diff --git "a/json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json" "b/json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah/Hebrew/Midrash Rabbah, Vilna, 1878.json"
@@ -0,0 +1,831 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah",
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI",
+ "versionTitle": "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "digitizedBySefaria": true,
+ "versionTitleInHebrew": "מדרש רבה, וילנא, תרל\"ח",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "יפה תואר על קהלת רבה",
+ "categories": [
+ "Midrash",
+ "Aggadah",
+ "Midrash Rabbah",
+ "Commentary",
+ "Yefeh To'ar"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "כצלו של כותל כו'. והכוונה שלהיות האדם היותר דק ההרכבה הוא יותר קל למות כי אינו כדומם שמתקיים זמן רב וזהו צל הכותל ולא כצומח שעם היותו היותר דק ההרכבה מהדומם יתקיים זמן רב עם שאינו כ\"כ כדומה וז\"א לא כצלו של אילן אלא כצל עוף שהחי האוירי יותר דק ההרכבה וממהר למות וי\"א שצל הכותל רמז למיתה ההשגחית שסתירת הכותל על ידי מעשה בכוונה וצל אילן רמז למיתה הטבעית שיבשו כמו האילן כח לחותו:",
+ "אר\"ל אדם הראשון אמרו. בפ\"ק דב\"ב אמרו ע\"י י' זקנים נאמר ספר תהלים ומהם אדם הראשון ומשה ואמרו שמתפלה למשה עד י\"א מזמורים שחזר ואמר לדוד מזמור משה אמרן ואמנם מזמור שיר ליום השבת שהוא בתוך הי\"א הנזכרים הסכימו בש\"ט ובפר\"א ובכמה דוכתי שאדה\"ר אמרו שנברא בע\"ש ונכנס לשבת מיד ונמחל עונו ולכ\"א כאן דתרווייהו איתנהו שאדה\"ר אמרו ונשתכח מדורו וחדשו מרע\"ה על שמו ר\"ל חדשו עליו אע\"פ שלא הזכיר שמו ואע\"פ שלא יהיה יום השבת שבת ממש אלא לשון תשובה דדרש השבת מלשון תשובה ור\"ל שאמר מזמור על יום קבלת התשובה ואמרו טוב להודות לה' כלומר להודות ולהתודות על החטא יאות מאמרו שידע מעלות התשובה מקין וא\"ת ואימא קין אמרו וי\"ל דבשלמא אדם ידענוהו שע\"י נאמר ספר תהלים משאר דוכתי כגון גלמי ראו עיניך כו' ולי מה יקרו כו' אבל קין רשע היה ומן הסתם אין לנו לומר דקאמר מזמור ואפשר דגמרא גמירי לה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "על הדין תעלה. לפי שהשועל פקח שבחיות אמרו עליו משלים הרבה וכדאיירי' בפ\"א דיני ממונות ש' משלות שועלים היה לו לר' מאיר ואנו אין לנו אלא ג' אבות אכלו בוסר כו' מאזני צדק כו' צדיק מצרה נחלץ כו' ופירש\"י משל הוא שהשועל רימה את הזאב:",
+ "ולא עומר של חטין אלא של שעורים. אע\"פ שבפסח זמן קציר השעורים ולא של חטין מ\"מ אפשר שיבכרו ג\"כ חטין קצת באיזה מקום מהביכורים ועל כל זה לא הטריח ה' בהבאתו א\"נ שלא המתין להבאתו אל זמן קציר חטים לפי שמסתפק בשל שעורים אך קשה דהא מצוה עלינו להביא גם מהחטים וב' עמרים והיא שתי הלחם שביום השבועות י\"ל דכנגד המן שהיה הלחם אשר נתן ה' לישראל לא הוה אלא השעורים לפי שבא כנגד התבואה שממנה הלחם אבל שתי הלחם היו בא\"י כנגד פירות האילן כההוא דפ\"ק דר\"ה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "וזרח השמש ובא השמש. תימה דלא אתא קרא לאשמועינן הא אלא לפי שאמר מה יתרון לאדם בכל עמלו אמר דור הולך וגו' וזרח השמש וגו' והכוונה שכמו שהשמש יזרח וישקע ושוב יחזור למקומו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "יום שמת ר\"ע נולד רבי. בב\"ר איתא יום שמת רבי נולד רב אדא בר אהבה בפרק י' יוחסין גרסי' כשמת רבי נולד רב יהודה כשמת רב יהודה נולד רבא כשמת רבא נולד רב אשי ושמא הא והא איתא כי למעלת רבינו הקדוש הוצרכו שנים תמורתו ולא האריכו להזכיר שנים במקום אחד דבחד מינייהו סגיא ללמד שאין צדיק נפטר עד שנולד כמותו אבל ק' דהתם איתא כי נח נפשיה דרבי אמר אדא בר אהבה היום יושב בחיקו של אברהם ופרש\"י י\"א מת היום וא\"כ אין זה רב אדא שבגמרא ונראה שיושב בחיקו של אברהם אבינו שנכנס לברית מילה וזהו רב אדא בר אהבה שהאריך ימים הרבה משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק כדאמרי' בב\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "קשה יום ירידת גשמים. בב\"ר הגירסא גבורות גשמים שכנה אותו במלת גבורה לגודל מעלתו ויש לתמוה שהרי גמרא ערוכה דקאמר מפני שיורדים בגבורה ושמא ס\"ל להא דאמר גדול יום הגשמים כמעשה בראשית בתועלתה כפי' הנ\"ל וצ\"ל נמי דמקיש הכא גשמים למ\"ב בענין גבורה:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "מי אוקיינוס מה הן. טעם השאלה למה כל הנחלים הולכים אל הים ואינו מלא דודאי כולן הולכים לבסוף לאוקיינוס שהוא הגדול שבימים ולכן פי' כל הנחלים הולכין אל הים זה אוקיינוס וקשיא ליה כי מה סגולה לאוקיינוס שאינו מתמלא ושטף על הארץ והשיבו שיש בו מים שסגולתם לבלוע כל המים ההולכים שם:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "א\"ל שיטפו מאלל. ופי' המ\"כ לשון שערות כדאמרינן מי פלג לשטף תעלה ור\"ל שכל שער ברא הקב\"ה מעין בפני עצמו וטעם מאמר זה לאיוב מפרש בתנחומא לפי שאיוב קרא תגר ואמר אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם על חנם הקב\"ה הביא עלי את כל היסורין האלו א\"ל אליהוא ח\"ו חלילה לאל מרשע ושדי מעול אלא כי פועל אדם ישלם וגו' וכל מדה שמודד הוא מביא עליו ר' אבין בשם ר' אבא בר כהנא אין הקב\"ה מודד בבת אחת שנאמר כי פועל אדם ישלם לו א\"ל הקב\"ה לאיוב אפילו השער שעליך מעין עשיתי לו ומדה נתתי לו ובפ\"ק דב\"ב אמר רבה איוב בשערה חרף שנאמר אשר בשערה ישופני אמר לפניו רבש\"ע שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב השיבהו דכתיב ויען ה' את איוב מן הסערה א\"ל הרבה נימין בראתי בראשו של אדם וכל אחד ואחד בראתי לו גומא בפני עצמו שלא יהיו ב' יונקות בגומא אחד שאלמלא ב' יונקות בגומא אחד מחשיכות מאור עיניו של אדם גומא בגומא לא מחליף לי בין איוב לאויב מיחליף לי:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ולא כך כתיב כו' כיס אחד יהיה לכולנו. דהתם א\"א לפרש כיס ממש דא\"כ סותר למ\"ש גורלך תפיל בתוכנו דאי כיס אחד לכולן אין גורלו של אחד מהם מיוחד מחביריו אלא שהוא מרמז על הזנות שע\"י השכרות יהיה להוט אחר הזנות ולא יחוש לנדה וזיבה וזה שמסיים הכתוב יתהלך במישרים על שאשתו אומרת לו בפי' שפרסה נדה אינו חושש א\"נ רבותא אשמועינן דלאו דוקא דרך זנות אלא אפילו באשתו שאין יצה\"ר בוער בו כ\"כ כיון דיש לו פת בסלו וכמו שהותר יחוד אשתו נדה כשבעל מהאי טעמא עכ\"ז אינו פורש מנדותה ולזה מסיים המדרש והם מטהרין את הטמא ועי' ביפ\"ת ויק\"ר פ' י\"ב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "וירכיבם על החמור. זה אחד מי\"ח דברים ששינו לתלמי המלך. כדאיתא במס' מגילה ואיכא למידק מאי י\"ח והלא כולהו קראי דמייתי התם אינן אלא ט\"ו ובגמ' דבני מערבא גורס י\"ג דברים שינו חכמים לתלמי המלך דלא מייתו וישלח את זטוטי המלך ולא אל זטוטי בני ישראל וי\"ל דאין פי' י\"ח דברים י\"ח פסוקים אלא כל מלה שנשתנית חשוב דבר אחד הלכך אעשה אדם בצלם ובדמות חשוב ג' מילי ש��ינו מלת נעשה ובצלמנו וכדמותנו והבה ארדה ואבלה חשוב ב' מילי ומיהו כי ברצונם הרגו שור וברצונם עקרו אנוש לא חשיב אלא חד שהרי שור היה כתוב בתורה אלא שכתבוהו גבי הרגו ובתנחומא מצאתי בקצת נוסחאות זה אחד משמונה ובקצת נוסחאות א' מי' דברים ונראה שצ\"ל מי\"ח וקצת נוסחאות נשמט מהם מלת עשרה ובמקצתם נשמט מהם מלת שמנה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "עתיד הקב\"ה לעשות ראש מחולה כו'. דע שבעל ע\"י הביא ההיא דשלהי תענית שאמר עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים בג\"ע וכל אחד מראה עליו באצבעו שנא' הנה אלהינו זה קוינו לו והוקשה לו איך יסכים תחלת המאמר עם סופו כי באומר עתיד הקב\"ה יורה שהוא בזמן העתיד הבא אחר התחיה הנקרא עוה\"ב כפי סברת החכמים אחרונים תורניים וכן יורה לשון הירושלמי באומר לע\"ל ולא הזכיר בג\"ע ובכאן פי' ואמר בג\"ע כי פשט לשון זה נאמר על עולם הנשמות שהוא תענוג הנפש מיד אחר המות וכתב שזה יתוקן עם מה שאמר הרא\"ה בפסוק עטרת תפארת לעמוסי בטן וכלל כוונתו שאחר התחיה יעמדו הצדיקים בגוף ונפש ויהיו קיימים נצחיים מתעדנים ונהנים מזיו השכינה ולא יעכב בהם הגוף שיהיה גשם דק דומה לגלגל הלבנה וזה התענוג יהיה בג\"ע:",
+ "ואומר כי זה אלהים אלהינו וגו'. הא דבתענית שביק האי קרא ונקט ההוא דהנה אלהינו זה קוינו לו משום דכתיב ביה זה תרי זמני:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "הניחו לי ואראה בכבוד חבירי. ק' והלא נצטער מזה כמ\"ש ואוכל את בשרו והאיך מבקש עכשיו שיניחו ויראה וע\"ק במ\"ש שמצווין שלא יעמדו רשעים בצד צדיקים וכו' ובפ' שואל גבי בכל עת יהיו בגדיך לבנים למלך שזימן לעבדיו וכו' עד אמר הללו שקישטו עצמן ישבו ויאכלו והללו שלא קשטו עצמן יעמדו ויראו זיואי חתנו של ר\"מ אומר אף הם נראים כשמשין אלא אלו ואלו יושבין הללו אוכלין והללו רעבין הללו שותין והללו צמאין כו' הרי דלכ\"ע רואים הרשעים הצדיקים ומצטערין וי\"ל דהתם לאו ברשעים מיירי אלא שלא נזהרו להרבות תורה ומצות ויצטערו שאינם זוכין כמותם לאותו תענוג אבל הכא ברשעים שעשו עבירות שצריכין לירד לגיהנם ולזה הם מבקשים ואומרים הניחו לי וכו' כלומר די לי צר ומצוק בראותי כבוד חבירי וחורק שיני וכדי שינצל מדינה של גיהנם ואומרים לו שהם מצווין שלא יעמדו רשעים בצד צדיקים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "כי ברוב חכמה רוב כעס. משום דקרא קשה דאי כעס דקאמר כעס ממש שהמרבה בחכמה יכעוס תמיד על אחרים וכן ירבה במכאוב שיוסיף להכאיב האנשים בחכמתו. זה ודאי שקר דאדרבה כעס בחיק כסילים ינוח וכל הכועס אם ת\"ח הוא חכמתו מסתלקת א\"כ ודאי המרבה בחכמה א\"א שמרבה להכעיס מכ\"ש שלא יוסיף להכאיב אחרים דאדרבה ת\"ח מרחמים טפי דמ\"ש חז\"ל אם ת\"ח נחש הוא חגרהו על מתניך ובפ\"ק דתענית האי צורבא דרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתח ליה אין זה אלא לפעמים כי מטבע התורה שיש לו לב רותח שיכעוס אבל צריך שירגיל עצמו בפיוס כמ\"ש שם אפ\"ה מיבעי ליה לאינש למילף נפשיה בניחותא וא\"כ א\"א שיאמר ברוב חכמה ירבה כעס ומכאוב לאנשים בפועל:",
+ "כל זמן שאדם מרבה בחכמה מרבה בכעס. מה שדקדק לומר כן ולא אמר כי ברוב חכמה שאדם מרבה מרבה עליו כעס כלישנא דקראי לאשמעינן דאין בחכמה גופה דבר רע אלא שהיא סבה לפעמים להביא עליו המכאוב:",
+ "אין ת\"ח צריך התראה. שכל עובר עבירה אינו נענש בעונש הכתוב בתורה אא\"כ התרה בו תחלה אבל ת\"ח אין צריך התראה שלא נתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד ות\"ח ודאי מזיד הוא דידע באסורים:",
+ "ערום מכל חית השדה. ויהיה להיפך שהיה ארור מכל חית השדה ולפי שאמר שמכתו לפי חכמתו צ\"ל שמתחלה היה מלך על כולם כיון דבתר הכי היה ארור מכולם דאין ארור מקביל לערום אלא סכל. לז\"א שהיה מלך על כולם שלכן היה ערום מכולם וכן אמרינן בפ\"ק דסוטה אני אמרתי יהא מלך על כל בהמה וחיה עכשיו ארור יהיה מכל הבהמה ופירש\"י יהא מלך שלכך עשאו ערום מכל. ומה שמלך בחיות ארי ובבהמות שור אפשר שאחר חטא הנחש נתנה להם המלוכה. ואע\"ג דאמרינן בש\"ר פ' כ\"ג שד' פני המרכבה כנגד ד' גאים להורות שמלכותו ית' עליהם ולא יתכן שנשתנו פני המרכבה אחרי חטא נחש ממה שהיה בתחלה. לא קשה כי ידע הש\"י מתחלה שעתידה מלוכה להנטל מנחש ולהנתן לאלו וקבע דמותם במרכבה מתחלה. א\"נ שמתחלה ג\"כ היו ד' גאים אלו מושלים זה בבהמות וזה בחיות כו' אלא שהנחש היה מולך על כולם והקב\"ה קבע דמות הד' גאים במרכבה ולא דמות הנחש שמהרה נעקר מלכותו:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "אמרו עליו ברכת אבלים. לאו דוקא קאמר דהא לא חיילא אבילות קודם קבורה אלא למרר בבכי קאמר הכי כדאמר ביומא פ' בראשונה בעובדא דב' כהנים שהרג אחד את חבירו דקאמר על מי להביא עגלה כו' דלהרבות בבכיה קאמר הכי:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "הגדלתי מעשי אמר שלמה כו'. בויק\"ר אמר הקב\"ה למשה לך אמור לאבות ראשונים הגדלתי לעשות עם בניכם כו'. וקשה והלא הא קרא ע\"כ שלמה אמר דדברי קהלת נינהו שהיה מספר מה שהגדיל לעשות בימי גדולתו ומה ענין לפרש הכתוב על דברי ה'. וצ\"ל דאסמכתא בעלמא היא וכן מ\"ש לקמן רבי יהושע בשם ר\"ל פתר קרייה בישראל בכניסתן לארץ כו' אסמכתא בעלמא היא. בהכי ניחא דנא תיקשי דה\"ק ר\"י בשם ר\"ל הכי והתם קאמר לענין אחר דכיון דלאסמכתא בעלמא קאמר לא חש למימר הכא בענין אחר והתם בענין אחר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אפילו פלפלין. ומפרש בתנחומא שא\"י משתיתו של עולם והיה שלמה בחכמתו מכיר את גידי הארץ איזה גיד הולך אל כוש ונטע בו פלפלין ואיזו הולך לארץ פלוני ונטע בו חרובין שכל גידי הארצות באין לשם. ויתכן מדכתיב ונטעתי עץ כל פרי משמע ליה שאפילו פלפלין. אבל בויקרא רבה הביא זה על פסוק ונטעתם כל עץ מאכל דבעי למימר שע\"כ הוא פלפלין דטעם עצו ופריו שוה כדתניא בפרק כיצד מברכין:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "עשאו מכודן עבד בפ\"ע וכו'. פי' עשהו את האדם עבד משועבד לעצמו שאם אינו טורח אינו אוכל וע\"ז צריך ליגע כל ימיו עז\"א ויהי האדם לנפש חיה ר\"ל ויהי האדם לנפש כחיה א\"נ ויהי אדם למזונותיו להשיב נפש כחיה ר\"ל ליגע ולהתעמל כב\"ח וא\"ל שהרי כשחטא נאמר לו בזעת אפך תאכל לחם וגו' משמע שמתחלה לא היה צריך ליגע למזונות והיכי קאמר עשאו עבד כו' דמשמע שמתחלה בראו לכך וי\"ל דמ\"ש כאן ויהי האדם לנ\"ח על מאי דהוה בתר דחטא מיירי וקא\"ל הכא משום דקאמר ויפח באפיו וגו' שעם כ\"ז סופו היה כחיה ובהמה וה' עשאו כן בחטאו וא\"ל מהא דאמרינן בב\"ר לא נברא אדם אלא לעמל משמע שמתחלת ברייתו נברא לעמל ולפ\"ז מ\"ש דאי לא לעי לא אכל ירצה שמתחלה נברא עולם הזה שא\"א לו לאכול בלא יגיעה וי\"ל שמתחלה לא היה צריך לעמל כולי האי וכשחטא נגזרה עליו יגיעה יתירה כדכתיבנן התם:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "גדול כחן של נביאים וכו'. ליכא לאקשוי דר\"י דמייתי ראיה מדניאל איך יאמר גדול כחן של נביאים שדניאל אינו מהנביאים אלא מהמדברים ברוח הקדש כמ\"ש הרב ח\"ב פמ\"ה וכ\"ה בפ\"ק דמגילה אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא כו' דהא תניא נמי התם ברוך בן נריה ושריה בן מחסיה ודניאל איש חמודות ומרדכי בלשן וחגי זכריה ומלאכי כולם נבאו בשנת ב' לדריוש וא\"כ נאמר דר\"י ס\"ל כוותיה:",
+ "שמדמין צורה ליוצרה ולא דמי לרשעים שמדמין צורה ליוצרה שהדמיון שם רעה שיאמינו שכחו ית' קצר כאדם אבל כאן לא ידמוהו לחשבם זה באמת אלא שכאשר ירצו לרמוז אל ה' יאמרו שראו צורה שהיא הצורה היותר מעולה לעינינו וכן כשירצו לדבר בגבורת ה' יאמרו אריה שאג שהוא הנודע להמון בגבורה וכשירצו לדבר בטוב ה' והצילו לאוהביו יאמרו כי שמש ומגן ה' אלהים שהם נודעים למועילים בעולם וכ\"ז לשכך את האוזן:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ [
+ "זמן היה לאברהם כו'. משום דקשיא ליה למה נתאחרו מצות המילה לאברהם עד זקנתו וכ\"ש להיותה תיקון היצירה ותיקון המדות והדעות ועוד אברהם למה לא קיימה מעצמו כמו שקיים אפילו עירובי תבשילין להכי מייתי לכל זמן דמרבויא הכל משמע אפילו למצות יש התלות בזמן כי לא יהיו עד בא עתם הראוי ובמילת אברהם שזמנה בזקנותו מהטעם שיבאר ובניו היה להם ב' זמנים אחד במצרים להגאל על ידו ואחד במדבר ע\"י יהושע כי לא מלו הילודים במדבר משום סכנה שלא נשבה רוח צפונית כדאיתא בפרק הערל וירמוז ג\"כ למ\"ש בעל העקידה שהמצות עם היותם רוחניות נתנו רובם בזמן מצד עושיהן שהם תחת הזמן ומביא המדרש דמיון מאברהם ובניו שבאה להם המילה כפי הכנת הזמן אצלם:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "בעא דיפריש בין חגא לחנוכה גרסי'. וכן הוא בירושלמי ודלא כפי' היפ\"ת בב\"ר דמפרש שרצה לפרוש בים מחנוכה ואילך והטעם הוא שמסוכות ועד חנוכה המים עזים ויש קצת סער בים ומ\"מ אפשר ללכת בהן ע\"י הדחק אבל מחנוכה ואילך אין זמן הפרשת הים שרובם בסכנה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "עת להשליך אבנים וכו'. ובש\"ר פ' מ\"ו דרש זה על הלוחות ודרש ליה על משה עת להשליך ששיבר הלוחות ועת כנוס פסל לך שמעת ששברן נתחייב בתקון המעוות וה\"ל כאלו פסל השנית ושבר הראשונות כאחד מאחר שזה נמשך מזה ולכן הזכיר על זה עת ללדת ועת למות ומ\"ש עת ללדת שהוא עת למות שהלידה סיבה למיתה וכן יפורש עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים ועז\"ה מ\"ש על חורבן ביהמ\"ק ובנינו שלהיות ה' שגזר על ביהמ\"ק שיחרב יחויב לו שיבנהו כמ\"ש בפסיקתא הביאו הילקוט שאמר הקב\"ה כתבתי בתורתי שלם ישלם המבעיר את הבערה ואני הצתיה באש שנאמר ממרום שלח אש ואני עתיד לבנותה באש שנאמר ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש וא\"כ ה\"ל שעת החורבן הוא העת שה' בונה אותו כי נמשך מזה ועז\"א כאן עובדא הוה בחד פרגמטוטיס וכו' עד אמר לון משלמה מלך ישראל דכתיב ועת להשליך וגו' פי' מעת ההשלכה עת השמירה כי אותם שהיו סבה להשליכה נתחייבו בשמירתה:",
+ "עת להשליך. ופי' המ\"כ והוא השליכה ויפה עשה ק' לפי מ\"ש שפרחו הכתובים לא הוה צריך לזה דוחק לומר דלא קאי לכ\"ע דלפי מ\"ד שלא פרחה אלא קדושתם ניחא שעדיין נשארה חקיקת האותיות ולפי מ\"ד שפרחו הכתובים לא נתברר לי מציאות זה איך היה שאמר שכתיבת הלוחות היתה חקוקה מפולשת מעבר אל עבר כמ\"ש בפרק הבונה מ\"ם וסמ\"ך שבלוחות בנס היו עוומדים א\"כ מה הוא זה שפרח שאם ר\"ל שנמלא האויר אין זה פריחות אותיות אלא כשווין בד\"א ואם פי' שחלקו האבן שבין האותיות פרחו עד שלא נשאר רושם אויר החקיקה א\"כ אין הכתובים הפורחים אלא מה שסביבה ולפי מ\"ש חכמי האמת שהאותיות הם רוחניות ונעשות ממש כאחד מהמלאכים י\"ל שזה היא מה שפרחו ונשאר האויר רק מנפש האותיות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "ולמה קורא גדול וכו'. דאי בשנים אדם הראשון גדול מכולם ואי במעלה הרי ג' האבות שקולין לפני הקב\"ה אפילו תימא שהוא גדול מכולם במעלה כיון שאינו גדול בשנים נמי אין לקוראו גדול סתם ומשני שהיה ראוי להבראות קודם לאדם הראשון והראוי לבילה אין בילה מעכבת וה\"ל כאלו נברא ראשון וא\"כ שפיר קרי ליה גדול מכולם כיון דבשנים גדול מכולם ובמעלה אין גדול ממנו. שהיה ראוי להבראות תחלה שמהראוי שתחלת מעשה ה' ביצירה האנושית תהיה בשלם הזה ולו יאות להיות קודם בזמן ולהיות יציר כפיו ואע\"ג דנח ומתושלח שקדמו לו צדיקים היו לאברהם נאה הקדימה שנזדרז בשלימות יותר מהם עד שנבחר לה' ולא פסקו שלשלת יוחסין מזרעו א\"נ משום אב המון גוים נתתיך היה ראוי שיהיה קודם לאדם הראשון שיהיה אב כל הגוים ממש:",
+ "שתנתן התורה ע\"י לפי שהיה יציר כפיו. ולמעלתו היה ראוי לתתה לו וע\"פ מ\"ש בעל העקרים שאיחור מ\"ת היה כדי שימצא ס' רבוא אשר שם כל הפרצופים ואם יחשר אחד לא היה אפשר למ\"ת יתפרש מ\"ש כאן שלהיות אדם יציר כפיו שבו הוטבעו כל הדורות היה ראוי לתת תורה על ידו שהרי הוא במקום כל הבאים אחריו שהרי הוא כאלו הם שם בפועל ועוד י\"ל שלפי שאז היו כל תולדותיו עם אחד ושפה אחת שיקבלו כלם ממנו ולא היה חלוק בדתות כמו שהוא עכשיו שבאה הקבלה לקצת ולא לקצת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "תרי\"ג מצות וכו'. וכן מנאן ר' שמלאי במסכת מכות וכן נמנו בכמה דוכתי וכן מנאן האחרונים ואף הרמב\"ן שפקפק אם מנין זה מוסכם לפי שמצינו בגמ' כמה מחלוקות על דברים רבים אם הם חובה או רשות ולדעת האומר רשות יחסרון ממנין המצות וצריך להביא אחרת תחתיהם ולדברי האומר חובה יהיה אלו המובאות רשות והגמ' לא חש בזה מ\"מ גם הוא ז\"ל הסכים שהנראה היות ענין זה מ��סכם וכמו שהאריך בזה בתחלת השגותיו על מנין המצות להרמב\"ם ז\"ל:",
+ "אחד בדור המבול ואהד בדור הפלגה. בב\"ר הגי' אחד בדור המבול ואחד בדור אנוש ואע\"ג דעל ידי הגשם מן השמים היה המבול ג\"כ מי הים הציפו העולם כדכתיב נבקעו כל מעינות תהום רבה ומשמע דלא ס\"ל לר\"א שמלבד המבול הציפו המים העולם ב' פעמים אחד בדור אנוש ואחד בדור הפלגה דא\"כ לאוקמי ב' קראי דהקורא וגו' אחד באנוש ואחד בהפלגה דהוי קריאת מי הים לחודייהו ודמין ב' קריאות זו לזו כדאמר שפי' בשקלים בירושלמי וה\"נ משמע דמוקי להו הא בב\"ר פ' כ\"ג דקאמר ועד היכן וכו' כמ\"ש בירושלמי וגם במבול לא שייך לומר ועד היכן כו' דויכסו כל ההרים כתיב נראה דבהא קמפלגי דכולם ס\"ל אחד באנוש ואחד בהפלגה משום קראי דהקורא גו' דלא ניחא להו לאוקמי לחוד למבול ור\"א דחיק לאוקמי במבול משום דלא ס\"ל שעלה הים בדור הפלגה שהרי נענשו בהפלגה ולמה יענשם ג\"כ בהים ועוד שכמו שהזכיר הכתוב עונש פזורם ה\"ל לזכור ג\"כ עונש זה דחמירא וא\"ת לכ\"ע הרי נענש דור אנוש פעמים והרי תנן באבות להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין לפניו עד שהביא עליהם את מי המבול י\"ל דמ\"מ אריכת אף הוה שלא הביא מכה כוללת בכל העולם עד המבול ולפי גירסת המדרש כאן נ\"ל דלא ס\"ל לר\"א שעלה הים בדור אנוש כיון דלא אשכחן רמז לזה בתורה אבל בהפלגה הא רמיזא באומרו ויפץ ה' אותם וכדאמרינן אל תיקרי ויפץ אלא ויצף ומתני' כר\"א:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אם יאמר לך אדם כו'. כדרך חכמי המחקר בטבעיות החושבים להשיג סדר עולם ותכליתו וחושבים כי סבת הרעמים ידוע להם אמור לו אחרי מלך ב\"ו אי אתה יכול לעמוד כי לב מלכים אין חקר ואין אדם יכול להשיג כוונות ולא סדרי מלכותו ותכונתם וכ\"ש לפני מלך מלכי המלכים. אי אמרת לאיש אחד מאשר יחשבו שהם חכמי ישראל שהש\"י ישלח מלאכו שיכנס בבטן האשה ויצייר שם העובר ייטיב לו זה מאד ויקבלהו ויראה זה עוצם יכולת בחק ה' וחכמה ממנו ית' עם האמינו ג\"כ שהמלאך גוף מאש שורפה שיעורו כשליש העולם כלו ויראה זה כלו אפשר בחק ית' תמנם א\"ת לו שהשי\"ת שם בזרע כח מצייר יעשה תכונת אלו האברים ותארם והוא המלאך או שהצורות כולם פעולת השכל הפועל והוא שרו של עולם אשר זכרוהו חכמים תמיד יברח מזה כי לא יבין ענין זה העולם והיכולת האמתיים והוא המצאות הכחות הפעולות בדבר אשר לא יושגו בחוש:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "וחותכין דין של ישראל וכו'. חלק איתא להך מילתא ופירש\"י מקום שהיו מחתכים בו ודורשים הלכות נהפך למושב לצים של שרי מלך בבל בשער התוך לשון חותך והיינו בהר הבית ובעזרה ששם היו יושבין סנהדרין וכדאמרינן ב\"מ שלשה בתי דינין היו שם אחד בלשכת הגזית ואחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית ע\"כ ויהיה פי' שער לשון ב\"ד כמו אל שער מקומו השערה אל הזקנים והזקיקם לפרש כן דאל\"כ מה שער התוך שלא ידענו איזה שער הוא שהוא בתוך ועוד מנ\"מ באיזה שער יושבין והמפרשים פירשו בשער התוך הוא השער שהוא בחומה האמצעית כי שלשה חומות היו בירושלים וזה נכתב להודיע שנתקיימה נבואת ירמיה שניבא ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלים ולפ\"ז היה ראוי להזכיר מושבם בכל השערים כמ\"ש פתח שער ירושלים ועל כל חומותיה סביב וגו' אלא שזה דרך התאוננות שבמקום הקדוש ישבו רשעים ע\"ד הר ציון ששמם שועלים הלכו בו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "עשה לו נוי לתחתיתו. פירש\"י שאינו נפנה מן הצד כבהמה לעין כל אלא מלמטה כדי שלא יתבזה להפנות כבהמה ולא ידעתי מאי צורך לזה דבלא\"ה הוה נוי שתהיה בית נקיבתו מלמטה בלתי נגלה כשל בהמה ונראה דהך מלתא דריש לה מדכתיב ויסגור בשר תחתנה דלשון סגירה לא יפול אלא בסגירות פתח:",
+ "עשה לו מנעול. לשון נקיה כלומר שבית נקובתו סגר בבשר ואפופרין כבש עליו הוא בשר העגבות שסביב תחתיתו כמין שרפרף והיינו דכתיב ויסגור בשר תחתנה לשון סגירה והוא מנעול:",
+ "עשה לו כסתות. פירוש בשר העגבות שהוא מרובה ורך שיושב עליהם שלא יצטער בישיבתו וכדפירש התוס' בפ\"ז דבכורות:",
+ "עשה לו קבורה. שנתן בלב האנשים לעשות כן וצוה בתורה על הקבורה ומ\"ד תכריכין משום דה\"ה כל מידי דהוה לכבוד המת:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "דבר צוה לאלף דור זו תורה. והתורה נתנה בדורו של משה שהוא דור כ\"ו שי' דורות מאדם ועד נח וי' מנח עד אברהם וששה מאברהם עד משה נמצא שנמוחו תתקע\"ד דורות ובב\"ר מייתי דעת ר\"ל שהוא אמר תתק\"פ דורות ולמד מדבר צוה לאלף דור זו מילה והמילה נתנה לאברהם שהוא בדור כ' נמצא שנמוחו תתק\"פ דורות ומה שנקראת תורה דבר היינו משום דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה כדאיתא בש\"ט מזמור ק\"ה ומה שנקראת המילה דבר נ\"ל דנפקא מדכתיב זה הדבר אשר מל יהושע ואע\"פ שפשיטו של מקרא הוא על מה שנדר השי\"ת לאבות להנחיל הארץ לעולם וטעם לאלף דור כמו שומר הברית והחסד לאוהביו לאלף דור:",
+ "ושבח אני את המתים. פי' דגדולים צדיקים במיתתן מבחייהם שע\"כ גדול זכות האבות עכשיו ממשה שהיה חי ואע\"ג דמשה גדול מהאבות כדאמרינן במדרש וזאת הברכה גבי רבות בנות עשו חיל ומכוין דכן הא דלא נענה בזכותו אלא בזכות האבות הוא מפני שעל ידי שגדולים צדיקים במיתתן ע\"י שהיו אז האבות מתים ומשה חי לכן משובחים ממנו וכן יראה ממ\"ש רש\"י בפ' ב' דשבת ושבח אני את המתים שעסקו בחייהם בתורה ובמצות ומתו ראויים לשבחם אפילו מצדיקים חיים שגדולים הם במיתתן יותר מבחייהם:",
+ "כגון אני וחבורתי. ק' מנ\"ל דמתים עדיפים מחיים בשלמא לרשב\"ן דיליף לה בש\"ר פ' מ\"ד ממשה ניחא כמו שמפרש אבל לר\"י מנ\"ל משום דמתים עדיפי דלמא לא היה שלמה צדיק כדוד אביו ולכן לא נענה בזכותו אלא בזכות דוד וי\"ל דלר\"י אינו הכוונה בשבת אני את המתים מפני שחשובים הצדיקים יותר כשהם חיים אלא לומר שהצדיקים אפילו במיתתן חשובים שפעמים חשובים אפילו מהחיים כשהחיים אינן צדיקים כמותן כי הכא שלא נענה אלא בזכות אבות משא\"כ ברשעים שהמתים גרועים מאד ולכלב חי הוא טוב מאריה המת או הכוונה לומר שהדירות הראשונים לעולם חשובים מדורות האחרונים שהולכין ומתמעטין ע\"ד אי קמאי מלאכים אנן בני אנש ואילו קמאי בני אנש אנן חמרי ועיין יותר בש\"ר הנ\"ל והשתא נמי ניחא הא דמהדרי בפ\"ק דחולין למילף דגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם מויהי הם קוברים איש אמאי לא יליף מהאי קרא דכתיב בהדיא ושבח אני את המתים אלא משום דלפי' ר\"י אין ראיה לדבר מהאי קרא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "ששם השוו. טעמו מדכתיב הוא עמק המלך שמודיע הנעלם בנעלם ממנו כי לא נודע לנו עמק המלך איזה מלך הוא אלא שפירש הוא עמק שבו הוקם אברהם ששם השוו להמליכו בשובו מהמלחמה דאל\"כ מנ\"ל לקרותו מלך ולא נשיא בלבד:",
+ "וקצצו ארזים. נראה דאורחא דמלתא קאמר כי דרך לעשות כן כשממליכים מלך חדש כדכתיב ביהוא ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות ויתכן נמי דדרש עמק טעם היות המקום עמק ע\"י ארזים ובימה שעשו הוגבה להיות שוה למקומות הגבוהים:",
+ "טוב ילד מסכן וכו'. מפרש קראי בפוטיפר ויוסף כדאמרינן בב\"ר טוב ילד מסכן זה יוסף וחכם שבחכמתו החיה כל העולם ברעב ממלך זקן וכסיל זה פוטיפר כמה נסים ראה ומכ\"ז לא נזהר כי מבית האסורים יצא למלוך מבית גיררתו של פרעה יצא מלך שנאמר אני פרעה וכוונת הכתובים לפ\"ז זו שחכמתו עומדת ליוסף שמלך ע\"כ ואז נפל שדוד פוטיפר אויבו וז\"ש כאן כי גם במלכותו נולד רשתו של פוטיפר ולהיוח רשתו שפרעה הורידו מגדולתו ולקח נקמת יוסף ממנו על כי שהיה עשוק ורצוץ או לפי שהיה מערער על גדולת יוסף וכן אמרו בש\"ט לאסור שריו בנפשו שרו כתיב זה פוטיפר:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "הרשעים ברשות לבם כו'. דאל\"כ מאי שנא בהני דכתיב אמירה בלב ובהני על לב אלא משום דרשעים ברשות לבם דהיינו יצרם ותאוותם ולכ\"א ויאמר בלבו כלומר מאמרו ברשות לבו כי בלתו לא יעשה דבר אבל הצדיקים לבם ויצרם ברשותם להכניעו ולכן יהיה מחמרם אליו ואליו כלומר שגזר' עליו להטותו אל המצות:",
+ "וחנה היא מדברת על לבה. וא\"ת במה היה כאן לבה ברשותה וי\"ל שלפי צרתה ישאלנה לבה לקרוא בקול גדול על מר נפשה נגד צרתה והיא כבשה לבה לתת פוגת לה להתפלל בנחת וקולה לא ישמע:",
+ "ויאמר דוד אל לבו. וא\"ת מה לבו ברשותו שייך הכא וי\"ל שלבו אמר לו שה' בעזרו ואם ירדפנו עוד שאול ה' יביאנו לידו ויהרגנו והוא חלק עליו ואמר כי לא ישלח ידו במשיח ה' ונמנא הוא בסכנה שמא יפגע בו שאול ולכן צריך לברוח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "ג' דברים מבטלין גזירות רעות ואלו הן תפלה צדקה ותשובה וגזירות רעות דהכא היינו גזירת ה' על האנשים על חטאתיהם כמבואר ממניני הפסוקים הנזכרים פה ומהנזכר בפ\"ק דר\"ה ועוד איתא התם כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כמאן כר' יוסי וח\"א לעולם כרבנן וכדר\"י דאמר ר\"י יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין דין לאחר גזר דין והיינו בגז\"ד דר\"ה מכ\"ש לגזירת המערכה שיתבטלו מפני הזכיות ומבטל העקרים נראה שהביא המאמר הזה לגזירת המערכה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "הן בכלל הוייתו של עולם. כלומר בכלל צורך הבריאה וכן הוא הגירסא בב\"ר פ\"י ברייתו של עולם וכו' אם לתועלת ותרופה כדגרסי' בשבת פרק המוציא א\"ר יהודה אמר רב כל מה שברא הקב\"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה וכו' וגרסי' בשו\"ט מזמור כ\"ד מה רבו מעשיך וגו' כגון אריא ואנקקתא כו' ויש צורך בברייתו אע\"פ שהוא להזיק וז\"ש עו�� ובכל הקב\"ה עושה שליחותו וז\"פ מיותרין ר\"ל לדברים שאתה רואה וכו':"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "בכל אני עושה שליחותו. הוה מצי לאתויי ראיה מצרעה דאמוריים ומצפרדע דמצרים ומפסוק וימן ה' דג גדול ליונה וזולתם אלא דהתם אקראי בעלמא והכי קאמר דתמיד נוהג זה:",
+ "אפילו על ידי נחש וכו'. שאין בו דעת ויתוש שהוא בריה קלה ונשיכתו קלה וצפרדע שאין דרכו לנשך ולהזיק כלל שלפעמים יסייע בשליחות:",
+ "הסיקו לו את המרחץ. לא ידעתי מה צורך להודיענו שהסיקו לו את המרחץ בשלמא מ\"ש שיצאו גדולי רומי וכו' אתא לאשמועינן שגם הם טעו שידו רמה וכ\"ש שקלסוהו נקיטא ברברייא פירש\"י מלך שהנצחון שלו בלע\"ז ושמא שע\"י המרחץ היתה הסיבה להכנסת היתוש במוחו שברוב תאותו אל השתייה לא עיין בכוסו וכשהוא שותה נכנס היתוש אשר בו במוחו:",
+ "והתחיל מנקר במוחו. במס' גיטין אמרו שנקר במוחו ז' שנים וכתבו התוס' לא נעשה טרפה בכך דדרך חוטמו נכנס ולא נקב הקרום ועוד דרשו חילוק בין טרפה דאדם לבהמה ובלא\"ה לא קשה שכניסתו בחוטמו והיותו שם גדולתו אח\"כ כל מה דהוה הדין שני וכו' הכל היה דרך נס ויהיה חיותו של טיטוס גם כן עם היותו טריפה דרך נס:",
+ "קראו לרופאים. הא פליגי אגמרא דגיטין דהתם אמר שלא הוציאוהו אלא כשמת וה\"ק שבעודו חיים הוציאוהו שלא יכול עוד לסבול:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "כך הוא נהנה מן הראייה. ולפיכך הסומא אינו שובע ואע\"פ שמאכל לרוב לפניו אינו שובע וכן הוא בב\"ר גבי יצחק שאמר ועשה לו מטעמים שבתחלה היה נהנה מן הראייה ועכשיו מן הטעם הוא נהנה וכן הוא בפ' יוה\"כ ויענך וירעיבך ר' אמי ור' אסי ח\"א אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל א\"ר יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואינן שבעין א\"ר זירא מאי קרא טוב מראה עינים מהלך נפש:"
+ ],
+ [
+ "שכל זמן שאדם חי. נראה דאתא לאשמועינן כ\"א דתנן בפרק יוה\"כ גבי מפולת מצאוהו חי מפקחין ואם מת יניחוהו ופרכינן מצאוהו חי פשיטא לא צריכת דאפילו לחיי שעה:",
+ "דוד מלך ישראל. שאע\"פ שהוא חשוב וחסיד אין כבודו דוחה שבת שבת דלא שרי אלא פיקוח נפש אפילו למ\"ד טעמא כדי שישמור שבתות הרבה נמי אין מחללין דכיון דמת בטל מן המצות וא\"ת מאי למימרא הא אפי' הגע עצמך דאינו בטל מן המצות ונ\"מ שלא להלבישן שעטנז דמהאי טעמא הוא דשרינן ליה במת מ\"מ לא היה דין לדחות שבת מלפניו דלא שייך לומר חלל כדי שישמור שאין חלול שבת גורם לו' שישמור שבתות ושמא י\"ל כגון דהוא לפני הדליקה דסד\"א דמצילין אותו כדי שלא ישרוף ויתבטל ממצות ציצית ושעטנז דשייכא ביה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "הקב\"ה יודע מתי הגיע עונתו של צדיק. פי' אף שפעמים ימותו צדיקים בבחרותם הוא לפי שהיה יודע שזו היא עתם הראויה שאם יחיו יותר יהיו לרעתם שיחמיצו כדאמרינן בב\"ר פ' ס\"ב גבי גדעון דלא שוה לו השיבה לז\"א יש צדיק אובד בצדקו יודע ה' שהצדיק ע\"ל לידי טעות ומסלקו בצדקו כדאמרי' בפ\"ק דחגיגה ר' יוחנן כי הוי מטי להאי קרא בכי הן בקדושיו לא יאמין ואם בקדושיו לא יאמין במאן יאמין וכו' עד הני נטרן והני לא נטרן אמר היינו דכתיב הן בקדושיו לא יאמין פירש\"י הני מנטרן אותן שלא נתבשלו כל צרכן אינן ממהרות לירקב כו' וא\"ת למה כל הצדי��ים שמחמצין כיוחנן כ\"ג ולא הקדים ה' לסלק טרם יחמיצו ומצד א' ג\"כ פעמים בקדימת המיתה טובה לצדיקים שאם יחיה יותר מדאי יהיה על עצמו למשא ויקוץ בחייו ובתנחומא הביא מעשה בזקינה אחת שבאת לפני ר\"י שיבקש עליה שתמות וא\"ל שתמנע מב\"ה והנה נמצא בספרי ישמעאלים היות אומה באקלי' יושבים בקצה המזרח אשר בעברם מצ' שנים ומעלה שורפים עצמם בשמחה ובטוב לבב והיתה זאת להם לחקת עולם וכל משפחתו ביום ההוא ששים ושמחים אל שמחת מיתתו ואוכלים בשרו צלי אש ואומרים שהיו קוברים את אבותם בתוכם ובקרבם [ועל שאר דברי המדרש כאן עמ\"ש דברים נכונים בע\"ה ביפה קול בשי\"ר על פסוק דודי ירד לגנו]:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "את כדרלעומר גו'. לא ידעתי למה תפס למזכרת ד' המלכים האלה מקרא זה דלבסוף טפי מקרא קמא דויה כימי אמרפל דגם שם נזכרים אלו ד' מלכים והגדיל הקושיא דפרקין אמרינן אמרפל מלך שנער זו בבל וא\"כ ה\"ל למנקט קרא קמא דקאי אמרפל ברישא והדר אריוך והדר כדרלעומר ותדעל ושמא משום דקרא בתרא יתירא דהל\"ל ארבעה מלכים את הה' ותו לא שכבר נזכרו לעיל אלא שרמז לארבעה מלכיות ויש שואלין שהרי מלבד ד' המלכיות מצינו עכשיו מלכות ישמעאל ואם כן הם ה' ויש משיבין שגם מלכות ישמעאל מלכות אדום שהם מעורבין ומתחלפין מדת אדום לישמעאל ואינו נכון שעם כל זה רובם ישמעאלים וכ\"ש במלכות ישמעאל שבמקומות אחרים כי לא עבר זר בתוכם ויש משיבין שרוב העולם שולטין בו אדומים ובלאו הכי לא קשיא מאחר שלא כלתה עדיין מלכות אדום ולא מני ד' מלכיות שתפסו המלכיות זה מזה ולפי שאחר יון בא אדום ועודנו בידו מנה אותו ולא חש לישמעאל ושאר מלכיות שבעולם וכדכתב הרמב\"ן ז\"ל והמתיק הדבר בסוף פ' בלק בענין זה וע\"ש:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "תלוי ברפיון. הניחו תלוי ועומד עד בא המבול וזהו פי' וישם ה' לקיו אות שקבע לו זמן מסוים שבו יוקם ממנו והוא המבול ולכן הניחו עכשיו לבל יכוהו כל מוצאו:",
+ "מהו היקום קיומא. דאל\"כ היקום ל\"ל לא הל\"ל אלא וימח אלא שרמז לקין שנאמר בו קימה וכן גבי קרח דכתיב ואת כל היקום דרשו שזה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו דאל\"כ לימא את כל עדתם ותו לא ואין לומר דהכא נמי פירושו ממון דהא כתיב וימח ומחיה לת שייך בממון ולפי גירסת הספר כאן משמע דקאי אממון ג\"כ עיין עליו ותמצא אך קשיא וכי מפני שהרג את אחיו על אותו עון חסר יביאנו דקרא קאי על רוע העין אע\"פ שהרג את אחיו לא יצדק לומר שענשו מפני רוע עין ושמא י\"ל כמ\"ש ארור אתה מן האדמה וגו' היה בעון הרציחה שבכלל זה שכל מוצאו יהרגנו אבל מ\"ש נע ונד תהיה דהיינו שלא ימשול במקומו הוי על רוע עינו שזה מדם כנגד מדה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "הפיל עליו שינה. ואע\"פ שהשינה טבעית באדם לצורך בישול דם הכבד ולצורך מזונו ולנייחות כחות הגוף מהיגיעה י\"ל שזב הוצרך כשגורש מג\"ע אבל בהיותו ניזון מעונג הגן לא הוה צריך נזה למזונו ולא היה לו עמל שיצטרך לנוח ממנו והיינו ויפל ה' אלה��ם תרדמה על האדם נראה שבטבעו לא היה נרדם ואע\"פ שמפלת התרדמה לצורך לקיחת הצלע ממנו היה שלא תתבזה בעיניו י\"ל דהא והא גרמו:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ [],
+ [
+ "לך ומנה לי כ\"ג וכו'. נראה דמעיקרא א\"ל שהוא יהיה הבוחר והמקרב שע\"י שסבור משה שהוא יהיה כהן אולי ירע בעיניו בחירת אחר לכ\"א שהוא יהיה המקריבו כי בזה נמצא הוא מתעלם ממנו שהוא הממנה אותו והממנה גדול מהממונה ולפי שמשה בענותנותו לא רצה למנות מדעתו שאל את פי ה' וא\"ל משבט לוי לכ\"א אליך כלומר מהשבט הקרוב לך ולכן לא אמר ברישא אהרן כדי שיראה שמשה הוא הממנה אותו:",
+ "עצמך פדית. שהשכינה היה עמהם בגלות ואף שפדה גם אותנו לא כיון לפדותנו והוא מ\"ש בש\"ר ולא פדה אותנו וכי עמנו היה עסוק לומר שאע\"פ שפדאנו לא נתעסק אלא בעבורו וה\"ל כאלו לא פדה אותנו א\"ק כי מי חייב היות השכינה עמהם בגלות אלא שהוא עשה לטובתם שלא יאבדו וא\"כ הפדיון אינו אלא בעבורם כי היה יכול להציל שכינתו ולהניחם אלו לא היה מקפיד גם בעבורם וי\"ל שכוונתם שלכבודו הוא דעבד שאחר שנקרא שמו באבותיהם כאלו היה חילול כבודו בשעבודם כאלו הוא בגלות שאינו יכול להתיר את עצמו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "שקשטה בכ\"ד מיני תכשיטין. שמקשטין בהן הכלות וכדאי' בש\"ר פ' מ\"א ויתן אל משה ככלותו מה כלה זו מקושטת בכ\"ד מיני תכשיטים וכו' והמה הנזכרים בישעיה כ\"ד מינים ובספר הזוהר דרש לה ויבא\"ה דהוי כ\"ד בגימטריא:",
+ "באתה לו שמועת רבקה אמו. ק' דתניא בספרי שלשה שנותיהם שוות רבקה קהת ובן עזאי וקהת חי קל\"ג שנה וא\"כ גם רבקה חיתה קל\"ג שנה ואם בפרשה זה נתבשר יעקב במיתתה צ\"ל שהיתה ל\"ד שנה וחצי כשילדה אותו שהרי יעקב היה באותו פרק שנתבשר במיתתה בן צ\"ח שנה וחצי שהרי בן ס\"ג היה כשפירש מאביו וי\"ד שנה נטמן בבית עבר וכ' בבית לבן ושנה וחצי עד שבא לבית אל הוציאם מקל\"ג נשאר ל\"ד וחצי תוציא מהם כ' שנה שהמתין לה יצחק משנשאה עד שילדה נמצא שהיתה בת י\"ד וחצי כשנשאת והיכי אמר בסדר עולם שבזמן העקידה נולדה רבקה ונשאת ליצחק בת שלש שנים וצ\"ל שאגדה של ספרי חולקת עם זו דהכא ואגדה דהכא ס\"ל ששנות רבקה לא היו קל\"ג וכ\"ע סברי כסד\"ע דבת ג' נשאת כדתירץ הרא\"ם א\"נ אגדה זו דספרי לא פליגי אהדדי ותרווייהו פליגי אסדר עולם:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "זרעם נכון לפניתם. דאיוב לפרש מעשה דור המבול בא המקרא זה בדור המבול משתעי שהם הצליחו כ\"כ אעפ\"כ אמרו לאל סור ממנו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שם חפץ טוב והוא בית אבל. וע\"ד שאמרו בב\"ר והנה טוב זה מות ואע\"פ שהמות העדר החיים כלל אותו במאמר עשה ע\"ד העברה במה שעשה האדם ע\"ז התאר שיקבל המיתה ואין לפרש שר\"ל דטעם והנה טוב מות שבבחינת המות אמר טוב מאד לומר שרוב העולם ומאדו טוב לאפוקי המות שהוא מעט מעניני העולם שהיא רעה שלפ\"ז אין פירוש טוב מאד מות אדרבה לאפוקי ממות ועוד דבהדיא אמרינן וכי יצה\"ר טוב וכו' אלמא דמפרשינן טוב על מות ויצה\"ר ואין להקשות לר\"מ דאמר זה בב\"ר דה\"ל לדרוש טוב מאד על רוב עניני העולם שזולת המות ולימא דאתא לאפוקי מות דדעתיה וודאי דמיתה טוב מהטעמים הנזכרים שם שהם ברורים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "ווי דמובדין ולא משתכחין. בש\"ר הגירסא חבל על דאבדין וכו' ופירש\"י בחומש כתוב יש לי להתאונן על מיתת האבות נראה שפי' חבל לשון צער תאניה ואניה אבל בפרק חלק פי' הפסד גדול יש על חסידים שנאבדו ואיני יכול למצוא חסידים אחרים כמותם שאין אתה כאברהם יצחק ויעקב:",
+ "שלא הרהרו אחרי. אע\"פ שלא מצינו שנגלה על אברהם באל שדי אלא פעם אחת במילה דכתיב אני אל שדי וגו' וליעקב פעם אחת דכתיב אני אל שדי פרה ורבה וליצחק לא מצינו בשום מקום שנגלה לו באל שדי ואף לפי מה שפירש רש\"י בחומש דכיון דקא\"ל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך ה\"ל כאלו נגלה אליו באל שדי שאותה השבועה באל שדי היתה מ\"מ י\"ל שאעפ\"כ היה הרבה פעמים אף שלא נכתבו בתורה כנ\"ל:",
+ "א\"ל את ב\"ו לא יכולת וכו'. עי' כנגד מה שהקפיד משה קא\"ל שמשה שהוא הקפיד כמדת בשר ודם ראיי לו לדעת כי ה' שאינו ב\"ו יהיה רחמן כמדותיו וע\"כ יציל את ישראל ואין להרהר אחריו לאמר והצל לא הצלת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כמה טוסין יש לי כו'. דעקילס עשיר היה שהיה בן אחיו של אדריאנוס ולה\"ק דמאי רבותא בלחם ושמלה כי כמה תענוגים יש לי בלא\"ה דאפי' עבדיו אין משגיחין עליהם שמרוב שובע אין התענוגים נחשבין אצלם כלום:",
+ "שנתחבט בו הזקן. שנצטער בשאלה זו שאפי' אחרי השאלה לא השיבו ה' עליה ואפי' למ\"ד שהשיבו לא היה אלא ברמז א\"נ שחבוטו היה שהיה הולך מבית אביו בלי לחם ושמלה וע\"כ הוצרך לבקש עלויו:",
+ "ובגד זה הכבוד. בב\"ר הגי' שמלה זו טלית ופי' סודר כמ\"ש בערוך ערך טלית גבי היוצא בטלית מקופל וסודר זה היה לסימן לסמוכין להיות מורי הוראה לרבים לז\"א זכה לתורה זכה לטלית כי יזכה להיות נוהג שררה על הצבור ולהיות הטלית זה סימן לדבר אמר בפ\"ג דבכורים בירושלמי על המתמנים ע\"י שוחד טלית עליו כמרדעת לחמור:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "תת\"ק קורבנין. שכל א' חייב ג' קרבנות ביום מלאת ימי נזרו כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשנמים:",
+ "וכעס על שמעון בן שטח וערק כו'. ה\"נ איתא בירושלמי בפ' ג' שאכלו אבל בגמרא דילן קאמר שכשהרג ינאי מלכאכל החכמים על שפסלוהו מן הכהונה הוא שברח שמעון בן שטח:",
+ "למה ערקת כו'. בתר שאלת למה אפלית בי גרסי' לה וכן איתא בירושלמי דהא ודאי ברח מפניו שכעס עליו אבל מאחר שהשיב שלא התל בו בעי שפיר א\"כ למה הוצרך לברוח אם לא חטא והשיב דע\"כ פחד שמא לא יקבל התנצלותו עד ששפך חמתו.",
+ "אנא מן אוריתא. שבחכמתי מצאתי פתח לחציים ופטרתים מהקרבן:",
+ "למה יתבת בין מלכא למלכתא. לפי גירסא זו הוא מעצמו ישב בין מלכא למלכתא ותפס עליו למה עשה כן והשיב כי במקומו ישב ע\"פ המקרא אבל בגמרא דילן הגיר' אותביה בין דידיה לדידה א\"ל חזית כמה יקרא עבדינא לך א\"ל לאו את קא מוקרא לי אלא אורייתא הוא דמוקרא לי דכתיב סלסלה ותרוממך:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "ג' דברים מבטלין כו'. בב\"ר הביא זה על פסוק ויוצא אותו החוצה ופירושו שלא יירא מהמזל ויתכן משום די\"א אף שינוי מקום בא לומר דהא דהוציאו למעלה מכיפת הרקיע לרמוז לו שאז בטלו כח מזלו וה\"ל כאילו יצא מחוץ לעולם שאין יד המערכה עליו כלל ואע\"ג דגזירות רעות דהכא היינו גזירות ה' על האנשים על חטאתיהם כדאיתא בפ\"ק דר\"ה ועוד איתא כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי עד כמאן כר' יוסי וא\"א לעולם כרבנן וכדר\"י דאמר ר\"י יפה צעקה בין קודם ג\"ד וכו' והיינו בג\"ד דר\"ה מכ\"ש לגזירת המערכה שיבטלו מפני הזכיות:",
+ "תפלה צדקה תשובה כו'. משמע דכלהו בעינן דאי כל חדא באנפי נפשה סגי לית ליה ראייה מקרא דויכנעו דדלמא שאני התם דהיו ג' ואפשר שזה שאמר ושלשתן בפסוק אחד דכיון דכלהו אשכחן להו בחד קרא כלהו בעינן ועוד בשלמא תשובה בלא צדקה ובצעקה יתכן אבל תפלה וצדקה איך יתכן שיועילו בלי תשובה דה\"ל טובל ושרץ בידו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "תעוז לחכם זה נח ונמצא דחכם היה כדאיתא בב\"ר ויבן נח נתבונן:"
+ ],
+ [
+ "שמכולם לא נדבר אלא עמו. ואע\"פ שנח מכלל היו\"ד דורות היה יצדק לומר מי' שליטים משום שלא דבר עם אחד מהם אלא עמו א\"ק דהא עם אדם וקין נמי דבר וא\"ל דהקב\"ה בעצמו פנים אל פנים קאמר אבל דבורו של אדם וקין ע\"י מלאך היה דמהי משמע דדבורו של נח היה על ידי ה' גופו טפי מדבורו של אדם וקין ועוד דלא היה פנים אל פנים אלא במשה שנתעלה מהכל כדכתיב לא כן עבדי משה וגו' פה אל פה וגו' י\"ל דמעלת נח היה שדבר ה' עמו מצד הדבור עצמו וזה במה שא\"ל צא מן התיבה שלא היה צורך דמעצמו היה יוצא אלא שהיה לחב' להיות ה' מדבר עמו ומיחד שמו עליו ולתת לו שכר על הדיבור ולהשלימו בנבואה משא\"כ באדם וקין שלא היה הדיבור אלא לצורך מה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "מה עוף טעון שחיטה וכו'. אע\"ג דלא כתיב בהדיא שחיטה אלא בבהמה כדכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך הא קי\"ל בעוף נמי טעון שחיטה ובת\"כ מייתי לה ובפרק השוחט יליף לה מדכתיב זאת תורת הבהמה והעוף באיזה תורה שוותה בהמה לעוף מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה וק' אמאי איצטרך יעקב אכ\"נ להיקשא דישרצו המים תיפוק ליה מהא קרא גופיה דכתיב וכל נפש החיה הרומשת במים דהיינו דגים ולימא שבא להקיש ג\"כ דגים לבהמה שט\"ש כדאקיש עוף לבהמה וי\"ל דלדידיה היקשא דעוף לבהמה אתיא לכדר\"מ בפ' חטאת העוף מה בהמה דבר שמכשירה לאכילה מטהר טרפתה מטומאתה אף עוף כן והקיש' בדגים התם איצטריך לשום דרשא אע\"ג דלא ידעינן לה דהכא צ\"ל נמי לר\"מ וכן לר\"א דאמר מה עוף הכשרו מן הצואר וכו' ואין שום א' שפירש הקישא לדגים למאי אתא משמע דהוא פשיטא להו שום דרשא בדגים ועוף ט\"ש נפקא ליעקב אכ\"נ מדכתיב ציד חיה או עוף ושפך את דמו:"
+ ],
+ [
+ "לפי שאין מחללין שבת ויוה\"כ אלא על בנה וכו'. לאו למימר דטעמיה הכא משום דלא נמול בח' וק\"ל דלא דחי שבת אלא מילת ח' דהא בהא תליא דכי כתיב וביום דילפינן מיניה אפי' בשבת לנמול לח' כתיב וכדאיתא בשבת פרק ר\"א דמילה דהא היכי מדמי הא לבן הנכריות דמנ\"ל דבן נכרית אפי' דנחשב ככותים לא דחי שבת כיון דאפשר למולו בח' ול\"ל נמי דטעמיה משום דס\"ל כר' חמא בפרק רבי אליעזר דמילה דמוקי ביום הח' דוקא באמו טמאה לידה והשתא אפי' בן נכרית זה דאפשר בח' ליתיה בדין ח' ובדחיית שבת כיון דאין אמו טמ��ה לידה דא\"כ מה צריך להוכיח דהאי לא מיקרי בר ישראל להוציא כל נשים וגו' אפי' תימא דמחשב כישראל לא דחי שבת מאי טעמא דלמאן דמפיק מדינה דוביום השמיני שאין אמו טמאה לידה אפילו בבן ישראל וישראלית קאמר וכגון יוצא דופן:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ [],
+ [
+ "ר\"ל בשם ר' חמא י\"ג חופות כו'. בפ' הספינה אמר רבי חמא בשמונה עשר חופות וי\"ל אמוראים נינהו אליבא דר\"ח:",
+ "י\"ג חופות דחופות. ל' חופה וסוכה דמשמע להו דכל א' מהאבנים הנזכרים חופה באנפיה נפשיה מדלא קאמר מסוכתך כל אבן יקרה אודם פטדה ועיין בויקרא רבה פרשה כ' ויתכן שי\"ג חופות רמז שכלל מדעו טבעים היצורים כלם ולהיות ג\"ע של מטה דוגמת כל עולמות כמ\"ש המפרשים בפרטי הנהרות ועצי הגן ואבנים טובות שבו הנזכרים בפ' בראשית עכ\"א שנעשו חופות וכבוד סוכך ועליו מהאבנים ההמה והוא השכלות סודותיהם ולמה שנמצאות בכלל ג' עולמות העליון והאמצע והשפל והיה עולם העליון שהוא הגדול י' מדרגות של מלאכים כמו שמנו החוקרים י' מדרגות השכלים נבדלים לכן שם מספרם י\"ג והאומר י\"א לא מנה העולם השפל לפחיתות ענינו ולא מנה העליון אלא י' שאחר שמנה פרטיו לא מנה כללותו והאומרים י' לא מני' רק העליון שהוא נבדל מחומר:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ [
+ "לישב על כסא שלמה. שלקחו בכתובת בתו כשמת שלמה והכישו ארי לפי שהיה עשוי באריות שהיו מתגלגלין ופושטין ידיהם והמלך שלמה היה נשען עליהם כשהיה עולה על הכסא וזר לא ידע סדר עלייה וכשנתגלגל הארי הכהו על ירכו ונצלע ולזה נקרא פרעה נכה כמ\"ש במדרש הביאו הילקוט בפסוק כשבת המלך ושם האריך במעשה הכסא הזה כי נורא הוא:",
+ "שהיה מהול. תימה דר\"מ קאמר בשמ\"ר טוב שמו ואחרים אומרים שנולד מהול. והכא אר\"מ שנולד מהול ולמ\"ש התוס' דאחרים נמי היינו ר\"מ דנאחר דאסקי' אחרים חזר בו ואמר שנולד מהול אתיא הך כסברתו בתר דהדר ביה א\"ק אמאי התם קרי ליה אחרים והכא קרי ליה ר\"מ:",
+ "אלו המרגלים. לפי שהוציאו דבה רעה איקרו טמא שהגאות והדבה רעה איקרו טמא כמ\"ש טמאות השם והפסול פוסל:",
+ "וירם יאשיהו וכו'. כדכתיב בד\"ה שנתן לעם כדי לעשות פסחיהם:",
+ "זוכר את תלמודו. ע\"ד האי דעדיפנא מחבראי משום דחזיתי לר\"מ מאחוריה כדאיתא בעירובין ויתכן שהראייה ענין יריית פלפולו:"
+ ],
+ [
+ "בעת יזורבו נצמתו. בב\"ר מפרש דקרא במבול מיירי ולעיל מיניה הקודרים מני קרח גו' ופי' לפ\"ד האנשים הקודרים מהקרח נעלם מעליהם שלג בעת יזורבו נצמתו היה מרתיחה שהיה מרתיחה בגיהנם וק' מנ\"ל לר\"י שהמים היו רותחין בגיהנם ולא מן האש שהמטיר עליהם וי\"ל דא\"כ מאי אתא איוב לאשמועינן הא כבר ילפינן לה מג\"ש כדאיתא בפ\"ק דר\"ה א\"נ דבעת יזורבו משמע שהמים בעצמם היו ממיתים אותם שאם מצד האש תיפוק ליה שהאש עצמו ג\"כ היה שורפם כשירד עליהם גם בחומו דייה גיהנם שהוא חומו הידוע ואפשר דנדעכו ממקומם מפר' במים שבחיים נדעכו והוסרו ממקומם דהיינו גיהנם אלא דנדעכו באינשי משמע:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "הקב\"ה מתיר להם שליש וכו'. כתב בית יוסף סימן תקפ\"א דאיכא למידק דא\"כ ער\"ה חשוב כיה\"כ שהרי הוא מתכפר בו שליש העונות כיה\"כ והוא חשוב כמו כל ט' ימי תשובה שהרי בכל ט' י\"ת אינו מתכפר אלא שליש ובער\"ה לבדו מתכפר שליש והשיב דשליש ראשון קל להתכפר ושליש ב' קשה יותר ושליש ג' קשה מכולם וק\"ל ותשובה זו צריכה להבין דאפשר לומר איפכא דשליש א' קשה טפי שכבד העונות חמיר טפי בהצטרפותם שיתחזק כח כל א' עם חבירו ובענין הזכיות כדכתיבנא עוד יש לדקדק היכי מתכפרין שני שלישי עונות קודם יה\"כ והשאר ביה\"כ דהא תני ר' ישמעאל בפ' יה\"כ ד' חלוקי כפרה ותשובה עם כל אחת ואחת כו' א\"כ היכי מצי מחיל כריתות מיתות ב\"ד וחילול ה' ומיהו דכיון דתנא בפ\"ק דשבועות ס\"ל דיה\"כ מכפר על הכל אפשר דר\"ל דהכא כותיה קאי ומצי סבר נמי דשאר עבירות זולת מצות עשה אפשר דמתכפר מקמי יה\"כ ודלא כתנא דבי ר\"י ומהשתא מצי למימר שליש דקאמר לאו שליש מספר ממש אלא חלק הא' דהיינו עבר על מצות עשה היא שנמחל בער\"ה וחלק ב' דחמיר טפי דהיינו עבר על מצות ל\"ת נמחל בימים שבין ר\"ה ליה\"כ וביה\"כ נמחל החלק החמור דהיינו כריתות ומיתות ב\"ד והשתא ניחא דאין ר\"ה שוה ליה\"כ גם יתכן שלהיות עבירות אם בשוגג ואם במזיד ואם במרד דהיינו חטא ועון ופשע כדאיתא בפ' יה\"כ כנגד המין הא' אמר שליש בער\"ה והמין הב' היא השליש הב' והמין הג' הוא שליש הג' א\"ק כפרת השליש ע\"י גדולי הדור איך הוא שתעניתם יועיל לעצמן ולא לאותן שלא יתענו בודאי ול\"ל דקרי שליש לאותן היחידים דודאי היחידים הם מעטים משליש ישראל ועוד דלא דמי למשל שהמחילה לכל העיר בשביל המקדימים לצאת לקראתו ולכן הנכון דמחילה דמיירי הכא היינו לבטל הצרות הכוללות המתרגשות לבא על ישראל בעולם הזה שזכות הטובים תגין על הכלל ובער\"ה ימחול השליש ושוב שליש אחר אבל מה שחייב כל א' מצד עצמו תלוי בתשובת עצמו ובהא לא קמיירי הכא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "כל מי שאין לו אשה. יש שואלין למה דברו בלשון שלילה ולא בלשון חיוב דהל\"ל כל שיש לו אשה יש לו טובה וברכה וקרא נמי הל\"ל טוב היות אדם עם אשה ואינה שאלה דלא פסיקא מלתא דמי שיש לו אשה יש לו טובה דכמה זמנין שהאשה היא לרעה אבל השלילה פסיקא הוא דמחוסר אשה מחוסר אלו:",
+ "בלא שמחה. משמחת לב אשה כדא\"ל ריב\"ק לההוא גוזאה כדאיתא בשבת בפ' שואל אבל ישראל היושב יחידי אין לו שמחה שהאדם בטבע כשאין לו עם מי ידבר סודותיו דאגה בלב איש ישחנה וכן כתב החכם רבינו ש\"ט אי חברותא אי מיתותא:",
+ "בלא ברכה. שבשבילה הבית נתברך כי איש ואשה שכינה ביניהם וגם זה לפי הטבע שהיא משתדלת לצרכי ביתה ובשמירת ממון בעלה:",
+ "בלא כפרה. לאו דוקא שאפשר שיתכפר אדם בתשובה וזבח ומנחה בלי אשה אלא כלומר שתחסר ממנו סבה אחת מסבת הכפרת או אות א' מאותיות הכפרה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "וכי אחיו היו כו'. כתב הרא\"מ לא ידעתי למה לא יהיו פי' לאחיו של לבן שבאו עמו כדכתיב ולבן תקע את אחיו וכמוהו ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם או לאוהביו שבאו עם לבן דומיא דויקרא לאחיו לאכל לחם שאחר זה ופרש\"י לאוהביו שבאו עם לבן ושמא י\"ל שמאחר שהגל והמצבה שניהם יחד הם לעד בין לבן ובין יעקב והמצבה מצינו שהעמיד אותה יעקב כדכתיב ויקח יעקב אבן וגו' יחויב שגם הגל גם יעקב לקט אותו ע\"י בניו. ול\"נ דגבי לקטו אבנים א\"א לפרש אחי לבן או אנשים שעמו ש��ע\"פ שיהיו אוהבי יעקב אינו ראוי לגזור לקטן אבנים כאדון לעבדיו וע\"כ צ\"ל שהם בניו או אחיו ממש שדרכן להיות נשמעים לאחיהם הגדול ועוד י\"ל דכינוי אחיו לא קאי אלא איעקב הנזכר ולא דמי לויאמר פרעה אל אחיו דשאני התם דמקמי האי קרא כתיב ומקצה אחיו לקח ה' אנשים דקאי כינוי אחיו איוסף ולכך קרי בתר הכי נמי אחיו:"
+ ],
+ [
+ "ומשם העשיר משה. כי הלוחות היו מאבן יקרה וזהו מחצב של סנפרינון שברא לו הקב\"ה בתוך אהלו וכן בירושלמי דשקלים פ\"ה וכתב שם בעל ע\"י וז\"ל אם הדברים כפשטן רצה הקב\"ה כדי שיהיו דבריו נשמעים שיהיה לו עושר וכבוד וע\"כ יכבדוהו כשלא יצטרך למתנת ב\"ו ואם נאמר שכוונה בזה לומר שהיה מסתפק וכו' עד כדי שיכול לקיים תורה ומצות ותמיהני מי הזקיקנו לומר שלא יהיו הדברים כפשטן ועוד שהדבר מוכרח ממ\"ש בש\"ר פ' מ\"ו ומשה שעסק בעצמותיו יהיה עני כי לא יסבול פירוש אחר גם בפ' המצניע אמרו אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וכולן ממשה והביאו ראיה לעשרו מפסל לך והדברים כפשוטים שהרי הגבורה כפשוטה כמו שהוכיחו מואתפוש בב' הלוחות גם מ\"ש שאם הדברים כפשטן טעם העושר כדי שיהיו דבריו נשמעים ואף שזה טעם נכון למה שכל נביא צריך להיות עשיר הנה בענין משה אין אנו צריכין לטעם זה רק מפני שעסק בעצמות יוסף ואבד עושר ראה ה' כי ראוי לו שיתעשר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "זה העולם כו'. אתא קרא לאשמועינן חשיבת הצדיק שמגין על הדור בצדקתו וחשוב לפני ה' ואע\"פ שבני דורו מבזין אותו ויראה שלפ\"ז פי' גם זו ראיתי חכמה דכתיב לעיל מיניה ראיתי מעלת החכמה כי רבה היא ולראיה מייתי חשיבות נח בחכמת זה העולם עולם השפל ונקרא עיר קטנה לגבי עולם העליונים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "וחכם זה נח כי בתורת ה' חפצו. ועיין בב\"ר פ' כ\"ו א\"כ מאי מסכן וי\"ל כנגד בני דורו היה מסכן שהיו מבזין אותו ועוד י\"ל דמסכן במעשים ע\"ד חכמת המסכן בזויה ס\"ל כמ\"ד דלא היה צדיק גמור וא\"ת והיכי קאמר התם נח מצא והקב\"ה לא מצא הא כתיב הכא עליו ומצא בה איש מסכן וחכם וי\"ל דהתם לא דריש עיר קטנה וגו' על נח אלא באחד משאר דרשות הנזכרים הכא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "א\"ל ואת מאן. כלו' אם היא שלוחה מאנשי העיר נבקש שלום ויש לסמוך על דבריה אם היא מעצמה באה להוכיח והשיבה כי היא מהחשובות והיא עיני העדה כי היא שהשלימה מניין של ישראל לחשיבותה והרי היא במקום כולם וההכרח הביאה לספר בשבחה והוצרך לומר שישאלה את מאן ולא שמעצמה אמרה אנכי שלומי כו' מפני שאין טעם להפסיק במאמר זה בין מ\"ש דבר ידברו כו' ומ\"ש אתה מבקש להמית כו' שהכל ענין א':",
+ "שבל המעיז פניו בת\"ח כו'. היא גיר' נכונה כדאיתא הכא והכי קדריש במלך בדוד במה שנשא בדוד שהוא ת\"ח ה\"ל כנושא יד במלך אפי' לא היה דוד מלך וא\"ת למאי הלכתא בעי למילף ת\"ח ממלך ע\"י דאיכא חטא במעיז פניו בת\"ח כמעיז במלך הא מאת ה' אלהיך תירא לרבות ת\"ח נפקא וכן מוהדרת פני זקן ואי למימר דחמיר כ\"כ כמעיז במלך ליתא דזה אפי' מחל על כבודו אין כבודו מחול ואיכא חיוב מיתה בו משא\"כ בזה וי\"ל דאתא למימר דאיכא נמי מיתה במעיז בת\"ח והיינו נדוי שמנדין על כבוד ת\"ח כדאיתא בפ' אלו מגלחין נידוי חשיב מיתה כדאמר התם מאי שמתא שם מיתה ובשלהי שבת אמרינן מר נמי עניש וקטיל ועי' בב\"ר פ' צ\"ד וביפ\"ת שם:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "אמר הא' אם אני של חטין את של שעורים כו'. כי היות בעל החטין לא יבחן מב' צדדים בין שתאמר שהחטים שלו ובין שתאמר שהשעורים של חבירו מאחר שאין כאן אלא ב' כורים והא' של חטים והא' של השעורים כן רצה אברהם לומר שבין שיהיה לוט לימין ובין שיהיה לשמאל הכל עולה לענין אחד שאברהם בימין ולוט בשמאל כמו בחטים ובשעורים שמהיות ראובן בעל החטים הוכרח היות שמעון בעל השעורים וכן בהיות שמעון בעל השעורים הוכרח היות ראובן בעל החטים כי אין אמצעי בזה ולא תימא שעם היות אברהם לימין אפשר לא יהיה לוט לשמאל אלא למזרח או למערב וכן עם היות לוט בשמאל אפשר לא יהיה אברהם בימין אלא במזרח או במערב אלא שהרי הוא כאלו בהכרח יש להם לחלק ימין ושמאל וא\"כ יהיה אברהם שהוא החשוב בודאי בימין ולוט בהפך לסטרא דשמאלו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "נכנס אל התיבה ברשות כו'. נראה שלא ר\"ל שמדבר בנח ממש דבנח מאי דהוה הוה ומאי אתא לאזהורי ועוד דקאמר תעלה לשון עתיד אלא משום דק\"ל מה קאמר דאי ר\"ל שכאשר יעלה עליך רוח השליט לצוותך איזה דבר עכ\"ז מקומך אל תנח ולא תאבה לו זה היפך אני פי מלך שמור וירא את ה' בני ומלך ואי במילי דיהרג ואל יעבור מיירי לא ה\"ל לסתום ולומר מקומך אל תנח סתם ואם הכוונה שלא תניח מקומך אשר קבע לך המושל ולא תעבור על דבריו מאי קמ\"ל ועוד מאי מקומך דמשמע דכבר היה לך מקום קבוע ולא שהמושל קבעו עתה דא\"כ מקומו מבע\"ל לכ\"א דמיירי בענינו של נח והיינו דכשנכנסת לדבר או למקום מה ברשות לא תצא ג\"כ אלא ברשות והיינו מקומך אל תנח שהוא המקום שכבר היית בו מאז צווית עליו ועד עתה והא קמ\"ל דאע\"ג דבכניסתך אינך מצווה אלא מורשה וסד\"א כי לצאת אין צורך רשות עכ\"ז ראוי שלא תעשה אלא ברשות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "רשב\"י ור\"א בריה כו'. תלת עשר שנין בשמדא בפ' ד' דשבת מפרש שסבת הטמנתם מפני שהלשינום למלכות על שדברו בגנותם גם בסבת יציאתם לבסוף וכן בענינים אחרים שמפרש בסמוך מפרש התם בענין אחר:",
+ "שמע ברת קלא. מה' היה הדבר כדי שיבין לאשורו לצאת משם:",
+ "מדכייא טברייא. שהיו מקומות שהיו בהם ספק טומאה שנאבד שם קבר והיה צער לכהנים לסבב את הדרך כדמפרש בפ\"ב דשבת:",
+ "טייף וסליק ליה פי' רש\"י שהיה לוחש על החתיכות ובפ\"ב דשבת פי' שהיה בדרך נס והכי מפרש בפסיקתא ובירושלמי:",
+ "כל הספיחין סותרין כו'. כך היא לשון המשנה במתכת שביעית ולפ\"ז הספיחין המלוקטין לא היו של כרוב וע\"ז הדרך מייתי עובדא בירושלמי דשביעית ולהבין פי' המשנה והברייתא בפ' מקום שנהגו שגרס כל הספיחין אסורין חוץ כו' וכן הוא בב\"ר פ' ע\"ט ועיין בפי' הרמב\"ם והר\"ש בפי' המשנה ובתוספות ריש פרק קמא דקידושין ואין כאן מקום להאריך:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "לא היה לו לילך אצל פנחס. שהיה שם שהרי אפי' בימי שמואל ודוד היה כדכתיב בד\"ה ופנחס בן אלעזר נגיד וגו' ולדעת רז\"ל היא פנחס הכהן ועוד אמרו ז\"ל כי פנחס הוא אליהו:",
+ "אני ראש וקצין כו'. ומלך קודם לכ\"ג ונביא כדתנן בפ' כ\"מ והא דכתיב לפני אלעזר הכהן יעמוד היינו שפסקו גדולה לאלעזר שיהיה יהושע צריך לשאול דבר הלכה ממנו כדאיתא בפ' הדר והיינו דל\"ק פנחס אני כהן ונביא ואני אלך אצלו אלא מפני שהיה צריך לו ומאן דכאיב ליה כיבא אזל לגבי אסיא ומ\"מ נענשו שניהם דמאחר דאיכא תקלה במילתא לא הוה להו לדייק בכבודם:",
+ "ויקבר בערי גלעד. ואע\"ג דאפשר לפרש בערי גלעד ע\"ד בשתים תתחתן בי לא משמע להו דהתם איצטריך להזכיר שתים אבל כאן א\"צ להזכיר אלא עיר א' אם לא יאמר כדבר הזה והא דאשכחן ועל עיר בן אתונות שאני התם לפי שהוא חמור שנברא בין השמשות והוא של אברהם ומשה ובלעם כדאיתא בפר\"א לכן הוה כאלו היא בן אתונות רבות ששימש בזמנים רבים ומ\"ש הרלב\"ג כי להזכיר שמו צוה שיקברו עצמותיו במקומות מתחלפים אין לו טעם וריח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ורוח הקודש אומרת היא אמו. וא\"ת א\"כ מה המופת שעשה שלמה מאי עבידתיה אחר שממנו לא נתבאר הדבר כ\"א מב\"ק ואיך נודע חכמתו של שלמה מהמעשה ההוא כמו שנראה משמעות הפסוקים וי\"ל דודאי שלענין הדין יפה כוון שלמה לעשות בחכמתו כיון דאין בנדון זה דין חלוקה ראוי לדון בתר אומדנא ומכיון דאמר תנו לה את הילוד החי נראה שהיא אמו ומשום דאפשר דאיערומי קא מערמא לא הל\"ל הכי בהחלט אלא ברוח הקודש היה לאמת הענין ומ\"מ נתבאר חכמת שלמה דכוון אל האמת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "ע\"י שנתעצלו ישראל וכו'. וטעם הכתוב משום דקאמר אשריך ארץ וכו' בגבורה ולא בשתי קאמר דזמנים שהחולשא ושפלות ידים טובים דהיינו בענין המחלוקת על ידי שנתעצלו מלחנות במחלוקת על הר סיני וכמ\"ש בפסיקתא דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום בקש הקב\"ה ליתן תורה לישראל בשעה שיצאו ממצרים והיו חלוקים אלו על אלו וכו' עד כשבאו לסיני הושוו כולם אגודה אחת ויחנו שם ישראל אין כתיב כאן אלא ויחן שם ישראל נעשה הומניא אחת אמר הקב\"ה תורה כולה שלום ואני נותנה לאומה שהיא אוהבת שלום ואיכא למידק אמאי נקט קרא ירידת השכינה בשלמא אשפלות ידים הוה א\"ש שכנגד מה שהושפלו נהג ה' עמהם מדת ענוה שהוריד שכינה למטה וכמ\"ש בסוטה גבי את דכא ושפל רוח אבל אבעצלתים לא היל\"ל אלא נתינת תורה שהיא שלום וי\"ל דמשום דשמו של הקב\"ה שלום בא כבודו אצל ישראל כשהיו בשלום א\"נ מפני שמתחלה היתה מחלוקת בין עליונים לתחתונים שהעליונים לא היו יורדים וכו' ובמ\"ת ירדו עליונים למטה ועלו התחתונים למעלה והקב\"ה היה המתחיל בירידת הר סיני:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ [
+ "ואקחה פת לחם. בהשוכר את הפועלים לא הזכירו זה ואמר שהמן בזכות ויקח חמאה וחלב והכא לא נקט חמאה וחלב וי\"ל דהיינו הא שלא בא חמאה וחלב אלא תמורת הלחם לפי שנטמאה העיסה להכי נקט פת לחם שהיתה בו עיקר כוונתו והתם נקט חמאה וחלב שנתן ממש א\"נ הכא נקט פת משום דהמן הוי דוגמא דידיה דאיקרי לחם והתם נקט חמאה וחלב דדמו למן בטעמו שהיה כטעם לשד השמן:",
+ "עלי באר וגו'. לא נקט והכית בצור והיינו הא דבאר היה מהתם כדפירש\"י בפ' השוכר את הפועלים. וניחא ��יה הכא למנקט האי קרא דכתיב ביה באר שהיה מתגלגל עמהם במדבר תמיד כך איתא בתענית ולהכי לא נקט ויורהו ה' עץ וגו' דאין מים ההם קבועים להם בכל המדבר ואין לומר משום דהתם לא נתחדשו המים בעבורם רק המתקתם ולא דמי ליוקח מעט מים דבארץ נחלי מים מאי איכא למימר ולעיל נקט והכית בצור דהוי קרא קמא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "שבעה דברים מכוסים. צ\"ע מאי אתא למימר ועוד דהאיכא אחריני נמי כגון מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור וכמה תעלומות חכמה והרי עוד ב' דברים מכוסים דכתיב גבי כעצמים דהיינו דרך הרוח ומעשה האלהים ועוד מה צריך להוכיח מהכתובים שהדבר מבואר מעצמו כי אין אנו יודעים ערמה בענינים אלו וי\"ל דהא קמ\"ל כי אין העלם אלו הדברים מסכלות האנשים ושאפשר ידעום הנביא בנבואתו והחכם בחכמתו אלא מכוסים הם מכל בני אדם בכוונת האלהית עד\"ש בפ' ב' דשבת גזרה היא שאין מודיעין קצו של אדם וטעם ההעלם מבואר שהוא לצורך העולם אלו ידע האדם את קצו ועתו היה מת מדאגתו בידעו כי קרוב קצו ועוד שהיה מתרשל מהתשובה עד היותו קרוב למות ועוד שהיה ממעט בישובו של עולם כשידע כי קרוב קצו ורצה ה' שיהיו הכל עוסקים בישובו של עולם ואלו יודעים את הנחמה היו רבים יוצאים מהכלל כשידעו שאיננה בימיהם וכן אילו ידעו במפלת מלכיות וכו' ועיין באריכות בב\"ר ביפ\"ת פ' ס\"ה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שהיתה עיניהם צרה. כלומר שהיו שונאים זה לזה ולא היו רוצין להנהות זה לזה בלמוד ולכן האחרונים שהוזהרו אמר שמלאו כל א\"י תורה ובפ' החולץ אמר מפני שלא נהגו כבוד זה לזה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "שמצאו בו דברים כו'. ק' בשלמא בקרא דרשב\"ן הובא לעיל בויקרא פ' כ\"ח טעו לכאורה שלא לדקדק במ\"ש בכל עמלו או בדיוקא דתחת השמש אבל הכא איך טעו לחשוב דבריו נוטין לצד מינות מכיון דסיפא ודע כי על כל אלה כו' וכי מעיקרא לא שפילו אסיפא דקרא ועוד אי ס\"ד דלקושטא דמלתא קאמר שמח בחור בילדותך מאי נוטין לצד מינות והלא מינות גמורה היא:",
+ "וכי זו היא חכמתו של שלמה כו'. וק' דמאי ק\"ל מפני חכמתו דאפי' לקל שבקלים לא יאות לומר כן ומורי הרב ר\"י בן לב ז\"ל תירץ שלכאורה אע\"פ שראו סיפא דקרא סברי דלאקולי קאתי ולומר ביום שמחה היה בטוב שה' ידינהו כי חנון ורחום הוא ע\"ד מלפניך משפטי יצא ולא ע\"י מלאך לפי שעיניך ת\"מ תעבור על פשע ומ\"מ זה נוטה קצת לצד מינות לפי שהוא מיקל בעונשים וזה שלא כדעת התורנים וא\"ת שדבר כפי החכמים ליתא נמי שדרך החכמים ליתא לההביל ענייני העוה\"ז ושלא לשמוח בשמחתו וז\"ש זה חכמתו של שלמה שאף שדרך זה טוב לשרידים אשר ה' קורא הי\"ל לראות כמ\"ש מרע\"ה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שהוא היסח דעת דמחשבת העבירות והעברת עינים מלהסתכל בה:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ [
+ "בורך זו ליחה סרוחה. דבאר בכ\"מ יש בו מים ולכן ירמיז אל מקור הטפה סרוחה ובור יצדק על חפירה בלי מים כמו כי יכרה איש בור כי שמו אותי בבור וזולתם וקאי על הקבר אשר בו רמה ותולעה בוראך זה ממ\"ה הקב\"ה וא\"ת מאי ענין הבריאה לזה מלאך או שופטך מב\"ב י\"ל משום דברא העולם בדין כדאיתא בב\"ר ריש פ' י\"ד:",
+ "לא זכות ולא חובה. בפרק שואל קאמר ופליגא דשמואל דאמר אין בין העוה\"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ עוד בפ' הנזכר פרש\"י לא זכות לא דבר לזכות בו שכולם עשירים ולא חובה לאמץ ולקפוץ יד והרמב\"ן פי' שאין להם בחירה ורצון ואני פרשתי שאף שיהיו בחיריים אחר הכירם ההשגחה עין בעין ימצאו כמוכרחים על מעשה הטוב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ראשי לסתות לחיים. ומשום דמסייעי בקלסתר פנים קרי להו כוכבים ורש\"י כתב והכוכבים אלו הלסתות רומני דאפי שקורין פימיל\"ש של לחיים שמצהיבין:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "זה לוז של שדרה. היא חוליא קטנה שבסוף החוליות וכל החוליות מתכחשות ומושפלות ע\"י הזקנה וזו בולטת כשקד לפי שהיא יותר חזקה מכולהון ואינה מתכחשת בזקנה ומסכים לזה מייתי עובדא דאדרינוס לומר שלוז זה קשה מכל האברים ויתכן דס\"ל דוינאץ השקד רמיז לן אגב אורחיה שממנו מציץ האדם לעתיד ולהכי מייתי הכא מלתא דאדריאנוס:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "לכשישוב העפר אל הארץ. פי' כשנקבר הגוף ול\"ק דמשמע בב\"ר פ' כ\"ב דמקמי קבורה אפשר דנשמה עולה למעלה דאין ה\"נ הכא ואתיא לומר שמאז אין בו עוד רוח וכהאי דאית' בפרק שואל כל שאומרים לפני מת יודע עד יסתום הגולל דכתיב וישוב העפר אל הארץ כשהיה פרש\"י גופו קרוי עפר ומששב אל הארץ כשהיה מיד והרוח תשוב שאין בו רוח עוד. עוד י\"ל כשכלה הגוף ונהיה עפר ואתא למימר כדתניא התם כל י\"ב חדש גופו קיים ונשמתו עולה ויורדת לאחר י\"ב חדש הגוף בטל ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת. מ\"מ מ\"ש ואם לאו ואת נפש אויביך יקלענה פי' אחר ששב העפר אל הארץ שהוא זמן עלית הנפש אל האלהים אם אינה זוכה לזה היא נקלעת וקאמר לה הכא משום דכתיב אל האלהים אשר נתנה דרשינן שאינה עולה אל האלהים כשאינה טהורה כדתניא והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה תנה לו כמו שנתנה לך בטהרה ופרש\"י אשר נתנה קרא יתירה הוא לדרוש הוי זהיר שתשוב אליו כמו שנתנה לך נקיה בלא עון."
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "ג' שמות נקראו לו. כדי שלא יקשה היאך יתכן לומר מלמדך מגזרת מלמד כי שם העצם לא יתחלק ולא הל\"ל אלא א\"כ מנהיגך במלמד לכ\"א דגם המלמד נגזר מלשון למוד ואינו שם העצם ומפני זה יתחלק:",
+ "כדי ליתן חיים לבעלים. איידי דבעי למימר ומה אם לפרתו כו' הזכיר כאן תכלית האדם בלמוד פרתו שהוא להשיג כדי חייו בעוה\"ז דהיינו פרנסתו לומר דמכאן נלמוד שיש לו לעשות כן ליצרו לצורך חיי העוה\"ב:",
+ "מרדע. לא נמצא במקרא אלא בלשון חכמים בפ' לא יחפור כמלא המרדע ובכמה דוכתי:",
+ "שהוא דייר בינה לפרה. אין קושיא למה נקראכן לסבה זו שהרי נקרא מלמד כי כמה דברים אשר להסכמה שמות וקאמר הכא דמ\"מ כולם על כוונה אחת בנויים אבל גירסת הערוך דרבן שמדיר בינו לפרה נראה שט\"ס הוא וצ\"ל בינה ופי' שמדיר שזורה כמו לישנא דרדויי דפרק כל הצלמים.",
+ "והלא דברים ק\"ו כו'. פי' ראוי לאדם שיהיה נעקץ להישיר עצמו כמו שהפרה מישרים אותה ע\"י עקיצת הדרבן ואע\"פ שאין ה' מכריח מ\"מ ע\"י יסורין מתישר האדם וה\"ל !כהישרת הפרה קצת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ []
+ ],
+ [
+ [
+ "לאחר שהיה למוד לשמש מטתו וכו'. וא\"ת רב ביבי ורב ור\"י במאי קמפלגי דמר מוקי לה בוסת ומר בנבלה ומר בשבת וי\"ל דלר' ביבי משמע אץ ברגלים הענין תשמיש ע\"ד בין רגליה כרע וכדדרשינן בפ' המוצא תפילין בהא דמוקי קרא בכופה אשתו לתשמיש ורב ור\"י מפרשי רגלים כמשמעו אלא דלרב אין החטא ברגלים ממש אלא שלסבת מהירותו בהליכותו חוטא שלוקח מהחנויות הראשונות שפגע בם שאלו היה מדקדק להשגיח ללכת עוד ולראות שיש חנויות אחרות ויחקור איזו היא הכשרה לא היה נכשל ליקח מהנבילה ולר\"י העבירה נעשית בדריסת הרגל ממש ויש חלוק אחר בדבריהם דלר' ביבי מיירי קרא בדבר שבערוה שצריכה ודאי זריזות גדולה ליזהר מלהכשל ולרב מיירי באיסור לאו ואשמועינן דאפ\"ה בכה\"ג צריך זריזות מלהכשל בשוגג ולר\"י מיירי בדרבנן שתלישת הקוצים בדריסתו אפי' לר\"י דאמר דבר שאין מתכוון אסור אינו אלא מדרבנן קמ\"ל קרא דאפ\"ה צריך ליזהר מהשוגג ור\"י ור\"ל נמי מפרשי רגלים כפשוטו אלא דקמפרשי ליה בענין ההליכה לב\"ה להקריב קרבנות ולר\"י היינו דוקא בחטאות ואשמות שהן באין על חטא דבכה\"ג לא טוב לבוא לב\"ה כי יותר טוב שיזהר ולא יבא לעשות כאלה ע\"ד הנה שמוע מזבח טוב וכמ\"ש בפרק מי שמתו שמור רגליך וכו' שמור רגליך ולא תחטא משתחטא ותביא קרבן וכן בפ\"ק דחגיגה ר\"ל רמי כתיב הוקר רגליך וכו' ע\"ש באריכות:"
+ ]
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Parasha",
+ "Chapter",
+ "Midrash",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file