים שיש להם אחריות וכל זה בירושלמי פ\"ק דקידושין: ",
+                    "אבוד פלוני ממשפחתו גרסי':",
+                    "ה\"ג למשפחתו חזרו להיות קונים בכסף: ",
+                    "ה\"ג בכסף ובשטר ובחזקה: ",
+                    "ה\"ג <b>הרי עדי השטר והעד עדים הרי עדי חזקה ואין קרקע נקנית כו'.</b> ויליף לה משדות בכסף יקנו והכי איתא בירושלמי בהדיא ולא גרס התם אין כסף נקנה כו': ",
+                    "<b>פליגא.</b> על ר' יוחנן דאמר שנקנית בכסף שוה פרוטה ויליף לה משדות בכסף יקנו דכתיב בנביאים ואמר ר' חנינא שהם ליטרים:",
+                    "<b>שהיו קנטרים.</b> בבראשית רבה פרשה נ\"ח יליף ליה מדכתיב עובר לסוחר ובירושלמי יליף ליה מדכתיב בכסף מלא יתננה לי: ",
+                    "<b>ולא דמי.</b> הא דרבי חנינא להא דרבי יוחנן ולא פליגי:",
+                    "ה\"ג <b>הכא כתיב כסף ומה דאמר כו'.</b> הכא בנביאים כתיב כסף שדות בכסף כו' והיינו פרוטה והא דאמר ר' חנינא שהם ליטרים היינו היכא דכתיב שקלים: ",
+                    "<b>ודלא כר' אליעזר.</b> הא דאמר שקרקע אינה נקנית אלא בג' דרכים בלבד דלא כר\"א: ",
+                    "ה\"ג <b>הילוך קנה דתני אם הלך כו'.</b> ובירושלמי גרס כמו כאן: ",
+                    "שהלך גרסינן:",
+                    "<b>לא קנה עד שיחזיק.</b> וה\"ג בהדיא בירושלמי ובילקוט פ' לך לך ופ\"ב דבבא בתרא: ",
+                    "ה\"ג בירושלמי הכל מודים במוכר שביל לחבירו כיון שהלך בו קנה ומסיים בו שנא' קום התהלך בארץ וגו': "
+                ],
+                [
+                    "ה\"ג <b>של גואל נראין הדברים כמ\"ד נעלו של בועז שדרך כו'.</b> וה\"ג בילקוט שמואל: ",
+                    "<b>החדשה וגו' גרסי'</b>:",
+                    "<b>ע\"י שהעביר כו'.</b> עי' בב\"ר פ' ס\"ה ופ' ע\"ג ובויק\"ר פ' ל\"ג ושם פירשתיו: ",
+                    "ה\"ג <b>פרצוף פנים עם החוטם.</b> ומתני' היא סוף מס' יבמות: ",
+                    "<b>ע\"י שחשדן גר'</b> ועיין בפרשיות הנ\"ל: ",
+                    "ה\"ג שנא' ויקבצו: ",
+                    "ה\"ג ירדוף אביה אחר ירבעם וגו': ",
+                    "<b>שמונה.</b> לשון לא תונו ולעיל גרס שהונה:",
+                    "<b>שהוא מונה את ההדיוט כו'.</b> בילקוט שמואל מסיים ודכוותה וארוחתו ארוחת תמיד כל ימי חייו ימי חייו של מי רב ולוי חד אמר ימי חייו של יכניהו וחד אמר ימי חייו של אויל מרודך ונראין הדברים כמ\"ד ימי חייו של יכניהו שבשעה שהקב\"ה נותן שלוה לצדיקים אינו נוטלו עוד מהם עד שהוא מכניסם לג\"ע ע\"כ ומיד פתח שם וישסף שמואל אגג וגו' ומזה בא טעות הסופר שכתוב בס\"א ודכוותה וישסף שמואל וגו': "
+                ],
+                [
+                    "בשער וגו' גרסי':",
+                    "<b>מסובין.</b> פי' הערוך חשובין:",
+                    "<b>לפיכך הוא כו'.</b> עי' בב\"ר ריש פ' ע\"א: ",
+                    "<b>שלו.</b> של יעקב:",
+                    "<b>שאמרו דברים וכו'.</b> שאמרו הכל שהיא תנשא לעשו בשביל שהיא עקרה וכמו שפרש\"י שם בשם הפייט או פירושו כמ\"ש בעל העקידה שהיו אומרים יעקב נשא לאה להוליד בנים ורחל לתשמיש בעלמא כמנהג דור המבול וכדאיתא בב\"ר בפסוק נשי למך וכמו שפרש\"י שם: ",
+                    "ה\"ג אפילו לשם בנה שנא' אולי יחנן ה' שארית יוסף ולא סוף דבר לשם בנה אלא אפילו לשם בן בנה שנאמר הבן וכו': ",
+                    "<b>סוף דבר.</b> פי' כמו לאו דוקא בתלמוד בבלי:"
+                ],
+                [
+                    "כבית פרץ וגו' גרסי':",
+                    "<b>עיקר מוטרין וכו'.</b> פי' הערוך בלשון יון נקרא כן הרחם:",
+                    "<b>וגלף.</b> וחקק ודייק מדכתיב ויתן לה ה' הריון משמע שעכשיו נתן לה בית הריון:"
+                ],
+                [
+                    "<b>ביצתו.</b> שרשו:",
+                    "<b>בימי עתליהו.</b> שלא נשאר רק יהואש:",
+                    "<b>שמה כתיב גרסי'.</b> פירוש אצל בנות לוט:",
+                    "<b>אותו זרע כו'.</b> ועי' בבראשית רבה פרשה כ\"ג ופרשה נ\"א: "
+                ],
+                [
+                    "<b>שיבתך וגו' גרסי'.</b> וסיפיה דקרא משבעה בנים:"
+                ]
+            ],
+            [
+                [
+                    "ה\"ג במדרש תהלים אף אתם לא באתם משתי אחיות: ",
+                    "שלקחה יהודה זקניכם גרסי':",
+                    "<b>לא מפסול משפחה הוא</b> י\"ל המעשה ההוא שבא יהודה על כלתו: ",
+                    "<b>אלא בתו.</b> כלומר רק את זה היתה בה שהיתה בתו של שם כהן לאל עליון ובילקוט תלים ל\"ג ליה: ",
+                    "<b>אכעיס.</b> בילקוט גרס אכחיש:",
+                    "<b>מן קדמאי.</b> נולד מקודם לפני רם:",
+                    "ה\"ג קדמאי: ",
+                    "דכתיב ובני כו':",
+                    "ואת כלובי גרסי':",
+                    "ה\"ג <b>ותהי אשה אחרת לירחמאל</b> ומדכתיב אחרת דייק שהיא כנענית: ",
+                    "<b>להתעטר בה.</b> שמה קדריש שנקראת עטרה:",
+                    "<b>אלא ע\"כ כו'.</b> דייק מדכתיב שלמון ולא כתיב שלמה כבראשונה נוטריקון סולמות נשיאים כי שלמה היה עדיין סולם לבועז בנו שהיה נשיא ומשם ואילך היו כולם סולמות והכנות למלכים שמזרע רות נגזרה להיות נבנה בית המלכות: ",
+                    "<b>שבאתי.</b> בקהל ה':",
+                    "<b>מכלל לא יבא הייתי.</b> קודם שנתחדשה ההלכה עמוני ולא עמונית ובאתי לכלל היתר אחר שנתחדשה ההלכה:",
+                    "<b>במגלה.</b> במגלת איכה:",
+                    "<b>זרע הבא ממקום כו'.</b> עי' בב\"ר פרשה כ\"ג ופרשה נ\"א: ",
+                    "ה\"ג פמליא שלו כאן: ",
+                    "<b>לך הייתי מצפה.</b> דייק מכפל לשון לך לך:"
+                ]
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "מתנות כהונה על רות רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Matnot Kehunah"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "מתנות כהונה על רות רבה",
+        "enTitle": "Matnot Kehunah on Ruth Rabbah",
+        "key": "Matnot Kehunah on Ruth Rabbah",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "פתיחתא",
+                "enTitle": "Petichta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Bamidbar Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,755 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yefeh To'ar on Bamidbar Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "מדרש רבה, וילנא, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יפה תואר על במדבר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yefeh To'ar"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>אמר ר\"מ משל את הצדיקים בדירתן כו'.</b> פירוש המשיל ודימה את שכר צדיקים לדירתן מה דירתן בהרי ישראל הטובים כן רמז הפלגת הצדקה הנעשית להם ודימה הרשעים לדירתן באשר דירתן לעוה\"ב תהום וחשך כך עונשן לתהום רבה פ\"א לשון ממשלה ודירתן לשון נויהן כד\"א בפ\"ק דקדושין אמר ליה ר\"י לר' יאשיה דדריה ופי' הערוך בן גילו ור\"ל שה' השליט הצדיקים להיות מנת חלקם בדומה להן וזה נויהם במקום הרי ישראל כי הם מעולים וטובים גם בהרים טובים וגבוהים ורשעים השליט כלומר שמנת חלקם בדומה להן ושם אותם בתהום החשך כמו הם שהם חשך והיינו דקאמר כסיתי עליו תהום:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אבל ישראל יש להקב\"ה הנייה מהם קורין שמע וכו'.</b> לפי' הם נמנים בכל שעה. וק' מאי שייכות לזה כאן לפ' פקודי ונראה דאיתא ביפ\"ת ויחי שאמר יעקב מתיירא אני שמא תשתחוו לע\"ז לפי שאתם בנים של ד' אמהות אמרו לו אינו אומר למשפחותם לבית אמותם אלא לבית אבותם כשם שאתה א' ועובד לא' כך אנו אין לנו אלא א' הה\"ד אב אחד לכלנו לכך פתחו ואמרו שמע ישראל וגו' ה' אחד וכאן בפ' פקודי איתא שאו את ראש וגו' לבית אבותם מוכח שעיקר יחוסם לבית אבותם לזה מסיים המדרש לפי' הם נמנין בכל שעה ופירושו שאז מזכיר לבית אבותם ובזה הנייה להקב\"ה שמרומז בזה שהוא אחד וק\"ל כנ\"ל. אברהם ישראל לוי העליר בעל המלקט יפ\"ת על ספר במדבר ודברים: [להבין הדברים האמורים אח\"ז צל\"ע בשמ\"ר פ' נ\"ד ביפ\"ת ד\"ה בחדש שנולד בו יצחק]"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחדש שנולד בו יצחק</b> דלכ\"ע בפסח נולד אבל אברהם ויעקב לר\"א נולדו בתשרי ולר\"י אינהו נמי בניסן נולדו כדאי' בפ\"ק דר\"ה וטעם הקמתו כדי לערב שמחה בשמחה אך ק' דה\"ק לערב שמחה בשמחה ולעיל ס\"א פ' ע' קאמר דאין מערבין שמחה בשמחה וכן הוא בגמ' י\"ל דשמחה דאית בה הנאת הגוף במאכל ומשתה אין מערבין זו בזו שאחר שישבע במשתה משום אחת אינו נהנה מאחרת אבל שמחה דמצוה דאין קצבה לשמחתה מוטב לערב זו בזו כדי שתגדל כח זו בזו ועוד דמגלגלין זכות ליום זכאי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלשה אבות התקינו שמתפללים שלש פעמים כו'.</b> בפ' תפלת השחר אמר דר\"י בר חנינא הוא דקאמר הכי וריב\"ל קאמר כנגד תמידים תקנום. וא\"ת מנ\"ל דהתקינו דהא אפילו תימא דכנגד תמידים נתקנו אפשר שקיימו האבות שקיימו אפילו עירובי תבשילין ועוד דמשמע מהכא דאברהם לא התפלל מנחה וערבית דיצחק הוצרך לתקן מנחה ויעקב ערבית והא קי\"ל שקיים אפינו עירובי תבשילין וי\"ל דס\"ל דמדאשמעינן קרא תפלת באבות טפי משאר מצות היינו לאשמועינן שהם תקנום:",
+                "<b>[מנגד י\"ח אזכרות כו'.</b> עיין מה שכתב רש\"י על זה בברכות ויתכן כי המתפלל צריך שידע כי ביד ה' היכולת לעשות כרצונו בכל הדברים ומזמור זה מיוסד כי כח ה' מושל בכל היצורים]:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מנגד הרחק.</b> פירוש יתורא דמנגד הרחק קשה ליה דבחד מינייהו הוה סגי ולה\"ק שהוא מופנה לג\"ש דילפינן נגד מנגד ורחוק מרחוק פי' כאן בדגלים כתיב מנגד סביב לאהל מועד ולא פי' שיעורא וילפינן מנגד דכתיב בהגר ובהגר ילפינן מנגד היינו אלפים אמה מדכתיב הכא אך רחוק והתם כתיב הרחק מה כאן פי' אלפים אמה כדכתיב בקרא אך רחוק יהיה בינו וביניו כאלפים אמה אף התם נמי אלפים אמה והלמד בג\"ש חוזר ומלמד בג\"ש כדאיתא בפ' הוציאו לו:",
+                "<b>מה להלן מיל אף כאן כו'.</b> וא\"ת דאכתי לא הוה כתב ספר יהושע למילף ג\"ש ודוחק לומר משום דקבלה היא בידם כמ\"ש התוס' בפ\"ק דב\"ק גבי הא דפריך הגמ' דילפינן נגיחה מבאלה תנגח את ארם וי\"ל דמרע\"ה בהדיא אמר להו אז אלפים אמה ולא פירש הכתוב דהא אנן מג\"ש ילפינן לה וא\"ת והא ד\"ת מדברי קבלה לא ילפינן וי\"ל דהיינו היכא דנפקי לן מידי לענין דינא אבל קשה אמאי איצטריך יהושע לצוות שיתרחקו מהארון אלפים אמה ואמאי לא ידיע להו ממה שנצטוו בדגלים י\"ל דס\"ד כשהם טרודים במלחמה א\"צ לדקדק בזה כדאיתא ד' דברים שפטרו במחנה וכו' כדאיתא בעירובין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ברכה לאב ברכה לבן.</b> ואיצטריך לשניהם במקום שיוכלו לדרוש כדאיתא בפ' אלו מציאות ובכמה דוכתי בש\"ס ולא הספיק לאב בברכת הבן מפני שאברהם היו לו בנים אחרים וצריך בעבורם ברכה לעצמו עכ\"ל הרא\"ם וכ\"נ דפליגי ר\"י ור\"ע בכל כיוצא בזה דלמר דרשו ולמר ד\"ת כלשון ב\"א ומ\"ש שהוצרך ברכה לאברהם מפני שאר בנים אין צורך לזה כי גם לעצמו צריך ברכה כל הימים אשר הוא חי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ל משה.</b> אם אין בו ממש למה אתה כועס ואע\"ג דכל ע\"ז דעלמא נמי לית בה ממש כל ע\"ז דעלמא אסירא כיון דטועה בה וחושב שיש בה ממש ודוקא הכא דלא כיוונו לע\"ז ממש אמר משה כיון דלית בה ממשא אין לחוש שמא יבואו לטעות ולעשות ע\"ז כי מה יראו על ככה ואמר ליה הקב\"ה דמ\"מ יש לחוש שלא יאמרו לעשות עבודת כוכבים מאחר שעושין תבנית שור יבואו לעשות דרך עובדי כוכבים נמי כדרך עובדי עבודת כוכבים שעושין צורות:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[כל כבודה בת מלך פנימה.</b> בתנחומא פ' וישלח דריש כשהאשה מצנעת את עצמה בתוך הבית ראויה להנשא לכ\"ג ותעמיד כ\"ג שנאמר כל כבודה וגו' אם תכבד עצמה בתוך הבית ממשבצות זהב לבושה תנשא למי שכתוב בהן ושבצת הכתונת שש ובמ\"א גרסינן ועשית משבצות זהב]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מה התמר הזה צלו רחוק מהן.</b> שע\"י שהם גבוהים הרבה וענפיהם בעליון האילן נמצא הצל למרחוק ולא אצלם וכן הצדיקים אין מתן שכרן אלא למרחוק דשכר מצות בהאי עלמא ליכא:",
+                "<b>לבן מכוון למעלה.</b> שאין אמצעות העץ עקום כלל כשאר אילנות:",
+                "<b>לבן מכוון לאביהם שבשמים.</b> להיות דבקים בו תמיד וג\"כ בבטחונם בו שיעזור תמיד ולא יתלו עזרתם בענין א' שנאמר עיני תמיד אל ה':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הקב\"ה ובית דינו ובנין אב שבכולם כו'.</b> גבי וה' הכה כל בכור פירש\"י הוא ובית דינו שהוי\"ו ל' תוספת הוא והקשה בחזקוני דהא כתיב וה' שמים עשה ותי' הר\"ר אליקום דכל מקום שנאמר וה' גבי פורענות דוקא קאמרי ואף דהכי מסתברא דאין ענין לב\"ד אלא גבי פורעניות וה' דבר עליך רעה ולכך אמר שבא לרבות בית דינו שמאחר דלעיל מיניה נתן ה' רוח שקר לא הל\"ל אלא והוא דבר עליך רעה ולכך אמר שבא לרבות בית דינו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שאלה מטרונא כו'.</b> ק' שזו שאלה של טפשת כי מי עמד בסוד ה' וכו' לדעת מה הוא עושה ואין שואלין מה למעלה ומה למטה וה\"ל להשיבה אין חכמה לאשה אלא בפלך כההיא דפרק ב' שעירי או כההיא דפ\"ק דע\"ז דא' ר\"י אמר רב י\"ב שעות הוי היום ג' ראשונות יושב הקב\"ה ועוסק בתורה וכו' ולא להשיבה מענין הזיווג כי מה נשתנה ענין זיווג משאר דברים וכו' עי' כל זה ביפ\"ת בב\"ר פ' ויצא ותמצא נחת:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שהם במעי אמן.</b> כלו' אל תתמה ממה שהיתה יוכבד מן המנין שהרי היא השלימה מנין ע' ועדיין לא נולדה כשירדו למצרים עד כניסתן כי לחשיבות השבט הזה כשהוא במעי אמו נחשב נילוד ולפ\"ז אף שלא היתה נולדת יוכבד בין החומות אלא אחר היותם במצרים ימים רבים היתה מן המנין כיון דכבר היתה במעי אמה אלא דמעשה כך היה שנולדה בין החומות א\"ק אמאי בכל נפש הבאה קמאי לא חשב אלא ס\"ו נפש ה\"ל לחשוב נמי יוכבד וי\"ל דאף על גב דהיא מן המנין לא יתכן לומר הבאה אלא על מי שיצא לאויר העולם שנראה לעין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלא על התורה שנאמר אם בחקותי תלכו וגו'.</b> פי' עשיית המצות דועשיתם אותם דבק לאם בחקותי ואתא למימר שיהא הלמוד על מנת לעשות ואף על גב דממצותי תשמרו שמעינן שצריכים לעשות המצות ה\"א דאם לא עשאן שכר לימוד מיהא איתא בידו קמ\"ל דלמד שלא על מנת לעשות לא מהני כלל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מניין לנולד בן ז' שהוא חי.</b> שמעתי מקצת חכמים שסבת מות הילד בא והוא שכל אחד משבעה כוכבי לכת שצ\"ם חנכ\"ל שולט על חדש מהעיבור שבתאי בראשון צדק בשני כו' עד ז' חדשים ואחר כך חוזרים חלילה ולכן בח' שהוא ממשלת שבתי מת שהוראתו רעה אבל כשתכנס לט' ישלוט עליו צדק שהוא טוב ויחיה וכן כשיולד בז' יחיה שמזלו לבנה:",
+                "<b>[זיטא אופטא איטא אוכטי</b> כצ\"ל ופירושו בן שבעה חי שמונה מת]:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אתם מכרתם.</b> משום דק\"ל למה צריך להודיענו כסף מחירו לכ\"א שזהו שיקח ממנו טעם לערך הבכורות ולבקע לגלגלת:",
+                "<b>בכורה של רחל.</b> לפי שערך הבכורות נגד ערך זה הזכירו בשם רחל אמו לפי שהיה בכור לה ואע\"ג דסתם בכור נרורא כדכתיב נתנה בכורתו ליוסף מ\"מ לא היה בכור להכי מייתי רחל דודאי בכור לפטר רחמה הוה:",
+                "<b>שהם ה' שקלים.</b> פירושו סלעים וכל סלע ד' דינרין והמנה כ\"ה סלעים מאה דינרין במנה צורי:"
+            ],
+            [
+                "<b>וג' מאות.</b> בפ' גיד הנשה מפרש דגוזמא קתני:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מטבילין אותה.</b> בפ' הנזכר מפרש התוס' מאי טעמא צריך טבילה ובפ' ב' דתמיד כתב המפרש טעם אחר ופירש ג\"כ למה עושים שתים בכל שנה ע\"ש. ובשמות רבה גרס וכל הכהנים יורדין וכו' י\"ל שהוא לכבוד באשר שכבר נבחרו ש' לזה כנ\"ל לישב הגירסא אבל במסכת תמורה וחולין לא גרס לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן שש חלות לסדר זה ושש חלות לסדר זה.</b> וזה היה כוונת המגדף היות העולם מסור ביד המערכה השמימית כדעת הוברי שמים ולהיות מערכת לחם הפנים רומז שהכל מאתו יתברך ולכן היו ב' מערכות ששה המערכת דהוו להו י\"ב חלות כנגד שנים עשר מזלות שנחלקו לשני חלוקות ו' תחת האופק ו' למעלה מהאופק ובהיותן בשולחן אשר לפני ה' רמז שהכל מושפע מאתו ית':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[ויוסף תלתין אלפין.</b> פי' מדכתיב ויוסף מרבה שלשים אלף שהתוספת כעיקר ומדכתיב עוד מרבינן תו שלשים אלף ופשוטו של מקרא שלשים אלף הרי תשעים אלף אבל באגדת שמואל דריש לה מאת כל בחור דדריש בחור כל בחור את כל בחור]:",
+                "<b>[צניעותך חסה עלך.</b> ואע\"ג דיהיב טעמא כי משיח ה' הוא. זה אמר רק לעבדיו לדחותם]:",
+                "<b>לא היה לה ולד וכו'.</b> קשה מה צורך לזה פסוק שביום מותה ה\"ל ולד הא אמרינן כ\"מ שנאמר אין לה הוה לה וי\"ל דדוקא מלת אין שאינו לשון שלילה כ\"כ רק בזמן ההוא כדדרשינן בגמרא גבי ובן אין לו עיין עליו וכן אשר אין לו סנפיר וקשקשת ואין להקשות מאין קדוש כה' ואין צור כאלהינו אין לה' מעצור שהם שלילה החלטית דלא עסקינן אלא בשלילות דבר מדבר שהיה הדרך להיות בו ונתחדש שלא נמצא אבל מלת לא היא שלילת החלטית בכל מקום:",
+                "<b>[לא גבה לבי בשעה שמשחני שמואל למלך</b> כי זה היה בסתר ולא היה יכול להתראות בפרהסיא רק בלבו לכן אמר לא גבה לבי. אבל בשעה שהרג את גלית היה בפרהסיא והכל ראו לכן אמר ע\"ז ולא רמו עיני]:",
+                "<b>[בשעה שהחזירוני למלכות.</b> פי' בשעה שהיו מחזירין אותו בעיר וקראו לפני אברך לא הלכתי אז ברגל גאוה בגדולות]:",
+                "<b>[ובנפלאות ממני בשעה שהעליתי את הארון כי הארון עשה פלאים בירדן ובפלשתים ועוד.</b> לכן דריש ע\"ז ובנפלאות]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ממלט הצדיקים וכו'.</b> אתיא בר\"ן דדריש ליה לשבח שהיה נח צדיק גמור ולא היה צריך למציאת חן ומ\"ש ונח מצא חן פירושו לפי שהיו כולם רשעים אמר ביה לשון מציאת חן לא מפני שנתן לו דבר דרך חסד אבל לר\"י דדריש לגנאי ונמצא שצריך למציאת חן לא אתי זה המדרש על נכון כי לפירושו לא היה נח צדיק רק בדורותיו ואיך אמר ממלט הצדיקים זה נח וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>יומו של הקב\"ה.</b> והוא אלף שנים ולא שיש אצלו זמן ח\"ו דאלף אלפי אלפים שנים כרגע אצלו שאין לו יחס עם הזמן אלא שע\"ד השאלה כתבו שיומו של הקב\"ה אלף שנים לדבר כלשון בני אדם וגבי תורה דכתיב ואהיה אצלו אמון וגו' יום יום משמע אלפים שנה שהם שני ימים מהקב\"ה בלשון בני אדם ונ\"ל דהכי פירושו כשהזכיר הקב\"ה יום הוא אלף שנה כמו ביום אכלך וכו' שהוא אלף שנה דאל\"כ מאי כי אלף שנים בעיניך וגו' וע\"י דבכמה דוכתי אשכחן יום נזכר בדבריו והוא כפשוטא וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה'.</b> ולא ס\"ל שפירש שפתחו הארון וראו מה שבתוכה כדרך המתרגם כי הלוים הורידו אותו ולא יתכן שיניחו איש זר לראות כו' ולכן יקשה למה לקו אם על מה שראו אותו בבואו מה חטאתם ומשני שהיו מדברים דברים אשר לא כן על הארון וכמ\"ש בסוטה. וא\"ת למה נענשו אנשי בית שמש טפי משאר ערי ישראל על שלא השגיחו על הארון ויש לומר דאנשי בית שמש שהיו יותר קרובים לפלשתים משאר ערי ישראל היה להם לחזור עליו טפי אי נמי לפי שהיו מליזין עליו כנ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>[קחו את עבדי אדיניכם.</b> ואין להקשות והלא צדוק ונתן חכמים היו והתנן חכם קודם לכל. וי\"ל דזה דוקא למלך ישראל ע\"ה אבל דוד ושלמה נמי חכמים היו:",
+                "<b>שמע נא יהושע וגו'</b> וסוף הפסוק היושבים לפניך משמע דכפופין לפניו:",
+                "<b>ואין מופת אלא נבואה.</b> ופליגא דש\"ר פ\"ט דאמר דחמו\"ע היו]:",
+                "<b>ת\"ח קודם לכהן גדול.</b> וה\"ה למלך כנ\"ל משום שהוא כתר מעולה שבשלשה כתרים והענין מפני שכהונה ומלכות בירושה ותורה בטורח ע\"כ מאד נעלה להשתבח בתהלתו כי זכה לו בכחו ובפ' בא לו גר' של מזבח זכה אהרן ונטלה של שלחן זכה דוד ונטלה של ארון עדיין הוא מונח כל הרוצה יבוא ויטול או מפני שמלך וכהן מניחים כתרם לבניהם והתורה אינו כן כי אינו מצוי היות ת\"ח בני ת\"ח כדאיתא בנדרים ס\"ד שיהיה כתר זה פחות במדריגה לכן אמר שגם בתורה אם הוא ובנו ובן בנו ת\"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו כדאיתא בב\"מ:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לפי שאהרן ממועט הוא מכל הדברות וכו'.</b> ואיתא בתנחומא הרימותי בחור מעם אע\"פ שדבר הקב\"ה עם אדם נח אברהם יצחק יעקב הם היו יחידים בעולם אבל משה כמה צדיקים היו עמו ע' זקנים ובצלאל וחור ואהרן ובניו והנשיאים ולא דבר אלא עם משה הוי הרימותי בחור מעם זה משה שנאמר לולא משה בחירו וקשה מהי תיתי שיקרא או ידבר לזולת משה אע\"פ שהיו צדיקים משה אבוהון דכולן ולא קם נביא כמשה כתיב וי\"ל שסד\"א שגם כולן שנתעסקו במשכן שיזכו גם כן ליכנס לאוהל או לפחות יגשו עד פתח האהל בשעה שדבר עם משה קמ\"ל שאין להם שום שייכות אצל הדיבור:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>על עסקי קול.</b> בפ' ג' שאכלו למד מזה הפסוק משה ידבר והאלהים יעננו בקול מכאן למתרגם שאינו רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר משה ידבר וכו' שאין ת\"ל בקול ומהו בקול בקולו של משה: תו איתא במדרש תהלים. ובכמה דוכתי בז' קולות נתנה התורה דהיינו שמפי הקדוש ברוך הוא לא יצא רק קול אחד ואותו קול נחלק לז' קולות הנזכרים במ\"ת והא' מהם האלהים יעננו בקול ואותן ז' קולות נחלקו עוד לשבעים קולות בע' לשון כדי שישמעוהו כל האומות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>וירפאו אותן.</b> והא דהיו מליזין על משפחות שהם של מצורעים לומר דהיו בתחלה מצורעים קודם מ\"ת:",
+                "<b>חזרו למומן ונעשו מצורעין.</b> ק' מי הם שלקו בצרעת אם אותם שהשתחוו ויזבחו לו כבר מתו כמ\"ש בפ' ד' מיתות שמהם מתו בסייף ומהם בהדרוקן שבדקן כסוטות ואם אותן שלא נתחייבו מיתה א\"כ כל העם יהיו מצורעין חוץ שבט לוי וי\"ל שמאותם הראוים למות לקו בצרעת ולא מתו דמצורע חשוב כמת:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואם פרוח חפרת.</b> אע\"ג דהתם לשון נקבה והכא לשון זכר כי מצינו דברים רבים בלשון זכר ונקבה כמו רוח גדולה וחזק תאכלהו אש לא נופח:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ושתו יין וכו'.</b> כתב הרא\"ש בתשובותיו כלל י\"ג סי' כ\"א ששאלת הא דקאמר על ד' דברים מתו בני אהרן וא' מהם שתויי יין וק' לך שתויי יין עדיין לא הוזהרו דכתיב בתריה יין ושכר אל תשת גו' לא ק' מידי דאין מוקדם ומאוחר בתורה אטו כל דיני כהונה ועבודה ומומין הפוסלין באדם ובבהמה ודין טומאת קדשים לא נאמרו קודם שהתחילו בעבודה הא אמרינן בפ' טבול יום שחטאת של מלואים מפני טומאה נשרפת אלא נראה אין מוקדם ומאוחר בתורה וכל פרשיות הצריכות לעבודה נאמרו קודם פ' המילואים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כי מכבדי אכבד זה פרעה וכו' שנאמר ופרעה הקריב וגו'.</b> והא דכתיב אחר זה והנה מצרים נוסע אחריהם דמשמע שלא היה בראש פמליא שלו זה קאי על שר ש��הם שנקרא מצרים והיינו דכתיב וייראו מאד כי לולי זה למה יתייראו כ\"כ וכי כבר שכחו מה שעשה ה' להם אבל כשראה שהשר יורד מן השמים ופחדו שמא מה' הוא זה בחטאם:"
+            ],
+            [
+                "<b>[מהו אשר משפטו פעלו</b> כיון דאמר אשר משפטו למה אמר לפני זה בקשו את ה' כל ענוי ארץ והיה צ\"ל כל צדיקי או ישרי ארץ ומתרץ כי זה הוא ענוה אשר עושה משפט וגומל טוב כאחד. ואין קצפו בוער בלי גבול:",
+                "<b>ואלו אין בהם אחד מאלה</b> שאין בהם מדת רחמנים כי לא רחמו על בני שאול ואין בהם מדת ביישנים שהשיבו פני דוד ישריו שפייסום ריקם ולא בושו מהם. ואין בהם מדת ג\"ח דכיון דלא וויתרו על עלבונם אחרי שנים רבות מכ\"ש שלא יוותרו בממונם או בגופם לגמול חסד]:",
+                "<b>והם אוכלין ונענשין דאני יורש את הארץ לעצמי</b> וק' דאמרינן לעיל בב\"ר שעיקר כוונתו היה לישא את חוה וי\"ל דאין ה\"נ אבל בתחלה היה דעתו להרוג את האדם וישא את חוה כל זמן שתחיה ולכך יעצה על אכילה זו דאי לאו הכי לא היה אפשר לו להרוג את האדם שלא היה מת בשום צד שלא היה יכול לו אבל כשיחטיאם ה' יעזבנו בידו:",
+                "<b>שברכו שיכלה הרעב.</b> וא\"ת ואמאי מהני זכותיה במצרים ולא בהיותו בארץ כנען שגם שם היה הרעב וי\"ל דא\"כ היה יוסף מוכחש בפתרונו שלא יבואו שבע שני הרעב כאשר אמר אבל כאשר ירד יעקב למצרים וראו המצריים כבודו יכירו וידעו כי זכותו דיעקב גרם שיכלה הרעב א\"כ מברכתו את פרעה דהיינו שיעלה נילוס לקראתו כמ\"ש רז\"ל משם נסתלק הרעב כי השבע בא למצרים מהיאור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וימת שאול במעלו אשר מעל</b> איתא באגדת שמואל במעלו אשר מעל בה' ה\"פ היינו ב' מעילות חד הריגת נוב עיר הכהנים וחד חמלתו על אגג מלך עמלק ועל דבר ה' אשר לא שמר היינו מה שלא המתין לשמואל ז' ימים עד בואו כדכתיב ואתאפק ואעל העולה וגם לשאול באוב כמשמעו ולא דרש בה' היינו מה שאמר לכהן אסוף ידך ולא המתין עד שידרוש באורים ותומים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שכן מצינו באברהם ושרה שנתברך בענין הזה.</b> וקאי על למעלה מזה שאמר המדרש שמשולחנך יזכר בניך למעלות גדולות ונלע\"ד דלפי זה לא פליגי ר\"נ ור\"ע לעיל בב\"ר גבי ויטע אשל בבאר שבע ר\"נ אמר אשל פונדק ור\"ע אמר אשל סנהדרין דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי בשביל שעשה פונדק מכח זה יזכו בניו למעלות גדולות שיהיו סנהדרין גדולה ועיין לעיל בב\"ר פ' נ\"ד ותמצא על זה חבילות חבילות:",
+                "<b>הרי כל שכרו של גר וכו'.</b> דאע\"ג דהבטחת המזונות לאו מלתא זוטרתי היא כי כל עמל אדם לפיהו וקשים מזונותיו של אדם וכו' אבל מאחר שאמר ואוהב גר חשב שהיה ראוי להבטיחו בעושר גדול ולא בלחם ושמלה דמשמע מזונות מצומצמים ומשני שאפילו מזונות מצומצמים בהיותו בטוח בהם דבר גדול הוא שהרי אפילו לזה הוצרך יעקב להתחבט עליהם ולכך הושיטה לו בקנה כי בנקלה ישיג זה ע\"י הבטחת ה' בלי שיתחבט עליהם <sup class=\"footnote-marker\">(* *)</sup><i class=\"footnote\">(* *) אמר הקטן שבקטנים מהנלוים על בית יעקב משה בן אברהם אבינו מיום באתי לחסות תחת כנפי שכינה היה קשה לי למה אמרה התורה אצל הגר בלשון קצרה לתת לו לחם ושמלה ואותו זקן בקש לתת לו לחם לאכול ובגד ללבוש וכי אין לו לחם לאכול ובגד ללבוש. אלא בקש יעקב לחם לאכול בהרוחה ולא מזונות מצומצמים כפי' יפ\"ת אצל הגר. דאל\"כ מה היה צריך יעקב לבקש רחמים בעבור מזונות מצומצמים ומה אם התורה נתנה הבטחה לגרים הנלוים על בית יעקב לתת להם מזונות מצומצמים ליעקב עצמו על אחת כמה וכמה אלא כאשר פירשתי: </i>:",
+                "(*) ומה שאמר לעיל הרב בעל פי' י\"מ ז\"ל שאשתו מזנה ושותת מים מאררים וכו' קשה וכי משום חטא בעלה תהא היא זקוקה לחטא א\"א אף שהיא צנועה ונ\"ל ליישב שיעבור עליו רוח קנאה והיא לא נטמאה אפ\"ה היא זקוקה לכהן כנ\"ל ודו\"ק. כ\"ד הקטן משה שאין ידים לו העוסק במלאכת הדפוס לכל עם ולשון ונק' בפי כל ר\"מ בן אברהם אבינו פה ק\"ק פרנקפורט דאדרא.",
+                "<b>ושמלה זו טלית.</b> פי' סודר דרבנן וסודר זה היה סימן לסמוכין להיות מורי הוראה לרבים וז\"ש זכה לתורה זכה לטלית כי יזכה להיות מורה וראש על הצבור:",
+                "<b>מקריבים עולות על גבי המזבח.</b> וזו חבה יתירה שיהיה זרע בני כחו קרובים לה' לשרתו ולהכי נקט עולות שהוא הקרבן היותר קדוש שכולה כליל."
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שיאכלו בעצבון</b> כל מה שיאכלו בארץ נכריה באשר שהוא בגלות ואינו ראוי לעשות עמו נס לכך בעצבון תאכל:",
+                "<b>בעצבון תאכלנה.</b> יש לדקדק למה החמיר הקב\"ה בעונש אשה טפי מאדם דאשה צערה מרובה בחבלי לידה ואיש אין צערו רק מזונות ואדרבה אדם דאיהו גופיה הוזהר והוא חכם טפי יש להחמיר בענשו דיוסיף דעת יוסיף מכאוב ולזה מסיים המדרש לעיל בב\"ר על פסוק זה דצער פרנסה כפלים כלידה:",
+                "<b>[זכות יחוסיהן כו'.</b> פי' ל כך היו אנשי מלחמה מיוחסים כדי שתעמוד להם זכות אבותם כדאמרינן בגמ' ואע\"ג דמאורייתא ילפינן לה דרשינן טעמא דקרא:",
+                "<b>מדברי תורה מנין</b> משום דליכא מידי דלא רמיזי באורייתא כדאמרינן בתענית לכן בעי לאתויי מד\"ת היכן הוא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחת לע' שנה הקב\"ה מביא דבר בעולם וכו'</b> הא פליג אדרב דאמר אין ממזר חי יותר על שלשים יום דלפ\"ז משמע דחיין והוה בכל דור מינייהו רק בשנת ע' שהן כלין לגמרי ומיהו ל\"ל שאין ה' מסלק הממזרים רק אחת לע' שנה דא\"כ הנולדים אחר אותה שנה עד ע' שנה יפרו וירבו ויטמועו בישראל ועוד דהא קאמר הכא לא כשאת סבורה להנחיל הממזר שלך נכסי בעלך אני מכירו וטורדו מן העולם וכו' ומאי קאמר והלא הגדולים עד שבעים שנה ינחלו נכסי בעל ע\"י אמם ויאכלום כמה שנים וכו':",
+                "<b>אמר הא אזילא דרבי הונא כו'.</b> כלומר נפסד דברי כי שקר דבר. ותימה וכיון דרבי זעירא לא ס\"ד לחלק בין מפורסם לשאינו מפורסם תקשי ליה לא יבא ממזר בקהל ה' למאי אצטריך וי\"ל דהוה סבר דמאי שאין הממזר חי היינו בתר דקאמר קרא וגם הוא חכם ויבא רע דהיינו שה' מביא דבר לכלותם דס\"ד דבתר דאתרבו נואפין וממזרים בעולם הוא דגזר רחמנא הכי אבל מקמי הכי הוו חיים א\"נ י\"ל דהוה מפליג בין מפורסם לאינו מפורסם אבל איפכא הוה ס\"ד כשהוא מפורסם אינו חי דחס הקב\"ה על כבוד אביו אבל כשאינו מפורסם חי דקרא מיירי באינו מפורסם רק דידע ביה קצת:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ויצא בן אשה הישראלית וכו'.</b> הכוונה לפרש שזה יצא מכלל ישראל להיות בן פרוצה בערוה כי כל ישראל היו גדורים ולא נמצא פרוץ בערוה זולתה ולהכי מייתי דרשות האי קרא דמיירי בגדר ערותן של ישראל דקרא בשבח כנסת ישראל שחביבין ככלה קמיירי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כגון אשר חכמים יגידו.</b> ופירש\"י אשר חכמים יגידו ויודו על חטאתם ומי הן ראובן במעשה בלהה ויהודה במעשה תמר צדקה ממנ��. וא\"ת מ\"ט מאמר זה לאליפז כנגד איוב י\"ל שלפי שאיוב היה מצדיק נפשו מאלהים וא\"ל אליפז אף אתה תפר יראה וגו' ירשיעך פיך ולא אני כי מה אנוש כי יזכה וגו' א\"ל שילמוד מהראשונים שהודו על חטאם והניחו להם:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומה אם שם הקודש שנכתב בקדושה וכו'.</b> הוצרך לזה דל\"ת שמיחוי השם לא היה רק להנקם מהסוטה קמ\"ל דהא בשמודת שזינתה אין משקין אותה כדי שתמות אלא עונשה בידי שמים וע\"כ אינו זה רק בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו וגם בריאת אדם היה מן העליונים ומן התחתונים בשביל שלום כנ\"ל בב\"ר פרשה י\"ב ותימה שנראה שבריאת האדם הכוונה היתה בשביל השלום והלא ידוע שתכלית בריאת האדם להיות בעל בחירה ויהיה לו שכר בעמלו וידוע שזה א\"א אלא בהיותו מורכב מחומר ונפש שהם נגדיים והבחירה בידו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>רב אמר שתי תמנות היו.</b> משום דקשה ליה דכתיב הכא עולה ובשמשון כתיב ירידה ושמשון ויהודה תרוייהו בא\"י הוו וכדפרש\"י בסוטה לה\"ק דב' תמנות הוו בא\"י חדא בירידה וחדא בעלייה:",
+                "<b>ועליה של יהודה היתה לש\"ש.</b> שהוא מעמיד מלכים שמשם נולד לו פרץ שהעמיד מלכות בית דוד וירידה לשמשון שלא היתה לש\"ש והוא דעת ר' סימון דאמר תמנה אחת היתה:",
+                "<b>זרועים כלאים.</b> ממזרים מעורבבים מן הבעל והנואף וזה פגם שתהיה אשתו מזרע מנאף:",
+                "<b>בשבעה מקומות כתיב לא תתחתן בם.</b> הא לישנא לאו דוקא אבל כוונתו כי אסור חיתון באשת נכריה נאמר בתנ\"ך ז' פעמים. א' לא תתחתן בם. ב' ביהושע כ\"ג י\"ב והתחתנתם בהם וגו'. הג' בשלמה (מ\"א י\"א ב) מן הגוים וגו'. הד' בהושע (ה' ז') בה' בגדו וגו'. הה' במלאכי (ב' י\"א) ובעל בת אל נכר. הו' בעזרא (ט' א) לא נבדלו וגו'. הז' במשלי כמה זמני להצילך מאשה זרה וגו']:",
+                "<b>יכול בכל וכו'.</b> כתב ר' נפתלי בירושלמי מסיים ביה אבל באבנר הלא תדעו כי שר וגדול נפל היום כלומר שלא היה בו דופי ע\"ש ונראה דהטעם דנהרג דכיון דצדיק הוה כמ\"ש עליו דוד כי שר וגדול נפל היום בישראל ויקונן עליו לא הוה מסתייע מלתא שיהרגנו יואב לולי שהיה בידו חטא וס\"ל כי חטאו היה מה ששתק ולא מיחה בשאול בהריגת הכהנים ולהכי בעי למה נהרג כלומר מה חטא היה בידו:",
+                "<b>בעצה עמוקה של אותו צדיק.</b> אע\"פ שגזרת עלאי הוא קרו ליה עצה כי כן דרך הכתוב לקרוא גזירת ה' עצה כו' ול\"ל עצה ממש שהקב\"ה יעץ לאברהם שיברר את המלכיות לבניו להצילם מגיהנם. וז\"ש העמוקה כי לכאורה דבר רע הוא אבל יש לו סוד עמוק שהוא להצילם מגיהנם ולקרבן לתורה ולתעודה ע\"י הצרות דהא בפרק קמא דסוטה מפרש בעצה עמוקה של מלכו של עולם שנאמר הנני מקים עליך רעה מביתך ואין עצה אלא גזירה:",
+                "<b>[והכא את אומר הכין</b> דמשמע ארבעים מקץ שנה למלכות דוד ואי אפשר שהיה זה בסוף ימיו שהרי לפחות היה חי אחר זה עוד חמש שנים. שלש שני הרעב שהיו אחרי כן. וקרוב לשנה שהלכו למנות את העם אחרי הרעב דכתיב ושוטו בארץ וישובו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום. ושנה אחת שבה התקין דוד משמרות כהונה ולויה שנאמר בשנת ארבעים נדרש]:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ולא היה מתייחד עמה.</b> שמעתי בשם הגאון מוהר\"ר יצחק ראליש ז\"ל על דאיתא בב\"ר והוא אחריו זה ישמעאל והוא אחריו מפני יחוד ואיתא ביפ\"ת ומדברי קבלה שלא להתיחד עם הערוה ואברהם קיים אפילו עירובי תבשילין וקשה ו��י היה ישמעאל צדיק כ\"כ שהיה מדקדק אפילו לקיים מה שהוא מדברי קבלה ואמר פה הקדוש הנ\"ל דדעת ישמעאל היה משום דכתיב גבי סוטה ונקתה ונזרעה זרע והיה מתירא שאם תתיחד שרה בודאי תהיה נקיה ותהיה לה זרע לכך והוא אחריו מפני היחוד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כ\"מ שאתה מוצא זנות אנדרולומוסיא בא לעולם.</b> וקשה דהכא משמע דעל זנות בא אנדרולומוסיא ובפרק חלק אמרינן קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס אר\"א כמה גדול כחו של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נתחתם גזר דינם אלא על הגזל וגם רש\"י בחומש הביא ב' דברים גבי קץ כל בשר כתב האי דרש וגבי ותמלא הארץ כתב לא נחתם גזר דינם אלא על גזל וכתב עליו הרא\"ם ז\"ל ואין זה סותר למה שאמר למעלה דמשמע בשביל זנות ולא בשביל גזל דהתם במין הגזירה קמיירי ולא בגזירה עצמו ולא הביא בגזירה עצמה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ויברכם ביום ההוא וגו' ישימך אלהים כאפרים וכמנשה.</b> היינו שמכלל הברכה של עולם יקדים אפרים למנשה ופי' לפני מנשה קידם במעלה שברכתו קודמת במעלה מברכתו של מנשה ומה שהוצרך לפי' שתוספת ברכתו של אפרים על ברכתו של מנשה הוא להקדימו בדגלים ובנשיאים א\"נ אפשר דאמאי דקאמר בך יברך ישראל קאי והקדימה היא מה שהזכיר אפרים ראשונה שהיא לו לכבוד ולתפארת שיעקב וכל המברכים יקדימו בלשונם את אפרים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שכבר הרגו לחור על שהיה מוכיחם.</b> לפיכך לא נמצא נביא שיוכיחם מפני האימה ומטעם זה אמרינן שנתיירא אהרן ויבן מן הזבוח והוא חור והקשה הראב\"ע אם מעשה עגל ע\"ז למה פחד אהרן שיהרג והלא מתו אחריו חסידים בישראל שלא הגיע מעלתם למעלת אהרן בחסידות ואיך יעשה אהרן פסל שהמעשה קשה מהשתחוויה ונראה לפי שאז לא יהיה להם תקנה כי היה כהן ונביא מטעם זה לא נמסר להריגה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>משה שנקרא אלהים.</b> והוא קשה אל הדעת שקרא הקב\"ה שמו של משה אלהים כשמו אך בשמות רבה סיים המדרש הא דכתיב מי זה מלך הכבוד שנקרא כן על שחולק כבוד ליראיו שלא כדרך בשר ודם ואחד מדרכי הכבוד מה שקרא שמו של משה כשמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שוקיו עמודי שש וגו' שוקיו זה העולם.</b> היה נראה דדרש שוקיו לשון שוקים ורחובות לפי שהעולם עשוי שווקים ודרכים קראו כך אך דעת הספר אינו כן שהוא מפרש שנשתוקק הקב\"ה לבראתו:",
+                "<b>לששת ימים.</b> לפי מ\"ש חכמי האמת שששה ימי בראשית ששה ספירות שע\"י נברא העולם ניחא טפי שאמר שאף על פי שהעולם עומד בהן סיבת קיומו זכות התורה ואף דלא מפרש אדני פז על התורה אלא על שלשה דברים כו' הא קאמר חכמה היא יראת ה' ומצי לפרש שכל מה שנברא בששת ימי בראשית תלויה ביראת ה':",
+                "<b>כך צוה הקב\"ה כשם שאין נזיר טועם יין אף אתם לא תטעמו יין.</b> לז\"א בש\"ר גבי נזיר וכיון שיעשה כך הרי הוא כמלאך פירושו הואיל דהוקשו להדדי נזיר וכהן ומצינו דכהן איקרי מלאך וביפ\"ת מפרש שלכך הזכיר ל' מלאך דל\"ת שמה שה' מלמדו שלא יחטא לאו בשתיית יין לחוד אלא אפילו בכל מילי דכיון דמרחיק עצמו מן היין פורש מכל התאוות ויהיה כמלאך:"
+            ],
+            [
+                "<b>כך מפריש היין את האדם מחיים למות.</b> ק\"ק דלא שייכי הפרשה אלא בב' דברים מעורבים יחדיו לא בענין החיים והמות שזה הולך וזה בא והבדלת האור והחשך כבר אמרו ז\"ל שהיו משמשין ��חדיו ושהחשך היה ממשיי וי\"ל שמפני שהאדם חי מצד הנפש ומת מצד הגוף כשיצאה הנפש מהגוף הוי הפרשה בין מות לחיים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ודרכיך למחות מלכין שלא יהיו מעשיך כמעשיהם.</b> שהסיבה למחות מלכין דהיינו דור המבול וקראן מלכין להיותם ענקים כדפירש התרגום באמת איש באמת המלך ונראה שפירש באמת עוג שהיה ענק שאם פי' לשון מלכות היל\"ל מלכא והוזקק לפירוש זה דאל\"כ מאי למחות מלכין שפי' המפרש שהוא דחוק ועוד אמאי שני למכתב מלכין בנו\"ן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמיוחד שבשבטים זה יהודה.</b> דאל\"כ כשבט מישראל מבעי ליה ועוד מאי רבותיה בל\"ה קי\"ל כ\"מ שנאמר אחד גדול הוא וכאן כתיב כאחד הלכך צ\"ל דהיינו יהודה שהוא הגדול שבשבטים ולפי שממנו הוד מלכות לשפוט את ישראל אמר שמדן יהיה שופט כמוהו:",
+                "<b>כמיוחד שבשבטים.</b> שיהיו ישראל בימיו בשלוה כמו בימי דוד ע\"י שהיה עושה נקמה בפלשתים א\"נ שהיה שופט בצדק גמור בלי שום הנאה כדוד דכתיב ביה ויהי דוד עושה משפט וצדקה וכן אמרו בסוטה שכל ימיו של שמשון לא אמר לאדם העבר לי מקל זה ממקום למקום:",
+                "<b>בו תהיה חלה נבואת יעקב וכו'.</b> ובתחלת נבואתו היה סבור שהוא יהיה המלך בן דוד ושוב ראה שמת אמר מאחר שזה מת אמר לישועתך קויתי ה' ע\"י מלך הבן דוד כי ודאי אחר הוא ואינו מתייאש במיתת זה וטעם יעקב בתחלת נבואתו שראה נוצח אויביו מאוד שלא כדרך העולם א\"ק שהרי כבר נאמר לא יסור שבט מיהודה עד כי יבא שילה והיינו מלך הבן דוד והיכי ס\"ד שהבן דוד מדן ושמא כיון דשמשון נמי מיהודה מאמו:",
+                "<b>אינו יודע לומר לך שמי.</b> ופי' והוא פלאי נראה מופלא ומכוסה:",
+                "<b>איני יודע.</b> קושטא דמלתא קאמר ואה\"נ דאפי' הוי ידע איזה שם יתחלף לא היה מגיד דכיון דלית ליה שם קבוע דהא השם שיהיה לו בעת ההיא ג\"כ לא גלה מפני שאינו שם קבוע:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ויקץ נח מיינו.</b> בב\"ר נתפרק יינו מעליו ופירש שאינו יקיצה ממש שאין העברת היין תלוי ביקיצה שכבר אפשר שיעבור היין עם היותו ישן ושכור עם היותו נעור אבל הכוונה נתשפרק יינו מעליו לפי שהשכור נדהם ואינו מבחין כמ\"ש נרדם כנה הכתוב הפגת יין ליקיצה וכתב וייקץ נח מיינו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כשם שאמרו ביוסף כו'.</b> ואף דהתם י\"ל דגלוח הוי משום המנהג היוצאים מבית האסורים ולא משום שיהיה מתארו ומיפהו זה אינו כי עדיין לא ידע יוסף אם יצא לחלוטין או אם יחזירוהו שם כבתחלה ולכן ע\"כ לא היה אלא מפני כבוד המלכות שצריך ליפות עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפי שהוא כולל לנפש לא יטמא וכו'.</b> וחזר והתירו לקרובים זה הוא סותר למה שאמר בויקרא רבה אמור ואמרת אמירה ראשונה למת מצוה יטמא והב' לאחרים לא יטמא ומ\"ש כאן הוא עיקר דאילו התם ק' שהרי אזהרת טומאה קודמת לאזהרת מת מצוה דבתר דמוזהר מהטומאה צריך להזהיר דאילו למת מצוה יטמא ועוד שאזהרות הטומאה מפורש בקרא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מה שמיני וכו'.</b> ומשמיני והלאה וכו' דהטעם שאינו כשר לקרבן עד יום שמיני הוא כדי שיבדוק שאם נגחתו אמו או שנמצא בו מום אבל כשהוא תוך ז' על ידי קטנותו אין מומו ניכר כ\"כ וג\"כ אין נגיחת אמו ניכרת שאף שאין עומד על רגליו יחשב שמפני קטנותו הוא אבל כשהוא בן ח' דרכו לעמוד על רגליו כשלא דרכתו אמו נמצא מזה כשהוא יותר מח' דפשיטא דיוכל לבדוק וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לפני ה' במזרח שבכל מקום שנאמר לפני ה' הוא במזרח וכו'.</b> וקשה דלעיל בויקרא רבה קאמר ושחט את בן הבקר לפני ה' ובאיל הוא אומר צפונה לפני ה' ופי' היפ\"ת מכיון דבבן בקר כתיב לפני ה' ובאיל שהוא בן צאן אומר צפונה לפני ה' שמעינן דלפני ה' דקאמר נמי בבן בקר היינו ירך המזבח בצפון ומקשה היפ\"ת אמאי כתבי רחמנא התם ליכתביה בבן בקר דכתיב ברישא והדר לילף בן צאן מיניה ומשני משום דב' כבשים התקין ה' זכר לעקידת יצחק להכי כתב ליה בעולות צאן שהוא מן כבשים ע\"כ נמצא מכ\"ז דהיכא דכתיב סתם לפני ה' (לאו) דוקא מזרח משמע ודו\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כה תברכו את בני ישראל וגו'. הה\"ד אל תקנא באיש חמס וגו'.</b> ע\"ד דאיתא ביפ\"ת בב\"ר מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים ר\"י אמר מאברהם כה יהיה זרעך כה תברכו את בני ישראל וקשה דמנ\"ל שבזכות אחרים הוא ולא בזכות עצמו או מחסד אל כי חפץ בברכתם כמו שנתן להם כמה מילי מעלייתא וי\"ל כי לפי שנמצא בברכה זו ג' עניינים גדולים הא' מעלת המברכים והם שלוחי ה' ושמם אדון עליהם והוא ית' עומד עליהם. והב' שעם היות המברכים בלתי כדאי לברכה תחול ברכה עליהם כי אינם אלא ככלי להגעת ברכת ה' כי לא נפסל ממנה רק עע\"ז או ש\"ד אבל ע\"ה וכיוצא בו לא נפסלים כדאיתא בספרי שלא יהיו ישראל אומרים ברכותינו תלוים בכהנים ת\"ל ואני אברכם ר\"ל שלא יבזה אותה בלבה באומרם שאין בהם כדאי לברך כי הקב\"ה הוא עיקר הברכה והם כלים בידו לבד. והג' שאם המבורכים בלתי כדאי לברכה יבורכו לז\"א מהיכן זכו לזה ומשני שזה בזכות אבות ולז\"א נמי כה תברכו וכו' הה\"ד אל תקנא באיש חמס כי הם לא נפסלו ממנה וק\"ל. נל\"ה:",
+                "<b>ל' תקנא.</b> מל' חז\"ל המקנא לאשתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ג' גדולות וד' ברכות כתיב כאן.</b> דואעשך נמי גדולה היא כמ\"ש כאן ועיין לעיל בב\"ר וד' ברכות דואברכה מברכך חדא ברכה היא שהברכה היא מה שה' מברך:",
+                "<b>שהן ג' אבות.</b> שבג' גדולות רמז לג' אבות שהגדולה נשואה באיש ובברכות רמז לד' אמהות שהברכה לרגל הנשים כדיליף בפרק הזהב מולאברהם היטיב בעבורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היו מתים בליל פסח כאשר מתו בכורי מצרים.</b> כדאיתא ברבה פרשת בא מפני שהיו עייפים מן הריח של פסח אם לא היו נמולים לא היו אוכלין מפסח והיו מתים בשביל הריח לכך הוצרכו למול כדי שיאכלו מפסח לז\"א שכל ישראל היו מתים כמו בכורי מצרים וזולת זה לא יתכן וק\"ל:",
+                "<b>ומן העשיר לקח סריס אחד זה מופלא של ב\"ד.</b> וקורא אותו סריס שמסרס את ההלכה פי' בפלפולו מכריע וחותך פסק הלכה. ואשר הוא פקיד על אנשי מלחמה פי' שעומד על הסנהדרין שהם אנשי מלחמתה של תורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אי מה להלן ר\"ח וקרבן צבור וכ\"ג אף כאן כו'.</b> לפי מה ששנו בת\"כ שלשה שעירים היו שם ונרמזו בכתוב דתני' שעיר זה שעיר של נחשון החטאת זו חטאת יום שמיני דרש זה שעיר של ר\"ח יכול שלשתן נשרפו ת\"ל והנה שורף האחד נשרף ולא שלשתן שמאחר ששלשתן נרמזו בכתוב יתכן לפרש הדרשות עליהם אבל אם פי' שעיר החטאת כולה בשעיר ר\"ח קמיירי דוחק לפרש אחד מהדרשות על השעירים שלא נרמוז בכתוב ודעת המדרש כאן כדעת הת\"כ ודו\"ק:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לא השם שנקרא עכשיו כו'.</b> קשה שהרי מיכאל וגבריאל ששמותיהם קבועים כדכתיב והאיש גבריאל אשר ראיתי וכן מיכאל ש��יה עומד תמיד על ישראל וא\"כ מ\"ק איני יודע לאיזה שם אני מתחלף דמ\"מ יש להם שם קבוע ולא יתחלף וי\"ל דשאני מיכאל וגבריאל שהם שרי מעלה שאינם מתחלפים דהני דוקא אית להם שם קבוע והכא בסתם המלאכים השלוחים מיירי ואלו היה השליח למנות מיכאל או גבריאל לא הוה אמר למה זה תשאל לשמי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[בצל שעשה לך בצלאל כו'.</b> לצחות הלשון אומר בצל שעשה בצלאל. לשון נופל על לשון. אבל לדרש הכתוב אין זה ענין כלל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא אש ומים.</b> כתב בעל הפליאה כי השי\"ן הקמוצה של מלת שמים אחריה אל\"ף נחה ובהפוך האותיות יהיה אש ומים וכתב שאין האש מסודר כסדרו הוא להודיענו שכשם שאין מוקדם ומאוחר בפסוקים כך אין מוקדם ומאוחר באותיות:",
+                "<b>[זהב טהור מכניסים אותו לאור כו'.</b> דכיון דהיה מנוקה מסיגים לכן לא נחסר ע\"י האור. והנה זהב שחוט לא מצינו רק במגיני שלמה וכן מופז רק בכסא שלמה מ\"מ מסתמא היו גם בב\"ה במקומות אשר נזכר זהב ולא פירש מינם. כי לא יתכן שיקצר שלמה בבנין ב\"ה ממה ששם בכליו דמסתמא יש בכל אחד מזהבים האלו סגולה שאינו בזולתו מהזהבים]:",
+                "<b>הוי מבנות ירושלים וכו' יראים מהם.</b> אותו מורא וחתות שהיה בימי אדם חזרו בימי שלמה כי הוא התחיל לרדות בב\"ח בחכמות שהמציא מיני ערמימיות לצודן ולהכניען וממנו למדו כל האנשים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שאלולי שהיו מהולים וכו' שנאמר ויפול אברם על פניו.</b> ופליגא אדלעיל בב\"ר שלכך כתיב ב' פעמים באברהם נפילה על מילה שעתידה לינטל מזרעו ולא מטעם דקאמר הכא שמכח המילה יוכל לעמוד בפני השכינה משא\"כ בזולת זה:",
+                "<b>ביום חתונתו זה סיני כו' שנאמר וקדשתם היום ומחר.</b> זה פליג אדלעיל בש\"ר פ' כ\"ח דאמר התם שלא צוה הקב\"ה זה למשה רק כדי לדחות את משה מאצלו בתואנה שרצה ה' לשלח את משה מאצלו כדי שידעו ישראל שהקב\"ה אמר אנכי ה' אלהיך וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[ולשני בקרים הביאו שנאמר כו' דא\"א לפרש בבקר בבקר על המשך הזמן וכמו וילקטו אותו בבקר בבקר דהא כתיב מרבים העם להביא וגו' אל יעשו עוד.</b> וע\"כ בימים מועטים הביאו הכל. ומאחר שלא פירוש הכתוב כמה ימים אין לנו אלא ב' דמיעוט ימים שנים]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>נשחטת בצפון.</b> פי' שבעזרה היתה נשחטת בצפון כדכתיב בה צפונה לפני ה' ואע\"ג דבני נח לא היו רגילין בזה דצפונה לפני ה' ואין צפון בבמה קרי לעולה המתעוררת בשם צפון כיון דהשתא דינא הכי והא דאמרינן בגמ' תתנער אותה שמעשיה בצפון ה\"פ שמעשיה עולות שדינם עכשיו בצפון:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה.</b> כי הוא ידע רעתה באמיתות שבקי במעשה ידיו וקושטא קאמר ומכיון דהוא הי\"ל להסתיר גנותה ועכ\"ז מעיד עליה לרעה נראה שרעתה רבה שא\"א לו להכחישו וכן יצר לב האדם מאחר שבוראו מעיד כי יצר לב האדם רע נראה שהוא רע מאד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>י' עטרות נטל אותו היום.</b> איידי דדריש ביום הא' דחשוב כיום הבריאה מייתי הכא להך דתני שיום הבריאה ממש היה וגם כל הדברים הנרמזים כראשון ואפשר דס\"ל שבשביל חשיבותו כיום הבריאה נטל עשרה הענורות כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ולכן סמך לדבריו זכרון הי' העטרות:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ראשון לנשיאים.</b> לקרבן הנשיאים בחנוכת המזבח:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>זיוו וכו'.</b> מאור פניו ואע\"ג דאמרו לר' בנאה כד היה מציין מערתא בדיוקנא עצמה אל תסתכל כדאיתא בב\"ב בפ' ח\"ה ל\"ק דלא הוסר זיוו לגמרי ועדיין יופיו גדול:",
+                "<b>זיוו</b> ק' למה לא נזכר חסרון הזיוו והמאורות בקללת אדם וי\"ל דזיוו לא אצטריך דודאי שישתנה זיו פניו מיד מעצבון שהאדם נתקלל והיה סר והולך בזעת אפו תמיד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ולמקוה המים.</b> בפ' ה' דמקואות איפלגו ר\"י ור\"מ אי משתעי קרא בכל הימים או דוקא בים הגדול ואף למ\"ד דבכל הימים משתעי מ\"מ מה מלמדינן באומרו ימים דמוטב לומר ים כיון שכולן דבקים זה בזה ע\"ז משני וימים בגימ' הוא מאה וכו':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היה ראובן בעל תשובה כי הוא היה ראשון שפתח בתשובה.</b> והא דאמרינן בפ\"ב דעירובין דאדם הראשון חסיד גדול היה ועשה תשובה אפשר דתשובה מעלייתא שיהא שב מאליו כראובן לא עשה דקין ואדם לא עשו תשובה אלא מתוך הדחק ועונש שנענשו ואע\"ג דאמרי' בפ\"ק דסוטה ובב\"ק בפ' החובל מי גרם שיודה יהודה כו' והיינו להודות ברבים כדפירש שם התוס' אבל בצנעה עשה ראובן תשובה מקמי הכי ואע\"פ שאין ראוי לפרסם החטא שבין אדם למקום כדפי' בפ' י\"ב הא אמרינן שהודה ברבים כי היכי דלא לחשדו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לפי שבירכו אביו בגדודים שנאמר גד גדוד וכו'.</b> ואע\"ג דהוה ה\"נ ראובן וחצי שבט מנשה עיקר הנצחון לגד שנתברך בניצוח האויבים טפי וכן כתוב ביה וטרף זרוע אף קדקד א\"כ מברכת יעקב זכו שיבואו לפשוט גדוד ולחלק שללם וה\"פ גד גדוד הבא עליו הוא יגודנו גדוד א\"נ גד יגודנו גדוד תמיד שיפשוט עליו גדוד בארצו והוא יגוד אותו על עקיבה שלבסוף יתגבר עליהם ויבואו גדודיי בארצם כדפי' הרמב\"ן ז\"ל:",
+                "<b>בעת שהיתה אחות אהרן.</b> וה\"ק הנביאה כשהיתה אחות אהרן לבד:",
+                "<b>שרד\"ו שנים וכו'.</b> משירד יעקב למצרים עד שיצאו משם הם ר\"י שנה שהרי גזירת ת' שנה נמנית משנולד יצחק ומשנולד יצחק עד שירד יעקב מצרימה ק\"צ שנה שהרי יצחק בן ס' כשנולד יעקב ובן ק\"ל שנה היה יעקב ברדתו מצרימה הרי ק\"צ נשארו ר\"י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לי מנשה זה משיח שעומד מבניו של מנשה.</b> ונ\"ל המלקט שזה הוא פירוש המדרש לא יסור שבט מיהודה זה מכיר בן מנשה וע\"ז מסיים בב\"ר בפ' ויחי עד כי יבא שילה זה מלך בן דוד ויסור תלונת המ\"כ עד שדחק עצמו לעיל בב\"ר ורוצה לגרוס גירסא אחרת וז\"ל ולבי אומר לי זה מפיבושת דכתיב ויקחהו מבית מכיר וגו' והכוונה שלא יכרית זרע מלכות שאול אף שיהודה ימלוך ונקרא מחוקק לפי שהיה ת\"ח גדול כמ\"ש בפ\"ק דברכות שהיה מבייש פני דוד בהלכה וק\"ל:",
+                "<b>ולניני ולנכדי.</b> ומה שלא חש אבימלך לבקש רק על בנו ונכדי ומשם ואילך לא ביקש כלום איתא בב\"ר בפרשת וירא הטעם שעד כאן רחמי האב על הבן דהיינו על בנו ובן בנו ומשם ואילך נראה רחוק ממנו ולא ירחם בו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שי\"ט ראשון דברי תורה הוא.</b> ולכך אינו דוחה שבת רק יום אחד בלבד כמ\"ש התוס' דמיתורא דה' קדריש דה' מיעוטא כלומר בראשון לחודיה ובפ' גיד הנשה דרש הירך המיומנת שבירך למעוטי שמאל וכן העולה עולה ראשון וזמנין דאתי ה' לרבות כדאמרי' בפרק הישן גבי תוספת ענוי דיוה\"כ האזרח לר��ות את הנשים וגבי סוכה האזרח לרבות את הגרים כל אחד לפי ענינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה זה אחיו מבקש להרגו וכו'.</b> ומאי דקאמר אח\"ז זה אחיו שונא אותו וכו' אע\"פ שגדולה מזו קאמר כאן שמבקשים להרגו הזכיר ג\"כ השנאה שאפילו בשעה שלא היו מבקשים להרגו היו שונאיו כדאשכחן וישנאו אותו קודם ויתנכלו אותו להמיתו ולפי שבעשו לא מצינו זה בפי' שינה בכאן הסדר וכו' ומיהו מסברא אית לן שאפילו קודם שביקש עשו להרוג את יעקב היה שונאו על הבכורה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ובעלה הורגו וגו'.</b> משמעות המדרש שאמרה כך אחר שנם מפני' והלך לו ונתפס והיתה הולכת אצלו כדאיתא בתנחומא שעדיין מבקשת אולי ישמע לה אבל בגמרא בפרק הממונה דרשו עניינים אלו בהיותו עדיין בבית פוטיפר ע\"ש:",
+                "<b>לשכב אצלו בעוה\"ז וכו'.</b> יתורא דלשכב אצלה להיות עמה קדריש דבחד מינייהו סגי בב\"ר איתא ד\"א לשכב שכיבה ממש ולא שמע וכו' אפילו בשכיבה בלא תשמיש ומה שפרש\"י בחומש לשכב אצלה בלא תשמיש להיות עמה לעוה\"ב אינו מסכים עם המדרש כלל לא ללישנא קמא ולא ללישנא בתרא אלא הוא ז\"ל מפרש הכי לפי פשוטו של מקרא:",
+                "<b>שהיה מבקש לגדלו על אפרים וכו'.</b> והטעם דיוסף הוא למה שראה מה שנמשך לו מקנאת אחיו בו על אהבת אביו אותו מהם היה מקפיד בהיותו מטיל קנאה בין מנשה ואפרים בהודיעו חיבה יתירה לקטן וחשב כי לא ידע יעקב מה שהיה ביוסף ע\"ז השיב לו אביו כדאיתא בב\"ר ידעתי בני ידעתי כו' וע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכיר צדקות אחיו וכו'.</b> נראה דפירושו משום דקשיא דלא כשורה עשה יוסף שהוציא כל איש מעליו בהתודע להם ע\"ז אמר שהכיר צדקת אחיו ואין אחיו חשודים על ש\"ד שבן נח מצווה על ש\"ד ולא הותר להם דמו וגם במה שנותן נפשו על בנימין מזה הבין שכבר שב בכל לבו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ולמה קרא לאלו קערו' על שם שפסלן הקב\"ה וכו' שילכו כלם לדראון עולם.</b> והוא הטעם לסיפור המלכים האלה אשר מלכו לפני מלך מלך בישראל בתורה נרמז אבוד מלכות שלהם לבסוף כי זה הוא דרך העולם שכל הצלחה שתבא נאדם מהרה בלא סבה אין לה קיום שזה יורה היות הדבר מקרה משא\"כ כשהתחלתו קשה שכשיצליחו בדבר יהיה מצד ההשתדלות והזכות ולזה מתקיים בידו וכמ\"ש ויחרדו ויצא לבם על המציאה שמצאו פתע פתאום ולכן אומות האלו שמלכו הרבה לפני מלך מלך ישראל סימן שאחריתם מרה כמ\"ש ועלו מושיעים וכו':"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לפי שנתן לו ו' מצות.</b> וא\"ת והא איכא נמי איסור בשר ועץ הדעת ושבת וקרבנות וי\"ל דה\"ק בהאי קרא איכא ו' מצות אבל איסור בשר וכן שבת וקרבנות ועץ הדעת מפורשים במקום אחר א\"נ לא מיירי במצות שנאסרו לבני נח וגם אינן נוהגין לדורות והא דלא חשיב פריה ורביה צ\"ל דס\"ל כמ\"ד דפרו ורבו לישראל נאמר ולא לבני נח אפי' תימא שהוא ממצות אדם י\"ל לא חשיב לה משום דקום עשה לא קחשיב:",
+                "<b>ד\"א כנגד ע' יום שבכו את יעקב.</b> וקשה מאי ענין זה לזה וגם בב\"ר איתא שלכך היה בין אגרת לאגרת ע' יום דהיינו אגרת של המן היה בי\"ג בניסן ושל מרדכי בכ\"ג בסיון כנגד ע' יום שעשו מצרים חסד ק' ג\"כ בפשיטות מה פשע ישראל בזה שיצטערו כנגדם ושמא הוא ע\"ד שאמרו בפ\"ק דב\"ב וחסד לאומים חטאת לישראל וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ק\"כ כנגד ימי משה החסיד.</b> והוא ע\"ד שאמר בשגם הוא בשר שמרומז על ימי משה שיחיה ק\"כ שנה ולזה הזכיר ג\"כ כאן לשון חסיד לומר מה שניצל נח בזכות משה דוקא ולא בשביל שאר יוצאי חלציו שהיו ג\"כ צדיקים מפני שמשה זכותו גדול מכולן שזכה וזיכה את הרבים בתורתו לכך נקרא חסיד נל\"ה ועיין מזה ביפ\"ת בב\"ר וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מלמד שהיה קול נפסק כו' עד לך היתה יעידה ולא לכלם כו'.</b> יתכן שלהיות הקול נבואה שהיה במ\"ת הנשמע לכל ישראל היה עניינו כי יצא השפע הנבואה מאת ה' כשיעור שיגיע לכל אחד חלקו כפי הכנתו כמ\"ש הזקנים לפי כחן הבחורים לפי כחן והנה אח\"כ שלא נשמע הקול לישראל רק למשה והיה הקול של מ\"ת עצמו היה הענין שכל השפע ההוא שיצא מתחלה ונתחלק לכל ישראל זכה משה ונטלו זולת מה שהיה מגיע לחלקו מצד עצמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>שקופים אטומים.</b> פי' שקופים רחבים אטומים קצרים וצ\"ע דמפרש שקופים לחוץ ואטומים לפנים דלמא איפכא כדרך החלונות א\"נ לאו שקופים ואטומים יחד אלא קצת מהחלונות שקופים ומקצתן אטומים:",
+                "<b>ה' חפץ למען צדקו.</b> כי שכמו בנתינתו ית' התורה לישראל לא היתה לתועלתו רק לזכותנו וכמ\"ש בב\"ר פ' מ\"ה כי מאי איכפת להקב\"ה בין בשוחט מן הצואר כו' וכן הדבר הזה רק לזכות את ישראל ולא שהוא צריך לאורה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כדי שיהיו מוציאין אורה לחוץ.</b> בפרק כל הקרבנות. פי' רש\"י דרך כותל אבנים כשעושין חלון מרחיבין אותו מבפנים שמשפעין את עובי הכותל מכל צד כדי שלא יחתום ויעכב לפני הכותל את האור מלבא לצדדים אבל היכל הצר מבפנים ומרחב והולך לצד חוץ כדי שתבא אורה מן ההיכל ומאיר לעולם כי לאורה אני צריך:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>באור פני מלך וגו'.</b> נ\"ל לפי שהמנורה רומזת לאור הגנוז מששת ימי בראשית אשר באור פני מלך חיים ולולי הרשעים לא היה נגנז אותו אור וזהו שמסיים נמנע השמחה מן הרשעים וכו' וזה קאי על אור הגנוז:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שנאמר ופסיליהם מירושלים ומשומרון וכו'.</b> לפי שהיה אומר סנחריב שכמו שמצאה ידו לממלכות האליל עם היות שפסיליהם היו מירושלים ומשומרון שהרשעים שבירושלים ושומרון היו מוכרים פסולים לשאר המלכיות כן מצא ידי לירושלים:",
+                "<b>שנתיירא.</b> ואע\"פ דאיתא לעיל בש\"ר שאמר משה הנני הנני לכהונה ולמלכות והשיב לו הקב\"ה אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות מ\"מ בשביל היראה זכה הוא בעצמו למלכות אף שבניו לא זכו למלכות כמו גבי כהונה שבניו לא זכו לכהונה והוא שמש בכהונה וק\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ונקרא אשכול על אודות האשכול שעתידין ישראל לכרות ממקומו.</b> נמצא שהוא נקרא אשכול על שם מקומו ואתי' כר\"י דבב\"ר פליגא ר\"י ור\"נ ח\"א דממרא שם מקומו וח\"א דגברא דשמו ממרא ומהכא יהיה מוכח דהיו נקראים על שם מקומם דבודאי דבחד שייטי שייט דאם אשכול שם מקום גם ממרא שם מקום ודלא כמו שאמר שם ר\"נ דגברא דשמו ממרא וכו' וכן מוכח בכמה מקומות דהמקום נקרא ממרא גבי ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא וגו' וכן אשר על פני ממרא היא חברון שע\"כ שם מקום הוא. ועין מזה עוד בחר ?טב ביפ\"ת בב\"ר פ' מ\"ב:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אדם קונה לו עבד וכו'.</b> אין להקשות ממה שישראל נקראו בנים כדאי' בפ\"ק דב\"ב ומשמע שם דאודי ליה ר\"ע כשעושין רצונו של מקום נקראו בנים וביציאת מצרים ודאי היו חביבים כבנים שקיימו מצות פסח ומילה והיה מנשקם הא ליתא דהא אית דאמר דאפילו בזמן דפלחו לעבודת כוכבים נקראו בנים כדתניא בפ\"ק דקידושין הילכך צ\"ל דמה שנקראו עבדים אינו מפני שאינם עושין רצונו של מקום אלא מצד שה' בראם ופדאם הם חייבין לשמור מצותיו והם כעבדים ומצד חבתו נקראו בנים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>היסורים אותן שבאו על איוב היו ראוין לבא על אברהם וכו'.</b> ואתיא כמאן דאמר שאיוב בימי אברהם היה אף ע\"ג דבפ\"ק דב\"ב משמע דע\"כ אליהוא בן ברכאל מישראל הוה ואית דאמרי ממשפחת רם היינו מאברהם ולפ\"ז א\"א שיהיה איוב בימי אברהם ל\"ק דהא איתא בירושלמי דסוטה די\"א אליהוא זה בלעם וי\"א זה יצחק ולהכי אתי שפיר הא דאמרינן בפ\"ק דע\"א יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי ויעידו בישראל שקיימו התורה ואין צורך למ\"ש רש\"י ותוס' דל\"ג אליהוא משום הך סוגיא דמשמע דלכ\"ע אליהוא מישראל הוה דהא איכא לאוקמי כמ\"ד זה בלעם והאי שמעתתא דע\"א סבירא כמ\"ד איוב בירידתן למצרים נולד או כסברות הראשונות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>אין ויקח אלא משיכת דברים וכו' עד וכן ותקח האשה בית פרעה.</b> בב\"ר איתא ויראו אותה שרי פרעה ר\"י אמר מתעלה והולכת ופי' היפ\"ת מותקח האשה הוא דריש ל' עלוי דותובל או ותובא מ\"ל לא ל' לקיחה שמורה על הקנין שאלו היה כתב ותקח לפרעה היה אפשר לומר שלקחוה להיות נקנית לפרעה אבל בית פרעה לא יורה אלא על ההבאה אבל ל' עילוי אתי שפיר שלהכניסה לבית פרעה היו מעלין אותה בדמים זה אומר אני אתן וכו' וזה לרוב מעלתה שהיו מתכבדים בדבר וכו' וע\"כ נמצא מזה שיוקח משמע ל' קנין ולא דברים בלבד רק קנין בדמים וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כי יהיה להם דבר וכו'.</b> שמעתי ע\"ז בשם גדול אחד פירש הפסוק הזה שלפעמים הזכיר לשון רבים כמו להם דבר ולפעמים בלשון יחיד כמו בא אלי דאיתא בגמרא דסנהדרין תלמיד דאית ליה דינא קמי רבו אל יקדים לבא אצלו ולא אמרן דלית ליה עידניה אבל אית ליה עידניה אימא דלעידניה קאזיל וז\"פ הפסוק כי יהיה להם דבר פירוש שיהיה להם משפט לפני רבו של אחד מהם בא אלי פירושו שתלמיד לבד בא אלי אעפ\"כ ושפטתי וכו' א\"ק שהרי זה אסור כנ\"ל לזה מסיים הפסוק והודעתי את חקי האלהים ותורותיו פי' דלעידניה קאזל ואז מותר לו לילך אף יחידי בלא חבירו וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>הכית לא נאמר אלא תכה.</b> דאע\"ג דאשכחן עתיד במקום עבר לאין מספר מ\"מ היכא דאיכא למידרש כמשמעו דרשינן:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>איני נמשח ונעשה כהן ומלך.</b> ופי' מ\"כ שהוא לשון בתמיה וק' שהרי זה סותר התחלת המדרש דטענת קרח היה אף שאהרן ומשה נמשחו בשמן המשחה הוא קודם להם מפני שהוא בנו של יצהר שהוא שמן משמע שאינו צריך למשיחה ע\"כ יהיה פירוש איני נמשח שאיני צריך למשיחה ואף עפ\"כ נעשה כהן ומלך ומה שהיה צריך לטענה זו משום דאיתא ביפ\"ת בויקרא רבה פרשה כ\"ד דהואיל שנמשח אהרן לכך שוב לא פסקה הכהונה מזרעו לכך בא בטענה זו שהוא אינו צריך למשיחה וק\"ל נ\"ל המלקט:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חמשה ספרים.</b> נראה שאין צורך לחשוב ה' חומשים לה' ספרים כמו שאמרו חז\"ל משה כתב ספרו ולא כתיב ספריו א\"כ מכנה אותם רק לספר אחד אבל נראה לחלק תהלים לה' שכן הוא ה' ספרים וזהו החשבון תורת משה ז' נביאים תרי עשר הוא ספר אחד שחיברם בספר אחד דמיירי דזוטרא אירכס חמש מגילות ו' כתובים עוד ד' חלקים מתהלים הרי כ\"ד וע\"כ מוכח הכא דאל\"כ קשה למ\"ד ששבעה ס\"ת קשה יהיה כ\"ו אלא ע\"כ שמ\"מ לא נחשב התורה כולה רק לחדא ותהלים נראה לחשבם בה' לפי שיסדו הרבה בני אדם ע\"כ דברי הגאון מוהר\"ר נפתלי כ\"ץ מלובלין:",
+                "<b>כי עצמת ממנו מאד.</b> לא ס\"ל לפרושי שנתעצמת יותר ממנו כי מה טעם זה לשלחו מאצלו אלא פי' לפי שהוא מרויח מה שהיו הם מרויחים אם היה שם ונסב טובותיהם אליו וזה סותר להמדרש דהכא ועיין ביפ\"ת בב\"ר פ' ס\"ד:",
+                "<b>למנין אותיותיו.</b> פי' שהוליד את יצחק שאף הוא היה צדיק והיה מתוקן ברמ\"ח איברים לאפוקי קודם שנימול",
+                "<b>שתקנו אחריו.</b> נראה דה\"פ אחרי הושע שנתנבא פסוק זה כי לא חרב הבית בימיו ועדיין מלכות בית דוד קיים כקרן כמה צדיקים ואף שכל הי\"ח אנשי כנסת הגדולה תקנו מ\"מ נראה שהתפללו כן כמו שהביא ב\"י בסי' קי\"ב באו\"ח שכל הברכות היו מיוסדות מעולם כן זו אחר זו על הנסים שנעשו בשעת ואח\"כ באו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנם על הסדר וק\"ל בשם הגאון מוהרר\"ן כ\"ן מלובלין:",
+                "<b>בזאת יבא אהרן רמז מקדש ראשון שיעמוד ת\"י שנים.</b> והא דמרמז זה גבי אהרן משום שכל זמן שעמד בית ראשון ה\"ל כאלו אהרן חי והוא עצמו משמש שם דכל שמניח בן כשר אינו מת ואה\"נ דבכל הימים שהיו קודם ב\"ה שהיו ג\"כ כהנים כשרים ה\"ל כאלו אהרן חי וקרא לא מיירי אלא בזמן ב\"ה ואע\"ג דבבית שני נמי הוה שמעון הצדיק לא מיירי אלא בבית ראשון דהוו צדיקים ת\"י שנה סמוכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בקוצר אחד שיהיה מעמר וכו'.</b> הך עובדא אינה מענין מ\"ש שע\"י הכל הקב\"ה עושה שליחותו אלא מענין מ\"ש שאין דבר בעולם שאין בו צורך ותועלת וגם זולת זה יש כאן הרבה דברים מעורבים יש מהם שמדברים מענין שהקב\"ה עושה שליחתו ע\"י ויש מהם שהוא ללמוד ממנו סגולה וצורך בעשבים שאינן ידועים לנו:",
+                "<b>להרוג את האמוריים</b> היה צריך לשלח בהם את הצרעה מפני שהיו נסתרים כדכתיב עד אבוד הנשארים והנסתרים וכדי להשפיל הגאים בבריה קטנה כזו כמו שאמרו בתנחומא פ' חקת גם הצפרדעים כדי לעקור בתיהם שיעלו מן התהום להשחיתם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>שעיקם הקב\"ה ב' וג' תיבות.</b> ק' דמאי קאמר ב' כיון דג' נינהו דהל\"ל הטמאה וכתב אשר לא טהורה היא ובעל א\"א מוחק שתים ועיין ביפ\"ת ויקרא רבה פ' כ\"ו:",
+                "<b>יוצאין למלחמה ונופלין.</b> לא יקשה בעיניך שבימי דוד בכל מלחמותיו היו נוצחים דהכא בימי שאול מיירי:",
+                "<b>נפשי בתוך לבאים וכו'.</b> יש כאן חסרון הניכר בזה המאמר והוא שניהם חנית וחצים אלו אנשי קעילה וכו' וכן הוא בפי' במדרש רבה פרשת אמור ועיין שם ביפ\"ת נל\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה עוף טעון שחיטה וכו'.</b> אף ע\"ג דלא כתיב בהדיה שחיטה אלא בבהמה כדכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך הא קי\"ל דעוף נמי טעון שחיטה בת\"כ ובפרק השוחט יליף לה מדכתיב זאת תורת הבהמה והעוף באיזה תורה שוותה בהמה לעוף מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה ועיין ביפ\"ת בש\"ר ותמצא נחת:",
+                "<b>ארבעוניה דילקי וכו'.</b> לפי שהורה בטעות ואף ע\"פ שהחמיר שלפעמים יתיר את האסור וכדאמר בפ\"ק דע\"ז כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אשת אח וכו' ובלא בנים יבמה יבא עליה וכו'.</b> זה סותר למאי דאיתא לעיל בויקרא רבה פ' ו' במדרש ה' מתיר אסורים שה' התיר יבמה בשביל שאסר א\"א ועשה זה דבזולת זה לא יתפייס יצר הרע כי אם באותה אשה בהיותה גרושה או יבמה או יפת תואר שדומה לא\"א ודמי למים גנובים וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כל שדה העמלקי.</b> ומקשי בב\"ר והלא עדיין לא נולד עמלק שהרי בן בנו של עשו הוא ודוחק לומר מה שכתב הרמב\"ן שהיה בימים הקדמונים אדם נכבד שמו עמלק ואליפז קרא בנו על שמו מאחר שלא הזכיר אותו במקום אחר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מיד ויבא עמלק.</b> ק' מאי קושיא לסמיכות שמא ההכרח היה לכתוב פ' זו אחר זו מאחר ששני המעשים היו ברפידים גם הרא\"ם ז\"ל כתוב שזו דרשא בעלמא ותמה על רש\"י ז\"ל שהביאה שאין דרכו להביא רק דרשות סמוכות שאין שם מקומו וי\"ל דמ\"מ קרא דמסה ומריבה קשיא להו שאין כאן מקומו אלא לעיל גבי מה תריבון עמדי ולכן פי' וכו' ומקרא בקרבנו לחוד יהיב טעמא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>פיסא גדולה וכו'.</b> והוא כמו דאיתא גבי יוסף ועשה לו כתונת פסים הוא לשון מותר משאר בניו כדאי' בפ\"ק דשבת שע\"י משקל ב' סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו כתב רש\"י משקל ב' סלעים לאו דוקא נקט בתלמידי ר\"י הלוי מצאתי כתונת פסים סביב פס ידו נתן מילת ולא על כל הכתונת וזה היה מותר משאר בניו וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>נשאר מיתר הרפאים הוא עוג.</b> וס\"ל שפי' רק עוג נשאר מיתר הרפאים שנשאר מהגבורים שהרגו אמרפל שנאמר ויכו את רפאים וגו' ובנדה פ' האשה אמר הפליט זה עוג שפלט מדור המבול ולפ\"ז פי' מיתר הרפאים שמתו במבול כאומר הנפילים היו בארץ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>וירא חם אבי כנען.</b> אע\"ג דאמרינן בפ' בן סורר ומורה דפליגי רב ושמואל חד אמר סרסו וחד אמר רבעו וזה היה חטא שלו וגם קשה הא דלא חשיב כאן וירא שכם בן חמור. וביפ\"ת בב\"ר פ' ל\"ד מתרץ גבי חם אף שעיקר עבירה היה על שסרסו או שרבעו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה עכ\"פ הראיה היתה תחלת עבירה שע\"י הראיה בא לחטא בזה אך הקושיא דלא חשיב הכא וירא שכם וכו' במקומו עומד וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חייך כך דברת קול דמי אחיך צועקים.</b> ע\"ז מביא משל בב\"ר פ' כ\"ב לאחד שנכנס לגינה וכו' משום דקשה למה לו לה' לשאול ואי משום להקיש על קנקנו הוא דוחק לזה מביא משל הנ\"ל שאע\"פ שבעל הגן נתברר לו שזה לגנוב נכנס הנה הוא מכחישו וע\"ז אמר לו בעל הגן מה בידך כחוקר לברר האמת לעיניו אף כאן אמר הקב\"ה קול דמי אחיך וכו':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כל הנסים שנעשו לישראל וכו' בלילה היה.</b> והוא דוקא בעוה\"ז וע\"כ אמר הוא הלילה הזה למעוטי העתיד שיהיה יום ומפני שאין נפקותא בין היותו ביום או בלילה קאמר לעיל בש\"ר פ' י\"ח הטעם כי נסים הללו שהיה נס עובר היה בלילה כי כן אורו אינו ברור אבל לעתיד יהיה הנס קיים כאור הבהיר וכו':"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלא מצא פסולת באחד מבניו.</b> באשר שהוא הבחיר שבאבות לפי שהיתה מטתו שלימה כדפי' בספרי על כי יעקב בחר לו יה ולפ\"ז אין טעם למוראו של יעקב באשר שהוא בטוח שמטתו שלימה אבל נראה שהיראה היה מפני זכות דירת א\"י וזכות כבוד הוריו כדר\"י ב\"ר אלעזר לעיל בב\"ר פרשה ע\"ו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלולי אברהם אביהם לא היה בלק וכו'.</b> וא\"ת והלא אמרינן לעיל בב\"ר בזכות דוד ניצול לוט כדי שיצא ממנו רות המואביה שממנה יצא דוד ויש לומר דהא והא גרמא אבל ליכא לפרש דהצלתו בזכות דוד ומה שהיתה שלא בדוחק היתה בזכות אברהם דהא מוישלח את לוט מתוך ההפיכה משמע טפי דעיקר ההצלה משום זכירת אברהם:",
+                "<b>אינו ראוי להתקלל.</b> דאי' בילקוט אמר ר\"א כל המחליף דבורו כאלו עובד כוכבים כתיב הכא כמתעתע וכתיב התם מעשה תעתועים ואולי לפי שבא כגנב ליקח ברכות אחיו והגנב כעובד כוכבים שעשה עין של מעלה כאילו אינה רואה כמ\"ש בפ' מרובה מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מבגזלן וכו' וכן י\"ל במחליף דבורו כי אינו רואה שיש למעלה הימנו עין שומעת ויודע בכזביו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות.</b> שמעתי בשם הגאון בעל שערי אפרים ז\"ל שהקשה דלא מצינו בכל התורה בכ\"מ שיהיה ויחל לשון חטא ואמר הגאון ז\"ל שמרמז בויחל שזה היה עיקר חטא דאיתא בגמרא דעובדי כוכבים גזרו על שמנן משום פיתן ועל פיתן משום יינם ועל יינם משום חתנות נמצא דהחתנות הוא בא באחרונה לאחר שעבר על כל אלו הנ\"ל לזה מדייק הפסוק ויחל העם לזנות פירוש שהם התחילו תיכף בזנות ולא הלכו בסדר הנ\"ל וזה לעבירה גדולה יחשב ודוק ע\"כ דפח\"ח:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>גם מתמול כו' הרי ז' ימים.</b> מדכתיב גם ג' פעמים הרי ז' זולת היום שמדבר בו והכל ע\"ד במה שקבלו י\"ג מדות מהלכה למשה מסיני שהתורה נדבר בהן כך קבלו ל\"ב מדות שהגדה נדרשת בהו וחד מנהון מרבוי והרבוי הוא ג' לשונות את גם אף:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים.</b> שרועה ותרביץ כולם פעם בזה ופעם בזה שצריכה למזוניתיה כל גדוליהם והרד\"ק כתב שדרך גוזמא אמרו אלף הרים כמו גדולות ובצורות בשמיה ול\"נ דא\"כ ה\"ל להזכירו בגיד הנשה בהדיא גבי מילי דחשב התם דדברו הכתובים לשון גוזמא:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>פער פיו כגמל אמר אפתח וכו'.</b> אפשר שמפני שהיה עיף נלאה להשיב ידו אל פיו ולכן אמר שילעיטנו יעקב בידו אבל בפסיקתא איתא ובטן רשעים תחסר זה עשו שאמר לאבינו יעקב הלעיטני וכו':"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>למה שלה לפנחס וכו'.</b> ברש\"י בחומש מקשה עוד ולמה לא הלך אלעזר וכו' וקשה והלא איתא בבעל הטורים על פסוק וישלח אותם משה וכו' והנשיאים לא שלח עמהם כדי שלא יבייש שבט שמעון שנהרג נשיא משבטו וא\"כ מאי מקשה למה שלח פנחס ולא שלח אלעזר שהרי מצינו שגם אלעזר היה נשיא של שבט לוי כדכתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן ומהנשיאים לא שלח משה כנ\"ל ודוק. מפי מהור\"ר ישראל לוי העליר. המגיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכמה ימים ברא הקב\"ה וכו'.</b> אפשר שטעם שאלתה כי בהיותו יתב' בלתי תכלית ראוי היותו פועל ועושה בלתי תכלית אמנם היות פעולותיו מוגבלת סותר אל מדות הקב\"ה וזה טעם היות השמים נמתחים והולכין כשנבראו כמ\"ש בעל דרך אמונה בתחלת הספר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שבשבת נכבשה חומת העיר.</b> בירושלמי פ\"ק דשבת גבי אין מקיפין על עיר של עבודת כוכבים פחות מג' ימים הדא דתימא במלחמת רשות אבל מלחמת חובה אפילו בשבת שכן מצינו גבי יריחו והטעם הוא משום ישוב א\"י מקילינן א\"כ מה ראיה מיהושע דילמא שאני התם דעל פי הדיבור עבדו ודלמא הוראת שעה היתה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והיה חייב למות כדרך הרוצח בשגגה וגולה וכו'.</b> והיינו דכתיב וישכן מקדם לגן שהוא רוח מזרחית שהיא קולטת והיינו מזרחית של מקום הגולה דהא מזרחית של גן היה והוא מערב של עולם שהגן במערב וקשה ל\"ל לקין לגלות במזרח של עדן למזרח מקומו ה\"ל לגלות י\"ל דכיון שאביו גלה למזרח של עדן נבחר ג\"כ לגלות במזרח של עדן:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Bamidbar Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,751 @@
+{
+    "title": "Yefeh To'ar on Bamidbar Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yefeh_To'ar_on_Bamidbar_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>אמר ר\"מ משל את הצדיקים בדירתן כו'.</b> פירוש המשיל ודימה את שכר צדיקים לדירתן מה דירתן בהרי ישראל הטובים כן רמז הפלגת הצדקה הנעשית להם ודימה הרשעים לדירתן באשר דירתן לעוה\"ב תהום וחשך כך עונשן לתהום רבה פ\"א לשון ממשלה ודירתן לשון נויהן כד\"א בפ\"ק דקדושין אמר ליה ר\"י לר' יאשיה דדריה ופי' הערוך בן גילו ור\"ל שה' השליט הצדיקים להיות מנת חלקם בדומה להן וזה נויהם במקום הרי ישראל כי הם מעולים וטובים גם בהרים טובים וגבוהים ורשעים השליט כלומר שמנת חלקם בדומה להן ושם אותם בתהום החשך כמו הם שהם חשך והיינו דקאמר כסיתי עליו תהום:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אבל ישראל יש להקב\"ה הנייה מהם קורין שמע וכו'.</b> לפי' הם נמנים בכל שעה. וק' מאי שייכות לזה כאן לפ' פקודי ונראה דאיתא ביפ\"ת ויחי שאמר יעקב מתיירא אני שמא תשתחוו לע\"ז לפי שאתם בנים של ד' אמהות אמרו לו אינו אומר למשפחותם לבית אמותם אלא לבית אבותם כשם שאתה א' ועובד לא' כך אנו אין לנו אלא א' הה\"ד אב אחד לכלנו לכך פתחו ואמרו שמע ישראל וגו' ה' אחד וכאן בפ' פקודי איתא שאו את ראש וגו' לבית אבותם מוכח שעיקר יחוסם לבית אבותם לזה מסיים המדרש לפי' הם נמנין בכל שעה ופירושו שאז מזכיר לבית אבותם ובזה הנייה להקב\"ה שמרומז בזה שהוא אחד וק\"ל כנ\"ל. אברהם ישראל לוי העליר בעל המלקט יפ\"ת על ספר במדבר ודברים: [להבין הדברים האמורים אח\"ז צל\"ע בשמ\"ר פ' נ\"ד ביפ\"ת ד\"ה בחדש שנולד בו יצחק]"
+            ],
+            [
+                "<b>ובחדש שנולד בו יצחק</b> דלכ\"ע בפסח נולד אבל אברהם ויעקב לר\"א נולדו בתשרי ולר\"י אינהו נמי בניסן נולדו כדאי' בפ\"ק דר\"ה וטעם הקמתו כדי לערב שמחה בשמחה אך ק' דה\"ק לערב שמחה בשמחה ולעיל ס\"א פ' ע' קאמר דאין מערבין שמחה בשמחה וכן הוא בגמ' י\"ל דשמחה דאית בה הנאת הגוף במאכל ומשתה אין מערבין זו בזו שאחר שישבע במשתה משום אחת אינו נהנה מאחרת אבל שמחה דמצוה דאין קצבה לשמחתה מוטב לערב זו בזו כדי שתגדל כח זו בזו ועוד דמגלגלין זכות ליום זכאי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלשה אבות התקינו שמתפללים שלש פעמים כו'.</b> בפ' תפלת השחר אמר דר\"י בר חנינא הוא דקאמר הכי וריב\"ל קאמר כנגד תמידים תקנום. וא\"ת מנ\"ל דהתקינו דהא אפילו תימא דכנגד תמידים נתקנו אפשר שקיימו האבות שקיימו אפילו עירובי תבשילין ועוד דמשמע מהכא דאברהם לא התפלל מנחה וערבית דיצחק הוצרך לתקן מנחה ויעקב ערבית והא קי\"ל שקיים אפינו עירובי תבשילין וי\"ל דס\"ל דמדאשמעינן קרא תפלת באבות טפי משאר מצות היינו לאשמועינן שהם תקנום:",
+                "<b>[מנגד י\"ח אזכרות כו'.</b> עיין מה שכתב רש\"י על זה בברכות ויתכן כי המתפלל צריך שידע כי ביד ה' היכולת לעשות כרצונו בכל הדברים ומזמור זה מיוסד כי כח ה' מושל בכל היצורים]:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מנגד הרחק.</b> פירוש יתורא דמנגד הרחק קשה ליה דבחד מינייהו הוה סגי ולה\"ק שהוא מופנה לג\"ש דילפינן נגד מנגד ורחוק מרחוק פי' כאן בדגלים כתיב מנגד סביב לאהל מועד ולא פי' שיעורא וילפינן מנגד דכתיב בהגר ובהגר ילפינן מנגד היינו אלפים אמה מדכתיב הכא אך רחוק והתם כתיב הרחק מה כאן פי' אלפים אמה כדכתיב בקרא אך רחוק יהיה בינו וביניו כאלפים אמה אף התם נמי אלפים אמה והלמד בג\"ש חוזר ומלמד בג\"ש כדאיתא בפ' הוציאו לו:",
+                "<b>מה להלן מיל אף כאן כו'.</b> וא\"ת דאכתי לא הוה כתב ספר יהושע למילף ג\"ש ודוחק לומר משום דקבלה היא בידם כמ\"ש התוס' בפ\"ק דב\"ק גבי הא דפריך הגמ' דילפינן נגיחה מבאלה תנגח את ארם וי\"ל דמרע\"ה בהדיא אמר להו אז אלפים אמה ולא פירש הכתוב דהא אנן מג\"ש ילפינן לה וא\"ת והא ד\"ת מדברי קבלה לא ילפינן וי\"ל דהיינו היכא דנפקי לן מידי לענין דינא אבל קשה אמאי איצטריך יהושע לצוות שיתרחקו מהארון אלפים אמה ואמאי לא ידיע להו ממה שנצטוו בדגלים י\"ל דס\"ד כשהם טרודים במלחמה א\"צ לדקדק בזה כדאיתא ד' דברים שפטרו במחנה וכו' כדאיתא בעירובין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ברכה לאב ברכה לבן.</b> ואיצטריך לשניהם במקום שיוכלו לדרוש כדאיתא בפ' אלו מציאות ובכמה דוכתי בש\"ס ולא הספיק לאב בברכת הבן מפני שאברהם היו לו בנים אחרים וצריך בעבורם ברכה לעצמו עכ\"ל הרא\"ם וכ\"נ דפליגי ר\"י ור\"ע בכל כיוצא בזה דלמר דרשו ולמר ד\"ת כלשון ב\"א ומ\"ש שהוצרך ברכה לאברהם מפני שאר בנים אין צורך לזה כי גם לעצמו צריך ברכה כל הימים אשר הוא חי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>א\"ל משה.</b> אם אין בו ממש למה אתה כועס ואע\"ג דכל ע\"ז דעלמא נמי לית בה ממש כל ע\"ז דעלמא אסירא כיון דטועה בה וחושב שיש בה ממש ודוקא הכא דלא כיוונו לע\"ז ממש אמר משה כיון דלית בה ממשא אין לחוש שמא יבואו לטעות ולעשות ע\"ז כי מה יראו על ככה ואמר ליה הקב\"ה דמ\"מ יש לחוש שלא יאמרו לעשות עבודת כוכבים מאחר שעושין תבנית שור יבואו לעשות דרך עובדי כוכבים נמי כדרך עובדי עבודת כוכבים שעושין צורות:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[כל כבודה בת מלך פנימה.</b> בתנחומא פ' וישלח דריש כשהאשה מצנעת את עצמה בתוך הבית ראויה להנשא לכ\"ג ותעמיד כ\"ג שנאמר כל כבודה וגו' אם תכבד עצמה בתוך הבית ממשבצות זהב לבושה תנשא למי שכתוב בהן ושבצת הכתונת שש ובמ\"א גרסינן ועשית משבצות זהב]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מה התמר הזה צלו רחוק מהן.</b> שע\"י שהם גבוהים הרבה וענפיהם בעליון האילן נמצא הצל למרחוק ולא אצלם וכן הצדיקים אין מתן שכרן אלא למרחוק דשכר מצות בהאי עלמא ליכא:",
+                "<b>לבן מכוון למעלה.</b> שאין אמצעות העץ עקום כלל כשאר אילנות:",
+                "<b>לבן מכוון לאביהם שבשמים.</b> להיות דבקים בו תמיד וג\"כ בבטחונם בו שיעזור תמיד ולא יתלו עזרתם בענין א' שנאמר עיני תמיד אל ה':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הקב\"ה ובית דינו ובנין אב שבכולם כו'.</b> גבי וה' הכה כל בכור פירש\"י הוא ובית דינו שהוי\"ו ל' תוספת הוא והקשה בחזקוני דהא כתיב וה' שמים עשה ותי' הר\"ר אליקום דכל מקום שנאמר וה' גבי פורענות דוקא קאמרי ואף דהכי מסתברא דאין ענין לב\"ד אלא גבי פורעניות וה' דבר עליך רעה ולכך אמר שבא לרבות בית דינו שמאחר דלעיל מיניה נתן ה' רוח שקר לא הל\"ל אלא והוא דבר עליך רעה ולכך אמר שבא לרבות בית דינו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שאלה מטרונא כו'.</b> ק' שזו שאלה של טפשת כי מי עמד בסוד ה' וכו' לדעת מה הוא עושה ואין שואלין מה למעלה ומה למטה וה\"ל להשיבה אין חכמה לאשה אלא בפלך כההיא דפרק ב' שעירי או כההיא דפ\"ק דע\"ז דא' ר\"י אמר רב י\"ב שעות הוי היום ג' ראשונות יושב הקב\"ה ועוסק בתורה וכו' ולא להשיבה מענין הזיווג כי מה נשתנה ענין זיווג משאר דברים וכו' עי' כל זה ביפ\"ת בב\"ר פ' ויצא ותמצא נחת:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>עד שהם במעי אמן.</b> כלו' אל תתמה ממה שהיתה יוכבד מן המנין שהרי היא השלימה מנין ע' ועדיין לא נולדה כשירדו למצרים עד כניסתן כי לחשיבות השבט הזה כשהוא במעי אמו נחשב נילוד ולפ\"ז אף שלא היתה נולדת יוכבד בין החומות אלא אחר היותם במצרים ימים רבים היתה מן המנין כיון דכבר היתה במעי אמה אלא דמעשה כך היה שנולדה בין החומות א\"ק אמאי בכל נפש הבאה קמאי לא חשב אלא ס\"ו נפש ה\"ל לחשוב נמי יוכבד וי\"ל דאף על גב דהיא מן המנין לא יתכן לומר הבאה אלא על מי שיצא לאויר העולם שנראה לעין:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלא על התורה שנאמר אם בחקותי תלכו וגו'.</b> פי' עשיית המצות דועשיתם אותם דבק לאם בחקותי ואתא למימר שיהא הלמוד על מנת לעשות ואף על גב דממצותי תשמרו שמעינן שצריכים לעשות המצות ה\"א דאם לא עשאן שכר לימוד מיהא איתא בידו קמ\"ל דלמד שלא על מנת לעשות לא מהני כלל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מניין לנולד בן ז' שהוא חי.</b> שמעתי מקצת חכמים שסבת מות הילד בא והוא שכל אחד משבעה כוכבי לכת שצ\"ם חנכ\"ל שולט על חדש מהעיבור שבתאי בראשון צדק בשני כו' עד ז' חדשים ואחר כך חוזרים חלילה ולכן בח' שהוא ממשלת שבתי מת שהוראתו רעה אבל כשתכנס לט' ישלוט עליו צדק שהוא טוב ויחיה וכן כשיולד בז' יחיה שמזלו לבנה:",
+                "<b>[זיטא אופטא איטא אוכטי</b> כצ\"ל ופירושו בן שבעה חי שמונה מת]:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אתם מכרתם.</b> משום דק\"ל למה צריך להודיענו כסף מחירו לכ\"א שזהו שיקח ממנו טעם לערך הבכורות ולבקע לגלגלת:",
+                "<b>בכורה של רחל.</b> לפי שערך הבכורות נגד ערך זה הזכירו בשם רחל אמו לפי שהיה בכור לה ואע\"ג דסתם בכור נרורא כדכתיב נתנה בכורתו ליוסף מ\"מ לא היה בכור להכי מייתי רחל דודאי בכור לפטר רחמה הוה:",
+                "<b>שהם ה' שקלים.</b> פירושו סלעים וכל סלע ד' דינרין והמנה כ\"ה סלעים מאה דינרין במנה צורי:"
+            ],
+            [
+                "<b>וג' מאות.</b> בפ' גיד הנשה מפרש דגוזמא קתני:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מטבילין אותה.</b> בפ' הנזכר מפרש התוס' מאי טעמא צריך טבילה ובפ' ב' דתמיד כתב המפרש טעם אחר ופירש ג\"כ למה עושים שתים בכל שנה ע\"ש. ובשמות רבה גרס וכל הכהנים יורדין וכו' י\"ל שהוא לכבוד באשר שכבר נבחרו ש' לזה כנ\"ל לישב הגירסא אבל במסכת תמורה וחולין לא גרס לה:"
+            ],
+            [
+                "<b>נותן שש חלות לסדר זה ושש חלות לסדר זה.</b> וזה היה כוונת המגדף היות העולם מסור ביד המערכה השמימית כדעת הוברי שמים ולהיות מערכת לחם הפנים רומז שהכל מאתו יתברך ולכן היו ב' מערכות ששה המערכת דהוו להו י\"ב חלות כנגד שנים עשר מזלות שנחלקו לשני חלוקות ו' תחת האופק ו' למעלה מהאופק ובהיותן בשולחן אשר לפני ה' רמז שהכל מושפע מאתו ית':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[ויוסף תלתין אלפין.</b> פי' מדכתיב ויוסף מרבה שלשים אלף שהתוספת כעיקר ומדכתיב עוד מרבינן תו שלשים אלף ופשוטו של מקרא שלשים אלף הרי תשעים אלף אבל באגדת שמואל דריש לה מאת כל בחור ד��ריש בחור כל בחור את כל בחור]:",
+                "<b>[צניעותך חסה עלך.</b> ואע\"ג דיהיב טעמא כי משיח ה' הוא. זה אמר רק לעבדיו לדחותם]:",
+                "<b>לא היה לה ולד וכו'.</b> קשה מה צורך לזה פסוק שביום מותה ה\"ל ולד הא אמרינן כ\"מ שנאמר אין לה הוה לה וי\"ל דדוקא מלת אין שאינו לשון שלילה כ\"כ רק בזמן ההוא כדדרשינן בגמרא גבי ובן אין לו עיין עליו וכן אשר אין לו סנפיר וקשקשת ואין להקשות מאין קדוש כה' ואין צור כאלהינו אין לה' מעצור שהם שלילה החלטית דלא עסקינן אלא בשלילות דבר מדבר שהיה הדרך להיות בו ונתחדש שלא נמצא אבל מלת לא היא שלילת החלטית בכל מקום:",
+                "<b>[לא גבה לבי בשעה שמשחני שמואל למלך</b> כי זה היה בסתר ולא היה יכול להתראות בפרהסיא רק בלבו לכן אמר לא גבה לבי. אבל בשעה שהרג את גלית היה בפרהסיא והכל ראו לכן אמר ע\"ז ולא רמו עיני]:",
+                "<b>[בשעה שהחזירוני למלכות.</b> פי' בשעה שהיו מחזירין אותו בעיר וקראו לפני אברך לא הלכתי אז ברגל גאוה בגדולות]:",
+                "<b>[ובנפלאות ממני בשעה שהעליתי את הארון כי הארון עשה פלאים בירדן ובפלשתים ועוד.</b> לכן דריש ע\"ז ובנפלאות]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ממלט הצדיקים וכו'.</b> אתיא בר\"ן דדריש ליה לשבח שהיה נח צדיק גמור ולא היה צריך למציאת חן ומ\"ש ונח מצא חן פירושו לפי שהיו כולם רשעים אמר ביה לשון מציאת חן לא מפני שנתן לו דבר דרך חסד אבל לר\"י דדריש לגנאי ונמצא שצריך למציאת חן לא אתי זה המדרש על נכון כי לפירושו לא היה נח צדיק רק בדורותיו ואיך אמר ממלט הצדיקים זה נח וכו':"
+            ],
+            [
+                "<b>יומו של הקב\"ה.</b> והוא אלף שנים ולא שיש אצלו זמן ח\"ו דאלף אלפי אלפים שנים כרגע אצלו שאין לו יחס עם הזמן אלא שע\"ד השאלה כתבו שיומו של הקב\"ה אלף שנים לדבר כלשון בני אדם וגבי תורה דכתיב ואהיה אצלו אמון וגו' יום יום משמע אלפים שנה שהם שני ימים מהקב\"ה בלשון בני אדם ונ\"ל דהכי פירושו כשהזכיר הקב\"ה יום הוא אלף שנה כמו ביום אכלך וכו' שהוא אלף שנה דאל\"כ מאי כי אלף שנים בעיניך וגו' וע\"י דבכמה דוכתי אשכחן יום נזכר בדבריו והוא כפשוטא וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה'.</b> ולא ס\"ל שפירש שפתחו הארון וראו מה שבתוכה כדרך המתרגם כי הלוים הורידו אותו ולא יתכן שיניחו איש זר לראות כו' ולכן יקשה למה לקו אם על מה שראו אותו בבואו מה חטאתם ומשני שהיו מדברים דברים אשר לא כן על הארון וכמ\"ש בסוטה. וא\"ת למה נענשו אנשי בית שמש טפי משאר ערי ישראל על שלא השגיחו על הארון ויש לומר דאנשי בית שמש שהיו יותר קרובים לפלשתים משאר ערי ישראל היה להם לחזור עליו טפי אי נמי לפי שהיו מליזין עליו כנ\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>[קחו את עבדי אדיניכם.</b> ואין להקשות והלא צדוק ונתן חכמים היו והתנן חכם קודם לכל. וי\"ל דזה דוקא למלך ישראל ע\"ה אבל דוד ושלמה נמי חכמים היו:",
+                "<b>שמע נא יהושע וגו'</b> וסוף הפסוק היושבים לפניך משמע דכפופין לפניו:",
+                "<b>ואין מופת אלא נבואה.</b> ופליגא דש\"ר פ\"ט דאמר דחמו\"ע היו]:",
+                "<b>ת\"ח קודם לכהן גדול.</b> וה\"ה למלך כנ\"ל משום שהוא כתר מעולה שבשלשה כתרים והענין מפני שכהונה ומלכות בירושה ותורה בטורח ע\"כ מאד נעלה להשתבח בתהלתו כי זכה לו בכחו ובפ' בא לו גר' של מזבח זכה אהרן ונטלה של שלחן זכה דוד ונטלה של ארון עדיין הוא מונח כל הרוצה יבוא ויטול או מפני שמלך וכהן מניחים כתרם לבניהם והתורה אינו כן כי אינו מצוי היות ת\"ח בני ת\"ח כדאיתא בנדרים ס\"ד שיהיה כתר זה פחות במדריגה לכן אמר שגם בתורה אם הוא ובנו ובן בנו ת\"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו כדאיתא בב\"מ:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לפי שאהרן ממועט הוא מכל הדברות וכו'.</b> ואיתא בתנחומא הרימותי בחור מעם אע\"פ שדבר הקב\"ה עם אדם נח אברהם יצחק יעקב הם היו יחידים בעולם אבל משה כמה צדיקים היו עמו ע' זקנים ובצלאל וחור ואהרן ובניו והנשיאים ולא דבר אלא עם משה הוי הרימותי בחור מעם זה משה שנאמר לולא משה בחירו וקשה מהי תיתי שיקרא או ידבר לזולת משה אע\"פ שהיו צדיקים משה אבוהון דכולן ולא קם נביא כמשה כתיב וי\"ל שסד\"א שגם כולן שנתעסקו במשכן שיזכו גם כן ליכנס לאוהל או לפחות יגשו עד פתח האהל בשעה שדבר עם משה קמ\"ל שאין להם שום שייכות אצל הדיבור:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>על עסקי קול.</b> בפ' ג' שאכלו למד מזה הפסוק משה ידבר והאלהים יעננו בקול מכאן למתרגם שאינו רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר משה ידבר וכו' שאין ת\"ל בקול ומהו בקול בקולו של משה: תו איתא במדרש תהלים. ובכמה דוכתי בז' קולות נתנה התורה דהיינו שמפי הקדוש ברוך הוא לא יצא רק קול אחד ואותו קול נחלק לז' קולות הנזכרים במ\"ת והא' מהם האלהים יעננו בקול ואותן ז' קולות נחלקו עוד לשבעים קולות בע' לשון כדי שישמעוהו כל האומות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>וירפאו אותן.</b> והא דהיו מליזין על משפחות שהם של מצורעים לומר דהיו בתחלה מצורעים קודם מ\"ת:",
+                "<b>חזרו למומן ונעשו מצורעין.</b> ק' מי הם שלקו בצרעת אם אותם שהשתחוו ויזבחו לו כבר מתו כמ\"ש בפ' ד' מיתות שמהם מתו בסייף ומהם בהדרוקן שבדקן כסוטות ואם אותן שלא נתחייבו מיתה א\"כ כל העם יהיו מצורעין חוץ שבט לוי וי\"ל שמאותם הראוים למות לקו בצרעת ולא מתו דמצורע חשוב כמת:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ואם פרוח חפרת.</b> אע\"ג דהתם לשון נקבה והכא לשון זכר כי מצינו דברים רבים בלשון זכר ונקבה כמו רוח גדולה וחזק תאכלהו אש לא נופח:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ושתו יין וכו'.</b> כתב הרא\"ש בתשובותיו כלל י\"ג סי' כ\"א ששאלת הא דקאמר על ד' דברים מתו בני אהרן וא' מהם שתויי יין וק' לך שתויי יין עדיין לא הוזהרו דכתיב בתריה יין ושכר אל תשת גו' לא ק' מידי דאין מוקדם ומאוחר בתורה אטו כל דיני כהונה ועבודה ומומין הפוסלין באדם ובבהמה ודין טומאת קדשים לא נאמרו קודם שהתחילו בעבודה הא אמרינן בפ' טבול יום שחטאת של מלואים מפני טומאה נשרפת אלא נראה אין מוקדם ומאוחר בתורה וכל פרשיות הצריכות לעבודה נאמרו קודם פ' המילואים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כי מכבדי אכבד זה פרעה וכו' שנאמר ופרעה הקריב וגו'.</b> והא דכתיב אחר זה והנה מצרים נוסע אחריהם דמשמע שלא היה בראש פמליא שלו זה קאי על שר שלהם שנקרא מצרים והיינו דכתיב וייראו מאד כי לולי זה למה יתייראו כ\"כ וכי כבר שכחו מה שעשה ה' להם אבל כשראה שהשר יורד מן השמים ופחדו שמא מה' הוא זה בחטאם:"
+            ],
+            [
+                "<b>[מהו אשר משפטו פעלו</b> כיון דאמר אשר משפטו למה אמר לפני זה בקשו את ה' כל ענוי ארץ והיה צ\"ל כל צדיקי או ישרי ארץ ומתרץ כי זה הוא ע��וה אשר עושה משפט וגומל טוב כאחד. ואין קצפו בוער בלי גבול:",
+                "<b>ואלו אין בהם אחד מאלה</b> שאין בהם מדת רחמנים כי לא רחמו על בני שאול ואין בהם מדת ביישנים שהשיבו פני דוד ישריו שפייסום ריקם ולא בושו מהם. ואין בהם מדת ג\"ח דכיון דלא וויתרו על עלבונם אחרי שנים רבות מכ\"ש שלא יוותרו בממונם או בגופם לגמול חסד]:",
+                "<b>והם אוכלין ונענשין דאני יורש את הארץ לעצמי</b> וק' דאמרינן לעיל בב\"ר שעיקר כוונתו היה לישא את חוה וי\"ל דאין ה\"נ אבל בתחלה היה דעתו להרוג את האדם וישא את חוה כל זמן שתחיה ולכך יעצה על אכילה זו דאי לאו הכי לא היה אפשר לו להרוג את האדם שלא היה מת בשום צד שלא היה יכול לו אבל כשיחטיאם ה' יעזבנו בידו:",
+                "<b>שברכו שיכלה הרעב.</b> וא\"ת ואמאי מהני זכותיה במצרים ולא בהיותו בארץ כנען שגם שם היה הרעב וי\"ל דא\"כ היה יוסף מוכחש בפתרונו שלא יבואו שבע שני הרעב כאשר אמר אבל כאשר ירד יעקב למצרים וראו המצריים כבודו יכירו וידעו כי זכותו דיעקב גרם שיכלה הרעב א\"כ מברכתו את פרעה דהיינו שיעלה נילוס לקראתו כמ\"ש רז\"ל משם נסתלק הרעב כי השבע בא למצרים מהיאור:"
+            ],
+            [
+                "<b>וימת שאול במעלו אשר מעל</b> איתא באגדת שמואל במעלו אשר מעל בה' ה\"פ היינו ב' מעילות חד הריגת נוב עיר הכהנים וחד חמלתו על אגג מלך עמלק ועל דבר ה' אשר לא שמר היינו מה שלא המתין לשמואל ז' ימים עד בואו כדכתיב ואתאפק ואעל העולה וגם לשאול באוב כמשמעו ולא דרש בה' היינו מה שאמר לכהן אסוף ידך ולא המתין עד שידרוש באורים ותומים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שכן מצינו באברהם ושרה שנתברך בענין הזה.</b> וקאי על למעלה מזה שאמר המדרש שמשולחנך יזכר בניך למעלות גדולות ונלע\"ד דלפי זה לא פליגי ר\"נ ור\"ע לעיל בב\"ר גבי ויטע אשל בבאר שבע ר\"נ אמר אשל פונדק ור\"ע אמר אשל סנהדרין דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי בשביל שעשה פונדק מכח זה יזכו בניו למעלות גדולות שיהיו סנהדרין גדולה ועיין לעיל בב\"ר פ' נ\"ד ותמצא על זה חבילות חבילות:",
+                "<b>הרי כל שכרו של גר וכו'.</b> דאע\"ג דהבטחת המזונות לאו מלתא זוטרתי היא כי כל עמל אדם לפיהו וקשים מזונותיו של אדם וכו' אבל מאחר שאמר ואוהב גר חשב שהיה ראוי להבטיחו בעושר גדול ולא בלחם ושמלה דמשמע מזונות מצומצמים ומשני שאפילו מזונות מצומצמים בהיותו בטוח בהם דבר גדול הוא שהרי אפילו לזה הוצרך יעקב להתחבט עליהם ולכך הושיטה לו בקנה כי בנקלה ישיג זה ע\"י הבטחת ה' בלי שיתחבט עליהם <sup class=\"footnote-marker\">(* *)</sup><i class=\"footnote\">(* *) אמר הקטן שבקטנים מהנלוים על בית יעקב משה בן אברהם אבינו מיום באתי לחסות תחת כנפי שכינה היה קשה לי למה אמרה התורה אצל הגר בלשון קצרה לתת לו לחם ושמלה ואותו זקן בקש לתת לו לחם לאכול ובגד ללבוש וכי אין לו לחם לאכול ובגד ללבוש. אלא בקש יעקב לחם לאכול בהרוחה ולא מזונות מצומצמים כפי' יפ\"ת אצל הגר. דאל\"כ מה היה צריך יעקב לבקש רחמים בעבור מזונות מצומצמים ומה אם התורה נתנה הבטחה לגרים הנלוים על בית יעקב לתת להם מזונות מצומצמים ליעקב עצמו על אחת כמה וכמה אלא כאשר פירשתי: </i>:",
+                "(*) ומה שאמר לעיל הרב בעל פי' י\"מ ז\"ל שאשתו מזנה ושותת מים מאררים וכו' קשה וכי משום חטא בעלה תהא היא זקוקה לחטא א\"א אף שהיא צנועה ונ\"ל ליישב שיעבור עליו רוח קנאה והיא לא נטמאה אפ\"ה היא זקוקה לכהן כנ\"ל ודו\"ק. כ\"ד הקטן משה שאין ידי�� לו העוסק במלאכת הדפוס לכל עם ולשון ונק' בפי כל ר\"מ בן אברהם אבינו פה ק\"ק פרנקפורט דאדרא.",
+                "<b>ושמלה זו טלית.</b> פי' סודר דרבנן וסודר זה היה סימן לסמוכין להיות מורי הוראה לרבים וז\"ש זכה לתורה זכה לטלית כי יזכה להיות מורה וראש על הצבור:",
+                "<b>מקריבים עולות על גבי המזבח.</b> וזו חבה יתירה שיהיה זרע בני כחו קרובים לה' לשרתו ולהכי נקט עולות שהוא הקרבן היותר קדוש שכולה כליל."
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שיאכלו בעצבון</b> כל מה שיאכלו בארץ נכריה באשר שהוא בגלות ואינו ראוי לעשות עמו נס לכך בעצבון תאכל:",
+                "<b>בעצבון תאכלנה.</b> יש לדקדק למה החמיר הקב\"ה בעונש אשה טפי מאדם דאשה צערה מרובה בחבלי לידה ואיש אין צערו רק מזונות ואדרבה אדם דאיהו גופיה הוזהר והוא חכם טפי יש להחמיר בענשו דיוסיף דעת יוסיף מכאוב ולזה מסיים המדרש לעיל בב\"ר על פסוק זה דצער פרנסה כפלים כלידה:",
+                "<b>[זכות יחוסיהן כו'.</b> פי' ל כך היו אנשי מלחמה מיוחסים כדי שתעמוד להם זכות אבותם כדאמרינן בגמ' ואע\"ג דמאורייתא ילפינן לה דרשינן טעמא דקרא:",
+                "<b>מדברי תורה מנין</b> משום דליכא מידי דלא רמיזי באורייתא כדאמרינן בתענית לכן בעי לאתויי מד\"ת היכן הוא]:"
+            ],
+            [
+                "<b>אחת לע' שנה הקב\"ה מביא דבר בעולם וכו'</b> הא פליג אדרב דאמר אין ממזר חי יותר על שלשים יום דלפ\"ז משמע דחיין והוה בכל דור מינייהו רק בשנת ע' שהן כלין לגמרי ומיהו ל\"ל שאין ה' מסלק הממזרים רק אחת לע' שנה דא\"כ הנולדים אחר אותה שנה עד ע' שנה יפרו וירבו ויטמועו בישראל ועוד דהא קאמר הכא לא כשאת סבורה להנחיל הממזר שלך נכסי בעלך אני מכירו וטורדו מן העולם וכו' ומאי קאמר והלא הגדולים עד שבעים שנה ינחלו נכסי בעל ע\"י אמם ויאכלום כמה שנים וכו':",
+                "<b>אמר הא אזילא דרבי הונא כו'.</b> כלומר נפסד דברי כי שקר דבר. ותימה וכיון דרבי זעירא לא ס\"ד לחלק בין מפורסם לשאינו מפורסם תקשי ליה לא יבא ממזר בקהל ה' למאי אצטריך וי\"ל דהוה סבר דמאי שאין הממזר חי היינו בתר דקאמר קרא וגם הוא חכם ויבא רע דהיינו שה' מביא דבר לכלותם דס\"ד דבתר דאתרבו נואפין וממזרים בעולם הוא דגזר רחמנא הכי אבל מקמי הכי הוו חיים א\"נ י\"ל דהוה מפליג בין מפורסם לאינו מפורסם אבל איפכא הוה ס\"ד כשהוא מפורסם אינו חי דחס הקב\"ה על כבוד אביו אבל כשאינו מפורסם חי דקרא מיירי באינו מפורסם רק דידע ביה קצת:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ויצא בן אשה הישראלית וכו'.</b> הכוונה לפרש שזה יצא מכלל ישראל להיות בן פרוצה בערוה כי כל ישראל היו גדורים ולא נמצא פרוץ בערוה זולתה ולהכי מייתי דרשות האי קרא דמיירי בגדר ערותן של ישראל דקרא בשבח כנסת ישראל שחביבין ככלה קמיירי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כגון אשר חכמים יגידו.</b> ופירש\"י אשר חכמים יגידו ויודו על חטאתם ומי הן ראובן במעשה בלהה ויהודה במעשה תמר צדקה ממני. וא\"ת מ\"ט מאמר זה לאליפז כנגד איוב י\"ל שלפי שאיוב היה מצדיק נפשו מאלהים וא\"ל אליפז אף אתה תפר יראה וגו' ירשיעך פיך ולא אני כי מה אנוש כי יזכה וגו' א\"ל שילמוד מהראשונים שהודו על חטאם והניחו להם:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומה אם שם הקודש שנכתב בקדושה וכו'.</b> הוצרך לזה דל\"ת שמיחוי השם ��א היה רק להנקם מהסוטה קמ\"ל דהא בשמודת שזינתה אין משקין אותה כדי שתמות אלא עונשה בידי שמים וע\"כ אינו זה רק בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו וגם בריאת אדם היה מן העליונים ומן התחתונים בשביל שלום כנ\"ל בב\"ר פרשה י\"ב ותימה שנראה שבריאת האדם הכוונה היתה בשביל השלום והלא ידוע שתכלית בריאת האדם להיות בעל בחירה ויהיה לו שכר בעמלו וידוע שזה א\"א אלא בהיותו מורכב מחומר ונפש שהם נגדיים והבחירה בידו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>רב אמר שתי תמנות היו.</b> משום דקשה ליה דכתיב הכא עולה ובשמשון כתיב ירידה ושמשון ויהודה תרוייהו בא\"י הוו וכדפרש\"י בסוטה לה\"ק דב' תמנות הוו בא\"י חדא בירידה וחדא בעלייה:",
+                "<b>ועליה של יהודה היתה לש\"ש.</b> שהוא מעמיד מלכים שמשם נולד לו פרץ שהעמיד מלכות בית דוד וירידה לשמשון שלא היתה לש\"ש והוא דעת ר' סימון דאמר תמנה אחת היתה:",
+                "<b>זרועים כלאים.</b> ממזרים מעורבבים מן הבעל והנואף וזה פגם שתהיה אשתו מזרע מנאף:",
+                "<b>בשבעה מקומות כתיב לא תתחתן בם.</b> הא לישנא לאו דוקא אבל כוונתו כי אסור חיתון באשת נכריה נאמר בתנ\"ך ז' פעמים. א' לא תתחתן בם. ב' ביהושע כ\"ג י\"ב והתחתנתם בהם וגו'. הג' בשלמה (מ\"א י\"א ב) מן הגוים וגו'. הד' בהושע (ה' ז') בה' בגדו וגו'. הה' במלאכי (ב' י\"א) ובעל בת אל נכר. הו' בעזרא (ט' א) לא נבדלו וגו'. הז' במשלי כמה זמני להצילך מאשה זרה וגו']:",
+                "<b>יכול בכל וכו'.</b> כתב ר' נפתלי בירושלמי מסיים ביה אבל באבנר הלא תדעו כי שר וגדול נפל היום כלומר שלא היה בו דופי ע\"ש ונראה דהטעם דנהרג דכיון דצדיק הוה כמ\"ש עליו דוד כי שר וגדול נפל היום בישראל ויקונן עליו לא הוה מסתייע מלתא שיהרגנו יואב לולי שהיה בידו חטא וס\"ל כי חטאו היה מה ששתק ולא מיחה בשאול בהריגת הכהנים ולהכי בעי למה נהרג כלומר מה חטא היה בידו:",
+                "<b>בעצה עמוקה של אותו צדיק.</b> אע\"פ שגזרת עלאי הוא קרו ליה עצה כי כן דרך הכתוב לקרוא גזירת ה' עצה כו' ול\"ל עצה ממש שהקב\"ה יעץ לאברהם שיברר את המלכיות לבניו להצילם מגיהנם. וז\"ש העמוקה כי לכאורה דבר רע הוא אבל יש לו סוד עמוק שהוא להצילם מגיהנם ולקרבן לתורה ולתעודה ע\"י הצרות דהא בפרק קמא דסוטה מפרש בעצה עמוקה של מלכו של עולם שנאמר הנני מקים עליך רעה מביתך ואין עצה אלא גזירה:",
+                "<b>[והכא את אומר הכין</b> דמשמע ארבעים מקץ שנה למלכות דוד ואי אפשר שהיה זה בסוף ימיו שהרי לפחות היה חי אחר זה עוד חמש שנים. שלש שני הרעב שהיו אחרי כן. וקרוב לשנה שהלכו למנות את העם אחרי הרעב דכתיב ושוטו בארץ וישובו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום. ושנה אחת שבה התקין דוד משמרות כהונה ולויה שנאמר בשנת ארבעים נדרש]:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ולא היה מתייחד עמה.</b> שמעתי בשם הגאון מוהר\"ר יצחק ראליש ז\"ל על דאיתא בב\"ר והוא אחריו זה ישמעאל והוא אחריו מפני יחוד ואיתא ביפ\"ת ומדברי קבלה שלא להתיחד עם הערוה ואברהם קיים אפילו עירובי תבשילין וקשה וכי היה ישמעאל צדיק כ\"כ שהיה מדקדק אפילו לקיים מה שהוא מדברי קבלה ואמר פה הקדוש הנ\"ל דדעת ישמעאל היה משום דכתיב גבי סוטה ונקתה ונזרעה זרע והיה מתירא שאם תתיחד שרה בודאי תהיה נקיה ותהיה לה זרע לכך והוא אחריו מפני היחוד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כ\"מ שאתה מוצא זנות אנדרולומוסיא בא לעולם.</b> וקשה דהכא משמע דעל זנות בא אנדרולומוסיא ובפרק חלק אמרינן קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס אר\"א כמה גדול כחו של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נתחתם גזר דינם אלא על הגזל וגם רש\"י בחומש הביא ב' דברים גבי קץ כל בשר כתב האי דרש וגבי ותמלא הארץ כתב לא נחתם גזר דינם אלא על גזל וכתב עליו הרא\"ם ז\"ל ואין זה סותר למה שאמר למעלה דמשמע בשביל זנות ולא בשביל גזל דהתם במין הגזירה קמיירי ולא בגזירה עצמו ולא הביא בגזירה עצמה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ויברכם ביום ההוא וגו' ישימך אלהים כאפרים וכמנשה.</b> היינו שמכלל הברכה של עולם יקדים אפרים למנשה ופי' לפני מנשה קידם במעלה שברכתו קודמת במעלה מברכתו של מנשה ומה שהוצרך לפי' שתוספת ברכתו של אפרים על ברכתו של מנשה הוא להקדימו בדגלים ובנשיאים א\"נ אפשר דאמאי דקאמר בך יברך ישראל קאי והקדימה היא מה שהזכיר אפרים ראשונה שהיא לו לכבוד ולתפארת שיעקב וכל המברכים יקדימו בלשונם את אפרים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שכבר הרגו לחור על שהיה מוכיחם.</b> לפיכך לא נמצא נביא שיוכיחם מפני האימה ומטעם זה אמרינן שנתיירא אהרן ויבן מן הזבוח והוא חור והקשה הראב\"ע אם מעשה עגל ע\"ז למה פחד אהרן שיהרג והלא מתו אחריו חסידים בישראל שלא הגיע מעלתם למעלת אהרן בחסידות ואיך יעשה אהרן פסל שהמעשה קשה מהשתחוויה ונראה לפי שאז לא יהיה להם תקנה כי היה כהן ונביא מטעם זה לא נמסר להריגה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>משה שנקרא אלהים.</b> והוא קשה אל הדעת שקרא הקב\"ה שמו של משה אלהים כשמו אך בשמות רבה סיים המדרש הא דכתיב מי זה מלך הכבוד שנקרא כן על שחולק כבוד ליראיו שלא כדרך בשר ודם ואחד מדרכי הכבוד מה שקרא שמו של משה כשמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שוקיו עמודי שש וגו' שוקיו זה העולם.</b> היה נראה דדרש שוקיו לשון שוקים ורחובות לפי שהעולם עשוי שווקים ודרכים קראו כך אך דעת הספר אינו כן שהוא מפרש שנשתוקק הקב\"ה לבראתו:",
+                "<b>לששת ימים.</b> לפי מ\"ש חכמי האמת שששה ימי בראשית ששה ספירות שע\"י נברא העולם ניחא טפי שאמר שאף על פי שהעולם עומד בהן סיבת קיומו זכות התורה ואף דלא מפרש אדני פז על התורה אלא על שלשה דברים כו' הא קאמר חכמה היא יראת ה' ומצי לפרש שכל מה שנברא בששת ימי בראשית תלויה ביראת ה':",
+                "<b>כך צוה הקב\"ה כשם שאין נזיר טועם יין אף אתם לא תטעמו יין.</b> לז\"א בש\"ר גבי נזיר וכיון שיעשה כך הרי הוא כמלאך פירושו הואיל דהוקשו להדדי נזיר וכהן ומצינו דכהן איקרי מלאך וביפ\"ת מפרש שלכך הזכיר ל' מלאך דל\"ת שמה שה' מלמדו שלא יחטא לאו בשתיית יין לחוד אלא אפילו בכל מילי דכיון דמרחיק עצמו מן היין פורש מכל התאוות ויהיה כמלאך:"
+            ],
+            [
+                "<b>כך מפריש היין את האדם מחיים למות.</b> ק\"ק דלא שייכי הפרשה אלא בב' דברים מעורבים יחדיו לא בענין החיים והמות שזה הולך וזה בא והבדלת האור והחשך כבר אמרו ז\"ל שהיו משמשין יחדיו ושהחשך היה ממשיי וי\"ל שמפני שהאדם חי מצד הנפש ומת מצד הגוף כשיצאה הנפש מהגוף הוי הפרשה בין מות לחיים:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ודרכיך למחות מלכין שלא יהיו מעשיך כמעשיהם.</b> שהסיבה למחות מלכין דהיינו דור המבול וקראן מלכין להיותם ענקים כדפירש התרגום באמת איש באמת המלך ונראה שפירש באמת עוג שהיה ענק שאם פי' לשון מלכות היל\"ל מלכא והוזקק לפירוש זה דאל\"כ מאי למחות מלכין שפי' המפרש שהוא דחוק ועוד אמאי שני למכתב מלכין בנו\"ן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כמיוחד שבשבטים זה יהודה.</b> דאל\"כ כשבט מישראל מבעי ליה ועוד מאי רבותיה בל\"ה קי\"ל כ\"מ שנאמר אחד גדול הוא וכאן כתיב כאחד הלכך צ\"ל דהיינו יהודה שהוא הגדול שבשבטים ולפי שממנו הוד מלכות לשפוט את ישראל אמר שמדן יהיה שופט כמוהו:",
+                "<b>כמיוחד שבשבטים.</b> שיהיו ישראל בימיו בשלוה כמו בימי דוד ע\"י שהיה עושה נקמה בפלשתים א\"נ שהיה שופט בצדק גמור בלי שום הנאה כדוד דכתיב ביה ויהי דוד עושה משפט וצדקה וכן אמרו בסוטה שכל ימיו של שמשון לא אמר לאדם העבר לי מקל זה ממקום למקום:",
+                "<b>בו תהיה חלה נבואת יעקב וכו'.</b> ובתחלת נבואתו היה סבור שהוא יהיה המלך בן דוד ושוב ראה שמת אמר מאחר שזה מת אמר לישועתך קויתי ה' ע\"י מלך הבן דוד כי ודאי אחר הוא ואינו מתייאש במיתת זה וטעם יעקב בתחלת נבואתו שראה נוצח אויביו מאוד שלא כדרך העולם א\"ק שהרי כבר נאמר לא יסור שבט מיהודה עד כי יבא שילה והיינו מלך הבן דוד והיכי ס\"ד שהבן דוד מדן ושמא כיון דשמשון נמי מיהודה מאמו:",
+                "<b>אינו יודע לומר לך שמי.</b> ופי' והוא פלאי נראה מופלא ומכוסה:",
+                "<b>איני יודע.</b> קושטא דמלתא קאמר ואה\"נ דאפי' הוי ידע איזה שם יתחלף לא היה מגיד דכיון דלית ליה שם קבוע דהא השם שיהיה לו בעת ההיא ג\"כ לא גלה מפני שאינו שם קבוע:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ויקץ נח מיינו.</b> בב\"ר נתפרק יינו מעליו ופירש שאינו יקיצה ממש שאין העברת היין תלוי ביקיצה שכבר אפשר שיעבור היין עם היותו ישן ושכור עם היותו נעור אבל הכוונה נתשפרק יינו מעליו לפי שהשכור נדהם ואינו מבחין כמ\"ש נרדם כנה הכתוב הפגת יין ליקיצה וכתב וייקץ נח מיינו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כשם שאמרו ביוסף כו'.</b> ואף דהתם י\"ל דגלוח הוי משום המנהג היוצאים מבית האסורים ולא משום שיהיה מתארו ומיפהו זה אינו כי עדיין לא ידע יוסף אם יצא לחלוטין או אם יחזירוהו שם כבתחלה ולכן ע\"כ לא היה אלא מפני כבוד המלכות שצריך ליפות עצמו:"
+            ],
+            [
+                "<b>לפי שהוא כולל לנפש לא יטמא וכו'.</b> וחזר והתירו לקרובים זה הוא סותר למה שאמר בויקרא רבה אמור ואמרת אמירה ראשונה למת מצוה יטמא והב' לאחרים לא יטמא ומ\"ש כאן הוא עיקר דאילו התם ק' שהרי אזהרת טומאה קודמת לאזהרת מת מצוה דבתר דמוזהר מהטומאה צריך להזהיר דאילו למת מצוה יטמא ועוד שאזהרות הטומאה מפורש בקרא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מה שמיני וכו'.</b> ומשמיני והלאה וכו' דהטעם שאינו כשר לקרבן עד יום שמיני הוא כדי שיבדוק שאם נגחתו אמו או שנמצא בו מום אבל כשהוא תוך ז' על ידי קטנותו אין מומו ניכר כ\"כ וג\"כ אין נגיחת אמו ניכרת שאף שאין עומד על רגליו יחשב שמפני קטנותו הוא אבל כשהוא בן ח' דרכו לעמוד על רגליו כשלא דרכתו אמו נמצא מזה כשהוא יותר מח' דפשיטא דיוכל לבדוק וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לפני ה' במזרח שבכל מקום שנאמר לפני ה' הוא במזרח וכו'.</b> וקשה דלעיל בויקרא רבה קאמר ושחט את בן הבקר לפני ה' ובאיל הוא אומר צפונה לפני ה' ופי' היפ\"ת מכיון דבבן בקר כתיב לפני ה' ובאיל שהוא בן צאן אומר צפונה לפני ה' שמעינן דלפני ה' דקאמר נמי בבן בקר היינו ירך המזבח בצפון ומקשה היפ\"ת אמאי כתבי רחמנא התם ליכתביה בבן בקר דכתיב ברישא והדר לילף בן צאן מיניה ומשני משום דב' כבשים התקין ה' זכר לעקידת יצחק להכי כתב ליה בעולות צאן שהוא מן כבשים ע\"כ נמצא מכ\"ז דהיכא דכתיב סתם לפני ה' (לאו) דוקא מזרח משמע ודו\"ק:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>כה תברכו את בני ישראל וגו'. הה\"ד אל תקנא באיש חמס וגו'.</b> ע\"ד דאיתא ביפ\"ת בב\"ר מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים ר\"י אמר מאברהם כה יהיה זרעך כה תברכו את בני ישראל וקשה דמנ\"ל שבזכות אחרים הוא ולא בזכות עצמו או מחסד אל כי חפץ בברכתם כמו שנתן להם כמה מילי מעלייתא וי\"ל כי לפי שנמצא בברכה זו ג' עניינים גדולים הא' מעלת המברכים והם שלוחי ה' ושמם אדון עליהם והוא ית' עומד עליהם. והב' שעם היות המברכים בלתי כדאי לברכה תחול ברכה עליהם כי אינם אלא ככלי להגעת ברכת ה' כי לא נפסל ממנה רק עע\"ז או ש\"ד אבל ע\"ה וכיוצא בו לא נפסלים כדאיתא בספרי שלא יהיו ישראל אומרים ברכותינו תלוים בכהנים ת\"ל ואני אברכם ר\"ל שלא יבזה אותה בלבה באומרם שאין בהם כדאי לברך כי הקב\"ה הוא עיקר הברכה והם כלים בידו לבד. והג' שאם המבורכים בלתי כדאי לברכה יבורכו לז\"א מהיכן זכו לזה ומשני שזה בזכות אבות ולז\"א נמי כה תברכו וכו' הה\"ד אל תקנא באיש חמס כי הם לא נפסלו ממנה וק\"ל. נל\"ה:",
+                "<b>ל' תקנא.</b> מל' חז\"ל המקנא לאשתו:"
+            ],
+            [
+                "<b>ג' גדולות וד' ברכות כתיב כאן.</b> דואעשך נמי גדולה היא כמ\"ש כאן ועיין לעיל בב\"ר וד' ברכות דואברכה מברכך חדא ברכה היא שהברכה היא מה שה' מברך:",
+                "<b>שהן ג' אבות.</b> שבג' גדולות רמז לג' אבות שהגדולה נשואה באיש ובברכות רמז לד' אמהות שהברכה לרגל הנשים כדיליף בפרק הזהב מולאברהם היטיב בעבורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>היו מתים בליל פסח כאשר מתו בכורי מצרים.</b> כדאיתא ברבה פרשת בא מפני שהיו עייפים מן הריח של פסח אם לא היו נמולים לא היו אוכלין מפסח והיו מתים בשביל הריח לכך הוצרכו למול כדי שיאכלו מפסח לז\"א שכל ישראל היו מתים כמו בכורי מצרים וזולת זה לא יתכן וק\"ל:",
+                "<b>ומן העשיר לקח סריס אחד זה מופלא של ב\"ד.</b> וקורא אותו סריס שמסרס את ההלכה פי' בפלפולו מכריע וחותך פסק הלכה. ואשר הוא פקיד על אנשי מלחמה פי' שעומד על הסנהדרין שהם אנשי מלחמתה של תורה:"
+            ],
+            [
+                "<b>אי מה להלן ר\"ח וקרבן צבור וכ\"ג אף כאן כו'.</b> לפי מה ששנו בת\"כ שלשה שעירים היו שם ונרמזו בכתוב דתני' שעיר זה שעיר של נחשון החטאת זו חטאת יום שמיני דרש זה שעיר של ר\"ח יכול שלשתן נשרפו ת\"ל והנה שורף האחד נשרף ולא שלשתן שמאחר ששלשתן נרמזו בכתוב יתכן לפרש הדרשות עליהם אבל אם פי' שעיר החטאת כולה בשעיר ר\"ח קמיירי דוחק לפרש אחד מהדרשות על השעירים שלא נרמוז בכתוב ודעת המדרש כאן כדעת הת\"כ ודו\"ק:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לא השם שנקרא עכשיו כו'.</b> קשה שהרי מיכאל וגבריאל ששמותיהם קבועים כדכתיב והאיש גבריאל אשר ראיתי וכן מיכאל שהיה עומד תמיד על ישראל וא\"כ מ\"ק איני יודע לאיזה שם אני מתחלף דמ\"מ יש להם שם קבוע ולא יתחלף וי\"ל דשאני מיכאל וגבריאל שהם שרי מעלה שאינם מתחלפים דהני דוקא אית להם שם קבוע והכא בסתם המלאכים השלוחים מיירי ואלו היה השליח למנות מיכאל או גבריאל לא הוה אמר למה זה תשאל לשמי:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[בצל שעשה לך בצלאל כו'.</b> לצחות הלשון אומר בצל שעשה בצלאל. לשון נופל על לשון. אבל לדרש הכתוב אין זה ענין כלל]:"
+            ],
+            [
+                "<b>שהוא אש ומים.</b> כתב בעל הפליאה כי השי\"ן הקמוצה של מלת שמים אחריה אל\"ף נחה ובהפוך האותיות יהיה אש ומים וכתב שאין האש מסודר כסדרו הוא להודיענו שכשם שאין מוקדם ומאוחר בפסוקים כך אין מוקדם ומאוחר באותיות:",
+                "<b>[זהב טהור מכניסים אותו לאור כו'.</b> דכיון דהיה מנוקה מסיגים לכן לא נחסר ע\"י האור. והנה זהב שחוט לא מצינו רק במגיני שלמה וכן מופז רק בכסא שלמה מ\"מ מסתמא היו גם בב\"ה במקומות אשר נזכר זהב ולא פירש מינם. כי לא יתכן שיקצר שלמה בבנין ב\"ה ממה ששם בכליו דמסתמא יש בכל אחד מזהבים האלו סגולה שאינו בזולתו מהזהבים]:",
+                "<b>הוי מבנות ירושלים וכו' יראים מהם.</b> אותו מורא וחתות שהיה בימי אדם חזרו בימי שלמה כי הוא התחיל לרדות בב\"ח בחכמות שהמציא מיני ערמימיות לצודן ולהכניען וממנו למדו כל האנשים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שאלולי שהיו מהולים וכו' שנאמר ויפול אברם על פניו.</b> ופליגא אדלעיל בב\"ר שלכך כתיב ב' פעמים באברהם נפילה על מילה שעתידה לינטל מזרעו ולא מטעם דקאמר הכא שמכח המילה יוכל לעמוד בפני השכינה משא\"כ בזולת זה:",
+                "<b>ביום חתונתו זה סיני כו' שנאמר וקדשתם היום ומחר.</b> זה פליג אדלעיל בש\"ר פ' כ\"ח דאמר התם שלא צוה הקב\"ה זה למשה רק כדי לדחות את משה מאצלו בתואנה שרצה ה' לשלח את משה מאצלו כדי שידעו ישראל שהקב\"ה אמר אנכי ה' אלהיך וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>[ולשני בקרים הביאו שנאמר כו' דא\"א לפרש בבקר בבקר על המשך הזמן וכמו וילקטו אותו בבקר בבקר דהא כתיב מרבים העם להביא וגו' אל יעשו עוד.</b> וע\"כ בימים מועטים הביאו הכל. ומאחר שלא פירוש הכתוב כמה ימים אין לנו אלא ב' דמיעוט ימים שנים]:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>נשחטת בצפון.</b> פי' שבעזרה היתה נשחטת בצפון כדכתיב בה צפונה לפני ה' ואע\"ג דבני נח לא היו רגילין בזה דצפונה לפני ה' ואין צפון בבמה קרי לעולה המתעוררת בשם צפון כיון דהשתא דינא הכי והא דאמרינן בגמ' תתנער אותה שמעשיה בצפון ה\"פ שמעשיה עולות שדינם עכשיו בצפון:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה.</b> כי הוא ידע רעתה באמיתות שבקי במעשה ידיו וקושטא קאמר ומכיון דהוא הי\"ל להסתיר גנותה ועכ\"ז מעיד עליה לרעה נראה שרעתה רבה שא\"א לו להכחישו וכן יצר לב האדם מאחר שבוראו מעיד כי יצר לב האדם רע נראה שהוא רע מאד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>י' עטרות נטל אותו היום.</b> איידי דדריש ביום הא' דחשוב כיום הבריאה מייתי הכא להך דתני שיום הבריאה ממש היה וגם כל הדברים הנרמזים כראשון ואפשר דס\"ל שבשביל חשיבותו כיום הבריאה נטל עשרה הענורות כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ולכן סמך לדבריו זכרון הי' העטרות:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ראשון לנשיאים.</b> לקרבן הנשיאים בחנוכת המזבח:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>זיוו וכו'.</b> מאור פניו ואע\"ג דאמרו לר' בנאה כד היה מציין מערתא בדיוקנא עצמה אל תסתכל כדאיתא בב\"ב בפ' ח\"ה ל\"ק דלא הוסר זיוו לגמרי ועדיין יופיו גדול:",
+                "<b>זיוו</b> ק' למה לא נ��כר חסרון הזיוו והמאורות בקללת אדם וי\"ל דזיוו לא אצטריך דודאי שישתנה זיו פניו מיד מעצבון שהאדם נתקלל והיה סר והולך בזעת אפו תמיד:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ולמקוה המים.</b> בפ' ה' דמקואות איפלגו ר\"י ור\"מ אי משתעי קרא בכל הימים או דוקא בים הגדול ואף למ\"ד דבכל הימים משתעי מ\"מ מה מלמדינן באומרו ימים דמוטב לומר ים כיון שכולן דבקים זה בזה ע\"ז משני וימים בגימ' הוא מאה וכו':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היה ראובן בעל תשובה כי הוא היה ראשון שפתח בתשובה.</b> והא דאמרינן בפ\"ב דעירובין דאדם הראשון חסיד גדול היה ועשה תשובה אפשר דתשובה מעלייתא שיהא שב מאליו כראובן לא עשה דקין ואדם לא עשו תשובה אלא מתוך הדחק ועונש שנענשו ואע\"ג דאמרי' בפ\"ק דסוטה ובב\"ק בפ' החובל מי גרם שיודה יהודה כו' והיינו להודות ברבים כדפירש שם התוס' אבל בצנעה עשה ראובן תשובה מקמי הכי ואע\"פ שאין ראוי לפרסם החטא שבין אדם למקום כדפי' בפ' י\"ב הא אמרינן שהודה ברבים כי היכי דלא לחשדו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לפי שבירכו אביו בגדודים שנאמר גד גדוד וכו'.</b> ואע\"ג דהוה ה\"נ ראובן וחצי שבט מנשה עיקר הנצחון לגד שנתברך בניצוח האויבים טפי וכן כתוב ביה וטרף זרוע אף קדקד א\"כ מברכת יעקב זכו שיבואו לפשוט גדוד ולחלק שללם וה\"פ גד גדוד הבא עליו הוא יגודנו גדוד א\"נ גד יגודנו גדוד תמיד שיפשוט עליו גדוד בארצו והוא יגוד אותו על עקיבה שלבסוף יתגבר עליהם ויבואו גדודיי בארצם כדפי' הרמב\"ן ז\"ל:",
+                "<b>בעת שהיתה אחות אהרן.</b> וה\"ק הנביאה כשהיתה אחות אהרן לבד:",
+                "<b>שרד\"ו שנים וכו'.</b> משירד יעקב למצרים עד שיצאו משם הם ר\"י שנה שהרי גזירת ת' שנה נמנית משנולד יצחק ומשנולד יצחק עד שירד יעקב מצרימה ק\"צ שנה שהרי יצחק בן ס' כשנולד יעקב ובן ק\"ל שנה היה יעקב ברדתו מצרימה הרי ק\"צ נשארו ר\"י:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>לי מנשה זה משיח שעומד מבניו של מנשה.</b> ונ\"ל המלקט שזה הוא פירוש המדרש לא יסור שבט מיהודה זה מכיר בן מנשה וע\"ז מסיים בב\"ר בפ' ויחי עד כי יבא שילה זה מלך בן דוד ויסור תלונת המ\"כ עד שדחק עצמו לעיל בב\"ר ורוצה לגרוס גירסא אחרת וז\"ל ולבי אומר לי זה מפיבושת דכתיב ויקחהו מבית מכיר וגו' והכוונה שלא יכרית זרע מלכות שאול אף שיהודה ימלוך ונקרא מחוקק לפי שהיה ת\"ח גדול כמ\"ש בפ\"ק דברכות שהיה מבייש פני דוד בהלכה וק\"ל:",
+                "<b>ולניני ולנכדי.</b> ומה שלא חש אבימלך לבקש רק על בנו ונכדי ומשם ואילך לא ביקש כלום איתא בב\"ר בפרשת וירא הטעם שעד כאן רחמי האב על הבן דהיינו על בנו ובן בנו ומשם ואילך נראה רחוק ממנו ולא ירחם בו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שי\"ט ראשון דברי תורה הוא.</b> ולכך אינו דוחה שבת רק יום אחד בלבד כמ\"ש התוס' דמיתורא דה' קדריש דה' מיעוטא כלומר בראשון לחודיה ובפ' גיד הנשה דרש הירך המיומנת שבירך למעוטי שמאל וכן העולה עולה ראשון וזמנין דאתי ה' לרבות כדאמרי' בפרק הישן גבי תוספת ענוי דיוה\"כ האזרח לרבות את הנשים וגבי סוכה האזרח לרבות את הגרים כל אחד לפי ענינו:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה זה אחיו מבקש להרגו וכו'.</b> ומאי דקאמר אח\"ז זה אחיו שונא אותו וכו' אע\"פ שגדולה מזו קאמר כאן שמבקשים להרגו הזכיר ג\"כ השנאה שאפילו בשעה שלא היו מבקשים להרגו היו שונאיו כדאשכחן וישנאו אותו קודם ויתנכלו אותו להמיתו ��לפי שבעשו לא מצינו זה בפי' שינה בכאן הסדר וכו' ומיהו מסברא אית לן שאפילו קודם שביקש עשו להרוג את יעקב היה שונאו על הבכורה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ובעלה הורגו וגו'.</b> משמעות המדרש שאמרה כך אחר שנם מפני' והלך לו ונתפס והיתה הולכת אצלו כדאיתא בתנחומא שעדיין מבקשת אולי ישמע לה אבל בגמרא בפרק הממונה דרשו עניינים אלו בהיותו עדיין בבית פוטיפר ע\"ש:",
+                "<b>לשכב אצלו בעוה\"ז וכו'.</b> יתורא דלשכב אצלה להיות עמה קדריש דבחד מינייהו סגי בב\"ר איתא ד\"א לשכב שכיבה ממש ולא שמע וכו' אפילו בשכיבה בלא תשמיש ומה שפרש\"י בחומש לשכב אצלה בלא תשמיש להיות עמה לעוה\"ב אינו מסכים עם המדרש כלל לא ללישנא קמא ולא ללישנא בתרא אלא הוא ז\"ל מפרש הכי לפי פשוטו של מקרא:",
+                "<b>שהיה מבקש לגדלו על אפרים וכו'.</b> והטעם דיוסף הוא למה שראה מה שנמשך לו מקנאת אחיו בו על אהבת אביו אותו מהם היה מקפיד בהיותו מטיל קנאה בין מנשה ואפרים בהודיעו חיבה יתירה לקטן וחשב כי לא ידע יעקב מה שהיה ביוסף ע\"ז השיב לו אביו כדאיתא בב\"ר ידעתי בני ידעתי כו' וע\"ש:"
+            ],
+            [
+                "<b>הכיר צדקות אחיו וכו'.</b> נראה דפירושו משום דקשיא דלא כשורה עשה יוסף שהוציא כל איש מעליו בהתודע להם ע\"ז אמר שהכיר צדקת אחיו ואין אחיו חשודים על ש\"ד שבן נח מצווה על ש\"ד ולא הותר להם דמו וגם במה שנותן נפשו על בנימין מזה הבין שכבר שב בכל לבו:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ולמה קרא לאלו קערו' על שם שפסלן הקב\"ה וכו' שילכו כלם לדראון עולם.</b> והוא הטעם לסיפור המלכים האלה אשר מלכו לפני מלך מלך בישראל בתורה נרמז אבוד מלכות שלהם לבסוף כי זה הוא דרך העולם שכל הצלחה שתבא נאדם מהרה בלא סבה אין לה קיום שזה יורה היות הדבר מקרה משא\"כ כשהתחלתו קשה שכשיצליחו בדבר יהיה מצד ההשתדלות והזכות ולזה מתקיים בידו וכמ\"ש ויחרדו ויצא לבם על המציאה שמצאו פתע פתאום ולכן אומות האלו שמלכו הרבה לפני מלך מלך ישראל סימן שאחריתם מרה כמ\"ש ועלו מושיעים וכו':"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>לפי שנתן לו ו' מצות.</b> וא\"ת והא איכא נמי איסור בשר ועץ הדעת ושבת וקרבנות וי\"ל דה\"ק בהאי קרא איכא ו' מצות אבל איסור בשר וכן שבת וקרבנות ועץ הדעת מפורשים במקום אחר א\"נ לא מיירי במצות שנאסרו לבני נח וגם אינן נוהגין לדורות והא דלא חשיב פריה ורביה צ\"ל דס\"ל כמ\"ד דפרו ורבו לישראל נאמר ולא לבני נח אפי' תימא שהוא ממצות אדם י\"ל לא חשיב לה משום דקום עשה לא קחשיב:",
+                "<b>ד\"א כנגד ע' יום שבכו את יעקב.</b> וקשה מאי ענין זה לזה וגם בב\"ר איתא שלכך היה בין אגרת לאגרת ע' יום דהיינו אגרת של המן היה בי\"ג בניסן ושל מרדכי בכ\"ג בסיון כנגד ע' יום שעשו מצרים חסד ק' ג\"כ בפשיטות מה פשע ישראל בזה שיצטערו כנגדם ושמא הוא ע\"ד שאמרו בפ\"ק דב\"ב וחסד לאומים חטאת לישראל וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ק\"כ כנגד ימי משה החסיד.</b> והוא ע\"ד שאמר בשגם הוא בשר שמרומז על ימי משה שיחיה ק\"כ שנה ולזה הזכיר ג\"כ כאן לשון חסיד לומר מה שניצל נח בזכות משה דוקא ולא בשביל שאר יוצאי חלציו שהיו ג\"כ צדיקים מפני שמשה זכותו גדול מכולן שזכה וזיכה את הרבים בתורתו לכך נקרא חסיד נל\"ה ועיין מזה ביפ\"ת בב\"ר וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מלמד שהיה קול נפסק כו' עד לך היתה יעידה ולא לכלם כו'.</b> יתכן שלהיות הקול נבואה שהיה במ\"ת הנשמע לכל ישראל היה עניינו כי יצא השפע הנבואה מאת ה' כשיעור שיגיע לכל אחד חלקו כפי הכנתו כמ\"ש הזקנים לפי כחן הבחורים לפי כחן והנה אח\"כ שלא נשמע הקול לישראל רק למשה והיה הקול של מ\"ת עצמו היה הענין שכל השפע ההוא שיצא מתחלה ונתחלק לכל ישראל זכה משה ונטלו זולת מה שהיה מגיע לחלקו מצד עצמו:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>שקופים אטומים.</b> פי' שקופים רחבים אטומים קצרים וצ\"ע דמפרש שקופים לחוץ ואטומים לפנים דלמא איפכא כדרך החלונות א\"נ לאו שקופים ואטומים יחד אלא קצת מהחלונות שקופים ומקצתן אטומים:",
+                "<b>ה' חפץ למען צדקו.</b> כי שכמו בנתינתו ית' התורה לישראל לא היתה לתועלתו רק לזכותנו וכמ\"ש בב\"ר פ' מ\"ה כי מאי איכפת להקב\"ה בין בשוחט מן הצואר כו' וכן הדבר הזה רק לזכות את ישראל ולא שהוא צריך לאורה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כדי שיהיו מוציאין אורה לחוץ.</b> בפרק כל הקרבנות. פי' רש\"י דרך כותל אבנים כשעושין חלון מרחיבין אותו מבפנים שמשפעין את עובי הכותל מכל צד כדי שלא יחתום ויעכב לפני הכותל את האור מלבא לצדדים אבל היכל הצר מבפנים ומרחב והולך לצד חוץ כדי שתבא אורה מן ההיכל ומאיר לעולם כי לאורה אני צריך:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>באור פני מלך וגו'.</b> נ\"ל לפי שהמנורה רומזת לאור הגנוז מששת ימי בראשית אשר באור פני מלך חיים ולולי הרשעים לא היה נגנז אותו אור וזהו שמסיים נמנע השמחה מן הרשעים וכו' וזה קאי על אור הגנוז:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שנאמר ופסיליהם מירושלים ומשומרון וכו'.</b> לפי שהיה אומר סנחריב שכמו שמצאה ידו לממלכות האליל עם היות שפסיליהם היו מירושלים ומשומרון שהרשעים שבירושלים ושומרון היו מוכרים פסולים לשאר המלכיות כן מצא ידי לירושלים:",
+                "<b>שנתיירא.</b> ואע\"פ דאיתא לעיל בש\"ר שאמר משה הנני הנני לכהונה ולמלכות והשיב לו הקב\"ה אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות מ\"מ בשביל היראה זכה הוא בעצמו למלכות אף שבניו לא זכו למלכות כמו גבי כהונה שבניו לא זכו לכהונה והוא שמש בכהונה וק\"ל:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ונקרא אשכול על אודות האשכול שעתידין ישראל לכרות ממקומו.</b> נמצא שהוא נקרא אשכול על שם מקומו ואתי' כר\"י דבב\"ר פליגא ר\"י ור\"נ ח\"א דממרא שם מקומו וח\"א דגברא דשמו ממרא ומהכא יהיה מוכח דהיו נקראים על שם מקומם דבודאי דבחד שייטי שייט דאם אשכול שם מקום גם ממרא שם מקום ודלא כמו שאמר שם ר\"נ דגברא דשמו ממרא וכו' וכן מוכח בכמה מקומות דהמקום נקרא ממרא גבי ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא וגו' וכן אשר על פני ממרא היא חברון שע\"כ שם מקום הוא. ועין מזה עוד בחר ?טב ביפ\"ת בב\"ר פ' מ\"ב:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אדם קונה לו עבד וכו'.</b> אין להקשות ממה שישראל נקראו בנים כדאי' בפ\"ק דב\"ב ומשמע שם דאודי ליה ר\"ע כשעושין רצונו של מקום נקראו בנים וביציאת מצרים ודאי היו חביבים כבנים שקיימו מצות פסח ומילה והיה מנשקם הא ליתא דהא אית דאמר דאפילו בזמן דפלחו לעבודת כוכבים נקראו בנים כדתניא בפ\"ק דקידושין הילכך צ\"ל דמה שנקראו עבדים אינו מפני שאינם עושין רצונו של מקום אלא מצד שה' בראם ופדאם הם חייבין לשמור מצותיו והם כעבדים ומצד חבתו נקראו בנים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>היסורים אותן שבאו על איוב היו ראוין לבא על אברהם וכו'.</b> ואתיא כמאן דאמר שאיוב בימי אברהם היה אף ע\"ג דבפ\"ק דב\"ב משמע דע\"כ אליהוא בן ברכאל מישראל הוה ואית דאמרי ממשפחת רם היינו מאברהם ולפ\"ז א\"א שיהיה איוב בימי אברהם ל\"ק דהא איתא בירושלמי דסוטה די\"א אליהוא זה בלעם וי\"א זה יצחק ולהכי אתי שפיר הא דאמרינן בפ\"ק דע\"א יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי ויעידו בישראל שקיימו התורה ואין צורך למ\"ש רש\"י ותוס' דל\"ג אליהוא משום הך סוגיא דמשמע דלכ\"ע אליהוא מישראל הוה דהא איכא לאוקמי כמ\"ד זה בלעם והאי שמעתתא דע\"א סבירא כמ\"ד איוב בירידתן למצרים נולד או כסברות הראשונות:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>אין ויקח אלא משיכת דברים וכו' עד וכן ותקח האשה בית פרעה.</b> בב\"ר איתא ויראו אותה שרי פרעה ר\"י אמר מתעלה והולכת ופי' היפ\"ת מותקח האשה הוא דריש ל' עלוי דותובל או ותובא מ\"ל לא ל' לקיחה שמורה על הקנין שאלו היה כתב ותקח לפרעה היה אפשר לומר שלקחוה להיות נקנית לפרעה אבל בית פרעה לא יורה אלא על ההבאה אבל ל' עילוי אתי שפיר שלהכניסה לבית פרעה היו מעלין אותה בדמים זה אומר אני אתן וכו' וזה לרוב מעלתה שהיו מתכבדים בדבר וכו' וע\"כ נמצא מזה שיוקח משמע ל' קנין ולא דברים בלבד רק קנין בדמים וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כי יהיה להם דבר וכו'.</b> שמעתי ע\"ז בשם גדול אחד פירש הפסוק הזה שלפעמים הזכיר לשון רבים כמו להם דבר ולפעמים בלשון יחיד כמו בא אלי דאיתא בגמרא דסנהדרין תלמיד דאית ליה דינא קמי רבו אל יקדים לבא אצלו ולא אמרן דלית ליה עידניה אבל אית ליה עידניה אימא דלעידניה קאזיל וז\"פ הפסוק כי יהיה להם דבר פירוש שיהיה להם משפט לפני רבו של אחד מהם בא אלי פירושו שתלמיד לבד בא אלי אעפ\"כ ושפטתי וכו' א\"ק שהרי זה אסור כנ\"ל לזה מסיים הפסוק והודעתי את חקי האלהים ותורותיו פי' דלעידניה קאזל ואז מותר לו לילך אף יחידי בלא חבירו וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>הכית לא נאמר אלא תכה.</b> דאע\"ג דאשכחן עתיד במקום עבר לאין מספר מ\"מ היכא דאיכא למידרש כמשמעו דרשינן:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>איני נמשח ונעשה כהן ומלך.</b> ופי' מ\"כ שהוא לשון בתמיה וק' שהרי זה סותר התחלת המדרש דטענת קרח היה אף שאהרן ומשה נמשחו בשמן המשחה הוא קודם להם מפני שהוא בנו של יצהר שהוא שמן משמע שאינו צריך למשיחה ע\"כ יהיה פירוש איני נמשח שאיני צריך למשיחה ואף עפ\"כ נעשה כהן ומלך ומה שהיה צריך לטענה זו משום דאיתא ביפ\"ת בויקרא רבה פרשה כ\"ד דהואיל שנמשח אהרן לכך שוב לא פסקה הכהונה מזרעו לכך בא בטענה זו שהוא אינו צריך למשיחה וק\"ל נ\"ל המלקט:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חמשה ספרים.</b> נראה שאין צורך לחשוב ה' חומשים לה' ספרים כמו שאמרו חז\"ל משה כתב ספרו ולא כתיב ספריו א\"כ מכנה אותם רק לספר אחד אבל נראה לחלק תהלים לה' שכן הוא ה' ספרים וזהו החשבון תורת משה ז' נביאים תרי עשר הוא ספר אחד שחיברם בספר אחד דמיירי דזוטרא אירכס חמש מגילות ו' כתובים עוד ד' חלקים מתהלים הרי כ\"ד וע\"כ מוכח הכא דאל\"כ קשה למ\"ד ששבעה ס\"ת קשה יהיה כ\"ו אלא ע\"כ שמ\"מ לא נחשב התורה כולה רק לחדא ותהלים נראה לחשבם בה' לפי שיסדו הרבה בני אדם ע\"כ דברי הגאון מוהר\"ר נפתלי כ\"ץ מלובלין:",
+                "<b>כי עצמת ממנו מאד.</b> לא ס\"ל לפרושי שנתעצמת יותר ממנו כי מה טעם זה לשלחו מאצלו אלא פי' לפי שהוא מרויח מה שהיו הם מרויחים אם היה שם ונסב טובותיהם אליו וזה סותר להמדרש דהכא ועיין ביפ\"ת בב\"ר פ' ס\"ד:",
+                "<b>למנין אותיותיו.</b> פי' שהוליד את יצחק שאף הוא היה צדיק והיה מתוקן ברמ\"ח איברים לאפוקי קודם שנימול",
+                "<b>שתקנו אחריו.</b> נראה דה\"פ אחרי הושע שנתנבא פסוק זה כי לא חרב הבית בימיו ועדיין מלכות בית דוד קיים כקרן כמה צדיקים ואף שכל הי\"ח אנשי כנסת הגדולה תקנו מ\"מ נראה שהתפללו כן כמו שהביא ב\"י בסי' קי\"ב באו\"ח שכל הברכות היו מיוסדות מעולם כן זו אחר זו על הנסים שנעשו בשעת ואח\"כ באו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנם על הסדר וק\"ל בשם הגאון מוהרר\"ן כ\"ן מלובלין:",
+                "<b>בזאת יבא אהרן רמז מקדש ראשון שיעמוד ת\"י שנים.</b> והא דמרמז זה גבי אהרן משום שכל זמן שעמד בית ראשון ה\"ל כאלו אהרן חי והוא עצמו משמש שם דכל שמניח בן כשר אינו מת ואה\"נ דבכל הימים שהיו קודם ב\"ה שהיו ג\"כ כהנים כשרים ה\"ל כאלו אהרן חי וקרא לא מיירי אלא בזמן ב\"ה ואע\"ג דבבית שני נמי הוה שמעון הצדיק לא מיירי אלא בבית ראשון דהוו צדיקים ת\"י שנה סמוכים:"
+            ],
+            [
+                "<b>בקוצר אחד שיהיה מעמר וכו'.</b> הך עובדא אינה מענין מ\"ש שע\"י הכל הקב\"ה עושה שליחותו אלא מענין מ\"ש שאין דבר בעולם שאין בו צורך ותועלת וגם זולת זה יש כאן הרבה דברים מעורבים יש מהם שמדברים מענין שהקב\"ה עושה שליחתו ע\"י ויש מהם שהוא ללמוד ממנו סגולה וצורך בעשבים שאינן ידועים לנו:",
+                "<b>להרוג את האמוריים</b> היה צריך לשלח בהם את הצרעה מפני שהיו נסתרים כדכתיב עד אבוד הנשארים והנסתרים וכדי להשפיל הגאים בבריה קטנה כזו כמו שאמרו בתנחומא פ' חקת גם הצפרדעים כדי לעקור בתיהם שיעלו מן התהום להשחיתם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>שעיקם הקב\"ה ב' וג' תיבות.</b> ק' דמאי קאמר ב' כיון דג' נינהו דהל\"ל הטמאה וכתב אשר לא טהורה היא ובעל א\"א מוחק שתים ועיין ביפ\"ת ויקרא רבה פ' כ\"ו:",
+                "<b>יוצאין למלחמה ונופלין.</b> לא יקשה בעיניך שבימי דוד בכל מלחמותיו היו נוצחים דהכא בימי שאול מיירי:",
+                "<b>נפשי בתוך לבאים וכו'.</b> יש כאן חסרון הניכר בזה המאמר והוא שניהם חנית וחצים אלו אנשי קעילה וכו' וכן הוא בפי' במדרש רבה פרשת אמור ועיין שם ביפ\"ת נל\"ה:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה עוף טעון שחיטה וכו'.</b> אף ע\"ג דלא כתיב בהדיה שחיטה אלא בבהמה כדכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך הא קי\"ל דעוף נמי טעון שחיטה בת\"כ ובפרק השוחט יליף לה מדכתיב זאת תורת הבהמה והעוף באיזה תורה שוותה בהמה לעוף מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה ועיין ביפ\"ת בש\"ר ותמצא נחת:",
+                "<b>ארבעוניה דילקי וכו'.</b> לפי שהורה בטעות ואף ע\"פ שהחמיר שלפעמים יתיר את האסור וכדאמר בפ\"ק דע\"ז כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>אשת אח וכו' ובלא בנים יבמה יבא עליה וכו'.</b> זה סותר למאי דאיתא לעיל בויקרא רבה פ' ו' במדרש ה' מתיר אסורים שה' התיר יבמה בשביל שאסר א\"א ועשה זה דבזולת זה לא יתפייס יצר הרע כי אם באותה אשה בהיותה גרושה או יבמה או יפת תואר שדומה לא\"א ודמי למים גנובים וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כל שדה העמלקי.</b> ומקשי בב\"ר והלא עדיין לא נולד עמלק שהרי בן בנו של עשו הוא ודוחק לומר מה שכתב הרמב\"ן שהיה בימים הקדמונים אדם נכבד שמו עמלק ואליפז קרא בנו על שמו מאחר שלא הזכיר אותו במקום אחר:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מיד ויבא עמלק.</b> ק' מאי קושיא לסמיכות שמא ההכרח היה לכתוב פ' זו אחר זו מאחר ששני המעשים היו ברפידים גם הרא\"ם ז\"ל כתוב שזו דרשא בעלמא ותמה על רש\"י ז\"ל שהביאה שאין דרכו להביא רק דרשות סמוכות שאין שם מקומו וי\"ל דמ\"מ קרא דמסה ומריבה קשיא להו שאין כאן מקומו אלא לעיל גבי מה תריבון עמדי ולכן פי' וכו' ומקרא בקרבנו לחוד יהיב טעמא:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>פיסא גדולה וכו'.</b> והוא כמו דאיתא גבי יוסף ועשה לו כתונת פסים הוא לשון מותר משאר בניו כדאי' בפ\"ק דשבת שע\"י משקל ב' סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו כתב רש\"י משקל ב' סלעים לאו דוקא נקט בתלמידי ר\"י הלוי מצאתי כתונת פסים סביב פס ידו נתן מילת ולא על כל הכתונת וזה היה מותר משאר בניו וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>נשאר מיתר הרפאים הוא עוג.</b> וס\"ל שפי' רק עוג נשאר מיתר הרפאים שנשאר מהגבורים שהרגו אמרפל שנאמר ויכו את רפאים וגו' ובנדה פ' האשה אמר הפליט זה עוג שפלט מדור המבול ולפ\"ז פי' מיתר הרפאים שמתו במבול כאומר הנפילים היו בארץ:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>וירא חם אבי כנען.</b> אע\"ג דאמרינן בפ' בן סורר ומורה דפליגי רב ושמואל חד אמר סרסו וחד אמר רבעו וזה היה חטא שלו וגם קשה הא דלא חשיב כאן וירא שכם בן חמור. וביפ\"ת בב\"ר פ' ל\"ד מתרץ גבי חם אף שעיקר עבירה היה על שסרסו או שרבעו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה עכ\"פ הראיה היתה תחלת עבירה שע\"י הראיה בא לחטא בזה אך הקושיא דלא חשיב הכא וירא שכם וכו' במקומו עומד וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חייך כך דברת קול דמי אחיך צועקים.</b> ע\"ז מביא משל בב\"ר פ' כ\"ב לאחד שנכנס לגינה וכו' משום דקשה למה לו לה' לשאול ואי משום להקיש על קנקנו הוא דוחק לזה מביא משל הנ\"ל שאע\"פ שבעל הגן נתברר לו שזה לגנוב נכנס הנה הוא מכחישו וע\"ז אמר לו בעל הגן מה בידך כחוקר לברר האמת לעיניו אף כאן אמר הקב\"ה קול דמי אחיך וכו':"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>כל הנסים שנעשו לישראל וכו' בלילה היה.</b> והוא דוקא בעוה\"ז וע\"כ אמר הוא הלילה הזה למעוטי העתיד שיהיה יום ומפני שאין נפקותא בין היותו ביום או בלילה קאמר לעיל בש\"ר פ' י\"ח הטעם כי נסים הללו שהיה נס עובר היה בלילה כי כן אורו אינו ברור אבל לעתיד יהיה הנס קיים כאור הבהיר וכו':"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלא מצא פסולת באחד מבניו.</b> באשר שהוא הבחיר שבאבות לפי שהיתה מטתו שלימה כדפי' בספרי על כי יעקב בחר לו יה ולפ\"ז אין טעם למוראו של יעקב באשר שהוא בטוח שמטתו שלימה אבל נראה שהיראה היה מפני זכות דירת א\"י וזכות כבוד הוריו כדר\"י ב\"�� אלעזר לעיל בב\"ר פרשה ע\"ו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אלולי אברהם אביהם לא היה בלק וכו'.</b> וא\"ת והלא אמרינן לעיל בב\"ר בזכות דוד ניצול לוט כדי שיצא ממנו רות המואביה שממנה יצא דוד ויש לומר דהא והא גרמא אבל ליכא לפרש דהצלתו בזכות דוד ומה שהיתה שלא בדוחק היתה בזכות אברהם דהא מוישלח את לוט מתוך ההפיכה משמע טפי דעיקר ההצלה משום זכירת אברהם:",
+                "<b>אינו ראוי להתקלל.</b> דאי' בילקוט אמר ר\"א כל המחליף דבורו כאלו עובד כוכבים כתיב הכא כמתעתע וכתיב התם מעשה תעתועים ואולי לפי שבא כגנב ליקח ברכות אחיו והגנב כעובד כוכבים שעשה עין של מעלה כאילו אינה רואה כמ\"ש בפ' מרובה מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מבגזלן וכו' וכן י\"ל במחליף דבורו כי אינו רואה שיש למעלה הימנו עין שומעת ויודע בכזביו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות.</b> שמעתי בשם הגאון בעל שערי אפרים ז\"ל שהקשה דלא מצינו בכל התורה בכ\"מ שיהיה ויחל לשון חטא ואמר הגאון ז\"ל שמרמז בויחל שזה היה עיקר חטא דאיתא בגמרא דעובדי כוכבים גזרו על שמנן משום פיתן ועל פיתן משום יינם ועל יינם משום חתנות נמצא דהחתנות הוא בא באחרונה לאחר שעבר על כל אלו הנ\"ל לזה מדייק הפסוק ויחל העם לזנות פירוש שהם התחילו תיכף בזנות ולא הלכו בסדר הנ\"ל וזה לעבירה גדולה יחשב ודוק ע\"כ דפח\"ח:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>גם מתמול כו' הרי ז' ימים.</b> מדכתיב גם ג' פעמים הרי ז' זולת היום שמדבר בו והכל ע\"ד במה שקבלו י\"ג מדות מהלכה למשה מסיני שהתורה נדבר בהן כך קבלו ל\"ב מדות שהגדה נדרשת בהו וחד מנהון מרבוי והרבוי הוא ג' לשונות את גם אף:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים.</b> שרועה ותרביץ כולם פעם בזה ופעם בזה שצריכה למזוניתיה כל גדוליהם והרד\"ק כתב שדרך גוזמא אמרו אלף הרים כמו גדולות ובצורות בשמיה ול\"נ דא\"כ ה\"ל להזכירו בגיד הנשה בהדיא גבי מילי דחשב התם דדברו הכתובים לשון גוזמא:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>פער פיו כגמל אמר אפתח וכו'.</b> אפשר שמפני שהיה עיף נלאה להשיב ידו אל פיו ולכן אמר שילעיטנו יעקב בידו אבל בפסיקתא איתא ובטן רשעים תחסר זה עשו שאמר לאבינו יעקב הלעיטני וכו':"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>למה שלה לפנחס וכו'.</b> ברש\"י בחומש מקשה עוד ולמה לא הלך אלעזר וכו' וקשה והלא איתא בבעל הטורים על פסוק וישלח אותם משה וכו' והנשיאים לא שלח עמהם כדי שלא יבייש שבט שמעון שנהרג נשיא משבטו וא\"כ מאי מקשה למה שלח פנחס ולא שלח אלעזר שהרי מצינו שגם אלעזר היה נשיא של שבט לוי כדכתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן ומהנשיאים לא שלח משה כנ\"ל ודוק. מפי מהור\"ר ישראל לוי העליר. המגיה:"
+            ],
+            [
+                "<b>לכמה ימים ברא הקב\"ה וכו'.</b> אפשר שטעם שאלתה כי בהיותו יתב' בלתי תכלית ראוי היותו פועל ועושה בלתי תכלית אמנם היות פעולותיו מוגבלת סותר אל מדות הקב\"ה וזה טעם היות השמים נמתחים והולכין כשנבראו כמ\"ש בעל דרך אמונה בתחלת הספר:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שבשבת נכבשה חומת העיר.</b> בירושלמי פ\"ק דשבת גבי אין מקיפין על עיר של עבודת כוכבים פחות מג' ימים הדא דתימא במלחמת רשות אבל מלחמת חובה אפילו בשבת שכן מצינו גבי יריחו והטעם הוא משום ישוב א\"י מקילינן א\"כ מה ראיה מיהושע דילמא שאני התם דעל פי הדיבור עבדו ודלמא הוראת שעה היתה:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והיה חייב למות כדרך הרוצח בשגגה וגולה וכו'.</b> והיינו דכתיב וישכן מקדם לגן שהוא רוח מזרחית שהיא קולטת והיינו מזרחית של מקום הגולה דהא מזרחית של גן היה והוא מערב של עולם שהגן במערב וקשה ל\"ל לקין לגלות במזרח של עדן למזרח מקומו ה\"ל לגלות י\"ל דכיון שאביו גלה למזרח של עדן נבחר ג\"כ לגלות במזרח של עדן:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יפה תואר על במדבר רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yefeh To'ar"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Devarim Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json

@@ -0,0 +1,228 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Yefeh To'ar on Devarim Rabbah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+    "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "מדרש רבה, וילנא, תרל\"ח",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "יפה תואר על דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yefeh To'ar"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>לכך התירו שיכתבו לשון יונית.</b> והא כרשב\"ג דאמר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא לשון יונית כדתנן בפ\"ק דמגילה ואמר ר\"י התם מ\"ט דרשב\"ג אמר קרא יפת אלהים ליפת וגו' ומקשה ואימא גומר ומגוג ותי' ר\"מ דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת יהא באהלי שם ופירש\"י יפיותו של יפת הוא לשון יון שלשונו יפה מכל בני יפת וא\"ת אם טעם דרשב\"ג מקרא למה קאמר התם לא התירו אלא בס\"ת ומשום מעשה דתלמי וכו' וי\"ל דמדרבנן נאסר לשון יונית ומשום חומרא דלה\"ק עדיף ובתר הכי התירו משום מעשה דתלמי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שיגאל את בניו בב' אותיות הללו דל\"ת נו\"ן.</b> שלכן אמר דן אנכי שאע\"פ שעניינו שיפרע מהמצרים מדלא קאמר לשון עונש ופריעון וקאמר דן ואינו דין כמשמעו כי לא מצינו שעמד ה' בדין עמהם צ\"ל דקאמר הכי לרמז שיגאלם בב' אותיות אלו וב' אותיות אלו היינו שם בן נו\"ן דל\"ת ונראה שהוא שם בן דל\"ת במלואה שעולה נ\"ד ולפי שמצינו שבשם בן ע\"ב גאלם הוצרך לומר שהבטיחו שלפחות בשם נ\"ד יגאלם ואם יזכו ייטיב עוד בשם ע\"ב ולפי ששבו בתשובה במצרים זכו לזה:",
+                "<b>כתוב על גליון.</b> תפלטני נראה כוונתו בזה עוד לפרש עתה תשימני לראש גוים באופן אחר דעד הנה פירשו על ישראל כמו תפלטני דלהכא בהדי תפלטני בסמיך מהו אומר וכו' ולפי הדרך ההוא פירושו מוסב על אמרו תפלטני וכו' שאינן לא יהיה לו דין אצלם וזה תשימני וגו' שבא לפרש עצמו באיזה אופן שיהיה להיות להם דין אצלו דהיינו שתשימני לראש ומלך ע\"ז בא להתפלל שלא יעשה לו כך ומעתה אמר ועוד אמר וכו' דהשתא מפרש גוים על שאר אומות והוא כשיקיים הש\"י במקומו דקאמר תפלטני מריבי עם כלומר מלמלוך על ישראל רק תשימני לראש על גוים אחרים שהם צייתנים שזהו עתה לשמע אוזן וגו' ור\"ב מפרש למה כ\"כ קשה לדין את ישראל ומסיק לפי שמוסרים דין לשמים ומסיים המדרש מי הוא פי' למי ראוי לדון לו יתברך שהוא רואה ואינו נראה ולא יוכל הנדון לריב עמו ולהכי נקט אלהי אלהים שהוא דיין על כל השופטים וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומשמש בהן את אביך.</b> דאל\"כ מה עניינם בית רבקה אחר שהיו לו נשים אלא להיות שם מוכנים לעת שימושו את אביו הא פליגא אמ\"ד בב\"ר שלא היה מטמינם ביד נשיו. ואותן הבגדים היו בגדי מלכות מדכתיב החמודות סתם משמע הנחמדים מכל בגדים שבעולם ולמ\"ש בב\"ר שהיו בגדי נמרוד ניחא טפי שהיו בגדי מלכות:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חזרנו על כל המקרא ולא מצינו וכו'.</b> ומסיים בב\"ר אפשר יעקב אמיתי היה ומרמה בו אלא וכו'. ואע\"ג דמותר לשנות מפני הסכנה ואמרו בפ\"ק דעבודת כוכבים נתלוה לו כותי בדרך ירחיק לו את הדרך ויליף לה מיעקב מ\"מ מפני זה לא היה יעקב משקר שהרי נמלט מפחד עשו שהכיר בו שנכמרו רחמיו עליו ומ\"מ למדו מכאן להרחיק הדרך שאף שכיון לעלייה מושיעים בהר ציון מה צורך לו לזה אלא ללמד בפשט דברו להרחיק הדרך:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ומי שאין לו במתנת חנם אני עושה עמו.</b> י\"א דאין לו דקאמר היינו שאין לו יכולת לעסוק בתורה ובמצות ולבו נכון עמו כי ה' נותן לו מפני טוב לבבו וזה אינו דמ\"מ אין ראוי שיהיה עודף על מי שעוסק בתורה ובמצות בפועל ועוד היכא קרי ליה מתנת חנם והלא ראוי לשכר דרחמנא לבא בעי ועוד בש\"ר משמע דאין לו שאין לו שום זכות כמשמעו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין לך עסק במלכות שנאמר כי הביאותני עד הלום.</b> בב\"ר למד מכאן דאין הלום אלא מלכות א\"ק מה שאמר בנער הלוי שבבית מיכה מי הביאך הלום כבר פי' רש\"י בפ' י\"נ א\"ל לאו ממשה קאתית דכתיב ביה אל תקרב הלום ומ\"ש ברות גשי הלום כבר פי' במדרש שמדבר בשלמה ומ\"ש בשמואל הבא עוד הלום איש היינו למלכות שאול כמ\"ש בפ' י\"ב דזבחים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מלמד שהיו מסתמין את חלונות וכו'.</b> ולפי שחתר לו הקב\"ה לקבל תפלתו שלא מדעת המלאכים מייתי בויקרא רבה פסוק פנה אל תפלת המרער על מנשה וקראו ערער שאף בעת תפלתו לבו לא נכון עם ה' לכן היו מ\"ה רוצים לדחותו ולהכי נמי מייתי מה שבאותו שעה ידע מנשה כי ה' הוא אלהים ולא מקמי הכי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והיאך ברח מלפני פרעה.</b> משמע מפני שמצודתו פרושה בכ\"מ שיברח אבל אין הדעת מתקררת בזה כי אפשר לברוח בהתנכרות והולך למלכות אחר ואולי פי' שאחר שכבר נתפש משה והיה מכיר בתוארו וזה היה מסתמא בשער המלך שהוא מושב המלכות איך ברח מפניהם:",
+                "<b>מלאך ירד וכו'</b> ואין להקשות כיון דסוף סוף הוצרך להמלט ע\"י מלאך למה לא בא מיד ולא יצטרך לעשות צוארו כשיש כי רצה ה' להראות לו הנס הגדול הזה אבל בריחתו מידם לא היה כ\"כ נס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שהיה מהלך אצל ניפולין וכו'.</b> בפרשה נח הגירסא בהדין פלטאנוס והיא היא שהוא הר גריזים שהכותים והשמרונים מחזיקים אותו לקדוש ודמות יונה יש להם שם ועובדים אותה:",
+                "<b>ויכסו כל ההרים וכו'.</b> ולרבי יוחנן דאמר לא ירד מבול לא\"י אף ע\"ג דא\"י גבוה מכל הארצות י\"ל דכל ההרים הגבוהים לאו דוקא דאין למדין מן הכללות אשר תחת כל השמים וא\"ת אי בכל העולם ירד המבול מאי מכל אשר בחרבה מתו הא לא הוה חרבה כבר תי' ר\"ל לר\"י מאי חרבה חרבה דמעיקרא ואתא לאשמוענן דדוקא מכל אשר בחרבה ולא דגים שבים כדאיתא בפ' פרת חטאת:",
+                "<b>ובבהמין שלך.</b> כגון זה שלא היה אחר תשובה ועקר ועקרה מפרש מן התשובה ורמז לפי' זה בכתוב נ\"ל דאי עקר ועקרה כפשיטא כבר נאמר לא תהיה משכלה ועקרה בארצך כי מ\"ש דבארצך היינו בארץ איו זה עיקר הכתוב אלא באנשים הנמצאים בארץ קמיירי ועל ידי כן לא הל\"ל אלא עקרה כמ\"ש לפי שאין העקרות מצוי אלא בנקבות כמ\"ש הרמב\"ן ז\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היה רוח הקודש מלמד זכות וכו'.</b> לא הבינותי כי רוח הקודש בכמה מקומות יראה השפע השופע על הנביא מאת ה' להנבא ואיך יצויר בזה שהוא מלמד זכות כאילו הוא נמצא בעצמו המדבר עם ה' מצאתי במדרש קהלת אמרה קהלת ולהלן אמר קהלת זה רוח הקודש שפעמים משיחה בלשון זכר ופעמים משיחה בלשון נקבה ואע\"פ שהדבור היוצא מפי ה' הוה מלאך כמ\"ש בפ' אין דורשין כל דבור שיצא מפי הקב\"ה נברא ממנו מלאך ובחזית אמרו שהדבור עצמו היה אומר אל כל אחד מישראל לא יצדק זה בכאן כי שם אמר שמכל דיבור נברא מלאך אבל הכא משמע דכל רוח הקודש הי' נמצא אחד:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לא בקשה אלא לבכות וליילל עליו.</b> שצעקה כנגדו וחרחרה כנגדו ריב עד שע\"כ נשמע אליה ומדכתיב כי שמעת לקול אשתך דייקא לה נמצא ששלשה נחלקו על חטא אדם על פי ג' צדדים שאיתא בו החטא אם בשוגג ואם במזיד וזה אם באונס ואם ברצון ורבי איבו אמר שהיה שוגג ור\"ש אמר מזיד ור' אבין והוא דעת הרבנן דלעיל פרשת בראשית אמר מזיד באונס:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שאסרתי לך כו' התרת' לך כו'.</b> נ\"ל שדעת בעלי המדרש הזה כמ\"ד שאין למצות טעם מצד עצמם זולת הרצון אלקי ולכן הפליא ה' להתיר בדברים מעין האיסור כי זו הוכחה גדולה שאין הדבר מתרחק מצד עצמו שא\"כ היה ראוי להרחיק כל הדומה לו אלא שאין כאן רק מצותו יתברך היכא דגלי גלי ויש ליחס זה למדרש תנחומא הנזכר שאחרי אומרו כל מה שאסרתי לך התיר כנגדו וכו' וכל כך למה כדי שיתן שכר טוב על ישראל דכי מאי איכפת ליה להקב\"ה בין ששחט בהמה ואוכל או אם נוחר ואוכל וכו' הא לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכו':"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הנפש דכתיב אשר בידו וכו'.</b> והדין דכתיב ותאחז במשפט ידי האחד משמע לשון ימין והב' לשון שמאל וקשה מאי שנא דזה בימין וזה בשמאל ועוד שאר מילי זולת ב' אלה היכן הם ואי משום קראי הא אשכחן כמה מילי בקרא הנזכר ביד או ימין כגון נעימות בימינך נצח ימין ה' עושה חיל וכאלה רבינו ולמה לא הזכירו פה ועוד מהו הרמז שהיותם ביד או בימין דהא פשיטא דאין לו דמות הגוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם נעשה דין למטה אין דין למעלה.</b> פי' כשאין דין למטה הקב\"ה עושה הדין ברשעים מלמעלה כדאיתא בסנהדרין ואע\"פ שד' מיתות בטלו דין ד' מיתות לא בטלו מי שיתחייב סקילה נופל מן הגג או חיה דורסתו וכו' פי' אחר אם הם מעלימין עין מלהעניש בחוטאים יש דין למעלה בכל העולם משא\"כ כשיש דין למטה כדאשכחן בעון פעור שמתחלה יצא הקצף על כולם וכשנעשה דין בחוטאים של חרון אף ה' מישראל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מן האילן הזה.</b> אכל הבורא וברא את עולמו. והיינו דכתיב והייתם כאלהים יוצרי עולמות כמוהו ויש להקשות מנ\"ל הא דקרא לא משמע אלא כאלהים לדעת טוב ורע וברא את העולם שהוא סגוליי ולתת כח לזה והאילן הזה אינו מכל הנבראים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שאמר הכתוב דברים של בדאי.</b> נראה דה\"ק לא מבעי שבטים עצמן אלא גם הכתובים הזכירו דבריהם והא דלא מייתי ראיה מנייהו שהרי מפני הסכנה דברו שקר ובהך פשיטא דמותר לשקר דוחי בהם ולא שימות בהם אבל מהכתובים איכא ראיה דאי לאו לאשמועינן דמותר לשנות אמאי איכפל לאשמועינן מה שאמרו השבטים ואי לאשמועינן היכא דאיכא סכנה פשיטא כדכתיב וחי כו' אלא אם אינו ענין לעצמו תנהו ענין לשלום בעלמא אף ע\"ג דליכא פיקוח נפש אלא שבפ' הבא על יבמתו משמע דמיתר לשנות בדבר מפני השל��ם ולמד מאחי יוסף דשרי ור' אלעאי ור\"נ אומרים מצוה שנאמר ויאמר שמואל וגו':"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר רבי חנינא אין הנגעים באים אלא על לשון הרע.</b> וא\"ת והיכי ילפינן מהכא שאין הנגעים באים אלא על לשון הרבי דלמא אין ה\"נ אשאר מילי ועוד תימה דמצינו בכמה דוכתיה שהנגעים באים על כמה עבירות ושמא ה\"ק שאין הנגעים באים בחנם על ישראל במקרה כשאר חלאים אלא הם בתוכחת על עון כדכתבינהו בכמה דוכתיה ומשום דהכא איירי בל\"ה נקט ל\"ה וה\"ה שאר עבירות ולא אתי למעוטי אלא בחנם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לפיכך קבעוה בתחיית המתים.</b> נראה דלא יהיב טעמא למה קבועה בת\"ה טפי משאר ברכות דא\"כ ל\"ל מפני ששקולה דאפילו תימא שאינו שקולה ממש כת\"ה פשיטא דיותר ראוי לקבעה בת\"ה מבשאר דוכתי כיון דהוי חיות לעולם אלא לעיקר הזכרתה יהיב טעמא דכיון דע\"כ בעינן לומר שאלה בברכת השנים לא היה צורך לתקן הזכרתה כלל אלא משום דשקולה כת\"ה ראוי להזכירה עמה והכי משמע מלשון הגמ' בפ' אין עומדין:",
+                "<b>אף הדגים מתברכין.</b> עם היותם תמיד במים מרגישין בטובת הגשמים שאז מתעדנים במים יותר:",
+                "<b>והיו שמין אותו ש' ליטרות וכו'.</b> לפי גדלו שיערו באומד הדעת שישקול ג' מאות ליטרין:",
+                "<b>אילו ירדה הרביעה היה מוצאין בה יותר.</b> משום דלא נחת רביעתה לכן אינו מתענגים והם כחושים ובשרם רעה ולא ישקלו כראוי לפי גדלן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כותי אחד שאל את ר\"י ב\"ז אנו יש לנו מועדות וכו'.</b> כמדומה שהיה אוהבו והיה רוצה לבקש יום שיהיו שניהם שמחים ולז\"א איזה יום שאנו ואתם שמחים ונשמח ונעלוז יחדו שביום חגם לא היה ר\"י יכול לשמוח עמו והכותי לא ישמח במועדים שלנו כי מאנו את תורת ה' א\"נ לפי שהצלחת כותים וישראל הפכים זו לזו כשזה קם זה נופל לא יודה ישראל בזמן שהעובדי כוכבים בשמחה וכן בהיפוך אבל בגשמים כולם שמחים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>ואם תאמר שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם שמ\"ה נתאוו לה ונעלמה מהם ע\"כ.</b> ונראה לי ע\"ד דאיתא בח\"מ סי' קע\"א חצר שאין בו דין חלוקה אין אחד כופה לחברו לחלוק ופי' שאין בו כדי ד' אמות לזה וד' אמות לזה ואם אמר אחד לחבירו אני נותן לך ד' אמות ונחלוק אעפ\"כ אין יכול לכוף אותו לחלוק משום דשונא מתנות יחיה ויש חולקין וכתב הסמ\"ע הטעם דיש חולקין דכיון דיש להנותן ג\"כ הנאה מזה עליה לא קאי הקרא ע\"כ נמצא היכי דיש להנותן מתנה הנאה עליה לא קאי הקרא שונא מתנות יחיה ומותר לקבל מתנה מאתו ואיתא ידוע הטעם שלא נתנה התורה למלאכים בשביל שיש הרבה מצות שאין נוהגין במלאכים וישראל מקיימין אותם נמצא שיש להקב\"ה הנאה בקבלת ישראל את התורה תו איתא ידוע משאחז\"ל ממדבר מתנה דהתורה קרויה מתנה לישראל ע\"ז קשה והרי כתיב שונא מתנות יחיה וזה הוא פי' המדרש שמא לרעתכם נתתי לכם תורתי נתתי דייקי ומתרץ המדרש שהרי מ\"מ נתאוו קשה למה באמת לא נתנה להם אלא ע\"כ משום דיש הרבה מצות וכו' נמצא דיש להקב\"ה דהוא הנותן ג\"כ הנאה ועליה לא קאי הקרא ודוק. מפי האלוף התורני מו\"ה ישראל סג\"ל העליר בעל המלקט ומגיה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כל מי שמתתיל במצוה ואינו גומרה גורם שיקבור אשתו ובניו.</b> אפשר שהטעם בזה משום דבעון נדרים אשתו של אדם ובניו מתים כדאיתא בפ\"ב דשבת דהטעם לפי שהם עיקר קנינו וכמ\"ש אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך והמתתיל במצוה נמי הרי הוא כנודר לשים כחו לגמרה וכשאין מקיימה יפרע האשה והבנים שהם כגופו על נדרו שלא קיים בגופו:",
+                "<b>ממי את למד מיהודה.</b> תימה מה ענין יהודה למתחיל במצוה ואינו גומרה כי זה היה צורך אלו התחיל יהודה להצילו להוליכו אל אביו ישוב היה מתעצל ואחיו מכרוהו אבל הא ליתא כי מתחלת אמרו מה בצע כוונתו למכרו וכן אמר לכו ונמכרנו ובידו מלא אשר זמם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מניין את למד לאבל ז' ימים וכו'.</b> מניין אסמכתא לאבילות ז' בעי דודאי אבילות ז' דרבנן דע\"כ לא פליגי רבותינו אלא ביום א' אבל מיום א' ואילך לכ\"ע מדרבנן ואפ\"ה פריך למדין דבר קודם מ\"ת דאפי' לאסמכתא לא ניחא ליה אבל ר\"א לא חש כיון דאסמכתא בעלמא הוא: (אולי היה הגי' בפנים). למידן דבר קודם מתן תורה בתמיה דהא קי\"ל נתנה התורה ונתחדשה הלכה וא\"ת והרי גיד הנשה שנאמר קודם מ\"ת אליבא דר\"י כדאיתא בפ' ד' מיתות ואמרינן נמי התם פריה ורביה ומילה למלתייהו וכו' אלמא אפילו לא נאמר בתר מ\"ת הוי ילפינן קודם מ\"ת:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כך אמר הקב\"ה מתחלת ברייתו של עולם.</b> וכיון שכך אמר רצונו בהגלות היבשה וא\"כ למה קרא למי הים ב' פעמים שאע\"פ שזה היה להפרע מהרשעים כבר היה אפשר להפרע מהם בע\"א מבלי שיהפך גזירתו הא' שכמה פתחים למקום ומשני שזה היה כדי שייראו העולם מלפניו שבראותם המים להם חומה ונשפכים על הרשעים ייראו מאד שיראו שהרע מעותד ומקיף עליהם משא\"כ בשאר מכות שיחשבו מקרה קרה להם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ר\"י ור\"נ.</b> מה שלא פי' ממון כפשוטא כתב הרא\"ם דא\"כ מאי ויתן כבר נתנה לו מזמן ששלח אליעזר לחרן כדכתיב ויתן את כל אשר לו ליצחק ואין זה מספיק כי אולי מה שקנה מאז ועד עתה חזר ונתן לו כי מתחלה א\"א לתת אלא מה שבידו דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וי\"ל דמשום דמכיון דשלח לבני הפלגשים מעל יצחק בנו מה צורך להחזיקו בממון הרי אין זר אתו:",
+                "<b>בכורה.</b> תימא למאי הלכתא דבין לעבודה ובין לירושה אין זר אתו דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע וכמו שע\"ז נאמר כי לא יירש בן האמה הזאת ושמא לפרש הענין להוציא מלבם המפקפקים אם מסר הבכורה ליצחק:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מראות בשכינה.</b> פי' שהביט בשכינה בשביל שהיתה למעלה מאברהם והצילו וזן עיניו ממנה והיה ראוי לו להסתיר פניו כשראה אותה כמשה שהסתיר פניו ולכן היה ראוי לשליחת יד כמ\"ש ויחזו את האלהים ע\"כ וזה סותר קצת למדרש שבכאן ודו\"ק ע\"ק מאיזה טעם נענש על שהביט בשכינה אי משום כי לא יראני אדם וחי היה ראוי ליענש במיתה וכאצילי ישראל לדעת רבותינו ז\"ל וא\"ל (פר\"א אמר) שתחת המיתה כהו עיניו דסומא חשוב כמת ועוד מיד בשעת העקידה למה לא כהו עיניו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וכיון שבקשתי עליהם רחמים וכו' שנאמר הרף ממני ואשמידם.</b> אע\"ג דהמכוון בזה הערה למשה שיפייסו מ\"מ פי' המאמר שבא לחייבם והעיר למשה שימחה בידו:",
+                "<b>ירדו ב' מלאכים וכו' וחמדו בנות ארצות.</b> זהו לדעת מד' אבכיר הובא בילקוט סי' מ\"ד שאלו תלמידיו את ר' יוסף כו' ואם שהדברים יש להם סוד בחכמה אף לפי הפשט אין הדברים נמנעים מהשכל שאע\"פ שאין המלאך אפשר להתגשם אינו נמנע משיכניסהו ה' בגוף כענין הנשמה שעם היותה מתחלה עצם שכלי נבדל חברה ה' במעבה האדמה ומ\"מ לא פי' רשב\"י בב\"ר כן שהדבר רחוק ור' יוסף אפשר דגמרא גמיר לה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Devarim Rabbah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,224 @@
+{
+    "title": "Yefeh To'ar on Devarim Rabbah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yefeh_To'ar_on_Devarim_Rabbah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>לכך התירו שיכתבו לשון יונית.</b> והא כרשב\"ג דאמר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא לשון יונית כדתנן בפ\"ק דמגילה ואמר ר\"י התם מ\"ט דרשב\"ג אמר קרא יפת אלהים ליפת וגו' ומקשה ואימא גומר ומגוג ותי' ר\"מ דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת יהא באהלי שם ופירש\"י יפיותו של יפת הוא לשון יון שלשונו יפה מכל בני יפת וא\"ת אם טעם דרשב\"ג מקרא למה קאמר התם לא התירו אלא בס\"ת ומשום מעשה דתלמי וכו' וי\"ל דמדרבנן נאסר לשון יונית ומשום חומרא דלה\"ק עדיף ובתר הכי התירו משום מעשה דתלמי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שיגאל את בניו בב' אותיות הללו דל\"ת נו\"ן.</b> שלכן אמר דן אנכי שאע\"פ שעניינו שיפרע מהמצרים מדלא קאמר לשון עונש ופריעון וקאמר דן ואינו דין כמשמעו כי לא מצינו שעמד ה' בדין עמהם צ\"ל דקאמר הכי לרמז שיגאלם בב' אותיות אלו וב' אותיות אלו היינו שם בן נו\"ן דל\"ת ונראה שהוא שם בן דל\"ת במלואה שעולה נ\"ד ולפי שמצינו שבשם בן ע\"ב גאלם הוצרך לומר שהבטיחו שלפחות בשם נ\"ד יגאלם ואם יזכו ייטיב עוד בשם ע\"ב ולפי ששבו בתשובה במצרים זכו לזה:",
+                "<b>כתוב על גליון.</b> תפלטני נראה כוונתו בזה עוד לפרש עתה תשימני לראש גוים באופן אחר דעד הנה פירשו על ישראל כמו תפלטני דלהכא בהדי תפלטני בסמיך מהו אומר וכו' ולפי הדרך ההוא פירושו מוסב על אמרו תפלטני וכו' שאינן לא יהיה לו דין אצלם וזה תשימני וגו' שבא לפרש עצמו באיזה אופן שיהיה להיות להם דין אצלו דהיינו שתשימני לראש ומלך ע\"ז בא להתפלל שלא יעשה לו כך ומעתה אמר ועוד אמר וכו' דהשתא מפרש גוים על שאר אומות והוא כשיקיים הש\"י במקומו דקאמר תפלטני מריבי עם כלומר מלמלוך על ישראל רק תשימני לראש על גוים אחרים שהם צייתנים שזהו עתה לשמע אוזן וגו' ור\"ב מפרש למה כ\"כ קשה לדין את ישראל ומסיק לפי שמוסרים דין לשמים ומסיים המדרש מי הוא פי' למי ראוי לדון לו יתברך שהוא רואה ואינו נראה ולא יוכל הנדון לריב עמו ולהכי נקט אלהי אלהים שהוא דיין על כל השופטים וק\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>ומשמש בהן את אביך.</b> דאל\"כ מה עניינם בית רבקה אחר שהיו לו נשים אלא להיות שם מוכנים לעת שימושו את אביו הא פליגא אמ\"ד בב\"ר שלא היה מטמינם ביד נשיו. ואותן הבגדים היו בגדי מלכות מדכתיב החמודות סתם משמע הנחמדים מכל בגדים שבעולם ולמ\"ש בב\"ר שהיו בגדי נמרוד ניחא טפי שהיו בגדי מלכות:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>חזרנו על כל המקרא ולא מצינו וכו'.</b> ומסיים בב\"ר אפשר יעקב אמיתי היה ומרמה בו אלא וכו'. ואע\"ג דמותר לשנות מפני הסכנה ואמרו בפ\"ק דעבודת כוכבים נתלוה לו כותי בדרך ירחיק לו את הדרך ויליף לה מיעקב מ\"מ מפני זה לא היה יעקב משקר שהרי נמלט מפחד עשו שהכיר בו שנכמרו רחמיו עליו ומ\"מ למדו מכאן להרחיק הדרך שאף שכיון לעלייה מושיעים בהר ציון מה צורך לו לזה אלא ללמד בפשט דברו להרחיק הדרך:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ומי שאין לו במתנת חנם אני עושה עמו.</b> י\"א דאין לו דקאמר היינו שאין לו יכולת לעסוק בתורה ובמצות ולבו נכון עמו כי ה' נותן לו מפני טוב לבבו וזה אינו דמ\"מ ��ין ראוי שיהיה עודף על מי שעוסק בתורה ובמצות בפועל ועוד היכא קרי ליה מתנת חנם והלא ראוי לשכר דרחמנא לבא בעי ועוד בש\"ר משמע דאין לו שאין לו שום זכות כמשמעו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אין לך עסק במלכות שנאמר כי הביאותני עד הלום.</b> בב\"ר למד מכאן דאין הלום אלא מלכות א\"ק מה שאמר בנער הלוי שבבית מיכה מי הביאך הלום כבר פי' רש\"י בפ' י\"נ א\"ל לאו ממשה קאתית דכתיב ביה אל תקרב הלום ומ\"ש ברות גשי הלום כבר פי' במדרש שמדבר בשלמה ומ\"ש בשמואל הבא עוד הלום איש היינו למלכות שאול כמ\"ש בפ' י\"ב דזבחים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מלמד שהיו מסתמין את חלונות וכו'.</b> ולפי שחתר לו הקב\"ה לקבל תפלתו שלא מדעת המלאכים מייתי בויקרא רבה פסוק פנה אל תפלת המרער על מנשה וקראו ערער שאף בעת תפלתו לבו לא נכון עם ה' לכן היו מ\"ה רוצים לדחותו ולהכי נמי מייתי מה שבאותו שעה ידע מנשה כי ה' הוא אלהים ולא מקמי הכי:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>והיאך ברח מלפני פרעה.</b> משמע מפני שמצודתו פרושה בכ\"מ שיברח אבל אין הדעת מתקררת בזה כי אפשר לברוח בהתנכרות והולך למלכות אחר ואולי פי' שאחר שכבר נתפש משה והיה מכיר בתוארו וזה היה מסתמא בשער המלך שהוא מושב המלכות איך ברח מפניהם:",
+                "<b>מלאך ירד וכו'</b> ואין להקשות כיון דסוף סוף הוצרך להמלט ע\"י מלאך למה לא בא מיד ולא יצטרך לעשות צוארו כשיש כי רצה ה' להראות לו הנס הגדול הזה אבל בריחתו מידם לא היה כ\"כ נס:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שהיה מהלך אצל ניפולין וכו'.</b> בפרשה נח הגירסא בהדין פלטאנוס והיא היא שהוא הר גריזים שהכותים והשמרונים מחזיקים אותו לקדוש ודמות יונה יש להם שם ועובדים אותה:",
+                "<b>ויכסו כל ההרים וכו'.</b> ולרבי יוחנן דאמר לא ירד מבול לא\"י אף ע\"ג דא\"י גבוה מכל הארצות י\"ל דכל ההרים הגבוהים לאו דוקא דאין למדין מן הכללות אשר תחת כל השמים וא\"ת אי בכל העולם ירד המבול מאי מכל אשר בחרבה מתו הא לא הוה חרבה כבר תי' ר\"ל לר\"י מאי חרבה חרבה דמעיקרא ואתא לאשמוענן דדוקא מכל אשר בחרבה ולא דגים שבים כדאיתא בפ' פרת חטאת:",
+                "<b>ובבהמין שלך.</b> כגון זה שלא היה אחר תשובה ועקר ועקרה מפרש מן התשובה ורמז לפי' זה בכתוב נ\"ל דאי עקר ועקרה כפשיטא כבר נאמר לא תהיה משכלה ועקרה בארצך כי מ\"ש דבארצך היינו בארץ איו זה עיקר הכתוב אלא באנשים הנמצאים בארץ קמיירי ועל ידי כן לא הל\"ל אלא עקרה כמ\"ש לפי שאין העקרות מצוי אלא בנקבות כמ\"ש הרמב\"ן ז\"ל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>היה רוח הקודש מלמד זכות וכו'.</b> לא הבינותי כי רוח הקודש בכמה מקומות יראה השפע השופע על הנביא מאת ה' להנבא ואיך יצויר בזה שהוא מלמד זכות כאילו הוא נמצא בעצמו המדבר עם ה' מצאתי במדרש קהלת אמרה קהלת ולהלן אמר קהלת זה רוח הקודש שפעמים משיחה בלשון זכר ופעמים משיחה בלשון נקבה ואע\"פ שהדבור היוצא מפי ה' הוה מלאך כמ\"ש בפ' אין דורשין כל דבור שיצא מפי הקב\"ה נברא ממנו מלאך ובחזית אמרו שהדבור עצמו היה אומר אל כל אחד מישראל לא יצדק זה בכאן כי שם אמ�� שמכל דיבור נברא מלאך אבל הכא משמע דכל רוח הקודש הי' נמצא אחד:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לא בקשה אלא לבכות וליילל עליו.</b> שצעקה כנגדו וחרחרה כנגדו ריב עד שע\"כ נשמע אליה ומדכתיב כי שמעת לקול אשתך דייקא לה נמצא ששלשה נחלקו על חטא אדם על פי ג' צדדים שאיתא בו החטא אם בשוגג ואם במזיד וזה אם באונס ואם ברצון ורבי איבו אמר שהיה שוגג ור\"ש אמר מזיד ור' אבין והוא דעת הרבנן דלעיל פרשת בראשית אמר מזיד באונס:"
+            ],
+            [
+                "<b>מה שאסרתי לך כו' התרת' לך כו'.</b> נ\"ל שדעת בעלי המדרש הזה כמ\"ד שאין למצות טעם מצד עצמם זולת הרצון אלקי ולכן הפליא ה' להתיר בדברים מעין האיסור כי זו הוכחה גדולה שאין הדבר מתרחק מצד עצמו שא\"כ היה ראוי להרחיק כל הדומה לו אלא שאין כאן רק מצותו יתברך היכא דגלי גלי ויש ליחס זה למדרש תנחומא הנזכר שאחרי אומרו כל מה שאסרתי לך התיר כנגדו וכו' וכל כך למה כדי שיתן שכר טוב על ישראל דכי מאי איכפת ליה להקב\"ה בין ששחט בהמה ואוכל או אם נוחר ואוכל וכו' הא לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכו':"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>הנפש דכתיב אשר בידו וכו'.</b> והדין דכתיב ותאחז במשפט ידי האחד משמע לשון ימין והב' לשון שמאל וקשה מאי שנא דזה בימין וזה בשמאל ועוד שאר מילי זולת ב' אלה היכן הם ואי משום קראי הא אשכחן כמה מילי בקרא הנזכר ביד או ימין כגון נעימות בימינך נצח ימין ה' עושה חיל וכאלה רבינו ולמה לא הזכירו פה ועוד מהו הרמז שהיותם ביד או בימין דהא פשיטא דאין לו דמות הגוף:"
+            ],
+            [
+                "<b>אם נעשה דין למטה אין דין למעלה.</b> פי' כשאין דין למטה הקב\"ה עושה הדין ברשעים מלמעלה כדאיתא בסנהדרין ואע\"פ שד' מיתות בטלו דין ד' מיתות לא בטלו מי שיתחייב סקילה נופל מן הגג או חיה דורסתו וכו' פי' אחר אם הם מעלימין עין מלהעניש בחוטאים יש דין למעלה בכל העולם משא\"כ כשיש דין למטה כדאשכחן בעון פעור שמתחלה יצא הקצף על כולם וכשנעשה דין בחוטאים של חרון אף ה' מישראל:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>מן האילן הזה.</b> אכל הבורא וברא את עולמו. והיינו דכתיב והייתם כאלהים יוצרי עולמות כמוהו ויש להקשות מנ\"ל הא דקרא לא משמע אלא כאלהים לדעת טוב ורע וברא את העולם שהוא סגוליי ולתת כח לזה והאילן הזה אינו מכל הנבראים:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>שאמר הכתוב דברים של בדאי.</b> נראה דה\"ק לא מבעי שבטים עצמן אלא גם הכתובים הזכירו דבריהם והא דלא מייתי ראיה מנייהו שהרי מפני הסכנה דברו שקר ובהך פשיטא דמותר לשקר דוחי בהם ולא שימות בהם אבל מהכתובים איכא ראיה דאי לאו לאשמועינן דמותר לשנות אמאי איכפל לאשמועינן מה שאמרו השבטים ואי לאשמועינן היכא דאיכא סכנה פשיטא כדכתיב וחי כו' אלא אם אינו ענין לעצמו תנהו ענין לשלום בעלמא אף ע\"ג דליכא פיקוח נפש אלא שבפ' הבא על יבמתו משמע דמיתר לשנות בדבר מפני השלום ולמד מאחי יוסף דשרי ור' אלעאי ור\"נ אומרים מצוה שנאמר ויאמר שמואל וגו':"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>אמר רבי חנינא אין הנגעים באים אלא על לשון הרע.</b> וא\"ת והיכי ילפינן מהכא שאין הנגעים באים אלא על לשון הרבי דלמא אין ה\"נ אשאר מילי ועוד תימה דמצינו בכמה דוכתיה שהנגעים באים על כמה עבירות ושמא ה\"ק שאין הנגעים באים בחנם על ישראל במקרה כשאר חלאים אלא הם בתוכחת על עון כדכתבינהו בכמה דוכתיה ומשום דהכא איירי בל\"ה נקט ל\"ה וה\"ה שאר עבירות ולא אתי למעוטי אלא בחנם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>לפיכך קבעוה בתחיית המתים.</b> נראה דלא יהיב טעמא למה קבועה בת\"ה טפי משאר ברכות דא\"כ ל\"ל מפני ששקולה דאפילו תימא שאינו שקולה ממש כת\"ה פשיטא דיותר ראוי לקבעה בת\"ה מבשאר דוכתי כיון דהוי חיות לעולם אלא לעיקר הזכרתה יהיב טעמא דכיון דע\"כ בעינן לומר שאלה בברכת השנים לא היה צורך לתקן הזכרתה כלל אלא משום דשקולה כת\"ה ראוי להזכירה עמה והכי משמע מלשון הגמ' בפ' אין עומדין:",
+                "<b>אף הדגים מתברכין.</b> עם היותם תמיד במים מרגישין בטובת הגשמים שאז מתעדנים במים יותר:",
+                "<b>והיו שמין אותו ש' ליטרות וכו'.</b> לפי גדלו שיערו באומד הדעת שישקול ג' מאות ליטרין:",
+                "<b>אילו ירדה הרביעה היה מוצאין בה יותר.</b> משום דלא נחת רביעתה לכן אינו מתענגים והם כחושים ובשרם רעה ולא ישקלו כראוי לפי גדלן:"
+            ],
+            [
+                "<b>כותי אחד שאל את ר\"י ב\"ז אנו יש לנו מועדות וכו'.</b> כמדומה שהיה אוהבו והיה רוצה לבקש יום שיהיו שניהם שמחים ולז\"א איזה יום שאנו ואתם שמחים ונשמח ונעלוז יחדו שביום חגם לא היה ר\"י יכול לשמוח עמו והכותי לא ישמח במועדים שלנו כי מאנו את תורת ה' א\"נ לפי שהצלחת כותים וישראל הפכים זו לזו כשזה קם זה נופל לא יודה ישראל בזמן שהעובדי כוכבים בשמחה וכן בהיפוך אבל בגשמים כולם שמחים:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>ואם תאמר שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם שמ\"ה נתאוו לה ונעלמה מהם ע\"כ.</b> ונראה לי ע\"ד דאיתא בח\"מ סי' קע\"א חצר שאין בו דין חלוקה אין אחד כופה לחברו לחלוק ופי' שאין בו כדי ד' אמות לזה וד' אמות לזה ואם אמר אחד לחבירו אני נותן לך ד' אמות ונחלוק אעפ\"כ אין יכול לכוף אותו לחלוק משום דשונא מתנות יחיה ויש חולקין וכתב הסמ\"ע הטעם דיש חולקין דכיון דיש להנותן ג\"כ הנאה מזה עליה לא קאי הקרא ע\"כ נמצא היכי דיש להנותן מתנה הנאה עליה לא קאי הקרא שונא מתנות יחיה ומותר לקבל מתנה מאתו ואיתא ידוע הטעם שלא נתנה התורה למלאכים בשביל שיש הרבה מצות שאין נוהגין במלאכים וישראל מקיימין אותם נמצא שיש להקב\"ה הנאה בקבלת ישראל את התורה תו איתא ידוע משאחז\"ל ממדבר מתנה דהתורה קרויה מתנה לישראל ע\"ז קשה והרי כתיב שונא מתנות יחיה וזה הוא פי' המדרש שמא לרעתכם נתתי לכם תורתי נתתי דייקי ומתרץ המדרש שהרי מ\"מ נתאוו קשה למה באמת לא נתנה להם אלא ע\"כ משום דיש הרבה מצות וכו' נמצא דיש להקב\"ה דהוא הנותן ג\"כ הנאה ועליה לא קאי הקרא ודוק. מפי האלוף התורני מו\"ה ישראל סג\"ל העליר בעל המלקט ומגיה:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>כל מי שמתתיל במצוה ואינו גומרה גורם שיקבור אשתו ובניו.</b> אפשר שהטעם בזה משום דבעון נדרים אשתו של אדם ובניו מתים כדאיתא בפ\"ב דשבת דהטעם לפי שהם עיקר קנינו וכמ\"ש אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך והמתתיל במצוה נמי הרי הוא כנודר לשים כחו לגמרה וכשאין מקיימה יפרע האשה והבנים שהם כגופו על נדרו שלא קיים בגופו:",
+                "<b>ממי את למד מיהודה.</b> תימה מה ענין יהודה למתחיל במצוה ואינו גומרה כי זה היה צורך אלו התחיל יהודה להצילו להוליכו אל אביו ישוב היה מתעצל ואחיו מכרוהו אבל הא ליתא כי מתחלת אמרו מה בצע כוונתו למכרו וכן אמר לכו ונמכרנו ובידו מלא אשר זמם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>מניין את למד לאבל ז' ימים וכו'.</b> מניין אסמכתא לאבילות ז' בעי דודאי אבילות ז' דרבנן דע\"כ לא פליגי רבותינו אלא ביום א' אבל מיום א' ואילך לכ\"ע מדרבנן ואפ\"ה פריך למדין דבר קודם מ\"ת דאפי' לאסמכתא לא ניחא ליה אבל ר\"א לא חש כיון דאסמכתא בעלמא הוא: (אולי היה הגי' בפנים). למידן דבר קודם מתן תורה בתמיה דהא קי\"ל נתנה התורה ונתחדשה הלכה וא\"ת והרי גיד הנשה שנאמר קודם מ\"ת אליבא דר\"י כדאיתא בפ' ד' מיתות ואמרינן נמי התם פריה ורביה ומילה למלתייהו וכו' אלמא אפילו לא נאמר בתר מ\"ת הוי ילפינן קודם מ\"ת:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [],
+            [
+                "<b>כך אמר הקב\"ה מתחלת ברייתו של עולם.</b> וכיון שכך אמר רצונו בהגלות היבשה וא\"כ למה קרא למי הים ב' פעמים שאע\"פ שזה היה להפרע מהרשעים כבר היה אפשר להפרע מהם בע\"א מבלי שיהפך גזירתו הא' שכמה פתחים למקום ומשני שזה היה כדי שייראו העולם מלפניו שבראותם המים להם חומה ונשפכים על הרשעים ייראו מאד שיראו שהרע מעותד ומקיף עליהם משא\"כ בשאר מכות שיחשבו מקרה קרה להם:"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>ר\"י ור\"נ.</b> מה שלא פי' ממון כפשוטא כתב הרא\"ם דא\"כ מאי ויתן כבר נתנה לו מזמן ששלח אליעזר לחרן כדכתיב ויתן את כל אשר לו ליצחק ואין זה מספיק כי אולי מה שקנה מאז ועד עתה חזר ונתן לו כי מתחלה א\"א לתת אלא מה שבידו דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וי\"ל דמשום דמכיון דשלח לבני הפלגשים מעל יצחק בנו מה צורך להחזיקו בממון הרי אין זר אתו:",
+                "<b>בכורה.</b> תימא למאי הלכתא דבין לעבודה ובין לירושה אין זר אתו דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע וכמו שע\"ז נאמר כי לא יירש בן האמה הזאת ושמא לפרש הענין להוציא מלבם המפקפקים אם מסר הבכורה ליצחק:"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>מראות בשכינה.</b> פי' שהביט בשכינה בשביל שהיתה למעלה מאברהם והצילו וזן עיניו ממנה והיה ראוי לו להסתיר פניו כשראה אותה כמשה שהסתיר פניו ולכן היה ראוי לשליחת יד כמ\"ש ויחזו את האלהים ע\"כ וזה סותר קצת למדרש שבכאן ודו\"ק ע\"ק מאיזה טעם נענש על שהביט בשכינה אי משום כי לא יראני אדם וחי היה ראוי ליענש במיתה וכאצילי ישראל לדעת רבותינו ז\"ל וא\"ל (פר\"א אמר) שתחת המיתה כהו עיניו דסומא חשוב כמת ועוד מיד בשעת העקידה למה לא כהו עיניו:"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>וכיון שבקשתי עליהם רחמים וכו' שנאמר הרף ממני ואשמידם.</b> אע\"ג דהמכוון בזה הערה למשה שיפייסו מ\"מ פי' המאמר שבא לחייבם והעיר למשה שימחה בידו:",
+                "<b>ירדו ב' מלאכים וכו' וחמדו בנות ארצות.</b> זהו לדעת מד' אבכיר הובא בילקוט סי' מ\"ד שאלו תלמידיו את ר' יוסף כו' ואם שהדברים יש להם סוד בחכמה אף לפי הפשט אין הדברים נמנעים מהשכל שאע\"פ שאין המלאך אפשר להתגשם אינו נמנע משיכניסהו ה' בגוף כענין הנשמה שעם היותה מתחלה עצם שכלי נבדל חברה ה' במעבה האדמה ומ\"מ לא פי' רשב\"י בב\"ר כן שהדבר רחוק ור' יוסף אפשר דגמרא גמיר לה:"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "יפה תואר על דברים רבה",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Rabbah",
+        "Commentary",
+        "Yefeh To'ar"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph",
+        "Comment"
+    ]
+}