diff --git "a/json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah/Hebrew/merged.json" "b/json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah/Hebrew/merged.json"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/json/Midrash/Aggadah/Midrash Rabbah/Commentary/Yefeh To'ar/Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah/Hebrew/merged.json"
@@ -0,0 +1,1566 @@
+{
+ "title": "Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yefeh_To'ar_on_Vayikra_Rabbah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "שאינן יכולין וכו'. מפני שאור שבעיסה ואין הקב\"ה חפץ בקילוסן של רשעים ומשום שנמצא החטא ברוב בני אדם לכן לא אמר כל מלאכיו:",
+ "וכי מלאך וכו'. כי יהושע כבר מת שבימיו לא כרתו ברית ליושב הארץ ומקשה למה קורא אותו מלאך כי פנחס לא הי' נביא אלא מדבר ברוח הקודש ע\"י אורים ותומים. ומשנה מפני שהיו פניו בוערות כלפידים והי' דומה למלאך שמראהו נורא מאד:",
+ "כסבורה וכו'. וכיון שהיא חשבה על המלאך שהוא נביא נראה שנביא דומה למלאך:",
+ "מבית אב וכו'. פי' כי עיקר שם מלאך על העליונים והנביאים וכמו יחס המשפחה שמתיחסת על ראש בית אב. כן נקראו הנביאים מלאכים:",
+ "בנוהג וכו'. אבל לתת צדקה שנה תמימה ודאי שיקשה בעיניו וזה רואה לשדהו חרב כל השנה ופירותיו מופקרים ויהיב ארנונא ושתיק לכן נקרא גבורי כח:",
+ "בישראל וכו'. ואע\"ג דאותם האנשים אינם נמצאים עתה בעולם מ\"מ נמצאו בכל דור אשר ידמו לאותן האנשים בשלימות זו להקדים נעשה לנשמע:"
+ ],
+ [
+ "ישובו יושבי וכו'. דמדכתיב ישובו משמע דעד השתא לא היו יושבים בצלו:"
+ ],
+ [
+ "לא ניתן וכו'. משום דאשכחן כמה שמות ואינם אלא אחד כענין ירד ואביגדור וכל הני דמזכיר הכא ועוד רבים:",
+ "אלא. לשון מלוכה ומשה איקרי מלך כדכתיב ויהי בישורון מלך:",
+ "ד\"א חבר. פי' שמעכב את הפורענות וכמו חובר חבר שמעכב פורענות הנחשים ע\"י לחישתו:",
+ "וזו מרדה בעצת אביה. שצוה לאבד ילדי העברים והיא הצילה את משה:",
+ "זה הציל את וכו'. ע\"י שמרד בעצת מרגלים הציל את ישראל וזו הצילה את הרועה למשה:"
+ ],
+ [
+ "אלא מלמד וכו'. ולכן כתיב ויכם לפני וירדפם משום דהכאה היתה בידי ה' לכן מקדימם:",
+ "י\"ג לצרכיהן וכו'. חמש לצורך עצמו. א' מה שהכה לפלשתים והביא ערלותיהן להתחתן במלך. ב' מה שהכה העמלקי שלכדו את צקלג ולקחו נשיו ובניו: ג' מה שלכד את מצודת ציון שאמרו לא יבא דוד הנה. ד' מה שהכה בפלשתים בבעל פרצים שנתקבצו לבקש את דוד. והה' מלחמת אבשלום:"
+ ],
+ [
+ "מה טעם וכו'. מהאי לשנא משמע דדריש קרא מרישיה לסיפיה ומסיפי' לרישי' דה\"ק המגביהי שבת המשפילי והמשפילי שבת המגביהי ע\"כ ויש לפרש כי דריש את המקרא המגביהי לשבת בזה במה שמשפיל לראות בשמים ובארץ. ומזה נראה כי השפלתו הוא הגבהתו:",
+ "בים עמד לו וכו'. אע\"ג דכבר נעשו נסים רבים ע\"י משה ולא עמד מן הצד. וגם איך חשב משה שיש בישראל איש אחר טוב ממנו אבל כאשר לא הוכה היאור על ידי משה מפני ששמר אותו כדלעיל ס\"ב פ\"ט. ככה חשב משה כי הים לא יבקע על ידו:"
+ ],
+ [
+ "ואני לא הבאתי. והטעם שמשה לא הביא כי בראשונה חפץ להשתתף עם הנשיאים שאמרו להשלים מה שיחסר מהצבור. וכאשר השלימו הצבור הכל לא מצאו הנשיאים להביא רק אבני שהם ומלואים ומשה לא היו לו אבני שהם ומילואיה:"
+ ],
+ [
+ "לפני ולפנים. דמדכתיב ויקרא ה' וידבר משמע שתראו למקום שהיה מדבר עמו משם דהיינו מעל הכפורת:"
+ ],
+ [
+ "כנגד י\"ח וכו'. ובא בזה לרמז שראוי להשתדל בכל עוז במצות ה' ובכל חלקי אבריו. ולכ�� היו הציוויין כמנין חוליות שבשדרה:",
+ "א\"ל זו היה תאכלו וכו'. ומכיון דהוה צריך לדעת מיני מאכלם ה\"ל כממונה בחיי המדינה שמתעסק במזונותיהן:",
+ "ואלה לא תשקצו. ואע\"פ שלא נזכרו בשרצים ובעופות אלא הטמאים ולא את הטהורים אשר לא תשקצו. דייק מדכתיב אלה תשקצו שהראה ה' למשה גם הטהורים וא\"כ היתה טרחתו מרובה:"
+ ],
+ [
+ "עם פונדקי. פי' שה' היה רגיל להשרות שכינתו באהל אברהם אבל משה עד עכשיו לא שרתה שכינה באהלו אלא בסנה:"
+ ],
+ [
+ "אמר ר\"א אף על פי. ומה שנענשו המקושש והמקלל שהיו בכ\"א לחודש הב' בשנה הראשונה זה היה הוראת שעה:",
+ "אל בית אמי זה סיני. שהתורה נקראת אם כמו שדרשו רז\"ל על הכתוב כי אם לבינה תקרא. וכן יש אם למקרא. ואל חדר הורתי זה אהל מועד שמשם נצטוו ישראל בהוראה. ודרש הורתי מלשון הוראה:"
+ ],
+ [
+ "דו פרצופים. מפני שהקול היה נחלק לישראל ולא\"ה לכל אחד כענינו קאמר דו פרצופין:"
+ ],
+ [
+ "עד שלא הוקם המשכן. באמת לא מצינו בא\"ה נביאים כלל גם לפני הקמת המשכן אבל פירושו כי הנבואה הטבעית היתה אז לכל העולם. וזה השפעת השכל. ואחר הקמת המשכן חדלה מהם גם הנבואה הטבעית. ובלעם אף שהיתה לו נבואה זו הוא בשביל שהתנבא לטובתן של ישראל:"
+ ],
+ [
+ "כך יהא שכרן כו'. פי' כי נביאי עובדי כוכבים המתנבאים בטומאה יהיה זה שכרן ולא יזכו לראות פני ה':"
+ ],
+ [
+ "מה בין משה לכל הנביאים. משום שלפני זה מרבה במעלת נביאי ישראל נגד נביאי או\"ה בא עתה להראות כי משה הוא בחיר גם בין נביאי ישראל:",
+ "מתוך תשע איספקלריות. טעם מספר ט' אפשר מפני שהגלגלים ט' והמה משיגים שה' למעלה מהם או מפני שהשכל ה' ושכל הנביא מתדבק בשכל הפועל ומשיג שה' למעלה מהט' השכלים אשר למעלה מהשכל הפועל. ומשה מצד היותו דבק בה' הי' עלול ועצמותו באספקלריא שמתוכה ישיג מציאות ה' כפי מה שאפשר בחק ההשגה:",
+ "מתוך אספקלריא מלוכלכת. הכוונה ע\"י ממוצע. וזה ע\"י כח המדמה ומשה ראה מתוך אספקלריא מצוחצחת מבין שני הכרובים בלי שום השתמשות כח המדמה:",
+ "אבל לעתיד לבוא כו'. זה בא פה לסיים בנחמה:"
+ ],
+ [
+ "כל תלמיד חכם שאין בו דעת כו'. דעת הנזכר כאן הוא דרך ארץ ולכן נבלה טובה ממנו אף כי היא מאוסה ומסרחת לפני בני אדם. אבל המחוסר דרך ארץ נבזה הוא ונמאס בעיני בני אדם ומחלל גם את התורה ע\"כ. ויש להוסיף עוד לפי ענין המדרש. כי מן הנבלה יש להמלט ללכת רחוק ממנה וזה שאין בו דרך ארץ ויבוא בכל מקום גם אם לא יחפצו בו אין למצוא מפלט ומנוס ממנו. כי הוא ירדפהו ויהי' עליו למשא. ולכן מביא זה המאמר לענין ויקרא אל משה:",
+ "בסנה הפסיק אליו וכו'. פי' כי הסנה הי' מפסיק ביניהם כי אמר ליה אל תקרב הלום. ובאהל מועד אין כאן הפסק כי בא באהל מועד אשר שם אלהים. והדבור לא יצא מחוץ לאוהל מועד:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "והצדיקים. אע\"ג דמני כבר ישראל אבל זה נאמר על חסידי או\"ה:",
+ "בנוהג שבעולם. עיקר המאמר מובא פה בשביל מה שדרש אדם אחד מאלף מצאתי זה אברהם. ומזה מוכח כי ישראל נקרא יקר. אחרי שכמה דורות נאבדו עד שנמצא אברהם ראש יחסנו. ואגב זה מביא אלף נכנסין למקרא כו' וזה הוא דרך המדרש בכמה מקומות:",
+ "יוצא מהן ק'. ��י' המבינים את המקרא. ומן אלה הק' הלומדים משנה אחרי שיבינו מקרא יוצאין מהן י' והשאר אינם מצליחים בלמודם וכן בגמ' כי רק אחד מאלף יבינהו ויוכל להורות. לכן יקר הוא מאד. וע\"ז אמר אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי שגם אחת מהן לא תצלח בלמוד כי נשים דעתן קלות:",
+ "לא היית נותן לו בתמיה. כי אין הקב\"ה חפץ במיתתן של רשעים. ובחר יותר לפדותם בכל הון רק פרעה לא חפץ כל מחיר בעדם. ומוכרח היה ה' להטביעו בים ומזה מוכח כי ישראל עומדים ביוקר אחרי אשר בגללם המית את המצרים:"
+ ],
+ [
+ "אינו זז לעולם. כי במה שנאמר לי נתלים בהקב\"ה וכמו שהוא קיים לעולם כן הדברים התלויים בהקב\"ה אינם יורדים מקדושתם לעולם:"
+ ],
+ [
+ "אבגינוס. זה מיוחס ביותר כדפי' הערוך בערך אוגנסטטו:",
+ "ראש השבטים כו'. פי' כל מי שיהיה ראש וחשוב יקרא על שם אפרים. ומביא ראיה על ראש ישיבה משמואל דנקרא אפרתי אף כי היה משבט לוי. וכן לראש השבט מדוד בן איש אפרתי דישי היה ראש השבט כדכתיב גביה זקן בא באנשים:",
+ "די דבורי. ויתפרש כי מדי דברי בו כמו מדי העבודה פי' כי די עד למרבה דברתי בו. ובכ\"ז זכור אזכרנו עוד:",
+ "אינו יכול לסבול בו. ויתפרש הכתוב כי מדי דברי בתפלתו אשר יתחנן. לבי בו לשמוע שועתו. ומעי המו לו למלא משאלתו גם טרם יקרא:",
+ "כי בודאי דבורי בו. זה פירוש חדש בקרא כי מדי דברי הוא אך בו יאמר ה' ולא באומות אחרים יען כי הוא לי בן יקיר. וזה נמשך על מה שאמר אח\"ז כי מכל ע' אומות אי אתה מצוה אותי אלא על ישראל:"
+ ],
+ [
+ "שהיה לו פרקסין וכו'. לפי המשל הראשון הטעם שבחר ה' בישראל בשביל שהם דבקים בשכלם לה' יתברך ולא בחומר. ולפי המשל מן פורפורין בחר ה' בישראל יען כי המה היו הראשונים אשר הודיעו את כבוד מלכותו בארץ ולפי המשל מן מעפורת הוא בשביל שהמה מאמינים בני מאמינים והקדימו נעשה לנשמע אשר ה' חפץ כי יאמינו בו. ולפי המשל מן העטרה הוא בשביל שהמה מגדילים ומפארים תמיד את שמו הגדול:",
+ "קפלו הוא שהושיבו בכפליו כי לא יקמט. ונערו מן האבק הדבק בו:",
+ "אוותינטיאות. זה חשובות ויקרות:",
+ "מעפורת. זה סודר או מסוה:"
+ ],
+ [
+ "ארשב\"י משל למלך כו'. י\"מ כמו שהמלך בשביל חביבותיו מזכיר בני בני כמה פעמים. כן הזכיר ה' את ישראל פעם אחר פעם. אבל קרוב יותר לפרש כי כמו שהמלך דואג לבנו בכל עת להאכילו ולהשקותו. כן זכה ה' לישראל במצות רבות המשלימות את נפשותם:"
+ ],
+ [
+ "צדיקים כובשין אותה. כי ה' משנה גזרתו מפניהם. וזה ואלה יעמדו על הקללה לכבשה:"
+ ],
+ [
+ "זה אדם וכו'. ולכן כתיב אדם בכתוב ולא איש:",
+ "ומן החמסים. זה הנותן דמים וקונה ולוקח בחזקה:",
+ "ותיטב לה' וגו'. וזה נאמר על אדם הראשון כמו שדרשו בע\"ג פ\"א:"
+ ],
+ [
+ "בן אנשים כשרים. זה בין אדם למקום. בן צדיקים בין אדם לאדם. ונוסף על צדקתם הם גם גומלי חסדים. בן שמבזים זה יליף ממה שנקרא בן בוזי:",
+ "אשתו ובניו. בתנא דבי אליהו הגי' משל למלך שכעס על אשתו והיו לו בנים ממנה עמד ודחפה והוציאה מביתו לימים שלח והביא בן מאצלה כו' וזה הגירסא מדויק יותר כי הלא יחזקאל הנמשל לבן לא מרד בה' ואיך יאמר במשלו שמרדו עליו אשתו ובניו:",
+ "זה שיטה ראשונה. פי' בפעם הראשון ובפעם השניה הוא אומר וכו':",
+ "שהגבהתי. צ\"ל והגבהתי או וכבדתי כדגרסינן בתד\"א:",
+ "כלום פיחת כבודי. פי' למעלה. אבל בארץ כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם:",
+ "ואצ\"ל ע' לשון. כי גם המה הכירו הסבה הראשונה וע\"ד הכתוב בכל מקום מקטר מוגש לשמי:",
+ "דברים המכוערים. זהו איסורים שבתורה. דברים שאינם ראויין מצד דרך ארץ:",
+ "מכעיסים. אתכם ומבעטים אתכם גרסינן:"
+ ],
+ [
+ "ה\"ג כמ\"ש להלן. דברו אל כל עדת בני ישראל לאמור בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש אף כאן וכו'.",
+ "ה\"ג מכם פרט למומר לעבודת כוכבים מכאן לכל עובד כוכבים שהוא מביא עולה עובד כוכבים שהביא עולתו כו' חזינן מזה כי עולה ונסכים גם עובדי כוכבים מביאים:",
+ "משל צבור. מתרומת הלישכה:",
+ "ושלימה היתה קריבה כו'. משא\"כ בחייו שמקריבה מחציתה בבוקר ומחציתה בערב:",
+ "מכאן ואילך גירי הדור כו'. וכיון שהם שמעו מאתנו ויודעים הלא המה מעידים בכם:",
+ "אם נאמר מן הבהמה למה נאמר מן הבקר ומן הצאן. פי' כיון דכתיב מן הבקר ומן הצאן למה כתיב מן הבהמה אלא מן הבהמה מורה על בני אדם שדומים לבהמה וזה פושעי ישראל שמקבלין מהם כדי שיחזרו בתשובה. ומן הבקר ומן הצאן ממעט חיה:"
+ ],
+ [
+ "שספר שספת גרסינן ופירושו לשון חבור. והדרש הוא כי אדם המקריב קרבן לה' מתחבר להקב\"ה. ודרש את זאת מן הכתוב אדם כי יקריב קרבן לה' שתף הקב\"ה את שמו עם המקריב:",
+ "ותיטב לה' משור פר. ובפ\"ק דע\"ז מדריש הכתוב זה על אדם הראשון:",
+ "ויבן נח וגו'. וכתיב שם מכל הבהמה הטהורה מכלל שעסק בתורה וידע מה שהיא טהורה ומה שהיא טמאה:",
+ "שהוא עשה כו'. צ\"ל ועוד שהוא עשה קרבן:",
+ "עליהם הוא אומר כו'. חזינן דהם נקראו תמימים כשם הקב\"ה שנקרא תמים כמו שמביא מן הכתובים:"
+ ],
+ [
+ "שני כבשים כו'. זכר לאיל שהקריב תחתיו:",
+ "וקורין את המקרא כו'. פי' או קורין את המקרא הזה בזמן שבהמ\"ק חרב. ומה שבחרו במקרא זה יותר משאר פרשיות הקרבנות משום דכתיב צפונה לפני ה' ואפרו של יצחק הוא צבור על המזבח לפני ה' כדאיתא לקמן בפ' בחקותי ל\"ו:",
+ "חבורתו של משה כו'. לענין גאולת מצרים. אמר אברהם יצחק ויעקב ישנים עמרם וקהת כו' חדשים. ולענין גאולת בבל אמר חבורתו של משה כו' ישנים חבורתו של עזרא ושל הלל כו' חדשים:"
+ ],
+ [
+ "בשור חסר כו'. פי' שור שהוא גדול וצריך לנתחו לארכו ולרחבו. וחסר עוד מעשה בין הקרבה להקטרה לכן כתיב והקטיר. אבל באיל שהוא קטן ואינו צריך לנתחו לארכו ולרחבו והקרבתו היא הקטרתו לכן כתיב והקריב:",
+ "למדנו הקרבה לשור מן האיל. והפשטה לאיל מן השור גרסינן. ובאו לתרץ למה לא נאמר והקריב גבי שור דלמדין מן האיל. כמו שלמדין הפשטה לאיל מן השור:",
+ "אמר להם. אדם אחד רבותי כו' גרסינן:",
+ "ואביא שור כו'. ויחשוב כי בזה יתקרב לה' לכן לא כתיב פה גבי שור והקריב:",
+ "והריני עמו ברחמים כו'. כלומר אחטא וארבה ברחמים ואשוב עד שיקבלני ה' לכן לא נאמר גביה והקריב כי הוא לא יקרב לה' כי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ובילקוט גריס ומביא שור שיש בו בשר הרבה מה אם ישא לי הקב\"�� פנים אלא יעשה אדם מעשים טובים ות\"ת ויביא איל שיש לו לאישים והריני עמו ברחמים ומקבלו בתשובה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "עיקר הדרש הזה מובא פה בשביל סוף המאמר טוב מלא כף נחת זה קומץ מנחה נדבה של עני דכתיב ביה נפש כי תקריב אשר הוראתו הוא רצון להקריבה לנדבה וקמץ משם מלא קומצו הוא טובה לפני ה' ממלא חפנים קטורת סמים דקה של צבור אשר כה\"ג יקריב ביום הכפורים דלא כתיב ביה נפש ובאה לכפרה. ודרך אגב מביא המדרש לפני זה שאר הדרשות:",
+ "טוב מלא כף נחת. כל הדרשות האלה נדרשים משום דמקרא משמע כי גם מלא חפנים עמל ורעות רוח הוא טוב. אך מלא כף נחת הוא טוב מזה. ובאמת עמל ורעות רוח הוא רע מאד. לכן דריש כי טוב ללמוד מעט ונהיות רגיל בהם מללמוד הרבה ולמלא רק רצונו להקרא בעל הלכות:",
+ "טוב מי ששונה הלכות. זה הלכות כל שיתא סדרי משנה וברייתות ממי שהוא שונה הלכות ומדות זה מדות שהתורה נדרשת בהן:",
+ "תלמוד הוא הקושיות והפירוקין על המשניות אשר מהן תצא הלכה לדינא ולמעשה:",
+ "ולוה ברבית. וקרא ליה הכתוב מלא חפנים עמל כי הוא קרוב להפסד ורק רצונו הוא להקרא סוחר:",
+ "מי שהולך וגוזל כו' ואע\"ג דזה חטאת הוא לגזול ולתת צדקה. וכבר אמרנו כי הכתוב משוה פה שני דברים טובים אשר האחד טוב מהשני. ולא משוה לדבר הרע בתכלית. אולי מיירי שיש עשיר שאינו רוצה לתת צדקה והדין הוא שכופין על הצדקה והוא לוקח ממנו בחמס לתת לעני כי מקרי גזלן:",
+ "טובה דריסה כו'. ודריש כף נחת כף רגל אשר נחתה וירדה על המצרים:",
+ "פיח הכבשן. בחר להזכיר מכה זו יותר משאר המכות כי בה כתיב ולא יכלו החרטומים לעמוד וגו' והיה בזה פרסום האמונה. ובכל זאת טובה הגאולה הבאה ממכת בכורות יותר מפרסום הנס הזה:",
+ "כדתנן יפה וכו'. זה בא לבאר את הדרש מן מלא כף נחת על העולם הבא כו' כי יפה קורת רוח בעוה\"ב:",
+ "כמה זרע כו'. פי' כי המה חשבו אף כי עבר הירדן הוא ארץ רחבת ידים מ\"מ אין בו מקומות רבים לזריעה ולנטיעה כמו בארץ הזאת. ולכן קרא לעבר הירדן מלא חפנים ולארץ הזאת מלא כף נחת:",
+ "זה קטורת סמים. וקרא למלא חפנים זה עמל משום שיש טורח גדול לשחיקת סמנים ופיטום כדי לקיים בה מצות דקה:"
+ ],
+ [
+ "אלו יראי שמים. ריב\"ל בא להוסיף ולפרש את הכתוב כי לא ידבר מיראי ה' אשר בבני ישראל אך כל איש מאיזה עם שיהיה אם הוא ירא את ה' חלקו צפון בחיים הנצחי:",
+ "אלו עשרת השבטים. ולאפוקי מדר\"ע בפ' חלק דאמר עשרת השבטים אין עתידין לחזור:",
+ "זה שבט בנימין. אע\"ג דחטאו בפלגש בגבעה:",
+ "שבא באחרונה. שנולד בעת שכבר נקרא ישראל לכן יקראהו הכתוב זרע ישראל. אבל שאר השבטים נולדו בעת שנקרא עדנה בשם יעקב לבד:",
+ "ענות עני. לפי הדרש יתפרש עני בתורה אפ\"ה אם תפלתו זכה ישמע ה' תפלתו יותר מעשיר בתורה כי לפני הקב\"ה אין שייך כלל עשיר ועני בכסף ונכסים:"
+ ],
+ [
+ "מודה אני כו'. כי עיקר התשובה הוא לתקן את הדבור המחשבה והמעשה אשר בהם יחטא האדם על הדבור הוא אומר מודה אני ומגיד בפיו את חטאו ועל המחשבה וזה שיתחרט בלבו על עונותיו אומר בדרך רע הייתי עומד בעת שחטאתי וזה חרטה גמורה. ועל המעשה הוא אומר מה שעשיתי לא אעשה עוד כמוהו. וע\"ז מייתי הקרא יעזוב רשע דרכו כי בדרך רע אשר הלך נכללה חטאת הדבור המחשבה והמעשה וגיל שלשה החטאים האלה הוא אומר שתמחול לי כו' ותסלח כו' ותכפר:",
+ "כאדם שהוא מלחים. בא לתרץ בקרא למה כתיב ואיש און בל\"י ולא איש עונות בל\"ר כדכתיב מחשבותיו. וע\"ז אמר ר\"י כאדם שהוא מלחיה שתי נסרים אשר כל אחד הוא רפה ומדביקן כדי שיתחזקו כן מצרף הקב\"ה חטאות הקלות בענין מחשבות איש לאון אחד ונענש כמו על עבירה חמורה ולריב\"ח נאמר על עבירות הקלות מצד עצמם אשר ע\"י התמדתם יתחזק רוע התכונה באדם ולכן משוה זאת לשתי כרעי המטה אשר לא יתחזקו בהדבקם יחד רק יתארכו יותר. כן יגבר בו ההרגל ויכבד לו לעזבם:",
+ "וותר לנו כו'. כי כל הכפרות באו בזכות אברהם שהראה לו בברית בין הבתרים. ועשירית האיפה דלא הראה לו וותר הקב\"ה לנו סליחה אחת משלו. וזה שאמר הכתוב כי ירבה לסלוח כי הרבה עוד סליחה אחת בעשירית האיפה מלבד הכפרות אשר הראה כבר לאברהם:"
+ ],
+ [
+ "נפש כי תקריב כו'. גם הוא דריש למה כתיב פה נפש משום דחזינן בעוף כי צותה התורה להסיר את מראתה המלאה גזל וחמסים וגם הנפש מתאוה לגזל לכן אמר ונפש כי תקריב כי הנפש תהיה טהורה ונזהרת מגזל בהקרבת קרבן:",
+ "כמה צער כו'. וכיון שצערו רב עד שיצא לכן ראוי לו להזהר מן הגזל פן יהיה לפוקה לו:",
+ "סניא דיבא. זה הוא מקום המאוס מאד כי גם הזאבים יתעבוהו:"
+ ],
+ [
+ "ריח כנפים. כי הוא אינו מורט הנוצה אף שדרכה למרוט. ובכל זאת הוא מקטירה על המזבח. ומה שמביא מן הכתוב והקטיר הכהן את הכל המזבחה זה אינו לישנא דקרא רק מפשט הכתוב משמע כי יקטיר גם הכנפים בנוצתן:",
+ "המזבח מהודר. ואם ימרט יראה העוף קטן מאד ולא יהיה מהודר:",
+ "אגריפס המלך. מעשה זה ושבסמוך מובא פה להראות כי קרבן עני המועט. חשוב מקרבן עשיר הגדול:",
+ "אל תבזה עליה. ולקח לעצמך אבל להקריב פחותה מעשרון אסור:",
+ "מי שאינו מקריב נפש פי' המביא מנחה הלא אין בה נפש כתיב ביה ונפש כי תקריב דנחשב כאלו הקריב נפשו. עני שהוא מקריב נפש זה קרבן בהמה ועוף עאכ\"ו:"
+ ],
+ [
+ "מגולא מאספמיא. פי' מהגולה וזה מאספמיא ובילקוט גריס מגליא מאספמיא ומחברותיה:",
+ "ולא עוד. פי' לו לבד שהכהן זוכה לעצמו בשביל שני פסיעות אלא שמזכה את הנותרת מן המנחה לבניו וכ\"ש מי שמצער הרבה שיזכה גם לו ולבנו:",
+ "ראש סדרא. שהתחלו לישא וליתן בפסוק זה:",
+ "פתח עלה. ושם כתב והניחו יתרם לעולליהם וכן כתיב לאהרן ולבניו ולא כתיב לכהנים ללמד לנו כי אהרן הוא המזכה מחלקו לבניו:",
+ "זה שבטו של לוי. שהיו צדיקים וצדיק נקרא גבור שכובש את יצרו:",
+ "קדשי מקדש. זה נקרא חלקם כי הם היו מתחלקים לכל הכהנים אשר במשמר. אבל קדשי הגבול היה נותן הכל לכהן אחד לכן מדריש ע\"ז וצפונך תמלא בטנם שהיה נוטל הרבה ביחד:",
+ "שקיבל עליו ד\"ת. פי' כשהיה משה מלמדו תורה הי' עומד באימה ויראה. אבל במתן תורה גם כל ישראל חלו ורגזו:",
+ "מפני שמי. דרש על שמן המשחה שנעשה בקדושה לשם ה' כדכתיב זה יהיה לי:",
+ "מה הטל אין בו מעילה. כי הטל לא יחסר לעולם אע\"פ שאינם ראויים. אבל בשאר דברים הנהנה מהם בלא ברכה מועל כדאיתא בפ' כיצד מברכין:",
+ "שלא אסר את המותר. זהו תורת אמת וגו' ועל ועולה לא נמצא בשפתיו אמר ולא התיר את האסור כי זהו עול גמור:",
+ "כדרך שלא הרהר א\"א. בנסיון העקידה ומדריש ע\"ז בחזית מישרים אהבוך. וכן מדריש באהרן מה שנאמר בשלום ובמישור. ופה שייך מה שאמר וכה\"א מישרים אהבוך. ואח\"ז דריש ורבים השיב מעון:"
+ ],
+ [
+ "מעשיה רוחשין. שהכלי היה עמוק והשמן נצבר במקום אחד ואם הניח אדם אצבעו על המנחה נד ורחש השמן אבל מנחת מחבת הי' בכלי שאינו עמוק ושוליה היו צפין אצל אוגניה והשמן מתפזר באוגני הכלי לכן היתה קשה. ולכן רמז את המחבת למעשים הקשים ומכוערים והמביאה יחשוב בלבו כי מחבת הוא לשון חבה וחביבה היא לה'. אבל הקב\"ה אומר למה לא בללת מעשיך בשמן התורה ומעשים טובים אשר ע\"ז מרמזת המרחשת העמוקה כמו שהתורה היא עמוקה ומעשים טובים הבאים ממעמקי הלב. וממה דכתיב שמניך בל\"ר מדריש על תורה ומ\"ט:",
+ "שכרנו שבאנו. פי' בשביל שבאנו לקבל התורה לכן שפך לנו ד' שמן אשר אין קולו נשמע וזה סתרי התורה הנעלמים גם מכל האומות המכירים בחכמת התורה הגלויה:",
+ "קרא אדם ולא שנה זה פירוש אחר על הכתוב לריח שמניך ודריש לריח שמניך על קרא ושנה וזה מקרא ומשנה כי אין בו רק ריח התורה ולא פנימיותיה. ושמן תורק זה המשמש ת\"ח שע\"י נמסרו לו סתרי התורה כשמן המורק מכלי אל כלי כן הת\"ח מוסר בידו ס\"ת. וזה מקרי שמש ת\"ח כי הוא מפרשו טעמי וסברת המשניות:",
+ "ברוך אתה שתהי' מהולל בפי יודעיך:",
+ "ותהיה לך קורת רוח שלא תצטער מעון. וזה מדריש מן מרחשת אשר שמן הרבה בה זה רמז לברכה. ומעשיה רוחשין זה רמז לנחת רוח כי מעשיה קשים במנחה על מחבת רמז על צער ועמל. ויטמנו דבריך כמו שהמרחשת עמוקה וצפונה שם:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "זש\"ה ועוד ראיתי בא נדרוש את הכתוב ונפש כי תחטא הלא הנפש לבדה לא תחטא. ורק בשבתה בגוף תחטא והי' לו לומר אדם או איש כי יחטא לתלות החטא בגוף. ומביא הכתוב מקום המשפט שמה הרשע וכמו שהוא דורש בסוף הסימן כי המשפט והנפש שניהם ביד ואגב דורש באופנים אחרים כדרך המדרש:",
+ "מקום שסנהררי גדולה ודורש את הפסוק מקום המשפט זה הר הבית ועזרה אשר משם יצא המשפט לישראל כי שם ישבו הסנהדרין. חזינן כי שם הרשע. כי שרי בבל התערבו שם ועשקו וחמסו משפט וזה היתה להם בשביל כי במקום הצדק במקום אשר צדק ילין בה. שמה הרשע כי נהרגו זכריה ואוריה.",
+ "ויגוף את העם ומפרש שמה הרשע מלשון עונש וכמו והרשיעו את הרשע:",
+ "ויהיו המתים במגפה וגם זה הלא לקתה מדת הדין כיון שהוקעו הנצמדים לבעל פעור למה נגפה עוד המגפה בעם (וכן מפרש הוא הקושיא בדור המבול ובסדום. ויען כי גם הרד\"ל כתב כדבריו לכן לא נשנו פה) ואף כי זנה העם אל בנות מואב אך על זה היה לה' להאריך אפו כי לא הי' בפרהסיא כדמשמע בסנהדרין גבי הדין דקנאין פוגעין בו. ומשני משום דבשטים עשה ה' צדק עם ישראל להפוך את קללת בלעם לברכה. והמה לא נשמרו מעצת בלעם אשר יעץ למואב להפקיר בנותיהם לזנות לכן נענשו במגפה:",
+ "שני דברים בימין כו'. כוונת הדברים הנשגבים האלה הוא כי התורה נתנה לארץ להרבות צדקה וחסד וכמו\"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. וכוונת הדין הוא לעצור בעד נפשות בני אדם כי לא יחטא פן יענשו בדין. לכן התורה המרבה צדק אשר בזה יחפוץ ה' נאמר דרך משל להסביר את האוזן כי שניהם נתתי בימין הקרובה לד'. והדין הבא להזהיר את הנפש מפני החטא אשר לא יחפוץ ה' במות רשע נאמר להסביר אתהאוזן כי המה בשמאל הרחוקה מה'. ולכן הנפש אשר נמענה בא הדין צריכה להזהר מאד פן תענש על הרשע. ואם במקום המשפט יהיה הרשע כי לא תזהר הנפש אז גם במקום הצדק יהיה הרשע כי לזה תסכים גם התורה. וזה שדרש פה נפש כי תחטא בתמיה האם גם הנפש תחטא הלא אנכי הזהרתיה כי יתחזק לבלתי אכל הדם. כי דם הבהמה יוסיף בהמיות וגשמיות לאוכלה. ואיך הוא לא נזהר ונלכד בחטא:"
+ ],
+ [
+ "להבל היוצא מפיו. ע\"ד שאמרו רז\"ל כל הנשמה על כל נשימה ונשימה תהלל יה. וגם בשביל הטבה זו לא יספיקו לאדם כל מצות ומע\"ט מה שעושה:",
+ "רבי ברכיה כו' חסרון לשון יש בכאן ובמ\"ק איתא אפילו הוצאת הנפש אינו ממלא הגימא כיצד הוצאת הנפש ר\"י אמר כפיטורין כו' וביאור דבריהם ז\"ל כי גם הצער הגדול בצאת הנפש לא יספיק לאדם להעביר עונו ועוד יובא במשפט. ודרשו וגם הנפש לא תמלא הכתוב בנפעל כמו לא תמלא בפיעל ופירושו כי צער הנפש בצאתה לא יספיק למלא החסרון אשר החסירו החטאים בנפש:",
+ "ולא לפי בנו. זה מיירי בעוה\"ב דאין זכות אבות מועילה לבנים וכמו\"ש רז\"ל ברא מזכי אבא ואין אבא מזכי ברא אבל בעולם הזה ה' עושה חסד לאלף דור:",
+ "לעצמה יגיעה. פי' לעוה\"ב וזמן התחיה אשר שכרה הרבה מאד ולכן לא תשבע מן המצות ומע\"ט. אבל אם היה שכרה רק בעת שהיא עם הגוף בעוה\"ז אז הסתפקה גם במעט מצות ומע\"ט:",
+ "כך כל מה שיפעול אדם עם נפשו פי' בתענוגי עוה\"ז המפיקים נחת גם לנפש. בכ\"ז אינו יוצא ידי חובתו בלי תורה ומע\"ט לפי שהיא מלמעלה ולכן זו לבד תכליתה:",
+ "כפויי טובה כו'. פי' אף כי יתענגו במה שהשיגו כמו הארץ כי תשתה מים. והאשה מהאיש. וגם הנפש מתענוגי והרחבת העוה\"ז בכ\"ז מבקשים עוד. ולכן לא חשיב שאול ועוצר רחם אשר פי' האשה העוצרת רחמה ואין כוונתה לתענוג בשרי רק להוליד ולקיום המין. וכן עיני האדם אשר כתיב בהן ועיני האדם לא תשבענה כי שאול ואבדון עוצר רחם ועיני האדם אין להם תענוג גופני כלל:",
+ "אלא בזכותך שתכלית המין האנושי הוא שלימות הנפש:"
+ ],
+ [
+ "גם בלא דעת. עיקר הדרש הובא פה משום סוף הדברים תדע לך שהיא שגגה כו':",
+ "ולא עוד ואץ ברגלים חוטא ולא עוד יתפרש כמו ואצ\"ל. ויתקשר הכתוב כן גם בלא דעת אם חטא במעשה אשר לא יכול לעלות על דעתו כי הוא חטא לא טוב הוא וכ\"ש אם הוא אך ברגלים כי החטא בא בפחזותו באשר לא התבונן היטב כי מקרי חוטא דזה הוא קרוב למזיד:",
+ "ר\"ש בן לקיש אומר אף בנונ\"ד אסור. ויתפרש ואץ ברגלים לבוא לבהמ\"ק גם בהיתר הוא חוטא כי מפני קדושת הבית אין לבוא שם רק בדרך רחוק:",
+ "אלו הזדונות. כי השם חטא נופל בין על שוגג ובין על מזיד:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "הגוף הוא שחטא הגוף והנפש באמרם כל אחד אני לא חטאתי לא ישקרו לפני ה' רק כל אחד יאמר אני לבדי לא חטאתי ורק בשותפות והוי כשנים שעשאו מלאכה בשבת דפטורים כדאיתא בשבת פרק י' משנה ה'. אך באמת תענש הנפש כיון שזה אינו יכול וזה אינה יכולה אמרינן שם בגמ' דחייב וזה הוא המשל מחגר וסומא. דכל אחד אינו יכול ורק ביחד יכולים:"
+ ],
+ [
+ "א' מהן חוטא וכולן מרגישין דכיון שניתן רשות למשחית איננו מבחין בין טובים ורעים. ונלכדו גם הטובים. וכמשל בספינה שהמים מציפין את כל אנשי הספינה אף שלא קדחו. ולדעת ר' אלעשה שכל ישראל הם ��פש אחת וכמו שמסיים כתיב בו נפש אחת כן נענשו גם הטובים בשביל כי כל ישראל ערבים זה בזה:"
+ ],
+ [
+ "כנגד ה' ס\"ת. כי הנפש קדושה לכן ראויה לשמור ה' ס\"ת הקדושים. והנה ספר בראשית הוא הבריאה ע\"ז אמר ברכי נפשי וגו' וכל קרבי אשר ברא בקרבי. וספר שמות אשר יסופר בו הפדות והכלכלה במן וע\"ז אמר ברכי נפשי וגו' ואל תשכחי כל גמוליו הטוב והחסד אשר ה' עושה עמנו. וספר ויקרא מספר הקרבנות המכפרים על העון ונקרבים במקדש אמר בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי וגו' כי בתורה ותשובה ימצא האדם כפרה על עונותיו בכל מקום ובספר במדבר יסופר גדולת ה' במלחמת סיחון ועוג וע\"ז אמר ברכי נפשי וגו' גדלת מאד. ובספר דברים בא להפריש לנו מחטאים בתוכחתו וע\"ז אמר יתמו חטאים וגו' ברכי נפשי וגו':",
+ "במפלתן של רשעים אף על גב דאמרינן בגמ' דאין הקב\"ה שמח במפלתן של רשעים. אבל ישמח כאשר יסור הרע מן הארץ. וטוב יהיה לה' אם הרשעים ישובו בתשובה ויצדקו:"
+ ],
+ [
+ "מקלס בנפשו ולא בכל אבריו. כמו\"ש כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. וע\"ז מתרץ בשביל השתוות הנפש עם הקב\"ה מקלס בנפשו:",
+ "ממלא את הגוף. פי' כי תועלתיה מתפשטות על כל הגוף. דהא הנפש אינה נתפסת במקום ואיך יאמר ממלא:",
+ "הנפש הוו טהורה פי' מחטא כי אין החטא בא רק בשביל החומר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "זש\"א הכתוב והוא ישקיט וגו'. בא לדרוש את הכתוב ואם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם כי לפני הקב\"ה הכל שוין הכהן המשיח והעם מביא את הכתוב והוא ישקט וגו' דמסיים על גוי ועל אדם יחד. כי הוא ישפוט הכל במשפט אחד:"
+ ],
+ [
+ "וכיון שאמרו ומה שדי וגו' צ\"ל וכיון שאמרו נשכח הרגל מבינותינו כי זו היתה חטאת סדום. אבל מה שדי מדריש על דור המבול ולא נמצא עון זה בסדום כדלעיל פ\"ד ולקמן פ\"ז ובפרק חלק:"
+ ],
+ [
+ "זה שבט יהודה ובנימין שעיקר מלכותם הי' בירושלים וי' השבטים הי' עיקר מלכותם בשומרון:",
+ "אומות העולם בשעה שהן יושבין בשלוה זה הוא פירוש ב' בכתוב נקובי ראשית הגוים כי לפי פי' ראשון שאמר שהם באים משם ומעבר יתפרש כי הכל יכירו את יחוסם כי מוצאם משני ראשי הגוים משם ומעבר. וכמו\"ש רש\"י ולפי פי' הב' יתפרש הכתוב נקובי ראשית הגוים מה שהכותים נוהגים לנקוב בתפלתם ראשיהם וחשוביהם ואומרים מי חכם כבלעם כו' ובאו להם בית ישראל כי גם המה ילכו בדרכי הכותים ומזכירים ג\"כ בתפלתם החכמים העשירים והגבורים כאחיתופל כקורח וכשמשון:",
+ "ליום רע ליומא של גלות. כי שבי הוא כולל כל הרעות שבעולם:",
+ "כל העדר כי כן משמע הלשון כרים מצאן מעדרי צאן ומתוך מרבק זה מרפת אשר שם בקרים רבים:",
+ "קלוריא. זה יין קרוש:",
+ "זרבוביות פיפיות זה כלי שיוצאים ממנו כשני קנים דקים מב' צדדיו ושואבין בהם שנים כל היין שבתוכו:",
+ "אסטקטון תמרוק שמשיר את השער:",
+ "אנפיקנון. שמן זית שלא הביא שליש וסכין בו לעדן הבשר ולהסיר השער:",
+ "ולא בדיני בו\"ד זה הוא הפירוש על גוי ועל אדם יחד כי בדיני הקב\"ה ישוה היחיד לצבור משא\"כ בדיני אדם נושאים פנים לצבור:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "גופא כו' זה שבנא המאמר הזה שייך אחר סימן ו' דדריש שם לאשמת העם הואיל ונהנה מן ההקדשות תאכלנו האש וע\"ז דריש גם בשבנא שהי' נהנה מן ההקדשות ומן הקרבנות ולכן רבצה בו קללת ה':",
+ "כהדין תרנגולא ודריש טלטלה גבר מלשון המשנה מקריאת הגבר על תרנגול:",
+ "גלות בתר גלות. פי' דגלותו תהי' ע\"י שילקה בצרעת וישבע נדודים כי הכל ירחיקוהו מגבולם:",
+ "לב' ישרי לב ובזה חפצו להמיתם כי סנחריב יכעוס עליהם לבד שעמדו נגדו:"
+ ],
+ [
+ "מוטב שיקדים כו' ולכן כתיב בקרא כפרח כהן משיח לפני כפרת העדה:",
+ "וכהן המשיח חוטא כו' פי' דכהן משיח שצריך להיות זריז במעשהו כמו זר יחשב דיקרה לו חטא גם בשוגג וע\"ז אר\"ל עלובה היא כו' פי' כיון דהדור סר מדרך הישר לכן נכשל גם המנהיג וזה שאמר הכתוב לאשמת העם פי' בשביל דהעם נשקע באשמות לכן ישגה בחטא גם הכהן המשיח וכמו\"ש רז\"ל כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגידא סמיתא. וכן הוא במשל כי אוי לחולים אשר הרופא יחלה ברגליו ואינו יכול להלוך ולרפא את החולים ואוי לדור אשר צופיו המה עורים. וכן הסנגור אשר דרכו להצדיק אוי להם אם הוא יבא לקטרג:",
+ "ושיילון לר\"ח המה שאלו ביוה\"כ אם מותר לטלטל את המת מפני הכלבים:",
+ "ובקלוסין זה הוא הוידוי שמתודה על הקרבן ודריש כיון דכבר כתיב והקריב על חטאתו וגו' דהיינו הקרבתו לעזרה למה כתיב עוד והביא את הפר וגו' ולהכי משני דזהו מפני כבוד הכהן שיראוהו בפתח פלטין של המלך בדורון נאה והדרש הזה מדרש גם על קרבן צבור דכתיב והקריבו והביאו וגו':"
+ ],
+ [
+ "ישראל יש להן סומכין כו'. פי' כי רק ג' או ד' מזקני העדה סומכין בעד כל העדה כי בזכות הסומכין יתכפר על כולם אבל המצריים אין להם סומכין וכל אחד רק בכחו יקום ומה דכתיב סומכי מצרים הוא רק ע\"ד הדמיון כי נראו כסומכין ובכל זאת יפלו ומביא לראיה מן השמות עדה אבירים אדירים חכמים תמימים צדיקים אישים גבורים אשר העובדי כוכבים יקראו בהם רק על דרך הדמיון והעברה ככה נאמר עליהם סומכין. וישראל נקראו בהם ע\"ד האמת וכן הוא בסומכין:",
+ "אבירי לב. עי' סוף פרק ב' דברכות דמדריש למעליותא:",
+ "חכמים יצפנו דעת. ומדריש בישראל דצופנין הדעת ואינם מתגאים כאשר דרשו רז\"ל בפ' כסוי הדם על הכתוב לא מרובכם וגו':",
+ "ותמימים כיודדי בור. ומדריש על עובדי כוכבים כמו דאמרו רז\"ל בברכות על הכתוב אני צויתי למקודשי אלו הפרסיים המקודשים ומזומנים לגיהנם:",
+ "ישפטו אתהם. וזה נאמר על הכשדים והאשורים:",
+ "מה תתהלל ברעה הגבור. אף כי דואג הי' ישראל אבל נקרא האדומי בשביל שעשה מעשה אדומי:"
+ ],
+ [
+ "כאלין כותאי כו'. פי' ששואלים מעט והולכים ומוסיפים. וכן הצדיקים שואלים מתחלה דבר קטן ואח\"ז שואלים על היותר גדול וכמו בדוד דברישא שאל על השגגות ואח\"ז על הזדונות וכדלקמן:",
+ "יאית אתתא. פי' כמו שהאשה החכמה דופקת מקודם על הדלת ומדברת דברי שבח ורצוי ואח\"כ שואלת מה שצריך לה. כן הצדיקים בשאלתם לה' דופקים מתחלה על שערי רחמים בשירים ותשבחות ואח\"ז שואלים את צרכיהם מאת ה':",
+ "אית אריס דחכים. פי' כמו שאריס חכם מתקשט עצמו בבואו לבעל השדה ויבשר לו רק את צד הטוב הנמצא בשדהו ובמקנהו ואח\"ז יבקש ממנו. כן הצדיקים ינקו עצמם לפני התפלה וילבשו בגדים נאים ויספרו מראש את חסדי ה' וטובותיו אשר ברא בתבל. ולא יזכרו מהרעות ואח\"ז יתפללו על נפשם:",
+ "מן טמרתא זה הו�� הזדונות הנעשים בצנעא. ואלו הזדונות הוא הנעשים בגלוי:",
+ "תוקפי עבירות זו כריתות ומיתות ב\"ד:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "זש\"ה אל תהי עד חנם. המדרש מדייק למה מתחיל ונפש כי תחטא ושמעה בל\"נ ואח\"ז אומר והוא עד ולא אמר ואיש כי יחטא ושמע קול אלה וגו' לכן מפרש ונפש כי תחטא שלא העיד לראובן עדות ששמעה. והוא עד ועתה ראובן זה הוא עד לנפש זו שחטאה לו ולא העידה לו. בכל זאת אם ראובן לא יגיד עדותו ונשא עונו וכמו שמסיק אל תאמר כאשר עשה לי וגו':",
+ "שפתיתם אותו בסיני כי אמרו נעשה ונשמע רק בפתוי וכמו דכתיב ויפתוהו בפיהם ומפרש אל תהי עד חנם כמו עד שקר:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד חולק עם גנב וגו' ומפרש את הכתוב ונפש כי תחטא כי הנפש החוטאת באיזה דבר יגרום לה החטא כי תשמע קול אלה ולא יגיד:",
+ "אלא מן הקבלנים. כי הגנבים אולי למלא נפשם כי ירעבו גנבו אבל הקבלנים העושים מסחר בגניבות ראויים לעונש:",
+ "מן המעשה מנין שהוא שונא נפשו:"
+ ],
+ [
+ "אל תהי שבועת שוא קלה בעיניך. פי' אפילו להשביע אחרים איכא עונש גדול:",
+ "אמר ר' אייבו מפני מה כו'. כי דריש ובא אל בית הגנב זה הגונב דעת הבריות כי משביע לאדם שאיננו חייב לו וטוענו ממון. וע\"ז אמר שם הכתוב כמוה נקה שיאבד ממונו בשביל זה ויצא נקי מנכסיו וכמו שמסיים אפי' על אמת ונענש המשביע למה מסר ממונו בידי אדם שאינו נאמן ובא לידי חלול שבועה:",
+ "למי שהוא רץ אחר השבועה. בזה בא להרחיק את בני אדם כי לא יתעסקו עמו על סמך להשביעו כגון שבועת השותפין והאריסות:",
+ "מן דבידיה. בילקוט גריס מן כובדיה. ובנדרים אמרינן מתוך כעסו:",
+ "תקברינה ההיא אתתא. היא ידעה מראש כי הדינרים היו צרורים בסודרא ובשעת שבועה לא נזכרה. ונעשנה למה לא התבוננה היטב במה שעבר ואולי נזכרה."
+ ],
+ [
+ "פתר קרייא בסוטה. ולכן מתחיל נפש כי תחטא בל\"נ. ואומר אח\"ז והוא עד בל\"ז. ובא הכתוב לפי הדרש הזה לתרץ למה צותה התורה להשקות את האשה אשר בעלה יקנא אותה ולא את האיש אם אשתו תקנא אותו. ומתרץ יען כי האשה חוטאת לבעלה אשר יזון ויפרנס אותה וגם להקב\"ה. אבל האיש יחטא רק להקב\"ה והוא הלא יביאנו במשפט אבל לא לאשתו כי היא לא תפרנסהו. וגם מותר לאיש לקחת שתי נשים ואין זה בגידה בה. וידרוש הכתוב ונפש כי תחטא זו הסוטה השומעת קול אלה ואומרת בלבבה הלא אין איש רואה אותי וכמ\"ש ועד אין בה והוא עד אך הקב\"ה הוא העד הרואה ויודע הכל. אם לא תגיד ונשא עונה ואע\"ג דבקרא כתיב אם לא יגיד בל\"ז אין משיבין על הדרש:"
+ ],
+ [
+ "מה נעשה בחלקך א\"ל זרוק על המזבח ומה נעשה בחלקם א\"ל זרוק ע\"ג העם כצ\"ל וכן נראה הנוסחא בילקוט:",
+ "הוא נשבע להן כו'. זה מוסב על מה שאמר למעלה קומפרמסאות נתנו ביניהם שאין כופרים זה בזה ומביא לראיה כי הפשר נעשה בשבועה:",
+ "א\"ר פנחס כתיב כו' בא לפרש כי מה שאמר אף אני אעשה זאת לכם איננו הפרת ברית בהחלט דהא כתיב לא מאסתים ולא געלתים להפר בריתי אתכם. אבל פירושו כי העונש יהיה כאלו הפרתי בריתי אבל כי אל אנכי ולא איש ולא אפר בריתי בהחלט. וכן נאמר קמן כי התוכחות מתקיימות כפשוטן אלא דרך פשר:",
+ "כן עשה ח\"ו. זה הוא דרך שאלה האם עשה כן חלילה אלא כו':",
+ "זה ברית של הר סיני. פי' כי חלל את שבועתו אף כי נשאל עליה מ\"מ זה הי' חלול השם לפני נבוכדנצר. אבל שאר התורה שמר צדקיהו כי הי' צדיק גמור כדאמרינן בפ' חלק:",
+ "או ראה פי' בין ממה שראיתם בסיני ובין ממה שידעתם מהנסים שעשה ה' עמכם תוכלו להגיד את אלהותו יכלתו ועוזו ומביא את הכתובים אתה הראת וכתיב גבי' השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש וגו' וזה מעמד הר סיני. וגם וידעת היום והשבות אל לבבך וגו' דכתיב גבי' ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים:"
+ ],
+ [
+ "א\"ר סימון בארי כו'. המאמר הזה הובא פה לחזק את האמור לפני זה דכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות דקאי על העובדי כוכבים המתעים את ישראל בשאלתם לדרוש אל האובות. ומביא ג\"כ את התשובה הלא עם אל אלהיו ידרוש כל אומה ולשון תסגוד לאלהיה וכו' כי היא תשובה לעובדי כוכבים. ולאפוקי דלא נפרש את השאלה דכי יאמרו אליכם כי שבנא וסייעתו או פושעי ישראל המה השואלים:",
+ "בן נביא ומה שלא נכתבה נבואתם מפני שלא הוצרכה לדורות כדאיתא בפרק קמא דמגילה:",
+ "נביא ובן נביא. פי' אפשר דהי' גם בן נביא דהא מצינו דתרח וודאי לא היה נביא וכן עמרם אבי משה נראה דלא הוה נביא:",
+ "שהוא אלהים חיים. כי זה חותמו של הקב\"ה משום דה\"א הוא ראש האלפא ביתא. והתי\"ו הוא הסוף ובזה מגיד לנו כי ה' הוא הראשון והוא האחרון. והאמצע מן אמת הוא מ\"ם כי הוא נמצא בכל דבר ובלעדו לא יקומו וזה שאמר על אמת שהוא אלהים חיים לעולם והוא הראשית והאחרית מכל הנבראים. וגם מלך עולם אשר רק בדבריו יחיו והוא רוח החיים בכל דבר:",
+ "ר' אבא בר כהנא אמר חשך כו'. לדעת ר\"י יתפרש אשר אין לו שחר כי אין אור בקר לעבודת כוכבים להזריח על הארץ וראב\"כ מפרש שחר מלשון אופל וקאי על הקב\"ה כי גם אם החושך יכסה ארץ אין אופל וחשך להקב\"ה:",
+ "קו תהו. וקאי על כרך גדול של גפים כדכתיב שם כי זבח לה' בבצרה ורבנן אמרי כו' לדעת ראב\"כ יחדל החשך אשר הי' במצרים מן הארץ ותחתיו יקומו תהו ובהו על גפים. ולדעת רבנן מדאמר הכתוב החשך יכסה ארץ בה\"א הידיעה ישוב חשך מצרים שנית על גפים ועז\"א החשך הידוע אשר היה במצרים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "זש\"ה שנאה תעורר מדנים. דק\"ל למה לא נזכר שם אהרן עד כה במעשה הקרבנות וכתיב רק בני אהרן או הכהן. ופה מתחיל צו את אהרן. וע\"ז מביא את הכתוב וכמו דמסיים בסוף הסימן כי השנאה אשר היה על אהרן הרחיקתהו עד שבא משה בתפלתו וקרבהו:",
+ "שאוהב המקום ואהבה זו כסתה עליהם שלא השמידם וכמ\"ש שם ותחם עיני עליהם משחתם וגו':",
+ "היא עוררה עליהם דיני דינים. פי' על ישראל ועל אהרן גם על ימים הבאים וכאשר מביא את הפסוק ובאהרן התאנף ה':",
+ "ואל ידונו מזידים. דייק מדכתיב בקרא כי הבאת עליו חטאה גדולה במה שנעשו מזידים:"
+ ],
+ [
+ "חד אמר אמר דוד כו'. הנה קשה להשלמים האלה מאי שייך התפלה הטיבה ד' ברצונך את ציון וגו' לתפלתו על חטאת בת שבע. ולכן אמר האחד כי אחרי אשר התודה על עונו אמר לה' אם תשא לפשעי אז אבטח כי תטיב ברצונך את ציון לבנות את חומות ירושלים ע\"י בני שלמה והשני אמר כי אחרי אשר שב לה' אמר עתה הנני כאשר בנית את חומות ירושלים ואנכי העליתי על המזבח עולה וכליל ורבנן אמרי כיון שהמתפלל צריך להזכיר עבודה וקרבנות לכן סיים דוד בתפלתו בהכתובים המדברים מזבחי צדק עולה וכליל:",
+ "כלי תשמיש�� שבורים. פי' במה שמקשיב את דכא ושפל רוח ורופא לשבורי לב בזה הוא מראה לכל בני תבל כי השגחתו מתפשטת גם בעולם השפל וזה הוא כלי תשמישו להראות את השגחתו בכל ולאפוקי מדעת התועים האומרים כי אין כבוד לשוכן מרום להשגיח בעולם השפל:"
+ ],
+ [
+ "מהו להתעסק בהם. פי' כיון שאין תועלת מעשה בהם אולי טוב להתעסק בדינים הנוהגים למעשה לכן אמר כי תורת העולה נחשבת כמקריב עולה עצמה והטעם בזה כי הקרבת הקרבן היא התכלית להכניע את החומר הבהמית תחת הנפש. וכן בלמוד התורה יחלש החומר ויתגבר השכל ומדביקתו עם השכל העליון:",
+ "כאלו אתם בונים אותו. כי שכר הלומד שוה לשכר המעשה:"
+ ],
+ [
+ "שהיו לו ב' מגירסין. להבין את משלי השלמים האלה אשר נראה לכאורה כחסרי טעם וגם באמת למה ערבה לה' מנחת יהודה מקרבן נח. הטעם בזה כי שני אופנים יש לדעת את ה' האופן האחד הוא מאור השכל והתבונה ואופן השני הוא מאור התורה והאמונה והנה בשלש אלה טובה היא התורה מהשכל והתבונה: (א) כי תכבד מאד להכיר את ה' בדעת ותבונה ורק אחד מני רבבה אחרי רב עמל יזכה לזה לא כן אור תורה זורח בקל על כל מין אנושי: (ב) כי הדעת תשגה לפעמים. והתורה נאמנה היא לעדי עד. (ג) כי קרובה השכחה לידיעות הלקוחות מן הדעת אבל מוסדות התורה לא ימוטו לעולם. והנה נח עבד את ה' רק מצד הדעת כי לא זרח עליו עדינה אור התורה ולא כן בני ישראל עשאו הכל על פי התורה אשר צוה ה' להם. ולזה אמר ר' עזריה כי תערב לה' מנחת יהודה במה שהובאה על פי התורה באשר ה' צוה לבני ישראל לעשותם יום יום. כי התורה תאיר בקל לכל איש. אבל לנח לא צוה ה' להביא עוד הפעם כי מעשהו היה בהכרת הדעת ולא תצלח לכלל בני אדם. ור' אבין במשל הראשון בא להוקיר את התורה על הדעת מצד הב' כי בתבשיל הראשון וזה הקרבן המובא מן הדעת היה רק דרך עראי כי יש לפעמים משגה וזיוף בו אבל מנחת יהודה הבאה מן הקבלה באה פעם אחר פעם והתחיל ממחה בה כי עריבה ונאמנה היא בתמידות מתחלתו ועד סופו. ובמשל השני מבורגין שלן רק במקום השני מורה כי התורה היא קיימת ומוצקה לעדי עד ולכן התנה פעם אחר פעם על העולה זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר. אבל הדעת קרובה היא אל השכחה ואיננה תמידית:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "זריבתן להלוטין היתה. כי תחלת ירידת המים היתה להשמידם ולא כדעת האומרים שהמבול היה בתחלה בגשמים ואם ישובו יהפכו הגשמים לגשמי ברכה. ולכן ירדו הטפות ברותחין:",
+ "פרעה הרשע כו'. פי' על גאותו נידון באש ושאר המכות באו לו על שאר פשעיו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מטרוניתא שאלה את ריב\"ח. הובא פה בשביל הדרש בסימן ב' על הכתוב זה ישפיל וזה ירים דלכן כתיב זה קרבן אהרן. ומטרוניתא השיבה לריב\"ח ג\"כ ממקרא הזה לכן אחז המדרש דרכו לחברם יחד:",
+ "ד\"א זה קרבן אהרן ובניו זש\"ה כו'. תכלית הדברים הוא ללמד לנו כי אם תביא לאדם הצלחה כמו עושר וכבוד אל יחזיק הטובה לעצמו אבל יכלכל בזה עניי עמו. ולכן אמר הכתוב זה קרבן אהרן דמורה שהוא דבר חדוש ללמד לנו כי אף שהוא הורם ליהנות משולחן גבוה מכל הקרבנות. אבל תכליתו היתה לכפר על בני ישראל ולהורות לעם תורה ומצות. ולכן גם מהאוכל. זה אהרן ובניו. יצא מאכל להביא קרבן וכן בשמשון אשר מהארי הטורף יצא לו מאכל הפך טבעו הבין כי גבורתו הנתונה לו מאת ה' הוא להציל את ישראל מידי הפלשתים ו��א לנפשו נתנה לו כי זה כלל גדול אשר מהאוכל יצא מאכל לאחרים:"
+ ],
+ [
+ "כשהוא חוזר תמנתה כצ\"ל:"
+ ],
+ [
+ "חביב קרבנות של נשיאים לפני הקב\"ה כשירה כו' כשני לוחות הברית כו' כי רבבות ישראל על הים התכוונו לשירה אחת בשביל רוה\"ק ששרתה עליהם. וכן הנשיאים התכוונו לקרבן אחד ברוה\"ק אף כי לא ידעו זה מזה. והשני מדמי לשני לוחות הברית אף כי הכתב משני העברים השתוו יחד בכל זה יש בכל אחד רמז מיוחד כי שבעים פנים לתורה. וכן הנשיאים אף כי השתוו בקרבנותיהם בכ\"ז היה בכל אחד רמז נשגב השונה מרמזים אשר בקרבנות שאר הנשיאים:"
+ ],
+ [
+ "מלמד שעשירית האיפה מעכבת כו'. הכה\"ג הביא עשירית האיפה בכל יום ומפרש ביום המשח אותו מיום המשח אותו ולעולם ובניו הביאו בעת חנוכם אבל גם גבי כה\"ג אינה מעכבת רק עשירית האיפה שהביא ביום חנוכו ומה שהביא בשאר הימים אינה מעכבת:",
+ "ואם לא מצא. פי' דלא תמצא ידו כי מטה. ומיירי בעולת נדבה אשר יכול לנדב כל קרבן שירצה או עולה או תודה ושלמים ולכן מייתי אם כבש ואם עז דמיירי בזבח שלמים:",
+ "יבא סלת סלת. יהיה קרבנו גרסינן כי סלת מנחה תמיד כתיב במנחת חביתין של כ\"ג. ומה שמייתי ולא עוד כו' וזו באה חציים זו הוכחה אחרת כי ה' מתרצה גם בקרבן קל וחס על ממונם כי מקבל גם החצי מכ\"ג:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "זש\"ה זובח תודה יכבדנני. דק\"ל למה בתודה כתיב אשר יקריב לה' ולא כתיב כן בחטאת ואשם ומשני כי חטאת ואשם דבאים על חטא. לא ניחא להקב\"ה בהם. אבל שלמים דאינם באים על חטא חביבים לפני הקב\"ה ולכן כתיב גביה אשר יקריב לה' ומייתי על זה את הפסוק זובח תודה וגו' ודרשי' כדרך המדרש. ומביא לראיה מן הכתוב אם על תודה יקריבנו כי שלמים אינם באים על חטא:",
+ "שזבח את יצרו בתודה. כי במה שהודה זבח את יצרו המסיתו לכפור. ויתפרש זובח תודה כמו זובח בתודה:",
+ "איתן זה אברהם כו'. פי' כי אחר שהתודה זכה לעוה\"ב עם אברהם משה ויוסף ודור המדבר ולכן נקרא בשמות אלו. ומה שבחר בצדיקים אלו משום דחטאת עכן היתה. א' שמעל בחרם. ב' שעבר על ה' חומשי תורה. ג' שנמשך ערלתו. והד' שבא על נערה המאורסה. ולעומת חטאת הראשון משוה חלקו אחר התודה לדור המדבר שאמר והחרמתי את עריהם ולא מעלו בחרם. ולעומת חטאת הב' משוה חלקו למשה שהוריד לנו את התורה מן השמים. ולעומת חטאת הג' משוהו לאברהם שהיה ראש הנימולים. ולעומת חטאת הד' משוה חלקו ליוסף שמסר נפשו ולא נפתה להסתת פוטיפרע:"
+ ],
+ [
+ "כבדני אין כתיב כאן צ\"ל מכבדני אין כתיב כאן:"
+ ],
+ [
+ "בתלמוד ולא מצאו. הבדיקות נכתבו שלא כסדרן. כי אם לא ידע משנה ל\"ל למבדקי' עוד בתלמוד:",
+ "זה אחד מן המקראות כו'. פי' הכתוב ולכה לישועתה לנו (כי לכה איננו מלשון הליכה רק הוא מלת הגוף וכמו שמלה לכה ע\"ש ברש\"י). והביא זאת לתרץ את המקרא אראנו בישע אלהים ול\"ל לא כתיב אראנו בישעי כי ה' הוא המדבר ומביא לראיה כי ישע של הקב\"ה הוא ישועתן של ישראל. ולכן נאמר בישע אלהים להראות כי זה גם ישע לאלהים:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "זש\"ה אוילים יליץ אשם וסוף הכתוב ובין ישרים רצון לכן כתיב בתודה כי הוא קרוב לד' וכמו שמסיים:",
+ "בקדקדי ראשיהם. נענש בקדקד משום דשם יורד הזרע ממקורו כידוע אשר בזה חטא בשפחה:",
+ "באשמיו. ולא כתיב בחטאתו כדרך הכתובים ומזה דריש על שפחה חרופה דמביא אשם:",
+ "ואינו מתכפר לו. כיון שהוא יליץ אשם ושונה באולתו לכן תקנתו דילך אצל בני לוי דהם ישרים וילמד ממעשיהם להטהר מעונו וזה שמסיים הכתוב ובין ישרים רצון:"
+ ],
+ [
+ "מלך המשיח שנתון בצפון. מסדר המדרש נראה כי קבוץ גליות ומלחמת גוג יהיו לפני בוא מלך המשיח ואח\"ז יבוא משיח צדקנו לבנות בהמ\"ק. וכן נראה מסדר התפלה כי תקע בשופר על קבוץ גליות נאמר ראשונה ואח\"ז השיבה שופטינו לעשות דין בגוג וכמו דאיתא בפ\"ב דמגלה ובאחרונה נאמר את צמח כו' על ביאת המשיח:",
+ "ארגסטס. הוא דבר זר שלא כמנהג:"
+ ],
+ [
+ "וקרבן תודה אינו בטל ולכן כתיב רק בתודה אשר יקריב ולא בשאר קרבנות וכקושית המדרש אות א'. לבשר לנו כי קרבן תודה יקריב גם לעתיד ולא יבטל כמו שאר הקרבנות. ומה שאמר כל הקרבנות בטלים לע\"ל זה נאמר על קרבנות יחיד דבאים על חטא. ולעתיד כיון דיבוקש עון ישראל ואיננו לכן לא יובאו עוד. אבל תמידין ומוספין ושאר קרבנות צבור ע\"כ לא יבטלו:",
+ "קול ששון. והכתוב הזה מיירי לימות המשיח דכתיב אצמיח לדוד צמח צדקה וגו':",
+ "אשלם תודות לך. ולעתיד מיירי דליכא אלא קרבן תודה:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "גדול שלום כו'. עיקר הדברים מובאים פה בשביל דברי ר' מני בסוף הסימן לתרץ למה שלמים באחרונה כי גם כל הברכות חתימתן הוא בשלום ואגב זה מבאר המדרש כח השלום כי גדול הוא בכל אופניו:",
+ "עושה שלום במרומיו. פי' דהקב\"ה לא נתן ביניהם דבר המעורר מדנים בין בני אדם. כי ביניהם לבדם אין קטטה ומחלוקת כלל:",
+ "ששמו של הקב\"ה שלום. פי' כי שלום נאמר על דבר אשר אין בו הפכיות. והנה בכל הנמצאים נוכל לדמות ההפך ממה שהוא לכן לא יפול עליהם התאר שלוה אבל ה' אשר הוא הוא מחויב המציאות ולא נוכל לחשוב ההפך מזה לכן מציאותו נקראת שלום ואמת:",
+ "וטובות היינו קרבנות דמפרש בסמוך:",
+ "ונחמות זה בעולם הבא ומביא מנחמתא דישעי' דמסיים הנני נוטה אליה כנהר שלום:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "זש\"ה אהבת צדק גם הדרשות האלה מובאים פה בשביל הדברים שסיים באות ג' ע\"ש:"
+ ],
+ [
+ "שלחתי את מיכה צ\"ל מיכיהו דהיה קודם לישעיה וגביה מצינו ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי (מ\"א כ\"ב כ\"ד):",
+ "אהבת לצדק את בני. ומה שאמר ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב זה כשגגה יצאה מפיו בשביל צערו כדאיתא בפסיקתא:",
+ "מפי הקב\"ה כו' ומה דכתיב בעתניאל ותהי עליו רוח ה' וכן ביפתח ובשמשון זה היה רק רוח הקדש ולא רוח נבואה:",
+ "נחמות כפולות. והכפל בא לחזק וגם בא הכפל להורות כי התנבא על כל הדורות. ולא לדור אחד בלבד:"
+ ],
+ [
+ "גם בכנפיך. ודריש בכנפיך מלשון כנופיא והיינו ויקהל העם על אהרן:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "תשובה עושה מחצה. פי' לפעמים תשובה עושה רק מחצה דהא מצינו כמה כתובים דהתשובה מביאה רפואה שלמה ג\"כ אבל תפלה לעולם עושה הכל. וע\"כ לא מיירי בתפלה על חטא ובלי תשובה כי תפלה כזו תועבה לה'. אבל מיירי בתפלה בלי חטא על איזה צרה הבאה במקרה או בטבע. וריב\"ל אמר תשובה עושה לעולם הכל. אבל תפלה לפעמים אינו עושה רק מחצה:",
+ "מחזקיה ואס\"ד דיש תפלה העושה רק מחצה היה די להוסיף לו מחצה על הימים אשר היה עיקר מלכותו ולמה נתוספו לו חמש עשרה שנה ומזה מוכח כמה גדול כח התפלה דאף דהיתה אחר הגזירה ע\"י הנביא וקרוב היה למות בכ\"ז נתוספו לו יותר וע\"כ דגדול כח התפלה בכל מקום דעושה את הכל והותר:",
+ "מאנשי ענתות וכן הלמוד מיכניהו ואס\"ד דיש תשובה העושה רק מחצה. הלא חטאתם כבדה מאד כי אנשי ענתות צערו את ירמיה ולא נתנו לנבא בשם ה'. וכן כניהו החטיא את העם וכאשר אמר שם הכתוב הוי רעים מאבדים ומפיצים את צאן מרעיתו. וגם על גזר דינם היתה שבועה בכניהו נאמר חי אני נאם ה' ובאנשי ענתות כתיב לכן כה אמר ה' צבאות וגו' וקי\"ל כי לכן הוא שבועה. ולמה בטלה גזרתם לגמרי מזה מוכח דגדול כח התשובה בכל מקום דעושה לעולם את הכל:",
+ "בימי בנו זה זרובבל בן בנו שהיה פחת יהודה. ומ\"ש כי לא יצלח מזרעו זה נאמר רק בימיו:"
+ ],
+ [
+ "מכנסים לכפר על ג\"ע. פי' כי הבגדים מכפרים אשר הצבור לא ילכדו בחטאת היחידים אשר חטאו בהן. אבל החוטא לבדו ישא את עונו כדינו:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ואין מושחין מלך בן מלך כי המלוכה בידו בירושה מאביו וסומך ג\"כ על משיחת אביו. אבל כה\"ג נבחר מצד שהוא הגון לכן צריך משיחה מחדש:"
+ ],
+ [
+ "כמין גבעה. ונצבו כמין גבעה להראות לעם את התנשאות אהרן ובניו כדי שיגדלום ויכבדום:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חכמות בנתה ביתה. הדרשות האלה הובאו פה בשביל הדרש של ר' אבא בר כהנא באוח ד':",
+ "בברייתו של עולם. תוכן הדרש הזה לתרץ למה העניש ה' את אדם בעונש קשה במיתה על אשר אכל מעץ הדעת. ולכן מונה כי ה' הכין לפניו כל מחמדי תבל טרם שנברח. והוא נפתה אחרי עצת הנחש לאכול מעץ הדעת ומרד בכל תכלית היצירה:",
+ "הה\"ד והייתם כאלהים. ל\"ג לה דזה היה דברי הנחש וגרסי' במקומו אני אמרתי אלהים אתם:"
+ ],
+ [
+ "פתח קריא בגוג. ופי' הכתוב כי הבה\"מ אשר יבנה בחכמה יקום אחר אשר טבחה טבחה במלחמת גוג. כי ד' יעירהו לבוא מקודם להעשיר את את הצדיקים וזה שאמר הן הן פרגמטיא של צדיקים. ולבער מקודם את הרשעים אשר יהיו למאכל לעוף השמים ולחית השדה:",
+ "זה יחזקאל ונקרא נער כמו משרתו יהושע בן נון נער. ועליו ועל בני הנביאים נאמר נערותיה בל\"ר:"
+ ],
+ [
+ "זו תורה. כי לומדי התורה יפרדו לשלשה חלקים יש אשר ילמדו אותה מפני שכר ועונש ועליהם אמר טבחה טבחה זה העונשים דיש בהם מיתה דדמי לטביחה. ויש אשר ילמדו אותה מפני חכמתה הנשאה ועליהם אמר מסכה יינה אלו ק\"ו וגז\"ש הנלמדים זה מזה ודמי למסיכת היין המעורבים יחד. ויש אשר ילמדו מאהבתו אל ה' ויקדיש ערך נפשו לתורה ועליהם אמר אף ערכה שלחנה אלו הערכין והכוונה בזה כי חפץ ה' אשר יהגו בתורה בכל צד ואופן שירצו:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "זש\"ה עם חסיד תתחסד. הדרש הזה הובא פה דרך אגב כי ר' נחמיא פתח קרא במשה וסובר כי משה חטא במה שאמר שלח נא ביד תשלח וכדעת ר' חלבו המובא בסוף אות ו' לא שלך היא אלא של אהרן אחיך היא הה\"ד ויהי ביום השמיני:",
+ "אימתי בא בעקמניות כו'. כי במה שאמר ואנכי הולך ערירי לא בקש כי יולד לו בן רק כלאחר יד התאונן על צערו ואמר מה בצע בשכרי. וגם ה' לא השיבו ברור כי יצחק יולד לו אבל אמר לו ברמז לא יירשך זה:",
+ "על עסקיו. כי בקש זכות לירש את הארץ וה' השיבו כי בשכר היסורין והגלות יירשו את הארץ:",
+ "הראיני נא את כבודך. וחפץ לדעת את דרכי ד' וללכת בהן. וה' למדהו הי\"ג מדות דכתיב בהן רחום וחנון וגו' ורב חסד וגו' וראוי להיות כמוהו רחום וחנון כו':",
+ "מדוע לא יבער הסנה. והתמימות הוא דכתיב אחריו ויסתר משה פניו מהביט עוד והלך בתמימותו ולא העמיק לחקור במראה השכינה. [ושכרו היה כי זכה לקלסתר פנים כדאיתא בברכות ז'. וזה הכוונה מן דיקרי קאים בגויה כי קרני אור פנים ישארו עליו תמיד ובשמ\"ר פ\"ג איתא שכר אחר ע\"ש וגם הנוסחאות שונות מאד וגם זה יש לכוון כי יקרי דקוב\"ה קאים בגויה]:",
+ "אימתי בא בעקמנות כו'. בשוח\"ט הגירסא שבא בעקמנות בשעה שאמר שלח נא ביד תשלח כי חפץ אשר אהרן הגדול ממנו ילך. והקב\"ה השיבו כמדתו כי הוא ידבר לך אל העם ולא תמלט מהשליחות כי אתה תהי לו לאלהים העיקר בשליחותו ונתברר על עסקיו במה שאמר הראיני נא את כבודך ע\"ש וזו הנוסחא יותר מבוררת:"
+ ],
+ [
+ "פשוט הוא לן כו'. משום דבתענית פ\"א ובעכ\"ו פ\"ב איכא דמבעי ליה במה שמש משה ע\"ש:",
+ "הה\"ד ויהי ביום השמיני. כלומר לכן שייך זה יום השמיני אל שבעת ימי המלואים. כי בכל ז' ימי המלואים חשב משה כי הוא ישמש לעולם בכה\"ג. אך ביום השמיני נטלה ממנו הכהונה ונתנה לאהרן:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ישיבה של זקנים משלו. פי' העוסקים בתורה ומיוחדים להקב\"ה:"
+ ],
+ [
+ "ראש חולה. חולה הוא עיגול מלשון מחול הכרם במשנה המורה סביב. והאלקות יהיה מרכזם וזה ראש חולה וכאשר העיגול והמרכז לא ימצא זה בלא זה ככה יהיה תענוגם הנפשי דבוק בה' לבד כי זה יהיה תענוגתם הרוחני להשיג את אלקות. והשגתם תהיה ברורה. ועל ברירות השגה יאמר ומראין עליו באצבע:",
+ "עקילס אתניסאה. פי' מעיר אתנס ונזכרת באיכה רבתי בפ' רבתי בגוים חד מאתנס וכו':"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד אל תרא יין. משום דדריש לקמן וכצפעוני יפרוש מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין אהרן ובניו למיתה לכן מביא פה הדרשות על הכתוב הזה:",
+ "כי יתאדם לדם נדה. ולפ\"ז בא כי יתאדם לנתינת טעם למה לא תרא יין. ומפרש כי יתאדם כי היין מעיר לזנות ולא יחוש גם לנדה וזיבה:",
+ "סוף שאשתו כו'. פי' לא לבד דידבק בזנות אלא אף באשתו דלא תקיף יצריה כ\"כ יבעל בנדתה:",
+ "בין לוט לבנותיו. בין לוט שנתכוין לדבר עבירה לבנותיו שנתכוונו לש\"ש כדאיתא בנזיר:"
+ ],
+ [
+ "בסיני כו' זה הכתוב ונקדש בכבודי ודרשו רז\"ל במכובדיי וזה שאמר משה זה הדבר אשר דבר ה' לאמור בקרובי אקדש:",
+ "וקבל שכר על שתיקתו. כי אין הנבואה שורה מתוך עצבות וכיון ששתק והסיר עצבותו לכן זכה כי חלה עליו הנבואה ונתיחד הדבור אליו:"
+ ],
+ [
+ "לרמ\"ח אברים. כי יש חלאים לאברים פרטים ויש חלאים כוללים כל הגוף כמו שחפת וקדחת. וגם התרופות שונות הנה. כי המועילות לחלאים פרטים לא יועילו לחלאים כוללים וכן להפך אבל התורה היא תרופה נאמנה לחלאים פרטים כמו ללב לעינים ולבני מעים וגם תועיל לחלאים כוללים לרמ\"ח אברים ביחד:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "למי שמפליג כו'. פי' מי שחולק על גזרת ה'. כי שלמה אמר אני ארבה נשים ולא אסור:",
+ "כאותו שאמר מ�� ה'. ודריש אל למלכים שתו יין משום אל למלכים למואל דלא נכון להיות עם המלכים אשר אמרו למה לנו אל:",
+ "שהוא שוכח ברמ\"ח אברים. כי היין מרפה ומחליש כל הגוף ולא ישלוט עוד בהם ומתבטל מכל אבריו:",
+ "ולא החרבתי אלא מפני היין וזה שאמר לפני זה אוי מן קדם חמרא. ונחרב הבית בשביל היין כדכתיב וגם אלה ביין שגו וגו':",
+ "אני עושהו שמחה כן הוא דרך המדרש לסיים בדבר טוב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד ואת שעיר החטאת וגו'. בא לפרש עתה את תוכחתם אשר שמעו:",
+ "למשה רבי צוה להגיד לכם. ולי לא צוה ה' להגיד. רק בשביל שמשה שכח להגיד לכם אני אומר תחתיו:",
+ "הוציא כרוז. ודריש וישמע משה כמו וַיַשְמַע בהפעיל:",
+ "ידע את ההלכה ושתק כי לא חפצו לדבר בפני אביהם וגם להשיב על דברי משה רבם וזה זכותם.",
+ "לאמור אליהם לבנים כו'. כי הדבור לישראל הלא נאמר בכתוב שאח\"ז דבר ואל כל ישראל:"
+ ],
+ [
+ "שהיתה ראויה לקבל את התורה כו'. הנה במה שבחר ה' בארץ ישראל בירושלים ובהר סיני וכן בעם ישראל פי' לעיל ס\"א פ' נ\"ה סי' ח' ט' ובפ\"ב סי' ה' ומה שבחר בדור המדבר הטעם מפני שהיו נכנעים מאד מסבלות מצרים לכן יאות להם לקבל עול מלכות שמים. עול תורה ומצות:",
+ "התיר זונין. זה משל על ז' מצות שלהם שלא שמרו ולא יקבלו עליהם שכר:",
+ "עמד ופרקן לישראל. כי בני נח קבלו עליהם ל' מצות כדאיתא בפ' ג\"ה. וכיון שלא שמרו ז' המצות הטיל גם שאר המצות שלהם על ישראל:"
+ ],
+ [
+ "וחכ\"א זו שחיטה כשרה כו'. צ\"ל וכי זו שחיטה כשרה היא ולא כך תנינן כו' ומשני ראב\"כ חדוש תורה מאתי תצא:",
+ "ולא כך תנינן כו'. וסנפירי הלויתן הם כמגרה:",
+ "בשביל שתאכלו כו'. ודריש ואכול כדי שתזכו לאכול מהסעודה לעתיד לכן הזהירם ה' לא תאכלהו:"
+ ],
+ [
+ "ההיה מטריפתה כו'. פי' אף כי יש בה סמני טרפה כגון ניקב קרום אחד של ריאה וכדומה תאכלו ושאינה חיה מטריפתה כגון דניקב ב' הקרומים וכדומה לא תאכלו וס\"ל דטריפה אינה חיה.",
+ "כעזקתא סומקא. חותם אדום הנתן על הסוס כי יודע לבעליו כן נכרים היהודים בעניותם ולא יתערבו בעמים. וזו היא השגחת ה' עליהם דמצילם גם בעוני. ותפארת ישראל כי יסבלו עוני ולא יטשו את מקור מחצבתם:"
+ ],
+ [
+ "בעסוקן. בהצלחתם:",
+ "שמשך עיסה. צ\"ל שנושך ועושה כנחש:",
+ "הנה כנשר ידאה כצ\"ל (ירמיה מ\"ח מ') הנאמר במפלת מואב. הנשמדה ע\"י בבל והכתוב יעלה וידאה נאמר על ארם וכבר נאבדה אז בבל:",
+ "ולבו לא לקה. פי' כי חכמתו לא סרה אף כי מלכותו תחדל:",
+ "צדיק ורשע. כי קצת ממלכיהם כמו כורש ודריוש היו צדיקים:",
+ "טהור מאמו כו'. ולכן נרמז בשפן דגם בו יש חלקי טומאה וטהרה:",
+ "שמקלסת ודריש מעלה גרה שתקרא בגרון:",
+ "שמגדלת את דניאל. ומפרש גרה מלשון מגור ומעון. כי צדיקים יתגוררו בקרבם:",
+ "שאינה מגדלת את הצדיקים ור' וחכמי הדורות היו בתחלת מלכותם. ובדורות שאחריהם השמידום:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כך תורתו. פי' תורתו הנוגעת לגופו דהיינו טומאה וטהרה ומילה אשר הן בגופו נאמרה אחר דיני הב\"ח. אבל דיני הקרבנות לא מקרי תורתו דאינם נוגעים לגופו:"
+ ],
+ [
+ "מחשבין לשמו של א\"א. ודרש אשא דעי ארים מחשבתי ואתבונן למרחוק לא\"א שבא מרחוק וה' ענהו לכן לפועלי להקב\"ה אתן צדק ותודה. ורחב\"פ דרש אשא דעי לאבותינו במצרים שהיו רחוקים מהקב\"ה. ולפועלי אתן צדק שקרבנו לעבודתו. ור\"ח דריש אשא דעי למרחוק כי אתבונן על הגשמים והרוחות הרחוקה ולפועלי אתן צדק שמשיב את הרוח ומוריד לנו את הגשם להכין לנו אוכל:",
+ "מהלך ת\"ק שנה. אע\"ג שהמטר הבא מאדים העולים מן הארץ קרוב לנו אבל כח המניע להיות אדים בא משמים הוא רחוק ת\"ק שנה:",
+ "שבחי שבחים. פי' אם מאליו משכלו וחבונתו אמר כי אשא דעי לתת צדק לפועלי הלא ישיג רק כפי אשר תשיג תבונתו ולא יהיה רק שבח. אבל אם ברוה\"ק הנשגב משכל אנושי אמר לתת צדק לפועלי יצא שבחי שבחים:",
+ "ר' לוי אמר תלת. בא להגדיל יצירת האדם על יצירת שאר הבעלי חיים בשלש מדרגות. הא' כי בכל הב\"ח רק חום הטבעי יחיים. ובאדם נתנה לו הנפש האצולה ממרום להחיותם. והב' כי לאדם נתן נר הדעת והתורה מתחלת יצירתו ברחם אמו כדאמרינן בפ' המפלת. וכל בעלי החיים רק בהמה המה להם. והג' כי כל בה\"ח יש להם כח עצמי לצאת מרחם. כי בצאתם יעמדו על רגליהם אבל הילד וגם האם בהולדו חלשים ורפויים מאד ורק בכח אלהי ימלט הולד ממאסרו:"
+ ],
+ [
+ "ראב\"כ אמר תלת. הנה בסימן שלפני זה אמר ר' לוי תלת בענין הנפש וכח האדם וראב\"כ אמר תלת בענין הגוף:",
+ "דדיה במקום נאה כו'. כי אם היו במקום ערוה אולי קץ התינוק לינוק משם ותכבד על האם להניקו לכן הוא חיים וחסד במה שדדיה במקום נאה:",
+ "מסלקו למעלה. פי' חלק מדם הנדה יתקבץ להיות חלב להניק את הולד. וחלק אחר ישמש למזון העובר ולשמירתו:"
+ ],
+ [
+ "אלו ג' חדשים הראשונים. כי אז הולד במדור התחתון כדאמרינן בפ' המפלת וקרוב ליפול. ואז נאמר ואשבור עליו חקי כי ה' ישים חקו לשמרו. ובג' חדשים האמצעיים שאז הולד במדור האמצעי אמר בריח ודלתים כי אז ניתוסף בו שמירה:"
+ ],
+ [
+ "אפילו אם יהיה חסיד כו'. דריש מה דכתיב עוון בשני ווי\"ן כי העון נמצא גם בכל חסיד מפני טבע החום ואח\"ז דריש את עיקרא דקרא אמר דוד לפני הקב\"ה כו' כי תחלת יצירתו לא היתה נקיה מהנאת המשגל. שאלו כוונו רק למצות פו\"ר למה הפכו פניהם. ולמען לא נדחה את הפי' בכתוב כי איך ישים דוד תהלה באביו לכן מביא לראיה מן הפסוק כי אבי ואמי עזבוני. ודוד אמר בעת שהיה ישי אביו חי וע\"כ כוון לזה שדרש המדרש. ואף דאמרינן בפרק במה בהמה ד' מתו בעטיו של נחש כו מ\"מ העון הקל הזה לא יכול לגרום לו מיתה. וגם כי עשו תשובה ונהפך העון לזכיות:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "הה\"ד תן חלק וגו'. בא לתרץ למה מזכיר דיני מילה הכי. לכן דריש כי בשביל ששומר ז' ימי נדה יזכה לבן לקיים בו מצות מילה לח':"
+ ],
+ [
+ "טיפין של זבוב. פי' עיני הזבוב. וכל זה נמשך על הכתוב חיים וחסד עשית עמדי לספר פלאי היוצר וחסדיו אשר ביצירת הולד:",
+ "בשעורה. שהיא סדוקה לארכה:"
+ ],
+ [
+ "לשני ציירין כו'. בא לפרש הקרא אשה כי תזריע וילדה זכר משום דכל צייר לא יכול לצייר צורת עצמו רק צורת חבירו ולכן אשה כי תזריע והיא תצייר הצורה תלד זכר אבל האיש אם יזריע תחלה והוא יצייר הצורה תולד נקבה.",
+ "טובה גדולה כו'. גם זה נמשך על הדרש של חיים וחסד עשית ��מדי וכדי לסיים בנחמה כדרך המדרש אמר לעתיד לבוא מה כתיב כו':"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד לעשות לרוח משקל. מובא פה אגב הדרש שדרש בסוף פ' ב' אדם או דם:",
+ "אפילו מים שהם ברכה לעולם באו במדה כי אם ירבו לבוא יהפכו לקללה. ומביא לראיה כי ומים תכן במדה נאמר על הגשמים ולא על מי הים ומוכיח זאת מן הכתוב כי יגרע נטפי מים:"
+ ],
+ [
+ "יש זוכה למקרא כו'. פי' כי הוא מוכן להבין מהר או מקרא או משנה או גמרא אבל ביגיעה כי אדם יכול להבין הכל כי יגעת ולא מצאת אל תאמן:",
+ "או דם דריש למה כתיב אדם ולא איש משום דכשיחטא יתרבה בו או המים או הדם:"
+ ],
+ [
+ "לשערא שטפא משום דלכל שער יש שטף גומא ומעין בפ\"ע כדמפרש ועי' בתנחומא. וב\"ב פ\"ק כי פה יש חסרון לשון:",
+ "כך זכה אדם כו'. כי אם לחותו במדה יצמח בו שער שחור. ואם יגבר עליו הדם ולחות הלבנה תתמעט ע\"י זה ילבין שערו. וזה הוא או דם אם יתרבה בו הדם יהיה השער הלבן בו לסימן טומאה:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד נכונו ללצים שפטים. בא לתרץ למה כתיב אדם ולא בני ישראל כמו בכל התורה. ומשני כי הנגעים לא יבואו לישראל רק ללצים ופושעים:",
+ "ברם הכא. צ\"ל אף הכא. ופי' כמו שהחמור לא ילקה בשוט רק אם ימרוד כן נכונו רק ללצים שפטים:",
+ "אלו לעובדי כוכבים הפושעים וה\"ה לישראל פושעים:",
+ "ר' ור\"י בר\"י. המעשה הובא פה לתרץ לנו הלא מצינו כמה צדיקים סובלים מכאובים ויסורים. אך זה הוא בשביל עון הדור כמפורש בפסוק רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם:",
+ "בכתבי הקודש. בגמ' פירשו דהיינו כתובים דוקא:"
+ ],
+ [
+ "עושה כריכון. פי' כמו הדורות כרוכות בפ' אלו טרפות כי תחת צמחים תבוא קליפה ע\"ג קליפה וכן מרבוי הדם תבוא הצרעת:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ברכות מברכות כו'. ברכות פי' היושר והצדק אשר בגלל וה יתברך מאת ה' יביאו ברכה. וקללות זה העול ומרמה אשר בגלל זה יקולל בארץ יביאו קללות:",
+ "אם עשית כן כו'. כי שתי פעמים כתיב בפ' לא יהיה לך ושתי פעמים יהיה לך והאחד הוא למותר לכן דריש כי השני בא לקללה ולברכה וכן בקרא לא תעשון אתי וגו' לא תעשו לכם הוא קרא יתירא למדרש:"
+ ],
+ [
+ "כיצד ראיית לנגעים כו'. זה קאי על הכתוב לכל מראה עיני הכהן אשר מיניה ילפינן לטהר נגעי בית הסתרים:",
+ "כך נראה לתגלחתו. כי בית הסתרים אינו טעון גלוח:",
+ "א\"כ היה העם עם השכינה. כי העם לא נסע רק כשהשכינה הלכה לפניו כדכתיב וה' הולך לפניהם והשכינה המתינה פה למרים:",
+ "דאכיל בהדי קורא פי' עם העוף הנקרא קורא ילקה בהדי קילא ילכד בפח כי יהיה שלחנם לפניהם לפח מתרגמינן לקלא:"
+ ],
+ [
+ "מדוד והבא. ולפ\"ז מדריש שאת מלשון משא וכמו כי לא תוכל שאתו (או מלשון משאת ומתנה) ולרשב\"נ מדריש שאת מלשון שריפה כמו וישאם דוד וזה מדהבת פניו פי' מדאבת ומשחית פניו ולרבנן הוא מלשון נשיאות ראש:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רמ\"א שש ושבע. ושש הנה קאי על האמור לפני זה דכתיב אדם בליעל איש און זהו כלל על כל הי\"ג פשעים הנמנים אח\"ז. ועתה מונה השש. א' הולך עקשות פה. ב' קורץ בעיניו. ג' מולל ברגליו. ד' מורה באצבעותיו. ה' תהפוכות בלבו חורש רע. ו' מדנים ישלח. אלה השש אשר שנא ה'. ושבע תועבת נפשו הוא אשר מונה עינים רמות וגו'. ובין השש מונה לשון הרע הבאה ברמיזה דאינו חמור כ\"כ כמו לשון הרע המפורש דמונה בין השבע וכמ\"ש בירושלמי פאה. וכן חורש רע מן השש הוא החושד את חבירו ומחשבות און הוא לגזול ולהרע. ומ\"ש לפני השש אדם בליעל איש און הוא הכלל על כל הי\"ג פשעים המנויים אחריו:",
+ "שקשה כנגד כולן. ואע\"ג דלפני זה מונה עינים רמות דהוא ג\"ע כדמפרש וכן ש\"ד וידים שופכות דם נקי אך משלח מדנים קשה דמביא לש\"ד ולכל עונות וכדאיתא בעירוכין גבי לשון הרע:",
+ "וכולן לקו בצרעת. כי העונש בא או מטבע כמו מעינים רמות דהוא מזנות תבוא צרעת או מדה כנגד מדה כי לשון שקר דמטיל דופי ברעהו יהיה הוא מגואל ונתעב בצרעתו. ושופך דם נקי נלקה בצרעת. כי המצורע חשוב כמת וחורש מחשבות און אם יתפרש גסות הרוח יהיה שפל ונבזה בצרעתו ואם יתפרש בגזל מפורש בגמ' ופנו את הבית הוא כנס מה שאינו שלו יבוא הכהן ויפזר את ממונו וכנגד רגלים ממהרות לרוץ יסגר בצרעתו וישב בבית החפשית. וכנגד ומשלח מדנים והפריד בין אחים לכן בדד ישב מחוץ למחנה:",
+ "אחת מהן ארוכה. דריש טפוף מלשון לטפויי קאתי כלו' שמגדילות עצמן:",
+ "צורת דרקון. ודריש תעכסנה מלשון עכנה ודרקון:",
+ "ותדבר מרים וגו'. כי פירש מאשתו מעצמו. וזה היה שקר כי במצות ה' עשה כמו\"ש ז\"ל:",
+ "לבוז כהונה גדולה. פי' לבוזז ולגזול כי חורש מחשבות און קאי על גזל:",
+ "תורת המצורע המוציא שם רע. דריש מדוע כתיב תורת הצרעת או הצרוע. או תורת טהרת המצורע וקרי ליה מצורע בשביל חטאו שגרם לו:"
+ ],
+ [
+ "כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה כו' הנה הרוכל היה מוכיח לעם ולמד לכל חוטא אשר השחית את גופו בחטאו תיקון ומדה ישרה הנמצאות בתורה לרפא את משחתו כי התורה הוא מרפא לכל בשר וכאשר בא ר' ינאי אליו אשר עסק בתורה כל ימיו וזך וישר היה לא יכול למצוא בו עון רק עון הנמצא בלומדי תורה כי לפעמים בהוכיחם לעם יוציאו מפיהם דברים קשים לשון הרע המבזה את השומעים ולכן הראה לו את הכתוב נצור לשונך מרע. כי גם בדברים מועילים ונחוצים ראוי לנצור את הלשון מרע. ומזה הבין ר\"י מה שאמר שלמה שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. ולמה לא אמר סוגר פיו. ולשונו וכן לא ידע האם שומר מצרות נאמר על צרות העוה\"ז או על העונש בעוה\"ב ומדברי הרוכל הבין כי לא טוב לאדם לנוס אל הקץ האחרון ולסגור את הלשון בבריח ודלתים. בשביל דהסכנה מהלשון קרובה לבוא. אבל טוב לדבר בדברי תורה ובדברים מועילים ורק להשמר בהם כי לא יתערבו במו דברים קשים ורעים. וגם הבין כי שומר מצרות נפשו הוא כמו שומר מצרעת כי המצורע חשוב כמת וכמו\"ש דוד מי האיש החפץ חיים וינצל מצרעת הנחשבת כמיתה נצור לשונך מרע:"
+ ],
+ [
+ "לבדו ישב. כי גם שאר הטמאים כמו זבין וטמאי מתים לא ישבו עמו כדאיתא בפ' אלו דברים כי טמא מת נשלח רק ממחנה שכינה וזב רק ממחנה לויה ולא ממחנה ישראל אבל מצורע נשלח גם ממחנה ישראל ולכן גרס ר\"נ כד הוי חמי חד מנהון במדינתא. כי הוא צריך להתרחק מכל מחנות בני אדם:"
+ ],
+ [
+ "והאש מלהטת. בא לרמז בזה כי תורתו היתה ברורה ומאירה כאש ומנוקה מכל ספק. ואחרים אשר לא שמעו את דבריו שאלו שמא בסדרי מרכבה אתה עוסק. ובענינים נשגבים כאלה לא יוכלו אחרים לתפוס עליו ולסתור את דבריו אבל הוא ענה להם כי הוא מ��שר דברי תורה לנביאים כו' והכוונה כי גם בהלכות הוא מחזק דבריו מדברי תורה נביאים וכתובים שהם מוסכמים מכל צד. וברורים ומאירים המה כנתינת התורה באש המורה כי התורה מאירה וברורה היא:",
+ "בתורה בנביאים בכתובים. הן זה הוא דרך חז\"ל כי בבואם לחזק דבריהם אשר תבונת אנוש לא תשלוט עליהם יביאו ראיה מתנ\"ך אשר כולם מסכימים לזה. וגם הכא אף כי מסברא היה שלא ימנע ה' הטוב גם מאדם רשע כי יקלס לה' אבל מתנ\"ך מוכח ההפך. וי\"ל עוד כי שבחי ה' יפרדו לשלשה חלקים. הא' הוא לשבחו על חסדו אשר יעשה עם יצירי כפיו. הב' הוא על הנסים והנפלאות אשר יעשה עם בני אדם. והג' הוא לשבחו על בריאת שמים וארץ וכל צבאם. ועל שלשה אלה מביא לראייה כי אין לרשע חלק בזה. מן המצורע אשר דרכו להתפלל לה' כי ירפאהו ויספר חסדיו אשר עשה עם יצירי כפיו מוכח כי הזהירתו התורה ועל שפם יעטה כי יסגור שפתיו ולא יספר חסדיו. מגיחזי אשר ספר נפלאות ונסים אשר יעשה ה' ע\"י אלישע. מוכח כי ה' יתעב שבחי הרשע גם בחלק הזה. ומן הכתוב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי מוכח כי גם חקות שמים וארץ אשר יספר הרשע וישבח בזה לה' תועבה היא לפניו:"
+ ],
+ [
+ "פתר קרייא במרים. הכוונה בזה כי הכתוב מזהיר אל תתן את פיך וגו' גם באופן כזה אשר היה במרים. כי מרים כוונתה היתה לטובה כי לא יפרוש מאשתו וגם דברה באחיה אשר היה עניו מכל האדם. ובכל זאת קצף ה' עליה. לכן לא יבקש אדם היתר בדברו בפיו ומכ\"ש שראוי להזהר לדבר בשאר בני אדם אשר אינם ענוים:",
+ "אל תתן רשות. ולכן כתיב בקרא אל תתן את פיך ולא אל תפתח:",
+ "מלה בסלע. פי' גם בשבתו בין החכמים המדברים תורה וחכמה טובה יותר השתיקה ולשמוע דבריהם ולהבינם. מלהתערב בלשונו לשאול ולהקשות. אבל בדברים בטלים המלה איננה שוה כלום והפסד הוא למדבר בם:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "מכפרין עליו. אע\"פ שמתים ע\"י זה כך הכהן הנהנה מישראל ראוי ליזקק לכפרתן אע\"פ שיסבול צער מזה וכאשר יאמר המשל כי אם תאכל מן הדקל אל ירע בעיניך גם אם תלקה בו:"
+ ],
+ [
+ "שתחלתו מתוק. ודריש חולי מלשון מתיקות וכדדרשי על ויחל משה. ומשום דיש שני מיני חלאים. המין הא' הם המורגלים הבאים מסבת יצרו הרע ותאות המותרות. וע\"ז אומר והסיר ה' ממך כל חולי. ומין הב' הם המשונים הבאים מסבת אשר חוצה לו וע\"ז אמר וכל מדוי מצרים הרעים שהם משונים לא אשים עליך:",
+ "ר' תנחומא בשר\"א ור' מנחניא אמרו והסיר ה' ממך כל חולי זו מרה על דעתיה דר\"א צ\"ט מתים במרה וא' בידי שמים כצ\"ל ע\"פ הגמ' בפ' המקבל:",
+ "יתיר חדו כסו ומה דכתיב לפני קרתו מי יעמוד זהו במקום שאין מחסה ומסתור ממנו:"
+ ],
+ [
+ "לשחוט לחזור. צ\"ל למשולחת לחזור כי לא יוכל להחזירה בידים וכן הוא כאן בתנחומא. ובמדרש תדשא פ' י\"ז:",
+ "בעון בצעו. כדלקמן על י' דברים נגעים באים ובהן יש גזל:",
+ "אם הניבו שפתיו. פי' שתפלתו שגורה בפיו וכדאי' בפ' אין עומדין ומביא לראיה מן בורא ניב שפתים ומ\"ש כאן מ\"ט תכין לבם וגו' זהו דבור אחר וקאי על המכוון בתפלתו וכן הוא הגי' בילקוט תהלים:",
+ "כבר שלמיה מניה כו'. פי' כבר נפרע ממנו על חטאתו לכן יזכה מעתה והלאה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד אך טוב לישראל. כי מהכתוב כי תבואו אל ארץ כנען וגו' בבית ארץ אחוזתכם משמע דבא לבשרם טובה כי יבואו לארץ ויאחזו בה. ומתחיל ונתתי נגע צרעת דהוא קללה. לכן מפרש כי גם הנגעים באים לטובתם למען ימצאו את המטמוניות בכתלים כאשר יתוצו את הבתים. ומביא סמך לזה אך אלהים טוב לישראל וגו' ועם אדם לא ינוגעו דיתפרש גם עם בני אדם אשר הנגעים באים לטובתם לרא יהיה חלקם. כי הנגעים אך אחריתם טובה היא וראשיתם הם יגון ודאבה. וברי לבב המה הצדיקים גמורים יתענגו על טוב מראשיתם ועד אחריתם. וזה הוא כוונת דברי רב המנונא בסוף הסימן:",
+ "שלבן בריא במצות פי' שעושין הכל לש\"ש ואין פנייה אחרת במעשיהם. ולפי שלא תאמר כי האדם העוסק בתורה ושומר מצוה גם אם כוונתו איננה שלמה נכון הוא כי לא ינוגע עם בני אדם אף כי אחרית הנגעים יהיה לטובה. לכן מביא את הכתוב אשרי אדם עוז לו בך ועוז הוא התורה והמצות בכ\"ז לא יבטיחהו ה' בטוב שלם רק אם מסלות בלבבם וגם כוונתו שלמה וכבישין בלבהון ואין לו פנייה אחרת או ישמור המצוה בלי כוונה כלל. ופן יאמר האדם כי לגומלי חסד ונותני צדקה לבני אדם דין אחר לכם וגם אם כוונתם איננה שלמה לא ינוגעו עם בני אדם לכן מביא את הכתוב הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם כי גם לעושי טוב וחסד לא יבטיח ה' בטובה שלמה רק אם ישרים הם בלבותם. ולא יאמר האדם כי בעת אשר יתפרסם כבוד ה' בעשותו נסים לצדיקים. יושעו כמוהם גם צדיקים שאינם גמורים לכן מביא את הכתוב טוב ה' למעוז רק ליודעיו באמת ובלב שלם ויחסיו בו וגם לא יאמר האדם כי הבטחון והתקוה בה' מועילים גם אם אינם נקיים ממחשבה זרה וכדאמרינן לעיל פ' ט\"ו על פסוק והבוטח בה' אפילו רשע וחזר בתשובה ולכן מביא כי גם לקויו טוב ה' רק לנפש תדרשנו. ופן יאמר האדם כי תפלה מועלת להשיג טובה שלמה גם בלי כוונה שלמה לכן מביא את הכתוב קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. ובאיכה רבתי מביא עוד פסוק ועובר על פשע לשארית נחלתו ונשמט כאן כי אין הוראת הכתוב הזה דמי להני דהכא וענין אחר הוא:",
+ "כתיב אין שלום לרשעים. אין הכוונה במדרש להוכיח דאין שלום לרשעים בעוה\"ז דזה מפורסם בכמה מקומות כי הרשעים ישליו וכמו\"ש באבות אין בידינו לא משלות הרשעים אבל בא להוכיח כי אין הפשט בכתוב כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה כי יקנא ויבחר בשלומם וכמו ותקנא רחל באחותה דהא כתיב אין שלום אמר ה' לרשעים ואיך יתאוה המשורר בשלום רשעים בעוה\"ז אחר שאין ה' עמהם וע\"כ יתפרש כי יתאוה לראות בשלומים של רשעים:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד יגל יבול ביתו. בא לדרוש בבית ארץ אחוזתכם כי תאחזו בארץ לבדכם מבלי ליהנות לאחרים:",
+ "הבריות רואות וזה יגל יבול ביתו כי יתגלה לאחרים את הצפון בביתו:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ממי אתה למד מאיוב כו'. כי הנגעים באים על עון. וג' מיני עוונות הם. א' העון אשר יחטא איש בנפשו. ב' אשר יחטא בהנהגת ביתו. ג' אשר יחטא לעם ולמדינה. ועל ג' מיני עוונות אלה יליף כי אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה. איוב חטא בהנהגת ביתו שעשו כל ימיהם כחגים ולא כהה בהם. מצרים חטאו לעם ישראל ולמדינה. ומחלון וכליון חטאו בנפשותם שלקחו נשים מואביות בטרם שנתגיירו:",
+ "מכפר קריינוס. הכי גמיר לה כי בכפר קריינוס הוכו והלכו את כל האבילין הם מקומות מלשון אבל השטים ובצבעים מתו:",
+ "ועל לבדי. מלשון לבדין וכסות אשר עליהם ישכבו המוכים הקרובים למות:",
+ "לקח לו חרס. פי' ורק לבסוף נגע בעל הרחמים בנפשו:",
+ "בתחלה נגעה מדת הדין בממונם. דריש מן גם שניהם כי מלבד אבידת ממונם מתו גם הם:",
+ "ואף נגעים הבאים כו'. ואע\"ג דבתורה כתיב נגעי אדם בראש ואח\"ז נגעי בגדים ובאחרונה נגעי בתים. אך התכלית הוא קודם במחשבה. ולכן כתבה התורה את התכלית תחלה ואח\"כ הבגדים שהם המדרגה שניה ובאחרונה הבית שהיא ראשית המעשה:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד וכנען ילד וגו'. מן היו\"ד משפחות המנויות בכתוב זה יצאו הז' עממים אלא שנתחלפו שמות קצתם כמו\"ש הרמב\"ן:",
+ "לפיכך משה מזהיר כו'. סתם המדרש כרבנן קמאי דאמרי מה חם חטא וכנען נתקלל כו' לכן מזהירם משה מן החטא:"
+ ],
+ [
+ "וכי בשורה היא במה שאמר ונתתי נגע צרעת ולא כתיב כי תהיה כמו\"ש בנגעי אדם (רא\"ם):",
+ "תני רשב\"י כו'. ופליג אהא דאמר לעיל אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה דלדבריו הם לעונש:",
+ "גרגשי עמד מאליו. ולכן לא נזכר שם גרגשי ביהושע (ט וי\"א) שם גרגשי בין הלוחמים ולא בין המוכים (י\"ב) ומה שנזכר שם גרגשי (כ\"ד יא) זה היו הגרגשים ביריחו אשר שם גרו מכל ז' העממים. אבל בעלי מלכות גרגשי לעצמם פנו להם:"
+ ],
+ [
+ "זה ב\"ה גם בזה בא לתרץ הקושיא וכי בשורה היא. ומתרץ כי בא לרמז לנו על חרבן בית ה' כי יהיה לכפר על חטאת בית ישראל ועוד ישוב ויבנה לעולמים:",
+ "כתיב כי קצר המצע. זה סובב על מה שאמר כי מטנופת עבודת כוכבים נחרב הבית וכדדרשינן המקרא הזה בפ\"ק דיומא ואע\"ג דהיה גם ג\"ע וש\"ד זכר את עבודת כוכבים משום דכל המודה בה כופר בכל התורה:",
+ "אלא והמסכה. פי' לא די שחטאו בנפשותם אלא שעשו עוד צרה לכונס כנד מי הים:",
+ "ויקח את אוצרות. זה הכתוב נאמר בימי רחבעם. וצ\"ל ויוצא משם את כל אוצרות בית ה' (מ\"ב כ\"ד):"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד וזכור את בוראך. כי מבשרו הוא מיותר ודריש כי בא לרמז לנו אשר בבחרותו נלקה בזיבה ולכן ישמר האדם בבחרותו מן החטא וכמו שמסיים. ואגב זה מפרש את כל הכתוב:",
+ "מתוך פסוק א'. צ\"ל מתוך תיבה אחת. ודריש מדכתיב בוראיך מלא יו\"ד כי בא לכלול את שלשתן אלה:",
+ "לא זכות ולא חובה כי לא יהיה להם בחירה ורצון משום דיראו את השגחת ה' עין בעין. ויהיו כמוכרחים על מעשה הטוב:"
+ ],
+ [
+ "זש\"ה איום ונורא הוא. עיקר הדרש הוא ללמד לנו כי הקב\"ה אם יעניש את החוטאים אין לו להביא פורענות מבחוץ אך מגופו יצא מי שינקום ממנו ויענשנו וכן החוטא בגופו נלקה בזיבה וזה שמסיים לפיכך משה מזהיר כו':",
+ "זו חוה. ודריש משפטו זה ענשו ומכתו. ושאתו מלשון שאת או ספחת וזה נגעו וצרעתו וכן באידך והא דדריש המדרש איום ונורא על אדם עשו סנחריב חירם נבוכדנאצר וישראל ולא די לו באחד. כי האדם יתגאה. או בחכמה או ברב בנים או בגבורה או בארך ימים או בעושר או ביופי. ולכן מביא כי את כולם ישא רוח וינקמו בנפשם. אדם התגאה בחכמתו המלאה כל העולם כדפי' לעיל. עשו ברב בנים ואלופים אשר יצאו ממנו. סנחריב בגבורתו כי אין מציל מידו. חירם ברב ימים שהאריך ימים הרבה כדאיתא בב\"ר פ\"ה ואמר אל אני. נבוכדנאצר בעשרו שמלך בכל העולם. וישראל ביופי שהיו נקיים מכל מום כדלקמן אות ד' ולכולם באה השאת מגופם להשפילם:"
+ ],
+ [
+ "שגשגיתם בי. הראשון מפרש תשגשגי מלשון כסף סיגים. והשני מפרש מלשון נסוגו אחור וזה שגישתון אורחא והשלישי מפרש מלשון אונאה והטעאה:",
+ "ערוגת ירק כו'. ומצאה שהוריקה ונפסדת כולה. והוא סובר כי העגל עשו להם לאלהים וריב\"ן שמדמה לפשתן אשר מטבעם להתקשות בסופם והיו גבעולים רכים ולא נפסדו הכל סובר כי העגל נעשה רק למנהיג ולמשפיע ולא בטחו בישועת ה' אבל לא כפרו בה' וכמו\"ש בתשא פמ\"ב:",
+ "קצירן של מלכות. הוא מלשון תשלח קציריה כי סעיפיהם מסתעפים על כל העולם כולו:",
+ "זה מ\"ה שקרוי חשך. כן מדרש בתנחומא וישב על פסוק וחשך על פני תהום זה מ\"ה המחשיך פניהם של בריות:",
+ "מגרת. פי' מפלת וכמו וכסאו לארץ מגרת:"
+ ],
+ [
+ "לאו של מצורעים היא. פי' לפני מ\"ת כי במ\"ת נתרפאו כולן:",
+ "הורג את נושאיו. שהארון היה מכלה בלוים כמ\"ש ז\"ל:",
+ "לאסכרה. ומפרש לזרא לחולי זר כי אסכרה קשה מכולם כדאיתא בפ\"ק דברכות:",
+ "לאזהרה. לקמן ס\"ד מפרש שמכאן ואילך יזהרו להם:",
+ "לקדרא גרסינן וכמו קטילי קדר בפ' ב\"מ דנאמר על רעי ומאוס. ולזרא הוא מענין זרות וסרחון:",
+ "זרים לאוה\"מ. אע\"ג דזבין ומצורעין משתלחין גם ממחנה לויה אבל משום ששלוחם תלי' בנטיית אוה\"מ כדאמרינן בפ' סדר תעניות הוגללו הפרוכת הותרו זבים ומצורעים ליכנס לשם לכן אמר זרים לאוה\"מ:"
+ ],
+ [
+ "בשר ודם נותן כו'. משום דק\"ל למה קצב הקב\"ה לכל החוטאים עונש אחד. הסגר ושלוח במצורע. מ' מלקות. ומאה כסף. הלא ערך החטא איננו שוה בכל איש. וראוי הי' העונש לבוא בערך החטא. וכן הטובות יחלק ה' לפעמים לכל הארץ ולא יבדיל בין הישרים ובין העקשים. וע\"ז מתרץ כי לפעמים נוהג הקב\"ה כבו\"ד הנותן משפטים כוללים לכל בני אדם:",
+ "מכה אדם ע\"י עדים כו'. צ\"ל עבדים ובא ללמד לנו אע\"ג דבכמה דברים נוהג הקב\"ה כבו\"ד אבל במכה ורפואה הוא מגדולת מעשיו להכות לפעמים ע\"י עצמו ולא ע\"י עבדיו כמנהג בו\"ד:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "למוד מאליהו. והשני מביא מעשה מיתושין שהיו למאכל לאפרוחין. כי ללומדי תורה תמצא פרנסתם או ע\"י אחרים מנדיבות ידם וזה בזיון וקצף או בשכר תורתו ויאכל שכרו בחייו. ולאלה המתפרנסים מאחרים מנדיבותם מביא את אליהו שנתפרנס ע\"י העורבים ולא נהנה ממתנות בשר ודם. ולאלה המתפרנסים משכר תורתם מביא את המעשה מבני עורב אשר פרנסו מיתושים אף שנראה כמאוס ונתעב מ\"מ טוב לת\"ח להתפרנס גם מדבר הנתעב ונמאס בעיני בני אדם ולא ליהנות מאור תורתו:",
+ "לא זימנת לו עורבים. ומה דאמרו באבות יפה תורה עם ד\"א. זהו כר' ישמעאל דסובר בברכות פ' כיצד מברכין נהוג בתורה מנהג ד\"א לחרוש ולקצור בעתם. ודברי המדרש אתי אליבא רשב\"י דחולק עליו ולענין מעשה נקטינן כר' ישמעאל וכדאמרינן התם הרבה עשו כרשב\"י ולא עלתה בידם:"
+ ],
+ [
+ "קוצין בתורה. כגון קוצי של יו\"ד ותגי האותיות שנראה שאין בהם צורך כלל. יש לנו לדעת שיש בהם סודות גדולים אשר נפיק חורבא בהשתנותם. ומביא דוגמא לזה מן שמע ישראל וכדומה אשר בהחסר קוץ או קו אחד יחרב העולם. ומ\"ש לקמן במדרש שמע ישראל עד אין לבלותך צ\"ל מקמיה מילתא דר' אלכסנדרי וכן הוא בחזית:"
+ ],
+ [
+ "פתר קריא בת\"ח וקרי לת\"ח קוצותיו תלתלים שהקב\"ה מתפאר בהם כמסלסל בקוצותיו הסדורות לו:",
+ "מראהו כלבנון. וזה נמשך על שוקיו עמודי שש דמפרש על הצדיקים שהם יסודי עולם. ומה דכתיב מראהו בל\"י זהו מראה כל אחד ואחד:",
+ "וכתב מראהו כלפידים. זה ט\"ס כי הכתוב הזה נאמר בגבורי עובדי כוכבים הבאים על נינוה. ונעתק פה בשגיאה בשביל שמסיים לעתיד לבוא מראיהן כלפידים:",
+ "נראים כעורים. בשביל טרחם ויגיעם בתורה. ומה דכתיב חכמת אדם תאיר פניו זה הוא לשעה משמחתו כאשר תבוא החכמה בלבו וישמח ויגיל. ויתכן כי השחרות והיופי הוא כנוי אל השגתם כי עתה לא ימצאו הת\"ח הלכה ברורה ופניהם כעורים כי טעימי הדברים נראים כשחורים ולא מבוררים ולעתיד כשיתברר להם כל דבר יהיו מלובנים ומראיהם כלפידים:",
+ "רשב\"י פתר קריא ודריש קוצותיו תלתלים כי שורות התורה סדורות כקוצות:",
+ "לא נאמרו כאחת. פי' בפרשה אחת והיה מקצר מאד כי דין זב וזבה לענין טומאת מגע מרכב ומושב שוה הוא ורק מפני חביבותן חלקן לשתי פרשיות. וכתב לדיני בעל קרי ונדה דקילי מזבה וגם טומאתם שכיחי יותר מראש הכל בסדר כקוצות תלתלים:"
+ ],
+ [
+ "שנתעצלו ישראל כו'. כי מדרך החונים במקום לבחר לו המקום היותר נאה לו. והמה התעצלו ולא הביטו ע\"ז ולכל אחד טוב הי' בעיניו מקום תחנותו ומעמדו גם אם בשפל הי' לכן זכו למראה ה' בהר סיני:",
+ "גם עבים נטפו מים. מפרשי כי המים הוא טל של תחיה אשר הוריד ה' להחיותם כדאיתא בפרק ר\"ע בשבת. כי המחלוקת מביאה מיתה כדלקמן ס\"ד פי\"ח והמה נמנעו מהמחלוקת לכן זכו לחיים:",
+ "גלי דכסי. זה גלות השרים ומפרש ויגל את מסך זה השרים אשר הם כמסך ומגן לעם:",
+ "הה\"ד ואשה כי יזוב זוב דמה. זוב יתירא קדריש דלפעמים היא מרבה בימי זיבתה אם מתעצלת לבדוק את עצמה. כי ספירת ימי נקיים מתחילים אחר הבדיקה:",
+ "הא קהיתן. פי' נלאית ביגיעתה מלשון אם קהה הברזל:"
+ ],
+ [
+ "עזריה בן עידו הנביא. בקרא כתיב בן עודד אך בקרא כתיב והנבואה עודד הנביא (פסוק ח' שם) ולא נמצא נביא כזה לכן מפרש דהוא עדו הנביא. והמדרש דשואל ומי נתנבא הפסוק הזה. ק\"ל למה האמינו ברוח אלהים אשר היתה על עזריה כי רפו ידיהם. יותר מנבואת ירמיה ועמוס אשר היו נביאים מפורסמים אשר גם הם התנבאו כזה לכן מתרץ כי עזריה בן עידו הנביא התנבא זאת. ונבואת עדו כבר נתקיימה לעין כל כאשר התנבא על ירבעם שיבשה ידו לכן האמינו גם בנבואת בנו ורפו ידיהם:",
+ "לפי שהיו ישראל אומרין. כי בקרא היה לו לכתוב נקם יביא כי אלהים יביא הנקם וכן גמול אלהים הוא יבוא ויושיעכם. הלא לא הגמול יושיע רק ה' והיה לו לכתוב הוא יביא כי אלהים יביא את הגמול להושיעכם. לכן מפרשו את הכתוב הנה אלהיכם אשר אמרו איה אלהיך בנקם יבוח ויתגלה לעין כל ואלהים בעל הגמול לגמול לרשעים המכחישים בו יבוא ויושיעכם:",
+ "של צער. והמצטערים מרגישים הרבה בהמשך הזמן:",
+ "ויהי בימים הרבים ההם כו'. ומפרש כי הימים הרבים ההם כשבא משה אל יתרו ונשא את צפורה וזה לא היה רק ג' שנים לכן מקשה וכי רבים היו:",
+ "אלא ע\"י שהיה וכו'. והצער הי' שראו בני ישראל כלי ב\"ה בביתו כדאיתא במדרש:"
+ ],
+ [
+ "בפרדימס. הוא שם כלי זיין. וזה הוא כמ\"ד חי שלשלוהו:",
+ "גור ביש. ויכניה היה רע דכתיב גביה ויעש הרע בעיני ה' שהי' רע לשמים ולבריות כאביו:",
+ "ונופלים מתים. שלא היה מתפייס ביכניה לבדו ��לא הביא את העיר במצור והגלה כל ירושלים והשרים וכלי חמדת ה':",
+ "הה\"ד העצב נבזה. זה לא שייך הכי ורק סוף הפסוק כתבו את האיש הזה ערירי שייך למה שהוליד בן בבית האסורים כדאיתא בחזית על פסוק שימני כחותם וקצת לעיל פ\"י אך פה קצר המעתיק:",
+ "לגדלת זו שגודלת השער:",
+ "עד שמחל לו כו'. בילקוט איתא שנעשה לו נס שאשתו נתעברה מעומד. כי בית האסורים היה מקום צר. ואם לא נמחלו עונותיו לא זכה לנס הזה:",
+ "על אותה שעה כיון דיכניה המלך עשה תשובה מכ\"ש שאר העם. ויצתה ב\"ק ואמר שובו בנים שובבים כי כמו שמחל ליכניה כן ימחל לכל העם:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ר\"ש פתח כו'. חלילה לחשוב כי ר\"ש בא לחזק ממקרי בני אדם את הדעה הכוזבת אשר אמר קהלת בדרך חקירה על מקרה בני אדם כי אחד הוא. אבל הוא בא ברב עצה ודעת להורות לנו דרכי ה' והשגחתו. כי באמת סבות שונות יש למה ישוה מקרה הצדיק למקרה הרשע. האחת כי אם מקריהם היו שונים אז סרה הבחירה מבני אדם ונהפכה להכרח. בראותם גלוי לעין כי טוב לצדיק ורע לרשע. ולזה מביא כי נח אשר היה צדיק תמים נענש בעונש אחד עם פרעה נכה. וה' צדיק יבחן ובחן את נח בכניסתו וביציאתו אם תמים הוא בבחירתו כדאיתא בב\"ר פל\"ד. הסבה השניה הוא מעון הדור. וע\"ז מביא ממשה ואהרן וממרגלים אשר אמר משה גם בי התאנף ה' בגללכם וגו' (דברים א' ל\"ז) וכאשר האריכו המפרשים בזה כי המה נענשו רק בגלל חטאת הדור. הסבה השלישית כי ייטיב ה' לפעמים לרשע לגמלו על צדקותיו המעטים וידקדק עם הצדיקים כחוט השערה לנקותם מעון קל. ולזה מביא מיאשיהו שחטא קל במה שמרה את פי ירמיהו גרם לו להענש כמו אחאב. וזבחיו לא הצילוהו. הסבה הרביעית כי פעמיה ימק הצדיק בעון אבותיו. ויאריך את ימי הרשע כי יהיה לשבט אף בידי ה'. ולכן דוד אף כי הכין הכל לבנות את בית המקדש נענש בקוצר ימים מפני עטיו של נחש כמו נ\"נ אשר היה למטה זעם ביד ה' לענוש לפושעים. הסבה החמישית לשמור את הצדיק מחטא ולכן נענש שמשון בניקור עינים משום שהלך אחרי עיניו. אף כי ירא היה משבועה כמו צדקיה אשר נתבזה לפני נ\"נ בעברו על שבועתו. ולפעמים ילכוד הצדיק בחטא אחד הראוי לאותו עונש. ואף כי סתור הוא מעיני בני אדם. או להגדיל את שמו. כי ע\"י יתקדש שם ה' וזה אשר אמר אלו בני אהרן כי מתו בהקריבם אש זרה. ונודע אז כי גדולים הם ממשה ואהרן כדלעיל פי\"ב. וה' הוא הצדיק בכל דרכיו. וזה שאמר קהלת הכל פי' כלל המעשים. כאשר לכל כאשר נראה לכל בני אדם. הם מושגחים מאת ה'. כן מקרה אחד לצדיק ולרשע הוא מושגח. אך הפושעים לא יבינו משפטי ה' ויתעו:",
+ "וזה מלך מ' שנה. ואע\"ג דאמרינן במגילה כי מלך מ\"ה שנים לא הזכיר רק מ' להשוותו למלכות דוד ומכ\"ש דיפלא אם מלך יותר:"
+ ],
+ [
+ "תפוח עקבו. זה העגול שבעקב שדומה לתפוח הי' מכהה גלגל חמה שנראה לגביה כמו אופל. והכוונה בזה כי המופת הלקוח על מציאות ה' ית' מגלגל חמה הוא כהה מול המופת הנראה על מציאותו ית' מהרכבת ויצירת אנוש. וע\"ד ומבשרי אחזה אלוה ומכ\"ש שנראה יותר בהיר המופת הזה מקלסתר פניו אשר שמה נראה אור השכל והרכבתו בחמרו. והטעם בזה כי המופת הלקוח מגלגל חמה היא תנועה תמידית אשר בגלגל חמה כי החמה נבראת לתשמיש של בריות. אבל המופת הנראה מיצירת האדם הוא החידוש וההשתנות אשר בו. כי נברא לתשמישו של הקב\"ה:",
+ "אברהם לא שמה בעולמו. ומייתי ראיה מהעקדה אשר נתנה שמח�� בלבו כי נמצא שלם בנסיונו. בכ\"ז גרמה לו העקדה צער כי בשביל זה מתה עליו שרה ושמחתו נהפכה לו לאבל:",
+ "כנגד ו' תקיעות. פי' שנצטוינו לתקוע בר\"ה שש תקיעות כנגד ששה קולות שנתנה שרה שהיה ע\"י העקדה ואחד מטעמי התקיעות הוא להזכיר עקדת יצחק:",
+ "ישראל לא שמחו בעולמו. פי' שמחה גמורה לא שמחו כי בכל שמחתם התערב הפחד על העתיד ורק לעתיד ישמחו שמחה גמורה בלי שום פחד כלל. וכן ישמח ה' במעשיו לא נאמר שמח כיון שנמצאו רשעים בעיניהם אין השמחה גמורה היא:",
+ "במעשיהם של צדיקים. וכתיב ישמח ה' במעשיו כי מעשיהם של צדיקים הם מעשה ה' כדכתיב מעשה ידי להתפאר:",
+ "אלישבע בת עמינדב. הא דלא אמר כל אלה על אהרן לבדו. משום שהוא עצמו היה כ\"ג ולכן לא נחשבות לפניו שמחות קרוביו לשמחה גדולה ורק לאלישבע נחשבות כל אלה לשמחות גדולות:",
+ "ביום א'. זה ביום שהוקם המשכן:",
+ "אחיה נשיא. שהיתה אחות נחשון בן עמינדב הנשיא. וטעם למה בחר באנשים האלה אשר לא שמחו בעולמם. כי יש שחשבו אשר האושר והשמחה הוא ביופי. ולהראות כי השמחה ביופי לא גמורה היא מביא מאדם הראשון שהיה כליל יופי ולא שמח ושב לעפר. ויש שחשבו אשר האושר הוא בבנים. ולסתור את דבריהם מביא מאברהם אשר נולד לו בן ולא שמח בו שמחה גמורה כי אשתו מתה על ידו. ויש שחשבו אשר האושר הוא בגבורה ועוז. ולסכל את דבריהם מביא כי ישראל אשר הם עזים באומות וגבורי כח ובכל זאת לא שמחו כי נכנעו תחת יד מתקוממיהם. ויש אשר חשבו כי האושר הוא בעושר וכסף. ולכן מביא כי הקב\"ה אשר לו הכסף ולו הזהב ובכל זאת לא שמח בעולמו מפני הרשעים המשחיתים ומבלים כל טוב. ויש אשר חשבו כי האושר הוא בגדולה וכבוד. ונגד דעת זו מביא לכזב כי אלישבע אשר ראתה בעיניה כל הכבוד והגדולה ונהפכו ליגון. ובזה בא ללמד לנו כי אין שמחה לאדם כשמחת הדעת והשכל והשגת האמת. וזה יהיה רק לעתיד לבוא כאשר תמלא כל הארץ דעה:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ר' גלייא פתח כו'. הוא סובר כר\"ע שמתו בפנים וזה שדרש ובאשר חללים שם הוא כי נדב ואביהוא מתו במקום אשר השכינה שם ודלא כר\"א שסובר שמתו בחוץ מקום שהלוים מותרים ליכנס:",
+ "הייתי משרה כו'. דריש נשר מלשון השראת השכינה:",
+ "ולמה נקראת כן כו'. בא לפרש מצודה על אבן זה שהיה חזקו ויסודו של עולם כמצודה ומגדל חזק:",
+ "כיצד היתה תפלתו של כ\"ג. רבינו בחיי גורס משם חפר אוכל מתוך אותה אבן שתיה היה כ\"ג מתפלל בספוק מזונותיהם ואומר יהי רצון כו' ופי' מתוך אבן שתיה כשנפטר ויצא משם התפלל תיכף:",
+ "בתיהן קבריהן. כשירבה הגשם:",
+ "משם היה מיליל אוכל. כצ\"ל כי ויחפרו לנו את הארץ מתרגם ודיאללון ומהוראה זו מפרש משם חפר אוכל:",
+ "עולה לדרום שהיה נוטה לדרום. פי' למעלה באויר כשהיה רוח מנשבת ומטה את עשן של מערכה אם לצד דרום או לצד אחר מצדדי העולם. ומה דאמרינן ביומא (כ\"א) כי כל הרוחות לא יכלו להזיז אותו ממקומו הלא מתרצינן שם דאזיל ואתי כדקלא ואבדורי לא הוה מבדר אך קשה דכאן אמרינן כי העשן היה מורה על השובע אשר נטה באותו צד. ושמה יש סימנים אחרים המורים מכל צד על כלל העולם. ואולי תרתי אתנייהו ביה:",
+ "אחר כל השבח הזה. אע\"ג דבני אהרן מתו ביום שהוקם המשכן לפני יוה\"כ. ועוד לא עבד אהרן עבודת יוה\"כ מ\"מ כיון דהוכן לפניו השבח הזה חשיב כאלו כבר נעשה בפועל:",
+ "מגעגעין באדמה צ\"ל בדם וכן הוא הגירסא בתנחומא ובבחיי:",
+ "מאת הקודש. אינו אומר אלא מאת פני כו' כצ\"ל ודריש פני על הקב\"ה שכביכול גם הוא מתאבל על מות צדיקים וצריכים להעבר המת מלפניו לסלק צערו:"
+ ],
+ [
+ "אמר אליהוא לא יהיו בניו כצ\"ל וכן גרס הבחיי:",
+ "דומין למטהו. פי' כיון דחזינן דשם הוא מקור החיים כי גם מקל יבש פרח. ולמה באה משמה המיתה לבני אהרן החיים:"
+ ],
+ [
+ "ולקחתי ב' בניו ממנו וזה הלא לא טוב הוא במשפטי ה' כי ייסר את הבנים בעון האב. אבל התכלית היתה להכות נדיבים על יושר כי יתקדש שם שמים על ידיהם ויישירו הכל את מעשיהם וכמו\"ש ונקדש בכבודי:",
+ "שהורו הלכה. במה שהביאו אש מן ההדיוט אע\"פ שירדה אש מן השמים למדו מן המקרא ונתנו בני אהרן הכהן אש שמצוה להביא מן ההדיוט. וזה אין קשה כיון דיש אש מן השמים למה להם אש מן ההדיוט כי זה להראות חביבותו לישראל שהוא חפץ בהן:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "מבית כיריים. כלומר מן החולין ולא נטלו גחלי אש מעל המזבח אשר באו מאת עצי קודש:",
+ "בד' מקומות בתורה. בפ' שמיני. בפ' אחרי. בפ' במדבר ובפ' פינחס ובכולם מזכיר אש זרה כי גם באחרי דכתיב בקרבתם לפני ה' ג\"כ מפרש בקרבתם באש זרה להודיענו שלא היה בידם אלא עון זה בלבד ולאפוקי שתויי יין או שאר חטאים שמנה למטה:",
+ "היו בידם בסיני. בתנחומא ולקמן במ\"ר פ\"ב גריס בסתר ולפי גירסתנו דכתיב בסיני קאי על חטא דויחזו האלהים שלא היה בידם חטא זה:"
+ ],
+ [
+ "על שהיו שתויי יין. אף כי לא הוזהרו עדנה מלכנס שתוי יין במקדש מ\"מ קלות ראש הוא לבוא במקום קדוש שתוי יין:",
+ "וע\"י שלא היו להם בנים כדדרשינן מן בחוריו אכלה אש:"
+ ],
+ [
+ "משום בתולותיו לא הוללו. ומפרש שלא נכנסו לחופה שנקרא בי הלולא ונקרא כן לפי ששם מהללים בשירים את החתן והכלה. ואע\"ג דהאי קרא במלחמת פלשתים כתיב ומה ענין נדב ואביהוא לקרא זה. אבל הוא מזכיר שם דרך קינה כי בחוריו זה נדב ואביהוא אכלה אש משום בתולותיו לא הוללו ועתה כאשר כהניו בחרב נפלו איך אלמנותיו לא תבכינה:",
+ "מכאן היו ראוין להשלחת יד. פי' כי אז היו ראוים לזה אך המתין להם שלא לערבב שמחת התורה:",
+ "כאדם שמביט בחביריו כו'. וחטאם היה שהביטו וחזו את האלהים מתוך גאוה וגסות הרוח. בעת שאכלו לשובע. ור' תנחום האומר ג\"כ וגיסו לבם וזנו עיניהם מן השכינה סובר כי ויאכלו וישתו הוא רק משל על חזיונם בה' כי זה הוא מזון הצדיקים אבל המה נהגו בזה קלות ראש:",
+ "שנאמר ומשה לא ידע כי קרן ואתי כמ\"ד במנחות כשהיה מלמדו תורה מניצוצות שיצאו מפי השכינה נטל קרני ההוד:",
+ "וכי לפני ה' מתו. סובר שלא מתו בני אהרן אלא בחוץ מקום שהלוים מותרים לכנס וכדעת ר\"א בת\"כ:",
+ "הכא את אומר לפני ה'. פי' בתורה כתיב שתי פעמים לפני ה' חד בפ' שמיני וחד בפ' זו ולהלן בדברי הימים כתיב רק פעם אחת על פני אהרן אביהם:",
+ "איפופסין. ודריש במדבר סיני בגזירת ודבור סיני:",
+ "זה אוה\"מ. הטעם דקרי לאוה\"מ וביום שמחת לבו משום דאמרינן לעיל פ\"א שמאוה\"מ נצטוו בהוראה וזה שמחת לבו שמאז איכא נתינת לב להבין ולהורות:"
+ ],
+ [
+ "ובנים לא היו להם כו'. פי' דסובר דנענשו מהר סיני והא דאמר ובנים לא היו להם איננו לאשמעינן דמתו בשביל שלא נשאו נשים. אך לאשמיענו כי אם היו להם בנים אפשר שהם היו קודמין:"
+ ],
+ [
+ "ומנין שיוהכ\"פ מכפר. פי' שמכפר בלי הקרבנות ומייתי האי קרא כי ביום הזה יכפר וגו' דמשמע גם בלי קרבנות. כי הכפרה הבאה מקרבנות יוהכ\"פ כבר נאמרה לפני זה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד לדוד ה' אורי וגו'. מובא פה בשביל הדרש בסימן ד' בזאת אני בוטח בזאת יבוא אהרן אל הקודש דמדרש אורי וישעי על ר\"ה ויוהכ\"פ:",
+ "ממי אירא. הנכון כגירסת השוח\"ט כפי אשר הובא במ\"כ. וממי אירא קאי לפני טביעת מצרים ואז כבר סר מורא מצרים מהם כאשר אמר משה אל העם אל תיראו וכאשר ראו טביעתם אמרו ה' מעוז חיי כי אמרו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. אבל לא לבד כי לא יראו מהמצריים כי גם משאר העמים לא פחדו ואמרו ממי אפחד כי נפלה עליהם אימתה ופחד:",
+ "בקרוב עלי מרעים כו'. עתה כאשר ספר את התשועה אשר עשה ה' לישראל מזכיר עוד את הרעה אשר מצאה את פרעה שאין ההודאה חזקה כ\"כ כי לא יחפוץ ה' ברעת שום יציר כפיו אם לא מצד ההכרח:",
+ "אין הרשע הזה יוצא מן העולם כו'. הגזר דין שהוציא מפיו הוא שצריך לחלק להם שלל וכדדריש תורישמו מוריש אני עשרי וכבודי להם. ודריש לאכול את בשרי. בשרי כמו הוני וממוני וכאשר תרגם המתרגם הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו ויכול מה דאית ליה:",
+ "בזאת שהבטחתנו כו'. פי' לא לבד כי בטחו בה' בים כאשר ראו ישועת ה' אבל בטחו גם על ימים הבאים כי יושיעם כי הבטיחם ה' ילחם לכם לעולמים:"
+ ],
+ [
+ "פתר קרא בפלשתים כו'. הא דלא דריש גם כאן אורי וישעי וגו' כמו שדרש ר\"א במצרים משום דפה פשוט הוא לפרש שבטח בה' שיאיר לו ויושיענו ולכן ממי אירא וה' מעוז חיי שהגבירו להצילו מן הארי ומן הדוב ממי אפחד. ולכן מתחיל רק מן בקרוב עלי מרעים דדייק מזה על גלית דכתיב ויגש וגו' וכן גבי ריב\"ל פשוט לפרש כי בטחו אז בה' ורק ר\"א דמפרש במצרים צריך לפרש אורי וישעי כי לא בטחו אז בה' וכתיב וייראו מאד:",
+ "הארץ אחזתו. פי' אחזתו כי לא ילך רק בכבדות ולאט. כי באמת הלך כדכתיב וילך ויקרב לקראת דוד והיה זה כדי שלא יוכל להתקרב אל דוד כי אז לא יוכל להכותו באבן הקלע שדרכה להקלע ברחוק מקום:",
+ "חזק כתפוי. רומם כפתוי גרסינן וכן הוא באגדת שמואל ופי' כפתוי הוא קשריו מלשון כפיתו בסרבלהון וירומו קאי על זממו ופי' קשריו וכבליו שנתנו עליו יתרוממו ויתגדלו שלא ינתקו מאד:"
+ ],
+ [
+ "שתי לילות ויום אחד. ומפרש למחרתם על מחרת ליל השני. ומפרש מהנשף ועד הערב כמו מהערב ועד הערב וזה דלא כגמ' בברכות ג':"
+ ],
+ [
+ "אורי זה ר\"ה שמוציא לאור משפטנו. ובירושלמי איתא שהישראל שמחים בר\"ה שיודעים שהקב\"ה עושה להם נס. וישעי זה יוהכ\"פ כי אז ימחול לנו על עונותינו והסליחה הוא תשועת הנפש:",
+ "ממי אירא עזי וזמרת יה. צ\"ל ה' מעוז חיי עזי וזמרת יה ומפרש מעוז חיי על התורה וכן דרשו במכילתא עזי וזמרת יה אין עזי אלא תורה. [א\"ה אחרי הדחוקים והשבושים אשר במפרשי המדרש עוד לא נרפא מפלא ומזרות. ואולי קרוב לגרוס ממי אירא בסוכות עזי וזמרת יה. כי בסוכות בשעה שישראל נוטלין לולביהן אשר הוא כזמורת הנצחון בידם אז סר כל פחד מהם כדאיתא לקמן פ' ל' כי אז יראו הכל שישראל נצחו. ו��ביא לראיה מן עזי וזמרת יה כי ה' הוא עוזי וזמורת נצחוני וע\"ז בא דבר על אפניו לאכול את בשרי לפי ששרי או\"ה כו' כמו דאיחא שם במדרש לפי שישראל ושרי א\"ה כו' ועיין]:",
+ "ואלו אינן יורדין לגיהנם. כי הצדיקים הנכתבים והנחתמים לאלתר לחיים הכוונה גם לחיי עוה\"ב והרשעים הכתובים לאלתר למיתה הכוונה ג\"כ לגיהנם וכמו\"ש המפרשים:",
+ "שס\"ה יום והשטן בגי' שס\"ד שכל ימות השנה הוא מקטרג מלבד יוהכ\"פ. כי אז יתענו ב\"י וישובו בתשובה לכן נקיים הם מעון ולא ישמע ה' לקטרוגו. ואם יקטרג בחטאתיהם של כל השנה לא ישמע קטרוגו כי ה' ידין את בני אדם ויחתום את גזר דינם רק לפי מצבם ביום הזה:",
+ "מחנה של שרי א\"ה גרסינן:"
+ ],
+ [
+ "עשה כנגדן חבילות של מצות. הכוונה בזה כי מי שעשה חבילות של עבירות ואז הורגל כ\"כ בהם ונשקע בהם עד גם אם ישוב בתשובה עוד יצרו הרע יתגרה בו לעשות עמו מלחמה ולהשיבו לסורו ורק תקנה אחת לו כי במה שהשחית דרכיו יתעמל להיטיב ולהרבות מצות ואז יגבר החפץ בקרבו לעשות רק טוב והרע יוסר מלבו. וזה שאמר אם הרבה לחטוא בעיניו ירבה לעשות בעיניו מעשים טובים ואז יבטח כי לא ישוב עוד לכסלה. וכן אם חטא בלשונו ישמש בלשונו לדבר בתורה עם בניו. וכן באידך:",
+ "פתר קרא בקברניטין. פי' כמו רב החובל העומד בראש חבל צריך התבוננות רבה ללכת בין גלי תהומות כי לא תשבר אניתו. כן האדם צריך לעשות בתחבולות מלחמה עם היצר אשר יחפוץ לבלעו באשמותיו:",
+ "פתר קרייא במשניות. סובר שראוי לאדם לעשות עיקר למודו המשניות כי אם יהיו דברי המשנה מסודרים לפניו אז יפתחו לו ויבין דברי התלמוד והגדה. וריב\"ל מוסיף כי המשנה הוא עמוד ברזל פי' כי עליו הוא עיקר קיום האדם לעוה\"ב. וע\"ז אמרו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו זה המשנה:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "למלאות לחרבות ירושלים ע' שנה. זה ט\"ס וצ\"ל לפי מלאת לבבל. כי ע' שנה לחרבות ירושלים נמלאו בשנת שתים למלכות דריוש מלך פרס ולא במות בלשאצר כדאיתא בפ\"ק דמגילה:",
+ "בשלשים וששה זוגין. פי' אפילו הזוגין אם יחסרו בבואו אל הקדש פנימה חייב מיתה כיון דלקלא עבידי וכדכתיב בקרא ונשמע קולו בבואו אל הקדש ובצאתו ולא ימות:"
+ ],
+ [
+ "ואעפ\"כ צפה ר\"ע ברוה\"ק. פי' אע\"פ שאשתו שלחה אליו לא פנה לדבריה כדי שלא יבטל מלמוד התורה עד שצפה ר\"ע ברוה\"ק והוא ידע והבין כי עליו ידבר:",
+ "עד שיצתה נשמתה. כי החדוה הפתאומית תפתח הלב והחום הטבעי יוצא ומתפזר בחצוני הגוף ויתקרר הלב:",
+ "ד' דברים הקב\"ה שונאן. מונה הדברים מעניני דרך ארץ. כי כל דברי עבירה תועבה לה' אשר שנא:",
+ "אל תכנס לעיר פתאום פן יודע פתאום לב\"ב ויגרום מיתה וכמעשה דר\"ח. ואל תכנס לביתך פתאום גם אם אתה בעיר פן עבדי מילי דצניעותא:"
+ ],
+ [
+ "י\"ח כהנים. בפ\"ק דיומא גריס ריב\"א ט' כהנים כי כן נמנו בד\"ה ושם יש תשעה ואחד מהם יהוצדק אשר הלך בגלות. ולקיים נוסחת הספרים קרוב לומר כי שמה מנויים תשעה כה\"ג ועמהם היו ט' סגנים הרי י\"ח. וע' בריטב\"א כפי שמובא בעין יעקב:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כשירות של מעלה כו'. פי' כי חביבה לפני הקב\"ה השירות של מטה כמו השירות של מעלה:"
+ ],
+ [
+ "שנה זו נכנס עמי כו'. ביומא פ' טרף בקלפי ובמנחות פ' י\"ג איתא שנה זו נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים נכנס עמי ולא יצא עמי. ופה קצר המדרש את הדברים כדרכו פעם להאריך ופעם לקצר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "וקרקע אין לו מה הנאה יש לו והשני לאמר אם אין לו קרקע אין לך הבל גדול מזה. וההבדל ביניהם הוא בזה. כי הראשון אמר אחרי שאין תועלת בכסף רק כי בכסף יקנה תבואה. כי מה בצע לו בהרבות הונו אם תבואת השדה לא תמצא לו לכן טוב יותר שיהיה לו קרקע ויפטר מן האמצעי מן הכסף. והשני מוסיף עוד כי הכסף יאבד אם יהפך עליו הגלגל החוזר בעולם. ולכן הבל הוא אך אם יש לו קרקע זה קיים לעד:",
+ "על הארץ יעמודו. הכתוב מדבר בצור כי כל רכושם יכלו ורק בקרקעותיהם תמצא להם תקומה:",
+ "שני לוחות האבנים כו'. כי כל התורה מרומזה בעשרת הדברות וכמו\"ש ר\"ס גאון:",
+ "תלמוד. היינו תירוצי המשניות. תוספתא של ר' נתן ור' חייא ור' אושעיא שהן ביאור למשניות ותוס' דינין שקצרו בהן בעלי המשנה. ואגדות הוא הדרשות דלא נפקא מיניה לענין דינא ומה שתלמיד ותיק עתיד לחדש היינו קצת דינין שמבין דבר מתוך דבר:",
+ "למד ולא לימד. פי' אם ספק בידו ללמוד וללמד והוא לא לימד לאחרים אין לך הבל גדול מזה. אבל מי שלא ספק בידו ללמד ולמד רק לעצמו פשיטא דשכר למודו בידו. וכמו שכתב רש\"י ביומא גבי בן קמצר:"
+ ],
+ [
+ "ורבנן אמרי ויתרון ארץ כו'. פי' כי גם זבובין ופרעושים יש תועלת בהם לרפואה. ובד\"א מוסיף כי גם במזיקין יש תועלת לענוש לרשעים. ור\"י דאמר למעלה סיכא למעבד חבלא כו' מדבר רק מדברים המועילים לכל העולם. כבריא כחולה כרשע כצדיק ולא מן המינים הנוגעים רק לפרטים אחדים:",
+ "לשדה נעבד זה הקב\"ה. כיון דאנו רואים כי גם הנבזים והנמאסים כמו זבובים ופרעושים לתכלית נבראו. וה' הרם יביט גם על שפל לכן דריש כי גם על ציון הנחרשת כשדה יביט מלכו של עולם ליפרע ממהרסיה ולשלם שכר טוב לבוניה:",
+ "לפיכך אוהב כסף. פי' כיון שעיני ה' משוטטות בכל ויביט שפל ורם ונותן שכר ועונש לכן ראוי להרבות במצות כי נאמן הוא בעל מלאכתנו לשלם לנו ואין לשבוע מהמצות אלא להרבות בהן תמיד ואגב אורחי' אשמעינן שצריך לבחר במצוה קבועה כגון לבנות ב\"ה וס\"ת שקיימות גם לאחר מותו דבלא\"ה אין הנאה לו לזכות בה גם אחרי מותו ולא תקום לו זכות המצוה רק מה שעשה עד אותה שעה. אבל לא תעשה פירות גם לאחר העשייה וזש\"ה לא תבואה כי לא תביא תבואה לעד:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "וטפת. פי' שצפתה ובאה הבאר בשליחת ה' על פני המים עד מקום שבו טבל האיש הזה ומסגולת בארה של מרים לרפא את השחין כדאיתא במדרש שהביא הכל בו בסוף תפלות מוצאי שבת:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "הה\"ד שוחט השור וגו'. מפרש כי שוחט השור בחוץ לאוה\"מ מיחשב כאלו מכה איש דכתיב דם שפך. ואגב זה דורש את המקרא לכמה אופנים:",
+ "ור\"ל הוה מסרס קריא כו'. כי ברוב המקומות בתנ\"ך כשבאו שני ענינים להדמות זה לזה הראשון הוא העיקר והשני הוא לדמיון ולדוגמא לו. ור\"ל מפרש את המקרא כי הכאת איש קלה בעיניו כשוחט שור לכן מסרס את המקרא ואמר מכה איש אשר הוא החמור שוה בעיניו לשוחט השור הקל. ועורף כלב לקרבן נחשב בעיניו כאשר זבח את השה. ובהגישו דם חזיר יתפאר בלבו כמעלה מנחה. ומברך און כמזכיר ומקטיר לבונה. כה נטמאו בעונותיהם ולא יבדילו בין טוב לרע ובין טהור לטמא:",
+ "איזו קשה וכו'. כי פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' קשה טפי שהוא כופר בעיקר מפן אורש וגנבתי וגו' שנשבע על שקר. ונמצא דהעושר המביא לפן אשבע וגו' הוא קשה מריש ועוני המביא לפן אורש וגנבתי וגו' והיה לכתוב למנות עושר וריש אל תתן לי כי בתחלה על האדם לבקש על הקשה ואח\"כ על הקל לכן אמר כי תפשתי שם אלהי אשר הוא חלול ה' אם ישבע על שקר הוא גרוע למכחש בה' ממעל וכמו\"ש שויתר הקב\"ה כו':"
+ ],
+ [
+ "והכהן שוחט ומקבל. בא להשמיענו למה נאסר להם בשר תאוה במדבר. משום דהיו מחשבים בשחיטתם לעבודת כוכבים ונאסר הבשר משום תקרובת עבודת כוכבים אבל כשיביאהו לעזרה והכהן ישחט ויקבל לש\"ש אע\"פ שהבעלים יושבים ומחשבים כל היום מחשבות פיגול לא נאסר הבשר משום שהכל הולך אחר השוחט:",
+ "רוב שנים בבהמה. ולא מהני סימן אחד שלם והסימן השני חצי אע\"ג דבכלל יש רוב אבל בסימן אחד כיון דאין כאן רק חצי אסור. וכן רוב אחד בעוף ולא סגי אם שחט החצי משני הסימנים:"
+ ],
+ [
+ "ר' פנחס בשם ר' לוי. לא בא לתת טעם על עיקר מצות הקרבנות כאשר חשבו רבים אך נותן טעם למה נאסר להם בשר תאוה במדבר ואמר כי הם היו להוטים אחר עבודת כוכבים במצרים וחפץ הקב\"ה להסיעם מדרכם התועה ולהביאם אל דרך התורה לכן אסר להם בשר תאוה והתירם רק הבשר המובא אל פתח אוה\"מ ובזה יתקרבו יותר אל עבודת ה' ויסורו מדרכי המצריים:",
+ "ומעצמו הוא נזור. כצ\"ל ופירושו פרוש:"
+ ],
+ [
+ "אין הבמה מותרת כו'. כי יש מי שאומר אשר אחרי שנחרב שילה הותר הבמות משום שקדושתו לא היתה רק לשעתה. ורק קדושת ירושלים קדושה גם לעתיד לבוא ולכן גם אחר חרבנה נאסרו הבמות קאמר ריב\"ח כי משנאסר הבמות לא הותרו לעולם ומה שמצינו לפעמים שהקריבו בבמות כמו ביהושע ובגדעון ושמואל זה היה ע\"פ נביא ובדבר ה' הותרו לשעתה. והא דמייתי לה הכי יתכן דדריש איש איש מבית ישראל וגו' דדוקא איש דעלמא אסור להקריב בבמות כיון שהוקם המשכן אין לבמות היתר עוד. ורק ע\"פ נביא ה' מותר:"
+ ],
+ [
+ "ד\"א איש איש. הוא סובר כר\"י שבשר תאוה נאסר להם במדבר והותר כשנכנסו לארץ. ומביא לזה ה' מתיר אסורים כי מה שאסר הוא שהתיר ואגב מביא כל הדרשות השוות לזה:",
+ "מה שאסרתי לך התרתי לך כו'. הוא בא להוכיח כי אין טעמים למצות כמו שחשבו רבים. כיון דמצינו דמה שאסר הוא מה שהתיר וע\"כ גזירת המקום הם ואין להרהר אחריהם:",
+ "תחת מה שאסרתי לך כו'. וה\"ק ה' מתיר לך דברים תחת האסורים שאסר לך:",
+ "זיז עוף טהור. ומוכיח מדכתיב וזיז שדי עמדי ואין דבר טמא יורד מלמעלה:",
+ "יאבר נץ. ומפרש נץ מלשון ניצוץ השמש כי באברתו יסך ניצוץ השמש:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "אלו ואלו ערלים. ומה דמדמי הכתוב את ישראל לשושנה בין החוחים ולא לחוח בין החוחים כיון שישראל היו רעים וחטאים כאנשי מצרים. כי באמת רק הרוב מישראל השחיתו דרכם. אבל מהם כמו שבט לוי היו נחמדים כשושנה ובכל זאת היתה גאולתן של ישראל קשה להקב\"ה כיון דהעולם נידון אחר הרוב והרוב מהם היו רשעים:",
+ "אלו מגדלי בלוריות. בחזית דייק מדקאמר גוי מקרב גוי ולא אמר גוי מקרב עם או עם מקרב גוי להבדילם בשם ש\"מ דשוים היו ברשע:",
+ "אלו לובשי כלאים כו'. כי גם כלאים הוא מסעיפי עבודת כוכבים כמו\"ש הרב במורה חלק ג' פל\"ז:"
+ ],
+ [
+ "בשביל שושנה. ומיירי שהחוחים היו סמוכים לה ואם קצץ את החוחים אז גם השושנה נקצצה ולכן הניח את כולם. וכן שומרי תורה לא יקומו בארץ אם תשאר הארץ שממה לכן בגלל השושנה וזה שומרי תורה לא נגע גם בשאר יושבי הארץ:"
+ ],
+ [
+ "פרוס על שמע. לשון פורס הוא חוצה וחולק. וכגון שהיו כאן י' בני אדם אשר התפללו ביחידות ולא שמעו לא קדיש ולא ברכו הרי אחד מהם עומד ומתפלל בקדיש וברכו מתחיל ביוצר מפני קדושה שבה. וזה הוא פורס כי אינו מתפלל רק מחצית ברכות ק\"ש דהיינו ברכה ראשונה ולאחר אותה ברכה מתחיל להתפלל י\"ח בשביל הקדושה שיש בה:",
+ "ברכת אבלים. בחזית גרסינן ברכת חתנים וברכת אבלים כי היכי דיהויין גוברין בכל מילי:"
+ ],
+ [
+ "לבן מכוון כו'. פי' לא יהרהרו אחר מדותיו של הקב\"ה ולא יתלו תלאותיהם במקרה אבל יתפללו אל ה' כי הוא יוציא רגלם מרשת והוא יפדה את ישראל כמו שמסיים שם הכתוב:",
+ "ה' בדד ינחנו. ואיתא שם בספרי אמר להם המקום לישראל כדרך שישבתם יחידים בעוה\"ז ולא נהניתם מאויביכם כלום. כך אני עתיד להשיבכם לע\"ל ואין אחד מאויביכם נהנים מכם כלום:"
+ ],
+ [
+ "הרי היא כמושה. כי השושנה לרב רכותה נכמשת משרב מהר משאר צמחים וכן פורחת מהר מטל:",
+ "תחלה וסוף. כי דבר הנאכל יכלה לאחר האוכל. אבל דבר העשוי להריח לא יכלה ויקום גם אחר הריח:",
+ "לגאולת מחר שהיא עונג ומנוחה כשבתות וימים טובים:"
+ ],
+ [
+ "כשהייתם במצרים כו'. אע\"ג דאמר לעיל סי' א' כי היו שוין למצרים במעשיהם מ\"מ גדרו עצמן מזנות כדלקמן פ' ל\"ב ובהא מלתא הוא דהוו כשושנה בין החוחים:",
+ "מרוב זנוני זונה. אע\"ג דהאי קרא בנינוה כתיב שהיתה עיר אשור ואשור היה מבני שם. ומה ראיה לכנענים. אך יליף מהכתוב הזה כי הזונה היא בעלת כשפים וכיון דהכנענים עשו כל התועבות לזנות ממילא היו ג\"כ בעלי כשפים:"
+ ],
+ [
+ "ועתה לא ראו אור. הובא פה ללמד לנו כי לא לבד מעשה הזנות אבל גם שחוק וקלות ראש נכנסין בסוג כמעשה ארץ מצרים וצריך ליזהר מהם וכמו דמפרש כמעשה לבנת הספיר הוא וכל ארגלייא וזה דבר השייכים לזה כן יתפרש כמעשה ארץ מצרים ודרך אגב מביא מחלוקת בר קפרא ורב הונא:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ושתף הקב\"ה שמו עמהם. המאמר הזה הובא פה לפרש מה שאמר אני ה' לאמור דהקב\"ה ישתתף שמו עם הבורחים מן העבירה:",
+ "במשיכלא. בגד שכולו משי:",
+ "שמי מעיד עליה. וה\"ק ותכסהו אבל בשמיכה שמי מעיד עליה שלא נגע בה אע\"פ שקרבה אצלו וכסהו:"
+ ],
+ [
+ "ונשבעו לו. משום דיצרם פתה אותם. בבועז אמרינן לקמן כל אותן הלילה היה יצרו מפתהו כו'. וכן דוד מבואר שיצרו הסיתהו לפגוע ברודפו שהוא מותר משום הבא להורגו. וכן יוסף פתהו יצרו שלא לעורר משטמתה עליה לכן להתחזק בצדקתם קפצו ונשבעו:",
+ "יוסף דוד ובועז. הא דמנה בועז אחר דוד. משום דחפץ למנות כסדר תורה נביאים וכתובים ויוסף הוא תורה דוד הוא נביאים ובועז הוא רות מכתובים:",
+ "כלום המקרא חסר. פי' כי ר\"י מפרש ואיך אעשה הרעה גדולה לאלהים כי לאלהים הוא שבועה ויתפרש לאלהים כמו באלהים ורב הונא אמר כי אין המקרא חסר לראיה ולהוכחה מרחוק אשר לאלהים הוא שבועה אבל מגוף המקרא מדכתיב לאלהים ולא לה'. ואז היו דבריו מבוררין יותר כי יחטא לה' אלהי הארץ ובאמרו לאלהים ע\"כ הוא בא לשבועה ויאמר לאלהים אשבע כי חטאתי:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד ועין נואף. גם הוא בא לדרוש מה שנאמר אני ה' כי הקב\"ה יגלה עונו במה שצורת הנואף חוכר על הולד הנוצר:",
+ "ראוי אתה לפייס. פייס הוא צרורות ורגבי עפר וכמו בסו\"פ המוציא יין ופירושו כי ראוי אתה אשר ישלכו עליך אבנים ורגבי עפר:"
+ ],
+ [
+ "מ\"ט ועוצם עיניו. וזה נאמר על מי שאינו מסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה כדאיתא בפ' חזקת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אימתי שמו של הקב\"ה מתגדל כו'. פי' דלא תימא כי העונש הבא מן השמים לארץ לא יגדיל את שם ה'. כי לא ישמח ה' במפלתן של רשעים לכן אמר כי גם בזה יודע שמו הגדול בארץ כי יושבי הארץ ישמעו וייראו:",
+ "ואית ליה קריין סגיין. כל כתוב וכתוב המובא פה בא לסתור דעת המכחישים בהשגחת ה'. כי יש מהם אשר יכחישו את מציאות סבה הראשונה וייחסו הכל אל המקרה. ולסתור דעה הכוזבה הזאת הביא את הקרא והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' הסבה הראשונה לכל פועל ומעשה בארץ. ויש המאמינים במציאות ה' כי הוא סבה הראשונה אבל יכחישו בידיעה ובהשגחה האלהית ויאמרו כי עזב ה' את הארץ מפני גבהותו ורוממותו ולסתור דעתם מביא הכתוב ויגבה ה' צבאות במשפט. כי אדרבה בזה נחזה גבהותו ורוממותו במה שיעשה משפט בארץ. כי ענותנותו הוא גדולתו. ויש האומרים כי קצרה יד ה' מעשות. וכמו שפחד מרע\"ה פן יאמרו מבלתי יכולת ה' וגו' וע\"ז מביא בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי כי לא יבצר מאת ד' לעשות הכל. ויש שאמרו כי שגגה תמצא במשפטי ה' וכדרך שאמר איוב ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה ולסתור הדעה הכוזבה הזאת מביא את הכתוב נודע ה' משפט עשה בפועל כפיו נוקש רשע הלא עינינו רואות כי כל משפטו הוא במדה ובמשקל ואין נפתל בו. ויש שיחשבו תועה על ה' לאמור כי הוא יעות אנשים בריבם ויצדיק את הרשע וירשיע את הצדיק ולהסיר מחשבת פיגול הזאת אמר למען דעת צדקות ה' כי הוא צדיק וישר ולא יחפוץ ברשע:"
+ ],
+ [
+ "לעולם רך בעליונה. פי' בין על הרעה ובין על הטובה דינך דין אמת וצדק ודרש ואתה מרום כי אתה מרום ועליון בכל דין. והמהרהר אחר משפטיך יכרע ברך לפניך ויודך על רום מעלליך:",
+ "הוא שאיוב אמר כו'. מה שבחר כל אחד כתוב אחר ללמד כי צריך להודות לה' גם על הרעה הוא לתכלית נרצה. כי היסורין הבאים לאדם הוא בשביל ד' אופנים. או לעשות משפט צדק בארץ כי הוא אוהב משפט ומישרים. ולתכלית זו הביא ר\"ה המקרא חסד ומשפט אשירה כי אשירה לה' האוהב משפט אף כי אנכי אסבול בזה אך המשפט צריך להיות אהוב לכל אדם מצד עצמו. ולפעמים יוכיח ה' לבני אדם למען יראו הרואים כי יש אלהים שופטים בארץ וייראו לחטוא ובזה צריך האדם הנוסר על רעתו לשבח לה' אשר בחר בו להיות למורה ולמוכיח לבני אדם. וזה שמביא השני באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר אחרי רואי כי שאפו שוררי כל היום אשמח גם על הפגעים אשר יפגיעני ה' כי הרואים יראו ויסורו מכסלה. ויש אשר יוכיח ה' אותו לתקן את החטא כגון אם יש גזל אחרים בידו אז המשפט כי ישלם לו את הקרן ויוסיף לו גם כופל לפייסו וכן הוא בבשת ופגם רק אז יוסר החטא והעון מביא את הכתוב צרה ויגון אמצא וגו' אנה ה' מלטה נפשי מחטא ועון. ולפעמים בא העונש לתקן את החוטא כי כאשר ייסר איש את בנו וגו' ובזה יודע כי חף הוא וחביב לה' ולזה מביא את הכתוב ה' נתן ברחמים וה' לקח ברחמים כי גם בהוכיחני על עון אודהו יען כי אחזה בזה אשר יאהבני:"
+ ],
+ [
+ "ד\"א קדושים תהיו הה\"ד ישלח עזרך מקודש. כי קדושים תהיו משמע שיבטיח להם כי יהיו קדושים ולכן לא אמר היו קדושים לכן מביא כי העזר לקדושה יביא לכם מקדוש ה':",
+ "אתגלויי עלוי ההוא רוחא. אף שמצינו כמה פעמים כי דבר היה להם עם שדים ורוחות מ\"מ יש לתת רוח אחרת במעשה הזה. כי כוונת המשל הזה להרחיק את האדם מפיליסופיא העיונית אשר רבים חללים הפילה וטוב לאחוז בחקירת התורה ומספר דרך חידה ומשל כי אבא יוסי איש ציתור היה יושב ושונה על פתח מעין החכמה. ורוח שלוה ושקטה נחה עליו שנים רבות ולא הרע לאדם. פתאום עבר עליו רוח החקירה המשחית וירע לבני אדם. ולהנצל ממוקש הזה צוה כי בני העיר יתאספו יחד ואיש איש בכלי שכלו יריב עמדו עד אשר ישוב ממחשבתו הרעה כי ימיתו את תשוקתו למחשבת הפיליסופיא וישיב לדרכו הראשונים. זה הוא תוכן כוונת המאמר והמותר הוא רק משכיות כסף ליפות את הספור ולהסתיר את כוונתו. ומזה מוכח כי גם רוחות בני אדם צריכין סיוע במה יבחר ובמה ימאס. אנו שנבראנו לסיוע עאכו\"כ:"
+ ],
+ [
+ "כל טובות וברכות ונחמות. כופל הלשונות האלה לפי שהצלחת התבל היא או במציאות הטוב וזה שאמר טובות או בהעדר הרע וז\"ש נחמות שיתנחמו מהרעות ומעצבון רוח וגם שני אלה יתחלקו או בהצלחות התבל כמו טל וברכה וחיים ועוז או בהצלחות הרוחניות כמו תורה ועבודת ה' אשר הן טובות בהחלט. ויען כי שפעת השגחה האלהית דבקה יותר בציון לכן אמר כי כל הטובות האלה יבואו לישראל בשפע מיד ה' מציון:",
+ "מציון מעשים. דריש מציון מלשון הציבי לך ציונים וההבדל בין מקדושת מעשים ובין מציון מעשים הוא כי מקדושת מעשים הוא הכוללים כל בני אדם המתקדשים במעשיהם ומציון מעשים הוא רק במצות אשר בני ישראל מצוינים בהם כגון מילה ציצית ותפילין וכדומה:",
+ "אמור לישראל כשם שאני קדוש כך תהיו קדושים וכשם שאני פרוש כו'. כצ\"ל ושני פירושים הם. הא' כשם שה' קדוש כך תהיו קדושים והב' מפרש קדושים מלשון פרושים:"
+ ],
+ [
+ "שרוב גופי תורה תלויין בה וכדי לחבבן אמרם בהקהל. והשני אמר שנהג כבוד באמירתה מפני שי' הדברות כלולים בה וכשם שאמר י' הדברות בהקהל לכן אמר גם פרשה זו בהקהל:"
+ ],
+ [
+ "גדר ערוה. ולא אמר איסור ערוה כי בא לכלול גם הרהור עבירה ולהסתכל בנשים אשר להתרחק מהם הם גדר וסייג לערוה. ולהנצל מהם הוא קדושה לקדש עצמו יותר ממה שאסרה תורה:",
+ "ואית ליה קריין סגיין. הנה אסורי עריות נחלקין לשלשה חלקים. יש מהם חייבי כריתות ויש מהן חייבי לאוין ויש מהן שאינן רק בעשה. ועל שלשה אלה מביא שלשה כתובים לקדש עצמך במותר לך. ומביא אשה זונה וחללה לא יקחו וקדשתו וזה חייבי לאוין. ועל חייבי עשין מביא אלמנה וגרושה וגו' כי אם בתולה מעמיו וגו' והעובר ע\"ז קאי בעשה וגם שם כתיב וקדשתו. ועל חייבי כריתות מביא והדין דבר אל בני ישראל דקאי על פרשה עריות דחייבי כריתות ומיתות ב\"ד נינהו:"
+ ],
+ [
+ "משל למלך כו'. שני המשלים באו להסיר התמיה מן הכתוב דכתיב קדושים תהיו כי קדוש אני ה' היקדש אנוש כקדוש אלהי שמים וארץ. וע\"ז בא הראשון במשלו כי הכוונה שיהיו דבקים בה' הקיים לעד וכמו שסיים בכתוב ה' ימלוך לעולם ועד וכבר כתב בעל העקידה שענין הקדושה רמז אל הקיום והנצחיות. והשני אמר במשלו להלוך בדרכי ה':",
+ "מהו להצילך. כיון דאמר שם לתת אויבך לפניך הלא ימסרו האויבים בידיהם ופשיטא דיצילם עוד מהם. לכן אמר הראשון להיות לך לצל כי יגן לך מן היסורים שלא יגעו בך גם במלחמת הנצוח. והשני מפרש כמו להציל לך את רכושם:"
+ ],
+ [
+ "נתן לשכורים חלק אחד כו'. כי לפום צערא אגרא והקב\"ה חפץ כי ישמרו תורתו. ולכן לבני אדם אשר הם שכורי חמודות התבל כפל שכרם כדי שלא יטשו את עבודתם והמלאכים אשר המה נזירים מכל תאוה די להם חלק אחד:"
+ ],
+ [
+ "קדושתי למעלה מקדושתכם. בא לתרץ בדבריו כי מ\"ש כי קדוש אני אינו להשוות קדושת בני איש לקדושת הקב\"ה. כי מי ידמה לו. אך לאמור כי קדושתו למעלה כו':"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד עץ חיים וגו'. בא לרמז במלת ונטעתם כי תעמלו לנטוע התורה ולשתלה בארץ בזה במה שתחזיקו ידי לומדי תורה:",
+ "כאדם שיש לו בת בוגרת. פי' אל תאמרו כי יש חפץ לה' אם יצדק איש. ולכן כיון דהתורה לא תועיל להמלאכים כמו\"ש בפ' ר\"ע כלום למצרים ירדתם כו' ולא נמצא בין העמים שקבלה רק ישראל הוא תשוה בעיניך כבוגרת אשר האב ישמח כי ימצא לה איש. לכן אמר לא תדמה כן כי ה' נתן לנו התורה לטובתנו ולהצלחתנו ועליך לשמוח כי תקח את אמרות ה' ולא להחזיק טובה לעצמך במה שלקחת:",
+ "לא היתה תקומה כו'. פי' לרוב העולם שאינם בעלי למוד:"
+ ],
+ [
+ "צל וחופות לבעלי המצות. צל הוא הצלה מיסורים על קצת חטאתיו אשר חטא וכדאמרי' בסוף חגיגה ת\"ח אין אור גיהנם שולט בהם כו' וחופה הוא השגה והדבקות באלהי' חיים ולעתיד יהיה הקב\"ה צל וחופה לבעלי מצות וזה המחזיקים ביד ת\"ח אצל בני תורה כי שכר שניהם יהיו קרובים זה לזה:",
+ "ואית ליה תלתא קריין. כל השלשה כתובים צריכים לשלשה אופני העזר המכין ללומדי תורה. כי יש אשר נותן להם כסף לפרקמטיא למען ימצאו מאות ידיהם בעסק וזה נקרא מטיל מלאי לכיס ת\"ח דמידריש ע\"ז בפסחים כי בצל החכמה בצל הכסף דזוכה יושב בישיבה של מעלה. ויש הנותן להם דרך צדקה ועז\"א אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה דלעיל מיניה כתיב שמרו משפט ועשו צדקה. ויש המעשה את אחרים שיחזיקו בידי לומדי תורה כגון שהוא פרנס או גבאי צדקה וע\"ז מביא את הכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה:",
+ "יוצאין למלחמה ונוצחים. בזכות שהחזיקו בידי יששכר שיעסוק בתורה וזה הוא ראיה כי עץ חיים היא למחזיקים בה:"
+ ],
+ [
+ "לא תתעסקו אלא במטע תחלה כי מצוה לעסוק במטעי אילנות כשיכנסו לארץ כמו שעשה ה' בתחלת ברייתו ולענין זה אמר הכתוב אחרי ה' תלכו. וכל זה משום ישובו של עולם:"
+ ],
+ [
+ "ר' יהושע דסכנין כו'. הוא בא לפרש ונטעתם כל עץ מאכל לבשורה טובה שיהיו נוטעים בא\"י כל מיני אילנות אפילו פלפלין ובשמים דיש ארצות אשר לא יצלחו אבל בא\"י כל המינים יצמחו ויצלחו:",
+ "אפילו קנה חצים. הם קנים הדקים אשר מהם יעשו חצים ואינם גדילים אלא באיים הרחוקים דורש מן יער צומח עצים כי גם אלה יצמחו בא\"י:"
+ ],
+ [
+ "אנדריאנוס שחיק טמיא כו'. המעשה הזה בא ללמוד לנו כי גם בימי הזקנה טוב לאדם לנטוע עצי מאכל אף כי אין תקוה לנפשו כי יאכל מהם אבל הוא צריך להכין לדו�� הבא כאשר דור העבר הכין לפניו:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "שוקיו זה העולם. דריש שוקיו מלשון שווקים ורחובות הנמצאים בעולם:",
+ "מיוסדים על אדני פז כו'. כי בזכות התורה העולם מתקיים:",
+ "בונה אדם ואחר מכלהו. בא לדרוש הסמיכות של לא תאכלו על הדם אל ונטעתם לאמור כי לעתיד לא תהיה אכילת הנטיעות כמו שהוא בעולם הזה שהמות מקדמת לאדם ומניחו לאחרים. אבל לא יאונה לכם מות ודם. וכן הביא את הפסוק ונודע בגוים זרעם שע\"י שיהו חיים וקיימים יהיו נודעים בארץ לטובה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אמרות ה' אמרות טהורות. בא לדרוש מה שאמר הכתוב אמור ואמרת פעמים בלשון אמר ולא אמר דבר ואמרת ודרשו יען כי הפרשיות מדבר מעניני טהרה לכן אמר בלשון אמירה כי אמרות ה' אמרות טהורות:"
+ ],
+ [
+ "יוצאין במלחמה ונופלין. אולי יפרשו בזה סביב רשעים יתהלכון כי יתגרו בהם מלחמה. כרום זלות לבני אדם. ואויביהם ישביעום בחרפה וזלות בשביל כי המה יתרוממו. ומיירי בימי שאול כי בימי דוד היו נוצחים בכ\"מ:",
+ "אלו אנשי קעילה. אע\"ג דאנוסים היו למסור את דוד ביד שאול מ\"מ קרא עליהם שניהם חנית וחצים כי לא יכלו להציל את נפשם אע\"פ שהם בסכנה בנפש דוד אשר מן הדין לא היה בן מות:",
+ "סלק שכינתך וכו'. ומרומז בכתוב משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה'. ואמרינן בד\"ר פ\"ה שלשון הרע מסלק השכינה:",
+ "ונוצחין. שהרי אחאב מלך בכיפה כדאיתא בפ\"ק דמגילה ובריש מגילת אסתר כי אחאב הוא מן השלשה מלכים שמלכו בכיפה:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "הוי יום ליום יביע אומר. פי' כיון דהיום לוה מהלילה והלילה מהיום. ואחר זמן ישיב לו את הלואתו זה שאמר יום ליום יביע אומר כי היום הזה הוא ערב לשלם חובות הימים האחרים וכן לילה ללילה:",
+ "אבל למטה כמה שטרות כו'. כי' כי היום והלילה ילוו זה מזה בלי שטר וישיבו זה לזה בלי פסק דין. ולמטה אם ילוה איש מרעהו ילוה בשטר ובכל זאת לא יחפוץ לשלמו ויתבענו לדין וצריך פסק דין עד אשר ישיב לו:",
+ "משל לא' שנטל הגמוניא כו'. הוא בא לפרש את המקרא אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם זה בצאתם על פני הארץ בטרם שבאו למקום ממשלתם כי אז יצאו כפופים כהדיוט. ואח\"ז בבואם למקום ממשלתם אז בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם:",
+ "כמה שטרות כו' ל\"ג הכא:"
+ ],
+ [
+ "נמסר להם רופא כו'. ה\"ג בילקוט בעקידה ומסר להם הרופא קמיע מומחה והיה מצוה את ישראל ומניח את הכהן א\"ל אותו כהן אדונינו לא לשנינו מסרת כאחד ומפני מה אתה מצוה את ישראל ומניח אותי ע\"כ ויתפרש כי צוה את ישראל שדרכו ללכת בבה\"ק לשמור את הקמיע מטומאה שלא יאבד את סגולתה אבל הכהן שכבר הוא מוזהר על הטומאה לא צריך להזהירו:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד יראת ה' טהורה עומדת לעד. דריש מה דכתיב בני אהרן להבטיח בא לאהרן כי לא יזוז הפרשה הזה מבניו ובני בניו עד עולם:"
+ ],
+ [
+ "מה כתיב למעלה מן הענין. בא לתת טעם למה נשמכה אוב וידעוני לפרשת כהנים לרמז על שאול שיהרוג את נוב עיר הכהנים וישאל באוב וידעוני וכן הוא בתנחומא:",
+ "מה כתיב והיית רק למעלה. פי' בכל ענין ברכה וטובה נכון לאדם להתנשא מעלה ולא לרדת מטה:",
+ "נעשה חפשי. אע\"ג דמצינו ויתחפש על הוראת התנכרות והשתנות. אבל הכי היה לו לכתוב וילבש בגדים אחרים וכתיב ויתחפש דרשו שנעשה חפשי ממלכות ופירושו כי לא חש לכבודו ושנה את בגדיו והשפיל עצמו כהדיוט ללכת אל בעלת אוב:",
+ "משל לאשה שהיתה נתונה כו'. בא במשל הזה להקל העין משאול במה שפנה אל אשת אוב כי מרוב צערו ויגונו נכשל בזה אף כי נפשו דבקה בה' וכאשר יקרה לפעמים בארץ כי אשה הדבוקה בבעלה מ\"מ תשוקתה תתעה אותה לפעמים ללכת אחרי זרים. בדרשי:",
+ "ומי כותבן עושה שחר עיפה. סמיך אסיפיא דקרא דכתיב ה' צבאות שמו ולכן היה בוכה כיון שה' אשר אין שכחה לפניו הוא הכותב. וכן בכתובים שמביא בקשו את ה' כל ענוי ארץ סיפא דקרא הוא בקשו צדק וגו' אולי תסתרו ביום חרון אף ה' לכן בכי דכולי האי ואולי. וכן בכתוב שנאו רע ואהבו טוב כתיב בסיפא אולי יחנן ה' וכן בקרא יתן בעפר פיהו כתיב בסיפיה אולי יש תקוה ולכן בכו אמרינן בחגיגה. ואף דמצינו בכמה כתובים כי בתשובה יהפוך האדם הרוגז לרחמים זהו רק אם רוב העדה תשוב. וזה אין ביד אדם יחידי להעיר לבם לתשובה:"
+ ],
+ [
+ "מסיח עמה ע\"י מתורגמן כו'. וזה שכתיב ויאמר המלך אחשורוש ע\"י מתורגמן כי לא הכירה עדנה ומשהכירה ויאמר לבדו לאסתר המלכה:"
+ ],
+ [
+ "בחכמה בכח בנוי. הטעם דבעינן בו המעלות האלה למען יראו הכל כי הוא הנבחר במין אנושי וראוי לכה\"ג. והכוונה בכח כי יכול לכבוש את יצרו ובעושר הכוונה שמסתפק במועט ושמח בחלקו:",
+ "שבשעה שנמשח כו'. וזה אין קשה למה לא נתארך בעת הזאת. כי אע\"פ שנמשח למלך לא חל עליו עדיין ענין מלכות כל עוד שלא היו בו התנאים הצריכים מהגבורה והנוי אמנם אחר שנתגבר ונתיפה בבגדי מלכות נמצא שהיה הגון למלכות ולא חסר לו רק אריכות הגוף ולזה נתארך עתה וכן נראה מהילקוט דגריס כיון דהלבישו בגדיו היה ראוי למלכות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד צדקתך כהררי אל. עיקר הכתוב הובא פה בשביל אדם ובהמה דדריש על וביום השמיני ימול ועל ומיום השמיני והלאה בסוף הסימן ואגב דריש כל הכתוב:",
+ "ד\"א צדקתך כהררי אל כו'. לשני הלשונות יתפרש הכתוב צדקתך אשר יעשה ה' בארץ כהררי אל הוא לפי הצדיקים אשר נקראו הרים כדכתיב שמעו הרים אתריב ה'. ומשפטיך והעונש הבא בארץ תהום רבה הוא לפי הרשעים אשר נקראו תהום וכמו דדרש בתנחומא מתהומות יכסימו אך לפי לשון הראשון מדבר הכתוב מצדקת הצדיקים ורשעת הרשעים אשר בין אדם למקום. ולכן משוה מעלת הצדיקים לעשבי הרים אשר תפארת הם להרים ואין לאדם תועלת בהם. והרשעים נקראים תהום שאין מעלה עשבים כדאיתא בתנחומא. וללשון השני מדבר מצדקת הצדיקים ורשעת הרשעים אשר בין אדם לרעהו וכמו גמילות חסדים אשר על זה העולם עומד ולכן משוה מעלות הצדיקים להרים הנזרעים ועושים פירות ויביא אוכל לבני אדם והרשעים לתהום שאינם עושים פירות:",
+ "רבש\"ע כאדם אנחנו. פי' וחטאנו בדעת אך כבהמה אשר לא יענשו על מרדם כי אין דעת להם תושיענו:",
+ "משפט אדם ומשפט בהמה. פי' כשם שמרחם על האדם וצוה למולו רק אחר יום השמיני כן מרחם על הבהמה להשאירה ח' ימים תחת אמו:"
+ ],
+ [
+ "ר' תנחומא פתח כו'. הנה לר' ירמיה יתפרש מי הקדימני ואשלם גם בכל מצוה שאדם עושה בזמנו אנכי הקדמתיו להכין לו המצוה אחרי כי כל השמים לי הוא ולר\"ת יתפרש על העושה מצוה ומכינה בטרם בא עליו החוב וזה שמפרש מי הקדימני כל המקדים לפני לעשות מצוה בטרם שחל עליו החוב עלי לשלם גמולו בעוה\"ז ושכרו לעוה\"ב. ומה שאמר הכתוב תחת כל השמים לי הוא לאמור כי לא לבד באופן אחד עלי לגמלו וכמו בנותן שכר סופרים ובן אין לו. אלא אף כל האופנים עלי לגמלו כגון הקונה תכלת וטלית אין לו עדנה. או מזוזה ובית אין לו יש בידי ה' לגמלו אחרי כי כל אשר תחת השמים לי הוא:",
+ "כל מי שפעל עם אל. ודרש מה פעל אל כמו מי פעל אל:",
+ "מי קלס לפני כו'. הנה מה שבחר למנות מצות אלה דוקא הטעם בזה משום דתכליות המצות שונות הנה. יש אשר תכליתן היא לדעת מציאות ה' וגדלו. ולתועלת זו אמר מי קלס לפני עד שלא נתת לו נשמה. ויש אשר תכליתן לתקן הנפש במדות ישרות ולתועלת זו אמר מי מל כו' וכאשר כתב הרב כי המילה נתנה ליישר המדות. ויש אשר תכליתן לשמור את מין אנושי מנזק כי לא ירע איש וישחית לרעהו ולתכלית זו אמר מי עשה לי מעקה אשר נאמר בה ולא תשים דמים בביתך. וכן מזוזה בא לשמור מן הנזק כדלעיל ב\"ר פ' ל\"ה. ויש אשר תכליתן הוא לנטוע האמונה בלבבנו בהשגחת ה' כי הוא צופה ומביט על כל. ולתועלת זו אמר מי עשה לי סוכה המזכרת יציאת מצרים וכן הלולב וציצית באו להזכיר לנו כי הכל מידי ה' הוא לנו. ויש אשר תכליתן לעורר בנו החסד והרחמים ולתועלת זו מביא מי הפריש לפני פאה תרומה חלה הבאים לעניים ולכהנים. ואף כי הקב\"ה הקדים לתת לו מ\"מ שכרו את ה' ופעולתו לפניו וכן הוא בקרבן:"
+ ],
+ [
+ "ר\"י בר זבדי פתח כו'. משום דחפץ לתרץ למה כתיב שור או כשב ולא כתיב עגל כדי שלא יהיה לבית ישראל למזכיר עון וכמו דמסיק בסוף הסימן לכן הביא כל הדרשות אשר בענין זה:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד מה שהיה כבר הוא. יען דחפץ לדרוש את סוף הכתוב והאלהים יבקש את נרדף לענין שור או כשב וכמו שדרש בסוף סימן ה' לכן הובא פה גם הדרש על ראש הכתוב:",
+ "ה\"ג ר\"י אומר אם אומר לך אדם אפשר שהיה העולם כלו מים במים אמור לו כבר הוא אוקיינוס כלו מים במים ואשר להיות כבר היה אם אומר לך אדם אפשר שהקב\"ה עתיד לעשות ים יבשה אמור לו כבר היה לא כך עשה ע\"י משה שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים וכתיב ואתה הרם את מטך וגו' וכתיב ויבאו ישראל בתוך הים ביבשה והדר גרסינן ר' נחמיא אומר אם יאמר לך אדם אפשר שאלו לא חטא אדם כו':",
+ "היה חי וקיים לעולם כו'. פי' אם יבוא איש בחקירתו להוכיח כי אי אפשר אשר אדם המרכב מחלקים יחיה לעד וחלקיו לא יתפרדו. ויעקש את הכתוב הנאמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות פי' כי בלא זה היה מת אחר ימים רבים ועתה תקדם מיתתו. לכן תשיבהו מאליהו אשר הוא ג\"כ מרכב ובכ\"ז באה בקבלה כי הוא חי לעד. וכן המכחש בתחיית הגופים ויאמר מטעם הנזכר כי התחיה א\"א רק לנפשות אשר המה אורות פשוטים ולא לגופים אשר המה מרכבים גם אתה תשיבהו ממתי יחזקאל:",
+ "עתיד לעשות ים יבשה. דכתיב הן בגערתי אחריב ים וזולתו וכן דריש בב\"ר פע\"א את הכתוב וזוקף לכל הכפופים על פקידת עקרות לעתיד ובפ' חלק דריש ועלהו לתרופה להתיר פה עקרות וכן מה שעתיד לפקוח עורים מקרא מלא הוא אז תפקחנה עיני עורים:"
+ ],
+ [
+ "אפילו צדיק רודף רשע. ומיירי ברודפו להנאתו או להנצל ממנו כההיא דריב\"ל בהני בריוני משום ורחמיו על מעשיו וכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב:",
+ "אלא מן הנרדפים. וזה טובה להם כיון שסוף בהמה לשחיטה והמה נקרבין ונשחטין לגבוה:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך. גם הדרשות אלו הובאו פה בשביל הדרש אשר בסוף הסימן:",
+ "א\"ל כדין הוא עבד לך. טוב להגיה בר מדין הוא עבד לך כלום ובילקוט גריס וכדון:",
+ "א\"ר ברכיה משל למלך כו'. אף כי לפי פשט הכתוב עמי מה הלאתיך משמע כי לא הלאה אותנו בשום דבר ולפי המשל יצא כי רק בשלוחיו משה אהרן ומרים לא הלאה אותנו. אמנם באמת קשה להם מה שאמר עמי מה הלאתיך הלא העמיס עלינו תרי\"ג מצות אבל ר' ברכיה מפרש כי מה הלאתיך נמשך על הכתוב הנאמר אחריו ואשלח לפניך משה ואהרן וקאי הלאתיך בשלוחי ור\"י אמר ולא אמרתי אליכם שתהיו קורין ק\"ש לא עומדין כו' קמפרש מה הלאתיך על ענה בי בעדות אשר תענה כי בק\"ש מעיד האדם כי ה' אלהינו ה' אחד. וריב\"ם מתרץ כי בקרבנות מדבר הכתוב כי לא הלאתיך לבחור קרבן לפני הכבד להשיג אבל טורח המצות לא נחשב לטורח לכל אחד מהם כי זה טובתנו והם חיינו ואורך ימינו:"
+ ],
+ [
+ "מאפע מק' פעיות כו'. דריש מאפע מאה פעי' ודריש נמי א' מפעיות הזה וזה כי רובן הן בסכנה:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כי יולד פרט ליוצא דופן דתנינן תמן יוצא דופן כו' כצ\"ל ופירושו דממעטינן יוצא דופן בקדשים מדין לידה ומביא לראיה מחלוקת ר\"ש ורבנן דין לידה ביוצא דופן באדם. ולר\"ש אע\"ג דחשיב ליה באדם כילוד מודה הוא לענין קדשים שאינו קדוש כדאיתא בפ' יוצא דופן:",
+ "עד שיראה פני המטרונה תחלה. מה שיקרא לשבת מטרונה הוא ע\"ד שבת מלכתא. והטעם במשל הזה כי השבת מורה על חדוש העולם והשגחת ה' בשפלים. והאמונה בזה צריך שתקדים לכל ולכן אלה המביאים קרבן ומקטירים ומגישים לשמו הגדול בלי אמונה בחדוש העולם ובהשגחת ה'. אמונת שוא הוא. וזה שאמר כי השבת צריך שתעבור לפני מצות הבאת קרבן ומצות מילה:",
+ "אר\"י משפט אדם כו'. זה הוא טעם אחר להמתנת ז' ימים לקרבן ולמילה בשביל רחמים כדמפורש לעיל:",
+ "כלומר אם הבאת לפני קרבן ברצון מלתא באנפא נפשא היא דדריש מאי דכתיב ירצה לקרבן שאם הוא באונס אינו אלה אשה לה' כי ישרף באש חנם:"
+ ],
+ [
+ "אף גוג ומגוג כו'. במה שאמר בתחלה אני מזווג לפטרון שלהם אין הכוונה כי נואל לעלות בשמים ולהלחם בשי\"ת אבל הכוונה כי הוא בגזרותיו יעמול להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים לבטל את ישראל מת\"ת ומלשמור מצותיו ובזה הוא נלחם עם ה' למרות במצותיו:"
+ ],
+ [
+ "לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלין. בא לדרוש מה דכתיב לרצונכם תזבחוהו כי זה להבטחה אשר התודה תזבחוהו גם לעתיד בעת אשר כל הקרבנות יבטלו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד מה יתרון לאדם. בא לתת טעם למה צוה הקב\"ה להביא עומר וגם וקצרתם את קצירה בכתוב נראה כמיותר לכן מתרץ כי העומר בא לתת תודה לה' על שמשיב רוחות ומעלה עננים ומגדל צמחים וכו' ואיננו חסר לנו רק לקצור את הקציר. ולהודות על חסדו צוה ה' להביא את העומר:",
+ "שמצאו בה דברים שהם נוטין לצד מינות. אם נפרש את הכתוב כהוראתו הפשוטה אין זה צד מינות אבל הוא מינות גמורה. וגם קשה איך לא שפלי מראש לסיפא דקרא דכתיב ודע כי על כל אלה וגו' וכדמסיים. אבל הענין כי המה מפרשי הקרא אשר שלמה צוה לבני הנעורים כי יקרבו אל מקום התענוגים ויתגרו ביצרם להתגבר עליו. ובזה ילמדו את לבבם ללכת בטח בארץ ולא יכשלו עוד בהליכתם וזה שאמר שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך ואם יסיתך יצרך הרע ללכת בדרכי שרירות לב רע ודע כי על כל אלה יביאך אלהים במשפט. שים נא זאת תמיד לנגד עיניך כי עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים. אבל באמת גם זה חטא הוא כי להלוך בדרך לא טוב יאשם האיש בנפשו פן יוקש ויאשם וכאשר אמר משה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וצריך האדם להתרחק בכל מה דאפשר מדרכים המתעים את האדם לחטאת. אבל באחרונה דקדקו במה שאמר שלמה ודע כי על כל אלה וגו' כי גם על השמחה בילדותו ולהיטיב את לבו בימי בחורותיו ישפוט ה' למה הביא את נפשו לידי נסיון ולכן אמר יפה אמר שלמה:",
+ "ר\"ל ורבנן. לפי דעת ר\"ל יתפרש מה יתרון לאדם מכל המצות ומעשים טובים שעושה האדם תחת השמש כלומר תחת הגמול אשר לו מידי ה' כי יאיר לו השמש. כי האור השמש הזורח עליו יאכל את כל שכרו. ורבנן מפרשי כי על כל מצות שיעשה האדם יספיק לו במה שיזריח ה' פניו לעתיד לבוא כגלגל חמה ומה שיוסיף ה' בשכרו אך חסד חנם הוא:"
+ ],
+ [
+ "א\"ר פינחס כו'. מקודם זה דריש מה יתרון על בישול הפירות וכמו שפירשנו למעלה ור\"פ דריש מה יתרון לאדם שיעמול לרוח אשר יַשֵב ה' לזרות ולהבר את התבואה המובאה אל העומר:",
+ "אלא שכר הרוח. תפש במצות עומר שעמל הרבה להביאו ובכל זאת לא יספיק בעד שכר הרוח שמנשב ה' ומכ\"ש בשאר מצות שעושה האדם בלי עמל כי לא יספיקו מול החסד אשר ה' עושה עם האדם בעוה\"ז ולפ\"ז מה שישלם ה' שכר טוב לצדיקים בעוה\"ב הוא רק משום כי הוא רחום וחנון ואין קצה לחסדיו אשר הוא עושה עם בני אדם:",
+ "ר\"ש ברבי נסיב אתתא כו'. יען דדריש את הכתוב מה יתרון לאדם מביא את המעשה זה אשר במדרש קהלת מובא זה על הפסוק דור הולך ודור בא וזה אחר שמחתך אתה מאית:"
+ ],
+ [
+ "יהיב לכון כולא וכו'. גם הוא בא לתת טעם להבאת העומר ולתרוצי למה כתיב וקצרתם את קצירה כמו למעלה ומביא את הכתוב הזה כי גם אחר ימי הגשמים עוד לנו לבקש מאת ה' כי ישמור לנו מרוחות רעות ומטללים רעים כדי שיהיו חקות קציר וז\"ש הכתוב והבאתם את עומר כדי וקצרתם את קצירה אף שאנו בטוחים כבר מיורה ומלקוש:",
+ "סנטרך אנא וכו'. וזה החסד היותר קטון בעבודת השדה וקצירתה. ולזה נתפייס בעומר שהוא דבר מועט:",
+ "מגרסך אנא כו'. הוא סובר כי טעם הבאת העומר בפסח הוא כדי שיתברכו התבואות וכמו דאמרינן בפ\"ק דר\"ה. וכמו שהמבשל צריך לטעום כדי שיהיה בשולו כראוי כן הנהיג ה' דרך ארץ במקדשו להביא את העומר ולהטעימו כדי שתתברך התבואה. ומביא לראיה מדוד שאמר גשם נדבות וגו' נחלתך ונלאה אתה כוננתה נראה מזה שחסר עוד עד שתתכונן התבואה כל צרכה:",
+ "אלא של שעורים. אע\"ג דשתי הלחם בשבועות מובאים מחטים אך שתי הלחם באו כנגד הפירות וכדאמרינן בפ\"ק דר\"ה אבל כנגד הלחם אשר עליו יחיה האדם בא העומר משעורים:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד אשר קצירו רעב יאכל כו'. תכלית דברי המדרש ללמד לנו כי כל העושר והטוב אשר בידינו הוא מידי ה' ואם הוא לא ישמור אותנו שוא שקד שומר. ולכן צוה ה' להביא את העומר ללמד לנו אף כי באנו אל ארץ מלאה כל טוב עוד לא הטוב בידינו אם ד' לא יקיים בידינו. והנה בשבעה אופנים יבוא העושר לאדם. א' בחמס ושוד. ולזה מביא מנמרוד אשר בעושק וגזל הרבה לו הון ולא צלח בידו כי ה' חפץ אשר אברהם יקח לו. ב' במסחר ולזה מביא כי פרעה הרבה הונו בימי הרעב בתבואה ��שר מכר וכדכתיב וילקט יוסף את כל הכסף ובדבר ה' היה למשה לנחלה. ג' בחריצות ועמל. ולזה מביא כי סיחון ועוג נטלו שכר ממלכי כנען להיות להם לזרוע כמו\"ש רז\"ל ולכן לא נתנו את ישראל לעבור בגבולם וכל חילם ירשו משה ואהרן. ד' במזל. ומביא מן סיסרא דהיה איש צולח כדאמרינן בב\"ר פי\"ח ובכל זאת מן שמים נלחמו בו וברק ודבורה ירשוהו. ה' בחכמה וע\"ז מביא מסנחריב דאמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי וגו' וישעיה וחזקיה לקחו חלקו. ו' במקרה כגון אם מצא מציאה או קבל מתנה. ולזה מביא מהמן אשר עשה לו עושר במקרה במה שגדלו המלך ומרדכי ואסתר לקחו את רכושו. ז' בירושה מאבותיו. וע\"ז מביא מן ל\"א מלכים אשר ירשו את ממלכתם מאבותיהם וישראל ויהושע נחלו אותם ולכן חיל כי ינוב אל תשיתו לב. כי ה' לבד הוא מבטח עוז לגבר:",
+ "הה\"ד וישמע אברם וגו' ואמרפל היינו נמרוד. ואע\"ג דאברם היה כבד במקנה בכסף ובזהב ואיך יקראהו רעב. מ\"מ לגבי נמרוד לא נחשב רכושו למאומה וכן באינך:"
+ ],
+ [
+ "מוליך ומביא כו'. בפ' כל המנחות באות מצה יליף זה ממלואים. והנה הראשון אמר כי מוליך ומביא למי שהעולם כלו שלו כו' סובר כי העומר בא ללמד לנו אשר הכל מידי ה' בא לנו והשני האומר לבטל רוחות קשות וכו' סובר כי העומר בא כדי שישלח ברכה בתבואת האדמה:"
+ ],
+ [
+ "לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך. ביאור הדברים שלא יאמר האדם למה הטריח הקב\"ה את בני ישראל להביא את העומר אשר לכאורה אין טעם נשגב במצוה זו. לכן אמרו כי אם תתבונן היטב במצוה זו תמצא טעמים מטעמים שונים. ואמר הראשון כי רב טוב צפון בעומר כי בגלל העומר ישלח ה' ברכה בארץ וגם אברהם ירש את הארץ בשביל העומר. ור\"ל אמר כי העומר בא לקשר את ישראל לאביהם שבשמים וכמו שמצינו במנחת קנאות הבאה מן השעורים ותכליתה לקרב את האשה כשרה לבעלה ולהרחיק את הטמאה. ור\"א ור\"ס וריב\"ל אמרו כי לא כאשר יראה האדם כן הוא ולפעמים מצינו במצוה הקלה בעיניו ותועלתה גדולה מאד כי מצינו בימי גדעון נצלו בזכות העומר. ורשב\"ן אמר כי טעם העומר להראות לבני אדם כי האיש בלא תורה נמשל כבהמות נדמה ולכן צותה התורה להביא מנחת שעורים אשר היא מאכל בהמה ולמנות חמשים יום עד קבלת התורה אשר אז יתנשאו למדרגת איש. וזה שאמר כי זכות התורה בימי חזקיה היא שעמדה להם. ורבנן אמר כי בעומר תתברך התבואה וזה מצינו בימי יחזקאל כי נגזר רעב על הארץ ובכל זאת לא גועו מרעב כי זכות יחזקאל עמדה להם בלחם חטים ושעורים. ולר' לוי טעם העומר הוא להראות לאדם כי אין האושר לאדם בקנינים המדומים. וטוב להסתפק במעט כמו בשעורים. וכאשר מצינו בהמן שהתפאר והתגאה בעשרו ומרדכי אשר היה שפל ברך בזהו ולא כרע לפניו וזה שעמד למרדכי:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים. בא לתת טעם למה בחר ה' את יום הראשון בשנה ליום המשפט ומביא את הכתוב לעולם ה' דברך נצב בשמים. כי מה שהתקין עם אדם הראשון כי שפטהו היום ויצא זכאי בחסדי ה' לכן קבע היום הזה למשפט גם לבניו אחריו. וכדמסיים זה סימן לבניך וכו':"
+ ],
+ [
+ "ר\"נ פתח ואתה אל תירא עבדי יעקב. עיקר הדרש הזה מובא בשביל סוף הפסוק ואותך לא אעשה כלה דדריש בסוף סימן זה על יוהכ\"פ ואגב דורש גם ראש הפסוק:",
+ "מדבר ביעקב. גופיה מדכתיב עבדי יעקב דרש וכן דרשו בב\"ר פ' ס\"ה:",
+ "אפילו הוא עולה ויושב אצלי. זה הוא להפלגת הצלחתו וירמוז ג\"כ על עמידתו על ה' ועל משיחו כי בקשו לקעקע ביצתן של ישראל:",
+ "מארץ רחוקה באו אלי מבבל וזה הגאולה של בית שני ואת זרעך מארץ שבים הוא על גאולה העתידה שהוא קבוץ גליות מכל הארצות. ומ\"ש ושב יעקב מבבל פי' כי ירגיעו כמעט בשבתם בבבל וכן הוא במדי ביון ובאדום וכמו\"ש במגילה לא מאסתים בימי כשדים שהעמדתי להם חנניה מישאל ועזריה ולא געלתים בימי המן כו':",
+ "אבל ישראל שאין מכלין את שדותיהן כו'. בא לתת טעם למה בחר ה' ביוהכ\"פ ליום סליחה ומחילה וזה בשביל כי אז זכות ישראל רבה כי קיימו הרבה מצות כמו לקט שכחה ופאה ועוד. ובזכות אלה המצות בלי ספק יצאו זכאים בדין:"
+ ],
+ [
+ "יהודה בר נחמן פתח עלה אלהים בתרועה. גם הוא בא לתת טעם על קביעת יוהכ\"פ אחר ר\"ה כי מקול השופר עומד הקב\"ה מכסא הדין ויושב על כסא רחמים לכן הוא מסוגל ליום סליחה ומחילה:",
+ "והופך עליהם מדה\"ד לרחמים. אע\"ג דהמשפט חרוץ הוא לשלשה הכתות לרשעים גמורים לצדיקים גמורים ולבינונים מ\"מ במה שהבינונים תלוים ועומדים עד יוה\"כ זה חסד הוא ורובא דעלמא בינונים הם ועוד כי מוחה כמה עונות בחסד וכמה מצות יש המכריעות לכף זכות אשר כל זה הוא במדת החסד:"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "תחדשו מעשיכם להרבות מצות ותשופר מעשיכם הוא לשוב מעבירות שבידם. ובא בזה לתת טעם למה כתיב תקעו בחדש שופר סתמא ולא פירש בהדיא בר\"ה או בחודש השביעי כי בא לרמז על התשובה ועשיית המצות:"
+ ],
+ [
+ "ר' לוי בשם רחב\"ח פתח. גם הוא בא לפרש למה קבע ה' יום הדין בר\"ה ומפרש כדי שתזכור לנו זכות אבותינו כמו שמסיים כי אז נעקד יצחק ולכן תוקעין ג\"כ בשופר של איל כידוע:"
+ ],
+ [
+ "ר\"ח בשם ר\"ל פתח כו'. הוא אמר כי לא בשביל זכות כל השלשה אבות הוקבע ר\"ה ליום הדין וכמו\"ש לפני זה אך בשביל אברהם לבד. וגם כן כוון למ\"ש הר\"ן כי גם בשמים יש אות על ר\"ה כי מזל תשרי הוא מאזנים לשקול בפלס וזה שמביא הכתוב במאזנים לעלות וגו' ואגב דריש את כל הכתוב:",
+ "כל הכלים וכזבים. הבלים הם המבטלים מ\"ע ומבלים בהבל ימיהם. וכזבים הם העוברים על ל\"ת ומכזבים את דברי ה':",
+ "שהוא משובע בכל גתות. גם הוא בא לתת טעם למה בחר בעת הזאת ליום סליחה. ומפרש משום שאז הם שמחים וטובי לב על יקביהם המלאים כל טוב והם פנויים ממלאכה ומצד המצות אשר בחודש הזה. לקט שכחה ופאה והחגים ומועדים לה' לכן לבם נכון להתנשא לה' ולשוב אליו. ובזה ימהרו הבינונים לעשות תשובה וירצו לה' להתכפר על עונם:"
+ ],
+ [
+ "מה צורך היה לשבועה. עיקר הסימן הזה מבואר בדברינו בב\"ר פ' נ\"ו:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כל השביעי חביבין. בא לתת טעם למה בחר בחדש השביעי ולא בחדש אחר ומביא לראיה כי מספר השביעי חביב לפני הקב\"ה כי בכל עת הפך הסבות אשר השביעי יעלה מעלה. וזה הוא מסוד ד' אשר נעלם מעינינו:",
+ "ה\"ג בארצות שביעית חביבה זו א\"י שבעה שמות הן ארץ אדמה כו' וכיון דתבל חביבה מכולן נמצא דא\"י חביבה כי היא נקראת תבל כדאיתא בספרי משחקת בתבל ארצו זו א\"י ולמה נקרא שמה תבל שהיא מתובלת מכל הארצות שכל הארצות מה שיש בזו אין בזו אבל א\"י אינה חסירה כלום כו' ונקראת א\"י שביעית מפני שהיא מבונה על אחד משבעה משאר ארצות וכדאיתא בשלהי כתובות. ואע\"ג דמצינו שם ��רץ גם על א\"י אבל שם תבל איננו נופל על פלך ונוף אחר:",
+ "ויקרא אסא אל ה'. וכיון דה' ענהו מוכח כי הוא היה חביב לה'. ואע\"ג דגם דוד נצח כמה פעמים וה' ענהו אפס דוד היה גבור חיל והעם אשר נצח היה מעט מהמון העם אשר נצח אסי' אף כי היה רפה כח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "קחו מוסרי ואל כסף. כי לקמן דריש אשר בשביל לקיחת הלולב שמור לו עושר. וזה שאמר קחו מוסרה של תורה ולא תצטרכו עוד להתפלל להשיג כסף:",
+ "אם מוסיף מוסיפין לו ודריש קחו מוסרי של תורה ואל תחושו על הכסף:",
+ "מזונותיו של אדם. פי' כמה יוצא במשך השנה לצרכיו. ולכן אם השתכר פעם אחת סך כסף ידוע אל ימהר להוציאם פן לא יגיע לו לימים הבאים כי אז לא ישתכר עוד:",
+ "כד דמך ר' יוחנן היה דורו קורא עליו כו'. פי' כי אם איש אחד יחפוץ להלוך בדרכי ר\"י לבזות את כל מחמדי החבל ולהדבק בתורה אז בני איש בוז יבוזו לו. ור\"י לא שם לבו אל לעגם ויבז את הכל ודבק בתורה:",
+ "דהוי קרא ותני. בעל מקרא ובעל משנה:",
+ "הות טימי דידיה בד' מנה כצ\"ל ובתמיה קאמר האם ערכו ארבעה מנה דזכו כולי האי על ידו:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד תודיעני אורח חיים. הובא פה בשביל סיפא דקרא נעימות בימינך נצח כי בלקיחת הלולב יודע דישראל נצחו וכדמסיים ואגב דורש גם רישא דקרא:",
+ "אם חיים אתה צריך. פי' חיי עוה\"ב. וזה ששאל איך יבוא בשער מפולש מיד לגן עדן לאורח חיים ולא יהיה נדון י\"ב חדש בגיהנם והקב\"ה ענהו כי ע\"י יסורין בעוה\"ז יתמרקו כל עונותיו וישאר נקי לעוה\"ב:",
+ "בה' שמחות. לפי הגירסא דידן דריש החמשה אותיות בתיבת שמחות ומונה אלו החמשה כי פקודי ה' ישרים משמחי לב וזה השמחות אך לפי גירסת הילקוט הוא שבע וכמו\"ש במ\"כ:",
+ "ז' כתות וכו' ופניהם דומות לחמה כו'. יתכן כי מספר הז' הוא על שבע החכמות אשר לעתיד יאירו פני כל יושבי הארץ. אך האור יפרד לפי מדרגת האנשים המקבלים את האור אם רב ואם מעט. וזה שמונה שבע האורות חמה ולבנה רקיע וכו':",
+ "מראיהם כלפידים. עמ\"ש בפרשה י\"ט ופה מובא רק דרך אסמכתא על הברקה ואור:",
+ "חגיגה ושמחה. חגיגה הוא שלמי חגיגה הנקרבים לכבוד הרגל וכדכתיב וחגותם אותו חג לה' ושמחה הוא שלמי שמחה וילפינן מהכתוב וזבחת שלמים ואכלת וע\"ז מקשה כיון דשניהם באים להיות הבשר נאכל לבעלים א\"כ ל\"ל שניהם אם שמחה למה חגיגה ואם חגיגה למה שמחה. והתשובה חסרה פה אבל התשובה היא דשמחה נוהגת בין בדבר שהוא משלו ובין בדבר שהוא משל אחרים [כי יוצאין ידי חובת שמחה בנדרים ונדבות ומעשר והכהנים בחטאות ואשמות ובבכורות בחזה ושוק וזה של אחרים] אבל חגיגה אינה נוהגת אלא משלו [ולאפוקי הנך דנמנו במוסגר] גם שמחה נוהגת בין בדבר שדרכו לכן בין בדבר שאין דרכו לכן [פי' דהיינו בין בבשר ובין בשאר מילי דהיינו יין ובגדי פשתן] אבל חגיגה אינה נוהגת אלא בדבר שדרכו לכן [פי' דוקא בבשר]:"
+ ],
+ [
+ "שנצחו ישראל בדין כו'. עד אמר ר' אבין פנה אל תפלת הערער הוא ט\"ס ואין ענין לכאן אבל הוא שייך לסוף סימן אשר לפני זה בתר אינון נצוחייא וכן נראה נוסחת הילקוט:",
+ "שנאמר וגם נצח ישראל. ושייך לענין הכתוב דאמר שם כי יקרע הממלכה משאול ויתננה לדוד שהוא מיהודה דנתן לו הנצחון דכתיב גבי' ידך בעורף אויביך ולכן אמר המדרש הוא שדוד אומר כי הדבר נוגע לדוד:",
+ "שנקרא נעים על ידי פרי עץ הדר שעמו:",
+ "כי פנה. וגו' גם הדרש הזה הובא פה בשביל סוף הפסוק ועם נברא יהלל יה דדריש בסוף הסימן כי עלינו לקלס לה' על שיברא אותנו בריאה חדשה:",
+ "על אופו. הערוך פי' עקרו ודעתו וכן הוא בשוח\"ט מזמור ק\"ב וע' ב\"ר פי\"ד סימן י\"א גבי זו האופי:",
+ "יושב ומשמר כו'. פי' כמו המשלים את מלאכתו מעיין בסוף שלא יחסר בה כן ראה דוד להשלים בסופו את אשר החסיר בימי חייו. ויען כי דרך העני לעבוד ולדאוג בסוף מלאכתו להשלים כדי שיבוא על שכרו לכן קורא גם דוד לנפשו עני:",
+ "תפלתו של מנשה שהיה ערער ממעשים טובים וע' בשוח\"ט:",
+ "בדורות הללו. ומפרש ערער מלשון ערו ערו וזה אחר החורבן:",
+ "אלא תפלה זו בלבד. בשוח\"ט מפרש תפלה אחת נשתייר להם שהם מתפללים בר\"ה ויוהכ\"פ ולא תבזה אותם מהם. ויען כי בי' ימים שבין ר\"ה ליוהכ\"פ גם היחידים נענים כדדרשו במסכת ר\"ה על פסוק דרשו ה' בהמצאו לכן מפרשי על תפלה זו:",
+ "שהיו נטוין למיתה וכו' שבראן בריאה חדשה. כיון שנחשבו כמתים וחיו לכן חשבם כבריאה חדשה:",
+ "ומה עלינו לעשות כו'. זה דבק עם הפירוש הראשון שמפרש הכתוב בקבלת השבים בר\"ה ויוהכ\"פ והפסיק בדרושים אחרים ועתה חוזר לענינו הראשון כיון שהקב\"ה בורא את השבים בריאה חדשה לכן עלינו נקחת לולב ולקלסו וכן נראה מהשוח\"ט:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד יעלוז שדי וכל אשר בו. זה נמשך על ולקחתם לכם וע\"פ מה דאיתא בתנחומא דישראל ינצחון בלולביהם לפיכך אמר דוד אז ירננו עצי היער לפני ה' אימתי כי בא לשפוט את הארץ ביוה\"כ. ומפרש אז ירננו עצי היער על מה שירננו ישראל בלולביהם בהלל והושענא כמו\"ש הרא\"ש בפרק לולב הגזול. וזה שאמר גם המדרש ולקחתם לכם בלקיחת הלולב ובנצחון ישראל תעלוז הארץ וכל יושביה ואז ירננו עצי היער שיודו לה' במינין שבלולב אשר מהם יש שעושין פירות ומהם שאינם עושים פירות. ועל מה ירננו על שיצאו זכאין בר\"ה ויוה\"כ:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד ארחץ בנקיון כפי. דריש זאת על לולב כי הוא צריך להיות נקי מן הגזל וכדרשת רז\"ל ולקחתם לכם משלכם בעת שבא לסובב עמדו את המזבח כדרכם וכההיא דתנינן תמן:",
+ "לא לנו ה' לדורות הללו כי יצילנו מכל צרה אף כי אין בנו זכות אך למען שמו יתן כבוד:",
+ "אהבתי כי ישמע ה' לימות המשיח. דכתיב אפפוני חבלי מות וזה חבלי משיח וכן מה דכתיב אתהלך בארצות החיים וגו' כוס ישועות אשא משמע על הגאולה:",
+ "אלי אתה ואודך. וזו הודאה האחרונה הבאה בסוף לעתיד לבוא:"
+ ],
+ [
+ "לכל אחד ואחד מכם. שכל אחד מישראל חייב בנטילת ד' מינים ובסוף פ' לולב הגזול דריש מן ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד:",
+ "למה הדבר דומה כו'. בא במשל הזה ללמדנו כי לא לבד אשר יזכר גזלו בלולב הזה הגזול ומביאו לפני ה'. אבל גם כל העושק והחמס אשר עשה כל השנה יגלה עתה לפני ה' ויובא במשפט עליהם:"
+ ],
+ [
+ "ואתה אומר ביום הראשון. כבר תמהו רבים על קושיא זו כי ביום הראשון קאי על שבעת ימי החג וביום הראשון מהשבעת ימים יקחו פרי עץ הדר ועל תירוצם יש להשיב. ואולי משמע להמדרש כי ולקחתם לכם ביום הראשון הוא ענין בפני עצמו. כי לפני זה מדבר מחגיגה (אשר הוא רק במקדש) ועתה מדבר מלקיחת לולב (הנוהג גם במדינה וגם כאשר נחרב ה��ית) ולפ\"ז היה צריך בהתחיל גם בלולב בחמשה עשר לחדש השביעי. ומתרץ דמקרי ביום הראשון כי הוא ראשון לחשבון עונות:",
+ "מר\"ה הסליחה ממתנת כו'. פי' שמורה עם הקב\"ה לסלוח ביוה\"כ. ותהיה ר\"ה כעין התראה לתת לב ולשוב לה':"
+ ],
+ [
+ "הדר באילנו משנה לשנה. שאף שחונטים של שנה זו עדיין דאשתקד קיימים בו:"
+ ],
+ [
+ "פרי עץ הדר זה הקב\"ה. לדבריו טעם לקיחת הארבע מינים ביום שמחתנו הוא משום שנקל לאדם לשכוח את ה' מרב טוב. ובלקיחת המינים ישים את ה' לנגד עיניו ויזכרהו. והנה הדביקות בה' הוא שתים שהן ארבע שתים הוא אם מאהבה ואם מיראה. ושתי אלה תתחלקנה עוד לשתים. או אהבת השכר או אהבת הטוב כי טוב ה' ומשפטיו ישרים לכן נאהבהו. וכנגדן תתחלק גם היראה לשתים. או יראת העונש או יראת הרוממות כי רם ה' ומפני הדרת גאונו נחת והנה האתרוג אשר הוא טוב למאכל ולריח ונחמד למראה הוא כנגד הדבקים בד' מאהבת השכר והעונג. והלולב אשר אין בו לאכול ויש בו תאוה כמו\"ש בב\"ר פמ\"א ע\"ש הוא נגד הדבקים בה' בלי שום תגמול שכר ויאהבהו רק באשר הוא צדיק וישר. וכנגד הירא מאת ה' מפני פחד העונש בא ההדס אשר הוא שפל באילנות וטעמו מר ומראהו ירק וכן הכתוב המובא והוא עומד בין ההדסים נאמר על צרה ותלאה. וערבי נחל אשר שמו משותף עם גלגל הערבות מורה על רוממותו ית' ומי לא יירא ממנו:",
+ "צדיק כתמר יפרח. ואמרינן בב\"ר מה תמר וארז יש להן תאוה אף צדיקים תאותן הקב\"ה לכן מביא את הכתוב הזה על הקב\"ה:",
+ "והוא עומד בין ההדסים. ומוכיח כי זה נאמר על הקב\"ה כדדריש בפסיקתא מדכתיב איש וכתיב ה' איש מלחמה גם בחלק מדריש הכתוב הזה כי הקב\"ה חפץ להחריב את העולם והעמיד בשביל הצדיקים מזה נראה כי בהקב\"ה קמיירי:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "שכופים עצמם. פי' שכופים אזניהם לשמוע דברי תורה מפי רבם או פירושו שמכתתין רגליהם ללכת למקום תורה:",
+ "אלו ג' שורות. זה בשטת ר' ישמעאל דאמר עץ עבות ג' וערבי נחל שתים:"
+ ],
+ [
+ "פרי עץ הדר אלו ישראל. אחרי כי הלולב בא להראות עוז נצחוננו. וגם בחג הזה אנו נדונין על המים ויקשה בעיניו הלא יש רבים מהמון העם אשר אין בהם לא תורה ולא מעשים טובים או יחסר בהם אחד משני אלה ובמה נבטח בנצחוננו. לכן באו הד' מינים אלה באגודה להראות לנו כי אם תהיה בינינו אחדות אז צדקת האחד תחפה על חטאת השני:",
+ "לא תורה ולא מע\"ט. ואע\"ג דאמרינן כפלח הרמון רקתך אפי' ריקנין שבך מלאים מצות כרמון זה רק כי פרושים הם מחטא אבל לא יעשו מע\"ט. או הפשט דאין בהם מצות יתרות וזהירות במעשיהם:",
+ "יקשרו כלם אגודה אחת. אע\"ג דקיי\"ל דלולב אין צריך אגד מ\"מ במה שנלקחו כאחד נחשב כאגודה:"
+ ],
+ [
+ "שמע בני וקח אמרי. בא לדרוש ולקחתם לכם להנאתכם ולטובתכם ומביא את הכתוב וקח אמרי אע\"פ שעליך לקחת אמרי ויש בהם חסרון כיס אך לטובתכם הוא כי בזה ירבו לך שנות חיים:"
+ ],
+ [
+ "כל עצמותי תאמרנה. ודריש ולקחתם לכם את עצמכם ודוגמתכם וזה הד' מינין שהם דוגמת האדם. והנה כל מעללי איש הם או במעשה או בדבור או במחשבה. והאדם צריך להכין כל כחותיו לעבודת שמים. ונגד המעשה הבא מתנועות העצמות והאברים בא הלולב. וכנגד הדבור באה הערבה הדומה לפה וכנגד המחשבה הבאה מלב בא האתרוג הדומה ללב. ויען כי כל המעשים יתעוררו מראשיתם ע\"י העין וכאמרם עין רואה והלב חומד לכן נכלל עמהם גם העין אשר ההדס בא כנגדה:"
+ ],
+ [
+ "אחר כל אותה החכמה שכתוב בשלמה. ודורש ולקחתם לכם שהדבר מסור לכם וכאשר מסיק כי גם שלמה לא ידע בחכמתו רק ממה שמסורה לחכמים:",
+ "פסח מצה ומרור. אע\"ג דטעמם מפורשים בתורה מ\"מ נפלאו ממני הטעמים הנעלמים והנשגבים אשר בהם אך הד' מינים גם את הנגלה לא אדע. ומי יגיד לי כי ע\"ז כוונה התורה:",
+ "כל האילנות גדלין במים. פי' אם תוכיח כי זו היא הערבה יען שגדלה לפעמים על המים הלא מצינו אילנות רבים כי גדלין לפעמים על המים. ואם תוכיח כי זו היא הערבה יען דאיננה גדלה רק על המים יקשה הלא מצינו דאמר צאו ההר הלא גדלה גם בהרים:",
+ "והם נראים קטנים. וז\"ש ארבעה הם קטני ארץ והטעם שהם קטנים בעיניהם כי המה לא יבינו רק את הפשוט אבל הטעמים העמוקים והנשגבים לא יבינו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד וצדקתך אלהים עד מרום. בא לדרוש כי מה שצונו להאיר נר לא לאורה הוא צריך אך לזכותנו כי צדקתו עמנו עד מרום:",
+ "מהו וצדקתך אלהים עד מרום. ולמה לא כתיב מעל מרום. [וכאן לא שייך התירוץ מה שמתרץ הגמ' בפסחים הקושיא מן כי גדול מעל שמים חסדך ופעם כתיב עד שמים] ומשני כי מה דכתיב וצדקתך איננו הכוונה הצדקה אשר ה' משפיע על הארץ כי לצדקה זו אין קצה אבל הכוונה הצדקה אשר יצוה ה' ליצוריו לעשות אלו עם אלו מתפשטת עד מרום כי גם העליונים אף כי נבראו יותר בשלימות מ\"מ צריכים צדקה אלו מאלו:",
+ "אלו שני המאורות הגדולים. זה הובא הנה להשלים את האמור לפני זה אף כי גם העליונים צריכים צדקה אלו מאלו אבל מי כמוך בצדקתך בעליונים ובתחתונים כי הוא עובר על פשע וכובש את מדת הדין ומאיר לעליונים ותחתונים ומזכה את בריותיו במצותיו במה שצוה שיאירו לפניו ולא לאורה הוא צריך כי הוא ברא את שני המאורות:"
+ ],
+ [
+ "כך פרשה זו נאמרה כו'. פי' כמו הצורף המזקק שבעתים כדי שיצא מזוקק היטב כן שנה הכתוב פרשה זו והשתלש כדי שיוסר מהם כל ספק ויצאו הדברים מבוררים היטב:"
+ ],
+ [
+ "למעשה ידיך תתחמד נפשך. גם בזה בא לתת טעם על מצות המאור שאינה אלא לזכות את ישראל במצות אשר בזה יחמוד אבל אין צורך לו בזה כי כולם הם מעשה ידיו:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד ראשך עליך ככרמל. משום דמסיים בסוף הסימן צו את בני ישראל אני מניתיך מלך כו' מביא זו הדרשה בשביל הדרש על מלך אסור ברהטים דמשה אקרי מלך ויהי בישורון מלך דמתפרש על משה וחזינן דמשה אקרי מלך:",
+ "הרשים שבכם כו'. הנה זה אין צריך ראיה כי ה' לא יבזה את הרשים. הלא קרוב ה' לנשברי לב. אבל אם יתפרש על רשים ודלים בממון בא לנחמם כי לא יאמרו ה' הסתיר פניו מאתנו ונדחים אנחנו ממנו וידינו קצרה להתקרב אליו בעולות וזבחים ומעשה צדקה. לכן אמר כי חביבין הרשים לה' כאליהו אשר הצטער מאד במזונו כי העורבים ואשה אלמנה כלכלוהו. ובכ\"ז הביא גשם על הארץ בתפלתו וכלכל את כל הארץ כי כן גזר ה' בחכמתו אשר הצדיקים לאחריני מהנו לדידהו לא מהנו. ויש עוד עניים המשועבדים כעבדים ולא יאמרו הם אבדה תקותנו כי לעבדים נמכרנו לכן לנחמם אמר כי הם חביבים כדוד אשר מאחרי הצאן עלה למלוך ואף כי היה רועה מקנה כמקנת כסף התקרב ה' אליו או כדניאל שהיה סריס ועבד בכל זאת בתם לבבו נצל ועלה לגדולה. ואם נפרש רשים ודלים במעשים טובים ובתורה בא לנחמם מאליהו אשר ה' נעתר לו כאשר שם פניו בין ברכיו ונזכר לפניו זכות ברית מילה. והזכות הזה יש לכל ישראל. ואם יש בידו חטא יבטח בתשובה המועלת וכדוד אשר הוא אות נאמן לכל בעלי תשובה או ישים לנגד עיניו את דניאל אשר התפלל לה' בלב טהור נעתר ה' אליו וכן יהיה לכל קורא לאלהיו כי לא יבזה ולא ישקץ ענות עני:",
+ "משלו משל למה\"ד. הובא המשל פה כי יפלא בעינינו איך יתפרש מלך אסור ברהטים על משה במי מריבה מי יכנה את המלך בחטאו הלא חרפה הוא לו ומביא ר\"י המשל כי זה כבודו אשר לא היה בו רק חטא הזה ולכ\"ש במשלו יתארהו בתאר זה להתאונן ולצער על שבר משה:",
+ "ג' פעמים מי מריבה. א' במיתת אהרן (במדבר ב' כ\"ד) ושתי פעמי' במיתת משה (שם כ י\"ד) (דברים ל\"ב נ\"א) ומה דכתיב המה מי מריבה וגו' (במדבר כ' י\"ג) לא נחשב במספר כי זה הוא גוף המעשה:",
+ "כאן הרגתי את מרים. ואע\"ג דלפי שיטת הגמ' והמדרשים מתה מרים לפני מי מריבה וכ\"ה פשטי' דקרא והיכי קאמר הכא כי מתה בשביל חטא מי מריבה. אמנם כי במות מרים נסתלק הבאר וחזר בשביל משה ונסתלק אחרי מותו כדאמרינן בפ\"ק דתענית על הפסוק ואכחיד את שלשה הרועים ביום אחד לכן לא נחשבת מיתת מרים לבני ישראל למיתה גמורה רק אחרי מות משה שמת בשביל מי מריבה:"
+ ],
+ [
+ "שכלם גבורים. פי' זריזים וחרוצים במעשיהם. ולא כנשים העצלניות:",
+ "ומתן שכרה בצדה. דכתיב בה כי היא חייך ואורך ימיך [ולא כרוב המצות שלא נתפרש בהם שכרם העקרי] וגם מת\"ת אדם אוכל פירותיהן בעוה\"ז ולכן בטחונה בה:"
+ ],
+ [
+ "מי בא מכל באי עולם ואומר לא האיר לי חמה כו'. ומפרש על מי לא יקום אורהו הוא האור אשר האציל לחמה ולבנה ולא אור ה' כי מאורו אין נהנין רק הקרובים אליו:"
+ ],
+ [
+ "היו מקטינות מפנים. ומפרש שקופים רחבים אטומים קצרים וזה רחבים לצד חוץ וצרים לצד פנים:"
+ ],
+ [
+ "ר' אבינא אמר תרתי. פי' תרי ראיות כי אלהי הצבאות אינו צריך לאורנו וכן ר' ברכיה ורבנן:"
+ ],
+ [
+ "עיניהם כהות. פי' מראיהן:"
+ ],
+ [
+ "ולא שמן צנונות ולא שמן שקדים. זה הוא קושיא למה בחר ה' דוקא שמן זית ולא אינך שמנים ומתרץ ר' אבין במשל ומשום דהזית לא קלקל דרכיו לפני המבול וכמ\"ש בב\"ר פ' כ\"ח אף הארץ זנתה חוץ מן הזית לכן נבחר שמנה לד':"
+ ],
+ [
+ "בזכות יערוך. בא לתרץ למה שנה פה הכתוב בלשונו לכתוב יערוך ולא להעלות או להדליק לכן אמר כי בא לרמז לו כי בזכות זה ינצל מגיהנם או יזכה לראות את משיח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ר' יהודה ור' נחמיה כו'. לשניהם בא הכתוב להצדיק את הנהגת ה' בארץ כי לעתיד יתלבנו ויתבררו הדברים אך לדעת הראשון בא להסיר התלונה מה שאנו רואין לפעמים צדיק ורע לו וע\"ז אומר כי לעתיד כאשר יראה את הרשעים נידונין בגיהנם אז ישמח על היסורין אשר נשא וסבל בעוה\"ז כי לנקותו מיסורי גיהנם באו. ולדעת השני בא להסיר התלונה למה אנו רואין לפעמים רשע וטוב לו ומה שאמר כי לעתיד עוד נפשם תתמעט בגלל זה בראותם שלות הצדיקים בגן עדן:",
+ "לכשיפרסם הקב\"ה כרמן של ממזרים. כלומר משפחתם ותולדותם ודריש כרום מלשון כרם. ופרסום מדריש מן רום כי מתרומם ומתגלה לעין כל:",
+ "הוצא את המקלל. דריש הוצא שיפרסם ממזרותו:"
+ ],
+ [
+ "לא במדע שנתתי לך יתיר כו'. כי הדעת אשר הוא היתרון לאדם מן הבהמה לפעמים גם היא תוליכהו שולל ויחטא בשבילה. ואז טוב ממנה הבהמה אשר אין לה דעת לחטוא. וזה שאמר הכתוב גם במדעך אף כי נתן ה' מדע בקרבך אל תאמר כי חפשי הוא לך לעשות במדעך כרצונך בכל זאת מלך אל תקלל כי הכל צפוי וזה שאמר כי עוף השמים יוליך את הקול:",
+ "אל תקלל מלכו של עולם. באמת על ברכת ה' כבר הזהירה התורה ואין אנחנו צריכים לדברי קבלה. אבל בא להוכיח את המתחכמים השמים תהלה בהנהגת ה' בראותם צדיקים מדוכאים והרשעים עתקו וגם גברו חיל. וזה שאמר גם במדעך וזה בדעתך העניה אל תקלל מלך אשר במשפט יעמיד ארץ ויעניש לבני אדם וזה אם יראה את הצדיקים מדוכאים. ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר אשר יתנהג בנדיבות ויחון גם לרשעים אל תרשיע בזה את דרכי ה' אם יתנהג כעשיר בנדיבות. ואם המתחכם יצדיק את נפשו ויאמר הלא גם נביאי ה' שאלו כאלה וכאשר מצינו בירמיה אסף וחבקוק וזולתם לכן אומר כי עוף השמים יוליך את הקול ויגלה את אשר בלבו כי בא להתלונן על ה' ולא לדעת את דרכיו כאשר בקשו אלה נביאי ה'. לכן אמר ר' לוי יש קול יוצא לטובה ויש קול יוצא לרעה פי' כי הקול אחד נשמע לפעמים הקול הזה לטובה ולפעמים הקול הזה בעצמו משמע לרעה ומביא לטובה מן וישמע ה' את קול דבריכם בסיני כי חפצו אז לנקות את נפשם בזה כהטבת הנרות המנקות את הבזיכים מדשן או להרצאה יותר כמו הטבת הקטורת. וזה הקול בעצמו הוא לפעמים לרעה וכאשר מצינו גבי מרגלים וישמע ה' את קול דבריכם והעלו קצף עליהם. ולכן גם המתחכם אף כי את דברי נביאי ה' ישים בפיו מ\"מ עוף השמים יוליך את הקול הזה להוכיחו על כי בלבו היה לרעה:",
+ "אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זו אינן באים כו'. זה הוא כמו ד\"א כי לפי דבריו הראשונים וחוזר אני בו הותרה השבועה מכל וכל. ולפי פירוש זה לא היתה השבועה כוללת מתחלה כי על מנוחה אחרת לא נשבע וכן נראה בכמה דוכתי במדרש ובגמ':",
+ "הגוף אומר לנשמה כו'. הרעיון בזה כי החוטא בעצמו יודיע לפני ה' את חטאיו וכמו\"ש רז\"ל בפ\"ב דחגיגה נשמתו של אדם מעידה בו. וזה הגוף אשר הוא כח הצומח באדם יודיע לנשמה אשר הוא כח המרגיש באדם והנשמה תודיע לנפש המשכלת והמשכלת תודיע למלאך אשר עליה עד כי יבוא למי שאמר והיה העולם:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "והוא בן איש מצרי כו'. פי' כי לא התחתנו העברים במצרים מעולם ורק בזנות נולד:",
+ "שחקה לו אשתו כו'. ליישב הגירסא זו י\"ל כי הוא בא בכל יום בקרות הגבר ועתה בא בלא עתו הקבוע ושחקה עליו האשה ואמרה לו וכי הדין גברא הוא פי' האם קרא הגבר כי עתה בא הנה ואז יצא החוץ כממתין עד בוא עתו:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד גן נעול. פי' כי מפרש ויצא בן אשה ישראלית שזה יצא מכלל ישראל שהיו גדורים מעריות ולא נמצא פרוץ בערוה זולתה:",
+ "מעין חתום אלו הזכרים. שזרעם מושך כמעין:",
+ "מתוך כך שלחיך שלוחיך. הא לאו הכי נא היו עת שלוחים אז עד בוא קץ ת' שנה:",
+ "שרה אמנו. ודריש גן נעול בזכות שרה או יוסף שהיו גן נעול היו כל ישראל ונשותיהם גל נעול כי כולם נגדרו בזכותם שלמדו ק\"ו מהם אם הם לא שמעו למלך מצרים ולאשת אדוניו מכ\"ש להדיוטים ולנשים אחרות:"
+ ],
+ [
+ "אחת לע' שנה כו'. וחלק על מה שלפניו דאמר אין ממזר חי יתר משלשים יום. ואין הפירוש כי בכל שבעים שנה בא פעם אחת דבר לכלותם דא\"כ הנולד יום אחד אחר הדבר יפרה וירבה וינחל את הנכסים אשר לא לו הוא. אבל הפשט הוא כי במשך שבעים שנה יכלה הקב\"ה אותם עד כי לא ישאר מהם גם אחד. ויכלם פעם אחר פעם:",
+ "מדכרן ומניחין מדכרן ומשחקין. ומנה רבים הנזכרים לטוב ורבים הנזכרים לאלה ולקללה. ולכלם הטעם כי לא השבט ולא המעלות החצוניות ישבחו ויגנו את האיש רק המעשים לבד אם טובים הם יזכירוהו לשבח ואם רעים הם יבזוהו:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כך אביו של זה בא על הערוה כו' לפני זה אמר אבותם של אלו עוברי עבירה זה קאי על ממזר שנשא ישראלית כי עברו על לאו של לא יבוא בקהל ובניהם הנולדים עשוקים בחטאת אבותיהם ואח\"ז אמר כך אביו של זה בא על הערוה וזה קאי על ממזר גופיה שהוא עשוק מחטאת אבותיו וכן נראה בקה\"ר דדריש שתי פעמים עשוקים הנאמרים בקרא חד על בני הממזרים הבאים מאיסור חיתון וחד על ממזרים עצמם הנולדים מאיסור ערוה:",
+ "אמר הקב\"ה עלי לנחמן. דריש מה דכתיב בקרא שתי פעמים אין להם מנחם לדיוקא כי השתא אין להם מנחם אבל יש להם מנחם לעתיד לבוא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד מות וחיים. משום דמפרש לקמן אל תונו איש את אחיו באונאת דברים לכן מייתי הך קרא דמחמיר מאד בלה\"ר:"
+ ],
+ [
+ "על שורא דאוניתא כו'. פי' כי עון האונאה גדול ועז הוא כחומה. וה' פורע מידו כי ביד ה' אנך זה שטר חוב לגבות בעד העון הזה מן המונים:",
+ "ודכוותיה ויקם מלך חדש. פי' כמו נצב על חומת אנך יתפרש לגבות החוב. כן ויקם מלך חדש פירושו כי קם לנגוש בישראל ומ\"ש ודכוותיה ויאמר ה' אלי וגו' זה טעות סופר וכן בילקוט לא גריס זה:",
+ "זה סנהדרי גדולה. פי' כי ראה שה' עומד לדין את ישראל כאלו עמדו למשפט לפני סנהדרין:",
+ "היורה הזו אין מעמידה אלא אנאכה. זה הוא בדיל אשר בו ימשח ושפין את כלי הנחושת מבפנים. כי לולא זה ישחת הכלי וכן ישמור ה' את ישראל ע\"י יסורים כי לא ישחתו בעוה\"ז ממעשים הרעים ובזה יהיו נשמרים בטוב לעתיד לבוא:"
+ ],
+ [
+ "ראיתי את ה'. הנה הוא מפרש לא תונו באונאת ממון וזה הוא מדבר מחומר עון גזל ומסיים לפיכך משה מזהיר את ישראל וכי תמכרו ממכר וגו':",
+ "זה יאשיה. כי הכפתור הוא המשקוף שהמזוזות נשענות עליו ולכן הוא משל למלך אשר הוא משען לעם והמזוזות הוא משל לשרים הנשענים על ידו:",
+ "משל לסאה. ומפרש ובצעם מלשון בצע ועושק:",
+ "מי מקטרג בה גזל. כי מרוב עשוקים אשר ישועו יקטרג העון הזה יותר משאר עונות:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד ויעשו בני ישראל. דעת אגדה זו כי לא תונו קאי על אונאת דברים ולכן קצף על ישראל למה הונו את אהרן:",
+ "אהרן היכן היה. ולמה לא כתיב כאשר צוה ה' את משה ואהרן כמו בראש הפרשה:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "עתידין אתם לימכר כו'. ודריש וכי תמכרו בנפעל התי\"ו בחירק והמ\"ם בקמץ ויתפרש גם אם תהיו נמכרים לממכר לעובדי כוכבים תהיו לעמיתך זה הקב\"ה ע\"ד רעך ורע אביך:",
+ "אונטים הוא בלשון יון היש כל כך ומפרש הצדא היש כל כך אשמה בכם כמו שאומרים עליכם שאינכם משתחוים לצלם:",
+ "עקרה של עבודת כוכבים כו'. פי' הכתוב אומר ופסיליהם מירושלים ומשומרון כי בני ירושלים מכרו את הפסילים לעמים אחרים כדי שתתפשט עבודה זו בארץ ועתה למה אינכם משתחוים לצלמי הלא נראים הדברים כי רק להכעיסני תמרו את פי:",
+ "קאנוסין צ\"ל סבאים קצוסין דחיין וכן הוא בילקוט ופירושו מדות יין חי:",
+ "לפי שבעוה\"ז. בא לסיים בדברי נחמה מעין היגון שמתחיל עתידים אתם להמכר כו':"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד אשרי משכיל אל דל. דריש את הכתוב וכי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו זה עמך כי הטובה אשר תעשה עמדו תעשו גם עמך ומייתי את הכתוב הזה כי החונן דל יחייהו ה' ויאשרהו ואגב דריש את כל הכתוב:",
+ "על דעתיה דאבא בר ירמיה כו'. פי' כי כל אחד מוכיח מהכתוב כדעתיה משום דהקב\"ה פורע מדה כנגד מדה ולכן מוכיח מדכתיב ה' ישמרהו מיצר הרע מוכח כי הוא המליך היצ\"ט על היצר הרע ואיסי האומר הנותן פרוטה לעני ולכן יהיה גמולו כי ה' יחייהו ויכלכלהו ור\"י דאמר זה הקובר מת מצוה יגמלהו ה' כי יאושר בארץ ופי' שינוח בשלום על משכבו בשובו לעפרו וכן הוא לאינך ובכל זאת אין מהוכחת האחד סתירה לפירוש השני כי השכר הקצוב לכל דעה ודעה רב מאד באופנים שונים:",
+ "כ\"ב פעמים. באמת נמצא כ\"ה פעמים אך אם כתוב פעמים אשרי במזמור אחד לא נחשב רק לאחד ולכן אשרי נשוי פשע ואשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון. וכן אשרי יושבי ביתך ואשרי אדם עוז לו בך. וכן אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו לא נחשבים רק לאחד:",
+ "ה\"ג בערוך ומאי אפוכי נטל ביום רעה ימלטהו ה' ואין לך יום רעה אלא יום דינה של גיהנם שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך:"
+ ],
+ [
+ "עלי לשלם גמולו. כיון דמוטל החוב על הבורא לכלכל את העניים והוא בא וחטף לו המצוה אל יאמר אדם כי הכעיס בזה את בוראו אבל לא כן הוא כי ה' לבדו ישלם לו גמולו ולא ע\"י שליח:",
+ "להיות עבד לוה למלוה. הכוונה כי הקב\"ה יעשה חפצו ויבטל גזרות בגללו וע\"ד שאמרו רז\"ל מי מושל בי צדיק שאני גוזר גזרה והוא מבטל:"
+ ],
+ [
+ "גומל נפשו איש חסד. בא לבאר כי המטיב לנפשו לחסד יחשב לו כמו העושה חסד לאחרים:",
+ "אני שנבראתי בצלם ובדמות. הנה הפשט של בצלם אלהים עשה את האדם הוא לענין הדעת והתבונה ולא בתמונה ובתבנית הגוף כי אין לה' דמות הגוף ולא משיגי הגוף. ולפ\"ז לא יתפרשו דברי המדרש כי צורתו תשוה לצורה של מעלה. אבל פירושו כיון דגופו הוא מעון לרוח הנאצל ממרום לכן צריך לכבדו:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד רש ואיש תככים. גם הוא בא לפרש ומטה ידו עמך כי אם לא יחזיק בידו אז תמוט גם ידך עמו. ואם תחזיק בו אז תטיב גם עמך וכדמסיים. וכיון דמביא האי קרא דריש אותו מקודם על למוד התורה ואח\"ז חוזר לענינו:"
+ ],
+ [
+ "ר' תנחום בר' חייא פתח כו'. הוא מפרש עמך כי העני נברא עמך כדי שתזכו זה את זה:",
+ "היה לוקח לו. פי' כשאמו אמרה לו ליקח ליטרא אחת לקח שתים כדי שתתן השניה לעניים:",
+ "וכי ימוך אחיך. בא לדרוש למה בחר בלשון ימוך ולא כתב וכי ידל או יורש וכדומה ומפרש כי מך נופל על הדלות היותר גרועה וכאשר דריש וימוכו בעונם כי גם קרבן עני לא היה להם וכן בח' שמות אשר העני נקרא בו נאמר מך באחרונה משום שהוא נדרס לכל. וזה היותר שפל:"
+ ],
+ [
+ "הלך כדכתיב עיניו לחלכה יצפונו עליך יעזוב חלכה [ונקרא כן כמו חיל כהם פירושו רפיון כח וחיל כי מטה ידו ומזה ג\"כ השם חלכאים]:"
+ ],
+ [
+ "א\"ר זעירא כו'. פי' משיחתן של בני א\"י אתה למד הכוונה מן ומטה ידו עמך כי הטובה אשר תעשה עם העני אתה עושה עמך:",
+ "את משים בו עין רעה ודריש בענין רע כמו בעין רע ופירושו ע\"י שנתן עין רעה בעני וקצף עליו לכן קצף ה' גם עליו ואבד את עשרו:"
+ ],
+ [
+ "ד' שיטין. פירוש הדברים כי בא לדרוש כופל הלשון מה דכתיב וכי ימוך אחיך ומטה ידו וע\"ז קאמר ד' שיטין השיטה האחת העושה חסד עם מי שאינו צריך דהקב\"ה משלם שכרו לבניו. והשיטה השניה הוא מי שאינו עושה חסד למי שאינו צריך בכ\"ז ענוש יענש מאת ה'. והשיטה השלישית העושה חסד עם מי שחייב לו לעשות בכל זאת שכרו מאת ה' והשיטה הרביעית העושה חסד עם מי שצריך לחסד אע\"פ שאינו עושה עמו רק מעט מ\"מ שכרו הרבה מאד. וזש\"ה ומטה ידו עמך הלא נצרך לך לכן מארבע שיטין האלו תילמוד איך עליך למהר ולהחזיק בו או מק\"ו משתי שיטין הראשונות או אם תאמר הלא אנכי אינני חייב לו תלמד מק\"ו משיטה השלישית. ובזה תלמד משיטה הרביעית אף כי קצרה ידך לתת לו את כל מחסורו מ\"מ תתן לו אם רב או מעט:",
+ "ורבנן אמרו דלה לנו בזכות אבותינו כו'. רבנן מפרשי דברי ר\"י ור\"נ כי מה שאמר ר\"י דלה לנו ולאבותינו לא יתפרש לאבותינו ממש כי מקנה אביהן לבד היה אך פירושו בזכות אבותיהן עשה משה עמהן החסד אבל הן בעצמן לא היו ראויות לזה. ומ\"ש ר\"נ לנו ולרועים הטעם כדי להטיל שלום ביניהם:",
+ "ותאכל ותשבע ותותר. פי' מדכתיב ותותר בוודאי כבר אכלה לשובע ולמה כתיב עוד ותשבע. ללמד לנו כי השובע בא בשביל הצדיקת כי היא שבעה אף שלא היה באוכל כדי שביעה:",
+ "אר\"י למדתך תורה ד\"א. עיקר המאמר זה הוא במדרש רות גבי בועז ויען כי דריש מבועז לקמן על עשיית החסד עם העני לכן מביא גם זה הנה כי מיניה שמעינן גדול שכר המצוה שנכתבת בספר זכרון לפני ה' ומכאן למד הרשב\"א בתשובותיו כי העושה דבר מצוה בביהכ\"נ וחפץ שיכתב שמו לזכרון הדין עמו:",
+ "שאלו היה ראובן יודע כו'. חלילה לנו לחשוב על ראובן כי רדף אחר הכבוד ובשביל הכבוד אשר התורה הנחילה לו התאמץ לעשות הטוב והצדק יותר בזריזות. אבל הפשט הוא כי אם ידע ראובן אשר הצלתו תכתב בתורה והדורות הבאים ילמדו לעשות כמעשיו אז התגבר עוד חיילים בהצלתו למען יתגברו עוד הדורות הבאים הלומדים את התורה לעשות כמוהו ברב חיל. ואם יפלא בעינינו איך אנשים כמו ראובן אהרן [כי במדרש רות נמנה גם אהרן אלו היה יודע אהרן שהקב\"ה מכתיב עליו הנה הוא יוצא לקראתך בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו] ובעז לא יעשו הטוב למען הטוב ויבקשו סבה אחרת לזה. י\"ל כי שלשה מונעים יש המרפים את ידי עושי מצוה. המונע הא' הוא שיש רשעים המעכבים אותו ביד רמה מעשות המצוה. והמונע הב' שיש אנשים המלעיגים עליו ואומרים לו מה בצע כי תצדיק. והמונע הג' הוא שיש אנשים אשר יבזוהו ויאמרו כי רק למען הכבוד והתהלה יצדק ולא למען ה' יעשה המצוה. ולזה בא בעל המאמר ללמד לנו כי לא יפנה לאחד משלשה המונעים האלה. כי אם יפחד מפני מתקוממיו המונעים אותו ביד רמה. יראה כי ראובן לא התוכח עם אחיו. כי פחד פן ימנעוהו ובקש תחבולה להצילו מידם ואלו היה ידע מה שהקב\"ה מכתיב עליו אז קם ביד רמה נגדם ולכן גם הדור האחרון נכון להתקוטט עם הבאים להפריעו מעשות מצוה וישמור את דבר ה'. ואם יפחד מפני המלעיגים המונעים אותו בלעגי שפה יראה כי אהרן נכון היה לצאת כנגדו בתופים ובמחולות ולא פנה אל המלעיגים. ואם יפחד פן יבזוהו יזכור כי בועז היה נכון להרבות מתנות לנערה ולא פחד מפני לזות שפתים אשר בני אדם יאמרו עליו כי חשקה נפשו בה:",
+ "והנביא כותבה. פי' לשעבר היו אנשים אשר בידיהם יכלו לכתוב כל מעשה טוב למען יקום זכרו לדור אחרון. ועתה מי יכול לכתוב ולפרסם בארץ ואמר כי אליהו ומלך המשיח כותבם והקב\"ה חותם על ידיהם הכוונה כי הקב\"ה הוא מפרסם כל דבר טוב בארץ וישמור זכרו לעד וזה יעשה ע\"י גדולי הדור כמו אליהו ומלך המשיח:",
+ "יותר ממה שבעה\"ב כו'. פי' כי התועלת הבאה לעשיר גם בעוה\"ז רבה מאד לעומת התועלת המגעת לעני מן הצדקה במה שמקבל ממנו כי ממון העשיר מתברך בגלל העני וניצול ממיתה משונה ומשיג כבוד וכמו שאמרה רות אשר עשיתי עמו היום משמע בעוה\"ז. אבל הטוב המגיע לצדקה בעוה\"ב לזה אין צריך ראיה ומשל כי רב הוא מאד ולא נערך בטוב העושה העשיר עם העני:",
+ "פעולות וטובות. פעולות הוא המצוה בעצמה המשמחת לעושיה. וטובות הוא ההצלחה הבאה בגללה גם בעוה\"ז:"
+ ],
+ [
+ "יען וביען. כתיב בפ' בחקותי על שמיטה שלא שמרו וגזלו לעניים שאמרה התורה ואכלו אביוני עמך ובשביל זה ירדו מנכסיהם. וזהו יען אותיות עני. וכן הקופן ידו מתת לעני יִוָרֵש גם הוא. וזה דריש גם רב שילא האביון הב הון פי' אם לא תתן לאביון ויצעק עליך אל ה' אז תאבד ממונך:",
+ "נקמתן של ישראל ביד עניים. כי המטיב לעניים הקב\"ה מאריך אפו לו ולא ייסרהו גם על חטאיו הראשונים אבל הקופץ ידו מעני יקפוץ עליו רוגז ה' על חטאיו הראשונים וזה הוא נקמתן של ישראל ביד עניים כי ע\"י העניים ינקמו גם על תנואתם הראשונים. וז\"ש הכתוב וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא פי' החטא אשר בך מלפנים ואשר האריך ה' אפו עליך יהיה עתה בך לחטא ולעונש:"
+ ],
+ [
+ "כי נפקון. קרוב לומר כי לא היה עתה בידם ליתן לו עד שילכו לבית. לכן בקשו ממנו להמתין:"
+ ],
+ [
+ "אל תהי מצות עני קלה בעיניך כו'. מה דאמר מצות עני ולא אמר מצות צדקה כמו בכל מקום. כי מיירי פה דיש בלבו לתת סך קצוב לצדקה ויש לפניו בנין בהכ\"נ או בהמ\"ד וכתיבת ס\"ת וכדומה להם. ואיש עני הרעב ללחם. אל יאמר האדם בלבו הלא טוב לי לתת את הכסף לדבר נצב וקיים ולא לעני המכלה את הכל בפיו. לכן אמר כי מצות העני אל תהי קלה בעיניך כי כ\"ד קללות נאמרו לאיש אשר לא זכר עשות חסד. כדמסיים שם הקרא ועשות חסד הוא רק עם העני הרעב. וכ\"ד ברכות לפורס לרעב לחמו",
+ "אלא הלא פרוס. קרי ביה פרוש וקצוב מר\"ה מה שמשתכר ומה שמתחסר. וטוב הוא לו להתחסר במקום מצוה וליתן לעני ממה שיתחסר ויפסיד במקום אחר:"
+ ],
+ [
+ "אלא יאות הוא דלא חוית לכון למעבד מצותא לשמה כצ\"ל ופי' ולא עוד כי טוב הוא לכן מה שלא הגדתי לכן מקודם כדי שתעבדו המצוה לשמה:"
+ ],
+ [
+ "הלא פרוס לרעב לחמך אם זכיתם לרעבו של יעקב כצ\"ל וכן הוא בפ\"ק דבב\"ב:",
+ "עניים מרודים מנעוריהם. אולי צ\"ל מגערתם ופי' כי ישראל מרודים ונכנעים מגערתם:",
+ "אלו בעלי בתים. ולפ\"ז ועניים מרודים וגו' אינה מצוה אך המצוה תביא לבעלי בתים להיות עניים מרודים בשביל שלא פשטו ידיהם לעניים או בשביל מצות אחרות שמרדו בה' ולא עשו רצונו:",
+ "ויין למרי נפש לכך נאמר כו'. פי' כי יש מקומות שמנחמין האבלים בביצים ועדשים כדאיתא באבל רבתי ויש מקומות שנהגו בבשר ויין. והשקו אותם כוס אחד ברחוב ואח\"ז באו בבית האבל ואכלו סעודת הבראה לכן אמר כי המצוה הוא ביין לנחמו בשוק ואח\"ז תביא האבלים המעונים בצער ומרודים לבית ולאכול סעודת הבראה:"
+ ],
+ [
+ "שנאמר ומבשרך לא תתעלם. מלת שנאמר ליתא בילקוט וגם כאן צריך למחוק כי הוא דרשא אחריתי ואינה שייך למה שלפניו. ודריש כמו שאתה אינך מתעלם מבשרך ומהר לכסותו כן תעשה לאחיך:",
+ "פרנא. כתובה כי היא מרובה:",
+ "פשטן. לומדים:",
+ "שפייה מושבה:",
+ "פרפריין. פת צנומה בקדרה:",
+ "פרגיין. תרנגולים קטנים:",
+ "לסנטירא. לשומר:",
+ "משבקתיה. גרושתו:"
+ ],
+ [
+ "אם עשית כן וזרח בחושך. פי' דלא תאמר כי הברכות האלה נאמרות רק על הנותן ממש אבל גם אם עשית כן לנחמו בדברים תקח הברכות האלה:",
+ "הרי אתה כבוראך. ופי' והשביע בצחצחות נפשך שתשבע שמחות בהיות נפשך צח ולבן והנה הצח והלובן רומז אל הרחמים וכמו\"ש שנדמה לישראל בסיני כזקן מלא רחמים והוא ידמה למראה זה בשביל הרחמים שבלבבו על העני:",
+ "ישמוט יזיין כו'. ישמט כי לא תבוא עליו רעה. ואם תבוא דרך מקרה אז יזיין יחזק כחו לשאת אותה ואח\"ז ישזיב ינצל וימלט ממנה ויניח יתענג על המנוחה:"
+ ],
+ [
+ "ר\"ט יהיב לר\"ע כו'. הובא פה המעשה הזה לפרש כי המפרנס העניים הוא בונה ארבות עולם והמחזיק ידי לומדי תורה הוא מקים מוסדי דור דור:",
+ "מגן אפוכי. הוא שטר ראיה. כי ר\"ט חשב אשר הראהו לו האנשים האלה משום שנתן להם המעות בעיסקא או שקנה מהם השדה ולכן שאל כי יראהו לו שטר הראיה. וא\"ל כי הוא גבי דוד:",
+ "הפרצה הזו. כלומר העניות הוא עלי לגודרה כי אני נותן לחם לכל בשר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד חשבתי דרכי. כי קשה להם למה כתיב אם בחקותי תלכו ולא כתיב אם את אקותי תשמרו. כי בכל מקום כתיב הפעל שמר אצל חוק. ולכן מתרץ כל אחד לפי דרכו והביאו את הכתוב ואשיבה רגלי אל עדותיך אשר גם זה הוא כעין הפעל הליכה ואמר הראשון כי לכן השתמש דוד בהוראה זו לאמור כי אם הלך לטייל ולהתעדן במקום פלוני או בדירה פלונית שם על לבו את העונג אשר יבוא לאדם בלמדו דברי תורה שב אל עדות ה'. והתרחק מתענוגי העוה\"ז. וכן הוא כוונת הכתוב אם בחקותי תלכו כי תשובו אחור מהתהלך בתענוגי העוה\"ז ותדבקו ללכת בחקות ה'. ור\"ה בשר\"א אמר כי אי אפשר לאדם לעבוד את ה' מיד באהבה. אבל בראשונה יעבדהו שלא לשמה ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה. וז\"ש חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות ועבדתי את ה' מיראת העונש ומאהבת הגמול ובאחרונה ואשיבה רגלי אל עדותיך ודבקתי בה מאהבת ד' ותורתו. וכן יתפרש אם בחקותי תלכו כי תלכו בחקות ה' ממדרגה למדרגה בראשונה ע\"מ לקבל פרסו אח\"כ מאהבה. ור' מנחם אמר כי לפעמים יחשוך אדם מיושר באמרו כי מטה ידו. ולא יבין כי לכן מטה ידו יען שחשך מיושר ואם רדף לעשות צדקה אז ה' ברך את נחלתו. וז\"ש דוד חשבתי דרכי למה נרדפתי וחבלי רשעים עודוני. ואשיבה רגלי אל עדותיך ואז אויבי נפלו לפני חללים חללים ושלום היה לי מסביב וז\"ש התורה אם בחקותי תלכו ואז עקב הליכתכם בחוקות ה' יבוא שלום בארץ ולא תהיה לכם מניעה מהלוך עוד בחקותיו. ור\"א בריה דר\"ח בשר\"י אמר כי אם נביט היטב אז נראה כי הברכות מרובות מהקללות כי הברכות הם ��א' עד תי\"ו. והקללות מעטות וגם המה יהפכו לברכות ברצות ה' ומזה נוכח כי לא חפץ ה' ברעה וגם הרעות אשר יבוא לאדם הוא רק להעמידם על דרך טוב. ולכן אמר הכתוב אם בחקותי תלכו להראות על הליכה תמידית כי לא יתנגפו רגליכם עוד מלכת בדרכי ה' אם תחלו ללכת בחקות ה':"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד ועתה בנים שמעו לי. בא לדרוש מה דמתחיל אם בחקותי תלכו ולא אמר והיה אם בחקותי וגו' כמו בכ\"מ ומזה דרשו בת\"כ כי הקב\"ה מתאוה אשר בני ישראל ישמרו את חקותיו וזה שמביא על זה הכתוב ואשרי דרכי ישמרו וא\"ר חנינא בר פפא על זה אשרי ואשריכם כשנתקיימו כו':",
+ "מדבר ביעקב. ופי' הכתוב דאומר לבני יעקב ועתה בנים שמעו לי. ולראיה כי טוב לשמוע לי זכרו כי מה מאושר הי' חלק יעקב אביכם אשר שמר את דרכי וזה ואשרי דרכי ישמרו קאי על יעקב:",
+ "א\"ר חנינא בר פפא כו'. מקום של דברי רחב\"פ הוא אחר דברי ר\"א דאמר אף לבניו אמר כן שנאמר ועתה בני שמעו לי אשרי ואשריכם כו' ומפרש רחב\"פ דבריו כי לא תאמר אשרי ליעקב ואשריכם לבניו אבל אשרי להקב\"ה כי גם הוא מתאוה אשר ישמרו את מצותיו:"
+ ],
+ [
+ "בנוהג שבעולם כו'. בא למדרש הסמיכות של אני ה' מסוף סדר בהר אל אם בחקותי תלכו ולחברם יחד. וזה אני ה' השומר חוק ומצוה ולכן אני מתאוה כי תלכו בחוקותי."
+ ],
+ [
+ "חקים שבהם חקקתי את השמים והארץ. אע\"ג דבכ\"מ מתפרש חק על מצות שאין בהם טעם והשטן משיב עליהם מ\"מ דריש הכא על חקות שמים וארץ ואינך דק\"ל למה כתיב מקודם בחקותי ואח\"ז ואת מצותי ה\"ל לכתוב אם את מצותי תשמרו ואח\"ז ובחקותי תלכו ע\"ד לא זו אף זו. לכן דריש בחקותי על התורה בכללה שע\"י התורה נבראו שמים וארץ וכל צבאם כמו דאמרינן בריש סדר בראשית:",
+ "חוק וחוג לגז\"ש לא גרסינן:"
+ ],
+ [
+ "חקוקים על יצר הרע. כי התורה היא חק שעל ידה נדכה ונשבר היצר הרע כדאמרינן בקדושין פ\"א אם אבן הוא נמוח:"
+ ],
+ [
+ "חקים שמביאים את האדם לחיי עוה\"ב. דריש בחקותי מלשון כתיבה וחקיקה ומביא ע\"ז את הפסוק כל הכתוב לחיים וגו' כי ע\"י התורה נכתב האדם לחיי עוה\"ב:",
+ "הסייף והספר כו'. הנה ר\"א ורשב\"י שניהם באו לנו ללמד כי השכר והעונש יבואו לאדם מאת ה' אפס השכר יתן ה' לבדו או ע\"י מלאכיו בידו לשומרי תורה אבל העונש אמר ר\"א כי הוא לא יבוא מידי ה' כי הרעה לא תצא מאתו אבל העון לבד ילכד את הרשע וימיתנו. ואם ישמור את התורה אז ינצל מכל רע ויתענג על טוב ה'. ושכרו הוא מוכן. אפס ר\"א לא ידבר מן השכר יען כי זה ידוע הוא ולא ידבר רק מן העונש כי אם יעבור חוק אז הרעה תמותת את הרשע וזה שמזכיר הסייף והספר. ורשב\"י מוסיף כי גם העונש יבא מן השמים ליסרו להוליכו בדרך טובים וכמו המקל הרודה לתינוק למען ילמד ויבין כן בא העונש מן השמים לישר דרכיו והשכר והעונש שוים הם ולכן אמר הככר והמקל מזכיר את השכר והעונש ביחד. והנה מה שאמר רשב\"י הככר ולא אמר הלחם או השכר י\"ל כי בא לרמז לנו תירוץ על הקושיא שהקשו רבים למה הזכירה תורה רק שכר הגונפי ונתתי גשמיכם בעתם וגו' ולא זכרה שכר הרוחני בעדן גן אלהים ותירצו כי היעוד הנאמר פה בתורה איננו על שכר המצות. כי שכרו צפון בעדן גן אלהים. אבל התורה תבטיח כי אם תלכו בחקות ה' אז יוסרו כל המניעים המונעים את האדם מעבוד את ה'. כמו רעב. מלחמה. דבר וכל פגע רע. ואז הלא שכרכם נכון מאת ה'. והנה כמו הרעב והעוני וכדומה יתעו את האדם לחטא ופשע. כן גם העושר הרב יסיתו את האדם לכחש בה' ולבעט בתורתו. ולכן מרמז רשב\"י כי הטוב היורד מן השמים ירד במדה ובמשקל וזה שאמר ככר הבא במדה. ולא לחם ועושר אשר הם בלי גבול:"
+ ],
+ [
+ "כאלו אתם עשיתם אותם. רחב\"ח דריש ועשיתם אותם כאלו עשיתם את דברי התורה ופי' כי התורה נקראת על שמו וכמו דאמרינן בפ\"ק דע\"ז על הכתוב ובתורתו יהגה יומם ולילה. ורחב\"פ דריש ועשיתם אותם כאלו עשיתם את עצמכם וכאלו כתיב אתם וכדגרסינן בחלק צ\"ט ע\"ב אל תקרי אותם אלא אתם:",
+ "נוח לו שלא נברא. הנה מה שאמר ר\"ח נוח לו שלא נברא ור\"י אמר נוח לו שנהפכה שליתו על פניו פליגי בזה באיזה זמן הקטן זוכה לעוה\"ב כדאיתא בפ' חלק חד אמר משעה שנולד וח\"א משעה שנזרע. ור\"ח סובר משעה שנולד ואין הפרש בין שלא נברא כלל ובין היוצא מת מרחם אמו לכן אמר שלא נברא ור\"י סובר דמשעה שנזרע ולכן אמר נוח לו שנהפכה שליתו דיש לו עכ\"פ חלק לעוה\"ב משנולד וירשע אבל איננו טוב משלא נברא כלל כי לזה אין חלק כלל:"
+ ],
+ [
+ "וג' נתנו מתנה כו'. מבואר בב\"ר פ\"ו ע\"ש:"
+ ],
+ [
+ "בעתם ברביעית. מי\"ז מרחשוון עד ר\"ח כסלו:",
+ "או אינה אלא בערבי שבתות. ונקרא בעתם משום דהגשם הראשון ירד בע\"ש כאשר נברא אדם הראשון וכמ\"ש רש\"י ז\"ל על פסוק וכל שיח השדה:",
+ "סימן קללה. לפי שעוסקין אז בצרכי שבת לצאת ולבוא ומצטערים מן הגשמים:"
+ ],
+ [
+ "בלילות. שבני אדם מצוים בבתיהם וכ\"ה הטעם מ\"ש בלילי שבתות כי ביום השבת יוצאים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות:"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ר\"מ אומר עד ב' כו'. שניהם באו לדרוש גשמיכם הצריכים לכם ולא יותר כי רבוי הגשמים קשה לעולם:",
+ "פקידה אחת כו'. והא דכתיב בקרא יורה ומלקוש מיירי באין עושין רש\"מ כ\"כ כדמוקמינן בפ' כיצד מברכין וע\"ש בתוס':",
+ "אחד לעשרה. פי' במקום שראוי לעשות אחד יעשה עשרת מונים. ומה דלא מפרש מלשון עושר דא\"כ היה לו לומר תעשירנה בהפעיל:",
+ "בזכות איש א'. מובא פה לדרוש גשמיכם לכל אחד מכם וכן מה שנאמר יבולה ולא יבוליה משמע אפילו בשביל מין אחד. וכן מה דכתיב ועץ השדה ולא כתיב ועץ הארץ כמו בקללה למדרש גם בשביל שדה אחת:",
+ "דבר שאפשר לומר עליו די. פי' כי בכל הטובות עיני האדם לא תשבענה ויבקש יותר אבל לגשמים יש גבול וקצבה לומר כי די לי. אך בירושלמי פ' הרואה הגירסא דבר שאי אפשר לומר דיי וכן יש לגרוס כאן:",
+ "שיבלו שפתותיכם. דרך גוזמא או פירושו כל הימים אשר תבלו על האדמה ושפתותיכם אתכם:",
+ "לפי שבעוה\"ז. בא לסיים בדברי נחמה כדרך המדרש בכ\"מ:",
+ "מאי טעמא ונתתי וגו' גשמי ברכה יהיו. פי' כי המעט גשם אשר אוריד יהיה לכם לברכה ולא תצטרכו יותר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד לפנים הארץ יסדת. מובא הנה לתרץ למה הזכיר הכתוב פה שמות האבות שלא כסדרם משום דשוים הם וכדמסיק:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד גפן ממצרים תסיע. גם הוא בא לתרץ למה מזכיר פה את האבות להפך משום דמסיים מה גפן זו נשענת ע\"ג עצים יבשים כו' כך ישראל נשענין בזכות אבותם כו' ולפ\"ז מי שמת מזמן רב יותר הוא רבותא יותר כי זכותו היא למשענה לבניו אחריו לכן מונה את אלה אשר מתו בזמן קרוב מקודם כי לא לבד אשר זכותו תעמוד לבניו אבל גם המתים אשר מתו כבר לפניו יהיה להם למשען:",
+ "מכסין על ת\"ח. שע\"ה חורשין וזורעין וקוצרין מה שת\"ח אוכלים ובזה יגינום עליהם כמו שהעלים מגינים על הפירות שלא יכם שרב ושמש:",
+ "טעונה ג' ברכות. אע\"ג דמצינו גם ברכת שהכל כמו חומץ יין וכן עלין ולולבין מ\"מ כיון דלא נטעי אינש אדעתייהו דהכי לכן לא מני ליה:",
+ "וכתיב והיו מלכים. כי בני ישראל נתעבים עתה או בשביל שפל מצבם או בשביל איבה ושטנה. ולענין שפל מצבם מביא את הכתוב ונתנך ה' עליון כי הקב\"ה ירים אותנו משפלותנו. ולענין האיבה והשטנה אומר כי יחבבום אותנו והיו מלכים וגו':",
+ "על כל מסע ומסע. פי' אם תטעם במקום אחר גם שמה יתנשאו למעלה כך ישראל בכל ממשלה שיהיו יתרוממו למעלה:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד יד ליד לא ינקה רע גם הוא בא לתרץ למה מתחיל ביעקב הפך הסדר. ובא לתרץ כי זכות הראשונים קיימת לבניהם בשביל כי הראשונים לא בקשו ליטול שכר מצות קלות שעשו בעוה\"ז כדדריש בסופו מפסוק יד ליד וגו' ולכן יעקב דהצטער מאד ולא ידע נחת בארץ נמנה בראשונה. ואומר אח\"ז דרך רבותא כי גם זכות יצחק לאברהם אף שנהנו בעוה\"ז בכ\"ז תעמוד זכותם לבניהם:",
+ "והרי הוא נמנה כו'. ה\"ג בירושלמי מתיבין ליה הרי הוא נמנה בפטיא של מלכים [ואם אין לו חלק לעוה\"ב איך מזכיר שמו בין הצדיקים] א\"ל מפני שהיה בו בושת פנים [לכן זכה להמנות בין הצדיקים אף כי רשע הוא] מה בושת פנים היה בו ר' אחא בשם ר' אלעזר ור\"י בשם ריב\"ל אמר כו':",
+ "היה יוצא. גירסת הירושלמי היה בורח למקום טומאה וכובש את פניו במקום טומאה וכן בסמוך גרס אל תהי קורא כובס אלא כובש שהיה כובש פניו ובורח ממנו הא כיצד בשעה שהנביא בא לקטרגו היה בורח למקום טומאה וכובש את פניו במקום טומאה. ולפ\"ז איננו מוכרח שכבש פניו בשביל בושת פנים כדרך המתביישים אך ברח במקום טומאה להתחבא מפני הנביא שלא יראהו:",
+ "שדה כובס. היה מקום טומאה שמכבסים שם הבגדים המטונפים. ומה שדרש אל תהי קורא כובס אלא כובש משום דק\"ל דהיה לו לקרא שדה כבוס על שם המלאכה ולא על שם הפועל:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד ועתה כה אמר ה' בוראך יעקב כו'. יתכן דדריש בריתי יעקב כמו בריאתי יעקב וכדמסיק דלא נברא אלא בזכות יעקב וכן מדריש בחזית על פסוק הביאני המלך ויגד להם את בריתו את בריאתו. וראה לדרוש כן משום דק\"ל למה כתיב שלש פעמים ברית בכתוב ולא די לו לכתוב וזכרתי את בריתי יעקב ואת יצחק ואת אברהם. וע\"כ משום דבריתי יעקב משונה בהוראתו מבריתי יצחק לכן צריך למכתב ביצחק פעם שנית בריתי ואגב יצחק מזכיר ג\"כ באברהם לחודיה:",
+ "בהמות לא נבראו כו'. הנה ר\"פ אמר סתמא עולמי מי בראך כו' ולא ידענו אם כוונתו על העולם השפל לבד או כל העולם בכלל ובא ר\"ל לפרש כי בהמות וזה החי הנכבד בעולם השפל נברא בשביל יעקב ומכ\"ש שאר הנבראים בעולם השפל אבל לא עולם הגלגלים וריב\"ן מוסיף כי גם עולם הגלגלים נבראו בשביל יעקב וז\"ש שמים וארץ אבל לא עולם המלאכים. ור' אבהו דאמר הכל לא נוצר אלא בזכות יעקב סובר כי האדם השלם הוא הנכבד בכל היצורים:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד כלנו בני איש אחד נחנו. נראה דכולך יפה רעיתי גרסינן ומזה דרשינן בחזית כי מטתו של יעקב שלמה היתה:",
+ "זכות הארץ עמהם. הכוונה כי זכות הארץ המביאה את הדרים בקרבה לשנימות ל��י נזכרת עמהם:"
+ ],
+ [
+ "עד מתי זכות אבות קיימת כו'. אע\"ג דקרא כתיב וזכרתי את בריתי יעקב וגו' בהיותם בגולה וזה היה זמן רב אחר הזמנים המנויים פה אלמא דזכות אבות קיימת לעד (ומ\"ש על זה התוס' בפ' במה בהמה יש להשיב על כל דבריהם). והנראה כי להצלה פורתא וכן ע\"י בקשת רחמים קיימה זכות אבות לעד. והכא פליגי מתי תמה זכות אבות לענין הצלה גמורה. וזה דקשה להם כי אחר הכתוב וזכרתי את בריתי יעקב וגו' כתיב והארץ תעזב מהם אלמא כי להצלה גמורה תחדל גם זכות אבות וזה שקבעו השלמים האלה מתי חדלה זכות אבות לענין הצלה גמורה:",
+ "ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו אברהם יצחק ויעקב וגו' ולא השליכם מעל פניו עד עתה. משמע דאח\"ז השליכם ולא פנה אל ברית אבות. ולמ\"ד בימי אליהו תמה זכות אבות הזכיר זכות אבות ביהואחז ע\"י רחמים:",
+ "לך והטפל בחסדים. פי' לבקש מאת ה' שיעשה למען חסדו או פירושו הטפל בחסדים להתעסק בגמילות חסדים שזו היתה דרכם של אבות להתעסק בגמ\"ח והיא תקום גם לנו:",
+ "ולא ישכח ברית אבותיך. ולהנך דאמרי כי תמה זכות אבות יתפרש ברית אבותיך על הברית שכרת ה' עם ישראל בצאתם ממצרים ובמדבר או כפי שפירשתי למעלה דזכות אבות לעולם מועילה קצת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הה\"ד טוב אשר לא תדור בא למדריש יתורא דנדר בקרא. ודי לכתוב איש כי יפליא בערכך נפשות ולכן דרשו כי בנדר תלוי חיי הנפש וכדמסיק גורם מיתה לעצמו ואגב זה מייתי פלוגתא דר\"מ ור\"י:",
+ "וטוב הנודר ומשלם. ופירש\"י דקרא הכי משמע טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם אבל משתדור ותשלם הוא טוב מכולם:",
+ "וטוב משניהם כו'. פירש\"י ז\"ל דלעיל כתיב את אשר תדור שלם ואפ\"ה טוב אשר לא תדור כי שמא תדור ולא תשלם. וז\"ש טוב משניהם כלומר מנודר ומשלם ומנודר ואינו משלם הוא טוב שאינו נודר כל עיקר שהרגיל בנדרים בא לידי לא יחל דברו:",
+ "וכי תחדל לנדור. צ\"ל ואומר וכי תחדל לנדור ולא יהיה בך חטא וזה לראיה כי טוב שאינו נודר כל עיקר דמדכתיב אם תחדל לנדור לא יהיה בך חטא משמע הא אם תדור יהיה בך חטא:",
+ "ומת בים. דמשהה נדרו גורם מיתה לעצמו כדלקמן:",
+ "סוף שבא לידי עבודת כוכבים. חלילה לאמור כי מן השמים יכשילו לאיש המשהה נדרו בחטאים חמורים כאלה. אבל ביאור הדברים כי ה' ישמור רגלי חסידיו ואין הקב\"ה מביא תקלה לב\"ב ולבהמת הצדיקים כדאמרינן בכתובות סוף פ\"ב. אמנם המשהה את נדרו לא ישמרוהו מן השמים מחטא ויכול לנפול גם בחטאים חמורים כאלה:",
+ "מתה עלי רחל. דריש עלי בשבילי בשביל ששהיתי את נדרי כי חטא אחר לא היה ביעקב:",
+ "ואין יסורים בלא עון. אף דאמרינן כי יש יסורין של אהבה ואם ה' חפץ בו מדכאו ביסורין וכדומה מ\"מ זה ביסורים המורגלים אבל יסורים קשים כמו נגעים לא יבואו בלי עון:",
+ "כך בעירוכין. ולא אמרינן כיון דלא הוציא בפיו דבר קצוב רק אמר ערכו עלי איננו בבל יחל ובל תאחר קמ\"ל כיון דהתורה קצבה ערך כל אחד הוה כאלו הוציא בפיו ערך קצוב:"
+ ],
+ [
+ "הה\"ד כי פועל אדם ישלם לו. בעי למדרש את הכתוב איש כי יפליא איש להוציא את הקטן יכול שאני מוציא את הקטן שיש לו הפלאה (פי' שיש לו דעת להפליא ולהבדיל ולדעת למי הוא נודר) ת\"ל כי יפליא ולהכי מייתי את הכתוב כי פועל אדם ישלם לו שבשכר זה זכה משה לפרש בני ישראל נדריהם בין איש לאשה בין גדול לקטן כו' כדמסיים ואגב זה מייתי גם שאר הדברים הנוגעים לפסוק כי פועל אדם ישלם לו:",
+ "יהבת ליה אנתתיה. ע\"כ משלו היה או משל מעשי ידיה דהם לבעל. כי אם היו מנכסיה לא היה יכול לתנם לצדקה דזה גזל מעליא. וגם אם שלו היה פרנסת אשתו וב\"ב קודמת לכל דבר:",
+ "בין איש לאשה כו'. שאין שוים ערך הזכר והנקבה וכן גדול לקטן כמו בן ה' שנים ובן עשרים וכן בחור לזקן בן עשרים ובן ששים:"
+ ],
+ [
+ "שאין מעבירין על האוכלים. המוצא אוכלים בדרך אין רשאי לעבור עליהם ולהניחם שם:",
+ "מפני כשפים. שבדורות אחרונים היו בנות ישראל פרוצות בכשפים ולא היו פרוצות בדורות הראשונים כדאיתא שם בגמ':",
+ "שידקר בחרב פרש\"י ז\"ל ראוי לדקרו דלמא לא מקיים ליה והיינו פתח דקאמר ליה אלו היית יודע שאסור לנדור וחייב מיתה עליו כלום היית נודר ואמר ליה לא. אבל בירושלמי דנדרים פ' ר' אליעזר גרס כמדקר אין כתיב כאן אלא כמדקרות חרב לאחר שנדר מן הככר וויי דייכול וויי דלא ייכול אין אכיל עבר על נדרים אין לא אכיל חטי על נפשיה:"
+ ],
+ [
+ "ארבעה פתחו בנדרים. בא לפרש מה דכתיב בקרא איש כי יפליא נדר דבעינן שיפליא בהשכל ודעת וידבר כהוגן. וכן מה דכתיב בערכך נפשות לה' כי אם יפליא נפשות לא יקריב את הנפשות לה' כמו שעשה יפתח רק יתן את ערכיהן הקצובים בתורה:",
+ "פתחו בנדרים באליעזר לא נמצא שנדר לקחת אשה ליצחק. ורק בשאול וכלב לבד מצינו כי התחייבו לתת בנותיהם לאיש אשר יכה את אויביהם:",
+ "ולא עוד אלא כו' לפני זה חסר מה דאיתא בתנחומא א\"ל הקב\"ה לישראל אם אתם מביאים לפני ערוכין שלכם מעלה אני אליכם כאלו נפשותיכם הקרבתם לפני לכך נאמר איש כי יפליא וגו' לה'. ואח\"ז שייך זה המאמר ולא עוד כו' וגם זה מן לה' דכתיב בקרא כלומר שיזכה לשלם נדריו בירושלים שהוא לפני ה'. וזה בימות המשיח:",
+ "הה\"ד נדרי לה' אשלם זה מדריש מדכתיב פעמים נדרי לה' אשלם. חדא חוץ לירושלים וחדא בבנינו אי\"ה שיזכה לראות במהרה בימינו אמן:",
+ "והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יי ואל בית אלהי יעקב",
+ "ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר יי מירושלים:",
+ "סליקא ליה מדרש רבה על ספר ויקרא בעזה\"י. פרשיותיו ל\"ז וסדריו ט':"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Midrash Rabbah, Vilna, 1878",
+ "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "יפה תואר על ויקרא רבה",
+ "categories": [
+ "Midrash",
+ "Aggadah",
+ "Midrash Rabbah",
+ "Commentary",
+ "Yefeh To'ar"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Paragraph",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file